1. No category

‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫אישיות‬
‫יש הבחנה בין מבחני יכולת‪ ,‬שכוללים מדידה של אינטליגנציה‪ ,‬הישגים‪ ,‬כישורים ותפקודים נוירו‪-‬‬
‫פסיכולוגיים; לבין מבחני אישיות‪ ,‬שמנסים למדוד תכונות אישיות‪ ,‬מניעים דינמיים‪ ,‬הסתגלות אישית‪,‬‬
‫סימפטומים פסיכיאטריים‪ ,‬כישורים חברתיים ומאפייני גישות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההפרדה רחוקה מלהיות‬
‫מוחלטת‪ :‬יכולת אינטלקטואלית בחלקה מבוססת על תכונות כמו התמדה ושליטה עצמית‪ ,‬ולפיכך מבחני‬
‫יכולת כוללים באופן בלתי נמנע גם מדידה של תכונות אישיות‪ .‬מבחני אישיות עשויים להיות ספוגים‬
‫בגורמי יכולת‪ ,‬לדוגמא פתיחות לחוויות נמצא במתאם חיובי עם אינטליגנציה‪.‬‬
‫מהי אישיות?‬
‫ישנו ויכוח האם אישיות קיימת בכלל‪ ,‬ויכוח המוכר בשם מצב או כתכונה‪ .STATE VS TRAIT ,‬אסכולת‬
‫תכונה‪ trait /‬הגדירה את האישיות כדפוס קבוע של התנהגות מעבר למצבים משתנים‪ .‬האסכולה השנייה‬
‫טענה שאין דבר כזה אישיות קבועה‪ ,‬וההתנהגות היא גמישה ותגובתית למצבים האובייקטיביים השונים‬
‫שהחיים מזמנים לנו‪ .‬בחוויה האישית חייב להיות אישיות‪ .‬יש לנו ניבוי איך יגיבו אנשים שונים (חברים‪,‬‬
‫משפחה) למצבים מסוימים‪ .‬כיום אפשר לומר שישנה הגדרה גמישה שמדברת על תכונות קבועות‪ ,‬אך כיוון‬
‫שכל אחד מאיתנו מושפע בעוצמה אחרת ממצבים‪ ,‬נוצרת התנהגות מגוונת‪.‬‬
‫קשה להגדיר אישיות‪ ,‬אבל ניתן להבחין בשני מאפיינים שלה‪ .1 :‬לכל אדם יש מאפיינים קבועים ברמה‬
‫מסוימת‪ .2 .‬כל אדם מובחן מאחרים ברמה מסוימת‪ .‬בעזרת אישיות מסבירים הבדלים בינאישיים‬
‫בהתנהגות אנשים שונים באותו מצב‪ ,‬וקביעות של התנהגות אדם מסוים מעבר למצבים‪.‬‬
‫תיאוריה ומדידה של אישיות‬
‫תיאוריות פסיכואנליטיות‪:‬‬
‫מקורות‪ :‬פרויד היה נוירולוג‪ ,‬וטיפל בחולי היסטריה‪ .‬הוא הסיק שהגורמים למחלה הם חוויות‬
‫טראומטיות‪ .‬ע"מ להירפא‪ ,‬יש להציף את הזיכרונות הללו‪ .‬בעקבות התנסות זו בנה פרויד תיאוריה לגבי‬
‫הלא‪-‬מודע‪ ,‬שומר הדחפים והמחשבות שאינן מקובלות על העצמי המודע‪ ,‬והם המניעים החזקים ביותר של‬
‫האדם‪ .‬בעקבות כך פותחו מבחנים רבים‪ ,‬שנשענו על ההנחה שמניעים לא מודעים מתבטאים בתשובותיו‬
‫של אדם לגירוי עמום ולא מובנה‪ .‬מספר מבחנים נוספים נבנו על בסיס הרעיון של מנגנוני הגנה‪.‬‬
‫מבנה הנפש‪ :‬פרויד חילק את הנפש ל‪ 3 -‬חלקים‪ .1 :‬איד‪ -‬כולו לא מודע‪ ,‬ולכן יש להסיק על מאפייניו‪ .‬כולל‬
‫צרכים אינסטינקטואליים‪ ,‬ומטרתו היחידה היא השגת סיפוק מיידי לצרכים אלו‪ ,‬בלי התחשבות במוסר‪.‬‬
‫זהו עיקרון העונג‪ .‬האיד אינו מסוגל לחשיבה הגיונית‪ ,‬והוא נטול תחושת זמן‪ .2 .‬אגו‪ -‬העצמי המודע‪.‬‬
‫מתווך בין האיד למציאות החיצונית‪ .‬הוא חלק מהאיד‪ ,‬ומשרת אותו‪ ,‬אבל עפ"י עיקרון המציאות‪ -‬דרכים‬
‫ריאליות ובטוחות לשחרור המתח שנגרם מלחציו של האיד‪ .3 .‬סופר אגו‪ -‬הרכיב המוסרי של האישיות‪.‬‬
‫חלקו מודע‪ ,‬אבל רובו לא מודע‪ .‬האגו צריך לספק גם את הסופר אגו‪ ,‬אחרת תיגרם לו תחושת אשמה‪ ,‬ע"י‬
‫הסופר אגו‪ .‬בסופר אגו קיים גם עצמי אידיאלי‪ ,‬ואם האגו מתנהג רחוק ממנו‪ ,‬הוא שוב יחווה אשמה‪.‬‬
‫האגו צריך לענות על צרכי האיד‪ ,‬הסופר אגו והמציאות החיצונית‪ .‬לשם כך הוא נעזר במנגנוני הגנה‬
‫מגוונים‪ ,‬שלכולם ‪ 3‬תכונות משותפות‪ .1 :‬מטרתם לעזור לאגו להתמודד עם דרישות מתנגשות‪ .2 .‬פעולתם‬
‫לא מודעת‪ .3 .‬הם מעוותים מציאות פנימית‪ /‬חיצונית ע"מ להשיג את מטרתם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫הערכה של מנגנוני הגנה ותפקודי אגו‪ Valliant :‬פיתח היררכיה של מנגנוני הגנה‪ ,‬בהתבסס על ההנחה‬
‫שחלק מהמנגנונים בריאים יותר מאחרים‪( :‬הכי נחות) ‪ .1‬מנגנונים פסיכוטיים (הכחשה)‪ .2 .‬מנגנונים‬
‫ילדותיים (השלכה)‪ .3 .‬מנגנוניים נוירוטיים (אינטלקטואליזציה)‪ .4 .‬מנגנונים בוגרים (הומור)‪ .‬התיאוריה‬
‫תוקפה במחקר אורך של ‪ 44‬שנים‪ ,‬בו בנו פרופיל של מנגנוני הגנה לכל נבדק לאורך זמנים שונים‪ .‬כל מנגנון‬
‫דורג לפי מידת שימושו (‪ -1‬לא בשימוש‪ ,‬עד ‪ -4‬שימוש עיקרי)‪ .‬מהימנות בין שופטים הייתה גבוהה מאוד‪,‬‬
‫וגם תוקף תיאוריה (כשתיאוריה ניבאה התפתחות לאורך השנים‪ ,‬כך קרה בפועל)‪.‬‬
‫תיאוריות טיפוסים‪:‬‬
‫הניסיון המוקדם ביותר למיין אנשים לטיפוסים היה של היפוקרטס (לפי נוזלי גוף)‪ .‬בשנות ה‪ '44-‬היה‬
‫הניסיון המודרני הראשון‪ -‬לפי מבנה גוף וטמפרמנט‪.‬‬
‫דפוס התנהגות של טיפוס ‪ :A‬פרידמן ורוזמן (‪ )1794‬זיהו דפוס התנהגות של טיפוס ‪ ,A‬שבסיכון גבוה יותר‬
‫למחלות לב‪ .‬זהו טיפוס אגרסיבי‪ ,‬מנסה להשיג יותר בפחות זמן‪ ,‬גם למול התנגדויות‪ .‬בניגוד אליו טיפוס ‪B‬‬
‫הוא רגוע ולא תחרותי‪ .‬מאפייני ‪ :A‬חוסר ביטחון בסטטוס‪ -‬חוסר הערכה עצמית (מוסתר)‪ ,‬השווה תמידית‬
‫לאחרים; עודף אגרסיביות‪ -‬אדישות לרגשות וזכויות המתחרים; עוינות לא ממוקדת‪ -‬המון דברים‬
‫מעצבנים אותו; תחושה של לחץ זמן (מחלת המהירות)‪ -‬ממהרים בפעילויות יום‪-‬יומיות‪ ,‬ועושים מספר‬
‫פעולות במקביל‪ .‬ניתן לאבחן את הטיפוס בראיון של הרגלי עבודה‪ ,‬אכילה‪ ,‬שיחה וחשיבה‪ .‬מחקרים‬
‫מוקדמים מצאו קשר חזק בין טיפוס ‪ A‬למחלות לב והתקפי לב‪ .‬מחקרים מאוחרים מצאו קשר חלש‪.‬‬
‫אחרים מצאו קשר לתכונות ספציפיות‪ ,‬כמו נטייה לכעס‪ ,‬לחץ זמן‪ ,‬עוינות‪ ,‬ציניות‪ ,‬הדחקת כעס ועוד‪.‬‬
‫ניתן להסתכל על טיפוסי ‪ A‬ו‪ B-‬כקצוות של אותו רצף‪ ,‬ולא כטיפוסים‪ .‬ההבדל בין גישת רצף לגישת טיפוס‬
‫הוא שגישת טיפוס אומרת שרוב האנשים נמצאים בקצוות‪ ,‬בעוד גישת רצף ‪ -‬שרובם מפוזרים לאורך רצף‪.‬‬
‫תיאוריות פנומנולוגיות‪:‬‬
‫מדגישים את חשיבות החוויה הסובייקטיבית בקביעת התנהגות‪.‬‬
‫מקורות‪ :‬דמויות בולטות‪ .1 :‬הפילוסוף ‪ ,Husserl‬המציא פילוסופיה פנומנולוגית‪ ,‬שעסקה בתיאור תופעות‬
‫מנטליות‪ .2 .‬הסופר ‪ ,Kierkgaard‬שתרם לגישה האקזיסטנציאליסטית לספרות ופילוסופיה‪ ,‬גישה שעסקה‬
‫במשמעות החיים וחרות הפרט לבחור את מטרותיו‪.‬‬
‫קרל רוג'רס‪ ,‬תיאורית העצמי ומבחני ‪ :Q‬טכניקות ‪ Q‬בוחנות את מושג העצמי‪ ,‬מושג מפתח בתיאוריה של‬
‫רוג'רס‪ ,‬המוכרות גם כמיון ‪ .)q sort( Q‬הטכניקה כוללת מספר רב של כרטיסים‪ ,‬על כל אחד הצהרה אחת‪.‬‬
‫על הנבחן למיין את ההצהרות לערימות קבועות מראש‪ ,‬הנעות בין "מתאר אותי מאוד" ל"לא מתאר אותי‬
‫כלל"‪ .‬הערימות בנויות כך שתיווצר עקומה נורמלית (מבחינת הכמות בכל ערימה)‪.‬‬
‫ההצהרות משתנות לפי מטרות המיון‪ ,‬ורוג'רס הכין גם הצהרות שקשורות למושג העצמי‪ .‬ניתן לבחון את‬
‫החלוקה של הנבדק לפי עקומת פיזור של מדגם או למול חלוקה נוספת של העצמי האידיאלי‪ .‬אם המתאם‬
‫בין הערימות גבוה (לכיוון ‪ ,)+1‬אז ההסתגלות טובה‪ .‬אם המתאם נמוך‪ ,‬לכיוון (‪ ,)-1‬יש בעיית הסתגלות‪.‬‬
‫תיאוריות בהביוריסטיות ולמידה חברתית‪:‬‬
‫מקורות‪ :‬בניסוי מעבדה של התניה קלאסית ואופרנטית‪ .‬מניחות שהתנהגויות שמרכיבות את האישיות‬
‫נלמדו מהסביבה‪ ,‬ולכן יש לחקור את העבר של הפרט והסביבה הנוכחית‪ ,‬על מנת להבין את אישיותו‪.‬‬
‫הדעות חלוקות בין הבהביוריסטים לתיאורטיקנים של למידה חברתית לגבי תפקיד הקוגניציה‪ .‬למידה‬
‫חברתית‪ ,‬בניגוד לבהביוריזם ‪ ,‬מנסה להבין מה בדיוק לומדים‪ ,‬וטוענת שלציפיות וחוקים יש חלק בכך‪ ,‬לא‬
‫רק יחסי גירוי‪-‬תגובה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫רוטר (‪ )1771‬פיתח מבחן ‪ )internal-external( I-E‬למדידת מיקוד השליטה של האדם (פנימי‪ -‬הוא עצמו‬
‫משפיע‪ ,‬חיצוני‪ -‬העולם משפיע)‪ .‬הכלי כולל פריטי בחירה כפויה (חובה לבחור אחד מבין שני היגדים)‪ ,‬והוא‬
‫מהימן ותקף‪ .‬למיקוד שליטה יכולת ניבוי טובה להצלחה בעבודה‪ ,‬בריאות פיזית‪ ,‬הישגים אקדמאיים ועוד‪.‬‬
‫בנדורה (‪ )1714‬בחן את תפקיד ה‪ ,self efficacy-‬הערכה אישית לגבי יכולת לבצע תפקיד מסוים‪ .‬המושג‬
‫מסייע להבין מדוע ידע אינו מספיק על מנת לנבא פעולה יעילה‪ .‬בנדורה פיתח כלי למדידת התכונה‪ .‬הנבדק‬
‫צריך לציין עבור מגוון מצבים האם יוכל לבצע את הפעולה‪ ,‬ומהי רמת ביטחונו בכך‪.‬‬
‫תפיסות של תכונות‪:‬‬
‫תכונה (‪ )trait‬מציינת דרך מתמשכת בה הפרט שונה מאחרים‪ .‬המושג התפתח מהשפה בה אנשים מתארים‬
‫ביום יום אנשים אחרים‪ ,‬למשל מודעות שידוכים‪ ...‬תכונת אישיות היא דפוס עקבי בדרך בה הפרט מתנהג‪,‬‬
‫מרגיש וחושב‪ .‬היא מאפשרת לסכם הרבה מידע במילה אחת‪ ,‬לנבא התנהגות‪ ,‬ולהסביר אותה‪.‬‬
‫ישנו מספר עצום של תיאוריות‪ ,‬שכל אחת מציגה משתנים אחרים המרכזיים בהערכת אישיות‪ ,‬אך הואיל‬
‫וכל תיאוריה נשענת על הנחות סובייקטיביות‪ ,‬לא קיימת נקודת התייחסות המאפשרת השוואה ביניהן‪.‬‬
‫בניסיון לפתור בעיה זו היה צורך בניית מודל טקסונומי (מסגרת סיווג) שיארגן את המבנים ויאפשר לזהות‬
‫אזורי חפיפה‪ .‬אחד הפתרונות המוצעים (‪ )Alport‬נשען על מאגר הידע המצטבר הגדול ביותר בתרבות‪,‬‬
‫השפה האנגלית‪ ,‬ומכונה ההיפותזה הלקסיקלית הבסיסית‪ .Fundamental lexical :‬ההנחה היא‬
‫שהשפה כוללת תיאוריה סמויה של אישיות‪ :‬המאפיינים שחשוב ביותר לאדם לזהות אצל אנשים אחרים‬
‫(על מנת לזהות ולנבא התנהגות= ערך הישרדותי)‪ ,‬הם ששרדו את "האבולוציה" של השפה ויופיעו בה‬
‫באופן מובחן‪ .‬ניתוח השפה יחשוף את ההתנהגויות והמאפיינים שהתרבות מצאה כחשובים ביותר‪.‬‬
‫תיאורית התכונות של קאטל‪ :‬הראשון שעשה זאת באופן מסודר היה ‪ .)1744( Cattel‬קאטל מציין כי ישנם‬
‫תכונות גלויות (‪ ,)surface trait‬שמזהים כבר בשלב הראשון של ניתוח הגורמים‪ ,‬ותכונות יסוד (‪,)source‬‬
‫שהן המקור הקבוע והיציב של ההתנהגות‪ .‬הוא נתן לנבדקים לדרג ‪ 34‬סולמות ביפולאריים (על עצמם‬
‫ועבור חבריהם) וביצע על הדירוגים ניתוח גורמים‪ ,‬והגיע ל‪ 12-‬מבנים משמעותיים‪ .‬בעיבוד מאוחר יותר‬
‫הציג ‪ 11‬ממדים על פי הם ניתן לדרג אישיות‪.‬‬
‫תיאורית מימדי התכונות של אייזנק‪ :‬שילב בין גישת תכונות למימדים‪ .‬זיהה ‪ 2‬מימדי‪-‬תכונות בסיסיים‪:‬‬
‫‪ .1‬מוחצן‪/‬מופנם‪ .2 .‬יציב רגיש‪ /‬לא יציב (נוירוטי)‪ .‬בתוך המימדים‪ ,‬זיהה ‪ 32‬תכונות‪ ,‬ומיקם אותן עפ"י‬
‫כיוון ועוצמה בכל אחד מהמימדים‪ .‬למשל‪ :‬אגרסיביות היא בעלת מוחצנות בינונית ויציבות בינונית‪ .‬בנה‬
‫את שאלון באישיות של אייזנק למדידת המימדים והתכונות‪.‬‬
‫מודל חמשת הגורמים‪ :‬בשנות ה‪ 04-‬נכנסו לתמונה שתי קבוצות מחקר עצמאיות שחיפשו ממדי אישיות‬
‫בשיטה של ניתוח גורמים‪( Costa and McCrae :‬מהמרכז הלאומי לבריאות) ו‪Warren Norman-‬‬
‫מאוניברסיטת משיגן עם ‪ Lewis Goldberg‬מאוניברסיטת אורגון‪ .‬שורשי כל המחקר היו שונים‪ ,‬אך‬
‫הובילו לתוצאות דומות‪ :‬רוב התכונות האנושיות יכולות להיכלל בחמשה ממדים אישיותיים‪ ,‬ללא קשר‬
‫לשפה או תרבות‪ .‬מודל זה מכונה ה‪ ,Big 5-‬וכולל את המימדים ‪ .OCEAN‬המודל הפך פופולרי יותר ויותר‪,‬‬
‫ובעל תמיכה מניתוח גורמים של מושגי תכונות בשפה המדוברת (ההשערה הלקסיקלית הבסיסית)‪ .‬ביקשו‬
‫מאנשים לדרג את עצמם ואת האחרים על תכונות שונות‪ ,‬ומצאו שוב ושוב את חמשת הגורמים‪ .‬גם‬
‫האבולוציה מספקת תמיכה‪ ,‬שכן כל הגורמים משמעותיים להישרדות‪ /‬רבייה‪ .‬גולדברג טוען שבכל מפגש‬
‫עם אנשים‪ ,‬אנחנו שואלים ‪ 4‬שאלות‪ ,‬כל שאלה על גורם‪ .‬למשל‪ :‬האם הוא חם‪ ,‬נעים ונחמד או קר ומרוחק?‬
‫‪3‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫נוירוטיות ‪ :‬נטייה כללית לחוש רגש שלילי כמו עצבות‪ ,‬פחד‪ ,‬בושה‪ ,‬כעס‪ ,‬אשמה‪ ,‬וכד'‪ .‬משקף את הסגנון‬
‫הרגשי‪ .‬הסולם מזהה אנשים שפגיעים למצוקה פסיכולוגית ויש להם סגנון התמודדות פחות סתגלני‪ .‬ציון‬
‫גבוה בסולם משקף נטייה לרגשות שליליים‪ ,‬מתיחות ומצוברחות‪ .‬אנשים אלו לא מרוצים מחייהם‬
‫ומעצמם ואינם מתמודדים טוב במצבי לחץ‪ ,‬הם בעלי רעיונות בלתי הגיוניים ופחות מסוגלים לשלוט על‬
‫דחפיהם‪ .‬קיימת סכנה לסוג של פתולוגיה‪ ,‬אבל הסולם אינו מהווה מדד לפסיכופתולוגיות‪ .‬ציון נמוך מעיד‬
‫כי האדם מתמודד היטב במצבי לחץ ובטוח בעצמו‪ ,‬הוא יציב מבחינה רגשית ורגוע‪.‬‬
‫‪ -N1‬חרדה‪ :Anxiety ,‬מפחדים‪ ,‬נוטים לדאגה‪ ,‬עצבים ומתח; מול אנשים רגועים ונינוחים‪ ,‬שאינם‬
