‫‪ISSN 0334-9152‬‬ ‫רפואה וטרינרית‬ ‫כרך ‪ • 67‬חוברת מס׳ ‪1‬‬ ‫ניסן תשע״ב • מרץ ‪2012‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫דב ר ה עו ר ך‬ ‫ט' וינר‪2 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫לזכרו של פרופ' נתן אילון‬ ‫פרופ' מ' שמש ‪3 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ד"ר שמואל )מוקי( מרכוס ‪4 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ד״ר אליעזר אייזינבוד ‪6 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מאמ ר‬ ‫השפעת ביופסיות רחם על ביצועי פוריות של פרות חלב‪:‬‬ ‫מחקר מקרה – ביקורת‬ ‫עורך‪ :‬ט ׳ וי נ ר‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬ ‫א' או רגד‬ ‫נ' גלון‬ ‫ג' לייט נ ר‬ ‫א' קלמ נט‬ ‫נ' שפיגל‬ ‫א' שטי נמן‬ ‫ד' אלעד‬ ‫ג' ד נק‬ ‫ג' סימו ן‬ ‫א' ק ר ן‬ ‫ג' שגב‬ ‫א' שמ ש ו ני‬ ‫א' בומ זון‬ ‫ש' ה ר ו ש‬ ‫ש' פ רידמ ן‬ ‫ע' רו ז נ ר‬ ‫ר' שח ר‬ ‫ז‘ ט ריי נין‬ ‫ת' גשן‪ ,‬נ' גלאון‪ ,‬א' ארזי‪ ,‬נ' שפיגל ‪7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תקצי רי ם‬ ‫השפעתם של אסטרוגנים סביבתיים‬ ‫על מדדי פריון בחיות מבויתות‬ ‫מ' שמש‪ ,‬ל"ס שור ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫דינמיקה של גדילת זקיקים בשחלת‬ ‫הסוסה במהלך המחזור המיני‬ ‫ט' רז‪ ,‬ק' אהרונסון‪-‬רז ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הרדמה של כלבות וחתולות בהריון‬ ‫י' קושניר‪ ,‬א' אפשטיין‪11 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫סקירה‪ :‬מחלות פוריות אצל חזירות‬ ‫פ״ס פוצי‪ ,‬ג״ל אלבוראל ‪11 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יצירת נוגדנים נגד ‪ Porphyromonas levii‬במודל עכבר‬ ‫ש' בלום‪ ,‬ג' לייטנר‪ ,‬א' קריפוקס‪ ,‬ה' פרבר‪-‬וייסמן‪ ,‬ד' אלעד ‪11 . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יצירת נוגדנים נגד ‪ Porphyromonas levii‬בבקר‬ ‫ש' בלום‪ ,‬ל' זמיר‪ ,‬א' קריפוקס‪ ,‬ת' גושן ‪ ,‬י' ברנר‪,‬‬ ‫ג' לייטנר‪ ,‬ד' אלעד ‪12 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל‬ ‫ת״ד ‪ ,22‬רעננה ‪,43100‬‬ ‫טל׳ ‪ • 09-7419929‬פקס ‪09-7431778‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫השוואת תגובותיהן של עיזי ננס של מערב אפריקה לשלושה גורמי‬ ‫תאום זמנים של הייחום‬ ‫מ"א אויהימי‪ ,‬מ"א אקוסו‪ ,‬א"ד אדניי ‪12 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫שינויים בחומציות נרתיקית בפרות לחלב‬ ‫כפועל יוצא מהתחלובה והתקופה שסביב ההמלטה‬ ‫ב' כהן בקווית‪ ,‬א' קורן‪ ,‬ש' בלום‪ ,‬ד' אלעד ‪12 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ריר חלזונות מגביר את התנועתיות של תאי זרע טריים‬ ‫של תיישים המשומרים על ידי מיהולם בחלמון ביצה‬ ‫ט"א אג'אדי‪ ,‬מ"א אויהימי‪ ,‬ר"א אג'אדי‪13 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בעלי תפקידים בהסתדרות הרופאים‬ ‫הווטרינרים בישראל‪:‬‬ ‫י ׳ סמי נה ‪ -‬יו״ר‬ ‫ד ׳ דג ן ‪ -‬מזכיר‬ ‫א ׳ מ רק ובי ץ ‪ -‬גזבר‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫תמונת השער‪:‬‬ ‫גזע ההולשטיין‪-‬פריזי‬ ‫גזע ההולשטיין‪-‬פריזי הנו גזע בקר החלב הנפוץ ביותר‬ ‫בעולם‪ .‬פרת ההולשטיין‪-‬פריזי הישראלית הנה תוצר של‬ ‫הכלאות דחיקה של בקר מקומי עם בקר הולנדי וגרמני‪,‬‬ ‫ומצטיינת בתנובת חלב גבוהה ובעמידות לתנאי הארץ‪.‬‬ ‫הפרות הנן בעלות גוף גדול וצבען שחור‪-‬לבן או חום‪-‬לבן‪.‬‬ ‫העדר הישראלי נחשב לעדר עם התנובה הלאומית הגבוהה‬ ‫ביותר בעולם‪.‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫ג‬ ‫יליון זה של כתב העת 'רפואה‬ ‫וטרינרית' מוקדש לזכרו של פרופ'‬ ‫נתן אילון‪ ,‬חלוץ בתחום מחקר פוריות‬ ‫פרופ'‬ ‫הבקר‪.‬‬ ‫שמש‪ ,‬שעבד לצדו‪,‬‬ ‫כתב מאמר קצר‬ ‫המתאר את עבודתו‬ ‫של פרופ' אילון‪.‬‬ ‫למרות שמעולם לא‬ ‫פגשתי אותו‪ ,‬מדברי‬ ‫תלמידיו ומקורביו‬ ‫עולה כי מדובר‬ ‫באישיות מיוחדת‬ ‫במינה‪ ,‬הן כחוקר‬ ‫והן בהשפעתו על‬ ‫הרפואה הווטרינרית‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫בגיליון זה מובאת גם רשימת פרסומים‬ ‫נבחרת של פרופ' נתן אילון‪ ,‬שכותרתם‬ ‫מדברת בעד עצמה‪.‬‬ ‫לכבודו של פרופ' אילון‪ ,‬גיליון זה מוקדש‬ ‫למחקרים בפוריות‪ ,‬תוך הכללתם של קשת‬ ‫רחבה של בע"ח מבויתים כמו בקר‪ ,‬עיזים‪,‬‬ ‫חזירים‪ ,‬סוסים וכלבים‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1988‬עד ‪ 1990‬שימש פרופ' אילון‬ ‫‪2‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫כעורך ראשי של 'רפואה וטרינרית'‪ .‬אני‬ ‫גאה לשמש בתפקיד זה כיום‪ ,‬מתוך הכרה‬ ‫בחשיבותו של כתב העת שלנו כשופרה‬ ‫הרפואה‬ ‫של‬ ‫הוטרינרית בישראל‪.‬‬ ‫לציון מיוחד ראויה‬ ‫העובדה שלמרות‬ ‫פרסם‬ ‫שהוא‬ ‫מאמרים בכתבי‬ ‫עת בינלאומיים‬ ‫רבים‪ ,‬פרופ' אילון‬ ‫לא הזניח את כור‬ ‫מחצבתו‪ ,‬והקפיד‬ ‫לפרסם עבודות‬ ‫מחקר חדשניות‬ ‫גם‬ ‫ומקוריות‬ ‫ב'רפואה וטרינרית'‬ ‫שלנו‪ .‬תקוותי היא שמגמה זו תהווה דוגמא‬ ‫לחוקרים הישראלים שבינינו‪.‬‬ ‫פרופ' אילון שימש דוגמא מצוינת לעולם‬ ‫הוטרינרי כחוקר ישראלי בתחום הרפואה‬ ‫הוטרינרית‪ .‬מחקרו רלוונטי עד היום‪,‬‬ ‫ומורשתו נמשכת‪.‬‬ ‫ד" ר ט׳ וינר‬ ‫עורך רפואה ווטרינרית‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫דב רי ם לזכ רו של פר ו פ׳ נ ת ן א י ל ו ן‬ ‫נ‬ ‫תן נולד בארצות הברית ולמד שם רפואה וטרינרית‪.‬‬ ‫כבר אז נתן עבר מכפר לכפר וטפל שם בעדרי הבקר‬ ‫אשר אותם הוא כה אהב‪.‬‬ ‫נתן היה חדור אידיאלים ציוניים ואהבה אין סופית‬ ‫למולדת‪ .‬הוא עלה לישראל עם אשתו טובה וכאן הקימו‬ ‫בית ציוני חם בקיבוץ עין דור‪.‬‬ ‫נתן התמנה למנהל המכון הוטרנרי ע״ש קמרון‬ ‫בבית־דגן ואח״כ למנהל המעבדה לפוריות‪ .‬הוא מילא‬ ‫תפקיד זה עד יציאתו לגימלאות‪.‬‬ ‫נתן היה רב אומן קליני ידוע בתחום הפוריות‪.‬‬ ‫היה נערץ ע״י החקלאים‪ ,‬הרפתנים והנוקדים אשר‬ ‫נזקקו לשרותיו מכל הארץ‪ .‬בחושיו הבריאים הבין‬ ‫כי בלי מחקר ושיטות חדישות ורגישות לא תהיה‬ ‫פריצת דרך בפוריות הבקר‪ .‬להשגת המטרה היה‬ ‫לי הכבוד שנתן בחר בי ובשיתוף עם פרופ' לינדנר‬ ‫ממכון ויצמן כדי ליצור יש מאין בתחום ההורמונים‬ ‫בבקר‪.