כך הם יכולים לגדול ולפרוח .חוכה תא בואשל דעצ דעצ
...כך הם יכולים לגדול ולפרוח צעד צעד לשאוב את הכוח. מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל היחידה לטיפול נמרץ ומיוחד בפג ובילוד. 1 אתם לא לבד! הפגיה שוכנת בקומה הרביעית של בית החולים לילדים שניידר .זהו בי”ח שלישוני הקולט פגים וילודים מכל הארץ והמזרח התיכון .בפגיה כחלק מבי”ח שניידר תמצאו את מיטב אנשי הצוות ואמצעי הטיפול מהמשוכללים בעולם. צוות הפגיה כולל: רופאים ,אחיות ,מזכירות ,כוחות עזר ,עובדות סוציאלית ,פיזיותרפיסטית ומתנדבות כולם וכל אחד לחוד ישמחו לעזור לכם ההורים בהתמודדות עם מצבי לחץ המלווים בלידת תינוק או פג. הורים יקרים “אנחנו כאן בשבילכם” מזל טוב להולדת תינוקכם. תינוקכם נמצא במחלקה לטיפול מיוחד בפג ובילוד .חווית הלידה שאמורה לשמח מלווה כעת ברגשות מעורבים .צוות הפגיה ער לכך שהאשפוז בפגיה מלווה בתחושות דאגה וחוסר וודאות העשויים להעיב על השמחה והאופטימיות בחווית הלידה .הצוות במחלקה יעשה ככל יכולתו כדי לתמוך בכם ההורים. אנא פנו אלינו בכל שאלה או התלבטות. בחוברת זו תמצאו מידע על מחלקתנו .ובסוף החוברת מילון מונחים הנמצאים בשימוש במחלקה. 2 3 כיצד תבררו את שלומו של תינוקכם ? ביקורים בפגיה אתם ההורים רשאים לפנות לאחות או לרופא המטפלים בתינוקכם .הם יענו בצורה הטובה ביותר על שאלותיכם .לקבלת מידע מפורט רצוי לפנות לרופא בכיר בשעות הבוקר. אינפורמציה רפואית בכל יום יש לתאם עם המזכירות. מידע רפואי ניתן להורים בלבד (על פי חוק זכויות החולה). אנו מבינים שאשפוז עשוי להיות מלווה בתחושת חרדה ואי-ודאות .בדרך כלל המראה החיצוני של התינוק ,המחובר לחוטים ומכשירים הוא חוויה לא קלה ,אנו ערים לרגשות אלו ונתמוך בכם ככל האפשר .חשוב לזכור שכל החוטים הצינורות והמכשירים תפקידם האחד הוא לעזור לתינוקכם היקר לצלוח את ימיו הראשונים .במחלקה תפגשו את האחות והרופא המטפלים בתינוקכם .הרופא יסביר לכם על מצבו הרפואי של תינוקכם .האחות תלווה אתכם למיטת תינוקכם ותסביר על המכשור ונהלי המחלקה. במחלקה מספר חדרי אישפוז .לעיתים מועבר תינוקכם מחדר לחדר בהתאם למצבו ועל פי שיקול דעת צוות המחלקה .צוות הפגיה ישתדל לידע אתכם עם הגיעכם לפגיה. האחות תיקח ממכם פרטים מספרי טלפון ותקבלו ערכת קבלה הכוללת כרטיס מגנטי המאפשר כניסה למחלקה ומפתח ללוקר הנמצא בחדר הורים בו תוכלו לשמור את חפציכם. אין להכנס לחדרי הפגים עם תיקים .ההורים מתבקשים לחתום על טופס קבלת הערכה וביום השחרור ההורים מתחייבים להחזיר את הכרטיס והמפתח עם קבלת מכתב השחרור. הורים יכולים לבקר 24שעות. סבא סבתא שעה בבקר בין 11:00- 10:00ושעה בערב בין 18:00-19:00 אנו מבקשים כי בעת הביקור לא ימצאו ליד מיטת הפג יותר משני בני משפחה בו זמנית. ילדים לא נכנסים לפגיה. הביקור אסור על בני משפחה החולים במחלות חום ,שלשול וזיהומים של דרכי הנשימה העלולים להזיק לפגים. אנו מבקשים מההורים בעת ביקור רופאים ,בהעברת משמרת של האחיות ,בקבלה חדשה, ובעת ביצוע פעולות ,לשהות בחדר הורים .