‫המכון לחינוך דמוקרטי‬
‫(ע " ר)‬
‫ח ד שנ ו ת ח י נ ו כ י ת מ נ ק ו ד ת מ ב ט ד מ ו ק ר ט י ת‬
‫הוד השרון‬
‫עיר של מרחבי למידה‬
‫מודל פדגוגי ללמידה‬
‫במרחב העירוני‬
‫קטלוג מרחבי‬
‫הלמידה בעיר‬
‫כ ל‬
‫א ח ד‬
‫י כ ו ל‬
‫ב ע י ר‬
‫ק ה י ל ה‬
‫י ר ו ק ה‬
‫‪1‬‬
2
3
‫מודל פדגוגי ללמידה משמעותית במרחבי הלמידה העירוניים‬
‫למידה משמעותית היא למידה המזמנת התפתחות אישית של הלומד ברמות רגשיות‪ ,‬קוגניטיביות והתנהגותיות‪.‬‬
‫בלמידה במרחב העירוני אנו מייצרים הזדמנויות למידה ללומד המפגישות אותו עם המציאות בעולם האמיתי‪ .‬מפגש זה מזמן הזדמנות‬
‫לחוויה אישית רפלקטיבית המסייעת הן בתהליכי הבניית הידע והן בתהליכי התפתחותו כאדם‪.‬‬
‫סוגי מרחבי למידה‪:‬‬
‫הלומד נפגש במסגרת הלמידה במרחבי הלמידה העירוניים במרחבים משלושה סוגים‪ ,‬אשר בכל אחד מהם יש לו הזדמנות להפגיש בין‬
‫עולמו הפנימי הייחודי לעולמות אחרים‪:‬‬
‫‪1.1‬מפגש עם מרחב פיזי עירוני – מפגש זה הינו מפגש המייצר חוויה של‬
‫פליאה‪ .‬לדוגמה "להיות בחומה הסינית"‪ ,‬העוצמה בחוויית ההימצאות‬
‫במקום בו הדברים התרחשו‪.‬‬
‫‪2.2‬מפגש עם אדם במקום פועלו – מפגש של זהות בזהות‪ .‬אנו פוגשים‬
‫במקום העבודה או הפעולה שלו‪ ,‬לדוגמה מפגש עם איש מקצוע שביצע‬
‫בחירה מקצועית‪ ,‬יש לו זהות מוגדרת הבאה לידי ביטוי במשרד שלו‪,‬‬
‫במרחב העבודה שלו‪ .‬כאן פוגש הלומד על זהותו הייחודית את האחר‬
‫על זהותו הייחודית והמפגש מעורר אצלו שאלות הן בדבר זהותו והן‬
‫בדבר תוכן או ידע‪ .‬לדוגמה‪ :‬ראיון עם דמות ציבורית במשרד שלה‪.‬‬
‫‪3.3‬מפגש עם מוסד בעיר – מפגש של עולם בעולם‪ .‬במפגש זה הלומד‬
‫מזדמן למפגש עם מוסד הכולל ידע ייחודי למקום‪ ,‬אנשים העובדים‬
‫במקום ותרבות של המקום‪ .‬כאן פוגש הלומד עולם בעל קודים של‬
‫התנהגות ותרבות ברורה אליו הוא מביא את עולמו‪ ,‬הלומד משנה‬
‫את התנהגותו בהתאם למקום החדש ומתוך כך חווה חוויה חדשה‬
‫המאתגרת את עולמו‪ .‬לדוגמה‪ :‬ביקור "ביד ושם"‪.‬‬
‫אדם‬
‫במקום‬
‫מרחב פועלו‬
‫עירוני‬
‫פיזי מוסד‬
‫בעיר‬
‫רמת מעורבות הלומד‪:‬‬
‫בנוסף בכל אחד מהמרחבים הלומד והמחנך יכולים להחליט על מידת המעורבות של הלומד בלמידתו‪ :‬חשיפה‪ ,‬העמקה‪ ,‬מצוינות או‬
‫אקטיביזם‪.‬‬
‫קהל יעד‪:‬‬
‫הלמידה במרחב מתאימה לקהלים שונים‪ ,‬במערכת החינוך הפורמליות כחלק משיעורים בתוכניות הלימוד בדיסיפלינות השונות‪ ,‬כחלק‬
‫משיעורי המחנך העוסקים בתכנים חברתיים וערכיים וכחלק מפעילות של מעורבות חברתית‪ .‬במערכת החינוך הבלתי פורמלית כחלק‬
‫מפעילויות ערכיות‪ ,‬חברתיות ושל מעורבות חברתית‪ .‬גם הקהילה יכולה להינות מהלמידה במרחב כחלק ממפגש ספונטני בעיר‪ ,‬דרך‬
‫השתתפות בפעילויות מאורגנות המתרחשות במרחבים ותהליכים של השתתפות ציבור בעיצוב המרחב העירוני‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ניתן לחוות כל מרחב ברמת מעורבות שונה ועם קהל יעד שונה כפי שמודגם בטבלה‪:‬‬
‫סוגי מרחבי הלמידה‪/‬‬
‫רמת המעורבות‬
‫מרחב פיזי בעיר‬
‫אדם במקום פועלו‬
‫מוסד בעיר‬
‫דוגמה למרחב למידה‬
‫האטליז‬
‫ותיק מהעיר בביתו‬
‫צריף ראשונים‬
‫קהל יעד‬
‫קהילה‬
‫בלתי פורמאלי‬
‫מערכת פורמאלי‬
‫חשיפה‬
‫סריקת בר קוד עם מידע על‬
‫המקום‬
‫ביקור חד פעמי בנושא‬
‫מנהיגות מקומית‪.‬‬
‫ביקור חד פעמי בנושא היישוב‬
‫שלי‪.‬‬
‫העמקה‬
‫השתתפות בסיורים עירוניים‬
‫הכרות עם הסיפור על מנת‬
‫להעשיר מערך בנושא העפלה‬
‫לכיתות המודרכות‪.‬‬
‫שילוב במערך שיעורים‬
‫בתוכנית הלימודים הישוב‬
‫שלי‪.‬‬
‫מצוינות‬
‫עבודת חקר על אכילת בשר‬
‫כחלק כתהליך תרבותי אנושי‪,‬‬
‫תוך שימוש בסמל של האטליז‬
‫ובתפקידו הקהילתי‪.‬‬
‫חלק מרצף של פגישות על‬
‫דמות המדריך וגיבוש זהות‬
‫אישית‪/‬מקצועית כמדריך‪.‬‬
‫עבודת חקר היסטורית‬
‫שחוזרת כמידע לצריף‪.‬‬
‫אקטיביזם‬
‫השתתפות פעילה בשיתוף‬
‫ציבור בנושא שימור אתרים‬
‫בעיר‬
‫גיבוש תוכנית לפעילות‬
‫קהילתית – איזה סוג של‬
‫אקטיביזם נדרש מהנוער אז‬
‫(פעילות בהגנה)‬
‫העלאת מודעות תושבים‬
‫לערכי השימור‪.‬‬
‫כלים להוראה והנחייה במרחבי הלמידה‪:‬‬
‫את הלמידה במרחב אנו יכולים להפעיל באמצעות פדגוגיות שונות כדוגמת עבודות חקר‪ ,‬למידה מבוססת פרויקט‪ ,‬ביטוי אומנותי‬
‫במרחב עירוני‪ ,‬פעולות של אקטיביזם‪.‬‬
‫את הכלים ניתן ללמוד בהשתלמות עירונית המתוכננת בשנת תשע"ד במרחבי הלמידה בעיר במסגרתה יפתחו המורים‬
‫המשתלמים מערכי הוראה ללמידה במרחבים השונים ויצאו להתנסות עם כיתותיהם‪.‬‬
‫כמו כן יתבצעו תהליכי הכשרה למי שיקבלו את הלומדים במרחבים הן כאנשים בודדים והן כמנחים במוסדות העיר‪ .‬לדוגמה תהליך‬
‫ההכשרה שהתבצע למתנדבים בעמותות המקבלים את הילדים במסגרת תעודת בגרות חברתית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 3‬דוגמאות לתהליכי למידה משמעותיים‬
‫המתבצעים בשלושת סוגי המרחבים‬
‫מרחב‬
‫עירוני‬
‫פיזי‬
‫סיורים באזור המגורים‬
‫המטרה‪ :‬פיתוח אחריות הלמידה של הלומד‪ ,‬חיבור משמעותי ליישוב בו אני חיי‪.‬‬
‫תחום הידע‪ :‬שפה‪ ,‬שיתוף פעולה‪ , SML ,‬מיידענות‪ ,‬יצירת ידע על המקום‪.‬‬
‫תהליך הלמידה‪ :‬שתי הכיתות מבית הספר "נווה נאמן"‪ ,‬בהנחיה משותפת של ורד חסון מורת השפה‬
‫וויאנה גור ספרנית בית הספר‪ ,‬שילבו למידה בספריה יחד עם פיתוח סיורים באזור מגוריהם‪ .‬את‬
‫המקומות התלמידים בחרו מתוך עניין אישי‪ ,‬התקבצו לקבוצות סביב מקומות וערכו חקר בנשוא‪ .‬כמו‬
‫כן נפגשו עם אביאל אברמוביץ סגן ראש העיר כמומחה לסיורים בעיר‪ .‬את הסיורים העבירו לתלמידי‬
‫בית הספר‪.‬‬
‫מפגש עם וטרינר‬
‫אדם‬
‫במקום‬
‫פועלו‬
‫המטרה‪ :‬ליצור מרחב של מומחה בקהילה על מנת ליצור רלוונטיות של חומר הלימודים‪.‬‬
‫תחום הידע‪ :‬מדעים‪ ,‬שילוב‪.‬‬
‫תהליך הלמידה‪ :‬מורת השילוב איילת שאקי מבית הספר "רבין" רצתה ליצור עבור הילדים חווית‬
