‫רפואה וטרינרית‬ ‫בטאון ההסתִדרות הרופאים הוטרינריים בישראֹל‬ ‫כרך ‪66‬‬ ‫חוברת מס׳ ‪2‬‬ ‫סיון תשע”א‬ ‫‪ISSN 0334-9152‬‬ ‫רפואה וטרינרית‬ ‫כרך ‪ • 66‬חוב׳ מס׳ ‪ • 2‬תשע״א‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫דב ר ה עו ר ך‬ ‫ט' וינר ‪2.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תקצירים‬ ‫עורך‪ :‬ט ׳ וי נ ר‬ ‫עורך משנה‪ :‬ה ׳ ב רק‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬ ‫א ' א ו רגד‬ ‫נ ' גלון‬ ‫ג ' לייט נ ר‬ ‫א ' קלמ נט‬ ‫נ ' שפיגל‬ ‫ע ' שטי נמן‬ ‫ד ' אלעד‬ ‫ג ' ד נק‬ ‫ג ' סימו ן‬ ‫א' קרן‬ ‫ג ' שגב‬ ‫א ' שמ ש ו ני‬ ‫א ' בומ זון‬ ‫ש ' ה רו ש‬ ‫ש ' פ רידמן‬ ‫ע ' רו ז נ ר‬ ‫ר ' שח ר‬ ‫גישה רב־מערכתית לשימוש במשככי כאבים ברפואת כאב‪:‬‬ ‫סינרגיזם יעיל ובטוח ולא העמסת יתר‬ ‫מ"א אפשטיין ‪3.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫כאב ועקה בבקר‪ :‬נקודת מבט אישית‬ ‫א' בומזון ‪3.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫סקר של סוגי הדם במערכת ‪ AB‬בחתולים בישראל‬ ‫(‪ 2007‬עד ‪)2009‬‬ ‫י' מרבל‪ ,‬ע' חסון‪ ,‬ע' סיטון‪ ,‬א' ארוך ‪4.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בידוד אקטינובצילוס פלוירופנומוניה מחזירים בישראל‬ ‫ס"פ פוצי‪ ,‬י' דולגקוב‪ ,‬מ' רבל‪-‬אבידוב‪ ,‬י' הדני‪ ,‬ג"ל אבורלי ‪4.. . .‬‬ ‫מחקרים בתת קבוצה ‪ J‬של נגיף לויקוזיס העופות וזיהום‬ ‫בנגיף רטיקולואנדותליוזיס בעופות למאכל בסין‬ ‫ז' צנג‪ ,‬ה' צ'אנג‪ ,‬ג' וואנג‪ ,‬ק' ליו‪ ,‬ג' ליו‪ ,‬ה' גואו‪ ,‬א' זוו ‪5.. . . . . . . .‬‬ ‫שכיחות סרולוגית של טוקסופלזמוזיס בחמורים במזרח תורכיה‬ ‫י' בלקאיה‪ ,‬ס' ברבור‪ ,‬ב' סלבי‪ ,‬א"א אוטוק ‪5.. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל‬ ‫ת״ד ‪ ,22‬רעננה ‪,43100‬‬ ‫טל׳ ‪ ;09-7419929‬פקס ‪09-7431778‬‬ ‫זהום על ידי ‪ Tetrameres Fissispina‬בברווזים באזור בנדיפורה‬ ‫בעמק קשמיר‬ ‫ס"א קאמיל‪ ,‬מ"מ דרזי‪ ,‬מ"ס מיר‪ ,‬ס"א שאה‪,‬‬ ‫ס"נ שאה פ"א חאן‪5.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫תמו נת השער‪:‬‬ ‫בעלי תפקידים בהסתדרות הרופאים‬ ‫הווטרינרים בישראל‪:‬‬ ‫י ׳ סמי נה ‪ -‬יו״ר‬ ‫ד ׳ דגן ‪ -‬מזכיר‬ ‫א ׳ מ רקובי ץ ‪ -‬גזבר‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫הקוואליר קינג צ'ארלס ספאניאל הינו גזע‬ ‫כלבים המסווג כזעיר‪ .