‫מוטרדים ממה עלול להשתבש‪ -N2 .‬עוינות‪ :Angry Hostility ,‬נטייה לחוש כעס‪ ,‬תסכול ומרירות (חוויית‬
‫הכעס ולאו דווקא ביטויו); מול אנשים שלוקחים דברים בקלות ולוקח להם זמן רב על מנת לחוש כעס‪.‬‬
‫‪ -N3‬דיכאון‪ :Depression ,‬נטייה לחוות רגש דכאוני‪ ,‬אשמה‪ ,‬עצבות‪ ,‬חוסר אונים ובדידות; מול אנשים‬
‫שאינם נוטים לחוות רגשות אלו (לאו דווקא אנשים עליזים)‪ -N4 .‬מודעות עצמית‪:Self-Consciousness ,‬‬
‫אנשים שאינם חשים בנוח בסביבת אחרים‪ ,‬ביישנים ולעיתים בעלי חרדה חברתית; מול אנשים שאינם‬
‫חוששים מסיטואציות חברתיות‪ -N5 .‬אימפולסיביות‪ :Impulsiveness ,‬האימפולסיבי אינו מסוגל לשלוט‬
‫בדחפיו ורצונותיו; מול אנשים שדוחים בקלות פיתויים ובעלי סבילות גבוהה לתסכולים‪ -N6 .‬פגיעות‬
‫ללחץ‪ :Vulnerability ,‬אנשים עם ציון גבוה בסולם זה אינם מסוגלים להתמודד עם לחצים‪ ,‬במצבי חירום‬
‫הופכים תלויים‪ ,‬חסרי אונים וחרדים; מול אנשים המתמודדים היטב במצבי לחץ‪.‬‬
‫אקסטרוברטיות‪ :‬משלב בין נטיות חברתיות וטמפרמנט ומודד עוצמה ואיכות של יחסים בין אישיים‪ .‬ציון‬
‫גבוה מעיד על מוחצנות‪ ,‬אהבת אנשים‪ ,‬אנרגטיות (יש כאלו המעדיפים לייחס את ה‪ E-‬ל‪,)energetic-‬‬
‫פעלתנות ואופטימיות‪ .‬אנשים שאוהבים תשומת לב ונוטים לעבוד עם אנשים‪ ,‬הם נלהבים‪ ,‬דברנים‪ ,‬נועזים‬
‫מבחינה חברתית ויש להם הרבה מכרים וחברים‪ .‬אנשי ‪ E‬מובהקים הם אנשי מכירות ויזמים‪ .‬ציון נמוך‬
‫מעיד על מופנמות‪ ,‬יחס קריר לאחרים ונטייה להימנע מהבעת רגשות והתלהבות‪ ,‬אחרים יגידו עליהם שהם‬
‫ביישנים‪ ,‬כשבעצם הם פשוט מעדיפים להיות לבדם (הם אינם עצובים או פסימיסטיים)‪ .‬קצה הסקלה‪:‬‬
‫מופנם ואינדיבידואלי‪.‬‬
‫‪ -E1‬חמימות‪ :Warmth ,‬ידידותיים ומפגיני חיבה‪ ,‬אוהבים אנשים ומתקרבים לאנשים בקלות; מול אנשים‬
‫פורמלים‪ ,‬שמרנים ומרוחקים‪ -E2 .‬העדפת חברה‪ :Gregariousness ,‬מעדיפים להיות בסביבת אחרים‪,‬‬
‫נהנים מחברתם וככל שיש יותר אנשים כך יותר שמח להם; מול אנשים שאוהבים להתבודד ונמנעים‬
‫מפעילויות חברתיות‪ -E3 .‬אסרטיביות‪ :Assertiveness ,‬מדברים ללא היסוס ולעיתים קרובות מנהיגים‬
‫את הקבוצה; מול אנשים שמעדיפים להיטמע ברקע ולתת לאחרים לדבר‪ -E4 .‬פעלתנות‪ :Activity ,‬אנשים‬
‫בעלי קצב מהיר ותנועה‪ ,‬אנרגטיים וזקוקים להיות עסוקים; מול אנשים בעלי קצב רגוע יותר (לאו דווקא‬
‫עצלנים)‪ -E5 .‬חיפוש ריגושים‪ :Excitement-Seeking ,‬מחפשים גירויים וריגושים‪ ,‬אוהבים צבעים בהירים‬
‫וסביבות רועשות; מול אנשים שאינם מחפשים ריגושים‪ -E6 .‬רגש חיובי‪ :Positive Emotions ,‬נטייה‬
‫לחוות רגשות חיוביים כמו אושר‪ ,‬שמחה‪ ,‬אהבה והתרגשות‪ ,‬צוחקים הרבה‪ ,‬שמחים ואופטימיים; מול‬
‫אנשים לא עצובים‪ ,‬אך עם רוח רגועה יותר‪.‬‬
‫פתיחות לחוויות‪ :‬נטיית האדם לחפש באופן אקטיבי אחרי חוויות לשם עצמן‪ ,‬ומעיד על מורכבות חיי‬
‫הנפש‪ .‬קשור לדמיון פעיל‪ ,‬רגישות‪ ,‬ערנות לתחושות פנימיות‪ ,‬העדפה למגוון‪ ,‬סקרנות אינטלקטואלית‬
‫ויצירתיות‪ ,‬נבחן ע"י תחביבים ופעילויות‪ .‬יכול לאבחן גישה שמרנית מצד אחד מול סקרנות מצד שני בנוגע‬
‫‪4‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫לעולם הפנימי והחיצוני‪ .‬הממד החלש ביותר‪ ,‬ובעל השוני הרב ביותר בין תרבויות‪ .‬ציון גבוה מעיד על דמיון‬
‫מפותח ונטייה ליצירתיות‪ ,‬עניין במגוון תחומים‪ ,‬עניין בחיים הרגשיים של עצמם‪ ,‬אוהבים להתנסות‬
‫בתחומים חדשים‪ ,‬אנשים לא כל כך מעשיים‪ .‬ציון נמוך מעיד על אנשים שמרנים המתעניינים בעובדות‪ ,‬הם‬
‫מעדיפים את המוכר ומעדנים את רגשותיהם‪.‬‬
‫‪ -O1‬פנטזיה‪ :Fantasy ,‬דמיון בהיר וחיי פנטזיה פעילים‪ ,‬כדרך ליצירת עולם פנימי עשיר ולא כבריחה; מול‬
‫אנשים מעשיים עם רגליים על הקרקע‪ -O2 .‬אסתטיקה‪ :Aesthetics ,‬הערכה לאומנות וליופי; מול אנשים‬
‫שאינם מתעניינים ואינם רגישים לאומנות וליופי‪ -O3 .‬רגשות‪ :Feelings ,‬מודעות לתחושות ורגשות‬
‫והערכת הרגש כחלק חשוב מהחיים‪ ,‬רגשות יותר עמוקים ומגוונים; מול אנשים עם רגש שטוח שאינם‬
‫מאמינים שמצבים רגשיים הם כה חשובים‪ -O4 .‬פעילויות‪ :Actions ,‬מוכנות להתנסות במגוון פעילויות‪,‬‬
‫ללכת למקומות חדשים ולאכול אוכל חדש‪ ,‬יעדיפו חדש ומגוון על פני המוכר והשגרתי; מול אנשים החווים‬
‫קושי עם שינויים ומעדיפים להישאר עם המוכר והאמיתי‪ -O5 .‬רעיונות‪ :Ideas ,‬סקרנות אינטלקטואלית‪,‬‬
‫מוכנות להתנסות ברעיונות לא קונבנציונאליים‪ ,‬נהנים מחידות וטיעונים פילוסופיים; מול אנשים עם‬
‫סקרנות מוגבלת ומיקוד במספר מוגבל של נושאים‪ -O6 .‬ערכים‪ :Values ,‬נכונות לבחון מחדש ערכים‬
‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים ודתיים; מול מי שנוטה לקבל את המסורת והסמכות השמרנית (ציון נמוך)‪.‬‬
‫נעימות‪ :‬איכות האינטראקציה הבין אישית‪ .‬אדיבות‪ ,‬אלטרואיזם‪ ,‬רצון לעזור לזולת‪ ,‬חמימות‪ ,‬יצירת‬
‫אמון‪ .‬ציון גבוה מעיד על כנות‪ ,‬סימפטיה וחוסר אנוכיות‪ .‬הם אוהבים אנשים ואנשים אוהבים אותם‪.‬‬
‫סולם יעיל לאבחון התאמה לשרות‪ .‬ציון נמוך‪ -‬אנשים אנטגוניסטים‪ ,‬חשדנים‪ ,‬אגוצנטריים‪ ,‬תחרותיים‪,‬‬
‫ביקורתיים ‪ ,‬קשוחים‪ ,‬נוטים לנקמנות‪ ,‬יש להם הרבה בעיות עם ילדיהם ונוטים לראות את תחומי האהבה‬
‫והתעסוקה כשדה קרב והחיים כזירה‪.‬‬
‫‪ -A1‬אמון‪ :Trust ,‬נטייה להאמין שהאחר כנה ובעל כוונות טובות; מול אנשים סקפטיים וציניים הנוטים‬
‫להאמין כי האחר אינו ישר ומסוכן‪ -A2 .‬ישירות‪ :Straightforwardness ,‬אנשים כנים ברגשותיהם; מול‬
‫אנשים שמשתמשים במניפולציית חנופה או הונאה‪ ,‬רואים באנשים הישירים כנאיביים ומאמינים כי‬
‫הטקטיקות הללו הכרחיות למיומנות חברתית‪-A3 .‬אלטרואיזם‪ :Altruism ,‬דאגה אקטיבית לשלומם של‬
‫אחרים‪ ,‬נדיבות‪ ,‬התחשבות ורצון לעזור; מול אנשים המרוכזים בעצמם ולא מעוניינים להיות מעורבים‬
‫בבעיות הזולת‪ -A4 .‬היענות‪ :Compliance ,‬אנשים שסולחים שוכחים ומעכבים תוקפנות; מול אגרסיביים‬
‫המעדיפים תחרות על פני שת"פ ואינם מעכבים את תחושות הכעס שלהם‪ -A5 .‬צניעות‪:Modesty ,‬‬
‫צנועים; מול אנשים החושבים שהם שווים יותר‪ ,‬ושנחשבים שחצנים‪ -A6 .‬התחשבות‪Tender- ,‬‬
‫‪ :Mindedness‬סימפטיה ודאגה לאחר‪ .‬אנשים המונעים ע"י צרכי האחר ומדגישים את הצד האנושי של‬
‫המדיניות החברתית; מול אנשים שרואים עצמם כריאליסטים הפועלים לפי ההיגיון הקר‪.‬‬
‫מצפוניות‪ :‬מצפוניות‪ ,‬אמינות‪ ,‬תחושת מחויבות ומוסר‪ .‬קשור לרצון להשיג יסודיות‪ ,‬חריצות והשקעת‬
‫מאמץ בעבודה‪ .‬אחריות במובן של השקעה לטובת המסגרת‪ ,‬העבודה‪ .‬ציון גבוה מעיד על אנשים מאורגנים‬
‫ושאפתנים‪ ,‬אמינים‪ -‬מצליחים להשיג הכל בדרך ישרה‪ ,‬בעלי משמעת עצמית ולא נוטים לדחות דברים‪,‬‬
‫לעיתים מכורים לעבודה‪ .‬ציון נמוך יעיד כי האדם יוצר קשר רומנטי בקלות וללא מחויבות‪ ,‬נטייה לעשות‬
‫דברים ללא מחשבה תחילה‪ ,‬חוסר בעקרונות מוסריים‪ ,‬הדוניסטים‪ -‬הרבה בילויים וכד'‪ .‬נמצא הבדל‬
‫מובהק בתוחלת החיים בין מצפוניים ללא מצפוניים (לטובת המצפונים)‪ .‬למה? לוקחים פחות סיכונים‪,‬‬
‫נצמדים למטרות שקולות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫‪ -C1‬מסוגלות‪ :Competence ,‬הרמה שבה אדם מרגיש שהוא מסוגל לעשות דברים באופן יעיל‪ .‬גבוה בציון‬
‫זה חש כמוכן להתמודד עם החיים; מול אנשים המעריכים את יכולתם כנמוכה וחשים לא מוכנים‪ .‬קשור‬
‫להערכה עצמית ומיקוד שליטה פנימי‪ -C2 .‬סדר‪ :Order ,‬אנשים מסודרים‪ ,‬נקיים ומאורגנים; מול אנשים‬
‫לא מאורגנים‪ -C3 .‬מילוי חובות‪ :Dutifulness ,‬אנשים הנצמדים לעקרונותיהם האתיים וממלאים‬
‫התחייבויות מצפוניות; מול אנשים לא עקביים בתחום זה שיכולים להיות לא מהימנים‪ -C4 .‬שאיפה‬
‫להישגים‪ :Achievement Striving ,‬אנשים עם שאיפות גבוהות שמוכנים לעבוד קשה ע"מ להגיע‬
‫למטרותיהם‪ ,‬יש להם כיוון והם משקיעים בעבודתם; מול אנשים עצלנים‪ ,‬חסרי כיוון‪ ,‬שאינם מונעים על‬
‫ידי הצלחה‪ ,‬חסרי אמביציה ומודעים לרמות הנמוכות של הישגיהם‪ -C5 .‬משמעת עצמית‪Self- ,‬‬
‫‪ :Discipline‬היכולת לבצע משימה עד הסוף למרות שעמום או הסחות אחרות‪ .‬מי שגבוה בממד מסוגל‬
‫להניע עצמו לסיים עבודה; מול ציון נמוך שיעזוב בקלות‪ -C6 .‬מעשה מכוון‪ :Deliberation ,‬היכולת לחשוב‬
‫לפני מעשה‪ .‬אנשים זהירים ומתחשבים; מול פזיזים שאינם שוקלים את תוצאות מעשיהם טרם ביצועו‪,‬‬
‫ספונטאניים ומסוגלים להחליט בזריזות‪.‬‬
‫הערות לגבי תכונות‪ :‬האתגר העומד בפני תיאורטיקנים שלתכונות הוא שישנן אלפי תכונות‪ ,‬ויש לצמצמן‬
‫למספר מועט של תכונות בסיסיות‪ .‬עד לאחרונה לא הייתה הסכמה לגבי כמותן‪ ,‬אולם כיום יש הסכמה די‬
‫נרחבת לגבי חמשת הגורמים‪ .‬הכמות שרירותית‪ ,‬זה לא מספר קדוש‪.‬‬
‫לכל גישות התכונות בעיות משותפות‪ .1 :‬האם תכונה גורמת להתנהגות או רק מתארת אותה בצורה‬
‫חסכונית? ‪ . 2‬לתכונות תוקף ניבוי נמוך‪ ,‬למרות תוקף נראה גבוה‪ .‬אין קביעות של התנהגות מעבר למצבים‪,‬‬
‫למרות שתכונה מנבאת שזה מה שיהיה‪ .‬מדובר על תוקף "מקדם אישיות" של ‪.4.34‬‬
‫‪6‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫הערכת אישיות‬
‫ישנן כמה חלוקות אפשריות של מבחני אישיות‪ :‬קבוצתיים לעומת אינדיבידואליים‪ ,‬כוללים (כל האישיות)‬
‫לעומת מבחנים שמודדים תכונה אחד בלבד וכו'‪ .‬אחת החלוקות היא למבחנים השלכתיים לעומת מבחני‬
‫דיווח עצמי‪ .‬טכניקות השלכתיות לא מובנות‪ ,‬שלטו בכיפה בראשית המאה ה‪ ;24-‬גישות מובנות של דיווח‬
‫עצמי ומבחני התנהגותיים‪ ,‬החלה לשגשג באמצע המאה ‪ ,24-‬וצברו פופולריות במהירות מאז‪.‬‬
‫שאלוני דיווח עצמי‬
‫המבחנים המובנים פותחו בשלוש דרכים‪ :‬בהתבסס על תיאוריה‪ ,‬בעזרת ניתוח גורמים ועל ידי מיפתוח‬
‫אמפירי (‪ .) criterion-key‬נחשבים פעמים רבות "אובייקטיביים"‪ ,‬בניגוד להשלכתיים (פרוג'קטיביים‪,‬‬
‫‪ ,)projective‬אולם מדויק יותר לכנותם "מובנים"‪ ,structured ,‬שכן יש להם כללים מאוד ברורים‬
‫להעברה‪ ,‬ציינון ופרשנות‪.‬‬
‫שאלונים מבוססי תיאוריה‪:‬‬
‫מפתח המבחן מתכנן את הכלי סביב תיאוריה‪ ,‬הקיימת מראש‪.‬‬
‫‪:Edwards Personal Preference Schedule -EPPS‬‬
‫מדידת ‪ 14‬הצרכים של מורי בכלי מובנה (להבדיל מה‪ TAT-‬ההשלכתי‪ ,‬שמורי פיתח)‪ .‬כולל ‪ 214‬זוגות של‬
‫הצהרות‪ ,‬בפורמט של בחירה כפויה‪ .‬הנבחן מתבקש לבחור מכל זוג הצהרות את זו שמתארת אותו בצורה‬
‫הטובה ביותר‪ .‬מבנה הבחירה הכפויה בשאלון זה מוזר ולא נוח לרוב האנשים‪ .‬פריטים לדוגמה‪:‬‬
‫‪" .1‬אני אוהב לדבר מול קבוצה" או "אני אוהב לפעול למען מטרות שהצבתי לעצמי"‬
‫‪" .2‬אני מרגיש עצוב כשאני רואה סיפור חדשות טרגי בטלוויזיה" או "אני מרגיש עצבני כשאני צריך‬
‫לדבר בפני קבוצה"‪.‬‬
‫‪" .3‬לא אכפת לי לנגב ‪ 14‬ליטר של סירופ שנשפכו על הרצפה" או "לא אכפת לי לרדת מצוק תלול בעזרת‬
‫חבל בטיחות"‪.‬‬
‫פורמט מוזר כדי להתגבר על רצייה חברתית‪ .‬כל זוג הצהרות הוא בעל אותה דרגה של אטרקטיביות‬
‫חברתית‪ ,‬ואז התשובה שתיבחר לא תושפע מרצייה חברתית‪ .‬השאלון בנוי כך שכל צורך מזווג פעמיים עם‬
‫כל אחד מ‪ 14-‬הצרכים האחרים‪ ,‬כך שהציון המקסימלי לכל צורך (סולם) הוא ‪ ,)2*14( 20‬והמינימלי הוא ‪.4‬‬
‫השאלון כולל גם ‪ 14‬פריטים זהים לחלוטין‪ ,‬לבדיקת עקביות במענה לשאלות‪.‬‬
‫המבחן הינו איפסטיבי (‪ ,)ipsative‬בו התוצאה הכוללת (ממוצע כל הסולמות) זהה עבור כל נבחן‪ ,‬תמיד ‪.14‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל צורך מובע באופן יחסי לצרכים האחרים‪ ,‬ולא באופן אבסולוטי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הציונים מדווחים‬
‫בציוני ‪ , T‬שנותנים תחושה של אבסולוטיות‪ .‬יש כאן שילוב של שתי שיטות ציינון לא תואמות‪ ,‬וזו אחת‬
‫הביקורות על המבחן‪ .‬ביקורות נוספות קשורות לתסכול של ממלא השאלון‪ ,‬בשל אופי הבחירה הכפויה;‬
‫התקנון אינו מעודכן; המהימנות בעייתית (‪ 4.44‬עד ‪ ;)4.09‬תקפות מבנה למול הצרכים של מורי נמצאה‬
‫מעורבת‪ ,‬אבל מחקרים עדכניים מצאו תקפות טובה למול שאלון ‪ ,NEO‬כשה‪ EPPS-‬צויינן בדרך‬
‫נורמטיבית (ציוני ‪ .)T‬הציינון האיפסטיבי לא הניב תקפות טובה‪.‬‬
‫‪:Personality Research Form -PRF‬‬
