‫הופק לזיכוי הרבים ע"י‬ ‫ב"ה‬ ‫עידן המועדים‬ ‫‪íëþ êò¼¾îí , ó−ò−ôí ³¼ëþê , í×î½ ³î×ñí‬‬ ‫¼‪ðî¼î ê"¬−ñ¾ ¹½î− í−ðëî¼ îò−ëþ ñ"¾êþí öþô ,íþîþë íò¾ô ,ê"ôþ ,µîþ¼ öìñî¾í :−š½õ −õ ñ‬‬ ‫‪(02‬‬‫‪02-5324067) ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò‬‬ ‫ בניית ה סוכה ‬ ‫‪ .ê‬מצות סוכה ‪ -‬נאמר בתורה )ויקרא כג‪ ,‬מבמג(‪ֹ ַ " :‬ת ֵ ְב‬ ‫ֵב ַ ֹת‪ְ .‬ל ַמ ַע‪ $‬י ְֵדע‬ ‫ִ ָר ֵאל י ְ‬ ‫ָמי‪ָ ,‬ל ָה ֶאזְ ָרח ְי ְ‬ ‫ִ ְב ַעת י ִ‬ ‫א&ת‬ ‫יאי ָ‬ ‫ה&צ ִ‬ ‫ה& ְב ִי ֶאת ְנֵי ִי ְ ָר ֵאל‪ִ ְ ,‬‬ ‫יכ‪ִ ,‬י ַב &ת ַ‬ ‫דֹר ֵֹת ֶ‬ ‫ֵמ ֶא ֶר( ִמ ְצ ָריִ"‪ .‬וסוכות אלו ה ענני כבוד שהקב"ה הקי‪ ,‬בה‬ ‫את בני ישראל‪ ,‬שיהיה לה צל ומחסה על ראש שלא יכו‬ ‫ֵכר לכ‪ -‬ציונו הקב"ה‬ ‫עליה השרב והשמש )שו"ע תרכה‪ ,‬א(‪ ,‬וְ ז ֶ‬ ‫לעשות סוכות ממש‪ ,‬כדי שנזכור נוראותיו ונפלאותיו )מ"ב ש‪,‬‬ ‫א(‪ – .‬ולכ‪ ,$‬בשעה שיושב בסוכה יכוי‪ $‬שציונו הקב"ה לשבת‬ ‫בסוכה זכר לכל הניסי והנפלאות שעשה עימנו ביציאת‬ ‫מצרי‪ ,‬וג זכר לענני הכבוד )מ"ב תרכה‪ ,‬א; מועד לכל חי כ‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫‪ .ë‬מיקום הסוכה ‪ -‬ראוי שיעשה את הסוכה במקו המובחר‬ ‫והיפה ביותר שיש לו )אל המג על המט"א תרכו‪ ,‬ג(‪ ,‬וצריכה להיות‬ ‫כולה תחת כיפת השמי‪ ,‬ולכ‪ $‬צרי‪ -‬ליזהר שלא לעשות‬ ‫הסוכה תחת גג‪ ,‬מרפסת‪ ,‬איל‪ $‬וכדומה )שו"ע תרכו‪ ,‬א ובאה"ל ד"ה וי"א(‪.‬‬ ‫עיקר ההקפדה היא כשיש מרפסת או איל‪ $‬מעל הסוכה‬ ‫ממש‪ ,‬אבל א יש איל‪ $‬או בני‪ $‬גבוה מצד הסוכה‪ ,‬א‪ ,‬על פי‬ ‫שמחמת אי‪ $‬החמה מגיעה כלל לסוכה‪ ,‬א‪ ,‬על פי כ‪ $‬הסוכה‬ ‫כשרה‪ ,‬כל שהיא מסוככת כראוי )באה"ל ש ד"ה תחת האיל; מועד לכל חי‬ ‫כא‪ ,‬ל(‪ - .‬וסוכה שנעשית תחת חבלי כביסה‪ ,‬אפילו א אי‪ $‬בי‪$‬‬ ‫חבל לחבל שלושה טפחי )‪ 24‬ס"מ(‪ ,‬הרי היא כשרה‪ ,‬אפילו‬ ‫בשעה שתולי כביסה על החבלי )סט*((‪.‬‬ ‫‪ .è‬דפנות הסוכה ‪ -‬הסוכה צריכה להעשות משלוש דפנות‬ ‫וסכ‪ -‬על גביה‪) $‬סוכה ב‪ ;.‬ו‪ ,(:‬וראוי שתהיה עשויה מארבע דפנות‬ ‫שלימות ויהיה בה צורת הפתח לנוי )עי' רמ"א תרל ב וה(‪ 6 .‬את‬ ‫הדפנות מותר לעשות מכל דבר‪ ,‬אפילו מדבר המקבל טומאה‬ ‫)שו"ע ש‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ .ð‬צרי‪ -‬שהדופ‪ $‬תהיה יציבה ולא תתנדנד אפילו מעט ברוח‬ ‫מצויה‪ ,‬ולכ‪ $‬אי‪ $‬להשתמש לדופ‪ $‬בסדיני‪ֶ ְ ,‬ר ֶז ְנט וכדומה‪,‬‬ ‫מפני שאינ ראויי לעמוד ברוח מצויה‪ .‬ואפילו א קושר‬ ‫היטב בעמודי הסוכה‪ ,‬אי‪ $‬להתיר‪ .‬ואפילו א עשה שתי‬ ‫דפנות כהוג‪ ,$‬ורק דופ‪ $‬אחת מסדי‪ $‬או ברזנט‪ ,‬אי‪ $‬להתיר‪ .‬א‪-‬‬ ‫א עשה שלוש דפנות כהוג‪ ,$‬יכול לעשות את הדופ‪ $‬הרביעית‬ ‫מסדי‪ $‬או ברזנט )שו"ע תרל‪ ,‬י; ב(‪ 6 .‬ואול ההקפדה היא רק בגובה‬ ‫עשרה טפחי )שמוני ס"מ‪ ,‬וטוב להדר שיהיה שיעור מטר( שהוא‬ ‫שיעור דופ‪ ,$‬ולכ‪ $‬א יש דופ‪ $‬כשרה בשיעור זה‪ ,‬מותר לעשות‬ ‫את המש‪ -‬הדופ‪ $‬על ידי סדי‪ $‬או ברזנט‪.‬‬ ‫‪ .í‬דפנות סוכה שנעשו על ידי קני רצופי‪ ,‬ובי‪ $‬קנה לקנה‬ ‫פחות משלושה טפחי )‪ 24‬ס"מ(‪ ,‬הסוכה כשרה )מדי‪ָ $‬לבד(‪ .‬ולכ‪,$‬‬ ‫מרפסת הסגורה משלושת רוחותיה על ידי מעקה ברזל ואי‪$‬‬ ‫______________‬ ‫*( הבהרה‪ :‬סת ציו שבדברינו‪ ,‬הכוונה לעמוד שבספר חזו עובדיה‪ ,‬סוכות‪.‬‬ ‫שו"ע=שולח ערו&‪ .‬מ"ב=משנה ברורה‪ .‬בא"ח=ב איש חי‪.‬‬ ‫בי‪ $‬עמוד לחבירו יותר משלושה טפחי‪ ,‬וסיכ‪ -‬עליה כהלכה‪,‬‬ ‫כשרה )עי' שו"ע שסב‪ ,‬ה; ה(‪.‬‬ ‫‪ .