המחקר להתאמת ה PLS – 4 -לשימוש בישראל עברות מבחן הPLS-4 - בכל מעבר של מבחן מתרבות לתרבות או משפה לשפה קיימים הבדלים הבאים לידי ביטוי בשפה או תרבות היעד ,וקל וחומר כאשר מדובר במבחן התפתחות שפתית. קודם לאיסוף הנתונים הדרושים לבניית נורמות מקומיות היה צורך בהתאמת המבחן בכללותו ופריטיו כאחד. רוב עבודת התרגום וההכנה לבדיקות בשדה נעשה על ידי טובי מל ,קלינאית תקשורת דו שפתית בכירה M.S. CCC/SLPמאוניברסיטת סינסינטי ..כל השלבים לוו בבקרה של בעלי הזכויות פיירסון והמבחן הותאם בהתאם להנחיות של ה .(International Test Commission) ITC בכמה מפריטי המבחן המקורי באנגלית נעשו שינויים במהלך הפיתוח וההתאמה של הכלי לשימוש בישראל. על אף הבדלי השפה ,עשו מפתחי המבחן בישראל מאמצים בכדי לשמר את מבנה המבחן המקורי ולשנותו רק בנקודות אשר היו גוררות פגיעה בציוני הנבדק הישראלי. בבדיקות קדם מחקר ) (Pretestingנתקבל משוב שוטף אודות פריטים בעיתיים ,קשיי זיהוי של הילדים ואי התאמות בתרגום הראשוני .הבודקים בשטח העבירו את המשוב לרכזת המחקר ושינויים קלים נעשו ונבדקו בהמשך. תרגום נגדי בהתאם להנחיות המו"ל נעשה תרגום נגדי לאנגלית ) (Back Translationלפריטי מבחן ה ,PLS-4לאחר שתורגם לעברית .לא נמצאו אי התאמות משמעותיות בתרגומים ,אך נעשו כמה תיקונים בדקדוק ובסדר התשובות. בחירת מדגם התקנון מדגם התקנון של ה PLS‐4 -בישראל כלל ילדים דוברי עברית ונורמטיביים ,כלומר כאלה המסוגלים להיבחן בכלי מבלי שנעשו בעבורם התאמות מיוחדות של הגרסא הסטנדרטית .המטרה הראשונה של תהליך התקנון בעברית הייתה להשיג כלי אבחון תקף לילדים בגילאי ,0-7אשר חולקו ל 16 -קבוצות גיל בנות חודשיים, הנעות בין גילאי 0-2חודשים )קבוצה (1לגילאי 78-83חודשים ) 6.5-6.9שנים ,קבוצה .(16תהליך התקנון נערך על מנת לתקף את המבחן בישראל וליצור נורמות המותאמות לאוכלוסיה המקומית לפי גרסת ה.PLS- 4HEB - כמו כן ,על מנת לשפר את חוזק הממצאים ,נערכה השוואה בין הנתונים המקומיים לבין הנתונים שהתקבלו בתהליך פיתוח הכלי המקורי .התוצאות שהתקבלו בתהליך פיתוח מבחן ה PLS 4-בארה"ב מעידות על כך שהמבחן מתאפיין ברמות מהימנות ותוקף גבוהות. הרכב ותוצאות המדגם מדגם התקנון של ה PLS- 4HEB-כלל 357נבדקים בגילאי 0:01-6:11והוא תוכנן ונבנה על פי מאפיינים של מצב סוציו אקונומי ומין בכדי שיהיה מייצג .התפלגות הנבדקים על פי רמה סוציו אקונומית נעשתה על פי נתונים של המנהל למחקר ותכנון של המוסד לביטוח לאומי ,לפי ישובים .המדגם כלל מספר רב יותר של בנות, אבל בדיקות סטטיסטיות גילו כי אין השפעה מובהקת של משתנה המגדר על הביצועים במבחן עבור כל קבוצות הגיל. הממוצעים המתקבלים בשני הסולמות )תקשורת הבעתית והבנת שפה( לפי כל קבוצת גיל משקפים את היכולות השפתיות עבור אותו גיל .תוצאות המדגם מראות כי יחד עם העלייה בגיל הנבדקים ,ישנה עלייה גם בציון הממוצע שהתקבל בשני סולמות המבחן .עוד ראוי לציין כי הן סביב גיל 3והן לקראת גיל ,6שני שלבים בהתפתחות השפה שמופיעה בהם התייצבות מסוימת של היכולות השפתיות ,ישנה האטה בקצב עליית הציונים .כמקובל ,לוחות הנורמות נגזרים מהממוצעים האלו. מהימנות המבחן מהימנות מבחן ה PLS‐4 -בעברית נבדקה על ידי העברת מבחן חוזר 18 .ילדים מגילאים שונים נבחנו בשני מועדים שונים על אותו המבחן ,בהפרש של כשבועיים עד חודש .מטרת הבדיקה החוזרת הייתה לבחון האם קיים שינוי בציון שהשיג הנבדק בפעם הקודמת ,כך שבמידה ולא הושג שינוי משמעותי הדבר ביסס את דיוק המבחן מעבר לנקודות זמן שונות .מן התוצאות עולה כי הנבדקים בממוצע השיגו במבחן החוזר ציון דומה מאד לציון שהושג בפעם הראשונה .כמו כן הורץ מדד מתאם של פירסון לבדיקת עוצמת הקשר בין ציוני המבחן והמבחן החוזר ונמצאה עוצמה גבוהה המעידה על קשר חזק מאד בין ציוני שני המועדים עבור כל נבדק .מכל אלו עולה כי למבחן ה PLS‐4 -יציבות ומהימנות גבוהות. תוקף המבחן המחקר הנוכחי ביקש לבחון האם ציוני תתי המבחנים הבנת שפה ותקשורת הבעתית שונים בין שתי קבוצות מחקר :קבוצת ילדים שאובחנה בעבר כסובלת מבעיית תקשורת ושפה ,וקבוצת ילדים ללא הפרעות התפתחותיות שפתיות .בסך הכל ציוניהם של 20ילדים מאובחנים הותאמו על פי גיל ומין לציוניהם של 20 ילדים נורמטיביים ) .(Paired Sampleמן הממצאים עולה כי ילדים מאובחנים מקבלים בממוצע ציונים נמוכים יותר באופן מובהק במבחן ה PLS-4 -בהשוואה לציוניהם של ילדים נורמטיביים. פרטים מלאים יופיעו ב PLS- 4HEBמדריך לבודק -סולם שפה לגיל הרך -המהדורה הרביעית למידע נוסף ניתן לפנות ל[email protected] :
© Copyright 2024