‫יום שלישי ‪5/7/11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫יום שלישי ‪5/7/11‬‬ ‫ג׳ תמוז תשע״א‬ ‫ג׳ תמוז תשע״א‬ ‫תרבות‬ ‫נחום מוכיח‬ ‫לא בובת בארבי‬ ‫לראשונה בחי בישראל – קרנבל צועני מוטרף וצבעוני עם אמן הגרוב הבלקני שאנטל‪ .‬ההופעה בבארבי‪ ,‬תל־אביב‪,‬‬ ‫ב־‪ .11.8‬שאנטל הוא כוכב הגל הבלקני החדש ומעלה למוזיקה הצוענית את הפיוזים עם הרבה אלקטרוניקה‪ .‬את‬ ‫הברנש‪ ,‬ששיתף פעולה עם הבמאי אמיר קוסטריצה ועם המלחין גוראן ברגוביץ‪ ,‬שומעים היטב גם בסרט הקאלט‬ ‫'בוראט'‪ .‬לאחר שבזמן האחרון הוא מטריף את רחבות הריקודים באירופה הוא הולך ל'הצית' את במת ה'בארבי' בעיר‬ ‫העברית הראשונה‪ .‬תבואו?‬ ‫הספורט בשירות האומה‬ ‫זה לא רק ספורט‪ ,‬כך עולה מ'ציונות של שרירים'‪ ,‬ספרו החדשני של ד'ר חגי חריף‪ ,‬החושף את תפקידו החשוב של הספורט בציונות‬ ‫ובדרך אל המדינה‪ .‬היו זמנים שבהן פארוק‪ ,‬מלך מצרים‪ ,‬הצדיע לשחיינינו ואת התבוסה לנבחרת ברית המועצות ראו כ‪...‬ניצחון‬ ‫אדיר‪ .‬בסיכומו של דבר‪ ,‬ספר שעשוי לעשות בית־ספר לספורטאים של היום‪ ,‬הדור שלא־ידע־את‬ ‫יעקב בר־און‬ ‫זהו סיפור קלאסי של סגירת מעגל‪.‬‬ ‫"גדלתי בשכונת טלביה‪ ,‬בירושלים‪,‬‬ ‫במרחק ‪ 200‬מטר ממגרש ימק'א הישן"‪ ,‬מספק‬ ‫ד'ר חגי חריף נוסטלגיה פרטית‪" .‬בתור ילד‬ ‫שלמד בבית־ספר דתי‪ ,‬כמובן שנמנע ממני‬ ‫ללכת בשבתות למשחקי בית'ר ירושלים‪.‬‬ ‫להבדיל‪ ,‬כמו במעמד הר סיני‪ ,‬העם רואים‬ ‫את הקולות‪ ,‬ההד הזה שהתגלגל מעבר לחו־‬ ‫מות של ימק'א היה בו משהו מושך עם שאגה‬ ‫אדירה שנישאה עם הרוח הירושלמית‪ .‬את‬ ‫המשחקים לא ראיתי‪ .‬נשארתי עם החלום‪.‬‬ ‫אולי להיות שחקן‪ .‬אולי להיות מאמן‪ .‬אולי‬ ‫לרכוש קבוצת כדורגל‪ .‬בסוף כתבתי עבודת‬ ‫דוקטורט על ספורט‪"...‬‬ ‫"ציונות של שרירים"‪ ,‬זהו שמו של ספרו‬ ‫המאלף והמעמיק של ד'ר חריף‪ ,43 ,‬הילד‬ ‫דאז‪ ,‬שהופיע בהוצאת 'יד בן־צבי'‪ .‬כותרת‬ ‫המשנה של הספר‪' ,‬תפקידיו הפוליטיים של‬ ‫הספורט הייצוגי ביישוב ובמדינת ישראל‪,‬‬ ‫‪1960‬־‪ ,'1898‬מסגירה את תוכנו‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬ ‫עוד ספר מידע על תולדות הספורט‪ ,‬אלא פרי‬ ‫מחקר לדוקטורט‪ ,‬מלפני תשע שנים‪ ,‬שזיכה‬ ‫את חריף בציון מעולה‪.‬‬ ‫"על הפוליטיזציה של הספורט העברי‬ ‫כתבו לא מעט"‪ ,‬אומר ד"ר חריף שהרצא־‬ ‫תו בנושא הערב אמורה להיות אחד מלהיטי‬ ‫פסטיבל 'לא בשמים'‪ ,‬בגליל העליון‪" .