‫כלי נוסף שמבוסס על הצרכים של מורי‪ .‬כולל מספר טפסים‪ ,‬שנבדלים בכמות הסולמות ובכמות הפריטים‬
‫בכל סולם‪ .‬הטופס הארוך כולל ‪ 444‬פריטי 'נכון‪-‬לא נכון'‪ ,‬ומודד ‪ 24‬סולמות אישיות ו‪ 2-‬ציוני תקפות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫בתהליך פיתוח המבחן‪ ,‬נבנה תיאור מפורט של כל מבנה (תכונה) שרצו למדוד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נבנו ‪ 144‬פריטים‬
‫לכל סולם‪ ,‬והמבחן הועבר למדגם גדול‪ .‬לכל סולם‪ ,‬נבחרו ‪ 24‬פריטים עם מתאם ביסריאלי גבוה (בין הפריט‬
‫למבחן)‪ ,‬ומתאם נמוך עם סולמות אחרים ועם סולם הרצייה החברתית (סולם תקפות)‪.‬‬
‫נוצר מבחן שלא כולל ח פיפה בין הפריטים בסולמות שונים‪ ,‬הסולמות אינם תלויים זה בזה‪ ,‬והמהימנות‬
‫גבוהה מאוד‪ .‬המבחן דורש רמת קריאה של כיתה ה‪-‬ו‪ ,‬בלבד‪ .‬נתוני התקפות מול שאלונים אחרים טובים‬
‫מאוד‪ .‬למשל‪ -‬עם שאלון ‪( EPI‬פיתוחו של אדוארדס‪ ,‬מפתח ה‪ .EPPS-‬כולל ‪ 1244‬פריטי 'נכון‪-‬לא נכון'!) יש‬
‫מתאם של ‪ 4.44‬עד ‪ . 4.94‬מכיוון ששני הכלים פותחו לחלוטין בנפרד‪ ,‬זה מחזק את התקפות של שניהם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוא מנבא ביצועי עבודה טוב יותר משאלונים נפוצים יותר‪ ,‬כמו ה‪.16PF-‬‬
‫‪:Myers-Briggs Type Indicator -MBTI‬‬
‫שאלון בחירה כפויה‪ ,‬המבוסס על התיאוריה של יונג‪ .‬גרסת ‪ F‬כוללת ‪ 111‬פריטים וגרסת ‪ G‬כוללת ‪.121‬‬
‫הציינון מבוסס על ארבעה מימדים תיאורטיים‪ :‬מוחצנות‪-‬מופנמות‪ ,‬חישה‪-‬אינטואיציה‪ ,‬חשיבה‪-‬רגש‪,‬‬
‫שיפוט‪-‬תפיסה‪ .‬התוצאה של הציינון היא טיפולוגיה‪ .‬למשל‪ ,‬מי שמקבל ציונים קרובים למוחצן‬
‫(‪ ,)extraversion‬אינטואיציה (‪ ,)intuition‬רגש (‪ ,)feeling‬תפיסה (‪ )perception‬יקבל סיכום של ‪,ENFP‬‬
‫ותיאור אישיות בהתאם‪.‬‬
‫הסטנדרטיזציה של המבחן כוללת נורמות עבור על מימד‪ ,‬אולם נשענת על מדגמים קטנים‪ .‬מהימנויות‬
‫טובות‪ .‬הפרשנות הטיפולוגית לא התקבלה טוב בעיני פסיכומטריקנים‪ .‬הגישה נתפסת כחלקלקה ופשטנית‪,‬‬
‫כמו הורוסקופ‪ .‬ישנן דרכים מתוחכמות יותר לפרש את המבחן‪ ,‬וניתן למצוא אותן בספרות‪ .‬מבחינת‬
‫תקפות מבנה‪ -‬דווח על מתאם חזק בין מדדי אינטליגנציה רגשית לתכונה של אינטואיציה‪.‬‬
‫מדידות של טיפוס ‪:A‬‬
‫ישנן שאלונים רבים למדידת הטיפוס‪ ,‬העדכני ביותר הוא ‪,)time urgency perpetual activation ( TUPA‬‬
‫בעל נתוני פסיכומטריקה מצוינים ומסייע לנבא מספר בעיות בריאות‪ .‬הכלי הנפוץ ביותר הוא ‪JAS‬‬
‫(‪ ,)Jenkins activity survey‬הכולל ‪ 42‬פריטי בחירה מרובה‪ ,‬למשל‪" :‬אתה מעריך את עצמך כ‪.1 :‬בהחלט‬
‫תחרותי ושאפתני‪.2 .‬כנראה תחרותי ושאפתני‪.3 .‬כנראה רגוע ונוח‪.4 .‬בהחלט רגוע ונוח‪ ".‬בנוסף לציון‬
‫בטיפוס ‪ ,A‬הכלי מספק ציון בשלושה תת‪-‬סולמות‪ :‬מהירות וחוסר סבלנות‪ ,‬מעורבות בעבודה ותחרותיות‪.‬‬
‫מתאמים בין תתי הסולמות (=תכונות הטיפוס) מתונים (‪ 4.42‬עד ‪ ,)4.19‬ומעידים על עצמאיות התכונות‪.‬‬
‫הציונים מתוקננים עם ממוצע ‪ ,4‬כך שציון חיובי מעיד על פרופיל דומה ל‪ A-‬וציון שלילי על דמיון ל‪.B-‬‬
‫דפוס ההתנהגות ‪ A‬כולל עוד מגוון תכונות‪ ,‬המעלות את הסיכון למחלות לב‪ .‬זיהוי הדפוס מתאפשר על ידי‬
‫ראיון מובנה ארוך מאוד‪ .‬מטרת ה‪ JAS-‬הייתה להחליף את הראיון‪ ,‬בכדי לחסוך במשאבים‪ ,‬אולם השאלון‬
‫לא השיג את המטרה‪ .‬המהימנות שלו מתונה במקרה הטוב‪ ,‬כמו גם המתאם עם הראיון המובנה; אין‬
‫הבדל בין חולי לב לכלל האוכלוסייה בשאלון (מבחינת הציון בממוצע בתת הסולמות)‪ ,‬וסולם התחרותיות‬
‫אף מראה הבדל בכיוון ההפוך; הנורמות מבוססות על מדגם לא מייצג; וקשה לציינן את השאלון ידנית‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬תת סולמות מסוימים מנבאים בעיות בריאות מסוימות טוב יותר מהציון הכולל‪.‬‬
‫‪:state-trait anxiety inventory -STAI‬‬
‫מדידה קצרה ומהירה של חרדה מצבית וכתכונה‪ ,‬בעלת יתרונות טכניים רבים‪ .‬חרדה מצבית ותכונתית‬
‫קשורות‪ ,‬אולם נפרדות זו מזו‪ .‬השאלון כולל ‪ 44‬פריטים פשוטים ותיאוריים‪ 24 .‬פריטי החרדה המצבית‬
‫כוללים ‪ 4‬דרגות של עוצמה (כלל לא מתאר אותי‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬במידה רבה מאוד)‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫והנבדקים מתבקשים לענות כיצד הם מרגישים כעת‪ 24 .‬הפריטים של חרדה תכונתית כוללים גם ‪ 4‬רמות‬
‫(כמעט אף פעם לא‪ ,‬לעיתים‪ ,‬לעיתים קרובות‪ ,‬כמעט תמיד)‪ ,‬ומתבקשים לענות איך הם מרגישים בדר"כ‪.‬‬
‫ישנה גם גרסת ילדים‪ .‬מהימנות טובה‪ .‬תקפות מבנה של חרדה תכונתית אינה טובה‪ ,‬שכן התכונה אינה‬
‫מוגדרת היטב‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לכלי תוקף נראה גבוה מאוד‪ ,‬כך שניתן לזייף‪ .‬לכן‪ ,‬יש לפרש תוצאות בזהירות‪.‬‬
‫שאלונים מבוססים על ניתוח גורמים‪:‬‬
‫‪:16 personality factors -16PF‬‬
‫הכלי בנוי על בסיס ‪ 11‬הגורמים שקאטל מצא בניתוח גורמים‪ 11 ,‬תכונות יסוד (‪ ,)source‬ו‪ 4-‬סולמות של‬
‫תכונות מסדר שני‪ ,‬המבוססות על ‪ 11‬הגורמים הראשונים‪ .‬התוצאה היא ‪ 24‬סולמות דו‪-‬קוטביים‪ .‬ציוני‬
‫הקצוות בוססו במחקרים רבים לאורך השנים‪.‬‬
‫המבחן כולל ‪ 4‬טפסים נפרדים‪ .‬מורכב מפריטים הצהרתיים‪ ,‬והנבחן צריך לבחור מבין שתי אפשרויות‬
‫(טופס ‪ )E‬או ‪( 3‬טופס ‪ A‬עד ‪ .)D‬לדוגמה‪ " :‬אני מקבל החלטות בהתבסס על‪ :‬רגשות‪ ,‬רגשות ושקילה‬
‫הגיונית‪ ,‬הגיון‪ ".‬הטפסים כוללים ‪ 144-109‬פריטים‪ ,‬ונבדלים ברמת הקריאה הנדרשת‪ .‬מרבית המשתמשים‬
‫בכלי טוענים כי הוא מתאים בעיקר לאנשים נורמליים‪ ,‬נטולי בעיות רגשיות‪.‬‬
‫השימוש העיקרי של השאלון הוא בייעוץ לקריירה ומיון תעסוקתי‪ ,‬ונפוץ מאוד בעיקר כי את גיליון‬
‫התשובות ניתן לסרוק למחשב‪ ,‬ולקבל דו"ח נרטיבי ממוחשב ומפורט מאוד‪ .‬החיסרון העיקרי הוא שתכונה‬
‫מבוססת על ‪ 14-13‬פריטים בלבד‪ .‬בשל מיעוט הפריטים‪ ,‬המהימנות נמוכה‪ .‬תקפות מראה כי פריטים‬
‫שייכים למימדים אותם הם מודדים‪ ,‬וישנן ראיות "עולם אמיתי" שתומכות בתיאוריה של הגורמים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מחקר זוגות נשואים‪ -‬מקבלים ציונים כמעט זהים בשאלון‪ ,‬לעומת זוגות במשבר שמקבלים ציונים‬
‫שונים מאוד‪ .‬תומך בכך שדמיון מסייע ליציבות נישואין‪.‬‬
‫‪:Eysenck Personality Questionnaire‬‬
‫אייזנק מצא ‪ 3‬גורמים של אישיות‪ -P :‬פסיכוטיות= אגרסיביות‪ ,‬עוינות‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬חוסר באמפטיות‪,‬‬
‫‪ -E‬מוחצנות= קולניות‪ ,‬נהנתנות‪ ,‬אהבת אדם‪ ,‬ו‪ -N-‬נוירוטיות= עצבנות‪ ,‬חוסר הסתגלות‪ ,‬עודף רגשיות‪.‬‬
‫השאלון שלו כולל שלושה סולמות לשלושת הגורמים ועוד סולם של תקפות‪( L-‬שקרים); ‪ 74‬פריטי 'כן‪-‬לא'‪.‬‬
‫למשל‪" :‬האם אתה שובר הרבה חוקים?"‪" ,‬האם היית דואג אם היית בחובות?"‪.‬‬
‫מהימנות השאלון מעולה‪ .‬תקפות מבנה בוססה בעשרות מחקרים‪ ,‬על בסיס קריטריון התנהגותי‪ ,‬טיפולי‪,‬‬
‫רגשי‪ ,‬למידה ועוד‪ .‬נעשה מחקר רב על תכונת המוחצנות‪ .‬אייזנק מציין פרופיל מוחצן‪" :‬חברותי‪ ,‬אוהב‬
‫מסיבות‪ ,‬יש לו חברים רבים‪ ,‬צריך לדבר עם אנשים‪ ,‬ולא אוהב לקרוא או ללמוד עם עצמו‪ .‬אוהב התרגשות‪,‬‬
‫לוקח סיכונים‪ ,‬מסתכן‪ ,‬פועל על פי דחף רגעי‪ ,‬ואימפולסיבי"‪ .‬לעומתו המופנם‪" :‬שקט‪ ,‬נסוג לעצמו‪,‬‬
‫אינטרוספקטיבי‪ ,‬חובב ספרים מאשר אנשים‪ .‬מרוחק ומסוגר חוץ מלחבריו בקרובים‪ ,‬נוטה לתכנן מראש‪,‬‬
‫להסתכל לפני שהוא קופץ למים‪ ,‬ולא לבטוח בדחף הרגעי"‪ .‬תכונות אלו קשורות למספר היבטים‬
‫פיזיולוגיים‪ .‬למרות הכל‪ ,‬השאלון לא תפס בקרב פסיכולוגיים אמריקאיים‪.‬‬
‫‪:Comrey Personality Scales‬‬
‫קומרי היה בן חסות של גילפורד‪ ,‬ופיתח מבחן דיווח עצמי של ‪ 104‬פריטים בלבד‪ ,‬דבר שמהווה יתרון גדול‪.‬‬
‫השאלון כולל ‪ 0‬סולמות אישיות‪ 24 ,‬פריטים בכל סולם‪ ,‬המנוסחים בלשון חיובית ושלילית‪ ,‬ו‪ 24-‬פריטים‬
‫נוספים לבדיקת תקפות ולהעריך רצייה חברתית‪ .‬הסולמות‪ .1 :‬תקפות‪ -‬ציון גבוה (מעל ‪ ,)T=70‬מצביע על‬
‫תשובות לא תקפות; ‪ .2‬הטיית תשובות‪ -‬ציון גבוה מצביע על רצייה חברתית; ‪ .3‬אמון לעומת הגנתיות‪ -‬ציון‬
‫‪9‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫גבוה מצביע על אמון בבני אדם; ‪ .4‬סדר לעומת העדר קומפולסיות‪ -‬ציון גבוה מצביע על זהירות‪ ,‬סדר‪,‬‬
‫וארגון; ‪ .4‬קונפורמיות לעומת מרדנות‪ -‬ציון גבוה מעיד על קבלה של החברה כפי שהיא; ‪ .1‬פעלתנות לעומת‬
‫העדר אנרגיה‪ -‬ציון גבוה מצביע על רמות אנרגיה גבוהות‪ ,‬עבודה קשה ורצון להצטיין; ‪ .9‬יציבות רגשית‬
‫לעומת נוירוטיות‪ -‬ציון גבוה מעיד על חופש מדיכאון‪ ,‬רוגע‪ ,‬מצב רוח יציב‪ ,‬אופטימיות וביטחון; ‪.0‬‬
‫מוחצנות לעומת מופנמות‪ -‬ציון גבוה קשור לחיפוש חברים חדשים‪ ,‬יצירת קשר עם אחרים בקלות‪ ,‬הרגשת‬
‫נוחות עם זרים‪ ,‬ללא פחד במה; ‪ .7‬גבריות לעומת נשיות‪ -‬ציון גבוה מעיד על נטייה לחשיבה נוקשה‪ ,‬חוסר‬
‫מוטרדות ממראה דם‪ ,‬זוחלים וולגריות‪ ,‬לא בוכה בקלות ולא מראה עניין בסיפורי אהבה; ‪ .14‬אמפתיה‬
‫לעומת אגוצנטריות‪ -‬ציון גבוה מעיד על נטייה לעזור‪ ,‬לנדיבות‪ ,‬לסימפתיה‪ ,‬לתרומה לאחר‪.‬‬
‫מהימנות פנימית של המבחן מצוינת‪ ,‬תקפות בין תרבותית חיובית מאוד‪ .‬מתאמים עם מבחני אישיות‬
‫אחרים נמוכים‪ ,‬אבל קיים מתאם גבוה בין ציון קיצוני בשאלון להפרעות פסיכולוגיות שונות‪ .‬מבחן מבטיח‬
‫שצריך עדכון בנורמות‪.‬‬
‫‪:NEO-PI-R‬‬
‫מבוסס על עשרות שנים של מחקרים ומודל חמשת הגורמים‪ .‬ב‪ 1772-‬פותח ע"י ‪ McCra & Costa‬שאלון‬
‫‪( NEO‬על שם שלושת הגורמים הראשונים)‪ .‬במקום שמות תואר בנו משפטים שאמורים לשקף את‬
‫הניואנסים של כל אחד מהמימדים‪ .‬השימוש בממדים אפשר לבנות את סולמות השטחות‪ .‬נקבע מראש כי‬
‫יהיו ‪ 1‬שטחות לכל מימד‪ ,‬וכל שטחה נבחרה בשל מובהקותה בספרות‪ .‬תהליך זיהוי הגורמים נעשה על ידי‬
‫זיהוי דפוס המתאמים שלהם עם קריטריון חיצוני של תוקף מתכנס ומבחין‪ .‬תיאורטית הממדים מייצגים‬
‫גורמים בלתי תלויים זה בזה‪ ,‬אולם ניתוחי גורמים הראו כי כמה מהסולמות כן חופפים‪ .‬החלוקה לשטחות‬
‫היא מלאכותית וישנם היבטים מוכרים של תכונות אשר לא נכללו‪ ,‬למשל תלונות על כאבים גופניים בממד‬
‫הנוירוטיות‪ .‬למה לא נכלל? משום שהחוקרים עבדו עבור מחקר שניבא בריאות גופנית‪ ,‬ופריטים כאלו היו‬
‫מזהמים את הקריטריון‪ .‬למרות שאין הסכמה גורפת לגבי מבנה השאלון‪ ,‬זהו השאלון הפופולרי ביותר‬
‫מבין כלי המדידה האובייקטיבים למדידת האישיות‪ .‬המבחן תורגם לעברית (לא עּובָּ ד!)‪.‬‬
‫שני טפסים מקבילים של ‪ 244‬פריטים (‪ -S‬דיווח עצמי‪ -R ,‬על ידי צד שלישי)‪ ,‬ועוד גרסא של ‪ 14‬פריטים‬
‫‪ ,NEO-FFI‬שאינה כוללת פירוט של תת סולמות‪ .‬דרושה רמת קריאה של כיתה ו'‪ .‬על כל פריט הממלא‬
‫צריך לסמן "לא מסכים ביותר" עד "מסכים ביותר" (‪ 4‬דרגות)‪ .‬כל הפריטים הם משפטים פשוטים‬
‫המתארים התנהגות או עמדה‪ ,‬והם מתחלקים לחמשת הממדים העיקריים של האישיות‪ ,‬אשר בכל אחד‬
‫מהם ‪ 1‬סולמות‪ ,‬הנאמדים על ידי ‪ 0‬פריטים (‪ 4‬ממדים* ‪ 1‬שטחות* ‪ 0‬פריטים = ‪ .)244‬בנוסף‪ 3 ,‬פריטים‬
‫(בלבד) משמשים לבדיקת תקפות‪.‬‬
‫השאלון עוצב על מנת להיות חלק מהערכה פסיכולוגית ואינו נותן מידע כולל להערכת האישיות‪ .‬הוא שונה‬
‫משאלונים כמו ה‪ MMPI-‬וה‪ ,CPI-‬כיוון שנותנים לאדם לדרג את תשובותיו על עוצמות‪ ,‬מה שמספק מידע‬
‫רב יותר ממידע דיכוטומי‪.‬‬
‫העברה וציינון‪ :‬ניתן להעברה אינדיבידואלית או קבוצתית‪ ,‬בסביבה נוחה ושקטה‪ .‬ללא הגבלת זמן‪ ,‬ובד"כ‬
‫נדרשות ‪ 34-44‬דקות על מנת להשלימו (בישראל‪ -‬יותר)‪ .‬מיועד לגיל ‪ 19‬ומעלה‪ ,‬לאנשים המסוגלים למלא‬
‫את השאלון בצורה מהימנה ותקפה (ללא הפרעות שסותרות תנאים אלו)‪ .‬אם אדם אינו יודע לענות על‬
‫היגד‪ ,‬עליו לבחור בתשובה ניטרלית (‪ .)3‬אם חסרות תשובות יש לשקול האם המבחן תקף‪ :‬אין לציינן אם‬
‫חסרות יותר מ‪ 41-‬תשובות; אם חסרות פחות‪ -‬יש לציינן כניטרלית או כממוצע הקבוצה המדרגת‪.‬‬
‫לאחר מילוי השאלון‪ ,‬מרכזים את התוצאות ומעבירים את ציוני הגלם לציוני תקן לפי נורמות‪ .‬ישנן נורמות‬
‫לגרסת הדיווח העצמי‪ ,‬לגרסת הצופה‪ ,‬לגיל הקולג'‪ ,‬ולגרסה המקוצרת‪ .‬בכל סוג קיימות נורמות לנשים‬
