‫אחת שתיים שלוש!‬ ‫מגזין ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל‬ ‫למען הגננות‪ ,‬הענף ועתיד המדינה‬ ‫על העשייה‪ ,‬האתגרים וההזדמנויות בענף החינוך לגיל הרך אל מול התמורות והשינויים‪:‬‬ ‫ריאיון עם ד”ר שולמית ביסמנובסקי‪ ,‬יו”ר ארגון גני הילדים הפרטיים | עמ’ ‪3‬‬ ‫שנת‬ ‫לימודים‬ ‫מהנה‪,‬‬ ‫פוריה‬ ‫ומוצלחת!‬ ‫גננת יקרה‪,‬‬ ‫אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש – ויש לנו עיתון חדש‪ ,‬שכולו‬ ‫שלך ובשבילך‪ .‬העיתון שבידיך הוא עוד יוזמה של‬ ‫הארגון‪ ,‬שמטרתה להעניק לך כמה שיותר כלים‪ ,‬עצות‪,‬‬ ‫תמיכה ותשומת לב בדרך למשימה החשובה מכול‪:‬‬ ‫חינוך דור העתיד תוך שמירה על מעמדנו המקצועי‪.‬‬ ‫“אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש” – כי זהו טווח הגילאים שבו‬ ‫אנו מתמקדים‪ ,‬משלושה חודשים ועד שלוש שנים‪.‬‬ ‫“אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש” – כי אנו מאמינות בתכל’ס‪,‬‬ ‫בעשייה‪ ,‬בתכנון ובביצוע‪“ .‬אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש” –‬ ‫כדי להזכיר לעצמנו ולכל הנוגעים בדבר‪ ,‬בכנסת‬ ‫ובממשלה – שלפני שלוקחים החלטות קריטיות‬ ‫הנוגעות לעתיד ילדינו‪ ,‬יש לעצור רגע ולספור לפחות‬ ‫עד שלוש‪.‬‬ ‫העיתון שלפניך הוכן במחשבה מעמיקה עליך ועל‬ ‫נפגשות בכנסים – בכל הארץ!‬ ‫כ‪ 250-‬גננות נכחו בכנס ל"ג בעומר‬ ‫של הארגון‪ ,‬שנערך בחודש מאי‬ ‫בכפר המכביה‪ .‬מתכונת הכנסים‬ ‫החדשה שלנו כוללת ארבעה‬ ‫מפגשים מושקעים ועשירים‬ ‫בתוכן‪ .‬מעתה‪ ,‬מדי שנה נקיים כנס‬ ‫בכל רבעון – במרכז הארץ‪ ,‬בצפון‪,‬‬ ‫בדרום ובים המלח‪ ,‬בנגישות נוחה‬ ‫לגננות מכל רחבי הארץ‪ .‬הארגון‬ ‫מזמין את כולכן להגיע לכנסים‬ ‫– להתעדכן‪ ,‬להשתלם‪ ,‬לפגוש‬ ‫חברות למקצוע וליהנות ממפגש‬ ‫המשלב קידום מקצועי‪ ,‬גיבוש‬ ‫והנאה‪ .‬להתראות!‬ ‫הנושאים שיעניינו אותך‪ .‬בכוונתנו לשלב בו‬ ‫עדכונים‪ ,‬מחקרים‪ ,‬טיפים מקצועיים‪ ,‬המלצות‪,‬‬ ‫פרסומים ומידע שימושי שיסייע לך לתפקד נכון‬ ‫בגן בהתאם לקריטריונים שיקבע החוק‪.‬‬ ‫חשוב לנו מאוד לקבל ממך משוב על העיתון‪ ,‬כדי‬ ‫להתאים בהמשך את התכנים לצרכיך ולתחומי‬ ‫העניין שלך‪ .‬נשמח אם תביעי את דעתך למייל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אנו כאן איתך כתמיד כדי לחשוב יחד‪ ,‬להתמודד‬ ‫במשותף‪ ,‬להתפתח ולהתקדם מקצועית‪ .‬מאחלות‬ ‫לך‪ ,‬לצוות‪ ,‬לילדים ולהורים שנת לימודים נהדרת!‬ ‫חברות הוועד הארצי‬ ‫ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל‬ ‫כל ילד הוא כוכב‬ ‫להתחיל ברגל ימין‬ ‫חמש נקודות האור‬ ‫הפינה הכי יפה בגן‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3 2 1‬‬ ‫"כל המבוגרים היו‪ ‬ילדים‪ ‬קודם‪ ,‬אבל רק אחדים זוכרים‪ ‬‬ ‫זאת" אנטואן דה סנט‪-‬אכזופרי מתוך הספר "הנסיך הקטן"‬ ‫חוק הפיקוח‪ :‬מהן ההסתייגויות שלנו?‬ ‫הודות לעשייה נמרצת של הארגון‪ ,‬חוק הפיקוח על מעונות היום לא עבר במתכונתו המוצעת‪ .‬בכך נמנע‬ ‫לפי שעה חוק עם כשלים מהותיים‪ ,‬אי שוויוניות ועלויות גבוהות לגננות‪ .‬מהו החוק הזה‪ ,‬הצפוי לשנות את‬ ‫מצבם של גני הילדים הפרטיים?‬ ‫חוק הפיקוח נועד לקבוע בחקיקה הסדר מקיף לרישוי‬ ‫ופיקוח של מסגרות לפעוטות‪ ,‬שבהן שוהים שבעה‬ ‫פעוטות לפחות למטרת עסק‪.‬‬ ‫ההסדר הקיים לגבי מעונות היום הוא מכוח חוק‬ ‫הפיקוח על מעונות התשכ”ה‪ ,1965-‬המקיף גם מעונות‬ ‫לקשישים וללוקים בשכלם‪ ,‬ואינו מתאים לדרישות‬ ‫העכשוויות לטיפול בגיל הרך‪.‬‬ ‫לפיכך הוחלט במשרד הכלכלה להסדיר בחקיקה‬ ‫את תחום הגיל הרך ולקבוע סטנדרטים חדשים‬ ‫לרישוי ופיקוח‪ ,‬שיחולו על‬ ‫מסגרות מוכרות‪ ,‬על מעונות‬ ‫היום ועל הגנים הפרטיים הלא‬ ‫מפוקחים‪.‬‬ ‫גישת הארגון היא שפיקוח‪,‬‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬הוא דבר‬ ‫חיובי – אבל לא‬ ‫במתכונת המוצעת‪.‬‬ ‫במתווה הנוכחי‪,‬‬ ‫החוק לא רק שלא ישפר את המצב אלא עלול לפגוע‬ ‫קשות בענף‪.‬‬ ‫בהצעת החוק ישנם כשלים מהותיים רבים‪ .‬ראשית‪ ,‬מי‬ ‫שעמל על הכנת החוק הוא משרד הכלכלה ולא משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬כך שההצעה אינה שמה בראש סדר העדיפויות‬ ‫את נושא החינוך וההדרכה – אלא מתייחסת לנושאי‬ ‫רישוי ופיקוח שאינם פדגוגיים‪.‬‬ ‫הסטנדרטים שבהצעה אינם מותאמים למציאות‬ ‫הקיימת בישראל‪ ,‬שבה מתחנכים כ‪ 100,000-‬ילדים‬ ‫בגנים פרטיים‪ .‬החוק המוצע הוא מנהלי ולא פדגוגי‪,‬‬ ‫אינו מתייחס למבנים הייחודיים שבהם פועלים הגנים‬ ‫הפרטיים‪ ,‬ולכן הסטנדרטים שעליהם יישען החוק‬ ‫יהיו בבחינת גזירות שציבור הגננות הפרטיות לא‬ ‫יוכל לעמוד בהם‪.‬‬ ‫חיסרון נוסף ובולט הוא העלויות הגבוהות שייגרמו‬ ‫לענף גני הילדים הפרטיים עקב אישור החוק‪ .‬הגנים‬ ‫ייאלצו לעבור תהליכי רישוי יקרים מאוד‪ ,‬המגיעים‬ ‫למאות אלפי שקלים‪ .‬גננות רבות תיאלצנה להעלות‬ ‫מחירים למימון תהליכי הרישוי‪ .‬בכך יוגדל הנטל‬ ‫הכלכלי על ההורים‪.‬‬ ‫אי השוויוניות תגרום לטלטלה בענף‪ :‬חלק מהגנים‬ ‫ייסגר בשל הליכי הרישוי היקרים‪ .‬במקומם עשויים‬ ‫להיפתח משפחתונים רבים עם פחות משבעה‬ ‫ילדים‪ .‬מאחר שהחוק לא יחול על המשפחתונים‬ ‫הללו‪ ,‬עלולים הפעוטות במסגרות אלה להישאר‬ ‫ללא פיקוח חינוכי‪ ,‬פדגוגי ובריאותי – מצב שיעמיד‬ ‫אותם במצב המסוכן ביותר‪ ,‬שכן משפחתונים אלה‬ ‫פועלים לרוב עם עובדת אחת בלבד‪ .‬הגנים הפרטיים‪,‬‬ ‫שישרדו את הסטנדרטים החדשים‪ ,‬יתאימו לעשירים‬ ‫בלבד – שכן עלות שכר הלימוד בהם תעלה בעקבות‬ ‫ההוצאות החדשות שייכפו עליהם במסגרת החוק‪.‬‬ ‫פעילות נמרצת של הארגון הצליחה עד כה לבלום את‬ ‫החוק על גזירותיו הבלתי רציונליות‪ ,‬אולם בימים אלו‬ ‫הוא עולה על שולחן הכנסת בתצורה חדשה‪ .‬נמשיך‬ ‫לעקוב מקרוב אחר התפתחות החקיקה ונמנע העברת‬ ‫חוק מפלה ושגוי‪ ,‬בכל הכלים הלגיטימיים שבידינו‪.‬‬ ‫לומדות ועובדות‬ ‫תוכנית הלימודים לגננות לגיל הרך פותחת שנה חדשה‪ .‬לימודי תעודה לגננות לילדים עד גיל ‪– 3‬‬ ‫במסלול הבלעדי של בית ברל וארגון גני הילדים הפרטיים‬ ‫תוכנית ההכשרה הייחודית לגננות‪ ,‬פרי שיתוף פעולה של‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל וארגון גני הילדים הפרטיים‪,‬‬ ‫תופסת תאוצה‪ .‬כ‪ 40-‬גננות מתחילות בימים אלה את שנת‬ ‫הלימודים החדשה במסלול הייחודי לגיל הרך – תוכנית‬ ‫לימודי תעודה‪ ,‬המיועדת לגננות לילדים עד גיל שלוש שנים‬ ‫בגנים הפרטיים‪ .‬בין התכנים שבמסלול‪ :‬קורסים בנושאי‬ ‫התפתחות הילד‪ ,‬בריאות הילד‪ ,‬תזונת הילד‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫לגיל הרך‪ ,‬טיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬עבודה‬ ‫עם הורים ועוד‪.‬‬ ‫מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה בישראל‪ ,‬שיצאה לדרך‬ ‫בשנים האחרונות ביוזמת ארגון גני הילדים הפרטיים בהובלת‬ ‫ד”ר שולמית ביסמנובסקי‪“ .‬שיתוף הפעולה עם בית ברל‬ ‫נולד בעקבות החזון שלנו לקדם את הגננות החברות בו‬ ‫ולשדרג את איכות כוח האדם בענף הגיל הרך”‪ ,‬אומרת‬ ‫ביסמנובסקי‪“ ,‬לראשונה בישראל‪ ,‬ניתנת לגננות בעלות ותק‬ ‫וניסיון האפשרות לקבל הכרה על עבודתן ומקצועיותן”‪.‬‬ ‫“אנחנו כאן‬ ‫בשבילכן”‬ ‫המסלול הייחודי הותאם במיוחד לנשים העובדות בגני‬ ‫ילדים לגיל הרך‪ ,‬שברשותן יום חופשי אחד בשבוע‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים ביום לימודים מרוכז אחד בשבוע‪.‬‬ ‫בדרך זו יכולות הגננות לסיים את לימודי התעודה בתוך‬ ‫שנתיים‪ ,‬כולל שעות אקדמאיות ופרקטיקה מעשית‪,‬‬ ‫מבלי לפגוע בפרנסתן‪ .