‬זהו אחד הגזעים‬ ‫הנפוצים ביותר באנגליה‪ ,‬ומאז שנת‬ ‫‪ 2000‬הפך לפופולארי מאוד גם בארה"ב‪.‬‬ ‫הקוואליר הינו כלב להוט‪ ,‬שמח‪ ,‬מלא חיים‬ ‫וחברותי‪ .‬הוא אוהב לרצות את בעליו‪ ,‬אוהב‬ ‫אנשים וזקוק לחברה‪ .‬יכולתו ליצור קשר‬ ‫טוב עם גזעים גדולים וקטנים כאחד‪ ,‬הופך‬ ‫אותו לכלב אידיאלי בבית שיש בו יותר‬ ‫מגזע אחד של כלבים‪ .‬הקוואליר מתאים‬ ‫לאנשים מכל הגילאים‪ ,‬ובעל אינטליגנציה‬ ‫ממוצעת‪.‬‬ ‫רפואה וטרינרית‬ ‫דבר העורך‬ ‫ב‬ ‫שנים האחרונות זוכה נושא הכאב בבעלי חיים לחשיבות רבה בתחום הרפואה הווטרינרית‪ .‬רק לאחרונה‪,‬‬ ‫לאור המידע ההולך ומצטבר על ההשפעות השליליות של כאב על חיות גדולות וקטנות‪ ,‬החל עיסוק‬ ‫ולימוד מעמיק יותר של הנושא‪ .‬במהדורה זו מוצגים שלושה מאמרים בנושא הכאב‪ .‬המאמר הראשון הוא‬ ‫סקירה של ‪ .Dr. Mark E. Epstein‬מדובר בסקירה מקיפה ביותר המיועדת לאלה המעוניינים לדעת באילו‬ ‫תרופות יש להשתמש כנגד כאב ובאילו מצבים ראוי לעשות בהן שימוש‪ .‬המאמר מהווה סקירה מצוינת‬ ‫של הנושא‪ .‬ד"ר אפסטין הוא נשיא ‪,)International Veterinary Academy of Pain Management( IVAPM‬‬ ‫ארגון בינתחומי‪ ,‬שמטרתו לקדם את נושא הטיפול בכאב בבעלי חיים‪ .‬הארגון מעניק גם הסמכה לווטרינרים‬ ‫בנושא כאב‪ .‬מידע נוסף ניתן לקבל באתר הארגון ‪.www.ivapm.org‬‬ ‫המאמר השני הוא של ד"ר בונזון‪ ,‬ועוסק בכאב בבקר‪ .‬ידוע שאבחון וטיפול בכאב בחיות משק גדולות‬ ‫לוקה בחסר ודרוש מאמץ לשיפור בתחום זה מנקודת מבט אתית ומעשית‪ .‬ד"ר ישי קושניר וד"ר אנה‬ ‫אפשטין כתבו פרק שכותרתו "מהו הפרוטוקול שלך לטיפול בכאב?" כתרגיל לשימוש במשככי כאבים‬ ‫בנסיבות שונות‪ .‬אני ממליץ לכם לקרוא בעיון את המאמרים הללו‪ .‬הם ישפרו את איכות הטיפול וישרתו‬ ‫היטב את המטופלים כמו גם את לקוחותינו‪.‬‬ ‫עוד במהדורה זו‪ ,‬מופיעים שני פרסומי 'ביכורים'‪ :‬קבוצת המחקר של ד"ר ארוך פרסמה מאמר ייחודי‬ ‫העוסק בנושא סוגי דם בחתולים בישראל‪ .‬זהו מחקר ראשון מסוגו בארץ‪ ,‬המציג נתונים על סוגי הדם של‬ ‫חתולים‪ .‬תוצאות המחקר מעניינות וייחודיות לארץ‪ ,‬ויש בהן כדי לסייע לווטרינרים הנותנים עירויי דם‬ ‫לחתולים בפרט ולמחקר בחתולים בישראל בכלל‪ .