‫| ‪13‬‬
‫גיליון ‪ ,742‬ל’ בתשרי תשע“ב‪www.jtimes.co.il 28.10.2011 ,‬‬
‫צדק‬
‫איר את המסגרת‬
‫“ ’‬
‫משפט‪ ,‬דין והלכה‬
‫קריאה שנייה‬
‫הגנה מן הצדק‬
‫הליך מזורז‬
‫מדינה דו–לאומית‬
‫הקול של ארדן‬
‫פרוטקשן‬
‫יושב ראש הכנסת פורש את חזונו המדיני‬
‫וטוען שאם לא הייתה חנין זועבי‪ ,‬היינו‬
‫צריכים להמציא אותה‬
‫אחרי קמפיין 'הארץ' נגד מינויו של‬
‫סולברג‪ ,‬גם הפעם‪ ,‬כמו בעבר‪ ,‬המינוי‬
‫תלוי בנחישותו של השר ארדן‬
‫עזות המצח של הפלשתיני שסחט כספים‬
‫במשך שנים מהארכאולוג פרופ' נצר ותבע‬
‫אותו לדין לאחר מותו‬
‫ללא גבולות‬
‫בעיית המסתננים מאפריקה‪ ,‬שכבר מתקרבת להיות איום דמוגרפי על מדינת ישראל‪ ,‬איננה מתחילה בגורמי הביטחון‪ .‬למעשה‪ ,‬מי שגונב את‬
‫גבולה הדרומי של מדינת ישראל הן רשויות החוק‪ ,‬שבהתנהלותן מתמרצות את המסתננים לבוא לכאן ‪ -‬החל באיסור על החזרתם לארצות‬
‫המוצא‪ ,‬עבור בהתעלמות מופגנת מעסקים בלתי חוקיים שהם פותחים‪ ,‬וכלה באי אכיפת החוק האוסר על העסקתם‪ .‬אז מה הפלא שיותר ויותר‬
‫מסתננים עושים את דרכם אלינו? קצין מילואים מזהיר‪ :‬מגבלות החוק מספקות דרך נוחה לארגוני הטרור להחדיר מחבלים לאזורנו‬
‫גיל ברינגר‬
‫תמונתו של הרבי מלובביץ' תלויה גבוה‬
‫מאוד על קיר המספרה ברחוב נווה שאנן ‪ 4‬שבדרום תל‬
‫אביב‪ .‬כמעט מהתקרה‪ ,‬עיניו של הרב הזקן מביטות בהשתאות‬
‫בנוף האנושי שנדחס לחנות‪ .‬שלושת הסודנים הישובים‬
‫בכסאותיהם לפני הספר הקמרוני מצפים לגזר דינם של להבי‬
‫מספריו‪ .‬חבריהם מחוף השנהב‪ ,‬גאנה וניגריה‪ ,‬ממתינים מחוץ‬
‫לחנות לתורם‪ .‬החנות המקורית‪ ,‬שכמו רבות מחברותיה‬
‫ברחוב הנעליים המפורסם נעזבה בן לילה ‪ -‬הושכרה ונפתחה‬
‫מחדש בן–יום‪ .‬חנות הנעליים הוותיקה נסגרה ותחתיה התפצל‬
‫המקום למספרה קטנה‪ ,‬דוכן בגדים וחנות תיקי עור‪ .‬המסתנן‬
‫האפריקני שפתח את המספרה הקטנה לא טרח‪ ,‬בחפזונו‪,‬‬
‫לטפס על סולם ולהוריד את התמונה שתלה הבעלים הקודם‪,‬‬
‫וכך נותר האדמו"ר מרחף באוויר החנות‪ ,‬מביט במתרחש‬
‫תחתיו‪ ,‬מנסה להבין את המציאות החדשה שנקלע אליה‪.‬‬
‫אלא שהוא אינו היחיד‪ .‬לא רחוק מהמספרה‪ ,‬ברחוב נווה‬
‫שאנן ‪ ,23‬מביט מאיר יעקובי בעיניים כלות ברחוב המוכר‬
‫שהולך ומשתנה אל מול עיניו‪" .‬פה בעלי החנויות לא ותיקים"‪,‬‬
‫הוא מסביר לי מיד‪ .‬יעקובי מחזיק בחנות הבגדים "הבית הלבן"‬
‫מזה עשרים ושתים שנה‪ ,‬ומתמודד בשנים האחרונות עם‬
‫המציאות המשתנה סביבו בקצב מהיר‪.‬‬
‫"כל בעלי החנויות שהיו פה הלכו ועזבו‪ ,‬והיום החנויות‬
‫שייכות כולן לסודנים‪ .‬יש להם יותר משבע מאות חנויות בכל‬
‫אזור התחנה המרכזית ונווה שאנן‪ .‬פעם היו פה ישראלים‪,‬‬
‫היה רחוב הנעליים וכולם באו לקנות אצלנו‪ .‬היו מגיעים מכל‬
‫מקום כמעט‪ ,‬באו מחיפה‪ ,‬אפילו מאילת‪ .‬היום חושך בעיניים‪,‬‬
‫ישראלים לא באים לקנות פה יותר‪ .‬עכשיו יש פחד מוות לבוא‬
‫לפה‪ .‬הקליינטים מפחדים מהנרקומנים של אפריקה‪".‬‬
‫האוזניים כרויות לדבריו של יעקובי‪ ,‬אבל העיניים מביטות‬
‫במה שמתרחש ממש מחוץ לחנות‪ .‬כמה עשרות אפריקנים‬
‫מתגודדים סביב שני גברים המתגוששים ביניהם על זוג‬
‫אופניים גנוב‪ .‬התגרה רק מתחממת‪ ,‬מסבירים לי בחנות‪ .‬עוד‬
‫מעט יישברו בקבוקי הזכוכית ואחד מהם יידקר‪ .‬הנדקר‪ ,‬איש‬
‫צדק ‪ -‬משפט‪ ,‬דין והלכה‬
‫הדסק המשפטי של 'מקור ראשון'‬
‫עורך ראשי‪ :‬יהודה יפרח‬
‫עורכי משנה‪ :‬גיל ברינגר • טל רוזנר‬
‫עריכה‪ :‬עידו פכטר • ישי פלג‬
‫מערכת‪ :‬צבי פיין • עדו רכניץ • עקיבא ביגמן‬
‫מפיקים‪ :‬דב קסלמן • אסף גולן‬
‫גרפיקה‪ :‬צבי אורגד‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫ללא שם או כתובת‪ ,‬שאת התעודה המזהה היחידה שהחזיק‬
‫השליך רגע לפני שחצה את הגבול ממצרים לישראל‪ ,‬לא‬
‫יגיש תלונה במשטרה‪ .‬הרוחות מתלהטות והתגרה מתקדמת‬
‫לאחת הסמטאות הצרות היוצאות מנווה שאנן‪ .‬שם‪ ,‬מסבירים‬
‫לי‪ ,‬יסתיים העסק באין רואה‪.‬‬
‫איסור על החזרה‬
‫חודש אחד‪ .‬זהו פרק הזמן שעובר בממוצע על מסתנן‬
‫מאפריקה מרגע שנתפס בידי צה"ל בגבול ועד שהוא מוצא‬
‫עצמו עם כל שאר חבריו בשוק העבודה השחור בישראל‪.‬‬
‫‪ 2,000‬מסתננים חדרו היישר ממדבר סיני לתוככי מדינת‬
‫ישראל בחודש האחרון‪ .‬אמנם מספר שיא‪ ,‬אבל השיא בתחום‬
‫הזה נוהג להישבר אחת לכמה חודשים‪ ,‬ולעתים חודש אחר‬
‫חודש‪ .‬שטף הזרים הזה הוא תופעה שמגיעה כעת לשלב שהיא‬
‫כבר לא מציבה אך ורק שאלות בדבר היחס הראוי לכמה מאות‬
‫אנשים שאינם אזרחי המדינה‪ .‬זהו אתגר פשוט יחסית‪ .‬תופעת‬
‫ההסתננות מאפריקה הגיעה כבר לשלב שבו האיזון הדמוגרפי‬
‫בישראל משתנה במהירות עד שבלתי אפשרי להתעלם ממנו‪.‬‬
‫באילת‪ ,‬שליש מהתושבים בעיר הם מסתננים‪ ,‬חלקם נתיני‬
‫מדינות אויב‪ .‬דרום תל אביב וערד משנות אף הן את פניהן‪.‬‬
‫הבית הלבן של מאיר יעקבי נעשה דומה יותר מיום ליום לבית‬
‫קטן בערבה‪ ,‬מוצג היסטורי מימים אחרים‪.‬‬
‫הודעת המדינה לבג"ץ ‪ 7302/11‬לפני שלושה חודשים סתמה‬
‫את הגולל באופן מוחלט על הניסיון לעצירת שטף המסתננים‪.‬‬
‫בעקבות עתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד התנהלותו‬
‫של צה"ל בגבול המצרי‪ ,‬הגישה מחלקת הבג"צים הודעה לבית‬
‫המשפט ולפיה צה"ל מתחייב שלא לפעול עוד על פי נוהל 'החזרה‬
‫חמה'‪ ,‬הקובע כי תפיסה של מסתנן בצדו הישראלי של הגבול‬
‫מסתיימת בהחזרתו של הזר לצד המצרי‪ .‬הנוהל‪ ,‬לפיכך‪ ,‬הושעה‬
‫עד להודעה חדשה‪ .‬התוצאה של הודעת המדינה‪ ,‬שגורמים‬
‫בפרקליטות סבורים שניתנה מתוך חשש לפסיקה קיצונית יותר‬
‫של הרכב השופטים‪ ,‬זורקת את חיילי צה"ל ומפקדיו לזירה הקשה‬
‫של גבול ישראל–מצרים בידיים אזוקות‪.‬‬
‫בתנאים החדשים שנקבעו‪ ,‬החיילים נאלצים להתמודד עם‬
‫תופעת המסתננים תחת מגבלות בלתי אפשריות‪ ,‬בעוד שאת‬
‫פניהם ממשיכה לקדם אוכלוסייה של רבבות זרים המביטים‬
‫מעבר לגבול המצרי ורואים בישראל את ארץ האפשרויות‬
‫הבלתי מוגבלות‪ .‬כעת‪ ,‬גם משעה שחיילי צה"ל מצליחים‬
‫לתפוס מסתננים‪ ,‬אין להם שום אפשרות להחזירם לצדו השני‬
‫של הגבול‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד הם אמורים להגן עליו?‬
‫כמה ימים לפני פסק דינו של בית המשפט העליון נחת‬
‫בתיבת המכתבים של רב סרן יובל יצחק צו מילואים שבישר לו‬
‫על שירות מילואים בהר חריף שבגבול המצרי (‪ 150‬ק"מ מנווה‬
‫שאנן)‪ .‬גבול השלום קרץ בתחילה לקצין ההנדסה‪ ,‬שהתרגל‬
‫במשך שנים רבות לתעסוקה מבצעית באזור יהודה ושומרון‬
‫ובגבול הרצועה‪ .‬בסיום תקופת המילואים של גדוד ‪5280‬‬
‫חיבר הקצין הוותיק מסמך ארוך והפיץ אותו לחברי הכנסת‪,‬‬
‫ובו מסקנתו הברורה כי גבול הדרום מייצר למדינת ישראל‬
‫בעיות קשות הרבה יותר מאלה הקיימות בגבולות העימות‬
‫עם לבנון וסוריה‪.‬‬
‫"חלק ממשימות הגדוד היו במניעת הסתננות גבול"‪ ,‬מספר‬
‫יצחק‪" .‬במשך שלושה שבועות של תעסוקה מבצעית 'קלט'‬
‫הגדוד ‪ 388‬מסתננים‪ ,‬כמעט כמו מספר הנוסעים על מטוס‬
‫ג'מבו‪ .‬אי העמידה במשימה גרמה למפקדי הגדוד תחושה קשה‬
‫של כשלון‪ .‬על תופעת המסתננים כתבו הרבה‪ ,‬אבל שלושה‬
‫שבועות של התעסקות אינטנסיבית עם התופעה הזו תרמו לי‬
‫להבנת הבעיה ממקור ראשון ללא תיווך של אמצעי התקשורת‪.‬‬
‫"בנקודת זמן מסוימת‪ ,‬כשראיתי את מספר המסתננים‪,‬‬
‫הרגשתי כמו חקלאי המנסה לעצור נחשול ארבה המגיע‬
‫מהמדבר לארץ הנושבת ‪ -‬באמצעים מגוחכים כהקשה על‬
‫פח"‪ .‬ובאמת כיצד יכול הצבא לעצור את שטף הזרים כשהוא‬
‫אינו יכול לנקוט בפעולה הפשוטה של סילוק הפולשים אל‬
‫מעבר לגבול שעה שתפס אותם בצד הישראלי?‬
‫מפקד הגדוד שיצחק משרת בו עומד כיום בפני העמדה‬
‫אפשרית לדין בשל כך שהתעלם מהוראת בג"ץ וביצע 'החזרה‬
‫חמה' של מסתנן בחזרה למצרים‪ .‬חייל בגדוד התלונן עליו‪,‬‬
‫והפרקליטות בוחנת כעת את האפשרות להגיש נגדו כתב‬
‫אישום‪ .‬אף אחד לא ישפוט את המג"ד על ‪ 388‬המסתננים‬
‫שעברו את הגבול לישראל‪ .‬המשפט נגדו‪ ,‬אם אכן יתנהל‪,‬‬
‫יהיה באשמת החזרתו של מסתנן מישראל למצרים‪.‬‬
‫סל קליטה‬
‫כמו רבי יהודה‪ ,‬גם יצחק נותן בהם סימנים‪ .‬רובם‬
‫מאריתראה‪ ,‬אך מדינה נוספת המיוצגת באופן מרשים היא‬
‫סודן‪ .‬עשרה מסתננים‪ ,‬חלקם דוברי עברית‪ ,‬הגיעו מתורכיה‪.‬‬
‫אולי נואשו מלחכות למרמרה נוספת‪ .‬מסתנן בודד נוסף‬
‫הגיע מחוף השנהב‪ .‬אבל לא צריך לדאוג ‪ -‬כנראה שכאן יכיר‬
‫מישהי מהאזור‪ .‬ילדם שייוולד בשעה טובה יזכה בקצבת ילדים‬
‫מהביטוח הלאומי‪.‬‬
‫יצחק תשאל לא מעט מהמסתננים‪ ,‬והוא עומד על כך‬
‫שהסיבה לבואם של הזרים‪ ,‬על פי התשובות שקיבל מהם‪,‬‬
‫היא הרצון לשיפור ברמת החיים ביחס לארצות מוצאם‪.‬‬
‫המשכורות בארץ‪ ,‬הטיפול הרפואי והעובדה שהמדינה מתירה‬
‫את העסקתם מושכים אותם לכאן‪.‬‬
‫"המסתננים מגיעים למצרים בטיסה או ברכב‪ .‬שם‬
‫מתבצעת חבירה לקבלנים בדואים שמעבירים אותם לתוך‬
‫סיני עד מרחק של ‪ 2‬ק"מ מהגבול‪ ,‬ומשם מראים להם את‬
‫הכיוון הכללי של הגבול באמצעות פרט נוף בולט או אנטנה‬
‫והם מתחילים לצעוד‪ .‬הסיפורים על מסתננים שחצו מדבריות‬
‫בצעידה רגלית הם לא יותר מבדיה‪ .‬עלות המסע היא כ–‪$2,000‬‬
‫למסתנן‪ .‬הנקודה הקריטית בהסתננות עבור המסתנן היא‬
‫חציית עמדות הצבא המצרי וגדר הגבול‪ .‬בנקודה זו הם עלולים‬
‫להיפגע מיריות אם הם מתגלים‪ ,‬וכמובן ‪ -‬רק אם החיילים‬
‫המצרים ערניים ולא שוחדו קודם לכן‪.‬‬
‫"ברגע שהמסתננים חודרים לשטחנו ומבינים שהם בארץ‬
‫המובטחת‪ ,‬השמחה על פניהם משתווה לשמחה של הוריי‬
‫שעלו לארץ לפני ‪ 60‬שנה"‪ ,‬מספר יצחק‪" .‬רובם אינם מנסים‬
‫לברוח אלא ממתינים לחיילי צה"ל שילקטו אותם"‪ .‬האיסור‬
‫על נוהל 'החזרה חמה'‪ ,‬שנקבע בבג"ץ‪ ,‬נותן למסתננים תעודת‬
‫ביטוח‪ .‬המסתננים מודעים היטב ל'שרשרת החיול' הצפויה‬
‫להם‪ ,‬הכוללת המתנה של יום במתקן זמני במסגרת הגדוד‪.‬‬
‫התנאים כנראה 'לא משהו'‪ ,‬ויצא ליצחק כבר לשמוע תלונות‬
‫ממסתננים שקבלו על כך שהם לא מפונים בזמן‪.‬‬
‫מהמתקן הזמני הם עוברים למתקן כליאה בסהרונים‪,‬‬
‫ליד קציעות‪ ,‬ובו התנאים משופרים‪ .‬לא יעבור זמן רב עד‬
‫שהטיוליות לת"א‪ ,‬לאשדוד‪ ,‬לאילת ולערד יגיעו לאסוף‬
‫אותם‪ .‬המדינה תעניק להם מענק הסתגלות של כמה מאות‬
‫שקלים‪ ,‬וקדימה ‪ -‬לשוק הישראלי‪ .‬לרוב המסתננים יש כבר‬
‫תשתית בדמות קרובי משפחה וחברים‪ ,‬שיקלטו אותם בקלות‬
‫עם יציאתם ממתקן סהרונים‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬חיילי צה"ל אינם פוגעים במסתננים‪.‬‬
‫הם מעניקים להם מים‪ ,‬אוכל‪ ,‬טיפול רפואי‪ ,‬פינוי פצועים‬
‫(וכשנדרש‪ ,‬לעתים‪ ,‬באמצעות מסוק)‪ ,‬ומסיעים אותם‬
‫לנקודות האיסוף‪" .‬תפקיד הצבא הוא לשמור על גבולות‬
‫המדינה ולא להיות סניף של הצלב האדום"‪ ,‬מזכיר יצחק‬
‫נשכחות‪" .‬לאחרונה אנשים קצת התבלבלו ומצפים מהצבא‬
‫בראש ובראשונה להיות הומני‪ ,‬ולא למלא את ייעודו‪ .‬כך יוצא‬
‫שהצבא‪ ,‬במקום לשמור על הגדר‪ ,‬נאלץ להשקיע את מרצו‬
‫בשירותי הסעה וקייטרינג למפרי חוק‪ .‬האנרגיה הזו תחסר לו‬
‫ברגע האמת‪ ,‬כשהוא יידרש לעצור פיגוע וחיילים בדיוק יהיו‬
‫עסוקים בבדיקת מסתננים‪".‬‬
‫יצחק לא נרגע מהמחדל שנתקל בו‪" .‬בסמוך לגבול התאמנו‬
‫כל העת מיטב מטוסי חיל האוויר לקראת מלחמה עתידית‬
‫ורחוקה‪ ,‬בשעה שהמדינה זולגת לנו מבין האצבעות בפעולה‬
‫פשוטה של צעידה ומעבר גבול‪ .‬מדינה שגעשה מכמה תיירים‬
‫שעשו פרובוקציה בנתב"ג‪ ,‬מקבלת בשוויון נפש עשרות אלפי‬
‫מסתננים שמימשו את זכות השיבה בלי להמתין להסכם‪ .‬אני‬
‫מנסה לחשוב מה היה קורה לראש ממשלה שהיה מסכים‬
‫לקלוט לשטחי 'הקו הירוק' ‪ 50,000‬לא יהודים?"‬
‫אשמת המעסיקים‬
‫אבל יצחק מפנה אצבע מאשימה גם כלפי האוכלוסייה‬
‫בישראל‪" .‬הישראלים שמעסיקים את הזרים גורמים נזק‬
‫‬
‫"‬
‫רס"ן יצחק‪ :‬במשך‬
‫שלושה שבועות של‬
‫תעסוקה מבצעית 'קלט'‬
‫הגדוד ‪ 388‬מסתננים‪,‬‬
‫כמעט כמו מספר‬
‫הנוסעים על מטוס‬
‫ג'מבו‪ .‬אי העמידה‬
‫במשימה גרמה למפקדי‬
‫הגדוד תחושה קשה‬
‫של כישלון‪ .‬בנקודת‬
‫זמן מסוימת‪ ,‬כשראיתי‬
‫את מספר המסתננים‪,‬‬
‫הרגשתי כמו חקלאי‬
‫המנסה לעצור נחשול‬
‫ארבה המגיע מהמדבר‬
‫לארץ הנושבת ‪-‬‬
‫באמצעים מגוחכים‬
‫כהקשה על פח‬
‫"‬
‫‪| 14‬‬
‫גיליון ‪ ,742‬ל’ בתשרי תשע“ב‪www.jtimes.co.il 28.10.2011 ,‬‬
‫להשאיר את המ‬
‫“ ’‬
‫‬
‫טוניס‬
‫מרוקו‬
‫לוב‬
‫אלג׳יריה‬
‫סהרה‬
‫המערבית‬
‫מצרים‬
‫אריתריאה‬
‫ניז׳ר‬
‫צ׳ד‬
‫ג‘בוטי‬
‫סנגל‬
‫וולטה‬
‫סודן‬
‫ניגריה‬
‫אתיופיה‬
‫אפריקה‬
‫המרכזית‬
‫אוגנדה‬
‫קונגו גבון‬
‫זאיר‬
‫גינאה‬
‫חוף‬
‫גאנה השנהב‬
‫סירה לאון‬
‫ליביריה‬
‫גינאה‬
‫המשוונית‬
‫"‬
‫טנזניה‬
‫מארג החיים שנוצר באזור מרחיק עוד ועוד ישראלים‬
‫אדיר למאמץ לבלום את התופעה‪ .‬הרי אם לא הייתה מחכה‬
‫להם תעסוקה‪ ,‬הם לא היו מגיעים‪ .‬התחושה שלי היא שכל‬
‫מסתנן פוגע בכל שכבות החברה הישראלית הנטולות‬
‫השכלה אקדמית‪ .‬פעם הן יכלו לחיות בכבוד מעבודת‬
‫כפיים‪ ,‬אך כיום יש מסתננים שיהיו מוכנים לעשות את‬
‫אותה עבודה ובזול"‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬שאלת העסקתם של מסתננים בידי מעסיקים‬
‫ישראלים נידונה בישיבת ממשלה כבר לפני כשנה‪,‬‬
‫והוחלט כי יש להטיל עיצומים משמעותיים על המעסיקים‬
‫הישראלים‪ .‬ושוב‪ ,‬בנוהל הרגיל‪ ,‬קבוצת ארגוני זכויות‬
‫אדם עתרה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה‪ .‬ושוב‪ ,‬מחלקת‬
‫הבג"צים בפרקליטות המדינה‪ ,‬בעקבות החלטת ממשלה‬
‫חדשה שהתקבלה‪ ,‬החליטה שלא להסתכן בפסיקה בעייתית‬
‫של בית המשפט‪.‬‬
‫נציגי המדינה התחייבו בפני בית המשפט שלא לאכוף את‬
‫איסור העסקתם של מסתננים מאפריקה עד להשלמת בנייתו‬
‫של מתקן כליאה בדרום לקליטת המסתננים‪ .‬המחשבה‬
‫הייתה שכיוון שאי אפשר לגרש מכאן את המסתננים חייבים‬
‫לאפשר להם לחיות ממשהו‪ .‬הפתרון שנמצא היה להמשיך‬
‫ולראות בהעסקתם בידי ישראלים עבירה חמורה על החוק‬
‫ויחד עם זאת להכריז בריש גלי על כך שהאיסור הזה לא‬
‫ייאכף‪ .‬יותר מכך‪ ,‬המדינה התחייבה בפני בג"ץ לשלוח‬
‫התראה לעבריינים המעסיקים מסתננים ‪ -‬שלושים יום‬
