‫גיליון מס' ‪8‬‬ ‫ככה שותלים שתיל ‪ /‬לאה נאור‬ ‫שנה ‪75‬‬ ‫קצת חופרים במעדר‪,‬‬ ‫י"ז בשבט תשע"ב‬ ‫‪10.2.2012‬‬ ‫לא לאט ולא מהר‪,‬‬ ‫מחזיקים בשתיל ישר‪,‬‬ ‫הכי ישר שרק אפשר‪,‬‬ ‫מכסים מעט בחול‪,‬‬ ‫מהדקים ‪ -‬וזה הכול‪.‬‬ ‫עץ חדש נולד‪,‬‬ ‫איזה מזל!‬ ‫נשקה אותו מיד‬ ‫שיצמח ויגדל‪.‬‬ ‫‪ -‬עלון פנימי ‪-‬‬ ‫עריכה‪ ,‬הקלדה ועיטור‪:‬‬ ‫כרמלה‪ .‬עיצוב‪ :‬סטודיו‬ ‫"עיצוב‪ .‬קבוצה יוצרת"‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מתי התחילו לנטוע‬ ‫אליהו הכהן‬ ‫ט"ו בשבט במסורת היהודית הא אמנם "ראש השנה לאילנות"‪ ,‬אולם הוא נחוג באכילת‬ ‫פירות ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בעריכת "שולחן של פירות"‪ ,‬אבל לא בנטיעה‪ .‬נטיעת עצים בט"ו בשבט‬ ‫איננה מנהג קדום ולא היתה נהוגה בארץ עד הזמן החדש‪.‬‬ ‫על חג ט"ו בשבט בארץ‪-‬ישראל אנו מוצאים ידיעות בספר "חמדת ימים"‪ ,‬שנכתב באמצע‬ ‫המאה ה‪ 17-‬בצפת )שם מחברו אינו ידוע(‪ .‬המחבר יזם מעין "סדר" לסעודת ט"ו בשבט‪,‬‬ ‫כדוגמת סדר פסח‪ ,‬ואפילו מעין "הגדה של ט"ו בשבט"‪ .‬בצד מובאות מקראיות ב"הגדה"‬ ‫זו‪ ,‬הוא גם קובע אכילת "שלושים מיני פירות האילן"‪ ,‬כולם פירות ארץ‪-‬ישראל‪ .‬בהשפעת‬ ‫ספר זה הונהג "סדר ט"ו בשבט" בכמה מקהילות המזרח וארצות הבלקן‪.‬‬ ‫עדות מוקדמת יותר על חגיגות ט"ו בשבט בארץ‪-‬ישראל מוצאים אצל יששכר בן סוסאן‪,‬‬ ‫שישב בגליל במאה ה‪ 16-‬וסיפר כי אצל האשכנזים בצפת מרבים באכילת פירות בט"ו‬ ‫בשבט‪ ,‬אך לא בני עדת מרוקו שהוא נמנה עליה‪.‬‬ ‫החוקר מנחם זולאי גילה בגניזה הקהירית שני פיוטים‪ ,‬שחוברו במאה התשיעית לערך‬ ‫ע"י יהודה הלוי בן הלל )זה איננו המשורר יהודה לוי מחבר "ציון הלא תשאלי"( ומפיוטים‬ ‫אלה מסתבר שט"ו בשבט נחוג בגליל כבר לפני כ‪ 1100-‬שנה‪.‬‬ ‫אבל בכל העדויות אין זכר למנהג נטיעת עצים‪ .‬המשנה‪ ,‬שקבעה את ט"ו בשבט כראש‬ ‫השנה לאילנות )לפי בית הלל(‪ ,‬קובעת תאריך אחר לנטיעת עצים‪ :‬א' בתשרי ‪" -‬ראש השנה‬ ‫לשנים ולשמיטין וליובלות‪ ,‬לנטיעה ולירקות"‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬ממתי ומי הנהיגו נטיעת עצים בארץ ישראל בט"ו בשבט?‬ ‫יש על כך גרסאות רבות‪ ,‬אולם נראה שבזכרון‪-‬יעקב נולד חג הנטיעות‪.‬‬ ‫זאב יעבץ‪ ,‬סופר‪ ,‬חוקר והסטוריון ניהל בסוף המאה ה‪ 19-‬את בית‪-‬הספר בזכרון‪-‬יעקב וגם‬ ‫שימש כרב המושבה‪ .‬הוא הוציא לאור כתב‪-‬עת ספרותי בשם "הארץ"‪ ,‬והציע‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫לחוג בבתי‪-‬הספר את "חג השלום" בט"ו באב "ביום אשר שקטה מלחמת האזרחים בימי‬ ‫הגבעה ושבט בנימין הותר לבוא בקהל"‪ ,‬את ל"ג בעומר‪ ,‬את חנוכה ואת ט"ו בשבט‪.‬‬ ‫"למען חבב את הנטעים‪ ,‬נטעי הארץ אשר נתן ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים'‬ ‫יש לבית‪-‬הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה‬ ‫לאילנות‪ ,‬לערוך בו במערכת‪ ,‬ברוב חן והדר‪ ,‬את העצים‪ ,‬הנטעים‪ ,‬השושנים והפרחים‪ .‬ככל‬ ‫אשר יעשו בארצות אירופא בראשון לחודש מאי‪ ".‬ובט"ו בשבט תר"ן ‪ - 1890 -‬יצא יעבץ‬ ‫עם תלמידיו לנטוע עצים ולשתול פרחים‪.‬‬ ‫בעקבותיו של זאב יעבץ החלו מורי המושבות להנהיג חגיגות נטיעה בט"ו בשבט‪ ,‬ובראשם‬ ‫שמחה וילקומיץ‪ ,‬שהיה מורה תחילה ברחובות ואח"כ בפתח‪-‬תקווה‪.