‫ביטאון ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬ ‫קהילות יוון‬ ‫ערב השואה‬ ‫שרידי מצבות של‬ ‫יהודים שנמצאו בשאלוניקי‬ ‫בחודש דצמבר ‪2012‬‬ ‫(ראה כתבה בעמ’ ‪)15‬‬ ‫משמאל לימין‪ :‬אברהם אשכנזי‪,‬‬ ‫משה מצא‪ ,‬משה העליון‪ ,‬שר‬ ‫ההגנה פאנאיוטופולוס‪ ,‬צבי‬ ‫מיכאלי ושגריר יוון בישראל‬ ‫קריאקוס לוקאקיס‪.‬‬ ‫(ראה כתבה בעמוד ‪)11‬‬ ‫גליון מס' ‪20‬‬ ‫‪t‬‬ ‫שנה עשירית ‪ t‬פסח תשע”ג ‪ t‬מרס ‪2013‬‬ ‫דבר היו”ר‬ ‫חברים‪ ,‬אוהדים וקוראים יקרים‪,‬‬ ‫במחצית השנה שחלפה‬ ‫מאז הופעת גיליוננו הקודם‪,‬‬ ‫המשיך ארגוננו את פעילותו‬ ‫בכל התחומים שעליהם הוא‬ ‫מופקד‪ :‬טיפול בענייני החברים‬ ‫והחברות‪ ,‬קיום מפגשים‬ ‫בנושאי הנצחה ומורשת‪ ,‬עריכת‬ ‫מפגשי חברים ועוד‪ .‬על אלה תוכלו לקרוא בהרחבה‬ ‫בדפי גיליון זה‪.‬‬ ‫ברצוני להתרכז הפעם בשני נושאים‪ :‬העצרת לרגל‬ ‫מלאות ‪ 70‬שנה לתחילת השמדת יהדות יוון‪ ,‬והבחירות‬ ‫לבחירת הנהלה וועדת ביקורת לארגון‪ ,‬שתתקיימנה‬ ‫בחודש מאי‪.‬‬ ‫העצרת ‪ -‬המועד שבחרנו לקיום העצרת‪ ,‬בהתחשב‬ ‫במכלול הגורמים והאפשרויות‪ ,‬הוא ה‪ 10-‬במרס‬ ‫(התאריך ההיסטורי‪ ,‬שבו יצא המשלוח הראשון‬ ‫משאלוניקי לאושוויץ‪-‬בירקנאו היה יום ב'‪ ,‬ה‪ 15-‬במרס‬ ‫‪.)1943‬‬ ‫האירוע יתקיים בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית‬ ‫לתרבות הלאדינו‪ ,‬מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬ ‫בישראל ויד ושם‪ ,‬ובסיועם של גופים אלה‪ .‬ראשי‬ ‫הארגונים יכבדו את העצרת בנוכחותם‪ .‬העצרת תישא‬ ‫אופי של טקס זיכרון והתוכנית נקבעה בהתאם‪ .‬הנהלת‬ ‫הארגון החליטה להנפיק מדליית זיכרון מיוחדת לאירוע‪,‬‬ ‫אשר תחולק תחילה לחברים ניצולי השואה ובהמשך‬ ‫לכל חברי הארגון‪ ,‬הממלאים חובתם כלפי הארגון‪.‬‬ ‫אני קורא לכל החברים ולבני משפחותיהם‪ ,‬לדורותיהם‪,‬‬ ‫לקחת חלק בעצרת‪.‬‬ ‫הבחירות ‪ -‬אלו מתקיימות אחת לארבע שנים‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫התקנון התקף של הארגון‪ .‬פירוט התהליך כולו ניתן‬ ‫בגוף הגיליון‪.‬‬ ‫מכאן אני יוצא בקריאה לכל חברותינו וחברינו‬ ‫לקיים את חובתם ולהשתתף באסיפה הכללית שבה‬ ‫מתקיימת ההצבעה‪ ,‬שמועדה נקבע ליום ‪ 28‬במאי‪.‬‬ ‫חשיבות מיוחדת בכל מוסד וארגון – וגם בארגוננו ‪ -‬יש‬ ‫לנושא התחדשותו של הגוף המנהל‪ ,‬שהיא הערובה לכך‬ ‫שהגוף יתקדם עם הזמן ולא יקפא על שמריו‪ .‬לאור זאת‬ ‫אני קורא לכל מי שיכול לכך – ואני מכיר רבים כאלה‬ ‫בין חברינו – שיראה חובה לעצמו להגיש את מועמדותו‬ ‫לגופים שעומדים לבחירה‪ ,‬בהנהלת הארגון ובוועדת‬ ‫הביקורת‪.‬‬ ‫מערכת העיתון משקיעה מאמצים כדי שגיליון זה יגיע‬ ‫לידיכם לפני חג הפסח העומד לפתחנו‪ .‬אני בטוח שכך‬ ‫יהיה‪ .‬קבלו‪ ,‬ברכות‪ ,‬ממני ומחברי הנהלת הארגון‪:‬‬ ‫חג פסח שמח וכשר לכם ולכל בני משפחותיכם‪,‬‬ ‫בריאות‪ ,‬אריכות ימים והצלחה בכול!‬ ‫‬ ‫‬ ‫בברכת חברים‪,‬‬ ‫‬ ‫משה העליון‬ ‫‬ ‫יושב ראש הארגון‬ ‫‬ ‫הרמת כוסית‬ ‫לקראת חג הפסח‬ ‫חברי הארגון מוזמנים להרמת כוסית‬ ‫לקראת חג הפסח‪,‬‬ ‫שתתקיים ביום ד'‪ ,‬ט' בניסן תשע"ג‪ 20 ,‬במרס ‪,2013‬‬ ‫בשעה ‪ ,10:00‬במועדון הארגון‬ ‫מצפים להשתתפותכם!‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫חברים וחברות‪ ,‬קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬ ‫בפתחו של חג הפסח הבא עלינו לטובה‪ ,‬אנו שמחים לשלוח אליכם את‬ ‫גיליון מספר ‪ 20‬של ביטאוננו "קול הניצולים"‪ .‬חומר רב ומגוון הגיע‬ ‫לצוות מערכת הביטאון ואנו מודים לכל החברים שנענו ושלחו אלינו‬ ‫כתבות ותצלומים‪ .‬מגיליון לגיליון אנו נוכחים בהתעניינות הגוברת‬ ‫בתכנים המתפרסמים בביטאון‪ ,‬שללא ספק הפך למקור חשוב ביותר‬ ‫להפצת תולדות קהילות יוון השונות‪ .‬הביטאון המופץ בארץ מיועד‬ ‫בראש ובראשונה לחברי הארגון‪ ,‬הוותיקים ולמצטרפים החדשים‪.‬‬ ‫בנוסף נשלח הביטאון לספריות‪ ,‬למוסדות ולארגונים שונים בארץ וכן‬ ‫מופץ ברחבי העולם‪ ,‬באוניברסיטאות שונות ובספריות‪.‬‬ ‫בגיליון שזה עתה הגיע לידיכם‪ ,‬מופיעים המדורים המוכרים‪ :‬במדור‬ ‫חדשות והודעות הארגון תמצאו הודעות בענייני דיומא‪ ,‬ביניהם‬ ‫הודעות על קיום אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית הכנסת‬ ‫היכל יהודה ובבית העלמין‪ ,‬ערב הצדעה במלאת ‪ 80‬שנה להתיישבות‬ ‫השאלוניקאים בשכונת שפירא‪ ,‬בבית הכנסת הכנסת "בית תפילה‬ ‫לזכר יהודי שאלוניקי"‪ ,‬קיום אסיפה כללית בחודש מאי‪ ,‬שמות‬ ‫החברים החדשים שהצטרפו לשורותינו במהלך החודשים האחרונים;‬ ‫במדור קהילות יוון ערב השואה הפעם על קהילת לריסה; פינת‬ ‫הלאדינו עוסקת הפעם בנושא הכנסת והבחירות; במדור יוונים‬ ‫חסידי אומות העולם על משפחות מיצליוטיס וקורפיאטיס‪ ,‬שהצילו‬ ‫את ז'ק לאון ובני משפחתו משאלוניקי‪ ,‬והמטרופוליט כריסוסטומוס‬ ‫ולוקאס קרר שהצילו את יהודי זקינתוס;‬ ‫במדור מורשת על יעקב מנחם ז"ל‪ ,‬יליד יוון‪ ,‬שנפל במלחמת השחרור‪,‬‬ ‫על שאול סנור‪ ,‬גיבור שאלוניקאי מארץ ישראל‪ ,‬שהוצא להורג‬ ‫בוארשה‪ ,‬עוד זיכרונות של אלי חסיד מילדותו בשאלוניקי‪ ,‬הגב'‬ ‫לילי מנחם ופעילותה הציבורית בארץ; במדור אירועים דיווחים על‬ ‫האירועים לציון יום השואה הבינלאומי‪ ,‬ערב סליחות בבית הכנסת‬ ‫בשכונת שפירא‪ ,‬הדלקת נרות בחג החנוכה ועוד‪ .‬במדור תרבות שיר‬ ‫נוסף מפרי עטו של ד"ר אבנר פרץ "יום ב' ‪ "15.3.1943‬וכן על מדף‬ ‫הספרים‪ ,‬מפרי עיטם של יוצאי יוון והפעם על הספרים מהמגדל הלבן‬ ‫לשערי אושוויץ‪ ,‬מאת יעקב הנדלי‪ ,‬הקנדיל ששרד מאת צדוק מצא‬ ‫וסלוניקי כבר לא שלי מאת אברהם אשכנזי‪.‬‬ ‫במדור נר זיכרון אנו מביאים את שמותיהם של החברים שהלכו‬ ‫לעולמם וכן הספד לחיים שמחה ז"ל שבמשך שנים רבות היה החזן‬ ‫שליווה את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬במדור ממטבחה של‬ ‫אמא יווניה הפעם סלט יווני‪.‬‬ ‫המערכת שבה ופונה לחברינו‪ ,‬ניצולי השואה‪ ,‬לספר את סיפוריהם‬ ‫לבני משפחותיהם‪ .‬חובה עלינו להמשיך במלאכת התיעוד והפצת‬ ‫קורותיהם של הניצולים ממקור ראשון‪ ,‬דור הניצולים הולך ופוחת‪,‬‬ ‫כפי שתוכלו להיווכח מרשימת החברים שנפטרו במהלך החודשים‬ ‫האחרונים‪ .‬כל אחד מהסיפורים האישיים על החיים ב‪ 33-‬הקהילות‬ ‫המפוארות שהיו ביוון ערב השואה‪ ,‬תורם להכרת מירקם החיים‬ ‫בהן‪ .‬כמו כן אנו קוראים לכל מי שיש לו זיקה למוצאו היווני להצטרף‬ ‫לשורותינו‪ .‬החברים המצטרפים אלינו‪ ,‬הופכים לשגרירים של קהילת‬ ‫יוצאי יוון הקטנה אך החשובה שלנו ‪ -‬כי כוחנו במספרנו! הירתמו‬ ‫לגיוס בני דורות הממשיכים והשתתפו בפעילויותינו‪.‬‬ ‫המערכת פונה לחברים‪ ,‬להקדים לשלוח כתבות וסיפורים לגיליון‬ ‫הבא‪ ,‬ה‪ 21-‬במספר‪ ,‬שיופיע לקראת ראש השנה‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬חברות וחברים יקרים‪ ,‬המערכת מברכת אתכם ואת בני‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬לרגל החגים חג הפסח וחג העצמאות בברכת חגים‬ ‫‬ ‫שמחים‪.‬‬ ‫‬ ‫רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫‬ ‫ראש המערכת‬ ‫‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫חדשות והודעות הארגון‬ ‫פינת הלאדינו‬ ‫אירועים‬ ‫קהילות יוון ערב השואה‬ ‫יוונים חסידי אומות העולם‬ ‫עדויות ניצולי שואה‬ ‫מורשת‬ ‫נר זיכרון‬ ‫מדור תרבות‬ ‫ממטבחה של אמא יווניה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪30‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫ביטאון ארגון ניצולי מחנות‬ ‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬ ‫ראש המערכת‪:‬‬ ‫חברי המערכת‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫עיצוב והפקה‪:‬‬ ‫‬ ‫כתובת המערכת‪:‬‬ ‫‬ ‫טלפון‪:‬‬ ‫טלפקס‪:‬‬ ‫אתר הארגון‪:‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫רחל לוי‬ ‫שרונה לזר‬ ‫יעקב מאסטרו‬ ‫שמואל מסוט‬ ‫משה מצא‬ ‫אברהם קוב’ו‬ ‫אלפא סיגמא תעשיות דפוס בע”מ‬ ‫טל’ ‪03-6915361‬‬ ‫רחוב לוינסקי ‪,68‬‬ ‫תל אביב ‪66855‬‬ ‫‪03-6884928‬‬ ‫‪03-6881930‬‬ ‫‪www.ighs.co.il‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫המערכת אינה מתחייבת לפרסם את כל החומר‬ ‫הנשלח אליה ואינה מחזירה כתבי יד‪.‬‬ ‫נא לשלוח החומר מודפס בפורמט ‪ word‬ע"ג ‪cd‬‬ ‫או בדואר אלקטרוני‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫חדשות והודעות הארגון‬ ‫דמי חבר‬ ‫חדש ‪ -‬ניתן לשלם באמצעות כרטיס אשראי בטלפון‬ ‫הננו פונים לחברות ולחברים‪ ,‬שטרם שילמו את דמי החבר לשנים ‪ ,2013-2012‬להסדיר את התשלום בהקדם‪.‬‬ ‫לנוחיותכם הסדרנו אפשרות תשלום באמצעות כרטיס אשראי בטלפון‪.‬‬ ‫להזכירכם דמי החבר לשנה הם‪ :‬לבני זוג‪ 150-‬ש"ח‪ ,‬ליחיד‪ 150-‬ש"ח‪ ,‬לסטודנטים לתואר ראשון ‪ 100 -‬ש"ח‪.‬‬ ‫חיילים בשירות חובה ‪ -‬פטורים מתשלום‪.‬‬ ‫דמי החבר הם המקור העיקרי‪ ,‬המאפשר לארגון להתקיים‪ ,‬לקיים את פעילויותיו ולתמוך בחבריו הנצרכים‪.‬‬ ‫צרוף חברים חדשים לארגון‬ ‫אנו ממשיכים ופונים בקריאה לחברי ארגוננו‪ ,‬לצרף את‬ ‫בניהם ובנותיהם‪ ,‬נכדיהם ונכדותיהם כחברים בארגון‪.‬‬ ‫ולבני דורות הממשיכים‪ ,‬אנו קוראים לעשות כן לגבי‬ ‫חבריהם‪ ,‬בני משפחות של יוצאי יוון‪.‬‬ ‫טפסי הצטרפות ניתן להזמין במשרדי הארגון‬ ‫בטל' ‪03-6881930 ,03-6884928‬‬ ‫או במייל לכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫קבלת קהל במשרדי הארגון‬ ‫ימי קבלת הקהל במשרדי הארגון הינם‪:‬‬ ‫בימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪.13:00 - 09:30‬‬ ‫מענה טלפוני‪ ,‬בימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה‪ ,‬בין השעות ‪.13:00 - 10:30‬‬ ‫מענה טלפוני ביום ב'‪ ,‬בין השעות ‪13:00 - 11:00‬‬ ‫בימי ב' לא תהיה קבלת קהל‬ ‫כדי שניתן יהיה לטפל בענייני החברים‬ ‫אצל המוסדות השונים‪.‬‬ ‫הוצאת דרכון יווני‬ ‫עליית יהודים מקהילות יוון לארץ ישראל‬ ‫בשנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‬ ‫אנו שבים ופונים לחברים לשלוח למערכת "קול‬ ‫הניצולים" חומרים הקשורים לעליית היהודים‬ ‫מקהילות יוון השונות לארץ ישראל‪ ,‬מתחילת‬ ‫שנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪.‬‬ ‫עזרו לנו להביא לידיעת הרבים את הפסיפס‬ ‫הנפלא של סיפוריהם‬ ‫ותרומתם לבניין הארץ והחברה‪.‬‬ ‫רצוי לשלוח בפורמט ‪ ,word‬בדוא"ל לכתובת‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫או למשרדי הארגון על גבי ‪ CD‬מלווה בתצלומים‬ ‫ובמסמכי תיעוד‪.‬‬ ‫הבעת תודה‬ ‫ברצוננו להודות‬ ‫לועידת התביעות‬ ‫על התמיכה המתמשכת בארגוננו‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪4‬‬ ‫כל המעוניין וזכאי להוציא דרכון יווני‪,‬‬ ‫יפנה ישירות לשגרירות יוון בישראל‪ ,‬לגב’ ויקי ספיחה‪,‬‬ ‫בטלפון‪ 03-6953060 :‬שלוחה ‪104‬‬ ‫שליחת כתבות למערכת‬ ‫"קול הניצולים"‬ ‫חברים שבידיהם חומר וכתבות לגיליון ‪ ,21‬מתבקשים‬ ‫להעבירן למערכת עד לתאריך ‪ 31‬ביולי ‪ .2013‬את הכתבות‬ ‫בפורמט ‪ ,word‬ניתן להעביר ב‪ ,CD-‬בצרוף תצלומים‬ ‫הקשורים בה‪ ,‬למשרדי הארגון‪,‬‬ ‫או בדואר אלקטרוני לכתובת‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כך תדעו מהן הזכויות שלכם‬ ‫כדי לסייע לניצולי השואה למצות את מלוא זכויותיהם‪,‬‬ ‫השיקה עמותת "המשפט בשירות הזקנה" מודל זכויות‬ ‫ממוחשב‪ .