חוברת תפילה

1
‫תוכן עניינים‬
‫• הקדמה …………………………………………………‪…….……..‬עמ' ‪3‬‬
‫• מדוע להתפלל?!…‪ …...……………….…………………………….‬עמ' ‪4‬‬
‫• הכנה לתפילה…………………………………………………‪.…….‬עמ' ‪5‬‬
‫• התפילה………………………………………………‪...…………….‬עמ' ‪7‬‬
‫• שחרית‪……..………….……………………………………………..‬עמ' ‪9‬‬
‫• שחרית של שבת…‪.…….……….………………………………….‬עמ' ‪13‬‬
‫• שבת ראש חודש‪........................................................................‬עמ' ‪14‬‬
‫• מנחה…………………………………………………………‪..…...‬עמ' ‪17‬‬
‫• ערבית ביום חול ומוצ''ש‪….…….…………………………………..‬עמ' ‪17‬‬
‫• על "עלינו לשבח"‪........................................................................‬עמ' ‪18‬‬
‫• קריאת שמע על המיטה‪...............................................................‬עמ' ‪19‬‬
‫• ברכת המזון………‪ ..………..….………………………………….‬עמ' ‪19‬‬
‫• הבדלה ‪....................................................................................‬עמ' ‪19‬‬
‫• שירה מודרנית……‪…………..…………………………………….‬עמ' ‪20‬‬
‫• תפילות בשטח ובטיולים…‪..……….……………………………….‬עמ' ‪21‬‬
‫• רעיונות לתוספות לתפילה )כולל "במקום מוסף"(‪.....…..………….‬עמ' ‪22‬‬
‫• רשימת תפקידים לתפילת שחרית של שבת…‪....…………………..‬עמ' ‪26‬‬
‫• תפילת שחרית יום חול )כולל שני וחמישי(………‪ ……......……….‬עמ' ‪27‬‬
‫‪2‬‬
‫למדני אלוהי ברך והתפלל‬
‫על סוד עלה קמל‪ ,‬על נגה פרי בשל‪,‬‬
‫על החרות הזאת‪:‬‬
‫לראות‪ ,‬לחוש‪ ,‬לנשום‪.‬‬
‫לדעת‪ ,‬לייחל‪ ,‬להיכשל‪.‬‬
‫למד את שפתותי ברכה ושיר הלל‬
‫בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל‪,‬‬
‫לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום‬
‫לבל יהיה יומי עלי הרגל‪.‬‬
‫לאה גולדברג‬
‫אנשים מתפללים כדי להתחבר למהות של עצמם‪ ,‬כדי להתחבר לאלוהים‪ ,‬כדי להתחבר ליקום… דורי‪-‬דורות‬
‫של אנשים מצאו משמעות אישית וקהילתית לתפילה‪.‬‬
‫אין זה סוד שרבים מאתנו מתקשים לחוש בנוח בתפילה ועם נושא התפילה‪ .‬לכן כדאי לנו לדון בינינו לבין‬
‫עצמנו מהם הקשיים ומהם היתרונות שעליהם עוד לא חשבנו‪.‬‬
‫למרות הקשיים והשאלות הקיימים אצלנו‪ ,‬אנחנו מתחילים במחנה רמה – נוע"ם כל יום חדש בתפילה! זאת‬
‫הפעילות הראשונה בכל יום‪ .‬וזה חוזר כל יום‪ ,‬עוד פעם ועוד פעם בתפילת מנחה וערבית ובכל ארוחה‬
‫כשמברכים ברכת המזון‪ .‬ולכן עלינו ליצור חוויה משמעותית לחניכים ולא רק עבורם אלא בראש ובראשונה‬
‫ּׁשר לצרכים ולחיפוש שלהם ושלנו; חוויה שתעשה את‬
‫שּת ְת ַק ֵ‬
‫עבור עצמנו‪ ,‬לצוות‪ .‬חוויה שתדבר אלינו‪ ,‬חוויה ִ‬
‫היום החדש משמעותי יותר‪ ,‬שתעניק משמעות מיוחדת לכל היום‪.‬‬
‫תפקיד הצוות בתפילה הוא תפקיד חשוב במיוחד עבור החניכים‪ .‬הצוות חייב להוות דוגמא אישית במשך‬
‫התפילה ובמיוחד לעזור לחניכים להיות מרוכזים במה שקורה‪ .‬לכן גם חשוב שהצוות ישאל שאלות‪ ,‬יתכונן‪,‬‬
‫יעבור תהליך… כי אם לא ‪ -‬איך אפשר להוות דוגמה אישית?!‬
‫במחנה רמה – נוע"ם רגילים אנו להתפלל תפילת שחרית ותפילת ערבית‪ .‬בחוברת זו ננסה להביא כמה‬
‫רעיונות לתפילות שלנו במחנה‪ ,‬הסברים לתפילות שאנחנו כבר מכירים‪ ,‬מקורות שאפשר ללמוד עם‬
‫החניכים‪ ,‬שאלות לדיון‪ ,‬רעיונות יצירתיים ועוד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מדוע להתפלל?‬
‫תרגיל‪) :‬אפשר לעשות עם הצוות וגם עם החניכים(‬
‫כשהתפילה איננה מדברת אליך‪ ,‬מהן הסיבות שזה קורה? רשמו לעצמכם ‪ 5‬סיבות לפי דרגת החשיבות‪,‬‬
‫מדוע התפילה לפעמים איננה משמעותית עבורך? הגדירו זאת באופן כללי או דברו על חוויה מסוימת‪.‬‬
‫וכשהתפילה כן מדברת אליך ‪ -‬מהן הסיבות?‬
‫מטרת תרגיל זה היא להביא למּודעּות את הקשר האישי שלנו עם התפילה בכלל או עם תפילה ספציפית‪.‬‬
‫להלן רשימה של בעיות בתפילה )ברור שלא לכל אחד כולם רלוונטיים(‪:‬‬
‫‬
‫קושי של הבנת הטקסט בעברית‬
‫‬
‫שפה זרה )קטעים בארמית‪ ,‬כמו הקדיש‪ ,‬בריך שמיה‪ ,‬יקום פורקן(‬
‫‬
‫חסר במיומנויות התפילה )מתי עומדים‪ ,‬כורעים או משתחווים? מה בא לפני מה? וכו'(‬
‫‬
‫אורך התפילה‬
‫‬
‫אתר התפילה‪ ,‬מבחינה אסתטית‪ ,‬מבחינת מזג אוויר‬
‫‬
‫אופן ניהול התפילה‪ :‬חזן או רב המופיע)ה( בצורה פרונטלית‬
‫‬
‫פער בין עולם המושגים של התפילה ובין עולם המושגים שלנו‬
‫‬
‫תפילת קבע או תפילת תחנונים‪ :‬איך תפילה יכולה להיות משמעותית אם היא קבע?‬
‫‬
‫בעיות של אמונה‪ :‬פער בין הצורך הפרטני והנוסח האחיד של הסידור‬
‫ברור שאין קונצנזוס בין כל הסיבות‪ ,‬אבל מאוד חשוב להיות מודעים לבעיות‪ .‬בעיות כאלה ואחרות‬
‫עומדות ברקע‪ ,‬וחוברת זאת באה כניסיון ראשוני לשפר ולמצוא כמה פתרונות‪.‬‬
‫מתי תפילה כן מצליחה? מהן הסיבות שתפילה כן מדברת אלינו? למה להתפלל?‬
‫‬
‫תפילה מחברת אותנו עם המסורת‪ ,‬עם דורות קודמים‬
‫‬
‫תפילה היא צורך טבעי וחוויה אנושית‬
‫‬
‫תפילה עוזרת לנו באופן אישי לבדוק את עצמנו‬
‫‬
‫תפילה מנחמת בעת עצבות או רגעים קשים‬
‫‬
‫תפילה היא דרך לבקש עזרה בשעת צרה‬
‫‬
‫תפילה היא דרך לבטא שמחה או הודיה‬
‫‬
‫תפילה היא אמצעי לבטא דברים עמוקים שקשה לבטא בדרך אחרת‬
‫‬
‫תפילה היא דרך לחוש קשר עם משהו גדול מאתנו‬
‫‬
‫תפילה בציבור היא דרך לחוש ביחד‬
‫‬
‫תפילה גורמת לקהילה להתאחד‬
‫‪4‬‬
‫הכנה לתפילה‬
‫איך מתכוננים לתפילה? האם בכלל צריך להתכונן? האם בכלל אפשר להגיע מוכן לתפילה במחנה?‬
‫להלן כמה מקורות שיכולות לעזור לכם כצוות ושניתן להשתמש בהם גם עם החניכים‪.‬‬
‫א( משנה‪ ,‬מסכת ברכות פרק ה' משנה א'‬
‫ֵאי ע ְמ ִדי ְל ִה ְת ַ ֵל ֶא ָא ִמ ְ! " ֶבד רֹאש‪.‬‬
‫ידי' ָה ִרא( ִני' ָהי) ( ִהי ָ( ָעה ֶא ָחת ) ִמ ְת ַ ֵ ִלי‬
‫ֲח ִס ִ‬
‫]רש"י‪ :‬שוהי שעה אחת ‪ -‬במקו' שבאו להתפלל[‪,‬‬
‫יה' ֶ( ַ‪ַ 0ָ /‬מיִ '‪.‬‬
‫ְ" ֵדי ֶ(יְ ַכ)ְ נ) ִל ָ‪ַ '/‬ל ֲא ִב ֶ‬
‫ֲא ִפיל) ַה ֶ‪ֶ 1‬ל ְ! ( ֵאל ִ‪(ְ /‬למ ‪ -‬לֹא יְ ִ( ֶ‬
‫יבנ)‪ַ ,‬ו ֲא ִפיל) ָנ ָחש ָ"ר) ְ! ַעל ֲע ֵקב‪ -‬לֹא ַי ְפ ִסיק ]בדיבור או בהסחת הדעת[‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬מה פירוש הביטוי "כובד ראש" )מה ההפך מביטוי זה?(‬
‫‪ .2‬מה היתה מטרת השהייה של החסידים הראשונים לפני התפילה?‬
‫‪" .3‬כוונת הלב" מהי?‬
‫‪ .4‬מה ניתן ללמוד מההלכה בסוף המשנה אודות החשיבות שייחסו חכמים לתפילה?‬
‫ב( תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות ד‪ 2‬ל' ע"ב‬
