מימון המונים בישראל - הארגון הישראלי למימון המונים | ISCA
מימון המונים בישראל קול קורא –מרץ 1014 אדר תשע"ד אנו החתומים על מסמך זה מאמינים בצורך ובפוטנציאל של מהפכת מימון ההמונים ,Crowdfunding - כאלטרנטיבה נוספת למימון עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית ,לקידום הכלכלה והחברה בישראל. המסמך מצביע ברמה העקרונית על דרך הפעולה המומלצת למימוש תעשית מימון המונים בריאה ומשמעותית בישראל ההמלצות הן פשרה ראציונאלית המביאה בחשבון את האילוצים הקיימים; הרגולציה הקיימת ,מקורות המימון הקיימים (ממשלתיים ,בנקאיים וחוץ בנקאיים) ,יחסי הגומלין בין משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות והתשתיות הקיימות לתפעול ובקרה ,כל זאת אל מול התנאים הנדרשים למימוש תעשיית מימון המונים. מסמך זה נכתב בסיומו של שיח שנמשך מתחילת שנת 3102ביוזמת הארגון הישראלי למימון המונים במסגרתו נדונו התהליכים המתפתחים בתעשיה למימון המונים במדינות שונות בעולם ,החסמים הרגולטוריים ,החוסרים בתשתיות ,היתרונות וחסרונות של הטכנולוגיה והמימד האינטרנטי ,ניהול הסיכונים והתרומה הפוטנציאלית לכלכלה ולחברה. תודתנו נתונה לכל השותפים למלאכה 3102 © Israel Crowdfunding Association – ISCAהארגון הישראלי למימון המונים ראש הארגון :ברוך לבנון 054-4307272 [email protected] 1 אנו מבקשים לעודד ולקדם את תעשיית מימון ההמונים ( )Crowd-fundingבישראל כפרויקט לאומי ,וזאת מתוך אמונה כי להשקפה ממלכתית והוליסטית ביחס להסדרת התעשיה יהיה ערך מוסף משמעותי כלכלי וחברתי. מזכר תמציתי זה מתכוון להוות מצפן רעיוני ותפיסתי לתעשיית מימון ההמונים על שלל גווניה ,תוך ניצול מיטבי של טכנולוגיה ותשתיות. תופעת מימון המונים היא חלק ממהפכת האינטרנט והתקשורת וחלק ממהפכת מיקור ההמונים (.)crowdsourcing זו תופעה ש תשפיע הן על משקי הבית והן על עסקים ,בעיקר עסקים קטנים ובינוניים (כולל היי-טק) .כבתחומים אחרים" ,שרשרת המזון" הפיננסית בין הפרט המשקיע לבין מגייס ההון תשתנה .התהליך שעבר על שוק המדיה הדיגיטלית ,העיתונות ,העברת כספים ושיווק קמעונאי באינטרנט ,החל גם בתחום המימון. מימון המונים היא כבר תופעה קיימת .זו תעשיה עולמית המכפילה את שוויה מדי שנה ( 2.3 -3102ביליון דולר); התקשורת עוסקת בנושא באופן תדיר; האקדמיה מפנה את תשומת ליבה לחקר התחום; גורמים עסקיים כולל קרנות הון סיכון ,מפנים משאבים לתעשיית מימון ההמונים וקיימת עשייה ממשלתית במדינות רבות בעולם – הן בשינויי רגולציה והן במעורבות ישירה והשקעה בעסקים דרך פלטפורמות מימון המונים. "Crowd funding is an important contributor to the democratization of innovation – the biggest paradigm shift in innovation since the "Industrial Revolution MIT Professor - Eric von Hippel למימון המונים ערך מוסף לא מבוטל בכל הקשור למעורבות חברתית – ברמה עולמית ,לאומית ומקומית .