הנהלת העדה החרדית

‫הגאון‬
‫זצ״ל‬
‫בעל דעת סופר מפרעשבורג‬
- ‫ ב׳ כסלו תש״ך‬-
‫בטאון העדה החרדית‬
- ‫ עמ׳ יא׳‬-





- ‫ עמ׳ ג׳‬-
- ‫ עמ ד׳‬-
‫רבותינו הביד״צ שליט״א וראשי קהלות הקודש שליט״א מירושלים עיה״ק‬
‫יחד עם כל רבני העיר דעדתינו בבית שמש שליט״א‬
- ‫ עמ׳ ה׳‬-
- ‫ עמ׳ ו׳‬-
!!!‫ הגיעה שעת הכושר‬,‫היחלצו‬
- ‫ עמ׳ ה‬-
- ‫ עמ׳ ז׳‬-
- ‫ עמ׳ ח׳‬-
‫״חבר אני לכל אשר יראוך״‬
‫בס"ד‬
‫כללי מנוי לבטאון "העדה"‪:‬‬
‫א‪ .‬יש למלא כל הפרטים בהו"ק במלואם‪ ,‬כולל מס' דירה ומספרי טלפון‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לדאוג לתיבת דואר תקינה ועליה כתוב השם והמשפחה‬
‫באותיות ברורות וגדולות )שנראים גם בלילה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגביה תיערך אי"ה פעם בחדשיים ב‪ .1‬לחודש בלבד‪ ,‬בסך ‪ 40‬ש"ח בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬חובות קודמים ייגבו בשלשת הגביות הראשונות‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬ע"פ סיכום מראש‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫‪‬‬
‫פרטי ההוראה לחיוב חשבון‬
‫תאריך_____________________‬
‫לכבוד‬
‫מספר חשבון בבנק‬
‫בנק ___________________‬
‫סניף __________________‬
‫קוד מוסד‬
‫כתובת הסניף__________________‬
‫סוג חשבון‬
‫קוד מסלקה‬
‫בנק‬
‫סניף‬
‫אסמכתא‪/‬מספר מזהה של הלקוח בחברה‬
‫‪46519‬‬
‫אני הח"מ ___________________________________________________________________‬
‫מספר זהות‪/‬ח‪.‬פ‪.‬‬
‫שם בעל‪/‬י החשבון כמופיע בספרי הבנק‬
‫כתובת_________________________________________________________________________‬
‫רחוב‬
‫עיר‬
‫מספר בית )חובה לרשום( מספר דירה )חובה לרשום(‬
‫מיקוד‬
‫______________________________________________________________________‬
‫טלפון נייד )חובה לרשום אם יש(‬
‫טלפון בבית )חובה לרשום(‬
‫נותן‪/‬ים לכם בזאת הרשאה לחייב את חשבוני‪/‬נו הנ"ל בסניפכם בגין תרומה בסכומים ובמועדים שיומצאו לכם מדי פעם באמצעי מגנטי ע"י‬
‫‪ .1‬ידוע לי‪/‬לנו כי‪ :‬א‪ .‬הוראה זו ניתנת לביטול בהודעה ממני‪/‬מאיתנו בכתב לבנק ולבטאון‬
‫בטאון העדה כמפורט מטה ב"פרטי ההרשאה"‪.‬‬
‫העדה שתיכנס לתוקף יום עסקים אחד לאחר מתן ההודעה בבנק וכן‪ ,‬ניתנת לביטול עפ"י הוראת כל דין‪ .‬ב‪ .‬אהיה‪/‬נהיה רשאי‪/‬ם לבטל מראש‬
‫ג‪ .‬אהיה‪/‬נהיה רשאי‪/‬ם‬
‫חיוב מסוים ובלבד שהודעה על כך תימסר על ידי‪/‬נו לבנק בכתב‪ ,‬לפחות יום עסקים אחד לפני מועד החיוב‪.‬‬
‫לבטל חיוב‪ ,‬לא יותר מתשעים יום ממועד החיוב‪ ,‬אם אוכיח‪/‬נוכיח לבנק‪ ,‬כי החיוב אינו תואם את המועדים או את הסכומים שנקבעו בכתב‬
‫‪ .3‬ידוע‬
‫‪ .2‬ידוע לי‪/‬לנו כי הפרטים שצויינו בכתב ההרשאה‪ ,‬ומילויים‪ ,‬הם נושאים שעלי‪/‬נו להסדיר עם המוטב‪.‬‬
‫ההרשאה‪ ,‬אם נקבעו‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לי‪/‬לנו כי סכומי החיוב עפ"י הרשאה זו‪ ,‬יופיעו בדפי החשבון וכי לא תישלח לי‪/‬לנו ע"י הבנק הודעה מיוחדת בגין חיובים אלו‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫הבנק יפעל בהתאם להוראות בכתב הרשאה זה‪ ,‬כל עוד מצב החשבון יאפשר זאת וכל עוד לא תהיה מניעה חוקית או אחרת לביצוען‪.‬‬
‫הבנק רשאי להוציאני‪/‬נו מן ההסדר המפורט בכתב הרשאה זה‪ ,‬אם תהיה לו סיבה סבירה לכך ויודיע לי‪/‬לנו על כך מיד לאחר קבלת החלטתו‪,‬‬
‫‪ .6‬נא לאשר לבטאון העדה בספח המחובר לזה‪ ,‬קבלת הוראות אלו ממני‪/‬מאתנו‪.‬‬
‫תוך ציון הסיבה‪.‬‬
‫סכום החיוב ומועדו ייקבעו מעת לעת על ידי בטאון העדה ע"פ גובה התרומה‪.‬‬
‫חתימת בעל‪/‬י החשבון______________________________‬
‫_______________________________________ אישור הבנק _______________________________________‬
‫מספר חשבון בבנק‬
‫לכבוד‬
‫בטאון העדה ת‪.‬ד‪ 5804 .‬י‪-‬ם‬
‫קוד מוסד‬
‫סוג חשבון‬
‫קוד מסלקה‬
‫בנק‬
‫סניף‬
‫אסמכתא‪/‬מספר מזהה של הלקוח בחברה‬
‫‪46519‬‬
‫קבלנו הוראות מ‪___________________________________________________________-‬‬
‫לכבד חיובים בסכומים ובמועדים שיופיעו באמצעי מגנטי או ברשימות שתציגו לנו מדי פעם בפעם ואשר‬
‫רשמנו לפנינו את‬
‫מס' חשבונו‪/‬נם בבנק יהיה נקוב בהם‪ ,‬והכל על פי המפורט בכתב ההרשאה‪.‬‬
‫ההוראות‪ ,‬ונפעל בהתאם‪ ,‬כל עוד מצב החשבון יאפשר זאת; כל עוד לא תהיה מניעה חוקית או אחרת‬
‫לביצוען; כל עוד לא התקבלה אצלנו הוראת ביטול בכתב על ידי בעלי החשבון‪ ,‬או כל עוד לא הוצא‪/‬ו בעל‪/‬י‬
‫החשבון מן ההסדר‪ .‬אישור זה לא יפגע בהתחייבותיכם כלפינו‪ ,‬לפי כתב השיפוי‪ ,‬שנחתם על ידיכם‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫תאריך_____________‬
‫בנק ___________________‬
‫מקור טופס זה‪ ,‬על שני חלקיו‪ ,‬ישלח לסניף הבנק‪ ,‬העתק הימנו‪ ,‬יימסר למשלם‪.‬‬
‫סניף ________________‬
‫חתימה וחותמת הסניף‬
‫מבצע המנויים‪ :‬״חבר אני‪...‬״‬
‫הגרלה‪:‬‬
‫‪ 10‬מנויים יזכו לפטור מדמי מנוי לתשס״ט‬
‫בס"ד‬
‫* נציג ״העדה״ יביא מתנה מפוארת יקרת ערך לביתו של כל חותם על ״הוראת קבע״‬
‫לשלוח ההו״ק לת‪.‬ד‪ 5804 .‬י‪-‬ם או למשרד המערכת מאה שערים ‪ 71‬י‪-‬ם‬
‫ב‬
‫לבירורים ולהרשמה להגרלה וקבלת המתנה‪0573199222 :‬‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫‪       ‬‬
‫‪       ‬‬
‫לשאלת רבים מתוך מחנינו פנימה‪:‬‬
‫הנה רבים מאד מתוככי עדתינו טרם הבינו את המצב והמציאות‬
‫לאמיתתו‪ ,‬והם עומדים ושואלים‪ :‬מה להם ולנו? מהי המטרה‬
‫מצידינו להרעיש עולמות נגד חוקי החינוך החדשים‪ ,‬שהרי‬
‫אותם חוקים נחקקו כמובן בכדי להסדיר את התקציבים לכל‬
‫אלה שאינם שומעים לקול רבותינו זצוק"ל ויבלחט"א‪ ,‬כל אלו‬
‫שמתעקשים לעצום את עיניהם שלא לראות את התהום הפעורה‬
‫לרגליהם ע"י התקציבים‪ ,‬כפי שהיום כבר רואים במוחש לנגד‬
‫עיני הכל‪ ,‬שרשעי ישראל מתערבים בבוטות בכל תכני וסדרי‬
‫הלימודים‪ ,‬וכבר רואים במציאות שכל האדוקים בתקציביהם‬
‫מתדרדרים אט אט בעוד ועוד שלבים ופורצים עוד ועוד גדירות‬
‫שלא ההינו לעשות מעולם‪ ,‬אלא שבשוחד התקציבים מכניסים‬
‫עוד ועוד לימודים אסורים כאזרחות ובחינות בגרות ועוד ר"ל‪,‬‬
‫מלבד הצרת צעדיהם על כל צעד ושעל‪ ,‬ולכופם להיכנע לתכתיבי‬
‫לימודי הליבה ומבחני המיצב וכו'‪.‬‬
‫אך למרות הכל אזנם של המתוקצבים אטומה לצעקת גדולי‬
‫ישראל שאסרו את התקציבים‪ ,‬ואף רבים מהם שכואבים את‬
‫המצב וגם מנסים לפעול מעט בענינים אלה‪ ,‬יודעים שאצבעם‬
‫הקטנה אינם יכולה לעצור בעד סחף הסכר הנורא‪ ,‬ואם כן אנו‬
‫את נפשינו הצלנו‪ ,‬השומע שמע והחדל יחדל‪ ,‬מה קול הצעקה‬
‫נוגע אלינו?‬
‫הבהרה נחוצה כלפי‬
‫הסכנה על המוסדות על טהרת הקודש‬
‫אך הנה‪ ,‬לא רק מדין ערבות ולא רק מגודל החרדה לגורל‬
‫מאות אלפי בני ישראל שעדיין מתחנכים במוסדות מתוקצבים‬
‫ולא רק עליהם המצודה פרושה‪ ,‬כי אמנם עד היום ליבא לפומא‬
‫לא גליא‪ ,‬ומטעמים שונים נמנעו לכתוב את המציאות האמיתית‬
‫בלוא חריפותה‪ ,‬ואם כי במאמרים שונים שהתפרסמו לאחרונה‬
‫בגליוננו‪ ,‬כן הובהר בצורה חדה וחד משמעית‪ ,‬על כל זה‪ ,‬אך בכל‬
‫זאת עדיין הדברים נאמרים מפה לאוזן מגודל החשש של סכנת‬
‫"חוקי הפיקוח והרשיונות" על כל המוסדות ללא שום הבדל‪.‬‬
‫אותם נציגים מפלגתיים‪ ,‬מלבד ההרס הנורא שהמיטו אל‬
‫המוסדות המתוקצבים‪ ,‬הזיקו קשות ונוראות גם למי שאינו‬
‫מעוניין כלל וכלל בתקציבים המגואלים‪ ,‬כי 'חוק הישיבות‬
‫קטנות' שעליהם גאוותם‪ ,‬הרס ולא חמל את שארית העצמאות‬
‫של כל מוסד ומוסד בארה"ק‪ ,‬ללא שום קשר לתקציבי השלטון‪,‬‬
‫הם מסרו בידי השלטונות חרב לעקור כל מוסד חדש וכל ישיבה‬
‫חדשה‪" ,‬חוקי הרשיונות" שלהם גרמו שמהיום על פי דרך הטבע‬
‫אי אפשר להקים שום ישיבה חדשה כלל וכלל‪.‬‬
‫הם המיטו את "חוקי הפיקוח" גם על כל המוסדות שכבר‬
‫קיימים עשרות בשנים בצורה עצמאית ובלתי תלויה ולו כמלא‬
‫נימא בחסדי התקציבים‪ ,‬על כולם עמדו מחוקקי החוק והנציגים‬
‫החרדיים וגזרו את הגזירה האכזרית והמזעזעת על מאות מוסדות‬
‫התורה והחינוך‪ ,‬על כל עולם התורה והישיבות‪ ,‬ע"י שבקלות דעת‬
‫מזעזעת המיטו עליהם את חרפת הפיקוח של צוררי עולם התורה‬
‫והחינוך הטהור‪ ,‬אשר אף פעם לא העיזו לגשת לטווח קירבתם של‬
‫מאות המוסדות על טהרת הקודש‪ ,‬שבעטו בטובתם של רשעים‪,‬‬
‫ושקלי טיבותייהו ושדו אחיזרי‪.‬‬
‫והנה שונאים מבית העיזו והגישו לצוררים מבחוץ את הקרבן‬
‫כולו כליל תקטר‪ ,‬על מזבח הפיקוח של משרד החינוך הכפרני‪,‬‬
‫המחנך היום שני מיליון ילדים מזרע ישראל לשמד ולכפירה‬
‫וטומאה‪.‬‬
‫כמו מלשינים מסרו את מפתחות התורה לצוררינו‬
‫ואם על המתוקצבים בלבד יצאו נציגים קלי דעת אלו‪ ,‬אולי‬
‫החרשנו‪ ,‬שכן היכולת בידם בכל רגע להתנתק מכבלי התקציבים‪,‬‬
‫אך הללו הוסיפו חטא על פשע בל יכופר ובל יסולח‪ ,‬כאשר כאותו‬
‫מוסרים ומלשינים הלכו גם הם ומסרו את הכי קדוש והכי יקר‬
‫בעולמנו‪ ,‬את כל מפתחות התורה והחינוך הטהור‪ ,‬הלכו והעניקו‬
‫לצוררי התורה את הגזילה שגזלו מאתנו‪.‬‬
‫נציגים נאלחים! מה לכם ולנו? מה עסק לנו אתכם? מי נתן‬
‫לכם רשות לדבר בשמנו? מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרינו?!‬
‫מדוע גמלתם אותנו רעה נוראה ואיומה כזאת הנוגעת עד ציפור‬
‫נפשינו?‬
‫אבותינו הק' מסרו את נפשם על טהרת החינוך הטהור‪ ,‬הושיטו‬
‫את צווארם והרעיבו את נפשם ונפש בני ביתם‪ ,‬ובלבד שלא יבואו‬
‫זרים ויתערבו בסדרי החינוך של צאצאיהם בבת עיניהם‪ ,‬וכולנו‬
‫יחד כל עדת ה' אשר רד עם ק'ל ועם קדושיו נאמן‪ ,‬אשר במסירות‬
‫נפש עילאית עומדים על המשמר לבלי לנגוע בתקציבי שלטון‬
‫הרשע‪ ,‬ולבלי ליהנות ממקורות טמאים ולו כמלא נימא‪ ,‬בגלל‬
‫החרדה הגדולה והעצומה שלא יבואו שונאי התורה ועוקריה‬
‫לנעוץ את טלפיהם ולהחדיר את צפרני הפיקוח המטונפות‬
‫שלהם בתוך חומת החינוך הטהור‪ ,‬ואיש מהם לא העיז להתערב‬
‫בהוראות פיקוח דרקוניות בשום פרט קטן כגדול בכל מעצמות‬
‫החינוך הטהור העומדים ומתקיימים בנסי ניסים בעצמאות‬
‫מוחלטת למרות המצב הכלכלי שהיה מאז ומתמיד קשה ביותר‪.‬‬
‫המוסדות על טהרת הקודש‪ ,‬לא היו אף פעם משופעים בתקציבי‬
‫העתק הממשלתיים‪ ,‬כמו אותם המנהלים וראשי המוסדות‬
‫שבשנות השובע שלהם‪ ,‬בימי התקציבים הקואליצוניים או‬
‫הכספים הייחודיים וכו'‪ ,‬שהללו פשוט התרחצו במימי התקציבים‬
‫שגאו עד מעל לראשם וסידרו את כל צאצאיהם בטוב ובנעימים‪.‬‬
‫הרי זה שנות יובל שמנהלי עולם החינוך הטהור היו מכתתים‬
‫רגליהם במסלולי יסורים וקשיים בלתי ניתנים להשגה ולהבנה‬
‫כלל‪ ,‬ובלבד שלא להזדקק למנעמי השלטונות‪ ,‬מתוך אמונה חזקה‬
‫בהתרעת גדולי ישראל נבג"מ ויבלחט"א כי זו הערובה למניעת‬
‫ההתערבות של שונאי הדת בסדרי החינוך הטהור שעליו העולם‬
‫קיים‪.‬‬
‫והנה מה עוללו לנו דווקא אותם 'נציגים חרדיים' במעטה אדרת‬
‫כחש של דאגה לתקציבי הישיבות קטנות‪ ,‬שהמיטו את האסון הכי‬
‫נורא ואיום מבחינתנו‪ ,‬דווקא על אלו שלא ביקשו מהם טובות‬
‫מעולם‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬התחננו בפניהם‪ ,‬לבל ימיטו עליהם את האסונות‬
‫הינוראיםף‪ ,‬אשר מהם יגורנו‪ ,‬והם באו‪.‬‬
‫אל המוני חברי העדה החרדית ואל כל שלומי אמוני ישראל‬
‫האמונים על טהרת החינוך מדור דור‪ ,‬אל כל צאצאי הדורות‬
‫הקודמים שידעו כולם כאחד‪ ,‬כי לולא החינוך בטהרתו‪ ,‬ולולא‬
‫עולם התורה על טהרת הקודש‪ ,‬כי אזי חיים בלעונו בחרות אפם‬
‫בנו של כל תנועות ההשכלה והציונות וגירוריהם ה"י‪ ,‬אל כולכם‬
‫חייבת להגחיע הזעקה הגדולה והמרה‪:‬‬
‫‪    ‬‬
‫"חוקי הפיקוח" החדשים הם הגזירות הנוראות שלא היו‬
‫כמותם עד היום הזה! והגזירות הללו מכוונים לשכיות חמדתינו‪,‬‬
‫"מוסדות החינוך הטהור"‪ ,‬שעד היום היו פטורים מעונשה שלזו‬
‫צוררת החינוך והיהדות‪ ,‬ומה יהא מהיום? אם לא נעמוד מנגד‬
‫ביום שבות זרים חילנו? ביום שאנשים מתוכנו בגדו באוצרה של‬
‫עתיד קיום היהדות החרדית‪ ,‬והעניקו את השליטה והפיקוח על‬
‫כל המוסדות של הציבור החרדי‪ ,‬וגם כל עולם החינוך הטהור‬
‫המתנזר מכל שייכות וטובת הנאה של שלטון הרעש ומשרד‬
‫החינוך והשמד!‬
‫‪   ‬‬
‫ועוד הבהרה נחוצה‪:‬‬
‫הצעקות המזוייפות על ״גזירות החינוך״‬
‫ובכן מה שעלינו להבהיר ביתר הבהרה‪ ,‬היא לגבי מתקפת‬
‫הטשטוש הצפויה לבוא לנוכח ההתמרמרות של המפלגתיים על‬
‫ראש העיר החדש שנישל אותם מכל התפקידים הנכספים‪ ,‬שכפי‬
‫התעמולה הגדולה זהו החורבן על ירושלים‪ ,‬והנה כבר התחילו‬
‫הצעקות ע"כ שעו"ד העירייה הוציא שתי גזירות למוסדות‬
‫המתוקצבים‪ ,‬האחת שהשנה לא יקבלו "תקציב חימום וסולר"‪,‬‬
‫והשניה שיפסיקו לתת דמי שכירות למוסדות שלקחו על ישיבתם‬
‫במבנים שאינם שייכים למוסדות‪.‬‬
‫ובכל אלו "גזירות החינוך" החדשות שאוכלי שולחן איזבל‬
‫יתחילו להרעיש על מניעת בת בגם ועל גזילות העצמות שהיו‬
‫זורקים להם משרדי העירייה‪.‬‬
‫המשך בעמ' יד'‬
‫
‬
‫‬
‫‪‬‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫‪     ‬‬
‫ירושלים‪:‬‬
‫הדה"נ‪4.00 :‬‬
‫***‬
‫מוצ"ש‪5.14 :‬‬
‫ר"ת‪5.51 :‬‬
‫כתובת המערכת‪:‬‬
‫רח' מאה שערים ‪) 71‬משרד איחוד הישיבות(‬
‫ת‪.‬ד‪ 5804 .‬ירושלים‬
‫טל‪) 02-5829567 .‬לענין דחוף בלבד ‪(05731-99222‬‬
‫פקס‪) 1532-9998499 .‬תא‪-‬קולי‪ .‬לא מחו"ל(‬
‫טלפון לקבלת מודעות ‪02-5829567‬‬
‫מודעות מתקבלות עד יום ד׳ שעה ‪ 11.00‬לפנה״צ‬
‫עלות השחר‪:‬‬
‫‪4.42‬‬
‫נץ החמה‪:‬‬
‫‪6.14‬‬
‫סו"ז קר"ש מג"א‪:‬‬
‫‪8.04‬‬
‫סו"ז קר"ש גר"א‪:‬‬
‫‪8.51‬‬
‫סו"ז תפלה גר"א‪:‬‬
‫‪9.42‬‬
‫חצות‪:‬‬
‫‪11.27‬‬
‫מנחה גדולה‪:‬‬
‫‪11.56‬‬
‫מנחה קטנה‪:‬‬
‫‪2.30‬‬
‫שקיעה‪:‬‬
‫‪4.40‬‬
‫שעות קבלת קהל במשרדנו רח' מאה שערים ‪ 71‬הן בדרך כלל‪ ,‬בין השעות ‪2 - 5‬‬
‫בצהרים‪ ,‬נא לתאם מראש‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫ !
!
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫‪ -‬נתפרסם בחוצות ‪-‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ג‬
‫‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫
!