‫למידה המשלבת ידיים וראש‪ ,‬למידה היוצאת מתוך אזורי חוזק ותשוקות של ילדים‪ ,‬המהווה העצמה‬
‫עבור ילדים שאינם רגילים לחוות חווית הצלחה בלימודים וכן רצתה ליצור קשר בין למידה לקהילה‪.‬‬
‫בהשראת מנטורינג=שולייאות בבתי הספר של רשת ה"מט סקולס" נבנה קונספט מקומי‪ .‬אוסנת‬
‫סטוצ'ינר כגורם מטעם הרשות עשתה עבורנו את החיבור לוטרינר ד"ר קובי שחר וגם לטל גור אריה‬
‫מתנדבת מטעם הקהילה‪ .‬תהליך הלמידה כלל ‪ 4‬פגישות במרפאת הוטרינר‪ ,‬תהליך חקר בתכנים‬
‫אליהם נחשפו התלמידים במרפאה ובניית מצגת להצגת תהליך ותוצרי הלמידה‪.‬‬
‫צריף הראשונים‬
‫מוסד‬
‫בעיר‬
‫‪6‬‬
‫המטרה‪ :‬חקירה של תהליך העלייה על הקרקע‬
‫והמתח המתקיים בעיר בין שימור ובין פיתוח‪.‬‬
‫תחום הידע‪ :‬ספרות‪.‬‬
‫תהליך הלמידה‪ :‬מתוך למידה של סיפורו של‬
‫עגנון "מאויב לאוהב" בו הגיבור נאבק עם הטבע‬
‫בניסיון לבנות לו בית עלתה שאלת הרלוונטיות‬
‫של הסיפור להוד השרון בימינו אנו‪ .‬את הפעילות‬
‫הובילה בתי בן שמואל מבית ספר "הראשונים"‪.‬‬
‫הכיתה התחלקה לקבוצות וכל קבוצה חקרה‬
‫במרחב עירוני לבחירתה את השאלה שניסחה‪ .‬שתי קבוצות בחרו להגיע לצריף הראשון‪ .‬כתוצאה‬
‫מהמחקר שעשו כל קבוצה יצרה תגובה אמנותית (סיפור‪ ,‬תסריט‪ ,‬ריקוד) שמהווה הומאז' לסיפור של‬
‫עגנון‪.‬‬
‫קטלוג מרחבי הלמידה‬
‫הפיזיים בעיר‬
‫לפי צירים נושאיים‬
‫כשלב ראשון בתהליך הרשות סימנה כעשרה מרחבי למידה‬
‫המחולקים ל‪ 5-‬צירים‪ .‬המטרה בהגדרת צירים אלו היא להנגיש‪,‬‬
‫לסמן ולפתח מספר נקודות פיזיות עירוניות שיאפשרו נקודת‬
‫התחלה ללמידה במרחב העירוני‪.‬‬
‫ידוע לנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬כי ישנם מרחבים נוספים המתקיימים כיום‬
‫ופועלים בצורה מוצלחת ומשמעותית‪.‬‬
‫‪7‬‬
8
‫ציר הסטורי מגדיאל‬
‫מה כלול בציר ההיסטורי? הצריף הראשון‪ ,‬בית זקיף‪ ,‬רחוב האהבה‪ ,‬בית הכנסת וכיכר מגדיאל‪ .‬אופציות נוספות‬
‫לציר ההיסטורי‪ :‬בית האיכר‪ ,‬מגדל המים‪.‬‬
‫ציר הפרנסה‪/‬בעלי מלאכה‬
‫ציר הפרנסה מכיל בתוכו ‪ 3‬נקודות במתחם הסילו בכפר הדר‪ .‬הציר מסמן תפיסה כלכלית שונה במהותה מהתפיסה‬
‫הכלכלית הרווחת היום בישראל בכלל ובהוד השרון בפרט‪ .‬תהליכי השינוי בתפיסה הקהילתית כלכלית מתרחשים‬
‫עדיין בימים אלו ומאפשרים כר לחשיבה ולמידה בנושא זה‪.‬‬
‫ציר ההכלה‬
‫הציר אדם‪-‬קהילה‪-‬סביבה מזמן אפשרות לחקור את עצמנו דרך סוגיות של קיימות וחיבור לטבע‪ ,‬שאלות של פיתוח‬
‫ושימור‪ ,‬ערבות הדדית וחיים בקהילה‪ ,‬והאפשרות למרחב משותף של חיים לכולם ‪ -‬הכלה‪.‬‬
‫ניתן לבקר בכל מרחב בפני עצמו‪ ,‬או לשלב תהליך למידה המשלב את שלושת המרחבים‪.‬‬
‫ציר המים‬
‫בעיר הוד השרון זורמים ‪ 4‬נחלים שנשפכים אל הירקון‪ .‬העיר שופעת בארות ובריכות מים‪ .‬ציר המים היווה את‬
‫עורק החיים לאורך ההיסטוריה באזור השרון‪ .‬העיסוק במים משלב דיסציפלינות לימודיות מרובות‪ :‬היסטוריה‪,‬‬
‫כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬מורשת‪ ,‬תנ”ך וכמובן נושאי הסביבה והקיימות‪.‬‬
‫הציר האזרחי‬
‫בהוד השרון מתקיימת פעילות אזרחית ענפה שמעודדת תושבים בכל הגילאים להתנדב‪ .‬בעיר פועלות מעל ל ‪40 -‬‬
‫עמותות‪ .‬פעילות קהילתית זו מהווה כר פורה להזדמנויות ללמידה‪ .‬הציר האזרחי משלב בתוכו הזדמנויות ללמידת‬
‫כישורי חיים‪ ,‬חינוך למנהיגות‪ ,‬מעורבות חברתית ולהעצמת תחושת השייכות של ילדי העיר לקהילה בה הם חיים‪.‬‬
‫‪9‬‬
10
‫ציר הפרנסה‪/‬בעלי מלאכה‬
‫ציר הפרנסה מכיל בתוכו ‪ 3‬נקודות במתחם הסילו בכפר הדר‪ .‬הציר מסמן תפיסה‬
‫כלכלית שונה במהותה מהתפיסה הכלכלית הרווחת היום בישראל בכלל ובהוד‬
‫השרון בפרט‪ .‬תהליכי השינוי בתפיסה הקהילתית כלכלית מתרחשים עדיין‬
‫בימים אלו ומאפשרים כר לחשיבה ולמידה בנושא זה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ציר הפרנסה ‪ /‬בעלי מלאכה‬
‫הסילו‬
‫סילו הוא מבנה המשמש לאחסון והכנת מזון לעופות‬
‫ובהמות‪( .‬ב"מילון אבן שושן" נקרא הסילו גם‪" :‬מגדל‬
‫ַה ְח ָמצָ ה – ָא ָסם גבוה דמוי מגדל בצורת גליל שבו‬
‫כובשים ומחמיצים מספוא‪ ,‬קליפות הדרים וכדומה‪,‬‬
‫המשמשים מזון לבהמות"‪).‬‬
‫בשנת ‪ 1955‬יזם מונס מזורי‪ ,‬תושב הדר‪ ,‬את הקמתו‬
‫של הסילו‪ .‬המבנה משמש להכנת מזון לעופות‬
‫ואיחסון‪ ,‬וממנו מובל המזון אל הלולים‪ .‬סילו היה‬
‫גם במגדיאל‪ ,‬אך רק הסילו בהדר ברחוב כפר הדר‬
‫פינת רחוב התכלת נותר בשלמותו‪ .‬לפני הקמתו של‬
‫הסילו קנו התושבים מזון לבעלי חיים‪ ,‬ב"צרכניה"‪,‬‬
‫שנועדה גם לאספקת צרכי מכולת‪ .‬הצרכנייה שימשה‬
‫גם כמשווקת התוצרת החקלאית של המשקים‪ .‬מבנה‬
‫הסילו מכיל בתוכו‪ ,‬מעבר לסילו עצמו‪ ,‬גם את המבנה‬
‫בו היתה בעבר הצרכנייה ואת שרידי "בית הפועלים"‬
‫שהיווה אולם להתכנסויות ואירועים‪.‬‬
‫מאחר והסילו שימש את בעלי הלולים הוא נבנה בהשקעה כלכלית משותפת של בעלי הלולים ובמבנה נשאר בבעלותם עד לאחרונה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬קיבל הסילו מעמד של מבנה מיועד לשימור‪ .‬בשנת ‪( 2012‬מתי?) נמכר הסילו על ידי הקולקטיב לידיים פרטיות של חברת‬
‫נדל"ן‪ .‬בימים אלו טרם ידוע מה יבנה במתחם הסילו‪ .‬לאחר שבמאי ‪ 2013‬התפנתה ממבנה הסילו חנות לענתיקות המבנה ששימש‬
‫לאורך השנים כמרכז החיים של כפר אדר עומד כעת ללא ודאות לגבי עתידו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מה ניתן ללמוד במתחם הסילו?‬
‫פיתוח לעומת שימור ‪ -‬כחלק מהציר הכלכלי ניתן להתייחס לשאלות הנוגעות לפיתוח לעומת שימור במרחב העיר הוד השרון‪.‬‬
‫אקטיביזם חברתי ‪ -‬מאחר ומתקיים מאבק של תושבי המקום כנגד הפיתוח של יזם הנדל"ן ניתן לעקוב אחרי העיתונות ולהבין כיצד‬
‫מתנהל מאבק כזה ולבחון כיצד תופסים הילדים את הדילמה‪.‬‬