קיים חיבור טבעי לרשתות החברתיות ,ומושג ה "LIKE" -מקבל מאפיינים חזקים יותר של מחויבות ושיתוף; בתרומות, בהלוואות ובהשקעה במניות. טכנולוגיית האינטרנט ,התקשורת והמחשוב מאפשרות רגולציה חדשה פורצת דרך .רגולציה נבונה היא זו שתעמוד במבחן צרכי השוק לאורך שנים רבות .זאת בזכות השילוב הנכון של הבנת היכולת; הפוטנציאל והחסרונות של הטכנולוגיה ,יחד עם תעוזה מושכלת ופתיחות מחשבתית .זהו האתגר האמיתי של רשויות הרגולציה ,הכנסת והממשלה; עליהם להשתחרר מעכבות מנטאליות ופסיכולוגיות המחוברות ליסודות הממסד הפיננסי והמשפטי הקיים. הצורך וההזדמנות הקמת תעשייה מימון המונים מחייבת שינויים רגולטוריים ,התאמת תשתיות דיגיטאליות וחינוך השוק .אלו עולים בקנה אחד עם הצורך בהגדלת תרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים לכלכלה ולחברה .ישראל מפגרת אחר מדינות OECDואירופה בביצועי העסקים הקטנים והבינוניים :בתרומתם לשעור המועסקים במשק ,תרומתם לתמ"ג ,תרומתם לייצוא ויעילות השקעה לתוצר( .התשתיות הדיגיטאליות הנדרשות לתעשית מימון המונים ישרתו גם תהליכים נוספים כגון הגברת התחרותיות בין הבנקים ,המלחמה בהלבנת הון ,ושיפור השירות הציבורי בכלל) 1 העסקים הקטנים והבינוניים כוללים עסקים ממגזר ההיי-טק ,התעשיה ,המסחר ,השירותים ,העסקים חברתיים והעמותות .כל אחד מהם ( 99%מכ 211 -אלף העסקים הרשומים בישראל) הוא מיזם השותף ותורם למרקם הכלכלי חברתי של המדינה .הסיבה המרכזית לכשל בביצועי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל היא חוסר זמינות המימון להקמה ולפיתוח עסקים אלה .בולטת הדעיכה הדרמטית באשראי שהופנה במשק לעסקים אלה בשנים האחרונות ,כתוצאה מהעדפות של המוסדות הפיננסיים והריכוזיות במשק. אסטרטגיה ויישום נכונים של מימון המונים בישראל יאפשרו ליצור משאב לאומי חדש לתועלת הכלכלה והחברה, יביאו לשיפור בזמינות המימון לעסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית ,כאלטרנטיבה נוספת למוסדות הפיננסים הקיימים ,וכמו כן ישמשו כמכפיל כוח לתקציבים ממשלתיים ,קרנות ,בנקים ומשקיעים ,פרטיים ומוסדיים ,ויתרמו להקטנת הריכוזיות במשק. עליה בהכנסות המדינה מינוף תקציבים ממשלתיים והשקעות של מוסדיים משאב לאומי חדש ומנוע צמיחה למשק יציבות כלכלית עליה בתמ"ג תעסוקה אופטימיות כלכלית וחברתית Crowd-funding מימון המונים מדובר במשאב לאומי לעידוד הכלכלה והחברה שאינו על חשבון תקציב המדינה! כן ידרשו משאבים מוגבלים של הגורמים האופרטיביים בממשלה וברשויות הרלוונטיות כדי להשלים תשתיות (אמצעים דיגיטאלים) ,כדי למתג ,להטמיע ולחנך את השוק ובהמשך לעקוב ולעדכן תשתיות ,רגולציה ונהלים. מדינת ישראל נמצאת בשעת כושר יחידה במינה .