קורח - קהילת קשת מזכרת בתיה
קשת מזכרת בתיה ודברת בם www.gesher-mazkeret-batya.org.il גיליון מס’ לחיות ולחנך ביחד 184 כ” ב בסיון ת ש ע”א 24 ביונ י 1 201 גיליון זה מוקדש לזכרו של חברנו היקר אלעד פרימרק שהלך לעולמו בט”ו בתמוז התש”ע ( )26.6.10בגיל .39 מילה בסלע מצא חן בעיניי הביטוי “מצא חן בעיניי” השגור מאוד בעברית בת ימינו ,שמשמעותו “עורר רגשי שביעות רצון ,אהדה ,אהבה” ,הוא צירוף שמקורו מן התנ”ך ,ומופיע בו כשלושים פעמים ,בהקשרים שונים ובגרסאות שונות כך למשל: על נח נאמר “וְ נ ַֹח ָמ ָצא ֵחן ְּב ֵעינֵ י ה’” (בראשית ו ,ח); אברהם מבקש משלושת אתי ֵחן ֹאמרֲ :אדֹנָ י ִאם נָ א ָמ ָצ ִ המלאכים“ :וַ ּי ַ ְּב ֵעינֶ יָך ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּדָך” (בראשית יח ,ג); בטרם מותו מבקש יעקב מיוסף“ :וַ ּיִ ְק ְרבּו ֹאמר יֹוסף וַ ּי ֶ יְ ֵמי יִ ְׂש ָר ֵאל ָלמּות וַ ּיִ ְק ָרא ִל ְבנֹו ְל ֵ אתי ֵחן ְּב ֵעינֶ יָך ִׂשים נָ א יָ ְדָך לֹוִ :אם נָ א ָמ ָצ ִ ית ִע ָּמ ִדי ֶח ֶסד וֶ ֱא ֶמתַ ,אל ַּת ַחת יְ ֵר ִכי וְ ָע ִׂש ָ נָ א ִת ְק ְּב ֵרנִ י ְּב ִמ ְצ ָריִ ם”( .בראשית מז ,כט); אתי משה מבקש מה’“ :וְ ַע ָּתה ִאם נָ א ָמ ָצ ִ הֹוד ֵיענִ י נָ א ֶאת ְּד ָר ֶכָך וְ ֵא ָד ֲעך ֵחן ְּב ֵעינֶ יָך ִ ְל ַמ ַען ֶא ְמ ָצא ֵחן ְּב ֵעינֶ יָךְּ ,ור ֵאה ִּכי ַע ְּמָך ַהּגֹוי ַהּזֶ ה (שמות לג ,יג); במגילת אסתר, הביטוי מופיע בצורה מעט שונה“ :וַ יְ ִהי ִכ ְראֹות ַה ֶּמ ֶלְך ֶאת ֶא ְס ֵּתר ַה ַּמ ְל ָּכה ע ֶֹמ ֶדת ֶּב ָח ֵצר נָ ְׂש ָאה ֵחן ְּב ֵעינָ יו” (אסתר ,ה ,ב). הדעה הרווחת היא ש”חן” בא מהשורש חנ”ן :אדם מוצא חנינה ,סליחה ומחילה כלפיו בעיני זולתו .הקביעה הזו נסמכת על ביטויים כמו “חן וחסד ורחמים” ,ובתרגום אונקלוס שבו תורגם “חן” ל”רחמין”. בפרשנות המילולית הפשוטה של הביטוי מסתתר רובד עמוק יותר ,שכן המושא (זה שמוצא חן בעינינו) משמש דווקא בתפקיד אקטיבי :הוא “מוצא” את השתקפות החן שלו בעיניים שלי .בעצם הפעולה של מציאת החן היא תהליך ,פעולה הדדית, אינטראקציה. ֹלהים “ּומ ָצא ֵחן וְ ֵׂש ֶכל טֹוב ְּב ֵעינֵ י ֱא ִ הפסוק ְ וְ ָא ָדם” (משלי ג ,ד) נחקק על מצבתו של אלעד והוא מבטא היטב את אישיותו ואת דרכו .בדרכו המיוחדת ,הישירה ,הפשוטה והמשעשעת ,מצא אלעד את הדרך לקלף את המחיצות .בעין טובה ,בחן ובשכל טוב ידע לגעת בנפש פנימה ולהותיר אותנו עם חיוך ולב רחב. אלעד – בלעדיך זה לא אותו הדבר... יערי רואש מנהיגות בעיתות משבר פרשת קורח ן-לוִ י וְ ָד ָתן ן-ק ָהת ֶּב ֵ “וַ ּיִ ַּקח ק ַֹרח ֶּבן-יִ ְצ ָהר ֶּב ְ וַאֲבִירָם ּבְנֵי אֱלִיאָב ,וְאֹון ּבֶןּ-פֶלֶת ּבְנֵי רְאּובֵן וַ ּיָ ֻקמּו ִל ְפנֵ י מ ֶֹׁשה ,וַ ֲאנָ ִׁשים ִמ ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל מֹועד, יאי ֵע ָדה ְק ִר ֵאי ֵ אתיִ ם ,נְ ִׂש ֵ ּומ ָ ֲח ִמ ִּשׁ ים ָ אַנְׁשֵי ׁשֵם .