אנא קבלו זאת בהבנה. זמני העברת המשמרת של האחיות .7:00–7:30, 14:30–15:00, 22:30–23:00 חדר הורים -בכניסה למחלקה נמצא חדר הורים ובו כל האמצעים לנוחיותכם :מקרר טלויזיה, שירותים ,מקלחת מיקרוגל וספות מנוחה .לכל משפחה תא לשמירת חפצים .אנא שמרו על הסדר והניקיון בחדר זה .אנא דאגו לניקיון הלוקרים בחדר הורים. להורים ניתן לקבל אוכל מ"חסדי יואל" להזמנות03-5743230 1-800-303040 : נבקשכם לאכול בחדר הורים בלבד. 4 5 רחצת ידיים – בכל כניסה למחלקה יש לרחוץ ידיים היטב במים וסבון עד המרפקים וללבוש חלוק. יש להוריד תכשיטים לפני המגע עם התינוק .במידה ויש לכם ילד נוסף במחלקה יש לרחוץ ידיים בין ילד לילד .אם הילדים נמצאים בשני חדרים נפרדים יש להחליף חלוק במעבר בין החדרים. רחצת ידיים הוכחה כאמצעי היעיל ביותר במניעת זיהומים .על כן זו זכותכם וחובתכם ההורים להעיר לכל איש צוות הניגש לילדכם מבלי לרחוץ ידיים. תינוקכם זקוק לכם עם לידתו תינוקכם רואה שומע ואוהב מגע קרוב .במשך היממה חשוף תינוקכם למגע אנשי צוות רבים ולגרויים שלעיתים אינם נעימים (טיפולים שונים). המגע שלכם ונוכחותכם יקלו עליו וישרו עליו תחושה נעימה .רצוי לדבר אל הפג ברכות לפני שנוגעים בו ,ללטף ולהחזיקו בחיקכם לפי מצבו. מראה הפג הדבר הבולט ביותר הנו גודלו של הפג. משקלו ומראהו תלויים בשבוע בו הוא נולד .לפגים הקטנים מאד עור דק עם שכבת שומן מועטה ,המאפשרת לראות דרכו את עצמותיו וכלי דם המקנים לו צבע אדום. לעיתים נראה בעורו אזורים אדמדמים כחלחלים שנגרמו עקב לחץ בלידה או עקב טיפולים שעבר במחלקה .עורו של הפג מכוסה לעיתים בשיער רך הנקרא “לנוגו” בעיקר באזור הגב, הכתפיים ,הזרועות והמצח .שיער זה נושר במשך הזמן. אבריו של הפג שלמים אך בדרגת בשלות שונה .בפגים זכרים צעירים לא רואים אשכים בשק ובבנות איבר המין נראה בולט ,זהו מצב תקין לגילם המוקדם ועם הזמן יקבלו את צורתם המוכרת. 6 7 התנהגות הפג שיטת הקנגורו התנהגותו של הפג שונה מזו של תינוק אשר נולד במועד .לעיתים הוא פחות ערני ,וכאשר נוגעים בו הוא עשוי להגיב בחדות עד כדי רעד .הפג מרגיש ומודע לסביבתו לכן חשובים המגע והליטוף אשר תתנו לו .הפג רואה מטווח קצר ובעיקר צלליות אדם וצורות בשחור לבן. שיטת הקנוגרו הינה חלק בלתי נפרד מגישה הרווחת היום בעולם הנקראת “טיפול התפתחותי תומך בפגים” .בשיטה זו מוחזק הפג על גוף האם או האב ללא חציצת בגד בניהם .הפג מונח גוף לגוף ביחד עם ההורה כשלגוף הפג רק כובע וטיטול ומעליו מונחת שמיכה .טמפרטורת גופו של הפג נשמרת בתחום הנורמה בזמן ביצוע הקנגורו כאשר חום גופו של ההורה מווסת את טמפרטורת גופו של הפג. הפג שומע ולכן חשוב שתדברו אליו .את קולכם ,ההורים ,הוא מכיר כבר מהיותו ברחם .הפגים הקטנים יותר בד”כ דורשים טיפול מורכב יותר .פג ביחידת טיפול נמרץ מוקף בציוד רב .במבט ראשון קל ללכת לאיבוד למראה הצינורות ,העירויים והכבלים הרבים הדרושים לטיפול. נשמח להסביר לכם תפקידו של כל מכשיר ,אנא פנו אל האחות והרופא המטפלים בפג. צרכיו של הפג הפגיה מנסה במאמץ רב לבצע את מה שהרחם עושה בקלות .