‬‬ ‫המורה ח‪.‬ל‪ .‬זוטא‪ ,‬שהורה ביפו ואח"כ בירושלים‪ ,‬התקנא במורי המושבות המקיימים את‬ ‫חג הנטיעות ואילו הוא כ"מורה עירוני" אינו מצליח לעשות זאת‪ ,‬וכתב בעיתון "השקפה"‬ ‫‪2‬‬ ‫בי"ט שבט תרס"ד )‪" :(1904‬מקנא אני בכם‪ ,‬חברי המורים אשר במושבות‪ ,‬שיכולים אתם‬ ‫לקיים את המנהג היפה והמועיל ‪ -‬נטיעת עצים בראש השנה לאילנות‪ .‬מה גדול ערך החג‬ ‫הזה בהשיבכם לארץ הנשמה את נטיעותיה"‪.‬‬ ‫בשנת תרס"ח )‪ (1908‬הכריז מרכז אגודת המורים רשמית‪ ,‬כי ט"ו בשבט יהיה לחג נטיעות‪.‬‬ ‫באותה שנה יצאו תלמידי שלושה בתי‪-‬ספר ביפו )בית‪-‬הספר לבנות‪ ,‬ביה"ס "עזרה"‬ ‫והגימנסיה העברית( לטיול נטיעות במקווה‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫כעבור שנה התקיימה ביפו‪ ,‬על מגרש "בנק אנגלו פלשתינה"‪ ,‬חגיגת נטיעות מרשימה ‪-‬‬ ‫"‪ 500‬תלמידים"‪ ,‬כדברי העיתון באותם ימים‪" ,‬פשטו על השדה‪ ,‬נטעו נטיעות של‬ ‫גפנים‪ ,‬תאנים‪ ,‬רימונים ושקדים‪ ,‬ולאחריהן התעמלו הילדים‪ ,‬שרו שירים נעימים תחת‬ ‫כיפת השמים‪ ,‬ומורה ההתעמלות האדון אורלוב סידר תהלוכה מצויינת‪ ,‬מאוחדה‪ ,‬מכל‬ ‫התלמידים‪ .‬באי‪-‬כוח הבנק כיבדו את הילדים במגדנות ופירות הארץ"‪ .‬באותה שנה )‪(1909‬‬ ‫נטעו גם אנשי "השומר" נטיעות במסחה בגליל‪.‬‬ ‫בשנת תר"ע )‪ ,(1910‬שנתה הראשונה של תל‪-‬אביב‪ ,‬התקיימה בה חגיגית נטיעות ראשונה‬ ‫במה שיהיו בעתיד שדרות רוטשילד‪.‬‬ ‫ב‪ 1913-‬יצאו ‪ 1300‬תלמידי בתי‪-‬הספר בירושלים לחגיגות נטיעה במושבה מוצא‪.‬‬ ‫יעבץ כתב את השיר הראשון לט"ו בשבט "זמר לחמישה עשר בשבט לילדי ישראל"‪ ,‬כעבור‬ ‫כמה שנים הלחין אותו א‪.‬מ‪ .‬ברנשטיין והשיר הופץ גם בגולה‪.‬‬ ‫ש‪.‬בן‪-‬ציון כתב לטקס בתל‪-‬אביב את השיר "מרחב שדה וירק עצים" לפי השיר "אויפן‬ ‫פריפטשיק" ולאותו לחן‪.‬‬ ‫מימי הנטיעות במוצא ליווה את חגיגות ט"ו בשבט שירם של יש"י אדלר וחנינא קרצ'בסקי‬ ‫"משוש לך ארץ חמדתנו"‪" :‬בגיל ושיר חוצץ יצאנו ‪ /‬המעדרים על הכתפיים ‪ /‬מתת הבאנו‬ ‫לך כולנו ‪ /‬שתילי תפארת בידיים"‪.‬‬ ‫ומאז נכתבו והושרו שירים רבים בטקסים ובנטיעות שהפכו לחלק מהלוח העברי בארץ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מרחב שדה וירק עצים ‪ /‬ש‪ .‬בן‪-‬ציון‬ ‫מֶ ְרחַ ב ָׂשדֵ ה ִ וְירַ ק עֵ ִצים‪,‬‬ ‫יְלָ דִ ים נ ֹוש ִׂאים אֵ ת‪,‬‬ ‫ׁ ָשם הָ רַ ִּבי לַ ּ ַתלְ ִמידִ ים‬ ‫מוֹרֶ ה אָ לֶ ף ּ ֵבית‪.‬‬ ‫זאת התורה‪ ,‬ילדי חמד‪....‬‬ ‫זֹאת הָ אָ רֶ ץ ִה ְרו ּו אָ בוֹת‬ ‫זֵעָ ה‪ ,‬חֵ לֶ ב‪ָ ּ ,‬דם ‪-‬‬ ‫יָבוֹא אָ ִביב‪ִּ ,‬ת ְפרַ ח ּכ ּ ָֻל ּה‪,‬‬ ‫י ְִפרַ ח ּגַם הָ עָ ם‪.‬‬ ‫זֹאת הַ ּתוֹרָ ה‪ ,‬יַלְ ּ ֵדי חֶ מֵ ד‪,‬‬ ‫לִ ְמדוּ‪ִ ׁ ,‬ש ְמר ּו נָא‪,‬‬ ‫נִ ְטעוּ‪ ,‬זִ ְרעו זֹאת הָ אָ רֶ ץ‪,‬‬ ‫ּתוֹר הֶ אָ ִביב ּ ָבא‪.‬‬ ‫זאת התורה‪ ,‬ילדי חמד‪....‬‬ ‫עֵ ץ זֶה ‪ -‬אָ לֶף‪ ,‬עֵ ץ זֶה ‪ֵ ּ -‬בית הוּא‪,‬‬ ‫אַ ף הַ ִּגימֶ ל ‪ -‬עֵ ץ‪,‬‬ ‫אוֹתוֹת עֵ ִצים ְ ְּבסֵ פֶ ר יֶרֶ ק‬ ‫רָ חָ ב עַ ד אֵ ין קֵ ץ!