‬‬ ‫נתן מאד רצה לדעת מה ההבדל בפרופיל ההורמונלי‬ ‫בין פרה "קשה" )לא מתעברת אחרי ‪ 3‬הזרעות( לפרה‬ ‫נורמלית‪ .‬עד היום אין תשובה מספקת בנושא‪ ,‬אבל‬ ‫בינתיים תארנו את הפרופיל ההורמונלי של פרוגסטרון‬ ‫ואסטרוגנים במחזור הפרה‪ ,‬פיתחנו בדיקת הריון‬ ‫הורמונלית לגילוי היריון מוקדם בבקר וכבשים ועוד‬ ‫היד נטויה‪ .‬לצוות שנתן הקים היה ידע קליני מרשים‪,‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫קפדנות ודמיון‪ .‬תכונות אלו אפשרו בהצלחה רבה‬ ‫לחשוף את המנגנונים ההורמונלים במחזור והיריון של‬ ‫הפרה‪ .‬ידע זה מהוה עד היום את הבסיס למחקרים‬ ‫עתידיים‪.‬‬ ‫נתן עסק רבות בתקופה זאת בהוראת סטודנטים‬ ‫וטרינריים‪ ,‬רפואיים וצוותי סיעוד בנושאי פוריות‪ .‬הוא‬ ‫לימד בביה״ס לרפואה וטרינרית מאז הקמתו בשנת ‪.1988‬‬ ‫נתן פרסם עשרות רבות של מאמרים ופרקים‬ ‫בספרים‪ .‬כמנהל המחלקה לפוריות‪ ,‬דאג לספק אמצעים‬ ‫אבחוניים לאנשי המקצוע הוטרנרי בדיר‪ ,‬ברפת ובלול‪.‬‬ ‫בעבודתו הוטרנרית הוא שם דגש על פרמטרים‬ ‫הורמונליים בדם בע״ח ובהפרשותיהם‪ .‬נושאי המחקר‬ ‫אשר בוצעו במעבדתו דרשו ציוד מתקדם ויקר אשר‬ ‫כלל גז כרומטוגרפיה‪ ,‬מונה לקרינת אלפא‪ ,‬מונה לקרינת‬ ‫סורק ביתא לגילוי רדיואקטיביות ועוד‪ .‬כך השקיע נתן‬ ‫מאמץ רב לפיתוח שיטות רגישות לבדיקת הורמונים‬ ‫ופיתוח שיטות מהירות הניתנות לשימוש באיבחון‪.‬‬ ‫בנוסף לעבודתו הקלינית והמחקרית‪ ,‬נתן היה חבר‬ ‫במספר אגודות בהן האגודה הבריטית לפוריות וכן‬ ‫ה־‪ SSR‬באמריקה‪.‬‬ ‫מעבר לכל אלה‪ ,‬נתן היה מורה בחסד והותיר‬ ‫אחריו דור של סטודנטים‪ ,‬הממשיכים את דרכו בתחום‬ ‫הפוריות בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫פרופ' מ' שמש‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פ רופ ' נתן אילון — קו ו י ם ל דמ ו תו‬ ‫א‬ ‫נסה )במסגרת תמציתית( לעלות בכתב את דמותו‬ ‫של נתן‪ ,‬כפי שכינוהו כולם וכפי שהכרתיו אני במשך‬ ‫השנים הרבות שעבדתי תחת הדרכתו ולאחר־מכן‪ ,‬במחיצתו‪.‬‬ ‫נתן היה חלוץ במלא מובן המילה וללא מירכאות‪ .‬חלוץ‬ ‫בראייתו הציונית‪ ,‬חלוץ בגישתו למקצוע הווטרינריה וחלוץ‬ ‫במחקר הווטרינרי ויישומו בשדה‪.‬‬ ‫מיד לאחר עלייתו ארצה וההתיישבות בעין דור שבגליל‬ ‫התחתון נתבקש נתן‪ ,‬ע"י המוסדות המיישבים‪ ,‬להקים מעבדה‬ ‫ווטרינרית בעפולה‪ ,‬שתעסוק בנושאי עקרות‪ ,‬פוריות ורבייה‬ ‫בחיות־המשק )בקר‪ ,‬צאן וסוסים(‪ .‬קברניטי התכנון החקלאי‬ ‫של המדינה הצעירה הבינו מהר מאד שכלכלת משק בעלי־‬ ‫החיים חייבת להתבסס על רבייה מכסימלית וטיפוח גנטי‪.‬‬ ‫נתן ועוזרו ויד־ימינו במשך עשרות בשנים‪ ,‬ישראל לואיס‬ ‫ז"ל הניחו את היסודות למעבדה לרבייה בעפולה ולאחר־מכן‬ ‫המעבדה המרכזית לרבייה במכון הווטרינרי בבית דגן‪.‬‬ ‫האתגרים היו עצומים‪ .‬בשנים הראשונות לקום המדינה‪,‬‬ ‫עם תנופת ההתיישבות הובאו ארצה ע"י הסוכנות היהודית‬ ‫מאות רבות של מבכירות מהולנד ומקנדה‪ .‬כבשים הובאו‬ ‫מהולנד ומגרמניה וסוסי עבודה מהונגריה‪ .‬נוצר בארץ ערב־‬ ‫רב של גזעים ובעלי־חיים שהגיעו מסביבות גידול שונות‬ ‫לסביבה חדשה‪ ,‬עם כל מה שמשתמע מכך בנושאי מחלות‬ ‫רביה וזואונוזות )במקרה שלנו(‪.‬‬ ‫נתן נרתם למשימות שעמדו בפניו‪ .‬הדברת מחלות המין‬ ‫תוך כדי מעבר להזרעות מלאכותית בבקר‪ ,‬הוקמו מכוני‬ ‫הזרעה מרכזיים ונקבעו תקנים היגייניים להחזקת הפרים‬ ‫ולטיפול בזירמה‪ .‬המזריעים החלו לעבור השתלמויות‬ ‫ובחינות לקבלת תעודה‪ .‬בד בבד החלו נתן וישראל לואיס‬ ‫לבצע הזרעות בסוסות בהיקף נרחב‪ .‬פעולה שלא נמשכה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫לאורך השנים משום שדי מהר החליפו הטרקטורים את‬ ‫הסוסים במושבי־העולים‪.‬‬ ‫במה התבטאה החלוציות של נתן? ראשית‪ ,‬כבר מתחילת‬ ‫דרכו עם עלייתו ארצה עם אשתו טובה‪ ,‬במסגרת גרעין‬ ‫של השוה"צ מצפון־אמריקה וההתיישבות בעין דור‪ .‬לאחר‬ ‫מכן השתלבותו במערך הווטרינרי הארצי ותרומתו מניסיונו‬ ‫ובעיקר ממרצו‪ ,‬מראייתו המדעית מרחיקת הלכת ומהכושר‬ ‫שלו ללמוד ללא הרף וליישם את הידע שלו בעבודתו‪ .‬כל‬ ‫כולו תרומה למדינה המתפתחת‪.‬‬ ‫תרומתו של נתן לפיתוח ההזרעה המלאכותית בבקר‪,‬‬ ‫להדברת מחלות המין ולקביעת התקנים ההיגייניים במכוני־‬ ‫ההזרעה יכולה להיחשב כנדבך יסודי בעובדה שתוך כמה‬ ‫עשרות שנים הפך משק־הבקר לחלב בישראל למוביל‬ ‫בעולם בהישגיו‪.‬‬ ‫גם הרווחיות של ענף הצאן לחלב ובשר היו בראש‬ ‫מעייניו‪ .‬שיטות הטיפול ההורמונאלי להשראת הייחומים‬ ‫נוסו ע"י נתן וצוותו ותוך שנים ספורות הפכו לשיטת עבודה‬ ‫מקובלת בענף בשילוב של ההזרעה המלאכותית והטיפוח‪.‬‬ ‫נתן ארגן ימי עיון וקורסים לנוקדים בנושאי רבייה והמחלקה‬ ‫לצאן במשרד־החקלאות הפיקה סרט הדרכה בנושא בעזרת‬ ‫המחלקה לרבייה‪.‬‬ ‫אבל לא איש כנתן יסתפק במה שהשיג עד כה‪ .‬הסקרנות‬ ‫הרבה שלו‪ ,‬בכל נושא‪ ,‬ובמיוחד הסקרנות המדעית‪ ,‬הידע‬ ‫שרכש וההכרה בכישוריו וביכולתו‪ ,‬הקנו לו מעמד מכובד‬ ‫בעולם המדעי הווטרינרי‪ .‬עובדה זו עמדה לזכותו והוא זכה‬ ‫למענק כספי נדיב מאד‪ ,‬באותם הימים‪ ,‬מהקרן המשותפת‬ ‫ארה"ב‪-‬ישראל לחקר החקלאות‪ .‬במשך שנים רבות חקרו‬ ‫נתן וצוותו את בעיית "הפרות־החוזרות"‪ .‬עקרות בלתי‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫רפואה וטרינרית‬ ‫מוסברת של פרות החוזרות לייחום נורמאלי פעמים רבות‬ ‫ואינן מתעברות‪.‬‬ ‫)‪Ayalon, N. "Sterilitas sine material" (1964‬‬ ‫במסגרת העבודה המקיפה הזאת אסף נתן למעלה מ־‪800‬‬ ‫פרות ממשקים בכל הארץ וביצע בהן הרבעות והזרעות‪,‬‬ ‫לאחר מכן שחיטתן ואיסוף הביציות לשם הגדרתן כמופרות‪,‬‬ ‫בלתי מופרות או בתהליכי ניוון‪ .‬הקביעה החדשנית‬ ‫שלו הייתה שבפרות המדוברות מפסיקות הביציות את‬ ‫התפתחותן ביום ה־‪ 7-6‬לאחר ההרבעה כתוצאה משינויים‬ ‫פיזיולוגים ברחם )עודף ‪ .(Zn++‬מאוחר יותר‪ ,‬במסגרת‬ ‫עבודה לתואר שלישי שעשה ד"ר א׳ אלמיידה במחלקתנו‪,‬‬ ‫הוא מצא שברירית הרחם של פרות אלה קיים ריכוז גבוה‬ ‫של קולטנים לפרוגסטרון בהשוואה לפרות נורמאליות‪.