גדילה והגנה על הפג עד הבשלתו יאפשרו לו ללכת הביתה ולהיות בדרגת עצמאות של ילוד בשל .לשם כך אנו נוקטים במספר צעדים: • הזנה תוך ורידית )TPN(-המספקת את כל אבות המזון ,מלחים ,ויטמינים וסוכרים. • חלב אם או פורמולה מתאימה ,בתחילה בזונדה לקיבה ובהמשך יניקה מהשד או הבקבוק. • שמירה על חום גוף ע”י שהות באינקובטור פתוח או סגור תוך בקרת טמפרטורה. • שמירה על חמצון תקין ,מסיוע קל בתוספת חמצן ועד להנשמה מלאכותית. • מניעת סיבוכים כמו זיהומים ,אנמיה ,סיבוכי הנשמה ובעיות עיכול. • ניטור קבוע של דופק ,חום ,לחץ דם ,רמות חמצן ודו תחמוצת הפחמן בדם. • טיפול התפתחותי תומך. טכניקה זו נמצאת בשימוש בפגיות שונות בכל רחבי העולם .במחקרים שנעשו נמצא שיש בה תועלת הן לפג והן להוריו .ההורים דווחו על קשר ישיר וטוב יותר עם תינוקם ( ,)BONDINGיותר בטחון ביכולתם לענות לצרכיו ופחות חרדה מהטיפול בו ומלקיחתו הביתה .אמהות שמבצעות קנגורו מניקות יותר ולאורך זמן כמות החלב גדלה באופן משמעותי. מבחינה פסיכולוגית הקנגורו מספק לתינוקכם סביבה תומכת ויציבה .אצל הפגים שהוחזקו בטכניקה זו נצפו קצב לב ,נשימות וריויון חמצן בדם המאפיינים מצב של רגיעה ובכולם נשמר חום גוף תקין .תינוקות אלה הזוכים למגע הגופני החם עם הוריהם מתפתחים להיות נינוחים יותר. חשוב להורים להערך לקראת בצוע הקנגורו להגיע רגועים לאחר מקלחת עם בגד נוח הנפתח מלפנים .להגיע בשעות שהן לא העברת משמרת .ולהחזיק את התינוק בשיטת הקנגורו לפחות שעה ,ניתן יותר -אם מצבו הבריאותי של תינוקכם מאפשר זאת. הוצאת ילוד /פג מאינקובטור יעשה רק ע"י צוות רפואי סיעודי .ההורים מתבקשים לא לפתוח דפנות מיטה לבד. יש לידע צוות סיעודי רפואי אם אתם עוזבים את מיטת התינוק 8 9 הזנת הפג הנקה מיד לאחר הלידה ניזונים רוב הפגים בהזנה תוך ורידית המורכבת מתמיסה מיוחדת שהורכבה עבורם ( .)TPNתמיסה זו מכילה סוכרים ,חלבונים ,שומנים ,ויטמינים ומלחים הנדרשים לבנייה ושמירת פעילות גופם. חלב אם הנו המקור הטבעי הטוב ביותר לתזונת ילדכם .הוא מכיל רכיבי תזונה המותאמים לשלב ההתפתחותי של מערכת העיכול וכן נוגדנים העוברים מהאם ומסייעים לתינוק להתגבר על זיהומים .רק בחלק קטן מהמקרים יכול הפג לינוק מיד לאחר הלידה .פג יכול לקבל את חלב האם שאוב דרך הזונדה או מבקבוק .פגים זקוקים לכמות אנרגיה רבה כדי לעלות במשקל ולגדול. לא תמיד מספק חלב האם צורך זה ולעיתים יש להוסיף לחלב האם תוספות על מנת להעשיר את החלב במרכיבים החיוניים לגדילה התקינה של הפג .סוג התוספות יקבע ע”י הרופא המטפל .פגים שאינם מקבלים חלב אם ,מקבלים תחליף חלב שפותח במיוחד עבור פגים. בהמשך נתחיל באופן הדרגתי במתן כלכלה המותאמת לצרכיי הפג ובמקביל תרד כמות הנוזלים הניתנת דרך הוריד .אופן קבלת הכלכלה דרך הזונדה או בהאכלה מבקבוק תלויה בגילו של הפג ובמצבו הבריאותי. עד גיל הריון של 34שבועות אין עדיין תאום בין רפלקס המציצה ,הבליעה והנשימה ולכן פגים הצעירים מגיל זה מקבלים את תזונתם דרך זונדה .