באתר - איגוד האתגר והלמידה החוויתית בישראל

‫כנס טבע‪ ,‬שטח‬
‫ואתגר ה‪3-‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬יב' בחשוון תשע"ה‪51..1.4 ,‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫רציונאל הכנס‬
‫ליבת שרון קטלר‬
‫‪4‬‬
‫צוות ההיגוי‬
‫‪4‬‬
‫תכנית הכנס‬
‫‪6‬‬
‫הרצאת הפתיחה – איך לקדם למידה התנסותית – לארי צ'יילדס‬
‫אסטרטגיות אפשריות ופרספקטיבות עולמיות‬
‫‪7‬‬
‫מושב טבע‬
‫‪9‬‬
‫חוויות משנות חיים בטבע‬
‫ליה נאור‬
‫‪.1‬‬
‫אצלנו בחצר‬
‫מלי נבו‬
‫‪.1‬‬
‫מרחב שמאפשר צמיחה‬
‫איציק גזיאל‬
‫‪.4‬‬
‫המסע אל הקצה‬
‫ארז מלצר וטל ברוש‬
‫‪.5‬‬
‫יש סוסים שמדברים עברית‬
‫ד"ר רייצ'ל אדלר ודפנה שוורץ‬
‫‪.7‬‬
‫המסע הטיפולי – תנועה מקרבת‬
‫שי גטריידה‬
‫‪.9‬‬
‫סיפור סיפורים בפעילות התערבותית בטבע‪ ,‬שטח ואתגר‬
‫צביקה צמח בר‬
‫‪11‬‬
‫אקו‪-‬תרפיה והאקולוגיה העמוקה‬
‫טל פנר‬
‫‪1.‬‬
‫מושב שטח‬
‫‪11‬‬
‫דרך השטח‪ -‬המסע ככלי חינוכי‪-‬טיפולי במערכת לביא זמיר ושאולי לב‬
‫(מארחים את זיו דמטר)‬
‫החינוך בישראל‬
‫‪13‬‬
‫בחינת תהליך ההתערבות בשטח – תצפית משתתפת מהצד‬
‫ד"ר יעקב ראובן‬
‫‪16‬‬
‫ניהול סיכונים או התווית תהליכים – כלים לניהול ושליטה ערן זוהר‬
‫בשטח‬
‫‪12‬‬
‫פסיכותרפיה קיומית בלב המדבר‬
‫גל בלוה‬
‫‪31‬‬
‫טיפול שטח בשירות המבחן‬
‫דוד מיכאלי וחיים לבנה‬
‫‪31‬‬
‫שטח ואתגר עם נוער קצה ‪ -‬בועה או תהליך‬
‫עינב ארז ואדם לייטון‬
‫‪34‬‬
‫מסע לפסגה – סיפור משלחת אתגרים לקילימנג'רו – זיו דמטר‬
‫הישגים ודילמות‬
‫אבא בשטח‬
‫ד"ר אורן גור‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪39‬‬
‫מושב אתגר‬
‫המסע האישי – מטיפוס לאוורסט עד להנחיית מסעות שטח‬
‫דודו יפרח‬
‫‪41‬‬
‫למידה חווייתית בשירות הפיתוח הארגוני‬
‫ריצ'ארד מילקי‬
‫‪4.‬‬
‫אימון מנטלי אתגרי – מפגש בין עולם הספורט האתגרי גיא אורן‬
‫והלמידה ההתנסותית‬
‫‪43‬‬
‫חיים כץ‬
‫‪44‬‬
‫טיפול בהרפתקה ומסע בציבור החרדי‬
‫שניים‪ ,‬סינית וכינור גדול – שילוב דיסציפלינות שי שורר ועמירם גוטפריד‬
‫לטיפול ב‪PTSD-‬‬
‫‪45‬‬
‫טיולי קאניונינג ככלי טיפולי במגזר הערבי‬
‫מוחמד ביאדסי‬
‫‪47‬‬
‫משחקים יוצרי תרבות‬
‫מעיין פוקס‬
‫‪42‬‬
‫תכנון מדויק ובניה של תרגיל ‪ODT‬‬
‫רענן ארז וג'ק דורון פלג‬
‫‪49‬‬
‫התנסות באופני טנדם ויצירת חוויה קבוצתית ברכיבה זוגית‬
‫נעמה לינדמן ואיריס גרוס‬
‫‪51‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪4....11.5 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫רציונל הכנס‬
‫התערבויות באמצעות טבע‪ ,‬שטח ואתגר לשם הובלת תהליכים אצל קבוצות ויחידים נמצאות בעלייה‬
‫מתמדת בארץ ובעולם‪1‬‬
‫התערבויות אלו שימושיות בזירות שונות‪ :‬בזירה הניהולית‪ ,‬הייעוצית‪ ,‬הארגונית‪ ,‬הטיפולית‪ ,‬השיקומית‬
‫והחינוכית‪ 1‬בהתאמה‪ ,‬התערבויות אלו משמשות מגוון רחב של אוכלוסיות וקהלים‪ :‬ילדים‪ ,‬נוער‪,‬‬
‫אנשים עם מוגבלות‪ ,‬מנהלים‪ ,‬ארגונים וחברות עסקיות‪ ,‬גופים ביטחוניים‪ ,‬אנשי חינוך וטיפול ועוד‪1‬‬
‫מטרת הכנס היא למפות את סוגי ההתערבויות הקיימות ואת שלל הכלים העומדים לרשות אנשי‬
‫המקצוע השונים הפועלים בתחום‪ ,‬להרחיב את ארסנל האפשרויות ולהוות במה לרוחב היריעה‬
‫בתאוריה ובפרקטיקה‪ 1‬עוד מבקש הכנס ליצור שפה מקצועית משותפת לפרופסיה וזירה להחלפת ידע‬
‫ורעיונות‪1‬‬
‫משכך‪ ,‬כנס טבע שטח ואתגר הינו כנס מקצועי‪ ,‬המשלב למידה וחוויה לצד מושגי יסוד וחדשנות‪ ,‬תוך‬
‫התמקדות‪ ,‬העמקה והרחבת אופקים‪1‬‬
‫אני תקווה‪ ,‬כי השנה‪ ,‬כמו בשנים הקודמות‪ ,‬תמצאו בכנס עניין‪ ,‬אפשרויות לצמיחה‪ ,‬להתבוננות פנימה‬
‫והחוצה וכמובן‪ ,‬הזדמנות לשיתופי פעולה‪1‬‬
‫ליבת שרון קטלר‪ ,‬בשם ועדת ההיגוי של הכנס‬
‫צוות ההיגוי‬
‫ליבת שרון קטלר – ‪ MA‬בניהול חינוכי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ 1‬סמנכ"לית משאבי אנוש‪ ,‬הדרכה ופיתוח‬
‫ארגוני בעמותת "אתגרים"‪ 1‬מנהלת פדגוגית ומנחה בתוכנית להכשרת מנחים באמצעות ‪ o.d.t‬בטבע‬
‫במכללת אורנים‪ .‬מרצה ומנחת קבוצות בפיתוח מנהיגות ומיומנויות ניהול‪ .‬עבדה בפנימייה הצבאית‬
‫של ביה"ס הריאלי ובכפר הנוער "נירים"‪ 1‬חברה בועד המנהל של איגוד האתגר והלמידה‬
‫החוויתית‪ 1‬יוזמת ומנהלת כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר‪1‬‬
‫ליאור שורר – ‪ MA‬בחינוך‪ 1‬מנהל עמותת מבט ‪ -‬מודעות בחברה רב תרבותית‪ ,‬המפעילה תכניות‬
‫תהליכיות והתנסותיות לסטודנטים‪ 1‬מנחה תחום ההדרכה בעמותת אתגרים‪ 1‬לשעבר מנהל תחום למידה‬
‫התנסותית וסדנאות שטח במכון ברנקו וייס‪ 1‬מוביל ושותף בתכניות הכשרת מנחים בלמידה אתגרית‪.‬‬
‫בעל כ‪ 11-‬שנות ניסיון בהדרכת טיולים וסדנאות שטח‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪4....11.5 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫עומר קלוגמן – ‪ MA‬ביישוב סכסוכים באונ' העברית‪ 1‬סמנכ"ל חינוך בחוגי הסיירות ע"ש אורי מימון‪,‬‬
‫בקק"ל‪ 1‬לשעבר מנהל תכניות הדרכה במסגרת אלכ"א של ג'וינט ישראל ומנחה בתכנית הצוערים‬
‫למנהל הציבורי בעמותת עתידים‪1‬‬
‫שאולי לב – מנהל ובעלים של חב' "עמדה סגולה" בע"מ המתמחה בהכשרות גלובליות של מנהלים‬
‫לתפקוד ומנהיגות במצבי לחץ וסכנה‪ 1‬מוביל תכנית "‪ "NEWS Walk‬לשיפור יכולת קבלת החלטות‬
‫באמצעות ניווט טופוגרפי‪ 1‬מוביל מסעות שטח אתגריים בצוות שביל עמותת ענ"ב‪ 1‬מרצה ומנחה‬
‫בתוכנית הבינתחומית "טיפול וניהול באמצעות שטח" בסמינר הקיבוצים‪ 1‬מוביל קבוצת רוכבי אופני‬
‫שטח‪ 1‬מחבר שותף של הספר‪" :‬הישרדות" ‪ -‬מדריך להישרדות אישית (הוצאת מט"ח ‪ 1).991‬יו"ר הועד‬
‫המנהל של איגוד האתגר והלמידה החוויתית‪1‬‬
‫שירה ורדי – ‪ M.Sc‬בייעוץ ארגוני ומנחת קבוצות‪ ,‬מנחה ומנהלת מחקר‪ ,‬הערכה וניהול ידע בעמותת‬
‫'אתגרים'‪ ,‬מנחת פרקטיקום בחוג לשירותי אנוש במכללת עמק יזרעאל‪ 1‬בעלת ניסיון בהנחיית קבוצות‬
‫‪ ODT‬מגוונות‪1‬‬
‫מלי נבו – ‪ M.Sc‬במדעי הניהול‪ ,‬יועצת ארגונית ומנחת טבע תרפיה בשילוב אומנויות‪ ,‬דוקטורנטית‬
‫להתנהגות ארגונית באוניברסיטת תל אביב אשר חוקרת התפתחות מערכות מורכבות‪ ,‬ועוסקת בפיתוח‬
‫והנחיית תוכניות הכשרה לניהול חברתי‪ -‬מקיים‪ 1‬בעשור האחרון במסע אישי ומקצועי להעמקת‬
‫החיבורים המיטיבים שבין האדם לטבע‪1‬‬
‫דותן חיים – ‪ MA‬מאונ' גריפית אוסטרליה ב‪ , Outdoor Education-‬מנחה מוסמך של ארגון‬
‫‪ Outward Bound‬בצפון קרוליינה‪ ,‬מטפל באמצעות הרפתקה בוגר הכשרת ‪ 1Neo‬מנהל אקדמי של‬
‫התכנית הדו‪-‬שנתית "מומחה לפנאי אתגרי" במכללה האקדמית וינגייט‪ ,‬מרכז הקורס ל"מנחי סדנאות‬
‫שטח" והקורס ל"טיפול באמצעות הרפתקה ומסע בטבע"‪ 1‬מנהל מקצועי ומרכז הקורס ל"מדריכי טיולי‬
‫אתגר והרפתקה" באונ' חיפה ‪ Adventure Tourism‬ממייסדי חברת ‪1Flow‬‬
‫גל בלוה – ‪ MA‬בעבודה סוציאלית‪ ,‬במסלול הקליני לטיפול בפוסט‪-‬טראומה‪ ,‬מנחת קבוצות‪ 1‬מתמחה‬
‫בטיפול והעצמה באמצעות מסעות במדבר במסגרת "הרועות למרחקים‪-‬מסע למנהיגות נשית"‪ ,‬עמותת‬
‫"כוכבי המדבר" ועוד‪ 1‬לשעבר רכזת הטיפול בעמותת "דרך לוטן"‪ ,‬מובילה מקצועית של כנסי "אתגר‬
‫במדבר"‪ ,‬מדריכה ורכזת בחוגי הסיירות ע"ש אורי מימון‪ 1‬מרצה אורחת בתוכנית למטפלי שטח בסמינר‬
‫הקיבוצים‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪4....11.5 ,‬‬
‫‪5‬‬
‫תכנית הכנס‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪4....11.5 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫קידום למידה התנסותית – אסטרטגיות אפשריות ופרספקטיבות עולמיות‬
Advancing Experiential Learning: Global Perspective
and Key Strategies to Influence the Movement
)‫(הרצאת פתיחה‬
Larry Childs – ‫לארי צ'יילדס‬
P.A ,‫ הכשרות וייעוץ‬,‫מנהל הדרכה‬
Outdoor Education, Experiential Learning :‫מילות מפתח‬
With many of our roots in Outdoor Education, Experiential Learning, and its
supporting cast of educators, trainers and consultants have emerged from the fringes
of society. This is certainly the case in the US and increasingly true in many other
countries. Israel is no exception. While many of us still occupy and enjoy being on
‘the edge’, we have also become a vast, professionalized field that is linked with other
movements and increasingly imbedded in the mainstream.
You find us within
grassroots social service agencies as therapists and youth workers and in public
schools as teachers and administrative leaders. We are also in the universities not just
holding long titles but offering degree programs and conducting research. Some are
also Adventure Park entrepreneurs and others within corporate HR and training
divisions.
How did we get here? Why are we important? What have we learned about the
process?
In his interactive address Larry Childs draws on 25 years in the field including work
on 5 continents to explore these questions. He will share some stories, draw out the
lessons and cause us to reflect on the attitudes, behaviors and actions that we,
individually and collectively, might wield to advance our own careers while positively
impacting an Israeli society aching for something…?
