‫הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪:‬‬
‫האזינו‪ -‬חג הסוכות‬
‫ ה'תשע''ג‬‫• גליון‪89 :‬‬
‫‪2‬‬
‫יושבים בצל האמונה‬
‫בימים אלו אנחנו מתענגים על המצוות‬
‫הנפלאות של חג הסוכות‪ ,‬שהמרכזית‬
‫בהם היא הישיבה בסוכה‪ .‬על פי ההלכה‪,‬‬
‫צריכים לכוון בעת הנחת הסכך‪ ,‬שאנו עושים את‬
‫הסוכה זכר לשבעה ענני כבוד שהקיפו את עם‬
‫ישראל במדבר‪ ,‬וכן לכוון בפסוק )ויקרא כג(‪:‬‬
‫דרת ֶיכם ִּכי ַב ּ ֻס ּכוֹת הו ׁ ַֹש ְב ִּתי ֶאת‪-‬‬
‫ֵ‬
‫"ל ַמ ַען יֵ ְדעוּ‬
‫ְ‬
‫יאי או ָֹתם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם וגו'"‪,‬‬
‫ְּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ְּבהו ִֹצ ִ‬
‫ובכל פעם שנכנסים לסוכה צריכים לכוון מחדש‬
‫בכוונה זו‪ ,‬שהפירוש הפשוט שלה‪ ,‬הוא‪ ,‬להיזכר‬
‫בכך שהקדוש ברוך הוא שמר והגן עלינו במדבר‬
‫וסוכך עלינו וכו' – או במלים אחרות‪ :‬לזכור את‬
‫האמונה!‬
‫כ‬
‫לכן הזוהר הקדוש מכנה את הסוכה‪ :‬צלא‬
‫דמהימנותא – צל האמונה‪ .‬וזה דבר מיוחד‬
‫מאוד למצוות סוכה‪ ,‬שאף שכל התרי"ג מצוות‬
‫תכליתן להביא אותנו לאמונה‪ ,‬כמו שנאמר‪ :‬בא‬
‫חבקוק והעמיד את התורה כולה על דבר אחד‪:‬‬
‫'צדיק באמונתו יחיה'‪ ,‬וכן נאמר‪' :‬כל מצוותיך‬
‫אמונה'‪ ,‬וכן כותב רבינו הקדוש בתורה ל"ז בחלק‬
‫ב'‪ ,‬שתכלית כל התורה והמצוות היא לדעת את‬
‫ה' יתברך ולהכיר אותו יתברך וכו'‪ ,‬אבל זה לא‬
‫מפורש במצוות עצמן‪ ,‬אלא הכל מצד העומק של‬
‫הדברים‪ ,‬וכמו שהאירו את עינינו חכמי ישראל‬
‫בכל הדורות‪ ,‬לכוון בכל התורה והמצוות לזכות‬
‫לאמונה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במצוות סוכה זה מפורש בפשטות‬
‫בתורה‪ ,‬שכל תכליתה לזכור את האמונה‪ :‬למען‬
‫ידעו דורותיכם כי בסוכות וכו' ‪ -‬זו עיקר מצוות‬
‫הסוכה‪ :‬לזכור איך ה' ליווה אותנו במדבר והגן‬
‫עלינו ושמר עלינו‪ ,‬ולקחת את זה לחיים בכלל‪,‬‬
‫לזכור בכל יום שה' שומר עלינו ומגן עלינו‬
‫והולך איתנו כמו צל הסוכה ממש‪ ,‬כמו שכתוב‪:‬‬
‫'ה' צלך'‪ .‬כך צריך כל אדם בכל רגע לחיות את‬
‫האמונה שה' מגן עליו ומסוכך עליו‪ ,‬ועוזר וכו'‪,‬‬
‫וכמו שאנחנו אומרים בתפלת שמונה עשרה‪:‬‬
‫מלך עוזר ומושיע ומגן! כל יום ויום אדם צריך‬
‫לזכור את האמונה שה' עוזר לו ומושיע אותו‬
‫ומגן עליו וכו'‪.‬‬
‫כל המהות של מצוות הסוכה היא אמונה!‬
‫בשביל זה יושבים שבעה ימים בצל הסוכה‪,‬‬
‫בצל האמונה‪ ,‬כדי לזכור הלאה לכל השנה ולכל‬
‫החיים‪ ,‬שה' מסוכך עלי‪ ,‬ה' מקיף אותי‪ ,‬שלכן‬
‫ישנן הלכות מפורשות שצריכים להיות דפנות‬
‫ון‬
‫שמקיפות כראוי‪ ,‬וסכך שמצל כראוי וכו'‪ ,‬ולכן‬
‫ישנו חיוב לשהות כמה שיותר בתוך הסוכה‬
‫וממש לחיות בתוכה‪ ,‬ולאכול בתוכה ולישון‬
‫בתוכה‪ ,‬ואפילו לטייל בתוכה‪ ,‬כמובא בהלכה‪,‬‬
‫כדי להזכיר לנו שכך צריכים להיות החיים שלנו‬
‫בכללותם‪ ,‬שחיים בתוך האמונה‪ ,‬אוכלים בתוך‬
‫האמונה‪ ,‬ישנים בתוך האמונה ומטיילים בתוך‬
‫האמונה וכד'‪.‬‬
‫מוסדות "חוט של חסד“‬
‫מודים לכל מי שתרם פדיון נפש בערב ר"ה‪,‬‬
‫ופדיון כפרות בערב יום כיפור‬
‫עבור המוסדות הקדושים‪.‬‬
‫ולכל התורמים ומסייעים למפעל החסד‬
‫לחלוקת סלי מזון‪.‬‬
‫אשר זכו להתברך על ציון רבנו הקדוש באומן‪.‬‬
‫ולכל אנ“ש די בכל אתר ואתר‪.‬‬
‫יהי רצון שתבורכו בכל מילי דמיטב שפע רוחני‬
‫וגשמי שאינו פוסק לעולם‪ ,‬ונזכה לחגוג‬
‫כולנו השנה בתוך סוכת עורו של לוייתן‪.‬‬
‫בברכת‬
‫”חג שמח“‬
‫הרב שלום ארוש נשיא המוסדות‬
‫וכותב רבינו הקדוש זצוק"ל‪ ,‬בליקוטי מוהר"ן‬
‫בתורה מ"ח‪ ,‬שצריכים שיהיו כל הדיבורים‬
‫שמדברים בסוכה‪ ,‬רק דיבורי תפלה ואמונה‪ ,‬ואז‬
‫זוכים לחדש את הכוחות ולהיוולד מחדש וכו'‪,‬‬
‫כח‪ֵ ,‬הם‬
‫וזו לשונו‪..." :‬וְ ַה ִּד ּבוּ ִרים ׁ ֶש ָא ָדם ְמ ַד ֵּבר ְּב ַ‬
‫ברוּ ְך‪-‬הוּ א )יְ ׁ ַש ְעיָ ה‬‫ַע ְצ ָמן ַה ִּד ּבוּ ִרים ׁ ֶשל ַה ָּקדו ֹׁש ָּ‬
‫שים ְּד ָב ַרי ְּב ִפ ָיך"‪ִּ ,‬כי ֵהם ַע ְצ ָמם ְּד ַבר ה'‪,‬‬
‫נ"א(‪" :‬וָ ָא ִ ׂ‬
‫)ת ִה ִּלים קי"א(‪ ,‬וְ ַה ַּמ ֲא ָמרוֹת‬
‫שיו" ְּ‬
‫"כ ַח ַמ ֲע ָ ׂ‬
‫וְ ֵהם ּ‬
‫ׁ ֶש ָּב ֶהם נִ ְב ָרא ָהעו ָֹלם‪ֵ ,‬הם ְּב ִחינַ ת ֶח ֶסד‪ְּ ,‬כמוֹ‬
‫"כי ָא ַמ ְר ִּתי עו ָֹלם ֶח ֶסד‬
‫)ת ִה ִּלים פ"ט(‪ִּ :‬‬
‫ׁ ֶש ָּכתוּ ב ְּ‬
‫יִ ָּבנֶ ה" וְ ַה ֶח ֶסד הוּ א ְּב ִחינַ ת ֻס ָּכה‪ְּ ,‬ב ִחינַ ת ִח ּבוּ ק‪,‬‬
‫ית ָיך"‪,‬‬
‫שים ְּד ָב ַרי ְּב ִפיךָ "‪ֲ ,‬אזַ י "וּ ְב ֵצל יָ ִדי ִּכ ִּס ִ‬
‫וְ זֶ ה "וָ ָא ִ ׂ‬
‫ׁ ֶש ִהיא ְּב ִחינַ ת ֻס ָּכה‪ֶ ׁ ,‬ש ִהיא ְּב ִחינַ ת ֵצל יָ ד‪ִ ,‬ח ּבוּ ק יַ ד‬
‫)זהר ִּפינְ ָחס רי"ד‪ֲ :(:‬א ָבל ַה ִּד ּבוּ ִרים ׁ ֶש ֵאינָ ם‬
‫יָ ִמין ַ‬
‫ִּד ּבוּ ִרים ְקדו ׁ ִֹשים‪ֲ ,‬אזַ י גּ ו ֵֹרם ׁ ֶש ִּנ ְתעו ֵֹרר ֻס ַּכת נו ְֹצ ִרים‪,‬‬
‫"א ׁ ֶשר‬
‫)ת ִה ִּלים קמ"ד(‪ֲ :‬‬
‫ֻס ַּכת ַע ּכוּ "ם‪ְּ ,‬כמוֹ ׁ ֶש ָּכתוּ ב ְּ‬
‫ימינָ ם יְ ִמין ׁ ָש ֶקר"‪ֶ ׁ ,‬שהוּ א ִח ּבוּ ק‬
‫יהם ִּד ֶּבר ׁ ָשוְ א וִ ִ‬
‫ִּפ ֶ‬
‫ְּד ִס ְט ָרא ָא ֳח ָרא‪"...‬‬
‫בגלי וע לקט הלכות לקראת חג הסוכות‬
‫שב‬
‫שו"ת של חסד עמ‘‪2‬‬
‫ה‬
‫צילא דמהימנותא‬
‫סיפור לשולחן שבת עמ' ‪3‬‬
‫רבינו מלמד אותנו‪ ,‬שעיקר כח הסוכה וסגולת‬
‫הסוכה להמשיך על האדם את האמונה ואת‬
‫השמירה וכו'‪ ,‬הכל תלוי בפה של האדם‪ ,‬וגם‬
‫זה מרמז על כל החיים בכלל‪ ,‬שעיקר הכח של‬
‫האמונה תולה בפה של האדם‪ ,‬ולכן נאמר‬