‬‬ ‫במחקרים שעשה נתן הוא השתמש בשיטות המחקר‬ ‫העדכניות ביותר והיה מבין הראשונים או אולי הראשון‬ ‫שהחל לבצע העברת עוברים‪ ,‬הפריות מבחנה ובדיקות‬ ‫לרמות פרוגסטרון בדם הבקר לשם קביעת היריון מוקדמת‪.‬‬ ‫פרופ' מ׳ שמש עשה את התואר השלישי שלו במעבדה‬ ‫של נתן‪ .‬העבודה שלו עסקה בזיהוי ובכימות רמות‬ ‫הפרוגסטרון בדם הפרות כפונקציה של המחזור המיני‬ ‫וההיריון‪ .‬עבודה זו בוצעה בשיטות רדיו־אימוניות שנחשבו‬ ‫אז כחדשניות ביותר‪.‬‬ ‫קצרה היריעה מלתאר את כל החידושים והעבודות שנתן‬ ‫היה מעורב בהם‪ ,‬אך אחטא באם לא אציין את המעלות‬ ‫הנוספות שנתן ניחן בהן‪.‬‬ ‫נתן היה בעל מסור ואב למופת‪ .‬הוא טיפל במסירות אין‬ ‫קץ במשך שנים באשתו טובה שחלתה במחלה חסרת מרפא‪,‬‬ ‫שהלכה והחמירה מידי שנה בשנה‪ .‬הוא לא חסך מאמצים‬ ‫ואמצעים גם כאשר חלתה בתו הצעירה במחלה ממארת‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫והיה לידה עד יומה האחרון‪ .‬כל המכות שניחתו עליו לא‬ ‫הכניעו אותו והוא נשאר תמיד איש רעים להתרועע‪ .‬דואג‬ ‫וקשוב לקולגות העולים החדשים‪ ,‬וחדרו היה מקום עליה‬ ‫לרגל לווטרינרים שרק סיימו לימודיהם בבואם לשמוע‬ ‫בעצתו‪.‬‬ ‫אך אין לטעות‪ .‬בעבודתו ובמחקריו היה נתן קפדן מאין‬ ‫כמוהו ודרש מהצוות מסירות ודיוק בעבודה ממש כפי שדרש‬ ‫מעצמו‪ .‬עובדה שאולי הרתיעה רבים מלעבוד עמו‪ .‬כל פרסום‬ ‫עבודה או מאמר היו עבורו כמו חבלי לידה בחשש ש"הרך־‬ ‫הנולד" לא יהיה מושלם או שלא יענה על הציפיות ולכן הוא‬ ‫שקד והפך בהם עד לשלמות המדעית‪ ,‬לדעתו‪.‬‬ ‫נתן שימש כחבר של כבוד בפורומים המדעיים הנחשבים‬ ‫ביותר בתחומו‪ .‬הוא שימש עורך ועורך משנה בביטאונים‬ ‫מהמעלה הראשונה בארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫בגלל הידע הרב שלו והערכה שרכשו לו החברים באגודה‬ ‫)ההומנית( למיילדות‪ ,‬נתן אף הוזמן לשמש כבוחן חוץ‬ ‫בבחינות ההסמכה לגניקולוגים‪.‬‬ ‫אין לשכוח את העובדה שנתן לחם למען הקמת בית‬ ‫הספר לווטרינריה בארץ ושימש כמרצה הראשון ברביית‬ ‫בעלי־חיים )טריוגנולוגיה(‪.‬‬ ‫ובסוף‪ ,‬כהוכחה נוספת לחתירה שלו לחקר תהליכי‬ ‫הרבייה אוסיף את הסיפור הבא‪ :‬כשבוע לפני פטירתו‬ ‫הבלתי צפויה של נתן הוא הגיע למח' לפוריות הגבר בבר־‬ ‫אילן בהנהלתו של פרופ' בני ברטוב ששם שימשתי אני‬ ‫באותה עת כאסיסטנט )בהתנדבות( וביקש שנעזור לו להקים‬ ‫ולצייד מעבדה קטנה שבה הוא רצה לחקור רעיונות חדשים‬ ‫הקשורים למשך חיי הביציות ואפשרויות ההקפאה שלהן —‬ ‫פרוצדורה שנכנסה רק לאחרונה לשימוש ברפואה‪ .‬יהי זכרו‬ ‫ברוך‪.‬‬ ‫ד" ר ש מואל )מוקי( מרכוס‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪5‬‬ ‫דברים לזכרו של פרופ׳ נתן איילון ) ‪(2.2.2001‬‬ ‫״ר‬ ‫ק לפני פחות משנה עמד במקום הזה נתן ובמילים‬ ‫נרגשות הספיד את רעייתו טובה‪ ,‬ז“ל‪ ,‬וכולנו מחינו‬ ‫דמעה‪ .‬והיום אנו מלווים את נתן עצמו למנוחת עולמים‪.‬‬ ‫לפני ‪ 54‬שנים‪ ,‬עם תחילת מלחמת הקוממיות‪ ,‬עלה‬ ‫ארצה זוג צעיר מארצות הברית‪ .‬שניהם חניכי תנועות נוער‬ ‫ציוניות‪ ,‬שניהם חדורי יעוד להשתתף בהקמת המדינה‪ .‬זה‬ ‫היה ד“ר נתן פולאק‪ ,‬לימים פרופסור נתן איילון‪ ,‬וחברתו‬ ‫לחיים טובה‪ .‬עם בואם ארצה הצטרפו מיד לגרעין השומר‬ ‫הצעיר והיו בין מייסדי קיבוץ עין דור‪.‬‬ ‫לא עברו שנתיים ונתן‪ ,‬רופא וטרינרי מוכשר ונמרץ‪,‬‬ ‫התמנה ע“י שר החקלאות הראשון של המדינה‪ ,‬אהרון‬ ‫ציזלינג‪ ,‬למפקח על ההזרעה המלאכותית בארץ‪ .‬הוא‬ ‫לימד והכשיר עשרות מחזורים של מזריעים‪ ,‬ולאור תרומתו‬ ‫הייחודית נהיה ליקיר התאחדות מגדלי הבקר בישראל‪.‬‬ ‫בהיותו מנהלה רב השנים של מחלקת הרבייה במכון‬ ‫הוטרינרי‪ ,‬נתן מדביר את מחלות הטריכומוניאזיס‬ ‫והויבריוזיס בבקר; חוקר את תופעת תמותת העוברים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫בפרות ונהיה בר־סמכא בין־לאומי בנושא; חלוץ בהעברת‬ ‫עוברים בבקר‪.‬‬ ‫נתן — הנציג המבריק והגאה של הוטרינריה הישראלית‬ ‫בכנסים הבויטריים בעולם‪.‬‬ ‫נתן — החבר ואיש השיחה המרתק רחב האופקים‪.‬‬ ‫נתן — הבעל המסור ורב הסבל המטפל שני עשורים‬ ‫ברעייתו חשוכת המרפא‪.‬‬ ‫נתן — הפנסיונר הלומד באוניברסיטה הפתוחה פרקים‬ ‫בהיסטוריה ובמסורת ישראל‪.‬‬ ‫לפני שבועיים סיפר לי נתן שהוא יזם ומתכונן לבצע‬ ‫מחקר ביו־רפואי בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת‬ ‫בר־אילן‪.‬‬ ‫והנה לפתע נדם לבו‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‪ ,‬וינעמו לו רגבי אדמת המולדת שכה אהב‬ ‫וכה חרד לגורלה‪ .‬אמן‪.‬״‬ ‫אליעזר אייזינבוד‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫מאמר‬ ‫השפעת ביופסיות רחם על ביצועי פוריות של פרות חלב‪:‬‬ ‫מחקר מקרה־ביקורת‬ ‫ת‪ .‬גשן‪ ,1,2‬נ‪ .‬גלאון‪ ,1,2‬א‪ .‬ארזי‪ 2‬ונ‪ .‬שפיגל‬ ‫‪*2‬‬ ‫‪"1‬החקלאית"‪ ,‬שירותים וטרינריים קיסריה‪.‬‬ ‫‪2‬בית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬ ‫ת ק צ יר‬ ‫מטרת עבודה זו היא להעריך את האפקט של ביופסיית רחם על ביצועי הפוריות של פרות חלב בעדרים מסחריים‪.‬‬ ‫חמישים וארבע פרות מגזע הולשטיין ישראלי בארבעה עדרי חלב נדגמו אקראית על ידי לקיחת ביופסיית רחם לפני‬ ‫הזרעה ראשונה‪ .‬מאה חמישים ושבע פרות ביקורת זווגו לפרות הביופסיה‪ .‬ביצועי הפוריות של הפרות שבקבוצת‬ ‫הביופסיה לא נפלו מאלו של פרות הביקורת‪ .‬פרות הביופסיה לא נבדלו באופן מובהק מפרות הביקורת בשיעור‬ ‫ההתעברות מהזרעה ראשונה )‪ 44.4%‬ו־‪ 38.9%‬בהתאמה( או בשיעור הפרות ההרות ‪ 150‬ימים בתחלובה )‪55.6%‬‬ ‫ו־‪ 45.2%‬בהתאמה(‪ .‬בבחינת הזמן להריון במודל הישרדות לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות עד ‪ 150‬ימים‬ ‫בתחלובה )‪ .(P =0.246‬תוצאות אלו מעידות כי ביופסיית רירית הרחם לאחר סיום האינבולוציה אינה פעולה הרסנית‬ ‫ואינה פוגעת בביצועי הפוריות‪.‬‬ ‫מילות מפתח‪ :‬בקר חלב‪ ,‬בקר‪ ,‬רחם‪ ,‬ביופסיה‪ ,‬פוריות‪.‬‬ ‫מ בו א‬ ‫ביצועי הפוריות נחשבים מזה שנים רבות כנושא בעל השפעה‬ ‫מרכזית על הניהול והרווחיות ברפת החלב‪ .‬במקביל לעליה‬ ‫בתנובת החלב‪ ,‬שיעורי ההתעברות והפרות ההרות נשארו נמוכים‬ ‫או אפילו יורדים בעולם כולו‪ .