הורדה - המכון לחינוך דמוקרטי
המכון לחינוך דמוקרטי (ע " ר) ח ד שנ ו ת ח י נ ו כ י ת מ נ ק ו ד ת מ ב ט ד מ ו ק ר ט י ת הוד השרון עיר של מרחבי למידה מודל פדגוגי ללמידה במרחב העירוני קטלוג מרחבי הלמידה בעיר כ ל א ח ד י כ ו ל ב ע י ר ק ה י ל ה י ר ו ק ה 1 2 3 מודל פדגוגי ללמידה משמעותית במרחבי הלמידה העירוניים למידה משמעותית היא למידה המזמנת התפתחות אישית של הלומד ברמות רגשיות ,קוגניטיביות והתנהגותיות. בלמידה במרחב העירוני אנו מייצרים הזדמנויות למידה ללומד המפגישות אותו עם המציאות בעולם האמיתי .מפגש זה מזמן הזדמנות לחוויה אישית רפלקטיבית המסייעת הן בתהליכי הבניית הידע והן בתהליכי התפתחותו כאדם. סוגי מרחבי למידה: הלומד נפגש במסגרת הלמידה במרחבי הלמידה העירוניים במרחבים משלושה סוגים ,אשר בכל אחד מהם יש לו הזדמנות להפגיש בין עולמו הפנימי הייחודי לעולמות אחרים: 1.1מפגש עם מרחב פיזי עירוני – מפגש זה הינו מפגש המייצר חוויה של פליאה .לדוגמה "להיות בחומה הסינית" ,העוצמה בחוויית ההימצאות במקום בו הדברים התרחשו. 2.2מפגש עם אדם במקום פועלו – מפגש של זהות בזהות .אנו פוגשים במקום העבודה או הפעולה שלו ,לדוגמה מפגש עם איש מקצוע שביצע בחירה מקצועית ,יש לו זהות מוגדרת הבאה לידי ביטוי במשרד שלו, במרחב העבודה שלו .כאן פוגש הלומד על זהותו הייחודית את האחר על זהותו הייחודית והמפגש מעורר אצלו שאלות הן בדבר זהותו והן בדבר תוכן או ידע .לדוגמה :ראיון עם דמות ציבורית במשרד שלה. 3.3מפגש עם מוסד בעיר – מפגש של עולם בעולם .במפגש זה הלומד מזדמן למפגש עם מוסד הכולל ידע ייחודי למקום ,אנשים העובדים במקום ותרבות של המקום .כאן פוגש הלומד עולם בעל קודים של התנהגות ותרבות ברורה אליו הוא מביא את עולמו ,הלומד משנה את התנהגותו בהתאם למקום החדש ומתוך כך חווה חוויה חדשה המאתגרת את עולמו .לדוגמה :ביקור "ביד ושם". אדם במקום מרחב פועלו עירוני פיזי מוסד בעיר רמת מעורבות הלומד: בנוסף בכל אחד מהמרחבים הלומד והמחנך יכולים להחליט על מידת המעורבות של הלומד בלמידתו :חשיפה ,העמקה ,מצוינות או אקטיביזם. קהל יעד: הלמידה במרחב מתאימה לקהלים שונים ,במערכת החינוך הפורמליות כחלק משיעורים בתוכניות הלימוד בדיסיפלינות השונות ,כחלק משיעורי המחנך העוסקים בתכנים חברתיים וערכיים וכחלק מפעילות של מעורבות חברתית .במערכת החינוך הבלתי פורמלית כחלק מפעילויות ערכיות ,חברתיות ושל מעורבות חברתית .גם הקהילה יכולה להינות מהלמידה במרחב כחלק ממפגש ספונטני בעיר ,דרך השתתפות בפעילויות מאורגנות המתרחשות במרחבים ותהליכים של השתתפות ציבור בעיצוב המרחב העירוני. 4 ניתן לחוות כל מרחב ברמת מעורבות שונה ועם קהל יעד שונה כפי שמודגם בטבלה: סוגי מרחבי הלמידה/ רמת המעורבות מרחב פיזי בעיר אדם במקום פועלו מוסד בעיר דוגמה למרחב למידה האטליז ותיק מהעיר בביתו צריף ראשונים קהל יעד קהילה בלתי פורמאלי מערכת פורמאלי חשיפה סריקת בר קוד עם מידע על המקום ביקור חד פעמי בנושא מנהיגות מקומית. ביקור חד פעמי בנושא היישוב שלי. העמקה השתתפות בסיורים עירוניים הכרות עם הסיפור על מנת להעשיר מערך בנושא העפלה לכיתות המודרכות. שילוב במערך שיעורים בתוכנית הלימודים הישוב שלי. מצוינות עבודת חקר על אכילת בשר כחלק כתהליך תרבותי אנושי, תוך שימוש בסמל של האטליז ובתפקידו הקהילתי. חלק מרצף של פגישות על דמות המדריך וגיבוש זהות אישית/מקצועית כמדריך. עבודת חקר היסטורית שחוזרת כמידע לצריף. אקטיביזם השתתפות פעילה בשיתוף ציבור בנושא שימור אתרים בעיר גיבוש תוכנית לפעילות קהילתית – איזה סוג של אקטיביזם נדרש מהנוער אז (פעילות בהגנה) העלאת מודעות תושבים לערכי השימור. כלים להוראה והנחייה במרחבי הלמידה: את הלמידה במרחב אנו יכולים להפעיל באמצעות פדגוגיות שונות כדוגמת עבודות חקר ,למידה מבוססת פרויקט ,ביטוי אומנותי במרחב עירוני ,פעולות של אקטיביזם. את הכלים ניתן ללמוד בהשתלמות עירונית המתוכננת בשנת תשע"ד במרחבי הלמידה בעיר במסגרתה יפתחו המורים המשתלמים מערכי הוראה ללמידה במרחבים השונים ויצאו להתנסות עם כיתותיהם. כמו כן יתבצעו תהליכי הכשרה למי שיקבלו את הלומדים במרחבים הן כאנשים בודדים והן כמנחים במוסדות העיר .לדוגמה תהליך ההכשרה שהתבצע למתנדבים בעמותות המקבלים את הילדים במסגרת תעודת בגרות חברתית. 5 3דוגמאות לתהליכי למידה משמעותיים המתבצעים בשלושת סוגי המרחבים מרחב עירוני פיזי סיורים באזור המגורים המטרה :פיתוח אחריות הלמידה של הלומד ,חיבור משמעותי ליישוב בו אני חיי. תחום הידע :שפה ,שיתוף פעולה , SML ,מיידענות ,יצירת ידע על המקום. תהליך הלמידה :שתי הכיתות מבית הספר "נווה נאמן" ,בהנחיה משותפת של ורד חסון מורת השפה וויאנה גור ספרנית בית הספר ,שילבו למידה בספריה יחד עם פיתוח סיורים באזור מגוריהם .את המקומות התלמידים בחרו מתוך עניין אישי ,התקבצו לקבוצות סביב מקומות וערכו חקר בנשוא .כמו כן נפגשו עם אביאל אברמוביץ סגן ראש העיר כמומחה לסיורים בעיר .