‫סקירת ספרות‬ ‫אסירים מבוגרים‪:‬‬ ‫בין שילוב לבידול‬ ‫עידו דוידסקו‬ ‫דרור ולק‬ ‫יחידת המחקר‪ ,‬שירות בתי הסוהר‪ ,‬פרסום מס' ‪ ,LR-02-2012‬ינואר ‪2012‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫יחידת המחקר‬ ‫שירות בתי הסוהר‬ ‫אזור התעשייה הצפוני‬ ‫ת"ד ‪ ,81‬רמלה ‪72100‬‬ ‫טל‪08-9775972 :‬‬ ‫פקס‪08-9193807 :‬‬ ‫‪www.ips.gov.il‬‬ ‫עריכה לשונית ‪ /‬ורדה בן־יוסף‬ ‫עיצוב גרפי ‪ /‬אוטוגלידה‬ ‫תקציר מנהלים‬ ‫‪1‬‬ ‫פרק ‪ :1‬האם בתי הסוהר הופכים לבתי אבות?‬ ‫‪4‬‬ ‫פרק ‪ :2‬מאפיינים מיוחדים של אסירים מבוגרים‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק ‪ :3‬תת־קבוצות בקרב האסירים המבוגרים‬ ‫‪12‬‬ ‫פרק ‪ :4‬אסירים מבוגרים ‪ -‬שילוב או בידול?‬ ‫‪15‬‬ ‫פרק ‪ :5‬השתלבות אסירים מבוגרים בקהילה‬ ‫‪21‬‬ ‫סיכום והמלצות‬ ‫‪24‬‬ ‫קריאה מומלצת‬ ‫‪26‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪27‬‬ ‫במרבית המדינות המערביות אוכלוסיית האסירים הולכת ומזדקנת‪ ,‬ומגמה זו צפויה להתחזק בשנים‬ ‫הבאות‪ .‬בעשור האחרון זינק מספר האסירים המבוגרים בארצות הברית ב־‪ 28%‬ובבריטניה‬ ‫ב־‪ .119%‬בישראל גדל מספרם של האסירים הפליליים בני ‪ 55‬ומעלה בשנים ‪ 8111-8118‬ב־‪,191%‬‬ ‫כלומר כמעט פי שלושה (לעומת גידול של ‪ 51.5%‬בלבד במספרם של האסירים הפליליים האחרים)‪,‬‬ ‫ומספרם היום ‪ .232‬שיעורם של האסירים המבוגרים בתוך כלל האסירים הוכפל בשנים אלה –‬ ‫מ־‪ 3.5%‬ל־‪ .8.2%‬רובם המוחלט של אסירים אלה (‪ )92.8%‬הם גברים‪ ,‬והעבירות השכיחות ביותר‬ ‫שלהם הן עבירות מין (‪ 82%‬מכלל האסירים המבוגרים) ועבירות כלפי חיי אדם (‪( )88%‬שב"ס‪,‬‬ ‫‪ .)8111‬בין הגורמים למגמת ההזדקנות של אוכלוסיית האסירים בארץ ובעולם – העלייה בתוחלת‬ ‫החיים ושינוי במדיניות הענישה‪ .‬תופעה זו זכתה לביטוי נרחב בספרות המחקר‪ ,‬ובכלי התקשורת‬ ‫מדובר על כך ש"אוכלוסיית בתי הסוהר מאפירה"‪.‬‬ ‫אוכלוסיית האסירים המבוגרים היא אוכלוסייה מובחנת שמאפייניה שונים משל אסירים צעירים‪.‬‬ ‫לאסירים המבוגרים מאפיינים מיוחדים – רפואיים‪ ,‬תפקודיים‪ ,‬פסיכולוגיים וחברתיים‪ .‬תהליך‬ ‫ההזדקנות בבית הסוהר מתואר בספרות כתהליך מואץ לעומת הזדקנות מחוץ לכותלי בית הסוהר‪:‬‬ ‫מצבו הרפואי של אסיר כבן ‪ 51‬שקול לעתים לזה של אדם בן ‪ 85-81‬בקהילה‪ .‬מחקרים בארצות‬ ‫הברית מלמדים שקרוב למחצית האסירים המבוגרים סובלים ממחלות כרוניות‪ .‬התחלואה של‬ ‫אסירים מבוגרים אלה אינה מוגבלת לתחום הפיזי‪ :‬מחציתם עומדים בקריטריונים של אבחון הפרעה‬ ‫פסיכיאטרית אחת לפחות‪ ,‬אף על פי שרק מקצתם זכו לאבחון מתאים וקיבלו טיפול הולם‪ .‬אחת‬ ‫ההפרעות הפסיכיאטריות הבולטות בקרב אסירים מבוגרים היא דיכאון‪ ,‬ואליו נלווים לא אחת‬ ‫תסמינים של דחק וטראומה הקשורים למאסר‪ .‬לכל אלה נלווים גם תסמינים גריאטריים‪ ,‬ובהם ירידה‬ ‫בראייה ובשמיעה‪ ,‬נפילות‪ ,‬ניידות מוגבלת וקשיים קוגניטיביים‪ ,‬ואלה מסכנים את ביטחונו של האסיר‪.‬‬ ‫מבחינת ההתנהגות‪ ,‬אסירים מבוגרים מתוארים "פרגמטיים"‪ ,‬הם מעורבים במידה מועטה בעבירות‬ ‫משמעת ומקבלים עליהם את "כללי המשחק"‪.‬‬ ‫אוכלוסיית האסירים המבוגרים אינה עשויה מקשה אחת‪ .‬נהוג להבחין בין שלוש תת־קבוצות של‬ ‫אסירים מבוגרים‪ )1( :‬אסירים שנכנסו למאסר בגיל מאוחר‪ ,‬ללא מאסרים קודמים‪ .‬אסירים אלה חווים‬ ‫את המשבר העמוק ביותר עם כניסתם לבית הסוהר; (‪ )8‬אסירים שנשאו תקופת מאסר בצעירותם‬ ‫וחזרו למאסר בגיל מבוגר; (‪ )3‬אסירים שנכנסו לבית הסוהר בגיל צעיר והזדקנו מאחורי הסורגים‪.‬‬ ‫קבוצה זו נתונה בסיכון מוגבר לפתח תסמונת של "מיסוד" (‪ )Institutionalization‬ולאבד קשר עם‬ ‫העולם שמחוץ לבית הסוהר‪ .‬משמעותה של מגמת ההזדקנות של אוכלוסיית האסירים בעולם היא‬ ‫שרבים יותר האסירים המסיימים את חייהם בין כותלי בית הסוהר‪ ,‬תופעה שהיא גורם דחק של ממש‬ ‫בקרב אסירים מבוגרים‪ .‬לצד ההבדלים בין קבוצות האסירים המבוגרים‪ ,‬נראה שיש גם פער מגדרי‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תקציר מנהלים‬ ‫אף ששיעור הנשים בתוך כלל האסירים המבוגרים בשב"ס הוא אחוז אחד בלבד‪ ,‬מצבן הרפואי‬ ‫והפסיכולוגי ירוד יותר‪.‬‬ ‫אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בקשר לאסירים מבוגרים היא סוגיית שילובם בבתי הסוהר הרגילים‬ ‫לעומת יצירת מסגרות כליאה מובחנות‪ .‬המצדדים בהפרדת האסירים המבוגרים מכלל אוכלוסיית בית‬ ‫הסוהר מציינים בראש ובראשונה את החשש מפני התעללות של אסירים צעירים באסירים מבוגרים‪,‬‬ ‫חשש שנתמך במחקר‪ .‬כמו כן נטען שמסגרות כליאה ייעודיות יכולות לתת מענה לצורכיהם המיוחדים‬ ‫של אסירים מבוגרים‪ ,‬וכן לאפשר איגום משאבים וחיסכון כלכלי‪ .‬מנגד מושמעות טענות שאסירים‬ ‫מבוגרים עשויים לשמש גורם מייצב וממתן בתוך אוכלוסיית בית הסוהר‪.‬‬ ‫כשם שתקופת המאסר טומנת בחובה אתגרים מיוחדים לאסיר המבוגר‪ ,‬כך תהליך ההשתלבות‬ ‫מחדש בקהילה לאחר השחרור דורש ממנו התמודדות מורכבת‪ .‬אמנם שיעורי הרצידיביזם בקרב‬ ‫אסירים מבוגרים נמוכים לאין שיעור מאלה של אסירים צעירים‪ ,‬אך השחרור מבית הסוהר הוא מקור‬ ‫לחששות ולדחק‪ .‬החששות העיקריים של אסירים מבוגרים נוגעים למקום מגוריהם לאחר השחרור‪,‬‬ ‫לביטחונם האישי ולקבלת טיפול רפואי‪ .‬רבים מהאסירים המבוגרים שנשאו תקופת מאסר ממושכת‬ ‫איבדו קשר עם משפחותיהם וחבריהם‪ ,‬והם נותרו ללא מעגלי תמיכה חברתיים וכלכליים‪ .‬מקצתם אף‬ ‫מעדיפים להישאר בין כותלי בית הסוהר משום שלתפיסתם אין להם די שנים לחיות או די כוחות‬ ‫"להתחיל מחדש"‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬השתלבות של אסיר משוחרר מבוגר בשוק העבודה היא משימה‬ ‫מורכבת ולעתים אף בלתי אפשרית‪.‬‬ ‫אסירים מבוגרים מתוארים בספרות כאסירים "שקופים"‪ .‬הם אסרטיביים וקולניים פחות מאסירים‬ ‫צעירים‪ ,‬ובשל כך צוות בית הסוהר עלול שלא לתת את הדעת לצורכיהם‪ .‬אחד הדוחות שחוברו‬ ‫בבריטניה בנושא זה זכה לכותרת "אין בעיות – זקן ושקט"‪ .‬ארגוני כליאה רבים בעולם פועלים לפי‬ ‫"עקרון האחידות" (‪ ,)sameness principle‬כלומר התייחסות אחידה לכלל אוכלוסיית בית הסוהר‪,‬‬ ‫אולם אוכלוסיית האסירים המבוגרים מצריכה התייחסות מיוחדת‪ .‬כמה מהחוקרים הבולטים בתחום‬ ‫זה מותחים ביקורת על היעדר מדיניות סדורה בקשר לאסירים המבוגרים ועל מחסור בתכניות תקון‬ ‫ייעודיות לאוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תקציר מנהלים‬ ‫מתוך סקירת הספרות עולות כמה המלצות‪:‬‬ ‫אסירים שנכנסים למאסר ראשון בגיל מבוגר חווים משבר עמוק‪ .‬חשוב לפתח תכניות‬ ‫התערבות שיתרמו להסתגלותם של אסירים אלה לבית הסוהר‪.‬‬ ‫יש להתאים את הסביבה הפיזית בבית הסוהר לצורכיהם של האסירים המבוגרים‪ :‬למקם את‬ ‫המבנים הציבוריים בקרבת התאים ולהתקין אמצעי עזר‪ ,‬כגון מעקות בטיחות‪ ,‬כבש לכיסא‬ ‫גלגלים ומשטחים המונעים החלקה‪.‬‬ ‫תכניות התקון לאסירים מבוגרים צריכות להתמקד בהעלאת הדימוי העצמי שלהם‬ ‫ובהתמודדות עם גורמי דחק ולעסוק פחות בחינוך ובתעסוקה‪.‬‬ ‫חשוב לפתח אצל האסירים המבוגרים כלים להתמודדות עם יחס בלתי נאות הצפוי מאסירים‬ ‫צעירים מהם‪.‬‬ ‫צוותי הכליאה צריכים להכיר את המאפיינים המיוחדים של אסירים מבוגרים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫אי־ציות להוראות עלול לנבוע מקשיי זיכרון של האסיר המבוגר או מירידה בשמיעה ולא‬ ‫מבעיות משמעת‪.‬‬ ‫בשל הקושי של אסירים משוחררים מבוגרים להשתלב בקהילה‪ ,‬חשוב מאוד להפעיל‬ ‫בעבורם לקראת השחרור תכניות הכנה מתאימות המקנות כישורי חיים עצמאיים‪ ,‬כגון בישול‪,‬‬ ‫עריכת קניות‪ ,‬ניהול חשבון בנק‪ ,‬וכן רכישת ידע על מחלות הרקע ואופן הטיפול בהן‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ברבות ממדינות המערב אוכלוסיית האסירים הולכת ומזדקנת‪ ,‬ומגמה זו צפויה להתחזק בשנים‬ ‫הבאות‪ .‬קבוצת האסירים המבוגרים היא קבוצת האסירים הגדלה בקצב המהיר ביותר ( ‪HM‬‬ ‫‪ .)Inspectorate of Prisons, 2005‬בארצות הברית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אף ששיעור האסירים המבוגרים בתוך‬ ‫כלל אוכלוסיית האסירים עדיין נמוך (‪ 5.9%‬בשנת ‪ ,)8119‬מספרם גדל ב־‪ 28%‬בשנים ‪.8119-1999‬‬ ‫לשם השוואה – באותה תקופה גדל מספר האסירים הכולל בארצות הברית בכ־‪ 15%‬בלבד ( ‪VERA‬‬ ‫‪ .)Institute of Justice, 2010; West & Sabol, 2010‬שיעור האסירים בגיל הביניים (‪ )55-51‬עולה אף‬ ‫הוא בהתמדה‪ ,‬ועל כן אוכלוסיית האסירים המבוגרים צפויה לגדול עוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במדינת קליפורניה‬ ‫שיעור האסירים הגברים בני ‪ 51‬ומעלה גדל מ־‪ 5.2%‬בשנת ‪ 1995‬ל־‪ 11.8%‬בשנת ‪ ,8115‬והוא צפוי‬ ‫לעלות ל־‪ 18%‬בשנת ‪ .)California Prisoners and Parolees 2004, 2005( 8188‬ההערכות הן שעד‬ ‫שנת ‪ 8131‬כשליש מכלל האסירים בארצות הברית יהיו בני ‪ 55‬ומעלה ( & ‪Enders, Paterniti,‬‬ ‫‪ .)Meyers, 2005; Williams et al., 2006‬תופעה זו זכתה לביטוי נרחב בספרות המחקר ובכלי‬ ‫התקשורת בעשורים האחרונים‪ ,‬וכבר אי־אפשר לראות באסירים המבוגרים "מיעוט נשכח"‬ ‫(‪ )forgotten minority‬בלשונו של חוקר בשנות השבעים (‪ .)Ham, 1976‬מומחים בארצות הברית אף‬ ‫קראו לשנות את השם של בתי הסוהר ל"בתי אבות לעבריינים"‪ ,‬ובכלי התקשורת מדובר על כך‬ ‫ש"אוכלוסיית בתי הסוהר מאפירה" – ”‪( “graying of the prison population‬דורון‪Ridgeway, ;8118 ,‬‬ ‫‪.)2009‬‬ ‫בבריטניה נרשמה מגמה דומה‪ :‬בשנים ‪ 8119-1999‬זינק מספר האסירים בני ‪ 81‬ומעלה ב־‪,119%‬‬ ‫וזוהי קבוצת הגיל המתרחבת בקצב המהיר ביותר‪ .