‬רוב הקורסים מוכרים לצורכי‬ ‫המשך לימודים בתואר ראשון‪ ,‬כך שהארגון מציב אתגר‬ ‫גדול לגננות שלו להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית‪.‬‬ ‫“רוב המחקרים העוסקים בגיל הרך מצביעים על התקופה‬ ‫הזו כקריטית ביותר להתפתחות הקוגניטיבית‪ ,‬הרגשית‬ ‫והחברתית של האדם”‪ ,‬מציינת אורית מיוחס‪ ,‬ראש‬ ‫המסלול להכשרת מחנכים לגיל הרך במכללה האקדמית‬ ‫בית ברל‪“ ,‬יש להשקיע את מרב המאמצים והמשאבים‬ ‫בגיל הזה ובאיכות החינוך‪ .‬האחריות שלנו כמבוגרים היא‬ ‫לדאוג לכך שדור העתיד יקבל את החינוך הטוב ביותר”‪.‬‬ ‫מידע נוסף‪ :‬בטל’ ‪ 03-6293160‬או באתר הארגון‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר שולמית ביסמנובסקי‬ ‫למען הגננות‪ ,‬למען הענף‬ ‫ולמען עתיד המדינה‪ :‬ד”ר‬ ‫שולמית ביסמנובסקי‪ ,‬יו”ר‬ ‫ארגון גני הילדים הפרטיים‪,‬‬ ‫מספרת על העשייה של‬ ‫הארגון לאור האתגרים‬ ‫וההזדמנויות שמציבה‬ ‫בפנינו המציאות העכשווית‬ ‫בענף החינוך לגיל הרך |‬ ‫ריאיון‬ ‫ענף החינוך לגיל הרך עובר בתקופה האחרונה תמורות‬ ‫הילדים הרכים ונתנו מענה במקרים שבהם המדינה‬ ‫לא עשתה זאת‪ .‬בגנים הפרטיים זוכים הילדים ליחס‬ ‫לא מעטות‪ .‬חוק חינוך חובה מגיל שלוש משנה את‬ ‫מספרי טוב יותר‪ ,‬ולא ליחס של מבוגר על כל ‪ 17‬או‬ ‫הענף‪ ,‬וחוק הפיקוח על מעונות יום מאיים לטלטל‬ ‫את גני הילדים הפרטיים במתכונתו המוצעת (פירוט‬ ‫‪ 18‬ילדים‪ .‬עצם יישום החוק במתכונת הנוכחית‪ ,‬לא‬ ‫רק שפוגע בילדים הצעירים אלא פוגע גם בגננות‪,‬‬ ‫בעמ' ‪ .)2‬מי שעומד בחזית הייצוג של הגננות הפרטיות‬ ‫שעד כה התפרנסו מחינוך‬ ‫הוא ארגון גני הילדים‬ ‫הילדים הללו‪ ,‬התמחו‬ ‫הפרטיים בישראל‪ ,‬הוותיק‬ ‫בטיפול בהם והתאימו את‬ ‫והגדול בתחומו בארץ‪ .‬את‬ ‫הפתרון הוא‬ ‫המסגרות שלהן לצורכי‬ ‫שולמית ביסמנובסקי‪ ,‬יו"ר‬ ‫הילדים‪ .‬כיום גננות רבות‬ ‫הארגון‪ ,‬אנו תופסים בחזרה‬ ‫במימוש תפיסת‬ ‫עומדות בצומת דרכים של‬ ‫מירושלים ביחד עם נטע‬ ‫"היפוך הפירמידה"‪:‬‬ ‫קבלת החלטות לגבי המשך‬ ‫ליפשיץ‪ ,‬מזכירת הארגון‪,‬‬ ‫עבודתן בתחום בפרט‪ ,‬ולגבי‬ ‫אחרי עוד דיון בוועדת הכנסת‬ ‫דווקא בחלון הזמן‬ ‫עתידן בכלל"‪.‬‬ ‫בנושא חוק הפיקוח‪" .‬אנו‬ ‫מקפידים על נוכחות קבועה‬ ‫מהו הפתרון?‬ ‫של עד גיל שלוש‬ ‫"הפתרון לילדים נמצא‬ ‫שלנו כנציגי הגננות ובעלי‬ ‫הגנים בכנסת"‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬ ‫בעצם במימוש תפיסת‬ ‫שנים‪ ,‬יש להקצות‬ ‫היפוך הפירמידה‪ .‬דהיינו‪:‬‬ ‫"חוק הפיקוח הבלתי מידתי‬ ‫את ההשקעה‬ ‫ככל שיורדים בגיל לכיוון‬ ‫והבלתי שוויוני הופל פעמיים‬ ‫גיל הלידה‪ ,‬גדלה היכולת‬ ‫בכנסת‪ ,‬וזאת באמצעות‬ ‫הגדולה ביותר‬ ‫שלנו להשפיע על הילדים‪.‬‬ ‫פעילות פרלמנטרית שהיינו‬ ‫לכן‪ ,‬דווקא בחלון הזמן של‬ ‫שותפים לה‪ .‬אנו כל הזמן‬ ‫גיל לידה עד שלוש שנים יש‬ ‫עם אצבע על הדופק‪ ,‬למען‬ ‫להקצות את ההשקעה הגדולה ביותר‪ .‬ההשקעה בגיל‬ ‫הגננות והענף‪ ,‬ומעבר לכך – למען ההורים והילדים‬ ‫הרך צריכה להיות הבסיס הרחב של הפירמידה‪ .‬חייבים‬ ‫היקרים לכולנו"‪.‬‬ ‫להפוך את הפירמידה וליצור בסיס איתן‪ ,‬כדי שבעתיד‬ ‫איפה עומד כרגע המאבק בחוק הפיקוח?‬ ‫נקטוף את הפירות על ידי כך שהילדים בבגרותם יהיו‬ ‫"החוק מוגש בימים אלו בתצורה חדשה‪ ,‬אחרי שעשינו‬ ‫בשלים יותר‪ ,‬מיומנים יותר ומוכנים יותר לקראת‬ ‫מאמץ גדול לנטרל ממנו קריטריונים בעייתיים‪ ,‬למשל‬ ‫האתגרים המצפים להם‪ ,‬וכל זאת בזכות השקעה‬ ‫– שיהיה יותר פדגוגי ופחות מנהלי‪ ,‬מתוך אמונה שגן‬ ‫בשנים הראשונות‪ .‬זוהי‬ ‫ילדים הוא מוסד חינוכי ולא‬ ‫בית עסק‪ .‬אנו נאבקים נגד‬ ‫השקעה‪ ,‬שעל פי מחקר‬ ‫של הבנק העולמי תחסוך‬ ‫חוסר המידתיות של החוק‬ ‫לעשייה בגן הילדים‬ ‫פי שבעה מכמות המשאבים‬ ‫ונגד העיצומים הכספיים‬ ‫בעוד עשר ועשרים שנה"‪.‬‬ ‫שהוא מאיים להטיל על‬ ‫יש אפקט דרמטי‪.‬‬ ‫ומהו הפתרון עבור הגננות?‬ ‫הגננות‪ .‬הארגון צבר ניסיון‬ ‫"אני רואה שני פתרונות‪.‬‬ ‫הרשויות‪,‬‬ ‫רב בפעילות מול‬ ‫זוהי סביבה בעלת‬ ‫הוא יכול להתגאות בהישגים‬ ‫האחד‪ ,‬להיערך מחדש‬ ‫השפעה עצומה‬ ‫לניהול גן לילדים צעירים‬ ‫רבים – ובצדם‪ ,‬יש לבצע את‬ ‫יותר‪ .‬לשם כך הקמנו‪,‬‬ ‫ההתאמות במקומות שבהם‬ ‫בגיל הרך‪ .‬אנו‬ ‫נכפית עלינו מציאות חדשה"‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מסלול לימודים‬ ‫ייחודי לקראת עבודה עם‬ ‫למשל?‬ ‫סומכות על הגננות‬ ‫הגיל הצעיר‪ .‬הפתרון האחר‪,‬‬ ‫"בעקבות חוק חינוך חינם‬ ‫לגננות שאינן מעוניינות‬ ‫מגיל שלוש 'הפסדנו' את‬ ‫שלנו‪ ,‬ועבורן אנו‬ ‫לעבוד עם הילדים הצעירים‬ ‫שנתון הילדים הבוגרים‪,‬‬ ‫נלחמות‬ ‫יותר‪ ,‬הוא לעבור תהליך של‬ ‫אבל במקביל נפתחה בפנינו‬ ‫קבלת רישיון ותקצוב לגן‬ ‫הזדמנות – להתמקד בקבוצת‬ ‫ילדים מוכר שאינו רשמי‪,‬‬ ‫הגיל של עד שלוש שנים‪ .‬זהו‬ ‫ולהמשיך לעבוד ולחנך ילדים בוגרים יותר"‪.‬‬ ‫עולם חדש ומאתגר‪ ,‬שמאפשר לנו להשפיע על חינוך‬ ‫הילד בתקופה שהיא חלון הזדמנויות חד פעמי‪ .‬ראינו‬ ‫ומה עם גננות שאינן מעוניינות בשתי‬ ‫את השינוי מתהווה ופעלנו מראש להתאמת הענף‪.‬‬ ‫האלטרנטיבות הללו?‬ ‫"תמיד ניתן לשנות כיוון ולעשות הסבה מקצועית‪,‬‬ ‫מסלול הלימודים הייחודי לגננות שפתחנו יחד עם‬ ‫שגם היא לכשעצמה עשויה לגרום לתחושת רענון‬ ‫בית ברל‪ ,‬נותן מענה לנישה זו וגם מכשיר גננות‬ ‫והתחדשות לצד האתגרים הרבים"‪.‬‬ ‫כהכנה לחוק הפיקוח‪ .‬במקביל אנו מקיימים כנסים‬ ‫לגננות בפריסה נרחבת ותוך התאמת התכנים לעולם‬ ‫לסיכום‪ ,‬מה המסר שלך לגננות?‬ ‫החינוך בגילאי לידה עד שלוש"‪.‬‬ ‫"לאור העובדה ששלוש השנים הראשונות לחייו של‬ ‫כל ילד הן הקריטיות ביותר להתפתחותו‪ ,‬חלה עלינו‪,‬‬ ‫איך לדעתך ישפיע חוק חינוך חינם על הילדים הרכים?‬ ‫הגננות‪ ,‬אחריות בלתי רגילה‪ .‬אנו זוכות לחנך את‬ ‫"משמעות החוק היא גננת ועובדת על ‪ 35‬ילדים מגיל‬ ‫הילדים בחלון הזדמנויות נדיר‪ ,‬שלעולם לא יחזור‬ ‫שנתיים ושמונה חודשים‪ .‬זהו מצב בלתי נסבל‪ .‬הילדים‬ ‫עבור אותם ילדים‪ .‬לכן‪ ,‬לעשייה שלנו עם הילדים יש‬ ‫ישלמו את המחיר‪ .‬את הנזקים‪ ,‬לצערנו‪ ,‬נראה בעתיד‬ ‫אפקט דרמטי‪ ,‬לטוב ולרע‪ .‬גן הילדים הוא סביבה בעלת‬ ‫– כי השנים הראשונות בחייו של כל ילד הן קריטיות‬ ‫השפעה עצומה בגיל הרך ואנו סומכות על הגננות‬ ‫להתפתחותו ולהצלחתו בעתיד‪ .‬החוק הזה הכניס‬ ‫שלנו‪ ,‬שהן יכולות לאתגר הזה‪ .‬למען הגננות הללו‬ ‫עשרות אלפי ילדים למסגרות חינמיות‪ ,‬אשר לא‬ ‫תמיד נותנות את המענה הדרוש לילדים על פי גילם"‪.‬‬ ‫אנו נלחמות‪ .‬אנו עומדות לשירותן בכל עת‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ואיך החוק הזה משפיע על הגנים הפרטיים?‬ ‫מאמינות בהן‪ .‬אני מאחלת לכל הגננות ובעלי הגנים‬ ‫"עד היום‪ ,‬הגננות הפרטיות עשו עבודה נהדרת בחינוך‬ ‫שתהיה לכולנו שנת לימודים פוריה ומוצלחת!"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 2 1‬‬ ‫"כל המבוגרים היו‪ ‬ילדים‪ ‬קודם‪ ,‬אבל רק אחדים זוכרים‪ ‬‬ ‫זאת" אנטואן דה סנט‪-‬אכזופרי מתוך הספר "הנסיך הקטן"‬ ‫חוק הפיקוח‪ :‬מהן ההסתייגויות שלנו?‬ ‫הודות לעשייה נמרצת של הארגון‪ ,‬חוק הפיקוח על מעונות היום לא עבר במתכונתו המוצעת‪ .‬בכך נמנע‬ ‫לפי שעה חוק עם כשלים מהותיים‪ ,‬אי שוויוניות ועלויות גבוהות לגננות‪ .‬מהו החוק הזה‪ ,‬הצפוי לשנות את‬ ‫מצבם של גני הילדים הפרטיים?‬ ‫חוק הפיקוח נועד לקבוע בחקיקה הסדר מקיף לרישוי‬ ‫ופיקוח של מסגרות לפעוטות‪ ,‬שבהן שוהים שבעה‬ ‫פעוטות לפחות למטרת עסק‪.