‫*‬ ‫פרח לזאב‬ ‫עשרה מפתחות ליצירת תכנית התנדבות אפקטיבית‬ ‫מאת דובי ארבל‬ ‫**‬ ‫הצעה לעשרה מפתחות להצלחת תכניות התנדבות דר ניתוח שלושה פרויקטי‬ ‫התנדבותיי שבה מעורבי בני נוער וצעירי‬ ‫המאמר התפרסם בספר "מישהו להתנדב אתו ‪ -‬התנדבות ובני נוער מתנדבים‬ ‫במאה ה‪ ,"21-‬בעריכת משה גרומב‪ ,‬פרופ' ציפורה מגן ורמי סטויצקי‪.‬‬ ‫הוצאת נדב‪2011 ,‬‬ ‫אפתח בשלושה תיאורי קצרי‪ ,‬כל אחד מפרויקט התנדבותי אחר אשר הייתה לי הזכות להיות שות‬ ‫ביצירתו‪" :‬פרח לניצול"‪ – 1‬בני נוער מתנדבי אצל ניצולי שואה; "דר אר"‪ – 2‬תכנית התנדבותית בית‬ ‫ספרית בגימנסיה העברית "הרצליה" ו"הל"ב במשפט"‪ – 3‬סטודנטי למשפטי מעניקי סיוע משפטי‬ ‫לנזקקי‪.‬‬ ‫בעת סקירת המפתחות להצלחת תוכניות התנדבות‪ ,‬השתמשתי בדוגמאות מפרויקטי אלה‪ ,‬ולכ"‬ ‫מצאתי לנכו" לתאר אות תחילה בסגנו" סיפורי‪.‬‬ ‫המעונייני בכ‪ ,‬יכולי לדלג על שני העמודי הראשוני ולהגיע ישר למפתחות להצלחה‪.‬‬ ‫"פרח לניצול" בני נוער מתנדבי אצל ניצולי שואה‬ ‫"פרח לניצול" היא תכנית התנדבותית שבמסגרתה מבקרי בני נוער‪ ,‬סטודנטי‪ ,‬חיילי ומבוגרי אצל‬ ‫ניצולי שואה‪ .‬התכנית מנוהלת על ידי הקר" לרווחה לנפגעי השואה בישראל )ע"ר( ופועלת משנת ‪.2003‬‬ ‫מלכתחילה‪ ,‬הוקצה כוח אד מקצועי לניהול התכנית‪ ,‬שהכשרתו הייתה בתחו החינו ו‪/‬או העבודה‬ ‫הסוציאלית‪ .‬המפגש בי" בני הנוער לניצולי השואה יוצר קשר בי" עול יהודי שאיננו עוד לבי" דור‬ ‫ההמש שבאחריותו ועל כתפיו המשכיות הע היהודי ומדינת ישראל‪ .‬זוהי‪ ,‬למעשה‪ ,‬ההזדמנות‬ ‫האחרונה למנוע את ניתוק שרשרת הדורות ע ניצולי השואה אשר מש שני ארוכות לא סיפרו את‬ ‫סיפור‪.‬‬ ‫התכנית מורכבת ומאתגרת‪ ,‬ה" מבחינת איתור הניצולי והסכמת להשתת בתכנית בשל גיל‪ ,‬מצב‬ ‫הבריאותי וכבוד )"אינני צרי עזרה"(‪ ,‬ה" מבחינת גיוס בני הנוער )"מעדיפי להתנדב במד"א או בצער‬ ‫בעלי חיי‪ ,‬מאשר ללכת ולבקר זקני"(‪ ,‬הדרכת ושימור לאור הדר‪.‬‬ ‫*‬ ‫מאמר זה מוגש לזאב פקטור יבל"א‪ ,‬שריד אושווי)‪ .‬פקטור משמש מזה כעשור וחצי כיו"ר הקר" לרווחה לנפגעי‬ ‫השואה בישראל‪ ,‬ומקדיש כל עיתותיו למע" אחיו ואחיותיו ניצולי השואה אשר דווקא בזקנות עומדי בפני‬ ‫משברי קשי‪ .‬פקטור משקיע בעזרה לניצולי את כל זמנו‪ ,‬כוחו‪ ,‬שכלו ומשאביו‪ .‬ככל שנחו) – הוא מוכ"‬ ‫לתת א את ליבו כדי לסייע לה‪ .‬בכ‪ ,‬הוא מציב לנו דוגמא למימוש הער היהודי העתיק "ואהבת לרע‬ ‫כמו"‪ .‬מי יית" ונדע‪ ,‬בדורות לבוא‪ ,‬לקיי צו זה כפי שמקיי אותו פקטור וכפי שקיימוהו אבותינו ואימותינו‬ ‫בעבר‪.‬‬ ‫**‬ ‫עו"ד דובי ארבל משמש כמנכ"ל מידות – דירוג ושיקו מלכ"רי )חברה לתועלת הציבור(‪ .‬בשני ‪2001+2008‬‬ ‫שימש כמנכ"ל הקר" לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רק כדי להדגי את הקושי שבמפגש‪ ,‬אספר לדוגמה על בני )ש בדוי( שאמור היה לבקר את יעקב‪ ,‬ניצול‬ ‫שואה יוצא מחנות ההשמדה‪ .‬הפגישה הראשונה נקבעה לשעה ‪ .16.00‬יעקב לבש את החליפה היחידה‬ ‫שברשותו עוד מיו חתונתו‪ ,‬שינה את סדר נטילת התרופות היומי‪ ,‬כדי שיהיה ערני בשעה היעודה‪,‬‬ ‫והמתי" מוכ" ומתרגש החל מ" השעה ‪ .15.00‬בני‪ ,‬נער מקסי‪ ,‬הגיע בזמ" לפי מושגי הדור הצעיר‪.‬‬ ‫בסביבות ‪ .16.25‬א יעקב כבר לא היה מוכ" להיפגש‪ .‬מ‪ 16.05+‬הוא התקשר למשרדנו כל כמה דקות‬ ‫לדעת מה קרה ומדוע בני לא מגיע לפגישה עימו‪ .‬הוא נעלב עד עמקי נשמתו‪ ,‬ומאמ) רב נדרש עד שנוצר‬ ‫החיבור המחודש ביניה; היו בני מגיע בזמ"‪ ,‬ויעקב למד לקבל ולהכיר חלק מהשינויי שחלו מש‬ ‫הדורות‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת היא איילה )ש בדוי( שהגיעה לבקר את גרטה‪ .‬היא דפקה בדלת בעדינות‪ ,‬א איש לא‬ ‫פתח‪ .‬גרטה שכחה להפעיל את מכשיר השמיעה‪ ,‬ופשוט לא ידעה שאיילה מעבר לדלת‪ ...‬בר‪ ,‬מרגע‬ ‫שנוצר הקשר האמיתי‪ ,‬הרי שהאהבה פורצת‪ ,‬הקשר יוצר כוחות הדדיי‪.