‫לפני תחילת האכיפה‪.‬‬
‫מעבר לחוטאים שיוצאים נשכרים‪ ,‬מבחינה משפטית‬
‫נוצר מצב אבסורדי‪ .‬לעובדים הזרים שנכנסו לישראל כחוק‬
‫ועובדים כאן כחוק‪ ,‬אסור לסטות כהוא זה מהתנאים שנקבעו‬
‫בכניסתם‪ .‬מי שאמור לעבוד בבניין ‪ -‬נאסר עליו לעבוד בגינון‪,‬‬
‫מי שעובד בגינון ‪ -‬נאסר עליו לעבוד בסיעוד‪ .‬למסתנן‪ ,‬לעומת‬
‫בנין‬
‫טוגו‬
‫קמרון‬
‫סומליה‬
‫קניה‬
‫מאלי‬
‫מאוריטניה‬
‫צילום‪ :‬מרים צחי‬
‫זאת‪ ,‬מותר לעבוד בכל תחום שירצה‪ .‬העובד הזר חייב לעזוב‬
‫מיד בסוף תקופת האשרה שקיבל‪ ,‬ואילו המסתנן יכול להישאר‬
‫כאן שנים רבות‪ .‬אולי לנצח‪.‬‬
‫מסתנן שחוסה תחת מעטה של 'זכאי להגנה' הפך להיות‬
‫מחזיק בתעודת ביטוח‪ .‬לא פלא שלאחרונה נתקלת המערכת‬
‫הישראלית בתופעה חדשה ‪ -‬יותר ויותר עובדים זרים מגישים‬
‫לקראת סוף תקופת העסקתם בקשה להכיר בהם כפליטים‪ .‬עד‬
‫שבקשתם תידון ותעבור את כל הערעורים במערכת המשפט‬
‫הישראלית‪ ,‬הם יזכו בשנות עבודה נוספות שבמהלכן אי אפשר‬
‫יהיה לגעת בהם‪.‬‬
‫חזרה למתקן הכליאה‪ .‬הרעיון לבנות מתקן בדרום עם‬
‫‪ 8,000‬מקומות היה נכון‪ ,‬כל עוד הסתננו לישראל כמה מאות‬
‫זרים בשנה‪ .‬כיום מדובר באלפים רבים בכל שנה‪ .‬המתקן‬
‫שייבנה לעולם לא ייתן פתרון לכלל הזרים‪ .‬האמונה כי ביום‬
‫השלמת בנייתו של המתקן יהיה זה לגיטימי לאכוף את איסור‬
‫העסקתם של הבודדים מבין הזרים שיסתובבו מחוץ למתקן‬
‫נשטפה עם נחשול המסתננים שמונים כיום כמה עשרות‬
‫אלפים‪ .‬שום מתקן כבר לא יוכל להם‪.‬‬
‫מדגסקר‬
‫מדינות המוצא‬
‫שמהן מגיע‬
‫זרם המסתננים‬
‫אנגולה‬
‫מלוי‬
‫זמביה‬
‫מוזמביק‬
‫נתיבי‬
‫ההסתננות‬
‫המרכזיים‬
‫מסודן‬
‫ואריתראה‬
‫זימבבואה‬
‫בוצונה‬
‫סווזילנד‬
‫נמיביה‬
‫לסותו‬
‫דרום‬
‫אפריקה‬
‫‪500‬‬
‫ק“מ‬
‫‪0‬‬
‫"‬
‫ללא בסיס חוקי‬
‫ומדוע בעצם אי אפשר לגרש מכאן את הזרים? ובכן‪,‬‬
‫מסתבר שעל פי אמנת האו"ם לפליטים‪ ,‬המסתננים מאפריקה‬
‫אינם נחשבים פליטים‪ .‬הסיבה לכך פשוטה‪ .‬אדם אינו ממשיך‬
‫להיחשב פליט לאחר שחצה את הגבול יותר מפעם אחת‪.‬‬
‫במקום הראשון שאליו הגיע ולא נרדף בו הוא נחשב פליט‪,‬‬
‫אך לאחר מכן אין הוא יכול לעשות עוד שימוש בהגדרה זו‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬הפליטים מסודן ואריתראה יכולים להיחשב פליטים‬
‫במצרים‪ ,‬אך הם לא נושאים איתם את ההגדרה הזו על גבם גם‬
‫בשעה שהם חוצים את הגבול לישראל‪.‬‬
‫מה שכן‪ ,‬נציבות האו"ם לפליטים‬
‫היושבת בז'נבה (‪ 2,850‬ק"מ מנווה‬
‫שאנן) קבעה בחוות דעת כי הפליטים‬
‫מאריתראה יחשבו ככאלה הנמנים על‬
‫"קבוצה הזכאית להגנה קולקטיבית"‬
‫וזאת בשל המצב הקשה השורר בארצם‪.‬‬
‫בשיחה שקיימתי עם ויליאם טול‪,‬‬
‫נציג הנציבות בישראל‪ ,‬הוא הסביר‬
‫לי באריכות כי חוות הדעת שמוציאה‬
‫הנציבות אינה מחייבת ונחשבת המלצה‬
‫בלבד‪ .‬אלא שבישראל מתייחסים‬
‫להמלצה כחובה‪.‬‬
‫יותר מכך‪ ,‬ההמלצה של נציבות‬
‫הפליטים כלל אינה נוגעת למסתננים‬
‫מסודן‪ .‬אלא שבישראל מישהו החליט‬
‫שאין לנו צורך אפילו בהמלצה כדי‬
‫לקבוע את הנוהל שלפיו אין לגרש‬
‫סודנים‪ .‬סודנים‪ ,‬כמו אריתריאים‪ ,‬אינם‬
‫ניתנים לגירוש בשל כך שישראל בחרה‬
‫להתייחס גם אליהם בתור זכאים למעמד‬
‫של קבוצה הזוכה להגנה קולקטיבית‪.‬‬
‫מסתבר שגם עצמאותה של דרום סודן‪,‬‬
‫שהוכרזה לפני מספר חודשים ואמורה‬
‫הייתה לשנות את המצב המשפטי‬
‫ולאפשר להחזיר אליה את המסתננים‬
‫ממנה‪ ,‬לא שינתה את הנוהלים בשטח‪.‬‬
‫אף על פי שאין היום סכנה לחזור לדרום‬
‫סודן‪ ,‬דבר בנוהל הישראלי לא השתנה‪.‬‬
‫טול מציין באוזניי כי "האפשרות‬
‫לשנות את הנוהל ביחס לסודנים נבחנת‬
‫בתקופה זו"‪.‬‬
‫המקרה הסודני אפילו עוד יותר‬
‫בעייתי‪ ,‬שכן סודן נחשבת על פי חוק‬
‫למדינת אויב שמי מאזרחיה החוצה את‬
‫‪ 2,850‬ק"מ מנווה שאנן‪ .‬נציבות הפליטים של האו"ם בז'נבה‬
‫צילום‪ AP :‬הגבול נחשב באופן אוטומטי למי שחלה‬
‫"‬
‫כנראה ניהול מדינה‬
‫הוא גדול עלינו‪,‬‬
‫וגדול עלינו להיות‬
‫צודקים ולשלוח את‬
‫המסתננים חזרה‬
‫לארצם‪ .‬קל לנו הרבה‬
‫יותר‪ ,‬מבחינה נפשית‬
‫יהודית‪ ,‬להיות יפי‬
‫נפש עקודים על‬
‫המזבח והמוקד‪ ,‬או‬
‫להתאבך מארובות‬
‫באירופה‬
‫שרשרת החיול‪ .‬מסתננים נקלטים מיד לאחר חציית הגבול‬
‫עליו חזקת המסוכנות ואפשר להכניסו למשמורת בכלא‪ .‬בקיץ‬
‫‪ 2000‬קבע היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אליקים רובינשטיין‪,‬‬
‫כי אין להחיל חזקת מסוכנות על כלל המסתננים מסודן וכי‬
‫על צה"ל לחקור כל מסתנן‪ .‬אם יתברר כי אין בו משום סיכון‬
‫ביטחוני‪ ,‬יש להתייחס אליו בהתאם לחוק הכניסה לישראל‬
‫לעניין זה‪.‬‬
‫במרץ ‪ 2006‬חזר היועץ המשפטי לממשלה על ההנחיה‬
‫לאחר שהתברר כי הרשויות לא פעלו ברוחה‪ .‬בעניין הזה‬
‫בדיוק צריך לומר שעמדת השב"כ הייתה כי הואיל וסודן‬
‫היא מדינה המעודדת טרור אסלאמי ומעניקה מקלט‬
‫למחבלי חמאס‪ ,‬והואיל ואין כל דרך לדעת מי ממבקשי‬
‫המקלט מסודן הוא פליט על רקע הומניטרי‪ ,‬מי מהגר‬
‫עבודה לא חוקי ומי מסתנן על רקע ביטחוני ‪ -‬יש להחיל‬
‫על כולם את חזקת המסוכנות‪ .‬חלק מהמסתננים אף שהו‬
‫שנים בלבנון‪ ,‬בסוריה ובלוב‪ ,‬אבל אחרי שגילו כי קל כל כך‬
‫להיכנס לישראל ‪ -‬עשו זאת‪.‬‬
‫אכיפה סלקטיבית‬
‫חזרה למתחם התחנה המרכזית‪ .‬הערב יורד על דרום תל‬
‫אביב והאורות ברחוב יסוד המעלה בוקעים מחלונות הדירות‪.‬‬
‫צהוב מהבהב‪ ,‬ירוק מרצד‪ ,‬אדום מרקד‪ .‬כל מי שמסתובב באזור‬
‫מכיר את סוגי המועדונים הנפתחים באזור בשעות החשיכה‪,‬‬
‫לעתים בדירה ולעתים בחנות שעברה הסבה מחדש‪ .‬רח' יסוד‬
‫צילום‪ :‬יובל יצחק‬
‫המעלה עוד קצת נבוך מתחום העיסוק שיושביו בחרו בו‪,‬‬
‫אבל ברחוב פין עסקי בתי הבושת אינם מסתירים את עצמם‬
‫והשלטים גלויים לעין כל‪ .‬מארג החיים שנוצר באזור מרחיק‬
‫עוד ועוד ישראלים‪ ,‬המבקשים לברוח מהאזור וממהרים‬
‫להשכיר את בתיהם ואת עסקיהם‪.‬‬
‫יעקבי מאשים את רון חולדאי במצב העסקים‬
‫הישראליים‪ ,‬שסובלים מאכיפת חוק סלקטיבית‪" .‬ראש‬
‫עיריית תל אביב הוא מבחינתי שותף לפשע‪ .‬בתור ישראלי‪,‬‬
‫כשאני רוצה לפתוח חנות ‪ -‬אני צריך רישיון‪ .‬איך יכול‬
‫להיות שאדם פותח מסעדה בחצר ללא רישיון ולא סוגרים‬
‫אותו? איך יכול להיות שהעירייה מאפשרת דבר כזה? מעל‬
‫החנות שלי יש מסעדה בתוך דירה ‪ -‬למה לא סוגרים שם‬
‫את המסעדה? אם אבלוט החוצה בכמה סנטימטרים מהחנות‬
‫שלי אקבל קנס ‪ -‬אבל אם אהיה מסתנן מאריתראה אוכל‬
‫לפתוח עסק שלם ללא רישיון ואף אחד לא ייגע בי‪ .‬פגשנו‬
‫עשרים חברי כנסת ושרים‪ .‬היו פה אהרונוביץ'‪ ,‬יעלון‬
‫ואחרים‪ .‬חוץ מאחמד טיבי פגשנו כמעט את כולם‪ .‬כל אחד‬
‫מספר לנו שידבר על זה בוועדה‪ ,‬בעירייה‪ ,‬בכנסת‪ .‬כולם‬
‫שקרנים‪ .‬כולם שוכחים אותנו‪".‬‬
‫אריאל זכריה‪ ,‬תושב שכונת התקווה מזה חמישים שנה‪,‬‬
‫ערך איתי סיור ברחובות נווה שאנן והדגים לי את האבסורד‬
‫המשך בעמ' ‪ 19‬‬
‫החורים המשפטיים‬
‫הם שגונבים את‬
‫הגבול בין ישראל‬
‫למצרים הרבה לפני‬
‫שאלת תפיסתם‬
‫של המסתננים‬
‫וחסימת נתיבי‬
‫ההברחה‪ .‬לא המצב‬
‫הקשה שבאפריקה‬
‫מביא לכאן המוני‬
‫אדם‪ :‬מדובר בראש‬
‫ובראשונה ברצף של‬
‫החלטות מהתחום‬
‫המשפטי שכל אחת‬
‫מהן מייצרת עוד‬
‫חור במקל‪ ,‬החלול‬
‫גם כך‪ ,‬של שלטון‬
‫החוק בישראל‪ ,‬של‬
‫ריבונותה ושל יכולתה‬
‫לשמור על גבולותיה‬
‫"‬
‫"‬
‫יעקובי‪ :‬ראש‬
‫עיריית תל אביב‬
‫הוא מבחינתי שותף‬
‫לפשע‪ .‬בתור ישראלי‪,‬‬
‫כשאני רוצה לפתוח‬
‫חנות ‪ -‬אני צריך‬
‫רישיון‪ .‬איך יכול‬
‫להיות שאדם פותח‬
‫מסעדה בחצר ללא‬
‫רישיון ולא סוגרים‬
‫אותו? איך יכול להיות‬
‫שהעירייה מאפשרת‬
‫דבר כזה?‬
‫"‬
‫אל המנוחה ואל הנחלה‪ .‬מסתננים בגינת לווינסקי‬
‫צילום‪ :‬מרים צחי‬
‫בעוד חודש בתל–אביב‪ .‬מסתננים עם תפיסתם‬
‫צילום‪ :‬יובל יצחק‬
‫| ‪15‬‬
‫גיליון ‪ ,742‬ל’ בתשרי תשע“ב‪www.jtimes.co.il 28.10.2011 ,‬‬
‫איר את המסגרת‬
‫“ ’‬
‫יהודה יפרח‬
‫הגנה מן הצדק‬
‫הריאליטי של המדינה‬
‫היה זה ערעור רציני‪ .‬פרופ' גידי ספיר שטח בבג"ץ טענות כבדות נגד חוקיותה של עסקת שליט‪ ,‬אך‬
‫במקום לזכות להתייחסות רצינית‪ ,‬החליטה הנשיאה ביניש להתעלם מהטענות ולדחותן בקש‪ .‬אבל מי‬
‫שבאמת הכריע בעניין הייתה (שוב) התקשורת‬
‫שפעם אחת אמר המלך לאוהבו‪ ,‬השני למלך‪ ,‬באשר אני חוזה בכוכבים‪ ,‬לא היתה סמכות‬
‫רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו ‪ -‬מי שיאכל ממנה יהיה נעשה‬
‫משוגע‪ ,‬אם כן יטכס עצה‪ .‬וענה לו‪ :‬שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא‬
‫יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל‪ .‬וענה לו המלך‪ :‬אם כן כשאנחנו לבד לא‬
‫נהיה משוגעים‪ .‬וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך (ולהכין בשביל‬
‫כולם אי אפשר) שאנחנו יהיו המשוגעים בעיני העולם‪ .‬על כן בוודאי‬
‫נצטרך גם כן לאכול מהתבואה‪ .‬אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע‬
‫על כל פנים שאנחנו משוגע‪ .‬שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל‬
‫על מצחי ‪ -‬נדע מהסימן שאנחנו משוגע‪( .‬ר' נחמן מברסלב)‬
‫אפקט החיטה המשוגעת שפשה בקרבנו סביב העיסוק בעסקת‬
‫שחרור גלעד שליט התפוגג במהירות‪ .‬לא עבר שבוע מהרגע שהחליטה‬
‫ממשלת ישראל להציף את העולם בנהר של רוע אנושי–שטני‪ ,‬והפסיכוזה‬
‫הלאומית שככה‪ .‬אפקט ה'אשמנו–בגדנו' הזכור לנו מהתקופה שאחרי‬
‫ההתנתקות היה הפעם מהיר במיוחד‪ :‬ציפי ליבני נזכרה לבקר את‬
‫טיעונו הראשון של ספיר נוגע בשאלת סמכותו הנשיא לשחרור‬
‫סיטוני של רוצחים‪ .‬ברמה העקרונית‪ ,‬כל פעולה של רשות מבצעת‬
‫או מנהלית יכולה להתבצע רק על פי הסמכה ברורה שהוקנתה לה‬
‫על פי חוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬הואיל והרשות המבצעת מנהלת מערך עצום‬
‫של אספקת שירותים לאזרח והיא נדרשת לקבל אינספור החלטות‬
‫יומיומיות ברמת גמישות גבוהה‪ ,‬ההנחה היא שיש לאפשר לה טווח‬
‫פעולה חופשי בתחומים מסוימים‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬המונח "הסדר ראשוני"‬
‫קובע כי "המדיניות הכללית ואמות המידה העקרוניות המונחות‬
‫ביסוד הפעולה ייקבעו בחקיקה ראשית" (אהרן ברק‪ ,‬בג"ץ רובינשטיין‬
‫‪.)4253/02‬‬
‫מהם הנושאים הכלליים והעקרוניים שבהם חייבת הכנסת לומר את‬
‫דברה? בבג"ץ ועדות המעקב (‪ )11163/03‬קבע השופט חשין כי החלטה‬
‫שממנה נגזרות אחת מההשלכות הבאות חייבת להיות מעוגנת בחקיקה‪:‬‬
‫נתניהו על העסקה‪ ,‬אהוד ברק מיהר להכריז ש'מדינה חפצת חיים חייבת‬
‫לשנות את הכללים' והח"כים אצו להציע הצעות חוק להטלת מגבלות‬
‫על עסקאות עתידיות‪ .‬אפילו הפובליציסטים של 'הארץ' עברו מהפך‬
‫נפשי‪ .‬קחו לדוגמה את ארי שביט‪ :‬חמישה ימים בלבד אחרי שהשתפך‬
‫על "ניצחון הסולידריות הישראלית"‪ ,‬שינה הפובלציסט את טעמו והכריז‬
‫על "בוקר ראשון של אחרי ההתחרפנות‪ .‬בוקר ראשון של אחרי אובדן‬
‫שיקול הדעת ואובדן העשתונות"‪.‬‬
‫אך לפני הניסיון לאפיין את התסמינים הקולקטיביים שהובילו את‬
‫שרינו לתמיכה כמעט גורפת במהלך‪ ,‬צריך לזכור שעסקת שליט לא‬
‫הייתה מתרחשת ללא תמיכתה הגורפת של מערכת המשפט‪ .‬האווירה‬
‫בבית המשפט העליון ערב העסקה הייתה של משחק מכור‪ ,‬וכדאי‬
‫להתבונן שוב במה שהתרחש בין כותלי היכל הצדק‪ .‬בין העותרים‬
‫נגד ביצועה של העסקה בלט פרופ' גידי ספיר מאוניברסיטת בר–אילן‪,‬‬
‫שבמחווה נדיבה הואילה בייניש לאפשר לו לשטוח את טיעוניו במשך‬
‫לא פחות ממחצית השעה‪ .‬קו הטיעון של ספיר היה יוצא דופן‪ ,‬שכן הוא‬
‫לא עסק בשאלת סבירות ההחלטה הממשלתית ולא בהיבטים המוסריים‬
‫והציבוריים של העסקה השנויה במחלוקת‪ ,‬אלא בתשתית החוקתית‬
‫והמשפטית שלטענתו אינה מאפשרת אותה‪.‬‬
‫יש לה השפעות חברתיות וכלכליות נרחבות‪ ,‬היא עשויה לייצר סערה‬
‫ציבורית או שהיא פוגעת בחירויות הפרט‪ .‬לאור זאת‪ ,‬שחרור המוני של‬
‫מחבלים שהוא בעל השפעה חברתית נרחבת ופוגע בחירויות הפרט הוא‬
‫ללא ספק סוג של "הסדר ראשוני"‪.‬‬
‫ספיר הוכיח כי החוק אינו מקנה לנשיא המדינה את הזכות להעניק‬
‫חנינה קולקטיבית למרצחים‪ .‬חוק החנינה הקיים מתייחס לעבריינים‬
‫שעברו שיקום והביעו חרטה עמוקה ושהנשיא השתכנע כי יש הצדקה‬
‫יוצאת דופן לשחרורם ממאסר‪ .‬בשום מקום לא כתוב שהנשיא יכול‬
‫להעניק חנינה קולקטיבית מטעמים פוליטיים‪.‬‬
‫טיעון נוסף הוא שהחוק קובע שרק בעל הסמכות יכול לממש את‬
‫סמכותו‪ .‬לענייננו‪ ,‬גם אם נניח שהנשיא הוא בעל הסמכות הרי ברור‬
‫שבמקרה הזה שימש פרס חותמת גומי בלבד‪ ,‬ולמעשה לא שקל את‬
‫ההחלטה ולא קיבל אותה בעצמו‪ ,‬כך שההחלטה נתקבלה שלא בידי בעל‬
‫הסמכות‪ .‬אף אחד אינו מעלה על דעתו שפרס יכול היה באמת להתנגד‬
‫להחלטת הממשלה‪.‬‬
‫טיעון שלישי קשור לחוק זכויות נפגעי עבירה‪ .‬החוק קובע במפורש‬
‫שיש לקרבנות ארבעה עשר יום לערער על החלטות מהסוג שלפנינו‪,‬‬
‫ואילו שחרור הרוצחים נעשה בפרק זמן קצר‪ ,‬כשזכות נפגעי העבירות‬
‫נשללת מהם‪.‬‬
‫בטיעון הרביעי הזכיר ספיר שלוש אמנות שעליהן חתומה מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬המחייבות הטלת עונשים יעילים ומרתיעים על טרוריסטים‪,‬‬
‫בחומרה המתאימה לאופי העבירות שביצעו‪ .‬שחרור מוקדם סיטוני‬
‫של רוצחים בוודאי אינו עולה בקנה אחד עם החובה המוסרית והחוקית‬
‫להעניש את הפושעים‪.‬‬
‫האפשרות הגרועה‬
‫המבחן של‬
‫גלעד ארדן‬
‫האמת היא שהיה ברור למדי שהעתירה תידחה‪ .‬ברמה העקרונית‬
‫עמדו בפני בייניש ארבע אפשרויות להתמודדות עם הטעונים המשפטיים‬
‫של פרופ' ספיר‪:‬‬
‫ראשונה‪ ,‬לומר שהסוגיה איננה שפיטה‪ .‬בכך היתה אמנם מכריזה‬
‫בייניש על חיסול מורשתו האקטיביסטית של ברק אך הייתה יכולה‬
‫להכריע את הדיון מבלי להתייחס כלל לגופם של דברים‪ .‬שנייה‪ ,‬להתייחס‬
‫לטענות המשפטיות ולדחותן בנימוקים משפטיים אחת לאחת‪ .‬שלישית‪,‬‬
‫להתייחס לטענות ולקבל את כולן או מקצתן‪ ,‬אך למצוא דרך‬
‫משפטית להחריג את עסקת שליט מהמסקנות ולהכשירה‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬להתעלם מהטענות או לדחותן בקש‪.‬‬