‬‬ ‫ההסדר הקיים לגבי מעונות היום הוא מכוח חוק‬ ‫הפיקוח על מעונות התשכ”ה‪ ,1965-‬המקיף גם מעונות‬ ‫לקשישים וללוקים בשכלם‪ ,‬ואינו מתאים לדרישות‬ ‫העכשוויות לטיפול בגיל הרך‪.‬‬ ‫לפיכך הוחלט במשרד הכלכלה להסדיר בחקיקה‬ ‫את תחום הגיל הרך ולקבוע סטנדרטים חדשים‬ ‫לרישוי ופיקוח‪ ,‬שיחולו על‬ ‫מסגרות מוכרות‪ ,‬על מעונות‬ ‫היום ועל הגנים הפרטיים הלא‬ ‫מפוקחים‪.‬‬ ‫גישת הארגון היא שפיקוח‪,‬‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬הוא דבר‬ ‫חיובי – אבל לא‬ ‫במתכונת המוצעת‪.‬‬ ‫במתווה הנוכחי‪,‬‬ ‫החוק לא רק שלא ישפר את המצב אלא עלול לפגוע‬ ‫קשות בענף‪.‬‬ ‫בהצעת החוק ישנם כשלים מהותיים רבים‪ .‬ראשית‪ ,‬מי‬ ‫שעמל על הכנת החוק הוא משרד הכלכלה ולא משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬כך שההצעה אינה שמה בראש סדר העדיפויות‬ ‫את נושא החינוך וההדרכה – אלא מתייחסת לנושאי‬ ‫רישוי ופיקוח שאינם פדגוגיים‪.‬‬ ‫הסטנדרטים שבהצעה אינם מותאמים למציאות‬ ‫הקיימת בישראל‪ ,‬שבה מתחנכים כ‪ 100,000-‬ילדים‬ ‫בגנים פרטיים‪ .‬החוק המוצע הוא מנהלי ולא פדגוגי‪,‬‬ ‫אינו מתייחס למבנים הייחודיים שבהם פועלים הגנים‬ ‫הפרטיים‪ ,‬ולכן הסטנדרטים שעליהם יישען החוק‬ ‫יהיו בבחינת גזירות שציבור הגננות הפרטיות לא‬ ‫יוכל לעמוד בהם‪.‬‬ ‫חיסרון נוסף ובולט הוא העלויות הגבוהות שייגרמו‬ ‫לענף גני הילדים הפרטיים עקב אישור החוק‪ .‬הגנים‬ ‫ייאלצו לעבור תהליכי רישוי יקרים מאוד‪ ,‬המגיעים‬ ‫למאות אלפי שקלים‪ .‬גננות רבות תיאלצנה להעלות‬ ‫מחירים למימון תהליכי הרישוי‪ .‬בכך יוגדל הנטל‬ ‫הכלכלי על ההורים‪.‬‬ ‫אי השוויוניות תגרום לטלטלה בענף‪ :‬חלק מהגנים‬ ‫ייסגר בשל הליכי הרישוי היקרים‪ .‬במקומם עשויים‬ ‫להיפתח משפחתונים רבים עם פחות משבעה‬ ‫ילדים‪ .‬מאחר שהחוק לא יחול על המשפחתונים‬ ‫הללו‪ ,‬עלולים הפעוטות במסגרות אלה להישאר‬ ‫ללא פיקוח חינוכי‪ ,‬פדגוגי ובריאותי – מצב שיעמיד‬ ‫אותם במצב המסוכן ביותר‪ ,‬שכן משפחתונים אלה‬ ‫פועלים לרוב עם עובדת אחת בלבד‪ .‬הגנים הפרטיים‪,‬‬ ‫שישרדו את הסטנדרטים החדשים‪ ,‬יתאימו לעשירים‬ ‫בלבד – שכן עלות שכר הלימוד בהם תעלה בעקבות‬ ‫ההוצאות החדשות שייכפו עליהם במסגרת החוק‪.‬‬ ‫פעילות נמרצת של הארגון הצליחה עד כה לבלום את‬ ‫החוק על גזירותיו הבלתי רציונליות‪ ,‬אולם בימים אלו‬ ‫הוא עולה על שולחן הכנסת בתצורה חדשה‪ .‬נמשיך‬ ‫לעקוב מקרוב אחר התפתחות החקיקה ונמנע העברת‬ ‫חוק מפלה ושגוי‪ ,‬בכל הכלים הלגיטימיים שבידינו‪.‬‬ ‫לומדות ועובדות‬ ‫תוכנית הלימודים לגננות לגיל הרך פותחת שנה חדשה‪ .‬לימודי תעודה לגננות לילדים עד גיל ‪– 3‬‬ ‫במסלול הבלעדי של בית ברל וארגון גני הילדים הפרטיים‬ ‫תוכנית ההכשרה הייחודית לגננות‪ ,‬פרי שיתוף פעולה של‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל וארגון גני הילדים הפרטיים‪,‬‬ ‫תופסת תאוצה‪ .‬כ‪ 40-‬גננות מתחילות בימים אלה את שנת‬ ‫הלימודים החדשה במסלול הייחודי לגיל הרך – תוכנית‬ ‫לימודי תעודה‪ ,‬המיועדת לגננות לילדים עד גיל שלוש שנים‬ ‫בגנים הפרטיים‪ .‬בין התכנים שבמסלול‪ :‬קורסים בנושאי‬ ‫התפתחות הילד‪ ,‬בריאות הילד‪ ,‬תזונת הילד‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫לגיל הרך‪ ,‬טיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬עבודה‬ ‫עם הורים ועוד‪.‬‬ ‫מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה בישראל‪ ,‬שיצאה לדרך‬ ‫בשנים האחרונות ביוזמת ארגון גני הילדים הפרטיים בהובלת‬ ‫ד”ר שולמית ביסמנובסקי‪“ .‬שיתוף הפעולה עם בית ברל‬ ‫נולד בעקבות החזון שלנו לקדם את הגננות החברות בו‬ ‫ולשדרג את איכות כוח האדם בענף הגיל הרך”‪ ,‬אומרת‬ ‫ביסמנובסקי‪“ ,‬לראשונה בישראל‪ ,‬ניתנת לגננות בעלות ותק‬ ‫וניסיון האפשרות לקבל הכרה על עבודתן ומקצועיותן”‪.‬‬ ‫“אנחנו כאן‬ ‫בשבילכן”‬ ‫המסלול הייחודי הותאם במיוחד לנשים העובדות בגני‬ ‫ילדים לגיל הרך‪ ,‬שברשותן יום חופשי אחד בשבוע‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים ביום לימודים מרוכז אחד בשבוע‪.‬‬ ‫בדרך זו יכולות הגננות לסיים את לימודי התעודה בתוך‬ ‫שנתיים‪ ,‬כולל שעות אקדמאיות ופרקטיקה מעשית‪,‬‬ ‫מבלי לפגוע בפרנסתן‪ .‬רוב הקורסים מוכרים לצורכי‬ ‫המשך לימודים בתואר ראשון‪ ,‬כך שהארגון מציב אתגר‬ ‫גדול לגננות שלו להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית‪.‬‬ ‫“רוב המחקרים העוסקים בגיל הרך מצביעים על התקופה‬ ‫הזו כקריטית ביותר להתפתחות הקוגניטיבית‪ ,‬הרגשית‬ ‫והחברתית של האדם”‪ ,‬מציינת אורית מיוחס‪ ,‬ראש‬ ‫המסלול להכשרת מחנכים לגיל הרך במכללה האקדמית‬ ‫בית ברל‪“ ,‬יש להשקיע את מרב המאמצים והמשאבים‬ ‫בגיל הזה ובאיכות החינוך‪ .‬האחריות שלנו כמבוגרים היא‬ ‫לדאוג לכך שדור העתיד יקבל את החינוך הטוב ביותר”‪.‬‬ ‫מידע נוסף‪ :‬בטל’ ‪ 03-6293160‬או באתר הארגון‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר שולמית ביסמנובסקי‬ ‫למען הגננות‪ ,‬למען הענף‬ ‫ולמען עתיד המדינה‪ :‬ד”ר‬ ‫שולמית ביסמנובסקי‪ ,‬יו”ר‬ ‫ארגון גני הילדים הפרטיים‪,‬‬ ‫מספרת על העשייה של‬ ‫הארגון לאור האתגרים‬ ‫וההזדמנויות שמציבה‬ ‫בפנינו המציאות העכשווית‬ ‫בענף החינוך לגיל הרך |‬ ‫ריאיון‬ ‫ענף החינוך לגיל הרך עובר בתקופה האחרונה תמורות‬ ‫הילדים הרכים ונתנו מענה במקרים שבהם המדינה‬ ‫לא עשתה זאת‪ .‬בגנים הפרטיים זוכים הילדים ליחס‬ ‫לא מעטות‪ .‬חוק חינוך חובה מגיל שלוש משנה את‬ ‫מספרי טוב יותר‪ ,‬ולא ליחס של מבוגר על כל ‪ 17‬או‬ ‫הענף‪ ,‬וחוק הפיקוח על מעונות יום מאיים לטלטל‬ ‫את גני הילדים הפרטיים במתכונתו המוצעת (פירוט‬ ‫‪ 18‬ילדים‪ .‬עצם יישום החוק במתכונת הנוכחית‪ ,‬לא‬ ‫רק שפוגע בילדים הצעירים אלא פוגע גם בגננות‪,‬‬ ‫בעמ' ‪ .)2‬מי שעומד בחזית הייצוג של הגננות הפרטיות‬ ‫שעד כה התפרנסו מחינוך‬ ‫הוא ארגון גני הילדים‬ ‫הילדים הללו‪ ,‬התמחו‬ ‫הפרטיים בישראל‪ ,‬הוותיק‬ ‫בטיפול בהם והתאימו את‬ ‫והגדול בתחומו בארץ‪ .‬את‬ ‫הפתרון הוא‬ ‫המסגרות שלהן לצורכי‬ ‫שולמית ביסמנובסקי‪ ,‬יו"ר‬ ‫הילדים‪ .‬כיום גננות רבות‬ ‫הארגון‪ ,‬אנו תופסים בחזרה‬ ‫במימוש תפיסת‬ ‫עומדות בצומת דרכים של‬ ‫מירושלים ביחד עם נטע‬ ‫"היפוך הפירמידה"‪:‬‬ ‫קבלת החלטות לגבי המשך‬ ‫ליפשיץ‪ ,‬מזכירת הארגון‪,‬‬ ‫עבודתן בתחום בפרט‪ ,‬ולגבי‬ ‫אחרי עוד דיון בוועדת הכנסת‬ ‫דווקא בחלון הזמן‬ ‫עתידן בכלל"‪.‬‬ ‫בנושא חוק הפיקוח‪" .‬אנו‬ ‫מקפידים על נוכחות קבועה‬ ‫מהו הפתרון?‬ ‫של עד גיל שלוש‬ ‫"הפתרון לילדים נמצא‬ ‫שלנו כנציגי הגננות ובעלי‬ ‫הגנים בכנסת"‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬ ‫בעצם במימוש תפיסת‬ ‫שנים‪ ,‬יש להקצות‬ ‫היפוך הפירמידה‪ .‬דהיינו‪:‬‬ ‫"חוק הפיקוח הבלתי מידתי‬ ‫את ההשקעה‬ ‫ככל שיורדים בגיל לכיוון‬ ‫והבלתי שוויוני הופל פעמיים‬ ‫גיל הלידה‪ ,‬גדלה היכולת‬ ‫בכנסת‪ ,‬וזאת באמצעות‬ ‫הגדולה ביותר‬ ‫שלנו להשפיע על הילדים‪.‬‬ ‫פעילות פרלמנטרית שהיינו‬ ‫לכן‪ ,‬דווקא בחלון הזמן של‬ ‫שותפים לה‪ .‬אנו כל הזמן‬ ‫גיל לידה עד שלוש שנים יש‬ ‫עם אצבע על הדופק‪ ,‬למען‬ ‫להקצות את ההשקעה הגדולה ביותר‪ .‬ההשקעה בגיל‬ ‫הגננות והענף‪ ,‬ומעבר לכך – למען ההורים והילדים‬ ‫הרך צריכה להיות הבסיס הרחב של הפירמידה‪ .‬חייבים‬ ‫היקרים לכולנו"‪.‬‬ ‫להפוך את הפירמידה וליצור בסיס איתן‪ ,‬כדי שבעתיד‬ ‫איפה עומד כרגע המאבק בחוק הפיקוח?‬ ‫נקטוף את הפירות על ידי כך שהילדים בבגרותם יהיו‬ ‫"החוק מוגש בימים אלו בתצורה חדשה‪ ,‬אחרי שעשינו‬ ‫בשלים יותר‪ ,‬מיומנים יותר ומוכנים יותר לקראת‬ ‫מאמץ גדול לנטרל ממנו קריטריונים בעייתיים‪ ,‬למשל‬ ‫האתגרים המצפים להם‪ ,‬וכל זאת בזכות השקעה‬ ‫– שיהיה יותר פדגוגי ופחות מנהלי‪ ,‬מתוך אמונה שגן‬ ‫בשנים הראשונות‪ .