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫‬
‫‬
‫בשעת סגירת הגליון הגיעו שמועות קשות‬
‫ומצמררות על התקפות קשות בעיר מומביי‬
‫שבמדינת הודו‪ ,‬כאשר מחבלים טירוריסטים‬
‫מקומיים פרצו בהתקפות טרור משולבות‬
‫וזרעו מוות ואבדון גם במוקדים יהודיים‪,‬‬
‫ביניהם התבצרו על בית חב"ד‪ ,‬ופגעו בעסקן‬
‫היהודי המקומי הר"ר גבריאל הולצברג‬
‫ואשתו הנמצאים במצב קשה לרפו"ש‪ ,‬כמו כן‬
‫קיים חשש כבד לחייהם של עוד יהודים שהיו‬
‫במקום ומוחזקים בידי הרוצחים כבני ערובה‬
‫ה"י‪ ,‬ובתוך כך הגיעה הידיעה המדאיגה על‬
‫אי יכולת ביצירת קשר עם שני ת"ח שליט"א‬
‫שנמצאו במקום עקב עניני כשרות לאחב"י‬
‫בארה"ב‪ ,‬אחד מהם הרה"ג ר' אריה לייבוש‬
‫טייטלבוים שליט"א חדב"נ כ"ק אדמו"ר‬
‫מתולדות אברהם יצחק שליט"א ובן כ"ק‬
‫אדמו"ר מוואלאווא ארה"ב שליט"א‪.‬‬
‫כל אחד ואחד מתפלל להעתיר בתפלה‬
‫ולהרעיש עולמות להצלתם ולרפואתם‬
‫ד‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫השלימה של הרב אריה לייבוש בן אלטע‬
‫נחמה מאלטשע‪ ,‬גבריאל נח בן פרידא בלומא‪.‬‬
‫רבקה בת יהודית‪ .‬משה צבי בן רבקה‪ ,‬ושאר‬
‫השבויים והפצועים לרפו"ש‪.‬‬
‫ושוב מתבקשים אחב"י להמשיך בהעתרת‬
‫תפלה ותחנונים למען שלשת הבחורים‬
‫החשובים השבויים ביפן ה"י‪ .‬והרחמן יאמר‬
‫לאסורים צאו וישבור עול ברזל מעליהם‬
‫במהרה‪.‬‬
‫בימים האחרונים גברה הדאגה במיוחד לאחר‬
‫שנודעו שמועות על שבמדינת תאילנד הוציאו‬
‫גזר דין מוות ר"ל‪ ,‬לשני ישראלים שהואשמו‬
‫שם בעוון סחר אסור‪ ,‬והעוסקים בענין עומדים‬
‫חסרי אונים לנוכח גזר הדין הנורא האכזרי לאלו‬
‫שנפלו בידי רוצחי אנוש אלו ה"י‪.‬‬
‫אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה‬
‫העומדים בין בים ובין ביבשה‪ ,‬המקום ירחם‬
‫עליהם ויוציאם מצרה לרוחה ומאפלה לאורה‬
‫ומשעבוד לגאולה‪ ,‬השתא בעגלא ובזמן קריב‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫רבותינו שרי התורה מרן‬
‫הגאב"ד והביד"צ שליט"א‬
‫קבעו יום תפילה והתעוררות‬
‫כללית לתפלה ותחנונים‬
‫ ‬
‫ולתיקון המעשים ובדק הבית‪,‬‬
‫
‬
‫לאור רוב הצרות הקשות לכלל‬
‫
‬
‫ולפרט‪ ,‬שמועות ובשורות‬
‫
‬
‫ ‬
‫קשות ומרות הן בעניני הפרט‪,‬‬
‫ ‬
‫והן בנוגע לכלל בגזירות‬
‫ ‬
‫החינוך של שלטון הרשע‪,‬‬
‫ ‬
‫
‬
‫ובעיקר עקב המצב בקושי‬
‫ ‬
‫הפרנסה שהחמיר מאד בין‬
‫!‬
‫אחינו בני ישראל ה"י‪.‬‬
‫ ‬
‫כידוע‪ ,‬ופי שכל ראש בית ‬
‫אב מרגיש גם בכיסו ובמצבו ‬
‫הכלכלי‪ ,‬מצב הפרנסה בכל ‬
‫העולם כולו הוא בכי רע ה"י‪" ,‬‬
‫הן בארה"ק והן בחו"ל‪ ,‬כאשר‬
‫
‬
‫
‬
‫כולו נתון בסכנה וחרפה‬
‫גדולה ל"ע‪ ,‬כל המעצמות !
‬
‫הכלכליות בכל העולם עומדים‬
‫אובדי עשתונות וחסרי‬
‫אונים‪
,‬‬
‫כאשר אפילו אינם יודעים מה‬
‫
‬
‫עליהם לעשות בשעת המפולת‬
‫‬
‫
‬
‫ ‬
‫הגדולה שקוברת תחתיה‬
‫
‬
‫מדי יום ביומו מאות ואלפי‬
‫אנשים ועשירים מכל העולם‪,‬‬
‫והופכים מיליארדי דולרים לבועות אויר שבין לתלות את המצב בשום פעולה אנושית ובשום‬
‫מקרה ח"ו‪ ,‬כל מה דעביד רחמנא לא עביד בלא‬
‫רגע נעלמים ואינם‪.‬‬
‫אם המצב הוא גרוע בכלליות בעולם‪ ,‬הרי דינא‪ ,‬עלינו רק לתפוס את אומנות אבותינו בידינו‬
‫שחמור שבעתים צערינו הגדול על המתרחש ולצעוק ולהתריע ולפשפש במעשים ולהרבות‬
‫בקרב אחינו בני ישראל באר"י ובחו"ל בכל אתר הרהורי תשובה ובקשת קרבת ה'‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הכריזו רבותינו כ"ק מרן הגאב"ד‬
‫בארה"ב ובאירופה‪ ,‬כאשר יד ה' נגעה בגבירים‬
‫ונגידים גדולים שהיו תומכים ביד רחבה לקהל והביד"צ שליט"א את יום ב' פר' ויצא ד' כסלו‬
‫רב בכללות ובפרטות לאנשים רבים בעת דחקם‪ ,‬הבעל"ט‪ ,‬שכפי שפורסם הוא גם יום מסוגל‬
‫ופזרו צדקה בנפש חפיצה בסכומים עצומים עבור ע"פ דברי מרן החתם סופר זי"ע לקיום "את‬
‫מוסדות התורה בכלל‪ ,‬ועבור מוסדות התורה פניך ה' אבקש"‪ ,‬ביום זה יתאספו כל קהל‬
‫והחינוך הטהור על טהרת הקודש בארה"ק הקודש בירושלים עיה"ק ברחבת מאה שערים‪,‬‬
‫בפרט‪ ,‬ומה מרה הידיעה שגם נגידים עצמם ובבית שמש בביהמ"ד הגדול דקהל פרושים‪,‬‬
‫הפכו לנצרכים ל"ע‪ ,‬כאשר מחוסר פרנסה אינם כמו"כ בכל בתי הת"ת והחינוך‪ ,‬לשפוך שיח‬
‫יכולים אפילו לכלכל את הוצאות ביתם הם‪ ,‬לפני השי"ת שיפתח את ארובות השמים בשפע‬
‫ומיום ליום שומעים על עוד בעלי בתים לשעבר‪ ,‬פרנסה והצלחה‪ ,‬יפתח ה' את אוצרו הטוב‪ ,‬ליתן‬
‫עשירים ונשואי פנים שספגו הפסדים קשים בין לכל איש ואיש די פרנסתו מידו הרחבה והמלאה‪,‬‬
‫לילה‪ ,‬והמוני אברכים בעלי משפחות ברוכות כ"י ולכל גויה וגויה די מחסורו‪ ,‬ולא יצטרכו עמך בית‬
‫שאבדו מקור פרנסתם ואין סיפק בידם להביא ישראל זה לזה ולא לעם אחר‪.‬‬
‫יחד עלינו להתחזק ולהתבצר בתפילה‪ ,‬בכל‬
‫לבתיהם לחם לפי הטף‪.‬‬
‫עננים כבדים רוחפים על שמיהם של מאות תפלת שמונה עשרה בפירוש המילות בברכת‬
‫משפחות‪ ,‬הללו רועדים מהמחשבה שעוד עלולים "ברך עלינו" שכבר תיקנו אנשי כנסת הגדולה‬
‫להוציאם מחוץ לקורת הגג שלהם מאימת נושים במיוחד לבקש על הפרנסה; באמירת פרשת המן‬
‫או אינשי דלא מעלי‪ ,‬או מחוסר היכולת לשלם את שכמובא בספרים )רבינו בחיי( שזוהי סגולה‬
‫דמי השכירות או המשכנתא‪ .‬הישיבות‪ ,‬מוסדות לפרנסה; ואכן לדקדק בהפרשת מעשר כספים‬
‫התורה והחסד‪ ,‬כולם צועקים געוואלד‪ ,‬מאין יבא לצדקה ככל האפשר‪ ,‬כדברי הפסוק‪" :‬בחנוני נא‬
‫עזרי! עשרות מקורות הכנסות התייבשו והתאדו בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים"‪,‬‬
‫ל"ע‪ ,‬אנשים שהיו מתנדבים לכל דבר שבקדושה ואמרו חכמינו ז"ל‪ :‬עשׂר בשביל שתתעשׁר‪.‬‬
‫ובזכות תפילות ישראל‪ ,‬ובזכות הצדקה והחסד‬
‫מתקשים לעמוד בעצמם בהוצאות החודש‪.‬‬
‫אלפי נקיי הדעת מעניי ארה"ק כפופים זה שבו חותמין‪ ,‬וקבלת גדרים וסייגים להיזהר‬
‫זמן רב במצבי מועקה נוראים ה"י‪ ,‬בפרט לעת במשא ומתן באמונה ושאר קבלות טובות‪ ,‬יעזור‬
‫חיתון ונישואי צאצאים הי"ו‪ ,‬אברכי משי מבני השי"ת אשר הן ק‪-‬ל כביר לא ימאס תפלת רבים‪,‬‬
‫ציון היקרים המסולאים בפז מסתובבים חנוקים הוא ישמע לשועת עניים ואנקת אביונים‪ ,‬הוא‬
‫ממש ל"ע ושקועים תחת הררי חובות באין מוצא יעצור את צעקת הדלים ויושיעם ממצוקתם‪ ,‬ירא‬
‫בעוה"ר כאשר סכנה מרחפת ר"ל על בריאותם בעניים ויחיש להם מזור וטרף ויושיעם בגשמיות‬
‫ה"י‪ ,‬ואנו אין לנו על מי להשען אלא על הנותן וברוחניות‪ ,‬ויקויים מאמר חז"ל במס' ראש השנה‬
‫)דף טז( כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת‬
‫לחם לכל בשר ומשביע לכל חי רצון‪.‬‬
‫כמאמינים בני מאמינים‪ ,‬יודעים אנו שאין בסופה‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫!‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫עיר התורה והיראה בית שמש ת"ו‪ ,‬מתכוננת למעמד "עצרת‬
‫התבדלות" שתתקיים ביום רביעי ו' כסלו הבעל"ט‪ ,‬בהופעתם המיוחדת‬
‫של רבותינו שרי התורה חברי הביד"צ שליט"א ובראשותם כל רבני העיר‬
‫מורי ההוראה דעדתינו שליט"א‪ ,‬יחד עם גדולי הרבנים והאדמורי"ם‬
‫ מנהיגי קהלות הקודש שליט"א שהבטיחו השתתפותם במעמד‪ ,‬אשר‬
‫ טרם היה כמתכונתו בבית שמש מאז יסוד הקריות החרדיות לפני כחמש‬
‫‬
‫‬
‫עשרה שנה‪.‬‬
‫מטרת העצרת מוצהרת בכדי להתחזק בתוככי מחננו פנימה ולשנן‬
‫
לעצמנו את חובת ההתבדלות מכל מה שקשור לזרועות השלטון הכפרני‬
‫ ‬
‫ שאנו אין לנו שום חלק ונחלה מכל מהומותיהם ותהלוכותיהם‪ ,‬ולהתבצר‬
‫
‬
‫
במסורת אבותינו ורבותינו הק' מכונני הישוב בארה"ק ומייסדי עדתינו‬
‫
‬
‫ החרדית כקהלה נפרדת ועצמאית שאין לה שום שייכות וזיקה למפלגות‬
‫
"‬
‫‬
‫ולעניניהם‪ ,‬ולהבהיר לעצמינו שוב כי לא הנצחונות ולא ההפסדים‬
‫ ‬
‫ המפלגתיים הם מענינינו‪ ,‬אין אנו משתייכים ומתחברים אליהם לא בעת‬
‫ ‬
‫ נצחונם ולא בעת כשלונם‪ ,‬ואינם משנים לנו כל מאומה‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫גדולי וחשובי התלמידי חכמים והמחנכים בעירינו דנו לפני רבותינו‬
‫ ‬
‫
‬
‫‬
‫שליט"א יחד עם חברי הנהלת עדתינו שליט"א‪ ,‬על חובת השעה‬
‫
! להתאסף ולשנן את היסודות הברורים‪ ,‬והוחלט לערוך עצרת גדולה‬
‫ללכד את הציבור כולו החונה על דגל העדה החרדית ולהעביר גם לדור‬
‫החדש בני התשחורת את יסודות דעת התורה ואורחות חיינו‪.‬‬
‫בימים אלו עוברים משלחת למנהיגי קהלות הקודש אשר להם בתי‬
‫‬
‫כנסיות וקהלות בבית שמש‪ ,‬ומרגישים את האחריות על טהרת האוירה‬
‫
והדעות ועל ביצור החומות בכח האחדות של אלפי חברי העדה החרדית‬
‫הנאמנים לדעת רבותינו שליט"א וכולם כאחד יבואו לשמוע מפיהם‬
‫ דבר ה' על צו וחובת השעה‪.‬‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫מי לה' אלי!‬
‫הרב נחום מ‪.‬‬
‫הכנות נמרצות לכינוס הגדול "עצרת התבדלות"‬
‫הנערך בבית שמש ע"י עדתינו להעמיד חומה בצורה‬
‫נוכח רוח היום הנושב בחזקה אודות השינוי הנהגת‬
‫העיריה הציונית בבית שמש במעטה חרדי‬
‫עם שוך רוח השיכרון שאפפה את בית שמש בתקופת‬
‫הבחירות האחרונות‪ ,‬נשתרשה רעה חולה במחנה‬
‫החרדים ששומה עלינו לשרש אחריה בעוד מועד‪ ,‬כי‬
‫היא מכה מהלכת ונוגע בציפור נפש היהדות החרדית‬
‫התורתית‪ ,‬וחלה איפוא חובת ביעור מחלה ממארת זו‪.‬‬
‫הבה נפרש שיחנו‪:‬‬
‫מייסדי המדינה היו גלויי לב בעבודתם‪ ,‬לא הסתירו את‬
‫כוונתם‪ ,‬ולא העלימו את מגמתם‪ ,‬וכבר במגילת היסוד‬
‫של המדינה שנכתבה ונוסחה בכובד ראש הודגש והוכרז‬
‫פומבית כי המדינה תיבנה ותתכונן על חוקי העכו"ם‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬אין הם מכירים בתורת משה וחוקותיה‪ ,‬ועל‬
‫החתום באו ראשי הציונים‪ ,‬ולצערינו גם ראשי אגו"י‪,‬‬
‫ונתחלל שם ד' ותורתו מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ועד היום‬
‫הזה מקושטים הרבה משרדים ומוסדות‪ ,‬בנקים ומפעלים‬
‫בתצלומי מגילה זו המכריזה על מרד בתורת סיני‪.‬‬
‫הציונות חידשה בעולם היהודי דבר שלא היה מאז‬
‫היות ישראל לגוי‪ ,‬היא הוכיחה לעולם כולו שאפשר לה‬
‫להקים בית מחוקקים בהתכחשות לחוקי התורה‪ ,‬ולהכליל‬
‫בו גם חברים או ראשים ומנהיגים שומרי תורה‪ ,‬שהם‬
‫ייצגו ציבור של מאמינים‪ ,‬היה בזה נצחון מוחץ לתנועה‬
‫הציונית‪ ,‬אשר מייסדיה אף לא חלמו עליה‪.‬‬
‫לא האמינו אבות הציונות כי יגיע זמן אשר יקימו‬
‫פרלמנטים ומוסדות או עיריות שיתנהלו על יסוד שאין‬
‫מכירים בתורת משה ולועגים לכל משפטיה‪ ,‬ויבואו‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫גם שומרי תורה ומצוות שהם יהוו כח המעמיד של‬
‫בית כזה‪ ,‬ולא עוד אלא שכסא ראש ההנהגה יעטר לא‬
‫אחר מיהודי מאמין השותו"מ‪ ,‬שבכבודו ובעצמו ייקר‬
‫את ממשלתם‪ ,‬ויהיה האחראי לכל מעללי העיריה‪ ,‬כפי‬
‫אשר ישית עליו הבג"צ והכנסת המחרפין ומגדפין את‬
‫תורה"ק‪.‬‬
‫לאור מסע הטשטוש שאורב ללב המונים רבים‪ ,‬אשר‬
‫יושפעו מהמבט השטחי‪ ,‬שכאילו "אכשר דרא"‪ ,‬ויהודי‬
‫נלבב עם ציצית ופיאות עלה על כסא ההנהגה של‬
‫העיריה הציונית‪ ,‬ולא ירגישו כי עמוקה יותר משפט‬
‫עוול האחרון מזו של הקודמים לו‪ ,‬כפי המובן ליודעי‬
‫דעה‪ ,‬כי הנה סוף סוף כרע ברך החרדי האדוק‪ ,‬והנה‬
‫הוא עצמו מבצע את מעללי הכנסת‪ ,‬הוא עצמו מטפח‬
‫בתי מינות ואפיקורסות‪ ,‬ותועבות רשעים‪ .‬רח"ל‪.‬‬
‫תגובתם של רבותינו שליט"א וראשי קהילות הקודש הע"י‬
‫נוכח תמורה חילופית כזו‪ ,‬היתה‪ ,‬שחובת השעה היוצא מן‬
‫הכלל‪ ,‬להעמיד כללים ויסודות למען נדע את אשר לפנינו‪,‬‬
‫ועת כנוס את כל היהודים‪ ,‬מנער ועד זקן‪ ,‬להציב חומת‬
‫הבדלה מוחלטת כאשר עשו אבותינו ורבותינו‪.‬‬
‫בימים האחרונים נתקיימו משלחות של חשובי ת"ח‬
‫ואנשי חינוך בביתם של מנהיגי הקהילות‪ ,‬וחלק גדול מהם‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫
‬
‫ ‬
‫ ‬
‫
‬
‫ ‬
‫ ‬
‫…ƒ˜ ‪J•„…˜‚ŠƒJ ––ƒ˜‚ŠJ V‚Žƒ‰‡J Š~–—‡J ‹—J –—~J Š‰ŠJ ‚—‚J‬‬
‫Œ—Ž˜‪J‚˜‡‚J–—~‰JV˜‡Š‰˜J‹‡—–‚ŒJ˜ƒŠ˜‚JV~JŠ~–—‡J‬‬
‫~ŒŽ‚ ‪J†L…Š‡ƒJ ŒL€ŽJ ~—‡•J ~–~J ƒ‚‡‡–~ŒJ ƒŽ‡˜ƒ–ŒJƒŽ˜~J‬‬
‫Œ–Ž ‪J–ƒŒ…J –ƒ‡~J ƒ–~—J V~L†‡Š—J ”L‚ƒ~€‚J ƒŽ‡J ˜‡ƒJ L~€‚J‬‬
‫‪JJXƒ„J˜‡Žƒ„J‚‡–‡J˜ƒŠŠ‰˜‚ƒJ˜ƒ’˜ƒ—JŠ—J•‡„JŠ‰J~–ƒŽƒJ‬‬
‫‪J‬‬
‫
!‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫אמרו שלמרות טרדותיהם‪ ,‬ברצונם לצאת מירושלים‬
‫לשאת חלק באסיפת עצרת ההתבדלות ‪ -‬דבר אשר‬
‫מאז קיום הישוב בבי"ש לא נעשה‪ ,‬שכל ראשי ומנהיגי‬
‫הקהילות יצאו מיוחד לבית שמש‪ ,‬לאסיפת התושבים‪.‬‬
‫המשימה המוטלת עלינו‪ ,‬בשעה זו להסביר לנו‬
‫ולבנינו‪ ,‬כי המדינה ומוסדותיה המסועפים לה‪ ,‬לא נקראו‬
‫אלא להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים נותן התורה‬
‫ית"ש‪ ,‬וכל חבר נבחר בעיריה‪ ,‬שותף הוא ממילא בכל‬
‫מעללי העיריה והמדינה‪ ,‬וחלק כחלק ישאו בעוון ניאוץ‬
‫וחילול ד'‪ ,‬הנעשים ע"י עיריה זו‪ ,‬אשר יסודה מבוסס‬
‫על הרמת אצבעות‪ ,‬שהוא מרידה בריבונות התורה‬
‫ובמלכות שמים‪.‬‬
‫חובת השעה לצאת למרחב ולהסביר ענינים אלה‪,‬‬
‫שהם כבשונו של עולם‪ ,‬ולהעלות את הנושא הזה על‬
‫ראש פעולתינו לילות כימים‪ ,‬להעמיד את הציבור על‬
‫חומר עוון ההתחברות לציונים‪ ,‬לא נפקיר דור שלם‪,‬‬
‫שיצאו את ירושלים לגור בבי"ש ‪ -‬לרוח היום של‬
‫העיתונות הצבועה‪ ,‬כי באם נחריש לעת הזאת‪ ,‬הלא‬
‫מידינו יבוקש הדבר‪.‬‬
‫נעלה על לבבינו כמה דם שפכו בני ירושלים נגד‬
‫עוון ההתחברות לציונים‪ ,‬לא נבגוד בעברינו‪ ,‬לא נשנה‬
‫את דרכינו‪ ,‬אף מול פיתויים של כיבושים והישגים‪,‬‬
‫עלינו לדעת כי איסור התחברות לציונים אין כוחו‬
‫נגרע במשהו ע"י הישגים וניצחונות‪ ,‬הלכה בישראל‬
‫אשר פסקוה גדולי הדורות אינה תלויה בחסדי הישגים‪,‬‬
‫והם אינם מעלים ואינם מורידים‪.‬‬
‫צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות‬
‫הרועים‪" ,‬איכה תרעי ותינצלי מיד המציקים לך להיות‬
‫ביניהם ולא יאבדו בניך‪ ,‬התבונני בדרכי אבותיך‬
‫הראשונים שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצוותי ולכי‬
‫בדרכיהם" )לשון רש"י(‪.‬‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ה‬
‫חבל על דאבדין ולא משתכחין‬
‫היחל‬
‫הרה"ח רבי מאיר קליערס זצ"ל‬
‫בנו של הגה"צ רבי משה קליערס זצ"ל רבה של טבריא‬
‫על האי שופרא דבלי בארעא האי‬
‫גברא רבא מלא מדע והכמה ה"ה הרה"ח‬
‫ר' מאיר קליערס זלל"ה שנלקח לבית‬
‫עולמו ביום י"ד חשון העבר בו אבדה כלי‬
‫חמדה‪.‬‬
‫היו היה מספיחי ספיחין של דור‬