‫הציפייה הייתה שלכל הפחות בייניש לא תבחר באפשרות‬
‫הרביעית‪ ,‬שהיא הגרועה ביותר מפני שהיא מציגה מצג שווא‪,‬‬
‫מפני שהיא פוגעת קשות בדוקטרינה המשפטית‪ ,‬ומפני שהיא‬
‫פוגעת באמון הציבור בבית המשפט‪ .‬אבל ההרכב בראשות‬
‫הנשיאה בחר באפשרות הגרועה ביותר‪ .‬בנסיבות הללו אפשר‬
‫להתחיל להבין מניין נובעת ההתרשלות של הפרקליטות‬
‫ביחסה לטענות של עותרים כדוגמת ארגון רגבים‪ .‬מדוע‬
‫להתאמץ להשיב לטענות‪ ,‬אם בית המשפט ממילא לא יתייחס‬
‫אליהן באופן‪ ‬רציני?‬
‫אגב‪ ,‬לאחר שסיים ספיר את טיעוניו יצא מנכ”ל משרד‬
‫המשפטים‪ ,‬ד”ר גיא רוטקופף‪ ,‬מאולם הדיונים וצעק בטלפון‬
‫הנייד‪“ :‬תביאו לכאן מייד את ויינשטיין‪ .‬הולכת להיות פה‬
‫קטסטרופה”‪ .‬הדבר היחיד שהמנכ”ל לא לקח בחשבון הוא‬
‫שאין צורך בוויינשטיין כשבייניש באולם‪.‬‬
‫יילחם על מועמדותו של סולברג? ארדן‬
‫הציניקנים יאמרו שבג"ץ מכופף את הכללים או פשוט‬
‫מתעלם מהם כשאינם מתאימים לו‪ ,‬או שדורית בייניש פשוט‬
‫התקשתה להחזיק ראש ולהתמודד אינטלקטואלית ומשפטית‬
‫עם הטיעונים שנשמעו במהלכו של יום דיונים ארוך ומתיש‪.‬‬
‫אבל האמת היא שלטיעונים הרציונליים נגד העסקה לא היה‬
‫שום סיכוי‪ ,‬כי הזירה התקשורתית והמנטלית של עסקת שליט‬
‫התנהלה באזור נפשי אחר לחלוטין‪.‬‬
‫בפרספקטיבה היסטורית‪ ,‬הפרשה הזו צריכה להילמד‬
‫בבתי ספר לתקשורת המונים‪ .‬נכון‪ ,‬השתלטות הדימויים‬
‫על השיח הציבורי הישראלי לא התחילה עם חטיפת שליט‬
‫ב–‪ .2006‬גם לא מערכת היחסים הסימביוזית שבין התקשורת‬
‫לפוליטיקאים ולמערכת המשפט‪ .‬כשבערב החלטת‬
‫הממשלה שואל מגיש החדשות של ערוץ ‪ 2‬את כתב הכנסת‬
‫שלו "מי מהשרים עלול לסכן את העסקה?"‪ ,‬וכשמכל שרי‬
‫הממשלה קולו של ההיגיון לא הצליח לקושש יותר משלושה‬
‫מתנגדים ‪ -‬אפשר להעריך בזהירות שאנחנו בבעיה‪ .‬הסחף‬
‫המוחלט שהצליחו ליצור הספינולוגים והיחצ"נים בפרשה‬
‫הזו היה בהיקף ובעצמה חסרי תקדים‪" .‬הילד"‪" ,‬הבן של כולנו" ו"נעם‬
‫ואביבה" הביסו את כל המתמודדים האחרים בריאליטי הגדול ביותר‬
‫בתולדות המדינה‪.‬‬
‫המשימות בדרך למיליון כללו הפעם בליעה של הרבה מאד צפרדעים‪,‬‬
‫וכמו ב'מאסטר שף' וב'מרוץ למיליון'‪ ,‬גם כאן המנצח "עבר תהליך פנימי"‪,‬‬
‫"קיבל החלטה קשה"‪ ,‬הביס את המתמודדים האחרים והצטלם לבסוף עם‬
‫הפרס בפתח המסוק‪.‬‬
‫אם עלי להצביע על הרגע שהכריע את המערכה‪ ,‬הבחירה שלי‬
‫היא שידור הסדרה "חטופים" בערוץ ‪ .2‬בעיניי‪ ,‬ההשפעה הייתה דומה‬
‫להשפעה הדרמטית של סרטים כמו "נודל" ו"שליחותו של הממונה‬
‫על משאבי אנוש" שעשו עבודה דומה ביחס של החברה הישראלית‬
‫לעובדים זרים‪ .‬וזהו כשלונו הגדול של הימין‪ ,‬כי מחנה הרוב הזה‬
‫יודע להסביר נהדר את העמדות שלו ואת הרציונל האסטרטגי של‬
‫ההנחות הפוליטיות שלו‪ ,‬אבל נכשל כישלון חרוץ בעיצוב הלא מודע‬
‫הקולקטיבי של החברה הישראלית‪ .‬סדרה כמו 'חטופים'‪ ,‬שגרמה‬
‫להמוני ישראלים לשבת מול המרקע ולבכות ולהחליט שאין שום‬
‫מחיר שהוא יקר מדי עבור "הילד שלנו"‪ ,‬חזקה יותר מאלף מילים‪,‬‬
‫ואולי גם מאלף הרוגים אנונימיים שעלולים‪ ,‬לאסוננו‪ ,‬ליפול בסיבוב‬
‫המדמם הבא מול הפלשתינים‪.‬‬
‫עיתון 'הארץ' פתח השבוע בקמפיין אגרסיבי נגד בחירתו של נעם‬
‫סולברג לכהונת שופט בבית המשפט העליון‪ .‬הכותרת במאמרו של גדעון‬
‫לוי היתה לא פחות מאשר "עבריינים בעליון"‪ ,‬ונימוקו עמו‪" :‬מעולם לא‬
‫היו מתנחלים בבית המשפט העליון‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬הם מתגוררים על אדמה‬
‫שנגזלה‪ ,‬לפעמים בהונאה ולפעמים באלימות‪ ...‬החדרת מתנחלים לעליון‬
‫היא עכשיו המאחז הלא חוקי הבא שלהם‪ .‬הם ישיגו את מבוקשם‪ ,‬דבר‬
‫לא יעצור בעדם‪ .‬במדינת חוק זה לא היה יכול לקרות"‪.‬‬
‫חשוב רק להזכיר שבייניש מתנגדת בחריפות למינויו של סולברג‪,‬‬
‫מסיבה אחרת לגמרי‪ :‬בימים שבייניש כיהנה כפרקליטת המדינה התקיים‬
‫דיון חשאי ובו אישרה בייניש את פעילותו הפרובוקטיבית והבלתי חוקית‬
‫של סוכן השב"כ אבישי רביב ('שמפניה')‪ .‬סולברג היה העוזר המשפטי‬
‫שרשם את פרוטוקול הישיבה‪ .‬לימים‪ ,‬כשדלף הפרוטוקול לתקשורת‬
‫ופגע בשמה הטוב של הפרקליטה הבכירה‪ ,‬היא הגיבה בעלבון ואמרה‪:‬‬
‫"סולברג לא יודע לכתוב פרוטוקולים"‪ .‬ומאז לא שכחה ולא סלחה‪.‬‬
‫ובחזרה לעיתון 'הארץ'‪ .‬הכתב המשפטי תומר זרחין הוסיף שמן‬
‫למדורה כשכתב כי "סולברג אחראי לשורה של פסקי דין שעוררו מחלוקת‬
‫ציבורית"‪ .‬אבל סולברג הוא שופט מבריק ומוכשר שרבב לא נפל בבגדו‬
‫במשך שנים ארוכות של עשייה ציבורית אינטנסיבית‪ .‬הכתב התאמץ בכל‬
‫זאת לקושש עובדות לאישוש טענותיו אך התוצאות היו דלות במיוחד‪:‬‬
‫משפטה של אילנה דיין‪ ,‬זיכוי טכני של בן גביר ואישור להחלטה מנהלית‬
‫של שר הפנים‪ .‬כנראה שהאובססיה לעריכת דה–לגיטימציה לכל מי שלא‬
‫מתיישר עם עמדותיו של 'העיתון לאנשים חושבים' גורמת למערכת‬
‫'הארץ' להגמיש לעתים את קנה המידה המקצועי של הסיקור העיתונאי‪.‬‬
‫אין זה הניסיון הראשון של העיתון להשפיע על המערכת הפוליטית‬
‫דרך השימוש בסיכול ממוקד אישי‪ .‬בעבר הקרוב היה לנו הקמפיין נגד‬
‫הרב רונצקי והרבנות הצבאית‪ ,‬נגד דויד'לה בארי ועמותת אלע"ד ועוד‪.‬‬
‫הבעיה היא שבכל מה שקשור למינוי שופטים‪' ,‬הארץ' נחל גם הצלחות‪.‬‬
‫מינויו של השופט דרורי טורפד בין היתר בשל התגייסות העיתון‬
‫להשחרת שמו‪ .‬כזכור‪ ,‬החוליה החלשה אז בוועדה למינוי שופטים הייתה‬
‫עמדתו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן‪" .‬התחוור לי כי גישתו אינה‬
‫תואמת כלל ועיקר את הגישה הנחוצה והחסרה‪ ,‬לשיטתי‪ ,‬בבית המשפט‬
‫העליון"‪ ,‬כתב ארדן לשר המשפטים במכתב שבו הסביר מדוע החליט‬
‫להסיר את תמיכתו בדרורי‪.‬‬
‫השאלה היא האם השר ארדן‪ ,‬שהוא איש ליכוד ערכי ורב–פעלים‪,‬‬
‫יאזור אומץ הפעם לעמוד בפרץ ולהילחם על מועמדותו של סולברג‪,‬‬
‫שעשוי לאזן במעט את ההרכב הכמעט מונוליטי של מגדל השן בירושלים‪.‬‬
‫האם יגלה הפעם השר להגנת הסביבה מנהיגות אמיתית? ‪0‬‬
‫סחף יחצ"ני‬
‫כששמו של השופט דרורי עלה כמועמד לעליון‪,‬‬
‫פתח עיתון 'הארץ' במסע השמצות נגדו והשר‬
‫גלעד ארדן חזר בו מתמיכתו‪ .‬עתה‪ ,‬העיתון נוקט‬
‫באותה דרך כששמו של השופט המוערך נעם‬
‫סולברג עולה‪ .‬האם הפעם יאזור השר אומץ‬
‫ויתמוך במי שיכול לאזן במעט את הרכב בית‬
‫המשפט העליון?‬
‫צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬
‫הכול שפיט‬
‫בית משפט לעסקאות שבויים‬
‫‪ /‬ישראל אומן‬
‫פרופ' ישראל אומן מתנגד לקביעתם בחוק של תבחינים לעסקאות שבויים אבל מעריך שוועדה קבועה‬
‫שתצטרך לאשר אותן דווקא תתרום למדינת ישראל‪ .‬כל זאת לפי תורת המשחקים כמובן‬
‫העסקה להשבתו של החייל החטוף גלעד שליט עוררה דיון ציבורי‬
‫נוקב באשר למחיר הראוי בעבור שחרורו של שבוי בידי ארגון טרור‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬משנשלמה העסקה‪ ,‬מתגברות הקריאות להסדרת הנושא באופן‬
‫רשמי‪ ,‬לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל‪ .‬בימים אלה שוקדת‬
‫ועדה שמינה שר הביטחון על קביעת נהלים ותבחינים לשחרור אסירים‬
‫במקרה של חטיפה עתידית‪ .‬בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט‬
‫העליון לשעבר‪ ,‬השופט מאיר שמגר‪ ,‬ולצדו פרופ' אסא כשר ומנכ"ל‬
‫משרד הבטחון לשעבר‪ ,‬אלוף במיל' עמוס ירון‪.‬‬
‫לצד דיוני הוועדה‪ ,‬שאמורה לפרסם בקרוב את המלצותיה‪ ,‬יש כמה‬
‫חברי כנסת הבוחנים אפשרות להגיש הצעת חוק שתעגן את התנאים‬
‫לשחרור שבויים במסגרת משא ומתן‪ .‬האם חוק כזה יועיל לישראל בבואה‬
‫לשאת ולתת עם חוטפים או שמא יהיה לה לרועץ? האם ועדה כוועדת‬
‫שמגר אכן עשויה לקבוע כללים אשר ישפרו את עמדתה של ישראל?‬
‫פרופסור ישראל אומן‪ ,‬זוכה פרס נובל בכלכלה ומומחה עולמי בתורת‬
‫המשחקים‪ ,‬סבור כי חוק כזה עשוי להועיל‪" :‬באופן כללי‪ ,‬אם החוק אכן‬
‫כתוב בצורה נבונה הוא יכול לחזק את ממשלת ישראל ומעבר לכך‪,‬‬
‫להוריד את דרישות החוטפים"‪ ,‬הוא טוען‪" .‬זוהי 'התחייבות עצמית'‪,‬‬
‫צמצום האפשרויות שלך ומניעת אפשרויות מעצמך באמצעות כבילת‬
‫ידי הממשלה בחוק‪ .‬זהו פרדוקס‪ ,‬אך מדובר במהלך שלמעשה מחזק את‬
‫הצד הנוקט בו‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬החוטפים שעמם מנהלים משא ומתן ייאלצו‬
‫להבין שהממשלה פשוט מנועה מצעדים שאין היא מוסמכת לפי חוק‬
‫לעשותם‪ ,‬ולהציע עסקה אפשרית מבחינת ישראל"‪.‬‬
‫אומן מדגיש דווקא את חשיבותה של קביעת פרוצדורה לאישור‬
‫עסקה להשבת חטופים ‪ -‬ולאו דווקא קביעת תנאים מהותיים וערכיים ‪-‬‬
‫ורואה את עיקר עבודת של ועדת שמגר בקביעת כללים לניהול העסקה‬
‫ולאישורה‪ .‬הוא מציע הקמת ועדה שתאשר כל עסקה‪ ,‬מעין "בית משפט"‬
‫לעסקאות להחזרת שבויים‪ .‬לוועדה כזו יש לקבוע כמה כללים שבהם‬
‫הוא רואה חשיבות גדולה‪" :‬ההצבעה בוועדה כזו חייבת להיות סודית‪.‬‬
‫אף חבר בה‪ ,‬או אדם מחוץ לוועדה‪ ,‬לא י ֵדע כיצד הצביעו חבריה‪ .‬דבר‬
‫זה נועד למנוע לחצים על מקבלי ההחלטה בוועדה כפי שהופעלו בעניין‬
‫שליט‪ .‬הציבור יוכל להיות בטוח שחברי הוועדה לא יהיו נתונים תחת לחץ‬
‫הציבור ויחליטו כפי שהם רואים לנכון‪ .‬להצבעה הסודית יש משקל רב‪,‬‬
‫כיוון שאם הצד שכנגד ‪ -‬החוטפים ‪ -‬יודע שההצבעה סודית‪ ,‬הם ימתנו‬
‫את דרישותיהם‪ .‬בהצעתם הם יצטרכו לשכנע כל אחד מחברי הוועדה‬
‫כי המחיר אכן ראוי כדי שזו תאשר את העניין‪ .‬וזה יגרור‪ ,‬כמובן‪ ,‬הצעה‬
‫סבירה ואפשרית"‪.‬‬
‫פרופ' אומן מוסיף ומדגיש‪" :‬הרכבה של ועדה כזו חייב להיות קבוע‬
‫מראש‪ .‬מדובר על הקשחה נוספת של התנאים‪ ,‬שתביא עמה ממילא‬
‫מגבלות עצמיות יכולות לחזק‪ .‬פרופ' אומן‬
‫צילום‪ :‬מרים צחי‬
‫הפחתת דרישות של הצד השני‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שגם משפחת החטוף היא‬
‫שחקן מבחינת תורת המשחקים‪ ,‬ומובן שהאינטרס שלה שונה מזה של‬
‫המדינה ומזה של החוטפים"‪.‬‬
‫גם באשר להרכבה של ועדת שמגר‪ ,‬יש לאומן המלצה חמה‪" :‬מה‬
‫שחסר בוועדה הזו הוא איש תורת המשחקים‪ ,‬שאינו מזוהה פוליטית‪.‬‬
‫אני לא מציע את עצמי‪ ,‬כמובן"‪ ,‬הוא צוחק‪ ,‬ומדגיש כי לטעמו‪ ,‬בעלי‬
‫התפקידים המאיישים את הוועדה אינם בקיאים דיים בנושא יצירת‬
‫התמריצים לצד שכנגד‪ ,‬המהווים חלק משמעותי בתורת המשחקים‪.‬‬
‫אף על פי שלדבריו עסקת שליט יצרה "נזק בלתי הפיך"‪ ,‬כהגדרתו‪,‬‬
‫בכל משא ומתן עתידי‪ ,‬אומן אינו תומך בקביעת תבחינים לשחרור‬
‫שבויים‪" .‬אני רואה קשיים בחוק שמנסה לעגן את המחיר שישולם‬
‫בעתיד במקרים כאלה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬ראשית‪ ,‬מפני שחוק ניתן לביטול‬
‫ושנית‪ ,‬משום שתנאים שיוכתבו מראש עשויים להיתקל בקשיים בעת‬
‫הביצוע‪ .‬אך הכתבת ניהול‪ ,‬כפי שאני מציע‪ ,‬אינה דומה להכתבת‬
‫תנאים מראש‪ .‬ניהול שקבוע מראש הוא בר ביצוע ויכול להפחית את‬
‫דרישותיו של הצד השני במשא ומתן‪ .‬גם מנהלי משא ומתן מטעמה‬
‫של ישראל יהיו כפופים להליך וממילא יידעו כי עליהם להביא לאישור‬
‫הוועדה עסקה שתאושר בהצבעה חשאית‪ .‬גם זה ישפיע מאוד על כל‬
‫הצדדים"‪0 .‬‬
‫‪| 16‬‬
‫גיליון ‪ ,742‬ל’ בתשרי תשע“ב‪www.jtimes.co.il 28.10.2011 ,‬‬
‫“ ’‬
‫להשאיר את המ‬
‫דין תורה‬
‫עסקת שליט‪ :‬מבט הלכתי‬
‫‪ /‬עדו רכניץ‬
‫את עסקת שליט יש לבחון לפי דיני המלחמה‪ ,‬שם לא הוטלו ההגבלות המוכרות על פדיון שבויים‪ .‬אלא שבמלחמה‪,‬‬
‫השיקול הראשון במעלה הוא אינטרס הציבור ולא טובתו האישית של השבוי‬
‫מצוות פדיון שבויים היא מהמצוות החשובות שבתורה (רמב"ם‪,‬‬
‫מתנות עניים ח‪ ,‬י)‪ .‬ודווקא משום כך ראו חכמים צורך לתקן תקנות‬
‫שיגבילו את המאמצים למען השבויים‪ ,‬כפי שמובא במשנה (גיטין מה‪,‬‬
‫א)‪" :‬אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן‪ ,‬מפני תיקון העולם; ואין‬
‫מבריחין את השבויין‪ ,‬מפני תיקון העולם; רשב"ג אומר‪ :‬מפני תקנת‬
‫השבויין"‪ .‬כלומר‪ ,‬יש שתי תקנות לגבי פדיון שבויים‪ :‬האחת‪ ,‬שלא‬
‫לפדותם במחיר שגבוה מ"כדי דמיהן"‪ ,‬והשנייה‪ ,‬שלא לחלץ אותם‬
‫בכוח ("מבריחין")‪.‬‬
‫היתר המלחמה‬
‫שתי התקנות האמורות אינן מתיישבות עם מדיניותה של מדינת‬
‫ישראל לפדות שבויים בתמורה מופרזת (אף שאינה כספית) או לבצע‬
‫פעולות צבאיות לחילוצם‪ .‬הסוגיה נדונה בפסקי ההלכה בעיקר סביב‬
‫פרשת מבצע אנטבה‪ ,‬כאשר למסקנה הם מבחינים בין עת מלחמה לבין‬
‫עת שלום‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לאחר שדן באריכות בסוגיית פדיון שבויים‪,‬‬
‫התייחס הרב עובדיה יוסף למבצע הצבאי וקבע שמדובר במלחמה‬
‫לכל דבר ("מבצע אנטבה בהלכה"‪ ,‬תורה שבעל פה‪ ,‬תשנ"ז–תשנ"ח עמ'‬
‫רמא)‪ ,‬וכן כתב גם הרב שאול ישראלי (חוות בנימין‪ ,‬סימן יז‪ ,‬עמ' קל)‪.‬‬
‫ברוח זו כתב הרב יהודה הנקין (שו"ת בני בנים חלק א‪ ,‬סימן מג‪ ,‬עמ'‬
‫קסג)‪" :‬לפי הטעמים האלה שיש לפעולה הצבאית דין מלחמת הרשות‬
‫או מלחמת מצוה‪ .‬ולכן אין משגיחים בסכנה לבני הערובה‪ ,‬שכן בכל‬
‫מלחמה אין משגיחים בפרט‪ ,‬ומותר לערוך פעולה צבאית להרוג את‬
‫החוטפים‪ .‬וגם אילו היה אי אפשר לערוך פעולה צבאית‪ ,‬אין חיוב‬
‫להיענות לדרישות החוטפים כדי להציל בני הערובה ומותר לעזבם‬
‫לנפשם רחמנא לצלן אם הצורך כן בניהול המלחמה‪ .‬וכמו בכל מלחמה‬
‫שאם יתפשו האויבים שבויים ויאיימו להורגם אם לא יוותרו להם‪ ,‬שאין‬
‫שומעים להם‪ .‬והאחריות מוטלת על המנהיגים ומפקדי הצבא להחליט‬
‫לפי טובת הענין‪"...‬‬
‫הרב הנקין מרחיב את היריעה וכותב שההכרעה בשאלת השבויים‬
‫נתונה למנהיגים ומפקדי הצבא‪ ,‬כיון שההחלטה לשחרר בכוח או‬
‫בעסקה היא בעצם החלטה צבאית במצב מלחמה‪ .‬אלה יכולים להחליט‬
‫על מבצע צבאי או על דחיית דרישות החוטפים גם במחיר השארת‬
‫השבויים בשבי‪.‬‬
‫יוצא מכאן כי התקנות בעניין פדיון שבויים‪ ,‬שמגבילות את גובה‬
‫התמורה ואוסרות על חילוץ בכוח‪ ,‬נאמרו בימי שלום; ואילו במצב‬
‫מלחמה יש היתר‪ ,‬ואפילו מצווה‪ ,‬לחלץ בכוח אם הדבר אפשרי‪ ,‬או‬
‫לפדות בהסכם‪ .‬ההכרעה בשאלה זו‪ ,‬כמו בכל שאלה ביטחונית‪ ,‬נתונה‬
