* פרח לזאב עשרה מפתחות ליצירת תכנית התנדבות אפקטיבית מאת דובי ארבל ** הצעה לעשרה מפתחות להצלחת תכניות התנדבות דר ניתוח שלושה פרויקטי התנדבותיי שבה מעורבי בני נוער וצעירי המאמר התפרסם בספר "מישהו להתנדב אתו -התנדבות ובני נוער מתנדבים במאה ה ,"21-בעריכת משה גרומב ,פרופ' ציפורה מגן ורמי סטויצקי. הוצאת נדב2011 , אפתח בשלושה תיאורי קצרי ,כל אחד מפרויקט התנדבותי אחר אשר הייתה לי הזכות להיות שות ביצירתו" :פרח לניצול" – 1בני נוער מתנדבי אצל ניצולי שואה; "דר אר" – 2תכנית התנדבותית בית ספרית בגימנסיה העברית "הרצליה" ו"הל"ב במשפט" – 3סטודנטי למשפטי מעניקי סיוע משפטי לנזקקי. בעת סקירת המפתחות להצלחת תוכניות התנדבות ,השתמשתי בדוגמאות מפרויקטי אלה ,ולכ" מצאתי לנכו" לתאר אות תחילה בסגנו" סיפורי. המעונייני בכ ,יכולי לדלג על שני העמודי הראשוני ולהגיע ישר למפתחות להצלחה. "פרח לניצול" בני נוער מתנדבי אצל ניצולי שואה "פרח לניצול" היא תכנית התנדבותית שבמסגרתה מבקרי בני נוער ,סטודנטי ,חיילי ומבוגרי אצל ניצולי שואה .התכנית מנוהלת על ידי הקר" לרווחה לנפגעי השואה בישראל )ע"ר( ופועלת משנת .2003 מלכתחילה ,הוקצה כוח אד מקצועי לניהול התכנית ,שהכשרתו הייתה בתחו החינו ו/או העבודה הסוציאלית .המפגש בי" בני הנוער לניצולי השואה יוצר קשר בי" עול יהודי שאיננו עוד לבי" דור ההמש שבאחריותו ועל כתפיו המשכיות הע היהודי ומדינת ישראל .זוהי ,למעשה ,ההזדמנות האחרונה למנוע את ניתוק שרשרת הדורות ע ניצולי השואה אשר מש שני ארוכות לא סיפרו את סיפור. התכנית מורכבת ומאתגרת ,ה" מבחינת איתור הניצולי והסכמת להשתת בתכנית בשל גיל ,מצב הבריאותי וכבוד )"אינני צרי עזרה"( ,ה" מבחינת גיוס בני הנוער )"מעדיפי להתנדב במד"א או בצער בעלי חיי ,מאשר ללכת ולבקר זקני"( ,הדרכת ושימור לאור הדר. * מאמר זה מוגש לזאב פקטור יבל"א ,שריד אושווי) .פקטור משמש מזה כעשור וחצי כיו"ר הקר" לרווחה לנפגעי השואה בישראל ,ומקדיש כל עיתותיו למע" אחיו ואחיותיו ניצולי השואה אשר דווקא בזקנות עומדי בפני משברי קשי .פקטור משקיע בעזרה לניצולי את כל זמנו ,כוחו ,שכלו ומשאביו .ככל שנחו) – הוא מוכ" לתת א את ליבו כדי לסייע לה .בכ ,הוא מציב לנו דוגמא למימוש הער היהודי העתיק "ואהבת לרע כמו" .מי יית" ונדע ,בדורות לבוא ,לקיי צו זה כפי שמקיי אותו פקטור וכפי שקיימוהו אבותינו ואימותינו בעבר. ** עו"ד דובי ארבל משמש כמנכ"ל מידות – דירוג ושיקו מלכ"רי )חברה לתועלת הציבור( .בשני 2001+2008 שימש כמנכ"ל הקר" לרווחה לנפגעי השואה בישראל. 1 רק כדי להדגי את הקושי שבמפגש ,אספר לדוגמה על בני )ש בדוי( שאמור היה לבקר את יעקב ,ניצול שואה יוצא מחנות ההשמדה .הפגישה הראשונה נקבעה לשעה .16.00יעקב לבש את החליפה היחידה שברשותו עוד מיו חתונתו ,שינה את סדר נטילת התרופות היומי ,כדי שיהיה ערני בשעה היעודה, והמתי" מוכ" ומתרגש החל מ" השעה .15.00בני ,נער מקסי ,הגיע בזמ" לפי מושגי הדור הצעיר. בסביבות .16.25א יעקב כבר לא היה מוכ" להיפגש .מ 16.05+הוא התקשר למשרדנו כל כמה דקות לדעת מה קרה ומדוע בני לא מגיע לפגישה עימו .הוא נעלב עד עמקי נשמתו ,ומאמ) רב נדרש עד שנוצר החיבור המחודש ביניה; היו בני מגיע בזמ" ,ויעקב למד לקבל ולהכיר חלק מהשינויי שחלו מש הדורות. דוגמה נוספת היא איילה )ש בדוי( שהגיעה לבקר את גרטה .היא דפקה בדלת בעדינות ,א איש לא פתח .גרטה שכחה להפעיל את מכשיר השמיעה ,ופשוט לא ידעה שאיילה מעבר לדלת ...