‫שינויים בתפיסות עולם כלכליות ‪ -‬ניתן ללמוד על המשמעות של קולקטיב לעומת בעלות עסקית למטרת רווח ולבחון את הפערים‬
‫בין תפיסת העולם שרווחה בארץ בתחילת דרכה של המדינה לעומת היום‪ .‬ניתן‪ ,‬בהתאם לגיל הילדים לבחון את ההשפעה האמריקנית‬
‫על תפיסת הכלכלה בישראל‪.‬‬
‫גלובליזציה מנקודת מבט מקומית ‪ -‬ניתן לבחון את המרחק שבו נוסעים בימינו על מנת לעבוד לעומת פעם ולהתבונן בראייה‬
‫ביקורתית על צורת החיים שלנו היום‪.‬‬
‫סיפורים אישיים ‪ -‬ניתן לנסות ולהבין מה היו חייו וסדר יומו של ילד שגדל בתקופה ההיא (ניתן להיעזר בתושבים ‪ -‬עמיחי כהן‪ ,‬אורי‬
‫לב ואחרים לראיונות)‪.‬‬
‫שימור מבנים ‪ -‬מהו מבנה מיועד לשימור? בשביל מה לשמר? באיזה מחיר?‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫אזרחות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ספרות‪ ,‬מולדת‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬מפתח הלב ‪ -‬מעורבות חברתית וניהול קונפליקטים‪.‬‬
‫מאתגר‪:‬‬
‫חשבון‪ ,‬מדעים‪ ,‬ערבית‪.‬‬
‫דוגמה לחיבור ליחידת לימוד‪:‬‬
‫אזרחות ‪ -‬חטיבת הביניים‪ .‬בחומר הלימוד פרק ב' בנושאי החובה יחידה מס' ‪ 6‬מעורבות האזרחים במשטר דמוקרטי‪ :‬א‪ .‬עקרון שלטון‬
‫העם ‪ -‬עקרון שלטון יציג‪ .‬ב‪ .‬השתתפות בבחירות‪ ,‬פעילות במפלגות‪ ,‬הבעת דעה‪ ,‬מחאה וביקורת על השלטון‪.‬‬
‫ניתן להשתמש במרחב הסילו על מנת לעורר שאלה פורייה ליחידה‪ ,‬לבצע חקירה בנושא הסילו דרך שיח עם תושבים‪ .‬ליצור תוצר‬
‫שיהווה תגובה אקטיביסטית חברתית בהקשר הסילו‪.‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫רחוב כפר הדר פינת רחוב התכלת‪.‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫אורי לב ‪ -‬מותיקי השכונה טלפון ‪ ,054-4751989‬זאב וכמן ‪ -‬תושב הפעיל במאבק כנגד פיתוח הסילו ‪,052-4477230‬‬
‫שרון גלוטר ‪ -‬אדריכלית העיר ‪.09-7759924 -‬‬
‫‪13‬‬
‫ציר הפרנסה ‪ /‬בעלי מלאכה‬
‫הצרכנייה‬
‫האגודה היצרנית צרכניית הדר נקראה בפי התושבים‬
‫"הצרכנייה"‪ .‬בתחילה שימשה רק כמכולת אך עם‬
‫הקמת הלולים הראשונים בשנים ‪ 1933-4‬סיפקה גם‬
‫מזון לבעלי החיים ‪ -‬תערובות לתרנגולות ולבהמות‪.‬‬
‫הצרכנייה שימשה גם כמשווקת של התוצרת‬
‫החקלאית של המשקים‪ .‬כ‪ 90%-‬מתושבי הדר היו‬
‫בעלי לולים‪ ,‬הלול הפך לענף המוביל בפרנסת‬
‫התושבים וגם סיפק חלק ניכר מצריכת הביצים‬
‫הארצית‪.‬‬
‫הצרכנייה נוסדה כקאופרטיב‪ .‬כלומר בבעלות‬
‫משותפת של כל המשתמשים בשירותיה‪ .‬הצרכנייה‬
‫אינה למטרת רווח‪ ,‬אלא לקיום עצמי בלבד והיא‬
‫משרתת את חברי הקואופרטיב בלבד‪ .‬בתחילה שכנה‬
‫הצרכנייה בצריף עץ במרכז המושבה ובשנות ה‪40-‬‬
‫בנו במקומו מבנה אבן הקיים עד היום‪ .‬משפחת‬
‫מינקוביץ ניהלה את הצרכנייה כמעט מיום הקמתה ועד לפרישת האב לגמלאות בשנות ה‪.80-‬‬
‫לאחר שנים שמבנה הצרכנייה שימש חנות ענתיקות הוא עומד עתה ריק לאחר שנקנה יחד עם כל מבנה הסילו על‬
‫ידי חברת נדל"ן פרטית‪ .‬טרם ידוע איזה פיתוח יעשה במקום‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מה ניתן ללמוד מהצרכנייה?‬
‫כיצד עובד עסק‪ ,‬איך מרווחים כסף? ‪ -‬תורת מעבר הסחורה מסיטונאי לקמעונאי (שיחה עם בעל המכולת הנמצאת ליד)‪.‬‬
‫יחסי שכנות ‪ -‬אילו יחסים יש לכם עם השכנים שלכם? אילו יחסים צריכים להיות עם שכנים על מנת להיות שותפים בכסף? האם‬
‫הייתם רוצים לחיות בצורה משותפת עם שכניכם?‬
‫מיסים כמשל ‪ -‬מהם מיסים? מי מחליט לאיזו מטרה משתמשים בכסף?‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫אזרחות‪ ,‬חשבון‪ ,‬מולדת‪ ,‬היסטוריה ‪,‬כישורי חיים‪ ,‬ערך מפתח הל"ב ‪ -‬שיתוף והשתתפות‪.‬‬
‫מאתגר‪:‬‬
‫תנ"ך‪ ,‬מדעים‪.‬‬
‫דוגמה לשימוש במרחב בתהליך לימודי‪:‬‬
‫חשבון ‪ -‬כיתות ו'‪-‬ז'‪ .‬יחידה‪ :‬אחוזים‪ .‬דרך שימוש בידע הנלמד ניתן לנסות ולחשב מהו רווח של בעל המכולת ממכירת פריט יחיד‪.‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫רחוב כפר הדר פינת התכלת‪.‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫עליזה ואיציק בעלי הצרכניה הפועלת כיום ‪ -‬רחוב התכלת ‪ 19‬טלפון ‪.7412183 -‬‬
‫‪15‬‬
‫ציר הפרנסה ‪ /‬בעלי מלאכה‬
‫האטליז‬
‫הוקם ע"י חנוך פרוז'נסקי שבבעלות משפחתו הייתה‬
‫חנות בשר בפולין‪ .‬הוא עלה לארץ בשנת ‪ ,1946‬הגיע‬
‫לבקר חברת משפחה במגדיאל‪ .‬בעת שהותו שם הטילו‬
‫הבריטים עוצר בתל אביב‪ ,‬מקום מגוריו‪ ,‬והוא נשאר‬
‫במגדיאל‪ .‬חנוך הבין מועד הכפר כי יש צורך באיטליז‪.‬‬
‫הוא קיבל חלקת אדמה קטנה שעליה הקים את המבנה‬
‫בכספו‪ .‬כסף נוסף לקנות בית לא היה לו‪ .‬בתחילה‬
‫ישן באוטובוס שחנה במגדיאל או על אחד הספסלים‬
‫ביישוב‪ .‬לבסוף לן בבית סוכנות עד שהצליח לחסוך‬
‫כסף מעבודתו והקים את ביתו ברחוב הבנים‪ ,‬הניצב‬
‫שם עד היום‪ .‬החנות פעלה עד אמצע שנות ה‪ ,50-‬אז‪,‬‬
‫עם תום תקופת הצנע והקנייה בתלושי מזון‪ ,‬פחת‬
‫מספר הלקוחות וחנוך נאלץ לסגור את האיטליז‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מה ניתן ללמוד מהצרכנייה?‬
‫איך מתכננים בחיים? החשיבות של תכנון בחיים והיכולת לשנות את התוכניות כאשר המציאות משתנה‪ .‬כיצד מזהים הזדמנות? איך‬
‫מתמודדים עם כישלון (סה"כ לבסוף העסק נסגר)?‬
‫עסקים קטנים? מהו עסק קטן? מה מקומם של עסקים קטנים בכלכלה שלנו?‬
‫בשר ‪ -‬מה הבשר נותן לנו מבחינה תזונתית? שרשרת המזון ושאלות מוסר (הרב קוק לדוג') לגבי אכילת בשר‪.‬‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫כישורי חיים‪ ,‬מדעים‪.‬‬
‫מאתגר‪:‬‬
‫מורשת‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬אנגלית‪.‬‬
‫דוגמה לשימוש במרחב בתהליך לימודי‪:‬‬
‫כישורי חיים ‪ -‬כיצד מציבים מטרות? כיצד מתמודדים עם כישלון? ‪( -‬מתאים לכל גיל בהתאמה ליכולות הילדים)‪ .‬מפגש עם האטליז‬