‬מאמר נוסף מציג את הבידוד הראשון של ‪Actinobacillus‬‬ ‫‪ pleuropneumoniae‬בחזירים בישראל‪ .‬המחקר בחזירים בישראל הוזנח במשך שנים ועתה מגיעה לו עדנה‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי מוסיף מידע חשוב על מצב בריאותם של החזירים בישראל‪.‬‬ ‫פרופ' אלן שלוסברג כתב סקירה נרחבת בנושא הרעלות בציפורים‪ .‬המאמר הוא המשך העדכון הווטרינרי‬ ‫באספקטים השונים של הרעלות באזורנו‪.‬‬ ‫פרסומים נוספים במהדורה זו כוללים מאמר מטורקיה הדן בשכיחות מחלת הטוקסופלזמה בחמורים‬ ‫בארץ זו‪ .‬מאמר נוסף עוסק בסקירת ‪ leukosis‬בסין‪ ,‬ובמאמר אחר נחקר נושא תולעת הטטרמיר (נמטודות)‬ ‫בקרב ברווזים בהודו‪ .‬שלושת המאמרים מעניינים ומוסיפים מידע רב‪.‬‬ ‫ד"ר גולני וד"ר אוהד מציגים מקרה אק״ג מעניין‪ ,‬תחת הכותרת "מה האבחנה שלך?"‪ .‬זהו תרגיל טוב‬ ‫בקרדיולוגיה לקלינאים שבינינו‪.‬‬ ‫בניית אתר האינטרנט שלנו כמעט הושלמה‪ .‬אני מקווה שהוא יעלה לאוויר בעתיד הקרוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאחרונה‬ ‫נבחר מו"ל חדש לכתב העת שלנו‪ .‬אלה הם צעדים נוספים לקידום כתב העת‪ ,‬בתקווה שבעתיד הקרוב הוא יגיע‬ ‫למטרה שהצבתי‪ :‬הכרה ע"י ה־‪ .PubMed‬אנו הולכים ומתקדמים לקראת השגת מטרה זו‪.‬‬ ‫במהדורה זו שוב מיוצגים הרופאים הווטרינריים בישראל הן במספר והן באיכות מאמריהם‪ .‬אני חוזר‬ ‫ופונה לווטרינרים בארץ לתרום לכתב העת במגוון תחומים — כתיבת מאמרים‪ ,‬מחקרים‪ ,‬סקירות ותאור‬ ‫מקרים‪ .‬לתרומתכם ערך רב והיא חשובה לנו מאוד‪ .‬אנו מברכים את הווטרינרים מהעולם כולו על תרומתם‪.‬‬ ‫בזכותם אנו מתעדכנים על התפתחויות בתחום הרפואה הווטרינרית בכל רחבי העולם‪.‬‬ ‫ד" ר ט ו בי ה וי נ ר‬ ‫עורך רפואה ווטרינרית‬ ‫‪2‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )2( 66‬אייר‪-‬סיון‪ ,‬תשע״א‬ ‫רפואה וטרינרית‬ ‫תקצירים‬ ‫גישה רב־מערכתית לשימוש במשככי כאבים ברפואת כאב‪:‬‬ ‫סינרגיזם יעיל ובטוח ולא העמסת יתר‬ ‫מ"א אפשטיין‬ ‫רפואת כאב בבעלי חיים במדינות קרוליינה‪ ,‬בתי החולים הוטרינריים טוטאלבונד‪,‬‬ ‫גסטוניה ושרלוטה‪ ,‬צפון קרוליינה‪ ,‬ארה"ב‬ ‫רפואת כאב מתבססת על הכרה‪ ,‬הערכה‪ ,‬העדפה ושימוש‬ ‫משולב במערכות שונות‪ .‬שילוב מערכות מאפשר התערבות‬ ‫במספר נקודות שונות המסלול הטבעי של עיבוד והעברת‬ ‫גירויים מזיקים‪ ,‬הגברת יעילות הטיפול והגבלת הצורך‬ ‫בשימוש ממושך ובכמויות גדולות של תרופות‪ .