בר ,מרגע שנוצר הקשר האמיתי ,הרי שהאהבה פורצת ,הקשר יוצר כוחות הדדיי. עוד יעידו הדברי שכתבו שתי נערות מתנדבות בפרויקט ,מור! עג'מי ועדי פורמ! ,בעקבות פגישותיה! ע גב' אירית אס ,#ניצולת שואה: אישה מיוחדת היא אירית .פע בשבוע אנו נפגשות איתה – באות אליה מתנדבות אצלה .אבל מה שהיא לא מודעת לו היא העובדה שהיא מתנדבת עימנו יותר מאשר אנו עימה .אירית היא כמו סבתא שלישית לנו .היא מתייחסת אלינו טוב מאד ולא מפסיקה להגיד תודה למרות שהיא כלל לא צריכה .אירית הייתה בשואה .היא ניצולה .היא עברה את אושווי) ואת ברג"+בלז" .היא לא מדברת עימנו על השואה .היא לא יכולה והיא לא צריכה. רואי את השואה בעיניה ובמבטה .א פע אחת היא כ" סיפרה... אירית חיה לבדה .היא ערירית .כל משפחתה נספתה בשואה וכשהגיעה לאר) התחתנה בשנית .בעלה נפטר לפני כ+ 17שני ,ואת שואלי למה אי" לה ילדי? – את זה תשאלו את הנאצי. אירית היא אחת הנשי הכי טובות שיצא לנו לפגוש ולהכיר והיא לימדה אותנו על החיי יותר ממה שיכולנו ללמוד במש חיי שלמי .אולי התפקיד שלנו זה להתנדב אצל אירית ,אבל בחיי לא הייתה ולא תהיה התנדבות חד–צדדית. "דר אר" – תלמידי הגימנסיה העברית "הרצליה" מתנדבי בקהילה "דר אר" הוא שמה של תכנית התנדבותית ייחודית שפעלה בגימנסיה הרצליה בשני .2002 + 1999 התכנית החלה בשכבת ז' וכללה חלק עיוני של לימוד נושאי ערכיי והדרכת מתנדבי וחלק מעשי של התנדבות בשטח. בספרו "ק) החינו" מתאר ניל פוסטמ" 4תיאור דמיוני של בני הנוער בעיר אמריקאית שלוקחי אחריות על הפעילות העירונית שקרסה .ה מצליחי ,באמצעות כוחות הנעורי לתפעל מערכות עירוניות שלמות ,כגו" דואר ,צביעת בתי ,חינו זאטוטי ,ניקיו" ,מניעת פשיעה ועוד .מרתק לגלות ,ה" בתיאוריה וה" במעשה ,עד כמה הנוער יכול להתפתח ,להנהיג ובעיקר לקחת אחריות – כאשר נותני לו אחריות זו. ג הרב קוק ,כמאה שני קוד לכ" ,הדגיש את הטוב ,היפה והכישרוני אשר טמו" בילד באופ" טבעי: "...צלול הוא הרצו" של הילד ,וע זה צלולה היא בינתו .כלומר ,גרעי" הדעה הטבעית שלו הוא גרעי" בריא ,שכ" ההשפעה הלימודית צריכה להיטפל בשמירת בריאותו ,יותר ממה שהיא רגילה להיטפל בהתפתחותו .כששמי המטרה של שמירת הניקיו" של הכישרו" הילדותי של אוצר האושר של האד ,בראשית היסוד החינוכי ,באה ההתפתחות באופ" מבור".5 2 במסגרת ההוראה בגימנסיה התחלנו לחשוב כי הסיכוי לחנ באמת יבוא דווקא מפעילות התנדבותית שיבצע הנוער בעצמו ובאחריותו .בשונה מתכנית המחויבות האישית הנדרשת על ידי משרד החינו, אשר הפכה לעתי – למרבה הצער ,ובשל היעדר השקעה בתכנו" ,בניהול ובארגו" – למשהו בעל אופי טכני יותר מאשר תוכני חשבנו כיצד הופכי את ההתנדבות למשהו השיי לנוער ובוקע מתוכו ,מאותו "גרעי" הדעה הטבעי" בלשונו של הרב קוק זצ"ל. ההשקעה הייתה אדירה .בעיקר השקעה בשינוי התפיסה של המערכת .שינוי זה התמקד בהנחה שאיננו צריכי לעשות הכול עבור התלמידי ,אלא אנו רק פותחי הפתח להנהגה ולהובלה של הנוער את עצמו לעשייה משמעותית .לש כ היה צור בהשקעה אדירה .לדוגמה ,בהשוואה לתכנית המחויבות האישית ,שלא זכתה אז לשו הקצאת זמ" במערכת השעות הלימודית ,הקדיש מנהל הגימנסיה לתכנית החדשה שש שעות שבועיות )מתוקצבות ולא מתוקצבות( שהופיעו במערכת השעות של התלמידי לצור ביצוע הפרויקט .כ יכולנו באמת להקשיב לתלמידי ,לשמוע את התוכניות שלה להתנדבות ולעשייה, להדרי אות ,לעתי בדברי בסיסיי כגו" אופ" הפנייה במכתב או בטלפו" לבית חולי בבקשה להתנדב ,ולעתי בנושאי עמוקי של יצירת קשר ע תינוקות בג" העירוני שבו בחרו להתנדב חלק מבנות השכבה .