‬פוריות בקר חלב מהווה משימה‬ ‫מרכזית‪ ,‬ולא פעם מקור לתסכול‪ ,‬כחלק עיקרי מפעילות הרופא‬ ‫הווטרינר בעדר וכמקור השפעה עיקרי על רווחי הרפתן‪ .‬למרות‬ ‫שימוש באמצעים מגוונים לזיהוי ייחומים‪ ,‬אולטראסונוגפיה‬ ‫ופרוטוקולים רבים לתזמון ביוצים וייחומים‪ ,‬לא נמצאה פריצת‬ ‫דרך בניהול הפוריות עד כה‪ .‬האתגר הטמון בהקטנת מספר‬ ‫הפרות היוצאות מהעדר עקב אי התעברות‪ ,‬בצד הניסיון להקטין‬ ‫את השימוש בהורמונים‪ ,‬מצריך חשיבה מחודשת ומציאת‬ ‫כיוונים חדשים‪ .‬הבנת הסיבות לכשל הפוריות בחלק מהפרות‬ ‫המחזוריות ובפרות הלא מחזוריות נשארה ברובה עלומה‪.‬‬ ‫ביופסיות רחם משמשות באופן שגרתי לאבחון כשל רבייתי‬ ‫בגניקולוגיה הומאנית ונחשבות ל־‪ gold standard‬לצורך הערכת‬ ‫מצב האנדומטריום של נשים לא פוריות‪ .‬ביופסיות אנדומטריום‬ ‫משמשות באופן שגרתי לאבחון כשל רבייתי גם ברפואת סוסים‪.‬‬ ‫ברפואת בקר‪ ,‬ביופסיות אנדומטריום תוארו לראשונה בשנת‬ ‫‪ 1948‬על ידי ‪ Zurgligen‬והטכניקה והציוד תוארו בשנת ‪.1951‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫הערך של ביופסיות רחם ככלי אבחוני תואר גם הוא בעבר‪.‬‬ ‫למרות השימוש היעיל בביופסיות רחם למטרות מחקר לאורך‬ ‫השנים‪ ,‬וההמלצה במחקרים שונים ככלי אבחון לרופא הבקר‪,‬‬ ‫נטען כי להליך הביופסיה השפעות עתידיות הרסניות על ביצועי‬ ‫הפוריות של בקר לחלב או שההליך מסוכן לבריאות הפרה‪.‬‬ ‫מטרת עבודה זו היא להעריך מחדש את ההשפעה של ביופסיות‬ ‫הרחם על ביצועי הרבייה של בקר לחלב‪ .‬העניין בהליך זה התגבר‬ ‫לאור העבודה שהתפרסמה לאחרונה ברפואה הומאנית ואשר‬ ‫הראתה שיפור בשיעורי ההתעברות ובשיעורי ההשתרשות של‬ ‫הריונות בנשים שעברו ביופסיות רחם‪.‬‬ ‫ח ומ רי ם ו שי ט ות‬ ‫ב על י חיי ם‬ ‫במחקר השתתפו פרות מארבעה עדרי חלב מסחריים בישראל‬ ‫במהלך ‪ .2003‬העדרים הורכבו ה־‪ 250-350‬פרות מגזע הולשטיין‬ ‫ישראלי‪ ,‬הפרות שוכנו בסככות עם מרבץ פתוח )דגם "לכיש"(‬ ‫והוזנו בבליל חולבות‪ .‬כל הרפתות נוהלו בעזרת אמצעים‬ ‫ממוחשבים הכוללים תכנת ניהול עדר‪ ,‬בקרי חליבה‪ ,‬זיהוי פרטני‬ ‫של הפרות ואמצעי זיהוי ייחומים )אפימילק™‪ ,‬צח"מ אפיקים‪,‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק בהיסטוריה של הרפואה הווטרינרית‬ ‫ישראל(‪ .‬הפרות נחלבו שלוש פעמים ביום והניבו בממוצע‬ ‫‪ 10000-12000‬ק"ג חלב לפרה לשנה‪ .‬כל העדרים קיבלו ליווי‬ ‫וטרינרי צמוד של החקלאית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש‬ ‫קורט שביצע תכנית רפואת עדר כוללת דרך לפחות שני ביקורים‬ ‫שבועיים במהלך תקופת המחקר‪ .‬נתוני ניהול‪ ,‬רבייה‪ ,‬ייצור ומדדי‬ ‫קליניים נאספו ונשמרו בתכנת ניהול העדר )נעה‪ ,‬התאחדות‬ ‫מגדלי הבקר( על ידי מנהל העדר והרופא הווטרינר המטפל‪.‬‬ ‫ב דיקה קל י נ ית‬ ‫שיפוט מצב גופני )שמ"ג( בוצע על ידי הרופא המטפל שלוש‬ ‫פעמים בתחלובה‪ 5-14 :‬ימים לאחר המלטה‪ 50-60 ,‬ימים‬ ‫בתחלובה ולפני הייבוש )‪ 190-200‬ימי הריון(‪ .‬כל העדרים‬ ‫השתמשו בהזרעה מלאכותית )ה"מ( בלבד אשר בוצעה על ידי‬ ‫טכנאי הזרעה מיומן )שיאון‪ ,‬ישראל(‪ .‬זיהוי ייחומים התבסס‬ ‫על תצפית ייחומים ופדומטריה ממוחשבת )אפימילק™‪ ,TM‬צח"מ‬ ‫אפיקים‪ ,‬ישראל(‪ .‬פרוטוקולי סנכרון ייחומים לא היו בשימוש‬ ‫בזמן הניסוי‪ .‬זיהוי הריונות בוצע על ידי מישוש של הרחם דרך‬ ‫החלחולת ‪ 40-50‬ימים לאחר ה"מ‪.‬‬ ‫פרות נבחרו לקבוצת הביופסיה באופן אקראי דרך שימוש‬ ‫במספרי הכוויה‪ .‬המרחק הממוצע של פרות הביופסיה מהמלטה‬ ‫היה ‪ 66.9‬ימים )טווח של ‪ 44‬עד ‪ 104‬ימים(‪ .‬מאה חמישים ושבע‬ ‫פרות ביקורת זווגו לפרות הניסוי בהתאם לקריטריונים‪ :‬משק‪,‬‬ ‫מספר תחלובה‪ ,‬מספר וולדות‪ ,‬מחלות רחם לאחר ההמלטה )מ"ר(‬ ‫ועונת המלטה )חורף או קיץ(‪.‬‬ ‫מ"ר כללו דלקת רחם )ד"ר( ועצירת שליה )ע"ש(‪ .‬ע"ש‬ ‫הוגדרה כהמצאות ממברנות עובריות ‪ 24‬שעות או יותר לאחר‬ ‫המלטה בבושת הפרה‪ .‬ד"ר לאחר המלטה אובחנה על ידי הרופא‬ ‫הווטרינר המטפל על ידי שימוש במישוש תוך נרתיקי ודרך‬ ‫החלחולת ‪ 5-12‬ימים לאחר ההמלטה‪ ,‬והוגדרה כהמצאות של‬ ‫הפרשות מימיות‪ ,‬עכורות ומצחינות או מוגלתיות בשילוב עם‬ ‫רחם גדול‪ ,‬בעל דפנות דקים ותכולת גזים ונוזלים מרובה‪ .‬כל‬ ‫הפרות עם תנובת חלב יומית הנופלת מ־‪ 30‬ק"ג חלב ליום או‬ ‫תאבון ירוד נבדקו לקטונוריה על ידי שימוש בקטטר פלסטיק‬ ‫חד פעמי ומקלון בדיקת קטונים )קטוסטיקס®‪ ,‬באייר‪ ,‬הולנד(‪.‬‬ ‫פרות עם שתן המכיל אצטואצטט בריכוז העולה על ‪ 15‬מ"ג‬ ‫לדציליטר הוגדרו כקטוטיות‪.‬‬ ‫ביופסיות ר חם‬ ‫כל ביופסיות הרחם בוצעו על ידי אחד החוקרים תוך שימוש‬ ‫במכשיר ביופסיה לרחם )‪Uterus biopsy forceps 54 cm,‬‬ ‫‪H. Hauptner & Richard Herberholz GmbH & Co. KG,‬‬ ‫‪ .(Solingen, Germany‬המכשיר הונחה על ידי יד מכוסה כפפה‬ ‫סטרילית מעל שרוול לבדיקה רקטלית אל צוואר הרחם‪ ,‬ואז על ידי‬ ‫היד השנייה בחלחולת הפרה דרך צוואר הרחם ואל הרחם‪ .‬המכשיר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫הונחה אל אתר הביופסיה בחלק העליון של קרן הרחם הימינית‬ ‫בערך במחצית המרחק בין גוף הרחם וקצה קרן הרחם‪ .‬נדגמה‬ ‫רק שכבת האנדומטריום‪ .‬לאחר כל ביופסיה‪ ,‬המכשיר הושקע‬ ‫בתמיסת יוד ‪) 10%‬פולידין‪ ,‬ד"ר פישר‪ ,‬ישראל( למשך ‪ 5‬דקות‬ ‫ונשטף בסליין סטרילי לפני ביצוע הביופסיה בפרה הבאה‪ .‬בסוף‬ ‫כל יום דיגום המכשיר נשטף במים סטריליים ועוקר באוטוקלאב‪.‬‬ ‫נ יתו ח נ ת ו ני ם‬ ‫נתוני הפרות נאספו בתכנת ניהול העדר והועברו למסד נתונים‬ ‫באקסל )‪Microsoft Excel (version 2000, Microsoft‬‬ ‫‪ .Redmond, WA‬ניתוח הנתונים בוצע תוך שימוש בתכנת ‪SPSS‬‬ ‫גרסה ‪.(SPSS Inc., Chicago IL, USA) 10.0.1‬‬ ‫השפעת ביופסיית הרחם על שיעורי ההתעברות בהזרעה‬ ‫ראשונה ועל שיעורי הפרות שאינן הרות ‪ 150‬ימים בתחלובה‬ ‫)ריקות ‪ 150‬יום( חושבה תוך שימוש במודלים מסוג רגרסיה‬ ‫לוגיסטית רב גורמית‪ .‬ביופסיית רחם נכללה במודל כמשתנה‬ ‫בלתי תלוי‪ ,‬ומדדים שונים נבחנו במודל כערפלנים אפשריים‪.‬‬ ‫מדדים אלו כללו‪ :‬אורך תקופת היובש‪ ,‬שמ"ג‪ ,‬עונת המלטה )קיץ‪:‬‬ ‫אפריל עד אוגוסט; חורף‪ :‬ספטמבר עד מרץ(‪ ,‬מספר וולדות‪,‬‬ ‫קטוזיס‪ ,‬קדחת חלב‪ ,‬משמט הקיבה האמתית‪ ,‬וולדות מתים‬ ‫בהמלטה וזירוז המלטה‪ .