‫שבת התחזקות‬ ‫באתרא קדישא מירון‬ ‫ע״י‬ ‫קהל פרושים ירושלם‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ -‬עמ׳ יא׳ ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ע״פ הוראת גדולי הדור רבותינו מרנן הגאב״ד והביד״צ שליט״א‪:‬‬ ‫היהדות הנאמנה אינה לוקחת שום חלק בבחירות הטמאות‬ ‫היהדות הנאמנה מוקיעה את ההתמודדות החרדית לראשות ולמועצות העיריה הציוניות‬ ‫הכרוכה בהרמת יד בתורת משה ובשבועת אמונים שחוקי המדינה הם מעל לחוקי התורה עפ״ל‬ ‫‪ -‬עמ׳ ג׳ ‪-‬‬ ‫דעת התורה‬ ‫בירור דבריו הק'‬ ‫של רביה"ק רשכבה"ג בעל ויואל משה זיעועכי"א‬ ‫הנוגעים לענין הבחירות לעיריות במדינה הציונית‬ ‫הדים רבים למכתבם של‬ ‫רבותינו שרי התורה הביד״צ‬ ‫שליט״א‬ ‫שהורו לפעול נמרצות‬ ‫‪ -‬עמ׳ ד׳ ‪-‬‬ ‫מעמד חנוכת הבית וחלוקת תעודות ופרסים‬ ‫אהרן״‬ ‫״תולדות‬ ‫בישיבה לצעירים‬ ‫בראשת כ״ק האדמו״ר שליט״א ורבני העיר בית שמש‬ ‫בית שמש‬ ‫‪ -‬עמ׳ ג׳ ‪-‬‬ ‫‪ -‬עמ׳ ז׳ ‪-‬‬ ‫היהדות החרדית מתכוננת למערכה כבידה וסוערת שתתחיל עם‬ ‫״מעמד עצרת מחאה אדירה״ בככר השבת בירושלים עיה״ק‬ ‫‪      ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ -‬עמ׳ ג ‪-‬‬ ‫ציבור היהדות הנאמנה מביע שאט נפש מההתמודדות של ׳המועמדים החרדיי ם׳ לראשות ירושלם ובית שמש‬ ‫‪  ‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫עלות השחר‪:‬‬ ‫‪4.26‬‬ ‫הדה"נ‪4.09 :‬‬ ‫נץ החמה‪:‬‬ ‫***‬ ‫‪5.57‬‬ ‫בטאון העדה החרדית מוצ"ש‪5.21 :‬‬ ‫סו"ז קר"ש מג"א‪:‬‬ ‫ר"ת‪6.00 :‬‬ ‫‪7.54‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫סו"ז קר"ש גר"א‪:‬‬ ‫‪8.40‬‬ ‫כתובת המערכת‪:‬‬ ‫סו"ז תפלה גר"א‪:‬‬ ‫‪9.34‬‬ ‫רח' מאה שערים ‪) 71‬משרד איחוד הישיבות(‬ ‫חצות‪:‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 5804 .‬ירושלים‬ ‫‪11.23‬‬ ‫טל‪) 02-5829567 .‬לענין דחוף בלבד ‪(05731-99222‬‬ ‫מנחה גדולה‪:‬‬ ‫‪11.52‬‬ ‫פקס‪) 1532-9998499 .‬תא‪-‬קולי‪ .‬לא מחו"ל(‬ ‫מנחה קטנה‪:‬‬ ‫‪2.34‬‬ ‫שקיעה‪:‬‬ ‫טלפון לקבלת מודעות‬ ‫‪4.48‬‬ ‫מודעות מתקבלות עד יום ד׳ שעה ‪ 11.00‬לפנה״צ‬ ‫‪02-5829567‬‬ ‫חילול ה׳ נורא ואיום הן במריבות המרות בתוך המחנה המפלגתי והן בהתרפסות‬ ‫הזולה והכרזות מעוותות לפני הציבור החילוני והד״לי‬ ‫מול קולות תעמולת הבחירות המטשטשות ומבלבלות‬ ‫הממלאים את ערי ארה"ק‪ ,‬וכך גם בפלטרין של מלך‬ ‫ירושלים עיה"ק‪ ,‬תתקיים עצרת הסברה ומחאה נגד‬ ‫הבחירות האסורות לעיריה הציונית‪ ,‬במעמד רבותינו‬ ‫הגאוה"צ הביד"צ שליט"א שישמעו דברי מחאה נגד‬ ‫הנוטלים חלק לבחור למועצת העיריה או לראש עיר‪ ,‬אם‬ ‫'חרדי' ואם 'דתי' או חילוני‪ ,‬אשר בכך מהוים חלק בלתי‬ ‫נפרד ואחראים לכל הפשעים החמורים הנעשים ע"י‬ ‫העיריה הציונית בתוככי פלטרין של מלך ובערי ארה"ק‬ ‫המקיאה את מחללי התורה והמצוה‪ ,‬וח"ו בכך הם נוטלים‬ ‫חלק ואחריות לכל מה שקורה בעיר וארץ הקודש‪ ,‬שבעו"ה‬ ‫כולל גם לרומם את בתי הע"ז רח"ל‪ ,‬חילולי שבת ומועד‪,‬‬ ‫השרצת טומאה וזוהמה רח"ל בעיר וארץ הקודש‪ ,‬הפצת‬ ‫בשר ד"א ונבילות וטריפות‪ ,‬אכילת ומכירת חמץ בפומבי‬ ‫ועוד ועוד‪ ,‬אשר לכל אלו יהיו אחראים כל אלו הנוטלים‬ ‫חלק בבחירות האסורות הללו‪ ,‬ה"י‪.‬‬ ‫לכל ידידי ומכירי הע״י‬ ‫שעות קבלת קהל במשרדנו רח' מאה שערים ‪ 71‬הן בדרך כלל‪ ,‬בין‬ ‫השעות ‪ 2 - 5‬בצהרים‪ ,‬נא לתאם מראש‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫לידידנו החשוב איש חיל רב פעלים מקבציאל איש אמונו‬ ‫ויד ימינו ומשב"ק של כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א‬ ‫הרה"ג מו"ה עמרם יוסף שפירא‬ ‫שליט"א‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו המו"מ בתוי"ש מרדכי‬ ‫עב"ג בת הרה"ח ר' נחום‬ ‫הי"ו‬ ‫רבינוביץ שליט"א‬ ‫והברכה אחת לרגל שמחת הבר מצוה‬ ‫לבנו יניק וחכים כמר מאיר הי"ו‬ ‫יה"ר שיבנה בית נאמן בישראל וירוה מכל יו"ח רוב תענוג ונחת‬ ‫ועונג דקדושה כל הימים אכי"ר‬ ‫כברכת הנהלת העדה החרדית‬ ‫גם אנו בין המברכים ‪" -‬צוות מערכת העדה"‬ ‫העדה החרדית‬ ‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫אפריון מלא ברכות‬ ‫בהדרת הכבוד מביעים אנו את ברכותינו הלבביות‬ ‫למעלה בקודש קדם פני מלכי צדק מלך שלם רעיא‬ ‫מהימנא עטרת תפארת ישראל פוסק הדור רבינו הגדול‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א‬ ‫ולנו"ב הרבנית הצדקנית תליט"א‬ ‫לרגל השמחה בנישואי נכדם‬ ‫הבה"ח מו"מ בתוי"ש יואל טייטלבוים הי"ו‬ ‫בן חדב"נ הרה"ח בנש"ק מו"ה אברהם טייטלבוים שליט"א‬ ‫אב"י במאנסי נ"י‬ ‫עב"ג הכלה המהוללה תחי'‬ ‫בת הרה"ח המפו' מוה"ר יצחק פריעדמאן שליט"א‬ ‫אב"י בקרית יואל מאנרא יצ"ו‬ ‫בנו של הרה"צ רבי הערש סופר זצ"ל פריעדמאן‬ ‫יה״ר שיבנו בית נאמן בישראל וירוו ממנו ומכל יו״ח רוב נחת דקדושה‬ ‫מתוך שמחה ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬ ‫מאנטווערפן יצ"ו‬ ‫כברכת ועתירת ההנהלה‬ ‫ב‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫העדה החרדית‬ ‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫אפריון מלא ברכות‬ ‫הננו משגרים ברכותינו המאליפות קדם רב האי גאון וצדיק‪,‬‬ ‫מעמודי ההוראה ומגדולי פוסקי הדור‪ ,‬תל תלפיות להשיב‬ ‫להמוני בית ישראל דבר ה'‪ ,‬הגאון האדיר‬ ‫רבי מאיר בראנדסדארפער‬ ‫חבר הביד"צ פעיה"ק ת"ו ובעל "קנה בשם"‬ ‫שליט"א‬ ‫ולבנו מחשובי מורי ההוראה דעדתינו ברביץ תו"י לעדרים‬ ‫הרב הגאון ר' שמואל בראנדסדארפער שליט"א מו"צ דעדתינו בבית שמש‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו עב"ג המו"מ בתוי"ש מנחם מנדל הי"ו‬ ‫בנו של רב האי גאון וצדיק רבי אברהם יאראוויטש זצ"ל מו"צ דעדתינו ורב ק"ק אהל מנחם‬ ‫***‬ ‫והברכה לבנו מחשובי מורי ההוראה דעדתינו ברביץ תו"י לעדרים‬ ‫הרב הגאון ר' משה בראנדסדארפער שליט"א מו"צ דעדתינו פעיה"ק‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו עב"ג המו"מ בתוי"ש מרדכי אהרן הי"ו‬ ‫בן ידידנו הגה"ח רבי חיים שלמה ראטנבערג שליט"א‬ ‫יה״ר שיבנו בתים נאמנים בישראל וירוו מכל יו״ח רוב נחת דקדושה מתוך‬ ‫שמחה ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬ ‫כברכת ועתירת ההנהלה‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫לאור הוראת גדולי הדור רבותינו מרנן הגאב״ד והביד״צ שליט״א‪:‬‬ ‫היהדות הנאמנה אינה לוקחת שום חלק בבחירות הטמאות‬ ‫ומוקיעה את ההתמודדות החרדית לראשות ולמועצות העיריה הציוניות‬ ‫הכרוכה בהרמת יד בתורת משה ובשבועת אמונים שחוקי המדינה הם מעל לחוקי התורה עפ״ל‬ ‫ביום חמישי בערב תתקיים ע"י עדתינו‬ ‫עצרת הסברה ומחאה בביהמ"ד שערי רמ"א‬ ‫בבית שמש‪ ,‬וביום ראשון בערב תתקיים‬ ‫מעמד עצרת הסברה ומחאה בביהמ"ד זכרון‬ ‫ישראל זופניק בירושלים עיה"ק‪ ,‬לשמוע את‬ ‫דבר ה' הצרופה המקובלת והמסורה לנו ללא‬ ‫שנעשה בה שום שינוי וזיז כל דהוא‪.‬‬ ‫בימים אלו לקראת הבחירות לעיריות נחלצו‬ ‫עסקנים חשובים מחשובי אברכי עדתינו‬ ‫לפרסם את דעת תורה של רבותינו שרי התורה‬ ‫מצוקי ארעא קדישא זיע"א נבג"מ וממשיכי‬ ‫דרכם החיים אתנו לאויט"א‪ ,‬בחוברות הסברה‬ ‫בטוב טעם ודעת לבאר את חומר האיסורים‬ ‫שבבחירות לעיריה‪.‬‬ ‫מעט מן האור הזה דוחה הרבה מן החושך‬ ‫להררי דפי וגליונות התעמולה של המפלגות‬ ‫החרדיות למיניהם ולהתפלגויותיהם ע"פ‬ ‫האינטרסים המרובות והמריבות המבישות‬ ‫שהמיטו חילול ה' נורא ואיום והוצאת דיבה‬ ‫רעה על היהדות החרדית‪ ,‬כאשר לפי האמת‬ ‫היא מתנערת מכל וכל ממאבקי השליטה‬ ‫והשררה המשרות והכספים‪ ,‬כמו"כ הביעו‬ ‫מחנכים ורבנים חשובים שליט"א התמרמרות‬ ‫גדולה ביותר על טשטוש המוחות וההרס‬ ‫היהדות החרדית מתכוננת למערכה כבידה וסוערת שתתחיל עם‬ ‫״מעמד עצרת מחאה אדירה״ בככר השבת בירושלים עיה״ק‬ ‫‪           ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫הכונו למעמד העצרת האדיר‬ ‫העסקנים החשובים של "מטה המאבק" יחד רבני‬ ‫המערכה שליט"א‪ ,‬נמצאים בעיצומן של ההכנות לארגן‬ ‫מעמד מחאה אדירה בעיה"ק ירושלים בראשות מרנן ורבנן‬ ‫גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬שתתקיים בימים הקרובים להביע‬ ‫את המחאה הגדולה וזעקב הכאב אודות ההסכמה של‬ ‫המפלגות החרדיות ל"חוק הישיבות קטנות" שמסרו את‬ ‫מפתחות התורה‪ ,‬מתפחות הישיבות לכופרים ופוקרים בוזי‬ ‫כל קודש ראשי "משרד החינוך" של "המדינה הציונית"‪.‬‬ ‫לאחר קבלת הסכמתם ועידודם של כ"ק מרן הגאב"ד‬ ‫שליט"א ובית דינו הגדול הגאוה"צ שרי התורה שליט"א‪,‬‬ ‫על רעיון המעמד האדיר של עצרת מחאה אדירה‪ ,‬מתקיימים‬ ‫בימים אלו אסיפות התייעצות והתכוננות של העסקנים‬ ‫אודות הפרטים המדוייקים של המעמד האדיר למען הצלת‬ ‫מצב החינוך‪ ,‬שבעזהשי"ת יהיה לכך הד עצום שיגיע אל‬ ‫כל שכבות הציבור החרדי בכל מקום שהם‪.‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫במסגרת האסיפות שנערכו ע"י ראשי ועסקני המערכה‬ ‫למען הצלת החינוך בבתי גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬הגיעו‬ ‫לביתו של ראש ישיבת בריסק הגאון הגדול רבי אברהם‬ ‫יהושע הלוי סאלאווייציק שליט"א לדון בדבר הצלת‬ ‫החינוך ועולם התורה‪ ,‬בהשתתפות הגאון רבי חיים‬ ‫אורי פריינד שליט"א ראש ישיבת רמ"א‪ ,‬כ"ק אדמו"ר‬ ‫ממשכנות הרועים שליט"א וכ"ק אדמו"ר מקהל חסידי‬ ‫ירושלים שליט"א‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן שמעיה שליט"א חבר ההנהלה וחבר‬ ‫וועד החינוך דעדתינו העלה את הפרטים הרבים ומכלול‬ ‫הגזירות האורבות על עתיד החינוך‪.‬‬ ‫באסיפה הביעו הרבנים הגאונים שליט"א את גודל‬ ‫הנחיצות של חידוש המערכה ביתר שאת ותוקף למען‬ ‫הצלת בתי החינוך מצפרני הרשעים וממזימותיהם‪ ,‬ועודדו‬ ‫וחיזקו את העסקנים החשובים שליט"א לפעול ככל אשר‬ ‫בידינו ומשמים יגמרו בעדינו‪ ,‬ולה' הישועה‪.‬‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫הנורא שנגרם לכלל הציבור ובפרט לצעירי‬ ‫הצאן‪ ,‬דוגמא לכך צויינה הפרסומת המבחילה‬ ‫שבאה לעקור כל גאוות התורה והמצוה שרק‬ ‫הם חיינו ובלעדיה בחייהם קרויים מתים‪,‬‬ ‫הסיסמאות הארסניות מעין "אין דתיים – אין‬ ‫חילוניים ‪ -‬כולנו יהודים"‪ ,‬הן הנה היו בדבר‬ ‫המגיפה לדרדור זרע ישראל לעברי פי פחת‬ ‫רח"ל‪ .‬ה' ישמרנו מהם ומהמונם‪.‬‬ ‫מרביצי התורה ב״גילוי דעת״ וזעקת מחאה‬ ‫בימים אלו הופיע בבני ברק "גילוי דעת" וזעקת מחאה‬ ‫למען כבוד שמים וכבוד תורתינו הק'‪ ,‬של רשימת רבנים‬ ‫וגאונים מרביצי תורה ראשי ישיבות גדולות וראשי ישיבה‬ ‫קטנות לצעירים ורמי"ם ידועים ונערצים‪ ,‬גם כאלו שבדרך‬ ‫כלל אינם יוצאים ומופיעים בחוצות במודעות וחתימות‪,‬‬ ‫אך למרבה הכאב והמצב הנורא יוצאים הם מגדרם בקול‬ ‫כאב וזעקה גדולה בהביעם את דעתם ולגות את צערם‬ ‫לכל הציבור על המצב החמור והנורא שנוצרה בתקופה‬ ‫האחרונה‪ ,‬כתוצאה ע"י "חוק הישיבות קטנות" שהריצו‬ ‫ואישרו ה'נציגים החרדיים' ב"כנסת המינים" בתמיכה‬ ‫המלאה והצוהלת של אנשי המפלגות החרדיות‪.‬‬ ‫גדולי התורה וראשי הישיבות שליט"א הביעו את‬ ‫שאיפתם שהדברים יעוררו מתרדמתם את כל הציבור‬ ‫להתעורר בעוד מועד להצלת עולם התורה ולעמוד על‬ ‫משמר טהרתו‪ ,‬ולא ישלטו זדים עליה‪.‬‬ ‫היהדות הנאמנה לא תשקוט עד אשר ינועו כל אמות‬ ‫הסיפים‪ ,‬לבל יגעו במשיחי ‪ -‬אלו תשב"ר‪.‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ! " ‪#‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫" ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ #‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫! ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ !‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ! ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ! ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫נתפרסם בבני ברק ובערי ארה"ק‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫מושב זנוח שליד העיר ואם בישראל בית שמש החרדית‪ ,‬טרם‬ ‫ראה מעמד כזה בתולדותיה‪ .‬זכה המושב השקט השוכן בצמידות‬ ‫לעיר המעטירה בית שמש‪ ,‬לשמש משכן לישיבה לצעירים‬ ‫"תולדות אהרן" היוצאים מטיבורה של עיר לעבר המושב הסמוך‬ ‫לשקוד ולהגות בתורתם כל היום באין מפריע‪ ,‬ועתה זכו לבוא אל‬ ‫המנוחה ואל הנחלה כאשר הוקם בית תלמוד לישיבה הק' ברוב‬ ‫פאר והדר‪ ,‬שנבנה בהשקעת דמים תרתי משמע בנדבת לבו של‬ ‫הרה"ח המפואר מוה"ר חיים פוגל שליט"א מח"ס נתיב עבודת‬ ‫התפלה‪ ,‬מפארי העיר בית שמש ומחשובי ופארי ביהמ"ד תולדות‬ ‫אהרן בית שמש‪.‬‬ ‫לרגל חנוכת הבית הגדול שיגדלו בו תורה ותפלה ויגדלו בו עדרים‬ ‫עדרים של צאן קדשים בדרך מייסדי הקהלה הק' מרן הגה"ק בעל‬ ‫שומר אמונים זי"ע ומרן הגה"ק בעל דברי אמונה מתולדות אהרן‬ ‫זי"ע‪ ,‬תחת דגל נשיאות ממשיך דרכם כ"ק האדמו"ר שליט"א‪,‬‬ ‫התקיים גם מעמד חלוקת תעודות ופרסים לכל תלמידי הישיבה‬ ‫הק'‪ ,‬לרגל מבצע מיוחד "עת הקציר" לשינון כל דפי הגפ"ת‬ ‫שנלמדו בישיבה ועמדם על כור המבחן בהצלחה רבה‪.‬‬ ‫המעמד התקיים בשילוב סעודת שבע ברכות לבת המנדב הרה"ח‬ ‫מוהר"ח פוגל שליט"א עב"ג החתן החשוב בן הרה"ח מחשובי‬ ‫העסקנים בעיה"ק מוה"ר יעקב הכהן דוידוביץ שליט"א‪ ,‬ותהי‬ ‫השמחה כפולה וגדול היה המעמד לכבוד התורה לומדיה ומחזיקיה‪.‬‬ ‫במרכז המעמד נשא דברים כ"ק האדמו"ר שליט"א‪ ,‬כמו"כ נשא‬ ‫דברים הגאון הגדול רבי נתן הכהן קאפשיץ שליט"א מו"צ דעדתינו‬ ‫ורב שכונות נחלה ומנוחה שאצלו נבחנו התלמידים שיחיו‪ ,‬וכן‬ ‫הגאון הצדיק רבי יהושע ראזנבערגער שליט"א חבר הביד"צ ורב‬ ‫קרית רמ"א ורמב"ש‪ .‬כמו"כ השתתפו במעמד רבני העיר בית שמש‬ ‫מוצ"י עדתינו שגמרו את ההלל על גודל יקרת הישיבה הק' המווה‬ ‫חוליה מפוארת בשרשרת התורה של בית שמש המעטירה‪.‬‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ג‬ ‫דעת התורה‬ ‫בירור דבריו הק' של רבינו הקדוש רשכבה"ג מרן בעל ויואלמשה זיעועכי"א‬ ‫הנוגעים לענין הבחירות לעיריות במדינה הציונית‬ ‫לפנינו חלק מדברי המבוא וההקדמה מתוך הקונטרס שנערך ע"י סופרי המערכת ומופץ בימים אלו בריכוזים החרדיים‬ ‫"‬ ‫ " " " " "‬ ‫ ‬ ‫ "‪ ,‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‪+!)(#& &$' )!,# !#$% !&' !($')% $') $(!&$‬‬ ‫!‪=>;! />( ,#& %!>'$ ,,"; ;"%)% $(!- /!&$ '"#‬‬ ‫‪!?(? /$!>& $> $+!', $$% ,"; =-; !- /!&% !&>$‬‬ ‫!? ‪>&%,$ $>&, /$@ %,‬‬ ‫‪øåîç øåñéà ïëìå‬‬ ‫‪äìà úåøéçááá óúúùäì‬‬ ‫‪>@& !' ,/!>;(% ="%$/ !"A# $-$+!? -"+A%$‬‬ ‫! ?‪%,' /$!>&& =,> />=,$ $"> $,B&, '$%‬‬ ‫‪!!!= '$+!'&$ (!-&#= $%!!/$>!,? ('$‬‬ ‫‪ïðàùå çèá ïåëùé åðéøáãì òîåùäå‬‬ ‫‪&" &/ ;! & *< *%+ *" ! #$ %& *+,‬‬ ‫" "‪&"#+ ,"()% *)% " ' "% &"!# $‬‬ ‫ ‪ñééåå ä'éáåè ÷çöé‬‬ ‫‪å"ú ÷"äéòô ã"áàå áø‬‬ ‫ ‪" êåáðøèù äùî‬‬ ‫ ‪ïàîìåà ÷çöé íäøáà øòôøàãñðàøá øéàî‬‬ ‫ ‪ùèéååàøàé ìãðòî á÷òé‬‬ ‫ ‪øòâøòáðæàø òùåäé‬‬ ‫ ‪ì÷ðøô 'ä éìúôð‬‬ ‫"‬ ‫ "‬ ‫ ‬ ‫" "‬ ‫בפתח השער‬ ‫להסיר את המסוה מעל פני הצבועים‪ ,‬ולקרוע מעליהם את‬ ‫המסך השקרי המעיב על דמותם ועל כוונותיהם הנבזים‬ ‫בימיםאלוכאשרהחושךתכסהארץ‪,‬ותעמולניהמפלגות והבזויים‪ ,‬ולפשוט את האיצטלא דקדושה אשר בו מנסים‬ ‫ה'דתיות' ואף ה'חרדיות' מסתערים על ההמונים התמימים הם לעטוף את מאבקיהם הפוליטיות והבהמיות‪ ,‬ולהעמיד‬ ‫להשפיע עליהם ולהובילם אל קלפי הבחירות לרשויות בפני הקהל את הדברים כהווייתם ובנכונותם‪.‬‬ ‫המקומיות‪ ,‬והכל במסוה של תורה ומצוות‪ .‬שומה עלינו‬ ‫הרבה גופי תורה תלויים באי ההשתתפות לבחירות‬ ‫העיריה המסואבות‪ ,‬ומערכת ההתנגדות אליה היא‬ ‫מיסודות הדת‪ ,‬וכל אחד מחויב לעשות בכל כוחו כדי‬ ‫למנוע ולהציל ולו יהודי אחד מלהלכד בעוון חמור זה‬ ‫שרובי דרובי חמורות התורה תלויים בה‪.