1 ‫תוכן עניינים‬ ‫• הקדמה …………………………………………………‪…….……..‬עמ' ‪3‬‬ ‫• מדוע להתפלל?!…‪ …...……………….…………………………….‬עמ' ‪4‬‬ ‫• הכנה לתפילה…………………………………………………‪.…….‬עמ' ‪5‬‬ ‫• התפילה………………………………………………‪...…………….‬עמ' ‪7‬‬ ‫• שחרית‪……..………….……………………………………………..‬עמ' ‪9‬‬ ‫• שחרית של שבת…‪.…….……….………………………………….‬עמ' ‪13‬‬ ‫• שבת ראש חודש‪........................................................................‬עמ' ‪14‬‬ ‫• מנחה…………………………………………………………‪..…...‬עמ' ‪17‬‬ ‫• ערבית ביום חול ומוצ''ש‪….…….…………………………………..‬עמ' ‪17‬‬ ‫• על "עלינו לשבח"‪........................................................................‬עמ' ‪18‬‬ ‫• קריאת שמע על המיטה‪...............................................................‬עמ' ‪19‬‬ ‫• ברכת המזון………‪ ..………..….………………………………….‬עמ' ‪19‬‬ ‫• הבדלה ‪....................................................................................‬עמ' ‪19‬‬ ‫• שירה מודרנית……‪…………..…………………………………….‬עמ' ‪20‬‬ ‫• תפילות בשטח ובטיולים…‪..……….……………………………….‬עמ' ‪21‬‬ ‫• רעיונות לתוספות לתפילה )כולל "במקום מוסף"(‪.....…..………….‬עמ' ‪22‬‬ ‫• רשימת תפקידים לתפילת שחרית של שבת…‪....…………………..‬עמ' ‪26‬‬ ‫• תפילת שחרית יום חול )כולל שני וחמישי(………‪ ……......……….‬עמ' ‪27‬‬ ‫‪2‬‬ ‫למדני אלוהי ברך והתפלל‬ ‫על סוד עלה קמל‪ ,‬על נגה פרי בשל‪,‬‬ ‫על החרות הזאת‪:‬‬ ‫לראות‪ ,‬לחוש‪ ,‬לנשום‪.‬‬ ‫לדעת‪ ,‬לייחל‪ ,‬להיכשל‪.‬‬ ‫למד את שפתותי ברכה ושיר הלל‬ ‫בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל‪,‬‬ ‫לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום‬ ‫לבל יהיה יומי עלי הרגל‪.‬‬ ‫לאה גולדברג‬ ‫אנשים מתפללים כדי להתחבר למהות של עצמם‪ ,‬כדי להתחבר לאלוהים‪ ,‬כדי להתחבר ליקום… דורי‪-‬דורות‬ ‫של אנשים מצאו משמעות אישית וקהילתית לתפילה‪.‬‬ ‫אין זה סוד שרבים מאתנו מתקשים לחוש בנוח בתפילה ועם נושא התפילה‪ .‬לכן כדאי לנו לדון בינינו לבין‬ ‫עצמנו מהם הקשיים ומהם היתרונות שעליהם עוד לא חשבנו‪.‬‬ ‫למרות הקשיים והשאלות הקיימים אצלנו‪ ,‬אנחנו מתחילים במחנה רמה – נוע"ם כל יום חדש בתפילה! זאת‬ ‫הפעילות הראשונה בכל יום‪ .‬וזה חוזר כל יום‪ ,‬עוד פעם ועוד פעם בתפילת מנחה וערבית ובכל ארוחה‬ ‫כשמברכים ברכת המזון‪ .‬ולכן עלינו ליצור חוויה משמעותית לחניכים ולא רק עבורם אלא בראש ובראשונה‬ ‫ּׁשר לצרכים ולחיפוש שלהם ושלנו; חוויה שתעשה את‬ ‫שּת ְת ַק ֵ‬ ‫עבור עצמנו‪ ,‬לצוות‪ .‬חוויה שתדבר אלינו‪ ,‬חוויה ִ‬ ‫היום החדש משמעותי יותר‪ ,‬שתעניק משמעות מיוחדת לכל היום‪.‬‬ ‫תפקיד הצוות בתפילה הוא תפקיד חשוב במיוחד עבור החניכים‪ .‬הצוות חייב להוות דוגמא אישית במשך‬ ‫התפילה ובמיוחד לעזור לחניכים להיות מרוכזים במה שקורה‪ .‬לכן גם חשוב שהצוות ישאל שאלות‪ ,‬יתכונן‪,‬‬ ‫יעבור תהליך… כי אם לא ‪ -‬איך אפשר להוות דוגמה אישית?!‬ ‫במחנה רמה – נוע"ם רגילים אנו להתפלל תפילת שחרית ותפילת ערבית‪ .‬בחוברת זו ננסה להביא כמה‬ ‫רעיונות לתפילות שלנו במחנה‪ ,‬הסברים לתפילות שאנחנו כבר מכירים‪ ,‬מקורות שאפשר ללמוד עם‬ ‫החניכים‪ ,‬שאלות לדיון‪ ,‬רעיונות יצירתיים ועוד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מדוע להתפלל?‬ ‫תרגיל‪) :‬אפשר לעשות עם הצוות וגם עם החניכים(‬ ‫כשהתפילה איננה מדברת אליך‪ ,‬מהן הסיבות שזה קורה? רשמו לעצמכם ‪ 5‬סיבות לפי דרגת החשיבות‪,‬‬ ‫מדוע התפילה לפעמים איננה משמעותית עבורך? הגדירו זאת באופן כללי או דברו על חוויה מסוימת‪.‬‬ ‫וכשהתפילה כן מדברת אליך ‪ -‬מהן הסיבות?‬ ‫מטרת תרגיל זה היא להביא למּודעּות את הקשר האישי שלנו עם התפילה בכלל או עם תפילה ספציפית‪.‬‬ ‫להלן רשימה של בעיות בתפילה )ברור שלא לכל אחד כולם רלוונטיים(‪:‬‬ ‫‬ ‫קושי של הבנת הטקסט בעברית‬ ‫‬ ‫שפה זרה )קטעים בארמית‪ ,‬כמו הקדיש‪ ,‬בריך שמיה‪ ,‬יקום פורקן(‬ ‫‬ ‫חסר במיומנויות התפילה )מתי עומדים‪ ,‬כורעים או משתחווים? מה בא לפני מה? וכו'(‬ ‫‬ ‫אורך התפילה‬ ‫‬ ‫אתר התפילה‪ ,‬מבחינה אסתטית‪ ,‬מבחינת מזג אוויר‬ ‫‬ ‫אופן ניהול התפילה‪ :‬חזן או רב המופיע)ה( בצורה פרונטלית‬ ‫‬ ‫פער בין עולם המושגים של התפילה ובין עולם המושגים שלנו‬ ‫‬ ‫תפילת קבע או תפילת תחנונים‪ :‬איך תפילה יכולה להיות משמעותית אם היא קבע?‬ ‫‬ ‫בעיות של אמונה‪ :‬פער בין הצורך הפרטני והנוסח האחיד של הסידור‬ ‫ברור שאין קונצנזוס בין כל הסיבות‪ ,‬אבל מאוד חשוב להיות מודעים לבעיות‪ .‬בעיות כאלה ואחרות‬ ‫עומדות ברקע‪ ,‬וחוברת זאת באה כניסיון ראשוני לשפר ולמצוא כמה פתרונות‪.‬‬ ‫מתי תפילה כן מצליחה? מהן הסיבות שתפילה כן מדברת אלינו? למה להתפלל?‬ ‫‬ ‫תפילה מחברת אותנו עם המסורת‪ ,‬עם דורות קודמים‬ ‫‬ ‫תפילה היא צורך טבעי וחוויה אנושית‬ ‫‬ ‫תפילה עוזרת לנו באופן אישי לבדוק את עצמנו‬ ‫‬ ‫תפילה מנחמת בעת עצבות או רגעים קשים‬ ‫‬ ‫תפילה היא דרך לבקש עזרה בשעת צרה‬ ‫‬ ‫תפילה היא דרך לבטא שמחה או הודיה‬ ‫‬ ‫תפילה היא אמצעי לבטא דברים עמוקים שקשה לבטא בדרך אחרת‬ ‫‬ ‫תפילה היא דרך לחוש קשר עם משהו גדול מאתנו‬ ‫‬ ‫תפילה בציבור היא דרך לחוש ביחד‬ ‫‬ ‫תפילה גורמת לקהילה להתאחד‬ ‫‪4‬‬ ‫הכנה לתפילה‬ ‫איך מתכוננים לתפילה? האם בכלל צריך להתכונן? האם בכלל אפשר להגיע מוכן לתפילה במחנה?‬ ‫להלן כמה מקורות שיכולות לעזור לכם כצוות ושניתן להשתמש בהם גם עם החניכים‪.‬‬ ‫א( משנה‪ ,‬מסכת ברכות פרק ה' משנה א'‬ ‫ֵאי ע ְמ ִדי ְל ִה ְת ַ ֵל ֶא ָא ִמ ְ! " ֶבד רֹאש‪.‬‬ ‫ידי' ָה ִרא( ִני' ָהי) ( ִהי ָ( ָעה ֶא ָחת ) ִמ ְת ַ ֵ ִלי‬ ‫ֲח ִס ִ‬ ‫]רש"י‪ :‬שוהי שעה אחת ‪ -‬במקו' שבאו להתפלל[‪,‬‬ ‫יה' ֶ( ַ‪ַ 0ָ /‬מיִ '‪.‬‬ ‫ְ" ֵדי ֶ(יְ ַכ)ְ נ) ִל ָ‪ַ '/‬ל ֲא ִב ֶ‬ ‫ֲא ִפיל) ַה ֶ‪ֶ 1‬ל ְ! ( ֵאל ִ‪(ְ /‬למ ‪ -‬לֹא יְ ִ( ֶ‬ ‫יבנ)‪ַ ,‬ו ֲא ִפיל) ָנ ָחש ָ"ר) ְ! ַעל ֲע ֵקב‪ -‬לֹא ַי ְפ ִסיק ]בדיבור או בהסחת הדעת[‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬מה פירוש הביטוי "כובד ראש" )מה ההפך מביטוי זה?(‬ ‫‪ .2‬מה היתה מטרת השהייה של החסידים הראשונים לפני התפילה?‬ ‫‪" .3‬כוונת הלב" מהי?‬ ‫‪ .4‬מה ניתן ללמוד מההלכה בסוף המשנה אודות החשיבות שייחסו חכמים לתפילה?