‫הישוב הישן שספג בתוכו אוצרות יראת‬
‫ה' ואמונה טהורה‪ ,‬מסורת אבות במדה‬
‫גדושה עתיקי דעתיקין‪ ,‬מזוקק שבעתיים‪,‬‬
‫היה אחד מגדולי מעתיקי השמועה אשר‬
‫הרבה להנחיל לדור הבא את המושגים‬
‫הקודמים‪ ,‬האמונה הפשוטה ללא‬
‫התחכמויות וחינוך הבית בדרך הישן‪,‬‬
‫מובדל מכל זרמי הרחוב וההשפעות‬
‫הזרות ה"י‪.‬‬
‫המנוח זצ"ל נולד ביום ז' חשון תר"פ‬
‫בבית אביו הגדול רבה של טבריא ת"ו‬
‫הגה"צ רבי משה קליערס זצוק"ל ונתגדל‬
‫על ברכיו זצ"ל‪ ,‬זכה לחינוך והדרכה‬
‫מאביו הגדול אשר כמעט לא זזה ידו מתוך ידו‪ ,‬וכמעט שלא‬
‫הניח דבר טוב גדול וקטן אשר לא מנע מאתו‪ ,‬בפרט בעתות‬
‫רצון של ביקורי רבנים ואנשים גדולים וחכמים אשר באו‬
‫לפקוד את ביתו של מרא דאתרא רבה של טבריא זצוק"ל‪,‬‬
‫אשר המנוח ז"ל זכה להתלוות ולראות ולהתחמם לאורן של‬
‫חכמים עד אשר נעשה טופח על מנת להטפיח‪.‬‬
‫בעת ביקורו של כ"ק מרן רביה"ק מסאטמאר זצוק"ל‬
‫בשנת תרצ"ב בארץ ישראל ועשה את דרכו לעיה"ק טבריא‬
‫ת"ו‪ ,‬וכבר נודע גודל הידידות ששררה אז בין הני תרי גדולי‬
‫ישראל רבה של טבריא זצוק"ל ורביה"ק מסאטמאר זצוק"ל‪,‬‬
‫אשר הגר"מ התבטא בעת ביקורו באכסנייתו בבית הרה"ח‬
‫ר' יואל אשכנזי זצ"ל על רביה"ק זצוק"ל‪ ,‬כי נראה בתואר‬
‫פניו הק' כתינוק שלא טעם טעם חטא מימיו‪ ,‬ובראש חודש‬
‫טרח רבי משה זצ"ל עם כל שנות זקנותו והגיע לשמוע את‬
‫מקרא ההלל מפי רביה"ק זצוק"ל‪ ,‬כאשר עיניו זלגו דמעות‬
‫כל אותה השעה‪.‬‬
‫וכמים פנים אל פנים הראה רביה"ק זצוק"ל גודל הערצתו‬
‫אל רבה של טבריא זצוק"ל וכתב במכתבו אל הרה"ח ר' יואל‬
‫אשכנזי זצ"ל כי מצא את לבבו נאמן לפני )מובא ב"מושיען‬
‫של ישראל" ח"ט(‪ ,‬ובהזדמנות אחרת אמר רביה"ק זצוק"ל‬
‫לממלא מקומו כ"ק בעל ה"ברך משה" זצוק"ל כי גדול אחד‬
‫מצא בא"י שהבין את צרת הציונות על בורי'ה והוא רבה של‬
‫טבריא זצוק"ל‪.‬‬
‫אז התלוה המנוח רבי מאיר זצ"ל בכל תקופת הביקור של‬
‫רביה"ק מסאטמאר זי"ע‪ ,‬ומאז היה קשור בספריו הק'‪.‬‬
‫כמו כן בעת הגעתו של רביה"ק זצוק"ל בשנת תש"ו‬
‫בירושלים עיה"ק לאחר הצלתו מעמק הבכא‪ ,‬וכ"ק הרה"ק‬
‫ר' מרדכי חיים סלאנימער זצוק"ל הלך עם כל החבורה‬
‫בתפילות רביה"ק זי"ע בימים הנוראים בראש השנה ובדרשת‬
‫כל נדרי‪ ,‬באותו שנה גם כיבד ר' מאיר זצ"ל את רביה"ק זי"ע‬
‫בסנדקאות לבנו שיבלחט"א‪.‬‬
‫וכן בעת ביקוריו של הרה"ק בעל הבית אברהם מסלאנים‬
‫זי"ע בשנת תרפ"ט ובשנת תרצ"ג שהה במחיצתו בכל משך‬
‫זמן ביקורו‪ ,‬וספג הרבה חסידות וסיפורי צדיקים‪ ,‬אשר הרבה‬
‫לספר מתקופה זו שנחקקה במוחו‪ ,‬ובחג הפסח דאז גם‬
‫זכה לשהות במחיצת רבו בליל הסדר‪,‬ובין הדברים בביקור‬
‫זה בהיותו ילד כבר תשע שנים‪ ,‬ואמר אז הרה"ק זי"ע בעת‬
‫הקידושא רבה לכל הילדים שמי שיהיה נזהר בציציות כשרים‬
‫לא ידע מכאבי שיניים‪ ,‬ובאמצע השבוע חש הילד מאיר‬
‫באמצע לימודו כאבי שינים חזקים והלך לביתו‪ ,‬ואמו שלחו‬
‫לאביו ששהה אז באכסניית רבו הבית אברהם זצוק"ל ואמר‬
‫לו רבו שיבדוק הציצית ומצא שחסר חוליה אחת‪ ,‬ואמר לו‬
‫רבו שיתקנו ומאז לא ידע יותר מכאבי שינים‪.‬‬
‫עוד שורה ארוכה של רבנים ואדמורי"ם מהדור הקודם‬
‫שביקרו בעיה"ק טבריא זי"ע‪ ,‬ביניהם בעל ה"מנחת אלעזר"‬
‫ממונקאטש זצוק"ל‪ ,‬ה"אמרי אמת" מגער זצוק"ל‪ ,‬ואחיו‬
‫הרה"ק ר' משה בצלאל זצוק"ל‪ ,‬והרה"ק בעל ה"שומרי‬
‫אמונים" זצוק"ל שביקר שם בשנת תרפ"ה לצורך בריאותו‬
‫ו‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ולא רצה לטעום ממאכלים רק ממה‬
‫שנעשו בבית רבה של טבריא זצוק"ל‬
‫והמנוח ר' מאיר זצ"ל זכה להיות‬
‫השליח בכל יום‪ ,‬ואז קיבל בעל השו"א‬
‫זצוק"ל ההסכמה על ספרו הק' "שולחן‬
‫הטהור" וציוה אז לבנו המנוח ר' מאיר‬
‫ז"ל ללמוד בכל יום דף מספר שולחן‬
‫הטהור‪.‬‬
‫ביום כ"ג שבט ה'תרצ"ד כאשר אביו‬
‫הגה"צ הגאב"ד טבריא זצוק"ל נסתלק‬
‫לשמי מרום‪ ,‬והרה"ח ר' מאיר נתייתם‬
‫בהיותו אך בן י"ד שנה‪ ,‬נשאר ללמוד‬
‫בטבריא בישיבתו של אביו ישיבת "אור‬
‫תורה" שע"י הציון הק' של רבי מאיר‬
‫בעל הנס‪ ,‬חבורות אברכים ובחורים‬
‫למדו אז בישיבה ובראשם הרה"ק ר'‬
‫מאטיל סלאנימער זצוק"ל אשר שם‬
‫עינא פקיחא על הבחור החשוב מאיר‪,‬‬
‫עד אשר נתגדל בתורה וביראת שמים‪.‬‬
‫רוב תורתו למד במשך ד' שנים אצל הגה"צ ר' מתתי' לוריא‬
‫זצוק"ל בעל שערי לימוד מגדולי וחשובי זקני החסידים‬
‫מדור הקודם‪ ,‬ובכל ימיו החזיק לו טובה ע"ז ושימשו‪ ,‬וכן‬
‫הסתופף אצל שאר הזקנים בני העלי'ה הרה"צ ר' ישראל‬
‫זלמן )משמשו של היסוה"ע והדברי שמואל זי"ע( הרה"צ ר'‬
‫מענדל וועג‪ ,‬הרה"צ ר' אהרן לוריא‪ ,‬הרה"צ ר' יואל אשכנזי‪,‬‬
‫זכר צדיקים לברכה‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ז עלה לעיה"ק ירושלים ת"ו ללמוד בישיבת‬
‫"שפת אמת" וכאן נשא את זיווגו האשה החשובה מרת אלטא‬
‫סלאווא ע"ה בת הרה"ח ר' שלמה זלמן גאלדבערגער זצ"ל‬
‫מחשובי חסידי קארלין‪ ,‬ובשנת תרח"צ התקיימה שמחת‬
‫אפריונו פה בירושלים ת"ו‪.‬‬
‫במשך שנות חייו נטל חלק גדול בביסוס חבריא קדישא‬
‫דחסידי סלאנים והוא היה ממיסדי ישיבת "בית אברהם"‬
‫בשנת ת"ש והיה שם בריח התיכון בכל עניני הישיבה הק'‪,‬‬
‫ובעת השבעה סיפר כ"ק אדמו"ר מטשאקעווא שליט"א שהיה‬
‫מראשוני התלמידים‪ ,‬וכל תלמיד ידע שאם צריך משהו ואיזה‬
‫סעד ללבו יורד הוא לחנותו של ר' מאיר ברח' מאה שערים‬
‫ומקבל במתנת חינם‪ ,‬ושימש לאות ולדוגמא לאחד מפני‬
‫החבורה בהיותו בנו של הגה"צ רבה של טבריא זצוק"ל‪.‬‬
‫כן פעל הרבה למען אחרים וגידל כמה וכמה מבני משפחתו‬
‫אשר הוריהם עזבום במשך הימים הקשים של כלל ישראל‬
‫ונטלם על שכמו לדאוג עליהם וכל חינוכם ומהלכם‪.‬‬
‫נחנן במיוחד במדת הזכרון והעלה זכרונות מחיי הדור‬
‫הישן‪ ,‬בדקדוק רב ממש כמי שעומד בשעת התרחשות‬
‫הדברים‪.‬‬
‫קבלתו בסבר פנים יפות את כל אחד ואחד כקטן כגדול‬
‫הפליא כל הסובבים אותו‪ ,‬כאשר הידידות והריעות לכל אחד‬
‫היתה פורצת מכל גדרי לבו‪ ,‬ה'גוט ווארט' שנתן לכל אחד אם‬
‫לגדול וחשוב ואם לסתם עמך ולכל הסובבים אותו‪.‬‬
‫השמחה המיוחדת ששרתה על פניו הפיגה כל דאגה‪ ,‬הקרין‬
‫באור פניו חיות מרוממת לצאת ממציאות הטבע והחומר‪,‬‬
‫העלה את היושבים בצילו באווירה של התרוממות הרוח‪.‬‬
‫השריש בבני משפחתו את מסורת האבות והתקיפות‬
‫בכל עניני אידישקייט‪ ,‬שלא להיסחב אחר הבלי הרחוב‬
‫וה'מאדעס' בכל ענין שהוא‪ ,‬הרבה לחבב את האיידלקייט‬
‫והפשטות‪ ,‬סלד מכל ענין של כבוד ושקר וחנופה‪ ,‬הלך בתום‬
‫לב ולא חיפש אחר גדולה אשר לא היתה רחוקה ממנו‪.‬‬
‫בתקופה האחרונה נחלש בגופו‪ ,‬ועכ"ז לא הזניח מעצמו‬
‫כהוא זה‪ ,‬והרבה להודות לה' על רוב חסדו‪ ,‬כד הוה מרגלא‬
‫בפומי'ה‪" :‬וואס מיר האבן אריינגעלייגט ביים באשעפער‬
‫האבן מיר שוין לאנג ארויסגענומען‪ ,‬יעצט איז שוין כולו‬
‫רווח"‪...‬‬
‫ביום י"ד חשון ביום שמלאו פ"ט שנה מיום הכנסו לבריתו‬
‫של אאע"ה‪ ,‬באשמורת הבוקר עלתה נשמתו לגנזי מרומים‪,‬‬
‫בהשאירו אחריו בנים ובני בנים עד דור חמישי הולכים‬
‫בדרכיו‪ .‬ויה"ר שיבולע המות לנצח‪ ,‬ונזכה במהרה לגאולתן‬
‫של ישראל בב"א‪.‬‬
‫כבר חלפו שבועיים ימים מאז הבחירות‬
‫המקומיות במדינה הציונית‪ ,‬בדרך כלל שבוע‬
‫אחרי הבחירות כבר מתנדף כל החום והלהט של‬
‫עונת הבחירות‪ ,‬והכל כבר חוזר לשיגרת סדר‬
‫היום‪.‬‬
‫אבל כפי הנראה לעת עתה‪ ,‬הקרע הנוכחי‬
‫בתוככי המפלגות של 'יהדות התורה' הוא עמוק‬
‫מאד‪ ,‬ובמקום שיום הבחירות מציין בדרך כלל‬
‫את הסיום של חילוקי הדיעות‪ ,‬במקרה דנן המצב‬
‫נראה שאנחנו עדיין עומדים רק בההתחלה‪.‬‬
‫הקרע הפנימי עמוק הוא בין 'הסיעה המרכזית'‪,‬‬
‫לבין שאר החוגים החסידיים‪ ,‬וגם החוגים‬
‫הליטאיים אינם מופקעים מכל זה‪ ,‬כאשר ישנם‬
‫כאלו המעוניינים בכל מחיר לזרוע חילוקי דיעות‬
‫בין אנשי חצר ירושלמי לאנשי חצר בני ברקי‪,‬‬
‫דבר שהביא בימים האחרונים לקטטות רציניות‬
‫בין הצדדים הניצים‪ ,‬הנפגעים ובני משפחותיהם‬
‫הקרובים הותקפו פיזית‪ ,‬וגם הצעדים שננקטים‬
‫בינתיים בענין‪ ,‬נראים יותר כאלו שנעשים לפני‬
‫פילוג‪ ,‬ולא לפני איחוד ושלום‪.‬‬
‫מי שדואג ביותר במצב כזה‪ ,‬הם אלו העומדים‬
‫קרוב לסיר הפוליטיקה‪ .‬המצב חמור ביותר‪ ,‬בימים‬
‫הקרובים כבר חייבים כל המפלגות להגיש את‬
‫רשימות המועמדים לכנסת המינים‪ ,‬ומה שנראה‬
‫בינתיים כדבר הפשוט ומובן מאליו‪ ,‬ששני השמות‬
‫י‪ .‬ליצמן ומ‪ .‬פרוש‪ ,‬לא יוכלו לככב בשום רשימה‬
‫לכנסת‪ ,‬אם אנשי מפלגותיהם אינם רוצים להבעיר‬
‫עוד יותר את אש המחלוקת‪ ,‬ועוד להחריף את‬
‫הקרע הקיים‪ ,‬כפי שכבר התריעו כמה מגדולי הוגי‬
‫הדיעות שלהם שאם ליצמן ברשימה‪' :‬לא עוברים‬
‫את אחוז החסימה'‪...‬‬
‫יש כאלו שעסוקים בהקמת עיתון יומי חדש‬
‫מתחרה ל'המודיע'‪ ,‬וכך לפרוק לגמרי את עול‬
‫הבעלות הסיעה המרכזית על הציבור השייך‬
‫ל'יהדות התורה'‪ .‬אחרים צועקים שחייבים להכניס‬
‫רשימה חדשה של אנשים חדשים המקובלים‬
‫ואהובים על הציבור‪ ,‬ורק עמם תהיה אפשרות‬
‫חדשה שהציבור ישתף פעולה וירצה לצאת לפעול‬
‫ולהצביע בבחירות‪.‬‬
‫ואנו בעמדינו עתה לעת כזאת‪ ,‬עתה היא שעת‬
‫הכושר והזמן המתאים ביותר‪ ,‬שאנחנו‪ ,‬שלומי‬
‫אמוני ישראל‪ ,‬ניחלץ חושים ונאזור מתנים‪ ,‬לגשת‬
‫אל העבודה‪ ,‬ולצאת בכח גדול וחזק על פני הרחוב‬
‫החרדי‪ ,‬ולהסביר לפני הציבור את חומר הענין של‬
‫ההשתתפות בבחירות‪.‬‬
‫*‬
‫על כן יאמרו המושלים בואו חשבון!‬
‫במאמרינו הקודם ציטטנו התבטאות רבת‬
‫משמעות‪" :‬מה ש'גירוש גוש קטיף' עשה למתנחלים‪,‬‬
‫עשו ה'בחירות לעירית ירושלים תשס"ט' לאגודת‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫ראוי וכדאי להתבונן ולהסיק מסקנות מן‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫חלצו‪ ,‬הגיעה שעת הכושר!!!‬
‫המציאות הנוכחית הלזו‪.‬‬
‫הנה 'גירוש גוש קטיף' היוה כלפי המתנחלים‬
‫המזרחי'סטים חורבן כפול ומכופל‪ .‬מלבד זאת שהם‬
‫סבלו מחורבן פיזי וגשמי; גזלו מהם את מקומות‬
‫מושבותיהם‪ ,‬הבתים שלהם‪ ,‬הישובים שהם הקימו במו‬
‫ידיהם‪ ,‬ואת כל אלה הלכו פטרוניהם במדינה והעניקו‬
‫אותם לגרועים שבשונאיהם‪ ,‬הם סבלו בזה הרבה יותר‬
‫מחורבן רוחני ורעיוני‪ ,‬כאשר כל עצם ההשקפה שלהם‪,‬‬
‫תורת החיים שלהם‪ ,‬כל מה שלמדו מאז שעמדו על‬
‫דעתם‪ ,‬ואשר לימדו את כל זאת לצאצאיהם אחריהם‪,‬‬
‫הכל קרס ונחרב כליל‪ ,‬הכל נהרס בצורה טוטלית לנגד‬
‫עיניהם‪.‬‬
‫המזרחי'סטים‪ ,‬ה'דתיים‪-‬לאומיים‪ ,‬אלה שנתחנכו על‬
‫טהרת הציונות‪ ,‬הם ראו בציונות אידיאולוגיה נשגבה‬
‫ומרוממה‪ ,‬הם ראו בה אתחלתא דגאולה מדומית‪ ,‬והם‬
‫אף מסרו את נפשם למען הציונות‪ .‬הם התגייסו לצבא‬
‫הציוני במסירות נפש‪ ,‬נלחמו ונאבקו שם במסירות‬
‫נפש עבור המדינה‪ ,‬הם הקדישו עצמם כל כולם למענה‪.‬‬
‫בשונה מהחילונים שאין להם שום מטרה ויעד בחיים‪,‬‬
‫ואשר אינם חיים כלל למען שום אידאולוגיה‪ ,‬אין להם‬
‫התמסרות ונאמנות לשום דבר‪ .‬הרי שהמזרחי'סטים‬
‫דווקא הם היו ראשוני המתנחלים‪ ,‬הם רק בכך נאצלות‪,‬‬
‫ולמצוה גדולה נחשב בעיניהם להסתכן וללכת לגור‬
‫ולהרחיק שבת בשטחים הכבושים המסוכנים‪ .‬הם ראו‬
‫בכך את המצוות הכי גדולות השקולות נגד כל התורה‬
‫כולה ח"ו להתיישב דווקא במקומות מסוכנים‪ ,‬ולהתחכך‬
‫ולהתגרות כסדר עם השכנים הערבים‪ ,‬ואף האמינו‬
‫בכך בכל לבבם ונפשם‪ ,‬נעבאך‪.‬‬
‫כאשר הגיע יומם השחור‪ ,‬היום שהממשלה הציונית‪,‬‬
‫אותה "ממשלת מדינת ישראל"‪ ,‬זו שסימלה בעיני‬
‫המתנחלים את הכי קדוש ויקר ללבם‪ ,‬וזו שכ"כ האמינו‬
‫בה‪ ,‬היא זאת שבאה והחריבה את הישובים שלהם‪,‬‬
‫הרסה את בתי מדרשיהם‪ ,‬באכזריות רבה הם עקרו‬
‫אלפי המשפחות מתוך בתיהם‪ ,‬ואף חילקו מכות רצח‬
‫אכזריות לאחיהם ובשרם‪ ,‬ובמו ידיהם חזרו והעניקו את‬
‫כל עמלם לערבים‪ ,‬היו אז המתנחלים נבגדים ומרומים‪,‬‬
‫כמי ששדדו להם את מהותם עצמם‪ ,‬כל ה'תורה' שלהם‬
‫התפוצצה בפניהם‪ ,‬הכל התפוצץ והתאדה כבועות סבון‬
‫ברוח קדים‪ ,‬ולנגד עיניהם נוכחו שמכל האידיאולוגיה‬
‫של חוגי המזרחי לא נשאר כל מאומה‪.‬‬
‫מאת ה' היתה זאת‪ ,‬שבאותה תקופה יצא לאור‬
‫הספר 'ילקוט אמרים ויואל משה'‪ ,‬והגיע לידי כך‬
‫שיהודי יקר אחד מבני עדות המזרח אימץ ללבבו בתור‬
‫המצוה שלו‪ ,‬לנסוע ממקום למקום ולהפיץ את הספר‬
‫בין המזרחי'סטים‪ ,‬היתה זאת המציאות הראשונה‬
‫שמזרחי'סטים חטפו את הספר ועטו עליו כמוצא שלל‬
‫רב‪ ,‬היתה זאת לראשונה שהם התחילו לשפשף את‬
‫עיניהם ולהתפכח ולראות באיזה עולם שקרי ודמיוני‬
‫הם חיו עד היום‪ ,‬עולם של שקר ודמיונות‪ ,‬עולם של‬
‫שיכרות‪ ,‬אלפי אנשים מחוגי המזרחי התחילו אז לחפש‬
‫את האמת‪ ,‬ורבים מהם התקרבו לאור תורתו ושיטתו‬
‫הבהירה של רבינו הקדוש מסאטמאר זצוק"ל‪.‬‬
‫*‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫במשך ששים השנים האחרונות מאז התייסדות‬
‫המדינה‪ ,‬והקרע העמוק שנפער בין שלומי אמוני‬
‫ישראל לבין 'אגודת ישראל' שהחל בשאלת ההתייחסות‬
‫למדינה הציונית‪ ,‬הלכה אגודת ישראל ובנתה לעצמה‬
‫אידיאולוגיה חזקה שהתבססה על כמה יסודות‪.‬‬
‫האידיאולוגיה האגודאית החדשה התבססה על‬
‫ה"מדינה שאני"‪ ,‬כבר לא שייך להמשיך בדרך הישנה‬
‫של המלחמה מבחוץ‪ .‬זה לא שייך במציאות! הרי מדובר‬
‫כבר בעובדה קיימת‪ ,‬המדינה חיה וקיימת! והדרך היחידה‬
‫להיאבק ולדאוג שיהיה שייך לשמור תורה ומצוות בתוך‬
‫מדינה זו‪ ,‬היא רק אם יהיו חברי הכנסת חרדיים‪ ,‬שישבו‬
‫בפנים‪ ,‬והם ייאבקו ויילחמו למען התורה בתוככי כנסת‬
‫המינים‪.‬‬
‫כאשר התחילה להישמע דעת התורה של גדולי‬
‫ישראל שאין הדבר שייך על פי תורה ועל פי הלכה‬
‫ועפ"י השקפת ישראל סבא‪ ,‬ויצאו אז איסורים חמורים‬
‫מאת רבותינו הגאוה"צ שרי התורה הבית דין הגדול‬
‫שבירושלים‪ ,‬רבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע הגיע‬
‫לנסיעה לארץ ישראל וכאן נשא את דרשותיו חוצבות‬
‫להבות אש להסביר ולהבהיר את עוצם חומר הענין‪ ,‬אז‬
‫התחילה הסיסמא של 'אגודת ישראל'‪" :‬ועשית ככל אשר‬
‫יורוך‪ ,‬לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'‪,‬‬
‫אסור להרהר אחר ה"חוב קדוש" של גדולי ישראל‪ ,‬ואת‬
‫הפקודה והציווי שלהם חייבים כולם לעשות‪ ,‬אף על פי‬
‫שאין מבינים זאת כלל וכלל‪.‬‬
‫במשך כל השנים מאז ועד היום הזה‪ ,‬כל פעם‬
‫שהגיעו לעונת הבחירות‪ ,‬והמפלגות התחילו לטשטש‬
‫בבלבולי המוחות ובתעמולות גדולות למען הבחירות‬
‫הטמאות‪ ,‬וטשטשו את הרבים שכל מי שאינו משתתף‬
