‫‪...‬כך הם יכולים לגדול ולפרוח‬
‫צעד צעד לשאוב את הכוח‪.‬‬
‫מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‬
‫היחידה לטיפול נמרץ ומיוחד בפג ובילוד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אתם לא לבד!‬
‫הפגיה שוכנת בקומה הרביעית של בית החולים לילדים שניידר‪ .‬זהו בי”ח שלישוני הקולט פגים‬
‫וילודים מכל הארץ והמזרח התיכון‪ .‬בפגיה כחלק מבי”ח שניידר תמצאו את מיטב אנשי הצוות‬
‫ואמצעי הטיפול מהמשוכללים בעולם‪.‬‬
‫צוות הפגיה כולל‪:‬‬
‫רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מזכירות‪ ,‬כוחות עזר‪ ,‬עובדות סוציאלית‪ ,‬פיזיותרפיסטית ומתנדבות כולם וכל‬
‫אחד לחוד ישמחו לעזור לכם ההורים בהתמודדות עם מצבי לחץ המלווים בלידת תינוק או פג‪.‬‬
‫הורים יקרים “אנחנו כאן בשבילכם”‬
‫מזל טוב להולדת תינוקכם‪.‬‬
‫תינוקכם נמצא במחלקה לטיפול מיוחד בפג ובילוד‪ .‬חווית הלידה שאמורה לשמח‬
‫מלווה כעת ברגשות מעורבים‪ .‬צוות הפגיה ער לכך שהאשפוז בפגיה מלווה‬
‫בתחושות דאגה וחוסר וודאות העשויים להעיב על השמחה והאופטימיות בחווית‬
‫הלידה‪ .‬הצוות במחלקה יעשה ככל יכולתו כדי לתמוך בכם ההורים‪.‬‬
‫אנא פנו אלינו בכל שאלה או התלבטות‪.‬‬
‫בחוברת זו תמצאו מידע על מחלקתנו‪ .‬ובסוף החוברת מילון מונחים הנמצאים‬
‫בשימוש במחלקה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כיצד תבררו את שלומו של תינוקכם ?‬
‫ביקורים בפגיה‬
‫אתם ההורים רשאים לפנות לאחות או לרופא המטפלים בתינוקכם‪ .‬הם יענו בצורה הטובה‬
‫ביותר על שאלותיכם‪ .‬לקבלת מידע מפורט רצוי לפנות לרופא בכיר בשעות הבוקר‪.‬‬
‫אינפורמציה רפואית בכל יום יש לתאם עם המזכירות‪.‬‬
‫מידע רפואי ניתן להורים בלבד (על פי חוק זכויות החולה)‪.‬‬
‫אנו מבינים שאשפוז עשוי להיות מלווה בתחושת חרדה ואי‪-‬ודאות‪ .‬בדרך כלל המראה החיצוני‬
‫של התינוק‪ ,‬המחובר לחוטים ומכשירים הוא חוויה לא קלה‪ ,‬אנו ערים לרגשות אלו ונתמוך‬
‫בכם ככל האפשר‪ .‬חשוב לזכור שכל החוטים הצינורות והמכשירים תפקידם האחד הוא לעזור‬
‫לתינוקכם היקר לצלוח את ימיו הראשונים‪ .‬במחלקה תפגשו את האחות והרופא המטפלים‬
‫בתינוקכם‪ .‬הרופא יסביר לכם על מצבו הרפואי של תינוקכם‪ .‬האחות תלווה אתכם למיטת‬
‫תינוקכם ותסביר על המכשור ונהלי המחלקה‪.‬‬
‫במחלקה מספר חדרי אישפוז‪ .‬לעיתים מועבר תינוקכם מחדר לחדר בהתאם למצבו ועל פי‬
‫שיקול דעת צוות המחלקה‪ .‬צוות הפגיה ישתדל לידע אתכם עם הגיעכם לפגיה‪.‬‬
‫האחות תיקח ממכם פרטים מספרי טלפון ותקבלו ערכת קבלה הכוללת כרטיס מגנטי‬
‫המאפשר כניסה למחלקה ומפתח ללוקר הנמצא בחדר הורים בו תוכלו לשמור את חפציכם‪.‬‬
‫אין להכנס לחדרי הפגים עם תיקים‪ .‬ההורים מתבקשים לחתום על טופס קבלת הערכה וביום‬
‫השחרור ההורים מתחייבים להחזיר את הכרטיס והמפתח עם קבלת מכתב השחרור‪.‬‬
‫הורים יכולים לבקר ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫סבא סבתא שעה בבקר בין ‪ 11:00- 10:00‬ושעה בערב בין ‪18:00-19:00‬‬
‫אנו מבקשים כי בעת הביקור לא ימצאו ליד מיטת הפג יותר משני בני משפחה בו זמנית‪.‬‬
‫ילדים לא נכנסים לפגיה‪.‬‬
‫הביקור אסור על בני משפחה החולים במחלות חום‪ ,‬שלשול וזיהומים של דרכי הנשימה‬
‫העלולים להזיק לפגים‪.‬‬
‫אנו מבקשים מההורים בעת ביקור רופאים‪ ,‬בהעברת משמרת של האחיות‪ ,‬בקבלה חדשה‪,‬‬