בשלב זה תתבקשו להביא מוצץ .מתן מוצץ ועידוד המציצה בזמן ההאכלה בזונדה עוזר לפג לקשר בין המציצה לבין האוכל הנכנס לקיבה. אנא התייעצו עם האחות לגבי גודל המוצץ .כאשר הפג מגיע ל – 34שבועות הריון אנו מנסים לתת לו אוכל דרך הפה .בהתחלה הפג מוצץ לאט אך עם הזמן תתחזק מציצתו ותהיה יעילה יותר .תהליך הלימוד דורש סבלנות .בשלב זה תתבקשו להגיע גם בזמני הארוחות של תינוקכם ולהאכילו .זה המקום שבו עזרתכם חשובה. שאיבת חלב שאיבת החלב נעשית כדי לשמור על יצירת חלב בכמות טובה .במחלקה ניתן למצוא את כל התנאים לשאיבת חלב החל מערכת לשאיבה חלב ,חדר הנקה ,משאבות וכן מקררים ומקפיא לשמירת החלב. הדרכה לגבי שאיבה נכונה של חלב ,הן בבית והן במחלקה תוכלי לקבל מצוות האחיות .חלוקת חלב אם נעשית ע”י כוח עזר מיומנת במטבח חלב בלבד ,בכל בקר עד השעה 11:00נאסף חלב האם ומחולק למנות על פי הוראת הרופא. ערכת שאיבה – כל אם מקבלת ערכת שאיבה אישית המותאמת למשאבות הקיימות במחלקת פגים .הערכה כוללת בתוכה את כל חלקי הבקבוק לשאיבה ,צינורית וכן קערית לניקוי הערכה בהמשך .בין שאיבה לשאיבה יש לרחוץ במי ברז ובסבון את הערכה לאחר מכן להניח את הערכה בתוך הקערית עם מים שהורתחו מראש למשך 10דקות בלבד ולייבש .אין להשאיר ערכה עם מים עומדים! ערכת השאיבה נמצאת באחריות האם. החלפת ערכת השאיבה -מתבצעת כל 24שעות ביממה בשעות הבוקר בלבד 7:00–15:00ע”י כוחות העזר .לכל אם יינתן כרטיס מעקב החלפת ערכת שאיבה. חדר ההנקה מיועד לכן אנא שמרו על הסדר והניקיון. אמא יקרה זכרי יש להחזיר את ערכת השאיבה ביום השחרור לאחות או לכוחות העזר. השכרת מכונת שאיבה ביד שרה: בלינסון קומת כניסה ליד חדר מיון 03-9376879 ימים א-ה בשעות 10:00-13:00 יום ו -בשעות 9:00-11:00 10 Medela יעוץ בבחירת משאבה 09-9727620 www.medela.co.il 11 מפגשי הורים וצוות לפגוש את העובדת הסוציאלית בפגיה מתקיימים מפגשים קבוצתיים של הורי פגים בהשתתפות :עו”ס פיזיותרפיסטית, אחות ורופא מהפגיה .מטרת מפגשים אלו הינה לאפשר לכם ההורים לבטא רגשות, תחושות חרדות ולבטים בנושאי הפגות וההורות החדשה. העובדת הסוציאלית תשתדל לפגוש אותך במהלך אשפוזו של תינוקך בפגיה .אם מסיבה כלשהיא עדיין לא נפגשתם (יתכן ולא איתרה אתכם) או שיש לך שאלות ודאגות המטרידות אותך ,אנא פנה/י לאחד מאנשי הצוות הרפואי או למזכירת המחלקה בכדי שיצרו קשר עם העובדת הסוציאלית. ההשתתפות במפגשים אלו מומלצת והינה תורמת להרחבת הידע של ההורים בנושאים הקשורים לטיפול בפג ,לתחושת שותפות ולחיזוק הקשר בין ההורים לבין עצמם ובין ההורים לצוות המטפל .אנא פנו לאחות לקבלת מידע על מועדי הפגישות. לאחר הפגישה הראשונית ,במידת הצורך ראי/ה עצמך מוזמן/ת לפנות לעובדת הסוציאלית גם בהמשך – לשם כך אנו כאן. ייעוץ ותמיכה להורים בפגיה כיצד יכולות העובדות הסוציאליות לסייע לך? אם את/ה זקוק/ה לעזרה ותמיכה רגשית או לעזרה בהתמודדות עם הלחץ הרב בו את/ה נמצא/ת ,בפגיה שלנו עומדות לרשות ההורים שתי עובדות סוציאליות לשם כך. העובדות הסוציאליות תעזורנה לך ולבני משפחתך במשך אשפוזו של תינוקך ,וזאת על ידי ייעוץ ,תמיכה רגשית ,עזרה בתקשורת עם הצוות הרפואי במידת הצורך ומידע רלבנטי אודות זכויותיך .