‬‬ ‫ומכיון שלאחרונה נטפלו השועלים מחבלים‬ ‫ כרמים גם למחנה היראים המתבדלים מרשויותיהם‬ ‫ ‪ ,‬ובחירותיהם‪ ,‬ומשתמשים בטענה המגוחכת והמשוללת‬ ‫‪ ,‬‬ ‫ כל אמת והגיון כאילו שרבינו הקוה"ט מסאטמאר‬ ‫ "‪ ,‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫זצוקללה"ה זיעועכי"א לא אסר את ההשתתפות‬ ‫‪ íéøò éùàø áåù ãéîòäì íúìååàá íä íéâåùå äøñ åôéñåä ãåò‬לבחירות לעיריה‪ ,‬וכמה מהם הגדילו עשות לספר‬ ‫‪ äìâã éàùåðå äøåúä ïåéæáå äôøçä ìãåâì ,íéãøçä úåøåù ïéáî‬סיפורים ובדותות שאף התיר ו'ציוה' להשתתף‬ ‫‪ øéò ùàø úåéäì íåéá íéîòô 'â ììôúîä éãåäé ïéäé êéà‬בבחירות אלו‪ .‬אשר לכן אמרנו לקבץ קיבוץ קטן על‬ ‫‪éìåìéç úåáòåúä ìëì øéùé éàøçàå‬‬ ‫‪ úåöéøôå úáùä‬קצה המזלג מדברי עצמו‪ ,‬ממה שכתב במאמר "שלש‬ ‫‪?øéòä éîåçúá úåììåçúîä úåîåéàä‬‬ ‫שבועות" שבספרו הק' 'ויואל משה'‪ ,‬בענין ההשתתפות‬ ‫‪=$> ==>( %($>', ?'@ /' -$#$‬‬ ‫בבחירות לכנסת המינים וההתחברות לרשעים וכל‬ ‫‪!%;%, /$!!#% !)!;( ,# !@ %$%‬‬ ‫המסתעף‪ ,‬שנוגע גם לגבי הבחירות לעיריה – השלטון‬ ‫'‪?%!=$>,$ ,'?! /(!-, !($‬‬ ‫‪ äöòåî øáçë ïäëéù åîòèî âéöð çåìùì éôì÷ì ÷úô ìùìùì àøéé àì éî‬המקומי‪ .‬וניתי ספר וניחזי אכן מה היתה באמת דעתו‬ ‫‪ øéäöé øùà éðåøéò âéöð åà ,úåöéøôå úáù ìåìéçì éàøçàä øéò ùàø åà‬הקדושה של רבינו הקוה"ט בנושא‪.‬‬ ‫‪??? íäéúåáòåú ìë ìò äðéãîä é÷åç åéìò ìá÷î éë åúåçéìùáå åîùá‬‬ ‫ועיין מה שכתב רבינו שם בסוף המאמר וז"ל‪:‬‬ ‫&(!! '‪,'$ ,/&!/( E!,) #( /' E-& E,/ ,‬‬ ‫וחסרי תבונה מתחשבים עם סיפורי מעשיות‪ ,‬שרובם‬ ‫‪(&$ ( !"# $+'(? /$!#, /$!>&& F//?/‬‬ ‫‪ ?"!$', $(/' !!>%$ ,"=$; ;"-!&%$ -"&')% ;"%$')%‬ככולם שקרים וכזבים‪ ,‬ומשתנים מפה אל פה בשינויים‬ ‫מן הקצה אל הקצה‪ ,‬ואם אלו השקרים נכתבו אחר כך‬ ‫בספר‪ ,‬סוברים שהיא ספר תורה‪ .‬וכבר כתב הרמב״ם‬ ‫‪%-#%‬‬ ‫‪ /!->%‬ז״ל באגרת תימן‪ ,‬על איזה ענין שחלק עליו‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫>=*" !‪&"% ,?$‬‬ ‫״שראוי לך לדעת‪ ,‬שהדברים האלה וכיוצא בהם‪ ,‬שוא‬ ‫וכזב‪ ,‬ולא יהיה לך לראיה לפי שתמצאם כתובים‬ ‫" " בספרים‪ ,‬שהמכזב‪ ,‬כמו שהוא מכזב בלשונו‪ ,‬מכזב‬ ‫בקולמסו‪ ,‬ואין זה נמנע עליו״‪ ,‬עכ״ל‪) .‬פרק מג סימן‬ ‫ "‬ ‫‪!!! íééçá úøçáå‬‬ ‫' "‬ ‫ ‬ ‫קפה(‬ ‫בהתקרב מועד הבחירות להעיריות‪ ,‬בו יבחרו ראשי ערים וחברי‬ ‫המועצות‪ ,‬אשר יהיו במשך השנים הבאות האחראים על כל התועבות‪,‬‬ ‫ואשר בחירות אלו כבר נאסרו ע"י מרנן ורבנן מארי דארעא קדישא‬ ‫ובית דינם זצוק"ל‪ ,‬ולבלחט"א מרן הגאב"ד והביד"צ שליט"א‪.‬‬ ‫בהתקרב מועד הבחירות להעיריות‪ ,‬בו יבחרו ראשי ערים וחברי‬ ‫המועצות‪ ,‬אשר יהיו במשך השנים הבאות האחראים על כל התועבות‪,‬‬ ‫ואשר בחירות אלו כבר נאסרו ע"י מרנן ורבנן מארי דארעא קדישא‬ ‫ובית דינם זצוק"ל‪ ,‬ולבלחט"א מרן הגאב"ד והביד"צ שליט"א‪.‬‬ ‫הקדמה‬ ‫עם עבור שנות הזעם והחורבן הגדול באייראפע‪,‬‬ ‫כאשר רוב מניינו ובניינו של עם ישראל באייראפע‬ ‫‪ äàçîå úå÷æçúä ñåðéëì äàçîå úå÷æçúä ñåðéëì‬‬ ‫‪'ä øáãì íéãøçä ìàøùé éðåîà éîåìù åôñàúé ïë ìò øùà‬‬ ‫‪÷"äøåú úòãì íéðîàðå‬‬ ‫ ' ‪ " ,‬‬ ‫" "‬ ‫ ‪ 8:00‬‬ ‫ " " " ‬ ‫*‪,$' =>;! %&' < /* ;&/‬‬ ‫דברים ישמיעו‪:‬‬ ‫‪!"* <#‬‬ ‫‪&"@$‬‬ ‫*‪#)#&(' #?$%! < /* ;&/‬‬ ‫‪$$ % &"<* %< &<%& &< !"* <#‬‬ ‫‪&"@$‬‬ ‫‪!"* <#‬‬ ‫ונזכה להתבדל מרשעים ומהמונם ולשמור על מסורת אבותינו בידינו‪ ,‬עדי נזכה בקרוב‬ ‫להתגלות כבוד ה' והתרוממות קרן התורה וישראל בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬ ‫ד‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫*‪,-(# >( < !"*/‬‬ ‫‪&"@$‬‬ ‫‪&"@$‬‬ ‫‪&"@$ ?B!$$'&'+‬‬ ‫< *" "* ‪<B& &<$ <& %$ $&< "A<#‬‬ ‫‪'"B!,? !&$?> !(& -$#$‬‬ ‫÷‪.äòùä úáåçá à"èéìù åðéúåáø éôî 'ä øáã ìà òåîùì åéðåîäá óúúùé ùãå÷ä ìä‬‬ ‫' " "‬ ‫ ' ‪ ' ,‬‬ ‫ " " "" "‬ ‫ ‪ 8:00‬‬ ‫" "‬ ‫דברים ישמיעו‪:‬‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫< *‪-"&')% ="@ /‬‬ ‫*‪&"@$ -"&'% <&* ;&/‬‬ ‫*‪?B!$$''! ,-(# &=#! < /* ;&/‬‬ ‫‪'ä øáãì íéãøçä ìàøùé éðåîà éîåìù åôñàúé ïë ìò øùà‬‬ ‫‪÷"äøåú úòãì íéðîàðå‬‬ ‫‪úéãøçä‬‬ ‫‪äãòä‬‬ ‫‪à"ááåú íìùåøé ÷"äéòô‬‬ ‫דברי פתיחה‪#)(',# !,/A( %' '< #"*<* :‬‬ ‫‪$$ % A- % # % * - &"@$‬‬ ‫÷‪.äòùä úáåçá à"èéìù åðéúåáø éôî 'ä øáã ìà òåîùì åéðåîäá óúúùé ùãå÷ä ìä‬‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫ ' " "‪.‬‬ ‫' " "‬ ‫‪úéãøçä äãòä‬‬ ‫‪ùîù úéá - úéãøçä äãòä é"òù øéòä ãòå‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫נתפרסם בחוצות‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫נהרג ונטבח על קידוש השם‪ ,‬ועם ישראל היה בשיא ייאושו‬ ‫ושברונו‪ ,‬ניסה ה' את ישראל במסה אחר מסה‪ ,‬והביא עליהם את‬ ‫הנסיון האחרון והגדול שבכל ימי הגלות החשוך והארוך הזה‬ ‫)כדברי רבינו הק'(‪ ,‬כאשר דרך רשעים צלחה‪ ,‬והקימו להם את‬ ‫עגל הזהב – המדינה הציונית‪ ,‬ששמה לה למטרה להפוך את‬ ‫עם ישראל לעם ככל הגוים ח"ו‪ ,‬לעם בלא תורה ומצוות ח"ו‬ ‫היל"ת‪.‬‬ ‫והנסיון הרוחני הזה היה גדול מן הנסיון הגשמי שלפניו‪,‬‬ ‫וכמו שנסיון העושר הוא גדול מנסיון העוני )כדאיתא בספה"ק(‪,‬‬ ‫כמו"כ נסיון המדינה 'העצמאית'‪ ,‬והרשות שנתנה להם משמים‬ ‫– מתוקף הבחירה החופשית – להרים ראש ולעלות בחומה‬ ‫בכיבוש ארץ ישראל‪ ,‬הוא נסיון רוחני גדול בהרבה מהנסיון‬ ‫שקדם לו בהשפלת וטביחת העם היהודי ע"י הנאצים ימ"ש‪,‬‬ ‫ובפרט כאשר חברו שניהם יחדיו‪ ,‬שההתקוממות והרמת הראש‬ ‫בגאווה שחצנית‪ ,‬היתה תיכף וסמוך לסיום המלחמה הנוראה‪.‬‬ ‫דבר זה כשלעצמו גרר את רוב רובו של עם ישראל אל הציונים‪,‬‬ ‫וגרם להם לדמות בעיניהם את המדינה הציונית לדבר חיובי‬ ‫וטוב‪ .‬אך ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬אשר הגדיל את חסדו עלינו‪,‬‬ ‫והשאיר לנו אודים מוצלים מאש‪ ,‬פליטי שארית הדור הקודם‪,‬‬ ‫מהיהודים הנאמנים לה' ולתורתו‪ ,‬אשר כל שטפונות המים‬ ‫האדירים ונחשולות גלי הים העצומים לא הזיזו אותם אף בכל‬ ‫דהו מתוקף ובהירות אמונתם בבורא עולם‪ ,‬ובתורתו ואמונתו‬ ‫הק'‪ .‬הם המה הגבורים אשר לדוד‪ ,‬אנשי השם‪ ,‬השרידים אשר ה'‬ ‫קורא‪ ,‬תלמידיהם וממשיכי דרכם של מייסדי הישוב הישן בעיה"ק‬ ‫ירושלים‪ ,‬אשר התאמצו בכל כוחם לאסף ולאגד את בני ירושלים‬ ‫של מעלה‪ ,‬לבל יסחפו ולבל ישלטו בהם מים הזידונים‪.‬‬ ‫וכאשר עלתה בפעם הראשונה שאלת הבחירות לשלטונות‬ ‫המדינה הציונית‪ ,‬התאספו ראשי העדה ורבניה‪ ,‬הקדושים אשר‬ ‫בארץ המה‪ ,‬ובראשם חברי הביד"צ דאז זצוק"ל‪ ,‬ובמשך יומיים‬ ‫ישבו וליבנו את הסוגיא לעומקה‪ ,‬לארכה ולרחבה‪ ,‬ונמנו וגמרו‬ ‫לאסור את הבחירות לשלטונות המדינה – הן לבית המינות‬ ‫דמתקריא 'כנסת'‪ ,‬והן לבתי המועצות והשלטונות המקומיות‪.‬‬ ‫באותו כתב אשר חתמו עליו באיסור ההשתתפות בבחירות‪,‬‬ ‫לא האריכו המה בסברות ובשורשי ההלכות והדינים – עליהם‬ ‫הושתת פסקם ואיסורם‪ ,‬ורק בראשי פרקים בודדים כתבו שנים‬ ‫ושלשה עניינים‪ ,‬ודי היה בזה לכל מבין יסודם‪ ,‬שלא להגרר‬ ‫אחר משאות שוא ומדוחים‪ ,‬ולא להכשל ח"ו באיסור הנורא‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫אך כעבור שנים מועטות‪ ,‬כש'החרדים המפלגתיים' קיבלו‬ ‫עוז ותעצומות מהמינים והכופרים‪ ,‬והתחילו להפעיל תעמולה‬ ‫רחבה ורועשת לטשטש ולבלבל את יראי ה'‪ ,‬הן בכלליות ‪-‬‬ ‫בעצם ההכרה במדינה הציונית‪ ,‬בהסרת ההתבדלות והסלידה‬ ‫ממנה‪ ,‬ובשמחת ה'גאולה' המדומיינת‪ ,‬ובפרט בלקיחת חלק‬ ‫וחבל בבחירותיה‪ ,‬נוצר חלל גדול‪ ,‬והורגש צורף דחוף לצאת‬ ‫במערכה בחירוף נפש‪ ,‬להעמיד את הדת על תילה‪ ,‬ולהביא את‬ ‫דבר ה' זו הלכה בבהירות יתירה בכל הנוגע לענין זה‪.‬‬ ‫וכמה עלינו להודות לה' אשר הפליא רוב טובתו עמנו‪ ,‬וגם‬ ‫בדור חשוך זה בעמקי החשכות והייאוש הותיר לנו לפליטה‬ ‫האשה החשובה‬ ‫מרת אסתר בלום ע"ה‬ ‫ביום ה' דחוהמ"ס הלכו יקירי ירושלים‬ ‫בלבושי יו"ט עם לולבים בידיהם אחרי מטתה‬ ‫של האשה החשובה והצדקנית מצוינת במעשיה‬ ‫הטובים ה"ה מרת אסתר בלום ע"ה אשת חבר‬ ‫להבלחט"א הרה"ח מוה"ר משה הכהן בלום‬ ‫שליט"א מזקני וחשובי חסידי תולדות אהרן‪.‬‬ ‫המנוחה ע"ה נולדה י"ג לחודש אדר תרצ"ג‬ ‫בעיה"ק ירושלים תובב"א לאביה ה"ה הרה"ח‬ ‫המפורסם כש"ת מוה"ר רבי ישראל הלוי‬ ‫רוזנצווייג זצ"ל בעל אוצר ישראל מגדולי‬ ‫תלמידי הגה"ק בעל השומר אמונים זי"ע‪.‬‬ ‫המנוחה נתגדלה על ברכי זקנה הגדול הרהגה"ח‬ ‫מוה"ר רבי חיים הערש אייזנבאך זצ"ל והלכה‬ ‫בדרכי הצניעות כפי הדרכת זקנה‪ ,‬ואחרי‬ ‫הנשואין הלכה כפי הדרכת ותקנות החבריא‬ ‫קדישא שומרי אמונים‪ ,‬ועד זיבולא בתרייתא‬ ‫נתגאתה במלבושי דרכי הצניעות ואף שנסעה‬ ‫לחו"ל בשמחת צאצאה לא שינתה לבושיה‪,‬‬ ‫וכששכבה על ערש דמי בביה"ח הצטערה מאד‬ ‫על שהוכרחה ללבוש הבגדים של ביה"ח שלא‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫את מלאכו ועבדו הנאמן‪ ,‬ה"ה רבינו הקוה"ט מסאטמאר זיע"א‪,‬‬ ‫שהתייצב בכל עוז רוחו‪ ,‬ובעודו מחרף את נפשו למות בעד כבוד‬ ‫אלקיו‪ ,‬ובעד עמו ותורתו הק'‪ ,‬כשלא חת ולא זע מפני איש‪ ,‬ומפני‬ ‫איומיהם של הציונים הארורים‪ ,‬והמשיך לקרוא ולדרוש ברבים‬ ‫ובקול גדול ולא יסף את דעת התורה הק'‪ ,‬אזר עוז ותעצומות‬ ‫בכפלי כפליים‪ ,‬ובעצה ותושיה הוציא לאור עולם ספרו הגדול‬ ‫'ויואל משה'‪ ,‬אשר בו בירר וליבן את כל הסוגיא לעומקה‪ ,‬ופרש‬ ‫אותה כשמלה בפני עם ישראל‪ ,‬לרווחת לב יראי ה'‪,‬‬ ‫בדברים נכוחים ונבונים‪ ,‬המאירים את העיניים ואת הלב‬ ‫ ‬ ‫באור יקרות את דרך תורת ה' והאמונה הצרופה כביום‬ ‫נתינתה מסיני‪.‬‬ ‫ספרו הגדול 'ויואל משה'‪ ,‬חובק בתוכו עשרות ומאות‬ ‫פרטי דינים‪ ,‬ראיות והוכחות באיסור ההשתתפות‪,‬‬ ‫ההודאה‪ ,‬וההכרה במדינה הציונית‪ ,‬ובהתחברות ונגיעה‬ ‫ ‬ ‫כלשהי אליה‪ .‬כשהרעיון העיקרי העובר כבריח התיכון‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫בכל הספר מתחילתו ועד סופו‪ ,‬הוא עצם הידיעה וההכרה‬ ‫ ‬ ‫העמוקה בגודל טומאת הציונות‪ ,‬הסכנה לנגוע בה אף‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫בקצתה‪ ,‬והסלידה וההתרחקות כמטחווי קשת מכל אשר‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫לה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪      ‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪       ‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪         ‬‬ ‫ ‬ ‫‪      ‬‬ ‫ ‬ ‫‪       ‬‬ ‫ ‬ ‫‪       ‬‬ ‫היו כ"כ בצניעות‪.‬‬ ‫מדת צדקה וחסד‬ ‫בבית אביה וזקינה קנתה מדת הצדקה וחסד‬ ‫במדה גדושה‪ ,‬ועוד מימי פעוטה עסקה בצדקה‬ ‫וחסד להפליא‪ ,‬ביתר שאת ועוז הרבתה בצדקה‬ ‫וחסד אחרי נשואיה כשביתה היתה פתוח‬ ‫לרווחה לכל דצריך‪ ,‬והרבה נשברי לב קבעו‬ ‫את מקומם וזמנם לאכול ולשהות בביתה שעות‬ ‫ארוכות‪ ,‬ואת הכל עשתה בסבר פנים יפות‬ ‫ובסבלנות שאין כמעט דוגמתה‪.‬‬ ‫מדת ההסתפקות‬ ‫מעודה לא ידעה מהו מותרות‪ ,‬ותמיד‬ ‫היתה ושמחה בחלקה ולא היתה צריכה כלום‬ ‫עבורה‪ ,‬וכותלי ביתה מעידין זאת עליה‪,‬‬ ‫ובעודה בכוחותיה רצה פעם בעלה לקנות‬ ‫עבורה מכונת כביסה שלא תצטרך לכבס בידיה‬ ‫הבגדים‪ ,‬אמנם וויתרה על זה‪ ,‬כי ידעה שיצטרך‬ ‫להיות בעל חוב עבור זה‪ ,‬והיה ניחא לה יותר‬ ‫לעמול ולכבס הבגדים בידיה מלהיות חלילה‬ ‫בעלי חוב‪ ,‬לבשה שנים רבות בגד אחד ולא‬ ‫עלה אפילו בדעתה לקנות בגד חדש‪.‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪ #‬‬ ‫ ! ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ #‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ " ‬ ‫‪ #‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫נתפרסם בחוצות‬ ‫עבדו את ה׳ בשמחה‬ ‫מבית אביה למדה לחיות בשמחה‪ ,‬ולקבל‬ ‫כל העובר במשך החיים באמונה ושמחה‪ ,‬ומדה‬ ‫יקרה וחביבה הלזה להיות בשמחה השרישה‬ ‫בתוך ביתה‪ ,‬והיתה מקבלת לכל אדם בסבר‬ ‫פנים יפות ובשמחה‪ ,‬וכהני תרי בדחנא שאמרו‬ ‫חז"ל שהם בני עולם הבא שזכו לשמח אלקים‬ ‫ואנשים‪ ,‬כמו"כ המנוחה היתה מנת חלקה‬ ‫לשמח לבבות ישראל הן גדולים והן קטנים‬ ‫בדיבורים או במתנת יד לקטנים ממתקים‬ ‫וכדומה‪ ,‬גם לרבות המדה טובה לשאת בעול‬ ‫עם חבירו‪ ,‬המנוחה ע"ה היתה משתתפת‬ ‫ונכנסת למצבם של אחרים‪ ,‬הן בעת צער ח"ו‬ ‫שהיתה מצילה הרבה פעמים בני ישראל הק'‬ ‫ע"י שהיתה ידוע ללחוש לחש נגד עין הרע‬ ‫וכדומה‪ ,‬ובפרט בעת שמחתם היתה משתתפת‬ ‫באמת בשמחתם של ישראל‪.‬‬ ‫איש טוב מבשר טוב‬ ‫משך שנות חייה ראו עליה איך ששאפה‬ ‫חיותה לבשר בשורות טובות‪ ,‬ולכל מי שדיברה‬ ‫הודיע איזה בשורה טובה בהולדת בן ובת או‬ ‫איזה אירוסין במשפחה וכדומה‪ ,‬וזאת היתה‬ ‫שגורה על לשונה איש טוב מבשר טוב‪ ,‬וכידוע‬ ‫מספרים הקדושים כל מי שמבשר בשורות‬ ‫טובות נתלבש בו ניצוץ מאליהו הנביא זכור‬ ‫לטוב‪.‬‬ ‫עין טוב הוא יבורך‬ ‫גולת הכותרת היתה אצל המנוחה ע"ה‬ ‫המדה טובה של עין טוב וירשה זאת מאביה‬ ‫זצ"ל להעניק מברכותיה בשפע לכל מאן דבעי‬ ‫מעומק הלב בכל עת ובכל עידן‪ ,‬ועל זה יעידון‬ ‫ויגידון הרבה שזכו לקבל ברכותיה שהיו‬ ‫מרגישין שהברכות נובעות מעומק הלב‪ ,‬ואכן‬ ‫הרבה נוושעו על ידי ברכותיה‪.‬‬ ‫אהבת התורה‬ ‫הני נשים במאי זכיין לעולם הבא אמרו‬ ‫חז"ל שלשה דברים‪ ,‬וכל השלשה דברים ראו‬ ‫בהמנוחה ע"ה‪ ,‬שכל חיותה בעולם היתה‬ ‫שבעלה יושב בביהמ"ד או בישיבה‪ ,‬ומעולם‬ ‫לא נסעה לפוש אפילו ליום אחד רק כדי שלא‬ ‫יפריע לבעלה מללמדו תורה‪.‬‬ ‫השי"ת יעזור שתהיה מליצה ישרה בגן עדן‬ ‫לבעלה החשוב שליט"א ולכל המשפחה וכעל‬ ‫כל עמו בית ישראל שלא ישמע שוד ושבר בכל‬ ‫בית ישראל ונזכה להבטחה הקיצו ורננו שוכני‬ ‫מ‪.‬ה‪.‬ב‪.‬‬ ‫עפר בב"א‪.‬‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ה‬ ‫חנוכת ביהמ"ד "אהל פיגא דקהל יטב לב ד'סאטמאר" בקרית יואל‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫קרית יואל‪ .‬בהתרגשות רבה על הרחבת גבולי הקדושה‬ ‫בקריה נאמנה "קרית יואל"‪ ,‬השתתפו קהל אלפים ב"מעמד‬ ‫חנוכת הבית" של בית המדרש החדש והמפואר "אהל פיגא‬ ‫דקהל יטב לב ד'סאטמאר" ברח' דראהביטש‪ ,‬בשכונת מירון‬ ‫בקרית יואל‪ ,‬שנערך ברוב פאר והדר אור ליום א' פרשת נח‬ ‫העעל"ט‪ ,‬בהשתתפות אנ"ש ומאות תושבי השכונה‪ ,‬בראשות‬ ‫כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א‪.‬‬ ‫במשך השנים האחרונות נתקיים בקרית יואל "ופרצת ימה‬ ‫וקדמה צפנה ונגבה" כאשר בכל תקופה מצטרפות ומוקמות‬ ‫עוד שכונות חדשות עם מאות דירות‪ ,‬אשר תושביה נדרשים‬ ‫להיכלי תורה ותפילה‪ ,‬ואי לכך לקחו על עצמם חברי הנהלת‬ ‫הקרי'ה להקים בכל השכונות בתי מדרשים מפוארים‪ ,‬החל‬ ‫מבית מדרש גדול‪ ,‬היכל התורה‪ ,‬מקוה‪ ,‬חדרים לשיעורי‬ ‫תורה ותפילה‪ ,‬דבר שמחיה את האוירה הרוחנית בעיר‪ ,‬ואכן‬ ‫ביהמ"ד "אהל פיגא" שנקרא ע"ש הרבנית הצדקנית ע"ה‬ ‫מחברתו הטהורה של רביה"ק רשכבה"ג מייסד הקריה זי"ע‪,‬‬ ‫הוא כבר ביהמ"ד החמישי שהנהלת הקהלה וראשי הקרי'‬ ‫הקימו בתקופה האחרונה בכל פינות העיר‪.‬‬ ‫במעמד "חנוכת הבית" נתגלה ביהמ"ד החדש והמפואר‬ ‫לעיני כל הקהל שעמד מלא התפעלות לנוכח הפאר והרחבות‬ ‫לפאר ולרומם בית אלקינו‪ ,‬כאשר לא יאומן שכל זה נבנה‬ ‫בזמן קצר של כמה חדשים בלבד‪ ,‬והכל מוכן וערוך על כל‬ ‫השולחנות וספסלים וארונות הספרים‪ ,‬ועל לוחות מיוחדות‬ ‫הונצחו מזכרת נצח לרבותינו הקדושים זי"ע‪ ,‬ולוח מיוחד‬ ‫לזכרון בהיכל ה' נשמת הרבנית הצדיקת מרת אלטא פיגא‬ ‫ע"ה שעל שמה נקרא ביהמ"ד‪.