‫הופק לזיכוי הרבים ע"י‬ ‫ב "ה‬ ‫עידן המועדים‬ ‫‪b a íëþ êò¼¾îí , ó−ò−ôí ’ ð , í×î½ ³î×ñí a b‬‬ ‫¼‪ðî¼î ñ"®ï ¹½î− í−ðëî¼ îò−ëþ ñ"¾êþí öþô ,íþîþë íò¾ô ,ê"ôþ ,µîþ¼ öìñî¾í :−š½õ −õ ñ‬‬ ‫‪(02‬‬‫‪02-5324067) ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò‬‬ ‫ בניית הסוכה ‬ ‫‪ .ê‬מצות סוכה ‪ -‬נאמר בתורה )ויקרא כג‪ ,‬מבמג(‪ֹ ַ " :‬ת ֵ ְב‬ ‫יכ‪,‬‬ ‫ֵב ַ ֹת‪ְ .‬ל ַמ ַע‪ %‬י ְֵדע דֹר ֵֹת ֶ‬ ‫ִ ָר ֵאל י ְ‬ ‫ִ ְב ַעת ָי ִמי‪ָ ,‬ל ָה ֶאזְ ָרח ְי ְ‬ ‫ה&צ ִ‬ ‫ִ ָר ֵאל‪ִ ְ ,‬‬ ‫ה& ְב ִי ֶאת ְנֵי י ְ‬ ‫ִי ַב &ת ַ‬ ‫א&ת ֵמ ֶא ֶר( ִמ ְצ ָריִ"‪.‬‬ ‫יאי ָ‬ ‫וסוכות אלו ה ענני כבוד שהקב"ה הקי‪ ,‬בה את בני ישראל‪,‬‬ ‫שיהיה לה צל ומחסה על ראש שלא יכו עליה השרב והשמש‬ ‫ֵכר לכ‪ -‬ציונו הקב"ה לעשות סוכות ממש‪ ,‬כדי‬ ‫)שו"ע תרכה‪ ,‬א(‪ ,‬וְ ז ֶ‬ ‫שנזכור נוראותיו ונפלאותיו )מ"ב ש‪ ,‬א(‪ – .‬ולכ‪ ,%‬בשעה שיושב‬ ‫בסוכה יכוי‪ %‬שציונו הקב"ה לשבת בסוכה זכר לכל הניסי‬ ‫והנפלאות שעשה עימנו ביציאת מצרי‪ ,‬וג זכר לענני הכבוד )מ"ב‬ ‫ש; מועד לכל חי כ‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫‪ .ë‬זמן בנייתה ‪ -‬המדקדקי מתחילי בבניית הסוכה מיד‬ ‫במוצאי יו‪1‬הכיפורי‪ ,‬כדי לצאת ממצוה אל מצוה‬ ‫)אחר שביר‪ -‬ברכה אחרונה על סעודתו )בא"ח ויל‪ ,‬כג((‪ ,‬והיינו שיתחיל קצת‬ ‫בעשייתה‪ ,‬ולמחרת‪ ,‬א אפשר‪ ,‬יתק‪ %‬את כולה )מ"ב תרכה‪ ,‬ב(‪ .‬ועל כל‬ ‫פני‪ ,‬א‪ ,‬מי שלא התחיל במוצאי כיפור בעשייתה‪ ,‬ביו המחרת‬ ‫אחר שיחזור מבית‪1‬הכנסת יתחיל ויגמור כולה א אפשר )מ"ב ש(‪,‬‬ ‫שמצוה הבאה ליד‪ -‬אל תחמיצנה )רמ"א ש‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫)רמ"א תרכד‪ ,‬ה(‬ ‫‪ .è‬מיקום הסוכה ‪ -‬ראוי שיעשה את הסוכה במקו המובחר‬ ‫והיפה ביותר שיש לו )אל המג על המט"א תרכו‪ ,‬ג(‪ ,‬וצריכה להיות תחת‬ ‫כיפת השמי‪ ,‬ולכ‪ %‬צרי‪ -‬להיזהר שלא לעשות הסוכה תחת גג‪,‬‬ ‫מרפסת‪ ,‬איל‪ %‬וכדומה )שו"ע תרכו‪ ,‬א ובאה"ל ד"ה וי"א(‪ - .‬וסוכה שנעשית‬ ‫תחת חבלי כביסה‪ ,‬אפילו א אי‪ %‬בי‪ %‬חבל לחבל שלושה טפחי‬ ‫)‪ 24‬ס"מ(‪ ,‬הרי היא כשרה‪ ,‬אפילו בשעה שתולי כביסה על החבלי‬ ‫)סט*((‪.‬‬ ‫‪ .ð‬דפנות הסוכה ‪ -‬הסוכה צריכה להעשות משלוש דפנות וסכ‪-‬‬ ‫על גביה‪) %‬סוכה ב‪ ;.‬ו‪ ,(:‬וראוי שתהיה עשויה מארבע דפנות שלימות‬ ‫ויהיה בה צורת הפתח לנוי )אל המג ש‪ ,‬א ועי' רמ"א תרל ב וה(‪ 1 .‬את‬ ‫הדפנות מותר לעשות מכל דבר )קיר אב‪ ,%‬מחיצות ברזל‪/‬פלסטיק וכדו'(‪,‬‬ ‫אפילו מדבר המקבל טומאה )שו"ע ש‪ ,‬א(‪ .‬ויהיו הדפנות נאות‬ ‫ומהודרות‪ ,‬ולא כאות שמפזרי ממו‪ %‬על ארבעת המיני‪ ,‬ואילו‬ ‫לצור‪ -‬הסוכה מלקטי עצי עלובי מ‪ %‬ההפקר )חזו איש(‪.‬‬ ‫‪ .í‬צרי‪ -‬שהדופ‪ %‬תהיה יציבה ולא תתנדנד אפילו מעט ברוח‬ ‫מצויה‪ ,‬ולכ‪ %‬אי‪ %‬להשתמש לדופ‪ %‬בסדיני‪ֶ ְ ,‬רזֶנְ ט וכדומה‪ ,‬מפני‬ ‫שאינ ראויי לעמוד ברוח מצויה‪ .‬ואפילו א קושר היטב‬ ‫בעמודי הסוכה‪ ,‬אי‪ %‬להתיר‪ .‬ואפילו א עשה שתי דפנות כהוג‪,%‬‬ ‫ורק דופ‪ %‬אחת מסדי‪ %‬או ברזנט‪ ,‬אי‪ %‬להתיר‪ .‬א‪ -‬א עשה שלוש‬ ‫דפנות כהוג‪ ,%‬יכול לעשות את הדופ‪ %‬הרביעית מסדי‪ %‬או ברזנט‬ ‫)שו"ע תרל‪ ,‬י; ב(‪ - .‬ואול ההקפדה היא רק בגובה עשרה טפחי‬ ‫)שמוני ס"מ‪ ,‬וטוב להדר שיהיה שיעור מטר( שהוא שיעור דופ‪ ,%‬ולכ‪ %‬א‬ ‫יש דופ‪ %‬כשרה בשיעור זה‪ ,‬מותר לעשות את המש‪ -‬הדופ‪ %‬על ידי‬ ‫סדי‪ %‬או ברזנט‪.‬‬ ‫______________‬ ‫*( הבהרה‪ :‬סת ציו שבדברינו‪ ,‬הכוונה לעמוד שבספר חזו עובדיה‪ ,‬סוכות‪.‬‬ ‫שו"ע=שולח ערו‪ .‬מ"ב=משנה ברורה‪ .‬בא"ח=ב איש חי‪.‬‬ ‫‪ .î‬דפנות סוכה שנעשו על ידי קני רצופי‪ ,‬ובי‪ %‬קנה לקנה פחות‬ ‫משלושה טפחי )‪ 24‬ס"מ(‪ ,‬הסוכה כשרה )מדי‪ָ %‬לבד(‪ .‬ולכ‪ ,%‬מרפסת‬ ‫הסגורה משלושת רוחותיה על ידי מעקה ברזל ואי‪ %‬בי‪ %‬עמוד‬ ‫לחבירו יותר משלושה טפחי‪ ,‬וסיכ‪ -‬עליה כהלכה‪ ,‬כשרה )עי' שו"ע‬ ‫שסב‪ ,‬ה; ה(‪.‬‬ ‫‪ .ï‬הסכך ‪ -‬הסכ‪ -‬שמסככי בו את הסוכה‪ ,‬צרי‪ -‬שיהיו בו‬ ‫שלושה תנאי‪ :‬א( גידולו מ‪%‬‬ ‫ופלסטיק )טו((‪ .