וַ ּיִ ָּק ֲהלּו ַעל מ ֶֹׁשה וְ ַעל ַא ֲהרֹן, ֹאמרּו ֲא ֵל ֶהםַ :רב ָל ֶכםִּ ,כי ָכל ָה ֵע ָדה ּכֻ ָּלם וַ ּי ְ ּדּוע ִּת ְתנַ ְּש ׂאּו ַעל ְק ַהל ּומ ַ תֹוכם ה’ַ , ְקד ִֹׁשים ְּוב ָ ה’?” (במדבר טז ,א -ג). פרשת קורח נפתחת בקריאת התיגר של קורח ,דתן ואבירם ,און בן-פלת ומאתיים וחמישים מראשי עם ישראל ,כלפי מנהיגותם המדינית והדתית של משה ואהרון. קורח ועדתו ָק ְבלו על הריכוזיות שבהנהגה המדינית של משה ומסירת ההנהגה הרוחנית לידיהם של אהרון ובניו .לכל אחד מהמתקהלים סיבתו שלו :קורח ביקש לעצמו את תפקיד המנהיג ,לא הסתפק בתפקידו כלוי וביקש גם כהונה .דתן ואבירן כפרו במנהיגותו של משה ,וביחד עם און בן-פלת תבעו את עלבונו של ראובן שהבכורה נלקחה ממנו .ומאתיים וחמישים הזקנים ָק ְבלו על כך שעבודת המקדש נלקחה מהבכורות ונמסרה ללויים ,ובכך נמנעה ההשפעה ממשפחות רבות בעם ישראל. את תגובתו של משה ניתן לחלק לשלושה חלקים: תדהמה“ :וַ ּיִ ְׁש ַמע מ ֶֹׁשה וַ ּיִ ּפֹל ַעל ָּפנָ יו” (שם ה). ֹאמר מ ֶֹׁשה ֶאל ק ַֹרחִׁ :ש ְמעּו נָ א עימות“ :וַ ּי ֶ ֹלהי יִ ְׂש ָר ֵאל ִי ,ה ְמ ַעט ִמ ֶּכם ִּכי ִה ְב ִּדיל ֱא ֵ ּבְנֵי לֵו ַ ֶא ְת ֶכם ֵמ ֲע ַדת יִ ְׂש ָר ֵאל ְל ַה ְק ִריב ֶא ְת ֶכם ֵא ָליו ַל ֲעבֹד ֶאת ֲעב ַֹדת ִמ ְׁש ַּכן ה’ ,וְ ַל ֲעמֹד ִל ְפנֵ י העֵדָה לְׁשָרְתָם ,וַ ּיַ ְק ֵרב א ְֹתָך וְ ֶאת ָּכל ַא ֶחיָך ָ ְבנֵ י ֵלוִ י ִא ָּתְךִּ ,וב ַּק ְׁש ֶּתם ּגַ ם ְּכהֻ ּנָ ה?” (שם ח-י). ֹאמר ֶאל ה’ַ :אל כעס“ :וַ ּיִ ַחר ְלמ ֶֹׁשה ְמאֹד ,וַ ּי ֶ ֵּת ֶפן ֶאל ִמנְ ָח ָתם” (שם טו). למרות שטענות קורח ועדתו לא היו “תמימות” ,שהרי לא שוויון ודמוקרטיה ביקשו המתקהלים ,תגובתו של משה חריפה ומתמיהה ,בעיקר נוכח תגובתו במדבר טז א-יח לב למעשה הנבואה של אלדד ומידד המוזכר בפרשת בעלותך. “וַ ּיֵ ֵצא מ ֶֹׁשה וַ יְ ַד ֵּבר ֶאל ָה ָעם ֵאת ִּד ְב ֵרי ה’, וַ ּיֶ ֱאסֹף ִׁש ְב ִעים ִאיׁש ִמּזִ ְקנֵ י ָה ָעם וַ ּיַ ֲע ֵמד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל .וַ ּיֵ ֶרד ה’ ֶּב ָענָ ן וַ יְ ַד ֵּבר רּוח ֲא ֶׁשר ָע ָליו וַ ּיִ ֵּתן ַעל אצל ִמן ָה ַ ֵא ָליו ,וַ ּיָ ֶ נֹוח ֲע ֵל ֶיהם ִׁש ְב ִעים ִאיׁש ַהּזְ ֵקנִ ים ,וַ יְ ִהי ְּכ ַ הָרּוחַ וַּיִתְנַּבְאּו ,וְֹלא יָסָפּו .וַ ּיִ ָּשׁ ֲארּו ְׁשנֵ י ֲאנָ ִׁשים ַּב ַּמ ֲחנֶ הֵׁ ,שם ָה ֶא ָחד ֶא ְל ָּדד וְ ֵׁשם ַה ֵּשׁ נִ י ֵמ ָידד, רּוח ,וְ ֵה ָּמה ַּב ְּכ ֻת ִבים וְ ֹלא וַ ָּתנַ ח ֲע ֵל ֶהם ָה ַ יָצְאּו הָאֹהֱלָה וַּיִתְנַּבְאּו ּבַּמַחֲנֶה .וַ ּיָ ָרץ ַהּנַ ַער ּומ ָידד ִמ ְתנַ ְּב ִאים ֹאמרֶ :א ְל ָּדד ֵ וַ ּיַ ּגֵ ד ְלמ ֶֹׁשה וַ ּי ַ הֹוׁש ַע ִּבן-נּוןְ ,מ ָׁש ֵרת מ ֶֹׁשה ּמחֲנֶה .