‫בסוכה‪ ,‬שצריכים לשבת בה באותו האופן שדרים‬
‫בבית‪ ,‬ובלשון חז"ל‪' :‬תשבו כעין תדורו'‪ ,‬שהפשט‬
‫הוא‪ ,‬להכניס לסוכה את הכלים הנאים ממש‬
‫כמו בבית וכו'‪ ,‬והעומק של זה הוא‪ ,‬שהישיבה‬
‫בסוכה‪ ,‬עם כל הקדושה שלה‪ ,‬שמדברים רק‬
‫דיבורי אמונה ותפלה‪ ,‬ומכוונים תמיד לזכור את‬
‫ההשגחה של ה' וההגנה של ה' וכו'‪ ,‬כל זה צריך‬
‫להיות גם בכל השנה כולה כשדרים בבית‪ ,‬שהרי‬
‫נאמר 'תשבו כעין תדורו'‪ ,‬ואם הישיבה בסוכה‬
‫צריכה להיות ישיבה של אמונה‪ ,‬זה צריך להיות‬
‫'כעין תדורו'‪ ,‬שבדיור הרגיל של כל השנה כל שכן‬
‫שזה מוכרח להיות כך‪ ,‬שהאדם ידבר רק דיבורי‬
‫אמונה ותפלה‪ ,‬ויזכור את האמונה שה' שומר‬
‫עליו ומסוכך עליו ומגונן עליו וכו'‪.‬‬
‫וזה גם מרומז במה שידוע בשם הזוהר ובשם‬
‫הספרים הקדושים‪ ,‬שהסוכה היא מקום של‬
‫שמירה הגדול ביותר‪ ,‬כמו שכתוב בתורה מ"ח‬
‫הנ"ל‪ ,‬שבסוכה מתקיים‪' :‬בצל ידי כיסיתיך'‪ ,‬שזה‬
‫בחינת חיבוק יד ימין‪ ,‬שה' מחבק ומגן על האדם‬
‫בחסדו‪ ,‬כי האמונה היא השמירה הגדולה ביותר‬
‫בעולם‪ ,‬שמקיפה את האדם מכל הצדדים‪ ,‬וגם זה‬
‫צריך להיות בכל השנה גם כשדרים בבית‪ ,‬שהרי‬
‫נאמר 'תשבו כעין תדורו'‪ ,‬שהישיבה בסוכה היא‬
‫'כמו' הישיבה בדירת הקבע‪ ,‬ואם בסוכה הבנויה‬
‫בניין ארעי מט לנפול במקום הפקר ואחיזת‬
‫החיצונים‪ ,‬ישנה שמירת האמונה‪ ,‬כל שכן‬
‫שבדירת הקבע ישנה שמירה‪ ,‬וכאמור ‪ -‬הכל תלוי‬
‫בפה של האדם‪ ,‬שידבר בביתו רק דיבורי אמונה‬
‫ותפלה‪ ,‬ויהי רצון שנזכה להמשיך את האור של‬
‫הסוכה לכל החיים‪ ,‬לזכור תמיד את השמירה של‬
‫ה' ואת ההגנה שלו‪ ,‬שזו עיקר האמונה‪ ,‬ולהיות‬
‫רגילים אך ורק בדיבורים קדושים של תורה‬
‫תפלה ואמונה וחסד‪ ,‬ונזכה ל'ימינו תחבקני'‪,‬‬
‫שיתגלה החסד של ה'‪ ,‬ונזכה לגאולה שלמה‬
‫ברחמים בקרוב ממש‪ .‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫בברכת שבת שלום ומבורך וחג סוכות‬
‫שמח לכל בית ישראל‬
‫לכבוד שב"ק‬
‫חנוך לנער עמ' ‪4‬‬
‫פניני הפרשה‬
‫פניני חסידות ברסלב‬
‫לקחי מוסר על פרשת השבוע‬
‫עוֹלם ִבּינוּ ְשׁנוֹת דֹּר וָ דֹר ְשׁ ַאל ָא ִביָך‬
‫"זְ כֹר יְ מוֹת ָ‬
‫ֹאמרוּ ָלְך" )לב‪ -‬ז(‬
‫וְ יַ גֵּ ְדָך זְ ֵקנֶ יָך וְ י ְ‬
‫מובא בגמ' )עירובין נג‪" (.‬אמר רבי יוחנן‬
‫לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל‬
‫אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא‬
‫נקב מחט סידקית" ופרש רש"י פתחו של‬
‫היכל עשר אמות‪ ,‬פתחו של אולם עשרים‬
‫אמה‪ ,‬ושואל הרבי מסטמאר )דברי יואל(‬
‫וכי אפשר למדוד לב במידה של אמה‪ ,‬מהו‬
‫הדמיון הזה? ומבאר הרבי שכוונת הגמ'‬
‫לומר שראשונים ליבם היה ברשותם‪ ,‬אין‬
‫תנועה‪ ,‬מחשבה‪ ,‬או עשייה אשר תחרוג‬
‫מהמסגרת‪ ,‬כל תנועותיו תורה היא‪ ,‬ליבם‬
‫של ראשונים תמיד פתוח ויש להם דעת‬
‫תורה אמתית‪ ,‬וכדברי המדרש שכל מי‬
‫שנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל‪ ,‬מה‬
‫שאין כן ליבם של אחרונים‪ ,‬לפעמים‬
‫בדרגתו לפעמים לא‪ ,‬לפעמים מכוון לאמת‬
‫לפעמים לא‪ ,‬לא בכל תנועה יש בה אמת‪,‬‬
‫יש וליבו פתוח‪ ,‬ויש וליבו נעול‪ ,‬ולכן דימו‬
‫את שניהם לפתחיהם של היכל ואולם‪,‬‬
‫פתחו של האולם היה תמיד פתוח ולעולם‬
‫לא היה נסגר כיון שלא היו לו דלתות כלל‬
‫וזהו ליבם של ראשונים‪ ,‬מה שאין כן ההיכל‬
‫לפעמים סגור ולפעמים פתוח זהו ליבם של‬
‫שו"ת‬
‫של חסד‬
‫א‪ .‬בבניית הסוכה בערב שבת‬
‫לכתחילה יש לבנותה לפני חצות היום‪) ,‬בערך‬
‫בשעה ‪ (11:30‬והמיקל לבנותה עד זמן מנחה‬
‫קטנה )השנה בשעה ‪ (3:00‬יש לו על מי לסמוך‪.‬‬
‫)כי בא מועד עמ' ג'(‬
‫ב‪ .‬בבניית הסוכה בשעות הלילה יש להשתדל‬
‫שלא תהיה הפרעה לשכנים‪ ,‬ומצד הדין אם‬
‫מפריע לשינת ילדים קטנים או חולים יש‬
‫להפסיק בנייתה‪ ,‬ואם ההפרעה רק למבוגרים‬
‫רשאי לבנות עד שעת חצות לילה‪) .‬כי בא מועד‬
‫עמ' ו'(‬
‫ג‪ .‬הבונה סוכתו תחת חבלי כביסה של השכן‬
‫שמעליו כל יש ריוח בין החבלים אפילו שיש‬
‫בגדים התלויים בחבלים ויש ריוח ביניהם אין‬
‫הסוכה נפסלת בכך‪ ,‬והמחמיר להניח סכך על‬
‫גבי החבלים‪ ,‬או לקשור החבלים זה לזה כך‬
‫שיהיה הריוח בין החבלים יותר מ ‪ 24‬ס"מ‬
‫תבא עליו ברכה‪) .‬כי בא מועד עמ' יא'(‬
‫ד‪ .‬קישוטי סוכה שאינם יורדים מהסכך שיעור‬
‫ד' טפחים )‪ 32‬ס"מ( מותר לישב תחתיהם‪.‬‬
‫ואם יורדים יותר מכך אם אינם רחבים ד'‬
‫טפחים אסור לישב תחתיהם אבל הסוכה‬
‫כשרה‪ .‬ואם הם רחבים ד' טפחים‪ ,‬פוסלים‬
‫את הסוכה אם הם באמצע הסוכה‪ ,‬ואם בצידי‬
‫הסוכה הם פוסלים בשיעור של ‪ 192‬ס"מ‪.‬‬
‫והמיקל באופן שראש הקישוט נמצא תוך ‪32‬‬
‫ס"מ לסכך אף שאורכו יותר מ ‪ 32‬ס"מ‪ ,‬יש לו‬
‫על מי לסמוך‪) .‬כי בא מועד עמ' יט'(‬
‫ה‪ .‬נרות שבת ויום טוב אם אין חשש לדליקה‬
‫ידליקם בסוכה‪ ,‬ואם יש חשש חלילה‪ ,‬ידליקם‬
‫בביתו‪ ,‬וטוב שיניחם במקום שיוכל לראותם‬
‫מסוכתו‪ ,‬ואם אינו רואה אותם‪ ,‬שיהיו לפחות‬
‫דולקים בזמן בואו מבית הכנסת או לאחר‬
‫הארוחה‪) .‬כי בא מועד עמ' כ'(‬
‫ו‪ .‬המיקל לסכך במחצלת המצויה הקשורה על‬
‫ידי חוטים‪ ,‬אפילו שאינו יכול לראות הכוכבים‪,‬‬
‫יש לו על מי לסמוך‪) .‬כי בא מועד עמ' כז'(‬
‫ז‪ .‬לספרדים מעיקר הדין מותר לכתחילה‬
‫להעמיד הסכך בדבר שאינו כשר לסיכוך ולכן‬
‫מותר לקשור הסכך בחוטים או במסמרים‪,‬‬
‫והמחמיר להעמיד או לקשור הסכך בדבר‬
‫אחרונים‪ .‬ומזה צריך להבין מדוע נוטלים‬