את הסיורים העבירו לתלמידי בית הספר. מפגש עם וטרינר אדם במקום פועלו המטרה :ליצור מרחב של מומחה בקהילה על מנת ליצור רלוונטיות של חומר הלימודים. תחום הידע :מדעים ,שילוב. תהליך הלמידה :מורת השילוב איילת שאקי מבית הספר "רבין" רצתה ליצור עבור הילדים חווית למידה המשלבת ידיים וראש ,למידה היוצאת מתוך אזורי חוזק ותשוקות של ילדים ,המהווה העצמה עבור ילדים שאינם רגילים לחוות חווית הצלחה בלימודים וכן רצתה ליצור קשר בין למידה לקהילה. בהשראת מנטורינג=שולייאות בבתי הספר של רשת ה"מט סקולס" נבנה קונספט מקומי .אוסנת סטוצ'ינר כגורם מטעם הרשות עשתה עבורנו את החיבור לוטרינר ד"ר קובי שחר וגם לטל גור אריה מתנדבת מטעם הקהילה .תהליך הלמידה כלל 4פגישות במרפאת הוטרינר ,תהליך חקר בתכנים אליהם נחשפו התלמידים במרפאה ובניית מצגת להצגת תהליך ותוצרי הלמידה. צריף הראשונים מוסד בעיר 6 המטרה :חקירה של תהליך העלייה על הקרקע והמתח המתקיים בעיר בין שימור ובין פיתוח. תחום הידע :ספרות. תהליך הלמידה :מתוך למידה של סיפורו של עגנון "מאויב לאוהב" בו הגיבור נאבק עם הטבע בניסיון לבנות לו בית עלתה שאלת הרלוונטיות של הסיפור להוד השרון בימינו אנו .את הפעילות הובילה בתי בן שמואל מבית ספר "הראשונים". הכיתה התחלקה לקבוצות וכל קבוצה חקרה במרחב עירוני לבחירתה את השאלה שניסחה .שתי קבוצות בחרו להגיע לצריף הראשון .כתוצאה מהמחקר שעשו כל קבוצה יצרה תגובה אמנותית (סיפור ,תסריט ,ריקוד) שמהווה הומאז' לסיפור של עגנון. קטלוג מרחבי הלמידה הפיזיים בעיר לפי צירים נושאיים כשלב ראשון בתהליך הרשות סימנה כעשרה מרחבי למידה המחולקים ל 5-צירים .המטרה בהגדרת צירים אלו היא להנגיש, לסמן ולפתח מספר נקודות פיזיות עירוניות שיאפשרו נקודת התחלה ללמידה במרחב העירוני. ידוע לנו ,כמובן ,כי ישנם מרחבים נוספים המתקיימים כיום ופועלים בצורה מוצלחת ומשמעותית. 7 8 ציר הסטורי מגדיאל מה כלול בציר ההיסטורי? הצריף הראשון ,בית זקיף ,רחוב האהבה ,בית הכנסת וכיכר מגדיאל .אופציות נוספות לציר ההיסטורי :בית האיכר ,מגדל המים. ציר הפרנסה/בעלי מלאכה ציר הפרנסה מכיל בתוכו 3נקודות במתחם הסילו בכפר הדר .הציר מסמן תפיסה כלכלית שונה במהותה מהתפיסה הכלכלית הרווחת היום בישראל בכלל ובהוד השרון בפרט .תהליכי השינוי בתפיסה הקהילתית כלכלית מתרחשים עדיין בימים אלו ומאפשרים כר לחשיבה ולמידה בנושא זה. ציר ההכלה הציר אדם-קהילה-סביבה מזמן אפשרות לחקור את עצמנו דרך סוגיות של קיימות וחיבור לטבע ,שאלות של פיתוח ושימור ,ערבות הדדית וחיים בקהילה ,והאפשרות למרחב משותף של חיים לכולם -הכלה. ניתן לבקר בכל מרחב בפני עצמו ,או לשלב תהליך למידה המשלב את שלושת המרחבים. ציר המים בעיר הוד השרון זורמים 4נחלים שנשפכים אל הירקון .העיר שופעת בארות ובריכות מים .ציר המים היווה את עורק החיים לאורך ההיסטוריה באזור השרון .העיסוק במים משלב דיסציפלינות לימודיות מרובות :היסטוריה, כימיה ,פיזיקה ,מורשת ,תנ”ך וכמובן נושאי הסביבה והקיימות. הציר האזרחי בהוד השרון מתקיימת פעילות אזרחית ענפה שמעודדת תושבים בכל הגילאים להתנדב .בעיר פועלות מעל ל 40 - עמותות .פעילות קהילתית זו מהווה כר פורה להזדמנויות ללמידה .הציר האזרחי משלב בתוכו הזדמנויות ללמידת כישורי חיים ,חינוך למנהיגות ,מעורבות חברתית ולהעצמת תחושת השייכות של ילדי העיר לקהילה בה הם חיים. 9 10 ציר הפרנסה/בעלי מלאכה ציר הפרנסה מכיל בתוכו 3נקודות במתחם הסילו בכפר הדר .הציר מסמן תפיסה כלכלית שונה במהותה מהתפיסה הכלכלית הרווחת היום בישראל בכלל ובהוד השרון בפרט .תהליכי השינוי בתפיסה הקהילתית כלכלית מתרחשים עדיין בימים אלו ומאפשרים כר לחשיבה ולמידה בנושא זה. 11 ציר הפרנסה /בעלי מלאכה הסילו סילו הוא מבנה המשמש לאחסון והכנת מזון לעופות ובהמות( .ב"מילון אבן שושן" נקרא הסילו גם" :מגדל ַה ְח ָמצָ ה – ָא ָסם גבוה דמוי מגדל בצורת גליל שבו כובשים ומחמיצים מספוא ,קליפות הדרים וכדומה, המשמשים מזון לבהמות"). בשנת 1955יזם מונס מזורי ,תושב הדר ,את הקמתו של הסילו .המבנה משמש להכנת מזון לעופות ואיחסון ,וממנו מובל המזון אל הלולים .סילו היה גם במגדיאל ,אך רק הסילו בהדר ברחוב כפר הדר פינת רחוב התכלת נותר בשלמותו .לפני הקמתו של הסילו קנו התושבים מזון לבעלי חיים ,ב"צרכניה", שנועדה גם לאספקת צרכי מכולת .הצרכנייה שימשה גם כמשווקת התוצרת החקלאית של המשקים .מבנה הסילו מכיל בתוכו ,מעבר לסילו עצמו ,גם את המבנה בו היתה בעבר הצרכנייה ואת שרידי "בית הפועלים" שהיווה אולם להתכנסויות ואירועים. מאחר והסילו שימש את בעלי הלולים הוא נבנה בהשקעה כלכלית משותפת של בעלי הלולים ובמבנה נשאר בבעלותם עד לאחרונה. בשנת 2001קיבל הסילו מעמד של מבנה מיועד לשימור .בשנת ( 2012מתי?) נמכר הסילו על ידי הקולקטיב לידיים פרטיות של חברת נדל"ן .בימים אלו טרם ידוע מה יבנה במתחם הסילו .לאחר שבמאי 2013התפנתה ממבנה הסילו חנות לענתיקות המבנה ששימש לאורך השנים כמרכז החיים של כפר אדר עומד כעת ללא ודאות לגבי עתידו. 