‬זוהי‬ ‫ילדים הוא מוסד חינוכי ולא‬ ‫בית עסק‪ .‬אנו נאבקים נגד‬ ‫השקעה‪ ,‬שעל פי מחקר‬ ‫של הבנק העולמי תחסוך‬ ‫חוסר המידתיות של החוק‬ ‫לעשייה בגן הילדים‬ ‫פי שבעה מכמות המשאבים‬ ‫ונגד העיצומים הכספיים‬ ‫בעוד עשר ועשרים שנה"‪.‬‬ ‫שהוא מאיים להטיל על‬ ‫יש אפקט דרמטי‪.‬‬ ‫ומהו הפתרון עבור הגננות?‬ ‫הגננות‪ .‬הארגון צבר ניסיון‬ ‫"אני רואה שני פתרונות‪.‬‬ ‫הרשויות‪,‬‬ ‫רב בפעילות מול‬ ‫זוהי סביבה בעלת‬ ‫הוא יכול להתגאות בהישגים‬ ‫האחד‪ ,‬להיערך מחדש‬ ‫השפעה עצומה‬ ‫לניהול גן לילדים צעירים‬ ‫רבים – ובצדם‪ ,‬יש לבצע את‬ ‫יותר‪ .‬לשם כך הקמנו‪,‬‬ ‫ההתאמות במקומות שבהם‬ ‫בגיל הרך‪ .‬אנו‬ ‫נכפית עלינו מציאות חדשה"‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מסלול לימודים‬ ‫ייחודי לקראת עבודה עם‬ ‫למשל?‬ ‫סומכות על הגננות‬ ‫הגיל הצעיר‪ .‬הפתרון האחר‪,‬‬ ‫"בעקבות חוק חינוך חינם‬ ‫לגננות שאינן מעוניינות‬ ‫מגיל שלוש 'הפסדנו' את‬ ‫שלנו‪ ,‬ועבורן אנו‬ ‫לעבוד עם הילדים הצעירים‬ ‫שנתון הילדים הבוגרים‪,‬‬ ‫נלחמות‬ ‫יותר‪ ,‬הוא לעבור תהליך של‬ ‫אבל במקביל נפתחה בפנינו‬ ‫קבלת רישיון ותקצוב לגן‬ ‫הזדמנות – להתמקד בקבוצת‬ ‫ילדים מוכר שאינו רשמי‪,‬‬ ‫הגיל של עד שלוש שנים‪ .‬זהו‬ ‫ולהמשיך לעבוד ולחנך ילדים בוגרים יותר"‪.‬‬ ‫עולם חדש ומאתגר‪ ,‬שמאפשר לנו להשפיע על חינוך‬ ‫הילד בתקופה שהיא חלון הזדמנויות חד פעמי‪ .‬ראינו‬ ‫ומה עם גננות שאינן מעוניינות בשתי‬ ‫את השינוי מתהווה ופעלנו מראש להתאמת הענף‪.‬‬ ‫האלטרנטיבות הללו?‬ ‫"תמיד ניתן לשנות כיוון ולעשות הסבה מקצועית‪,‬‬ ‫מסלול הלימודים הייחודי לגננות שפתחנו יחד עם‬ ‫שגם היא לכשעצמה עשויה לגרום לתחושת רענון‬ ‫בית ברל‪ ,‬נותן מענה לנישה זו וגם מכשיר גננות‬ ‫והתחדשות לצד האתגרים הרבים"‪.‬‬ ‫כהכנה לחוק הפיקוח‪ .‬במקביל אנו מקיימים כנסים‬ ‫לגננות בפריסה נרחבת ותוך התאמת התכנים לעולם‬ ‫לסיכום‪ ,‬מה המסר שלך לגננות?‬ ‫החינוך בגילאי לידה עד שלוש"‪.‬‬ ‫"לאור העובדה ששלוש השנים הראשונות לחייו של‬ ‫כל ילד הן הקריטיות ביותר להתפתחותו‪ ,‬חלה עלינו‪,‬‬ ‫איך לדעתך ישפיע חוק חינוך חינם על הילדים הרכים?‬ ‫הגננות‪ ,‬אחריות בלתי רגילה‪ .‬אנו זוכות לחנך את‬ ‫"משמעות החוק היא גננת ועובדת על ‪ 35‬ילדים מגיל‬ ‫הילדים בחלון הזדמנויות נדיר‪ ,‬שלעולם לא יחזור‬ ‫שנתיים ושמונה חודשים‪ .‬זהו מצב בלתי נסבל‪ .‬הילדים‬ ‫עבור אותם ילדים‪ .‬לכן‪ ,‬לעשייה שלנו עם הילדים יש‬ ‫ישלמו את המחיר‪ .‬את הנזקים‪ ,‬לצערנו‪ ,‬נראה בעתיד‬ ‫אפקט דרמטי‪ ,‬לטוב ולרע‪ .‬גן הילדים הוא סביבה בעלת‬ ‫– כי השנים הראשונות בחייו של כל ילד הן קריטיות‬ ‫השפעה עצומה בגיל הרך ואנו סומכות על הגננות‬ ‫להתפתחותו ולהצלחתו בעתיד‪ .‬החוק הזה הכניס‬ ‫שלנו‪ ,‬שהן יכולות לאתגר הזה‪ .‬למען הגננות הללו‬ ‫עשרות אלפי ילדים למסגרות חינמיות‪ ,‬אשר לא‬ ‫תמיד נותנות את המענה הדרוש לילדים על פי גילם"‪.‬‬ ‫אנו נלחמות‪ .‬אנו עומדות לשירותן בכל עת‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ואיך החוק הזה משפיע על הגנים הפרטיים?‬ ‫מאמינות בהן‪ .‬אני מאחלת לכל הגננות ובעלי הגנים‬ ‫"עד היום‪ ,‬הגננות הפרטיות עשו עבודה נהדרת בחינוך‬ ‫שתהיה לכולנו שנת לימודים פוריה ומוצלחת!"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 2 1‬‬ ‫"אתה יודע שהילדות‪ ‬שלך נגמרה‪ ,‬כאשר שלולית‪ ‬‬ ‫העצמה גדולה בהשקעה קטנה‬ ‫יוזמה חינוכית היא פרויקט שפועל בגן לאורך תקופה ארוכה‪ ,‬לעתים‬ ‫שנה שלמה‪ ,‬כאשר מטרתו לקדם ערך החשוב לגננת‪ .‬פרויקט “כוכב‬ ‫הגן” (הידוע גם בשמות‪“ :‬הילד הזה הוא אני”‪“ ,‬כל אחד הוא יחיד‬ ‫ומיוחד” ועוד) הוא דוגמה קלאסית ליוזמה חינוכית מוצלחת‪.‬‬ ‫ילדים רבים בגיל הגן חשים חוסר ביטחון עצמי או חוסר הערכה‬ ‫עצמית מספקת‪ .‬פרויקט “כוכב הגן” עשוי לקדם באורח פלא‪ ,‬ובתוך‬ ‫זמן קצר‪ ,‬את הדימוי העצמי החיובי של הילד ואת הביטחון שלו‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬בכל שבוע נבחר ילד אחד כ”כוכב הגן”‪ .‬אנו‬ ‫נענוד על צווארו שרשרת עם כוכב מנצנץ‪ .‬סביב “כוכב הגן” תתקיים‬ ‫פעילות יומית שתעצים אותו‪ .‬לדוגמה‪ :‬ביום ראשון כוכב הגן מביא‬ ‫לגן בריסטול עם תמונות של משפחתו הגרעינית והמורחבת (כולל‬ ‫חיות מחמד‪ ,‬כמובן)‪ .‬במפגש הבוקר מציג הילד בפני חבריו לגן את‬ ‫הפלקט‪ ,‬מספר על משפחתו ומסביר מה בתמונות‪.‬‬ ‫ביום שני מביא “כוכב הגן” משחקים אהובים עליו מהבית‪ ,‬ומשתף‬ ‫בהם את החברים‪.‬‬ ‫ביום שלישי הוא מביא לגן את המאכל האהוב עליו ביותר ומחלק‬ ‫לילדים לארוחת הבוקר‪.‬‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬כל ילדי הגן מציירים ציורים ומכינים אלבום ל”כוכב הגן”‪.‬‬ ‫ביום שישי‪“ ,‬כוכב הגן” הוא אבא‪/‬אמא של שבת‪ .‬ביום זה‪ ,‬הוריו של‬ ‫“כוכב הגן” מוזמנים לגן לקבלת השבת‪“ .‬כוכב הגן” מקבל אלבום‬ ‫ציורים וברכות‪ ,‬והוריו עורכים הצגה קטנה ומפעילים את הילדים‪.‬‬ ‫ניתן להמשיך וליזום רעיונות שכאלה כיד הדמיון הטובה‪ .‬התוצאה‬ ‫חד‪-‬משמעית‪ :‬בסוף שבוע כזה‪ ,‬הדימוי העצמי של הילד הוא בשמיים‪.‬‬ ‫את הסבב מומלץ להתחיל דווקא עם ילדים בוגרים ובשלים‪ ,‬כאשר‬ ‫הבוגר ביותר – ילד בשל‪ ,‬פתוח ותקשורתי – יהיה הראשון על מנת‬ ‫שיוכל לשמש דוגמה ליתר חבריו‪ .‬מדי שבוע‪ ,‬עוד ועוד ילדים יצטרפו‬ ‫כך שגם הנחבאים אל הכלים ילמדו את התוכנית‪ ,‬ירצו להשתתף‬ ‫בה ויחוו את ההעצמה‪.‬‬ ‫זהו תהליך מרתק המכניס את הגן כולו לסדר ולשיטה‪ ,‬בהשקעה‬ ‫מינימלית‪ .‬הפרויקט דורש לא יותר מחמש דקות בכל יום במהלך‬ ‫מפגש הבוקר‪ .‬כך‪ ,‬ב‪ 30-‬שבועות‪ ,‬ניתן לכסות את כל ילדי הגן‪ .‬אם‬ ‫יש ‪ 15‬ילדים בגן‪ ,‬מומלץ לעשות זאת לסירוגין‪ ,‬שבוע כן ושבוע לא‪.‬‬ ‫מדי פעם נציג‬ ‫במדור זה יוזמה‬ ‫חינוכית שעובדת‬ ‫היטב וניתנת‬ ‫למימוש בכל גן‬ ‫| והפעם‪“ :‬כוכב‬ ‫הגן” | בהצלחה!‬ ‫נטע מייעצת‬ ‫שנה הלכה‪ ,‬שנה באה – וכולנו רוצות להתחיל אותה ברגל ימין | נטע ליפשיץ‪ ,‬מזכירת ארגון גני הילדים‪,‬‬ ‫משתפת אתכן בכמה טיפים לתחילת שנה חלקה בגן | כי אין חכם כבעל ניסיון‬ ‫פרוטוקול אסיפת הורים‬ ‫על מנת להראות שקיפות ואמינות‪,‬‬ ‫מומלץ לנהל פרוטוקול באסיפת‬ ‫ההורים הראשונה בתחילת השנה‪.‬‬ ‫יש לבקש מאחד ההורים לכתוב‬ ‫פרוטוקול‪ ,‬להפיצו בין ההורים (גם‬ ‫אלו שלא היו באסיפה) ולהחתימם‬ ‫על המסמך כאישור הסכמה‬ ‫לנאמר‪ .‬כך תמנעו אי הבנות‬ ‫בהמשך השנה מול הורים שלא היו‬ ‫‪ /‬לא שמעו ‪ /‬לא הבינו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא לשנות את לוח‬ ‫החופשות השנתי‬ ‫את לוח החופשות שנקבע והופץ‬ ‫בין ההורים בתחילת השנה‬ ‫חשוב מאוד לא לשנות‪ ,‬אלא‬ ‫בהסכמת כל ההורים‪ .‬כל גננת‬ ‫רשאית לתכנן את הלוח השנתי‬ ‫כרצונה‪ ,‬אבל ברגע שהלוח הופץ‬ ‫להורים – אין לשנותו אלא אם‬ ‫כן כל ההורים מבקשים זאת או‬ ‫מסכימים לכך פה אחד‪.‬‬ ‫להקפיד לחתום על‬ ‫הסכמי ספקים‬ ‫כדאי מאוד לא להסתפק‬ ‫בסיכומים שבעל פה‪ ,‬אלא‬ ‫להכין הסכמים כתובים עם‬ ‫כל הספקים‪ ,‬המדריכים‬ ‫והמורים שנכנסים לגן או‬ ‫עובדים עימו‪ .‬מה שכתוב‬ ‫וחתום על ידי שני הצדדים‬ ‫– מונע אי הסכמות ואי‬ ‫נעימויות בעתיד‪.‬‬ ‫נראית פתאום כמכשול ולא כהזדמנות" אלמוני‬ ‫כל ההתחלות‬ ‫השבועות הראשונים בגן קרובים אמנם לחגים‪ ,‬אבל ממש לא חייבים להיות “הימים הנוראים” | התנהלות נכונה‬ ‫של הצוות והכוונה מקצועית להורים יכולה לעשות את ההבדל | לפניכם‪ 10 ,‬הדיברות להסתגלות רגועה לגן‬ ‫מאת ד”ר שולמית ביסמנובסקי‬ ‫יו”ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל ומומחית לחינוך בגיל הרך‬ ‫הימים הראשונים של שנת הלימודים‪ .