‫‪11‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫ולגברים‪ .‬ניתן לצייר דף פרופיל על מנת לראות ויזואלית את התוצאות‪ .‬מתקבלים ציונים יחסיים‬
‫(נורמטיביים‪ ,‬ציוני ‪ )T‬בכל ממד ושטחה‪ ,‬והם מהווים את הפרופיל הספציפי של האדם‪.‬‬
‫כל ‪ 0‬הפריטים בכל ששת הממדים של סולם‪ ,‬מתקבצים לציון אחד‪ .‬חלק מהפריטים‪ ,‬הינם פריטי היפוך‪,‬‬
‫כך שבפריט הפוך ציון ‪ 1‬הופך ל‪ 4 ,4-‬הופך ל‪ 2-‬וכו' ‪ .‬כאשר משתתפים מספר מעריכים ניתן לציינן כממוצע‬
‫הניקוד שנתן כל מעריך בכל פריט‪ .‬אם זמינים נוסח של צופה ונוסח של מילוי עצמי ניתן להשוות בין‬
‫תפיסתו העצמית של האדם לתפיסת האחרים אותו‪ .‬ניתוח התוצאות במבחן זה הוא בין אנשים (נורמטיבי)‬
‫ולא ניתוח בתוך האדם עצמו (איפסטיבי‪ ,‬אילו תכונות בולטות אצלו)‪ .‬משמעות ציון יכולה להיות תלויה‬
‫בציון אחר‪ .‬לדוגמא‪ :‬אדם שנמוך בפתיחות לחוויות אך גבוה בנטייה לפנטזיה‪ ‬הפנטזיה משמשת כבריחה‬
‫מהלחץ או כדרך להימנע ממשימות לא נעימות‪.‬‬
‫הציינון נותן תיקון לנבחנים בעלי נטיית תגובה (ריבוי תגובות) חיוביות או שלילית‪ .‬בד"כ נבדק מסכים עם‬
‫‪ 44-144‬היגדים‪ .‬אם קיימת הסכמה עם יותר מ‪ 144-‬פריטים או פחות מ‪ ,44-‬יש לבחון שאין הטיה‬
‫בתוצאות‪ ,‬ולפרש בזהירות את המבחן‪ .‬תשובות רנדומליות נובעות בד"כ מחוסר תשומת לב במתן‬
‫התשובות‪ ,‬בד"כ בעת העברה קבוצתית‪ ,‬כשאין הסבר למטרת המבחן‪ ,‬או כשקיים חוסר מוטיבציה אצל‬
‫הנבחן ורצון לסיים בזריזות‪ .‬דרכים לזהות תשובות רנדומליות‪ :‬השוואה לפרופיל הנורמה‪ ,‬זיהוי דפוסים‬
‫בדף התשובות ורצפים של תשובות מסוג מסוים‪ ,‬כגון‪ :‬תשובה של לא מסכים כלל לששה פריטים ברצף‬
‫הופך את המבחן ללא תקף לפירוש פורמלי‪.‬‬
‫באם הוחלט שהשאלון תקף (פריטים חסרים‪ ,‬נטיית תגובה‪ ,‬רנדומליות)‪ ,‬הפירוש יערך ב‪ 3-‬חלקים‪ :‬תיאור‬
‫אישיותי כללי‪ -‬חמשת הגורמים יתוארו‪ ,‬כאשר הגורם הראשון שיתואר הוא זה הרחוק ביותר מהממוצע‬
‫באוכלוסיה; פירוש מעמיק‪ -‬יכלול את הממדים שמכיל כל גורם; קשרים אישיותיים‪ -‬יישומים אפשריים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬התמודדות‪ ,‬הגנות‪ ,‬תהליכים קוגניטיביים‪ ,well being ,‬מאפיינים בינאישיים‪ ,‬צרכים ומניעים‪.‬‬
‫ישנים קשרים מוכרים בין הממדים‪ = E+N :‬סגנון רגשי; ‪ = A+E‬סגנון חברתי; ‪ = E+O‬נטייה מקצועית‪,‬‬
‫ולבחירת צורת טיפול אופטימלית; ‪ = A+O‬עמדות; ‪ = C+O‬הישגים אקדמיים; ‪" = C+A‬אופי"‪.‬‬
‫ניתן לתת לאנשים משוב‪ ,‬ונראה שהם מפיקים ממנו‪ .‬לכל ציון יש משפט תואם בכל מימד‪ ,‬הדף כולל ‪4‬‬
‫פקטורים ושלוש עוצמות של ציון בכל פקטור‪ .‬המשוב יכול להיות יעיל במצבים חינוכיים‪ ,‬מחקר‪ ,‬הקדמה‬
‫לטיפול או מקור לתובנות‪ .‬כמובן שרק איש מקצוע יקבע אם ניתן לתת משוב‪ ,‬ואם ניתן משוב‪ ,‬יש לספק‬
‫הזדמנות לשוחח על התוצאות באם הנבחן מעוניין בכך‪ .‬דף המשוב מגדיר את השאלון כשאלון הנותן לך‬
‫מידע על מה הופך אותך ייחודי בדרכי חשיבתך‪ ,‬רגשותייך ובאינטראקציה החברתית שלך‪.‬‬
‫מהימנות‪ :‬מהימנות פנימית של חמשת הסקלות הגדולות היא בין ‪ .4.01-4.72‬מהימנות פנימית של תת‬
‫הסקלות היא ‪ .4.41-4.01‬מהימנות מבחן חוזר בפער של ‪ 1‬שנים מגיעים ברובם למהימנות של ‪ ,4.9-4.0‬מה‬
‫שמעיד על יציבות גבוהה מאוד לאורך זמן‪.‬‬
‫תוקף‪ :‬תוקף ניבוי מרשים במגוון מימדים‪:‬‬
‫חבר‪/‬חבר חבר‪/‬דיווח עצמי בן זוג‪ /‬דיווח עצמי‬
‫בריאות פיזית ונפשית‪ ,‬הצלחה בעבודה‪,‬‬
‫***‪4.14‬‬
‫***‪4.31‬‬
‫***‪4.43‬‬
‫‪N‬‬
‫מיומנויות התמודדות ועוד‪ .‬בדיקת הטיה‬
‫בגלל דיווח עצמי‪ :‬האופן בו אנשים תופסים‬
‫את עצמם עקבי עם האופן בו הם נתפסים על‬
‫ידי סביבתם‪ .‬למשל בטבלה‪:‬‬
‫‪**p<0.01, ***p<0.001‬‬
‫‪E‬‬
‫***‪4.42‬‬
‫***‪4.44‬‬
‫***‪4.93‬‬
‫‪O‬‬
‫***‪4.44‬‬
‫***‪4.43‬‬
‫***‪4.14‬‬
‫‪A‬‬
‫***‪4.47‬‬
‫***‪4.41‬‬
‫***‪4.12‬‬
‫‪C‬‬
‫**‪4.22‬‬
‫***‪4.44‬‬
‫**‪4.34‬‬
‫‪11‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫תקפות מבנה מרשימה‪ :‬נמצאו מתאמים התומכים בתקפות המבנה‪ .‬למשל‪ ,‬נמצא מתאם בין סולם‬
‫הפתיחות להתנסויות לבין מבחני יצירתיות‪ .‬דוגמא‬
‫לממצאי תיקוף צולב שנעשה לתָּ ת‪-‬סולם אמון (בטבלה)‪:‬‬
‫‪4.10‬‬
‫‪ – ISI‬אמון‬
‫מחקרים הראו כי ממדי המודל מוכללים במידה די‬
‫‪4.40‬‬
‫‪ -CPI‬סבילות (‪)Tolerence‬‬
‫טובה במספר תרבויות כולל אירופאיות‪ ,‬אסיתיות (יפן‪,‬‬
‫‪-4.41‬‬
‫‪ -BDHI‬חשדנות‬
‫סין‪ ,‬קוריאה‪ ,‬פיליפינים) והודו‪ .‬הממצאים חיוביים גם‬
‫‪4.44‬‬
‫‪ -ISI‬מצפוניות‬
‫במדינות בהן השפה איננה משותפת במקורותיה לשפה‬
‫‪4.37‬‬
‫‪ -GZTS‬יחסים אישיים‬
‫או להיסטוריה האנגלית‪.‬‬
‫אישיות כמבנה יציב‪ :‬החל משנות ה‪ 24-‬לחיים ניתן‬
‫לומר שיש "קיבוע" של תכונות‪ ,‬אבל‪ ,‬עם הגיל יש באופן ממוצע ירידה קלה בנוירוטיות‪ ,‬אקסטרוברטיות‪,‬‬
‫ופתיחות‪ ,‬בעוד נעימות ומצפוניות עולה עם הגיל‪.‬‬
‫שאלון אחר‬
‫מתאם‬
‫פריטים ‪ A,B,C‬מהווים בדיקת תקפות ועוזרים לוודא כי המשיב ענה באופן מדויק‪ -A :‬השתדלתי לענות‬
‫על כל השאלות האלה בצורה כנה ומדויקת‪ 77% .‬מהמשיבים עונים "מסכים" או "מסכים ביותר" לשאלה‬
‫זו‪ .‬מי שלא עונה כך‪ ,‬ייתכן ולא היה כנה לגמרי‪ ,‬ענה ללא תשומת לב או התבלבל בתשובות‪ .‬תשובה של אי‬
‫הסכמה או אי הסכמה כלל‪ ,‬מסירה את תקפות המבחן‪ -B .‬האם ענית על כל השאלות? ‪ -C‬האם סימנת את‬
‫תשובותייך במקומות המתאימים? ‪ B‬ו‪ C-‬משמשות יותר כתזכורת‪ ,‬ומעודדות את הנבחן להשלים תשובות‬
‫חסרות ולבחון את מיקום תשובותיו‪ .‬אם הנבחן עונה בשלילה לשאלות‪ ,‬יש לשאול אותו ולבחון את‬
‫הסיבות‪.‬‬
‫שימושים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬ייעוץ‪ ,‬טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטריה‪ -‬המבחן (שעוצב לבחינת אישיות נורמלית) מתאים לשימוש קליני‪,‬‬
‫שכן רו ב הקליינטים בייעוץ וטיפול הם אנשים נורמליים‪ ,‬הזקוקים להנחיה‪ ,‬מידע או הזדמנות לגדילה‪.‬‬
‫המבחן מספק תמונה טובה של הדיספוזיציות‪ ,‬עוזר בהבנת הלקוח ונותן עליו מידע רגשי‪ ,‬בין אישי‪,‬‬
‫מוטיבציוני וכו'‪ .‬שיתוף הקליינט בתוצאות יכול להוות דרך טובה להבנה עצמית‪ .‬המבחן יכול לעזור לשלול‬
‫או לתמוך בהשערות דיאגנוזות קליניות‪ ,‬ולסייע בבחירת דרך טיפול אפקטיבית ומוקדי טיפול‪ .‬המבחן לא‬
‫נותן הערכה פסיכולוגית מלאה ואינו מתאים לכל החולים הפסיכיאטריים (כגון‪ :‬ילדים‪ ,‬פסיכוטיים וכד')‪.‬‬
‫במחקרים שערכו )‪ ,Fagan et al. (1991), Miller (1991) and Muten (1991‬נמצא דפוס של חולים‬
‫המטופלים בפסיכותרפיה‪ :‬רובם גבוהים ב‪ ,N-‬נמוכים ב‪ A-‬ו‪ C-‬וממוצעים ב‪ E-‬ו‪ .O-‬בודקים כיום‬
‫שימושיות לגבי הפרעות קליניות‪ :‬ההנחה היא שהפרעות א‪-‬נורמליות הן הקצנה של ממדים מסוימים‪.‬‬
‫למשל אובססיבי = הקצנה של נוירוטיות ומצפוניות‪.‬‬
‫‪ .2‬פסיכולוגיה רפואית והתנהגותית‪ -‬מדידת בריאות נתפסת וטענות סומטיות‪ .‬לעיתים אנשים מדווחים על‬
‫סימפטומים שנובעים מבעיות רפואיות‪ ,‬ולעיתים אלו אנשים הרגישים לכל שינוי פיזיולוגי מינורי או‬
‫מודאגים מאוד לגבי בריאותם (החמורים בהם נקראים היפוכונדרים)‪ .‬למשל‪ :‬סולם ‪ N‬נמצא כמנבא טוב‬
‫של הקשר בין טענות סומטיות לאינדיקציה אמיתית למחלה‪ N :‬גבוה יעזור לאתר מתחלים; עוינות היא‬
‫מנבא טוב למחלות לב‪ ,‬והמבחן מנבא הרגלי בריאות‪ ,‬למשל‪ :‬מי יפסיק לעשן לאחר ניתוח לב‪ .‬ממצאים אלו‬
‫עוזרים להבנה‪ ,‬אך גם לאיתור מועמדים שיפיקו יותר מתוכניות התערבות‪.‬‬
‫‪ .3‬ייעוץ תעסוקתי ופסיכולוגיה ארגונית‪ -‬הבנת מידת הפתיחות להתנסויות של הלקוח עוזרת ליועץ לקבל‬
‫הארה לגבי כיוונים אפשריים המתאימים לו‪ .‬למשל‪ :‬נועץ יגיד שהוא מעוניין בתפקיד מכירות ‪ ,‬אך המבחן‬
‫יעיד על אדם מופנם מאוד‪ ,‬הפער עשוי להעיד על חוסר מידע‪ .‬המבחן נותן גם מידע על ביצועים והסתגלות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫לדוגמא‪ :‬פרטים עם ‪ N‬גבוה נוטים להיות לא מרוצים מעבודתם‪ ,‬ו‪ C-‬קשור לביצועים טובים בעבודה‬
‫וליכולת הנהגה בצבא‪ .‬עבודה הדורשת מאמצים רבים ורמת שאיפות גבוהה‪ ,‬תתאים יותר לאדם הגבוה ב‪-‬‬
‫‪ .C‬המבחן יכול לעזור למיון והשמה‪ ,‬כיוון שסוגים שונים של עבודות‪ ,‬דורשים תכונות שונות‪ .‬הנורמות‬
‫בוצעו על מדגם מתנדבים‪ ,‬ולכן אין בהם זיוף חיובי‪.‬‬
‫‪ .4‬מחקר חינוכי‪ -‬אבחון אלו שיפיקו מתוכניות העשרה לימודיות‪ ,‬להבין האם חוסר הנוחות שלהם נובע‬
‫מחוסר הבנה ותסכול בכיתתם ולנבא הצלחה בלימודי המשך ובהמשך החיים‪.‬‬
‫‪ .4‬מחקר‪ -‬כיוון שהכלי מספק מגוון ממדים אישיותיים ותכונות ספציפיות יותר‪ ,‬הכלי הינו יעיל במחקרי‬
‫אישיות‪ .‬ניתן לשער פעמים רבות על מתאמים בין הסולמות במבחן למשתנים אחרים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬התפתחות‬
‫מוסרית‪ ,‬סטטוס זהות האגו‪ ,‬תגובות לפסיכותרפיה ועוד‪ .‬מחקר אחד בנה פרופיל של נשיאים אמריקאיים‪,‬‬
‫ומצא כי נשיא הוא בעל הסתגלות טובה‪ ,‬מעט מופנם‪ ,‬לא מאוד פתוח לחוויות‪ ,‬לא נעים באופן מובחן‪,‬‬
‫ומצפוני באופן קיצוני‪.‬‬
‫ביקורת ‪ /‬שיפורים נדרשים‪:‬‬
‫‪ .1‬מבוסס על שיטה סטטיסטית ולא על תיאוריה‪ ,‬ולכן לא תופס את הניואנסים של האישיות‪ .‬כיוון‬
‫שזהו כלי סטטיסטי‪ ,‬מספר הממדים תלוי בהגדרה של הקריטריון‪ ,‬ויש הסבורים כי יש גם גורם‬
‫שישי‪ :‬ערכים (‪ -)value‬נמצא במחקר הבודק מבנה משוער של תכונות ולא במחקר על אנשים‬
‫ממשיים; פקטור של נשיות‪-‬גבריות‪ ,‬שנראה כרגע כרצף של מספר תכונות עצמאיות; רוחניות‪/‬‬
‫אמונה‪ .‬עד כה אף הצעה לממד שישי לא עמדה במבחן‪ .‬יוצא דופן‪ :‬כשמחברים מדדים של יכולת‬
‫קוגניטיבית עם משתנים אישיותיים הם יוצרים פקטור שישי‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוח גורמים מחפש מבנה פשוט‪ ,‬אולם תכונות רבות הן ערבוב של שני ממדים או יותר‪ .‬למשל‬
‫ביישנות היא ‪ .E+N‬עוינות היא ‪ N‬גבוה ו‪ A-‬נמוך‪.‬‬
‫‪ .3‬יש מעט מדי פקטורים‪ ,‬בשביל לסכם את כל מה שאנחנו יודעים על אישיות‪ .‬תומכי השאלון לא ידחו‬
‫את הטענות‪ :‬המודל איננו מקביל לתיאור של אישיות אלא רק נותן תיאור ברמה הגלובלית‪.‬‬
‫‪ .4‬השאלון מנתח אישיות בהשוואה לנורמות‪ ,‬אך נותרת השאלה מה קורה בתוך האדם‪.‬‬
‫‪ .4‬הטיעון לגבי הכללה תרבותית הוא בעייתי‪ .‬אין סיבה להניח כי תכונות אלו זהות בכל תרבות‪ ,‬ועל פי‬
‫התיאוריה צריכה להיות שונות בין תרבויות וצורך בבניית מודל כזה עבור כל תרבות‪.‬‬
‫‪ .1‬חסרונות כלליים של שאלוני דיווח עצמי (זיוף‪ ,‬הטיה לענות בחיוב או בשלילה‪ ,‬ריצוי חברתי)‪ .‬חסרון‬
‫ספציפי של הכלי הזה‪ :‬חוסר סולמות זיוף‪ ,‬והסתפקות ב‪ 3-‬שאלות ישירות‪ .‬אם אדם מזייף‪ ,‬הוא‬
‫ישקר גם בהן‪.‬‬
‫נספח א' – דוגמאות לשאלות משאלון ה ‪:NEO-PI-R‬‬
‫• ‪ N1‬חרדה – אני לא דאגן‪)R( .‬‬
‫• ‪ N2‬עוינות – לעיתים קרובות מרגיזה אותי הצורה שבה אנשים מתייחסים אלי‪.‬‬
‫• ‪ N3‬דיכאון – לפעמים אני מרגיש חסר ערך לגמרי‪.‬‬
‫• ‪ N4‬מודעות עצמית – אני מרגיש נוח בנוכחות הממונים עלי או אנשים אחרים בעלי סמכויות ‪)R( .‬‬
‫• ‪ N5‬אימפולסיביות – קשה לי לעמוד בפני התשוקות שלי‪.‬‬
‫• ‪ N6‬פגיעות ללחץ – אני שומר על קור רוח במצבי חרום‪)R( .‬‬
‫• ‪ E1‬חמימות‪ -‬אני בדר"כ מחבב את רב האנשים שאני פוגש‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫• ‪ E2‬העדפת חברה – אני אוהב שימצאו סביבי אנשים רבים‪.‬‬
‫• ‪ E3‬אסרטיביות – לעיתים קרובות הייתי המנהיג של הקבוצות שאליהן השתייכתי‪.‬‬
‫• ‪ E4‬פעילות – אני אדם פעיל מאוד‪.‬‬
‫• ‪ E5‬חיפוש ריגושים – לעיתים קרובות אני משתוקק לאירועים מעוררי התרגשות‪.‬‬
‫• ‪ E6‬רגש חיובי – אני צוחק בקלות‪.‬‬
‫• ‪ O1‬פנטזיה – יש לי חיי דמיון פעילים‪.‬‬
‫• ‪ O2‬אסתטיקה – צפייה בבלט או בריקודים מודרניים משעממת אותי‪)R( .‬‬
‫• ‪ O3‬רגשות – בלי התרגשויות חזקות‪ ,‬לא הייתי מוצא עניין בחיים‪.‬‬
‫• ‪ O4‬מעשים – אני מעדיף לבלות את זמני בסביבה מוכרת‪.‬‬
‫• ‪ O5‬רעיונות – ויכוחים פילוסופיים משעממים אותי‪)R( .‬‬
‫• ‪ O6‬ערכים – אני מ אמין שחוקים ומדיניות חברתית חייבים להשתנות‪ ,‬על מנת לשקף את הצרכים של‬
‫עולם משתנה‪.‬‬
