אסירים טעוני הגנה בישראל

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הפקולטה למשפטים‬
‫המכון לקרימינולוגיה‬
‫אסירים טעוני הגנה‬
‫בישראל‬
‫עבודת גמר לתואר מוסמך‬
‫מוגש על ידי דנה כהן‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר באדי חסייסי‬
‫דצמבר ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫רשימת לוחות וטבלאות ‪3.....................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מבוא ‪4....................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬סקירת ספרות‪6.......................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬הפרדת אסירים‪6...............................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬אסירים טעוני הגנה – מאפיינים מרכזיים‪7...........................................................‬‬
‫‪ 2.3‬אסירים טעוני הגנה ותרבות האסירים‪10..............................................................‬‬
‫‪ 2.4‬מאפיינים אישיים של האסיר‪11...........................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬אסירים "טעוני הגנה" – הסבר התופעה‪12............................................................‬‬
‫‪2.5.1‬‬
‫המשתנים הליגליים‪12............................................................................‬‬
‫‪2.5.2‬‬
‫משתנים אקסטרה ליגליים‪16..................................................................‬‬
‫‪ .3‬המחקר הנוכחי – אסירים טעוני הגנה בישראל‪22........................................................‬‬
‫‪ 3.1‬המדגם ואוכלוסיית המחקר‪24............................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬המשתנים‪25......................................................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬אתיקה‪28..........................................................................................................‬‬
‫‪ 3.4‬ניתוח ועיבוד הנתונים‪28.....................................................................................‬‬
‫‪ .4‬ממצאים ‪30.............................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬דיון ומסקנות‪38.......................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬סיכום והמלצות ‪43...................................................................................................‬‬
‫‪ .7‬ביבליוגרפיה‪44........................................................................................................‬‬
‫נספח א' ‪56....................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫רשימת לוחות וטבלאות‬
‫טבלה ‪ – 1‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי המשתנים רצידיביזם ומשך המאסר‪30..................‬‬
‫טבלה ‪ – 2‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי סוג העבירה העיקרית שבגינה נשפטו במאסר‬
‫הנוכחי‪ ,‬והקשר בין סוג העבירה לבין הגדרת האסיר כטעון הגנה‪31...........................................‬‬
‫טבלה ‪ – 3‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי המוצא‪ ,‬והקשר בין המוצא לבין הגדרת האסיר‬
‫כטעון הגנה‪32......................................................................................................................‬‬
‫טבלה ‪ – 4‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי גיל‪32.................................................................‬‬
‫טבלה ‪ – 5‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי רמות השכלה‪33..................................................‬‬
‫טבלה ‪ – 6‬מודל הרגרסייה‪34.................................................................................................‬‬
‫טבלה ‪ – 7‬העילה להגדרה כטעון הגנה‪36.................................................................................‬‬
‫טבלה ‪ – 8‬הקשר בין המוצא לבין עילת הסיווג כטעון הגנה‪37....................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.1‬מבוא‬
‫"טיבה של חברה נמדד בטיב בתי הסוהר שלה‪ .‬אופייה של חברה נאורה‬
‫נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה‪ .‬שכן זאת יש לדעת‪ :‬האסיר פשע‬
‫ועל כך נענש כדין‪ .‬חירותו נשללה ממנו‪ ,‬אך צלם האדם לא נלקח ממנו"‬
‫( השופט אהרון ברק בפתיחת כלא צלמון‪)30.01.1996 ,‬‬
‫הפרקטיקה של הפרדת אסירים לצורך הגנה על חייהם התפתחה במהלך שנות השישים של‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬ומאז היא נמצאת בעלייה (‪ .)Gendreau et al, 1985; Shalev, 2009‬כיום‪,‬‬
‫שוכנים בשירות בתי הסוהר בישראל ובבתי סוהר ברחבי העולם אלפי אסירים המוגדרים כטעוני‬
‫הגנה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬כל אסיר‪ ,‬מעצם היותו שוהה בבית הסוהר‪ ,‬חשוף לסכנות שונות ובעיקר‬
‫לפגיעה פיסית‪ ,‬אך הפוטנציאל של אסירים טעוני הגנה להיפגע הנו גבוה יותר‪ .‬אלה אסירים אשר‬
‫בדרך כלל קיים לגביהם מידע מודיעיני כי קיימת סכנה ממשית לחייהם‪ .‬שירות בתי הסוהר‬
‫בישראל מגדיר אסיר טעון הגנה כ"אסיר שיש יסוד סביר להניח עפ"י מידע‪ ,‬שנשקפת סכנה‬
‫לשלומו כתוצאה מאפשרות פגיעה בו ע"י אסירים אחרים" ( פקנ"צ אסירים טעוני הגנה‬
‫‪.)04.04.00‬‬
‫הדיון בנושא האסירים טעוני הגנה הנו חלק מתופעה רחבה יותר – תופעת האלימות בבית‬
‫הסוהר‪ .‬אחד ההסברים לתופעה זו הוא תרבות האסירים אשר עלולה להשפיע על הגדרתו של‬
‫האסיר כטעון הגנה‪ .‬הדעה הרווחת בספרות המקצועית היא כי תרבות האסירים כה חזקה‬
‫ומושרשת‪ ,‬עד כדי כך שגם כאשר אוכלוסיית האסירים משתנה באופן תמידי‪ ,‬התרבות נשארת‬
‫בעינה‪ ,‬כלומר‪ ,‬הערכים וה"קוד" של האסירים אינם משתנים כל כך בקלות (שהם ואזולאי‪-‬‬
‫צייכנר‪.)2008 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת המחקר היא לתרום לידע האקדמי בנושא אסירים טעוני הגנה‪ .‬קיימת ספרות מחקרית‬
‫ענפה בנושא אלימות בבתי הסוהר‪ ,‬אשר עוסקת הן בצד התוקפן‪ ,‬והן בקורבנות‪ ,‬אך מעט מאוד‬
‫נכתב בנושא של אסירים טעוני הגנה כנושא בפני עצמו‪ ,‬ובדרך כלל זכה לתשומת לב זניחה‬
‫‪1‬‬
‫יש לציין כי כל תרבות משתנה‪ ,‬כולל תרבות אסירים‪ ,‬אולם ישנם מרכיבים בכל תרבות שאינם משתנים בקלות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫במסגרת מחקרים גדולים יותר העוסקים באלימות בבתי הסוהר‪ .‬בעבודת מחקר זו אנסה לענות‬
‫על השאלה‪ :‬מיהו האסיר טעון ההגנה‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם ישנו טיפוס מסויים של אסיר טעון הגנה‪,‬‬
‫והאם קיימים מאפיינים ספציפיים המייחדים את האסירים טעוני ההגנה מכלל אוכלוסיית‬
‫האסירים‪.‬‬
‫הספרות החוקרת את מערכת אכיפת החוק נוטה לבחון את השפעתם של משתנים לגליים‬
‫ואקסטרה‪-‬לגליים‪ .‬במחקר הנוכחי אנסה לבחון את השפעתם של משתנים לגליים (כמו‬
‫רצידיביזם‪ ,‬משך המאסר וסוג העבירה) ומשתנים אקסטרה‪-‬לגליים (כמו מוצא‪ ,‬גיל והשכלה) על‬
‫הנטייה של אסירים להימנות עם אוכלוסיית האסירים טעוני הגנה‪ .‬המחקר מתבסס על ניתוח‬
‫מידע שניוני אודות נתוני אסירים מתוך מאגר הנתונים של שרות בתי הסוהר ניתוח הנתונים‬
‫ייעשה על מנת לאתר מה הם המשתנים שעשויים לנבא את סיווגו של האסיר כטעון הגנה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי זהו מחקר ראשון מסוגו בישראל‪ .‬קיימים מחקרים בודדים שנערכו בנושא טעוני‬
‫הגנה בעולם‪ ,‬ורובם ישנים מאוד‪ .‬מחקר זה יכול לתרום רבות לספרות האקדמית בנושא ולהבנת‬
‫התופעה בארץ ובעולם‪ .‬חשוב גם להדגיש כי על אף שיתוף הפעולה הפורה לו זכיתי מצד שירות‬
‫בתי הסוהר‪ ,‬הדעות המובעות בחיבור זה משקפות את עמדתי ואינה מייצגת בצורה כלשהי את‬
‫עמדת שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬סקירת ספרות‬
‫עבודת מחקר זו דנה באוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה הכלואים בישראל‪ .‬מדובר בנושא‬
‫חשוב‪ ,‬משום שזוהי אוכלוסייה בעלת סיכון גבוה מאוד להיפגע‪ .‬הפרקטיקה של הפרדת אסירים‬
‫לצורך הגנה עליהם הנה חלק מתופעה רחבה יותר השוררת בין כותלי הכלא – תופעת האלימות‪.‬‬
‫הספרות האקדמית בנושא האלימות הנה רבה ומגוונת‪ ,‬ויש בה התייחסות הן לצד של האסירים‬
‫האלימים והסיבות לאלימות‪ ,‬והן לצד של הקורבנות ומה שעלול להפוך אסיר לקורבן אלימות‪.‬‬
‫עם האמור לעיל‪ ,‬הספרות האקדמית בנושא אסירים טעוני הגנה הנה דלה מאוד והיא אינה‬
‫עדכנית ( ‪Alarid, 2000; Gendreau et al, 1985; Pierson, 1987; Robertson, 1987; Tellier et‬‬
‫‪ .) al, 1984; Wolf, 2002‬מסיבה זו‪ ,‬על מנת לגשר על הפער הקיים בנושא נעזרתי רבות בספרות‬
‫העוסקת באלימות בבית הסוהר‪ ,‬כמסגרת רחבה יותר לנושא טעוני ההגנה‪.‬‬
‫‪ 2.1‬הפרדת אסירים‬
‫בית הסוהר נועד לשמור על אסירים הרחק מהחברה‪ .‬הדבר שמעצב את תדמיתו של בית‬
‫הסוהר בעיני הציבור הוא שמירת הביטחון בבית הסוהר‪ ,‬אם מפני בריחות אסירים ואם מבחינת‬
‫הדאגה לשלומו הפיסי של האסיר‪ .‬בהתאם לתפיסה זו‪ ,‬החלו להשתמש בפרקטיקה של הפרדת‬
‫אסירים‪ .‬השימוש בהפרדת אסירים נעשה כל כך רווח‪ ,‬עד כדי כך שבין השנים ‪ 1995-2000‬חלה‬
‫עלייה של ‪ 40%‬במספר האסירים השוהים בהפרדה בארצות הברית ( ;‪Browne et al, 2011‬‬
‫‪.)Shalev, 2009‬‬
‫ישנם שלושה סוגים עיקריים של הפרדת אסירים‪ :‬ענישה‪ ,‬מנהלית‪ ,‬ולצורכי הגנה‪.‬‬
‫ענישה‪ :‬הפרדה לצורכי ענישה כשמה כן היא‪ .‬היא נעשית לאחר הליך משמעתי שבמסגרתו‬
‫מואשם האסיר ונשפט להפרדה לפרק זמן מוגדר מראש (‪.)Shalev, 2009‬‬
‫מנהלית‪ :‬הפרדה מנהלית פותחה ככלי פנימי של בית הסוהר לניהול אסירים‪ ,‬שלא לצורכי ענישה‪.‬‬
‫היא מופעלת לפרק זמן לא קצוב על אסירים שהנהלת בית הסוהר החליטה שיש צורך להפרידם‬
‫מאחר והם מהווים סיכון לביטחון בית הסוהר כמו‪ :‬אסירים מאוד אלימים‪ ,‬כאלה שנוטים‬
‫לברוח‪ ,‬טרוריסטים‪ ,‬וחברי כנופייה (‪ .)Shalev, 2009‬במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה‬
‫‪6‬‬
‫הקודמת החלו לקום בתי סוהר ברמת ביטחון מירבית הנקראים – ‪Super Maximum Security‬‬
‫‪ ,Prison‬ואגפים יחודיים שנמצאים בתוך בתי הסוהר ונקראים – ‪.)King et al, 2008( Control Unit‬‬
‫ראשיתם של בתי סוהר אלה החלה עם עליית מקרי האלימות הגוברת בין אסירים בכלא והגעת‬
‫המידע על כך לאזני הציבור‪ ,‬אשר דרש לנקוט ביד קשה כלפי אסירים אלימים‪ .‬כך החלה הצמיחה‬
‫האינט נסיבית במספר בתי סוהר מסוג זה‪ .‬בתי סוהר ברמת ביטחון מירבית נועדו להכיל את‬
‫האסירים התוקפניים ביותר (הן כלפי אסירים אחרים והן כלפי הסגל) (‪.)King et al, 2008‬‬
‫לצורך הגנה ‪ :‬במהלך שנות השישים של המאה הקודמת החלה להתפתח הפרקטיקה של הפרדת‬
‫אסירים לצורך הגנה עליהם‪ .‬מדובר באסירים שנחשדו כמשתפי פעולה או כאלה שמבחינת‬
‫הנתונים שלהם נחשבים חלשים וזקוקים להגנה (‪ .)Browne, 2011‬מאז ועד היום קיימת עלייה‬
‫מתמדת במספרם של בתי הסוהר המשתמשים בפרקטיקה של הגדרת אסירים כטעוני הגנה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי תנאי הכליאה של שלושה סוגי ההפרדות הללו זהים‪ ,‬והאסירים סגורים בתאיהם‬
‫כ‪ 22.5-24 -‬שעות ביממה (‪.)Browne et al, 2011; Shalev, 2009‬‬
‫‪ 2.2‬אסירים טעוני הגנה – מאפיינים מרכזיים‬
‫להופעת התופעה של סיווג אסירים כטעוני הגנה כפרקטיקה לניהול אסירים מספר הסברים‪.‬‬
‫להלן ההסברים להתפתחות התופעה ולביקורת כלפיה‪.‬‬
‫ההסבר הראשון להתרחבות התופעה הוא העלייה במספר האסירים הכללי ואיתה גם העלייה‬
‫בצפיפות ובחיכוך בין האסירים‪ ,‬דבר שהגביר את הצורך בסיווג אסירים כטעוני הגנה‪ .‬בארצות‬
‫הברית‪ ,‬בבתי הסוהר הפדראליים ושל המדינות ישנה תפוסה של יותר מ‪Stephan and ( 100%-‬‬
‫‪ .)Karberg, 2003; In Lahm, 2009‬קיימת ספרות אקדמית (יחסית ישנה) המתייחסת לנושא של‬
‫התקהלות אסירים וטוענת כי אין קשר בין התקהלות ומהומות‪ .‬אותה ספרות מדגישה כי צריכים‬
‫להתקיים גורמים נוספים מלבד התקהלות על מנת לגרום למהומות ( ‪Bontal, 1984, in: Gendreau‬‬
‫‪ .) et al, 1985‬עם זאת‪ ,‬מחקרים עדכניים יותר מצביעים על ההיפך‪ ,‬כלומר שקיים קשר בין‬
‫התקהלות אסירים להתפרצות מהומות בבית הסוהר‪ .‬ביניהם‪ ,‬מחקרם של ‪Woolredge et al‬‬
‫)‪ (2001‬שבדק את הגורמים לאלימות בבית הסוהר ברמת המיקרו וברמת המאקרו‪ .‬הם מצאו כי‬
‫ברמת המאקרו קיים קשר חיובי בין התקהלות של אסירים לבין רמת האלימות‪ ,‬וככל שישנה‬
‫‪7‬‬
‫צפיפות והתקהלות‪ ,‬כך עולים רמת האלימות והאירועים האלימים בכלא‪ .‬מחקר נוסף של‬
‫)‪ Franklin et al (2006‬שהתמקד באסירים צעירים (גילאי ‪ )18-25‬מצביע גם הוא על אותה מגמה‪:‬‬
‫בתי סוהר צפופים מהווים קרקע פורייה לאירועים אלימים‪ ,‬במיוחד בקרב האסירים הצעירים‪.‬‬
‫גם )‪ Lahm (2008‬מצאה במחקרה כי קיים קשר חיובי בין צפיפות ויחס גבוה של אסירים צעירים‬
‫(מתחת לגיל ‪ )25‬לבין אלימות בבית הסוהר‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחקרים המצביעים על הקשר בין צפיפות‬