‫יע ֶזר‪ְ :‬לע ָל' ָימד ]יערי![ ‪ָ 3‬ד' ֶאת ַע ְצמ‪,‬‬
‫וְ ֲה‪ַ 3‬מר ַר ִ‪/‬י ֱא ִל ֵ‬
‫ִא' ָיכל ַל ְכוִ י ֶאת ִל‪ - /‬יִ ְת ַ ֵל‪ ,‬וְ ִא' ָלאו ‪7 -‬ל יִ ְת ַ ֵל!‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד "ימוד" אדם את עצמו‪ ,‬באלו דרכים?‬
‫‪ .2‬האם באמת אפשר שאדם‪ ,‬כשהוא משתייך לקהילה‪ ,‬יוכל להחליט שברגע זה או אחר לא יתפלל?‬
‫ג( תלמוד בבלי ברכות כח ע"ב‬
‫רבי אליעזר אומר‪ :‬העושה תפלתו קבע אי תפלתו תחנוני'‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ד( משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק ב' משנה י"ג‬
‫בקר ַ‪9‬ת שמע ובתפלה‪ .‬וכשאתה מתפלל ‪ -‬אל ַ ַע‪ :‬תפילת! ֶק ַבע אלא רחמי'‬
‫ִ‬
‫רבי שמעו אומר‪ֱ :‬ה ֵוי זהיר‬
‫ונ ַח' על‬
‫ותחנוני' לפני המקו' ברו! הוא' שנאמר )יואל ב'( "כי ֵאל חנו ורחו' הוא אר! אפי' ורב חסד ִ‬
‫הרעה" ואל תהי רשע בפני עצמ!‪:‬‬
‫ה( תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות ד‪ 2‬כ"ט ע"ב‬
‫רבי אליעזר אומר‪ :‬העושה תפילתו קבע וכו' ]אי תפילתו תחנוני'[ ַמאי ֶק ַבע?‬
‫כמ‪):‬י ]משא[ ]רש"י‪ :‬והיינו לשו קבע‪,‬‬
‫אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא‪ :‬כל שתפילתו דומה עליו ַ‬
‫חוק קבוע הוא עלי להתפלל וצרי! אני לצאת ידי חובתי[‬
‫אמרי‪ :‬כל מי שאינו אומרה בלשו תחנוני' ]כלומר‪ :‬תפילת קבע היא תפילה שאי המתפלל אומר אותה‬
‫ֵ‬
‫רבנ‬
‫בתחנוני'[‬
‫ַר ָ‪/‬ה ורב יוס‪ְ 3>ְ 2‬מ ֵרי ְ ַר ָויְ יה) ]שניה'[‪ :‬כל שאינו יכול לחדש ב? דבר‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מה זו תפילת קבע לעומת תפילת תחנונים?‬
‫‪.2‬‬
‫מדוע תפילה יכולה להיות כמשוי?‬
‫‪.3‬‬
‫מה לדעתך אומרים רבה ורב יוסף כשאומרים‪" :‬כל שאינו יכול לחדש בה דבר"?‬
‫‪.4‬‬
‫איך לדעתך מתיישבת גישת מקורות אלה עם שגרת התפילה הקבועה שלנו כיום?‬
‫אם כן‪ ,‬השאלה הגדולה היא‪ :‬כיצד מגיעים לידי כוונת הלב?‬
‫מהם הדברים שניתן לעשותם במסגרת המחנה אשר ישפיעו לטובה בנושא זה?‬
‫איך מחדשים דבר?‬
‫‪6‬‬
‫התפילה‪:‬‬
‫יש כמה עצות טכניות העשויות לסייע לנו בהשגת המטרה הזאת ]אולם חשוב לזכור כי לא כל הצעה מתאימה‬
‫כל הזמן ובכל מצב![‪:‬‬
‫‬
‫סידור תפילה ‪ -‬חשוב שלכל חניך יהיה סידור לפניו‪ ,‬כך יוכל לעקוב אחר המילים ואף לקרוא את‬
‫התפילות השונות המופיעות ב"ואני תפילתי"‪.‬‬
‫‬
‫דוגמא אישית ‪ -‬חברי הצוות הצעיר והבוגר חייבים לשבת בין החניכים‪ ,‬להתפלל אתם )ולא בתור‬
‫שוטר!(‪ .‬חניכה תבין שהתפילה חשובה ומשמעותית כאשר תראה שכך גם אצל המדריכה שלה‪.‬‬
‫‬
‫סידור המקום –חברי הצוות של השכבה חייבים להגיע לפני תחילת התפילה אל מקום התפילה‪ ,‬כך‬
‫שזמן יקר לא ילך לאיבוד בבואם של כל החניכים‪ .‬כדאי לסדר את מקומות הישיבה בצורת מעגל‪ .‬צורה זו‬
‫נותנת תחושה של "ביחד" יותר מן הישיבה בשורות‪.‬‬
‫במעגל הכול רואים את הכול‪ ,‬וכך החוויה‬
‫הקהילתית היא משמעותית יותר‪ .‬אפשר גם לסדר את הכסאות בצורת חצי‪-‬גורן ולהשאיר את המקום‬
‫הפנוי לשליח הציבור‪ .‬ניתן גם לנסות צורות שונות של ישיבה ולבדוק איך זה משפיע על תחושתם של‬
‫החניכים‪ ,‬כגון ישיבה נפרדת‪ ,‬או ישיבה על הרצפה‪.‬‬
‫‬
‫אתר התפילה ‪ -‬בדרך כלל חם מאוד במחנה בבוקר‪ ,‬ולכן מתפללים במועדוני השכבות‪ ,‬אבל אפשר‬
‫לחשוב על שינוי מקום במיוחד לתפילת ערבית )או מנחה – אם אותו יום רוצים להתפלל מנחה(‪ :‬בחוץ‪,‬‬
‫ּׁשר את התפילה אל‬
‫לק ֵ‬
‫מול נוף יפה‪ ,‬מול השקיעה‪ ,‬תחת כיפת השמים ועוד‪ .‬בטיולים יש הזדמנות טובה ַ‬
‫הטבע דרך התפילה‪ ,‬או לתפילה דרך הטבע‪.‬‬
‫‬
‫משך התפילה – לתפילת שחרית של חול הוקצבו ‪ 45‬דקות‪ .‬חשוב לזכור כי זמן זה הוא סך הכול‪,‬‬
‫מזמן הגעת החניכים למקום התפילה עד הגעתם לחדר האוכל‪ .‬זמן זה כולל את הפעילויות או שיחות‬
‫הנלוות אל התפילה‪ .‬אם כן‪ ,‬התפילה כשלעצמה לא יכולה לקחת יותר מ‪ 20-‬דקות‪ .‬בימי שני וחמישי יהיה‬
‫שעה לתפילה כדי שיהיה מספיק זמן להספיק גם קריאה בתורה ]ראה בהמשך על רשימת התפילות‬
‫שכדאי לאמרן[‪.‬‬
‫לתפילת שחרית של שבת הוקצבה שעה וחצי‪ .‬עבור קריאת התורה הכנו חוברת עם החלוקה של עליות‪.‬‬
‫לקראת כל שבת תקבלו הנחיות ודפי עזר להכנת התפילה )רשימת התפקידים וכו'(‪.‬‬
‫ התחלת התפילה – חייבים להתחיל בזמן! לא מחכים לחניך האחרון שיגיע כדי להתחיל את התפילה‪.‬‬
‫ככה הם ילמדו שמתחילים בזמן וגם שזה חשוב‪ ,‬ואז לא צריך לרוץ בסוף התפילה‪.‬‬
‫‬
‫שליח ציבור – מנהגנו במחנה שיהיה שליח‪-‬ציבור‪ ,‬או שניים‪ ,‬ובדרך כלל זה אותם שני חניכים‬
‫שיודעים את התפילות‪ .‬חשוב מאוד לוודא שגם לחניכים אחרים המעונינים לעבור לפני התבה תינתן‬
‫האפשרות לעשות כן‪ .‬חשוב מאד לעודד חניכים וחניכות רבים ככל האפשר להתנסות בכך‪ ,‬כי זו‬
‫ההזדמנות כמעט היחידה שלהם לעשות זאת‪ .‬כמו כן צריך ליצור הזדמנויות ללמד חניכים את התפילות‬
‫ואיך להיות שליחי ציבור‪ .‬חשוב גם שאנשי צוות יהיו שליחי ציבור‪ ,‬כולל הרכז‪ ,‬ואפילו נכון שיהיה כך‪,‬‬
‫במיוחד כשרוצים ליצור חוויה מסוימת‪ .‬שליח הציבור חייב להתכונן קודם בהנחיית מישהו )איש צוות(‬
‫שיודע את התפילות‪ ,‬את הנוסח‪ ,‬ואת "תכנית התפילה" של אותו יום‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‬
‫חניכים שונים‪ ,‬או קבוצה של חניכים‪ ,‬מכינים קטע מן התפילה ומנהלים אותו‪ .‬הם גם יכולים לדבר על‬
‫משמעות התפילה הזו בשבילם‪.‬‬
‫מעבר להצעות הטכניות הללו‪ ,‬עלינו לפתח דרכים שבאמצעותן נוכל לפתח את הצד הרוחני יותר‬
‫והיצירתי של התפילה‪.‬‬
‫‬
‫ניתן להוסיף אחרי התפילה או במשך כל מיני פעילויות כגון‪ :‬פעילות תנועה; לימוד ניגון; לימוד טקסט;‬
‫דיון תיאולוגי וכו'‪ .‬כאן רשימה של רעיונות שניתן לפתח‪ ,‬ושיחד נעבוד עליהם במשך שבוע הכנה‪,‬‬
‫ובמשך המחנה‪.‬‬
‫‬
‫תרגיל מדיטציה )מדיטציה מודרכת למשל( לפני קריאת שמע‪.‬‬
‫‬
‫תרגיל תנועה בברכות השחר )בהתאם כל ברכה וברכה(‬
‫‬
‫לימוד טקסט קשור לתפילה מסוימת )כמו הטקסטים שהבאנו כאן(‬
‫‬
‫כתיבה של תפילה אישית )אפשר לעשות דיון על משמעות התפילה האישית‪ ,‬ולהזמין לכתוב בזמן‬
‫הפנוי ומי שרוצה יום אחרי‪ ,‬יכול לקרוא מה שהוא כתב(‬
‫‬
‫קריאה של שירה מודרנית‬
‫‬
‫עצימת עיניים‬
‫‬
‫לימוד ניגון שחוזר על עצמו‪ ,‬והמאפשר תרגיל מדיטטיבי‬
‫‬