‫ובעת ביצוע פעולות‪ ,‬לשהות בחדר הורים‪ .‬אנא קבלו זאת בהבנה‪.‬‬
‫זמני העברת המשמרת של האחיות ‪.7:00–7:30, 14:30–15:00, 22:30–23:00‬‬
‫חדר הורים ‪ -‬בכניסה למחלקה נמצא חדר הורים ובו כל האמצעים לנוחיותכם‪ :‬מקרר טלויזיה‪,‬‬
‫שירותים‪ ,‬מקלחת מיקרוגל וספות מנוחה‪ .‬לכל משפחה תא לשמירת חפצים‪ .‬אנא שמרו על הסדר‬
‫והניקיון בחדר זה‪ .‬אנא דאגו לניקיון הלוקרים בחדר הורים‪.‬‬
‫להורים ניתן לקבל אוכל מ"חסדי יואל"‬
‫להזמנות‪03-5743230 1-800-303040 :‬‬
‫נבקשכם לאכול בחדר הורים בלבד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫רחצת ידיים – בכל כניסה למחלקה יש לרחוץ ידיים היטב במים וסבון עד המרפקים וללבוש חלוק‪.‬‬
‫יש להוריד תכשיטים לפני המגע עם התינוק‪ .‬במידה ויש לכם ילד נוסף במחלקה יש לרחוץ ידיים בין‬
‫ילד לילד‪ .‬אם הילדים נמצאים בשני חדרים נפרדים יש להחליף חלוק במעבר בין החדרים‪.‬‬
‫רחצת ידיים הוכחה כאמצעי היעיל ביותר במניעת זיהומים‪ .‬על כן זו זכותכם וחובתכם ההורים‬
‫להעיר לכל איש צוות הניגש לילדכם מבלי לרחוץ ידיים‪.‬‬
‫תינוקכם זקוק לכם‬
‫עם לידתו תינוקכם רואה שומע ואוהב‬
‫מגע קרוב‪ .‬במשך היממה חשוף‬
‫תינוקכם למגע אנשי צוות רבים ולגרויים‬
‫שלעיתים אינם נעימים (טיפולים שונים)‪.‬‬
‫המגע שלכם ונוכחותכם יקלו עליו וישרו‬
‫עליו תחושה נעימה‪ .‬רצוי לדבר אל הפג‬
‫ברכות לפני שנוגעים בו‪ ,‬ללטף ולהחזיקו‬
‫בחיקכם לפי מצבו‪.‬‬
‫מראה הפג‬
‫הדבר הבולט ביותר הנו גודלו של הפג‪.‬‬
‫משקלו ומראהו תלויים בשבוע בו הוא נולד‪ .‬לפגים הקטנים מאד עור דק עם שכבת שומן‬
‫מועטה‪ ,‬המאפשרת לראות דרכו את עצמותיו וכלי דם המקנים לו צבע אדום‪.‬‬
‫לעיתים נראה בעורו אזורים אדמדמים כחלחלים שנגרמו עקב לחץ בלידה או עקב טיפולים‬
‫שעבר במחלקה‪ .‬עורו של הפג מכוסה לעיתים בשיער רך הנקרא “לנוגו” בעיקר באזור הגב‪,‬‬
‫הכתפיים‪ ,‬הזרועות והמצח‪ .‬שיער זה נושר במשך הזמן‪.‬‬
‫אבריו של הפג שלמים אך בדרגת בשלות שונה‪ .‬בפגים זכרים צעירים לא רואים אשכים בשק‬
‫ובבנות איבר המין נראה בולט‪ ,‬זהו מצב תקין לגילם המוקדם ועם הזמן יקבלו את צורתם המוכרת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫התנהגות הפג‬
‫שיטת הקנגורו‬
‫התנהגותו של הפג שונה מזו של תינוק אשר נולד במועד‪ .‬לעיתים הוא פחות ערני‪ ,‬וכאשר‬
‫נוגעים בו הוא עשוי להגיב בחדות עד כדי רעד‪ .‬הפג מרגיש ומודע לסביבתו לכן חשובים המגע‬
‫והליטוף אשר תתנו לו‪ .‬הפג רואה מטווח קצר ובעיקר צלליות אדם וצורות בשחור לבן‪.‬‬
‫שיטת הקנוגרו הינה חלק בלתי נפרד מגישה‬
‫הרווחת היום בעולם הנקראת “טיפול התפתחותי‬
‫תומך בפגים”‪ .‬בשיטה זו מוחזק הפג על גוף האם‬
‫או האב ללא חציצת בגד בניהם‪ .‬הפג מונח גוף‬
‫לגוף ביחד עם ההורה כשלגוף הפג רק כובע‬
‫וטיטול ומעליו מונחת שמיכה‪ .‬טמפרטורת גופו של‬
‫הפג נשמרת בתחום הנורמה בזמן ביצוע הקנגורו‬
‫כאשר חום גופו של ההורה מווסת את טמפרטורת‬
‫גופו של הפג‪.‬‬
‫הפג שומע ולכן חשוב שתדברו אליו‪ .‬את קולכם‪ ,‬ההורים‪ ,‬הוא מכיר כבר מהיותו ברחם‪ .‬הפגים‬
‫הקטנים יותר בד”כ דורשים טיפול מורכב יותר‪ .‬פג ביחידת טיפול נמרץ מוקף בציוד רב‪ .‬במבט‬
‫ראשון קל ללכת לאיבוד למראה הצינורות‪ ,‬העירויים והכבלים הרבים הדרושים לטיפול‪.‬‬
‫נשמח להסביר לכם תפקידו של כל מכשיר‪ ,‬אנא פנו אל האחות והרופא המטפלים בפג‪.‬‬