‬‬ ‫עוד יעידו הדברי שכתבו שתי נערות מתנדבות בפרויקט‪ ,‬מור! עג'מי ועדי פורמ!‪ ,‬בעקבות פגישותיה!‬ ‫ע גב' אירית אס‪ ,#‬ניצולת שואה‪:‬‬ ‫אישה מיוחדת היא אירית‪ .‬פע בשבוע אנו נפגשות איתה – באות אליה מתנדבות אצלה‪ .‬אבל מה שהיא לא‬ ‫מודעת לו היא העובדה שהיא מתנדבת עימנו יותר מאשר אנו עימה‪ .‬אירית היא כמו סבתא שלישית לנו‪ .‬היא‬ ‫מתייחסת אלינו טוב מאד ולא מפסיקה להגיד תודה למרות שהיא כלל לא צריכה‪ .‬אירית הייתה בשואה‪ .‬היא‬ ‫ניצולה‪ .‬היא עברה את אושווי) ואת ברג"‪+‬בלז"‪ .‬היא לא מדברת עימנו על השואה‪ .‬היא לא יכולה והיא לא צריכה‪.‬‬ ‫רואי את השואה בעיניה ובמבטה‪ .‬א פע אחת היא כ" סיפרה‪...‬‬ ‫אירית חיה לבדה‪ .‬היא ערירית‪ .‬כל משפחתה נספתה בשואה וכשהגיעה לאר) התחתנה בשנית‪ .‬בעלה נפטר לפני כ‪+‬‬ ‫‪ 17‬שני‪ ,‬ואת שואלי למה אי" לה ילדי? – את זה תשאלו את הנאצי‪.‬‬ ‫אירית היא אחת הנשי הכי טובות שיצא לנו לפגוש ולהכיר והיא לימדה אותנו על החיי יותר ממה שיכולנו‬ ‫ללמוד במש חיי שלמי‪ .‬אולי התפקיד שלנו זה להתנדב אצל אירית‪ ,‬אבל בחיי לא הייתה ולא תהיה‬ ‫התנדבות חד–צדדית‪.‬‬ ‫"דר אר" – תלמידי הגימנסיה העברית "הרצליה" מתנדבי בקהילה‬ ‫"דר אר" הוא שמה של תכנית התנדבותית ייחודית שפעלה בגימנסיה הרצליה בשני ‪.2002 + 1999‬‬ ‫התכנית החלה בשכבת ז' וכללה חלק עיוני של לימוד נושאי ערכיי והדרכת מתנדבי וחלק מעשי של‬ ‫התנדבות בשטח‪.‬‬ ‫בספרו "ק) החינו" מתאר ניל פוסטמ"‪ 4‬תיאור דמיוני של בני הנוער בעיר אמריקאית שלוקחי אחריות‬ ‫על הפעילות העירונית שקרסה‪ .‬ה מצליחי‪ ,‬באמצעות כוחות הנעורי לתפעל מערכות עירוניות‬ ‫שלמות‪ ,‬כגו" דואר‪ ,‬צביעת בתי‪ ,‬חינו זאטוטי‪ ,‬ניקיו"‪ ,‬מניעת פשיעה ועוד‪ .‬מרתק לגלות‪ ,‬ה"‬ ‫בתיאוריה וה" במעשה‪ ,‬עד כמה הנוער יכול להתפתח‪ ,‬להנהיג ובעיקר לקחת אחריות – כאשר נותני לו‬ ‫אחריות זו‪.‬‬ ‫ג הרב קוק‪ ,‬כמאה שני קוד לכ"‪ ,‬הדגיש את הטוב‪ ,‬היפה והכישרוני אשר טמו" בילד באופ" טבעי‪:‬‬ ‫"‪...‬צלול הוא הרצו" של הילד‪ ,‬וע זה צלולה היא בינתו‪ .‬כלומר‪ ,‬גרעי" הדעה הטבעית שלו הוא גרעי" בריא‪ ,‬שכ"‬ ‫ההשפעה הלימודית צריכה להיטפל בשמירת בריאותו‪ ,‬יותר ממה שהיא רגילה להיטפל בהתפתחותו‪ .‬כששמי‬ ‫המטרה של שמירת הניקיו" של הכישרו" הילדותי של אוצר האושר של האד‪ ,‬בראשית היסוד החינוכי‪ ,‬באה‬ ‫ההתפתחות באופ" מבור"‪.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫במסגרת ההוראה בגימנסיה התחלנו לחשוב כי הסיכוי לחנ באמת יבוא דווקא מפעילות התנדבותית‬ ‫שיבצע הנוער בעצמו ובאחריותו‪ .‬בשונה מתכנית המחויבות האישית הנדרשת על ידי משרד החינו‪,‬‬ ‫אשר הפכה לעתי – למרבה הצער‪ ,‬ובשל היעדר השקעה בתכנו"‪ ,‬בניהול ובארגו" – למשהו בעל אופי‬ ‫טכני יותר מאשר תוכני חשבנו כיצד הופכי את ההתנדבות למשהו השיי לנוער ובוקע מתוכו‪ ,‬מאותו‬ ‫"גרעי" הדעה הטבעי" בלשונו של הרב קוק זצ"ל‪.‬‬ ‫ההשקעה הייתה אדירה‪ .‬בעיקר השקעה בשינוי התפיסה של המערכת‪ .‬שינוי זה התמקד בהנחה שאיננו‬ ‫צריכי לעשות הכול עבור התלמידי‪ ,‬אלא אנו רק פותחי הפתח להנהגה ולהובלה של הנוער את עצמו‬ ‫לעשייה משמעותית‪ .‬לש כ היה צור בהשקעה אדירה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בהשוואה לתכנית המחויבות‬ ‫האישית‪ ,‬שלא זכתה אז לשו הקצאת זמ" במערכת השעות הלימודית‪ ,‬הקדיש מנהל הגימנסיה לתכנית‬ ‫החדשה שש שעות שבועיות )מתוקצבות ולא מתוקצבות( שהופיעו במערכת השעות של התלמידי לצור‬ ‫ביצוע הפרויקט‪ .‬כ יכולנו באמת להקשיב לתלמידי‪ ,‬לשמוע את התוכניות שלה להתנדבות ולעשייה‪,‬‬ ‫להדרי אות‪ ,‬לעתי בדברי בסיסיי כגו" אופ" הפנייה במכתב או בטלפו" לבית חולי בבקשה‬ ‫להתנדב‪ ,‬ולעתי בנושאי עמוקי של יצירת קשר ע תינוקות בג" העירוני שבו בחרו להתנדב חלק‬ ‫מבנות השכבה‪ .‬הגימנסיה השקיעה בפרויקט ובתלמידי‪ ,‬ה" בטקסי‪ ,‬ה" בשיתו ההורי‪ ,‬המורי‬ ‫ובית הספר‪ ,‬ואפילו שלחה שתי תלמידות לכנס על התנדבות נוער באמסטרד‪ .