וַ ּיַ ַען יְ ֻ ּבַ ַ ֹאמר לֹו מִ ְּבחֻרָיו ,וַּיֹאמַר :אֲדֹנִי מֹׁשֶהּ ,כְלָאֵם .וַ ּי ֶ ּומי יִ ֵּתן ָּכל ַעם ה’ מ ֶֹׁשהַ :ה ְמ ַקּנֵ א ַא ָּתה ִלי? ִ יאיםִּ ,כי יִ ֵּתן ה’ ֶאת רּוחֹו ֲע ֵל ֶיהם” (שם יא, נְ ִב ִ כד-כט). משה בוחר שבעים מזקני ישראל ומאציל מכוחו עליהם והם מתנבאים ,והנה נשארו שני אנשים -אלדד ומידד -במחנה והם מתנבאים מבלי שנבחרו לכך על ידי משה. תגובתו של משה לדרישה לכלוא אותם יאים”. ּומי יִ ֵּתן ָּכל ַעם ה’ נְ ִב ִ היא “ִ ... מתוך הפסוקים נראה בבירור כי משה אינו קנאי למונופול שלו ועינו אינה צרה באחרים ,ומדוע אם כך יוצא כעסו במקרה של קורח? אפשר לומר כמובן כי בשונה מאלדד ומידד קורח לא זכה לברכת ה’ ועל כן אינו ראוי לגדולה שהוא מבקש .אפשר גם לומר שסיטואציה של הנהגה אינה דומה לנבואה ,כלומר ,עשויים להיות כמה נביאים שכל אחד מהם יבטא את האמת כפי שה’ מסר לו אותה ,אך קשה מאוד שלעם יהיה יותר ממנהיג אחד .אולם מפשט הפסוקים יוצא שמשה אינו מאמין לקורח וחושד בו בדמגוגיה .ההכרזה “כל העדה כולם קדושים” היא נאה ,אבל במציאות כל רצונם של קורח ועדתו הוא לקחת את ההנהגה לעצמם. ייתכן כי לזה כיוונו חז”ל בפרקי אבות באומרם “כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים .ושאינה לשם שמים ,אין סופה להתקיים .איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח וכל עדתו” (מסכת אבות ה ,יז). פנחס קהתי ,בפירושו למשנה ,מסביר איך נוכל לזהות מתי המחלוקת היא לשם שמים ומתי היא רק לצורך קנטור והתנצחות“ :אם רואים שיש אחדות בחבורתם וקשורים הם למה דנה קמה? רגע אחרי ערב שירי נעמי שמר ורגע לפני סוף שנת הלימודים ,ביקשתי לברר מה יש למשוררת הענקית הזאת להגיד בנושא החינוך שכה קרוב לליבנו. שני שירים כתבה נעמי שמר על חוויית בית הספר .את השיר “שלום כיתה א’“ שרה שלישיית “הגשש החיוור” .בחרוזים קצרים וקליטים מתארת נעמי שמר את תהליך הלמידה של דנה ,ילדה רכה המגיעה לבית הספר .דנה מתעוררת בבוקר וכולה מכוונת אל הרגע הגדול :כיתה א’ .היא מקפלת את הפיג’מה ,לוקחת ילקוט ,תפוח ובננה .את כל תנועותיה מלווה אימּה ,השומרת עליה “כמו יוכבד או מרים” .הילדה הקטנה הזאת נועדה לגדולות. ומה הפלא? שימו לב איזה מסע מופלא היא מתחילה היום: “דנה תלמד על מערכת השמש איך שנוצר הכלורופיל שבצמח איך הבריאה כולה חיה ונושמת שלום כיתה א” כל זאת ועוד רבות צופן לה העתיד האקדמי שלה: “וכך אתה עובר איתה עובר כיתה ועוד כיתה תיכון ואוניברסיטה שלום” וכל המסע הגדול והקסום הזה שאותן מלים בשלוש מתחיל תלמד דנה היום“ :שלום כיתה א’” האם יכול להיות שיר אופטימי מזה? אחת הדרכים ללמוד נושא בספרות ,היא להשוות שני שירים העוסקים באותו נושא. ואותה נעמי שמר כתבה גם את “בראשון לספטמבר” ששר משה בקר ,וגם בו היא מתארת את חוויית בית הספר ,אבל קצת אחרת .