‬כולם מתרגשים‪.‬‬ ‫הגננת‪ ,‬הצוות‪ ,‬ההורים‪ ,‬הילדים‪ .‬אבל אצל הילדים‬ ‫לא מדובר רק בהתרגשות‪ :‬הכניסה למסגרת החדשה‬ ‫כרוכה בתהליך של הסתגלות‪ .‬הילד חווה פרידה‬ ‫מהמוכר והבטוח וכניסה אל הבלתי ידוע‪ .‬התוצאה‪,‬‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬היא חרדה‪ ,‬שעלולה לגרום לשינויים‬ ‫בהתנהגות הפעוט‪ :‬גילוי תוקפנות‪ ,‬התפרצויות בכי‪,‬‬ ‫הסתגרות‪ ,‬פחדים‪ ,‬התנהגות תינוקית‪ ,‬יציאות לא‬ ‫מסודרות‪ ,‬איבוד החיוניות‪ ,‬חוסר תיאבון או הפרזה‬ ‫באכילה‪ ,‬הפרזה בשינה או סירוב ללכת לישון‪ ,‬ולעתים‬ ‫גם העדפה של הורה אחד על חשבון האחר‪.‬‬ ‫ביטויים אלה נעלמים בדרך כלל בתוך מספר ימים‬ ‫או לאחר כשבועיים‪-‬שלושה‪ ,‬כשהסביבה החדשה‬ ‫הופכת למוכרת‪ ,‬והילד מוצא את עצמו ואת מקומו‬ ‫במסגרת הגן‪.‬‬ ‫תהליך ההסתגלות אינו קל‪ ,‬אך ממחיש שהפרידה‬ ‫היא חלק מהחיים‪ .‬לכן‪ ,‬ניסיון מוצלח של פרידה‬ ‫והתחברות מחודשת עם ההורים תורם להתפתחות‬ ‫טובה של הילד‪ .‬מעורבות נכונה של ההורים בפרידה‬ ‫ובהסתגלות חשובה מאוד להצלחת התהליך‪.‬‬ ‫מה חשוב שאנו‪ ,‬צוות הגן‪ ,‬נזכור בימים מיוחדים‬ ‫אלה – ומה חשוב שנייעץ להורים?‬ ‫‪ .1‬כל ילד מסתגל למקום חדש באופן שונה‪ .‬יש ילדים‬ ‫שייכנסו באיטיות למסגרת החדשה ובתחילה יסתגרו‪,‬‬ ‫אחרים ייצמדו להורה‪ ,‬ויש שמייד יתמקמו בגן‪ ,‬יבדקו‬ ‫את גבולות הסביבה ויבליטו את עצמם‪ .‬כל הסגנונות‬ ‫נורמטיביים ומושפעים מהטמפרמנט ומהקצב האישי‪.‬‬ ‫‪ .2‬חשוב שתהליך ההסתגלות יהיה הדרגתי‪ .‬לא כל ילד‬ ‫מוכן להישאר בגן בימים הראשונים במשך כל שעות‬ ‫הפעילות‪ .‬יש להיות ערוכים לכך ולגלות סבלנות‪.‬‬ ‫‪ .3‬חשוב שאחד ההורים ילווה את הילד‪ .‬על ההורה‬ ‫להיכנס עם הילד לגן‪ ,‬להכיר לו את הסביבה החדשה‪,‬‬ ‫לשהות במחיצתו לפרק זמן קצר ולהקנות לו תחושת‬ ‫ביטחון‪.‬‬ ‫‪ .4‬פרידה קצרה ועניינית‪ .‬אין להאריך את הפרידה‬ ‫יתר על המידה‪ :‬ככל שהפרידה תהיה ארוכה יותר‪,‬‬ ‫כך תהיה גם קשה יותר‪.‬‬ ‫‪ .5‬סבלנות‪ ,‬החלטיות‪ ,‬עקביות‪ .‬בפרק הזמן שהוקצה‬ ‫לפרידה‪ ,‬על ההורה להיות סבלני ולא להיראות ממהר‬ ‫או קצר רוח‪ .‬יש להיות עקביים ולא להיכנע‪ .‬חשוב‬ ‫להסביר לילד בכל גיל‪ ,‬שאבא‪/‬אמא הולכים לעבודה‪,‬‬ ‫ואחרי שתקום מהשינה נבוא לקחת אותך”‪ .‬חשוב‬ ‫לסייע לילד לקבל תחושת שליטה על לוח הזמנים‬ ‫למרות שאין לו תחושת זמן‪ .‬לכן‪ ,‬תיאורים כמו “אחרי‬ ‫השינה”‪“ ,‬אחרי האוכל”‪“ ,‬אחרי המפגש” יכולים‬ ‫לסייע לילד לקבל תחושה כלשהי לגבי הזמן שיבואו‬ ‫לקחתו מהגן‪ .‬בזמן הפרידה בבוקר יש לשמור על‬ ‫חזות החלטית ולא ללכת ולשוב מספר פעמים – הילד‬ ‫יחוש בחוסר הביטחון של ההורה ויגיב בהתאם‪.‬‬ ‫‪ .6‬ליצור טקס פרידה‪ .‬לילדים מסוימים קל יותר‬ ‫כשקיים טקס פרידה כמו נשיקה וחיבוק‪ ,‬נפנוף‬ ‫לשלום וכדומה‪ .‬טקס קבוע יכול לסייע לילד‬ ‫לדעת שלאחריו ההורה הולך‪ ,‬ולקבל זאת‪.‬‬ ‫‪ .7‬להביא חפץ אהוב‪ .‬אם הילד קשור‬ ‫במיוחד לחפץ מסוים‪ ,‬כדאי להביאו לגן‬ ‫בימים הראשונים כ”חפץ מעבר”‪.‬‬ ‫‪ .8‬בשום אופן לא “לברוח”‪ .‬גם אם‬ ‫הילד עסוק לרגע‪ ,‬הקפידו לומר‬ ‫לו שלום ולהתראות והסבירו‬ ‫לו מתי תבואו לקחתו‪.‬‬ ‫ההבטחה הזו‪ ,‬שמתממשת‬ ‫מדי יום‪ ,‬בונה את האמון‬ ‫בין הילד להוריו ומוסיפה לתחושת הביטחון שלו‪.‬‬ ‫‪ .9‬לשתף את צוות הגן‪ .‬חשוב ליידע את הצוות בהרגליו‬ ‫ואהבותיו של הילד כדי לסייע לו בהיכרות ובהסתגלות‪.‬‬ ‫יש לדווח לצוות על כל שינוי משמעותי בהרגלי הבית‬ ‫(נסיעה לחו”ל‪ ,‬מילואים וכדומה)‪.‬‬ ‫‪ .10‬והעיקר‪ :‬לא להיכנס ללחץ‪ .‬היו רגועים גם אם‬ ‫הילד אינו משתף פעולה בשלב הראשון – לכל ילד‬ ‫יש קצב משלו‪.‬‬ ‫שתהיה שנת לימודים נהדרת!‬ ‫תהליך ההסתגלות אינו‬ ‫קל‪ ,‬אך ממחיש שהפרידה‬ ‫היא חלק מהחיים‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫ניסיון מוצלח של פרידה‬ ‫והתחברות מחודשת עם‬ ‫ההורים תורם להתפתחות‬ ‫טובה של הילד‬ ‫השלט הוא חלק‬ ‫מהתדמית שלך!‬ ‫החברּות בארגון גני הילדים‬ ‫הפרטיים אומרת שהגן שלך‬ ‫איכותי ועומד בסטנדרטים‬ ‫חינוכיים ותפעוליים‪ .‬חשוב‬ ‫שההורים ידעו זאת! הקפידי‬ ‫לתלות במקום בולט את‬ ‫שלט החברות בארגון – יש‬ ‫לכך ערך תדמיתי ושיווקי‬ ‫עבורך‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3 2 1‬‬ ‫"אתה יודע שהילדות‪ ‬שלך נגמרה‪ ,‬כאשר שלולית‪ ‬‬ ‫העצמה גדולה בהשקעה קטנה‬ ‫יוזמה חינוכית היא פרויקט שפועל בגן לאורך תקופה ארוכה‪ ,‬לעתים‬ ‫שנה שלמה‪ ,‬כאשר מטרתו לקדם ערך החשוב לגננת‪ .‬פרויקט “כוכב‬ ‫הגן” (הידוע גם בשמות‪“ :‬הילד הזה הוא אני”‪“ ,‬כל אחד הוא יחיד‬ ‫ומיוחד” ועוד) הוא דוגמה קלאסית ליוזמה חינוכית מוצלחת‪.‬‬ ‫ילדים רבים בגיל הגן חשים חוסר ביטחון עצמי או חוסר הערכה‬ ‫עצמית מספקת‪ .‬פרויקט “כוכב הגן” עשוי לקדם באורח פלא‪ ,‬ובתוך‬ ‫זמן קצר‪ ,‬את הדימוי העצמי החיובי של הילד ואת הביטחון שלו‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬בכל שבוע נבחר ילד אחד כ”כוכב הגן”‪ .‬אנו‬ ‫נענוד על צווארו שרשרת עם כוכב מנצנץ‪ .‬סביב “כוכב הגן” תתקיים‬ ‫פעילות יומית שתעצים אותו‪ .‬לדוגמה‪ :‬ביום ראשון כוכב הגן מביא‬ ‫לגן בריסטול עם תמונות של משפחתו הגרעינית והמורחבת (כולל‬ ‫חיות מחמד‪ ,‬כמובן)‪ .‬במפגש הבוקר מציג הילד בפני חבריו לגן את‬ ‫הפלקט‪ ,‬מספר על משפחתו ומסביר מה בתמונות‪.‬‬ ‫ביום שני מביא “כוכב הגן” משחקים אהובים עליו מהבית‪ ,‬ומשתף‬ ‫בהם את החברים‪.‬‬ ‫ביום שלישי הוא מביא לגן את המאכל האהוב עליו ביותר ומחלק‬ ‫לילדים לארוחת הבוקר‪.‬‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬כל ילדי הגן מציירים ציורים ומכינים אלבום ל”כוכב הגן”‪.‬‬ ‫ביום שישי‪“ ,‬כוכב הגן” הוא אבא‪/‬אמא של שבת‪ .‬ביום זה‪ ,‬הוריו של‬ ‫“כוכב הגן” מוזמנים לגן לקבלת השבת‪“ .‬כוכב הגן” מקבל אלבום‬ ‫ציורים וברכות‪ ,‬והוריו עורכים הצגה קטנה ומפעילים את הילדים‪.‬‬ ‫ניתן להמשיך וליזום רעיונות שכאלה כיד הדמיון הטובה‪ .‬התוצאה‬ ‫חד‪-‬משמעית‪ :‬בסוף שבוע כזה‪ ,‬הדימוי העצמי של הילד הוא בשמיים‪.‬‬ ‫את הסבב מומלץ להתחיל דווקא עם ילדים בוגרים ובשלים‪ ,‬כאשר‬ ‫הבוגר ביותר – ילד בשל‪ ,‬פתוח ותקשורתי – יהיה הראשון על מנת‬ ‫שיוכל לשמש דוגמה ליתר חבריו‪ .‬מדי שבוע‪ ,‬עוד ועוד ילדים יצטרפו‬ ‫כך שגם הנחבאים אל הכלים ילמדו את התוכנית‪ ,‬ירצו להשתתף‬ ‫בה ויחוו את ההעצמה‪.‬‬ ‫זהו תהליך מרתק המכניס את הגן כולו לסדר ולשיטה‪ ,‬בהשקעה‬ ‫מינימלית‪ .‬הפרויקט דורש לא יותר מחמש דקות בכל יום במהלך‬ ‫מפגש הבוקר‪ .‬כך‪ ,‬ב‪ 30-‬שבועות‪ ,‬ניתן לכסות את כל ילדי הגן‪ .‬אם‬ ‫יש ‪ 15‬ילדים בגן‪ ,‬מומלץ לעשות זאת לסירוגין‪ ,‬שבוע כן ושבוע לא‪.‬‬ ‫מדי פעם נציג‬ ‫במדור זה יוזמה‬ ‫חינוכית שעובדת‬ ‫היטב וניתנת‬ ‫למימוש בכל גן‬ ‫| והפעם‪“ :‬כוכב‬ ‫הגן” | בהצלחה!‬ ‫נטע מייעצת‬ ‫שנה הלכה‪ ,‬שנה באה – וכולנו רוצות להתחיל אותה ברגל ימין | נטע ליפשיץ‪ ,‬מזכירת ארגון גני הילדים‪,‬‬ ‫משתפת אתכן בכמה טיפים לתחילת שנה חלקה בגן | כי אין חכם כבעל ניסיון‬ ‫פרוטוקול אסיפת הורים‬ ‫על מנת להראות שקיפות ואמינות‪,‬‬ ‫מומלץ לנהל פרוטוקול באסיפת‬ ‫ההורים הראשונה בתחילת השנה‪.‬‬ ‫יש לבקש מאחד ההורים לכתוב‬ ‫פרוטוקול‪ ,‬להפיצו בין ההורים (גם‬ ‫אלו שלא היו באסיפה) ולהחתימם‬ ‫על המסמך כאישור הסכמה‬ ‫לנאמר‪ .