קיים שילוב של מארג פוליטי ,רעננות והתחדשות בפרופיל חברי הכנסת ושרי הממשלה ביחד עם אינטרסים חוצי מפלגות לטיפול בתחרות בין הבנקים ,בריכוזיות במשק ,בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ובשיפור השירות הציבורי .כל אלה מעוררים פתיחות ומשתלבים מצוין בחזון לפיתוח מימון המונים כמשאב לאומי חדש. אם תנוצל שעת הכושר ,האופי היזמי והטכנולוגי של ישראל יביא להתפתחות חברות טכנולוגיות בתחום מימון המונים ,כחלק ממה שמכונה היום " ,)finance technologies( "FinTechוימצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום .בנוסף ,חתירה להסכמים בינ"ל במימון המונים ,תביא לאפקטיביות מכסימלית של עוצמת האינטרנט ואבן שואבת להשקעות זרות במשק הישראלי ,בתרומות ,בהלוואות והשקעה במניות. 3 האתגרים במימוש מימון המונים .0הגנה על הציבור ומזעור נזקים ,תוך יצירת אלטרנטיבות חדשות למימון באינטרנט ,זאת ללא פגיעה ביציבות המוסדות הפיננסים הקיימים ומניעת הלבנת הון. .3בניית מעטפת רגולטורית הוליסטית והרמונית הנותנת מענה לכלל המנגנונים של מימון המונים (מימון בתרומות ,בהלוואות ובהשקעה במניות) ולכלל הסקטורים של עסקים קטנים ובינוניים ( )P2Bומשקי הבית (.)P3P .2אבולוציה רגולטורית הנשענת על זמינות תשתיות וטכנולוגיות ,תוך היזון חוזר מהשוק (תשתיות כגון: ת.ז וחתימה אלקטרונית ,מאגרי מידע ,פרופיל פיננסי/בנקאי/צרכניי וכדומה). .4הובלת התהליך -שילוב נכון של הגורמים הרלוונטיים לרגולציה לתפעול ולבקרה: (הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ,המדען הראשי ,מרכז ההשקעות) • משרד הכלכלה • משרד האוצר (אגף התקציבים ,מס הכנסה ,רשות התקשוב הממשלתי) • רשות ניירות ערך • בנק ישראל (המפקח על הבנקים ,החטיבה לטכנו' מידע) • משרד המשפטים (הרשות לאיסור הלבנת הון ,הרשות למשפט טכנו' ומידע) • משרד ראש הממשלה (המועצה לתכנון כלכלי) • הכנסת אנו משוכנעים כי מחויבות ממלכתית להקמת תעשיית מימון ההמונים תרתום את כל הגורמים הרלוונטיים ,ובה בשעה תיצור מומנטום כלכלי חיובי כבר בטווח הקצר .לתופעת מימון ההמונים יש היבטים סוציו-כלכליים וחברתיים משמעותיים ,ועל כן מומלץ להתייחס מראש לתהליך החשיבה הרגולטורית ותהליך המיתוג וחינוך השוק, כמקשה תכנונית אחת. שיח ופעילות רגולטורית בתחום מימון המונים קיימים כבר כמעט בכל מדינות העולם בשלבי חקיקה ויישום שונים. המדינות הבודדות בהן אפשר למצוא פריצות דרך והתפתחות משמעותית של תעשיית מימון המונים אינן מתאימות לשמש כמודל חיקוי עבורנו בשל השוני בתשתיות ,ברגולציה הקיימת ובמבנה שוק ההון והאשראי בישראל. שבעת עקרונות הזהב לקידום מימון המונים בישראל מתוך הכרת שוק מימון ההמונים ומחקרים על התפתחותו העולמית בשנים האחרונות ,ומתוך הכרת העקרונות המנחים וההצעות הרגולטוריות במדינות רבות בעולם ,אנו מבקשים להציע שבעה עקרונות מנחים להקמת תעשיית מימון המונים .