‬ב( תלוש ולא מחובר לקרקע‪ .‬ג( דבר שאינו ראוי‬ ‫לקבל טומאה )שלא יהיה מכלי או מיני אוכלי( )שו"ע תרכט‪ ,‬א(‪ 1 .‬ואי‪%‬‬ ‫לסכ‪ -‬לכתחילה בדבר שיש בו ריח רע‪ ,‬ולא בדבר שנושרי העלי‬ ‫שבו‪ ,‬שיש לחוש שמתו‪ -‬כ‪ -‬יאל( לצאת מ‪ %‬הסוכה )שו"ע ש‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫האר( )ולא ממתכת‪ ,‬נייר )טז(‪ ,‬זכוכית‪ ,‬ניילו‪%‬‬ ‫‪ .ì‬זהירות מגזל ‪ -‬יזהר מאוד שלא יעשה סוכתו מסכ‪ -‬או דפנות‬ ‫גזולי‪ ,‬שחלילה הופ‪ -‬את הסניגור לקטיגור‪ ,‬והיצר הרע משמח‬ ‫את האד לחשוב שהרויח בכ‪ -‬שלא שיל עליה ממו‪ ,%‬והוא‬ ‫אינו יודע ששמחת היצר הרע היא על כ‪ -‬שהכשילו באיסור גזל‬ ‫)מועד לכל חי כא‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫ולכ‪ %‬אסור לקצו( ענפי מעצי השייכי לרשות ממשלתית או‬ ‫עירונית המקפידה על כ‪ ,-‬כל שלא ניתנה לו רשות מפורשת מאת‬ ‫הממוני‪ .‬ויש אנשי שאינ נזהרי מליטול קרשי העומדי‬ ‫לבני‪ %‬שלא מדעת בעליה‪ ,‬להעמיד בה את הדפנות או את‬ ‫הסכ‪ ,-‬ואסור לעשות כ‪ %‬אפילו א בכוונת להחזיר אות לאחר‬ ‫החג‪ ,‬כי על כל פני הוא משתמש בה באיסור גזל‪ ,‬כי השואל‬ ‫חפ( שלא מדעת הבעלי נחשב גזל‪) %‬שו"ע חו"מ רצב‪ ,‬א(‪ ,‬ואסור לבר‪-‬‬ ‫על סוכה כזאת )באה"ל; נז(‪ .‬וכ‪ %‬יזהר שלא יבנה הסוכה במקו‬ ‫שגור הפרעה לשכני או לבני רשות הרבי‪ ,‬ושלא ירעיש‬ ‫בשעות המנוחה המקובלות‪.‬‬ ‫¬‪ .‬אופן הסיכוך ‪ -‬בתחילה צרי‪ -‬לעשות את הדפנות של הסוכה‬ ‫בכשרות‪ ,%‬ורק אחר כ‪ -‬לתת את הסכ‪ -‬מלמעלה )ובדיעבד שלא עשה‬ ‫כ‪ ,%‬הסוכה כשרה( )לח(‪ - .‬כמות הסכ‪ -‬תהיה באופ‪ְִ 9ְ %‬רא דרכו את‬ ‫מעוה כמו בית‪ ,‬א‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫הכוכבי הגדולי )שנראי א‪ ,‬ביו(‪ ,‬וא היה‬ ‫על פי שהכוכבי ואפילו ניצוצי השמש אינ נראי מתוכו‪,‬‬ ‫הסוכה כשרה )שו"ע תרלא‪ ,‬ג ושעה"צ ו(‪ .‬וצרי‪ -‬שתהיה הסוכה צילתה‬ ‫רה מחמתה‪ ,‬אבל א היתה חמתה מרובה מצילתה‪ ,‬פסולה‬ ‫ְמ ָ‬ ‫)שו"ע ש‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ .−‬העמדת הסכך ‪ -‬לכתחילה טוב לחוש ולהיזהר שלא להעמיד‬ ‫הסכ‪ -‬בדבר המקבל טומאה‪ ,‬כגו‪ %‬שמעמיד את הסכ‪ -‬על גבי‬ ‫צינורות ברזל )ומכל מקו א‪ ,‬א העמיד את הסכ‪ -‬בדבר המקבל טומאה‪,‬‬ ‫הסוכה כשרה(‪ .‬וב"מעמיד דמעמיד"‪ ,‬מותר לכתחילה )עי' שו"ע תרל‪ ,‬יג;‬ ‫תרכט‪ ,‬ז ובנו"כ; מד(‪ ,‬דהיינו שמניח על גבי הצינורות קרשי מארבע‬ ‫רוחות הסוכה‪ ,‬באופ‪ %‬שהסכ‪ -‬עומד על גבי הקרשי ]א‪ ,‬שנוגע‬ ‫בצינורות[‪ - .‬ומותר להתפיס את הסכ‪ -‬לקרשי באמצעות‬ ‫"אזיקוני"‪ ,‬כל שהסכ‪ -‬עומד א‪ ,‬מבלי האזיקוני‪ ,‬ועושה כ‪ %‬רק‬ ‫כדי שלא יעו‪ ,‬הסכ‪ -‬ברוח שאינה מצויה )חזו איש‪ ,‬כמובא בס' אורחות‬ ‫רבינו ב‪ ,‬רטז; שו"ת בצל החכמה ה‪ ,‬מד(‪.‬‬ ‫‪ .ê−‬קישוט הסוכה ‪ -‬מצוה לקשט את הסוכה בקישוטי נאי‬ ‫לנאותה )שבת קלג‪ ,(:‬ובפרט שנויי הסוכה מנעימי לאד את ישיבתו‬ ‫בסוכה )עד(‪ .‬לפיכ‪ ,-‬ראוי לעטר הסוכה בסדיני נאי ולתלות בה‬ ‫רימוני לנוי וכדומה‪ ,‬וכל המרבה לנאותה וליפותה הרי זה‬ ‫משובח )של"ה(‪ 1 .‬נכו‪ %‬להיזהר שלא לתלות שו קישוט בסכ‪ -‬של‬ ‫הסוכה אלא רק תו‪ -‬ארבעה טפחי )‪ 32‬ס"מ( לסכ‪ ,-‬שאז הוא בטל‬ ‫לסכ‪ -‬ואינו נחשב שיושב תחת הקישוט )רמ"א תרכז‪ ,‬ד; עה(‪.‬‬ ‫ הישיבה בסוכה ‬ ‫‪ .ë−‬הדלקת נרות ‪ -‬מצוה להדליק נרות של יו‪1‬טוב בסוכה‬ ‫ולאכול לאור‪ .%‬אבל א יש חשש כל שהוא לדליקה‪ ,‬ידליק הנרות‬ ‫בבית )עו‪ ,‬רז(‪ ,‬ולכ‪ %‬א אי‪ %‬לו מיתק‪ %‬סגור לנרות‪ ,‬וקיי חשש‬ ‫לשריפה או שיכבו הנרות‪ ,‬ידליק הנרות בביתו במקו‬ ‫שמשתמשי בו )ילקוט יוס שבת א ח"ב‪ ,‬שה ושו"ת משנת יוס י‪ ,‬נח(‪.‬‬ ‫‪ .è−‬אכילת כזית בלילה הראשון ‪ -‬מצות עשה לאכול בסוכה‬ ‫כזית פת )כ‪ 301‬גר( בלילה הראשו‪ %‬של חג הסוכות‬ ‫לאחר צאת הכוכבי )רמ"א ש(‪ ,‬וצרי‪ -‬לאוכלו בלי הפסק תו‪415 -‬‬ ‫דקות )ובדיעבד א‪ ,‬בתו‪ 7.5 -‬דקות( )קיב(‪] .