‫לאלימות‪ ,‬מצביעים כי הצפיפות לבדה אינה הגורם העיקרי‪ ,‬וכי צריכים להתקיים ביחד איתה‬
‫תנאים נוספים‪ .‬חשוב לציין כי נושא הצפיפות בכלא עשוי להסביר את תופעת האלימות‪ ,‬אך הוא‬
‫אינו מסביר באופן ישיר את תופעת טעוני ההגנה‪ ,‬ואינו מהווה משתנה שעשוי להשפיע על הגדרת‬
‫האסיר כטעון הגנה‪.‬‬
‫ההסבר השני להתרחבות התופעה קשור לתרבות האסירים וסוגי עבירות‪ .‬לפי )‪Wormith (1983‬‬
‫קיימת עלייה מתמדת במספר עברייני המין באוכלוסיית בתי הסוהר הכללית‪ ,‬ונראה כי יחד עם‬
‫עלייה זו וכתוצאה ממנה‪ ,‬כך גם עולה מספר טעוני ההגנה‪ .‬הנושא של עברייני מין שב וחוזר על‬
‫עצמו בספרות העוסקת באלימות בין אסירים בכלל ואסירים טעוני הגנה בפרט‪ .‬לפי ‪Spencer‬‬
‫)‪ (2009‬עברייני מין נתפסים על ידי שאר האסירים כמי שמאיישים את תחתית ההיררכייה של‬
‫האסירים‪ ,‬בשל סוג העבירה בגינה הם שפוטים‪ .‬לכן‪ ,‬הם סובלים באופן תדיר מהתעללות מצד‬
‫אסירים אחרים ומייצוג יתר כקורבנות למעשי בריונות ואלימות בכלא‪ ,‬ולכן לרוב ישבצו אותם‬
‫באגפים של טעוני הגנה‪ .‬הנושא של עברייני מין ישוב ויידון במהלך המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫הסבר שלישי להתגברות התופעה של אסירים טעוני הגנה עשוי להיות במוטיבציות של אסירים‬
‫המנסים "לברוח" מעימותים בכלא ("לנתק מגע")‪ ,‬חלקם גם מפחדים מפעילות כנופייתית‬
‫שמתקיימת בתוך כותלי הכלא‪ ,‬ולכן הם מבקשים להיות טעוני הגנה באגף שבו יש תאים נפרדים‬
‫ושאוכלוסיית האסירים יחסית שקטה (‪ .)Gendreau et al, 1985‬אך המציאות באגפים של טעוני‬
‫ההגנה בבתי הסוהר היא שונה‪ .‬ראשית‪ ,‬לא כל טעוני ההגנה שוכנים בתאים נפרדים‪ ,‬אלא‬
‫חולקים תא עם טעוני הגנה אחרים‪ ,‬ובמרבית המקרים‪ ,‬עבור אלה שאכן נמצאים בתאים נפרדים‪,‬‬
‫התנאים זהים מאוד לאלה של אסירים בענישה‪ ,‬למרות שהם בעצמם אינם בענישה‪ .‬כמו כן‪ ,‬סיווג‬
‫אסיר כטעון הגנה מטיל עליו סטיגמה שלילית ומקשה עליו להשתלב באוכלוסיית האסירים‬
‫הכללית‪ ,‬כך שהאפשרות של "ניתוק מגע" משאר האסירים אינה כה אטרקטיבית כפי שהיא‬
‫מוצגת בחלק מהספרות הקיימת (‪.)Robertson, 1987‬‬
‫‪8‬‬
‫הספרות אף מצביעה על כשלים בהגדרת אסירים כטעוני הגנה‪ .‬הביקורת על השימוש‬
‫בפרקטיקה של הגדרת אסירים כטעוני הגנה מתמקדת בתנאים בהם שוהים האסירים ובכישלונה‬
‫של השיטה כאמצעי פיקוח מנהלי‪ .‬אסירים טעוני הגנה לא רק שנמצאים בתנאי כליאה מחמירים‬
‫יותר משאר אוכלוסיית האסירים‪ ,‬אלא גם שאין להם גישה לעבודה בבית הסוהר‪ ,‬תוכניות‬
‫שיקום‪ ,‬חינוך ועוד (‪.)Robertson, 1987‬‬
‫ביקורת נוספת מצביעה על כישלונה של השיטה כשיטת פיקוח ניהולית וטוענת שהעלייה‬
‫בסיווג אסירים כטעוני הגנה‪ ,‬משמעותה כישלונו של בית הסוהר לתפקד ולפקח מבחינת סדר‬
‫ומשמעת על כלל האסירים (‪.)Anderson, 1980; Clements, 1980; Gettinger, 1979‬‬
‫)‪ Anderson (1980‬טען שאין זה הוגן להפריד את האסיר טעון ההגנה משאר האסירים‪ ,‬ובמקום‬
‫זאת יש לטפל באסיר התוקפן‪ ,‬שהוא בעצם מקור הבעיה‪.‬‬
‫גם מחקרים עדכניים יותר שוללים את השימוש בפרקטיקה של סיווג אסירים כטעוני הגנה‪.‬‬
‫מחקרו של )‪ Steiner (2009‬טוען כי היעילות של סיווג אסיר כטעון הגנה לא נבדקה כלל‬
‫במחקרים וכי סיווג אסיר כטעון הגנה עלול ליצור את האפקט ההפוך‪ ,‬כלומר‪ ,‬להפוך אותו לפגיע‬
‫יותר עקב הסטיגמה שתוטל עליו משאר האסירים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא טוען כי כל האסירים ראויים‬
‫לקבל הגנה הולמת ומספקת‪ ,‬ומתן הגנה אינטנסיבית יותר רק לחלק מהם אינה הוגנת ויוצרת‬
‫עלייה במספר האירועים האלימים עקב תחושות מצטברות של קיפוח ( ‪.)Steiner, 2009‬‬
‫מחקרים שבדקו את תחושת הביטחון של אסירים טעוני הגנה לעומת אסירים אחרים ( ‪Edgar‬‬
‫‪ )et al, 2003; Walmsley et al, 1992‬מראים כי השיטה איננה יעילה וההפרדה לא תרמה‬
‫לתחושות ביטחון בקרב אותם אסירים‪ .‬מחקרים אלה מראים כי אסירים טעוני הגנה לא רק שלא‬
‫מרגישים יותר בטוחים מאסירים רגילים‪ ,‬אלא אף להיפך‪ ,‬בעוד ש‪ 74% -‬מהאסירים הרגילים‬
‫שהשתתפו במחקר הרגישו בטוחים‪ ,‬רק ‪ 45%‬מטעוני ההגנה הרגישו כך‪ .‬כמו כן‪ ,‬התרחשו יותר‬
‫מקרי תקיפה של אסירים טעוני הגנה מאשר אסירים רגילים (‪.)Edgar et al, 2003‬‬
‫ביקורת נוספת של‬
‫)‪ Edgar et al (2003‬על יעילות השיטה מתמקדת בסוגי האסירים‬
‫המרכיבים את אוכלוסיית טעוני ההגנה‪ .‬לפי ( ‪ Edgar et al (2003‬אוכלוסיית טעוני ההגנה הנה‬
‫אוכלוסייה הטרוגנית ומורכבת מתת קבוצות שונות של אסירים‪ :‬עברייני מין‪ ,‬מלשינים‪ ,‬בעלי‬
‫‪9‬‬
‫חובות ועוד‪ .‬מגוון רחב זה של אסירים המרוכזים יחדיו עלול להוביל ליחסים מתוחים וחיכוכים‬
‫ביניהם‪ ,‬בעיקר היות ואין זו משימה קלה להפריד בין הסוגים השונים של טעוני ההגנה‪.‬‬
‫בהשוואה לכלל האוכלוסייה‪ ,‬האסירים הם קבוצה שנמצאת בסיכון גבוה יותר להפוך‬
‫לקורבנות (‪ .)Wolff et al, 2008‬בפרק הבא אעמוד על המאפיינים של האסירים טעוני הגנה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬אסירים טעוני הגנה ותרבות האסירים‬
‫אוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה נתפסת על ידי מרבית האסירים (הרגילים) כקבוצה מובחנת‬
‫בעלת דימוי שלילי‪ ,‬וככזו שפגעה בקוד הערכי של תרבות האסירים‪ ,‬ועל כן הם ממוקמים‬
‫בתחתית היררכיית המעמדות של אסירים בבית הסוהר (‪.)Gendreau et al, 1985; Steiner, 2009‬‬
‫לפי ה"קוד" של האסירים‪ ,‬מי שמפר את ערכי התרבות של הכלא צפוי לעונשים אלימים‬
‫ואכזריים עד כדי מוות ( עינת‪ ;2005 ,‬שהם ואזולאי‪-‬צייכנר‪ .)Watson, 1980 ;2008 ,‬לפי מקנמארה‬
‫(‪ )1983‬ב"בית הדין" של העבריינים אין הוגנות‪ ,‬והם יכולים "להטיל עונשים של עינויים‬
‫סדיסטיים יותר מאלה המוטלים על ידי השופט הנוקשה ביותר" (מקנמארה‪.)87 :1983 ,‬‬
‫הנורמה הראשונה במעלתה בעולם האסירים היא של חוסר שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת‬
‫החוק‪ .‬שיתוף פעולה בכלא עם הסגל מזכה את האסיר בטובות הנאה מצד הנהלת בית הסוהר‬
‫[כמו קניות רבות במרכז המכר (קנטינה) וחופשות] (עינת‪ ,)2005 ,‬אך מצד האסירים‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫עם הסגל או עם רשויות אכיפת החוק מחוץ לכלא גורר אחריו עונשים חמורים ( עינת‪ ;2005 ,‬שהם‬
‫ואזולאי‪-‬צייכנר‪ )Robertson, 1987 ;2008 ,‬מסיבה זו‪ ,‬במרבית המקרים‪ ,‬אסירים שנתפסו‬
‫כמשתפי פעולה עם רשויות אכיפת החוק מסווגים כטעוני הגנה‪ .‬בחלק מהמקרים‪ ,‬מלשינים‬
‫שנתפסו על ידי אסירים "מסומנים" על ידי חתך בפנים‪ ,‬גם כדרך הענשה‪ ,‬וגם כ"אות קין" – כדי‬
‫שכל האסירים ידעו שהם מלשינים ולא ינהגו כמותם (‪.)Einat and Einat, 2000‬‬
‫סיבה נוספת לסיווג אסיר כטעון הגנה (בהקשר של "תרבות אסירים") היא סוג העבירה שבגינה‬
‫נשפט‪ .‬סייקס ומצא (‪ )1957‬מציינים חמש טכניקות של ניטרול אשמה‪ ,‬כשביניהן פנייה לנאמנויות‬
‫גבוהות יותר (‪ .)Sykes and Matza, 1957‬במקרה של אסירים‪ ,‬הפנייה לנאמנויות גבוהות יותר היא‬
‫הפנייה ל"קוד" של האסירים‪ .‬ה"קוד" מגדיר בדיוק מה אסור ומה מותר (מצוות "עשה" ו"אל‬
‫תעשה") וכן אלה עבירות נחשבות למכובדות ואלה נחשבות לבזויות (עינת‪ .)2005 ,1996 ,‬טכניקת‬
‫ניטרול זו מצדיקה את הפגיעה באסיר שעבר על אותה עבירה הנתפסת כבזויה (למשל עבירות מין‬
‫‪01‬‬
‫בילדים)‪ .‬האסירים יצרו מדרג של עבירות‪ ,‬כאשר ישנן עבירות מקובלות‪ ,‬וישנן עבירות בחזקת‬
‫טאבו ( עינת‪.)1996 ,‬‬
‫חלק מהספרת הצביעה על כך שיש נוכחות גדולה של עברייני מין באגפים של טעוני הגנה‬
‫(‪ .)Wilson, 1983, In: Gendreau et al, 1985‬חלק מהמחקרים מצביעים על כך שמבחינת הקוד‬
‫הערכי של האסירים‪ ,‬אחת העבירות הכי בזויות הנה התעללות מינית בילדים‪ ,‬אחריה בהיררכייה‬
‫(מהכבד אל הקל) אסירים שאנסו‪ ,‬אסירים שפגעו באוכלוסיות חלשות‪ ,‬וכאלה שעברו על ביטחון‬
‫המדינה (מקנמארה‪ ;1983 ,‬עינת‪.)Robertson, 1987; Steiner, 2009 ;1996 ,‬‬
‫‪ 2.4‬מאפיינים אישיים של האסיר‬
‫לפני שתינתן סקירה אודות משתנים אקסוגניים העשויים להשפיע על הגדרתו של האסיר כטעון‬
‫הגנה‪ ,‬יש מקום להתייחס לאותם משתנים נוספים הקשורים באישיותו של האסיר‪.‬‬
‫‪ )1975( Vantour‬ו‪ )1977( Toch-‬הצביעו על כך שישנם אסירים חלשים מבחינה פיסית ונפשית‪.‬‬
‫אסירים אלה מהווים בדרך כלל יעד נוח לניצול על ידי אחרים היות והם אינם מסוגלים להגן על‬
‫עצמם‪ 2,‬מה שהופך אותם לקורבנות פוטנציאליים (‪ .)Gendreau et al, 1985‬גם אסירים שהיו‬
‫מעורבים בהתנהגות מינית לא מקובלת בקרב האסירים נמצאים בקטגורייה זו‪ .‬מדובר באסירים‬
‫הומוסקסואליים‪ ,‬או כאלה שנפלו קורבן לאונס בכלא‪ ,‬והם מהווים קבוצת סיכון דומה ( ‪Alarid,‬‬
‫‪ .)2000; Gendreau et al, 1985‬במיוחד בולטים בקטגוריה זו אסירים שאנסו‪ ,‬המדובר באסירים‬
‫אשר הופכים למטרה לגיטימית למעשי אלימות בכלל ואלימות מינית בפרט (‪.)Spencer, 2009‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬התכנסה באוניברסיטת טקסס ועידה המונה כ‪ 115-‬מהמומחים בעולם העוסקים‬
‫בתחום הכליאה‪ .‬במסגרת הוועידה הגיעו למסקנה כי קיימות ארבע קבוצות של אסירים‬
‫הזקוקות לפיקוח אינטסיבי הן מצד הנהלת בית הסוהר והן מצד גורמים חיצוניים ( ‪Deitch,‬‬
‫‪ .) 2010‬אחת מאותן קבוצות היא אסירים המהווים מטרה לתקיפה מינית‪ .‬בניגוד לאסירים‬
‫השוהים בהפרדה‪ ,‬אסירים אלה שוהים בבית הסוהר ביחד עם אסירים אחרים‪ .‬האתגר הראשוני‬
‫בשמירה על ביטוחונם הוא‪ ,‬ראשית‪ ,‬להצליח לאתר אסירים אלה‪ ,‬ולאחר מכן לפעול כדי להבטיח‬
‫שיהיו מוגנים מפני התעללות מינית (‪.)Deitch, 2010‬‬
‫‪2‬‬
‫בשירות בתי הסוהר בישראל קיים מתקן ייחודי – כלא "מג"ן" המאכלס אסירים חולים בגוף ובנפש וזוכים לטיפול‬
‫אינטנסיבי (שהם‪.)2010 ,‬‬
‫‪00‬‬
‫אסירים נוספים הנמצאים בסכנה ועלולים להיות מסווגים כטעוני הגנה הם אסירים חדשים‬
‫ש"לא עמדו במבחן נאמנות"‪ 3‬ונפלו כקורבן לניצול מצד אסירים אחרים ( ‪.)Robertson, 1987‬‬
‫בקבוצה זו נכללים גם אותם אסירים שלפני תקופת מאסרם עבדו במערכת אכיפת החוק כמו‪:‬‬
‫סוהרים‪ ,‬שוטרים‪ ,‬שופטים ופקידים בכירים‪ .‬אין מדובר באסירים חלשים כמו אלה שהוזכרו‬
‫לעיל‪ ,‬אלא בקבוצת סיכון אשר מתוקף תפקידה (לפני המאסר) הייתה במגע עם עבריינים‪ ,‬ולכן‬
‫הם חשופים ל"סגירת חשבונות"‪ .‬עובדה זו מגבירה את הצורך של בית הסוהר להגן עליהם‬
‫(מקנמארה‪.)1983 ,‬‬
‫‪ 2.5‬אסירים "טעוני הגנה" – הסבר התופעה‬
‫עד כה הוצג הרקע להתפתחות ההיסטורית של תופעת האסירים "טעוני הגנה" וההשפעה של‬
‫תרבות האסירים בעיצוב ה"קוד" בתוך כותלי בית הסוהר‪ ,‬אולם על מנת לנתח את התופעה‬
‫לעומק יש ללמוד מה הם המשתנים שעשויים להסביר את ההשתייכות של אסיר מסוים‬
‫לאוכלוסיית טעוני ההגנה‪ .‬כיוון שהספרות האקדמית בנושא אסירים טעוני הגנה הנה ישנה ודלה‬
‫הסתייעתי בספרות רחבה יותר בנושא של אלימות אסירים‪ .‬מהספרות עולה הממצא כי קיימות‬
‫שתי קבוצות של משתנים העשויים להשפיע על תופעת האלימות בבית הסוהר‪:‬‬
‫‪ .1‬משתנים לגליים כמו‪ :‬סוג עבירה‪ ,‬משך המאסר‪ ,‬מספר המאסרים (רצידיביזם)‪ ,‬מידע‬
‫מודיעיני וכדומה‪.‬‬
‫‪ .2‬משתנים אקסטרה‪-‬לגליים כמו‪ :‬מוצא אתני‪ ,‬גיל‪ ,‬השכלה‪ ,‬מאפינים אישיותיים‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫‪ 2.5.1‬המשתנים הלגליים‪:‬‬
‫סוג העבירה‪:‬‬
‫הכלא הוא מרחב חברתי‪ ,‬וככזה מתפתחת בו תרבות ייחודית של אסירים ( ‪)Inmates sub-culture‬‬
‫(עינת‪ ;1996 ,‬שהם ואזולאי‪-‬צייכנר‪ .)Arnold, 1990; Einat and Einat, 2000 ;2008 ,‬התרבות‬
‫‪3‬‬
‫מדובר באסירים אשר נערך להם "מבחן נאמנות" כמו הברחת סמים או דבר אסור אחר‪ ,‬נדרשו לפגוע באסיר או‬
‫איש סגל או כל דבר אחר שנדרשו לעשות ולא עמדו במשימה‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫העבריינית הקיימת בכלא‪ ,‬לא רק שמושפעת ודומה לתרבות העבריינית שמחוצה לו ( ‪Irwin and‬‬
‫‪ ,)Cressey, 1969‬אלא שהיא גם זהה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬בכל בתי הסוהר בעולם עם שינויים קלים‬
‫מכלא אחד למשנהו (שהם ואזולאי‪-‬צייכנר‪ .)Gibbons, 1986 ;2008 ,‬תרבות זו כוללת בתוכה קוד‬
‫התנהגות משותף‪ .‬תכניו של ה"קוד" הערכי של האסירים כולל בתוכו נורמות התנהגות וחובות‬
‫בלתי פורמאליים הנקראים "מצוות עשה" ו"מצוות אל תעשה" ( עינת‪ ;1996 ,‬שוהם ואחרים‪,‬‬
‫‪ .)Sykes and Messinger, 1970; Einat and Einat, 2000 ;2009‬קוד ההתנהגות של האסירים אינו‬
‫מתועד בצורה כלשהי‪ ,‬אלא מוטבע בתרבות הכלא‪ ,‬ומרבית האסירים מודעים לו (‪.)Irwin, 1985‬‬
‫על האסיר לנהוג בהתאם לקודים‪ ,‬לערכים ולנורמות ההתנהגות שמכתיבה תרבות האסירים‪ .‬אם‬
‫לא ינהג לפיהם‪ ,‬ההשלכות על חיי האסיר עלולות להיות קשות והוא אף עלול לשלם על כך בחייו‬
‫(‪ .)Watson, 1980‬כחלק מתרבות האסירים‪ ,‬קיימת בכלא היררכייה של מעמדות‪ .‬הזהות‬
‫העבריינית ומעמדו של האסיר נקבעים בדרך כלל על פי העבירה האחרונה שבגינה נשפט (האף‪,‬‬
‫‪ .) 1983‬האסירים שנחשבים לשולטים ומנהיגים בפני הסגל ובפני כלל האסירים הם בדרך כלל‬
‫האסירים שביצעו עבירות אלימות קשות וסוחרי הסמים (‪ .)Bowker, 1980‬אחריהם נמצאים‬
‫החלשים מבחינה נפשית‪ ,‬החולים והמפגרים מבחינה שכלית (שהם ואזולאי‪-‬צייכנר‪.)2008 ,‬‬