‫צרכיו של הפג‬
‫הפגיה מנסה במאמץ רב לבצע את מה שהרחם עושה בקלות‪ .‬גדילה והגנה על הפג עד‬
‫הבשלתו יאפשרו לו ללכת הביתה ולהיות בדרגת עצמאות של ילוד בשל‪ .‬לשם כך אנו נוקטים‬
‫במספר צעדים‪:‬‬
‫• הזנה תוך ורידית‪ )TPN(-‬המספקת את כל אבות המזון‪ ,‬מלחים‪ ,‬ויטמינים וסוכרים‪.‬‬
‫• חלב אם או פורמולה מתאימה‪ ,‬בתחילה בזונדה לקיבה ובהמשך יניקה מהשד או הבקבוק‪.‬‬
‫• שמירה על חום גוף ע”י שהות באינקובטור פתוח או סגור תוך בקרת טמפרטורה‪.‬‬
‫• שמירה על חמצון תקין‪ ,‬מסיוע קל בתוספת חמצן ועד להנשמה מלאכותית‪.‬‬
‫• מניעת סיבוכים כמו זיהומים‪ ,‬אנמיה‪ ,‬סיבוכי הנשמה ובעיות עיכול‪.‬‬
‫• ניטור קבוע של דופק‪ ,‬חום‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬רמות חמצן ודו תחמוצת הפחמן בדם‪.‬‬
‫• טיפול התפתחותי תומך‪.‬‬
‫טכניקה זו נמצאת בשימוש בפגיות שונות בכל‬
‫רחבי העולם‪ .‬במחקרים שנעשו נמצא שיש בה‬
‫תועלת הן לפג והן להוריו‪ .‬ההורים דווחו על קשר‬
‫ישיר וטוב יותר עם תינוקם (‪ ,)BONDING‬יותר‬
‫בטחון ביכולתם לענות לצרכיו ופחות חרדה מהטיפול בו ומלקיחתו הביתה‪ .‬אמהות שמבצעות‬
‫קנגורו מניקות יותר ולאורך זמן כמות החלב גדלה באופן משמעותי‪.‬‬
‫מבחינה פסיכולוגית הקנגורו מספק לתינוקכם סביבה תומכת ויציבה‪ .‬אצל הפגים שהוחזקו‬
‫בטכניקה זו נצפו קצב לב‪ ,‬נשימות וריויון חמצן בדם המאפיינים מצב של רגיעה ובכולם נשמר‬
‫חום גוף תקין‪ .‬תינוקות אלה הזוכים למגע הגופני החם עם הוריהם מתפתחים להיות נינוחים יותר‪.‬‬
‫חשוב להורים להערך לקראת בצוע הקנגורו להגיע רגועים לאחר מקלחת עם בגד נוח הנפתח‬
‫מלפנים‪ .‬להגיע בשעות שהן לא העברת משמרת‪ .‬ולהחזיק את התינוק בשיטת הקנגורו לפחות‬
‫שעה‪ ,‬ניתן יותר‪ -‬אם מצבו הבריאותי של תינוקכם מאפשר זאת‪.‬‬
‫הוצאת ילוד ‪/‬פג מאינקובטור יעשה רק ע"י צוות רפואי סיעודי‪ .‬ההורים מתבקשים לא לפתוח‬
‫דפנות מיטה לבד‪.‬‬
‫יש לידע צוות סיעודי רפואי אם אתם עוזבים את מיטת התינוק‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫הזנת הפג‬
‫הנקה‬
‫מיד לאחר הלידה ניזונים רוב הפגים בהזנה תוך ורידית המורכבת מתמיסה מיוחדת שהורכבה‬
‫עבורם (‪ .)TPN‬תמיסה זו מכילה סוכרים ‪,‬חלבונים‪ ,‬שומנים‪ ,‬ויטמינים ומלחים הנדרשים לבנייה‬
‫ושמירת פעילות גופם‪.‬‬
‫חלב אם הנו המקור הטבעי הטוב ביותר לתזונת‬
‫ילדכם‪ .‬הוא מכיל רכיבי תזונה המותאמים לשלב‬
‫ההתפתחותי של מערכת העיכול וכן נוגדנים‬
‫העוברים מהאם ומסייעים לתינוק להתגבר על‬
‫זיהומים‪ .‬רק בחלק קטן מהמקרים יכול הפג לינוק‬
‫מיד לאחר הלידה‪ .‬פג יכול לקבל את חלב האם‬
‫שאוב דרך הזונדה או מבקבוק‪ .‬פגים זקוקים‬
‫לכמות אנרגיה רבה כדי לעלות במשקל ולגדול‪.‬‬
‫לא תמיד מספק חלב האם צורך זה ולעיתים יש‬
‫להוסיף לחלב האם תוספות על מנת להעשיר את החלב במרכיבים החיוניים לגדילה התקינה‬
‫של הפג‪ .‬סוג התוספות יקבע ע”י הרופא המטפל‪ .‬פגים שאינם מקבלים חלב אם‪ ,‬מקבלים תחליף‬
‫חלב שפותח במיוחד עבור פגים‪.‬‬
‫בהמשך נתחיל באופן הדרגתי במתן כלכלה המותאמת לצרכיי הפג ובמקביל תרד כמות‬
‫הנוזלים הניתנת דרך הוריד‪ .‬אופן קבלת הכלכלה דרך הזונדה או בהאכלה מבקבוק תלויה‬
‫בגילו של הפג ובמצבו הבריאותי‪.‬‬
‫עד גיל הריון של ‪ 34‬שבועות אין עדיין תאום בין רפלקס המציצה‪ ,‬הבליעה והנשימה ולכן פגים‬