‫עצה דוקא מהיותר זקנים שיש‪ ,‬כיון שככל‬
‫שהולכים אחורה מוצאים דעת יותר ברורה‬
‫וצלולה ואמיתית מאשר הצעירים יותר‪.‬‬
‫חג הסוכות‬
‫לוֹמָך‪.‬‬
‫ְפרוֹשֹ ָע ֵלינוּ ֻס ַכּת ְשׁ ֶ‬
‫את סמיכותו של חג הסוכות ליום הכיפורים‬
‫וימים נוראים‪ ,‬ניתן לבאר על פי מעשה‬
‫שהיה בזמן רבי הקדוש )הובא במסכת‬
‫ב"מ דף פה( שפעם אחת באו לשחוט איזה‬
‫כבש ואותו כבש מיראתו מהשחיטה ברח‬
‫מהשוחטים עד שהגיע לרבי הקדוש וחסה‬
‫מתחת לכנף בגדו‪ ,‬ורבי הקדוש מסרו‬
‫לשוחטים ואמר לו‪ ,‬לך לשחיטה‪ -‬לכך‬
‫נוצרת‪ ,‬ובשמיים הקפידו על מעשה זה‪,‬‬
‫ועקב כך נענש רבי ביסורים קשים מנשוא‪.‬‬
‫ויש להבין וכי מה לא עשה כהוגן הרי באמת‬
‫זוהי התכלית הכי טובה עבור הבהמה שע"י‬
‫כך היא תגיע לתיקון שלה‪ ,‬ויש מי שבאר‬
‫שהקפדה עליו הייתה דכיוון שהכבש כבר‬
‫בא לחסות בכנפך ובוטח בך‪ ,‬להסגיר אותו‬
‫לידי מי שהוא בורח ממנו זהו כמו הפרת‬
‫ברית למי שבוטח בך‪ ,‬ואע"פ שצדק בדבריו‬
‫כיון דאדם גדול הוא הקפידו עליו בשמיים‬
‫על מעשהו זה‪ ,‬ועל פי זה אפשר לבאר את‬
‫עניין הסוכה‪ ,‬לאחר ימי ר"ה ויום הכיפורים‬
‫שהדין מתוח על האדם אנחנו בורחים‬
‫להסתופף אצל ה' יתברך בכבודו ובעצמו‬
‫תחת צל הסוכה שהיא צילה של השכינה‬
‫הקדושה שבאה לסוכך ולהגן על בניה‪ ,‬וע"י‬
‫שאנו באים וסוככים תחת כנפי השכינה על‬
‫פי זה אנחנו כביכול מכריחים את ה' יתברך‬
‫להגן עלינו מפני הפורעניות שנגזרו עלינו‬
‫ביום הדין‪.‬‬
‫וְ ָשׂ ַמ ְח ָתּ ְבּ ַחגֶּ ָך‬
‫צריך להבין מדוע דווקא בחג הסוכות‬
‫נצטווינו לשמוח מה שלא מצינו בשם חג‬
‫אחר‪ ,‬ונראה לבאר עפ"י מה שכתב רבנו‬
‫)ליקו"מ תניינא ז( שהרחמנות הכי גדולה‬
‫על עם ישראל‪ ,‬זהו לא על הצרות שלהם‬
‫אלא על העברות שלהם‪ ,‬כיון שעבירה אינה‬
‫שייכת כלל אצל יהודי ובשבילו לשאת עברה‬
‫זהו משא כבד מאד שאינו יכול לסבלו והוא‬
‫הרבה יותר קשה מכל היסורים והחלאים‬
‫שבאים עליו‪ ,‬ולפי זה מובן היטב מדוע‬
‫דווקא בחג הסוכות נצטווינו לשמוח דכיון‬
‫שעכשיו התנקינו ביום הכיפורים מהעברות‬
‫ועכשיו נעשינו קלים דווקא עכשיו אפשר‬
‫להרים את הרגליים ולשמוח‪ ,‬מה שאין אנו‬
‫יכולים לעשות בשאר החגים‪.‬‬
‫דיון הלכתי המוגש ע"י בית הוראה "חוט של חסד" מאת‬
‫על ידי מצות סוכה זוכין לשפע אלקי שהוא בחינת‬
‫רוח הקדש‪ ,‬הינו שזוכין להשיג שכל גדול שהיא‬
‫בחינת מקיפין של המח‪ ,‬שהיא בחינת הושכל שבא‬
‫לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי‪ ,‬שכל‬
‫עבודת האדם בעולם הזה הוא בשביל זה כדי שיזכה‬
‫להשיג המקיפין שהם עקר שעשוע עולם הבא‪.‬‬
‫סוכה היא סגולה לבנים ומצלת מריב ומחלוקות‪,‬‬
‫ונדחה השקר ומתגבר האמת‪ ,‬ונתגלה הרבי האמת‬
‫שבדור‪ ,‬ועל ידי זה הכל יחזרו לשם יתברך אפלו‬
‫אומות העולם לעבדו שכם אחד‪) .‬ליקוטי עצות‬
‫סוכות(‬
‫אמר ַּד ְע ּתוֹ‬
‫ַּפ ַעם ֵה ִביא מוהרנ"ת ֶא ְתרוֹג לְ רַ ֵּבנוּ ִּבכְ ֵדי ׁ ֶשיּ ַ‬
‫ָעלָ יו וְ יֵ ַדע ִאם לִ ְקנוֹת אוֹתוֹ‪ ,‬וְ לא ֶהרְ ָאה לוֹ רַ ֵּבנוּ ַעל‬
‫ָה ֶא ְתרוֹג ָּפנִ ים ַמ ְפלִ יאוֹת ְּכלַ ל רַ ק ָא ַמר "נוּ " ְּבנִ יחוּ ָתא‪,‬‬
‫ר‪-‬כךְ ֶהרְ ָאהוּ‬
‫ל‪-‬פי‪-‬כֵ ן ָהלַ ךְ מוהרנ"ת וְ ָקנָ הוּ ‪ַ ,‬א ַח ַּ‬
‫ף‪-‬ע ִּ‬
‫וְ ַא ַ‬
‫ׁשוּ ב מוהרנ"ת לְ רַ ֵּבנוּ וְ ָאז ִה ֵּלל וְ ׁ ִש ַּבח ֶאת ָה ֶא ְתרוֹג ְמאד‪,‬‬
‫וְ ׁ ָשאל מוהרנ"ת ֶאת רַ ֵּבנוּ ַמ ּדוּ ַע ַּב ְּת ִח ָּלה לא ׁ ִש ְּבחוֹ‬
‫ית‬
‫יתי ְמ ׁ ַש ֵּב ַח אוֹתוֹ ָהיִ ָ‬
‫וְ ַעכְ ׁ ָשיו ֵּכן‪ָ ,‬ענָ ה לוֹ רַ ֵּבנוּ ‪ִ :‬אלּ וּ ָהיִ ִ‬
‫ָּבא לִ ְקנוֹתוֹ ְּב ִש ְמ ָחה רַ ָּבה וְ ַה ּמוֹכֵ ר ְּכ ׁ ֶש ָהיָ ה רו ֶֹאה ֶאת‬
‫ש ְמ ָחה ָהיָ ה ּדוֹרֵ ׁש ֲעבוּ ר ָה ֶא ְתרוֹג ְסכוּ ם‬
‫ָּפנֶ יךָ ַה ּצו ֲֹהלוֹת ִמ ִּ ׂ‬
‫ָהגוּ ן וְ ָהיָ ה ַמ ְפ ִק ַיע ֶאת ַהׁ ַּש ַער ְמאד‪ ,‬וְ ַעל ֵּכן לא ׁ ִש ַּב ְח ִּתי‬
‫אוֹתוֹ‪ ,‬אוּ לָ ם ַאלִ ָּיבא ְּד ֱא ֶמת ֶא ְתרוֹג ְמהוּ ָדר הוּ א‪.‬‬
‫ימי ַה ּ ֻסכּ וֹת ַה ְּקדו ׁ ִֹשים‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ִה ִּקיף ֲאדוֹנֵ נוּ‬
‫ַּפ ַעם ַא ַחת ִּב ֵ‬
‫ימה ְּב ָה ֶא ְתרוֹג‬
‫מוֹרֵ נוּ וְ רַ ֵּבנוּ ‪ ,‬זֵ כֶ ר ַצ ִּדיק לִ ְברָ כָ ה‪ֶ ,‬את ַה ִּב ָ‬
‫ר‪-‬כךְ ַעל ַה ַּקרְ ַקע‪ְּ ,‬ב ָמקוֹם ׁ ֶש ָהלַ ךְ‬
‫וּ ִמינָ יו‪ ,‬רָ אוּ ֲאנָ ׁ ָשיו ַא ַח ָּ‬
‫ימה‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנ ְתלַ ְחלַ ח ַה ַּקרְ ַקע ֵמ ַה ְּד ָמעוֹת ׁ ֶשלּ וֹ‪,‬‬
‫ְס ִביב ַה ִּב ָ‬
‫ימה )שיש"ק ג(‪.‬‬
‫ׁ ֶש ׁ ָּש ַפךְ ָאז ְּב ֵעת ַה ִּקיפוֹ ֶאת ַה ִּב ָ‬
‫הרה"ג ר' בנימין חותה שליט"א מחבר ספר כי בא מועד‬
‫לקט הלכות לכבוד חג הסוכות‬
‫שאינו מקבל טומאה‪ ,‬וכן המחמיר במעמיד‬
‫דמעמיד דהיינו גם הדבר שמעמיד את‬
‫המעמיד את הסכך שיהיה מדבר הכשר‬
‫לסיכוך‪ ,‬תבא עליו ברכה‪ .‬ולאשכנזים יש יותר‬
‫להחמיר במעמיד‪ .‬ומותר להניח אבן שאינה‬
‫גדולה על הסכך כדי שהסכך לא יעוף‪) .‬כי בא‬
‫מועד עמ' כט'(‬
‫ח‪ .‬לספרדים מותר מעיקר הדין להעמיד‬
‫הסכך על גבי מסגרת הברזל של סוכה לנצח‪,‬‬
‫והמחמיר לחבר קרש לברזל ועליו מניח הסכך‪,‬‬
‫תבא עליו ברכה‪) .‬כי בא מועד עמ' לב'(‬
‫ט‪ .‬הטוב ביותר שלא לסכך בענפי אילן פירות‬
‫כשהפירות עדיין בענפים‪ ,‬ומי שאין לו דרך‬
‫אחרת לסכך‪ ,‬ישאל למורה הוראה‪) .‬כי בא מועד‬
‫עמ' לב'(‬
‫י‪ .‬מותר לסכך בפלפונים )קרשים( שרחבים‬