‬נקודת‬ ‫המבט שלי היא חיצונית לגבי מה שקרה עם‬ ‫הספורט בזירה הבינלאומית‪ .‬קהילת הספור־‬ ‫טאים שלנו אכן מילאה בה משימות פוליטיות‬ ‫מגוונות בדרכים מרתקות"‪.‬‬ ‫עד שהגיע ספרך‪ ,‬חשבנו לתומנו שב־‬ ‫מאה השנים האחרונות‪ ,‬אולי קצת יותר‪,‬‬ ‫נעשה בארץ ספורט לשמו והמעורבים בו‬ ‫רצו באמת ובתמים לנצח‪ .‬פתאום מתגלה‬ ‫שמאחוריו הסתתרו מטרות אחרות לגמרי‪.‬‬ ‫"לנצח‪ ,‬קרוב לוודאי שרצו‪ ,‬אבל אפשר‬ ‫לומר ביושר שהספורטאים שלנו לא הצליחו‬ ‫כל־כך בזירה הבינלאומית וההצלחות הס־‬ ‫פורטיביות שלהם היו די יוצאות דופן‪ .‬אלה‬ ‫עמדו בצילן של המטרות הלאומיות‪ .‬יש לז־‬ ‫כור שבתקופת המנדט הספורט שימש כאמ־‬ ‫צעי לחיזוק הבית הלאומי תוך מאמץ לצייר‬ ‫ישות פוליטית שנאבקת על עצמאותה‪ .‬אחרי‬ ‫הקמת המדינה‪ ,‬מיד לאחר הכרזת העצמאות‪,‬‬ ‫רצינו להיות מדינה ככל המדינות והספורט‬ ‫היה הזדמנות להפגין את הריבונות שלנו‬ ‫בהיותנו מדינה צעירה ולהבקיע בעזרתו את‬ ‫הבידוד שלנו‪.‬‬ ‫"נכה בגויים!"‬ ‫"כאן כבר הושמעו קולות אחרים‪ .‬שוב אי‬ ‫אפשר היה להסתפק בהפסדים בכבוד בחו'ל‪.‬‬ ‫הוקמו ועדות חקירה ולאט לאט המוסדות‬ ‫הפוליטיים נכנסו לעובי הקורה‪ .‬בן־גוריון‪,‬‬ ‫שלא כל־כך התמצא בספורט חוץ מאשר לע־‬ ‫מוד על הראש בזקנתו‪ ,‬הבין בשנות ה־‪ 50‬את‬ ‫הכוח של הכדורגל‪ ,‬כמשהו שחשוב להמונים‬ ‫ועשוי לשמש כאמצעי תעמולה יעיל‪ .‬מבחי־‬ ‫נת נצחונות לא היו לו בעיות‪' .‬נכה בגויים'‪,‬‬ ‫אמר‪ .‬ואילו שר החינוך שלו‪ ,‬זלמן ארן‪ ,‬סיכם‬ ‫תבוסת ה־‪ 5:0‬במוסקבה‪" :‬זה היה ניצחון אדיר‬ ‫ומפגן האופי הישראלי!"‬ ‫נגיד‪...‬‬ ‫שם ספרך מעורר תהייה מסוימת –‬ ‫ציונות ושרירים‪ ,‬הילכו שניים יחדיו בלתי‬ ‫אם נועדו? פתאום השמענו קולות של אחת‬ ‫מהמדינות המתוקנות‪ ,‬אולי ממשיכתה של‬ ‫יוון הקדומה‪.‬‬ ‫"כותרת הספר שלי מתכתבת עם קריאתו‬ ‫המפורסמת של מכס נורדאו בדבר יצירת‬ ‫יהדות השרירים‪ .‬עם קריאתו‪ ,‬בקונגרס הציוני‬ ‫בבזל‪ ,‬ב־‪ ,1898‬נפתחת הסקירה שלי ומגיעה‬ ‫ע ד ‪ ,1960‬בסוף השנים המעצבות של מד�י‬ ‫נת ישראל‪ .‬קריאתו של נורדאו ביטאה את‬ ‫רצון אבות הציונות ביצירת 'היהודי החדש'‬ ‫תוך התבססות על כבוד‪ ,‬גבורה וכוח‪ .‬נורדאו‪,‬‬ ‫שבר־כוכבא היה הגיבור שלו‪ ,‬האמין כרופא‬ ‫ביתרונות הבריאותיים שהיהודים יוכלו לה־‬ ‫פיק מהספורט‪ .