– MRPמושגי יסוד ראשית ,אבהיר את המושגים MRP Iו MRP II -ואתן מעט רקע .שיטות התכנון – MRPאחת ושתיים פותחו זמן רב לפני שהשימוש במחשב כמערכת ניהול היה נפוץ .כלומר ,אלה אלגוריתמים תיאורטיים אשר מגדירים את אופן הפתרון לבעיית תכנון וזימון המשאבים .השיטות פותחו ע"י מהנדסי מכונות אמריקאים בתחילת/אמצע המאה העשרים לאור בעיות שנתקלו בהן במהלך תכנון ייצור. ראשית פותח ( Materials Requirements Planning – MRP Iתכנון דרישות חומרים – תד"ח). כמובן שהשיטה לא נקראה MRP Iטרם פיתוחו של MRP IIכשם שמלחמת העולם הראשונה לא נקראה "ראשונה" ל פני פרוץ ה"שנייה" .עד היום זהו מנגנון התכנון הישים והפרקטי ביותר .אמנם, נדרשת תשתית נתונים רחבה ואמינה בכדי להפעילו כראוי ,אך הוא בהחלט מספק את התמורה המבוקשת. Manufacturing Resources Planning – MRP IIהוא למעשה הרחבה של ה .MPR Iההרחבה באה לביטוי בכך שהיא מזמנת את כלל משאבי הייצור ולא רק את החומר .במילים אחרות ,זהו תכנון משאבים כולל ,אשר מזמן את כוח האדם ,המכונות והחומרים .בניסיון להרחיב את יריעת התכנון נתקלו חברינו בבעיה אשר קיימת עד היום .הנחת העבודה העיקרית של מנגנון ה MRPהיא קיבולת אין סופית של משאבי הייצור .זאת אומרת ,שמנגנון ה MRPידע לזמן את החומר ולהציג את העומסים אשר נוצרו על משאבי הייצור ,אך לא ידע לפלס את העבודה באופן שתהיה עמידה במועדי באספקה ומשאבי הייצור ינוצלו באופן אופטימאלי ..כאשר נפרט את המנגנון בהמשך ,ננסה להבהיר מדוע השילוב אינו אפשרי בכלי ה MRPהסטנדרטיים. ה ,MRPאם כן ,הוא למעשה מנגנון אשר מקבל קלטים שונים ומייצר פלטים שונים .תאמרו (בצדק) שזו הגדרת נכונה לכל מנגנון ממוחשב .נכון ,אבל חשוב להבהיר זאת להמשך הדיון .את הקלט של ה MRPאחלק לשלושה חלקים עקרוניים: .1דרישות אספקה :זהו היעד של המנגנון ,לשם הוא שואף ,זו המטרה .במילים אחרות ,כל המנגנון (כמעט) נועד למטרה עיקרית אחת ויחידה :לעמוד בדרישות האספקה – לספק בזמן ובכמות הנדרשת את המוצרים הנדרשים .לא לחינם ,אני משתמש במונח "דרישות אספקה" ולא ב"הזמנות מכירה" היות ועשויות להיות דרישות אספקה שונות ומשונות זולת הזמנות הלקוח ,ומטרת המנגנון – לרצות את כולם. .2צילום מצב :נתונים אלה מספקים למנגנון את המצב הנתון במערכת בכדי שזה ידע מה חסר ומתי .כמובן ,שזהו ניסוח פשטני משהו לאור המנגנון המורכב ,אך הוא מסייע להבנת הנושא. נתונים אלה כמו :יתרות מלאי ,הזמנות רכש פתוחות ,הוראות ייצור פתוחות וכדומה, מספקים למנגנון תמונת מצב לנקודת זמן אחת שהיא רגע הרצת המנגנון. .3נתוני תשתית :נתונים אלה ,כגון עץ המוצר ,הניתוב והפרמטרים השונים של הפריטים, מאפשרים למנגנון לכמת את הדרישות" ,להתגלגל" במבנה המוצרים ,לפרוס את הדרישות על ציר הזמן ולהציג את העומסים שנוצרו. נכתב ע"י עמית גורן www.askola4d.com עמוד 1מתוך 5 – MRPמושגי יסוד את הפלט של המנגנון ניתן לחלק לשלושה חלקים גם כן: .1המלצות לביצוע :זהו הפלט העיקרי של המנגנון .