‫בשדה המחקר‬
‫הרמוניה ודיס‪-‬הרמוניה בעיצוב הסביבה‬
‫גלעד שביד‬
‫עורך‪ :‬גלעד רונן‬
‫הרמוניה‪ .‬ציון ממוצע‪+ 1.00 :‬‬
‫תכנון ועיצוב הסביבה‪ ,‬המכונים “תכנון נוף”‪ ,‬הם‬
‫גורם חשוב שמשום מה נוטים להקל בו ראש‪.‬‬
‫ממחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם‪ ,‬עולה כי‬
‫האיכות האסתטית של הסביבה משפיעה על‬
‫החיים בצורות רבות‪ .‬זאת‪ ,‬החל ממתן ערכים‬
‫כלכליים גבוהים יותר לדירות ובתים המצויים‬
‫בסביבה “יפה” ו”מטופחת”‪ ,‬או שנשקף מהם‬
‫“נוף יפה”‪ ,‬דרך שיפור מצב הרוח של השוהים‬
‫בסביבות אסתטיות‪ ,‬בחירה בדרכים אסתטיות‬
‫לתנועה‪ ,‬עידוד שהייה ופעילות באזורים‬
‫אסתטיים‪ ,‬ועד לשיפור הבריאות והחשת‬
‫ההחלמה בבתי חולים יפים או בעלי נוף יפה‪.‬‬
‫המרכאות בהן נתונים המושגים “יפה” ו”מטופח”‪,‬‬
‫מצביעות על כך שאלה מושגים חסרי הגדרה‬
‫קשיחה‪ .‬משמע‪ ,‬אנשים מציינים כי יהיו מוכנים‪,‬‬
‫נניח‪ ,‬לשלם יותר עבור דירה עם נוף יפה‪ ,‬אבל‬
‫היפה הזה הוא דבר שהם חשים‪ ,‬ולא דבר העונה‬
‫על קריטריונים קבועים ומוסכמים‪ .‬להלן‪ ,‬אתייחס‬
‫ליפה כאל דבר שיש לגבי איכותו האסתטית‬
‫הגבוהה הסכמה רחבה‪.‬‬
‫החוויה האסתטית ביחס לסביבה מורכבת‬
‫מחוויות בערוצי חישה שונים‪ ,‬כולל שמיעה‪ ,‬מגע‬
‫וריח‪ .‬כאן‪ ,‬ברצוני להתייחס לפן הוויזואלי בלבד‪.‬‬
‫אצל האדם‪ ,‬תחושת היופי החזותי היא תוצאה‬
‫של תהליך מורכב מאוד‪ .‬חלק מהגורמים‬
‫‪12‬‬
‫אדריכלות נוף‬
‫הקובעים העדפות יופי הם נגזרת של מוסכמות‬
‫תרבותיות‪ ,‬חלקם נובעים מהאישיות של הפרט‪,‬‬
‫אבל לטענתי‪ ,‬חלק משמעותי הם גורמים‬
‫אוניברסליים העוברים בתורשה‪ .‬גורמים אלה‬
‫משפיעים על ההעדפה האסתטית של סביבה‪,‬‬
‫בין אם אנו מתבוננים בסביבה באופן פעיל ובין‬
‫אם אנו “פשוט” עוברים או שוהים בתוכה‪.‬‬
‫היכרות עם הגורמים היסודיים האוניברסליים‬
‫הללו‪ ,‬יכולה לשפר את העיצוב הסביבתי בלי‬
‫קשר לאופי המסוים של העיצוב‪ ,‬לסגנון העיצוב‬
‫ולמקוריות וחדשנות המעצב‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב ללמוד‬
‫את הגורמים האלה ולשלבם בעיצוב‪ ,‬כך שכל‬
‫סביבה מעוצבת תראה יפה יותר‪.‬‬
‫מסגרת המאמר הזה מצומצמת מכדי לנסות‬
‫ולתאר את כל העקרונות היסודיים‪ ,‬ולהסביר‬
‫מדוע הם משפיעים עלינו לחיוב או לשלילה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אבקש להתמקד בעקרון אחד‪ :‬ההתאמה‬
‫החזותית בין חלקי המכלול הסביבתי‪ .‬התאמה‬
‫בין מרכיבי מכלול‪ ,‬היא אחד מהעקרונות‬
‫האסתטיים הקדומים ביותר שהוגדרו‪ .‬היוונים‬
