‫‪ – MRP‬מושגי יסוד‬
‫ראשית‪ ,‬אבהיר את המושגים ‪ MRP I‬ו‪ MRP II -‬ואתן מעט רקע‪ .‬שיטות התכנון – ‪ MRP‬אחת‬
‫ושתיים פותחו זמן רב לפני שהשימוש במחשב כמערכת ניהול היה נפוץ‪ .‬כלומר‪ ,‬אלה אלגוריתמים‬
‫תיאורטיים אשר מגדירים את אופן הפתרון לבעיית תכנון וזימון המשאבים‪ .‬השיטות פותחו ע"י‬
‫מהנדסי מכונות אמריקאים בתחילת‪/‬אמצע המאה העשרים לאור בעיות שנתקלו בהן במהלך תכנון‬
‫ייצור‪.‬‬
‫ראשית פותח ‪( Materials Requirements Planning – MRP I‬תכנון דרישות חומרים – תד"ח)‪.‬‬
‫כמובן שהשיטה לא נקראה ‪ MRP I‬טרם פיתוחו של ‪ MRP II‬כשם שמלחמת העולם הראשונה לא‬
‫נקראה "ראשונה" ל פני פרוץ ה"שנייה"‪ .‬עד היום זהו מנגנון התכנון הישים והפרקטי ביותר‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫נדרשת תשתית נתונים רחבה ואמינה בכדי להפעילו כראוי‪ ,‬אך הוא בהחלט מספק את התמורה‬
‫המבוקשת‪.‬‬
‫‪ Manufacturing Resources Planning – MRP II‬הוא למעשה הרחבה של ה ‪ .MPR I‬ההרחבה‬
‫באה לביטוי בכך שהיא מזמנת את כלל משאבי הייצור ולא רק את החומר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬זהו תכנון‬
‫משאבים כולל‪ ,‬אשר מזמן את כוח האדם‪ ,‬המכונות והחומרים‪ .‬בניסיון להרחיב את יריעת התכנון‬
‫נתקלו חברינו בבעיה אשר קיימת עד היום‪ .‬הנחת העבודה העיקרית של מנגנון ה ‪ MRP‬היא קיבולת‬
‫אין סופית של משאבי הייצור‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שמנגנון ה ‪ MRP‬ידע לזמן את החומר ולהציג את‬
‫העומסים אשר נוצרו על משאבי הייצור‪ ,‬אך לא ידע לפלס את העבודה באופן שתהיה עמידה במועדי‬
‫באספקה ומשאבי הייצור ינוצלו באופן אופטימאלי‪ ..‬כאשר נפרט את המנגנון בהמשך‪ ,‬ננסה להבהיר‬
‫מדוע השילוב אינו אפשרי בכלי ה ‪ MRP‬הסטנדרטיים‪.‬‬
‫ה ‪ ,MRP‬אם כן‪ ,‬הוא למעשה מנגנון אשר מקבל קלטים שונים ומייצר פלטים שונים‪ .‬תאמרו (בצדק)‬
‫שזו הגדרת נכונה לכל מנגנון ממוחשב‪ .‬נכון‪ ,‬אבל חשוב להבהיר זאת להמשך הדיון‪ .‬את הקלט של‬
‫ה ‪ MRP‬אחלק לשלושה חלקים עקרוניים‪:‬‬
‫‪ .1‬דרישות אספקה‪ :‬זהו היעד של המנגנון‪ ,‬לשם הוא שואף‪ ,‬זו המטרה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל‬
‫המנגנון (כמעט) נועד למטרה עיקרית אחת ויחידה‪ :‬לעמוד בדרישות האספקה – לספק בזמן‬
‫ובכמות הנדרשת את המוצרים הנדרשים‪ .‬לא לחינם‪ ,‬אני משתמש במונח "דרישות אספקה"‬
‫ולא ב"הזמנות מכירה" היות ועשויות להיות דרישות אספקה שונות ומשונות זולת הזמנות‬