‬בשנת ‪ 8119‬היה שיעורם של אסירים בני ‪51‬‬ ‫ומעלה כ־‪ 9.5%‬מכלל אוכלוסיית האסירים בבריטניה (‪.)Prison Reform Trust, 2009‬‬ ‫בשנת ‪ 8111‬שהו במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ‪ 232‬אסירים פליליים בני ‪ 55‬ומעלה (להלן‬ ‫האסירים המבוגרים)‪ .‬מספרם של האסירים המבוגרים הביטחוניים והמסתננים המועמדים לגירוש‬ ‫היה קטן מ־‪ ,111‬ולכן נעסוק באסירים הפליליים בלבד‪ .‬מספרם של האסירים הפליליים המבוגרים‬ ‫גדל בשנים ‪ 8111-8118‬ב־‪( 191%‬כמעט פי שלושה)‪ ,‬בעוד מספרם של שאר האסירים הפליליים גדל‬ ‫ב־‪ .51.5%‬שיעורם של האסירים המבוגרים בתוך כלל האסירים הוכפל בשנים אלה – מ־‪3.5%‬‬ ‫ל־‪ .8.2%‬רובם המוחלט של אסירים אלה (‪ )92.8%‬הם גברים‪ ,‬והעבירות השכיחות ביותר שלהם הן‬ ‫עבירות מין (‪ 82%‬מכלל האסירים המבוגרים) ועבירות כלפי חיי אדם (‪ 51% .)88%‬מהאסירים‬ ‫המבוגרים נושאים מאסר ראשון‪ – 12% ,‬מאסר שני ו־‪ – 51%‬מאסר שלישי (שב"ס‪.)8111 ,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫מי מוגדר "אסיר מבוגר"? במדינות שונות נהוגות הגדרות שונות‪ .‬בבריטניה נהוג לראות בגיל ‪ 81‬סף‬ ‫להגדרת אסירים מבוגרים‪ ,‬שכן בגיל זה האסירים אינם נדרשים עוד לעבוד‪ .‬רוב המדינות בארצות‬ ‫הברית משתמשות בסף נמוך יותר ומגדירות אסירים בני ‪ 51‬ומעלה אסירים מבוגרים‪ .‬במבט ראשון‪,‬‬ ‫השימוש בגיל ‪ 51‬להגדרת הסף תמוה‪ ,‬אולם נראה שזה הגיל שבו אסירים מתחילים לראות את‬ ‫עצמם "מבוגרים" או שהם מוגדרים כך על־ידי האסירים הצעירים מהם‪ .‬חשוב לזכור כי אוכלוסיית‬ ‫בית הסוהר מוטה בבירור לגילים צעירים‪ ,‬ולכן גיל ‪ 51‬נתפס כגיל מבוגר יחסית‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי שניווכח‬ ‫בהמשך הסקירה‪ ,‬תהליך ההזדקנות בבית הסוהר הוא לרוב תהליך מואץ‪ ,‬ויש פער של ממש בין גילו‬ ‫הפיזיולוגי של האסיר המבוגר לגילו הכרונולוגי (‪.)Howse, 2003; VERA Institute of Justice, 2010‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬שיעור הגידול השנתי המצטבר במספר האסירים המבוגרים והלא־מבוגרים בשב"ס‬ ‫(‪)1111-1112‬‬ ‫מהם הגורמים לגידול באוכלוסיית האסירים המבוגרים? אפשר למנות כמה גורמים למגמה זו‪ ,‬ובהם‬ ‫העלייה בתוחלת החיים והשינוי במדיניות הענישה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשני העשורים האחרונים התקבלו‬ ‫במדינות רבות בארצות הברית חוקי הפסילה השלישית (‪ – )three strikes and you're out‬חוקים‬ ‫המחייבים מתן עונש מאסר ממושך לעבריינים שהורשעו בביצוע עבירה שלישית חמורה‪ .‬בכמה‬ ‫מדינות מיושמת מדיניות "אמת בנשיאת המאסר" (‪ ,)truth in sentencing‬הקוראת להשלמת תקופת‬ ‫המאסר שנגזרה על האסיר במלואה‪ .‬שינוי זה במדיניות הענישה הוא גורם ישיר להארכת תקופות‬ ‫המאסר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תקופת המאסר הממוצעת בארצות הברית זינקה מ־‪ 32‬חודשים בשנת ‪ 5991‬ל־‪23‬‬ ‫חודשים בשנת ‪ .3332‬בד בבד נרשמה עלייה בגיל הכניסה לבית הסוהר (מ־‪ 25‬ל־‪ .)22‬מגמה אחרת‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫הבולטת בבריטניה למשל‪ ,‬היא הגידול במספר ההרשעות של עברייני מין בגין עבירות "היסטוריות"‪:‬‬ ‫כמחצית מכלל האסירים המבוגרים באנגליה ובוויילס הם עברייני מין‪ .‬כלל הגורמים הללו מסבירים‬ ‫מדוע אסירים רבים יותר מזדקנים כיום מאחורי הסורגים ( & ‪Fazel, Hope, O’Donnell, Piper,‬‬ ‫‪.)Jacoby, 2001a; Harrison & Beck, 2004; Howse, 2003‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אוכלוסיית האסירים המבוגרים היא אוכלוסייה מובחנת שיש לה מאפיינים מיוחדים – רפואיים‪,‬‬ ‫תפקודיים‪ ,‬פסיכולוגיים וחברתיים – בהשוואה לאוכלוסיית האסירים הצעירים‪.‬‬ ‫יש קשר ברור בין גיל ותחלואה‪ ,‬פיזית או מנטלית‪ .‬בסקר שנערך בארצות הברית נמצא כי ‪52%-39%‬‬ ‫מהאסירים בני ‪ 55‬ומעלה סובלים מבעיות רפואיות‪ ,‬לעומת ‪ 85%-15%‬בלבד מהאסירים בני ‪ 85‬ומטה‬ ‫(‪ .)Maruschak & Beck, 2001‬זאת ועוד‪ :‬לאסירים מבוגרים יש בממוצע יותר מחלות כרוניות‬ ‫מלמבוגרים בקהילה שגילם דומה (‪ .)Anno, Graham, Lawrence, & Shansky, 2004‬לדוגמה‪ ,‬באחד‬ ‫המחקרים נמצא כי ‪ 23%‬מהאסירים בני ‪ 81‬ומעלה דיווחו על מחלה כרונית אחת לפחות‪ ,‬לעומת‬ ‫‪ 85%‬מבני גילם בקהילה (‪ .)Fazel et al., 2001a‬לתופעה זו הוצעו כמה הסברים‪ ,‬ובהם סגנון חיים לא‬ ‫בריא טרם הכניסה לבית הסוהר (כגון שימוש בסמים‪ ,‬תזונה לא מאוזנת והיעדר פעילות גופנית)‪,‬‬ ‫סגנון חיים לא בריא בתוך מסגרת בית הסוהר וכן גורמי דחק הנלווים לשהייה בבית הסוהר ועשויים‬ ‫להאיץ את תהליך ההזדקנות‪ .‬חוקרים מעריכים כי גילו הפיזיולוגי של אסיר כבן ‪ 51‬עשוי להיות גבוה‬ ‫ב־‪ 11‬עד ‪ 15‬שנים מגילו הכרונולוגי (‪ .)Kerbs & Jolley, 2009; Mitka, 2004‬לפי אחד המחקרים‬ ‫תהליך זה פוגע בנשים יותר מבגברים‪ :‬שכיחותן של מחלות לב‪ ,‬מחלות נשימה ומחלות ניווניות בקרב‬ ‫אסירות מבוגרות כפולה משכיחותן בקרב אסירים מבוגרים (‪.)Kratcoski & Babb, 1990‬‬ ‫מקצת המחלות שאסירים מבוגרים סובלים מהן הן מחלות שכיחות בקרב אוכלוסייה מבוגרת‪ ,‬כגון‬ ‫דלקות מפרקים‪ ,‬סוכרת ומחלות לב‪ .‬ו אולם ישנן מחלות האופייניות בעיקר לאסירים‪ ,‬לרבות שיתוק‬ ‫בשל פציעת ירי‪ ,‬מחלות כבד בשל צריכת אלכוהול ומחלות כליות בשל צריכת סמים או איידס‪ .‬כמו כן‬ ‫אסירים מבוגרים פגיעים יותר לזיהומים חמורים שעלולים להתפשט בבית הסוהר (‪.)Aday, 2003‬‬ ‫אסירים מבוגרים נוטים לסבול מריבוי מחלות כרוניות ונזקקים לתרופות רבות‪ .‬ריבוי התרופות עלול‬ ‫לגרום "‪ – "Polypharmacy‬תופעות לוואי בשל תגובות בין־תרופתיות‪ .‬לעתים תופעות הלוואי בגיל‬ ‫מבוגר חריפות יותר בשל שינויים במטבוליזם‪ ,‬ולכן חשוב מאוד לבחון את מכלול התרופות שהאסיר‬ ‫נזקק להן ולא לטפל בכל מחלה כרונית בנפרד‪ .‬הוספת תרופות צריכה להיעשות במשנה זהירות‪,‬‬ ‫מתוך בחינה מתמדת של נחיצותה של כל תרופה ותרופה‪ .‬לביקורים סדירים במרפאה גריאטרית יש‬ ‫חשיבות רבה כשמדובר ב אסירים מבוגרים הסובלים מריבוי מחלות‪ .‬ככלל‪ ,‬בשל התחלואה הגבוהה‬ ‫בקרב אסירים מבוגרים יש חשיבות לפעולות מניעה‪ ,‬כגון בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן‪ ,‬הערכת‬ ‫הסיכון לנפילות ולדיכאון‪ ,‬ביצוע חיסונים ועידוד פעילות גופנית (‪.)Williams & Abraldes, 2007‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫התחלואה בקרב אסירים מבוגרים אינה מוגבלת רק לתחום הפיזי‪ .‬במחקר שנערך בבריטניה נמצא‬ ‫כי ‪ 53%‬מהאסירים המבוגרים עומדים בקריטריונים של אבחון הפרעה פסיכיאטרית אחת לפחות‬ ‫(‪ .)Fazel, Hope, O’Donnell, & Jacoby, 2001b‬ההפרעות השכיחות היו דיכאון (‪ )89.8%‬והפרעת‬ ‫אישיות (‪ .)31.1%‬שיעורים אלה גבוהים במידה ניכרת מאלה המדווחים בקרב אנשים מבוגרים‬ ‫בקהילה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שיעור הדיכאון בקרב אסירים מבוגרים גבוה פי ‪ 51‬מזה של אנשים בני אותו גיל‬ ‫בקהילה (‪ .)Koenig, Johnson, Bellard, Denker, & Fenlon, 1995‬במחקר עדכני יותר‪ ,‬שנערך אף‬ ‫הוא בבריטניה‪ ,‬נמצאו שיעורים דומים‪ :‬בקרב ‪ 52%‬מהאסירים בני ‪ 51‬ומעלה אובחנה הפרעה‬ ‫פסיכיאטרית כלשהי‪ ,‬ובקרב ‪ 58%‬מהאסירים אובחן דיכאון ( & ‪Le Mesurier, Kingston, Heath,‬‬ ‫‪ .)Wardle, 2010‬ועוד נתון מעניין‪ :‬הפרעות פסיכיאטריות שכיחות יותר בקרב אסירות מבוגרות‬ ‫מבקרב אסירים מבוגרים (‪.)Ditton, 1999‬‬ ‫דיכאון שכיח בקרב אסירים שפוטים יותר מבקרב עצורים‪ .‬כלומר ברוב המקרים הדיכאון מתפתח‬ ‫בבית הסוהר‪ ,‬ככל הנראה עקב גורמים סביבתיים כמו‪ :‬הניתוק של האסיר ממעגלי תמיכה שמחוץ‬ ‫לבית הסוהר והיעדר פעילויות פנאי מתאימות‪ .‬הדיכאון מלווה בתחושות בדידות‪ ,‬שעמום‪ ,‬חוסר‬ ‫תועלת וחוסר תקווה‪ ,‬והוא בא לידי ביטוי בהיעדר עניין בפעילויות יומיומיות‪ ,‬בשיבוש של דפוסי שינה‬ ‫ואכילה ואף במחשבות אובדניות (‪.)Aday, 2006‬‬ ‫בכמה מחקרים נמצא שהיסטוריה של מחלות פיזיות כרוניות או של מחלות פסיכיאטריות‪ ,‬שימוש‬ ‫באלכוהול או סמים והיעדר תמיכה חברתית הם גורמי סיכון להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות בבית‬ ‫הסוהר‪ .‬חשוב לציין כי מרבית המחקרים מראים שרק מעטים מהאסירים שיש להם הפרעה‬ ‫פסיכיאטרית זוכים לאבחון מתאים בתקופת המאסר ומקבלים טיפול כלשהו‪ .‬מקצת האסירים‬ ‫חוששים שאבחון פסיכיאטרי יפגע בסיכוייהם לשחרור מוקדם או יסכן אותם‪ ,‬שכן אסירים אחרים‬ ‫יבקשו להשתלט על התרופות שלהם בתור תחליף סם ( ‪Kakoullis, Le Mesurier, & Kingston,‬‬ ‫‪.)2010‬‬ ‫אסירים מבוגרים עלולי ם לסבול ממגוון תסמינים גריאטריים‪ ,‬ובהם אובדן ראייה ושמיעה‪ ,‬נפילות‪,‬‬ ‫ניידות מוגבלת וקשיים קוגניטיביים‪ .