‫פחות מ ‪ 32‬ס"מ‪ ,‬ויש ליזהר שלא יהיה אויר‬
‫ביניהם אפילו מעט לכל אורך או רוחב הסוכה‪,‬‬
‫ואם יש אויר יניח מעט סכך עליו כדי להפסיק‬
‫את רצף האויר‪ .‬והטוב ביותר שלא יהיה אויר‬
‫ברצף של ‪ 56‬ס"מ‪) .‬כי בא מועד עמ' לו'(‬
‫יא‪ .‬מותר לבנות סוכה ולישב בה כשצינור הביוב‬
‫של הבנין עובר בתוך הסוכה‪ ,‬כל שהוא אטום‬
‫לגמרי ואין ריח רע יוצא ממנו‪ ,‬ואפילו בצינור‬
‫פלסטיק הדין כן‪ .‬וכן מותר לבנות הסוכה מעל‬
‫בור הביוב כשהוא אטום ואין ריח רע יוצא‬
‫ממנו כשאין לו מקום אחר לבנות הסוכה‪) .‬כי‬
‫בא מועד עמ' לח'(‬
‫יב‪ .‬יש להיזהר שלא יהיו דפנות הסוכה מבד‬
‫המתנועע ברוח )אפילו במקום שאין רוח ולא יתנועע‬
‫גם יש להימנע מכך(‪ ,‬ומי שיש לו סוכה העשויה‬
‫מבד‪ ,‬יקבע לכל רוחב הדפנות קרשים דקים‬
‫או חוטים הקשורים היטב בגובה של מטר‬
‫מהקרקע באופן שהחוט הראשון למטה יהיה‬
‫פחות מ ‪ 24‬ס"מ מהקרקע וכן זה שמעליו‬
‫במרחק כזה ממנו‪ ,‬עד שיגיע לגובה מטר‪) .‬כי‬
‫בא מועד עמ' מב'(‬
‫יג‪ .‬סוכה שסככה מרובה עד כדי שאם ירדו‬
‫גשמים לא ירדו לתוכה‪ ,‬לאשכנזים הסוכה‬
‫פסולה ורק בשעת הדחק מותר לישב בה‪.‬‬
‫ולספרדים הסוכה כשרה‪) .‬כי בא מועד עמ' מו'(‬
‫יד‪ .‬גובה סוכה המקסימלי ‪ 9.60‬מטר‪ .‬והגובה‬
‫המינימלי מטר אחד‪ .‬ואורך ורוחב סוכה‬
‫המינימלי ‪ 57‬על ‪ 57‬ס"מ ויש המחמירים ‪70‬‬
‫על ‪ 70‬ס"מ‪ .‬ואורך ורוחב סוכה המקסימלי‬
‫ללא גבול‪) .‬כי בא מועד עמ' נד' נו' נח'(‬
‫טו‪ .‬סוכה עגולה כשרה ובלבד שיש בה היקף‬
‫של ‪ 235‬ס"מ‪) .‬כי בא מועד עמ' נט'(‬
‫טז‪ .‬יש לבנות את דפנות הסוכה לפני הנחת‬
‫הסכך‪ ,‬ואם עשה הפוך המיקל בדיעבד יש לו‬
‫על מי לסמוך‪ ,‬ורשאי אף לברך על סוכה זו‪) .‬כי‬
‫בא מועד עמ' סו' סז'(‬
‫יז‪ .‬מותר לבנות סוכה בחול המועד‪ ,‬ועדיף שלא‬
‫יבנה הסוכה על ידי אומן‪ ,‬ולא יעשנה בנין קבע‬
‫העומד לימים רבים‪) .‬כי בא מועד עמ' עא'(‬
‫יח‪ .‬מותר לבנות סוכתו ברשות הרבים ואף‬
‫לברך עליה‪ ,‬ובלבד שלא יפריע להילוך ושימוש‬
‫הרבים‪) .‬כי בא מועד עמ' עג'(‬
‫יט‪ .‬יש ליזהר שלא לקטוף ענפים לסכך ממקום‬
‫שאין רשות מהמועצה המקומית לקטוף משם‪.‬‬
‫)כי בא מועד עמ' עז'(‬
‫כ‪ .‬עצי דפנות וסכך הסוכה יש בהם קדושה‬
‫ואסורים בהנאה מהתורה‪ .‬ולא מועיל בזה‬
‫תנאי כדין נוי סוכה‪ .‬וההנאה האסורה מהם‬
‫הוא רק בדבר שעל ידי ההנאה מתבטלת‬
‫קדושת הסוכה כגון ליקח קיסם מעצי הסוכה‬
‫לחצוץ בו שיניו‪ ,‬אבל להישען ועוד הנאות‬
‫שאין מבטל מהסוכה מאומה מותרות‪) .‬כי בא‬
‫מועד עמ' עח'‪-‬פא'(‬
‫כא‪ .‬נוי וקישוטי סוכה אסורים בהנאה כל ימות‬
‫החג‪ ,‬אבל אם התנה לפני השקיעה של כניסת‬
‫החג בלשון "איני בודל מהם כל בין השמשות"‬
‫מותרים בהנאה‪) .‬כי בא מועד עמ' פה'(‬
‫כב‪ .‬במצות ישיבה בסוכה‪ ,‬מותר לדבר דברי‬
‫חולין בסוכה וטוב שיהיה לו טלפון בסוכה‬
‫ששם יעשה את שיחותיו‪ .‬ומשחקי קלפים‬
‫אסורים בסוכה‪ .‬ומשחקי שחמט ודמקה שהם‬
‫לחידוד מותרים בסוכה אם לא משחק בהם‬
‫לשם הימורים‪) .‬כי בא מועד עמ' צב'( )זהו מצד‬
‫ההלכה אך על פי דברי רבינו הק' ליקוטי מוהר"ן‬
‫תורה מח‪ ,‬יש להיזהר להמעיט ככל האפשר ואם‬
‫אפשר כלל לא לדבר דיבורי חולין בסוכה‪.‬‬
‫כג‪ .‬יש ליזהר שלא להכניס גוי לסוכה‪ .‬וזקן או‬
‫חולה שיש לו מטפל סיעודי שצריך לו‪ ,‬מותר‬
‫להכניסו לסוכה לצורך היהודי‪) .‬כי בא מועד עמ'‬
‫צב'צג'(‬
‫כד‪ .‬מותר להכניס בעלי חיים לסוכה ובלבד‬
‫שלא יטנפו הסוכה‪) .‬כי בא מועד עמ' צג'(‬
‫כה‪ .‬כלי שתיה כגון כוסות מותר להשאירם‬
‫בסוכה אף לאחר שגמר לשתות בהם‪ .‬אבל‬
‫צלחות אין חובה להוציאם בגמר האכילה‪.‬‬
‫ולגבי סיר הבישול‪ ,‬לספרדים מותר להכניסו‬
‫לסוכה למזוג ממנו האוכל ולהוציאו מיד אחר‬
‫כך‪ .‬ולאשכנזים אין להכניסו לסוכה בפרט אם‬
‫אינו נוהג בביתו להביא הסיר לשלחן‪ .‬ולגבי‬
‫קערת הגשה לצלחות אף לאשכנזים מותר‬
‫להכניסה לסוכה‪ ,‬ולהוציאה בגמר ההגשה )כי‬
‫בא מועד עמ' צד' צה'(‬
‫כו‪ .‬אסור לשטוף צלחות וקערות וסירים‬
‫בסוכה‪ ,‬אבל כוסות מותר לשוטפם בסוכה‪) .‬כי‬
‫בא מועד עמ' צז'(‬
‫כז‪ .‬הרגיל להניח פח אשפה בביתו במקום‬
‫אכילתו אף בסוכה רשאי להניחה‪ ,‬אבל מי‬
‫שאינו רגיל להניחה בביתו אף בסוכתו אסור‬
‫להניחה‪ ,‬ולכן בסוכה מרכזית כגון בבית מלון‬
‫מותרים להניח פחי אשפה‪ ,‬כיון שגם בחדר‬
‫האוכל מניחים פח אשפה‪) .‬כי בא מועד עמ' צח'(‬
‫כח‪ .‬אסור לישן שינת עראי חוץ לסוכה ושיעורו‬
‫כבר ב‪ 53‬שניות‪ .‬וכמו כן אסור אף להניח ראשו‬
‫בין ברכיו כדי לנוח כשהוא חוץ לסוכה‪) .‬כי בא‬
‫מועד עמ' צט'(‬
‫כט‪ .‬שיעור אכילת לחם שצריך לאוכלו בסוכה‬
‫)חוץ מליל יום טוב( הוא משיעור כביצה‬
‫למעלה )מ ‪ 57.6‬גרם ומעלה(‪ ,‬ופחות מכאן אין‬
‫צריך לאוכלו בסוכה‪ .‬ושיעור אכילת מזונות עד‬
‫כביצה אין חובה לאוכלם בסוכה‪ .‬ומעל כביצה‬
‫חובה לאוכלם בסוכה ללא ברכת לישב בסוכה‪.‬‬
‫ומעל שיעור קביעות סעודה שהוא ‪ 162‬גרם‬
‫אף נוטל ידיו ומברך לישב בסוכה‪) .‬כי בא מועד‬
‫עמ' קא' קב'(‬
‫לשאלות ולתגובות למדור‬
‫שו"ת של חסד"‬
‫יש להפנות לכתובת אימייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סיפור‬
‫לשולחן שבת‬
‫גם השנה כמידי שנה בשנה‬
‫הוא נקרא אל הרבי לשליחות‪.‬‬
‫הוא כבר ידע במה מדובר והכין‬
‫את תיק מטלטליו כדי לצאת אל הדרך‪.‬‬
‫כן‪ ,‬קרוב לוודאי שגם השנה כבשנים עברו‬
‫הוא נבחר להיות השליח של הרבי בחיפוש‬