12 מה ניתן ללמוד במתחם הסילו? פיתוח לעומת שימור -כחלק מהציר הכלכלי ניתן להתייחס לשאלות הנוגעות לפיתוח לעומת שימור במרחב העיר הוד השרון. אקטיביזם חברתי -מאחר ומתקיים מאבק של תושבי המקום כנגד הפיתוח של יזם הנדל"ן ניתן לעקוב אחרי העיתונות ולהבין כיצד מתנהל מאבק כזה ולבחון כיצד תופסים הילדים את הדילמה. שינויים בתפיסות עולם כלכליות -ניתן ללמוד על המשמעות של קולקטיב לעומת בעלות עסקית למטרת רווח ולבחון את הפערים בין תפיסת העולם שרווחה בארץ בתחילת דרכה של המדינה לעומת היום .ניתן ,בהתאם לגיל הילדים לבחון את ההשפעה האמריקנית על תפיסת הכלכלה בישראל. גלובליזציה מנקודת מבט מקומית -ניתן לבחון את המרחק שבו נוסעים בימינו על מנת לעבוד לעומת פעם ולהתבונן בראייה ביקורתית על צורת החיים שלנו היום. סיפורים אישיים -ניתן לנסות ולהבין מה היו חייו וסדר יומו של ילד שגדל בתקופה ההיא (ניתן להיעזר בתושבים -עמיחי כהן ,אורי לב ואחרים לראיונות). שימור מבנים -מהו מבנה מיועד לשימור? בשביל מה לשמר? באיזה מחיר? מתאים במיוחד עבור: אזרחות ,היסטוריה ,ספרות ,מולדת ,כישורי חיים ,מפתח הלב -מעורבות חברתית וניהול קונפליקטים. מאתגר: חשבון ,מדעים ,ערבית. דוגמה לחיבור ליחידת לימוד: אזרחות -חטיבת הביניים .בחומר הלימוד פרק ב' בנושאי החובה יחידה מס' 6מעורבות האזרחים במשטר דמוקרטי :א .עקרון שלטון העם -עקרון שלטון יציג .ב .השתתפות בבחירות ,פעילות במפלגות ,הבעת דעה ,מחאה וביקורת על השלטון. ניתן להשתמש במרחב הסילו על מנת לעורר שאלה פורייה ליחידה ,לבצע חקירה בנושא הסילו דרך שיח עם תושבים .ליצור תוצר שיהווה תגובה אקטיביסטית חברתית בהקשר הסילו. כתובת: רחוב כפר הדר פינת רחוב התכלת. אנשי קשר רלוונטיים: אורי לב -מותיקי השכונה טלפון ,054-4751989זאב וכמן -תושב הפעיל במאבק כנגד פיתוח הסילו ,052-4477230 שרון גלוטר -אדריכלית העיר .09-7759924 - 13 ציר הפרנסה /בעלי מלאכה הצרכנייה האגודה היצרנית צרכניית הדר נקראה בפי התושבים "הצרכנייה" .בתחילה שימשה רק כמכולת אך עם הקמת הלולים הראשונים בשנים 1933-4סיפקה גם מזון לבעלי החיים -תערובות לתרנגולות ולבהמות. הצרכנייה שימשה גם כמשווקת של התוצרת החקלאית של המשקים .כ 90%-מתושבי הדר היו בעלי לולים ,הלול הפך לענף המוביל בפרנסת התושבים וגם סיפק חלק ניכר מצריכת הביצים הארצית. הצרכנייה נוסדה כקאופרטיב .כלומר בבעלות משותפת של כל המשתמשים בשירותיה .הצרכנייה אינה למטרת רווח ,אלא לקיום עצמי בלבד והיא משרתת את חברי הקואופרטיב בלבד .בתחילה שכנה הצרכנייה בצריף עץ במרכז המושבה ובשנות ה40- בנו במקומו מבנה אבן הקיים עד היום .משפחת מינקוביץ ניהלה את הצרכנייה כמעט מיום הקמתה ועד לפרישת האב לגמלאות בשנות ה.80- לאחר שנים שמבנה הצרכנייה שימש חנות ענתיקות הוא עומד עתה ריק לאחר שנקנה יחד עם כל מבנה הסילו על ידי חברת נדל"ן פרטית .טרם ידוע איזה פיתוח יעשה במקום. 14 מה ניתן ללמוד מהצרכנייה? כיצד עובד עסק ,איך מרווחים כסף? -תורת מעבר הסחורה מסיטונאי לקמעונאי (שיחה עם בעל המכולת הנמצאת ליד). יחסי שכנות -אילו יחסים יש לכם עם השכנים שלכם? אילו יחסים צריכים להיות עם שכנים על מנת להיות שותפים בכסף? האם הייתם רוצים לחיות בצורה משותפת עם שכניכם? מיסים כמשל -מהם מיסים? מי מחליט לאיזו מטרה משתמשים בכסף? מתאים במיוחד עבור: אזרחות ,חשבון ,מולדת ,היסטוריה ,כישורי חיים ,ערך מפתח הל"ב -שיתוף והשתתפות. מאתגר: תנ"ך ,מדעים. דוגמה לשימוש במרחב בתהליך לימודי: חשבון -כיתות ו'-ז' .יחידה :אחוזים .דרך שימוש בידע הנלמד ניתן לנסות ולחשב מהו רווח של בעל המכולת ממכירת פריט יחיד. כתובת: רחוב כפר הדר פינת התכלת. אנשי קשר רלוונטיים: עליזה ואיציק בעלי הצרכניה הפועלת כיום -רחוב התכלת 19טלפון .7412183 - 15 ציר הפרנסה /בעלי מלאכה האטליז הוקם ע"י חנוך פרוז'נסקי שבבעלות משפחתו הייתה חנות בשר בפולין .הוא עלה לארץ בשנת ,1946הגיע לבקר חברת משפחה במגדיאל .בעת שהותו שם הטילו הבריטים עוצר בתל אביב ,מקום מגוריו ,והוא נשאר במגדיאל .חנוך הבין מועד הכפר כי יש צורך באיטליז. הוא קיבל חלקת אדמה קטנה שעליה הקים את המבנה בכספו .כסף נוסף לקנות בית לא היה לו .בתחילה ישן באוטובוס שחנה במגדיאל או על אחד הספסלים ביישוב .לבסוף לן בבית סוכנות עד שהצליח לחסוך כסף מעבודתו והקים את ביתו ברחוב הבנים ,הניצב שם עד היום .החנות פעלה עד אמצע שנות ה ,50-אז, עם תום תקופת הצנע והקנייה בתלושי מזון ,פחת מספר הלקוחות וחנוך נאלץ לסגור את האיטליז. 16 מה ניתן ללמוד מהצרכנייה? איך מתכננים בחיים? החשיבות של תכנון בחיים והיכולת לשנות את התוכניות כאשר המציאות משתנה .כיצד מזהים הזדמנות? איך מתמודדים עם כישלון (סה"כ לבסוף העסק נסגר)? עסקים קטנים? מהו עסק קטן? מה מקומם של עסקים קטנים בכלכלה שלנו? בשר -מה הבשר נותן לנו מבחינה תזונתית? שרשרת המזון ושאלות מוסר (הרב קוק לדוג') לגבי אכילת בשר. מתאים במיוחד עבור: כישורי חיים ,מדעים. מאתגר: מורשת ,תנ"ך ,אנגלית. דוגמה לשימוש במרחב בתהליך לימודי: כישורי חיים -כיצד מציבים מטרות? כיצד מתמודדים עם כישלון? ( -מתאים לכל גיל בהתאמה ליכולות הילדים) .