7
4....11.5 ,‫ שטח ואתגר השלישי‬,‫כנס טבע‬
‫תרגום‪:‬‬
‫הלמידה האתגרית‪ ,‬המבוססת על שורשים עמוקים בתחומי החינוך הסביבתי והלמידה ההתנסותית‪,‬‬
‫התפתחה משולי העשייה החינוכית והטיפולית – זהו המצב בארה"ב ובארצות אחרות‪ ,‬וכן גם בישראל‪1‬‬
‫בעוד רבים מאתנו שמחים להימצא 'בקצה' של העשייה בשטח‪ ,‬הלמידה האתגרית הפכה לתחום‬
‫מקצועי רחב‪ ,‬המקושר לתחומים מקצועיים אחרים‪ ,‬ומשולב במיינסטרים של העשייה החינוכית‬
‫והטיפולית‪ 1‬תמצאו אותנו בסוכנויות השירותים החברתיים המסורתיות כמטפלים ומדריכי נוער‪ ,‬ובבתי‬
‫ספר ציבוריים כמורים ומחנכים‪ 1‬אנו נמצאים גם באקדמיה – מובילים תכניות לימודים לתואר‪ ,‬ומנהלים‬
‫מחקרים בתחום‪ 1‬יש ביני נו יזמים ומקימי פארקי חבלים‪ ,‬ואחרים בתחום משאבי האנוש והפיתוח‬
‫הארגוני‪1‬‬
‫איך הגענו לכאן? למה אנחנו חשובים? ומה למדנו על התהליך?‬
‫בהרצאתו האינטראקטיבית לארי צ'יילדס מתאר ‪ 15‬שנים של פעילות בתחום‪ ,‬כולל עבודה ב‪ 5-‬יבשות‪,‬‬
‫על מנת לחקור שאלות אלו‪ 1‬הוא יחלוק סיפורים מן השטח ותובנות לאורך השנים ומסביב לעולם‪,‬‬
‫וישתף בחשיבה על הגישות והפעולות שאנ ו‪ ,‬כפרטים וכקהילה‪ ,‬עשויים לנקוט על מנת לקדם את‬
‫הקריירות המקצועיות שלנו‪ ,‬ובמקביל להשפיע באופן חיובי על החברה הישראלית הצמאה ל‪ 111‬משהו?‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪4....11.5 ,‬‬
‫‪8‬‬
‫מושב טבע‬
‫חוויות משנות חיים בטבע (הרצאה) ‪ /‬ליה נאור‬
‫אצלנו בחצר (הרצאה סדנאית) ‪ /‬מלי נבו‬
‫מרחב שמאפשר צמיחה (הרצאה) ‪ /‬איציק גזיאל‬
‫המסע אל הקצה (סיפור מקרה) ‪ /‬ארז מלצר וטל ברוש‬
‫יש סוסים שמדברים עברית (הרצאה) ‪ /‬ד"ר ריצ'ל אדלר ודפנה שוורץ‬
‫המסע הטיפולי – תנועה מקרבת (סדנא) ‪ /‬שי גטריידה‬
‫סיפור סיפורים בפעילות התערבותית בטבע‪ ,‬שטח ואתגר (סדנא) ‪ /‬צביקה צמח בר‬
‫אקו‪-‬תרפיה והאקולוגיה העמוקה (סדנא) ‪ /‬טל פנר‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪9‬‬
‫חוויות משנות חיים בטבע ‪ -‬תהליכי שינוי וצמיחה מהירים דרך מסע בטבע‬
‫(הרצאה)‬
‫ליה נאור‬
‫דוקטורנטית‪ ,‬תרפיסטית בטבע‪ ,‬מורת דרך ומנחה מסעות‬
‫‪,[email protected]‬‬
‫‪www.leanaor.com‬‬
‫‪052-6334097‬‬
‫מילות מפתח‪ -‬אוכלוסיית מבוגרים נורמטיבית‪ ,‬למידה התנסותית‪ ,‬למידה טרנספורמטיבית‪ ,‬תרפיה‬
‫בטבע‪ ,‬ידיעת העצמי‪ ,‬תהליכי שינוי‪ ,‬חוויות שיא‪ ,‬קונקרטיזציה בטיפול‪ ,‬שפה סימבולית‬
‫גוף מחקר ענף מציג את ההשלכות המיטיבות של הטבע על בריאותו הנפשית והפיזית של האדם‬
‫מחקרים אלו מצביעים על ההשפעה של הטבע בבניית בריאות פיזית ונפשית טובה ובשמירה עליה‬
‫(‪ 1 )Besthorn, 2002‬מחקרים אלו מציגים באופן קונסיסטנטי את ההשפעות המיטיבות של החוויה‬
‫בטבע ומראות שהשפעות שליליות כמעט ולא קיימות ( ‪Kaplan S., 2002; Kaplan, Talbot,‬‬
‫‪ )Altman, & Wohlwill, 1983; Kaplan, 1995‬ניכרת משמעות הטבע בחיי האדם כחלק חיוני‪,‬‬
‫טבעי ומבריא ומכאן אך טבעי לעוסקים בטיפוח בריאותו‪ ,‬התפתחותו ומימושו של האדם לבחון דרכי‬
‫טיפול והתערבות בטבע‪ 1‬למרות הממצאים החיוביים‪ ,‬יש מעט מאד מחקר אמפירי ותיאורטי העוסק‬
‫בשילוב של מרחבי הטבע בתהליכי טיפול ולמידה בקרב האוכלוסייה הכללית (נורמטיבית)‪ 1‬קפלן‬
‫וקפלן )‪ (Kaplan & Kaplan, 2002‬מסכמים את מחקרם הרחב וכותבים "כפסיכולוגים שמענו מעט‬
‫מאד על הטבע‪ 111‬אולי התעלמנו מספיק ממשאב זה המעודד בריאות‪ ,‬אושר ושלמות )עמ' ‪1( .92‬‬
‫מחקר ענף מצביע על תהליכי שינוי משמעותיים ויחסית מהירים‪ ,‬בעקבות התערבות חד פעמית בטבע‪1‬‬
‫ההשלכות החיוביות ידועות אך חסר מיקוד בתהליך השינוי והבנת התנאים שהשפיעו על יצירת השינוי‬
‫או היעדרו‪ 1‬למרות הביקוש לתוכניות טיפוליות בטבע הבסיס התיאורטי חסר ותחום זה סובל מהעדר‬
‫הגדרות אחידות‪ ,‬אמונות משותפות ומודלים לשינוי (‪ 1)Russell & Farnum, 2004‬מודלים קיימים‬
‫מציגים את שלבי המסע באופן מכאני‪ ,‬המשתתפים עוברים דרך שלבים מסוימים כדי להשיג תוצאות‬
‫רצויות ( ‪Davis, 2004; Kimball & Bacon, 1993; Powch, 1995; Walsh & Golins,‬‬
‫‪ )1976‬ללא התייחסות לתהליך הדינאמי של הטבע ומאפייני התערבות טיפוליים ( & ‪Russell‬‬
‫‪1)Farnum, 2004‬‬
‫אבקש להציג את תהליך השינוי כתהליך של למידה דרך הפרספקטיבה ההמשגתית של למידה‬
‫התנסותית וטרנספורמטיבית‪ 1‬שילוב בסיב תיאורטי זה עם ממצאי המחקר יעמיק את ההבנה אודות‬
‫האופן שבו מסע חד פעמי בטבע מוביל לתהלי ך של שינוי משמעותי‪ 1‬התיאוריה של למידה התנסותית‬
‫מגדירה למידה כתהליך חוויתי המוביל לידיעה‪ 1‬הידע הוא תוצאת השילוב של תפיסת החוויה‬
‫וטרנספורמציה (‪ 1)Kolb, Boyatzis, & Mainemelis, 2001‬המושג "למידה טרנספורמטיבית"‬
‫מענ יק מסגרת תיאורטית דרכו ניתן לאפיין את תהליך השינוי דרך מסע בטבע כאל תהליך של למידה בו‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪01‬‬
‫ידע (אודות העצמי) נוצר על ידי טרנספורמציה של חוויה ( ‪Mainemelis, Boyatzis, & Kolb,‬‬
‫‪ 1)2002‬עפ"י דאלוז )‪ (Daloz, 1999‬טרנספורמציה היא תגובה לשינוי בעולמינו ש"באופן מפתיע‬
‫מכריח אותנו להתייחס אליו בדרך שונה מאד" (עמ'‪ ) .35‬כלומר‪ ,‬למידה טרנספורמטיבית הינה תגובה‬
‫לחוויה‪ 1‬השימוש במונח זה משמש אותי בחקר החוויה בטבע שיש בה מימד של למידה או הקניית ידע‬
‫משמעותי‪ ,‬דרך חוויה‪ 1‬למידה טרנספורמטיבית הוא תהליך של יצירת משמעות מתוך חוויה באופן‬
‫מודע (‪ 1 )Mezirow, 2003‬בהרצאה זו נציג את תהליך הלמידה ושלביה כדי להפוך תהליך עלום‬
‫למודע ואף יישומי באופן פרקטי בשטח‪1‬‬
‫_________________________________________________________‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪00‬‬
‫אצלנו בחצר‬
‫(הרצאה סדנאית)‬
‫מלי נבו‬
‫‪ M.Sc‬במדעי הניהול‪ ,‬יועצת ארגונית ומנחת טבע תרפיה בשילוב אומנויות‪ ,‬דוקטורנטית להתנהגות‬
‫ארגונית באוניברסיטת תל אביב אשר חוקרת התפתחות מערכות מורכבות‪ ,‬ועוסקת בפיתוח והנחיית‬
‫תוכניות הכשרה לניהול חברתי‪ -‬מקיים‪ 1‬בעשור האחרון במסע אישי ומקצועי להעמקת החיבורים‬
‫המיטיבים שבין האדם לטבע‪1‬‬
‫מילות מפתח ‪ :‬מניתוק לחיבור‪ ,‬לגעת בטבע‪ ,‬דימוי ומטאפורה‪ ,‬טבע נוכח במרחב החצר‪ ,‬קבוצת ילדים‪-‬‬
‫הורים בטבע‪ ,‬פעילות בטבע עירוני‪ ,‬שילוב אומנויות‪' ,‬מקום בטוח'‪ ,‬טבע תרפיה‬
‫כיצד אנו יכולים להעמיק את החיבור והקשר לטבע? איך ניתן לגעת בטבע? ומה יכול להפוך את‬
‫הטבע לנוכח יותר באופנים ורבדים חדשים של חיינו‪ ,‬ובעבודתנו כמנחים‪ ,‬יועצים‪ ,‬ומטפלים? אחת‬
‫הדרכים שעומדת לרשותנו היא היכולת להיות בקשב לקולות ולהדהוד המחבר והמשתנה שבין הטבע‬
‫שבחוץ לטבע שבפנים‪ ,‬זאת מתוך נכונות להיות בדיאלוג מתמשך עם עולם הדימויים והמטאפורות‬
‫הפנימי שלנו כמקור לקשר‪ ,‬התפתחות וצמיחה עם הטבע הסובב אותנו‪1‬‬
‫במפגש הזה בחרתי להתמקד בדימוי 'אצלנו בחצר'‪ ,‬בדיאלוג עימו ובהבנת החשיבות שטמונה בו‬
‫כמקור המחבר לטבע‪ 1‬טיבו וערכו של הדימוי 'אצלנו בחצר' התחדדו אצלי במהלך הנחיית קבוצה רב‬
‫תרבותית של ילדים בסיכון והוריהם‪ ,‬שהתקיימה בחצר המתנ"ס בעיר לוד במהלך שנת ‪ ,11.4‬הנחית‬
‫הקבוצה הייתה בגישת הטבע תרפיה‪ ,‬בשילוב אמנויות ובהשראת התוכנית 'מקום בטוח'‪1‬‬
‫בתחילת המפגש אציג את תיאור המקרה הספציפי ומתוכו ננוע לעבר התבוננות רחבה ועמוקה יותר‬
‫ב'חצר המטאפורית' שלנו כבני אדם‪ ,‬כמטפלים‪ ,‬כמנחים‪ ,‬וכיועצים‪ 1‬בין היתר נעסוק בסוגיות ושאלות‬
‫כגון‪ :‬מה טבעו של הדיאלוג עם הדימוי 'אצלנו בחצר' ומדוע חשוב לקיים דיאלוג כזה? מה יש ומה‬
‫אין 'בחצר המטאפורית' שלנו? מה הקבוע ומה המשתנה בה? על השתקפות של פערים בין רצוי‬
‫למצוי‪ ,‬ומה לוקחים מכך לנוכחות המשתנה והמתפתחת של הטבע במרחב של פעילות ספציפי? על‬
‫יציאה 'למסע' אישי וקבוצתי במקום של טבע נוכח‪ ,‬על יזום של חיבורים חדשים לטבע‪ ,‬ועל אותם‬
‫המשאבים שמצויים עבורנו 'אצלנו בחצר'‪ ,‬ושאותם ניתן לקחת איתנו לעבודה מחוברת עם הטבע‪,‬‬
‫האנשים‪ ,‬הקבוצה והקהילה‪1‬‬
‫מקורות‬
‫ברגר‪1‬ר‪ 1)11.4( 1‬היצירה לב הטיפול‪ 1‬הוצאת הספרים אח‪1‬‬
‫ברגר‪1‬ר‪ 1‬ולהד‪1‬מ (‪ 1)11..‬היער המרפא‪ :‬טבע תרפיה ושילוב אומנויות לטיפול בילדים לאחר משבר‪1‬‬
‫הוצאת הספרים אח‪1‬‬
‫להד‪1‬מ‪ 1)1116( 1‬מציאות פנטסטית‪ -‬הדרכה יצירתית בתרפיה‪ 1‬הוצאת נורד‪1‬‬
‫סדן‪1‬א‪ 1)11.1( 1‬עבודה קהילתית‪ -‬שיטות לשינוי חברתי‪ 1‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪01‬‬
Macy.J. and Johnstone.C. (2012). Active Hope. New world Library.
Louv.R.(2009) Children and Nature The Great Disconnect. In Buzzell.L. and
Chalquist.C (Eds.) Ecotherapy Healing with nature in mind. pp.(205-210). Sierra
Club Books.
Louv.R.(2012). The Nature Principle: Reconnecting with Life in a Virtual Age.
Algonquin Books of Chapel Hill.
03
‫ || מושב טבע‬4....11.5 ,‫ שטח ואתגר השלישי‬,‫כנס טבע‬
‫מרחב שמאפשר צמיחה‬
‫(הרצאה)‬
‫איציק גזיאל‬
‫מילות מפתח – ארבע ה"שמחות"‪ ,‬מרחב‪ ,‬שינוי‪ ,‬קיימות‬
‫מחשבה ופעולה באשר הם‪ ,‬יכולים להיות משמעותיים ומניעים‪ 1‬מידת הרלוונטיות והמינון שלהם‪,‬‬
‫יקבעו במידה רבה את ההנעה שהם ייצרו בנו‪ 1‬אך האם די בכך?‬
‫שינוי אמתי ומשמעותי מתרחש‪ ,‬כאשר אנו חוברים לצרכים העמוקים המתקיימים בנו ובאחרים‬
‫ברבדים השונים ‪1‬‬
‫יכולים אנו לזהות ארבע ״שמחות״ עיקריות הממלאים אותנו;‬
‫‪ .‬שמחת הגוף‬
‫‪ 1‬שמחת הרגש‬
‫‪ 3‬שמחת האינטלקט‬
‫‪ 4‬שמחת השייכות‬
‫מרחב המאפשר למגוון ״ השמחות ״ להתממש ‪,‬הוא המרחב אותו אנו מבקשים‪1‬‬
‫מרחב איננו רק המקום הפיזי‪ ,‬הוא כולל את תחושת הביטחון שלנו ‪ ,‬את ההסכמה והאפשרות לשהות‬
‫בו גם במצב מעורער (פגיע)‪ 1‬הפעילות שלנו בו מחוברת למהותנו והיא רבגונית ‪ ,‬מתקיים בו תהליך‬
‫הידהוד רלוונטי ומתקיימת סינרגיה בין החלקים השונים של השלם‪1‬‬
‫בסביבתינו הרווחת אנו מוצפים ברעשי רקע רבים ( חיצוניים ופנימיים ) ‪1‬‬
‫חלק גדול מהאנרגיה הרגשית שלנו ‪ ,‬שאמורה היתה להיות פנויה לצמיחה‪ ,‬גדילה ולמידה‪ ,‬אובד באותם‬
‫רעשים‪1‬‬
‫אני מאמין כי "מרחב מאפשר צמיחה" הוא צורך משמעותי ורלוונטי מאוד היום לאלה המבקשים‬
‫לצמוח‪1‬‬
‫המרכז הרב תחומי לקיימות "חווה ואדם" הינו חווה ייחודית להטמעת נושא הקיימות‪ ,‬פרמקלצ'ר‬
‫ושמירה על הסביבה‪ 1‬החווה משמשת כמרכז חינוכי אקולוגי המשלב חינוך סביבתי וחברתי בראייה‬
‫הוליסטית‪ ,‬בדגש על צמיחה אישית ויחסי הגומלין בין אדם לסביבתו הטבעית והאנושית‪ 1‬ילדים‪ ,‬נוער‬
‫ומבוגרים המגיעים לחווה לאורך השנה מתנסים באופן פעיל בשלל נושאים הקשורים לקידום חיים‬
‫ברי‪-‬קיימא‪ 1‬הפעילות בחווה מעניקה למבקרים בה הזדמנות לחוש מקרוב את עולם הטבע העשיר‬
‫והמופלא וכל זאת באווירה ייחודית של למידה פעילה‪ ,‬חקירה‪ ,‬פליאה‪ ,‬התנסות‪ ,‬תוך כדי ליווי‬
‫מקצועי‪1‬‬
‫המטרה היא לאפשר תהליך של צמיחה אל תוך ההבנה שהסביבה האנושית והסביבה הטבעית אינן‬
‫נפרדות אחת מהשנייה‪ ,‬וכי נושא הקיימות הוא חלק ממכלול רחב של נושאים חברתיים וסביבתיים‪,‬‬
‫הקשורים אל כל אחד מהם באופן אישי ולחייהם היומיומיים‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪04‬‬
‫המסע אל הקצה‬
‫(הרצאה)‬
‫טל ברוש – פסיכותרפיסטית‪ ,‬מנחת קבוצות‬
‫ארז מלצר – מוביל תהליכים טיפוליים בסביבה אתגרית‬
‫מילות מפתח‪ :‬מודל החוסן – גשר מאח"ד‪ ,‬מסלול אתגרי כמודל להתמודדות‪ ,‬עיבוד חוויות לחימה‬
‫תקציר‬
‫עמותת "בשביל המחר" הוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬לאור זיהוי המצוקות והקשיים איתם‬
‫מתמודדים לוחמים משוחררים‪ ,‬שאינם בהכרח מוכרים כנפגעים פיזית או נפשית‪ ,‬אך מתמודדים עם‬
‫חוויות בלתי מעובדות מתקופת השירות‪1‬‬
‫מקימי העמותה‪ ,‬זיהו את המאפיינים המשותפים ללוחמים משוחררים אלו ואת רתיעתם מן המושגים‬
‫המקצועיים של עולם בריאות הנפש – "הלם קרב"‪" ,‬פוסט טראומה"‪" ,‬טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי"‪1‬‬
‫מודל העבודה גובש מתוך תפיסה המתבססת על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית‪ ,‬ומשתמשת במודל‬
‫החוסן ככלי מרכזי בעבודה‪1‬‬
‫הפעילות מבוססת על שלושה עקרונות‪1. :‬מסע אישי בתוך קבוצה‪ ,‬כשהקבוצה מהווה את המסגרת‬
‫התומכת למשתתפים‪ 11 1‬פעילות חווייתית בסביבת טבע‪ 13 1‬פעילות תהליכית מתמשכת ומונחית ע"י‬