‬קיים ידע‬ ‫מבוסס ברפואה הומנית שהוספת תרופות תומכות‪ ,‬מקטינה‬ ‫את הצורך בשימוש במשככי כאבים אופיאטיים‪ ,‬דבר המוביל‬ ‫להקטנת מספר המקרים של תופעות לוואי כמו בחילה‬ ‫ועצירות‪.‬‬ ‫הסקירה מתייחסת לתרופות רבות הנמצאות בשימוש הומני‬ ‫ומנתחת את השימוש בהן‪ .‬כמו כן יש התייחסות לטיפולים‬ ‫לא פרמקולוגיים‪ ,‬לאקופונקטורה‪ ,‬לרפואה משקמת ולחקר‬ ‫הגנום‪ .‬המאמר מגובה בסימוכין רבים (‪ ,)79‬רובם המכריע‬ ‫מהעשור האחרון‪.‬‬ ‫כאב ועקה בבקר‪ :‬נקודת מבט אישית‬ ‫א' בומזון‬ ‫‪ ,Consultvet‬חיפה‪ ,‬ישראל‬ ‫זיהוי של כאב ו‪/‬או עקה וקביעת חומרתם קשה במרבית בעלי‬ ‫החיים‪ .‬זיהוי של כאב ו‪/‬או עקה וקביעת חומרתם מהווים‬ ‫אתגר מיוחד בבקר‪ ,‬היות ובקר‪ ,‬שהתפתח באופן טבעי כחיה‬ ‫ניצודה‪ ,‬מסתיר סימני כאב או עקה כדי לא להפגין חולשה‬ ‫בפני טורף פוטנציאלי‪ .‬למרות ההתפתחות הרבה בפיתוח‬ ‫משככי כאב בחיות מחמד בשני העשורים האחרונים‪ ,‬רופאים‬ ‫וטרינרים המטפלים בבקר וחקלאים מגדלי בקר הגיבו‬ ‫באיטיות לדרישות של קבוצות העוסקות ברווחת בעלי החיים‬ ‫ושל הצרכנים לספק הקלה של הכאב וטיפול בעקה של הבקר‬ ‫הנמצא בטיפולם‪ .‬עלויות‪ ,‬יעילות‪ ,‬בטיחות מזון והכשרה הם‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )2( 66‬אייר‪-‬סיון‪ ,‬תשע״א‬ ‫אחדים מהגורמים שהוצעו כהסבר לתגובה האיטית של‬ ‫רופאי הבקר בהנהגת שימוש במשככי כאבים וטיפול בעקה‬ ‫בבקר הנמצא בטיפולם‪ .‬המאמר מתאר‪ :‬א) המושג העכשווי‬ ‫של שיכוך כאב ו‪/‬או טיפול בעקה; ב) נקודת המבט האישית‬ ‫של המחבר לאימוץ האיטי של רעיונות אלה על ידי רופאי‬ ‫הבקר‪.‬‬ ‫המאמר מסכם הצעות לאסטרטגיות אפשריות במטרה‬ ‫לשפר את רווחת הבקר על ידי אימוץ‪ ,‬התאמה והרחבה של‬ ‫אסטרטגיות קיימות לטיפול בכאב ו‪/‬או בעקה המקובלים‬ ‫בחיות מחמד‪.‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רפואה וטרינרית‬ ‫סקר של סוגי הדם במערכת ‪ AB‬בחתולים בישראל (‪ 2007‬עד ‪)2009‬‬ ‫י' מרבל‪ 1 ,‬ע' חסון‪ 1 ,‬ע' סיטון‪ 2 ,‬א' ארוך‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬בית החולים הווטרינרי ההוראתי מייסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים ובית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורט‪,‬‬ ‫הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה ע"ש רוברט סמית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ת״ד ‪ ,12‬רחובות‪.76100 ,‬‬ ‫‪2‬בנק הדם הישראלי לחיות מחמד‪ ,‬בית החולים הווטרינרי ההוראתי מייסודה של האוניברסיטה‬ ‫העברית בירושלים‪ ,‬ת״ד ‪ ,12‬רחובות‪.76100 ,‬‬ ‫הסיווג הנפוץ לסוגי דם בחתולים הינו כמערכת ‪ AB‬שהנה‬ ‫בעלת שני אללים ושלושה פנוטיפים שונים‪ ,A, B :‬ו — ‪.AB‬‬ ‫סוג הדם ‪ A‬הוא הנפוץ ביותר בכל הסקרים שבוצעו‪ ,‬בעוד‬ ‫שסוג דם ‪ B‬נפוץ פחות וסוג דם ‪ AB‬אינו נפוץ ולעתים נדיר‪.‬‬ ‫לאחרונה זוהתה קבוצת דם נוספת‪ ,‬קבוצת ‪ ,MIK‬בעלת שני‬ ‫פנוטיפים (‪ (MIK+‬ו־(‪ .)MIK-‬לזיהוי סוג הדם בחתולים יש‬ ‫חשיבות קלינית במניעת ‪ neonatal isoerythrolysis‬ותגובות‬ ‫המוליזה חריפות כתוצאה עירוי דם בלתי תואם‪ .‬סקרים‬ ‫שנערכו במדינות שונות‪ ,‬ובאזורים שונים בתוך מדינות שונות‪,‬‬ ‫הראו כי קיימת שונות גיאוגרפית משמעותית ושונות רבה בין‬ ‫גזעים בהתפלגות שכיחויות סוגי הדם בחתול‪ .‬שכיחות סוגי‬ ‫הדם בחתול בישראל אינה ידועה‪ .‬מטרות סקר רטרוספקטיבי‬ ‫זה היו קביעת שכיחות סוגי הדם השונים בחתולים שהתקבלו‬ ‫בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי ההוראתי מייסודה‬ ‫של האוניברסיטה העברית (ביה"ח)‪ ,‬ובחתולים תורמי דם‬ ‫מבנק הדם שליד ביה"ח בשנים ‪ ,2009-2007‬ואפיון שכיחותם‬ ‫בחתולים אלו לפי גזע‪ ,‬מין והאזור ממנו הגיעו בארץ‪ .‬במחקר‬ ‫נכללו ‪ 242‬חתולים‪ ,‬בהם ‪ 100‬חתולים מאושפזים ו־‪142‬‬ ‫חתולים תורמי דם‪.‬‬ ‫מרבית החתולים שהשתתפו בסקר היו “מעורבים” קצרי־‬ ‫וארוכי פרווה (‪ .)88%‬סוג דם ‪ A‬נמצא ב — ‪ 72.7%‬מהחתולים‬ ‫בעוד ש — ‪ 14.5%‬מהחתולים היו בעלי סוג דם ‪ B‬ו־‪ 12.8%‬היו‬ ‫בעלי סוג דם ‪ .AB‬שכיחות סוג דם ‪ AB‬כפי שנמצאה בסקר‬ ‫זה היא הגבוהה ביותר שתוארה בספרות‪ .‬במידה והסקר אכן‬ ‫מייצג באופן מהימן את התפלגות סוגי הדם בחתול בישראל‪,‬‬ ‫ההשערה היא שהממצאים נובעים ככל הנראה מכך שמקורם‬ ‫של מרבית חתולי הבית בסקר הוא מאוכלוסיות של חתולי‬ ‫הרחוב בישראל ולא מבתי גידול מסודרים של חתולים גזעיים‪.‬‬ ‫עם זאת ממצאים חריגים אלו דורשים המשך המחקר בנושא‬ ‫בשיטות נוספות והגדלת גודל המדגם‪ .