‬הוא והרצל‪ ,‬ילידי מרכז אירו־‬ ‫פה‪ ,‬היו בעלי מודעות לספורט‪ ,‬לעומת המ־‬ ‫נהיגים ילידי מזרח אירופה שלא הייתה להם‬ ‫זיקה לנושא שאליו לא נחשפו בילדותם‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫הספורט לא היה הצד החזק של ראשי היישוב‬ ‫כאן שרובם באו מרוסיה ומפולין"‪.‬‬ ‫הספורט טבוע בדי‪.‬אן‪.‬איי של התנועה‬ ‫הציונית?‬ ‫"אני לא בטוח שזאת הגדרה נכונה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬במקור אבות הציונות דיברו על‬ ‫התעמלות ועל חינוך גופני כשלעצמו‪ ,‬לא‬ ‫על ספורט תחרותי‪ .‬כלומר‪ ,‬המוני מתעמ־‬ ‫לים בתרגילי סדר מתואמים באופן מופתי‬ ‫תוך כדי השמעת סיסמאות פטריוטיות‪ ,‬מה‬ ‫שיכול לתרום לגיבוש לאומי‪ .‬הרצל אמר‬ ‫בקונגרס הציוני בבאזל שעדיף מפגן ראווה‬ ‫אחד מאשר מאה נאומים‪ .‬הספורט‪ ,‬כפי שא־‬ ‫נחנו מכירים כיום‪ ,‬הגיע ברובו עם תחילת‬ ‫המנדט הבריטי"‪.‬‬ ‫מהספר ניתן ללמוד לגבי התייחסותם‬ ‫של אישים שונים לספורט‪ .‬איש הימין‪ ,‬אב'א‬ ‫אחימאיר‪ ,‬שאיננו מצטייר כמקורב לתחום‪,‬‬ ‫החשיב את הספורט התחרותי ואמר ש"המפעל‬ ‫המדיני שלנו תלוי הרבה בספורט"‪ .‬לעומתו‪,‬‬ ‫"ההשתחוות לעגל הפוט־בול כמוה כעבודה זרה"‪ .‬ד"ר חגי חריף‬ ‫יצחק שדה‪ ,‬לימים מפקד הפלמ'ח ומי שהיה‬ ‫ספורטאי מובהק וממייסדי הפועל‪ ,‬יצא נגד‬ ‫הספורט התחרותי ואמר – "אנחנו מתנגדים‬ ‫לחלוקת העולם לאלופים ולעלובים"‪.‬‬ ‫"זאת תפיסה קלאסית של ספורט הפו־‬ ‫עלים"‪ ,‬מעיר חריף‪" .‬שדה התנגד לספורט‬ ‫התחרותי והבורגני במרכאות‪ ,‬רודף השיאים‪.‬‬ ‫לדעתו‪ ,‬היה נחוץ ספורט שיקדם את בריאות‬ ‫העובד ואת רווחתו"‪.‬‬ ‫ההתייחסות השלילית ביותר כלפי‬ ‫הספורט‪ ,‬המובאת בספר‪ ,‬היא של הסופר‬ ‫משה סמינלסקי‪ ,‬מי שכונה חוואג'ה מוסה‪.‬‬ ‫זה גינה את "העושים את הפוט־בול לעגל‬ ‫שההשתחוות לו היא עבודה זרה"‪.‬‬ ‫חריף‪" :‬זה היה באמצע שנות ה־‪ .20‬לארץ‬ ‫הגיעה קבוצת הכח וינה זקופת קומה ועטו־‬ ‫רת תהילה‪ .‬אלה היו הביקורים שעשו גלים‬ ‫ביישוב והביאו את הספורט כאן לקפיצת מד־‬ ‫רגה‪ ,‬כפי שהיה כעבור ‪ 30‬שנה גם במשחקים‬ ‫נגד נבחרת ברית המועצות‪ .‬גלי ההתלהבות‬ ‫קוממו אי אלה מאנשי הרוח‪ ,‬סמילנסקי בי־‬ ‫ניהם‪ ,‬שהסתייגו מעצם העניין"‪.‬‬ ‫אתה מתאר בהרחבה את מסעות הספו־‬ ‫רטאים הארץ־ישראלים למדינות ערב‪ ,‬בהן‬ ‫מצרים‪ ,‬סוריה ולבנון‪ .‬להתגעגע או שמא‬ ‫לשים לב לתופעות השליליות שנלוו לכך?