‫נגינה בתפילה )גיטרה‪ ,‬דרבוקות ועוד(‬
‫‬
‫תפילה עם אמנות )אפשר להיעזר במדריכ‪/‬ה לאמנות‪(.‬‬
‫‬
‫לימוד ניגון חדש לקטע מוכר בתפילה )"אדון עולם" במנגינה שהחניכים בוחרים כל יום‪ ,‬וכד'(‬
‫‬
‫תפילה אישית‬
‫ה‪-‬‬
‫הוא לערב את החניכים בתפילה‪ ,‬לתת להם להרגיש שהיא חלק מהם ולא משהו זר‪,‬‬
‫לכן‪ ,‬יצירה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬בחירה של הפסוקים על ידם‪ ,‬דיונים‪ ,‬וכל דבר שיתן להם את האפשרות להרגיש את‬
‫התפילה קרובה לליבם – יוכל להעצים את החוויה‪.‬‬
‫שחרית‬
‫"מטבע תפילה" היא הסדר הקבוע המינימלי )לפי הגדרת חז"ל( של התפילות שאומרים כל יום‪" .‬מטבע‬
‫תפילה" כוללת בעיקר את ברכות השחר‪ ,‬קריאת שמע ו"עמידה"‪.‬‬
‫להלן רשימת התפילות שכדאי לאמרן‪ .‬חשוב לתכנן את התפילה מראש‪ ,‬וכל יום לעשות איזה שינוי‬
‫בעקבות הפעילויות הנלוות!‬
‫‪8‬‬
‫שחרית‬
‫מודה אני‬
‫עמ' ‪*) 15‬או‪/‬ו תפילת אלוהי נשמה בעמ' ‪(16‬‬
‫ברכות השחר‬
‫עמ' ‪17‬‬
‫עמ' ‪36‬‬
‫ברוך שאמר‬
‫אפשרויות‪:‬‬
‫)ניתן ללמוד מנגינות לשירים חלק זה הוא יחידה של הכנה לתפילה‬
‫באמצעות מזמורים הפותחים את הלב‪.‬‬
‫אלו(‬
‫‬
‫ישמחו השמים עמ' ‪37‬‬
‫בפתיחה ובסיום יש ברכה עם שם ה' בעלת‬
‫‬
‫הושיעה את עמך עמ' ‪38‬‬
‫תוכן דומה‪ :‬שבח לאלהים )""מלך מהולל‬
‫‬
‫אשרי עמ' ‪49‬‬
‫בתשבחות" בסוף ברכת "ברוך שאמר"‪,‬‬
‫‬
‫הללו את ה' מן השמים‪ ,‬ו"הבוחר בשירי זמרה‪ ,‬מלך אל חי העולמים"‬
‫מזמור קמ"ח עמ' ‪51‬‬
‫‬
‫פסוקי דזמרה‬
‫בסוף "ישתבח"(‪ .‬בדרך כלל "אשרי" ו"הללו"‬
‫הללו אל בקדשו‪ ,‬מזמור )מזמור ק"נ( הם המזמורים שמוסיפים‪ .‬כאן יש‬
‫הזדמנות לשבור את הקביעות שבתפילה ובכל‬
‫ק"נ עמ' ‪52‬‬
‫יום לבחור מזמור אחר‪ ,‬ללמד מנגינה חדשה‪,‬‬
‫עמ' ‪56‬‬
‫ישתבח‬
‫חצי קדיש‬
‫או ללמוד את המזמור החדש וכו'‪.‬‬
‫עמ' ‪57‬‬
‫עמ' ‪58‬‬
‫ברכו‬
‫אור חדש‬
‫עמ' ‪61‬‬
‫אהבה רבה‬
‫עמ' ‪61‬‬
‫שמע ישראל‬
‫עמ' ‪62-63‬‬
‫מי כמוכה‬
‫עמ' ‪) 64-65‬אפשר להתחיל במילים מי כמוכה בסוף העמוד(‬
‫תפילת העמידה עמ' ‪68-83‬‬
‫ביום שני וחמישי‪:‬‬
‫הוצאת ספר התורה עמ' ‪90‬‬
‫הכנסת ספר התורה עמ' ‪95‬‬
‫עלינו לשבח‬
‫עמ' ‪113‬‬
‫ביום שני וביום חמישי קוראים בתורה את העלייה הראשונה של פרשת השבוע‪ ,‬מחולקת לשלוש עליות‪.‬‬
‫אנחנו מציעים לכם שלא כל שני וחמישי תקראו בתורה‪ ,‬אלא שתבחרו גם את האפשרות לדבר על הפרשה‪,‬‬
‫או על מדוע קוראים בתורה בימים אלה במקום אחד מהימים )למשל אם אותו שבוע ערכתם דיון ביום שני אז‬
‫תקראו ביום חמישי‪ ,‬או הפוך(‪ .‬הקריאה בתורה היא גם הזדמנות לחניכים לראות את ספר התורה מקרוב‪,‬‬
‫לעלות‪ ,‬לקרוא ולתת עוד תפקידים‪ .‬אנא הקפידו שלא לחזור כל פעם לאותם חניכים‪ ,‬ולתת הזדמנויות לכולם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫על כמה מן הקטעים בתפילת שחרית‪:‬‬
‫תפילת שחרית פותחת ב"מודה אני"‪ ,‬ועוברת תהליך של התעוררות פיזית ונפשית מאוד אישית‪ .‬חלקה‬
‫הראשון של התפילה הוא חלק של מודעות עצמית‪ ,‬של המודעות הכי בסיסית‪ .‬כשאנחנו מצליחים להיות‬
‫מחוברים מספיק לעצמנו ולגוף שלנו‪ ,‬רק אז אפשר להתחבר לקהילה ולהתפלל ביחד‪.‬‬
‫במיוחד במחנה אנחנו רואים את התהליך הזה‪ :‬החשיבות שכל חניך יתחבר לעצמו בשלמות גדולה ורק אז‬
‫הוא יצליח להתחבר לקבוצה ולמחנה‪.‬‬
‫מודה אני‬
‫בתפילה זו אנחנו מודים לקב"ה שהחזיר לנו את הנשמה‪ .‬לפי האמונה שרווחה‪ ,‬יוצאת נשמתו‬
‫של אדם במהלך שנתו בלילה‪ ,‬ועל כן עליו לברך על שקם ממיטתו אל יום חדש‪ .‬נוהגים להגיד‬
‫תפילה זאת כשמתעוררים מן השנה‪ .‬תפילה זאת יחד עם התפילה שבהמשך‪ ,‬אלוהי נשמה )עמ'‬
‫‪ ,(16‬דנות בנשמה שהקב"ה נתן ומחזיר לנו כל יום‪ .‬תפילות אלו יוצרות הזדמנות טובה לדיון על‬
‫נושא הנשמה‪ ,‬מה היא עבורנו‪ ,‬מה כן מרגישים בפנים‪ ,‬מה לא‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫"מודה אני" וגם "אלהי‪ ,‬נשמה" הם קטעים המביעים את הפליאה והתודה על קומנו בבוקר‪ .‬כדאי‬
‫אולי גם לנו שלא לקבל את ההתעוררות אל יום חדש בכל בוקר כמובנת מאליה‪.‬‬
‫ברכות השחר‬
‫חז"ל קבעו שיש לברך ברכות כשקמים בבוקר‪ ,‬כל ברכה סמוכה לפעולה פשוטה שאדם עושה בקומו‬
‫בבוקר‪ ,‬אך עכשיו אומרים את הברכות בבית הכנסת ביחד‪.‬‬
‫כאן חלק מהמקור התלמודי המחבר בין הברכות והמעשים‪ .‬מקור זה יפה וחשוב ומתאר לנו את‬
‫התהליך של התעוררות שדיברנו עליו קודם‪.‬‬
‫ניתן ללמד את המקור‪ ,‬או להסביר אותו‪ ,‬ואפילו לעשות תרגיל תנועה המבטא אותם פעילויות תוך‬
‫קריאת הברכות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות ד‪ 2‬ס' ע"ב‬
‫כי שמע קול תרנגולא‪ ,‬לימא‪] :‬כששומע את קול התרנגול יאמר[‬
‫ברו! אשר נת לשכוי בינה להבחי בי יו' ובי לילה‪.‬‬
‫כי פתח עיניה‪ ,‬לימא‪] :‬כשפוקח את עיניו יאמר[‬
‫ברו! פוקח עורי'‪.‬‬
‫כי תרי@ ויתיב‪ ,‬לימא‪] :‬כשמתישר ויושב יאמר[‬
‫ברו! מתיר אסורי'‪.‬‬
‫כי לביש‪ ,‬לימא‪] :‬כשמתלבש יאמר[‬
‫ברו! מלביש ערומי'‪.‬‬
‫כי זקי‪ ,2‬לימא‪] :‬כשמזדק‪ 2‬יאמר[‬
‫ברו! זוק‪ 2‬כפופי'‪.‬‬
‫כי נחית לארעא‪ ,‬לימא‪] :‬כשיורד לאר@ יאמר[‬
‫ברו! רוקע האר@ על המי'‪.‬‬
‫כי מסגי‪ ,‬לימא‪] :‬כשהול! יאמר[‬
‫ברו! המכי מצעדי גבר‪.‬‬
‫כי סיי' מסאניה‪ ,‬לימא‪] :‬כשנועל את נעליו יאמר[‬
‫ברו! שעשה לי כל צרכי‪.‬‬
‫כי אסר המייניה‪ ,‬לימא‪] :‬כשחוגר את חגורתו יאמר[‬
‫ברו! אוזר ישראל בגבורה‪.‬‬
‫כי פריס סודרא על רישיה‪ ,‬לימא‪] :‬כשפורש את הסודר על ראשו יאמר[‬
‫ברו! עוטר ישראל בתפארה‪.‬‬
‫שמע ישראל‪:‬‬
‫תפילה זאת היא ידועה כאחד התפילות החשובות במסורת שלנו‪ .‬תפילה זאת היא הכרזתנו על קיום‬
‫הקב"ה‪ .‬תפילה זאת היא קבלת עול מלכות שמים‪.‬‬
‫חשוב מאוד לא לתת למשפט זה לעבור במהירות‪ .‬זה זמן לעצור‪ ,‬לעצום עיניים או לכסות אותם עם היד‪,‬‬
‫לנשום עמוק ולהגיד כל מילה ומילה במודעות רבה‪ .‬אם זה קשה אז בהתחלה אולי להאט את הקצב‬
‫מספיק כדי להיכנס למודעות זאת‪ .‬יש הנוהגים לכסות את העיניים ויש נוהגים לעצום אותן‪ ,‬הסיבה היא‬
‫כדי להתרכז ולהתכוון‪ .‬יש שני מנהגים לאופן שבו מכסים את העיניים‪) :‬א( מכסים את העיניים עם היד‬
‫בצורת האותיות "שדי"‪ ,‬ואז מתרכזים בשם ה' באמירת השמע‪) .‬ב( פותחים את היד ומכסים עם כל‬
‫האצבעות את כל החושים )אוזניים‪ ,‬עף‪ ,‬עיניים(‪ ,‬ומביאים את כל החושים לריכוז‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫עמידה‪:‬‬