‫למפקדי הצבא‪ ,‬ובראשם לממשלת ישראל‪ ,‬שהיא המפקד העליון של‬
‫הליך מזורז‬
‫צה"ל על פי חוק יסוד‪ :‬הצבא‪.‬‬
‫המלצות תורניות‬
‫עם העובדה שההכרעה בנושאי המלחמה נתונה למפקדים‬
‫ולממשלה‪ ,‬דומה שעדיין אפשר להפיק מהמקורות קווים מנחים‬
‫לשיקולים שיש לקחת במקרים אלה‪ ,‬כפי שוועדת שמגר מציעה‬
‫תבחינים לבחינת הנושא‪ .‬הנחיות אלה מבוססות על ההלכות שנאמרו‬
‫לגבי פדיון שבויים במצב שלום ובהתאמות הנדרשות לעת מלחמה‪.‬‬
‫היסוד הראשון והחשוב ביותר הוא שעסקה לפדיון שבויים תמורת‬
‫שחרור מחבלים צריכה להיבחן על פי טובת כלל הציבור‪ ,‬בטווח הקצר‬
‫ובטווח הארוך‪ .‬קביעה זו היא תוצאה ישירה של הטענה שמדובר במצב‬
‫מלחמה‪ ,‬מצב המחייב פרספקטיבה ציבורית ולא אינדיווידואלית‪.‬‬
‫במלחמה אנו מסיטים את תשומת הלב מן הפרט אל הציבור‪ .‬זו‬
‫הסיבה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לסמכות לפקוד על אדם לסכן את עצמו למען אדם‬
‫אחר‪ ,‬אף שבעת שלום הדבר בלתי אפשרי‪ ,‬וכפי שכתב הרב שלמה‬
‫גורן (תורת המדינה‪ ,‬עמ' ‪" :)398‬כאשר מדובר במלחמה אין הגורם של‬
‫פיקוח נפש של יחידים יכול לעכב את הליכיה של המלחמה‪ .‬משום שכל‬
‫המלחמה היא של העם כולו‪"...‬‬
‫אם כך‪ ,‬גם כאשר מדובר בפדיון שבויים בעסקה‪ ,‬נקודת המבט‬
‫צריכה להיות ציבורית ולא אישית‪ .‬זהו התבחין הראשון והחשוב ביותר‬
‫ולא טובתו של השבוי היחיד‪.‬‬
‫אך כיצד נבחן האינטרס הציבורי? באופן בסיסי הערכת הביטחון‬
‫הלאומי היא שאלה מקצועית‪ ,‬ונתונה למומחי ביטחון‪ ,‬ובהם אנשי צבא‬
‫ומערכת הביטחון‪ ,‬ולכן כל החלטת ממשלה בסוגיה ‪ -‬ראוי שתתבסס‬
‫על חוות דעתם של מומחים אלה‪ .‬אלא שבפוסקים מובאים בעניין זה‬
‫שני שיקולים מנוגדים‪ :‬האחד ‪ -‬הסיכון שעלול להיגרם מהמחבלים‬
‫שישוחררו‪ ,‬או משחיקת ההרתעה עקב שחרור מחבלים שלא ריצו‬
‫את עונשם; והשני ‪ -‬המורל והלכידות של הצבא שיושפעו מהידיעה‬
‫שהצבא יעשה מאמץ אדיר לשחרור חיילים שבויים ואף להבאת חללים‬
‫לקבורה (ראו‪ :‬הרב יעקב אריאל‪ ,‬שו"ת באהלה של תורה‪ ,‬חלק ה'‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)91–90‬‬
‫בנוגע לשיקול השני‪ ,‬יש להעיר כי כלל לא בטוח שהימנעות משחרור‬
‫חייל שבוי מביאה לשחיקה במורל של החיילים‪ ,‬וזאת משלוש סיבות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬נתוני המוטיבציה של צה"ל לא מראים על ירידה במוטיבציה‬
‫בשנים בהן גלעד שליט היה בשבי‪ .‬שנית‪ ,‬במקרה ששחרור חייל שבוי‬
‫במחיר מופרז יביא לחטיפות נוספות‪ ,‬שיסכנו שוב את הלכידות‪ ,‬אזי‬
‫דווקא שחרור "בכל מחיר" עלול לגרום דווקא לפגיעה בלכידות‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬לאחר מבצע "עופרת יצוקה" התפרסם שבאירוע מסוים‬
‫חייל נכנס למבנה ונפגע‬
‫עקב התפוצצות מטען נפץ‪.‬‬
‫מצבו הרפואי של החייל לא‬
‫היה ידוע‪ ,‬אולם כיוון שהיה‬
‫חשש שהוא ייחטף‪ ,‬הורה‬
‫מפקד הכוח על ירי טנקים‬
‫לעבר הבית כדי להביא‬
‫לקריסתו‪ .‬בסופו של דבר‬
‫נמצאה גופת החייל תחת‬
‫ההריסות‪ .‬האירוע המתואר‬
‫ממחיש את הסכנה החמורה‬
‫שבקריאה לשחרור שבוי‬
‫"בכל מחיר"‪ ,‬בכך שהיא‬
‫מביאה למדיניות של‬
‫מניעת חטיפה "בכל מחיר"‪,‬‬
‫כולל במחיר חייו של השבוי‬
‫(ראו עוד‪ :‬הרב אלעזר‬
‫גולדשטיין‪ ,‬נוהל חניבעל‪,‬‬
‫תחומין לא)‪.‬‬
‫לצד עקרון טובת‬
‫הכלל קיים גם העיקרון כי‬
‫יש לעשות מאמץ מיוחד‬
‫לשחרור שבוי שנפל בעת‬
‫צילום‪ :‬דובר צה"ל‬
‫מילוי תפקידו בשורות פרספקטיבה ציבורית ולא אינדיווידואלית‪ .‬שליט ומפקדי צה"ל‬
‫כוחות הביטחון‪ .‬את‬
‫העיקרון הזה בהלכה קבע הרב שאול ישראלי‪ ,‬שהתבסס על ההלכה על פי המקורות ראוי לשקול את השיקולים הבאים בעת החלטה על‬
‫שהובאה לעיל‪ ,‬המתירה לאדם לפדות את עצמו בכל מחיר‪ .‬בעקבות עסקה‪ :‬טובת הכלל והביטחון הלאומי בטווח הקצר ובטווח הארוך ולא‬
‫זאת כתב הרב ישראלי (חוות בנימין‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן טז‪ ,‬עמ' קכג–קכד)‪" :‬ועל רק את טובת הפרט‪ ,‬תוך מתן עדיפות מיוחדת לשחרור אדם שנפל בעת‬
‫פי זה נראה‪ ,‬שמנקודת מבט זו‪ ,‬יש לראות את חובת המדינה בפדיון שבויי שירותו בכוחות הביטחון‪.‬‬
‫מלחמה‪ .‬שכיוון שאלה יצאו למלחמה בשליחות המדינה ומטעמה‪ ,‬להגנת‬
‫בשולי הדברים יש להעיר שעסקת שליט תיבחן לאור ההשפעה‬
‫העם היושב בציון‪ ,‬הרי קיימת ועומדת התחייבות בלתי כתובה‪ ,‬אבל ארוכת הטווח על הביטחון הלאומי‪ .‬ההשפעה הזו אינה מכת שמיים‪,‬‬
‫מובנת מאליה‪ ,‬שכל טצדקי שיש בידי המדינה לעשות (בגבולות סבירים והיא תושפע באופן ישיר מפעולות שינקטו כלפי הרוצחים ששוחררו‬
‫שאינם פוגעים בבטחונה הכללי) כדי לפדותם במקרה שיפלו בשבי‪"...‬‬
‫בעסקה‪ .‬אם מדינת ישראל תשכיל להבהיר לארגוני הטרור שחטיפות‬
‫אמנם גורמות לקיצור תקופת המאסר‪ ,‬אך לא גורמות לאריכות ימים ‪-‬‬
‫יתכן שעסקת שליט תיחרט כנקודת מפנה‪0 .‬‬
‫מדיניות המשך‬
‫לסיכום‪ ,‬שחרור שבויים מידי ארגוני הטרור ‪ -‬בפעולה צבאית או‬
‫בעסקה ‪ -‬נבחן כחלק מדיני המלחמה‪ .‬הסמכות ושיקול הדעת בדבר‬
‫המאמר נכתב בשיתוף הרב אלעזר גולדשטיין‪ ,‬מיזם אתיקה‬
‫שחרור שבויים בזמן מלחמה נתון למפקד הצבא ‪ -‬ממשלת ישראל‪.‬‬
‫צבאית‪ ,‬מכון משפטי ארץ‪ ,‬עפרה‬
‫‪ /‬צבי פיין‬
‫ביום ראשון‪" :‬חוק דיראני" חושף קבר הורדוס נסחט במשך‬
‫שנים בידי ערבי שאיים לפגוע‬
‫בוועדת‬
‫להצבעה‬
‫עולה‬
‫בחפירות בהרודיון‬
‫השרים לענייני חקיקה‬
‫מטרת החוק להפוך את החלטת בג"ץ שאישרה לטרוריסט דיראני לנהל תביעת‬
‫נזיקין נגד ישראל‬
‫ביום ראשון הקרוב‪ ,‬צפויים חברי ועדת השרים לענייני‬
‫חקיקה להצביע על אישור חוק הנזיקים האזרחיים המכונה‬
‫"חוק דיראני"‪ .‬החוק‪ ,‬שנכתב ביזמת ח"כ זבולון אורלב‪,‬‬
‫הונח על שולחן הכנסת בחודש אוגוסט האחרון בעקבות‬
‫החלטת בג"ץ שקבעה כי המחבל מוסטפה דיראני זכאי‬
‫להמשיך ולנהל תביעת פיצויים בסך ‪ 6‬מיליון שקלים נגד‬
‫המדינה בשל עינויים שלטענתו עבר בכלא הישראלי‪ ,‬אף‬
‫על פי ששוחרר ללבנון והצטרף מחדש לארגון החיזבאללה‪.‬‬
‫החוק מבקש להפוך את החלטת בג"ץ ולקבוע כי לאויבי‬
‫המדינה לא תהיה זכות עמידה בפני ערכאות שיפוט‬
‫ישראליות‪ ,‬עיקרון שקיים‪ ,‬לדברי יוזמי החוק‪ ,‬במדינות‬
‫רבות בעולם‪ .‬בהצעת החוק נכתב כי "כל עוד שורר מצב‬
‫מלחמה בין ישראל ללבנון‪ ,‬אין להסכים כי נתין אויב שעסק‬
‫ועודנו עוסק בפעילות טרוריסטית יוכל למצות את זכויותיו‬
‫המשפטיות בישראל‪ .‬הצעת החוק אינה פוגעת בפועל‬
‫בזכויותיו הקנייניות של האויב‪ ,‬אך יותר מכך‪ ,‬מבקשת היא‬
‫לקבוע גם ברמה העקרונית כי לנתין אויב לא מתקיימת‬
‫הזכות העקרונית לעמוד בפני בית המשפט הישראלי"‪.‬‬
‫השופטת אילה פרוקצ'יה‪ ,‬שכתבה את פסק הדין‬
‫המעורר מחלוקת‪ ,‬הסבירה לאחרונה בראיון שהעניקה‬
‫לביטאון עורכי הדין של ועד מחוז ירושלים‪ ,‬כי "על פי‬
‫שיטת המשפט שלנו‪ ,‬גם לגרועים שבטרוריסטים נתונות‬
‫זכויות יסוד בהיותם במשמורת הישראלית‪ ,‬וזכויות אלה‬
‫אוסרות פגיעה בגופם‪ ,‬ומחייבות הגנה על כבודם כיצורי‬
‫אנוש"‪ .‬פרוקצ'יה הוסיפה כי "כוחה הגדול של השיטה‬
‫החוקתית שלנו טמון בכך שהיא מחילה את ערכיה‬
‫ההומניים לא רק על ידידיה אלא גם על אויביה כאשר‬
‫הם נמצאים בשליטתה ובמשמורתה"‪.‬‬
‫בתוך כך‪ ,‬הגיש השבוע השופט בדימוס הרן פיינשטין‬
‫לבית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬שם מתנהלת תביעתו‬
‫של דיראני‪ ,‬בקשה להצטרף כמשיב לתביעה לצד מדינת‬
‫ישראל‪ .‬פיינשטין מבקש מבית המשפט "להפחית שקל‬
‫אחד מסכום הפיצוי שייפסק לתובע‪ ,‬אם ייפסק"‪ ,‬סכום‬
‫סמלי‪ ,‬אשר משקף לדבריו את חלקו בתשלום הפיצויים‬
‫בתור אזרח המשלם מיסים‪ .‬פיינשטין ציין בהחלטתו‬
‫כי בית המשפט שגה בהחלטתו וכי "אסור היה לאפשר‬
‫לתובע להגיש את תביעתו והיה מקום למנוע ממנו‬
‫כל ‪ ‬סיכוי להתעשר ‪ -‬ולו באגורה אחת ‪ -‬מכספי‬
‫המדינה"‪ ,‬במיוחד עקב מעורבותו הישירה של דיראני‬
‫בהיעלמותו של הנווט רון ארד‪0 .‬‬
‫פרשיית הסחיטה המדהימה של פרופ' אהוד נצר ז"ל נחשפה במהלך תביעה שהגיש נגדו הסוחט במטרה לקבל‬
‫פיצויי פיטורים‬
‫צבי פיין‬
‫פרוטקשן בהרודיון‪ .‬פרופ' אהוד נצר ז"ל‪ ,‬מבכירי‬
‫הארכאולוגים בישראל ומי שחתום על חשיפת קברו‬
‫של המלך הורדוס‪ ,‬היה נתון במשך ‪ 11‬שנה תחת סחיטה‬
‫ואיומים מצד תושב הרשות הפלסטינית‪ ,‬שדרש ממנו‬
‫דמי חסות כדי שלא יחבל בעבודות החפירה באתר‬
‫ההרודיון‪ ,‬כך עולה מפסק דין שניתן לאחרונה בבית‬
‫הדין האזורי לעבודה בירושלים‪ .‬פסק הדין חושף‬
‫גם את אזלת ידה של מערכת הביטחון שלא עשתה‬
‫דבר כדי למנוע את הסחיטה בשטח הנתון בשליטת‬
‫מדינת ישראל והמוכרז כאתר של רשות הטבע והגנים‬
‫הלאומיים‪.‬‬
‫לפני שנה בדיוק נהרג נצר באופן טרגי לאחר‬
‫שמעד ונפל במהלך חפירות באתר ההרודיון‪ .‬במשך‬
‫‪ 35‬שנות עבודתו במקום חשף נצר שורה מכובדת‬
‫של ממצאים ארכאולוגיים שהקנו לו מעמד בינלאומי‬
‫בקרב קהילת הארכאולוגים‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הצליח‬
‫נצר לזהות את קבר המלך הורדוס‪ ,‬תגלית הנחשבת‬
‫לשיא הקריירה שלו ולאחד מההישגים הבולטים של‬
‫הארכאולוגיה הישראלית‪.‬‬
‫ימים ספורים לפני מותו הוגשה נגד נצר תביעה‬
‫מידי אדם בשם אבראהים עלי מחאמיד‪ ,‬שטען כי בין‬
‫השנים ‪ 2008-1997‬עבד בתור שומר באתר החפירות‬
‫בהרודיון ולא קיבל מנצר את מלוא משכורתו ואת‬
‫פיצויי הפיטורים שהגיעו לו בתום עבודתו‪ .‬במהלך‬
‫בירור התביעה‪ ,‬שנמשך גם לאחר מותו של נצר‪,‬‬
‫התגלתה תמונה שונה לחלוטין‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1997‬הגיע מחאמיד המתגורר באחד‬
‫מהכפרים באזור ההרודיון‪ ,‬לאתר החפירות שנצר‬
‫עבד בו‪ ,‬וטען כי יש לו זכויות במקום‪ .‬בסמוך לכך‬
‫גילה נצר כי מישהו מחבל בחפירות בשעות הלילה‪.‬‬
‫את השומרים ששכר נצר לאבטח את האתר גירש‬
‫מחאמיד באיומים‪ .‬עוד ניצל מחאמיד את מעמדו‬
‫בקרב תושבי הכפר שממנו הגיעו רוב עובדי החפירה‬
‫באתר‪ ,‬כדי למנוע מהעובדים להגיע לאתר ובכך‬
‫להזיק לעבודות‪ .‬נצר עשה אחד ועוד אחד והבין כי‬
‫כדי להמשיך בעבודות החפירה ללא הפרעה ייאלץ‬
‫לשלם למחאמיד דמי חסות‪ .‬בהמשך דרש מחאמיד‬
‫מנצר לערוך עמו זכרון דברים שבו נכתב כי מחאמיד‬
‫מועסק בשמירה באתר מטעמו של נצר‪ .‬במשך שנים‬
‫סחט מחאמיד את נצר‪ ,‬עד שבשנת ‪ 2008‬החליטו נצר‬
‫וצוותו להעביר את עבודות החפירה לאזור אחר ולנתק‬
‫קשר עם מחאמיד‪ .‬אלא שאז פנה מחאמיד לבית הדין‬
‫לעבודה ותבע מנצר תשלום פיצויי פיטורין ותשלומים‬
‫נוספים המגיעים לעובד‪.‬‬
‫השופט אייל אברהמי הבין מיד את הדרמה‬
‫שהתרחשה מאחורי הקלעים של אתר החפירות ודחה‬
‫את תביעתו של מחאמיד‪ .‬אברהמי קיבל את גרסת‬
‫אשתו של נצר במלואה וקבע כי "מהראיות עולה כי‬
‫המנוח שילם לתובע מכספו האישי כדי לקנות 'שקט‬
‫תעשייתי'‪ ,‬ולאפשר את החפירות במקום‪ .‬אכן מדובר‬
‫במציאות קשה‪ .‬יחד עם זאת זו הייתה המציאות‬
‫שאפשרה את החפירות"‪ .‬לגבי חוזה העבודה שכביכול‬
‫נחתם בין נצר למחאמיד‪ ,‬קבע השופט כי מדובר ב"נייר‬
‫ריק מתוכן‪ ,‬שרק נועד להיות כסות לדמי החסות‬
‫ששולמו למעשה"‪.‬‬
‫במהלך הדיונים בתביעה‪ ,‬טען עורך דינו של‬
‫מחאמיד כי אם אכן מדובר במקרה של סחיטה‪ ,‬הרי‬
‫שנצר היה פונה מן הסתם לרשויות הביטחון‪ .‬אברהמי‬
‫דחה גם טענה זו תוך שהוא חושף את אזלת ידה‬
‫של המערכת הביטחון‪" .‬כפי שעולה מהראיות‪ ,‬הרי‬
‫שרשויות הביטחון מיעטו להתערב במערכות היחסים‬
‫שבין המקומיים‪ ,‬וממילא האיומים על העובדים‬
‫שביקש המנוח להעסיק באתר לא טופלו בידי רשויות‬
‫הביטחון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬פנייה לרשויות הביטחון והזמנת‬
‫המעורבים לחקירה עשויה הייתה לסכן את חייהם‬
‫של העובדים המקומיים שאף התנגדו לפנייה לגורמי‬
‫הביטחון"‪ ,‬נכתב בפסק הדין‪0 .‬‬
‫צילום‪ :‬מרים צחי‬
‫שי ניצן הורה לפתוח בחקירה נגד מרצה שקרא‬
‫"לשבור מפרקות" של אנשי ימין‬
‫ד"ר אייל ניר מאוניברסיטת בן–גוריון כתב את הדברים בדף הפייסבוק שלו‪ .‬האוניברסיטה גינתה אך נמנעה מלנקוט באמצעים נגדו‬
‫המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן‪ ‬הורה אתמול‬
‫למשטרה לפתוח בחקירה נגד ד"ר אייל ניר‪ ,‬פעיל שמאל‬
‫ומרצה לכימיה באוניברסיטת בן–גוריון‪ ,‬בחשד שהסית‬
‫לאלימות נגד אנשי ימין‪ .‬בחודש יוני האחרון התייחס‬
‫ניר בדף הפייסבוק שלו לצועדים בתהלוכת הדגלים‬
‫ביום ירושלים‪ ,‬וקרא לעולם "לבוא לעזור לשבור לנבלות‬
‫האלו את המפרקות"‪ .‬ניר גם כינה את הצועדים "כנופיות‬
‫הבנדיטים השורצות בארצנו"‪ .‬בצמוד להתבטאות האלימה‬
‫פרסם ניר סרטון ובו נראים חלק מהצועדים קוראים‬
‫קריאות גנאי לעבר תושבי מזרח ירושלים‪.‬‬
‫אוניברסיטת בן–גוריון הגיבה בחריפות לפרסומים של‬
‫ניר בדף הפייסבוק שלו וציינה כי "מדובר אמנם בחבר סגל‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬אבל לאמירתו מעוררת הסלידה והגועל אין‬
‫כל קשר למוסד ‪ -‬כמו שלדעתו הפוליטית של נהג מונית אין‬
‫קשר לחברת המוניות שבה הוא עובד‪ .‬אוניברסיטת בן–גוריון‬
‫מקיימת הלכה למעשה ועל בסיס יומיומי את החזון הציוני‬
‫של דוד בן–גוריון לפיתוח הנגב למען עתיד המדינה‪ ,‬ואין זה‬
‫אלא עוול ואי צדק לזהות את ההתנהגות הזו עם אלפי חברי‬
‫סגל ועובדים‪ ,‬ובוודאי סטודנטים שכל משאלתם ללמוד‪,‬‬
‫לחקור‪ ,‬לבנות את עתידם ולקדם את מדינת ישראל"‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬סירבה האוניברסיטה לנקוט בהליכים כלשהם נגד ניר‪.‬‬
‫יצוין כי בשנה שעברה הדיחה האוניברסיטה משורותיה את‬
‫ד"ר ירוחם לוויט‪ ,‬מרצה לאתיקה רפואית‪ ,‬לאחר שהתבטא‬
‫נגד נטיות חד–מיניות‪0 .‬‬
‫חוקר את כולם‪ .‬שי ניצן‬
‫| ‪17‬‬
‫גיליון ‪ ,742‬ל’ בתשרי תשע“ב‪www.jtimes.co.il 28.10.2011 ,‬‬
‫איר את המסגרת‬
‫“ ’‬
‫זאב קם‬
‫קריאה שנייה‬
‫‪ /‬יומן פרלמנטרי שבועי‬
‫"אם לא הייתה חנין זועבי היה צריך להמציא אותה"‬
‫הוא נגד חלוקת הארץ ובעד מדינה דו–לאומית שתהיה יהודית ודמוקרטית‪ .‬הוא תמך בעסקת שליט אך חושב שהפכנו למפונקים‪ .‬הוא נגד פינוי התנחלויות אך נזהר‬