‬ ‫ב( תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות ד‪ 2‬ל' ע"ב‬ ‫יע ֶזר‪ְ :‬לע ָל' ָימד ]יערי![ ‪ָ 3‬ד' ֶאת ַע ְצמ‪,‬‬ ‫וְ ֲה‪ַ 3‬מר ַר ִ‪/‬י ֱא ִל ֵ‬ ‫ִא' ָיכל ַל ְכוִ י ֶאת ִל‪ - /‬יִ ְת ַ ֵל‪ ,‬וְ ִא' ָלאו ‪7 -‬ל יִ ְת ַ ֵל!‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪ .1‬כיצד "ימוד" אדם את עצמו‪ ,‬באלו דרכים?‬ ‫‪ .2‬האם באמת אפשר שאדם‪ ,‬כשהוא משתייך לקהילה‪ ,‬יוכל להחליט שברגע זה או אחר לא יתפלל?‬ ‫ג( תלמוד בבלי ברכות כח ע"ב‬ ‫רבי אליעזר אומר‪ :‬העושה תפלתו קבע אי תפלתו תחנוני'‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ד( משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק ב' משנה י"ג‬ ‫בקר ַ‪9‬ת שמע ובתפלה‪ .‬וכשאתה מתפלל ‪ -‬אל ַ ַע‪ :‬תפילת! ֶק ַבע אלא רחמי'‬ ‫ִ‬ ‫רבי שמעו אומר‪ֱ :‬ה ֵוי זהיר‬ ‫ונ ַח' על‬ ‫ותחנוני' לפני המקו' ברו! הוא' שנאמר )יואל ב'( "כי ֵאל חנו ורחו' הוא אר! אפי' ורב חסד ִ‬ ‫הרעה" ואל תהי רשע בפני עצמ!‪:‬‬ ‫ה( תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות ד‪ 2‬כ"ט ע"ב‬ ‫רבי אליעזר אומר‪ :‬העושה תפילתו קבע וכו' ]אי תפילתו תחנוני'[ ַמאי ֶק ַבע?‬ ‫כמ‪):‬י ]משא[ ]רש"י‪ :‬והיינו לשו קבע‪,‬‬ ‫אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא‪ :‬כל שתפילתו דומה עליו ַ‬ ‫חוק קבוע הוא עלי להתפלל וצרי! אני לצאת ידי חובתי[‬ ‫אמרי‪ :‬כל מי שאינו אומרה בלשו תחנוני' ]כלומר‪ :‬תפילת קבע היא תפילה שאי המתפלל אומר אותה‬ ‫ֵ‬ ‫רבנ‬ ‫בתחנוני'[‬ ‫ַר ָ‪/‬ה ורב יוס‪ְ 3>ְ 2‬מ ֵרי ְ ַר ָויְ יה) ]שניה'[‪ :‬כל שאינו יכול לחדש ב? דבר‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מה זו תפילת קבע לעומת תפילת תחנונים?‬ ‫‪.2‬‬ ‫מדוע תפילה יכולה להיות כמשוי?‬ ‫‪.3‬‬ ‫מה לדעתך אומרים רבה ורב יוסף כשאומרים‪" :‬כל שאינו יכול לחדש בה דבר"?‬ ‫‪.4‬‬ ‫איך לדעתך מתיישבת גישת מקורות אלה עם שגרת התפילה הקבועה שלנו כיום?‬ ‫אם כן‪ ,‬השאלה הגדולה היא‪ :‬כיצד מגיעים לידי כוונת הלב?‬ ‫מהם הדברים שניתן לעשותם במסגרת המחנה אשר ישפיעו לטובה בנושא זה?‬ ‫איך מחדשים דבר?‬ ‫‪6‬‬ ‫התפילה‪:‬‬ ‫יש כמה עצות טכניות העשויות לסייע לנו בהשגת המטרה הזאת ]אולם חשוב לזכור כי לא כל הצעה מתאימה‬ ‫כל הזמן ובכל מצב![‪:‬‬ ‫‬ ‫סידור תפילה ‪ -‬חשוב שלכל חניך יהיה סידור לפניו‪ ,‬כך יוכל לעקוב אחר המילים ואף לקרוא את‬ ‫התפילות השונות המופיעות ב"ואני תפילתי"‪.‬‬ ‫‬ ‫דוגמא אישית ‪ -‬חברי הצוות הצעיר והבוגר חייבים לשבת בין החניכים‪ ,‬להתפלל אתם )ולא בתור‬ ‫שוטר!(‪ .‬חניכה תבין שהתפילה חשובה ומשמעותית כאשר תראה שכך גם אצל המדריכה שלה‪.‬‬ ‫‬ ‫סידור המקום –חברי הצוות של השכבה חייבים להגיע לפני תחילת התפילה אל מקום התפילה‪ ,‬כך‬ ‫שזמן יקר לא ילך לאיבוד בבואם של כל החניכים‪ .‬כדאי לסדר את מקומות הישיבה בצורת מעגל‪ .‬צורה זו‬ ‫נותנת תחושה של "ביחד" יותר מן הישיבה בשורות‪.‬‬ ‫במעגל הכול רואים את הכול‪ ,‬וכך החוויה‬ ‫הקהילתית היא משמעותית יותר‪ .‬אפשר גם לסדר את הכסאות בצורת חצי‪-‬גורן ולהשאיר את המקום‬ ‫הפנוי לשליח הציבור‪ .‬ניתן גם לנסות צורות שונות של ישיבה ולבדוק איך זה משפיע על תחושתם של‬ ‫החניכים‪ ,‬כגון ישיבה נפרדת‪ ,‬או ישיבה על הרצפה‪.‬‬ ‫‬ ‫אתר התפילה ‪ -‬בדרך כלל חם מאוד במחנה בבוקר‪ ,‬ולכן מתפללים במועדוני השכבות‪ ,‬אבל אפשר‬ ‫לחשוב על שינוי מקום במיוחד לתפילת ערבית )או מנחה – אם אותו יום רוצים להתפלל מנחה(‪ :‬בחוץ‪,‬‬ ‫ּׁשר את התפילה אל‬ ‫לק ֵ‬ ‫מול נוף יפה‪ ,‬מול השקיעה‪ ,‬תחת כיפת השמים ועוד‪ .‬בטיולים יש הזדמנות טובה ַ‬ ‫הטבע דרך התפילה‪ ,‬או לתפילה דרך הטבע‪.‬‬ ‫‬ ‫משך התפילה – לתפילת שחרית של חול הוקצבו ‪ 45‬דקות‪ .‬חשוב לזכור כי זמן זה הוא סך הכול‪,‬‬ ‫מזמן הגעת החניכים למקום התפילה עד הגעתם לחדר האוכל‪ .‬זמן זה כולל את הפעילויות או שיחות‬ ‫הנלוות אל התפילה‪ .‬אם כן‪ ,‬התפילה כשלעצמה לא יכולה לקחת יותר מ‪ 20-‬דקות‪ .‬בימי שני וחמישי יהיה‬ ‫שעה לתפילה כדי שיהיה מספיק זמן להספיק גם קריאה בתורה ]ראה בהמשך על רשימת התפילות‬ ‫שכדאי לאמרן[‪.‬‬ ‫לתפילת שחרית של שבת הוקצבה שעה וחצי‪ .‬עבור קריאת התורה הכנו חוברת עם החלוקה של עליות‪.‬‬ ‫לקראת כל שבת תקבלו הנחיות ודפי עזר להכנת התפילה )רשימת התפקידים וכו'(‪.‬‬ ‫ התחלת התפילה – חייבים להתחיל בזמן! לא מחכים לחניך האחרון שיגיע כדי להתחיל את התפילה‪.‬‬ ‫ככה הם ילמדו שמתחילים בזמן וגם שזה חשוב‪ ,‬ואז לא צריך לרוץ בסוף התפילה‪.‬‬ ‫‬ ‫שליח ציבור – מנהגנו במחנה שיהיה שליח‪-‬ציבור‪ ,‬או שניים‪ ,‬ובדרך כלל זה אותם שני חניכים‬ ‫שיודעים את התפילות‪ .‬חשוב מאוד לוודא שגם לחניכים אחרים המעונינים לעבור לפני התבה תינתן‬ ‫האפשרות לעשות כן‪ .‬חשוב מאד לעודד חניכים וחניכות רבים ככל האפשר להתנסות בכך‪ ,‬כי זו‬ ‫ההזדמנות כמעט היחידה שלהם לעשות זאת‪ .‬כמו כן צריך ליצור הזדמנויות ללמד חניכים את התפילות‬ ‫ואיך להיות שליחי ציבור‪ .‬חשוב גם שאנשי צוות יהיו שליחי ציבור‪ ,‬כולל הרכז‪ ,‬ואפילו נכון שיהיה כך‪,‬‬ ‫במיוחד כשרוצים ליצור חוויה מסוימת‪ .‬שליח הציבור חייב להתכונן קודם בהנחיית מישהו )איש צוות(‬ ‫שיודע את התפילות‪ ,‬את הנוסח‪ ,‬ואת "תכנית התפילה" של אותו יום‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‬ ‫חניכים שונים‪ ,‬או קבוצה של חניכים‪ ,‬מכינים קטע מן התפילה ומנהלים אותו‪ .‬הם גם יכולים לדבר על‬ ‫משמעות התפילה הזו בשבילם‪.‬‬ ‫מעבר להצעות הטכניות הללו‪ ,‬עלינו לפתח דרכים שבאמצעותן נוכל לפתח את הצד הרוחני יותר‬ ‫והיצירתי של התפילה‪.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להוסיף אחרי התפילה או במשך כל מיני פעילויות כגון‪ :‬פעילות תנועה; לימוד ניגון; לימוד טקסט;‬ ‫דיון תיאולוגי וכו'‪ .‬כאן רשימה של רעיונות שניתן לפתח‪ ,‬ושיחד נעבוד עליהם במשך שבוע הכנה‪,‬‬ ‫ובמשך המחנה‪.‬‬ ‫‬ ‫תרגיל מדיטציה )מדיטציה מודרכת למשל( לפני קריאת שמע‪.‬‬ ‫‬ ‫תרגיל תנועה בברכות השחר )בהתאם כל ברכה וברכה(‬ ‫‬ ‫לימוד טקסט קשור לתפילה מסוימת )כמו הטקסטים שהבאנו כאן(‬ ‫‬ ‫כתיבה של תפילה אישית )אפשר לעשות דיון על משמעות התפילה האישית‪ ,‬ולהזמין לכתוב בזמן‬ ‫הפנוי ומי שרוצה יום אחרי‪ ,‬יכול לקרוא מה שהוא כתב(‬ ‫‬ ‫קריאה של שירה מודרנית‬ ‫‬ ‫עצימת עיניים‬ ‫‬ ‫לימוד ניגון שחוזר על עצמו‪ ,‬והמאפשר תרגיל מדיטטיבי‬ ‫‬ ‫נגינה בתפילה )גיטרה‪ ,‬דרבוקות ועוד(‬ ‫‬ ‫תפילה עם אמנות )אפשר להיעזר במדריכ‪/‬ה לאמנות‪(.