‬אף שתסמינים אלה שכיחים למדי בגיל מבוגר‪ ,‬ההתמודדות עמם‬ ‫בין כותלי בית הסוהר טומנת בחובה קשיים מיוחדים ועלולה לסכן את ביטחונו של האסיר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫ליקויי ראייה ושמיעה – אסירים לקויי ראייה נתונים בסיכון מוגבר לנפילות‪ ,‬בעיקר באזורים מרובי‬ ‫חפצים שאינם מוארים כראוי‪ .‬ליקויי שמיעה עלולים אף הם לסכן את ביטחונו של האסיר‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫אסיר לקוי שמיעה עלול להיקלע לעימות פיזי עם אסירים אחרים או לסבול מבידוד חברתי‪ .‬אסיר זה‬ ‫אף עלול להיות מואשם בהפרת כללי בית הסוהר רק משום שלא שמע את הוראות הסוהרים‪.‬‬ ‫נפילות – נפילות שכיחות יותר עם העלייה בגיל‪ .‬נראה כי בקרב אסירים מבוגרים שכיחות הנפילות‬ ‫עולה על זו של אנשים מבוגרים מחוץ לבית הסוהר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במחקר שנערך בקליפורניה ‪51%‬‬ ‫מהאסירות בנות ‪ 55‬ומעלה דיווחו על נפילה בשנה החולפת לעומת אומדן של ‪ 31%‬בקרב אנשים‬ ‫מבוגרים בקהילה (‪ .)Williams et al., 2006‬ישנם כמה גורמים המגבירים את הסיכון לנפילות בבית‬ ‫הסוהר‪ ,‬ובהם תאורה לקויה‪ ,‬תנועה מהירה של אסירים צעירים‪ ,‬מיטות קומתיים והיעדר מעקות‬ ‫בטיחות (‪.)Williams & Abraldes, 2007‬‬ ‫ליקויים קוגניטיביים – ליקויים קוגניטיביים בגיל מבוגר כוללים קשת של שינויים נוירולוגיים‪ ,‬מירידה‬ ‫נורמלית בתפקוד הקוגניטיבי ועד דמנציה חמורה‪ .‬ככל שאוכלוסיית האסירים הולכת ומזדקנת‪ ,‬כך‬ ‫הסוהרים נתקלים יותר ויותר באסירים בעלי בעיות זיכרון‪ .‬מקצת האסירים סבלו מהליקויים‬ ‫הקוגניטיביים בעת כניסתם לבית הסוהר ואחרים פיתחו אותם בתוך תקופת המאסר‪ .‬מחקר שבחן‬ ‫אסירים בני ‪ 81‬ומעלה מצא כי ל־‪ 15%‬מהם יש הפרעות מוחיות אורגניות וכי שיעורי הדמנציה בקרב‬ ‫אוכלוסייה זו נעים בין ‪ 19%‬ל־‪ 31%‬לעומת ‪ 15%-11%‬בקרב אנשים מבוגרים בקהילה (‪.)Aday, 2003‬‬ ‫ירידה ביכולת התפקודית – יכולת תפקודית משקפת את מידת עצמאותו הגופנית של אדם‪ ,‬והיא‬ ‫מוערכת על־פי מידת הזדקקותו לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות המכונות ‪Activities of Daily ( ADL‬‬ ‫‪ ,)Living‬כגון אכילה‪ ,‬רחצה‪ ,‬לבישה‪ ,‬ניידות ושליטה על סוגרים‪ .‬באוכלוסייה הכללית כ־‪85%-15%‬‬ ‫מהמבוגרים בני ‪ 85‬ומעלה נזקקים לסיוע בפעולה אחת או יותר מפעולות אלה ( & ‪Williams‬‬ ‫‪ .)Abraldes, 2007‬בבתי הסוהר דווח על נתונים דומים למדי‪ :‬בבריטניה כ־‪ 53%‬מהאסירים בני ‪13‬‬ ‫ומעלה מדווחים על קושי באחת מהפעולות המוגדרות ‪ ,)Fazel et al., 2001a( ADL‬ובקליפורניה ‪18%‬‬ ‫מהאסירות בנות ‪ 55‬ומעלה נזקקות לסיוע בפעולה אחת או יותר מפעולות ‪Williams et al., ( ADL‬‬ ‫‪.)2006‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫ואולם החיים בבית הסוהר מחייבים ביצוע מטלות יומיות מיוחדות שאינן נדרשות מאנשים מבוגרים‬ ‫בקהילה‪ .‬משום כך יש המציעים לאבחן את היכולת התפקודית של אסירים מבוגרים על־פי ‪PADL‬‬ ‫(‪ – )Prison Activities of Daily Living‬פעולות יומיומיות בבית הסוהר – במקום על־פי ‪ADL‬‬ ‫הסטנדרטי‪ .‬מלבד הפעולות הסטנדרטיות‪ ,‬הפעולות הנכללות ב־‪ PADL‬כוללות התייצבות במסדר‬ ‫נוכחות‪ ,‬הגעה לחדר האוכל‪ ,‬שמיעת פקודות מהסוהרים‪ ,‬עלייה אל המיטה וירידה ממנה‪ .‬כאשר‬ ‫יכולת התפקוד של אסירים מבוגרים מוערכת על־פי ‪ , PADL‬הליקויים התפקודיים הופכים‬ ‫לשכיחים הרבה יותר‪ 89% :‬מהאסירות בנות ‪ 55‬ומעלה דיווחו על לקות באחת הפעולות של ‪PADL‬‬ ‫(לעומת ‪ 18%‬בלבד כאשר ההערכה בוצעה על־פי ‪.)Williams et al., 2006( )ADL‬‬ ‫בספרות המחקר אסירים מבוגרים מתוארים "פרגמטיים"‪ ,‬כלומר אסירים שקל יותר לפקח עליהם‬ ‫והם מעורבים פחות מאחרים בעבירות משמעת ובהפרת הוראות (‪ .)Crawley & Sparks, 2005‬ואכן‪,‬‬ ‫מחקרים רבים מצאו מתאם שלילי בין גיל האסיר להפרת כללי התנהגות בבית הסוהר (כגון ‪DeLisi,‬‬ ‫‪ .)2003; Ireland, 2000; Wooldredge, Griffin, & Pratt, 2001‬אסירים מבוגרים מתאפיינים‬ ‫בהתנהגות פסיבית‪ :‬לרוב הם אינם מגיבים על ניסיונות התגרות והקנטה של אסירים צעירים‪ ,‬והם‬ ‫אינם עסוקים ברכישת מעמד חברתי דרך אלימות‪ ,‬צריכת סמים והפגנת דומיננטיות על אסירים‬ ‫אחרים (‪ .)Kerbs & Jolley, 2009‬אחד ההסברים שהוצעו לתופעה זו הוא הירידה ברמות‬ ‫הטסטוסטרון‪ ,‬שנמצא קשר בינו ובין אלימות והפגנת דומיננטיות‪ ,‬ירידה המתרחשת עם העלייה בגיל‬ ‫(‪ .)Dabbs & Hargrove, 1997‬חוקרים אחרים רואים בתופעה זו ביטוי לקשר הכללי בין גיל ופשיעה‬ ‫(‪.)Goetting & Howsen, 1986‬‬ ‫במחקר שנערך באגף הקשישים של בית הסוהר מעשיהו‪ ,‬אשר כלל ראיונות עומק עם אסירים‬ ‫מבוגרים‪ ,‬תוארה קבוצת אסירים זו "אסירים בשלים"‪ .‬מדובר באסירים שמקבלים עליהם את "כללי‬ ‫המשחק"‪ ,‬הן ביחסיהם עם המערכת והן ביחסיהם עם עמיתיהם האסירים‪ .‬מהראיונות עולה כי‬ ‫גישתם של אסירים אלה היא גישה פרגמטית והישרדותית‪ .‬אסירים אלה נוטים להתפשר עם‬ ‫המערכת – הם מבינים שלא יוכלו להשיג את מבוקשם בכוח או באיומים כפי שנהגו בעבר‪ .‬מרבית‬ ‫האסירים משלימים עם שהייתם בבית הסוהר ומנסים להפיק ממנה תועלת‪ :‬הם עובדים‪ ,‬משתתפים‬ ‫בקורסים ולומדים‪ .‬הם רואים את תפקיד הסוהרים ראייה מפוכחת יותר‪ :‬יחסם של הסוהרים נחשב‬ ‫הוגן והוא נתפס כמשקף את יחס האסיר כלפיהם (דורון‪.)Crawley & Sparks, 2006 ;8118 ,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫בהיבט הפסיכולוגי אסירים מבוגרים עלולים לפתח תסמינים של דחק וטראומה הקשורים למאסר‪.‬‬ ‫בהיעדר טיפול מתאים‪ ,‬גורמים אלה עלולים להשפיע במישרין על בריאותם הפיזית והמנטלית של‬ ‫אסירים מבוגרים (‪ .)Hyer & Sohnle, 2001‬בסקירה עדכנית של ‪ 19‬מחקרים שפורסמו בנושא זה‪,‬‬ ‫ובהם מדגמים מעורבים של אסירים צעירים ומבוגרים או מדגמים של אסירים מבוגרים בלבד‪ ,‬נמצא‬ ‫כי רבים מהאסירים המבוגרים‪ ,‬ובעיקר אלה הסובלים ממחלות כרוניות‪ ,‬חשים חרדה מפני הידרדרות‬ ‫של מצבם הפיזי והמנטלי‪ .‬הנגישות המוגבלת של שירותים רפואיים בבית הסוהר (בעיקר בשעות‬ ‫הלילה) היא מקור לחששות מפני התקף לב‪ ,‬שבץ מוחי‪ ,‬התקף אסתמה או נפילה‪ .‬גורמי דחק אחרים‬ ‫הם תנאי השהייה בבית הסוהר ופחד מפני התעללות בידי אסירים אחרים ( ‪Aday, 2006; Maschi et‬‬ ‫‪ .)al., 2011‬במחקר מהעת האחרונה נערכה השוואה של גורמי הדחק והטראומה בקרב מדגם מקרי‬ ‫של אסירים צעירים (בני ‪ )85-12‬ומבוגרים (בני ‪ 55‬ומעלה)‪ .‬נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות הגיל‬ ‫בסוג הטראומה וגורמי הדחק שהאסירים נחשפו אליהם‪ .‬אסירים צעירים דיווחו יותר על כך שהיו‬ ‫עדים לפגיעות פיזיות‪ ,‬ואילו אסירים מבוגרים דיווחו יותר על כך שהיו עדים לפגיעות מיניות‪ .‬אסירים‬ ‫מבוגרים דיווחו יותר על אסונות אישיים‪ ,‬כגון מחלה קשה או מוות של קרוב משפחה או של חבר‬ ‫קרוב (‪.)Maschi, Gibson, Zgoba, & Morgen, 2011‬‬ ‫עוד היבט חשוב בחייהם של אסירים מבוגרים הוא ההיבט המשפחתי‪ .‬במחקרו של דורון (‪)8118‬‬ ‫נמצא כי המשפחה מעניקה משמעות לחייו של האסיר המבוגר ומקלה עליו במידה ניכרת את‬ ‫השהייה בבית הסוהר‪ .‬מחקר שנערך בבריטניה (‪ )Crawley & Sparks, 2006‬הגיע למסקנה הפוכה‪:‬‬ ‫אסירים שהותירו מאחור אישה מבוגרת‪ ,‬שהיו נשואים לה תקופה ארוכה‪ ,‬התקשו להסתגל לבית‬ ‫הסוהר יותר מאסירים שלא הייתה להם בת זוג או משפחה קרובה‪ .‬נתון זה בלט בעיקר בקרב‬ ‫אסירים שביצעו עבירות בתוך משפחתם או אסירים שחשו שבני משפחתם מתביישים בהם (כגון‬ ‫עברייני מין)‪ .‬אחד האסירים שהשתתפו במחקר הוא גבר שהיה נשוי במשך ‪ 58‬שנים‪ ,‬והריחוק‬ ‫מאשתו הלוקה באלצהיימר היה החלק הקשה ביותר בעבורו בחוויית המאסר‪ .‬ייתכן כי הבדל זה‬ ‫בממצאים נובע מהשונות שיש בתוך קבוצת האסירים המבוגרים‪ ,‬נושא שנדון בו בהרחבה בפרק‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עד כה עסקנו במאפיינים המשותפים לרוב אוכלוסיית האסירים המבוגרים‪ ,‬אולם נראה שאוכלוסייה זו‬ ‫אינה עשויה מקשה אחת‪ .‬בספרות נהוג להבחין בין שלוש תת־קבוצות של אסירים מבוגרים ( ‪Aday,‬‬ ‫‪:)2006‬‬ ‫‪ .1‬אסירים שנכנסו למאסר בגיל מבוגר ללא מאסרים קודמים‪ .‬בשנת ‪ 8111‬יש בקבוצה זו בשב"ס‬ ‫‪ 181‬אסירים שנכנסו למאסר הנוכחי בהיותם בני ‪ 55‬ומעלה‪ .‬טווח הגילים של קבוצה זו ‪,98-55‬‬ ‫וגילם הממוצע ‪.85.8‬‬ ‫‪ .8‬אסירים שנשאו תקופת מאסר בצעירותם וחזרו למאסר בגיל מבוגר‪ .‬בשנת ‪ 8111‬יש בקבוצה זו‬ ‫בשב"ס ‪ 881‬אסירים שנכנסו למאסר הנוכחי בהיותם בני ‪ 55‬ומעלה‪ .‬טווח הגילים של קבוצה זו‬ ‫‪ ,23-55‬וגילם הממוצע ‪ .88.8‬מספר המאסרים הממוצע בקבוצה זו – ‪.5.8‬‬ ‫‪ .3‬אסירים שנכנסו לבית הסוהר בהיותם צעירים והזדקנו בו עקב עונש מאסר ממושך‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 8111‬יש בקבוצה זו בשב"ס ‪ 139‬אסירים שנכנסו למאסר הנוכחי לפני גיל ‪ ,51‬והם שוהים‬ ‫בכלא חמש שנים לפחות‪ .‬טווח הגילים של קבוצה זו ‪ ,28-55‬וגילם הממוצע ‪ .152.8‬מספר‬ ‫המאסרים הממוצע בקבוצה זו – ‪.8.8‬‬ ‫נעסוק במאפיינים המייחדים כל אחת מקבוצות אלה‪ .‬הקבוצה הראשונה היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬קבוצת‬ ‫האסירים שנכנסו למאסר בגיל מבוגר‪ ,‬ללא היסטוריה של מאסרים קודמים‪ .