‬ ‫"למעשה‪ ,‬הקריאות האנטי־יהודיות‬ ‫שהושמעו לא פעם בתחרויות אלה היו בשו־‬ ‫ליים‪ .‬זה היה קרוב‪ .‬התחבורה הייתה נוחה‪.‬‬ ‫וכשהמאבק על עתיד הארץ עדיין לא הת־‬ ‫להט‪ ,‬הספורטאים מצאו שפה משותפת עם‬ ‫שכניהם‪ .‬תאר לך את פארוק‪ ,‬מלך מצרים‪,‬‬ ‫מוחא כפיים לנבחרות השחייה והכדורמים‬ ‫שלנו‪ .‬איפה נשמע כדבר הזה! היום אפשר רק‬ ‫לדמיין‪ .‬זהו הספורט‪ ,‬גשר בין עמים‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫זהו גם אינדיקטור מאוד חשוב לנורמליזציה‬ ‫בין מדינות‪ .‬אם אין כעת תחרויות עם ספור־‬ ‫טאי מצרים וירדן‪ ,‬זה מראה שהשלום עם שתי‬ ‫מדינות אלה עדיין לא שלם"‪.‬‬ ‫הזמנה לברלין‬ ‫ספרו של חריף גדוש בגילויים שעשויים‬ ‫לחדש אף לבקיאים בתחום‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נדלה‬ ‫אחד מהם‪ .‬אולימפיאדת הלסינק י ‪ ,'52‬הר�א‬ ‫שונה בהשתתפות משלחת ישראל‪ .‬לא תא־‬ ‫מינו‪ ,‬אבל אנשיה תודרכו לקראתה במסעדה‬ ‫תל־אביבית בנימוסי שולחן‪" .‬הקוריוז הזה הוא‬ ‫משהו מייצג לגבי מה שקרה בספורט בשנים‬ ‫המעצבות של ישראל"‪ ,‬מציין חריף‪" .‬כמדינה‬ ‫צעירה‪ ,‬התדמית הייתה חשובה‪ .‬הספורטאים‬ ‫נחשבו כשגרירים לא רשמיים ועליהם היה‬ ‫לייצג את המדינה לא רק בהישגיהם הספור־‬ ‫טיביים‪ ,‬אלא גם בהליכותיהם ובלבושם‪ .‬על‬ ‫כן‪ ,‬לא רק שהם תודרכו על־ידי אנשי משרד‬ ‫החוץ‪ ,‬אלא גם קמה ועדה שפיקחה על קשרי‬ ‫הספורט הבינלאומיים של המדינה"‪.‬‬ ‫ישנה גם דוגמה הפוכה לגבי אותה‬ ‫אולימפיאדה‪ ,‬כשאינך מהסס להוציא‬ ‫את הכביסה המלוכלכת החוצה‪ .‬הרי את‬ ‫הפאשלות של רוכבי האופניים שלנו‬ ‫באולימפיאדת רומא ‪ 60‬ידעני הספורט‬ ‫זוכרים‪ ,‬אבל בושות בהתנהגות במשלחת‬ ‫הלסינקי מחוץ למגרש‪ ,‬זה חדש לנו‪.‬‬ ‫"זה הפער בין מצוי לרצוי‪ .‬מחקר‬ ‫אובייקטיבי לא מטאטא תופעות כאלה‬ ‫מתחת לשטיח‪ .‬עובדה שבעקבות הלסינקי‬ ‫ראש הממשלה בן־גוריון החליט לפתוח בח־‬ ‫קירה לאחר שנודע שספורטאים שלנו הציקו‬ ‫לנשים המקומיות בפינלנד וחלקם אף דרשו‬ ‫במפגיע בשר חזיר‪ .‬לעברייני המשמעת האלה‬ ‫לא היה מזל מפני שהיה איתם שם אלחנן ישי‪,‬‬ ‫מקורבו של בן־גוריון‪ .‬בהמשך הוחלט שלכל‬ ‫נבחרת שתצא לחו'ל יתלווה נציג מטעם‬ ‫ממשלת ישראל"‪.‬‬ ‫זה נשמע בולשביקי‪.‬‬ ‫"אבל זה היה ביטוי נאמן לרוח התקופה‪,‬‬ ‫כשהאידיאולוגיה הממלכתית של בן־גוריון‬ ‫שלטה בכיפה וראשי המדינה דגלו בפיקוח‬ ‫מלמעלה‪ .