‬ההשקעה הניבה פרי‬ ‫ונראה היה כי משהו קורה אצל הנוער‪ ,‬משהו שהשפעתו עמוקה ובסיסית‪.‬‬ ‫לעתי אני פוגש חלק מבני הנוער שהתנדבו אז‪ ,‬ואני נדה מכ שה – כבר סטודנטי או הורי‬ ‫לילדי – עדיי" זוכרי פעילות זו ושהיא משמעותית עבור עד היו‪ .‬לצערי‪ ,‬לאחר שאנו‪ ,‬יוזמי‬ ‫הפרויקט‪ ,‬הפסקנו את ההוראה בגימנסיה‪ ,‬המשיכה התכנית לפעול רק כל עוד שימש דרור אלוני כמנהל‪,‬‬ ‫ולאחר מכ" גוועה‪ .‬המערכת לא ידעה‪ ,‬ללא הנהגה "החושבת מחו) לקופסה"‪ ,‬להוביל משהו כה שונה‪.‬‬ ‫דוגמה שמעלה חיו מתוצרי התוכנית דר אר)‪ ,‬מצויה בסיפור שלהל!‪:‬‬ ‫ר" אביד" ואני )המורי יוזמי התכנית( השתדלנו לבקר בפרויקטי של בני הנוער המתנדבי‪ .‬יו אחד מצאנו שני‬ ‫תלמידי כיתה ז' עומדי בדוכ" שבנו בעצמ‪ ,‬במגרש חנייה סמו לגימנסיה‪ .‬השלט בראש הדוכ" היה ברור‪" :‬דוכ"‬ ‫חיוכי"‪ .‬מרחוק ראינו נהג שמבקש לצאת ממגרש החנייה‪ ,‬א מעוכב על ידי הילדי‪ .‬התקרבנו ושמענו מפיה‬ ‫כ‪" :‬אמרת לנו לפתח פרויקט התנדבות יצירתי‪ ,‬וכ עשינו‪ .‬אנו מבקשי להילח בתאונות הדרכי‪ .‬חשבנו‬ ‫שאחת הסיבות היא שהנהג הישראלי עצבני‪ .‬לכ" הקמנו דוכ" חיוכי‪ ,‬ואנו מנסי לגרו לנהגי שיוצאי‬ ‫מהחנייה לכביש לחיי"‪ .‬קשה היה לעמוד בפני שני הנערי‪ ,‬תלמידי כיתה טי"ת‪ ,‬שעשו פרצופי וסיפרו בדיחות‬ ‫שהכינו לנהגי המופתעי‪.‬‬ ‫"הל"ב במשפט" – סטודנטי למשפטי מעניקי סיוע משפטי לנזקקי‬ ‫עו"ד יור סגי‪+‬זקס‪ ,‬יוז "הל"ב במשפט"‪ ,‬הוא איש צדק ויושר‪ .‬לאחר שנחשפנו‪ ,‬כל אחד בנפרד‪,‬‬ ‫למצוקה האדירה של נזקקי המצויי בהלי משפטי‪ ,‬בכ שה נאלמי ואינ יודעי לדבר בשפה‬ ‫המובנת בבית המשפט – התחלנו לפעול במשות ולרתו סטודנטיות וסטודנטי למשפטי )תחילה‬ ‫באוניברסיטאות בר‪+‬איל" ותל אביב‪ ,‬ולאחר מכ" בכל האוניברסיטאות והמכללות באר)( כדי שיסייעו‬ ‫לנזקקי להעלות את טענותיה על הכתב ולהסביר טוב יותר את עמדת בפני הרשויות ובעלי ההו"‪.‬‬ ‫הסטודנטי שובצו בשכונות מצוקה‪ ,‬בבתי חולי לנפגעי נפש‪ ,‬בלשכות הוצאה לפועל‪ ,‬בלשכות רווחה‬ ‫ועוד‪ .‬ה מוינו‪ ,‬הודרכו ומסרו דיווחי‪ .‬תחילה ליור ולי‪ ,‬א חיש כאשר גדלו המספרי‪ ,‬הקמנו‬ ‫מערכת מתנדבי שמנהלת את הפרויקט‪ .‬בכל אוניברסיטה ולכל פרויקט הוצב רכז )מעול לא היה אד‬ ‫‪3‬‬ ‫בארגו" שקיבל שכר כלשהו‪ .‬מתחילתו ועד סופו‪ ,‬הפרויקט נעשה בהתנדבות בלבד – דבר שהוא בגדר נס‬ ‫בהתחשב בכ שבארגו" פעלו מש השני אלפי של סטודנטי ועורכי די"(‪.‬‬ ‫לפי חווייתי האישית‪ ,‬הרווח בתוכנית הוא כפול ומכופל‪ .‬ראשית‪ ,‬האפשרות של אנשי‪ ,‬שעד כה היו‬ ‫מנועי מלהישמע‪ ,‬להרגיש חלק מהחברה‪ .‬בדר כלל‪ ,‬ומתו אי ידיעת והבנת הכללי‪ ,‬האנשי‬ ‫והמשפחות שנעזרו בתוכנית לא עמדו במועדי ההגשה של טענותיה או שלא הגישו את הדברי מגובי‬ ‫בתצהיר‪ ,‬או שלא ידעו להתנסח באופ" מוב" ורלוונטי להלי המשפטי וכ" הלאה‪ .‬ע הסיוע המקצועי של‬ ‫מתנדבי "הל"ב במשפט"‪ ,‬בי" א נדחתה טענת וא לאו‪ ,‬חשו הנעזרי תחושות של העצמה‪ ,‬של יחס‬ ‫ושל כבוד‪ .‬שנית‪ ,‬הסטודנטי נחשפו לעול שרוב לא הכירו קוד‪ ,‬של מצוקה קיומית ושל התנהלות‬ ‫אחרת מבחינת זמ"‪ ,‬תזונה‪ ,‬סדרי עדיפויות‪ ,‬בריאות‪ ,‬תעסוקה ועוד‪ .‬בהתחשב בכ שחלק מהסטודנטי‬ ‫משמשי בבוא הימי בתפקידי בכירי במערכת הציבורית‪ ,‬הרווח הוא לא רק שלה‪ ,‬אלא של‬ ‫המערכת כולה‪ .‬כמוב" שהיה א רווח שולי נוס‪ ,‬של התנסות משפטית מוקדמת‪ ,‬שאפשרה לסטודנטי‬ ‫המתנדבי לבלוט מעל לחבריה לשנתו" בעת ההתמחות ושנות העבודה הראשונות‪.‬‬ ‫ב'‪ ,‬סטודנט שהתנדב בתנועת הל"ב במשפט‪ ,‬מספר‪:‬‬ ‫"כשהופעתי בפני ועדת הערר של משרד החינו הרגשתי שאני מדבר מתו גרונ של משפחת בניד )השמות‬ ‫בדויי(‪ .‬הוועדה רצתה לשלוח את בת המשפחה‪ ,‬רחל‪ ,‬למסגרת של חינו מיוחד‪ ,‬בניגוד לעמדת המשפחה ולרצו"‬ ‫הילדה‪ .‬במסגרת המיוחדת היא תהיה בת יחידה בי" תשעה בני ויוצאת דופ" בכ שלא נצרכת לתרופות הרגעה‪,‬‬ ‫הסבירו לי ההורי‪ .