‫• ‪ A1‬אמון – אני מאמין שרב האנשים הינם בעלי כוונות טובות ביסודם‪.‬‬
‫• ‪ A2‬ישירות – לא הייתי מסוגל לרמות מישהו‪ ,‬גם אילו הייתי רוצה בכך‪.‬‬
‫• ‪ A3‬אלטרואיזם – אני משתדל בדר"כ להתחשב באחרים‪.‬‬
‫• ‪ A4‬הענות – אני מהסס להביע את הכעס שלי‪ ,‬גם כאשר הוא מוצדק‪.‬‬
‫• ‪ A5‬צניעות – אני טוב יותר מרב האנשים ואני יודע זאת‪)R( .‬‬
‫• ‪ A6‬התחשבות – אני מאמין שכל יצורי האנוש ראויים לכבוד‪.‬‬
‫• ‪ C1‬מסוגלות – אני אדם מוכשר מאוד‪.‬‬
‫• ‪ C2‬סדר – אני שומר על החפצים שלי בצורה נקייה ומסודרת‪.‬‬
‫• ‪ C3‬מילוי חובות – אני דבק בקפדנות בעקרונות המוסריים שלי‪.‬‬
‫• ‪ C4‬שאיפה להישגים – אני עובד קשה מאוד להגשמת המטרות שלי‪.‬‬
‫• ‪ C5‬משמעת עצמית – קשה לי לאלץ את עצמי לעשות מה שאני חייב לעשות‪.‬‬
‫• ‪ C6‬מעשה מכוון – במשך השנים עשיתי דברים די טיפשיים‪)R( .‬‬
‫נספח ב' – תיאור מקרה‪:‬‬
‫אדם בן ‪ , 17‬שהופנה לטיפול פסיכולוגי בשל בעיות בחזה ולחץ דם גבוה‪ .‬האדם הוא איש עסקים עצמאי‬
‫שעבר ניתוח לפני שנתיים וחשש שהוא עלול למות‪ .‬בראיון המקדים‪ ,‬הוא מספר על חרדות‪ ,‬בעיקר במצבים‬
‫חברתיים וסביבות לא מוכרות‪ .‬רמת אינטלגנציה מעל הממוצע‪ .‬בטופס ניתן לראות את הפרופיל שנעשה על‬
‫ידי טופס המילוי העצמי וגם את הפרופיל שמילאה אשתו בטופס הצופה‪ .‬בפרופיל נמצאו מספר הבדלים‬
‫משמעותיים בחוות הדעת שנכתבה ע"י אשתו אל מול דיווחו העצמי ‪ ,‬בעיקר במודעות עצמית ‪ N4‬ובפגיעות‬
‫‪ , N6‬אשתו דרגה אותו כנמוך בערכים אלו בשונה מתפיסתו העצמית‪ ,‬דבר שהביא לשיחה זוגית על מנת‬
‫להבין פערים אלו‪ .‬האדם שנמצא כפתוח להתנסויות קיבל טיפול היפנוטי להרגעות ובשל המודעות‪/‬‬
‫מצפוניות הגבוהה שלו הוא התאמן בטכניקה זו בבית‪ .‬לאחר כמספר שבועות חל שיפור במצבו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫הפירוש הראשון הוא החלק הכללי המתאר את האישיות‪ -N :‬ציון הנוירוטיות שלו מעיד על נטייה לחוות‬
‫רמות גבוהות של רגש שלילי ואפיזודות של לחץ פסיכולוגי‪ .‬אנשים אלו הם בעלי נטייה למצב רוח עצוב‪,‬‬
‫רגישות יתר וחוסר שביעות רצון מאספקטים רבים בחייהם‪ .‬הם בדר"כ נמוכים בהערכתם העצמית ובעלי‬
‫ציפיות ורעיונות לא ריאליסטיים‪ .‬הם מודאגים וחשים חוסר בטחון לגבי עצמם ותוכניותיהם‪ .‬בדר"כ‬
‫אחרים יתארו אתם כעצבניים‪ ,‬בעלי מודעות עצמית ופגיעים‪ -C .‬האדם גבוה במצפוניות‪ ,‬טווח זה של‬
‫ציונים מוביל לאדם בעל חיים מאורגנים‪ ,‬השואף להגיע למטרותיו בדרך מכוונת ומאורגנת‪ ,‬הוא בעל צורך‬
‫בהישג‪ ,‬משמעת עצמית‪ ,‬נקי ומאורגן ואחד שעומד בהתחייבויותיו‪ .‬אדם זה לוקח התחייבויות ברצינות‬
‫ושם את עבודתו לפני הנאותיו‪.‬‬
‫החלק השני נותן פירוש פרטני יותר‪ -N :‬על פי ציון הנוירוטיות הפרט חרד ומועד לדאגה‪ ,‬הוא מתרגז‬
‫לעיתים קרובות על אחרים‪ ,‬אך כמות תקופות חוסר השמחה שלו דומה לאחרים‪ .‬בושה או מבוכה עולים‬
‫בהתמודדות עם זרים וסיטואציות אלו בעייתיות עבורו‪ .‬הוא מדווח כי הוא מוצלח בשליטה בדחפיו‬
‫ורצונותיו‪ ,‬אך מתקשה להתמודד עם לחץ‪ -C .‬האדם הגיוני‪ ,‬פרקטי‪ ,‬בעל כוחות‪ .‬הוא נקי‪ ,‬מתפקד ומתארגן‬
‫בצורה טובה‪ ,‬כמו כן‪ ,‬הוא מצפוני ודבק בעקרונותיו האתיים‪ .‬יש לו רמת שאיפות גבוה להצליח בכל מעשיו‪,‬‬
‫הוא נחוש ויכול להכריח עצמו לבצע את הנדרש ממנו‪ .‬הוא זהיר וחושב בזהירות לפני שפועל‪.‬‬
‫החלק השלישי נותן הצעות ליישום על סמך מתאמי הציונים‪ :‬התמודדות והגנות‪ -‬בהתמודדות עם לחץ‬
‫יומיומי‪ ,‬אדם זה עלול להגיב בדרך רגשית‪ ,‬כגון‪ :‬עוינות לאחרים‪ ,‬האשמה עצמית‪ ,‬או פנטזיות בריחה‪ .‬הוא‬
‫בעל נטייה גבוהה משאר האנשים להשתמש בהומור ופחות נוטה להשתמש באמונה כאשר מתמודד עם‬
‫איומים‪ ,‬אובדנים ואתגרים‪ .‬מכאן שאדם זה פחות סביר להשתמש בחשיבה חיובית ועשייה מכוונת‬
‫בהתמודדות עם בעיות‪ .‬טענות סומטיות‪ -‬האדם רגיש בזיהוי ותגובה לבעיות פיזיות ומחלות‪ .‬בהערכה‬
‫רפואית חשוב לחפש אישורים אובייקטיביים לסימפטומים המדווחים‪ -Well-being .‬למרות שמצב רוחו‬
‫ושביעות רצונו מאספקטים רבים בחייו משתנה עם הנסיבות‪ ,‬לטווח הארוך אדם זה יהיה רגיש יותר‬
‫לבעיות החיים מאשר לחלקים הטובים שבהם ולכן באופן יחסי יהיה לא מאושר‪ .‬בגלל פתיחותו‬
‫להתנסויות מצב רוחו יהיה יותר מתוח ומגוון מאחרים‪ .‬בגלל מצפוניותו הגבוהה‪ ,‬הישגיו והצלחותיו יתנו‬
‫לו את הסיפוק מחייו‪ .‬תהליכים קוגניטיביים‪ -‬אדם זה מורכב יותר מאחרים במחשבותיו‪ ,‬ערכיו ושיפוטיו‪,‬‬
‫ברמת המשכל שלו והשכלתו‪ .‬ציון התפתחות האגו שלו גבוה‪ ,‬ביצועיו במבחני קשב מפוצל יהיו גבוהים‬
‫והוא זורם‪ ,‬גמיש ובעל פתרונות מקוריים לבעיות‪ .‬בעבודתו ותחביביו יחשב לאדם יצירתי‪ .‬מאפיינים בין‬
‫אישיים‪ -‬אדם שיתואר כקר‪ ,‬צנוע‪ ,‬חסר רגשות ושמור‪ .‬צרכים ומניעים‪ -‬הישג‪ ,‬מבנה קוגניטיבי‪ ,‬עמידות‪,‬‬
‫הימנעות מסכנה‪ ,‬סדר‪ ,‬נהנתנות מחוויות מרגשות ואסתטיות‪ ,‬צורך בתמיכה ואמפתיה וגירוי‬
‫אינטלקטואלי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יראה רק רמה נמוכה לצרכים כמו דומיננטיות ואימפולסיביות‪.‬‬
‫שאלונים מבוססי מפתוח אמפירי‪:‬‬
‫פריטים נכנסים לסולם מסוים אם ורק אם הם מבחינים בין קבוצות קריטריון מוגדרות היטב‪.‬‬
‫‪:Minnesota multiphasic Personality Inventory -MMPI-2‬‬
‫פורסם לראשונה ב‪ ,1743-‬וכלל ‪ 411‬פריטי 'אמת‪-‬שקר'‪ ,‬במטרה לאבחן הפרעות פסיכיאטריות‪ .‬מאפשר‬
‫הערכת הפרעות וגם תיאור אישיות נורמלית‪ .‬נמצא בשימוש הרחב ביותר‪ .‬לאחר מספר שנים התברר כי יש‬
‫צורך ברענון המבחן‪ :‬המדגם המקורי לא היה מייצג‪ ,‬חלק מהפריטים היו מנוסחים בלשון ישנה‪ ,‬בשפה‬
‫סקסיסטית ופריטים מסוימים כללו מונחים נוצרים דתיים‪ .‬בעיה רצינית יותר הייתה שמאגר הפריטים לא‬
‫אפשר הערכה של מספר נטיות חשובות‪ ,‬כמו נטייה לאובדנות‪ ,‬התמכרות לסמים והתנגדות לטיפול‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫המבחן החדש פורסם ב‪ ,1707-‬וכלל שיפור משמעותי במדגם‪ ,‬מאגר הפריטים גדל‪ ,‬ונעשתה עריכה של‬
‫הפריטים‪ :‬עדכון‪ ,‬מחיקה‪ ,‬הוספה‪ ...‬יחד עם זאת‪ ,‬מרבית השינויים קוסמטיים‪ .‬המבחן כולל את התמות‬
‫המרכזיות‪ :‬בעיות בריאות‪ ,‬סימפטומים נוירולוגיים‪ ,‬בעיות משפחתיות‪ ,‬סוגיות נישואין‪ ,‬בעיות בעבודה‪,‬‬
‫סימפטומים דיכאוניים ומאניים‪ ,‬מצבי אובססיה וקומפולסיה‪ ,‬דלוזיות והלוזינציות‪ ,‬חרדות ופוביות‪,‬‬
‫שליטה בכעסים‪ ,‬פרקטיקות אנטיסוציאליות‪ ,‬שימוש בסמים ואלכוהול‪ ,‬הערכה עצמית‪ ,‬חוסר נוחות‬
‫חברתית‪ ,‬התנהגות טיפוס ‪ ,A‬גבריות‪-‬נשיות‪ ,‬אינדיקטורים להתנגדות לטיפול‪ ,‬ותקפות התגובות‪.‬‬
‫הפריטים המקוריים פותחו על ידי הנגדת תגובות בין קבוצות פסיכיאטריות שונות לקבוצת ביקורת‬
‫נורמלית‪ .‬המבחן מצויינן על ‪ 4‬סולמות תקפות‪ 14 ,‬סולמות קליניים סטנדרטים ועשרות סולמות נוספים‬
‫(לפירוט‪ Butcher & Williams, 1992 -‬או ‪ .)Graham, 1993‬ציוני הגלם מומרים לציוני ‪ ,T‬כאשר ציון של‬
‫מעל ‪ 14‬דורש התייחסות מיוחדת‪ ,‬שכן עשוי להעיד על הפרעה פסיכולוגית‪.‬‬
‫סולמות התקפות‪ :‬סולם "לא יכול להגיד"‪ -‬לרוב‪ ,‬הנבחנים עונים על כל הפריטים‪ .‬העדר תגובה ליותר מ‪14-‬‬
‫פריטים הופך את המבחן ללא תקף‪ ,‬ועשוי להעיד על בעיות קריאה‪ ,‬התנגדות לסמכות‪ ,‬הגנתיות‪ ,‬או חוסר‬
‫החלטיות הנובעת מדיכאון‪ .‬סולם ‪ -L‬כל הפריטים עליו מצוייננים בכיוון "לא נכון"‪ .‬על ידי בחירה בתשובה‬
‫זו המשיב מציין כי יש לו תכונה נדירה מאוד בתרבותנו‪ .‬מטרת הסולם לזהות הטיה מכוונת וכללית במענה‬
‫לשאלון‪ .‬ציון גבוה אינו רק הגנתי‪ ,‬אלא גם אינו תמים (ההטיה נעשית מתוך כוונה)‪ .‬סולם ‪ -F‬משקף‬
‫הפרעות חריגות‪ ,‬כולל מחשבות מוזרות‪ ,‬אפטיות‪ ,‬ניכור חברתי‪ .‬מצביע על פסיכופתולוגיה‪ .‬ציון גבוה מאוד‬
‫עשוי להעיד על חוסר בקריאה‪ ,‬תשובות אקראיות או חוסר שיתוף פעולה‪ ,‬כוונה "לזייף רע" או קריאה‬
‫מוגזמת לעזרה‪ .‬סולם ‪ -K‬מטרתו לאתר צורה עדינה של הגנתיות‪ ,‬וכולל גם פריטים שמטרתם להבחין בין‬
‫סכיזופרני לדיכאוני‪ .‬ציון גבוה עשוי להעיד על הגנתיות במילוי השאלון‪ .‬ציון נורמלי מעיד על כוחות אגו‬
‫טובים‪ .‬שילוב סולמות ‪ F‬ו‪ K-‬מסייע בזיהוי התחלּות (‪ .)malingered‬במחקר הצליחו לזהות ‪ 01%‬מאלו‬
‫ש"זייפו לטובה"‪ ,‬ע"י הפחתת ‪ K‬מ‪ ,F-‬וקבלת ציון שנמוך מ‪ ;)-12(-‬ו‪ 09%-‬מהמזייפים לרעה‪ .‬מספר סולמות‬
‫קליניים עוברים תיקון ‪ ,K‬בכדי לשפר את יכולת האבחנה שלהם‪ .‬ההנחה היא כי ציון ‪ K‬יוצר הורדה‬
‫מלאכותית של הסולמות‪ ,‬ולכן חלקים מהציון הגולמי של הסולם מוספים לסולמות הנ"ל‪.‬‬
‫פרשנות של ‪ :2-MMPI‬שתי דרכים לפרש‪ :‬סולם אחר סולם‪ ,‬או מבנית‪ .‬בגישה הראשונה‪ ,‬הפשוטה יותר‪,‬‬
‫קובעים את התקפות של הפרוטוקול‪ ,‬ואם תקף‪ -‬אפשר להתייעץ בספר רלוונטי להמשיך סולם אחר סולם‪,‬‬
‫עפ"י השערת האבחון‪ .‬הגישה המבנית מורכבת יותר‪ ,‬וכוללת סיווג של הפרופיל העולה מהשאלון לטיפוס‬
‫כלשהו‪ .‬למשל‪ ,‬קוד ‪ 4-7‬הוא קוד בו הפרוטוקול תקף‪ ,‬סולם ‪( 4‬סטייה פסיכופטית) וסולם ‪( 7‬היפומאניה)‬
‫בעלי ציוני ‪ T‬מעל ‪ ,14‬והציון הקליני הבא נמוך לפחות ב‪ 4-‬נקודות ‪ .T‬תיאור הטיפוס‪" :‬התעלמות מנורמות‬
‫חברתיות וערכים‪ .‬מסתבך בצרות לעיתים קרובות‪ ,‬בשל התנהגות אנטי‪-‬חברתית‪ .‬מצפון לא מפותח‪,‬‬
‫מוסריות נמוכה וערכים אתיים לוקים בחסר‪ .‬אלכוהוליזם‪ ,‬אלימות‪ ,‬בעיות נישואין‪ ,‬החצנת מיניות‪,‬‬
‫והתנהגויות עברייניות רבות הם מהקשיים הנפוצים שלהם‪ ".‬האבחנה הנפוצה היא אישיות אנטי‪-‬‬
‫סוציאלית‪ .‬ישנן מערכות פרשנות ממוחשבות לשאלון‪ ,‬המספקות דו"ח פרופיל‪ .‬איכות הדו"ח טובה לרוב‪.‬‬
‫מאפיינים טכניים של ‪ :MMPI‬תמונה מעורבת‪ .‬מהימנות בדר"כ טובה‪ ,‬אולם עבור סולמות מסוימים‬
‫נמוכה מאוד (‪ .) 4.34‬חיסרון מרכזי הוא המתאמים הגבוהים מאוד בין הסולמות‪ ,‬הנובעת מפרקטיקת‬
‫המיפתוח האמפירי‪ .‬לגבי תקפות‪ -‬קשה לסכם‪ .‬יש אלפי מחקרים (למשל‪ .)Ham, 1993 -‬לרוב‪ ,‬מדובר‬
‫בתקפות ממוצעת של ‪ .4.41‬ישנה הטיה תרבותית מסוימת‪ ,‬אולם היא משקפת תפקוד רגשי שונה של חברי‬
‫הקבוצות‪ .‬המבחן מסייע במגוון רחב של בעיות אבחוניות וטיפוליות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫‪:California Personality Inventory -CPI‬‬
‫דומה ל‪ ,MMPI-‬אבל נועד מראש לאבחן אישיות נורמלית‪ .‬כולל ‪ 412‬פריטי 'נכון‪-‬לא נכון'‪ ,‬כ‪ 244-‬מתוכם‬
‫שאולים ישירות מה‪ .MMPI-‬כולל ‪ 24‬סולמות‪ ,‬מתוכם ‪ 3‬לבדיקת הגישה למבחן‪ .‬סולמות התקפות הם‪:‬‬
‫תחושת ‪ ,WB=well-being‬שמבוסס על זיוף לרע; סולם רושם טוב=‪ ,GI‬שמבוסס על זיוף לטוב; וסולם‬
‫קהילתיות=‪ ,CM‬שכולל פריטים שנכונים עבור ‪ 74%‬מהאוכלוסייה‪ .‬הסולמות הקליניים מבוססים על‬
‫תפיסות "עממיות" של אישיות‪ :‬מימדים שהם משמעותיים ומזוהים בקלות‪ 13 .‬מ‪ 19-‬הסולמות נבנו ע"י‬
‫מיפתוח אמפירי‪.‬‬
‫מהימנות מספקת‪ .‬הנורמות טובות (ציוני ‪ .)T‬נתוני תקפות מעורבים‪ .‬תקפות למול ה"עולם האמיתי" טובה‬
‫להישגיות בבי"ס‪ ,‬יחסי תלמיד‪-‬מורה‪ ,‬ממוצע ציונים בבי"ס לרפואה‪ ,‬ניהול ומנהיגות‪ ,‬זיהוי נוער עבריין‪.‬‬
‫‪:Millon Clinical Multiaxial Inventory -MCMI-3‬‬
‫אותה מטרה כמו ה‪ ,MMPI-‬כלומר אבחון פסיכיאטרי‪ ,‬אך יתרונותיו‪ .1 :‬קצר יותר‪ 2 .‬תואם ל‪.DSM-‬‬
‫מבוסס גם על תיאוריה (לא רק מפתוח אמפירי)‪ .‬כולל ‪ 29‬סולמות‪ 11 :‬אישיותיים‪ 3 ,‬פתולוגיות של‬
‫האישיות‪ 9 ,‬סינדרומים קליניים ו‪ 3-‬סינדרומים קליניים חמורים‪ .‬בנוסף‪ 3 ,‬סולמות תקפות‪ ,‬שמשמשים‬
‫לתיקון שאר הסולמות‪ ,‬כך שישקפו בצורה מדויקת יותר את ממלא השאלון‪.‬‬
‫השאלון פותח בצורה מתודולוגית וזהירה‪ 3444 :‬פריטים ראשוניים צומצמו ל‪ 194-‬ב‪ 3-‬שלבים‪ :‬סינון‬
‫תיאורטי‪ ,‬מהימנ ות פנימית וקריטריון חיצוני‪ .‬החיסרון הוא שיש חפיפה גדולה בין הסולמות‪ .‬זוגות‬
‫מסוימים של סולמות חופפים במרבית הפריטים שלהם‪ .‬ל‪ MMPI-‬יש יתרונות באבחון סינדרום קליני‬
‫חריף‪ ,‬אולם ל‪ MCMI-‬יש יתרונות באבחון הפרעות אישיות‪ ,‬ולכן יכול לשמש כתוספת ל‪.MMPI-‬‬
‫ההתאמה ל‪ DSM-‬מוטלת בספק‪ ,‬ויש ראיות להטיות גזעיות‪ .‬הכלי אינו רגיש לזיוף לרעה בצורה קיצונית‪.‬‬