‬ונכו‪ %‬שיאכל פת יותר משיעור כביצה‬ ‫)כ‪ 601‬גר( בתו‪ 8 -‬דקות )מ"ב ש‪ ,‬כב; קיד( ויאכלנה בפני עצמה בלא תוספות )קטז([‪.‬‬ ‫ונשי פטורות מאכילת הכזית בסוכה )עי' קח(‪] .‬וכיו‪ %‬שיש חיוב אכילה‬ ‫)שו"ע תרלט‪ ,‬ג(‬ ‫בסוכה בלילה הראשו‪ ,%‬לכ‪ %‬א שכח לומר בברכת המזו‪" %‬יעלה ויבוא"‪ ,‬חוזר‬ ‫לתחילת ברכת המזו‪) %‬קא(‪ .‬אבל א מסופק א אמר‪ ,‬אינו חוזר )קז(‪ .‬ואשה בכל‬ ‫אופ‪ %‬אינה חוזרת )קח([‪.‬‬ ‫‪ .ð−‬אושפיזין‪/‬עניים ‪ -‬בכל לילה קוד שנכנס לסוכה יאמר סדר‬ ‫"על אושפיזי‪ "%‬וכו' המופיע במחזור‪ ,‬וצרי‪ -‬להכי‪ %‬כסא נאה‬ ‫לכבוד‪ ,‬כי א אינו עושה כ‪ ,%‬ה אינ באי )החיד"א במורה באצבע ט‪,‬‬ ‫רפט(‪ .‬וכתבו בספרי הקדושי שבכל יו ויו מחג הסוכות יהיה‬ ‫לו עני על שולחנו וית‪ %‬לו מנה יפה כאילו היה אחד מהאושפיזי‪%‬‬ ‫מיסב אצלו )אל המג תרכה‪ ,‬נח‪ .‬ועי' חזו"ע תסה(‪ ,‬או ישלח לו מנה )בא"ח ש"א‬ ‫האזינו‪ ,‬ט(‪ ,‬ולכל הפחות ית‪ %‬מעות לעניי כנגד שיעור סעודה זו‪.‬‬ ‫¬‪ .î‬קדושת הסוכה ‪ -‬מבואר בזוהר הקדוש )פרשת אמור קג‪ (:‬שה&ד‬ ‫קדושת האושפיזי‪) %‬אברה‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהר‪ ,%‬יוס‪ ,‬ודוד( נמצא‬ ‫בסוכה‪ ,‬לפיכ‪ ,-‬יש לשבת בסוכה בדר‪ -‬אר(‪ ,‬בכבוד והדר‪ ,‬מה ג‬ ‫שהסוכה לכשעצמה קדושתה גדולה מאוד‪ ,‬ולא ישוחח בה בדברי‬ ‫בטלי‪ ,‬ובמיוחד יש להיזהר להתרחק מהכעס וההקפדה בתו‪-‬‬ ‫הסוכה )קמז(‪.‬‬ ‫ולכ‪ %‬ג לא יכניס סירי לתו‪ -‬הסוכה‪ ,‬כי אי‪ %‬זה מכובד להביא‬ ‫סיר אצל השולח‪ %‬להגיש ממנו‪ .‬אבל מותר להביא קערה גדולה‪,‬‬ ‫וכל אחד מ‪ %‬המסובי לוקח ממנה ונות‪ %‬לצלחת שלו ואוכל‪ ,‬כיו‪%‬‬ ‫שדר‪ -‬לעשות כ‪ %‬ג בפני אורחי מכובדי‪ .‬ומותר לעשות נטילת‬ ‫ידי לסעודה בסוכה וכ‪ %‬לעש‪ .%‬ולא יחלי‪ ,‬טיטול לקט‪ %‬בסוכה‬ ‫)קכז(‪ ,‬וכ‪ %‬לא יכניס פח אשפה לתוכה‪.‬‬ ‫¬‪ .ï‬אכילה ושתיה ‪ -‬בכל ימי חג הסוכות אסור לאכול סעודת‬ ‫ֶק ַבע חו( לסוכה )יותר מ‪ 541‬גר פת‪ ,‬אבל פחות מכ‪ -‬מותר(‪ ,‬כמו כ‪ %‬האוכל‬ ‫עוגות יותר מהשיעור הנ"ל‪ ,‬חייב לאכול בסוכה‪ - .‬והאוכל פירות‪,‬‬ ‫אורז או בשר וכדומה‪ ,‬אפילו הרבה‪ ,‬וכ‪ %‬השותה כל מיני משקי‪,‬‬ ‫מ‪ %‬הדי‪ %‬פטור מהסוכה‪ .‬והמחמיר על עצמו ואינו שותה אפילו מי‬ ‫חו( לסוכה‪ ,‬הרי זה משובח )שו"ע תרלט‪ ,‬ב(‪ .‬אבל א אוכל סעודת‬ ‫קבע בסוכה‪ ,‬אסור לו לשתות אפילו מי חו( לסוכה‪ ,‬וכ‪ %‬לא‬ ‫יסיי האוכל שבפיו חו( לסוכה‪ ,‬כיו‪ %‬שהכל בא מחמת סעודת‬ ‫קבע שחייבת בסוכה )שעה"צ תרלט‪ ,‬כט; קמה(‪.‬‬ ‫‪ .ï−‬ברכת "לישב בסוכה" ‪ -‬כשבא לאכול סעודת קבע‪ ,‬לאחר‬ ‫שנטל ידיו‪ ,‬מבר‪ -‬בסוכה בעמידה‪" :‬ברו‪ -‬אתה ה'‪ ,‬אלוקינו מל‪-‬‬ ‫יב בסוכה" )והאשכנזי‬ ‫העול‪ ,‬אשר קידשנו במצוותיו‪ ,‬וציונו ִל ֵ‬ ‫קוראי ה‪1‬ל' בצירי(‪ ,‬ולאחר מכ‪ %‬יושב ומבר‪ -‬ברכת "המוציא"‬ ‫)שו"ע‬ ‫תרמג‪ ,‬ג; קעב( )ויש נוהגי לבר‪ -‬תחילה "המוציא" ואחר כ‪ -‬ברכת "לישב בסוכה"‪,‬‬ ‫ויש לה על מה שיסמוכו )ש((‪ ,‬וכ‪ %‬מנהג האשכנזי )רמ"א ש(‪ .‬וא שכח‬ ‫לבר‪" -‬לישב בסוכה" קוד האכילה‪ ,‬ונזכר בסיו סעודתו‪ ,‬אפילו‬ ‫א אוכל רק פירות לקינוח סעודה או שותה משקה‪ ,‬רשאי לבר‪-‬‬ ‫"לישב בסוכה"‪ ,‬כיו‪ %‬שהוא נמצא בהמש‪ -‬סעודת קבע‪ ,‬ועדיי‪ %‬לא‬ ‫ביר‪ -‬ברכת המזו‪) %‬קעח(‪] .‬אבל על מיני מזונות אי‪ %‬מברכי ברכת לישב‬ ‫בסוכה‪ ,‬כל שלא אכל שיעור קביעת סעודה )‪ 162‬גר( )קלד(‪ 1 .‬ומנהג האשכנזי‬ ‫לבר‪ -‬ברכת "לישב בסוכה" כל שאוכל מזונות יותר מכביצה )‪ 54‬גר(‪ ,‬וישתדלו‬ ‫שלא לצאת מיד אחר האכילה אלא לשבת ש זמ‪ %‬מה‪ ,‬ויכוי‪ %‬שהברכה היא על‬ ‫האכילה ועל הישיבה שאחר זה )מ"ב תרלט‪ ,‬טז([‪.‬‬ ‫‪ .ì−‬שינה ‪ -‬השינה בסוכה הינה חובה בכל שבעת ימי החג‪,‬‬ ‫והשינה חמורה יותר מ‪ %‬האכילה‪ ,‬שהרי מותר לאכול אכילת עראי‬ ‫חו( לסוכה‪ ,‬אבל שינה אפילו באופ‪ %‬עראי אסורה מחו( לסוכה‬ ‫)שו"ע תרלט‪ ,‬ב(‪ ,‬מכיו‪ %‬שכ‪ -‬דרכו של האד שמתנמנ מעט ודי לו‬ ‫בכ‪) -‬מ"ב ש‪ ,‬יא(‪ - .