‬הזמן שחלף בין הביופסיה וההזרעה‬ ‫הראשונה חושב ונכלל במודל כערפלן אפשרי‪ .‬המודלים הסופיים‬ ‫להשפעות על התעברות בהזרעה ראשונה ועל שיעור הריקות‬ ‫‪ 150‬יום נבנו בשני שלבים‪ .‬הערפלנים השונים נבחנו במודלים‬ ‫לוגיסטיים חד גורמיים‪ ,‬קריטריון כניסה למודל הרב גורמי‬ ‫נקבע כהשפעה מובהקת של ‪ .P≤0.1‬לכל הניתוחים‪ ,‬ערכים‬ ‫של ‪ P≤0.05‬נחשבו כמובהקים‪.‬‬ ‫מודל הישרדות מסוג קפלן‪-‬מאייר בוצע תוך שימוש בזמן‬ ‫מהמלטה ועד התעברות )ימי ריק( על מנת לבאר את השפעת‬ ‫הביופסיות על הפוריות‪ .‬הפרות תרמו ‪ 150‬ימי ריק לכל היותר‬ ‫לניתוח הנתונים‪ .‬הנתונים צונזרו כאשר פרה מתה‪ ,‬יצאה או‬ ‫הוחלט שלא להזריע אותה יותר‪.‬‬ ‫ת וצא ו ת‬ ‫נתו נ י פ ר ו ת הבי ק ו ר ת ו פ ר ו ת ה ביופסיה‬ ‫פרות הביופסיה ופרות הביקורת לא נבדלו אלו מאלו בכל‬ ‫הקריטריונים למעט עונת ההמלטה‪ .‬למרות העובדה שחלק גדול‬ ‫מפרות הביופסיה המליטו בעונת הקיץ הישראלי החם והלח‪,‬‬ ‫ביצועי הרבייה של פרות אלו לא נפלו מביצועי הרבייה של‬ ‫פרות הביקורת כפי שנראה במודלים הרב גורמיים של הרגרסיה‬ ‫הלוגיסטית‪ .‬לא תועדו פציעות ונזקים לרחמים או לפרות שעברו‬ ‫את הליך הביופסיה‪ .‬פרות הביופסיה לא פתחו תגובות קשות‬ ‫לאחר ביצוע ההליך‪ .‬בוצע ניתוח הישרדות להשוואת הזמן‬ ‫בין המלטה והזרעה ראשונה )ימי מנוחה( בין פרות הביופסיה‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫פרק בהיסטוריה של הרפואה הווטרינרית‬ ‫והביקורת )נתונים לא מוצגים(‪ .‬פרות הביופסיה ופרות הביקורת‬ ‫לא נבדלו באופן מובהק בימי המנוחה )‪.(P=0.434‬‬ ‫שיעור הת ע ברות ב ה זר ע ה ר אשו נ ה‬ ‫גורמים המשפיעים על ההתעברות בהזרעה ראשונה נבחנו‬ ‫במודל לוגיסטי רב גורמי‪ .‬פרות הביופסיה לא נבדלו באופן‬ ‫מובהק מפרות הביקורת בשיעור ההתעברות מהזרעה ראשונה‬ ‫)‪ .(P=0.538‬פרות שסבלו ממחלות רחם היו בעלות יחס צולב‬ ‫של ‪ 0.519‬להתעבר בהזרעה ראשונה ביחס לפרות ללא מחלות‬ ‫רחם )‪ .(P=0.034‬עליה בשמ"ג לאחר ‪ 50-60‬ימים בתחלובה‬ ‫הביאה לנטייה לשיפור בהתעברות בהזרעה ראשונה )יחס צולב‬ ‫של ‪ 2.083‬לכל נקודת שמ"ג נוספת‪.(P=0.093 ,‬‬ ‫שיע ור ר י קות ‪ 1 5 0‬יום‬ ‫שיעור הפרות הריקות ב־‪ 150‬ימי תחלובה היה נמוך‪ ,‬אם כי‬ ‫לא באופן מובהק‪ ,‬בקרב פרות הביופסיה בהשוואה לביקורת‬ ‫)‪ .(P=0.146‬גורמים בעלי השפעה מובהקת על שיעור הריקות‬ ‫ב־‪ 150‬ימי חליבה היו מספר התחלובה ושמ"ג ב־‪ 50-60‬ימי‬ ‫תחלובה‪ .‬מבכירות ופרות מתחלובה שנייה היו בעלות שיעורי‬ ‫פרות הרות גבוהים יותר ב־‪ 150‬ימי חליבה בהשוואה לפרות‬ ‫מתחלובה שלישית או יותר‪ .‬עליה בשמ"ג עד ‪ 50-60‬ימי‬ ‫חליבה העלתה אף היא את שיעורי הפרות ההרות ב־‪ 150‬ימי‬ ‫חליבה )יחס צולב להיות ריקה ‪ 0.280‬כל נקודת שמ"ג נוספת‪,‬‬ ‫‪.(P=0.006‬‬ ‫זמ ן ע ד הת ע ברות‬ ‫פרק הזמן מהמלטה ועד התעברות של פרות הביופסיה הושווה‬ ‫לפרות הביקורת באמצעות ניתוח הישרדות מסוג קפלן־מאייר‪.‬‬ ‫פרות הביופסיה לא נבדלו באופן מובהק ) ‪log rank test,‬‬ ‫‪ (P=0.246‬מפרות הביקורת בקצב ההתעברות עד ‪ 150‬ימים‬ ‫בתחלובה‪.‬‬ ‫ד יו ן‬ ‫עבודה זו מראה כי ביופסיות רחם בפרות יכולות להתבצע ללא‬ ‫פגיעה בביצועי הרבייה העתידיים או בבריאות הפרות‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬ההליך הנו הליך חודרני ובעל סיכון אפשרי לפציעה וזיהום‬ ‫ולכן צריך להתבצע על ידי אדם מיומן וזהיר‪.‬‬ ‫אחד מהמדדים הכלכליים החשובים ברפת החלב הנו המספר‬ ‫הממוצע של ימי הריק‪ .‬בעבודה זו‪ ,‬פרות הביופסיה היו עם‬ ‫תקופת ריק קצרה בהשוואה לפרות הביקורת‪ ,‬וגם שיעור ההרות‬ ‫ב־‪ 150‬ימי תחלובה היה גבוה יותר בקרב פרות הביופסיה‪ .‬בעבר‬ ‫נטען על ידי רוב הפרסומים כי לביופסיות רחם יש השפעה‬ ‫הרסנית על ביצועי הרבייה העתידיים של פרת החלב‪ .‬מחברי‬ ‫פרסומים אלו מצטטים את ‪ .Bonnet et al‬אשר מצטטת בעצמה‬ ‫עבודות קודמות‪.‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫‪ ,Etherington et al.‬בעבודה המצוטטת‪ ,‬הראה כי ביופסיות‬ ‫רחם ‪ 26‬ימים לאחר ההמלטה גרמו לעליה משמעותית‬ ‫ומובהקת בימי הריק‪ .‬במחקר זה שיעור ההתעברות מהזרעה‬ ‫ראשונה לא נפגע מהביופסיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוזכרת במחקר זה‬ ‫העובדה שפרות שעברו את הליך הביופסיה ‪ 40‬ימים בתחלובה‬ ‫הראו דווקא ירידה של ‪ 19‬ימי ריק‪ .‬גודל הקבוצות היה קטן‬ ‫)‪ 8‬פרטים בקבוצה( ולא נעשה ניתוח נתונים סטטיסטי על ימי‬ ‫הריק‪ .‬סיבה נוספת להשפעה השלילית של הביופסיות יכולה‬ ‫להיות מספר הביופסיות שנלקחו מכל פרה‪ ,‬שכן ‪Etherington‬‬ ‫וחובריו דגמו כל פרה פעמיים‪ ,‬לעיתים במרווח זמנים קצר )‪26‬‬ ‫ו־‪ 40‬ימים בתחלובה(‪.‬‬ ‫במחקר זה פרק הזמן שחלף בין המלטה וביצוע הליך‬ ‫הביופסיה היה ארוך מהמתואר לעיל עלי ידי ‪Etherington et‬‬ ‫‪ 66.9) al.‬ימים בתחלובה בממוצע(‪ .‬ההבדל במרווח הזמן יכול‬ ‫להסביר את ההבדל בתוצאות‪ .‬ניתן להניח שביצוע ביופסיות‬ ‫לפני סיום אינבולוציית הרחם‪ ,‬עלול לפגוע או להאט את גמר‬ ‫ההחלמה של רירית הרחם ולכן לפגוע בפוריות העתידית של‬ ‫הפרה‪ .‬מאידך‪ ,‬ביצוע ביופסיות רחם לאחר גמר האינבולוציה‬ ‫עלול להיות בעל השפעה חיובית על ההתעברות ושמירת ההריון‪.‬‬ ‫השפעה חיובית דומה נצפתה ברפואת האדם‪ .‬במחקר המצוטט‬ ‫ביופסיות רחם בוצעו בנשים לא פוריות שטופלו הורמונלית‬ ‫ועברו השתלת עוברים מהפריה חוץ גופית או מהעברת עוברים‪.‬‬ ‫העבודה הראתה שפציעה מוגבלת וברת שליטה של רירית הרחם‬ ‫יכולה לעורר תגובה שתוביל להשרשה טובה יותר של העובר‪,‬‬ ‫שיעור נשים הרות ושיעור לידות גבוהים יותר‪ .‬המנגנון המוצע‪,‬‬ ‫שאינו מובן לחלוטין‪ ,‬כולל הפרשה מאסיבית של ציטוקינים‬ ‫וגורמי גדילה שונים שמעורבים בהשרשת העובר ובהחלמת‬ ‫פצעים‪ ,‬או במעורבות של היסטמינים המשוחררים מרקמת‬ ‫הרחם בתגובה לפציעה הנגרמת בביופסיה‪.‬‬ ‫במחקר הנוכחי בוצעה הביופסיה לפני ההזרעה הראשונה‪,‬‬ ‫ולכן אין מידע קודם על בעיות פוריות או חוסר תאנה עתידי‪.