מסירה: דו"ח הערכה 2010
המכללה האקדמית בית ברל
היחידה למחקר ולהערכה
انكهٍو االكادٌمٍو بٍج بٍرل
ًحذة انبحث ًانخقٍٍم
תכנית "מסירה" (מסע)
לקידום מעמדם של אנשים עם נכויות
בחברה הערבית בישראל ()9009-9006
דו"ח הערכה
برنامج "مسٍره"
نرفع مكانت اشخاص رًي اعاقاث
فً انمجخمع انعربً فً اسرائٍم ()9009-9006
حقرٌر حقٍٍم
בהזמנת אגף נכויות ושיקום ,ג'וינט ישראל
حسب طلب قسم اإلعاقات وإعادة التأهيل ،جوينت إسرائيل
טלי היוש
ג'יהד חאג' יחיא
עינת יצחק-מונסונגו
حانً ىٌٍش
جياد حاج ٌحٍى
عٍناث ٌخسحاق-مٌنسٍنجٌ
אוקטובר 9000حشرٌن اًل
لمزيد من التفاصيل
למידע נוסף
www.beitberl.ac.il
www.jdc.org.il/disability
ב
תודות
מחקר זה לא היה מתאפשר ללא עזרתם של רבים ,שלהם נרצה להודות להלן .ראשית נציין את
עזרתו של אגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל שיזם את התכנית והוביל אותה ,בראשותה של
מנהלת התכנית אביטל סנדלר לף ובהשתתפותן של סועאד דיאב ויפעת שחק.
תודות מופנות גם לקרנות ולתורמים המסייעים למימון התכנית והמחקר ובהם קרן יד-הנדיב,
קרן טאובר ,קרן אלפרד באדר וקרן גולדברג .שותפים לחזון ולביצוע הם עמותות הנכים
והעמותות למען הנכים בחברה הערבית והיהודית ,מכון מסאר ,ארגון שתיל ,החברה למתנ"סים
וכן משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
ברצוננו להודות לוועדת המחקר בראשות תמרה ברנע ,מנהלת אגף נכויות ושיקום שליוותה את
המחקר ,העירה והאירה נקודות חשובות להתייחסות; למנהלי הארגונים השותפים בתכנית;
לחברי הרשת המקצועית; לאנשים עם מוגבלות שהתראיינו .כל אחד מהמצוינים לעיל שיתף
אותנו במידע החיוני המצוי ברשותו ובכך תרמו כולם להבנת התכנית לעומקה ואפשרו את
כתיבתו של דו"ח זה.
ברצוננו להודות מקרב לב ליחידה למחקר והערכה במכללה האקדמית בית ברל בראשותה של
פרופ' ברכה אלפרט ,שתמכה בנו לאורך כל הדרך ותרמה בהערותיה לעיצובו הסופי של הדו"ח.
לפרופ' ברברה פרסקו שהיתה היועצת האקדמית של המחקר ,לד"ר שחר גינדי שהשתתף בכתיבת
הסקירה התיאורטית ולגב' טלי זייגר שהייתה אחראית על חלק מן העיבודים הסטטיסטיים .נודה
גם לגב' שרה בירון מזכירת היחידה שפעלה מאחורי הקלעים עד להפקתו של דו"ח זה ולגב' פזית
אנטין שעצבה את הדו"ח הסופי המובא להלן.
ג
ד
תוכן העניינים
עמוד
יא
יט
תקציר בעברית
תקציר בערבית
תקציר באנגלית
III
.0מבוא
1
.9הנכים בחברה הערבית
2.1נכות ,מוגבלות ולקות
2.2נגישות והנגשת מידע
2.3שיקום אנשים עם מוגבלות
2.4נכים בחברה הערבית בישראל
2
2
3
4
4
2.5עמדות כלפי נכים בחברה הערבית בישראל
2.6מצב היישובים הערביים והשפעתו על קידום מעמד הנכים
2.7שיקום תעסוקתי בישובים הערביים בישראל
2.8ארגונים למען אנשים עם מוגבלות וגיוס משאבים בישראל
2.9מוטיבציות לצריכת פעילויות פנאי
5
6
7
8
9
2.10שאלות ההערכה
10
12
.3מתודולוגיה
3.1אוכלוסיית המחקר
3.2מדגם המחקר
3.2.1מדגם המרואיינים
3.2.2מדגם המשיבים על שאלונים
3.3כלי ההערכה
3.3.1ראיונות עומק
12
14
14
15
17
17
3.3.2שאלוני ההערכה
3.3.3מסמכים
3.4מערך המחקר
3.5שיטת ניתוח הנתונים
3.5.1נתונים איכותניים
3.5.2נתונים כמותיים
.4ממצאים
4.1המטרות המוצהרות של תכנית "מסירה
4.2מטרות לעומת ביצוע במהלך השנים 2009 - 2006
18
19
20
20
20
21
22
24
27
27
4.2.1חיזוק עמותות והעצמת מנהיגות נכים
ה
עמוד
4.2.1.1
4.2.1.2
4.2.1.3
4.2.1.4
4.2.1.5
4.2.1.6
פורום נשים עם מוגבלות ()2009-2007
קידום סטודנטים ערבים עיוורים ()2009-2007
מודל הצלחה" בנגב :אנשים בדואים חירשים וכבדי שמיעה מדריכים
ילדים עם מוגבלות דומה ()2009-2006
קידום מעמדם של בעלי יכולות ייחודיות בעיר סח'נין ובאזור (2009-
)2007
הרחבת "קהילה נגישה" בחברה הערבית ()2009-2006
המרכז לחיים עצמאיים בבאר שבע ובדרום :חיזוק הפעילות בקרב
27
31
34
37
40
43
הבדואים ()2009-2006
4.2.1.7תכנית "אלע'ד" ()2005-2007
4.2.2הנגשת מידע מותאם תרבות
4.2.2.1מוקד מידע וסדנאות למיצוי זכויות ושימוש בשירותים ()2009-2006
4.2.2.2שירותי מידע והדרכה בנושא עזרים ()2009-2006
4.2.2.3תרגום והתאמה של אתר "סלע" לערבית
4.2.2.4מחשב לכל גיל ()2009-2006
4.2.3פורום שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל
4.2.3.1הכשרת אנשי דת
45
47
47
51
54
54
55
55
4.2.3.2הכשרת אנשי תקשורת ועסקים
4.2.4רשתות התייחסות ,תמיכה מקצועית וקידום דיאלוג בין מגזרי ()2009-2006
4.2.5סיכום מטרות לעומת ביצוע
4.3היקף ההשתתפות
4.4מוטיבציות ,מניעים וציפיות של אנשים עם מוגבלות להשתתף בתכנית
4.5תרומות " -תכנית 'מסירה' שמה את נושא הנכים על סדר היום בחברה הערבית"
4.5.1תרומות -אנשים עם מוגבלות
4.5.1.1תחושת העצמה " -יש לי משהו מבפנים שעומד להתפוצץ ונותן לי כוח
57
59
62
66
68
71
71
74
להמשיך"
4.5.1.2חשיפה למידע בנושא המוגבלות " -אני מרגישה מהפך"
4.5.1.3תחום חברתי " -מצאתי חברה ,אהבה ,קבלת פנים"
4.5.1.4יציאה מהבית ,פנאי ובידור " -בבית אתה כמו סמרטוט וכאן אני
מרגיש טוב"
4.5.1.5הרחבת הידע הכללי
4.5.1.6תעסוקה
4.5.1.7שינוי עמדות
4.5.2תרומות -לפי מרכיבי התכנית ,מרואיינים משלושה מעגלים
4.5.2.1טיפוח מנהיגים
4.5.2.2הנגשת מידע
76
78
79
80
80
81
83
83
84
ו
עמוד
4.5.2.3שינוי עמדות
4.5.2.4תיאום ודיאלוג בין-מגזרי
4.5.3סיכום תרומות תכנית "מסירה" -משתתפים ,מפעילים ושותפים
4.6בין מניעים וציפיות -לבין תרומות
4.7שביעות רצון
4.8תפיסת השגת מטרות התכנית
4.8.1מטרות שהושגו
4.8.2ההישג הבולט ביותר של תכנית "מסירה"
86
90
91
93
94
99
99
101
4.8.3מה התכנית לא הצליחה להשיג
4.8.4סיכום
4.9קשיים והצעות לשיפור
4.9.1קשיים
4.9.2הצעות לשיפור
4.10תכנית "מסירה" לאן?
4.10.1שילוב ו/או בידול כתפיסת עולם
4.10.2יחסי גומלין "מסירה"-הג'וינט
4.10.3תהליך היפרדות בין "מסירה" לג'וינט
102
103
104
104
109
111
112
113
114
4.10.4הגדלת הפריסה הארצית של התכנית
4.10.5הרחבת אוכלוסיית היעד
4.10.6המשך יישום מטרות העל של התכנית
4.10.7מיסוד שותפויות
4.10.8הסעות
4.10.9התמקצעות הצוותים המקצועיים של "מסירה"
4.10.10רכישת מקצוע
4.10.11איכות חיים ופנאי
.5מקורות מידע
114
115
116
118
118
118
119
120
121
.6נספחים
נספח :1מניעים וציפיות של אנשים עם מוגבלות
נספח :2שביעות רצון
נספח :3תרומות
נספח :4שאלון
126
125
129
132
136
ז
רשימת לוחות
עמוד
14
לוח :0התפלגות הראיונות לפי קבוצת המחקר
לוח :9התפלגות המשיבים על השאלונים לפי הארגונים שאליהם הם משתייכים ,שכיחות
באחוזים ()N=211
15
לוח :3מדגם המשיבים על השאלונים לפי מאפייני רקע ,שכיחות ואחוזים ()N=20-122
15
לוח :4מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "פורום הנשים"
30
לוח :5מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "קידום סטודנטים עיוורים"
33
לוח :6מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "מודל הצלחה בנגב"
37
לוח :7סיכום מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "קידום מעמדם של בעלי יכולות
ייחודיות בסח'נין"
39
לוח :8מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע הרחבת "קהילה נגישה" בחברה
הערבית
42
לוח :9מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע חיזוק הפעילות בקרב הבדואים במסגרת
"המרכז לחיים עצמאיים בבאר-שבע ובנגב"
45
לוח :00מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע תכנית אלע'ד
47
לוח :00מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "מוקד מידע וסדנאות למיצוי זכויות
ושימוש בשירותים"
50
לוח :09מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "שירותי מידע והדרכה בנושא עזרים"
53
לוח :03מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "הכשרת אנשי דת"
57
לוח :04מפגשי הרשת המקצועית ,ימי העיון ומטרותיהם
60
לוח :05סיכום מטרות "מסירה" לעומת מטרות וביצוע המסגרות השונות
62
לוח :06שירותים מיוחדים ופרויקטים בלתי צפויים שפותחו במהלך הפעלת תכנית "מסירה",
לפי תכנית
64
לוח :07פעילויות שהתבצעו במסגרת "מסירה" בשנים 2009-2006ברחבי הארץ
66
לוח :08ממוצעים וסטיות תקן של המניעים וציפיות המשיבים להשתתף בפעילויות של
"מסירה" ,לפי קטגוריות ()N=122
68
ח
רשימת לוחות
עמוד
לוח :09ממוצעים וסטיות תקן של תרומות המתקבלות מההשתתפות ב"מסירה"()N=122
71
לוח :90התרומה העיקרית של "מסירה" -התפלגות תשובות המשיבים על השאלונים לפי
תחומים ,אחוזים וציטוטים
73
לוח :90התפלגות תשובות המשיבים מיום עיון "עצמאות לחיים" בנושא אביזרי עזר לאנשים
עם מוגבלות ,שהתקיים ב29.5.08-
77
לוח :99התפלגות שינוי העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ובעקבות הפעילות
של העמותות (במסגרת "מסירה")
82
לוח :93התפלגות תשובות אימאמים על שאלה במשוב סוף הקורס הנוגעת ל"הנגשת מידע
בנושא הנכות והנכים" ,לפי השתלמות ,מספרים ואחוזים
85
לוח :94התפלגות תשובות אנשי דת שהשתתפו בהשתלמויות על השאלה" :כתוצאה
מההשתלמות אני אתחיל להתייחס לנושא הנכות בצורה אינטנסיביות יותר מקודם",
לפי השתלמות ,מספרים ואחוזים
87
לוח :95הבדלים בין מניעים וציפיות לבין תרומות :מבחן tלמדגמים מזווגים
93
לוח :96ממוצעים וסטיות תקן של גורמי שביעות רצון
94
לוח :97רגרסיות היררכיות לניבוי המשתנים השונים הבודקים שביעות רצון על-ידי משתני
מניעים וציפיות ועל-ידי משתני התרומה של התכנית (מקדמי ביתא) ()N=122
96
לוח :98התפלגות שביעות הרצון של רכזי תכניות ,פעילים מרכזיים ומנהלי עמותות מתכנית
"מסירה" ()N=11-13
98
לוח :99השגת מטרות התכנית ,שכיחות באחוזים ,ממוצעים וסטיות תקן ()N=211
99
לוח :30התפלגות תשובות המשיבים על השאלה "מהו ההישג הבולט ביותר של התכנית?",
לפי תחום ,שכיחות ,אחוזים וציטוטים
101
לוח :30התפלגות תשובות המשיבים על השאלה "מה תכנית "מסירה" לא הצליחה להשיג?"
לפי תחום ,שכיחות ,אחוזים וציטוטים
102
לוח :39התפלגות ה"קשיים" שהעלו המעורבים ב"מסירה" ,לפי קבוצות המדגם
104
לוח :33הצעות המשיבים על השאלה" :מה צריך עוד לעשות בתכנית?" -לפי תחומים ,אחוזים
וציטוטים
109
ט
רשימת תרשימים
עמוד
23
תרשים :0מבנה תכנית "מסירה"
י
תקציר
תכנית "מסירה" (מסע) ,המנוהלת וממומנת על-ידי ג'וינט ישראל בתמיכת קרנות ותורמים ,החלה
לפעול בשנת ,2006במטרה לקדם את מעמדם ומצבם של מבוגרים עם נכויות בחברה הערבית
בישראל .לג' וינט ישראל פעילות רחבה בחברה הערבית במסגרת פיתוח השירותים לכלל
האוכלוסייה .הייחודיות של תכנית "מסירה" היא בהתמקדות בצרכים הייחודיים מותאמי
התרבות ובשיתוף הפעולה עם הנכים עצמם ואנשי המקצוע מהחברה הערבית לאורך כל הדרך -
משלב זיהוי הצרכים ,דרך התרגום למענים ,והביצוע בפועל.
אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל משתייכים לקבוצת מיעוט הן מבחינה מספרית והן
בשל תפיסה תרבותית המתייגת אותם בשל מוגבלותם .הם נתפסים ,בעיני עצמם ,בעיני החברה
ואף בעיני הגופים המטפלים בהם כקבוצת אוכלוסייה חלשה (סנדלר-לף ושחק .)2006 ,הנכים
המבוגרים ( )21-65מהווים כ 25%-מאוכלוסיית הערבים המבוגרים בישראל ומספרם כ170,000-
איש .שיעור הנכים הקשים בקרבם גבוה פי שלושה מאשר בקרב הנכים בחברה היהודית.
מטרת דו"ח הערכה זה היא לבחון את ההשפעה המערכתית הכוללת של מהלך תכנית "מסירה"
בשנים ,2009 - 2006ושל 14התכניות שפעלו במסגרתה ברחבי הארץ בארבעת המסלולים
העיקריים שלה :חיזוק עמותות ומנהיגות נכים באמצעות פיתוח שירותים כדי שיובילו את
השינוי; הנגשת מידע מותאם תרבות כדי למצות שימוש בזכאויות ושירותים קיימים; שינוי
עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות כדי לקדם את שילובם בחברה; ותיאום בין-מגזרי באמצעות
שולחנות עגולים כדי להגביר את ההידברות ,הלמידה ,העלאת הנושא על סדר היום ואיגום
המשאבים בין הגורמים העוסקים בנושא.
שאלות ההערכה התייחסו לחמישה מוקדים עיקריים :מטרות התכנית ,ביצועה בפועל ,תרומות
אופרטיביות המתקבלות ממנה ,שינוי עמדות ומבט אל העתיד .המתודולוגיה המחקרית כללה
כלים איכותניים וכמותיים :נערכו ראיונות עומק עם מגוון של גורמים הקשורים לתכנית ,ביניהם
השותפים להובלת התכנית ,למימון שלה ולהפעלתה בשטח .כמו כן הועברו שאלוני הערכה
לאנשים עם מוגבלות המשתתפים בפעילויות השונות ונותחו מסמכים שנאספו במהלך ארבע שנות
הפעלתה של התכנית.
אוכלוסיית המחקר כללה עשר קבוצות מחקר משלושה מעגלים :המעגל הקרוב ,כלל את
המשתתפים בתכנית -נכים והוריהם; המעגל האמצעי ,כלל את מפעילי התכניות בעמותות -
מנהלי עמותות ,רכזי תכניות ופעילים מרכזיים; והמעגל החיצוני ,כלל את השותפים בתכנית -
נציגי הג'וינט והתורמים ,אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה ,אנשי תקשורת ואנשי דת .מדגם
המרואיינים (בראיון אישי) כלל 53איש ואישה משלוש קבוצות המחקר ומדגם המשיבים (על
שאלוני ההערכה במילוי עצמי) כלל 122אנשים עם מוגבלות המשתתפים בתכניות השונות.
יא
ניתוח המטרות המרכזיות של התכנית והיקף הפעילות מעלה ,כי מדובר בתכנית רב מערכתית
ורחבת היקף ,המכוונת לבצע שינוי חברתי מהותי בתפיסת הנכים בחברה הערבית בישראל.
התכנית פעלה בו -זמנית בקרב מגוון אוכלוסיות :ערבים מוסלמים וערבים נוצרים ,דרוזים,
בדואים בהם נשים וגברים; אנשים עם מוגבלות ,בני משפחה; אנשי מקצוע וקובעי מדיניות
יהודים וערבים .התכנית התקיימה בצפון הארץ ,במשולש ובדרום .היא נגעה ב 14,000-איש
והציבה את הנושא בעצמה על סדר היום של הארגונים והמערכות הפורמליות והוולונטריות
הקשורות לעולם הנכים והשקום.
התכנית יועדה לקהלים שונים :בהיבט הפרטני -לבעלי המוגבלות ובני משפחותיהם .בהיבטי
הקהילתי -לעמותות וליישובים ,בהיבט המקצועי -לאנשי מקצוע בעמותות ובשירותים
הפורמאליים ובהיבט החברתי הרחב -לקובעי מדיניות ,למקבלי החלטות ולסוכני שינוי בחברה
הערבית ,ביניהם אנשי אקדמיה וכלל האוכלוסייה הערבית.
כדי לממש מטרות אלה תכנית "מסירה" פיתחה ,כאמור 04 ,תכניות שונות ,בהיקף של
כ 5-מליון ,₪באמצעות 12ארגונים ועמותות ,ב 19-ישובים ,שזוהו כפלטפורמות
העשויות לקדם את מימוש המטרות המרכזיות ,בשיתוף גורמים ממלכתיים (כגון האגף
לעדות דתיות במשרד הפנים ,נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד
המשפטים ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמוסד לביטוח לאומי) וגורמים
עירוניים .חלק מהארגונים בעלי נסיון בפעילות בחברה הערבית ולחלק מהם היתה זאת
התנסות חדשה.