‬‬ ‫‬ ‫לימוד ניגון חדש לקטע מוכר בתפילה )"אדון עולם" במנגינה שהחניכים בוחרים כל יום‪ ,‬וכד'(‬ ‫‬ ‫תפילה אישית‬ ‫ה‪-‬‬ ‫הוא לערב את החניכים בתפילה‪ ,‬לתת להם להרגיש שהיא חלק מהם ולא משהו זר‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬יצירה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬בחירה של הפסוקים על ידם‪ ,‬דיונים‪ ,‬וכל דבר שיתן להם את האפשרות להרגיש את‬ ‫התפילה קרובה לליבם – יוכל להעצים את החוויה‪.‬‬ ‫שחרית‬ ‫"מטבע תפילה" היא הסדר הקבוע המינימלי )לפי הגדרת חז"ל( של התפילות שאומרים כל יום‪" .‬מטבע‬ ‫תפילה" כוללת בעיקר את ברכות השחר‪ ,‬קריאת שמע ו"עמידה"‪.‬‬ ‫להלן רשימת התפילות שכדאי לאמרן‪ .‬חשוב לתכנן את התפילה מראש‪ ,‬וכל יום לעשות איזה שינוי‬ ‫בעקבות הפעילויות הנלוות!‬ ‫‪8‬‬ ‫שחרית‬ ‫מודה אני‬ ‫עמ' ‪*) 15‬או‪/‬ו תפילת אלוהי נשמה בעמ' ‪(16‬‬ ‫ברכות השחר‬ ‫עמ' ‪17‬‬ ‫עמ' ‪36‬‬ ‫ברוך שאמר‬ ‫אפשרויות‪:‬‬ ‫)ניתן ללמוד מנגינות לשירים חלק זה הוא יחידה של הכנה לתפילה‬ ‫באמצעות מזמורים הפותחים את הלב‪.‬‬ ‫אלו(‬ ‫‬ ‫ישמחו השמים עמ' ‪37‬‬ ‫בפתיחה ובסיום יש ברכה עם שם ה' בעלת‬ ‫‬ ‫הושיעה את עמך עמ' ‪38‬‬ ‫תוכן דומה‪ :‬שבח לאלהים )""מלך מהולל‬ ‫‬ ‫אשרי עמ' ‪49‬‬ ‫בתשבחות" בסוף ברכת "ברוך שאמר"‪,‬‬ ‫‬ ‫הללו את ה' מן השמים‪ ,‬ו"הבוחר בשירי זמרה‪ ,‬מלך אל חי העולמים"‬ ‫מזמור קמ"ח עמ' ‪51‬‬ ‫‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫בסוף "ישתבח"(‪ .‬בדרך כלל "אשרי" ו"הללו"‬ ‫הללו אל בקדשו‪ ,‬מזמור )מזמור ק"נ( הם המזמורים שמוסיפים‪ .‬כאן יש‬ ‫הזדמנות לשבור את הקביעות שבתפילה ובכל‬ ‫ק"נ עמ' ‪52‬‬ ‫יום לבחור מזמור אחר‪ ,‬ללמד מנגינה חדשה‪,‬‬ ‫עמ' ‪56‬‬ ‫ישתבח‬ ‫חצי קדיש‬ ‫או ללמוד את המזמור החדש וכו'‪.‬‬ ‫עמ' ‪57‬‬ ‫עמ' ‪58‬‬ ‫ברכו‬ ‫אור חדש‬ ‫עמ' ‪61‬‬ ‫אהבה רבה‬ ‫עמ' ‪61‬‬ ‫שמע ישראל‬ ‫עמ' ‪62-63‬‬ ‫מי כמוכה‬ ‫עמ' ‪) 64-65‬אפשר להתחיל במילים מי כמוכה בסוף העמוד(‬ ‫תפילת העמידה עמ' ‪68-83‬‬ ‫ביום שני וחמישי‪:‬‬ ‫הוצאת ספר התורה עמ' ‪90‬‬ ‫הכנסת ספר התורה עמ' ‪95‬‬ ‫עלינו לשבח‬ ‫עמ' ‪113‬‬ ‫ביום שני וביום חמישי קוראים בתורה את העלייה הראשונה של פרשת השבוע‪ ,‬מחולקת לשלוש עליות‪.‬‬ ‫אנחנו מציעים לכם שלא כל שני וחמישי תקראו בתורה‪ ,‬אלא שתבחרו גם את האפשרות לדבר על הפרשה‪,‬‬ ‫או על מדוע קוראים בתורה בימים אלה במקום אחד מהימים )למשל אם אותו שבוע ערכתם דיון ביום שני אז‬ ‫תקראו ביום חמישי‪ ,‬או הפוך(‪ .‬הקריאה בתורה היא גם הזדמנות לחניכים לראות את ספר התורה מקרוב‪,‬‬ ‫לעלות‪ ,‬לקרוא ולתת עוד תפקידים‪ .‬אנא הקפידו שלא לחזור כל פעם לאותם חניכים‪ ,‬ולתת הזדמנויות לכולם‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫על כמה מן הקטעים בתפילת שחרית‪:‬‬ ‫תפילת שחרית פותחת ב"מודה אני"‪ ,‬ועוברת תהליך של התעוררות פיזית ונפשית מאוד אישית‪ .‬חלקה‬ ‫הראשון של התפילה הוא חלק של מודעות עצמית‪ ,‬של המודעות הכי בסיסית‪ .‬כשאנחנו מצליחים להיות‬ ‫מחוברים מספיק לעצמנו ולגוף שלנו‪ ,‬רק אז אפשר להתחבר לקהילה ולהתפלל ביחד‪.‬‬ ‫במיוחד במחנה אנחנו רואים את התהליך הזה‪ :‬החשיבות שכל חניך יתחבר לעצמו בשלמות גדולה ורק אז‬ ‫הוא יצליח להתחבר לקבוצה ולמחנה‪.‬‬ ‫מודה אני‬ ‫בתפילה זו אנחנו מודים לקב"ה שהחזיר לנו את הנשמה‪ .‬לפי האמונה שרווחה‪ ,‬יוצאת נשמתו‬ ‫של אדם במהלך שנתו בלילה‪ ,‬ועל כן עליו לברך על שקם ממיטתו אל יום חדש‪ .‬נוהגים להגיד‬ ‫תפילה זאת כשמתעוררים מן השנה‪ .‬תפילה זאת יחד עם התפילה שבהמשך‪ ,‬אלוהי נשמה )עמ'‬ ‫‪ ,(16‬דנות בנשמה שהקב"ה נתן ומחזיר לנו כל יום‪ .‬תפילות אלו יוצרות הזדמנות טובה לדיון על‬ ‫נושא הנשמה‪ ,‬מה היא עבורנו‪ ,‬מה כן מרגישים בפנים‪ ,‬מה לא‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫"מודה אני" וגם "אלהי‪ ,‬נשמה" הם קטעים המביעים את הפליאה והתודה על קומנו בבוקר‪ .‬כדאי‬ ‫אולי גם לנו שלא לקבל את ההתעוררות אל יום חדש בכל בוקר כמובנת מאליה‪.‬‬ ‫ברכות השחר‬ ‫חז"ל קבעו שיש לברך ברכות כשקמים בבוקר‪ ,‬כל ברכה סמוכה לפעולה פשוטה שאדם עושה בקומו‬ ‫בבוקר‪ ,‬אך עכשיו אומרים את הברכות בבית הכנסת ביחד‪.‬‬ ‫כאן חלק מהמקור התלמודי המחבר בין הברכות והמעשים‪ .‬מקור זה יפה וחשוב ומתאר לנו את‬ ‫התהליך של התעוררות שדיברנו עליו קודם‪.‬‬ ‫ניתן ללמד את המקור‪ ,‬או להסביר אותו‪ ,‬ואפילו לעשות תרגיל תנועה המבטא אותם פעילויות תוך‬ ‫קריאת הברכות‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות ד‪ 2‬ס' ע"ב‬ ‫כי שמע קול תרנגולא‪ ,‬לימא‪] :‬כששומע את קול התרנגול יאמר[‬ ‫ברו! אשר נת לשכוי בינה להבחי בי יו' ובי לילה‪.‬‬ ‫כי פתח עיניה‪ ,‬לימא‪] :‬כשפוקח את עיניו יאמר[‬ ‫ברו! פוקח עורי'‪.‬‬ ‫כי תרי@ ויתיב‪ ,‬לימא‪] :‬כשמתישר ויושב יאמר[‬ ‫ברו! מתיר אסורי'‪.‬‬ ‫כי לביש‪ ,‬לימא‪] :‬כשמתלבש יאמר[‬ ‫ברו! מלביש ערומי'‪.‬‬ ‫כי זקי‪ ,2‬לימא‪] :‬כשמזדק‪ 2‬יאמר[‬ ‫ברו! זוק‪ 2‬כפופי'‪.‬‬ ‫כי נחית לארעא‪ ,‬לימא‪] :‬כשיורד לאר@ יאמר[‬ ‫ברו! רוקע האר@ על המי'‪.‬‬ ‫כי מסגי‪ ,‬לימא‪] :‬כשהול! יאמר[‬ ‫ברו! המכי מצעדי גבר‪.‬‬ ‫כי סיי' מסאניה‪ ,‬לימא‪] :‬כשנועל את נעליו יאמר[‬ ‫ברו! שעשה לי כל צרכי‪.‬‬ ‫כי אסר המייניה‪ ,‬לימא‪] :‬כשחוגר את חגורתו יאמר[‬ ‫ברו! אוזר ישראל בגבורה‪.‬‬ ‫כי פריס סודרא על רישיה‪ ,‬לימא‪] :‬כשפורש את הסודר על ראשו יאמר[‬ ‫ברו! עוטר ישראל בתפארה‪.‬‬ ‫שמע ישראל‪:‬‬ ‫תפילה זאת היא ידועה כאחד התפילות החשובות במסורת שלנו‪ .‬תפילה זאת היא הכרזתנו על קיום‬ ‫הקב"ה‪ .‬תפילה זאת היא קבלת עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫חשוב מאוד לא לתת למשפט זה לעבור במהירות‪ .‬זה זמן לעצור‪ ,‬לעצום עיניים או לכסות אותם עם היד‪,‬‬ ‫לנשום עמוק ולהגיד כל מילה ומילה במודעות רבה‪ .‬אם זה קשה אז בהתחלה אולי להאט את הקצב‬ ‫מספיק כדי להיכנס למודעות זאת‪ .‬יש הנוהגים לכסות את העיניים ויש נוהגים לעצום אותן‪ ,‬הסיבה היא‬ ‫כדי להתרכז ולהתכוון‪ .‬יש שני מנהגים לאופן שבו מכסים את העיניים‪) :‬א( מכסים את העיניים עם היד‬ ‫בצורת האותיות "שדי"‪ ,‬ואז מתרכזים בשם ה' באמירת השמע‪) .‬ב( פותחים את היד ומכסים עם כל‬ ‫האצבעות את כל החושים )אוזניים‪ ,‬עף‪ ,‬עיניים(‪ ,‬ומביאים את כל החושים לריכוז‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עמידה‪:‬‬ ‫תפילת העמידה מבוססת על ‪ 19‬ברכות‪ .