‫בתחתית "סולם ההיררכייה" של העבריינים נמצאים האסירים שביצעו עבירות שאינן מקובלות‬
‫בקרב האוכלוסייה העבריינית‪ .‬בקבוצה זו נמנים אסירים שעברו עבירות כלפי ביטחון המדינה‬
‫(עינת‪ ,)1996 ,‬אסירים שאנסו ואסירים שפגעו באוכלוסיות חלשות (זקנים‪ ,‬נשים וילדים) (האף‪,‬‬
‫‪ .) 1983‬עם כל האמור לעיל‪ ,‬קבוצת האסירים הדחויה ביותר היא זו שביצעה עבירות מין בילדים‬
‫קטנים‪ ,‬ולכן היא לרוב חשופה לאלימות מצד אסירים אחרים (האף‪Bowker, 1980; ;1983 ,‬‬
‫‪.)Dumond, 1992 ; Bowker, 1982 ; Rokach, 2000‬‬
‫הספרות הקיימת מצביעה על האסירים הללו כמנודים וכבעלי פוטנציאל גבוה להפוך לקורבנות‬
‫(האף‪ .) Wolff et al, 2008 ; Spencer, 2009 ; Dumond, 1992 ; Bowker,1980, 1982 ; 1983 ,‬לפי‬
‫תרבות האסירים‪ ,‬בוגדים ומלשינים‪ ,‬אנסים ואסירים שפגעו בחסרי ישע ובביטחון המדינה‬
‫צפויים לעונשים אלימים ואכזריים מצד כלל אוכלוסיית האסירים ‪ -‬עד כדי מוות (שהם‬
‫ואזולאי‪-‬צייכנר‪ .)2008 ,‬מסיבה זו‪ ,‬כחלק מתפיסת הביטחון וייעודו של שירות בתי הסוהר‬
‫בישראל לשמור על שלומם הפיסי של האסירים‪ ,‬ישנה נטייה להגדיר את אותם אסירים כטעוני‬
‫‪03‬‬
‫הגנה ולשבץ אותם בנפרד משאר האסירים‪ .‬הם משובצים באגפים מיוחדים המיועדים לכך יחד‬
‫עם אסירים אחרים‪ ,‬וזאת בהתאם לרמת האיום הנשקף על חייהם כפי שנקבע על ידי גורמי‬
‫המודיעין (פקנ"צ אסירים טעוני הגנה‪.)04.04.00 ,‬‬
‫ממצא מעניין ממחקרה של )‪ Lahm (2009‬מצביע על עבירת אלימות כמנבאת בצורה מובהקת‬
‫את מידת הקורבנות של אסירים‪ :‬אסירים השפוטים על תקיפה נוטים להיות קורבנות בעצמם‪.‬‬
‫ייתכן כי אסירים שעברו עבירת אלימות יתנהגו בצורה אלימה גם בכלא‪ ,‬ובכל תקיפה יש סיכוי‬
‫שהקורבן יגבור על התוקף או שחבריו ינקמו בשמו (‪ .)Wolff et al, 2008‬דבר זה עלול להפוך‬
‫אסירים אלימים בעצמם לקורבנות למעשי אלימות מצד אסירים אחרים‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬אני משערת כי אסירים השפוטים בגין עבירות מין‪ ,‬התעללות בחסרי ישע‬
‫ואלימות‪ ,‬הם בעלי סיכוי גבוה יותר להימנות על אוכלוסיית האסירים טעוני הגנה‪.‬‬
‫משך המאסר ורצידיביזם‪:‬‬
‫מחקרים במערכת אכיפת החוק מצביעים על השפעת העבר הפלילי של העבריין על האופן שבו‬
‫מגיבה מערכת אכיפת החוק‪ .‬עבריינים עם עבר פלילי "זוכים" לענישה מחמירה יותר לעומת‬
‫עבריינים ללא עבר פלילי (‪ .)Roberts, 1997‬מחקרים אחרים מצאו כי ככל שלאסיר יש היסטוריה‬
‫פלילית "עשירה יותר"‪ ,‬כך גדל הסיכוי שיהיה מעורב באירועים שליליים בבית הסוהר ( ‪Camp et‬‬
‫‪ .)al, 2003‬מאחר וקיים קשר הדוק בין חומרת העבירה לאורך המאסר (ככל שהעבירה שהאסיר‬
‫שפוט עליה חמורה יותר‪ ,‬כך משך המאסר שנגזר עליו ארוך יותר) כך ניתן יהיה להסיק שלמשך‬
‫המאסר ומספר המאסרים הקודם יהיה תפקיד חשוב במעורבות האסיר באירועים שליליים‪ ,‬אם‬
‫כאסיר פוגע ואם כקורבן‪ .‬לפי )‪Lahm (2008‬‬
‫למספר המאסרים הקודמים ישנה חשיבות‬
‫במעורבות האסיר באלימות‪ .‬אסירים שמרצים מאסר בגין עבירת אלימות ובעברם מאסרים‬
‫קודמים‪ ,‬מעורבים יותר באירועים אלימים בכלא‪.‬‬
‫הסבר נוסף בהקשר של משך המאסר ורצידיביזם טמון בתיאוריית מבנה ההזדמנויות‪ .‬בבית‬
‫הסוהר‪ ,‬כ"מוסד טוטאלי" מתנהלת שגרת יום הייחודית לאותו בית הסוהר‪ ,‬ותואמת את‬
‫האקלים הארגוני והתרבותי המאפיינים אותו‪ ,‬שגרה זו מנותקת מהשגרה היומית המתנהלת‬
‫‪04‬‬
‫מחוץ לבית הסוהר (‪ .)Bottoms, 1999 In: Camp et al, 2003‬שגרה זו היא אשר מעלה את הסבירות‬
‫של האסיר להיות מעורב באירועים שליליים‪ )2009( Perez et al .‬טוענים כי ככל שהאסיר מרצה‬
‫משך מאסר ארוך יותר‪ ,‬כך הוא צובר עם הזמן אויבים או מסגל לעצמו שגרת יום שהופכת אותו‬
‫ל"טרף קל" מצד אסירים אחרים‪ ,‬ומכאן עולה הסבירות שלו להפוך לקורבן אלימות‪ .‬השערה זו‬
‫נתמכת על ידי תיאוריית מבנה ההזדמנויות‪ .‬תיאוריה זו מונה מספר משתנים המשפיעים על‬
‫התרחשות הפשע‪ :‬עבריין בעל מוטיבצייה‪ ,‬מטרה נוחה ונגישה (קורבן)‪ ,‬והיעדר נוכחות של שמירה‬
‫(‪ .)Felson, 1997‬נראה כי לפי תיאוריית מבנה ההזדמנויות‪ ,‬בית הסוהר מהווה קרקע פורייה‬
‫לפשיעה ואלימות‪ .‬בית הסוהר נועד לאכלס עבריינים‪ ,‬שחלקם הגדול שפוט בגין עבירות אלימות‪,‬‬
‫והם ממשיכים לנהוג לפי דפוס התנהגות זה גם בכלא (בעלי מוטיבציה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬האסירים מהווים‬
‫בעצמם מטרה נוחה‪ ,‬מאחר ולפי תרבות האסירים אסור להלשין (עינת‪ ;1996 ,‬שהם ואזולאי‬
‫צייכנר‪ ) 2008 ,‬ומי שאינו חזק דיו ומסוגל להגן על עצמו אף לא יתלונן וימשיך להוות מטרה נוחה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בכלא יש נגישות רבה של התוקפים לקורבנות ושלל הזדמנויות לפגוע בהם‪ ,‬אם ב"שעת‬
‫חצר" א ו בלילה כאשר נוכחות הסוהרים פוחתת (שמירה חסרה)‪ .‬לא תמיד נוכחות הסוהרים‬
‫מספיקה (גם במהלך היום) על מנת למנוע את התרחשות האירועים האלימים‪ ,‬ולפעמים הנהלת‬
‫בית הסוהר אף מעדיפה להתעלם מאירועים מסויימים על מנת לשמור על "השקט התעשייתי"‬
‫(שהם ואזולאי‪-‬צייכנר‪.)2008 ,‬‬
‫הגדרת אסיר כטעון הגנה בדרך כלל מלווה אותו גם במאסרים הבאים שיירצה‪ .‬אסירים‬
‫רצידיביסטים הנם אסירים השוהים זמן רב בין כותלי הכלא (‪ .)Wolff et al, 2008‬מסיבה זו ייתכן‬
‫שאסירים אלה יוגדרו כטעוני הגנה‪ ,‬הגדרה אשר תלווה אותם גם במאסרים הבאים שיירצו‪ ,‬והם‬
‫יוגדרו כך עם תחילת ריצוי המאסר‪ .‬לסיכום‪ ,‬ככל שהאסיר שוהה זמן רב יותר בבית הסוהר כך‬
‫הפוטנציאל שלו להיות קורבן לכל סוג של אלימות גובר‪ ,‬ולכן קיים סיכוי גבוה יותר שיוגדר‬
‫כטעון הגנה במהלך תקופת המאסר‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬אני משערת כי ככל שמשך המאסר ומספר המאסרים הקודמים של האסיר‬
‫יהיו ארוכים יותר‪ ,‬כך גדל הסיכוי להימנות על אוכלוסיית האסירים טעוני הגנה‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫‪ 2.5.2‬משתנים אקסטרה‪-‬לגליים‪:‬‬
‫הכוונה במשתנים אקסטרה‪-‬לגליים בהקשר של טעוני הגנה מתייחסת לאותם משתנים אודות‬
‫האסיר כמו גיל‪ ,‬מין‪ ,‬השכלה‪ ,‬מצב סוציו‪-‬אקונומי ועוד‪ .‬במחקר מסוג זה יש חשיבות רבה‬
‫למשתנים אקסטרה‪-‬לגליים משום שהם יכולים להסביר את יחסה של מערכת אכיפת החוק כלפי‬
‫עבריינים מרקע שונה‪.‬‬
‫מחקרים שנערכו בישראל ובעולם מראים שיש ייצוג יתר של קבוצות מיעוטים במערכת אכיפת‬
‫החוק‪ ,‬החל מהמגע עם המשטרה‪ ,‬עבור בבתי המשפט וכלה בבתי הסוהר ( ;‪Blumstein, 1993‬‬
‫‪ .)Cohen and Palmor, 1985; Hasisi, 2005; Fishman et al, 2006; Tonry, 1996‬ממצאים אלה‬
‫מחייבים התייחסות לתפקיד המוצא האתני באוכלוסיית האסירים טעוני הגנה‪.‬‬
‫מוצא אתני‪:‬‬
‫הקשר בין המוצא האתני לבין מעורבות אסירים באירועים אלימים (אם כקורבנות ואם‬
‫כתוקפים) עדיין אינו ברור דיו‪ .‬ישנם מחקרים המראים כי המוצא האתני אינו מנבא מעורבות‬
‫באלימות (‪ ,)Cooley, 1993; Wolff et al, 2007; Woolredge, 1998; In Lahm, 2009‬ומחקר עדכני‬
‫של ‪ Griffin and Hepburn, 2006‬מצא כי כאשר ישנו פיקוח על משתנים נוספים‪ ,‬המוצא האתני‬
‫אינו מנבא מעורבות באלימות בצורה מובהקת (‪ .)Lahm, 2009‬לעומת זאת‪ ,‬ישנם מחקרים‬
‫המצביעים כי אסירים לבנים בארצות הברית נוטים להיות קורבנות לעבירות מין ( ‪Perez et al,‬‬
‫‪ ,)2009‬לאלימות פיסית‪ ,‬ולעבירות רכוש ( ‪Bowker, 1980; fuller and Orsagh, 1977 In: Lahm,‬‬
‫‪ )2009‬יותר מאסירים אפרו‪-‬אמריקנים‪.‬‬
‫אוכלוסיית האסירים בארצות הברית מתחלקת לשלוש קבוצות עיקריות‪ :‬לבנים‪ ,‬אפרו‪-‬‬
‫אמריקנים והיספאניים‪ .‬כל אסיר מתחבר לאסירים מאותה קבוצה אתנית‪ ,‬וישנם מתח ועויינות‬
‫מתמידים בין הקבוצות האתניות השונות (‪ .)Ross and Richards, 2002‬כמו כן‪ ,‬גם לחלוקה‬
‫לכנופיות יש השפעה על המעורבות באירועים אלימים‪ .‬מחקרים מראים כי אסירים המשתייכים‬
‫לכנופיות מעורבים באירועים אלימים יותר מאשר אסירים אחרים (‪.)Lahm, 2008‬‬
‫אסירים נוטים להתחבר לאסירים המשתייכים לאותה קבוצה אתנית‪ ,‬ולכן מאחר והכנופיות‬
‫בארצות הברית (‪ )Ross and Richards, 2002‬וגם בישראל מבוססות בעיקר על מוצא אתני‬
‫‪06‬‬
‫(‪ ,)Shoham, 2006‬ניתן בהחלט להניח כי המוצא האתני יכול לנבא מעורבות באלימות דרך‬
‫ההשתייכות לכנופיות‪.‬‬
‫מחקר שנערך בארצות הברית בקרב אסירים בעלי אזרחויות שונות מצא כי אסירים בעלי‬
‫אזרחות מקסיקנית מעורבים יותר באופן מובהק באירועים אלימים‪ ,‬לעומת יתר האסירים‪.‬‬
‫ממצא זה נכון לגבי אסירים בעלי אזרחות מקסיקנית בלבד ולא נמצא תקף לגבי אסירים בעלי‬
‫אזרחות קובנית או אזרחות אחרת (‪ .)Camp et al, 2003‬אולם ההצדקה המרכזית להתייחסות‬
‫למוצא האתני של האסיר נובעת מהקשר בין ההשתייכות לקבוצות מיעוטים לבין חולשה ושוליות‬
‫חברתית‪ .‬אחד המאפיינים הבסיסיים של קבוצות מיעוט הוא העובדה שהם מאיישים עמדה‬
‫חברתית נמוכה‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בתת ייצוג בהישגי ההשכלה‪ ,‬הכנסה‪ ,‬עוצמה פוליטית‪,‬‬
‫כלכלית ותרבותית (‪ .)Blumstein, 1993; Tonry, 1996‬חולשה זו של המיעוט עשויה להשפיע על‬
‫ההשתייכות לקבוצת האסירים טעוני הגנה היות וחולשה היא מרכיב אימננטי בהגדרת אותם‬
‫אסירים‪.‬‬
‫מיעוטים במערכת אכיפת החוק‬
‫הנושא של מעורבות מיעוטים באלימות בכלא קשור קשר הדוק למעמדם החברתי‪ ,‬הפוליטי‬
‫והחוקי של בני המיעוטים‪ .‬למיעוטים מעמד נמוך מכל הבחינות שהוזכרו לעיל‪ ,‬והיחס הנוקשה‬
‫והפוגעני שמופנה אליהם מצד מערכת אכיפת החוק משפיע גם על היחס אשר מופנה אליהם בתוך‬
‫בית הסוהר מצד האסירים‪.‬‬
‫בחלק מהחברות מיעוטים נתפסים כאיום המסכן את שלום הציבור מאחר וישנו ייצוג יתר של‬
‫בני מיעוטים במערכת אכיפת החוק‪ .‬דבר זה מגביר את הפחד של קבוצת הרוב מפני המיעוטים‬
‫ועלול להוביל להפעלה של מנגנוני פיקוח מוגברים כלפיהם (‪ .)Hasisi, 2005‬ייצוג היתר של‬
‫המיעוטים אינו מתבטא רק מבחינה כמותית‪ ,‬כי אם גם מבחינת חומרת העבירות‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא כי‬
‫עבריינים אפרו‪-‬אמריקנים מבצעים עבירות חמורות יותר מאשר עבריינים לבנים ( ‪Loeber and‬‬
‫‪ .)Farrinton, 1998; Tonry, 1995‬מחקר נוסף שנערך בהולנד מצא כי לבני מיעוטים ייצוג יתר‬
‫בעבירות מין (‪ .)Van Wijk et al, 2011‬מחקרים שנערכו בארצות הברית מראים כי תושבים לבנים‬
‫חשים מאויימים מפני אפרו‪-‬אמריקנים ( ‪ .)Bobo and Hutchings, 1996; tayler, 1998‬תחושה זו של‬
‫פחד מפני המיעוטים הובילה לדרישה לשיטור מוגבר באותם אזורים בהם מתגוררת אוכלוסייה‬
‫‪07‬‬
‫מעורבת‪ ,‬וכמובן‪ ,‬לתוספת שיטור‪ ,‬מאחר והאוכלוסייה הלבנה מקושרת לאליטה ויש לה את‬
‫היכולת להשפיע על המדיניות (‪ .)Jacobs, 1979; Jackson, 1989‬עם זאת‪ ,‬כאשר מדובר באזור‬
‫מגורים בו מתגוררת אוכלוסייה אפרו‪-‬אמריקנית בלבד‪ ,‬המשטרה פחות נוטה להתערב ( ‪Kent and‬‬
‫‪.)Jacobs, 2005‬‬
‫לפי ‪ ,Blumstein, 1993‬אפרו‪-‬אמריקנים פגיעים יותר בפני מערכת אכיפת החוק‪ .‬הוא מסביר זאת‬
‫באמצעות הקלות בה יכולה מערכת אכיפת החוק לאכוף אותו כלפי המיעוטים‪ .‬הוא טוען כי‬
‫לאוכלוסייה הלבנה יש השפעה על מערכת אכיפת החוק‪ .‬דבר שבא לידי ביטוי הן בהליך החקיקה‬
‫והן באופן יישום החוק‪ .‬לכן‪ ,‬במקרה של המלחמה בסמים בארצות הברית‪ ,‬נוצרה דיסלגליזצייה‬
‫של סוגי סמים מסויימים והחלה להתבצע אכיפה מוגברת‪ .‬דבר זה העלה באופן לא פרופורציונאלי‬
‫את מספר המעצרים בקרב אפרו‪-‬אמריקנים בהשוואה ללבנים‪ .‬גם ‪ Tonry, 1996‬מתאר כיצד‬
‫במסגרת המלחמה בסמים‪ ,‬נעצרו ונשפטו על ידי מערכת אכיפת החוק מספר רב של אפרו‪-‬‬
‫אמריקנים באופן לא פרופורציונאלי‪ ,‬וטוען כי הדבר היה צפוי‪ .‬עוד הוא טוען כי ייצוג היתר של‬
‫אפרו‪-‬אמריקנים במערכת אכיפת החוק‪ ,‬אם מבחינה מספרית‪ ,‬ואם מבחינת חומרת העבירות‪,‬‬
‫נובע ממעמדם הסוציו‪-‬אקונומי הנמוך‪ .‬דבר שמתאפיין בשיעורי אבטלה גבוהים‪ ,‬משפחות חד‪-‬‬
‫הוריות והרוסות‪ ,‬הריונות בקרב נערות ועוד‪.‬‬
‫במדינת ישראל התפתח דפוס שיטור דומה לזה שקיים בארצות הברית‪ .‬במחקר שנערך במחוז‬
‫הצפון‪ ,‬נמצא כי ביישובים המעורבים קיימת נוכחות שיטור מוגברת‪ ,‬לעומת יישובים ערביים‬
‫בלבד‪ .‬ביישובים הערביים המשטרה אינה נוטה להתערב וישנו יחס נמוך בין מספר השוטרים‬
‫למספר התושבים (‪ .)Hasisi, 2005‬כמו כן‪ ,‬גם סוג האכיפה כלפי המיעוט הערבי שונה מזה המופעל‬
‫כלפי הרוב היהודי‪ .‬למשל‪ ,‬המשטרה אינה נוטה לאכוף את חוקי התנועה בתוך הישובים‬
‫הערביים‪ ,‬אך כאשר ישנן הפרות סדר או מחאה המופנית כלפי השלטון‪ ,‬המשטרה נוטה לאכוף‬
‫את החוק (‪.)Hasisi, 2005‬‬
‫מחקרים העוסקים בשיטור ושפיטה בישראל הראו כי למוצא האתני של המעורבים ישנה‬
‫השפעה על המעורבות בפשיעה‪ .‬נראה כי מערכת אכיפת החוק (משטרה‪ ,‬שירות המבחן ובתי‬
‫המשפט) נוקטת ביד קשה יותר כאשר מדובר בעבריין ממוצא ערבי‪ ,‬לעומת עבריין ממוצא יהודי‬
‫(‪.)Cohen and Palmor, 1985; Fishman et al, 2006; Hasisi, 2005‬‬
‫‪08‬‬
‫החולשה והפגיעות של קבוצות אתניות בפני מערכת אכיפת החוק ( ‪Blumstein, 1993; Tonry,‬‬
‫‪ ,)1996‬יחד עם נושא האלימות בתוך כותלי בית הסוהר‪ ,‬עלולים להשפיע על רמת החולשה‬
‫והפגיעות של קבוצות אתניות חלשות גם בתוך כותלי בית הסוהר בפני אסירים השייכים לקבוצת‬