‬בנוס‪ ,‬היא תצטר לקו בשעה ‪ 5.30‬בבוקר‪ ,‬שכ" בית הספר מרוחק ממקו מגוריה‪ .‬נכו"‬ ‫שרחל מערימה קשיי בבית הספר בו היא לומדת‪ ,‬וג בבית ההורי מתקשי להסתדר עמה‪ ,‬א מאז ששמעתי‬ ‫על המקרה ושוחחתי ע הנהלת בית הספר חל שיפור אדיר‪ .‬הצמדנו לה חונכת מתנדבת והיא הפסיקה להתחצ‬ ‫למורי‪ .‬ג מבחינה חברתית חל שיפור‪ .‬נשאלת השאלה מדוע לא ניסו את הפעולות הללו לפני ההחלטה‬ ‫הקיצונית בדבר מעבר בית ספר‪.‬‬ ‫"בסופו של דבר כלל לא הייתי צרי לשטוח את כל הטענות בפני ועדת הערר‪ .‬כשהתחיל הדיו"‪ ,‬שמתי לב שוועדת‬ ‫הערר העליונה של משרד החינו יושבת בהרכב חסר‪ .‬לפי החוק‪ ,‬היו צריכי להשתת ג פסיכולוג ועובד‬ ‫סוציאלי‪ ,‬א אלה נעדרו‪ .‬על א שהייתי רק מתמחה במשפטי באותה העת‪ ,‬הגבהתי את קולי‪ ,‬ואמרתי‪' :‬אני‬ ‫מניח שנמצא פתרו" מוסכ לטובת הילדה‪ ,‬של המש לימודיה בבית הספר הרגיל‪ ,‬כמוב" תו ליווי ותמיכה‪.‬‬ ‫ממילא אני רואה שהרכב הוועדה חסר ולכ" אי" להחלטותיכ תוק משפטי'‪ .‬הנוכחי היו מופתעי‪ .‬כל‬ ‫המשפחות שהופיעו בפניה עד כה הגיעו בלתי מיוצגות‪ ,‬ולא ידעו מי צרי לשבת בוועדה‪ ,‬ולכ" זו הרשתה לעצמה‬ ‫ככל העולה על רוחה‪ .‬יו"ר הוועדה גמג‪ ,‬ואמר ש'בסדר‪ ,‬במקרה זה אי" צור בהעברת הילדה לבית ספר אחר‪".‬‬ ‫עשרת המפתחות להצלחת נוער מתנדב‬ ‫עשרת המפתחות הללו מתאימי במיוחד לשימוש של רכזי התנדבות‪ ,‬א אי" מניעה שישמשו את כל‬ ‫העוסקי במלאכה והסובבי אות‪ ,‬ובה המתנדבי‪ ,‬הרכזי‪ ,‬המוטבי‪ ,‬הקהילה‪ ,‬התקשורת‪,‬‬ ‫הורי‪ ,‬חברי ועוד‪.‬‬ ‫טר אפרט את המפתחות להצלחת נוער מתנדב‪ ,‬אבקש לציי" שתי עמדות מקדימות‪ :‬הראשונה היא‬ ‫ההכרה‪ ,‬שאסור להפקיע את הספונטניות‪ ,‬התמימות והיוזמה הפרטית מ" ההתנדבות‪ ,‬וזאת חר‬ ‫תפיסתי העקרונית‪ ,‬שתפורט להל"‪ ,‬על פיה התנדבות צריכה כללי‪ ,‬ארגו" ושיטה כדי שתהיה מוצלחת;‬ ‫יחד ע זאת – עדיי" יש ער עצו להתנדבות בלתי מאורגנת ולא מקצועית‪ :‬כל אחד מאיתנו יכול לסייע‬ ‫לשכ" או לשכנה במצוקה‪ ,‬לעזור לילד לחצות את הכביש ואפילו סת לחיי למי שנראה לנו עצוב‪ ,‬ולא‬ ‫צרי לחכות שיארגנו אותנו וידריכו אותנו כדי להתחיל לעשות כבר עכשיו משהו טוב‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ההנחה השנייה היא שאני משוחד בכל הקשור להתנדבות‪ .‬אני מאמי" שהתנדבות ועשייה למע" הזולת‬ ‫היא מקור אושר אדיר לאד ולחברה ואני מבקש לעודד ולקד אותה בכל דר‪.‬‬ ‫מפתח א' – נת!‬ ‫המילה נת!‪ ,‬אמרה לי פע השוויגער שלי )החותנת או החמות שלי‪ ,‬ביידיש(‪ ,‬ניתנת לקריאה באופ" זהה‬ ‫משני הכיווני‪ .‬נתינה אמיתית היא לעול דו‪+‬כיוונית‪ ,‬וזהו הכלל הראשו"‪ .‬כדי שההתנדבות תצליח‬ ‫אסור למתנדבי להרגיש שה בצד הנות" בלבד‪ ,‬אחרת ה עלולי להגיע לעמדה של התנשאות‪ ,‬רחמי‬ ‫וזרות‪ ,‬יכולת להעניק משהו אמיתי לצד האחר תיפג ותיחלש‪ ,‬וההתנדבות עלולה להיפסק‪ .‬כדי‬ ‫שהיחסי שבי" המתנדבי למוטבי או למטרה יהיו חיוביי‪ ,‬בוני‪ ,‬משמחי‪ ,‬מועילי ומעצימי –‬ ‫צריכי מארגני ההתנדבות להדגיש את הער המוס שמעניקה ההתנדבות למתנדב‪ ,‬ועל מה שמעניק‬ ‫המוטב במסגרת הקשר‪ .‬ככל שהמוטב יתרו יותר וככל שהמתנדב ירגיש שהוא ג מקבל ולא רק נות"‪,‬‬ ‫היחסי יהיו אמיתיי‪ ,‬כני וממושכי יותר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בפרויקט "פרח לניצול" – בני הנוער שימחו את הניצולי בביקור‪ ,‬בהקשבה‪ ,‬בעצ ההרגשה‬ ‫שלדור הבא אכפת מה – א ג הצעירי זכו לכ שהמבוגרי יקשיבו לה‪ ,‬יספרו לה על העול‬ ‫היהודי שלפני השואה ועל החוויות שלה בשואה‪ ,‬יתנו לה עצות לחיי מניסיונ ועוד‪.‬‬ ‫נקודה חשובה במפתח זה היא הבלטת הרווחי והתרומה של כל צד במפגש הנוצר‪ .‬אינני מצליח להעלות‬ ‫על הדעת התנדבות שבה צד אחד רק תור וצד אחד רק נתר‪ ,‬שהרי תמיד יש משהו שהצד הנות" מקבל‬ ‫והצד המקבל נות"‪ ,‬אפילו כשמדובר רק בחיו‪ ,‬בהכרת תודה או בניסיו" מעשי בתחו מסוי‪ .