‬ ‫מזל טוב‬ ‫לזהבה ואבי זעירא‬ ‫ולכל המשפחה‬ ‫להולדת הנכדה ‪ -‬חני‬ ‫נינה לז'וז'י‬ ‫בת לאן ואיתי‬ ‫‪4‬‬ ‫ליעל אריאלי‬ ‫ולכל המשפחה‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫בן לשיר וגיא‬ ‫למדי וליוחנן‪ ,‬לזהבה ורמי‬ ‫ולכל המשפחה‬ ‫להולדת הנכדה‬ ‫בת לענבל וטל‬ ‫מישיבת מזכירות רחבה‬ ‫נוכחים ‪ 13‬חברים‬ ‫‪24.1.2012‬‬ ‫‪ #‬תקנון קליטה‬ ‫הערות ודיון לתקנון הקליטה‪:‬‬ ‫* מציע שוועדת קליטה והמזכירות ישבו קודם וידונו בתקנון ואח"כ יציגו את התקנון לפני‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫* מציע לא להתעסק בתקנון עכשיו אלא בעוד כמה שנים‪ ,‬בינתיים לאפשר לצעירים לחזור‬ ‫הביתה‪.‬‬ ‫* התקנון הוא איך לקלוט? מה נגיד לבנים?‬ ‫* התקנון משדר לבן קיבוץ לא לבוא‪.‬‬ ‫* אלה שבעד השינוי טוענים שבנים לא חוזרים בגלל שאין שינוי‪ .‬כשבן רוצה לבוא אנחנו‬ ‫"מתפתלים"‪ ,‬צריך לקלוט אותם בזרועות פתוחות‪.‬‬ ‫* הנקלטים האחרונים עברו דרך המזכירות‪ ,‬היו קשיים בהחלטות בחלק מהנקלטים‬ ‫האחרונים‪.‬‬ ‫* התקנון הקודם לא מתאים להיום‪ ,‬והתקנון החדש נותן לנו כלים איך לקלוט בתקופה זו‪.‬‬ ‫* ו‪ .‬קליטה היא קולטת אך לא מחליטה לגבי התקנון‪ .‬גם אנשים שרוצים להתקבל חשוב‬ ‫שהדברים יהיו ברורים לגביהם‪ .‬הבנים שלנו הרבה פחות תמימים מאיתנו‪.‬‬ ‫* המיקום שלנו מרוחק מהמרכז‪ ,‬לא רוצה לחשוד בנקלטים‪ ,‬אך תקנון טוב יכול לעזור‪.‬‬ ‫אפיקים קלטו ללא תקופת מועמדות‪ ,‬אך כל משפחה הצטרכה להראות התפרנסות‪ .‬לגבי‬ ‫בנים לא ידוע לי מה מקובל באפיקים‪.‬‬ ‫* התקנון מורכב ומסובך‪ ,‬צריך לשבת צוות מצומצם עם עו"ד‬ ‫* מה קורה עם המשפחות שמחכות להיקלט אצלנו?‬ ‫* המזכירות הביאה את התקנון על מנת להתקדם בנושא הקליטה‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬במסגרת ישיבת מזכירות זו נעבור על הסעיפים‪ ,‬אח"כ המזכירות וידידיה ישבו על‬ ‫התקנון החדש מול התקנון הישן‪.‬‬ ‫רשמה ‪ -‬מעין‬ ‫‪ #‬העברת התקציב השנתי לבנקים‬ ‫שרה פרקר מדווחת‪:‬‬ ‫המבצע עובד יפה‪ .‬אמנם חלק מהחברים נאלצים לעשות שינוי בהרגלים וזה לא פשוט‪ ,‬אבל‬ ‫הייתה היענות וקרוב ל‪ 60-‬חברים כבר העבירו את חסכונותיהם ואת התקציב החודשי‬ ‫לבנקים‪ ,‬רובם לבנק לאומי לפי עצת הצוות‪ ,‬והשאר לחשבונות שהיו ברשותם בבנקים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫בשלב זה ‪ -‬ייצאו ב‪ 15-‬לחודש כשני מיליון ‪ ,₪‬זה מצמצם בצורה משמעותית את חוב‬ ‫הקיבוץ לחבריו וזה טוב!‬ ‫יש פניות נוספות ואנחנו נמשיך ונטפל בהן‪ .‬אני קוראת בזה לחיילים ולסטודנטים לקרוא‬ ‫את ההצעות שחולקו לכם וליהנות מההטבות המיוחדות לכל מגזר‪.‬‬ ‫אני מודה לצוות המסור שנתן ידו )וימשיך(‪ :‬רן‪ ,‬הילי‪ ,‬אורלי וקובי‪ ,‬שמיישם עם רן את‬ ‫המהלך בהנה"ח‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ שירות קופת בית ממשיך לכולם‪ ,‬גם לאלה שיצאו לבנקים‪.‬‬‫ דו"ח חודשי של רן על מצב התקציב ממשיך לצאת כסדרו )אחרי ‪ 10‬לכל חודש(‪.‬‬‫ ההצמדה למדד תינתן גם לאלה המעבירים תקציב חודשי לבנק‪.‬‬‫בהמשך השנה )לקראת מחציתה(‪ ,‬יהיה צורך לדון במזכירות על המשך ההתנהלות‪ .‬הרי‬ ‫לא יתכן שתתנהלנה שתי אוכלוסיות‪ :‬האחת שמקבלת מדד על החסכונות ותקציב חצי‬ ‫שנתי‪ ,‬והשנייה שהעבירה את החסכונות לבנק ולקחה שם את האפשרות של קבלת ריבית‬ ‫על פי המצוי בשוק‪ .‬בגדול‪ ,‬יהיה קשה‪ ,‬טכנית וניהולית‪ ,‬לנהל שתי אוכלוסיות וגם‪ ,‬במידה‬ ‫ולא יעבור השינוי‪ ,‬צריך יהיה לדאוג ל"שוויון הזדמנויות" לכל החברים‪.