העובדת הסוציאלית גם תלווה אותך במהלך הימים הראשונים של ההסתגלות לפגיה ותעזור לך "להתאקלם". טלפונים: פגייה – 03-9253753 חדר עובדות סוציאליות בפגייה 03-9253804 :בשעות 14:00 8:30- שרות סוציאלי בבית החולים( 03-9253623 :להשארת הודעות התא הקולי) סדנת עיסוי פגים ותינוקות בימי שלישי בבקר בין 10:30ל 12:00-מוזמנים ההורים לשעת כיף בפגיה בו תלמדו איך לעסות את תינוקכם להחזיקו נכון וכל מיני טיפים שאתם ההורים יכולים להעניק לתינוקכם. העובדות הסוציאליות יכולות לעזור ב: •תמיכה רגשית והתמודדות עם מצב הלחץ הנובע מהאשפוז בפגייה. •עזרה בהתמודדות עם המצב המשבר/י בו אתה נמצא. •ייעוץ לגבי תהליכי התקשרות לתינוק וראשית ההורות .תמיכה בקשר מול ילדים נוספים בבית. •מתן מידע לגבי זכויותייך בביטוח לאומי ובמקום העבודה. •קישור לגורמים נוספים בקהילה שיעזרו לך ולמשפחתך במידת הצורך ,כגון לשכות רווחה, טיפת חלב וארגוני סיוע. •עזרה בשירותים שונים למשפחות המתגוררות הרחק מבית החולים. •סיוע להורים במצבים רגשיים העולים לאחר לידה כולל לידת פג או תינוק עם בעיה רפואית אחרת. •עזרה בכל נושא אחר המטריד אותך ,כולל אלימות במשפחה ,בעיות התמכרות ,מחלות שונות ועוד. 12 13 שחרור הביתה תינוק המוכן לשחרור: •שוקל כשני קילוגרם •שומר על חום גופו •מעל שבוע 34 •אוכל דרך הפה אנו מאמינים שנוכחותכם בפגיה חשובה ורצויה ,לכן בהגיע התינוק למשקל של 1700גרם ,נזמין אתכם להדרכה הכוללת אמבטיה וטיפול יומי בתינוק .ככל שתהיו יותר עם התינוק ותטפלו בו, כך יהיה המעבר הביתה קל יותר. אנו מציעים לפני השחרור קורס החייאת תינוקות (הקורס כרוך בתשלום ,יש החזר חלקי מהקופות) .מומלץ לא לדחות את הקורס עד יום השחרור .לתאום מועד ,אנא פנו לאחות המטפלת בתינוקכם. הגדרת פגות פג הנו ילוד שנולד בטרם מלאו לאם 37שבועות הריון מלאים .הגדרת הפגות מתייחסת לשבוע ההיריון בו נולד התינוק ואינה מתייחסת למשקל גופו .הבעיות האופייניות לפגים נובעות מחוסר בשלותם של מערכות שונות בגוף כתוצאה מהלידה המוקדמת. התפתחות המדע והטכנולוגיה ויישום הניסיון והידע שהצטבר בתחומים רבים של הטיפול בפגים מאפשרת לפגים רבים להתמודד עם החיים מחוץ לרחם עד להבשלתם של אותם מערכות גוף שונות .ככל שהפג נולד צעיר יותר בשבועות הריון ,גופו פחות בשל להתמודד עם החיים מחוץ לרחם. גילו של הפג על מנת להעריך את התפתחותו של הפג בהתאם לגילו יילקח בחשבון גילו האמיתי שזהו למעשה “גיל מתוקן” .