‬במקרים רבים מדובר‬ ‫באסירים שביצעו את עבירותיהם הראשונות (בדרך כלל רצח או עבירת מין חמורה) כלפי קרובי‬ ‫משפחה צעירים או מכרים קרובים – לאחר גיל ‪ .)Aday, 2006( 51‬במקרים אחרים מדובר באסירים‬ ‫הנושאים עונש מאסר בגין פשעים "היסטוריים" שבוצעו לפני שנים רבות‪ ,‬לעתים עד כדי כמה‬ ‫עשורים‪ .‬מקצתם מכחישים ביצוע עבירה כלשהי או שהם מאמינים שהתנהגותם העבריינית שייכת‬ ‫לעבר‪ .‬אסירים אחרים‪ ,‬בעיקר עברייני מין‪ ,‬חשים שהם קורבן לעלילה של משפחתם או שכניהם ( ‪Le‬‬ ‫‪.)Mesurier et al., 2010‬‬ ‫בסדרה של ראיונות עומק עם אסירים מבוגרים בבריטניה עולה כי אסירים הנכנסים למאסר לראשונה‬ ‫בחייהם בגיל מבוגר חווים את המשבר העמוק ביותר‪ .‬בראיונות הם תיארו את ההלם הראשוני בעת‬ ‫הכניסה לבית הסוהר – עקב רמות הרעש הגבוהות‪ ,‬חוסר הפרטיות‪ ,‬תחושת קלסטרופוביה‪ ,‬מערך‬ ‫נוקשה של כללים ונהלים ולעתים אף עוינות של אסירים צעירים מהם‪ .‬נוסף על הדחק הקשור למעבר‬ ‫לסביבה זרה ומאיימת ול ניתוק ממשפחתם וממעגל חבריהם‪ ,‬אסירים אלה מתקשים להבין כיצד‬ ‫‪1‬‬ ‫קבוצה של ‪ 812‬אסירים שנכנסו לכלא בהיותם בני ‪ 55-51‬לא נכללה בניתוח‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫חייהם "הגיעו לידי כך" (בעיקר כאשר מדובר בעבירות שביצעו בעבר הרחוק)‪ .‬הם מתארים את‬ ‫המ עבר לבית הסוהר כאסון וחווים אותו כטראומה‪ .‬אסירים אלה מדווחים על רמות החרדה והדיכאון‬ ‫הגבוהות ביותר ויש אצלם נסיגה (‪ )withdrawal‬מצוות הסוהרים ומהאסירים האחרים‪ ,‬שינויים‬ ‫בדפוסי השינה והאכילה ואף מחשבות אובדניות (‪.)Aday, 2006; Crawley & Sparks, 2006‬‬ ‫קבוצת האסירים המבוגרים השנייה היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬קבוצה של אסירים שנכנסו לעולם הפשע בגיל‬ ‫צעיר‪ ,‬נכנסו לבתי סוהר ויצאו מהם במשך השנים‪ ,‬ועתה הם שבים למאסר בגיל מבוגר‪ .‬בדרך כלל‬ ‫אסירים אלה כבר הסתגלו לחיי בית הסוהר והם זוכים לתמיכה חברתית של אסירים אחרים ( ‪Aday,‬‬ ‫‪.)2006‬‬ ‫קבוצה האסירים המבוגרים השלישית היא קבוצת האסירים שנכנסו למאסר בגיל צעיר לתקופת‬ ‫מאסר ממושכת‪ .‬מחקרים מלמדים כי אסירים שהזדקנו בין כותלי בית הסוהר נוטים לאבד קשר עם‬ ‫העולם החיצוני‪ ,‬ובכלל זה משפחתם וחבריהם‪ .‬הם תופסים את בית הסוהר במידה רבה כביתם ואף‬ ‫מתקשים לזכור כמה זמן הם שוהים בבית הסוהר‪ .‬קבוצת אסירים זו נתונה בסיכון מוגבר לפתח‬ ‫תסמונת של "מיסוד" (‪ ,)Institutionalization‬כלומר תלות בשגרת החיים המובנית והנוקשה בבית‬ ‫הסוהר‪ ,‬שגרה המרגילה את האסיר לכך שדואגים לצרכיו הבסיסיים‪ .‬לאחר תקופת מאסר כה‬ ‫ממושכת‪ ,‬אסירים אלה עלולים לאבד את יכולת התפקוד העצמאי‪ .‬על כן אסירים אלה חרדים מפני‬ ‫השחרור וחשים כי אין להם לאן ולמי לחזור עם שחרורם ( ;‪Aday, 2006; Crawley & Sparks, 2006‬‬ ‫‪.)Irwin & Owen, 2005; Jewkes, 2005; Pryor, 2001‬‬ ‫אסירים מבוגרים הנושאים עונש מאסר ממושך ללא אופק שחרור חשים לא אחת תסכול עמוק‪,‬‬ ‫בייחוד כאשר הם נענשים על פשעים שבוצעו לפני זמן רב‪ .‬לתסכול זה נלוות תחושות דיכאון וחרדה‪.‬‬ ‫עבור אסירים אלה השחרור – האור בקצה המנהרה שרוב האסירים זוכים לראות – לא יגיע לעולם‪.‬‬ ‫אחד המרואיינים במחקרם של קראולי וספרקס (‪ )Crawley & Sparks, 2006‬היה אסיר בן ‪ 29‬שנשא‬ ‫עונש על פשע שבוצע ‪ 52‬שנים קודם לכן‪ ,‬פשע שהוא מכחיש שביצע‪ .‬תחושתו קשה שכן רק עתה –‬ ‫כמה עשורים לאחר ביצוע הפשע‪ ,‬כאשר הוא מבוגר מכדי להתמודד עם המאסר – הוא מתחיל‬ ‫לשאת את עונשו‪.‬‬ ‫במסגרת תופעת ההזדקנות של אוכלוסיית האסירים‪ ,‬אסירים רבים יותר מסיימים את חייהם בין‬ ‫כותלי בית הסוהר‪ .‬אסירים מבוגרים מרבים לחשוב על המוות‪ ,‬והאפשרות למות בבית הסוהר היא‬ ‫גורם ממשי של דחק‪ ,‬בעיקר בקרב אסירים הנושאים עונש מאסר ממושך‪ .‬לעתים החרדה מפני המוות‬ ‫‪13‬‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫בבית הסוהר גוברת על החרדה מפני המוות עצמו‪ .‬ואכן‪ ,‬נמצא ש החרדה מפני המוות גבוהה יותר‬ ‫בקרב אסירים מבוגרים מבקרב מבוגרים בני אותו גיל בקהילה (‪ .)Aday, 2006‬מחקרים מלמדים כי‬ ‫מצב בריאותי ירוד‪ ,‬היעדר תמיכה חברתית ומותם של אסירים מבוגרים אחרים בבית הסוהר הם‬ ‫גורמים המגבירים את חרדת המוות‪ .‬לאסירים מבוגרים בעלי משפחות המחשבה על קרובי‬ ‫משפחתם שייוותרו לבדם לאחר מותם היא מקור נוסף לחרדה ( & ‪Aday, 2003, 2006; Crawley‬‬ ‫‪.)Sparks, 2006‬‬ ‫אסירים מבוגרים מתמודדים עם חרדת המוות באמצעות אמונה דתית‪ ,‬השתתפות בפעילויות בבית‬ ‫הסוהר ותפיסת המוות כגורם שישים קץ לסבלם (‪.)Aday, 2003, 2006; Crawley & Sparks, 2006‬‬ ‫אסירים מבוגרים הנושאים עונש מאסר ממושך ללא אופק שחרור לעתים מצפים למוות במטרה‬ ‫"לברוח" סוף־סוף‪ ,‬כפי שמעיד אחד המרואיינים במחקרם של קראולי וספרקס ( ‪Crawley & Sparks,‬‬ ‫‪ ,)2006‬אסיר בן ‪:29‬‬ ‫"בכל לילה אני מקווה שלא אראה את הבוקר מכיוון שאין חיים עבורי‪ .‬אני מדוכא ‪85‬‬ ‫שעות ביממה‪ ,‬ואני יודע שאני הולך למות בבית הסוהר‪ .‬אני מקווה שלא אתעורר – אין‬ ‫עוד חיים עבורי" (‪.)p. 74‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אחת הסוגיות השנויות במחלוקת הן בספרות המחקר והן בפרקטיקה היא סוגיית השילוב של אסירים‬ ‫מבוגרים בבתי הסוהר – האם לשלבם בבתי הסוהר הרגילים או ליצור בעבורם מסגרות כליאה‬ ‫נבדלות?‬ ‫ברחבי ה עולם‪ ,‬אם מתוך מדיניות סדורה ואם מתוך צרכים העולים מן השטח‪ ,‬הולכות ומוקמות‬ ‫יחידות כליאה ייעודיות לאסירים מבוגרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יותר ממחצית המדינות בארצות הברית הקימו‬ ‫מתקני כליאה נפרדים לאסירים מבוגרים או יחידות גריאטריות בתוך מתקני כליאה קיימים ( & ‪Kerbs‬‬ ‫‪ .)Jolley, 2009‬בבריטניה רבים מהאסירים המבוגרים שוהים באגפים לאסירים פגיעים ( ‪Le Mesurier‬‬ ‫‪ .)et al., 2010‬בישראל הוקם אגף לקשישים בבית הסוהר מעשיהו‪ ,‬אך רוב אוכלוסיית האסירים‬ ‫המבוגרים מפוזרת בבתי סוהר שונים (שב"ס‪.)8111 ,‬‬ ‫המצדדים בהפרדת אסירים מבוגרים מהאסירים האחרים עורכים הקבלה בין מסגרות הכליאה‬ ‫הגריאטריות לבין מסגרות כליאה לקטינים‪ .‬הסיבות העיקריות להקמת מסגרות כליאה לקטינים הן‬ ‫החשש שמא ייפגעו בידי אסירים מבוגרים והרצון לערוך התאמה טובה יותר של תכניות התקון‬ ‫לצורכיהם המיוחדים‪ .‬יש הטוענים כי שיקולים דומים מחייבים להקים מסגרות כליאה מובחנות‬ ‫לאסירים מבוגרים (‪.)Kerbs & Jolley, 2009‬‬ ‫בפרק זה נעסוק בכמה סוגיות רלוונטיות לדילמה זו‪ ,‬ובהן החשש מפני התעללות של אסירים צעירים‬ ‫באסירים מבוגרים מהם‪ ,‬יכולתם של אסירים מבוגרים לשמש גורם מייצב וממתן באוכלוסיית בית‬ ‫הסוהר והתאמת מסגרת הכליאה לצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫המצדדים במסגרות כליאה נפרדות לאסירים מבוגרים מציינים בראש ובראשונה את החשש מפני‬ ‫התעללות של אסירים צעירים באסירים מבוגרים מהם‪ .‬האומנם מדובר בטענה מוצדקת? לא רבים‬ ‫המחקרים שבחנו סוגיה זו‪ ,‬ומקצתם לוקים בבעיות מתודולוגיות בשל דגימה לא מספקת של אסירים‬ ‫מבוגרים‪ ,‬שימוש במדגמי נוחות או הגדרה לא בהירה של התעללות‪ .‬ההסתמכות על סטטיסטיקות‬ ‫רשמיות של ארגוני כליאה בעייתית משתי סיבות‪ :‬האחת – סטטיסטיקות רשמיות מצומצמות בעיקר‬ ‫לתקריות המצריכות טיפול רפואי; השנייה – לעתים אסירים חוששים לדווח על התעללות לשלטונות‬ ‫בית הסוהר (‪.)Kerbs & Jolley, 2007‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫אסירים מבוגרים‪ ,‬שלא כאסירים צעירים‪ ,‬נוקטים לרוב גישה פסיבית ואינם עסוקים ברכישת מעמד‬ ‫חברתי באמצעות בריונות והפגנת דומיננטיות‪ .‬מאפיינים אלה עלולים להפוך אותם למטרות נוחות‬ ‫לאלימות ולהתעללות של אסירים אחרים‪ .‬זאת ועוד‪ :‬לעתים מצבם הגופני והנפשי אינו מאפשר להם‬ ‫להגן על עצמם‪ .‬ואכן‪ ,‬אסירים מבוגרים מדווחים לעתים קרובות על פחד מפני התעללות של אסירים‬ ‫צעירים‪ .‬פחד זה נפוץ בעיקר בקרב אסירים שנכנסים לבית הסוהר בגיל מבוגר ובקרב אסירים‬ ‫הסובלים ממחלות כרוניות (‪.)Aday, 2003; Williams et al., 2006‬‬ ‫במחקר בארצות הברית ערכו החוקרים דגימה מקרית של ‪ 85‬אסירים גברים בני ‪ 51‬ומעלה‪,‬‬ ‫ובראיונות עומק אתם בחנו ארבעה היבטים של התעללות‪ :‬התעללות פיזית‪ ,‬התעללות פסיכולוגית‪,‬‬ ‫התעללות מינית וגניבת רכוש‪ .‬צורת ההתעללות הנפוצה ביותר בקרב אסירים מבוגרים‪ ,‬לפי מחקר‬ ‫זה‪ ,‬היא התעללות פסיכולוגית‪ 25% .‬מהאסירים במדגם דיווחו שאסירים צעירים יותר עוקפים אותם‬ ‫בתורים בבית הסוהר‪ 51% ,‬דיווחו על העלבות והקנטות ו־‪ – 85%‬על איומים‪ .‬נראה כי התנהגות זו‬ ‫של האסירים הצעירים נועדה להפגין שליטה בשטחים ציבוריים ובמשאבים משותפים‪ .‬אף שבבית‬ ‫הסוהר עקיפה בתור נחשבת מעשה תוקפני ועלולה להוביל לאלימות‪ ,‬רוב האסירים המבוגרים בחרו‬ ‫להבליג‪ ,‬גם בשעה שהופעל נגדם כוח פיזי‪ .‬אסירים צעירים נוטים גם להקניט אסירים מבוגרים בשל‬ ‫גילם במסגרת של הפגנת שליטה במתקני בית הסוהר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אחד המרואיינים במחקר סיפר‬ ‫שבזמן ריצה על הליכון בחדר הכושר דרשו ממנו חמישה אסירים צעירים "לסלק את הישבן הקשיש‬ ‫מהמסילה"‪ .‬עברייני מין מבוגרים‪ ,‬כגון פדופילים‪ ,‬מוקנטים ביתר שאת בשל העבירות שביצעו‪ .