‬שלוש קבועות בהתחלה ושלוש בסוף‪ .‬בעמידה עוברים‬ ‫תהליך המתחיל עם ציון גדולתו וחסדיו של הקב"ה‪ ,‬הקשר שלנו אתו ואז בקשות‪.‬‬ ‫בסידור "ואני תפילתי" יש הסבר מפורט בעמודים ‪. 66-67‬‬ ‫קריאת התורה‪:‬‬ ‫לימוד תורה הוא מנהג מאוד עתיק בעם ישראל‪ ,‬תנסו לדמיין!!! כל ההיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬כל‬ ‫הערכים וכל המצוות כתובים בספר הספרים !!!‬ ‫כך בתקופת בית המקדש הראשון היו הרבנים עומדים בחצרות העיר ירושלים מלמדים וקוראים תורה‬ ‫בשבתות‪.‬‬ ‫לאחר "שיבת ציון"‪ ,‬תיקנו )קבעו( הסופרים עזרא ונחמיה לקרוא את התורה גם בימי שני חמישי‪) .‬אלו‬ ‫היו ימי השוק באותה תקופה ובהם כל העם התאסף(‬ ‫גם בראש חודש‪ ,‬וחגים‪ ,‬אנחנו קוראים מהתורה‪ ,‬בקיצור כל פעם שיש סיבה להיות ביחד אנחנו‬ ‫כקהילה וכעם קוראים מהתורה!‬ ‫קריאת התורה בנוע''ם חייבת להיות חוויה של "ביחד" ושל לימוד‪.‬‬ ‫תפקיד של גבאי ראשון ושני‬ ‫גבאי ראשון‪ :‬משמש כ"מנצח" על קריאת התורה )מכריז עליות‪ ,‬וכו'(‬ ‫ קורא לכל עולה לתורה ומתחיל ב‪" :‬ויעזור ויגן" בעמ' ‪ 362‬בשבת ובימי חול ב‪ :‬ותגלה ותראה"‬ ‫בעמ' ‪ .91‬וממשיך ומכריז‪/‬ה בכל עליה יעמוד‪/‬תעמוד לעליה ‪ XXX ,X‬בן‪/‬בת ‪ XXXX‬ו ‪XXXX‬‬ ‫ בין עליה ‪ 3‬ל‪ 4‬קורא מי שברך לחולים‪ :‬עמ' ‪.371‬‬ ‫ לפני קריאת המפטיר בשבת אומר חצי קדיש עמ' ‪ 364‬ואז קורא למפטיר‪.‬‬ ‫ אחרי המפטיר קורא למגביה‪/‬ה ולגולל‪/‬ת‪.‬‬ ‫גבאי שני‪ :‬מוודא קריאה נכונה של התורה ומתקן שגיאות במקרה הם קיימות‪.‬‬ ‫ אחרי הפטרה אומר מי שברך למדינה ולחיילי צה''ל‪ ,‬בעמ' ‪.373‬‬ ‫שחרית של שבת‪:‬‬ ‫סדר התפילות מחולק לארבעה חלקים‪ .‬החלק הראשון הוא כמו בשחרית של חול )עד "הללו אל בקדשו"‬ ‫בעמ' ‪ ,(52‬יש אמנם מזמורים אחרים בשחרית של שבת‪ ,‬ניתן להחליף אבל מוטב לא להרחיב‪ ,‬חשוב‬ ‫לזכור שיש עוד כמה חלקים בהמשך‪.‬‬ ‫החלק השני הוא שחרית של שבת שמתחיל ב"נשמת כל חי" בעמוד ‪ ,325‬בממשיך עם קריאת שמע‬ ‫ועמידה‪ .‬חלק זה הוא יחסית ארוך‪ ,‬אז חשוב לקצר ולהודיע כל הזמן את העמודים כי תפילות אלו החניכים‬ ‫מכירים פחות‪ .‬בעמידה עדיף לעשות "הויכע‪-‬קדושה"‪ ,‬כלומר ששליח ציבור יפתח את ה"עמידה" בקול רם‪.‬‬ ‫החלק השלישי הוא קריאת התורה‪ .‬סדר הוצאת ספר התורה נמצא בעמוד ‪ .360‬לגבי הקריאות תקבלו‬ ‫חוברת עם הסברים ועם החלוקות‪.‬‬ ‫החלק האחרון הוא תפילת מוסף הנמצאת בעמוד ‪ .381‬בשלב זה להרבה חניכים אין כבר הרבה סבלנות‪,‬‬ ‫ולכן חשוב מאוד לא להאריך‪.‬‬ ‫אנחנו גם מציעים לכם לתת אפשרות של "מוסף אלטרנטיבי"‪ ,‬כלומר לימוד אחר‪ ,‬טקסט מודרני‪ ,‬סיפור‪,‬‬ ‫זמן לתפילה אישית‪ ,‬דיון ועוד דברים‪ .‬אם לא רוצים לוותר על המוסף עצמן‪ ,‬ניתן לתת לחניכים את‬ ‫האפשרות לבחור‪ ,‬מי שרוצה להתפלל את העמידה שיעזה זאת ומי שרוצה שיתפלל את התפילה‬ ‫האלטרנטיבית‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫במחנה אנו מקציבים לתפילת שבת שעה וחצי‪ .‬זה זמן מספיק‪ ,‬וזה הזמן שחניכים שלא רגילים להתפלל‬ ‫יכולים לשבת בתפילה‪ .‬חשוב ביותר להכין את שליחי הציבור מקודם‪ .‬נשמח לעזור בתכנון לקראת כל‬ ‫שבת‪ .‬נחלק גם דפי עזר במיוחד לחלוקת תפקידים‪.‬‬ ‫ מודה אני‬ ‫עמ' ‪15‬‬ ‫ ברכות השחר‬ ‫עמ' ‪17‬‬ ‫ ברוך שאמר‬ ‫עמ' ‪36‬‬ ‫אפשרויות ‪:‬לבחור אחת או שתיים מהתפילות האלו‪:‬‬ ‫• ישמחו השמים עמ' ‪37‬‬ ‫• הושיעה את עמך עמ' ‪38‬‬ ‫)או מאלו ‪ -‬אפשרויות של מזמורים המיוחדים לשבת(‪:‬‬ ‫‪ o‬מי האיש עמ' ‪41‬‬ ‫‪ o‬הודו לה' כי טוב עמ' ‪44‬‬ ‫‪ o‬מזמור שיר ליום השבת‬ ‫עמ' ‪(46‬‬ ‫• אשרי‬ ‫עמ' ‪49‬‬ ‫• מזמור ק"נ‬ ‫עמ' ‪52‬‬ ‫ נשמת כל חי‬ ‫עמ' ‪325‬‬ ‫ שוכן עד‬ ‫עמ' ‪328‬‬ ‫ חצי קדיש‬ ‫עמ' ‪330‬‬ ‫ ברכו‬ ‫עמ' ‪333‬‬ ‫ אל אדון‬ ‫עמ' ‪334‬‬ ‫ לאל ברוך‪ -‬אור חדש‬ ‫עמ' ‪338-337‬‬ ‫ אהבה רבה‬ ‫עמ' ‪338‬‬ ‫ שמע ישראל‬ ‫עמ' ‪340-339‬‬ ‫ מי כמוכה‬ ‫עמ' ‪341‬‬ ‫ תפילת העמידה‬ ‫עמ' ‪) 354-344‬שליח הציבור מתחיל בקול רם(‬ ‫ קדיש שלם‬ ‫עמ' ‪355‬‬ ‫ הוצאת התורה‬ ‫עמ' ‪360‬‬ ‫ הכנסת ספר התורה‬ ‫עמ' ‪377‬‬ ‫ תפילת מוסף‬ ‫עמ' ‪381-395‬‬ ‫ אין כאלהינו‬ ‫עמ' ‪398‬‬ ‫ עלינו לשבח‬ ‫עמ' ‪406‬‬ ‫ שיר הכבוד‬ ‫עמ' ‪404‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ראש חודש‬ ‫הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי‪ .‬ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש עברי‪ ,‬ובחודשים שיש בהם‬ ‫שלושים יום ‪ -‬גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא‪ .‬חשיבות ההכרזה על ראש חודש קריטית לקביעת‬ ‫החגים היהודיים‪ ,‬שכן הם תלויים בתאריך העברי‪ ,‬לפי החודשים העבריים‪.‬‬ ‫ראש חודש בתנ"ך‬ ‫ָה‬ ‫ִיר‬ ‫ַׁשּב‬ ‫ֶׁש וְנ ְ‬ ‫ַחֹד‬ ‫ֲבֹר ה‬ ‫ַי יַע‬ ‫מת‬ ‫מהתנ"ך נראה שראש חודש היה נחשב יום שבתון ממלאכה‪ ,‬על פי הפסוק בעמוס ח'‪ָ " :‬‬ ‫ָר?"‪ ,‬וכן מפסוקים שבהם מופיע הצירוף של יום השבת ויום החודש כמועדים מיוחדים‪ ,‬כמו‬ ‫ָה‪ּ-‬ב‬ ‫ּתח‬ ‫פְ‬ ‫ָת‪ ,‬וְנְִ‬ ‫ַּׁשּב‬ ‫ֶר‪ ,‬וְה ַ‬ ‫ּׁשב‬ ‫ֶ‬ ‫ח"‪ .‬בענין‬ ‫תַ‬ ‫ּפ ֵ‬ ‫ֶׁש יִָ‬ ‫ַחֹד‬ ‫ְיֹום ה‬ ‫ח‪ּ ,‬וב‬ ‫תַ‬ ‫ּפ ֵ‬ ‫ָת יִָ‬ ‫ַּׁשּב‬ ‫ְיֹום ה ַ‬ ‫ֲׂשה ּוב‬ ‫ּמע ֶ‬ ‫הַ‬ ‫ֵי ַ‬ ‫ׁשת יְמ‬ ‫ׁש ֶ‬ ‫סגּור ֵ‬ ‫ְיֶה ָ‬ ‫ִית‪ ...‬יִה‬ ‫ּפנִימ‬ ‫הְ‬ ‫ֵר ַ‬ ‫חצ‬ ‫הָ‬ ‫ַר ֶ‬ ‫ׁשע‬ ‫ביחזקאל מו‪ַ " :‬‬ ‫ָקֹום‪,‬‬ ‫הּמ‬ ‫ֶל‪ַ -‬‬ ‫תא‬ ‫ָא ָ‬ ‫ֶׁש)=ראש חודש(‪ּ ...‬וב‬ ‫ָר חֹד‬ ‫מח‬ ‫ָן ָ‬ ‫ֶר‪-‬לֹו יְהֹונָת‬ ‫השביתה ממלאכה למדו הפרשנים מן הנזכר בפסוק "וַּיֹאמ‬ ‫ֲׂשה" שהחודש עצמו אינו יום מעשה‪ ,‬ומכאן מקור למנהג שהנשים לא עושות מלאכה‬ ‫ּמע ֶ‬ ‫הַ‬ ‫ְיֹום ַ‬ ‫ּׁשם ּב‬ ‫ּת ָ‬ ‫רָ‬ ‫ּתְ‬ ‫ִס ַ‬ ‫ֲׁשר‪-‬נ ְ‬ ‫אֶ‬ ‫בראש חודש‪.‬ראש החודש של חודש תשרי הוא יום ראש השנה‪.‬‬ ‫קביעת ראש חודש בעבר‬ ‫על פי מסכת ראש השנה‪ ,‬בתקופה שבה קבעו את הלוח העברי על פי ראיית מולד הירח‪ ,‬היה ראש חודש נקבע על ידי‬ ‫הסנהדרין שחקרו עדים שהעידו שראו את המולד‪ .‬אם אושרה העדות היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש‬ ‫בקריאה "מקודש‪ ,‬מקודש"‪ .‬לאחר מכן היו מעבירים את הידיעה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות‬ ‫בראשי ההרים‪ .‬בשלב קבעו שההודעה על קידוש החודש תימסר על ידי שליחים‪ .