‫מנחים מקצועיים לאורך תקופה של מספר חודשים‪1‬‬
‫דרך הפעולה של העמותה בנויה כמסע ‪ 1‬תוכנית פעולה בת חמישה שלבים‪ ,‬על ציר זמן של כשלושה‬
‫חודשים ובמרכזו מסעות בטבע המונחים ע"י אנשי מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה‪ ,‬הנחיית קבוצות ו‪-‬‬
‫‪ ,O.D.T‬המתנדבים לפעילות זו‪1‬‬
‫המסע אותו נסקור בהרצאה‪ ,‬התקיים באפריל ‪ ,11.4‬ושיאו התרחש בעמק מבודד בהרי הקרפטים‬
‫ברומניה‪ 1‬משתתפי המסע שרתו כצוות אורגני בסיירת מובחרת והינם בני ‪ 19‬בעת המסע‪1‬‬
‫הכלים המקצועיים בהם נעשה שימוש במסע‪ ,‬לקוחים מעולמות מגוונים – למידה חווייתית בטבע‬
‫(‪ ,) ODT‬טיפול בהרפתקה‪ ,‬דינאמיקה קבוצתית ובינאישית‪ ,‬היכרות עם מודל החוסן‪,‬‬
‫‪ psychoeducation‬בנושא תסמינים בטווח הפוסט טראומה‪1‬‬
‫המפגש הבלתי אמצעי בט בע‪ ,‬חווית הריחוק מסביבת החיים המוכרת‪ ,‬ביצוע משימות משותפות‪,‬‬
‫והסביבה המקצועית התומכת‪ -‬כל אלה מאפשרים שיח רגשי בטוח ופתוח אודות חוויות הלחימה‬
‫ומשמעויותיהן‪ 1‬ההבנה כי ישנם אחרים כמוני‪ ,‬המתמודדים עם מצוקות דומות‪ ,‬מהווה גורם המעודד‬
‫שיח אינטימי ומעצים את היכולת להתמודד ביחד ולהתחבר מחדש אל הכוחות הפנימיים והעולם‬
‫שסביבי‪1‬‬
‫מסעות אלה‪ ,‬יכולים להוות אירוע משנה חיים‪ ,‬עבור אנשים צעירים‪ 1‬זוהי אחת הדרכים של החברה‬
‫בישראל‪ ,‬להחזיר טובה ללוחמים אשר נשלחו לקרב על ידי המדינה‪ ,‬ומוצאים עצמם לבד בהתמודדות‬
‫עם היום שאחרי‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪05‬‬
‫מקורות‬
1‫מודל "גש"ר מאח"ד" – פרופ' מולי להד‬
1‫ הקבוצה והארגון‬,‫ ושימושיו ברמת הפרט‬BASIC-Ph ‫ מודל החוסן הרב מימדי‬1).999( 1‫ מ‬,‫להד‬
1‫ קריית שמונה‬,‫המרכז לפיתוח משאבי התמודדות‬
Lahad, M. Doron, M. (2010). Protocol for Treatment of Post Traumatic Stress
Disorder. See Far CBT Model: Beyond Cognitive Behavior Therapy. Amsterdam:
IOS Press
Seligman, M. E., Steen, T. A., Park, N., C. Peterson, C. (2005). Positive Psychology
Progress: Empirical Validation of Interventions. American Psychologist, 60, 410-421
06
‫ || מושב טבע‬4....11.5 ,‫ שטח ואתגר השלישי‬,‫כנס טבע‬
‫יש סוסים שמדברים עברית‬
‫(הרצאה)‬
‫ד"ר רחל אדלר ‪ -‬ווטרינרית‪,‬התמחות בסוסים‪ ,‬מטפלת באמצעות בע"ח‬
‫דפנה שוורץ – מטפלת באמצעות בע"ח‪ ,‬מאמנת אישית‪ ,‬מנחת קבוצות‬
‫מילות מפתח‪ :‬טיפול בעזרת בע"ח‪ ,‬חינוך שיקום וטיפול בסיוע סוסים‪ ,‬למידה חווייתית‪ ,‬התמודדות עם‬
‫אתגרים‬
‫רקע תיאורטי ורציונאל‪ :‬מרכז ‪ E&D‬הוקם על ידי דפנה שוורץ במטרה לייצר פלטפורמה לעבודה‬
‫טיפולית‪ ,‬אימונית וארגונית בעזרת סוסים ללא רכיבה‪ 1‬המרכז עובד בשיטת "סוסים מובילים שינוי"‬
‫מודל אשר נבנה משילוב של מודלים קיימים ומניסיון שהצטבר בעבודה מעשית עם נוער בסיכון‪ ,‬אנשי‬
‫חינוך ו ארגונים‪ 1‬המרכז משתף פעולה עם אנשי מקצוע מתחומים שונים בהתאם לסוג ההתערבות‪1‬‬
‫(טיפול פסיכולוגי בשיתוף עם פסיכולוגית קלינית‪ ,‬פיתוח ארגוני בשיתוף עם יועץ ארגוני‪ ,‬ועבודה עם‬
‫נוער בסיכון בשילוב אנשי חינוך וטיפול באמצעות בע"ח)‪1‬‬
‫קשר אדם חיה תועד מדעית כקשר מיטיב וחיובי בתהליכים רגשיים‪ ,‬טיפוליים‪ ,‬שיקומיים‬
‫(‪1)Levinson,.961,.972‬‬
‫פסיכותרפיה באמצעות סוסים ‪ EFP – Equine Facilitated Psychotherapy‬הוא סוג של טיפול‬
‫באמצעות בע"ח ‪ AAT – Animal Assisted Therapy‬ולמרות היותו תחום יחסית חדש‪ ,‬קיימים‬
‫תיעודים לקשר המיוחד בין סוסים לאנשים מתקופת רומא ‪ /‬יוון העתיקות‪1)Butt, 2001( 1‬‬
‫קיימת תמימות דעים בתוך ענף ה ‪ EFP‬שהתערבויות באמצעות סוסים‪ ,‬טיפוליות או חינוכיות‪ ,‬לא נוצרו‬
‫על ידי אדם אחד או ארגון מסוים אלא נוצרו דרך שיתוף פעולה בין אנשי מקצוע שהציעו רעיונות‬
‫והתבוננות מניסיונם בתחום‪1)Bachi 11.3 ( 1‬‬
‫עבודה טיפולית עם סוסים הוכרה ב ‪ .961‬והביאה להקמתו של ארגון ‪NHRHA – North‬‬
‫‪ American Riding For The Handicapped Association‬ב ‪ 1.969‬ארגון זה עסק בראש‬
‫ובראשונה ברכיבה לנכים ובעלי מגבלות פיזיות‪ 1‬ב ‪ 11.1‬הארגון שינה את שמו ל ‪– Professional‬‬
‫‪ PATH Association of Therapeutic Horsemanship‬מתוך ההכרה בצורך בטיפול רגשי‬
‫נלווה לרכיבה הטיפולית שהיא תולדה של הקשר המיוחד שנוצר בין אדם לסוס‪1)Bachi, 11.3( 1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪07‬‬
‫מודל העבודה‪ :‬עבודה חינוכית טיפולית הנעזרת בסוסים ללא רכיבה‪ ,‬המבוססת על תקשורת אדם‪-‬סוס‬
‫דרך מתן משימות המייצרות אינטראקציה עם הסוסים ומציאת דרכים אפקטיביות ליישומן‪1‬‬
‫עבודה עם סוסים‪ ,‬מאפשרת סטינג טיפולי ייחודי ואינטראקציה מיוחדת ליחידים ולקבוצות‪1‬‬
‫סוסים בטבע הם חיה פראית‪ ,‬נרדפת אשר שורדת בזכות היותה ערנית ותכליתית לגבי תגובותיה ושפת‬
‫גופה‪ 1‬לסוס חושים הה ישרדותיים מאד חדים אשר נשמרו לאורך מיליוני שנים ומופיעים גם אצל‬
‫הסוסים המבויתים בני זמנינו‪1‬‬
‫באינטראקציה עם האדם‪ ,‬הסוס מסוגל לחוש ולקרוא מצבים דרך שפת גופו גם כאשר האדם אינו מביע‬
‫אותם מילולית‪ 1‬הסוס מגיב לתחושות שהאדם משדר בצורה מידית ב"כאן ועכשיו" ובכך משקף‬
‫למטפלים את מצבו הרגשי והפיזי של אותו אדם‪1‬‬
‫התגובות של הסוס אינן שיפוטיות‪ ,‬והן נעדרות דעות קדומות מכוון שכפי שהזכרנו התגובות נמצאות‬
‫על רצף של דפוסי התנהגות הישרדותיים עתיקים מאד‪1‬‬
‫שיטת ההתערבות מאפשר למגוון אוכלוסיות לבטא בדרכים מילוליות ולא מילוליות את עולמם‬
‫הפנימי‪ ,‬היא מאפשרת לשקף עבורם את מצבם כיחידים או כחלק מקבוצה‪ ,‬היא מאפשרת להם לחוות‬
‫העצמה ומסוגלות‪ ,‬היא פותחת פתח לכישורים חדשים שנרכשים במהלך התהליך ויותר מכל מאפשרת‬
‫להם ללמוד הרבה מאד על עצמם‪1‬‬
‫מקורות‬
‫‪Bachi, K. Equine-Facilitated Psychotherapy: Practice, theory, and Empirical‬‬
‫‪knowledge. In Parish-Plass-N (2013) Animal – Assisted - Psychotherapy, Theory‬‬
‫‪Issues and Practice, pp221-241.‬‬
‫‪Bachi, K. Life cycle analysis of the Equine-Facilitated psychotherapy field. In Parish‬‬‫‪Plass-N (2013). Animal – Assisted - Psychotherapy, Theory Issues and Practice,‬‬
‫‪pp285-295.‬‬
‫‪Butt, E. (2001). NARHA-Therapeutic riding in North America…its first decade 1970‬‬‫‪1980.‬‬
‫‪Levinson, B.M. ( 1962). THE Dog as a "Co- Therapist". Mental Hygiene, 46,59-65.‬‬
‫‪Medline:14464675‬‬
‫‪Levinson, B.M. ( 1978 ). Pets and personality development. Psychological reports,‬‬
‫‪42,1031-38.‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪08‬‬
‫המסע הטיפולי – תנועה מקרבת‬
‫(סדנא)‬
‫שי גטריידה‪" ,‬במרחב פתוח" המסע הטיפולי‪ ,Wilderness Therapy ,‬תנועה מקרבת‬
‫מייל‪ [email protected] :‬טל'‪151-7663-112 :‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬ריפוי‪ ,‬מרחב פתוח תנועה מקרבת‪ ,‬מסע טיפולי‪ ,‬התנסות‪ ,‬מתח‪ ,‬הרפיה‪ ,‬יציבות‪ ,‬ערך‬
‫מהותי‪ ,‬איכות‬
‫"המסע הטיפולי" הוא גישה התנסותית לעבודה טיפולית המתקיימת בתוך תנועה במרחב הפתוח‪1‬‬
‫"התנסותית" ְמ ַכוֵן לעקרון יסודי עליו מושתת "המסע הטיפולי"‪ :‬עשייה ממשית בעולם‪ ,‬על מהלכיה‬
‫ותוצאותיהם‪ ,‬מספקת הזדמנויות להצפת תכנים‪ ,‬להתבוננות בם‪ ,‬לשיקוף‪ ,‬עיבוד ולמידה‪1‬‬
‫"התנועה המקרבת" היא גישה מדגישה את הצורך של בני האדם להתקיים ולפעול בסביבה המטפחת‬
‫היכרות‪ ,‬קרבה ואינטימיות ולבטאן בדרך תקשורתית‪1‬‬
‫אנו‪ ,‬ב"תנועה מקרבת"‪ ,‬מזהים שרבים ממשתתפי המסעות הטיפוליים‪ ,‬אינם מודעים לאיכויות קיומיות‬
‫אלה או שאינם מייחסים להן ערך מהותי‪ 1‬גם בין המודעים לחשיבות איכויות אלה –רבים המוותרים‬
‫עליהן‪ ,‬לא מקדישים את שנדרש כדי לטפחן בתוך מערכות היחסים האישיות‪ ,‬הבינאישיות‬
‫והסביבתיות‪ 1‬דרך התייחסות זו מתקיימת גם בין אנשי מקצוע מתחומי הטיפול‪ ,‬ההנחיה וההדרכה‪1‬‬
‫אנו מוצאים שטיפוח איכויות קרבה‪ ,‬היכרות ואינטימיות‪ ,‬תורם ליצירת תחושת מקום בטוח‪ 1‬השהייה‬
‫במקום בטוח מאפשרת הרפיה‪ 1‬משמעות ההרפיה הינה הפחתת מתחים‪ ,‬הפגה‪ 1‬הפחתת המתחים‬
‫מאפשרת התארגנות מחודשת של המבנה הגופני‪ ,‬המנטאלי והרגשי למצב המתאפיין ביי תר יציבות‪1‬‬
‫"תנועה מקרבת" היא מתודה שמטפחת בדרך מונחית היכרות‪ ,‬קרבה ואינטימיות על מנת להשפיע על‬
‫תהליכי ריפוי‪ 1‬המתודה עושה שימוש בטכניקות מעולמות‪ :‬אומנויות הלחימה‪ ,‬ההתמקדות‪ ,‬המשחק‬
‫(‪ ,) Game‬תיאטרון גוף‪ ,‬התקשורת וההבעה‪ 1‬במתודה נעשה שימוש במהלך מסעות טיפוליים במרחב‬
‫הפתוח ומטופלים כמו גם מלווים מקצועיים (מטפלים‪ ,‬מנחים ומדריכים) מעידים על היותה משמעותית‬
‫ומועילה עבורם הן מנקודת המבט האישית והן מזו הקבוצתית‪1‬‬
‫במסע הטיפולי‪ ,‬המשמעות שמקבל המושג "טיפול"‪ ,‬הינה של עיסוק בחשיפת כוחות הריפוי; אישיים‬
‫כמו גם חברתיים או סביבתיים ‪ -‬בהעצמתם ובהוצאתם מן הכוח אל הפועל‪1‬‬
‫מקורות‬
‫בובר‪ ,‬מ‪ ,).959( 1‬בסוד שיח‪ ,‬מוסד ביאליק ירושלים‪1‬‬
‫גטריידה‪ ,‬ש‪ 1 )11.4( 1‬מאמרים על המסע הטיפולי‪ ,‬אתר איגוד הלמידה החווייתית‪1‬‬
‫גטריידה‪ ,‬ש‪ ,)1113( 1‬סוף חורפית‪ ,‬ברקאי ספרים‪1‬‬
‫יאלום‪ ,‬א‪ 1‬לשץ‪ ,‬מ‪ ,)1116( 1‬טיפול קבוצתי‪ ,‬תיאוריה ומעשה‪ ,‬כינרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬דביר והוצאת ספרים‬
‫ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית‪1‬‬
‫פלוטקין‪ ,‬ב‪ ,)1119( 1‬אומנות הנשמה‪ ,‬הוצאת אהבה‬
‫פרום‪ ,‬א‪ ,)111.( 1‬אמנות האהבה‪ ,‬הוצאת מחברות לספרות‬
‫‪Getraide, s. (2006), Where Movement and Inquiry Meets- an approach for‬‬
‫‪ ,awareness‬הכנס הבינלאומי ה‪ 31 -‬בפילוסופיה לילדים‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪09‬‬
‫סיפור סיפורים בפעילות התערבותית בטבע‪ ,‬שטח ואתגר‬
‫(סדנא)‬
‫צביקה צמח בר‬
‫מדריך טיולים‪ ,‬עמותת נירים‪ ,‬מעביר סדנאות סיפור בהדרכה בטבע למעלה מעשרים שנה‬
‫‪[email protected] ,151-5139746‬‬
‫מילות מפתח – חינוך מיוחד‪ ,‬פיגור קל‪ ,‬אוטיזם קל‪ ,‬הפרעות התנהגות‪ ,‬הפרעות קשב וריכוז‪ ,‬ילדי גן‬
‫מזה שנים רבות אני מעביר סדנאות לסיפור סיפורים בהדרכה ובשנים האחרונות בשילוב הסיפור‬
‫בהתערבות טיפולית דרך טבע שטח ואתגר‪1‬‬
‫הסיפור לא עומד כדבר בפני עצמו אלא כמסגרת תומכת לפעילות עצמה והיא מהווה לחניך המאזין‬
‫דרך עידוד לבטא את המתרחש בתוכו‪ ,‬לעשות השלכה בינו לבין גיבורי הסיפור‪ ,‬וכן דרך להבין‬
‫תהליכים אותם עבר בפעילות אך הוא מתקשה לבטאם בדיבור סדור‪1‬‬
‫על המספר להיות מודע להשלכות שיכולות להיות לסיפור‪ ,‬דרך לתקן חוויה שלילית של ילד בפעילות‬
‫וליצור לו מעין תיקון חוויה וכו'‪1‬‬
‫בסדנא נלמד על דרך לבנות סיפור כדי שיצור עניין במאזין‪ ,‬חשיבות הפתיחה בסיפור הקצר וכן כיצד‬
‫לספר סיפור ובאיזה כלים המספר משתמש כדי להעביר את מסריו‪1‬העברת מסרים דרך סיפור הייתה דרך‬
‫החינוך העיקרית בחברות קדומות ובשבטים בעבר‪ ,‬הן על ידי יצירת מיתוסים כדי שהכל ילכו לאורם‪,‬‬
‫והן כדרך להעברת מסרים לחינוך הצעירים‪ 1‬עם התפתחות הכתב והפצת ידיעת הכתיבה והקריאה‬
‫והתפתחות החינוך בבתי ספר מאוחר יותר השתנו המגמות ששלטו בעולם אלפי שנים‪ 1‬אך עדיין אנחנו‬
‫אוהבים לקרוא ולשמע סיפורים וחלקנו אוהבים מאד גם לספר‪1‬‬
‫בסדנא נפתח את היכולת לשלב סיפור בהדרכה ‪ /‬טיפול‪ ,‬הן חד פעמי והן מתמשך ( סיפור מסגרת‬
‫לפעילות רבת מפגשים ) כיצד בונים סיפור לפעילות‪ ,‬כיצד בונים מערך סיפורים תומך למסגרת‬
‫טיפולית‪ ,‬כיצד עומדים מול קבוצה ומעבירים סיפור‪1‬‬
‫כמו כן נתנסה בבניית פתיחה לסיפור והדגמה בפני באי הסדנה‪1‬‬
‫לסיכום ‪ -‬המספר אורג את סיפורו אל תוך האווירה ורמת ההבחנה של מאזיניו המסוימים‪ ,‬וגורם‬
‫למאזינים ולסיפור להיות לאחד‪1‬‬
‫מקורות‬
‫סדנא לעמידה מול קבוצה – החברה להגנת הטבע – פנימי‬
‫צביקה צמח בר ‪ -‬מערך הדרכה לסדנא ‪ -‬סיפור סיפורים ואגדות בהדרכת טיול‬
‫זוהי ארצך – סיפורים אגדות ושירים – חוגי הסיירות ע"ש אורי מיימון צפון‪1‬‬
‫מדריך למספר המתחיל ‪( -‬מתוך ”‪(“the art of storytelling‬‬
‫אן פילובסקי ‪ -‬אמנות הסיפור שבעל פה‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪11‬‬
‫אקו‪-‬תרפיה והאקולוגיה העמוקה ‪ -‬תחושת החיבור לטבע ככלי התומך בתהליכי ריפוי‬