î‬הסכך ‪ -‬הסכ‪ -‬שמסככי בו את הסוכה‪ ,‬צרי‪ -‬שיהיו בו‬ ‫שלושה תנאי‪ :‬א( גידולו מ‪ $‬האר(‬ ‫ניילו‪ $‬ופלסטיק )טו((‪ .‬ב( תלוש ולא מחובר לקרקע‪ .‬ג( דבר שאינו‬ ‫ראוי לקבל טומאה )שלא יהיה מכלי או מיני אוכלי( )שו"ע תרכט‪ ,‬א(‪6 .‬‬ ‫ואי‪ $‬לסכ‪ -‬לכתחילה בדבר שיש בו ריח רע‪ ,‬ולא בדבר‬ ‫שנושרי העלי שבו‪ ,‬שיש לחוש שמתו‪ -‬כ‪ -‬יאל( לצאת מ‪$‬‬ ‫הסוכה )שו"ע ש‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫)ולא ממתכת‪ ,‬נייר )טז(‪ ,‬זכוכית‪,‬‬ ‫‪ .ï‬זהירות מגזל ‪ -‬יזהר מאוד שלא יעשה סוכתו מסכ‪ -‬או‬ ‫דפנות גזולי‪ ,‬שחלילה הופ‪ -‬את הסניגור לקטיגור‪ ,‬והיצר‬ ‫הרע משמח את האד לחשוב שהרויח בכ‪ -‬שלא שיל‬ ‫עליה ממו‪ ,$‬והוא אינו יודע ששמחת היצר הרע היא על כ‪-‬‬ ‫שהכשילו באיסור גזל )מועד לכל חי כא‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫ולכ‪ $‬אסור לקצו( ענפי מעצי השייכי לרשות‬ ‫ממשלתית או עירונית המקפידה על כ‪ ,-‬כל שלא ניתנה לו‬ ‫רשות מפורשת מאת הממוני‪ .‬ויש אנשי שאינ נזהרי‬ ‫מליטול קרשי העומדי לבני‪ $‬שלא מדעת בעליה‪ ,‬להעמיד‬ ‫בה את הדפנות או את הסכ‪ ,-‬ואסור לעשות כ‪ $‬אפילו א‬ ‫בכוונת להחזיר אות לאחר החג‪ ,‬כי על כל פני הוא‬ ‫משתמש בה באיסור גזל‪ ,‬כי השואל חפ( שלא מדעת‬ ‫הבעלי נחשב גזל‪) $‬שו"ע חו"מ רצב‪ ,‬א(‪ ,‬ואסור לבר‪ -‬על סוכה‬ ‫כזאת )באה"ל; נז(‪ .‬וכ‪ $‬יזהר שלא יבנה הסוכה במקו שגור‬ ‫הפרעה לשכני או לבני רשות הרבי‪ ,‬ושלא ירעיש בשעות‬ ‫המנוחה המקובלות‪.‬‬ ‫‪ .ì‬אופן הסיכוך ‪ -‬בתחילה צרי‪ -‬לעשות את הדפנות של‬ ‫הסוכה בכשרות‪ ,$‬ורק אחר כ‪ -‬לתת את הסכ‪ -‬מלמעלה‬ ‫)ובדיעבד שלא עשה כ‪ ,$‬הסוכה כשרה( )לח(‪ 6 .‬כמות הסכ‪ -‬תהיה‬ ‫באופ‪ְ 7ִ ְ $‬רא ממנו את הכוכבי הגדולי )שנראי א‪ ,‬ביו(‪,‬‬ ‫וא היה מעו ֶה כמו בית‪ ,‬א‪ ,‬על פי שהכוכבי ואפילו ניצוצי‬ ‫השמש אינ נראי מתוכו‪ ,‬הסוכה כשרה )שו"ע תרלא‪ ,‬ג ושעה"צ ו(‪.‬‬ ‫רוה מחמתה‪ ,‬אבל א היתה‬ ‫וצרי‪ -‬שתהיה הסוכה צילתה ְמ ָ‬ ‫חמתה מרובה מצילתה‪ ,‬פסולה )שו"ע ש‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫¬‪ .‬העמדת הסכך ‪ -‬לכתחילה טוב לחוש ולהיזהר שלא‬ ‫להעמיד הסכ‪ -‬בדבר המקבל טומאה‪ ,‬כגו‪ $‬שמעמיד את הסכ‪-‬‬ ‫על גבי צינורות ברזל )ומכל מקו א‪ ,‬א העמיד את הסכ‪ -‬בדבר‬ ‫המקבל טומאה‪ ,‬הסוכה כשרה(‪ .‬וב"מעמיד דמעמיד"‪ ,‬מותר‬ ‫לכתחילה )עי' שו"ע תרל‪ ,‬יג; תרכט‪ ,‬ז ובנו"כ; מד(‪ ,‬דהיינו שמניח על גבי‬ ‫הצינורות קרשי מארבע רוחות הסוכה‪ ,‬באופ‪ $‬שהסכ‪ -‬עומד‬ ‫על גבי הקרשי‪ 6 .‬וא מתפיסי את הסכ‪ -‬לקרשי‬ ‫באמצעות "אזיקוני"‪ ,‬אי‪ $‬זה נחשב למעמיד בדבר המקבל‬ ‫טומאה‪ ,‬כיו‪ $‬שהסכ‪ -‬עומד א‪ ,‬מבלי האזיקוני‪ ,‬ועושה כ‪ $‬רק‬ ‫כדי שלא יעו‪ ,‬הסכ‪ -‬ברוח שאינה מצויה )חזו איש‪ ,‬כמובא בס' אורחות‬ ‫רבינו ב‪ ,‬רטז; שו"ת בצל החכמה ה‪ ,‬מד(‪.‬‬ ‫‪ .−‬קישוט הסוכה ‪ -‬מצוה לקשט את הסוכה בקישוטי נאי‬ ‫לנאותה )שבת קלג‪ ,(:‬ובפרט שנויי הסוכה מנעימי לאד את‬ ‫ישיבתו בסוכה )עד(‪ .‬לפיכ‪ ,-‬ראוי לעטר הסוכה בסדיני נאי‬ ‫ולתלות בה רימוני לנוי וכדומה‪ ,‬וכל המרבה לנאותה‬ ‫וליפותה הרי זה משובח )של"ה(‪ .‬ויש לעודד תחרות ע פרסי‬ ‫למי שיכי‪ $‬את הסוכה הנאה ביותר )חשוקי חמד סוכה‪ ,‬תכח(‪ 6 .‬נכו‪$‬‬ ‫להיזהר שלא לתלות שו נוי בסכ‪ -‬של הסוכה אלא רק תו‪-‬‬ ‫ארבעה טפחי )‪ 32‬ס"מ( לסכ‪) -‬רמ"א תרכז‪ ,‬ד; עה(‪.‬‬ ‫ ה ישיבה ב סוכה ‬ ‫המזו‪) $‬קעח(‪.‬‬ ‫]אבל על מיני מזונות אי‪ $‬מברכי ברכת לישב בסוכה‪ ,‬כל‬ ‫שלא אכל שיעור קביעת סעודה )‪ 216‬גר(‪ 6 .