להלן יוצגו התכניות שעסקו בקידום ארבע המטרות המרכזיות של התכנית:
למימוש היעד של "חיזוק עמותות והעצמת מנהיגים" -תכנית "מסירה" פיתחה ו/או
הרחיבה את התכניות הבאות" :קהילה נגישה" בחברה הערבית (" ;)2009-2006מודל
הצלחה" בנגב ( ;)2006-2009תכנית "אלע'ד" (" ;)2007-2006פורום נשים עם מוגבלות
ופעילות למען הורים עם מוגבלות" ( ;)2009-2007קידום הבדואים ב"מרכז לחיים
עצמאיים" בבאר שבע ובדרום (" ;)2009-2007קידום הסטודנטים העיוורים הערבים"
( ;)2009-2007ו"קידום מעמד בעלי היכולות הייחודיות בעיר סח'נין ובאזור" (2009-
.)2008
למימוש היעד של "הנגשת מידע מותאם תרבות" -פיתחה ו/או הרחיבה "מסירה" שלוש
תכניות" :קו מידע וסדנאות למיצוי זכויות ושימוש בשירותים" עבור אנשים עם מוגבלות
בחברה הערבית בישראל (" ;)2009-2006שירותי מידע והדרכה בנושא עזרים" לאנשים
עם מוגבלות בחברה הערבית ( ;)2009-2006תרגום והתאמת אתר "סלע" לערבית (2006-
.)2009
למימוש היעד של "שינוי עמדות מותאם תרבות" -פיתחה והפעילה "מסירה" יחד עם
מכון מסאר פורום לשינוי עמדות וכן תכניות הכשרה לאנשי דת ,אנשי עסקים ואנשי
תקשורת (.)2009-2006
יב
למימוש היעד של "תיאום בין מגזרי" -הקימה והפעילה "מסירה" רשת מקצועית עם
נציגי כל התכניות ו"שולחנות עגולים" אזוריים בצפון ,במשולש ובדרום (,)2009-2006
שכללו נציגי שירותים פורמאליים ,נציגי עמותות הפועלים בתחום הנכות וכן אנשים עם
נכות ובני משפחתם .במפגשים אלה התנהלו דיונים ולמידה בנושא הנכים הערביים
בישראל.
מניתוח מטרות הארגונים שחברו לתכנית "מסירה" עולה כי כל אחת מהמסגרות נבחרה כדי
לקדם היבט ייחודי בנושא :מרכז אלטופולה מקדם את הנשים הנכות; עמותת אלמנארה מקדמת
את נושא העיוורים הבוגרים; המכון לקידום החירש מקדם מנהיגות חירשים בנגב; החברה
למתנ"סים מעצימה מנהיגות נכים ומקדמת ייזום תכניות למען הנכים בישובים ערבים; עמותת
"שוויון וצדק לנכים" ,בעזרת המרכז לחיים עצמאיים ,מקדמת את הנכים בנגב ובכלל זה את
הנכים הבדואים; שתיל ,בעזרת תכנית אלע'ד ,מפתחת מנהיגות נכים; ארגון בזכות תורם למיצוי
זכויות ושימוש בשירותים; מילבת מקדמת את המודעות והשימוש באביזרי עזר; האגף לעדות
דתיות במשרד הפנים ומכון מסאר מכשירים אנשי דת ומגבירים את המודעות לנושא בקרב
המתפללים והציבור הרחב .קידום מעמדם של בעלי היכולות הייחודיות בסח'נין התעכב בשל
קושי בשיתוף פעולה עם עמותה קיימת ,והתחדש לאחר הקמת עמותה חדשה של נכים (אלמנאל)
,ששמה לעצמה מטרות לקדם את הנושא בסח'נין.
בחינת המטרות של כל אחת מהתכניות אל מול הביצוע בפועל מעלה ,כי הביצוע הינו מקיף וכולל
הרבה מעבר למטרות הראשוניות שהוגדרו על ידם .הארגונים המבצעים עשו מעבר למצופה מהם
ובפועל ,למרות שלא נדרשו לכך ,הם יישרו קו בחלק מהמקרים עם מרבית מרכיבי תכנית
"מסירה".
בולטת במיוחד בהיקפה העצום הפעילות בקרב אנשי הדת (מוסלמים ,נוצרים ,דרוזים) אם כי
מצד שני נמצא ,כי שתי פעילויות חשובות ומהותיות העשויות לתרום לשינוי עמדות לא פעלו
בהיקף המתוכנן וכי יש לתגבר אותן :הכוונה לפורום אנשי התקשורת שיש ביכולתם להפיץ את
הנושא באוכלוסייה הרחבה ולאנשי העסקים -שיש ביכולתם לתרום לשילובם של אנשים עם
מוגבלות בתעסוקה ובחברה.
מן הממצאים מתקבל כי במהלך ארבע שנות "מסירה" פותחו שירותים מותאמים לחברה הערבית
בנושא הנגשת מידע ,שינוי עמדות ובתחום החברתי ,כולל תוצרים ייחודיים ,שחלקם הוגדרו
מראש וחלקם לא ,כגון בנושא התעסוקה.
בנושא הנגשת מידע ,הוקם קו מידע טלפוני בערבית והופקו עלונים בערבית על זכויות של נכים;
הוכן והופץ דיסק זכויות לאנשים עיוורים בערבית; הוקצתה פינה לעיוורים בספרייה בנצרת
והעמותה הונגשה לקריאה וכתיבה לעיוורים (על-ידי סטודנטים עיוורים); אתר "סלע" תורגם
לערבית והוכנה חוברת מידע לאנשים חירשים עם "בזכות" והמכון לקידום החירש; הותקנו
מחשבים לעיוורים בספרייה הציבורית באום אל פאחם (בסיוע "קהילה נגישה") .התקיימו מאות
סדנאות בנושא אביזרי עזר וזכויות אנשים עם מוגבלות ופעילי "קהילה נגישה" הוכשרו להקים
ולהפעיל מוקדי מידע על זכויות אנשים עם מוגבלות.
יג
בנושא שינוי עמדות ,נשים השתתפו בפורום אנשי דת לצורך הצגת הקשיים והצרכים (על-ידי
פורום נשים); נכתבו והופצו חוברת דרשות המתייחסות לנכים (אנשי דת); הוקצו מקומות חנייה
לנכים (ביוזמת "קהילה נגישה") ,החלו להנגיש מסגדים (אנשי דת בשיתוף מילבת) .הצורך
בהכשרת אנשי הדת לא היה מתוכנן מלכתחילה ועלה בפורום לשינוי עמדות .היקף ההשתתפות
של אנשי הדת בהשתלמויות ומידת העניין שלהם בנושא ,עלו על הצפוי.
בנושא תעסוקה ,שלא היווה מסלול פעילות ב"מסירה" (בגלל האחריות לנושא זה באגף אחר של
הג'וינט -תבת) היו מספר תוצאות שהמשתתפים מייחסים אותם בכל זאת ל"מסירה" :חלה
השתלבות מיידית של בוגרות הקורסים של פורום הנשים בתעסוקה רלוונטית והייתה השתלבות
מיידית של ארבעה בוגרי תכנית אלע'ד בתעסוקה רלוונטית .כן התקיימו קורסים שמטרתם לסייע
ברכישת מקצוע ופתיחת אופציה להשתכרות (למשל בית קפה שנפתח בחצר אחת העמותות ,שבו
אנשים עם מוגבלות משרתים את הסביבה).
בתחום החברתי ,הוקמו שלושה מועדונים חברתיים לאנשים עם מוגבלות :שני מועדונים בצפון
הארץ (על-ידי משתתפות בפורום הנשים) ,ומועדון אחד בנגב (על-ידי משתתפות ב"מודל הצלחה
בנגב").
בתחום התקשורתי ,זכתה תכנית "מסירה" לכיסוי רחב בעשרות ידיעות וכתבות בתקשורת
בערבית -ברדיו ,בעיתונות ,בטלוויזיה ובאתרי אינטרנט .ברושור "מסירה" שהופק בערבית (וכן
בעברית ואנגלית) הופץ באלפי עותקים ובאינטרנט .הופק סרטון על "מסירה" שהופץ ביוטיוב
ובאינטרנט .הכיסוי התקשורתי נועד לקדם את הפצת המידע על צורכי הנכים ועל התכנית ,לשנות
סטיגמות ולהשפיע על עמדות הציבור הרחב.
התבוננות בהיקף ההשתתפות בתכנית מעלה ,כי "מסירה" היוותה זרז לפעילות רבה מאוד
לטובת אנשים עם מוגבלות ,בעיקר לאור העובדה שלפני התהוותה מרבית התכניות הללו לא פעלו
בתחום זה .בפריסה הארצית היקף ההשתתפות כלל 14,487איש בסך-הכול .מרבית הפעילות
בוצעה בקבוצות ,בסדנאות ובהכשרות שונות ( 307יחידות בסך-הכול) .מעל לשליש מפעילויות
אלה ( )130נעשו במסגרת מידע על עזרים (מילבת) .גם אירועים חגיגיים ופנאי היו תחומים בהם
השקיעו העמותות ( 87יחידות) במהלך שנות הפעלתה של תכנית "מסירה" ,במטרה להעשיר את
חיי המשתתפים בפעילויות חדשות ונוספות ,שיועדו ליצירת קשרים חברתיים חדשים עם הדומים
להם ולהנאה.
התבוננות במוטיבציות ,במניעים ובציפיות של אנשים עם מוגבלות להשתתף בתכנית מצביעה ,כי
הם שואפים להיטיב ולשפר את ההתמודדות עם המגבלה בהיבט הבריאותי ,הנוגע למצבו של
האדם ובהיבטים התחוקתיים ,החברתיים והנפשיים (רגשיים) .היבטים אלה מבטאים שאיפה
להתרחק מתחושות של לחץ וזרות ,שאותן חווים אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית כיום ,תוך
חיפוש פיצוי באמצעות מפגשים עם בני שיח וחברים ,אנשים הדומים להם או אחרים ,שעימם
יכולים המשתתפים לחלוק את תחושותיהם ומחשבותיהם .היבטים אלה עולים בקנה אחד עם
הספרות ( )Iso-Ahola, 1989לפיה ,המוטיבציות של עיסוק בפנאי מונעות מגורמים אישיים
וחברתיים הקשורים לרצון לברוח מסביבה אישית בלתי רצויה ושאיפה לחפש פיצוי באותו הקשר.
היבט נוסף הוא אינסטרומנטלי (היוש )2007 ,שבא לידי ביטוי בשיפור השירותים הניתנים לאנשים עם
יד
מוגבלות ,בהשתלבות בלימודים ,ברכישת מידע הנוגע לאנשים עם צרכים מיוחדים ובהשתלבות בתעסוקה,
וכולל גם שאיפה לשינוי במדרג החברתי-כלכלי .בכל אלה יש כדי לשפר ולשנות את איכות החיים.
המוטיבציות שאותן מעלים ההורים קשורות לשתי קטגוריות עיקריות :אישית וחברתית .ההורים
רוצים שילדיהם בעלי המוגבלות יספקו את הסקרנות שלהם וירחיבו את ידיעותיהם ועיסוקיהם
באמצעות למידה והכרה של תחומי עניין שונים; בין אם מדובר בעיסוקי פנאי (לבשל לפי
מתכונים) ובין אם מדובר בלמידה של תחום בעל פוטנציאל תעסוקתי (חינוך ,קוסמטיקה) .בנוסף,
ההורים שואפים שבניהם ובנותיהם יתרחקו מסביבה חברתית אנונימית ומנוכרת שבה הם חיים
כיום ,ירכשו מיומנויות תקשורת ויוכלו לתקשר עם הסביבה ,לפחות עם הסביבה הקרובה -הורים
ומשפחה.
התבוננות מעמיקה במוטיבציות מצביעה על תפיסת עולם רציונאלית ומפוקחת של הנחקרים,
המתבטאת בשאיפה לשפר את מצבם באמצעות השתתפות בתכניות השונות הפועלות במסגרת
"מסירה" .מכניזם חברתי זה נתפס בעיניהם כאמצעי פוטנציאלי לכונן הבנייה מחודשת של חייהם
באופן שיש בו כדי לשפר את איכות החיים.
תרומת תוכנית מסירה למנהיגים ,לאנשים עם מוגבלות ולשותפים מהמעגל הרחב היא רבת היקף.
התרומות מתקשרות למרכיבי התוכנית השונים ,ביניהם הנגשת מידע מותאם תרבות וצריכת
שירותים כתוצאה מקבלת המידע; הגדלת היקף החשיפה ,המודעות ושינוי עמדות כלפי אנשים
עם מוגבלות בחברה הערבית; תרומות למנהיגים ,לאנשים עם מוגבלות ולשותפים מהמעגל הרחב
הכולל גם תרומות לנשים עם מוגבלות והפנמה ומימוש אידיאולוגיות; וכן פיתוח רשתות
התייחסות ,תמיכה מקצועית וקידום דיאלוג בין-מגזרי סביב נושא הנכויות.
ההשתתפות ב"מסירה" תוארה על-ידי אחדים מהשותפים בהתפעלות כגון" :דבר אדיר ,זיקוקי
דינור ,חגיגה ,מהפכה ,עלייה על סולם גבוה ,הצלת נפשות ,ספוג המתמלא במים ,בן אדם רגיל ללא
מגבלה ,משהו העומד להתפוצץ ונותן כוח להמשיך או כמו ספורטאי שהגיע ראשון בתחרות ועומד
עם עמיתיו על הפודיום" .אל מול כל התיאורים העוצמתיים הללו ,המבטאים הצלחה ייחודית
ונדירה ,עומדת מטאפורה אחרת הרואה את התכנית כחלק מהתפתחות אבולוציונית ומצופה
בחברה" :כמו שילדים לומדים ללכת" .דימוי נורמטיבי זה ,שהוצג על-ידי אחת ממנהלי התכנית
מבטא אולי יותר מכל את השאיפה של המפעילים -להעמיד את נושא המוגבלות על סדר היום
בחברה הערבית כדי להביא לשינוי מעמדם של אנשים עם מוגבלות .המטרה -שאנשים עם
מוגבלות בחברה הערבית יהפכו באמצעות הפלטפורמות ש"מסירה" מציעה ,לחלק בלתי נפרד
מהחברה בה הם פועלים.
כדי ללמוד אם הציפיות האישיות של המשתתפים בתכנית "מסירה" מומשו בסופו של דבר ערכנו
מבחן tלמדגמים מזווגים ,שממנו עולה ,כי קיים הבדל מובהק בין המניעים לבין התרומות בשלוש
קטגוריות :הקשר חברתי ,הקשר אינסטרומנטלי ובריחה מסביבה לא רצויה .בפן החברתי
והאינסטרומנטלי התרומות שהתקבלו היו נמוכות באופן מובהק מן הצפיות הראשוניות של
המשתתפים .ממצא זה מדגים ,כי אנשים עם מוגבלות ציפו להיתרם יותר בהקשרים החברתי
והאינסטרומנטלי מאשר הם נתרמו בפועל .בתחום ה"בריחה" הייתה ציפייה נמוכה משמעותית
מן התרומה בתחום זה .למרות הפער בין הציפיות הגבוהות לתרומות בפועל נמצא כי בסופו של
טו
דבר רמת שביעות הרצון של המשתתפים מתכנית "מסירה" נמצאת בטווח שבין גבוה מאוד
לבינוני-גבוה .שביעות הרצון מתקשרת לארבעה תחומים :שביעות רצון גבוהה מאוד מהתכנית;
שביעות רצון גבוהה בהקשר האישי (עניין ,סיפוק); שביעות רצון בינונית-גבוהה מהתכנים שבהם
עוסקים בתכניות השונות; ושביעות רצון בינונית-גבוהה מתפיסת השפעת התכנית על מעמדם של
אנשים עם מוגבלות.
תפיסת השגת מטרות התכנית נבחנה מנקודת מבטם של מפעילי התכניות ושל המשתתפים
עצמם .מפעילי התכנית בשטח חושבים שתכנית "מסירה" השיגה את מרבית מטרותיה ,אם כי
תחושת ההעצמה בעמותות התמקדה במספר עמותות בלבד .לא היה באפשרות התכנית לתמוך
בכל העמותות הרלוונטיות בכל רחבי הארץ .המפעילים חושבים ששינוי העמדות כלפי נכים בארץ
החל וכי הנושא עולה על סדר היום ,אם כי הוא ממוקד בעיקר סביב הפעילות עם אנשי הדת
ופחות בשאר התחומים.
המשיבים על השאלונים ,שהם אנשים עם מוגבלות חושבים ,ש"מסירה" השיגה במידה רבה את
כל מטרותיה .מן השאלונים עולה ,כי ההישגים הבולטים ביותר של "מסירה" הם :העצמה אישית
בהיבטים שונים ,יציאה מהבית ,רכישת ידע ,השתלבות בחברה ,והשתתפות בפעילויות בידור,
תרבות ופנאי .הישגים נתפסים נוספים הם :הקמת עמותות ,יצירת חברויות ,קידום נשים ,הכרה
ומימוש זכויות ,חיפוש עבודה או עיסוק בדברים מועילים ,מציאת בית שני ,תיאום בין מגזרים,
פרויקט לשעת חירום ושימת הנושא על המפה .תחושת שביעות הרצון מתחזקת מעצם העובדה
שכמעט שלושה רבעים מהמשיבים על השאלונים שאינם מתנדבים היום היו רוצים לפעול
בהתנדבות למען בעלי המוגבלות בישוב שלהם .מצד שני ,אנשים עם מוגבלות מציינים גם תחומים
שלדעתם לא הושגו במהלך שנות הפעלתה של "מסירה" ביניהם :מציאת תעסוקה ,שילוב בחברה,
הסעות ,הרחבת היקף ההשתתפות וסוג המוגבלות ,פעילויות תרבות ופנאי ,השכלה ולימודים ,לוח
זמנים לא מתאים ,עזרה כספית ,קידום נשים ,בניית מילבתון ,סכסוכים ונישואין -מטרות,
שלמעט שילוב בחברה ,לא הוגדרו מלכתחילה בסדר היום של "מסירה".
המלצות להמשך הפעלתה של תכנית "מסירה" ,לקידום מעמד הנכים בחברה הערבית בישראל
מממצאי ההערכה עולה כי לתכנית "מסירה" תרומה רחבת היקף וכי חשוב להמשיך אותה.
אילוסטרציה לכך היא הדימוי שבחרה רכזת של אחת התכנית" :בהתחלה אמרנו שבאנו לטמון
זרעים ולתת להם לצמוח .ובעצם טמנו זרעים במדבר והם הפכו לשיחים כך שהעבודה שלנו הייתה
טובה .צריך [עכשיו] לעזור להם לשאת פירות יפים ,טעימים וטובים .התכנית הוכיחה כי
פוטנציאל השינוי הוא עצום -יש על מה לעבוד ועם מי לעבוד".
טענת החוקרים ,על רקע הישגי תכנית "מסירה" ,היא כי לאחר ארבע השנים הראשונות
להפעלתה השאלה הנשאלת אינה' :האם צריך עוד להפעיל את תכנית "מסירה"? אלא 'מה צריך
עוד לעשות במסגרת תכנית "מסירה"? איך? היכן? ועוד כמה זמן?'.
נראה כי תכנית "מסירה" סיימה את השלב הראשון שלה -הקמת הפרויקט ,פרישתו ברחבי
הארץ והפעלתו; וכי עליה לעבור לשלב השני -המשך התנופה של הפרויקט ,ביסוסו והטמעתו.
במהלך השלב השני על מובילי התכנית יהיה לבחון האם יש מקום לפתח את השלב השלישי -
עצמאות "מסירה" ,בהובלה של גורם/גורמים בתוך החברה הערבית .עם השלמת המחקר נודע ,כי
טז
קרן יד הנדיב ,קרן טאובר ,קרן אלפרד באדר ,קרן גולדברג והג'וינט היקצו משאבים להמשך
התכנית לארבע שנים נוספות ,בהן יעשה מאמץ ,בין השאר ,להעביר בהדרגה את ההובלה של
התכנית לארגון/שותפות/קואליציה של ארגונים הפועלים למען נכים בחברה הערבית.
המלצות מחקר זה מתמקדות בחמישה יעדים שעל מנהלי התכנית לקחת בחשבון לקראת
המשכיותה:
.0המשך השגת היעדים המקוריים -ממצאי ההערכה מצביעים כי מימוש מטרות העל של
התכנית מחייב להתפרס באזורים אליהם עדיין לא הגיעה התכנית בפעילות משמעותית (כגון
המשולש) ולהגיע לאנשים רבים עם מוגבלות ברחבי הארץ ,שלא אותרו ולא קיבלו מענה.
.9הוספת יעדים חדשים -על מנהלי התכנית לבחון אם לקראת השלב השני ,שאושר לקראת
סיום כתיבת דו"ח הערכה זה ,עליהם להוסיף יעדים על אלה שהוצבו עם הקמתה של
התכנית ביניהם:
לכלול אוכלוסיות יעד נוספות כמו בעלי לקות שכלית ,חולי נפש ,אוכלוסיות בסיכון,
אנשים עם לקויות למידה.
לשים דגש מיוחד על מצבן הקשה של נשים עם מוגבלות.
לפעול למען הצמחת מנהיגות הורים.
למסד שותפויות ולהעמיק את רשת הארגונים והאנשים הרלוונטיים לנושא כמו:
מוסדות ממשלתיים ,קופות חולים ,מהנדסי ערים ,אוניברסיטאות ורשויות; ארגונים
ומוסדות קהילתיים כמו :מתנסים ,עמותות ,בתי ספר; וגורמים פרטיים כמו :אנשי
עסקים ,משפחות ,גמלאים חברים ,סטודנטים ומתנדבים שניתן לחברם לנושא.