‬‬ ‫הבחירה היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬אישית של כל אחד‪ ,‬והמגמה ‪ -‬להמשיך ולעודד את הקטנת החוב‬ ‫לחברים ע"י העברת התקציבים לבנקים‪ ,‬על פי היכולת של הקיבוץ וראוי‪ ,‬שבמצב התזרים‬ ‫שבו אנחנו נמצאים היום‪ ,‬לעשות הכול כדי לעודד מגמה זו‪ .‬נקווה תמיד לימים טובים‪ ,‬אך‬ ‫חכם גם מי שמתכונן ליום סגריר‪.‬‬ ‫בברכה להתנהלות נבונה‪,‬‬ ‫שרה‬ ‫תוצאות ההצבעה בקלפי‬ ‫‪2-3.2.2012‬‬ ‫‪ #‬אישור הצעת צוות "אנשי דרך"‬ ‫בהתאם לסעיפים המופיעים בחוברת בעמודים ‪11-18‬‬ ‫בעד הצעת צוות "אנשי דרך" ‪126‬‬ ‫נגד הצעת צוות "אנשי דרך" ‪72‬‬ ‫הצעת "אנשי דרך" אושרה‪ .‬בהצלחה בהמשך הדרך!‬ ‫נר זכרון‬ ‫זעירא מרדכי‬ ‫הדרי סתירה‬ ‫גריזולט יהונתן‬ ‫מנדלוביץ' אהוד‬ ‫ויגושין איריס‬ ‫לוי רפי‬ ‫קוצר יהודית‬ ‫כהן )קוסטלר( לאה‬ ‫רבינוב אפרים‬ ‫מלחי מורדי‬ ‫‪6‬‬ ‫כ"א בשבט תשכ"ד‬ ‫ז' בשבט תשס"ו‬ ‫י"ב בשבט תשנ"ח‬ ‫ט"ו בשבט תשס"ט‬ ‫י"ט בשבט תש"ן‬ ‫כ' בשבט תש"ן‬ ‫י"ב באדר א' תשמ"ט‬ ‫כ"ב באדר א' תשנ"ה‬ ‫י' באדר תשמ"ג‬ ‫י"ג באדר א' תשס"ג‬ ‫‪4.2.1964‬‬ ‫‪5.2.2006‬‬ ‫‪8.2.1998‬‬ ‫‪9.2.2009‬‬ ‫‪13.2.1990‬‬ ‫‪15.2.1990‬‬ ‫‪17.2.1989‬‬ ‫‪22.2.1995‬‬ ‫‪23.2.1983‬‬ ‫‪25.2.2003‬‬ 7 ‫רכישה במשביר לחקלאי עמק הירדן‬ ‫החל מ ‪ 1/02/2012‬ישתנו נהלי הרכישה במשביר לחקלאי‪.‬‬ ‫רכישה פרטית תתבצע רק בעזרת כרטיס אשראי או מזומן‪.‬‬ ‫רכזי ענפים ימשיכו לרכוש כמקובל‪ .‬אין לערב רכישה ענפית עם רכישה פרטית‪.‬‬ ‫שעור ההנחה לחברי שער הגולן לא ישתנה‪.‬‬ ‫קניה נעימה‪,‬‬ ‫אורי שובל‪ ,‬מרכז משק‬ ‫פתיחה וניהול של עסקים פרטיים בקיבוץ שער הגולן‬ ‫אורי שובל‪ ,‬מרכז המשק‬ ‫‪ .1‬יזמויות פרטיות הן דבר חיובי‪ ,‬אולם מחייבות עמידה במספר כללים פשוטים‪:‬‬ ‫א‪ .‬כל יזמות חייבת לקבל אישור מראש להפעלתה מההנהלה הכלכלית של הקיבוץ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אישור כאמור יינתן‪ ,‬רק לאחר שיוסדרו הנתונים המפורטים להלן‪.‬‬ ‫* כל יזמות חייבת להיות בעלת התכנות כלכלית‪ ,‬ולשם כך‪ ,‬על היזם להציג תוכנית עסקית‬ ‫מסודרת‪.‬‬ ‫* כל יזמות חייבת בהסכם מסודר בין הקיבוץ ליזם‪ ,‬בו יוגדרו‪ :‬אחריות היזם לעסק‪,‬‬ ‫הצורך בפתיחת תאגיד משפטי ליזמות ו‪/‬או מיקומה של היזמות במבנה הכלכלי‪-‬תאגידי‬ ‫של הקיבוץ‪ ,‬היחסים המשפטיים בין היזם ליזמות )למשל‪ ,‬קבלת משכורת מהיזמויות‪,‬‬ ‫או משיכת רווחים(‪ ,‬אופן הרישום החשבונאי וניהול הנהלת החשבונות‪ ,‬מקורות לתזרים‬ ‫מזומנים‪ ,‬מיקום מוסכם לניהול היזמות‪ ,‬אחריות לרווחים והפסדים‪ ,‬ביטוח‪ ,‬שיפוי‬ ‫במקרה של תביעת צד ג'‪ ,‬רישיונות במידה ונדרשים‪ ,‬אישור אסיפה כללית במידה ונדרש‪.‬‬ ‫‪ .2‬חברים שלא יפעלו לפי הכללים הנ"ל‪ ,‬מעמידים את עצמם ואת הקיבוץ בפני סיכונים‬ ‫משפטיים משמעותיים‪:‬‬ ‫‪8‬‬ ‫• סיכון משפטי ‪ -‬של חבויות ותביעות מול צדדי ג' אשר נפגעו מהפעילות‬ ‫• סיכון משפטי ‪ -‬של התחייבויות שנותן החבר בשם העסק‪ ,‬ובעצם בשם הקיבוץ‪ ,‬בלי‬ ‫אישור הקיבוץ‪.‬‬ ‫• סיכון עסקי ‪ -‬של חוסר התכנות עסקית למיזם‪ ,‬אשר מהר מאד מתגלגל ליצירת הפסדים‬ ‫אשר לא יכוסו על ידי החבר‪.