השיר מתאר ילד שמגיע לבית איש לרעהו באהבה רבה ,סימן הוא שדברי אמת בפיהם ומתכוונים הם לשם שמים. אבל אם אנו רואים שמלבד עניין המחלוקת המאחד ומקשר אותם ,בכל שאר העניינים חלוקים בניהם ,וקנאה ושנאה בליבותיהם, סימן הוא שאין כוונתם לשם שמים ,ורק רוע ליבם הביאם למחלוקת זו”. קורח ,דתן ואבירם ,און בן-פלת ומאתיים וחמישים מנכבדי ישראל ,כל אחד מהם התאווה לכהונה הגדולה בעצמו ,ומכיוון שכך ,בינם לבין עצמם היו חלוקים ורק נגד משה היו כולם “מאוחדים” בהתנגדותם. מי ייתן וכל המחלוקות בינינו יהיו תמיד לשם שמים ,ונישאר תמיד מאוחדים אך לא אחידים. ישי דויטשמן על תלמידים ,מורים ופרפרים הספר .הוא מבולבל ולא מסתדר עם הכיתה ,המורה ,השיטה: “פתאום המורה שואלת מה יש על הלוח ילד והוא לא קורא ,לא זוכר לא מבין אצלו שתיים ועוד שתיים הן שלוש פרפרים צבעוניים בראש החולצה לוחצת לו על הצוואר אל תגיד אין דבר יש דבר”. הילד לא מסתדר עם מערכת החינוך. החולצה האחידה לוחצת לו .הלוח לא מדבר אליו .ואולי זאת מערכת החינוך שלא מסתדרת איתו .אולי פרפרים בראש הם דבר נפלא .אולי אנחנו מכריחים ילדים ללמוד מתוך תבנית ,כי לנו קשה לתפקד בלעדיה. ייתכן שאם הייתי נוברת בביוגרפיה של נעמי שמר הייתי מוצאת הסבר לשינוי הקיצוני בתפיסתה את מערכת החינוך בין שני השירים .ציניקנים יגידו שגם השיר הראשון מקפל בתוכו ביקורת סמויה .אבל אני מעדיפה לראות בשני השירים שתי אופציות ,שתי דרכים להתבונן במערכת הסבוכה שכוללת את התלמיד ,המורה ,בית הספר וההורים. מצד אחד ,מי שעבר עם ילדו את כיתה א’ ,לא יכול שלא לעמוד נפעם מול הקסם הזה של ילד שלומד לקרוא .דרך עיניו אתה רואה עוד רובד שלם של מידע נפתח בפניו ,והוא פתאום מבין את שלטי הרחוב שהתרגל לחלוף על פניהם ,ויכול לקרוא בספר הדינוזאורים שכה אהב מאז הגן. מצד שני ,יש משהו מאוד כובל במסגרת שמציבה קו שלפיו צריכים כל התלמידים להתיישר: “יש שיר אחד עצוב שאני זוכר מזמן עוד מלפני החופש עוד מסוף הגן חמש שנים חלפו על מיכאל או על דן אולי תגידו מה כל כך שמח כאן?” גם ההורים משתנים בין שני השירים .בשיר “שלום כיתה א’” ,ראינו אימא שמלווה את בתה לאורך התהליך ,נמצאת שם בשבילה ומעודדת אותה“ :יופי דנה” .כך מקבלת הילדה את הרושם שהבריאה כולה עוצרת את נשימתה לכבוד גדולת הרגע .ואילו בשיר “בראשון בספטמבר” מציץ הילד בגניבה בהורים שלו ומבין שהם מודאגים. האם ההבדל הוא בילד? בהורים? האם הורה שמשדר לילדו אופטימיות -גם אם נאיבית -הופך עבורו כל חוויה לנעימה יותר? לילד שחושב ששתיים ועוד שתיים הן שלוש קשה מאוד בתוך מערכת החינוך, אבל אחר כך הוא קורא לעצמו “מבולבל” ומנחה תוכנית ילדים פופולארית. ואני בתחושה (ובתקווה) שמדובר בתהליך שעובר גם על מערכת החינוך .