‫ולמידה על סיפור ההצלחה והכישלון שלו‪ ,‬כולל היכולת לזהות הזדמנויות שנקרות בדרכנו‪ .‬מהווה בסיס ללמידה וחקירה עצמית‬
‫בנושאים הללו‪.‬‬
‫מדעים ‪ -‬בתוך הנושא המרכזי ‪ -‬האדם התנהגותו בריאותו ואיכות חייו ‪-‬היחידה העוסקת במרכיבי התזונה ‪ :‬איברים ומערכות בגוף‬
‫האדם‪ :‬מזון‪ ,‬תזונה ומערכת העיכול‪ .‬נושא‪ :‬בשר‪ .‬מה הערך התזונתי של בשר? מהי ההתפתחות האנושית סביב נושא הבשר? מה יש‬
‫בבשר שלנו ומה חשוב שיהיה?‬
‫כתובת‪:‬‬
‫רחוב כפר הדר פינת התכלת‪.‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫אטליז "בשר בשרון" טלפון ‪ 09-7455475‬רפאל‪.‬‬
‫‪17‬‬
18
‫ציר היסטורי מגדיאל‬
‫הציר ההיסטורי כולל את הצריף הראשון‪ ,‬בית הזקיף‪ ,‬רחוב‬
‫האהבה‪ ,‬בית הכנסת וכיכר מגדיאל‪ .‬אופציות נוספות לציר‬
‫ההיסטורי‪ :‬בית האיכר‪ ,‬מגדל המים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הציר ההסטורי ‪ -‬מגדיאל‬
‫מגדיאל‪ ,‬המושבה – ‪1924‬‬
‫רקע היסטורי ‪ -‬איך יסדו את מגדיאל?‬
‫ביום י"ב מנחם אב תרפ"ד‪ ,‬יולי ‪ 1924‬התכנסו ‪ 11‬מהמייסדים בתל אביב‪ ,‬והחליטו על קניית אדמה על מנת להקים יחד ישוב חדש בארץ‬
‫ישראל‪ .‬המייסדים היו נציגי העלייה הרביעית‪.‬‬
‫יהושע חנקין שהיה יושב ראש חברת "הכשרת הישוב" שמע על הקבוצה והציע לה את אדמות "ביר עדס"‪ .‬הוא קנה ‪ 4,000‬דונם אדמה‬
‫מהאפנדים של "ביר עדס" ומכר אותן למייסדים‪.‬‬
‫מי תכנן את מגדיאל?‬
‫‪ 12‬המייסדים פנו אל האדריכל‪ ,‬ריכרד קאופמן ובקשו כי יתכנן להם את הישוב החדש‪.‬‬
‫מפת מגדיאל כללה ‪ 4‬רחובות שיצאו ממרכזו של הישוב‪ .‬הרחובות היו‪ :‬חנקין‪ ,‬אוסישקין‪ ,‬הרצל וסוקולוב‪ .‬התושבים הגרילו בהגרלה את‬
‫חלקותיהם‪ .‬כל מתיישב קנה בין ‪ 100 – 50‬דונם‪( .‬דונם = ‪ 1000‬מ"ר‪ ,‬מטר מרובע) כל אחד לפי יכולתו‪ ,‬דונם אדמה אחד עלה אז ‪ 4‬לירות‬
‫מצריות (לי"מ)‪ .‬על עשרה דונם בנו בית ומשק עזר‪ ,‬שכלל‪ :‬רפת לפרות‪ ,‬או לול תרנגולות‪ ,‬גינת ירק ופרדס‪.‬‬
‫באיסרו חג סוכות שנת תרפ"ה‪ ,‬עלו המייסדים על הקרקע והחלו לבנות את בתיהם‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הידעת? ‪ 7‬עובדות מעניינות על מגדיאל‪:‬‬
‫‪1.1‬את השם מגדיאל העניק לה המשורר ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‪ .‬הוא חיבר בין המילים ‪" -‬מגד" שהוא יבול מבורך עם "אל"‪.‬‬
‫‪ 2.‬בניין בית הספר היה הבניין הראשון שהקימו‬
‫המייסדים‪.‬‬
‫‪3.3‬יחסי רעות עם השכנים בביר עדס היו תקינים‪.‬‬
‫הם השתתפו בחגיגות בט"ו בשבט שנה לאחר‬
‫העלייה וכן במסיבות‪ .‬השלום עמד גם בפרעות‬
‫‪ 1929‬ו‪.1936-‬‬
‫‪4.4‬מגדיאל נמצאת בשרון והיא בתחום ההיקוות של‬
‫הירקון‪ .‬נחל הדס ונחל הדר תוחמים אותה‪.‬‬
‫‪5.5‬בשנת תש"א – ‪ 1941‬הוקם במגדיאל בית ספר‬
‫ע"ש ד"ר בן ציון מוסינזון בו התחנכו מאות‬
‫ילדים מעליות הנוער להתיישבות – בית ספר‬
‫חקלאי‪ .‬ראשוני התלמידים היו "ילדי טהרן"‪.‬‬
‫תכנית המתאר של מגדיאל‬
‫‪6.6‬בשנים ‪ 1951 – 1950‬עלו למגדיאל עוד כ‪ 3,000-‬נפש‪ ,‬בעיקר מעירק – עליית "עזרא ונחמיה" ומתימן – "עליית מרבד הקסמים"‪.‬‬
‫‪7.7‬בחג האורים‪ ,‬כו' בכסלו תשנ"ה – ב' חנוכה‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ ,1964‬התגשם באופן סופי הרעיון של מיזוג המועצות המקומיות הדר‪-‬‬
‫רמתיים ומגדיאל למועצה מוניציפלית אחת בשם הוד‪-‬השרון‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הציר ההסטורי ‪ -‬מגדיאל‬
‫הצריף הראשון‬
‫צריף הראשונים עומד ברחוב סוקולוב במגדיאל‪.‬‬
‫הצריף הוקם בשנת ‪ 1925‬על ידי משפחת קולטון‪ .‬חיים‬
‫קולטון ואשתו‪ ,‬מינדל‪ ,‬קנו את הצריף מהצבא הבריטי‪,‬‬
‫שהחזיק צריפים נטושים מימי התורכים‪ ,‬במחנה צבאי‬
‫בטול כרם‪.‬‬
‫הצריף נבנה בצורה מיוחדת‪ :‬חלקו הפנימי מטויח‬
‫ואילו חלקו החיצוני עשוי עץ‪ .‬בצריף היו מטבח‪ ,‬חדר‬
‫שינה‪ ,‬חדר ילדים ומבואה‪.‬‬
‫משפחת קולטון השתמשה בצריף הן כמקום מגורים‬
‫והן כמקור פרנסה‪ :‬הצריף שימש כמסעדה הראשונה‬
‫של מגדיאל‪ ,‬שם סעדו הפועלים הרווקים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫החדר הבינוני בגודלו בצריף נועד להשכרה לפועלים‬
‫אשר שכרו אותו כדי ללון בו‪ .‬כך שימש הצריף כמעין "בית מלון"‪ .‬הצריף שימש גם כמרכז חברתי‪-‬תרבותי‪ :‬נערך בו ליל הסדר הראשון‬
‫במושבה‪ ,‬החתונה הראשונה וכן ישיבות הוועד בתחילת דרכו‪.‬‬
‫יעקב פינשטיין‪ ,‬שעבד בוועדת בניין ערים‪ ,‬חילץ את הצריף מהריסתו וממכירת השטח לידי קבלנים‪ ,‬בתקופת כהונתו של ראש המועצה‬
‫שמחה מעוז‪ .‬השטח הוכרז בזכותו כשטח ציבורי‪.‬‬
‫הוועדה לשימור אתרים בעיר‪ ,‬העבירה את האחריות לאתר לידי ועדת שימור אתרים ארצית‪ ,‬על מנת שתדאג לשיפוץ מקצועי של הצריף‪.‬‬
‫הצריף הראשון משמש כדגם לחיי הראשונים‪.‬‬
‫הצריף המשוקם נחנך בחודש מרס ‪ 2005‬ומשמש כמוזיאון עירוני וכמרכז ללימוד תולדות העיר‪ .‬ניתן לראות בו כלי עבודה וכלי בית‬
‫‪22‬‬
‫מה ניתן ללמוד מהצריף הראשון?‬
‫היסטוריה של ההתיישבות בארץ בראי ההתיישבות בהוד השרון ‪ -‬הצריף שעבר מידי הטורקים לבריטים למתיישבים היהודיים‪,‬‬
‫האדמה עליה הוקמה מגדיאל שנקנתה מידי אפנדי מקומי‪ ,‬יחסי השכנות עם תושבי ביר עדס‪ ,‬תמונות מחיי היומיום וההווי התקופתי‪.‬‬
‫שימור מול פיתוח ‪ -‬וגם ‪ -‬אקטיביזם חברתי ‪ -‬הצריף עבר מידי בעלות פרטית (משפחת קולטון) לועדה לשימור אתרים בעיר‬
‫ואח"כ לועדה הארצית‪ .‬לפני כמה שנים המשך קיומו הועמד בסכנה ותושבים התארגנו למאבק למען המשך שימורו‪ .‬מהם ההבדלים בין‬
‫הועדות? אינטרס של מי אמור להיות השימור של המקום‪ ,‬ומדוע? מהי המשמעות של שימור אתרים לטובת הנרטיב ההסטורי (היהודי)?‬
‫היחסים בין היהודים והערבים בארץ בראי המושבה מגדיאל ‪ -‬אדמת מגדיאל נקנתה מאפנדי מקומי (אדמות אחרות בארץ נקנו‬