‬והרואה את חבירו שנרד לאונסו חו( לסוכה‪,‬‬ ‫טוב להקיצו ולעוררו בנחת שיל‪ -‬לישו‪ %‬בסוכה )רא(‪ ,‬וא רואה‬ ‫שקשה לו לקו‪ ,‬לא יעירהו‪ ,‬כיו‪ %‬שיש לדונו כמצטער שפטור‬ ‫מהסוכה )רד(‪.‬‬ ‫‪ .¬−‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות סוכה )שו"ע תרמ‪ ,‬א(‪ ,‬וא רצו‬ ‫לישב בסוכה‪ ,‬יש לה‪ %‬שכר‪ ,‬אבל לא תברכנה "לישב בסוכה"‪ ,‬כיו‪%‬‬ ‫שה‪ %‬פטורות )והאשכנזיות נוהגות לבר‪) -‬מ"ב ש((‪] .‬ולכ‪ %‬כששומעת ברכת‬ ‫"לישב בסוכה" בעת הקידוש מפי המקדש‪ ,‬לא תענה אחריו "אמ‪ ,"%‬לפי שאי‪ %‬ברכה‬ ‫זו שייכת לה‪ ,‬ונחשב הדבר להפסק בי‪ %‬ברכת בורא פרי הגפ‪ %‬של הקידוש לטעימה‬ ‫שלה‪ ,‬אלא תענה "אמ‪ "%‬בהרהור‪ ,‬אבל האשכנזיות רשאיות לענות "אמ‪) "%‬קמח([‪.‬‬ ‫×‪ .‬קטנים ‪ -‬קטני פטורי מסוכה )שו"ע ש(‪ ,‬ואול קט‪ %‬שאינו‬ ‫צרי‪ -‬לאימו‪ ,‬והוא כב‪ %‬חמש שני או ב‪ %‬שש שני )כל אחד לפי‬ ‫חריפות ִיכלו(‪ ,‬חייבי לחנכו במצות סוכה‪ ,‬ומלמדי אותו שלא‬ ‫יאכל חו( לסוכה )שו"ע ש‪ ,‬ב(‪ ,‬ואסור להאכילו או לצוות עליו שיאכל‬ ‫חו( לסוכה פת יותר משיעור כביצה )מ"ב ש‪ ,‬ה(‪ .‬וא הקט‪ %‬אינו‬ ‫יכול לסבול הצינה והקור כשהוא יש‪ %‬בלילה בסוכה‪ ,‬אפילו הוא‬ ‫קט‪ %‬שהגיע לחינו‪ ,-‬פטור מ‪ %‬הסוכה‪ ,‬וכ‪ %‬המנהג )קנב(‪.‬‬ ‫×‪ .ê‬מצטער ‪ -‬המצטער פטור מ‪ %‬הסוכה‪ ,‬כגו‪ %‬א יש בסוכה‬ ‫זבובי או יתושי המטרידי אותו‪ ,‬או מפני הרוח‪ ,‬או מפני ריח‬ ‫רע )שו"ע תרמ‪ ,‬ד(‪ .‬וא קר‪ ,‬יש לו ללבוש בגדי חמי ולאכול בסוכה‬ ‫)באה"ל ד"ה מפני הרוח; קצו(‪ .‬וא ח לו‪ ,‬יביא מאוורר לסוכה‪ .‬וחולה‬ ‫שאי‪ %‬בו סכנה‪ ,‬אפילו חש בראשו או בעיניו בלבד או באחד משאר‬ ‫איבריו‪ ,‬פטור ממצות סוכה‪ ,‬וכ‪ %‬משמשיו פטורי בשעה שהוא‬ ‫צרי‪ -‬לה‪ .‬וחולה שיש בו סכנה‪ ,‬משמשיו פטורי לגמרי מ‪%‬‬ ‫הסוכה‪ ,‬מפני שצריכי להשגיח עליו תמיד )שו"ע ש‪ ,‬ג; קנח(‪.‬‬ ‫כמו כ‪ %‬אד שמפחד להיות בסוכה ִמ ַ‪ַ C‬חד ליסטי או גנבי‪ ,‬הרי‬ ‫זה פטור מהסוכה )רמ"א ש‪ ,‬ד(‪ ,‬והוא הדי‪ %‬א מפחד שיפרצו גנבי‬ ‫לביתו‪ .‬וכ‪ %‬חיילי או אנשי משטרה המופקדי על הבטחו‪ %‬של‬ ‫תושבי העיר ועסוקי בשמירה‪ ,‬פטורי מ‪ %‬הסוכה )עי' שו"ע תרמ‪ ,‬י;‬ ‫קצו(‪ - .‬והיוצאי לטייל בימי חג הסוכות‪ ,‬אינ רשאי להפקיע‬ ‫עצמ ממצות סוכה‪ ,‬וחייבי לאכול סעודת קבע שלה בסוכה‬ ‫)קסו(‪.‬‬ ‫×‪ .ë‬גשמים ‪ -‬א היה אוכל סעודתו בסוכה‪ ,‬וירדו גשמי‪ ,‬הרי‬ ‫זה נכנס לביתו ומסיי סעודתו‪ .‬מאימתי מותר להיכנס לביתו?‬ ‫משירדו טיפות גשמי לתו‪ -‬הסוכה כשיעור שאילו היו נופלות‬ ‫לתו‪ -‬תבשיל היה נפסל לאכילה )שו"ע תרלט‪ ,‬ה( )וא אינו בקי לשער זאת‪,‬‬ ‫ישער ממתי היה יוצא מהחדר שאוכל בו מחמת הטיפות )רמ"א ש((‪ .‬וא לאחר‬ ‫שנכנס לביתו להמשי‪ -‬בסעודתו‪ ,‬פסקו הגשמי‪ ,‬אי‪ %‬מחייבי‬ ‫אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו )שו"ע ש‪ ,‬ו(‪ ,‬וא רצה‬ ‫להחמיר לגמור את סעודתו בסוכה‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪.‬‬ ‫]וְ ַה ְ‪C‬ט&ר בזמ‪%‬‬ ‫הגשמי הוא אפילו בלילה הראשו‪ %‬של החג )והאשכנזי בלילה הראשו‪ %‬מצריכי‬ ‫לאכול בסוכה א‪ ,‬כשיורדי גשמי והוא מצטער‪ ,‬אבל לא יבר‪" -‬לישב בסוכה"(‬ ‫)רמ"א תרלט‪ ,‬ה; תרמ‪ ,‬ד ומ"ב ש(‪ ,‬א‪ -‬בלילה הראשו‪ %‬א פסקו הגשמי‪ ,‬חייב לאכול‬ ‫כזית בסוכה[‪ - .‬והוא הדי‪ %‬א ראה שיורדי גשמי‪ ,‬ולכ‪ %‬התחיל‬ ‫לאכול בביתו‪ ,‬ופסקו הגשמי‪ ,‬אי‪ %‬צרי‪ -‬להפסיק סעודתו ולגמור‬ ‫אותה בסוכה‪ ,‬אלא גומרה בביתו )קפה(‪.‬‬ ‫ולעני‪ %‬השינה בסוכה‪ ,‬די בגשמי מועטי כדי לפוטרו )רמ"א ש‪ ,‬ז(‪,‬‬ ‫אפילו בלילה הראשו‪) %‬רה(‪ ,‬וא פסקו הגשמי‪ ,‬אינו חייב לחזור‬ ‫לסוכה )שו"ע ש(‪ ,‬עד שישלי את שינתו הזקוקה לו )רז(‪ ,‬ומכל מקו‬ ‫א רוצה להחמיר לקו וליש‪ %‬בסוכה‪ ,‬תבוא עליו ברכה )רו(‪] .‬אבל‬ ‫היש‪ %‬בביתו ביו מפני הגשמי‪ ,‬ולאחר שפסקו הגשמי התעורר מעצמו ורוצה‬ ‫להמשי‪ -‬ליש‪ ,%‬צרי‪ -‬לחזור מיד לסוכה‪ ,‬כיו‪ %‬שיו אינו זמ‪ %‬שינה לרוב העול )רז([‪.‬‬ ‫וְ ַה ָ‪C‬טר מ‪ %‬הסוכה מחמת ירידת גשמי‪ ,‬ומחמיר על עצמו ואינו‬ ‫יוצא מ‪ %‬הסוכה ‪ 1‬הרי זה הדיוט‪ ,‬ואינו מקבל שכר על כ‪) -‬רמ"א ש(‪,‬‬ ‫והוא הדי‪ %‬לעני‪ %‬מצטער )כנ"ל בסעי‪ ,‬כא‪) .