‬מחברי‬ ‫המחקר מציינים כי התעללות פסיכולוגית זו עלולה לגלוש לתקריות אלימות‪.‬‬ ‫כשליש מהאסירים המבוגרים במחקר זה התלוננו שאסירים צעירים גונבים מהם כסף ורכוש‪ .‬אסירים‬ ‫מבוגרים נתפסים כנדיבים יותר‪ ,‬ואסירים צעירים מרבים לשטות בהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מקצת האסירים‬ ‫המבוגרים במחקר הסכימו להלוות כסף לאסיר אחר מבלי לדעת שאותו אסיר עומד להשתחרר או‬ ‫לעבור למתקן כליאה אחר‪ .‬לאסירים צעירים החולקים את תאיהם עם אסירים מבוגרים קל לגנוב את‬ ‫רכושם של האסירים המבוגרים המתקשים להגן עליו בשל מגבלות ראייה ותנועה‪.‬‬ ‫שכיחותן של התעללות פיזית ושל התעללות מינית הייתה הנמוכה ביותר לעומת צורות ההתעללות‬ ‫האחרות‪ .‬כ־‪ 11%‬מהאסירים המבוגרים דיווחו שבעטו בהם‪ ,‬דחפו אותם או הכו אותם‪ ,‬לרוב במסגרת‬ ‫מעשי בריונות של אסירים צעירים‪ .‬פגיעות פיזיות ממשיות נדירות למדי‪ .‬התעללות מינית אף היא‬ ‫אירוע נדיר למדי בקרב אסירים מבוגרים‪ .‬ברוב המקרים שדווחו מדובר בהערות מילוליות‪ ,‬נעיצת‬ ‫מבטים ומגע לא רצוי‪ .‬עברייני מין מבוגרים מועדים יותר מאחרים לצורת התעללות זו ( & ‪Kerbs‬‬ ‫‪.)Jolley, 2007‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫במחקר אחר שנערך בארצות הברית נדגמו ‪ 181‬אסירות בנות ‪ 55‬ומעלה‪ .‬כרבע מהאסירות דיווחו‬ ‫שאינן חשות בטוחות בתאיהן מכיוון שאינן יכולות להגן על עצמן מפני אסירות אלימות‪ ,‬וכשליש‬ ‫מהאסירות דיווחו על התעללות פיזית של אסירות אחרות (‪ .)Williams et al., 2006‬שיעורים אלה‬ ‫גבוהים מאלה שדווחו במחקרם של קרבס וג'ולי בקרב גברים (‪ .)Kerbs & Jolley, 2007‬ייתכן כי‬ ‫אסירות מבוגרות פגיעות יותר מאסירים מבוגרים‪ ,‬אך נחוצים עוד מחקרים כדי לבסס טענה זו‪.‬‬ ‫מקצת המחקרים מלמדים כי גישתם ההישרדותית והפרגמטית של האסירים המבוגרים מביאה אותם‬ ‫לריחוק מהאסירים האחרים‪ .‬האסירים המבוגרים מציבים את צורכיהם האישיים במרכז‪ ,‬והם זקוקים‬ ‫פחות מהצעירים ליחסים חברתיים עם האסירים האחרים (דורון‪ .)8118 ,‬תופעת ההתעללות‬ ‫באסירים המבוגרים והיעדר הצורך של אסירים אלה ביחסים חברתיים עשירים תומכים לכאורה‬ ‫בגישת הבידול בין צעירים למבוגרים בבתי הסוהר‪ .‬ואולם חוקרים אחרים העלו את החשש שמסגרת‬ ‫כליאה נפרדת תגביר את תחושת הבידוד החברתי והשעמום שחווים אסירים מבוגרים ותפגע‬ ‫בקשריהם החברתיים (‪.)Williams & Abraldes, 2007‬‬ ‫ישנם דיווחים שבבתי סוהר מתפתחת לעתים מערכת יחסים לא פורמלית של טיפול ותמיכה‪ ,‬מערכת‬ ‫שבה אסירים צעירים תומכים באסירים מבוגרים יותר ( ;‪Crawley & Sparks, 2006; Mara, 2003‬‬ ‫‪ ,)Williams et al., 2006‬ואסירים מבוגרים זוכים לכבוד ויוקרה מעמיתיהם הצעירים‪ ,‬נתפסים כדמויות‬ ‫אבהיות ומשמשים אוזן קשבת לאסירים במצוקה ( & ‪Le Mesurier et al., 2010; Lemieux, Dyeson,‬‬ ‫‪.)Castiglione, 2002‬‬ ‫אחת התפיסות הרווחות הן בספרות והן בפרקטיקה היא שאסירים מבוגרים‪ ,‬בהיותם אסירים‬ ‫ממושמעים ופרגמטיים המקבלים על עצמם את כללי המשחק‪ ,‬עשויים לשמש גורם מייצב וממתן‬ ‫בתוך אוכלוסיית בית הסוהר הכללית (‪Chaiklin, 1998; DeLuca, 1998; Mara, 2003; Vito & Wilson,‬‬ ‫‪ .)1985; Yorston & Taylor, 2006‬הבסיס האמפירי של תפיסה זו מצומצם מאוד‪ :‬מדובר במחקר ותיק‬ ‫שהראה כי אוכלוסיית אסירים הטרוגנית מבחינת גיל תורמת להפחתת מספר התקריות האלימות‬ ‫בבית הסוהר ( ‪ .)Malbi, Holley, Patrick, & Walls, 1979‬מחקרים עדכניים יותר מלמדים שייתכן כי‬ ‫שילוב בין אסירים מבוגרים וצעירים תורם להתנהגותם של האסירים הצעירים על חשבון תחושת‬ ‫הביטחון של האסירים המבוגרים (‪ .)Kerbs & Jolley, 2007, 2009‬הממצאים הסותרים על השפעת‬ ‫הכליאה המשותפת של צעירים ומבוגרים מעוררים את הצורך במחקר נוסף שישפוך אור על מערכת‬ ‫היחסים הנרקמת בין אסירים צעירים למבוגרים‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫לעתים קרובות היכולת התפקודית של אנשים מבוגרים אינה תואמת את סביבת חייהם‪ .‬חוסר‬ ‫התאמה זה מתעצם בבית הסוהר‪ ,‬שכן בתי סוהר מתוכננים עבור אנשים צעירים ובריאים שאין להם‬ ‫מגבלות תפקודיות‪ .‬אסירים מבוגרים מתלוננים לא אחת על תאורה לא מספקת‪ ,‬על שינה במיטות‬ ‫קומתיים ועל ריחוק מחדר האוכל ומתאי השירותים‪ .‬במסגרות כליאה מיוחדות אפשר ליצור תנאים‬ ‫נוחים יותר לאוכלוסייה מבוגרת ולהתקין אמצעי עזר‪ ,‬כגון מעקות בטיחות‪ ,‬כבש לכיסא גלגלים‬ ‫ומשטחים המונעים החלקה (‪ .)Williams & Abraldes, 2007‬יתרה מזאת‪ ,‬אסירים מבוגרים מתלוננים‬ ‫על הרעש הרב שגורמים אסירים צעירים (צעקות‪ ,‬מוזיקה רועשת) ועל עישון פסיבי‪ ,‬תופעות שאפשר‬ ‫לצמצם במסגרות כליאה מיוחדות (‪.)Kerbs & Jolley, 2007‬‬ ‫כאמו ר‪ ,‬אסירים מבוגרים סובלים מבעיות רפואיות בשיעור גבוה יותר מאסירים צעירים ומאנשים בני‬ ‫אותו גיל בקהילה‪ .‬כאשר אוכלוסייה זו מפוזרת במתקני כליאה רבים‪ ,‬קשה להעניק לה את הטיפול‬ ‫הרפואי המיטבי‪ .‬יצירת מסגרת כליאה מיוחדת לאסירים מבוגרים טומנת בחובה גם יתרון כלכלי‪:‬‬ ‫מחקרים מלמדים כי השירותים הרפואיים הניתנים לאסירים מבוגרים יקרים פי שלושה מהשירותים‬ ‫הניתנים לאסירים צעירים‪ .‬לעתים קרובות אסירים מבוגרים הסובלים ממחלות כרוניות מועברים לבתי‬ ‫חולים בקהילה לקבלת טיפול‪ .‬לטיפול זה ולאבטחת האסיר בבית החולים יש משמעויות כלכליות‬ ‫כבדות‪ .‬יצירת מסגרות כליאה נפרדות לאסירים מבוגרים מאפשרת איגום משאבים וחיסכון כלכלי‬ ‫(‪ .)Aday, 2003; Kerbs, 2000‬לבסוף‪ ,‬מכיוון שאסירים מבוגרים בדרך כלל ממושמעים יותר ונוטים‬ ‫פחות לנסות לברוח‪ ,‬במסגרות כליאה מיוחדות אפשר לצמצם במידת מה את מעגל האבטחה וכך‬ ‫לחסוך עוד בעלויות (‪.)Kerbs & Jolley, 2009‬‬ ‫נוסף על החיסכון הכלכלי‪ ,‬במסגרות כליאה מיוחדות אפשר לספק שירותים המותאמים לאוכלוסייה‬ ‫מבוגרת‪ ,‬כגון ריפוי בעיסוק ותכניות שיקום ייעודיות‪ .‬מרבית תכניות השיקום הקיימות בבתי הסוהר‬ ‫מיועדות לאוכלוסייה צעירה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תכניות חינוך ותכניות תעסוקה עשויות להביא תועלת לאסירים‬ ‫בגיל עבודה אך לא לאסירים מבוגרים‪ .‬זאת ועוד‪ :‬לעתים אסירים מבוגרים מודרים מתכניות שיקום‬ ‫מתוך הנחה שהן לא יועילו להם (‪ .)Sabath & Cowles, 1988; Wilson & Vito, 1986‬לפיכך כדאי‬ ‫לפתח עבור אוכלוסיית האסירים המבוגרים תכניות תקון ייעודיות שהדגש בהן אינו ברכישת מיומנויות‬ ‫תעסוקתיות כי אם בשיפור הדימוי העצמי‪ ,‬בהסתגלות לתנאי הכליאה בגיל מבוגר וברכישת מיומנויות‬ ‫חיים עצמאיות‪ ,‬בעיקר לאסירים שרוב חייהם עברו עליהם בבית הסוהר (‪.)Kratcoski & Babb, 1990‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫עוד סוגיה העולה בדיון זה היא סוגיית האסירים הסיעודיים שאינם מסוגלים עוד לתפקוד עצמאי‪.‬‬ ‫במקצת בתי הסוהר אסירים אלה נותרים במסגרת הכליאה הכללית‪ ,‬ובאחרים הם מועברים למרפאת‬ ‫בית הסוהר‪ ,‬לבית חולים או למחלקות סיעודיות בבית הסוהר‪ ,‬הנפוצות יותר בשנים האחרונות‬ ‫(‪ .)Aday, 2003‬במקצת בתי הסוהר (ב עיקר בארצות הברית) הוקמו הוספיסים או יחידות טיפוליות‬ ‫לאסירים לקראת סוף חייהם‪ .‬על פי רוב‪ ,‬הקריטריונים להעברת אסיר להוספיס הם תוחלת חיים של‬ ‫פחות משישה חודשים והסכמה של האסיר למעבר‪ .‬יש אסירים המתנגדים למעבר להוספיס בשל‬ ‫חוסר אמון בצוות הרפואי או משום שהדבר מעמת אותם עם העובדה שהם עומדים לסיים את חייהם‬ ‫בבית הסוהר‪ .‬אסירים אלה אינם יכולים לוותר על התקווה שיום אחד הם יוכלו למות אנשים חופשיים‬ ‫(‪.)Aday, 2003; Linder, Enders, Craig, Richardson, & Meyers, 2002‬‬ ‫מחקרים שבדקו את עמדותיהם של אסירים מבוגרים בשאלת הפרדתם מהאסירים האחרים בבית‬ ‫הסוהר העלו ממצאים סותרים‪ .‬באחד המחקרים הצהירו ‪ 85%‬מהאסירים המבוגרים שאם מצבם‬ ‫הפיזי יורע הם ירגישו נוח יותר ביחידה מופרדת (‪ .)Marquart, Merianos, & Doucet, 2000‬במחקר‬ ‫אחר‪ ,‬בראיונות עומק עם אסירים מבוגרים באגף הקשישים של בית הסוהר מעשיהו‪ ,‬תואר אגף‬ ‫הקשישים כעיר מקלט‪ .‬האסירים הדגישו בראיונות את תנאי הכליאה הנוחים‪ ,‬את השירותים‬ ‫החברתיים והתעסוקתיים הניתנים להם‪ ,‬את היחס המקצועי של סגל בית הסוהר ואת היחס המכבד‬ ‫של האסירים האחרים‪ .‬אגף הקשישים נתפס כמעין דיור מוגן‪ ,‬כלומר מקום מפלט המגן על קבוצת‬ ‫אסירים זו ויוצר עבורם סביבה בטוחה לעומת מתקני כליאה אחרים (דורון‪.)8118 ,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬במחקרים אחרים דיווחו אסירים מבוגרים שהשילוב באוכלוסייה הכללית תורם לתחושת‬ ‫העצמאות שלהם (‪ .)Aday, 2003‬בראיונות עומק עם אסירים מבוגרים בבריטניה נמצא‪ ,‬מצד אחד‪,‬‬ ‫שאסירים מבוגרים אינם נלהבים מההפרדה בינם לבין האסירים האחרים בבית הסוהר‪ ,‬אך מצד שני‪,‬‬ ‫הם הדגישו את הפער התרבותי בינם לבין אסירים צעירים יותר ואת תחושת הפגיעות במחיצת‬ ‫אסירים צעירים (‪.)Le Mesurier et al., 2010‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫לסיכ ום‪ ,‬שאלת הבידול של אסירים מבוגרים היא שאלה מורכבת ורבת פנים‪ .