‫הרוב ולהשפיע על הגדרתם כטעוני הגנה‪..‬‬
‫אני משערת כי המוצא האתני ישפיע על הסיכוי להימנות עם אוכלוסיית האסירים טעוני‬
‫ההגנה‪ ,‬ההשערה שלי שיימצא ייצוג יתר של מיעוטים אתניים בקבוצה זו‪.‬‬
‫גיל‪:‬‬
‫לפי מחקרו של ‪ )1990( Brown‬הגיל הוא אחד המנבאים החשובים ביותר ( ‪Kellar and Wang,‬‬
‫‪ . )2005‬חוקרים שונים מציינים כי לגיל חשיבות רבה בנושא האלימות וכי בדרך כלל האסירים‬
‫הצעירים הם האלימים יותר (‪ .)Flanagan, 1983; Ross and Richards, 2002‬אסירים אלה בדרך‬
‫כלל צעירים בכשלוש שנים בממוצע מחבריהם הלא אלימים (בני ‪ 27‬לעומת ‪.)Wright, 1991( )30‬‬
‫באופן כללי ניתן לומר כי קיים קשר מובהק בין גיל האסיר לבין מידת המעורבות באירועים‬
‫אלימים‪ ,‬וכי יחס גדול יותר של אסירים צעירים בתוך כותלי הכלא‪ ,‬מתחת לגיל ‪ ,25‬מנבא‬
‫אירועים אלימים בכלא (‪ .)Lahm, 2008‬גם לגבי גיל ועבריינות באופן כללי קיימים ממצאים‬
‫דומים‪ .‬קריירה עבריינית מתחילה בגיל צעיר (‪ )15-17‬ומגיעה לשיאה בגיל ‪Wilkstrom, ( 19‬‬
‫‪ .)1990‬מחקר שנערך בשבדיה בקרב כנופיות עד גילאי ‪ 26‬מצביע אפילו על גיל שיא צעיר יותר‬
‫בעבריינות – ‪ .)Wilkstrom, 1990 ( 17‬נראה גם כי ככל שגיל המעצר הראשון צעיר יותר (מתחת‬
‫לגיל ‪ )15‬כך הדבר מנבא קריירה עבריינית בצורה מובהקת (‪ )Dunnellan et al, 2002‬וכי‬
‫העבריינים הרצידיביסטים והמסוכנים ביותר הם אלה שנעצרו לראשונה כבר בגיל ‪( 14‬אם כי‬
‫מדובר בתופעה נדירה) (‪.)DeLici, 2006‬‬
‫לגבי קורבנות‪ ,‬מחקרה של ‪ Lahm, 2009‬מראה כי בנושא הקורבנות אין חשיבות לגיל‪ ,‬אך‬
‫מחקרים אחרים מראים כי אסירים צעירים נוטים גם להיות קורבנות לכל סוגי האלימות‪ ,‬ולכן‬
‫הם נמצאים בסיכון רב יותר (‪.)Cooley, 2003, In: Perez et al, 2009‬‬
‫‪09‬‬
‫לגבי אסירים מבוגרים‪ ,‬מעל גיל ‪ ,50‬קיימת טענה שהם הופכים לקורבנות של אסירים צעירים‬
‫וכי מרבית האסירים המבוגרים היו מעוניינים שיפרידו אותם על מנת להגן עליהם‪ .‬עם זאת ישנם‬
‫מחקרים אשר מראים את ההיפך; כי אסירים מבוגרים הנם בעלי סיכוי נמוך יותר להפוך‬
‫לקורבנות (‪ .)Wright, 1991 ; Wooldreadge, 1998 ; Cooley, 1993‬לפי ‪Bowker, 1980‬‬
‫האסירים המבוגרים מהווים טרף קל לאסירים אגרסיביים‪ .‬בהתחשב בעובדה ששליש‬
‫מהאסירים המבוגרים בארצות הברית הם עברייני מין (בעיקר פדופילים) קיימת סטיגמה על‬
‫אסירים מבוגרים שהם עברייני מין ובשל כך הם הופכים לפגיעים יותר (‪.)Flynn, 1998, 2000‬‬
‫מחקרים מראים עוד כי לגיל חשיבות בסוג הקורבנות של האסיר‪ .‬אסירים מבוגרים נופלים‬
‫קורבנות בעיקר לעבירות רכוש (למשל גניבה) או סחיטה ואיומים מצד אסירים צעירים והטרדות‬
‫למיניהן (לדוגמה‪ ,‬הפרעות של רעש ועישון)‪ .‬מרבית הנבדקים המבוגרים במחקר דיווחו על‬
‫קורבנות פסיכולוגית ורכוש ורק מעט מאד על קורבנות פיסית ומינית (‪.)Kerbs and Jolley,2007‬‬
‫מחקר נוסף מצביע על כך שאסירים צעירים חשופים יותר לאלימות פיסית מאשר אסירים‬
‫מבוגרים‪ ,‬הן על ידי אסירים אחרים‪ ,‬והן על ידי הסגל (‪ .)Perez et al, 2009‬לסיכום‪ ,‬מרבית‬
‫המחקרים מראים כי לגיל אכן יש השפעה על הקורבנות של אסירים‪ .‬בעוד אסירים מבוגרים‬
‫עלולים להיות חשופים לסוגים שונים של עבירות רכוש והטרדות למיניהן‪ ,‬הרי שאסירים צעירים‬
‫יותר מעורבים כתוקפים וקורבנות באירועים של אלימות פיסית‪.‬‬
‫אני משערת כי אסירים צעירים יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להימנות על אוכלוסיית טעוני‬
‫הגנה בהשוואה לאסירים מבוגרים‪.‬‬
‫השכלה‪:‬‬
‫ה מחקרים בנושא תרומת ההשכלה לאלימות ולקורבנות גם הם אינם אחידים‪ .‬ישנם מחקרים‬
‫המצביעים על כך שאסירים בעלי השכלה נמוכה נוטים להיות קורבנות לעבירות רכוש‪ ,‬וישנם‬
‫שמראים ההיפך‪ ,‬שדווקא אסירים משכילים יותר נוטים להיות קורבנות עבירות רכוש ( ‪Lahm,‬‬
‫‪ .)2009‬מחקר שנערך על מקרי רצח בכלא מראה כי בדרך כלל הרוצחים היו בעלי מנת משכל‬
‫גבוהה יותר מזו של הקורבנות שלהם (‪.)Cuningham, 2010‬‬
‫‪21‬‬
‫לאור המספר הקטן של מחקרים שמצביעים על תרומת משתנה ההשכלה ולאור חוסר‬
‫האחידות בממצאים של מעט המחקרים‪ ,‬בחרתי שלא להציע השערה בנושא‪ ,‬אולם‬
‫אתייחס לזה במודל המנבא כמשתנה שיש לפקח עליו‪.‬‬
‫עד כה סקרתי את המשתנים שייבחנו במחקר‪ .‬מטרת המחקר הנה לאתר את המאפיינים‬
‫היחודיים לאסירים טעוני הגנה‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי ביטוי בישראל‪ .‬המחקר בוחן משתנים תוך‬
‫התאמתם למציאות הקיימת בבתי הסוהר בישראל מתוך כוונה להגיע לתובנות שיסייעו הן‬
‫בהבנת התופעה‪ ,‬והן בטיפול בה מצד גורמים מקצועיים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.3‬המחקר הנוכחי – אסירים טעוני הגנה בישאל‬
‫המחקר המוצג בעבודה זו עוסק באוכלו סיית האסירים טעוני ההגנה בישראל‪ ,‬ומטרתו להבין‬
‫מהו הפרופיל הייחודי של אוכלוסייה זו‪ .‬בשנים האחרונות עבר שרות בתי הסוהר שינוי ארגוני‬
‫מקיף‪ .‬הוא עבר ממרכיב אחד במערכת הכליאה‪ ,‬לארגון כוללני המקיף את כל מתקני הכליאה‬
‫בישראל‪ .‬גם שמו של הארגון שונה בהתאם ומ"שרות בתי הסוהר" הפך ל"שרות בתי הסוהר –‬
‫ארגון כליאה לאומי" (שהם‪ ,)2010 ,‬ובעקבות השינויים הללו הודגש הפן הביטחוני על פני רכיבים‬
‫אחרים הקשורים בכליאה (שהם‪ .)2010 ,‬מגמה זו באה לידי ביטוי בצורה בולטת בסגל השרות‪.‬‬
‫הסגל במגזר הביטחוני גדול פי שישה המסגל המועסק בתחום הטיפולי‪-‬שיקומי (עינת‪.)2005 ,‬‬
‫התפיסה הביטחונית היא הדומיננטית בשירות בתי הסוהר בישראל‪ .‬כחלק מהתפיסה הביטחונית‬
‫של שב"ס "השמירה על ביטחונם של האסירים" (הוראות השירות ‪ )2.01.01‬נמצאת בעדיפות‬
‫ראשונה‪ ,‬ו לכן‪ ,‬כחלק מתפיסה ביטחונית זו‪ ,‬אסיר יוגדר כטעון הגנה ו‪/‬או יופרד מאסירים אחרים‬
‫אם הוא מצוי בסכנה‪ ,‬גם אם אינו חושב כך או שהדבר נעשה בניגוד לרצונו‪.‬‬
‫רוב טעוני ההגנה בישראל מוחזקים כיום בכלא "השרון" (זאת לאחר סגירת כלא "אשמורת"‬
‫שאיכלס טעוני הגנה בלבד)‪ ,‬וישנם אגפים קטנים לטעוני הגנה גם בבית מעצר "ניצן"‪" ,‬אוהלי‬
‫קידר" וכלא "אשל" (בהר‪ .)2011 ,‬על אף ההפרדה והניתוק מאגפים רגילים‪ ,‬אורח החיים באגפים‬
‫לטעוני הגנה בישראל מתנהל כרגיל‪ ,‬והאסירים הכלואים באגף אינם מוגדרים כהפרדה לפי‬
‫תקנות שירות בתי הסוהר‪( 4‬עינת‪.)2005 ,‬‬
‫מתוך סקירת הספרות בנושא עולה כי אכן ישנם מאפיינים הייחודיים לאוכלוסייה זו‪ .‬ההנחה‬
‫היא כי לאסירים השפוטים בגין עבירות אלימות יש פוטנציאל גבוה יותר להיות מעורבים‬
‫באירועים אלימים הן כאסירים פוגעים‪ ,‬והן כקורבנות‪ ,‬ולכן יש סיכוי גבוה יותר שיהיו טעוני‬
‫הגנה‪ .‬עוד עולה מסקירת הספרות כי לעברייני מין יש סיכוי גבוה יותר להיות טעוני הגנה משום‬
‫שלפי תרבות האסירים מדובר בעבירות שנמצאות בתחתית סולם ההיררכייה המקובל בעולם‬
‫העברייני‪ .‬בנוסף‪ ,‬הספרות מצביעה על כך שגם למוצא האתני עלולה להיות השפעה על מעורבות‬
‫האסירים באלימות‪ .‬אסירים אפרו‪-‬אמריקאיים והיספאניים בארצות הברית הנם בעלי נטייה‬
‫גבוהה יותר להיות מעורבים באירועים אלימים‪ ,‬ומכאן עולה השאלה האם למוצא האתני ישנה‬
‫השפעה על הגדרת האסיר כטעון הגנה בישראל‪ .‬גם לעבר הפלילי של האסיר עלולה להיות השפעה‬
‫‪4‬‬
‫מבוסס על מסמך שהופק במיוחד על ידי דוברות שרות בתי הסוהר‪ ,‬נובמבר ‪.2001‬‬
‫‪22‬‬
‫על היותו טעון הגנה‪ .‬הספרות מצביעה על כך שעבריינים בעלי עבר פלילי עשיר יותר‪ ,‬הם בעלי‬
‫סיכויים גבוהים יותר להיות מעורבים באירועים אלימים בבית הסוהר‪ .‬השערת המחקר היא‬
‫שלמוצא האסיר ולעברו הפלילי תהיה השפעה על היותו טעון הגנה‪ ,‬וכי בני מיעוטים ובעלי עבר‬
‫פלילי עשיר (רצידיביסטים ושפוטים לתקופות מאסר ארוכות) יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות‬
‫מוגדרים כטעוני הגנה‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח מידע שניוני (‪ ,)Secondary Data Analysis‬נתונים אישיים של‬
‫אסירים שהתקבלו ממאגר המידע של שרות בתי הסוהר‪ .‬השימוש במידע שניוני רווח כיום‬
‫בתחומי מחקר שונים‪ ,‬והפופולאריות שלו נמצאת בעלייה בשני העשורים האחרונים‪ .‬השימוש‬
‫במידע שניוני מוגדר "כניתוח מחדש של מידע‪ ,‬על מנת לענות על שאלת המחקר המקורית‬
‫באמצעים סטטיסטיים מתקדמים‪ ,‬או לענות על שאלת מחקר חדשה באמצעות שימוש במידע‬
‫קיים" (‪ )Glass, 1976, In: McArt and McDougal, 1985: 54‬כמו כן‪ ,‬הוא מאפשר שחזור‬
‫והרחבה של המחקר המקורי‪ )Duncan, 1991( ,‬וניתן לשלב גם נתונים ממספר מחקרים שונים‬
‫למחקר אחד (‪.)Rew et al, 2000‬‬
‫כיום קיימים מאגרי מידע רבים‪ ,‬חלקם בידי גורמים פרטיים עצמאיים וחלקם תחת חסות של‬
‫מוסדות שונים כמו אוניברסיטאות או גורמים ממשלתיים‪ .‬כיום האקדמיה מעודדת סטודנטים‬
‫לעשות שימוש במאגרי המידע הללו‪ ,‬ואף מפתחת מאגרי מידע משל עצמה שיהיו נגישים‬
‫לסטודנטים ( ‪.)Rew et al, 2000; Windle, 2010‬‬
‫‪5‬‬
‫היתרון העיקרי של ניתוח מידע שניוני הוא הפשטות והקלות של איסוף המידע‪ .‬השימוש בו‬
‫חוסך זמן יקר וכסף הכרוכים בשלב הראשוני של איסוף המידע‪ .‬אין צורך לאסוף מידע בשיטות‬
‫הישנות‪ ,‬אלא פשוט להוציא אותו מהמאגרים הקיימים ( ;‪McArt and McDougal, 1985‬‬
‫‪ .)Murphy and Schlaerth, 2010; Rew et al, 2000; Windle, 2010‬יתרון נוסף של המידע‬
‫השניוני הוא האפשרות להגיע למספר רב מאוד של נבדקים בזמן קצר‪ ,‬והוא לרוב גם מבוסס על‬
‫מדגם גדול ומייצג של האוכלוסייה ( ‪Duncan, 1991; McArt and McDougal, 1985; Rew et al,‬‬
‫‪ .)2000; Windle,‬חלק מהנתונים במאגרים אינם זמינים עבור כל אחד ( ;‪Rew et al, 2000‬‬
‫‪5‬‬
‫ראו מאגר הנתונים של מדעי החברה בישראל ‪http://isdc.huji.ac.il/mainpage_h.html :‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ ,)Windle, 2010‬דוגמה טובה לכך היא המחקר הנוכחי; מדובר במידע אשר אינו זמין לכל אדם‬
‫ונדרשו אישורים מיוחדים תחת הגבלות על מנת לקבל את הנתונים עבור המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫חסרונות המידע השניוני הם כי לא תמיד המידע הקיים נמצא מתאים למחקר הנוכחי ( ‪Dunan,‬‬
‫‪ ) 1991‬ולא תמיד ניתן לערוך טרנספורמציה לנתונים על מנת להתאים אותם למחקר הנוכחי‬
‫(;‪ .)McArt and McDougal, 1985; Rew et al, 2000‬לעיתים שיטת המחקר ושיטת קידוד‬
‫הנתונים אינן מתועדות באיכות גבוהה (או אינן מתועדות כלל)‪ ,‬ולכן לחוקר יש בעיה להשתמש‬
‫במידע‪ ,‬וקיים סיכוי שלא ייעשה בו שימוש נכון ( ‪.)Rew et al, 2000‬‬
‫ביקורת מעניינת על התפתחות השימוש במידע שניוני היא כי השימוש הרווח במידע זה הופך‬
‫את הסטודנטים והחוקרים הצעירים למומחים בתחום הטכני של איסוף המידע‪ ,‬טרנספורמצייה‬
‫וניתוח‪ ,‬ונוצרת שחיקה של השיטות הישנות לאיסוף מידע (איכותני וכמותי כאחת)‪ ,‬שיטות‬
‫המאפשרות לחוקר להגיע לתובנות חשובות בנושא המחקר רק כאשר הוא בעצמו אוסף את‬
‫הנתונים ‪ -‬תובנות אשר לא ניתן להגיע אליהן באמצעות השימוש במידע שניוני ( ‪Murphy and‬‬
‫‪ .)Schlaerth, 2010‬למרות חסרונות אלה ‪ ,‬עדיין נצפות תרומות אינטלקטואליות משמעותיות‬
‫משימוש במסד נתונים שניוני‪.‬‬
‫‪ 3.1‬המדגם ואוכלוסיית המחקר‬
‫המחקר הנוכחי עורך השוואה בין אסירים טעוני הגנה לבין אסירים פליליים רגילים בישראל‬
‫אשר נקלטו בשרות בתי הסוהר בשנים ‪ .1995-2009‬המחקר כולל אסירים שנשפטו והורשעו כדין‬
‫ואינו כולל עצורים‪ .‬המחקר משלב בין ניתוח כלל האסירים טעוני ההגנה שהתקבלו בשב"ס‬
‫בשנים ‪( 1995-2009‬סה"כ כ‪ 4956-‬אסירים) ומשווה אותם למדגם של אוכלוסיית האסירים‬
‫הפליליים‪ .‬אוכלוסיית הביקורת במחקר זה הנה האסירים הפליליים הרגילים (המונה עשרות‬
‫אלפים)‪ .‬מכיוון שמדובר באוכלוסייה גדולה מאוד‪ ,‬נבחר מדגם אקראי על ידי מחלקת מערכות‬
‫מידע של שב"ס שכלל כ‪ 200-‬אסירים בשנה בין השנים ‪( 1995-2009‬סה"כ כ‪ 3000-‬אסירים)‪.‬‬
‫המחקר אינו כולל אוכלוסיות מיוחדות כמו אסירים ביטחוניים‪ ,‬נשים וקטינים‪ ,‬משום שמדובר‬
‫באוכלוסיות בעלות מאפיינים יחודיים ומהוות נושא מחקר מעניין בפני עצמו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 3.2‬המשתנים‬
‫מאגר הנתונים של שרות בתי הסוהר כולל נתונים רבים אודות האסיר‪ .‬הוא כולל נתונים לגליים‬
‫כמו משך המאסר‪ ,‬סוג העבירה‪ ,‬ומספר המאסרים הקודמים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כוללת המערכת נתונים‬
‫אישיים על האסיר כמו גיל‪ ,‬מוצא אתני והשכלה‪ .‬משיחות מקדימות שקיימתי עם בעלי תפקיד‬
‫בשב"ס אשר מקלידים את הנתונים אודות אסירים עולה כי בניגוד למשתנים הלגליים‬
‫(שאמינותם גבוהה) חלק מהנתונים האישיים הקיימים לגבי האסיר אינם תמיד אמינים‪.‬‬
‫המשתנה התלוי‪ :‬המשתנה התלוי הנו סוג האסיר‪ ,‬והוא קודד כמשתנה בינומי‪ -0 :‬לא טעון הגנה‪,‬‬
‫‪ -1‬טעון הגנה‪.‬‬
‫המשתנים הבלתי תלויים‪ :‬המשתנים הבלתי תלויים חולקו לשלוש קבוצות עיקריות‪.‬‬
‫קבוצה ‪ – 1‬משתנים לגליים‪:‬‬
‫רצידיביזם‪ :‬המשתנה רצידיביזם מתייחס למספר המאסרים הקודמים של האסיר‪ .‬מדובר‬
‫במשתנה שמלמד רבות על העבר הפלילי של האסיר‪ ,‬האם מדובר באסיר שנכנס בפעם הראשונה‬
‫לכלא או באסיר שבעברו מספר כניסות‪ ,‬והוא בעל עבר פלילי עשיר‪ .‬משתנה זה קודד כמשתנה‬
‫אינטרוואלי‪.‬‬