הגימנסיה השקיעה בפרויקט ובתלמידי ,ה" בטקסי ,ה" בשיתו ההורי ,המורי ובית הספר ,ואפילו שלחה שתי תלמידות לכנס על התנדבות נוער באמסטרד .ההשקעה הניבה פרי ונראה היה כי משהו קורה אצל הנוער ,משהו שהשפעתו עמוקה ובסיסית. לעתי אני פוגש חלק מבני הנוער שהתנדבו אז ,ואני נדה מכ שה – כבר סטודנטי או הורי לילדי – עדיי" זוכרי פעילות זו ושהיא משמעותית עבור עד היו .לצערי ,לאחר שאנו ,יוזמי הפרויקט ,הפסקנו את ההוראה בגימנסיה ,המשיכה התכנית לפעול רק כל עוד שימש דרור אלוני כמנהל, ולאחר מכ" גוועה .המערכת לא ידעה ,ללא הנהגה "החושבת מחו) לקופסה" ,להוביל משהו כה שונה. דוגמה שמעלה חיו מתוצרי התוכנית דר אר) ,מצויה בסיפור שלהל!: ר" אביד" ואני )המורי יוזמי התכנית( השתדלנו לבקר בפרויקטי של בני הנוער המתנדבי .יו אחד מצאנו שני תלמידי כיתה ז' עומדי בדוכ" שבנו בעצמ ,במגרש חנייה סמו לגימנסיה .השלט בראש הדוכ" היה ברור" :דוכ" חיוכי" .מרחוק ראינו נהג שמבקש לצאת ממגרש החנייה ,א מעוכב על ידי הילדי .התקרבנו ושמענו מפיה כ" :אמרת לנו לפתח פרויקט התנדבות יצירתי ,וכ עשינו .אנו מבקשי להילח בתאונות הדרכי .חשבנו שאחת הסיבות היא שהנהג הישראלי עצבני .לכ" הקמנו דוכ" חיוכי ,ואנו מנסי לגרו לנהגי שיוצאי מהחנייה לכביש לחיי" .קשה היה לעמוד בפני שני הנערי ,תלמידי כיתה טי"ת ,שעשו פרצופי וסיפרו בדיחות שהכינו לנהגי המופתעי. "הל"ב במשפט" – סטודנטי למשפטי מעניקי סיוע משפטי לנזקקי עו"ד יור סגי+זקס ,יוז "הל"ב במשפט" ,הוא איש צדק ויושר .לאחר שנחשפנו ,כל אחד בנפרד, למצוקה האדירה של נזקקי המצויי בהלי משפטי ,בכ שה נאלמי ואינ יודעי לדבר בשפה המובנת בבית המשפט – התחלנו לפעול במשות ולרתו סטודנטיות וסטודנטי למשפטי )תחילה באוניברסיטאות בר+איל" ותל אביב ,ולאחר מכ" בכל האוניברסיטאות והמכללות באר)( כדי שיסייעו לנזקקי להעלות את טענותיה על הכתב ולהסביר טוב יותר את עמדת בפני הרשויות ובעלי ההו". הסטודנטי שובצו בשכונות מצוקה ,בבתי חולי לנפגעי נפש ,בלשכות הוצאה לפועל ,בלשכות רווחה ועוד .ה מוינו ,הודרכו ומסרו דיווחי .תחילה ליור ולי ,א חיש כאשר גדלו המספרי ,הקמנו מערכת מתנדבי שמנהלת את הפרויקט .בכל אוניברסיטה ולכל פרויקט הוצב רכז )מעול לא היה אד 3 בארגו" שקיבל שכר כלשהו .מתחילתו ועד סופו ,הפרויקט נעשה בהתנדבות בלבד – דבר שהוא בגדר נס בהתחשב בכ שבארגו" פעלו מש השני אלפי של סטודנטי ועורכי די"(. לפי חווייתי האישית ,הרווח בתוכנית הוא כפול ומכופל .ראשית ,האפשרות של אנשי ,שעד כה היו מנועי מלהישמע ,להרגיש חלק מהחברה .בדר כלל ,ומתו אי ידיעת והבנת הכללי ,האנשי והמשפחות שנעזרו בתוכנית לא עמדו במועדי ההגשה של טענותיה או שלא הגישו את הדברי מגובי בתצהיר ,או שלא ידעו להתנסח באופ" מוב" ורלוונטי להלי המשפטי וכ" הלאה .ע הסיוע המקצועי של מתנדבי "הל"ב במשפט" ,בי" א נדחתה טענת וא לאו ,חשו הנעזרי תחושות של העצמה ,של יחס ושל כבוד .שנית ,הסטודנטי נחשפו לעול שרוב לא הכירו קוד ,של מצוקה קיומית ושל התנהלות אחרת מבחינת זמ" ,תזונה ,סדרי עדיפויות ,בריאות ,תעסוקה ועוד .בהתחשב בכ שחלק מהסטודנטי משמשי בבוא הימי בתפקידי בכירי במערכת הציבורית ,הרווח הוא לא רק שלה ,אלא של המערכת כולה .כמוב" שהיה א רווח שולי נוס ,של התנסות משפטית מוקדמת ,שאפשרה לסטודנטי המתנדבי לבלוט מעל לחבריה לשנתו" בעת ההתמחות ושנות העבודה הראשונות. ב' ,סטודנט שהתנדב בתנועת הל"ב במשפט ,מספר: "כשהופעתי בפני ועדת הערר של משרד החינו הרגשתי שאני מדבר מתו גרונ של משפחת בניד )השמות בדויי( .הוועדה רצתה לשלוח את בת המשפחה ,רחל ,למסגרת של חינו מיוחד ,בניגוד לעמדת המשפחה ולרצו" הילדה .