לקדם התמקצעות של הצוותים המקצועיים הפועלים בתכנית כמו :הפצת הידע
הייחודי שנוצר במהלך שנות הפעלתה של התכנית ,בארץ ובעולם לשם קידום המדע
והפרקטיקה גם יחד.
.3בין בידול לשילוב -תכנית "מסירה" פרצה דרך במרחבים שבהם לא נעשה כל שנדרש
לטובת מעמדם של אנשים עם מוגבלות ,באמצעות לשכות הרווחה ,המוסד לביטוח לאומי
וארגונים וולונטריים .מנהליה בג'וינט ישראל היו חדורים ברצון עז לפעול לטובת אנשים
עם מוגבלות ולקדם שינוי חברתי .כפועל יוצא מכך העשייה התמקדה באנשים עם
מוגבלות ,באנשי מקצוע ובבעלי השפעה על דעת הקהל בחברה הערבית (בארבעת
המוקדים העיקריים שלה -קידום מנהיגות של נכים למען נכים ,הנגשת מידע ,שינוי
עמדות מותאם תרבות בקרב בעלי השפעה ותיאום בין מגזרי למען נכים) .נראה כי עתה
יש לבחון אם הגישה המתמקדת בנכים מתאימה ליעדים .שכן בתיאוריה ובמחקר נמצא,
ש שינוי מהותי ומשמעותי בעמדות מתרחש דווקא במצב של שילוב בין אנשים עם ובלי
מוגבלות; היבט המתקבל בהערכה זו גם בהקשר הארגוני (שילוב בין ארגונים הקשורים
לנכים וכאלה שאינם קשורים אליהם).
יז
.4מתן מענה לצרכים נוספים של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית -יש לבחון אם
"מסירה" היא הישות שאמורה ו/או יכולה לתת להם פיתרון לצרכים נוספים שהעלה
המחקר .כמו למשל ,השאלה מי אחראי לקדם הכשרה מקצועית המותאמת לאנשים עם
מוגבלות ,שכן במהלך השנים המשתתפים ב"מסירה" נחשפו לקורסי העשרה שונים ,שלא
קדמו את אחת הבעיות המרכזיות שלהם -הקושי להשתלב בתעסוקה מתאימה .אנשים
עם מוגבלות משוועים לשיפור איכות החיים ולפיתוח מקומות עבודה ועיסוקי פנאי
והשאלה היא מי צריך לקחת על כך אחריות; כן יש לפתור את בעיית ההסעות ,שאינה
מאפשרת לאנשים עם מוגבלות להתנייד למקומות שבהם מתקיימים בעבורם פרויקטים.
" .5מסירה" עצמאית -על רקע ממצאי המחקר ,המעידים על החשיבות שבריכוז מאמצים
מותאמי תרבות למען הנכים בחברה הערבית וחשיבות הפעילות הרב-ממדית ,מומלץ
למובילי התכנית שכחלק מהשלב השני של תכנית "מסירה" יבחנו את האפשרות לתכנן
מהלך שיביא להפיכת התכנית לגורם ידע ועשייה המעוגן בחברה הערבית הישראלית.
השאלה הנשאלת היא מי יחליט על המשכיות "מסירה" כתכנית עצמאית ומי ייקח את
האחראיות על "מסירה"? :ארגון מסוים בחברה הערבית? תורמים וקרנות? קואליציה של
כל הגופים הללו?
יח
6002
26 62
6002
270 000
6002
6002
יט
66
quantitative
qualitative
65
266
21,000
כ
41
41
41
5
6002 6002
6007 6002
6002 6002
6002 6007
6002 6007
6002 6002
6002 6002
6002 6002
6002 6002
כא
6002 6002
6002 6002
כב
כג
41,184
704
כד
Iso-Ahola, 1989
6007
כה
כו
t
כז
כח
כט
ל
.1מבוא
תכנית "מסירה" (מסע) היא תכנית רב-ממדית ורב-שנתית שהחלה לפעול בשנת 2006במטרה לקדם את
מעמדם של מבוגרים (בני )65 - 21עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל .ההחלטה להפעיל את תכנית
"מסירה" נבעה על רקע המחסור בשירותים לנכים בחברה הערבית והסטיגמה כלפיהם שהיקשתה עליהם
להשתלב בחברה.
אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ישראל משתייכים לקבוצת מיעוט הן מבחינה מספרית והן בשל
תפיסה תרבותית המתייגת אותם בשל מוגבלותם .הם נתפסים ,בעיני עצמם ,בעיני החברה ואף בעיני
הגופים המטפלים בהם כקבוצת אוכלוסייה חלשה (סנדלר-לף ושחק.)2006 ,
לתכנית "מסירה" ,שיזם ומוביל אגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל ,קדם שלב תכנון ( )2005שבמסגרתו
הוכן בהזמנת הג'וינט דו"ח מקיף על מצב הנכים בחברה הערבית בישראל ,בהשתתפות שבעה צוותי מידע
ומחקר (סנדלר-לף ושחק .1)11 ,2006 ,מטרת הדו"ח הייתה לבחון את מצבם של הנכים בחברה הערבית
בישראל ואת הצורך בפיתוח תכנית לשיפור מעמדם ,שתביא להכרה בזכותם להשתלב בתחומי החיים
השונים בחברה .מהדו"ח של סנדלר-לף ושחק ( )2006עלה ,כי לנכים ולבני משפחותיהם נגישות מוגבלת
למידע לגבי זכויות המגיעות להם ,אפשרויות הטיפול ,שיקום ,סיוע וכדומה .מדובר במידע חשוב הדרוש
להעצמה של הנכים ובני משפחותיהם.
בעיה נוספת שעלתה בדו"ח סנדלר-לף ושחק ( )2006היא קשיי הנגישות של אוכלוסיית הנכים ,המתבטאים
במחסור בהסעות ובקשיים להגיע לשירותים חיוניים של מוסדות כמו קופת חולים ,בנקים וכדומה .גם
בחינת השירותים המיועדים לנכים באוכלוסייה הערבית העלתה שהם לוקים בחסר ,למשל ,בשל מחסור
חמור במידע ובגופי אספקת מידע ,מחסור ביועצים ,במספר ובמגוון השירותים וכדומה .לדעת הכותבות,
הבעיה טמונה בחוסר מידע של הגופים הרלוונטיים לגבי היקף האוכלוסייה ,בשל תת איתור או הסתרה
של המשפחות את דבר קיומם של הנכים.
עורכות הדו"ח גרסו ,כי המפתח לשיפור מצבם של הנכים בחברה הערבית הוא "הגברת המודעות ושינוי
מעמד הנכה בחברה; העצמת הנכים; חיזוק המשפחות; הנגשת מידע והנגשה פיזית; פיתוח שירותים;
יצירת פורומים וקואליציות ותיאום בין השירותים השונים" (סנדלר-לף ושחק .)40 ,2006 ,תכנית
"מסירה" ,המנוהלת וממומנת על-ידי ג'וינט ישראל ,נועדה למימוש מטרות-על אלה והיא מופעלת בארבע
השנים האחרונות בתמיכת קרן יד-הנדיב וכן בסיוע קרן ד"ר אלפרד באדר ,קרן טאובר וקרן גולדברג.
מתיאור התכנית שגובשה בסוף שנת 2005לגורמי המימון השונים על-ידי היחידה לנכויות ושיקום בג'וינט
ישראל (שהפכה בשנת 2009לאגף נכויות ושיקום) עולה כי תכנית "מסירה" פועלת מאז 2006בארבעה
מסלולים עיקריים המהווים את המטרות המרכזיות של התכנית :חיזוק עמותות נכים וקידום מנהיגות
נכים באמצעות פיתוח שירותים; הנגשת מידע מותאם תרבות; שינוי עמדות; ותיאום בין-מגזרי
1
דוחות המחקר נערכו על-ידי :אבו עסבה וקראקרה ;2005 ,אפרתי ;2005 ,לוסיה וסנדלר-לף ;2005 ,סנדלר-לף ולוסיה;2005 ,
פארס ;2005 ,שטרוסברג.2005 ,
1
באמצעות שולחנות עגולים .במסגרת זו הופעלו 14תכניות ב 19-ישובים ברחבי הארץ והיא הגיעה ללמעלה
מ 14,000 -איש.
ההערכה הנוכחית הוזמנה ומומנה על-ידי אגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל במטרה לבצע הערכה
חיצונית מסכמת של תכנית "מסירה" .היא בוצעה על-ידי שלושה חוקרים מהיחידה למחקר וההערכה
במכללה האקדמית בית ברל.
.2הנכים בחברה הערבית
סקירת הספרות שלהלן תוצג לפי מספר היבטים :נכות ,מוגבלות ולקות; נגישות והנגשת מידע; שיקום
אנשים עם מוגבלות; נכים בחברה הערבית בישראל; עמדות כלפי נכים בחברה הערבית בישראל; מצב
היישובים הערביים והשפעתו על קידום מעמד הנכה; שיקום תעסוקתי בישובים הערביים בישראל;
ארגונים למען אנשים עם מוגבלות וגיוס משאבים בישראל ומוטיבציות לצריכת פעילויות פנאי (המידע
בפרק זה מתווסף לדו"ח סנדלר-לף ושחק ,2006 ,שהיווה בסיס לפיתוח התכנית).
2.1נכות ,מוגבלות ולקות
בספרות האקדמית מתוארת נכות משתי פרספקטיבות מרכזיות .הפרספקטיבה הראשונה המכונה גם
גישה רפואית או אינדיבידואלית לנכות גורסת כי הנכות היא בעיה תפקודית ברמה האינדיבידואלית.
במודל זה המחקרים מתמקדים בשיקום הנזק התפקודי אצל האדם .הפרספקטיבה השנייה ,המכונה גם
הגישה החברתית לנכות מניחה את האחריות לנכות על כתפי החברה וגורסת כי הליקוי של האינדיבידואל
הופך לנכות בשל אפליה ודעות קדומות (.)Morries, 2002
ארגון הבריאות העולמי ( )WHO ,2002מונה שלוש קטגוריות של מוגבלות :לקות ()impairment
המבטאת נזק או אובדן פיזיולוגי ,פסיכולוגי ,אנטומי ,או תפקודי ,כמו אובדן שמיעה או ראיה; מוגבלות
( )disabilityתפקודית בביצוע פעילויות היומיום; ונכות ( )handicappedהמבטאת נחיתות חברתית אשר
נגרמת בשל חוסר היכולת של החברה לאפשר הזדמנות שווה לאדם הסובל ממוגבלות או לקות ( Mehrotra
.)& Vaidya, 2008הנכות היא תוצר של אי התאמה בין הצרכים והיכולות של אנשים עם מוגבלות לבין
דרישותיה ומשאביה של סביבתם הפיזית ,הכלכלית ,הפוליטית והחוקתית ,המעכבת את מימושם העצמי.
גלעד ( )2007סבורה כי אדם עם מוגבלות נדרש להיות סוכן שינוי עבור עצמו וכי עליו לפתח יכולות לפעול
למען עצמו בזיקה לתפיסתו את עצמו ,את נכותו ואת האדם האחר הניצב מולו .הוא גם נדרש לאיכות של
שיתוף ,שהיא היכולת ליצור קשר עמוק עם הזולת במערכות יחסים של תמיכה הדדית .טענתה מעוגנת
במודל החברתי ( )Oliver, 1983הרואה במוגבלות את כישלונה של החברה לספק שירותים מתאימים
ומספקים שיבטיחו מילוי צורכיהם של אנשים עם לקויות בתוך הארגון החברתי .על פי המודל החברתי של
2
הנכות הסביבה נדרשת להסיר את החסמים החברתיים המלווים אנשים עם לקויות ,להפחית את תלותם
בחברה ולאפשר להם לחיות חיים עצמאיים בתוכה.
2.2נגישות והנגשת מידע
האמנה הבינלאומית לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות אשר אומצה בעצרת האו"ם ב 13-דצמבר 2006
רואה עצמה בראש ובראשונה מקדמת צדק חברתי והיא יכולה להיות כלי לקידום צדק סביבתי לאנשים
עם מוגבלות ברחבי העולם (פלדמן .)2007 ,המחויבות לקידום נגישות סביבתית מופיעה בפרק 9של האמנה
העוסק בנגישות ובו עולה דרישה כי "ארצות העולם ינקטו בכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח גישה,
על בסיס של שוויון זכויות ,לסביבה הפיזית ,לתחבורה ,למידע ותקשורת ,מתקנים ושירותים אחרים
הפתוחים והמסופקים לציבור" (עמ' .)31
החסמים הקיימים בתחום עמדות והנגשה עבור אנשים עם מוגבלות הופכים לחסמים גם עבור בני
משפחותיהם .הם מעכבים תנאים לקיום ולהגדלת יכולות התפקוד של האדם בסביבתו הטבעית ,ומעכבים
את בני משפחתו במימוש תפקידיהם במשפחה ובחברה בהתאמה למשימות הגיל ולתרבות נתונה.
מאז שנות השישים ישנם שינויים במדיניות הממשלות השונות לגבי החקיקה וההתעניינות בנכים .שינויים
אלה הביאו למעבר מטיפול מוסדי לטיפול קהילתי .מעבר זה הושפע מגישות פילוסופיות ומהוגי דעות אשר
יזמו והעלו את עיקרון הנורמליזציה ושוויון זכויות המוגבלים ללמוד ולחיות כמו האחרים .כך ,לדוגמה,
בתחום הנכויות ההתפתחותיות ,הוקמו במדינות אירופאיות רבות צוותים ( Community Learning
)Teamsאשר תפקידם לאפשר חיים רגילים לאנשים עם פיגור שכלי בתוך הקהילה ,לייעל את הטיפול
ולהפחית גורמים שליליים בחייהם ).)Slevin et al., 2008
על פי המודל החברתי של הנכות ,תפקידה של החברה לא רק לספק את התנאים לתפקוד ראוי של כל אדם
בעל לקות ( ,)Barnes, Shakespeare & Mercer, 1999אלא עליה לאפשר לכל אדם מידע נגיש לגבי
זכויותיו והאמצעים אשר עומדים לרשותו למימוש זכויות אלו .יוסיפון ( )2001סבורה כי המידע והידע
יתרמו לתהליכי שינוי אמיתיים ,ומכאן ,כדי שחומר זמין יוכל לשרת אנשים עם מוגבלות למטרה אישית
או ציבורית עליו להופיע בצורה נגישה.
לאנשים עם מוגבלות יש קושי רב בהשתתפות בסוגים שונים של התנהגויות בריאותיות כמו פעילות גופנית
רגילה ,תזונה טובה ,פעילויות חברתיות ,גישה רגילה לטיפול רפואי ובדיקות רפואיות מונעות .חלק מקושי
זה נובע מחוסר מודעות בחינוך לבריאות ולכן ההשתתפות בתכניות פעילויות בריאותיות היא דלה .חוסר
הנגישות יוצר את חוסר המודעות אשר גורם בתורו לשורה של תוצאות שליליות כמו כאבים ,חרדה ,כעס
ועצב ).)Rimmer & Rowland, 2008
3
2.3שיקום אנשים עם מוגבלות
הסטנדרטים המקובלים בעולם במאה ה 21-כוללים התערבויות מגוונות בגילאים שונים .תכניות החינוך
המיוחד מתחילות באיתור מוקדם והתערבות מוקדמת אצל הילדים הצעירים (גילאי ;)6-0מתן אפשרויות
חינוך כל אדם לפי עיקרון הבחירה בסביבה המגבילה הכי פחות (גילאי 18-6או ;)21והכשרה ושיקום
מקצועי וחברתי לבגירים ,כולל חיפוש מקומות עבודה מתאימים וליווי כדי לסייע להם בהתמדה בעבודה.
התעסוקה הינה חלק חשוב באיכות חיים של אנשים ככלל ואנשים עם נכויות בפרט ולכן מהווה מטרה
חשובה .הנחת היסוד היא כי אנשים עם מוגבלות שואפים לחיות בכבוד ,רוצים להשקיע מאמצים ולהוכיח
את יכולותיהם .התעסוקה עוזרת לאנשים עם מוגבלות להשתלב בתוך החברה ומסייעת בשינוי העמדות
כלפיהם.
הכשרה מקצועית הינה תחום בעל חשיבות רבה עבור אנשים עם מוגבלות .רוב הבעיות אשר הם נתקלים
בהן בתהליך ההכשרה ניתנות לפתרון על-ידי שיטות הכשרה מבוקרות ( .)Hall, 2008הול מזהה שינוי החל
משנת ,1990בה חלו שינויים בחקיקה האמריקאית (,)ADA-American With Disabilities Act
ושהיוותה נקודת מפנה .אחריה החלו תעשיינים פרטיים לחנך את עובדיהם בהכרת הנכויות .מספר רב של
חברות בארצות הברית מספקות תכניות הכשרה לפיתוח מודעות על הנכות ומנהלים תופסים ומבינים גם
את התועלת הפרקטית שאפשר להשיג משינוי עמדות במקומות עבודה .בכך נשברים בהדרגה מחסומי
העמדות שלרוב נחשבים המכשול הגדול ביותר לשילוב ולקבלת אנשים עם מוגבלות.
השיקום החברתי ( )Community Based Rehabilitation-CBRהוא מושג בו משתמש איגוד הבריאות
העולמי כדי לתאר שיטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה שלהם .תכנית השיקום החברתי נובעת מתוך
החברה המקומית ונשענת על יוזמותיה המכוונות לאנשים עם מוגבלות ולהוריהם ,תוך שותפות עם
הסביבה הקרובה ,מוסדות בריאות ,החינוך והחברה הרחבה.
לפי המודל החברתי שיקום נתפס כתהליך שבו לאדם עם המוגבלות או לקרוביו יש אפשרות להחליט אילו
שירותים הם צריכים על מנת להגביר את השתתפותם .משום כך על אנשי מקצוע המספקים שירותי
שיקום לספק מידע לאנשים עם מוגבלות כדי שהם יוכלו לקבל את ההחלטות המתאימות להם.
2.4נכים בחברה הערבית בישראל
בסוף ( 2008מתוך נתוני הלמ"ס) מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל כ 1.5-מליון איש והיוותה כ20%-
מכלל האוכלוסייה בישראל .מקרב הערבים 83%מוסלמים 8% ,נוצרים ו 8%-דרוזים 44% .מהאוכלוסייה
הערבית מתגוררים במחוז הצפון 14% ,במחוז חיפה 19% ,במחוז ירושלים 10% ,במחוז מרכז 12% ,במחוז
דרום ,ו 1%-במחוז ת"א 94% .מהאוכלוסייה הערבית מתגוררים בישובים עירוניים 25% .מהאוכלוסייה
הערבית מתגוררים בישובים מעורבים .כ 4%-מתגוררים במקומות שאינם מוגדרים כישובים על-ידי משרד
הפנים ,רובם בדואים בדרום הארץ.
4
הנ תונים הקיימים על אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל מקורם בקובץ מקבלי הגימלאות של
המוסד לביטוח לאומי ,בסקר הבריאות הלאומי ובמחקרים נוספים בהם יש התייחסות לקבוצה האתנית.
לפי נתוני דו"ח מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל (נאון )2009 ,מספר הערבים המבוגרים בעלי מוגבלות
בישראל הוא כ 170,000 -איש ,דהיינו כ 25%-מקרב אוכלוסיית המבוגרים הערבים בישראל .מתוך בעלי
המוגבלות המבוגרים בחברה הערבית כ 95,000 -הם בעלי מוגבלות קשה .שיעור זה גדול פי שלושה מאשר
בקרב היהודים ( 14%לעומת 5%בהתאמה) .נישואי קרובי המשפחה הם תופעה שכיחה ,תופעה שהעלתה
את אחוז הנכים בחברה זו.
איגוד הבריאות העולמי מצביע על כ 10%-נכים בחברות מתועשות ,אבל בחברות בעולם השלישי מגיע
האחוז ל .)Hallahan & Kauffman, 1991( 12.3%-ארגון אונסקו ( )UNESCO, 1988מבחין בין שתי
אוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות לפי שכיחותן :א .מוגבלויות אשר שכיחותן גבוהה כמו :לקות למידה,
נכות שכלית ,הפרעות התנהגות ,והפרעות שפה; ב .מוגבלויות אשר שכיחותן נמוכה כמו :לקות ראיה,
שמיעה ,נכויות פיזיות וגופניות ,אוטיזם ,חירשים ועיוורים.