‫או נכבשו)‪ .‬בשנת ‪ 4 ,1928‬שנים לאחר ייסודה של מגדיאל‪ ,‬התקיימה סולחה בין אנשי הכפר ביר עדס ואבו קישק לבין אנשי מגדיאל‬
‫ורמתיים‪ .‬הסולחה "שרדה" גם את פרעות ‪ 1929‬ו‪ .1936-‬מה איפשר את יחסי השכנות המקומית בתנאים אלו? מה הבדיל בינם לבין‬
‫מקומות אחרים בארץ בעת הזו?‬
‫הצריף כמרכז חברתי‪ ,‬תרבותי וכלכלי ‪ -‬בימי הביניים התפתחה כיכר השוק (כשלצידה הכנסייה) כמרכז העיירה או העיר הנוצרית‪.‬‬
‫בהקבלה מקומית ‪ -‬הצריף הראשון שימש הן כמקום מגורים למשפחת קולטון אך גם כמקור פרנסה (המסעדה הראשונה של מגדיאל‪,‬‬
‫חדר בצריף הועמד להשכרה ובכך הפך הצריף גם ל"בית‪-‬מלון")‪ ,‬אך גם כמרכז חברתי‪-‬תרבותי‪ :‬נערך בו ליל הסדר הראשון במושבה‪,‬‬
‫החתונה הראשונה וכן ישיבות הוועד בתחילת דרכו‪.‬‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬מולדת‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬אזרחות‬
‫מאתגר‪:‬‬
‫כלכלה‬
‫דוגמה לשימוש במרחב בתהליך לימודי‪:‬‬
‫היסטוריה ‪ -‬חט"ב ‪ -‬היחידה העוסקת במבנה החברתי הפאודלי בימי הביניים ‪ -‬בחינה של בית הכנסת במגדיאל כמרכז תרבותי‪ ,‬חברתי‬
‫והשוואתו למבנה החברתי הנוצרי בימי הביניים ולמקומה של הכנסייה‪.‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫צריך הראשון רחוב סוקולוב ‪.6‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫אביבה ושמחה ‪ -‬הצריף הראשון ‪.097457479 -‬‬
‫‪23‬‬
‫הציר ההסטורי ‪ -‬מגדיאל‬
‫בית זקיף‬
‫בית זקיף נמצא ברחוב זקיף מספר ‪ .5‬זהו ביתו של‬
‫שמואל זוכוביצקי‪-‬זקיף (‪ )1878-1968‬מי ששימש‬
‫כראש המועצה הראשון של מגדיאל‪ .‬הוא נבחר ליו"ר‬
‫הוועד ב‪ 1925-‬וניהל את מגדיאל במשך ‪ 25‬שנה‪ .‬הקים‬
‫את 'ועד מושבות השרון' ועמד בראשו כיושב ראש‪.‬‬
‫בתחילה הקים זקיף אוהל גדול במרכז מגדיאל‪ ,‬שהיה‬
‫ביתו‪ .‬ובאוהלו‪ ,‬שבמרכז המושבה נערכה הגרלת‬
‫החלקות הראשונות בין המתיישבים‪ ,‬האוהל שימש גם‬
‫לישיבות הוועד‪ ,‬שבהן החליטו בנושאים רבים‪.‬‬
‫לאחר זמן בנה זקיף את ביתו מאבן‪ .‬ביתו נבנה‬
‫במתכונת מזרחית‪ ,‬בהשראת בתי האפנדים שחיו‬
‫באיזור‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1965‬תרם זקיף את ביתו למועצת מגדיאל‪,‬‬
‫וכיום הוא משמש למשרדי המועצה הדתית‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מה ניתן ללמוד מבית זקיף?‬
‫מנהיגות אז והיום ‪ -‬שמואל זקיף‪ ,‬לבד מהיותו ראש המועצה‬
‫הראשון של מגדיאל‪ ,‬הקים גם את 'ועד מושבות השרון' ועמד‬
‫בראשו כיושב ראש‪ .‬הוא יזם את סלילת כביש ‪ 40‬ועודד עבודה‬
‫עברית‪ .‬ציטוט מדבר חזונו‪" :‬שם יעבור כביש תל אביב חיפה‬
‫ומסביב יבנו יהודים כפרים ויטעו פרדסים‪ ...‬אלפי ילדים ינהרו‬
‫לבית הספר והשפה העברית תשמע מסביב‪ ,‬על הכביש תעבור‬
‫חשמלית שתוביל התוצרת העירה והספקה מהעיר"‪ .‬בשנת ‪1925‬‬
‫נסע לקונגרס הציוני והשיג תקציב עבור מגדיאל‪ ,‬שהיתה מצויה‬
‫על סיפו של משבר קיומי‪ .‬הוועדה הכספית של הקונגרס הציוני‬
‫החליטה פה אחד בחיוב על נתינת התקציב על סך ‪ 24,000‬לא"י‬
‫למגדיאל‪ .‬מאחר ולסוכנות לא היה כסף מזומן‪ ,‬היא נתנה מלט‬
‫במקום פרות‪ .‬המושבה נאלצה למכור את המלט ולקנות תמורתו‬
‫פרות‪ .‬כל מתיישב קיבל הלוואה למשך שלוש שנים מ"קרן היסוד"‬
‫– הלוואה של ‪ 500‬פונט‪ ,‬ותמורתם רכשו פרות הנותנות חלב‪.‬‬
‫הכסף הושקע גם בסידור השקייה בשדות וניטעו פרדסים‪ .‬מהי‬
‫מנהיגות? מהו חזון? מה הופך מנהיג לכזה ‪ -‬הנסיבות‪ ,‬תכונות או‬
‫מאפיינים מסויימים? מהו משקלה של תושיה בנסיבות קיומיות‬
‫קשות?‬
‫ענפים כלכליים מובילים במשק הישראלי בראי מגדיאל‬
‫ הענפים הראשונים היו במגדיאל‪ :‬פלחה‪ ,‬משק‪ ,‬עופות ורפת‪.‬‬‫שמואל זקיף עצמו בנה רפת משוכללת וגדולה שבה היו פרות‬
‫הולנדיות‪ .‬ליד הרפת הוקמה מחלבה‪ .‬בתחילת ‪ 1948‬חוסל‬
‫ענף זה‪ .‬מה היו ענפי הכלכלה המובילים בתקופת הקמתה של‬
‫המדינה לעומת ימינו אנו? מה ההבדל בין גידול בעלי חיים לצורכי‬
‫מזון במשקים ביתיים עד לפני כ‪ 40-50-‬שנה לבין "חקלאות‬
‫תעשייתית" הנפוצה בימינו (רפתות או לולי ענק בהם נעשית‬
‫האבסה אוטומטית של בעלי החיים במזון המעורב בתרופות‬
‫ובהורמונים‪ ,‬שאינם יכולים לצאת כלל מבתי הגידול שלהם)?‬
‫אדריכלות ‪ -‬בנייה בהשראה מקומית ‪ -‬שמואל זקיף בנה את‬
‫ביתו בהשראת בתי האפנדים המקומיים‪ .‬מהי המשמעות הסמלית‬
‫של צעד כזה? האם צעד כזה הוא בחירה אסתטית בלבד או גם‬
‫אמירה בעלת משמעות לתושבים המקומיים ‪ -‬ערבים ויהודים?‬
‫וגם ‪ -‬על ההבדל בין השפעות מערביות למזרחיות באדריכלות‬
‫בארץ‬
‫מקור השם ‪ -‬פעולת עברות השמות כפעולה מחברתת‬
‫ שמואל זקיף עברת את שמו כרבים ממנהיגי היישוב (דוד בן‬‫גוריון‪ ,‬משה שרת‪ ,‬לוי אשכול‪ ,‬גולדה מאיר וגם ‪ -‬שמעון פרס)‬
‫מזוכוביצקי לזקיף‪ .‬במהלך עברות השמות החלה תנועת השומר‬
‫הצעיר עוד בשנת ‪ .1920‬ב‪ 1955-‬קבע בן‪-‬גוריון כשר הביטחון‪ ‬כי‬
‫רק אנשי צבא בעלי שמות עבריים יוכלו לייצג את צה"ל בחו"ל‪.‬‏‬
‫כמו כן הומלץ לכל נציג בכיר ישראלי לעברת את שמו‪ .‬עד‪ ‬שנות‬
‫ה‪ 80-‬רווח בצה"ל נוהג זה‪ .‬עברות השם הונהג גם בקרב העולים‬
‫לארץ בשנות ה‪ 50-‬ואף בשנות ה‪ .60-‬מהי המשמעות הסמלית של‬
‫עברות השם‪ ,‬מה היתה האמירה הגלומה בה? מדוע נפסק נוהג‬
‫זה? על המשמעות של מדיניות "כור ההיתוך" לעומת פלורליזם‬
‫תרבותי‪.‬‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬מולדת‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬סוציולוגיה‪.‬‬
‫מאתגר‪:‬‬
‫כלכלה‪ ,‬עיצוב‪.‬‬
‫דוגמה לשימוש במרחב בתהליך לימודי‪:‬‬
‫מורשת ‪+‬כישורי חיים\מפתח הל"ב ‪ -‬ביחידה המתייחסת‬
‫למנהיגות\אחריות ניתן לשלב סיור לבית הזקיף על מנת ללמוד‬
‫את תפקידו בהנהגת ישוב הוד השרון בראשיתה‪ .‬ניתן לשלב גם‬