במסגרת המיוחדת היא תהיה בת יחידה בי" תשעה בני ויוצאת דופ" בכ שלא נצרכת לתרופות הרגעה, הסבירו לי ההורי .בנוס ,היא תצטר לקו בשעה 5.30בבוקר ,שכ" בית הספר מרוחק ממקו מגוריה .נכו" שרחל מערימה קשיי בבית הספר בו היא לומדת ,וג בבית ההורי מתקשי להסתדר עמה ,א מאז ששמעתי על המקרה ושוחחתי ע הנהלת בית הספר חל שיפור אדיר .הצמדנו לה חונכת מתנדבת והיא הפסיקה להתחצ למורי .ג מבחינה חברתית חל שיפור .נשאלת השאלה מדוע לא ניסו את הפעולות הללו לפני ההחלטה הקיצונית בדבר מעבר בית ספר. "בסופו של דבר כלל לא הייתי צרי לשטוח את כל הטענות בפני ועדת הערר .כשהתחיל הדיו" ,שמתי לב שוועדת הערר העליונה של משרד החינו יושבת בהרכב חסר .לפי החוק ,היו צריכי להשתת ג פסיכולוג ועובד סוציאלי ,א אלה נעדרו .על א שהייתי רק מתמחה במשפטי באותה העת ,הגבהתי את קולי ,ואמרתי' :אני מניח שנמצא פתרו" מוסכ לטובת הילדה ,של המש לימודיה בבית הספר הרגיל ,כמוב" תו ליווי ותמיכה. ממילא אני רואה שהרכב הוועדה חסר ולכ" אי" להחלטותיכ תוק משפטי' .הנוכחי היו מופתעי .כל המשפחות שהופיעו בפניה עד כה הגיעו בלתי מיוצגות ,ולא ידעו מי צרי לשבת בוועדה ,ולכ" זו הרשתה לעצמה ככל העולה על רוחה .יו"ר הוועדה גמג ,ואמר ש'בסדר ,במקרה זה אי" צור בהעברת הילדה לבית ספר אחר". עשרת המפתחות להצלחת נוער מתנדב עשרת המפתחות הללו מתאימי במיוחד לשימוש של רכזי התנדבות ,א אי" מניעה שישמשו את כל העוסקי במלאכה והסובבי אות ,ובה המתנדבי ,הרכזי ,המוטבי ,הקהילה ,התקשורת, הורי ,חברי ועוד. טר אפרט את המפתחות להצלחת נוער מתנדב ,אבקש לציי" שתי עמדות מקדימות :הראשונה היא ההכרה ,שאסור להפקיע את הספונטניות ,התמימות והיוזמה הפרטית מ" ההתנדבות ,וזאת חר תפיסתי העקרונית ,שתפורט להל" ,על פיה התנדבות צריכה כללי ,ארגו" ושיטה כדי שתהיה מוצלחת; יחד ע זאת – עדיי" יש ער עצו להתנדבות בלתי מאורגנת ולא מקצועית :כל אחד מאיתנו יכול לסייע לשכ" או לשכנה במצוקה ,לעזור לילד לחצות את הכביש ואפילו סת לחיי למי שנראה לנו עצוב ,ולא צרי לחכות שיארגנו אותנו וידריכו אותנו כדי להתחיל לעשות כבר עכשיו משהו טוב. 4 ההנחה השנייה היא שאני משוחד בכל הקשור להתנדבות .אני מאמי" שהתנדבות ועשייה למע" הזולת היא מקור אושר אדיר לאד ולחברה ואני מבקש לעודד ולקד אותה בכל דר. מפתח א' – נת! המילה נת! ,אמרה לי פע השוויגער שלי )החותנת או החמות שלי ,ביידיש( ,ניתנת לקריאה באופ" זהה משני הכיווני .נתינה אמיתית היא לעול דו+כיוונית ,וזהו הכלל הראשו" .כדי שההתנדבות תצליח אסור למתנדבי להרגיש שה בצד הנות" בלבד ,אחרת ה עלולי להגיע לעמדה של התנשאות ,רחמי וזרות ,יכולת להעניק משהו אמיתי לצד האחר תיפג ותיחלש ,וההתנדבות עלולה להיפסק .כדי שהיחסי שבי" המתנדבי למוטבי או למטרה יהיו חיוביי ,בוני ,משמחי ,מועילי ומעצימי – צריכי מארגני ההתנדבות להדגיש את הער המוס שמעניקה ההתנדבות למתנדב ,ועל מה שמעניק המוטב במסגרת הקשר .ככל שהמוטב יתרו יותר וככל שהמתנדב ירגיש שהוא ג מקבל ולא רק נות", היחסי יהיו אמיתיי ,כני וממושכי יותר. לדוגמה ,בפרויקט "פרח לניצול" – בני הנוער שימחו את הניצולי בביקור ,בהקשבה ,בעצ ההרגשה שלדור הבא אכפת מה – א ג הצעירי זכו לכ שהמבוגרי יקשיבו לה ,יספרו לה על העול היהודי שלפני השואה ועל החוויות שלה בשואה ,יתנו לה עצות לחיי מניסיונ ועוד. נקודה חשובה במפתח זה היא הבלטת הרווחי והתרומה של כל צד במפגש הנוצר .