‬ומנהג האשכנזי לבר‪ -‬ברכת‬ ‫"לישב בסוכה" כל שאוכל יותר מכביצה מזונות‪ ,‬וישתדלו שלא לצאת מיד‬ ‫אחר האכילה אלא לשבת ש זמ‪ $‬מה‪ ,‬ויכוי‪ $‬שהברכה היא על האכילה ועל‬ ‫הישיבה שאחר זה )מ"ב תרלט‪ ,‬טז([‪.‬‬ ‫‪ .î‬שינה בסוכה ‪ -‬השינה בסוכה הינה חובה בכל שבעת ימי‬ ‫החג‪ ,‬והשינה חמורה יותר מ‪ $‬האכילה‪ ,‬שהרי מותר לאכול‬ ‫אכילת עראי חו( לסוכה‪ ,‬אבל שינה אפילו באופ‪ $‬עראי‬ ‫אסורה מחו( לסוכה )שו"ע תרלט‪ ,‬ב(‪ ,‬מכיו‪ $‬שכ‪ -‬דרכו של האד‬ ‫שמתנמנ מעט ודי לו בכ‪) -‬מ"ב ש‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫‪ .ê‬אכילת כזית בלילה הראשון ‪ -‬מצות עשה לאכול בסוכה‬ ‫כזית פת )כ‪ 306‬גר( בלילה הראשו‪ $‬של חג הסוכות )שו"ע תרלט‪ ,‬ג(‬ ‫לאחר צאת הכוכבי )רמ"א ש(‪ ,‬וצרי‪ -‬לאוכלו בלי הפסק תו‪-‬‬ ‫‪ 465‬דקות )ובדיעבד א‪ ,‬בתו‪ 7.5 -‬דקות( )קיב(‪] .‬ונכו‪ $‬שיאכל פת יותר‬ ‫‪ .ï‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות סוכה )שו"ע תרמ‪ ,‬א(‪ ,‬וא רצו‬ ‫לישב בסוכה‪ ,‬יש לה‪ $‬שכר‪ ,‬אבל לא תברכנה "לישב בסוכה"‪,‬‬ ‫כיו‪ $‬שה‪ $‬פטורות )והאשכנזיות נוהגות לבר‪) -‬מ"ב ש((‪] .‬ולכ‪ $‬כששומעת‬ ‫ויאכלנה בפני עצמה‬ ‫ברכת "לישב בסוכה" בעת הקידוש מפי המקדש‪ ,‬לא תענה אחריו "אמ‪,"$‬‬ ‫משיעור כביצה‬ ‫)כ‪ 606‬גר(‬ ‫בתו‪ 8 -‬דקות‬ ‫)מ"ב ש‪ ,‬כב; קיד(‬ ‫בלא תוספות )קטז([‪.‬‬ ‫לפי שאי‪ $‬ברכה זו שייכת לה‪ ,‬ונחשב הדבר להפסק בי‪ $‬ברכת בורא פרי‬ ‫‪ .ë‬אושפיזין ‪ -‬בכל לילה קוד שנכנס לסוכה יאמר סדר‬ ‫"עולו אושפיזי‪ "$‬וכו' המופיע במחזור‪ ,‬וצרי‪ -‬להכי‪ $‬כסא נאה‬ ‫לכבוד‪ ,‬כי א אינו עושה כ‪ ,$‬ה אינ באי )החיד"א במורה‬ ‫באצבע ט‪ ,‬רפט(‪ .‬וכתבו בספרי הקדושי שבכל יו ויו מחג‬ ‫הסוכות יהיה לו עני על שולחנו וית‪ $‬לו מנה יפה כאילו היה‬ ‫אחד מהאושפיזי‪ $‬מיסב אצלו )אל המג תרכה‪ ,‬נח(‪ ,‬או ישלח לו‬ ‫מנה )בא"ח ש"א האזינו‪ ,‬ט(‪ ,‬ולכל הפחות ית‪ $‬מעות לעניי כנגד‬ ‫שיעור סעודה זו‪.‬‬ ‫הגפ‪ $‬של הקידוש לטעימה שלה‪ ,‬אלא תענה "אמ‪ "$‬בהרהור‪ ,‬אבל‬ ‫‪ .è‬קדושת הסוכה ‪ -‬מבואר בזוהר הקדוש )פרשת אמור קג‪ (:‬שהוד‬ ‫קדושת האושפיזי‪$‬‬ ‫נמצאת בסוכה‪ ,‬לפיכ‪ -‬היושב בסוכה עליו לשבת בדר‪ -‬אר(‪,‬‬ ‫בכבוד והדר‪ ,‬מה ג שהסוכה לכשעצמה קדושתה גדולה‬ ‫מאוד‪ ,‬ולא ישוחח בה בדברי בטלי‪ ,‬ובמיוחד יש ליזהר‬ ‫להתרחק מהכעס וההקפדה בתו‪ -‬הסוכה )קמז(‪.‬‬ ‫)אברה‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהר‪ ,$‬יוס‪ ,‬ודוד(‬ ‫ולכ‪ $‬ג לא יכניס סירי לתו‪ -‬הסוכה‪ ,‬כי אי‪ $‬זה מכובד‬ ‫להביא סיר אצל השולח‪ $‬להגיש ממנו‪ ,‬אבל מותר להביא‬ ‫קערה גדולה‪ ,‬וכל אחד מ‪ $‬המסובי לוקח ממנה ונות‪ $‬לצלחת‬ ‫שלו ואוכל‪ ,‬כיו‪ $‬שדר‪ -‬לעשות כ‪ $‬ג בפני אורחי מכובדי‪.‬‬ ‫ומותר לעשות נטילת ידי לסעודה בסוכה וכ‪ $‬לעש‪ .$‬ולא‬ ‫יחלי‪ ,‬חיתול לקט‪ $‬בסוכה )קכז(‪ ,‬וכ‪ $‬לא יכניס פח אשפה לתוכה‪.‬‬ ‫‪ .ð‬אכילה בסוכה ‪ -‬בכל ימי חג הסוכות אסור לאכול סעודת‬ ‫ֶק ַבע חו( לסוכה )יותר מ‪ 546‬גר פת‪ ,‬אבל פחות מכ‪ -‬מותר(‪ ,‬כמו כ‪$‬‬ ‫האוכל עוגות יותר מהשיעור הנ"ל‪ ,‬חייב לאכול בסוכה‪ ,‬א‪-‬‬ ‫אינו מבר‪ -‬על הישיבה בסוכה )כל שלא אכל שיעור קביעת סעודה(‪6 .‬‬ ‫והאוכל פירות‪ ,‬אורז או בשר וכדומה‪ ,‬אפילו הרבה‪ ,‬וכ‪$‬‬ ‫השותה כל מיני משקי‪ ,‬מ‪ $‬הדי‪ $‬פטור מהסוכה‪ .‬והמחמיר על‬ ‫עצמו ואינו שותה אפילו מי חו( לסוכה‪ ,‬הרי זה משובח‬ ‫)שו"ע תרלט‪ ,‬ב(‪ .