‫(סדנא)‬
‫טל פנר ‪ ,‬מנהל תכנית הלימודים לאקו‪-‬תרפיה במכללת כרכור לרפואה משלימה‬
‫‪ , [email protected]‬טלפון‪1513721144 :‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬אקו‪-‬תרפיה‪ ,‬אקו‪-‬פסיכולוגיה‪ ,‬טבע תרפיה‪ ,‬אקולוגיה עמוקה‬
‫האקו‪-‬תרפיה )‪ (Eco-therapy‬הינה גישת עבודה שנובעת מתוך הכרה בחשיבות חידוש הקשר בין‬
‫האדם לבין הטבע והכוחות הקיימים בו‪ 1‬זו גישה שמקורה בהסכמה להתבונן בצורה אקולוגית‬
‫והוליסטית על נפש האדם (‪1)Plotkin 2013‬‬
‫האקו‪-‬תרפיה נעזרת במודלים תיאורטיים ויישומיים מתוך האקו‪-‬פסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה יונגיאנית‪,‬‬
‫טבע תרפיה‪ ,‬הטיפול היצירתי‪ ,‬רפואה שבטית מסורתית ועבודת חלימה על מנת לאפשר לאדם תחושה‬
‫של חיבור בלתי אמצעי לטבע ודרך כך חיבור מחודש לכוחות ריפוי והתחדשות‪1‬‬
‫בגישה הקלאסית אנו מתייחסים ל"עצמי" כתופעה שנעה על ציר התפתחות אנושי‪-‬סוציאלי בלבד‪1‬‬
‫ההקשר האקולוגי וההבנה כי האדם ה ינו חלק בלתי נפרד ממארג שלם של חיים נזנחת לרוב ע"י‬
‫הגישות אלה ‪1 )Macy 1988( 1‬‬
‫מייסי מציעה התבוננות רעננה ‪" -‬העצמי האקולוגי" ומתייחסת ליכולת שלנו כבני אדם להתרחב אל‬
‫מעבר לגבולות המוכרים של ה"עצמי"‪ 1‬להתרחב אל מעבר לרבדים האנושיים‪/‬חברתיים אל החיות‪,‬‬
‫הצמחים‪ ,‬הים‪ ,‬הנחלים‪ ,‬הכוכבים והאדמה‪ 1‬על ידי התרחבות זו מייסי טוענת שביכולתנו ליצור תחושת‬
‫"עצמי" עמוקה‪ ,‬משמעותית וע"י כך לבסס אינדיבידואלים וקהילה בריאה שחיה בשיתוף פעולה מלא‬
‫עם עצמה ועם הסובב אותה‪1‬‬
‫במהלך הסדנא המשתתפים יוכלו לטעום ממודל תהליכי שמאפשר חיבור חוויתי ורגשי לטבע (פותח‬
‫ע"י ‪ )John Scull 2009‬המודל מכיל בתוכו אפשרות להתנסות מעשית בגישה התיאורטיות שמוצגות‬
‫בתקציר זה‪1‬‬
‫‪Moving from Ego-centric conciseness to Eco-centric conciseness‬‬
‫מקורות‬
‫‪Bill Plotkin (2013). Wild Mind – a field guide to the human psyche‬‬
‫‪Joanna Macy (1988) Self Realization:An Ecological Approach to Being in the World‬‬
‫‪John Scull (2009). Ecotherapy, Healing with nature in mind – Tailoring nature‬‬
‫‪therapy to the client‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב טבע‬
‫‪10‬‬
‫מושב שטח‬
‫דרך השטח – המסע ככלי חינוכי‪-‬טיפולי במערכת החינוך בישראל (הרצאה) ‪ /‬לביא זמיר‬
‫ושאולי לב מארחים את זיו דמטר ‪ /‬טיול ככלי עבודה אתגרי מכוון מטרה (מודל)‬
‫בחינת תהליך ההתערבות בשטח – תצפית משתתפת מהצד (הרצאה) ‪ /‬ד"ר יעקוב ראובן‬
‫ניהול סיכונים או התווית תהליכים – כלים לניהול ושליטה בפעילויות השטח (הרצאה) ‪/‬‬
‫ערן זוהר‬
‫פסיכותרפיה קיומית בלב המדבר (הרצאה) ‪ /‬גל בלוה‬
‫טיפול שטח בשירות המבחן (הרצאה) ‪ /‬דוד מיכאלי וחיים ליבנה‬
‫שטח ואתגר עם נוער קצה – בועה או תהליך? (סיפור מקרה) ‪ /‬עינב ארז ואדם ליטון‬
‫מסע לפסגה – סיפור משלחת אתגרים לקילימנג'רו – הישגים ודילמות (סיפור מקרה) ‪/‬‬
‫זיו דמטר‬
‫אבא בשטח (הרצאה) ‪ /‬ד"ר אורן גור‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪11‬‬
‫"דרך השטח" – מיצוב המסע ככלי חינוכי‪-‬טיפולי במערכת החינוך בישראל‬
‫(הרצאה)‬
‫לביא זמיר – מנכ"ל חוגי סיירות של קק"ל‬
‫שאולי לב – יו"ר איגוד האתגר והלמידה החוויתית בישראל‪,‬‬
‫מוביל מסעות שטח צוות שביל‪ -‬עמותת ענ"ב‬
‫למושג "מסע" משמעות התפתחותית עמוקה ורבת שנים הן במישורי התפתחות רבים‪ :‬לאומי‪ ,‬דתי‪,‬‬
‫קבוצתי ואישי‪ 1‬נסקור את השלבים השונים של התפתחות פעילות "טיולים שנתיים" ומסעות במערכת‬
‫החינוך הישראלית (בהסתמך על הספר "דרך הטבע" של גיל גרטל)‪1‬‬
‫המשמעות העכשווית של המושגים "טיול" ‪" /‬מסע" ‪" /‬סיירות"‬
‫‪‬‬
‫‪" ‬מסע"‪ :‬תנועה ממקום למקום – בייחוד ממקומות רחוקים זה מזה (אבן שושן(‬
‫‪" ‬סיירות"‪ :‬בדיקה‪ ,‬הסתכלות‪ ,‬חתירה למיצוי ידע‪ ,‬תחושה והבנה של אזור לא ידוע‪1‬‬
‫הפעילות בשטח נמצאת בעיצומה של תקופת מעבר משמעותית‪ 1‬להערכתנו החלה לאחרונה מגמה‬
‫"טיול"‪ :‬תנועה לשם סיור או בידור (אבן שושן(‬
‫חיובית של שיכלול והרחבת שימוש בכלים חינוכיים וטיפוליים בפעילות חוץ בית ספריות‪1‬‬
‫למגמה זו של "פעילות דרך השטח"‪ ,‬פוטנציאל גבוה להשבחת התפוקות החינוכיות ‪ /‬טיפוליות ברמות‬
‫השונות‪:‬‬
‫ברמת הפרט ‪ -‬חוסן נפשי ופיסי‪ ,‬הנחלת ערכים‪ ,‬העצמה ומודעות אישית ועוד‬
‫‪‬‬
‫ברמה החברתית ‪ -‬שתוף פעולה‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬קבלת השונה‪ ,‬תקשורת גלויה ומכבדת ועוד‬
‫‪‬‬
‫ברמה הלאומית ‪ -‬טיפוח הזיקה לארץ‪ ,‬אזרחות טובה ותורמת‬
‫‪‬‬
‫סקירת המגמות שאנו מזהים‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫שינוי גישה במשרד החינוך‬
‫שילוב השפה הטיפולית בעשייה חינוכית‬
‫שילוב פעילויות אתגר ולמידה חווייתית‬
‫פעילות משולבת (יחיד‪-‬קבוצה ‪ /‬חינוך‪-‬טיפול ‪ /‬פעילות תהליכית‪-‬התערבות חד פעמית ‪/‬‬
‫חינוך לאומי–התפתחות אישית)‬
‫הרחבת מגוון קהלי היעד‬
‫"המסע הפנימי"‬
‫התפתחות השלכתית של המסע הפיסי בשטח למסע התפתחותי תודעתי‪ 1‬האתגרים אליהם נחשף אדם‬
‫במסע שטח דומים ואף זהים בחלקם לאתגרים של "מסע במציאות החיים"‪ 1‬כיצד ניתן לחזק את הקשר‬
‫בינהם? על השימוש המתרחב בכלי ההנחיה והעיבוד‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪13‬‬
‫חסמים‪ ,‬קשיים ואתגרים בקידום מגמות אלו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החשש הטבעי משינוי ואתגר‬
‫המורכבות ביחסי הגומלין שבין‪ :‬נערים ‪ /‬צוות חינוכי‪-‬טיפולי ‪ /‬הורים‬
‫קשיים מערכתיים‪ :‬מגבלות משרד החינוך‪ ,‬שמירת טבע וסביבה‪ ,‬צמצום שטחים פתוחים‬
‫משאבים מוגבלים‪ :‬הקצאת זמן‪ ,‬כספים‬
‫מה הלאה?‬
‫בהמשך ההרצאה ייסקרו הפעילות השונות לקידום הנושא‬
‫*****‬
‫בהרצאה ישולב המודל לשימוש בטיול ככלי עבודה‪ ,‬שפותח ויוצג על ידי זיו דמטר‬
‫מודל שימוש במרכיבי הטיול ככלי עבודה אתגרי מוכוון מטרה‬
‫זיו דמטר‬
‫כאמור‪ ,‬בכדי להביא לשימוש משמעותי ומושכל בכלי הטיול והמסע בעבודה בעלת מטרות חינוכיות‪-‬‬
‫תהליכיות‪ ,‬יש להבנות את הטיול או המסע בצורה שתביא ליצירת השיח המתאים בקבוצה בהתאם‬
‫למטרות הנדרשות‪ 1‬כדי להגיע למצב זה‪ ,‬מוצע המודל הבא‪ ,‬המפרק את הטיול והמסע למרכיבים‬
‫מודולריים אותם ניתן להתאים לכל סטינג‪ ,‬אוכלוסייה או מטרה‪ 1‬הטיול או המסע‪ ,‬מכל סוג או בכל‬
‫תצורה שהיא‪ ,‬מזמן חוויות רבות שבתורן יוצרות תחושות מגוונות אצל המשתתף‪ -‬הצלחה בניווט מול‬
‫הליכה לאיבוד‪ 1‬לינה בחוץ בלילה קר מול לינה באוהל חם‪ 1‬בישול ארוחת ערב מזינה ואיכותית תשאיר‬
‫תחושה מסויימת‪ ,‬ואילו אכילת מספר מועט של פירות יבשים כארוחה העיקרית תותיר תחושה אחרת‪1‬‬
‫כאשר ברצוננו לעבוד על מ טרות המשלבות למידה והתבוננות פנימה דרך כלי של טיול או מסע‪ ,‬עלינו‬
‫לדעת להשתמש באלמנטים הללו על מנת לייצר את החוויות‪ ,‬התחושות והלמידה הרצויה לנו אצל‬
‫המשתתפים‪ 1‬לשם כך‪ ,‬יש לפרק את מבנה הטיול לאתגרים המובנים אותם מציב הטיול בפני‬
‫המשתתפים ולכלי העבודה דרכם ניתן לווסת את עצימותם של אתגרים אלו‪1‬‬
‫האתגרים בהם מדובר הם אי הוודאות‪ ,‬זרות וחוסר מוכרות‪ ,‬חוסר שליטה‪ ,‬צמצום משאבים‬
‫וקושי פיזי‪ 1‬את עצימותם של אתגרים אלו נווסת ע"י הכלים הבאים‪ -‬מתן מידע‪ ,‬תוואי‪ ,‬מזון‪ ,‬ניווט‪,‬‬
‫ציוד ולינה‪ 1‬יש לציין כי כל כלי עבודה משפיע על מספר אתגרים‪ ,‬וכל אתגר יכול להיות מושפע ממספר‬
‫כלים‪ 1‬וויסות עוצמת האתגרים על ידי כלי העבודה הוא זה שקובע את מבנה הטיול‪ ,‬וכאשר הטיול כבר‬
‫מורכב‪ -‬יש לוודא כל הזמו שהוא אכן עונה על המטרות אותן ביקשנו לממש‪1‬‬
‫המודל מוצג בתרשים להלן‪:‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪14‬‬
‫מטרת הטיול‬
‫אי‬
‫ודאות‬
‫מתן‬
‫מידע‬
‫זרות ‪/‬‬
‫חוסר‬
‫מוכרות‬
‫ניווט‬
‫צמצום‬
‫שליטה‬
‫ציוד‬
‫לינה‬
‫מזון‬
‫קושי פיזי‬
‫תוואי‬
‫ההליכה‬
‫מבנה הטיול‬
‫מודל מרכיבי הטיול המכוון מטרה‬
‫__________________________________________________________‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪15‬‬
‫בחינת תהליך ההתערבות בשטח ‪ -‬תצפית משתתפת מהצד‬
‫(הרצאה)‬
‫ד"ר יעקב ראובן‬
‫ההרצאה תתבסס על מחקר הערכה מעצב‪ ,‬רחב היקף שסקר ‪ .5‬שנות פעילות של יישום תכנית "טיפול‬
‫באמצעות שטח" (‪ )Wilderness Therapy‬בישראל‪1‬‬
‫המחקר התבצע במכון הגלילי ללימודי המשך ולמקצועות הקליניים ‪,‬במכללת הגליל המערבי‪ ,‬בסיוע‬
‫האפוטרופוס הכללי‪ 1‬בראש המחקר עמדו ד"ר ראובן יעקב ראש המחלקה לקרימינולוגיה במכללה‬
‫האקדמית כנרת וד"ר חגית תורג'מן ראש המחלקה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל המערבי‬
‫מטרת המחקר המרכזית הייתה להעריך את תהליך הטיפול המתרחש בשטח ואת תוצאותיו וכן לכנס‬
‫את הידע האינטואיטיבי שהצטבר בשדה בקרב המטפלים והחניכים לכדי מסגרת תיאורטית שתהווה‬
‫בסיס מדעי מנחה למודל ההתערבות‪ 1‬המחקר התבצע בארבעה שלבים מרכזיים ושילב מספר שיטות‬
‫לאיסוף וניתוח נתונים וביניהם סקר‪ ,‬תצפית משתתפת במסע במדבר‪ ,‬קבוצות מיקוד וראיונות עומק עם‬
‫אנשי צוות ונערים בוגרי התכנית‪ 1‬ההרצאה תתמקד בתצפית שנערכה והתובנות שעולות מיתוך ממצאי‬
‫המחקר בנוגע לשיטות ההתערבות בשטח בהתאם למאפייני המשתתפים בתוכנית‪1‬‬
‫התצפית נערכה על קבוצה של ‪ .5‬נערים מקהילת הנוער מלכישוע (קהילה טיפולית למתבגרים מכורים‬
‫לסמים) אשר נמצאים בשלב ב' של הטיפול (כחצי שנה מיום קליטתם למוסד) ושיצאו למסע‬
‫'הישרדות' בן ‪ 7‬ימים למדבר‪ 1‬למסע במדבר התלוו לנערים שלושה אנשי צוות (שני רכזים ומדריכה)‪,‬‬
‫שלושה מתנדבים בשנת שרות ושני אנשי שטח חיצוניים של חברה המפעילה את התוכנית‪ 1‬מנהל‬
‫הקהילה שמש כמנהלן ועסק בהיבטים לוגיסטיים של המסע‪ 1‬בחירת המסע והקבוצה לצורכי תצפית‬
‫ומחקר הייתה אקראית‪1‬‬
‫מטרות המסע כפי שהוגדרו ע"י המוסד (לפי סדר חשיבות)‪ ).( :‬יצירת זהות קבוצתית חזקה‪ )1( 1‬כולם‬
‫מסיימים – שלב ב' בטיפול‪ )3( 1‬מחויבות הקבוצה ליחיד‪ )4( 1‬ערבות הדדית‪ )5( 1‬התחשבות אכפתיות‪1‬‬
‫(‪ )6‬התמודדות קבוצתית ואישית עם קושי ויכולת הפרדה‪ )7( 1‬חיזוק המסוגלות הקבוצתית והאישית‬
‫והרחקת נקודות הייאוש‪ )2( 1‬גיבוש וחיזוק המנהיג הפנימי‪ :‬נקודות שבירה‪ ,‬נקודות כוח‪ )9( 1‬הכרת‬
‫דפוסים‪/‬בורות‪ ).1( 1‬חיבור לעבודה הטיפולית בקהילה‪1‬‬
‫תיאור המסע‪ :‬עיקר הפעילות התקיים באזור המכתש הקטן‪ ,‬בתחילת מרץ ‪ 11..‬ונמשך שבעה ימים‪1‬‬
‫המסע כלל מסלולי הליכה של כ‪ .1-‬שעות ביום במסלול שברובו הוגדר בדרגת קושי גבוהה ובמזג אויר‬
‫גשום וסוער‪ 1‬המשתתפים נשאו את כל הציוד על גבם (מעט מזון גולמי‪ ,‬הרבה מים‪ ,‬מעט בגדים‪ ,‬שק‬
‫שינה ויריעת ניילון להגנה מהגשם‪ 1‬הציוד האישי שקל כ‪ .5-‬ק"ג והיה מסורבל לנשיאה‪ 1‬במהלך המסע‬
‫הושם דגש על ארבעה עקרונות מנחים‪:‬‬
‫התנהלות תוך עמימות מלאה‬
‫( ‪).‬‬
‫התנהלות עצמית של החניכים ללא מעורבות צוות‬
‫( ‪)1‬‬
‫התמודדות עם משברים תוך יצירת נקודות שפל ועידוד צמיחה‬
‫( ‪)3‬‬
‫עיבוד החוויה על מנת להשיג תובנות תוך התבוננות אישית‬
‫( ‪)4‬‬
‫ניתוח אינטגרטיבי של ממצאי המחקר מלמד כי ישנן שלוש קטגוריות עיקריות המאפיינות את התהליך‬
‫הטיפולי ואשר ביחד מייצרות מודל תהליכי שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של התהליך שיכול להוביל‬
‫לתוצאות הרצויות בטווח הקצר ובטווח הארוך‪ 1‬שלושת הקטגוריות במודל זה הן‪ :‬לחץ מבוקר‪ ,‬גילוי‬
‫כוחות ופיתוח מסוגלות עצמית שמסייעת לתהליך השיקומי ‪1‬בהרצאה יוצג המודל תוך התייחסות‬
‫למצוי ולרצוי ויוצעו כלים חדשים שיאפשרו מינוף של ההישגי התוכנית בטווח הקצר גם לטווח‬
‫הארוך‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪16‬‬
‫מקורות‬
Berg, M., Coman, E., & Schensul, J. (2009). Primary Title: Youth Action Research
for Prevention: A Multi-level Intervention Designed to Increase Efficacy and
Empowerment Among Urban Youth. American Journal of Community
Psychology , 43 (3), 345-359
Cunnien, K. A., MartinRogers, N., & Mortimer, J. T. (2009). Adolescent work
experience and self-efficacy. International Journal of Sociology and Social
Policy, 29 (3/4), 164- 175.