‬א לא‬ ‫תמיד הצדדי ערי לכ ועצ ההארה וההדגשה של הדדיות זו מוסיפה המו" לקשר בי" הצדדי‪:‬‬ ‫זוהיא תבנה את המוטב כבעל ער משלובמקו כנזקק לעזרה או רחמי‪ ,‬ותחבר אליו את המתנדב‬ ‫מעמדה שלשות בתהלי‪ ,‬במקו מעמדת עליונות‪. ,‬‬ ‫ישכילו לעשות רכזי ההתנדבות א יבקשו מהמתנדבי לרשו ולספר מה ה קיבלו וכיצד ה התפתחו‬ ‫מההתנדבות‪ .‬לעתי מפתיע לראות עד כמה נתר המתנדב דווקא‪ .‬את התוצאות הללו רצוי לחלוק ע‬ ‫המוטבי ולעודד להמשי בנתינה שלה למתנדבי‪ ,‬הג שחשבו מלכתחילה שה באו רק לקבל‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬בפרויקט "פרח לניצול"‪ ,‬רבי מהניצולי לא חשו בנוח להיות רק מקבלי‪ ,‬וכתוצאה מכ‬ ‫התקשינו לגייס ניצולי לפרויקט‪ .‬רק כאשר הוספנו הדגשה על כ שאנו מצפי שהנוער ילמד ג הוא‬ ‫מהמפגש ומהחוויה‪ ,‬ומבלי ששינינו דבר במהות‪ ,‬הצלחנו להגדיל את הביקוש של ניצולי השואה לתכנית‪.‬‬ ‫מפתח ב' – לתת לנוער ליטול יוזמה ולנהל את הפעילות‬ ‫פרויקט התנדבות לא מוצלח הוא זה שבו רכז ההתנדבות יוז‪ ,‬מנהל‪ ,‬מפעיל ודואג לכל הפרטי‪ ,‬גדולי‬ ‫המנהלי‪ ,‬הארגוני והתפעולי – כ הוא פחות מחובר‬ ‫כקטני‪ .‬ככל שהנוער מעורב פחות בחלק הניהולי‪ִ ,‬‬ ‫לעשייה‪ .‬ולהיפ – ככל שהנוער ייזו יותר ויהיה אחראי יותר על ניהול ההתנדבות שבה הוא מעורב‪ ,‬כ‬ ‫יצליח הפרויקט‪.‬‬ ‫הסיבה לכ נעוצה בשני גורמי‪ :‬ראשית‪ ,‬סיבה מהותית‪ .‬כאשר אני )המתנדב( יוז את הפרויקט‪ ,‬בוחר‬ ‫את מקו ההתנדבות שלי‪ ,‬משפיע על מה יהיה בתוכ" המפגש שלי כמתנדב‪ ,‬בוחר את התדירות‪ ,‬את‬ ‫העוצמה של הקשר שייווצר וכו'‪ ,‬אני נוטל אחריות – והאחריות מחייבת‪ .‬היא מחייבת אותי להצליח‪.‬‬ ‫הפרויקט הופ לשלי‪ ,‬לחלק ממני‪ ,‬לחלק מהזהות שלי – שהרי אני עיצבתי ובחרתי כל פרט ופרט בו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שנית‪ ,‬סיבה טכנית‪ .‬א רכז ההתנדבות ייקח על עצמו את מלוא האחריות להתנדבות ולכל הצדדי‬ ‫הארגוניי‪ ,‬הרי שהתפוקה של הפרויקט תהיה פחותה יחסית‪ ,‬שכ" כמות המתנדבי תהיה מוגבלת‪ ,‬לפי‬ ‫הזמ" שהרכז מקצה‪ ,‬בתו שלל משימותיו‪ ,‬לפרויקט זה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬א הרכז צרי לאתר עבור הילד את‬ ‫מקו ההתנדבות‪ ,‬כתנאי להתחלת ההתנדבות‪ ,‬אזי יחלו זמ" יקר עד שקבוצה נתונה תשוב)‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬א הרכז יקיי מפגש ע הנוער וינחה אותו כיצד לאתר מקו התנדבות‪ ,‬הרי שבתו זמ" קצר יש‬ ‫להניח שרוב הילדי ישבצו את עצמ‪ ,‬יחלו בפעילות‪ ,‬והאפקטיביות תעלה ביחס למשאבי המוקצי‪.‬‬ ‫מכא" ג נית" להסיק לא מעט על תפקיד הרכז‪/‬המנהל של הפרויקט ההתנדבותי‪ .‬לא להיות סדר" או‬ ‫איש טכני – אלא להוביל‪ ,‬ליצור מוטיבציה והשראה בקרב המתנדבי‪ ,‬כדי שיוכלו לעשות בכוחות‬ ‫עצמ את העבודה בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫פ" נוס הוא הער הגדול והאיכות האדירה שיש בעצ היוזמה של בני הנוער‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בפרויקט "דר‬ ‫אר"‪ ,‬נדהמנו מהרעיונות יוצאי הדופ" במקוריות ובאפקטיביות שלה‪ ,‬אשר נבעו מהתלמידי‪ ,‬ואשר‬ ‫לעול לא היינו מצליחי להמציא בעצמנו‪ .‬ה" משו שאנו היינו רק שני רכזי התנדבות לעומת כמה‬ ‫מאות תלמידי שהתנדבו‪ ,‬ה" משו שהיו בקבוצה המתנדבת‪ ,‬בוודאות‪ ,‬תלמידי מוכשרי וחכמי‬ ‫מאיתנו‪ .‬וזו הנחת המוצא‪ :‬בקרב הנוער המתנדב נמצאי המנהיגי האיכותיי ביותר לעתיד בכל‬ ‫תחומי החיי‪ .‬הבה נית" לה לפרו) את המגבלות והגבולות שלנו המבוגרי ונשיג תוצאות יוצאות‬ ‫דופ"‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬הרווח הצדדי הוא הניסיו" הניהולי והארגוני שרוכשי המתנדבי הצעירי‪ .‬א מוטל עליה‬ ‫לעמוד בקשר ע המקו בו ה מתנדבי לצור שיבוצ הראשוני – ה לומדי תו כדי התהלי כיצד‬ ‫ליצור ולשמור על קשר ע מוסד או ארגו"‪ ,‬כיצד להשיג את מבוקש מ" המוסד‪ ,‬אי לקבוע ולקיי‬ ‫פגישות וכו'‪.