‬‬ ‫הפרות לא טופלו בהורמונים ולא עברו השתלת עוברים‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬ההשפעה החיובית של ביופסיות הרחם במחקר שבוצע‬ ‫בנשים מעורר את הצורך להמשך מחקר של תופעה זו‪.‬‬ ‫מסקנה‬ ‫ביופסיה של רירית הרחם בפרה שנלקחת לאחר גמר האינבולוציה‬ ‫של הרחם יכולה לשמש למטרות אבחון או מחקר ללא גרימת נזק‬ ‫לפרות‪ .‬ההליך אינו הרסני ואינו פוגע בביצועי הרבייה העתידיים‬ ‫של פרות החלב‪.‬‬ ‫ת ודו ת‬ ‫מחקר זה מומן על ידי קרן המחקר של מועצת החלב הישראלית‪ .‬ברצוננו‬ ‫להודות לעובדי ומנהלי הרפתות על תמיכתם ומאמציהם‪.‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תקצירים‬ ‫השפעתם של אסטרוגנים סביבתיים על מדדי פריון בחיות מבויתות‬ ‫מ׳ שמש‪ ,‬ל״ס שור‬ ‫המחלקה לחקר הורמונים‪ ,‬המכון הוטרינרי ע״ש קמרון‪ ,‬ת״ד ‪ ,12‬בית דגן ‪50250‬‬ ‫אסטרוגנים סביבתיים הם מוצרים טבעיים של צמחים‬ ‫)‪ (phytoestrogens‬או של בעלי חיים )אסטרוגנים סטרואידים(‪,‬‬ ‫בעלי תכונות אסטרוגניות‪ .‬תרכובות אלה מהוות חלק נכבד‬ ‫מקבוצת החומרים המוכרים כמשבשי פעילות הורמונאלית‪.‬‬ ‫בחיות המשק‪ ,‬ההשפעות של אסטרוגנים סביבתיים אלה‬ ‫מתועדת היטב‪ .‬במאמר זה נדונו ההשפעות של אסטרוגנים‬ ‫צמחיים ושל הורמונים סטרואידים סביבתיים‪ ,‬דוגמת אסטרוגן‬ ‫וטסטוסטרון כפי שניצפו בבעלי חיים שונים בישראל‪.‬‬ ‫ההשפעות כוללות הפרעות פוריות‪ ,‬גידול עטין מוקדם‪ ,‬צניחת‬ ‫ביב‪ ,‬התכווצות האשך וכן שינוי ביחס זכר ‪ /‬נקבה‪.‬‬ ‫דינמיקה של גדילת זקיקים בשחלת הסוסה במהלך המחזור המיני‬ ‫ט׳ רז ‪ ,1,2‬ק׳ אהרונסון‪-‬רז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬ביה״ס לרפואה וטרינרית ע״ש קורט‪ ,‬הפקולטה ע״ש רוברט ה׳ סמית לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪ 2‬המחלקה לבקרה ביולוגית‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪.‬‬ ‫מחזוריות מינית בסוסה הינה עונתית שכן התארכות שעות‬ ‫אור )‪ (long-day photoperiod‬גורמת להפרשת הורמונים‬ ‫המעודדים פעילות שחלתית‪ .‬במהלך עונת הפוריות ישנם‬ ‫מספר מחזורים מיניים )‪ .(estrous cycles‬המחזור המיני‬ ‫בסוסה מבוקר ע״י הורמונים המיוצרים באיזורים שונים‬ ‫במוח )כגון בלוטת האצטרובל‪ ,‬ההיפותלמוס‪ ,‬וההיפופיזה(‬ ‫וכן בשחלות‪ ,‬ובאנדומטריום הרחם‪ .‬זקיקים אנטראליים‬ ‫)‪(antral follicles‬גדלים בשחלה כגלי זקיקים‪ .‬אופן גדילת‬ ‫גלי הזקיקים מושפע מגורמים שונים כגון‪ :‬השלב במחזור‬ ‫המיני‪ ,‬עונה‪ ,‬הריון‪ ,‬גיל‪ ,‬גזע‪ ,‬והאינדבידואל‪ .‬קיימת שונות‬ ‫גדולה מאוד בעיתוי ובאופן גדילתם של גלי זקיקים )‪minor‬‬ ‫‪(or major, ovulatory or anovulatory follicular waves‬‬ ‫בסוסות שונות וגם בין מחזורים שונים של אותה הסוסה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬ברוב הסוסות‪ ,‬גל זקיקים ראשי )‪major follicular‬‬ ‫‪ (wave‬מתחיל לגדול באמצע המחזור המיני‪ ,‬שבמהלכו‬ ‫זקיק אחד )לעיתים שניים( הופך להיות הזקיק הדומיננטי‬ ‫שיבייץ‪ ,‬בעוד שאר הזקיקים מתנוונים‪ .‬במהלכו של גל‬ ‫הזקיקים‪ 7-10 ,‬זקיקים מתחילים לגדול בקצב יחסית קבוע‬ ‫‪10‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫למשך כ־‪ 6‬ימים )‪ ,(common-growth phase‬שבמהלכם לכל‬ ‫הזקיקים יש את הפוטנציאל להפוך לזקיק הדומיננטי‪ .‬אולם‬ ‫בהתהליך הנקרא ‪ ,deviation‬מס׳ פקטורים תוך־זקיקיים‬ ‫מתבטאים ברמה גבוהה רק בזקיק הגדול ביותר‪ ,‬וגורמים‬ ‫לכך שרק זקיק זה יהפוך להיות הזקיק הדומיננטי‪ .‬מערכת‬ ‫ה־‪ (insulin-like growth factor) IGF‬הוכחה כאחראית על‬ ‫התחלת תהליך ה־‪ .deviation‬עלייה תוך־זקיקית ב־‪IGF-1‬‬ ‫חופשי ובפקטורים אחרים מובילה לעליה ברגישות של הזקיק‬ ‫הגדול ביותר לרמות יורדות של ‪follicle stimulating) FSH‬‬ ‫‪ (hormone‬ולרמות עולות של ‪(luteinizing hormone) LH‬‬ ‫המשתנות במקביל לגדילת הזקיקים‪ .‬לזקיקים האחרים‬ ‫)‪ (subordinate follicles‬יש את הפוטנציאל להפוך לזקיק‬ ‫הדומיננטי‪ ,‬אולם הם לא מגיעים לשלב התפתחותי מתאים‪,‬‬ ‫ולכן גדילתם מוגבלת עקב השינויים ברמות ה־‪ FSH‬וה־‪.LH‬‬ ‫עקב תהליך ה ‪ ,deviation‬רק הזקיק הגדול ביותר בגל הופך‬ ‫להיות דומיננטי‪ ,‬ממשיך לגדול‪ ,‬ולבסוף מבייץ‪ .‬המאמר הבא‬ ‫סוקר את הבקרה ההורמונלית של המחזור המיני‪ ,‬גדילתם‬ ‫של גלי זקיקים‪ ,‬והבקרה של תהליך ה־‪ deviation‬בסוסה‪.‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫תקצירים‬ ‫הרדמה של כלבות וחתולות בהריון‬ ‫י׳ קושניר‪ ,‬א׳ אפשטיין‬ ‫ביה״ס לרפואה וטרינרית ע״ש קורט‪ ,‬הפקולטה ע״ש רוברט ה׳ סמית לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הרדמה של חיות מחמד בהריון‪ ,‬במיוחד לצורך ניתוח קיסרי‪,‬‬ ‫מהווה אתגר לרופא הווטרינר‪ ,‬היות ובבחירת הטיפול עליו‬ ‫להבטיח טיפול מוצלח בשני מטופלים‪ :‬האם והעובר‪ .‬היכולת‬ ‫לעבור את מחסום הדם מח הינה דרישה ראשונית מובנית‬ ‫מחומרי הרדמה‪ ,‬אך יש לקחת בחשבון כי בשל זאת‪ ,‬לתרופות‬ ‫אלו יש גםהיכולת לעבור את מחסום השליה‪ ,‬ולכן כל חומרי‬ ‫ההרדמה יגיעו לעובר )אם כי ריכוזם בעובר יכול להשתנות(‪.‬‬ ‫ההריוןגורם גם לשינויים פיסיולוגיים באם‪ ,‬בעקבות השינויים‬ ‫ההורמונליים והפיסיים‪ ,‬כגון העליה במשקל האם ובנפח הדם‬ ‫שלה‪ ,‬אשר עלולים להשפיע על ההרדמה‪ .‬לכן בבואו לבחור‬ ‫תרופות לצורך הרגעה‪ ,‬הרדמה או שיכוך כאבים‪ ,‬על הווטרינר‬ ‫להביא בחשבון גורמים דוגמת השינויים הפיסיולוגים באם‬ ‫בעקבות ההריון‪ ,‬הסיכון להיווצרות מומים בעובר שטמון‬ ‫בחלק מהתרופות‪ ,‬והשפעת התרופות על זרימת הדם ואספקת‬ ‫החמצן לעובר‪ .‬הרדמות בחיות הרות הינן בדרך כלל הרדמות‬ ‫בשל מצב חירומי אשר מסבך את התמונה הרפואית ובנוסף‬ ‫דורש קבלת החלטות מהירה‪ .‬בסקירה זו נידונים בקצרה‬ ‫השינויים הפיסיולוגים המתרחשים בהריון שלהם השלכות‬ ‫על ההרדמה; האופן בו יש לגשת להרדמה של חית מחמד‬ ‫בהריון או לצורך ניתוח קיסרי; ולבסוף הטיפול התומך בוולד‪.‬‬ ‫סקירה‪ :‬מחלות פוריות אצל חזירות‬ ‫פ״ס פוצי ‪ ,1‬ג״ל אלבוראלי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 1‬המכון הוטרינרי ע״ש קמרון‪ ,‬בית דגן ‪ ,50250‬ישראל‪ 2 .‬המכון לבריאות בעלי חיים ”‪IZS-LER‬״‪ ,‬ברסקיה‪ ,‬איטליה‬ ‫כמעט כל מדדי הפוריות אצל חזירות )רביה ויצרנות( עלולים‬ ‫להיות מושפעים על ידי מחלות מדבקות שונות‪ .