מפגש עם האטליז ולמידה על סיפור ההצלחה והכישלון שלו ,כולל היכולת לזהות הזדמנויות שנקרות בדרכנו .מהווה בסיס ללמידה וחקירה עצמית בנושאים הללו. מדעים -בתוך הנושא המרכזי -האדם התנהגותו בריאותו ואיכות חייו -היחידה העוסקת במרכיבי התזונה :איברים ומערכות בגוף האדם :מזון ,תזונה ומערכת העיכול .נושא :בשר .מה הערך התזונתי של בשר? מהי ההתפתחות האנושית סביב נושא הבשר? מה יש בבשר שלנו ומה חשוב שיהיה? כתובת: רחוב כפר הדר פינת התכלת. אנשי קשר רלוונטיים: אטליז "בשר בשרון" טלפון 09-7455475רפאל. 17 18 ציר היסטורי מגדיאל הציר ההיסטורי כולל את הצריף הראשון ,בית הזקיף ,רחוב האהבה ,בית הכנסת וכיכר מגדיאל .אופציות נוספות לציר ההיסטורי :בית האיכר ,מגדל המים. 19 הציר ההסטורי -מגדיאל מגדיאל ,המושבה – 1924 רקע היסטורי -איך יסדו את מגדיאל? ביום י"ב מנחם אב תרפ"ד ,יולי 1924התכנסו 11מהמייסדים בתל אביב ,והחליטו על קניית אדמה על מנת להקים יחד ישוב חדש בארץ ישראל .המייסדים היו נציגי העלייה הרביעית. יהושע חנקין שהיה יושב ראש חברת "הכשרת הישוב" שמע על הקבוצה והציע לה את אדמות "ביר עדס" .הוא קנה 4,000דונם אדמה מהאפנדים של "ביר עדס" ומכר אותן למייסדים. מי תכנן את מגדיאל? 12המייסדים פנו אל האדריכל ,ריכרד קאופמן ובקשו כי יתכנן להם את הישוב החדש. מפת מגדיאל כללה 4רחובות שיצאו ממרכזו של הישוב .הרחובות היו :חנקין ,אוסישקין ,הרצל וסוקולוב .התושבים הגרילו בהגרלה את חלקותיהם .כל מתיישב קנה בין 100 – 50דונם( .דונם = 1000מ"ר ,מטר מרובע) כל אחד לפי יכולתו ,דונם אדמה אחד עלה אז 4לירות מצריות (לי"מ) .על עשרה דונם בנו בית ומשק עזר ,שכלל :רפת לפרות ,או לול תרנגולות ,גינת ירק ופרדס. באיסרו חג סוכות שנת תרפ"ה ,עלו המייסדים על הקרקע והחלו לבנות את בתיהם. 20 הידעת? 7עובדות מעניינות על מגדיאל: 1.1את השם מגדיאל העניק לה המשורר ח.נ .ביאליק .הוא חיבר בין המילים " -מגד" שהוא יבול מבורך עם "אל". 2.בניין בית הספר היה הבניין הראשון שהקימו המייסדים. 3.3יחסי רעות עם השכנים בביר עדס היו תקינים. הם השתתפו בחגיגות בט"ו בשבט שנה לאחר העלייה וכן במסיבות .השלום עמד גם בפרעות 1929ו.1936- 4.4מגדיאל נמצאת בשרון והיא בתחום ההיקוות של הירקון .נחל הדס ונחל הדר תוחמים אותה. 5.5בשנת תש"א – 1941הוקם במגדיאל בית ספר ע"ש ד"ר בן ציון מוסינזון בו התחנכו מאות ילדים מעליות הנוער להתיישבות – בית ספר חקלאי .ראשוני התלמידים היו "ילדי טהרן". תכנית המתאר של מגדיאל 6.6בשנים 1951 – 1950עלו למגדיאל עוד כ 3,000-נפש ,בעיקר מעירק – עליית "עזרא ונחמיה" ומתימן – "עליית מרבד הקסמים". 7.7בחג האורים ,כו' בכסלו תשנ"ה – ב' חנוכה 1 ,בדצמבר ,1964התגשם באופן סופי הרעיון של מיזוג המועצות המקומיות הדר- רמתיים ומגדיאל למועצה מוניציפלית אחת בשם הוד-השרון. 21 הציר ההסטורי -מגדיאל הצריף הראשון צריף הראשונים עומד ברחוב סוקולוב במגדיאל. הצריף הוקם בשנת 1925על ידי משפחת קולטון .חיים קולטון ואשתו ,מינדל ,קנו את הצריף מהצבא הבריטי, שהחזיק צריפים נטושים מימי התורכים ,במחנה צבאי בטול כרם. הצריף נבנה בצורה מיוחדת :חלקו הפנימי מטויח ואילו חלקו החיצוני עשוי עץ .בצריף היו מטבח ,חדר שינה ,חדר ילדים ומבואה. משפחת קולטון השתמשה בצריף הן כמקום מגורים והן כמקור פרנסה :הצריף שימש כמסעדה הראשונה של מגדיאל ,שם סעדו הפועלים הרווקים .כמו כן, החדר הבינוני בגודלו בצריף נועד להשכרה לפועלים אשר שכרו אותו כדי ללון בו .כך שימש הצריף כמעין "בית מלון" .הצריף שימש גם כמרכז חברתי-תרבותי :נערך בו ליל הסדר הראשון במושבה ,החתונה הראשונה וכן ישיבות הוועד בתחילת דרכו. יעקב פינשטיין ,שעבד בוועדת בניין ערים ,חילץ את הצריף מהריסתו וממכירת השטח לידי קבלנים ,בתקופת כהונתו של ראש המועצה שמחה מעוז .השטח הוכרז בזכותו כשטח ציבורי. הוועדה לשימור אתרים בעיר ,העבירה את האחריות לאתר לידי ועדת שימור אתרים ארצית ,על מנת שתדאג לשיפוץ מקצועי של הצריף. הצריף הראשון משמש כדגם לחיי הראשונים. הצריף המשוקם נחנך בחודש מרס 2005ומשמש כמוזיאון עירוני וכמרכז ללימוד תולדות העיר .ניתן לראות בו כלי עבודה וכלי בית 22 מה ניתן ללמוד מהצריף הראשון? היסטוריה של ההתיישבות בארץ בראי ההתיישבות בהוד השרון -הצריף שעבר מידי הטורקים לבריטים למתיישבים היהודיים, האדמה עליה הוקמה מגדיאל שנקנתה מידי אפנדי מקומי ,יחסי השכנות עם תושבי ביר עדס ,תמונות מחיי היומיום וההווי התקופתי. שימור מול פיתוח -וגם -אקטיביזם חברתי -הצריף עבר מידי בעלות פרטית (משפחת קולטון) לועדה לשימור אתרים בעיר ואח"כ לועדה הארצית .לפני כמה שנים המשך קיומו הועמד בסכנה ותושבים התארגנו למאבק למען המשך שימורו .מהם ההבדלים בין הועדות? אינטרס של מי אמור להיות השימור של המקום ,ומדוע? מהי המשמעות של שימור אתרים לטובת הנרטיב ההסטורי (היהודי)? היחסים בין היהודים והערבים בארץ בראי המושבה מגדיאל -אדמת מגדיאל נקנתה מאפנדי מקומי (אדמות אחרות בארץ נקנו או נכבשו) .