‬מ"ב ש‪ ,‬מד((‪ ,‬וא ביר‪ -‬על‬ ‫אכילתו "לישב בסוכה"‪ ,‬הרי זו ברכה לבטלה )מ"ב‪ ,‬מה(‪ - .‬וכשיוצא‬ ‫ֵצא בהכנעה‪ ,‬כעבד שמוזג כוס לרבו‪,‬‬ ‫מ‪ %‬הסוכה מפני הגשמי‪ ,‬י ֵ‬ ‫ש ָפכ& רבו על פניו‪ ,‬כלומר שאינו מעוני‪ %‬שישמשו )רמ"א ש(‪ ,‬ומכל‬ ‫ְ‬ ‫מקו לא מפני כ‪ -‬יארי‪ -‬בעצבות ודאגה‪ ,‬ואי‪ %‬לנו אלא לקיי‬ ‫מאמרו יתבר‪ -‬ולשמוח בשמחת החג הקדוש‪ ,‬והוא יתבר‪ -‬יעשה‬ ‫הטוב בעיניו )אל המג תרכו‪ ,‬כ(‪] .‬יש אומרי שא ירדו גשמי מלפני החג‬ ‫ונמשכו בחג או שירדו גשמי אחרי הלילה הראשו‪ %‬של החג‪ ,‬אי‪ %‬זה סימ‪ %‬קללה )קפו([‪.‬‬ ‫ ארבעת המינים ‬ ‫ל ַק ְח ֶ ָל ֶכ ַ‪&9‬‬ ‫‪ .ê‬ד' המינים ‪ -‬נאמר בתורה )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪ְ " :‬‬ ‫ַענַ‪ֵ ,‬ע( ָעבֹת‬ ‫ָה ִרא&‪ִ Cְ %‬רי ֵע( ָה ָדר )=אתרוג( ַ‪ֹC‬ת ְ ָמ ִרי )=לולב( ו ֲ‬ ‫ָחל )=ערבות("‪ ,‬והיינו שנצטוינו ליטול בחג הסוכות‬ ‫)=הדס( וְ ַע ְר ֵבי נ ַ‬ ‫ארבעה מיני‪ :‬אתרוג אחד‪ ,‬לולב אחד‪ ,‬שלושה הדסי ושתי‬ ‫ערבות‪ – .‬ויקנה ארבעת מיני יפי ומהודרי‪ ,‬ולא יחוס על‬ ‫כספו‪ ,‬כי הלא לקנות בגדי ותכשיטי לביתו מוציא הכס‪,‬‬ ‫בשמחה‪ ,‬כל שכ‪ %‬לדבר מצוה שציוה ה' שיוציא בשמחה רבה ולא‬ ‫יקמ( ממה שנת‪ %‬לו ה' )החיד"א במורה באצבע ט‪ ,‬רפז ועי' רמ"א ס"ס תרנח(‪.‬‬ ‫‪ .ë‬כשרות ‪ -‬מ‪ %‬הראוי לקנות ארבעת מיני ממויני תחת‬ ‫השגחה של גו‪ ,‬כשרות מפורס‪ ,‬כיו‪ %‬שישנ פרטי הלכה רבי‬ ‫בכשרות ארבעת המיני )בעיות ערלה‪ ,‬טבל‪ ,‬נטע רבעי‪ ,‬הרכבה‪ ,‬גזל‪ ,‬מלבד‬ ‫עצ הפסיקה א המיני כשרי לברכה(‪.‬‬ ‫‪ .è‬אגד ‪ -‬לפני החג יש לאגוד בשני קשרי את הלולב יחד ע‬ ‫ההדסי והערבות )שו"ע תרנא‪ ,‬א(‪ ,‬שיש בזה משו "זה א‪1‬לי ואנוהו"‬ ‫)סוכה יא‪] .(:‬וא לא אגד מערב יו‪1‬טוב‪ ,‬מותר לתלוש ביו"ט עלה מהלולב‪,‬‬ ‫ולכרו‪ -‬עימו את הלולב ומיניו סביב ותוחב ראש האגד לתוכו בלא קשירה‪.‬‬ ‫והקושר בשני קשרי‪ ,‬יש לו על מה שיסמו‪) -‬שמו ושבת ה‪ ,‬סג([‪.‬‬ ‫‪ .ð‬סדר נטילת ד' המינים ‪ -‬קוד הברכה יש לעמוד )רמ"א ש‪ ,‬ה(‪,‬‬ ‫נוטלי ביד ימי‪ %‬את הלולב ומיניו בלבד‬ ‫)בא"ח ש‪ ,‬יג; מ"ב תרנ‪ ,‬ח(‪ .‬וא עונד טבעת‪ ,‬יסירנה )רמ"א ש‪ ,‬ז((‪ ,‬ומברכי‪:‬‬ ‫"ברו‪ -‬אתה ה'‪ ,‬אלוקינו מל‪ -‬העול‪ ,‬אשר קידשנו במצוותיו‪,‬‬ ‫וציונו על נטילת לולב" )וביו הראשו‪ %‬מברכי ג ברכת "שהחיינו"(‪,‬‬ ‫בסיו הברכה נוטלי ביד שמאל את האתרוג ומחברי אותו‬ ‫ללולב במקו אחיזתו מלמטה )בא"ח ש‪ ,‬יד(‪ ,‬ומנענעי אות יחד‬ ‫כסדר דלהל‪) %‬בסעי‪ ,‬ה'(‪] .‬ג אד שמאלי ינהג כנ"ל )שו"ע תרנא‪ ,‬ג(‪ ,‬אבל‬ ‫לאשכנזי אד שמאלי נוטל הלולב ומיניו ביד שמאל והאתרוג בימינו )רמ"א ש([‪.‬‬ ‫)ושידרת הלולב תהיה כנגד פניו‬ ‫‪ .í‬סדר הנענועים ‪ -‬מנהג הספרדי לנענע את ארבעת המיני‬ ‫לארבע רוחות העול‪ ,‬ומסתובבי כסדר הזה‪ :‬א( דרו‪ .‬ב( צפו‪.%‬‬ ‫ג( מזרח ומעלה ומטה‪ .‬ד( מערב )האר"י בשער הכוונות‪ ,‬הובא בכה"ח תרנא‪,‬‬ ‫‪G‬ר את צד דרו בנקל‪ ,‬כשעומד לכיוו‪ %‬ארו‪ %‬הקודש שבמזרח‪,‬‬ ‫מט(‪) .‬וסימ‪ %‬לדבר ְל ֵ‬ ‫אזי יפנה לצד ימי‪ ,%‬וש הוא צד דרו‪ ,‬ומול דרו הוא צד צפו‪ ,%‬וכמו שנאמר‪:‬‬ ‫את"(‪ .‬ובכל פע שמנענע צרי‪ -‬להולי‪ -‬לפניו את‬ ‫‪G‬ה ְב ָר ָ‬ ‫ָמי‪ָ %‬‬ ‫" ָצפ&‪ %‬וְ י ִ‬ ‫ארבעת המיני‪ ,‬ומחזיר אליו באופ‪ %‬שמקרב את סו‪ ,‬הלולב אל‬ ‫גופו כלפי החזה‪ ,‬ועושה כ‪ %‬שלוש פעמי )ש וש מח(‪.‬‬ ‫לאחר מכ‪ %‬מתחילי באמירת ההלל בברכה‪ ,‬ומנענעי בו את‬ ‫ע&ל‬ ‫הלולב בשלושה מקומות‪ :‬פע אחת ב"ה&ד ַלה' ִי ט&ב ִי ְל ָ‬ ‫יעה ‪ָI‬א"‪ ,‬ופע נוספת ב"ה&ד ַלה'‬ ‫ה& ָ‬ ‫ִ‬ ‫ַח ְס‪ ,"&H‬פעמיי ב"‪ָIJ‬א ה'‬ ‫ִי ט&ב" )הראשו‪) (%‬ש וש נ(‪ - .‬וכשפונה מצד דרו לצד צפו‪ %‬וכו'‪,‬‬ ‫יקפיד להסתובב תמיד דר‪ -‬צד ימי‪) %‬ככיוו‪ %‬מחוגי השעו‪) (%‬עי' יומא טו‪:‬‬ ‫וש"נ; שו"ע תרנא‪ ,‬י ותרעו‪ ,‬ה(‪ .