‬שינויים‬ ‫במדדי פוריות יכולים להופיע ללא ממצאים פתולוגיים או‬ ‫מלווים בסימנים פתולוגיים המופיעים בו־זמנית )ועלולים‬ ‫להסתיר זה את זה( או כאלה הזהים לחוליים או לפתוגנים‬ ‫אחרים‪ .‬כל ההיבטים הקליניים וכל הממצאים הפתולוגיים‪,‬‬ ‫צריכים להילקח בחשבון בקביעת אבחנה אפשרית‪ ,‬תוך‬ ‫הישענות על הממצאים המעבדתיים‪ .‬כל החומר הפתולוגי‪.‬‬ ‫יצירת נוגדנים נגד ‪ Porphyromonas levii‬במודל עכבר‬ ‫ש׳ בלום‪ ,‬ג׳ לייטנר‪ ,‬א׳ קריפוקס‪ ,‬ה׳ פרבר‪-‬וייסמן‪ ,‬ד׳ אלעד‬ ‫המכון הווטרינרי ע״ש קמרון‪ ,‬בית דגן‬ ‫שלוש קבוצות של ‪ 20‬עכברים כל אחת הוזרקו תת עורית‬ ‫פעם‪ ,‬פעמיים או שלוש פעמים‪ ,‬בגיל ‪ 5 ,3‬ו־‪ 7‬שבועות‬ ‫בהתאמה‪ ,‬ב־‪ 109‬חיידקי ‪ .Porphyromonas levii‬הזן בודד‬ ‫ממקרה דלקת נרתיק נמקית )דנ״ן(‪ .‬ארבעה עכברים הוזרקו‬ ‫במי מלח ושמשו כביקורת‪ .‬פותח תבחין ‪ ELISA‬ונבדקה‬ ‫התגובה ההומוראלית של העכברים ל־‪ .P. levii‬כמוכן נבדקה‬ ‫התגובה בין הנוגדנים שהתקבלו נגד זני ‪ P. levii‬הטרולוגיים‪,‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫שבודדו ממקרי דנ״ן במשקים אחרים‪ .‬נוגדנים הופיעו אחרי‬ ‫ההוקעה הראשונה והכייל עלה משמעותית לאחר ההזרקה‬ ‫השנייה‪ .‬ההזרקה השלישית לא שינתה משמעותית את‬ ‫הכייל‪ .‬לא נמצאו הבדלים בתגובה עם זן הומולוגי לזו עם‬ ‫זנים הטרולוגיים‪ .‬תוצאות אלה מראות ש־‪ P. levii‬משרה‬ ‫יצירת נוגדנים בעכברים ושקיימת הומולוגיה בין בידודי ‪P.‬‬ ‫‪ levii‬ממשקים שונים‪.‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תקצירים‬ ‫יצירת נוגדנים נגד ‪ Porphyromonas levii‬בבקר‬ ‫ש׳ בלום ‪ ,1‬ל׳ זמיר ‪ ,2‬א׳ קריפוקס ‪ ,1‬ת׳ גושן ‪ ,2,3‬י׳ ברנר ‪ ,1‬ג׳ לייטנר ‪ ,1‬ד׳ אלעד‬ ‫‪1,2‬‬ ‫‪ 1‬המכון הווטרינרי ע״ש קמרון‪ ,‬בית דגן‪ 2 .‬ביה״ס לרפואה וטרינרית ע״ש קורט‪ ,‬רחובות‪ 3 .‬החקלאית‪ ,‬קיסריה‬ ‫יצירת הנוגדנים נגד ‪ Porphyromonas levii‬נבדקה בבקר ב־‪3‬‬ ‫רפתות חלב‪ :‬אחת אנדמית לדלקת נרתיק נמקית )דנ״ן( )‪,(A‬‬ ‫אחת שעברה התפרצות המחלה שנה לפני הסקר )‪ (B‬ואחת‬ ‫בה נצפו מקרים ספוראדיים בעבר אך לא בתקופת הסקר )‪.(C‬‬ ‫דגימות דם נלקחו ‪ 4 ,7‬ושבוע אחד לפני ההמלטה המשוערת‬ ‫ושבוע ו־‪ 4‬שבועות לאחריה‪ .‬בפרות לפני המלטה‪ ,‬נמצאו‬ ‫נוגדנים ב־‪ 44.4%‬במשק ‪ A‬ו־‪ 34.8%‬במשק ‪ .B‬בחיות אלה‬ ‫אשר פתחו דנ״ן‪ ,‬עלה הכייל פי ‪ 3.3‬במשק ‪ A‬ו־‪ 2.8‬במשק ‪ B‬אך‬ ‫נשאר ללא שינוי משמעותי בחיות שלא פתחו את התסמונת‪.‬‬ ‫נוכחות נוגדנים לפני ההמלטה לא השפיעה על התפתחות‬ ‫דנ״ן‪ 42.5% :‬ו־‪ 38.3%‬בפרות עם ובלי נוגדנים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כייל‬ ‫הנוגדנים היה גבוה משמעותית בפרות שפתחו דנ״ן‪.‬‬ ‫השוואת תגובותיהן של עיזי ננס של מערב אפריקה לשלושה‬ ‫גורמי תאום זמנים של הייחום‬ ‫מ״א אויהימי‪ ,‬מ״א אקוסו‪ ,‬א״ד אדניי‬ ‫המחלקה לכירורגיה ולרבייה הפקולטה לרפואה וטרינרית‪ ,‬אוניברסיטת איבדאן‪ ,‬ניגריה‬ ‫נבחנה התגובה של עיזי ננס של מערב אפריקה לפרוסטגלנדין‬ ‫‪ ,F2α‬לספוגיות ווראמיקס לכבשים ולשתלים של ‪.Sil-Estrus‬‬ ‫עשרים וארבע עיזי ננס של מערב אפריקה‪ ,‬בעלות מחזור‬ ‫ייחום סדיר‪ ,‬בגיל ‪ 3‬עד ‪ 4‬שנים ובמשקל שבין ‪ 12‬ל־‪14‬‬ ‫ק״ג חולקו לשלוש קבוצות בנות ‪ 8‬עיזים כל אחת ונעשה‬ ‫קיזוז של המשקלים בשלוש הקבוצות‪ .‬הקבוצה הראשונה‬ ‫טופלה בפרוסטגלנדין ‪(Dinoprost tromethamine) F2α‬‬ ‫)‪ ,(®Lutalyse‬השניה טופלה בשתלי ‪ 375) Sil-Estrus‬מ״ג‬ ‫פרוגסטרון( ואילו הקבוצה השלישית טופלה בעזרת ספוגיות‬ ‫ווגינאליות ‪ 60) ®Veramix‬מ״ג מדרוקסיפרוגסטרון אצטאט(‪.‬‬ ‫זיהוי הייחום נעשה על ידי בדיקת העיזים ארבע פעמים ביום‬ ‫)בשעות ‪ 1600 ,1200 ,800‬ו־‪ (2000‬תוך שימוש בתיש הרבעה‪,‬‬ ‫אחד לכל קבוצת עיזים‪ .‬היו ירידות במשקלן של העיזים‬ ‫בתקופת הייחום‪ ,‬דבר היכול לנבוע מחוסר השקט וחוסר‬ ‫תיאבון‪ ,‬תופעות הנצפות באופן רגיל בתקופת זו‪ .‬רווח‬ ‫הזמן בין הטיפול לתחילת הייחום בשלוש שיטות השראת‬ ‫הייחום היה ‪ 4.8±42.3 ,4.0±42.0‬ו־‪ 2.0±65.8‬שעות מסוף‬ ‫הטיפול בפרוסטגלנדין ‪ ,F2α‬בשתלי ‪ Sil-Estrus‬ובספוגיות‬ ‫ווראמיקס‪ ,‬בהתאמה‪ .‬נמצא שלשעת היום בה נצפה הייחום‬ ‫הייתה משמעות מובהקת )‪ .(p<0.05‬ב־‪ 66.7%‬מהמקרים‬ ‫נצפה הייחום לפני הצהריים‪ ,‬בהשוואה ל־‪ 25.0%‬ו־‪8.3%‬‬ ‫בצהריים ובשעות אחרי הצהריים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬נמצא גם‬ ‫שהייחומים של ‪ 37.5%‬מעיזים נמשכו זמן רב‪ ,‬אחוז הגבוה‬ ‫באופן מובהק )‪ (p<0.05‬ממשך זמן ממוצע ומשך זמן ארוך‬ ‫מאד שהיו ‪ 33.3%‬ו־‪ ,4.2%‬בהתאמה‪ .‬אחוז הייחומים הקצרים‬ ‫היה ‪ .25.0%‬לסיכום‪ ,‬שלושת התכשירים והשיטות מתאימים‬ ‫לתאום מועד הייחום בעיזי ננס של מערב אפריקה; מאידך‪,‬‬ ‫בחירת התכשיר והשיטה יהיו תלויים בזמינות התכשירים‬ ‫ובשיקולים כלכליים‪.‬‬ ‫שינויים בחומציות נרתיקית בפרות לחלב כפועל יוצא‬ ‫מהתחלובה והתקופה שסביב ההמלטה‬ ‫ב׳ כהן בקווית ‪ ,1‬א׳ קורן ‪ ,2‬ש׳ בלום ‪ ,1‬ד׳ אלעד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬המכון הווטרינרי ע״ש קמרון‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 50250 ,12 .‬בית דגן‪ 2 .‬החקלאית‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 30889 ,3039 .‬קיסריה‬ ‫מטרת עבודה זו הייתה לקבוע ערך בסיסי של חומציות‬ ‫)‪ (pH‬נרתיקית נורמלית בפרות חלב וכן לבחון האם ערך זה‬ ‫קבוע או משתנה בהתאם לימי תחלובה או בהתאם למספר‬ ‫‪12‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫התחלובה‪ .‬לקביעת ערך החומציות הבסיסי נבדקו ‪ 171‬פרות‬ ‫חלב בריאות מגזע הולשטיין‪-‬פריזי ישראלי בתחלובות שונות‬ ‫ובימי תחלובה שונים‪ .‬בדיקת הפרות בוצעה על ידי הנחת נייר‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫תקצירים‬ ‫לקמוס בנרתיק למשך עשר שניות‪ .‬ערכי החומציות נמדדו‬ ‫בסולם של ‪ 4.5-10‬כאשר ההבדל המינימלי בין התוצאות הוא‬ ‫חצי יחידת ‪ .pH‬התוצאות נותחו באמצעות תבחין חי בריבוע‬ ‫)‪ (χ2‬ע״ש פירסון ונמצא קשר מובהק )‪ (p=0.01‬בין הקבוצות‬ ‫השונות למדידות החומציות שלהן כמשתנה קטגוריאלי‪.