לפי הגדרה זו אנו מוסיפים לגילו של הפג את מספר השבועות שהוא נולד ביום לידתו ,עד תאריך לידתו המשוער ,היינו 40שבועות הריון. לדוגמא :נולד פג בשבוע 32להריון הוא נולד .40-32=8זאת אומרת הוא נולד 8שבועות לפני זמנו ולכן לאורך שנת החיים הראשונה נצפה להתפתחות התינוק נשווה את יכולות הילד לא לילדים בגילו כי אם לגילו הנוכחי פחות 8שבועות. חום גוף עור גופם של הפגים דק ואינו מכיל שכבת שומן מספקת ולכן הפגים נוטים לאבד במהירות חום גוף ונוזלים. הטיפול בפג בימים הראשונים מתבצע באינקובטור פתוח או סגור,המסייעים לו בשמירה על חום הגוף. 14 15 תופעות שכיחות אצל פגים אפניאה הפסקת נשימה לפרק זמן העולה על 20שניות .אפניאה שכיחה בפגים בשל חוסר בשלות מרכז הנשימה במוח .לעיתים עשויה האפניאה להיות מלווה בהאטה של קצב הלב ,חיוורון או כחלון כתוצאה מירידה בחמצון. ברדיקרדיה האטת קצב הלב פחות מ 100-פעימות בדקה (קצב לב תקין של פג/יילוד נע בין 100-200 פעימות לדקה) .בדרך כלל ברדיקרדיה מלווה את האפניאות. אחד הגורמים לאפניאה וברדיקרדיה בפגים הנו חוסר בשלות של מרכזי הנשימה .הטיפול הוא גירוי של הפג ע”י מגע עדין ומתן טיפול תרופתי ( אמינופילין או קפאין) .במידה והאפניאות קשות ועקשניות יתכן צורך בהנשמה .עם גדילתו של הפג קיימת בשלות של מרכז הנשימה והאפניאה פוסקת. זיהוי מצבי אפניאה וברדיקרדיה בפגים מתבצע באמצעות התרעות ממכשיר המוניטור אליו מחובר הפג .חלק מההתרעות של המוניטור קשורות בבעיות טכניות כגון :תזוזה של התינוק ולא בהפסקת נשימה או ירידת דופק אמיתית .הצוות ידע להבחין בין המקרים ולהגיב בהתאם. 16 צהבת פיזיולוגית צהבת פיזיולוגית שכיחה מאוד בפגים בשבועות הראשונים לחייהם .זוהי תופעה פיזיולוגית, הנובעת מאי בשלות של הכבד והיא אינה סימן למחלה .המרכיב העיקרי של הצהבת הנו בילירובין .הבילירובין הנו פיגמנט צהוב הנוצר כתוצאה מפירוק של כדוריות דם אדומות בגוף. הבילירובין נקלט ע”י תאי הכבד ומפונה מהגוף ע”י צואה ושתן .בפגים ישנה יכולת מוגבלת של תאי הכבד להקשר אל הבילירובין ולפנותו מהגוף אחת הסיבות לכך נובעת מחוסר בשלותו של הכבד .מכאן שכמויות גדולות של בילירובין מצטברות בדמו של התינוק .כאשר כמות הבילירובין בדם עולה ,חלק מהפיגמנט חודר לרקמות הגוף וגורם להצהבה של העור והלובן של העין. הטיפול הוא ע”י “ פוטותרפיה” – טיפול בעזרת נורות ניאון המאירות על הפג ומסייעות בכך לפירוק הבילירובין דרך העור .בזמן הטיפול יש צורך לכסות את עיניו של הפג על מנת להגן עליהם וכן להפשיט את הפג על מנת להאיר שטח גוף נרחב .הטיפול באור מופסק בזמן האכלה. המעקב אחר רמת הצהבת נעשה ע”י דגימות דם הנלקחות מהעקב .החזרה לערכי הבילירובין עלולה להימשך לעיתים עד סוף השבוע השני -הרביעי לחיים כשהיא מלווה בעליות ובירידות של רמות הבילירובין בתקופה זו .חשוב לזכור צהבת פיזיולוגית אינה מחלה. 17 היפוגליקמיה זיהומים היפוגליקמיה הנו מצב של רמות סוכר נמוכות בדם .מצב זה שכיח בפגים קטנים לאחר ניתוקם ממקור האספקה העיקרי שהוא האמא וכן בשל מאגרי גליקוגן (פחמימה מורכבת) דלים. ביילודים לאם סוכרתית הגורם להיפוגליקמיה הנו עודף אינסולין בגוף היילוד שהועבר במהלך ההריון .ההיפוגליקמיה ברוב המקרים הינה אסימפוטמטית ומתגלה בבדיקה שגרתית .