‬אבל א אוכל סעודת קבע בסוכה‪ ,‬אסור לו‬ ‫לשתות אפילו מי חו( לסוכה‪ ,‬וכ‪ $‬לא יסיי האוכל שבפיו‬ ‫חו( לסוכה‪ ,‬כיו‪ $‬שהכל בא מחמת סעודת קבע שחייבת‬ ‫בסוכה )שעה"צ תרלט‪ ,‬כט; קמה(‪.‬‬ ‫‪ .í‬כשבא לאכול סעודת קבע‪ ,‬לאחר שנטל ידיו‪ ,‬מבר‪ -‬בסוכה‬ ‫יב‬ ‫בעמידה‪" :‬ברו‪ -‬אתה‪ ...‬אשר קידשנו במצוותיו‪ ,‬וציונו ִל ֵ‬ ‫בסוכה" )והאשכנזי קוראי ה‪6‬ל' בצירי(‪ ,‬ולאחר מכ‪ $‬יושב ומבר‪-‬‬ ‫ברכת "המוציא" )קעב(‪ .‬וא שכח לבר‪" -‬לישב בסוכה" קוד‬ ‫האכילה‪ ,‬ונזכר בסיו סעודתו‪ ,‬אפילו א אוכל רק פירות‬ ‫לקינוח סעודה או שותה משקה‪ ,‬רשאי לבר‪" -‬לישב בסוכה"‪,‬‬ ‫כיו‪ $‬שהוא נמצא בהמש‪ -‬סעודת קבע‪ ,‬ועדיי‪ $‬לא ביר‪ -‬ברכת‬ ‫האשכנזיות רשאיות לענות "אמ‪) "$‬קמח([‪.‬‬ ‫‪ .ì‬קטנים ‪ -‬קטני פטורי מסוכה )שו"ע ש(‪ ,‬ואול קט‪$‬‬ ‫שאינו צרי‪ -‬לאימו‪ ,‬והוא כב‪ $‬חמש שני או ב‪ $‬שש שני )כל‬ ‫אחד לפי חריפות יכלו(‪ ,‬חייבי לחנכו במצות סוכה‪ ,‬ומלמדי‬ ‫אותו שלא יאכל חו( לסוכה )שו"ע ש‪ ,‬ב(‪ ,‬ואסור להאכילו או‬ ‫לצוות עליו שיאכל חו( לסוכה פת יותר משיעור כביצה )מ"ב‬ ‫ש‪ ,‬ה(‪ .‬וא הקט‪ $‬אינו יכול לסבול הצינה והקור כשהוא יש‪$‬‬ ‫בלילה בסוכה‪ ,‬אפילו הוא קט‪ $‬שהגיע לחינו‪ ,-‬פטור מ‪$‬‬ ‫הסוכה‪ ,‬וכ‪ $‬המנהג )קנב(‪.‬‬ ‫¬‪ .‬מצטער ‪ -‬המצטער פטור מ‪ $‬הסוכה‪ ,‬כגו‪ $‬א יש בסוכה‬ ‫זבובי או יתושי המטרידי אותו‪ ,‬או מפני הרוח‪ ,‬או מפני‬ ‫ריח רע )שו"ע תרמ‪ ,‬ד(‪ .‬וא קר‪ ,‬יש לו ללבוש בגדי חמי ולאכול‬ ‫בסוכה )באה"ל ד"ה מפני הרוח(‪ .‬וא ח לו‪ ,‬יביא מאוורר לסוכה‪.‬‬ ‫וחולה שאי‪ $‬בו סכנה‪ ,‬אפילו חש בראשו או בעיניו בלבד או‬ ‫באחד משאר איבריו‪ ,‬פטור ממצות הסוכה‪ ,‬וכ‪ $‬משמשיו‬ ‫פטורי בשעה שהוא צרי‪ -‬לה‪ .‬וחולה שיש בו סכנה‪,‬‬ ‫משמשיו פטורי לגמרי מ‪ $‬הסוכה‪ ,‬מפני שצריכי להשגיח‬ ‫עליו תמיד )שו"ע ש‪ ,‬ג; קנח(‪.‬‬ ‫כמו כ‪ $‬אד שמפחד להיות בסוכה ִמ ַ‪ַ B‬חד ליסטי או‬ ‫גנבי‪ ,‬הרי זה פטור מהסוכה )רמ"א ש‪ ,‬ד(‪ ,‬והוא הדי‪ $‬א מפחד‬ ‫שיפרצו גנבי לביתו‪ .‬וכ‪ $‬חיילי או אנשי משטרה המופקדי‬ ‫על הבטחו‪ $‬של תושבי העיר ועסוקי בשמירה‪ ,‬פטורי מ‪$‬‬ ‫הסוכה )עי' שו"ע תרמ‪ ,‬י; קצו(‪ 6 .‬והיוצאי לטייל בימי חג הסוכות‪,‬‬ ‫אינ רשאי להפקיע עצמ ממצות סוכה‪ ,‬וחייבי לאכול‬ ‫סעודת קבע שלה בסוכה )קסו(‪.‬‬ ‫‪ .−‬גשמים ‪ -‬א היה אוכל סעודתו בסוכה‪ ,‬וירדו גשמי‪ ,‬הרי‬ ‫זה נכנס לביתו ומסיי סעודתו‪ .‬מאימתי מותר להיכנס‬ ‫לביתו? משירדו טיפות גשמי לתו‪ -‬הסוכה כשיעור שאילו‬ ‫היו נופלות לתו‪ -‬תבשיל היה נפסל לאכילה )שו"ע תרלט‪ ,‬ה( )וא‬ ‫אינו בקי לשער זאת‪ ,‬ישער ממתי היה יוצא מהחדר שאוכל בו מחמת‬ ‫הטיפות )רמ"א ש((‪ .‬וא לאחר שנכנס לביתו להמשי‪ -‬בסעודתו‪,‬‬ ‫פסקו הגשמי‪ ,‬אי‪ $‬מחייבי אותו לחזור לסוכה עד שיגמור‬ ‫סעודתו )שו"ע ש‪ ,‬ו(‪ ,‬וא רצה להחמיר לגמור את סעודתו‬ ‫בסוכה‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪] .‬וְ ַה ְ‪B‬ט&ר בזמ‪ $‬הגשמי הוא אפילו בלילה‬ ‫הראשו‪ $‬של החג )והאשכנזי בלילה הראשו‪ $‬מצריכי לאכול בסוכה א‪,‬‬ ‫כשיורדי גשמי והוא מצטער(‬ ‫)רמ"א תרלט‪ ,‬ה; תרמ‪ ,‬ד ומ"ב‬ ‫ש(‪ ,‬וא פסקו‬ ‫הגשמי בלילה הראשו‪ ,$‬חייב לאכול כזית בסוכה[‪ 6 .‬והוא הדי‪ $‬א‬ ‫ראה שיורדי גשמי‪ ,‬ולכ‪ $‬התחיל לאכול בביתו‪ ,‬ופסקו‬ ‫הגשמי‪ ,‬אי‪ $‬צרי‪ -‬להפסיק סעודתו ולגמור אותה בסוכה‪,‬‬ ‫אלא גומרה בביתו )קפה(‪.‬‬ ‫ולעני‪ $‬השינה בסוכה‪ ,‬די בגשמי מועטי כדי לפוטרו‬ ‫)רמ"א ש‪ ,‬ז(‪ ,‬אפילו בלילה הראשו‪) $‬רה(‪ ,‬וא פסקו הגשמי‪ ,‬אינו‬ ‫חייב לחזור לסוכה )שו"ע ש(‪ ,‬עד שישלי את שינתו הזקוקה לו‬ ‫)רז(‪ ,‬ומכל מקו א רוצה להחמיר לקו וליש‪ $‬בסוכה‪ ,‬תבוא‬ ‫עליו ברכה )רו(‪] .