אלה המלצות המערכת שבמידה ונבצע אותן (בכפוף למגבלות) ,נעמוד בדרישות האספקה .ההמלצות האלה מחולקות לשני חלקים עיקריים :המלצות לרכש והמלצות לייצור .היינו ,המלצות שעתידות להפוך להזמנות רכש (פריטים קנויים) והמלצות שעתידות להפוך להוראות ייצור (פריטים מיוצרים). .2התראות :המערכת תספק התראות על מגוון חריגות כגון: .aדרישת אספקה בתוך ה :Lead Timeכלומר ,הפריט כבר לא יגיע בזמן. .bדרישת אספקה היסטורית :כלומר ,היה צריך את הפריט "אתמול". .cמלאי עודף :כלומר ,ישנו מלאי שאינו נדרש. .3הצגת עומסים :המערכת תציג את העומסים שנוצרו על משאבי הייצור ראה בקרת עומסים. ננסה לסכם בתרשים את הקלט והפלט של המנגנון כך: המנגנון :תהיה זאת יומרה ,לנסות ולפרט את דרך הפעולה המדויקת של מנגנון ה MRPבפסקה אחת .אבל ,ננסה לתת תחושה של החישוב הנדרש ממנו בכדי להבין את רמת המורכבות .כפי שאמרנו לעיל ,היעד המרכזי של המנגנון הוא עמידה בדרישות האספקה .דרישות האספקה הן כל התחייבויות החברה לספק פריטים/מוצרים החוצה .לכל דרישה כזו ,שלושה מאפיינים :פריט (מה), כמות (כמה) ותאריך נדרש (מתי) .כלומר ,לא משנה מה מקור הדרישה ,הזמנה ,תחזית ,שירות.... מבחינת המנגנון ,נדרשים שלושת המאפיינים ותו לא .כעת ,לאחר שיש רשימת אספקות ,יש לבצע שני מהלכים בו זמנית: - בחינת המלאי הקיים והעתידי לכל פריט ופריט – גזירת החוסר לתקופה בהתאם. נכתב ע"י עמית גורן www.askola4d.com עמוד 2מתוך 5 - – MRPמושגי יסוד פירוק עץ המוצר בכדי לדרוש את מרכיביו לצורך ייצור החוסר. אם ננסה להתחקות אחר מנגנון החישוב זה יהיה בערך כך: .1בחינת רשימת האספקות הנדרשת מול מלאי קיים וכניסות עתידיות (לרוב ,הוראות ייצור) וזיהוי החסרים לכל תקופה .התקופות ועיגול הכמויות יבוצעו לפי הפרמטרים של כל פריט. .2פתיחת דרישה (רכש לפריט נרכש וייצור לפריט מיוצר) לכל חוסר שנוצר ופירוקה למרכיביה (לפי עץ המוצר) תוך פריסתה על ציר הזמן לפי ה Lead Timeשל הפריט .כלומר ,במידה והפריט נדרש לתאריך 13/3וזמן הייצור שלו שלושה ימים ,המרכיבים ידרשו לתאריך .12/3 .3הדרישות שנפתחו ישמשו בסיס לתהליך זיהוי חסרים חוזר -סעיף .1התהליך יחזור על עצמו עד שכל הדרישות יהיו דרישות רכש שאינן מפורקות אלא הופכות להזמנת רכש. מדובר בתהליך רקורסיבי (חוזר על עצמו) אשר פועל כל עוד ישנן דרישות ייצור שיש לפרקן. כמובן ,שזוהי דרך מופשטת מאוד להציג מנגנון מורכב אבל כך ניתן להבין את דרך הפעולה בקלות יחסית. ננסה לסכם זאת בתרשים כך: בכדי שלא יוצר הרושם ,שה"עסק" כה פשוט ננסה להציג כמה מהבעיות שיש לתת להן פתרון ביצירת התכנון: הבעיה הר אשונה :יש להבטיח שזיהינו את כל מופעי הפריט (בכל המוצרים בכל הרמות בעץ המוצר) ,לפני שנבדוק את החוסר שלו מהצד האחד .