‬במקרא מפורטים קורבנות מיוחדים‬ ‫שיש להקריב ביום ראש חודש בבית המקדש‪.‬‬ ‫קביעת ראש חודש בימינו‬ ‫בימינו ראש חודש נקבע מראש על פי הלוח שקבע הלל השני‪ .‬בשבת שלפני ראש חודש מכריזים בבית הכנסת על‬ ‫ראש החודש‪ .‬יש נוהגים להתענות ביום שלפני ראש חודש‪ ,‬והוא נקרא יום כיפור קטן‪.‬‬ ‫דיני ראש חודש‬ ‫מנהגי ראש חודש מתבטאים בעיקר בשינויים בתפילה‪ :‬בתפילת עמידה ובברכת המזון מוסיפים את תפילת יעלה‬ ‫ויבוא‪ ,‬ובמהלך תפילת שחרית מוסיפים חצי הלל וקריאה בתורה מיוחדת‪ .‬אחרי תפילת שחרית מתפללים תפילת‬ ‫מוסף‪ .‬אין אומרים תחנון‪ .‬בקהילות תימן נהוג לאמר את הפיוט "שערי רחמים" ואת הפרק "ברכי נפשי" לפני תפילת‬ ‫ערבית של ראש חודש‪.‬‬ ‫ראש חודש נחשב ביהדות כחג של הנשים‪ ,‬בהקבלה למחזוריות של הירח‪ ,‬ולכן נכתב בהלכה שמינהג טוב של‬ ‫הנשים הוא שלא לעשות מלאכה בראש חודש‪ .‬יש שסברו שמספיק לבצע שינוי ספונטני מיום חול רגיל‪ .‬בקהילות יהודי‬ ‫גאורגיה המנהג הוא‪ ,‬שהנשים מדליקות נרות בליל ראש חודש‪.‬‬ ‫בין המצרים‪ :‬הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז ‪ -‬היום שבו הובקעה חומת ירושלים‪ ,‬לתשעה באב‬ ‫– היום שבו חרב בית המקדש‪ .‬ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן‪ .‬הביטוי "בין‬ ‫ִים" מופיע במגילת איכה‪ ,‬המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות‬ ‫צר‬ ‫מָ‬ ‫הְ‬ ‫ַ‬ ‫יגה‪#ֵ ,‬י! ַה ְ ָצ ִרי‪) ".$‬איכה א‪ ,‬ג(‪ .‬מנהגים‪ :‬לא לשמע מוזיקה ועריכים‬ ‫יה ִה ִ ָ‬ ‫נח; ָלר ְֹד ֶפ ָ‬ ‫ְהדה‪...‬לֹא ָמ ְצה ָמ ַ‬ ‫ָל ָתה י ָ‬ ‫החורבן‪ְ " :‬‬ ‫מסיבות שאינן סעודות מצווה )כגון ברית מילה או חתונה(‪ ,‬וכן נמנעים מלברך ברכת שהחיינו על פרי חדש או‬ ‫בגד חדש‪ .‬האשכנזים נוהגים להימנע מנישואים‪ ,‬תספורת וגילוח בכל ימי בין המצרים‪.‬‬ ‫בשלוש השבתות של ימי בין המצרים מפטירים‪ ,‬שלוש הפטרות העוסקות בפורענות ובעונשים שיבואו על חטאי העם‬ ‫ תלתא דפורענותא )בשונה משבע דנחמתא‪ ,‬שבע הפטרות אחרי ט' אב(‪ .‬בימי בין המצרים חלים דיני אבלות על‬‫חורבן בית המקדש הראשון והשני‪ ,‬וככל שמתקרבים לתשעה באב – ביט ויי האבל הולכים ומחמירים‪.‬‬ ‫ראש חודש אב ‪ -‬תשעת הימים‬ ‫תשעת הימים הוא כינוי לימים שמתחילים בר"ח אב ומסתיימים במוצאי תשעה באב‪ .‬חז"ל קבעו כי‬ ‫"משנכנס אב ממעטין בשמחה" ‪.‬‬ ‫מנהגים‪:‬‬ ‫ולכן אסרו חז"ל לבנות בניין של שמחה עד אחרי תשעה באב ובכלל לצבוע את הבית או לשפץ דבר שאין‬ ‫בו צורך דחוף‪ .‬כמו כן נהוג שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים פרט לסעודות שבת וסעודות‬ ‫מצווה אחרות )כגון ברית מילה(‪ .‬עוד המנהגים הם‪ :‬איסור לכבס‪ ,‬איסור ללבוש בגד מכובס אפילו שאינו‬ ‫חדש ואפילו שכובס לפני תשעת הימים‪ ,‬איסור לגהץ בגדים‪ ,‬וכן איסור להתרחץ רחיצה של תענוג‪.‬‬ ‫בגלל שזה ראש חודש מוסיפים יעלה ויבוא בכל תפילה עמידה‬ ‫)ערבית ביום שישי‪ ,‬שחרית‪ ,‬ומנחה בשבת( וגם בברכת המזון‬ ‫‪14‬‬ ‫תפילת שחרית שבת וראש חודש‬ ‫עמודים לפי סידור "ואני תפילתי"‬ ‫ מודה אני‬ ‫עמ' ‪15‬‬ ‫ ברכות השחר‬ ‫עמ' ‪17‬‬ ‫ ברוך שאמר‬ ‫עמ' ‪36‬‬ ‫ אשרי‬ ‫עמ' ‪49‬‬ ‫ הללו אל בקדשו‪ ,‬מזמור ק"נ‬ ‫עמ' ‪52‬‬ ‫ נשמת כל חי‬ ‫עמ' ‪325‬‬ ‫ שוכן עד‬ ‫עמ' ‪328‬‬ ‫ חצי קדיש‬ ‫עמ' ‪330‬‬ ‫ ברכו‬ ‫–‬ ‫וברכה ראשונה לפני שמע‬ ‫עמ' ‪333‬‬ ‫ אל אדון‬ ‫עמ' ‪) 334‬לא אומרים עמוד ‪(336‬‬ ‫ תתברך‪ -‬אור חדש‬ ‫עמ' ‪338-337‬‬ ‫ אהבה רבה ‪-‬‬ ‫ברכה שניה לפני שמע‬ ‫עמ' ‪338‬‬ ‫ שמע ישראל‬ ‫עמ' ‪340-339‬‬ ‫ אמת ויציב‬ ‫עמ' ‪340-341‬‬ ‫ מי כמוכה‬ ‫עמ' ‪341‬‬ ‫‬ ‫תפילת העמידה‬ ‫עמ' ‪354-344‬‬ ‫מוסיפים יעלה ויבוא עמ' ‪348‬‬ ‫)שליח הציבור מתחיל בקול רם עד סוף הקדושה(‬ ‫ הלל בדילוג )חצי הלל(‬ ‫עמ' ‪499‬‬ ‫ קדיש שלם‬ ‫עמ' ‪505‬‬ ‫דבר תורה ‪ :‬חידון ‪ /‬הפעלה חשוב שיהיה מעניין‪ ,‬מאתגר‪ ,‬מרענן‪ ,‬מחדש‪ ....‬אל תעשו חידון משעמם וקל‪,‬‬ ‫ככל שמאתגרים יותר את החניכים‪ ,‬יותר מתחברים‪ ,‬יותר כיף‪ ,‬יותר טוב‪.‬‬ ‫ קריאת התורה‬ ‫עמ' ‪360‬‬ ‫מוס ‪ +‬סו‬ ‫•‬ ‫התפילה‪:‬‬ ‫למוסף‪) :‬שתי אפשרויות(‬ ‫‪ .1‬במקום מוסף )שיר‪ ,‬סיפור‪ ,‬משהו קצר שידבר אל החניכים(‪ ,‬ומי שרוצה להתפלל מוסף יכול‬ ‫בזמן הזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תפילת מוסף שבת ראש חודש ‪ -‬עמ' ‪ ,410‬בנוסף בזמן התפילה מחלקים קטע קריאה למי‬ ‫שמעדיף משהו אחר‪.‬‬ ‫בשתי האפשרויות חשוב להדגיש שמי שרוצה יכול להתפלל מוסף‪ ,‬ומי שקשה לו יש אפשרות‬ ‫אחרת‪ ,‬אבל חשוב ביותר לכבד את הזמן הזה ולא להפריע‪.‬‬ ‫ אין כאלהינו‬ ‫עמ' ‪398‬‬ ‫ עלינו לשבח‬ ‫עמ' ‪406‬‬ ‫ שיר הכבוד או אדון עולם‬ ‫עמ' ‪409 / 404‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הנחיה לקריאת התורה לשבת ראש חודש אב‪:‬‬ ‫בראש חודש מוצאים שתי ספרי תורה‪ ,‬בגלל כמות המניינים במחנה שקוראים בתורה‬ ‫במקביל‪ ,‬אנחנו נגלל את ספר התורה לקריאה הנכונה‪) .‬נסמן את המקום מראש(‬ ‫תפקידי‬ ‫‪:‬‬ ‫פתיחת ארון הקודש‪_____________________:‬‬ ‫גבאי ראשון‪ ___________:‬גבאי שני‪_____________:‬‬ ‫)כדאי מאוד שהגבאי יהיה מישהו מיומן בתפקיד זה(‬ ‫עליות‪ :‬אפשר להחליט לפני שבת מי העולים לתורה ולרשום את השמות או שאפשר להשתמש בכרטיסיות ‪.‬‬ ‫ספר ראשון‪ 7 :‬עליות מפרשת השבוע "מסעי" ‪ -‬עמ' ‪ 41‬חומש נוע''ם‬ ‫עליה ‪_______________:1‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬ ‫עליה ‪________________:2‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬ ‫עליה ‪________________:3‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬ ‫עליה ‪________________:4‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬ ‫עליה ‪________________:5‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬ ‫עליה ‪________________:6‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬ ‫עליה ‪________________:7‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______________ :‬‬ ‫אומרים חצי קדיש‪.‬‬ ‫מפטיר‪___________:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪) ______________ :‬קריאת ראש חודש(‬ ‫פרשת פינחס‪ ,‬במדבר כ''ח פסוקים ט' עד ט''ו ‪-‬‬ ‫מגביה‪/‬ה‪____________:‬‬ ‫גולל‪/‬ת ‪_____________:‬‬ ‫הפטרה‪)____________________:‬עולה מפטיר(‬ ‫‪-‬‬ ‫הפטרה בעמוד ‪ 91‬חומש נוע''ם מוסיפים את הפסוק ראשון ואחרון של הפטרת ראש חודש שבת עמ' ‪96‬‬ ‫בחומש נוע''ם‪-‬‬ ‫ הכנסת ספר התורה‬ ‫עמ' ‪378 + 377‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מנחה‪:‬‬ ‫בדרך כלל אין מתפללים במחנה מנחה ביום חול בשכבות; אין זה אומר שאי אפשר‪ .