‬כך תמנעו אי הבנות‬ ‫בהמשך השנה מול הורים שלא היו‬ ‫‪ /‬לא שמעו ‪ /‬לא הבינו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא לשנות את לוח‬ ‫החופשות השנתי‬ ‫את לוח החופשות שנקבע והופץ‬ ‫בין ההורים בתחילת השנה‬ ‫חשוב מאוד לא לשנות‪ ,‬אלא‬ ‫בהסכמת כל ההורים‪ .‬כל גננת‬ ‫רשאית לתכנן את הלוח השנתי‬ ‫כרצונה‪ ,‬אבל ברגע שהלוח הופץ‬ ‫להורים – אין לשנותו אלא אם‬ ‫כן כל ההורים מבקשים זאת או‬ ‫מסכימים לכך פה אחד‪.‬‬ ‫להקפיד לחתום על‬ ‫הסכמי ספקים‬ ‫כדאי מאוד לא להסתפק‬ ‫בסיכומים שבעל פה‪ ,‬אלא‬ ‫להכין הסכמים כתובים עם‬ ‫כל הספקים‪ ,‬המדריכים‬ ‫והמורים שנכנסים לגן או‬ ‫עובדים עימו‪ .‬מה שכתוב‬ ‫וחתום על ידי שני הצדדים‬ ‫– מונע אי הסכמות ואי‬ ‫נעימויות בעתיד‪.‬‬ ‫נראית פתאום כמכשול ולא כהזדמנות" אלמוני‬ ‫כל ההתחלות‬ ‫השבועות הראשונים בגן קרובים אמנם לחגים‪ ,‬אבל ממש לא חייבים להיות “הימים הנוראים” | התנהלות נכונה‬ ‫של הצוות והכוונה מקצועית להורים יכולה לעשות את ההבדל | לפניכם‪ 10 ,‬הדיברות להסתגלות רגועה לגן‬ ‫מאת ד”ר שולמית ביסמנובסקי‬ ‫יו”ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל ומומחית לחינוך בגיל הרך‬ ‫הימים הראשונים של שנת הלימודים‪ .‬כולם מתרגשים‪.‬‬ ‫הגננת‪ ,‬הצוות‪ ,‬ההורים‪ ,‬הילדים‪ .‬אבל אצל הילדים‬ ‫לא מדובר רק בהתרגשות‪ :‬הכניסה למסגרת החדשה‬ ‫כרוכה בתהליך של הסתגלות‪ .‬הילד חווה פרידה‬ ‫מהמוכר והבטוח וכניסה אל הבלתי ידוע‪ .‬התוצאה‪,‬‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬היא חרדה‪ ,‬שעלולה לגרום לשינויים‬ ‫בהתנהגות הפעוט‪ :‬גילוי תוקפנות‪ ,‬התפרצויות בכי‪,‬‬ ‫הסתגרות‪ ,‬פחדים‪ ,‬התנהגות תינוקית‪ ,‬יציאות לא‬ ‫מסודרות‪ ,‬איבוד החיוניות‪ ,‬חוסר תיאבון או הפרזה‬ ‫באכילה‪ ,‬הפרזה בשינה או סירוב ללכת לישון‪ ,‬ולעתים‬ ‫גם העדפה של הורה אחד על חשבון האחר‪.‬‬ ‫ביטויים אלה נעלמים בדרך כלל בתוך מספר ימים‬ ‫או לאחר כשבועיים‪-‬שלושה‪ ,‬כשהסביבה החדשה‬ ‫הופכת למוכרת‪ ,‬והילד מוצא את עצמו ואת מקומו‬ ‫במסגרת הגן‪.‬‬ ‫תהליך ההסתגלות אינו קל‪ ,‬אך ממחיש שהפרידה‬ ‫היא חלק מהחיים‪ .‬לכן‪ ,‬ניסיון מוצלח של פרידה‬ ‫והתחברות מחודשת עם ההורים תורם להתפתחות‬ ‫טובה של הילד‪ .‬מעורבות נכונה של ההורים בפרידה‬ ‫ובהסתגלות חשובה מאוד להצלחת התהליך‪.‬‬ ‫מה חשוב שאנו‪ ,‬צוות הגן‪ ,‬נזכור בימים מיוחדים‬ ‫אלה – ומה חשוב שנייעץ להורים?‬ ‫‪ .1‬כל ילד מסתגל למקום חדש באופן שונה‪ .‬יש ילדים‬ ‫שייכנסו באיטיות למסגרת החדשה ובתחילה יסתגרו‪,‬‬ ‫אחרים ייצמדו להורה‪ ,‬ויש שמייד יתמקמו בגן‪ ,‬יבדקו‬ ‫את גבולות הסביבה ויבליטו את עצמם‪ .‬כל הסגנונות‬ ‫נורמטיביים ומושפעים מהטמפרמנט ומהקצב האישי‪.‬‬ ‫‪ .2‬חשוב שתהליך ההסתגלות יהיה הדרגתי‪ .‬לא כל ילד‬ ‫מוכן להישאר בגן בימים הראשונים במשך כל שעות‬ ‫הפעילות‪ .‬יש להיות ערוכים לכך ולגלות סבלנות‪.‬‬ ‫‪ .3‬חשוב שאחד ההורים ילווה את הילד‪ .‬על ההורה‬ ‫להיכנס עם הילד לגן‪ ,‬להכיר לו את הסביבה החדשה‪,‬‬ ‫לשהות במחיצתו לפרק זמן קצר ולהקנות לו תחושת‬ ‫ביטחון‪.‬‬ ‫‪ .4‬פרידה קצרה ועניינית‪ .‬אין להאריך את הפרידה‬ ‫יתר על המידה‪ :‬ככל שהפרידה תהיה ארוכה יותר‪,‬‬ ‫כך תהיה גם קשה יותר‪.‬‬ ‫‪ .5‬סבלנות‪ ,‬החלטיות‪ ,‬עקביות‪ .‬בפרק הזמן שהוקצה‬ ‫לפרידה‪ ,‬על ההורה להיות סבלני ולא להיראות ממהר‬ ‫או קצר רוח‪ .‬יש להיות עקביים ולא להיכנע‪ .‬חשוב‬ ‫להסביר לילד בכל גיל‪ ,‬שאבא‪/‬אמא הולכים לעבודה‪,‬‬ ‫ואחרי שתקום מהשינה נבוא לקחת אותך”‪ .‬חשוב‬ ‫לסייע לילד לקבל תחושת שליטה על לוח הזמנים‬ ‫למרות שאין לו תחושת זמן‪ .‬לכן‪ ,‬תיאורים כמו “אחרי‬ ‫השינה”‪“ ,‬אחרי האוכל”‪“ ,‬אחרי המפגש” יכולים‬ ‫לסייע לילד לקבל תחושה כלשהי לגבי הזמן שיבואו‬ ‫לקחתו מהגן‪ .‬בזמן הפרידה בבוקר יש לשמור על‬ ‫חזות החלטית ולא ללכת ולשוב מספר פעמים – הילד‬ ‫יחוש בחוסר הביטחון של ההורה ויגיב בהתאם‪.‬‬ ‫‪ .6‬ליצור טקס פרידה‪ .‬לילדים מסוימים קל יותר‬ ‫כשקיים טקס פרידה כמו נשיקה וחיבוק‪ ,‬נפנוף‬ ‫לשלום וכדומה‪ .‬טקס קבוע יכול לסייע לילד‬ ‫לדעת שלאחריו ההורה הולך‪ ,‬ולקבל זאת‪.‬‬ ‫‪ .7‬להביא חפץ אהוב‪ .‬אם הילד קשור‬ ‫במיוחד לחפץ מסוים‪ ,‬כדאי להביאו לגן‬ ‫בימים הראשונים כ”חפץ מעבר”‪.‬‬ ‫‪ .8‬בשום אופן לא “לברוח”‪ .‬גם אם‬ ‫הילד עסוק לרגע‪ ,‬הקפידו לומר‬ ‫לו שלום ולהתראות והסבירו‬ ‫לו מתי תבואו לקחתו‪.‬‬ ‫ההבטחה הזו‪ ,‬שמתממשת‬ ‫מדי יום‪ ,‬בונה את האמון‬ ‫בין הילד להוריו ומוסיפה לתחושת הביטחון שלו‪.‬‬ ‫‪ .9‬לשתף את צוות הגן‪ .‬חשוב ליידע את הצוות בהרגליו‬ ‫ואהבותיו של הילד כדי לסייע לו בהיכרות ובהסתגלות‪.‬‬ ‫יש לדווח לצוות על כל שינוי משמעותי בהרגלי הבית‬ ‫(נסיעה לחו”ל‪ ,‬מילואים וכדומה)‪.‬‬ ‫‪ .10‬והעיקר‪ :‬לא להיכנס ללחץ‪ .‬היו רגועים גם אם‬ ‫הילד אינו משתף פעולה בשלב הראשון – לכל ילד‬ ‫יש קצב משלו‪.‬‬ ‫שתהיה שנת לימודים נהדרת!‬ ‫תהליך ההסתגלות אינו‬ ‫קל‪ ,‬אך ממחיש שהפרידה‬ ‫היא חלק מהחיים‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫ניסיון מוצלח של פרידה‬ ‫והתחברות מחודשת עם‬ ‫ההורים תורם להתפתחות‬ ‫טובה של הילד‬ ‫השלט הוא חלק‬ ‫מהתדמית שלך!‬ ‫החברּות בארגון גני הילדים‬ ‫הפרטיים אומרת שהגן שלך‬ ‫איכותי ועומד בסטנדרטים‬ ‫חינוכיים ותפעוליים‪ .‬חשוב‬ ‫שההורים ידעו זאת! הקפידי‬ ‫לתלות במקום בולט את‬ ‫שלט החברות בארגון – יש‬ ‫לכך ערך תדמיתי ושיווקי‬ ‫עבורך‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3 2 1‬‬ ‫“אפשר ללמוד הרבה על עצמך מילדים‪ - ‬כמו כמה‪ ‬‬ ‫שלוש שנים‪,‬‬ ‫חמש נקודות אור‬ ‫סבלנות‪ ‬באמת יש לך” פרנקלין פ‪ .‬ג’ונס‬ ‫הפינה‬ ‫הכי יפה בגן‬ ‫כך זה התחיל‬ ‫כמה עובדות מעניינות על‬ ‫ההיסטוריה של גני הילדים‬ ‫אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש‪ :‬שלוש השנים הראשונות בחייו של כל ילד הן‬ ‫המפץ הגדול של האור והתקווה בחייו | אלו הן שנים קריטיות לקידום‬ ‫תבונתו של הילד ולהצלחתו בעתיד | לגננת יש תפקיד עצום בניצול‬ ‫חלון ההזדמנויות היקר הזה | כך לא נפספס את נקודות האור שניתן‬ ‫למצוא בכל ילד‬ ‫מודעת פרסומת לגן הילדים הפרטי הראשון ברמת גן‪1935 ,‬‬ ‫בכל גן ולכל גננת יש את הפינה‬ ‫הזאת האהובה עליה – המושקעת‪,‬‬ ‫הקסומה‪ ,‬היצירתית והשונה;‬ ‫פינה אחת בגן שהיא מקור‬ ‫גאווה מיוחד‪ .‬מהי הפינה הזאת‬ ‫בגן שלך? כיצד היא משקפת‬ ‫את הערכים או הגישה של הגן‬ ‫שלך‪ ,‬ואיך הילדים נהנים ממנה?‬ ‫אז זהו‪ ,‬שעכשיו‪ ...‬תופסים אותך בפינה! צלמי את‬ ‫הפינה הכי יפה בגן ושלחי אלינו – פינת תוכן‪ ,‬פינת‬ ‫בובות‪ ,‬פינת טבע – כל מה שנראה לך שיעניין אותנו‬ ‫ואת יתר הגננות‪ ,‬ונשמח לפרסם כאן בעיתון! גם‬ ‫תמונה שלך על רקע הפינה תתקבל ברכה (ובלבד‬ ‫שהתמונות תהיינה איכותיות)‪ .‬את התמונה יש לשלוח‬ ‫לכתובת ‪ [email protected]‬עבור נטע ולציין‬ ‫גן הילדים הראשון בישראל‪ ‬נוסד על‬ ‫ידי‪ ‬אסתר שפירא‪-‬גינזבורג‪ ‬ב‪ 1898-‬במושבה‬ ‫ראשון לציון‏‪ .‬הגן פעל לפי שיטת פרובל‬ ‫ונחשב לגן הילדים העברי הראשון בארץ‬ ‫ובעולם‪.‬‬ ‫שיטת פרובל נקראת על שמו של המחנך‬ ‫הגרמני‪ ‬פרידריך וילהלם אוגוסט פרובל‪,‬‬ ‫שהקים בשנת ‪ 1837‬את גן הילדים הראשון‬ ‫בעולם‪ ,‬בעיר באד בלנקנבורג שבגרמניה‪.‬‬ ‫בגן שניהלה שפירא הוכשרו הגננות לאה‬ ‫מזא”ה‪ ,‬שחנכה ב‪ 1901-‬את הגן העברי הראשון‬ ‫ביפו‪ ,‬ויהודית אייזנברג‪-‬הררי שבשנת ‪1902‬‬ ‫פתחה גן עברי ברחובות‪ .‬בשנת ‪ 1903‬נפתח‬ ‫בירושלים גן עברי ביוזמת‪ ‬דוד ילין ובניהולה‬ ‫של אלישבע גיסין‪-‬אפרתי‪.