‫חודשי מאסר‪ :‬מתייחס למשך המאסר בחודשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מתייחס למשך המאסר שנשפט‬
‫האסיר ולא למשך המאסר שריצה בפועל‪ ,‬זאת מכיוון שישנם אסירים המקבלים הקלה של שליש‪,‬‬
‫וישנם המקבלים "קיצור מנהלי"‪ .‬מכיוון שלא כל האסירים מקבלים קיזוז של שליש‪ ,‬ולא תמיד‬
‫יש שחרור מנהלי‪ ,‬בחרתי להתייחס למשך המאסר שאליו נשפט האסיר על מנת ליצור אחידות‬
‫במשתנה זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת בעיה של ערכים קיצוניים‪ .‬ישנו מספר מצומצם של אסירים השפוטים‬
‫לתקופה ארוכה יותר ממאסר עולם אחד או שמאסר העולם שלהם עדיין לא נקצב‪ ,‬ולכן במערכת‬
‫מופיע כי הם שפוטים ל‪ 99-‬שנים‪ .‬על מנת להתמודד עם ערכים קיצוניים הוגבל משך המאסר‬
‫לערך מקסימאלי של מאסר עולם אחד כפי שמקובל לקצוב אותו כיום – ‪ 20‬שנה (‪ 240‬חודשים)‪.‬‬
‫אחד המשתנים הקיימים בהקשר של תקופת המאסר‪ ,‬אך לא נבדק במחקר הנוכחי הוא באיזה‬
‫שלב בתקופת המאסר הוגדר האסיר כטעון הגנה‪ .‬ישנם אסירים המוגדרים כטעוני הגנה מיד עם‬
‫כניסתם לבית הסוהר וישנם המוגדרים כטעוני הגנה במהלך ריצוי תקופת המאסר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫במרבית המקרים של אסירים רצידיביסטים שהוגדרו כטעוני הגנה במאסר קודם‪ ,‬הגדרה זו‬
‫‪25‬‬
‫מלווה אותם באופן כמעט אוטומטי גם במאסרים הבאים‪ .‬נתון זה יחד עם העילה להגדרת‬
‫האסיר כטעון הגנה יכול היה ללמד הרבה ולשפוך אור גדול יותר על השתלשלות העניינים בדרכו‬
‫של האסיר להיות טעון הגנה וללמד הרבה יותר על התופעה הזאת שנקראת טעוני הגנה‪.‬‬
‫סוג העבירה‪ :‬אסירים שהשתתפו במחקר נשפטו על מגוון רחב של עבירות‪ .‬מגוון זה חולק לשש‬
‫קטגוריות עיקריות שלהן חשיבות ומשמעות בתרבות האסירים‪ :‬אלימות‪ ,‬רכוש‪ ,‬סמים‪ ,‬מין‪,‬‬
‫שב"ח ואחר‪ .‬עבירת שב"ח נכללה בחלוקה כי היא עבירה ייחודית לערביי השטחים‪ ,6‬והקטגוריה‬
‫של יתר העבירות (אחר) לא תידון בפרק הממצאים‪ ,‬אך היא נכללת במודל הרגרסייה מאחר והיא‬
‫חלק חשוב מאוכלוסיית המחקר והביקורת וכן‪ ,‬כדי שהתוצאות תהיינה מהימנות ככל האפשר‪.‬‬
‫קבוצה ‪ – 2‬משתנים אקסטרה לגליים‬
‫מוצא‪ :‬ההרכב האתני של אוכלוסיית האסירים בישראל‪ :‬מבט על האסירים הערבים‬
‫המשתנה מוצא קודד כמשתנה בינומי כאשר קבוצה אחת היא האסירים ממוצא ערבי (ערביי‬
‫ישראל ותושבי הטחים)‪ ,‬והקבוצה השנייה היא יתר האסירים (רוב יהודי)‪.‬‬
‫מתוך סקירת הספרות עולה כי למוצא חשיבות רבה בתרבות האסירים ותופעת האלימות בתוך‬
‫כותלי בית הסוהר‪ .‬משתנה זה חולק לשתי קטגוריות עיקריות הבולטות בבית הסוהר‪ :‬אסירים‬
‫ערבים (כולל ערביי השטחים) מול יתר אוכלוסיית האסירים (רוב יהודי)‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימות תת‬
‫קבוצות נוספות (למשל עדות או ארצות מוצא ספציפיות) שנכללו באוכלוסיית הפיקוח ולא‬
‫כקבוצה בפני עצמה מאחר והן אינן ג דולות דיין מבחינה סטטיסטית או שאין להן משמעות‬
‫מבחינת תרבות האסירים‪.‬‬
‫האסירים הנם קהילה הטרוגנית המורכבת מתת‪-‬קבוצות על פי מוצא אתני‪ ,‬דת‪ ,‬השתייכות‬
‫טריטוריאלית ועוד‪ ,‬כאשר ישנם מאבקי כוח מתמידים בין הקבוצות (שהם ואחרים‪ )2009 ,‬בדרך‬
‫כלל נוטים א סירים להתחבר עם אסירים אחרים הדומים להם מבחינת מוצא אתני ומקום‬
‫מגורים (שהם ואזולאי‪-‬צייכנר‪ .)2008 ,‬בארצות הברית לדוגמא‪ ,‬החלוקה הרווחת במחקרים על‬
‫אסירים היא של שחורים‪ ,‬לבנים והיספאניים (שהם ואזולאי‪-‬צייכנר‪.)King et al, 2008 ;2008 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫ראה נספח א'‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫בבתי הסוהר בישראל מחולקים האסירים לארבע קבוצות אתניות עיקריות‪ :‬האסירים היהודים‬
‫הוותיקים‪ ,‬אסירי חבר המדינות לשעבר‪ ,‬אסירים ערבים‪-‬ישראלים ואסירים תושבי השטחים‪.‬‬
‫אוכלוסיית האסירים בישראל שונה מכל מדינה אחרת בעולם וייחודית לישראל בלבד‪ .‬מלבד‬
‫ההפרדה המקובלת בין נשים לגברים‪ ,‬בגירים וקטינים‪ ,‬בריאים וחולים (בגוף ובנפש)‪ ,‬קיימת‬
‫בישראל אוכלוסייה גדולה של אסירים ביטחוניים‪ ,‬שגם הם מחולקים לפי החלוקה המקובלת‬
‫שהוזכרה לעיל‪ ,‬והם אינם חלק מאוכלוסיית האסירים הפליליים‪.‬‬
‫בקרב האסירים היהודים הוותיקים ההתפלגות לקבוצות אתניות כבר אינה קיימת‪ ,‬כפי שקורה‬
‫בבתי סוהר אחרים בעולם‪ .‬בעבר הייתה חלוקה עדתית‪ ,‬בעיקר בין אשכנזים וספרדים‪ ,‬אך היום‬
‫היא אינה קיימת‪ ,‬וכבר אין מנהיגות פנימית בולטת בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה (שהם‬
‫ואזולאי‪-‬צייכנר‪ .)2008 ,‬אסירי חבר המדינות לשעבר לעומת זאת‪ ,‬מהווים קבוצה אתנית בעלת‬
‫מבנה היררכי מובהק (קרא‪ ;2002 ,‬שהם ואזולאי‪-‬צייכנר‪.)2008 ,‬‬
‫ערביי ישראל מהווים כ‪ 20%-‬מכלל האוכלוסייה‪ ,‬ובשל הסכסוך בין מדינת ישראל לשכנותיה‬
‫הערביות זוכים ליחס אמביוולנטי‪ .‬מצד אחד הם אזרחים‪ ,‬ומצד שני נתפסים כמסכנים את‬
‫הביטחון הלאומי לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל (‪ .)Fishman et al, 2006‬לפי מחקרים‬
‫ונתונים רשמיים נראה כי לערביי ישראל ייצוג יתר בקרב האוכלוסייה הפלילית לעומת ייצוגם‬
‫באוכלוסייה הכללית (כספי‪ .)1999 ,‬כמו כן‪ ,‬מחקרים מראים כי מערכת אכיפת החוק מתייחסת‬
‫בחומרה יתרה לעבריינים ערבים לעומת יהודים‪ .‬למשל‪ ,‬לעבריינים יהודים סיכוי גבוה יותר‬
‫(‪ )54.3%‬להיות מומלצים לשירות מבחן מאשר עבריינים ערבים (‪Cohen and Palmor, ( )33%‬‬
‫‪ .) 1985‬מחקר עדכני יותר מראה כי הסיכוי של נאשמים ערבים להישפט גבוהים יותר מאשר‬
‫נאשמים יהודים‪ ,‬בין אם השופט הוא יהודי‪ ,‬ובין אם הוא ערבי (‪.)Fishman et al, 2006‬‬
‫סיפורם של ערביי השטחים דומה מעט לזה של ערביי ישראל אך מורכב יותר‪ .‬מדובר‬
‫באוכלוסייה אשר בדומה לערביי ישראל נתפסת גם היא כאיום על ביטחונה של המדינה ( ‪Hasisi,‬‬
‫‪ .)2005‬אך בניגוד לערביי ישראל‪ ,‬אין להם מעמד חוקי בארץ‪ .‬מסיבה זו הם הופכים לפגיעים‪:‬‬
‫אין ל הם אמצעים כדי לקבל ייצוג ראוי בפני החוק‪ ,‬ואין להם גיבוי כלכלי או משפחה שתעמוד‬
‫מאחוריהם במהלך תקופת המאסר‪ .‬דבר זה הופך אותם לפגיעים הן מצד רשויות אכיפת החוק‪,‬‬
‫והן מצד האסירים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫לבסוף‪ ,‬התייחסתי גם לכמה משתני פיקוח‪ .‬משתנים נוספים שהוכנסו למודל הרגרסייה הם גיל‬
‫האסיר בעת תחילת ריצוי המאסר הנוכחי ומספר שנות השכלה כפי שנמסרו על ידי האסירים בעת‬
‫הקבלה לבית הסוהר‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אתיקה‬
‫המחקר הנוכחי הנו מחקר העוסק בבני אדם‪ ,‬ולכן ישנה חשיבות רבה לצנעת הפרט‪ ,‬על אחת‬
‫כמה וכמה במקרה של אסירים שהשתתפו במחקר ללא ידיעתם ושלא נתבקשה הסכמתם‪ .‬המידע‬
‫שהתקבל ממחלקת מערכות מידע של שב"ס מכיל נתונים רבים אודות האסירים ואודות העבירות‬
‫שביצעו ומידע רגיש לגבי אסירים טעוני הגנה (עילת ההגדרה כטעון הגנה)‪ .‬על מנת לשמור על‬
‫צנעת הפרט של האסירים במחקר‪ ,‬השימוש שנעשה בנתונים הנו לצרכים סטטיסטיים בלבד ואין‬
‫במחקר אזכור כלשהו לסיפור המקרה (‪ )case study‬העלול לרמז על זהותו של אסיר זה או אחר‪.‬‬
‫חשוב לציין כי הנתונים שהתקבלו משב"ס על האסירים התקבלו ללא שם האסיר או מספרו‬
‫האישי (ט')‪ ,‬דבר שמקשה על שיוך הנתונים לאסיר מסוים‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי מאחר ומדובר במחקר העוסק בבני אדם נדרשו מספר אישורים‪ :‬אישור קצין‬
‫מודיעין ראשי של שב"ס‪ ,‬ועדת מחקר של שב"ס‪ ,‬וכן ועדת אתיקה בפקולטה למשפטים‬
‫באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪ 3.4‬ניתוח ועיבוד הנתונים‬
‫בתחילת הפרק הבא יוצגו ממצאים של סטטיסטיקה תיאורית ומבחני מובהקות סטטיסטיים‬
‫למשתנים הבלתי תלויים (‪ T‬וח'י בריבוע)‪ .‬מטרתו של חלק זה היא לתת תמונה תיאורית אודות‬
‫אוכלוסיית המחקר ומשתנים מרכזיים‪.‬‬
‫בשלב מתקדם יותר ייעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית בשלושה צעדים לניבוי הפרופיל של האסיר‬
‫טעון ההגנה‪ :‬צעד ‪ – 1‬יכלול את המשתנים הלגליים (רצידיביזם‪ ,‬משך המאסר וסוג העבירה)‪ .‬צעד‬
‫‪ – 2‬יכלול במצטבר את המשתנים מצעד ‪ 1‬ויתווסף לו המוצא של האסיר‪ .‬צעד ‪ ,3‬המודל הסופי –‬
‫יכלול את כל המשתנים מצעד ‪ 2‬ואת משתני הפיקוח (גיל והשכלה)‪ .‬מטרת מודל הרגרסיה היא‬
‫לאתר את המשתנים שיש בהם לנבא מי יהיה אסיר טעון הגנה וללמוד אודות עוצמת ההשפעה של‬
‫אותם משתנים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ניתוח נוסף שייעשה הוא ניתוח פנימי של אוכלוסיית טעוני ההגנה‪ .‬המטרה היא לבדוק האם‬
‫קיים קשר בין המוצא האתני לבין העילה שבגינה הוגדר האסיר כטעון הגנה‪ ,‬והאם קיים קשר בין‬
‫המוצא האתני לבין סוג העבירה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .4‬ממצאים‬
‫המחקר הנוכחי בא ללמד על אוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה בישראל‪ .‬בחלקו הראשון יוצגו‬
‫נתונים תיאוריים של משתנים לגליים ואקסטרה‪-‬לגליים ותיבדק השאלה האם קיימת יחודיות‬
‫לאוכלוסיית האסירים הזו לעומת כלל אוכלוסיית האסירים הרגילים‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 1‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי המשתנים רצידיביזם ומשך המאסר‬
‫כלל האסירים‬
‫‪N‬‬
‫רצידיביזם ‪7955‬‬
‫משך‬
‫‪7953‬‬
‫לא טעוני הגנה‬
‫טעוני הגנה‬
‫ממוצע‬
‫ס‪ .‬תקן‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫ס‪ .‬תקן‬
‫‪N‬‬
‫‪t-test‬‬
‫ממוצע ס‪ .‬תקן‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4956‬‬
‫‪4.79‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2999‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪2.3‬‬
‫***‪-33.5‬‬
‫‪33.55‬‬
‫‪40‬‬
‫‪4954‬‬
‫‪33.78‬‬
‫‪38.78‬‬
‫‪2999‬‬
‫‪33.17‬‬
‫‪41.95‬‬
‫***‪-.644‬‬
‫המאסר‬
‫‪*p<0.05 **p<.01 ***p<0.001‬‬
‫*המשתנה רצידיביזם הוגבל לערך מקסימאלי של ‪ 16‬מאסרים‪.‬‬
‫**המשתנה משך המאסר (חודשים) הוגבל לערך מקסימאלי של ‪ ,240‬היינו מאסר עולם אחד‪.‬‬
‫בטבלה ‪ 1‬מוצגים שני משתנים מרכזיים בקרב אסירים‪ :‬רצידיביזם ואורך המאסר‪ .‬הממצאים‬
‫מראים כי ממוצע הרצידיביזם באוכלוסיית המחקר הוא ארבעה מאסרים‪ ,‬וממוצע משך המאסר‬
‫הוא כשלושים ושלושה חודשים‪ .‬כאשר משווים את ההתפלגות של משתנים אלה בקרב אסירים‬
‫רגילים לאסירים טעוני הגנה רואים כי קיימים הבדלים מובהקים בין אוכלוסיית טעוני ההגנה‬
‫ליתר אוכלוסיית האסירים‪ .‬בתיאום לציפייה‪ ,‬אוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה מתאפיינת‬
‫ביותר מאסרים קודמים (רצידיביזם) בעוד שממוצע הרצידיביזם בקרב האסירים הכלליים הוא‬
‫‪ 2.75‬הרי שהממוצע בקרב האסירים טעוני ההגנה הוא ‪ .4.79‬לגבי משך המאסר‪ ,‬ישנו פער קטן‬
‫מאוד‪ ,‬אם כי מובהק בין אסירים רגילים לבין טעוני הגנה‪ .‬משך המאסר של אסירים רגילים הנו‬
‫‪ 33.17‬חודשים בעוד שמשך המאסר של טעוני הגנה הוא ‪ 33.78‬חודשים‪ ,‬פער הקטן מחודש‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫טבלה ‪ – 2‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי סוג העבירה העיקרית שבגינה נשפטו במאסר‬
‫הנוכחי‪ ,‬והקשר בין סוג העבירה לבין הגדרת האסיר כטעון הגנה‬
‫כלל האסירים‬
‫טעוני הגנה‬
‫אינם טעוני הגנה‬
‫‪N‬‬
‫‪7956‬‬
‫‪4956‬‬
‫‪3000‬‬
‫עבירת אלימות‬
‫‪)35.8%( 2852‬‬
‫‪)27.3%( 1355‬‬
‫‪)49.9%( 1497‬‬
‫עבירת רכוש‬
‫‪)24.9%( 1982‬‬
‫‪)30.6%( 1515‬‬
‫‪)15.6%( 467‬‬
‫עבירת סמים‬
‫‪)19.2%( 1524‬‬
‫‪)22.1%( 1095‬‬
‫‪)14.3%( 429‬‬
‫עבירת מין‬
‫‪)6.5%( 515‬‬
‫‪)3.7%( 181‬‬
‫‪)11.1%( 334‬‬
‫עבירת שב"ח‬
‫‪)4.6%( 369‬‬
‫‪)6.3%( 311‬‬
‫‪)1.9%( 58‬‬
‫יתר העבירות‬
‫‪)9%( 714‬‬
‫‪)10.1%( 499‬‬
‫‪)7.2%( 215‬‬
‫‪2(5, N = 7956) = 748.49, p < .05‬‬
‫בהמשך לתיאור הפרופיל של האסירים טעוני ההגנה‪ ,‬קיימת חשיבות רבה בהצגת העבירות‬
‫שבגינן נשפט האסיר והאם פרופיל העבירות שונה מזה של האסירים הכלליים‪ .‬מעיון בטבלה‬
‫עולה כי אסירים טעוני הגנה נוטים להיות שפוטים בגין עבירות רכוש‪ ,‬סמים ושב"ח בהשוואה‬
‫לאסירים הכלליים‪ .‬שני ממצאים נוספים מעניינים עולים מהטבלה‪ .‬ראשית‪ ,‬קיים ייצוג גבוה של‬
‫ערביי שטחים השפוטים בגין עבירת שב"ח בקרב אוכלוסיית טעוני ההגנה (‪ 6.3%‬טעוני הגנה‬
‫לעומת ‪ .) 1.9%‬שנית‪ ,‬בניגוד לדעה הרווחת על אסירים טעוני הגנה ככאלה השפוטים על עבירות‬
‫מין‪ ,‬ניתן לראות כי רק ‪ 3.7%‬מטעוני ההגנה שפוטים בגין עבירת מין‪ ,‬לעומת ‪ 11.1%‬בקרב יתר‬
‫אוכלוסיית האסירים הכללית‪ .‬ממצא זה מפריך את הדעה הרווחת על טעוני ההגנה כעברייני מין‬
‫בעיקר‪.‬‬
‫הדיון בפרופיל של אוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה מתייחס למשתנים לגליים וגם למשתנים‬
‫אקסטרה‪-‬לגליים‪ .‬עד כה הוצגו משתנים לגליים כמו רצידיביזם‪ ,‬משך המאסר וסוג העבירות‪,‬‬
‫כעת יוצגו משתנים אקטסרה‪-‬לגליים כמו מוצא האסיר‪ ,‬גיל והשכלה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫טבלה ‪ - 3‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי המוצא‪ ,‬והקשר בין המוצא לבין הגדרת האסיר‬
‫כטעון הגנה‬
‫כלל האסירים‬
‫טעוני הגנה‬
‫אינם טעוני הגנה‬