בשנת 4 ,1928שנים לאחר ייסודה של מגדיאל ,התקיימה סולחה בין אנשי הכפר ביר עדס ואבו קישק לבין אנשי מגדיאל ורמתיים .הסולחה "שרדה" גם את פרעות 1929ו .1936-מה איפשר את יחסי השכנות המקומית בתנאים אלו? מה הבדיל בינם לבין מקומות אחרים בארץ בעת הזו? הצריף כמרכז חברתי ,תרבותי וכלכלי -בימי הביניים התפתחה כיכר השוק (כשלצידה הכנסייה) כמרכז העיירה או העיר הנוצרית. בהקבלה מקומית -הצריף הראשון שימש הן כמקום מגורים למשפחת קולטון אך גם כמקור פרנסה (המסעדה הראשונה של מגדיאל, חדר בצריף הועמד להשכרה ובכך הפך הצריף גם ל"בית-מלון") ,אך גם כמרכז חברתי-תרבותי :נערך בו ליל הסדר הראשון במושבה, החתונה הראשונה וכן ישיבות הוועד בתחילת דרכו. מתאים במיוחד עבור: היסטוריה ,מולדת ,כישורי חיים ,אזרחות מאתגר: כלכלה דוגמה לשימוש במרחב בתהליך לימודי: היסטוריה -חט"ב -היחידה העוסקת במבנה החברתי הפאודלי בימי הביניים -בחינה של בית הכנסת במגדיאל כמרכז תרבותי ,חברתי והשוואתו למבנה החברתי הנוצרי בימי הביניים ולמקומה של הכנסייה. כתובת: צריך הראשון רחוב סוקולוב .6 אנשי קשר רלוונטיים: אביבה ושמחה -הצריף הראשון .097457479 - 23 הציר ההסטורי -מגדיאל בית זקיף בית זקיף נמצא ברחוב זקיף מספר .5זהו ביתו של שמואל זוכוביצקי-זקיף ( )1878-1968מי ששימש כראש המועצה הראשון של מגדיאל .הוא נבחר ליו"ר הוועד ב 1925-וניהל את מגדיאל במשך 25שנה .הקים את 'ועד מושבות השרון' ועמד בראשו כיושב ראש. בתחילה הקים זקיף אוהל גדול במרכז מגדיאל ,שהיה ביתו .ובאוהלו ,שבמרכז המושבה נערכה הגרלת החלקות הראשונות בין המתיישבים ,האוהל שימש גם לישיבות הוועד ,שבהן החליטו בנושאים רבים. לאחר זמן בנה זקיף את ביתו מאבן .ביתו נבנה במתכונת מזרחית ,בהשראת בתי האפנדים שחיו באיזור. בשנת 1965תרם זקיף את ביתו למועצת מגדיאל, וכיום הוא משמש למשרדי המועצה הדתית. 24 מה ניתן ללמוד מבית זקיף? מנהיגות אז והיום -שמואל זקיף ,לבד מהיותו ראש המועצה הראשון של מגדיאל ,הקים גם את 'ועד מושבות השרון' ועמד בראשו כיושב ראש .הוא יזם את סלילת כביש 40ועודד עבודה עברית .ציטוט מדבר חזונו" :שם יעבור כביש תל אביב חיפה ומסביב יבנו יהודים כפרים ויטעו פרדסים ...אלפי ילדים ינהרו לבית הספר והשפה העברית תשמע מסביב ,על הכביש תעבור חשמלית שתוביל התוצרת העירה והספקה מהעיר" .בשנת 1925 נסע לקונגרס הציוני והשיג תקציב עבור מגדיאל ,שהיתה מצויה על סיפו של משבר קיומי .הוועדה הכספית של הקונגרס הציוני החליטה פה אחד בחיוב על נתינת התקציב על סך 24,000לא"י למגדיאל .מאחר ולסוכנות לא היה כסף מזומן ,היא נתנה מלט במקום פרות .המושבה נאלצה למכור את המלט ולקנות תמורתו פרות .כל מתיישב קיבל הלוואה למשך שלוש שנים מ"קרן היסוד" – הלוואה של 500פונט ,ותמורתם רכשו פרות הנותנות חלב. הכסף הושקע גם בסידור השקייה בשדות וניטעו פרדסים .מהי מנהיגות? מהו חזון? מה הופך מנהיג לכזה -הנסיבות ,תכונות או מאפיינים מסויימים? מהו משקלה של תושיה בנסיבות קיומיות קשות? ענפים כלכליים מובילים במשק הישראלי בראי מגדיאל הענפים הראשונים היו במגדיאל :פלחה ,משק ,עופות ורפת.שמואל זקיף עצמו בנה רפת משוכללת וגדולה שבה היו פרות הולנדיות .ליד הרפת הוקמה מחלבה .בתחילת 1948חוסל ענף זה .מה היו ענפי הכלכלה המובילים בתקופת הקמתה של המדינה לעומת ימינו אנו? מה ההבדל בין גידול בעלי חיים לצורכי מזון במשקים ביתיים עד לפני כ 40-50-שנה לבין "חקלאות תעשייתית" הנפוצה בימינו (רפתות או לולי ענק בהם נעשית האבסה אוטומטית של בעלי החיים במזון המעורב בתרופות ובהורמונים ,שאינם יכולים לצאת כלל מבתי הגידול שלהם)? אדריכלות -בנייה בהשראה מקומית -שמואל זקיף בנה את ביתו בהשראת בתי האפנדים המקומיים .מהי המשמעות הסמלית של צעד כזה? האם צעד כזה הוא בחירה אסתטית בלבד או גם אמירה בעלת משמעות לתושבים המקומיים -ערבים ויהודים? וגם -על ההבדל בין השפעות מערביות למזרחיות באדריכלות בארץ מקור השם -פעולת עברות השמות כפעולה מחברתת שמואל זקיף עברת את שמו כרבים ממנהיגי היישוב (דוד בןגוריון ,משה שרת ,לוי אשכול ,גולדה מאיר וגם -שמעון פרס) מזוכוביצקי לזקיף .במהלך עברות השמות החלה תנועת השומר הצעיר עוד בשנת .1920ב 1955-קבע בן-גוריון כשר הביטחון כי רק אנשי צבא בעלי שמות עבריים יוכלו לייצג את צה"ל בחו"ל. כמו כן הומלץ לכל נציג בכיר ישראלי לעברת את שמו .עד שנות ה 80-רווח בצה"ל נוהג זה .עברות השם הונהג גם בקרב העולים לארץ בשנות ה 50-ואף בשנות ה .60-מהי המשמעות הסמלית של עברות השם ,מה היתה האמירה הגלומה בה? מדוע נפסק נוהג זה? על המשמעות של מדיניות "כור ההיתוך" לעומת פלורליזם תרבותי. מתאים במיוחד עבור: היסטוריה ,מולדת ,כישורי חיים ,סוציולוגיה. מאתגר: כלכלה ,עיצוב. דוגמה לשימוש במרחב בתהליך לימודי: מורשת +כישורי חיים\מפתח הל"ב -ביחידה המתייחסת למנהיגות\אחריות ניתן לשלב סיור לבית הזקיף על מנת ללמוד את תפקידו בהנהגת ישוב הוד השרון בראשיתה .