‬‬ ‫סקרנות תינוקות וילדים הם סקרנים מטבעם‪,‬‬ ‫יכולים ללמוד ואוהבים ללמוד מרגע לידתם‪ .‬אנו‪,‬‬ ‫ההורים והמטפלים‪ ,‬אמורים לשמש כמתווכים בינם‬ ‫לבין הסביבה‪ .‬הילדים לומדים באמצעות חמשת‬ ‫החושים הקולטים את הגירויים השונים‪ .‬אלו הם‬ ‫חמשת הנתיבים‪ ,‬המוליכים את המידע הנקלט אל‬ ‫המוח‪ .‬תפקידנו לאפשר את החשיפה ולסייע לילדים‬ ‫להבין את מה שהם חשים‪ ,‬רואים‪ ,‬שומעים‪ ,‬מריחים‬ ‫או טועמים‪.‬‬ ‫ביטוי על פי גישת “רג’יו אמיליה”‪ ,‬ילדים חושבים‪,‬‬ ‫לומדים ומביעים את עצמם באמצעות ‪ 100‬שפות –‬ ‫ביניהן שפות חזותיות‪ ,‬תנועתיות ומוסיקליות‪ .‬על פי‬ ‫גישה זו‪ ,‬ניתן למצוא לכל ילד את השפות המתאימות‬ ‫לאופיו‪ ,‬לאישיותו ולכישוריו‪ ,‬שבאמצעותן הוא יצליח‬ ‫ללמוד‪ ,‬להתקדם ולממש את הפוטנציאל הגלום בו‪.‬‬ ‫עצמאות בשנת חייו השנייה של הילד הוא עובר‬ ‫שינויים משמעותיים‪ ,‬כמו תחילת דיבור‪ ,‬מעבר מזחילה‬ ‫להליכה ועוד‪ .‬שנת חיים זו מאתגרת במיוחד‪ .‬בסופה‪,‬‬ ‫נכנסים הילדים לגיל המעבר הראשון שלהם המכונה‬ ‫גיל המרי הראשון‪ ,‬בו הם מגלים את יכולתם להיפרד‬ ‫מההורים ולפתח עצמאות‪ .‬ילד עצמאי מגלה יוזמות‪,‬‬ ‫מתנסה בפעילויות שונות ובפיתוח מיומנויות מגוונות‪,‬‬ ‫וכך מביא אור למשפחה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תהליך העצמאות‬ ‫המתפתח אינו קל ודורש מהמבוגרים סבלנות‪ ,‬אורך‬ ‫רוח ויכולת הכלה‪.‬‬ ‫קליטה מהלידה ועד גיל שש שנים מתפתח מוחו‬ ‫של הילד בקצב מהיר‪ .‬עד סיום שנת החיים הראשונה‬ ‫מתקיים התהליך המהיר ביותר בהתפתחות המוח‪,‬‬ ‫עד כדי הכפלתו‪ .‬גלן דומן – מי שנחשב לחלוץ בחקר‬ ‫התפתחות המוח אצל ילדים – מציין‪ ,‬שעד גיל שש‬ ‫שנים הספיק הילד לקלוט כמות עצומה של מידע‪,‬‬ ‫יותר ממה שיוכל ללמוד בכל שאר ימי חייו‪ .‬עד גיל שש‬ ‫ילדים לומדים שפה שלמה‪ ,‬ולעתים יותר משפה אחת‪.‬‬ ‫אינטראקציה תהליכי למידה חיוביים מתרחשים‬ ‫בעיקר כאשר מתקיימות אינטראקציות בין הילד‬ ‫לחבריו ובין הילד למבוגרים שבסביבתו‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב‬ ‫שנחשוף את הילד כבר מגיל צעיר לאינטראקציות עם‬ ‫זולתו‪ .‬עצם הימצאותו של הילד בחברה מאפשרת לו‬ ‫למידה‪ .‬תפקידנו לתת לילד הזדמנות ללמוד ולנסות‬ ‫להגביל אותו פיסית כמה שפחות‪.‬‬ ‫ב‪ 1909-‬נפתח בוורשה גן ילדים עברי‬ ‫ראשון מחוץ לארץ ישראל‪ .‬הגן הוקם על ידי‬ ‫המחנך יחיאל היילפרין ונוהל על ידי אשתו‪.‬‬ ‫בהמשך פתחו בני הזוג סמינר להכשרת גננות‬ ‫בעברית‪.‬‬ ‫הסמינרים הראשונים לגננות בארץ נוסדו‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 20-‬על ידי הגננות המקצועיות‬ ‫הראשונות‪ ,‬שהוכשרו בגרמניה בסמינר לגננות‬ ‫“פסטלוצי‪-‬פרובל האוס”‪.‬‬ ‫את היסטוריית הגנים בארץ סוקר הספר‬ ‫“מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל”‪ ,‬בהוצאת‬ ‫מכון בן גוריון‪ ,‬מאת מרים סנפיר‪ ,‬שוש סיטון‬ ‫וגילה רוסו‪-‬צימט‪.‬‬ ‫ומהעבר להווה‪ :‬למידע עדכני על גני‬ ‫הילדים בישראל‪ ,‬שיטות פדגוגיות ומפגשים‬ ‫מקצועיים – היכנסו לאתר ארגון גני הילדים‬ ‫הפרטיים בישראל‬ ‫בנושא‪ :‬עבור “הפינה הכי יפה בגן”‪.‬‬ ‫הפינה הראשונה שלנו היא “ילדים מציירים בהשפעת‬ ‫אמנים” של הגננת מרי בן יחזקאל‪ ,‬הבעלים של‬ ‫“גן עופרים”‪ .‬אומרת מרי‪“ :‬ילדים צעירים מבינים‬ ‫את שפת הצבע והצורה לפני שהם מבינים מילים‬ ‫ומושגים‪ .‬הפתיחות הטבעית שלהם מאפשרת לנו‬ ‫לזמן להם מפגש חווייתי עם יצירות אמנות‪ .‬ההתנסות‬ ‫במפגש זה מפתחת אצלם הבעה עצמית ואפשרויות‬ ‫ביטוי רב כיווניות‪ .‬בכל חודש אנו נפגשים עם אמן‬ ‫חדש‪ .‬בתמונה – עבודות הילדים בעקבות למידה על‬ ‫דיוקן עצמי של ואן גוך‪ .‬העבודה עם ילדים בתחום‬ ‫האמנות היא חוויה מרגשת ומעשירה עבורי; התגובות‬ ‫הייחודיות של הילדים מפתיעות אותי בכל פעם‬ ‫מחדש”‪.‬‬ ‫שלכן ובשבילכן‬ ‫ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל הוא הבית האמיתי של הגננות לגיל הרך‪.‬‬ ‫זהו הארגון ואלו הן המובילות אותו למענכן‪ :‬גננות למען גננות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•ארגון גני הילדים הפרטיים הוא הראשון‪ ,‬המוביל‪ ,‬המקצועי והגדול בתחומו‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫•הוא נוסד לפני יותר מ‪ 60-‬שנה ועל חברותיו נמנו לאורך השנים עשרות אלפי גננות‪.‬‬ ‫•כיום חברות בארגון כ‪ 600-‬גננות בעלות גנים‪ ,‬ותיקות וצעירות‪.‬‬ ‫•ד”ר שולמית ביסמנובסקי מכהנת כיו”ר הארגון קדנציה חמישית מאז שנת ‪.2000‬‬ ‫•בראש הארגון עומד הוועד הארצי‪ ,‬שנבחר בבחירות דמוקרטיות באסיפה‬ ‫שנתית‪ .‬היו”ר נבחרת גם היא בבחירות דמוקרטיות פנימיות מבין חברי הוועד‪.‬‬ ‫•זהו ארגון הגנים היחיד בארץ שהיו”ר שלו היא ד”ר לחינוך – מומחית לחינוך‬ ‫בגיל הרך‪ ,‬ששמה לה למטרה לקדם את החינוך במדינה בכלל ואת הארגון בפרט‪.‬‬ ‫•יו”ר הארגון וחברי הוועד הארצי ממלאים את תפקידם בהתנדבות מלאה‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בין פעילויות הארגון‪ :‬קיום השתלמויות‪ ,‬כנסים מקצועיים וימי עיון; פעילות‬ ‫ציבורית ופרלמנטרית מול ועדות הכנסת‪ ,‬משרד החינוך ורשויות שונות; דאגה‬ ‫לביטוח איכותי ומקיף‪ ,‬ייעוץ לגננות‪ ,‬הפעלת אתר עדכני‪ ,‬קו פתוח להורים‬ ‫ועוד ועוד‪.‬‬ ‫•הארגון מחולק ל‪ 25-‬סניפים מאילת בדרום ועד אזור חיפה בצפון‪.‬‬ ‫•קבלת גן לארגון אינה אוטומטית‪ ,‬אלא כרוכה בבדיקת התאמה ובביקור של‬ ‫יועצת חינוכית המוודאת שהגן מתאים לסטנדרטים של הארגון‪.‬‬ ‫•משרדי ארגון גני הילדים הפרטיים ממוקמים ביהוד ומעניקים שירותים מגוונים‬ ‫הן לקהל הגננות ובעלי הגנים‪ ,‬והן להורים באמצעות קו פתוח כשירות לציבור‪.‬‬ ‫•בארגון גני הילדים הפרטיים‪ ,‬אתן בידיים טובות – הכי טובות שיש!‬ ‫החזון שלנו‬ ‫להמשיך ולהיות הארגון הראשון והמוביל במדינה‪ ,‬הדואג לקידום טיפוחם‪ ,‬חינוכם‪,‬‬ ‫בטיחותם ורווחתם של ילדי הגיל הרך‪ ,‬להעצמת הגננות ובעלי הגנים ולקידום מעמד הגן הפרטי בישראל‬ ‫ד"ר שולמית ביסמנובסקי‬ ‫יו"ר הארגון‬ ‫שרה אמיר‬ ‫חברת ועד‬ ‫סנדרה בייטמן‬ ‫חברת ועד‬ ‫מרי בן יחזקאל‬ ‫חברת ועד‬ ‫אביבה צינגלר‬ ‫חברת ועד‬ ‫נטע ליפשיץ‬ ‫מזכירת הארגון‬ ‫אתר הארגון‪ | www.irgun-haganim.co.il :‬המייל שלנו‪[email protected] :‬‬ ‫טל’‪ | 03-6293160 :‬פקס‪ | 03-6295701 :‬כתובתנו‪ :‬רח’ העצמאות ‪ 40‬יהוד‬ ‫עורכת‪ :‬ד”ר שולמית ביסמנובסקי | חברי מערכת‪ :‬נטע ליפשיץ‪ ,‬אורלי כתב‪ ,‬אוהד לוביאניקר | עריכה‪ :‬אורן שריג | עיצוב והפקה‪ :‬שריג רעיונות‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3 2 1‬‬ ‫“אפשר ללמוד הרבה על עצמך מילדים‪ - ‬כמו כמה‪ ‬‬ ‫שלוש שנים‪,‬‬ ‫חמש נקודות אור‬ ‫סבלנות‪ ‬באמת יש לך” פרנקלין פ‪ .‬ג’ונס‬ ‫הפינה‬ ‫הכי יפה בגן‬ ‫כך זה התחיל‬ ‫כמה עובדות מעניינות על‬ ‫ההיסטוריה של גני הילדים‬ ‫אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש‪ :‬שלוש השנים הראשונות בחייו של כל ילד הן‬ ‫המפץ הגדול של האור והתקווה בחייו | אלו הן שנים קריטיות לקידום‬ ‫תבונתו של הילד ולהצלחתו בעתיד | לגננת יש תפקיד עצום בניצול‬ ‫חלון ההזדמנויות היקר הזה | כך לא נפספס את נקודות האור שניתן‬ ‫למצוא בכל ילד‬ ‫מודעת פרסומת לגן הילדים הפרטי הראשון ברמת גן‪1935 ,‬‬ ‫בכל גן ולכל גננת יש את הפינה‬ ‫הזאת האהובה עליה – המושקעת‪,‬‬ ‫הקסומה‪ ,‬היצירתית והשונה;‬ ‫פינה אחת בגן שהיא מקור‬ ‫גאווה מיוחד‪ .‬מהי הפינה הזאת‬ ‫בגן שלך? כיצד היא משקפת‬ ‫את הערכים או הגישה של הגן‬ ‫שלך‪ ,‬ואיך הילדים נהנים ממנה?‬ ‫אז זהו‪ ,‬שעכשיו‪ ...