‬ואם הזכרנו את זה‪ ,‬אז על המשל־‬ ‫חות לברית המועצות ולמזרח אירופה פיקח‬ ‫ארגון 'נתיב'‪ .‬הוא תדרך את אנשיהן וצייד‬ ‫אותם במזכרות‪ ,‬כמו מפות‪ ,‬סמלים ותמונות‬ ‫של הארץ‪ .‬תוך כדי התחמקות מהעיניים הבו־‬ ‫לשות של הק‪.‬ג‪.‬ב נוצרו מפגשים מאוד מרג־‬ ‫שים בין אנשי המשלחות שלנו לבין היהודים‬ ‫שמעבר למסך הברזל"‪.‬‬ ‫ד"ר חריף‪ ,‬בנו של העיתונאי הוותיק‬ ‫יוסף חריף‪ ,‬הוא מרצה למדעי המדינה ואיש־‬ ‫תקשורת‪ ,‬המתגורר בירושלים‪ .‬לפני הספר‬ ‫הנוכחי‪ ,‬ערך עם ד'ר חיים קאופמן את הקובץ‬ ‫'תרבות הגוף והספורט בישראל במאה העש־‬ ‫רים'‪ .‬כמו כן כתב וערך את ספר היובל של‬ ‫אוניברסיטת בר־אילן‪ .‬וזיקתו לספורט?‬ ‫"עסקתי בספורט בגיל בית הספר וקצת‬ ‫אחרי זה בשכונה‪ .‬אתה יודע‪ ,‬כדורגל וכל‬ ‫אלה‪ .‬עם השנים אנחנו הופכים ל‪...‬ספורטאי־‬ ‫כורסה‪ .‬לפחות מתי שאפשר אני הולך הרבה‬ ‫ברגל כדי להפעיל ולו במשהו את הגוף"‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬אחד הפרקים המרתקים בספר‬ ‫מוקדש להזמנה המפתיעה לאולימפיאדת‬ ‫ברלין ‪' ,36‬האולימפיאדה הנאצית'‪ .‬קולונל‬ ‫קיש‪ ,‬נשיא הוועד האולימפי הארץ־ישרא־‬ ‫לי‪ ,‬הגיב בנוסח מתנצל‪" :‬היות והתאגדותנו‬ ‫הוכרה רשמית ע'י הוועד האולימפי הבי־‬ ‫נלאומי רק השנה ואנו נמצאים בשלבים‬ ‫המוקדמים מאוד של ארגון ואימון לשם‬ ‫השתתפות באולימפיאדות העתידיות‪ ,‬לא‬ ‫נוכל לשלוח משלחת"‪.‬‬ ‫יוסף יקותיאלי‪ ,‬מייסד המכביות ואז מז־‬ ‫כיר הכבוד של הוועד האולימפי‪ ,‬הגיב בח־‬ ‫ריפות רבה‪" :‬הסיבה האמיתית צריכה להיות‬ ‫היחס הרע של הנאצים לעם העברי שיש לנו‬ ‫הכבוד להיות בניו‪ .‬הן תשובת כבודו תשמש‬ ‫חומר תעמולה מצוין לנאצים נגד אותם הידי־‬ ‫דים שלנו‪ ,‬הנלחמים נגד רשעותם של הנאצים‬ ‫ונגד עריכת המשחקים האולימפיים בברלין"‪.‬‬ ‫כשהתחדשה כעבור תריסר שנים מסו־‬ ‫רת האולימפיאדות בלונדון‪ ,‬גם משם נע־‬ ‫דרה משלחת ישראל‪ ,‬הגם שהוכנה משלחת‬ ‫מצומצמת‪" .‬כאן בא לידי מיצוי ההקשר בין‬ ‫ספורט ופוליטיקה"‪ ,‬מציין חריף‪" .‬בעוד שהיו‬ ‫כאן שהתכוננו לקראת אותה אולימפיאדה‪,‬‬ ‫אחרים השמיעו קולות מחאה ואמרו שאין לנ־‬ ‫סוע למדינה שאיננה תומכת בהקמת מדינה‬ ‫עברית‪ .‬הוועדה המארגנת פתרה את הדילמה‬ ‫כשאמרה 'אתם לא מוכרים בתור ועד אלימפי‬ ‫ישראלי' והותירה אותנו מחוץ למשחק"‪.‬‬