2.5עמדות כלפי נכים בחברה הערבית בישראל
רוזנברג ( )1985טוענת כי לרוב ,התרבות המזרחית המסורתית רואה את המוגבלות כבלתי ניתנת להסרה,
הקלה ,ריפוי או שינוי על-ידי הרפואה ,ולכן יש לה יחס של קבלה פסיבית של הגורל וחמלה כלפי החריג.
לדעתה ,החברה הערבית מושפעת מערכים מסורתיים אשר רואה את המוגבלים כמוכי גורל .יחד עם זאת,
החברה הערבית בישראל מושפעת מהתפתחות בעולם בתחום החקיקה והפרקטיקה מול נכויות.
חקיקת החוקים למען האנשים עם מוגבלות השפיעה לטובה על שינוי העמדות השליליות כלפיהם
( & Krajevski & Hyde, 2000; Horner-Johnson, Keys, Henry, Yamaki, Watanabe, Shimada
)Fujimura, 2002ויצרה הזדמנויות לשיקומם מבחינה חברתית ושילובם בתוך החברה לא בחסד ,אלא
בזכות המעוגנת בחוקים ובאמנות בינלאומיות .החוקים למען אנשים עם מוגבלות שנחקקו בארה"ב
ובאירופה ( כמו החוק האמריקאי )The Americans with Disabilities Act ,והאמנה של האו"ם לזכויות
אנשים עם מוגבלות ,השפיעו על עמדות האנשים בעולם הערבי ובחברה הערבית בישראל.
בעקבות שינויים שחלו בעולם המערבי ,בעשרים השנים האחרונות חלה התפתחות חיובית בגישת החברה
הישראלית כלפי אנשים עם מוגבלות .התהליך איטי יותר בעולם הערבי ובחברה הערבית בישראל.
מאז הכרזת היום הבינלאומי לנכים בשנת 1981נחקקו ברוב מדינות ערב חוקים מתקדמים למען הענקת
שירותים חינוכיים ,חברתיים ושיקומיים לאנשים עם מוגבלות (מצרים ,ירדן ,מדינות צפון אפריקה,
מדינות המפרץ ,סוריה ולבנון) .גם חקיקת חוק החינוך המיוחד בישראל התשמ"ח 1988גרמה לשינוי חיובי
ביחס אל אנשים נכים בחברה הערבית בישראל .התפתחות זו היא התפתחות איטית אך חשובה .חקיקת
החוק מסמנת את השינוי בין תקופה שבה נכים לא קבלו שירותים נאותים והיחס אליהם היה מזלזל,
שלילי ורווי בושה לבין תקופה של שינוי ביחס זה .כך ,לדוגמה ,לעיתים קרובות הוריהם התביישו בילדיהם
הנכים והחזיקו אותם בבית ללא מסגרת מתאימה .השינוי ביחס לנכה מתלווה לשינוי כללי מתקופה
5
ארוכה ( )1988-1948שבה החברה הערבית התאפיינה בהיותה חברה כפרית עם חוסר מודעות לצריכה
והתאמה של שירותי בריאות ,חינוך מיוחד ,ושירותי שיקום.
בעקבות חקיקת חוק החינוך המיוחד בתשמ"ח ,1988הרשויות המקומיות בחברה הערבית נרתמו להקמת
מוסדות ומסגרות מתאימות לילדים נכים .לאחר חקיקת חוק החינוך המיוחד נחקקו חוקים נוספים בעלי
משמעות לעולם הנכים :חוק ביטוח בריאות ממלכתי ( ;)1993חוק הילד הנכה ,חוק נפגעי נפש בקהילה
( ;)2000חוק איסור אפליה במוצרים ,בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים ( ;)2000תיקון חוק חינוך
מיוחד ( )2002וחוק השוויון לאנשים עם מוגבלות ( ,)1998שהוביל להקמת נציבות שוויון זכויות לאנשים
עם מוגבלות במשרד המשפטים .חוקים אלה מעגנים את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לשוויון בכל
תחומי החיים ,להבדיל מגישת החסד.
תקופת השינוי ( 1988ואילך) מאופיינת בכך שארגונים החלו לתבוע את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות
כמו ארגון בזכות ,עדאלה ,מוסאוה ,שתיל ,ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל ,2הקואליציה למען
החינוך המיוחד ,ארגון קשר ועוד .ההתפתחות החיובית לוותה בכתיבת מאמרים ,מחקרים ,פרסום באתרי
אינטרנט ,ובתקשורת (הקואליציה לקידום החינוך המיוחד הערבי.)2003 ,
תהליך דומה קרה במדינות ערב שהלכה וגברה בהן ההתעניינות בנכים .התעניינות זו התמקדה בפיתוח
שירותים ,מקומות עבודה ושיקום ,וגם בפיתוח אתרי אינטרנט וערוצי תקשורת בהם נדונים נושאים
הקשורים באנשים עם מוגבלות .התפתחות מחלקות אקדמיות אשר מדגישות עבודה עם אנשים עם
מוגבלות ראויה לציון גם כן (אלקומש וסעאידה.)2008 ,
2.6מצב היישובים הערביים והשפעתו על קידום מעמד הנכים
ההתפתחות החיובית במעמד הנכים בחברה הערבית היא תהליך אשר עדיין נמצא בחיתוליו ,אולם לא
ניתן להבינו ללא הבנת ההקשר בו נמצאים ערביי ישראל .המגזר הערבי בישראל סובל מתת-פיתוח
מתמשך לעומת האוכלוסייה היהודית .הסיבות לכך הן שונות :הקצאת משאבים מועטת במשך שנים רבות
על-ידי הממשלה ,קיומן של מסגרות תרבותיות מסורתיות נפרדות ,וגישה לאומית מתבדלת בקרב חלק מן
המיעוט הערבי .יש הטוענים כי יש צורך לפעול באופן נמרץ לשינוי מצבו של המיעוט הערבי בישראל
ולהביא להשתלבות כלכלית וחברתית מלאה (ברודט .)2008 ,כאמור לעיל האוכלוסייה הערבית מהווה
כחמישית מכלל האוכלוסייה בישראל ,וחלקה היחסי צפוי לעלות בשנים הבאות .הפוטנציאל הכלכלי
והעסקי הטמון במגזר זה הוא גדול .ברודט מזהיר את ישראל לבל תזניח חלק כה גדול באוכלוסיה ותוותר
על שיפור מצבו ועל תרומתו לכלכלה ולחברה.
בישראל קיימת הפרדה כמעט מוחלטת באזורי המגורים של ערבים ויהודים .כאמור 25% ,מהאוכלוסיה
הערבית גרים בישובים מעורבים (הלמ"ס )2009 ,והשאר מתגוררים ביישובים נפרדים .בערים המעורבות
2
(אחד החוקרים במחקר זה השתתף בקואליציה למען החינוך המיוחד ,כדי לתבוע זכויות ,להלן קישור של ועדת המעקב
*=http://www.arab-education.org/index.asp?catالهوية*).
6
רוב הערבים גרים בשכונות נפרדות .המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה הערבית והתבדלותה/הדרתה
של אוכלוסיה זו השפיעו לרעה על קידומם של הנכים בתוך חברה זו (סיכוי -העמותה לשוויון אזרחי,
,2007מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל).
בעשרים השנים האחרונות חלה הידרדרות במצבן של הרשויות המקומיות הערביות ,עובדה המקשה על
מתן שירותים הולמים לאנשים עם מוגבלות .מרבית היישובים הערביים במדינת ישראל סובלים ממחסור
בתקציבים אשר לא מועברים לרשויות מסיבות שונות כמו אפליה וניהול כושל של הרשות .יישובים אלה
מדורגים בשליש התחתון של מדרג הרשויות המקומיות בישראל בקריטריונים של רמת חיים והדבר
משפיע על פיתוח שירותים מתאימים לנכים ביישובים אלה .קשה לדבר על שיקום ושילוב אנשים עם
מוגבלות בתוך החברה ובעולם העבודה ,כאשר ביישובים אלה קיים מחסור ביזמות פרטית ועסקית
ובאזורי תעשיה ומסחר מפותחים .חמאיסי ( )1994טוען כי העדר מסורת מוניציפאלית ,וחוסר ניסיון
מספיק בניהול מוניציפאלי ,משפיעים על יכולתה של הרשות המקומית להשיג משאבים .הפריפריאליות
הגיאוגרפית והחברתית ,הכפריות והמסורתיות הרווחים ביישובים הערביים ,כל אלה יוצרים תנאים
נחותים בתחרות על משאבים ועל הזדמנויות מול רשויות מקומיות יהודיות.
מבחינת הפוליטיקה הפנימית במגזר הערבי ,ראשי הרשויות המקומיות הערביות לרוב לא העלו את
החינוך (בין אם חינוך רגיל או מיוחד) לסדר העדיפויות שלהן .נגזר מכך שתמיכה במחלקות החינוך אינה
ממוקמת גבוה בסדר העדיפויות של ראשי הרשויות המקומיות .במחקר שפורסם בשנת 2000על-ידי
מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי התגלו פערים ניכרים בין השירותים הניתנים
לילדים עם צרכים מיוחדים בחברה הערבית לבין אלו הניתנים לילדים בחברה היהודית .בין היתר נמצא,
כי היקף השירותים הניתן לילדים ביישובים ערבים הוא כשליש עד חצי מזה הניתן ביישובים היהודים
(נאון ואחרים.)2000 ,
את קשייהם של הנכים בחברה הערבית יש להבין גם על רקע העוני בחברה זו .לפי דו"ח העוני והפערים
החברתיים לשנת ( 2008המוסד לביטוח לאומי )2009 ,תחולת העוני בקרב משפחות ערביות היא .49.4%
חלק חשוב מתחולת העוני הרחבה בקרב האוכלוסייה הערבית מקורו באי השתתפות נרחבת של נשים
ערביות בכוח העבודה .שיעור השתתפותן בכוח העבודה הוא נמוך ביותר 21% -לעומת 57%בקרב הנשים
היהודיות (הלמ"ס .)2009 ,נגזרת חברתית נוספת היא החינוך הממלכתי הניתן בישראל .הנכה המבוגר
הערבי התחנך במערכת החינוך הערבית הנחותה מזו של המערכת היהודית בישראל .מערכת החינוך
הערבית סובלת ממחסור בשעות הוראה ,ומהקצאת משאבים לא שוויונית (וויסבלאיי .)2006 ,הפערים
בהקצאה מתחילים בגיל הרך ונמשכים לתוך שלב ההשכלה הגבוהה.
2.7שיקום תעסוקתי בישובים הערביים בישראל
שיעורי האבטלה בקרב גברים ונשים ,עם מוגבלות וללא מוגבלות ,המתגוררים ביישובים הערביים,
גבוהים מהממוצע הארצי .הם גם מתאפיינים בשכיחות יתר של תעסוקה בתפקידים ובמקצועות הנמצאים
בתחתית הסולם המקצועי בשוק העבודה מבחינת התמורה שהם מבטיחים למועסקים בהם (עואד.)2007 ,
7
לפי נתוני דו"ח מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל (נאון 21% )2009 ,מהערבים בעלי מוגבלות מועסקים ,רובם
הגדול ( )81%במשרה מלאה.
לנשים עם מוגבלות יש קשיים ייחודיים הן בהשוואה לנשים באוכלוסייה הכללית והן בהשוואה לגברים
עם מוגבלות ,אולם המודעות בקרב נותני השירותים והתייחסותם לכך אינן מספיקות (שטרוסברג ואיתן-
ריבליס .)2006 ,הנשים הערביות הן אוכלוסיה ייחודית החיה בצילה התרבותי של החברה הערבית
המגדירה את תפקידן הראשוני והעיקרי כתפקיד המסורתי של רעיה ואם האחראית על גידול הילדים ועל
סיפוק צורכי המשפחה .מעמדן של הנשים הערביות בישראל נפגע משתי בחינות :הן כנשים בחברה ערבית
מסורתית שבה הן נחשבות למיעוט בתוך מיעוט ,והן כחלק ממיעוט ערבי לאומי הסובל מהזנחה ומאפליה
(סיכוי .)2007 ,ניכרת מגמת עלייה איטית של שיעורי ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה לצד
רצונן ההולך וגובר להשתתף בו .הנשים הערביות ,ובמיוחד בפריפריה ,משתתפות בכוח העבודה בשיעורים
נמוכים בהרבה ממשקלן הפוטנציאלי .הן סובלות בפועל משיעורי אבטלה גבוהים והמיעוט שביניהן
המועסק ,עובד במספר מצומצם של ענפים הדורשים מיומנויות וכישורים ברמה נמוכה (פארס.)1996 ,
בשנת 2005היה שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה 18%בלבד ,נמוך במידה ניכרת הן מזה
של גברים ערביים ( )58.9%והן מזה של נשים יהודיות (( )56%הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,סקר כוח
אדם .)2005 ,ואילו בשנת 2008עלה שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה ל .21%-אחד
הגורמים החשובים לתהליך זה הוא הגורם הכלכלי ,אולם אין זה הגורם היחיד .גורם רב-חשיבות נוסף
הוא רצונן של הנשים במימוש עצמי וביציאה מן המרחב הפרטי -הבית -אל המרחב הציבורי-החברה.
הנשים מבקשות להיות בחברת אנשים ולתרום לחברה (כתאנה.)2007 ,
שיעורי המועסקות בקרב נשים ערביות בנות 65-22עם מוגבלות נמוך משיעור המועסקות בקרב נשים ללא
מוגבלות בגיל זה .מצבן הכלכלי של נשים עם מוגבלות קשה יותר והן מועסקות פחות מגברים עם
מוגבלות .לפי שטרוסברג ואיתן-ריבליס ( )2006לאישה הערבייה יש פחות סיכויים להיות מועסקת.
2.8ארגונים למען אנשים עם מוגבלות וגיוס משאבים בישראל
התארגנות של גופים וארגונים של נכים למען נכים מסייעת בתחומים רבים כמו הפצת מידע ,הכוונה,
ייעוץ ,והעצמת נכים .בחברה הערבית בישראל גוברת המודעות לצורך בשילוב נכים בקהילה ועמותות נכים
למען נכים התחילו להתארגן למען מטרה זו .במסגרת סקירה שהוכנה בהזמנת הג'וינט בשנת 2005למיפוי
פרויקטים קיימים עבור אוכלוסיית הנכים זוהו 40פרויקטים פעילים בריכוזי היישובים העיקריים ,אשר
מטרתם לעזור בצורות שונות לנכים בחברה הערבית .הפרויקטים התקיימו בגליל ,במשולש ,בדרום
ובערים המעורבות (סנדלר-לף ושחק)2006 ,
על מנת שהארגונים שהוזכרו לעיל יוכלו לפעול ולספק שירות לאוכלוסיית היעד עליהם לעסוק בגיוס
משאבים .מקורות המימון המרכזיים של העמותות הם :תורמים וקרנות ,מכירת שירותים ,תמיכות
ממשלתיות ,אירועים מיוחדים ועוד .ואכן ,תכנית "מסירה" יצאה לדרך בליווי תומכים פילנתרופיים,
שהמרכזיים מביניהם הם ארגונים יהודיים :הג'וינט וקרן יד-הנדיב .בהדרגה נוספו קרן טאובר ,קרן ד"ר
8
אלפרד באדר וקרן גולדברג .כמו כן התווספו לתכנית מקורות ממשלתיים .סיוע של אנשים מהחברה
הערבית לחלק מהעמותות היה נקודתי ומצומצם בהיקפו .למובילי התכנית יש ציפייה כי פילנתרופים
מקרב החברה הערבית בישראל יחברו לתכנית בהיקפים משמעותיים.
2.9מוטיבציות לצריכת פעילויות פנאי
מוטיבציות של אנשים לעסוק בפעילויות פנאי מסווגת בספרות המחקרית והתיאורטית לשלושה סוגים
עיקריים .הראשון מבטא צריכה מניפולטיבית שהינה אי רציונאלית ונובעת מהשפעות חיצוניות על תודעתו
של הפרט .בצריכה זו האדם אינו חופשי לבטא את שאיפותיו ,רצונותיו ומאווייו הפנימיים ,שכן הוא מונע
מרצונות שמטביע בו סדר היום הצרכני .צריכה כזו מדגישה את מקומו הדכאני של הפרט שכן שינוי כמעט
בלתי אפשרי (אדורנו והורקהיימר ;1993 ,בודריאר ;2000 ,בנימין ;1983 ,פרום .)1992 ,הסוג השני,
המתקשר לראשון ,הוא צריכה אינסטרומנטלית המתמקדת באינטרסים ומאבקי כוח היוצרים הבנייה
חברתית היררכית (כץ-גירו .)Bourdieu, 1984; Featherstone, 1991 ;2006 ,הסוג השלישי מבטא צריכה
אוטונומית הפותחת בפני האדם גיוון וריבוי המאפשרים לו לבחור את מה שעשוי לספק לו סיפוק רגשי,
נפשי ,חברתי ,כלכלי וכדומה (אוזר ,ג'קוב ובלאנשפילד ;1978 ,אילוזCampbel, 2005; Ingelhart, ;2002 ,
.)1990
איסו אהולה ( ,)Iso-Ahola, 1989הבוחן את גורמי המשיכה והדחייה של פרקטיקות הפנאי גורס ,כי
מדובר בהנעה אישית ו/או חברתית ,המתקיימת במקביל בהקשר לשני מרכיבים" :בריחה מסביבה"
(אישית או חברתית) לא רצויה ו"חיפוש לפיצוי" (בהקשר אישי וחברתי) .הבריחה טבועה ברצונו של אדם
להיות במצב אופטימאלי ומי שמנסים לברוח הם אלה שחווים חוסר איזון (תנאים של עודף או חוסר).
בריחה הקשורה להיבטים אישיים מונעת מבעיות ,צרות ,קשיים וכישלונות אישיים ובהקשר בין-אישי
היא מונעת מאינטראקציות חברתיות לא מספקות עם "אחרים" .לפי סטבינס ()Stebbins, 2001, 2007
מעיסוקי "פנאי רציני" מתקבלות תועלות שונות ביניהן :מימוש עצמי ,העשרה עצמית ,ביטוי עצמי,
תחושת הגשמה ,שיפור הדימוי העצמי ,שייכות חברתית ,קבלת תחושת סיפוק עמוק וכדומה.
לסיכום ,נכות ,מוגבלות או לקות מציבים חסמים להשתלבות תקינה בחברה .למרות שחלו שינויים
במדיניות הממשלה יש לאנשים עם מוגבלות קשיים רבים ולשיקומם יש חשיבות רבה להשתלבות בחברה
ולשינוי עמדות כלפיהם .למרות השינויים שחלו כלפי נכים מצבם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית
בישראל מושפע עדיין מעמדות שליליות ,ממיצוב נמוך בסדר היום החברתי ,מהידרדרות במצבן של
הרשויות המקומית וממיעוט שירותים מותאמים .אנשים אלה מועסקים בשיעור נמוך ומצבן של הנשים
קשה עוד יותר .ארגונים פילנתרופיים נרתמים לסייע לנכים ,אם כי באוכלוסיה הערבית בישראל ההיקפים
עדיין מצומצמים.
הערכה זו נועדה לבחון את ארבע שנות הפעלתה של תכנית "מסירה" (מסע) שהופעלה על-ידי הג'וינט
בין השנים ,2009-2006במטרה להביא לשינוי מצבם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל.
9
2.10שאלות ההערכה
הערכה זו נועדה לבחון את הפעלתה של תכנית "מסירה" לטובת אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית
בישראל .המחקר בודק :מטרות ,ביצוע התכנית ,תרומות אופרטיביות של התכנית ,שינוי עמדות ומבט אל
העתיד .להלן השאלות:
.1מטרות
1.1מה היו מטרותיה ,היעדים והציפיות של התכנית בנוגע לביצוע התכנית ,לתרומות
האופרטיביות שלה ולשינויי עמדות מצופה?
1.2מה בוצע בפועל במהלך השנים בארבעת המסלולים העיקריים של התכנית :חיזוק עמותות
ומנהיגות נכים ,הנגשת מידע מותאם תרבות ,שינוי עמדות ותיאום בין-מגזרי.
.2ביצוע התכנית
2.1מהו היקף השתתפותם של הנכים ובני משפחותיהם בתכנית "מסירה"?
2.2באיזו מידה באה לידי ביטוי חשיפתה של התכנית בחברה הערבית?
2.3האם יש הלימה בין מטרות התכנית והיקף ההשתתפות לבין הביצוע בפועל?