חולצת בית הספר היום נותנת את היתרון של כללים ושייכות למסגרת ,אך אינה חונקת בצוואר. היא נעימה ונוחה ומגיעה במגוון צבעים. ולאט לאט גם לפרפרים בראש מתחיל להימצא מקום בבית הספר .מערכת החינוך צועדת את צעדיה באיטיות אל עבר ההישג הגדול ביותר שיכול להיות לה :להנגיש ולהגיש לתלמידים את כל החוכמה שאצורה בספרים ,מבלי להרוס את המקוריות וחדוות הגילוי הטבעיים. ובנימה אחרת לגמרי ,נעמי שמר כתבה גם שיר עליז על החופש הגדול ובו הציעה למאזיניה הצעירים דרכים ליהנות מן החופשה הארוכה: “כמעט הכול אפשר בחופש הגדול אולי ניסע לכפר בחופש הגדול לעזור שם בבציר בחופש הגדול וקצת לקצור קציר בחופש הגדול” אלה הם הדברים המהנים שמאפשר החופש הגדול .ובבית האחרון מגיעה נעמי שמר לשיא ההנאה: “ועל חולות זהב בחופש הגדול לשכב לי על הגב בחופש הגדול” חיפשתי וחיפשתי ,ולא מצאתי בשיר לא קייטנת “כוכב נולד” שבסופה מופק דיסק לכל משתתף ,לא קייטנת גלישה ולא חבילת נופש “הכול כלול” ביוון .השיא הגדול של הכיף :לעבוד ,להביא תועלת ולנוח מנוחה אמיתית לבד אל מול הטבע. שתהיה לכולנו חופשה נעימה. חגית קראוס מדרש קורח “ה ִאיׁש ֶא ָחד יֶ ֱח ָטא [וְ ַעל ָּכל ָה ֵע ָדה ָ ִּת ְקצֹף]”? (במדבר טז) תני רבי שמעון בר יוחאי :משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה .נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו .אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה? אמר להם תחתי אני קודח? ַ מה אכפת לכם ,לא אמרו לו ,שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה (ויקרא רבה ד ,ו). משל מאוד משעשע בעיניי .אבל גם טריוויאלי :מי היה חושב לעשות מעשה כזה בלי להבין את השלכותיו? וככל הנראה ,היות שהמשל כה מובן מאליו הוא בא להשליך על הנמשל :האחריות על הסובבים אותך לא פוסחת עליך .אני לא חושב שאני באמת יכול לחדש משהו לגבי אחריות כלפי הזולת ,ערך שמשתקף ידיך ,אלעד אומרים שניתן ללמוד הרבה על אדם לפי כפות ידיו. אימו של אלעד מספרת ,כי הוא הגיח לעולם בבת אחת ...וכך גם לצערנו הוא נלקח מאתנו... שנה שלמה כמעט חלפה .פשוט לא ייאמן. אני חושבת הרבה על הפתאומיות בחיים ושבעצם לא הספקנו להיפרד .לא הספקנו להגיד המון דברים .אם היית כאן אלעד והייתי יכולה להגיד לך משהו הייתי אומרת לך: ידיך חסרות. ידיך הבטוחות ,שהיו כמו חומה בפני כל פחדיי ידיך המרגיעות שהשרו ביטחון ושלווה ידיך החזקות שיכלו לשאת בכל עול ידיך העדינות שידעו לנחם ברכות ידיך היצירתיות שכתבו בכישרון מדהים... בישלו מטעמים ...הרכיבו ...יצרו ...