‬ג כשבא לעשות את הנענוע השני של‬ ‫"אנא"‪ ,‬אזי כשמסיי הנענוע הראשו‪ %‬בצד מערב‪ ,‬לא יפנה מיד‬ ‫שמאלה לצד דרו‪ ,‬אלא יסתובב שלוש רוחות לצד ימי‪ %‬דר‪ -‬צד‬ ‫צפו‪ ,%‬מזרח‪ ,‬דרו‪ ,‬ואז ינענע פע שניה‪.‬‬ ‫מכיו‪ %‬שמנענעי לארבע רוחות השמי וכלפי מעלה ומטה – ס‪-‬‬ ‫הכל לששה כיווני‪ ,‬לכ‪ %‬יש לחלק את הפסוקי של "הודו" ו"אנא"‬ ‫לששה חלקי‪ .‬סדר האמירה והנענועי ב"הודו"‪ ,‬הוא כזה‪ :‬הֹד‬ ‫)ינענע לצד דרו( ַלה' )אינו מנענע( ִי )ינענע לצפו‪ (%‬ט&ב )ינענע‬ ‫ע&ל )בעודו‬ ‫למזרח( ִי )בעודו לכיוו‪ %‬מזרח ינענע למעלה( ְל ָ‬ ‫לכיוו‪ %‬מזרח ינענע למטה( ַח ְס‪) &H‬ינענע למערב(‪ - .‬וסדר האמירה‬ ‫והנענועי ב"אנא"‪ ,‬הוא כזה‪) J :‬דרו( ‪ָI‬א )צפו‪ (%‬ה' )אינו מנענע(‬ ‫עה )מטה( ‪ָI‬א )מערב( )עי' מ"ב תרנא‪ ,‬לז(‬ ‫ה& )מזרח( ִי )מעלה( ָ‬ ‫]ולאשכנזי ישנ מנהגי נענועי שוני )מ"ב ש ומז(‪ - .‬ובכל אופ‪ %‬אי‪ %‬הנענועי‬ ‫מעכבי את המצוה‪ ,‬ומשהגביה את ארבעת המיני יצא ידי חובתו‬ ‫)רמ"א ש‪ ,‬יא‬ ‫ומ"ב מט; שנז([‪.‬‬ ‫‪ .î‬הושענות ‪ -‬לאחר אמירת ההלל מוציאי ספר תורה מ‪%‬‬ ‫ההיכל ומניחי אותו על התיבה‪ ,‬וכל הקהל מקיפי את התיבה‬ ‫ע ארבעת המיני )שו"ע תרס‪ ,‬א(‪ .‬וטוב שג בעת ההקפה יחזיק‬ ‫בלולב בידו הימנית‪ ,‬ובאתרוג בידו השמאלית‪ ,‬ויהיו צמודי יחדיו‪,‬‬ ‫ויתמו‪ -‬בסידור בשתי ידיו ויאמר ההושענות‪ .‬וא אי אפשר לו‬ ‫בכ‪ ,-‬רשאי להחזיק הלולב והאתרוג בידו הימנית‪ ,‬והסידור בידו‬ ‫השמאלית )שפו(‪ .‬ומי שאי‪ %‬לו לולב‪ ,‬לא יקי‪) ,‬רמ"א ש‪ ,‬ב; ש(‪] .‬והנאל(‬ ‫להתפלל ביחידות‪ ,‬יניח ספר תנ"‪ -‬על כסא ויקי‪) ,‬בא"ח ש‪ ,‬טו(‪ - .‬ומנהג הגר"ע‬ ‫יוס‪ ,‬זצ"ל היה שאחר קריאת ההלל‪ ,‬פותחי את ההיכל ואומרי התפילות‬ ‫להוצאת ספר תורה ו"ברי‪ -‬שמיה"‪ ,‬מניחי את הספר תורה על התיבה ומקיפי‪,‬‬ ‫ואחר ההושענות וקדיש "תתקבל" מגביהי הספר תורה ואומרי "וזאת התורה"‬ ‫וכו' )ולא היה מוציא את הספר תורה פעמיי‪ ,‬עבור ההקפות וקריאת התורה([‪.‬‬ ‫‪ .ï‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות נטילת ארבעת מיני‪ ,‬ככל‬ ‫מצות עשה שהזמ‪ %‬גרמה )עי' שו"ע תקפט‪ ,‬ג; תרמ‪ ,‬א; רמ"א תרנח‪ ,‬ט(‪ ,‬ומכל‬ ‫מקו א חפצות ה‪ %‬ליטול ד' המיני‪ ,‬יטלו בלא ברכה‬ ‫)והאשכנזיות נוהגות לבר‪) (-‬שלט(‪ ,‬ודי לה‪ %‬בהגבהת ארבעת המיני‬ ‫בלבד‪ ,‬ולא ינענעו לארבע רוחות )רב פעלי ח"א סוד ישרי יב; שנה(‪.‬‬ ‫‪ .ì‬קטנים ‪ -‬קט‪ %‬היודע לנענע לולב‪ ,‬חייב אביו לחנכו במצות‬ ‫לולב‪ .‬וא ידו של האב ַמ ֶ‪K‬גֶת‪ ,‬חייב לקנות לו לולב בפני עצמו‬ ‫)שו"ע תרנז‪ ,‬א; תה(‪.‬‬ ‫¬‪ .‬נשירת עלים‪/‬החלפת ערבות ‪ -‬הדס או ערבה שנשרו רוב‬ ‫העלי שבה‪ ,‬הרי ה פסולי )שו"ע תרמז‪ ,‬ב; שיח ושכד(‪ .‬ויש להדר‬ ‫שהלולב ומיניו ישארו לחי ורענני בכל ימי החג‪ ,‬על ידי‬ ‫עטיפת במטלית לחה )שכב( או להניח במי )ולא ישהה אות במי‬ ‫יותר מ‪ 241‬שעות‪ ,‬מפני שיש פוסלי אות משו כבוש )והדבר מצוי בשבת(‪,‬‬ ‫ובדיעבד כשרי ה )שסג((‪ - .‬וצרי‪ -‬להחלי‪ ,‬את הערבה במהל‪ -‬החג‪,‬‬ ‫כיו‪ %‬שעליה נושרי‪ ,‬ויש לית‪ %‬את הדעת על כ‪ ,-‬לפי שפעמי‬ ‫העלי תלושי א‪ -‬אינ נושרי כיו‪ %‬שה תפוסי באגד‪ .‬וכל‬ ‫שהערבה היא פסולה‪ ,‬לא יצא ידי חובת המצוה )שו"ע תרנא‪ ,‬יב(‪ ,‬ומה‬ ‫ית‪ %‬ששאר המיני מהודרי ביותר‪ .‬ויש נוהגי להחלי‪ ,‬הערבות‬ ‫כל יו‪ ,‬והוא הידור מצוה )רמ"א תרנד(‪.‬‬ ‫‪ .−‬שבת ‪ -‬בשבת אי‪ %‬נוטלי את ארבעת המיני )שו"ע תרנח‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫והלולב ומיניו אסורי בטלטול משו מוקצה‪ ,‬אבל האתרוג מותר‬ ‫בטלטול‪ ,‬שהרי הוא ראוי להריח בו א מבר‪ -‬תחילה על פרי אחר‬ ‫)"ברו‪ ...-‬הנות‪ %‬ריח טוב בפירות"( )רמ"א ש ומ"ב ה; שעה(‪.‬‬ ‫‪ .ê−‬א ארבעת המיני שהו בתו‪ -‬מי במש‪ 24 -‬שעות‪ ,‬יש‬ ‫הפוסלי אות משו שנעשו כבושי‪ .‬ולכ‪ %‬הנוהגי להשהות את‬ ‫ארבעת המיני בתו‪ -‬מי‪ ,‬צריכי להיזהר להוציא קוד השבת‬ ‫מהמי‪ ,‬ועל כל פני בדיעבד כשרי ה )שסג(‪.‬‬ ‫★ תנאי טוב לאומרו בכל יום ‪ -‬טוב לומר תנאי זה בכל יו‬ ‫מימי החג‪ :‬הריני מגלה דעתי שבכל כניסה וכניסה‪ ,‬לכל סוכה‬ ‫כשרה שהיא‪ ,‬אני רוצה לקיי מצות סוכה‪ ,‬זכר ליציאת מצרי‬ ‫וזכר לענני הכבוד‪ .