‬לתוצאות הנוכחיות‬ ‫יש חשיבות קלינית רבה בתכנון עירויי דם והרבעות בחתולים‬ ‫בישראל‪ ,‬ומחזקות את הצורך בקביעה מדויקת של סוג הדם‬ ‫בחתול או ביצוע מבחן התאמה‪ ,‬לפני מתן עירוי של דם או‬ ‫מרכיביו‪.‬‬ ‫בידוד אקטינובצילוס פלוירופנומוניה מחזירים בישראל‬ ‫ס"פ פוצי ‪ ,1‬י' דולגקוב ‪ ,2‬מ' רבל‪-‬אבידוב ‪ ,2‬י' הדני ‪ ,3‬ג"ל אבורלי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬אינטרווט ישראל‪ ,‬הוד השרון ישראל‪2 .‬מעבדות משק ה"י‪ ,‬נהלל‪ ,‬ישראל‪3 .‬השירותים הוטרינריים‪ ,‬עכו‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫‪4‬המכון לבריאות בעלי חיים ‪ ,IZS-LER‬ברסקיה‪ ,‬איטליה‪.‬‬ ‫בעדר של ‪ 1200‬חזירות לשחיטה‪ ,‬עלתה התמותה בתקופת‬ ‫הגידול וההשמנה עד ל־‪ ,8%‬עם מקרים אחדים של מוות‬ ‫פתאומי ושל מחלות דרכי הנשימה‪ .‬הפגיעות שזוהו‬ ‫בנתיחה שלאחר המוות הצביעו על זהום באקטינובצילוס‬ ‫פלוירופנומוניה‪ .‬ריאות מנתיחות אלה נמסרו לבירור מעבדתי‬ ‫במטרה לבודד‪ ,‬לאפיין ולהגדיר רגישות‪.‬‬ ‫דגימות דם מחזירות בשלבי הגדילה וההשמנה נמסרו‬ ‫‪4‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫לבדיקה סרולוגית לאנטיגנים שונים האחראים למחלות‬ ‫דרכי הנשימה בחזירים‪ .‬אפיון תרביות מבידודים‬ ‫ומבחנים סרולוגיים אישרו את מעורבות אקטינובצילוס‬ ‫פלוירופנומוניה בהתפרצות‪ .‬בדיקות הרגישות אפשרו‬ ‫הערכות לטיפול בעדר‪ ,‬דבר שהוריד את שעור התמותה‬ ‫במשק שנפגע‪ .‬אין כיום בישראל תרכיבי חיסון נגד‬ ‫אקטינובצילוס פלוירופנומוניה‪.‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )2( 66‬אייר‪-‬סיון‪ ,‬תשע״א‬ ‫רפואה וטרינרית‬ ‫מחקרים בתת קבוצה ‪ J‬של נגיף לויקוזיס העופות וזיהום בנגיף‬ ‫רטיקולואנדותליוזיס בעופות למאכל בסין‬ ‫ז' צנג‪ ,‬ה' צ'אנג‪ ,‬ג' וואנג‪ ,‬ק' ליו‪ ,‬ג' ליו‪ ,‬ה' גואו וא' זוו‬ ‫המכללה למדעי בעלי החיים ורפואה וטרינרית‪ ,‬מעבדת מחוז שאנדונג לביוטכנולוגיה ומניעת מחלות של בעלי חיים‪,‬‬ ‫אוניברסיטת שאנדונג לחקלאות‪ ,‬טאי'אן‪ ,‬סין‬ ‫תת קבוצה ‪ J‬של נגיף לויקוזיס של העופות (‪ )ALV-J‬ונגיף‬ ‫רטיקולואנדותליוזיס (‪ )REV‬זוהו במשקי גידול עופות בסין‬ ‫בין ספטמבר ‪ 2008‬ודצמבר ‪ .2009‬דגימות דם (‪)n=1331‬‬ ‫ועופות חולות (‪ )n=152‬נלקחו מ־‪ 19‬להקות לבדיקות‬ ‫סרולוגיות‪ ,‬היסטו־פתולוגיות ו־‪ .PCR‬בדיקות סרולוגיות‬ ‫העלו שתגובות נוגדנים ל־‪ ALV-J, REV‬או ‪ALV-J/REV‬‬ ‫היו בשיעור של ‪ 42.6% ,10.2%‬ו־‪ 6%‬בהתאמה‪ .