ניתן לשלב גם עם תנ"ך -בכיתה ה-ו בבחינת מנהיגיו השונים של עם ישראל (מלכי ישראל ושופטיו) לבחינת סוגי מנהיגות שונים. כתובת: רחוב הזקיף .10 אנשי קשר רלוונטיים: הצריף הראשון -שמחה ואביבה ,09-7457479 ורדית גד ערדי -אחראית שכונות עיריית הוד השרון 052- ,3555419מנהיגות הנוער העירונית -משה חנוכה .050-6707724 25 26 ציר ההכלה הציר אדם-קהילה-סביבה מזמן אפשרות לחקור את עצמנו דרך סוגיות של קיימות וחיבור לטבע ,שאלות של פיתוח ושימור ,ערבות הדדית וחיים בקהילה ,והאפשרות למרחב משותף של חיים לכולם -הכלה. ניתן לבקר בכל מרחב בפני עצמו ,או לשלב תהליך למידה המשלב את שלושת המרחבים. 27 ציר ההכלה בית הנערה וגבעת הוד נחום שיפר ,הציוני הקנדי ,רכש חלק גדול מאדמות הדר ,כ 1,000דונם .ביתו המפואר עמד על ראש גבעה .והוא בסגנון ראשית ההתיישבות בארץ .בשנת 1946נמכר שטח זה לעיריית תל אביב ,ונבנה בו מוסד ששימש בית חינוך לנערים .לימים נקרא המבנה "בית הנערה" והפך מוסד לילדים ,שנקרא "גבעת הוד" .בגבעה הוקמו על ידי תושבי הדר שני מגדלי מים .באחד מהם ,שנועד להגנת הדרך מפני הפורעים ,יש חרכי ירי .מגדל המים הוא בסגנון חומה ומגדל .שדירת פיקוס יפהפייה מקבלת את פני הבאים בכניסה ל"בית הנערה" . עזרא בנימיני ,שהיה ראש עריית הוד השרון בסוף שנות ה ,80התכוון להקים במקום הזה בניין פאר ענק ו 3-מגדלי מגורים .התכנית טורפדה והיום עיריית תל אביב מחזיקה בבעלותה את השטח .בשטח בית הספר פועל בית ספר דמוקרטי. 28 מה ניתן ללמוד מבית הנערה וגבעת הוד? "טבע האדם" או "אדם וטבע" -מתחם זה מזמן חיבור בין האדם וצרכי האדם להתפתחות וללמידה ,לבין קיימות ,וחשיבות שמירת הטבע .מעבר לכך יש אפשרות לפתח למידה בנושא מנהיגות מקומית במקום. טבע עירוני -מהו טבע עירוני ,האם ראוי וכיצד משמרים מובלעות טבע בעיר? שימור ופיתוח -על היתרונות והחסרונות של פיתוח סביבתי לעומת שימור ,על החשיבות לדעת על עברנו מול הרצון לקחת אחריות על עתידנו? חינוך דמוקרטי -מהו חינוך דמוקרטי ובמה הוא דומה ושונה לחינוך ה"רגיל"? מנהיגות ,חזון ואחריות חברתית -סיפורו של נחום (נורמן) שיפר ומעורבותו בהקמת כפר הדר .כיצד הפכו הניסויים החקלאיים הראשונים שנעשו במשק שלו לדוגמה ומופת למנהיגות מקומית. שם כמגלה מהות -מה מסתתר מאחורי שם המקום "בית הנערה" והשינויים שעבר המקום ושמו? מתאים במיוחד עבור: כישורי חיים ,מפתח הל"ב -ערך מעורבות חברתית ,מולדת (הישוב שלי) ,מדעים ,שפה והבעה. דוגמה לחיבור ליחידת לימוד: שפה\ספרות -בבית הספר היסודי ניתן להפגיש את הילדים עם בית הנערה ,ללמוד על ההיסטוריה והחיים שהיו שם דרך ילדי הדמוקרטי שחקרו את המקום מתוך משימה לדמיין את חיי הילדים בבית הספר .באיזה אופן שונים או דומים לנו ולכתוב סיפור קצר בנושא. בחטיבת הביניים -ניתן לנתח את תפקיד הילד הגיבור היתום או חסר הורים מתפקדים ולנסות לחקור את הפער בין הפנטזיה למציאות דרך שיח עם עובדי הפנימייה לשעבר .כתוצר ניתן לכתוב סיפורים קצרים אודות חיי התלמידים בפנימייה. כתובת: רחוב הבנים ,53הוד השרון. אנשי קשר רלוונטיים: בית הספר הדמוקרטי ,09-7466059 -יפה עזרא .09-7759630 - 29 ציר ההכלה בית חולים שלוותה המרכז לבריאות הנפש "שלוותה" הוקם בשנת 1965במגדיאל ,נמנה עם קבוצת שירותי בריאות כללית והוא מסונף לבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר ,אוניברסיטת תל-אביב .במרכז ניתנים כל סוגי השירותים למגוון רחב של מצבים בתחום בריאות הנפש .השירותים כוללים אשפוז ,טיפול יום ,טיפולים אמבולטוריים וייעוץ בתחום בריאות הנפש לקהילה .המרכז מיישם תפיסה טיפולית כוללת המשלבת בין גישות טיפוליות שונות ,מתוך התייחסות לצורכי המטופל ולמשפחתו . 30 מה ניתן ללמוד בשלוותה? הכלה -בי"ח שלוותה ,מובלעת בלב העיר ,מהווה הזדמנות לשאול על ההכלה בעיר. מהו מרחב עירוני-המרחב העירוני כמרחב לכולם? מי לוקח חלק במרחב העירוני? למי אין מקום בו? זכויות אדם -האם ניתן לאפשר שוויון הזדמנויות להתפתחות וללמידה לכולם תוך הפרדה (.)?separate but equal לא בבית ספרנו -מהו הגבול בהתנהגותו של אדם ,שבגללו יש להפרידו מהחברה או ליצור עבורו מסגרת נפרדת ? מתאים במיוחד עבור: כישורי חיים ,מפתח הלב -ערך השונות ושיתוף והשתתפות ,אחריות ,מדעים דוגמה לחיבור ליחידת לימוד: כישורי חיים\מפתח הל"ב -בהתמודדות עם נושאים של סטיגמות ,הכלה או אחריות קהילתית ניתן לשלב יציאה לשלוותה .כולל פגישה עם נציג מבית החולים ויצירת שאלון ליחס של הקהילה ותלמידי מוסינזון לבית החולים השכן. מדעים -במסגרת למידה של מערכת העצבים בחטיבת הביניים ,ניתן לשלב פגישה במרפאה בשלוותה לקבלת הסבר על הסיבות הפיזיולוגיות למחלות נפש. כתובת: עליית הנוער ,13הוד השרון. אנשי קשר רלוונטיים: אסתי הירשפלד עוס"ית ראשית שלוותה ,050-6264652 - ג'קי מנהל ביה"ס צורים ,עמותת אנוש ,כפר סבא .09-7886434 - 31 32 ציר המים בעיר הוד השרון זורמים 4נחלים שנשפכים אל הירקון. העיר שופעת בארות ובריכות מים .