‬הדיון בשאלה זו מביא‬ ‫לידי ביטוי את מאפייניהם המורכבים ולעתים אף סותרים של האסירים המבוגרים – הם עשויים‬ ‫לשמש גורמים מייצבים וממתנים בשל גישתם הפרגמטית והבשלה יותר ומעורבותם הנמוכה‬ ‫בתקריות אלימות‪ ,‬אך עם זה הם עלולים להפוך לקורבן להתעללות בידי אסירים צעירים בעקבות‬ ‫קשייהם התפקודיים ובעיותיהם הרפואיות‪ .‬ייתכן כי בשל השונות הרבה בתוך קבוצה זו אי־אפשר‬ ‫לגבש מדיניות אחידה ויש להפעיל שיקול דעת בהתאם לצרכים הפרטניים של האסיר ולתכנית‬ ‫השיקום שלו‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫לעומת המחקר המקיף על השתלבות בקהילה בקרב אסירים צעירים‪ ,‬הידע המחקרי על השתלבות‬ ‫אסירים מבוגרים מצומצם למדי‪ .‬אסירים משוחררים מבוגרים מתמודדים עם כמה אתגרים מיוחדים‪,‬‬ ‫חברתיים ורפואיים‪ ,‬לרבות סביבת מגורים לא בטוחה‪ ,‬קשיים במציאת עבודה בגיל מבוגר וריבוי‬ ‫מחלות כרוניות‪ .‬מקצת האסירים המבוגרים מתמודדים גם עם תסמונות פסיכיאטריות ואפקטים של‬ ‫"מיסוד"‪.‬‬ ‫על אף קשיים אלה‪ ,‬שיעור הרצידיביזם בקרב אסירים מבוגרים נמוך יותר מבקרב אסירים צעירים‪,‬‬ ‫וגיל מבוגר הוא אחד המנבאים האמינים ביותר לשיעור רצידיביזם נמוך ( & ‪Turley, 2003; Williams‬‬ ‫‪ .)Abraldes, 2007‬לדוגמה‪ ,‬לנגן ולוין דיווחו על שיעורי הרצידיביזם בקרב קבוצות גיל שונות של‬ ‫אסירים כשלוש שנים לאחר שחרורם (‪ .)Langan & Levin, 2002‬מן המחקר עולה כי שיעור המעצרים‬ ‫החוזרים יורד מ־‪ 28%‬בקרב בני ‪ 12-15‬ל־‪ 89%‬בקרב בני ‪ 35-31‬ול־‪ 55%‬בקרב בני ‪ 55‬ומעלה‪ .‬כך‬ ‫גם שיעור המאסרים החוזרים יורד מ־‪ 52%‬בקרב בני ‪ 12-15‬ל־‪ 55%‬בקרב בני ‪ 35-31‬ול־‪ 51%‬בקרב‬ ‫בני ‪ 55‬ומעלה‪ .‬מחקר שבחן עברייני מין דיווח אף הוא על שיעורי הרצידיביזם הנמוכים ביותר בקרב‬ ‫בני ‪ 55‬ומעלה (‪ .)Langan, Schmitt, & Durose, 2003‬אחת הסיבות לרצידיביזם הנמוך בגיל מבוגר‬ ‫היא מצבם הרפואי והמנטלי הירוד של אסירים מבוגרים משוחררים‪ ,‬מצב המרחיקם מעולם הפשע‪.‬‬ ‫כמו כן הסביבה נוטה לדווח פחות על פשעים בגיל מבוגר‪ ,‬אם מתוך הנחה שממילא ימיו של העבריין‬ ‫ספורים ואם משום שרואים בהתנהגותו בעיה מנטלית ולא מעשה מכוון (‪.)Thornton, 2006‬למרות‬ ‫שיעורי הרצידיביזם הנמוכים בקרב אסירים מבוגרים‪ ,‬תהליך המעבר מבית הסוהר לקהילה טומן‬ ‫בחובו אתגרים של ממש לאוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫עבור אסירים מבוגרים רבים החיים לאחר השחרור לוטים בערפל‪ .‬לאסירים מבוגרים יש ידע מועט‬ ‫ביותר על המצפה להם לאחר השחרור‪ ,‬משום שאסירים מבוגרים תובעניים פחות מאסירים צעירים‬ ‫ולכן קל יותר להתעלם מהם‪ ,‬ואולי גם משום שהגוף המטפל באסירים משוחררים מעדיף לטפל‬ ‫באסירים בסיכון גבוה (‪.)Crawley, 2004‬‬ ‫בסדרה של ראיונות עם אסירים בני ‪ 25-85‬באנגליה ובוויילס נמצא כי האסירים המבוגרים מדווחים‬ ‫על חששות רבים לקראת השחרור מבית הסוהר‪ .‬החששות נוגעים בעיקר למקום המגורים של‬ ‫האסיר לאחר השחרור‪ ,‬לביטחונו האישי ולקבלת טיפול רפואי‪ .‬חוסר ודאות בקשר למקום מגורים‬ ‫‪21‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫לאחר השחרור מטריד מאוד אסירים מבוגרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אחד האסירים במחקר המדובר היה מבועת‬ ‫מן המחשבה על חיים בהוסטל עם גברים צעירים ממנו שעלולים להתעלל בו‪ .‬מחקרים אחרים‬ ‫מלמדים כי רוב האסירים המבוגרים שבים לקהילות המקוריות שבהן חיו בעבר‪ ,‬אף שרבות‬ ‫מהקהילות האלה אינן בטוחות עבור אנשים מבוגרים (‪.)Aday, 2003; Crawley & Sparks, 2006‬‬ ‫אסירים משוחררים מבוגרים נתונים בסיכון מוגבר לתגובות פסיכולוגיות שליליות לשחרור מבית‬ ‫הסוהר‪ .‬שיעור החרדה לקראת השחרור גבוה יותר בקרב אוכלוסייה זו‪ ,‬וכן שיעור ההתאבדויות‬ ‫לאחר השחרור (‪ .)Crawley & Sparks, 2006; Pratt, Piper, Appleby, Webb, & Shaw, 2006‬אסירים‬ ‫שהורשעו בעבירות מין חוששים במיוחד מתגובות החברה כלפיהם לאחר השחרור‪ .‬מקצתם אף ספגו‬ ‫איומים של תושבים בקהילה טרם כניסתם לכלא‪ ,‬והם חוששים כי איומים אלה ימומשו עם חזרתם‬ ‫לקהילה (‪.)Crawley & Sparks, 2006‬‬ ‫תהליך ההשתלבות בקהילה דורש מהאסיר המשוחרר לרכוש מחדש מיומנויות של חיים עצמאיים‬ ‫שייתכן כי אבדו בתקופת המאסר הממושכת‪ ,‬כגון עריכת קניות‪ ,‬ניהול תקציב מאוזן ודאגה לטיפול‬ ‫רפואי‪ .‬אסירים מבוגרים הסובלים מריבוי בעיות רפואיות עלולים להתקשות עוד יותר בהתנהלות‬ ‫עצמאית‪ .‬זאת ועוד‪ :‬לאחר תקופת מאסר ממושכת החברה שהאסיר משתלב בה אינה עוד אותה‬ ‫החברה שממנה יצא שנים רבות קודם לכן (‪.)Stojkovic, 2007‬‬ ‫אסירים שנכנסו לבית הסוהר בגיל צעיר ומשתחררים ממנו בגיל מבוגר נתונים בסיכון מוגבר לפתח‬ ‫תסמונת של "מיסוד"‪ .‬לאחר תקופת מאסר ממושכת האסיר עלול לאבד את יכולת התפקוד העצמאי‬ ‫(‪ .)Irwin & Owen, 2005; Jewkes, 2005; Pryor, 2001‬רבים מהאסירים המשוחררים המבוגרים‬ ‫איבדו בתקופת המאסר קשר עם משפחותיהם וחבריהם או שחבריהם נותרו במאסר‪ ,‬ועל כן הם‬ ‫נעדרים מעגלי תמיכה חברתיים וכלכליים‪ .‬אסירים אלה חווים חוסר ביטחון ופסימיות בקשר ליכולתם‬ ‫לתפקד בקהילה לאחר השחרור‪ .‬הם חשים כי עליהם "להתחיל מאפס" וכי "אין להם לאן ללכת"‪.‬‬ ‫קצתם אף מעדיפים להישאר בין כותלי בית הסוהר משום שאין להם די שנים לחיות או כוחות‬ ‫"להתחיל מחדש" (‪ .)Crawley & Sparks, 2006‬אסירים משוחררים מבוגרים עלולים להפר את תנאי‬ ‫השחרור על תנאי‪ ,‬אם בשל דמנציה ואם בשל מעשה מכוון – מתוך תקווה לשוב לבית הסוהר עקב‬ ‫חוסר יכולתם לתפקד בקהילה (‪.)Williams & Abraldes, 2007‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫משפחתו של האסיר המשוחרר ממלאת תפקיד נכבד בתהליך השיקום‪ .‬ראיונות שנערכו עם אסירים‬ ‫מבוגרים הראו כי רק אסירים שידעו כי משפחתם ממתינה להם מחוץ לבית הסוהר ציפו בכיליון עיניים‬ ‫לשחרור‪ .‬השחרור אפשר לאסירים אלה לקבל מחדש את תפקיד המפרנס והמגן‪ .‬המשפחה היא‬ ‫אפוא מערכת התמיכה העיקרית שמאפשרת לאסיר המשוחרר להשתלב מחדש‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬בקהילה‬ ‫(‪ .)Crawley & Sparks, 2006; Stojkovic, 2007‬עם זאת‪ ,‬במקרים מסוימים המשפחה עלולה שלא‬ ‫לקבל את האסיר המשוחרר בזרועות פתוחות‪ ,‬לא רק בגלל עברו הפלילי אלא גם בשל בעיותיו‬ ‫הרפואיות‪ .‬הטיפול הרפואי עלול להטיל עול כלכלי כבד על המשפחה‪ ,‬בעיקר משום שאפשרויות‬ ‫התעסוקה בגיל מבוגר מצומצמות (‪.)Frazer, 2003‬‬ ‫אסירים משוחררים מבוגרים נתקלים בקשיים מיוחדים ברצותם להשתלב בשוק העבודה‪ .‬אפשר‬ ‫למנות שלוש קבוצות עיקריות של חסמים‪:‬‬ ‫גורמים הקשורים ישירות לעולם התעסוקה‪ ,‬כגון היעדר הכשרה מקצועית או אקדמית‪ ,‬קשיי קריאה‬ ‫וכתיבה והיעדר ניסיון תעסוקתי‪ .‬שיעור מסיימי בית ספר תיכון ובעלי תעודת בגרות בקרב אסירים‬ ‫משוחררים מבוגרים נמוך מבקרב אסירים צעירים‪.‬‬ ‫גורמים המשפיעים על המוכנות לעבודה‪ ,‬כגון חוסר דיור‪ ,‬מגורים באזורים מוכי אבטלה‪ ,‬שימוש‬ ‫בסמים ובעיות בריאות‪.‬‬ ‫עמדות של מעסיקים הפוסלים מראש מועמדים שהם אסירים משוחררים (‪.)Bushway, 2003‬‬ ‫חסמים אלה חמורים עוד יותר כאשר אל קשיי ההשתלבות בשוק העבודה בגיל מתקדם מתווספים‬ ‫מצב בריאותם הרעוע של אסירים מבוגרים רבים ותסמונות של "מיסוד" המקשות עליהם לקיים חיים‬ ‫עצמאיים‪ .‬לפי נתונים שפורסמו בבריטניה‪ 82% ,‬מהאסירים המבוגרים צפויים להשתחרר מבית‬ ‫הסוהר לאחר גיל ‪ .)Prison Reform Trust, 2008( 21‬מציאת תעסוקה בגילים אלה היא משימה כמעט‬ ‫בלתי אפשרית‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מגמת ההזדקנות של אוכלוסיית האסירי ם היא עובדה מוכחת בעולם המערבי‪ .‬אף שאסירים מבוגרים‬ ‫הם עדיין מיעוט ב תוך כלל אוכלוסיית האסירים‪ ,‬אסירים אלה מציבים אתגרים ניהוליים לפני צוות‬ ‫הכליאה והתקון‪ .‬לאוכלוסיית האסירים המבוגרים יש מאפיינים מובחנים‪ .‬שיעור האסירים המבוגרים‬ ‫הסובלים ממחלות כרוניות והעומדים בקריטריונים לאבחון הפרעה פסיכיאטרית גדול במידה ניכרת‬ ‫משיעור האסירים הצעירים‪ .‬כמו כן אסירים מבוגרים רבים סובלים מתסמינים של דחק וטראומה עקב‬ ‫קשיי הסתגלות למאסר‪ ,‬פחד מפני התעללות של אסירים צעירים‪ ,‬חרדה מפני הידרדרות במצבם‬ ‫הרפואי והנפשי וחרדה מפני מוות בבית הסוהר‪ .‬אסירים מבוגרים סובלים ממגוון תסמינים‬ ‫גריאטריים‪ ,‬כגון ליקויי ראייה ושמיעה‪ ,‬נפילות וליקויים קוגניטיביים המסכנים את ביטחונם האישי‪.‬‬ ‫בתחום ההתנהגותי אלה אסירים "פרגמטיים"‪ ,‬המקבלים לרוב את "כללי המשחק" ונוטים פחות‬ ‫להפר את כללי ההתנהגות בבית הסוהר‪.‬‬ ‫לצד המאפיינים המשותפים לאוכלוסיית האסירים המבוגרים‪ ,‬זו אוכלוסייה הטרוגנית‪ .‬יש שתי קבוצות‬ ‫של אסירים מבוגרים הדורשות תשומת לב מיוחדת‪ :‬האחת היא של אסירים שנכנסו למאסר בגיל‬ ‫מבוגר‪ ,‬ללא מאסרים קודמים‪ .‬קבוצה זו חווה את המשבר העמוק ביותר בעת הכניסה לבית הסוהר‪.‬‬ ‫הקבוצה האחרת היא של אסירים שנכנסו לבית הסוהר בגיל צעיר והזדקנו מאחורי הסורגים‪ .‬קבוצה‬ ‫זו נתונה בסיכון מוגבר לפתח תסמונת של "מיסוד"‪ :‬לאבד קשר עם העולם החיצון ולאבד מיומנויות‬ ‫של תפקוד עצמאי‪ .‬ממצא עקבי שעולה בספרות קשור למצבן הרפואי והנפשי של אסירות מבוגרות –‬ ‫הוא ירוד מזה של אסירים מבוגרים והן נתונות בסיכון מוגבר להתעללות פיזית ופסיכולוגית של‬ ‫האסירות האחרות‪.