הטיפול בהיפוגליקמיה כולל מעקב רמות סוכר בדם בדקירה מהעקב ומתן עירוי נוזלים המכיל גלוקוז. פגים נוטים לפתח זיהומים יותר מתינוקות שנולדו במועד הסיבה לכך הינה מערכת החיסון שטרם בשלה ,עור גופו של הפג דק ועדיין אינו מפותח דיו להגן מפני מזהמים חיצוניים .כמו כן ריבוי פעולות חודרניות המתחייב ממצבו של הפג מעלה את הסיכוי להתפתחות זיהום .הסיכון להתפתחות זיהום נמצא ביחס הפוך לגיל העובר זאת אומרת ככול ששבוע לידת הפג צעיר הסיכוי לפתח זיהום הוא גדול יותר. אנמיה בכל מקרה בו קיים חשד לזיהום יתבצעו מספר בדיקות ולעיתים יהיה צורך בטיפול באנטיביוטיקה .אחת הדרכים להפחית את הזיהומים אצל פגים הינה הקפדה על כללי רחצת ידיים של אנשי הצוות הרפואי וההורים שבאים במגע עם הפג וכן הקפדה על מספר המבקרים בפגייה. אנמיה הינה מצב שבו כמות כדוריות הדם האדומות בגוף יורדת והביטוי לכך הנו המוגלובין נמוך .אנמיה הינה ממצא שכיח בפגים והיא נגרמת בגלל :האטה ביצור כדוריות דם אדומות, בשל חוסר בשלותו של מח העצם האחראי על ייצורם ,הרס מוגבר של תאי דם אדומים ואובדן דם בלקיחת דגימות דם חוזרות לביצוע בדיקות חיוניות .גורמים אלו מביאים לשכיחות גבוהה של אנמיה ,בפרט בפגים קטנים .אנמיה עשויה להשפיע על מצבו הבריאותי של הפג ולעיתים הוא יזדקק לקבלת עירוי דם על מנת לסייע לו להתגבר על כך. מנות הדם אותם מקבלים הפגים עוברות בדיקות ותהליכים קפדניים ומיוחדים בטרם הם ניתנים להם .בנוסף מקבלים הפגים תכשיר ברזל וחומצה פולית שהם חומרי גלם חשובים ליצירת כדוריות דם באופן עצמאי. 18 19 מכשור מיטת הפג/תינוק -פגים אינם יודעים לשמור על חום גופם ביעילות והם זקוקים לעזרה. האינקובטור והרדיאנט (אינקובטור פתוח) נועדו למטרה זו .רוב הפגים מחוברים לווסת חום שקורא את השינויים בחום גופם ומווסת את חום האינקובטור/רדיאנט בהתאם .פגים קטנים מאוד מחוממים לעיתים באמצעות מערכת אידוי חמה ולכן האינקובטור שבו ישכב ילדכם עשוי להיות מכוסה באדים מבפנים .כאשר הפג גדל ,עולה במשקל ושומר על חום גופו הוא מועבר לעריסת חימום ובהמשך לעריסה רגילה. שיטות הנשמה: מכונת הנשמה -חלק מהפגים אינם יכולים לנשום בכוחות עצמם וזקוקים לעזרה בהנשמה מלאכותית ,בעזרת מכונת הנשמה .בהנשמה מלאה מוחדר טובוס (צינורית) פנימה לתוך קנה הנשימה ע”י רופא כאשר קצהו מחובר למכונת ההנשמה. משקפי הנשמה – NASAL CPAPשיטת הנשמה חיצונית המתבצעת דרך משקפי הנשמה מיוחדים המוחדרים לאף מצד אחד ומצד שני למכונת הנשמה. חופת חמצן ( - )HOODחופה מפלסטיק/ניילון אליה מוזרם חמצן. עירויים -פגים שאינם מקבלים כלכלה מלאה נזקקים להשלמה בעזרת עירוי המוחדר לווריד. מיקום החדרת העירוי לוריד יכול להיות בוריד הטבור ,היד ,הרגל או בעור הקרקפת .חלקן של התרופות ניתנות אף הן דרך הוריד. זונדה – לרוב הפגים מוחדרת זונדה לקיבה .הזונדה הינה צינורית סיליקון דקה ורכה המשמשת להאכלת פגים שעדיין לא יכולים לאכול דרך הפה מבקבוק או לניקוז תוכן הקיבה. קו עורקי - ARTERIAL LINE -עירוי קבוע המוחדר לעורק ממנו ניתן לקחת בדיקות דם בכל רגע נתון מבלי לדקור את התינוק. מוניטור – כל הפגים מחוברים למכשיר ניטור ללא קשר למצבם הרפואי .