ציר המים היווה את עורק החיים לאורך ההיסטוריה באזור השרון .העיסוק במים משלב דיסציפלינות לימודיות מרובות :היסטוריה ,כימיה ,פיזיקה, מורשת ,תנ”ך וכמובן נושאי הסביבה והקיימות. 33 ציר המים המכון לטיהור שפכים – המט"ש מתקן לטיהור השפכים של כפר סבא הוד השרון (מט"ש) הוקם בשנת 1996לטיפול בשפכי הערים כפר סבא והוד השרון .המט"ש הוקם בבעלות משותפת של שתי הערים כפר סבא והוד השרון ,ועבר לבעלות תאגידי המים פלגי שרון ומי הוד השרון עם הקמתם. מטרתו של המכון לטיהור השפכים היא לייצר סביבה בטוחה מפסולת נוזלית ופסולת מוצקה ,במקביל לביצוע שימוש במי השפכים עבור חקלאות והזרמה של המים לנחלים מבלי לגרום לזיהום( .מתוך אתר המט"ש). באופן היסטורי ,לכל אחד מ 4-הישובים שמרכיבים את הוד השרון היתה אגודת מים שיתופית שסיפקה עבור תושביה את צורכי המים .בעקבות חוק שנחקק ב 2001הוקם בשנת 2010תאגיד המים "מי השרון" וקיבל לידיו את האחריות על המט"ש .לאחר רכישת אגודת המים "מרווה" בשנת 2011על ידי התאגיד הוא אחראי על כ 70%מאספקת המים בעיר לצד שני אגודות מים שיתופיות " -כפר הדר -מפעל המים" ו"מבוע אגודה הדדית" ,המשרתות את כפר הדר ורמתיים בהתאמה. המתקן לטיהור שפכים מרכז את כל השפכים של כפר סבא והוד השרון ומעביר את המים תהליך ניקוי בעל 3שלבים ולאחר מכן מזרים את המים אל האחו לח שם עובר תהליך רבעוני של סינון וניקוי .מהאחו לח המים מוזרמים על הירקון .תהליך הניקוי של שפכי עירנו הינו חלק מפרויקט שיקוי ושיקום נחל הירקון. 34 מה ניתן ללמוד במכון לטיהור השפכים? תהליכי טיהור וניקוי המים -למידה של התהליכים המתבצעים אקולוגיה " -אפקט הפרפר" -התבוננות על השפעות סביבתיות של פעולה מקומית מנקודת מבט שונות .באיזו מידה ניתן לזהות את השפעתי כאדם על סביבתי ומהי אחריותי על כך? מסה ותכונות מולקולריות -כיצד תהליך ניקוי המים מתרחש בפועל? האם מתבסס על חומרים כימיים? מהם תכונות הפיזיקליות של המים שמנוצלות על מנת לאפשר את תהליך הניקוי? חוש הריח -כיצד פועל האף? מהו התהליך הנוירולוגי המאפשר "התרגלות" לריח? למה משמש חוש הריח? (סכנות ,יחסים בינאישיים ,טעם) .החיבור אף-אוזן-גרון. פתרונות הביוב לאורך ההיסטוריה -מן התנ"ך ,דרך ימי הביניים ועד ימינו. צמחייה -איזו צמחייה יכולה לגדול בתנאי המ"טש ,תכונות שונות של צמחייה. מים -תפקידי השונים של המים בחיינו ,כבסיס לחיים ,כבסיס לעצמאות למדינות ועד לייצור אנרגיה חלופית .מים בתנ"ך ,מים בספרות. תכנון ולמידה מטעויות\יחסי ישראל עם יהדות התפוצות -אסון המכביה כמקרה מבחן .תהליך ניקוי ושיקום הירקון כתוצאה מהאסון .מנטליות ה"סמוך". פיקוח ארצי לעומת התאגדות מקומית -לצד פעולה מתמשכת לריכוז אחריות אצל גופים גדולים (המתבטא בצורה בולטת בתהליך הגלובליזציה) מתקיים תהליך מקביל ,הטוען לקיימות רבה יותר ,של לוקליזציה .האם חשוב לשמר את אגודות המים המקומיות? האם טוב יותר עבורנו שהתאגיד יקנה את האגודות ויהיה בעל שליטה ופיקוח מלאים על איכות המים שלנו? בהשאלה ניתן לשאול שאלות אלו גם התחומים רבים אחרים בחיינו ,כולל בתחום החינוך. מתאים במיוחד עבור: מדעים (ביולוגיה ,פיזיקה ,כימיה) ,כישורי חיים ,אזרחות ,מפתח הל"ב -ערך אחריות. מאתגר: תנ"ך. דוגמה לחיבור ליחידת לימוד: מדעים -חומר הלימוד לכיתה ז' ביחידה העוסקת בתכונות החומרים .ניתן להשתמש במרחב המט"ש על מנת לחקור מהם תכונות החומרים עליהם מתבסס המט"ש בתהליך טיהור השפכים. כתובת: מבוא קדם 43הוד השרון. אנשי קשר רלוונטיים: תאגיד המים מי השרון ,1800-800620 -עינת אמויאל ,הרשת הירוקה 050-4233352 -אביאל אברמוביץ ,ס .ראש העיר .050-5322822 35 ציר המים נחל הדס נחל הדס הנו נחל בשרון הנמשך לאורך של כ 10-ק"מ. ראשיתו במבואותיה הדרומיים של העיר קלקיליה ,עובר דרומית לעיר כפר סבא ומתחבר אל נחל קנה דרומית להוד השרון .נחל הדס נשפך לנחל קנה דרומית לאזור התעשייה של נווה נאמן .השם הדס בא לו מהכפר הערבי, שהיה פעם מזרחית למגדיאל ושמו ביר עדס – באר עדשים .מנחל קנה יורדים אל נחל הדס מכביש 40ליד הגשר .עוברים דרך רחוב הרקון הפונה שמאלה מצומת אזור התעשייה המזרחי של נווה נאמן המוביל למושב עדנים .כשרחוב הרקון פונה שמאלה פונים ימינה מטרים ספורים ושם עובר הגשר מעל נחל הדס .בנחל זורמים מים מטוהרים ,לאחר הפרדת הבוצה ולאחר טיהור המים על ידי מכון הטיהור ,המים נקראים מי קולחין .מצויים בו עצי אקליפטוס ואזדרכת .בין ירקונה לגני עם יש גשר עביר מעל נחל הדס .שם הצמחייה פחות מפותחת .משנת 1996 החל לפעול לצד הנחל דרומית להוד השרון מכון ביולוגי לטיפול בשפכים השייך לעיריות כפר סבא והוד השרון .מי הקולחין המופקים בסופו של התהליך מוזרמים לנחל המהווה את אחד ממקורות נחל הירקון ,ומשמשמים לחקלאות ולהחדרה למי התהום באזור (מתוך הערך בויקיפדיה). 36 מה ניתן ללמוד מנחל הדס? אקולוגיה -התבוננות על השפעות סביבתיות של פעולה מקומית מנקודת מבט שונות .באיזו מידה ניתן לזהות את השפעתי כאדם על סביבתי ומהי אחריותי על כך? מגוון המינים -תצפית במגוון מינים בנחל ובגדותיו .