‬‬ ‫מפתח ג' – השמיי ה הגבול‬ ‫פעמי רבות מדי שמעתי רכזי מתנדבי‪ ,‬מורי ומחנכי אומרי לילדי המתנדבי "זה לא אפשרי"‪.‬‬ ‫בנושא ההתנדבות‪ ,‬העזרה לזולת‪ ,‬הערבות ההדדית והאהבה שכרוכה במעשה ההתנדבות – אי" גבולות‬ ‫ואי" שיעור‪ .‬השמיי ה הגבול‪ .‬הגישה שלנו כרכזי התנדבות צריכה להיות פותחת שערי ומאפשרת‬ ‫חציית גבולות‪ .‬א פוני אלינו בני נוער ומבקשי לקיי פרויקט התנדבות שכרו במפגש ע כל טייסי‬ ‫אל על‪ ,‬לדוגמה – או שה בטוחי שצרי לעצור כל מכונית ביציאתה מהחנייה – אל נא נגביל אות‪.‬‬ ‫להיפ‪ ,‬ננצל את ההזדמנות ונלמד אות כיצד יוכלו ה לתעל את הקשרי האישיי שלה‪ ,‬שלנו‪ ,‬של‬ ‫הוריה ומשפחותיה‪ ,‬את המשאבי שיש לה כבני אד‪ ,‬בכדי להפו את הבלתי אפשרי לאפשרי‪.‬‬ ‫שו דבר אינו בלתי אפשרי כאשר מטרתנו טובה וראויה‪ .‬הכל כשר כאשר אנו עושי טוב ומנסי‬ ‫להיטיב‪.‬‬ ‫הגישה הזו‪ ,‬שאי" משהו בלתי אפשרי‪ ,‬מחלחלת ומשפיעה על הנוער ה" בתחו ההתנדבות‪ ,‬ה" ביחס‬ ‫למוטבי‪ ,‬ובונה את התחושה שה יכולי לעזור ולשנות ג במקרי הקשי ביותר שנראי בלתי‬ ‫ניתני לשינוי – וכמוב" כל אלה מהווי נדב חינוכי ביחס לחיי ולבעיות שה" מציבותי ויציבו‬ ‫בפניה‪.‬‬ ‫מפתח ד' – חיבור למטרה והקניית ידע‬ ‫‪6‬‬ ‫התנדבות מוצלחת יותר תושג כאשר המתנדב יראה את התמונה הגדולה במסגרתה הוא פועל ויהיה‬ ‫מחובר למטרה רחבה‪ ,‬וכ" כאשר יהיה בעל ידע בתחו בו הוא מתנדב ובעול ההתנדבות באופ" כללי‪.‬‬ ‫א צעירי מתנדבי במת" סיוע משפטי לנזקקי‪ ,‬ורואי רק את המקרי שבה ה מטפלי – יש‬ ‫לכ ער מוגבל‪ .‬א ה נחשפי לעובדה שהעבודה שלה מצטרפת לפעולות נוספות בתו הארגו"‬ ‫ומחוצה לו ויכולה להשפיע על כלל האושר בחברה‪ ,‬או על תחושת הערבות ההדדית‪ ,‬ולא רק במקרה‬ ‫המסוי – ה מועצמי ומקבלי אנרגיות וכוחות להמשי ולהתנדב היטב לאור זמ"‪.‬‬ ‫השכלה והעשרה בחלק העיוני שבתחו פעילות‪ ,‬היא חלק מהרווח והתרומה למתנדבי בהתא‬ ‫למפתח א'‪ ,‬א ג עשויה לחזק ולהעצי אות‪ ,‬ולסייע לה להיות מתנדבי מקצועיי ואפקטיביי‬ ‫יותר‪ .‬כאשר אני מעניק סיוע משפטי ולומד כיצד סיוע זה מוענק במקומות אחרי בעול – כולל דיו"‬ ‫בדילמות האתיות והמקצועיות שיש למי שעוסק בהתנדבות דומה וכו' – הרקע הזה מקל עליי להתנדב‬ ‫ולסייע‪ .‬חשוב ג שכל מתנדב ילמד וישכיל בנושאי הקשורי לעול ההתנדבות בכללותו‪ ,‬כגו" ספרות‬ ‫מחקרית שמצביעה על תחושות אושר חזקות יותר אצל מתנדבי‪ ,6‬כיצד מפעילי מתנדבי באופ"‬ ‫מוצלח וכו'‪ .‬כ יוכל המתנדב לשפר את תפקודו ולדרוש באופ" ממוקד יותר תמיכה ועזרה הנחוצות לו‪.‬‬ ‫מפתח ה' – הערכה והיזו! חוזר על העשייה‬ ‫ההתנדבות אינה נעשית כדי לזכות בתודה ובהערכה; בר‪ ,‬הערכה אמיתית והכרה בפעילות הנוער‬ ‫תחזק‪ ,‬תעודד ותעצי אותו‪ .‬איננו מלמדי את הנער שמתנדבי כדי לקבל פרס – לא זו המטרה‪ .‬א‬ ‫משהתנדב‪ ,‬אנו מביעי כלפיו הערכתנו כרכזי‪ ,‬כהורי‪ ,‬כארגו"‪ ,‬כקהילה‪ ,‬כעיר או כמדינה‪ .‬לכ"‬ ‫פרויקט התנדבותי מוצלח הוא כזה שיש בו טקסי סיו‪ ,‬שמחלקי בו תעודות לאחר תקופת פעילות‬ ‫משמעותית‪ ,‬שכוללי בטקס ג בני משפחה וחברי של המתנדבי‪ ,‬שנותני למתנדבי הראויי‬ ‫מכתבי המלצה מטע הארגו" בו ה מתנדבי‪ ,‬ושמוצאי דר להערכה והיזו" נוספי‪ ,‬בלתי פורמליי‪,‬‬ ‫כגו" שיחת טלפו" מעודדת‪ ,‬חיו או פתק‪.‬‬ ‫ישראלה שוורצמ"‪ ,‬רכזת תכנית "פרח לניצול" ציינה בפניי כי מתרחש תהלי "מקביל"‪ :‬א רכז‬ ‫ההתנדבות מערי את המתנדב ומפרג" לו‪ ,‬אזי ג למתנדב יהיה כוח ורצו" להערי את המוטב‪ ,‬וכ ג‬ ‫ע המוטב כלפי המתנדב‪.‬‬ ‫מפתח ו' – תקשורת ויחסי ציבור‬ ‫מאמר זה נכתב לקראת חג החנוכה‪ ,‬שבו אנו מצווי להדליק החנוכייה במקו שיהיה ניכר לחו)‪ ,‬וזאת‬ ‫כדי 'לפרס את הנס'‪ .‬בדר כלל עלינו לחנ לצניעות‪ ,‬לענווה ולמיעוט בחשיפה של דברי חיוביי‪.‬‬ ‫בר‪ ,‬מסקנתי בעיד" הנוכחי היא שדווקא פרסו מעשה ההתנדבות יש לו ער ברתימת מתנדבי‬ ‫נוספי ובהפיכת ההתנדבות למשהו נפו) שכול חפצי לקחת בו חלק‪.‬‬ ‫בכל תחומי החיי שלנו חדרה התקשורת עד כי ידועה המימרה‪" :‬לא פרסמת – לא עשית"‪ .