‬‬ ‫לשעה היעודה התמלא ההיכל בציבור רב שהגיע לכבוד‬ ‫המאורע כאשר על פני המזרח נראו הרבנים החשובים פני העיר‬ ‫ובראשם כ"ק האדמו"ר שליט"א‪ .‬כיו"ר המעמד כיהן המגיד‬ ‫מישרים פמ"מ מוה"ר שמואל שלמה טעללער שליט"א מרביץ‬ ‫תורה במוסדות קרית יואל‪ ,‬שהביע דבריו הקולעים לבטא את‬ ‫הרגשי הציבור בראותם הרחבת גבולי הקדושה בתוככי קרית‬ ‫יואל לנחת רוח רבותינו הק' זי"ע‪ ,‬ותחת נשיאות כ"ק האדמו"ר‬ ‫שליט"א‪ ,‬כן העלה על נס את פעולות ראשי הקהלה והקרי'‪,‬‬ ‫וזכיית חשובי הנדיבים שליט"א שלקחו חלק בהקמת בית לה'‪.‬‬ ‫ובמיוחד העלה דברי זכרון על הרבנית הצדקנית ע"ה‪ ,‬אשת‬ ‫חבר רביה"ק רשכבה"ג בעל דברי יואל זי"ע‪ ,‬מייסד הקרי'‬ ‫והקהלה הק'‪ ,‬שלשמה ולזכרה נתנדב ביהמ"ד‪.‬‬ ‫לרגל התחלת שיעורי התורה בהיכל הביהמ"ד נתכבד‬ ‫לשאת דברים האברך החשוב מוה"ר יואל וויינבערגער‬ ‫שליט"א‪ ,‬מעסקני קביעת עיתים לתורה שע"י התאחדות‬ ‫אברכים‪-‬שבת אחים ד'סאטמאר‪ ,‬שעמד על התועלת בבית‬ ‫המדרש החדש לכל הסביבה‪ ,‬שיוכלו לקבוע מקום לתורתם‬ ‫בשיעורים כסדרם מתוך הרחבת הדעת‪.‬‬ ‫בשם הנהלת הקהלה והקרי' עלה ראש הקהל וראש העיר‪,‬‬ ‫הרה"ח מוה"ר אברהם וויעדער שליט"א‪ ,‬שדיבר ברגש על‬ ‫הרחבת והתפתחות "קרית יואל" בפרט בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫והדגיש בהתפעלות‪ ,‬את הקמת בית המדרש החמישי ב"ה‬ ‫"אהל פיגא" שיהיה כקודמותיו אף הוא היכל התורה לכל‬ ‫הסביבה לחזק את עמוד התורה בעיר‪.‬‬ ‫לסיום דבריו הביע תודה לנדיבים בעם שלקחו חלק בבניית‬ ‫ביהמ"ד‪ ,‬בראשם עסקן ונדיב לב שרכש את זכות שם הבנין‬ ‫וההיכל "אהל פיגא" לשמה ולזכרה פון הרבנית הצדיקת‬ ‫ע"ה‪ ,‬כן הזכיר לשבח את הנגיד מו"ה יצחק מארקאוויטש‬ ‫הלוויה קורעת לב של האברך הרה"ח ר'‬ ‫אברהם חיים קרויס‬ ‫בן הרה"צ ר' יואל זוסמאן קרויס זצ"ל‬ ‫זצ"ל‬ ‫השאיר אחריו אלמנה ועשרה יתומים ה"י‬ ‫ירושלים‪ - .‬במוצש"ק נח העבר ליוו מאות למנוחת עולמים‬ ‫בלווי' קורעת הלב של האברך הדגול‪ ,‬צדיק בהליכותיו ובמעשיו‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' אברהם חיים קרויס זצ"ל מחשובי חסידי סאטמאר‬ ‫בבית שמש‪ ,‬שהחזיר נשמתו ליוצרה ולבוראה בשיא פריחתו‬ ‫אך בן ארבעים שנה‪ ,‬לאחר יסורים קשים ומכאובים‪ ,‬בהשאירו‬ ‫אחריו אלמנה שבורה ותשעה יתומים קטנים ורכים שיחי'‪.‬‬ ‫המנוח החשוב נולד כבכור לאביו הרה"צ הנודע בשערים‬ ‫ר' יואל זוסמאן קרויס זצ"ל‪ ,‬שנלב"ע לפני כשנתיים באופן‬ ‫פתאומי למגינת לב ידידיו ומכיריו בהשאירו אחריו אלמנתו‬ ‫החשובה שתחי'‪ ,‬ועתה נשברו שבר על שבר באבלם הכבד‬ ‫בפטירת בנם בכורם זצ"ל‪.‬‬ ‫המנוח זצ"ל גדל משחר נעוריו באהלי תורה החל ממוסדות‬ ‫סאטמאר במאנסי‪ ,‬ובישיבה הגדולה דסאטמאר מאנסי אצל‬ ‫הגאון הגדול רבי אברהם אטיק שליט"א שכיהן בשעתו‬ ‫כראש הישיבה‪ ,‬כן למד בישיבת "תורת חסד" בלאנדאן אצל‬ ‫הגה"צ רבי אברהם שמואל שטערן זצ"ל‪ ,‬ובעלות אביו לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬הגה בתורה בישיבה הנודעת "מצויינים" אצל הגאון‬ ‫הגדול רבי יהושע דוד טורצ'ין שליט"א‪.‬‬ ‫בימי בחרותו היה לפלא בהיותו עוסק בחוקי חורב בהתמדה‬ ‫יתירה‪ ,‬ובהיותו אהוב ונערץ על כל מכיריו ואוהביו‪ ,‬מקבל כל‬ ‫אדם בסבר פנים יפות ובפרט לכל בחור בישיבה‪ ,‬בהיותו עניו‬ ‫ושפל ברך בפני כל אחד‪.‬‬ ‫בבית אביו זצ"ל שהיה ספוג תורה ויראת שמים ומידת‬ ‫הצדקה והחסד‪ ,‬ובעבודת התפילה‪ ,‬באמונה כנה וטהורה‪,‬‬ ‫ובהשקפה ברורה ואיתנה‪ ,‬בבית זה קיבל את הדרכתו לכל‬ ‫ימי חייו‪.‬‬ ‫בהגיע לפרקו נשא את זוגתו החשובה שתחי'‪ ,‬בת הרה"ח‬ ‫ר' יואל צבי רייזנער ז"ל מחשובי תלמידי מרן הגאב"ד הגה"ק‬ ‫מהרי"ץ דושינסקיא זי"ע‪ ,‬והקים את ביתו על אדני התורה‬ ‫והיראה על יסודות ומסורת בית אבותיו‪.‬‬ ‫ו‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫אהוב למעלה ונחמד למטה‪ ,‬נחבא על הכלים היה‪ ,‬במידות‬ ‫טובות ומוזהבות ובידידות עם כל מכריו‪ ,‬היו לו שיעורים‬ ‫תמידין כסדרן בהתמדה ובשמחה‪ .‬היה עמל ליהנות מיגיע‬ ‫כפיו‪ ,‬אבל אף בהיותו טרוד על המחיה ועל הכלכלה‪ ,‬היה‬ ‫מקפיד דבר יום ביומו ללמוד עם ילדיו ללמדם להועיל בתורה‬ ‫ויראת שמים‪.‬‬ ‫לפני מספר שנים עבר להתגורר בעיר בית שמש‪ ,‬תחלה‬ ‫בנחלה ומנוחה‪ ,‬ואח"כ בקרית רמ"א‪ ,‬שם היה אהוב ונערץ על‬ ‫כל הסביבה‪ ,‬בהיותו מתפלל קבוע בביהמ"ד "שערי רמ"א"‬ ‫היה קשור אל יבלחט"א מרא דאתרא הגר"י ראזנבערגער‬ ‫שליט"א חבר הביד"צ‪.‬‬ ‫לפני כשנתיים חלה ל"ע במחלה הנוראה‪ ,‬עבר זמנים קשים‬ ‫ויסורים ומכאובים רבים‪ ,‬אך תמיד היה מדבר בעניני אמונה‬ ‫ובטחון‪ ,‬והיה מחזק את כל סובביו וקרוביו שהכל לטובה‪.‬‬ ‫בהלוויית אביו זצ"ל הגיע בשכבו על ערש דווי‪ ,‬באמרו‬ ‫קדיש ליד מיטתו באפיסת הכוחות‪.‬‬ ‫לאחר חדשים ארוכים הודיעו הרופאים שהתגבר ב"ה על‬ ‫המחלה‪ ,‬וכבר עשה סעודת הודאה‪ ,‬וכן זכה לשדך את בתו‬ ‫הבכירה שתחי' בשמחה רבה‪ ,‬אך לדאבון הרב ביום החופה‬ ‫הודיעו הרופאים שחזרה אליו המחלה ל"ע‪ ,‬ולמרות ההלם‬ ‫והצער הנורא התחזק וחיזק כל סובביו ובשעת החתונה לא‬ ‫ראו עליו סימן מכך בקבלו את הבאים בסבר פנים יפות‬ ‫אחר כך נאלץ שוב לשהות בביה"ח‪ ,‬שם היה כמוסר ספר‬ ‫חי במלוא מובן המילה‪ ,‬בקיימו אורחות חייו במסירת נפש‬ ‫ובקבלת יסוריו באהבה ובאמונה‪ ,‬בשבוע האחרון לחייו‬ ‫הוחמר מצבו מאד אך בדעתו הצלולה היה אומר תמיד פסוקי‬ ‫דרחמי‪ ,‬בתקוה לישועת ד'‪.‬‬ ‫אולם במוצש"ק עלתה נשמתו מזוככת‪ ,‬הוא הלך למנוחות‬ ‫ואת משפחתו וכל מכיריו עזב לאנחות‪ ,‬אבילים דווים שבורים‬ ‫ורצוצים‪.‬‬ ‫הי"ו שרכש את "זכות המקוה"‪ ,‬ויקרא שמו "מקוה יצחק‬ ‫מארקאוויטש"‪ ,‬ועוד נדיבים ונגידים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מו"ה מאיר‬ ‫הירש הי"ו מראשי הקהלה והמוסדות‪ ,‬מו"ה שלמה משה‬ ‫קלאגסברוין הי"ו שנידב "חדר לתורה ולתפלה"‪ ,‬ויקרא שמו‬ ‫"חדר אברהם חיים" לע"נ אביו ע"ה; מו"ה נחמן פיש הי"ו‪,‬‬ ‫שנידב "אוצר הספרים"‪ .‬מו"ה אברהם יודא גאלדבערגער‬ ‫הי"ו‪ ,‬שהתנדב להקים ארון הקודש; ומו"ה עזריאל שווארץ‬ ‫הי"ו שהתנדב כך הוצאות האלקטערי בכל הבנין‪.‬‬ ‫במיוחד הזכיר את העסקנים שעמדו לנצח על מלאכת בית‬ ‫ה'‪ ,‬ובראשם העסקן הנכבד ר' גדלי' סעגעדין הי"ו‪ ,‬שלקח על‬ ‫עצמו את משא הקמת ביהמ"ד מעשה ידיו להתפאר‪.‬‬ ‫ביראת הכבוד הקשיב כל הקהל למשאו של כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א‪ ,‬שהקדים בדרוש לשלב סוף התורה לתחילתה‪,‬‬ ‫ולרגל פתיחת הזמן האריך בדברי התחזקות בענין קביעת‬ ‫עיתים לתורה‪ .‬לסיום דבריו הודיע כ"ק האדמו"ר שליט"א כי‬ ‫ברצונו למנות כרב בית המדרש את חתנו הרה"ג רבי דוד דוב‬ ‫דושינסקיא שליט"א‪ ,‬בנו כ"ק אדמו"ר ור"מ בית יוסף צבי‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫דברות הקודש השאירו רושם רב על כל הציבור‪ ,‬להמשיך‬ ‫בעניני רוחניות ולימוד התורה ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬עפ"י‬ ‫דרכו הטהורה של מייסדה מרן הקוה"ט בעל דברי יואל זי"ע‪,‬‬ ‫וממשיך דרכו מרן הגה"ק בעל ברך משה זי"ע‪ ,‬תחת דגל‬ ‫נשיאות יבלחט"א כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫*‬ ‫בשב"ק העבר פר' נח העעל"ט‪ ,‬בשבת הראשון לרגל‬ ‫פתיחת ביהמ"ד התאסף לתפילת ליל שב"ק קהל גדול של‬ ‫מעל מאתיים מתפללים מאנ"ש ותושבי השכונה‪ ,‬כאשר קודם‬ ‫קבלת שב"ק עלה על ארון הקודש רבה החדש של ביהמ"ד‬ ‫הרה"ג מוה"ר דוד דוב דושינסקיא שליט"א שנשא דרשה‬ ‫במשך שעה ארוכה ביסוד גודל מעלת וקדושת ביהמ"ד‬ ‫ולימוד התורה בדברי חיזוק והתעוררות שנשמעו בקשב‬ ‫רב ע"י הציבור הגדול‪ ,‬מתוך שמחה ומתוך תפילה שתשרה‬ ‫שכינה בבית הקדוש הזה להגדיל תורה ולהאדירה ולהרמת‬ ‫קרן הקדושה בקרית מלך רב קרית יואל המעטירה‪.‬‬ ‫הבשורה המרה התפשטה וזיעזעה את כל ציבור מכיריו‪,‬‬ ‫בהלווי' שיצאה מביהמ"ד שערי רמ"א בבית שמש‪,‬‬ ‫השמיעו דברי הספד בכי תמרורים הגאון הצדיק רבי יהושע‬ ‫ראזענבערגער שליט"א מרא דאתרא וחבר הביד"צ‪ ,‬והגה"צ‬ ‫ר' מנחם מענדל סאבאוויטש שליט"א ראש ישיבת אור ישראל‬ ‫איסר‪ ,‬שתינו את האבידה המרה‪ ,‬ותבעו את הציבור להקים‬ ‫קרן לתמיכת האלמנה והיתומים הרכים שהשאיר אחריו‪.‬‬ ‫משם נסעה הלוי' לירושלים ליד ביהמ"ד סאטמאר "אוהל‬ ‫רחל"‪ ,‬שם הספיד בקול בוכים אחיו הרה"ח ר' שמואל קרויס‬ ‫יבלחט"א‪ ,‬שביטא בקול חנוק את מעלותיו המיוחדות של‬ ‫הנפטר‪ ,‬וביקשו שיעתיר בשמי מעל על האלמנה השבורה‬ ‫שתחי' והיתומים שנשארו כספינה מטורפת בלב ים‪ ,‬ועבור‬ ‫אמו האלמנה שתחי' וכל המשפחה שיחיו‪.‬‬ ‫אחריו נשא דברים ידיד המשפחה‪ ,‬הרה"ח איש החסד‬ ‫ר' אפרים שטערן שליט"א חבר הנהלת עדתינו שביכה את‬ ‫השבר הגדול‪ ,‬וסיים בדברי רביה"ק מסאטמאר זי"ע על מאמר‬ ‫חז"ל אחד מבני החבורה שמת ידאגו כל החבורה‪ ,‬שעל כל‬ ‫אחד לדאוג עבור האלמנה והיתומים לחזקם ולהקים קרן‬ ‫לתמיכתם‪.‬‬ ‫אחריו נשמעו הספד מאת הרה"ח ר' צבי ראובן‬ ‫דאווידאוויטש שליט"א שדיבר על מעלות המנוח וחביבותו‬ ‫אצל חמיוביי הרה"ח ר' יואל הערש רייזנער ז"ל שהחשיבו‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫מחזה קורע לב היה כאשר הילדים הרכים קרעו קריעה‬ ‫ונפרדו מאביהם בקול בוכים‪ ,‬ובאמירת ה"קדיש" בבכי מר‪,‬‬ ‫שלא השאירו עין בלתי דומעת בקרב הקהל הרב‪.‬‬ ‫מאות מלווים נשאו את המיטה רגלית עד להר הזיתים‪,‬‬ ‫שם נטמן בדאבון לב גדול‪ .‬השאיר אחריו אלמנתו שתחי'‬ ‫ובתו הבכירה שתחי' אשת הר"ר שמעון עוזר ראטמאן נ"י‪,‬‬ ‫ועוד תשעה יתומים קטנים ורכים המבכים את האבדן הגדול‪,‬‬ ‫עסקני הצדקה הקימו "קרן אלמנה ויתומים" להחיות לבם‬ ‫הנדכאה‪ ,‬וכל הציבור נקרא לעמוד לימינם בכל עוז‪.‬‬ ‫בפטירת האברך החשוב נפש נקי וצדיק ר' אברהם חיים‬ ‫ז"ל הוכתה ירושלים בצער רב על דאבדין‪ ,‬תהא נשמתו צרורה‬ ‫בצרור החיים‪.‬‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫חיותו של בעלה זצוק"ל אשר‬ ‫דאגה שיהי' פנוי מכל מפריע‬ ‫ויוכל לשבת לילות כימים‬ ‫בעומק העיון בנבכי מצולות‬ ‫ים התלמוד והתמדה אין‬ ‫סוף‪ ,‬ולהרביץ תורה לעדרי‬ ‫עדרים להקים לגיון של ת"ח‬ ‫וגדולי תורה ולהאדרת התורה‬ ‫בישראל‪ ,‬כמה זכויות נזקפות‬ ‫לה על פעולותיה הרבות ללוות את בעלה שר‬ ‫התורה ולהסיר בעליו כל עול מעניני עוה"ז למען‬ ‫יתמיד בשקידת תלמודו‪ ,‬ולא לחינם קבעו חז"ל את‬ ‫דינה של אשת חבר כחבר עצמו‪.‬‬ ‫אלא שבנוגע להרבנית פיינשטיין ע"ה‬ ‫מתפרשים דברי חז"ל אשת חבר כחבר ברובד‬ ‫נוסף‪ ,‬אשר ניכרו אצלה בעצמה את מעלות החבר‪,‬‬ ‫בהיותה ספוגה בד"א של הלכה ובקיאה בהלכות‬ ‫רבות על בוריין‪ ,‬הן ממה שלמדה מנעוריה בבריסק‬ ‫ובפרט מה שינקה מפי אביה הגדול זיע"א‪ ,‬מיטב‬ ‫החומרות והדקדוקים‪ ,‬צירוף ההלכה המזוקקה‪,‬‬ ‫וכולם שקועות היו על לוח ליבה עד שרבים‬ ‫וגדולים הטריחו עצמם לברר אצלה ממנהגי אבי'ה‬ ‫ודרכי חייו‪ ,‬ואף הלכו לאורה אליבא דהלכתא‪ ,‬בד‬ ‫בבד עם יראתה וצדקתה בכל עניני מעשים טובים‬ ‫בין אדם לחברו בצדקה וחסד‪ ,‬בהחלט מעניקים‬ ‫לה את התואר אשת חבר כחבר בתור החברות‬ ‫שבה עצמה‪ ,‬ואכן ראוי לבכות ולתנות את האבידה‬ ‫וההפסד עם פטירתה של אוצר כלי חמדה‪ ,‬דמות‬ ‫מיוחדת במינה של אשה גדולה ורבת המעש‪,‬‬ ‫שחסרונה משאיר חלל פעור וכאב מר‪.‬‬ ‫לא ניתן להשלים את המאמר בלעדי ציון נקודת‬ ‫הכרת הטוב שהיתה ספוגה בלשד עצמותי' באופן‬ ‫נדיר ומופלא‪ ,‬מי שנקלע לידו זכות זו להטיב‬ ‫עמה ולו פעם בודדת‪ ,‬זכה אח"כ לקיתונות של‬ ‫הכרת הטובה בכל דרך אפשרית‪ ,‬ולא רק בחייו‪,‬‬ ‫כי אם גם לאחר מותו! ודוגמא לזה כמה הקפידה‬ ‫לשמור על היא"צ של נדיבי ותומכי הישיבה‪,‬‬ ‫שלא זו בלבד שהעלתה מנין על קברו מת"ח בני‬ ‫הישיבה‪ ,‬אלא גם היא טרחה עצמה לעלות לעיר‬ ‫אחרת בשארית כוחותי' ולפקוד את ציונו של זה‬ ‫שסייע ביד לומדי התורה‪ ,‬ועל נקודה זו הכרת‬ ‫הטוב רבות יסופר על כך בפרטים רבים‪ ,‬ומעין‬ ‫זה ממש הם גם התייחסותה לענין של קרובים‬ ‫ושארי בשר כפי שראתה בבית אביה להקפיד‬ ‫על "ומבשרך לא תתעלם" במלוא השלמות‪ ,‬לא‬ ‫הפסידה שמחה משפחתית גם מחוץ לעיר‪ ,‬עד‬ ‫זקנה ושיבה פיארה את כל שמחות משפחות בית‬ ‫הרב זצוק"ל ועד לפני שבועות בודדות במוצ"ש‬ ‫שובה כשנערך שמחת אירוסי נכד אחיה הג"ר‬ ‫רפאל זצ"ל בן הגרנ"פ מאירזאן שליט"א השתתפה‬ ‫לאורך כל השעות ליטול חלק בשמחת הקרובים‬ ‫למרות זקנתה המופלגת וחולשתה‪ ,‬ואכן היתה זו‬ ‫פגישתה האחרונה עם אחיה יבלחט"א הגרמ"ד‬ ‫הלוי סאלאוווייציק שליט"א ושאר בני המשפחה‪,‬‬ ‫שם האצילה מברכותי' לשנה טובה וגמח"ט‪,‬‬ ‫וכאמור ביום ראשון שלאחר החג השיבה נשמתה‬ ‫בחטף לבוראה‪.‬‬ ‫ההלוי' יצאה מישיבת "בית יהודה" בב"ב‪ ,‬שם‬ ‫הספידה אחי' הגאון האדיר רמ"ד הלוי שליט"א‬ ‫שהזכיר עלי' הפסוק את ה' ירא ואת מצותיו שמור‬ ‫כי זה כל האדם‪ ,‬בנה הגאון ר' חיים שליט"א קרא‬ ‫עלי' מאמר התנא "שלי ושלכם שלה היא"‪ ,‬ובנה‬ ‫הגאון ר' דוד שליט"א קרא עלי' הפסוק "עוז והדר‬ ‫לבושה"‪.‬‬ ‫מסע הלוי' המשיך לירושלים במעמד המון גדול‬ ‫של גדולי תורה וראשי הישיבות‪ ,‬הספידוה אחי'‬ ‫הגאון האדיר ר' מאיר הלוי שליט"א שתינה היותה‬ ‫צופי' הליכות ביתה‪ ,‬ולמרות שדרו מחוץ לירושלים‬ ‫הקפידה על צאצאי' ידברו בשפת האידיש‪ .‬מחותנה‬ ‫הג"ר ירמי' קפלן שליט"א סיפר כי החזו"א אמר‬ ‫הרבנית הצ׳ ליפשא פיינשטיין ע״ה‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫בצער רב נתקבלה הבשורה הפתאומית על‬ ‫פטירתה של הרבנית הדגולה והמיוחסת המופלגת‬ ‫בצדקות ומעש"ט מרת ליפשא פיינשטיין ע"ה‪ ,‬בתו‬ ‫הגדולה של רבן של ישראל מרן הגרי"ז זצוק"ל‬ ‫הגאב"ד דבריסק‪ ,‬ואשת חבר אלמנתו של שר‬ ‫התורה הגאון רבי יחיאל מיכל זצוק"ל ראש ישיבת‬ ‫"בית יהודה"‪ .‬בת תשעים שנה היתה בפטירתה‪,‬‬ ‫ותשחק ליום אחרון בצלילות דעתה עד לרגעיה‬ ‫האחרונים‪.‬‬ ‫נודלה בי"ד סיון תרמ"ח חדשים מספר לפני‬ ‫סילוקו של זקנה הגר"ח מבריסק זצ"ל שאמר שעל‬ ‫עיני' היא ניכרת בכשרונה‪ .‬בשנות הזעם הצליחה‬ ‫להציל את אחי' ואחותה עמה‪.‬‬ ‫בלטה בערכה המיוחד‪ ,‬בכשרונה המצויין‬ ‫ובהירות הבנתה השכילה לקלוט לתוכה מפניני‬ ‫הנהגות בית אבות‪ ,‬ואכן גדלה ונתעלתה במעלות‬ ‫היראה והחכמה‪ ,‬ונשתקמה לאם בישראל אשר‬ ‫רבים נהנו מאור דעתה והתדפקו על דלתותיה‬ ‫לקבל ברכותי'ה‪.‬‬ ‫אם כי מסכת חייה היו רצופות בסבל תלאות‬ ‫ויסורים שאינם ניתנים לתיאור‪ ,‬שאף בסיפור אפס‬ ‫קציהם יכלו היריעות‪ ,‬בכל זאת עוז רוחה הפיק‬ ‫תמיד נשמת רוח חיים ושמחת נפש‪ ,‬עוז והדר‬ ‫לבושה להמשיך בחובת תפקיד החיים להתגבר על‬ ‫כל הגלים שעברו ראשה‪ ,‬וזכתה להיות אמה של‬ ‫מלכות להקים בית של תורה ובנים גאונים מופלגים‬ ‫מרביצי תורה למאורות בישראל‪ ,‬וכמו"כ לזכות‬ ‫לשותפות הגמורה בהעמדת התלמידים הרבים‬ ‫והחשובים של בעלה הגדול שר התורה זצוק"ל‪,‬‬ ‫ואף להרבות פעולות רבות בכל תחום בעניני‬ ‫מעשים טובים בין אדם למקום ובין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫ונודעה בשערים בדמותה האצילית והפקחית‪ ,‬ולא‬ ‫רק בעיר בני ברק כי אם ברחבי עולם התורה נודעה‬ ‫הרבנית כאשה גדולה המשמשת כדמות של בת‬ ‫גדולים ואשת חיל יראת ד'‪ ,‬במיוחד התפרסמה‬ ‫במעשי' הכבירים לתורה ולחסד‪ ,‬אשר היתה‬ ‫מקושרת עד נתיבים רחוקים ורבים ועשירי עולם‪,‬‬ ‫אותם היתה מתרימה לצרכי צדקה שונים‪ ,‬ולא היו‬ ‫יכולים לסרב בעדה‪ ,‬בשל כשרונה וחכמתה הרב‬ ‫הצליחה תמיד לרכך לבבות ולהפיק מהם לתכלית‬ ‫הנרצה‪.‬‬ ‫במיוחד יש לציין את גולת הכותרת שבחייה‪,‬‬ ‫והוא ניהול הישיבה שבראשה עמד בעלה הגאון‬ ‫הגדול זצוק"ל‪ ,‬כל עול ומעמד הישיבה מוטלים‬ ‫היו על כתפיה הצנומות‪ ,‬ובמשך כל השנים נטלה‬ ‫על עצמה מן המסד ועד הטפחות‪ ,‬כל עניני סידור‬ ‫צרכי' הגשמיים של הישיבה והמוני תלמידיה‪,‬‬ ‫שכולם היו אצלה כבנים יחידים‪ ,‬וכל זה החל‬ ‫מסידור הכספים והשגת התמיכות מידי הנדיבים‪,‬‬ ‫ועד להעברתם לידי האברכים עצמם‪ ,‬נקל לשער‬ ‫כמה תקופות קשות עברה הישיבה במשך ריבוי‬ ‫השנים‪ ,‬ולפעמים היתה עבודה קשה זו כרוכה‬ ‫במסי"נ ועמל ויגיעה רבה לאין ערוך‪ ,‬ועל מנת‬ ‫לספק לאברכים את תקציבם מידי חודש בחדשו‬ ‫בראש חודש דוקא‪ .