‫הצעירים מגיל זה מקבלים את תזונתם דרך זונדה‪ .‬בשלב זה תתבקשו להביא מוצץ‪ .‬מתן מוצץ‬
‫ועידוד המציצה בזמן ההאכלה בזונדה עוזר לפג לקשר בין המציצה לבין האוכל הנכנס לקיבה‪.‬‬
‫אנא התייעצו עם האחות לגבי גודל המוצץ‪ .‬כאשר הפג מגיע ל – ‪ 34‬שבועות הריון אנו מנסים‬
‫לתת לו אוכל דרך הפה‪ .‬בהתחלה הפג מוצץ לאט אך עם הזמן תתחזק מציצתו ותהיה יעילה‬
‫יותר‪ .‬תהליך הלימוד דורש סבלנות‪ .‬בשלב זה תתבקשו להגיע גם בזמני הארוחות של תינוקכם‬
‫ולהאכילו‪ .‬זה המקום שבו עזרתכם חשובה‪.‬‬
‫שאיבת חלב‬
‫שאיבת החלב נעשית כדי לשמור על יצירת חלב בכמות טובה‪ .‬במחלקה ניתן למצוא את כל התנאים‬
‫לשאיבת חלב החל מערכת לשאיבה חלב‪ ,‬חדר הנקה‪ ,‬משאבות וכן מקררים ומקפיא לשמירת החלב‪.‬‬
‫הדרכה לגבי שאיבה נכונה של חלב‪ ,‬הן בבית והן במחלקה תוכלי לקבל מצוות האחיות‪ .‬חלוקת‬
‫חלב אם נעשית ע”י כוח עזר מיומנת במטבח חלב בלבד‪ ,‬בכל בקר עד השעה ‪ 11:00‬נאסף‬
‫חלב האם ומחולק למנות על פי הוראת הרופא‪.‬‬
‫ערכת שאיבה – כל אם מקבלת ערכת שאיבה אישית המותאמת למשאבות הקיימות במחלקת‬
‫פגים‪ .‬הערכה כוללת בתוכה את כל חלקי הבקבוק לשאיבה‪ ,‬צינורית וכן קערית לניקוי הערכה‬
‫בהמשך‪ .‬בין שאיבה לשאיבה יש לרחוץ במי ברז ובסבון את הערכה לאחר מכן להניח את‬
‫הערכה בתוך הקערית עם מים שהורתחו מראש למשך ‪ 10‬דקות בלבד ולייבש‪ .‬אין להשאיר‬
‫ערכה עם מים עומדים! ערכת השאיבה נמצאת באחריות האם‪.‬‬
‫החלפת ערכת השאיבה ‪ -‬מתבצעת כל ‪ 24‬שעות ביממה בשעות הבוקר בלבד ‪ 7:00–15:00‬ע”י‬
‫כוחות העזר‪ .‬לכל אם יינתן כרטיס מעקב החלפת ערכת שאיבה‪.‬‬
‫חדר ההנקה מיועד לכן אנא שמרו על הסדר והניקיון‪.‬‬
‫אמא יקרה זכרי יש להחזיר את ערכת השאיבה ביום השחרור לאחות או לכוחות העזר‪.‬‬
‫השכרת מכונת שאיבה ביד שרה‪:‬‬
‫בלינסון קומת כניסה ליד חדר מיון‬
‫‪03-9376879‬‬
‫ימים א‪-‬ה בשעות ‪10:00-13:00‬‬
‫יום ו‪ -‬בשעות ‪9:00-11:00‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Medela‬‬
‫יעוץ בבחירת משאבה‬
‫‪09-9727620‬‬
‫‪www.medela.co.il‬‬
‫‪11‬‬
‫מפגשי הורים וצוות‬
‫לפגוש את העובדת הסוציאלית‬
‫בפגיה מתקיימים מפגשים קבוצתיים של הורי פגים בהשתתפות‪ :‬עו”ס פיזיותרפיסטית‪,‬‬
‫אחות ורופא מהפגיה‪ .‬מטרת מפגשים אלו הינה לאפשר לכם ההורים לבטא רגשות‪,‬‬
‫תחושות חרדות ולבטים בנושאי הפגות וההורות החדשה‪.‬‬
‫העובדת הסוציאלית תשתדל לפגוש אותך במהלך אשפוזו של תינוקך בפגיה‪ .‬אם מסיבה‬
‫כלשהיא עדיין לא נפגשתם (יתכן ולא איתרה אתכם) או שיש לך שאלות ודאגות המטרידות‬
‫אותך‪ ,‬אנא פנה‪/‬י לאחד מאנשי הצוות הרפואי או למזכירת המחלקה בכדי שיצרו קשר עם‬
‫העובדת הסוציאלית‪.‬‬
‫ההשתתפות במפגשים אלו מומלצת והינה תורמת להרחבת הידע של ההורים בנושאים‬
‫הקשורים לטיפול בפג‪ ,‬לתחושת שותפות ולחיזוק הקשר בין ההורים לבין עצמם ובין‬
‫ההורים לצוות המטפל‪ .‬אנא פנו לאחות לקבלת מידע על מועדי הפגישות‪.‬‬
‫לאחר הפגישה הראשונית‪ ,‬במידת הצורך ראי‪/‬ה עצמך מוזמן‪/‬ת לפנות לעובדת הסוציאלית‬
‫גם בהמשך – לשם כך אנו כאן‪.‬‬
‫ייעוץ ותמיכה להורים בפגיה‬
‫כיצד יכולות העובדות הסוציאליות לסייע לך?‬
‫אם את‪/‬ה זקוק‪/‬ה לעזרה ותמיכה רגשית או לעזרה בהתמודדות עם הלחץ הרב בו את‪/‬ה‬