ופתרו בעיות בדרכים הכי מקוריות ידיך הכישרוניות שיכלו לתקן כל בעיה וליצור דברים חדשים ומופלאים ידיך הילדותיות שתמיד חיפשו הנאה ומשחק בחיים ידיך האחראיות שניתן היה לסמוך ולהישען בכל עת ידיך העמלות שעבדו קשה אך תמיד בתחושה שניתן לעשות עוד ולעזור למי שצריך ידיך החכמות שהתמצאו בכל כך הרבה תחומים בחיים ידיך התומכות בכל אחד ובכל עת ידיך האוהבות. אני זוכרת את ידיך כמו תמונה ברורה בתוך הערפל .אני עדיין מחכה שהן יופיעו פתאום ...יונחו על כתפיי ואשמע את קולך אומר לי“ :אני כאן”. ספי פרימרק ממדרש זה כמו מרבים וטובים שהבאתי הנה בשנה שחלפה .הפעם בחרתי במדרש זה על מנת להקדיש אותו – האחרון -לכל העוסקים במלאכה בקהילה לאורך כל השנה .לא רק “לא לקדוח תחתיך” חשוב ,אלא גם לתת מעצמך למען הצלחת פרויקט משותף. בן לנדאו א-ל-ע-ד את שמך נושאים אלי רקיע לרגע נראה שאתה תגיע עומד לידי ומתעתע דואב נותרתי ומתגעגע אביב חלף ותמוז בפתח לפתע נדמה כי הינך לבטח עובר זיכרון שולח בי אות דּומם חולם ומכריז בזאת א’ הוא של איה שעולה כבר לאל”ף ע’ זאת עדי ,תכשיט מאלף ד’ היא דנה ,לך היא דומה ל’ בלבד נותרה ,כמו שואלת – למה? מאוריץ קורנליס אשר :ידיים .ציור אהוב על אלעד שתי ציפורים תכולות כנף כאשר נפטר אדם שהיה קרוב אלייך בתקופה מסוימת ,ישנה מיתה מסוימת של אותה תקופה ,במיוחד אם לא הספקת להעלות יחד איתו זיכרונות משותפים: פעם פגשתי עלם חמודות צעיר. מצאתי אותו בתוך להקת ציפורים תכולות. מיד זיהינו זו על זה שאנו ציפורים שונות משאר הלהקה. מוטת הכנפיים שלנו כנראה הייתה קצרה יותר, לפיכך התקרבנו אחת לשנייה ועפנו יחד תקופה מסוימת. מאז היינו בקשרי חברות. גם כאשר כל אחד מאיתנו נדד למחוזות רחוקים, המשכנו ללוות זה את זו, פעם מרחוק ופעם מקרוב. היינו אוזן קשבת וכתף תומכת האחד לשנייה במשך עשור. שנינו החלפנו שותפים למסע ,לזמן קצר וארוך וקצר, ותמיד היינו משתפים זה את זו בחוויותינו. אני הייתי הראשונה מבין שנינו שבנתה את הקן, והוא עדיין נותר ידיד למסע. אחר כך בנה הוא את הקן ,ואני נותרתי עדיין שותפה למסע. עם השנים התרופפה מעט התקשורת אבל תמיד נותר הקשר המיוחד בלב, קשר של שותפים למסע התבגרות ונדודים. את הקן החדש של בן זוגי ושלי בחרנו לבנות פה. המלצתי גם לו ולבת זוגו לבחון את הקנים החדשים במזכרת בתיה. והנה שוב נהיינו שותפים למסע חדש, וילדינו לומדים יחד באותו בית ספר. בתמימותי הנחתי שתמיד נמשיך ללוות מרחוק זה את זו, שאם רק נרצה ,תמיד נמצא את הזמן לשבת יחד ולשוחח על אותה תקופה ,על אותו מסע ,על המחוזות המשותפים והחוויות המשותפות. והינה קיץ אחד נדם ליבו ,נפסק מעופו ופסק מסעו. מר ַע ומלאת שאלות שאין מי שיענה עליהן, נותרתי מיותמת ֵ וזיכרונות שאין מי שיחדד ונשכחות שאין מי שיזכיר. פעם פגשתי עלם צעיר -וכך אזכור אותו. מוקדש באהבה וגעגוע לאלעד פרימרק. יעל מונזון מילים בסלע וגעגועים בלב – 20.6.10דוא”ל לאלעד: “שלומץ ואני אמורים לנסוע אי”ה לחו”ל ביום חמישי הקרוב .