‬המודל פשוט ונוח לשימוש והוא כולל שאלות‬ ‫שהתשובות עליהן מובילות את הניצולים אל דפי מידע‬ ‫ואל טפסים רלוונטיים שיכולים לעזור להם לקבל את כלל‬ ‫הזכויות וההטבות המגיעות להם‪.‬‬ ‫המודל הוקם במימון ובתמיכה של החברה לאיתור ולהשבת‬ ‫נכסים של הנספים בשואה‪.‬‬ ‫כתובת האתר‪.www.elderlaw.org.il :‬‬ ‫חדשות והודעות הארגון‬ ‫כללי‬ ‫אסיפה כללית שנתית ובחירת הנהלה‬ ‫וועדת ביקורת‬ ‫‪ .1‬ביום ג'‪ 28 ,‬במאי ‪ ,2013‬בשעה ‪ ,15:30‬תתקיים במועדון הארגון האסיפה השנתית הכללית של חברי הארגון‪ .‬באותו מעמד‬ ‫תתקיימנה גם בחירות להנהלה ולוועדת הביקורת (החדשות) של הארגון‪.‬‬ ‫ אם בשעה הייעודה לא יהיו נוכחים ‪ 30%‬של חברי הארגון‪ ,‬תידחה תחילת האסיפה בחצי שעה‪ ,‬ותהיה חוקית בכל מספר‬ ‫משתתפים‪.‬‬ ‫אסיפה כללית‬ ‫‪ .2‬סדר היום‬ ‫א‪ .‬בחירת יושב ראש ומזכיר לאסיפה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצגת הדו"ח המילולי ופעילות הארגון בשנת העבודה ‪ ,2012‬על ידי יו"ר הארגון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצגת הדו"חות הכספיים לשנת ‪ ,2012‬על‪-‬ידי גזבר הארגון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הצגת דו"ח ועדת הביקורת על ידי יושב ראש ועדת הביקורת‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אישור הדו"ח המילולי והדו"חות הכספיים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אישור העסקת רו"ח‪.‬‬ ‫ז‪ .‬שונות‪.‬‬ ‫בחירות‬ ‫‪ .3‬הבחירות מיועדות לבחור הנהלה חדשה (‪ 9‬חברים) וועדת ביקורת (‪ 3‬חברים)‪ ,‬עם סיום הקדנציה הנוכחית של גופים אלה‪.‬‬ ‫‪ .4‬התהליך עד לבחירות‬ ‫א‪ .‬לפי תקנון הארגון‪ ,‬כל חברה‪/‬חבר מן המניין של הארגון שמילא את חובותיו (תשלום דמי חבר)‪ ,‬זכאי לבחור ולהיבחר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצגת מועמדות‬ ‫‪ )1‬חבר‪/‬חברה הרוצה להיבחר להנהלת הארגון או לוועדת הביקורת‪ ,‬יגיש את מועמדותו במכתב לוועדת הבחירות‪,‬‬ ‫שמונתה לצורך זה (לפי הכתובת של הארגון) בזו הלשון‪ :‬אני (שם משפחה ושם פרטי)‪ ,‬בעל תעודת זהות מספר (לציין‬ ‫את המספר)‪ ,‬המתגורר ב (לציין כתובת מלאה‪ ,‬כולל מיקוד)‪ ,‬טלפונים (בית‪ ,‬עבודה‪ ,‬נייד) מגיש בזה את מועמדותי‬ ‫(להנהלת הארגון‪/‬לוועדת הביקורת‪ ,‬ניתן לשניהם‪ ,‬אך יוכל להיבחר רק לתפקיד אחד)‪.‬‬ ‫אם אבחר‪ ,‬אני מתחייב להשתתף בישיבות השבועיות של הנהלת הארגון‪.‬‬ ‫חתימת מגיש המועמדות‪.‬‬ ‫‪ )2‬למכתב יש לצרף קורות חיים (בקצרה)‪.‬‬ ‫‪ )3‬מועד אחרון להגשת מועמדות‪ 1 :‬במאי ‪.2013‬‬ ‫ג‪ .‬בתוך שבועיים מתום מועד הגשת המועמדות‪ ,‬יופץ חוזר לחברי הארגון‪ ,‬ובו שמות החברים שיגישו את מועמדותם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ביום האסיפה והבחירות יחולק לנוכחים דף עם שמות המועמדים‪ ,‬וכל אחד יוכל לבחור עד ‪ 9‬חברי הנהלה ו‪ 3-‬חברי ועדת ביקורת‪.‬‬ ‫הנהלת הארגון‬ ‫קריאה לחברים ולחברות של הארגון‬ ‫הנכם נקראים בזה להגיש את מועמדותכם להנהלה ולוועדת הביקורת של הארגון‪.‬‬ ‫כבכל מוסד דרושים כוחות חדשים ורעננים להנהלת הארגון ולוועדת הביקורת‪ ,‬כדי להבטיח את המשך‬ ‫פעילותם התקינה ואת פעילות הארגון בכלל‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫חדשות והודעות הארגון‬ ‫אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג‬ ‫כ"ז בניסן תשע"ג‪ 8 - 7 ,‬באפריל ‪2013‬‬ ‫ערב התייחדות לזכר קורבנות השואה‬ ‫עלייה לגלעד לזכר קהילות יוון‬ ‫בבית הכנסת “היכל יהודה”‬ ‫תתקיים אי"ה‬ ‫בבית העלמין בחולון‬ ‫ייערך אי”ה‬ ‫ע”ש יהודה ליאון ומטילדה רקנאטי ז”ל‬ ‫לזכר קהילת שאלוניקי‬ ‫רח’ בן סרוק ‪ ,13‬תל‪-‬אביב‬ ‫ביום ראשון‪ ,‬ליל כ"ח בניסן תשע"ג‪,‬‬ ‫‪ 7‬באפריל ‪ ,2013‬בשעה ‪ 7.30‬בערב‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בנוכחות שגריר יוון בישראל‬ ‫מר ספירידון למברידיס‪.‬‬ ‫בתוכנית‬ ‫בתוכנית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ביום שני‪ ,‬כ"ח בניסן תשע"ג‪,‬‬ ‫‪ 8‬באפריל ‪ ,2012‬בשעה ‪ 4‬אחה"צ‪,‬‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬מפי החזן מר משה שוחמי‪.‬‬ ‫הדלקת נרות זיכרון‪.‬‬ ‫קריאת פרקי תהלים (ט”ז‪ ,‬פ”ג)‪.‬‬ ‫דברים בענייני דיומא מפי‪:‬‬ ‫* חבר הארגון ניצול השואה ‪ -‬יהודה ספורטה‪.‬‬ ‫* נציג דורות הממשיכים – יעקב גטניו‪.‬‬ ‫אמר רבי אבא מפי מר דוד רקנאטי‪.‬‬ ‫תפילת “אל מלא רחמים” וקדיש דרבנן‪.‬‬ ‫שירת “התקווה”‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פרקי תהלים‪ ,‬מפי החזן מר משה שוחמי‪.‬‬ ‫דברים בענייני דיומא מפי‪:‬‬ ‫* חבר הארגון ניצול השואה ‪ -‬אברהם אשכנזי‪.‬‬ ‫* נציג דורות הממשיכים ‪ -‬רחל העליון‪-‬מזריץ‪.‬‬ ‫קריאת “חזון העצמות היבשות”‪.‬‬ ‫תפילת “אל מלא רחמים” וקדיש דרבנן‪.‬‬ ‫הנחת זרים‪.‬‬ ‫שירת “התקווה”‪.‬‬ ‫על החברים הזקוקים להסעה מהארגון לבית העלמין ובחזרה‪ ,‬להודיע על כך לרכזת פניות החברים‪ ,‬עדנה (בטלפון)‪.‬‬ ‫אירוע הצדעה לקהילת שאלוניקי‬ ‫במלאת ‪ 80‬שנה לתחילת ההתיישבות של השאלוניקאים בשכונת שפירא בשנת ‪1932‬‬ ‫יתקיים אי"ה בבית הכנסת "בית תפילה לזכר יהודי שאלוניקי"‪,‬‬ ‫ברח' מקור חיים ‪ ,47‬שכונת שפירא‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬כ"ב בניסן תשע"ג (‪ )2.4.2013‬בשעה ‪16:00‬‬ ‫בתוכנית‪:‬‬ ‫סיפורים מבית אבא על הווי השכונה ובית הכנסת‬ ‫שירים בצוותא‬ ‫יוגש כיבוד קל‬ ‫החברים המעוניינים לספר באירוע את סיפורם האישי מבית אבא‪,‬‬ ‫מתבקשים ליצור קשר עם רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫בטלפון‪054-4749086 :‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪6‬‬ ‫חדשות והודעות הארגון‬ ‫הצטרפו כחברים ואוהדים לארגון‬ ‫מ‪ 1-‬באוגוסט ‪ 2012‬עד ‪ 28‬בפברואר ‪2013‬‬ ‫מס’‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שם משפחה ושם פרטי‬ ‫איש שלום חנה‬ ‫אשר הדסה‬ ‫אשר יעקב‬ ‫גולדבלום אסתר‬ ‫העליון יעקב‬ ‫יחיאל שלמה‬ ‫כהן בתיה‬ ‫כהן שם‪-‬טוב‬ ‫סייג מטילדה‬ ‫פורת שלמה‬ ‫מגורים‬ ‫ראשון לציון‬ ‫תל אביב‬ ‫תל אביב‬ ‫בת ים‬ ‫תל אביב‬ ‫חיפה‬ ‫חולון‬ ‫בת ים‬ ‫קריית ים‬ ‫ירושלים‬ ‫מס’‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שם משפחה ושם פרטי‬ ‫פילס מנדי‬ ‫צבי שלמה‬ ‫קורן רחל‬ ‫קלדרון ויקטור‬ ‫קלדרון לאה‬ ‫קמפליס אהרון‬ ‫קמפליס רוזה‬ ‫קמפליס שרית‬ ‫ריבנבך לאה‬ ‫שחר אברהם‬ ‫מגורים‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫רחובות‬ ‫גדרה‬ ‫באר שבע‬ ‫באר שבע‬ ‫פתח תקווה‬ ‫פתח תקווה‬ ‫פתח תקווה‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫בת ים‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫לכבוד‪ :‬ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬ ‫במסגרת עבודתי בחברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬אני מנסה לאתר מידע אודות‬ ‫תושב שאלוניקי בשם יצחק סרגוסי‪ .‬בשאלוניקי חיו מספר תושבים שנשאו את השם הזה‪ ,‬ואני מנסה‬ ‫להתחקות אחר צאצאיהם או קרובי משפחתם‪ ,‬בתקווה שיוכלו לסייע לי לזהות טוב יותר את בעל‬ ‫הנכס המצוי ברשומותינו‪.‬‬ ‫‪ .1‬סגאיה סרגוסי‪ ,‬בת יצחק וימינה‪ ,‬נולדה בשאלוניקי ב‪ ,1916-‬אסירה באושוויץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬משפחת סרגוסי מצרפת‪ ,‬יצחק וגרציה ובנותיהם אדל ומתילדה‪ ,‬גורשו מאזור פאריס ל א ו ש ו ו י ץ‬ ‫בשנת ‪.1942‬‬ ‫‪ .3‬משפחת מאיר ורחל סרגוסי‪ ,‬וילדיהם הנרי‪ ,‬יצחק ודניאל‪ ,‬שהונצחו כולם בדפי עדות שמסר יוסף‬ ‫פלורנטין‪ ,‬שהתגורר בתל אביב ב‪.1957-‬‬ ‫אודה לכל סיוע שיעזור לי במחקרי‪ .‬את המידע ניתן לשלוח לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי‬ ‫השואה‪ ,‬רח' הסיבים ‪ ,18‬פתח תקווה‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫בתודה‪,‬‬ ‫איתן רייף‪ ,‬גניאלוג‬ ‫‪7‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫פינת הלאדינו‬ ‫קול הניצולים‬ ‫מאת משה העליון‬ ‫‪8‬‬ ‫אירועים‬ ‫ליקטה רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫הרמת כוסית לקראת ראש השנה‬ ‫במועדון הארגון‬ ‫הרמת הכוסית המסורתית לקראת ראש השנה‪ ,‬התקיימה ביום‬ ‫ד'‪ ,12.9.2012 ,‬במועדון הארגון‪ .‬לקראת השעה היעודה‪10:00 ,‬‬ ‫התמלא המועדון בחברים רבים שהגיעו במצב רוח מרומם‪,‬‬ ‫שמחים לפגוש האחד את השני‪ ,‬בחיבוקים‪ ,‬נשיקות וטפיחות‬ ‫על הכתף‪ .‬הנוכחים הוזמנו להסב סביב השולחנות הערוכים‬ ‫והעמוסים בכיבוד ויין‪ .‬יו"ר הארגון‪ ,‬משה העליון‪ ,‬פתח דבריו‬ ‫בציינו בפני החברים את הנוהג הקיים מזה שנים רבות‪ ,‬להתכנס‬ ‫ולהרים כוסית פעמיים בשנה‪ ,‬לקראת ראש השנה ולקראת חג‬ ‫הפסח‪ .‬משה קידם בברכה ובשמחה את החברים שהגיעו‪ ,‬ואחל‬ ‫לנוכחים ולכל החברים ובני משפחותיהם שתהיה שנה טובה‬ ‫ומבורכת‪ ,‬שנה מתוקה‪ ,‬שנת שלום וביטחון והחשוב מכל שנה‬ ‫של בריאות ואריכות ימים‪ .‬בהמשך הביע משאלה שבאירועים‬ ‫הבאים שהארגון מקיים ישתתפו יותר חברים‪ ,‬בעיקר מקרב‬ ‫דורות הממשיכים‪ ,‬כדי שהקשר הבין דורי בין הניצולים המבוגרים‬ ‫לצעירים יתהדק ויביא לקירוב לבבות‪.‬‬ ‫רבים מהחברים לא מיהרו להתפזר ונשארו במועדון עוד זמן רב‬ ‫והעלו זיכרונות וגעגועים לימים רחוקים של ילדותם ונעוריהם‬ ‫ביוון‪ ,‬מתבלים את דבריהם בלאדינו וביוונית‪.‬‬ ‫חברים וחברות בהרמת הכוסית‬ ‫ביקור וחלוקת שי לחברי הארגון השוהים בבתי אבות‬ ‫מאת רחל לוי‬ ‫כבכל שנה לקראת ראש השנה מחלק ארגוננו שי מטעמו לחברים העליון‪-‬מזריץ שי לחברים המתגוררים בבתי אבות שונים בבת‪-‬ים‪,‬‬ ‫ניצולים השוהים בבתי אבות‪ .‬השנה נפל בחלקי הכבוד להצטרף בחולון‪ ,‬בגבעתיים‪ ,‬ברמת גן ובתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫לחבר הנהלת הארגון‪ ,‬אברהם (טולי) אשכנזי‪ ,‬ויחד נסענו לחלק‬ ‫את השי בבית האבות ליאון רקנאטי בפתח תקווה‪ .‬כשהגענו‬ ‫למקום קיבלו את פנינו לידיה ועירית‪ ,‬עובדות סוציאליות‪ ,‬והגב'‬ ‫פלה ממחלקת השיווק‪ .‬הצטרפנו לסיור מקיף בבית האבות‬ ‫מלווים בגב' לידיה‪ ,‬שנתנה לנו רקע על כל המחלקות וכן על‬ ‫אופי המקום‪ .‬ואכן התרשמנו מאוד‪ ,‬ולטובה‪ .‬התחלנו במחלקות‬ ‫הסיעודיים וכך עברנו ממחלקה למחלקה‪ .‬במסגרת הסיור נפגשנו‬ ‫עם דיירים עצמאים שחלקו איתנו חוויות ושיתפו אותנו בזיכרונות‪,‬‬ ‫ורובם נהנו לדבר עמנו בלאדינו ומקצתם גם ביוונית‪ .‬המעמד היה‬ ‫מרגש מאוד‪ .‬הדיירים חברי הארגון שמחו מאוד לקבל אותנו ואת‬ ‫השי‪ ,‬ואנחנו איחלנו להם ולנו‪" :‬מי ייתן ותזכו לכך גם בשנה הבאה‬ ‫עלינו לטובה‪ ,‬בבריאות ובשמחה"‪.‬‬ ‫מימין‪ :‬אברהם אשכנזי‪ ,‬אנה יוחנן‪ ,‬חברת האירגון ורחל לוי‬ ‫במקביל לביקורנו בפתח תקווה‪ ,‬חילקו שמואל מסוט ורחל‬ ‫‪9‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫אירועים‬ ‫ליקטה רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫ערב סליחות בנוסח יהודי שאלוניקי‬ ‫מאת רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫ערב הסליחות המסורתי בנוסח יהודי שאלוניקי לרגל ראש השנה‬ ‫והחגים‪ ,‬הנערך במשותף עם בית הכנסת "בית תפילה לזכר יהודי‬ ‫שאלוניקי"‪ ,‬התקיים ב‪ ,11.9.2012-‬בהשתתפות החזן משה שוחמי‪,‬‬ ‫בנו של אחד ממקימי בית הכנסת‪ .