ומהצד השני ,אין טעם לפרק את עץ המוצר של ה פריט ,לפני שאספנו את כל הדרישות לאותו הפריט .אנו עומדים בפני בעיה של "ביצה ותרנגולת", במידה ולא נסיים את פירוק המוצרים ,כיצד נבטיח שזיהינו את כל המופעים של הפריט .מכאן ניתן להבין שאחד הנושאים הבעייתיים והחשובים במנגנון הוא סדר פירוק המוצרים .שכן ,במידה ונפרק מוצר ,נגזור את דרישותיו ובשלב מאוחר יותר "נגלה" אותו שוב ברמה נמוכה יותר בעץ המוצר ,כל נכתב ע"י עמית גורן www.askola4d.com עמוד 3מתוך 5 – MRPמושגי יסוד הפירוק הקודם אינו תקף עוד .ישנן שיטות שונות לפתרון הבעיה .אחת השיטות הנפוצות היא חישוב הרמה הנמוכה ביותר של כל פריט בכל עצי המוצר ושימוש בנתון זה בעת ביצוע הפירוק. בעיה שנייה :חישוב ה Lead timeלפריטים מיוצרים .הנתון שקיים במערכת (לכל פריט) מניח שמשאבי הייצור שלנו עו מדים לרשותנו ללא מגבלת קיבולת .במילים אחרות ,קיבולת אין סופית של משאבי הייצור .בפועל ,סביר להניח שכתוצאה מדרישות המנגנון ,העמסנו משאבים מסוימים מעבר לקיבולת שלהם .כלומר ,לא נוכל לבצע את העבודה בלוח הזמנים הנדרש .כעת ,נשאלת השאלה, מה עושים? נניח שנדרוש מהמנגנון להזיז את הפעולה למועד פנוי יותר ,או אז נוצרות שלוש בעיות חדשות: - העומס על משאב הייצור ,נוצר מכמה פעולות ,איזו פעולה להזיז? - במידה והזזנו פעולה אחת בניתוב ,נידרש להזיז את הפעולות העוקבות שלה ,שכן ,לפעולות סדר שלא ניתן לשנותו .סביר להניח שתזוזת הפעולות העוקבות יצרו עומס חדש על משאב אחר במועד אחר ועכשיו יש לטפל בו וחוזר חלילה – עד מתי?. - במידה והזזנו פעולה ,השתנה מועד האספקה של הפריט ומכאן השתנתה דרישת החומרים של הרכיבים שלו ולכן יש לזמן שוב את כל המרכיבים .שינוי זה יכול ליצור פעולת דומינו אין סופית. כפי שהוזכר קודם ,הפתרון לבעיות הקשות לעיל מבוסס על הנחת קיבולת אין סופית של משאבי הייצור. נכתב ע"י עמית גורן www.askola4d.com עמוד 4מתוך 5 – MRPמושגי יסוד את תחזית המלאי של כל פריט ניתן להציג באופן גרפי כך: לסיכום ,מנגנון ה MRPבא לסייע בזימון חומרים ומשאבי ייצור אחרים (קבועים) תוך התחשבות בכמה שיותר פרמטרים בכדי לדמות ככל האפשר החלטה אנושית .למרות זאת ,למחשב עדיין קשה לראות תמונת מצב כוללת מ"מעוף הציפור" ולקבל החלטה לגבי זימון משאבים אופטימאלי ,ולכן הוא "מניח" קיבול אין סופית .ישנן מערכות ייעודיות אשר "יודעות" לסייע בפילוס המשאבים תוך התחשבות במספר רב מאוד של פרמטרים .חברות בעלות סביבת ייצור מורכבת מאוד יכולות להיעזר בהן בתנאי שהן מבינות את המגבלות ויודעות ששינוי זימון הייצור משפיע באופן ישיר על מועדי האספקה ללקוח. נכתב ע"י עמית גורן www.askola4d.com עמוד 5מתוך 5
© Copyright 2024