עברתי על כל הניבים הקרובים שאמורים להתפרסם בגיליונות הבאים ,והם נראים לי מתאימים .תבדוק אם יש הלימה לפרשיות הקרובות .אל תשכח לחוות דעתך לגבי סדר הופעתם. כדאי שגם בן יסתכל על זה .בכל מקרה, תשתדל לא להתפלסף יותר מדי .אל תחכה לי ...תתחיל כבר לעבוד על הניבים הבאים ,ואל תתחמק ...סתאאאאם... כשאחזור נחשוב יחד ...יאללה ,אני הולכת לארוז .ביי ,ענבל” - 28.6.10הידיעה על מותך הפתאומי תפסה אותי כשעתיים לאחר נחיתתי בארץ בשעה 6:30בבוקר לערך .שכבתי על המיטה בחדרי ,ניסיתי לתפוס תנומה קלה ...לפתע נכנס שלומץ לחדר ,ניער אותי קלות ואמר“ :ענבל ,פגשתי את דני השכן והוא סיפר לי שקרה משהו לאלעד... תתקשרי ,תבררי ”...שאלתי אותו“ :מה כבר קרה? הוא הפסיד במשחק כדורסל? הוא החליט להפסיק להיות השותף שלי ב’מילה בסלע’? זהו ,נמאס לו ממני?” פקחתי את עיניי וראיתי ששלומץ לא צוחק .הוא היה חיוור כסיד .התיישבתי על המיטה. התקשרתי ליעל והידיעה האכזרית הזאת פילחה את ליבי. בשעה 7:15בבוקר כבר היינו אצל ספי. אלעד היקר ,קצרה היריעה מלהכיל את כל מה שעולה במוחי ובליבי כשאני חושבת עליך .אני נזכרת בשיחות בינינו ,בהומור השחור שלך ,בציניות ,באיך שגייסת אותי להצטרף אליך ל”מילה בסלע” ולוועדת אקלים בבית הספר ,והחיוך נמרח על פניי. אהבתי את שעון העצר שלך בישיבות השונות“ ,צריך לתקתק ,צריך לתקתק”, קראת בקולך האסרטיבי“ ,בואו נהיה ענייניים” והופ ,התגבש לו התקנון הבית- ספרי. היית השותף הדומיננטי בטור שלנו .נהניתי לכתוב עם אדם שאהב את השפה העברית "ודּברת בם" יוצא לחופשת קיץ ִ אוהבים לכתוב? רוצים להשפיע על אחד ממוסדות הקהילה הוותיקים? יש לכם רעיון למדור חדש? הייתם רוצים לערוך עלון אחד בשנה הבאה? דרושים :רכז צוות ,עורך אחראי ,עורכים אורחים (לעלון אחד או יותר), כותבים ומגיהים. פנו לתומר בן שוהם – [email protected] 052-8703383 חופשה נעימה לילדים ,להורים ולסבים, לגננות ולמורים ...לכל קוראינו. והיה מאוהב בעושרה הלשוני ובשנינותה. לצערי ,לא הצלחתי לגייס אותך לארוויזיון במסיבת פורים .התקשרתי אליך ,ביקשתי, התחננתי .הבטחתי לך שנזכה .אך אתה אמרת“ ,בשנה הבאה ,בשנה הבאה”... אך יותר מכל אני מתגעגעת לשיחות בינינו .כשהיינו נפגשים בישיבה זו או אחרת ,שיתפתי אותך בקושי של להיות משפחה מעורבת .אתה תמיד אמרת ש”יש לנו הרבה משפחות כאלה ”...ואני תמיד הייתי עונה“ :כן ,אבל לא הרבה משפחות שהבעל הוא החילוני ,ולא פשוט לנהל כך חיי משפחה .יש קושי אחר במשפחה כמו שלנו”. בכל השיחות האלה היית הקול השפוי בעולם משוגע .השתדלת תמיד להראות לי את מחצית הכוס המלאה והמצחיקה, ותמיד אמרת“ ,יש דברים גרועים יותר”... אז הנה חלפה לה שנה .