‫אחר אתרוג נאה ומהודר‪ .‬מדי שנה‪ ,‬לאחר‬
‫ראש‪-‬השנה‪ ,‬היה הרבי משגר שליח נאמן‬
‫לרכישת אתרוג מהודר‪ .‬על אתרוג זה‬
‫היו מברכים הרבי ובני‪-‬משפחתו ואפילו‬
‫לפעמים כל בני העיירה‪.‬‬
‫"קח את צרור הכסף‪ ,‬שחסכתי במשך‬
‫כל השנה‪ ,‬והבא לי אתרוג נאה‪ .‬אל נא‬
‫תחסוך כל פרוטה או מאמץ כדי להשיג את‬
‫האתרוג המהודר ביותר שתמצא"‪ .‬קידם‬
‫הרבי את שליחו המיוחד‪ ,‬כשבועיים לפני‬
‫חג הסוכות‪.‬‬
‫‪  ‬‬
‫ג‬
‫אך‪ ,‬שלא כבשנים עברו‪ ,‬השנה קשה היה‬
‫להשיג אתרוג‪ .‬האתרוגים המועטים שכבר‬
‫מצא השליח היו רחוקים מלהשביע את‬
‫רצונו של הרבי‪ .‬הם היו מלאי פגמים‬
‫וכתמים‪ ,‬ובשום פנים לא היה אפשר‬
‫להכתירם בתואר 'אתרוג מהודר'‪.‬‬
‫ימים ארוכים סבב השליח בין הערים‬
‫והעיירות‪ ,‬אך העלה חרס בידיו‪ .‬חג הסוכות‬
‫הלך וקרב ונפשו של השליח הייתה עגומה‪.‬‬
‫'האם זו תהיה השנה הראשונה שכל בני‬
‫העיירה‪ ,‬ובראשם רבם הנערץ‪ ,‬לא יברכו על‬
‫אתרוג מהודר?'‪ ,‬מילאה חרדה את ליבו‪.‬‬
‫בלב צר וכואב ומחוסר ברירה יצא השליח‬
‫לשוב לביתו‪ ,‬בדרכו החליט לעבור דרך‬
‫עיירה שבה לא ביקר‪" .‬אקנה את האתרוג‬
‫הראשון שאמצא‪ ,‬גם אם יהיה פשוט‬
‫ומכוער‪ ,‬ובלבד שלא אותיר את כולנו בלא‬
‫אתרוג"‪ ,‬גמלה בלבו ההחלטה‪.‬‬
‫בשעת ערב נכנס להתפלל תפילת מנחה‬
‫ומעריב בבית הכנסת הקטן שבעיירה‪,‬‬
‫אזניו קלטו את שיחתם של שניים בתושבי‬
‫המקום‪" :‬שמעת על הגביר שלנו‪ ,‬הוא‬
‫הצליח השנה למצוא אתרוג נאה ומהודר‬
‫ביותר למרות הקשיים המרובים במציאת‬
‫אתרוג כשר" אמר האחד‪" .‬ודאי שילם‬
‫על כך הון רב" השיב השני לעומתו‪...‬‬
‫השליח שהקשיב בדריכות רבה לשיחתם‬
‫של השניים ניגש אליהם ושאלם לזהותו‬
‫ולכתובתו של הגביר‪.‬‬
‫חיש מהר התייצב על מפתן ביתו הנאה‪.‬‬
‫ביד רועדת ובלב מלא תפילה ובקשה‬
‫מבורא עולם יהא בעזרו להשיג אתרוג נאה‬
‫ומשובח‪ ,‬ולמלאות את שליחות רבו כיאה‬
‫וכיאות‪ ,‬הוא נקש על דלת ביתו של הגביר‬
‫בדחילו ורחימו‪...‬‬
‫בעצם‪ ,‬מה היה יכול לומר לו? הרהר לעצמו‪,‬‬
‫הן כסף לא חסר לגביר‪ ,‬ובאיזה דרך יצליח‬
‫לשכנעו להיפרד מאתרוגו הנאה? לא נותר‬
‫לשליח אלא לנסות לפרוט על רגשותיו‪.‬‬
‫"רב קהילתנו הינו אדם צדיק ומורם מעם"‬
‫החל משמיע דברו אל הגביר אשר פתח‬
‫בעדו את הדלת‪" .‬ההידור במצוות הוא‬
‫חלק בלתי‪-‬נפרד מחייו‪ .‬בבקשה‪ ,‬אנא‪ ,‬חוס‬
‫ורחם עליו פן יחלה מרוב צער ועוגמת‪-‬נפש‬
‫אתרוג תמורת מה?!‬
‫על הפסד המצווה היקרה כ"כ"‪ ...‬התחנן‬
‫השליח לפני הגביר‪ .‬בתחילה דחה הגביר‬
‫את הרעיון על הסף‪ .‬אך משהוסיף השליח‬
‫לבקש ולהתחנן‪ ,‬נראו על פני הגביר סימני‬
‫התרככות ראשונים‪ .‬הוא הרהר רגע ואמר‪:‬‬
‫"אתה אומר שרבכם צדיק‪ ,‬איש מורם מעם‪,‬‬
‫שכל חייו הם ההידור במצוות"‪.‬‬
‫"אכן כך"‪ ,‬אמר השליח וניצוץ של תקווה‬
‫ניצת בליבו‪.‬‬
‫"אם‪-‬כן‪ ,‬הבה נעשה עסקה"‪ ,‬אמר הגביר‪.‬‬
‫"אשלם ככל שתבקש"‪ ,‬מיהר השליח‬
‫להבטיח‪.‬‬
‫הגביר ברר את מילותיו באטיות‪" :‬שמע‬
‫נא‪ ,‬האתרוג שבידי אחד ומיוחד הוא‪,‬‬
‫ושילמתי תמורתו הון רב‪ .‬ברוך‪-‬ה'‪ ,‬יש לי‬
‫כסף לרוב‪ ,‬ואני מוכן לשלם הרבה בעבור‬
‫הידור מצווה‪".‬‬
‫"אבל דבר אחד מנע ממני הקב"ה ‪ -‬פרי‪-‬‬
‫בטן" הגביר הפסיק את שתף דבורו באחת‪.‬‬
‫נראה היה כי מועקה כבידה רובצת על ליבו‬
‫והוא מנסה לפרקה‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬מוכן אני למסור לידיך את האתרוג‬
‫הנדיר והיקר‪ .‬לא אטול ממך פרוטה‪.‬‬
‫החג‬
‫בנתיבי‬
‫לקחי מוסר לחג הסוכות‪.‬‬
‫מאת הרב אליעזר רפאל ברוידא שליט"א‬
‫צילא דמהימנותא‬
‫הסוכה וסגולותיה‬
‫כל שנה אנו קוראים את הפסוק הנ"ל בשמחת תורה‪ ,‬כאשר אנו מסיימים לקרוא את התורה כולה‬
‫ומתחילים אותה מבראשית‪...‬‬
‫שתי שאלות בסיסיות עולות‪ :‬הראשונה‪ ,‬מה הקשר בין הפסוק הנ"ל וסוכות? והשנייה‪ ,‬מהו המסר‬
‫הנצחי שאנו מקבלים מפסוק זה?‬
‫סוכות הוא הוכחה מוחשית שעם ישראל הוא עם האמונה‪ ,‬לכן הוא גם מעל הטבע‪ .‬הזוהר הקדוש‬
‫אומר שעניין הסוכה הוא "צל האמונה"‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם שגר בסוכה עטוף ומוסתר תחת כנפי השכינה‬
‫הקדושה – "צילא דמהימנותא"‪ .‬מבחינה רוחנית‪ ,‬אין מקום בטוח בכל העולם כולו יותר מהסוכה‪.‬‬
‫נשמע מוזר‪...‬‬
‫על פי הלכה‪ ,‬הסוכה היא מקום מגורים זמני‪ ,‬לכן גג הסוכה חייב להיות מחומר טבעי הצומח מן‬
‫האדמה‪ ,‬כמו קני סוף‪ ,‬עלי דקל וכן הלאה‪ .‬גג ממוצע של סוכה לא יכול לשאת אפילו משקל של חתול‪.‬‬
‫גשם חזק יכול להבריח את יושבי הסוכה‪ ,‬ורוח חזקה תגרום לגג–סכך להתעופף ברחובות השכונה‪.‬‬
‫ולזה עוד קוראים ביטחון?! ובכן‪ ,‬כן‪.‬‬
‫הסוכה היא מקום בו אדם לומד ורוכש אמונה‪ .‬אנו עוזבים את מגורי הקבע לזמן קצר – שבעה ימים‪,‬‬
‫דווקא בתקופה שמזג האוויר נעשה קריר יותר‪ .‬אנו לומדים שהביטחון האמיתי שמעל ראשינו הוא‬
‫לא התקרה המוצקה שאנו מכירים בכל ימות השנה‪ ,‬אלא השם יתברך! במשך שבעה ימים השם רוצה‬
‫ללמד אותנו לסמוך ולבטוח בו‪ ,‬ורק בו‪ ,‬כמו שאומר דוד המלך‪" :‬בידך אפקיד רוחי" )תהלים לא‪ ,‬ו(‪.‬‬
‫המסר הפנימי והמהותי של הסוכה הוא‪ ,‬שאצל העם היהודי הלא הגיוני הוא דווקא ההגיוני‪ ,‬והעל‬
‫טבעי הוא טבעי‪ .‬הקשר של השם יתברך עם העם הנבחר – עם ישראל‪ ,‬שונה מאוד מהקשר שלו‬
‫עם שאר אומות העולם‪.‬‬
‫באופן טבעי‪ ,‬אדם מרגיש בטוח תחת קורת גג מבטון‪ .‬אבל טילים‪ ,‬רקטות או אפילו גנבים ‪ -‬אדם‪ ,‬גם‬