‬אבל היש‪ $‬בביתו ביו‪ ,‬ולאחר שפסקו הגשמי התעורר‬ ‫מעצמו ורוצה להמשי‪ -‬ליש‪ ,$‬צרי‪ -‬לחזור מיד לסוכה‪ ,‬כיו‪ $‬שיו אינו זמ‪$‬‬ ‫שינה לרוב העול )רז([‪.‬‬ ‫וְ ַה ָ‪B‬טר מ‪ $‬הסוכה מחמת ירידת גשמי‪ ,‬ומחמיר על‬ ‫עצמו ואינו יוצא מ‪ $‬הסוכה ‪ 6‬הרי זה הדיוט‪ ,‬ואינו מקבל שכר‬ ‫על כ‪) -‬רמ"א ש(‪ ,‬וא ביר‪ -‬על אכילתו "לישב בסוכה"‪ ,‬הרי זו‬ ‫ברכה לבטלה )מ"ב ש‪ ,‬מה(‪ - .‬וכשיוצא מ‪ $‬הסוכה מפני הגשמי‪,‬‬ ‫ֵי ֵצא בהכנעה‪ ,‬כעבד שמוזג כוס לרבו‪ְ ,‬ש ָפכ& רבו על פניו‪,‬‬ ‫כלומר שאינו מעוני‪ $‬שישמשו )רמ"א ש(‪ ,‬ומכל מקו לא מפני‬ ‫כ‪ -‬יארי‪ -‬בעצבות ודאגה‪ ,‬ואי‪ $‬לנו אלא לקיי מאמרו יתבר‪-‬‬ ‫ולשמוח בשמחת החג הקדוש‪ ,‬והוא יתבר‪ -‬יעשה הטוב בעיניו‬ ‫)אל המג תרכו‪ ,‬כ(‪] .‬יש אומרי שא ירדו גשמי מלפני החג ונמשכו בחג‬ ‫או שירדו גשמי אחרי הלילה הראשו‪ $‬של החג‪ ,‬אי‪ $‬זה סימ‪ $‬קללה )קפו([‪.‬‬ ‫ ארבעת המינים ‬ ‫ל ַק ְח ֶ ָל ֶכ ַ‪&7‬‬ ‫‪ .ê‬ד' המינים ‪ -‬נאמר בתורה )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪ְ " :‬‬ ‫ַענַ‪ֵ ,‬ע(‬ ‫ָה ִרא&‪ִ Bְ $‬רי ֵע( ָה ָדר )=אתרוג( ַ‪ֹB‬ת ְ ָמ ִרי )=לולב( ו ֲ‬ ‫ָחל )=ערבות("‪ ,‬והיינו שנצטוינו ליטול בחג‬ ‫ָעבֹת )=הדס( וְ ַע ְר ֵבי נ ַ‬ ‫הסוכות ארבעה מיני‪ :‬אתרוג אחד‪ ,‬לולב אחד‪ ,‬שלושה‬ ‫הדסי ושתי ערבות‪ – .‬ויקנה ארבעת מיני יפי ומהודרי‪,‬‬ ‫ולא יחוס על כספו‪ ,‬כי הלא לקנות בגדי ותכשיטי לביתו‬ ‫מוציא הכס‪ ,‬בשמחה‪ ,‬כל שכ‪ $‬לדבר מצוה שציוה ה' שיוציא‬ ‫בשמחה רבה ולא יקמ( ממה שנת‪ $‬לו ה' )החיד"א במורה באצבע ט‪ ,‬רפז(‪.‬‬ ‫‪ .ë‬כשרות ‪ -‬מ‪ $‬הראוי לקנות ארבעת מיני ממויני תחת‬ ‫השגחה של גו‪ ,‬כשרות מפורס‪ ,‬כיו‪ $‬שישנ פרטי הלכה‬ ‫רבי בכשרות ארבעת המיני )בעיות הרכבה‪ ,‬גזל‪ ,‬טבל וערלה‪,‬‬ ‫מלבד עצ הפסיקה א המיני כשרי לברכה(‪.‬‬ ‫‪ .è‬סדר נטילת ד' המינים ‪ -‬לפני החג יש לאגוד בשני‬ ‫קשרי את הלולב יחד ע ההדסי והערבות )שו"ע תרנא‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫קוד הברכה יש לעמוד )רמ"א ש‪ ,‬ה( )אפילו א הוא חולה )בא"ח האזינו‪,‬‬ ‫יד((‪ ,‬נוטלי ביד ימי‪ $‬את הלולב ומיניו בלבד )ושידרת הלולב תהיה‬ ‫כנגד פניו )בא"ח ש‪ ,‬יג; מ"ב תרנ‪ ,‬ח(‪ .‬וא עונד טבעת‪ ,‬יסירנה )רמ"א ש‪ ,‬ז((‪,‬‬ ‫ומברכי‪" :‬ברו‪ -‬אתה‪ ...‬אשר קידשנו במצוותיו‪ ,‬וציונו על‬ ‫נטילת לולב"‪ ,‬בסיו הברכה נוטלי ביד שמאל את האתרוג‬ ‫ומחברי אותו ללולב במקו אחיזתו מלמטה )בא"ח ש‪ ,‬יד(‪,‬‬ ‫ומנענעי אות יחד כסדר דלהל‪) $‬בסעי‪ ,‬ד'(‪.‬‬ ‫והשנה שחג הסוכות חל להיות בשבת‪ ,‬חכמי ביטלו את‬ ‫מצות ארבעת המיני ביו שבת )מפני שיש לחוש שיבוא האד‬ ‫לעבור על איסור הוצאה בכ‪ -‬שיולי‪ -‬את ארבעת המיני לאד בקי‬ ‫שילמדנו כיצד לנענע( )סוכה מב‪ ;:‬שו"ע תרנח‪ ,‬ב(‪ ,‬ולכ‪ $‬מברכי ברכת‬ ‫"שהחיינו" בשעת הנטילה ביו ראשו‪ .$‬והלולב ומיניו אסור‬ ‫לטלטל בשבת משו מוקצה‪ ,‬אבל האתרוג מותר בטלטול‪,‬‬ ‫שהרי הוא ראוי להריח בו א מבר‪ -‬תחילה על פרי אחר‬ ‫)"ברו‪ ...-‬הנות‪ $‬ריח טוב בפירות"( )רמ"א ש ומ"ב ה; שעה(‪.‬‬ ‫‪ .ð‬סדר הנענועים ‪ -‬מנהג הספרדי לנענע את ארבעת‬ ‫המיני לארבע רוחות העול‪ ,‬ומסתובבי כסדר הזה‪ :‬א(‬ ‫דרו‪ .‬ב( צפו‪ .$‬ג( מזרח ומעלה ומטה‪ .‬ד( מערב )האר"י בשער‬ ‫הכוונות‪ ,‬הובא בכה"ח תרנא‪ ,‬מט(‪) .