‬מאור פנים וכיבוד טעים חיכו‬ ‫לקהל שהגיע לבית הכנסת על ידי גבריאל ציון‪ ,‬גבאי בית הכנסת‬ ‫והמתפללים הקבועים בו‪.‬‬ ‫בית הכנסת היה מלא מפה לפה‪ ,‬החזן משה שוחמי הנעים בקולו‬ ‫הערב וההשתתפות הערה של הנוכחים יצרה אווירה מיוחדת‬ ‫במינה של שבת אחים גם יחד‪.‬‬ ‫הקהל נהנה מיופיו של בית הכנסת המטופח‪ ,‬שזמן לא רב לפני‬ ‫קיומו של ערב הסליחות עבר שיפוץ ועל כך מגיעות תודות לצוות‬ ‫גבאי בית הכנסת המקפידים על קיום תפילות במשך כל ימות‬ ‫השנה ועל אחזקתו ושימורו של המקום‪.‬‬ ‫הקהל בבית הכנסת‬ ‫הקהל בבית הכנסת‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪10‬‬ ‫אירועים‬ ‫טקס הענקת אזרחות יוונית בשגרירות יוון בישראל‬ ‫מאת רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫טקס מרגש של הענקת האזרחות היוונית התקיים בשגרירות‬ ‫יוון בישראל בחודש נובמבר ‪ .2012‬לטקס הוזמנו שישה אנשים‬ ‫ילידי יוון‪ ,‬ביניהם חברי ארגוננו‪ ,‬שממשלת יוון החליטה להשיב‬ ‫להם את האזרחות‪ ,‬לפי חוק מיוחד שנחקק על‪-‬ידי בית הנבחרים‬ ‫היווני‪ .‬שגריר יוון בישראל‪ ,‬מר קיריאקוס לוקאקיס‪ ,‬נכח בטקס‪,‬‬ ‫אך בפועל השביע את האזרחים החדשים המזכיר הראשון‪ ,‬מר‬ ‫קונסטנטינוס אלכסנדריס‪ .‬הטיפול בהחזרת האזרחות היוונית‬ ‫ליהודים ילידי יוון‪ ,‬שנאלצו לעזוב אותה בתקופת השואה‪ ,‬ובעקבות‬ ‫כך נשללה בשעתו אזרחותם‪ ,‬נמשך מספר שנים‪ .‬הנושא הועלה על‬ ‫ידי הנהלת הארגון בפגישות עם נציגים בכירים של השלטון היווני‪,‬‬ ‫שביקרו בישראל‪ ,‬כגון נשיא יוון מר פאפוליאס‪ ,‬ראש הממשלה‬ ‫לשעבר מר גיאורגיוס פאפאנדראו‪ ,‬ואחרים‪ .‬מר פאפאנדראו‬ ‫הבטיח אישית‪ ,‬שיטפל בהעברת חוק מיוחד בפרלמנט היווני‬ ‫בנושא השבת האזרחות ליהודים ילידי יוון‪ ,‬ניצולי שואה‪ ,‬החיים‬ ‫בישראל‪ ,‬ואכן כך היה‪.‬‬ ‫חברים בטקס הענקת האזרחות‬ ‫פגישה עם שר ההגנה היווני‬ ‫מאת משה מצא‬ ‫ביום ‪ 5‬בספטמבר ‪ 2012‬הוזמנו נציגים של הארגון‪ ,‬ע"י שגרירות‬ ‫יוון בישראל‪ ,‬בראשותו של השגריר מר קיריאקוס לוקאקיס‪,‬‬ ‫לפגישה עם שר ההגנה היווני מר פאנאיוטופולוס‪ ,‬עפ"י בקשת‬ ‫האחרון‪.‬‬ ‫בפגישה שהתקיימה במלון דן בתל‪-‬אביב‪ ,‬השתתפו נציגים‬ ‫מהנהלת הארגון‪ :‬מר משה העליון‪ ,‬מר משה מצא‪ ,‬מר אברהם‬ ‫אשכנזי (טולי)‪ ,‬גב' רחל העליון‪ -‬מזריץ ומר אהרון אלקפץ‪.‬‬ ‫שר ההגנה היווני ביקש לצרף למפגש גם ניצול שואה שהיה‬ ‫בתחילת מלחמת העולם השנייה קצין בצבא היווני והשתתף‬ ‫בקרבות מול האיטלקים בחזית אלבניה‪ .‬בקשתו מולאה‪,‬‬ ‫ולמפגש הוזמן מר צבי מיכאלי‪ ,‬חבר ארגוננו‪.‬‬ ‫השיחה קלחה והתקיים דו שיח שבו הפליג שר ההגנה בשבחי‬ ‫שיתוף הפעולה בין הצבא הישראלי לצבא יוון‪ ,‬ובמיוחד חידד‬ ‫את הקשרים עם ח"א הישראלי‪ .‬מצדנו סקר משה העליון‪ ,‬יו"ר‬ ‫הארגון מהו הארגון‪ ,‬מטרותיו ומטלותיו וכיצד הוא מסייע‬ ‫לניצולים יוצאי יוון בישראל‪ .‬כמו כן תאר בפני האורח את‬ ‫סבלם של יהודי יוון בתקופת הכיבוש הנאצי ואת סופם המר‬ ‫של יהודי רוב הקהילות ברחבי יוון ובמיוחד של יהודי קהילת‬ ‫שאלוניקי‪.‬‬ ‫בהמשך המפגש התפתחה שיחה ערנית בין השר לבין מר‬ ‫מיכאלי שתיאר את קורותיו בצבא היווני כקצין פרשים בחזית‬ ‫הצפונית בלחימה אל מול האיטלקים‪ .‬השיחה שריתקה את‬ ‫השר נמשכה דקות ארוכות‪ .‬בסיומה ביקש השר שסיפורו של‬ ‫מיכאלי יועבר אליו למשרד ההגנה לשם האדרת שמם של‬ ‫היהודים‪ ,‬שהשתתפו בלחימה על מולדתם בצבא יוון‪ ,‬כנגד‬ ‫האיטלקים‪ ,‬וביקש לסיים בכך שהממשלה היוונית רואה את‬ ‫היהודים ילידי יוון כחלק מהמולדת היוונית וגאה בהם כבניה‪.‬‬ ‫משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬העניק לשר ההגנה כמזכרת‪ ,‬את‬ ‫הבול שהונפק במלאת ‪ 50‬שנה לצאת הטרנספורט הראשון‬ ‫משאלוניקי לאושוויץ‪ .‬השר נפרד מאיתנו בלבביות‪ ,‬הביע‬ ‫תקווה שנשוב וניפגש‪ ,‬והזמיננו להיות אורחיו במשרד ההגנה‪.‬‬ ‫שר ההגנה היווני פאנאיוטופולוס וצבי מיכאלי‬ ‫‪11‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫אירועים‬ ‫פרידה משגריר יוון בישראל מר קיריאקוס לוקאקיס‬ ‫מאת רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫שגריר יוון בישראל‪ ,‬מר קיריאקוס לוקאקיס‪ ,‬ערך בביתו קבלת‬ ‫פנים לרגל סיום תפקידו כשגריר בישראל‪ .‬באירוע השתתפו נציגי‬ ‫הנהלת הארגון‪ ,‬משה העליון‪ ,‬משה מצא ורעייתו לאה‪ ,‬אברהם‬ ‫אשכנזי‪ ,‬וחברים נוספים מארגוננו‪ ,‬צבי מיכאלי ומרסל יואל‪ .‬הש־‬ ‫גריר קיבל את פנינו בלבביות‪ ,‬ובדברים שנשא בפני האורחים הר־‬ ‫בים שהגיעו לאירוע‪ ,‬שיבח את שיתוף הפעולה ששרר בין ארגוננו‬ ‫לבין סגל שגרירות יוון בארץ‪ ,‬וכן את שיתוף הפעולה עם ראשי‬ ‫הממשל ביוון‪ ,‬מר גיאורגיוס פאפנדריאוס‪ ,‬ראש הממשלה לשע־‬ ‫בר‪ ,‬מר פאפוליאס‪ ,‬נשיא יוון‪ ,‬וכן נציגי משרד החוץ וההגנה שעמם‬ ‫נפגשנו בעת שהותם בישראל‪.‬‬ ‫יו"ר הארגון‪ ,‬אחל לשגריר לוקאקיס הצלחה בתפקידו הבא‪ ,‬ואף‬ ‫העניק לו למזכרת את הבול שהופק במלאת ‪ 50‬שנה לתחילת‬ ‫השילוחים של יהודי יוון משאלוניקי לאושוויץ‪ ,‬וכן אלבום ובו‬ ‫מבחר צילומים שצולמו באירועים שונים בהם נפגשנו עמו‪.‬‬ ‫חברי הנהלת הארגון בצילום משותף עם השגריר היוצא קיריאקוס (שלישי משמאל)‬ ‫מסיבת חנוכה ‪2012‬‬ ‫מאת שרונה לזר‬ ‫כנס ההסברה בקשר לזכויות ניצולי השואה והמסיבה השנתית‬ ‫לחברי הארגון לרגל חג החנוכה‪ ,‬התקיימו השנה ביום א'‪ ,‬נר שני‬ ‫של חנוכה‪ ,‬בתאריך ‪ 9.12.12‬באולמי צליל בחולון‪.‬‬ ‫חברי הארגון התקבלו בלבביות על ידי צוות קבלת הפנים מטעם‬ ‫הנהלת הארגון והתיישבו סביב שולחנות ערוכים ומלאים כל‬ ‫טוב‪ .‬משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬שפתח את הערב בברכות‪ ,‬הביע‬ ‫סיפוק על כך שהאולם היה מלא מפה לפה הן בחברים ניצולי‬ ‫שואה והן בחברים בני דורות הממשיכים‪ ,‬והזמין את אהרון‬ ‫ארוך‪ ,‬בנו של חיים ארוך‪ ,‬ממייסדי הארגון‪ ,‬להדליק נרות‪.‬‬ ‫באירוע נכחה נציגת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪,‬‬ ‫הגב' רוני ורד‪ ,‬שהביאה בפני חברי הארגון את ברכת הגב' קולט‬ ‫אביטל העומדת בראש מרכז הארגונים‪.‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪12‬‬ ‫חברים במסיבה‬ ‫אירועים‬ ‫ראוי לציין ששיתוף הפעולה והתמיכה של מרכז הארגונים עם‬ ‫ארגוננו כבר הפך למסורת ואנו מברכים על כך‪.‬‬ ‫במהלך הערב הופיעו הזמרת דגנית דדו ובן זוגה יובל בשירים‬ ‫אהובים ומוכרים בלאדינו ובעברית והלהיבו את החברים‬ ‫שהצטרפו אליהם בשירה וריקודים‪.‬‬ ‫בסיום הופיע משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון במשותף עם דגנית‪ ,‬בשיר‬ ‫שכתב והלחין "בוליסה מי ארמוזה" ותרם גם הוא לאווירת החג‬ ‫שהייתה באולם‪.‬‬ ‫בסוף הערב חולקו סופגניות לכל שולחן והחוגגים עזבו את‬ ‫המקום מרוצים ושמחים‪.‬‬ ‫חברים שמחים במסיבה‬ ‫יום הקדיש הכללי‪ ,‬עשרה בטבת‬ ‫טקס אזכרה בחיפה‬ ‫מאת אהרן פסח‬ ‫כידוע‪ ,‬יום עשרה בטבת‪ ,‬הוכרז על ידי הרבנות הראשית בישראל‪,‬‬ ‫כ"יום הקדיש הכללי"‪ .‬יום זה‪ ,‬לזכר בני עמנו‪ ,‬שנספו בשואה‪,‬‬ ‫ושיום מותם ומקום קבורתם לא נודע‪ ,‬הוא יום צום‪ .‬תאריך זה‬ ‫מציין גם את תחילת המצור של נבוכדנצאר מלך בבל‪ ,‬על ירושלים‪,‬‬ ‫שהסתיים בחורבן הבית הראשון‪.‬‬ ‫גם השנה צוין יום הזיכרון לזכר קורבנות השואה בני יוון‪ ,‬מ‪33-‬‬ ‫בטקס נכחו רבה הראשי הספרדי של חיפה‪ ,‬הרב שלוש‪ ,‬נציג‬ ‫המועצה הדתית של חיפה‪ ,‬הרב מצגר וכן רב בית הכנסת‪,‬‬ ‫הרב דנינו‪ ,‬וקהל רב‪ .‬בלט בהיעדרו החזן ויו"ר בית הכנסת‬ ‫מר פפו ג'רסי מפאת מחלתו‪.‬‬ ‫גם יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ ,‬מר משה‬ ‫העליון‪ ,‬נעדר בגלל מצב בריאותו‪ .‬כותב שורות אלו נשא דברים‬ ‫בשם הארגון‪ ,‬ואיחל החלמה מהירה לשניהם‪.‬‬ ‫הרב שלוש וכן הרב דנינו נשאו נאומים ולאחר מכן הודלקו נרות‬ ‫על‪-‬ידי נציגים של ניצולי מחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬סיפר נציג עיריית חיפה‪ ,‬מר אבי חכים‪ ,‬שהוריו ילידי יוון‪,‬‬ ‫על מציאת עשרות מצבות של יהודים שהיו קבורים בבית העלמין‬ ‫בשאלוניקי‪ ,‬שנחשבו כאבודות לאחר השואה‪ ,‬וכן על המסע‬ ‫המתוכנן של יוצאי יוון במסע מאושוויץ‪-‬בירקנאו לשאלוניקי‪,‬‬ ‫לציון ‪ 70‬שנה לתחילת השמדת יהדות יוון‪ ,‬ביוזמת ארגון ניצולי‬ ‫מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ ,‬לחיזוק הקשר הבין דורי‪.‬‬ ‫הקהל בטקס בבית העלמין‬ ‫הקהילות שחרבו‪ ,‬ובראשן קהילת שאלוניקי‪ ,‬ליד אנדרטת‬ ‫הנספים בבית העלמין בחיפה‪.‬‬ ‫רב בית הכנסת השאלוניקאי‪ ,‬היכל רבי חביב‪ ,‬הרב דנינו‪ ,‬נשא‬ ‫דברים לזכר הקורבנות‪ ,‬ולאחר תפילת "אל מלא רחמים" ואמירת‬ ‫"קדיש" מפי כל הנאספים‪ ,‬פנה הקהל לבית הכנסת לתפילת‬ ‫מנחה ‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫אירועים‬ ‫רחל העליון‪-‬מזרץ‬ ‫אירועי יום הזיכרון הבינלאומי‬ ‫לשואה ולגבורה‬ ‫יום הזיכרון הבין‪-‬לאומי להנצחת‬ ‫קרבנות השואה ‪ 27 -‬בינואר‬ ‫ב‪ 27-‬בינואר ‪ ,1945‬שחררו כוחות הסובייטים את מחנה ההשמדה‬ ‫אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬ובכך גילו את מרכז הרצח הגדול ביותר של‬ ‫הנאצים באירופה‪.‬‬ ‫מאז אושוויץ הפך לסמל השואה‪ ,‬מזכרת לדורות למידת חוסר‬ ‫האנושיות שיכול לנהוג אדם בזולתו‪.‬‬ ‫שמונה עשרה מדינות חוקקו את ה‪ 27-‬בינואר כיום הזיכרון‬ ‫השנתי לשואה‪.‬‬ ‫לפני מספר שנים הוכרז ה‪ 27-‬בינואר כיום זיכרון בינלאומי‬ ‫לקורבנות השואה על‪-‬פי החלטת עצרת האו"ם‪ ,‬הוא עודד את‬ ‫המדינות המשתתפות לפתח תכניות לימוד‪ ,‬שיסייעו בהפנמה‬ ‫והנצחת זכר השואה לדורות הבאים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ביום זה מאורגנים טקסי יום זיכרון ממלכתיים לשואה‬ ‫במדינות רבות וכן טקסים באוניברסיטאות ובתי‪-‬ספר‪.‬‬ ‫אירועי יום השואה‬ ‫הבינלאומי בישראל‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל קיימה‬ ‫במוזיאון ארץ ישראל בתל‪-‬אביב‪ ,‬כנס לציון יום השואה‬ ‫הבינלאומי בהשתתפות ניצולי שואה‪ ,‬נציגי ארגונים‬ ‫ופעילים בתחום הסיוע לניצולי השואה‪ ,‬תלמידי תיכון‪,‬‬ ‫חיילים וסטודנטים‪ ,‬בסימן התקומה והצמיחה‪.‬‬ ‫בכנס השתתפו מטעם ארגוננו משה מצא ואברהם‬ ‫אשכנזי‪.‬‬ ‫במהלך הכנס נשאו דברים בין היתר‪ ,‬הרב ישראל מאיר‬ ‫לאו‪ ,‬יו"ר מועצת יד ושם; הגב' קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה; הגב' עופרה רוס‪ ,‬מנהלת‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל; ומר אנדריאס‬ ‫מיכאליס‪ ,‬שגריר גרמניה בישראל‪.‬‬ ‫בהמשך נערך דיון בהשתלבות ניצולי השואה בחברה‬ ‫הישראלית ובתקומת המדינה‪.‬‬ ‫אירועי יום השואה הבינלאומי בקפריסין‬ ‫לרגל יום השואה הבינלאומי הוזמנה על‪-‬ידי המרכז הנוצרי‬ ‫של ניקוסיה‪ ,‬שבראשו עומד מר סטאברוס איגנאטיאו‪ ,‬בתאום‬ ‫עם שגרירות ישראל בניקוסיה‪ ,‬משלחת מישראל‪ .‬בין חברי‬ ‫המשלחת נמנה משה העליון‪ ,‬שהוטל עליו‪ ,‬כדובר יוונית‪,‬‬ ‫להרצות על השואה ועל קורותיו בה‪.‬‬ ‫ההרצאות אורגנו בשיתוף פעולה בין שגרירות ישראל‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך והתרבות בה והאוניברסיטה האירופית בניקוסיה‪ .‬משה‬ ‫נשא בעת שהותו שם ארבע הרצאות בפני מורים‪ ,‬תלמידים‬ ‫והקהל הרחב – מעל ל‪ 2000-‬מאזינים – שהשאירו אצלם‪ ,‬לפי‬ ‫תגובותיהם‪ ,‬רושם רב‪.