‫בבחירות הוא זה שמסייע לכל החוקים ועקירת הדת‬
‫שיוצא מכנסת המינים‪ ,‬וכאילו מתוככי אותה הכנסת‬
‫תבוא הישועה לכל השאלות העומדות על סדר היום‪,‬‬
‫המלחמות הגדולות למען שמירת השבת‪ ,‬חיטוטי שכבי‪,‬‬
‫ניתוחי מתים‪ ,‬וכהנה וכהנה‪ ,‬אז יצאה היהדית החרדית‬
‫הנאמנה בקול הסברה חזקה להפריך את כל השקרים‬
‫האלה‪ ,‬וניסו לפרסם את דעת התורה של גדולי ישראל‬
‫כי לקיחת חלק בבחירות לכנסת המינים היא השתתפות‬
‫במרידה הנוראה במלכות שמים‪ ,‬והדבר כרוך בענינים‬
‫הכי חמורים ונוראים‪.‬‬
‫כמה שרק נאמר‪ ,‬וכמה שרק נכתב‪ ,‬כמה שניסו‬
‫להסביר ולפרסם את דעת התורה של גדולי ישראל‬
‫אלו‪ ,‬הרי שהדברים לא נשמעו רק ע"י אלו שהיו רוצים‬
‫לשמוע את כל זה‪ .‬אבל כל אלה המשתייכים לחוגי‬
‫האגודה‪ ,‬היו מיד אוטמים את אזניהם‪ ,‬וכל הסתמכותם‬
‫היתה אך ורק על ה"ועשית ככל אשר יורוך"‪ ,‬כולם‬
‫עצמו את עיניהם בחוזקה‪ ,‬וכעוורים באפילה רצו יחד‬
‫עם כל העדר לבתי הקלפי‪.‬‬
‫כאשר היהדות הנאמנה הטיחה את טענותיה נגד‬
‫מחייבי הבחירות‪ ,‬בטענה שכל תעמולת ה"ועשית ככל‬
‫אשר יורוך" הוא שקר בהתגלמותו‪ ,‬מפני שהפוליטיקאים‬
‫השפלים השתמשו שלא כראוי וכהוגן בשמותיהם של‬
‫קדושי עליון שכל כלל ישראל חרד למוצא פיהם‪ ,‬והוציאו‬
‫את חתימותיהם שלא בצדק‪ ,‬אז נענו כל הטענות האלו‬
‫ש‪.‬ב‪ .‬מרגליות‬
‫בצחוק ובגיחוך‪.‬‬
‫כאשר היהדות הנאמנה הטיחה את טענותיה‪ ,‬שאפילו‬
‫לשיטתם שהתירו "ללחום מבפנים"‪ ,‬הרי שחברי הכנסת‬
‫כלל לא ממלאים את תפקידם‪ ,‬הם בכלל לא לוחמים‬
‫למען הדת‪ ,‬הם עסוקים רק בהשגת תקציבים‪ ,‬וכל אחד‬
‫עסוק בשמירת מקום כסאו וכבודו‪ ...‬שוב נענו הטענות‬
‫רק בזלזול ובגיחוך‪.‬‬
‫כאשר היהדות הנאמנה הטיחה את טענותיה‪,‬‬
‫שבהליכה לבחירות נסחפים באופן אוטומטי לכל הקלחת‬
‫של הציונות‪ ,‬נטמעים ונעשים אחד עם המדינה‪ ,‬הדעות‬
‫הופכות להשקפות ציוניות ממש‪ ,‬הופכים לציונים ברוח‬
‫ובנפש‪ ,‬ונעשים חד עם אבירי הרשעים ומפירי הברית‬
‫שבדור‪ ,‬ולוקחים חלק שוה עם כל ההעברה על הדת‬
‫הנוראה המתבצעת ע"י אותו הבית של מחוקקי האון‪,‬‬
‫נענו כל הדברים האלו בזלזול גדול‪ ,‬ובלעג וקלס‪.‬‬
‫אך הגיעו הבחירות לעיריית ירושלים תשס"ט!‬
‫ללא שום התקפות מבחוץ‪ ,‬כי אם מתוככי הבית‬
‫פנימה התפוצץ לפתע פתאום פצצת האטום‪.‬‬
‫"ועשית ככל אשר יורוך!" ‪ -‬מה?! מי?! מתי?! צד‬
‫אחד צועק שכל זה רק כל זמן שמדובר כבוד שמים‪,‬‬
‫אבל אם העיזו לפגוע בכבוד בשר ודם‪ ,‬אז ההלכה היא‬
‫לגמרי אחרת‪.‬‬
‫וצד שני זועק שאפילו כשה'דעת תורה' מצוה לעשות‬
‫כך‪ ,‬מחויבים לעשות את ההיפך‪ ,‬מפני ש'אין כבודו‬
‫מחול'‪...‬‬
‫והשלישי בא ואומר שה'מלחמה מבפנים' היא כל זמן‬
‫שאותו שנכנס בפנים הוא 'משלנו'‪ ,‬אבל אם הוא אינו‬
‫מאנ"ש‪ ,‬אז כבר עדיף עליו מחלל שבת‪.‬‬
‫ופתאום מתעוררים אלפי יהודים מהתרדמה העמוקה‪,‬‬
‫"שומעים לדעת תורה?! נאבקים עבור אידישקייט?!" לא‬
‫מיניה ולא מקצתיה! הכל אך ורק פוליטיק ופוליטיק‪ ,‬ועם‬
‫תורה או אידישקייט אין להם שום שייכות‪ ,‬לא קרב זה‬
‫אל זה כל הלילה‪...‬‬
‫האידיאולוגיה האגודאית התפוצצה וקרסה תחתה‬
‫בקול רעש גדול‪.‬‬
‫עתה היא העת שעלינו להתאזר‪ ,‬כל מי שחוננו‬
‫השי"ת בעט סופר‪ ,‬בשפה ברורה‪ ,‬או בכל כשרון שרק‬
‫יהיה‪ ,‬שבו יוכל להפיץ את האמת ולפקוח את העינים‬
‫של אלפי יהודים‪ ,‬שיווכחו עד כמה אמיתית היא דרך‬
‫התורה‪ ,‬כמה בהירה וברורה היא הדרך של צדיקי קמאי‬
‫אשר שליחותייהו קעבדינן‪ ,‬כמה צדקה מאז ומתמיד‬
‫היהדות הנאמנה המתבדלת מכל שייכות למשרות‬
‫וכספי השלטונות‪ ,‬ובזה נצא להכריז לכל המחנות‪:‬‬
‫"חזרו לדרך האמת שבו הלכו רבותיכם ואבותיכם"‪.‬‬
‫כבר נשארו לנו רק פחות משלשה חדשים עד‬
‫לתקופת הבחירות הטמאות‪ ,‬זה הזמן שצריך לקפוץ‬
‫לתוך עבודת הקודש‪" ,‬וועדי ההסברה" דעדתינו זקוקים‬
‫לתמיכה גדולה‪ ,‬כספית ורעיונית‪ ,‬פיננסית ומוראלית‪.‬‬
‫כל אחד מאתנו מחוייב לתת יד ולהושיט כתף‪ ,‬ובזמנים‬
‫כאלו ברור שלא יהיה קשה מדי למנוע עוד אלפי יהודים‬
‫מלהשתתף בבחירות הטמאות‪.‬‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ז‬
‫ההתיישבות מחוץ לחומה‬
‫מאז התיישבותם של המוני עולי ארצות אירופה בירושלים‪ ,‬והעליה הלכה וגברה‪ ,‬הוחמר‬
‫מנגד מצב הישוב בירושלים עצמה‪ .‬באותו פרק זמן השתוללה המגיפה ביתר שאת גם בעבר‬
‫הירדן‪ ,‬המוני פליטים ערביים נהרו לירושלים‪ ,‬והצפיפות החמירה את תנאי הישוב לפנים מן‬
‫החומה שנעשו יותר ויותר בלתי נסבלים‪ ,‬הצפיפות גרמה גם למחלות ומגפות ושאר סבל רב‬
‫ל"ע‪.‬‬
‫אמנם במשך שנים אלה נבנו עוד כמה שכונות או בנינים בין החומות ובסמוך להם‪ ,‬ברובע‬
‫היהודי הוקמה שכונה קטנה בין שער שכם לשער האריות‪ .‬צמוד לחומה מבחוץ ליד שער שכם‪,‬‬
‫הוקמו שכונת "מחנה ישראל" וכן שכונת "קריה נאמנה" של ר' ניסן בק ז"ל‪ ,‬גם מחוץ לעיר כבר‬
‫היתה שכונת "משכנות שאננים" שנוסד בשנת תר"ך‪ ,‬אך כל אלה כמעט שלא הטביעו חותמם‬
‫לשכנע את הציבור להתיישב הרחק מן החומות ולא הועילו להוריד את הלחץ בעיר‪.‬‬
‫עד בשנת תרי"ז‪ ,‬שבו יסדו גדולי ירושלים את האגודה בשם "בוני‪-‬ירושלים"‪ ,‬בין האריות‬
‫שבחבורה זו היו האברכים הת"ח הנודעים שבעיר‪ :‬שני חתניו של רבי יוסף שוורץ מגדולי‬
‫ירושלים מח"ס "תבואות הארץ"; ה"ה רבי יאשע יוסף ריבלין ורבי אליעזר דן בהרלב"ג‪ ,‬רבי‬
‫אריה ליב הורביץ חתנו של רבי אליהו יוסף ריבלין; רבי זלמן בהר"ן לעווי; רבי זלמן בהרי"ל‬
‫לעווי; רבי ישעיה אורנשטיין; רבי יואל משה סאלאמון שיסד אח"כ את פתח תקוה; רבי אברהם‬
‫בריסקר; ורבי בן‪-‬ציון ליאון‪ ,‬זכר כולם לברכה‪.‬‬
‫במלחמה נגד בתי הספר‬
‫ורעיונותיהם‪ ,‬ובלעג התייהר שאינו חושש כי עתיד בנו גרוע יהיה משל אחרים‪ .‬גדולי ירושלים‬
‫נזעקו‪ ,‬היתכן שמהרסיך פורצי גדר החרם יצא ממש מתוך המחנה עצמו‪ ,‬ולכן בנוסף לחרם‬
‫ולאיסור הרובץ על בית‪-‬הספר עצמו‪ ,‬הכריזו גם נידוי ושמתא על ילין‪ ,‬ושללו ממנו את זכות‬
‫קבלת ה"חלוקה" החדשית מן הכולל‪ ,‬כפסקם של גדולי ירושלים‪.‬‬
‫רבי זלמן בהר"ן כתב אליו במכתב אישי קורע לב שלא יתחכם ויעזוב את דרכו‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מציין כי בא לו זאת ע"י שהשקיע עצמו בחכמות חיצוניים מתוך התחכמות שלא יארע לו‬
‫דבר‪.‬‬
‫הפורץ לא נח ולא שקט‪ ,‬הוא יצא לחו"ל וחילה את פני כל גדולי הדור בבקשתו שיתערבו‬
‫לבטל את החרם ולהחזיר לו את כספי החלוקה‪ ,‬אך לא מצא אף אחד מגדולי הדור שיסביר‬
‫לו פנים‪ ,‬ואף הם הוכיחוהו קשות על שהעיז לפרוץ בחרם הנורא ובגדר הקדושה של יהודי‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫ואכן ביוקר שילם "חכם" זה על התחכמותו‪ ,‬ילדו זה עליו התגאה שהוא יהיה גם יהודי כשר‬
‫וגם מלא מדע וחכמה‪ ,‬גמע מארסו של בית הספר שפיעפע בו כל ימיו‪ ,‬ואח"כ נודע דוד ילין‬
‫שר"י לאחד מראשי הציונים בירושלים שרדפו בשצף‪-‬קצף את היהדות החרדית וסגולותיה‪.‬‬
‫אך איש זה הרע גם לכל סביבתו‪ ,‬כי מאז מקרה זה כאשר ראו שכך העיזו פורצי גדר בשכונה‬
‫זו‪ ,‬נסוג רבי יאשע ריבלין ועוד יראי ה' מתושבי "נחלת שבעה"‪ ,‬אשר לדאבון הלב הפכה כחלק‬
‫ממרכז העיר הכפרני הפרוץ שהתרכזו בעתיד באזור זה‪.‬‬
‫אשר על כן נוכחו רבי יאשע וחבריו‪ ,‬כי לשכונה חדשה דרוש גם יסוד חזק וקשר אמיץ עם‬
‫גדולי ירושלים השוכנים לפנים מן החומות‪ ,‬ואת זאת מצאו בשכונת "מאה שערים"‪.‬‬
‫השכונה הראשונה שנבנתה על ידם היתה שכונת "נחלת שבעה" בשנת תרכ"ט‪ ,‬רבי יאשע‬
‫ריבלין הוא שמסר נפשו ויסד את השכונה בתלאות קשות‪ ,‬אך זמן לא רב לאחר יסודה של‬
‫שונה היתה חברה זו שעמדה בראשות גדולי ירושלים ביחודה ובצביונה‪ .‬הציבור הגדול‬
‫"נחלת שבעה"‪ ,‬קם רבי יאשע ועזב את הכל לטובת שכונת "מאה שערים"‪ ,‬ומאז כבר רגילים‬
‫שמנתה "מאה שערים" היה כולו מסלתה ומשמנה של ירושלים ומנקיי הדעת שבה‪ ,‬דמות אחת‬
‫היו לכנותו "רבי יאשע שטעטל מאכער" ‪" -‬עושה שכונות"‪.‬‬
‫הסיבה שגרמה לפרישתו של רבי יאשע מ"נחלת שבעה" שכ"כ מסר נפשו עליה‪ ,‬נעוצה המורה על טיבם של מייסדי שכונה זו‪ ,‬הוא הגאון והצדיק והעסקן המדובר ביותר בירושלים של‬
‫במלחמת יהודי ירושלים וגדוליה נגד בתי הספר המוחרמים‪ ,‬כאשר עמדו כל הימים בראש אז‪ ,‬רבי זלמן לעווי בהר"ן‪ ,‬כפי שכינוהו "רבי זלמן רבי נחום'ס" על שם אביו הגה"ק רבי נחום‬
‫משאדיק זי"ע שעלה לעיה"ק עם כל בניו‬
‫המערכה נגד השועלים מחבלי כרם ה'‪.‬‬
‫הצדיקים אשר כולם היוו מאז לפטרוניה‬
‫היה זה כאשר הגיעו שלוחי המשכילים‬
‫רחבת מאה שערים כבר ראתה הרבה עצרות תפלה וזעקה של המוני תושבי‬
‫של ירושלים‪.‬‬
‫והקימו בירושלים את הבית הספר‬
‫רבי זלמן בהר"ן נכנס לעובי הקורה‬
‫ירושלים‪ ,‬ע"פ קריאת הביד"צ זצוק"ל ויבלחט"א‬
‫המוחרם הראשון "למל" בשנת תרט"ז‬
‫ביסודה של השכונה‪ ,‬רבי זלמן היה אביה‬
‫)אשר מבנהו עומד עד היום ב"ירושלים‬
‫וכך גם ביום שני ד' כסלו הבעל"ט כפי שהכריזו הביד"צ על עצרת תפלה וזעקה‬
‫של "מאה שערים"‪.‬‬
‫החדשה" ברח' ישעיהו(‪ ,‬ולמרות מסעות‬
‫לעורר רחמי שמים‬
‫דמותו האגדית של רבי זלמן קשורה‬
‫הסתה והבטחות טובות ושלמונים לא היה‬
‫בכל מה שקרה בירושלים בכלל‪ .‬הוא היה‬
‫פורץ גדר אחד שישלח את הילדים לבית‬
‫גבאי הצדקה‪ ,‬גבאי ועד הכוללים‪ ,‬החברא‬
‫ספר זה‪ ,‬וכך הרבה שנים שלא הצליחו‬
‫קדישא‪ ,‬בנוסף לכך שהיה מרביץ תורה‬
‫למצוא אחד שיפרוץ גדר ראשונים‪,‬‬
‫לתלמידיו ורבם ומדריכם‪ ,‬הרי שלא היה‬
‫עד אותה שנה שהצליחו להשיג יותר‬
‫דבר מצוה בירושלים שלא עבר את פעליו‬
‫מחמשה תלמידים; ארבעה מבני ספרדים‪,‬‬
‫של רבי זלמן‪ ,‬ולכן גם כשהוחרף מצב‬
‫היחידים שלא הבינו בחומרת הדבר ואמרו‬
‫הדיור בעיר העתיקה הוטל הדבר כממילא‬
‫כי החרם האשכנזי אינו מכוון אליהם‪,‬‬
‫על רבי זלמן‪ ,‬באותה שנה אף עלו רבים‬
‫ואילו החמישי לא היה אחר מאשר בנו של‬
‫מחו"ל להשתקע בירושלים‪ ,‬ולא היה‬
‫"יהושע ילין" אחד המתיישבים הראשונים‬
‫באפשרות להמשיך כן‪.‬‬
‫ב"נחלת שבעה"‪.‬‬
‫בחשון תרל"ד קרא רבי זלמן בהר"ן‬
‫איש זה מבין השורות היה ויודע ספר‪,‬‬
‫לאסיפה כדי לטכס עצה נוכח המצב‪,‬‬
‫אך רוחו כבר נשבה אל המתקדמים‬
‫ח‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫"יסודה של מאה שערים"‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫בראש חודש כסלו תרל"ד הוקמה האגודה שנקראה בשם "מאה שערים" לסימן ברכה‪ ,‬וע"ש‬
‫הכתוב בפרשה זו ‪ -‬פרשת תולדות "וימצא בשנה ההיא 'מאה שערים'"‪ ,‬לאותה אסיפה הצליח‬
‫רבי זלמן להביא מאה ושבע עשרה איש שהיו נכונים להתחיל מיד לקמץ מפיתם ומיגיע כפם‪,‬‬
‫שלא יצטרכו למתנות נדיבים שונים ‪ -‬כדי שלא ישפיעו מרוחם לשנות את צביון המקום‪ ,‬וכך‬
‫קמה השכונה שהוסב גם שמה ‪" -‬מאה שערים" ‪ -‬עד היום הזה‪.‬‬
‫החברה התחילה במאה ושבעה‪-‬עשר בעלי משפחות והגיע לאחר מכן למאה וארבעים‪,‬‬
‫שהיטו יחד שכמם לייסד ולבנות מכיסם שלהם שכונה ראויה לשמה‪.‬‬
‫אחד מאלו שבלטו בפעלם למען "מאה שערים" היה יהודי חרד ואמיד בשם רבי בן ציון‬
‫ליאון‪ ,‬שהבטיח לרבי זלמן "אני אשתתף ואלך יחד עמך לרכישת קרקע‪ ,‬ואת כל הסכום שיחסר‬
‫אני אמלא מכיסי"‪.‬‬
‫בשעת אסיפת היסוד של החברה נתן כל אחד מהנרשמים "מעזש'ידע" ‪ -‬מטבע טורקי קטן‪,‬‬
‫עם סיום המקח הטילו שוב על כל חבר להשתתף בעוד שתי לירות טורקיות‪,‬‬
‫ולאחר מכן חסרו "שבעת אלפים גרוש"‪ ...‬אשר רבי בן ציון הוסיף מכיסו‪.‬‬
‫ה"אמרי בינה" מקאליש‬
‫ילדו של רבי יצחק נחום‬
‫לעווי‪ ,‬אחד מעשרת המתיישבים‬
‫הראשונים‪ ,‬יצא בערב מהבית‪,‬‬
‫הוא החליק על הארץ ועקרב‬
‫נשכו באצבעו‪ ,‬הילד התחיל‬
‫לצרוח מייסוריו וכל המתיישבים‬
‫שנחפזו לביתו של רבי יצחק‬
‫נחום עמדו אובדי עצות‪ .‬עדיין‬
‫לא היה רופא בשכונה‪ ,‬הרצת‬
‫הילד לפנים מן החומה לא באה‬
‫בחשבון מפני סכנת הדרך וגם‬
‫השערים שסגרו על העיר העתיקה בלילה‪ ,‬אך רבי זלמן לא איבד עשתונותיו‪,‬‬
‫הוא הכניס לפיו את אצבע הילד‪ ,‬והתחיל למצוץ את כל הדם כדי שיחד עמו יצא גם הארס של‬
‫העקרב‪ ,‬למרות שהארס היה כנראה חריף מאד‪ ,‬ורבי זלמן הרגיש אותו היטב בפיו לא נרתע כדי‬
‫להציל ילד מישראל‪ ,‬וגם ידע כי בכך תלוי כל עתידה של השכונה‪ ,‬וכי אם יארע אסון חלילה‬
‫יסתם הגולל על הרחבת העיר‪.‬‬
‫לאחר שנרגע הילד נשאר רבי זלמן כל הלילה כדי להשגיח עליו עד שהבריא לחלוטין‪ ,‬וכולם‬
‫נוכחו בנס הגדול ואשר מן השמים מסוככים על השכונה הק'‪.‬‬
‫הגאון הצדיק רבי מאיר אויערבאך מח"ס אמרי בינה ואב"ד קאליש זצ"ל שעלה בערוב ימיו‬
‫לשכון בעיה"ק‪ ,‬עמד בנשיאות חברת "מאה‪-‬שערים" ועמד לימינה בכל עת‪ ,‬בירושלים ידעו‬
‫כי גאון ישיש זה מתפרנס עוד מכספי נדונייתו שהתעשרו לאחר שהשקיע אותם עם שותף‬
‫אחד‪ ,‬כשהחלו לבנות את "מאה‪-‬שערים" והזדקקו להלואה גדולה‪ ,‬זה שהיה מוכן להלוות את‬
‫הסכום‪ ,‬רצה ערבות של ערב בטוח‪ ,‬פנו רבי זלמן בהר"ן ורבי יאשע אל הגאון מקאליש‪.‬‬
‫ה"שטיבלאך" ו"ישועות יעקב"!‬
‫מה השכר? ‪ -‬שאל הגאון‪ ,‬ולתמיהתם הסביר‪" :‬מה עלי לשלם כדי לזכות במצוה גדולה‬
‫כמובן‪ ,‬שכונה חדשה זקוקה לכל הדברים הבסיסיים שבכל מקום מגורים‪ ,‬ולמעשה עוד‬
‫זו‪"...‬‬
‫חסרו הרבה דברים לאחר שנכנסו להתיישב‪ ,‬כדי לקנות כל דבר מחוט ועד שרוך נעל נצרכו‬
‫ אם ירצה ינדב הרב סכום כסף כמנין שמו )מאיר( ‪ 251‬לירות ‪ -‬השיב רבי זלמן‪.‬‬‫לעלות לעיר העתיקה כדי לקנות שם‪ ,‬אך מה שהרגישו המתיישבים לנחוץ היה לבנות בית לה'‬
‫מסכים ‪ -‬קרא רבה של קאליש ‪ -‬והנני מוסיף‬
‫לתורה ותפילה‪.‬‬
‫עוד סכום דומה גם עבור הבניה‪.‬‬
‫ביום ט' כסליו תרל"ה‪ ,‬עוד טרם הוגרלו עשר‬
‫ נענה רבי יאשע בהברקה בת הרגע ‪ -‬הרי‬‫הדירות הראשונות‪ ,‬כבר התאספו יהודי ירושלים‬
‫דברים שהתפרסמו בקול ישראל בשנת תש"ד‬
‫שהרב נותן סכום כמנין שמו של המתרים ‪502‬‬
‫להנחת אבן הפינה לבית הכנסת הראשון במאה‬
‫במלאת ל"מאה שערים" שבעים שנה‪.‬‬
‫)שלמה זלמן(‪...‬‬
‫שערים‪ ,‬הידוע עד היום כבית הכנסת הגדול‬
‫***‬
‫שערים"‪.‬‬
‫"מאה‬
‫להשכונה‬
‫נמלאו‬
‫שנה‬
‫שבעים‬
‫שבשכונה בשם "ישועות יעקב"‪ ,‬שנתנדב ע"י‬
‫"מאה שערים" אינה השכונה היחידה בירושלים‪ ,‬ישנן עוד שכונות רבות‬
‫נדיב יהודי עשיר רבי יוסף יהושע מטראני שביקר‬
‫הלילה הראשון ב"מאה‬
‫אז בירושלים‪ ,‬ורבי זלמן בהר"ן שוחח אתו והלהיב‬
‫שערים"‬
‫לעשרות‪ ,‬כן ירבו‪.‬‬