‬וסימ‪ $‬לדבר ְל‪ֵ F‬ר את צד דרו בנקל‪,‬‬ ‫כשעומד לכיוו‪ $‬ארו‪ $‬הקודש שבמזרח‪ ,‬אזי יפנה לצד ימי‪ ,$‬וש הוא צד‬ ‫דרו‪ ,‬ומול דרו הוא צד צפו‪ ,$‬וכמו שנאמר‬ ‫)תהילי פט‪,‬‬ ‫ָמי‪$‬‬ ‫יג(‪ָ " :‬צפ&‪ $‬וְ י ִ‬ ‫את"(‪ .‬בכל פע שמנענע צרי‪ -‬להולי‪ -‬לפניו את‬ ‫‪F‬ה ְב ָר ָ‬ ‫ָ‬ ‫ארבעת המיני‪ ,‬ומחזיר אליו באופ‪ $‬שמקרב את הלולב אל‬ ‫גופו כלפי החזה‪ ,‬ועושה כ‪ $‬שלוש פעמי )ש וש מח(‪.‬‬ ‫לאחר מכ‪ $‬מתחילי באמירת ההלל בברכה‪ ,‬ומנענעי בו‬ ‫את הלולב בשלושה מקומות‪ :‬פע אחת ב"ה&ד ַלה' ִי ט&ב ִי‬ ‫יעה ‪ָH‬א"‪ ,‬ופע נוספת‬ ‫ה& ָ‬ ‫ִ‬ ‫ע&ל ַח ְס‪ ,"&G‬פעמיי ב"‪ָHI‬א ה'‬ ‫ְל ָ‬ ‫ב"ה&ד ַלה' ִי ט&ב" )הראשו‪) ($‬ש וש נ(‪ 6 .‬וכשפונה מצד דרו‬ ‫לצד צפו‪ $‬וכו'‪ ,‬יקפיד להסתובב תמיד דר‪ -‬צד ימי‪) $‬ככיוו‪ $‬מחוגי‬ ‫השעו‪) ($‬עי' יומא טו‪ :‬וש"נ; שו"ע תרנא‪ ,‬י ותרעו‪ ,‬ה(‪ .‬ג כשבא לעשות את‬ ‫הנענוע השני של "אנא"‪ ,‬אזי כשמסיי הנענוע הראשו‪ $‬בצד‬ ‫מערב‪ ,‬לא יפנה מיד שמאלה לצד דרו‪ ,‬אלא יסתובב שלוש‬ ‫רוחות לצד ימי‪ $‬דר‪ -‬צד צפו‪ ,$‬מזרח‪ ,‬דרו‪ ,‬ואז ינענע פע שניה‪.‬‬ ‫מכיו‪ $‬שמנענעי לארבע רוחות השמי וכלפי מעלה‬ ‫ומטה – ס‪ -‬הכל לששה כיווני‪ ,‬לכ‪ $‬יש לחלק את הפסוקי‬ ‫של "הודו" ו"אנא" לששה חלקי‪ .‬סדר האמירה והנענועי‬ ‫ב"הודו"‪ ,‬הוא כזה‪ :‬הודו )ינענע לצד דרו( לה' )אינו מנענע(‬ ‫כי )ינענע לצפו‪ ($‬טוב )ינענע למזרח( כי )בעודו לכיוו‪ $‬מזרח‬ ‫ינענע למעלה( לעול )בעודו לכיוו‪ $‬מזרח ינענע למטה(‬ ‫חסדו )ינענע למערב(‪ 6 .‬וסדר האמירה והנענועי ב"אנא ה' "‪,‬‬ ‫הוא כזה‪ :‬א )דרו( נא )צפו‪ ($‬ה' )אינו מנענע( הו )מזרח( שי‬ ‫)מעלה( עה )מטה( נא )מערב(‪] .‬ולאשכנזי יש מנהגי נענועי שוני‬ ‫)עי' מ"ב תרנא‪ ,‬מז([‪.‬‬ ‫‪ .í‬הושענות ‪ -‬לאחר אמירת ההלל מוציאי ספר תורה מ‪$‬‬ ‫ההיכל ומניחי אותו על התיבה‪ ,‬וכל הקהל מקיפי את‬ ‫התיבה ע ארבעת המיני )שו"ע תרס‪ ,‬א(‪ .‬וטוב שג בעת ההקפה‬ ‫יחזיק בלולב בידו הימנית‪ ,‬ובאתרוג בידו השמאלית‪ ,‬ויהיו‬ ‫צמודי יחדיו‪ ,‬ויתמו‪ -‬בסידור בשתי ידיו ויאמר ההושענות‪.‬‬ ‫וא אי אפשר לו בכ‪ ,-‬רשאי להחזיק הלולב והאתרוג בידו‬ ‫הימנית‪ ,‬והסידור בידו השמאלית )שפו(‪ .‬ומי שאי‪ $‬לו לולב‪ ,‬לא‬ ‫יקי‪) ,‬רמ"א ש‪ ,‬ב; ש(‪] .‬והנאל( להתפלל ביחידות‪ ,‬יניח ספר תנ"‪ -‬על כסא‬ ‫ויקי‪) ,‬בא"ח ש‪ ,‬טו([‪.‬‬ ‫‪ .î‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות נטילת ארבעת מיני‪ ,‬ככל‬ ‫מצות עשה שהזמ‪ $‬גרמה )עי' שו"ע תקפט‪ ,‬ג; תרמ‪ ,‬א; רמ"א תרנח‪ ,‬ט(‪ ,‬ומכל‬ ‫מקו א חפצות ה‪ $‬ליטול ד' המיני‪ ,‬יטלו בלא ברכה‬ ‫)והאשכנזיות נוהגות לבר‪) (-‬שלט(‪ ,‬ודי לה‪ $‬בהגבהת ארבעת המיני‬ ‫בלבד‪ ,‬ולא ינענעו לארבע רוחות )רב פעלי ח"א סוד ישרי יב; שנה(‪.‬‬ ‫‪ .ï‬קטנים ‪ -‬קט‪ $‬היודע לנענע לולב‪ ,‬חייב אביו לחנכו במצות‬ ‫לולב‪ .‬וא ידו של האב ַמ ֶ‪ֶ J‬גת‪ ,‬חייב לקנות לו לולב בפני‬ ‫עצמו )שו"ע תרנז‪ ,‬א; תה(‪.‬‬ ‫‪ .ì‬נשירת עלים‪/‬החלפת ערבות ‪ -‬הדס או ערבה שנשרו‬ ‫רוב העלי שבה‪ ,‬הרי ה פסולי )שו"ע תרמז‪ ,‬ב; שיח ושכד(‪ .‬ויש‬ ‫להדר שהלולב ומיניו ישארו לחי ורענני בכל ימי החג‪ ,‬על‬ ‫ידי עטיפת במטלית לחה )שכב( או להשרות במי וכדומה‪6 .‬‬ ‫וצרי‪ -‬להחלי‪ ,‬את הערבה במהל‪ -‬החג‪ ,‬כיו‪ $‬שעליה נושרי‪,‬‬ ‫ויש לית‪ $‬את הדעת על כ‪ ,-‬לפי שפעמי והעלי תלושי א‪-‬‬ ‫אינ נושרי כיו‪ $‬שה תפוסי באגד‪ .‬ויש נוהגי להחלי‪,‬‬ ‫הערבות כל יו‪ ,‬והוא הידור מצוה )רמ"א תרנד(‪.