‬היא היתה זאת שלא חסכה‬ ‫כל תלאה ועמל להתרוצץ ולהשקיע זמן וכח עד‬ ‫אין אונים לטובת האברכים ופרנסתם‪ ,‬ולא נס‬ ‫ליחה עד יומה האחרון להיות מעורב בכל עניני‬ ‫ניהול הישיבה ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ומה רב טוב‬ ‫הצפון לה עתה מפרי ידי'‪ ,‬בזכות תורתם של המוני‬ ‫תלמידי בעלה הגאון זצ"ל‪.‬‬ ‫כל זאת נוסף להיותה עזרתו הגדול בחיים‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫רבותינו שרי התורה הביד״צ שליט״א הורו לפעול נמרצות‬ ‫למען טהרת אתרא קדישא מירון‬ ‫זעזוע וחרדה על המצב ההולך ומתדרדר בהר הקודש מירון‬ ‫שוב מגיעים בשורות קשות מהנעשה באתרא קדישא מירון‪ ,‬כאשר בימים אלו‬ ‫כהמשך לתוכנית ההשלטות של המדינה ונציגה על אתרא קדישא מירון‪ ,‬החלה‬ ‫המשטרה הציונית בהכנות להקמת תחנת משטרה קבועה בקבר הרשב"י זי"ע‬ ‫במירון‪ ,‬שפירושו מתן גיבוי משטרתי לתכנית ההשתלטות והפיכת המקום לאתר‬ ‫תיירות לאומי‪ ,‬כאשר הללו יעמדו הכן יומם ולילה נגד כל נסיון התנגדות מצד‬ ‫היהדות החרדית‪.‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬כפי שכבר פורסם בגליוננו האחרון‪ ,‬שלחו רבותינו הביד"צ שליט"א‪,‬‬ ‫הוראה ברורה לכל ועדי ההקדשות במירון‪ ,‬כי עליהם לעשות הכל שהמקום יאשר‬ ‫תחת הבעלים דמקדמת דנא ועדי ההקדשות דמירון‪ ,‬חרדים ושומרי תומ"צ שאינם‬ ‫מטעם השלטון או באי כוחו‪ ,‬ושעליהם לפעול במשותף שלא לתת לשלטון או בא‬ ‫כוחו להשתלט על המקום‪ ,‬ולא לשתף פעולה בפעולותיהם‪.‬‬ ‫עסקני "מטה הפעולה להצלת מירון" ביחד עם חברי הנהלת עדתינו‪ ,‬עוסקים‬ ‫בימים אלו ללא ליאות בפעולות נמרצות להצלת המקום‪ ,‬מתוך תקוה שלא יהיה‬ ‫צורך לצאת למאבק פומבי‪.‬‬ ‫הפניה הנחרצת של רבותינו שרי התורה שליט"א הביאו להד עצום בקרב‬ ‫שלומי אמוני ישראל החרדים על דבר עתיד המקומות הקדושים בכלל ועל אתרא‬ ‫קדישא מירון בפרט‪ ,‬והציבור נקרא להרבות בתפילה שלא ינוח שבט הרשעים על‬ ‫גורל הצדיק‪ ,‬וביחד עם זאת לעמוד הכן לקראת הבאות‪ ,‬באם וחלילה לא יצליחו‬ ‫בפעולותיהם השקטות והיהדות החרדית תאלץ לצאת במאבק ציבורי אדיר‪.‬‬ ‫לה שיש לקום מפני' פעמיים‪ ,‬הן בהיותה‬ ‫בת גדולים והן מחמת אשת חבר‪ ,‬חתנה‬ ‫הג"ר צבי קפלן שליט"א אמר שכל חייה‬ ‫היו רק מסורת אבות‪.‬‬ ‫המקום ינחם את אחיה הגאונים‬ ‫לבית בריסק רבי משלם דור ורבי מאיר‬ ‫שליט"א ואת אחותה הרבנית שיף‬ ‫שתחי'‪ ,‬וכן את בניה הדגולים מרביצי‬ ‫התורה ראשי הישיבה‪ ,‬רבי חיים ורבי‬ ‫דוד שליט"א וחתנה רבי צבי קפלן‬ ‫שליט"א ר"י בירושלים‪ ,‬ואת כל בית‬ ‫בריסק המעטירה‪ ,‬ובמהרה יקיצו וירננו‬ ‫שוכני עפר בבלצ"ג בב"א‪.‬‬ ‫י‪.‬מ‪.‬‬ ‫רבני ועד הכשרות דעדתינו ברו״מ ביקב‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ז‬ ‫"לשמור אמונים"‪...‬‬ ‫לאחר כל ההשתדלויות והמשא ומתן‪ ,‬כשהיה מדובר שמפלגת‬ ‫'יהדות התורה' תהיה שוב הכח המעמיד של הקואליציה בכהונת‬ ‫מנהיגת קדימה החדשה‪ ,‬התמוטט כל הבנין עם הודעת יו"ר ש"ס‬ ‫שמפלגתו לא תמשיך את שותפותה בממשלה‪ ,‬וכך הוכרז על‬ ‫קיום בחירות חדשות במדינת ישראל‪.‬‬ ‫שוב נקראים יהודים שומרי תורה ומצוות להצביע בבחירות‬ ‫האסורות‪ ,‬ולקיים השתתפות בפועל ובמעשה בכל האיסורים‬ ‫החמורים שבעצם קיום המדינה‪ ,‬כמו בהנהגתה הכללית‪ .‬אפשר‬ ‫להעלות כל מיני דעות‪ ,‬תחזיות ופרשנויות על המצב הנוכחי‪,‬‬ ‫אבל לפני הכל חייב לעמוד מול עינינו עצם האיסור של לקיחת‬ ‫חלק וחבל בבחירות אלו‪ .‬לא בגלל שהמדינה וכל התנהלותה‬ ‫היא מערכת של עקירת התורה וניאוץ שם שמים‪ ,‬אלא שכל‬ ‫קיומה אסור טרם ביאת המשיח אפילו אילו היתה כשרה וחרדית‬ ‫למהדרין‪.‬‬ ‫ואכן כבר נהוג ונחוץ להזכיר בעונת הבחירות כמה מיני‬ ‫טעמים והסברים מדוע לא יקחו חלילה שום חלק באיסור חמור‬ ‫זה‪ ,‬לכן החשש גדול פי כמה שישכחו את העיקר ויבנו רק על‬ ‫הטפל‪ .‬עלולים אפילו לשמוע אנשים‪ ,‬כפי שרואים כמעט בכל‬ ‫עת של בחירות‪ ,‬שבענין הבחירות מדובר רק בחילוקי דעות על‬ ‫האופן והדרך כיצד ללחום נגד התנהלות המדינה‪ ,‬אם מבחוץ‬ ‫כמו שעושים מתנגדי הבחירות‪ ,‬או שמא מבפנים ע"י שותפות‬ ‫והסכמה הדדית‪ .‬אך את עצם הדבר הזה חייבים להכחיש עד‬ ‫היסוד‪ .‬האיסור הראשון נגד ההשתתפות בבחירות הוא בגלל‬ ‫שבכלל אסור לקיים במציאות "מדינה יהודית" טרם ביאת‬ ‫המשיח‪ ,‬ומי שמצביע לכנסת מקיים את המציאות האסורה ע"י‬ ‫הכרתו ושותפותו בה‪ .‬כיצד ללחום נגד התנהלות המדינה זו כבר‬ ‫שאלה משנית גרידא‪ ,‬הגם שגם זוהי שאלה נחוצה ודחופה שיש‬ ‫לנו לדעת‪.‬‬ ‫*‬ ‫שמועות שונות התהלכו לגבי קריסת המו"מ הקואליציוני‪,‬‬ ‫שהתרכזה בימיה האחרונים בין מפלגת קדימה לבין שתי‬ ‫המפלגות האולטרא‪-‬חרדיות‪ ,‬ש"ס ויהדות התורה‪ .‬על חילוקי‬ ‫הדעות עם ש"ס הדברים ברורים למדי‪ ,‬מפני שמנהיגיה משמיעים‬ ‫את עצמם כסדר בכלי תקשורת‪ .‬הכל מגיע אל מנהיגם הרוחני‪,‬‬ ‫ובימים האחרונים הוא היה תחת לחץ אנשי הליכוד‪ ,‬שמלכתחילה‬ ‫דחף להביא לבחירות‪ .‬הסקרים מבטיחים ניצחון לליכוד‪ ,‬ומנהיגה‬ ‫מחכה כבר בחוסר סבלנות לחזור אל משרד ראש הממשלה‪ ,‬משם‬ ‫גורש לפני שנים מספר‪.‬‬ ‫היותה של ש"ס מפלגה גדולה‪ ,‬היה המו"מ איתה מסוקר‬ ‫בתקשורת‪ .‬הן במשך זמן המו"מ‪ ,‬והן כאשר שני הצדדים הכריזו‬ ‫'ברוגז' לאחר כשלון המו"מ‪ ,‬מכל צד נשמעו ידיעות ברורות‬ ‫ואפילו רשמיות לתקשורת‪ .‬אך המו"מ עם 'יהדות התורה' היו‬ ‫לוטות בערפל ואפופות שמועות בלתי מאושרות‪ .‬מדובר במפלגה‬ ‫קטנה רוויית מחלוקות ויריבויות פנימיות שאינן מביישות את‬ ‫המפלגות הכי גדולות‪ .‬שני 'מועצות גדולי התורה' נפרדות‪ ,‬האחת‬ ‫לאגודת ישראל והשניה לדגל התורה‪ ,‬שאין להן אפילו הסכמות‬ ‫פנימיות אחידות‪ ,‬כמו עוד מקורות שונות של "דעת תורה" לכל‬ ‫סיעה ותת סיעה‪.‬‬ ‫לפי שמועה אחת כבר היתה 'יהדות התורה'‪ ,‬או סיעה אחת‬ ‫ממנה‪ ,‬אמורה להשיג הסכמה עם מפלגת קדימה להקמת‬ ‫קואליציה צרה‪ .‬אך לאחר שהתבהרה עמדת ש"ס שהיא נשארת‬ ‫בחוץ‪ ,‬הביעה סמכות אחת של יהדות התורה את מוראה שבשבתה‬ ‫באופוזיציה תעמיד המפלגה הספרדית את יהדות התורה ללעג‬ ‫ולקלס אודות הענינים הקשורים לדת‪ ,‬לפיכך נאלצו לוותר‬ ‫על כל הישגי ההסכם הכמעט מוכן‪ ,‬ובלבד שלא להיות שותף‬ ‫בקואליציה בלי שתהיה ש"ס בתוכה‪.‬‬ ‫מן הסתם ירצו להצביע על החלטותיה של ש"ס ויהדות‬ ‫התורה בתור עדות על ההנהגה התורתית )הגם שכבר ברור‬ ‫מעתה שהם ילכו לשותפות גמורה עם הליכוד גם תחת אותם‬ ‫התנאים המפוקפקים של הנושאים הקשורים לדת(‪ .‬לגבי ענין זה‪,‬‬ ‫ובשייכות להקדמה לעיל שעצם איסור הבחירות הוא בראשונה‬ ‫ובעיקר בגלל העוון פלילי של עצם קיום המדינה‪ ,‬נעתיק רק‬ ‫שורות אחדות מהספה"ק ויואל משה‪.‬‬ ‫"ואף אם יהיו חברי הממשלה כולם אהובים כולם ברורים אף‬ ‫כתנאים ואמוראים‪ ,‬מכל מקום אותה הפעולה בעצמה שלוקחים‬ ‫ממשלה וחירות מעצמם טרם שהגיע הזמן‪ ,‬הוי כפירה בתוה"ק‬ ‫ובאמונה"‪.‬‬ ‫וזה ברור שאי אפשר להשוות כלל את דעת התורה האמתית‪,‬‬ ‫ח‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫מול כל אלו המדברים כביכול 'דעת תורה' שמטרתה להדריך‬ ‫כיצד בדיוק תתנהל הפוליטיקה המפלגתית‪ .‬המאבקים הפנימיים‬ ‫בתוככי אגודת ישראל‪ ,‬אינם משמשים כי אם לעדות דרמטית‬ ‫עד כמה בטל ומבוטל הוא כל אותו ה'חוב קדוש'‪ ,‬ועד כמה‬ ‫מוערך שוויו אפילו בתוככי המחנה שלהם פנימה לנוכח כל מיני‬ ‫אינטריגות פוליטיות‪ ,‬ולא כל שכן לנוכח בירור האמת והצדק‬ ‫לאמיתה של תורה‪ ,‬ובירור ההלכה המלובן של רבינו זי"ע בספרו‬ ‫הק' ויואל משה‪ ,‬ועמו גדולי ישראל ובראשם הביד"צ בעיה"ק‬ ‫ירושלים נבג"מ ויבלחט"א מארייהו דארעא קדישא‪.‬‬ ‫***‬ ‫בשנות הראשית במדינת ישראל היו מקיימים את הבחירות‬ ‫המוניציפאליות לעיריות יחד עם הבחירות הלאומיות לכנסת‬ ‫המינים‪ .‬רק מאוחר יותר חילקו ביניהם; בזמן שהבחירות‬ ‫המוניציפאליות יש להן את מועדן הקבוע שאינו כפוף לכל משבר‬ ‫פוליטי מזדמן‪ ,‬הרי שהבחירות הכלליות שונים לגמרי‪ ,‬ויכולים‬ ‫להתקיים גם בגלל עקשנות של כמה פוליטיקאים יחידים‪.‬‬ ‫ההשתלשלות האחרונה במדינה הביאה השנה למקרה נדיר ששתי‬ ‫מערכות הבחירות נפלו לתוך עונה אחת )הגם שלא ממש קרובים‬ ‫זה לזה(‪ ,‬וברור ששני הקמפיינים יהיו קשורים וסבוכים זה בזה‪.‬‬ ‫לענינינו חייבים גם בנושא זה להבהיר בכמה מילים‪.‬‬ ‫בעבר לא היו הבחירות העירוניות בתור תמיכה רשמית או‬ ‫הצהרת נאמנות למדינה‪ .‬מדובר רק בהתנהלות פורמלית‪ ,‬ולא‬ ‫בלט בכך שאלת זהות‪ ,‬דגל‪ ,‬הימנון‪ ,‬וכל הסיסמאות והמערכות‬ ‫השונות שמציינים את כינונה ועצמאותה של אומה בין שאר‬ ‫אומות העולם‪ .‬הבית דין הגדול בעיה"ק ירושלים ת"ו כבר אסר‬ ‫באיסור חמור את ההשתתפות בבחירות העירוניות‪ ,‬ואילו בשנים‬ ‫האחרונות כבר הפך המצב והמציאות עצמה לכזה‪ ,‬שהבחירות‬ ‫עצמן בירושלים‪ ,‬וכך גם בשאר ישובים "חרדיים" שהוקמו רובם‬ ‫בסמוך לקוי הגבולות‪ ,‬הפכו לנושא לאומי ול"מרידה באומות"‬ ‫ממש‪ .‬הנושא הזה הוא כהיום נושא מרכזי בשתי ההתמודדויות‬ ‫ הבחירות העירוניות שיתקיימו בי"ג חשון‪ ,‬והבחירות הכלליות‬‫שנקבעו לט"ז שבט‪ .‬וחייבים אנו להצביע על המציאות החדשה‪,‬‬ ‫שמשנה את כל המצב בנוגע לבחירות העירוניות‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬בשנת תשס"ד התקבל בכנסת המינים תוספת לחוק‬ ‫הבחירות‪ ,‬לאחר שחבר מועצה ערבי בתל אביב הצהיר על עצמו‬ ‫כפלסטיני‪ .‬הוסיפו הצעה שתבטיח "שחבר מועצת עירייה או‬ ‫מועצה מקומית יהיה נאמן למדינת ישראל"‪ .‬בנימוק ש"הצעת‬ ‫החוק באה למנוע עיוות של ערכיה‪ ,‬אופיה ומורשתה של מדינת‬ ‫ישראל ברשות מקומית שהיא גוף נבחר המייצג את תושבי מדינת‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫ולכן מאז מחייב החוק‪ ,‬שכל חבר בכל רשות מוניציפלית‬ ‫חייב בהתחלת כהונתו להצהיר‪" :‬אני מתחייב לשמור אמונים‬ ‫למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה"‪ .‬וכל עוד‬ ‫שלא נאמרה מפיו "הצהרת האמונים"‪ ,‬אין האיש נמנה למעשה‬ ‫כחבר ברשות‪" .‬חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים‪,‬‬ ‫לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה‪ ,‬לרבות זכות ההצבעה‬ ‫במועצה ובועדותיה‪ ,‬כל עוד לא הצהיר"‪.‬‬ ‫כבר לא מדובר בהצבעה לחברות בשלטון מקומי או לראש‬ ‫עיר 'חרדי'‪ .‬כל צעד פירושו "לשמור אמונים למדינת ישראל"‪,‬‬ ‫ולקבל על עצמו במלוא המובן את "ערכיה‪ ,‬אופיה ומורשתה‬ ‫של מדינת ישראל"‪ .‬בדומה לבחירות לכנסת המינים‪ .‬ואין‬ ‫המדובר רק מאותם שמצהירים את הצהרת האמונים‪ ,‬אלא שגם‬ ‫המשלחים ‪ -‬כל מי שהצביע למען שליחות זאת‪ .‬והחוק שציטטנו‬ ‫מדבר בפירוש גם על המשלחים ‪" -‬רשות מקומית שהיא גוף‬ ‫נבחר המייצג את תושבי מדינת ישראל"‪ .‬אותם "תושבי מדינת‬ ‫ישראל" שנותנים את קולם עבור ההתחייבות לשמור אמונים‪ ,‬הם‬ ‫המשלחים בעלי האחריות‪.‬‬ ‫***‬ ‫בהחזרת המנדט להקמת ממשלה חדשה‪ ,‬ההנהגה הנוכחית‬ ‫של קדימה לא הביאה רק לבחירות חדשות‪ .‬ראש הממשלה‬ ‫הפורש אולמרט‪ ,‬שממלא את מקום המשרה רק עד שיוקבע מיהו‬ ‫היורש הנכון‪ ,‬קיבל עכשיו הארכה של עוד שלשה חדשים שבהן‬ ‫ינהל את המדינה והפוליטיקה שלו‪ ,‬ללא שום לחץ של התנגדות‬ ‫בתוך כנסת המינים‪ .‬כמו כן קיבלה משקל יתר התכנית החדשה‬ ‫שפירסם אולמרט בראיון הפרידה שלו בערב ראש השנה‪ ,‬מפני‬ ‫שעכשיו יש לו זמן פנוי לבצע אותה בצעדים רציניים שיש בהם‬ ‫כדי ממשות‪.‬‬ ‫בראיון עם העיתון הגדול במדינת ישראל‪ ,‬הבהיר אולמרט את‬ ‫הרב משה יהודה דייטש‬ ‫עמדתו שהמדינה חייבת לסגת כמעט מכל השטחים‪ ,‬אם לא ממש‬ ‫מכולם‪ ,‬כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן‪ .‬דבריו הצליחו לעורר‬ ‫הלם בעולם‪ ,‬אבל היות ואולמרט הוא בדרך הביתה )אם לא‬ ‫בדרך לכלא( וקואליציה חדשה היתה סותמת את הגולל באופן‬ ‫מיידי על כהונתו‪ ,‬כבר לא ראו רלוונטיות לעמדותיו החדשות‪.‬‬ ‫עכשיו עם ההארכה שקיבל הלה‪ ,‬התמונה שונה לחלוטין‪ .‬צפויה‬ ‫עכשיו התנהלות דיפלומטית של אולמרט לפי קוי תכנית השלום‬ ‫החדשה שלו‪ ,‬וברור גם שהדבר יהפוך לנושא חם בקמפיין הבא‪.‬‬ ‫אפילו ממלאת מקומו בהנהגת קדימה אינה מסכימה עם פרסום‬ ‫עמדה זו לעת כזאת‪ ,‬ואולמרט נאלץ להבהיר שמדובר רק בדעתו‬ ‫האישית‪.‬‬ ‫כאן גם מתנגשים הקמפיין הלאומי הכללי עם ההתמודדות‬ ‫המוניציפאלית לראשות העיר ירושלים‪ .‬מועמד 'יהדות התורה'‬ ‫מ‪ .‬פרוש )שבינתיים מוחרם ומושמץ בידי חסידי גור למרות‬ ‫התמודדות הלגיטימית בתור "ויעשו כולם אגודה אחת"(‪ ,‬עמד‬ ‫כל ימיו בראש המחנה האולטרא‪-‬ימני ונאבק נגד כל שיחה של‬ ‫כניעה לפלסטינים‪ .‬עתה בריצתו למשרת ראשות ירושלים‪ ,‬בטוח‬ ‫הדבר שהעמדה החדשה של אולמרט )עמיתו לשעבר‪ ,‬כאשר‬ ‫אולמרט עצמו היה ראש העיר בתמיכת 'יהדות התורה' ופרוש‬ ‫היה סגנו( הפכה לדגל האדום שכנגדו מתנהלת קמפיין תוסס‬ ‫"למנוע את חלוקת ירושלים"‪.‬‬ ‫לכן יש לציין שהעולם קלט את דברי אולמרט לאו דווקא‬ ‫בהלם‪ ,‬אלא גם‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬בהתלהבות‪ .‬כבר זמן רב שרוצים‬ ‫לשמוע מילים כאלו מהנהגת מדינת ישראל‪ ,‬ואולמרט אינו טועה‬ ‫כלל כשהוא רואה בזה את הדרך היחידה להגיע להסכם עם‬ ‫הפלסטינים‪.‬‬ ‫מעניין היה‪ ,‬שבסמוך לאחר פרסום הראיון של אולמרט‪ ,‬יצאו‬ ‫במאמרי מערכת שני העיתונים היומיים הכי נחשבים בארה"ב‬ ‫‪ ,‬ה"ניו יארק טיימס" וה"וואשינגטאן פאסט"‪ .‬תחת הכותרת‬ ‫"האמת המאוחרת של אולמרט" כותב ה"ניו יארק טיימס"‪:‬‬ ‫"ראש הממשלה הפורש של מדינת ישראל‪ ,‬יצא השבוע‬ ‫בהפתעות וגילויי אמת‪ .‬הוא אמר‪ ,‬שתמורת שלום תיסוג המדינה‬ ‫מ'כמעט כל הגבול המערבי' ולהתחלק עם הפלסטינים על‬ ‫השליטה בירושלים‪ .‬הוא גם אמר‪ ,‬שתמורת מחיר שלום עם סוריה‬ ‫חייבת המדינה להיות מוכן להחזרת הגולן‪ .‬מאד מוזר שאולמרט‬ ‫חיכה עד לעכשיו לומר מילים אלו‪ ,‬כמו שעצוב הדבר שלא פעל‬ ‫קצת יותר בכיוון זה כל עוד היתה הסמכות בידיו‪".‬‬ ‫ה"וואשינגטאן פאוסט"‪ ,‬תחת הכותרת "דברי הפרידה של‬ ‫אולמרט"‪ ,‬כותב‪:‬‬ ‫"כשיצחק שמיר הובס בבחירות ‪ ,'992‬הוא סיפור בראיום את‬ ‫האמת‪ ,‬שאף פעם לא היה רציני במו"מ עם הפלסטינים‪ .‬מטרתו‬ ‫האמתית היתה למשוך את הויכוחים לעוד עשר שנים ובינתיים‬ ‫ליישב מאות אלפים בגבול המערב וברצועת עזה‪ .‬היום יצא‬ ‫אהוד אולמרט‪ ,‬שהיה בשעתו חבר בקבינט של שמיר והיה שותף‬ ‫לחלום של 'מדינת ישראל גדולה'‪ ,‬וגם הוא נפרד בגילוי האמת‬ ‫שלו‪ ,‬אבל התוכן הוא אחר לגמרי‪' .‬אנו חייבים להשיג הסכם עם‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬ובהסכם הולם ניסוג מכמעט כל השטחים'‪ .‬אולמרט‬ ‫הוסיף לגבי תמיכתו רבת השנים בכיבוש השטחים והחזקת‬ ‫השליטה במזרח ירושלים‪ ,‬שב"רוב הזמן לא היה לי את הרצון‬ ‫להסתכל על המציאות ועל עומקה האמיתי‪.‬‬ ‫דברי אולמרט רק מצביעים עד כמה התחלף במדינה המצב‬ ‫הפוליטי בנכונות לכונן עיר פלסטיני‪ .‬במציאות אבל לא שינה‬ ‫אולמרט את התנהלות המדינה ובמשך כהונתו המשיך את מעשי‬ ‫קודמו‪ ,‬שמיר‪ .‬הבניה ממשיכה אפילו במקומות עמוקים מאד‬ ‫בתוך הטריטוריה הערבית‪ ,‬ומספר התושבים היהודיים גדל שם‬ ‫בעשרה אחוז עד למאתיים ותשעים אלף‪ .‬אולמרט אכן ניסה‬ ‫לעשות היסטוריה בדברי הפרידה שלו‪ .‬אבל למעשה דבריו הם‬ ‫בסתירה מוחלטת לפעולותיו‪".