התמחויות סטודנטיאליות בישראל אוגוסט 2013 נכתב על ידי :אתי ג'קסו\ב יעקב המחקר הוזמ ואושר על ידי :גל פילק ,התאחדות הסטודנטי הארצית ,גל שלו" ,הדבר הבא", עמותת אלומה. הגהה :מור שושא" ,הדבר הבא" ,עמותת אלומה את המחקר המלא נית להשיג דר אתר "הדבר הבא" או דר התאחדות הסטודנטי. מחקר בנושא מיפוי תכניות התמחות בישראל תקציר עבודה זו עוסקת בהתמחויות סטודנטי המהוות מרכיב בחירה לרכישת ניסיו מעשי ב"עול האמיתי" )בניגוד להתמחויות שמוגדרות כמרכיב חובה בהכשרה למקצוע מסוי כגו ראיית חשבו ,משפטי ורפואה( .מטרותיה המרכזיות של התנסות מעשית כזו ,ה הכרות של הסטודנט ע עול התעסוקה ,הכנתו לשוק העבודה ורכישת ניסיו תעסוקתי . בישראל פועלות כיו כחמישי תוכניות התמחות ,חלק כוללות מאות תלמידי ,אחרות בודדי .רוב בנות שש עד שמונה שעות שבועיות ונמשכות לאור שנה אקדמית אחת .עבור הרוב המוחלט של ההתמחויות מתוגמלי המתמחי בנקודות זכות אקדמיות .אול ,בהתמחויות המופעלות על ידי השלטו המקומי לא מקובל להעניק נקודות זכות .כמו כ ,רוב הפרויקטי מלווי בקורס אקדמי המשלב בתוכו כלי להכנה לעול העבודה. קהל היעד של ההתמחויות הללו הוא סטודנטי ,בדר כלל בשנת השלישית ,כמעט כול ממדעי החברה ומהחוגי למחשבי ולהנדסה .מספר רב יותר של תכניות התמחות מתקיימות במרכז מאשר בצפו ובדרו ה כמעט ולא קיימות .מרבית הארגוני הפתוחי למתמחי הינ ארגוני לשינוי חברתי ,ארגוני תקשורת ומוסדות השלטו לסוגיה. במרבית הפרויקטי ,הגור המפעיל בפועל את תכנית ההתמחות הוא רכז ההתמחויות ותפקידיו ה גיוס וסינו מתמחי וארגוני ,שיבו* ,ניהול שוט( של ההתמחויות ,מעקב ,פתרו בעיות וארגו כנסי וימי עיו .במיעוט הפרויקטי מועסק בנוס( לרכז ג מנהל אקדמי ,או וועדת היגוי ,אשר מתמקדי בהתוויית מדיניות .חלק מהמוסדות מעסיקי ג מנחי סדנאות קריירה ,פסיכולוגי תעסוקתיי וסטודנטי המסייעי בתפעול התכניות. המעקב אחר התקדמות הסטודנטי בהתמחות מבוצע על ידי דיווח שעות חדשי )לעיתי ג משוב על ההתנסות( ,פגישות אישיות ועוד .המעקב על הארגוני ועל המתמחי ,תור לזיהוי ופתרו בעיות בשלב מוקד .בסיו תקופת ההתמחות ולעיתי ג במהלכה ,נדרשי הסטודנטי להגיש עבודה. מהמחקר עולה ,כי שני גורמי מרכזיי תורמי להצלחת ההתמחות .הראשו הוא היות ההתמחות וולונטרית ,דבר המאפשר גיוס של משתתפי וארגוני בעלי מוטיבציה לפרויקט .גור שני ,הוא השילוב בי התנסות בפועל לקורס אקדמי ,אשר מאפשר למוסדות האקדמיי יתרונות במיצוב אל מול הסטודנטי ,שמירה על קשר ע ארגוני וגופי בשטח וטיוב הלימודי בשל הטמעת החומר בקרב סטודנטי .לעומת זאת ,הגורמי המעכבי רבי יותר :הראשו בחשיבותו הוא העדר מסורת ותרבות ארגונית של התמחויות בישראל .לכ ,ארגוני ההתמחות אינ ערוכי לקליטת מתמחי מבחינה ארגונית .מסיבה זו ליווי המתמחי בארגוני מתאפיי, פעמי רבות ,באי סדירות ועקביות .גור מעכב נוס( הוא מחסור במשאבי; גור מעכב אחרו הוא חוסר יכולת של סטודנטי ממעמד סוציו אקונומי נמו להשתת( בהתמחות שאי מלגה משמעותית בצידה. א( על פי גורמי מעכבי אלו ,רכזי ההתמחויות נוטי לראות בהתמחויות שלה הצלחה, בשל העמידה במטרות הפרויקט ובשל תרומת למוסד הלימודי בעיקר ליחסי הציבור שלו ,א לא רק. מסקנות והמלצות עיקריות המסקנות מנוסחות כהמלצות הבאות לתת מענה על בעיות שנמצאו בעול ההתמחויות בישראל. בעיה :ההתמחויות הפועלות כיו בישראל הינ בדר כלל תוצר של פעולה מלמטה למעלה. אול ,כדי לקד ולבסס את ההתמחויות באופ משמעותי יש צור בפעולה מלמעלה למטה ,היינו יש צור בקביעת מדיניות ברורה המלצה :המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג( והועדה לתכנו ותקצוב )ות"ת( ה הגופי היעילי ביותר ליצירת ראיה מערכתי זו .