‫תחת קורת גג שכזו כבר לא מרגיש בטוח‪ .‬וזה המסר של הסוכה‪ :‬תחת ענפי הדקל או קני הסוף – אנו‬
‫יודעים שאנו עטופים‪ ,‬מוגנים ומוסתרים תחת כנפי השכינה הקדושה‪ ,‬ודווקא שם אנו מרגישים הכי‬
‫בטוחים‪ .‬השהות תחת גג‪-‬סכך‪ ,‬כך מסתבר‪ ,‬הרבה יותר בטוחה מקורת גג הבית המוכר‪ ,‬ואם זה בית‬
‫שבו אין קדושה לכן גם לא תמצאו בו את ההגנה שהשכינה הקדושה מעניקה‪.‬‬
‫נשמע כמו סיפור מעשייה‪ ,‬נכון? עיניים חסרות אמונה רואות בסוכה כבית בובות של היהודים‪ .‬אבל‪,‬‬
‫עם עיני האמונה אנו יודעים שהסוכה היא העסקה האמיתית‪ ,‬לכן הצדיקים והאדוקים לא עוזבים את‬
‫הסוכה כל השבוע‪ .‬כי מי רוצה לעזוב את השכינה הקדושה אפילו לרגע?‬
‫במהלך חג הסוכות‪ ,‬אומות העולם מסתכלות עלינו כעל מטורפים‪ ,‬אבל זה לא מפריע או מטריד שום‬
‫אדם מאמין לבנות ולגור בסוכה במשך שבעה ימים‪ .‬זו התשובה לשאלה הראשונה – מה הקשר בין‬
‫"וישכון ישראל בטח בדד‪ "...‬וחג הסוכות? אנחנו‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬יודעים שהביטחון הלאומי שלנו לא‬
‫תלוי בכמות הנשק‪ ,‬המטוסים וכל סוגי התחמושת שישנם‪ ,‬או בבונקרים ומבצרים למיניהם‪ .‬ההיפך‪,‬‬
‫המקום הכי הבטוח בעולם ליהודי הוא מקום בו שורה השכינה הקדושה‪ ,‬וזו הסוכה‪ .‬באופן סמלי‪ ,‬אנו‬
‫העם היחיד שגר בתוך סוכה‪ ,‬לא תמצאו שום אומה אחרת שעושה זאת‪ .‬המגורים לבד מעניקים לנו‬
‫חיי אמונה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬אנו מקבלים הגנה טובה ונשמרים מכל מה שנכלל ב"לא תלכו בחוקותיהם"‬
‫מכל הבחינות‪ .‬לחוקי הטבע המיוחסים לאומות העולם‪ ,‬ושעל פיהם הם נוהגים‪ ,‬אין שום קשר לעם‬
‫האמונה‪.‬‬
‫וזה מוביל אותנו לשאלה השנייה‪ :‬מהו המסר הנצחי שאנו מקבלים מ"וישכון ישראל בטח בדד‪?"...‬‬
‫נושא הביטחון הלאומי הוא משהו שאף פעם לא יורד מהכותרות בתקשורת הישראלית‪ .‬בפרט‬
‫בזמן האחרון‪ ,‬כששום גבול לא יכול להיות מוגדר "רגוע"‪ ,‬ואפילו מדינות שלא גובלות עם מדינת‬
‫ישראל פיזית‪ ,‬כמו אירן או טורקיה‪ ,‬מאיימות עלינו‪ .‬הפוליטיקאים מחפשים שוב ושוב פתרונות‬
‫למצב הביטחוני‪ ,‬אבל ללא כל הצלחה‪ ,‬כפי שהאירועים האחרונים מעידים‪.‬‬
‫ברגע שהמנהיגים יבינו שעבור ישראל הביטחון הלאומי תלוי בשני תנאים‪ :‬אחד‪ ,‬שנשכון לבדד‪ ,‬מכל‬
‫הבחינות‪ ,‬עם השכינה הקדושה ובלי שום השפעות מבחוץ‪ .‬וזה אומר שהבתים והארץ שלנו חייבים‬
‫להיות מקום של קדושה‪ ,‬וכמו הסוכה‪ ,‬ראויים לשכינה הקדושה‪ .‬אז עם כל הכבוד לדמוקרטיה‪ ,‬ארץ‬
‫ישראל לא יכולה להיות מקום לכל מיני מפגני הוללות‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ ,‬מכיוון שזו התאבדות‬
‫לאומית‪.‬‬
‫בברכת שבת שלום ומבורך וכתיבה‬
‫התנאי השני הוא‪ ,‬שהביטחון הלאומי שלנו תלוי באמונה‪ .‬אנו חייבים להבין שכעם הנבחר השם מצפה‬
‫וחתימה טובה‬
‫מאיתנו לחיות את חיינו על פי החוקים הרוחניים של האמונה‪ ,‬שבאים במקום כל מושג טבעי של‬
‫האמונהבית‬
‫ביטחון‪ ,‬כמו יתרון צבאי‪ .‬ועל ידי לימוד לכל‬
‫ישראלאת עצמנו ואת הארץ בה אנו חיים‪ .‬זה‬
‫אנו מחזקים‬
‫המפתח לביטחון לאומי‪.‬‬
‫חג שמח!‬
‫שכרי יהיה אחד ויחיד ‪ -‬שרבכם הצדיק‬
‫יברכני בבן זכר ושברכתו תתקיים בתוך‬
‫זמן סביר‪ .‬אם כך יהיה‪ ,‬אזי יהיה אתרוגי‬
‫זה מתנה גמורה‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬יתברר למפרע‬
‫כי רבכם ועמו כל בני קהילתכם בירכו על‬
‫אתרוג שאינו שלהם‪ .‬האם מסכים הינך‬
‫לעיסקה?"‪.‬‬
‫שתיקה ממושכת השתררה בחדר‪ .‬חלף‬
‫זמן עד שהתעשת השליח‪ ,‬הרהר בדבר‬
‫שקל ובדק‪ ,‬הן בהסכמתו ייקח על כתפו‬
‫אחראיות רבה‪ .‬ומצד שני מאמין הוא כי‬
‫הרבי יאות לכל תנאי ובלבד שידו תהא‬
‫משגת אתרוג כשר ומהודר‪ .‬ולבסוף החליט‬
‫להסכים לתנאו של הגביר ולקבל את‬
‫האתרוג תמורת הבטחת בן זכר‪.‬‬
‫***‬
‫לשמחתו של הרב לא היה קץ שעה שהסיר‬
‫את מעטפת הפשתן מן האתרוג ולנגד‬
‫עיניו נגלה האתרוג במלוא הדרו‪ .‬אך‬
‫שמחתו הושבתה באחת ברגע שסיפר לו‬
‫השליח את התנאי שנכרך בהשגת האתרוג‪.‬‬
‫בזהירות הניח הרב את האתרוג‪ ,‬ארזו‬
‫והליט את פניו בכפות ידיו‪.‬‬
‫שעה ארוכה ישב כך‪ ,‬עטוף בשתיקה‪ ,‬שקוע‬
‫בשרעפיו‪ .‬והשליח לעומתו עומד דומם‬
‫ורועד כולו‪ .‬לבסוף קם הרב מכיסאו‪ ,‬חיוורון‬
‫כיסה את פניו אך חיוך דק נראה בקצות‬
‫עיניו‪" .‬אקבל עליי את התנאי הקשה"‪,‬‬
‫אמר‪" ,‬אעשה את המוטל עליי ואברך את‬
‫הגביר ואת אשתו בבן‪ ,‬והקב"ה ברב רחמיו‬
‫יעשה את שלו"‪...‬‬
‫‪  ‬‬
‫שנה עברה חלפה לה‪ .‬בערב ראש השנה‬
‫הגיעה אל ביתו של הרבי חבילה קטנה‬
‫עטופה בקפידות‪ .‬בתוכה היה אתרוג‬
‫מהודר‪ ,‬שאליו צורף מכתב‪.‬‬
‫הרבי פתח בזהירות את המכתב‪ ,‬היה זה‬
‫מכתבו של הגביר בעל האתרוג דאשתקד‪.‬‬
‫במכתב סיפר הגביר על הבן הרך שנולד לו‬
‫ולרעייתו לפני שבועות אחדים והודה לרב‬
‫על ברכתו שנתקיימה‪.‬‬
‫שמחת הרבי הייתה כפולה‪ .‬הוא שמח‬
‫בשמחת הגביר שנושע‪ ,‬ושמח בשמחת‬
‫המצווה שקיים בשנה שעברה ושרק עתה‬
‫הוסר מעליה הספק‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬בכל שנה‪ ,‬נהג הגביר לשגר אל הרבי‬
‫לפני חג‪-‬הסוכות אתרוג מהודר ועימו את‬
‫ברכת התודה שלא ישכח לעולם‪.‬‬
‫‪  ‬‬
‫עברו חלפו שנים‪ ,‬שנה אחת‪ ,‬בערב סוכות‪,‬‬
‫נשמעה דפיקה על דלת ביתו של הרבי‪ .‬כשזו‬
‫נפתחה‪ ,‬נראה נער צעיר נושא בידיו קופסה‬