‫עם תנ"ך ‪ -‬בכיתה ה‪-‬ו בבחינת מנהיגיו השונים של עם ישראל‬
‫(מלכי ישראל ושופטיו) לבחינת סוגי מנהיגות שונים‪.‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫רחוב הזקיף ‪.10‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫הצריף הראשון ‪ -‬שמחה ואביבה ‪,09-7457479‬‬
‫ורדית גד ערדי ‪ -‬אחראית שכונות עיריית הוד השרון ‪052-‬‬
‫‪ ,3555419‬מנהיגות הנוער העירונית ‪ -‬משה חנוכה ‪.050-6707724‬‬
‫‪25‬‬
26
‫ציר ההכלה‬
‫הציר אדם‪-‬קהילה‪-‬סביבה מזמן אפשרות לחקור את עצמנו דרך סוגיות‬
‫של קיימות וחיבור לטבע‪ ,‬שאלות של פיתוח ושימור‪ ,‬ערבות הדדית וחיים‬
‫בקהילה‪ ,‬והאפשרות למרחב משותף של חיים לכולם ‪ -‬הכלה‪.‬‬
‫ניתן לבקר בכל מרחב בפני עצמו‪ ,‬או לשלב תהליך למידה המשלב את‬
‫שלושת המרחבים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ציר ההכלה‬
‫בית הנערה וגבעת הוד‬
‫נחום שיפר‪ ,‬הציוני הקנדי‪ ,‬רכש חלק גדול‬
‫מאדמות הדר‪ ,‬כ ‪ 1,000‬דונם‪ .‬ביתו המפואר‬
‫עמד על ראש גבעה‪ .‬והוא בסגנון ראשית‬
‫ההתיישבות בארץ‪ .‬בשנת ‪ 1946‬נמכר שטח‬
‫זה לעיריית תל אביב‪ ,‬ונבנה בו מוסד ששימש‬
‫בית חינוך לנערים‪ .‬לימים נקרא המבנה "בית‬
‫הנערה" והפך מוסד לילדים‪ ,‬שנקרא "גבעת‬
‫הוד"‪ .‬בגבעה הוקמו על ידי תושבי הדר שני‬
‫מגדלי מים‪ .‬באחד מהם‪ ,‬שנועד להגנת הדרך‬
‫מפני הפורעים‪ ,‬יש חרכי ירי‪ .‬מגדל המים הוא‬
‫בסגנון חומה ומגדל‪ .‬שדירת פיקוס יפהפייה‬
‫מקבלת את פני הבאים בכניסה ל"בית‬
‫הנערה" ‪.‬‬
‫עזרא בנימיני‪ ,‬שהיה ראש עריית הוד השרון‬
‫בסוף שנות ה‪ ,80‬התכוון להקים במקום הזה‬
‫בניין פאר ענק ו‪ 3-‬מגדלי מגורים‪ .‬התכנית‬
‫טורפדה והיום עיריית תל אביב מחזיקה‬
‫בבעלותה את השטח‪ .‬בשטח בית הספר פועל‬
‫בית ספר דמוקרטי‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מה ניתן ללמוד מבית הנערה וגבעת הוד?‬
‫"טבע האדם" או "אדם וטבע" ‪ -‬מתחם זה מזמן חיבור בין האדם וצרכי האדם להתפתחות וללמידה‪ ,‬לבין קיימות‪ ,‬וחשיבות שמירת‬
‫הטבע‪ .‬מעבר לכך יש אפשרות לפתח למידה בנושא מנהיגות מקומית במקום‪.‬‬
‫טבע עירוני ‪ -‬מהו טבע עירוני‪ ,‬האם ראוי וכיצד משמרים מובלעות טבע בעיר?‬
‫שימור ופיתוח ‪ -‬על היתרונות והחסרונות של פיתוח סביבתי לעומת שימור ‪ ,‬על החשיבות לדעת על עברנו מול הרצון לקחת אחריות‬
‫על עתידנו?‬
‫חינוך דמוקרטי ‪ -‬מהו חינוך דמוקרטי ובמה הוא דומה ושונה לחינוך ה"רגיל"?‬
‫מנהיגות‪ ,‬חזון ואחריות חברתית ‪ -‬סיפורו של נחום (נורמן) שיפר ומעורבותו בהקמת כפר הדר‪ .‬כיצד הפכו הניסויים החקלאיים‬
‫הראשונים שנעשו במשק שלו לדוגמה ומופת למנהיגות מקומית‪.‬‬
‫שם כמגלה מהות ‪ -‬מה מסתתר מאחורי שם המקום "בית הנערה" והשינויים שעבר המקום ושמו?‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫כישורי חיים‪ ,‬מפתח הל"ב ‪ -‬ערך מעורבות חברתית‪ ,‬מולדת (הישוב שלי)‪ ,‬מדעים‪ ,‬שפה והבעה‪.‬‬
‫דוגמה לחיבור ליחידת לימוד‪:‬‬
‫שפה\ספרות ‪ -‬בבית הספר היסודי ניתן להפגיש את הילדים עם בית הנערה‪ ,‬ללמוד על ההיסטוריה והחיים שהיו שם דרך ילדי‬
‫הדמוקרטי שחקרו את המקום מתוך משימה לדמיין את חיי הילדים בבית הספר‪ .‬באיזה אופן שונים או דומים לנו ולכתוב סיפור קצר‬
‫בנושא‪.‬‬
‫בחטיבת הביניים ‪ -‬ניתן לנתח את תפקיד הילד הגיבור היתום או חסר הורים מתפקדים ולנסות לחקור את הפער בין הפנטזיה למציאות‬
‫דרך שיח עם עובדי הפנימייה לשעבר‪ .‬כתוצר ניתן לכתוב סיפורים קצרים אודות חיי התלמידים בפנימייה‪.‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫רחוב הבנים ‪ ,53‬הוד השרון‪.‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫בית הספר הדמוקרטי ‪ ,09-7466059 -‬יפה עזרא ‪.09-7759630 -‬‬
‫‪29‬‬
‫ציר ההכלה‬
‫בית חולים שלוותה‬
‫המרכז לבריאות הנפש "שלוותה"‪ ‬הוקם בשנת‬
‫‪ 1965‬במגדיאל‪ ,‬נמנה עם קבוצת שירותי בריאות‬
‫כללית‪ ‬והוא מסונף לבית הספר לרפואה ע"ש‬
‫סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬במרכז‪ ‬ניתנים‬
‫כל סוגי השירותים למגוון רחב של מצבים בתחום‬
‫בריאות הנפש‪ .‬השירותים כוללים אשפוז‪ ,‬טיפול‬
‫יום‪ ,‬טיפולים אמבולטוריים וייעוץ בתחום בריאות‬
‫הנפש לקהילה‪ .‬המרכז מיישם תפיסה טיפולית‬
‫כוללת המשלבת בין גישות טיפוליות שונות‪ ,‬מתוך‬
‫התייחסות לצורכי המטופל ולמשפחתו‪ .‬‬
‫‪30‬‬
‫מה ניתן ללמוד בשלוותה?‬
‫הכלה ‪ -‬בי"ח שלוותה‪ ,‬מובלעת בלב העיר‪ ,‬מהווה הזדמנות לשאול על ההכלה בעיר‪.‬‬
‫מהו מרחב עירוני‪-‬המרחב העירוני כמרחב לכולם? מי לוקח חלק במרחב העירוני? למי אין מקום בו?‬
‫זכויות אדם ‪ -‬האם ניתן לאפשר שוויון הזדמנויות להתפתחות וללמידה לכולם תוך הפרדה (‪.)?separate but equal‬‬
‫לא בבית ספרנו ‪ -‬מהו הגבול בהתנהגותו של אדם‪ ,‬שבגללו יש להפרידו מהחברה או ליצור עבורו מסגרת נפרדת ?‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫כישורי חיים‪ ,‬מפתח הלב ‪ -‬ערך השונות ושיתוף והשתתפות‪ ,‬אחריות‪ ,‬מדעים‬
‫דוגמה לחיבור ליחידת לימוד‪:‬‬
‫כישורי חיים\מפתח הל"ב ‪ -‬בהתמודדות עם נושאים של סטיגמות‪ ,‬הכלה או אחריות קהילתית ניתן לשלב יציאה לשלוותה‪ .‬כולל‬
‫פגישה עם נציג מבית החולים ויצירת שאלון ליחס של הקהילה ותלמידי מוסינזון לבית החולים השכן‪.‬‬
‫מדעים ‪ -‬במסגרת למידה של מערכת העצבים בחטיבת הביניים‪ ,‬ניתן לשלב פגישה במרפאה בשלוותה לקבלת הסבר על הסיבות‬
‫הפיזיולוגיות למחלות נפש‪.‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫עליית הנוער ‪ ,13‬הוד השרון‪.‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫אסתי הירשפלד עוס"ית ראשית שלוותה ‪,050-6264652 -‬‬
‫ג'קי מנהל ביה"ס צורים‪ ,‬עמותת אנוש‪ ,‬כפר סבא ‪.09-7886434 -‬‬
‫‪31‬‬
32
‫ציר המים‬