בשלב ראשו כדאי לקד את ההתמחויות באמצעות האוניברסיטאות; א בשל ריכוז נמו של אוניברסיטאות ומכללות בפריפריה )בעיקר בדרו(, כדאי לפעול בפריפריה ג באמצעות העיריות. בעיה :המידע המפורס ברשת אודות ההתמחויות מועט ויכולתו של מועמד ללימודי לבחור מוסד ,או חוג לימודי ,לפי היצע ההתמחויות נפגעת. המלצה :יש להקי מאגר מידע אשר ירכז מידע על תחו ההתמחויות בכל האוניברסיטאות, מכללות ,עיריות ,מועצות מקומיות ,קרנות ,ארגוני מגזר שלישי ,מפעלי תעשייה וכיוצא באלו. הצלחת האתר תהיה תלויה בדחיפה ועידוד של המוסדות המפרסמי לפרס כמה שיותר מידע רלוונטי ולהדגיש בפניה את הרווח שלה מפרסו מידע זה. בעיה :העדר מגוו של הפקולטות המציעות התמחות לרוב מדעי החברה בלבד. המלצה :פיתוח מרכז התמחויות בכל פקולטה .ומת אפשרות לכל סטודנט לבצע התמחות כקורס בחירה.מומל* לבצע את ההרחבה באופ הדרגתי ,אשר יאפשר לוודא שמירה על רמה גבוהה של התמחויות. בעיה :שיווק הפרויקט ברוב המוסדות איננו זוכה להתייחסות רבה במיוחד ,ולרוב מתנהל ללא אסטרטגיה סדורה. המלצה :מומל* ליצור חומר שיווק יעודי למוסדות האקדמיי ,לסטודנטי ולארגוני. הפלטפורמות המומלצות לקידו השיווק ה האינטרנט ,א ג עיתו התמחות ופעולה מול חברות גדולות וגורמי המאגדי ארגוני אחרי ,היוצרי תרבות תעסוקתית. בעיה :כיו ,סטודנטי ממצב סוציו אקונומי נמנעי מלהירש להתמחויות. המלצה :הענקת מלגות התמחות על בסיס מצב הסוציו אקונומי .את חלוקת המלגות יש לבצע לפחות ברמת המוסד הלימודי ובכדי שחלוקת כס( זו תהיה יעילה ,רצוי לבצעה ברמה ארצית .ייתכ כי מת החזרי נסיעות להתמחות יעלה א( הוא את מספר הסטודנטי מהפריפריה וממצב סוציו אקונומי נמו אשר לוקחי חלק בפרויקטי השוני. בעיה :בעיות רבות בתחו ההתמחויות נובעות מהעדר גו( המתכלל את נושא ההתמחויות באר*. המלצה :הקמת גו( המתכלל את תחו ההתמחויות ברמה ארצית ,שמקבל את תוקפו ואחריותו מהמל"ג או מהתמ"ת .גו( כזה יוכל לאג את המידע הקשור לתכניות ההתמחות השונות ,להנגישו למועמדי ללימודי ,להציע ליווי לארגוני התמחות ועוד. בעיה :נכונות מוגבלת מצד האקדמיה לפתיחת תוכניות התמחות ומת קרדיט אקדמי בגינ. במיוחד בקרב אוניברסיטאות ,אשר רואות בעצמ גופי שתכלית מחקר. המלצה :דרושה הירתמות של גופי בעלי דיעה ,כגו הות"ת והמל"ג ,אשר ימליצו או יחייבו את האוניברסיטאות לפתוח ולהנגיש תכניות התמחות לסטודנטי שלה .כמוב ,ככל שיותר מוסדות ייאמצו את פרקטיקת ההתמחות והדרישה מקרב הסטודנטי תגבר ,דבר שיתבטא בבחירת מוסדות ומסלולי לימוד ,הרי שמטבע הדברי יותר מוסדות ייאמצו את פרקטיקת ההתמחות ויעניקו קרדיט אקדמי להשתתפות בה. אבחנה :קורס מלווה טוב הוא זה אשר מציע תכני "פרקטיי" לצד תיאורטיי ושהמימד התיאורטי שלו תור להעמקת ההבנה של תלמידי ההקשרי בי המעשה לתיאוריה. אבחנה :לאור שביעות הרצו היחסית המתגלה אצל סטודנטי ,באקדמיה ובארגוני מ התמחויות כפי שה כיו ,כדאי להסתמ על המודלי הקיימי ,תו נסיו לתקנ ולשפר. המלצה :למחקר נוס( :מחקר נוס( דרוש כדי להגדיר במדויק את הקריטריוני לקבלה או דחייה של ארגו מהפרויקט .בנוס( דרוש להבי לעומק מה המשאבי הנדרשי להרחבת ההתמחויות ברמה הארצית. יישו המלצות אלו יית מענה טוב יותר לצרכי הצעירי בישראל ,בוגרי האוניברסיטאות והמכללות ,וישפר את שיעור השתלבות בתעסוקה הולמת של צעירי אקדמאי בישראל. ה"דבר הבא" שוא( ,לקד מדינות התומכת במסקנות מחקר זה ,לקד תרבות של התמחות תו יצירת גו( ידע המפתח ,מייע* ,מטמיע ומנגיש תכניות התמחות לתועלת הצעירי בישראל.
© Copyright 2024