Shields, C., Spink, K., Chad, K., & Odnokon, P. (2010). The confidence to get going:
The moderating effects of depressive symptoms on the self-efficacy–activity
relationship among youth and adolescents. Psychology & Health , 25 (1), 43 - 53.
Tsang, S. K., & Hui, E. K. (2011). Self-efficacy as a positive youth development
construct: Conceptual bases and implications for curriculum development.
International Journal of Adolescent Medicine and Health , 18 (3), 441-450.
17
‫ || מושב שטח‬4....11.5 ,‫ שטח ואתגר השלישי‬,‫כנס טבע‬
‫ניהול סיכונים‪ ,‬או התווית תהליכים? כלים לניהול ושליטה בפעילויות שטח‬
‫(הרצאה)‬
‫ערן זהר‪ ,‬בית הספר לסיירות של עמותת חוגי הסיירות של קק"ל‪[email protected] ,‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬סדרות שטח‪ ,‬מסעות‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬בטיחות‪ ,‬תהליך חינוכי‬
‫חוגי הסיירות הוקמו לפני כ‪ 41-‬שנה לזכרו של אורי מיימון‪ ,‬שנפל במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬על ידי‬
‫חבריו‪ 1‬מאז הקמתם הם מהווים גוף מוביל בחינוך דרך השטח וחינוך להכרת ואהבת הארץ ומובילים‬
‫מדי חודש מאות קבוצות מכל רחבי הארץ‪ ,‬בשבילי הארץ ומשעוליה‪1‬‬
‫לפני כשנה וחצי‪ ,‬הוקם בעמותה בית הספר לסיירות‪ -‬גוף שיוביל ויפתח את תחום מיומנויות השטח‬
‫והסיירות בארץ‪ ,‬ויהווה מוקד ללמידה וחינוך בתחומים אלה‪ 1‬בין פעילויותיו מוציא בית הספר לסיירות‬
‫הכשרות לאנשי שטח‪ ,‬סדרות שטח מתקדמות לארגונים ולצוותים חינוכיים ועוסק בפיתוח כלים‬
‫להובלת סדרות ולניהול סיכונים בפעילויות השטח‪1‬‬
‫התהליך המתרחש בסדרות השטח הוא חלק מתהליך הלמידה ההתנסותית (‪ ,)Kolb, 1984‬ומה‬
‫שמייחד אותו כתהליך אתגרי הינו רכיב הסיכון (‪ 1)Gillis& Thomsen, 1996‬על כן במטרה ליצור‬
‫תהליך משמעותי בפעילות השטח‪ ,‬יש להבנות את רכיב הסיכון‪ ,‬ועל מנת לסיים את הפעילות בהצלחה‬
‫יש לשלוט בו במידה מקסימאלית‪ 1‬אולם מציאת האיזון בין רכיב הסיכון והגורמים האובייקטיבים‬
‫שמעבר להשפעתנו בשטח‪ ,‬ובין שליטתנו המלאה במתרחש‪ -‬קשה מאוד‪1‬‬
‫הרצאה זו באה לבחון את הדרכים להעריך ולנהל סיכונים בשטח‪ ,‬בניסיון למצוא את האיזון‬
‫המקסימאלי בין התהליך ושלום המשתתפים‪ 1‬במהלך ההרצאה ניתן הן את הרקע התיאורטי הנדרש והן‬
‫כלים ומודלים פרקטיים להובלה בשטח‪ ,‬גם למטיילים העצמאיים ואנשי השטח‪ ,‬גם למדריכי השטח‬
‫ובדגש למובילי המסעות‪ 1‬בין היתר יוצגו המודלים ודרכי ניהול הסיכונים מה‪National outdoor -‬‬
‫‪ leadership school‬בארה"ב‪ ,‬מתיאוריות בתחום הניהול והמנהיגות‪ ,‬ומניסיוננו בהובלת פעילויות‬
‫השטח‪1‬‬
‫גורם הסיכון בפעילות השטח והאתגר נתפש כאיום ובו בזמן מהווה גורם מרכזי ביצירת התהליך‬
‫החינו כי‪ 1‬יש לעשות בו שימוש נכון ולהובילו באמצעות כלים מתאימים‪ ,‬תכנון והיערכות נכונה‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪18‬‬
‫מקורות‬
Gillis, H. L., & Thomsen, D. (1996). A Research Update of Adventure Therapy
(1992-1995): Challenge Activities and Ropes Courses, Wilderness Expeditions,
and Residential Camping Programs.
Kolb, D. A. (1984). Experiential learning: Experience as the source of learning and
development. Prentice-Hall, Inc., Englewood Cliffs, N.J.
McKenzie, M. D. (2000). How are adventure education program outcomes achieved?:
A review of the literature. Australian Journal of Outdoor Education,5(1).
Newes, S., & Bandoroff, S. (2004). What is adventure therapy. Coming of age: The
evolving field of adventure therapy, 1-30.
19
‫ || מושב שטח‬4....11.5 ,‫ שטח ואתגר השלישי‬,‫כנס טבע‬
‫הרועות למרחקים – מסע למנהיגות נשית‬
‫(הרצאה)‬
‫פסיכותרפיה קיומית בלב מדבר‬
‫גל בלוה ‪ MA‬עו"ס קלינית‪ ,‬עצמאית‪ ,‬מתמחה בטיפול בטראומה וטיפול דרך השטח‬
‫טלפון‪151-3162.66 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית‪ ,‬ארבע התמות הקיומיות‪wilderness therapy ,‬‬
‫מסעות טיפוליים במדבר ( ‪ (wilderness therapy‬ניתנים לפרשנות באמצעות מספר גישות‬
‫תאורתיות‪ 1‬בדומה לפסיכותרפיה מכל סוג שהוא‪ ,‬גם בתחום השטח‪ ,‬מטפלים וארגונים שונים בארץ‬
‫ובעולם נוטים להשתמש בכלים טיפוליים שונים בהתאם לתפיסתם – ‪, Mindfulness ,Cbt‬‬
‫פסיכולוגיה חיובית ועוד (‪ 1)Russel,2001‬התבוננות אקזיסטנציאלית על שיטת טיפול זו שמה במוקד‬
‫התהליך קונפליקטים קיומיים הנוכחים בחיינו ברמות שונות של מודעות‪1‬‬
‫במסגרת טיפול דרך השטח התהליך הטיפולי מתקיים בסביבות ישימון (‪ )Wilderness‬והוא ממוקד‪-‬‬
‫שינוי ומייצר הזדמנויות לצמיחה אישית (‪ 1)Hans, 2000‬אחד הכוחות המרכזיים במסעות במדבר הוא‬
‫העובדה שהם כוללים שימוש באלמנט סיכון פיזיולוגי ופסיכולוגי מובנה כסוכן שינוי וכמקור לחקירה‬
‫אישית וקבוצתית )‪1(Gelkopf,Hasson-Ohayon,Bikman,Kravez,2013‬‬
‫מאפיינים אלו מפגישים את המטופלים במסעות במדבר עם תמות קיומיות המעסיקות כל אדם באשר‬
‫הוא‪ 1‬פסיכותר פיה אקזיסטנציאלית (קיומית) הינה זרם בפסיכולוגיה הדינאמית‪ 1‬בניגוד לגישה‬
‫הפרוידיאנית או הבין‪-‬אישית‪ ,‬הגישה הקיומית מדגישה סוג אחר של קונפליקט בסיסי – קונפליקט‬
‫הנובע מהעימות בין האדם לבין עובדות הקיום‪ 1‬ארבע התמות‪/‬דאגות היסוד המרכזיות עפ"י‬
‫הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית הנן – מוות‪ ,‬חופש‪ ,‬בדידות וחוסר משמעות (יאלום‪1).921 ,‬‬
‫המשתתף בתוכנית לטיפול דרך השטח חווה לאורך המסע כולו מפגש עוצמתי עם התמות הקיומיות‬
‫הנ"ל‪ ,‬והמטפל יכול וצריך לתת לכך מקום וביטוי‪ 1‬כאשר חניך במסע במדבר מוצא עצמו תלוי בראש‬
‫מצוק‪ ,‬קשור בחבל לחברו‪ ,‬הוא מתעמת באופן המוחשי ביותר עם סוגיית המוות‪ 1‬כאשר הוא יוצא‬
‫לתרגיל ‪ , solo‬ונאלץ "לשרוד" לבדו מול המדבר הרחב והמאיים‪ ,‬ולהתעמת עם מה שעולה בתוכו‬
‫למולו‪ ,‬הוא פוגש את סוגיית הבדידות‪ 1‬בתוך הקבוצה‪ ,‬עם חלוקת התפקידים בין החברים‪ ,‬והדינאמיקה‬
‫שנוצרת בתהליך – הוא מתעמת עם סוגיית המשמעות שיש לו ולחייו‪ 1‬ויותר מכל – המדבר ומרחביו‪,‬‬
‫ומשימות המסע במדבר‪ ,‬מפגישים אותו שוב ושוב עם שאלת החופש – כמה חופש ובחירה יש לו‬
‫במסע ובחיים האמיתיים? האם הוא חופשי לבחור במציאות או האם הוא קורבן של מציאות חייו??‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪31‬‬
‫מקורות‬
1‫ ירושלים‬,‫ האוני' העברית‬:‫ כנרת בית הוצאה לאור‬,‫ פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית‬,)11..( ,1‫ א‬,‫יאלום‬
Gelkopf,M., Hasson-Ohayon,I., Bikman, M., Kravetz, S., (2013)
Nature adventure rehabilitation for combat-related posttraumatic chronic stress
disorder : A randomized control trial. Psychiatry Research, 209, 485-493.
Hans,T.A.(2000), A meta-analysis of the effects of adventure programming on
Locus of Control, Journal of contemporary psychotherapy, 30 (1),33-60.
Russel K., (2001), What is Wilderness Therapy,. Journal of Experiential Education
2001(24).
___________________________________________________________
30
‫ || מושב שטח‬4....11.5 ,‫ שטח ואתגר השלישי‬,‫כנס טבע‬
‫טיפול שטח בשרותי המבחן בשנים ‪1119-11.4‬‬
‫(הרצאה)‬
‫חיים לבנה‪ :‬מרכז ארצי‪ ,‬שרות המבחן לנוער‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫דוד מיכאלי‪ :‬צוות שביל‪ ,‬עמותת ענב‪ ,‬התכנית הבינתחומית לטיפול שטח סמינר הקיבוצים‬
‫מבוא‬
‫תוכנית טיפול השטח בשירות המבחן הינה תכנית ייחודית הן מבחינת משך הזמן הקצר של התערבות‬
‫זו‪ ,‬והן שילוב ההתערבות בתוך מסגרת התערבות וטיפול קיימים‪ 1‬טיפול השטח אינו תוכנית העומדת‬
‫בפני עצמה (‪ 1) stand alone‬פיתוח התוכנית וביסוסה הצריך התייחסות לניהול התהליך הטיפולי‬
‫ולתכני הטיפול הקיימים‪ 1‬המעבר למרחב פתוח והחזרה ממנו דורש פיתוח תורת טיפול חדשה‪1‬‬
‫שירות המבחן לנוער‬
‫שירות המבחן לנוער הינו שירות טיפול סמכותי המטפל בקטינים החשודים בביצוע עבירה ובקטינים‬
‫עוברי חוק על פי צו‪ 1‬הייעוד של השירות הוא לשקם קטינים בסיכון בקצה הרצף ולמנוע עבריינות‬
‫חוזרת‪ 1‬בשנת ‪ 11.3‬הופנו לשירות המבחן לנוער כ ‪ .6,111‬קטינים‪ 32% 1‬הופנו בגין עבירות אלימות‪1‬‬
‫בשירות קיים מערך קבוצתי קוגניטיבי‪-‬התנהגותי ייחודי לטיפול בקטינים אלה‪1‬‬
‫רקע‬
‫החל מסוף ‪ 1119‬שירות המבחן לנוער‪ ,‬באמצעות עמותת ענ"ב‪ ,‬משלב טיפול ואבחון באמצעות השטח‬
‫בתהליכי ההתערבות הקבוצתיים‪ 1‬בפרויקט זה יצאו קרוב למאה קבוצות בין יומיים לחמישה ימים‪1‬‬
‫במסגרת פעילות השטח הקטינים חווים אתגרים והתמודדויות במרחב זר בלתי שיפוטי‪1‬‬
‫המרחב מאפ שר התמודדות עם אתגרים קבוצתיים ואישיים יחד עם הזדמנות לחוות באופן מעשי‪,‬‬
‫לנסות ולהתנסות בכלים וההתנהגויות שרכשו בהתערבות הקבוצתית בחדר הטיפול‪ 1‬תוך התאקלמות‬
‫בסביבה החדשה הם לומדים דרכי אוריינות חדשה‪ ,‬ודרכי תקשורת בונות שיעזרו להם להתמודד‬
‫בהצלחה עם האתגרים הע ומדים לפניהם‪ 1‬היציאה לשטח מחוץ לאזור הנוחות מאפשרת לקטינים‬
‫להתנתק מדפוסי התנהגות והרגלים שאינם תקפים במרחב הפתוח ודורשת מהקטין ללמוד דרכי‬
‫התמודדות חדשות על מנת להצליח במשימה‪1‬‬
‫הפנמת החוויה בשטח תוך כדי תהליך טיפולי תורמת לצמיחה אישית‪ ,‬פיתוח יכולות תקשורת‪ ,‬בניית‬
‫כישורי חברות בונים‪ ,‬דחיית סיפוקים ופיתוח מודעות עצמית‪ 1‬העברת מרכיבים אלה מהשטח ועיבוד‬
‫החוויה בהמשך התהליך הקבוצתי מאפשרת להטמיע את החוויה ולתרגם את החומר הנרכש לסביבתו‬
‫הרגילה של הקטין‪1‬‬
‫צוות ההתערבות וכלי הטיפול‬
‫צוות שביל הפועל בעמותת ענ''ב הינו צוות התערבות מבוגר לטיפול שטח באוכלוסיות שונות משרותי‬
‫הרווחה‪ ,‬השיקום והחינוך‪ 1‬כלי טיפול השטח מוגדרים כמרכיבי הכרה‪ ,‬התנהגות והתמודדות בחשיפה‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪31‬‬
‫לסביבה (‪ )MCBEET‬ו מבוססים על יחסי הגומלין בין הסביבה למטופל‪ ,‬התמודדות עם יחסים אלו‬
‫ופרשנותו של המטפל‪1‬‬
‫בפרויקט שרותי המבח ן עיצבנו שני יעדים מקבילים‪ :‬הראשון סגל המנחים האורגאני והשני הוא‬
‫הקטינים‪ 1‬לצורך כך ביצענו הכשרות סגל‪ ,‬פיתחנו פרוטוקול עבודה ואת מודל ‪ – EEIRID‬מודל‬
‫טיפול של רצף מרחבי התערבות לפני היציאה לשטח‪ ,‬בשטח עצמו ובחזרה מן השטח‪1‬‬
‫בהרצאה נתייחס לרמות שונות של המעברים בין מרחבי הטיפול וההתמודדות של המשתתפים‪:‬‬
‫ברמת המשתתף‪/‬הקטין – המעבר ממרחב טיפולי סגור למרחב הפתוח‪ ,‬ההתמודדות עם אתגרים‬
‫אישיים בשטח והחזרה למרחב המוכר בבית ובחדר הטיפול‪1‬‬
‫ברמת הקבוצה – שילוב של מרכיב טיפול ייחודי בתוך התהליך הקבוצתי טיפולי‪ 1‬המשמעות של‬
‫היציאה ממרחב אחד למרחב זר‪ 1‬האם יש כאן תרומה לתהליך הקבוצתי ומהי?‬
‫ברמת מנחה הקבוצה – התמודדות אישית עם אתגרי השטח‪ 1‬האתגר של חוויות משותפות עם הקטינים‪1‬‬
‫קירבה וריחוק מהקטינים במרחב הפתוח‪ 1‬הכניסה והיציאה של מטפלים בתהליך הקבוצתי‪1‬‬