‫אותו להקים את בית הכנסת על שמו ושם אביו‬
‫האדריכל של "מאה שערים"‪ ,‬הגזבר ויושב‬
‫"מאה שערים" אינה גם השכונה הראשונה בירושלים‪ .‬היא אמנם הגדולה‬
‫רבי יעקב "ישועות יעקב"‪.‬‬
‫ראש החברה‪ ,‬מתכנן הבניה וגם גובה הכספים‬
‫ביותר בין הראשונות אבל לא הראשונה‪ .‬קדמו לה אחרות‪" ,‬נחלת שבעה"‬
‫כל ירושלים הגיעה לחגיגה זו‪ ,‬אנשים‪ ,‬נשים‬
‫והשוכר את הפועלים‪ ,‬העומד ומפקח על‬
‫נבנתה ראשונה‪.‬‬
‫וטף‪ .‬גם גדולי העיר נכחו במעמד‪ ,‬הגאון בעל‬
‫הבניה‪ ,‬המייעץ והפותר‪ ,‬המדריך ומודד‪ ,‬היה‬
‫בכל זאת זכתה מאה שערים לזכות מיוחדת‪ .‬היא מסמלת כעין 'סמל'‬
‫האמרי בינה מקאליש התרגש מאד במעמד‬
‫לא אחר מאשר רבי זלמן בהר"ן‪ ,‬אשר ישב שם‬
‫ומשמשת כעין מבצר‪ .‬סמל הישוב הישן‪ ,‬מבצר היהדות החרדית‪.‬‬
‫זה‪ ,‬וציוה לרשום לזכרון את שמותיהם של‬
‫כל היום כאשר גמרא בידו‪ ,‬ותוך שאין פיו פוסק‬
‫לא השכונה גרידא הוא הסמל והמבצר‪ ,‬אלא השם כשהוא לעצמו משמש‬
‫המתיישבים הראשונים על קלף‪ ,‬בצנצנת‬
‫מגירסא הוא מנצח על מלאכת בית ה' והשכונה‬
‫שערים"‪.‬‬
‫מאה‬
‫"אנשי‬
‫ומבצר‪:‬‬
‫סמל‬
‫והטמינו בעפר יסודות הבנין למען יעמוד ימים‬
‫הקדושה‪.‬‬
‫שערים"‬
‫"מאה‬
‫משמשת‬
‫הרי‬
‫לההיסתוריה‪,‬‬
‫להתכחש‬
‫רצון‬
‫אין‬
‫ואם‬
‫רבים למשמרת‪.‬‬
‫לפי התכנית אמורים היו לבנות ב"מאה‪-‬‬
‫לציון‬
‫האהבה‬
‫פעמה‬
‫מי‬
‫בלבב‬
‫המוכיח‪,‬‬
‫האות‬
‫ויסוריה‪,‬‬
‫נפתוליה‬
‫והבנותה‪,‬‬
‫באותו מעמד גם הכריז הגאון מקאליש‬
‫שערים" מאה דירות במשך עשר שנים‪ ,‬בכל‬
‫והמסירות לבנין ירושלים‪.‬‬
‫בהתרגשות שהוא תורם את בניית "עזרת נשים"‬
‫שנה עשר דירות‪ ,‬שיגרלו בין הנרשמים ואלו‬
‫כל אבן מאבני מאה שערים הונח בדם ודמע‪ .‬במסירות נפש במלוא מובן‬
‫של בית הכנסת אשר מאז ועד היום מלאה היא‬
‫יוכלו להכנס מיד לגור‪ ,‬אך בסייעתא דשמיא‬
‫המלה‪.‬‬
‫מדי יום ביומו בנשים צדקניות השופכות שם צקון‬
‫נגמרו בניית כל הדירות תוך שמונה שנים בלבד‬
‫לחשם בתחינתם‪ ,‬כמו כן תרם סכום נוסף עבור‬
‫עד שנת תרמ"ג‪.‬‬
‫מיסדי מאה שערים יסדוה לא כמקלט ולא כחסות‪ ,‬אלא מתוך חבה לציון‬
‫בניית בימה מפוארת בתוך בית הכנסת‪ ,‬השמחה‬
‫בחנוכה תרל"ה הוגרלו עשר הדירות‬
‫ואהבה לבנין ירושלים‪ ,‬עזבו תענוגות ונוחיות חוץ לארץ ועלו לארץ‪ ,‬נדדו‬
‫וההתלהבות העידו כי אכן ישמש המקום הזה‬
‫הראשונות‪ ,‬בין הזוכים הראשונים היה גם‬
‫שבועות וירחים עד אשר זכו להגיע לארץ הקודש ולעיר הקודש‪.‬‬
‫כמקום תורה ותפילה במשך דורות‪ ,‬וגם הנדיב‬
‫הגה"ק רבי אשר אנשיל ניימאן זצ"ל אב"ד‬
‫מייסדי מאה שערים אשר ביסורים יסדוה‪ ,‬ינקו את אהבתם לירושלים‬
‫כשראה את השמחה הגדולה קם והוסיף עוד‬
‫ווייטצען מח"ס כרם בן שמן מתלמידי מרן‬
‫והתמסרותם לבנינה מהתורה הקדושה‪.‬‬
‫סכום כפול כדי לבנות במערב בית הכנסת ששה‬
‫ה"חתם סופר"‪ ,‬שעלה והתיישב בעיר הקודש‬
‫'מאה שערים' אשר נוסדה בקדושה‪ ,‬ואשר נוצרה בטהרה‪ ,‬זכתה‪ ,‬והיא‬
‫חדרים נוספים כדי להושיב בהם "תלמוד תורה"‬
‫ונמנה בין גדולי העיר ומראשי הלוחמים נגד‬
‫עוד כיום אחרי שבעים שנה בעצם רעננותה כבעצם פריחתה‪.‬‬
‫עם מלמדים והתשב"ר‪.‬‬
‫המשכילים ובתי הספר‪ ,‬כאשר גאון זה עבר‬
‫טהורה‪.‬‬
‫ה'‬
‫ליראת‬
‫ומרכז‬
‫ליהדות‬
‫מרכז‬
‫לתורה‪,‬‬
‫מרכז‬
‫היא‬
‫שערים"‬
‫"מאה‬
‫חדרים אלו נעשו מאוחר יותר לחדרי תפילה‬
‫מיד להתיישב בשכונה החדשה התחזקו גם‬
‫וכמבצר‪.‬‬
‫כסמל‬
‫שערים'‬
‫'מאה‬
‫שמשה‬
‫תמיד‬
‫והם ידועים עד היום הזה בשם ה"שטיבלאך"‬
‫שאר המתיישבים מחוץ לחומות‪.‬‬
‫ה"כוללים''‪,‬‬
‫ע"י‬
‫הישוב‬
‫יסוד‬
‫את‬
‫להבאיש‬
‫והתחילו‬
‫הבילוי"ם‬
‫כשבאו‬
‫שבשכונת מאה שערים‪ ,‬שמאז לא היה כדוגמתם‬
‫בלילה הראשון הצטרף גם רבי זלמן ללינת‬
‫וכמבצר‪.‬‬
‫כסמל‬
‫שערים'‬
‫'מאה‬
‫שמשה‬
‫בעולם בהמוני המנינים המשכימים ומעריבים‬
‫הלילה על אף שלא היה בין הזוכים הראשונים‪,‬‬
‫גם כיום‪ ,‬אם רוצים לסמל משהו מהמיוחד אשר לירושלים‪ ,‬מסמלים את‬
‫בכל תפלות ימות השנה‪.‬‬
‫כדי להרגיע את חרדת הלילה שהקיף את‬
‫"מאה שערים"‪" :‬אנשי מאה שערים"‪.‬‬
‫מאז כבר ראה בית הכנסת "ישועות יעקב"‬
‫המתיישבים על שהוצרכו ללון מחוץ לחומה‪,‬‬
‫והרחבה שלידה‪ ,‬הרבה עצרות תפלה וזעקה של‬
‫כאשר המדבר שמסביב הטיל את אימתו‪,‬‬
‫עם כבוש ארץ ישראל‪ ,‬והציונים התחילו לשים עינם על ירושלים ופגשו‬
‫המוני תושבי ירושלים‪ ,‬מלבד "משמרות התפלה"‬
‫שועלים הילכו מתחת החלונות‪ ,‬וקול חיות‬
‫כאן סלע איתן‪ ,‬גם אז לא נרתע אחד מראשיהם מלהכריז "אנשי מאה‬
‫שמתקיימים כמה פעמים בשנה‪ ,‬ע"פ קריאת‬
‫משונות נשמע בלילות‪ ,‬גם נחשים ועקרבים‬
‫שערים יכלו"‪.‬‬
‫הביד"צ זצוק"ל ויבלחט"א‪ ,‬וכך גם ביום שני ד'‬
‫הסתובבו עד כדי סכנה‪ ,‬והיה עליהם להזהר‬
‫כקוץ היה להם "מאה שערים"‪.‬‬
‫כסלו הבעל"ט כפי שהכריזו הביד"צ על עצרת‬
‫שלא להשאיר דלת או חלון פתוח אפילו ביום‪.‬‬
‫ההוא איננו כבר‪ ,‬ואנשי "מאה שערים" חיים וקימים‪.‬‬
‫תפלה וזעקה לעורר רחמי שמים על כל ישראל‬
‫אכן נוכחותו של רבי זלמן נחוצה היתה ביותר‬
‫עוד יוסיפו לחיות ועוד יוסיפו להתקיים‪.‬‬
‫הכלל והפרט עד ביאת משי"צ בב"א אכי"ר‬
‫משום מעשה שהיה באותו לילה‪:‬‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ט‬
‫דברי הערכה‬
‫מאוצרותיו של הרה"ג רבי אלימלך בלויא זצ"ל‬
‫עורך "העדה"‬
‫תולדותיהם של צדיקים‬
‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם הוליד את יצחק וגו'‪.‬‬
‫וברש"י‪ :‬ואלה תולדות יצחק‪ ,‬יעקב ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬והנה רבו כמו‬
‫רבו השואלים שהלכו בהבנת דברי חכמים וחידותם‪ ,‬מה בא רש"י ללמדנו‪ ,‬והלא‬
‫הפרשה מפורשת בקראי ולא חידש דבר‪ ,‬גם צריך ביאור מ"ש הכתוב אברהם‬
‫הוליד את יצחק‪ ,‬שאין לזה שייכות לכאורה לתולדות יצחק‪ ,‬ורש"י כבר עמד‬
‫על זה ופירש מחז"ל שהי' קלסתר פניו דומין לשל אברהם מפני ליצני הדור‬
‫עיי"ש‪ .‬אך גם על זה צריך הסבר למה מספרת לנו תוה"ק את זה דווקא כאן‪,‬‬
‫ולכאורה היה ראוי להיות תיכף בסיפור ההולדה של יצחק‪ ,‬אך עצם כל הפסוק‬
‫הראשון שבפרשה זו‪ ,‬ואלה תולדות יצחק וגו' נראה לכאורה כשפת יתר‪ ,‬ומה‬
‫היה חסר אם הי' הפרשה מתחילה בפסוק השני ויהי יצחק בן ארבעים וגו'‪ ,‬והיינו‬
‫יודעים את כל סדר תולדותיו‪ ,‬ההקדמה הזאת אומרת דרשוני‪ ,‬אשר כעין זה‬
‫מצינו שהגמרא מקשה על המשנה אבות מלאכות ארבעים חסר אחת וכו' מנינא‬
‫למה לי‪ ,‬דכל מי שילמוד את המשנה יספור וימנה את האבות וימצא את המספר‬
‫ל"ט‪ ,‬כך גם נראה כמיותר כל ההקדמה של הפסוק הראשון וכנ"ל‪.‬‬
‫ואפשר שהדיוק האחרון הזה הוא שהכריח לרש"י לפרש מה שפירש יעקב‬
‫ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬דהיה קשה לו מהי ההקדמה של ואלה תולדות יצחק בן‬
‫אברהם‪ ,‬אמנם‪ ,‬לפי קוצר המשיג הרי עיקר חסר מן הספר‪ ,‬ואנחנו לא נדע מה בא‬
‫רש"י ללמדנו בזה‪ ,‬ומה מחדש מה שלא נמצא מפורש בכתובים‪.‬‬
‫ואולי י"ל בביאור הדברים‪ ,‬כי הרי אנו מוצאים בפסוק כ"ב ויתרוצצו הבנים‬
‫וגו' ותאמר א"כ למה זה אנכי וגו'‪ ,‬ופירש"י על זה ידוע‪ ,‬אמנם יש מקום לתמוה‪,‬‬
‫איך זה יתכן שצדיקת זו שכל כך השתוקקה לבנים שעבור צער העיבור תתרעם‬
‫ותאמר א"כ למה זה אנכי ופירש"י למה אנכי מתאווה ומתפללת על הריון‪,‬‬
‫ממש ההיפך מ"ש אצל רחל אמנו שאמרה ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה‬
‫אנכי‪ ,‬ואם כי יש לדון לכף זכות שאין אדם נתפס על צערו‪ ,‬אבל אין זאת משנת‬
‫חסידים‪ ,‬בפרט על אמותינו הצדקניות שנביאות היו ובוודאי לא למעט בשבחה‬
‫בא הכתוב‪.‬‬
‫ומה שניתן לומר בזה‪ ,‬דמצינו בחז"ל שרבקה נעשה עקרה שלא יאמרו‬
‫שברכת אחיה ואמה עשתה פירות דכתיב ויברכו את רבקה ויאמרו לה את היי‬
‫לאלפי רבבה‪ ,‬ואחרי שיצחק התפלל וכתיב ויעתר לו ה'‪ ,‬ודרשינן לו ולא לה‪,‬‬
‫שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע‪ ,‬ועכשיו כאשר התרוצצו‬
‫הבנים בקרבה‪ ,‬חששה רבקה אמנו ע"ה שגם זאת היא מפני שאחד מהבנים הוא‬
‫הבא מכח משפחתה שהיו רשעים ע"כ אמרה א"כ למה זה אנכי כלומר שרצונה‬
‫לבטל את חלקה‪ ,‬שישאר אך ורק חלקו של יצחק‪ ,‬שלא יצא ממנה בן רשע‪,‬‬
‫ועל זה נאמר לה הנבואה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום‬
‫מלאום יאמץ‪ ,‬כלומר שכל שפעת אורו וצדקתו של הבן הצדיק הוא מחמת‬
‫עמידתו בנסיון מהתנגדותו של הבן הרשע שלמרות היותו כל כך קרוב אליו אינו‬
‫מושפע ממנו ועומד בצדקתו‪ ,‬כעין מה שפירש"י עה"פ בת בתואל מפדן ארם‬
‫אחות לבן‪ ,‬להגיד שבחה שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע ולא‬
‫למדה ממעשיהם‪ ,‬וכן יש לדרוש הסמיכות בפסוק ויהי עשו איש יודע ציד איש‬
‫שדה ויעקב איש תם ישב אהלים‪ .‬שאע"פ שעשו היה איש ציד וכו' נשאר יעקב‬
‫בתומתו‪ ,‬והפירוש ולאום מלאום יאמץ יתפרש כמו שהגה"ק בעל "ישמח משה"‬
‫מפרש את הפסוק בקהלת ויתרון החכמה וגו' כיתרון האור מן החושך‪ ,‬שסיבת‬
‫יתרון האור בא לו מן החושך‪ ,‬ושם מוכח לפרש כן שהרי לא יתכן לומר על שני‬
‫הפכים שזה גדול מזה‪ ,‬כך גם הלאום של עשו הוא ממש ההיפך מהלאום של‬
‫יעקב ולא יתכן לומר שזה גדול מזה אלא כמו שאמרו חז"ל כשזה קם זה נופל‪,‬‬
‫לא נתמלא צור אלא מחורבנה של ירושלים‪ ,‬וכן להיפך‪.‬‬
‫ונמצא שכל צדקתו של יעקב ויתרון האור שלו הוא דווקא עבור עמידתו‬
‫בנסיון לעומת עשו הרשע‪ ,‬מצאה על כן הצדיקת מרגוע לנפשה ממה שנאמר‬
‫לה בבית מדרשו של שם ועבר‪ ,‬ומכיון שכל הפרשה ללמדנו באה על דרכו של‬
‫הצדיק ומעשיו הטובים בעמידתו בנסיון‪ ,‬שזהו בעצם כל תולדותיו של הצדיק‪,‬‬
‫כמשחז"ל עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים‪ ,‬לכן שפיר מתחלת‬
‫הפרשה ב"ואלה תולדות יצחק בן אברהם"‪ ,‬ועל זה מבאר ומפרש רש"י ז"ל‪ ,‬יעקב‬
‫ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬שהכוונה היא על היותו יעקב בצדקתו ובתמימותו גם‬
‫כשהיה לו הנסיון של עשו‪ ,‬ומוסיף והולך אברהם הוליד את יצחק שזהו הקדושה‬
‫הנמשכת לו מאב לבן וממנו לנכדו יעקב‪ ,‬שזהו בחינת יעקב חבל נחלתו שהוא‬
‫כלול מהאבות אברהם ויצחק‪ .‬ומעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬ויה"ר שיתקיים בקרוב‬
‫ממש ולאום מלאום יאמץ‪ ,‬וגו' ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו‬
‫והיתה לה' המלוכה בב"א‪.‬‬
‫י‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫מאת הרב יעקב יוסף ווירצבערגער שליט"א‬
‫נשיא מוסדות "תפארת בארדיטשוב"‬
‫על ידיד הקהלה הרה"ג ר' משה שטמר ז"ל‬
‫‪ -‬שבעה לפטירתו ‪-‬‬
‫מתלמידיו של‬
‫אברהם אבינו‬
‫ירושלים התורנית איבדה‬
‫פנינה יקרה בכתרה‪ ,‬תלמיד‬
‫חכם מובהק ואוהב חסד‪,‬‬
‫הרה"ג ר' משה שטמר ז"ל‪.‬‬
‫שורשיו של ר' משה‬
‫נטועים בירושלים ובהיכלי‬
‫החסידים בגליציה שבפולין‪.‬‬
‫אביו‪ ,‬הרה"ח ר' גרשון לייב‬
‫שטמר זצ"ל‪ ,‬היו"ר הבלתי‬
‫נשכח של העדה החרדית‬
‫בירושלים במשך עשרות‬
‫בשנים‪ ,‬נודע כגברא רבה‬
‫אשר יראה וחכמה היו אצלו‬
‫משולבות‪ ,‬ובנוסף לזה זכרו‬
‫חקוק בלב כל אנשי הישוב‬
‫הישן כעסקן ותיק לוחם‬
‫ואיש עקרונות שהיה מקורב‬
‫ונערך מאוד ע"י גאוני‬
‫וצדיקי ירושלים לדורותיה‪,‬‬
‫ובראשם הראב"ד הגר"פ‬
‫אפשטיין‪ ,‬הראב"ד הגר"ד‬
‫יונגרייז‪ ,‬הגאב"ד מרן בעל מנחת יצחק‪ ,‬הגאב"ד‬
‫מרן הגרמ"א פריינד בעל "עטרת יהושע"‪,‬‬
‫הגאב"ד מרן הגרי"מ דושינסיקא‪ ,‬והראב"ד‬
‫הגרי"י פישר‪ ,‬זכר צדיקים לברכה‪ .‬ואשר בזכותו‬
‫נשתמרה צנצנת המן של החינוך התורני בישוב‬
‫הישן‪ ,‬פך השמן הטהור‪ .‬ואכן‪ ,‬הבן שהי' לו‬
‫ממי לינוק שורשים‪ ,‬השקיע עצמו בעולה של‬
‫תורה מחד‪ ,‬ובפעילות רבה למען החזקת התורה‬
‫מאידך‪.‬‬
‫בני ירושלים ויהודים בכל מקום אליו הגיע‪,‬‬
‫ראו לפניהם דמות של תלמיד חכם‪ ,‬ענוותן ושפל‪-‬‬
‫ברך‪ .‬היה מקבל כל אדם בחיוך נלבב‪ ,‬בסבר פנים‬
‫יפות‪ ,‬לקיים מה שנאמר‪" :‬ולבן שיניים מחלב"‬
‫)בראשית מ"ט י"ב(‪ ,‬על מי שמלבין שיניו בחיוך‬
‫לחבירו‪" :‬רב דימי אמר‪ :‬טוב המלבין שיניו יותר‬
‫ממשקהו חלב" )מסכת כלה פרק רביעי( ובמסכת‬
‫כתובות )דף קי"א ע"ב( "דאמר רבי יוחנן‪ :‬טוב‬
‫המלבין שינים לחבירו‪ ,‬יותר ממשקהו חלב‬
‫שנאמר‪ :‬ולבן שנים מחלב‪ ,‬אל תקרי לבן שינים‪,‬‬
‫אלא לבון שינים"‪.‬‬
‫יהודים פגשו בו בירושלים ובנכר‪ .‬בדרך‪-‬כלל‬
‫אדם ניכר יותר בהיותו בגלות‪ .‬הן אמרו חז"ל כי‬
‫הדרך "ממעטת את השם" )בראשית רבה‪ ,‬ל"ט‬
‫י"א(‪ ,‬ואם בכל זאת אדם בולט בשמו הטוב‬
‫ההולך לפניו גם בדרכים – הדבר מלמד הרבה‬
‫על מהותו‪ .‬ר' משה היה ידוע כשקדן ומתמיד‪,‬‬
‫וגם בדרכים‪ ,‬בנדודים‪ ,‬בצאתו ובבואו‪ ,‬לא מש‬
‫הספר מידו‪ .‬למד והגה‪ ,‬עיין והעמיק‪ .‬וגם כאשר‬
‫לא החזיק את הספר פתוח לפניו‪ ,‬היו שפתותיו‬
‫דוברות דברי תורה וכל מעייניו בה‪ .‬מדבר בפרשת‬
‫השבוע‪ ,‬משמיע שיחה או רעיון ששמע או למד‪,‬‬
‫ומשתף בהתלהבות האופיינית לו‪ ,‬את בן‪-‬שיחו‬
‫בחוויה הרוחנית של לימוד התורה‪.‬‬
‫חביבים היו עליו צדיקים קדמונים ותורתם‪.‬‬
‫זכורנו כיצד פגשנו אותו כאשר היינו בנכר‪ ,‬כדי‬
‫להשתתף בשמחת אירוסין של תלמידת "בית‬
‫שרה סאשא" בעיר בארדיטשוב שבאוקראינה‪,‬‬
‫שם התחנכה ע"י אבי מורי הרה"ח רבי אברהם‬
‫אפרים שליט"א ואמי מורתי הרבנית תליט"א‪,‬‬
‫פגשנו בר' משה שעשה שם בשליחות קודש‪,‬‬
‫עבור מוסדות רמ"א על שם רבינו הגאב"ד מרא‬
‫דארעא דישראל הגאון הקדוש רבי משה אריה‬
‫פריינד זצוק"ל‪ .‬הוא ישב‬
‫באכסנייתו והגה בתורה‪,‬‬
‫הזמנו אותו לאירושין והוא‬
‫שמח בשמחה המיוחדת‪,‬‬
‫בראותו זכות להשתתף‬
‫במעמד שיש בו שייכות‬
‫לנשמתו של הצדיק הנשגב‪,‬‬
‫המופיע כידוע לשמחת‬
‫צאצאיו‪ ,‬ככתוב בזוהר‬
‫הקדוש על פי הפסוק‪:‬‬
‫"ישמח ישראל בעושיו"‪.‬‬
‫הוא אמר לנו כי אלה שזכו‬
‫לחנך ולטפח את התלמידה‬
‫עד שהגיעה להקים בית נאמן‬
‫בישראל‪ ,‬הם בבחינת "כאילו‬
‫ילדו"‪ ,‬ואפשר לומר שהיא‬
‫בבחינת "נכדה" של רבינו‬
‫ה"קדושת לוי"‪.‬‬
‫פעם אחרת פגשנוהו‬
‫במעונו של אחד מגדולי‬
‫תומכי התורה‪ ,‬מנכבדי‬
‫חסידי סאטמאר‪ ,‬שם ביקרנו‬
‫לרגל הקמת הכנסת אורחים‬
‫בבארדיטשוב‪ .‬ר' משה התעניין מאוד‪ ,‬האריך‬
‫בדברי חיזוק והציע בלבביות עזרתו‪ .‬קשה למצוא‬
‫אנשים שיוצאים בשליחות של מוסד‪ ,‬שידברו על‬
‫לבו של הנדיב עבור מוסד אחר‪ ...‬אולם הוא פתח‬
‫פיו בחכמה והאציל דברים נלהבים על המצוה‬