‫שלא להמאיס אותן על הציבור הישראלי‪ ,‬וחושב שאם לא היתה חנין זועבי‪ ,‬היינו צריכים להמציא אחת‪ .‬יושב ראש הכנסת‪ ,‬רובי ריבלין‪ ,‬ציוני נלהב‪ ,‬דואג בעיקר לזהותה‬
‫הדמוקרטית של ישראל ולא‪ ,‬זה ממש לא קשור לשאיפתו להתמנות לנשיא המדינה‪ .‬ראיון‬
‫הוא בן ‪ ,72‬בקדנציה השנייה שלו בראש הפרלמנט‬
‫הישראלי‪ ,‬עם סיכויים טובים להתמנות לנשיא הבא‪ .‬אבל יושב‬
‫ראש הכנסת‪ ,‬חבר הכנסת רובי ריבלין‪ ,‬מוטרד‪ .‬הוא חושש‬
‫לעתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון‪ ,‬ובעיקר מודאג מפני‬
‫אפשרות של ניתוק בין אזרחי המדינה שמתגוררים בתוך הקו‬
‫הירוק לבין אחיהם המתיישבים‪ .‬גם עתיד הסכם השלום עם‬
‫מצרים וכן עמידותו של דור ההנהגה הנוכחי מדירים שינה‬
‫מעיניו‪ .‬נפגשנו עם ריבלין לשיחה רגע לפני שחברי הכנסת‬
‫שהיא לא יכולה להשפיע על איזשהו מהלך ממהלכי המדינה‪.‬‬
‫היא לא מנהיגה ולא מחצית מנהיגה‪ .‬מי שעשו אותה מנהיגה‬
‫הם אנחנו‪ .‬בעיני הציבור שלה היא לא הייתה שווה כקליפת‬
‫השום"‪ .‬ריבלין מותח קו חד וברור בין בגידה במדינה לבין‬
‫הבעת דעה‪" .‬למיעוטים אסור לבגוד במדינה"‪ ,‬הוא מדגיש‪.‬‬
‫"יחד עם זה‪ ,‬כל אדם במיעוט יכול לבוא ולומר שהוא מבקש‬
‫להצטרף לחוויה הפוליטית הישראלית מתוך רצון להפוך את‬
‫מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה‪ .‬בתור טועני‬
‫הריבונות של מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬אנחנו מחויבים‬
‫להבליג‪ ,‬ולהגיד להם שגם אם‬
‫הם רוצים להראות שמדינתנו‬
‫לא יכולה להיות דמוקרטית‬
‫בגלל שהיא יהודית‪ ,‬נוכיח‬
‫להם על אפם ועל חמתם‬
‫שמדינתנו יכולה להבליג על‬
‫הכול ושאין מדינה דמוקרטית‬
‫יותר מאיתנו‪ .‬אתה יודע מה?‬
‫אם לא היתה חנין זועבי‪ ,‬היינו‬
‫צריכים להמציא אותה"‪.‬‬
‫זה נכון גם לגבי הרב דב‬
‫ליאור?‬
‫"אני אומר שוב‪ ,‬אין כל‬
‫ספק‪ ,‬אם חנין זועבי תגיד‬
‫שצריך להרוג יהודים‪ ,‬אני‬
‫אעמיד אותה לדין מיד‪.‬‬
‫בהיותנו עם הטוען לריבונות‬
‫על המדינה היהודית‪,‬‬
‫האחריות והמחויבות שלי‬
‫גדולות מאשר המחויבויות‬
‫של אדם שבא ואומר שהוא‬
‫אינו יהודי ולכן נפשו אינה‬
‫הומייה (כפי שכתוב בהמנון‪,‬‬
‫ז"ק)‪ .‬אני לא הולך לבדוק‬
‫זאת‪ .‬אני רק אבדוק אצלו‪,‬‬
‫בצורה הברורה ביותר‪ ,‬שהוא‬
‫לא מתכוון להביא לחיסולי‬
‫כעם‪ ,‬כמדינה וכנפש יהודית‪.‬‬
‫יכולתנו לקיים מדינה יהודית‬
‫ריבונית בארץ ישראל תלויה‬
‫ביכולתנו ובסגולתנו לקיים‬
‫אותה כדמוקרטיה‪ .‬אל תבהיל‬
‫אותי במה שהם עושים לנו‪.‬‬
‫בוא נבחן את מה שאנחנו‬
‫עושים"‪.‬‬
‫מדינה בטראומה‬
‫לוחמי חופש‪ ,‬שזו טענה נוראית ואיומה‪ .‬רק לפני שבוע‬
‫שאלה אותי בחורה מסיעת הירוקים בפרלמנט האירופי‪ ,‬איך‬
‫אתם מעזים להתעמר ולהתעלל באסירים הפלסטינים אצלכם‪.‬‬
‫עניתי לה שהם רוצחים‪ ,‬וגם אצלכם בבתי הכלא אין יחס כמו‬
‫היחס שלנו לאותם אסירים שבריבונות שלנו‪ .‬אבל העולם יבוא‬
‫ויאמר לנו שהם לוחמי חופש‪ .‬עבורם גולדשטיין הוא רוצח‬
‫ואלה לוחמי חופש מבחינתם"‪.‬‬
‫להיות חכם‬
‫במהלך כל הראיון בוחר ריבלין לחזור פעם אחר פעם‬
‫לנושא ההתיישבות‪ ,‬וליחסי המתיישבים והערבים‪ .‬גם החשש‬
‫מפינוי אפשרי של היישוב מגרון ושל יישובים נוספים עולה‬
‫במהלך השיחה‪" .‬לגבי מגרון‪ ,‬אני עושה כל דבר שבכוחי כדי‬
‫ליצור מצב שנוכל להכשיר את הבתים"‪ ,‬מבהיר ריבלין‪" .‬אבל‬
‫אני מוכרח לומר שהציעו לאנשי מגרון לעבור ולהתחבר‬
‫ליישוב 'אדם'‪ ,‬אבל הם אמרו לא‪ .‬אני מבין את זה ברמה‬
‫האידאולוגית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במדינת חוק יש לנו בעיה עם‬
‫הקרקעות הפרטיות‪ .‬אם בית המשפט העליון אומר שאין זכות‬
‫לשבת מעבר לקו הירוק‪ ,‬אני יודע מה לענות לו‪ .‬אבל אם הוא‬
‫אומר שאתה יושב על אדמה פרטית‪ ,‬זו בעיה"‪.‬‬
‫ריבלין מבטיח כי כל עוד נשמה באפו הוא יפעל כדי שלא‬
‫יהרס אפילו לא בית אחד‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא מתקשה לאזן בין‬
‫הכמיהה להיאחז בארץ ובין החשש מקולות אחרים שנשמעים‬
‫בעם‪" .‬אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬כרגע‪,‬‬
‫כשהלחץ הוא על משהו שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו‪,‬‬
‫נגיע למצב שבסופו של דבר יבוא העם ויאמר לך‪ ,‬תשמע‪,‬‬
‫נמאס לנו מכם‪.‬‬
‫"אם לא יהיה לעם נוח עם ההתנחלויות‪ ,‬הוא יתנער מהן‪.‬‬
‫צריך לומר לעם שהמתנחלים הם אנשים נפלאים‪ .‬הם הולכים‬
‫לפני המחנה‪ .‬יש היום אנשים שנחשבים בעיני הציבור כולו‬
‫'מתנחלים'‪ ,‬אך הם עלולים להביא את הציבור שלנו למצב‬
‫שיימאס לו מהמתנחלים‪ .‬יימאס לו מההתנחלות כי בשלב‬
‫מסוים זה יפריע לו לאכול ולחיות קצת יותר טוב‪ .‬התנאים‬
‫הפיזיים והכלכליים יותר חשובים מהרעיון הציוני"‪.‬‬
‫במהלך השיחה‪ ,‬מקפיד ריבלין לחזור לאטימות האירופית‬
‫שנתקל בה בכל מה שקשור לסכסוך הערבי–ישראלי‪ .‬את שטחי‬
‫‪ C‬הזכיר ריבלין בביקורו באירופה יותר מפעם אחת‪" .‬אמרתי‬
‫להם‪ ,‬דעו לכם ששטחי ‪ C‬הם שטחים שמדינת ישראל הותירה‬
‫בידיה‪ ,‬כמו עמונה‪ ,‬רק בגלל שאנחנו רואים בהם ערך אסטרטגי‬
‫לקיומה של מדינת ישראל‪ .‬לעולם לא נעזוב אותם"‪ .‬הם גם‬
‫שמעו מפיו של ריבלין כי ישראל לא תפקיר את בטחונה‪ ,‬כפי‬
‫שכבר עשתה פעמיים בעבר‪ ,‬בדרום לבנון ובעזה‪ .‬אבל לא רק‬
‫הסברים ביטחוניים עלו בשיחותיו של ריבלין עם האירופים‪.‬‬
‫"אני אומר להם שמדינת ישראל היא לא פיצוי על השואה"‪,‬‬
‫הוא מדגיש‪" .‬כי עובדה שאנחנו הגענו ‪ 150‬שנה לפני השואה‬
‫למדינת ישראל‪ .‬ארץ ישראל היא ארץ של עם ישראל שחזר‬
‫לארצו‪ .‬כולם הגיעו לפה בגלל שהם התפללו כל הזמן למקום‬
‫הזה‪ .‬זו ארץ מכורתנו"‪.‬‬
‫את המתיישבים מגדיר ריבלין "גשר לשלום"‪ .‬לדבריו‪ ,‬אין‬
‫אנשים רבים שיכולים לעשות את הקניות ביחד עם הערבים‪.‬‬
‫במרכז המסחרי בגוש עציון זה קורה יום יום‪ ,‬שעה שעה‪" .‬הם‬
‫הגשר"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬גם הערבים הישראלים הם הגשר לשלום‪,‬‬
‫אם הם באמת ירגישו שותפות‪ .‬וגם עלינו מוטלת האחריות‬
‫לתת להם להרגיש שותפות בארץ הזאת‪ .‬שותפות במדינה‬
‫יהודית ודמוקרטית‪ .‬יהודית ודמוקרטית 'ראס–בן–אמו'‪ .‬אני‬
‫מאמין במדינה יהודית בארץ ישראל כולה‪ ,‬בדיוק כפי שאני‬
‫מאמין במדינה דמוקרטית‪ .‬אני אומר לכם באמת‪ ,‬אני לא מפחד‬
‫מהשמאל וגם לא מפחד מערביי ישראל‪ .‬אני מפחד מחוסר‬
‫הסובלנות או ממחשבה פילוסופית שאומרת שאנחנו יכולים‬
‫להיות אדוני הארץ ולבטל את האחרים"‪.‬‬
‫בימים שקדמו לביצוע‬
‫צילום‪ :‬מרים צחי‬
‫"לא תהיה מדינה יהודית אם היא לא תהיה דמוקרטית"‪ .‬ריבלין‬
‫העסקה לשחרור גלעד שליט‬
‫לא הסתיר ריבלין את תמיכתו‬
‫חוזרים ממנוחת הקיץ שלהם‪ ,‬היישר למושב הרביעי של במהלך‪ .‬ריבלין יודע לצטט את המשפט המוכר "יש סוחטים‬
‫רק במקום שיש נסחטים"‪ ,‬אבל לדבריו‪ ,‬הגענו למצב שכולנו‬
‫הכנסת ה–‪ ,18‬שייפתח בתחילת השבוע הקרוב‪.‬‬
‫הפכנו למפונקים יותר‪" .‬הפרץ נפרץ"‪ ,‬כהגדרתו‪ .‬את השבר‬
‫המשמעותי בנושא ההתנהלות במצבים של חיילים חטופים‬
‫אחריות של ריבון‬
‫על אף רצוננו להיצמד לתכנון המקורי של הראיון‪ ,‬שהיה הוא מזהה בפרשת רון ארד‪ .‬לדבריו‪ ,‬לאחר מקרה ארד כל‬
‫אמור להתחיל עם הנושא הטרי ביותר (העסקה לשחרורו עסקה היתה קשה וקיצונית יותר מקודמתה‪" .‬כאשר באים‬
‫של גלעד שליט)‪ ,‬ריבלין לא מצליח להסתיר את החשש אבא ואימא ואומרים השיבו את בנינו‪ ,‬אני כבר בשבוע הראשון‬
‫המקנן בלבו בדבר אפשרות עתידית של חלוקת הארץ‪ .‬אמרתי להם שהכנסת לא תעמוד בדרכם‪ ,‬אם אכן תימצא דרך‬
‫המילה "חולשה" מוזכרת בפיו כמה פעמים‪ .‬לאיזו חולשה להחזיר אותו"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬הגענו לרגע שעמדנו להימצא‬
‫אתה מתכוון‪ ,‬אני שואל‪" .‬החולשה היא כזו"‪ ,‬מסביר ריבלין‪ ,‬במצב שהיה בו רון ארד‪ ,‬כאשר הוא הועבר לאירן‪ .‬במצרים‪,‬‬
‫"שכאשר אנחנו מדברים בלשון שבה אנחנו מכירים בחלוקת יכול להיות אחרי הבחירות הבאות מצב שהיא תהפוך למדינה‬
‫הארץ בתור הכרחית או אפשרית‪ ,‬הדברים האלו עלולים שבה אנחנו ניחשב לאויב העולם‪ .‬אם הפונדמנטליזם שהגיע לא פתטי‬
‫להגשים את עצמם בסופו של דבר‪ .‬ציון היא במחלוקת מאז לאירן יגיע גם למצרים אנחנו נימצא בסכנה גדולה"‪.‬‬
‫בסיפור הקצר הבא מנסה ריבלין לעמוד על ההבדל בין מה‬
‫שחזרנו לארצנו‪ .‬לפני כן היא לא היתה במחלוקת‪ .‬אבל בלי‬
‫אתה רואה את הסוף של הסכם השלום בין ישראל שהיה קורה לו היהודים היו מיעוט בארץ‪ ,‬לבין המצב הקיים‪,‬‬
‫כל ספק‪ ,‬החשש המקנן בלבי הוא כבד מאוד ואני לא נבהל למצרים?‬
‫שבו היהודים הם הרוב והמיעוט הוא ערבי‪" .‬אבא שלי היה‬
‫לבוא ולומר שאני רואה בחלוקת הארץ דבר שהוא יותר גרוע‬
‫"את הדבר הזה אנחנו צריכים לקחת בחשבון באופן רציני ביחסים טובים עם הערבים‪ .‬בשנת ‪ '42‬הוא ישב עם המשפחות‬
‫אפילו ממדינה דו–לאומית"‪ .‬ופה למעשה זורק ריבלין את ביותר‪ .‬אני מקווה מאוד שגם הדור החדש במצרים וגם השלטון הערביות‪ ,‬אם זה ג'עברי מחברון‪ ,‬אם זה פרג' מבית לחם‪ ,‬והם‬
‫הפצצה הראשונה שלו בראיון‪ :‬התכנית המדינית שמבחינתו החדש במצרים‪ ,‬שאינם יכולים להאכיל ‪ 100‬מיליון מצרים בלי אמרו לו שיש מלחמה עכשיו‪ .‬עוד מעט הנאצים יגיעו לארץ‪.‬‬
‫היא הרצויה ביותר‪ .‬למעשה‪ ,‬ריבלין מדבר על מדינה אחת‪ ,‬עזרת העולם‪ ,‬ימשיכו את המצב הנוכחי‪ .‬ההסכם בינינו לבינם זה יהיה לא קל ליהודים‪ .‬אבל אתם‪ ,‬משפחת ריבלין‪ ,‬אל תדאגו‪.‬‬
‫שלאחר שיובטח הרוב היהודי שלה תחליט על סיפוח של מבוסס על אינטרס הדדי"‪.‬‬
‫אנחנו נגן עליכם‪ .‬אבא שלי חייך ואמר להם‪ ,‬תראו‪ ,‬בנות הברית‬
‫יהודה ושומרון שיכלול גם מתן שוויון זכויות ומתן אזרחות‬
‫לאחרונה עלתה ההצעה לגזור עונש מוות על רוצחי יביסו את הנאצים‪ .‬ומיד לאחר מלחמת העולם תקום מדינה‬
‫לפלסטינים שמתגוררים בה‪" .‬אני מאמין באמונה שלמה"‪ ,‬משפחת פוגל‪ ,‬ועל מחבלים באופן כללי‪ ,‬כלקח משחרור יהודית‪ .‬אבל אתם‪ ,‬לאחר שתקום מדינה יהודית‪ ,‬משפחת‬
‫ממשיך ריבלין‪" ,‬שמדינה דו–לאומית תהיה מדינה יהודית המחבלים בעסקת שליט‪ .‬ריבלין חושב אחרת‪ .‬מבחינה ריבלין לא תצטרך לתת לכם מקלט‪ .‬כי אתם תהיו במדינה‬
‫דמוקרטית‪ .‬אנחנו צריכים לדאוג לצד הדמוקרטי‪ .‬ואותם ערכית‪ ,‬הוא היה מעדיף לייחד את עונש המוות רק לנאצים היהודית אזרחים שווי זכויות‪ .‬אני אומר לך אני לא מפחד‬
‫חברים שנמצאים בצד שמאמין בקיומה של מדינה יהודית ולהשאיר את הוצאתו להורג של הצורר אייכמן כמקרה בודד מערבים‪ .‬היינו פה כלום ולא פחדנו מערבים‪ .‬היינו פה במצור‬
‫בכל ארץ ישראל צריכים להבין שלא תהיה מדינה יהודית אם ובוהק‪" .‬כתוב"‪ ,‬מצטט ריבלין‪'" ,‬ונקם ישיב לצריו‪ ,‬וכיפר על ירושלים‪ .‬בגבעת שאהין היו פרעות איומות‪ .‬זה ‪ 200‬מטר‬
‫אדמתו עמו'‪ .‬לא אנחנו נשיב‬
‫היא לא תהיה דמוקרטית"‪.‬‬
‫דיברת על החלום‪ ,‬אבל התחלת דווקא עם המילה חולשה‪ .‬נקם לצרינו‪ ,‬אלא הוא ישיב‬
‫נקם לצריו‪ .‬זאת אומרת‪ :‬אנחנו‬
‫חולשה של מי?‬
‫"פעם היה לנו ברור כשמש שזכותנו על ארץ ישראל היא באים ואומרים‪ ,‬כעם‪ ,‬שאנחנו‬
‫המקיימת אותנו כעם‪ ,‬כאן בארץ‪ .‬כשקמה מדינת ישראל נגד עונש מוות‪ .‬אם אדם בא‬
‫התייצבנו על גבולות הקו הירוק‪ ,‬זכרונו לא לברכה‪ ,‬משום שכך ושחט חמישה יהודים רוסים‬
‫היו תוצאות המלחמה‪ .‬אמרנו אז מפורשות‪ ,‬כל מוריי ומלמדיי (משפחת אושרנקו‪ ,‬ז"ק)‪,‬‬
‫ובעיקר מנחם בגין‪ ,‬שנקלענו לסיטואציה היסטורית‪ .‬אנחנו שהוא עובד אצלם‪ ,‬הוא גם בן‬
‫לא נתקוף אבל בהזדמנות הראשונה אנחנו נשחרר את הארץ מוות‪ .‬על כל רוצח יש שאלה‬
‫כולה‪ ,‬כי זכותנו לא יכולה להיות על תל–אביב ולא להיות על האם אנחנו רוצים לאמץ עונש‬
‫יהודה ושומרון‪ .‬היום רוב האנשים בפוליטיקה הישראלית הם מוות או לא"‪ .‬אם יש משהו‬
‫מאוד פרגמטיים‪ .‬אנשים שמחזיקים היום בעמדת ארץ ישראל שמטריד את ריבלין בהקשר‬
‫כולה שלנו הם אולי ‪ 11‬או ‪ 12‬חברי כנסת‪ ,‬וחלקם מביעים גם הזה‪ ,‬זו האפשרות שמנהיגי‬
‫עמדות לא דמוקרטיות לגבי חלק מאזרחי הארץ הזאת‪ .‬אני לא העולם‪ ,‬כולל נשיא ארצות‬
‫מפחד מאחמד טיבי‪ ,‬ולא מזהבה גלאון‪ ,‬ולא מאנשי שלום‪ .‬אני הברית‪ ,‬ידרשו מישראל לבטל‬
‫מפחד בעיקר מן הקוראים תיגר על הדמוקרטיה‪ ,‬שהם מסכנים עונש מוות שייגזר על מחבלים‬
‫דוגמת רוצחי משפחת פוגל‪.‬‬
‫את מעמדנו בארץ ישראל יותר מכל דבר אחר"‪.‬‬
‫אין זו הפעם האחרונה שבה ריבלין יצהיר בראיון הזה "לוחמי חופש הם יקראו להם"‪,‬‬
‫שהוא לא פוחד מהערבים‪ .‬ודווקא בעקבות האמירה הזו חשוב אומר ריבלין בכעס‪.‬‬
‫נשיא ארצות הברית‬
‫לריבלין להדגיש עד כמה הוא לא מתרגש מתופעות דוגמת‬
‫חברת הכנסת חנין זועבי‪ ,‬ש"כיכבה" במשך כמה חודשים יאמר דבר כזה‪ ,‬כשאצלו יש‬
‫במסדרונות הכנסת‪ ,‬לאחר אירועי משט הטרור לעזה‪" .‬אנחנו‪ ,‬עונש מוות?‬
‫"הוא יאמר תהרגו את‬
‫היהודים‪ ,‬הריבון במדינה יהודית ועלינו מוטלת אחריות יתרה‬
‫בהשוואה למי שאינו ריבון"‪ ,‬אומר ריבלין‪" .‬אני אומר לך שאני הקרימינלים שאצלכם‪ .‬אבל‬
‫מפחד מעט מאוד מחברת הכנסת חנין זועבי‪ ,‬מכיוון שאני חושב לגבי אלה‪ ,‬יש טענה שהם עושה כל שבכוחי להכשיר את הבתים"‪ .‬מגרון‬
‫מאיתנו‪ .‬רגע אחד לא פחדתי‪ .‬רק מעצמנו אני מפחד‪ .‬על כך‬
‫שאנחנו יותר ויותר מביאים כל מיני חוקים מתריסים‪ ,‬שלא‬
‫מביאים לנו כלום‪ .‬אני רוצה שנגיד לעולם‪ ,‬שלו נעליכם מעל‬
‫רגליכם כשאתם מדברים עם הדמוקרטיה היחידה שקיימת‬
‫בעולם‪ .‬יש כאלו שיאמרו שאני מתחנף לערבים בגלל שאני‬
‫רוצה להיות נשיא‪ .‬נו‪ ,‬מה יותר טוב לי‪ .‬אם אני מתחנף לערבים‬
‫אז לא יבחרו בי האנשים שלי‪ .‬האמונה שלי קודמת לכל דבר‪.‬‬
‫כל דבר ערכי קודם לכל דבר תועלתי‪ .‬ולהיות נשיא זה לא‬
‫ערכי‪ .‬זה תועלתי"‪.‬‬
‫אתה רוצה להיות נשיא?‬
‫"תשמע‪ ,‬אני מקיים את תפקידי בכל תפקיד שעסקתי בו‪.‬‬
‫חבר כנסת‪ ,‬שר‪ ,‬יושב ראש הכנסת‪ .‬פעלתי ועשיתי את תפקידי‬
‫כל זמן שאני רלוונטי‪ .‬אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שאני אף‬