‬‬ ‫מתוך שני העיתונים ניתן להבין מהי רצונה של אמריקה‪,‬‬ ‫ואמריקה היא עוד הכי גמישה בנושא מכמעט כל מדינות העולם‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הקמפיין‪ ,‬הן על השליטה המוניציפאלית בירושלים‬ ‫והן לנציגות בכנסת המינים‪ ,‬מעמידה את המפלגות החרדיות‬ ‫בחזית המערכה נגד כל אומות העולם בנושא זה‪ ,‬ומלבד היותו‬ ‫עוון פלילי לגופו של ענין‪ ,‬הרי זו גם הוכחה למה שהמערכה‬ ‫למען הבחירות הטמאות עלולה להוביל‪ .‬אין המדובר בלבד‬ ‫בענין "לשמור אמונים למדינת ישראל" בכנסת המינים‪ ,‬והיום‬ ‫גם בעיריות המקומיות‪ ,‬אלא גם "לשמור אמונים" לאולטרא‪-‬‬ ‫קיצוניות ימנית מסוכנת‪.‬‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫על מה תכו עוד‪ ,‬כל "ראש" לחלי!‬ ‫הרב צבי ראובן דוידוביטש‬ ‫בימים האחרונים‪ ,‬ארץ רועשת וגועשת‪ ,‬הניעו אמות‬ ‫הסיפים מקול התעמולה במחנות המפלגות "החרדיות"‬ ‫בעיריה‪ ,‬לפעול ולהפעיל שייבחר "ראש העיר חרדי"‪.‬‬ ‫אהה‪ ,‬אוי ואבוי לעסק רע ומר כזה! ההכי "מסכן"‬ ‫הוא‪ ,‬זה שאינו יודע כמה מסכן הוא‪.‬‬ ‫עסק ביש רע ומר בכל מובנים‪ ,‬החל מאחריות‬ ‫הנוראה של העמדת "יהודי חרדי" כביכול‪ ,‬להיות‬ ‫מוסמך על כל התועבות המתחוללות בעיה"ק רח"ל‪,‬‬ ‫ראה זה חדש‪ ,‬פעם ידע רב העיר‪ ,‬כמה קשה עליו‬ ‫האחריות של הרבנות בעיר גדולה‪ ,‬מרבוי החנויות‬ ‫הכשרות‪ ,‬המרקולין של בשר שתחת השגחתו‪ ,‬ועל‬ ‫אחריותו הבלעדית‪ .‬את הראש שלו‪ ,‬לא ידע איך להניח‬ ‫בלילה על ה"כרית"‪ ,‬מרוב דאגה ופחד‪ ,‬פן יכשל ח"ו‪,‬‬ ‫פן‪ ...‬וכהיום עולם אחר לגמרי‪" ,‬יהודי חרדי" משתרבב‬ ‫ושמח שיזכה להיות "ראש העיר" על חנויות החזיר‬ ‫השקץ והעכבר‪ ,‬ועל כל חילולי השב"ק‪ ,‬וכל התועבות‪,‬‬ ‫והוא שמח ועליז‪ ,‬והיית משוגע ממראה עיניך!!!‬ ‫***‬ ‫מי יגלה עפר מעיני רבותינו הק' זי"ע?!‬ ‫כשיצא רבינו הק' רשכבה"ג מרן מסאטמאר‬ ‫זי"ע במערכותיו קודש והעלה אז בדפוס את ספרו‬ ‫הק' "ויואל משה" כתבה בדם ואש‪ ,‬ושפך מר נפשו‬ ‫על חילול ה' הנורא‪ ,‬הנודע ע"י התחברות לרשעים‬ ‫כופרים בה' ובתורתו רח"ל‪ ,‬כאשר כל מגמתו להציל‬ ‫זרע קודש מחיק המינות והכפירה של הבעל הציוני‪.‬‬ ‫היה אז בשנת תשכ"א‪ ,‬כשבראשות המדינה הציונית‬ ‫עמדו אז אותם הכופרים "הגלויים" שיצאו "בגלוי" וזדון‬ ‫לבם על ה' ועל משיחו רח"ל‪ ,‬אלו אפיקורסי המפלגה‬ ‫ששלטה אז‪ ,‬היו חשופים וגלויים לעיני השמש‪ ,‬אשר‬ ‫למרות חילול ה' הנורא‪ ,‬הרי בעצם הנסיון‪ ,‬לא היה‬ ‫קשה לסבול כל כך‪ ,‬כי כל מי שעיניים לו‪ ,‬מיד ראה‬ ‫וידע את אשר לפניו‪ ,‬ואין דרך להינצל‪ ,‬רק לברוח מהם‬ ‫ומהמונם כמטחוי קשת‪ ,‬אולם ‪ -‬בעוה"ר ‪ -‬מעשה שטן‬ ‫הצליח וההתדרדרות של המתחברים למיניהם גברה‬ ‫והלכה‪ ,‬מדחי אל דחי‪ ,‬והחלה בתקופה חדשה של "ראש‬ ‫ממשלת ‪ -‬בעזרת השם" ה"ה ממשלת הליכוד "הימני"‬ ‫והעומד בראשה‪ ,‬הוא שלימד את העם "הישראלי"‬ ‫דרך ומושג "חדש"‪ ,‬והוא‪ :‬שאפשר להלביש על העגל‬ ‫הציוני את האדרת למען כחש שיקרא "בעזרת השם"‪,‬‬ ‫וכ"הכשר" להמפלגות להצטרפות לממשלה‪ ,‬ואילו כל‬ ‫התועבות והאיסורים הכרוכים באחריות הזאת ‪ -‬הוא‬ ‫נתן ל"הבג"ץ" ‪ -‬תמיד היה לו מענה ומקום להתנער‬ ‫יש בג"ץ‪...‬‬ ‫"חפירת קברים"?! ‪ -‬בג"ץ‪ .‬גיוס בנות ‪ -‬בג"ץ‪,‬‬ ‫ניתוחי מתים ‪ -‬בג"ץ‪ ,‬מטמאי ירושלים בתועבותיהם‬ ‫ בג"ץ‪ .‬פשוט הבג"ץ שימש לו כמשענת לנוח את‬‫ראשו‪ ,‬כך מצא מנחם לדרכו‪ ,‬יש בג"ץ שאי אפשר‬ ‫בלעדם‪ ,‬זה היה הכיסוי על כל מעלליו‪.‬‬ ‫ואם בעבר היה מדובר באולמרט איש "מפלגה‬ ‫חילונית ליברלית" שדגל בתורת רבו האפיקורס הידוע‬ ‫והמפורסם הרוויזיוניסט – רבם הרוחני של תנועת‬ ‫הלאומיים ‪ -‬שהעביר לשמד רבי רבבות ישראל‬ ‫רח"ל‪.‬‬ ‫הרי לדאבוננו ראינו שאפשר ואפשר בתור "חרדי"‬ ‫ומייצג מפלגת "התורה והיהדות" עם "זקן‪-‬בן תורה"‬ ‫כביכול‪ ,‬להיות בראשות העיריה אשר ידיה מלאות‬ ‫מכל זוהמה וצחנה‪ ,‬ו"לשמוח"‪ ,‬אהה!‬ ‫ושכינה הק' מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני‬ ‫מזרועי‪ ,‬ה"י!‬ ‫***‬ ‫מי יגלה עפר מעיני רבינו הגדול מרן הח"ח זי"ע‪,‬‬ ‫עת שנשאל על הרעיון של הקמת "אגודת רבנים" מכל‬ ‫הזרמים בפולין לגוש אחד מלוכד‪ ,‬וענה בנימוקו וטעמו‪,‬‬ ‫כי הרב הפשרני לא ישנה מאומה מדעתו‪ ,‬ורק יצנן‬ ‫לאחרים הטובים‪ .‬ובאופן אחר התבטא פעם‪ ,‬אם רק‬ ‫"חילוני" אחד יושב בין כל החרדים "בבית‪-‬ועד" יחד‪,‬‬ ‫אז זה כבר לא רוב "חרדי"‪ ,‬כי ה"חרדי" המסוגל לשבת‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫עם "החילוני" דעתו כבר לא כדבעי‪.‬‬ ‫ומה נענה אנן‪ ,‬לנוכח מצבינו זה‪ ,‬כאשר כולם יחד‬ ‫יושבים בבית העיריה הזאת‪ .‬ודי רק ליכנס למעון הזה‬ ‫הנקרא בית העיריה ב"ככר‪-‬ספרא"‪ ,‬שכל יהודי ראוי‬ ‫עם זיק רגש של צניעות אינו יכול לשבת ואף לעבור‬ ‫על מפתן בית כזה ה"י‪.‬‬ ‫***‬ ‫על מה תכו עוד??‬ ‫איך לא למדו לקח כל אלו שנתלהבו בהמון סוער‬ ‫בבחירות הקודמות שבו העלו את הנציג הרש"ע‬ ‫החרדי הקודם‪ ,‬תחת הסיסמא "לירושלמים יש ראש‬ ‫טוב"‪ .‬איפה "הראש‪-‬טוב"‪ ,‬כל בן אדם ששוכר או‬ ‫קונה‪ ,‬ביזנעס‪ ,‬חנות‪ ,‬וכדומה‪ ,‬הריהו בודק קודם מה הם‬ ‫הסיכויים‪ ,‬להרוויח או להפסיד‪ ,‬והיה כאשר רק יווכח‬ ‫שיש חשש להפסד‪ ,‬הריהו מושך ידו מכל וכל‪ ,‬ומה‬ ‫עם זה שמציעים לו "חנות שפשטה את הרגל"‪ ,‬ולא‬ ‫פעם ולא פעמים‪ ,‬אלא הרבה פעמים‪ ,‬והיו כאלו שניסו‬ ‫ונכשלו‪ ,‬והחנות לא נשאה פירות‪ ,‬מי הוא אשר ירצה‬ ‫להכניס פרוטה שחוקה במקום כזה‪ ,‬פשוט זה לא עסק‪.‬‬ ‫בעוה"ר‪ ,‬כמה שניסו אלו‪ ,‬ובשיטות של חנופה‪,‬‬ ‫כיצד לחזק את הנציגות החרדיות בעיריה בממשלה‬ ‫ונחלו כשלונות‪ ,‬בבושת פנים ופחי נפש‪ ,‬מי לא זוכר‬ ‫כיצד הריעו‪ ,‬שעה שהכתירו את "אוהד הדת" בטענה‬ ‫שצריכים להציל את הדת חייבים לסגור את כביש‬ ‫בר אילן בשבת קודש! ולבסוף נהפך להם אותו ראש‬ ‫העיר לרועץ מספר ‪ ,1 -‬בהצהירו ללא הרף‪ ,‬ש"כביש‬ ‫בר אילן" לא יסגר בשב"ק חס מלהזכיר‪ ,‬לא עזרו כל‬ ‫ה"וועדות הממלכתיות"‪ ,‬ה'אוהד הדת' לא רוצה‪ ,‬והוא‬ ‫נלחם בתוקף שהכביש ישאר פתוח בשב"ק‪ ,‬ואילו‬ ‫להחרדים שומרי שבת רק – מכות‪ ,‬אלות‪ ,‬ומעצרים‬ ‫ממושכים!!!‬ ‫מי לא זוכר את המנגינה "לבנימין אמר ידיד ה'"‪,‬‬ ‫להבדיל אלף אלפי הבדלות‪ .‬אהה‪" ,‬עשאוני בניך‬ ‫ככנור שמנגנים בו לצים"‪ ,‬פסוק קדוש זה שרו‬ ‫במקהלה על אותו כופר ופוקר ראש השלטון הנבחר‬ ‫ב"בחירה ישירה" למראה הזוועות וחילול ה' הנורא‪,‬‬ ‫והנה מיד אחר כך צעקו מרה "נתניהו רע לילדים"‪,‬‬ ‫ונפנפו בסיסמא זו בכל המקומות‪ ,‬כמחאה על גזירותיו‬ ‫בתור "שר האוצר" בעת "גזירות תשס"ג" של המדינה‬ ‫הציונית‪ .‬והיום כבר שכחו את הכל‪ ,‬ושוב מתרועעים‬ ‫אתו ומתכננים על הקמת ממשלה חדשה יחד עמו‬ ‫לאחר הבחירות המיועדות לכנסת המינים לט"ז שבט‬ ‫הבא היל"ת‪.‬‬ ‫***‬ ‫ומה יצא להם אחר כך עם "ראש העיר החרדי"?‬ ‫ רק ריווח אחד ברור‪ :‬ציחצוח חרבות לשונם חצים‬‫ובליסטראות של המפלגות החילוניות אנשי להכעיס‬ ‫רח"ל‪ ,‬כאשר ידיו של אותו "ראש העיר החרדי" היו‬ ‫בין כה וכה כבולות‪ ,‬ומזמן כבר ידעו את האיש‪ ,‬את‬ ‫שיגו ושיחו וכל הצהרותיו‪ ,‬שהיו מלאות שאט נפש‬ ‫וסלידה רחוק מכל רגש של דת רח"ל‪ ,‬והנה מחרה‬ ‫ומחזיק אחריו 'ראש העיר החרדי הבא'‪ ,‬בסיסמאות‬ ‫חדשות ש'גם החילונים יאהבו אותו'‪ ,‬כאשר למעשה‬ ‫מפלס השנאה רק עולה ומזנק בעטיין של הבחירות‬ ‫האלו‪ ,‬למראה 'החרדים המשתלטים על ירושלים'‪.‬‬ ‫שעה זו עלינו להתבונן‪ ,‬כולנו המוני חברי העדה‬ ‫החרדית‪ ,‬כמה אושר וסיפוק היא לנו‪ ,‬לראות את‬ ‫עצמינו מרוממים מכל התוהו ובוהו הזה‪ ,‬ומכל הקלחת‬ ‫והבלגן‪ ,‬הצעקות והמחאות‪ ,‬המריבות והקטטות של‬ ‫המפלגות החרדיות‪ .‬שעה זו עלינו להודות להשי"ת‬ ‫שלא שם חלקנו עמהם‪ ,‬אולם בד בבד‪ ,‬עלינו גם‬ ‫להתאנח באנחה שוברת את הלב מתוך רחמים על‬ ‫אחים תועים‪ ,‬ועל צער גלות השכינה‪ ,‬אל לנו להסיח‬ ‫דעתינו מגודל חשכת הזמן ונסיונותיו‪ ,‬אל ישמח ישראל‬ ‫אל גיל בעמים‪ ,‬רחוק הוא המצב מלשמוח‪ ,‬בחשוכא‬ ‫שרינן בגלותא דערב רב החיל הזה‪ ,‬ועיננו נשואות‬ ‫לשמים ומצפות לישועה וגאולה שלימה בב"א‪.‬‬ ‫מי בראש‬ ‫לקול ההמולה הגדולה של הבחירות לעיריה הציונית‬ ‫שוב בחירות בשער‪ ,‬שוב אלו ואלו בנצחנימו של "מי בראש" שיזכה‬ ‫לשבת על כסא הממלכה כ"ראש העיר הציוני"‪ ,‬ומי יבחר כנציג במועצת‬ ‫העיריה‪ ,‬ותמיד כדרכם בכל עונת הבחירות כאשר השיטות מתחלפות‪ ,‬אבל‬ ‫בעיקרן של דברים כולם היינו הך ‪ -‬אכלתי ואוכל!!! כשכל המטרה היא‬ ‫אחת‪ ,‬המשך ההתמכרות למעדני השלטון דרך העיריה מענקים‪ ,‬מבנים‪,‬‬ ‫שטחים‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫לנוכח קול ההמולה הגדולה כי נשתנו העיתים‪ ,‬כי הפעם הרי המפלגות‬ ‫בתוך עצמם התפלגו‪ ,‬והאינטרסים נשתנו‪ ,‬ועכשיו הזמן‪ ,‬ורק עכשיו‪,‬‬ ‫ו"כהוראת שעה בלבד"‪ ,‬ורק "הפעם" נצביע‪...‬‬ ‫לשם כך נייחד במאמר את דברינו‪ ,‬ולמען דעת כי לא כדעת "בעלי‬ ‫בתים" דעת תורת רבותינו עיני העדה מאורי הגולה זי"ע‪ ,‬אשר מקדמת‬ ‫דנא החל ממרן גאון הגאונים הגז"ר בענגיס ובית דינו זי"ע ועד לרבותינו‬ ‫החיים אתנו מרן הגאב"ד הראב"ד והבד"צ שליט"א‪ ,‬אשר הורו ל"איסור‪-‬‬ ‫חמור" השתתפות בבחירות להעיריה‪ ,‬ואשר באחרונה הוחמר הדבר‪ ,‬והחל‬ ‫משנת תשס"ד התקבל החוק החדש‪ ,‬המחייב כל חבר במועצת העיריה‪,‬‬ ‫וכל נציג הציבור בתוקף תפקידו כשליח בוחריו‪ ,‬מחויב ועומד הוא עפ"י‬ ‫הבג"ץ הציוני להצהיר בשבועה‪ ,‬על שמירת אמונים ל"מדינת‪-‬ישראל"‬ ‫המזויף‪ ,‬ושחוקי המדינה הם מעל לחוקי התורה רח"ל‪.‬‬ ‫אבל מה לנו להכביד מלין‪ ,‬כאילו רק מאותה ההצהרה נעשה האיסור‬ ‫החמור הזה‪ ,‬פוק חזי במשרדי העיריה המתקצבים מכספי העיריה כל בתי‬ ‫הכיעור ותרבות נכר‪ ,‬בתי עבודה זרה למיניהם‪ ,‬והכל בהסכמת וברכת‬ ‫"ראש העיר החרדי" עם דמות פרצופו על ראש הפירמה שלו‪ ,‬סמל העיריה‪,‬‬ ‫דגל המדינה וחתימת ידו‪ ,‬לכל מי ומי אשר השי'ק שלו עובר דרך העיריה‪,‬‬ ‫כי הוא מחויב בזה בתור סמכותו‪ ,‬זאת אומרת כי זה הנציג הנבחר צריך‬ ‫לתמוך באלף פעמים ואחד‪ ,‬על העבירות החמורות שבחמורות רח"ל‪ ,‬מאן‬ ‫ספין ומאן רקיע שיוכל להורות היתר בזה‪.‬‬ ‫מי לא זוכר את רבינו הראב"ד מקודש מרא דכולי תלמודא אש התורה‬ ‫ושר התורה מרן רבי דוד הלוי יונגרייז זי"ע אשר עמד ובירר "שלוש עשרה‬ ‫איסורים חמורים" לבחירות "להעיריה" דייקא‪ ,‬מי לא זוכר את אותה‬ ‫הקואליצי'ה שעשו מפלגות החרדים בשנת תשכ"ו‪ ,‬כדי להעמיד ברשות‬ ‫העיריה אותו ברנש מאבירי הכופרים עוזרו הבכיר של בן גוריון ה"ה טדי‬ ‫קולק שר"י‪ ,‬איך שעמד אז רבינו הראב"ד הגר"ד יונגרייז זי"ע ובכה מאין‬ ‫הפוגות שבועות רבות וארוכות בשעה שהיה משמיע דברי אלוקים חיים‬ ‫בכל סעודה שלישית על עניני דיומא ומצב הדת בארה"ק‪ ,‬כאשר גיצי אש‬ ‫זיקוקין דנורא נפקין מפומי' בחרדת קודש‪ ,‬כמה דמעות שפך אותו צדיק‬ ‫על חילול ה' בהמלכת ראש העיר זה‪ ,‬וכדבריו כן היה‪ ,‬צרור לא נפל ארצה‪,‬‬ ‫את אשר חולל ועשה בפלטרין של מלך‪ ,‬והדברים עתיקים רח"ל‪.‬‬ ‫באחת הבחירות הראשונות בתולדות המדינה הציונית‪ ,‬ובשטיבלאך‬ ‫בית ישראל עמדו ההמונים והתווכחו‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪ ,‬זה מחייב וזה‬ ‫אוסר‪ ,‬כך התגודדו ללא הרף‪ ,‬עד שעמד אברך אחד בן תורה מופלא‪ ,‬ושמו‬ ‫הגר"י צדקה זצ"ל‪ ,‬שברבות הימים נעשה לראש ישיבת פורת יוסף‪ ,‬ההוא‬ ‫שהיה כאחד משומעי לקחו של רבינו הגר"ד יונגרייז זי"ע‪ ,‬עמד על הספסל‬ ‫וצעק בקול לעבר כל הנוכחים שמה "תביאו לי אחד גדול בתורה כמורי‬ ‫ורבי רבי דוד הלוי יונגרייז"‪.‬‬ ‫זאת התורה לא מוחלפת‪ ,‬ואחרי עשרות בשנים בחילופי גברא בינו לבין‬ ‫משנהו "אהוד אולמרט שר"י" שנבחר ישירות מהציבור החרדי "כהוראת‬ ‫שעה בלבד" כי הרי הוא "אוהד הדת" כביכול‪ ,‬ושוב יצא מה שיצא‪ ,‬ומידת‬ ‫חוצפנותו במוצהר כשונא נפש לכל ערכי הדת‪ ,‬ידועים‪ ,‬ולא היה לו חבר‬ ‫כה מושבע וידיד נאמן כאותו שחיק טמיא טומי לפיד שר"י‪ ,‬יחד יד ביד‬ ‫עבדו השניים לתכנן כיצד למגר כל ערך דתי מישראל רח"ל‪.‬‬ ‫ומה לנו כי נעלה שוב ושוב‪ ,‬עובדות על עובדות‪ ,‬אשר יש בהם לטפוח‬ ‫הרבה על המציאות המרה של הבחירות ותוצאותיהם המרות וקשות ביותר‬ ‫הי"ו ועד שסוף כל סוף השיגו והגיעו לראש העיר "חרדי" אשר בתקופתו‬ ‫נעשו בירושלים עיה"ק תועבות נוראות‪ ,‬כמה גדול חילול ה' ה"י‪.‬‬ ‫***‬ ‫באשר למחלוקת הפנימיות בתוך המפלגות החרדיות‪ ,‬הרי עלינו לדעת‬ ‫שכל האנפין שווין‪ ,‬אותה הגברת בשינוי האדרת‪ ,‬מחר יתיישבו כולם ליד‬ ‫הצלחת‪ ,‬ויהי אחרי הבחירות‪ ,‬וכולם שרוים לך‪ ,‬וכולם מחולים לך‪ ,‬העיקר‬ ‫לטהר את השרץ של כסף ותמיכות ומענקים‪ ,‬ואותו האזרח הפשוט אשר‬ ‫הלך אחרי תעמולת שווא ישאר "הגולם במעגל הפוליטיקה"‪.‬‬ ‫חבל חבל על כל הסחבת המטופשת הזאת‪ ,‬בואו ונחזק גדרינו אנו‬ ‫ובדק ביתנו‪ ,‬לא מ"על חומותייך של אוטובוסי אגד בחוצות ירושלים" על‬ ‫ריבונות הציונות בירושלים ללעג וקלס‪ ,‬כאילו מהם ומהמוניהם ניוושע‪,‬‬ ‫וכאילו שהדבר נמצא בשליטתם של דלי גאה אלו‪ ,‬העומדים כילדים‬ ‫קטנים תחת מרותה של ממשלת ארה"ב וכל אומות העולם‪ ,‬אשר יותר‬ ‫מניפנוף עם "בלון רוח" אין לכל המדינה הלאומית הציונית דבר‪ ,‬לכן באו‬ ‫ונחזור ונשנן לעצמינו שזאת התורה לא תהא מוחלפת‪ ,‬בואו ונרימה קול‬ ‫תפילה למרום למענך אלוקינו עשה ולמען כבוד שמך המחולל בעוונותינו‬ ‫הרבים‪ ,‬ויושם סוף וקץ לכל בתי הכפירה והמינות של שלטון הכופר בארץ‬ ‫הקודש‪ ,‬ובא לציון גואל בב"א‪.‬‬ ‫מאת‪ :‬בן פורת מארץ הצב"י‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ט‬ ‫מכורי בכסף ומבקשים רשיון!‬ ‫‪-‬ב‪-‬‬ ‫הרב משה יהודה דייטש‬ ‫בפרק זה על 'חוק חינוך מוסדות תרבותיים ייחודיים'‪ ,‬נעבור‬ ‫לפרק המטפל ב"רישוי‪ ,‬פיקוח ואכיפה"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אפילו אם נחשוב שה"רישוי" יש לו שייכות רק לאלו‬ ‫שלוקחים תקציבים‪ ,‬בכל זאת מטילים עלינו פחד המילים‬ ‫"פיקוח ואכיפה"‪ ,‬כי בכללות אמור הדבר להשתמע כפיקוח‬ ‫כללי על כל המוסדות פטור‪ ,‬הן הלוקחים תקציבים והן‬ ‫המתנזרים מהתקציבים‪ ,‬וכל מי שיקרא את ההקדמה להוראות‬ ‫החוק‪ ,‬יבין מיד עד כמה החוק מקיף את כולם‪:‬‬ ‫לא יפתח אדם מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות‬ ‫ט' עד י"ב‪ ,‬כולן או חלקן‪ ,‬שניתן בו חינוך שיטתי הנובע‬ ‫מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו‬ ‫בהתאם למאפייניה הייחודיים‪ ,‬ולא יקיימו אלא אם כן יש בידו‬ ‫רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת‬ ‫מוסד חינוך אם אין עליו רישיון כאמור‪ .‬בקשה לרישיון תוגש‬ ‫למנהל הכללי; היא תכלול פרטים על העניינים המפורטים‬ ‫בסעיף ‪] 13‬להלן[ ויצורפו לה תשריטים של מבני מוסד החינוך‬ ‫ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות‪ .‬המנהל הכללי יעביר העתקים‬ ‫של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך‬ ‫המקומית‪ ,‬ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבניה‪ ,‬שבתחומן‬ ‫נמצא מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו‪ .‬רשות החינוך‬ ‫המקומית והוועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות‬ ‫דעתן למנהל הכללי בתוך חדשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור‪.‬‬ ‫המנהל הכללי יעביר העתק של הבקשה ושל מצורפותיה לרשות‬ ‫הבריאות‪ ,‬ולא יתן רישיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה‬ ‫כי אין היא מתנגדת למתן הרישיון מבחינת התברואה‪.‬‬ ‫לפי ההוראות האלו כבר נולדו לכה"פ ארבעה בעלי בתים על‬ ‫בקשת הרשיון של ישיבה קטנה במדינת ישראל‪ :‬המנהל הכללי;‬ ‫רשות החינוך המקומית; הוועדה המקומית לתכנון ולבניה;‬ ‫ורשות הבריאות‪ .‬ובפירוש אין המדובר בארבעה אנשים‪ ,‬אלא‬ ‫בארבעה משרדים שבכל אחד מהם ישנם כמה וכמה פקידים‬ ‫וממונים‪ ,‬שיש להם צוותות של "יועצים משפטיים" ועוד‬ ‫הוגי דעות רבים אחרים‪ ,‬בעיקר באינטרסים פוליטיים ושאר‬ ‫חשבונות‪ .