אינני מצליח להעלות על הדעת התנדבות שבה צד אחד רק תור וצד אחד רק נתר ,שהרי תמיד יש משהו שהצד הנות" מקבל והצד המקבל נות" ,אפילו כשמדובר רק בחיו ,בהכרת תודה או בניסיו" מעשי בתחו מסוי .א לא תמיד הצדדי ערי לכ ועצ ההארה וההדגשה של הדדיות זו מוסיפה המו" לקשר בי" הצדדי: זוהיא תבנה את המוטב כבעל ער משלובמקו כנזקק לעזרה או רחמי ,ותחבר אליו את המתנדב מעמדה שלשות בתהלי ,במקו מעמדת עליונות. , ישכילו לעשות רכזי ההתנדבות א יבקשו מהמתנדבי לרשו ולספר מה ה קיבלו וכיצד ה התפתחו מההתנדבות .לעתי מפתיע לראות עד כמה נתר המתנדב דווקא .את התוצאות הללו רצוי לחלוק ע המוטבי ולעודד להמשי בנתינה שלה למתנדבי ,הג שחשבו מלכתחילה שה באו רק לקבל. אגב ,בפרויקט "פרח לניצול" ,רבי מהניצולי לא חשו בנוח להיות רק מקבלי ,וכתוצאה מכ התקשינו לגייס ניצולי לפרויקט .רק כאשר הוספנו הדגשה על כ שאנו מצפי שהנוער ילמד ג הוא מהמפגש ומהחוויה ,ומבלי ששינינו דבר במהות ,הצלחנו להגדיל את הביקוש של ניצולי השואה לתכנית. מפתח ב' – לתת לנוער ליטול יוזמה ולנהל את הפעילות פרויקט התנדבות לא מוצלח הוא זה שבו רכז ההתנדבות יוז ,מנהל ,מפעיל ודואג לכל הפרטי ,גדולי המנהלי ,הארגוני והתפעולי – כ הוא פחות מחובר כקטני .ככל שהנוער מעורב פחות בחלק הניהוליִ , לעשייה .ולהיפ – ככל שהנוער ייזו יותר ויהיה אחראי יותר על ניהול ההתנדבות שבה הוא מעורב ,כ יצליח הפרויקט. הסיבה לכ נעוצה בשני גורמי :ראשית ,סיבה מהותית .כאשר אני )המתנדב( יוז את הפרויקט ,בוחר את מקו ההתנדבות שלי ,משפיע על מה יהיה בתוכ" המפגש שלי כמתנדב ,בוחר את התדירות ,את העוצמה של הקשר שייווצר וכו' ,אני נוטל אחריות – והאחריות מחייבת .היא מחייבת אותי להצליח. הפרויקט הופ לשלי ,לחלק ממני ,לחלק מהזהות שלי – שהרי אני עיצבתי ובחרתי כל פרט ופרט בו. 5 שנית ,סיבה טכנית .א רכז ההתנדבות ייקח על עצמו את מלוא האחריות להתנדבות ולכל הצדדי הארגוניי ,הרי שהתפוקה של הפרויקט תהיה פחותה יחסית ,שכ" כמות המתנדבי תהיה מוגבלת ,לפי הזמ" שהרכז מקצה ,בתו שלל משימותיו ,לפרויקט זה .לדוגמה ,א הרכז צרי לאתר עבור הילד את מקו ההתנדבות ,כתנאי להתחלת ההתנדבות ,אזי יחלו זמ" יקר עד שקבוצה נתונה תשוב) .לעומת זאת ,א הרכז יקיי מפגש ע הנוער וינחה אותו כיצד לאתר מקו התנדבות ,הרי שבתו זמ" קצר יש להניח שרוב הילדי ישבצו את עצמ ,יחלו בפעילות ,והאפקטיביות תעלה ביחס למשאבי המוקצי. מכא" ג נית" להסיק לא מעט על תפקיד הרכז/המנהל של הפרויקט ההתנדבותי .לא להיות סדר" או איש טכני – אלא להוביל ,ליצור מוטיבציה והשראה בקרב המתנדבי ,כדי שיוכלו לעשות בכוחות עצמ את העבודה בצורה הטובה ביותר. פ" נוס הוא הער הגדול והאיכות האדירה שיש בעצ היוזמה של בני הנוער .לדוגמה ,בפרויקט "דר אר" ,נדהמנו מהרעיונות יוצאי הדופ" במקוריות ובאפקטיביות שלה ,אשר נבעו מהתלמידי ,ואשר לעול לא היינו מצליחי להמציא בעצמנו .ה" משו שאנו היינו רק שני רכזי התנדבות לעומת כמה מאות תלמידי שהתנדבו ,ה" משו שהיו בקבוצה המתנדבת ,בוודאות ,תלמידי מוכשרי וחכמי מאיתנו .וזו הנחת המוצא :בקרב הנוער המתנדב נמצאי המנהיגי האיכותיי ביותר לעתיד בכל תחומי החיי .הבה נית" לה לפרו) את המגבלות והגבולות שלנו המבוגרי ונשיג תוצאות יוצאות דופ". אגב ,הרווח הצדדי הוא הניסיו" הניהולי והארגוני שרוכשי המתנדבי הצעירי .א מוטל עליה לעמוד בקשר ע המקו בו ה מתנדבי לצור שיבוצ הראשוני – ה לומדי תו כדי התהלי כיצד ליצור ולשמור על קשר ע מוסד או ארגו" ,כיצד להשיג את מבוקש מ" המוסד ,אי לקבוע ולקיי פגישות וכו'. מפתח ג' – השמיי ה הגבול פעמי רבות מדי שמעתי רכזי מתנדבי ,מורי ומחנכי אומרי לילדי המתנדבי "זה לא אפשרי". בנושא ההתנדבות ,העזרה לזולת ,הערבות ההדדית והאהבה שכרוכה במעשה ההתנדבות – אי" גבולות ואי" שיעור .