‫הלקוח‪ ,‬ומטרת המנגנון – לרצות את כולם‪.‬‬
‫‪ .2‬צילום מצב‪ :‬נתונים אלה מספקים למנגנון את המצב הנתון במערכת בכדי שזה ידע מה חסר‬
‫ומתי‪ .‬כמובן‪ ,‬שזהו ניסוח פשטני משהו לאור המנגנון המורכב‪ ,‬אך הוא מסייע להבנת הנושא‪.‬‬
‫נתונים אלה כמו‪ :‬יתרות מלאי‪ ,‬הזמנות רכש פתוחות‪ ,‬הוראות ייצור פתוחות וכדומה‪,‬‬
‫מספקים למנגנון תמונת מצב לנקודת זמן אחת שהיא רגע הרצת המנגנון‪.‬‬
‫‪ .3‬נתוני תשתית‪ :‬נתונים אלה‪ ,‬כגון עץ המוצר‪ ,‬הניתוב והפרמטרים השונים של הפריטים‪,‬‬
‫מאפשרים למנגנון לכמת את הדרישות‪" ,‬להתגלגל" במבנה המוצרים‪ ,‬לפרוס את הדרישות‬
‫על ציר הזמן ולהציג את העומסים שנוצרו‪.‬‬
‫נכתב ע"י עמית גורן ‪www.askola4d.com‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪5‬‬
‫‪ – MRP‬מושגי יסוד‬
‫את הפלט של המנגנון ניתן לחלק לשלושה חלקים גם כן‪:‬‬
‫‪ .1‬המלצות לביצוע‪ :‬זהו הפלט העיקרי של המנגנון‪ .‬אלה המלצות המערכת שבמידה ונבצע‬
‫אותן (בכפוף למגבלות)‪ ,‬נעמוד בדרישות האספקה‪ .‬ההמלצות האלה מחולקות לשני חלקים‬
‫עיקריים‪ :‬המלצות לרכש והמלצות לייצור‪ .‬היינו‪ ,‬המלצות שעתידות להפוך להזמנות רכש‬
‫(פריטים קנויים) והמלצות שעתידות להפוך להוראות ייצור (פריטים מיוצרים)‪.‬‬
‫‪ .2‬התראות‪ :‬המערכת תספק התראות על מגוון חריגות כגון‪:‬‬
‫‪ .a‬דרישת אספקה בתוך ה ‪ :Lead Time‬כלומר‪ ,‬הפריט כבר לא יגיע בזמן‪.‬‬
‫‪ .b‬דרישת אספקה היסטורית‪ :‬כלומר‪ ,‬היה צריך את הפריט "אתמול"‪.‬‬
‫‪ .c‬מלאי עודף ‪ :‬כלומר‪ ,‬ישנו מלאי שאינו נדרש‪.‬‬
‫‪ .3‬הצגת עומסים‪ :‬המערכת תציג את העומסים שנוצרו על משאבי הייצור ראה בקרת עומסים‪.‬‬
‫ננסה לסכם בתרשים את הקלט והפלט של המנגנון כך‪:‬‬
‫המנגנון‪ :‬תהיה זאת יומרה‪ ,‬לנסות ולפרט את דרך הפעולה המדויקת של מנגנון ה ‪ MRP‬בפסקה‬
‫אחת‪ .‬אבל‪ ,‬ננסה לתת תחושה של החישוב הנדרש ממנו בכדי להבין את רמת המורכבות‪ .‬כפי‬
‫שאמרנו לעיל‪ ,‬היעד המרכזי של המנגנון הוא עמידה בדרישות האספקה‪ .‬דרישות האספקה הן כל‬
‫התחייבויות החברה לספק פריטים‪/‬מוצרים החוצה‪ .‬לכל דרישה כזו‪ ,‬שלושה מאפיינים‪ :‬פריט (מה)‪,‬‬
‫כמות (כמה) ותאריך נדרש (מתי)‪ .‬כלומר‪ ,‬לא משנה מה מקור הדרישה‪ ,‬הזמנה‪ ,‬תחזית‪ ,‬שירות‪....‬‬
‫מבחינת המנגנון‪ ,‬נדרשים שלושת המאפיינים ותו לא‪ .‬כעת‪ ,‬לאחר שיש רשימת אספקות‪ ,‬יש לבצע‬