‬‬ ‫סוגיה שחזרה ועלתה לאורך הסקירה היא דילמת השילוב מול הבידול של אסירים מבוגרים‪ .‬שאלה‬ ‫מורכבת ורבת פנים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אסירים מבוגרים עשויים לשמש גורמים מייצבים וממתנים אל מול‬ ‫האסירים הצעירים‪ ,‬ומצד שני הם עלולים להיות קורבן להתעללות של אסירים אלה‪ .‬טיעון התומך‬ ‫בהקמת מסגרות כליאה מיוחדות הוא הצורך באיגום משאבים ובמתן שירותים רפואיים ותכניות תקון‬ ‫המותאמים לצורכי האסיר המבוגר‪ .‬ייתכן כי בשל השונות הרבה הקיימת בתוך קבוצה זו אי־אפשר‬ ‫לגבש מדיניות אחידה ויש להפעיל שיקול דעת בהתאם לצרכים הפרטניים של האסיר ולתכנית‬ ‫השיקום שלו‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫סיכום והמלצות‬ ‫תהליך ההשתלבות מחדש בקהילה מזמן אתגרים מיוחדים לאסירים מבוגרים‪ .‬לאסירים צעירים יש די‬ ‫שנים לנסות "לכתוב מחדש" את חייהם לאחר השחרור‪ ,‬ולאסירים מבוגרים אין די זמן‪ .‬רבים‬ ‫מהאסירים המבוגרים חוששים מאוד מהשחרור המתקרב‪ ,‬בעיקר בשל תגובות אפשריות של‬ ‫הסביבה‪ ,‬חוסר ודאות בקשר לקבלת טיפול רפואי ולמקום מגורים וחשש לביטחונם האישי‪.‬‬ ‫מתוך סקירת הספרות עולות כמה המלצות‪:‬‬ ‫אסירים מבוגרים רבים סובלים ככל הנראה מהפרעות פסיכיאטריות לא מאובחנות‪ .‬ראוי‬ ‫לחזק את השירותים הפסיכיאטריים שניתנים לאוכלוסייה זו ולעודד אסירים מבוגרים לפנות‬ ‫לטיפול‪.‬‬ ‫אסירים שנכנסים למאסר ראשון בגיל מבוגר חווים משבר עמוק‪ .‬חשוב לפתח תכניות‬ ‫התערבות שיתרמו להסתגלותם של אסירים אלה לבית הסוהר‪.‬‬ ‫יש להתאים את הסביבה הפיזית בבית הסוהר לצורכיהם של האסירים המבוגרים‪ :‬למקם‬ ‫את המבנים הציבוריים בקרבת התאים ולהתקין אמצעי עזר‪ ,‬כגון מעקות בטיחות‪ ,‬כבש‬ ‫לכיסא גלגלים ומשטחים המונעים החלקה‪.‬‬ ‫תכניות התקון לאסירים מבוגרים צריכות להתמקד בהעלאת הדימוי העצמי שלהם‬ ‫ובהתמודדות עם גורמי דחק ולעסוק פחות בחינוך ובתעסוקה‪.‬‬ ‫חשוב לפתח אצל האסירים המבוגרים כלים להתמודדות עם יחס בלתי נאות הצפוי‬ ‫מאסירים צעירים מהם‪.‬‬ ‫צוותי הכליאה צריכים להכיר את המאפיינים המיוחדים לאסירים מבוגרים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫אי־ציות להוראות עלול לנבוע מקשיי זיכרון של האסיר המבוגר או מירידה בשמיעה ולא‬ ‫מבעיות משמעת‪.‬‬ ‫בשל הקושי של אסירים משוחררים מבוגרים להשתלב בקהילה‪ ,‬חשוב מאוד להפעיל‬ ‫בעבורם לקראת השחרור תכניות הכנה מתאימות המקנות כישורי חיים עצמאיים‪ ,‬כגון‬ ‫בישול‪ ,‬עריכת קניות‪ ,‬ניהול חשבון בנק‪ ,‬וכן רכישת ידע על מחלות הרקע ואופן הטיפול‬ ‫בהן‪.‬‬ ‫לרציפות הטיפול הרפואי במעבר מבית הסוהר לקהילה יש חשיבות מכרעת בשל ריבוי‬ ‫המחלות הכרוניות שאסירים מבוגרים סובלים מהן‪.‬‬ ‫‪25‬‬ :‫מחקר המבוסס על ראיונות עם אסירים מבוגרים בבית הסוהר מעשיהו‬ ,01 ,‫ צוהר לבית הסוהר‬.‫ גן עדן או גיהינום? על זקנים והזדקנות בבית המאסר מעשיהו‬.)2006( '‫ י‬,‫דורון‬ .19-11 http://www.ips.gov.il/NR/rdonlyres/1CF59800-2959-4936-98EE0900FC6E834E/0/Tzoarlebeithasoar10.pdf :‫ בבריטניה העוסק באסירים מבוגרים‬Prison Reform Trust ‫דף הבית של‬ http://www.prisonreformtrust.org.uk/ProjectsResearch/Olderpeopleinprison :‫פרק מתוך ספר שכתב אחד החוקרים המצוטטים ביותר בתחום האסירים המבוגרים‬ Aday, R.H. (2006). Aging prisoners. In B. Berkman (Ed.), Handbook of social work in health and aging (pp. 231-241). NY: Oxford University Press. ‫ ומעלה בבריטניה על חוויותיהם בבית הסוהר‬65 ‫מאמר המציג סדרה של ראיונות עם אסירים בני‬ :‫ותחושותיהם לקראת השחרור‬ Crawley, E., & Sparks, R. (2006). Is there life after imprisonment? How elderly men talk about imprisonment and release. Criminology and Criminal Justice, 6, 63-82. :‫מאמר הסוקר את סוגיית הפרדתם של אסירים מבוגרים מכלל אוכלוסיית בית הסוהר‬ Kerbs, J.J., & Jolley, J.M. (2009). A commentary on age segregation for older prisoners. Criminal Justice Review, 34, 119-139. :‫דוח בריטי על אודות בריאותם הנפשית של אסירים מבוגרים‬ Le Mesurier, N., Kingston, P., Heath, L., & Wardle, S. (2010). A critical analysis of the mental health needs of older prisoners: Final report. Staffordshire, UK: Centre for Ageing and Mental Health. Retrieved from: http://www.staffs.ac.uk/assets/Critical_%20analysis_of_the_mental_health_of_older_pri soners_august_2010_tcm44-32603.pdf :‫סקירת ספרות בתחום גורמי דחק וטראומה בקרב אסירים מבוגרים‬ Maschi, T., Dennis, K.S., Gibson, S., MacMillan, T., Sternberg, S., & Hom, M. (2011). Trauma and stress among older adults in the criminal justice system: A review of the literature with implications for social work. Journal of Gerontological Social Work, 54, 390-424. :‫פרק בספר העוסק במאפיינים המיוחדים של אוכלוסיית האסירים המבוגרים‬ Williams, B.A., & Abraldes, R. (2007). Growing older: Challenges of prison and reentry for the aging population. In R. Greifinger (Ed.), Public health behind bars: From prisons to communities (pp. 56-72). New York: Springer. 26 ,01 ,‫ צוהר לבית הסוהר‬.‫ גן עדן או גיהינום? על זקנים והזדקנות בבית המאסר מעשיהו‬.)2006( '‫ י‬,‫דורון‬ :‫ אוחזר‬.19-11 http://www.ips.gov.il/NR/rdonlyres/1CF59800-2959-4936-98EE0900FC6E834E/0/Tzoarlebeithasoar10.pdf ."‫ מערכת סטטיסטיקה "מגדל‬.)2011( ‫שב"ס‬ Aday, R.H. (2003). Aging prisoners: Crisis in American corrections. Westport, CT: Praeger. Aday, R.H. (2006). Aging prisoners. In B. Berkman (Ed.), Handbook of social work in health and aging (pp. 231-241). NY: Oxford University Press. Anno, B.J., Graham, C., Lawrence, J.E., & Shansky, R. (2004). Correctional health care: Addressing the needs of elderly, chronically ill and terminally ill inmates. Middletown, CT: Criminal Justice Institute. Retrieved from: http://static.nicic.gov/Library/018735.pdf Bushway, S.D. (2003). Reentry and prison work programs. Urban Institute Reentry Roundtable. Retrieved from: www.urban.org/uploadedPDF/410853_bushway.pdf California Prisoners and Parolees 2004 (2005). California Department of Corrections and Rehabilitation, Offender Information Services, Estimates and Statistical Analysis Section, Data Analysis Unit. Sacramento. Retrieved from: http://www.cdcr.ca.gov/Reports_Research/Offender_Information_Services_Branch/Ann ual/CalPris/CALPRISd2004.pdf Chaiklin, H. (1998). The elderly disturbed prisoner. Clinical Gerontologist, 20, 47-62. Crawley, E. (2004) Release and resettlement: The perspectives of older prisoners. Criminal Justice Matters, 56, 32-33. Crawley, E., & Sparks, R. (2005). Older men in prison: Survival, coping and identity. In A. Liebling & S. Maruna (Eds.), The effects of imprisonment (pp. 343-365). London: Willan. Crawley, E., & Sparks, R. (2006). Is there life after imprisonment? How elderly men talk about imprisonment and release. Criminology and Criminal Justice, 6, 63-82. Dabbs, J.M., & Hargrove, M.F. (1997). Age, testosterone, and behavior among female prison inmates. Psychosomatic Medicine, 59, 477-480. DeLisi, M. (2003). Criminal careers behind bars. Behavioral Sciences and the Law, 21, 653669. 27 ‫רשימת מקורות‬ DeLuca, H.R. )1998(. Managing older inmates: It’s more than just time. In D.E. Redburn & R.P. McNamara (Eds.), Social gerontology (pp. 209-219). Westport, CT: Auburn House. Ditton, P. (1999). Mental health and treatment for inmates and probationers. Rockville, MD: U.S. Department of Justice. Retrieved from: http://bjs.ojp.usdoj.gov/content/pub/pdf/mhtip.pdf Enders, S.R., Paterniti, D.A., & Meyers, F.J. (2005). An approach to develop effective health care decision making for women in prison. Journal of Palliative Medicine, 8, 432-439. Fazel, S., Hope, T., O’Donnell, I., & Jacoby, R. (2001b). Hidden psychiatric morbidity in elderly prisoners. British Journal of Psychiatry, 179, 535-539. Fazel, S., Hope, T., O’Donnell, I., Piper, M., & Jacoby, R. (2001a). Health of elderly male prisoners worse than the general population, worse than younger prisoners. Age and Ageing, 30, 403-407. Frazer, L. (2003) Aging inside. School of Policy Studies: University of Bristol. Goetting, A., & Howsen, R.M. (1986). Correlates of prisoner misconduct. Journal of Quantitative Criminology, 2, 49-67. Ham, J.N. (1976). The forgotten minority: An explanation of long term institutionalized aged and aging male prison inmates. Unpublished Ph.D. thesis, University of Michigan. Harrison, P.M., & Beck, A.J. (2004). Prisoners in 2003. Washington, D.C.: U.S. Department of Justice. Retrieved from: http://bjs.ojp.usdoj.gov/content/pub/pdf/p03.pdf HM Inspectorate of Prisons (2005). No problem: Old and quiet; thematic review of older prisoners. London: HM Inspectorate of Prisons. Retrieved from: http://www.justice.gov.uk/downloads/publications/inspectorate-reports/hmipris/hmpthematic-older-04-rps.pdf Howse, K. (2003). Growing old in prison: A scoping study on older prisoners. London: Centre for Policy on Ageing & Prison Reform Trust. Retrieved from: http://www.prisonreformtrust.org.uk/Portals/0/Documents/Growing%20Old%20in%20P rison%20-%20a%20scoping%20study.pdf Hyer, L., & Sohnle, S.J. (2001). Trauma among older people: Issues and treatment. Philadelphia: Brunner-Routledge. Ireland, J. L. )2000(. “Bullying” among male prisoners: A review of the research. Aggression and Violent Behavior, 5, 201-215. Irwin, J., & Owen, B. (2005) Harm and the contemporary prison. In A. Liebling & S. Maruna (Eds.), The effects of imprisonment (pp. 94-117). London: Willan. 