‬‬ ‫כן השתתף משה ונשא דברים‪ ,‬לצד שאר חברי המשלחת‬ ‫הישראלית‪ ,‬בטקס יום הזיכרון המרשים והמרגש‪ ,‬שאורגן באי‬ ‫לראשונה שלא על‪-‬ידי גורמים ישראלים‪/‬יהודיים‪.‬‬ ‫משה גם רואיין על ידי ערוץ הטלוויזיה הציבורי ‪ RIK‬ובערוץ‬ ‫של הצד הטורקי של קפריסין‪ ,‬על‪-‬ידי העיתונים "פוליטיס"‬ ‫ו"סימריני" (אורגן על ידי הגב' שני קופר‪ ,‬מספר ‪ 2‬בשגרירות‬ ‫ישראל בקפריסין) ועל ידי עיתון הכנסייה (אורגן על ידי‬ ‫סטאברוס איגנאטיאו)‪.‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪14‬‬ ‫שגריר ישראל‪ ,‬מיכאל הררי‪ ,‬ורעייתו‪ ,‬סיגל אירחו את המשלחת‬ ‫בליל שבת‪ .‬אני סבורה שמלבד ההיבט‪ ,‬של הפצת תודעת‬ ‫השואה גם בקרב אוכלוסיות של לא‪-‬יהודים‪ ,‬היה במפגשים‬ ‫האלה גם תרומה להידוק היחסים בין ישראל לקפריסין‪.‬‬ ‫משה עם תלמידים באוניברסיטה לאחר הרצאתו‬ ‫אירועים‬ ‫ביקור של תלמידים מיוון ומקפריסין בישראל ביולי ‪2012‬‬ ‫כחלק מההכנות לאירועי יום הזיכרון הבין‪-‬לאומי להנצחת‬ ‫קרבנות השואה‪ ,‬הגיעה משלחת של תלמידים‪ ,‬לא יהודים‪,‬‬ ‫מיוון ומקפריסין לביקור בישראל‪ .‬במהלך הביקור ביקרו‬ ‫התלמידים ביד ושם וטיילו ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫לקראת ביקורם פנה לארגוננו מר סטאברוס איגנאטיאו‪,‬‬ ‫מהמרכז הנוצרי של ניקוסיה בבקשה להפגיש ניצולי שואה‬ ‫ילידי יוון‪ ,‬דוברי יוונית‪ ,‬החיים בישראל עם התלמידים‪.‬‬ ‫ב‪ 5.7.2012-‬נערך מפגש מרגש מאד במגדלי הים‪-‬התיכון בבת‪-‬‬ ‫ים‪ ,‬בהשתתפות חברי ארגוננו‪ ,‬אהרון אלקפס‪ ,‬אברהם אשכנזי‪,‬‬ ‫משה העליון ויעקב מאסטרו‪ .‬משה העליון פתח בסקירה על‬ ‫תוכנית ההשמדה של הגרמנים הנאצים‪ ,‬על כניסתם ליוון‪ ,‬על‬ ‫הקהילות היהודיות שחיו ביוון ערב השואה‪ ,‬ובראשן קהילת‬ ‫שאלוניקי‪ .‬בהמשך סיפרו אהרון אלקפס‪ ,‬אברהם אשכנזי ויעקב‬ ‫מאסטרו על משפחותיהם ועל קורותיהם בתקופת המלחמה‬ ‫ולאחריה‪ .‬התלמידים ישבו באולם מרותקים‪ ,‬לסיום ניתן זמן‬ ‫לשאלות ואכן התעניינותם וסקרנותם הייתה רבה‪ .‬החברים‬ ‫שאליהם הופנו השאלות ענו בסבלנות רבה‪ .‬התלמידים ניגשו‬ ‫לכל אחד מהניצולים ורצו לראות את המספר החקוק על‬ ‫זרועם‪ ,‬חיבקו אותם וכמובן הצטלמו יחד‪ .‬התחושה של כל‬ ‫הנוכחים באולם הייתה שיש חשיבות רבה למפגש ולחיבור‬ ‫הבלתי אמצעי בין התלמידים לניצולים‪ .‬עבור התלמידים היה‬ ‫זה מפגש ראשון בחייהם עם ניצול שואה‪.‬‬ ‫בתום המפגש עם ניצולי השואה מימין‪ :‬טולי אשכנזי‪ ,‬אהרון אלקפץ‪,‬‬ ‫משה העליון ויעקב מאסטרו יושב למטה סטאברוס איגנאטיאו‬ ‫בית הקברות היהודי בשאלוניקי נהרס‬ ‫בשואה ‪ -‬המצבות התגלו לאחר ‪ 70‬שנה‬ ‫הידיעה על מציאת המצבות בשאלוניקי‪ ,‬שהתפרסמה בעיתונים‬ ‫בארץ‪ ,‬גרמה להתרגשות רבה בקרב קהילת יוצאי יוון בארץ‬ ‫ובתוכם חברי ארגוננו‪ ,‬שרבים מהם נולדו בשאלוניקי‪.‬‬ ‫‪ 688‬מצבות ושברי מצבות מבית הקברות היהודי העתיק‬ ‫בשאלוניקי‪ ,‬שנחרב במהלך מלחמת העולם השנייה‪ ,‬נמצאו‬ ‫בחלקת אדמה בעיר ‪ -‬לאחר ‪ 70‬שנות חיפושים‪.‬‬ ‫בסוף חודש דצמבר ‪ ,2012‬בסמיכות משמעותית ליום הקדיש‬ ‫הכללי‪ ,‬החל בי' בטבת‪ ,‬הודיעה משטרת יוון כי התגלו המצבות‬ ‫של בית הקברות היהודי העתיק בשאלוניקי‪ ,‬שנהרס במהלך‬ ‫מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים ועוזריהם ביוון‪ .‬היעלמותן‬ ‫של המצבות ועצמות הנפטרים הייתה תעלומה של ממש‪ ,‬ובמשך‬ ‫שבעה עשורים חיפשו אחריהן‪ .‬גורמים יהודיים ביוון כינו את‬ ‫הממצא בהתרגשות כ"חשוב במיוחד"‪ .‬המשטרה היוונית דיווחה‬ ‫על מאות מצבות שיש ושברי מצבות המשויכים כולם לקברים‬ ‫יהודיים שנמצאו קבורים בחלקת אדמה בשאלוניקי‪ ,‬שבה חיה‬ ‫קהילה יהודית גדולה ומשגשגת עד לכיבוש הנאצי‪ .‬בכך הסתיימו‬ ‫‪ 70‬שנות חיפוש אחר מה שנותר מהקברים המחוללים והמנותצים‬ ‫לאחר שבית הקברות העתיק היהודי בעיר נהרס‪ .‬על מלאכת‬ ‫החיפוש והזיהוי היו אמונים אנשי אגודת "לא תשכח" ‪ -‬גוף הפועל‬ ‫לתיעוד והנצחת בתי עלמין וקברי אחים באירופה‪ ,‬מטעם "וועידת‬ ‫רבני אירופה"‪ .‬כעת נבדק האם מדובר בקברים גרידא‪ ,‬או שמא‬ ‫גם בשברי עצמות‪ .‬בוועדת הבדיקה מעורב גם הוועד להגנת קברי‬ ‫יהודים מלונדון‪ ,‬שפעל למניעת הקמת תחנת מטרו על שטח בית‬ ‫העלמין בסלוניקי‪ .‬ראש הקהילה היהודית‪ ,‬דויד שלתיאל‪ ,‬סיפר‬ ‫כי מרבית המצבות שנמצאו מתוארכות לאמצע המאה השמונה‪-‬‬ ‫עשרה‪ ,‬ועד לתקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬מלבד השמות‬ ‫‪ ,‬כוללות המצבות אף את מקצועו של המנוח‪ ,‬כך שיש בהן גם‬ ‫תיעוד היסטורי‪.‬‬ ‫אחת מהמצבות שנמצאו‬ ‫של אהרון יוסף סרור‬ ‫נפטר במאי ‪1929‬‬ ‫‪15‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫קהילות יוון ערב השואה‬ ‫קהילת לריסה*‬ ‫מאת משה העליון‬ ‫מתחילתה ועד מלחמת העולם השנייה‬ ‫קהילת לריסה הייתה תמיד והינה כיום‪ ,‬הקהילה הגדולה ביותר‬ ‫של איזור תסאליאה‪ ,‬והשלישית בגודלה ביוון‪.‬‬ ‫קהילת לריסה היא מאוד עתיקה וכנראה נוסדה בתקופה‬ ‫הרומאית‪ .‬בנימין מטודלה‪ ,‬אשר ביקר בה במאה ה‪ ,12-‬מסר‬ ‫כי היהודים שהתגוררו בה היו בקשר עם יהודי אלמירו‪ ,‬שהיה‬ ‫הנמל של אזור תסאליאה‪.‬‬ ‫בלריסה התגוררו יהודים כבר לפני ‪ 1900‬שנה‪ ,‬כפי שמתברר‬ ‫מעדויות של עוברי אורח וממצאים שהתגלו במקום‪ .‬במרוצת‬ ‫הדורות הגיעו למקום יהודים מהונגריה ופולניה (אשכנזים)‪,‬‬ ‫מספרד‪ ,‬ומפלופונסוס (מוראיטים)‪ .‬עם הגעת מגורשי ספרד‬ ‫אחרי ‪ ,1492‬התגבשה הקהילה סופית‪.‬‬ ‫היהודים הספרדים התערבו עם שאר בני הברית והנחילו להם‬ ‫את התרבות‪ ,‬את המסורת ואת השפה‪ ,‬ובכך סייעו להתפתחות‬ ‫לא רק של הקהילה‪ ,‬אלא של העיר כולה‪.‬‬ ‫תחילה הם הקימו קהילה נפרדת‪ ,‬מאוחר יותר‪ ,‬בהדרכת‬ ‫הרבנים‪ ,‬התאחדו לקהילה אחת‪ ,‬המתקיימת עד היום‪ .‬הגעת‬ ‫היהודים מספרד הייתה מאורע חשוב‪.‬‬ ‫הם עזבו את ספרד בלי כל רכוש‪ ,‬אך לא באו בידיים ריקות‪.‬‬ ‫רבים מהם הביאו מקצוע‪ ,‬ידע וניסיון‪ ,‬שסייעו להם להתאקלם‬ ‫ולהעבירם לשאר בני הקהילה וגם לתושבים הנוצרים‪ .‬נוכחותם‬ ‫בעיר‪ ,‬שהייתה בשבילם בהתחלה מקום מקלט‪ ,‬הוכחה עם‬ ‫הזמן כבעלת חשיבות בתחום החיים והמסחר‪.‬‬ ‫לעיר הגיעו גם יהודים מהפלופונז – ‪ 50‬משפחות – לאחר פרוץ‬ ‫המרד נגד הטורקים ב‪ .1821-‬קהילת לריסה התפתחה מאוד‬ ‫במאות ‪ ,18-15‬וגם היא כונתה "עיר ואם בישראל"‪ ,‬כי היא‬ ‫הייתה מרכז הגירה‪ .‬לקהילה היו קשרים הדוקים עם הקהילות‬ ‫בשאלוניקי‪ ,‬באיזמיר‪ ,‬באדריאנופוליס ואף בסאראייבו‪.‬‬ ‫לאחר פרוץ המרד היווני הורע מאוד מצבם של יהודי העיר‪.‬‬ ‫הטורקים התייחסו ביד קשה גם ליוונים וגם ליהודים‪ .‬המסחר‬ ‫נפגע והם ירדו מנכסיהם‪ .‬בעקבות זאת רבים עזבו לשטח‬ ‫מקדוניה שהיה בידי הטורקים‪ ,‬לשאלוניקי‪ ,‬קסטוריה‪ ,‬דרמה‬ ‫ועוד‪ .‬מאז ניכרה בעיר ירידה של הגורם היהודי‪ .‬אך למרות‬ ‫שהוכה קשות לא איבד מחיוניותו‪ ,‬התאושש במהירות‪ ,‬הציל‬ ‫מה שיכל‪ ,‬הסתגל וחיכה לימים טובים יותר‪ .‬ב‪ 1881-‬נכבשה‬ ‫לאריסה על ידי יוון‪.‬‬ ‫מפת קהילות יוון‬ ‫בעיר התגוררו אז ‪ 12,000‬תושבים‪ ,‬מהם ‪ 2,200‬יהודים‪ .‬היהודים‬ ‫התגוררו בשכונה‪ ,‬שבה מתגוררים רבים גם כיום‪ ,‬היא ֶאקסי‬ ‫דרוׂמי (שש דרכים)‪ .‬לשכונה היהודית של לאריסה לא היה‬ ‫אופי של גטו והתגוררו בה בהרמוניה יהודים ונוצרים‪ .‬השכונה‬ ‫נמצאה במרכז העיר קרוב לבית הכנסת‪ ,‬לבית הספר ושאר‬ ‫המוסדות‪ .‬הקהילה קיימה ‪ 7‬בתי כנסת‪ ,‬שהוקמו בתקופות‬ ‫שונות והתקיימו עד לפני מלחמת העולם השנייה‪ .‬בדלקה‬ ‫שפרצה ב‪ 1857-‬נשרף חלק גדול של השכונה היהודית‪ ,‬ושניים‬ ‫מבתי הכנסת‪ ,‬שנבנו מחדש‪ .‬ב‪ 1865-‬הוקמו בית ספר אליאנס‬ ‫וישיבה‪ ,‬והתחילה לפעול תנועה ציונית‪.‬‬ ‫בקהילה פעל מאז ‪ 1931‬בית ספר עברי‪ ,‬לפי חוק יווני מיוחד‪,‬‬ ‫בשם בית הספר העירוני השני‪ ,‬שהמורים שלו‪ ,‬יהודים ויוונים‪,‬‬ ‫נקבעו על ידי הציבור‪.‬‬ ‫זמן ניכר לפני כן פעלה ישיבה‪ ,‬שהמורים בה היו רבנים‪,‬‬ ‫והלימודים היו בשפה העברית‪ .‬כמו כן הייתה ישיבה גבוהה‪,‬‬ ‫שהצמיחה רבנים חשובים‪.‬‬ ‫קרוב לבית הכנסת שכן בית הדין‪ ,‬שבראשו עמד במשך שנים‬ ‫רבות הרב שלום פסח‪ .‬באותו המקום התקיימה ספריה ובה‬ ‫ספרים‪ ,‬פפירוסים ומסמכים בעלי ערך רב‪ ,‬שנבזזו על ידי‬ ‫הגרמנים‪ .‬בקהילה פעל גם מקווה‪.‬‬ ‫בית העלמין של הקהילה שכן בשכונת ניאפוליס במשך כ‪500-‬‬ ‫שנה‪ ,‬עד שנת ‪ .1900‬באותה השנה‪ ,‬לאחר שחולל‪ ,‬נרכש שטח‬ ‫אחר על ידי הקהילה‪.‬‬ ‫* מתוך “פנקס הקהילות – יוון” בהוצאת יד ושם‪ ,‬ובאדיבות יד ושם‪ ,‬והשלמות מתוך הספר ‪Ελληνικές Εβραïκές Κοινότητες‬‬ ‫(קהילות יהודיות של יוון)‪ ,‬וולוס ‪.2006‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪16‬‬ ‫קהילות יוון ערב השואה‬ ‫מלחמת העולם השנייה ‪ -‬ההשמדה‬ ‫לפני הכיבוש הגרמני מנתה הקהילה ‪ 1,020‬נפשות‪ .‬רבים מיהודי‬ ‫הקהילה גויסו בעת המלחמה ושרתו בחזיתות שונות‪ .‬בתקופת‬ ‫הכיבוש הגרמני רבים נלחמו כפרטיזנים‪ 13 .‬מבני הקהילה נפלו‬ ‫בתקופה זו‪ 4 ,‬במלחמה ו‪ 9-‬בהתנגדות‪.‬‬ ‫ב‪ 24-‬במרס ‪ ,1944‬בשעה ‪ 5‬בבוקר‪ ,‬בסיוע של משתפי פעולה‪,‬‬ ‫הקיפו הגרמנים את השכונה היהודית‪ ,‬העמיסו את היהודים על‬ ‫משאיות‪ ,‬והם הועברו למגרש חנייה של אוטובוסים‪ ,‬שהפך לשטח‬ ‫ריכוז‪ .‬למקום הובאו גם יהודי ינינה‪ ,‬וולוס וטריקלה‪ .‬כעבור ימים‬ ‫מספר הועמסו כולם על רכבת שהגיעה מאתונה (בקרונות של‬ ‫בהמות) והועברו לאושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬מתוך ‪ 235‬נפשות שהועברו‪,‬‬ ‫שרדו ‪ .5‬אלה שברחו מן העיר ניצלו‪ .‬ב‪ 23-‬באוקטובר ‪,1944‬‬ ‫שוחררה העיר מהכיבוש הגרמני‪.‬‬ ‫הקהילה לאחר השואה‬ ‫עם סיום הכיבוש החלו היהודים לחזור לעיר‪ .‬ההרס היה גדול‬ ‫והקשיים רבים‪ ,‬ועם זאת התחילו הפעולות לשיקום הקהילה‪.‬‬ ‫סיוע רב התקבל מן הג'וינט במשך שנים מספר‪.‬‬ ‫הקהילה‪ ,‬לאחר הגירה של רבים מיהודיה לארצות הברית‪,‬‬ ‫לישראל ולקהילות הגדולות של יוון‪ ,‬מנתה (בשנת ‪330 )2006‬‬ ‫נפשות‪.‬‬ ‫הקהילה‪ ,‬באמצעות ועדות שונות – הארגון הציוני‪ ,‬הקיים מאז‬ ‫‪( 1906‬הראשון שנוסד ביוון)‪ ,‬עם מחלקת הנוער שלה‪ ,‬פועלת בכל‬ ‫התחומים ומארגנת פעילויות בתחום הדת‪ ,‬התרבות והחברה‪,‬‬ ‫שאינם מצטמצמים רק בקרב הקהילה‪ ,‬מכיוון שיהודי העיר‬ ‫לוקחים חלק בכל תחומי הפעילות של העיר‪ ,‬ומקיימים יחסים‬ ‫טובים מאוד עם שאר תושבי העיר‪ .‬כיום יש בעיר רק בית כנסת‬ ‫אחד הפועל מאז ‪ .1954‬מרכז התרבות נמצא במתחם בית הכנסת‬ ‫וכן בית הספר ומשרדי הקהילה‪ .‬בית הכנסת פועל בראשותו של‬ ‫הרב אליהו (איליה) שבתאי‪ ,‬ומתקיימות בו תפילות בהשתתפות‬ ‫פעילה של תלמידי בית הספר‪ ,‬בלילות שבת‪ ,‬בשבתות ובחגים‬ ‫היהודיים‪.‬‬ ‫לזכרם של ‪ 235‬יהודי העיר‪ ,‬שהומתו בשואה‪ ,‬הוקם בקרבת בית‬ ‫הכנסת‪ ,‬במשותף על ידי העירייה והקהילה‪ ,‬גלעד לזכר הקורבנות‬ ‫היהודיים של הכיבוש (יצירתו של הפסל גאורגיוס חוליאראס)‬ ‫שהוצב בכיכר שבמרכז העיר‪ ,‬הנושאת את אותו השם‪ .‬טקס גילוי‬ ‫הלוט התקיים באופן רשמי ב‪ 5-‬באפריל ‪.1987‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוקם ב‪ 1999-‬עמוד זיכרון לזכר אנה פרנק בכיכר אחרת‬ ‫של העיר הנושאת את אותו השם‪ .‬העמוד הוקם על ידי עיריית‬ ‫לריסה ומשרד איזור תסאליאה‪.‬‬ ‫בחצר בית הכנסת הוצבה אבן זיכרון‪ ,‬לזכרם של ארבעה בני‬ ‫הקהילה‪ ,‬שנפלו במלחמת ‪ 1941 – 1940‬בהרי אלבניה‪.