‬תופסים אותך בפינה! צלמי את‬ ‫הפינה הכי יפה בגן ושלחי אלינו – פינת תוכן‪ ,‬פינת‬ ‫בובות‪ ,‬פינת טבע – כל מה שנראה לך שיעניין אותנו‬ ‫ואת יתר הגננות‪ ,‬ונשמח לפרסם כאן בעיתון! גם‬ ‫תמונה שלך על רקע הפינה תתקבל ברכה (ובלבד‬ ‫שהתמונות תהיינה איכותיות)‪ .‬את התמונה יש לשלוח‬ ‫לכתובת ‪ [email protected]‬עבור נטע ולציין‬ ‫גן הילדים הראשון בישראל‪ ‬נוסד על‬ ‫ידי‪ ‬אסתר שפירא‪-‬גינזבורג‪ ‬ב‪ 1898-‬במושבה‬ ‫ראשון לציון‏‪ .‬הגן פעל לפי שיטת פרובל‬ ‫ונחשב לגן הילדים העברי הראשון בארץ‬ ‫ובעולם‪.‬‬ ‫שיטת פרובל נקראת על שמו של המחנך‬ ‫הגרמני‪ ‬פרידריך וילהלם אוגוסט פרובל‪,‬‬ ‫שהקים בשנת ‪ 1837‬את גן הילדים הראשון‬ ‫בעולם‪ ,‬בעיר באד בלנקנבורג שבגרמניה‪.‬‬ ‫בגן שניהלה שפירא הוכשרו הגננות לאה‬ ‫מזא”ה‪ ,‬שחנכה ב‪ 1901-‬את הגן העברי הראשון‬ ‫ביפו‪ ,‬ויהודית אייזנברג‪-‬הררי שבשנת ‪1902‬‬ ‫פתחה גן עברי ברחובות‪ .‬בשנת ‪ 1903‬נפתח‬ ‫בירושלים גן עברי ביוזמת‪ ‬דוד ילין ובניהולה‬ ‫של אלישבע גיסין‪-‬אפרתי‪.‬‬ ‫סקרנות תינוקות וילדים הם סקרנים מטבעם‪,‬‬ ‫יכולים ללמוד ואוהבים ללמוד מרגע לידתם‪ .‬אנו‪,‬‬ ‫ההורים והמטפלים‪ ,‬אמורים לשמש כמתווכים בינם‬ ‫לבין הסביבה‪ .‬הילדים לומדים באמצעות חמשת‬ ‫החושים הקולטים את הגירויים השונים‪ .‬אלו הם‬ ‫חמשת הנתיבים‪ ,‬המוליכים את המידע הנקלט אל‬ ‫המוח‪ .‬תפקידנו לאפשר את החשיפה ולסייע לילדים‬ ‫להבין את מה שהם חשים‪ ,‬רואים‪ ,‬שומעים‪ ,‬מריחים‬ ‫או טועמים‪.‬‬ ‫ביטוי על פי גישת “רג’יו אמיליה”‪ ,‬ילדים חושבים‪,‬‬ ‫לומדים ומביעים את עצמם באמצעות ‪ 100‬שפות –‬ ‫ביניהן שפות חזותיות‪ ,‬תנועתיות ומוסיקליות‪ .‬על פי‬ ‫גישה זו‪ ,‬ניתן למצוא לכל ילד את השפות המתאימות‬ ‫לאופיו‪ ,‬לאישיותו ולכישוריו‪ ,‬שבאמצעותן הוא יצליח‬ ‫ללמוד‪ ,‬להתקדם ולממש את הפוטנציאל הגלום בו‪.‬‬ ‫עצמאות בשנת חייו השנייה של הילד הוא עובר‬ ‫שינויים משמעותיים‪ ,‬כמו תחילת דיבור‪ ,‬מעבר מזחילה‬ ‫להליכה ועוד‪ .‬שנת חיים זו מאתגרת במיוחד‪ .‬בסופה‪,‬‬ ‫נכנסים הילדים לגיל המעבר הראשון שלהם המכונה‬ ‫גיל המרי הראשון‪ ,‬בו הם מגלים את יכולתם להיפרד‬ ‫מההורים ולפתח עצמאות‪ .‬ילד עצמאי מגלה יוזמות‪,‬‬ ‫מתנסה בפעילויות שונות ובפיתוח מיומנויות מגוונות‪,‬‬ ‫וכך מביא אור למשפחה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תהליך העצמאות‬ ‫המתפתח אינו קל ודורש מהמבוגרים סבלנות‪ ,‬אורך‬ ‫רוח ויכולת הכלה‪.‬‬ ‫קליטה מהלידה ועד גיל שש שנים מתפתח מוחו‬ ‫של הילד בקצב מהיר‪ .‬עד סיום שנת החיים הראשונה‬ ‫מתקיים התהליך המהיר ביותר בהתפתחות המוח‪,‬‬ ‫עד כדי הכפלתו‪ .‬גלן דומן – מי שנחשב לחלוץ בחקר‬ ‫התפתחות המוח אצל ילדים – מציין‪ ,‬שעד גיל שש‬ ‫שנים הספיק הילד לקלוט כמות עצומה של מידע‪,‬‬ ‫יותר ממה שיוכל ללמוד בכל שאר ימי חייו‪ .‬עד גיל שש‬ ‫ילדים לומדים שפה שלמה‪ ,‬ולעתים יותר משפה אחת‪.‬‬ ‫אינטראקציה תהליכי למידה חיוביים מתרחשים‬ ‫בעיקר כאשר מתקיימות אינטראקציות בין הילד‬ ‫לחבריו ובין הילד למבוגרים שבסביבתו‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב‬ ‫שנחשוף את הילד כבר מגיל צעיר לאינטראקציות עם‬ ‫זולתו‪ .‬עצם הימצאותו של הילד בחברה מאפשרת לו‬ ‫למידה‪ .‬תפקידנו לתת לילד הזדמנות ללמוד ולנסות‬ ‫להגביל אותו פיסית כמה שפחות‪.‬‬ ‫ב‪ 1909-‬נפתח בוורשה גן ילדים עברי‬ ‫ראשון מחוץ לארץ ישראל‪ .‬הגן הוקם על ידי‬ ‫המחנך יחיאל היילפרין ונוהל על ידי אשתו‪.‬‬ ‫בהמשך פתחו בני הזוג סמינר להכשרת גננות‬ ‫בעברית‪.‬‬ ‫הסמינרים הראשונים לגננות בארץ נוסדו‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 20-‬על ידי הגננות המקצועיות‬ ‫הראשונות‪ ,‬שהוכשרו בגרמניה בסמינר לגננות‬ ‫“פסטלוצי‪-‬פרובל האוס”‪.‬‬ ‫את היסטוריית הגנים בארץ סוקר הספר‬ ‫“מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל”‪ ,‬בהוצאת‬ ‫מכון בן גוריון‪ ,‬מאת מרים סנפיר‪ ,‬שוש סיטון‬ ‫וגילה רוסו‪-‬צימט‪.‬‬ ‫ומהעבר להווה‪ :‬למידע עדכני על גני‬ ‫הילדים בישראל‪ ,‬שיטות פדגוגיות ומפגשים‬ ‫מקצועיים – היכנסו לאתר ארגון גני הילדים‬ ‫הפרטיים בישראל‬ ‫בנושא‪ :‬עבור “הפינה הכי יפה בגן”‪.‬‬ ‫הפינה הראשונה שלנו היא “ילדים מציירים בהשפעת‬ ‫אמנים” של הגננת מרי בן יחזקאל‪ ,‬הבעלים של‬ ‫“גן עופרים”‪ .‬אומרת מרי‪“ :‬ילדים צעירים מבינים‬ ‫את שפת הצבע והצורה לפני שהם מבינים מילים‬ ‫ומושגים‪ .‬הפתיחות הטבעית שלהם מאפשרת לנו‬ ‫לזמן להם מפגש חווייתי עם יצירות אמנות‪ .‬ההתנסות‬ ‫במפגש זה מפתחת אצלם הבעה עצמית ואפשרויות‬ ‫ביטוי רב כיווניות‪ .‬בכל חודש אנו נפגשים עם אמן‬ ‫חדש‪ .‬בתמונה – עבודות הילדים בעקבות למידה על‬ ‫דיוקן עצמי של ואן גוך‪ .‬העבודה עם ילדים בתחום‬ ‫האמנות היא חוויה מרגשת ומעשירה עבורי; התגובות‬ ‫הייחודיות של הילדים מפתיעות אותי בכל פעם‬ ‫מחדש”‪.‬‬ ‫שלכן ובשבילכן‬ ‫ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל הוא הבית האמיתי של הגננות לגיל הרך‪.‬‬ ‫זהו הארגון ואלו הן המובילות אותו למענכן‪ :‬גננות למען גננות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•ארגון גני הילדים הפרטיים הוא הראשון‪ ,‬המוביל‪ ,‬המקצועי והגדול בתחומו‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫•הוא נוסד לפני יותר מ‪ 60-‬שנה ועל חברותיו נמנו לאורך השנים עשרות אלפי גננות‪.‬‬ ‫•כיום חברות בארגון כ‪ 600-‬גננות בעלות גנים‪ ,‬ותיקות וצעירות‪.‬‬ ‫•ד”ר שולמית ביסמנובסקי מכהנת כיו”ר הארגון קדנציה חמישית מאז שנת ‪.2000‬‬ ‫•בראש הארגון עומד הוועד הארצי‪ ,‬שנבחר בבחירות דמוקרטיות באסיפה‬ ‫שנתית‪ .‬היו”ר נבחרת גם היא בבחירות דמוקרטיות פנימיות מבין חברי הוועד‪.‬‬ ‫•זהו ארגון הגנים היחיד בארץ שהיו”ר שלו היא ד”ר לחינוך – מומחית לחינוך‬ ‫בגיל הרך‪ ,‬ששמה לה למטרה לקדם את החינוך במדינה בכלל ואת הארגון בפרט‪.‬‬ ‫•יו”ר הארגון וחברי הוועד הארצי ממלאים את תפקידם בהתנדבות מלאה‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בין פעילויות הארגון‪ :‬קיום השתלמויות‪ ,‬כנסים מקצועיים וימי עיון; פעילות‬ ‫ציבורית ופרלמנטרית מול ועדות הכנסת‪ ,‬משרד החינוך ורשויות שונות; דאגה‬ ‫לביטוח איכותי ומקיף‪ ,‬ייעוץ לגננות‪ ,‬הפעלת אתר עדכני‪ ,‬קו פתוח להורים‬ ‫ועוד ועוד‪.‬‬ ‫•הארגון מחולק ל‪ 25-‬סניפים מאילת בדרום ועד אזור חיפה בצפון‪.‬‬ ‫•קבלת גן לארגון אינה אוטומטית‪ ,‬אלא כרוכה בבדיקת התאמה ובביקור של‬ ‫יועצת חינוכית המוודאת שהגן מתאים לסטנדרטים של הארגון‪.‬‬ ‫•משרדי ארגון גני הילדים הפרטיים ממוקמים ביהוד ומעניקים שירותים מגוונים‬ ‫הן לקהל הגננות ובעלי הגנים‪ ,‬והן להורים באמצעות קו פתוח כשירות לציבור‪.‬‬ ‫•בארגון גני הילדים הפרטיים‪ ,‬אתן בידיים טובות – הכי טובות שיש!‬ ‫החזון שלנו‬ ‫להמשיך ולהיות הארגון הראשון והמוביל במדינה‪ ,‬הדואג לקידום טיפוחם‪ ,‬חינוכם‪,‬‬ ‫בטיחותם ורווחתם של ילדי הגיל הרך‪ ,‬להעצמת הגננות ובעלי הגנים ולקידום מעמד הגן הפרטי בישראל‬ ‫ד"ר שולמית ביסמנובסקי‬ ‫יו"ר הארגון‬ ‫שרה אמיר‬ ‫חברת ועד‬ ‫סנדרה בייטמן‬ ‫חברת ועד‬ ‫מרי בן יחזקאל‬ ‫חברת ועד‬ ‫אביבה צינגלר‬ ‫חברת ועד‬ ‫נטע ליפשיץ‬ ‫מזכירת הארגון‬ ‫אתר הארגון‪ | www.irgun-haganim.co.il :‬המייל שלנו‪[email protected] :‬‬ ‫טל’‪ | 03-6293160 :‬פקס‪ | 03-6295701 :‬כתובתנו‪ :‬רח’ העצמאות ‪ 40‬יהוד‬ ‫עורכת‪ :‬ד”ר שולמית ביסמנובסקי | חברי מערכת‪ :‬נטע ליפשיץ‪ ,‬אורלי כתב‪ ,‬אוהד לוביאניקר | עריכה‪ :‬אורן שריג | עיצוב והפקה‪ :‬שריג רעיונות‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