28 ‫רשימת מקורות‬ Jewkes, Y. (2005). Loss, liminality and the life sentence: Managing identity through a disrupted lifecourse. In A. Liebling & S. Maruna (Eds.), The effects of imprisonment (pp. 366-390). London: Willan. Kakoullis, A., Le Mesurier, N., & Kingston, P. (2010). The mental health of older prisoners. International Psychogeriatrics, 22, 693-701. Kerbs, J.J. (2000). The older prisoner: Social, psychological, and medical considerations. In B.D. Dunlop & M.B. Rothman (Eds.), Elders, crime, and the criminal justice system: Myths, perceptions, and reality in the 21st century (pp. 207-228). New York: Springer. Kerbs, J.J., & Jolley, J.M. (2007). Inmate-on-inmate victimization among older male prisoners. Crime & Delinquency, 53, 187-218. Kerbs, J.J., & Jolley, J.M. (2009). A commentary on age segregation for older prisoners. Criminal Justice Review, 34, 119-139. Koenig, H.G., Johnson, S., Bellard, J., Denker, M., & Fenlon, R. (1995). Depression and anxiety disorder among older male inmates at a federal correctional facility. Psychiatric Services, 46, 399-401. Kratcoski, P.C., & Babb, S. (1990). Adjustment of older inmates: An analysis of institutional structure and gender. Journal of Contemporary Criminal Justice, 6, 264-281. Langan, P.A., & Levin, D.J. (2002). Recidivism of prisoners released in 1994. Washington, D.C.: U.S. Department of Justice. Retrieved from: http://bjs.ojp.usdoj.gov/content/pub/pdf/rpr94.pdf Langan, P.A., Schmitt, E.L., & Durose, M.R. (2003). Recidivism of sex offenders released from prison in 1994. Washington, D.C.: U.S. Department of Justice. Retrieved from: http://bjs.ojp.usdoj.gov/content/pub/pdf/rsorp94.pdf Le Mesurier, N., Kingston, P., Heath, L., & Wardle, S. (2010). A Critical analysis of the mental health needs of older prisoners: Final report. Staffordshire, UK: Centre for Ageing and Mental Health. Retrieved from: http://www.staffs.ac.uk/assets/Critical_%20analysis_of_the_mental_health_of_older_pri soners_august_2010_tcm44-32603.pdf Lemieux, C.M., Dyeson, T.B., & Castiglione, B. (2002). Revisiting the literature on prisoners who are older: Are we wiser? Prison Journal, 82, 440-458. Linder, J.F., Enders, S.R., Craig, E., Richardson, J., & Meyers, F.J. (2002). Hospice care for the incarcerated in the United States: An introduction. Journal of Palliative Medicine, 5, 549552. 29 ‫רשימת מקורות‬ Malbi, J., Holley, C., Patrick, J., & Walls, J. (1979). Increasing age heterogeneity as a violence reducing strategy in prisons. Criminal Justice and Behavior, 6, 175-185. Mara, C.M. (2003). A comparison of LTC in prisons and in the free population. Long-Term Care Interface, 4, 22-26. Marquart, J.W., Merianos, D.E., & Doucet, G. (2000). The health-related concerns of older prisoners: Implications for policy. Aging and Society, 20, 79-96. Maruschak, L.M., & Beck, A.J. (2001). Medical problems of inmates, 1997. U.S. Department of Justice, Office of Justice Programs, Bureau of Justice Statistics. Retrieved from: http://www.prisonpolicy.org/scans/bjs/mpi97.pdf Maschi, T., Dennis, K.S., Gibson, S., MacMillan, T., Sternberg, S., & Hom, M. (2011). Trauma and stress among older adults in the criminal justice system: A review of the literature with implications for social work. Journal of Gerontological Social Work, 54, 390-424. Maschi, T., Gibson, S., Zgoba, K.M., & Morgen, K. (2011). Trauma and life event stressors among young and older adult prisoners. Journal of Correctional Health Care, 17, 160-172. Mitka, M. (2004). Aging prisoners stressing health care system. Journal of the American Medical Association, 292, 423-424. Pratt, D., Piper, M., Appleby, L., Webb, R., & Shaw, J. (2006). Suicide in recently released prisoners: A population-based cohort study. Lancet, 368, 119-123. Prison Reform Trust (2008). Doing time: The experiences and needs of older people in prison. London: Prison Reform Trust. Retrieved from: http://www.prisonreformtrust.org.uk/Portals/0/Documents/Doing%20Time%20the%20e xperiences%20and%20needs%20of%20older%20people%20in%20prison.pdf Prison Reform Trust (2009). Bromley briefings prison factfile. Retrieved from: http://www.prisonreformtrust.org.uk/Portals/0/Documents/FactfileDec10small.pdf Pryor, S. (2001). The responsible prisoner. London: Home Office. Ridgeway, J. (2009). The graying of America’s prisons. Retrieved from: http://www.thecrimereport.org/archive/the-graying-of-americas-prisons/ Sabath, M.J., & Cowles, E.L. (1988). Factors affecting the adjustment of elderly inmates to prison. In B.R. McCarthy & R.H. Langworthy (Eds.), Older offenders: Perspectives in criminology and criminal justice (pp. 178-196). New York: Praeger. 30 ‫רשימת מקורות‬ Snyder, C., Van Wormer, K., Chadha, J., & Jaggers, J.W. (2009). Older adult inmates: The challenge for social work. Social Work, 54, 117-124. Stojkovic, S. (2007). Elderly prisoners: A growing and forgotten group within correctional systems vulnerable to elder abuse. Journal of Elder Abuse and Neglect, 19, 97-117. Thornton, D. (2006). Age and sexual recidivism: A variable connection. Sexual Abuse, 18, 123-135. Turley, J. (2003). California’s aging prison population. Paper presented at the joint hearing of the Senate Subcommittee on Aging and Long Term Care, Senate Committee of Public Safety and the Senate Select Committee on the California Correctional System. VERA Institute of Justice (2010). It’s about time: Aging prisoners, increasing costs, and geriatric release. Retrieved from: http://www.vera.org/download?file=2973/Its-about-time-aging-prisoners-increasingcosts-and-geriatric-release.pdf Vito, G.F., & Wilson, D.G. (1985). Forgotten people: Elderly inmates. Federal Probation, 49, 18-23. West, H.C., & Sabol, W.J. (2010). Prisoners in 2009. U.S. Department of Justice, Office of Justice Programs, Bureau of Justice Statistics. Retrieved from: http://bjs.ojp.usdoj.gov/content/pub/pdf/p09.pdf Williams, B.A., & Abraldes, R. (2007). Growing older: Challenges of prison and reentry for the aging population. In R. Greifinger (Ed.), Public health behind bars: From prisons to communities (pp. 56-72). New York: Springer. Williams, B.A., Lindquist, K., Sudore, R.L., Strupp, H.M., Willmott, D.J., & Walter, L.C. (2006). Being old and doing time: Functional impairment and adverse experiences of geriatric female prisoners. Journal of the American Geriatrics Society, 54, 702-707. Wilson, D.G., & Vito, G.F. (1986). Imprisoned elders: The experience of one institution. Criminal Justice Policy Review, 1, 399-421. Wooldredge, J.D., Griffin, T., & Pratt, T. (2001). Considering hierarchical models for research on inmate behavior: Predicting misconduct with multilevel data. Justice Quarterly, 18, 202-232. Yorston, G.A., & Taylor, P.J. (2006). Commentary: Older offenders – no place to go? Journal of the American Academy of Psychiatry and the Law, 34, 333-337. 31