‫‪N‬‬
‫‪7956‬‬
‫‪4956‬‬
‫‪3000‬‬
‫ערבים‬
‫‪)36.2%( 2881‬‬
‫‪)39.4%( 1953‬‬
‫‪)30.9%( 928‬‬
‫כל השאר‬
‫‪)63.8%( 5075‬‬
‫‪)60.6%( 3003‬‬
‫‪)69.1%( 2072‬‬
‫‪2(1, N = 7956) 50.088, p < .05‬‬
‫עיון בטבלה ‪ 3‬מראה כי לאוכלוסייה הערבית ייצוג יתר בקרב האסירים‪ .‬היחס בין אסירים‬
‫ערבים ליתר האסירים נשאר כפי שהוא גם כאשר עורכים חלוקה בין אסירים טעוני הגנה לבין‬
‫כאלה שאינם טעוני הגנה‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 4‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי גיל‬
‫כלל האסירים‬
‫טעוני הגנה‬
‫אינם טעוני הגנה‬
‫‪N‬‬
‫‪7854‬‬
‫‪4932‬‬
‫‪2922‬‬
‫‪18-24‬‬
‫‪)14.8%( 1161‬‬
‫‪)13.2%( 649‬‬
‫‪)17.5%( 512‬‬
‫‪25-49‬‬
‫‪)79.1%( 6210‬‬
‫‪)82.5%( 4071‬‬
‫‪)73.2%( 2139‬‬
‫‪+50‬‬
‫‪)6.1%( 483‬‬
‫‪)4.3%( 212‬‬
‫‪)9.3%( 271‬‬
‫‪2(3, N = 7749) = 285.75, p < .05‬‬
‫עקומת הגיל של עבריינים בכלל ואסירים בפרט מעידה על ריכוז גבוה בשכבת גיל צעירה יחסית‪.‬‬
‫"קריירה עבריינית" מגיעה לשיאה בגיל מוקדם‪ .‬להצגת פילוח הגיל בקרב האסירים טעוני ההגנה‬
‫חולק המשתנה לשלוש קטגוריות גיל‪ ,25-49 ,18-24 :‬ו‪ 50-‬פלוס‪ .‬מעיון בטבלה ‪ 4‬עולה כי מרבית‬
‫האסירים נמצאים בקטגוריה של גילאי ‪ ,25-49‬וכן גם האסירים טעוני ההגנה‪ .‬מבחן המובהקות‬
‫שנערך (‪ )2‬ממשיך את הממצא הזה ומחזק אותו ואף מראה כי מרבית טעוני ההגנה הנם בגיל‬
‫‪32‬‬
‫‪ .25-49‬כמו כן‪ ,‬לאסירים מבוגרים (גילאי ‪ )+50‬יש ייצוג גבוה יותר בקרב אוכלוסיית האסירים‬
‫שאינם טעוני הגנה (יותר מפי שניים)‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 5‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי רמת השכלה‬
‫כלל האסירים‬
‫טעוני הגנה‬
‫אינם טעוני הגנה‬
‫‪N‬‬
‫‪7089‬‬
‫‪4551‬‬
‫‪2538‬‬
‫יסודית‬
‫‪)41.4%( 2932‬‬
‫‪)44.7%( 2036‬‬
‫‪)35.3%( 896‬‬
‫תיכונית‬
‫‪)55.3%( 3919‬‬
‫‪)52%( 2365‬‬
‫‪)61.2%( 1554‬‬
‫על תיכונית‬
‫‪)3.4%( 238‬‬
‫‪)3.3%( 150‬‬
‫‪)3.5%( 88‬‬
‫‪2(2, N = 7089) = 60.491, p < .05‬‬
‫נתונים על השכלה עשויים ללמד על המעמד הסוציו אקונומי של האסיר‪ .‬עיון בטבלה ‪ 5‬מצביע‬
‫על כך שרוב אוכלוסיית האסירים הם בעלי השכלה יסודית ותיכונית‪ ,‬ורק מעט מהם בעלי‬
‫השכלה על תיכונית (‪ .)3.4%‬מבחן המובהקות מצביע כי קיים קשר בין רמת ההשכלה לבין היותו‬
‫של האסיר טעון הגנה‪ .‬לטעוני ההגנה ייצוג גבוה יותר בקרב האסירים בעלי השכלה יסודית בלבד‪,‬‬
‫לעומת האסירים שאינם טעוני ההגנה שמיוצגים יותר בקטגוריה של השכלה תיכונית‪ .‬אוכלוסיית‬
‫האסירים בעלי השכלה על תיכונית קטנה מאוד‪ ,‬וגם ההבדלים שנמצאו בקרב אותם אסירים‬
‫קטנים מאוד‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫טבלה ‪ - 6‬מודל הרגרסייה‬
‫מודל ‪1‬‬
‫מודל ‪2‬‬
‫מודל ‪3‬‬
‫)‪B (S.E) Exp(B‬‬
‫)‪B (S.E) Exp(B‬‬
‫)‪B (S.E )Exp(B‬‬
‫‪Constant‬‬
‫)‪-1.165(.059‬‬
‫)‪-1.236(.062‬‬
‫)‪-1.208(.066‬‬
‫רצידיביזם‬
‫***‪.260(.011)1.297‬‬
‫***‪.256(.011)1.296‬‬
‫***‪.267(.012)1.307‬‬
‫חודשי מאסר‬
‫***‪.005(.001)1.005‬‬
‫***‪.005(.001)1.005‬‬
‫***‪.005(.001)1.005‬‬
‫עבירת אלימות‬
‫(קבוצת התייחסות)‬
‫עבירת רכוש‬
‫***‪1.056(.069)2.876‬‬
‫***‪1.067(.069)2.905‬‬
‫***‪1.035(.069)2.815‬‬
‫עבירת סמים‬
‫***‪.933(.072)2.542‬‬
‫***‪.925(.072)2.521‬‬
‫***‪.915(.072)2.497‬‬
‫עבירת מין‬
‫***‪-.403(.107).668‬‬
‫***‪-.380(.108).684‬‬
‫**‪-.336(.109).715‬‬
‫עבירת שב"ח‬
‫***‪1.729(.152)5.634‬‬
‫***‪1.58(.157)4.856‬‬
‫***‪1.54(.157)4.666‬‬
‫שאר עבירות‬
‫***‪.876(.094)2.402‬‬
‫***‪.876(.094)2.401‬‬
‫***‪.849(.095)2.336‬‬
‫***‪.223(.056)1.249‬‬
‫***‪.197(.057)1.217‬‬
‫לאום ערבי‬
‫גיל ‪18-24‬‬
‫‪.086(.072)1.089‬‬
‫גיל ‪25-49‬‬
‫(קבוצת התייחסות)‬
‫גיל ‪ 50‬ומעלה‬
‫***‪-.753(.112).471‬‬
‫השכלה יסודית‬
‫‪-.008(.057).992‬‬
‫השכלה תיכונית‬
‫(קבוצת התייחסות)‬
‫השכלה על תיכונית‬
‫‪Negelkerke R2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.027(.14)1.028‬‬
‫‪.236‬‬
‫‪2(7)=1513.063‬‬
‫‪.238‬‬
‫‪2(8)=1529.1397‬‬
‫‪.245‬‬
‫‪2(12)=1579.2278‬‬
‫***‪Delta (change)= 16.076‬‬
‫‪7‬‬
‫***‪Delta (change) = 50.088‬‬
‫‪8‬‬
‫‪34‬‬
‫‪P<0.001‬‬
‫‪P‬‬
‫‪p<0.001‬‬
‫‪p<0.001‬‬
‫‪*p<0.05 **p<0.01 ***p<0.001‬‬
‫אסטרטגיית ניתוח מודל הרגרסייה‬
‫מודל הרגרסייה נערך בשלושה שלבים‪ :‬שלב א' – בשלב זה נכללו רק המשתנים הלגליים‪ .‬מודל‬
‫זה בחן האם המשתנים הלגליים מנבאים באופן מובהק האם האסיר יהיה טעון הגנה או לא?‬
‫שלב ב' – בשלב השני של הניתוח תווסף המשתנה האקסטרה‪-‬לגלי‪ :‬המוצא‪ .‬המודל בחן האם‬
‫המוצא מנבא באופן מובהק האם האסיר יהיה טעון הגנה או לא תחת הפיקוח של המשתנים‬
‫הליגליים שנבחנו במודל הראשון‪ .‬מבחן נוסף שנערך בשלב זה הוא מבחן השינוי בערך ‪ 2‬של‬
‫המודל‪ .‬נמצא כי השינוי בערך ‪ 2‬של המודל מובהק‪ ,‬כלומר לתוספת של משתנה המוצא ישנה‬
‫השפעה מובהקת על יכולת הניבוי של המודל‪.‬‬
‫שלב ג' – שלב זה כולל את כל הכנסת משתני הפיקוח גיל והשכלה למודל‪ .‬שלב זה בחן המודל‬
‫משתנים אלה מנבאים באופן מובהק האם האסיר יהיה טעון הגנה‪ ,‬תחת הפקיוח של המשתנים‬
‫משני המודלים הקודמים‪ .‬גם בשלב זה נערך מבחן השינוי בערך ‪ 2‬של המודל‪ .‬נמצא כי השינוי‬
‫בערך ‪2‬‬
‫של המודל מובהק‪ ,‬כלומר לתוספת של משתני הפיקוח השפעה מובהקת על יכולת‬
‫הניבוי של המודל‪.‬‬
‫עיון בטבלת הרגרסייה מלמד כי המשתנים הלגליים (רצידיביזם‪ ,‬משך המאסר הנוכחי וסוג‬
‫העבירה) נמצאו כמנבאים בצורה מובהקת את סיכוייו של האסיר להיות מוגדר כטעון הגנה‬
‫בשלוש שלבי מודל הרגרסייה‪ .‬אסירים בעלי עבר פלילי עשיר ואשר שפוטים לתקופות מאסר‬
‫ממושכות הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מוגדרים כטעוני הגנה‪ ,‬לעומת אסירים שבעברם מספר‬
‫מאסרים מועט והם שפוטים לתקופות מאסר קצרות‪.‬‬
‫מבחינת סוג העבירה‪ ,‬נמצא כי העבירות בקטגוריות רכוש‪ ,‬סמים ושב"ח מנבאות באופן מובהק‬
‫כי האסיר יהיה טעון הגנה בהשוואה לעבירת אלימות‪ .‬ממצא זה מפריך את ההשערה כי אסירים‬
‫השפוטים בגין עבירת אלימות הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מוגדרים כטעוני הגנה‪ .‬ממצא‬
‫נוסף המתייחס לסוג העבירה מתייחס לעברייני מין‪ .‬ממצאי המודל מצביעים כי עברייני מין‬
‫בהשוואה לעברייני אלימות‪ ,‬הנם בעלי סיכוי נמוך באופן מובהק להיות מוגדרים כטעוני הגנה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ממצא זה עומד בסתירה הן להשערת המחקר והן לספרות המדעית המתייחסת לעברייני מין‬
‫ותרבות אסירים‪ .‬עוד נמצא כי לאסירי שב"ח (פלסטינאים) נמצא הסיכוי הגבוה ביותר להיות‬
‫טעוני הגנה‪.‬‬
‫המשתנה לאום הוכנס בשלב השני של הרגרסייה ואף הוא מנבא בצורה מובהקת כי הסיכוי של‬
‫אסיר ערבי להיות טעון הגנה גבוה יותר מזה של אסיר שאינו ערבי‪ .‬לאור הממצאים בדבר‬
‫סיכוייהם של אסירים ערבים ושל עברייני שב"ח להיות מוגדרים כטעוני הגנה עולה הצורך לבחון‬
‫את הקשר בין המוצא האתני של האסיר לבין סוגי העבירות‪ ,‬והעילות‪ ,‬להגדרתו כטעון הגנה‪.‬‬
‫במודל הרגרסייה‪ ,‬מתוך חשש למולטי‪-‬קוליניאריות‪ ,‬לא יכולנו להבחין בין ערבים ישראלים לבין‬
‫תושבי השטחים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בהמשך נעשה ניתוח המבחין בין האוכלוסיות הללו במטרה לבדוק‬
‫את הקשר בין המוצא האתני לבין סוג העבירה בקרב טעוני ההגנה‪.‬‬
‫בשלב השלישי והאחרון של מודל הרגרסייה הוכנסו משתני הפיקוח‪ :‬גיל והשכלה‪ .‬המשתנה גיל‬
‫חולק לשלוש קטגוריות‪ ,‬כאשר קטגוריית ההשוואה היא גיל ‪ 25-49‬שבתוכה נמצאים רוב‬
‫האסירים‪ .‬נמצא כי גיל צעיר (‪ )18-24‬אינו מנבא באופן מובהק כי האסיר יהיה טעון הגנה‪ ,‬ואילו‬
‫הסיכויים של אסירים מבוגרים (‪ )+50‬להיות טעוני הגנה קטנים באופן מובהק מהסיכויים של‬
‫אסירים בגיל ‪.25-49‬‬
‫עד כה נערכה השוואה בין אסירים רגילים לבין אסירים טעוני הגנה‪ .‬כעת יידון הניתוח הפנימי‬
‫של אוכלוסיית המחקר – אסירים טעוני הגנה תוך התמקדות בעילה להגדרתם כטעוני הגנה‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 7‬העילה להגדרה כטעון הגנה‬
‫העילה‬
‫‪9‬‬
‫שת"פ‬
‫סכסוכים‬
‫מין‬
‫‪)76.4%( 1458‬‬
‫‪)16.3%( 311‬‬
‫‪)7.3%( 140‬‬
‫בשירות בתי הסוהר קיימות שלוש עילות מרכזיות להגדרת אסור כעון הגנה‪ :‬שיתוף פעולה עם‬
‫הרשויות‪ ,‬סכסוך עם עבריינים אחרים ומעורבות בעבירות מין‪ .‬מעיון בטבלה ‪ 7‬ניתן להסיק כי‬
‫‪9‬‬
‫קטגורייה זו מתייחסת להגדרת האסיר כטעון הגנה על רקע עבירות מין ועל רקע התנהגות מינית לא מקובלת‪,‬‬
‫למשל אסירים הומוסקסואליים‪ ,‬והן אסירים שנפלו קורבנות לאונס בכלא ובשל כך הוגדרו כטעוני הגנה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫רוב טעוני ההגנה הוגדרו כך בשל שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ולא בשל עבירות מין או‬
‫התנהגות מינית בלתי מקובלת בקרב האסירים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם אסירים טעוני הגנה שהוגדרו כך‬
‫בשל סכסוכים‪.‬‬
‫מעיון בטבלה בנספח א' ניתן לראות כי קיימים הבדלים‪ ,‬אם כי לא גדולים בין ערבים ישראלים‬
‫ליתר טעוני ההגנה‪ .‬הנתון המעניין ביותר שעולה מטבלה זו הוא לגבי ערביי השטחים‪ .‬קיימים‬
‫פערים משמעותיים בין ערביי השטחים לבין יתר טעוני ההגנה‪ .‬לערביי השטחים ייצוג קטן מאוד‬
‫בכל העבירות‪ ,‬למעט עבירת השב"ח (רלוונטית רק לגבי ערביי השטחים)‪ .‬נראה כי הרוב המוחלט‬
‫של ערביי השטחים (‪ )53%‬שפוט בגין עבירת שב"ח כעבירה ראשית‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 8‬הקשר בין המוצא לבין עילת הסיווג כטעון הגנה‬
‫כלל טעוני ההגנה‬
‫ערבים ישראלים‬
‫ערביי שטחים‬
‫יתר טעוני‬
‫ההגנה‬
‫‪4956‬‬
‫‪)27.6%( 1366‬‬
‫‪)11.8%( 587‬‬
‫‪)60.6%( 3003‬‬
‫‪)29.4%( 1459‬‬
‫‪)33.2%( 453‬‬
‫‪)38.2%( 224‬‬
‫‪)26%( 781‬‬
‫סכסוכים‬
‫‪)6.3%( 311‬‬
‫‪)6.7%( 91‬‬
‫‪)3.1%( 18‬‬
‫‪)6.7%( 202‬‬
‫מין‬
‫‪)2.8%( 14‬‬
‫‪)2.4%( 33‬‬
‫‪)2.4%( 14‬‬
‫‪)3.1%( 93‬‬
‫‪N‬‬
‫שיתוף פעולה‬
‫‪2(2, N = 1909) = 19.731, p < .05‬‬
‫עיון בטבלה ‪ 8‬מלמד כי העילה המרכזית לסיווג טעוני הגנה עבור שלוש הקבוצות האתניות הנה‬
‫שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק‪ .‬נראה כי האוכלוסייה הערבית בולטת בתחום זה‪,‬‬
‫ובמיוחד בקרב ערביי השטחים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה כי ערביי השטחים מסוכסכים פחות בצורה‬
‫משמעותית עם אסירים אחרים‪ .‬ייתכן מאוד כי הדבר נובע מכך שרובם שפוט בגין עבירת שב"ח‪,‬‬
‫ולא רואים את עצמם כחלק מהאוכלוסייה הפלילית‪ ,‬ולכן משתדלים להתרחק מאסירים פליליים‬
‫אחרים בכלא‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪.5‬דיון ומסקנות‬
‫המחקר הנוכחי בוחן את סוגיית האסירים טעוני ההגנה בישראל ומטרתו הנה לאתר את‬
‫המאפיינים הייחודיים לאוכלוסייה זו‪ .‬המחקר בוחן משתנים שונים ומגוונים העלולים להשפיע‬
‫על הסיכוי של האסיר להיות טעון הגנה‪ :‬משתנים לגליים‪ :‬משך המאסר הנוכחי‪ ,‬רצידיביזם‪ ,‬וסוג‬
‫העבירה האחרונה שבגינה נשפט האסיר; ומשתנים אקסטרה לגליים‪ :‬מוצא האסיר‪ ,‬גיל האסיר‪,‬‬
‫ורמת ההשכלה שלו‪ .‬הדיון שלהלן יתמקד בניתוח ממצאי המחקר הנוכחי לאור הספרות‬
‫האקדמית הקיימת בנושא זה‪.‬‬
‫ניתוח המשתנים הלגליים מלמד כי למשך המאסר הנוכחי והרצידיביזם ישנה השפעה מובהקת‬
‫על סיכוייו של האסיר להיות מוגדר כטעון הגנה‪ .‬בעוד שממוצע הרצידיביזם בקרב אסירים‬
‫רגילים עומד על ‪ 2.75‬מאסרים‪ ,‬בקרב אסירים טעוני הגנה הוא עומד על ‪ 4.79‬מאסרים – כמעט פי‬
‫שניים‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות שמשך המאסר הנוכחי של אסירים טעוני הגנה גבוה באופן מובהק מזה‬
‫של אסירים רגילים‪ ,‬הפער ביניהם הוא קטן‪ ,‬וייתכן כי הדבר נובע מגודל המדגם‪.‬‬
‫הממצאים הללו תומכים בספרות המדעית הקיימת בדבר אלימות וקורבנות בבית הסוהר‪ .‬לפי‬
‫הספרות‪ ,‬ככל שאסיר שוהה זמן רב יותר בין כותלי הכלא‪ ,‬אם הדבר מתבטא בתקופות מאסר‬
‫ממושכות או במספר מאסרים גבוה‪ ,‬כך גדלים סיכוייו להיות מעורב באירועים אלימים‪ .‬הסיבות‬
‫לכך הן כי הוא עם הזמן צובר אויבים ולכן מעורב באירועים אלימים אם כתוקפן ואם כקורבן‪.‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬הוא מסגל לעצמו עם הזמן שגרת יום קבועה שהופכת אותו ל"טרף קל" מצד אסירים‬
‫אחרים (‪.)Lahm, 2008; Perez et al, 2009‬‬
‫השערה מרכזית במחקר זה הייתה בדבר השפעתה של העבירה האחרונה שבגינה נשפט האסיר‬
‫על סיכוייו להפוך לטעון הגנה‪ .‬השפעתה של העבירה האחרונה נובעת באופן ישיר מתרבות‬
‫האסירים‪ .‬כחלק מתרבות האסירים קיימת בכלא היררכייה של מעמדות‪ ,‬ומעמדו של האסיר‬
‫נקבע בדרך כלל לפי העבירה האחרונה שבגינה נשפט (האף‪ .)1983 ,‬בתחתית סולם ההיררכייה‬
‫נמצאים אסירים שעברו עבירות מין לסוגיהן‪ ,‬אסירים שפגעו באוכלוסיות חלשות ואסירים שפגעו‬
‫בביטחון המדינה ( האף‪;1933 ,‬עינת‪Bowker, 1980; Bowker, 1983; Dumond, 1992; 1996 ,‬‬
‫‪.)Spencer, 2009; Wolff et al, 2008‬‬
‫‪38‬‬
‫מתוך מודל הרגרסייה וטבלה ‪( 2‬התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי סוג העבירה האחרונה)‬