‫הרבה‪ ,‬והלהיב את הנדיב‪ ,‬כמה חשובה מצוה‬
‫רבה זו של הכנסת אורחים בצל קדשו של סניגורן‬
‫של ישראל‪.‬‬
‫הכל הכירו בו את איש החסד‪ .‬איש המוכן‬
‫לעזור לכל יהודי בכל עת‪ .‬מוכן לעזור ליחיד‪,‬‬
‫ונלהב לסייע לציבור‪ .‬והכל בטוב עין‪ ,‬שציין את‬
‫דמותו‪.‬‬
‫רבינו סניגורן של ישראל‪ ,‬הרה"ק רבי לוי‬
‫יצחק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬מפרש בספרו הקדוש‬
‫"קדושת לוי" )אבות‪ ,‬ד"ה או יבואר(‪ ,‬את המשנה‬
‫"תלמידיו של אברהם אבינו‪ ...‬עין טובה" וכו'‪ ,‬כי‬
‫יש העובדים את השם יתברך במדת הרחמנות‪.‬‬
‫ולעומתם יש "תלמידיו של בלעם הרשע‪ ,‬עין‬
‫רעה" וכו'‪ ,‬דהיינו זה שעובדים את השם יתברך‬
‫במדת הכעס‪ .‬ורבינו ממשיך ואומר‪" :‬מה בין‬
‫תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו וכו'‪,‬‬
‫תלמידיו של אברהם אבינו ‪ -‬אוכלים בעולם‬
‫הזה ונוחלין לעולם הבא‪ .‬נוחלין ‪ -‬הוא מלשון‬
‫נחלה שנופל לו מאביו‪ ,‬דהיינו שלא יצטרכו‬
‫להוליכן דרך גיהנם‪ ,‬אלא תיכף‪-‬ומיד מוליכין‬
‫אותו לגן העדן‪ .‬אבל תלמידיו של בלעם הרשע‬
‫ יורשין גיהנם‪ ,‬יורשין‪ ,‬הוא מלשון ירושה‪,‬‬‫דהיינו שנופל לו מחמת קרוב אחר ולא מחמת‬
‫אביו‪ .‬יורדין לבאר שחת‪ ,‬דהיינו שמוליכין אותו‬
‫דרך באר שחת‪ .‬ולכן ראוי לכל אדם לאחוז במדת‬
‫הרחמנות‪ ,‬כדי לרחם עליו מן השמים"‪.‬‬
‫דרכו המיוחדת של ר' משה‪ ,‬דרך הרחמנות‬
‫והעין הטובה לזולת‪ ,‬אשר שמח בהצלחת הזולת‪,‬‬
‫בוודאי מעוררת זכויות במרומים‪ .‬והוא עצמו‬
‫לבטח מעורר רחמים עבור משפחתו הרוממה‪,‬‬
‫ידידיו ומכריו‪ ,‬אשר העריכו עד מאוד את דמותו‬
‫המיוחדת‪ ,‬ובמיוחד אחרי המחלה האיומה וסאת‬
‫היסורים שעבר בזמן האחרון‪ ,‬וקיבלם באהבה‬
‫רבה‪ ,‬ועבד את קונו בשארית כוחותיו‪ ,‬עד לפני‬
‫שבוע כשהחזיר את נשמתו ליוצרו זך ונקי וללא‬
‫רבב‪.‬‬
‫תהי נשמתו צרורה בצרור החיים‪.‬‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫הגאון‬
‫רבי עקיבא סופר גאב״ד פרעשבורג‬
‫י‪ .‬לב‬
‫שלשלת הזהב‬
‫הגה"ק בעל ה"דעת סופר" רבי עקיבא סופר זצוק"ל גאב"ד‬
‫פרעשבורג‪ ,‬שעלה לארה"ק וישב בירושלים עיה"ק כנשיא‬
‫ומלך‪ .‬היה בנו הגדול של אביו הגה"ק רבי שמחה בונם בעל‬
‫השבט הסופר זי"ע בנו של רשכבה"ג הגה"ק רבי אברהם‬
‫שמואל בנימין בעל ה"כתב סופר" זי"ע בנו של רבינו משה‬
‫איש האלקים רשכבה"ג בעל ה"חתם סופר" זי"ע‪.‬‬
‫בשנת תרל"ח זרחה שמשה של רבינו זצ"ל בק"ק פרשבורג‬
‫בבית אביו הגדול בעל השבט סופר זי"ע אשר האציל מהודו‬
‫עליו‪ ,‬בבית מדרשו ספג לתוכו את תורתו ויראתו של אביו‬
‫הגדול‪ ,‬ובכשרונותיו הנעלים עלה ונתעלה עוד בשחר טל‬
‫ילדותו עד ששמו יצא לתהלה בין בחורי הישיבה הגדולה‪,‬‬
‫שהיו כולם אריות בתורה‪ ,‬כשלש מאות במספרם‪...‬‬
‫החל משנת תרנ"ח‪ ,‬בהיותו בן עשרים שנה התחיל להרביץ‬
‫תורה ליד אביו בישיבה הרמה‪ ,‬ומאז התפרסם בכחו הגדול‬
‫בתורה‪ ,‬בזכרונו הנפלא ובחידושיו החריפים שנבנו על יסודות‬
‫נאמנים‪ ,‬בהבנה עמוקה ובסברא ישרה‪ ,‬הן בהלכה בסוגיות‬
‫הש"ס החמורות בהן צלל במים אדירים והעלה פנינים יקרות‪,‬‬
‫והן באגדה בדרושים נעימים מתוקים מדבש‪-‬ותוך זמן קצר‬
‫קנה לו שם למרחקים‪.‬‬
‫כה עמד ליד אביו עד שנת תרס"ז עת ששקעה שמשו של מרן השבט סופר זי"ע‬
‫בההלויה הכריזו מיד גאוני ישראל שנוכחו על רבינו כממלא מקום אביו ‪ -‬דודו הגאון רבי‬
‫שלמה סופר זצ"ל הגאבד"ק בערעגסאז )בעל חוט המשולש( שנשא הספד תמרורים ארוך‬
‫ונפלא על אחיו בעל השבט סופר זי"ע לפני מטתו‪ ,‬בירך ברכת מזל טוב את אחיו המנוח‬
‫ואת בן אחיו הגאון הצעיר ואת כל הקהל הקדוש‪ ,‬לרגל עלות רבינו על כסא הרבנות‪,‬‬
‫כשכולם ענו אחריו "יחי אדונינו מורינו ורבינו"‪ .‬בהתרגשות רבה התייצב אז רבינו זצ"ל‬
‫להספיד את אביו הספד גדול בהתעוררות עצומה‪.‬‬
‫אך ורק בן כ"ט היה רבי עקיבא אז כשהוכתר לממשיך שלשלת הרבנות של שלשת‬
‫אבותיו הרועים הגדולים זי"ע‪.‬‬
‫זקני תלמידי אביו השבט סופר זי"ע וגדולי הרבנים שהיו באותו מעמד‪ ,‬הכירו בו מיד‬
‫את כל הסגולות של יורש העצר למלכות רבנות פרשבורג‪ ,‬והם יחד עם ראשי ופרנסי‬
‫הקהל קבלוהו עליהם לרבם ומנהיגם‪ ,‬הגאון רבי דוד לקנבאך זצ"ל ]בעל ניר לדוד[ הראב"ד‬
‫דפרעשבורג קרא לתוך הקבר הפתוח אל מרן השבט סופר זי"ע "רבינו הנני מברך אתכם‬
‫מזל טוב על כי בנכם ימלא מקום קדשכם!" והדיין הגאון רבי לייב פרידמן זצ"ל )בעל שו"ת‬
‫הריב"ד( הכריז עליו‪ :‬אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו!‪...‬‬
‫אחרי כלות השבעה התקיים מעמד ההכתרה‪ ,‬קהל עצום מילא את היכל בית הכנסת‬
‫הגדול‪ ,‬רבינו נבחר פה אחד והוכתר כרב אב"ד ור"מ‪ ,‬רבינו הופיע באסיפה ונשא את דבריו‪,‬‬
‫אשר בהם השמיע את אמרתו הידועה‪" :‬בטוח אני באלה" ‪ -‬האנשים הנאמנים ‪" -‬ובזכות‬
‫שלשת אבות" ‪ -‬החתם ‪ -‬הכתב ‪ -‬והשבט סופר זי"ע שהשי"ת יהיה בעזרי למלא תפקידי‬
‫בנאמנות‪ ,‬משגמר רבינו את דרשתו נגש אליו הגאון רבי לייב פרידמן זצ"ל ונשק את ידו‪.‬‬
‫אחרי ההכתרה הלך לבקר את הגאון רבי דוד לקנבאך זצ"ל הראב"ד שמחמת זקנותו‬
‫המופלגת שכב על מטתו‪ ,‬משנכנס לביתו קם הגאון הישיש ממיטתו ובהגביהו עיניו‬
‫למרום אמר‪" :‬ב"ה ווייטערע דורות זינד געזיכערט!" ]ב"ה הדורות הבאים מובטחים[‪,‬‬
‫והוציא צלוחית יין ובירך על הכוס‪" :‬ברשות מורינו ורבינו‪"...‬‬
‫שמו וטבעו יצא בעולם‬
‫זמן קצר לאחר זה ניגש להוצאת ספרו של אביו שו"ת "שבט סופר" על ד' חלקי שו"ע‬
‫שהאיר פני תבל בהופעתו בשנת תרס"ט‪ ,‬בראש הספר כתב את הקדמתו בה מתאר‬
‫בקצרה את דרכי אביו מרן השבט סופר זי"ע‪.‬‬
‫ביתר שאת התחיל להפיץ מעיינותיו חוצה בכל שטרי התורה והדת‪ ,‬וכאב"ד ומרא‬
‫דאתרא התחיל לפעול גדולות בשיפור הקהילה ותיקונה‪ ,‬דבריו היו תמיד נשמעים באין‬
‫מהרהר אחריהם‪ ,‬באישיותו הגדולה ליכד תחת כנפי השפעתו את החוגים השונים‪ ,‬שכולם‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫זצ״ל‬
‫‪ -‬ב׳ כסלו תש״כ ‪-‬‬
‫העריצוהו וכבדוהו וסרו למשמעתו‪ ,‬הקהלה החלה להתפתח‬
‫ביתר שאת‪ ,‬המוסדות השונים שהיו בסמכות הקהילה גדלו‬
‫ועשו פרי‪ ,‬והשפעת המנהיג הגדול היתה ניכרת על כל צעד‬
‫ושעל‪.‬‬
‫שמו יצא לתפארה בכל רחבי המדינות‪ ,‬הגאון הצעיר מפ"ב‬
‫שישב על כסא אבותיו‪ ,‬כשעטרת הרבנות הגדולה הולמתו בכל‬
‫המובנים‪ ,‬נתפרסם בין גדולי ישראל הישישים‪ ,‬שכולם רחשו‬
‫לו כבוד והערצה רבה‪ ,‬מיד נבחר כחבר ועד הרבנים דאונגארין‪,‬‬
‫וכשנת תרס"ט כשלרגל מלאת ארבעים שנה לקיום הקהילות‬
‫האורטודוקסיות ביקרה משלחת של ראשי הרבנים בבית‬
‫הקיסר בעיר המלוכה ווין‪ ,‬נמנה גם הגאון הצעיר מפרשבורג‬
‫ביניהם‪ ,‬והוא אז רק בן ל"א שנה‪.‬‬
‫מו"מ בתורה עם גאוני דורו‬
‫בימים אלה בא בחליפת מכתבים עם גאוני הדור הזקנים‪,‬‬
‫אשר כולם כתבו לו בכבוד גדול באופן יוצא מן הכלל‪ ,‬הננו‬
‫מוצאים תשובות מופנות איליו ‪ :‬בשו"ת בית יצחק להגאון רבי‬
‫יצחק שמעלקיס מלבוב‪ ,‬בשו"ת אבני נזר להגאון מסאכטשוב‪,‬‬
‫בשו"ת אמרי יושר להגאון מהר"ם אריק מטארנא‪ ,‬בשו"ת זכרון‬
‫יהודא להגר"י גרינוואלד מסאטמאר‪ ,‬בשו"ת לבושי מרדכי‬
‫להגרמ"ד ווינקלער ממאדע‪ ,‬בשו"ת מהרי"ץ למרן הגאב"ד הגרי"ץ דושינסקיא‪ ,‬כמו כן‬
‫התעלם אתו באהבים במשא ומתן של הלכה‪ ,‬אביו הגאון בשו"ת שבט סופר זי"ע‪.‬‬
‫שר צבא מלחמה‬
‫עמד כאחד ממנהיגי הדור בקומה זקופה עמד תמיד בשער נגד מחבלי כרם ה"צ בחרף‬
‫נפש לחם את מלחמת היהדות החרדית נגד רודפיה‪ ,‬עיניו היו פקוחות לכל המתרחש לא‬
‫רק בעיר פ"ב רבתי‪ ,‬כי אם לכל קצוי ארץ כראש הרבנים של הקהלות החרדיות במדינה‪ ,‬היו‬
‫כולם חרותים על ליבו‪ ,‬הוא גדר גדריהן ועמד בפרצותיהן‪ ,‬לכל יבואו זרים לבזוז חילם‪.‬‬
‫אחרי מלחמת העולם הראשונה כשאסטרייך ‪ -‬אונגארן נתפצלה ונתייסדו צ'כולובסקי"‬
‫ושאר הארצות נהגו הקהלות האורטודוקסיות את מנהגן‪ ,‬כמאז היותן במלכות אסטרייך‬
‫ אונגרן‪ ,‬בשנת תרע"ט כשהציונים ושאר הכתות החפשיות למיניהן התגברו והתפשטו‪,‬‬‫והיתה צפויה סכנה רוחנית לקהלות החרדיות ולדור הצעיר‪ ,‬נקראה אסיפה כללית של רבני‬
‫הקהלות לשם יסוד רשמי של האורטודוקסיה במדינת סלובקי‪ ,‬מחמת זקנותו וחולשתו‬
‫של הגה"ק רבי שמואל רוזנברג זצ"ל הגאב"ד אונסדארף ]בעמח"ס באר שמואל[ נקבעה‬
‫אסיפה לעיר פופראד הסמוכה לאונסדארף‪.‬‬
‫הגה"ק מאונסדארף זצ"ל היה נרגש מאד על שנזדמן לו לארח רבינו זצ"ל‪ ,‬ולמרות‬
‫שרבינו זצ"ל היה אז צעיר לימים‪ ,‬ואילו הגה"ק מאונסדארף זצ"ל היה זקן גאוני המדינה‪,‬‬
‫בכל זאת ציוה עליו הגה"ק מאונסדארף שישב בראש האסיפה‪ ,‬ובהתלהבות הכריז‪ :‬ברוך ה'‬
‫שזכיתי לראות את נכדו של מורי הקדוש ]הכת"ס[ ממלא מקום אבותיו בתורה וביראה!‬
‫הגה"ק מאונסדארף זי"ע חיזק ועידד אותו לקראת תפקידו הקדוש‪ ,‬להיות ראש ומנהיג‬
‫על קהלות החרדיות‪ ,‬אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם‪ ,‬לנהלם על מי מנוחות ‪ -‬באותה‬
‫שנה עלה הגה"ק מאונסדארף בסערה השמימה‪ ,‬זי"ע ועכי"א‪.‬‬
‫כל גדולי הדור כבדוהו‬
‫בכבוד גדול ובהערצה רבה התיחסו אליו כל גדולי הדור‪ ,‬רגיל היה להפגש אתם‬
‫במקום המרחצאות על מעייני הישועה במארינבאד‪ ,‬מאורי ישראל מצפון ומדרום ממזרח‬
‫וממערב נפגשו שם‪ ,‬גדולי האדמו"רים מגאליציא ומפולין וגדולי הרבנים וראשי הישיבות‬
‫מליטא ומאונגרן נראו שם‪ ,‬רבינו זצ"ל כבר בצעירותו בלט בתוך גדולי ישראל אלה‪ ,‬אשר‬
‫כולם התחשבו בהגאב"ד ור"מ דפרעשבורג כראוי לאישיותו הגדולה‪ ,‬שם התידד עם כמה‬
‫וכמה גדולים מפורסמים‪ ,‬כמו עם האדמו"רים הק' זי"ע מבעלז‪ ,‬מוויזניץ‪ ,‬מליובאוויטש‪,‬‬
‫מטשורטקוב‪ ,‬מראדזין וכו' ועם הגאונים כמו רבי מאיר שמחה זי"ע בעל "אור שמח"‬
‫]שנשא ונתן אתו בכמה מדברי החת"ס בתשובותיו[ וכדומה‪.‬‬
‫גדול מאד היה כבודו של רבינו זצ"ל גם בעיני המלך והשרים‪ ,‬לפני מלחמת העולם‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫יא‬
‫הראשונה במלוך הקיסר הגדול פראנץ יאזעף‪ ,‬היה הנוהג שרבינו‬
‫קיבל את פניו לעתים ידועות‪ ,‬והיה בשעה שהופיע לפניו‪ ,‬עמד‬
‫הקיסר הזקן ]שהיה קשיש בהרבה מרבינו[ מלא קומתו לפניו‪,‬‬
‫והשתחוה לפניו עד גשתו אליו‪ ,‬ברוב כבוד והדר כבדהו‪ ,‬ופעם קרה‬
‫שכאשר לאחר זמן הראיון נכנס שר בית המלכות לאולם קבלת‬
‫האורחים לאמר כי נגמר הראיון שלחו הקיסר מעליו וביקש מרבינו‬
‫זצ"ל לשהות עוד זמן מה אצלו‪.‬‬
‫בפני מלכים ושרים‬
‫כשנסע פעם לווין לחצר מלכות‪ ,‬התאכסן במלון אחד עם כ"ק‬
‫האדמו"ר מליובאוויטש הגה"ק מהרש"ב זצ"ל‪ ,‬הם הכירו זה את‬
‫זה מקדמת דנא‪ ,‬משנת תרס"ח כשנפגשו במארינבאד והגה"ק‬
‫ביקר אז את רבינו באכסניתו‪ ,‬גם בנסוע הגה"ק לתהות על קנקנן‬
‫של הישיבות הגדולות שבעולם‪ ,‬היה בפרעשבורג בלוויית בנו‬
‫מוהריי"צ זצ"ל‪.‬‬
‫בשמוע הגה"ק כי רבינו מכין עצמו להופיע אצל הקיסר‪ ,‬אמר לו‬
‫שברצונו גם כן לראותו‪ ,‬והציע עצמו כבן לויה לרבינו‪ ,‬ראש הקהל‬
‫דפ"ב שעמד שם שאלו‪ :‬הרי הראיון נקבע לרבינו בלוית ראש‬
‫הקהל וסגנו? ע"ז ענה הגה"ק בבדיחותא‪ :‬מנין ידע הקיסר שמע"כ הוא ה"ראש הקהל"‪,‬‬
‫שיחשוב שאני הוא ראה"ק‪...‬‬
‫וכדאי להביא שיחה נאה של אותו צדיק מליובאוויטש זי"ע בהיותם שכנים במלון שבווין‪,‬‬
‫נכנסה הרבנית מליובאוויטש ע"ה אל רבינו זצ"ל ותיארה לו את יסוריו הגדולים של בעלה‬
‫בשיניו‪ ,‬וביקשה שישפיע על בעלה שיסכים להתרפא אצל רופא שיניים‪ ,‬רבינו הבטיח לה‬
‫למלא מבוקשה‪ ,‬ונכנס אל הגה"ק‪ ,‬משישבו ושחו ביניהם שאלו רבינו מה חשש מצא כ"ק‬
‫בתיקון השיניים הרי אין היד סולדת בו וכו'‪.‬‬
‫הגה"ק ענהו‪" :‬נכון אליבא דהלכתא יש היתר‪ ,‬אבל יהודי רוצה לפעמים לעמוד לפני‬
‫הרבש"ע זך ונקי לגמרי בלי שום חשש דחשש ופקפוק כלל" ‪ -‬כדאי היה לו לאותו צדיק‬
‫לסבול יסורים על ההרגשה הקדושה הדקה מן הדקה הזו‪.‬‬
‫נשיאות ארץ ישראל‬
‫כל ימי שבתו על כס אבותיו נשא רבינו גם את עטרת הנשיאות של ארץ הקודש‪ ,‬אשר‬
‫משפחת הסופרים נתעטרה בו‪ ,‬כולל שומרי החומות היה תחת נשיאות רבינו ואבותיו‪ ,‬וכולל‬
‫גליציא תחת נשיאות חותנו הגאון רבי יצחק ליב סופר זצ"ל בדרוהוביטש בנו של מרן הכתב‬
‫סופר זי"ע‪.‬‬
‫רבינו זצ"ל נשא על שכמו את המעמסה הגדולה של היושבים על אדמת הקודש‪ ,‬אליו‬
‫נשתלחו כל כספי רמבעה"ן מהמדינות וגלילותיהן‪ ,‬אליו הובא‬
‫כל דבר גדול וקטן מהמתרחש בא"י ‪ ,‬ובתוך שאר דאגותיו‬
‫הרבות‪ ,‬היתה גם דאגתו הנאמנה לאלפי בני הכולל‪ ,‬שיוכלו‬
‫לישב בהשקט על התורה והעבודה‪ ,‬ולהתפלל מציון וירושלים‬
‫על אחים שבגולה‪.‬‬
‫זהב טהור בזמן המלחמה‬
‫בזמן מלחמת העולם הראשונה פעל גדולות ונצורות עבור‬
‫תושבי ארה"ק‪ ,‬כידוע שרר אז רעב חזק בא"י ולא היה בנמצא‬
‫פרוסת לחם ממש והרבה מתו ל"ע בחרפת רעב‪ ,‬נשלחו אז‬
‫לרבינו זצ"ל כספי הכולל בכדי להעבירם לא"י‪ ,‬אמנם בזמן‬
‫מלחמה כסף לא נחשב למאומה‪ ,‬רבינו השתדל אצל השלטונות‬
‫שימכרו לו זהב ויתנו רשיון להוציאה מהמדינה ולהעבירו לא"י‪,‬‬
‫בקשה גדולה ביקש רבינו מהם‪ ,‬הזהב היה יקר המציאות ונחוץ‬
‫לשלטונות‪ ,‬אמנם אחרי מאמצים רבים השיג רבינו את מבוקשו‪,‬‬
‫שר החוץ שלח טלגרמה לרבינו זצ"ל והודיעו שהרשות ניתנה‬
‫להעביר לא"י זהב תמידין כסדרן‪ ,‬שליח מיוחד נשלח לעיר‬
‫המלוכה ווין‪ ,‬בכדי לקבל מידי השלטונות את הזהב ומשם יצא‬
‫שליח לקושטא עם כמה שקים זהב‪.‬‬
‫בעוד שרבינו זצ"ל עבד ללא ליאות בפ"ב סבלו יושבי אה"ק מרעב כבד‪ ,‬מספרים כי‬
‫הממונים הלכו לבעל הריחיים וביקשו ממנו הקצבת קמח עבור בני הכולל‪ ,‬אמנם חובות‬
‫עצומות נצטברו אצל בעל הריחיים והוא סירב לתת הקצבה חדשה של קמח‪ ,‬כל עוד לא‬
‫ישולמו לו החובות‪ ,‬כל הבקשות והשידולים של הממונים לא הועילו‪ ,‬משראה הרב הגאון רבי‬
‫שלמה ראטה זצ"ל שהמצב הוא לאחר יאוש‪ ,‬קרא את בעל הריחיים הצידה ואמר לו בחשאי‪:‬‬
‫"אגיד לך בסוד כי מפ"ב יגיע זהב טהור בימים אלה והכל ישולם לך" לא ידע ר' שלמה ראטה‬
‫שכבר הזהב בדרך אך לצורך הצלת נפשות הרשה לעצמו לבדות מלבו סיפור זה מתוך בטחון‬
‫להשי"ת שיעזור ותשועת ה' כהרף עין‪ ,‬בעל הריחיים נענה לו ובני הכולל החיו נפשם ‪ -‬לא‬
‫עברו ימים מועטים ואכן הגיע הזהב ירושלימה‪.‬‬
‫על משמר השמיטה‬
‫כדאגתו של רבינו זצ"ל למצב פרנסתם של יושבי אה"ק‪ ,‬כך היתה דאגתו למצב הדת‬
‫בא"י‪ ,‬חילוף מכתבים תמידי היה בין רבינו זצ"ל לבין גדולי ירושלם בעניני חינוך התורה‬