‫פעם לא אהיה פתטי"‪.‬‬
‫רק שאלתי אם אתה רוצה להיות נשיא‪.‬‬
‫"לא רוצה להיות פתטי‪ .‬יכול להיות שעמדותיי הן כאלו‬
‫שלא יבחרו בי בגללן‪ .‬יכול להיות שאני לא ראוי‪ .‬הנושא הזה‬
‫הוא לא נושא ערכי‪ .‬הוא נושא תועלתי‪ .‬אני רוצה‪ ,‬מה רוצה?‬
‫אני מת לגלידה עכשיו‪ ,‬אבל אסור לי כי יש לי חשש לסכרת‪.‬‬
‫אז אני לא אוכל גלידה‪ .‬ההישג הפוליטי הוא לא הדבר החשוב‬
‫ביותר‪ .‬אני בטוח שאם אהיה נשיא‪ ,‬אהיה נשיא טוב‪ .‬אני מקווה‬
‫ככה"‪.‬‬
‫אל תעקור נטוע‬
‫אחד הדברים הבולטים שלוכדים את העין בלשכתו של‬
‫ריבלין‪ ,‬נמצא דווקא על מסך המחשב שלו‪ .‬תמונת שומר‬
‫המסך‪ .‬בתמונה רואים את ראש הממשלה לשעבר אריאל‬
‫שרון נואם מעל בימת הכנסת ואת ריבלין מביט בו במבט‬
‫חמור סבר‪ .‬מסתבר שמדובר בנאום שנשא שרון בכנסת‪,‬‬
‫כשזו התכנסה כדי לאשר את מהלך ההתנתקות מגוש קטיף‪.‬‬
‫אבל התמונה מזכירה לריבלין גם את הדברים הטובים שגילה‬
‫באותם ימים‪" .‬היו לנו אז האהבה וההערכה בין צבי הנדל‬
‫לבין חיים אורון"‪ ,‬מספר ריבלין‪" ,‬כשני אגפים של הציונות‬
‫המתיישבת והמתנחלת‪ .‬האדם שהיה הכי אכפתי‪ ,‬לא על‬
‫עצם העזיבה של עזה‪ ,‬אלא על כך שראה שעוקרים נטוע‪,‬‬
‫היה ג'ומס‪ .‬עד היום אני זוכר‪ ,‬ג'ומס פשוט בכה‪ .‬הערך‬
‫ההתיישבותי‪ ,‬הערך של 'אל תעקור נטוע'‪ ,‬הקשר בין אדם‬
‫ובין האדמה שהוא יושב עליה‪ .‬ירושלמי לא יכול היה להבין‬
‫את זה‪ .‬פה עמד זה ופה עמד זה‪ ,‬ואני ראיתי את זה‪ .‬עד היום‬
‫זה ממש גורם לי לרעד"‪ .‬בשלב זה קולו של ריבלין נחנק‬
‫ודמעות מנצנצות בעיניו‪" .‬אני ניהלתי את הישיבה"‪ ,‬הוא‬
‫ממשיך ומצביע על מסך המחשב‪" .‬פה אני שואל את שרון‬
‫מה יקרה אם יתחילו לירות עלינו‪ .‬ושרון עונה לי‪( ,‬ריבלין‬
‫עובר לחיקוי קולו של שרון) 'יושב ראש הכנסת‪ ,‬מה פירוש‬
‫מה יקרה אם יירו עלינו‪ .‬כשיורים עלינו אנחנו יורים בחזרה'‪.‬‬
‫שאלתי אותו 'ומה יאמר כל העולם כשאתה תירה בחזרה‬
‫ותפגע באזרחים תמימים'‪ .‬אז הוא ענה שכל העולם יעמוד‬
‫לצדנו‪ .‬אז אני שם את התמונה פה‪ .‬כל פעם שמגיע ראש‬
‫מדינה או ראש פרלמנט‪ ,‬אני מראה לו את התמונה ואני מספר‬
‫לו את הסיפור‪ .‬ואני אומר לו שאתם דורשים מאיתנו לעשות‪,‬‬
‫ואז כשאנחנו מגיבים‪ ,‬אתם אומרים שאנחנו רוצחים"‪.‬‬
‫במהלך הקדנציה הנוכחית היו לריבלין לא מעט מתיחויות‬
‫מול ראש הממשלה‪ .‬גם שמועות על ניסיונות של ראש‬
‫הממשלה למנוע מריבלין בעתיד את ההתמודדות על תפקיד‬
‫הנשיא היו שם‪ .‬זכור לכולם משל הכלב שהמשיל ריבלין‪ ,‬ובו‬
‫דימה את ההנהגה הישראלית לכלב שהולך אחרי בעליו‪ .‬היו‬
‫כאלו שמיד קישרו את הדברים למתיחות שהיתה אז בשיאה‬
‫בין השניים‪.‬‬
‫מה דעתך על ההנהגה הישראלית הנוכחית?‬
‫"אני לא בא ואומר שהיום איש ימין מוכן לוותר על כל‬
‫ארץ ישראל רק כדי להישאר בשלטון‪ .‬אם כי היום בפוליטיקה‬
‫הישראלית יש תופעה שרבים מהמנהיגים‪ ,‬בכל המפלגות‪,‬‬
‫רואים את המטרה האישית שלהם מעבר למטרה של המדינה‪.‬‬
‫בכל המאבקים שהיו עד הדור שלנו‪ ,‬כל אחד היה מוכן לעשות‬
‫הכול בשביל טובת המדינה‪ .‬היום יש כאלו שחושבים שאפשר‬
‫להפר כללים או אפילו לפגוע באינטרסים של המדינה רק כדי‬
‫שהם ייבחרו"‪.‬‬
‫אתה רוצה לתת דוגמאות?‬
‫"לא‪ .‬בוודאי שיש דוגמאות‪ .‬אבל לזכותם של אנשים‬
‫שאני מעריך או שהם חברים שלי לדרך מיום שנולדו‪ ,‬הם לא‬
‫לחטאים ולא לעוונות‪ .‬אני מאמין שחלקם מוכן להיות לכאורה‬
‫פרגמטי רק כדי להציל את מה שיש‪ .‬אנחנו נמצאים על סף מצב‬
‫שבו ייאמר לנו עם ישראל‪ ,‬תשמעו‪ ,‬לכו מאיתנו‪ ,‬אל תבלבלו‬
‫לנו את המוח‪ .‬ויגידו שהפתרון היחידי הוא חלוקת הארץ‪ .‬אסור‬
‫לנו למתוח את החבל כדי שלא יהיה מצב שיאמרו לנו אתם‬
‫הוזים‪ .‬אסור שיאמרו"‪0 .‬‬
‫צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬
‫"‬
‫בתור טועני הריבונות‬
‫של מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬אנחנו‬
‫מחויבים להבליג‪,‬‬
‫ולהגיד להם שגם אם‬
‫הם רוצים להראות‬
‫שמדינתנו לא יכולה‬
‫להיות דמוקרטית‬
‫בגלל שהיא יהודית‪,‬‬
‫נוכיח להם על אפם‬
‫ועל חמתם שמדינתנו‬
‫יכולה להבליג על‬
‫הכול ושאין מדינה‬
‫דמוקרטית יותר‬
‫מאיתנו‪ .‬אתה יודע‬
‫מה? אם לא הייתה חנין‬
‫זועבי‪ ,‬היינו צריכים‬
‫להמציא אותה‬
‫"אני מפחד מעט מאוד מזועבי‪ ,‬היא לא מנהיגה‬
‫ולא מחצית מנהיגה"‪ .‬חנין זועבי‬
‫"‬
‫צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬
‫‪| 18‬‬
‫גיליון ‪ ,742‬ל’ בתשרי תשע“ב‪www.jtimes.co.il 28.10.2011 ,‬‬
‫כבודו‬
‫“ ’‬
‫להשאיר את המ‬
‫‪ /‬אלישיב רייכנר‬
‫בדעת מיעוט ‪ /‬השופט אדמונד לוי‬
‫הוא ידוע בזכות פסיקותיו המחמירות בסוגיות חברה ואף ייזכר בתור השופט היחיד שהתנגד‬
‫להתנתקות‪ .‬פרישתו המתקרבת עומדת להותיר את בית המשפט העליון ללא שופט מזרחי‬
‫לפני ימים אחדים מלאו שבעים שנה לשופט אדמונד לוי‪ .‬על‬
‫פי כללי בית המשפט העליון‪ ,‬בימים הקרובים הוא אמור לסיים את‬
‫כהונתו כשופט‪ .‬לוי הוא ללא ספק משופטי בג"ץ הצבעוניים והמוכרים‬
‫ביותר בשנים האחרונות‪ .‬את שמו הוא קנה בעשרות פסיקות אמיצות‪,‬‬
‫עצמאיות‪ ,‬אקטיביסטיות וחברתיות שפסק בעשר שנות כהונתו בבית‬
‫המשפט העליון‪ .‬הציבור הישראלי התוודע אליו בעוצמה החזקה ביותר‬
‫חודשיים לפני ביצוע עקירת גוש קטיף‪ .‬לוי התייצב אז בדעת מיעוט מול‬
‫עשרה שופטי בג"ץ שדחו את העתירות נגד תוכנית ההתנתקות‪ .‬בחוות‬
‫דעת מלומדת שפרסם הוא פסק בין היתר שההתנחלויות חוקיות על פי‬
‫המשפט הבינלאומי‪ ,‬שהתכחשותו של ראש הממשלה שרון לבוחריו אינה‬
‫חוקית ושמטרות ההתנתקות אינן ראויות‪ .‬עמידתו ההיא של לוי‪ ,‬אחד‬
‫מול עשרה‪ ,‬אפיינה מאוד את התנהלותו העצמאית והאמיצה שבאה לידי‬
‫ביטוי לא רק בסוגיות מדיניות‪ .‬חלק מהמריעים ללוי בבג"ץ ההתנתקות‬
‫זעמו עליו חמש שנים לאחר מכן כששלח את הורי התלמידות מעמנואל‬
‫למעצר לאחר שלא שלחו את בנותיהם לבית הספר‪ ,‬בניגוד להוראת‬
‫בג"ץ‪ .‬הקו המחבר בין שתי הפסיקות הוא מחאתו של לוי לנוכח עוולות‬
‫חברתיות שמקוממות אותו‪ ,‬ותפיסתו האקטיביסטית שבג"ץ יכול וצריך‬
‫להתערב כמעט בכל תחום שלטוני‪.‬‬
‫מוכיח בשער‬
‫לפני למעלה משלוש שנים שוב הסעיר לוי את המערכת הפוליטית‬
‫והמשפטית כשניצב בעמדת מיעוט נגד אישור עסקת הטיעון של הנשיא‬
‫קצב‪ .‬הסערה פרצה פחות בגלל עמדתו ויותר בשל הדברים החריפים‬
‫שאמר בפסק הדין‪ .‬לוי מתח אז ביקורת נוקבת על מעשי השחיתות הרבים‬
‫של נבחרי הציבור‪ ,‬ואת השחיתות הגדיר סכנה ביטחונית וקיומית‪" .‬כמו‬
‫מאליהם"‪ ,‬אמר אז‪" ,‬עולים ומהדהדים באוזניי דברי התוכחה של הנביא‬
‫ערב החורבן"‪ .‬הוא הוסיף ואמר שמעבר לחומרת ריבוי מקרי השחיתות‬
‫של נבחרי הציבור‪ ,‬חמורה בעיניו לא פחות העובדה שהחברה בישראל‬
‫מסתגלת לגילויי השחיתות ומתייחסת אליהם כמעט בשוויון נפש‪.‬‬
‫במערכת הפוליטית והמשפטית טענו אז שלוי נטל על עצמו תפקיד של‬
‫נביא זעם ומוכיח בשער מבלי שנדרש לכך‪ ,‬ושמקומם של הדברים שנשא‬
‫הוא במאמר בעיתון ולא במסגרת פסק דין‪.‬‬
‫לוי המחיש בפסקי דין רבים את מדיניותו המחמירה כלפי נבחרי‬
‫ציבור שמעלו‪ .‬עוד בהיותו שופט מחוזי הוא הרשיע את מנכ"ל משרד‬
‫ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס בעבירת הפרת אמונים‪ .‬לפני‬
‫כשנתיים קיבל לוי את ערעור הפרקליטות על העונש שנגזר על השר‬
‫לשעבר שלמה בניזרי במחוזי ‪ -‬שנה וחצי מאסר בפועל בלבד ‪ -‬ויחד עם‬
‫עמיתיו הכפיל את עונשו כמעט פי שלושה‪ ,‬לארבע שנים‪ .‬גם בעניינו של‬
‫השר לשעבר יצחק מרדכי‪ ,‬לאחר שהורשע בביצוע עבירות מין‪ ,‬סירב לוי‬
‫להתפשר ודחה את ערעורו על הרשעתו‪.‬‬
‫מגמה חברתית‬
‫אדמונד לוי נולד לפני שבעים שנה בעיראק‪ .‬עם פרישתו מתפקידו‬
‫היום‪ ,‬נותר בית המשפט העליון ללא שופט מעדות המזרח‪ .‬הוא גדל‬
‫ברמלה‪ ,‬שאליה הגיעה משפחתו כשעלתה לארץ ב–‪ .1951‬בקרב שופטי‬
‫בג"ץ האשכנזים ובמידה רבה גם האליטיסטים‪ ,‬מצא הרקע השונה שלו‬
‫את ביטויו במגוון פסיקות חברתיות שפסק כשופט‪ .‬המפורסמת שבהן היא‬
‫בעתירה שהוגשה ב–‪ 2003‬נגד הקיצוץ הממשלתי בסך ‪ 30%‬בקצבאות‬
‫הבטחת הכנסה‪ .‬השופטים דחו את העתירה‪ ,‬ושוב לוי ניצב בעמדת מיעוט‬
‫וטען שהגנת המשפט על זכויות אדם צריכה להינתן לא רק לחזקים‬
‫ולמבוססים‪ .‬הוא לא הסתפק במינוח שקבעה המדינה ‪ -‬שעליה לדאוג‬
‫ל"קיום מינימלי בכבוד" של אזרחיה‪ ,‬ודרש ממנה לספק גם "תנאי מחיה‬
‫נאותים" לכל אזרח‪ .‬החברתיות של לוי מצאה את ביטויה גם בהתבטאות‬
‫שלו במהלך דיון בעתירה נגד ביטול שיטת ה"מצרף" וחזרה לבחינה‬
‫הפסיכומטרית בקביעת תנאי הקבלה לאוניברסיטאות‪ .‬לוי אמר שיש‬
‫בהחלטה כדי לפגוע בסיכוייהן של אוכלוסיות חלשות להתקבל ללימודים‬
‫גבוהים‪" .‬שיטת המצרף נועדה לעזור לאחמד מטירה‪ ,‬לוי מיוקנעם וכהן‬
‫מאופקים להתקבל להשכלה הגבוהה"‪ ,‬הוא אמר‪" ,‬אתם לוקחים אוכלוסייה‬
‫שלמה וקובעים לגביהם שהם יהיו חוטבי העצים ושואבי המים"‪.‬‬
‫צמח מלמטה‬
‫גם המסלול שעשה לוי בדרכו לבית המשפט העליון אינו טיפוסי‪.‬‬
‫לאחר שירותו הצבאי הוא החל לעבוד בעבודות פקידות בבית המשפט‬
‫בעירו רמלה ובמקביל ללמוד משפטים‪ .‬בראשית שנות השבעים הוא‬
‫קיבל רשיון עריכת דין‪ ,‬פתח משרד ברמלה‪ ,‬ואז פצח בקריירה פוליטית‪.‬‬
‫אביו אליהו סאלם–לוי היה פעיל בתנועת החירות‪ ,‬ואף מונה מטעמה‬
‫בשנת ‪ 1970‬לכהן בראש עיריית רמלה‪ .‬שנה לאחר מינויו הוא נפטר‬
‫מהתקף לב‪ ,‬ובשנת ‪ 1974‬נכנס בנו הבכור אדמונד לזירה הפוליטית‪.‬‬
‫לוי התמודד על ראשות העיר מטעם הליכוד אך הפסיד וכיהן בתפקיד‬
‫ממלא מקום ראש העיר‪ .‬בתחילת ינואר ‪ 1977‬הוא היה אמור‪ ,‬לפי הסכם‬
‫שכר‬
‫חישוב פיצויי פיטורין‬
‫‪ /‬מיקו מנחם‬
‫על רכיבי השכר שנכללים בתשלום הפיצויים‬
‫בסיס ותוספות‬
‫בבסיס החישוב יש לקחת בחשבון את גובה המשכורת האחרונה‬
‫ששולמה לעובד‪ .‬ברכיבי המשכורת האחרונה יילקחו בחשבון רכיבי‬
‫השכר ‪ -‬משכורת יסוד‪ ,‬תוספת יוקר‪ ,‬תוספת משפחה‪ ,‬תוספת ותק‪,‬‬
‫תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית‪ .‬אם המשכורת האחרונה‬
‫קטנה מסיבה כלשהי‪ ,‬תילקח בחשבון המשכורת כפי שיעורה לפני‬
‫הקטנתה כך שהירידה החד–פעמית בשכר לא תפגע בפיצויים‪.‬‬
‫אם אפשר לזהות ברכיבי המשכורת רכיבים לא מוגדרים‬
‫חשבונאית‪ ,‬דהיינו רכיבים ששיעורם נקבע לפי תפוקה או לפי‬
‫ביצוע מטלות (כמו למשל בונוסים על מכירות או אחוזים על קבלת‬
‫כמות מסוימת של שיחות)‪ ,‬אזי לצורך חישוב פיצויי הפיטורין יילקח‬
‫עו"ד מיקו מנחם הוא בעל משרד עריכת דין‬
‫העוסק בדיני עבודה‬
‫מפגש ראשון מסוגו בין‬
‫עורכי דין לרב אשר וייס‬
‫הרב וייס התייחס מבחינה תורנית–הלכתית לדילמות מקצועיות שהעלו עורכי הדין‬
‫רחמים גרוס‬
‫השבוע התקיים מפגש ראשון מסוגו בין עורכי דין לבין הרב אשר‬
‫וייס‪ ,‬אב בית דין לממונות בירושלים‪ .‬בפגישה‪ ,‬שהמשתתפים הגדירו‬
‫אותה מרתקת וחשובה‪ ,‬נידונו נושאים משפטיים בראי החוק וההלכה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬נדונה דילמה שהציג עורך דין מהתחום הפלילי ‪ -‬האם ניתן‬
‫להגן על עבריין כאשר אין ידיעה שאכן הוא זכאי? הרב וייס ענה כי‬
‫די בכך שעורך הדין אינו יודע שמרשו עשה את המעשה כדי להתיר‬
‫לעו"ד לייצג אותו‪ ,‬ומותר לו אף להציג פרשנויות שונות לעובדות‬
‫אף אם לו עצמו יש ספק בכך (כגון‪ ,‬לטעון שטביעות האצבעות היו‬
‫בזירת האירוע רק במקרה)‪.‬‬
‫את המפגש פתח הרב בראלי‪ ,‬ראש מכון "משפט לעם" בשדרות‪,‬‬
‫אשר יזם את הפגישה‪ ,‬בעיסוק בחשיבות יצירת השיח בין דיינים לבין‬
‫אנשי מקצוע אשר מתמודדים עם סוגיות מהותיות שיש בהן אמירה‬
‫תורנית‪ .‬לדבריו‪ ,‬שני הצדדים מרוויחים מהמפגש‪ :‬בית המדרש נדרש‬
‫להתייחס לדילמות משפטיות חדשות ועורכי הדין נחשפים לבירור‬
‫תורני על נושאים שעומדים בלב המקצוע‪.‬‬
‫הרב וייס שרטט את הקו האדום בעבודת עורך הדין וטען שהמחויבות‬
‫לצדק קודמת למחויבות ללקוח‪ .‬יש איסור של מסייע ידי עוברי עברה‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בכל פעם שעוזרים לאדם להימלט מהחיוב הרובץ עליו על פי‬
‫דין‪ .‬מנגד‪ ,‬עורך דין אינו שופט ולכן אינו חייב לחקור ולברר מה קרה‪ ,‬וכל‬
‫עוד לא נודע לו מה בדיוק קרה‪,‬‬
‫הוא יכול להשאיר את העניין‬
‫בגדר ספק ולעזור ללקוח שלו‪.‬‬
‫בהתייחסו לבתי דין לממונות‬
‫הוסיף הרב שיש תופעה מבורכת‬
‫של ריבוי פניות מכל שכבות‬
‫הציבור‪ .‬לדעתו‪ ,‬ככל שבתי‬
‫הדין יקפידו על אווירה מכובדת‬
‫ומקצועית הם יהוו חלופה טובה‬
‫לבתי המשפט‪ .‬הוא עמד על‬
‫הקושי העומד בפני הדיינים‬
‫להתמודד עם דינים שבהם יש‬
‫צורך בתקנות‪ ,‬כגון חיוב נזק‬
‫בגרמא‪ .‬הפתרון לכך הוא הסכם משפט בראי ההלכה‪ .‬הרב וייס‬
‫הבוררות המאפשר לדיינים‬
‫לשקול שיקולי צדק ולבסס אותם גם על דעות שאינן מרכזיות בהלכה‪.‬‬
‫לפני כשלושה חודשים התקיים מפגש דומה בהיכל בית הדין‬
‫לממונות של "ארץ חמדה ‪ -‬גזית" בשדרות‪ ,‬עם הרב צבי בן יעקב‪ ,‬דיין‬
‫בית הדין הרבני בתל אביב‪ .‬הרב בראלי מתכנן את המפגש הבא באזור‬
‫המרכז כדי להרחיב את מעגלי השיח בין אנשי תורה לעורכי דין אשר‬
‫שותפים לחזון של תורת חיים‪0 .‬‬
‫הכול שפיט‬
‫ליטול אחריות גם על הגירושין‬
‫‪ /‬בתיה כהנא דרור‬
‫רבני צהר אינם יכולים להסתפק בעריכת חופות ידידותיות בלבד‪ .‬עליהם לקחת אחריות גם על התוצאות‬
‫המשפטיות של הליך הנישואין ולהמליץ לזוגות לערוך הסכם ממון שימנע סחטנות במקרה של פרידה‬
‫פרויקט החתונות של רבני צהר נחשב להצלחה‪ .‬לעומת הרב הזר‬
‫והקריקטוריסטי שגבה סכומים גבוהים‪ ,‬דרש דרישות דתיות מחמירות‬
‫ותיבל את החופה בבדיחות ספק–מביכות ספק–עצובות‪ ,‬רבני צהר‬
‫הם רבנים מודרניים‪ ,‬מאירי פנים וסבר ובעלי השכלה‪ ,‬היודעים כיצד‬
‫לפנות לזוג הצעיר‪ ,‬למשפחות ולאורחים‪ .‬מאז היווסדו פרץ ארגון 'צהר'‬
‫לתודעה הציבורית בתור אלטרנטיבה ראויה והצליח לחלחל לשכבות‬
‫רבות באוכלוסיה הישראלית‪ ,‬לא רק משום שהוא מעניק את השירות‬
‫בחינם‪ ,‬אלא בעיקר בגלל הגמישות שהוא מקרין‪ .‬פה ושם יש מרבני‬