השמיי ה הגבול .הגישה שלנו כרכזי התנדבות צריכה להיות פותחת שערי ומאפשרת חציית גבולות .א פוני אלינו בני נוער ומבקשי לקיי פרויקט התנדבות שכרו במפגש ע כל טייסי אל על ,לדוגמה – או שה בטוחי שצרי לעצור כל מכונית ביציאתה מהחנייה – אל נא נגביל אות. להיפ ,ננצל את ההזדמנות ונלמד אות כיצד יוכלו ה לתעל את הקשרי האישיי שלה ,שלנו ,של הוריה ומשפחותיה ,את המשאבי שיש לה כבני אד ,בכדי להפו את הבלתי אפשרי לאפשרי. שו דבר אינו בלתי אפשרי כאשר מטרתנו טובה וראויה .הכל כשר כאשר אנו עושי טוב ומנסי להיטיב. הגישה הזו ,שאי" משהו בלתי אפשרי ,מחלחלת ומשפיעה על הנוער ה" בתחו ההתנדבות ,ה" ביחס למוטבי ,ובונה את התחושה שה יכולי לעזור ולשנות ג במקרי הקשי ביותר שנראי בלתי ניתני לשינוי – וכמוב" כל אלה מהווי נדב חינוכי ביחס לחיי ולבעיות שה" מציבותי ויציבו בפניה. מפתח ד' – חיבור למטרה והקניית ידע 6 התנדבות מוצלחת יותר תושג כאשר המתנדב יראה את התמונה הגדולה במסגרתה הוא פועל ויהיה מחובר למטרה רחבה ,וכ" כאשר יהיה בעל ידע בתחו בו הוא מתנדב ובעול ההתנדבות באופ" כללי. א צעירי מתנדבי במת" סיוע משפטי לנזקקי ,ורואי רק את המקרי שבה ה מטפלי – יש לכ ער מוגבל .א ה נחשפי לעובדה שהעבודה שלה מצטרפת לפעולות נוספות בתו הארגו" ומחוצה לו ויכולה להשפיע על כלל האושר בחברה ,או על תחושת הערבות ההדדית ,ולא רק במקרה המסוי – ה מועצמי ומקבלי אנרגיות וכוחות להמשי ולהתנדב היטב לאור זמ". השכלה והעשרה בחלק העיוני שבתחו פעילות ,היא חלק מהרווח והתרומה למתנדבי בהתא למפתח א' ,א ג עשויה לחזק ולהעצי אות ,ולסייע לה להיות מתנדבי מקצועיי ואפקטיביי יותר .כאשר אני מעניק סיוע משפטי ולומד כיצד סיוע זה מוענק במקומות אחרי בעול – כולל דיו" בדילמות האתיות והמקצועיות שיש למי שעוסק בהתנדבות דומה וכו' – הרקע הזה מקל עליי להתנדב ולסייע .חשוב ג שכל מתנדב ילמד וישכיל בנושאי הקשורי לעול ההתנדבות בכללותו ,כגו" ספרות מחקרית שמצביעה על תחושות אושר חזקות יותר אצל מתנדבי ,6כיצד מפעילי מתנדבי באופ" מוצלח וכו' .כ יוכל המתנדב לשפר את תפקודו ולדרוש באופ" ממוקד יותר תמיכה ועזרה הנחוצות לו. מפתח ה' – הערכה והיזו! חוזר על העשייה ההתנדבות אינה נעשית כדי לזכות בתודה ובהערכה; בר ,הערכה אמיתית והכרה בפעילות הנוער תחזק ,תעודד ותעצי אותו .איננו מלמדי את הנער שמתנדבי כדי לקבל פרס – לא זו המטרה .א משהתנדב ,אנו מביעי כלפיו הערכתנו כרכזי ,כהורי ,כארגו" ,כקהילה ,כעיר או כמדינה .לכ" פרויקט התנדבותי מוצלח הוא כזה שיש בו טקסי סיו ,שמחלקי בו תעודות לאחר תקופת פעילות משמעותית ,שכוללי בטקס ג בני משפחה וחברי של המתנדבי ,שנותני למתנדבי הראויי מכתבי המלצה מטע הארגו" בו ה מתנדבי ,ושמוצאי דר להערכה והיזו" נוספי ,בלתי פורמליי, כגו" שיחת טלפו" מעודדת ,חיו או פתק. ישראלה שוורצמ" ,רכזת תכנית "פרח לניצול" ציינה בפניי כי מתרחש תהלי "מקביל" :א רכז ההתנדבות מערי את המתנדב ומפרג" לו ,אזי ג למתנדב יהיה כוח ורצו" להערי את המוטב ,וכ ג ע המוטב כלפי המתנדב. מפתח ו' – תקשורת ויחסי ציבור מאמר זה נכתב לקראת חג החנוכה ,שבו אנו מצווי להדליק החנוכייה במקו שיהיה ניכר לחו) ,וזאת כדי 'לפרס את הנס' .