‫עולה כי בהשוואה לעבירת האלימות‪ ,‬הרי שעבירות רכוש‪ ,‬סמים ושהות בלתי חוקית מנבאות‬
‫באופן מובהק כי האסיר יוגדר כטעון הגנה‪ ,‬בעוד שעבירות מין מקטינות את הסיכוי של אסיר‬
‫להיות טעון הגנה‪.‬‬
‫עבירת האלימות נבחרה במודל כקטגוריית ההשוואה מאחר והיא הקטגורייה הגדולה ביותר‪.‬‬
‫הממצאים מראים כי אחוז עברייני האלימות בקרב האסירים הרגילים (‪ )35.8%‬גבוה יותר מזה‬
‫שנמצא בקרב אסירים טעוני הגנה (‪ .)27.3%‬כמו כן‪ ,‬גם מתוך מודל הרגרסייה נראה כי העבירות‪:‬‬
‫רכוש‪ ,‬סמים ושב"ח מנבאות באופן מובהק כי האסיר יוגדר כטעון הגנה‪ ,‬מכאן שבניגוד להשערת‬
‫המחקר‪ ,‬ישנן עבירות אחרות שקודמות לעבירות האלימות בהשפעתן על ההגדרה של אסיר כטעון‬
‫הגנה‪ .‬ייתכן מאוד כי אסירים השפוטים בגין עבירת אלימות אכן מעורבים באירועים אלימים‬
‫יותר מאסירים השפוטים בגין עבירות אחרות‪ .‬מעורבות שבאה לידי ביטוי בהיותם הצד התוקפן‬
‫ולא הקורבן ולכן הם אינם מוגדרים כטעוני הגנה‪ .‬חשיבותה של ההתנהגות האלימה נובעת‬
‫מתרבות האסירים‪ .‬האלימות בבית הסוהר מסמנת קשיחות‪ ,‬עוצמה וסטטוס של האסיר‪,‬‬
‫ובאמצעות הפגנת אלימות האסיר מגן על עצמו מפני מעשי אלימות של אחרים ומונע את הפיכתו‬
‫לקורבן (עינת‪ ;1996 ,‬שוהם ואחרים‪ .)Irwin, 1980 ; Edgar et al, 2003 ;2009 ,‬החשש מפני‬
‫אלימות הנו חשש כבד בקרב האסירים‪ ,‬ולכן לעיתים הם נוהגים בתוקפנות קיצונית על מנת‬
‫להוכיח את גבריותם‪ ,‬ובכך להגן על עצמם (שוהם ואחרים‪.)2009 ,‬‬
‫מתוך מודל הרגרסייה נמצא כי עבירות רכוש וסמים מעלות באופן מובהק וחיובי את סיכוייהם‬
‫של עברייני רכוש וסמים להיות מוגדרים כטעוני הגנה‪ .‬מדובר בעבירות אשר בדרך כלל הולכות יד‬
‫ביד מאחר ועברייני סמים (בעיקר מכורים) נאלצים לעסוק גם בעבירות רכוש על מנת לממן את‬
‫השימוש בסמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתוך הכלא נוצרים סכסוכים רבים על רקע שימוש בסמים‪ ,‬חובות‬
‫לאסירים אחרים והחדרת סמים לכלא‪ .‬ייתכן כי אותם סכסוכים וחובות מעלים את הצורך‬
‫להגדיר את אותם אסירים כטעוני הגנה‪ .‬מתוך טבלה ‪ 7‬עולה כי סכסוכים הנה העילה השנייה‬
‫בחשיבותה להגדרת אסירים כטעוני הגנה‪.‬‬
‫אחד הממצאים העיקריים במחקר זה הוא היחס לעבירת המין בכלא‪ .‬לפי הספרות הקיימת‪,‬‬
‫עברייני המין הנם עבריינים דחויים הנמצאים בתחתית סולם ההיררכייה של העבריינים‪ ,‬ולכן‬
‫גדל הסיכוי לקורבנות שלהם והצורך להגן עליהם‪ ,‬אולם ממצאי המחקר מעלים תמונה שונה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בעוד ששיעורם של עברייני המין בקרב אוכלוסיית טעוני ההגנה עומד על ‪ 3.7%‬בלבד‪ ,‬בקרב‬
‫אוכלוסיית האסירים הרגילים הוא עומד על ‪ - 11.1%‬פי שלושה לערך‪ .‬גם טבלה ‪ 7‬מראה כי‬
‫העילה להגדרת עברייני מין ואסירים בעלי התנהגות מינית חריגה כטעוני הגנה היא השולית‬
‫ביותר (‪.)7.3%‬‬
‫ההסבר הראשון לממצא זה עשוי להיות מקורו בשינויים שהתרחשו בחברה‬
‫הישראלית‪ .‬בשנת ‪ 1997‬עמד מספר האסירים השפוטים בגין עבירת מין על ‪ ,350‬ואילו בשנת ‪2009‬‬
‫הגיע ל‪ ,1300-‬כאשר ‪ 60%‬מהם ביצעו עבירות מין בילדים מתחת לגיל ‪.)Birger et al, 2011( 13‬‬
‫הנושא של עברייני מין בכלל ופדופילים בפרט‪ ,‬נעשה כה מדאיג בשנים האחרונות‪ ,‬ובשנת ‪,2006‬‬
‫בעקבות חוק "הגנה על הציבור מפני עברייני מין"‪ ,‬הוקמה בשרות בתי הסוהר יחידת "צור"‪,‬‬
‫שתפקידה לפקח על פדופילים ששוחררו ממאסר (‪ .)www.ips.gov.i‬התופעה לא פסחה גם על‬
‫אישי ציבור שהורשעו ונשלחו לעונשי מאסר‪ ,‬והדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הנשאי לשעבר‬
‫משה קצב שניהל משפט מתוקשר במשך מספר שנים וכיום מרצה עונש מאסר בכלא "מעשיהו"‪.‬‬
‫הסבר נוסף טמון בשינוי שחל בתרבות האסירים‪ .‬כסוהרת‪ ,‬זכורים לי סיפוריהם של סוהרים‬
‫וקצינים ותיקים כי בעבר כל אסיר חדש שהיה נכנס לאגף בבית הסוהר היה נדרש להראות את‬
‫הפרוטוקול של התיק הפלילי שלו‪ ,‬ולכן עברייני מין היו בסכנת חיים ממשית‪ .‬היום אני רואה‬
‫בבית הסוהר כי עברייני מין משולבים באגפים הרגילים ולא סובלים מהתנכלויות כפי שהיה נהוג‬
‫בעבר‪ .‬נראה כי ישנה היחלשות של ה"קוד" התרבותי בקרב אסירים‪ ,‬מעין מגמת מעבר שנעה‬
‫מ"קולקטיביזם" ל"אינדיווידואליזם"‪ .‬אם בעבר אסירים היו מוכנים להסתכן בשם ה"קוד"‬
‫התרבותי ולתקוף אסירים אחרים אשר לא נהגו לפי ה"קוד" ובכללם עברייני מין‪ ,‬הרי שהיום‪,‬‬
‫אסירים חושבים בעיקר על טובתם ולא מוכנים לסכן את עצמם ואת הסיכוי שלהם לשחרור‬
‫מוקדם כדי להגן על ערכי ה"קוד"‪ .‬לכן יש כיום לשרות בתי הסוהר את האפשרות לשלב עברייני‬
‫מין באגפים רגילים שלא מיועדים לטעוני הגנה‪.‬‬
‫הסבר אחרון טמון בניסיון של שרות בתי הסוהר למצוא פתרון הולם לעברייני המין‪ .‬שרות בתי‬
‫הסוהר הקים שני אגפים אשר מיועדים לעברייני מין (במעשייהו וחרמון)‪ .‬כך שמצד אחד הם‬
‫הופרדו מכלל אוכלוסיית האסירים‪ ,‬ומצד שני נמנעו מהם התיוג‪ ,‬ההשפלה והסכנה שכרוכים‬
‫בעקבות ההגדרה כטעוני הגנה‪.‬‬
‫ייתכן כי מחקר זה מצביע על שינוי מהותי מאד שחל בתרבות האסירים‪ .‬שינוי שהושפע‬
‫ממגמות שחלו בחברה הכללית‪ ,‬השפיע על תרבות האסירים ועל הדרך בה הם מתייחסים‬
‫‪41‬‬
‫ל"קוד"‪ ,‬והשפיע גם על הפרקטיקה של ניהול אסירים בשרות בתי הסוהר‪ .‬המחקר מעיד על שינוי‬
‫מהותי מאד שחל בתרבות האסירים אשר נחשבת בספרות האקדמית לתרבות סטטית גם כאשר‬
‫האוכלוסייה המרכיבה אותה משתנה באופן תדיר‪ ,‬וזהו ממצא חשוב בפני עצמו‪.‬‬
‫יש הרואים את הכלא כמיקרוקוסמוס לבעיות החברה וכמשקף במידה מסוימת את ההרכב‬
‫האתני הייחודי של המדינה‪ ,‬כאשר ישנן קבוצות אתניות מסוימות שבניגוד ליחסן בחברה‪ ,‬זוכות‬
‫לייצוג יתר בקרב אוכלוסיית הכלא (האף‪ .)1983 ,‬בארצות הברית‪ ,‬למשל‪ ,‬ישנו ייצוג יתר של‬
‫אסירים ממוצא אפרו‪-‬אמריקני‪ .‬נראה כי במסגרת המאבק בסמים‪ ,‬המשטרה מבצעת אכיפה‬
‫מוגברת בקרב אוכלוסייה זו‪ ,‬וכי העבירות שבגינן הם מואשמים חמורות יותר בהשוואה‬
‫לאסירים ממוצא אתני אחר‪ .‬גם )‪ Blumstein (1993‬וגם )‪ Tonry (1996‬מעלים את הנושא של‬
‫פגיעות המיעוט בפני החוק‪ .‬הם טוענים כי מאחר ועבריינים אפרו‪-‬אמריקניים שייכים לקבוצה‬
‫חלשה מבחינה פוליטית‪ ,‬וחסרת השפעה בקרב האליטה‪ ,‬הם פגיעים יותר מבחינת החוק וקל יותר‬
‫לבצע כלפיהם אכיפה מוגברת‪ .‬הסבר נוסף של )‪ Blumstein (1993‬הוא בנושא של אופי ביצוע‬
‫העבירה‪ .‬הוא טוען כי בעוד שעברייינים לבנים מבצעים את הסחר בסמים במקומות מסודרים‬
‫הרחק מעיני המשטרה‪ ,‬סוחרי סמים ממוצא אפרו‪-‬אמריקני פועלים ברחובות ולכן הסיכוי שלהם‬
‫להיעצר על ידי המשטרה גבוה יותר‪ .‬התמונה המצטיירת מהסברים אלה היא שיש שני סוגים של‬
‫עבריינים‪ :‬הקבוצה הראשונה‪ :‬עבריינים לבנים הפועלים בצורה מסודרת‪ ,‬שיטתית ובעלי‬
‫אמצעים על מנת להגן על עצמם בפני אכיפת החוק‪ ,‬ואילו הקבוצה השנייה‪ ,‬עבריינים אפרו‪-‬‬
‫אמריקנים הפועלים ברחוב‪ ,‬ולמשטרה קל מאוד לאכוף את החוק כלפיהם מאחר והם פגיעים‬
‫בפני החוק‪ ,‬ואין להם את האמצעים להתגונן בפני החוק‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי עורך השוואה בין שתי קבוצות אתניות עיקריות בבתי הסוהר בישראל‪:‬‬
‫אסירים ערבים (ערביי ישראל והשטחים‪ ,‬לא כולל אסירים ביטחוניים)‪ ,‬לעומת יתר אוכלוסיית‬
‫האסירים‪ ,‬כאשר רובם הם יהודים ותיקים‪ .‬בעוד שהאסירים הערבים זוכים לייצוג יתר‬
‫באוכלוסיית האסירים (מהווים כ‪ ,)36.2%-‬ממצאי המחקר מראים כי היחס הזה נשמר גם בקרב‬
‫האסירים טעוני ההגנה (‪ ,) 39.4%‬וכי לאסיר ערבי סיכוי גבוה יותר בצורה מובהקת להיות טעון‬
‫הגנה מאשר אסיר ממוצא אחר‪.‬‬
‫ממצא מעניין נוסף שעולה מהמחקר הנו ייצוג היתר של שוהים בלתי חוקיים (בעיקר פלסטינים)‬
‫בקרב אוכלוסיית טעוני ההגנה‪ .‬ממצא זה עשוי ללמד על מערכת היחסים המורכבת של אותם‬
‫‪40‬‬
‫אסירים עם גורמי ביטחון (משטרה ושב"כ)‪ .‬ממצא זה נתמך על ידי הקשר שבין מוצא האסיר‬
‫טעון ההגנה לבין סוג העבירה‪ ,‬ובין המוצא של טעון ההגנה לבין העילה להגדרת האסיר כטעון‬
‫ההגנה‪ .‬כל אלה משקפים תמונה כללית כי אסירים ערבים (בעיקר תושבי השטחים) משתפים‬
‫פעולה עם רשויות אכיפת החוק‪ ,‬ובשל כך מוגדרים כטעוני הגנה‪.‬‬
‫הסבר נוסף לייצוג היתר של אסירים פלסטינים בקרב טעוני ההגנה נובע מהשקפתם על תרבות‬
‫האסירים‪ .‬מדובר באסירים פלסטינים שהעבירה הראשית שבגינה נשפטו היא שהות בלתי‬
‫חוקית‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬אסירים אלה שפוטים בגין עבירה של שהות בלתי חוקית בלבד‪ ,‬אך מי מהם‬
‫שעבר עבירה נוספת‪ ,‬בדרך כלל עבר עבירת רכוש או עבירה הקשורה בהכשלת שוטר והתחמקות‬
‫ממעצר‪ .‬ישנם שוהים בלתי חוקיים ששפוטים בגין עבירות חמורות יותר כמו עבירות אלימות‬
‫וסמים‪ ,‬אך מדובר בחלק קטן מאד מאוכלוסייה זו‪ .‬מכיוון שאסירים אלה שפוטים בגין עבירות‬
‫הנחשבות קלות‪ ,‬או רק בגין שהות בלתי חוקית‪ ,‬הם אינם רואים עצמם כחלק מהאוכלוסייה‬
‫הפלילית הרגילה‪ ,‬וכתוצאה מכך אינם מרגישים כפופים ל"קוד" התרבותי של האסירים‪ ,‬והם‬
‫אינם תופסים את ההגדרה כטעוני הגנה כהרסנית עבורם‪ ,‬בשונה מהאסירים הישראלים‪ .‬לכן‪ ,‬הם‬
‫מעדיפים לשתף פעולה עם הרשויות ובתמורה לכך לקבל הקלות בתנאי המאסר‪ ,‬וזאת מבלי‬
‫לשאת בעלויות החברתיות של הגדרה זו מכיוון והם אינם משתייכים לתרבות הכללית של הכלא‪,‬‬
‫ומהווים תת‪-‬תרבות מובחנת בקרב האסירים ‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪.6‬סיכום והמלצות‬
‫קיימות מספר אוכלוסיות הנחשבות בשירות בתי הסוהר בישראל כאוכלוסיות מיוחדות ‪-‬‬
‫אוכלוסיית טעוני ההגנה היא אחת מהן‪ .‬בעוד ששירות בתי הסוהר‪ ,‬ובתי סוהר רבים ברחבי‬
‫העולם משקיעים משאבים רבים באוכלוסייה זו (הן מבחינה כלכלית והן מבחינת המשאב האנושי‬
‫– אנשי סגל)‪ ,‬מחקרים מעטים מאוד נערכו בתחום‪ .‬המחקר הנוכחי הנו מחקר ראשון מסוגו‬
‫בישראל‪ ,‬כאשר מטרתו הייתה לאתר את המאפיינים היחודיים של טעוני ההגנה ביחס לאסירים‬
‫פליליים רגילים‪.‬‬
‫מתוצאות המחקר עולים שני ממצאים חשובים‪ .‬הראשון‪ ,‬ביחס לעברייני מין‪ .‬עד כה הדעה‬
‫הרווחת בשיח ובספרות המדעית לגבי עברייני מין היה בהקשר של עבריינים דחויים ובעלי‬
‫פוטנציאל לפגיעה‪ ,‬וככאלה שזקוקים להגנה‪ .‬ממצאי המחקר מציגים תמונה שונה לגמרי‪,‬‬
‫ומצביעים על שינוי שחל בתרבות האסירים ביחס לעברייני מין‪ ,‬שינוי שגם שירות בתי הסוהר‬
‫הפנים אותו ולא מסווג עברייני מין באופן גורף כטעוני הגנה‪.‬‬
‫הממצא השני שעולה מהמחקר הוא ביחס לפלסטינים תושבי השטחים‪ .‬מדובר באסירים‬
‫שהעבירה הראשית שבגינה הם שפוטים היא עבירת השב"ח (שהות בלתי חוקית)‪ .‬אסירים אלה‬
‫זוכים לייצוג יתר בקרב אוכלוסיית טעוני ההגנה‪ ,‬והעילה המרכזית להגדרתם כטעוני הגנה היא‬
‫היותם משתפי פעולה עם רשויות אכיפת החוק‪.‬‬
‫למחקר עשויות להיות השלכות על המציאות הקיימת בבית הסוהר לגבי טעוני ההגנה‪ .‬הוא‬
‫מלמד הן על השינוי שחל בתרבות האסירים‪ ,‬והן על הסטטוס הייחודי של אוכלוסיות חלשות‬
‫בתוך כותלי בית הסוהר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מדובר במחקר ראשוני בלבד שמספק תובנות חשובות לגבי אוכלוסיית טעוני ההגנה‪.‬‬
‫חשוב מאו ד כי מחקר זה לא יהיה גם האחרון מסוגו‪ ,‬וייערכו מחקרים נוספים בהמשך שיבחנו‬
‫את התופעה מתוך אספקטים שונים ויעשירו את הספרות המדעית הקיימת בנושא כה חשוב זה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ .7‬ביבליוגרפיה‬
‫בהר‪ ,‬ד‪" )2011( .‬חשופים לסכנה"‪ ,‬רואים שב"ס‪.6-8 :30 ,‬‬
‫האף‪ ,‬ר‪" )1983( .‬אלימות בבתי סוהר‪ :‬מדיניות והיבטים סוציולוגיים"‪ ,‬עבריינות וסטייה‬
‫חברתית‪ ,‬י"א‪.65-80 :‬‬
‫כספי‪ ,‬י‪ )1999( .‬עבירות ועבריינים בישראל‪ .1948-1998 ,‬נתניה‪ :‬הוצאת אתיקה‪.‬‬
‫מקנמארה‪ ,‬ד‪" )1983( .‬אסירים כנפגעים ואסירים כפוגעים"‪ ,‬עבריינות וסטייה חברתית‪,‬‬
‫י"א‪.81-92 :‬‬
‫עינת‪ ,‬ת‪ )1996( .‬ה‪ ARGOT-‬כאחד המאפיינים העיקריים של תת תרבות האסירים בישראל‪.‬‬
‫חיבור לשם קבלת תואר מוסמך בקרימינולוגיה‪.‬‬
‫עינת ת‪ )2005( .‬שפה אסורה‪ :‬החיים והמילים בין כותלי הכלא‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת שוקן‪.‬‬
‫פקנ"צ אסירים טעוני הגנה‬
‫‪04.04.00‬‬
‫קרא‪ ,‬ב' (‪" )2003‬אין פשע מאורגן בישראל? תשאלו את ה'וורף זקונה'"‪ ,‬הארץ‪.06.05.2003 ,‬‬
‫שהם‪ ,‬א‪ .‬ואזולאי‪-‬צייכנר‪ ,‬ש‪ )2008( .‬זהות מקועקעת‪ ,‬פיקוח חברתי וקעקועים בבתי הכלא‪ .‬באר‬
‫שבע‪ :‬הוצאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫שוהם‪ ,‬ש"ג‪ ,‬שביט‪ ,‬ג‪ ,.‬קאבאליון‪ ,‬ג‪ ,.‬עינת‪ ,‬ת‪ )2009( .‬עבירות ועונשים (מהדורה שלישית)‪ .‬קרית‬
‫ביאליק‪ :‬אח‪.‬‬
‫שהם‪ ,‬א‪ )2010( .‬הצד האפל של השמש‪ :‬סטייה ופיקוח חברתי במוסדות כוללניים‪ .‬באר שבע‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫‪Alarid, L. F. (2000) "Sexual Orientation Perspectives of Incarcerated Bisexual and Gay‬‬
‫‪Men: The County Jail Protective Custody Experience", The Prison Journa, 80: 80-95.‬‬
‫‪Anderson, D. C. (1980) "The Price of Safety: I Can't Go Back Out There", Corrections‬‬
‫‪44‬‬
Magazine, 6: 6-15.