.3תרומות אופרטיביות של התכנית
3.1האם ובאילו הקשרים מזהים הגורמים השונים כי בעקבות תכנית "מסירה" חל שיפור
בהנגשת מידע מותאם תרבות לגבי הנכים?
3.2מה אופי צריכת השירותים כתוצאה מקבלת המידע ,הייעוץ והתמיכה ובאיזה אופן צריכת
השירותים הולמת את מטרות התכנית?
3.3האם הגורמים השונים מבחינים בטיפוח של מנהיגות נכים ולמען נכים שחל בעקבות הפעלת
התכנית?
3.4האם התרחש פיתוח של רשתות התייחסות ,תמיכה מקצועית וקידום דיאלוג בין-מגזרי סביב
נושא הנכויות (בין נכים ,ארגונים וממסד ,בין עדות דתיות שונות -ערבים ,דרוזים ובדואים),
בעקבות הפעלת התכנית וכיצד הדברים באים לידי ביטוי?
3.5האם ובאיזה אופן מזהים הגורמים השונים כי בעקבות תכנית "מסירה" חל פיתוח של
שירותים חדשניים שהנכים מובילים את הקמתם ,ומהי השפעתם של שירותים אלה?
3.6האם יש הלימה בין מדדי התרומות המצופות מהתכנית לבין התרומות המתקבלות מהפעלתה
של התכנית בפועל?
11
3.7האם התקבלו תוצאות בלתי צפויות? מהן ומה משמעותן?
.4שינויי עמדות
4.1האם ניתן לזהות שינויי עמדות כלפי אנשים עם נכויות/מוגבלויות בחברה הערבית ,הגברת
המודעות לנושא ונכונות להירתם לפעילות למענם?
4.2האם שינויי העמדות שהתרחשו בפועל באים בהלימה לציפיות הראשוניות מהתכנית?
.5מבט אל העתיד
5.1מהן תפיסותיהם של המשתתפים בתכנית (מפעילי התכנית ונכים ובני משפחותיהם) לגבי
ההמשך הרצוי בהפעלתה של התכנית?
5.2מהם התהליכים והמכניזמים הדרושים לשם הבטחת המשכיות הפעלתה של התכנית בשנים
הבאות?
11
.3מתודולוגיה
פרק זה מציג את מרכיבי ההערכה הבאים :אוכלוסיית המחקר ,מדגם המחקר ,שאלות ההערכה ,מערך
המחקר ושיטת ניתוח הנתונים.
3.1
אוכלוסיית המחקר
בתכנון המחקר עלה צורך לבנות את מדגם המחקר כך שיכלול אנשים שיוכלו לספר על הנושאים העומדים
במוקד המחקרי .לשם כך התבקשו מובילי התכנית למיין את האוכלוסייה לקבוצות משנה כך שנוכל
לבחור מתוכן את מדגם המחקר .להלן נציג את עשר הקבוצות המרכיבות את כלל אוכלוסיית המחקר ואת
ההגדרה של כל אחת מהן:
.1רכזים -רכזי הפרויקטים ב"מסירה" ,ביניהם אנשים עם מוגבלות -אנשים פורצי דרך ויוצרי
שינוי בחברה.
.2פעילים מרכזיים בתכניות -אנשים עם מוגבלות המתנדבים ולוקחים חלק נכבד בפעילויות.
.3נכים המשתתפים בתכניות -אנשים עם מוגבלות שנהנים /נהנו מן התכניות.
.4מנהלי עמותות -מנהלי העמותות המפעילות את הפרויקטים.
.5אנשי מקצוע -אנשי מקצוע העובדים במשרדי הממשלה וברשויות המשתתפים בתכנית ומקבלי
החלטות ברמת המטה ו/או המחוז במשרדי הממשלה.
.6הורים -הורים שנדרשה עבודה מולם כדי שנשים עם מוגבלות תוכלנה להשתתף בפעילות.
.7אנשי תקשורת -הכתובה ,האלקטרונית ,רדיו וטלוויזיה.
.8אנשי דת -אימאמים ,שייחים דרוזים ואנשי דת נוצרים.
.9נציגי תורמים -אנשים שהיו קשורים לתכנית.
.10נציגי הג'וינט -מפעילות התכנית מטעם הג'וינט.
את עשר קבוצות אלה מיינו לשלוש קבוצות עיקריות:
.1המעגל הקרוב -הכולל את המשתתפים בתכנית -נכים והוריהם.
.2המעגל האמצעי -הכולל את מפעילי התכניות בעמותות -מנהלי עמותות ,רכזי תכניות ופעילים
מרכזיים.
.3המעגל החיצוני -הכולל את השותפים בתכנית -נציגי הג'וינט ,התורמים ,אנשי מקצוע ממשרדי
הממשלה ,אנשי תקשורת ואנשי דת.
12
להלן מוצגת התפלגות מרבית אוכלוסיית המחקר שהתקבלה מהג'וינט (מעודכנת ל )18.11.09-ואינה כוללת
את בעלי המוגבלות מהמעגל הקרוב (בעלי המוגבלות והוריהם) .רשימה זו ,ש"נבנתה בהדרגה מתחילת
התכנית ומשמשת כלי להפצת מידע ולמעקב אחר פריסת התכנית מול אזורים ואוכלוסיות יעד" כוללת:
קשר ל"מסירה" -מקרב 392איש הנכללים ברשימות אנשי הקשר והמשתתפים של התכנית
בג'וינט 345 ,היו קשורים לפעילות ב"מסירה"; 29לא היו פעילים (למשל נערכה עמם פגישת
היכרות אבל לא נוצרו קשרי עבודה) ולגבי 17 -לא צוין.
זיקה דתית -בקרב 343הערבים הקשורים לתכנית ההתפלגות היא כלהלן:
-
מוסלמים )52%( 179 :מתוכם 40בדואים
נוצרים)3%( 12 :
דרוזים)22%( 76 :
לא ידוע)22%( 76 :
מגדר -נשים ,)32%( 120 :מתוכן 83ערביות
גברים ,)68%( 272 :מתוכם 260ערבים
אנשים עם מוגבלות 51 -איש ( )13%מתוכם 20 :נשים ו 31-גברים
אנשים שלא ידוע אם יש להם מוגבלות 58 -
אזור גיאוגרפי 195 -צפון ( 69 ;)50%משולש ( 75 ;)18%דרום ( 53 ;)19%ארצי או אחר (.)14%
סוג ארגון -עמותה למען נכים ;)16%( 64רשות מוסדית (ממשלה ורשויות מקומיות) ;)21%( 83
ארגון אחר (חברה למתנ"סים ,שתיל ,מסגדים ,עיתונים) ;)60%( 234ללא ארגון ;6לא צוין .5
13
3.2
מדגם המחקר
מדגם המחקר מורכב משתי קבוצות :מדגם המרואיינים -הכולל אנשים מכל אוכלוסיות המחקר; ומדגם
המשיבים על השאלונים -הכולל רק אנשים עם מוגבלות.
3.2.1מדגם המרואיינים
לצורך עריכת 50ראיונות עומק ,התבקשו מפעילי התכנית בג'וינט להעביר לחוקרים רשימות של
משתתפים מקבוצות המחקר השונות שמהן יבחר מדגם המחקר .הנחקרים נבחרו לפי מידת היענותם
לפניית החוקרים ,ונעשה מאמץ לכלול נשים וגברים במספרים דומים .בלוח 1מוצגת התפלגות הראיונות
שקיימנו עם נחקרים לפי קבוצת המחקר ,סך השמות שקיבלנו מקבוצה זו ,מדגם המחקר ואחוז מדגם
המשיבים מסך השמות שקיבלנו.
לוח :1התפלגות הראיונות לפי קבוצת המחקר
סך השמות
שקיבלנו
N
מדגם
המחקר
N
.1רכזי תכניות
10
10
מדגם המחקר
מסך השמות
שקיבלנו
%
100
מרואיינים
.2פעילים מרכזיים
23
5
22
.3נכים המשתתפים בתכנית*
58
10
0
.4מנהלי עמותות
8
**7
88
.5אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה
10
5
50
.6הורים
26
4
15
.7אנשי תקשורת
18
2
11
.8אנשי דת
4
4
100
.9נציגי תורמים
2
2
100
.10נציגי הג'וינט
4
4
100
סך-הכול
N=163
N=53
33%
קבוצת המחקר
* מספר המרואיינים קטן בשל הסתמכות על העברת שאלון כמותי למספר רב של נכים המשתתפים בתכנית.
**רואיינו שישה מנהלי עמותות הנתמכים אינטנסיבית על-ידי הג'וינט ועוד מנהל אחד של עמותה הנתמכת חלקית
מלוח 1עולה ,כי בסך-הכול נערכו 53ראיונות עומק בקרב קבוצות המחקר השונות ,מספר המהווה כשליש
מסך הרשומים ברשימות שקיבלנו.
14
3.2.2מדגם המשיבים על שאלונים
על השאלונים השיבו 122נבדקים .מרביתם ( )87.7%ציינו כי הם בעלי מוגבלות (לפי מיטב ידיעתנו כולם
עם מוגבלות אך לא ציינו זאת בשאלון) ,המשתתפים בפעילויות בעמותות השונות .בלוח 2מוצגת התפלגות
המשיבים על השאלונים במספרים ובאחוזים ,לפי הארגונים שאליהם הם משתייכים.
לוח :2התפלגות המשיבים על השאלונים לפי הארגונים שאליהם הם משתייכים,
שכיחות באחוזים ()N=211
העמותה
%
אלמנארה
27.1
אלמנאל (סח'נין)
15.6
המרכז לחיים עצמאיים בבאר-שבע ובדרום
15.6
אלטפולה
12.3
"קהילה נגישה"
8.2
בזכות
8.2
מודל הצלחה בנגב
7.4
מילבת
4.9
אלשפאעה ואל רחמה(כפר קרע)
0.8
100%
סך-הכול
בלוח 3מוצג מדגם המשיבים על השאלונים ,לפי נתוניהם הדמוגרפיים :מגדר ,דת ,השכלה ,תואר,
תעסוקה ,מצב משפחתי ,מספר ילדים ,מצב כלכלי ,אזור מגורים ,סוג היישוב ,קיום מוגבלות ,מצב
בריאותי וקבלת קצבת ביטוח לאומי.
לוח :3מדגם המשיבים על השאלונים לפי מאפייני רקע ,שכיחות ואחוזים ()N=20-122
המשתנה
מגדר
דת
אזור מגורים
סוג ישוב
השכלה
ערכי המשתנה
גבר
אישה
מוסלמי (מתוכם 5בדואים)
נוצרי
דרוזי
צפון
מרכז
דרום
עיר
כפר
שבט
אחר
בית ספר יסודי
חטיבת ביניים
תיכון
15
N
65
57
105
11
6
88
4
18
77
39
1
1
15
24
37
%
53.3
46.7
86.1
9.0
4.9
80.0
3.6
16.4
65.3
33.1
0.8
0.8
12.9
20.7
31.9
המשתנה
תואר
תעסוקה
מצב משפחתי
מספר ילדים
מצב כלכלי
קיום מוגבלות
מצב בריאותי
קצבת נכות
מבט"ל
ערכי המשתנה
הכשרה מקצועית
אוניברסיטה
אחר
הנדסאי
תואר ראשון
תואר שני
עובד
לא עובד
נשוי
לא נשוי
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
רע מאד
רע
בינוני
טוב
טוב מאד
ללא מוגבלות
בעל מוגבלות
רע מאד
רע
בינוני
טוב
טוב מאד
N
14
22
4
1
17
2
32
88
48
70
4
4
9
9
2
6
3
3
2
1
6
13
38
43
15
14
100
3
15
29
32
36
%
12.1
19.0
3.4
0.5
85.0
10.0
26.7
73.3
40.7
59.3
9.3
9.3
20.9
20.9
4.7
14.0
7.0
7.0
4.7
2.3
5.2
11.3
33.0
37.4
13.0
12.3
87.7
2.6
13.0
25.2
27.8
31.3
מקבל
101
83.5
לא מקבל
20
16.5
מלוח 3ניתן ללמוד כי למעלה ממחצית המשיבים על השאלונים הם נשים ( ,)53.3%מוסלמים הגרים
בערים ( )65.3%או בכפרים ( .)33.1%מרביתם בעלי השכלה תיכונית ופחות ( ,)65.5%ו 19%-בעלי תואר
אקדמי .מרבית המשיבים אינם עובדים ( .)73.3%יותר ממחציתם ( )59.3%אינם נשואים .מרבית המשיבים
( )70.4%מגדירים את מצבם הכלכלי כבינוני או טוב ,ומקבלים קצבת נכות מהביטוח הלאומי58.4% .
מהמשיבים על השאלונים דיווחו כי הם אינם משתתפים בפעילות חברתית אחרת ,מלבד בעמותה הפועלת
בחסות "מסירה" ו 74.5%-אינם מתנדבים באף ארגון למרות ש 70.8%-רוצים להתנדב למען אנשים עם
מוגבלות ביישוב שבו הם מתגוררים.
16
3.3
כלי ההערכה
הנתונים שנועדו לספק מידע על היבטים שונים בתכנית נאספו באמצעות כלי הערכה מגוונים :ראיונות
עומק ,שאלונים וניתוח מסמכים.
3.3.1ראיונות עומק
כדי ללמוד על תפיסות המשתתפים השונים את תכנית "מסירה" ,המורכבת מתכניות שונות ורבות ,נבנה
שאלון לראיון עומק עם המשתתפים השונים .השאלון הותאם לאופי ולמידת מעורבות המשתתפים
בתכנית.
השאלון הבסיסי כלל 12נושאים עיקריים:
.1מידע כללי -על המשתתפים ועל הקשר שלהם עם תכנית "מסירה".
.2מטרות -היכרות עם מטרות תכנית "מסירה" בכלל והתכנית שהמרואיינים משתתפים בה בפרט;
ציפיות והאם חלו שינויים במטרות.
.3ביצוע התכנית -בכל הנוגע לגבי תכנים ,אופן העברתם ,היקף ההשתתפות וכדומה.
.4היקף ההשתתפות הפרטנית בתכנית -היקף ההשתתפות הפרטנית בתכנית.
.5היקף החשיפה -היקף החשיפה של תכנית "מסירה" בחברה הערבית ומה אנשים יודעים וחושבים
לגביה והיקף החשיפה של פעילות העמותה שבה משתתף המרואיין ומה אנשים יודעים וחושבים
לגביה.
.6קשיים -מהם הקשיים שהמשתתפים נתקלו בהם בתכנית "מסירה" בכלל ונקודות חולשה של
התכנית ,כמו גם נקודות חולשה של התכנית שאותה מפעילה העמותה.
.7תרומות התכנית -המשתתפים התבקשו לתאר חוויות חיוביות ושליליות מהתכנית תוך כדי שהם
גם מבארים את הרגשתם באמצעות מטאפורות ודימויים; כמו כן הם נשאלו שאלות כלליות לגבי
נחיצות תכנית "מסירה" בתרומה לנכים בחברה הערבית; הנחיצות של התכניות שמפעילות
העמותות ותרומתן לנכים ,וכן תרומות אישיות ומקצועיות של המשתתפים בתכניות .השימוש
בדימויים ובמטאפורות מאפשר להעמיק את ההבנה לגבי דפוסי חשיבה סמויים של הנחקרים על
אודות התכנית .אסטרטגיה זו ,שנבחנה במחקר שבחן מוטיבציות לצריכה של "פנאי רציני"
(היוש )2007 ,מבוססת על הגישה ,כי מטאפורות מפעילות מהלך מחשבתי הנתון פחות לצנזורה
עצמית-רציונאלית ויותר פתוח ובעל פוטנציאל לחשוף דפוסי חשיבה העלולים להיות מוסתרים,
בשל רצייה חברתית (.)Albritton, 1995
.8השגת מטרות -המשתתפים התבקשו להביע דעתם לגבי השאלה האם תכנית "מסירה" השיגה
לדעתם את מטרותיה ואם התכנית שאותה מפעילה העמותה השיגה את מטרותיה .בנוסף ,הם
התבקשו לתאר תוצאות בלתי צפויות שהתקבלו במהלך הפעלת התכנית ומשמעותן .כן נשאלו
17
המרואיינים מה עוד ניתן לעשות בתכנית "מסירה" ובתכנית העמותה בה הם פועלים ,כדי להשיג
את המטרות .בתוך כך נשאלו המרואיינים לגבי דעתם על המעורבות וההתנהלות של הג'וינט
בתכנית "מסירה".
.9שינוי עמדות -המשתתפים התבקשו להביע את דעתם ,באמצעות דירוג 5-1בסולם ליקרט ,על
השאלה אם חלו שינויי עמדות כלפי אנשים עם נכות/מוגבלות בחברה הערבית בעקבות תכנית
"מסירה" ובעקבות הפעילות של העמותה; אם ניתן לזהות הגברת המודעות לנושא הנכים בחברה
הערבית בעקבות תכנית "מסירה" והעמותה; ואם ניתן לראות כיום יותר נכונות להירתם לפעילות
למען נכים בעקבות שלושת המרכיבים שהוזכרו.
.10שביעות רצון -המשתתפים התבקשו לדרג מ 5-1-בסולם ליקרט שאלות לגבי שביעות רצון
מהעבודה שהג'וינט עושה ב"מסירה"; מהשתתפות נציגי ממסד; השקעת הכסף בנכים במקום
בדברים אחרים; רמת אנשי המקצוע הפועלים בתכנית; מספר ימי העיון והמפגשים; הצורך
להפעיל בעיקר ערבים או בעיקר נכים בתכנית; ושביעות רצון מ"השולחנות העגולים".
.11מבט אל העתיד -המשתתפים נשאלו אם הם חושבים שיש להמשיך את תכנית "מסירה" בשנים
הבאות ומדוע?; מהן מטרות נוספות שיש להשיג בתכנית בחמש השנים הבאות; מהם התהליכים
והמכניזמים שיש לבצע בהמשך ומה עוד נחוץ לעשות כדי להבטיח את המשכיותה של התכנית.
" .12אחר" -שאלות שנועדו ללמוד על היבטים נוספים ,כגון מהם הדברים החשובים ביותר
למרואיינים בחיים בהיבט אישי ומקצועי; האם הם מעדיפים :שתכנית "מסירה" תהיה במימון
ממשלתי מלא? ממשלתי חלקי? מעורב (חלק ממשלה וחלק תורמים פרטיים)? או תורמים פרטיים
בלבד?; האם מתן תרומה לארגונים המסייעים לאנשים עם נכויות הוא דבר מקובל בחברה
הערבית? האם המרואיינים חושבים שאפשר לרתום תורמים מקרב החברה הערבית ל"מסירה"
במידה והיא תמשיך לפעול? ושאלה אחרונה שביקשה ללמוד מה עוד המרואיינים היו רוצים לספר
על התכנית שלא עלה במהלך הראיון?
3.3.2שאלוני ההערכה
לצורך הערכה זו עוצב ,ביחד עם מפעילי התכנית מהג'וינט ,שאלון לבעלי המוגבלות (ראה נספח .)4לאחר
שהשאלון נבדק בקרב מספר משתתפים בתכנית השולטים בשפה העברית ,הוא תורגם לערבית .התרגום
נבדק מחדש על-ידי איש מקצוע דובר ערבית ,מול הנוסח המקורי בעברית .השאלון הודפס בערבית והועבר
בעמותות השונות .השאלון כולל שאלות סגורות (שאלות ברירה 5-1לפי סולם ליקרט=1 :נמוך ביותר עד
=5גבוה ביותר) ומספר שאלות פתוחות.
החלק הראשון של השאלון כולל שאלות רקע .החלק השני כולל 32היגדים העוסקים בציפיות המשתתפים
מהתכנית (עם דירוג בסולם ליקרט) .היגדים אלה מבטאים שישה היבטים שהופקו מהספרות :רצון לברוח
מהמציאות; הקשרים חברתיים ,נפשיים ,בריאותיים ,תחוקתיים; סיבות אינסטרומנטליות (לימודים,
18
תעסוקה ,קבלת שירותים וסטטוס חברתי); טרנד אופנתי; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה (היוש;2007 ,
.3)Bataineh & Magableh, 2005; Iso-Ahola, 1989
3.3.3מסמכים
תכנית "מסירה" תועדה באופן שוטף ע"י צוות אגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל ,באמצעות דיווחים
שהגיעו מהעמותות והשתתפות של הצוות בחלק מהפעילויות .נציגי הג'וינט העבירו לחוקרים חמישה
קלסרים עם מסמכים שנאספו על-ידם ,המתעדים את התפתחות תכנית "מסירה" מאז ראשיתה.