המוניטור קורא את קצב פעימות הלב ,קצב הנשימה ,ריוויון החמצן בדם ולחץ הדם ,ניטור הילדים מתקיים עד יום השחרור ,אין לנתק את ילדכם ממכשיר המוניטור ללא אישור מהאחות המטפלת בו!!! 20 פוטותרפיה 21 מילון מונחים אמבו – AMBUOמפוח שנועד להנשמה ידנית. טלפונים: מזכירה: אינטובציה - INTUBATIONהחדרת “טובוס” לקנה הנשימה במטרה להנשים את הפג באופן מלאכותי. אנמיה - ANEMIAמצב של חוסר דם האופייני לפגים ,לעיתים דורש מתן דם. אפניאה - APNEAהפסקת נשימה מעל 20שניות. אקסטובציה - EXTUBATIONהוצאת “הטובוס” מקנה הנשימה. ארטריאל ליין – ARTERIAL LINEקו עורקי -עירוי המוחדר לעורק כדי לקחת דגימות דם לעיתים קרובות מבלי צורך לחזור ולדקור את התינוק פעמים רבות. ברדיקרדיה - BRADICARDIAהאטה של קצב הלב .אופייני לפגים. גזים בדם – בדיקה שקובעת את ריכוז החמצן והפחמן הדו חמצני בדם. דקסטרוז סטיק – D.S.בדיקת רמת הסוכר בדם. המטוקריט - HCTאחוז נפח תאי הדם האדומים מתוך סך כל נפח הדם .אחוז נמוך עשוי להעיד על אנמיה. 03-9253753 03-9253015 טיפול ביניים 03-9253687 :חדר 1 03-9253773חדר 3 טיפול נמרץ 03-9253691 :חדר 2 בדרך הביתה 03-9253284 :חדר 6 03-9253660חדר 7 עובדת סוציאלית : 03-9253804 אתר הפגיה: www.schneider.org.il/pagim זונדה - nazo-gastric tubeצינור פלסטיק המוחדר לקיבת התינוק לצורך לניקוז נוזלים מן הקיבה ,החדרת תרופות או הזנה. חופת חמצן ( – )HOODקופסת פלסטיק שקופה המונחת סביב לראש הפג כדי לספק לו חמצן ואדים. טובוס – Tube Endotrachealצינור המוכנס לקנה הנשימה של התינוק כדי לאפשר הנשמה באופן מלאכותי. מוניטור - monitorמכשיר המודד באופן מתמיד את קצב הלב ,קצב הנשימה ,רוויון החמצן בדם ולחץ הדם. מד סטורציה - PULSE OXYMETERמכשיר המחובר ליד או לרגל של התינוק ומודד את רוויון החמצן בדם. סקשן – suctionמשמש לשאיבת הפרשות וכיח מדרכי הנשימה והפה. פוטו -טיפול באורות ניאון לצהבת של הילוד .הטיפול דורש כיסוי עיניי הפג כהגנה מהאור וחשיפת גוף הילוד. - (Total parenteral nutrition) TPNתמיסה המשמשת להזנה ורידית – NPOהפסקת כלכלה. עריכת החוברת: פרופ’ לאה סירוטה – מנהלת המחלקה נעמי זנהנדלר – מנהלת הסיעוד במחלקה אילנית מגוז איריס סרן אסיה קוגן בלה סרולביץ’ נעמי אלכאוי צביה קרל אירית אבישר דר' קלינגר גיל רוב תודות לחברת אבוט 22 23 פורמולת המשך לפגים ,לאחר השחרור מבית החולים. מומלץ לפגים ולתינוקות במשקל לידה נמוך ,מגיל לידה עד שנה, בהתאם להמלצת רופא. רכיבים חיוניים להשלמת צרכיו הייחודיים של הפג :רמה גבוהה יותר של קלוריות ,חלבונים ,סידן ,זרחן וברזל ותמהיל מיוחד של שמנים. צוות המומחים של סימילאק: www.similac.co.il • 1-800-65-65-01 www.schneider.org.il/pagim www.pagim.net )PR-IL-ABT-SIM-335(07/10 מועשרת בנוקלאוטידים ובחומצות שומן מסוג אומגה )DHA( 3 ומסוג ואומגה .)AA( 6
© Copyright 2024