‬‬ ‫• סיכון משפטי בתחום הנהלת החשבונות ‪ -‬של פסילת ספרי הקיבוץ עקב התנהלות לא‬ ‫תקינה של העסק הפרטי )אי רישום תקבולים‪ ,‬רישום לא תקין וכיוצ"ב(‪ ,‬אשר עלול‬ ‫להגיע למצב של תביעה פלילית מצד רשויות המס!‬ ‫• בעיה עסקית וחברתית ‪ -‬התנגשות העסק הפרטי עם עסקי הקיבוץ‪.‬‬ ‫• בעיה חברתית ‪ -‬פעילות בניגוד לתקנון הקיבוץ‪ ,‬אשר אינו מאפשר קניין פרטי‪.‬‬ ‫• בעיה חברתית ‪ -‬פעילות שהיא בניגוד לדעת הרוב באסיפה הכללית‪.‬‬ ‫‪ .3‬במהלך השנה נעסוק במיפוי ולימוד של כל העסקים הפרטיים בקיבוץ‪ ,‬ובכוונתנו לאמץ‬ ‫תקנון יזמויות מפורט לקיבוץ‪.‬‬ ‫‪ .4‬עד אימוץ תקנון יזמויות‪ ,‬כאמור‪ ,‬אנו מבקשים מכל החברים המנהלים עסק פרטי‬ ‫כלשהו‪ ,‬לדווח על כך להנהלה הכלכלית‪ ,‬ומי שמתעתד לפתוח עסק כזה‪ ,‬מתבקש לפנות‬ ‫לפי הנוהל המפורט מעלה‪.‬‬ ‫מתאריך ‪01/02/2012‬‬ ‫מחיר הק"מ לחברים יהיה ‪.₪ 0.75‬‬ ‫בהתאם לכך החברים יתוקצבו בתקציב‪.‬‬ ‫לענפים וועדות המחיר נשאר ‪. ₪ 1.60‬‬ ‫בברכה ‪,‬‬ ‫אורי שובל‪ ,‬מרכז המשק‬ ‫‪9‬‬ ‫דני קזין ‪ -‬מה הקשר שלו לשער הגולן‬ ‫שלמה שגיא‬ ‫סיפורו של דני קזין‪ ,‬אשר הובא בעלון האחרון )"תוכנית טלוויזיה מגלה לבת מי הוא‬ ‫אביה"(‪ ,‬מתקשר גם אלינו בשער‪-‬הגולן‪.‬‬ ‫הקשר הוא דרך דודתו של דני קזין‪ ,‬רות ישין‪ ,‬שסיפרה את הסיפור ‪ -‬רות היא קרובת‬ ‫משפחה של משפחת אבני‪ ,‬אורצ'ה ורפאל‪.‬‬ ‫בן אחותה של אורצ'ה‪ ,‬חיים ישין‪ ,‬הגיע ארצה עם חיילי אנדרס‪ .‬הוא מצא את מקומו‬ ‫בת"א במשפחתה של רות‪ .‬ומכאן ועד ההתקשרות האישית עם רות הדרך היתה קצרה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬הוקרן בטלוויזיה הסרט התיעודי "סובינירים" של הבמאי שחר כהן‪ .‬בסרט‬ ‫זה מנסה שחר למצוא בעזרת אביו את צאצאיו של האב‪ ,‬אשר נשארו כ"סובינירים"‬ ‫)=מזכרות( בהולנד לאחר לילות בילוי עם נערות המקום‪ .‬האב היה אחד מחיילי הבריגדה‬ ‫שחנו אחרי מלחמת העולם בארץ זו‪ .‬גם דני קזין היה אחד מאותם החיילים‪.‬‬ ‫באותו סרט הופיעה אישה מבוגרת ובפיה אותו סיפור‪ :‬אמה היתה צעירה באותם ימים‪,‬‬ ‫בילתה לילה אחד עם חייל ישראלי‪ ,‬ואין לה כל מידע על שמו‪ ,‬או כל מידע אחר‪ ,‬מלבד הבת‬ ‫)כלומר‪ ,‬האישה המופיעה בסרט(‪ ,‬שנולדה כתוצאה מאותו לילה‪ .‬תווי פניה הדומים כל כך‬ ‫לדני קזין והצלבת מועדים ביחידה לה היה שייך הוכיחו‪ ,‬כי אכן היא בתו‪ ,‬כפי שסיפרה‬ ‫רות )בכתבה בעלון הקודם(‪ .‬רות גם התקשרה אלינו‪ ,‬לשתף אותנו בזיהוי המרגש‪.‬‬ ‫סיפורו של דני לא נגמר כאן‪ .‬כאמור‪ ,‬לאחר נפילתו בקרב הבלימה בצמח‪ ,‬אליו נקרא עם‬ ‫מספר מצומצם של חברי פוריה‪/‬אלומות‪ ,‬נקבר בחופזה בפוריה‪ .‬חבריו ההמומים‪ ,‬שלא‬ ‫היה להם מושג כיצד קוברים‪ ,‬קברוהו עם פניו מופנים דרומה לעבר ירושלים‪ .‬לימים‬ ‫הועבר לקבורה בהר הרצל‪ ,‬ובמקום הקבורה הראשון נותרה מצבה זנוחה בבית קברות‬ ‫קטן ומוזנח‪ .‬עם התרחבות פוריה הוחל לפני כשלוש שנים בשיקום בית הקברות‪ ,‬ולפתע‬ ‫התגלתה אבן המצבה שלא היה ברור למי היא שייכת‪ .‬בשל מיקומה וכיוונה חשבו בתחילה‬ ‫שקבור שם מוסלמי‪ .‬לאחר ניקוי יסודי התברר שזאת מצבתו של דני‪ .‬בעבודת מחקר לא‬ ‫קטנה התגלה הסיפור כולו ואותרו בני משפחתו‪ ,‬רות ואחיה‪.‬‬ ‫לפני כשנתיים התקיים במקום טקס בהשתתפות כל בני המשפחה )כולל בתיה ואני(‬ ‫וכמובן בתו ונכדתו שהגיעו מהולנד‪.‬‬ ‫במקום סופרו כל אותם דברים והועלו זכרונות‪ .