‬‬ ‫★ תנאי טוב לאומרו בכל יום ‪ -‬טוב לומר תנאי זה בכל יו‬ ‫מימי החג‪ :‬הריני מגלה דעתי שבכל כניסה וכניסה‪ ,‬לכל סוכה‬ ‫כשרה שהיא‪ ,‬אני רוצה לקיי מצות סוכה‪ ,‬זכר ליציאת‬ ‫מצרי וזכר לענני הכבוד‪ .‬ושבכל אחיזה שאוחז בארבעת‬ ‫המיני לפני שאבר‪ -‬עליה‪ ,‬איני רוצה לקיי המצוה )לחוש לב'‬ ‫הדעות בשו"ע ס‪ ,‬ד‪ :‬מ"ד מצוות צריכות כוונה ומ"ד א"צ כוונה‪ .‬הנוסח מהגר"ש דבליצקי‬ ‫שליט"א ב"תנאי טובי" עמ' לה; ועי' ג בחזו"ע תיט(‪.‬‬ ‫ הושענא רבה ‬ ‫‪ .ê‬ענינו של יום ‪ -‬יו השביעי של חג הסוכות נקרא יו‬ ‫"הושענא רבה"‪ ,‬ומבואר בדברי רבינו האר"י ז"ל )שער הכוונות‪ ,‬עני‬ ‫סוכות‪ ,‬דרוש ו( שביו ראש השנה נידו‪ $‬העול ונכתב גזר דינו של‬ ‫האד‪ ,‬וביו הכיפורי נחת הדי‪ $‬בחות הראשו‪ $‬הפנימי‬ ‫)שהוא העיקרי יותר )בא"ח וזאת הברכה‪ ,‬ב((‪ ,‬ובליל הושענא רבה בחצות‬ ‫לילה נעשה החות השני החיצו‪ ,$‬ונמסרי הפתקי ע גזר‬ ‫הדי‪ $‬לידי השלוחי לפעול הדי‪ $‬והמשפט למי שנתחייב בדי‪,$‬‬ ‫א‪ -‬הרשות ְל ַב ֵ‪ַ K‬ע ניתנת רק ביו שמיני עצרת‪ .‬ולכ‪ $‬מי‬ ‫שיתעורר לשוב בתשובה ביו הושענא רבה‪ ,‬ודאי שיקרעו גזר‬ ‫דינו‪ ,‬ויחזרו לקחת הפיתקה שלו מיד השלוחי‪ .‬ולכ‪ $‬צרי‪-‬‬ ‫האד ליזהר לכוי‪ $‬דעתו במאוד מאוד בתפילה ובכל מעשיו‬ ‫ביו זה‪ ,‬כי לאחר מכ‪ $‬אי‪ $‬לו עוד תקנה‪ .‬ע"ש‪ .‬והוא סיו ‪51‬‬ ‫יו שניתנו לע ישראל לעשות בה תשובה )‪ 30‬יו של חודש‬ ‫אלול‪ ,‬ו‪ 216‬יו בחודש תשרי(‪ ,‬ולכ‪ -‬נקרא "הושענא רבה"‪ ,‬שאנו‬ ‫מבקשי מה'‪ :‬הושע את יו נ"א )=‪ (51‬שהוא רבה‪ ,‬כי הכל‬ ‫הול‪ -‬אחר החיתו )ב איש חי ש‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ .ë‬סדר הלימוד ‪ -‬מנהג קדו בישראל להיות ערי בליל‬ ‫הושענא רבה ולעסוק בתורה בשמחה ובהתלהבות‪ ,‬וטוב‬ ‫שיקראו הסדר המתוק‪ $‬בספר "קריאי מועד"‪ :‬כל הפרשיות של‬ ‫ספר דברי‪ ,‬ומדרש רבה על פרשת וזאת הברכה‪ ,‬ואחר חצות‬ ‫קוראי את כל ספר התהילי‪ – .‬ונשי המעוניינות ללמוד‬ ‫את סדר הלימוד של הושענא רבה‪ ,‬תבוא עליה‪ $‬ברכה‪ ,‬לפי‬ ‫שא‪ ,‬הנשי שייכות בסדר לימוד זה )שו"ת רב פעלי ח"א סוד ישרי‬ ‫ס"ס ט; בא"ח ש"א וישלח‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫‪ .è‬עיקר התיקון ‪ -‬בדברי רבינו האר"י ז"ל מפורש שעיקר‬ ‫התיקו‪ $‬בליל הושענא רבה נעשה בקריאת ספר דברי וסיומו‬ ‫קוד חצות לילה‪ .‬ולכ‪ $‬א נבצר מהאד להיות ער במש‪ -‬כל‬ ‫הלילה‪ ,‬לפחות יקפיד על הנ"ל‪ ,‬כיו‪ $‬שהוא עיקר התיקו‪.$‬‬ ‫כמו כ‪ $‬יש נוהגי שבכדי שיוכלו להיות ערי כל הלילה‪,‬‬ ‫הולכי לישו‪ $‬בערב וקמי לקראת חצות לילה ולומדי עד‬ ‫הבוקר‪ ,‬א‪ -‬לפי מה שנתבאר אי‪ $‬זו הנהגה נכונה‪ ,‬כיו‪ $‬שעיקר‬ ‫התיקו‪ $‬נעשה החל מכניסת היו עד חצות לילה‪ ,‬ולכ‪ $‬א‬ ‫האד לא הספיק לנוח במש‪ -‬היו באופ‪ $‬שיוכל להיות ער כל‬ ‫הלילה‪ ,‬עדי‪ ,‬יותר שיסיי את קריאת ספר דברי קוד חצות‬ ‫לילה‪ ,‬ולאחר מכ‪ $‬יל‪ -‬לישו‪ $‬וישכי בבוקר להתפלל ע‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫‪ .ð‬סדר התפילה ‪ -‬יזהר בעלות השחר‪ ,‬שהוא זמ‪ $‬חיבור‬ ‫הלילה והיו‪ ,‬שיהיה עוסק בתורה או בשירות ותשבחות ולא‬ ‫יהיה יושב ושותק‪ ,‬ומשו כ‪ -‬ג יהא זריז להתפנות קוד‬ ‫עלות השחר )בא"ח ש"א וישלח‪ ,‬ג(‪ .‬ולאחר עלות השחר נוטלי ידי‬ ‫בלא ברכה‪ ,‬ומברכי כל ברכות השחר ע ברכות התורה‬ ‫]ולמנהג האשכנזי‪ ,‬א היה ער כל הלילה‪ ,‬אינו מבר‪ -‬ברכות "אלקי נשמה"‬ ‫ו"המעביר שינה" ו"ברכות התורה"‪ ,‬וישתדל לצאת ידי חובה מאד אחר‬ ‫המבר‪) -‬מ"ב מו‪ ,‬כד ומז‪ ,‬כח([‪.‬‬ ‫ומתפללי שחרית ומוס‪ ,‬בהתלהבות ובשמחה‪ .