בקלסר 1נכללו המסמכים הבאים :תרשים תכנית "מסירה" (שיצורף בהמשך); בקשה למענק מהתורמים
עם תיאור התכנית המוצעת ,מטרותיה ,אופן הפעולה ,התפוקות הצפויות ועוד; דוחות התקדמות
לתורמים; סיכומי מפגשים של הרשת המקצועית שהקימה התכנית ; ודפי עדכון ומשובים.
קלסר 2כלל :עדכון שוטף על התכנית (עד אוקטובר )2008ופירוט היישובים בהם התכנית פועלת באופן
קבוע .כן כלל קלסר זה מסמכים מ"חיזוק עמיתים נכים" :תכנית "אלע'ד" -פיתוח מנהיגות מקצועית
לפיתוח שירותים בקרב אנשים עם נכויות בחברה הערבית בישראל; פורום נשים עם מוגבלות ופעילות
למען הורים עם מוגבלות; קידום העיוורים הערבים; "מודל הצלחה" בנגב :אנשים בדואים חירשים וכבדי
שמיעה מדריכים ילדים עם מוגבלות דומה; קידום מעמדם של בעלי היכולות הייחודיות בעיר סח'נין
ובאזור; הרחבת "קהילה נגישה" בחברה הערבית; המרכז לחיים עצמאיים בבאר שבע ובדרום :חיזוק
הפעילות בקרב בדואים.
קלסר 3כלל נתונים על הנגשת מידע :מוקד מידע וסדנאות למיצוי זכויות ושימוש בשירותים; שירותי
מידע והדרכה בנושא עזרים; התאמת התכנית "מחשב לכל גיל" לאנשים נכים; הנגשת אתר "סלע"
לחירשים ולכבדי שמיעה בחברה הערבית .שינוי עמדות :שינוי עמדות כלפי אנשים עם נכויות בחברה
הערבית בישראל ותכנית הכשרה לאנשי דת לקידום מעמד הנכים בחברה הערבית .תיאום בין מגזרי:
שולחנות עגולים.
קלסר 4כלל פרסומים של "מסירה" :עלונים ,מחקרים (בעברית ,ערבית ואנגלית) ,תעודות ,כנסים
וסיפורים; וכתבות על "מסירה".
קלסר 5כלל :חומרים מעודכנים בכל הקטגוריות הנ"ל עד נובמבר ;2009נתונים מרשימות הקשר
והמשתתפים :ל"מסירה" ריכוז מידע על היקף הפעילות ,המתעדכן באופן שוטף ,ומאפשר הפקת דוחות
לפי חתכים גיאוגרפיים ,קבוצות אוכלוסייה כגון סוגי מוגבלות שונים או מתנדבים ואנשי מקצוע,
הארגונים המעורבים בתכנית ועוד.
3
בבדיקת מהימנות של השאלה העוסקת בציפיות המשתתפים ,הכוללת 28היגדים ,נמצאה רמת מהימנות גבוהה מאוד -
.α =.90בדיקת מהימנות לחמש הקטגוריות שהתקבלו מהספרות מוצגת בלוח 40בנספח .2מהימנויות לקטגוריות שהופקו
עבור שביעות הרצון מוצגות בלוח 42בנספח .3לגבי תרומות ראה לוח 46בנספח .4
19
3.4
מערך המחקר
איסוף הנתונים התבצע בין אוגוסט -דצמבר .2009
ראיונות עומק -נערכו על-ידי החוקרים עצמם ,שהינם בעלי ותק וניסיון .הראיונות ארכו בין שעה
לשעתיים וחצי ,כשממוצע הזמן היה כשעה ו 45-דקות .את הפגישות עם המרואיינים קבעו החוקרים או
נציגה מטעמם והן נערכו בדרך כלל במקום העבודה של המרואיינים .מהלך הראיונות היה תקין והתקיים
ללא הפרעות מיוחדות .מרבית המרואיינים רואיינו בשפה העברית .מיעוטם ,אלו שהשפה העברית אינה
שגורה בפיהם (בעיקר אנשים עם מוגבלות) רואיינו בשפה הערבית.
שאלונים -הכנת השאלונים לאנשים עם מוגבלות ארכה מספר חודשים .הם התבססו על תכני ההערכה
ועל ניתוח הנתונים שנאספו במהלך הראיונות עם אנשי המקצוע.
שאלונים אלה הועברו בכל העמותות המשתתפות בתכנית "מסירה" ומקבלות ממנה מימון .בחלק
מהעמותות נשלחו נציגי החוקרים שהעבירו את השאלונים לבעלי המוגבלות שהוזמנו לצורך כך ,אם כי
בשל קשיים של בעלי המוגבלות להגיע ביום ובשעה מסוימת לעמותות ,היו גם עמותות שהעבירו את
השאלונים לכל משתתף למילוי באופן פרטני בביתו.
ברוב המקרים ,בגלל חששות של המרואיינים ,קשיי קריאה ,מגבלות ביכולת מילוי השאלון ועוד ,היה צריך
לתווך את השאלונים למשיבים .המתווכים היו החוקרים ,סטודנטים שגויסו על-ידי צוות המחקר וראשי
העמותות.
3.5
שיטת ניתוח הנתונים
להלן נציג ניתוח הנתונים לפי הסוג :איכותניים וכמותיים.
3.5.1נתונים איכותניים
בסיס הנתונים של המידע האיכותני הוא ניתוח הראיונות שהתקיימו עם משתתפים מהמעגלים השונים
והשאלות הפתוחות מהשאלון שהועבר לאנשים עם מוגבלות.
כל הטקסטים נותחו ב"ניתוח נושאי" המתייחס לתיאורים ולנושאים המשקפים את המחשבות ,האמונות,
הידע וההרגשות של הנחקרים" .אפשר לראות בניתוח הנושאי עיסוק בטקסט כחלון המאפשר מבט לתוך
"החוויה האנושית" (שקדי .)94 ,2003 ,לעיתים הנתונים נותחו תוך התחשבות בתשעת מימדי ההערכה
שהוצבו בפני החוקרים בהערכה זו .לעיתים קטגוריות הניתוח נחשפו תוך ניתוח הנרטיבים .ולעיתים
הנתונים נותחו תוך מיון אוכלוסיית המחקר המגוונת לשלושה מעגלים כפי שהוצג למעלה :המעגל הקרוב,
המעגל האמצעי והמעגל החיצוני.
חשוב לציין כי בניתוח נושאי זה ,שהינו ניתוח אנליטי עם יסודות אינטואיטיביים ,מתכוונים החוקרים
להעניק משמעות ,לפרש ולהכליל את הממצאים במידת האפשר ( .)Maykut & Morehouse, 1994חלק
21
מהקטגוריות צמחו גם מתוך הקשרים חיצוניים שמקורם במחקרים אחרים ,בספרות התיאורטית או בידע
קודם של החוקרים (ניסיון ו/או ידע תיאורטי).
את החוויות החיובית והדימויים או המטאפורות שהמשתתפים תיארו לגבי תכנית "מסירה" ניתחנו כחלק
מה"תגמולים" המתקבלים מהתכנית; ואת החוויות השליליות והדימויים ו/או המטאפורות הנלווים להם
לגבי תכנית "מסירה" ניתחנו כחלק מהקשיים שהתעוררו במהלך שנות הפעלתה של התכנית .גישה זו
אפשרה לנו להתוודע לדפוסי חשיבה סמויים של המשתתפים ,שחיזקו הנחות או מגמות לגבי התכנית.
מדובר בגישה מחקרית המתבססת על ההנחה ,ששימוש במטאפורות ודימויים מפעיל תהליך חשיבתי
שהרצייה החברתית בו פחותה ( )Albritton, 1995ולכן הוא מאפשר לחשוף תפיסות ודעות ואף להעצים
את התובנה לגביהם ,לגבי התכנית.
3.5.2נתונים כמותיים
הנתונים הכמותיים שנאספו הוקלדו ונותחו בתוכנת SPSSלעיבוד נתונים לצורך הפקת שכיחויות,
ממוצעים וסטיות תקן -סטטיסטיקה תיאורית .לצורך השוואה בין תשובותיהם של הנבדקים לגבי מניעים
וציפיות מהתכנית לבין תרומת התכנית נערך ניתוח tמסוג .paired samples
על מנת ל בדוק מה מסביר את שביעות הרצון עליה דיווחו הנבדקים בוצעה רגרסיה היררכית (בשני
צעדים) .הצעד הראשון בודק האם הקטגוריות של המניעים והציפיות מסבירים את שביעות הרצון .בצעד
השני נוספו גם הקטגוריות של התרומות.
הנתונים על היקף הפעילות מבוססים על תיעוד שוטף של תכנית "מסירה" ,על הדיווחים התקופתיים של
הארגונים משתתפים בתכנית ועל מידע מהראיונות והשאלונים.
21
.4ממצאים
תכנית "מסירה" החלה את פעילותה בשנת ,2006מתוך מטרה לקדם את מעמדם ומצבם של מבוגרים עם
נכות בחברה הערבית בישראל .אנשים אלה מהווים קבוצת מיעוט ונתפסים בעיני עצמם ,בעיני החברה
ואף בעיני הגופים המטפלים בהם כקבוצה חלשה ומתויגת .אגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל בחר
להפעיל תכנית התערבות כוללת .בשלב הראשון הוקמה רשת מקצועית שנפגשה באופן שוטף מאז תחילתה
של התכנית ועד כתיבת הדוח (תשעה מפגשים) .הופק דו"ח מקיף על מצב הנכים בחברה הערבית בישראל,
בעברית ,ערבית ואנגלית (סנדלר-לף ושחק ,)2006והוחל בביצוע תכנית התערבות ארבע שנתית .השאיפה
הייתה לקדם את הנושא עם גורמים ממשלתיים ,עירוניים ,עמותות ,קרנות ותורמים.
מובילי התכנית בחרו להשתמש במודלים שהוכחו כמוצלחים ברחבי הארץ ולחבור לגורמים המפתחים
שירותים ותכניות שניתן היה למנף אותם לצורך קידום מטרות התכנית" .מסירה" פיתחה במשך ארבע
שנים 14פרויקטים באמצעות 12ארגונים ועמותות שקדמו את מטרותיה .מדובר במסגרות שונות
שפועלים בהן אנשי מקצוע ואנשים עם מוגבלות מהחברה הערבית (מתוך דו"ח פעילות לשנים 2006עד
.)2009כלומר ,החברה הערבית זכתה לתוספת תכניות ושירותים בהיקף תקציבי גדול (מיליון דולר) ,דרך
פיתוח פרויקט ארבע שנתי ( )2009-2006שמטרותיו העיקריות הן קידום מעמד הנכים המבוגרים ()65-21
בחברה הערבית בישראל.
פרק זה יציג את ממצאי ההערכה לפי מספר היבטים :תחילה נבחן את המטרות המוצהרות של תכנית
"מסירה" ונסקור את הארגונים שאליהם התכנית חברה ,לצורך מימוש מטרות אלה .בהמשך נבחן את
מטרות התכנית לעומת הביצוע בפועל במהלך שנות הפעלתה של "מסירה" (בין השנים .)2009-2006אחר
כך נציג את היקף ההשתתפות במסגרות השונות לפי השנים ונבחן את המוטיבציות של אנשים עם
המוגבלות להשתתף בתכנית .בהמשך ,נדון בשביעות הרצון של המשתתפים והשותפים מהתכנית וכן נבחן
את תפיסת השגת המטרות ,והתרומות המתקבלות מהתכנית .עוד נבחן בפרק זה את הציפיות לעומת
התרומות ,קשיים והצעות לשיפור .בסיום נדון בשאלה" :תכנית 'מסירה' לאן?" ונציג המלצות להמשך
פעולתה של התכנית בשנים הבאות.
בבסיס ההערכה והתחלת איסוף הנתונים עמד תרשים היסוד של תכנית "מסירה" שממנו מתבהרים יחסי
הגומלין בין ארבעת המסלולים העיקריים של התכנית :חיזוק עמותות נכים; הנגשת מידע מותאם תרבות;
שינוי עמדות; ותיאום בין מגזרי .מתרשים ,1המוצג בעמוד הבא ,ניתן לראות כי התכנית נועדה לפתח
מרכיבי רוחב ,חותכי מסלולים ,כדי לאפשר סינרגיה בין המסלולים השונים והגדלת ההשפעה הכוללת של
התכנית .מרכיבי הרוחב שהופעלו הם :רשת מקצועית ,תכניות הכשרה ,ימי עיון ,פרסומים ,בניית
המשכיות והערכה.
במרבית הפרקים ,נבחן את הממצאים על-פי ארבעת המסלולים העיקריים של התכנית ובתוך כך נצביע
על ההשפעה הרחבה והמערכתית של התכנית.
22
תרשים :1מבנה תכנית "מסירה"
23
4.1המטרות המוצהרות של תכנית "מסירה"
מהמסמכים הרבים שנאספו מהגשת הצעת תכנית "מסירה" לתורמים ותחילת הפעלתה ועד היום עולה ,כי
מנהליה הגדירו ארבעה מסלולים עיקריים שהנחו אותם בתכנון התכנית ובהפעלתה ,בדרך להשיג את
המטרה המרכזית -לשנות את מצבם של בעלי המוגבלות בחברה הערבית .בסעיף זה נדון בהרחבה בכל
אחד מארבעת הרכיבים של התכנית שהם :חיזוק עמותות ,הנגשת מידע ,שינוי עמדות מותאם תרבות
ותיאום בין-מגזרי .כל רכיב יוצג להלן לפי הרציונאל המנחה אותו ,המטרות ואוכלוסיית היעד (מתוך:
דו"ח פעילות לשנים .)2009-2006
א .חיזוק עמותות -בהיבט זה שמה התכנית לעצמה יעד לחזק עמותות הפועלות למען אנשים עם
מוגבלות בחברה הערבית .התכנית לא התיימרה להקים עמותות חדשות אלא חברה לעמותות
קיימות או לעמותות בתחילת דרכן שראו בהן פוטנציאל לממש את מטרותיה של "מסירה" ,תוך
שימת דגש על כניסה לערים לא מעורבות .ההנחה הייתה שבערים שיש בהן יהודים וערבים,
פועלים יותר שירותים מאשר בערים ערביות.
מטרות
ליצור שינוי משמעותי במעמד הנכים בחברה הערבית בישראל. לפתח שירותים מותאמים לתנאים הייחודיים בחברה הערבית. לחזק תשתית ארגונית וחברתית ,שתמשיך את המהלך לאורך זמן.אוכלוסיית היעד
נכים ובני משפחותיהם. עמותות נכים.ב .הנגשת מידע -תכנית "מסירה" שמה לעצמה מטרה להנגיש מידע רלוונטי לאנשים עם מוגבלות
בחברה הערבית :יחד עם ארגון "בזכות" היא פתחה קו מידע והפעילה סדנאות למתן מידע על
זכויות ושירותים בערבית .יחד עם ארגון מילבת הפעילה קו מידע וסדנאות בנושא שימוש באבזרי
עזר והנגשה .הן בבזכות והן במילבת שירותי המידע היו קיימים עד "מסירה" בעברית בלבד .יחד
עם המכון לקידום החירש סייעה לתרגום אתר "סלע" לערבית .יחד עם "המרכז לחיים עצמאיים"
בבאר-שבע והדרום מפעילה תכנית "מסירה" פעילים מקומיים ביישובי הבדואים בנגב המכוונים,
מייעצים ,נותנים מידע רלוונטי ,ומסייעים בקשר עם הרשויות ע"י בירורים ,סיוע בכתיבת מכתבים
וליווי לפגישות עם נציגי רשויות.
מטרות
להעלות את המודעות בקרב אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית לזכויותיהם ,לשירותיםשפתחו עבורם וליוזמות חדשניות.
להקנות לנכים ערבים כלים למיצוי זכויות וללוותם בתהליכים למיצוי זכויותיהם. לשפר את יכולת התפקוד העצמאית ואיכות החיים של אנשים עם מוגבלות. לעורר מודעות בקרב עמותות וגורמים מטפלים לזכויות בתחום ולדרכים שבהן הם יכוליםלסייע לאנשים עם מוגבלות למצות את זכויותיהם.
אוכלוסיית היעד
אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית. בני משפחה. עמותות הנותנות שירותים לאנשים עם מוגבלות. אנשי מקצוע.24
ג .שינוי עמדות מותאם תרבותי -מרכיב זה זוהה מלכתחילה כגורם מרכזי ביצירת שינוי חברתי
לאורך זמן .הוחלט לפעול בתחום הזה באמצעות כינוס קבוצות וקיום מפגשים של בעלי השפעה
בחברה הערבית ולחשוף אותם לנושא .בפעילות נכללו אנשי דת ,תקשורת ,גופים מקצועיים
(משרדי ממשלה) ,אנשי עסקים .במפגשים אלה צוות התכנית הציג את החזון והתכנית ונציגי
אנשים עם מוגבלות ,בני משפחה ומנהיגי עמותות נכים הציגו את הנושא על סמך הניסיון האישי
שלהם .דגש מיוחד ניתן לדיווח על הפעילויות השונות באמצעי תקשורת בשפה הערבית -בעיתונות,
ברדיו ,בטלוויזיה ובאינטרנט.
מטרות
ליצור שינוי עמדות של נכים כלפי עצמם (שיפור תדמית והעצמה). ליצור שינוי עמדות של הקהילה ביחס לנכים.אוכלוסיית היעד
אוכלוסיית הנכים הערביים. בני משפחות הנכים. מקבלי החלטות בחברה הערבית. כלל האוכלוסייה בחברה הערבית.ד .תיאום בין מגזרי -המטרה היתה לחשוף את הגורמים השונים שאינם מודעים דיים לקשיים
ולצרכים של הנכים ו/או שאינם עושים די למען אוכלוסייה זאת .יעד נוסף היה ליצור תיאום
בעשייה באזור משותף בין גורמים אשר בשיגרה לא בהכרח פועלים במשותף למען הנכים .מדובר
בעובדי רשויות ,מפקחים ,מהנדסי עיר ,עובדי מחלקות הרווחה ,עובדי המוסד לביטוח לאומי
וכדומה .להשגת יעד זה כונסו "שולחנות עגולים" ליצירת מפגש בין הגורמים השונים לבין אנשים
בעלי מוגבלות ובני משפחה ועמותות הנכים ,תוך כדי קיום שיח מפרה ודיון על נושאים שונים
הרלוונטיים לחיי בעלי המוגבלות בקהילה.
מטרות
ליצור מסגרת להידברות הדדית ולהחלפת מידע. לזהות כיווני פעולה אפקטיביים. ליצור איגום משאבים. לגייס לגיטימציה ציבורית לעשייה למען הנכים.אוכלוסיית היעד
אנשי מקצוע מהשירותים הפורמליים. נותני שירותים לנכים ולבני משפחותיהם. עמותות של נכים. קובעי מדיניות וסוכני שינוי בחברה הערבית. אנשי אקדמיה.לסיכום ,התבוננות במטרות התכנית מצביעה ,כי הן מבטאות תכנית רב מערכתית ורחבת היקף ,המכוונת
לבצע שינוי חברתי מהותי בתפיסת הנכים בחברה הערבית בישראל .התכנית בניהול הג'וינט מציעה ארבעה
תנאים/מטרות לניהול השינוי :שאיפה לחזק עמותות קיימות הפועלות למען אנשים עם מוגבלות וטיפוח
מנהיגים כדי שאלה יהוו שליחים לקידום הנושא והשינוי החברתי; הנגשת מידע רלוונטי מותאם תרבות
25
בקרב אנשים עם מוגבלות ,בני משפחותיהם וגורמים הבאים עימם במגע כדי לתרום לשיפור מצבם; שינוי
עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות ,כך שיתרחש שינוי תפיסתי כלפיהם ,כדי לגייס לגיטימציה ציבורית
בנושא המוגבלות; חשיפת כלל הגורמים השותפים (בעלי מוגבלות ,הגופים המטפלים וכלל האוכלוסייה)
לנושא.
מפעילי התכנית ציפו שיפותחו שירותים מותאמים ויוקנו כלים רלוונטיים לאנשים עם מוגבלות בחברה
הערבית הישראלית ,באמצעות מסגרות מתאימות שיהוו פלטפורמות לתכנון ,ייזום ,ביצוע פרויקטים,
הפצת מידע מותאם תרבות ,הידברות לשינוי עמדות ואיגום משאבים ותשתיות.