‫שני מהלכים בו זמנית‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בחינת המלאי הקיים והעתידי לכל פריט ופריט – גזירת החוסר לתקופה בהתאם‪.‬‬
‫נכתב ע"י עמית גורן ‪www.askola4d.com‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ – MRP‬מושגי יסוד‬
‫פירוק עץ המוצר בכדי לדרוש את מרכיביו לצורך ייצור החוסר‪.‬‬
‫אם ננסה להתחקות אחר מנגנון החישוב זה יהיה בערך כך‪:‬‬
‫‪ .1‬בחינת רשימת האספקות הנדרשת מול מלאי קיים וכניסות עתידיות (לרוב‪ ,‬הוראות ייצור)‬
‫וזיהוי החסרים לכל תקופה‪ .‬התקופות ועיגול הכמויות יבוצעו לפי הפרמטרים של כל פריט‪.‬‬
‫‪ .2‬פתיחת דרישה (רכש לפריט נרכש וייצור לפריט מיוצר) לכל חוסר שנוצר ופירוקה למרכיביה‬
‫(לפי עץ המוצר) תוך פריסתה על ציר הזמן לפי ה ‪ Lead Time‬של הפריט‪ .‬כלומר‪ ,‬במידה‬
‫והפריט נדרש לתאריך ‪ 13/3‬וזמן הייצור שלו שלושה ימים‪ ,‬המרכיבים ידרשו לתאריך ‪.12/3‬‬
‫‪ .3‬הדרישות שנפתחו ישמשו בסיס לתהליך זיהוי חסרים חוזר ‪ -‬סעיף ‪ .1‬התהליך יחזור על‬
‫עצמו עד שכל הדרישות יהיו דרישות רכש שאינן מפורקות אלא הופכות להזמנת רכש‪.‬‬
‫מדובר בתהליך רקורסיבי (חוזר על עצמו) אשר פועל כל עוד ישנן דרישות ייצור שיש לפרקן‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שזוהי דרך מופשטת מאוד להציג מנגנון מורכב אבל כך ניתן להבין את דרך הפעולה בקלות‬
‫יחסית‪.‬‬
‫ננסה לסכם זאת בתרשים כך‪:‬‬
‫בכדי שלא יוצר הרושם‪ ,‬שה"עסק" כה פשוט ננסה להציג כמה מהבעיות שיש לתת להן פתרון‬
‫ביצירת התכנון‪:‬‬
‫הבעיה הר אשונה‪ :‬יש להבטיח שזיהינו את כל מופעי הפריט (בכל המוצרים בכל הרמות בעץ‬
‫המוצר)‪ ,‬לפני שנבדוק את החוסר שלו מהצד האחד‪ .‬ומהצד השני‪ ,‬אין טעם לפרק את עץ המוצר של‬
‫ה פריט‪ ,‬לפני שאספנו את כל הדרישות לאותו הפריט‪ .‬אנו עומדים בפני בעיה של "ביצה ותרנגולת"‪,‬‬
‫במידה ולא נסיים את פירוק המוצרים‪ ,‬כיצד נבטיח שזיהינו את כל המופעים של הפריט‪ .‬מכאן ניתן‬
‫להבין שאחד הנושאים הבעייתיים והחשובים במנגנון הוא סדר פירוק המוצרים‪ .‬שכן‪ ,‬במידה ונפרק‬
‫מוצר‪ ,‬נגזור את דרישותיו ובשלב מאוחר יותר "נגלה" אותו שוב ברמה נמוכה יותר בעץ המוצר‪ ,‬כל‬
‫נכתב ע"י עמית גורן ‪www.askola4d.com‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪5‬‬
‫‪ – MRP‬מושגי יסוד‬
‫הפירוק הקודם אינו תקף עוד‪ .‬ישנן שיטות שונות לפתרון הבעיה‪ .‬אחת השיטות הנפוצות היא חישוב‬
‫הרמה הנמוכה ביותר של כל פריט בכל עצי המוצר ושימוש בנתון זה בעת ביצוע הפירוק‪.‬‬