בדר כלל עלינו לחנ לצניעות ,לענווה ולמיעוט בחשיפה של דברי חיוביי. בר ,מסקנתי בעיד" הנוכחי היא שדווקא פרסו מעשה ההתנדבות יש לו ער ברתימת מתנדבי נוספי ובהפיכת ההתנדבות למשהו נפו) שכול חפצי לקחת בו חלק. בכל תחומי החיי שלנו חדרה התקשורת עד כי ידועה המימרה" :לא פרסמת – לא עשית" .אני סולד מ" המקו שתפסה התקשורת בחיינו ומסכי לקביעת חז"ל כי "אי" הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מ" העי"" ,7א הואיל וזו המציאות ,ואנו מוכני לקבלה בתחומי רבי אחרי ,הרי שהסתייגות ממנה דווקא בתחו ההתנדבות היא לרוע) .לכ" עצתי היא לדאוג לפרסו חכ ומתאי של הפרויקט ההתנדבותי ה" בקרב הקהל הרחב וה" כלפי פני ,בקרב מורי בבית הספר ,מנהלי ,עירייה ,הורי ועוד .פרסו פנימי מוצלח יכול להיעשות באמצעות הזמנת כל אלה לטקסי הוקרה וסיו ,משלוח מכתבי ,רתימת לבקר אצל בני הנוער בעת ההתנדבות ועוד ועוד. 7 פרסו של פרויקט ההתנדבות בטלוויזיה ,בעיתונות ,באינטרנט ,הוא הזדמנות יוצאת דופ" לאפשר לנוער להבליט את הצדדי החיוביי שבו ,ויש לכ ער לנוער ולחברה כולה .לא עוד נוער שהוא רק שיכור, אלי או לא מחונ ,אלא הבלטה ג של הצדדי החיוביי .כ ההתנדבות תצליח יותר וג הערבות ההדדית בחברה כולה תגדל .יתר על כ" ,לעתי יירת נוער נוס להתנדב ,בכדי לזכות ב"תהילה" .זה אמנ "שלא לשמה" ,א לעתי מתו שלא לשמה יבוא לשמה.8 מפתח ז' – תיעוד ומדידה פרויקט התנדבותי מוצלח כולל ג השקעה בתיעוד ,באיסו נתוני ובמדידה .עצה זו ,שערכה לא יסולא בפז ,קיבלתי מדליה מורל ורונית שדה ,מורות בגימנסיה "הרצליה". מטרתנו צריכה להיות שההתנדבות של הנוער תשפיע עליו למש כל חייו .מה שאנו עושי וחול –,שווה פחות .אמנ חוויית ההתנדבות אמורה להיצרב בלב ,א צריבתה בפורמט חיצוני תיעודי כלשהו תסייע לשמור ולשמר אותה בתוכנו .לכ" עלינו לתכנ" ,להדרי ,לבקש וא לדרוש ,כחלק ממסגרת ההתנדבות, שהנוער יתעד את הפרויקט ,ואי" זה משנה כיצד ,ובלבד שהתיעוד יהיה משמעותי ואותנטי .לדוגמה, באמצעות יומ" דיווח ,סרט שמפיק הנוער ,ציור ,הופעה ,משחק תפקידי ,כנס ,ראיו" ,כתבה ועוד .חשוב שהנוער ינהל רישו של כמות הפעמי שהתנדב ואת מש ההתנדבות ,וכ" דברי נוספי הרלוונטיי לפעילות ההתנדבות .כ יוכל הנוער להערי ,להשוות ולבחו" את פעילותו ,וג אנחנו כארגו" נוכל להפיק מכ לקחי. נוכל ,למשל ,להשוות את השקעתנו בזמ" ובמשאבי לכמות השעות של המפגש בפועל בי" המתנדבי לבי" מושא התנדבות .כמו כ" ,נוכל לבחו" כמה השקענו בנושאי טכניי לעומת ההשקעה במהות ההתנדבות. מפתח ח' – גיבוש תקציב והשגתו אני זוכר את התגובה הראשונית להצעה להפעיל פרויקט התנדבות נוער בקרב ניצולי השואה" :כמה כס יחסכו לנו המתנדבי?" ,שאלו אותי .והשבתי ללא היסוס – "זה יעלה לנו כס ,ולא מעט" ".א כ ,מדוע אנו צריכי את זה?" התשובה לשאלה האחרונה חורגת ממסגרת יריעה זו ,א בתמצית נית" לציי" כי אנו מקווי שלהתנדבות ער רב שהוא בלתי מדיד כלכלית ,וכי מכל מקו ,היא משתלמת יותר מפעילות דומה בשכר .א בהחלט יש להתנדבות עלות. בכדי לאתר את המתנדבי ,למיי" אות ,להתאי אות לתכנית או למושא ההתנדבות הספציפי, להיפגש עימ ולהקשיב לה במהל תקופת ההתנדבות ,לקיי טקסי ומפגשי ולהעניק תעודות הוקרה יש צור בתקציב להעסקת רכז מתנדבי ,לכינו" משרד תומ וכו' .אי" נוסחה הקובעת את היחס בי" מספר המתנדבי לכמות הרכזי הדרושי המתאימה לכל תכנית התנדבות .ישנ פרויקטי שבה רכז אחד יכול לעבוד ע מספר מצומצ מאד של מתנדבי ,ויש תכניות שדורשות יותר ,תלוי באופי הפרויקט .אגב ,לפרויקט הל"ב במשפט ,שהפעיל כ 600+מתנדבי ,לא היה תקציב כלל ,ונדמה לי שזה דווקא היה גור משמעותי בהצלחתו .כל הרכזי והמנהלי בו עשו את מלאכת בהתנדבות ,והשקיעו מכספ האישי הוצאות נחוצות .