התכנית יועדה לרמות שונות :בהיבט הפרטני -לבעלי המוגבלות ובני משפחותיהם .בהיבטי הקהילתי-
לעמותות וליישובים ,בהיבט המקצועי -לאנשי מקצוע מהשירותים הפורמאליים ומארגוני הנכים ובהיבט
הרחב -לקובעי מדיניות ,מקבלי החלטות וסוכני שינוי בחברה הערבית ,ביניהם אנשי אקדמיה וכלל
האוכלוסייה הערבית.
26
4.2מטרות לעומת ביצוע במהלך השנים 2009 – 2006
בסעיף זה נציג בהרחבה את הארגונים שאליהם חברה "מסירה" לצורך מימוש מטרותיה בין השנים 2009-
.2006נבחן את מטרותיה של כל תכנית לעומת הביצוע במהלך שנות הפעלתה אל מול כל אחת מארבע
המטרות של "מסירה" במספר שלבים:
בשלב הראשון נציג את מהותן של כל אחת מהתכניות ואת מטרותיהן המוצהרות ,כפי שנוסחו בתחילת
דרכה ,ונבחן אותן אל מול המטרות של תכנית "מסירה" .ניתוח זה יאפשר לנו ללמוד על הפוטנציאל של כל
אחת מהתכניות לקדם את מטרותיה של "מסירה".
בשלב השני נמיין את מרבית הפעילויות שהתכנית ביצעו במהלך השנים (לפחות אלה שדווח עליהן בדוחות
השונים) אל מול ארבע המטרות העיקריות של "מסירה" (חיזוק עמותות ,הנגשת מידע ,שינוי עמדות
ותיאום בין מגזרי .)4נתונים אלה מאפשרים לנו ללמוד אם המטרות המוצהרות של התכניות באו ידי ביטוי
בפועל בהפעלת התכנית ובאיזה אופן.
בשלב השלישי נציג לוחות המסכמים את עיקרי הממצאים :מטרות "מסירה" אל מול מטרות התכניות
והביצוע בפועל .במידה ונמצאו תוצאות בלתי מתוכננות או פיתוח שירותים מיוחדים שנעשו בתכניות
השונות ,נציין זאת גם כן בטבלה.
חשוב לציין כי הנתונים שעליהם אנו מסתמכים בניתוח סעיף זה נלקחו מן המסמכים הרבים שניתחנו
ביניהם :חוברת "תיעוד התכניות" שהופקה על-ידי הג'וינט ,הדיווחים הרבעוניים ששלחו כל אחת
מהמסגרות לג'וינט במהלך השנים ,תכניות של השתלמויות ,ימי עיון ,משובים וכדומה .בנוסף לכל אלה
אנו מציגים ,לפי מידת הרלוונטיות ,גם נתונים איכותניים שנאספו מהראיונות שקיימנו במהלך איסוף
הנתונים להערכה זו.
4.2.1חיזוק עמותות והעצמת מנהיגות נכים
כדי לממש את המטרה הראשונה -חיזוק עמותות והעצמת מנהיגים -חברה "מסירה" לשמונה תכניות
בשיתוף עם עשרה ארגונים שאותם נבחן להלן:
4.2.1.1פורום נשים עם מוגבלות ()2009-2007
פורום נשים עם מוגבלות ,קבוצות העצמה ופעילות למען הורים עם מוגבלות -הוקם עם עמותת
אלטפולה ששמה לה למטרה לחזק את מעמד הנשים בחברה הערבית שכן ,קיים פער בין נשים לגברים
4בניתוח הנתונים לגבי המרכיב "שיתוף בין מגזרי" אנו כוללים ,בנוסף לרשת המקצועית שיועדה במסגרת
"מסירה" לקדם היבט זה ,גם פעולות שבוצעו לקידום ,חשיפה ויצירת שותפויות עם מגזרים שונים ביניהם :משרדי
ממשלה כמו ביטוח לאומי ,רווחה ,שיקום ,חינוך מיוחד ,משרד הדתות וכדומה.
27
בקרב אנשים עם מוגבלות והנשים מנודות חברתית יותר מהגברים .נכותן ,יחד עם חוסר יכולתן ,במקרים
רבים ,להקים תא משפחתי או לצאת לעבודה ,מעצימים את התחושות האישיות הקשות ואת הדימוי
העצמי הירוד .בנוסף לכך מתקשות הנשים בהשגת מידע ,שרובו בעברית .מצב זה מגביר את תלותן
בקרובים ,בסביבה ובגופים המטפלים .העצמת נשים עם מוגבלות בחברה הערבית וקידום מעמדן הוא
נושא שאינו מקבל תשומת לב ראויה .רק עמותות מעטות שמות בראש סדר עדיפותן את נושא קידום נשים
עם מוגבלות.
מטרות התכנית
מן המסמכים הראשוניים של פורום הנשים ,עולות המטרות הבאות .1 :חיזוק מעמדן של הנשים והקמת
פורום; .2שינוי עמדות כלפי נשים נכות בקהילה; .3יצירת מערך תמיכה לנשים נכות ולהורים נכים;
.4פיתוח ארגז כלים להורים לילדים נכים ו/או לאוכלוסיית הנכים להתמודד עם קשיי היומיום.
מתכנני הפורום ניסחו בתחילת השותפות עם "מסירה" גם מספר מטרות פרטניות ביניהן :בניית תכנית
התערבות; פעילות לשינוי עמדות בקרב המשפחות; קורס הכשרת פעילים והעצמה ,סדנאות להגנה
עצמית ,הכשרה לניהול תקציב משפחתי ,התמודדות הורה עם מוגבלות בחיי משפחה וכדומה.
מניתוח המטרות של "מסירה" ,אל מול המטרות של פורום הנשים בהתאמה עולה ,כי לפחות שלוש
מהמטרות של "מסירה" נכללות בין המטרות המוצהרות בהקמה של פורום הנשים" :העצמת עמותות
וטיפוח מנהיגים" תואמת את המטרה של העמותה "חיזוק מעמד נשים והקמת פורום"" .הנגשת מידע"
תואמת את מטרת העמותה "הקמת מערך תמיכה להורים נכים" ו"פיתוח ארגז כלים להורים"; ו"שינוי
עמדות" כמטרה של "מסירה" תואמת את המטרה של העמותה "שינוי עמדות בקהילה".
מצד שני ,בראיונות שקיימנו עם אנשים בעמותה זו הודגשה במיוחד המטרה הראשונה" :להעצים נשים
בקהילה שלנו"" .אנחנו רוצים להראות ולהוציא את הנושא של נשים עם נכות באופן ייחודי ,באוכלוסייה
הערבית" .תפיסת העולם המניעה את התהליכים בעמותה זו מתקשרת לתפיסה כי "תהליכים שבאים
מלמטה מביאים את השינוי למוסדות [ ]...אני מאמינה יותר בשינויים שקורים מלמטה ,למרות שברור לי
חשיבות שיש חוקים ושחוקים מאפשרים ושלטון מאפשר יאפשר יותר להתחבר .הפחד שלי שזה יכול
להישאר ברמה של פוליטיקלי קורקט שהשיך ייתן דרשה על הנכות והכומר ידבר על הנכים ועל החמלה
אבל מה העשייה האמיתית? יבוא ברגע שהאנשים ידרשו את הזכויות שלהם".
ביצוע הפורום לנשים אל מול מטרות "מסירה"
התבוננות בביצוע העמותה במהלך השנים מצביעה ,כי למרות שמטרות העמותה כללו שלוש ממטרות
"מסירה" ,הרי שהביצוע בפועל מממש את כולן ועוד יותר מכך.
המטרה הראשונה של תכנית "מסירה" "חיזוק עמותות ומנהיגים" באה לידי ביטוי בעמותה זו מעצם
הקמתן של ארבע קבוצות :בפברואר 2007החלה לפעול קבוצה ראשונה בנצרת ( 14נשים) ,באפריל 2007
נפתחה קבוצה בטמרה ( 12נשים) ,בספטמבר 2007נפתחה קבוצה שלישית בפקיעין ( 12נשים) ,ובמאי 2009
נפתח קורס מנהיגות בנצרת ( 15נשים).
28
המטרה השנייה של "מסירה" להנגיש מידע מותאם באה לידי ביטוי גם היא בפעילות ארגון זה .במהלך
השנים נערכו מספר מפגשים עם נציג מילבת שחשף בפני הקבוצות את השימוש באביזרי עזר .כן נערכו
מפגשים עם נציגת ארגון בזכות ,שחשפה בפניהן את זכויותיהן .ב 2007-נערך מפגש עם מתכנן ערים שנתן
להן את הפרספקטיבה הרלוונטית (מתוך דו"ח תכני וכספי לחודשים ינואר מרץ ;2007דו"ח לחודשים
אפריל-יוני ;2007יולי-דצמבר .)2007מדו"ח ינואר-מרץ 2008עולה ,כי הנשים השתתפו ביום עיון
בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב "מחסד לזכות -מוגבלות ,שוויון והפרופסיות" ,במטרה
ללמוד את הנושא וליצור שותפויות עם פעילים לקידום הנושא .ב 2009-הנשים השתתפו ביום עיון "אבחון
ושיקום" בנצרת בנושא המשפחה והנכות שיזמה עמותת אלטפולה שמפעילה את הקבוצות.
המטרה השלישית של "מסירה" באה לידי ביטוי בעמותה ל"שינוי עמדות כלפי נשים נכות בקהילה" באה
לידי ביטוי גם היא ,בהפעלת פורום הנשים .מצאנו כי במהלך השנים נעשתה הפצה של הנושא במדיה
ובתקשורת (טלוויזיה מקומית ,עיתונות ואתרי אינטרנט בערבית) לעיתים בשתי השפות ,שחשפה ברבים
את הצורך לשים את נושא בעלי המוגבלות ומצבם בחברה הערבית על סדר היום ולפעול לשינוי המצב
(מתוך דו"ח תכני וכספי לחודשים ינואר-מרץ ;2007דו"ח לחודשים אפריל-יוני ;2007 ,יולי-דצמבר .)2007
מסתבר ,כי גם המטרה הרביעית של "מסירה" תיאום בין מגזרי בוצעה אף היא במהלך השנים ,למרות
שלא הצהירו עליה מראש .מהדוחות הרבים עולה ,כי חברות הפורום נפגשו במהלך השנים עם גורמים
שונים :במאי 2007דווח על מפגשים עם מנהלת אגף הרווחה בעריית נצרת ,עובדות סוציאליות בלשכות
הרווחה מכפר כנא ,בועינה ,נוג'ידאת ,יפיע ,אחראיות על מועדוני נשים בריינה ובועינה נוג'ידאת ,ומפגש
עם צוות מפעל השיקום בנצרת .בדצמבר 2007דווח על מפגש עם מרכז השיקום במשרד הרווחה באזור
חיפה והצפון והנשים הציגו בפניו את מצבן וצרכיהן .בנובמבר 2008נציגות הפורום הציגו סוגיות
הקשורות לנשים עם מוגבלות בכנס הארצי של הארגונים הפמיניסטיים בישראל .במאי 2008דווח על
מפגשים עם "בזכות"; עם רכזת פורום נשים ממילבת .בינואר 2009דווח על יום עיון שנערך על-יד
העמותה שבו נכחו נציגים מאגף הרווחה בעיריית נצרת ופורום מנהלי לשכות הרווחה הערביות .כן נכחו
מנהלי ארגונים ונציגי הרשות המקומית .במאי 2009דווח ,כי קבוצת הנשים בפקיעין פנתה ללשכת
הרווחה ביישוב בבקשה לפתוח מועדון חברתי לנכים ובשל הלחץ קיבלו הסכמה .בנובמבר 2009מדווח כי
נשים השתתפו בהכשרות לאנשי דת וכי יש מביניהן הפועלות בליווי אלטופולה מול הרשויות .עוד דווח כי
נוצרו קשרים עם ארגון עינאד ,מצילה ,מועצות מקומיות ,לשכות רווחה ומתנ"סים.
למרות שבין המטרות המוצהרות של פורום הנשים לא נכללה המטרה "תיאום בין מגזרי" ,שהיא המטרה
רביעית בתכנית "מסירה" (והיא גם לא עלתה במהלך הראיונות עם פעילים בארגון כחלק מהמטרות) ,אנו
מוצאים כי בפועל מטרה זו מיושמת בפורום לנשים .במהלך השנים נערכו מפגשים רבים שכוונו ליצירת
שיתופי פעולה של הנשים עם גורמי רווחה ,הביטוח הלאומי וכדומה .לפיכך ,נמליץ לארגון לכלול בין
מטרותיו ,באופן גלוי ,גם מטרה זו שעיקרה "תיאום בין מגזרי".
תוצאות בלתי צפויות -בוגרות הקורס השתלבו בתעסוקה רלוונטית כמו גם בפורום אנשי דת לצורך הצגת
קשייהן וצורכיהן .ארגוני נשים אחרים – ערבים ויהודים – הכניסו את נושא הנשים לסדר היום שלהם:
קואליצית נשים ,אשה לאשה ,כיאן ,מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ,ואסואת ("קולות").
29
פיתוח שירותים מיוחדים של אנשים עם מוגבלות למען עצמם -התבוננות בדוחות המעקב של התכנית
מצביעה כי קבוצת הנשים בפקיעין פנתה ללשכת הרווחה ביישוב בבקשה לפתוח מועדון חברתי לנכים,
וקיבלה הסכמה .עוד נמצא כי הנשים המועצמות החלו לפתח יוזמות אישיות למען נכים ,ביניהן הקמת
מועדון לנכים בכיסרא סמיע) שקיבל הקצאה תקציבית ממשרד הרווחה ,והקמת מועדונים חברתיים
לנשים (ראמה וריינה) .הנשים אף השתתפו בהכשרות לאנשי דת ,שבהן הן הציגו את מכלל הבעיות של
הנשים הנכות .בלוח 4מופיע סיכום הממצאים.
לוח :4מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "פורום הנשים"
מטרות "מסירה"
מטרות
"פורום נשים"
חיזוק מעמד נשים
והקמת פורום.
הנגשת מידע
הקמת מערך תמיכה
להורים נכים.
מידע רלוונטי שנרכש במפגשים עם גורמים שונים
במסגרת קבוצות ההעצמה וימי עיון.
שינוי עמדות
שינוי עמדות בקהילה.
הפצת וקידום הנושא במדיה בתקשורת.
העצמת עמותות
וטיפוח מנהיגות
של נכים
ביצוע "פורום נשים"
הרחבת הפעילות של מרכז אלטפולה גם לנשים עם
מוגבלות; הפעלת ארבע קבוצות העצמה לנשים עם
מוגבלות בהשתתפות 53נשים; אמונה כי שינוי אמיתי
בא "מלמטה".
תיאום/שיתוף בין
מגזרי
מפגשים של נושת הפורום עם גורמים רבים :נציגי שלטון
מקומי ,עובדים סוציאליים ,ביטוח לאומי ,מהנדס עיר,
גורמי רווחה ואנשי דת.
תוצאות בלתי
צפויות
השתלבות מיידית של חלק מבוגרות הקורסים בתעסוקה
רלוונטית; השתתפות נשים במפגש אנשי דת לצורך הצגת
הקשיים והצרכים; הצבת נושא הנשים עם מוגבלות על
סדר היום של ארגונים נוספים.
פיתוח שירותים
מיוחדים
נשים מהפורום יזמו וקיבלו הסכמה מרשות מקומית
בישוב אחד ותקציב ממשרד הרווחה בישוב שני לצורך
הקמת מועדון חברתי ופתיחת מועדונים חברתיים
לאנשים עם מוגבלות בשני יישובים.
מכל האמור ניתן לראות ,כי פורום הנשים מימש את כל ארבע המטרות של "מסירה" למרות שבתכנון
התכוונו לשלוש מטרות בלבד .כפי שתוכנן התקיימו קבוצות העצמה בהשתתפות 53נשים שנפגשו לאורך
השנים ,שהופץ בהן מידע רלוונטי להעצמת המשתתפות .הנושא הופץ באמצעי התקשורת והמדיה
והתקיימו מפגשים עם גורמים שונים כדי להפיץ את הידע באוכלוסייה בפרט ובקרב גורמים שונים
בחברה .בעקבות מפגשים אלה השתלבו מספר נשים בתעסוקה רלוונטית ואחרות החלו לקדם יוזמות
ביישובים שלהן לטובת אנשים עם מוגבלות .משתתפת אחת עם מוגבלות קשה בידיים דיווחה ,כי
ההשתתפות בפורום דירבנה אותה ללמוד נהיגה .כלומר ,המטרות הראשוניות התממשו ואף מעבר לכך.
הפעילות הביאה לתוצאות לא צפויות -השתלבות של בוגרות בתעסוקה רלוונטית ופיתוח שירותים
מיוחדים לנכים ביניהם הקמת מועדונים חברתיים .כלומר ,באמצעות פעילות העמותה במסגרת "מסירה"
"הבשורה" נפוצה לכל עבר ואף נטמנו זרעים להקמת פורמים חדשים במקומות נוספים.
31
4.2.1.2קידום סטודנטים ערבים עיוורים ()2009-2007
עמותת אלמנארה לקידום מעמדם של האנשים העיוורים ולקויי הראייה בחברה הערבית בישראל
ושילובם בחברה -הוקמה לפני תכנית "מסירה" ,אך שילובה בתכנית תרם לעיבוי הפעילות שלה ולחיזוק
מעמדה בצורה משמעותית .קבוצת העיוורים הערבים זוכה ליחס של רחמים ,נתפסת כמוגבלת וכחסרת
יכולת ומהווה נטל על החברה .בנוסף לכך סובלים אנשים עיוורים מאי שוויון הזדמנויות בתחומים
חברתיים חיוניים ,בראשם שלילת הזדמנות שווה להשתלב במשק התעסוקתי וחוסר אמון בזכות האדם
העיוור הערבי לעצמאות ולהקמת משפחה .עמותת "אלמנארה" בנצרת קבלה על עצמה אג'נדה של הגברת
התודעה החברתית בקרב החברה הערבית בישראל לקידום העיוורים ,טיפול בצרכיהם ושיפור מעמדם
בחברה הרחבה בכלל והערבית בפרט .כמו כן מטרת העמותה לפעול למען שינוי הסטיגמות
והסטריאוטיפים המושרשים בחברה הערבית כלפי קבוצה זו .כלומר" ,אלמנארה" רואה את שליחותה
בשינוי חברתי אשר יציג את קהילת העיוורים הערבים כאנשים בעלי יכולות ייחודיות ,בניגוד לתפיסה
אותם כאנשים הזקוקים לחסדי הזולת.
מטרות התכנית
מן המסמכים עולה כי מטרות התכנית הן .1 :שילוב חברתי של העיוורים הערבים בתחומי תעסוקה,
קהילה והשכלה; .2שינוי עמדות כלפי העיוורים והכרה בהם כבעלי יכולות ייחודיות; .3לפעול להעצמתם
של עיוורים ערבים בעלי נתונים אישיים מבטיחים להגיע להישגים גבוהים; ו .4-לפעול להגברת
האינטראקציה בין העיוורים לבין עצמם .בנוסף ,נוסחו מספר מטרות פרטניות :חינוך והעלאת המודעות
לזכויות העיוורים וחשיבות השתתפותם בחיי החברה; הפעלת סדנאות בנושאים שונים המותאמים
לתלמידי בתי ספר ,סטודנטים באוניברסיטה ואנשי מקצוע וחשיפתם לעולם העיוורים ,זכויותיהם,
צרכיהם ושינוי עמדות קהלי היעד כלפיהם; ביצוע ימי עיון וסיורים לימודיים להורי העיוורים לצורך
הכוונתם והנחייתם בטיפול בילדיהם; הקמת קבוצות אזוריות לעזרה עצמית והגברת המודעות העצמית
אצל העיוורים .שילובם בחיים הפרקטיים ובשוק העבודה והצמחת מנהיגים שבכוחם יהיה להשפיע
ולשנות בחברה; הפעלת קו סיוע טלפוני בשעות ספציפיות במהלך השבוע.
בחינת מטרות העל של "מסירה" אל מול המטרות המוצהרות של התכנית עם הקמתה מעלה ,כי המטרה
הראשונה של "מסירה" " -העצמת עמותות וטיפוח מנהיגים" -באה בהתאמה למטרה של התכנית "לפעול
להעצמתם של עיוורים ערבים בעלי נתונים אישיים מבטיחים להגיע להישגים גבוהים" .מטרה זו עלתה גם
במהלך הראיונות שקיימנו עם פעילים ,כפי שאמר אחד מהם" :העצמה והצמחת מנהיגות של נכים כדי
שנוכל לשנות .לכן אנו בונים קבוצות של מנהיגים [ ]...ולנסות לשלב אותם בשוק העסקי-תעסוקתי [ ]...כדי
לנסות להשפיע אנחנו צריכים להצמיח מנהיגות".