‫קטנה‪" .‬הבאתי עמי אתרוג מהודר ששלח‬
‫אבי לכבוד הרבי"‪ ,‬אמר הנער הצעיר‪.‬‬
‫הרבי‪ ,‬ששיבה כבר נזרקה בזקנו וקמטי עור‬
‫מלאו את פניו‪ ,‬הביט בנער הצעיר ודמעות‬
‫הציפו את עיניו‪ .‬בהתרגשות רבה הושיט את‬
‫ידו האחת לקבל את מתנת האתרוג‪ ,‬ובידו‬
‫השנייה הושיט לברך את הנער באריכות‬
‫ימים ושנים לעבודתו יתברך‪.‬‬
‫חנוך‬
‫לנער‬
‫"לילדים המתוקים‪-‬לכבוד שבת קודש"‬
‫מאת הרב יצחק אבוחצירא‪! .‬‬
‫יועץ בחינוך ילדים ומחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬
‫"אמא‪ ,‬אמא! רותי השכנה אומרת‪ ,‬שכל יום‬
‫חמישי הם קונים ממתקים וטילונים לכבוד‬
‫שבת‪ -‬גם אנחנו רוצים!" "בסדר מתוקה‪,‬‬
‫עד שבת כבר נראה‪" ".‬אבל אמא‪ ,‬את תמיד‬
‫אומרת עד שבת נראה ובסוף את אומרת‬
‫שזה יקר מידי!" "טוב ילדה מתוקה שלי‪,‬‬
‫כבר מאוחר‪ .‬תעלי למיטה לישון ובבוקר‬
‫אני כבר אדבר עם אבא‪".‬‬
‫לי שזה יקר וצריך לשאול את אבא‪ .‬אתה‬
‫יודע לפעמים אני אפילו רואה שהיא‬
‫בוכה בלילה במטבח‪ .‬היא חושבת שאני‬
‫לא שומעת אותה‪ ,‬אבל כשהיא יוצאת‪,‬‬
‫אני רואה שהעיניים שלה אדומות‪.‬‬
‫דודי אתה בטוח יודע‪ ,‬הרי אתה לומד‬
‫בתלמוד תורה ובטח הרבי שלכם מספר‬
‫לכם כל מיני דברים‪".‬‬
‫יקר מידי‬
‫הבוקר הגיע והקטנה שלי לא שכחה את‬
‫הטילונים‪" .‬אמא‪ ,‬כבר דיברת עם אבא‬
‫על הטילונים" "לא צדיקה‪ ,‬עדיין לא‬
‫הספקתי‪ .‬אל תדאגי אני אשאל אותו‪".‬‬
‫"אמא‪ ,‬למה את צריכה לשאול את‬
‫אבא‪ -‬זה בסך הכול טילונים!" "בגלל‬
‫שטילונים עולים יקר מידי ואני לא‬
‫יודעת אם אבא יסכים‪" ".‬את רואה! את‬
‫עוד פעם אומרת יקר מידי‪ .‬כל דבר יקר‬
‫מידי‪ -‬ביסלי‪ ,‬יקר מידי‪ .‬פיצה‪ ,‬יקר מידי‪.‬‬
‫לחמנייה ושוקו‪ ,‬יקר מידי‪ .‬טילונים‪ ,‬יקר‬
‫מידי‪ .‬חצאית חדשה לשבת‪ ,‬יקר מידי‪.‬‬
‫כל מה שאנחנו מבקשים זה יקר מידי!"‬
‫בגדים ישנים ליד הדלת‬
‫"רחלי את יודעת‪ ,‬השאלה שלך באמת‬
‫כתובה בגמרא! אני זוכר שבשנה‬
‫שעברה הרבי שלנו סיפר שאת השאלה‬
‫הזאת שאל טורנוסרופוס הרשע את‬
‫רבי עקיבא‪ .‬הוא שאל‪ :‬אם ה' אוהב‬
‫את העניים‪ ,‬אז למה הוא לא מפרנס‬
‫אותם?! ורבי עקיבא ענה לו‪ -‬כדי לזכות‬
‫את מי שה' נתן לו כסף שהוא יעזור‬
‫לעניים‪" ".‬אז אתה רוצה להגיד לי שה'‬
‫באמת אוהב אותנו ורק הוא נתן את‬
‫הכסף שלנו לאנשים אחרים‪ ,‬שהם יתנו‬
‫לנו ובגלל זה הוא עשה אותם עשירים‬
‫ואותנו עניים?"‬
‫"ילדה שלי!" קרבתי אלי את רחלי‪,‬‬
‫ילדתי בת ה‪ 7-‬וחצי‪" .‬את צודקת‪,‬‬
‫אבל את צריכה לדעת שיש דברים‬
‫שהם יקרים מידי ואין לנו כסף מיותר‬
‫לקנות אותם" "כן‪ ,‬כן‪ ,‬אני כבר יודעת‬
‫את ההמשך‪ -‬שאני צריכה להגיד תודה‬
‫לה' שיש לנו מה לאכול ומה ללבוש ויש‬
‫כאלה שאין להם גם את מה שיש לנו‪-‬‬
‫אמא אני כבר מכירה את זה בעל פה"‬
‫"כן בדיוק‪ .‬רחלי את מבינה מצויין‪ ,‬אולי‬
‫תבואי ללמוד אצלנו בכיתה‪" "...‬טוב‬
‫דודי‪ ,‬אבל למה העשירים לא נותנים לנו‬
‫קצת מהכסף שה' נתן להם? הרי במקום‬
‫לקנות הרבה טילונים‪ ,‬הם יכולים לקנות‬
‫גם להם וגם לקנות לנו קצת‪" ".‬אני‬
‫חושב שבגלל שגם להם יש יצר הרע‪,‬‬
‫שלא נותן להם לתת מהכסף שה' נותן‬
‫להם לאחרים וגם אולי הם לא מכירים‬
‫אנשים עניים‪" ".‬דודי‪ ,‬איך אפשר לא‬
‫להכיר אנשים עניים‪ ,‬הרי אנחנו עניים‪.‬‬
‫בטוח כולם יודעים שאנחנו עניים‪ ,‬אתה‬
‫יודע למה? כי לפעמים שמים לנו את‬
‫השקיות השחורות הגדולות כמו של‬
‫הפח מלאות בגדים ישנים ליד הדלת‪.‬‬
‫למה לא שמים ליד הדלת של רותי‬
‫השכנה? כי הם יודעים שלאבא של רותי‬
‫יש הרבה כסף והוא כל הזמן קונה להם‬
‫בגדים חדשים‪ ,‬ולנו אין‪".‬‬
‫בוכה בלילה במטבח‬
‫הצפירה של ההסעה קטעה את השיחה‪.‬‬
‫ב"ה‪ ,‬נשמתי לרווחה‪ .‬אני לא אוהבת את‬
‫השיחות האלה על כסף עם הילדים‪ .‬זה‬
‫עושה לי רע על הלב‪ .‬טוב הנהג כבר‬
‫יברח "תרדי מהר רחלי‪ ,‬שההסעה לא‬
‫תברח לך‪ .‬יום טוב ותלמדי יפה‪"...‬‬
‫בצהריים שמעתי את הילדים משוחחים‬
‫בחדר; "תגיד דודי‪ ,‬טילון זה טעים?"‬
‫"בטח‪ ,‬זה גם טעים וגם יקר‪" ".‬אוף‪...‬‬
‫דודי‪ ,‬גם אתה עם ה‪-‬יקר שלך‪ .‬למה‬
‫כל דבר צריך להיות יקר???" "רחלי‬
‫אני באמת לא יודע‪ ,‬אבל שמעתי את‬
‫אבא ואמא מדברים בלילה במטבח‪.‬‬
‫ואמא אמרה לאבא שהיא מתפללת לה'‬
‫שישלח לנו כסף לקנות דברים לשבת‬
‫ומצרכים לעוגה ליום הולדת של הודיה‬
‫התינוקת‪" ".‬כן גם אני שמעתי אותה‬
‫אומרת לסבתא בטלפון שעוד מעט חג‬
‫סוכות והיא לא יודעת מאיפה יהיה לנו‬
‫כסף בשביל החג‪ .‬דודי‪ ,‬נכון שאנחנו‬
‫עניים?! המורה פעם אמרה לנו‪ ,‬שמי‬
‫שאין לו כסף הוא עני‪ .‬אתה חושב שזה‬
‫לא טוב שאנחנו עניים?!" "אני לא יודע‪.‬‬
‫גם אני מבקש מאמא כל מיני דברים‬
‫וגם לי היא אומרת כל הזמן שצריך‬
‫לשאול את אבא ובסוף היא לא קונה כי‬
‫זה יקר‪" ".‬אתה יודע דודי‪ ,‬המורה שלי‬
‫תמיד אומרת שה' אוהב אותנו‪ -‬אז אם‬
‫הוא אוהב אותנו‪ ,‬למה הוא עשה אותנו‬
‫עניים?! למה רק לאבא של רותי השכנה‪,‬‬
‫ה' נותן הרבה כסף וכל יום חמישי היא‬
‫קונה ממתקים וטילונים לשבת ורק לנו‬
‫ה' לא נותן ואמא כל הזמן צריכה להגיד‬
‫הטנדר הגיע‬
‫"היי רותי בואי תסתכלי למטה‪ ,‬הטנדר‬
‫עם המשלוחים של הסופר הגיע‪.‬‬
‫תראי את הפועלים‪ ,‬הם מורידים את‬
‫הקרטונים מהאוטו‪ .‬זה בטוח של‬
‫משפחת גולדברג‪ ,‬אני בטוח שהם‬
‫עשירים‪ .‬כל הזמן הבן שלהם מויישי‬
‫מביא מלא ממתקים לכיתה‪" ".‬תסתכל‬
‫דודי בתוך הקרטון שלמטה‪ ,‬אתה רואה‬