‬כדאי לחשוב על‬ ‫האפשרות להתפלל מנחה במקום ערבית מדי פעם‪ .‬נקבע במחנה זמן למנחה‪ ,‬למי שרוצה להשתתף‪.‬‬ ‫ אשרי‬ ‫עמ' ‪129‬‬ ‫ חצי קדיש‬ ‫עמ' ‪130‬‬ ‫ עמידה‬ ‫עמ' ‪) 148 – 132‬שליח הציבור מתחיל בקול רם עד סוף הקדושה(‬ ‫ קדיש שלם‬ ‫עמ' ‪149‬‬ ‫ עלינו‬ ‫עמ' ‪150‬‬ ‫ערבית ביום חול ומוצאי שבת‪:‬‬ ‫תפילת ערבית מתפללים אחרי שהשמש שוקעת‪ .‬היא כוללת בתוכה את קריאת שמע וברכותיה ואת העמידה‪..‬‬ ‫על אף שדרך כלל מתפללים במועדונים‪ ,‬אפשר להתפלל את תפילת ערבית גם בחוץ )רק דאגו שיש מספיק אור‪,‬‬ ‫ושזה מקום נוח ושכולם נכנסים בו(‪.‬‬ ‫ והוא רחום‬ ‫עמ' ‪155‬‬ ‫ ברכו ‪ /‬מעריב ערבים‬ ‫עמ' ‪156‬‬ ‫ אהבת עולם‬ ‫עמ' ‪156‬‬ ‫ שמע ישראל‬ ‫עמ' ‪158-157‬‬ ‫ אמת ואמונה‬ ‫עמ' ‪158‬‬ ‫ מי כמוכה‬ ‫עמ' ‪159‬‬ ‫ השכיבנו‬ ‫עמ' ‪159‬‬ ‫ חצי קדיש‬ ‫עמ' ‪160‬‬ ‫ תפילת העמידה‬ ‫עמ' ‪174 -162‬‬ ‫ קדיש שלם‬ ‫עמ' ‪175‬‬ ‫ עלינו‬ ‫עמ' ‪184‬‬ ‫‪17‬‬ ‫במוצ''ש‬ ‫בעמידה מוסיפי‪" :‬אתה‬ ‫חוננתנו" עמ' ‪) .163‬להזכיר‬ ‫לחניכי לפני שמתחילי‬ ‫העמידה(‬ ‫בעמ' ‪ 175‬אומרי "חצי‬ ‫קדיש" ועוברי לעמוד ‪475‬‬ ‫עד עמוד ‪" 478‬קדיש של"‬ ‫ואז אומרי עלינו‪.‬‬ ‫עלינו לשבח‬ ‫ביוגרפיה של "עלינו"‬ ‫עלינו לשבח הוא קטע התפילה המסיים התפילה בימי חול בשחרית‪ ,‬מנחה וערבית‪ .‬בימים שבהם מתפללים גם מוסף‬ ‫כגון שבת או ראש חודש לא נאמרת התפילה בסיום תפילת שחרית כי אם בסיום תפילת מוסף‪.‬‬ ‫מיוחס את חיבור התפילה לאמורא רב שחי בבבל במאה ה‪ 3‬לספירה‪ ,‬בדור הראשון של אמוראי בבל‪ ,‬כי רב חיבר את‬ ‫כל סדר תפילת מוסף ראש השנה‪ .‬גם יש המייחסים את חיבורה של תפילתנו ליהושע בן נון‪.‬‬ ‫במקור‪ ,‬החלק הראשון של תפילה זו היא תפילת שבח והיו אומרים אותה )עד היום( בתפילת מוסף של ראש השנה‬ ‫כפתיחה לסדר מלכויות‪ .‬כך המצב בסידורי הגאונים וכן בסידור הרמב"ם‪ .‬בתקופת הראשונים )ימי הביניים(‪ ,‬הוסף‬ ‫קטע זה לסיומה של כל תפילה‪ ,‬וכך מקובל כיום כמעט בכל הנוסחים‪.‬‬ ‫מעניין שהשו"ע )או"ח סימן קלב("דיני קדושת 'ובא לציון'"‪ ,‬מסיים‪" :‬אסור לאדם לצאת מבית הכנסת קודם קדושה‬ ‫דסידרא"‪ ,‬ואף מלה אחת על תפילת "עלינו לשבח" אין בו‪ .‬אולם הרמ"א בסי' קלב מוסיף‪" :‬ואומרים אחר סיום‬ ‫התפילה עלינו לשבח מעומד"‪ .‬זאת אומרת אין "עלינו לשבח" סדורה בתפילה עצמה‪ ,‬אלא "אחר סיום התפילה"‬ ‫אומרים "עלינו לשבח מעומד"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1400‬בערך‪ ,‬דברי שנאה והבלע יצאו והתפרצו‪ ,‬כאשר "גילו" שהערך המספרי של המלה "וריק" הוא שט"ז‪,‬‬ ‫בדיוק כמו ערכו של השם "ישו" )‪ .(631‬אף על פי שחכמים רציניים ומקובלים על הכול‪ ,‬ששמם היה ידוע אז‪ ,‬הפריכו‬ ‫טענה זו בראיות חזקות‪ ,‬הרי דיבה זו עשתה לה עד מהרה כנפיים והתפשטה עד כדי כך שהצנזורה הממשלתית‬ ‫בגרמניה הכריחה את היהודים במקומות רבים להשמיט או לשנות את הפסוק הזה‪.‬‬ ‫על התוכן ועל המבנה‬ ‫מטרת תפילת עלינו היא לשבח את ה' על זה שבחר בנו‪...‬הוא בחר בנו; אבל למה?‬ ‫הוא בחר בנו לעבוד למען ה'‪ ,‬להיות שותפים לקיים מצוות תיקון עולם‪.‬‬ ‫כיוון שככל הנראה נכתבה תפילה זו בבבל בתקופת התלמוד )שם לא היה השפעה גדולה של נוצרים( לא היה מטרת‬ ‫התפילה לפגוע בנוצרים או דת אחרת‪.‬‬ ‫להגיד שאנחנו מיוחדים או שונים מעמים אחרים או דתות אחרות לא הופך אותנו ללא סובלניים; נשים וגברים הם‬ ‫שונים; כל בן אדם בעולם הזה הוא שונה מהשני‪ ,‬וזה מה שהופך כל אחד מאתנו מיוחד‪ .‬זה מה שהופך כל עם בעולם‬ ‫הזה למיוחד‪.‬‬ ‫לכל עם יש תפקיד; לעם ישראל יש תפקיד בעולם הזה‪ :‬קשור לעבודת ה' ותיקון עולם‪ ,‬וזה מה שעושה אותנו‬ ‫מיוחדים‪ .‬בתפילת "עלינו לשבח" אנחנו מודים לה' שבחר בנו לתפקיד כל כך חשוב‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תפילת "עלינו לשבח" מורכבת משני חלקים‪:‬‬ ‫החלק הראשון )המסתיים במילים "אין עוד"( עוסק בשבח לאלהים‪ ,‬ובהכרה בשלטונו היחיד בעולם‪ ,‬הן‬ ‫על "שלא עשנו כגויי הארצות" ו"שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם"‪ ,‬והן על גדולתו ורוממותו ביצירת הבריאה‪.‬‬ ‫החלק השני )מ"על כן" עד "ושמו אחד" עוסק בתקווה לעתיד‪-‬לבוא‪ ,‬שבו יכירו כל יושבי העולם באלהים‬ ‫ויתפללו אליו‪ ,‬ואליו בלבד‪.‬‬ ‫באשר לחלוקתה של תפילת "עלינו" לשניים‪ ,‬בתוכנה ובמבנה‪ ,‬מביא הרב יששכר יעקובסון‪ ,‬בספרו "נתיב בינה"‬ ‫)חלק א‪ ,‬עמ' ‪ ,(375‬רעיון מעניין‪:‬‬ ‫"בחלק הראשון אנו מביעים את החובה המוטלת עלינו 'לשבח לאדון הכל' מדברים על ההווה בצורת נסתר‬ ‫כשמדברים על ה'‪ ,‬ומנמקים את הבחירה של עם ישראל בנימוק דתי‪ ,‬אנו שונים מאחרים ביחס לעבודת ה'‪ .‬אך אין‬ ‫ההבדל הזה קיים ויציב‪ ,‬כי בחלק השני אנו מתפללים לתיקון כל העולם ביחסו לאדון הבריאה‪ .‬כאן אנו כבר כורעים‬ ‫לפניו ומודים בה' והנימוק הוא לא ייחודי‪-‬לאומי‪ ,‬אלא כללי ואוניברסלי‪ ,‬והוא‪ :‬אנו מכירים בהשתחוויתנו 'שהוא נוטה‬ ‫שמים ויוסד ארץ‪ .'...‬בחלק זה אנו פונים אל ה' יתברך בלשון נוכח ומדברים על העתיד‪."...‬‬ ‫הפסוק המסיים את התפילה‪ ,‬הלקוח מספר זכריה‪ ,‬מדבר על כך שבאחרית הימים יכירו כל יושבי תבל במלכותו של‬ ‫אלהים )האחד והיחיד(‪ ,‬בעוד שהיום הם מאמינים באלים רבים ובשמות רבים לאלהים‪ .‬באחרית הימים יהיה רק אל‬ ‫אחד בעולם‪ ,‬שליט כל העולם‪ ,‬כפי שאנחנו מאמינים‪ ,‬ושמו‪ ,‬כמובן "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה" )שימו גם לב למשחק המילים בפסוק‬ ‫"והיה י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה למלך‪ ...‬ביום ההוא יהיה י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה אחד‪ ,‬ושמו אחד"(‪.‬‬ ‫ֵד לחלק המרכזי והחשוב ביותר בתפילה‪" :‬שמע‬ ‫הסיום בפסוק זה‪ ,‬תוך החזרה פעמיים על המלה "אחד"‪ ,‬היא ה‬ ‫ישראל‪ ,‬ה' אלהינו‪ ,‬ה' אחד"‪ .‬לה' יש יותר משם אחד‪ ,‬או כינוי אחד! קוראים לו "ה' צבאות" כשמדברים עליו בקשר‬ ‫למלחמות‪" ,‬המלך"‪" ,‬ריבונו של העולם"‪" ,‬אדון עולם"‪" ,‬שדי" כמו שכתוב במזוזה‪ ,‬ועוד‪ .