‫ברמת מנהל המסע‪/‬מטפל השטח – כניסה בנקודת זמן ברצף הטיפולי‪ 1‬כניסה ויציאה לזמן קצר‪1‬‬
‫התאמת האתגרים בשטח למטרות טיפוליות שנקבעו מראש‪1‬‬
‫הן הקטינים והן קציני המבחן מעידים על התרומה של פעילות השטח לצמיחה אישית ויכולת להתמודד‬
‫עם האתגרים הניצבים בפניהם בביתם ובסביבה הרגילה שלהם‪1‬‬
‫יעדי ההרצאה‬
‫ההרצאה תציג את המבט מצד שירות המבחן לנוער ואת המבט מצדו של מטפל השטח ותפתח צוהר‬
‫למורכבות של בניית ת ורת עבודה ותוכנית רציפה של טיפול קצר מועד בשטח לאוכלוסיית קטינים‬
‫בסיכון בקצה הרצף‪1‬‬
‫ההרצאה תציג באמצעות הניסיון הארגוני שנצבר בשרות המבחן ובאמצעות מודל ‪ EEIRID‬את הערך‬
‫המוסף של היציאה לשטח בתהליך הטיפול והאבחון הקבוצתי‪1‬‬
‫ההרצאה תציג את הסינרגיה בין שני הגופים הארגוניים עם תוצר של תורת טיפול ייחודית וחדשה‪1‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מיכאלי דוד (‪ 1)1112‬גלות‪ ,‬מסע‪ ,‬בחירה – טיפול דרך השטח‪ 1‬הוצאת מדף‬
‫‪Tucker A. R. and Norton C. L. (2013). The Use of Adventure Therapy Techniques by‬‬
‫‪Clinical Social Workers: Implications for Practice and Training. Clinical Social Work‬‬
‫‪Journal.. 41, 333-343.‬‬
‫‪Rutko E. A. and Gillespie J. (2013). Where's the Wilderness in Wilderness Therapy?.‬‬
‫‪Journal of Experiential Education. 36 (3), 218-232.‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪33‬‬
‫סדרת שטח ואתגר עם נוער קצה– בועה או תהליך?‬
‫(סיפור מקרה)‬
‫אדם לייטון‪ ,‬מנחה ‪ /‬נתיבי ערך‪ ,‬טל‪ ,050-6691094 :‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫עינב ארז‪ ,‬מנחה ‪ /‬בשביל העניין‪ ,‬טל‪ ,054-5323220 :‬מייל‪[email protected]:‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬נוער בסיכון‪ ,‬נוער קצה‪ ,‬טיפול‪ ,‬מסע והרפתקה‪ ,‬תהליך קבוצתי‪ ,‬טיפול במסע‬
‫הסדרה הועברה בפנימייה סגורה הנותנת מענה לנוער קצה – נוער שאין לו מסגרת אחרת‪ ,‬וזקוק‬
‫לתמיכה וסיוע פסיכולוגי‪ .‬החניכים היו פוסט‪-‬אשפוזיים‪ ,‬חלקם נפגעי הטרדה מינית‪ 1‬הנערים סובלים‬
‫משילוב או מחלק מהליקויים הבאים‪ ,ADHD :‬הפרעות התנהגות הפרעות אישיות ומחלות נפש‪,‬‬
‫שיש בהן לעיתים סיכון עצמי וסיכון האחרים‪ 1‬הפנימייה מהווה מסגרת שיקומית ייחודית לנערים‬
‫בגילאי ‪1.1-.2‬‬
‫מטרות הסדרה (שגובשו בשיתוף עם הפנימייה) היו בניית קבוצה‪ ,‬שיפור יכולות החניכים לקשור‬
‫קשרים‪ ,‬והגברת תחושת המסוגלות‪ 1‬המטרות הנחו את תכנון הסדרה שגובשה על פי מודל ‪Self‬‬
‫‪ 1(Deci &Ryan, 1985) Determination Theory‬הסדרה נבנתה משני שלבים עיקריים‪ :‬שלב‬
‫בניית הקבוצה ושלב ממוקד פרט‪ 1‬שלב בניית הקבוצה התמקד ביצירת מסגרת קבוצתית אשר תתמוך‬
‫בפרט לשלב השני‪1‬‬
‫תוכנית תהליכית ייחודית נבנתה ע"פ מודל ההר שפיתחנו לאוכלוסייה זו‪ ,‬המשלב רצף שיאים הולכים‬
‫ומתגברים‪ ,‬ששיאם היה מסע בן יומיים במדבר‪1‬‬
‫הרקע המורכב של הנערים השאיר אותם בנקודה נמוכה בסקאלת המניעים ע"פ תאוריית ‪ ,SDT‬על כן‬
‫נדרש תהליך ממושך להביאם ליכולת עבו דה אינטימית המאפשרת התקדמות‪ 1‬לדוגמא‪ ,‬כלים ליצירת‬
‫אמון כוללים שימוש במגע פיסי במהלך הפעילות‪ 1‬לנוכח הרקע של הנערים‪ ,‬נדרשו ששה מפגשים עד‬
‫לפיתוח היכולת להתגבר על חסם זה‪ ,‬לרבות גיבוש מערכת נורמות וחוקים אשר תכיל את המגע בלי‬
‫לפגוע בחוקי הפנימייה‪1‬‬
‫שילוב עבודת צו ות הפנימייה בכלל הפעילויות הייתה קרדינאלית‪ 1‬שילוב זה אפשר לתהליכים שהחלו‬
‫במהלך המפגשים‪ ,‬להמשיך לחיים בפנימייה‪ 1‬כמו כן‪ ,‬צוות ההדרכה ראה את החניכים באור חדש והבין‬
‫את יכולותיו‪ 1‬התדמית החדשה של הנערים בעיניי הצוות שוקפה אל החניכים‪ ,‬וכך הערך הטיפולי זכה‬
‫להגברה משמעותית ותהליכית )‪ 1(Barrett-Lennard, 1962‬הביטחון החדש של הצוות אפשר‬
‫הרחבת מעגל הפעילויות בחיי השגרה של הפנימייה‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪34‬‬
‫מקורות‬
Barrett-Lennard, G. T. "Dimensions of therapist response as causal factors in
therapeutic change." Psychological Monographs: General and Applied, Vol 76(43),
1962, 1-36.
Plant, Robert W., and Richard M. Ryan. "Intrinsic motivation and the effects of self‐
consciousness, self‐awareness, and ego‐involvement: An investigation of internally
controlling styles." Journal of Personality 53.3 (1985): 435-449.
Outward Bound North Carolina (2007) Safety Policy and Procedures.
Schoel, J. & Maizell, R.S. (2002) "Exploring Islands of Healing, new Perspectives on
Adventure Based Counseling." Project Adventure.
White, M. & Epston, D. (1990)" Narrative Means to Therapeutic Ends." Library of
Congress Cataloging
35
‫ || מושב שטח‬4....11.5 ,‫ שטח ואתגר השלישי‬,‫כנס טבע‬
‫מסע לפסגה‪ -‬סיפור המשלחת של עמותת אתגרים לקילימג'רו‪ 1‬הישגים ודילמות‪1‬‬
‫(סיפור מקרה)‬
‫זיו דמטר ‪[email protected] , 154-144.164‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬מסע‪ ,‬טיפוס על הרים‪ ,‬עוורון‪ ,‬שיתוק מוחין‪ ,‬קילימנג'רו‪ ,‬דילמות בעבודה‬
‫בחג חנוכה‪ ,‬שנת ‪ 11.3‬יצאה משלחת אתגרים למסע לפסגת הקילימנג'רו‪ 1‬במשלחת השתתפו ‪ 7‬חברי‬
‫אתגרים‪ -‬שלושה מתוכם עם שיתוק מוחין‪ ,‬שלושה מתוכם עוורים ואחת אחרי פגיעת ראש קשה‪ 1‬יחד‬
‫עמם יצאו עוד ‪ 5‬מתנדבים ועובדי אתגרים‪ ,‬צוות מנהלת‪ ,‬צוות רפואי וצוות צילום‪ 1‬מטרת המסע הייתה‬
‫הגעה לפסגת ההר‪ ,‬של רוב חברי הקבוצה יחד‪1‬‬
‫למסע קדמו ימי הכנה ושלושה מסעות‪,‬בהם המשתתפים תרגלו את ההליכה בעלייה‪ ,‬ישיבה בגלגולון‪,‬‬
‫ושהייה של ימים ארוכים בשטח‪ 1‬כמו כן נערכו ימי הכנה בהיבט ההצטיידות והחוסן‪1‬‬
‫המסע עצמו הותאם לצרכים היחודיים של משתתפיו‪ -‬נבנו שלושה גלגולונים (כלי המאפשר נשיאה‬
‫בשטח של אדם המוגבל בתנועה) מחוזקים על מנת לשמש את חברי הקבוצה‪ ,‬נשכרו שירותיהם של‬
‫סבלים ומדריכים רבים בשטח‪ ,‬נאסף ציוד רפואי מתאים ‪ ,‬והורכב במגבלות המסלול תוואי העלייה‬
‫האופטימלי לקבוצה‪ -‬בהיבט של מספר הקילומטרים ליום והעלייה בגובה‪1‬‬
‫העלייה לכיוון הפסגה ארכה כ‪ 6-‬ימים‪ ,‬מתוכם שני ימי אקלום‪ ,‬ובהם עלינו מעל ‪ 4111‬מטרים אנכית‪1‬‬
‫יום העלייה לפסגה עצמה היה קשה ביותר‪ ,‬הקור והגובה נתנו בנו את אותותיהם ועקב סופת שלגים‬
‫נאלצנו לשוב על עקבותינו בנקודת גילמן‪ -‬מרחק כשעתיים מהפסגה‪ 1‬ככל הידוע‪ ,‬לא עלתה משלחת‬
‫כזו לגובה הזה בשום מקום אחר בעולם‪1‬‬
‫עם ההישג המרשים‪ ,‬עולות דילמות לא מעטות‪:‬‬
‫‪ ‬מה המקום של מסע כזה במציאות חיינו?‬
‫‪ ‬היכן האיזון בין יצירת נראות אדירה לפעילות ולאידיאלים‪ ,‬מול אפשרות לשימוש אחר בכסף‪,‬‬
‫או מול מחירים אישיים שעלולים להיות משולמים במסע כזה?‬
‫‪ ‬מה התועלת שמרוויח ממסע כזה אדם שאינו רואה או שאינו הולך בכוחות עצמו? מהי‬
‫ההתמודדות האמיתית בסיטואציות הללו‪ -‬גובה‪ ,‬קור‪ ,‬תשישות פיזית‪ ,‬או שאולי החברים‬
‫לקבוצה‪ -‬שעליך לדאוג להם משום שאינם רואים או צועדים בכוחות עצמם?‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪36‬‬
‫אבא בשטח‬
‫(הרצאה)‬
‫ד"ר אורן גור פסיכולוג קליני‪ ,‬מנהל המרכז לאבהות‪[email protected] ,www.abahut.org ,‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬אבהות‪ ,‬קבוצות גברים‪ ,‬עבודה קבוצתית בשטח‬
‫העשורים האחרונים מביאים איתם מהפכה באופן שבו גברים תופסים את תפקידם כאבות‪ 1‬גברים רבים‬
‫רוצים לקחת חלק פעיל ומעורב בהורות וכמהים לקשרים רגשיים קרובים עם ילדיהם‪ 1‬במקביל‬
‫להשתרשות התפיסות ה"חדשות"‪ ,‬לא חלה התרופפות משמעותית באחיזה של התפיסות המגדריות‬
‫הנורמאטיביות ה"ישנות"‪ 1‬גם היום גברים ‪ -‬אבות נדרשים לעשות קריירה‪ ,‬להיות מפרנסים עיקריים‬
‫ולשמר את עצמם כדמויות חזקות שאינן מביעות רגשות וחולשה‪ 1‬התוצאה היא עומס של ציפיות‪,‬‬
‫לעיתים סותרות‪ ,‬היוצרות מורכבות משמעותית ופוטנציאל לבלבול ולתסכול‪1‬‬
‫מה מאפשר התמודדות טובה ופורה עם מורכבות? היכולת להתייעץ ולהיתמך‪ ,‬האפשרות לשאת אי‬
‫ודאות ואי ידיעה‪ ,‬האפשרות לחשוב ולהכיל את הדברים שאתם אתה מתמודד וחווה‪ 1‬כל אחת‬
‫מהאיכויות שהזכרתי מאתגרות במידה רבה תפיסות "ישנות" של גבריות‪ 1‬כתוצאה מכך אבות נוטים‬
‫להתמודד עם המורכבות לבדם‪ ,‬ומתקשים לתת מקום למה שיכול להקל ולשפר את התמודדותם‪1‬‬
‫המרכז לאבהות קם במטרה לתת לאבות את הכלים הרגשיים הדרושים להתפתחות ולהתמודדות בריאה‬
‫עם המציאות המורכבת של אתגרי האבהות היום כך שיוכלו לייצר קשרים קרובים ושלמים עם ילדיהם‪1‬‬
‫אנו מחפשים דרכים לעשת זאת באופן שיאפשר לעקוף את המחסומים וההתנגדויות הטבעיות ויהפוך‬
‫את הכלים הללו לנגישים‪ 1‬המרכז מקיים קבוצות וסדנאות לאבות‪ ,‬רבות מהן בשטח וכן מסעות שטח‬
‫משותפים לאבות וילדיהם‪1‬‬
‫העבודה בשטח מאפשרת במידה רבה ל עקוף את המחסומים‪ 1‬סדנאות האבהות שאנו מקיימים בטבע‬
‫משלבות את העבודה המילולית קבוצתית עם האיכויות של השהייה בשטח שנתפס כזירה "גברית"‬
‫יותר מהקליניקה‪ :‬החל מהאינטימיות הנוצרת באופן טבעי בזמן הליכה בשטח‪ ,‬דרך החוויה המכילה‬
‫והמאפשרת של לשבת לחשוב לבד אל מול הנוף ועד לאיכות הפשוטה והמחברת של לשבת סביב‬
‫המדורה‪ ,‬לדבר תחת עץ‪ ,‬לישון על הקרקע‪1‬‬
‫במסעות השטח המשותפות לאבות וילדים‪ ,‬בעיקר סביב גיל הנעורים‪ ,‬בסיס הפעילות הוא העשייה‬
‫המשותפת והתמודדות עם אתגרי השטח‪ 1‬על הבסיסי הזה נבנות משימות קשר שמטרתם להעמיק את‬
‫הקשר והחיבור בין השניים ולהתמודד עם האזורים הקונפליקטואליים בקשר‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪37‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב שטח‬
‫‪38‬‬
‫מושב אתגר‬
‫המסע האישי מטיפוס לאוורסט עד להנחיית מסעות שטח (הרצאה) ‪ /‬דודו יפרח‬
‫למידה חוויתית בשירות הפיתוח הארגוני (הרצאה) ‪ /‬ריצ'ארד מילקי‬
‫אימון מנטלי אתגרי – מפגש בין עולם הספורט ההישגי והלמידה ההתנסותית (הרצאה) ‪/‬‬
‫גיא אורן‬
‫טיפול בהרפתקה ומסע בציבור החרדי (הרצאה) ‪ /‬חיים כץ‬
‫שניים‪ ,‬סינית וכינור גדול – דיסיפלינות שונות בהנחיית קבוצות ‪ PTSD‬של משהב"ט‬
‫באתגרים (סיפור מקרה) ‪ /‬שי שורר ועמירם גוטפריד‬
‫טיולי קאניונינג ככלי טיפולי בקרב נוער במגזר הערבי ‪ /‬ביאדסי מוחמד‬
‫משחקים יוצרי תרבות (הרצאה) ‪ /‬מעיין פוקס‬
‫תכנון מדוייק ובנייה של תרגיל ‪( Outdoor‬סדנא) ‪ /‬רענן ארז וג'ק דורון פלג‬
‫התנסות באופני טנדם ויצירת חוויה קבוצתית תוך כדי רכיבה זוגית (סדנא) ‪/‬‬
‫נעמה לינדמן ואיריס גרוס‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪39‬‬
‫הדרך מפסגת האוורסט לעולם הטיפולי‬
‫(הרצאה)‬
‫דודו יפרח – טיפוס טבעי‬
‫סיפור ‪ -.‬משלחת לאוורסט‬
‫סיפור המשלחת‪ ,‬הכנות פיזיות ומנטליות‪ ,‬תהליך בניית המשלחת ‪ -‬אוסף של אנשים שלא מכירים זה‬
‫את זה‪ ,‬סיפור הטיפוס עצמו‪ ,‬כולל הקשיים הפיזיים והמנטליים שמטפס הרים נתקל בהם‪ 1‬ההתמקדות‬