‫נמצא‪/‬ת‪ ,‬בפגיה שלנו עומדות לרשות ההורים שתי עובדות סוציאליות לשם כך‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות תעזורנה לך ולבני משפחתך במשך אשפוזו של תינוקך‪ ,‬וזאת על ידי‬
‫ייעוץ‪ ,‬תמיכה רגשית‪ ,‬עזרה בתקשורת עם הצוות הרפואי במידת הצורך ומידע רלבנטי אודות‬
‫זכויותיך‪ .‬העובדת הסוציאלית גם תלווה אותך במהלך הימים הראשונים של ההסתגלות לפגיה‬
‫ותעזור לך "להתאקלם"‪.‬‬
‫טלפונים‪:‬‬
‫פגייה – ‪03-9253753‬‬
‫חדר עובדות סוציאליות בפגייה‪ 03-9253804 :‬בשעות ‪14:00 8:30-‬‬
‫שרות סוציאלי בבית החולים‪( 03-9253623 :‬להשארת הודעות התא הקולי)‬
‫סדנת עיסוי פגים ותינוקות‬
‫בימי שלישי בבקר בין ‪ 10:30‬ל‪ 12:00-‬מוזמנים ההורים לשעת כיף בפגיה בו תלמדו איך לעסות‬
‫את תינוקכם להחזיקו נכון וכל מיני טיפים שאתם ההורים יכולים להעניק לתינוקכם‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות יכולות לעזור ב‪:‬‬
‫•תמיכה רגשית והתמודדות עם מצב הלחץ הנובע מהאשפוז בפגייה‪.‬‬
‫•עזרה בהתמודדות עם המצב המשבר‪/‬י בו אתה נמצא‪.‬‬
‫•ייעוץ לגבי תהליכי התקשרות לתינוק וראשית ההורות‪ .‬תמיכה בקשר מול ילדים נוספים בבית‪.‬‬
‫•מתן מידע לגבי זכויותייך בביטוח לאומי ובמקום העבודה‪.‬‬
‫•קישור לגורמים נוספים בקהילה שיעזרו לך ולמשפחתך במידת הצורך‪ ,‬כגון לשכות רווחה‪,‬‬
‫טיפת חלב וארגוני סיוע‪.‬‬
‫•עזרה בשירותים שונים למשפחות המתגוררות הרחק מבית החולים‪.‬‬
‫•סיוע להורים במצבים רגשיים העולים לאחר לידה כולל לידת פג או תינוק עם בעיה רפואית אחרת‪.‬‬
‫•עזרה בכל נושא אחר המטריד אותך‪ ,‬כולל אלימות במשפחה‪ ,‬בעיות התמכרות‪ ,‬מחלות‬
‫שונות ועוד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫שחרור הביתה‬
‫תינוק המוכן לשחרור‪:‬‬
‫•שוקל כשני קילוגרם‬
‫•שומר על חום גופו‬
‫•מעל שבוע ‪34‬‬
‫•אוכל דרך הפה‬
‫אנו מאמינים שנוכחותכם בפגיה חשובה ורצויה‪ ,‬לכן בהגיע התינוק למשקל של ‪ 1700‬גרם‪ ,‬נזמין‬
‫אתכם להדרכה הכוללת אמבטיה וטיפול יומי בתינוק‪ .‬ככל שתהיו יותר עם התינוק ותטפלו בו‪,‬‬
‫כך יהיה המעבר הביתה קל יותר‪.‬‬
‫אנו מציעים לפני השחרור קורס החייאת תינוקות (הקורס כרוך בתשלום‪ ,‬יש החזר חלקי‬
‫מהקופות)‪ .‬מומלץ לא לדחות את הקורס עד יום השחרור‪ .‬לתאום מועד‪ ,‬אנא פנו לאחות‬
‫המטפלת בתינוקכם‪.‬‬
‫הגדרת פגות‬
‫פג הנו ילוד שנולד בטרם מלאו לאם ‪ 37‬שבועות הריון מלאים‪ .‬הגדרת הפגות מתייחסת לשבוע‬
‫ההיריון בו נולד התינוק ואינה מתייחסת למשקל גופו‪ .‬הבעיות האופייניות לפגים נובעות מחוסר‬
‫בשלותם של מערכות שונות בגוף כתוצאה מהלידה המוקדמת‪.‬‬
‫התפתחות המדע והטכנולוגיה ויישום הניסיון והידע שהצטבר בתחומים רבים של הטיפול‬
‫בפגים מאפשרת לפגים רבים להתמודד עם החיים מחוץ לרחם עד להבשלתם של אותם‬
‫מערכות גוף שונות‪ .‬ככל שהפג נולד צעיר יותר בשבועות הריון‪ ,‬גופו פחות בשל להתמודד עם‬
‫החיים מחוץ לרחם‪.‬‬
‫גילו של הפג‬
‫על מנת להעריך את התפתחותו של הפג בהתאם לגילו יילקח בחשבון גילו האמיתי שזהו‬
‫למעשה “גיל מתוקן”‪ .‬לפי הגדרה זו אנו מוסיפים לגילו של הפג את מספר השבועות שהוא‬
‫נולד ביום לידתו‪ ,‬עד תאריך לידתו המשוער‪ ,‬היינו ‪ 40‬שבועות הריון‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נולד פג בשבוע ‪ 32‬להריון הוא נולד ‪ .40-32=8‬זאת אומרת הוא נולד ‪ 8‬שבועות לפני‬