‬‬ ‫האנדרטה לזכר קורבנות השואה מלריסה בככר היהודים‬ ‫פנים בית הכנסת בלריסה‬ ‫‪17‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫חסידי אומות העולם מיוון *‬ ‫תרגם מאנגלית משה העליון‬ ‫מיצליוטיס‬ ‫ומגְ ָדליני ֶ‬ ‫יורגוס ַ‬ ‫ְ‬ ‫קורפיאטיס‬ ‫ומגְ ָדליני ְ‬ ‫סט ָפנוס ַ‬ ‫ֶ‬ ‫היהודים היו חסרי בית וחסרי אמצעים‬ ‫באפריל ‪ ,1943‬עת היו בעיצומם המשלוחים של היהודים‬ ‫משאלוניקי‪ ,‬קיבל יורגוס מיצליוטיס‪ ,‬ראש הכפר גלוסה באי‬ ‫סקופלוס‪ ,‬מברק מחברו ז'ק לֶ און‪ .‬הפנייה הייתה קצת מוזרה‪,‬‬ ‫כי הוא היה מופנה אל "סוטיריוס מיצליוטיס"‪ .‬לא היה אדם‬ ‫בשם זה בכפר‪ ,‬אך בהיות יורגוס היחיד עם אותו שם משפחה‪,‬‬ ‫נמסר המברק לידיו‪.‬‬ ‫סוטיריוס הוא שם נפוץ ביוון‪ ,‬אך פרושו גם "מציל"‪ ,‬ולפיכך חשב‬ ‫לעצמו יורגוס‪ ,‬כי לאון היה בצרות‪ ,‬לכן הוא נסע לשאלוניקי‬ ‫לפגוש את חברו ולקח עימו תעודת זהות עם שם בדוי‪ .‬לאחר‬ ‫לאפאנומי‪ ,‬כ‪50-‬‬ ‫מכן מיצליוטיס לקח עימו את לאון‪ ,‬תחילה ֶ‬ ‫ק"מ משאלוניקי‪ ,‬ואחר כך במעבורת לגלוסה‪.‬‬ ‫ההפלגה נמשכה מספר ימים‪ ,‬וכל הזמן הייתה סכנה‪ ,‬להיתפס‬ ‫על ידי פטרולים גרמניים‪ .‬כשהגיעו לכפר לאון התקבל‬ ‫בחמימות על ידי מגדליני‪ ,‬רעייתו של יורגוס‪ ,‬וגם על ידי גיסו‪,‬‬ ‫סטפנוס קורפיאטיס ורעייתו – אחותו של יורגוס‪ ,‬שגם שמה‬ ‫היה מגדליני‪ .‬הם טיפלו בו היטב‪ ,‬ודאגו לכל מחסורו‪.‬‬ ‫לבקשת לאון‪ ,‬מיצליוטיס נסע לאתונה‪ ,‬שנמצאה אז באיזור‬ ‫המוחזק על ידי האיטלקים‪ ,‬כדי לבדוק מה שלום משפחתו‪.‬‬ ‫הוא חזר עם הידיעה כי שלום להם‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחר ספטמבר‬ ‫‪ ,1943‬כאשר הגרמנים כבשו את הבירה‪ ,‬השתנה המצב‬ ‫באתונה‪ ,‬והיהודים היו בסכנה‪ ,‬במיוחד הפליטים משאלוניקי‬ ‫וממקומות אחרים‪ ,‬אשר‪ ,‬כמו משפחתו של לאון‪ ,‬היו חסרי בית‬ ‫וחסרי אמצעים‪.‬‬ ‫הכפריים חילקו את מזונם הדל עימם‬ ‫מיצליוטיס וקורפיאטיס החליטו להביא לכפר את כל בני‬ ‫משפחתו של לאון‪.‬‬ ‫הם הגיעו לגלוסה באוקטובר ‪ 1943‬ו‪ 14-‬בני המשפחה (איזאק‬ ‫לאון‪ ,‬הנרייטה לאון‪ ,‬יהודה לאון‪ ,‬ויקטוריה לאון‪ ,‬נינה קמחי‬ ‫לבית לאון‪ ,‬ניקוס לאון‪ ,‬ז'ק לֶ און‪ ,‬אלי כהן‪ ,‬ז'ן כהן‪ ,‬מוריס לאון‪,‬‬ ‫ברתה מתתיה לבית לאון‪ ,‬שרינה שאלתיאל לבית כהן‪ ,‬יצחק‬ ‫רוסוס וסלומון מולכו)‪ ,‬פוזרו בין הצריפים בכפר‪ ,‬כך שלא‬ ‫יתעורר חשש‪ .‬הכפריים חילקו את מזונם הדל עימם‪ ,‬וסיפקו‬ ‫להם מי שתייה‪ .‬זהותם האמיתית לא התגלתה‪ ,‬והם נותרו שם‬ ‫עד השחרור‪.‬‬ ‫ב‪ 28-‬במאי ‪ ,1981‬הכירה יד ושם את יורגוס מיצליוטיס ואת‬ ‫רעייתו‪ ,‬מגדליני‪ ,‬ואת סטפנוס קורפיאטיס ואת רעייתו‪,‬‬ ‫מגדליני‪ ,‬כחסידי אומות העולם‪.‬‬ ‫המטרופוליט כריסוסטומוס וראש העיר לּוקאס קארר‬ ‫כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה חיו כ‪ 275-‬יהודים באי אותה‪" .‬זו רשימת היהודים שביקשת"‪ ,‬הוא אמר‪.‬‬ ‫היווני זקינתוס בים היוני‪ .‬עד שנת ‪ 1943‬היה האי תחת שלטון‬ ‫איטלקי‪ ,‬והיהודים לא נפגעו‪ ,‬אך לאחר נפילתו של מוסוליני‪ ,‬לקחתי את הצלב שלי‪ ,‬דיברתי עם אלוקים‬ ‫הגרמנים כבשו את השטחים האיטלקיים‪ ,‬וב‪ 9-‬בספטמבר השלטונות הגרמניים היו נחושים להוציא לפועל את‬ ‫תכניתם‪ .‬משנוכחו לדעת‪ ,‬כי הניסיון לעצור את הגרוש נכשל‪,‬‬ ‫‪ 1943‬נחת באי כוח גרמני‪.‬‬ ‫המטרופוליט וראש העיר‪ ,‬הזהירו את יהודי העיר‪ ,‬הציעו להם‬ ‫היהודים הם נתינים יווניים‬ ‫המפקד הגרמני ציווה‪ ,‬כי על כל היהודים להתאסף‪ ,‬כדי לעזוב את בתיהם וללכת להסתתר בהרים‪ .‬כריסוסטומוס‬ ‫להעבירם ליבשת יוון ומשם לפולין‪ .‬כדי להכין את ההעברה‪ ,‬הבטיח‪ ,‬כי תושבי האי יספקו להם מזון ומחסה‪ .‬שני שלישים‬ ‫הגרמנים זימנו את ראש העיר‪ ,‬קארר‪ ,‬וציוו עליו להכין רשימה של יהודי העיר צייתו להוראות והסתתרו עד לשחרור האי‪.‬‬ ‫של כל יהודי האי‪ .‬ראש העיר נפגש עם ראש הכנסייה במקום‪ ,‬בחודשים אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ ,1944‬הגיעו שלוש ספינות‬ ‫המטרופוליט כריסוסטומוס לקבלת עזרה‪ .‬כריסוסטומוס גרמניות קטנות לקחת את היהודים‪ .‬ואולם הכוח הגרמני הקטן‬ ‫התנדב לקיים משא ומתן עם הגרמנים‪ ,‬הודיע לקארר כי עליו לא היה מסוגל‪ ,‬למצוא את היהודים‪ ,‬ובאופן יחסי הקהילה לא‬ ‫לשרוף את הרשימה עם שמות היהודים‪ .‬בהמשך הוא נפגש ניזוקה‪ .‬ב‪ 1978-‬הוענק לכריסוסטומוס ולקארר התואר של‬ ‫עם המפקד הגרמני‪ ,‬וביקשו שלא להעביר את היהודים‪ .‬הוא חסיד אומות העולם‪ .‬כריסוסטומוס הצהיר‪ ,‬שהוא פעל לפי‬ ‫אמר לו‪ ,‬כי היהודים הם נתינים יווניים‪ .‬הם לא הזיקו לאיש דוגמתו של הארכיבישוף של יוון‪ ,‬דאמאסקינוס‪ ,‬אשר ב‪23-‬‬ ‫משכניהם‪ ,‬ולכן אין להענישם ולגרשם‪ .‬כאשר הגרמנים לא במרס ‪ ,1943‬אחרי המשלוחים משאלוניקי לאושוויץ‪ ,‬פרסם‬ ‫קיבלו את דבריו‪ ,‬והתעקשו לקבל את הרשימה של היהודים גילוי דעת נגד גרוש יהודי יוון‪ .‬ידוע כי דאמאסקינוס הצהיר‪:‬‬ ‫המקומיים‪ ,‬כריסוסטומוס לקח דף נייר‪ ,‬רשם את שמו ומסר "לקחתי את הצלב שלי‪ ,‬דיברתי עם אלוקים‪ ,‬והחלטתי להציל‬ ‫נשמות של יהודים ככל האפשר‪".‬‬ ‫________‬ ‫* באדיבות יד ושם‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪18‬‬ ‫עדויות ניצולי שואה‬ ‫שאול סנור ‪ -‬גיבור שאלוניקאי מארץ ישראל‬ ‫שאול סנור נולד בשאלוניקי בשנת ‪ 1915‬להוריו מטיקה ואברהם‬ ‫סנור‪ .‬לשאול היו אח ואחות‪ .‬המשפחה התגוררה ברחוב קלבו‬ ‫מספר ‪ 24‬בשאלוניקי‪ .‬במרוצת השנים שלט בכמה שפות‪ .‬בשנות‬ ‫השלושים עבר הכשרה ועלה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היה לחבר קיבוץ‪,‬‬ ‫ושב בשליחות ליוון‪ ,‬כדי להכשיר חלוצים לעלות לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫ידידיו בשאלוניקי‪ ,‬שזכרו אותו כעלם נאה‪ ,‬גבה קומה ולבוש‬ ‫שאול סנור ז"ל בעת שהותו במרפאה‬ ‫בהידור‪ ,‬השתוממו לראותו לבוש כקיבוצניק‪ ,‬בבלורית שיער‬ ‫פרועה‪ ,‬מכנסי חאקי וסנדלים‪.‬‬ ‫עד אוקטובר ‪ 1940‬עסק בפעילותו בהכשרת חלוצים‪ .‬באפריל‬ ‫‪ 1941‬כבשו הגרמנים את יוון‪ .‬ב‪ 11.7.1942-‬השתתף שאול‬ ‫במפקד שנערך ליהודי העיר בכיכר החירות בשאלוניקי‪ .‬בחודש‬ ‫מרץ ‪ ,1943‬נשלח באחד המשלוחים של יהודי שאלוניקי ברכבת‬ ‫לפולין‪ ,‬למחנה הריכוז אושוויץ‪ ,‬שם הועסק בעבודות כפייה‬ ‫שונות‪ .‬בחודש אפריל ‪ 1943‬בעת המרד בגטו וארשה‪ ,‬נהרסו‬ ‫בגטו מאות מבנים‪ .‬לאחר מכן הביאו הגרמנים שלוש קבוצות של‬ ‫יהודים יוונים מאושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬רובם שאלוניקאים‪ ,‬לפנות את‬ ‫ההריסות‪ .‬הקבוצה הראשונה הגיעה באוגוסט ‪ 1943‬ומנתה ‪500‬‬ ‫איש‪ ,‬באוקטובר ‪ 1943‬הגיעה קבוצה שנייה של כ‪ 600-‬איש‪ ,‬רובם‬ ‫יוונים‪ ,‬ובתוכם שאול סנור‪ .‬הקבוצה השלישית הגיעה במועד‬ ‫מאוחר יותר וגם בה היו יהודים מיוון‪ .‬הגרמנים בחרו לעבודות‬ ‫הפינוי באסירים שלא הבינו פולנית ולא יכלו לקשור קשרים עם‬ ‫האוכלוסייה המקומית‪.‬‬ ‫האסירים שהו בגנשובקה‪ ,‬מחנה ריכוז שהוקם ברחוב גנשה‬ ‫בשטח הגטו באוגוסט ‪ ,1943‬כשלוחה של מחנה הריכוז מיידאנק‪.‬‬ ‫בין היהודים היוונים שעבדו בגטו ורשה היו דניאל יחיאל‪ ,‬שאול‬ ‫סנור‪ ,‬דוד צבי‪ ,‬יעקב מלאך‪ ,‬ברוך אלימלך‪ ,‬יצחק פרנטה‪ ,‬יוסף‬ ‫נחמיאס‪ ,‬אלברטו גלעדי‪ ,‬גבריאל כהן‪ ,‬עובדיה כהן‪ ,‬שמואל‬ ‫ארדיטי והאחים אלברטו ודריו לוי משאלוניקי‪.‬‬ ‫בתחילת העבודה הסבירו הגרמנים לאנשי הקבוצה מה מצפים‬ ‫מהם‪" :‬אתם מיוון‪ ,‬וידוע שאתם עובדים היטב‪ .‬העבודה פה קשה‬ ‫מאוד‪ .‬אתם נמצאים במקום שהיו גרים הרבה יהודים‪ ,‬ותמצאו‬ ‫הרבה זהב‪ .‬את הזהב אתם מוכרחים למסור לידינו‪ .‬מי שלא ייתן‬ ‫את הזהב‪ ,‬ייהרג"‪.‬‬ ‫רוב היהודים השאלוניקאים התגוררו בצוותא‪ .‬השומרים במחנה‬ ‫היו אסירים פוליטיים גרמניים ופולנים שהשלטונות הרעיבו‬ ‫אותם ונהגו כלפיהם אכזריות רבה‪ .‬במחנה שהו גם גרמנים‬ ‫הומוסקסואלים וצרפתים נוצרים‪ .‬מעדויותיהם של עובדיה כהן‬ ‫וארדיטי התברר שהאסירים מצאו כסף וחפצי ערך רבים שנמסרו‬ ‫לגרמנים ונשלחו לגרמניה‪.‬‬ ‫לעיתים הצליחו האסירים לקחת מהחפצים ולמכור אותם‬ ‫לפולנים תמורת אוכל‪ .‬היוונים עבדו בקבוצות מעורבות עם‬ ‫פולנים נוצרים שנסעו בכל ערב לוארשה וכך יכלו לשמש מתווכים‬ ‫ולהביא אוכל תמורת זהב‪ .‬כחודש לאחר שהגיעו לוארשה‪ ,‬התגברו‬ ‫השאלוניקאים על קשיי התקשורת שלהם‪ ,‬למדו להסתדר וקשרו‬ ‫קשרים עם אסירים יהודים אחרים‪ ,‬ולפעמים אף נעזרו לשם כך‬ ‫בעברית‪ .‬האסירים סבלו מהאקלים הקשה של וארשה‪ ,‬שלא‬ ‫הורגלו אליו‪ .‬אנשים התמוטטו בשל הרעב והקור‪ ,‬וכן בגלל מגיפת‬ ‫הטיפוס שפרצה במחנה בינואר ‪.1944‬‬ ‫בכל יום מתו כ‪ 60-‬איש מקרב האסירים‪ .‬לפי עדויות חברים‬ ‫כגון שמואל ארדיטי ודריו לוי כ‪ 800-‬יהודים יוונים נספו שם‪ .‬היו‬ ‫ניסיונות בריחה מהמחנה‪ ,‬ומקצת הבורחים נתפסו‪ .‬היו פגישות‬ ‫של שאלוניקאים עם יהודים שהסתתרו בבונקרים תת קרקעיים‪.‬‬ ‫לפעמים עזרו עובדי הפינוי לאנשים אלה לברוח מהגטו‪.‬‬ ‫מכריו של סנור סיפרו שהיה בחור כריזמטי‪ ,‬נהג לעזור לכולם‬ ‫ולעודד את רוחם‪ .‬במסגרת עבודתו במכבסה הצליח ליצור‬ ‫קשרים עם המחתרת‪ .‬נערה יהודיה מעובדות המכבסה‪ ,‬שנחשבה‬ ‫לנוצרייה בשל מסמכיה הפולניים התאהבה בשאול‪ .‬לבקשת‬ ‫שאול‪ ,‬קישרה הנערה בינו לבין אנשי המחתרת בוארשה‪ .‬כעבור‬ ‫זמן קצר‪ ,‬החלה נרקמת תוכנית הברחתו של שאול מהמחנה‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫עדויות ניצולי שואה‬ ‫בעזרת אחד השומרים‪ .‬התכנון היה‪ ,‬שבתום ארוחת הבוקר‬ ‫העלובה‪ ,‬יסתתר שאול בשירותים‪ ,‬עד שהאסירים יצאו לעבודה‪.‬‬ ‫כך היה‪ ,‬אך בצאתו מהמסתור‪ ,‬נוכח‪ ,‬שלרוע מזלו‪ ,‬הוחלף השומר‬ ‫שלהם בשער‪ ,‬בשומר אחר‪ .‬הלה בראותו את שאול שאיחר‬ ‫לעבודה‪ ,‬התנפל עליו במהלומות‪ .‬שאול לא היסס‪ ,‬הפיל את‬ ‫השומר ארצה והמשיך בבריחתו‪ ,‬אז נורה ברגלו‪ ,‬נפל ונתפס‪.‬‬ ‫למרות מסכת העינויים הנוראה שעבר‪ ,‬לא הלשין על חבריו‪.‬‬ ‫שאול נלקח למרפאת המחנה‪ ,‬שם שהה כארבעה חודשים‪,‬‬ ‫עד שהחלים מפציעותיו‪ .‬במקום להורגו מיד‪ ,‬ביקשו החיילים‬ ‫הגרמנים הוראות מברלין‪ ,‬וביוני ‪ 1944‬הורו להם לתלותו‪ .‬כל‬ ‫אסירי המחנה נדרשו לצפות בתלייתו‪ .‬באחד הערבים‪ ,‬כששבו‬ ‫האסירים מעבודתם‪ ,‬נקראו כולם להתייצב ברחבת המסדרים‪.‬‬ ‫בין האסירים היה גם אחיו אליהו‪ ,‬שנתמך בידי חבריו האסירים‬ ‫מיוון‪ .‬לפי עדויות חברים ניצולים‪ ,‬הובל שאול למקום‪ ,‬כשהוא‬ ‫צועד על רגליו גאה וזקוף קומה‪ ,‬כאשר נשאל שאול לבקשתו‬ ‫האחרונה‪ ,‬ירק בבוז לעבר התליין‪ .‬בן ‪ 29‬שנים היה שאול במותו‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫שנה לאחר שהגיעו לוארשה פחת מאוד מספר השאלוניקאים‬ ‫ששהו במחנה בשל שיעור התמותה הגבוה‪ .‬משהתקרבו הרוסים‬ ‫לוארשה‪ ,‬החלו שיבושים בעבודה ונפוצה השמועה שהולכים‬ ‫לחסל את המחנה‪ .‬לפני פינויו כינסו הגרמנים את החולים‬ ‫והמתקשים בהליכה‪ ,‬כ‪ 300-‬איש‪ ,‬באולם אחד ורצחו את כולם‬ ‫ביריות‪ .‬בסוף חודש יולי ‪ 1944‬לפני שפרץ המרד הפולני‪ ,‬רוב‬ ‫האסירים היוונים פונו מהמחנה ונאלצו לצעוד ‪ 30‬ק"מ בכל יום‪.‬‬ ‫אסירים שנפלו נותרו במקומם ורבים נרצחו‪ .‬אחדים אף הצליחו‬ ‫לברוח‪ .