ומוזר ששמי יהיה כתוב בגיליון זה בלי ששמך יהיה צמוד נּוח על משכבך בשלום. אליוַ . ענבל חזות ברכות מזל טוב לרחל ומיקי רחמים להולדת בנם מזל טוב לסיון ויאיר הרטמן להולדת בתם יערה צוות לעניין אל תהיה בשֹוק ,הצטרף לצוות הירוק! חברי הצוות :ליאת יוספסברג – בן-יהושע ,תמי גוטשלק- מושקוביץ ,סיגל אלימלך ,אילת אסקוזידו ,יוחנן פרידמן, אירינה דלח ורויטל שני-הרשקוביץ. בשנה החולפת הצוות היה אחראי על: •מיזם “צעידה בטוחה” .אנשי הצוות הירוק ומתנדבים מהקהילה ליוו תלמידים לבית הספר ִמ ֵדי יום שישי; •חברי הצוות כתבו מאמרים ב”ודיברת בם” – להעלאת המודעות לתרומתנו לאיכות הסביבה; •הכינו והעבירו מצגת בסדר ט”ו בשבט; •הפעילו דוכן שוק יד 2-בשבוע איכות הסביבה ,ההכנסות לטובת פעילות ירוקה בבית הספר; •וארגנו סיור מאורגן ופעילות משפחתית בחיריה בפסח. תוכניות להמשך: •פתיחת יריד וירטואלי לספרי לימוד משומשים. •בית מדרש לפרשת נוח בשנת תשע”ב. •אירוע ירוק ב”יום כדור הארץ”. •קידום הקצאת חדר פסולת אלקטרונית במושבה .ועוד... בוסתני הפרי שנתייתמו חבר ,שנה עברה ולא נתפס... קיץ ,סתיו ,חורף ,אביב ושוב קיץ ...ונדמה שהזמן לא זז אתה חסר לנו רע וידיד ,המחשבות לא מרפות... וכולנו מתגעגעים לשנינות ,לחוכמה לעומק השיחות. וכשחג השבועות כאן, והמחשבות נודדות ומתבוננות ביחסים בין בועז ,רות ונעמי, ברעות העמוקה שבין רות ונעמי – וכולם סובבים אהבה ונתינה אינסופית כזו שאך למעטים יש, אי אפשר שלא להשוות לנתינה ולאהבה שלך לסובבים אותך - למשפחה ,לאישה ,לילדות וגם לנו בעבודה שהרווחנו רבות. זכינו .זה ברור. שזה אלעד ,המלאך ,היה אצלנו בביקור. וגם כשכולנו נדמה חוזרים לשגרה – דע לך שהמחשבה לא מרפה. והשיר שהכי מתנגן בראש הוא שירה של נעמי שמר, שגם היא נפטרה בתמוז וכמו חזתה את מותה כשכתבה: הצעדה במסגרת סדרת השיעורים החודשיים לזכרו של אלעד נערכה בתאריך 3ביוני (ראש חודש סיוון) ,יום הולדתו של אלעד , צעדה לזכרו . עצוב למות באמצע התמוז דגלי הקיץ נישאים אל על בראש התורן תור הומה ולא יחדל כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל עצוב למות באמצע התמוז אבל באמצע התמוז אמות אל בוסתני הפרי שנתייתמו הידד אחר הידד נפול ייפול... החברים מאמדוקס כניסה מעוצבת לבית ספר "קשת" קיר יודאיקה לזכרו של אלעד ז"ל מיזמים שונים יצאו לפועל במהלך השנה להנצחתו של אלעד, ביניהם תרמה משפחת פרימרק קיר יודאיקה מעוצב לבית הספר. בהמשך ייכתב עליו הפסוק "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם" כפי שנחקק על מצבתו של אלעד. כמאתיים איש ,אישה ,ילד וילדה נטלו חלק בפיקניק למשפחות באתר ההנצחה לחיילי חיל ההנדסה שבמשמר דוד ,ומשם צעדו לכיוון יער חולדה .ביער חולדה התקיימה פעילות חווייתית לילדים ,דרכה למדו הילדים על השיירות לירושלים ,על הרצל ועוד ...המדריכים הנפלאים של המדרשה למורשת הציונות במזכרת בתיה הנחו והדריכו את האירוע בהתנדבות.
© Copyright 2024