‬בין המספרים היה גם שמוליק חדש ז"ל‬ ‫מכינרת‪ ,‬שהיה חברו הקרוב ביותר של דני בבריגדה‪ .‬מאחר שהיה נשוי‪ ,‬נשאר שמוליק‬ ‫לכתוב מכתבים הביתה‪ ,‬בעוד ה"צעירים" יצאו לבלות‪ .‬בעת הקרב על צמח‪ ,‬כאשר דני‬ ‫וחבריו היו בצד הדרומי של כביש צמח‪-‬אלחמה‪ ,‬באזור תחנת הרכבת‪ ,‬היו שמוליק ואנשי‬ ‫כינרת בצד הצפוני של הכביש‪ ,‬במרחק של כמה עשרות מטרים האחד מהשני‪ .‬אולם איש‬ ‫מהם לא ידע‪ ,‬כי חברו נמצא כה קרוב אליו‪ ,‬היות שלא היה שום אמצעי קשר בין הכוחות‬ ‫השונים‪...‬‬ ‫‪10‬‬ ‫לאן נעלמו הפטריות או מרד פטריות ‪2012‬‬ ‫רפי הלמר נתן לי מאמר לפרסום בעלון ובו טען שאין בכלל פטריות‪ ,‬ואנשים שעובדים‬ ‫בשדות‪ ,‬במטעים ובנוי אינם מבינים למה אין השנה פטריות‪ ,‬לא על הדשאים‪ ,‬לא במטעי‬ ‫האבוקדו והתמרים‪ .‬עד כמה שידוע לו‪ ,‬איש לא מצא פטריות בחורף זה "הסיבה לא ידועה‪.‬‬ ‫אולי זה מרד פטריות ואולי זה סימן לסוף העולם ב‪."2012-‬‬ ‫עשיתי את מה שרפי לא עשה ושאלתי את אנשי הנוי‪ ,‬אליק אלון ודני מור‪ .‬וזאת תשובתם‪:‬‬ ‫הם כן ראו פטריות‪ ,‬אמנם מועטות‪ .‬ויש להם גם הסבר‪ :‬הפטריות צצות בדרך כלל אחרי‬ ‫גשמי דצמבר‪ .‬השנה חודש דצמבר היה שחון ולא ירדו בו גשמים‪ ,‬ולכן היו פטריות מועטות‪.‬‬ ‫אחרי גשמי ינואר המבורכים כבר נראו פטריות ברחבי העמק‪ ,‬ואולי יהיו גם יותר‪.‬‬ ‫דני הוסיף אגב‪ ,‬שלפי "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" של דגלס אדמס‪ ,‬מי שמנבא את‬ ‫סוף העולם הם הדולפינים שבורחים ולא הפטריות שנעלמות‪....‬‬ ‫ימים אחדים אחרי שהקלדתי דברים אלה‪ ,‬הגיע אלי רפי וסיפר‪ ,‬שראובן שטיין הסביר לו‬ ‫הסבר דומה‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬באמת מעניין למה היו מעט פטריות‪ ,‬אבל לפני שיוצאים באזהרה שסוף העולם‬ ‫קרב‪ ,‬כדאי תמיד לשאול אנשים שיודעים‪.‬‬ ‫רק היזהרו לא ללקט פטריות רעילות‪.‬‬ ‫כרמלה‬ ‫למילכה ויוסי‬ ‫לנישואי‬ ‫פאר ומירב‬ ‫ברכות למשפחות‬ ‫פיצ'וטו ומזרחי‬ ‫‪11‬‬ ‫מי הוא הארי בינגהם הרביעי ולמה צריך להזכיר אותו?‬ ‫מתוך דוא"ל שהעביר אלי גדעון ברקני‬ ‫עוד היבט מעניין על התנהגותו המוזרה של ממשל רוזוולט כלפי היהודים במלחמת העולם‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫לפני מספר חודשים‪ ,‬מזכיר המדינה האמריקאי‪ ,‬קולין פאוול‪ ,‬העניק עיטור גבורה שלאחר‬ ‫המוות עבור "התנגדות יצירתית" לחירם )או הרי( בינגהאם הרביעי‪ .‬ודיוקנו הופיע על בול‪.‬‬ ‫למעלה מחמישים שנה הסטייט דפרטמנט התנגד לכל ניסיון להעניק לבינגהאם אות כבוד‪.‬‬ ‫עבורם הוא היה חבר סורר של השרות הדיפלומטי האמריקאי‪ ,‬חיה תועה ומסוכנת‪ ,‬בעל‬ ‫דעה עצמאית בכל נושא‪ .‬עתה‪ ,‬לאחר מותו‪ ,‬הוכרז באופן רשמי כגיבור‪.‬‬ ‫בינגהאם הגיע ממשפחה בעלת ייחוס‪ .‬אביו )שעל דמותו נבנתה הדמות הפיקטיבית‪,‬‬ ‫אינדיאנה ג'ונס( היה ארכיאולוג שחשף את עיר האינקה של מאצ'ו פיצ'ו‪ ,‬פרו‪ ,‬ב‪.1911-‬‬ ‫הארי נכנס לעבוד בשירות הדיפלומטי של ארצות הברית ובשנת ‪ 1939‬הוצב במרסיי‪ ,‬צרפת‬ ‫כסגן הקונסול האמריקאי‪.‬‬ ‫ארצות הברית הייתה נייטרלית באותו זמן ולא רצתה להרגיז את ממשלת הבובות של‬ ‫מרשל פטן‪ .‬ממשל רוזוולט ציווה על נציגיו במרסיי לא להעניק אשרות לשום יהודי‪.‬‬ ‫בינגהאם חשב שזו מדיניות לא מוסרית ועשה ככל שביכולתו לחתור תחתיה‪ .