‫תפילת העמידה מבוססת על ‪ 19‬ברכות‪ .‬שלוש קבועות בהתחלה ושלוש בסוף‪ .‬בעמידה עוברים‬
‫תהליך המתחיל עם ציון גדולתו וחסדיו של הקב"ה‪ ,‬הקשר שלנו אתו ואז בקשות‪.‬‬
‫בסידור "ואני תפילתי" יש הסבר מפורט בעמודים ‪. 66-67‬‬
‫קריאת התורה‪:‬‬
‫לימוד תורה הוא מנהג מאוד עתיק בעם ישראל‪ ,‬תנסו לדמיין!!! כל ההיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬כל‬
‫הערכים וכל המצוות כתובים בספר הספרים !!!‬
‫כך בתקופת בית המקדש הראשון היו הרבנים עומדים בחצרות העיר ירושלים מלמדים וקוראים תורה‬
‫בשבתות‪.‬‬
‫לאחר "שיבת ציון"‪ ,‬תיקנו )קבעו( הסופרים עזרא ונחמיה לקרוא את התורה גם בימי שני חמישי‪) .‬אלו‬
‫היו ימי השוק באותה תקופה ובהם כל העם התאסף(‬
‫גם בראש חודש‪ ,‬וחגים‪ ,‬אנחנו קוראים מהתורה‪ ,‬בקיצור כל פעם שיש סיבה להיות ביחד אנחנו‬
‫כקהילה וכעם קוראים מהתורה!‬
‫קריאת התורה בנוע''ם חייבת להיות חוויה של "ביחד" ושל לימוד‪.‬‬
‫תפקיד של גבאי ראשון ושני‬
‫גבאי ראשון‪ :‬משמש כ"מנצח" על קריאת התורה )מכריז עליות‪ ,‬וכו'(‬
‫ קורא לכל עולה לתורה ומתחיל ב‪" :‬ויעזור ויגן" בעמ' ‪ 362‬בשבת ובימי חול ב‪ :‬ותגלה ותראה"‬
‫בעמ' ‪ .91‬וממשיך ומכריז‪/‬ה בכל עליה יעמוד‪/‬תעמוד לעליה ‪ XXX ,X‬בן‪/‬בת ‪ XXXX‬ו ‪XXXX‬‬
‫ בין עליה ‪ 3‬ל‪ 4‬קורא מי שברך לחולים‪ :‬עמ' ‪.371‬‬
‫ לפני קריאת המפטיר בשבת אומר חצי קדיש עמ' ‪ 364‬ואז קורא למפטיר‪.‬‬
‫ אחרי המפטיר קורא למגביה‪/‬ה ולגולל‪/‬ת‪.‬‬
‫גבאי שני‪ :‬מוודא קריאה נכונה של התורה ומתקן שגיאות במקרה הם קיימות‪.‬‬
‫ אחרי הפטרה אומר מי שברך למדינה ולחיילי צה''ל‪ ,‬בעמ' ‪.373‬‬
‫שחרית של שבת‪:‬‬
‫סדר התפילות מחולק לארבעה חלקים‪ .‬החלק הראשון הוא כמו בשחרית של חול )עד "הללו אל בקדשו"‬
‫בעמ' ‪ ,(52‬יש אמנם מזמורים אחרים בשחרית של שבת‪ ,‬ניתן להחליף אבל מוטב לא להרחיב‪ ,‬חשוב‬
‫לזכור שיש עוד כמה חלקים בהמשך‪.‬‬
‫החלק השני הוא שחרית של שבת שמתחיל ב"נשמת כל חי" בעמוד ‪ ,325‬בממשיך עם קריאת שמע‬
‫ועמידה‪ .‬חלק זה הוא יחסית ארוך‪ ,‬אז חשוב לקצר ולהודיע כל הזמן את העמודים כי תפילות אלו החניכים‬
‫מכירים פחות‪ .‬בעמידה עדיף לעשות "הויכע‪-‬קדושה"‪ ,‬כלומר ששליח ציבור יפתח את ה"עמידה" בקול רם‪.‬‬
‫החלק השלישי הוא קריאת התורה‪ .‬סדר הוצאת ספר התורה נמצא בעמוד ‪ .360‬לגבי הקריאות תקבלו‬
‫חוברת עם הסברים ועם החלוקות‪.‬‬
‫החלק האחרון הוא תפילת מוסף הנמצאת בעמוד ‪ .381‬בשלב זה להרבה חניכים אין כבר הרבה סבלנות‪,‬‬
‫ולכן חשוב מאוד לא להאריך‪.‬‬
‫אנחנו גם מציעים לכם לתת אפשרות של "מוסף אלטרנטיבי"‪ ,‬כלומר לימוד אחר‪ ,‬טקסט מודרני‪ ,‬סיפור‪,‬‬
‫זמן לתפילה אישית‪ ,‬דיון ועוד דברים‪ .‬אם לא רוצים לוותר על המוסף עצמן‪ ,‬ניתן לתת לחניכים את‬
‫האפשרות לבחור‪ ,‬מי שרוצה להתפלל את העמידה שיעזה זאת ומי שרוצה שיתפלל את התפילה‬
‫האלטרנטיבית‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫במחנה אנו מקציבים לתפילת שבת שעה וחצי‪ .‬זה זמן מספיק‪ ,‬וזה הזמן שחניכים שלא רגילים להתפלל‬
‫יכולים לשבת בתפילה‪ .‬חשוב ביותר להכין את שליחי הציבור מקודם‪ .‬נשמח לעזור בתכנון לקראת כל‬
‫שבת‪ .‬נחלק גם דפי עזר במיוחד לחלוקת תפקידים‪.‬‬
‫ מודה אני‬
‫עמ' ‪15‬‬
‫ ברכות השחר‬
‫עמ' ‪17‬‬
‫ ברוך שאמר‬
‫עמ' ‪36‬‬
‫אפשרויות ‪:‬לבחור אחת או שתיים מהתפילות האלו‪:‬‬
‫• ישמחו השמים עמ' ‪37‬‬
‫• הושיעה את עמך עמ' ‪38‬‬
‫)או מאלו ‪ -‬אפשרויות של מזמורים המיוחדים לשבת(‪:‬‬
‫‪ o‬מי האיש עמ' ‪41‬‬
‫‪ o‬הודו לה' כי טוב עמ' ‪44‬‬
‫‪ o‬מזמור שיר ליום השבת‬
‫עמ' ‪(46‬‬
‫• אשרי‬
‫עמ' ‪49‬‬
‫• מזמור ק"נ‬
‫עמ' ‪52‬‬
‫ נשמת כל חי‬
‫עמ' ‪325‬‬
‫ שוכן עד‬
‫עמ' ‪328‬‬
‫ חצי קדיש‬
‫עמ' ‪330‬‬
‫ ברכו‬
‫עמ' ‪333‬‬
‫ אל אדון‬
‫עמ' ‪334‬‬
‫ לאל ברוך‪ -‬אור חדש‬
‫עמ' ‪338-337‬‬
‫ אהבה רבה‬
‫עמ' ‪338‬‬
‫ שמע ישראל‬
‫עמ' ‪340-339‬‬
‫ מי כמוכה‬
‫עמ' ‪341‬‬
‫ תפילת העמידה‬
‫עמ' ‪) 354-344‬שליח הציבור מתחיל בקול רם(‬
‫ קדיש שלם‬
‫עמ' ‪355‬‬
‫ הוצאת התורה‬
‫עמ' ‪360‬‬
‫ הכנסת ספר התורה‬
‫עמ' ‪377‬‬
‫ תפילת מוסף‬
‫עמ' ‪381-395‬‬
‫ אין כאלהינו‬
‫עמ' ‪398‬‬
‫ עלינו לשבח‬
‫עמ' ‪406‬‬
‫ שיר הכבוד‬
‫עמ' ‪404‬‬
‫‪13‬‬
‫ראש חודש‬
‫הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי‪ .‬ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש עברי‪ ,‬ובחודשים שיש בהם‬
‫שלושים יום ‪ -‬גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא‪ .‬חשיבות ההכרזה על ראש חודש קריטית לקביעת‬
‫החגים היהודיים‪ ,‬שכן הם תלויים בתאריך העברי‪ ,‬לפי החודשים העבריים‪.‬‬
‫ראש חודש בתנ"ך‬
‫ָה‬
‫ִיר‬
‫ַׁשּב‬
‫ֶׁש וְנ ְ‬
‫ַחֹד‬
‫ֲבֹר ה‬
‫ַי יַע‬
‫מת‬
‫מהתנ"ך נראה שראש חודש היה נחשב יום שבתון ממלאכה‪ ,‬על פי הפסוק בעמוס ח'‪ָ " :‬‬
‫ָר?"‪ ,‬וכן מפסוקים שבהם מופיע הצירוף של יום השבת ויום החודש כמועדים מיוחדים‪ ,‬כמו‬
‫ָה‪ּ-‬ב‬
‫ּתח‬
‫פְ‬
‫ָת‪ ,‬וְנְִ‬
‫ַּׁשּב‬
‫ֶר‪ ,‬וְה ַ‬
‫ּׁשב‬
‫ֶ‬
‫ח"‪ .‬בענין‬
‫תַ‬
‫ּפ ֵ‬
‫ֶׁש יִָ‬
‫ַחֹד‬
‫ְיֹום ה‬
‫ח‪ּ ,‬וב‬
‫תַ‬
‫ּפ ֵ‬
‫ָת יִָ‬
‫ַּׁשּב‬
‫ְיֹום ה ַ‬
‫ֲׂשה ּוב‬
‫ּמע ֶ‬
‫הַ‬
‫ֵי ַ‬
‫ׁשת יְמ‬
‫ׁש ֶ‬
‫סגּור ֵ‬
‫ְיֶה ָ‬
‫ִית‪ ...‬יִה‬
‫ּפנִימ‬
‫הְ‬
‫ֵר ַ‬
‫חצ‬
‫הָ‬
‫ַר ֶ‬
‫ׁשע‬
‫ביחזקאל מו‪ַ " :‬‬
‫ָקֹום‪,‬‬
‫הּמ‬
‫ֶל‪ַ -‬‬
‫תא‬
‫ָא ָ‬
‫ֶׁש)=ראש חודש(‪ּ ...‬וב‬
‫ָר חֹד‬
‫מח‬
‫ָן ָ‬
‫ֶר‪-‬לֹו יְהֹונָת‬
‫השביתה ממלאכה למדו הפרשנים מן הנזכר בפסוק "וַּיֹאמ‬
‫ֲׂשה" שהחודש עצמו אינו יום מעשה‪ ,‬ומכאן מקור למנהג שהנשים לא עושות מלאכה‬
‫ּמע ֶ‬
‫הַ‬
‫ְיֹום ַ‬
‫ּׁשם ּב‬
‫ּת ָ‬
‫רָ‬
‫ּתְ‬
‫ִס ַ‬
‫ֲׁשר‪-‬נ ְ‬
‫אֶ‬
‫בראש חודש‪.‬ראש החודש של חודש תשרי הוא יום ראש השנה‪.‬‬
‫קביעת ראש חודש בעבר‬
‫על פי מסכת ראש השנה‪ ,‬בתקופה שבה קבעו את הלוח העברי על פי ראיית מולד הירח‪ ,‬היה ראש חודש נקבע על ידי‬
‫הסנהדרין שחקרו עדים שהעידו שראו את המולד‪ .‬אם אושרה העדות היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש‬
‫בקריאה "מקודש‪ ,‬מקודש"‪ .‬לאחר מכן היו מעבירים את הידיעה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות‬
‫בראשי ההרים‪ .‬בשלב קבעו שההודעה על קידוש החודש תימסר על ידי שליחים‪ .‬במקרא מפורטים קורבנות מיוחדים‬