‫הוא תואר כ"אבן חן תיאורטית‪ ,‬ומבחינה פסיכומטרית איפשהו בין סיוט לחידה לא פתורה"‪.‬‬
‫‪:Personality inventory for Children -PIC-2‬‬
‫כולל ‪ 294‬פריטים (או גרסה קצרה של ‪ 71‬פריטים)‪ ,‬שהורה מתבקש להשלים על הילד‪ .‬מהווה פינה אחת‬
‫במשולש אבחון של לצ'ר (‪ ,) Lachar‬הכולל גם שאלון הממולא על ידי הילד ואחר על ידי המורה‪ .‬פריטים‬
‫לדוגמה‪ :‬הילד שלי מתקשה להירדם‪ ,‬הילד שלי איים להתאבד‪.‬‬
‫תהליך בניית השאלון היה מורכב‪ :‬בחינת מתאם בין פריט לתת הסולם‪ ,‬ושמירת פריטים עם מתאם גבוה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הסולמות מאוד הומוגניים‪ .‬הכלי כולל ‪ 3‬סולמות תקפות ו‪ 7-‬סולמות הסתגלות‪ ,‬כל אחד בעל‬
‫‪ 2-3‬תת סולמות‪ .‬ציוני הגלם מומרים לציוני ‪ ,T‬כשציון גבוה מעיד על פוטנציאל להפרעה או חסך‪ .‬סולמות‬
‫התקפות כוללים‪ :‬סולם עקביות במענה‪ ,‬סולם הגנתיות וסולם הגזמה מכוונת לרעה‪ .‬מהימנות גבוהה‪,‬‬
‫תקפות טובה ל‪ DSM-‬ולמבחנים התנהגותיים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫הערכות התנהגותיות ונושאים קשורים‬
‫גישות חדשניות וישירות להערכת אישיות‪ .‬הערכה התנהגותית (‪ )behavioral assessment‬מתרכזת‬
‫בהתנהגות עצמה‪ ,‬ולא בתכונות העומדות בבסיסה‪ .‬אלטרנטיבה פרקטית למול המבחנים ההשלכתיים‪,‬‬
‫שאלוני דיווח עצמי וטכניקות נוספות‪ ,‬שמכוונות לאישיות כולה‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬הערכות התנהגות מתוכננת בהתאם למטרות המטפל והלקוח‪ ,‬בהליך פשוט‪ ,‬אולם זה אינו ההבדל‬
‫היחיד מהערכות מסורתיות יותר‪ .‬גישות מסורתיות הן לרוב מורכבות‪ ,‬עקיפות‪ ,‬פסיכודינמיות וחיצוניות‬
‫לטיפול‪ .‬גישה התנהגותית היא לרוב פשוטה‪ ,‬ישירה‪ ,‬התנהגותית‪-‬אנליטית וחלק מהטיפול‪ .‬סקירה מקיפה‬
‫ניתן למצוא אצל ‪ .)1700( Hersen & Bellack‬בשנים האחרונות‪ ,‬צמחה שיטה חדשה‪ecological -‬‬
‫‪ momentary‬אקולוגיה רגעית‪ .‬הערכות התנהגות הן לרוב חלק מטיפול התנהגותי‪ ,‬שמטרתו לשנות את‬
‫משך ‪ /‬עוצמה ‪ /‬תדירות של התנהגות מוגדרת היטב‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬ההערכה מוכתבת על ידי מטרת הטיפול‪.‬‬
‫יסודות הטיפול ההתנהגותי‪:‬‬
‫הטיפול ההתנהגותי הוא יישום של ממצאים מעבדתיים לשינוי התנהגות לא אדפטיבית‪ .‬שורשיה בספרו של‬
‫סקינר‪ ,‬שהדיח את ההתייחסות לאירועים פרטיים לא מילוליים‪ ,‬כמו מחשבות ורגשות‪ ,‬והדגיש את‬
‫חשיבות האירועים הנצפים‪ .‬לאחריו‪ ,‬וולפ ‪ Wolpe‬ביצע מחקר על טיפול בפוביות‪ ,‬והשפיע גם הוא רבות על‬
‫התחום‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הצטרפו למשפיעים גם בנדורה‪ ,‬מאהוני‪ ,‬ועוד‪ ,‬שהכניסו גורמים קוגניטיביים חזרה‬
‫לתודעה ההתנהגותית‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי והערכת התנהגות‪:‬‬
‫ישנן חמש קטגוריות של טיפול (ובהתאם‪ -‬הערכה)‪:‬‬
‫‪ .1‬שיטות המבוססות על חשיפה‪:‬‬
‫מתאימות במיוחד לטיפול בפוביות‪ .‬למשל‪ :‬חשיפה שיטתית לגירוי הפחד‪ ,‬דה‪-‬סנסיטיזציה (הרגעות‪ ,‬דמיון‬
‫של חשיפה ואז חשיפה בפועל)‪ ,‬הצפה (חשיפה מיידית לגירוי הפובי במלוא העוצמה)‪ .‬המטפל צריך דרך‬
‫להעריך את התהליך‪ ,‬ולשם כך הומצא מבחן ההימנעות ההתנהגותית‪ ,BAT-‬שמודד כמה זמן הלקוח‬
‫מסוגל לסבול את הגירוי הפובי‪ .‬המבחן מקושר חזק לדיווח עצמי של מחשבות קטסטרופליות‪ ,‬ומעיד כי‬
‫הערכה התנהגותית כוללת גם רכיב קוגניטיבי‪ .‬יש גורמים מצביים שעלולים להטות את ההתנהגות (מעין‬
‫רצייה חברתית)‪ ,‬ולכן התוצאה לא בהכרח ניתנות להכללה‪.‬‬
‫כלי נוסף הוא ה‪ ,fear survey schedule-‬בעל תוקף נראה גבוה מאוד‪ .‬הכלי מבקש מהלקוח לציין את‬
‫נוכחות הפחד ועוצמת הפחד‪ ,‬ביחס למגוון גירויים‪ ,‬על סולם ליקרט של ‪ 4-9‬דרגות‪ .‬מספר חוקרים פיתחו‬
‫שאלון בעל ‪ 44‬פריטים‪ ,‬שמוביל ל‪ 4-‬קטגוריות של פחד‪ .‬נתוני המהימנות כמעט שאינם קיימים‪ ,‬במבחני‬
‫תקפות לא נמצא קשר בין השאלון ל‪.BAT-‬‬
‫‪ .2‬תהליכי ניהול תלות‪:contingency management procedures -‬‬
‫ההנחה היא שניתן לצפות התנהגות‪ ,‬משום שהתנהגות מחוזקת על ידי (תלויה ב) תוצאותיה‪ .‬הגישה כוללת‬
‫שני שלבים‪ . 1 :‬זיהוי התוצאות המחזקות את ההתנהגות הלא רצויה‪ .‬למשל‪ :‬אגורופוב שמקבל תשומת לב‬
‫בשל הפאניקה; ‪ .2‬לשבור את התלות בין ההתנהגות לתוצאות המחזקות‪ .‬למשל‪ :‬להנחות את בני המשפחה‬
‫לא לתת תשומת לב בזמן התקף פאניקה‪.‬‬
‫צורה אחת של הגישה היא כלכלת האסימונים‪ ,‬הנהוגה בעיקר במוסדות סגורים‪ :‬התנהגויות רצויות‬
‫מתוגמלות על ידי אסימונים‪ ,‬שניתן להחליף אח"כ בגמול חומרי‪ .‬הערכת ההתנהגות היא תצפית‬
‫‪18‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫התנהגותית‪ ,‬אולם זו שיטה תובענית מאוד‪ :‬על המטפל להיות צמוד ללקוח‪ ,‬לזהות את ההתנהגויות‪,‬‬
‫להגדירן בהתאם‪ ...‬מגבלות השיטה‪ .1 :‬הכללה לא טובה; ‪ .2‬קשיים באימון צוות; ‪ .3‬התנגדות לקוחות‪.‬‬
‫‪ .3‬טיפול קוגניטיבי‪-‬התנהגותי‪:CBT -‬‬
‫הדגש בשיטות אלו הוא על שינוי האמונות הבסיסיות של הלקוח‪ .‬המוכרים ביותר הם אליס‪ ,‬והתרפיה‬
‫הרציונלית‪-‬רגשית (‪ ;)RET‬מייכנבאום‪ ,‬והאימון בהדרכה עצמית (‪ ;)self-insturctional training‬ובק‪ ,‬עם‬
‫התרפיה הקוגניטיבית‪ .‬אליס האמין שהתנהגות נוצרת על ידי אמונות לא רציונליות‪ ,‬ויש לשנות את אמונות‬
‫הבסיס הללו על ידי טיעונים לוגיים‪ ,‬ובכוחניות‪ .‬מייכנבאום האמין שיש ללמד את הלקוח התמודדות ע"י‬
‫הצהרות עצמיות‪ .‬בק דיבר על תפקיד הקוגניציה בעיוות ושימור דיכאון והפרעות רגשיות אחרות‪ ,‬והציג את‬
‫המשולש הקוגניטיבי השלילי‪ :‬מחשבות פסימיות על העולם‪ ,‬עצמי והעתיד‪ .‬הוא מציע הבנייה מחדש עדינה‬
‫של קוגניציות‪ ,‬כדי לסייע ללקוח לתפוס את מצבו בדרכים חלופיות‪ ,‬פתירות יותר‪ .‬מטפלים בשיטת ‪CBT‬‬
‫לא זקוקים לכלים רשמיים להערכת הפרקטיקות‪ .‬הם עוקבים אחרי אמונות עצמיות במהלך הפגישות‬
‫השוטפות עם הלקוח‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנן מספר דרכי מדידה רשמיות (טבלה ‪ 14.11‬בעמוד ‪.)444‬‬
‫דרך טובה מאוד היא שאלון הדיכאון של בק (‪ ,)BDI‬דיווח עצמי קצר ופשוט‪ ,‬הכולל ‪ 21‬פריטים‪ ,‬וניתן‬
‫להשלימו בכ‪ 14-‬דקות‪ .‬על הנבדק לבחור את המשפט המתאים ביותר לגביו‪ .‬למשל‪)4" :‬אני מרגיש עליז‬
‫לגבי העתיד; ‪)1‬אני מיואש מעט לגבי העתיד; ‪)2‬אני חושב שלעתיד יש מעט להציע לי; ‪)3‬אני חושב שהעתיד‬
‫נטול תקווה לחלוטין‪ 13 ".‬פריטים כוללים סימפטומים רגשיים וחשיבתיים של דיכאון‪ 0 ,‬פריטים‬
‫מתייחסים להיבטים גופניים ותפקודיים‪ .‬עבור כל פריט מקבלים ציון של ‪ .4-3‬נתוני מהימנות פנימית‬
‫טובים (‪ ,) 4.93-4.74‬אולם נתוני המהימנות חוזרת בינוניים (יש לזכור כי טכניקה זו אינה טובה להפרעות‬
‫רגשיות כמו דיכאון‪ ,‬שמעצם טבען אינן יציבות)‪ .‬הכלי מתוקף היטב למול מדידות אחרות של דיכאון (‪4.14-‬‬
‫‪ )4.91‬והבדלי המגדר מינימליים‪ .‬החיסרון היחיד הוא שקיפות הכלי‪.‬‬
‫‪ .4‬תהליכי ניטור עצמי‪:self monitoring procedures -‬‬
‫תפיסה מוטעית נפוצה של טיפול התנהגותי הוא של מטפל סמכותני‪ ,‬שמיישם תגמול ועונש על לקוח פסיבי‪,‬‬
‫אולם לרוב הטיפול ההתנהגותי מטרתו ללמד את הלקוח שליטה עצמית‪ .‬בתהליכי ניטור עצמי הלקוח בוחר‬
‫את מטרתו ומשתתף בפיקוח על התהליך ותיעוד התקדמותו לעבר המטרה‪ .‬השיטה יעילה בעיקר בטיפול‬
‫בדיכאון‪ ,‬שמאופיין בירידה משמעותית בהנאה מפעילויות‪ ,‬שגורמת להימנעות מפעולות‪ ,‬מה שמעצים את‬
‫הדיכאון‪ .‬זוהי ספירלה שהולכת ויורדת‪ ,‬אולם ניתן להחליפה בספירלה עולה‪.‬‬
‫חוקרים פיתחו את ‪ ,PES -pleasant events schedule‬שמטרתו כפולה‪ .1 :‬ניטור עצמי לתדירות פעולות‬
‫מהנות ולעוצמת ההנאה שחווים מהן‪ .‬הלקוח מדרג רשימת אירועים ‪ ,4-2‬הן לעוצמת ההנאה והן לתדירות‬
‫ביצוען‪ .‬התוצאה משמשת בסיס לתכנון הטיפול‪ .2 .‬ניטור של תהליך הטיפול‪ .‬הלקוח מזהה כ‪ 144-‬אירועים‬
‫שעשויים להיות מהנים‪ ,‬ומגביר את תדירותם‪ .‬לרוב‪ ,‬זה יוצר שיפור במצב הרוב ובסימפטומים נוספים של‬
‫דיכאון‪ .‬הכלי יעיל מאוד למטפל שרוצה ליישם את שיטת הניטור העצמי‪ ,‬מהימנות מבחן חוזר טובה‬
‫יחסית (‪ ,)4.17-4.01‬תוקף ניבוי מצוין ותוקף מבנה מבטיח‪.‬‬
‫כלי נוסף הוא ‪ ,BITS body image testing system‬שמטרתו להעריך דימוי גופני אצל אנשים עם בעיות‬
‫אכילה‪ .‬הלקוח משנה דמות ממוחשבת עד שהיא דומה לתפיסתו העצמית‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נעשה תהליך דומה‬
‫לדמות אידיאלית‪ .‬הפער בין שתי הדמויות מביע את דרגת שביעות הרצון מהגוף‪ .‬המהימנות סבירה‪.‬‬
‫תקפות מבנה מבטיחה מאוד‪ :‬מתאם טוב בין ה‪ BITS-‬לגודל גוף בפועל‪ ,‬בין ‪ BITS‬למדדים אחרים‬
‫לתפיסת גוף והיכולת של הכלי לנבא בעיות אכילה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫‪ .4‬הערכת התנהגויות לא מילוליות‪:‬‬
‫הצורה העדינה ביותר של תקשורת אנושית היא לא מילולית‪ ,‬אך הידע שלנו על הנושא אינו רב‪.‬‬
‫אינטראקציה ויזואלית‪ :‬מבטים זוהו מזמן כמפתח להיבטים נוספים של אישיות‪ ,‬אולם רק בעשורים‬
‫האחרונים התחילו לחקור יזימת מבט‪ ,‬שמירתו‪ ,‬נוחות עם‪ ...‬קשר ויזואלי הוא התנהגות חברתית שמהווה‬
‫סימן חזק מאוד‪ ,‬ונקבעת בדרכים מורכבות‪ ,‬ולכן יש קושי לבנות כלי שימדוד אינטראקציה ויזואלית‬
‫משמעותית באופן טוב‪ .‬אולם יש מספר הסכמות‪ :‬מבטים תכופים מסמנים חיבה; מבט הדדי ארוך‪ ,‬מסמל‬
‫אינטימיות; מוחצנים ובעלי ביטחון עצמי גבוה יוצרים קשר עין לעיתים תכופות יותר; מבט הופך אברסיבי‬
‫יותר כשאנשים צפופים או מדברים על נושא אינטימי; אנשים לא כנים מפחיתים קשר עין; נשים מביטות‬
‫יותר‪ ,‬אפילו כפעוטות; כמות המבט גבוהה בילדות‪ ,‬יורדת בהתבגרות ועולה אח"כ חזרה; אנשים עם נטייה‬
‫לשתף פעולה מביטים יותר בסיטואציות של שת"פ‪ ,‬ופחות בסיטואציות של תחרות; אנשים מסטטוס נמוך‬
‫מביטים יותר; אוטיסטים‪ ,‬סכיזופרניים ודיכאוניים נמנעים מלהביט‪ .‬כדי לפרש מבט יש להתחשב בהמון‬
‫גורמים‪ .‬יש לצרף את הידע הזה לעוד היבטים של תקשורת לא מילולית‪.‬‬
‫פרה‪-‬לינגוויסטיקה‪ :‬טון‪ ,‬קצב והיבטים לא מילוליים אחרים של דיבור‪ .‬לרוב‪ ,‬היבטים אלו חזקים יותר‬
‫מהמילים עצמן‪ .‬כדי לבחון את זה‪ ,‬תוכן הדיבור צריך להיות מופרד מהפרה‪-‬לינגוויסטיקה‪ ,‬ע"י אמצעים‬
‫שהופכים את המילים לחסרות משמעות‪ ,‬אך לא משנות היבטים אחרים (שיטת ‪ .)content filtered‬בניסוי‬
‫הקליטו מתמחים מסיימים סיור במרפאת אלכוהוליסטים‪ ,‬ועונים לשאלה "מה הייתה חווייתך?"‪ .‬שופטים‬
‫מיומנים דרגו את רמת הכעס‪ /‬סימפתיה‪ /‬חרדה‪ /‬ענייניות של כל מתמחה‪ .‬נאסף מידע לגבי הצלחת הרופא‬
‫בהנעת אלכוהוליסטים לקבל טיפול‪ ,‬ונמצא מתאם שלילי חזק בין רמת הכעס לאפקטיביות בטיפול‪.‬‬
‫הבעות פנים‪ :‬תקשורת לא מילולית מתּווכת בדר"כ ע"י הבעות פנים‪ .‬נעשו מאמצים רציניים לבנות כלי‬
‫למדידת הבעות פנים‪ ,‬ויוצרו שניים‪ .1 :‬מדידת הבעות פנים נראות‪ ,‬בעזרת מערכת קידוד‪ .‬הידועה ביותר‬
‫היא ‪ .FACS‬הכלי קשה ללמידה ולשימוש‪ ,‬כי הוא דורש צפייה חוזרת ונשנית בהבעה‪ ,‬בהילוך איטי‪ ,‬אולם‬
‫שופטים מיומנים מצליחים לקבוע הבעות במהימנות טובה‪ ,‬ולצפות מצבים רגשיים בדיוק די רב; ‪ .2‬מדידת‬
‫מטענים חשמליים של הפנים‪.‬‬
‫פרופיל רגישות לא מילולית‪ :PONS -profile of nonverbal sensitivity -‬מטרת הכלי לזהות מסרים לא‬
‫מילוליים‪ .‬המניע ליצירת הכלי היה אפקט הנסיין (ציפיית נסיין מהניסוי יוצרת הטיה של התנהגות‬
‫הנבדקים בכיוון הרצוי‪ ,‬למרות שאינו מבקש מילולית‪ .‬ההנחה היא כי האפקט מתרחש בשל מחוות לא‬
‫מילוליות)‪ .‬מטרת הכלי להעריך את יכולת הנבחן לפענח מידע לא מילולי מ‪ 11-‬ערוצים שונים‪ 3 :‬ויזואליים‬
‫(פנים‪ ,‬מרכז הגוף‪ ,‬כל הגוף)‪ 2 ,‬אודיטוריים (קול הדובר‪ ,‬בשתי טכניקות טשטוש תוכן שונות)‪ ,‬ו‪ 1-‬משולבים‪.‬‬
‫דמות מציגה ‪ 24‬מצבים רגשיים שונים‪ .‬מהימנות מבחן חוזר היא שולית‪ .‬תקפות עם אינדקסים אחרים של‬
‫רגישות בינאישית חיובית‪ ,‬ונמוכה עם היבטים קוגניטיביים‪ .‬מדובר בכלי טוב לרגישות לתקשורת לא‬
‫מילולית‪ ,‬אולם רצוי להשתמש בו רק למחקר‪ ,‬בשל המהימנות השולית של חלק מהערוצים‪.‬‬
‫הערכת אקולוגיה רגעית‪:ecological momentary assessement ,‬‬