‬לבסוף הגיעו לדכאו וכעבור כשבועיים פונו למילדורף‬ ‫שם חולקו לשני מחנות‪ :‬מילדורף‪-‬לאגר וואלד‪-‬לאגר‪ .‬האסירים‬ ‫הועסקו בעבודות בנייה למבנה שהיה מיועד לאחסון פצצות‪.‬‬ ‫חלק מהאסירים יוצאי שאלוניקי הצליחו לשרוד ועלו לארץ‪-‬‬ ‫ישראל ובזכות עדויותיהם התאפשרה הבאת הסיפור‪.‬‬ ‫זיכרונות ילדות משאלוניקי‬ ‫מאת אלי חסיד‬ ‫בשנות ילדות ונעוריי גדלתי בלאס קאמפאניאס‬ ‫(‪ ,)las campanias‬מחוץ למרכז העיר‪ ,‬ברחוב קיפרוס‪ ,‬מול‬ ‫מועדון ספורט מזרחי‪ ,‬שבו נהגו להתפלל גם בחגים ‪.‬‬ ‫ברחוב הראשי המקביל ‪ ,‬ואסיליסיס (המלכה) אולגה היו‬ ‫מסילות לטראם‪ ,‬קיצור של (‪ ,)tramway‬בפי יהודים‬ ‫טראמוואי‪ .‬ברחוב הראשי שכן בית כנסת רחב ידיים‬ ‫שנקרא בית שאול‪.‬‬ ‫אמהותינו לא דיברו יוונית‪ ,‬רק ֶאספניולית (לאדינו)‬ ‫וצרפתית‪.‬‬ ‫האבות דיברו לאדינו‪ ,‬טורקית‪ ,‬יוונית או צרפתית‪ .‬אחותי‪,‬‬ ‫המבוגרת ממני למדה ב‪ lycée français-‬ועזרה לי‬ ‫בשעורים בצרפתית‪ .‬זאת הייתה הסביבה שלנו‪ .‬לבית ספר‬ ‫אלשיך היינו הולכים ברגל‪.‬‬ ‫בכל יום שישי נהגנו להשאיל ספר בספרייה‪ ,‬למשל כמו‬ ‫הרחוב החוצה את הרחוב הראשי היה רחוב ארכאולוגיקו מיכאל סטרוגוב‪ ,‬מסביב העולם בשמונים יום‪ ,‬ועוד ‪.‬כל‬ ‫מוסיאו (המוזיאון הארכיאולוגי)‪ ,‬שבו שכן מסגד ובו מוזיאון החברים‪ ,‬בנים ובנות דיברו ביניהם ביוונית‪.‬‬ ‫עתיקות‪ ,‬שם הרחוב בפי היהודים ‪la kaleja de las,‬‬ ‫‪ ,carrossas‬רחוב הכרכרות ‪ .‬במרחק מה שכן בית הקולנוע כאשר התבגרנו רקדנו ב‪( aprés midi-‬אחרי הצהריים)‬ ‫"פאטה"‪ ,‬ומולו‪ ,‬על חוף הים‪ ,‬שכנו בית קפה "פאלירון"‪ ,‬במסיבות‪ .‬בקיץ‪ ,‬בחופש הגדול‪ ,‬הלכנו לחוף מגאס‬ ‫ֶ‬ ‫שבו רקדו בערבים‪ ,‬ובית הקפה הצנוע "פאליראקי"‪ ,‬בו אלכסאנדרוס לרחוץ בים‪ .‬החוף היה נפרד לגברים ולנשים‪.‬‬ ‫נהגו האימהות היהודיות לשבת עם ילדיהן‪ ,‬לאכול כריכים מאוחר יותר הייתה סנסציה‪ ,‬רחיצה מעורבת של בנות‬ ‫ביתיים ולהזמין בקבוק גזוז עם הרבה כוסות‪ .‬לא רחוק ובנים בחוף הים ב‪. bains mixtes-‬‬ ‫משם שכן בית הקולנוע "אפולון" בו היינו הולכים בימי‬ ‫ראשון בשעה ארבע אחר הצהריים עם התחלת ההקרנה זכורים לי ביטויים עבריים שהיו שגורים רק בפי יהודי‬ ‫ולצפות בסרטי אהבה‪ ,‬מערבונים (קאובוי) או קומדיות עם שאלוניקי‪ ,‬כגון‪ :‬חיים טובי‪ ,‬במקום חיים טובים; פסה‪,‬‬ ‫במקום פסח ‪ֶ ,‬סבו' במקום שבועות ‪ ,‬רושנה‪ ,‬במקום ראש‬ ‫מיקי מאוס‪.‬‬ ‫השנה‪ .‬אפשר לומר שהחיים בשנות ילדותי ונעוריי היו‬ ‫את בית הקולנוע היינו עוזבים בדרך כלל בשעה תשע שלווים עד לכיבוש יוון על ידי הגרמנים‪ ,‬אשר הותיר אותי‬ ‫יתום ובודד ללא בני משפחה‪ .‬כולם נספו בשואה ‪.‬‬ ‫בערב‪ ,‬אחרי שצפינו בכל סרט פעמיים‪.‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪20‬‬ ‫מורשת‬ ‫יעקב מנחם ז"ל ‪ -‬יליד יוון ‪ -‬נפל במלחמת השחרור‬ ‫מאת שושנה נחמיאס ובטי כהן‬ ‫היה פעיל ב"הגנה"‬ ‫יעקב מנחם ז"ל‪ ,‬נולד ביום הכיפורים ‪ ,14.10.1929‬בעיר שאלוניקי‪,‬‬ ‫כבנם הבכור של בתיה ויוסף מנחם ז"ל‪ ,‬אח לשושנה‪ .‬בהיותו בן ‪,3‬‬ ‫החליטו הוריו‪ ,‬שהיו ציונים‪ ,‬לעלות לארץ ישראל‪ .‬משפחת מנחם‬ ‫הגיעה באוניה לנמל יפו‪ .‬בתחילה התגוררו בצריף בתל‪-‬אביב‬ ‫ולאחר מכן עברו לשכונת מונטיפיורי‪ .‬יעקב למד בביה"ס העממי‬ ‫לבנים "מזרחי" ובתיכון בביה"ס מקס פיין‪ .‬בערבים עבד במסגרות‬ ‫כדי לעזור בפרנסת המשפחה‪ .‬הוא השתייך לתנועת הצופים‬ ‫ואחר כך לתנועת הנוער העובד והלומד‪ ,‬במסגרתו למד בסמינר‬ ‫למדריכים‪ .‬בגיל ‪ 13‬הצטרף כחבר בארגון ה"הגנה" בו מילא שורה‬ ‫של תפקידים‪ ,‬שחלקם היו עלומים‪ ,‬ועזר רבות בהעלאת פליטים‬ ‫לארץ ובהעברתם מאוניות וסירות המעפילים לחופי הארץ‪.‬‬ ‫יעקב אהב מאוד את חיי הקיבוץ‪ ,‬ופעם אף ברח מבית המשפחה‬ ‫ברחוב סלמה פינת העלייה ‪ 70‬בתל‪-‬אביב (שהיה בניין המשטרה)‬ ‫לקיבוץ מעברות‪ ,‬שם מצאו אביו והשיבו לביתו‪ ,‬ששכן בקומה‬ ‫השלישית‪ .‬בקומות התחתונות התגוררו קציני משטרה יהודים‪.‬‬ ‫פעילותו של יעקב נעשתה בעיקר בלילות‪ ,‬ופעמים רבות נתפס ע"י‬ ‫הבריטים ושוחרר ע"י קציני המשטרה היהודים‪ .‬עם פרוץ פרעות‬ ‫הערבים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הצטרף יעקב ונלחם יחד עם המגנים על‬ ‫ת"א‪ ,‬והשתתף בהדיפת ההתקפות הרבות של הרוצחים הערביים‬ ‫מאבו‪-‬כביר הסמוכה‪.‬‬ ‫בחטיבה ‪ .7‬ב‪ 30.5.1948-‬השתתף בקרב על כיבוש משטרת‬ ‫לטרון‪ ,‬במבצע יהושע בן‪-‬נון ב'‪ ,‬בתוך זחל"מ שהיה אמור להיכנס‬ ‫למשטרה ולכבוש אותה‪ .‬המבצע נכשל‪ .‬באותו לילה נפלו כ‪300-‬‬ ‫לוחמים‪ .‬חלקם הגדול היו בחורים שאך הגיעו ארצה‪ ,‬לא דיברו‬ ‫מילה בעברית‪ ,‬נשלחו ישר לשדה הקרב ונפלו‪ .‬ביניהם יעקב‪.‬‬ ‫תאריך נפילתו ‪ -‬כ"ה באייר‪ .‬במשך כשנה נחשבו הלוחמים‬ ‫כנעדרים‪ ,‬גופותיהם נלקחו ונקברו ע"י הערבים בוואדי‪ .‬לאחר מכן‬ ‫יעקב בן ‪ 17‬בטיילת בתל‪-‬אביב‬ ‫הוחזרו גופותיהם‪ .‬חלקם שרידי שואה שהגיעו ישירות לשדה הקרב‬ ‫השתתף בקרב על כיבוש משטרת לטרון‬ ‫ונפלו‪ ,‬נקברו כאלמונים‪ .‬יעקב הובא למנוחות בהר הרצל בירושלים‬ ‫ברגלו‪.‬‬ ‫נפצע‬ ‫עם התפשטות הקרבות בארץ‪ ,‬נשלח לחולדה שם‬ ‫ב‪ 17.11.1949-‬ונקבר בקבר אחים משותף לנופלים באותו קרב‪.‬‬ ‫לאחר החלמתו הועבר לאזור לטרון שם שירת בחיל השריון‪ ,‬האדם יעקב מנחם ז"ל‬ ‫יעקב מנחם ז"ל היה בחור קסום‪ .‬יפה מבחוץ ומבפנים‪ ,‬אמיץ‬ ‫וגיבור! חברותי ואהוב מאד‪ .‬היו לו עשרות חברים‪ ,‬רבים מהם היו‬ ‫שאלוניקאים שעלו לארץ והתגוררו בשכונת פלורנטין‪ .‬היופי של‬ ‫אותה תקופה היה שלא השתמשו במושגים "ספרדי" ו"אשכנזי"‪,‬‬ ‫כולם אהבו את כולם! בית המשפחה היה פתוח לכולם ואמו בתיה‬ ‫ז"ל נהגה להכין בורקס לכל החברה שהגיעו אליהם‪.‬‬ ‫בנימה אישית בטי כהן‬ ‫ההורים בתיה ויוסף מנחם ז"ל בשנת ‪ 1932‬בהגיעם לא"י‬ ‫מצד ימין הילד יעקב בן ‪3‬‬ ‫נולדתי ‪ 9‬שנים אחרי שיעקב נפל‪ ,‬באותו תאריך בדיוק ‪ -‬כ"ה‬ ‫באייר‪ .‬סבתי וסבי בתיה ויוסף מנחם‪ ,‬נסעו לאזכרה בהר הרצל‪,‬‬ ‫ואמי‪ ,‬שושנה נחמיאס‪ ,‬נסעה לבית החולים בילינסון‪ ,‬ללדת אותי‪.‬‬ ‫תמיד אמרו לי שאני מאוד דומה לו‪ ,‬באופי ובהתנהגות‪ ,‬ואני חשה‬ ‫גאווה עצומה על כך‪ .‬אני חשה שיש לי איזו שליחות בעולם הזה!‬ ‫מדי שנה ביום הזיכרון‪ ,‬כפי שנדרתי לסבתי בתיה‪ ,‬וכרגש ש"בוער‬ ‫בעצמותי"‪ ,‬אני עולה יחד עם בני משפחתי להר הרצל‪ ,‬ומכבדת‬ ‫את זכרו וזכרם של החללים הקבורים לצידו בקבר האחים‪ ,‬וגאה‬ ‫מאוד מאוד!‬ ‫יעקב היה יחיד ומיוחד‪ ,‬אמיץ וגיבור‪ .‬יהי זכרו ברוך!‬ ‫‪21‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫מורשת‬ ‫הגברת לילי מנחם ופעילותה הציבורית‬ ‫מאת שרה סופרין לבית ברוך‬ ‫הגברת לילי מנחם‪ּ ,‬בִ תם של משה ופאולינה סוסטיאל‪ ,‬בת‬ ‫למשפחה ששורשיה בספרד‪ ,‬נולדה בשנת ‪ ,1918‬בשאלוניקי‪.‬‬ ‫היא התחנכה במוסדות יהודיים מגן הילדים ועד לסמינר לגננות‪,‬‬ ‫שבהם לימדו מורים מארץ‪-‬ישראל‪ .‬עוד מנעוריה הקדישה את‬ ‫זמנה לעזרת נצרכי הקהילה‪ .‬הייתה חברה בתנועה הציונית‬ ‫ופעילה למען ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ואחת ממייסדות "החלוץ הצעיר"‬ ‫ביוון‪ ,‬ארגון עולמי שהכשיר צעירים יהודים לעלות לארץ‪-‬ישראל‬ ‫כדי לבנות אותה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1935‬עלתה לילי לפלשתינה והתמקמה בשכונת נווה שלום‬ ‫ביפו‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬בפרוץ המאורעות נגד יהודי יפו‪ ,‬ביוזמת‬ ‫"ארגון אמהות עובדות" השתתפה לילי בצורה פעילה בפינוי ילדי‬ ‫האזור המסוכן למחנות שהקימו בחוף הים בתל אביב‪.‬‬ ‫הקדישה עצמה לקליטת ניצולי השואה‬ ‫לאחר נישואיה ליוסף מנחם בשנת ‪ ,1936‬הם התגוררו בשכונת‬ ‫פלורנטין שהשתייכה ליפו‪ ,‬בה פתחה לילי גן ילדים ליום לימודים‬ ‫ארוך כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבוד‪.‬‬ ‫לילי נאבקה למען סיפוח שכונות הדרום לעיר תל אביב‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1942‬משפחת מנחם עברה לגור בשכונת התקווה שהייתה‬ ‫אז דלת אוכלוסין ומאוימת על ידי הערבים שהקיפוה‪ .‬לכן‬ ‫החליטה לילי לגייס נשים מתנדבות כדי לסייע למגיני השכונה‪.‬‬ ‫היא גם הייתה אחת מהפעילים שדאגו לשיפור מצבם של‬ ‫התושבים‪ .‬בשיתוף עם ההסתדרות ועיריית תל אביב‪ ,‬ייסדה‬ ‫מרפאות ומוסדות תרבות וחינוך‪.‬‬ ‫לאחר השואה הגברת מנחם הקדישה עצמה לקליטת הניצולים‬ ‫בעיקר מיוצאי יוון‪ ,‬ועמדה בראש ארגון הנשים יוצאות יוון‪.‬‬ ‫במשך מלחמת העצמאות ניהלה את האגף לסיוע למשפחות‬ ‫החיילים המגויסים בשכונת התקווה‪ ,‬ודאגה לטפל בעולים‬ ‫חדשים בשתי מעברות שהוקמו בשכונה‪ .‬היא הקימה מועדוני‬ ‫ילדים ודאגה להקניית מקצוע לנערות ונשים‪ ,‬בעודדה אותן‬ ‫לצאת מביתן ולעזור בפרנסת המשפחה‪.‬‬ ‫ב‪ 1953-‬נבחרה למזכירות הפעילה של ארגון אמהות‪ ,‬שם דאגה‬ ‫לחינוכם של צעירי השכונות‪.‬‬ ‫הייתה פעילה בתחום הלאדינו‬ ‫הגברת מנחם הייתה פעילה גם בתחום הלאדינו‪ .‬ב‪ 1954-‬נבחרה‬ ‫למנהלת רדיו קול ישראל בשפת הלאדינו ולקחת חלק בסדרה‬ ‫הומוריסטית המוצלחת "שימון שימון"‪ ,‬שנכתבה על ידי יצחק בן‬ ‫רובי‪ .‬מאמריה בלאדינו התפרסמו בעיתון "אל טימפו"‪.‬‬ ‫בעקבות פעילותה נבחרה בשנת ‪ 1959‬למועצת העיר תל אביב‪.‬‬ ‫בעיתון "לה ב'ירדאד" התפרסמה באותה שנה הודעה המציינת‬ ‫שראש העיר תל אביב‪ ,‬מר מרדכי נמיר‪ ,‬מינה את הגברת מנחם‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪22‬‬ ‫כאחראית על התקציבים לענייני חינוך וספורט של הנוער בתל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫פעילותה הסוציאליסטית של לילי התקיימה גם מחוץ לישראל‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידה היא נשלחה לדרום אמריקה‪ ,‬טורקיה‪ ,‬קפריסין‬ ‫ומדינות נוספות‪ ,‬שבהם ארגנה סניפים של "מועצות פועלות"‪.‬‬ ‫בעיתון בשפת הלאדינו "איל טיימפו" בחודש ספטמבר ‪,1958‬‬ ‫התפרסמה כתבה אודות קונגרס בינלאומי של נשים שהתקיים‬ ‫בגרמניה בהשתתפותה של הגברת לילי מנחם‪ ,‬שציינה שלוש‬ ‫מטרות עיקריות שיש צורך לקחת בחשבון כשדנים במטרות‬ ‫הסוציאליזם וקידום מעמדן של הנשים‪:‬‬ ‫‪ .1‬לאמץ שיטות מתקדמות כדי למשוך תשומת ליבם של הצעירים‬ ‫לאידיאלים של הסוציאליזים‪.‬‬ ‫‪ .2‬לקיים קשר תמידי בין נשים סוציאליסטיות בעולם ולהנהיג‪,‬‬ ‫אם יש צורך‪ ,‬להיאבק בתוך המפלגה כדי להיטיב את מעמדה של‬ ‫האישה העובדת‪.‬‬ ‫‪ .3‬לתת לנשים את התמיכה והתחושה כך שתדענה את ערכן‬ ‫האמיתי ואת אפשרותן לפעול‪.‬‬ ‫‪1985-1983‬‬ ‫בשנים‬ ‫שירתה לילי כנשיאה‬ ‫של ארגון "נעמת" בתל‬ ‫אביב‪ ,‬והשקיעה את‬ ‫מאמציה כדי לשפר מצבן‬ ‫של השכונות ‪ -‬התקווה‪,‬‬ ‫ושפירא‪.‬‬ ‫פלורנטין‬ ‫היא הייתה קולן של‬ ‫הנשים העובדות ממוצא‬ ‫שלא‬ ‫ספרדי‪/‬מזרחי‪,‬‬ ‫ידעו להתבטא בפומבי‬ ‫ולדרוש את זכויותיהן‪.‬‬ ‫כאות הוקרה לתרומתה‬ ‫בתחום החברתי הוענק‬ ‫לה התואר "יקירת‬ ‫ההסתדרות " ו‪"-‬יקירת‬ ‫העיר תל אביב"‪ ,‬ואחד‬ ‫הגברת לילי מנחם בצעירותה‬ ‫מרחובות תל אביב‬ ‫הוסב על שמה‪ .‬לסיכום‪ ,‬חושבתני‪ ,‬שללא ספק‪ ,‬גברת לילי מנחם‬ ‫הנכבדה‪ ,‬אישה בעלת איכויות ואופי בולטים‪ ,‬ממוצא ספרדי‪,‬‬ ‫ילידת תקופה שמקומה של האישה היה בתוך ביתה במטרה‬ ‫לשרת את בעלה ולדאוג לילדיה‪ ,‬הייתה חלוצה‪ ,‬והיא ראויה‬ ‫לשבחים על הפעילויות להם הקדישה את חייה ‪.