‫צהר המקבלים מחוות הדדיות בחופה‪ ,‬ויש גם כאלו המעלימים עין‬
‫מהשתתפותה הפעילה של הכלה תחת החופה (והרי לנו צעד ענק)‪ .‬אכן‪,‬‬
‫אין ספק שלמיזם החתונות של רבני צהר יש הצלחה עם קבלות‪.‬‬
‫אבל נישואין כדת משה וישראל אינם משחק ילדים; יש להם תוצאות‬
‫משפטיות‪ ,‬ולאלה עלולות להיות השלכות קשות על חיי בני הזוג וילדיהם‪,‬‬
‫בפרט במדינה שחוקיה מעניקים לנציגי הממסד הדתי בלעדיות מלאה‬
‫על עריכת הנישואין‪ .‬כל אחד מרבני צהר הוא למעשה בא כוחו של‬
‫רשם הנישואין‪ ,‬ומתוקף כך עליו להבהיר היטב לבני הזוג מהן התוצאות‬
‫המשפטיות של ההליך‪ ,‬ולא רק מהן משמעויותיו הרוחניות והדתיות‪.‬‬
‫מי שלוקח אחריות על טקס‪ ,‬יפה ומשמעותי ככל שיהיה‪ ,‬צריך לקחת‬
‫אחריות על כל צדדיו‪.‬‬
‫כל זוג רביעי שנישא היום בישראל עתיד למצוא עצמו בעתיד בהליך‬
‫גירושין; כל אישה חמישית מן הזוגות המתגרשים עתידה למצוא עצמה‬
‫נתונה להתעללות ולסחטנות מצד בעלה שמסרב לתת לה גט לתקופה של‬
‫חודשים ואף שנים‪ .‬במדינת ישראל של היום‪ ,‬נישואין כהלכתם עלולים‬
‫להפוך למלכודת הכובלת את בני הזוג זה לזה לדיראון עולם ‪ -‬וכשהבעל‬
‫אינו משחרר את האישה ומסרב לתת לה גט‪ ,‬הם הופכים לסכנה ממשית‬
‫של מאסר עולם בעבור האישה‪.‬‬
‫רבני צהר שהוליכו את בני הזוג לחופתם אינם מחכים להם על מפתן‬
‫הרבנות ביום הסגריר של פירוק הנישואין‪ .‬במסדרונות בית הדין הרבני‬
‫אין זכר להם ולרוחם הנעימה ומסבירת הפנים‪.‬‬
‫של מיזם החתונות בקרב הציבור‪ ,‬כל עוד המיזם מדיר הסכמים אלו‪,‬‬
‫ממיטה אסון על הדור הבא‪ ,‬מקבעת את השיטה ונותנת לגיטימציה‬
‫לחוסר האיזון הקיים בנישואים הלכתיים‪ ,‬שמאפשרים לבעל לסרב לתת‬
‫גט ומעמידים את האישה במצב של חוסר מוצא‪.‬‬
‫ככל שימשיכו רבני צהר לערוך חתונות של 'מה יפית'‪ ,‬בעיקר בקרב‬
‫ציבור חילוני שאינו מודע למשמעויות המשפטיות של טקס הנישואין‬
‫היהודי‪ ,‬וללא החתמה מראש על הסכמי קדם–נישואין ‪ -‬כך תגדל הסכנה‬
‫שיותר ויותר זוגות ייקלעו לגירושין קשים מנשוא‪ ,‬ויותר ויותר נשים‬
‫יגיעו למבוי סתום‪.‬‬
‫מסקר שנערך השנה ביזמת סגנית השר גילה גמליאל ובשיתוף‬
‫ארגון 'קולך' עולה שכ–‪ 90%‬מהציבור‪ ,‬גברים כנשים‪ ,‬לא שמעו כלל על‬
‫האפשרות לערוך הסכם קדם–נישואין‪ .‬טועים אלה הסוברים כי נישואין‬
‫אזרחיים יצילו אותם מבית הדין במקרה של פרידה‪ ,‬וגם אלה החושבים‬
‫שאפשר לפתור הכול בבית משפט לענייני משפחה‪ .‬המחשבה 'לי זה לא‬
‫יקרה' מעוורת גם היא את עיני הזוגות ברגעי השיא של חייהם ‪ -‬אלה‬
‫טועים ואלה מטעים‪.‬‬
‫נישואין אינם משחק ילדים‪ .‬לא מתחתנים לפני שחותמים! ‪0‬‬
‫פתרון מונע‬
‫פתרון מונע לתופעת סרבנות הגט קיים כבר יותר מעשרים שנה ‪-‬‬
‫הסכמי קדם–נישואין שונים המפעילים בעת הגירושין כמה מנגנונים‬
‫אשר מטילים עיצומים על המסרב לתת גט לאחר‪ .‬אמנם ההסכמים אינם‬
‫הפתרון המושלם לבעיה‪ ,‬שכן הם אינם מונעים את כל סוגי סרבנות הגט‬
‫ואף אינם חפים מפגמים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬החוזה הוא פתרון מונע בעל נפקות‬
‫משפטית שאפשר ליישמו בקלות‪ ,‬ולא נדרשת לגביו חקיקה מיוחדת או‬
‫פסק הלכה אמיץ‪ .‬כדי לחתום או להחתים עליו לא צריך להיות פורצי‬
‫דרך או רפורמיסטים; זהו חוזה הוגן הנותן ערובה לשחרורו של כל צד‬
‫מן הנישואין במקרה שהוא מעוניין בכך והצד האחר מסרב‪ ,‬באמצעות‬
‫הטלת עיצומים כספיים על משך הזמן שבו הגט לא ניתן‪.‬‬
‫כל עוד רבני צהר‪ ,‬במיזם הדגל שלהם‪ ,‬ממשיכים לשבת על הגדר‬
‫בעניין הסכמי הקדם–נישואין‪ ,‬הם מבטאים בכך בחירה מודעת להתעלם‬
‫מהם‪ ,‬בחירה שלא ליידע את הזוגות הנישאים על קיומם‪ ,‬ובחירה שלא‬
‫"משרתים את השיטה הקיימת "‬
‫צילום אילוסטרציה‪ :‬מרים צחי‬
‫למנוע מהם בעתיד סבל מתמשך ומיותר‪ .‬בכך הופכים רבני צהר למשרתי‬
‫השיטה הקיימת‪ ,‬ויוצרים נזק הגדול מהתועלת שבקיומם‪ .‬הפופולריות‬
‫עו"ד בתיה כהנא דרור היא מנהלת ארגון 'מבוי סתום'‬
‫למען מסורבות גט‪ .‬ארגון 'מבוי סתום' יוצא בקמפיין 'חותמים‬
‫ומתחתנים' לחיזוק בתי הדין הפרטיים‪ .‬לפרטים המלאים‬
‫‪www.mavoisatum.org‬‬
‫צילום‪ :‬עו"ד שלום אטלי‬
‫הנורמה של תשלום פיצויי פיטורין אינה המצאה מודרנית; כבר‬
‫התנ"ך הזכיר זאת בקשר לזכויות העובד‪ .‬כך מובא בדברים (ט"ו‪ ,‬יג)‪,‬‬
‫ביחס לעבד העברי‪:‬‬
‫"‪...‬ועבדך שש שנים‪ ,‬ובשנה השביעית תשלחנו חופשי מעמך‪:‬‬
‫וכי תשלחנו חופשי מעמך לא תשלחנו ריקם‪ ,‬הענק תעניק לו‬
‫מצאנך ומגורנך ומיקבך‪ ,‬אשר ברכך ה' א–לוהיך תיתן לו‪".‬‬
‫הפסוקים מחייבים להעניק לעבד מן הצאן‪ ,‬מן הגורן ומן היקב‪,‬‬
‫כחלק מתהליך יציאתו לחירות‪ .‬הכתוב מבין כי יציאה אל החופש‬
‫בכיסים ריקים וללא שום אמצעים שיכלכלו את האדם ויספקו לו את‬
‫מאווייו אינה באמת יציאה לחורין‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מוכח כי פיצויי הפיטורין‪ ,‬נושא אשר כולנו מתמודדים‬
‫עמו בשלב מוקדם או מאוחר בחיינו‪ ,‬היו רלוונטיים מאז ומעולם‪.‬‬
‫הבעיה היא שלא תמיד ברור מהו גובה הפיצויים‪ ,‬או ליתר דיוק מהם‬
‫הסעיפים המרכיבים את הפיצוי‪ .‬להלן נרחיב מעט בנושא זה‪.‬‬
‫בחשבון ממוצע ההשתכרות ב–‪ 12‬החודשים האחרונים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אם אפשר לזהות ברכיבי השכר רכיבים פיקטיביים‪ ,‬אזי‬
‫רכיבים אלה יזוהו כתוספת שכר סמויה ואלה יילקחו בחשבון בחישוב‬
‫המשכורת הקובעת לעניין הפיצוי‪ .‬דוגמאות לרכיבים כאלה‪ :‬אחזקת‬
‫רכב לאדם שאין לו רכב‪ ,‬תשלום החזר הוצאות נסיעה כשאדם מגיע‬
‫לעבודתו באופניים או בהסעה מטעם המעביד‪ ,‬דמי אשל כאשר העובד‬
‫אוכל בחדר האוכל הכללי על חשבון המעביד‪ ,‬או גמול עבודה בשעות‬
‫נוספות כאשר העובד כלל איננו עובד שעות נוספות‪ .‬כאמור‪ ,‬במקרים‬
‫מסוג זה יצורפו התשלומים הנ"ל למשכורת בעת חישוב הפיצויים‪.‬‬
‫אם הוסכם בין עובד למעביד ששכרו כולל בתוכו את פיצויי‬
‫הפיטורין המגיעים לו‪ ,‬הכללה זו תהיה תקפה רק אם נחתם הסכם‬
‫בכתב המעיד על כך‪ ,‬ומעבר לכך‪ ,‬שאת ההסכם הנ"ל אישר שר‬
‫העבודה‪ .‬שיעור פיצויי הפיטורין הוא ‪ ,8.3%‬דהיינו משכורת אחת‬
‫לכל שנת עבודה‪ .‬כספים המשולמים לעובד בגין פיצויי פיטורין‬
‫פטורים ממס הכנסה עד לתקרה של ‪ 11,650‬ש"ח‪ ,‬ואילו כל תשלום‬
‫פיצויים המחושב על בסיס חישוב גבוה מזה טעון מיסוי‪ .‬ההפרש‬
‫יצורף לשיעור ההכנסות השנתי והמס יחושב בהתאם‪.‬‬
‫אילו פריטים לא ייחשבו בחישוב הפיצויים? כאן אפשר למנות‬
‫למשל משכורת ‪ ,13‬דמי הבראה‪ ,‬החזר הוצאות נסיעה ממשיות‬
‫שהעובד כבר הוציא והחזר הוצאות טלפון או ביגוד‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬חשוב להזכיר‪ :‬גם אם קיבל העובד משכורת הקטנה משכר‬
‫מינימום‪ ,‬בסיס חישוב פיצויי פיטורין המגיעים לו יעשה לפי שיעורו‬
‫של שכר המינימום‪.‬‬
‫רוטציה‪ ,‬להחליף את ראש העירייה אהרון אבו–חצירא מהמפד"ל‪ ,‬אך‬
‫אבו חצירא התעקש להמשיך עוד מספר שבועות בתפקידו ולוי וחבריו‬
‫פרשו מהקואליציה‪ .‬לאחר חצי שנה שוב התמודד לוי על ראשות‬
‫העיר ושוב הפסיד ואז פרש סופית מהעולם הפוליטי לטובת מערכת‬
‫המשפט‪ .‬אגב‪ ,‬הפרק הפוליטי של לוי אינו מופיע בקורות החיים שלו‬
‫באתר בתי המשפט‪.‬‬
‫את קריירת השיפוט שלו הוא החל בתפקיד שופט צבאי אבל שנה לאחר‬
‫מכן‪ ,‬ביוני ‪ ,1979‬כבר מונה לשופט שלום ונדד בין בית המשפט ברמלה לכפר‬
‫סבא‪ .‬חמש שנים לאחר מכן הוא כבר מונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב‪.‬‬
‫ענף המשפט שלוי התמחה בו הוא המשפט הפלילי‪ .‬בין היתר הוא שפט‬
‫בתיקים מפורסמים‪ ,‬בהם משפטם של רוצחי נהג המונית דרק רוט‪ ,‬משפטו של‬
‫שוקי בסו שרצח את אביו לאחר שזה התעלל באמו ומשפטו של יגאל עמיר‪.‬‬
‫מינויו של לוי לבית המשפט העליון באוגוסט ‪ 2001‬היה כרוך בדיל‬
‫בין שר המשפטים דאז מאיר שטרית לבין נשיא בית המשפט העליון‬
‫אהרון ברק‪ .‬שטרית רצה את אדמונד לוי המזרחי–מסורתי‪ ,‬וברק רצה‬
‫את פרוקצ'יה הנחשבת לחברה ב'מילייה' שלו‪ .‬כך הוצגו רק השניים הללו‬
‫למועמדות לתפקיד‪ ,‬ונבחרו‪ .‬לאחר הבחירה אמר שטרית בראיון לביטאון‬
‫לשכת עורכי הדין‪" :‬זו הפעם הראשונה שלבית המשפט העליון נבחר‬
‫שופט שצמח מלמטה ומייצג את ישראל השנייה‪ .‬אדמונד לוי הוא יוצא‬
‫המעברות הראשון שנבחר לכהונה בבית המשפט העליון"‪0 .‬‬
‫| |‪119‬‬
‫‪www.jtimes.co.il 28.10.2011‬‬
‫‪www.jtimes.co.il‬‬
‫תשע“ב‪28.10.2011 ,‬‬
‫בתשרי תשע“ב‪,‬‬
‫ל’ בתשרי‬
‫‪ ,742‬ל’‬
‫גיליון ‪,742‬‬
‫גיליון‬
‫המסגרת‬
‫את המסגרת‬
‫איר את‬
‫איר‬
‫““ ’’‬
‫ללא גבולות‬
‫ המשך מעמ' ‪14‬‬
‫ברמה המוניציפלית‪ .‬הוא מבקש ממני לספור את המסעדות‬
‫הפועלות ללא רישיון עסק‪ .‬אני סופר במהירות לפחות ארבע‬
‫מסעדות במתחם הקטן שבין רחוב "יסוד המעלה" לרחוב‬
‫"ראש פינה"‪ .‬העסקים האלה פועלים במה שהיה עד לא מזמן‬
‫חצרות בתים‪ ,‬גודר בשנים האחרונות ביוטה ונפתח מחדש‬
‫כמסעדה וכמקום כינוס למסתננים‪ .‬הם עושים זאת ללא‬
‫מפריע‪ .‬כל הלילה מוגשים שם משקאות והמקום מהווה עסק‬
‫משגשג‪ .‬סיור משטרתי עובר לידנו וממשיך הלאה‪ .‬כנראה‬
‫שרק אנחנו מבחינים בעבירה של הפעלת המקום ללא רישיון‬
‫באופן כל כך בולט‪.‬‬
‫זכריה מספר לי שחברי ועד השכונות פנו לעירייה כדי להבין‬
‫מדוע אין היא מונעת מהמסתננים לפתוח עסקים בניגוד לחוק‪,‬‬
‫תוך השתלטות על שטחים ציבוריים‪ .‬התשובות שזכריה קיבל‬
‫מגורמים בעירייה שהוא מגדיר "דרג סמנכ"לים ומעלה" היו‬
‫שעדיף שהמסתננים יעבדו ויחזיקו בעסקים באופן לא חוקי‬
‫מאשר שלא יהיה להם איך לעבוד והם יתחילו להתפרנס מפשע‪.‬‬
‫ובתוך מה שמצטייר כשמירה על האינטרס הציבורי‪ ,‬כאילו‬
‫באופן בלתי נמנע‪ ,‬צף ועולה העניין הפוליטי הפנים–עירוני ‪-‬‬
‫המתח בין הצפון לדרום‪" .‬מי שהפסיד את העבודה שלו הם‬
‫אותם ילדים בדרום שהיו עובדים בשוק התקווה ונשות הדרום‬
‫מעצמת "כאפות"‬
‫קטע ממכתבו של רב סרן יובל יצחק‬
‫עצם הגדרת המסתננים הלא חוקיים "פליטים" היא‬
‫מקוממת ולא נכונה‪ .‬מרבית משיגי הגדר מקורם באריתראה‬
‫וסודן‪ .‬באריתראה פסקה המלחמה בשנת ‪ 2000‬ובסודן יש‬
‫כבר מדינה עצמאית‪ .‬נכון שבמדינות הללו השלטון הוא לא‬
‫שיא הדמוקרטיה‪ ,‬אבל עובדה זו נכונה גם לרוב המדינות‬
‫במזרח התיכון‪ .‬המניע לגל ההגירה הזה הוא היותה של‬
‫ישראל מדינה מערבית דמוקרטית‪ ,‬המאפשרת להם‬
‫באדיבות בג"ץ להיות חופשיים לאחר שהסתננו באופן לא‬
‫חוקי‪ ,‬לעבוד באופן חוקי‪ ,‬ולקבל טיפול רפואי מתקדם על‬
‫חשבון משלם המסים הישראלי‪.‬‬
‫הזרם האנושי יוצר למפקדי צה"ל בעיה אמתית‪ ,‬ואני לא‬
‫מקנא במח"ט הגזרה שעומד בפני משימה בלתי אפשרית ‪-‬‬
‫לעצור את ההסתננות הזאת‪ .‬בלילה חשוך‪ ,‬כשקבוצה של ‪50‬‬
‫מסתננים חודרת‪ ,‬האפשרות להחדיר לתוכם מחבלים היא‬
‫קלה ביותר (והיו דברים מעולם)‪ .‬המנגנון העוסק בהברחת‬
‫מסתננים‪ ,‬הנשלט בידי שבטי בדואיים‪ ,‬הוא אותו מנגנון‬
‫שהחדיר את מבצעי הפיגוע בדרך לאילת‪ .‬מי יודע כמה‬
‫מחבלים חדרו לארץ במסווה של מסתננים תמימים (כי איש‬
‫לא מבצע תחקיר בטחוני על המסתננים)‪ ,‬והם כרגע במצב‬
‫רדום ורק ממתינים ליום פקודה‪ .‬מכאן אפשר להבין את‬
‫מפקדי צה"ל העושים הכול כדי לצמצם את התופעה‪ .‬אם‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫ההנהלה‪ ,‬הסגל האקדמי והמינהלי‬
‫משתתפים בצערה הכבד של‬
‫משפחת שרייבר על פטירתו של‬
‫פרופסור צבי שרייבר ז"ל‬
‫המסתננים היו יודעים שברגע שהם נתפסים הם מוחזרים‬
‫למצרים‪ ,‬הם לא היו ממהרים להגיע‪.‬‬
‫צר לי‪ ,‬אבל שוב מעבדת הצדק הסטרילית של בג"ץ‪,‬‬
‫המנותקת לחלוטין מהמציאות וחיה בעולם אוטופי‪ ,‬מקבלת‬
‫החלטות שמעודדות הסתננות ובכך מסכנות את חיילי‬
‫צה"ל‪ ,‬פוגעות בשכבות החלשות במדינה ומסכנות את‬
‫קיומה של המדינה כמדינה יהודית‪ .‬הפכנו להיות מעצמת‬
‫"כאפות" אזורית שנותנת לכל אויביה פלטפורמה נהדרת‬
‫להשתלט עליה‪.‬‬
‫האם מדיניות ישראל לא תשתנה גם כשכמה מיליוני‬
‫סומלים שסובלים מרעב יחליטו להגיע אלינו‪ ,‬או שכל אותם‬
‫מאות אלפי פליטי ‪ '48‬הטוענים לזכות השיבה לגבולות הקו‬
‫הירוק יבינו שאין צורך בהסכם דיפלומטי מייגע לגבי זכות‬
‫השיבה‪ ,‬שכן מספיק להגיע למצרים‪ ,‬לחצות את מדבר סיני‪,‬‬
‫לגעת בגבול ‪ -‬ומשם אנו נדאג להם?‬
‫המסקנה האחרונה שלי היא שכנראה ניהול מדינה‬
‫הוא גדול עלינו‪ ,‬וגדול עלינו להיות צודקים ולשלוח את‬
‫המסתננים חזרה לארצם‪ .‬קל לנו הרבה יותר‪ ,‬מבחינה נפשית‬
‫יהודית‪ ,‬להיות יפי נפש עקודים על המזבח והמוקד‪ ,‬או‬
‫להתאבך מארובות באירופה‪ .‬לצערי‪ ,‬אם תימשך הרפיסות‬
‫הזאת‪ ,‬נגיע שוב למחוזות המוכרים הללו‪.‬‬
‫שעבדו במשק בית בבתים של האנשים בצפון העיר"‪ ,‬אומר‬
‫זכריה בכאב‪" .‬כל אלה הוחלפו כיום במסתננים‪ .‬האנשים בצפון‬
‫תל אביב בעדם ‪ -‬הרי המסתננים מנקים להם את הבתים‪ .‬כל‬
‫בוקר יש הסעות לצפון‪ .‬במקום לשלם לעוזרות ‪ 50‬שקל הם‬
‫לוקחים עשרים שקל לשעה"‪.‬‬
‫הסיור מסתיים בגינת לווינסקי ‪ -‬כר הדשא הגדול בלב‬
‫שכונת נווה שאנן‪ .‬באמצע הגינה נמצאת הכניסה לבית כנסת‬
‫עץ החיים שהוקם ב–‪ 1924‬על ידי יהודים שעלו מהקווקז‪.‬‬
‫המקום מעלה ריח חריף של שתן טרי‪ .‬מישהו ביקר כאן שעות‬
‫אחרי שהמניין האחרון של תפילת ערבית התפזר לו‪ .‬תחנת‬
‫המשטרה של הסיירת הירוקה התל אביבית ממוקמת בלב‬
‫הגינה‪ ,‬אבל זה לא מפריע לאף אחד מעשרות המסתננים ‪-‬‬
‫ובהמשך הערב למאות המסתננים שיצטופפו בגינה ‪ -‬לנוח‬
‫בחופשיות‪ .‬אף אחד לא באמת ינסה לתפוס אותם‪ .‬הם נכנסו‬
‫למדינה הזו באין מפריע והם ימשיכו לחיות בה עוד שנים‬
‫רבות באין מפריע‪.‬‬
‫לצלילי החליל‬
‫לא עכברא גנב אלא חורא גנב‪ .‬החורים המשפטיים הם‬
‫שגונבים את הגבול בין ישראל למצרים הרבה לפני שאלת‬
‫תפיסתם של המסתננים וחסימת נתיבי ההברחה‪ .‬לא המצב‬
‫הקשה שבאפריקה כשהוא לעצמו מביא לכאן המוני אדם‪:‬‬
‫מדובר בראש ובראשונה ברצף של החלטות מהתחום המשפטי‬
‫שכל אחת מהן מייצרת עוד חור במקל‪ ,‬החלול גם כך‪ ,‬של‬
‫שלטון החוק בישראל‪ ,‬של ריבונותה ושל יכולתה לשמור על‬
‫גבולותיה‪ .‬החורים האלה לאורך הקנה החלול מייצרים חליל‬