‫זמנו ולכן לאורך שנת החיים הראשונה נצפה להתפתחות התינוק נשווה את יכולות הילד לא‬
‫לילדים בגילו כי אם לגילו הנוכחי פחות ‪ 8‬שבועות‪.‬‬
‫חום גוף‬
‫עור גופם של הפגים דק ואינו מכיל שכבת שומן מספקת ולכן הפגים נוטים לאבד במהירות חום‬
‫גוף ונוזלים‪.‬‬
‫הטיפול בפג בימים הראשונים מתבצע באינקובטור פתוח או סגור‪,‬המסייעים לו בשמירה על‬
‫חום הגוף‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫תופעות שכיחות אצל פגים‬
‫אפניאה‬
‫הפסקת נשימה לפרק זמן העולה על ‪ 20‬שניות‪ .‬אפניאה שכיחה בפגים בשל חוסר בשלות‬
‫מרכז הנשימה במוח‪ .‬לעיתים עשויה האפניאה להיות מלווה בהאטה של קצב הלב‪ ,‬חיוורון או‬
‫כחלון כתוצאה מירידה בחמצון‪.‬‬
‫ברדיקרדיה‬
‫האטת קצב הלב פחות מ‪ 100-‬פעימות בדקה (קצב לב תקין של פג‪/‬יילוד נע בין ‪100-200‬‬
‫פעימות לדקה)‪ .‬בדרך כלל ברדיקרדיה מלווה את האפניאות‪.‬‬
‫אחד הגורמים לאפניאה וברדיקרדיה בפגים הנו חוסר בשלות של מרכזי הנשימה‪ .‬הטיפול הוא גירוי‬
‫של הפג ע”י מגע עדין ומתן טיפול תרופתי ( אמינופילין או קפאין)‪ .‬במידה והאפניאות קשות ועקשניות‬
‫יתכן צורך בהנשמה‪ .‬עם גדילתו של הפג קיימת בשלות של מרכז הנשימה והאפניאה פוסקת‪.‬‬
‫זיהוי מצבי אפניאה וברדיקרדיה בפגים מתבצע באמצעות התרעות ממכשיר המוניטור אליו‬
‫מחובר הפג‪ .‬חלק מההתרעות של המוניטור קשורות בבעיות טכניות כגון‪ :‬תזוזה של התינוק ולא‬
‫בהפסקת נשימה או ירידת דופק אמיתית‪ .‬הצוות ידע להבחין בין המקרים ולהגיב בהתאם‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫צהבת פיזיולוגית‬
‫צהבת פיזיולוגית שכיחה מאוד בפגים בשבועות הראשונים לחייהם‪ .‬זוהי תופעה פיזיולוגית‪,‬‬
‫הנובעת מאי בשלות של הכבד והיא אינה סימן למחלה‪ .‬המרכיב העיקרי של הצהבת הנו‬
‫בילירובין‪ .‬הבילירובין הנו פיגמנט צהוב הנוצר כתוצאה מפירוק של כדוריות דם אדומות בגוף‪.‬‬
‫הבילירובין נקלט ע”י תאי הכבד ומפונה מהגוף ע”י צואה ושתן‪ .‬בפגים ישנה יכולת מוגבלת של‬
‫תאי הכבד להקשר אל הבילירובין ולפנותו מהגוף אחת הסיבות לכך נובעת מחוסר בשלותו של‬
‫הכבד‪ .‬מכאן שכמויות גדולות של בילירובין מצטברות בדמו של התינוק‪ .‬כאשר כמות הבילירובין‬
‫בדם עולה‪ ,‬חלק מהפיגמנט חודר לרקמות הגוף וגורם להצהבה של העור והלובן של העין‪.‬‬
‫הטיפול הוא ע”י “ פוטותרפיה” – טיפול בעזרת נורות ניאון המאירות על הפג ומסייעות בכך‬
‫לפירוק הבילירובין דרך העור‪ .‬בזמן הטיפול יש צורך לכסות את עיניו של הפג על מנת להגן‬
‫עליהם וכן להפשיט את הפג על מנת להאיר שטח גוף נרחב‪ .‬הטיפול באור מופסק בזמן האכלה‪.‬‬
‫המעקב אחר רמת הצהבת נעשה ע”י דגימות דם הנלקחות מהעקב‪ .‬החזרה לערכי הבילירובין‬
‫עלולה להימשך לעיתים עד סוף השבוע השני ‪-‬הרביעי לחיים כשהיא מלווה בעליות ובירידות‬
‫של רמות הבילירובין בתקופה זו‪ .‬חשוב לזכור צהבת פיזיולוגית אינה מחלה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫היפוגליקמיה‬
‫זיהומים‬
‫היפוגליקמיה הנו מצב של רמות סוכר נמוכות בדם‪ .‬מצב זה שכיח בפגים קטנים לאחר ניתוקם‬
‫ממקור האספקה העיקרי שהוא האמא וכן בשל מאגרי גליקוגן (פחמימה מורכבת) דלים‪.‬‬
‫ביילודים לאם סוכרתית הגורם להיפוגליקמיה הנו עודף אינסולין בגוף היילוד שהועבר במהלך‬
‫ההריון‪ .‬ההיפוגליקמיה ברוב המקרים הינה אסימפוטמטית ומתגלה בבדיקה שגרתית‪ .‬הטיפול‬