‫שיש להקריב ביום ראש חודש בבית המקדש‪.‬‬
‫קביעת ראש חודש בימינו‬
‫בימינו ראש חודש נקבע מראש על פי הלוח שקבע הלל השני‪ .‬בשבת שלפני ראש חודש מכריזים בבית הכנסת על‬
‫ראש החודש‪ .‬יש נוהגים להתענות ביום שלפני ראש חודש‪ ,‬והוא נקרא יום כיפור קטן‪.‬‬
‫דיני ראש חודש‬
‫מנהגי ראש חודש מתבטאים בעיקר בשינויים בתפילה‪ :‬בתפילת עמידה ובברכת המזון מוסיפים את תפילת יעלה‬
‫ויבוא‪ ,‬ובמהלך תפילת שחרית מוסיפים חצי הלל וקריאה בתורה מיוחדת‪ .‬אחרי תפילת שחרית מתפללים תפילת‬
‫מוסף‪ .‬אין אומרים תחנון‪ .‬בקהילות תימן נהוג לאמר את הפיוט "שערי רחמים" ואת הפרק "ברכי נפשי" לפני תפילת‬
‫ערבית של ראש חודש‪.‬‬
‫ראש חודש נחשב ביהדות כחג של הנשים‪ ,‬בהקבלה למחזוריות של הירח‪ ,‬ולכן נכתב בהלכה שמינהג טוב של‬
‫הנשים הוא שלא לעשות מלאכה בראש חודש‪ .‬יש שסברו שמספיק לבצע שינוי ספונטני מיום חול רגיל‪ .‬בקהילות יהודי‬
‫גאורגיה המנהג הוא‪ ,‬שהנשים מדליקות נרות בליל ראש חודש‪.‬‬
‫בין המצרים‪ :‬הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז ‪ -‬היום שבו הובקעה חומת ירושלים‪ ,‬לתשעה באב‬
‫– היום שבו חרב בית המקדש‪ .‬ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן‪ .‬הביטוי "בין‬
‫ִים" מופיע במגילת איכה‪ ,‬המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות‬
‫צר‬
‫מָ‬
‫הְ‬
‫ַ‬
‫יגה‪#ֵ ,‬י! ַה ְ ָצ ִרי‪) ".$‬איכה א‪ ,‬ג(‪ .‬מנהגים‪ :‬לא לשמע מוזיקה ועריכים‬
‫יה ִה ִ ָ‬
‫נח; ָלר ְֹד ֶפ ָ‬
‫ְהדה‪...‬לֹא ָמ ְצה ָמ ַ‬
‫ָל ָתה י ָ‬
‫החורבן‪ְ " :‬‬
‫מסיבות שאינן סעודות מצווה )כגון ברית מילה או חתונה(‪ ,‬וכן נמנעים מלברך ברכת שהחיינו על פרי חדש או‬
‫בגד חדש‪ .‬האשכנזים נוהגים להימנע מנישואים‪ ,‬תספורת וגילוח בכל ימי בין המצרים‪.‬‬
‫בשלוש השבתות של ימי בין המצרים מפטירים‪ ,‬שלוש הפטרות העוסקות בפורענות ובעונשים שיבואו על חטאי העם‬
‫ תלתא דפורענותא )בשונה משבע דנחמתא‪ ,‬שבע הפטרות אחרי ט' אב(‪ .‬בימי בין המצרים חלים דיני אבלות על‬‫חורבן בית המקדש הראשון והשני‪ ,‬וככל שמתקרבים לתשעה באב – ביט ויי האבל הולכים ומחמירים‪.‬‬
‫ראש חודש אב ‪ -‬תשעת הימים‬
‫תשעת הימים הוא כינוי לימים שמתחילים בר"ח אב ומסתיימים במוצאי תשעה באב‪ .‬חז"ל קבעו כי‬
‫"משנכנס אב ממעטין בשמחה" ‪.‬‬
‫מנהגים‪:‬‬
‫ולכן אסרו חז"ל לבנות בניין של שמחה עד אחרי תשעה באב ובכלל לצבוע את הבית או לשפץ דבר שאין‬
‫בו צורך דחוף‪ .‬כמו כן נהוג שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים פרט לסעודות שבת וסעודות‬
‫מצווה אחרות )כגון ברית מילה(‪ .‬עוד המנהגים הם‪ :‬איסור לכבס‪ ,‬איסור ללבוש בגד מכובס אפילו שאינו‬
‫חדש ואפילו שכובס לפני תשעת הימים‪ ,‬איסור לגהץ בגדים‪ ,‬וכן איסור להתרחץ רחיצה של תענוג‪.‬‬
‫בגלל שזה ראש חודש מוסיפים יעלה ויבוא בכל תפילה עמידה‬
‫)ערבית ביום שישי‪ ,‬שחרית‪ ,‬ומנחה בשבת( וגם בברכת המזון‬
‫‪14‬‬
‫תפילת שחרית שבת וראש חודש‬
‫עמודים לפי סידור "ואני תפילתי"‬
‫ מודה אני‬
‫עמ' ‪15‬‬
‫ ברכות השחר‬
‫עמ' ‪17‬‬
‫ ברוך שאמר‬
‫עמ' ‪36‬‬
‫ אשרי‬
‫עמ' ‪49‬‬
‫ הללו אל בקדשו‪ ,‬מזמור ק"נ‬
‫עמ' ‪52‬‬
‫ נשמת כל חי‬
‫עמ' ‪325‬‬
‫ שוכן עד‬
‫עמ' ‪328‬‬
‫ חצי קדיש‬
‫עמ' ‪330‬‬
‫ ברכו‬
‫–‬
‫וברכה ראשונה לפני שמע‬
‫עמ' ‪333‬‬
‫ אל אדון‬
‫עמ' ‪) 334‬לא אומרים עמוד ‪(336‬‬
‫ תתברך‪ -‬אור חדש‬
‫עמ' ‪338-337‬‬
‫ אהבה רבה ‪-‬‬
‫ברכה שניה לפני שמע‬
‫עמ' ‪338‬‬
‫ שמע ישראל‬
‫עמ' ‪340-339‬‬
‫ אמת ויציב‬
‫עמ' ‪340-341‬‬
‫ מי כמוכה‬
‫עמ' ‪341‬‬
‫‬
‫תפילת העמידה‬
‫עמ' ‪354-344‬‬
‫מוסיפים יעלה ויבוא עמ' ‪348‬‬
‫)שליח הציבור מתחיל בקול רם עד סוף הקדושה(‬
‫ הלל בדילוג )חצי הלל(‬
‫עמ' ‪499‬‬
‫ קדיש שלם‬
‫עמ' ‪505‬‬
‫דבר תורה ‪ :‬חידון ‪ /‬הפעלה חשוב שיהיה מעניין‪ ,‬מאתגר‪ ,‬מרענן‪ ,‬מחדש‪ ....‬אל תעשו חידון משעמם וקל‪,‬‬
‫ככל שמאתגרים יותר את החניכים‪ ,‬יותר מתחברים‪ ,‬יותר כיף‪ ,‬יותר טוב‪.‬‬
‫ קריאת התורה‬
‫עמ' ‪360‬‬
‫מוס ‪ +‬סו‬
‫•‬
‫התפילה‪:‬‬
‫למוסף‪) :‬שתי אפשרויות(‬
‫‪ .1‬במקום מוסף )שיר‪ ,‬סיפור‪ ,‬משהו קצר שידבר אל החניכים(‪ ,‬ומי שרוצה להתפלל מוסף יכול‬
‫בזמן הזה‪.‬‬
‫‪ .2‬תפילת מוסף שבת ראש חודש ‪ -‬עמ' ‪ ,410‬בנוסף בזמן התפילה מחלקים קטע קריאה למי‬
‫שמעדיף משהו אחר‪.‬‬
‫בשתי האפשרויות חשוב להדגיש שמי שרוצה יכול להתפלל מוסף‪ ,‬ומי שקשה לו יש אפשרות‬
‫אחרת‪ ,‬אבל חשוב ביותר לכבד את הזמן הזה ולא להפריע‪.‬‬
‫ אין כאלהינו‬
‫עמ' ‪398‬‬
‫ עלינו לשבח‬
‫עמ' ‪406‬‬
‫ שיר הכבוד או אדון עולם‬
‫עמ' ‪409 / 404‬‬
‫‪15‬‬
‫הנחיה לקריאת התורה לשבת ראש חודש אב‪:‬‬
‫בראש חודש מוצאים שתי ספרי תורה‪ ,‬בגלל כמות המניינים במחנה שקוראים בתורה‬
‫במקביל‪ ,‬אנחנו נגלל את ספר התורה לקריאה הנכונה‪) .‬נסמן את המקום מראש(‬
‫תפקידי‬
‫‪:‬‬
‫פתיחת ארון הקודש‪_____________________:‬‬
‫גבאי ראשון‪ ___________:‬גבאי שני‪_____________:‬‬
‫)כדאי מאוד שהגבאי יהיה מישהו מיומן בתפקיד זה(‬
‫עליות‪ :‬אפשר להחליט לפני שבת מי העולים לתורה ולרשום את השמות או שאפשר להשתמש בכרטיסיות ‪.‬‬
‫ספר ראשון‪ 7 :‬עליות מפרשת השבוע "מסעי" ‪ -‬עמ' ‪ 41‬חומש נוע''ם‬
‫עליה ‪_______________:1‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬
‫עליה ‪________________:2‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬
‫עליה ‪________________:3‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬
‫עליה ‪________________:4‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬
‫עליה ‪________________:5‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬
‫עליה ‪________________:6‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬
‫עליה ‪________________:7‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬
‫אומרים חצי קדיש‪.‬‬
‫מפטיר‪___________:‬‬
‫‪-‬‬
‫קורא‪/‬ת‪) ______________ :‬קריאת ראש חודש(‬
‫פרשת פינחס‪ ,‬במדבר כ''ח פסוקים ט' עד ט''ו ‪-‬‬
‫מגביה‪/‬ה‪____________:‬‬
‫גולל‪/‬ת ‪_____________:‬‬
‫הפטרה‪)____________________:‬עולה מפטיר(‬
‫‪-‬‬
‫הפטרה בעמוד ‪ 91‬חומש נוע''ם מוסיפים את הפסוק ראשון ואחרון של הפטרת ראש חודש שבת עמ' ‪96‬‬