‫והדת‪ ,‬בשנת תר"ע‪ ,‬בהיות רבינו בן ל"ב פנה הגאון רבי נחום וויידנפלד זצ"ל מדאמבראווא‬
‫אל כל גאוני הדור ובתוכם אל רבינו זצ"ל שיתנו את ידם ויבואו לעזרת ה' בגבורים ללחום את‬
‫מלחמת השמיטה נגד אלו שרצו לעוקרה‪ ,‬וכמו"כ יסייעו לשומרי השביעית‪ ,‬רבינו זצ"ל השיב‬
‫ישיבת פרעשבורג של בעל ה"דעת סופר" זצ"ל‬
‫מאות תלמידי הישיבה הגדולה‪ ,‬מופלגים ומושלמים בכל מדה ומעלה‪ ,‬מלאים וגדושים‬
‫בתורה ויראה‪ ,‬שנשאה אותם רוחם לשאוב ממי הבאר הזו שחפרוה שרי התורה‪.‬‬
‫תלמידי הישיבה ומלכם בראשם ואתו רמ"י הישיבה והמשגיחים והגבאים השונים‪ ,‬הם‬
‫היו גולת הכותרת של כלל הקהלה הקדושה פרעשבורג‪ ,‬העטרת והתפארת של מקום‬
‫תורה עתיק זה‪.‬‬
‫הישיבה הגדולה שימשה גולת הכותרת של כל הקהלה מנער ועד זקן‪ ,‬מקום התפילה‬
‫הקבוע היה בביהמ"ד של הישיבה הנקרא 'שיעור שטוב'‪ ,‬מלבד בני הישיבה נמצאו שם‬
‫גם הלומדים מבני הקהלה‪ ,‬בקיאים בש"ס ופוסקים חריפים ודרשנים ומחברי חיבורים‪,‬‬
‫נמצאו שם גם בני עליה שלבשו בגדי לבן בש"ק‪ ,‬הרבה סוחרים בעלי עסק שונים‪ ,‬עניים‬
‫ועשירים‪ ,‬שעשו תורתם קבע ומלאכתם ארעי‪ ,‬הגו שם בתורה יומם ולילה‪ ,‬בכל שבת‬
‫ומועד היו נצבים שומעי לקחם של רבני ודייני העיר ורבם הגדול‪ ,‬ועשו אזניהם כאפרכסת‬
‫לקלוט כל הגה שיצא מפיהם‪.‬‬
‫נהוג היה בפ"ב שלרגל הדרשה הוכרז מטעם הגאב"ד על "סוגיא" שעליה ידרוש‪,‬‬
‫כמה שבועות לפני הרגל התחילו בישיבה הגדולה ובכל בתי המדרש שבעיר ללמוד את‬
‫הסוגיא‪ ,‬כל רב בבית מדרשו הציע את הסוגיא לארכה ולרחבה‪ ,‬ואמר גם חידושיו עליה‪,‬‬
‫ובשבת הרגל באו כולם עם רבניהם בראשם בבית הכנסת הגדול להשתתף בשיעור‪ ,‬תוכן‬
‫הדרשה היה הנושא שעליו דובר בעיר כל הזמן‪ ,‬פעם שהה השב"ס במרחקים עוד זמן רב‬
‫לפני שבת שובה‪ ,‬פתאום קיבל טלגרמה מראשי הקהל‪" :‬יואיל נא רבינו להודיענו "מיד"‬
‫את הסוגיא"‪ ,‬הם לא יכלו להתאפק להתחיל את ההכנות לקראת הסוגיא‪.‬‬
‫סיפר הדעת סופר כי פעם בתחילת ימי כהונתו נשא את דרשתו כשממולו עמד הראב"ד‬
‫הגאון רבי לייב פרידמן זצ"ל והאזין לדרשה‪ ,‬באמצע חידושיו הפך רבי לייב את פניו אל‬
‫הבע"ב שלמדו בשיעוריו וקרץ בעיניו‪ ,‬וגם הם הביטו זה בפני זה בפנים שוחקות‪ ,‬רבינו‬
‫בענוותנותו חשב ששגה בדבריו‪ ,‬וכשגמר שאל מרבי לייב במה שגה‪ ,‬והג"ר לייב ענהו‬
‫בשמחה‪ :‬ח"ו‪ ,‬דבריו מאירים ושמחים‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬כשיגענו בסוגיא אמרתי גם אני כדברים‬
‫האלה לפני שומעי לקחי‪ ,‬וכששמענו כך גם מפי רבינו שמחנו שזכינו לכוין לדבריו‪.‬‬
‫יב‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫אל ישיבת "פרעשבורג" הגיעו גאוני ישראל מדי פעם‪ ,‬ועזבוה מלאי התרגשות‬
‫והתפעלות‪ ,‬אחד מגאוני ליטא נתכבד פעם לדרוש בשב"ק‪ ,‬כפי שהורגל עד כה חשב‬
‫שאת הפלפול יבינו הרבנים והלומדים מיחידי סגולה‪ ,‬ואילו השאר יסתפקו בהבנת חלק‬
‫הדרוש‪ ,‬אמנם מה נדהם היה כשכל הקהל השתתפו אתו בפלפולא דאורייתא‪ ,‬הגאון הביע‬
‫את התפעלותו העצומה מבני הקהלה ואפילו הבע"ב שהם בני תורה מופלגים‪.‬‬
‫בעלי הבתים שהנהיגו ביתם לה' ותורתו בטהרה וצניעות כדרכו של מרן החת"ס זי"ע‪ ,‬גם‬
‫הם נטלו חלק בקיום הישיבה כאשר כולם הקדישו את ביתם לבית ועד לחכמים עבור בני‬
‫הישיבה‪ ,‬לכבוד ויקר היה להם כשזכו שאחד מבני הישיבה סעד אצלם‪ ,‬תלמידי הישיבה‬
‫האירו את שולחנם בשבת והיו משמיעים דברי תורה ומתפלפלים עם בעלי הבתים‪.‬‬
‫גדול מאד היה כבוד התורה בעיני העם‪ ,‬הרבה תלמידי חכמים שפנו עצמם מכל מלאכה‬
‫ועסקו רק בתורה‪ ,‬הוחזקו בכבוד ע"י הבע"ב‪ ,‬אלה שרק תורתם היתה אומנותם נקראו בפי‬
‫כל "נטורי קרתא" כך כתב מרן השבט סופר זי"ע הרבה מתשובותיו‪ :‬אל מע"כ הרבני‪...‬‬
‫חד מנטורי קרתא דקהלתינו‪ .‬בית מדרש משלהם היה לנטורי קרתא אלה‪ ,‬וחברת "תורת‬
‫חסד" נתנה הקצבה קבועה ללומדי תורה‪.‬‬
‫גם התשב"ר מיוחדים היו בפרעשבורג‪ ,‬בכל שב"ק לפנה"צ התאספו תלמידי הת"ת‬
‫המה הוריהם ומלמדיהם‪ ,‬ובמעמד כולם התקיימה הבחינה השבועית מידי שבת‬
‫בשבתו‪.‬‬
‫קהלה קדושה זו זכתה בצדק למימרא שגורה בפי העולם‪" :‬בפרשבורג גם האבנים‬
‫לומדים תורה" ‪ -‬והפתגם ידוע‪" :‬פרשבורג היא ירושלים דאונגארין"!‬
‫וכידוע שהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין‪ ,‬ברוב התפעלותו בבואו לפרשבורג‪,‬‬
‫פרסם אח"כ את מאמרו המפורסם "פרשבורג ‪ -‬פראג" לתאר את ההבדל העצוב שבין‬
‫שתי קהלות אלה‪ ,‬שלפני מאה שנה שוות היו בערכן‪ ,‬וכעת קמה פרשבורג וגם נצבה‪,‬‬
‫ולעומת זה שקעה בעוה"ר העיר פראג למעמקים‪ ,‬אין זאת אלא עבור כי בפרשבורג‬
‫נתקלה ההשכלה בחומת הברזל הבצורה של מרן החת"ס ז"ל‪ ,‬ובנו הכת"ס ז"ל והבאים‬
‫אחריהם השב"ס ורבינו זצ"ל שעמדו כחומת ברזל בצורה איתן על משמרתם‪.‬‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫להגאון מדאמבראווא זצ"ל במכתב מלא התלהבות‬
‫לשמירת השמיטה בא"י וזל"ק‪:‬‬
‫ב"ה פה פרשבורג אור ליום ג' לפ' גם ברוך יהי'‬
‫עת"ר לפ"ק‬
‫אלקים יענה את טוב כבוד ידידי הרב הגאון‬
‫החו"ב לוחם מלחמות ר" צבאות כקש"ת נחום‬
‫וויידענפעלד נ"י אבד"ק דאמבראווא יע"א‪.‬‬
‫אחדשת"ה באתי להודיע שהגיעני ע"נ קונטרסו‬
‫היקר ע"ד השמיטה‪ ,‬וגם לרבות קבלתי זה חדשים‬
‫מאת הגאון האדיר רידב"ז שליטא מתמן קונטרסו‬
‫שחיבר‪ ,‬ועד כה לא באתי לעיין כראוי מחמת‬
‫טרדות שונות ועוד חזון למועד‪ ,‬ומה מאד שבעה‬
‫נפשי עונג שראיתי שהדר"ג נ"י קם והתעורר לעורר‬
‫את אחב"י ע"ד מצות שמיטה‪ ,‬שיבואו לעזרת ה'‬
‫בגבורים לסייע לאחב"י ב אה"ק לקיים מצוה יקרה‬
‫זו כאשר עם לבבם ולא יזלזו ע"י היתרים וערמות‬
‫להפטר‪.‬‬
‫פוק חזי מה שהאריך בתומים בסי' ס"ז בתוכחת‬
‫מגולה על אותם המזלזלים בשמיטת כספים בזה"ז‬
‫אשר יש להם על מה שיסמוכו כפי שהאריך בראי'‬
‫בתשובה ובכ"ז ומכש"כ שאין לזלזל בשמיטת‬
‫קרקעות באה"ק שאין להם שום סמך היתר למעיין‬
‫בפוסקים‪ ,‬וגם אני בל"נ אקח חבל במצוה זו לעורר‬
‫לב השומעים לקולי שיתנו ידם לה' לתת תרומת‬
‫כסף עבור תכלית זה‪ ,‬ובשכר זה נזכה לעלות לציון‬
‫ברנה‪ ,‬ויקוים בנו אז תרצה הארץ ונקיים המצוה‬
‫כתיקונם אכי"ר‪ ,‬הכ"ד הבעה"ח בדש"ת‬
‫הק' עקיבא בן הגאון מהרשב"ס זצוק"ל‬
‫על קדושת ארץ ישראל‬
‫גדולה היתה חיבת א"י אצל רבינו זיע"א‪ ,‬גם‬
‫בחו"ל היה לובש בשב"ק המלבוש שקיבל מא"י‬
‫]בגד משי ‪ -‬חאלאט ‪ -‬עם בד הקאפטן בפסי זהב‬
‫שחור[ שבו כבדוהו מנהלי הכולל שומרי החומות‬
‫מא"י‪ ,‬איש ירושלם שבא לפרשבורג נתקבל תמיד‬
‫באהבה עזה ע"י רבינו זצ"ל‪ ,‬וגדול היה הכבוד‬
‫שכבדהו‪.‬‬
‫אמנם כאהבתו וחיבתו לא"י שהיתה אהבה כנה‬
‫אמיתית‪ ,‬כך לימד תמיד להרחיק כמטחוי קשת‬
‫מזו של החפשים הדוגלים בה‪ ,‬כן היתה קנאתו‬
‫לקדושת א"י‪ ,‬תמיד לחם נגד הפריצים שבאו‬
‫לתוכה וחללוה‪ ,‬וכל אלה שרצו להגרר אחריהם‬
‫ולהדמות להם היו למורת רוחו‪ ,‬הוא דרש תמיד‬
‫מיושבי א"י להתלכד למחנה חזק שיעמוד איתן‪,‬‬
‫וכל הרוחות שבעולם לא יוכלו להזיזו‪.‬‬
‫ארי עלה מבבל‬
‫כך בראש הגולה ועל אחת כמה וכמה‬
‫לאחר שעלה לארץ הקודש בשנת ת"ש‪,‬‬
‫אלפי בני ירושלים יצאו לקבל פני קדשו‪,‬‬
‫אמנם רבינו בענוותנותו מאס בכבוד זה‪ ,‬הוא‬
‫רצה לחיות בא"י בפשטות כאחד מאנשי א"י‪,‬‬
‫בירדו מהאניה במעמד תלמידיו שבאו לקבל‬
‫פניו קרא אל כל הנוכחים בפנים צוהלות‬
‫והפך את כיסי מעילו וניערם לים הגדול‬
‫באמרו‪" :‬הנני זורק לים את כל העבר שלי‬
‫בגולה‪ ,‬מעתה הנני איש ירושלם ככל אנשי‬
‫ירושלם"‪.‬‬
‫בראש מערכות ירושלים‬
‫מיד בהגיעו ירושלימה נהיה לנזרה‬
‫ועטרתה‪ ,‬בד בבד עם ידיד נעוריו הגה"ק מרן‬
‫הגאב"ד רבי יוסף צבי דושינסקיא זצ"ל שקד‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫על טובת היהדות החרדית ובכל המערכות שעברו‬
‫עליה הצטרף אליו‪ ,‬מעולם לא קיבל סידור קידושין‬
‫רק אם הכתובה ורישום הנישואין היה אצל העדה‬
‫החרדית‪ ,‬והיתה זאת תמיד שאלתו הראשונה‪.‬‬
‫בשנת תש"ג כשהתקיימה אסיפה גדולה‬
‫בחורבת רבי יהודה החסיד בעיר העתיקה לתפלה‬
‫לשלו' אחב"י בגולה‪ ,‬ומרן הגרי"ץ פרש ממנה מפני‬
‫שהשתתפו בה רבנים כאלה שאין רוח חכמים‬
‫נוחה מהם‪ ,‬היה רבינו הראשון שמיד הצטרף אליו‪,‬‬
‫באמרו‪" :‬כשם שאמר אאע"ה ללוט אם השמאל‬
‫ואימינה ואם הימין ואשמאילה כן אני אומר להם"‬
‫גם כאשר מרן הגרי"צ דושינסקיא ומרן הגרז"ר‬
‫בענגיס זצ"ל יצאו באיסור חמור לבתי החינוך‬
‫לקבל תמיכת הממשלה‪ ,‬הצטרף אליהם רבינו זצ"ל‬
‫וחתם גם הוא על הכרוז‪.‬‬
‫בצום עשרה בטבת תשי"ד בעצם ימי גזירת‬
‫שירות הלאומי‪ ,‬הוקפו פתאום השכונות החרדיות‬
‫בירושלים ע"י שוטרים שהחלו בחטיפת בנות‬
‫ישראל לשירות הלאומי‪ ,‬חרדי ירושלים יצאו‬
‫והקימו קול זעקה ומחאה ויותר מעשרה איש‬
‫נאסרו‪ .‬מיד הצטרף רבינו זצ"ל למשלחת רבנים‬
‫גדולי הדור שנסעו למפקדת המשטרה‪ ,‬והצהירו‬
‫בפני המפקד כי המוחים פעלו בשליחותם וכי‬
‫הם מוכנים ומזומנים להיאסר במקומם‪ ,‬הופעה זו‬
‫הרעישה את כל ארה"ק ונתנה אומץ ללוחמים נגד‬
‫הגזירה עד אשר נתבטלה בע"ה‪.‬‬
‫במערכת ירושלים החרדית נגד בריכת השחיה‬
‫המעורבת בשנת תשי"ח לקח גם רבינו חלק‬
‫פעיל בה‪ ,‬חתם על כמה כרוזים וקריאות ליהדות‬
‫העולמית‪ ,‬ובפני בני ירושלים השמיע את דרשתו‬
‫הנלהבה בביהכנ"ס חסידים דבתי וורשא‪ ,‬בה קרא‬
‫לכל יהודי חרדי לצאת במסירות נפש למערכה‬
‫לביטול פריצות זה‪.‬‬
‫כמו"כ בכסלו תשי"ח יצא יחד עם גדולי הדור‬
‫בכרוז הגדול שניסחו מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל‬
‫נגד הרעיון להקים "מרכז רוחני עולמי" כי הסכנה‬
‫כרוכה בזה לקיום היהדות‪.‬‬
‫כה חי רבינו את חייו האחרונים כהגדרתו‪ :‬כאחד‬
‫מאנשי ירושלים‪ ,‬אך היה גם היה נשיא אלקים‬
‫בתוכם‪ ,‬עד אותו יום ב' בכסלו תש"ך בו הלכו‬
‫רבבות בני ירושלים שחוחי כתף אחר מטת רבינו‬
‫זצ"ל כאשר הרגישו כי אזלה לה חוליה מקשרת‬
‫לשלשלת הזהב‪ ,‬דור רביעי למרן החתם סופר‬
‫וממשיך דרכו בעוז ובגבורה‪.‬‬
‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬
‫ברכת ה' מציון ומירושלים‬
‫לידידנו החשוב‬
‫הרב הגאון מו"ה משה ראזנבערג שליט"א‬
‫חבר הנהלת עדתינו ור"מ ישיבת יטב לב דסאטמאר‬
‫ולחתנו הרה"ג מו"ה מתתי' שטערן‬
‫שליט"א‬
‫לרגל שמחת אירוסי בנו‪-‬נכדו המו"מ בתוי"ש יואל‬
‫הי"ו‬
‫עב"ג המהוללה תחי'‬
‫בת הרה"ח ר' שלמה מאיר סרוגא‬
‫שליט"א‬
‫אב"י בברוקלין נ"י‬
‫יה"ר שיבנה בית נאמן בישראל וירוו מכל יו"ח רוב תענוג ונחת‬
‫ועונג דקדושה כל הימים אכי"ר‬
‫כברכת‬
‫הנהלת העדה החרדית‬
‫יהודים רחמנים בני רחמנים!‬
‫עוררו רחמי שמים מרובים‬
‫עבור האשה הצעירה‬
‫מרת נחמה שיינא בת חיה פרידא לרפו"ש‬
‫הזקוקה לעבור השתלת ריאות פעם שניה‪.‬‬
‫ביום שני ד' כסלו הבעל"ט‬
‫מתארגנים לומר ‪ 1000‬פעמים תהילים‬
‫כל מי שבאפשרותו להשתתף אפ' חלק מהתהילים‬
‫מתבקש להתקשר‬
‫‪02-5826959 - 02-5808636 - 02-5710465‬‬
‫‪02-9996234 - 02-5380781‬‬
‫כוס תנחומין‬
‫מתוך צער הננו משגרים כסא דנחמתא קדם מעכ"ת‬
‫הרה"ח מוה"ר שלמה מאיר לינדנבוים שליט"א‬
‫אב"י בלאנדאן יצ"ו‬
‫חתדב"נ כ"ק מרן רבינו הגדול הגאב"ד שליט"א‬
‫על אבלו הכבד‬
‫בפטירת אחותו החשובה ע"ה‬
‫ויה"ר שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולכם ואך טוב וחסד ירדפוכם‬
‫כל ימי חייכם מתוך שמחה והרחבת הדעת כל הימים אכי"ר‬
‫הנהלת העדה החרדית‬
‫ירושלים ת"ו‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫יג‬
‫הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמאן שליט"א חבר הביד"ץ‬
‫בביקור בתלמוד תורה על טהרת הקודש "בית ישראל" בביתר‬
‫בביקור כבוד ורב רגש הופיע בת"ת על טהרת הקודש‬
‫"בית ישראל" בעיר ביתר הגאון הגדול רבי אברהם יצחק‬
‫אולמן שליט"א שטרח ובא לראות את השתולים בבית ה'‬
‫בחצרות התלמוד תורה היחיד בביתר העומד על טהרת‬
‫הקודש ללא שום שייכות והנאה ממקורות זרים‪.‬‬
‫בביקורו רווה הגאון שליט"א נחת רב מילדי התשב"ר‬
‫הטהורים ואף לימד אותם את הלכות נטילת ידים שחרית‪,‬‬
‫בהדריכו אישית את הילדים כיצד נוטלים ידים בבוקר‬
‫כשמשכימים לעבודת הבורא‪,‬‬
‫כמו כן העביר הגאון שליט"א הכוונה למלמדים‬
‫המחנכים החשובים על המשך הנחלת חינוך הטהור‬
‫לתלמידי הת"ת‪ ,‬והורה ללמדם שש מצוות תמידיות‪,‬‬
‫וכן על מצוות ציצית ללמדם פרטי הלכות ציצית‪ ,‬והורה‬
‫לבדוק את ציציות התלמידים תמיד ולהחזיק בת"ת עוד‬
‫ציציות במקרה שימצא ציצית פסול לאחד התלמידים‬
‫שיוכלו מיד להחליפו‪.‬‬
‫כמו כן ביקר בקאראוון החדש של התלמוד תורה‪,‬‬
‫ולקראת צאתו ביטא את התפעלותו הרבה ונתן את ברכתו‬
‫לכל אחד מהצוות ולתלמידים הרכים שיחיו‪.‬‬
‫עם מנהל הת"ת הרב דוד בידרמן שליט"א‬
‫ביום ההילולא ה‪-‬י"ד של כ"ק אדמו"ר מסטראפקוב זצ"ל‬
‫כמו כן מיד בעלותו לארה"ק לפני כששים שנה‬
‫התמסר לההדיר את ספרו הק' של זקינו הק' רבינו בעל‬
‫דברי חיים מצאנז זצוק"ל זי"ע‪ ,‬דברי חיים על מקוואות‪,‬‬
‫והוסיף בו הגהות וביאורים נפלאים‪ ,‬הנלמדים כיום‬
‫באהלי תורה העוסקים בהלכות אלו‪.‬‬
‫מעמד חלוקת התעודות יתקיים בשעת סעודת‬
‫ההילולא בראשות בנו מ"מ כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב‬
‫שליט"א שיערוך את השולחנו בליל ההילולא בביהמ"ד‬
‫של אביו ברח' מאה שערים בירושלים עיה"ק‪.‬‬
‫למחרת היום יעלו חסידיו ומוקירי זכרו לפקוד את‬
‫ציונו בהר המנוחות להתפלל על הכלל ועל הפרט‬
‫להקד בדבר ישועה ורחמים אכי"ר‬
‫בענין בירור הכשרות בבתי חולים‬
‫ביאור שפתי חכמים בפרשה‬
‫לכבוד גליון "העדה"‬
‫כתוב ויגדלו הנערים וגו' )בראשית כה כז(‬
‫כיון שנעשו בני י"ג שנה זה פירש לבתי מדרשות‬
‫וזה פירש לע"ז )רש"י( ומבאר השפתי חכמים‬
‫למה נתקצרו ימי אברהם ה' שנים ולא ז' שנים‪,‬‬
‫הרי יצחק אבינו היה בן ששים שנה בלדת אותם‬
‫ואאע"ה היה בן ק"ס שנים כשנולדו יעקב ועשיו‬
‫וכשהיו בני י"ג שנה היה אאע"ה בן קע"ג‪ ,‬וכאן‬
‫מובן ברש"י שכשהיו בני י"ג כבר היו ניכרין‬
‫במעשיהם‪ ,‬ומתרץ השפ"ח ויש לומר דאותן‬
‫שתי שנים עשה בצנעא ואח"כ עשה בפרהסיא‪,‬‬
‫ולכן מובן דברי רש"י הק' לקמן פסוק ל' ד"ה‬
‫מן האדום האדום וגו' ואותו היום מת אברהם‬
‫יוצא מזה שאאע"ה מת בן קע"ה ויצחק היה בן‬
‫ע"ה ויעקב ועשו היו בני ט"ו שנים‪.‬‬
‫ועי' עוד בגליון העדה פרשת תולדות תשס"ח‬
‫במאמרו של הרב מאיר ברים שליט"א שהסביר‬
‫את הפסוקים הללו כמין חומר ולא מתורץ שם‬