‫הקדומים כינו אותה “הרמוניה”‪ ,‬שמשמעה ‪-‬‬
‫התאמה טובה‪ .‬ויכוחים שונים נסובו בעבר על טיב‬
‫ההתאמה‪ ,‬ומה הופך אותה לטובה‪ .‬ברור למדי‪,‬‬
‫שהתאמה פרופורציונית‪-‬מתמטית בין חלקי‬
‫המכלול‪ ,‬בדומה להתאמת הצלילים במוסיקה‬
‫המערבית‪ ,‬תתגלה כאשר מדובר בסביבה ובעיקר‬
‫בסביבה טבעית‪ ,‬או טבעית באופן חלקי‪ ,‬כהתאמה‬
‫מוזרה ולא בהכרח אסתטית‪.‬‬
‫בעבודת הדוקטורט שלי‪ ,‬בחנתי את השפעתם‬
‫של אלמנטים יסודיים שונים על ההערכה‬
‫האסתטית‪ .‬המחקר כלל כמות גדולה של‬
‫מבדקים‪ ,‬שכל אחד מהם היה מורכב מ‪32-‬‬
‫סביבות‪ ,‬ונטלו בו חלק ‪ 193‬אנשים‪ ,‬מיעוטם‬
‫סטודנטים‪ ,‬ורובם אנשים שונים בגילאים שבין ‪16‬‬
‫ל‪ .55-‬בדרך כלל‪ ,‬לא הופיעה יותר מווריאציה‬
‫אחת של אותה סביבה באותו מבדק‪ ,‬ובכל מקרה‬
‫לא הופיעו יותר משתי וריאציות‪ .‬בכל מבדק‬
‫השתתפו לפחות ‪ 32‬איש כדי לקבל תוקף‬
‫סטטיסטי טוב‪ ,‬וברובם השתתפו כ‪ 40-‬נבדקים‪.‬‬
‫הנבדקים התבקשו להעריך את יופיין של‬
‫הסביבות השונות על בסיס סולם בן שבע דרגות‪,‬‬
‫שנע בין ‪( -3‬מכוער מאוד) ועד ל‪( + 3-‬יפה מאוד)‪,‬‬
‫כאשר ‪ 0‬סימן הערכה ניטרלית‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬בדקתי האם‪ ,‬ובאיזו מידה‪ ,‬קיימת‬
‫השפעה להתאמה של אלמנט קטן למדי בתוך‬
‫סביבה למאפייני הסביבה‪ ,‬על ההערכה‬
‫האסתטית של המכלול‪ .‬בדיקה זו התבצעה‬
‫באמצעות שינוי האלמנט כך ש”יתאים” למכלול‬
‫במידות שונות‪ ,‬ובדיקת ההערכה עבור כל‬
‫חלופה וחלופה‪ .‬בצורה זו ניתן לעמוד על תרומת‬
‫בשדה המחקר‬
‫מידת ההתאמה ואופי ההתאמה‪ ,‬להערכה‬
‫הכוללת של המכלול‪.‬‬
‫התמקדתי בשלושה סוגי התאמות‪:‬‬
‫הראשון ‪ -‬התאמת סדר הגודל של האלמנט‬
‫לסדר הגודל של אלמנטים מסוג דומה בסביבה‪.‬‬
‫השני ‪ -‬התאמה מבחינת הצבע של האלמנט‬
‫לצבעי הסביבה‪ ,‬והשלישי ‪ -‬התאמה מבחינת‬
‫הצורה (עקמומיות וזוויות)‪ ,‬לצורות הטיפוסיות‬
‫בסביבה‪.‬‬
‫התאמות נוספות שנבחנו חלקית במסגרת‬
‫פרמטרים אחרים‪ ,‬היו “התאמה סגנונית”‬
‫(בארכיטקטורה)‪ ,‬והתאמה של חומרים‪ .‬חשוב‬
‫לציין‪ ,‬שגם מכלולים צמחיים צריכים להתבסס‬
‫על התאמות לסביבה‪ .‬כך‪ ,‬שיבוץ של עצים גדולים‬
‫במיוחד (למשל איקליפטוסים)‪ ,‬בסביבה של‬
‫חורש ים תיכוני‪ ,‬תיצור דיסוננס צורני (ו”סגנוני”)‬
‫של ממש‪ .‬כלומר‪ ,‬מבחינת צמחיה ניתן לצפות‬
‫שמעבר להתאמה הכללית‪ ,‬התאמה למרכיבי‬
‫מכלולים שאנו מכירים ככאלה‪ ,‬תיצור תחושה‬
‫נוחה של “טבעיות” ולכן תשפר מאוד את‬