‫באתגר ‪ -‬התכנסות עצמית של כל מטפס בעצמו ובקשיו האישיים‪ ,‬יש תחרותיות בקבוצה‪ ,‬הקבוצה‬
‫הופכת לעיתים לגורם מאיים לעומת גורם תומך בתהליך קבוצתי בריא‪ ,‬אין דיבור על קשיים‪ ,‬אין שיתוף‬
‫בכאן ועכשיו‪ 1‬הגעה לשיא לרוב מלווה במשבר שאחרי ‪ -‬כאשר מדובר על שיא כל כך משמעותי‬
‫המשבר יכול להיות גדול‪ ,‬תובנות על התמודדות עם המשבר שאחרי‪1‬‬
‫סיפור ‪ -1‬כאשר מטפסים עם חברים קרובים יש תמיכה הדדית‪ ,‬יש שיתוף‪ ,‬אך עדיין אין שיתוף של‬
‫הקשיים שקורים בכאן ועכשיו‪ ,‬יש חשש מלהגיד 'קשה לי' ולחשוף חולשות‪ 1‬כאשר זה בכל זאת קורה‬
‫ומדברים על החולשות והקשיים החברים בקבוצה הופכים למקור של תמיכה‪1‬‬
‫סיפור ‪ -3‬הובלה של משלחת טיפוס להר בקירגיסטן הדינאמיקה הקבוצתית המעניינת שנוצרה במערת‬
‫שלג בגובה ‪ 6,111‬מטר והתמודדות עם מה שקורה בתהליך הקבוצתי של מטפסים שלא מדברים על‬
‫רגשות‪ 1‬לאחר המשלחת היו לי מחשבות על כך שבטיפוס כפי שאני מכיר אותו משהו חסר לי‪ ,‬ולכן‬
‫פניתי ללמוד הנ חיית קבוצות בשטח ומיד אחריו קורס לטיפול בהרפתקה‪ ,‬ובתהליך הדרגתי הבנתי‬
‫שאני רוצה להשתמש באתגר ככלי לתהליכיים אישיים וקבוצתיים‪ ,‬הבנתי שכאשר מתמקדים בחוויה‬
‫בכאן ועכ שיו ומעודדים דינאמיקה קבוצתית המסע האתגרי הופך למשהו הרבה יותר עוצמתי ומשפיע‬
‫על חברי הקבוצה‪1‬‬
‫סיפור ‪ -4‬טיפול דרך הרפתקה‬
‫לאחר איבוד העניין שלי באתגר חיפשתי דרכים ועניין אחר ומצאתי ‪ -‬בניית תהליכים קבוצתיים‬
‫טיפוליים דרך הכלי האתגרי עם שילוב של סדנאות מעולם ה‪ ,ODT -‬מעולם היצירה ומעולמות אחרים‪1‬‬
‫עשיתי סטאג' בחירם ובניתי תוכנית תהליכית טי פולית לפי מודל של סיימון קריספ‪1‬‬
‫בהרצאה אציג את הכלים שהשתמשתי בהם ליצירת תחושת מסוגלות והצלחה אצל המטופלים‪,‬‬
‫התמקדות בכאן ועכשיו‪ ,‬יציאה מאזור הנוחות וסיום תהליך ופרידה‪1‬‬
‫ההרצאה מלווה בשקופיות וסרטונים‪1‬‬
‫מקורות‬
‫ארווין יאלום – טיפול קבוצתי‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪41‬‬
‫למידה חווייתית בשירות הפיתוח הארגוני‬
‫(הרצאה)‬
‫ריצ'ארד מילקי‪ ,‬ניל מרסר‬
‫תובל המרכז לאפקטיביות ארגונית‬
‫מילות מפתח‪ :‬למידה חווייתית ארגונית‬
‫תקציר‬
‫לשימוש בלמידה חווייתית במסגרת של פיתוח ארגוני יש בסיס תיאורטי רחב‪ 1‬למידה חווייתית היא‬
‫גישה אינטר דיציפלנרית שמשלב פרקטיקות של פיתוח ארגוני‪ ,‬טכניקות למידה חווייתית‪ ,‬אתגרים‬
‫אינטלקטואלים וכלים להתערבות תהליכית‪ 1‬סמולו (‪ 1).999‬פריסט וגס (‪ ).997‬מגדירים למידה‬
‫חו וייתית כ"למידה דרך עשייה עם רפלקציה"‪ 1‬מנהלים חווים את החוויות הלימודיות החזקות ביותר‬
‫כשהם לומדים משלושת התחומים ‪ -‬קוגניציה‪ ,‬רגשות והתנהגות‪ 1‬למידה חווייתית פועלת בחפיפה בין‬
‫שלושת התחומים האלה ‪ -‬מלן(‪ ,).991‬מזני (‪1).995‬‬
‫לעומת הבסיס התיאורטי‪ ,‬קיים מעט מחקר ע ל האפקטיביות של פעולות אלה בהשגת המטרות‬
‫הארגוניות שהוצבו לפני הספקים והמנהלים‪ 1‬המחקרים שנעשו מאתרים גורמים שאפשר לצפות‬
‫שישתנו והמשתנים שישפיעו על השינוי הארגוני המיוחל‪1‬‬
‫המטרה של הרצאה זאת היא לשתף את הידע שנצבר בתובל לאורך השנים לגבי מה מביא להצלחה‬
‫בתחום הלמידה החווייתית בארגונים‪ ,‬ממה להיזהר‪ ,‬ומה ניתן ללמוד בדיון עמיתים‪1‬‬
‫בין הנושאים ‪-‬‬
‫המאפיינים המיוחדים בעבודה עם ארגונים ועסקים ‪ -‬המתח בין תוכן לתהליך‪ ,‬רפלקציה כחלק‬
‫אינטגראלי והחיבור למטרות ארגוניות או עסקיות‪1‬‬
‫התפקידים המיוחדים של המנחה ‪ -‬מנחה‪ ,‬מדריך ויועץ‪1‬‬
‫שימושים של הכלי ‪ -‬מועילים יותר ופחות ‪ -‬שני השימושים העיקריים הם בסדנאות פיתוח מנהיגות‬
‫ובפיתוח צוות‪ 1‬הוא משמש לבניית קבוצות למידה בהשכלה גבוהה וככלי מיון‪ 1‬לאורך השנים נעשה גם‬
‫נזק בשימוש עם הכלי למשתתפים‪ ,‬לארגונים ולמקצוע עצמו בימי כיף לא מונחים‪ ,‬בסביבות לא‬
‫בטיחותיות‪ ,‬בשימושים לא אתיים או מניפולטיביים או ללא מטרה מוגדרת ושקופה‪1‬‬
‫שיקולים בבחירת המשתתפים ‪ -‬קבועים או זמניים‪ ,‬מחלקה או ממשקים‪ ,‬מנהל או ממונה?‬
‫תפקיד המנהל ‪ -‬אין יוצאי דופן ‪ -‬על המנהל הישיר להיות נוכח לאורך כל פרק הלמידה‪1‬‬
‫מגבירי השפעה ‪ -‬תהליכי אבחון‪ ,‬שאלונים‪ ,‬תיעוד‪ ,‬ומעקב תורמים לאפקטיביות של ההתערבות‪1‬‬
‫עתיד התחום ‪ -‬מה עתידו בטווח הרחוק?‬
‫יישום בפרקטיקה ‪ -‬המציגים מבססים את תוכן ההרצאה על ‪ .2‬שנה שהם פועלים בתחום ומקיימים‬
‫סדנאות למגוון רחב של ארגונים בישראל ובחו"ל‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪40‬‬
‫מקורות‬
Mazany, P., Francis, S. & Sumich, P. (1995 b) “Evaluating the Effectiveness of an
Outdoor Workshop for Team Building in an MBA Programme” Journal of
Management Development, MCB University Press Vol 14(3) 50-68.
Mullen, T.P.(1992) “Integrating Self Directed Teams into the Management
Development Curriculum” Journal of Management Development Vol 11(5) 43-54
Milecki, R. (2002) Evaluation of Adventure Training Methods in Organisational
Team, Development" MBA Thesis, University of Derby (Israel Branch).
Priest, S & Gass, M. (1997) Effective Leadership in Adventure Programming
Champagne, IL: Human Kinetics
Smallowe et al (1999) Adventure in Business, Needham Heights, MA: Pearson
Custom.
41
‫ || מושב אתגר‬4....11.5 ,‫ שטח ואתגר השלישי‬,‫כנס טבע‬
‫אימון מנטלי אתגרי‪ -‬מה קורה כשעולם הספורט נפגש עם הלמידה ההתנסותית )‪(ODT‬‬
‫( הרצאה)‬
‫גיא אורן‪ - Flow ,‬בונים קבוצות מנצחות‬
‫‪050-9398282 ,[email protected]‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬למידה התנסותית אתגרית‪ ,‬אימון מנטלי‪Flow ,‬‬
‫החוסן המנטלי הינו מרכיב משמעותי על מנת לאפשר לספורטאי למצות את פוטנציאל הכישרון‬
‫והיכולת שלו‪ 1‬תחום האימון המנטלי התפתח בעשורים האחרונים תחת ענף של הפסיכולוגיה המתמחה‬
‫בפסיכולוגיה של הספורט‪ ,‬כ אשר באמצעות מחקרים והתנסות‪ ,‬פותחו שיטות התערבות על מנת לשפר‬
‫את החוס ן המנטלי לספורטאים‪ 1‬במקביל‪ ,‬עם ירידת קרנה של הפסיכולוגיה ועליית תחום הפסיכולוגיה‬
‫החיובית והאימון (קואצ'ינג) עלה הצורך בגישה חינוכית (ולא פסיכולוגית) לבניית חוסן מנטלי‪ 1‬גישה‬
‫זו‪ ,‬חיובית במהותה‪ ,‬מתמקדת בהעצמת חוזקות הספורטאי ושיפור יכולותיו המנטליות‪ ,‬בשונה‬
‫מה גישה הפסיכולוגית אשר מתמקדת במציאת בעיות והצורך לפתור אותן‪ 1‬לתוך גישה חינוכית זו‪,‬‬
‫הלמידה ההתנסותית משתלבת בהרמוניה‪ ,‬שכן עקרונותיה התיאורטיים זהים לתפיסה החינוכית של‬
‫אימון מנטלי‪ 1‬עד כה‪ ,‬מסיבות שונות‪ ,‬תחום הלמידה ההתנסותית לא חדר כמעט לקבוצות הספורט‬
‫ולתוכנית האימון המנטלי‪1‬‬
‫גיא אורן‪ ,‬בעל תואר שני בחינוך‪ ,‬מנחה סדנאות התנסותיות בטבע ומאמן מנטלי‪ ,‬משלב בעבודתו את‬
‫שלושת התחומים האלו‪ -‬חינוך‪ ,‬אתגר וחוסן מנטלי‪ ,‬ליצירת תוכנית התערבות אפקטיבית המביאה‬
‫לתוצאות של ממש ביכולות המנטליות של הספורטאים‪1‬‬
‫האימון המנטלי האתגרי הינ ה שיטה המשלבת את הגישה החינוכית אשר פותחה בארצות הברית על ידי‬
‫דר' ווינברג ודר' נאף‪ ,‬עם גישת הלמידה ההתנסותית‪ -‬משימות אתגר בטבע (‪ )ODT‬הנשענות על‬
‫פסיכולוגיה חיובית והומנית‪ 1‬גישה זו הינה פורצת דרך‪ ,‬משום שלראשונה מוצע שילוב בין תחומים‬
‫אלו‪ -‬התחום החינוכי של אימון מנטלי‪ ,‬והתחום האתגרי‪ 1‬הרצאה זו תציג את עקרונותיו התיאורטיים‬
‫של האימון המנטלי האתגרי וכן את דרכי יישומיו בקבוצות ספורט ועבודה עם ספורטאים יחידים‪1‬‬
‫מקורות‬
‫‪Neff R. (2004), Roadmap to the Zone: enhancing athletic performance.‬‬
‫‪Weinberg R., Gould D. (2008), Foundations of Sport and Exercise Psychology‬‬
‫צִ'יק ֶסנְ ְט ְמ ַהי ִי‪ ,‬מ‪ ,)2132( .‬זרימה ‪ -‬הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪43‬‬
‫טיפול בהרפתקה ומסע – בציבור החרדי‬
‫(הרצאה)‬
‫חיים כ"ץ – מרכז גישה – מובילים לשינוי‬
‫‪[email protected] 157-3.21..2‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬טיפול בהרפתקה ומסע‪ ,‬הציבור החרדי‪ ,‬מסע לאידיגיה‪ ,‬התמודדות באתגר מתמשך‬
‫רציונאל ‪ -‬הציבור החרדי משווע לעזרה מקצועית בתחום של הנוער המתמודד‪ 1‬הלחץ החברתי בתוך‬
‫ישיבות המצליחנים (עילויים) (שבהם בחורים ישבו וילמדו לעיתים קרובות ‪ .4‬שעות ביממה) גורמות‬
‫למצבים שונים בקרב הבחורים‪ ,‬ומנגד בקרב הישיבות לבחורים מתמודדים ישנם קשיים רבים וגירויים‬
‫גשמיים מבית ומחוץ ‪ -‬בחורים בדור הסמארטפון‪ ,‬מתמודדים עם המון קשיים ופיתויים‪1‬‬
‫מפה ומשם אנו עדים לבחורים המפתחים פתיחות וסקרנות רבה‪ ,‬והדרך החוצה היא לפעמים ללא‬
‫מעצורים‪ ,‬ללא קשר לשאלה הדתית‪ 1‬עובדה היא שרוב הבחורים הנפלטים מתדרדרים למקום של נוער‬
‫במצוקה‪ ,‬אלכוהול סמים ושאר מרעין בישין‪ 1‬מנגד יש המפתחים חרדות‪ ,‬כפייתיות‪ ,‬התמכרויות ושאר‬
‫תסמינים‪1‬‬
‫למקום צר זה (ההולך ומרחב) נכנס מרכז גישה – מובילים לשינוי‪ ,‬במטרה ליצור פלטפורמה חדשה‬
‫ומהנה ליצירת שינוי ולהביא את התחום של טיפול בהרפתקה ומסע לציבור החרדי‪ 1‬דווקא במקום של‬
‫בחורים שלכאורה עדיין במגזר הנמצאים בסיכון רגשי – לתת‪ ,‬להעצים‪ ,‬לשנות ולהוביל‪1‬‬
‫מודל העבודה ‪ -‬פעילות תהליכית‪ ,‬בחשיפה הדרגתית ובמפגשים חצי פורמאליים המשרים אווירה של‬
‫שחרור והענקה‪ ,‬שייכות והזדהות ‪ ,‬המובילים למפגשי פעילות למידה אתגרית וגיבוש‪ ,‬ומשם למסעות‬
‫אתגר‪1‬‬
‫אנו מבססים את העבודה על פי תיאוריית הצרכים של מאסלו‪ ,‬כמו גם על תיאוריית ההתפתחות של‬
‫מאסלו‪ ,‬וכן על כתבי תלמידי רבי ישראל הבעל שם טוב‪ ,‬המרבים לדבר על הנקודה הטובה הפנימית‬
‫שיש בכל נברא בצלם אנוש‪ 1‬עצותיו של רבי נחמן מברסלב הינו גם כלי מרכזי בטיפול‪1‬‬
‫מקורות‬
‫ברכת הכוהנים ‪ -‬מודל הצרכים של בני העם היהודי ‪ -‬אריה ארזי‬
‫אריק ה‪ 1‬אריקסון ילדות וחברה ‪( pdf‬חלק רביעי)‬
‫דגל מחנה אפריים (פ' בלק)‬
‫כתבי ברסלב‪ :‬ליקוטי עצות ‪ -‬השתפכות הנפש – משיבת נפש‪1‬‬
‫‪Maslow, A. (1971). Motivation and Personality.‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪44‬‬
‫שניים‪ ,‬סינית‪ ,‬וכינור גדול‪ :‬דיסציפלינות שונות בהנחיית קבוצת טיפול באמצעות אתגרים עבור‬
‫נכי נפש של משה"בט הסובלים מפוסט‪-‬טראומה כרונית‬
‫(סיפור מקרה)‬
‫עו"ס שי שורר (‪ ,)MA‬מרפאת בריאות הנפש‪ ,‬מ‪1‬ר‪' 1‬העמק'‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמירם גוטפריד‪ ,‬מטפל מוסמך בצמחי מרפא ושיאצו (‪ ,)Dip AC‬מנחה בכיר בעמותת אתגרים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬פוסט טראומה‪ ,PTSD ,‬אתגר‪ ,‬טבע‪ ,‬רפואה סינית‬
‫רקע תיאורטי‬
‫‪ PTSD‬הינה פסיכופתולוגיה מורכבת‪ ,‬המתאפיינת בפגיעה תפקודית קשה‪ 1‬בבסיס ההפרעה עומדים‬
‫תסמיני היזכרות פולשנית באירועים הטראומטיים‪ ,‬עוררות גופנית קיצונית‪ ,‬דיכאון והימנעויות‪1‬‬
‫כשמונה אחוזים מן האוכלוסייה סובלים מ‪ PTSD -‬במהלך החיים‪ ,‬ושכיחות התופעה גבוהה בהרבה‬