‫בקבוקים של קוקה קולה‪ ,‬איזה כיף‬
‫להם‪ .‬אני כל הזמן חולמת לשתות קוקה‬
‫קולה‪ -‬כי זה מה זה טעים‪" ".‬ותראי‬
‫כמה מלא אוכל‪ ,‬ועוף ובשר ופירות‬
‫בארגזים ואת הקופסאות שימורים‬
‫והממתקים‪ ,‬זה בטח עולה המון כסף‪,‬‬
‫איזה כיף להם‪".‬‬
‫"היי דופקים בדלת‪...‬אני רצה לפתוח‪".‬‬
‫"אתם‪ ,‬משפחת לוי!‪ -‬זה משלוח‬
‫בשבילכם!" אמרו הסבלים ונעלמו‪" .‬ד‬
‫ו ד י‪ ...‬רוץ זה בשבילינו!!! א מ א‪ ...‬הגיע‬
‫לנו משלוח כמו של העשירים‪ ...‬א מ א‬
‫רוצי!"‬
‫אמא מזדרזת ופותחת את הארגזים‬
‫על השולחן‪" .‬אנשים טובים‪ ,‬רחמנים‪,‬‬
‫ממש מלאכים משמים!" היא אומרת‬
‫ומהעיניים שלה כבר זולגות דמעות‪.‬‬
‫אמא מרימה את העיניים לשמיים‬
‫כשהדמעות לא מפסיקות לנשור‬
‫על הקרטונים "אבא שבשמיים! עם‬
‫ישראל שלך‪ ,‬אנשים כל כך טובים!"‬
‫אנחנו מחטטים בקופסאות‪ ,‬פתאום‬
‫דודי רוקד מרוב שמחה‪" .‬רחלי את‬
‫רואה‪ ,‬ה' אוהב אותך תסתכלי מה‬
‫יש כאן למטה בארגז!" רחלי מביטה‬
‫ומרימה את הקרטון‪...‬קופסא שלמה‬
‫של שישה טילונים גדולים ועל הקרטון‬
‫כתוב "לילדים המתוקים‪ -‬לכבוד שבת‬
‫קודש"‬
‫בגדים‬
‫יהודים יקרים! אני בטוח שהסיפור‬
‫מאוד דיבר אליכם! בשעה זו‪ ,‬שנפתח‬
‫לכם הלב וזכרתם שגם אתם מכירים‬
‫משפחות שכאלו‪ .‬בזמן שקראתם‬
‫את הסיפור בוודאי גם אתם קיבלתם‬
‫על עצמכם לעזור ולתמוך במשפחות‬
‫שקשה להם‪ .‬לכן זכרו היטב‪ -‬בזמן‬
‫שאתם עסוקים עם ילדיכם בשמחה‬
‫של מצוה‪ ,‬בקניות לשבת או לחג סוכות‬
‫הקרב ובא‪ ,‬זכרו את האחים שלנו שה'‬
‫יתברך נתן להם עניות בכדי שאנחנו‬
‫נעזור להם‪.‬‬
‫לפי כל הסימנים אנו עומדים בפתחה‬
‫של שנת גאולה! מי מאיתנו לא צריך‬
‫זכויות?! מי מאיתנו לא צריך‪ -‬שנה של‬
‫ישועות?! בנביא כתוב‪" :‬ציון במשפט‬
‫תפדה ושביה בצדקה" אין זכות גדולה‬
‫יותר כמו זכות הצדקה‪ .‬כל אחד מאיתנו‬
‫בוודאי מכיר משפחה במצוקה כמו‬
‫המשפחה שסיפרנו עליה‪ .‬בימים אלו‬
‫של ההכנות לימי החג שכידוע ההוצאות‬
‫בו רבות ובפרט למשפחות ברוכות ילדים‬
‫בלעה"ר‪ ,‬מחובתנו לתמוך ולעזור לאותם‬
‫המשפחות‪ ,‬הרי את כספם ה' יתברך‬
‫הפקיד בידינו‪ .‬כאשר ה' יתברך יראה‬
‫את ההתאמצות שלנו לעזור לאחרים‬
‫ובפרט לאברכים עמלי תורה‪ .‬כדברי‬
‫הגמרא‪" :‬אם רצית לעשות צדקה‪ -‬עשה‬
‫אותה עם עמלי תורה" בוודאי ה' יתברך‬
‫יתנהג עמנו מידה כנגד מידה‪ .‬ובזכות‬
‫מצוות הצדקה שזכינו לשמח ילדי‬
‫ישראל בחג‪ ,‬נזכה שה' יתברך ישמח את‬
‫ילדנו בכפלי כפליים‪ .‬כפי שה' יתברך‬
‫הבטיח "אם אתה משמח את שלי‪ ,‬אני‬
‫משמח את שלך!"‬
‫בדיחות הדעת‬
‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬
‫מה המשותף בין אתרוג לחתן חדש? שניהם‬
‫נמצאים שבוע בצמר גפן ואחר כך השוייגער‬
‫)חמות( עושה מהם ריבה‪.‬‬
‫מוסדות חוט של חסד‬
‫מזמינים אותכם לשמחת בית השואבה‬
‫והילולת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב‪,‬‬
‫שיתקיים אי“ה ביום רביעי ד‘ דחוהמ“ס אור‬
‫לח“י תשרי‪ ,‬בשעה ‪20:30‬‬
‫סעודת מצוה לרגל ההילולא הקדושה‪.‬‬
‫תזמורת "חוט של חסד"‬
‫תנעים ותשמח את ההילולא‪.‬‬
‫ההילולא תתקיים אי“ה בסוכת הישיבה‬
‫ברח‘ שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‪.‬‬
‫המון ריקודים ושמחה‪.‬‬
‫בברכת ”חג שמח“‬
‫הרב שלום ארוש נשיא המוסדות‬
‫��‬
‫��‬
‫��‬
‫��‬
‫�‬
‫��‬
‫��‪��24‬‬
‫��‬
‫‪052-7180448‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מוסדות חוט של חסד‬
‫מזמינים אותכם לשמחת בית השואבה‬
‫שיתקיים אי“ה ביום שלישי ג‘ דחוהמ“ס אור‬
‫לי"ז תשרי‪ ,‬בשעה ‪19:30‬‬
‫עם מו"ר ראש הישיבה שליט"א והרב הגאון ר'‬
‫יצחק גינזבורג שליט"א‬
‫עם הזמרים נדב בכר ואורי צור ואריאל זילבר‪,‬‬
‫ותזמורת חוט של חסד‬
‫השמחה תתקיים אי“ה בסוכת הישיבה‬
‫ברח‘ שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‪.‬‬
‫בברכת ”חג שמח“‬
‫זמנים |‬
‫י‪-‬ם‬
‫כניסה‬
‫פרשת האזינו‪ -‬סוכות תשע"ג‬
‫ת“א‬
‫חיפה‬
‫בא"ש‬
‫‪17:09 16:58 17:07 16:52‬‬
‫שבת‬
‫יציאה‬
‫‪18:04 18:04 18:04 18:02‬‬
‫שבת‬
‫ר"ת‬
‫‪18:41 18:42 18:40 18:42‬‬
‫שבת‬
‫לעזור ליהודי זה קל מאוד‪ .‬צריך רק לפתוח‬
‫את העיניים‪-‬להכיר את המשפחה‪ .‬לפתוח‬
‫סוכות‬
‫את הלב‪-‬ולרצות לעזור לה‪ .‬ולפתוח את‬
‫יציאה ‪18:02 18:01 18:02 18:00‬‬
‫הכיס‪.‬‬
‫סוכות‬
‫בזמן שאתם עושים קניות‪ ,‬צרפו עוד עגלה‬
‫ר"ת‬
‫סוכות ‪19:40 18:39 18:37 18:39‬‬
‫אחת‪ .‬תמלאו בה מכל הלב‪ ,‬חנכו גם את‬
‫הילדים למצווה זו‪-‬אתם תגלו שהם ירצו כתב השל"ה )הובא במשנ"ב תע"ז סק"ה( ראיתי בני עליה‬
‫לוותר על כל הממתקים שלהם‪ ,‬בשביל‬
‫מנשקים את הסוכה בכניסתם וביציאתם‪.‬‬
‫המשפחה הזו‪ .‬בררו את הכתובת של‬
‫יו“ל ע“י מוסדות "חוט של חסד"‬
‫המשפחה ותשלחו לה את הקניות‪ .‬והכי‬
‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬
‫חשוב‪ -‬אל תשכחו לכתוב על הקרטון של‬
‫טל‘ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬
‫הטילונים "לילדים המתוקים‪-‬לכבוד שבת להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬
‫קודש"‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כניסה‬
‫לייעוץ טלפוני ללא תשלום‪/‬או לתיאום פגישה‬
‫צור קשר בין השעות ‪15:00-22:00‬‬
‫נייח‪ 073-727-0000 :‬נייד‪0548-434-435 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫‪17:07 16:56 17:05 16:49‬‬
‫כתובתינו באינטרנט‬