אפשרות לתצפית במגוון המינים לאורך עונות השנה. פיתוח מול שימור טבע -איזה חלק תופס נחל בתוך הפיתוח האורבני? האם הפיתוח האורבני משתמש בנחל כמקור הנאה לתושביו? מדענים בשירות הנחל -מדידות זיהום בנחל בשיתוף גוף מדעי. מתאים במיוחד עבור: מדעים ,כישורי חיים. מאתגר: תנ"ך ,ספרות דוגמה לחיבור ליחידת לימוד: מדעים חט”ב -חומר הלימוד לכיתה ז’ ביחידה העוסקת בתכונות החומרים (בהיבט הכימי) .ניתן להשתמש במרחב המט”ש על מנת לחקור מהם תכונות החומרים עליהם מתבסס המט”ש בתהליך טיהור השפכים. מדעים יסודי -חומר הלימוד לכל הכיתות ברמות שונות ודגשים שונים -בנושא האדם ,התנהגותו בריאותו ואיכות חייו -לדוגמה בכיתות ה-ו לימדה על הכרת מערכות ומבנים בסיסיים בבריאות ובחולי .טיפוח התנהגויות לקידום הבריאות והשמירה עליו. אנשי קשר רלוונטיים: תאגיד המים מי השרון ,1800800620 -עינת אמויאל ,הרשת הירוקה0504233352 - אביאל אברמוביץ’ ס .ראש העיר0505322822- הדר קלורפלד ,רכזת עירונית לחינוך 37 ציר המים האחו לח פארק האחו לח הממוקם מערבית לאזור התעשייה המערבי של נווה נאמן מערבית לכביש מספר ,402 צפונית לנחל הירקון ,קורםעור וגידים .בפארק זה נבנים בימים אלו שבילי אופניים ,שיקום נחל הדר, הקמת אגם מלאכותי לרווחת התושבים .מתקן טיהור השפכים האזורי מטהר את המים עד לרמת מי השקיה לחקלאות והמים מושבים לירקון כחלק מהפרויקט הלאומי לגאולת הירקון. מבחינת המשרד להגנת הסביבה התפקיד העיקרי של האחו לח הוא להוות טיפול נוסף (רבעוני) למי הקולחין המגיע ממכוניהטיהור של כפר-סבא והוד השרון .בשנים האחרונות נוסף תהליך שלישוני לניקוי מי הביוב במכון לטיהור השפכים וכך המיםשמגיעים לאחו לח המים הם באיכות טובה יותר .לאחר הניקוי הרבעוני באחו לח הירקון ייהנה ממים באיכות טובה ויהיה ניתןלקיים בו פעילויות פנאי. תהליך הניקוי שעוברים המים באחו לח הוא כאמור שלב רביעי ואחרון בניקוי מי הביוב של כפר סבא והוד השרון .האחו לח(באנגלית -wet land ) הינה מערכת אקולוגית הבנויה מבריכה בעומק כמה מטרים המלא בחצץ .החצץ מהווה מסננת למיםהעוברים בו .בנוסף ,על הבריכה גדלים צמחי המים שנבחרו בשל יכולתם הטבעית לפרק חיידקים הנמצאים במי הקולחין. בהוד השרון ישנן שתי בריכות גדולות .תהליך מילוי וריקון המים בכל סבב ניקוי אורך כחצי שעה ובמהלך יממה האחו לח מנקהכ -קוב מים .בתוכנית העירונית מתוכננות בריכות נוספות. 38 מה ניתן ללמוד מהאחו לח? עבודות חקר -באחו לח ניתן לבצע עבודות חקר בנושאים רבים ומסוגים שונים ,ניתן לקיים תצפיות במגוון מינים ,ניסוייםהקשורים להתפתחות זני צמחים שונים בהבדלי תנאים ,ניתן לעקוב אחרי שיקום החיי והצומח בירקון כתוצאה מפעילות האחולח. שיקום נחלים – כחלק ממערך שלם של שיקום הירקון האחו לח תורם מים ברמה רבעונית חזרה לתוך הירקון .מדובר בפרוייקט”גאולת הירקון” פרויקט רב לאומי שמשלב שיתופי פעולה רבים עם גורמים רבים. אחריות סביבתית -פרוייקט גאולת הירקון מדגים רעיונות של שימור ושיקום טבע תוך התייחסות למפגעים סביבתיים שיוצרהאדם וכיצד ניתן לקחת עליהם אחריות. תכנון בר קיימא – הפרויקט מדגים כיצד ניתן לטפל בפגעי האדם תוך לקיחת אחריות על מעשיו והכנת התשתית לדורות הבאים. מערכות אקולוגיות ושיתופי פעולה -המיקרואורגניזמים מתמקמים בבית השורשים של צמחי האגן הלח ומדגימים כצד הזבלשל מישהו אחד הוא האוצר של מישהו אחר .יש כאן דוגמה חייה למערכת אקולוגית שלמה בה לכל אחד מהגורמים תפקידבשרשרת המזון. טיפול במים שחורים – טיפול בביוב דרך מחזור בשיטת ווטלנדס -טיפול במים בשילוב אמצעים מכניים (חצץ) ואורגניים (מיקרואורגניזמים ,בתי גידול בשורשי הצמחים). עבודות גמר -עבודות במסגרת של 4-5יח”ל בנושאי מדעי החיים ,פיזיקה וכימיה. עבודות ביוטופ -עבודות במסגרת 1יח”ל במסגרת לימודי מדעי החיים ,מאפשר תצפית לאורך עונות השנה במגוון זנים שלבע”ח. עבודות אקוטופ -עבודות במסגרת 1יח”ל במסגרת לימודי איכות סביבה ,מאפשר תצפית לאורך עונות השנה במגוון זנים שלבע”ח, ניסויים בתחום שיקום נחלים ,איכות מים ומחזור מים. מתאים במיוחד עבור: מדעים (פיזיקה ,כימיה ,מדעי החיים ,מדעי הסביבה) ,כישורי חיים ,מתמטיקה. דוגמה לחיבור ליחידת לימוד: מדעים – ניתן להתאים לנושאים רחבים בכל הכיתות .כדוג’ התיחסות לנושא המים בכיתות ה’ ובחט”ב .כן ניתן להיעזר באחו לח ביחידת הלימוד המתייחסת לאזורי הגידול. אנשי קשר רלוונטיים: עינת אמויאל ,הרשת הירוקה0504233352 - אביאל אברמוביץ’ ס .ראש העיר0505322822- הדר קלורפלד ,רכזת עירונית לחינוך 39 40 הציר האזרחי בהוד השרון מתקיימת פעילות אזרחית ענפה שמעודדת תושבים בכל הגילאים להתנדב .בעיר פועלות מעל ל 40 -עמותות .פעילות קהילתית זו מהווה כר פורה להזדמנויות ללמידה .הציר האזרחי משלב בתוכו הזדמנויות ללמידת כישורי חיים ,חינוך למנהיגות ,מעורבות חברתית ולהעצמת תחושת השייכות של ילדי העיר לקהילה בה הם חיים. 41 כ ל 42 א ח ד י כ ו ל ב ע י ר ק ה י ל ה י ר ו ק ה
© Copyright 2024