‫בהיפוגליקמיה כולל מעקב רמות סוכר בדם בדקירה מהעקב ומתן עירוי נוזלים המכיל גלוקוז‪.‬‬
‫פגים נוטים לפתח זיהומים יותר מתינוקות שנולדו במועד הסיבה לכך הינה מערכת החיסון‬
‫שטרם בשלה‪ ,‬עור גופו של הפג דק ועדיין אינו מפותח דיו להגן מפני מזהמים חיצוניים‪ .‬כמו כן‬
‫ריבוי פעולות חודרניות המתחייב ממצבו של הפג מעלה את הסיכוי להתפתחות זיהום‪ .‬הסיכון‬
‫להתפתחות זיהום נמצא ביחס הפוך לגיל העובר זאת אומרת ככול ששבוע לידת הפג צעיר‬
‫הסיכוי לפתח זיהום הוא גדול יותר‪.‬‬
‫אנמיה‬
‫בכל מקרה בו קיים חשד לזיהום יתבצעו מספר בדיקות ולעיתים יהיה צורך בטיפול‬
‫באנטיביוטיקה‪ .‬אחת הדרכים להפחית את הזיהומים אצל פגים הינה הקפדה על כללי רחצת ידיים‬
‫של אנשי הצוות הרפואי וההורים שבאים במגע עם הפג וכן הקפדה על מספר המבקרים בפגייה‪.‬‬
‫אנמיה הינה מצב שבו כמות כדוריות הדם האדומות בגוף יורדת והביטוי לכך הנו המוגלובין‬
‫נמוך‪ .‬אנמיה הינה ממצא שכיח בפגים והיא נגרמת בגלל‪ :‬האטה ביצור כדוריות דם אדומות‪,‬‬
‫בשל חוסר בשלותו של מח העצם האחראי על ייצורם‪ ,‬הרס מוגבר של תאי דם אדומים ואובדן‬
‫דם בלקיחת דגימות דם חוזרות לביצוע בדיקות חיוניות‪ .‬גורמים אלו מביאים לשכיחות גבוהה‬
‫של אנמיה‪ ,‬בפרט בפגים קטנים‪ .‬אנמיה עשויה להשפיע על מצבו הבריאותי של הפג ולעיתים‬
‫הוא יזדקק לקבלת עירוי דם על מנת לסייע לו להתגבר על כך‪.‬‬
‫מנות הדם אותם מקבלים הפגים עוברות בדיקות ותהליכים קפדניים ומיוחדים בטרם הם ניתנים‬
‫להם‪ .‬בנוסף מקבלים הפגים תכשיר ברזל וחומצה פולית שהם חומרי גלם חשובים ליצירת‬
‫כדוריות דם באופן עצמאי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫מכשור‬
‫מיטת הפג‪/‬תינוק ‪ -‬פגים אינם יודעים לשמור על חום גופם ביעילות והם זקוקים לעזרה‪.‬‬
‫האינקובטור והרדיאנט (אינקובטור פתוח) נועדו למטרה זו‪ .‬רוב הפגים מחוברים לווסת חום‬
‫שקורא את השינויים בחום גופם ומווסת את חום האינקובטור‪/‬רדיאנט בהתאם‪ .‬פגים קטנים‬
‫מאוד מחוממים לעיתים באמצעות מערכת אידוי חמה ולכן האינקובטור שבו ישכב ילדכם עשוי‬
‫להיות מכוסה באדים מבפנים‪ .‬כאשר הפג גדל‪ ,‬עולה במשקל ושומר על חום גופו הוא מועבר‬
‫לעריסת חימום ובהמשך לעריסה רגילה‪.‬‬
‫שיטות הנשמה‪:‬‬
‫מכונת הנשמה ‪ -‬חלק מהפגים אינם יכולים לנשום בכוחות עצמם וזקוקים‬
‫לעזרה בהנשמה מלאכותית‪ ,‬בעזרת מכונת הנשמה‪ .‬בהנשמה מלאה מוחדר‬
‫טובוס (צינורית) פנימה לתוך קנה הנשימה ע”י רופא כאשר קצהו מחובר‬
‫למכונת ההנשמה‪.‬‬
‫משקפי הנשמה ‪ – NASAL CPAP‬שיטת הנשמה חיצונית המתבצעת דרך‬
‫משקפי הנשמה מיוחדים המוחדרים לאף מצד אחד ומצד שני למכונת הנשמה‪.‬‬
‫חופת חמצן ( ‪ - )HOOD‬חופה מפלסטיק‪/‬ניילון אליה מוזרם חמצן‪.‬‬
‫עירויים ‪ -‬פגים שאינם מקבלים כלכלה מלאה נזקקים להשלמה בעזרת עירוי המוחדר לווריד‪.‬‬
‫מיקום החדרת העירוי לוריד יכול להיות בוריד הטבור‪ ,‬היד‪ ,‬הרגל או בעור הקרקפת‪ .‬חלקן של‬
‫התרופות ניתנות אף הן דרך הוריד‪.‬‬
‫זונדה – לרוב הפגים מוחדרת זונדה לקיבה‪ .‬הזונדה הינה צינורית סיליקון‬
‫דקה ורכה המשמשת להאכלת פגים שעדיין לא יכולים לאכול דרך הפה‬
‫מבקבוק או לניקוז תוכן הקיבה‪.‬‬
‫קו עורקי ‪ - ARTERIAL LINE -‬עירוי קבוע המוחדר לעורק ממנו ניתן לקחת‬
‫בדיקות דם בכל רגע נתון מבלי לדקור את התינוק‪.‬‬