‫שיטה המאפשרת לקבל בזמן אמיתית דיווח על מצבו של הלקוח בעולם האמיתי‪ .‬גישת ה‪ EMA-‬כוללת‬
‫נשיאת מכשיר בגודל כף יד‪ ,‬אלחוטי‪ ,‬המקושר למרכז מיחשוב‪ .‬המכשיר מצפצף מספר פעמים ביום (בשעות‬
‫לא קבועות‪ ,‬כדי למנוע ציפייה)‪ ,‬ומבקש דיווח על מספר היבטים‪ .‬כך נמנעים מהטיות זיכרון שונות‪ ,‬כמו‬
‫בולטות (אירוע רגשי נזכר טוב יותר)‪ ,‬אחרוניות (אירועים אחרונים נזכרים טוב יותר) וכו'‪ .‬מתקבל דיווח‬
‫אמין ומהימן יותר על מצב הלקוח‪ ,‬לא ניתן לזייף רצייה חברתית (כי ההגשה למטפל‪ /‬חוקר אינה מיידית‬
‫או ישירה)‪ ,‬וצופים כי שיעור ההיענות יהיה גבוה מאוד‪ ,‬בזכות ידידותיות המכשיר‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫מבחני השלכה‬
‫קבוצת מבחנים ללמידת האישיות בעזרת גירויים לא‪-‬מובנים‪ .‬הנבחן פוגש גירוי עמום‪ ,‬וההנחה היא שהוא‬
‫מגיב לפי צרכיו והבניותיו‪.‬‬
‫הנחת ההשלכה‪:‬‬
‫גורסת כי פירושים אישיים לגירויים עמומים בהכרח משקפים צרכים‪ ,‬מניעים וקונפליקטים לא מודעים‬
‫של הנבחן‪ .‬האתגר הוא לפענח את התהליכים האישיותיים העומדים בבסיס התשובות הייחודיות‬
‫והסובייקטיביות של כל נבחן‪.‬‬
‫כל תפיסה היא סוג של השלכה (תפיסת אובייקט‪ ,‬טעם‪ ,‬תחושת כאב וכו')‪ .‬תגובת אדם לגירוי היא קבועה‪,‬‬
‫ניתנת לניבוי‪ ,‬ואיננה מקרית‪ ,‬כלומר נובעת ממניעים פנימיים‪ .‬ההתנהגות הנצפית איננה רק דוגמה של‬
‫התנהגות האדם‪ ,‬אלא משקפת את אישיותו הפנימית וטווח רחב יותר של התנהגויות‪ .‬גישתם העקיפה של‬
‫המבחנים מבטיחה תגובות ספונטניות ומייצגות‪ .‬ככל שהגירוי פחות מובנה‪ ,‬קטן הסיכוי שהוא יגרור‬
‫תגובות התגוננות מצד המשיב‪.‬‬
‫אלפון למבחנים השלכתיים‪:‬‬
‫מקורות הטכניקה‪ :‬במאה ה‪ 17-‬גלטון פיתח מבחן של אסוציאציות למילים‪ .‬במקביל‪ ,‬אבינגהאוס השתמש‬
‫במבחן השלמת משפטים‪ .‬שניהם תכננו את הכלים כמדד לאינטליגנציה‪ ,‬אולם במהרה השיטות אומצו‬
‫לאבחון אישיות‪ .‬ב‪ 1744-‬בינה המציא את הבסיס להשלמת סיפורים ו‪ TAT-‬כשהשתמש בתגובות מילוליות‬
‫לתמונות כמדד לאינטליגנציה‪.‬‬
‫פרדוקס הפופולריות‪ :‬מתחילת המאה ה‪ 24-‬הפכו מבחנים אלו נפוצים יותר ויותר‪ .‬הפרדוקס הוא שקשה‬
‫להסביר את הפופולריות שלהם לנוכח התכונות הפסיכומטריות המפוקפקות‪.‬‬
‫מיון של טכניקות השלכתיות‪ :‬ישנם חמש קטגוריות‪ ,‬בהתבסס על אופי תגובות הנדרשות מהנבדק‪.‬‬
‫הטכניקה הראשונה היא סידור או בחירה של תמונות‪ .‬סוג זה עתיק ומיושן וכמעט שאינו נמצא בשימוש‪.‬‬
‫‪ .2‬אסוציאציות (לכתמי דיו או למילים)‪:‬‬
‫רורשאך‪:‬‬
‫‪ 14‬כתמי דיו פותחו על ידי רורשאך בתחילת מאה ‪ ,24‬מתוכם ‪ 4‬צבעוניים ו‪ 4-‬שחור לבן‪ .‬מיועד לגיל ‪4‬‬
‫ומעלה‪ ,‬אבל משמש בעיקר למבוגרים‪ .‬הבוחן יושב לצד הנבחן‪ .‬יש שני שלבים‪ .1 :‬אסוציאציות חופשיות‪-‬‬
‫הבוחן שואל על כל כרטיס "מה זה מזכיר לך?"‪ .‬ישנה ציפייה סמויה שהנבחן ייתן מספר תשובות לכל כתם‬
‫דיו‪ .2 .‬שלב הבהרה‪ /‬חקירה‪ -‬הבוחן מבקש הבהרות‪ .‬למשל‪ :‬לאיזה חלק בכתם מתייחסת התשובה‪ .‬קידוד‬
‫התשובות נשען על מאפייני שלב החקירה‪ .‬הקידוד דורש אימון רב מאוד‪ .‬רורשאך לא סיים לפתח את‬
‫שיטת הקידוד‪ ,‬אולם ממשיכי דרכו יצרו שיטות קידוד רבות‪ .‬שיטת הקידוד בעלת הבסיס האמפירי בטוב‬
‫ביותר היא שיטה אמריקאית‪ .comprehensive scoring system -‬לאור הקידוד ניתן לחשב מספר ציונים‬
‫סופיים‪ ,‬אולם הם אינם מספקים לצורך אבחון הפרעות שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬שיטת הניתוח של אקסנר מובנית‬
‫היטב‪ ,‬ויש נורמות‪ .‬זה פחות התרשמותי ולכן התוצאה תקפה יותר‪.‬‬
‫קשה לבדוק מהימנות ותקפות ויעילות קלינית של רורשאך‪ ,‬בגלל שמטרותיו אינן מוגדרות היטב‪ .‬חלק‬
‫מהחוקרים מתייחסים אליו כשיטה‪ ,‬ולא כאל מבחן‪ .‬העבירו ‪ 24‬פרוטוקולים של רורשאך לשופטים‬
‫מיומנים‪ 1 :‬סכיזופרנים מאושפזים‪ 1 ,‬התבקשו לזייף סכיזופרניה (בלי מידע)‪ 1 ,‬לזייף סכיזופרניה עם מידע‬
‫רב על המחלה‪ ,‬ו‪ 1-‬היו רגילים‪ 92% .‬מהסכיזו' המזויף עם מידע אובחנו כסכיזו'‪ 41% ,‬מהסכיזו' המזויף‬
‫בלי מידע‪ ,‬ו‪ 24%-‬מהנורמלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקרים עדכניים יותר (עם שיטת ‪ )ccs‬מצאו נתונים טובים יותר‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫כתמי דיו של הולצמן‪:‬‬
‫ניסה להתגבר על חסרונות הרורשאך‪ .‬פיתח העברה וקידוד פשוטים יותר‪ .‬יש לתת תשובה אחת בלבד לכל‬
‫אחד מ‪ 44-‬כרטיסים‪ .‬כל תשובה גוררת שתי שאלות‪ .1 :‬איפה בכתם האובייקט נראה? ‪ .2‬מה בכתם מזכיר‬
‫את האובייקט? שני טפסים מקבילים של המבחן מאפשרים בדיקת מהימנות‪ .‬שיטת הצינון מהימנה מאוד‪.‬‬
‫תקפות מבנה ביחס למבחני אישיות אחרים מתונה‪ ,‬אבל תומכת בשיטה כמסייעת לאבחון‪ .‬לאחרונה פותח‬
‫מבחן של ‪ 24‬כרטיסיות‪ ,‬שמסייע בייחוד לאבחן סכיזופרניים‪ .‬שיטת הציינון כוללת מתן נקודה אחת לכל‬
‫אחד מ‪ 4-‬ממצאים נורמליים‪ ,‬והורדת נקודה על כל אחד מ‪ 13-‬ממצאים סכיזופרניים‪ ,‬כך שציון שלילי‬
‫משמעו סכיזופרניה‪ ,‬וחיובי משמעו נורמלי (‪ -4‬צריך לבדוק לעומק)‪ .‬בבדיקת שופטים‪ 21 ,‬מ‪ 34-‬סכיזו'‬
‫אובחנו ככאלו ו‪ 20-‬מ‪ 34-‬נורמליים אובחנו ככאלו‪.‬‬
‫‪ .3‬השלמת משפטים או השלמת סיפורים‪:‬‬
‫מבחן רוטר‪:‬‬
‫מבחן השלמת משפטים‪ ,‬בו מציגים לנבדק סדרה של התחלות משפטים‪ ,‬ועליו לספק סיום‪ .‬דרכים לפרש‪:‬‬
‫‪ .1‬סובייקטיבי‪-‬אינטואיטיבי‪ ,‬אילו צרכים הושלכו‪ .2 .‬אובייקטיבי‪ -‬ממוצע ציונים שניתנים לכל משפט‪.‬‬
‫בכל סדרת משפטים יש מספר מסוים של נושאים‪ ,‬כאשר כל נושא עולה בסדרה גדולה של משפטים‪ ,‬על מנת‬
‫לספק הזדמנויות רבות להשלכה‪ .‬ישנם אינסוף מבחנים כאלו‪ ,‬רובם מפוקפקים מבחינת פסיכומטריקה‪.‬‬
‫הטוב ביותר הוא של אוניברסיטת וושינגטון‪ ,‬אולם מבחן רוטר הוא הנפוץ ביותר והאמפירי ביותר‪.‬‬
‫מבחן רוטר כולל ‪ 3‬טפסים (תיכון‪ ,‬קולג'‪ ,‬מבוגרים)‪ ,‬בכל אחד ‪ 44‬התחלות של משפטים‪ ,‬מרביתן בגוף‬
‫ראשון‪ .‬כל משפט מקבל ציון הסתגלות (‪-4‬טובה‪ ,‬עד ‪-1‬גרועה)‪ ,‬בהתבסס על ‪ 4‬סוגי תשובות‪ .1 :‬השמטה‪-‬‬
‫העדר תשובה‪ /‬תשובה קצרה ונטולת משמעות‪ -‬אין ניקוד‪ .2 .‬תשובה ניטרלית‪ -‬הצהרה עובדתית ללא‬
‫תכנים‪ -‬אין ניקוד‪ .3 .‬תשובת קונפליקט‪ -‬מצביע על עוינות או אומללות‪ .‬מזכה ב‪ 4/4/1-‬נקודות (לפי‬
‫עוצמה)‪ .4 .‬תשובה חיובית‪ -‬מצביעה על תקווה וגישה חיובית‪ .‬מזכה ב‪ 4/1/2-‬נקודות (לפי עוצמה)‪ .‬הציון‬
‫הסופי הוא שיקלול של שתי הקטגוריות האחרונות‪ ,‬ונע בין ‪ .4-244‬מהימנות טובה‪ ,‬גם כשהבוחן לא מיומן‪.‬‬
‫תקפות מבנה לחוסר הסתגלות (שזה מה שהמבחן מודד)‪ 14% :‬מנוער עברייני זוהה ככזה‪ 93% ,‬מנוער רגיל‬
‫זוהה ככזה‪ 04-144% ,‬ממכורי הסמים הכבדים זוהו ככאלו‪ .‬חולשתו ויתרונו של המבחן הוא בסיפוק ציון‬
‫יחיד להתייחסות‪ .‬מאפשר הערכה גסה של האישיות (מסתגל או לא)‪ .‬חשוף להטיות רצייה חברתית‪.‬‬
‫מבחן רוזנצווייג‪:‬‬
‫בדיקת תסכול בתמונות‪ .‬השלכה חלקית‪ ,‬כי הנבדק מתבקש לתת תגובה מילולית לגירוי מובנה מאוד של‬
‫תמונה ברורה‪ +‬מלל‪ 3 .‬טפסים (ילדים‪ ,‬מתבגרים‪ ,‬מבוגרים)‪ .‬כל טופס כולל ‪ 24‬תמונות קומיות של מצבים‬
‫מתסכלים‪ ,‬של שני אנשים‪ .‬אחד אומר משהו‪ ,‬והשני צריך להשלים‪ .‬מטרת המבחן להעריך את תגובת‬
‫האדם למצבי תסכול‪ -‬מכשול בדרך לסיפוק צורך‪ .‬ידוע כי התגובה היא אגרסיבית‪ ,‬אולם המבחן בודק את‬
‫כיוון האגרסיביות‪ -‬לסביבה‪ ,‬לעצמי או לאובייקט דמיוני; ואת סוג האגרסיביות‪ -‬למכשול‪ ,‬להגנת אגו או‬
‫לפתרון בעיה‪ .‬על כן‪ ,‬הציינון כולל ‪ 7‬קטגוריות (‪ ,)3*3‬ולכל קטגוריה מחשבים שכיחות‪ .‬בנוסף מחשבים‬
‫מדדים של כיוון וסוג ומדד קונפורמיות‪ .‬ניתן גם לפרשנות סובייקטיבית‪ .‬מהימנות בין שופטים גבוהה‪,‬‬
‫אולם מהימנות מבחן חוזר שולית‪ .‬מתאים יותר למחקר מאשר להערכת אישיות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫‪ .4‬הבניית סיפורים או רצפים‪:‬‬
‫‪:TAT‬‬
‫‪ 34‬תמונות‪ ,‬של מגוון תימות ונושאים‪ ,‬בשחור לבן‪ ,‬וכרטיס אחד ריק‪ .‬בכל כרטיס אדם אחד או יותר‪.‬‬
‫הנבחן מתבקש לספר סיפור על התמונה‪ -‬מה קרה קודם? מה עכשיו? מה בעתיד? מחשבות ורגשות של‬
‫דמויות‪ ...‬פותח ע"י הנרי מורי במטרה להעריך את מערכת הצרכים והלחצים שפיתח‪ .‬שיטת הציינון אינה‬
‫סטנדרטית‪ ,‬ויש שיטות רבות‪ ,‬לכן נוהגים לכנות את הכלי "שיטה" ולא "מבחן"‪ .‬הפרשנות היא קלינית‪-‬‬
‫איכותנית של הסיפורים‪ .‬קשה להעריך תכונות פסיכומטריות בגלל סובייקטיביות הציינון‪.‬‬
‫מבחני הבנייה לילדים‪ 14 :CAT-‬תמונות בע"ח בפעילות אנושית‪ ,‬לגילאי ‪( 3-14‬מתוך הנחה שילדים יזדהו‬
‫בקלות עם בע"ח)‪ .‬אין נתונים פסיכומטריים‪ .‬הניתוח נעשה לפי ‪ 14‬קריטריונים קבועים מראש (גיבור‪,‬‬
‫נושא‪ ,‬צרכים‪ .)...‬גרסאות נוספות‪ :‬לאפריקאיים‪ -‬דמויות שחורות‪ ,‬ושונו גם המצבים והבעות הפנים‪ ,‬כך‬
‫שזה כלי חדש‪ .‬פותח גם להיספנים‪ ,‬במצבים עירוניים‪ .‬מהימנות לא טובה‪ ,‬אבל ניבוי טוב להתפתחות אגו‪.‬‬
‫מבחן השלכת תמונות‪:PPT-‬‬
‫ניסיון מבורך לבנות כלי עם תכונות פסיכומטריות טובות‪ .‬מפתחיו טענו כי ה‪ TAT-‬מושך סיפורים שליליים‬
‫ומלנכוליים בגלל העיצוב שלו‪ .‬ה‪ PPT-‬משתמש בתמונות אומנות מודרנית‪ ,‬ואכן מניב סיפורים מלאי רגש‬
‫חיובי ופעלתנות ביחס ל‪ ,TAT-‬עם דגש על יחסים בינאישיים‪ ,‬ולא תוך‪-‬אישיים‪ ,‬המציירים תמונה בריאה‬
‫יותר‪ .‬ה‪ PPT-‬הבחין טוב יותר מ‪ TAT-‬בין סכיזופרניים לדיכאוניים לנורמליים‪.‬‬
‫‪ .5‬הבעה בעזרת ציור או משחק‪:‬‬
‫ציור אדם‪:‬‬
‫גודאנוף (‪ )1721‬פיתח ככלי להערכת אינטליגנציה‪ ,‬אולם המבחן אומץ להערכת אישיות‪ .‬מבקשים מהנבחן‬
‫שיצייר אדם‪ .‬אח"כ אדם מהמין השני‪ .‬בסוף‪ -‬שיספר סיפור על כל אחד‪ .‬הפרשנות אינטואיטיבית‪ .‬ההנחה‬
‫היא שהנבחן משליך על המין שלו את עצמו ומשאלות מותרות‪ ,‬ועל המין הנגדי משאלות אסורות‪ .‬נעשו‬
‫מעט ניסיונות לתקף את הפרשנות הזו‪ ,‬ומעבר לאיכות הציור הכללית (ירודה= קשיי הסתגלות)‪ ,‬אין‬
‫תמיכה‪ .‬שימוש מושכל במבחן הוא לזיהוי ילדים עם בעיות רגשיות או התנהגותיות‪.‬‬
‫ציור בית‪-‬עץ‪-‬אדם ‪:HTP‬‬
‫הנבדק מתבקש לצייר בחופשיות את כל הנ"ל‪ ,‬פעם בעיפרון ופעם בצבעים‪ .‬לאחר הציור יש שלב הבהרה‪ ,‬בו‬
‫הנבדק עונה על ‪ 14‬שאלות לגבי הציורים‪ .‬פותח במקור למדידת אינטליגנציה‪ ,‬ואומץ להערכת אישיות‪.‬‬
‫ההנחות העומדות בבסיס הפרשנות‪ .1 :‬הבית מסמל חיי משפחה ויחסים במשפחה‪ .2 .‬העץ מסמל תפיסת‬
‫הסביבה ע"י הנבדק‪ .3 .‬האדם מסמל יחסים בינאישיים‪ .‬ניסיונות לתיקוף נחלו כישלון חרוץ!‬
‫הפרדוקס ההשלכתי‪:‬‬
‫כיצד ניתן להסביר את הפופולריות של הכלים לנוכח המהימנות והתקפות הלוקות בחסר?‬
‫‪ .1‬אשליית התקפות‪ -‬נוטים להיצמד לסטריאוטיפים‪ ,‬ולהתעלם מהעובדות‪ .‬מבחינים רק במקרים‬
‫שתואמים להשערת ההשלכה‪ ,‬ולא לאלו שמנוגדים‪.‬‬
‫‪ .2‬השימוש נעשה לעיתים כחלק מטיפול‪ ,‬לא לאבחון‪ .‬בעקבות המבחן‪ ,‬המטפל מעלה השערות‪ ,‬ואת‬
‫רובן פוסל אח"כ במהלך הטיפול‪ ,‬אבל זה כלי עזר לחשיבה טיפולית‪.‬‬
‫גרפולוגיה‪:‬‬
‫‪23‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫מהי גרפולוגיה?‬
‫המונח גרפולוגיה מורכב משתי מילים יווניות‪ :‬גרפו (=כתב)‪ ,‬לוגיה (=תורה)‪ .‬כתב היד משמש כאמצעי‬
‫תקשורת להעברת מידע‪ ,‬אשר מתאפשרת על‪-‬ידי השימוש המוסכם בתקן הצורני של האלף‪-‬בית‪ ,‬כפי‬
‫שנלמד בבית‪-‬הספר‪ .‬התקן הצורני משמש בסיס‪ ,‬שבהשוואה אליו ניתן לעמוד על ההבדלים והמאפיינים‬
‫הייחודיים בכתב‪-‬היד המסוים‪ .‬גרפולוגיה אינה נחשבת "מבחן"‪ ,‬אלא "אבחון"‪ ,‬וזאת משום שמבחן נערך‬
‫על בסיס קנה מידה של "אמת" מול "שגיאה"‪ ,‬ואילו בכתב היד‪ ,‬כל אדם סוטה מהתקן הצורני בעוצמות‬
‫שונות הנקבעות על פי אישיותו‪ .‬סטייה זו אינה "שגיאה" אלא אפיון אישיותי‪.‬‬
‫הגרפולוגיה שואפת לפרש את כתב היד ולהסיק מכתב היד על תכונותיו ומאפייניו של האדם‪ .‬הרציונל לכך‪:‬‬
‫כתב היד הוא ביטוי של צורת של התנהגות מסוימת ‪ -‬כתיבה‪ .‬זוהי תנועה אקספרסיבית המבטאת בצורה‬
‫כלשהי אישיות הכותב‪ ,‬תכונותיו וכישוריו‪ ,‬כפי שעושות זאת טכניקות השלכתיות אחרות (כגון מבחן‬
‫ציורים‪ ,‬בנדר)‪ .‬יש החושבים שזהו כתב ה"מוח"‪ ,‬שבעזרתו באות לידי ביטוי תכונות אישיות ומחשבות וכי‬