‬ואומרי‬ ‫לפני הזמירות "ה' הוא האלקי" פעמיי‪ ,‬ואחר כ‪ -‬אומרי‬ ‫"ה' מל‪ "-‬פעמיי‪ ,‬ואחרי "ישתבח" אומרי "שיר המעלות‬ ‫ממעמקי" )כפי שנוהגי לומר בעשרת ימי תשובה(‪ .‬ולאחר ההלל‬ ‫מקיפי את התיבה שבע פעמי‪ ,‬זכר למקדש שהיו מקיפי‬ ‫את המזבח‪ .‬ומרבי בסליחות ובתחנוני‪ ,‬ומתפללי לגשמי‬ ‫ברכה‪ ,‬לפי שבחג נידוני על המי )שו"ע תרס‪ ,‬א; תרסד‪ ,‬א(‪] .‬ואי‪ $‬לומר‬ ‫י"ג מידות‬ ‫)שעה"כ‬ ‫ש(‪ ,‬וכ‪ $‬בהקפות שמקיפי את התיבה ושאומרי‬ ‫"רחמנא" וכו'‪ ,‬אי‪ $‬עוני "בדיל ויעבור"‪ ,‬אלא "אמ‪) "$‬תלז([‪.‬‬ ‫‪ .í‬חבטת ערבה – ביו הושענא רבה נוטלי ערבה‪ ,‬ואי‪$‬‬ ‫מברכי על כ‪) -‬שו"ע תרסד‪ ,‬ב(‪ ,‬מפני שהוא רק מנהג נביאי‬ ‫שהנהיגו את הע לעשות כ‪] $‬סוכה מב‪ ;:‬מד‪ ;.‬מה‪ ,[.‬ולא שיי‪ -‬לומר‬ ‫על כ‪" -‬וציונו" )מ"ב ש‪ ,‬יב(‪ .‬והוא זכר למקדש שהערבה היתה‬ ‫ניטלת ש הלכה למשה מסיני‪ ,‬שבכל יו משבעת הימי היו‬ ‫מביאי ערבות והכהני זוקפי אות‪ $‬על צדדי המזבח‪ ,‬ואחר‬ ‫כ‪ -‬באי הע ונוטלי אות‪ $‬מש ומנענעי אות‪ .$‬וקבעו את‬ ‫היו השביעי לערבה יותר מיו אחר‪ ,‬כיו‪ $‬שבמקדש היתה‬ ‫קדושה יתירה ביו זה‪ ,‬לפי שהיו מקיפי את המזבח ז'‬ ‫פעמי )ש‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫‪ .î‬סדר החבטה ‪ -‬אחר תפילת מוס‪ ,‬לוקחי חמשה בדי‬ ‫ערבה‪ ,‬ויאגד יחד‪ ,‬ויחבט בכח על הקרקע חמש פעמי )תמ;‬ ‫תמב; בא"ח וזאת הברכה‪ ,‬ז(‪ .‬ולכתחילה יקח בדי ערבה כשרי ונאי‬ ‫)רמ"א ש‪ ,‬ד(‪ ,‬וא אינו מוצא ערבה כשרה‪ ,‬אלא רק ערבה שיש‬ ‫בה ג' טפחי וְ ָע ֶלה אחד בבד אחד‪ ,‬יכול לצאת בה ידי חובה‬ ‫)שו"ע ש(‪ – .‬ויכול א‪ ,‬ליטול את הערבה שבלולב‪ ,‬לאחר שיתיר‬ ‫את אוגדו )תמב(‪ .‬ובמקו צור‪ -‬אפשר שלאחר שחבט הערבה‬ ‫בקרקע חמש פעמי‪ ,‬ימסור אותה לחבירו שיחבוט בה ג‬ ‫הוא‪ ,‬בתנאי שהערבה עדיי‪ $‬כשרה )תמג(‪.‬‬ ‫החבטה תהיה על גבי עפר האר( ולא על קרקע מרוצפת‪,‬‬ ‫ואי‪ $‬להכות בחוזקה באופ‪ $‬שיתלשו העלי מהערבה‪ ,‬כי ראוי‬ ‫שהערבות תהיינה כשרות ושלמות בכל החבטות )בא"ח ש; תמב(‪.‬‬ ‫‪ .ï‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות חבטת ערבה‪ ,‬שכל מצות‬ ‫עשה שהזמ‪ $‬גרמה נשי פטורות‪ ,‬ולא תחבוטנה כלל )עוד יוס‬ ‫חי‪ ,‬וישלח סו אות א; תמג(‪.‬‬ ‫‪ .ì‬פרשת "וזאת הברכה" ‪ -‬ביו הושענא רבה יקרא פרשת‬ ‫"וזאת הברכה" שני מקרא ואחד תרגו‪ .‬וא לא הספיק‬ ‫לקוראה‪ ,‬יקראנה בליל שמיני עצרת או בבוקר לפני תפילת‬ ‫שחרית )מ"ב רפה‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫שבת שלום וחג שמח‬ ‫תזכו לשנים רבות נעימות וטובות‬ ‫‬ ‫נא לשמור על קדושת העלון • המעונין לצלם עלון זה לזיכוי הרבים‪,‬‬ ‫תבוא עליו ברכה • ניתן להשיג את העלון באינטרנט באתר המשרד‬ ‫לשרותי דת‪www.dat.gov.il :‬‬ ‫העלון מוקדש לרפואת‪ :‬יעל בת מיכל‪ ,‬מרים בת זוהרה‪ ,‬עוזיאל בן מרים‪ ,‬מרים‬ ‫חיה בת מסעודה‪ .‬להצלחת בנימין בן ג'מילה‪ .‬ולעילוי נשמת‪ :‬נחום חפצדי‪ ,‬ברוך‪,‬‬ ‫חביב‪ ,‬אריה‪ ,‬שמשון ויפתח למשפחת חפצדי‪ ,‬עזת אסתר בת מרים‪ ,‬יהודית בת‬ ‫נעמי‪ ,‬חסיבה בת רחמה‪ ,‬עמרם בן שמחה‪ ,‬אוולין בת כתון‪ ,‬יוסף איסר בן רייזל‪,‬‬ ‫מרים חיטיבאשווילי‪ ,‬משולם בן צבי‪ ,‬שלום בן סוליקה‪ ,‬ר' שמעון בן איז'ה‪ ,‬סעדה‬ ‫בת רחל‪ ,‬דוד בן אסתר‪ ,‬מרסדס בת תמר‪ ,‬מסעוד בן אונישה‪ ,‬ששון בן שרה‪ ,‬אביה‬ ‫יהושע בן רונית‪ ,‬מנואל מוריס בן יוסף‪ ,‬ג'מילה בת טאוס‪ ,‬משה גרובנר‪ ,‬ולדימיר‬ ‫אקסלרוד‪ .‬תודה מיוחדת לרו"ח שי פנחסי הי"ו על העזרה והליווי המקצועי‪.‬‬