‬בניגוד‬ ‫להחלטת הממונים בוושינגטון‪ ,‬הוא העניק יותר מ‪ 2,500-‬אשרות אמריקאיות ליהודים‬ ‫ופליטים אחרים‪ ,‬כולל האמנים מארק שגאל ומאקס ארנסט ומשפחתו של הסופר תומאס‬ ‫מאן‪ .‬בנוסף העניק מקלט ליהודים בביתו במארסיי וזייף תעודות זהות עבור יהודים‬ ‫במסעם המסוכן ברחבי אירופה‪ .‬הוא עבד עם המחתרת הצרפתית להברחת יהודים מצרפת‬ ‫לספרד של פרנקו או ברחבי הים התיכון ואפילו תרם את הוצאותיהם מכיסו הפרטי‪.‬‬ ‫וושינגטון איבדה את סבלנותה ובשנת ‪ 1941‬הם העבירו אותו לארגנטינה‪ ,‬שם המשיך‬ ‫להטריד את ממוניו כאשר דיווח על התנועה של פושעי מלחמה נאצים בארגנטינה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר הוא פוטר לחלוטין מהשירות הדיפלומטי‪.‬‬ ‫בינגהאם הלך לעולמו כמעט חסר‪-‬פרוטה בשנת ‪ .1988‬מעט מאוד היה ידוע על פועלו היוצא‬ ‫מן הכלל עד שלאחר מותו בנו מצא אסופת מכתבים‪.‬‬ ‫עתה מגיע לבינגהאם כבוד מכל גורם וארגון אפשריים‪ ,‬כולל האומות המאוחדות ומדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בשולי הכתבה הזאת‪:‬‬ ‫בספר של יורם קניוק על יוסי הראל‪ ,‬שהמלצתי עליו בעבר‪ ,‬יש פרטים נוספים על היחס‬ ‫האנטישמי של רוזוולט ואנשיו‪ ,‬שמנעו אפשרויות של הצלת יהודים‪ .‬לקרוא ולהפנים‪.‬‬ ‫כרמלה‬ ‫‪12‬‬ ‫מה מתבשל?‬ ‫חמין עם ספגטי‬ ‫החומרים‪:‬‬ ‫‪ 500‬ג' ספגטי או פתיתים‬ ‫‪ 4-5‬בצלים בינוניים‬ ‫עוף ‪ -‬או שוקיים‪ ,‬או ירכיים‪ ,‬או כרעיים‪ ,‬לפי בחירתכם‬ ‫¼ כוס שמן קנולה‬ ‫ביצים ‪ -‬לפי מספר הסועדים‬ ‫אפשר להוסיף‪ 2-3 :‬בטטות בינוניות‬ ‫תבלינים‪:‬‬ ‫פלפל שחור‪ ,‬כורכום‪ ,‬פפריקה מתוקה‪ ,‬כף סוכר‪ ,‬קצת מלח )כי הבשר כבר מלוח(‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מבשלים את הספגטי במים עד שמתרכך‪ ,‬אך לא רק מדי‪.‬‬ ‫בסיר של החמין ממלאים במים חצי סיר ומרתיחים‪.‬‬ ‫להוסיף את הבצלים‪ ,‬נעוף‪ ,‬בטטות ותבלינים ולערבב עם השמן‪.‬‬ ‫לתת לרתוח ½ שעה עד ¾ שעה‪.‬‬ ‫לאחר מכן להוסיף את הספגטי בכף ולפזר אותו כך שישקע בתוך הנוזל שבסיר‪.‬‬ ‫לבשל עוד כ‪ 1/2-‬שעה ולהעביר לפלטה או לתנור‪.‬‬ ‫הערה חשובה‪ :‬מתחת לסיר יש לשים רשת אסבסט אם מבשלים על גז‪ ,‬או תבנית‬ ‫אלומיניום עגולה אם מבשלים על פלטה‪ ,‬ובתנור לשים בתוך תבנית בחום ממש נמוך‪,‬‬ ‫כי הספגטי "שותה" את המים‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫המתכון נלקח מעלון אשדות יעקב מאוחד ואני שיניתי פה ושם‪.‬‬ ‫רבקה הלמר‬ ‫‪13‬‬ ‫לימון מוסיף המון‬ ‫בארון השבוע בשבוע שעבר הציגה נורית קצירי את הלימונים ושבחיהם‪.‬‬ ‫בין היתר כתבה כך‪:‬‬ ‫מול מרפסת ביתם של משפחת קידר‪,‬‬ ‫עץ לימון לו ניצב ירוק‪-‬עד וקצר‪.‬‬ ‫מחודש חשוון ועד חודש ניסן הוא משאיר חותם ‪-‬‬ ‫הוא שופע פירות שאין כמותם‪.‬‬ ‫וככל שתחפוץ ותקטוף לימוניו‪,‬‬ ‫כמעין מתגבר יתרבו פירותיו‪.‬‬ ‫השכנים נהנים מעסיס לימונים‪.‬‬ ‫יבורך העץ‪ ,‬יבורכו השכנים‬ ‫מוקדש באהבה לאלימה ויחזקאל השכנים‪.‬‬ ‫בין המוצגים היו גם טיפים לטיפול בעזרת לימון‪:‬‬ ‫כל ‪ 100‬גרם לימון מכיל ‪ 40-50‬מ"ל ויטמין ‪ .C‬מומלץ לכל אחד לקחת ויטמין ‪ C‬בכל יום‬ ‫ומוטב ממקור טבעי‪ .‬הוא מונע זיהומים והתחמצנות תאים‪.‬‬ ‫חום בחילות והקאות‪ :‬מיץ מלמון אחד בחצי כוס מים ממותקים קלות‪.