‬‬ ‫הגברת לילי מנחם נפטרה בשנת ‪.2005‬‬ ‫יהי זכרה ברוך !‬ ‫מורשת‬ ‫מחיפה לשאלוניקי‪ -‬בעקבות שואת יהדות יוון‬ ‫מאת אבי חכים‬ ‫הפרויקט "מחיפה לשאלוניקי ‪ -‬משואה לתקומה"‪ ,‬מסע בעקבות‬ ‫שואת יהדות יוון‪ ,‬החל בשנת ‪ 2006‬ביוזמת המחלקה לנוער‪,‬‬ ‫צעירים ושרותי תיקון במערכת קהילה ושירותים חברתיים של‬ ‫עיריית חיפה‪ ,‬המטפלת בנוער וצעירים במצוקה‪ ,‬כדי לקרבם‬ ‫ולשלבם מחדש בחברה ובקהילה כאזרחים מן השורה במדינה‪.‬‬ ‫צעירים אלו‪ ,‬חלקם עולים חדשים‪ ,‬כאלה שנפלטו מהמערכות‬ ‫הפורמאליות‪ ,‬וידעו מעט מאוד על השואה בכלל ועל שואת‬ ‫יהודי יוון בפרט‪ .‬לימוד שואת יהדות יוון מהווה דגם להתמודדות‬ ‫עם קשיי היום יום כאשר מטופל נפגש עם ניצול שואה ושומע‬ ‫את מסכת חייו ודרכי הישרדותו‪ ,‬מתגמדות בעיותיו ואז "נופל‬ ‫לו האסימון" והוא אוסף כוחותיו ואומר "אם הוא הצליח‪ ,‬גם‬ ‫אני מסוגל"‪ .‬הבחירה להנציח את יהדות יוון ובפרט את יהודי‬ ‫שאלוניקי נעשתה מתוך מחשבה‪ ,‬שאוכלוסיות היעד מחוברות‬ ‫למוסיקה היוונית‪ ,‬ומתוך ההיסטוריה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שיהודי יוון‪,‬‬ ‫והשאלוניקאים בפרט‪ ,‬בנו את נמל חיפה‪ ,‬והתיישבו בה‪ .‬שותפי‬ ‫לפרויקט‪ ,‬הוא מר מומי אלמוג‪ ,‬העומד בראש המחלקה‪.‬‬ ‫בכל מחזור מתקיים מסע לכמה מקהילות יוון שנחרבו ובאלו‬ ‫שקיימות כיום‪ .‬במיוחד בנושא המסע ליוון מתקיים שיתוף פעולה‬ ‫הדוק עם ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ .‬בכל‬ ‫מסע משתתף כאיש עדות אחד מחברי הארגון‪.‬‬ ‫סיכום מסע ‪2012‬‬ ‫למסע הפעם התלווה‪ ,‬כאיש עדות‪ ,‬מר אהרון מנו‪ ,‬ניצול שואה‪,‬‬ ‫יליד העיר שאלוניקי‪ ,‬בן ‪ ,92‬שהגיע לאושוויץ בטרנספורט הראשון‬ ‫שיצא מהעיר ב‪ 15-‬במרץ ‪.1943‬‬ ‫מטרת הנסיעה‪ ,‬מסע בעקבות שואת יהדות יוון – המחשה‪,‬‬ ‫הטמעה וביקור לצורך רכישת דגם של הישרדות ושיקום מחדש –‬ ‫משואה לתקומה‪ .‬הכרה של מורשת קהילות יהדות יוון היום‪ ,‬על‬ ‫מאפייניה‪ ,‬שימור המורשת ושימור היהדות‪.‬‬ ‫מסלול המסע הפעם כלל את אתונה ואת מחנה המעצר ומחנה‬ ‫הריכוז חיידרי שבפרברי אתונה‪ ,‬שבו נכלאו‪ ,‬עונו והומתו יהודים‬ ‫חברי המשלחת בכלא חיידרי רביעי משמאל אהרון מנו עם דגל הארגון‪,‬‬ ‫שישי משמאל אבי חכים עם דגל עיריית חיפה וברקע דגל ישראל‬ ‫מאזור אתונה ומאיי יוון השונים‪ ,‬ביניהם פרטיזנים ומתנגדי‬ ‫הכיבוש‪ ,‬יהודים ונוצרים כאחד‪ ,‬ומי שנחשדו בשיתוף פעולה עם‬ ‫הכוחות שפעלו נגד הכיבוש הנאצי‪ .‬משם נשלחו רבים ברכבות‬ ‫מסע לבהמות לאושוויץ; את חלקידה ‪ -‬האי אוויה‪ ,‬שם נמצאת‬ ‫האנדרטה לזכרו של הקולונל היהודי פריזיס; את קהילת וולוס;‬ ‫את הרי הפיליון‪ ,‬שם נמצאו כפרים בהם הסתתרו הפרטיזנים;‬ ‫ואת שאלוניקי‪.‬‬ ‫בכל אתר בו ביקרנו ערכנו טקסים שכללו הנחת זרים וכן תפילת‬ ‫יזכור ואמירת קדיש‪ .‬לכל אורך המסע ליוו אותנו דגל ישראל‪ ,‬דגל‬ ‫העיר חיפה ודגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪.‬‬ ‫אהרון מנו ‪ -‬עדות אישית‬ ‫יחד עם אהרון מנו סיירנו במוזיאון היהודי ומשם יצאנו לכיכר‬ ‫החירות שם ליד אנדרטת "ששת הקנים" המסמלת את אובדנם‬ ‫של ששת מליון יהודי אירופה‪.‬‬ ‫מנו תיאר בכאב מתוך חוויתו האישית את מה שראו עיניו ממרחק‬ ‫קצר על ההתרחשות בכיכר החירות‪ ,‬ב‪" ,11.7.1942-‬השבת‬ ‫השחורה"‪ ,‬בה ריכזו הנאצים את יהודי שאלוניקי הגברים‪ ,‬בגילאי‬ ‫‪ ,45-18‬לצורך רישומם ושליחתם לעבודות כפייה‪ .‬כיצד האנשים‬ ‫הוכו באלות‪ ,‬כיצד שברו להם משקפיים‪ ,‬גרמו להם לזחול על‬ ‫הרצפה; כיצד האנשים הושפלו תוך כדי קללות‪ ,‬לקול צחוקם‬ ‫של החיילים הגרמניים וקהל תושבים יוונים שנכח במקום‪ .‬החל‬ ‫מיום זה החלה רדיפת היהודים‪ ,‬שהסתיימה בשליחתם למחנות‬ ‫ההשמדה‪ .‬תחנתנו הבאה הייתה תחנת הרכבת ליד גטו "הברון‬ ‫הירש"‪ ,‬משם יצאו הטרנספורטים לכיוון אושוויץ‪.‬‬ ‫מנו יצא בטרנספורט הראשון במרס ‪ .1943‬הוא תאר בעצב רב‬ ‫אך בבהירות רבה את שהתרחש במהלך העלייה לקרונות רכבת‬ ‫המשא לבהמות‪ ,‬יחד עם משפחתו וחבריו‪ ,‬את חווית הנסיעה‬ ‫הארוכה שנמשכה שבוע ימים‪ ,‬את הסבל וההשפלה שהיו מנת‬ ‫חלקם‪.‬‬ ‫יחד המשכנו לבית העלמין היהודי החדש‪ ,‬שם פקדנו את‬ ‫האנדרטה לזכר ‪ 50,000‬יהודי שאלוניקי שנספו בשואה‪ ,‬וכן את‬ ‫האנדרטה‪ ,‬לזכר יהודי יוון‪ ,‬ששרתו בצבא יוון‪ ,‬ולחמו באיטלקים‬ ‫ובגרמנים במלחמת העולם השנייה וביניהם הגנרל פריזיס‪,‬‬ ‫שנהרג בהתקפה נגד האיטלקים‪.‬‬ ‫המשכנו לביקור בבית האבות היהודי בו מתגוררים‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫ניצולי שואה ילידי שאלוניקי ויוון‪.‬‬ ‫ביום שישי בערב התארחנו בקהילה היהודית בשאלוניקי לתפילה‬ ‫וארוחת שישי חגיגית‪ ,‬בנוכחות ראשי הקהילה וקהל רב‪.‬‬ ‫תחתנו הבאה הייתה בטריקלה בה הייתה קהילה יהודית גדולה‪,‬‬ ‫אך כיום נותרו בה משפחות מעטות בלבד‪.‬‬ ‫לקראת סוף מסענו הגענו לאתונה בה סיירנו במוזיאון היהודי‪,‬‬ ‫באנדרטה לזכר קהילות יוון ונפגשנו עם ראשי הקהילה‪ ,‬עמם‬ ‫ערכנו טקס זיכרון משותף‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫נר זיכרון‬ ‫י‬ ‫חברים שהלכו לעולמם מ‪ 13-‬ביולי ‪ 2012‬עד ‪ 28‬בפברואר ‪2013‬‬ ‫מספר על הזרוע שמות המחנות או המקום בה שהה בזמן השואה‬ ‫שם פרטי ‬ ‫שם משפחה ‬ ‫‬ ‫חיים‬ ‫‬ ‫‪109374‬‬ ‫‬ ‫אמריליו‬ ‫‬ ‫רבקה‬ ‫‬ ‫פילו‬ ‫‬ ‫‪38989‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬ברגן‪-‬בלזן‬ ‫‬ ‫גבריאל‬ ‫‬ ‫קמחי‬ ‫‬ ‫‪112409‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬ורשה‪ ,‬מילדורף‪ ,‬דכאו‬ ‫‬ ‫לאה‬ ‫‬ ‫מולכו‬ ‫‬ ‫‪39244‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬רוונסבריק‪ ,‬מלכוב‬ ‫‬ ‫יצחק‬ ‫‬ ‫דנטס‬ ‫‬ ‫‪15296‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬דורה‪ ,‬ברגן‪-‬בלזן‬ ‫‬ ‫אהרון‬ ‫‬ ‫דסה‬ ‫‬ ‫‪110129‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬ורשה‪ ,‬דכאו‪ ,‬לנצברג‪ ,‬קאופרינג‬ ‫‬ ‫סטלה‬ ‫‬ ‫קמחי‬ ‫‬ ‫‪8356‬‬ ‫‬ ‫בירקנאו‪ ,‬ברגן‪-‬בלזן‪ ,‬זלצוודר‬ ‫‬ ‫חיים‬ ‫‬ ‫שמחה‬ ‫‬ ‫‪119981‬‬ ‫אושוויץ‪ ,‬מאוטהאוזן‪ ,‬גוזין ‪1‬‬ ‫‬ ‫פרידה‬ ‫‬ ‫קובו‬ ‫‬ ‫‪41094‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬רוונסבריק‪ ,‬נוישטאדט‪-‬גלבה‬ ‫‬ ‫יצחק‬ ‫‬ ‫רוצ'אס‬ ‫בעל של ניצולת שואה‬ ‫‬ ‫שולמית‬ ‫‬ ‫כהן‬ ‫מוסתרת‬ ‫‬ ‫אסתר‬ ‫‬ ‫יהושפט‬ ‫מוסתרת‬ ‫‬ ‫יעקב‬ ‫‬ ‫‪116253‬‬ ‫‬ ‫סדי‬ ‫אושוויץ‪ ,‬גולשאו‪ ,‬בירקנאו‪ ,‬אורננבורג‪ ,‬זקסנהאוזן‪ ,‬דכאו‬ ‫‬ ‫רוזה‬ ‫‬ ‫יום‪-‬טוב‬ ‫מוסתרת‬ ‫‬ ‫יצחק‬ ‫‬ ‫אלחנטי‬ ‫מוסתר‬ ‫‬ ‫רחל‬ ‫‬ ‫רוזה‬ ‫אשת ניצול‬ ‫אושוויץ‪ ,‬בוכנוולד‪ ,‬ריינסדורף‪ ,‬ליינטריץ‪ ,‬טרייזינשטט‬ ‫יהי זכרם ברוך!‬ ‫(על‪-‬פי מה שנמסר על‪-‬ידי המשפחות או החברים)‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪24‬‬ ‫נר זיכרון‬ ‫הספד לחיים שמחה‬ ‫מאת משה העליון‬ ‫חיים שמחה בן דודון וישעיהו נולד בעיר שאלוניקי בשנת שלא התרגש מעומק התפילה הנובעת מתוך הלב‪ ,‬מהדגשת‬ ‫‪ .1917‬יחד עם יהודי שאלוניקי גורש למחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬המילים‪ .‬אין ספק שחיים חסר בטקסים שלנו‪ .‬יהי זכרו ברוך!‬ ‫שם קועקע על זרועו המספר ‪ .119981‬בשנת ‪ 1945‬יצא לצעדת‬ ‫המוות והגיע למחנות מאוטהאוזן וגוזין ‪ ,1‬שם שוחרר במאי‬ ‫‪ .1945‬עבר למחנה פליטים באיטליה שם שהה עד שנת ‪1948‬‬ ‫ואז עלה על אוניית מעפילים והגיע לארץ ישראל‪ .‬בארץ‬ ‫התגורר בתל‪-‬אביב‪ ,‬נישא לאלדה ונולדו לו שני ילדים‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר עבר להתגורר בבת‪-‬ים‪ .‬חיים נהג להתפלל בבית הכנסת‬ ‫"עדת ישורון" בשכונת רמת‪-‬יוסף בבת ים‪ .‬במשך ‪ 40‬שנה‬ ‫נהגתי להתפלל בבית הכנסת יחד עמו‪ .‬חיים שמחה היה אדם‬ ‫טוב לב‪ ,‬אדם של נתינה בלתי פוסקת‪ .‬במשך שנים רבות היה‬ ‫החזן בכל הטקסים שקיים ארגוננו בליל יום השואה בבית‬ ‫הכנסת "היכל יהודה" וביום השואה ליד הגלעד לזכר בני‬ ‫קהילות יוון שהושמדו בשואה‪ ,‬והיה חלק בלתי נפרד מהנוף‪.‬‬ ‫כשקרא את תפילת "אל מלא רחמים" לא היה אדם אחד בקהל‬ ‫חיים שמחה בטקס האזכרה בבית העלמין ביום השואה שנת ‪2009‬‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫‪25‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫תרבות‬ ‫השיר "יום ב' ‪ ,"15.3.1943‬נכתב על‪-‬ידי דר' אבנר פרץ‪ ,‬משורר ומתרגם‪,‬‬ ‫מן המעטים הכותבים היום שירה מקורית בספניולית (לאדינו)‬ ‫אבנר עוסק בחקר הספניולית (לאדינו) ותרבותה במכון מעלה אדומים שבהנהלתו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1986‬פירסם ספר שירה דו‪-‬לשוני (ספניולי‪-‬עברי) "עשן ואפר" לזכר יהודי שאלוניקי‪,‬‬ ‫השיר מובא כאן באדיבות המחבר‪.‬‬ ‫יום ב' ‪15.3.1943‬‬ ‫ּתֹוח ֶלת‬ ‫ַׁש ֲח ִרית ְלֹלא ֶ‬ ‫ַמ ְפ ִצ ָיעה ְּב ָסלֹונִ יק‪,‬‬ ‫ַה ְּל ָבנָ ה ָא ָצה נִ ְמ ֶל ֶטת‬ ‫ִּב ְב ָע ָתה ִמ ָּסלֹונִ יק‬ ‫צֹופר ָׁשם ַּפ ַחד‬ ‫וְ ַה ַּק ָּטר ֵ‬ ‫‬ ‫ְּב ָאזְ נָ ּה ֶׁשל ָסלֹונִ יק‪.‬‬ ‫‬ ‫‪Lunes 15.3.1943‬‬ ‫צֹור ַח‬ ‫ָׂש ָטן ְלבּוׁש ַמ ִּדים ֵ‬ ‫ּגֶ ְר ָמנִ ית ְּב ָסלֹונִ יק‪,‬‬ ‫ַהּבֹוגְ ִדים ַּפ ְרּגֹול ֵהנִ יפּו‬ ‫חֹובּה ֶׁשל ָסלֹונִ יק‬ ‫ִּב ְר ָ‬ ‫נֹועץ ַרק ַּפ ַחד‬ ‫וְ ַה ַּק ָּטר ֵ‬ ‫‬ ‫ְּב ָאזְ נָ ּה ֶׁשל ָסלֹונִ יק‪.‬‬ ‫‬ ‫‪Madrugada sin esperansa‬‬ ‫‪Al orizonte de Selanik,‬‬ ‫‪La luna kon terror fuyendo‬‬ ‫‪Leshos, leshos de Selanik,‬‬ ‫‬ ‫‪I el treno chufla 'spanto‬‬ ‫‬ ‫‪En la oreja de Selanik.‬‬ ‫‬ ‫ְל ֵעת ֶע ֶרב‪ַ ,‬רד צֹונֵ ַח‬ ‫ֵא ֶלם ַעל ְּפנֵ י ָסלֹונִ יק‪,‬‬ ‫צּוע‬ ‫ׁשֹותת ָּפ ַ‬ ‫ָה ֲאוִ יר ֵ‬ ‫ַּבּכִ ּכָ ר ֶׁשל ָסלֹונִ יק‪,‬‬ ‫דּוׁשת ַּפ ַחד‬ ‫וְ ָה ַרּכֶ ֶבת ּגְ ַ‬ ‫‬ ‫ַמ ְר ִח ָיקה ִמ ָּסלֹונִ יק‪.‬‬ ‫‬ ‫‪El Satan en uniforma‬‬ ‫‪Gritando Deutch en Selanik,‬‬ ‫‪Los traidores korren i aharvan‬‬ ‫‪Kon kirbach en Selanik,‬‬ ‫‬ ‫‪I el treno enklava 'spanto‬‬ ‫‬ ‫‪En el puerpo de Selanik.‬‬ ‫‪A la tadre se kaiya‬‬ ‫‪Silensio sovre Selanik,‬‬ ‫‪El aire ferido sangrava‬‬ ‫‪En la plasa de Selanik,‬‬ ‫‬ ‫‪I el treno yeno de 'spanto‬‬ ‫‬ ‫‪Se aleshava de Selanik.‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪26‬‬ ‫תרבות‬ ‫על מדף הספרים – מפרי עיטם של יוצאי יוון‬ ‫מהמגדל הלבן לשערי אושוויץ‪ ,‬יעקב חנדלי‬ ‫ג'קי חנדלי‪ ,‬מחבר הספר‪ ,‬נולד בעיר שאלוניקי שביוון בשנת ‪ ,1928‬למשפחה מבוססת‪.‬‬ ‫הוריו שלמה ודודון הולידו ‪ 6‬ילדים‪ ,‬ג'קי הצעיר מביניהם‪ .‬ילדותו הייתה מאושרת ‪ ,‬עד‬ ‫פלישתם של הגרמנים ב‪ .1941-‬מאותה נקודה ואילך מתאר המחבר את ניסיונות בני‬ ‫משפחתו לשרוד את אותה תקופה ואת אמונתם הנאיבית שהמצב אכן ישתפר בסופו‬ ‫של דבר‪ .‬בשביעי באפריל ‪ 1943‬עזב את מולדתו האהובה יחד עם בני משפחתו והגיע‬ ‫למחנה אושוויץ שם נותר עם שני אחיו‪.‬‬ ‫יתר בני משפחתו הובלו למחנה בירקנאו שם הומתו בתאי הגזים‪ .‬מאושוויץ הועבר‬ ‫יחד עם שני אחיו לבונה‪ ,‬שם איבד אותם ונותר לבדו‪ .‬כשחייו תלויים על חוט השערה‪,‬‬ ‫הצליח בכל זאת לשרוד את התופת בעזרת סדרה של ניסים‪.‬‬ ‫אחד מהם היה במהלך עבודתו כטבח במחנה‪ ,‬שם הכיר את המתאגרף השאלוניקאי‬ ‫ז'קו רזון‪ ,‬שהחליט לפרוש עליו את חסותו‪ .