בר ,לדעתי ומניסיוני ,פרויקט זה הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. מפתח ט' – חיו ופתרו! בעיות 8 שדה ההתנדבות שיי למקו הטוב בעול ,המקו שבו אנו עושי טוב ,מקבלי טוב ומקדמי באמת את העול .זה מקו שרצוי להרבות בו באווירה טובה ובונה ,אווירה של חיו ותמיכה .ככל שאנו מנהלי פרויקט התנדבותי ויותר נעי בו ושמח ,כ הפרויקט שלנו מוצלח יותר .באחריותנו ליצור אווירה טובה זו .יתר על כ" ,חלק מהתגמול למתנדבי )ולרכזי ההתנדבות ,שהרי ,למרבה הצער ,בדר כלל התגמול הכספי לרכזי התנדבות מצומצ( הוא האווירה הנעימה ,הטובה ,המרגיעה והרגועה של מי שנמצא בעול ההתנדבות. ואשר לבעיות – בעול של עשייה והתנדבות אי" בעיות אלא מורכבויות ,אתגרי ,נושאי לפתרו" וקשיי ,א אני מעדי שלא להגדיר כבעיות .כאשר צפי ועולי אתגרי ,רצוי לא לנסות לפתור אות בעצמנו כרכזי התנדבות ,אלא להדרי את המתנדבי כיצד עליה לפתור את הבעיה בכוחות עצמ .רצוי שהעלאת המורכבויות והקשיי תיעשה במסגרת קבוצתית ,וכי הקבוצה תיקח אחריות על הצעת דרכי לפתרו" א מתאפשר הדבר )כמוב" ישנ פעמי ופרטי שמחייבי שיחות אישיות(. בכ שאי" אנו פותרי את הבעיות בעצמנו ,אלא מחזירי את המשימה למי שנמצא בשטח ,אנו מרוויחי רווח כפול וא משולש +המתנדב לוקח על עצמו אחריות ומתחבר לדר הפעולה ולתוצאותיה, ויש סיכוי טוב יותר שהפתרו" יהיה חלק ממנו ויחזיק מעמד לאור זמ"; יש ג אפשרות להדרכה קבוצתית של מתנדבי נוספי שנתקלו בבעיה ,אשר תוכל לחסו זמ" ומשאבי; ותועלת חשובה מכול: חינכנו את הנוער לפתור בעיות .הטיפול הבסיסי בקשיי הוא מת" זמ" להעלות אות ולהתייחס אליה .נחוצה כא" הקשבה ,אשר ג היא ,בדומה להיזו" החוזר ,תתרחש במקביל ג בקשר בי" המתנדב למוטב. מפתח י' – הכלל שלכ כלל זה בא להורות על כ שאי" רשימת כללי סגורה .תמיד יש כלל שאינו מתאי לפרויקט שלנו ,וכלל מיוחד שמתאי רק לפרויקט שלנו .בפרויקט פרח לניצול ,למשל ,היינו צריכי ללמד את בני הנוער לדבר באופ" ברור ,תו שה מסתכלי בעיניה של ניצולי השואה ,שא לא כ ,האחרוני לא היו מצליחי לשמוע אות ולהבינ .בפרויקט הל"ב במשפט פעלנו בלשכת עורכי הדי" כדי שהלשכה לא תראה בפעולות הסטודנטי השגת גבול מקצועית .בפרויקט דר אר בגימנסיה ניסינו לרתו את המחנכי האחרי בשכבה לטובת הפרויקט כדי שהתלמידי יזכו בחוויה חינוכית כוללת .כל מקו וכל דקת פעילות דורשי מאיתנו מחשבה יצירתית לגבי האפשרויות הטובות ביותר לקידו הפעילות והנושא הכללי ,ויש לחשוב וליצור כל הזמ" .מלחי)? להיפ .העובדה שאנו עסוקי בלתכנ" כיצד להפו את העול לטוב יותר מעצימה אותנו ומעניקה השראה לחיינו. 9 הערות ביבליוגרפיה לפרק "מפתחות להתנדבות נוער" 1פרויקט שיזמו זאב פקטור ודובי ארבל ,ואשר נוהל על ידי עו"ס ישראלה שורצמ". 2תכנית שפותחה על ידי מורי הגימנסיה העברית "הרצליה" ר" אביד" ודובי ארבל ,תחת ניהולו של מנהל בית הספר דרור אלוני. 3תוכנית הל"ב במשפט נוסדה על ידי עוה"ד יור סגי+זקס ,יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות ,ודובי ארבל. התכנית זכתה באות הנשיא למתנדב בשנת 2002ובאות המופת של כנס שדרות בשנת .2007 4פוסטמ" ,נ .(1996) .ק) החינו – הגדרה מחודשת למטרות בית הספר .צוקרמ" ,נ) .מתרג( .תל אביב: ספריית פועלי. 5הרב הראי"ה קוק .ערפילי טוהר – קוב) ב' מתו שמונה קבצי ,נדפס בתשמ"ג ,ירושלי ,מכו" הרצי"ה. 6מג" ,צ .(1995) .מחויבות על אישית וכמיהה לאושר בקרב מתבגרי .מתו :החינו לקראת המאה ה .21 ד. )עור( .תל אביב :רמות. 7 בבא מציעא ד מב. 10
© Copyright 2024