‬אני סולד מ"‬ ‫המקו שתפסה התקשורת בחיינו ומסכי לקביעת חז"ל כי "אי" הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מ"‬ ‫העי""‪ ,7‬א הואיל וזו המציאות‪ ,‬ואנו מוכני לקבלה בתחומי רבי אחרי‪ ,‬הרי שהסתייגות ממנה‬ ‫דווקא בתחו ההתנדבות היא לרוע)‪ .‬לכ" עצתי היא לדאוג לפרסו חכ ומתאי של הפרויקט‬ ‫ההתנדבותי ה" בקרב הקהל הרחב וה" כלפי פני‪ ,‬בקרב מורי בבית הספר‪ ,‬מנהלי‪ ,‬עירייה‪ ,‬הורי‬ ‫ועוד‪ .‬פרסו פנימי מוצלח יכול להיעשות באמצעות הזמנת כל אלה לטקסי הוקרה וסיו‪ ,‬משלוח‬ ‫מכתבי‪ ,‬רתימת לבקר אצל בני הנוער בעת ההתנדבות ועוד ועוד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרסו של פרויקט ההתנדבות בטלוויזיה‪ ,‬בעיתונות‪ ,‬באינטרנט‪ ,‬הוא הזדמנות יוצאת דופ" לאפשר לנוער‬ ‫להבליט את הצדדי החיוביי שבו‪ ,‬ויש לכ ער לנוער ולחברה כולה‪ .‬לא עוד נוער שהוא רק שיכור‪,‬‬ ‫אלי או לא מחונ‪ ,‬אלא הבלטה ג של הצדדי החיוביי‪ .‬כ ההתנדבות תצליח יותר וג הערבות‬ ‫ההדדית בחברה כולה תגדל‪ .‬יתר על כ"‪ ,‬לעתי יירת נוער נוס להתנדב‪ ,‬בכדי לזכות ב"תהילה"‪ .‬זה‬ ‫אמנ "שלא לשמה"‪ ,‬א לעתי מתו שלא לשמה יבוא לשמה‪.8‬‬ ‫מפתח ז' – תיעוד ומדידה‬ ‫פרויקט התנדבותי מוצלח כולל ג השקעה בתיעוד‪ ,‬באיסו נתוני ובמדידה‪ .‬עצה זו‪ ,‬שערכה לא יסולא‬ ‫בפז‪ ,‬קיבלתי מדליה מורל ורונית שדה‪ ,‬מורות בגימנסיה "הרצליה"‪.‬‬ ‫מטרתנו צריכה להיות שההתנדבות של הנוער תשפיע עליו למש כל חייו‪ .‬מה שאנו עושי וחול‪ –,‬שווה‬ ‫פחות‪ .‬אמנ חוויית ההתנדבות אמורה להיצרב בלב‪ ,‬א צריבתה בפורמט חיצוני תיעודי כלשהו תסייע‬ ‫לשמור ולשמר אותה בתוכנו‪ .‬לכ" עלינו לתכנ"‪ ,‬להדרי‪ ,‬לבקש וא לדרוש‪ ,‬כחלק ממסגרת ההתנדבות‪,‬‬ ‫שהנוער יתעד את הפרויקט‪ ,‬ואי" זה משנה כיצד‪ ,‬ובלבד שהתיעוד יהיה משמעותי ואותנטי‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫באמצעות יומ" דיווח‪ ,‬סרט שמפיק הנוער‪ ,‬ציור‪ ,‬הופעה‪ ,‬משחק תפקידי‪ ,‬כנס‪ ,‬ראיו"‪ ,‬כתבה ועוד‪ .‬חשוב‬ ‫שהנוער ינהל רישו של כמות הפעמי שהתנדב ואת מש ההתנדבות‪ ,‬וכ" דברי נוספי הרלוונטיי‬ ‫לפעילות ההתנדבות‪ .‬כ יוכל הנוער להערי‪ ,‬להשוות ולבחו" את פעילותו‪ ,‬וג אנחנו כארגו" נוכל להפיק‬ ‫מכ לקחי‪.‬‬ ‫נוכל‪ ,‬למשל‪ ,‬להשוות את השקעתנו בזמ" ובמשאבי לכמות השעות של המפגש בפועל בי" המתנדבי‬ ‫לבי" מושא התנדבות‪ .‬כמו כ"‪ ,‬נוכל לבחו" כמה השקענו בנושאי טכניי לעומת ההשקעה במהות‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫מפתח ח' – גיבוש תקציב והשגתו‬ ‫אני זוכר את התגובה הראשונית להצעה להפעיל פרויקט התנדבות נוער בקרב ניצולי השואה‪" :‬כמה‬ ‫כס יחסכו לנו המתנדבי?"‪ ,‬שאלו אותי‪ .‬והשבתי ללא היסוס – "זה יעלה לנו כס‪ ,‬ולא מעט‪" ".‬א‬ ‫כ‪ ,‬מדוע אנו צריכי את זה?" התשובה לשאלה האחרונה חורגת ממסגרת יריעה זו‪ ,‬א בתמצית נית"‬ ‫לציי" כי אנו מקווי שלהתנדבות ער רב שהוא בלתי מדיד כלכלית‪ ,‬וכי מכל מקו‪ ,‬היא משתלמת יותר‬ ‫מפעילות דומה בשכר‪ .‬א בהחלט יש להתנדבות עלות‪.‬‬ ‫בכדי לאתר את המתנדבי‪ ,‬למיי" אות‪ ,‬להתאי אות לתכנית או למושא ההתנדבות הספציפי‪,‬‬ ‫להיפגש עימ ולהקשיב לה במהל תקופת ההתנדבות‪ ,‬לקיי טקסי ומפגשי ולהעניק תעודות‬ ‫הוקרה יש צור בתקציב להעסקת רכז מתנדבי‪ ,‬לכינו" משרד תומ וכו'‪ .‬אי" נוסחה הקובעת את היחס‬ ‫בי" מספר המתנדבי לכמות הרכזי הדרושי המתאימה לכל תכנית התנדבות‪ .‬ישנ פרויקטי שבה‬ ‫רכז אחד יכול לעבוד ע מספר מצומצ מאד של מתנדבי‪ ,‬ויש תכניות שדורשות יותר‪ ,‬תלוי באופי‬ ‫הפרויקט‪ .‬אגב‪ ,‬לפרויקט הל"ב במשפט‪ ,‬שהפעיל כ‪ 600+‬מתנדבי‪ ,‬לא היה תקציב כלל‪ ,‬ונדמה לי שזה‬ ‫דווקא היה גור משמעותי בהצלחתו‪ .‬כל הרכזי והמנהלי בו עשו את מלאכת בהתנדבות‪ ,‬והשקיעו‬ ‫מכספ האישי הוצאות נחוצות‪ .‬בר‪ ,‬לדעתי ומניסיוני‪ ,‬פרויקט זה הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על‬ ‫הכלל‪.