‬די‪ ,‬למשל‪ ,‬לשכן אחד שאינו סובל קול תורה בשעות‬ ‫הלילה המאוחרת‪ ,‬לעורר מהומה אצל וועדת התכנון והבניה‪,‬‬ ‫וכך לעצור את כל התכניות‪ .‬וזהו מעשה שבכל יום במדינת‬ ‫ישראל שה"וועדה המקומית לתכנון ולבניה" עומדת בדרכם‬ ‫של בניית או קיום בתי מדרשות‪ ,‬חדרים‪ ,‬ישיבות וכוללים‪,‬‬ ‫ובפרט בישובים או אפילו שכונות שם מפחדים מ"התפשטות‬ ‫חרדית"‪ .‬עכשיו כבר אומר החוק שהם שותפים מלאים ורשמיים‬ ‫לכל רשיון ורשיון‪.‬‬ ‫כמו כן ניתן להבחין‪ ,‬שאפילו רק הבקשה גרידא להקמת‬ ‫מוסד‪ ,‬חייבת להגיע ביחד עם ה"תשריטים" של הבנינים‪.‬‬ ‫וכי עדיין צריכים אנו אפילו להסבר קל עד כמה עצומה היא‬ ‫ההתנכלות לעצם הקמתו של מוסד‪ ,‬שהרי אף אחד אינו משקיע‬ ‫בתכניות בניה ותשריטים למוסד שעוד לא בא לעולם‪.‬‬ ‫וכך גם בענינים הקשורים למשרד הבריאות‪ ,‬שבלי האישור‬ ‫הסופי שקשה מאד בדר"כ לקבל‪ ,‬ובודאי לקבל הצהרה מפורשת‬ ‫ש"אין היא מתנגדת למתן הרישיון מבחינת התברואה"‪ ,‬על כל‬ ‫זה מתחיל הפרק ש"לא יפתח אדם מוסד חינוך שלומדים בו‬ ‫תלמידים בכיתות ט' עד י"ב ‪ ...‬ולא יקיימו אלא אם כן יש בידו‬ ‫רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו"‪ .‬ועוד נצטט בהמשך את‬ ‫מלוא המילים על העונש שאפשר לקבל חלילה על 'העבירה'‬ ‫נגד חוק זה‪.‬‬ ‫***‬ ‫בסעיף ‪) 13‬שמייצר תביעה מיוחדת להוסיף רשימה ארוכה‬ ‫מלבד כל האינפורמציה שצריך בשביל בקשת רשיון‪ ,‬עוד לפני‬ ‫שהדיון מתחיל בכלל בענין זה( נכתב כדלהלן‪:‬‬ ‫לא יתן המנהל הכללי רישיון אלא אם כן הוא סבור כי‬ ‫תובטח רמה נאותה בהתאם לתקן ולנהוג בסוג מוסד החינוך‬ ‫שהבקשה מתייחסת אליו בעניינים המפורטים להלן‪ (1) :‬מבני‬ ‫מוסד החינוך והגישה אליהם‪ ,‬החצר‪ ,‬מספר הכיתות וחדרי‬ ‫הלימוד‪ ,‬הספח והשירות; )‪ (2‬תנאי הבטיחות במוסד החינוך;‬ ‫)‪ (3‬הריהוט והציוד של מוסד החינוך; )‪ (4‬הבסיס הכספי לקיום‬ ‫מוסד החינוך‪ .‬במתן החלטתו בדבר העניינים המפורטים‪,‬‬ ‫יתחשב המנהל הכללי בסוג מוסד החינוך ובגילם וצרכיהם של‬ ‫התלמידים‪ ,‬הכל בהתאם לכללים שהתקין השר לאחר התייעצות‬ ‫י‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫עם ועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט של הכנסת‪.‬‬ ‫המילות היבשות אינן מבטאות מן הסתם את המלכודת שיש‬ ‫בשורות אלו‪ ,‬אבל ראשית חייבים לזכור שכל הפרטים כבר‬ ‫חייבים להיות בידיו של המנהל הכללי כשהוא מקבל את טפסי‬ ‫הבקשה לקבלת רשיון‪ .‬האם מסוגל היום מייסד של מוסד חינוך‬ ‫חדש לספק רשימות מוגזמות‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬רשימת "הריהוט‬ ‫והציוד של מוסד החינוך" עוד לפני שהמוסד הורשה להיפתח‬ ‫בכלל? וכי כל צרכי המוסד לעשרת השנים הבאות כבר חייבים‬ ‫להיות מוכנים ועומדים על מכונם‪ ,‬בכדי לעמוד בדרישות של‬ ‫הבקשה לרשיון כפי שהחוק החדש תובע ודורש?‪...‬‬ ‫והעולה על כולנה‪ :‬למעשה מדובר במוסד שהחוק מבטיח לו‬ ‫תמיכה ממשלתית של ששים אחוז‪ .‬אבל בתנאי קודם למעשה‬ ‫כבר נמצאת גם הדרישה לספק‪ ,‬מראש ומלכתחילה‪ ,‬את "הבסיס‬ ‫הכספי לקיום מוסד החינוך"‪ .‬מי הוא זה המנהל שעודנו עומד‬ ‫וחושב על דבר שעוד לא בא לעולם‪ ,‬ועודו עומד ומחכה‬ ‫בחבלי הלידה של קבלת רשיון אם כל הדרישות המשונות‬ ‫והמוגזמות לא יפריעו לו במטרתו מהיכן יכול הוא לדעת‬ ‫למפרע מה יהיה הבסיס הכספי לקיום מוסד החינוך? וכי יוכרחו‬ ‫נדבנים עתידיים להתחייב בכתב על ארבעים האחוז הנותרים‬ ‫שתקציבי המדינה לא יתנו להם?‪...‬‬ ‫להלן בתוך החוק אנו מוצאים הסתבכות אחרת בענינים‬ ‫הכספיים‪" :‬המנהל הכללי יאשר מפעם לפעם‪ ,‬בהתחשב בסוג‬ ‫מוסד החינוך ואופיו‪ ,‬את שכר הלימוד של מוסד החינוך וסדרי‬ ‫גבייתו"‪ .‬נקודה זו נכנסת לתוקף ומשמשת למעשה רק לאחר‬ ‫שהמוסד כבר מתפקד במלואו‪ ,‬והוא כבר מקבל את כספי‬ ‫המדינה וכבר גובה את השכר‪-‬לימוד בכדי לכסות את ההוצאות‪.‬‬ ‫והמנהל הכללי חייב לפקח גם על כל זה‪ "...‬לא כאן המקום‬ ‫לספר ולהאריך כיצד מתנהגת המדינה בפיקוח הכספים של‬ ‫המוסדות החרדיים המתוקצבים‪ .‬זהו מעשה ללא סוף‪ ,‬סיפור‬ ‫ללא קץ וללא תכלית‪...‬‬ ‫את כל הרשימה המשונה חייבים לספק לא פחות מפעמיים‪.‬‬ ‫פעם אחת בכדי לקבל "הכרה" של שר החינוך עצמו‪ ,‬וזוהי רק‬ ‫הכרה בלבד בעצם הקמת המוסד‪ ,‬והפעם השניה היא בכדי‬ ‫לקבל את הרשיון שהמוסד יתחיל לתפקד‪ .‬מהיום‪ ,‬מציאות‬ ‫הקמתה וקיומה של ישיבה קטנה בארץ ישראל היא תסבוכת‬ ‫שלא נשמעה אף פעם כמותה‪ ,‬והכל כתוב ברור ומפורש בסעיפי‬ ‫החוק‪ ,‬זהו 'חוק החינוך החדש' שכל כך הרבו בשבחו‪ ,‬ועליו‬ ‫גאוותם‪...‬‬ ‫עד הלום דיברנו על תנאים קבועים‪ ,‬הוראות שהם ממש בשר‬ ‫מבשרו ועצם מעצמו של החוק‪ .‬אבל זה לא הכל‪ .‬חוץ מאותם‬ ‫תנאים קבועים יש סעיף האומר‪" :‬המנהל הכללי רשאי להתנות‬ ‫את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם מראש‪ ,‬ורשאי הוא‬ ‫לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם אחרי נתינתו"‪ .‬מלשון זה‬ ‫משמע שמדובר הן על הרחבת התקנות הקבועות כבר‪ ,‬והן על‬ ‫הוספת תנאים נוספים חדשים לבקרים‪.‬‬ ‫ואם כבר קיבלו את הרשיון המיוחל‪ ,‬עוד אין זה אומר‬ ‫שהמוסד יכול כבר לעבור מהנהלה אחת להנהלה אחרת ללא‬ ‫הסכמה מפורשת ומיוחדת בנפרד‪ ,‬מאת הפריץ העליון‪ .‬סעיף‬ ‫מיוחד מנטרל את האפשרות של "רכישת מוסד חינוך" ואומר‪:‬‬ ‫"לא יועבר רישיון מאדם לאדם אחר‪ ,‬אלא באישורו של המנהל‬ ‫הכללי; בקשה לאישור תכלול את הפרטים שנקבעו בתקנות"‪.‬‬ ‫וכמו שיש "ביטול הכרה"‪ ,‬כך ישנו גם כן "ביטול רשיון"‪:‬‬ ‫"נוכח המנהל הכללי כי לא התקיים או חדל להתקיים תנאי‬ ‫מהתנאים שבמילוים הותנה רישיון‪ ,‬רשאי הוא להתרות בכתב‬ ‫בבעל הרישיון‪ ,‬כי אם התנאי לא יקוים בתוך שלושה חודשים‬ ‫מיום ההתראה‪ ,‬רשאי הוא לבטל את הרישיון"‪.‬‬ ‫***‬ ‫כל 'ישיבה קטנה' יש לה מעצם טבע התנהלותה‪ ,‬שני סוגים‬ ‫של צוות; הצוות העוסק בחינוך‪ ,‬והצוות המתעסק בעניני וצרכי‬ ‫הגשמיות )"עובדי שירות"(‪ .‬החוק מדבר על העסקת העובדים‪,‬‬ ‫ונצטט רק חלק מההוראות לגבי עובדי חינוך‪ ,‬אותם מחלק‬ ‫החוק ומפרט בהגדרות ברורות‪" :‬מי שעוסק במוסד חינוך‬ ‫ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח‬ ‫על הוראה או חינוך"‪ .‬בלשוננו הם נקראים; מגידי שיעור‪,‬‬ ‫משגיחים‪ ,‬בוחנים‪ ,‬מנהלים רוחניים‪ ,‬ראשי ישיבה וכדומה‪.‬‬ ‫החוק נותן את הדעה והדיבור למנהל הכללי לגבי העסקת‬ ‫כל ראשי הישיבות‪ ,‬מגידי השיעורים‪ ,‬המשגיחים‪ ,‬הבוחנים‬ ‫והמנהלים הרוחניים‪...‬‬ ‫בסימן ג' המדבר אודות "העסקת עובדים במוסד החינוך"‬ ‫ישנו סעיף המפרט‪" :‬המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל‬ ‫רישיון שיפטר מיד עובד חינוך אם‪ ...‬הוכח למנהל הכללי שיש‬ ‫בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים"‪.‬‬ ‫סעיף אחר באותו סימן אומר‪" :‬בעל הרישיון חייב לציית לדרישת‬ ‫המנהל הכללי לפי סעיף זה"‪ .‬מכוח הזכויות הסוציאליות‬ ‫והדמוקרטיות אכן מוסיפים שם‪ ,‬שעובד החינוך צריך לקבל‬ ‫"הזדמנות נאותה" של המנהל להשמיע את טענותיו‪ ...‬ואחר‬ ‫כך הוא גם יכול 'לערער' אצל שר החינוך‪ ...‬אבל במציאות‬ ‫המנהל הכללי הוא יש לו את הזכות החוקית לחייב כל מוסד‬ ‫לפטר עובד חינוך שלפי דעתו יש בהנהגתו "השפעה מזיקה על‬ ‫התלמידים"‪.‬‬ ‫כמה מזעזעת ומקוממת נקודה זו‪ ,‬שהרי למשל אם ייעצר‬ ‫איזה מלמד בכל הפגנה שלא תהיה נגד מדינה או התנהלותה‪,‬‬ ‫הוא נופל באופן אוטומטי באפשרות של "בעל השפעה מזיקה‬ ‫על תלמידים" לדעת המנהל הכללי של משרד החינוך‪...‬‬ ‫היות והמנהל הכללי יש לו את כל הזכויות האמורות על‬ ‫מוסדות החינוך‪ ,‬אומר החוק ש"בכל שנת לימודים‪ ,‬במועד‬ ‫ובדרך שנקבעו בתקנות‪ ,‬ימסור בעל רישיון למנהל הכללי או מי‬ ‫שהוא הסמיך לכך‪ ,‬רשימה של עובדי החינוך המועסקים במוסד‬ ‫החינוך"‪.‬‬ ‫כל אחד מבין‪ ,‬שעובד במוסד חינוך אסור להיות חלילה‬ ‫בחשד היזק לתלמידים‪ ,‬בעניני בריאות‪ ,‬כמובן‪ .‬בענינים כאלו‬ ‫אפילו אין צורך לדבר ובודאי שלא לייצר כל אלו התקנות‪ .‬אבל‬ ‫הישיבות קטנות במדינת ישראל יש להם כללים אחרים לגמרי‬ ‫בחוק‪:‬‬ ‫לא יעסיק אדם עובד חינוך או עובד שירות אלא אם כן יש‬ ‫בידי העובד אישור מאת רשות הבריאות כי אין לה התנגדות‬ ‫להעסקתו מבחינה בריאותית‪ .‬רשות הבריאות רשאית לסייג‬ ‫אישור לפי סעיף זה או להגביל את תקופת תוקפו‪ .‬שר הבריאות‬ ‫רשאי להתקין תקנות בדבר בדיקות רפואיות של עובדים לעניין‬ ‫האישור לפי סעיף זה‪.‬‬ ‫מילא אם מדובר ב'עובדי שירות' וגם זה מוגזם מאד‬ ‫לגבי כל מה שנהוג ברחבי העולם אפשר להבין כי במדינת‬ ‫ישראל אפשר להעסיק עובדים שצריך להיזהר מראש אם אינם‬ ‫גורמים לסכנה בתוך הישיבה‪ .‬אבל כשמדובר ב"עובדי חינוך"‪,‬‬ ‫ואותם מחייבים להביא "אישורי בריאות" מרשות הבריאות‪,‬‬ ‫זהו האבסורד בהתגלמותו‪ ,‬ואין בכך דבר מלבד רשעות לשמה‬ ‫ זולת כשלוקחים בחשבון שאחרי הכל מדובר במוסדות‬ ‫שהם "מכורי בכסף ומבקשים רשיון"‪...‬‬ ‫יש לו לחוק עוד נקודות מעניינות‪ ,‬ולדוגמא‪:‬‬ ‫המנהל הכללי או מי שמינה לכך וכן רשות הבריאות רשאים‬ ‫בכל עת סבירה להיכנס למוסד חינוך ולחצריו כדי לברר אם‬ ‫קוימו הוראות פרק זה‪ ,‬התקנות לפיו ותנאי הרישיון; ורשאים‬ ‫הם לדרוש מבעל הרישיון או ממנהל מוסד החינוך כל ידיעה‬ ‫הדרושה להם לשם מילוי תפקידם לפי פרק זה‪.‬‬ ‫כשנגיע לפרט את התקנות‪ ,‬השלב השלישי שאחרי "הכרה"‬ ‫ו"רשיון"‪ ,‬עוד נראה שמה שהם רוצים "כל ידיעה הדרושה להם‬ ‫לשם מילוי תפקידם לפי פרק זה"‪ ,‬הכוונה להרבה מאד מאד‪...‬‬ ‫***‬ ‫בסוף מגיעה גם האפשרות החוקית של סגירת מוסד‪.‬‬ ‫המנהל הכללי רשאי לצוות בכתב על סגירת מוסד חינוך אם‬ ‫נוכח שנתקיים אחד מאלה‪ :‬מוסד החינוך מתנהל ללא רישיון;‬ ‫בעל הרישיון סירב לפטר עובד חינוך כשנדרש לעשות כן;‬ ‫במוסד החינוך מתנהלת או נסבלת הסתה נגד המדינה‪.‬‬ ‫נדגיש בזה רק מתחת לנקודה השלישית‪ :‬אם סובלים במוסד‬ ‫זה דברי הסתה נגד המדינה‪ ,‬יכול הוא המנהל הכללי לצוות על‬ ‫סגירת המוסד‪ .‬החוק אינו אומר מה הכוונה הסתה נגד המדינה‪,‬‬ ‫אבל אין זה סוד שאין לדעת מראש שום פירוש על מה שנאמר‬ ‫בנוגע למהותה של מדינת ישראל‪ .‬שהרי אפילו רק אם חרדי אחד‬ ‫לא נעצר ברחוב לעמוד דום בשעת דקת הדומיה של ימי אידה‬ ‫של המדינה הציונית‪ ,‬אז הרי הוא מוקע ומושמץ כמי שעשה את‬ ‫הצעד הכי מחפיר נגד המדינה‪ .‬ובכן איזהי ומהי פירושה של‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫שבת התחזקות באתרא קדישא מירון ע״י‬ ‫קהל פרושים ירושלם‬ ‫‪ -‬רשמים והרהורים מאחד החברים ‪-‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מקום היציאה לנסיעה הגדולה‪ ,‬לשבות בשבת קודש באתרא‬ ‫קדישא מירון‪ ,‬נקבע מבית מדרשינו‪ .‬אם מראשית חשבתי כי‬ ‫אך ורק מקום איסוף הוא‪ ,‬נוכחתי לדעת כי הרבה מונח במטרת‬ ‫ההתכנסות במקום זה דייקא‪ .‬שכן לכשהקרון הגיע ולתומי‬ ‫חשבתי שיש כאן עקירה מבית המדרש והנחה ברשות הרבים‪.‬‬ ‫עולה אני במעלות‪ ,‬ואזני שומעים קול תורה מהדהד‪ ,‬זה מקשה‬ ‫וזה מפרק‪ ,‬ציבור הנוסעים שקוע בעומקה של הלכה‪ ,‬זה מביא‬ ‫שער הציון וזה מביא כדבריו מהביאור הלכה‪ ,‬והדברים כדרכם‬ ‫של דברי תורה ‪ -‬פרים ורבים‪ ,‬ואז הבינותי שהמקום שאני עומד‬ ‫עליו אדמת קודש הוא ‪ -‬בית המדרש דניידי‪.‬‬ ‫מתיישב אני על מקום פנוי‪ ,‬ופותח את הקונטרס "תלמודו‬ ‫בידו" שיצא לאור לקראת שבת ההתחזקות‪ ,‬ועיני קוראים מה‬ ‫שמסופר על הגה"צ רבי דוד בהר"ן זצוק"ל שפעם אחת נסע‬ ‫ל'קבר רחל' בלווית נכדו הגה"צ רבי נחום פרידמן זצוק"ל‪,‬‬ ‫ולכשאחד מבני הגר"נ ביקש להצטרף עמהם לנסיעה‪ ,‬אמר לו‬ ‫אותו צדיק‪ :‬בשבילנו אין בזה משום ביטול תורה‪ ,‬אתה אם אינך‬ ‫בטוח שלא ייגרם לך עי"ז איזה שהוא ביטול‪ ,‬אל תיסע!‬ ‫בחלוף השבת כשהקנינים הרוחניים משבת ההתחזקות‬ ‫משתרשים יותר ויותר בעז"ה‪ ,‬אני עתיד להרהר שאם אמרו‬ ‫גדולה שמושה יותר מלמודה‪ ,‬כ"ש כשיש שמושה ולימודה בבת‬ ‫אחת‪ .‬והרי זה הדבר מה שהיה בנסיעה זו ‪ -‬לימודה ושימושה‬ ‫בערבוביא‪ ,‬אתה יושב ומתחיל להרהר בנסיעה פלאית זו שכולה‬ ‫פלפולה של תורה‪ ,‬והרהוריך נקטעים מחמת קושיא נפלאה‬ ‫שאחד מעורר ומושכת את הלב‪ ,‬ונמצאים מחשבות המוסר‬ ‫של ה"שמושה" מתערבים עם עסק התוה"ק‪ ,‬הולכים ויורדים‬ ‫ונוקבים לעמקי הנפש‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לכשמגיעים אנו אל אתרא קדישא מירון – המקום בו נשבות‬ ‫ונתחזק בצוותא‪ ,‬יורד הציבור לטעימה קלה בחדר האוכל‬ ‫במקום‪ .‬ואזני שומעות אחד לוחש לחבירו‪ ,‬היה צדיק ואכול‬ ‫לשובע נפשיך‪ ,‬באשר בכניסת השבת יתקיים שיעור ושיחת מוסר‬ ‫וסעודת ליל שבת קודש מתאחרת במאוד‪ - ,‬נושמים כאן את‬ ‫דברי השו"ע או"ח סי' רל"א‪ ,‬שאפילו אם היה צמא ורעב אם‬ ‫אכל ושתה להנאתו אינו משובח אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי‬ ‫חיותו לעבוד את בוראו‪ .‬וכשאתה רואה את עדינות נפשם של‬ ‫האברכים המסולאים שאינה נפגמת מפני שפע המאכלים‪ ,‬מרגיש‬ ‫הנך בחוש את תירוץ מרנא הגר"א לקושיית התוס' על הגמרא‬ ‫דאמרינן שלא פסק מעל שולחנו של רבי לא חזרת לא קישות ולא‬ ‫צנון לא בימות החמה ולא בימות הגשמים‪ ,‬ואע"ג דאמרינן שרבי‬ ‫לא נהנה מן העולם אפילו באצבע קטנה‪ ,‬ומתרץ הגר"א שרבי לא‬ ‫עשה להשלים תאוותו או להנאת גופו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫עם שקיעת השמש כאשר בדברי קוב"ה המעריב ערבים וקדשנו‬ ‫במצוותיו ונתן לנו את השבת קודש יום שכולו קודש קדשים‬ ‫לה'‪ ,‬אוירה של קדושה משתררת‪ ,‬עכשיו מתחיל ההתנתקות‬ ‫מהעולם‪-‬הזה לכ"ד שעות‪ ,‬הכל מתיישבים על מקומם לקראת‬ ‫שיעורו של מורינו הגאון רבי יהושע דוד טורצ'ין‪ .‬ואם בעל‬ ‫נפש אתה הנך רואה שלא רק הגופים נתיישבו אלא גם הנפשות‪,‬‬ ‫<<<‬ ‫"הסתה נגד המדינה"? האם היועץ המשפטי האנטי דתי הוא זה‬ ‫שיזדקק לברר ולענות על שאלה זו?‬ ‫ישנה עוד מציאות של צו סגירה‪ .‬אם המוסד מואשם באפליה‪,‬‬ ‫כי אז גם המנהל הכללי "רשאי לצוות בכתב על סגירתו"‪ .‬אי‬ ‫אפשר להיכנס לענין זה בפרטות‪ ,‬אבל למעשה הוא נוגע נקודה‬ ‫מאד רגישה במדינת ישראל שרק לאחרונה התקיימה עתירה‬ ‫בבג"צ לגבי מוסד חינוך חרדי שקיבל פסק שזעזע את מוסד‬ ‫החינוך‪ .‬וכי מוסגל מוסד חרדי להרשות לעצמו התחייבות‬ ‫לקיים את חוקי האנטי אפליה של המדינה‪ ,‬במיוחד לפי "חוק‬ ‫זכויות התלמיד"? בודאי שלא‪ .‬אבל מוסד כזה מסתכן לא רק‬ ‫באבדן הרשיון או ההכרה‪ ,‬אלא ממש בצו סגירה!‬ ‫החוק מסתיים בכמה סעיפים על "עבירות ועונשין"‪,‬‬ ‫שבאופנים מסויימים מדובר אפילו על ישיבה בכלא למשך‬ ‫שנה‪ ,‬ו"בית המשפט רשאי‪ ,‬בנוסף לכל עונש שיטיל‪ ,‬לצוות על‬ ‫סגירתו של מוסד החינוך"‪.‬‬ ‫עד כאן הוא רק גופו של החוק‪ .‬אודות התקנות החדשות‬ ‫ בהמשך‪.‬‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫ואם בכל שבת כתב הטור שההרהור בעסקיו מותר‬ ‫ומ"מ משום עונג שבת מצוה של יחשוב בהם כלל‪,‬‬ ‫ומכל‪-‬שכן אם יש לו ע"י ההרהור טרדת הלב ודאגה‬ ‫דיזהר בזה‪ ,‬וכמו שכתב במשנה ברורה‪ ,‬קל‪-‬וחומר‬ ‫לש"ק באתרא קדישא מירון שריחוק המקום ואוירת‬ ‫הרוממות מסייע להרגיש כאילו מלאכתו עשויה‪,‬‬ ‫ואין לך עונג גדול מזה‪.‬‬ ‫המוחות והלבבות פתוחים לקבל‪ ,‬ורבי יהושע‬ ‫דוד משפיע‪ ,‬ומתקיים בציבור המתאחדים‬ ‫ומתחזקים כאן תנאי החזו"א לסגולת זרם החכמה‪ ,‬שהם שמחה‬ ‫נפשית וחדות רוח‪ ,‬צמאון לחכמה ורעבון לבינה‪ ,‬ואף שאין צריך‬ ‫לזה ראיה‪ ,‬כי הרי כך היתה המציאות גלויה לכל‪ ,‬אבל חביב עלי‬ ‫לספר מה שבאזני שמעתי באחד מסערות הריתחא דאורייתא‬ ‫בעיצומו של שיעור‪ ,‬כשאחד מבאר לחבירו הרי פרט זה כבר‬ ‫נתבאר בשיעור שנה שעברה‪ ,‬משל אתמול נתקיים שיעור זה‪,‬‬ ‫אמור מעתה אין כאן שיעור בעלמא אלא מעמד כביר המשאיר‬ ‫רושם בל ימחה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כשפתח רבי יהושע דוד את שיעורו לא היה סטנדר‪ ,‬העמידו‬ ‫ספסל על גבי ספסל‪ ,‬והניח רבי יהושע דוד את הספרים על גבי‬ ‫הספסל העליון‪ ,‬ושקע כל כולו בעומק הסוגיא‪ .