Arnold, D. O. (1990) The Sociology Of Subcultures. Berkly: Glendessary Press.
Birger, M. Bergman-Levy, T. and Osman, O. (2011) "Treatment of Sex Offenders in
Israeli Prison Settings", The Journal of the American Academy of Psychiatry and the
Law, 39: 100-103.
Blumstein, A. (1993) "Making Rationality Relevant – The American Society of
Criminology 1992 Presidential Address", Criminology, 31(1): 1-16.
Bobo, L. and Hutchings, V. (1996) "Perceptions of Racial Group Competition:
Extending Blumer's Theory of Group Posution in Multiracial Society Context",
American Sociological Review, 61: 951-972.
Bowker, L. H. (1980) Prison victimization. New York: Elsevier North Holland Inc.
Bowker, L. H. (1982) Victimization and victims in American correctional institutions .
In R. Johnson & H. Toch (Eds.), The pains of imprisonment (pp. 63-76). Beverly Hills:
CA, Sage.
Browne, A., Cambier, A. and Agja, S. (2011) "Prisons Within Prisons: The Use of
Segregation in the United States", Federal Sentencing Reporter, 24 (1): 46-49.
Camp, S.D., Gase, G. G., Langan, N.P., and Johnson, B. (2003) "The influence of
prisons on inmate miscomduct: A multilevel investigation", Justice quarterly, 20:
45
501-533.
Clements, C. B. (1980) "Crowded Prisons – A Review of Psychological and
Environmental Effects", Law and Human Behavior, 3(3): 217-225.
Cohen, B. Z. and Palmor, S. (1985) "The Impact of Ethnicity on Probation and
Dispotitions in Israel", Justice Quarterly, 2(2): 197-212.
Cooley, D. (1993) "Criminal victimization in male federal prisons", Canadian Journal
Of Criminology, 35: 479-495.
Cunningham, M.D., Sorensen, J.R., Vigen, M.P and Woods, S.O. (2010) "Inmate
homicide: Killers, victims, motives, and circumstances", Journal of Criminal
Justice, 38:348-358.
DeLici, M., Berg, M. T. and Hochstetker, A. (2004) "Gang members, career criminals
and prison violence: Further specification of the importation model of inmate
behavior", Criminal Justice Studies, 17: 369-383.
Deitch, M. (2010) "Special Populations and the Importance of Prison Oversight",
American Journal of Criminal Law, 37(3): 291-315.
Donnellan, M. B., Ge, X., and Wenk, E. (2002) "Personality characteristic og juvenile
offenders: differences in the CPI by age at first arrest and frequency of offending",
Personality and Individual Differences, 33: 727-740.
46
Dumond, R. W. (1992) "The sexual assault of male inmates in incarcerated settings",
International Journal of the Sociology of Law, 20(2): 135-157.
Duncan, G. J. (1991) "Made in Heaven: Secondary Dats Analysis and Interdisciplinary
Collaborators", Developmental Psychology, 27(6): 949-951.
Einat, T. & Einat, H.(2000) "Inmate Argot as an Expression of Prison Subculture: The
Israeli Case", The Prison Journa, 80: 309-325.
Edgar, K., O'Donnell, I. and Martin, C. (2003) Prison Violence: The Dynamic of
Conflict, Fear and Power. Deavon: Willan Publishing.
Felson, R. B. (1997) "Routine Activities and Involvement in Violence as Actor,
Witness,or Target", Violence and Victims, 12 (3): 209-221.
Fishman, G., Rattner, A., and Turjeman, H. (2006) "Sentencing Outcomes in a
Multinational Society", European Journal of Criminology, 3(1):69-84.
Flanagan, T. (1983) "Correltes of institutional misconduct among state prisoners",
Criminology, 21: 29-39.
Flynn, E. (1998) Managing elderly offenders: A national assessment. Washungton,
DC: National Institute of Justice.
Flynn, E. (2000) Elders as perpetrarors. In M. Rothman & B. Dunlop (Eds), Elders,
crime, and the criminal justice system: Myth, perceptions, and reality in the 21
47
century (pp. 43-83). New York: Springer.
Franklin, T., Franklin, C., and Pratt. T. C. (2006) "Examining the empirical relationship
between prison crowding and inmate misconduct: A meta-analysis of conflicting
research results", Journal of Criminal Justice, 34(4): 401-412.
Gendreau, P., Tellier, M.C, and Wormith, J.S. (1985) "Protective Custody: The Crisis
Within Our Prison", Probation, 49: 55-63.
Gettinger, S. H. (1979) Sentenced to Die: The People, the Crimes and the
Controversy. New York: MacMillan.
Gibbons, D.C. (1986) Society Crime and Criminal Careers. New Jersey: Prantice Hall.
Goffman, E. (1961) Asylums. Garden City, NY: Doubleday.
Grapendaal, M. (1990) "The inmates subcultures in Dutch prisons", British Journal of
Criminology, 30: 341-357.
Griffin, M. L. and Hepburn, J. R. (2006) "The effect of gang affiliation on violent
misconduct among inmates during the early years of confinement", Criminal
Justice & Behavior, 33(4): 419-448.
Hasisi, B. (2005) Policing Minorities in a Deeply Divided Society: Police Performance
and Presence in Israel ", In: Avnon Dan and Benziman Yotam, Plurality and
Citizenship in Israel: Moving Beyond the Jewish/Palestinian Civic Divide. Rutledge,
48
152-170.
Herman, d. (1984) The Rape Culture In: J. Freeman (ed). Women: A Feminist
Perspective. Mayfield: Publishing Company. 20-38.
Irwin, J. (1980) Prisons in turmoil. Boston: Little Brown Applications.
Irwin, J. (1985) The jail: Managing the underclass in American society. Berkeley:
University of California Press.
Irwin, J. and Cressey, D.R. (1962) "Thieves, convicts and the inmate culture", Social
Problems. 10: 142-155.
Jackson, P. I. (1989) Minority Groups, Threat Crime, and Policing: Social Context and
Social Control. New-York: Praeger.
Jacobs, D. (1979) "Inequality and Police Strength: Conflict Theory and Coercive
Control in Metropolitan areas", American Sociological Review, 44: 913925.
Kellar, M. and Wang, H. M. (2005) "Inmate Assault in Texas County Jails", The Prison
Journal, 85: 515-534.
Kent, S. L. and Jacobs, D. (2005) "Minority Threat and Police Strength from 1980 to
2000: A Fixed-Effects Analysis of Nonlinear Interactive Effects in Large U.S. Cities",
Criminology, 43(3): 731-760.
49
Kerbs, J. J and Jolley, J. M. (2007) "Inmate on Inmate Victimization Among Older
Male Prisoners", Crime & Delinquenc, 53: 187-218.
King, K., Steiner, B. and Breach, R. (2008) "Violence in the Supermax: A SelfFulfilling Prophecy", The Prison Journal, 88: 144-168.
Lahm, K., (2008) "Inmate-On-Inmate Assault: A Multilevel Examination of Prison
Violence", Criminal Justice and Behavior, 35: 120-137.
Lahm, K., (2009) "Physical and Property Victimization Behind Bars: A Multilevel
Examination", International Journal of Offender Therapy and Comparative
Criminology, 53: 348-365.
Loeber, R., and Farrington, D. P. (1998) Serious and violent jouvenile offenders: Risk
factors and successful interventions. Thousand Oaks, CA: Sage.
McArt, E. W. and McDougal, L. W. (1985) "Secondary Data Analysis – A New
Approach to Nursing Research", The Journal of Nursing Scholarship, 17(2): 54-57.
Moster, A. N., Jeglic,E. L. (2009) "Prison Warden Attitudes Toward Prison Rape and
Sexual Assault: Finding Since the Prison Rape Elimination Act (PREA)", The Prison
Journal, 89: 65-78.
Murphy, J. W. and Schlaerth, C. A. (2010) "Where Are Your Data? A Critique of
Secondary Data Analysis in Sociological Research", Humanity & Society, 34: 37951
390.
Parisi, N. (1982) Coping With Imprisonement. Beverly Hills: Sage Publications.
Perez, D., Gover, A., Tennyson, K. and Santos, S. (2010) "Individual and Institutional
Characteristics Related to Inmate Victimization", International Journal af Offender
Therapy and Comparative Criminology, 54: 378-394.
Pierson, T. A. (1987) Protective Custody: The Missouri Experience With Comperative
State Analysis. Missouri: Missouri Departmentof Corrections.
Rew, L., Koniak, D., Lewis, M. A., Miles, M., and O'Sullivan, A. (2000) "Secondary
Data Analysis: New Perspective for Adolscent Research", Nursing Outlook, 48: 223229.
Robertson, J. E. (1987)" The constitution in protective custody: An analysis of the
rights of protective custody inmates", Cincinnati Law Review, 56: 91-143.
Rokach, A. (2000) "Ofence Type and the Experience of Loneliness",International
Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 44: 549-563.
Ross, J. I., and Richards, S. C. (2002) Behind bars: Surviving prison. Indianapolis, IN:
Alpha Books.
Shalev, S. (2009) Supermax: controlling risk through solitary confinement.
Cullompton: Willan.
50
Shoham, E. (2006) '"Signs of Honor" Among Russian Inmates in Israel's Prisons",
International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 54:9841003.
Spencer, D., (2009) "Sex offender as homo sacer", Punishment & Society, 11: 214240.
Steiner, B. (2009) "Assessing Static and Dynamic Influences on Inmate Violence
Levels", Crime Delinquency, 55: 134-161.
Sykes, G. (1958) The society of captives. Princeton, NJ: Princeton University Press.
Sykes, G. and Matza, D. (1957) "Techniwues of neutralization", American
Sociological Review, 22: 664-670.
Sykes, G. and Messinger, S.L. (1970) The Inmate Social Code. The Sociology of
punishment and correction, Johnston, Savitz and Wolfgan (eds), second edition,
401-408.
Tayler, M. C. (1998) "How White attitudes vary with the racial composition of local
populations: Numbers count", American Sociological Review, 63: 512-535.
Tellier, M. C., Wormith, J. S., and Gendreau, P. (1984) Protective Custody: The
Emerging Crisis Within The Prison System. Ottawa: Ministry of the Solicitor
General.
52
Toch, H. (1977) The Ecology of Survival: Living in Prison. New York Free Press.
Toch, H. (1992) Living in Prison: The Ecology of Survival. Washington, DC: American
Psychological Association.
Tonry, M. (1996) Malign Neglect – Race, Crime, and Punishment in America. NewYork: Oxford University Press.
Van Wijk, A. Mali, B. R. F., Bullens, R. A. R. and Vermeiren R. R. (2007) "Criminal
Profiles of Violent Juvenile Sex and Violent Juvenile Non-Sex Offenders", Journal of
Interpersonal Violence, 22: 1340-1355.
Walmsley, R., Howard, L. and White, S. (1992) The National Prison Survey
1991: Main Findings. Home Office Research Study 128. London: HMSO.
Toch, H., & Johnson, R. (1982) The pains of imprisonment. Beverly Hills, CA: Sage.
Vantour, J. A. (1979) A Proposal Regarding Protective Custody in Federal
Institutions. Ottawa: Correctional Service of Canada.
Watson, M. (1980) "Outlaw Motorsyclists: An Outgrowth of Lower Class Cultural
Concerns", Deviant Behavior,2: 31-48.
Wikstrom, P. O. (1990) "Age and Crime in a Stokholm Cohort", Journal of
Quantative Criminology, 6: 61-84.
Windle, P. E. (2010) "Secondary Data Analysis: Is It Useful and Valid?", Journal of
53
PeriAnestbesia Nursing, 25(5): 322-324.
Wolf,Y. (2002)" Violations of Out-Group and In-Group Regulations in the Eyes of
Ordinary and Protected Prisoners: An Instance of Judgmental Modularity",
International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 46: 206219.
Wolff, N., Shi, J., and Bachman, R. (2008) "Measuring Victimization Inside Prisons:
Questioning the Questions", Journal of Interpersonal Violence, 23: 1343-1362.
Wolff, N., Shi, J., and Blitz, C. (2008) "Racial and Ethnic Disparities in Types and
Sources of Victimization Inside Prison", The Prison Journal, 88: 451-472.
Wolff, N., Blitz, C. L., Shi, J., Siegel, J., and Bachman, R. (2007) "Physycal violence
inside prisons: Rates of victimization", Criminal Justice and Behavior, 34: 588-599.
Wooldredge, J. D. (1998) "Inmate lifestyles and opportunities for victimization",
Journal of Research in Crime and Delinquency, 35: 480-502.
Woolredge, J., Griffin, T., and Pratt, T. (2001) "Considering hierarchial models for
research on inmate behavior: Predicting misconduct with multilevel data", Justice
Quarterly, 18: 203-231.
Wormith, J. S. (1983) "A Survey of Incarcerated Sexual Offenders", Canadian Journal
of Criminology, 25: 379-391.
54
Wright, K. (1991) "The violent and victimized in the male prison", Journal of Offender
Rehabilitation, 16: 1-25.
www.ips.gov.il
55
‫אתר שב"ס באינטרנט‬
‫נספח א'‬
‫הקשר בין המוצא לבין העבירה בקרב טעוני ההגנה‪.‬‬
‫כלל טעוני ההגנה‬
‫טעוני הגנה‬
‫טעוני הגנה‬
‫ערבים ישראלים‬
‫תושבי השטחים‬
‫יתר טעוני‬
‫ההגנה‬
‫‪4956‬‬
‫‪)27.6%( 1366‬‬
‫‪)11.8%( 587‬‬
‫‪)60.6%( 3003‬‬
‫אלימות‬
‫‪)27.3%( 1355‬‬
‫‪)31.2%( 426‬‬
‫‪)14.1%( 83‬‬
‫‪)28.2%( 846‬‬
‫רכוש‬
‫‪)30.6%( 1515‬‬
‫‪)29.1%( 398‬‬
‫‪)15.5%( 91‬‬
‫‪)34.2%( 1026‬‬
‫סמים‬
‫‪)22.1%( 1095‬‬
‫‪)26.9%( 368‬‬
‫‪)7.8%( 46‬‬
‫‪)22.7%( 681‬‬
‫מין‬
‫‪)3.7%( 181‬‬
‫‪)3.2%( 44‬‬
‫‪)1.9%( 11‬‬
‫‪)4.2%( 126‬‬
‫שב"ח‬
‫‪)6.3%( 311‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪)53%( 311‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪N‬‬
‫‪2(5, N = 4956) = 523.65, p < .005‬‬
‫‪56‬‬