‫בעיה שנייה‪ :‬חישוב ה ‪ Lead time‬לפריטים מיוצרים‪ .‬הנתון שקיים במערכת (לכל פריט) מניח‬
‫שמשאבי הייצור שלנו עו מדים לרשותנו ללא מגבלת קיבולת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬קיבולת אין סופית של‬
‫משאבי הייצור‪ .‬בפועל‪ ,‬סביר להניח שכתוצאה מדרישות המנגנון‪ ,‬העמסנו משאבים מסוימים מעבר‬
‫לקיבולת שלהם‪ .‬כלומר‪ ,‬לא נוכל לבצע את העבודה בלוח הזמנים הנדרש‪ .‬כעת‪ ,‬נשאלת השאלה‪,‬‬
‫מה עושים? נניח שנדרוש מהמנגנון להזיז את הפעולה למועד פנוי יותר‪ ,‬או אז נוצרות שלוש בעיות‬
‫חדשות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫העומס על משאב הייצור‪ ,‬נוצר מכמה פעולות‪ ,‬איזו פעולה להזיז?‬
‫‪-‬‬
‫במידה והזזנו פעולה אחת בניתוב‪ ,‬נידרש להזיז את הפעולות העוקבות שלה‪ ,‬שכן‪ ,‬לפעולות‬
‫סדר שלא ניתן לשנותו‪ .‬סביר להניח שתזוזת הפעולות העוקבות יצרו עומס חדש על משאב‬
‫אחר במועד אחר ועכשיו יש לטפל בו וחוזר חלילה – עד מתי?‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫במידה והזזנו פעולה‪ ,‬השתנה מועד האספקה של הפריט ומכאן השתנתה דרישת החומרים‬
‫של הרכיבים שלו ולכן יש לזמן שוב את כל המרכיבים‪ .‬שינוי זה יכול ליצור פעולת דומינו אין‬
‫סופית‪.‬‬
‫כפי שהוזכר קודם‪ ,‬הפתרון לבעיות הקשות לעיל מבוסס על הנחת קיבולת אין סופית של משאבי‬
‫הייצור‪.‬‬
‫נכתב ע"י עמית גורן ‪www.askola4d.com‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪5‬‬
‫‪ – MRP‬מושגי יסוד‬
‫את תחזית המלאי של כל פריט ניתן להציג באופן גרפי כך‪:‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מנגנון ה ‪ MRP‬בא לסייע בזימון חומרים ומשאבי ייצור אחרים (קבועים) תוך התחשבות‬
‫בכמה שיותר פרמטרים בכדי לדמות ככל האפשר החלטה אנושית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬למחשב עדיין קשה‬
‫לראות תמונת מצב כוללת מ"מעוף הציפור" ולקבל החלטה לגבי זימון משאבים אופטימאלי‪ ,‬ולכן הוא‬
‫"מניח" קיבול אין סופית‪ .‬ישנן מערכות ייעודיות אשר "יודעות" לסייע בפילוס המשאבים תוך‬
‫התחשבות במספר רב מאוד של פרמטרים‪ .‬חברות בעלות סביבת ייצור מורכבת מאוד יכולות‬
‫להיעזר בהן בתנאי שהן מבינות את המגבלות ויודעות ששינוי זימון הייצור משפיע באופן ישיר על‬
‫מועדי האספקה ללקוח‪.‬‬
‫נכתב ע"י עמית גורן ‪www.askola4d.com‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪5‬‬