‫בעיר הוד השרון זורמים ‪ 4‬נחלים שנשפכים אל הירקון‪.‬‬
‫העיר שופעת בארות ובריכות מים‪ .‬ציר המים היווה את עורק‬
‫החיים לאורך ההיסטוריה באזור השרון‪ .‬העיסוק במים משלב‬
‫דיסציפלינות לימודיות מרובות‪ :‬היסטוריה‪ ,‬כימיה‪ ,‬פיזיקה‪,‬‬
‫מורשת‪ ,‬תנ”ך וכמובן נושאי הסביבה והקיימות‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ציר המים‬
‫המכון לטיהור שפכים – המט"ש‬
‫מתקן לטיהור השפכים של כפר סבא הוד השרון (מט"ש)‬
‫הוקם בשנת ‪ 1996‬לטיפול בשפכי הערים כפר סבא והוד‬
‫השרון‪ .‬המט"ש הוקם בבעלות משותפת של שתי הערים כפר‬
‫סבא והוד השרון‪ ,‬ועבר לבעלות תאגידי המים פלגי שרון ומי‬
‫הוד השרון עם הקמתם‪.‬‬
‫מטרתו של המכון לטיהור השפכים היא לייצר סביבה בטוחה‬
‫מפסולת נוזלית ופסולת מוצקה‪ ,‬במקביל לביצוע שימוש‬
‫במי השפכים עבור חקלאות והזרמה של המים לנחלים מבלי‬
‫לגרום לזיהום‪( .‬מתוך אתר המט"ש)‪.‬‬
‫באופן היסטורי‪ ,‬לכל אחד מ‪ 4-‬הישובים‪ ‬שמרכיבים את הוד‬
‫השרון היתה אגודת מים שיתופית שסיפקה עבור תושביה את צורכי המים‪ .‬בעקבות חוק שנחקק ב‪ 2001‬הוקם בשנת ‪ 2010‬תאגיד המים‬
‫"מי השרון" וקיבל לידיו את האחריות על המט"ש‪ .‬לאחר רכישת אגודת המים "מרווה" בשנת ‪ 2011‬על ידי התאגיד הוא אחראי על‬
‫כ‪ 70%‬מאספקת המים בעיר לצד שני אגודות מים שיתופיות ‪" -‬כפר הדר ‪ -‬מפעל המים" ו"מבוע אגודה הדדית"‪ ,‬המשרתות את כפר‬
‫הדר ורמתיים בהתאמה‪.‬‬
‫המתקן לטיהור שפכים מרכז את כל השפכים של כפר סבא והוד השרון ומעביר את המים תהליך ניקוי בעל ‪ 3‬שלבים ולאחר מכן מזרים‬
‫את המים אל האחו לח שם עובר תהליך רבעוני של סינון וניקוי‪ .‬מהאחו לח המים מוזרמים על הירקון‪ .‬תהליך הניקוי של שפכי עירנו הינו‬
‫חלק מפרויקט שיקוי ושיקום נחל הירקון‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מה ניתן ללמוד במכון לטיהור השפכים?‬
‫תהליכי טיהור וניקוי המים ‪ -‬למידה של התהליכים המתבצעים‬
‫אקולוגיה ‪" -‬אפקט הפרפר" ‪ -‬התבוננות על השפעות סביבתיות של פעולה מקומית מנקודת מבט שונות‪ .‬באיזו מידה ניתן לזהות את‬
‫השפעתי כאדם על סביבתי ומהי אחריותי על כך?‬
‫מסה ותכונות מולקולריות ‪ -‬כיצד תהליך ניקוי המים מתרחש בפועל? האם מתבסס על חומרים כימיים? מהם תכונות הפיזיקליות של‬
‫המים שמנוצלות על מנת לאפשר את תהליך הניקוי?‬
‫חוש הריח ‪ -‬כיצד פועל האף? מהו התהליך הנוירולוגי המאפשר "התרגלות" לריח? למה משמש חוש הריח? (סכנות‪ ,‬יחסים‬
‫בינאישיים‪ ,‬טעם)‪ .‬החיבור אף‪-‬אוזן‪-‬גרון‪.‬‬
‫פתרונות הביוב לאורך ההיסטוריה ‪ -‬מן התנ"ך‪ ,‬דרך ימי הביניים ועד ימינו‪.‬‬
‫צמחייה ‪ -‬איזו צמחייה יכולה לגדול בתנאי המ"טש‪ ,‬תכונות שונות של צמחייה‪.‬‬
‫מים ‪ -‬תפקידי השונים של המים בחיינו‪ ,‬כבסיס לחיים‪ ,‬כבסיס לעצמאות למדינות ועד לייצור אנרגיה חלופית‪ .‬מים בתנ"ך‪ ,‬מים‬
‫בספרות‪.‬‬
‫תכנון ולמידה מטעויות\יחסי ישראל עם יהדות התפוצות ‪ -‬אסון המכביה כמקרה מבחן‪ .‬תהליך ניקוי ושיקום הירקון כתוצאה‬
‫מהאסון‪ .‬מנטליות ה"סמוך"‪.‬‬
‫פיקוח ארצי לעומת התאגדות מקומית ‪ -‬לצד פעולה מתמשכת לריכוז אחריות אצל גופים גדולים (המתבטא בצורה בולטת בתהליך‬
‫הגלובליזציה) מתקיים תהליך מקביל‪ ,‬הטוען לקיימות רבה יותר‪ ,‬של לוקליזציה‪ .‬האם חשוב לשמר את אגודות המים המקומיות? האם‬
‫טוב יותר עבורנו שהתאגיד יקנה את האגודות ויהיה בעל שליטה ופיקוח מלאים על איכות המים שלנו? בהשאלה ניתן לשאול שאלות‬
‫אלו גם התחומים רבים אחרים בחיינו‪ ,‬כולל בתחום החינוך‪.‬‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫מדעים (ביולוגיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬כימיה)‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬אזרחות‪ ,‬מפתח הל"ב ‪ -‬ערך אחריות‪.‬‬
‫מאתגר‪:‬‬
‫תנ"ך‪.‬‬
‫דוגמה לחיבור ליחידת לימוד‪:‬‬
‫מדעים ‪ -‬חומר הלימוד לכיתה ז' ביחידה העוסקת בתכונות החומרים‪ .‬ניתן להשתמש במרחב המט"ש על מנת לחקור מהם תכונות‬
‫החומרים עליהם מתבסס המט"ש בתהליך טיהור השפכים‪.‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫מבוא קדם ‪ 43‬הוד השרון‪.‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫תאגיד המים מי השרון ‪ ,1800-800620 -‬עינת אמויאל‪ ,‬הרשת הירוקה ‪ 050-4233352 -‬אביאל אברמוביץ‪ ,‬ס‪ .‬ראש העיר ‪.050-5322822‬‬
‫‪35‬‬
‫ציר המים‬
‫נחל הדס‬
‫נחל הדס‪ ‬הנו נחל בשרון‪ ‬הנמשך לאורך של כ‪ 10-‬ק"מ‪.‬‬
‫ראשיתו במבואותיה הדרומיים של העיר‪ ‬קלקיליה‪ ,‬עובר‬
‫דרומית לעיר‪ ‬כפר סבא‪ ‬ומתחבר אל‪ ‬נחל קנה‪ ‬דרומית‬
‫להוד השרון‪ .‬נחל הדס נשפך לנחל קנה דרומית לאזור‬
‫התעשייה של נווה נאמן‪ .‬השם הדס בא לו מהכפר הערבי‪,‬‬
‫שהיה פעם מזרחית למגדיאל ושמו ביר עדס – באר‬
‫עדשים‪ .‬מנחל קנה יורדים אל נחל הדס מכביש ‪ 40‬ליד‬
‫הגשר‪ .‬עוברים דרך רחוב הרקון הפונה שמאלה מצומת‬
‫אזור התעשייה המזרחי של נווה נאמן המוביל למושב‬
‫עדנים‪ .‬כשרחוב הרקון פונה שמאלה פונים ימינה מטרים‬
‫ספורים ושם עובר הגשר מעל נחל הדס‪ .‬בנחל זורמים‬
‫מים מטוהרים‪ ,‬לאחר הפרדת הבוצה ולאחר טיהור המים‬
‫על ידי מכון הטיהור‪ ,‬המים נקראים מי קולחין‪ .‬מצויים‬
‫בו עצי אקליפטוס ואזדרכת‪ .‬בין ירקונה לגני עם יש‬
‫גשר עביר מעל נחל הדס‪ .‬שם הצמחייה פחות מפותחת‬
‫‪ .‬משנת‪ 1996 ‬החל לפעול לצד הנחל דרומית להוד השרון‪ ‬מכון ביולוגי לטיפול בשפכים‪ ‬השייך לעיריות כפר סבא והוד השרון‪ .‬מי‬
‫הקולחין‪ ‬המופקים בסופו של התהליך מוזרמים לנחל המהווה את אחד ממקורות‪ ‬נחל הירקון‪ ,‬ומשמשמים לחקלאות‪ ‬ולהחדרה למי‬
‫התהום‪ ‬באזור (מתוך הערך בויקיפדיה)‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מה ניתן ללמוד מנחל הדס?‬