‫מוניטור – כל הפגים מחוברים למכשיר ניטור ללא קשר למצבם הרפואי‪ .‬המוניטור קורא את‬
‫קצב פעימות הלב‪ ,‬קצב הנשימה‪ ,‬ריוויון החמצן בדם ולחץ הדם‪ ,‬ניטור הילדים מתקיים עד יום‬
‫השחרור‪ ,‬אין לנתק את ילדכם ממכשיר המוניטור ללא אישור מהאחות המטפלת בו!!!‬
‫‪20‬‬
‫פוטותרפיה‬
‫‪21‬‬
‫מילון מונחים‬
‫אמבו ‪ – AMBUO‬מפוח שנועד להנשמה ידנית‪.‬‬
‫טלפונים‪:‬‬
‫מזכירה‪:‬‬
‫אינטובציה ‪ - INTUBATION‬החדרת “טובוס” לקנה הנשימה במטרה להנשים את הפג באופן מלאכותי‪.‬‬
‫אנמיה ‪ - ANEMIA‬מצב של חוסר דם האופייני לפגים‪ ,‬לעיתים דורש מתן דם‪.‬‬
‫אפניאה ‪ - APNEA‬הפסקת נשימה מעל ‪ 20‬שניות‪.‬‬
‫אקסטובציה ‪ - EXTUBATION‬הוצאת “הטובוס” מקנה הנשימה‪.‬‬
‫ארטריאל ליין ‪ – ARTERIAL LINE‬קו עורקי ‪ -‬עירוי המוחדר לעורק כדי לקחת דגימות דם‬
‫לעיתים קרובות מבלי צורך לחזור ולדקור את התינוק פעמים רבות‪.‬‬
‫ברדיקרדיה ‪ - BRADICARDIA‬האטה של קצב הלב‪ .‬אופייני לפגים‪.‬‬
‫גזים בדם – בדיקה שקובעת את ריכוז החמצן והפחמן הדו חמצני בדם‪.‬‬
‫דקסטרוז סטיק ‪ – D.S.‬בדיקת רמת הסוכר בדם‪.‬‬
‫המטוקריט ‪ - HCT‬אחוז נפח תאי הדם האדומים מתוך סך כל נפח הדם‪ .‬אחוז נמוך עשוי להעיד‬
‫על אנמיה‪.‬‬
‫‪03-9253753‬‬
‫‪03-9253015‬‬
‫טיפול ביניים‪ 03-9253687 :‬חדר ‪1‬‬
‫‪ 03-9253773‬חדר ‪3‬‬
‫טיפול נמרץ‪ 03-9253691 :‬חדר ‪2‬‬
‫בדרך הביתה‪ 03-9253284 :‬חדר ‪6‬‬
‫‪ 03-9253660‬חדר ‪7‬‬
‫עובדת סוציאלית‪ :‬‬
‫‪03-9253804‬‬
‫אתר הפגיה‪:‬‬
‫‪www.schneider.org.il/pagim‬‬
‫זונדה ‪ - nazo-gastric tube‬צינור פלסטיק המוחדר לקיבת התינוק לצורך לניקוז נוזלים מן‬
‫הקיבה‪ ,‬החדרת תרופות או הזנה‪.‬‬
‫חופת חמצן (‪ – )HOOD‬קופסת פלסטיק שקופה המונחת סביב לראש הפג כדי לספק לו חמצן ואדים‪.‬‬
‫טובוס ‪ – Tube Endotracheal‬צינור המוכנס לקנה הנשימה של התינוק כדי לאפשר הנשמה‬
‫באופן מלאכותי‪.‬‬
‫מוניטור ‪ - monitor‬מכשיר המודד באופן מתמיד את קצב הלב‪ ,‬קצב הנשימה‪ ,‬רוויון החמצן‬
‫בדם ולחץ הדם‪.‬‬
‫מד סטורציה ‪ - PULSE OXYMETER‬מכשיר המחובר ליד או לרגל של התינוק ומודד את רוויון‬
‫החמצן בדם‪.‬‬
‫סקשן ‪ – suction‬משמש לשאיבת הפרשות וכיח מדרכי הנשימה והפה‪.‬‬
‫פוטו ‪ -‬טיפול באורות ניאון לצהבת של הילוד‪ .‬הטיפול דורש כיסוי עיניי הפג כהגנה מהאור‬
‫וחשיפת גוף הילוד‪.‬‬
‫‪ - (Total parenteral nutrition) TPN‬תמיסה המשמשת להזנה ורידית‬
‫‪ – NPO‬הפסקת כלכלה‪.‬‬
‫עריכת החוברת‪:‬‬
‫פרופ’ לאה סירוטה – מנהלת המחלקה‬
‫נעמי זנהנדלר – מנהלת הסיעוד במחלקה‬
‫אילנית מגוז‬
‫איריס סרן‬
‫אסיה קוגן‬
‫בלה סרולביץ’‬
‫נעמי אלכאוי‬
‫צביה קרל‬
‫אירית אבישר‬
‫דר' קלינגר גיל‬
‫רוב תודות לחברת אבוט‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫פורמולת המשך לפגים‪ ,‬לאחר השחרור מבית החולים‪.‬‬
‫מומלץ לפגים ולתינוקות במשקל לידה נמוך‪ ,‬מגיל לידה עד שנה‪,‬‬
‫בהתאם להמלצת רופא‪.‬‬
‫רכיבים חיוניים להשלמת צרכיו הייחודיים של הפג‪ :‬רמה גבוהה יותר‬
‫של קלוריות‪ ,‬חלבונים‪ ,‬סידן‪ ,‬זרחן וברזל ותמהיל מיוחד של שמנים‪.‬‬
‫צוות המומחים של סימילאק‪:‬‬
‫‪www.similac.co.il • 1-800-65-65-01‬‬
‫‪www.schneider.org.il/pagim‬‬
‫‪www.pagim.net‬‬
‫)‪PR-IL-ABT-SIM-335(07/10‬‬
‫מועשרת בנוקלאוטידים ובחומצות שומן מסוג אומגה ‪)DHA( 3‬‬
‫ומסוג ואומגה ‪.)AA( 6‬‬