‬ושבכל אחיזה שאחוז את ארבעת המיני לפני‬ ‫שאבר‪ -‬עליה‪ ,‬איני רוצה לקיי המצוה )לחוש לב' הדעות בשו"ע ס‪ ,‬ד‪ :‬מ"ד‬ ‫מצוות צריכות כוונה ומ"ד א"צ כוונה‪ .‬הנוסח מהגר"ש דבליצקי שליט"א ב"תנאי טובי"‬ ‫עמ' לה; ועי' ג בחזו"ע תיט(‪.‬‬ ‫ הושענא רבה ‬ ‫‪ .ê‬ענינו של יום ‪ -‬יו השביעי של חג הסוכות נקרא יו‬ ‫"הושענא רבה"‪ ,‬ומבואר בדברי רבינו האר"י ז"ל )שער הכוונות‪ ,‬עני‬ ‫סוכות‪ ,‬דרוש ו( שביו ראש השנה נידו‪ %‬העול ונכתב גזר דינו של‬ ‫האד‪ ,‬וביו‪1‬הכיפורי נחת הדי‪ %‬בחות הראשו‪ %‬הפנימי )שהוא‬ ‫העיקרי יותר )בא"ח וזאת הברכה‪ ,‬ב((‪ ,‬ובליל הושענא רבה בחצות לילה‬ ‫נעשה החות השני החיצו‪ ,%‬ונמסרי הפתקי ע גזר הדי‪ %‬לידי‬ ‫השלוחי לפעול הדי‪ %‬והמשפט למי שנתחייב בדי‪ ,%‬א‪ -‬הרשות‬ ‫ְל ַב ֵ‪ַ L‬ע ניתנת רק ביו שמיני עצרת‪ .‬ולכ‪ %‬מי שיתעורר לשוב‬ ‫בתשובה ביו הושענא רבה‪ ,‬ודאי שיקרעו גזר דינו‪ ,‬ויחזרו לקחת‬ ‫הפיתקה שלו מיד השלוחי‪ .‬ולכ‪ %‬צרי‪ -‬האד להיזהר לכוי‪ %‬דעתו‬ ‫במאוד מאוד בתפילה ובכל מעשיו ביו זה‪ ,‬כי לאחר מכ‪ %‬אי‪ %‬לו‬ ‫עוד תקנה‪ .‬ע"ש‪ .‬והוא סיו ‪ 51‬יו שניתנו לע ישראל לעשות‬ ‫בה תשובה )‪ 30‬יו של חודש אלול‪ ,‬ו‪ 211‬יו בחודש תשרי(‪ ,‬ולכ‪ -‬נקרא‬ ‫"הושענא רבה"‪ ,‬שאנו מבקשי מה'‪ :‬הושע את יו נ"א )=‪(51‬‬ ‫שהוא רבה‪ ,‬כי הכל הול‪ -‬אחר החיתו )ב איש חי ש‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ .ë‬סדר הלימוד ‪ -‬מנהג קדו בישראל להיות ערי בליל‬ ‫הושענא רבה ולעסוק בתורה בשמחה ובהתלהבות‪ ,‬וטוב שיקראו‬ ‫הסדר המתוק‪ %‬בספר "קריאי מועד"‪ :‬כל הפרשיות של ספר דברי‪,‬‬ ‫ומדרש רבה על פרשת וזאת הברכה‪ ,‬ואחר חצות קוראי את כל‬ ‫ספר התהילי‪ – .‬ונשי המעוניינות ללמוד את סדר הלימוד של‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬תבוא עליה‪ %‬ברכה‪ ,‬לפי שא‪ ,‬הנשי שייכות בסדר‬ ‫לימוד זה )שו"ת רב פעלי ח"א סוד ישרי ס"ס ט; בא"ח ש"א וישלח‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫‪ .è‬עיקר התיקון ‪ -‬בדברי רבינו האר"י ז"ל מפורש שעיקר‬ ‫התיקו‪ %‬בליל הושענא רבה נעשה בקריאת ספר דברי וסיומו‬ ‫קוד חצות לילה‪ .‬ולכ‪ %‬א נבצר מהאד להיות ער במש‪ -‬כל‬ ‫הלילה‪ ,‬לפחות יקפיד על הנ"ל‪ ,‬כיו‪ %‬שהוא עיקר התיקו‪.%‬‬ ‫כמו כ‪ %‬יש נוהגי שבכדי שיוכלו להיות ערי כל הלילה‪ ,‬הולכי‬ ‫לישו‪ %‬בערב וקמי לקראת חצות לילה ולומדי עד הבוקר‪ ,‬א‪-‬‬ ‫לפי מה שנתבאר אי‪ %‬זו הנהגה נכונה‪ ,‬כיו‪ %‬שעיקר התיקו‪ %‬נעשה‬ ‫החל מכניסת הלילה עד חצות הלילה‪ ,‬ולכ‪ %‬א האד לא הספיק‬ ‫לנוח במש‪ -‬היו באופ‪ %‬שיוכל להיות ער כל הלילה‪ ,‬עדי‪ ,‬יותר‬ ‫שיסיי את קריאת ספר דברי קוד חצות לילה‪ ,‬ולאחר מכ‪ %‬יל‪-‬‬ ‫לישו‪ %‬וישכי בבוקר להתפלל ע הציבור‪.‬‬ ‫‪ .ð‬סדר התפילה ‪ -‬קרוב לחצות לילה אומרי סדר קריאת‬ ‫שמע שעל המטה )ובחצות נכו‪ %‬לומר תיקו‪ %‬לאה( )כה"ח תרסד‪ ,‬ד(‪ .‬ויזהר‬ ‫בעלות השחר‪ ,‬שהוא זמ‪ %‬חיבור הלילה והיו‪ ,‬שיהיה עוסק בתורה‬ ‫או בשירות ותשבחות ולא יהיה יושב ושותק‪ ,‬ומשו כ‪ -‬ג יהא‬ ‫זריז להתפנות קוד עלות השחר )יסוד ושורש העבודה שי"א פט"ו; בא"ח ש"א‬ ‫וישלח‪ ,‬ג(‪ .‬משהגיע זמ‪ %‬עלות השחר‪ ,‬מפסיקי הלימוד‪ ,‬נוטלי ידי‬ ‫בלא ברכה ]א היה ער כל הלילה[ )שו"ע ורמ"א ד‪ ,‬יג(‪ ,‬ומברכי כל ברכות‬ ‫השחר ע ברכות התורה‪ .‬וברכת "אשר יצר"‪ ,‬יבר‪ -‬רק א הוצר‪-‬‬ ‫לנקביו ]ולמנהג האשכנזי‪ ,‬א היה ער כל הלילה‪ ,‬אינו מבר‪ -‬ברכות "אלקי‬ ‫נשמה" ו"המעביר שינה" ו"ברכות התורה"‪ ,‬וישתדל לצאת ידי חובה מאד אחר‬ ‫המבר‪) -‬מ"ב מו‪ ,‬כד ומז‪ ,‬כח([‪.‬‬ ‫ומתפללי שחרית ומוס‪ ,‬בהתלהבות ובשמחה‪ .‬ולפני "ברו‪-‬‬ ‫שאמר" מוסיפי לומר "ה' הוא האלקי" פעמיי‪ ,‬ואחרי‬ ‫"ישתבח" אומרי "שיר המעלות ממעמקי" )כפי שנוהגי לומר‬ ‫בעשרת ימי תשובה( )תלח(‪ .‬ולאחר ההלל מקיפי את התיבה שבע‬ ‫פעמי‪ ,‬זכר למקדש שהיו מקיפי את המזבח שבע פעמי‪.