‬ב‪ 17-‬בינואר ‪ 1945‬יצא לצעדת המוות‪ ,‬הגיע‬ ‫לברגן‪-‬בלזן ושם שוחרר‪ .‬הוא סופח ליחידת תותחנים אמריקאית כאחראי על קבוצת‬ ‫שבויי מלחמה גרמנים "תפקיד אותו מילאתי בהנאה רבה"‪ .‬בתיאורו את הצעדה‬ ‫האכזרית‪ ,‬ישנו קטע מרגש עד דמעות‪" :‬בתוך הצעדה דבר תמוה ונפלא קרה‪ .‬חלמתי‪.‬‬ ‫הלכתי וחלמתי‪ .‬חלמתי והלכתי‪ .‬בהליכתי חלמתי על המגדל הלבן‪ ,‬הים הכחול והשמש‬ ‫הבוערת"‪ .‬ג'קי עלה לארץ‪-‬ישראל בשנת ‪ 1948‬והתגייס לצבא‪.‬‬ ‫שנים רבות לאחר הגעתו ארצה לא היה מוכן לספר את סיפורו ולהעלות על דל שפתיו את החוויות הנוראיות אותן חווה באותה‬ ‫תקופה‪ .‬רק לאחר הרבה שנים‪ ,‬מתוך תחושה של שליחות ‪ ,‬על מנת שכולנו נזכור ולעולם לא נשכח‪ ,‬החליט להעלות את זיכרונותיו‬ ‫בכתב ולנו רק נותר להודות על כך‪ .‬בארץ נישא לרחל ונולדו להם שני ילדים‪ .‬ג'קי עבד ‪ 34‬שנים בסוכנות היהודית‪ .‬לאחר פרישתו‬ ‫החל להרצות בפני תלמידים‪ ,‬חיילים ואורחים מחו"ל ביד ושם ואף הצטרף למסעות לפולין כאיש עדות‪.‬‬ ‫הקנדיל ששרד ‪ -‬משואה לתקומה‪ ,‬סיפורו של צדוק מצא‬ ‫צדוק (צדיק) מצא‪ ,‬מחבר הספר יליד ינינה שביוון‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬המספר את סיפור‬ ‫חייו‪ ,‬סיפור הצלתו המופלא וסיפור התקומה שלו ושל מדינת ישראל‪ .‬הספר מתחיל‬ ‫בחלום שלימים הפך לנבואה‪.‬‬ ‫שבת בבוקר‪ .‬סיפרתי לאמא את חלום הבלהות שחלמתי באותו לילה‪ ,‬חלום שהולך‬ ‫איתי ומלווה אותי מאז‪.‬‬ ‫"בחלומי ראיתי את עצמי במטבח ביתנו; כל הקנדילים (מנורות שמן) האירו‪,‬‬ ‫ופתאום‪ ,‬הקנדיל שבחדר והקנדיל שבכניסה לבית נפלו‪ ,‬וזה שבמטבח היה הקנדיל‬ ‫היחיד שנשאר דלוק‪ ,‬תלוי על כלום‪ ,‬והנה תקרת המטבח נפלה והתפוררה סביבי‪.‬‬ ‫הבית‪ ,‬כך חלמתי‪ ,‬עלה בלהבות ונשרף כולו‪ ,‬על כל מה שהיה בו‪ .‬רק הקנדיל‬ ‫שבמטבח שרד‪ .‬הכל נשרף‪ ,‬ובתוך האפר נשאר קנדיל אחד‪ ,‬שעדיין האיר‪ ,‬דבר אחד‬ ‫ויחיד מכל השריפה מסביב"‪.‬‬ ‫בעודו מספר זאת לאימו‪ ,‬נשמעו דפיקות על הדלת‪ ,‬ומאותו רגע השתנו חייו‪.‬‬ ‫הוא ובני משפחתו הוצאו מביתם והובלו למחנה אושוויץ שם הושמדו כל בני‬ ‫משפחתו מלבד אחיו הגדול‪.‬‬ ‫מאוחר יותר הועברו למחנה וולסברג משם יצאו לצעדת המוות והגיעו למחנה‬ ‫אבנזה‪ .‬משה חלה ובזמן שאושפז במרפאה‪ ,‬נרצח אחיו הגדול בידי הנאצים והוא נותר לבדו‪ ,‬השריד היחיד ממשפחתו האהובה‪.‬‬ ‫במהלך תיאור הזוועות שעבר‪ ,‬בולטת חשיבותה של האמונה בחייו‪ .‬בשנת ‪ 1946‬עלה ארצה וחלק נכבד מהספר מתאר את‬ ‫‪27‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫תרבות‬ ‫סלוניקי כבר לא שלי‪ ,‬אברהם טולי אשכנזי‬ ‫ביולי ‪ 2012‬יצא לאור הספר "סלוניקי כבר לא שלי" שכתב אברהם (טולי) אשכנזי‬ ‫וכהגדרתו זהו "סיפור של ילד קטן בשואה"‪ .‬ספר זה מתאר את קורותיה של משפחת‬ ‫אשכנזי בארבעת דורותיה‪ ,‬החל בסבו ובהוריו‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬מלידתו של אברהם בשנת‬ ‫‪ ,1939‬בשלהי מלחמת העולם השנייה ועד ימינו כשהמייחד אותה הוא גם סיפור קשיי‬ ‫הקליטה בשנים הראשונות בארץ ומאבק ההישרדות בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬ארבע‬ ‫שנים לפני קום המדינה ותאור החיים פה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בכישרון רב מצליח אברהם אשכנזי לתת את תאור הרקע ההיסטורי של התקופה‪,‬‬ ‫הכוחות הפועלים בה והאישים והמנהיגים שלקחו בה חלק ולשלב בהם את סיפורו‬ ‫האישי כפי שנגלו לעיניו של ילד קטן שניזרק לטלטלות החיים הקשים של מסתור‬ ‫ובריחה בדרכים עקלקלות‪ ,‬לינה בתנאים לא תנאים ו"במשלחת מלאכים טובים"‬ ‫שניקרו בדרכם והצילו אותם כל פעם מחדש ממצוקות במצבים קשים‪.‬‬ ‫אחת מהם היא אחות סבו הזמרת הידועה רוזה אשכנזי‪ ,‬השושן האדום של הזמר היווני‪,‬‬ ‫שדאגה לתת למשפחה מחסה בביתה שבאתונה‪.‬‬ ‫טולי הקטן מספר שחש את חוסר היציבות של החיים והמעבר ממקום למקום אך לא‬ ‫הבין את פשרם‪.‬‬ ‫רוב הספרים המתארים ביוגרפיה של ניצולי שואה‪ ,‬מסתיימים פחות או יותר בסיפור העלייה לארץ‪ .‬בספר זה מוקדש פרק נכבד‬ ‫לחיים בארץ ישראל‪ .‬זהו סיפור ההישרדות של משפחה בשכונת צריפים קשת יום‪ :‬שכונת שפירא‪.‬‬ ‫בהתמודדות עם עליות ומורדות כלכליים ובמיוחד זהו סיפור תושייתם שהצילה אותם בתקופת השואה ועזרה להם לשרוד את‬ ‫קשיי קליטתם בארץ החדשה כשבצילו של הסיפור הזה שזור סיפורו האישי של אברהם אשכנזי כתלמיד שאינו מבין את השפה‬ ‫אך מצליח להתגבר על הקשיים הרבים שבדרך‪ ,‬לסיים את לימודיו בבית ספר תיכון מקצועי‪ ,‬לשרת בצבא ביחידה קרבית ולזכות‬ ‫בהערכת מפקדיו‪.‬‬ ‫לצאת לעבודה להתחתן ולהקים משפחה למופת וכגמלאי לתרום את חלקו לחברה ולקהילה‪ .‬בסוף הספר כתב אברהם את‬ ‫המשפט הבא‪" :‬אין ספק שהספר הוא עדות והנצחה חיה לניצחוני האישי ולניצחון משפחתי על הצורר הארור הנאצי"‪ .‬הספר‬ ‫כתוב בחן רב ובצורה זורמת שגורמת לך לקרוא אותו בנשימה אחת ולהגיע למסקנה משותפת שאכן שאלוניקי כבר לא שלנו‪.‬‬ ‫המשך מעמוד ‪27‬‬ ‫הקנדיל ששרד ‪ -‬משואה לתקומה‪,‬‬ ‫סיפורו של צדוק מצא ‪-‬המשך‬ ‫קורותיו מרגע עלייתו‪.‬‬ ‫היותו חקלאי ברמת השרון שהייתה אז מושבה‪ ,‬הצטרפותו‬ ‫להגנה‪ ,‬התגייסותו לצה"ל והשתתפותו במלחמת השחרור‬ ‫שלאחריה נישא לחנה קצב ועימה הקים משפחה‪.‬‬ ‫לאחר קום המדינה הצטרף לתעשייה הצבאית בה עבד עד‬ ‫יציאתו לגמלאות‪ .‬את הסיפור מסיים צדוק בתיאור מרגש של‬ ‫חלום נוסף‪ .‬שוב הוא עומד במטבח‪ ,‬הרצפה שרופה‪ ,‬ועליה‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪28‬‬ ‫קנדיל שלם שמאיר באור בהיר‪.‬‬ ‫אמו מופיעה בחלום ואומרת שהוא אותו קנדיל‪ .‬הוא זה‬ ‫ששרד‪ .‬הוא שרשרת הדורות המאירה שתאיר לעולמי עד‪ .‬אחד‬ ‫המסרים החשובים אותם רוצה להעביר צדוק מצא בספרו הוא‬ ‫חשיבותה של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הוא מבקש‪ ,‬מתחנן וקורא לדורות הבאים לשמור עליה "שימרו‬ ‫על הארץ הזאת! היא כל מה שיש לנו‪ ,‬אין לנו ארץ אחרת‪,‬‬ ‫שימרו עליה!" הוא אומר‪" ,‬היא יקרה מאוד ועלינו לעשות הכול‬ ‫כדי לשמור עליה ולהורישה לדורות הבאים"‪.‬‬ ‫המשך אירועים‬ ‫ביקור חברי הארגון בכנסת ישראל‬ ‫מאת אברהם קוב'ו‬ ‫ארגוננו בשיתוף פעולה עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה כולם‪ .‬התיישבנו על הכיסאות המוקצים לאורחים מיוחדים‬ ‫בישראל‪ ,‬ארגן סיור לחברים במשכן הכנסת‪ .‬ביום ‪ 22.10.2012‬כשעל חלק מהמושבים היו עדיין מודבקים פתקים בנוסח‪:‬‬ ‫נסענו לירושלים בשני אוטובוסים מלאים בחברים שנענו‬ ‫להזמנה‪.‬‬ ‫נחלקנו לשתי קבוצות כשלכל קבוצה הוצמד מדריך למשך‬ ‫כל הסיור‪ .‬כל החברים קיבלו אוזניות אלחוטיות בכדי שיוכלו‬ ‫לשמוע היטב את דברי ההסבר של המדריך‪.‬‬ ‫קיבלנו הסבר מפורט על הפעילות הנערכת במשכן‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהכנסת הייתה בפגרה ולא הייתה פעילות של חברי הכנסת‪,‬‬ ‫יכולנו לבקר בחדרי וועדות הכנסת‪ .‬קבוצה אחת התכנסה‬ ‫באולם וועדת הכספים שם שמעו הסבר על תפקיד הוועדה‬ ‫ונוהלי העבודה בה‪.‬‬ ‫חברי הארגון באולם וועדת העבודה והרווחה‬ ‫בתום ההסבר היה זמן לשאלות ואחד החברים ניצול שואה‪,‬‬ ‫התעניין האם בוועדה זו דנו גם בעניין ההקצבות לניצולי שמור למוזמני משפחת זאבי‪ .‬כפי הנראה ‪ ,‬עקבות האירוע‬ ‫השואה והוא זכה לתשובה חיובית‪ .‬הקבוצה השנייה התכנסה האחרון שהתקיים לפני ביקורנו והוא האזכרה לשר רחבעם‬ ‫זאבי ז"ל‪.‬‬ ‫בדרך כלל המקום המיועד לאורחי הכנסת הוא ביציע‬ ‫האורחים שקירות זכוכית עבים חוצצים בינו לבין אולם‬ ‫המליאה‪ ,‬מסיבות ביטחוניות‪ .‬לאחר מכן סיירנו בטרקלין‬ ‫שאגאל‪ ,‬ברחבת קבלת הפנים בה ממוקמים מספר מוצגים‬ ‫ארכיאולוגים הקשורים לעם היהודי‪.‬‬ ‫האטרקציה העיקרית בטרקלין הם שלושה שטיחים ענקיים‬ ‫(גובלנים) שנטוו לפי ציוריו המפורסמים של האומן היהודי‬ ‫יליד רוסיה‪ ,‬מארק שאגאל‪ ,‬העוסקים בהיסטוריה היהודית‪:‬‬ ‫בשטיח הימני ‪ -‬חזון אחרית הימים‪ ,‬בשטיח המרכזי ‪ -‬יציאת‬ ‫מצרים ובשטיח השמאלי ‪ -‬השיבה לציון‪.‬‬ ‫בצהריים הוזמנו לארוחת צהריים בחדר האוכל של המשכן‪.‬‬ ‫הסיור הסתיים בהרגשה שזכינו לראות במו עיננו את המקום‬ ‫בו מתממשת הדמוקרטיה הישראלית המושתתת על שלטון‬ ‫החוק‪ ,‬על ערכים של שוויון זכויות חברתי ומדיני ועל חירות‪,‬‬ ‫צדק ומשפט‪ .‬אכן היה זה סיור מרשים ומרתק‪.‬‬ ‫חברי הארגון באולם וועדת הכספים‬ ‫באולם וועדת העבודה והרווחה‪.‬‬ ‫בהמשך נערך סיור באולם המליאה‪ ,‬המקום בו מתנהלים‬ ‫הדיונים של כלל חברי הכנסת‪ .‬קיבלנו הסבר היכן ממוקמים‬ ‫כסאות ראש הממשלה והשרים‪ ,‬היכן נמצא כסאו של‬ ‫נשיא המדינה והמקום המוקצב לפמלייתו וכיצד מתנהלות‬ ‫ההצבעות בצורה ממוחשבת ומוצגות על לוח אלקטרוני לעיני‬ ‫‪29‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫ממטבחה של אמא יווניה‬ ‫סלט יווני אמיתי‬ ‫מתכון עממי‬ ‫רשימת המצרכים‪:‬‬ ‫‪ 5-6‬עגבניות בשלות‪ ,‬חתוכות לקוביות גדולות (‪ 2-3‬ס"מ)‬ ‫‪ 1‬מלפפון ירוק (רצוי עם פרח צהוב בישבנו)‪ ,‬חתוך לרצועות‬ ‫‪ 1‬פלפל ירוק בהיר‪ ,‬חתוך לרצועות‬ ‫‪ 1‬בצל סגול‪ ,‬חתוך לרצועות בעובי ‪ 1/2‬ס"מ‬ ‫עלים מ‪ 2-3-‬גבעולי אורגנו‬ ‫עלים מ‪ 2-3-‬גבעולי פטרוזיליה‬ ‫‪ 150‬גרם פטה מחלב צאן‬ ‫זיתי קלמטה עסיסיים וגדולים‬ ‫לרוטב‪:‬‬ ‫‪ 3-4‬כפות חומץ יין אדום איכותי‬ ‫‪ 8-10‬כפות שמן זית‬ ‫מלח ים לפי טעם‬ ‫פלפל שחור גרוס‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫שמים את כל הירקות בקערה עמוקה‪.‬‬ ‫מתבלים בהדרגה עם שמן זית וחומץ יין‪ ,‬ממליחים ומפלפלים‪.‬‬ ‫מערבבים קלות‪.‬‬ ‫מעבירים לצלחת הגשה ומוסיפים מעל הירקות את הפטרוזיליה‪ ,‬עלי אורגנו והזיתים‪.‬‬ ‫מניחים את פרוסות גבינת הפטה בשלמותן על גבי הירקות‪ .‬מגישים עם לחם כפרי שחור‪.‬‬ ‫‬ ‫בתיאבון !‬ ‫קול הניצולים‬ ‫‪30‬‬ ‫המשך חדשות והודעות הארגון‬ ‫מסע תקומה מאושוויץ לשאלוניקי‬ ‫אנו שמחים לבשר לכם‪ ,‬כי הגענו לסיכום עם חברת דיזנהויז יוניתורס‪ ,‬להוצאת‬ ‫מסע "תקומה מאושוויץ לשאלוניקי" לציון ‪ 70‬שנה לגירוש יהודי יוון למחנות‬ ‫ההשמדה והריכוז‪ ,‬תוך מתן דגש על מסלול מסע הפוך‪ ,‬מפולין‪ ,‬מחנה אושוויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו ליוון‪ ,‬לשאלוניקי‪ ,‬נגד כיוון הגירוש‪ ,‬וסיום במדינת ישראל‪.‬‬ ‫מסע התקומה מיועד בראש ובראשונה לחברי הארגון הן ניצולי השואה‪ ,‬והן‬ ‫בני דורות הממשיכים והאוהדים‪ .‬החברים קיבלו חוזרים לבתיהם והמעוניינים‬ ‫מתבקשים למלא הטופס שצורף לחוזר וליצור קשר ישירות עם משרד הנסיעות‪.‬‬ ‫קיומו של מסע התקומה תלוי במידה רבה בהיענות ובהרשמה‪.‬‬ ‫בית אבות ליאון רקנאטי‬ ‫לדוברי הלאדינו ‪ -‬נוסד בשנת ‪1956‬‬ ‫הוועד המנהל וההנהלה‪ ,‬מברכים אתכם‬ ‫חברי ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‬ ‫בברכת‬ ‫חג פסח כשר ושמח‬ ‫וחג עצמאות שמח‬ ‫מאחלים לכם בריאות טובה ואריכות ימים‬ ‫הנכם מוזמנים לבקר בבית האבות בכל עת‬ ‫‪31‬‬ ‫קול הניצולים‬ ‫חברים ואוהדים יקרים‪,‬‬ ‫הנהלת ארגון ניצולי מחנות‬ ‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪,‬‬ ‫ומערכת "קול הניצולים"‬ ‫מברכים אתכם הקוראים‪,‬‬ ‫חברי הארגון הוותיקים והחדשים‪,‬‬ ‫האוהדים ובני ביתם‪,‬‬ ‫לרגל חג הפסח ולרגל יום העצמאות‬ ‫בברכת חגים שמחים!‬