‬בחמישים‬ ‫ושבעה עופות נמצאו סימני גידולים בהתבסס על בדיקה‬ ‫קלינית ומיקרוסקופית‪ .‬סוגי הגידולים כללו מיילוציטומה‪,‬‬ ‫המאנגיומה‪ ,‬לימפוסרקומה ופיברוסרקומה‪ .‬בעופות בהם‬ ‫נמצאו גידולים הייתה תגובה הסרולוגית חיובית ל־‪ALV-J,‬‬ ‫‪ REV‬או ‪ ALV-J‬ו־‪ REV‬בשיעור של ‪ 42.1% ,19.3%‬ו־‪,3.5%‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬תוצאות ‪ PCR‬הראו שיעור חיובי של ‪14% ,43.9%‬‬ ‫ו־‪ 5.3%‬ל־‪ ALV-J, REV‬או ‪ ALV-J‬ו־‪ ,REV‬בהתאמה‪ ,‬ב־‪57‬‬ ‫עופות נושאי גידולים‪.‬‬ ‫הנתונים המוצגים בדו"ח זה מראים שזיהומים ב־‪ALV-J‬‬ ‫או ב־‪( REV‬או בשניהם) הם נפוצים יחסית בלהקות גידול‬ ‫בסין‪.‬‬ ‫שכיחות סרולוגית של טוקסופלזמוזיס בחמורים במזרח תורכיה‬ ‫י' בלקאיה ‪ ,1‬ס' ברבור ‪ ,2‬ב' סלבי ‪ ,2‬א"א אוטוק‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬אוניברסיטת אוטוק‪ ,‬הפקולטה לרפואה וטרינרית‪ ,‬המחלקה לפרזיטולוגיה‪ ,‬ארזורום‪ ,‬תורכיה‪.‬‬ ‫‪2‬המרכז הלאומי להיגיינה ע"ש רפיק סיידאם‪ ,‬המרכז לחקר מחלות מדבקות‪ ,‬המעבדה לפרזיטולוגיה‪ ,‬אנקרה‪ ,‬תורכיה‪.‬‬ ‫‪3‬המכון המרכזי למחקר ופיקוח וטרינרי‪ ,‬המעבדה לפרזיטולוגיה ומחלות דבורים‪ ,‬אטליק‪ ,‬אנקרה‪ ,‬תורכיה‪.‬‬ ‫מטרת סקר זאת הייתה לבחון את השכיחות הסרולוגית של‬ ‫טוקסופלזמה גונדי בחמורים‪ ,‬בארזורום‪ ,‬המחוז הגדול ביותר‬ ‫במזרח תורכיה‪ .‬מחקר זה נערך בדגימות סרום מ־‪ 55‬אתונות‬ ‫ו־‪ 37‬חמורים ממחוז ארזורום‪ ,‬שנבדקו תוך שימוש במבחן‬ ‫הצבע "סבין פלדמן"‪ .‬מבין ‪ 92‬הדוגמאות שנאספו‪)62%( 57 ,‬‬ ‫נמצאו חיוביות במיהול של ‪ 1:16‬או יותר‪ .‬שעור הדגימות‬ ‫החיוביות לאתונות ולחמורים היה ‪ 67.3%‬ו־‪ ,54.1%‬בהתאמה‪.‬‬ ‫באשר לקבוצות גיל‪ 38.6% ,‬נמצאו חיוביים בגילאי ‪ 3-0‬שנים‪,‬‬ ‫‪ 50.9%‬בגילאי ‪ 6-4‬שנים ו־‪ 19.3%‬בגיל ‪ 7‬שנים ומעלה‪ .‬סקר‬ ‫זה מצביע על כך שטוקסופלזמוזיס נפוצה בחמורים במחוז‬ ‫ארזורום ומציג את הבדלי שעור השכיחות בקבוצות גיל‬ ‫שונות ובין המינים‪.