אלו הם שבעה עקרונות אוניברסליים שאמורים לעמוד לנגד עיניהם של כל העוסקים בתחום ,יהא זה גורם ממשלתי ,ארגון מקצועי ,אנשי מקצוע או יזמים. 1 לתת לחוכמת ההמונים לנצח המפתח להצלחה הוא כוחם המשולב של הרבה פרטים הפועלים יחד למטרה משותפת .לשם כך יש לפעול להגדלת ההיצע (ריבוי פרוייקטים במגוון רחב) והביקוש (מספר המשקיעים שישתתפו) למימון המונים. 2 שילוב "בודק או משקיע מנוסה" שילוב של אדם או גורם בעל ניסיון וידע לצד ההמון ,לבדיקה ו\או השקעה בפרויקט ,יקטין את הסיכון ויגדיל את אמון הציבור .יש להבטיח מגוון רחב של אלטרנטיבות לשילוב מסוג זה. 4 3 הגבלת הסיכון הגבלת הסיכונים על ידי הגבלת סכומי הכסף המאושרים לגיוס לכל פרוייקט מחד ומאידך להשקעה ע"י אזרח בודד .יש להתחיל בסכומים נמוכים ולהגדילם עם התפתחות השוק והניסיון שייצטבר. 4 ניהול הכסף על ידי גופים מפוקחים הבטחה כי הכסף העובר מהציבור ליזם דרך הפלטפורמות המקוונות ינוהל על ידי גופים המפוקחים על ידי הרגולטור .יש להבטיח מגוון אלטרנטיבות לניהול ופיקוח מסוג זה. 5 שקיפות תהליכים ואינפורמציה הקפדה על שקיפות רבה לאורך כל תהליך המימון לצורך בקרה ומחקר. 6 111%דיגיטל ואינטרנט חתירה לניצול מקסימלי של היכולות הטכנולוגיות לתפעול ,בקרה ואכיפה. (אוטונומיות בזמן אמיתי ,ללא מעורבות או מענה אנושי) 7 ויטאליות (חיוניות) עסקית של הפלטפורמות למימון המונים יש להימנע מהעמסת אחריות רבה מדי ועלויות גבוהות על הפלטפורמות ,כדי לעודד את הקמתן והתפתחותן של הפלטפורמות למימון המונים. האתגר והחסמים מתגברים כשעוברים ממנגנון גיוס בתרומות למנגנון ההלוואות ולבסוף למנגנון המניות .מנגנון המניות מסובך במיוחד בעיקר משום שמדובר בהתקשרות ארוכת טווח ללא הגדרה סופית חד משמעית של תוצאת ההתקשרות בין המממן לבין המגייס (בעיקר בהשקעות הזנק בהיי-טק) .במקביל קיים קושי ליצור לאורך הזמן שליטה ובקרה של הציבור המממן .מצד שני יש לדאוג שמימון המונים במניות לא יהווה חסם לעצם התיפעול השוטף – קבלת החלטות ,ולחיוניות הפיננסית של המיזם בעתיד -כגורם מעכב בגיוסים עתידיים ושותפויות אסטרטגיות .מסיבות אלה ואחרות יש חשיבות רבה לבחירת אבני הדרך הנכונות באבולוציה הרגולטורית של תעשיית מימון המונים .אנו מציעים להתחיל מהקל אל הקשה ,כלומר להתחיל במנגנון המימון ,בסקטורים ובתנאים הרגולטוריים שיבטיחו הצלחה כבר בימיה הראשונים של תעשייה חדשה זו. כמו כן כמרכיב חשוב בחינוך השוק ,רצוי לחתור בשלביה הראשונים של תעשיית מימון המונים לחוויה חיובית של המשקיעים בתוך פרק זמן קצר יחסית ( 3-2שנים). פרמטרים בהערכת הסיכון .0בבסיס הגדרתו של מימון המונים מדובר בהגבלת הסכום השנתי שניתן לגייס ,וכן את הסכום המותר לאזרח להשקעה בודדת והסכום המצטבר השנתי .