‫ההערכה האסתטית הכוללת‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫שילוב מרכיבים המאפיינים מכלולים שונים‪,‬‬
‫עלולה לפגוע בהערכה האסתטית הכוללת‪,‬‬
‫בגלל תחושת המלאכותיות שהיא מעוררת‪.‬‬
‫כפי שעולה מתוצאות המחקר‪ ,‬להתאמות‬
‫השונות שבין אלמנט למכלול הסביבתי בתוכו‬
‫הוא מופיע‪ ,‬יש השפעה גדולה למדי על‬
‫ההערכה הכוללת של האיכות האסתטית של‬
‫הסביבה‪ .‬כך למשל‪ ,‬התאמה של סדר הגודל של‬
‫האלמנט‪ ,‬היא גורם חשוב‪ ,‬גם בסביבה בנויה‬
‫או מגוננת וגם בקו רקיע או “נוף”‪ .‬דוגמה‬
‫בולטת לעקרון זה‪ ,‬היא ההשפעה שיש‬
‫לפרויקט הולילנד בירושלים‪ ,‬על הערכת הנוף‬
‫באזור זה‪ .‬הפגיעה הגדולה באיכות האסתטית‬
‫החזותית של הסביבה הזו‪ ,‬נובעת בעיקר‬
‫ממימדי הפרויקט לעומת המבנים הטיפוסיים‬
‫בסביבתו‪ ,‬ולא מפרטי העיצוב של הפרויקט‬
‫כשלעצמם‪.‬‬
‫מלמעלה למטה‪:‬‬
‫סדרי גודל שונים‪ .‬ציון ממוצע‪-0.40 :‬‬
‫פחות ניגוד‪ .‬ציון ממוצע‪+0.56 :‬‬
‫חוסר התאמה בגודל וצבע‪ .‬ציון ממוצע‪-1.32 :‬‬
‫אדריכלות נוף‬
‫‪13‬‬
‫בשדה המחקר‬
‫רק חול‪ .‬ציון ממוצע‪-0.47 :‬‬
‫דשא חלקי‪ .‬ציון ממוצע‪-0.30 :‬‬
‫דשא ושיחים‪ .‬ציון ממוצע‪+ 0.03 :‬‬
‫רכיבי צמחייה ממכלולים שונים‪ .‬ציון ממוצע‪-0.43 :‬‬
‫גם התאמות מסוגים אחרים נמצאו כמשפרות את ההערכה האסתטית‬
‫ביחס למכלול‪ .‬נקודה שיש בה עניין מיוחד למעצבי סביבה (נוף)‪ ,‬התגלתה‬
‫בסביבה בה נבחנה השפעת הוספת צמחיה מסוגים שונים על ההערכה‬
‫האסתטית‪.‬‬
‫בסביבה זו (במקור שכונה חדשה בצפון ת”א)‪ ,‬הוספתי דשא בכמויות שונות‪,‬‬
‫שיחים נמוכים‪ ,‬ובחלופה אחת עצי בר (אלונים) עם פרחי בר‪ .‬מניתוח‬
‫התוצאות‪ ,‬עלה כי בעוד שהוספת דשא ושיחים תרמה לשיפור ההערכה‪,‬‬
‫וכמות גדולה מהם תרמה לשיפור ההערכה יותר מכמות קטנה‪ ,‬הוספת‬
‫צמחיית בר‪ ,‬שלא “התאימה”‪ ,‬לסביבה של מגדלי מגורים‪ ,‬הורידה את‬
‫ההערכה הכוללת‪ ,‬לרמת ההערכה שקיבלה סביבה זו כאשר היא הכילה רק‬
‫מגדלים וחול‪ .‬המסקנה שניתן לגזור מכך‪ ,‬היא כי עיצוב נופי צריך לקחת‬
‫בחשבון את התאמתם של הרכיבים זה לזה‪ ,‬וכן לסיטואציה‪ ,‬ולא להתבסס‬
‫רק על יופיים של האלמנטים השונים “כשלעצמם”‪.‬‬
‫פרויקט הולילנד‪ ,‬ירושלים‬
‫גלעד שביד‪ ,‬ארכיטקט‪ ,‬מתכנן ערים ודוקטור לאסתטיקה סביבתית‪.‬‬
‫מדור 'משדה המחקר' חושף קולות מהאקדמיה העוסקים בנושאים עכשוויים בשדה מחקר הנוף‪ .‬השאיפה היא לקיים דו‪-‬שיח יצירתי ופעיל בין שדות העשייה‬
‫והמחקר השונים‪ .‬נשמח לקבל מחקרים לפרסום‪ .‬עורך המדור‪ ,‬גלעד רונן‪[email protected] ,‬‬
‫‪14‬‬
‫אדריכלות נוף‬