‫הוא מאחד ביטוי מוטורי והשלכתי‪.‬‬
‫שימושי הגרפולוגיה‬
‫‪ .1‬תעסוקתי‪ :‬ברירה ומיון של מועמדים לתעסוקה; הכוון וייעוץ תעסוקתי לבחירת מקצוע‪.‬‬
‫‪ .2‬קרימינולוגי‪ :‬חקר כתב היד של עבריינים ובניית קנה מידה לאבחון של שיפוט מוסרי ואמינות של‬
‫אדם בממדים שונים (נאמנות‪ ,‬מהימנות דיווח‪ ,‬שמירת סוד‪ ,‬יושר בענייני כספים וכו')‪.‬‬
‫‪ .3‬משפטי‪ :‬השוואת מסמכים (כתבי יד‪ ,‬חתימות) ואיתור זיופים לצורך הכרעה בסוגיות משפטיות‬
‫(מחלוקות על צוואה‪ ,‬צ'קים וכו')‪ .‬השימוש הזה מאוד מדעי‪ ,‬יש כלים מעבדתיים לזיהוי תאריך‬
‫כתיבת המסמך‪ ,‬מה נעשה קודם על גבי המסמך (למשל‪ -‬חתימה או כתיבה) וכו'‪.‬‬
‫‪ .4‬קלינית‪ :‬אבחון הפרעות נפשיות באמצעות כתב היד‪.‬‬
‫‪ .4‬רפואית‪ :‬אבחון מחלות גופניות באמצעות כתב היד‪.‬‬
‫‪ .1‬חינוכית‪ :‬בדיקת התפתחות כתיבה של ילדים ונוער ע"מ לזהות לקות למידה או הפרעת התנהגות‪.‬‬
‫השימוש בגרפולוגיה נפוץ בישראל ובמדינות אירופה‪ ,‬ופחות בארה"ב (בדומה לטכניקות השלכה אחרות)‪.‬‬
‫העברה וציינון‪:‬‬
‫תנאים מקדימים לבדיקת כתב יד‬
‫על הכותב לשבת בצורה נוחה על כסא המוצב מול שולחן כתיבה; לכתוב בעט כדורי‪ ,‬המאפשר ביטוי גרפי‬
‫נוח ומשוחרר; להשתמש בדפים חלקים בגודל מקובל‪ ,‬אחרת עשויים להיות שינויים בכתב שמקורם‬
‫בניסיון להסתגל לגודל דף חדש; לכתוב טקסט חופשי בכתיבה רציפה‪ ,‬כאשר אין חשיבות לתוכן הדברים‬
‫הנכתבים‪ .‬אבחון המבוסס על כתבי יד מועתקים או מוכתבים הינו בעייתי‪ ,‬משום שהעתקה והכתבה‬
‫גורמות לכתיבה מכניסטית; לצרף חתימה בסוף המסמך‪ .‬החתימה חיונית‪ ,‬שכן היא מאפשרת לאדם‬
‫להתבטא באופן אקספרסיבי ללא תלות באילוצי תקן כתיבה; לכתוב בשפת האם בה הוא רגיל להתבטא‪.‬‬
‫על הכותב לדווח על מצב בריאותו‪ ,‬על לקויות למידה או על בעיות מוטוריות; יש לדעת באיזו יד כותב‬
‫הנבדק‪ ,‬משום שקיים הבדל בזוית הכתיבה בין ימניים לשמאליים; יש לקבל מספר כתבי יד מהכותב‪ ,‬שכן‬
‫כל כתב יד משקף מצב מנטלי הקשור לתוכן‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אבחון מעמיק מצריך בדיקה של כתבי יד‬
‫מתקופות שונות בחייו של האדם לצורך בחינת השינויים שחלו באישיותו לאורך השנים; במקרים בהם‬
‫נדרש אבחון מעמיק יש הנוהגים להעביר מבחנים פסיכוגרפיים משלימים‪ ,‬כגון ווארטג‪ ,‬ציורים ועוד‪.‬‬
‫סימני כתב היד‬
‫‪24‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫סימני כתב היד (כ‪ 34-‬במספר) מתחלקים לשלוש קבוצות אפיון‪:‬‬
‫‪ .1‬סימני התנועה‪ ,‬כמו‪ :‬מהירות הכתיבה; תנועתיות‪ -‬רפויה‪ ,‬מתפרצת‪ ,‬מבוקרת‪ ,‬מסוגננת‪ ;...‬חיבור‬
‫אותיות‪ -‬מרובה (חיבור ‪ 4‬אותיות‪ /‬חיבור מילים)‪ ,‬בינוני‪-‬מועט (חיבור ‪ 2‬אותיות)‪ ,‬חסר; לחץ הכתיבה‪.‬‬
‫‪ .2‬סימני הצורה‪ ,‬כמו‪ :‬צורת הקו‪ -‬קמור‪ ,‬קעור‪ ,‬ישר‪ ,‬חוטי‪ ,‬רוטט; נפח האות‪ -‬גדול‪ ,‬בינוני‪ ,‬קטן; עיצוב‬
‫האות‪ -‬תקן‪ ,‬שלד‪ ,‬פישוט‪ ,‬העשרה‪ ,‬קישוט; קריאּות‪.‬‬
‫‪ .3‬סימני הארגון על הנייר‪ ,‬כמו‪ :‬מרווחים בין אותיות‪/‬מילים‪/‬שורות; כיוון שורה‪ -‬ישר‪ ,‬מפותל‪ ,‬עולה‪,‬‬
‫יורד‪ ,‬קמור‪ ;...‬שוליים‪ -‬גדולים‪ ,‬בינוניים‪ ,‬קטנים‪ ,‬ישרים‪ ,‬מפותלים‪ ,‬מתרחבים‪ ,‬משוננים‪.‬‬
‫‪ .4‬תוספות‪ :‬פיסוק וניקוד‪ -‬מוגזם‪ ,‬תקין‪ ,‬חסר; מחיקות‪ -‬מלאות‪ ,‬חלקיות‪ ,‬קווי מחיקה ועוד‪.‬‬
‫גישות לניתוח גרפולוגי‬
‫‪ .1‬גישה אנליטית‪ /‬אטומיסטית – אבחון על פי סימנים בכתיבה‪ .‬מדידה אובייקטיבית של סימנים‬
‫ספציפיים בכתב היד (למשל גובה האות או שיפועה)‪ ,‬וקשירת סימנים אלה לתכונות אישיות מסוימות‪.‬‬
‫‪ .2‬גישה הוליסטית‪ /‬גשטליסטית – אבחון מתוך התרשמות כללית מכתב ידו‪ .‬גישה אינטואיטיבית יותר‪,‬‬
‫המתייחסת לכתב היד השלם‪ ,‬מעבר למרכיביו הבודדים‪.‬‬
‫‪ .3‬גישה משולבת‪ /‬אקלקטית – שימוש באלמנטים הלקוחים משתי הגישות‪ .‬השיטה הנפוצה ביותר‪.‬‬
‫הנחת היסוד‪ :‬האבחון הגרפולוגי ח ייב להתבסס על כל מרכיבי כתב היד ועל יחסי הגומלין בין סימניו‪.‬‬
‫אין לפרש שום סימן של כתיבה באופן מבודד! הכרחי לשלב בין אבחון אנליטי לבין אבחון הוליסטי‪.‬‬
‫המידע שניתן להפיק מכתב היד‪ :‬טמפרמנט‪ -‬דפרסיה‪ ,‬בטחון עצמי; תכונות מנטליות‪ -‬אינטליגנציה‪,‬‬
‫זיכרון‪ ,‬יכולת אנליטית; תכונות חברתיות‪ -‬אקסטרוברטיות‪ ,‬דומיננטיות‪ ,‬עקשנות‪ ,‬הומור; תכונות עבודה‪-‬‬
‫מנהיגות‪ ,‬דיוק‪ ,‬ארגון‪ ,‬סגנון ביצוע; תכונות מוסריות‪ -‬נדיבות‪ ,‬אנוכיות‪ ,‬שיפוט מוסרי‪ .‬מרכיב שהגרפולוגיה‬
‫מתיימרת להיות ייחודית בחשיפתו‪ .‬מידע שלא ניתן להפיק‪ :‬מין‪ ,‬גיל‪ ,‬כל מידע עתידי‪/‬נבואי זה או אחר‪.‬‬
‫יתרונות הגרפולוגיה ככלי מיון‬
‫‪ ‬תוקף נראה גבוה – פענוח כתב היד נתפס כפעולה אפשרית באופן עקרוני‪.‬‬
‫‪ ‬העברה פשוטה‪ ,‬מהירה וזולה יותר משימוש בסוללת מבחנים פסיכולוגיים‪.‬‬
‫‪ ‬הטכניקה אינה דורשת מאמץ מיוחד מהנבדק‪ ,‬ונתפסת כפחות מאיימת מאשר מבחנים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬כתב יד הוא פעולה טבעית של האדם‪ ,‬וקשה מאוד לזייף אותו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬המועמדים מתקשים לדעת‬
‫מה בדיוק מחפשים בכתב שלהם‪ ,‬ולכן מופחת האפקט של רצייה חברתית וניהול רושם‪.‬‬
‫החיסרון העיקרי‪ :‬סוגיית הביסוס המדעי של השיטה‪.‬‬
‫נתונים פסיכומטריים‪:‬‬
‫מהימנות‬
‫‪ ‬מהימנות הכתב – יציבות ועקביות של כתב היד של אדם לאורך זמן‪ .‬למרות שקיימת שונות מסוימת‬
‫בכתב היד מעבר לזמן ולמצבים שונים‪ ,‬הנחת היסוד היא שהמשתנים הגרפיים מופיעים באיכות דומה‬
‫בדגימות כתב שונות‪ .‬מקדמי מהימנות‪( 4.49-4.04 :‬ממוצע‪.)4.94 :‬‬
‫‪ ‬מהימנות בתוך‪-‬שופט – עקביות השיפוט של גרפולוג מסוים לאורך זמן – האם המסקנות שמסיק‬
‫גרפולוג מתוך אותו כתב יד כשהוא בוחן אותו בזמנים שונים דומות‪ .‬נמצאה מהימנות בינונית‪.‬‬
‫‪ ‬מהימנות בין שופטים – הסכמה בין גרפולוגים על פירוש של כתב יד מסוים‪ .‬דוגמאות למחקרים‪:‬‬
‫חוקר‬
‫שנה‬
‫מהלך המחקר‬
‫מהימנות‬
‫‪25‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫קימבל‬
‫‪ 2 1794‬גרפולוגים בדקו ‪ 32‬כתבי יד‬
‫‪4.93‬‬
‫רמתי‬
‫‪ 1 1701‬גרפולוגים דירגו כתבי יד של ‪ 14‬חיילים שיועדו לקורס קצינים‬
‫‪4.21-4.39‬‬
‫פלוג‬
‫‪ 3 1701‬גרפולוגים דירגו כתבי יד של ‪ 40‬מועמדים לתפקיד בבנק על פי מספר‬
‫תכונות אישיות‬
‫‪4.34‬‬
‫בראל‬
‫‪ 0 1704‬גרפולוגים דירגו כתבי יד על ‪ 14‬ממדי אישיות‬
‫‪4.33-4.11‬‬
‫נבו‬
‫‪ 2 1701‬גרפולוגים דירגו ‪ 14‬כתבי יד על פי פרמטרים גרפולוגיים‬
‫‪4.04-4.77‬‬
‫הסבר שניתן לשונות הממצאים (טווח רחב של מהימנויות)‪ :‬נבו (‪ )1701‬חילק את המשתנים הגרפולוגיים‬
‫לשלוש קבוצות מובחנות‪:‬‬
‫‪ ‬מדדים גרפומטריים – מדדים שניתן למדוד באופן מדויק יחסית‪ ,‬כמו מרחקים בין שורות‪ /‬מילים‪/‬‬
‫אותיות‪ ,‬גודל אותיות וכו'‪ .‬בקבוצה זו מרבית מקדמי המהימנות שנמצאו נעים בטווח ‪.4.94-4.74‬‬
‫‪ ‬מדדים התרשמותיים – מדדים הנבחנים בתהליך של שיפוט סובייקטיבי‪ ,‬כמו מהירות הכתב‪ ,‬דרגת‬
‫הקישור‪ ,‬צורת האות‪ ,‬הארגון‪ ,‬התנועה וכו'‪ .‬בקבוצה זו רוב מקדמי המהימנות נעים בין ‪ 4.44‬ל‪.4.04 -‬‬
‫‪ ‬מדדים גרפודיאגנוסטיים – שיפוט כולל של תכונות אישיות כמו יציבות רגשית‪ ,‬רגישות‪ ,‬חברותיות‬
‫וכו'‪ .‬בקבוצה זו רוב מקדמי המהימנות נמוכים יותר ונעים בטווח שבין ‪ 4.34‬ל‪.4.14 -‬‬
‫תקפות‪:‬‬
‫‪ ‬תוקף תוכן – האם דגימת הכתב הספציפית משקפת את עולם ההתנהגות שהיא אמורה לייצג‪.‬‬
‫‪ ‬תוקף מבנה – האם סימני כתב היד אכן משקפים מבנים פסיכולוגיים‪.‬‬
‫‪ ‬תוקף ניבוי – ניבוי תכונות או התנהגויות מתוך כתב היד‪ ,‬למשל לצרכי מיון והערכת עובדים‪ .‬מרבית‬
‫המחקרים עסקו בתוקף ניבוי‪ ,‬ובכך תרמו בעקיפין גם לחקר תוקף המבנה‪.‬‬
‫שיטות לבחינת תוקף הגרפולוגיה‪:‬‬
‫‪ ‬השוואה בין ממצאים מאבחון גרפולוגי לאלו הנגזרים מכלי פסיכולוגי‪.‬‬
‫‪ ‬סיווג – ניתנים לגרפולוגים כתבי‪-‬יד של נבדקים המשתייכים לקבוצות מובחנות זו מזו באופן קיצוני‪,‬‬
‫ומבקשים לסווגם לקטגוריות‪ .‬את הערכותיהם משווים להערכה דומה שנעשתה בכלים פסיכולוגיים‪.‬‬
‫חסרון שתי השיטות‪ :‬מבחנים פסיכולוגיים רבים‪ ,‬בפרט מבחני אישיות‪ ,‬חסרים תוקף ומהימנות‪ ,‬ולכן‬
‫אינם יכולים לשמש בסיס להשוואה‪.‬‬
‫‪ ‬סימן‪-‬תכונה – מדידת סימני כתב יד ספציפיים (זווית הכתיבה‪ ,‬גודל הכתב‪ ,‬מרחק בין מילים וכד')‪,‬‬
‫וקישור הערך הכמותי שניתן להם למשתני אישיות‪ .‬חסרון‪ :‬לא תמיד ברור מהם הסימנים בהם‬
‫משתמש הגרפולוג‪ ,‬במיוחד בשיטה ההוליסטית‪.‬‬
‫‪ ‬זיווג – על הגרפולוג להתאים בין כתבי יד לבין תיאורי אישיות מוכנים שנכתבו על הכותבים (בד"כ על‪-‬‬
‫ידי פסיכולוגים)‪ .‬חסרונות‪ :‬זיווג מוטעה אחד גורר בהכרח זיווג מוטעה נוסף; נבדקים בעלי תכונות‬
‫קיצוניות‪ ,‬בייחוד במדגם קטן‪ ,‬הדבר מסייע לזיווגים נכונים; מקרים בהם הגרפולוג מסכים לחלק‬
‫מסוים של תיאור האישיות ואינו מסכים עם החלק האחר‪.‬‬
‫‪ ‬דירוג – על הגרפולוג להסיק מתוך כתב היד על מיקומו של הכותב על גבי רצף מספרי המייצג טווח של‬
‫אישיות מסוימת‪ .‬המתאמים בין דרוגים אלו לבין דרוגים המתקבלים ממקורות אחרים (מכרים‪,‬‬
‫ממונים‪ ,‬חברים) מהווים אינדיקציה לתוקף‪ .‬חסרונות‪ :‬האבחון הגרפולוגי הזה פשטני ולא משקף‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מבחני אישיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מבחנים מובנים‪ ,‬מבחני התנהגות‪ ,‬מבחני השלכה‪ ,‬גרפולוגיה‬
‫‪ ‬זיווג המבוסס על דירוג – נותנים לשופטים‪ ,‬המכירים היטב את הנבדק שעליו נכתבו תיאורי אישיות‬
‫(המבוססים על אבחון גרפולוגי)‪ ,‬לדרג את תיאורי האישיות על‪-‬פי מידת דיוקם בתיאור (בסקלה‬
‫מספרית)‪ .‬רק תיאור אישיות אחד מתוך כל תיאורי האישיות הניתנים לשופטים נכתב על הנבדק שהם‬
‫מכירים‪ .‬מיקום דירוגם של תיאורי האישיות מהווה אינדיקציה לתוקף האבחון הגרפולוגי‪ .‬יתרונות‪:‬‬
‫התוצר של הגרפולוגים הינו תיאור אישיות שלם‪ ,‬ולא רק דרוג על סולמות; דירוגי השופטים את‬
‫תיאורי האישיות הינם בלתי תלויים‪ ,‬כך שכל שופט מדרג תיאורי אישיות המתייחסים לנבדק אחד‬
‫שהוא מכיר; להבדיל משיטת הזיווג‪ ,‬בה ניתן להציג זיווג כמוצלח‪/‬לא מוצלח (דיכוטומי)‪ ,‬בשיטה זו‬
‫ניתן להציג את התוצאות על ספקטרום רחב יותר‪ ,‬תוך הצגת מקדם סטטיסטי‪ ,‬המשקף את התוקף‪.‬‬
‫דוגמאות למחקרי תוקף‪:‬‬
‫חוקר‬
‫שנה‬
‫מהלך המחקר‬
‫מתאם‬
‫קימל & ‪ 1711‬השוואה בין הערכת גרפולוג את המימד "ביטחון עצמי" של נבדקים לבין ‪4.22‬‬
‫ורטהיימר‬
‫הערכותיהן של שתי פסיכולוגיות המכירות את הנבדקים‬
‫רמתי‬
‫‪ 1701‬השוואה בין הערכות גרפולוגים את הצלחתם של נבדקים בקורס קצינים ‪4.24‬‬
‫בצה"ל לבין הציון הסופי בקורס‬
‫דרורי‬
‫‪ 1701‬גרפולוגית דירגה ‪ 14‬מועסקים בארגון תעשייתי גדול על פי ‪ 13‬ממדי ‪4.13-‬‬
‫‪4.44‬‬
‫אישיות‪ .‬דירוג זה הושווה להערכות ממונים‪.‬‬
‫בן שחר‬
‫‪ 1701‬גרפולוגים דירגו עובדי בנק‪ ,‬פסיכולוגית דירגה את ממדי האישיות ‪4.24-‬‬
‫‪4.34‬‬
‫בהסתמך על המידע הביוגרפי שלהם‪ .‬השוו להערכות ממונים‪.‬‬
‫‪ ‬ממצאי התוקף אינם אחידים!‬
‫‪ ‬רוב הממצאים הצביעו על תוקף נמוך‪-‬בינוני של האבחון הגרפולוגי‪ .‬ניתוחים מטה‪-‬אנליטיים שנעשו‬
‫הצביעו על מתאמים בשיעור שנע בין ‪ 4.14‬ל‪.4.24 -‬‬
‫‪ ‬ביקורת נגד המחקרים‪ :‬מרבית המחקרים לקו בבעיות מתודולוגיות‪ ,‬כגון‪ :‬שימוש בגרפולוג יחיד;‬
‫קיצוץ תחום; הכשרה לא מספקת של גרפולוגים; העדר היכרות מספקת של הגרפולוגים עם‬
‫הקריטריון; שימוש בכתבי יד שתוכנם מסגירים את תכונות הכותב; המחקרים בודקים את‬
‫הגרפולוגים ולא את הגרפולוגיה‪ ,‬כלומר לא בדקו השערות גרפולוגיות‪ ,‬אלא תוצאות של גרפולוגים!!‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫אין הצדקה מדעית לשימוש בגרפולוגיה ככלי מיון בלעדי‪ ,‬אך אולי יש מקום לשלבה ככלי תומך החלטה‪.‬‬
‫האם שווה להשקיע בזה? לא‪ -‬כתיבה ידנית הולכת ונעלמת‪ .‬אם אין אימון בכך‪ ,‬זה לא יעיד על אישיות;‬
‫התועלת השולית קטנה‪ .‬זו בדיוק אותה תרומה כמו מבחני בנדר‪-‬ציורים וכו'‪ ,‬אבל הם יותר סטנדרטיים;‬
‫נתוני התקפות אינם גבוהים מספיק‪.‬‬
‫‪27‬‬