‬‬ ‫זהום על ידי ‪ Tetrameres Fissispina‬בברווזים באזור בנדיפורה‬ ‫בעמק קשמיר‬ ‫ס"א קאמיל‪ ,‬מ"מ דרזי‪ ,‬מ"ס מיר‪ ,‬ס"א שאה‪ ,‬ס"נ שאה פ"א חאן‬ ‫החטיבה לפתולוגיה וטרינרית‪ ,‬הפקולטה למדעי הוטרינרייה וגידול בעלי חיים‪,‬‬ ‫סקואסט‪-‬ק‪ ,‬שוהאמה‪ ,‬אלוסטנג‬ ‫במהלך בדיקה של התפרצות קטלנית של דלקת מעיים‬ ‫נגיפית בברווזים‪ ,‬זוהה הגורם כ־‪Tetrameres Fissispina‬‬ ‫שזה לו הזיהוי הראשון בלהקות גידול מקומי של ברווזים‬ ‫על גדות אגם וולאר באזור בנדיפורה שבעמק קשמיר‪.‬‬ ‫התפרצות המחלה התאפיינה בתחלואה של ‪ 100%‬ותמותה‬ ‫רבה של ‪ 45%‬במהלך ‪ 10‬ימים‪ .‬בדיקה שלאחר המוות של ‪75‬‬ ‫עופות העלתה גושים קטנים בדופן הקיבה של כל הברווזים‪,‬‬ ‫אותם ניתן היה לראות הן מצד רירית הקיבה והן מצד‬ ‫הסרוזה‪ .‬בדיקות שטיפה של הקיבה‪ ,‬הן במיקרוסקופ אור‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )2( 66‬אייר‪-‬סיון‪ ,‬תשע״א‬ ‫והן במיקרוסקופ סטראוסקופי העלו נמטודות קטנות ודקות‬ ‫הנראות כמו הטפיל ‪ .Tetrameres Fissispina‬מהגבשושיות‬ ‫שבקיבה נאספו נקבות של הטפיל שהיו בעלות המורפולוגיה‬ ‫האופיינית של טפיל זה‪ .‬צבען היה אדום כהה ומראן דמה‬ ‫לזרעים קטנים‪ .‬נקבה אחת או שתיים נמצאו בכל גבשושית‬ ‫שנבדקה ולעיתים היו איתן גם זכרים‪ .‬ביצים מופרות של‬ ‫הטפיל נמצאו בתוכן המעיים‪ .‬הממצאים מצביעים על כך‬ ‫שהטפיל גרם לנזק ניכר בקיבה של הברווזים ותרם בכך‬ ‫לתמותה‪.‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אגרת‬ ‫כרך ‪  )2 ( 66‬אייר‪-‬סיון‪ ,‬תשע״א‬ ‫מאת הוועד המרכזי של הרופאים הווטרינרים בישראל‬ ‫מועמדים חדשים להסתדרות הרופאים הווטרינריים בישראל‬ ‫שם משפחה ופרטי‬ ‫ד"ר שחר טל‬ ‫ד"ר סבג איתי‬ ‫ד"ר ציטרונבלט כרמל‬ ‫ד"ר סלע רועי‬ ‫ד"ר דרעי דקלה‬ ‫ד"ד יפרח הדס‬ ‫ד"ד שאפירו מיכאל‬ ‫שנת לידה‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫ארץ לידה‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫בריה״מ‬ ‫שנת סיום לימודים‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל‬ ‫משתתפת בצער המשפחה‬ ‫על מותו של‬ ‫פרופ׳ מיכאל אגד ז״ל‬ ‫הוועד המרכזי‬ ‫הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל‬ ‫משתתפת בצערו של‬ ‫ד״ר סמינה יצחק — יו״ר‬ ‫במות אביו ז״ל‬ ‫הוועד המרכזי‬ ‫ארץ לימודים‬ ‫רומניה‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫איטליה‬ ‫ישראל‬ ‫הונגריה‬ ‫ישראל‬