‫על השתי שנים האחרונות שמזכיר השפ"ח‪.‬‬
‫וכאן המקום לציין את המאמרים של הרב‬
‫הנ"ל שזכינו לאורו בשנת תשס"ח בגליוננו‬
‫שהאיר את דברי הפרשיות כסולת מנופה ונקיה‬
‫וכן על הקונרטס החשוב "דעת התורה" שיתא‬
‫לאור בחודש מרחשון השתא שהסביר בטוטו"ד‬
‫על האיסור הנורא להשתתף בבחירות לעיריות‬
‫הציוניות‪.‬‬
‫בכבוד רב צ‪.‬א‪.‬ט‪.‬‬
‫יד‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫מהי עקירת הדת ומה לא?‬
‫'העיתונות החרדית' יצאה בזעקה על שעיריית ירושלים בראשות האנטי דתי החדש‬
‫רוצה להרוס שני בתי כנסיות בנוה יעקב‪.‬‬
‫עוד זכור לכולנו איך שהגיעו עובדי עיריית ירושלים עם צו מיו"ר תכנון ובניה החרדי‬
‫י‪ .‬פולק‪ ,‬לאטום את בית הכנסת ברח' זווין‪ .‬עוד זכור לכולנו עובדי העיריה שהגיעו‬
‫במערבלי בטון בליווי קלגסי המשטרה ואטמו בתי הכנסת והשטיבלאך בשכונת רמת‬
‫שלמה‪ ,‬ועוד זכור לכולנו איך שהופיעו שהגיעו פקחי לופוליאנסקי ופינו כליל את‬
‫הת"ת על טהרת הקודש "מנחת חינוך"‪ ,‬על העון שלא היה להם רשיון כביכול‪.‬‬
‫ואז לא נשמע קולם כלל‪ ,‬עיתון המפלגה שמתיימר להציג את דעת גדולי התורה‬
‫מילא את פיו מים‪ .‬רק עכשיו שלא עלה להם רצונם העז לשבת על כס ראש העירייה‪,‬‬
‫וגם התרפסותם לפני הנבחר החילוני לא הועיל להם‪ ,‬ואינו חפץ ביקרם להכניסם‬
‫בקואליציה‪ ,‬מהיום יתחילו קולות הצעקות על 'רדיפת החרדיים' ועקירת הדת‪...‬‬
‫ורק אגב קטן; לופוליאנסקי החרדי הוא עדיין ראש העיר עד שבוע הבא‪ ,‬ופליטת‬
‫הקולמוס היתה מאיתם להתחיל את המהומה בלא עת‪...‬‬
‫צועקים לפריץ שימשיך לזרוק את ככרות הלחם‪...‬‬
‫מעמד חלוקת תעודות לאברכי הכולל "דברי יחזקאל"‬
‫לרגל יום ההילולא הארבע עשרה לפטירתו של‬
‫כ"ק האדמו"ר בעל דברי יחזקאל שרגא מסטראפקוב‬
‫זצוק"ל שתתקיים ביום ו' כסלו הבעל"ט‪ ,‬יתקיים‬
‫מעמד חלוקת תעודות הצטיינות לאברכי הכולל "דברי‬
‫יחזקאל"‪.‬‬
‫האברכים החשובים שליט"א זכו להבחן אצל גדולי‬
‫תורה והוראה שליט"א על הלכות מקוואות‪ ,‬שהוא‬
‫מקצוע קשה שבהלכות‪ ,‬וכידוע שבמקצוע זה פעל‬
‫רבות בעל ההילולא זצ"ל בעזרה וסיוע בהקמת הרבה‬
‫מקואות טהרה במושבים רבים בארה"ק‪ ,‬מלבד היותו‬
‫מראשי ועד משמרת הצניעות ויחד עם המרכז הארצי‬
‫לטהרת המשפחה עשו בדבר זה גדולות ונצורות‪.‬‬
‫המשך מעמ' ג'‬
‫לכבוד מערכת "העדה"‬
‫ברצוני לעורר על ענין נחוץ שראיתי מכשול‬
‫בזה‪ ,‬והוא בענין הכשרות בבית החולים הדסה‬
‫הר הצופים‪ ,‬שבשנים האחרונות התחילו רבים‬
‫ללכת לשם מחמת השירות במח' יולדות מכיון‬
‫שמעוניינים שהציבור יבוא לשם‪.‬‬
‫והנה משתתפי שיעורי הגאון הגדול מוהרי"מ‬
‫יאראוויטש שליט"א חבר הביד"ץ יודעים‬
‫דבריו שאינו ממליץ לכתחילה ללכת ללידות‬
‫בבתי חולים של הדסה מחמת ג' דברים שאינו‬
‫עצהיו"ט‪ ,‬א‪ .‬העיר כמה ענינים בה' שבת‪ .‬ב‪.‬‬
‫מצב הצניעות‪ ,‬ג‪ .‬כשרות המאכלים‪.‬‬
‫והנה בזמן האחרון יצאה שמועה שגם‬
‫המאכלים בביה"ח הר הצופים הם בהכשר‬
‫הביד"ץ דעדתינו‪ ,‬והנה אף שאמנם אפ' להקל‬
‫לגבי יולדת באין ברירה‪ ,‬הוסיף הגאון הנ"ל שמי‬
‫שהולך לשם לכה"פ יסדר שיהיה לו אוכל בכשרות‬
‫המהודרת דעדתינו‪ ,‬וע"כ הנני לפרסם אמיתות‬
‫הדברים שאף שבאמת יש שם שיפור בכשרות‬
‫שהכניסו שם עוף ועוד מוצרים בהשגחת הבד"ץ‬
‫דעדתינו‪ ,‬מ"מ עדיין רחוק הוא מתכלית הכשרות‪,‬‬
‫כי מערבבים כמעט הכל עם מוצרים מהכשרים‬
‫אחרים שאינם מקובלים‪ ,‬ומשל העוף של הבד"ץ‬
‫הוא ליד השניצל של הרבנות וכו' וד"ל‪...‬‬
‫וכך יצא שכרו בהפסדו‪ ,‬וכן שבכניסה למחלקה‬
‫הם העונים מיד לכל מי ששואל שיש אוכל‬
‫בהכשר הביד"ץ‪ ,‬ומצאתי שם אברך חשוב שלא‬
‫ידע שהשניצל הוא מהרבנות‪ ,‬וכן עוד שלא ידעו‬
‫מכל הנ"ל‪ ,‬ומצאתי לי חובה לאחר התייעצות עם‬
‫מו"צ דעדתינו לפרסם אמיתת הדברים לתועלת‬
‫הציבור‪ ,‬וכ"א יעשה שאלת חכם‪ ,‬ועל הכלל כולו‬
‫יצא לברר על כל דבר בכל מקום ובכל עת אם‬
‫י‪.‬ש‪.‬‬
‫באמת הכל בתכלית הכשרות‪.‬‬
‫גם שרי ש"ס ושאר בעלי האידישקייט המתוקצבת יצאו בקול רעש גדול נגד אי‬
‫תקצוב עשרים "ישיבת קטנות" חדשות‪ ,‬שגם זה עולל להם החוק החדש שכ"כ שמחו‬
‫על 'ההישג הגדול' שבו‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬לגבי היהדות הנאמנה מאיימים קולות הצעקה המזוייפים האלה בכינוי‬
‫"גזירות החינוך"‪ ,‬בעוד אנו עומדים וצועקים את ההיפך הגמור‪ ,‬שדייקא לקיחת‬
‫התקציבים וההשתעבדות לבעלות השלטונות‪ ,‬זוהי הגזירה הונוראה על החינוך‪,‬‬
‫ומניעת התקציבים הוא הפתרון היחיד להצלת עולם התורה והחינוך וההשתעבדות‬
‫לשגעונות המתקצבים עוקרי היהדות והחינוך‪.‬‬
‫דומים הם למעשה שהיה עם התינוק שהובל לבור הכלא יחד עם הוריו עבור אי‬
‫עמידתם בתשלומי ה'ארענדע' לפריץ האכזר‪ ,‬וכך התגדל בבור תחתיות עד שעמד על‬
‫דעתו‪ ,‬ואז חשב בבערותו על גודל חסדיו של הפריץ שברוב רחמנותו זורק להם ככר‬
‫לחם ביום‪ ,‬להחזיק את חיותם ולענותם בחשכות גורלם‪...‬‬
‫הללו כבולים בכבלי התקציבים אשר כל מטרתם להטיל עליהם את עול גזירות‬
‫הפיקוח והרשיונות להצרת צעדיהם על כל צעד ושעל‪ ,‬ולכופם להיכנע לתכתיבי‬
‫לימודי הבאושים וההרסניים ר"ל‪.‬‬
‫ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו‬
‫מוקד תועבה ומעוז של הכוחי ועוצם ידי וחילולי שבת נעקר מהשכונות החרדיות‬
‫ב"ה‪.‬‬
‫הצבא הציוני היה לו מאז תקומתו קוץ ממהיר בתוככי השכונות החרדיות‪ ,‬בטיבורה‬
‫של שכונת גאולה בירושלים עיה"ק‪ ,‬עמד מחנה "שנלר" שעשוהו למחנה המרכזי‬
‫באזור ירושלים‪ ,‬ושם העבירו בכור ההיתוך אלפי נשמות שנשרפו ברפש ג' החמוורת‪,‬‬
‫אשר כידוע גם בחורים תמימים שהגיעו לארה"ק‪ ,‬נשלחו לשם לשרת את הצבא הציוני‬
‫עד אשר יצאו משם 'ישראלים' לכל דבר‪.‬‬
‫עם התפשטות השכונות החרדיות נהיה המקום גם למטרד בחילולי שבת המוניים‬
‫וכדו'‪ ,‬נקיי הדעת בירושלים כשהיו עוברים במקום הזה לא היו עוברים על פתחו כדין‬
‫מקום של הג' חמורות‪ ,‬ובעו"ה נפרצו שם מראות תועבה של הפרוצות החיילות אשר‬
‫נאסרו ב"יהרג ועל יעבור"‪.‬‬
‫לפני כמה שנים התחילו לדבר על עזיבתו של המחנה הצבאי הציוני‪ ,‬ואט אט‬
‫התחילו לעזוב‪ ,‬חילולי השבת נתמעטו ופרוצות פחות עוברות‪.‬‬
‫כה יתן ה' ונזכה לברך על המוגמר שתיעקר מלכות המינות מעלינו במהרה בימינו‪.‬‬
‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬
‫ברכת ה' מציון ומירושלים הננו משגרים בזה‬
‫לידידנו הדגול החשוב האי ספרא רבא צנמ"ס‬
‫הרה"ח המפו' מוה"ר משה יהודה דייטש‬
‫שליט"א‬
‫לרגל שמחת אירוסי נכדו‬
‫המו"מ בתוי"ש יחזקאל שרגא‬
‫הי"ו‬
‫ממצוייני ישיבה תורה ויראה דסאטמאר וויליאמסבורג‬
‫בו בנו הרה"ח מו"ה שלום יוסף דייטש‬
‫שליט"א‬
‫עב"ג המהוללה תחי'‬
‫בת הרה"ח המפו' מו"ה ישראל בלוזענשטיין‬
‫שליט"א‬
‫אב"י בוויליאמסבורג‬
‫יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל וירוו מכל יו"ח רוב תענוג ונחת‬
‫ועונג דקדושה כל הימים אכי"ר‬
‫כברכת‬
‫צוות מערכת "העדה"‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫אהרן בן ר׳ פנחס גולד רווקה קנדה‬
‫קרן רחל בת ר׳ יעקב סילם רווקה ארה״ב‬
‫יוחנן בן ר׳ דוד צבי דויטש רווק י״ם‬
‫חנה בת ר׳ בנימין יששכרוף רווקה י״ם‬
‫נתן צבי בן ר׳ אברהם אטינגר רווק רעננה‬
‫יעל בת ר׳ דב ארמן רווקה י״ם‬
‫מאיר יונתן בן ר׳ משה חיים אחנונה רווק י״ם‬
‫לאה בת ר׳ יואל טולידנו רווקה י״ם‬
‫מרדכי בן ר׳ נחום אפל רווק ב״ב‬
‫יוכבד בתיה בת ר׳ ישראל יצחק לאנגלעבן רווקה י״ם‬
‫שלום בן ר׳ אברהם דנציגר רווק חצור‬
‫ברכה בת ר׳ צבי חיים רובינשטיין רווקה י״ם‬
‫דוד בארי בן ר׳ דוד ביטון רווק י״ם‬
‫תמר בת ר׳ אלעזר גבריאל עזריה רווקה י״ם‬
‫עקיבא בן ר׳ לוי יצחק דרברימדיקר רווק ביתר‬
‫חוה גיננדל בת ר׳ חיים שאול קניג רווקה י״ם‬
‫חיים מאיר בן ר׳ אליהו זרגרי רווק י״ם‬
‫אורטל בדריה בת ר׳ רוני הראל רווקה י״ם‬
‫אברהם שלמה זלמן בן ר׳ צבי דוד הידה רווק ב״ב‬
‫רחל בת ר׳ שמחה קרויזר רווקה י״ם‬
‫שלמה בנימין בן ר׳ שמואל אליעזר הלפרין רווק ב״ב‬
‫מלכה פעריל בת ר׳ חיים אהרן קאופמן רווקה י״ם‬
‫אהוד בן ר׳ ציון וקס רווק י״ם‬
‫הודיה בת ר׳ אמנון אשל רווקה הוד השרון‬
‫ישראל בן ר׳ אליהו ווייס רווק י״ם‬
‫דינה בת ר׳ חיים אריה כהן רווקה י״ם‬
‫גיא שלמה בן ר׳ אלכסנדר ווינברג רווק פתח תקוה‬
‫מרים בת ר׳ ב״צ יעקב גרנט רווקה י״ם‬
‫יצחק זאב בן ר׳ ישראל אשר ולס גרוש ב״ש‬
‫שרה בת ר׳ דוד זופניק אלמנה ביתר‬
‫עקיבא חיים בן ר׳ נח וינברג רווק י״ם‬
‫חיה בת ר׳ יחיאל מיכל וועג רווקה י״ם‬
‫ישראל אליהו דוד בן ר׳ יוסף וקנין רווק טבריה‬
‫אדל בת ר׳ אלעזר רז רווקה תל ציון‬
‫יעקב חי שחר בן ר׳ יחזקאל זמיר רווק י״ם‬
‫יהודית בת ר׳ אליהו אברהם רווקה י״ם‬
‫יעקב ישראל בן ר׳ ליפמן דוד זילברמן רווק י״ם‬
‫הינדה מלכה בת ר׳ ישעיה וינשטוק רווקה י״ם‬
‫דוד אברהם בן ר׳ מרדכי זראי מזרחי רווק ארה״ב‬
‫שירן בת ר׳ שלמה ויזאנא רווקה י״ם‬
‫שמחה בן ר׳ אריה זיסקינד רווק ארה״ב‬
‫אביטל שרה בת ר׳ יוסף לוק רווקה ב״ש‬
‫שלמה בן ר׳ אליקים געציל טישלר רווק ארה״ב‬
‫אורה רינה בת ר׳ אליעזר משה ליף רווקה י״ם‬
‫משה דוד בן ר׳ מאיר טורצין רווק י״ם‬
‫טובה בת ר׳ יעקב קרויזר רווקה י״ם‬
‫ישראל בן ר׳ משה אליהו בוסו רווק י״ם‬
‫רבקה בת ר׳ אברהם דיין רווקה י״ם‬
‫אברהם יעקב בן ר׳ מנחם מרדכי בירנבוים רווק ב״ב‬
‫בילא בת ר׳ חיים יעקב שפירא רווקה י״ם‬
‫נחמן יהונתן בן ר׳ מנחם דוד גרינולד רווק י״ם‬
‫יהודית בת ר׳ אברהם שלמה רונין רווקה י״ם‬
‫ישראל אברהם בן ר׳ הילל קלר רווק י״ם‬
‫דבורה בת ר׳ יחזקאל אידלשטיין רווקה י״ם‬
‫יוסף בן ר׳ פנחס גוטפרב רווק י״ם‬
‫מיכל בת ר׳ שמואל חשין רווקה י״ם‬
‫בן ציון בן ר׳ אשר למל ויספיש רווק י״ם‬
‫רבקה בת ר׳ משה פישר רווקה י״ם‬
‫משה בן ר׳ יאיר ידגר רווק י״ם‬
‫שפרה בת ר׳ שלמה רז רווקה י״ם‬
‫נתנאל בן ר׳ יואל מנחם יהושע רווק י״ם‬
‫שולמית בת ר׳ צבי יוסף הופמן רווקה י״ם‬
‫תומר בן ר׳ יהודה יזדי רווק י״ם‬
‫הודיה בת ר׳ אהוד ששון רווקה י״ם‬
‫יוסף דניאל בן ר׳ משה כהן רווק י״ם‬
‫בתיה בת ר׳ יהודה בצלאל רווקה ביתר‬
‫נריה בן ר׳ אבנר כהן רווק י״ם‬
‫בת שבע בת ר׳ אמנון ברוך כהן רווקה נתניה‬
‫משה אהרן בן ר׳ יהודה אריה לנגברג רווק תפרח‬
‫רבקה בת ר׳ אהרן מיכאל נויבירט רווקה י״ם‬
‫נחמן בן ר׳ אליעזר לורנץ רווק אנגליה‬
‫חיה מושקא רחל לאה בת ר׳ יהודה ויס רווקה י״ם‬
‫יעקב ישראל בן ר׳ אפרים לסמן רווק י״ם‬
‫רחל בת ר׳ מרדכי יהושע קרויזר רווקה י״ם‬
‫עזרא שלמה בן ר׳ אהרן משה לאויס רווק ארה״ב‬
‫שרה בת ר׳ עבר אהרן מגנג׳י רווקה אנגליה‬
‫מרדכי בן ר׳ יהושע שמעון לוין רווק י״ם‬
‫צפורה הייגא בת ר׳ אלתר חיים וויסברג רווקה ביתר‬
‫משה מנחם בן ר׳ סימון מלול רווק י״ם‬
‫תהילה בת ר׳ חביב מלול רווקה נתיבות‬
‫שלום בן ר׳ אליהו מור רווק י״ם‬
‫ליאת בת ר׳ גבריאל דדון רווקה באר שבע‬
‫אריה יהודה בן ר׳ יצחק מרקוביץ רווק י״ם‬
‫רות בת ר׳ אליקים יעקב שלמה כהנוביץ רווקה י״ם‬
‫משה מרדכי בן ר׳ יוסף צבי מרקוביץ רווק י״ם‬
‫חנה גיטל בת ר׳ אברהם אביש ציינוירט רווקה י״ם‬
‫יחזקאל אפרים שמעון בן ר׳ חיים שמואל נחמן רווק י״ם‬
‫גולדה בת ר׳ משה יצחק יארבלום רווקה ב״ש‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬
‫לכל ידידנו ומכירינו הע"י נא לראות הזמנה זו כאישית‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫טו‬
‫ביהמ"ד והשטיבלאך קהל חרדים בית יחזקאל‬
‫בראשות הגה"צ ר' מנחם מענדל סאבאוויטש שליט"א‬
‫ברכנוכם מבית ה׳‬
‫בשובע שמחות וגיל נקדם את פני ידידנו עוז הגאון‬
‫הנערץ משנתו סדורה ופרקו נאה‪ ,‬חכם לב ואיש‬
‫האשכולות‪ ,‬איש חמודות ונזר המעלות‪ ,‬המשיב‬
‫לשואליו בדבר ה׳ זו הלכה כחצי יובל שנים‪ ,‬פקיע שם‬
‫תהלתו בקהל ישרים‬
‫ה״ה הרה״ג מעוז ומגדול מוה״ר בן ציון בייער שליט״א‬
‫עם בואו לברכה לחון את פני העיר‬
‫ולהשתכן בשכונתנו המעטירה‬
‫ברכתינו אחת‪ ,‬חפץ ה׳ בידו יצליח‪ ,‬להשקות ממעיני תורתו‬
‫ולהאיר מזיו חכמתו‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ונהורא עמיה‬
‫שרא‪ ,‬בבריות גופא ונהורא מעליא וברכת ה׳ מלא כל הימים‬
‫המברכים בהדרת כבוד ויקר‬
‫הגבאים‬
‫קהל הקודש‬
‫באי ביהמד״ר‬
‫הודעה ואזהרה‬
‫יש מאפיות ומגדניות ומפעלים שיש להם הכשר הבד"צ על‬
‫המגדניות ועל המפעלים‪ ,‬ואשר משווקים ברחבי הארץ‬
‫באמצעות "חנויות המפעל"‪.‬‬
‫בחלק מ"חנויות המפעל" נמכרים גם מוצרים שאינם בהכשר‬
‫הבד"צ‪ .‬יש מקומות שאופים ומחממים בתנורים ללא שום פיקוח‬
‫על הדלקת התנורים ועל ההפרדה בין הפרווה לחלבי ועוד‪.‬‬
‫אנו מודיעים לציבור שפיקוח והשגחת הבד"צ‪ ,‬הוא אך ורק על‬
‫המגדניות ועל המפעלים שיש להם הכשר הבד"צ‪,‬‬
‫או אם יש תעודה מיוחדת על "חנות המפעל"‪ ,‬או באריזות סגורות‬
‫עם חותמת הבד"צ‪.‬‬
‫אין לנו שום פיקוח על "חנויות המפעל" וכדומה‬
‫אם אין תעודה על "חנות המפעל" עם כתובת המקום‪.‬‬
‫ועל הציבור להזהר‪.‬‬
‫ד' מרחשון תשס"ט‬
‫ועד הכשרות שע"י העדה החרדית‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫בהדרת כבוד ויקר הננו לקדם בברכה את פני המאור הגדול מורה‬
‫צדק ומישרים‪ ,‬פקיע שמו ונודע בשערים‪ ,‬השיב לשואליו בדבר‬
‫ה׳ זו הלכה רבות בשנים‪ ,‬הגאון הגדול איש האשכולות‪ ,‬האשל‬
‫ברמה‪ ,‬מעיר ה׳ שמה‬
‫בןציוןבייער‬
‫שליט״א‬
‫הגאון מוה״ר‬
‫רב ומו״ץ דהעדה החרדית בעיה״ק ירושלם ת״ו‬
‫אשר איוה למושב לו לחונן את פני עירנו‪ ,‬ולהפיץ מעינותיו‬
‫בקרב קהל עדתינו‪ ,‬וקבע מעונו ברכה בשכונת ריב״ל‬
‫וישיב לשואליו בדבר ה׳ זו הלכה‬
‫הננו לברכו יהי ביתו לתלפיות‪ ,‬שהכל פונים לשחר פניו‬
‫בנעימות‪ ,‬לקבל ממנו תורה והוראה ברורה‪ ,‬וכאוות נפשו ינהג‬
‫בטובת עין מופלגה בהרבצת תורה ויראה במדה גדושה‪ ,‬ויתקדש‬
‫ויתאהב ש״ש על ידו עד ביאת גוא״צ בב״א‬
‫תושבי השכונות‬
‫ריב״ל ריב״ז ‪ -‬בית שמש‬
‫בית המדרש דחסידי סטראפקוב‬
‫בנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫רח' מאה שערים ‪ 53‬עיה"ק ירושלים תובב"א‬
‫סעודת ההילולא‬
‫של כבוד קדושת רבינו הגה״ק‬
‫מרן בעל דברי יחזקאל שרגא‬
‫מסטראפקוב‬
‫זצללה״ה זי״ע‬
‫יערוך אי״ה בנו ממלא מקומו כ״ק אדמו״ר שליט״א‬
‫את השוה״ט‬
‫ביום שלישי פרשת ויצא אור ליום ו׳ כסלו תשס״ט‬
‫בשעה ‪ 7.30‬בערב‬
‫בהיכל בית מדרשנו‬
‫בברכת התורה‬
‫הגבאים‬
‫ירושלים‬
‫טז‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫פרשת תולדות תשס״ט‬