מפתח פרוגרסיבי יאפשר לבעלי הכנסות גבוהות להשקיע סכומים גדולים יותר .יש לאזן בין השיקולים השונים לקביעת הסכומים ,באופן שיאפשרו הזדמנות כלכלית משמעותית למיזם. מגבלות אלה יבוקרו בזמן אמיתי בעזרת מאגר נתונים ייעודי שיתבסס על נתונים המונפקים ע"י גורמים מפוקחים ועל תשתיות דיגיטאליות .חובת הצגת הנתונים (עיסקי ואישי) מוטלת על הגורם המגייס ועל האזרח .מערכת הבקרה תאפשר לגורמי הממשלה ולרשויות לנתח ולשקול מעת לעת באם להגדיל או להקטין את המגבלות האמורות. הגבלות אלה יבטיחו שלא תהייה פגיעה קריטית במשקי הבית ובמשאביו של האזרח המממן .3גם בהערכה אופטימית סך המימון במנגנון מימון המונים יעמוד על סביבות 2-7ביליון ש"ח בתוך 2-01 שנים ,אי לכך אין לראות באפיק זה סכנה ליציבות הבנקים מאידך לסכום זה תהייה משמעות פורצת דרך לעסקים קטנים בינוניים ומשקי בית ! 5 .2בדיקת אמינות המגייסים ואיכות הפרוייקט במימון המונים חייבת להיות פשוטה מהירה וזולה .המנגנונים ה קיימים על פי הנחיות רשות ניירות הערך לבדיקת חברות ציבוריות או אלה של מוסדות פיננסיים מקצועיים (בנקאיים וחוץ בנקאיים ועד קרנות השקעה למינהן) ,מורכבים וייקרים מדי ,מעל ומעבר ליכולות של עסקים קטנים ובינוניים .מצד שני קיים חשש שפרוייקטים רבים שינסו לגייס מימון במנגנון מימון המונים יהיו לא ראויים ,ברמת הסבירות להצלחה (החל מהערכות כלכליות שגויות, מבנה ניהולי כושל או יומרנות טכנולוגית) ,שלא לדבר על ניסיונות לפעולות מרמה. אי לכך ,אנו מציעים שכחלק מהתקינה למימון המונים ,יוגדרו מכלול של גורמים מקצועיים מאושרים; מפוקחים (ממשלתי ושאינו ממשלתי) ואנשי עסקים וטכנולוגיה שאינם מפוקחים ,אלה יספקו חוות דעת כבודק מנוסה ,ללא אחריות ,לתועלת ציבור המשקיעים .חוות הדעת תיכלול התייחסות למספר פרמטרים מחייבים ,כפי שיוגדרו לקטגוריות השונות של פרוייקטים .כמו כן מוצע שהשתתפות בהשקעה בפרוייקט בשיעור מינימלי של משקיע העונה על הקריטריונים של בודק מנוסה (כפי שיוגדר) תוכל להוות חלופה להצגת חוות דעת מהגורמים המקצועיים שלהלן. למותר לציין שהתעשיה עצמה (הפורטאלים והציבור) תשפוט בהתאם למוניטין של הבודקים ושל המשקיע המנוסה. .4מנסיונן של מדינות בהן החלה להתפתח תעשית מימון המונים (מיליוני פרוייקטים) ניתן לראות שהתעשיה עצמה מגלה בגרות בבנית המוניטין והמיתוג כאלטרנטיבת מימון ראויה ,אמינה ושקופה לציבור( .לדוגמא ,שיעור כשל פירעון בהלוואות מימון המונים נמוך מהממוצע בבנקים). .2ערוץ להלבנת הון -מגבלות הגיוס והמימון בהן מדובר במימון המונים אינן אטרקטיביות דיין לגורמים המבקשים לבצע הלבנת הון .