‬המסורת אומרת של אלהים‬ ‫יש ‪ 70‬כינויים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הכוונה של האמירה "ושמו אחד" היא שלנו יש רק אלהים אחד‪ ,‬מלך אחד ויחיד‪ ,‬ואנחנו עמו ומאמינים בו‪ .‬כך המשפט‬ ‫"ושמו אחד" רוצה להדגיש את האמונה באל אחד‪.‬‬ ‫קריאת שמע על המיטה‪:‬‬ ‫הזדמנות מיוחדת ומשמעותית היא להתפלל יחד עם החניכים שלנו תפילת קריאת שמע על המיטה‪ .‬אפשר‬ ‫להתפלל ביחד כשמסיימים את הפעולת ערב‪ ,‬ולחבר את החניכים על נושאים כמו איך בסוף היום מברכים על‬ ‫היום שהיה‪ ,‬על היום שיהיה מחר‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫תפילת קריאת שמע על המיטה נמצאת בעמ' ‪.277‬‬ ‫ברכת המזון‪:‬‬ ‫אחרי כל ארוחה אנחנו מודים לקב"ה על האוכל שאכלנו‪ .‬ברכת המזון הפך להרבה מאתנו לשיר בלי שום‬ ‫משמעות דתית‪ .‬עלינו להחזיר את הקדושה לברכה זאת‪ .‬דבר ראשון זה להגיד את זה לחניכים ולצוות‪ .‬יש‬ ‫חניכים שבכלל לא יודעים מה זה‪ ,‬וחושבים שזה שיר לסיום הארוחה‪ .‬אולי כדאי בהזדמנות לעבור על‬ ‫הטקט עם החניכים‪ .‬דבר שני מאוד חשוב זה הדוגמא האישית‪ .‬כולנו לפעמים מדברים במשך הברכה‪,‬‬ ‫עושים צחוקים‪ ,‬מוסיפים מילים לטקסט‪ ,‬אם מלמעלה נעביר מסר אחר ניראה לי שהחניכים יוכלו להתחיל‬ ‫להבין את חשיבותה של ברכה זאת‪.‬‬ ‫ההבדלה‬ ‫הבדלה היא סדרת ברכות הנאמרת עם תום השבת או חג האסור במלאכה‪.‬‬ ‫ההבדלה ומציינת בין השבת‪ ,‬יום קדוש לבין ימי החול‪.‬‬ ‫בהבדלה מברכים על היין‪ ,‬על מאור האש ועל הבשמים‪.‬‬ ‫על פי ההלכה‪ ,‬מי שאמר הבדלה בתפילה או לחילופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"‪ ,‬רשאי לעשות‬ ‫מלאכה לפני ההבדלה‪.‬‬ ‫ברכה על היין‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן"‪ .‬מסמלת השמחה שמצפים לשבוע‬ ‫הנכנסת‪ .‬יש נוהגים )בעיקר בקרב קהילות ספרד( שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו‪ ,‬בתור סגולה‬ ‫לשבוע משמח‪.‬‬ ‫ברכה על צמחים ריחניים‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני בשמים"‪ .‬לאחר ברכה זו מריחים‬ ‫את הצמחים‪ .‬שהנשמה יתרה עוזבת אותנו בתום השבת‪ ,‬צריכים להריח משהו נעים כדי להרגיש יותר טוב‪.‬‬ ‫הסבר אחר אומר שמריחים בשמים כדי לזכור כל השבוע את הריח הנעים של שבת‪.‬‬ ‫ברכה על האש‪" :‬ברוך את ה' אלוהינו מלך העולם בורא מאורי האש"‪ .‬לאחר ברכה זו נוהגים להגביה את‬ ‫הידיים ולהסתכל באש המשתקפת בציפורני הידיים‪ .‬מנהג מהקבלה אומר ששם הסתיר ה' את האור הראשון‬ ‫שהוא ברא‪ .‬לנר יש לפחות ‪ 4‬פתילים לסמל יחוד העם‪.‬‬ ‫ברכת ההבדלה‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל‬ ‫לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה‪ .‬ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול"‪ .‬הברכה שמבדילה בין‬ ‫יום קודש שיצא ליום חול שנכנס‪ .‬לאחר ברכה זו שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין‪.‬‬ ‫ראשי התיבות של הברכות הם יבנה ‪ -‬יין‪ ,‬בשמים‪ ,‬נר והבדלה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫כל החושים לוקחים חלק בהבדלה‪ :‬היין ‪ -‬טעם‪ ,‬הבשמים ‪ -‬ריח‪ ,‬האש ‪ -‬ראיה‪ .‬הבדלה – שמיעה‪ .‬ושלוקחים‬ ‫הכל ביחד – חוש‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שירה מודרנית‬ ‫משוררים בני זמננו חיברו ומחברים כל הזמן שירה שהיא תפילה‪ .‬כישראלים‪ ,‬זו גם חלק מהמורשת שלנו‬ ‫ועלינו להוסיף שירה זאת לתפילתנו‪.‬‬ ‫ניתן להוסיף לפעמים בתפילות או במקום מזמור מסורתי או כהוספה‪ .‬חשוב לדון ולנתח את הטקסטים עם‬ ‫החניכים‪ ,‬וגם לדבר על משמעות התפילה האישית‪ ,‬המודרנית‪ .‬הזמינו אותם לכתוב וליצור‪.‬‬ ‫הנה כמה שירים… אבל יש עוד )אם צריכים עוד במחנה‪ ,‬נעזור לכם למצוא מה שמתאים לכם‪ .‬מקור עשיר‬ ‫מאד בשירה הוא הספר "ואני תפילתי" ]לא הסידור שלנו…[‪ ,‬שהוא קובץ שירים שהם תפילה(‬ ‫אלהי – אמיר גלבוע‬ ‫גדולים מעשי ַ‬ ‫מחבואים – דן פגיס‬ ‫בחצר אחורית בעולם‬ ‫שיחקנו‪ ,‬הוא ואני‪.‬‬ ‫כיסיתי עיני‪ ,‬התחבא‪:‬‬ ‫אחת‪ ,‬שתים‪ ,‬שלוש‪,‬‬ ‫לא מלפני‪ ,‬לא מאחורי‪,‬‬ ‫לא בתוכי‪.‬‬ ‫אלהי‪ .‬הוא בא עמי‬ ‫גדולים מעשי ַ‬ ‫בכל המוראות ובכל תאי הבכי‪.‬‬ ‫רואה עמי בתוגות ובוטח בשמחתי‬ ‫יום אחד כי תבוא להיות קימת‬ ‫אל תמיד‪ .‬גדולים מעשי אלוהי‬ ‫למן יום הכרתיהו‪ .‬אודך‪ ,‬אלוהי‪,‬‬ ‫הנה באה שמחתי‪ .‬הנה באה ויורדה עלי‪.‬‬ ‫מאז אני מחפש‬ ‫כל כך הרבה שנים‪.‬‬ ‫אז מה אם אני לא מוצא אותך‪.‬‬ ‫צא כבר‪ ,‬צא‪,‬‬ ‫אתה רואה שנכנעתי‪.‬‬ ‫אם מעטים הימים עוד נועדו לי בחלד‪,‬‬ ‫תן נא ויהיו יפים‪.‬‬ ‫חמת קרבות בל תשתולל בארץ‪ ,‬ובני האדם‬ ‫יחיו את חייהם הם…‬ ‫ועמי ישוב על אדמתו אשר אהב…‬ ‫ותן לי בית קטן בכפר‬ ‫בין שדות‪.‬‬ ‫כי כל ימי התרוצצתי בחול דרכים‬ ‫מחוסר גג‪,‬‬ ‫ואני עייף…‬ ‫ויהי נא חלון ביתי פתוח לעולם‬ ‫תקווה – יחיאל מוהר‬ ‫אני מקוה שאתה שומע‪.‬‬ ‫אני יודע‬ ‫שאין בזה ממש כך‬ ‫אמרו לי‪.‬‬ ‫בכל זאת אני רוצה עוד פעם‬ ‫לקוות לזה‬ ‫שאתה שומע איך אני מקוה‪.‬‬ ‫דבר אלי אתה – לוי בן‪ -‬אמתי‬ ‫דבר אתה אלי‪.‬‬ ‫נלאו אזני משמוע‬ ‫קול אנוש‪,‬‬ ‫כבדו אזני משמוע‬ ‫המונו‪.‬‬ ‫מלאו אזני‬ ‫דממתך‪.‬‬ ‫דבר אלי‪,‬‬ ‫דבר אלי אתה‪,‬‬ ‫מעץ‪ ,‬מסלע‪ ,‬מכוכב‪.‬‬ ‫תקותי מחקה כמו אילה‪.‬‬ ‫היה זהיר‪ ,‬אל תחבקנה‪.‬‬ ‫נפוץ זרד אחד ואיננה‪.‬‬ ‫היהיה לנו כח‬ ‫לעוד התחלה?‬ ‫אני תקווה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תפילות בשטח ובטיולי'‬ ‫"מה גדלו מעשיך יה מאד עמקו מחשבתך" )מזמור צ"ב(‬ ‫המחנה הוא הזדמנות מיוחדת לחניכים ולנו להתחברות עם הטבע‪ .‬גם בשטח המחנה וגם בטיולים‬ ‫נסחפים אנו לטבע ולכל פלאיו‪ .‬בין אם אנו מדברים על אמונה או לא‪ ,‬אפשר להגיד שבטבע תמיד‬ ‫מוצאים את מה שמעבר… נקרא לזה אלוהים‪ ,‬או אנרגיה‪ ,‬או פשוט מדהים… ואפילו את עצמנו‪.‬‬ ‫אנחנו חייבים להתבונן‪ ,‬להבין שלא הכל מובן מאליו ושהבריאה היא באמת מדהימה…‬ ‫לא תמיד צריכה תפילה בטבע להיות במילים‪ .‬לפעמים מספיק להתבונן ולשמוע את קול הציפורים‪ ,‬או אפילו‬ ‫ְׁשת העשב ברוח‪.‬‬ ‫לאו ַ‬ ‫להאזין ִ‬ ‫אפשר גם ללמד ניגון רגוע‪ ,‬ולשאול מה אנחנו מרגישים כשאנחנו במקום כזה יפה‪.‬‬ ‫מזמורים רבים מספר תהילים מתארים את הקב"ה והבריאה‪ .‬קריאת אותם מזמורים ‪ -‬גם היא דרך של‬ ‫תפילה‪.‬‬ ‫שירת העשבים – נעמי שמר‬ ‫אמא אדמה – שלום חנוך‬ ‫דע לך‬ ‫שכל רועה ורועה‬ ‫יש לו ניגון מיוחד משלו‪,‬‬ ‫דע לך‪ ,‬שכל עשב ועשב‬ ‫יש לו שירה מיוחדת משלו‪,‬‬ ‫ומשירת העשבים‪,‬‬ ‫נעשה ניגון של רועה‪.