‫שמנעים מנגינה הנשמעת עד למרחוק‪.‬‬
‫מאות קילומטרים מגבולה הדרומי של מדינת ישראל‬
‫שומעים תושבי אפריקה את המנגינה הבוקעת מהחליל של‬
‫מערכת המשפט בישראל וכמו בסיפורו של החלילן מהמלין‬
‫ נמשכים אחריה‪ .‬הם יודעים שלא יעצרו בגבול‪ .‬שלא יוחזרו‪.‬‬‫הם מבינים שלא יתושאלו ברצינות על מצבם בארץ שממנה‬
‫באו ולא יראו בהם נתיני אויב שצריך להכניס למשמורת בכלא‪.‬‬
‫הם שמעו שאין שום בעיה לעבוד כאן למרות החוק‪ .‬שאפשר‬
‫לפתוח כאן עסק שאין עליו שום מגבלה‪ .‬שאין עליהם שום‬
‫מגבלה‪ .‬הם באים לכאן בהמוניהם והם מבקשים להשתקע כאן‪.‬‬
‫והם עומדים לעשות שיחת טלפון‪ .‬לחברים שלהם באפריקה‪.‬‬
‫לספר להם על מה שקורה כאן‪0 .‬‬
‫·¯‪˙Ó‡ ÔÈÈ„ ÍÂ‬‬
‫·¯‪˙Ó‡ ÔÈÈ„ ÍÂ‬‬
‫‡‪Ï˘ ‰˙¯ÈËÙ ÏÚ ·¯ ¯Úˆ· ÌÈÚÈ„ÂÓ Â‬‬
‫‪Ï˘ Â˙¯ÈËÙ ÏÚ ·¯ ¯Úˆ· ‰ÚÈ„ÂÓ ÔÓÎÏ· ˙ÁÙ˘Ó‬‬
‫‪„Â„ Ô· ‰È„Ú‬‬
‫·‪ÔÓÎÏ· ÔÈÓÈ‬‬
‫‪®≤∑Æ±∞Æ±±© ·¢Ú˘˙ È¯˘˙ Ë¢Î ¨È˘ÈÓÁ ÌÂÈ ¨ÏÂÓ˙‡ ‰ÓÈÈ˜˙‰ ‰ÈÂÂÏ‰‰‬‬
‫‪ÔÂÈˆÚ ¯È· ‰ÁÂÓ‰ ˙È·· ‰Ú·˘ ˙·˘ÂÈ ‰ÁÙ˘Ó‰‬‬
‫‪®≤¥Æ±∞Æ±±© ·¢Ú˘˙ È¯˘˙ Â¢Î ¨È˘ ÌÂÈ· ‰ÓÈÈ˜˙‰ ‰ÈÂÂÏ‰‰‬‬
‫„‪ÔÂÈˆÚ ¯È· Â˙È·· ‰Ú·˘ ·˘ÂÈ ®Ô·‰© È‬‬
‫‪ÔÂÈˆÚ ¯È ˙È·Â ‰ÁÙ˘Ó‰‬‬
‫ממייסדי הפקולטה למשפטים‬
‫ודיקן הפקולטה לשעבר‬
‫בנחמת ציון וירושלים תנוחמו‬
‫המציאות משתנה סביב בקצב מהיר‪ .‬שעת צהריים בנווה שאנן‬
‫צילום‪ :‬מרים צחי‬
‫„‪ÔÂÈˆÚ ¯È ˙È·Â ‰ÁÙ˘Ó‰ ¨È‬‬
‫‪[email protected] 052-8744975 03-6277799‬‬
‫לפרסום מודעות אבל‬
‫‬
‫‬
‫נרשמו לנישואין‬
‫המועצה הדתית בני ראם‬
‫‪ #‬שבתאי נתנאל בן שאול רווק חולון‬
‫אלנקווה תמר בת יוסף רווקה יד בנימין‬
‫‪ #‬כהן משה הן עזרא רווק בני ברק‬
‫גז'דו מעיין רבקה בת אלברט רווקה יד בנימין‬
‫המועצה הדתית הרצליה‬
‫‪ #‬וילי הנס פזניק רווק הרצליה‬
‫יעל סמיון בקר רווקה תל אביב‬
‫‪ #‬גיא צבי לוריא רווק הרצליה‬
‫רות ידייה סגל רווקה מודיעין‬
‫‪ #‬תומר מאיר אשכנזי רווקהרצליה‬
‫שירן צ'רלי דנינו רווקה מגדל העמק‬
‫‪ #‬יותם יוסף רותם גרוש הרצליה‬
‫תמי אברהם ספיר רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬יאיר גבריאל ענתבי גרוש תל אביב‬
‫סוזי שלמה נדב רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬שי שושן חג'אג רווק הרצליה‬
‫שני ליאור פנחס ברדן רווקה אדורה‬
‫‪ #‬אריאל סרגיו מצקין גרוש הרצליה‬
‫לימור אליהו בן שנן רווקה חולון‬
‫‪ #‬עידו אברהם כדורי רווק בת ים‬
‫חן אלברט גוזלן רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬שרביד יחיאל דהרי רווק יקנעם עילית‬
‫דניאל דורית ג'ק לבהר רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬טל דניאל בוארון רווק הרצליה‬
‫עדינה יוסף זיס רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬אלון עמרם אמר גרוש הרצליה‬
‫מיטב אמיל מאיר הדד רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬ליאור יצחק יוסף צרפתי רווק כפר שמריהו‬
‫אירינה ליאוניד לוינטון רווקה תל אביב‬
‫‪ #‬אברהם ניר שמעון עמיחי רווק הרצליה‬
‫רויטל מרדכי רחמני רווקה חולון‬
‫‪ #‬ערן יוסף בורוכוב רווק הרצליה‬
‫נעמה מיכה צאר רווקה רמת גן‬
‫‪ #‬שלמה ארמנד גבאי רווק כפר סבא‬
‫יאנה אולג ריבל רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬לירן משה ניצן רובין רווק הרצליה‬
‫חן אליעזר חיים לופו רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬אלי שאול חיים רווק הרצליה‬
‫שמחה יצחק אריה אוחיון גרושה הרצליה‬
‫‪ #‬אליהו אברהם ראשני רווק הרצליה‬
‫ליאת אלברט יצחקיאן רווקה ראשון לציון‬
‫‪ #‬אסף עזרא ישעיהו סהר רווק הרצליה‬
‫הדר חיים קיסר רווקה רמת השרון‬
‫‪ #‬רועי משה אנוש רווק חדרה‬
‫יעל גדעון לויתן רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬ליאור מנחם גרסון רווק כפר סבא‬
‫נעמה דוד אפרת גרושה הרצליה‬
‫‪ #‬יניב יוסף עמבר רווק הרצליה‬
‫יערית בר יהודה גליק רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬רן גבריאל אליעזר מוריק רווק קיבוץ גליל –ים‬
‫חדוה זליג וקס רווקה רחובות‬
‫‪ #‬נתנאל יואב מינס רווק הרצליה‬
‫עדי גבריאל סרי רווקה ירושלים‬
‫‪ #‬תומר חזי חזום רווק הרצליה‬
‫עדי גנאל לוי רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬רועי אברהם הררי רווק תל אביב‬
‫קרן יוסף חלפון רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬עופר עמוס גניש רווק נתניה‬
‫עדי אברהם קדוש רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬מתן מנחם אברהם אלימלך וירניק רווק רעננה‬
‫אודליה מיסה שלמה אלקבס רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬ישראל אבידור דאר רווק ביתר עילית‬
‫מור אביגיל שמעון זכריה רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬לירון חביב קיסוס רווק הרצליה‬
‫עדי ארז מריומה רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬נמרוד עדי בורלא רווק הרצליה‬
‫מורן אפרים שילוני רווקה נתניה‬
‫‪ #‬אילן איזי מקוז רווק הרצליה‬
‫דנה איתי ישראלי רווקה תל אביב‬
‫‪ #‬דוד מיכאל שאול משה פסטרנק רווק הרצליה‬
‫נירית יאיר חן רווקה תל אביב‬
‫‪ #‬אביעד משה דהרי רווק הרצליה‬
‫דפנה סוסאי טדלה רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬ניר יצחק צנעני רווק הרצליה‬
‫לינה אריה פיקר רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬יהודה פנחס קשקש רווק הרצליה‬
‫נטלי אורי חצרי רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬צח לירון אהרן ולנסי רווק הרצליה‬
‫שלומית חיים עומר רווקה תל אביב‬
‫‪ #‬רון ארמונד שבת רווק הרצליה‬
‫מעיינה אלברט בלאיש רווקה הרצליה‬
‫‪ #‬אדם מוסא מוסאי רווק רמת השרון‬
‫גיל אסא שמואל וקסמן רווקה הרצליה‬
‫המועצה הדתית קצרין‬
‫‪ #‬כהן דוד בן ברוך רווק ישראל קצרין‬
‫עזרא רעות בת גבריאל רווקה ישראל קצרין‬
‫‪ #‬בוסקילה אביתר בן דוד רווק ישראל באר שבע‬
‫אדרי מאור בת ניסים רווקה ישראל קצרין‬
‫‪ #‬רמי אסף בן ששון רווק ישראל רמת גן‬
‫צפניה דפנה בת יחזקאל רווקה ישראל קצרין‬
‫המועצה הדתית מטה יהודה‬
‫‪ #‬גבע בן מנחם מאיר רווק ישראל אביעזר‬
‫נועה בת אמנון צורי רווקה ישראל מושב ריחן‬
‫לשכת הרבנות שהם‬
‫‪ #‬רועי פלג אבנר רווק חיפה ישראל‬
‫תמר לוין דן רווקה שהם ישראל‬
‫‪ #‬ארן קליין יוסף רווק מ‪.‬נחלים נורבגיה‬
‫ורד גיפמן יהושע רווקה שהם ישראל‬
‫המועצה הדתית בית דגן‬
‫‪ #‬אביחי יקוטי בן יצחק רווק ישראל שוהם‬
‫מעיין וקנין בת מאיר רווקה ישראל בית דגן‬
‫המועצה הדתית משגב‬
‫‪ #‬אמנון תמיר בן מנשה רווק ישראל יודפת‬
‫לירון פלד בת אורי רווקה ישראל ראשון לציון‬
‫‪ #‬שחר בן צבי בן איתן שרגא רווק ישראל תובל‬
‫קרנית כהן בת שמעון רווקה ישראל תובל‬
‫‪ #‬מאור טסלר בן אריה רווק ישראל מורשת‬
‫נטלי וקנין בת פנחס רווקה ישראל באר שבע‬
‫‪ #‬נתנאל יעקב ולצ'ר בן אליהו רווק ישראל בני ברק‬
‫נעמי קנפו בת מרדכי רווקה ישראל מורשת‬
‫המועצה הדתית נוה מונסון‬
‫‪ #‬טל לוי בן שלמה רווק ישראל יהוד מונוסון‬
‫שני רצון בת חנן רווקה ישראל קרית עקרון‬
‫המועצה הדתית מבשרת ציון‬
‫‪ #‬עידו דניאלי בן יוסף רווק ישראל בית נקופה‬
‫הילה איילת סנדורי בת חיים רווקה ישראל בית נקופה‬
‫‪ #‬יגאל יהודה כהן בן מרדכי רווק ישראל מבשרת ציון‬
‫רוית רוחמה זנו בת מאיר רווקה ישראל מודיעין מכבים‬
‫‪ #‬אברהם בבני בן יעקב ישראל מעלה אדומים‬
‫שני אלמקיס בת מאיר רווקה ישראל מבשרת ציון‬
‫‪ #‬ניצן רדנוביץ בן בנימין גיורא רווק ישראל קבוץ רמת רחל‬
‫יעלה כץ בת יצחק איקה רווקה ישראל רמת רחל‬
‫‪ #‬יאיר סימני בן אליהו רווק ישראל נווה מיכאל‬
‫יוכבד חיה עטיה בת דן סלומון רווקה צרפת בית שמש‬
‫המועצה הדתית קדומים‬
‫‪ #‬אשרי משה ישראל בן יתרו רווק ישראל איתמר‬
‫ברט נגה בת אליעזר רווקה ישראל קדומים‬
‫‪ #‬אסולין דניאל אבירם בן עמרם רווק ישראל קדומים‬
‫שמשוביץ שלומית בת שלמה רווקה ישראל כפר סבא‬
‫‪ #‬לינסק משה בן היימן וילאם רווק ארה"ב מעלה אדומים‬
‫אנטמן ציפורה בת מרדכי רווקה ישראל קדומים‬
‫‪ #‬אליהו רפאלי בן יצחק ז"ל גרוש ישראל‬
‫אשקלון‬
‫לבנה בוברמן בת דוד גרושה ישראל אשקלון‬
‫‪ #‬נדב אלחרר בן דניאל רווק ישראל אשקלון‬
‫מור ברכה בת אישי רווקה ישראל אשקלון‬
‫‪ #‬מנחם בוהדנה בן יהודה ז"ל גרוש ישראל אשקלון‬
‫ג'ני אפטקר בת יוסף גרושה ברית המועצות בית שמש‬
‫‪ #‬צבי אייל רמפל בן שמואל ז"ל רווק ישראל צפת‬
‫איטה עטיאה בת הרצל רווקה ישראל אשקלון‬
‫‪ #‬אייל בוחניק בן יצחק רווק ישראל אשקלון‬
‫אנסטסיה לאוננקו בת יורי רווקה בילורוסיה אשקלון‬
‫‪ #‬מורן מרקו יונה בן יצחק אדל רווק ישראל מגדים‬
‫שרית שרה זכאי בת דב רווקה ישראל נשר‬
‫‪ #‬מורן בן עמי בן אברהם רווק ישראל חיפה‬
‫טל בן חורין בת אבנר רווקה ישראל כפר חסידים א'‬
‫‪ #‬פניאל כהן בן יאיר רווק ישראל צרופה‬
‫קרן שמשבת עובדיה רווקה ישראל חיפה‬
‫‪ #‬חגי בורשטיין בן דוד רווק ישראל קרית ביאליק‬
‫עדי בודובסקי בת מיכאל רווקה ישראל חיפה‬
‫המועצה הדתית קרית שמונה‬
‫המועצה הדתית כוכב יאיר‬
‫‪ #‬עמיחי חיים דקל בן יגאל רווק ישראל כוכב יאיר‬
‫נעמה בורגר בת יורם רווקה ישראל תל אביב‪-‬יפו‬
‫‪ #‬שלמה קופר בן מאיר רווק ישראל חיפה‬
‫רונית יפית קליק בת יוסף רווקה ישראל חדרה‬
‫המועצה הדתית חוף הכרמל‬
‫המועצה הדתית שומרון‬
‫‪ #‬אופיר יונתן בן רמי רחמים רווק ישראל אורנית‬
‫מיכל מנדל בת שמעון חנן רווקה ישראל אורנית‬
‫‪ #‬סהר כהן בן יחיאל רווק ישראל עץ אפרים‬
‫אתי קראוסר בת לואיס רווקה ישראל נירים‬
‫‪ #‬יגל היימן בן חיים רווק ישראל פתח תקווה‬
‫מורן זליג בת יעקב רווקה ישראל אורנית‬
‫‪ #‬ליאור אהרן בן אליהו רווק ישראל צופים‬
‫דיקלה לוי בת צבי רווקה ישראל צופים‬
‫‪ #‬איתי לסמן בן יחיאל רווק ישראל יבנה‬
‫רתם וייס בת יהושע רווקה ישראל שקד‬
‫‪ #‬כפיר אמר בן שמעון רווק ישראל אורנית‬
‫מיכל ראובן בת חיים רווקה ישראל באר יעקב‬
‫המועצה הדתית אשקלון‬
‫‪ #‬איליה בלומקין בן יעקב רווק ליטא אשקלון‬
‫אינסה יאלונצקי בת ארקדי רווקה ברית המועצות אשדוד‬
‫‪ #‬ולדימיר ניסנוב בן גנאדי רווק רוסיה יבנה‬
‫ילנה זלנין בת בוריס גרושה ברית המועצות אשקלון‬
‫‪ #‬שרון טביבי בן רמי רווק ישראל רעננה‬
‫חופית מאגידנה בת אברהם רווקה ישראל שדרות‬
‫‪ #‬אברהם שריקי בן יצחק ז'ק רווק ישראל ירוחם‬
‫כוכבה כחלון בת בנימין רווקה ישראל אשקלון‬
‫‪ #‬נתנאל סבג בן משה רווק ישראל אשקלון‬
‫מעיין אלפסי בת אלברט רווקה ישראל אופקים‬
‫‪ #‬נשר בועז בן אברהם ישראל רווק רמות נפתלי‬
‫קרומה אוסנת בת רונן ישראל רווקה רמות נפתלי‬
‫‪ #‬בטיטו מאיר גיא בן דניאל ישראל רווק מושב אביבים‬
‫כהן רחל בת שמעון ישראל רווקה קרית שמונה‬
‫‪ #‬נחתומי עמית בן אשר ישראל רווק רמת גן‬
‫בנאילי רותם בת יצחק ישראל רווקה קרית שמונה‬
‫‪ #‬אלגלי גדי בן חיים ישראל רווק קרית שמונה‬
‫טייב הודיה זקלין בת יעקב ישראל רווקה קרית שמונה‬
‫‪ #‬גבאי יקיר בן חביב ז"ל ישראל רווק כפר יובל‬
‫לוי מוריה בת אלי ישראל רווקה טבריה‬
‫‪ #‬אסרף יצחק יוסף בן יאיר ישראל גרוש קרית שמונה‬
‫בונן יעל בת אליאס ישראל רווקה קרית שמונה‬
‫‪ #‬לוי שחר בן מאיר יוסף ישראל רווק קרית שמונה‬
‫שנדרוסי קארין סולי בת משה ישראל רווקה קרית שמונה‬
‫‪ #‬בכרך דביר בן אלון ישראל רווק שדה נחמיה‬
‫גיגי זיוה בת דוד ישראל רווקה חצור הגלילית‬
‫‪ #‬פרץ רן רחמים בן יצחק ישראל רווק קרית שמונה‬
‫אסרף רינת בת ציון ישראל רווקה מעלות‬
‫‪ #‬קושמרו שי בן שמואל ישראל רווק צפת‬
‫הרשקוביץ שרון בת משה ישראל רווקה קרית שמונה‬
‫‪ #‬אברג'ל נדב דניאל בן חיים ישראל רווק קרית שמונה‬
‫אברג'ל ליטל בת פנחס ישראל רווקה קרית שמונה‬
‫‪ #‬ווקנין יונתן בן מאיר ישראל גרוש חולון‬
‫ביטון אורטל בת ברוך ישראל רווקה קרית שמונה‬
‫המועצה הדתית אופקים‬
‫‪ #‬חולי דרור בן שמואל רווק ישראל ראשון לציון‬
‫ברונר אלינה בת רומן פודגורצקי רווקה בריה"מ אופקים‬
‫‪ #‬נחום עוזי בן גרבוז רווק ישראל אופקים‬
‫בוקובזה שני בת אליהו רווקה ישראל אופקים‬
‫‪ #‬אלגרבלי חננאל בן יהודה רווק ישראל אופקים‬
‫בן חיים הודיה בת מיכאל רווקה ישראל מגדל העמק‬
‫‪ #‬איבגי עודד בן עמרם גרוש ישראל אופקים‬
‫שטרית שני עליזה בת אברהם רווקה ישראל אופקים‬
‫‪ #‬פולאד אופיר בן מאיר רווק ישראל באר שבע‬
‫בן חמו עדי בת שאול רווקה ישראל ופקים‬
‫‪ #‬אדרי ברוך אילן בן רפאל רווק ישראל אופקים‬
‫צ'ינצ'ולקר מעיין בת ארן גרושה הודו אופקים‬
‫‪ #‬וקנין זיו בן אשר רווק ישראל אופקים‬
‫שיטרית ספיר בת דוד רווקה ישראל אופקים‬
‫‪ #‬חמו רועי בן יוסף רווק ישראל אופקים‬
‫ביטון דנה בת שלמה רווקה ישראל אשקלון‬
‫‪ #‬ימיני אליסף בן משיח רווק ישראל אופקים‬
‫חגבי ליאל בת אהוד רווקה ישראל באר שבע‬
‫‪ #‬סויסה שמעון בן אליהו רווק ישראל אופקים‬
‫אליה אודליה יסמין בת יצחק רווקה ישראל אופקים‬
‫‪ #‬סמגרינסקי יורי בן יכאל גרוש בריה"מ אופקים‬
‫ליטבינסקי ליודמילה בת מיכאל גרושה אוקראינה‬
‫אופקים‬
‫המועצה הדתית מטה יהודה‬
‫‪ #‬אנר בן אליהו יוסף רווק ישראל תעוז‬
‫אפרת בת אברהם כהן רווקה ישראל כפר תבור‬
‫‪ #‬יהושע בן אברהם דניאל רווק ישראל תעוז‬
‫רעות בת חיים קלמנוביץ רווקה ישראל ביצרון‬
‫‪ #‬מתן בן ציון בוטה רווק ישראל אשתאול‬
‫מיכל בת אברהם בינה רווקה ישראל ירושלים‬
‫לשכת הרבנות רמלה‬
‫‪ #‬חיימוב אשר יעקב גרוש ישראל רמלה‬
‫בבסלוב מילנה בוריס גרושה טדגקיסטן רמלה‬
‫‪ #‬חלילי כורש שלמה רווק אירן קליפורניה‬
‫פרץ ענת עמרם ז"ל רווקה ישראל רמלה‬
‫‪ #‬אדחוח נאור ציון רווק ישראל רמלה‬
‫שושן מעיין רוזה מרדכי רווקה ישראל רמלה‬
‫‪ #‬כהן יצחק יהודה רווק ישראל רמלה‬
‫טוינה דורית דני רווקה ישראל רמלה‬
‫‪ #‬מלקוב דוד מיכאל רווק אוזבקיסטן רמלה‬
‫גבריאלוב יפה ששון חי רווקה אוזבקיסטן רמלה‬
‫‪ #‬בן שבת מוטי פליקס רווק ישראל רמלה‬
‫לנקרי שירן מרק רווקה ישראל רמלה‬
‫‪ #‬סולומוניק בוריס פליקס רווק בריה"מ רמלה‬
‫בויקו מיכל אנדרי רווקה בריה"מרמלה‬
‫‪ #‬שגב רוברט יעקב גרוש ישראל רמלה‬
‫לבקוביץ גלית אברהם רווקה ישראל רמלה‬