‬באמת אלמלא‬ ‫היה רבי משה ברוורמן מגלה עמוקות מהעדר הסטנדר‪ ,‬לא היה‬ ‫איש שם על לב‪ ,‬דאטו שלימות השיעור בסטנדר תלויה‪ ,‬אלא‬ ‫אחרי שהואר לציבור מה טמון באמירת שיעור על גבי ספסלים‪,‬‬ ‫לא ימוש מפיהם‪ ,‬וכה ביאר ר' משה‪ :‬מיסודי קהל פרושים שלא‬ ‫להשקיע בגשמיות אפילו הנצרכת יותר מרוחניות ואפילו במשהו‪,‬‬ ‫ומהאי טעמא אין התעסקות מושלמת בגשמיות הנצרכת‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫סעודת ליל שבת קודש‬ ‫רבי יעקב סירוטה מעורר אודות נחיצות ותועלת החבורות‪,‬‬ ‫להעצר ממרוצת החיים‪ ,‬מתאר הוא את התרגשותו ממה שהעולם‬ ‫דוהר לגשמיות‪ ,‬והנה מתאספים להם קומץ אברכים שלא רק‬ ‫שאינם נסחפים בזרם העכור‪ ,‬אלא קמים ועושים מעשה והולכים‬ ‫לכיוון נגדי‪ ,‬לכיון של עליה בעבודת ה'‪ .‬ומגדיר הוא אותם‬ ‫כ"יושב בסתר בצל לחלות פני עליון מראה כהן"‪ ,‬והוא ממשיך‬ ‫ביסודות ודרגות האמונה והביטחון‪.‬‬ ‫לאחריו מלהיב רבי יונה טורצ'ין את הלבבות ליראת שמים‬ ‫ולביטחון‪ ,‬שוזר הוא את דבריו בעובדא מזמנינו על אחד שמסר‬ ‫את כל כספו להצלחת בנו לתורה‪ ,‬ואמנם זכה ונתעלה בנו לשם‬ ‫ולתפארת‪.‬‬ ‫רוצים אנו להסתפק במועט‪,‬‬ ‫אבל איככה‪ ,‬שאלה זו עומד רבי‬ ‫אברהם יודלביץ ומבהיר‪ ,‬הן אמת‬ ‫ליחיד הדבר קשה להתמודד לבדו‬ ‫במערכה כבדה זו‪ ,‬כאן מתאחדים‬ ‫אנו להיות חלק מהכלל‪ ,‬זה‬ ‫הנותן כח לבל ייעף‪ ,‬אינני לבד‬ ‫במערכה‪ ,‬ציבור שלם תומך בי‪,‬‬ ‫מוסיף ואומר הוא ששבת הדין‬ ‫היא שמסייעת לעבור מה"ימים‬ ‫הנוראים" לימי השיגרה לבל‬ ‫יפול חלילה מאיגרא רמא לבירא‬ ‫עמיקתא‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫יותר מגשמיות‪ .‬עוד ימים רבים יהדהדו זעקת מורינו רבי יהושע‬ ‫דוד שרוחניות היא המציאות האמיתית‪ ,‬כשסיים רי"ד להוציא‬ ‫דבריו מליבו כבר היו האורות הגשמיים כבויים‪ ,‬אך ראה זה פלא‬ ‫אור גדול האיר‪ ,‬אור רוחני האיר את הלבבות‪ ,‬הלא כה מאמר‬ ‫הכתוב "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי"‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫"ריבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך‪,‬‬ ‫ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות‪ ,‬יהי רצון מלפניך‬ ‫שתצילנו מידם"‪ – .‬הלב מרגיש צמרמורת‪ ,‬כשהציבור כולו‬ ‫לקראת גמר שיחת רבי משה ברוורמן בסעודה שלישית מרעידים‬ ‫בקולם "ריבון העולמים‪ ,"...‬ואמנם אם היו מתיישבים להם‬ ‫מאות יהודים בכל מקום וזמן שהוא‪ ,‬ומבקשים בכל לב ריבון‬ ‫העולמים‪ ...‬בודאי לאו מילתא זוטרתא היא זו‪ ,‬אלא שקשה הדבר‬ ‫להרגיש כן בכל הלב ממש‪ ,‬אולם אחרי הדברים החוצבים לב‬ ‫אבן שרבי משה עומד ומבהיר שליבה אחר שליבה‪ ,‬כמה אשריו‬ ‫של מי שעמלו בתורה‪ ,‬מתחיל בקטן ומסיים בגדול‪ ,‬לא זו אף זו‪,‬‬ ‫והציבור מתפעם מתחמם ומתרגש‪ ,‬ומאליו בוקעת ועולה קריאה‬ ‫ותפילה זו "ריבון העולמים‪ "...‬אשרי עין ראתה כל אלה‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫הזורעים בדמעה ברינה יקצורו‬ ‫מוצאי שבת קודש‪ ---‬עדין לא שככה סערת הרגשות מסעודה‬ ‫שלישית‪ ,‬וכבר מגיעים לשמחת החאלקה‪ ,‬ילדי חמד‪ ,‬טהורי‬ ‫לב‪ ,‬הדור העתיד של קהל פרושים‪ ,‬הממשיכים במסורת אבות‬ ‫נגד הזרם העכור‪ ,‬נישאים על כתפי אבותיהם‪ ,‬העינים דומעות‬ ‫ומייחלות למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה‪ ,‬גם מי שאין עורך‬ ‫כעת חלאקה מתמוגג ברגשותיו למול מחזה מרהיב זה‪ ,‬ואת‬ ‫עמלינו אלו הבנים‪ ,‬משמחת החלאקה נכנסים למערת הרשב"י‬ ‫להעתיר בתפילה‪ ,‬וכשמול עיניך ילדים קדושים וטהורים בתחילת‬ ‫גידולם‪ ,‬ממילא משתפך אתה בתפילות ותחנונים לזרע כשר‪,‬‬ ‫"ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודע שמך ולומדי‬ ‫תורתיך לשמה"‪ ,‬ומכח רוממות המעמד ההרגשה היא שהתפילה‬ ‫שגורה ומתקבלת‪ ,‬ולכשחוזר הנך לשמחת החלאקה בנפש זכה‬ ‫וטהורה מלאה שמחה וגיל‪ ,‬כשאתה מתבונן על השבת המרוממת‬ ‫והנשגבה שזכית לה‪ ,‬על מושגים שראית בעיניך ושמעת באזניך‪,‬‬ ‫אי אתה יכול שלא לשמוח ולהודות להשי"ת‪.‬‬ ‫ואם מקודם היתה מחשבתי שמסורת פרושי ירושלם הולכת‬ ‫ודועכת‪ ,‬כך שח מאן דהו לחבירו‪ ,‬הרי בשבת זו ראיתי שהמסורת‬ ‫קיימת הולכת וגדילה ביתר שאת ועוז‪ ,‬למען כבוד ה' ותורתו‪,‬‬ ‫אילולא באתי רק למטרה זו דייני‪.‬‬ ‫קהל "אנשי ירושלים"‬ ‫ירושלים – בית שמש‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫מורינו הגאון רבי יהושע דוד‬ ‫בוער כולו כשלהבת אש בעומק‬ ‫דברי המשך חכמה שבשכר‬ ‫שיעקב קבע תחומין זכה לנחלה‬ ‫בלא גבול – ופרצת ימה וקדמה‬ ‫צפונה ונגבה‪ ,‬שכך היא השיטה‪,‬‬ ‫לא לילך לכל מקום‪ ,‬לא לעמוד‬ ‫בכל מקום‪ ,‬לא לקרוא כל דבר‪,‬‬ ‫צריך שיהיו תחומין‪ ,‬סגור ומסוגר‬ ‫להשמר מן המקלקלים והמזיקים‪,‬‬ ‫ולא רק שאין מפסידים מכך דבר‪,‬‬ ‫אלא אדרבה – ופרצת ימה וקדמה‬ ‫צפונה ונגבה‪.‬‬ ‫עובר הוא לדברי המסילת‬ ‫ישרים‪ ,‬תן דעתך שלא תקלקל‬ ‫ותחריב את עולמי‪ ,‬ואם הוא‬ ‫שולט בעצמו ונדבק בבוראו‬ ‫ומשתמש מן העולם רק להיות לו‬ ‫סיוע לעבודת בוראו הוא מתעלה‬ ‫והעולם עצמו מתעלה עמו‪,‬‬ ‫רוחניות זה מציאות‪ ,‬מציאות עוד‬ ‫רח' עזרא ‪2‬‬ ‫תשרי תשס״ט‬ ‫אפופי יגון שולחים אנו תנחומינו‬ ‫למעלת כבוד ידידנו הדגול והנכבד אשר ידיו‬ ‫רב לו למען הרבצת תורה ויראה העומד לימין‬ ‫קהילתינו ומסור אליה בכל לב ונפש‬ ‫הרה״ח מו״ה שלמה יוסף וואלדמן‬ ‫יו״ר נאמני העדה החרדית בארה״ב‬ ‫שליט״א‬ ‫ולכל המשפחה הכבודה הע״י‬ ‫המתאבל מרה על הסתלקותה לשמי מרום של‬ ‫אמו האשה החשובה והצדקנית ע״ה‬ ‫המקום ינחם את כל המשפחה הרוממה‬ ‫ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ואך טוב וחסד ידעו כל‬ ‫הימים וימצאו ניחומים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫המשתתפים בצערכם‬ ‫ההנהלה‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫יא‬ ‫העדה החרדית‬ ‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫אפריון מלא ברכות‬ ‫הננו משגרים ברכותינו המאליפות קדם רבינו האי גאון‬ ‫וצדיק‪ ,‬מעמודי ההוראה ומגדולי פוסקי הדור‪,‬דרופתקי‬ ‫דאורייתא‪ ,‬תל תלפיות להשיב להמוני בית ישראל‬ ‫דבר ה'‪ ,‬לוחם מלחמות ה' ברמה‪ ,‬הגאון האדיר‬ ‫רבי משה שטרנבוך‬ ‫ראב"ד פעיה"ק ת"ו‬ ‫שליט"א‬ ‫ולבנו ידידנו הרב הגאון ר' אשר שטרנבוך שליט"א‬ ‫מרביץ תורה ור"מ בצפת ת"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי נכדו‪-‬בנו‬ ‫המו"מ בתוי"ש יעקב ישראל הי"ו‬ ‫עב"ג בת הרב הגאון ר' שלום סטפנסקי שליט"א‬ ‫מח"ס משמיע שלום‬ ‫יה״ר שיבנו בית נאמן בישראל וירוו מכל יו״ח רוב נחת‬ ‫דקדושה מתוך שמחה ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬ ‫כברכת ועתירת ההנהלה‬ ‫העדה החרדית‬ ‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫אפריון מלא ברכות‬ ‫בהדרת הכבוד מביעים אנו את ברכותינו הלבביות‬ ‫לרב האי גאון וצדיק חו"פ רועה קהל עדת ישורון‬ ‫רעיא מהימנא על ישראל הדרתו‬ ‫כ"ק אדמו"ר‬ ‫מתולדות אהרן‬ ‫ולבנו ידידנו הרה"ג רבי משה‬ ‫שליט"א‬ ‫קאהן שליט"א‬ ‫מח"ס לקראת שבת‬ ‫ולמחותנו ידידנו כ"ק אדמו"ר ממעליץ‬ ‫שליט"א‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לנכדם‪-‬בנו‬ ‫החתן המו"מ בתוי"ש יעקב ישראל ישורון הי"ו‬ ‫יה״ר שירוו מהם ומכל יו״ח רוב נחת דקדושה מתוך שמחה‬ ‫ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬ ‫כברכת ועתירת ההנהלה‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הננו משגרים כוס של ברכה לידידנו הדגול איש חיל רב‬ ‫פעלים המסור בכל עת בלו"נ למען עדתינו הק'‬ ‫הרה"ח מוה"ר שלמה יוסף וואלדמאן‬ ‫שליט"א‬ ‫יו"ר נאמני העדה החרדית בארה"ב‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו הבה"ח המו"מ בתוי"ש אברהם יהושע הי"ו‬ ‫עב"ג בת הרה"ח מוה"ר שמואל דוד היימליך שליט"א‬ ‫אב"י בניו יארק‬ ‫יה״ר שיבנו בית נאמן בישראל וירוו מכל יו״ח רוב נחת דקדושה‬ ‫מתוך שמחה ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬ ‫כברכת ועתירת‬ ‫הנהלת העדה החרדית‬ ‫יב‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫בעירו של סניגורן של ישראל ‪ -‬הישיש הסומא‪" :‬אנא‬ ‫"אתה יודע מה עשה הקיטל החדש ליהודים‬ ‫הזקנים האלה בבארדיטשוב?!‪"---‬‬ ‫מישהו יכול לשער‪ ,‬מה עושה קיטל חדש‪ ,‬ליהודי‬ ‫בארדיטשובאי בן שמונים‪-‬תשעים‪ ,‬ניצול שואה ומלחמות‪,‬‬ ‫ששמר על היהדות בשקט שבעים שנה‪ ,‬עד שנפרצו חומות‬ ‫מסך הברזל?!‪---‬‬ ‫הרעיון המיוחד להביא מירושלים לכל הקהילה‬ ‫קיטלים אשר כשלג ילבינו‪ ,‬מבהיקים חדשים‪ ,‬קלע אל‬ ‫הנקודות הכי רגישות שבלבבות השבורים והמתעודדים‬ ‫כאחד‪ ,‬של קשישי יהודי בארדיטשוב‪ .‬הקיטל החזיר‬ ‫אותם בבת‪-‬ראש שבעים‪-‬שמונים שנה אחורנית‪ ,‬אל בית‬ ‫אבא וסבא‪ ,‬אל הימים שבהם הלכו עם אבא לבית הכנסת‬ ‫להתפלל‪ ,‬עוד בטרם היה מורא מלכות של הקומוניסטים‬ ‫עליהם‪ .‬כן‪ ,‬אבא לבש אז קיטל לבן‪ ,‬והדמעות שלו הרטיבו‬ ‫את הקיטל ואת הטלית‪ ...‬את כל אלה הוא זוכר‪ ,‬הזקן‬ ‫הישיש‪ .‬הוא אינו זוכר בדיוק את כל נוסחאות התפילות‪,‬‬ ‫גם לא את המנהגים לפרטי‪-‬פרטיהם ולא את ההלכות‪.‬‬ ‫אבל הקיטל נותר צרוב בזכרונו‪ ,‬עמוק בתוך הלב‪ ,‬כמו‬ ‫שכל המעמד הנורא והנשגב של תקיעת שופר‪ ,‬של כל נדרי‬ ‫ושל נעילה – לא ימוש ממנו עד יומו האחרון!‬ ‫והנה כאשר התייצב הגרי"י ווירצבערגער והעניק לכל‬ ‫אחד מיהודי בארדיטשוב קיטל חדש‪ ,‬ולא סתם קיטל‪,‬‬ ‫אלא קיטל מירושלים עיר הקודש‪ ,‬התרגשו היהודים‬ ‫בבארדיטשוב‪ ,‬אולי כפי שלא התרגשו מימיהם‪.‬‬ ‫אנו מפנים זרקור דוקא אל שנים מהיהודים‪ .‬אבא‬ ‫סומא רחמנא ליצלן‪ ,‬אשר מוביל אותו לבית הכנסת‬ ‫בנו‪ ,‬שגם הוא כבד ראיה‪ .‬האבא לא יכול לקרוא ולא‬ ‫ללמוד‪ .‬אבל הוא ביקש שלפחות יובילו אותו ויוכל לנשק‬ ‫את ספר התורה‪ .‬את כל לבו היה נותן עבור בורא עולם‪,‬‬ ‫אפילו ששבעים שנה של קומוניזם‪ ,‬היה די מנותק מכל‬ ‫מה שקשור לעבודתו ויראתו!‪---‬‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬בהתקרב כל נדרי חילקו את הקיטלים‪,‬‬ ‫והוא אחר לבוא‪ .‬כאשר נודע לבן כי כולם קיבלו קיטלים‪,‬‬ ‫ניגש והתחנן‪" :‬אנא‪ ,‬קיטל עבור אבא‪ ...‬עבורי אני מוותר‪,‬‬ ‫אבל לפחות לאבא‪"...‬‬ ‫ברוך הזקן‪ ,‬שאינו יודע קרוא וכתוב‪ ,‬התהלך בבית‬ ‫המדרש הלוך וחזור עטוף בקיטל‪ ,‬כולו זורח‪ ,‬כמו חתן‬ ‫המשתעשע בגאווה עם שעון הזהב שקיבל זה עתה‬ ‫מהמחותן‪ ...‬הקיטלים הרימו אותם לאטמוספירה של‬ ‫עשרה טפחים מהריצפה‪...‬‬ ‫סעודת שלמה בשעתו‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬הגישו ליהודי הקהילה "סעודה המפסקת"‬ ‫כסעודת שלמה בשעתו )ההגדרה הנאמרת בתשעה באב‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬אבל למה לא גם בערב יום כיפור‪ ,‬שמצוה‬ ‫לאכול!‪ (...‬סעודה שהכל בה‪ ,‬כולל המנהג של אכילת‬ ‫כיסנים‪ ,‬קרעפליך‪ ,‬בצק העוטף ומכסה את הבשר‪,‬‬ ‫שיש בזה רמזים רבים על פי סוד‪ ,‬של רחמים המכסים‬ ‫ועוטפים את הדינים‪.‬‬ ‫כיון שלקה הרי הוא כאחיך‬ ‫בבית הכנסת בבארדיטשוב‪ ,‬נהגו אפילו את מנהג‬ ‫קבלת ל"ט מלקות‪ ,‬לכפרה לפני היום הקדוש‪.‬‬ ‫נר ה' נשמת אדם‬ ‫בבית הכנסת בבארדיטשוב‪ ,‬הקפידו על המנהג שלא‬ ‫להדליק את הנרות לבריאים‪" ,‬דאס געזונטע ליכט"‬ ‫שנוהגין להדליק ביום כיפור בבית הכנסת ‪ -‬בהיכל בית‬ ‫הכנסת עצמו‪ ,‬אלא בחדר סמוך‪ .‬המנהג הזה הוא משל‬ ‫רבינו ה"קדושת לוי" ויש אומרים כי הוא הנהיג זאת‬ ‫מחשש סכנה‪ ,‬משום שבתי הכנסת היו בנויים אז עץ‪,‬‬ ‫והיתה סכנה שתתלקח דליקה חס ושלום‪.‬‬ ‫"רבונו של עולם‪ ,‬לאמיר מאכן א בייט"‬ ‫לפני כל נדרי למד הגרי"י ווירצבערגער קטע ב"קדושת‬ ‫לוי" על קדושת היום‪ .‬התפילות ביום הכיפורים היו‬ ‫נרגשות‪ .‬במוספין‪ ,‬עבר לפני התיבה הבעל מנגן הנודע‬ ‫ר' יונתן שורץ‪ .‬לא קל היה לו לר' יונתן לעשות הדרך‬ ‫מארה"ב‪ ,‬אולם רבו‪ ,‬הרה"ג ר' משה וולפסון רב קהל‬ ‫"אמונת ישראל"‪ ,‬דרבן אותו כי רבה הזכות להתפלל בעירו‬ ‫של הסניגור הגדול‪ .‬יצויין כי מזה כמה שנים שקבוצה‬ ‫חשובה מבית מדרשו והיכלו של הרב וולפסון מגיעה‬ ‫לבארדיטשוב לימים הנוראים‪ .‬סיפר לו כי ה"חפץ חיים"‬ ‫אמר שאם אדם נקלע לעיירה קטנה לימים הנוראים‪,‬‬ ‫שיישאר ויתפלל עם הקהילה הקטנה‪ ...‬כמה חשוב לומר‬ ‫עם היהודים האלה שם אמן יהא שמיה רבא‪ ...‬ר' יונתן‬ ‫גם סייע להתפלל עם היהודים קטעים‪-‬קטעים מלה‪-‬‬ ‫במלה‪ ,‬שהרי לא כולם יודעים להתפלל בלשון הקודש‪.‬‬ ‫כאשר ערך ר' יונתן את ה"יזכור"‪ ,‬ניגש אחד היהודים‬ ‫ושאל אם מותר לומר "משי בירך" )מי שברך( ביום הקדוש‬ ‫הזה‪ .‬כי חבירו‪ ,‬יצחק )איסאק‪ ,‬זה שתמיד אומר שצריך‬ ‫להודות לה' שעוד יש יהודים בעולם(‪ ,‬הוא "שלאף"‪ ,‬חולה‬ ‫זה חודש ימים‪.‬‬ ‫ר' יונתן עורר את הלבבות בקולו הערב‪ ,‬ולא רק‬ ‫בתפילה‪ .‬ערב התקדש החג לפנות ערב‪ ,‬יצא הקהל אל‬ ‫הציון הקדוש והוא שורר את הזמר המלא רגש של‬ ‫כיסופין מאת ה"קדושת לוי"‪" :‬רבונו של עולם‪ ,‬לאמיר‬ ‫מאכן א בייט" – רבונו של עולם‪ ,‬הבה נעשה חליפין‪...‬‬ ‫ואת השירים האלה שורר לפני התיבה בבית הכנסת גם‬ ‫בתפילת המוספין לפני קדיש‪ ,‬ולפני תפילת נעילה‪ ,‬וכל‬ ‫העם געה בדמעות שליש של התרגשות‪.‬‬ ‫לפני נעילה התייצב ר' יונתן שוורץ ודיבר אל לבותיהם‬ ‫של יהודי הקהילה‪" :‬כל העולם מחכה לסניגוריא‪ ,‬ואתם‪,‬‬ ‫יהודים מבארדיטשוב שהקב"ה אוהב אתכם‪ ...‬תתפללו‬ ‫על כלל ישראל‪ ,‬כי כלל ישראל צריך ישועה‪---‬‬ ‫לך אכול בשמחה לחמך‬ ‫במוצאי יום הכיפורים‪ ,‬שררה אווירה מרוממת של‬ ‫"לך אכול בשמחה לחמך"‪ .‬את הסעודה של מוצאי היום‬ ‫הקדוש‪ ,‬ערכו בשמחה ובגיל ורנן‪ ,‬ואף בליווי כלי זמר‪.‬‬ ‫התזמורת הגיעה מקורסטין‪ ,‬שם יש קהילה יהודית‬ ‫חשובה ומגובשת‪ ,‬המקיימת מוסדות תורה וחינוך‬ ‫לתפארה‪ .‬זוהי קהילת "מוסדות וילעדניק" שבעיירה‬ ‫קורסטין‪ ,‬מיסודו של רבי אהרן לייב ברגר‪ ,‬ובראשותו של‬ ‫רב הקהילה רבי אליעזר רבינוביץ‪ .‬היהודים שמחו ורקדו‬ ‫עד שעות מאוחרות בלילה‪.‬‬ ‫משה הישיש אמר בעת "שבירת הצום"‪ :‬כמה טוב‬ ‫שדאגתם לתת לאכול‪ ,‬כי יש הרבה יהודים זקנים‬ ‫ההולכים לבית ריקם‪ ,‬כי הם אלמנים ל"ע‪ .‬טוב שבאתם‬ ‫ואתם דואגים לכל הקהילה‪ .‬שזכות זאת תגן עליכם‪.‬‬ ‫שש אנכי על אמרתך‬ ‫עשרות סטים של ארבעת המינים מהודרים‪ ,‬שהובאו‬ ‫במיוחד מירושלים‪ ,‬חולקו למחרת יום הכיפורים‪ ,‬ערב‬ ‫שבת קודש פרשת האזינו‪ ,‬ליהודי העיר בארדיטשוב‬ ‫וסביבותיה‪ ,‬על ידי "חוג ידידי בארדיטשוב"‪.‬‬ ‫הסטים הובאו מירושלים‪ ,‬באמצעות הקבוצה‬ ‫שהגיעה לערוך את יום הכיפורים בצוותא עם יהודי‬ ‫בארדיטשוב‪ ,‬עיר סניגורן של ישראל‪ ,‬הרה"ק רבי לוי‬ ‫יצחק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬ה"קדושת לוי"‪.‬‬ ‫למחרת יום הכיפורים‪ ,‬ביום ששי‪ ,‬עמד הגרי"י‬ ‫ווירצבערגער בבית הכנסת בבארדיטשוב והעניק את‬ ‫הסטים של ארבעת המינים‪ ,‬יחד עם חבילת מזון לחג‪,‬‬ ‫ליהודים המקומיים שרובם קשישים וזקנים‪ .‬היהודים‬ ‫שמחו במה שקיבלו כמוצאי שלל רב‪ ,‬אבל ניכר היה כי‬ ‫יותר ממה ששמחו בחבילת המזון‪ ,‬היתה שמחתם גדולה‬ ‫ועצומה בארבעת המינים שזכו להתכבד בהם‪ .‬כי בכל שנה‬ ‫כל מתפללי בית הכנסת אמרו יחדיו "קדיש יתום"‬ ‫מה זה? – שאלו אורחים בפליאה‪ .