‬‬ ‫ומרבי בסליחות ובתחנוני‪ ,‬ומתפללי לגשמי ברכה‪ ,‬לפי שבחג‬ ‫נידוני על המי )שו"ע תרס‪ ,‬א; תרסד‪ ,‬א(‪] .‬ואי‪ %‬לומר י"ג מידות )שעה"כ ש(‪,‬‬ ‫וכ‪ %‬בהקפות שמקיפי את התיבה ואומרי "רחמנא" וכו'‪ ,‬אי‪ %‬עוני "בדיל‬ ‫ויעבור"‪ ,‬אלא "אמ‪) "%‬תלז([‪.‬‬ ‫‪ .í‬חבטת ערבה ‪ -‬ביו הושענא רבה נוטלי ערבה‪ ,‬ואי‪%‬‬ ‫מברכי על כ‪) -‬שו"ע תרסד‪ ,‬ב(‪ ,‬מפני שהוא רק מנהג נביאי שהנהיגו‬ ‫את הע לעשות כ‪] %‬סוכה מב‪ ;:‬מד‪ ;.‬מה‪ ,[.‬ולא שיי‪ -‬לומר "וציונו" על‬ ‫מנהג )מ"ב ש‪ ,‬יב(‪ .‬והוא זכר למקדש שהערבה היתה ניטלת ש‬ ‫הלכה למשה מסיני‪ ,‬שבכל יו משבעת הימי היו מביאי ערבות‬ ‫והכהני זוקפי אות‪ %‬על צידי המזבח‪ ,‬ואחר כ‪ -‬באי הע‬ ‫ונוטלי אות‪ %‬מש ומנענעי אות‪ .%‬וקבעו את היו השביעי‬ ‫לערבה יותר מיו אחר‪ ,‬כיו‪ %‬שבמקדש היתה קדושה יתירה ביו‬ ‫זה‪ ,‬לפי שהיו מקיפי את המזבח שבע פעמי )ש‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫‪ .î‬סדר החבטה ‪ -‬אחר תפילת מוס‪ ,‬לוקחי חמשה בדי ערבה‪,‬‬ ‫ויאגד יחד‪ ,‬ויחבט בכח על הקרקע חמש פעמי )תמ; תמב; בא"ח‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬ז(‪ .‬ולכתחילה יקח בדי ערבה כשרי ונאי )רמ"א ש‪ ,‬ד(‪,‬‬ ‫וא אינו מוצא ערבה כשרה‪ ,‬אלא רק ערבה שיש בה ג' טפחי‬ ‫וְ ָע ֶלה אחד בבד אחד‪ ,‬יכול לצאת בה ידי חובה )שו"ע ש(‪ – .‬ויכול א‪,‬‬ ‫ליטול את הערבה שבלולב‪ ,‬לאחר שיתיר את אוגדו )תמב(‪ .‬ובמקו‬ ‫צור‪ -‬אפשר שלאחר שחבט הערבה בקרקע חמש פעמי‪ ,‬ימסור‬ ‫אותה לחבירו שיחבוט בה ג הוא‪ ,‬בתנאי שהערבה עדיי‪ %‬כשרה‬ ‫)תמג(‪.‬‬ ‫החבטה תהיה על גבי עפר האר( ולא על קרקע מרוצפת‪ ,‬ואי‪%‬‬ ‫להכות בחוזקה באופ‪ %‬שיתלשו העלי מהערבה‪ ,‬כי ראוי‬ ‫שהערבות תהיינה כשרות ושלימות בכל החבטות )בא"ח ש; תמב(‪.‬‬ ‫‪ .ï‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות חבטת ערבה‪ ,‬שכל מצות עשה‬ ‫שהזמ‪ %‬גרמה נשי פטורות‪ ,‬ולא תחבוטנה כלל )עוד יוס חי‪ ,‬וישלח סו‬ ‫אות א; תמג(‪.‬‬ ‫‪ .ì‬פרשת "וזאת הברכה" ‪ -‬ביו הושענא רבה יקרא פרשת‬ ‫"וזאת הברכה" שני מקרא ואחד תרגו‪ .‬וא לא הספיק לקוראה‪,‬‬ ‫יקראנה בליל שמיני עצרת או בבוקר לפני תפילת שחרית )מ"ב רפה‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫חג שמח‬ ‫תזכו לשנים רבות נעימות וטובות‬ ‫‬ ‫‬ ‫לאור הביקוש הרב לעלו‪ ,‬ברצוננו להגדיל את ההפצה‪ .‬כל המעוני‬ ‫לתרו לזיכוי הרבי‪ ,‬יפנה לטל'‪ ,025324067 :‬ותבוא עליו ברכה‪ .‬נית‬ ‫להנציח שמות • נא לשמור על קדושת העלון • ניתן להשיג את העלון‬ ‫באינטרנט באתר המשרד לשרותי דת‪ ,www.dat.gov.il :‬ובאתר מאור‬ ‫לפסגה‪www.maorlapisga.org :‬‬ ‫העלון מוקדש לרפואת הרב גדעון בן צופיה‪ ,‬זכריה בן שושנה ניזה‪ ,‬אביגיל רבקה‬ ‫בת שרה‪ ,‬דיקלה חנה בת אורנה‪ ,‬אלון בן אביגיל רבקה‪ ,‬שמעון בן גרציה‪ ,‬מרינה בת‬ ‫דינה‪ .‬שושנה בת מלכה‪ ,‬מרים חיה בת מסעודה‪ ,‬נח בן חוה‪ ,‬גרציה בת חנה‪ ,‬אברהם‬ ‫בן חנה‪ ,‬דניאל בן הדסה שיפרה‪ ,‬יהושע בן רחל‪ .‬להצלחת שלמה עמאר בן סולטנה‪.‬‬ ‫זיווג הגון לאורטל בת תמר‪ ,‬יעקב בן מרינה‪ .‬זרע של קיימא ללירן בת אורנה‪.‬‬ ‫ולעילוי נשמת נפתלי בן שמעה‪ ,‬משה שמואל בן אסתר‪ ,‬גבריאל בן חנה‪ .‬אהרן בן‬ ‫דבורה‪ ,‬שלמה בן מרים‪ ,‬שרה בת בלה‪ ,‬יעקב בן סולטנה‪ ,‬דוד בן מיכל‪ ,‬יהודה בן‬ ‫בת‪-‬שבע‪ ,‬ציון בן רחל‪ ,‬דינה בת חנה‪ ,‬יהושע בן חנה‪ ,‬יוסף חיים בן יפה‪ ,‬שמעון בן‬ ‫שמחה‪ ,‬אסתר בת סעודה‪ ,‬יצחק בן חנה‪ ,‬חנה בת זוהר‪ .‬רבקה חיה בת איז'ה‪ ,‬מרים‬ ‫חיטיבאשווילי‪ ,‬חביבה בת ניזמה‪ ,‬משולם בן צבי‪ ,‬שלום בן סוליקה‪ ,‬ר'שמעון בן‬ ‫איז'ה‪ ,‬סעדה בת רחל‪ ,‬דוד בן אסתר‪ ,‬מרסדס בת תמר‪ ,‬מסעוד בן אונישה‪ ,‬ששון בן‬ ‫שרה‪ ,‬אביה יהושע בן רונית‪ ,‬חיים חי מנחם בן בלנש‪ ,‬יהודה בן שרה‪ ,‬דוד בן‬ ‫דורית‪ ,‬אוריה בן כוכב‪ ,‬יצחק בן רחנה‪ ,‬משה חי בן רינת‪ ,‬הרב חיים בן סעדה‪,‬‬ ‫שמואל נורברט בן אליס מומה‪ ,‬מרדכי בן סולטנה‪.‬‬