‬‬ ‫היא תביט אלי טובה וחכמה‪,‬‬ ‫כמו בבן השב הביתה מן הדרך‪.‬‬ ‫תחבק אותי אליה בנשימה חמה‪,‬‬ ‫אמא אדמה‪.‬‬ ‫היא תגיד‪ :‬אתה עייף מן המסע‪,‬‬ ‫אל תפחד‪ ,‬אני חושבת את פצעיך‪.‬‬ ‫היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה‪,‬‬ ‫אמא אדמה‪.‬‬ ‫כמה יפה‪,‬‬ ‫כמה יפה ונאה‪,‬‬ ‫כששומעים השירה שלהם‪:‬‬ ‫ניגון העשבים – ר' נחמן מברסלב‬ ‫דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד‪ ,‬לפי העשבים ולפי המקום‬ ‫שהוא רואה שם‪ ,‬כי כל עשב ועשב יש לו שירה‪ ,‬ומשירת העשבים‬ ‫נעשה ניגון של רועה‪ .‬אם הייתי זוכה לשמוע את השירות‬ ‫והתשבחות של העשבים‪ ,‬איך כל עשב ועשב אומר לשם יתברך‪,‬‬ ‫בלי תמיהה ובלי שום מחשבות זרות‪ ,‬ואינם מצפים לשום תשלום‬ ‫תגמול‪ .‬כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם! טוב מאוד ביניהם‬ ‫לעבוד את השם ביראה‪ .‬תכף שהאדם מתעורר להשתוקק לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬אזי כפי התעוררותו ותשוקתו‪ ,‬נמשכת עליו הארה מקודשת‬ ‫ארץ ישראל…‬ ‫‪22‬‬ ‫טוב מאוד‬ ‫להתפלל ביניהם‪,‬‬ ‫וביראה לעבוד את השם‪,‬‬ ‫ומשירת העשבים‬ ‫מתמלא הלב ומשתוקק‪.‬‬ ‫וכשהלב‬ ‫מן השירה מתעורר‪,‬‬ ‫ומשתוקק אל ארץ ישראל‪:‬‬ ‫אור גדול‪ ,‬אזי נמשך והולך‬ ‫מקדושתה של הארץ עליו‪,‬‬ ‫ומשירת העשבים‬ ‫נעשה ניגון של הלב‬ ‫תפילת מוסף‪:‬‬ ‫לאחר שלמדנו מניסיוננו משנים רבות כי תפילת מוסף הופכת ל"נטל" עבור החניכים במחנה‪ ,‬ושקשה‬ ‫לחניכים להתרכז בחלק זה של התפילה המתארכת‪ ,‬אנחנו מבקשים להציע לכם לקיים פעילות "במקום"‬ ‫מוסף‪ .‬הפעילות יכולה להיות דיון‪ ,‬קריאת קטעים‪ ,‬כמה דקות של שקט או מדיטציה ל"כוונה"‪ ,‬שירת ניגון‬ ‫בצוותא‪ ,‬או רעיונות יצירתיים אחרים‪.‬‬ ‫חשוב עם זאת לזכור כי על שלושה דברים העולם עומד‪:‬‬ ‫‪ .1‬לאפשר לחניכים המעוניינים בכך להתפלל בשקט את מוסף מן הסידור בזמן זה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפעילות האלטרנטיבית צריכה להיות ברוח התפילה ומתאימה למעמד ולאווירה של שאר התפילה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קצר!‬ ‫כמה רעיונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מזמור ק"ל )'שיר המעלות‪ :‬ממעמקים קראתיך‪ ,‬ה'‪,'...‬עמ' ‪ 452‬בסידור(‬ ‫‪ .2‬מזמור קכ"ב )'שיר המעלות‪ :‬שמחתי באמרים לי‪ ,'...‬עמ' ‪ 451‬בסידור(‬ ‫‪ .3‬שירו של בנימין הלוי‪' ,‬אינני יודע מילים' )אני תפילתי‪ :‬שירים‪ ,‬עמ' ‪) (99‬זהו שיר מתאים גם לפתיחת‬ ‫התפילה מבחינת היכולת שלנו להתבטא בתפילה(‪-‬מצורף בעמוד הבא‬ ‫‪ .4‬אחד הקטעים הפילוסופיים בתוך הסידור )עמ' ‪(3-6‬‬ ‫‪ .5‬שירו של יהודה עמיחי‪' ,‬אין כאלהינו' )פתוח סגור פתוח‪ ,‬עמ' ‪) (9-10‬שימו לב! זהו שיר קשה מבחינת‬ ‫תכנו והמסר שלו‪ ,‬ולכן הוא חייב להיות מלּווה בדיון קצר!(‪ -‬מצורף בעמוד הבא‬ ‫‪ .6‬שירו של דן פגיס‪' ,‬עדות אחרת' )אני תפילתי‪ :‬שירים‪ ,‬עמ' ‪ -(137‬מצורף בעמוד הבא‬ ‫‪ .7‬שירו של יהודה עמיחי 'מי שהתעטף בטלית' )פתוח סגור פתוח‪ ,‬עמ' ‪ -(13-14‬מצורף בעמוד הבא‬ ‫‪ .8‬תלמוד בבלי‪ ,‬בבא מציעא נט ע"א‬ ‫ָתי'‬ ‫ׂש ַתם ְּת ִפּל ִ‬ ‫ֵע ָ‬ ‫ׁשּו ַ‬ ‫ַא ַ‬ ‫ְעק ו ֲ‬ ‫אמר רבי אלעזר‪ :‬מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה‪ ,‬שנאמר‪ּ' :‬גַם ּכִי ֶאז ַ‬ ‫)איכה ג ‪ . (8‬ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו‪ ,‬שנאמר‪' :‬שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה‬ ‫אל דמעתי אל תחרש' )תהלים לט ‪(13‬‬ ‫טקסטים אחרים מצורפים‪:‬‬ ‫•‬ ‫למדני אלוהי‪ -‬לאה גולדברג‬ ‫•‬ ‫אם היה רגיל‪ ,‬מרבה בתחינה ובקשה‪ -‬רמב"ם‪ ,‬ספר אהבה‬ ‫•‬ ‫בקשה‪ -‬אריאנה הרן‬ ‫•‬ ‫אני אומר באמונה שלמה‪ -‬יהודה עמיחי‬ ‫•‬ ‫אני מתפלל מתוך‪ -‬אמיר גילבוע‬ ‫•‬ ‫תודה – עוזי חיטמן‬ ‫•‬ ‫זכר למוסף מתוך סידור "עבודה שבלב"‬ ‫‪23‬‬ ‫דף זה לא ממוחשב‬ ‫‪24‬‬ ‫דף זה לא ממוחשב‬ ‫‪25‬‬ 26 ‫רשימת תפקידים לתפילת שחרית של שבת‬ ‫כדאי לצלם דף זה לכל שבת ולמלא אותו‬ ‫•‬ ‫ש"ץ ברכות השחר ו"פסוקי דזמרה"‪____________ :‬‬ ‫•‬ ‫ש"ץ שחרית‪_____________:‬‬ ‫•‬ ‫פתיחת ארון הקודש‪_______________:‬‬ ‫•‬ ‫גבאי ראשון‪* __________:‬כדאי מאוד שהגבאי יהיה מישהו מיומן לתפקיד זה‬ ‫•‬ ‫גבאי שני‪_____________:‬‬ ‫עליות‪ :‬אפשר להחליט לפני שבת מי העולים לתורה ולרשום את השמות או אפשר להשתמש בכרטיסיות ‪.‬‬ ‫עליה ‪________:1‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬ ‫עליה‪________:2‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬ ‫עליה ‪________:3‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬ ‫עליה ‪________:4‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬ ‫עליה ‪________:5‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬ ‫עליה ‪________:6‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬ ‫עליה ‪________:7‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪______ :‬‬ ‫הפטרה‪) . ___________ :‬עולה מפטיר(‬ ‫מגביה‪/‬ה‪____________:‬‬ ‫גולל‪/‬ת‪______________:‬‬ ‫דבר תורה‪) __________:‬חידון‪ ,‬הצגה‪ ,‬דיון וכו'(‬ ‫סוף התפילה‪) ____________:‬מוסף או במקום מוסף!(‬ ‫‪27‬‬ ‫תפילת שחרית‪ -‬ימי שני וחמישי‬ ‫)אם קוראים בתורה(‬ ‫ש"ץ שחרית‪____________________:‬‬ ‫עמ' ‪ 15‬או‪/‬ו אלוהי נשמה עמ' ‪16‬‬ ‫מודה אני‬ ‫ברכות השחר עמ' ‪17‬‬ ‫ברוך שאמר עמ' ‪36‬‬ ‫הללו עמ' ‪52‬‬ ‫ישתבח עמ' ‪56‬‬ ‫חצי קדיש עמ' ‪57‬‬ ‫ברכו עמ' ‪58‬‬ ‫לאל ברוך עד אור חדש עמ' ‪60-61‬‬ ‫אהבה עמ' ‪61‬‬ ‫שמע עמ' ‪62-63‬‬ ‫תהילות לאל עליון…‪ .‬מי כמוכה עמ' ‪64-65‬‬ ‫העמידה )ישר ש"ץ( עמ' ‪68-83‬‬ ‫עושה שלום עמ' ‪82‬‬ ‫)?(‬ ‫הוצאת ספר התורה עמ' ‪90‬‬ ‫קריאה בתורה ‪:‬‬ ‫•‬ ‫פתיחה‪______________:‬‬ ‫•‬ ‫גבאי ראשון‪___________:‬‬ ‫•‬ ‫גבאי שני‪_____________:‬‬ ‫עליה ‪________:1‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪__________ :‬‬ ‫עליה ‪________:2‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪__________:‬‬ ‫עליה ‪________:3‬‬ ‫קורא‪/‬ת‪__________:‬‬ ‫מגביה‪/‬ה‪__________:‬‬ ‫גולל‪/‬ת‪___________:‬‬ ‫הכנסת ספר התורה‪ :‬עמ' ‪95‬‬ ‫עלינו‪ :‬עמ' ‪113‬‬ ‫קדיש‬ ‫אדון עולם‬ ‫‪28‬‬