‬‬ ‫מאחר שמבחן זה מושפע למדי מגודל הקבוצה בוצע גם‬ ‫תבחין ‪ Fisher’s Exact Test‬אשר הראה תוצאה מובהקת אף‬ ‫יותר )‪ .(p=0.004‬ערכי החציון זהים לכל הקבוצות ועמדו על‬ ‫רמה של ‪ .7.5‬הממוצעים עבור הקבוצות היו ‪ 7.35‬לעגלות‪,‬‬ ‫‪ 7.48‬למבכירות ו־‪ 7.58‬לפרות‪ .‬הערכים הקיצוניים ביותר‬ ‫שנמדדו נמצאו בקבוצת העגלות ובקבוצת הפרות‪ .‬לא‬ ‫נמצאה מגמה חד משמעית בתנודות רמת החומציות בהתאם‬ ‫לימי התחלובה לאורך תקופה של ‪ 70‬יום לפני המלטה ועד‬ ‫‪ 320‬יום לאחריה‪.‬‬ ‫על מנת לבדוק אם ישנה מגמה ברמות החומציות בתקופה‬ ‫שסביב ההמלטה ערכנו סדרת מדידות חומציות עבור קבוצת‬ ‫פרות חלב שכללה ‪ 9‬מבכירות ו־‪ 18‬פרות בוגרות‪ .‬בבדיקה זו‬ ‫לא נמצאה מגמה כלשהי ברמות החומציות בפרות הבוגרות‪.‬‬ ‫בקבוצת המבכירות נמצא שממוצע ערכי ה־‪ pH‬היה ‪7.25‬‬ ‫לפני ההמלטה‪ ,‬עלה ל־‪ pH=7.75‬שבוע לאחריה וירד חזרה‬ ‫ל־‪ 7.5‬במהלך שבועיים נוספים‪.‬‬ ‫ממצאי מחקר אלה יכולים לספק ערך ייחוס של חומציות‬ ‫וגינלית בפרות חלב בריאות עבור מחקרים בעתיד וגם לשמש‬ ‫בסיס למחקרים נוספים הבוחנים מחלות נרתיקיות בתקופה‬ ‫שסביב הממלטה במבכירות‪ ,‬כדוגמת דלקת נרתיק נמקית‬ ‫)דנ״ן(‪.‬‬ ‫ריר חלזונות מגביר את התנועתיות של תאי זרע טריים של תיישים המשומרים‬ ‫על ידי מיהולם בחלמון ביצה‬ ‫ט״א אג׳אדי ‪ ,1‬מ״א אויהימי ‪ ,2‬ר״א אג׳אדי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬המכללה לרפואה וטרינרית‪ ,‬האוניברסיטה החקלאית‪ ,‬ת״ד ‪ ,2240‬אלאבאטה‪ ,‬אבאוקוטה‪ ,‬מדינת אוגון‪ ,‬ניגריה‪ 2 .‬הפקולטה לרפואה‬ ‫וטרינרית‪ ,‬אוניברסיטת איבדאן‪ ,‬ניגריה‬ ‫נעשתה הערכה של השפעת ריר חלזונות על התנועתיות‬ ‫והחיות )יחס חיים־מתים ב־‪ (%‬של זרמת תיישים טרייה‪,‬‬ ‫מהולה בחלמון ביצה‪ .‬זרמה נאספה מארבעה תיישים בוגרים‪,‬‬ ‫מגזע עיזי הננס של מערב אפריקה‪ ,‬תוך שימוש באלקטרו־‬ ‫אייקולטור‪ ,‬כשהתיישים היו נתונים בהרדמת דיאזפאם )‪0.3‬‬ ‫מ״ג לק״ג( וקטאמין )‪ 5‬מ״ג לק״ג(‪ .‬לאחר האיסוף‪ ,‬אוחדה‬ ‫כל הזרמה שנאספה וחולקה לארבעה מיהולים שונים‪ :‬א׳‬ ‫— ‪ 20‬מ״ל חלמון ביצה‪ ,‬ב׳ — ‪ 10‬מ״ל חלמון ביצה ו־‪ 10‬מ״ל‬ ‫של תמיסת ‪ 1%‬ריר חלזונות‪ ,‬ג׳ — ‪ 5‬מ״ל חלמון ביצה ו־‪15‬‬ ‫מ״ל של תמיסת ‪ 1%‬ריר חלזונות‪ ,‬ד׳ — ‪ 20‬מ״ל של תמיסת‬ ‫‪ 1%‬ריר חלזונות‪ .‬המיהול נעשה על ידי ערבוב ‪ 5‬מ״ל של‬ ‫תמיסת המיהול עם ‪ 0.5‬מ״ל של זרמת התיישים‪ .‬כל אחת‬ ‫מתמיסות המיהולים חולקה לשלוש מנות שנשמרו במקרר‬ ‫)‪ ,(50C‬בטמפרטורת החדר )‪ (250C‬או באמבט מים )‪.(370C‬‬ ‫הן התנועתיות והן יחס החיות נמדדו במועדים ‪12 ,3 ,1 ,0‬‬ ‫ו־‪ 24‬שעות לאחסונם‪ .‬נוהל זה בוצע ארבע פעמים ונקבעו‬ ‫הערכים הממוצעים‪ .‬הנתונים שהתקבלו הושוו ביניהם בעזרת‬ ‫מבחן ‪ ,ANOVA‬ברמת מובהקות של ‪ .5%‬אף אחת מתמיסות‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫המיהול במחקר זה לא הצליחה לשמר את תנועתיות תאי‬ ‫הזרע עד ל־‪ 12‬שעות‪ .‬התנועתיות במיהול ב׳ הייתה גבוהה‬ ‫יותר באופן משמעותי )‪ (p<0.05‬מאשר בשאר המיהולים‪ .‬רק‬ ‫מיהול ב׳ שמר על תנועתיות תאי הזרע ברמה של ‪ 50%‬למשך‬ ‫‪ 5‬שעות של אחסון‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נמצאה השפעה משמעותי‬ ‫)‪ (p<0.05‬של הטמפרטורה על התנועתיות או על החיות‬ ‫של הזרמה‪ .‬לפיכך הוסקה המסקנה שהוספת ריר חלזונות‬ ‫לחלמון ביצה משפר את התנועתיות ואת יחס החיות של‬ ‫תאי זרע טריים של תיישים למשך ‪ 5‬שעות והשפעה זאת‬ ‫הייתה תלויה בכמות הריר שהוסף‪.‬‬ ‫הזמין במהלך המעקב אחרי בעיות פוריות‪ ,‬צריך להילקח‬ ‫בחשבון לבדיקה מעבדתית‪ ,‬כולל בדיקה של דגימות‬ ‫ממערכת הרבייה וממערכת השתן לאחר השחיטה‪ .‬בדיקות‬ ‫המעבדה תכלולנה זיהוי פתוגנים‪ ,‬הערכת ריכוז גופיפי נגד‪,‬‬ ‫חיפוש וזיהוי רעלנים בעלי השפעה על מערכת הרבייה‬ ‫וכן בדיקה היסטולוגית של רקמות‪ .‬לצורך בקרה ושליטה‬ ‫במחלות מערכת הרבייה בחזירות‪ ,‬יש להביא בחשבון טיפול‬ ‫מונע‪ ,‬תכנית חיסונים וטיפול באנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כרך ‪  (1) 67‬ניסן תשע״ב‬ ‫אגרת‬ ‫מאת הוועד המרכזי של הרופאים הווטרינרים בישראל‬ ‫לזכרו של פרופ׳ נתן איילון )פולק(‬ ‫פרופ׳ נתן איילון )פולק( נולד בארה״ב‪ ,‬סיים את לימודי הרפואה הוטרינרית באונברסיטת קורנל‪ ,‬והתמחה‬ ‫ברבייה של בקר‪.‬‬ ‫נתן ואשתו טובה היו פעילים בתנועות נוער ציוניות‪ ,‬הם עלו לישראל בשנת ‪.1949‬‬ ‫נתן היה חבר קיבוץ עין דור‪ ,‬התמחה בהזרעה מלאכותית‪ ,‬מונה למפקח על ההזרעה המלאכותית‪ ,‬ארגן קורסים‬ ‫למזריעים והכשיר מזריעים רבים‪.‬‬ ‫לאור תרומתו רבת השנים בפוריות נבחר כיקיר התאחדות מגדלי הבקר בישראל‪.‬‬ ‫במסגרת עבודתו במכון הווטרינרי היה מנהל המעבדה לפוריות ופיקח על הרביה בישראל‪.‬‬ ‫מעבדתו במכון הווטרינרי עסקה בעיקר בפוריות לבקר חלב ולא זנחה את בעיות פוריות בקר לבשר‪ ,‬צאן וסוסים‪.‬‬ ‫נתן היה חלוץ בתחום הפוריות בבעלי חיים ותרם רבות לקידום הנושא בישראל — מחקריו הרבים שעסקו‬ ‫בפוריות הוצגו בכנסים בינלאומיים ופורסמו בכתבי עת מקצועיים בעולם‪.‬‬ ‫מלבד היותו איש מקצוע ובר־סמכא עולמי בתחום הפוריות‪ ,‬הוא היה איש שיחה מרתק ורחב אופקים‪.‬‬ ‫נתן היה פעיל בהסתדרות הרופאים הווטרינריים ושימש כעורך הרבעון ״רפואה ווטרינרית״‪.‬‬ ‫הכרתי אישית את נתן במסגרת ההתמחות שלי במעבדתו‪ ,‬התפעלתי מאישיותו הנעימה ומאירת הפנים‬ ‫ומיכולתו המקצועית ולא רק בתחום הפוריות‪ .‬לי הוא היה מקור השראה ומודל לחיקוי‪.‬‬ ‫החוברת ״רפואה ווטרינרית״ הנוכחית מוקדשת לזכרו של נתן איילון ופעילותו המקצועית רבת השנים בנושא‬ ‫הפוריות בכלל ובבקר בפרט‪.‬‬ ‫ד״ר יצח ק סמ י נה‬ ‫יו״ר הסתדרות הרופאים הווטרינריים בישראל‬ ‫מועמדים חדשים להסתדרות הרופאים הווטרינריים בישראל‬ ‫שנת לידה‬ ‫ארץ לידה‬ ‫שנת סיום לימודים‬ ‫ארץ לימודים‬ ‫שם משפחה ופרטי‬ ‫ד"ר קמחי מאיה‬ ‫‪1972‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2010‬‬ ‫איטליה‬ ‫ד"ר סנטורין ודיסלב‬ ‫‪1984‬‬ ‫אוקראינה‬ ‫‪2007‬‬ ‫אוקראינה‬ ‫]‪[14‬‬