‫בחומש נוע''ם‪-‬‬
‫ הכנסת ספר התורה‬
‫עמ' ‪378 + 377‬‬
‫‪16‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫בדרך כלל אין מתפללים במחנה מנחה ביום חול בשכבות; אין זה אומר שאי אפשר‪ .‬כדאי לחשוב על‬
‫האפשרות להתפלל מנחה במקום ערבית מדי פעם‪ .‬נקבע במחנה זמן למנחה‪ ,‬למי שרוצה להשתתף‪.‬‬
‫ אשרי‬
‫עמ' ‪129‬‬
‫ חצי קדיש‬
‫עמ' ‪130‬‬
‫ עמידה‬
‫עמ' ‪) 148 – 132‬שליח הציבור מתחיל בקול רם עד סוף הקדושה(‬
‫ קדיש שלם‬
‫עמ' ‪149‬‬
‫ עלינו‬
‫עמ' ‪150‬‬
‫ערבית ביום חול ומוצאי שבת‪:‬‬
‫תפילת ערבית מתפללים אחרי שהשמש שוקעת‪ .‬היא כוללת בתוכה את קריאת שמע וברכותיה ואת העמידה‪..‬‬
‫על אף שדרך כלל מתפללים במועדונים‪ ,‬אפשר להתפלל את תפילת ערבית גם בחוץ )רק דאגו שיש מספיק אור‪,‬‬
‫ושזה מקום נוח ושכולם נכנסים בו(‪.‬‬
‫ והוא רחום‬
‫עמ' ‪155‬‬
‫ ברכו ‪ /‬מעריב ערבים‬
‫עמ' ‪156‬‬
‫ אהבת עולם‬
‫עמ' ‪156‬‬
‫ שמע ישראל‬
‫עמ' ‪158-157‬‬
‫ אמת ואמונה‬
‫עמ' ‪158‬‬
‫ מי כמוכה‬
‫עמ' ‪159‬‬
‫ השכיבנו‬
‫עמ' ‪159‬‬
‫ חצי קדיש‬
‫עמ' ‪160‬‬
‫ תפילת העמידה‬
‫עמ' ‪174 -162‬‬
‫ קדיש שלם‬
‫עמ' ‪175‬‬
‫ עלינו‬
‫עמ' ‪184‬‬
‫‪17‬‬
‫במוצ''ש‬
‫בעמידה מוסיפי‪" :‬אתה‬
‫חוננתנו" עמ' ‪) .163‬להזכיר‬
‫לחניכי לפני שמתחילי‬
‫העמידה(‬
‫בעמ' ‪ 175‬אומרי "חצי‬
‫קדיש" ועוברי לעמוד ‪475‬‬
‫עד עמוד ‪" 478‬קדיש של"‬
‫ואז אומרי עלינו‪.‬‬
‫עלינו לשבח‬
‫ביוגרפיה של "עלינו"‬
‫עלינו לשבח הוא קטע התפילה המסיים התפילה בימי חול בשחרית‪ ,‬מנחה וערבית‪ .‬בימים שבהם מתפללים גם מוסף‬
‫כגון שבת או ראש חודש לא נאמרת התפילה בסיום תפילת שחרית כי אם בסיום תפילת מוסף‪.‬‬
‫מיוחס את חיבור התפילה לאמורא רב שחי בבבל במאה ה‪ 3‬לספירה‪ ,‬בדור הראשון של אמוראי בבל‪ ,‬כי רב חיבר את‬
‫כל סדר תפילת מוסף ראש השנה‪ .‬גם יש המייחסים את חיבורה של תפילתנו ליהושע בן נון‪.‬‬
‫במקור‪ ,‬החלק הראשון של תפילה זו היא תפילת שבח והיו אומרים אותה )עד היום( בתפילת מוסף של ראש השנה‬
‫כפתיחה לסדר מלכויות‪ .‬כך המצב בסידורי הגאונים וכן בסידור הרמב"ם‪ .‬בתקופת הראשונים )ימי הביניים(‪ ,‬הוסף‬
‫קטע זה לסיומה של כל תפילה‪ ,‬וכך מקובל כיום כמעט בכל הנוסחים‪.‬‬
‫מעניין שהשו"ע )או"ח סימן קלב("דיני קדושת 'ובא לציון'"‪ ,‬מסיים‪" :‬אסור לאדם לצאת מבית הכנסת קודם קדושה‬
‫דסידרא"‪ ,‬ואף מלה אחת על תפילת "עלינו לשבח" אין בו‪ .‬אולם הרמ"א בסי' קלב מוסיף‪" :‬ואומרים אחר סיום‬
‫התפילה עלינו לשבח מעומד"‪ .‬זאת אומרת אין "עלינו לשבח" סדורה בתפילה עצמה‪ ,‬אלא "אחר סיום התפילה"‬
‫אומרים "עלינו לשבח מעומד"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1400‬בערך‪ ,‬דברי שנאה והבלע יצאו והתפרצו‪ ,‬כאשר "גילו" שהערך המספרי של המלה "וריק" הוא שט"ז‪,‬‬
‫בדיוק כמו ערכו של השם "ישו" )‪ .(631‬אף על פי שחכמים רציניים ומקובלים על הכול‪ ,‬ששמם היה ידוע אז‪ ,‬הפריכו‬
‫טענה זו בראיות חזקות‪ ,‬הרי דיבה זו עשתה לה עד מהרה כנפיים והתפשטה עד כדי כך שהצנזורה הממשלתית‬
‫בגרמניה הכריחה את היהודים במקומות רבים להשמיט או לשנות את הפסוק הזה‪.‬‬
‫על התוכן ועל המבנה‬
‫מטרת תפילת עלינו היא לשבח את ה' על זה שבחר בנו‪...‬הוא בחר בנו; אבל למה?‬
‫הוא בחר בנו לעבוד למען ה'‪ ,‬להיות שותפים לקיים מצוות תיקון עולם‪.‬‬
‫כיוון שככל הנראה נכתבה תפילה זו בבבל בתקופת התלמוד )שם לא היה השפעה גדולה של נוצרים( לא היה מטרת‬
‫התפילה לפגוע בנוצרים או דת אחרת‪.‬‬
‫להגיד שאנחנו מיוחדים או שונים מעמים אחרים או דתות אחרות לא הופך אותנו ללא סובלניים; נשים וגברים הם‬
‫שונים; כל בן אדם בעולם הזה הוא שונה מהשני‪ ,‬וזה מה שהופך כל אחד מאתנו מיוחד‪ .‬זה מה שהופך כל עם בעולם‬
‫הזה למיוחד‪.‬‬
‫לכל עם יש תפקיד; לעם ישראל יש תפקיד בעולם הזה‪ :‬קשור לעבודת ה' ותיקון עולם‪ ,‬וזה מה שעושה אותנו‬
‫מיוחדים‪ .‬בתפילת "עלינו לשבח" אנחנו מודים לה' שבחר בנו לתפקיד כל כך חשוב‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫תפילת "עלינו לשבח" מורכבת משני חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון )המסתיים במילים "אין עוד"( עוסק בשבח לאלהים‪ ,‬ובהכרה בשלטונו היחיד בעולם‪ ,‬הן‬
‫על "שלא עשנו כגויי הארצות" ו"שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם"‪ ,‬והן על גדולתו ורוממותו ביצירת הבריאה‪.‬‬
‫החלק השני )מ"על כן" עד "ושמו אחד" עוסק בתקווה לעתיד‪-‬לבוא‪ ,‬שבו יכירו כל יושבי העולם באלהים‬
‫ויתפללו אליו‪ ,‬ואליו בלבד‪.‬‬
‫באשר לחלוקתה של תפילת "עלינו" לשניים‪ ,‬בתוכנה ובמבנה‪ ,‬מביא הרב יששכר יעקובסון‪ ,‬בספרו "נתיב בינה"‬
‫)חלק א‪ ,‬עמ' ‪ ,(375‬רעיון מעניין‪:‬‬
‫"בחלק הראשון אנו מביעים את החובה המוטלת עלינו 'לשבח לאדון הכל' מדברים על ההווה בצורת נסתר‬
‫כשמדברים על ה'‪ ,‬ומנמקים את הבחירה של עם ישראל בנימוק דתי‪ ,‬אנו שונים מאחרים ביחס לעבודת ה'‪ .‬אך אין‬
‫ההבדל הזה קיים ויציב‪ ,‬כי בחלק השני אנו מתפללים לתיקון כל העולם ביחסו לאדון הבריאה‪ .‬כאן אנו כבר כורעים‬
‫לפניו ומודים בה' והנימוק הוא לא ייחודי‪-‬לאומי‪ ,‬אלא כללי ואוניברסלי‪ ,‬והוא‪ :‬אנו מכירים בהשתחוויתנו 'שהוא נוטה‬
‫שמים ויוסד ארץ‪ .'...‬בחלק זה אנו פונים אל ה' יתברך בלשון נוכח ומדברים על העתיד‪."...‬‬
‫הפסוק המסיים את התפילה‪ ,‬הלקוח מספר זכריה‪ ,‬מדבר על כך שבאחרית הימים יכירו כל יושבי תבל במלכותו של‬
‫אלהים )האחד והיחיד(‪ ,‬בעוד שהיום הם מאמינים באלים רבים ובשמות רבים לאלהים‪ .‬באחרית הימים יהיה רק אל‬
‫אחד בעולם‪ ,‬שליט כל העולם‪ ,‬כפי שאנחנו מאמינים‪ ,‬ושמו‪ ,‬כמובן "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה" )שימו גם לב למשחק המילים בפסוק‬
‫"והיה י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה למלך‪ ...‬ביום ההוא יהיה י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה אחד‪ ,‬ושמו אחד"(‪.‬‬
‫ֵד לחלק המרכזי והחשוב ביותר בתפילה‪" :‬שמע‬
‫הסיום בפסוק זה‪ ,‬תוך החזרה פעמיים על המלה "אחד"‪ ,‬היא ה‬
‫ישראל‪ ,‬ה' אלהינו‪ ,‬ה' אחד"‪ .‬לה' יש יותר משם אחד‪ ,‬או כינוי אחד! קוראים לו "ה' צבאות" כשמדברים עליו בקשר‬
‫למלחמות‪" ,‬המלך"‪" ,‬ריבונו של העולם"‪" ,‬אדון עולם"‪" ,‬שדי" כמו שכתוב במזוזה‪ ,‬ועוד‪ .‬המסורת אומרת של אלהים‬