‬‬ ‫אנגינה‪ :‬לגרגר עם מיץ לימון טבעי או לדלל מעט במים‪.‬‬ ‫ציפורניים שבירות‪ :‬מיץ לימון בתוספת שמן זית‪ .‬לטבול את האצבעות במשך ‪ 10‬דקות‬ ‫בבוקר ובערב‪ .‬טוב לשפשף את הציפורניים בלימון‪.‬‬ ‫שעורה בעין‪ :‬לסחוט מימון לתוך חליטת של תה בבונג ולשטוף את העין כשהתה פושר‪.‬‬ ‫דלקת עיניים‪ :‬לטפטף טיפה לעין ‪ -‬צורב אבל עוזר‪.‬‬ ‫עצירות‪ :‬מיץ מחצי לימון בחצי כוס מים‪ .‬מומלץ להוסיף כף שמן זית‪ .‬לשתות על קיבה‬ ‫ריקה‪.‬‬ ‫בריחת סידן‪ :‬להשרות ביצה טרייה על קליפתה במיץ לימון למשך הלילה ולשתות את‬ ‫המיץ למחרת‪ ,‬כל פעם כף‪.‬‬ ‫וכמובן במזון‪ :‬לא לשכוח להשביח את טעם האוכל בכמה טיפות מיץ לימון‪ .‬טוב להוספה‬ ‫לסלט במקום מלח או חומץ‪ .‬מעדן ומשביע כל מאכל‪.‬‬ ‫לבריאות!‬ ‫‪14‬‬ ‫בשבוע שעבר הלכה לעולמה המשוררת ויסלבה שימבורסקה‪.‬‬ ‫מומלץ גם לכל מי שלא קורא‪/‬אוהב‪/‬מבין שירה לקרוא את‬ ‫שני השירים שמובאים כאן‪ ,‬מובטחות הבנה והנאה‪.‬‬ ‫את "אחדים אוהבים שירה" תרגם רפי וייכרט‪,‬‬ ‫את "כף היד" תרגם דוד וינפלד‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בכוחותינו‬ ‫זוכרים את צ'ורה‬ ‫אביתר מור התחיל הסדר סטודנטים‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫לא בקיבוץ אבל משלנו ‪ -‬ערן קוצר קיבל‬ ‫פרופסורה‪ .‬ברכותינו! ערן הוא מנהל מיון‬ ‫ילדים בבית‪-‬החולים "אסף הרופא"‪.‬‬ ‫בסמינר "אורנים" התקיים יום העיון‬ ‫השנתי לזכרה של מרים רות‪ .‬השנה הוקדש‬ ‫יום העיון למאכלים ואכילה בספרי ילדים‪.‬‬ ‫יוצאים לדרך‬ ‫ביום ראשון ‪ 29.1.12‬התכנסו כ‪ 45-‬חברים‬ ‫לשיחת קיבוץ להמשך השאלות והתשובות‬ ‫עם "אנשי דרך"‪ .‬מקווים שבאמת הקשיבו‬ ‫לנו‪ .‬ההצבעה בקלפי אישרה את המשך‬ ‫התהליך איתם‪.‬‬ ‫גשם ברכה ונזקים‬ ‫ינואר היה חודש גשום ביותר‪ ,‬אצלנו ירדו‬ ‫בו ‪ 123.3‬מ"מ )ועד היום ירדו בסה"כ ‪230.9‬‬ ‫מ"מ(‪.‬‬ ‫אבל גשמים רבים מגלים נקודות תורפה‪:‬‬ ‫שלוליות גדולות על המדרכות‪ ,‬עץ אורן‬ ‫גדול נפל ליד ביתה של ז'וז'י והמדרכה‬ ‫המובילה לגזברות קרסה )זוכרים שזאת‬ ‫לא פעם ראשונה? הקודמת היתה לפני‬ ‫כשנה(‪ .‬האם זה רמז לחברים לעבור‬ ‫לבנקים ולא להזדקק לגזברות בית? או‬ ‫תזכורת לימים שהיינו יישוב ספר ותעלות‬ ‫קשר ביתרו את כל חצר הקיבוץ? וכמה טוב‬ ‫לנו עכשיו‪ ...‬כטיפול יסודי מפרקים את כל‬ ‫המדרכה‪ ,‬מגלים את התעלה ויכסו אותה‬ ‫היטב‪ ..‬ובכל זאת נשמח לגשמים נוספים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫נוסעים‪ ,‬לומדים ונהנים‪.‬‬ ‫עובדי ענפי המטעים‪ ,‬גינות הנוי והתיירות‬ ‫החקלאית הדרימו לחצבה לתערוכה‬ ‫החקלאית‪ .‬מחכים שיספרו לנו מה ראו‬ ‫ומה למדו‪.‬‬ ‫יום שלישי ‪" -‬כי טוב"‬ ‫ביום שלישי ‪ 7.2‬היתה הפסקת חשמל‬ ‫ארוכה לצורך פעולות אחזקה בגנרטור‬ ‫בתקווה שיפעל ללא תקלות‪ .‬באותו יום‬ ‫יצאו עובדי הסטודיו לאגמון החולה לטיול‬ ‫גיבוש ופרידה מדני שיפר‪ .‬גם ‪ 18‬נועזים‪,‬‬ ‫"מיטיבי זחול" )כדי לא להגיד מתקשי‬ ‫לכת(‪ ,‬יצאו בצהריים לאגמון החולה‪.‬‬ ‫הערפל והגשם לא הרתיעו אותם והם זכו‬ ‫לראות אלפי עגורים באתר ההאכלה תוך‬ ‫כדי סעודת ערבית )של העופות(‪ .‬כולם נהנו‪.‬‬ ‫בעוד אלה מטיילים‪ ,‬חגגו ילדים והורים‬ ‫בחד"א חגיגה של מוסיקה ויצירת כלי‬ ‫נגינה ומאד מאד נהנו!‬