‫בקרב חיילים‪ 1‬בישראל‪ ,‬נמצא כי ‪ .615%‬מקרב חיילי צה"ל שהשתתפו במלחמה ודיווחו כי היו תחת‬
‫אש חיה סבלו מ‪1PTSD -‬‬
‫שיטות טיפול שונות מוכרות לטיפול בתסמיני ‪ 1PTSD‬בין השיטות המוכחות מחקרית בולט הטיפול‬
‫באמצעות חשיפה‪ 1‬יחד עם זאת‪ ,‬אנשים רבים הסובלים מ‪ PTSD -‬נמנעים מלהיעזר בטיפול זה‪ 1‬שיטת‬
‫טיפול משמעותית נוספת לסובלים מ‪ PTSD -‬היא פסיכותרפיה קבוצתית‪ 1‬מטרת הטיפולים היא לשקם‬
‫את ביטחונם האישי של המשתתפים‪ ,‬ולהשיב להם את האמון בעצמם ובעולם‪1‬‬
‫בבי"ח העמק מתקיימת קבוצת טיפול באמצעות אתגר לנכי נפש של משה"בט‪ ,‬הפועלת בשיתוף עם‬
‫עמותת אתגרים‪ 1‬בהתאם לקווים המנחים לטיפול מסוג זה‪ ,‬הקבוצה הטיפולית מהווה מקום בטוח‬
‫ואינטימי‪ ,‬וחברים בה כ‪ 6-‬משתתפים‪ ,‬הנפגשים על בסיס שבועי לאורך השנה‪ 1‬בהתאם לעקרונות‬
‫הטיפול בחשי פה‪ ,‬המשתתפים מתנסים באופן מדורג בחוויות מהן הם נמנעים מאז שהתפתח אצלם‬
‫‪ : PTSD‬הימנעות מסיטואציות חברתיות ומקשרים בינאישיים; הימנעות ממקומות ציבוריים; הימנעות‬
‫מלקיחת סיכונים; הימנעות מפעילות מהנה בכלל ומפעילות גופנית בפרט‪ ,‬ועוד‪1‬‬
‫ייחודה של קבוצתנו הוא בשילוב בין הטיפול הקבוצתי בחשיפה לבין הבנת התהליכים הטיפוליים‬
‫מנקודת המבט של הטיפול הסיני המסורתי‪ 1‬כך מושגת הבנה חדשה ושונה של התסמינים המורכבים‬
‫מהם סובלים המשתתפים‪ ,‬המאפשרת גישה שונה לפתרון הבעיות עמן הם מתמודדים‪ 1‬עבור‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪45‬‬
‫המשתתפים בקבוצה‪ ,‬אשר לא השיגו שיפור מספק באמצעות טיפול שיחתי קונבנציונאלי‪ ,‬נקודת‬
‫המבט החדשה הינה משמעותית‪ ,‬ולפי עדויותיהם ‪ -‬בחסות ראייה מקיפה זו הם משיגים שיפור במצבם‪1‬‬
‫מודל העבודה ‪ -‬קבוצת טיפול הומוגנית‪ ,‬קטנה ואינטימית‪ ,‬המורכבת משישה משתתפים‪ ,‬גברים שעברו‬
‫חשיפה לאירוע טראומטי אחד או יותר במהלך שירותם בכוחות הביטחון‪ ,‬אשר בעקבותיו התפתח‬
‫אצלם ‪ 1 PTSD‬במסגרת הקבוצה מתקיים טיפול באמצעות חשיפה בשילוב הבנה לפי תיאוריית‬
‫הטיפול הסיני המסורתי המבוסס על הנעת תהליכים לפי חמשת האלמנטים השונים‪1‬‬
‫יישום בפרקטיקה ‪ -‬המשתתפים לוקחים לעצמם משימות לחשיפה והמשך תרגול בבית‪ ,‬בין מפגש‬
‫למפגש‪1‬‬
‫ממצאים קודמים בתחום ‪ -‬טיפול בשילוב אתגרים לנפגעי טראומה הינו תחום שנחקר מעט‪ 1‬ממצאי‬
‫המחקרים מצביעים על מגמות משתנות‪ ,‬החל מתרומה משמעותית לתהליכי טיפול וכלה בחוסר תרומה‬
‫משמעותית‪ 1‬הפערים בממצאים מוסברים על ידי הבדלים בין מאפייני קבוצות הטיפול (הומוגנית ‪vs‬‬
‫הטרוגנית‪ ,‬תהליכית ‪ vs‬התערבות קצרה‪ ,‬מאפייני הטראומה ממנה נפגעו המשתתפים‪ ,‬ועוד)‪ ,‬מבנה‬
‫התוכנית הטיפולית (מסעות אתגר‪ ,‬טבע תרפיה וכיו"ב) ואופן האומדן וההערכה‪1‬‬
‫בהרצאה יוצגו הקווים המנחים של הקבוצה לצד תיאוריות מנקודות המבט השונות‪ ,‬וישולבו הדגמות‬
‫משיטת העבודה בקבוצה על ידי תמונות וקטעי תמליל מן המפגשים‪1‬‬
‫מקורות‬
‫‪Foa, E. B., Keane, T. M., Friedman, M. J. & Cohen, J. A. (2010). Effective Treatments‬‬
‫‪for PTSD: Practice Guidelines from the International Society for Traumatic Stress‬‬
‫‪Studies. Guilford Press‬‬
‫‪Hyer, L., Boyd, S., Scurfield, R., Smith, D., & Burke, J. (1996). Effects of Outward‬‬
‫‪Bound experience as an adjunct to inpatient PTSD treatment of war veterans. Journal‬‬
‫‪of Clinical Psychology, Vol. 52(3), 263-278‬‬
‫‪Jain, S., McMahon, G. F., Hasen, P., Kozub, M. P., Porter, V., King, R., & Guarneri,‬‬
‫‪E. M. (2012). Healing Touch With Guided Imagery for PTSD in Returning Active‬‬
‫‪Duty Military: A Randomized Controlled Trial. Military Medicine, 177(9), 1015-1021‬‬
‫‪Skodol, A. E., Schwartz, S., Dohrenwend, B. P., Levav, I., Shrout, P. E., & Reiff, M.‬‬
‫‪(1996). PTSD symptoms and comorbid mental disorders in Israeli war veterans. The‬‬
‫‪British Journal of Psychiatry, 169, 717-725.‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪46‬‬
‫טיולי קאניונינג ככלי טיפולי התפתחותי בקרב בני נוער במגזר הערבי‬
‫(הרצאה)‬
‫ביאדסי מוחמד‪ ,‬אלקמה טיולים ואטרקציות‬
‫טלפון ‪ 1516511.26 :‬כתובת מייל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫בשנים האחרונות הובלתי מסעות אתגר רבים בירדן ותורכיה‪ ,‬שיועדו לבני נוער מהמגזר הערבי‪,‬‬
‫במטרה לחשוף אותם לעולם טיולי הנחלים והקניונים‪ 1‬במהלכם של המסעות הללו תצפתי ובחנתי את‬
‫השינויים ההתנהגותיים של המשתתפים‪ ,‬כקבוצה וכפרטים‪1‬‬
‫המעבר בנחל קניוני‪ ,‬מהווה אלמנט טיפולי והתפתחותי משמעותי ועוצמתי ובזמן קצר‪ ,‬בהשוואה‬
‫לשיטות הטיפוליות המודרניות‪ 1‬התהליך אותו חווה המשתתף‪ ,‬החל מההתארגנות בביתו ועד יציאתו‬
‫מהקניונים‪ ,‬גורם תחושת בגרות ועצמאות ופריצת חסמים שהיוו מכשול בהתפתחות האישית והנפשית‪,‬‬
‫לצד הפנמת ערכים חינוכיים וחברתיים שנרכשו בקרב בני הנוער‪1‬‬
‫מטרת ההרצאה‬
‫העמקת ההבנה של המרכיבים הטיפוליים וההשפעה הייחודית שיש למסעות טיולי הקניוניג בארץ‬
‫ובחו"ל‪ 1‬מוקד ההרצאה יעסוק בתהליכים אלו בקרב בני נוער בכלל ובפרט‪ ,‬בקרב בני נוער הנמצאים‬
‫בסיכון‪1‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪47‬‬
‫עולם המשחק כיוצר תרבות‬
‫(הרצאה‪/‬סדנא משולבת)‬
‫מעיין פוקס‬
‫חברת ‪ Time2Play‬ומכללת קיי ‪054-6988895 [email protected]‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬למידה התנסותית‪ ,‬משחקים קבוצתיים יוצרי תרבות‪ ,‬העצמה במשחק‬
‫רקע‬
‫משחר ההיסטוריה משחקים ופעילויות קבוצתיות שימשו מרכיב אינטגראלי בהתפתחות האדם‬
‫והתרבות‪ 1‬ילדים לומדים להכיר את יכולתם ואת עולמם דרך משחקים‪ ,‬ומבוגרים משחקים לשם‬
‫התפתחות‪ ,‬הנאה ופורקן‪ 1‬יחודו של המשחק הוא בהיותו ראשית כל מעשה של חירות (י‪1‬הויזינגה)‪1‬‬
‫מרחב המשחק מאפשר יצירת מציאות מדומה‪ ,‬המוגדרת בכללים‪ ,‬בזמן‪ ,‬ובמרחב‪ ,‬בה יכול המשתתף‬
‫לקחת חלק‪ ,‬ולחוות את עצמו במגוון של תפקידים ופעולות מהנות שאינן חלק מחייו האמיתיים ‪ ,‬אך‬
‫עם זאת יכולות להשפיע על חייו ועל חיי הקבוצה המשתתפת בצורה עמוקה ביותר‪ 1‬לאורך ההיסטוריה‬
‫עמים ותרבויות שונות השתמשו בטקסים ובפעילויות שונות בעלות אלמנטים משחקיים לפתח ולקיים‬
‫את תרבותם‪1‬‬
‫בהרצאה‪ /‬סדנא זו נעמוד על האלמנטים הרוחניים שהמשחק מאפשר למשתתף היחיד ולקבוצה‬
‫נכיר את האיכויות של המשחק בתחומי תרבות שונים‪ ,‬נלמד על טקסים בעלי אלמנטים משחקיים‬
‫מתרבויות שונות‬
‫וננסה לבחון כיצד אלמנטים משחקיים משולבים בפעילות שלנו בטבע‪ ,‬בשטח ובאתגר‪1‬‬
‫מקורות‬
‫יוהן הויזינגה‪ -‬האדם המשחק‬
‫דונלד ויניקוט‪ -‬משחק ומציאות‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪48‬‬
‫תכנון ובניה של תרגיל ‪ Outdoor‬חדש‬
‫( סדנא)‬
‫רענן ארז ‪ /‬ג'ק דורון פלג‬
‫החוצה צמיחה חוויתית ‪ /‬ג'ק – אתגר ולמידה חוויתית בטבע‬
‫דוא"ל‪ [email protected] / [email protected] :‬סלולרי‪154-79.9141 / 154-5425513 :‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬תכנון ובניה של תרגיל‪ ,O.D.T. ,O.D.E.,‬סדנאות שטח‬
‫סדנת ‪ Outdoor‬נדרשת לתת ללקוח תוצאות של למידה ו‪/‬או אימון בנושא מסוים‪1‬‬
‫ולכן נרצה שכל תרגיל בסדנא ישרת את העיבוד וייתן לו "בשר" בנושא הרלוונטי ובצורה מדויקת‪1‬‬
‫כמו כן בסדנאות השטח אנחנו רוצים שהמשתתפים שלנו יהיו מעורבים‪ ,‬משמע יחיו במצב (‪)Mode‬‬
‫של "כאן ועכשיו"‪1‬‬
‫שימוש בתרגילים ותיקים‪ ,‬טובים ככל שיהיו‪ ,‬מוציא את המשתתפים מכאן ועכשיו להתנסות קודמת עם‬
‫צוות אחר וחוויה אחרת‪ 1‬כל אלה הם גורמים מפריעים בסדנא שלנו‪1‬‬
‫כיום בשוק הסדנאות‪ ,‬אנו רואים מעט תר גילים חדשים‪ ,‬אשר "מפתיעים" את המשתתפים‪ ,‬עובדה‬
‫הניתנת לשינוי בקלות יחסית‪ 1‬ותתרום לשיפור והתמקצעות של התחום‪1‬‬
‫במהלך הסדנא נתרגל "תפירת תרגיל" עבור לקוח ספציפי‪ 1‬נעבד את תהליך הבנייה‪ ,‬נתנסה בהעברת‬
‫התרגיל על קבוצת בקרה תוך משוב עמיתים‪ 1‬בסוף הסדנא נצא עם מתודולוגיה מובנית לתהליך ונחזק‬
‫את יכולת הבקרה העצמית בבניית תרגיל חדש‪.‬‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪49‬‬
‫סדנה התנסותית ברכיבה באופני טנדם ‪ -‬יצירת חוויה קבוצתית תוך כדי רכיבה זוגית‬
‫(סדנא)‬
‫איריס גרוס‪[email protected] 1546661239 :‬‬
‫נעמה לינדמן‪[email protected] 1547762344 :‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬טנדם ‪" ,‬כן ולא" ‪ ,‬רכיבת אופניים ‪ ,‬תכנית תהליכית לעיוורים‬
‫אופני הטנדם מיועדים לרכיבה על אופניים בזוגות‪ 1‬כאשר הרוכב האחורי הוא עיוור או לקוי ראיה‬
‫מאפשרת הרכיבה תנועה במהירות במרחב שנלקחה מהעיוורים בעקבות עיוורונם‪ 1‬העבודה הגופנית‬
‫וההתמודדות עם אתגרים פיסיים ונפשיים במהלך הרכיבה‪ ,‬מפתחים ומגבירים את ביטחונם העצמי של‬
‫הרוכבים ביכולותיהם הפיזיות והנפשיות כאחד ומשפיעה גם ברמה הרגשית‪ 1‬חיזוק הביטחון העצמי‪,‬‬
‫פיתוח האמונה ביכולות הפיזיות וה נפשיות‪ , ,‬השחרור‪ ,‬והשמחה הופכות את הרכיבה על אופני טנדם‬
‫לכלי טיפולי עבור העיוורים ולקויי הראיה (פולג‪1 )11.. ,‬‬
‫הטענה כי הרכיבה מאפשרת עליה במדדי איכויות חיים מופיעה בתיאוריות שונות ובמחקרים לפיהם‬
‫נמצאה זיקה בין כושר גופני טוב לבין שיפור במדדי איכות החיים (יערון וזקס‪ ;11.1 ,‬בנימיני‪;1113 ,‬‬
‫נץ ‪1).999‬‬
‫במסגרת העבודה עם קבוצת "כן ולא צפון"‪ ,‬קבוצת רכיבה של רואים ועיוורים על אופני טנדם הפועלת‬
‫מזה שלוש שנים בגליל המערבי‪ ,‬ביצענו תכנית תהליכית על יסוד הרקע התיאורטי הנ"ל‪ 1‬מטרות‬
‫התכנית היו לסייע לקבוצה להתגבר על קשיים חברתיים שנוצרו בה‪1‬‬
‫התוכנית שולבה ברכיבה הקבוצתית הקבועה‪ ,‬וכללה פעילויות המותאמות לטנדם ולרכיבה קבוצתית‬
‫ועיבודים ממוקדי אדם‪ 1‬שילוב עבודה אישית של המשתתפים עם עבודה קבוצתית חיזק מאוד תחושות‬
‫של אינטימיות והשתייכות ואלו תרמו לכך שהקבוצה מהווה מסגרת תומכת ומצמיחה‪1‬‬
‫מטרת הסדנא להמחיש את האפשרויות הגלומות ברכיבה על אופני טנדם לשיפור תקשורת בין אישית‬
‫וקבוצתית‪ ,‬לחיזוק של שיתוף פעולה וליצירת תחושה של השתייכות קבוצתית‪ 1‬כל אלו מקנים‬
‫למשתתפים חוויה חיובית של הצלחה ומסוגלות‪1‬‬
‫במסגרת הסדנא יתנסו המשתתפים ברכיבה על אופנ י הטנדם ויזכו לאפשרות לחוות רכיבה תוך תרגול‬
‫בעבודה זוגית וקבוצתית‪1‬‬
‫מקורות‬
‫בילו‪ ,‬א‪ 1).997( 1‬אמנות הרכיבה‪ 1‬המחלקה לתרבות הפנאי אקים ישראל‪ ,‬משרד העבודה והרווחה‪,‬‬
‫תל אביב‪1‬‬
‫בנימיני‪ ,‬י‪ 1)1113( 1‬פעילות גופנית ובריאות‪ 1‬החינוך הגופני והספורט‪ ,‬כרך נ"ח (‪1.1-.1 ,)6‬‬
‫יערון‪ ,‬מ‪ 1‬זקס‪ ,‬ג‪ 1)11.1( 1‬בריאות הנפש‪ :‬נפש בריאה בגוף בריא‪ 1‬נדלה מתוך‪:‬‬
‫‪http://www.beok.co.il/articleToprint.aspx‬‬
‫נץ‪ ,‬י‪ 1).999( 1‬פעילות גופנית ותפקוד פסיכולוגי בגיל הזיקנה‪ 1‬בתנועה‪ ,‬כרך ה' ( ‪1.14-95 ,).‬‬
‫פולג‪ ,‬א‪ 1)11..( 1‬רכיבה על אופני טנדם לעיוורים ‪ -‬ככלי בטיפול בתנועה‬
‫כנס טבע‪ ,‬שטח ואתגר השלישי‪ || 4....11.5 ,‬מושב אתגר‬
‫‪51‬‬