‬‬ ‫מפתח ט' – חיו ופתרו! בעיות‬ ‫‪8‬‬ ‫שדה ההתנדבות שיי למקו הטוב בעול‪ ,‬המקו שבו אנו עושי טוב‪ ,‬מקבלי טוב ומקדמי באמת‬ ‫את העול‪ .‬זה מקו שרצוי להרבות בו באווירה טובה ובונה‪ ,‬אווירה של חיו ותמיכה‪ .‬ככל שאנו‬ ‫מנהלי פרויקט התנדבותי ויותר נעי בו ושמח‪ ,‬כ הפרויקט שלנו מוצלח יותר‪ .‬באחריותנו ליצור‬ ‫אווירה טובה זו‪ .‬יתר על כ"‪ ,‬חלק מהתגמול למתנדבי )ולרכזי ההתנדבות‪ ,‬שהרי‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬בדר‬ ‫כלל התגמול הכספי לרכזי התנדבות מצומצ( הוא האווירה הנעימה‪ ,‬הטובה‪ ,‬המרגיעה והרגועה של מי‬ ‫שנמצא בעול ההתנדבות‪.‬‬ ‫ואשר לבעיות – בעול של עשייה והתנדבות אי" בעיות אלא מורכבויות‪ ,‬אתגרי‪ ,‬נושאי לפתרו"‬ ‫וקשיי‪ ,‬א אני מעדי שלא להגדיר כבעיות‪ .‬כאשר צפי ועולי אתגרי‪ ,‬רצוי לא לנסות לפתור‬ ‫אות בעצמנו כרכזי התנדבות‪ ,‬אלא להדרי את המתנדבי כיצד עליה לפתור את הבעיה בכוחות‬ ‫עצמ‪ .‬רצוי שהעלאת המורכבויות והקשיי תיעשה במסגרת קבוצתית‪ ,‬וכי הקבוצה תיקח אחריות על‬ ‫הצעת דרכי לפתרו" א מתאפשר הדבר )כמוב" ישנ פעמי ופרטי שמחייבי שיחות אישיות(‪.‬‬ ‫בכ שאי" אנו פותרי את הבעיות בעצמנו‪ ,‬אלא מחזירי את המשימה למי שנמצא בשטח‪ ,‬אנו‬ ‫מרוויחי רווח כפול וא משולש ‪ +‬המתנדב לוקח על עצמו אחריות ומתחבר לדר הפעולה ולתוצאותיה‪,‬‬ ‫ויש סיכוי טוב יותר שהפתרו" יהיה חלק ממנו ויחזיק מעמד לאור זמ"; יש ג אפשרות להדרכה‬ ‫קבוצתית של מתנדבי נוספי שנתקלו בבעיה‪ ,‬אשר תוכל לחסו זמ" ומשאבי; ותועלת חשובה מכול‪:‬‬ ‫חינכנו את הנוער לפתור בעיות‪ .‬הטיפול הבסיסי בקשיי הוא מת" זמ" להעלות אות ולהתייחס‬ ‫אליה‪ .‬נחוצה כא" הקשבה‪ ,‬אשר ג היא‪ ,‬בדומה להיזו" החוזר‪ ,‬תתרחש במקביל ג בקשר בי"‬ ‫המתנדב למוטב‪.‬‬ ‫מפתח י' – הכלל שלכ‬ ‫כלל זה בא להורות על כ שאי" רשימת כללי סגורה‪ .‬תמיד יש כלל שאינו מתאי לפרויקט שלנו‪ ,‬וכלל‬ ‫מיוחד שמתאי רק לפרויקט שלנו‪ .‬בפרויקט פרח לניצול‪ ,‬למשל‪ ,‬היינו צריכי ללמד את בני הנוער‬ ‫לדבר באופ" ברור‪ ,‬תו שה מסתכלי בעיניה של ניצולי השואה‪ ,‬שא לא כ‪ ,‬האחרוני לא היו‬ ‫מצליחי לשמוע אות ולהבינ‪ .‬בפרויקט הל"ב במשפט פעלנו בלשכת עורכי הדי" כדי שהלשכה לא‬ ‫תראה בפעולות הסטודנטי השגת גבול מקצועית‪ .‬בפרויקט דר אר בגימנסיה ניסינו לרתו את‬ ‫המחנכי האחרי בשכבה לטובת הפרויקט כדי שהתלמידי יזכו בחוויה חינוכית כוללת‪ .‬כל מקו וכל‬ ‫דקת פעילות דורשי מאיתנו מחשבה יצירתית לגבי האפשרויות הטובות ביותר לקידו הפעילות‬ ‫והנושא הכללי‪ ,‬ויש לחשוב וליצור כל הזמ"‪ .‬מלחי)? להיפ‪ .‬העובדה שאנו עסוקי בלתכנ" כיצד להפו‬ ‫את העול לטוב יותר מעצימה אותנו ומעניקה השראה לחיינו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הערות ביבליוגרפיה לפרק "מפתחות להתנדבות נוער"‬ ‫‪ 1‬פרויקט שיזמו זאב פקטור ודובי ארבל‪ ,‬ואשר נוהל על ידי עו"ס ישראלה שורצמ"‪.‬‬ ‫‪ 2‬תכנית שפותחה על ידי מורי הגימנסיה העברית "הרצליה" ר" אביד" ודובי ארבל‪ ,‬תחת ניהולו של מנהל בית‬ ‫הספר דרור אלוני‪.‬‬ ‫‪ 3‬תוכנית הל"ב במשפט נוסדה על ידי עוה"ד יור סגי‪+‬זקס‪ ,‬יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות‪ ,‬ודובי ארבל‪.‬‬ ‫התכנית זכתה באות הנשיא למתנדב בשנת ‪ 2002‬ובאות המופת של כנס שדרות בשנת ‪.2007‬‬ ‫‪ 4‬פוסטמ"‪ ,‬נ‪ .(1996) .‬ק) החינו – הגדרה מחודשת למטרות בית הספר‪ .‬צוקרמ"‪ ,‬נ‪) .‬מתרג(‪ .‬תל אביב‪:‬‬ ‫ספריית פועלי‪.‬‬ ‫‪ 5‬הרב הראי"ה קוק‪ .‬ערפילי טוהר – קוב) ב' מתו שמונה קבצי‪ ,‬נדפס בתשמ"ג‪ ,‬ירושלי‪ ,‬מכו" הרצי"ה‪.‬‬ ‫‪ 6‬מג"‪ ,‬צ‪ .(1995) .‬מחויבות על אישית וכמיהה לאושר בקרב מתבגרי‪ .‬מתו‪ :‬החינו לקראת המאה ה ‪.21‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫)עור(‪ .‬תל אביב‪ :‬רמות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בבא מציעא ד מב‪.‬‬ ‫‪10‬‬