‬והישישים התנצלו כי לאחר אריכות ימיהם ושנותיהם אין מי שיגיד‬ ‫"קדיש" עליהם‪ ,‬אז הם אומרים את הקדיש על עצמם‪ ,‬מראש‪ ,‬על החשבון‪---‬‬ ‫מישהו הזכיר בנוסח כואב של סניגוריא‪ ,‬את דברי רבי תנחומא במדרש ויקרא רבא )פרק כ"ז ב(‪ ,‬על הכתוב‬ ‫באיוב )מ"א( "מי הקדימני ואשלם‪ ,‬תחת כל השמים לי הוא" ‪ -‬זה רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים‪.‬‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן לו בן זכר‪ .‬א"ר ירמיה ב"ר אלעזר‪ :‬עתידה בת קול להיות‬ ‫מפוצצת בראש ההרים ואומרת‪ :‬כל מי שפעל עם אל ‪ -‬יבוא ויטול שכרו‪ .‬הה"ד )במדבר כג( 'כעת יאמר ליעקב‬ ‫ולישראל' וגו' רוח הקודש אומרת‪ :‬מי הקדימני ואשלם? מי קלס לפני‪ ,‬עד שלא נתתי לו נשמה; מי מלל לשמי‪ ,‬עד‬ ‫שלא נתתי לו בן זכר; מי עשה לי מעקה‪ ,‬עד שלא נתתי לו גג; מי עשה לי מזוזה‪ ,‬עד שלא נתתי לו בית; מי עשה‬ ‫לי סוכה‪ ,‬עד שלא נתתי לו מקום; מי עשה לי לולב‪ ,‬עד שלא נתתי לו דמים; מי עשה לי ציצית‪ ,‬עד שלא נתתי לו‬ ‫טלית; מי הפריש לפני פאה‪ ,‬עד שלא נתתי לו שדה; מי הפריש לי תרומה‪ ,‬עד שלא נתתי לו גורן; מי הפריש לפני‬ ‫חלה‪ ,‬עד שלא נתתי לו עיסה; מי הפריש לפני קרבן‪ ,‬עד שלא נתתי לו בהמה‪ .‬הה"ד שור או כשב או עז"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬היהודים האלה מקדימים ומשלמים‪ ,‬כאשר הם אומרים "קדיש" לפני הזמן‪ ...‬זו צריכה אפוא‪ ,‬להיות‬ ‫סגולה לאריכות ימים ושנים טובות‪ ,‬לא פחות ממי שקונה חלקה בחייו‪...‬‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫אנא הובילו אותי שאוכל לנשק את ספר התורה!"‬ ‫עשו ברכה על סט אחד של ארבעה מינים‪ .‬קשה‬ ‫לתאר את ההתרגשות שאחזה ביהודים היקרים‬ ‫האלה‪ ,‬כאשר אחזו לראשונה בחייהם‪ ,‬בארבעת‬ ‫המינים שלהם‪ .‬הם אולי לא יודעים את ההגדרה‬ ‫של "ולקחתם לכם"‪ ,‬משלכם ‪ -‬אבל מזלייהו חזי‪,‬‬ ‫כמה זה חשוב‪...‬‬ ‫קודם לכן‪ ,‬הגיד להם שיעור בהלכות ארבעת‬ ‫המינים‪ .‬ניכר היה שהשיעור הופנם היטב‪ ,‬שכן‬ ‫כאשר קיבלו את ארבעת המינים‪ ,‬התווכחו‬ ‫היהודים הקשישים ביניהם‪ ,‬וכל אחד ניסה‬ ‫להראות את "למדנותו"‪ ,‬בהצביעו היכן שמים את‬ ‫הערבות והיכן את ההדסים‪ :‬הדס בימין וערבה‬ ‫בשמאל‪ .‬איך ובאיזו יד מחזיקים את הלולב‬ ‫והאתרוג‪.‬‬ ‫לפני השיעור‪ ,‬אמר "מוישה" הישיש‪ ,‬כי הוא‬ ‫זוכר שאת הערבות מניחים בצד אחד של הלולב‬ ‫ואת ההדסים בצד השני‪ ,‬אך לא זוכר מה להיכן‪.‬‬ ‫משקה ישראל‬ ‫עם ארבעת המינים חילקו ליהודי בארדיטשוב‬ ‫והסביבה גם את מנות המזון לחג‪.‬‬ ‫באותו יום ששי‪ ,‬אחרי התפילה‪ ,‬חילקו‬ ‫"בראנפן" אחרי התפילה‪ ,‬כמנהג‪ .‬תחילה‪ ,‬לא הגישו‬ ‫עם המשקה מזונות‪ .‬אולם היהודים התמימים‬ ‫התקוממו‪" :‬מה‪ ,‬אנחנו גויים? משתכרים? שותים‬ ‫בלי לטעום משהו‪ ...‬מוכרחים חתיכה מזונות‪."...‬‬ ‫קשה לדעת אם הם זוכרים זאת מבית אבא‬ ‫או ששמעו מהיהודים שמבקרים אותם‪ .‬כי‬ ‫בארץ ישראל למשל‪ ,‬סיפרו בשם הרה"ח המוהל‬ ‫ר' אברהם יהושע השל אברבוך ז"ל‪ ,‬שהיה נכד‬ ‫רבותינו הבעש"ט‪ ,‬ה"קדושת לוי" ורבי ליבער‬ ‫הגדול מבארדיטשוב – זכותם תגן עלינו‪ ,‬שאמר‬ ‫בשם צדיקים כי אם שותים לחיים ואוכלים‬ ‫טעימה עם זה‪ ,‬ניצולים ממיתה חטופה ומיתה‬ ‫משונה‪ ,‬ל"ע‪ .‬בכלל הקפידו חסידים לא לשתות‬ ‫"ברונפן" בלי טעימה‪ ,‬כי זה מנהג גויים‪.‬‬ ‫פניהם‪ .‬בשמחת ההכנה למצוות‪ .‬וזאת לדעת כי‬ ‫מדובר בילדים שחלקם תלמידים חדשים שזה‬ ‫עתה נכנסו בבריתו של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫בסעודת היום התכבד הגרי"י ווירצבערגער‬ ‫על ידי הרב רבינוביץ להשמיע דברי חיזוק‪ .‬הוא‬ ‫אמר כי יש לו הזכות להגיע לקורסטין זה ‪ 13‬שנה‪,‬‬ ‫פעמיים בשנה‪ :‬ביאהרצייט ובין כסה לעשור‪ .‬כ"ו‬ ‫פעמים כמנין שם ה'‪ .‬כי שם ה' אקרא‪ ,‬וזה מרגש‬ ‫בכל פעם לראות איך צעירים וזקנים יחדיו צמאים‬ ‫לדבר ה'‪.‬‬ ‫בין סועדי סעודת השבת ישב חיים‪ ,‬ששנים‬ ‫מבניו ואחת מבנותיו למדו בבארדיטשוב והבת‬ ‫היא תלמידה של הרבנית ווירצבערגער תליט"א‬ ‫והקימה לפני שנה בארה"ב בית נאמן בישראל‪ ,‬עם‬ ‫בחור שאת צעדיו הראשונים בעולם היהדות עשה‬ ‫בישיבת בארדיטשוב‪ ,‬שם למד כשנתיים וחצי‪.‬‬ ‫שלושה יהודים זקנים‬ ‫בסעודת היום השמיעו דברים שלושה זקנים‪.‬‬ ‫אחד מהם‪ ,‬בן שמונים ושתים‪ ,‬סיפר כי כילד הלך‬ ‫לחדר ואבא שלו שאל את המלמד להיכן ילך אחרי‬ ‫החדר‪ .‬ואז אמר לו המלמד ללכת לבית הספר‬ ‫העממי‪ ,‬כי פחדו מהקומוניסטים‪ .‬אנשים פחדו‬ ‫מהצל של עצמם‪ .‬כמה מרגש‪ ,‬אמר‪ ,‬שמגיעים‬ ‫יהודים ומחזקים את הקהילה‪ .‬דבר אחד אני יכול‬ ‫לאחל לעצמנו‪ :‬אני דברתי באידיש‪ ,‬ובחור אחד של‬ ‫הישיבה ידע אידיש על בוריה ותירגם לאוקראינית‪.‬‬ ‫אני מאחל שהרב הזה‪ ,‬רבינוביץ‪ ,‬שמאוד מנווט‬ ‫טוב את הקהילה‪ ,‬שה' יעזור שבשנה הבאה לא‬ ‫יצטרכו "פאסאג'עיי" )מתורגמן(‪ .‬ושבשנה הבאה‬ ‫כבר כולם ידעו אידיש‪...‬‬ ‫היהודי השני סיפר כי כילד בשואה‪ ,‬יליד‬ ‫קורסטין‪ ,‬עיר שלדבריו היתה ברובה יהודית לפני‬ ‫החורבן‪ ,‬ראה איך ירו ביהודים והשליכום לבורות‪.‬‬ ‫הוריו נהרגו והוא התגלגל עד גרמניה‪ .‬אחרי ששמע‬ ‫שהשתקמו הקהילות‪ ,‬עזב את גרמניה וכל השפע‬ ‫וחזר לגור עם אחיו בקורסטין‪.‬‬ ‫כי שם ה' אקרא‬ ‫אחד היהודים‪ ,‬זקן מופלג‪ ,‬אמר כי הוא נזכר‬ ‫שאמא שלו אמרה לו בילדותו‪ ,‬כי היום שאחרי‬ ‫יום כיפור מכונה‪" :‬ג'אט'ס נאמען" – שמו של ה'‬ ‫יתברך‪ .‬כידוע‪ ,‬הפירוש המקובל ביותר לכינוי זה‪,‬‬ ‫הוא משום שביום הזה מפסיקים לומר "המלך‬ ‫הקדוש" וחוזרים לומר בשם ה'‪" :‬הק'ל הקדוש"‪.‬‬ ‫ויש גם פירושים עמוקים בקבלה מהרה"ק רבי‬ ‫פינחס מקוריץ זי"ע ומבעל "מאור ושמש" זי"ע‪.‬‬ ‫ב"אמרי פנחס" )שער ד' – שבת ומועדים(‪ ,‬מביא‬ ‫באריכות כי אחר יוה"כ כל אדם הוא בבחי' צדיק‬ ‫ואיתא בגמ' עתידים צדיקים שיקראו בשמו של‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫וב"מאור ושמש" )רמזי‬ ‫שמחת תורה ד"ה אתה(‬ ‫מאריך על פי מאמר חז"ל‬ ‫ברכת צדיק‬ ‫"קודם שנברא העולם היה‬ ‫בחול המועד סוכות‪ ,‬ביקר הגרי"י ווירצבערגער אצל כ"ק מרן‬ ‫הוא ושמו לבד"‪ .‬וישראל עם‬ ‫הגאב"ד שליט"א בירושלים ומסר לו את ספרו "תורתו של רבי‬ ‫הקדוש ביום הכפורים הם‬ ‫מאיר"‪ ,‬עם ברכת החג‪.‬‬ ‫מזככין עצמן מאד‪ ,‬מחמת‬ ‫הגאב"ד התעניין על פעילות הקודש בבארדיטשוב‪ ,‬ואיחל שנה‬ ‫שאז הם דוגמת מלאכי‬ ‫טובה וברכות במידה גדושה‪ ,‬באמרו בהתעוררות כי כל נפש יקרה‬ ‫השרת בלי אכילה ושתיה‬ ‫שמוציאים מזולל ‪ -‬זה דבר חשוב מאוד‪ .‬עלו והמשיכו בפעילות‬ ‫ואומרין שירות ותשבחות‬ ‫הקודש‪ .‬כאשר הזכיר לפניו את זאת שיש קשיים‪ ,‬התבטא באמרו‪:‬‬ ‫כל היום כולו‪ ,‬ולכן על ידי‬ ‫"הרי זה סימן מובהק לדבר טוב‪ ,‬המחייב להמשיך לפעול ביתר שאת‪.‬‬ ‫הזדככותם הם עולין בעלית‬ ‫שהרי כידוע דבר מצוה לא מגיע בקלות"‪.‬‬ ‫העולמות מעולם אל עולם‬ ‫ומעלים המלכות שמים אל‬ ‫האין סוף ב"ה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫הם משיגים מה שלא השיגו‬ ‫עד עכשיו" וכו'‪.‬‬ ‫את השבת שבין יום‬ ‫הכיפורים לסוכות‪ ,‬פרשת‬ ‫האזינו השמים‪ ,‬קיימו חברי‬ ‫המשלחת בקורסטין‪ .‬זאת‬ ‫משום שחלק מהמטרה‬ ‫של הביקור באוקראינה‪,‬‬ ‫הוא לחזק את הקהילות‬ ‫המקומיות ולהעניק להן‬ ‫שמחה יהודית שורשית‪.‬‬ ‫כאשר במוצאי שבת‬ ‫בישר הבן של הרב רבינוביץ‬ ‫מרן הגאב"ד שליט"א‪ ,‬הגר"מ דייטש מו"צ והגרי"י ווירצבערגער צבארדיטשוב‬ ‫לילדי הקהילה‪ ,‬כי מחר‬ ‫הולכים לחתוך סכך‪ ,‬צהלו‬ ‫זמן שמחתנו‬ ‫במשך ימי חג הסוכות‪ ,‬קיים חוג ידידי‬ ‫בארדיטשוב אירועים תורניים וסעודות אושפיזין‬ ‫ליהודי העיר‪ .‬כמובן שגם התפללו עמם‪.‬‬ ‫שמחה מיוחדת אפפה את יהודי העיר‪ ,‬אשר‬ ‫הורגלו בכל שנה לעמוד בתור לברך על ארבעת‬ ‫המינים‪ ,‬והשנה הרגישו כל איש שהוא מחזיק את‬ ‫הנשק הסודי של היהודים‪ ,‬ומסובב הבימה בבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬ועורך את הנענועים‪.‬‬ ‫לקראת הושענא יחלקו ליהודי העיר "הושענות"‬ ‫והתפללו עמם‪ ,‬וביום הושענא רבא‪ ,‬יצאו אל הציון‬ ‫הקדוש להתפלל על פתקא טבא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ -‬מוגש ע"י חוג ידידי ברדיטשוב ‪-‬‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫יג‬ ‫שמואל גורג בן ר׳ זהרי חדד רווק י״ם‬ ‫אילה בת ר׳ מאיר בן חמו רווקה צרפת‬ ‫שלמה יהודה בן ר׳ משולם זושא זלמן רווק ב״ש‬ ‫דינה בת ר׳ יוסף שיק רווקה י״ם‬ ‫דוד ישראל בן ר׳ יוסף נאור רווק ת״א‬ ‫נחמה בת ר׳ שלמה וינר רווקה אפרתה‬ ‫יוסף בן ר׳ אליהו היידנברג רווק מכסיכו‬ ‫דבורה בת ר׳ יעקב זיידמן רווקה י״ם‬ ‫משה בן ר׳ גדליה שלמה רוזנבוים רווק י״ם‬ ‫חיה גיטל בת ר׳ חיים זאב קלויזנר רווקה בלגיה‬ ‫יצחק בן ר׳ חיים ברנשטיין רווק י״ם‬ ‫זיסל בת ר׳ חיים מיכל רוזנפלד רווקה י״ם‬ ‫נעם בן ר׳ יצחק גמינדר רווק רעננה‬ ‫חנה בת ר׳ ישי שליף רווקה י״ם‬ ‫ישראל בן ר׳ יוסף סופר רווק י״ם‬ ‫חדוה בת ר׳ מיכאל לוי רוקה י״ם‬ ‫ינון בן ר׳ רפאל סיבוני רווק ב״ב‬ ‫לאה רחל בת ר׳ יוסף אביטל רווקה אופקים‬ ‫יצחק דוד בן ר׳ שמואל חיים פרידמן רווק י״ם ביינא‬ ‫צירל בת ר׳ אברהם מרדכי בדיל רווקה צפת‬ ‫אריה בן ר׳ בצלאל גלינסקי רווק י״ם‬ ‫ברוריה בת ר׳ שלמה פרטיג רווקה ב״ש‬ ‫תומר בן ר׳ גדעון רפאלי רווק בת ים‬ ‫אוראל סופי בת ר׳ דוד ישראל זלקן רווקה אילת‬ ‫לייב בן הרב דוד קאהן רווק י״ם‬ ‫חיה טויבא בת הרב יהושע שטרן רווקה ב״ב‬ ‫אליהו בן ר׳ רפאל קוט רווק י״ם‬ ‫שפרה בת ר׳ ישראל פרוביין רווקה י״ם‬ ‫אברהם מרדכי בן ר׳ שבתי שינפלד רווק ת״א‬ ‫הדסה בת ר׳ יעקב וינטרוב רווקה י״ם‬ ‫דניאל יעקב בן ר׳ מרדכי מינה רווק י״ם‬ ‫יעל בת ר׳ פליקס סרור רווקה אשדוד‬ ‫שלמה אריה בן ר׳ דוד אברהם אוירבאך רווק ארה״ב‬ ‫חוה אלקה בת ר׳ בנימין סארוטה רווקה י״ם‬ ‫ישראל אשר בן ר׳ יוסף ולס רווק מודיעין‬ ‫חיה רחל בת ר׳ שלמה זלמן פרוש רווקה י״ם‬ ‫משולם זושא בן ר׳ אברהם יהושע העשיל דרברמדיקר רווק י״ם‬ ‫רייזל יענטה בת הרב דוד בנימין הכהן בטלמן רווקה ביתר‬ ‫משה בן ר׳ מרדכי שפיגל רווק י״ם‬ ‫מרים דבורה בת ר׳ צבי אייזנבך רווקה חיפה‬ ‫בנימין חיים בן ר׳ משה דוד זריט רווק ארה״ב‬ ‫דינה איידל בת ר׳ פנחס שמחה לייטמן רווקה מודיעין‬ ‫אריה לייב בן ר׳ חנוך וידיסלבסקי רווק אשדוד‬ ‫חנה בלה בת ר׳ יצחק פיק רווקה י״ם‬ ‫ישראל חי בן ר׳ אלברט פרג׳ אמרון רווק י״ם‬ ‫אורית בת ר׳ יוסף מצליח רווקה י״ם‬ ‫יצחק ידידיה בן ר׳ עקיבא פרנקל רווק י״ם‬ ‫נחמה בת ר׳ אברהם מאיר חרז רווקה י״ם‬ ‫מנחם בן ר׳ אהרן שדובסקי רווק ביתר‬ ‫חסיה בת ר׳ יוסף ארן רווקה מודיעין‬ ‫נתן אליהו בן ר׳ יצחק אליעזר אפלבוים רווק ארה״ב‬ ‫שושנה בת ר׳ אברהם דוד קורן רווקה י״ם‬ ‫זוהר בן ר׳ שמואל אדמוני רווק עפולה‬ ‫נועה בת ר׳ אבנר קוריש רווקה מ‪.‬מדרך עוז‬ ‫מנחם יהודה בן ר׳ אהרן חיימוביץ רווק ב״ב‬ ‫רבקה בת ר׳ שמעון הרצל שרביט רווקה ביתר‬ ‫אלחנן בן ר׳ יהודה פרידלנדר רווק מודיעין‬ ‫נעמה בת ר׳ עדי נרדי רווקה י״ם‬ ‫אברהם מנחם מנדל בן ר׳ ראובן רבינוביץ רווק י״ם‬ ‫פייגל בת ר׳ שמואל זליג פריזנט רווקה י״ם‬ ‫עזרא בן ר׳ יעקב ימין רווק ב״ב‬ ‫חנה בת ר׳ נחום סופיר רווקה י״ם‬ ‫ינון בן ר׳ אהרן ברוכים רווק י״ם‬ ‫שרונה בת ר׳ חיים נטף רווקה י״ם‬ ‫אברהם ישעיהו בן ר׳ אהרן זאב רווק ב״ב‬ ‫מרים בת ר׳ מאיר דוד רווקה י״ם‬ ‫דוד גרשון בן ר׳ דרור משה רדליך רווק י״ם‬ ‫צירה צירל בת ר׳ יוסף סגל רווקה ב״ב‬ ‫ישראל אלכסנדר בן ר׳ ירמיהו אברמוב רווק י״ם‬ ‫ברכה בת ר׳ נתן אדלער רווקה י״ם‬ ‫ישראל בן ר׳ יעקב יצחק זייברט רווק אשדוד‬ ‫רבקה נחמה בת ר׳ ראובן פרומן רווקה י״ם‬ ‫ברוך נריה בן ר׳ אברהם ישראל חורי רווק י״ם‬ ‫מרים בת ר׳ אפרים לוי רווקה י״ם‬ ‫שמעון בן ר׳ אברהם משאש רווק י״ם‬ ‫לבנה נטלי בת ר׳ יוסף טבול רווקה צרפת‬ ‫אברהם ישעיהו בן ר׳ שמעון נוקריאן ב״ב‬ ‫תהילה בת ר׳ עזרא בהרי רווקה י״ם‬ ‫יעקב ישראל בן ר׳ דוד סטרול רווק ב״ב‬ ‫רותי בת ר׳ שמעיה הופט רווקה מודיעין‬ ‫יוסף בן ר׳ אליהו יצחק ישראל כהן רווק טבריה‬ ‫גילה בת ר׳ ישראל כהן רווקה י״ם‬ ‫שלמה בן ר׳ אהרן היון רווק י״ם‬ ‫מעין בת ר׳ סרג דוד אלי פרש רווקה י״ם‬ ‫דוד בן ר׳ אברהם אתדגי רווק נתניה‬ ‫תהילה בת ר׳ יובל גואל כהן רווקה י״ם‬ ‫ישראל מאיר בן ר׳ אברהם צדיק רווק י״ם‬ ‫אסתר בת ר׳ דוד ששון גוליאן רווקה י״ם‬ ‫יוחנן בן ר׳ שמעון לוי רווק אשדוד‬ ‫מרים בת ר׳ יוסף מלכי רווקה י״ם‬ ‫יד‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ארגון בני הישיבות ״תפארת ירושלים״‬ ‫ירושלים ‪ m‬בית שמש‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫שולחים אנו בזה לרומע״כ האי גברא רבא ויקירא ראש וראשון לכל דבר שבקדושה כביר‬ ‫המעש ורב הפעלים אשר ידיו רב לו בחיזוק מערכות היהדות הנאמנה העומד בראש‬ ‫קהלתינו איש האשכולות ה״ה מו״ר‬ ‫הרה״ג רבי שלמה מינצברג שליט״א‬ ‫מנהל מוסדות רמ״א וחבר הנהלת העדה החרדית‬ ‫ולבנו יד ימינו המוסר נפשו למען פריחת ושגשוג קהילתינו המעטירה ולמען טהרת‬ ‫החינוך הישן והמקובל כביר הפעלים לתורה ולתעודה‪ ,‬ה״ה ידידינו‬ ‫הר״ר מרדכי מינצברג שליט״א‬ ‫לרגל הכנס בנו נכדו מבחירי ארגוננו כמר אברהם נ״י לעול התורה והמצוות‬ ‫ויהא רעווא מן שמיא שיירוו ממנו ומכל יו"ח רב נחת דקדושה ותורה וגדולה יתאחדו על שלחנם הטהור‬ ‫ואך טוב וחסד ירדפום כל הימים‪.‬‬ ‫ההנהלה‬ ‫המברכים בכל לב‬ ‫ארגון האברכים‬ ‫ארגון בני הישיבות‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫העדה החרדית‬ ‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫כסא דנחמתא‬ ‫בצער וכאב רב הננו משגרים כסא דנחמתא קדם הני‬ ‫יקירי קרתא דשופריא מחשובי נקיי הדעת בירושלים‬ ‫עיה"ק ממנחילי מסורת רבותינו הק' מצוקי ארה"ק‬ ‫בנן של קדושים ה"ה ידידנו‬ ‫הרב הגאון וו"ח רבי משה יוסף סופר‬ ‫הרב הגאון וו"ח רבי חיים אהרן סופר שליט"א‬ ‫הרב הגאון וו"ח רבי אברהם נתן סופר שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫נאמן בית לשכת רבותינו הביד"צ שליט"א‬ ‫באבלם הכבד על פטירת אמם הרבנית הצו"ח ע"ה‬ ‫א"ח הגה"צ רבי שמחה בונם דוד סופר זצ"ל‬ ‫רב שכו' גבעת שאול‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה‬ ‫עוד‪ ,‬ובמהרה נתבשר בדבר ישועה ורחמים ובא לציון גואל בב"א‬ ‫ההנהלה‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬ ‫אפריון מלא ברכות‬ ‫בהדרת הכבוד מביעים אנו את ברכותינו הלבביות לידידנו עוז רב האי‬ ‫גאון וצדיק מחשובי מורי ההוראה דעדתינו‪ ,‬תל תלפיות לרבים השואלים‬ ‫בדבר ה' זו הלכה‬ ‫הרב הגאון רבי אהרן פישר‬ ‫שליט"א‬ ‫מו"צ פעיה"ק ורב שכונת זכרון משה‬ ‫ולחותנו ידידנו עוז הרב הגאון ר' יצחק נתן קופרשטוק שליט"א‬ ‫ולחתנו הרה"ג ר' הלל רוטמן שליט"א‬ ‫ולאביו‪-‬מחו' הרה"ג רבי חיים אפרים רוטמן שליט"א‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו‪-‬נכדם‪-‬נינו המו"מ בתוי"ש יהודה הי"ו‬ ‫מח"ס מאורות נתן‬ ‫***‬ ‫ובהדרת הכבוד מביעים אנו את ברכותינו הלבביות לידידנו עוז מחשובי‬ ‫מורי ההוראה דעדתינו‪ ,‬תל תלפיות לרבים השואלים בדבר ה' זו הלכה‬ ‫הרב הגאון רבי דוד בנימין הכהן בטלמן‬ ‫מו"צ דעדתינו בעי"ת ביתר‬ ‫שליט"א‬ ‫ולאביו ידידנו הרה"ג מוה"ר משה בטלמן שליט"א‬ ‫נאמן בית לשכת הביד"צ שליט"א‬ ‫ולחותנו ידידנו הרה"ג מוה"ר משה נחום שפירא שליט"א‬ ‫רו"כ רב אחא פעיה"ק‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו‪-‬נכדתם שתחי' עב"ג המו"מ בתוי"ש משולם זושא הי"ו‬ ‫בן מחו' בנש"ק הרה"ג מוה"ר אברהם יהושע העשיל דרברמדיקר שליט"א‬ ‫ויה״ר שירוו מהם ומכל יו״ח רוב נחת ועונג דקדושה מתוך שמחה ונחת טוב‬ ‫וחסד כל הימים אכי״ר‬ ‫כברכת ועתירת הנהלת העדה החרדית‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫טו‬ ‫טז‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫פרשת לך לך תשס״ט‬