כמו כן אופן הבקרה והאכיפה הדיגיטאלי יאפשר למנוע ניסיונות הלבנה משמעותיים במהירות רבה. .6קיים סיכון בהנהגת רגולציה למימון המונים שתהיה צרה ומפוקחת מדי או שתותאם לסקטור/ים מסויימים בלבד ,זו עשויה לעכב את התפתחותה של תעשית מימון המונים משמעותית למשק ,מעבר לכך יתכן ויגרם נזק לתדמית של תעשיה זו בעיניי ציבור. המלצות לפעולה 1 מוביל לתהליך: בחירת גורם/גוף מוביל שינהל את השיח ושיתוף הפעולה המחוייב בין גורמי הממשלה ,הרשויות ,הכנסת וארגונים ומובילים מקצועיים. 2 המצפן: אימוץ כללי הזהב כאסטרטגיה לקידום תעשיית מימון המונים בישראל. מצפן לבחינת ההתפשרות בין הרצוי לאפשרי (פתיחות מחשבתית ,השפעת הארגונים הפיננסיים הקיימים ,פוליטיקה ,תשתיות) 3 תיכנון ומימוש מיידי. הובלה של מהלך רגולטורי ותוכנית מימוש התואמים את התנאים הקיימים בארץ ,מבלי להמתין למודלים ומסקנות ממדינות אחרות. 4 ההצלחה הראשונה: בחירת אבן הדרך הראשונה בטווח הקצר ,שלב ראשון בתוכנית הכוללת והיערכות לקראת תאריך יעד לביצוע. 5 להשתלב בקיים: תמיכה בתהליכים ומוסדות קיימים ותשתיות זמינות ,לקידום בטווח הקצר. 6 נספח :1רקע סטאטוס הפעילות הרגולטורית בישראל ,לקידום מימון המונים בישראל החלה פעילות רגולטורית בשני ערוצים :האחד על ידי רשות ניירות הערך ,שפירסמה ביוני 3102דוח ביניים לתגובת הציבור .פרק ו' בדוח עוסק במימון המונים במניות ,למחקר ופיתוח בסטארט-אפים בשלב הראשוני ,זאת כחלק מהצעה כוללת להקלות בגיוס מימון מהציבור לתעשיית ההיי-טק בלבד .הצעה זו כולל שיפורים שיעשו בה בעקבות תגובת הציבור כולל עמדת הארגון הישראלי למימון המונים ,תוגש כהצעת חוק ממשלתית לאישור הכנסת בתחילת שנה הבאה .הערוץ השני הוא הצעת החוק של ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן ,יו"ר וועדת הכלכלה של הכנסת ,אשר הוגשה לכנסת ה 01-והוגשה שנית לכנסתה .01 -הצעה זו נושאת את הכותרת מימון חברתי לעסקים ותואמת באופן כללי את רוח החוק האמריקאי שנחתם על ידי הנשיא אובמה באפריל .3103החוק האמריקאי (" ("JOBS Actרואה במימון המונים אמצעי לעידוד וקידום יצירת מקומות עבודה במשק .הצעתו של ח"כ ברוורמן מתייחסת בעיקרה למימון במנגנון מניות ,לכלל העסקים הקטנים והבינוניים במשק וללא התייחסות למשקי הבית .בשלב זה ההצעה מתוכננת לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה באמצע .3102 הארגון הישראלי למימון המונים ISCA- Israeli Crowd-funding Association ארגון ISCAשם לו למטרה לקדם את תעשיית מימון המונים בישראל תוך ראיה כלל מגזרית ,לעסקים לעמותות ולמשקי בית ,לשימוש בכל מנגנוני המימון – במניות ,בהלוואות ובתרומות .הארגון חותר לאימוץ גישה ממלכתית הוליסטית לקידום תעשיית מימון המונים בישראל כמשאב לאומי חדש לתועלת הכלכלה והחברה .הארגון יפעל בשיתוף פעולה עם הגורמים הממלכתיים ,ארגונים עיסקיים וגורמים בתעשיית מימון המונים להטמיעה ולחנך את השוק. נספח :3רשימת התומכים (בקובץ נפרד) 7
© Copyright 2024