‫יש ‪ 70‬כינויים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫הכוונה של האמירה "ושמו אחד" היא שלנו יש רק אלהים אחד‪ ,‬מלך אחד ויחיד‪ ,‬ואנחנו עמו ומאמינים בו‪ .‬כך המשפט‬
‫"ושמו אחד" רוצה להדגיש את האמונה באל אחד‪.‬‬
‫קריאת שמע על המיטה‪:‬‬
‫הזדמנות מיוחדת ומשמעותית היא להתפלל יחד עם החניכים שלנו תפילת קריאת שמע על המיטה‪ .‬אפשר‬
‫להתפלל ביחד כשמסיימים את הפעולת ערב‪ ,‬ולחבר את החניכים על נושאים כמו איך בסוף היום מברכים על‬
‫היום שהיה‪ ,‬על היום שיהיה מחר‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫תפילת קריאת שמע על המיטה נמצאת בעמ' ‪.277‬‬
‫ברכת המזון‪:‬‬
‫אחרי כל ארוחה אנחנו מודים לקב"ה על האוכל שאכלנו‪ .‬ברכת המזון הפך להרבה מאתנו לשיר בלי שום‬
‫משמעות דתית‪ .‬עלינו להחזיר את הקדושה לברכה זאת‪ .‬דבר ראשון זה להגיד את זה לחניכים ולצוות‪ .‬יש‬
‫חניכים שבכלל לא יודעים מה זה‪ ,‬וחושבים שזה שיר לסיום הארוחה‪ .‬אולי כדאי בהזדמנות לעבור על‬
‫הטקט עם החניכים‪ .‬דבר שני מאוד חשוב זה הדוגמא האישית‪ .‬כולנו לפעמים מדברים במשך הברכה‪,‬‬
‫עושים צחוקים‪ ,‬מוסיפים מילים לטקסט‪ ,‬אם מלמעלה נעביר מסר אחר ניראה לי שהחניכים יוכלו להתחיל‬
‫להבין את חשיבותה של ברכה זאת‪.‬‬
‫ההבדלה‬
‫הבדלה היא סדרת ברכות הנאמרת עם תום השבת או חג האסור במלאכה‪.‬‬
‫ההבדלה ומציינת בין השבת‪ ,‬יום קדוש לבין ימי החול‪.‬‬
‫בהבדלה מברכים על היין‪ ,‬על מאור האש ועל הבשמים‪.‬‬
‫על פי ההלכה‪ ,‬מי שאמר הבדלה בתפילה או לחילופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"‪ ,‬רשאי לעשות‬
‫מלאכה לפני ההבדלה‪.‬‬
‫ברכה על היין‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן"‪ .‬מסמלת השמחה שמצפים לשבוע‬
‫הנכנסת‪ .‬יש נוהגים )בעיקר בקרב קהילות ספרד( שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו‪ ,‬בתור סגולה‬
‫לשבוע משמח‪.‬‬
‫ברכה על צמחים ריחניים‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני בשמים"‪ .‬לאחר ברכה זו מריחים‬
‫את הצמחים‪ .‬שהנשמה יתרה עוזבת אותנו בתום השבת‪ ,‬צריכים להריח משהו נעים כדי להרגיש יותר טוב‪.‬‬
‫הסבר אחר אומר שמריחים בשמים כדי לזכור כל השבוע את הריח הנעים של שבת‪.‬‬
‫ברכה על האש‪" :‬ברוך את ה' אלוהינו מלך העולם בורא מאורי האש"‪ .‬לאחר ברכה זו נוהגים להגביה את‬
‫הידיים ולהסתכל באש המשתקפת בציפורני הידיים‪ .‬מנהג מהקבלה אומר ששם הסתיר ה' את האור הראשון‬
‫שהוא ברא‪ .‬לנר יש לפחות ‪ 4‬פתילים לסמל יחוד העם‪.‬‬
‫ברכת ההבדלה‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל‬
‫לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה‪ .‬ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול"‪ .‬הברכה שמבדילה בין‬
‫יום קודש שיצא ליום חול שנכנס‪ .‬לאחר ברכה זו שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין‪.‬‬
‫ראשי התיבות של הברכות הם יבנה ‪ -‬יין‪ ,‬בשמים‪ ,‬נר והבדלה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫כל החושים לוקחים חלק בהבדלה‪ :‬היין ‪ -‬טעם‪ ,‬הבשמים ‪ -‬ריח‪ ,‬האש ‪ -‬ראיה‪ .‬הבדלה – שמיעה‪ .‬ושלוקחים‬
‫הכל ביחד – חוש‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שירה מודרנית‬
‫משוררים בני זמננו חיברו ומחברים כל הזמן שירה שהיא תפילה‪ .‬כישראלים‪ ,‬זו גם חלק מהמורשת שלנו‬
‫ועלינו להוסיף שירה זאת לתפילתנו‪.‬‬
‫ניתן להוסיף לפעמים בתפילות או במקום מזמור מסורתי או כהוספה‪ .‬חשוב לדון ולנתח את הטקסטים עם‬
‫החניכים‪ ,‬וגם לדבר על משמעות התפילה האישית‪ ,‬המודרנית‪ .‬הזמינו אותם לכתוב וליצור‪.‬‬
‫הנה כמה שירים… אבל יש עוד )אם צריכים עוד במחנה‪ ,‬נעזור לכם למצוא מה שמתאים לכם‪ .‬מקור עשיר‬
‫מאד בשירה הוא הספר "ואני תפילתי" ]לא הסידור שלנו…[‪ ,‬שהוא קובץ שירים שהם תפילה(‬
‫אלהי – אמיר גלבוע‬
‫גדולים מעשי ַ‬
‫מחבואים – דן פגיס‬
‫בחצר אחורית בעולם‬
‫שיחקנו‪ ,‬הוא ואני‪.‬‬
‫כיסיתי עיני‪ ,‬התחבא‪:‬‬
‫אחת‪ ,‬שתים‪ ,‬שלוש‪,‬‬
‫לא מלפני‪ ,‬לא מאחורי‪,‬‬
‫לא בתוכי‪.‬‬
‫אלהי‪ .‬הוא בא עמי‬
‫גדולים מעשי ַ‬
‫בכל המוראות ובכל תאי הבכי‪.‬‬
‫רואה עמי בתוגות ובוטח בשמחתי‬
‫יום אחד כי תבוא להיות קימת‬
‫אל תמיד‪ .‬גדולים מעשי אלוהי‬
‫למן יום הכרתיהו‪ .‬אודך‪ ,‬אלוהי‪,‬‬
‫הנה באה שמחתי‪ .‬הנה באה ויורדה עלי‪.‬‬
‫מאז אני מחפש‬
‫כל כך הרבה שנים‪.‬‬
‫אז מה אם אני לא מוצא אותך‪.‬‬
‫צא כבר‪ ,‬צא‪,‬‬
‫אתה רואה שנכנעתי‪.‬‬
‫אם מעטים הימים עוד נועדו לי בחלד‪,‬‬
‫תן נא ויהיו יפים‪.‬‬
‫חמת קרבות בל תשתולל בארץ‪ ,‬ובני האדם‬
‫יחיו את חייהם הם…‬
‫ועמי ישוב על אדמתו אשר אהב…‬
‫ותן לי בית קטן בכפר‬
‫בין שדות‪.‬‬
‫כי כל ימי התרוצצתי בחול דרכים‬
‫מחוסר גג‪,‬‬
‫ואני עייף…‬
‫ויהי נא חלון ביתי פתוח לעולם‬
‫תקווה – יחיאל מוהר‬
‫אני מקוה שאתה שומע‪.‬‬
‫אני יודע‬
‫שאין בזה ממש כך‬
‫אמרו לי‪.‬‬
‫בכל זאת אני רוצה עוד פעם‬
‫לקוות לזה‬
‫שאתה שומע איך אני מקוה‪.‬‬
‫דבר אלי אתה – לוי בן‪ -‬אמתי‬
‫דבר אתה אלי‪.‬‬
‫נלאו אזני משמוע‬
‫קול אנוש‪,‬‬
‫כבדו אזני משמוע‬
‫המונו‪.‬‬
‫מלאו אזני‬
‫דממתך‪.‬‬
‫דבר אלי‪,‬‬
‫דבר אלי אתה‪,‬‬
‫מעץ‪ ,‬מסלע‪ ,‬מכוכב‪.‬‬
‫תקותי מחקה כמו אילה‪.‬‬
‫היה זהיר‪ ,‬אל תחבקנה‪.‬‬
‫נפוץ זרד אחד ואיננה‪.‬‬
‫היהיה לנו כח‬
‫לעוד התחלה?‬
‫אני תקווה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תפילות בשטח ובטיולי'‬
‫"מה גדלו מעשיך יה מאד עמקו מחשבתך" )מזמור צ"ב(‬
‫המחנה הוא הזדמנות מיוחדת לחניכים ולנו להתחברות עם הטבע‪ .‬גם בשטח המחנה וגם בטיולים‬
‫נסחפים אנו לטבע ולכל פלאיו‪ .‬בין אם אנו מדברים על אמונה או לא‪ ,‬אפשר להגיד שבטבע תמיד‬
‫מוצאים את מה שמעבר… נקרא לזה אלוהים‪ ,‬או אנרגיה‪ ,‬או פשוט מדהים… ואפילו את עצמנו‪.‬‬
‫אנחנו חייבים להתבונן‪ ,‬להבין שלא הכל מובן מאליו ושהבריאה היא באמת מדהימה…‬
‫לא תמיד צריכה תפילה בטבע להיות במילים‪ .‬לפעמים מספיק להתבונן ולשמוע את קול הציפורים‪ ,‬או אפילו‬
‫ְׁשת העשב ברוח‪.‬‬
‫לאו ַ‬
‫להאזין ִ‬
‫אפשר גם ללמד ניגון רגוע‪ ,‬ולשאול מה אנחנו מרגישים כשאנחנו במקום כזה יפה‪.‬‬
‫מזמורים רבים מספר תהילים מתארים את הקב"ה והבריאה‪ .‬קריאת אותם מזמורים ‪ -‬גם היא דרך של‬
‫תפילה‪.‬‬
‫שירת העשבים – נעמי שמר‬