‫אקולוגיה ‪ -‬התבוננות על השפעות סביבתיות של פעולה מקומית מנקודת מבט שונות‪ .‬באיזו מידה ניתן לזהות את השפעתי כאדם על‬
‫סביבתי ומהי אחריותי על כך?‬
‫מגוון המינים ‪ -‬תצפית במגוון מינים בנחל ובגדותיו‪ .‬אפשרות לתצפית במגוון המינים לאורך עונות השנה‪.‬‬
‫פיתוח מול שימור טבע ‪ -‬איזה חלק תופס נחל בתוך הפיתוח האורבני? האם הפיתוח האורבני משתמש בנחל כמקור הנאה לתושביו?‬
‫מדענים בשירות הנחל ‪ -‬מדידות זיהום בנחל בשיתוף גוף מדעי‪.‬‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‬
‫מדעים‪ ,‬כישורי חיים‪.‬‬
‫מאתגר‪:‬‬
‫תנ"ך‪ ,‬ספרות‬
‫דוגמה לחיבור ליחידת לימוד‪:‬‬
‫מדעים חט”ב‪ -‬חומר הלימוד לכיתה ז’ ביחידה העוסקת בתכונות החומרים (בהיבט הכימי)‪ .‬ניתן להשתמש במרחב המט”ש על מנת‬
‫לחקור מהם תכונות החומרים עליהם מתבסס המט”ש בתהליך טיהור השפכים‪.‬‬
‫מדעים יסודי‪ -‬חומר הלימוד לכל הכיתות ברמות שונות ודגשים שונים‪ -‬בנושא האדם‪ ,‬התנהגותו בריאותו ואיכות חייו‪ -‬לדוגמה‬
‫בכיתות ה‪-‬ו לימדה על הכרת מערכות ומבנים בסיסיים בבריאות ובחולי‪ .‬טיפוח התנהגויות לקידום הבריאות והשמירה עליו‪.‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫תאגיד המים מי השרון‪ ,1800800620 -‬עינת אמויאל‪ ,‬הרשת הירוקה‪0504233352 -‬‬
‫אביאל אברמוביץ’ ס‪ .‬ראש העיר‪0505322822-‬‬
‫הדר קלורפלד ‪ ,‬רכזת עירונית לחינוך‬
‫‪37‬‬
‫ציר המים‬
‫האחו לח‬
‫פארק האחו לח הממוקם מערבית לאזור התעשייה‬
‫המערבי של נווה נאמן מערבית לכביש מספר ‪,402‬‬
‫צפונית לנחל הירקון‪ ,‬קורם‏עור וגידים‪ .‬בפארק זה‬
‫נבנים בימים אלו שבילי אופניים‪ ,‬שיקום נחל הדר‪,‬‬
‫הקמת אגם מלאכותי לרווחת התושבים‪ .‬מתקן טיהור‬
‫‏השפכים האזורי מטהר את המים עד לרמת מי השקיה‬
‫לחקלאות והמים מושבים לירקון כחלק מהפרויקט‬
‫הלאומי לגאולת הירקון‪.‬‏‬
‫מבחינת המשרד להגנת הסביבה התפקיד העיקרי‬
‫של האחו לח הוא להוות טיפול נוסף (רבעוני) למי‬
‫הקולחין המגיע ממכוני‏הטיהור של כפר‪-‬סבא והוד‬
‫השרון‪ .‬בשנים האחרונות נוסף תהליך שלישוני לניקוי‬
‫מי הביוב במכון לטיהור השפכים וכך המים‏שמגיעים‬
‫לאחו לח המים הם באיכות טובה יותר‪ .‬לאחר הניקוי‬
‫הרבעוני באחו לח הירקון ייהנה ממים באיכות טובה‬
‫ויהיה ניתן‏לקיים בו פעילויות פנאי‪.‬‏‪‎ ‎‬‬
‫תהליך הניקוי שעוברים המים באחו לח הוא כאמור‬
‫שלב רביעי ואחרון בניקוי מי הביוב של כפר סבא והוד השרון‪ .‬האחו לח‏‏(באנגלית ‪-‬‏‪wet land‬‏ ) הינה מערכת אקולוגית הבנויה מבריכה‬
‫בעומק כמה מטרים המלא בחצץ‪ .‬החצץ מהווה מסננת למים‏העוברים בו‪ .‬בנוסף‪ ,‬על הבריכה גדלים צמחי המים שנבחרו בשל יכולתם‬
‫הטבעית לפרק חיידקים הנמצאים במי הקולחין‪.‬‏‬
‫בהוד השרון ישנן שתי בריכות גדולות‪ .‬תהליך מילוי וריקון המים בכל סבב ניקוי אורך כחצי שעה ובמהלך יממה האחו לח מנקה‏כ ‪ -‬קוב‬
‫מים‪ .‬בתוכנית העירונית מתוכננות בריכות נוספות‪.‬‏‬
‫‪38‬‬
‫מה ניתן ללמוד מהאחו לח?‏‬
‫עבודות חקר ‪ -‬באחו לח ניתן לבצע עבודות חקר בנושאים רבים ומסוגים שונים‪ ,‬ניתן לקיים תצפיות במגוון מינים‪ ,‬ניסויים‏הקשורים‬
‫להתפתחות זני צמחים שונים בהבדלי תנאים‪ ,‬ניתן לעקוב אחרי שיקום החיי והצומח בירקון כתוצאה מפעילות האחו‏לח‪.‬‏‬
‫שיקום נחלים – כחלק ממערך שלם של שיקום הירקון האחו לח תורם מים ברמה רבעונית חזרה לתוך הירקון‪ .‬מדובר בפרוייקט‏‏”גאולת‬
‫הירקון” פרויקט רב לאומי שמשלב שיתופי פעולה רבים עם גורמים רבים‪.‬‏‬
‫אחריות סביבתית ‪ -‬פרוייקט גאולת הירקון מדגים רעיונות של שימור ושיקום טבע תוך התייחסות למפגעים סביבתיים שיוצר‏האדם‬
‫וכיצד ניתן לקחת עליהם אחריות‪.‬‏‬
‫תכנון בר קיימא – הפרויקט מדגים כיצד ניתן לטפל בפגעי האדם תוך לקיחת אחריות על מעשיו והכנת התשתית לדורות הבאים‪.‬‏‬
‫מערכות אקולוגיות ושיתופי פעולה ‪ -‬המיקרואורגניזמים מתמקמים בבית השורשים של צמחי האגן הלח ומדגימים כצד הזבל‏של‬
‫מישהו אחד הוא האוצר של מישהו אחר‪ .‬יש כאן דוגמה חייה למערכת אקולוגית שלמה בה לכל אחד מהגורמים תפקיד‏בשרשרת המזון‪.‬‏‬
‫טיפול במים שחורים – טיפול בביוב דרך מחזור בשיטת ווטלנדס ‪ -‬טיפול במים בשילוב אמצעים מכניים (חצץ) ואורגניים‬
‫‏‏(מיקרואורגניזמים‪ ,‬בתי גידול בשורשי הצמחים)‪.‬‏‬
‫עבודות גמר ‪ -‬עבודות במסגרת של ‪ 4-5‬יח”ל בנושאי מדעי החיים‪ ,‬פיזיקה וכימיה‪.‬‏‬
‫עבודות ביוטופ ‪ -‬עבודות במסגרת ‪ 1‬יח”ל במסגרת לימודי מדעי החיים‪ ,‬מאפשר תצפית לאורך עונות השנה במגוון זנים של‏בע”ח‪.‬‏‬
‫עבודות אקוטופ ‪ -‬עבודות במסגרת ‪ 1‬יח”ל במסגרת לימודי איכות סביבה‪ ,‬מאפשר תצפית לאורך עונות השנה במגוון זנים של‏בע”ח‪,‬‬
‫ניסויים בתחום שיקום נחלים‪ ,‬איכות מים ומחזור מים‪.‬‏‬
‫מתאים במיוחד עבור‪:‬‏‬
‫מדעים (פיזיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬מדעי הסביבה)‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬מתמטיקה‪.‬‏‬
‫דוגמה לחיבור ליחידת לימוד‪:‬‏‬
‫מדעים – ניתן להתאים לנושאים רחבים בכל הכיתות‪ .‬כדוג’ התיחסות לנושא המים בכיתות ה’ ובחט”ב‪ .‬כן ניתן להיעזר באחו לח‬
‫ביחידת הלימוד המתייחסת לאזורי הגידול‪.‬‬
‫אנשי קשר רלוונטיים‪:‬‬
‫עינת אמויאל‪ ,‬הרשת הירוקה‪0504233352 -‬‬
‫אביאל אברמוביץ’ ס‪ .‬ראש העיר‪0505322822-‬‬
‫הדר קלורפלד ‪ ,‬רכזת עירונית לחינוך‬
‫‪39‬‬
40
‫הציר האזרחי‬
‫בהוד השרון מתקיימת פעילות אזרחית ענפה שמעודדת תושבים בכל‬
‫הגילאים להתנדב‪ .‬בעיר פועלות מעל ל ‪ 40 -‬עמותות‪ .‬פעילות קהילתית‬
‫זו מהווה כר פורה להזדמנויות ללמידה‪ .‬הציר האזרחי משלב בתוכו‬
‫הזדמנויות ללמידת כישורי חיים‪ ,‬חינוך למנהיגות‪ ,‬מעורבות חברתית‬
‫ולהעצמת תחושת השייכות של ילדי העיר לקהילה בה הם חיים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫כ ל‬
‫‪42‬‬
‫א ח ד‬
‫י כ ו ל‬
‫ב ע י ר‬
‫ק ה י ל ה‬
‫י ר ו ק ה‬