‫אמא אדמה – שלום חנוך‬
‫דע לך‬
‫שכל רועה ורועה‬
‫יש לו ניגון מיוחד משלו‪,‬‬
‫דע לך‪ ,‬שכל עשב ועשב‬
‫יש לו שירה מיוחדת משלו‪,‬‬
‫ומשירת העשבים‪,‬‬
‫נעשה ניגון של רועה‪.‬‬
‫היא תביט אלי טובה וחכמה‪,‬‬
‫כמו בבן השב הביתה מן הדרך‪.‬‬
‫תחבק אותי אליה בנשימה חמה‪,‬‬
‫אמא אדמה‪.‬‬
‫היא תגיד‪ :‬אתה עייף מן המסע‪,‬‬
‫אל תפחד‪ ,‬אני חושבת את פצעיך‪.‬‬
‫היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה‪,‬‬
‫אמא אדמה‪.‬‬
‫כמה יפה‪,‬‬
‫כמה יפה ונאה‪,‬‬
‫כששומעים השירה שלהם‪:‬‬
‫ניגון העשבים – ר' נחמן מברסלב‬
‫דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד‪ ,‬לפי העשבים ולפי המקום‬
‫שהוא רואה שם‪ ,‬כי כל עשב ועשב יש לו שירה‪ ,‬ומשירת העשבים‬
‫נעשה ניגון של רועה‪ .‬אם הייתי זוכה לשמוע את השירות‬
‫והתשבחות של העשבים‪ ,‬איך כל עשב ועשב אומר לשם יתברך‪,‬‬
‫בלי תמיהה ובלי שום מחשבות זרות‪ ,‬ואינם מצפים לשום תשלום‬
‫תגמול‪ .‬כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם! טוב מאוד ביניהם‬
‫לעבוד את השם ביראה‪ .‬תכף שהאדם מתעורר להשתוקק לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬אזי כפי התעוררותו ותשוקתו‪ ,‬נמשכת עליו הארה מקודשת‬
‫ארץ ישראל…‬
‫‪22‬‬
‫טוב מאוד‬
‫להתפלל ביניהם‪,‬‬
‫וביראה לעבוד את השם‪,‬‬
‫ומשירת העשבים‬
‫מתמלא הלב ומשתוקק‪.‬‬
‫וכשהלב‬
‫מן השירה מתעורר‪,‬‬
‫ומשתוקק אל ארץ ישראל‪:‬‬
‫אור גדול‪ ,‬אזי נמשך והולך‬
‫מקדושתה של הארץ עליו‪,‬‬
‫ומשירת העשבים‬
‫נעשה ניגון של הלב‬
‫תפילת מוסף‪:‬‬
‫לאחר שלמדנו מניסיוננו משנים רבות כי תפילת מוסף הופכת ל"נטל" עבור החניכים במחנה‪ ,‬ושקשה‬
‫לחניכים להתרכז בחלק זה של התפילה המתארכת‪ ,‬אנחנו מבקשים להציע לכם לקיים פעילות "במקום"‬
‫מוסף‪ .‬הפעילות יכולה להיות דיון‪ ,‬קריאת קטעים‪ ,‬כמה דקות של שקט או מדיטציה ל"כוונה"‪ ,‬שירת ניגון‬
‫בצוותא‪ ,‬או רעיונות יצירתיים אחרים‪.‬‬
‫חשוב עם זאת לזכור כי על שלושה דברים העולם עומד‪:‬‬
‫‪ .1‬לאפשר לחניכים המעוניינים בכך להתפלל בשקט את מוסף מן הסידור בזמן זה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפעילות האלטרנטיבית צריכה להיות ברוח התפילה ומתאימה למעמד ולאווירה של שאר התפילה‪.‬‬
‫‪ .3‬קצר!‬
‫כמה רעיונות‪:‬‬
‫‪ .1‬מזמור ק"ל )'שיר המעלות‪ :‬ממעמקים קראתיך‪ ,‬ה'‪,'...‬עמ' ‪ 452‬בסידור(‬
‫‪ .2‬מזמור קכ"ב )'שיר המעלות‪ :‬שמחתי באמרים לי‪ ,'...‬עמ' ‪ 451‬בסידור(‬
‫‪ .3‬שירו של בנימין הלוי‪' ,‬אינני יודע מילים' )אני תפילתי‪ :‬שירים‪ ,‬עמ' ‪) (99‬זהו שיר מתאים גם לפתיחת‬
‫התפילה מבחינת היכולת שלנו להתבטא בתפילה(‪-‬מצורף בעמוד הבא‬
‫‪ .4‬אחד הקטעים הפילוסופיים בתוך הסידור )עמ' ‪(3-6‬‬
‫‪ .5‬שירו של יהודה עמיחי‪' ,‬אין כאלהינו' )פתוח סגור פתוח‪ ,‬עמ' ‪) (9-10‬שימו לב! זהו שיר קשה מבחינת‬
‫תכנו והמסר שלו‪ ,‬ולכן הוא חייב להיות מלּווה בדיון קצר!(‪ -‬מצורף בעמוד הבא‬
‫‪ .6‬שירו של דן פגיס‪' ,‬עדות אחרת' )אני תפילתי‪ :‬שירים‪ ,‬עמ' ‪ -(137‬מצורף בעמוד הבא‬
‫‪ .7‬שירו של יהודה עמיחי 'מי שהתעטף בטלית' )פתוח סגור פתוח‪ ,‬עמ' ‪ -(13-14‬מצורף בעמוד הבא‬
‫‪ .8‬תלמוד בבלי‪ ,‬בבא מציעא נט ע"א‬
‫ָתי'‬
‫ׂש ַתם ְּת ִפּל ִ‬
‫ֵע ָ‬
‫ׁשּו ַ‬
‫ַא ַ‬
‫ְעק ו ֲ‬
‫אמר רבי אלעזר‪ :‬מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה‪ ,‬שנאמר‪ּ' :‬גַם ּכִי ֶאז ַ‬
‫)איכה ג ‪ . (8‬ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו‪ ,‬שנאמר‪' :‬שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה‬
‫אל דמעתי אל תחרש' )תהלים לט ‪(13‬‬
‫טקסטים אחרים מצורפים‪:‬‬
‫•‬
‫למדני אלוהי‪ -‬לאה גולדברג‬
‫•‬
‫אם היה רגיל‪ ,‬מרבה בתחינה ובקשה‪ -‬רמב"ם‪ ,‬ספר אהבה‬
‫•‬
‫בקשה‪ -‬אריאנה הרן‬
‫•‬
‫אני אומר באמונה שלמה‪ -‬יהודה עמיחי‬
‫•‬
‫אני מתפלל מתוך‪ -‬אמיר גילבוע‬
‫•‬
‫תודה – עוזי חיטמן‬
‫•‬
‫זכר למוסף מתוך סידור "עבודה שבלב"‬
‫‪23‬‬
‫דף זה לא ממוחשב‬
‫‪24‬‬
‫דף זה לא ממוחשב‬
‫‪25‬‬
26
‫רשימת תפקידים לתפילת שחרית של שבת‬
‫כדאי לצלם דף זה לכל שבת ולמלא אותו‬
‫•‬
‫ש"ץ ברכות השחר ו"פסוקי דזמרה"‪____________ :‬‬
‫•‬
‫ש"ץ שחרית‪_____________:‬‬
‫•‬
‫פתיחת ארון הקודש‪_______________:‬‬
‫•‬
‫גבאי ראשון‪* __________:‬כדאי מאוד שהגבאי יהיה מישהו מיומן לתפקיד זה‬
‫•‬
‫גבאי שני‪_____________:‬‬
‫עליות‪ :‬אפשר להחליט לפני שבת מי העולים לתורה ולרשום את השמות או אפשר להשתמש בכרטיסיות ‪.‬‬
‫עליה ‪________:1‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬
‫עליה‪________:2‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬
‫עליה ‪________:3‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬
‫עליה ‪________:4‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬
‫עליה ‪________:5‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬
‫עליה ‪________:6‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬
‫עליה ‪________:7‬‬
‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬
‫הפטרה‪) . ___________ :‬עולה מפטיר(‬
‫מגביה‪/‬ה‪____________:‬‬
‫גולל‪/‬ת‪______________:‬‬
‫דבר תורה‪) __________:‬חידון‪ ,‬הצגה‪ ,‬דיון וכו'(‬
‫סוף התפילה‪) ____________:‬מוסף או במקום מוסף!(‬
‫‪27‬‬
‫תפילת שחרית‪ -‬ימי שני וחמישי‬
‫)אם קוראים בתורה(‬
‫ש"ץ שחרית‪____________________:‬‬
‫עמ' ‪ 15‬או‪/‬ו אלוהי נשמה עמ' ‪16‬‬
‫מודה אני‬
‫ברכות השחר עמ' ‪17‬‬
‫ברוך שאמר עמ' ‪36‬‬
‫הללו עמ' ‪52‬‬
‫ישתבח עמ' ‪56‬‬
‫חצי קדיש עמ' ‪57‬‬
‫ברכו עמ' ‪58‬‬
‫לאל ברוך עד אור חדש עמ' ‪60-61‬‬
‫אהבה עמ' ‪61‬‬
‫שמע עמ' ‪62-63‬‬
‫תהילות לאל עליון…‪ .‬מי כמוכה עמ' ‪64-65‬‬
‫העמידה )ישר ש"ץ( עמ' ‪68-83‬‬
‫עושה שלום עמ' ‪82‬‬
‫)?(‬
‫הוצאת ספר התורה עמ' ‪90‬‬
‫קריאה בתורה ‪:‬‬
‫•‬
‫פתיחה‪______________:‬‬
‫•‬
‫גבאי ראשון‪___________:‬‬
‫•‬
‫גבאי שני‪_____________:‬‬
‫עליה ‪________:1‬‬
‫קורא‪/‬ת‪__________ :‬‬
‫עליה ‪________:2‬‬
‫קורא‪/‬ת‪__________:‬‬
‫עליה ‪________:3‬‬
‫קורא‪/‬ת‪__________:‬‬
‫מגביה‪/‬ה‪__________:‬‬
‫גולל‪/‬ת‪___________:‬‬
‫הכנסת ספר התורה‪ :‬עמ' ‪95‬‬
‫עלינו‪ :‬עמ' ‪113‬‬
‫קדיש‬
‫אדון עולם‬
‫‪28‬‬