המטרה השנייה של "מסירה" " -הנגשת מידע" ,באה בהתאמה למטרות לקיים "ימי עיון וסיורים
לימודיים לציבור העיוורים ולהורי העיוורים לצורך הכוונתם והנחייתם בטיפול בילדיהם" ,ימי עיון לאנשי
מקצוע על זכויות וצרכים של אנשים עיוורים ,ובשאיפה להפעיל "קו סיוע טלפוני בשעות ספציפיות במהלך
השבוע".
המטרה השלישית של "מסירה" " -שינוי עמדות" ,מתאימה למטרות התכנית "לשלב את העיוורים
בתחומי תעסוקה ,שינוי עמדות כלפי העיוורים והכרה בהם כבעלי יכולות ייחודיות ,חינוך והעלאת
31
המודעות לזכויותיהם והפעלת סדנאות לגופים שונים לצורך שינוי דעת הקהל" .מטרה זו עלתה גם
מהראיונות ,כפי שאמר אחד המרואיינים" :שינוי עמדות בחברה הערבית כלפי מוגבלות בכלל ועיוורים
בפרט ,בנושא סטיגמות וסטריאוטיפים מושרשים כלפי האוכלוסייה הזו".
המטרה הרביעית של "מסירה" " -תיאום/שיתוף בין מגזרי" ,מתאימה למטרות התכנית "להפעיל סדנאות
שיחשפו בפני אנשי מקצוע וגופים שונים ידע על אנשים עם מוגבלות" .בין המטרות שהוזכרו על-ידי
המרואיינים ,מספר שנים לאחר הפעלתה של התכנית ,ניתן למצוא בעיקר שתי מטרות של "מסירה":
העצמת מנהיגים ,ושינוי עמדות והנגשת מידע ולצידן מטרה שלא היתה כלולה ב"מסירה" והיא "סנגור
משפטי" .אמר על כך אחד המרואיינים" ]...[ :נקודת השוני [בין 'מסירה' לעמותה שלנו] זה הסנגור כי זה
הולך פחות עם הממסד ולקרוא תיגר ,למרות שאנו מאמינים בדיאלוג".
ביצוע התכנית לקידום סטודנטים עיוורים אל מול מטרות "מסירה"
התבוננות בביצוע הפעילויות במהלך השנים מצביעה כי המטרה הראשונה של "מסירה" " -העצמת
מנהיגים" ,באה לידי ביטוי באמצעות הפעלת שלוש קבוצות העצמה לעיוורים :בספטמבר 2006נפתחו
בשפרעם ובנצרת שתי קבוצות בהשתתפות 15ו 20-גברים ונשים בהתאמה .במרץ 2008נפתחה קבוצה
לסטודנטים עיוורים מאוניברסיטת חיפה בהשתתפות 11אנשים; ובמאי 2009נפתח קורס העצמה והכוון
לימודי עבור עיוורים בוגרי תכנון המתכוונים ללמוד באוניברסיטאות השונות בהשתתפות 9איש .בסך-
הכול השתתפו בקבוצות העצמה 55אנשים,.התכנית שכוונה לחזק את הקשרים החברתיים בעמותה כללה
מיגוון פעולות כמו קיום סעודת אפטאר בכל שנה ,קיום טיולים משותפים (נובמבר ,2008ספטמבר )2009
השתתפות בפעילות תרבותית ביניהן הצגת עבודות אמנות (ספטמבר ,)2006אירוח שחקן (דצמבר )2007
וכדומה.
המטרה השנייה של "מסירה" " -הנגשת מידע" ,באה לידי ביטוי במטרות העמותה לקיים "ימי עיון
וסיורים לימודיים להורי העיוורים לצורך הכוונתם והנחייתם בטיפול בילדיהם" ובשאיפה להפעיל "קו
סיוע טלפוני בשעות ספציפיות במהלך השבוע" על זכויות ושירותים לעיוורים .בפועל בוצע היבט זה במגוון
דרכים :התקיימו מפגשים להנגשת אביזרי עזר לעיוורים (ספטמבר ;)2006נערכה הרצאה של מתמחה
ברפואה אלטרנטיבית (אוקטובר ;)2007הוכן דיסק מוקלט בערבית שבו נכללות הזכויות והשירותים
המגיעים לאנשים עם מוגבלות (מרץ .)2008בינואר 2009דווח על הקמת קו סיוע טלפוני לייעוץ והכוונה
שבמסגרתו עיוורים ובני משפחה מקבלים הדרכה בתחומים שונים כגון :ייעוץ רגשי ,חברתי ,משפטי
וכדומה .הקו מופעל בשעות קבועות במהלך השבוע .הספרייה בנצרת הקצתה פינה לעיוורים ,נקנו ספרים
בכתב ברייל; נקנה לעמותה ציוד מותאמים לעיוורים וכבדי ראייה וכדומה .מנכ"לית הביטוח הלאומי
הבטיחה לעמותה להוציא את החוברת "כדאי מאוד לצאת לעבוד" בערבית; יצאו לאור שני הגיליונות
הראשונים של מגזין העמותה "מנאראת" .העמותה הגישה פנייה למשרדי ממשלה בבקשה לתרגם אתרי
אינטרנט רלוונטיים.
המטרה השלישית של "מסירה" " -שינוי עמדות" ,באה לידי ביטוי במטרות העמותה לשלב את העיוורים
בתחומי תעסוקה ,שינוי עמדות כלפי העיוורים והכרה בהם כבעלי יכולות ייחודיות ,חינוך והעלאת
המודעות לזכויותיהם והפעלת סדנאות לגופים שונים לצורך שינוי דעת הקהל .מטרה זו בוצעה בפועל
32
באמצעות ארגון כנסים ,ימי עיון והרצאות שקיימה העמותה בנושא המוגבלות ,שבהם השתתפו רבים .כך
למשל השתתפה עמותת אלמנארה ביום עיון בחסות השירות לעיוור (אוקטובר )2007וערכה אירוע לכבוד
יום הנכה הבינלאומי (דצמבר ;)2007הגישו בקשה לעיריית נצרת בנושא הסעות; ראש העמותה הרצה
באירוע זכויות אדם של ארגון עדאלה (ספטמבר ,)2008העמותה השתתפה בכנס מעלה לעידוד עסקים
לאחריות חברתית ותרומה לקהילה (אוקטובר .)2008כמו כן התקיים יום עיון באום אל פאחם ,שעסק
במעמד העיוורים ,בזכויות ובשירותים המוענקים להם (נובמבר ,)2008נערך כנס הסברה על מצב העיוורים
בריינה (אפריל )2009ועוד.
המטרה הרביעית של "מסירה" " -תיאום/שיתוף בין מגזרי" ,באה לידי ביטוי בהפעלת סדנאות שחשפו
בפני אנשי מקצוע וגופים שונים ידע על אנשים עם מוגבלות .היבט זה מומש בפועל על-ידי תיאומים,
מפגשים ודיאלוג עם גופים שונים וביניהם :אנשי מקצוע (אגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים
החברתיים ,המוסד לביטוח הלאומי ,הרווחה ,מנהל המחלקה המוסלמית באגף עדות דתיות במשרד
הפנים ,נציבות שוויון זכויות לאנשים מוגבלים וכדומה) ,מנהלי בתי ספר ,אנשי אקדמיה ,אנשי תקשורת
מנהיגי דת ואף נציגים מהרשות המקומית .הנושא אף הוצב על סדר היום בבחירות לרשות המקומית.
פיתוח שירותים מיוחדים ,כפי שעלה מדבריו של אחד המרואיינים[" :אחת המטרות שלנו היא] פיתוח
שירותים וזה יותר ייחודי לאוכלוסיית העיוורים" .השירותים שפותחו בפועל במהלך השנים הם :יצירת
קשרים בינלאומיים; הפצת דיסק; הקצאת פינה לעיוורים בספרייה העירונית בנצרת; הנגשת העמותה
למחשבים מותאמים; הקמת קו מידע ועוד .בלוח 5מופיע סיכום הממצאים.
לוח :5מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "קידום סטודנטים עיוורים"
ביצוע " קידום סטודנטים
עיוורים"
מטרות "מסירה"
מטרות " קידום סטודנטים
עיוורים"
טיפוח מנהיגות
של נכים
העצמת עיוורים בעלי
נתונים אישיים גבוהים.
קיום שלוש קבוצות העצמה בהשתתפות 55איש
ואישה.
הנגשת מידע
ביצוע ימי עיון וסיורים
לימודיים להורי העיוורים.
הכנת דיסק ,פינה בספרייה ,ציוד לעמותה ,הנגשת
אתרי משרדי ממשלה,ימי עיון על זכויות וצרכים
של עיוורים.
שינוי עמדות
שילוב בתעסוקה ,שינוי
עמדות ,חינוך ,העלאת
מודעות והפעלת סדנאות
לשינוי דעת קהל.
השתתפות ועריכת כנסים ימי עיון והרצאות בנושא
המוגבלות.
הנגשת מידע
ותיאום/שיתוף בין
מגזרי
הפעלת סדנאות בפני אנשי
מקצוע וגופים שונים.
מטרות "מסירה"
מטרות " קידום סטודנטים
עיוורים"
קיום מפגשים עם אנשי מקצוע ,אקדמיה ,תקשורת
ודת ,מנהלי בתי ספר ונציגים מהרשות המקומית
ואף קשרים בין-לאומיים.
ביצוע " קידום סטודנטים עיוורים"
תוצאות בלתי
צפויות
הקצאת פינה לעיוורים בספרייה העירונית בנצרת.
הנגשת העמותה למחשבים מותאמים.
פיתוח שירותים
מיוחדים
הכנה והפצת דיסק זכויות לאנשים עם מוגבלות;
הקצאה פינה בספרייה לאנשים עיוורים ועם
מגבלות ראייה; הקמת קו מידע; הנגשת העמותה
לקריאה וכתיבה לעיוורים; הקמת קו מידע וסנגור;
יצירת קשרים בינלאומיים.
33
מלוח 5ניתן ללמוד ,כי התכנית לקידום סטודנטים ערבים עיוורים הדגישה בין מטרותיה את כל ארבע
המטרות של תכנית "מסירה" וכי כל אלה בוצעו גם בפועל .התקיימו שלוש קבוצות העצמה שבהן השתתפו
55אנשים ,נעשו פעולות להנגשת מידע לעיוורים באמצעות דיסק זכויות לאנשים עם מוגבלות ,הוקצתה
פינה לעיוורים בספריה העירונית ,הותקן ציוד מותאם בעמותה והוגשה בקשה להנגיש אתרי ממשלה .נציגי
העמותה השתתפו בימי עיון ,כנסים והרצאות בנושא המוגבלות במטרה לתרום לשינוי עמדות בחברה וכן
נרקמו קשרים עם גופים שונים ביניהם אנשי מקצוע ,אקדמיה ,תקשורת ,דת ,חינוך ,נציגים מרשויות.
תיאומים נוצרו גם עם גורמים בין-לאומיים .חלק מהתוצאות בלתי צפויות .לדוגמא ,הנגשת העמותה
למחשבים מותאמים לקריאה וכתיבה לעיוורים והקמת קו מידע וסנגור .כלומר ,עמותה זו פיתחה מעבר
לציפיות ,שירותים ייחודיים לעיוורים.
" 4.2.1.3מודל הצלחה" בנגב :אנשים בדואים חירשים וכבדי שמיעה מדריכים
ילדים עם מוגבלות דומה ()2009-2006
"מודל הצלחה" בנגב -תכנית "מסירה" הרחיבה את השותפות של הג'וינט עם המכון לקידום החירש
לחברה הבדואית נגב .ממסמכי המכון והתכנית עולה כי מספר האנשים החירשים הבדואים באזור הנגב
מוערך ב 3,400-איש (כ 2%-מכלל אוכלוסיית הבדואים בנגב) .האזור מתאפיין בפיזור גיאוגרפי גדול
יחסית ,ריחוק מהשירותים למען אוכלוסיות של חירשים וכבדי שמיעה המרוכזים באזור המרכז ,כמו גם
מיעוט של שירותים למען אנשים חירשים וכבדי שמיעה ובני משפחתם .הבדואים החירשים וכבדי
השמיעה סובלים ממחסור בשירותים מותאמים ונגישים ,הם חווים קושי לתקשר עם הסביבה השומעת
ולקלוט מידע וידע מן הסביבה .חלקם אף חווים ניתוק מאמצעי התקשורת האלקטרונית .בנוסף לכך ישנו
מחסור באנשי מקצוע דוברי ערבית ושפת סימנים בתשתיות מותאמות במוסדות החינוך הקיימים ועולים
קשיים תחבורתיים ,בעיקר ברחבי הכפרים הבלתי מוכרים.
מטרות התכנית
מטרות התכנית היו להצמיח מנהיגות מקומית של בדואים חירשים וכבדי שמיעה ,בעלת יכולת פיתוח,
תכנון וביצוע פרויקטים והובלת קהילת החירשים בחברה הבדואית בנגב להישגים לימודיים ושינויים
חברתיים .המנהיגות תוביל לשינוי תפיסתי של החברה הסובבת כלפי אנשים חירשים וכבדי שמיעה
ולשילובם של החירשים וכבדי השמיעה בחברה .המטרות הפרטניות של התכנית הן :לפתח מנהיגות
מקומית והעצמה של אנשים חירשים וכבדי שמיעה; לשנות עמדות אצל אנשי מקצוע ,הורים ורשויות לגבי
אנשים חירשים וכבדי שמיעה; לאפשר התנסות ראשונית בתעסוקה לאנשים חירשים וכבדי שמיעה;
לפתוח ערוצי תקשורת בין אנשים חירשים וכבדי שמיעה לבין החברה הכוללת; ולתת אפשרות לילדים
חירשים וכבדי שמיעה לרכוש כלים ודרכים להתמודדות עם מוגבלותם .
ניתוח מטרות התכנית "מודל הצלחה" אל מול מטרות "מסירה" מראה כי המטרה הראשונה " -לפעול
להצמחת מנהיגות מקומית של בדואים חירשים וכבדי שמיעה בעלי יכולת לפתח ,לתכנן ולבצע פרויקטים
ולהוביל את הקהילה להישגים לימודיים ,אקדמיים וחברתיים" ,באה בהתאמה למטרה הראשונה של
"מסירה" ,שהיא לחזק עמותות ולטפח מנהיגים".
34
המטרה השנייה שהוגדרה על-ידי תכנית "מודל הצלחה בנגב" כוונה להוביל שנוי תפיסתי של החברה כלפי
אנשים חירשים וכבדי שמיעה ולשילובם בחברה ,תהליך שיתבצע על-ידי המנהיגים שיועצמו .הכוונה היא
להביא לשינוי עמדות בקרב אנשי מקצוע ,הורים ורשויות ,מטרה הבאה בהתאמה למטרות תכנית
"מסירה".
המטרה הבאה "שינוי עמדות מותאם תרבות" ,עולה גם היא בקנה אחד עם המטרה השלישית בתכנית
"מסירה" .בין המטרות הפרטניות של מודל הצלחה בנגב נכללה השאיפה לתת אפשרות לילדים חירשים
וכבדי שמיעה לרכוש כלים ודרכים להתמודדות עם מוגבלותם ,דהיינו להנגיש מידע מותאם תרבות .היבט
זה מאפיין את המטרה השנייה של "מסירה" " -הנגשת מידע".
בין המטרות הפרטניות של התכנית "מודל הצלחה בנגב" נכללה גם השאיפה לפתוח ערוצי תקשורת בין
בעלי המוגבלות לבין החברה הכוללת בין היתר פיתוח וחיזוק שיתופי פעולה עם ארגונים וגופים מגוונים.
מטרה זאת מבטאת את המטרה הרביעית של "מסירה" -להביא את הנושא למודעות ולשיתוף עם מגזרים
שונים .כלומר ,התכנית "מודל הצלחה" כוללת את כל מטרות "מסירה" ברמה ההצהרתית.
ביצוע מודל הצלחה בנגב אל מול מטרות "מסירה"
המטרה הראשונה של "מסירה" " -להצמיח מנהיגות מקומית שתתכנן ותוביל פרויקטים ותביא את
הקהילה להישגים לימודיים ,אקדמיים וחברתיים" ,באה לידי ביטוי בדרכים שונות במהלך השנים:
בחודש מאי 2007החלה פעילות להעצמת בנות 21-18בערערה והחלה פעילות הכשרה בפנימיית "אונים"
בכפר סבא ,בקרב בדואים חירשים וכבדי שמיעה מהנגב ,השוהים בפנימייה בבית הספר (הסתיים ביולי
.)2007באותו זמן החלו לגייס מדריכים חדשים ולהפעיל קורס בהשתתפות 16משתתפים .בספטמבר 2007
החל ליווי של מדריכים מכפר קאסם .בדצמבר 2007החלה לפעול במתנ"ס חורה קבוצת העצמה למנהיגות
צעירות ,ונמשכת גם הכשרתם של המדריכים מכפר קאסם במכון לקידום החירש ושל החניכים מהנגב
בפנימיית "אונים" .במאי 2008נפתח קורס העצמה לגברים במתנ"ס חורה .בספטמבר-אוקטובר 2008החל
קורס הכשרה לנשים שהשתתפו בשלב ההעצמה ( 15משתתפים) .בינואר 2009החלו להכשיר קבוצה של
נשים מדריכות ,ולפתח תכניות מיוחדות לקידום חירשים ערבים בדואים להשכלה הגבוהה 22 .נשים
מנהיגות הוכשרו בידע וזכויות על חירשים והשתתפו בתכנית העצמה אישית .בנובמבר 2009הסתיים
השלב הראשון של קורס ההעצמה לנשים בהשתתפות 34נשים חירשות "מובילות שינוי" מהיישובים
הבדואים המוכרים והלא מוכרים .הפעילים נפגשים אחת לשבוע עם רכזת ומשתתפים בפעילויות פנאי.
נראה כי הפעילות להעצמת מנהיגות הלכה והתרחבה בפרויקט וככל שנקפו השנים כך היא התרחבה
והתעצמה.
להעצמת אנשים עם מוגבלות נוסיף את המטרה הפרטנית של התכנית " -לאפשר לאנשים עם מוגבלות
התנסות ראשונית בתעסוקה" .מטרה זאת ניכרת בפועל במהלכים שונים שבוצעו בכיוון זה ביניהם :יצירת
קשר עם מרכז השיקום בבאר שבע שקיים קורס הכנה לעבודה לחירשים מצאנו גם כי בוגרי קורסי
ההעצמה החלו לעבוד כמדריכים בקרב הבדואים .במאי 2008החלו שלוש בוגרות קורס העצמת נשים
לעבוד כמדריכות ,ושלוש נשים החלו ללמוד נהיגה .נשים שהשתתפו בהכשרה החלו להפיץ את המידע ,דבר
שהביא להתחלת צריכה של סל שירותים לחירשים .אישה שהשתתפה בקורס העצמה פנתה לראש המועצה
35
המקומית כדי לקדם את עניינם של החירשים (הקמת מועדון) ובנובמבר 2009דווח כי החלה לצמוח
מנהיגות מקומית ביישובים רהט ,אלסייד ,תל שבע ,אבו כף ולקיה.
המטרה השנייה של "מסירה" " -הנגשת מידע" ,מתבטאת בפועל בפעילויות הבאות :הכשרת קבוצות
צעירים במיומנויות גלישה באינטרנט (ספטמבר .)2007במאי 2008נוצר שיתוף פעולה עם ארגון "בזכות"
לצורך הכנת עלון לנושא זכויות החירשים בערבית ,שיצא לאור בנובמבר .2009במאי 2009החלה קבוצה
של בוגרות להפיץ את הידע בקרב 50נשים חירשות שהחלו לצרוך את סל השירותים לחירש ושבע נשים
שעברו הכשרה החלו לעבוד בתכנית "מודל הצלחה בנגב" .הן משמשות מדריכות לילדים חירשים וכבדי
שמיעה .מקרב בתי הספר שהופעלה בהם התכנית "מודל הצלחה" מבקשים בשגב שלום להמשיך את
התכנית גם בשנה הבאה (מתוך דו"ח התקדמות לג'וינט .)30.4.09
המטרה השלישית של "מסירה" " -להביא לשינוי עמדות בקרב אנשי מקצוע ,הורים ורשויות (שינוי עמדות
מותאם תרבות)" ,באה לידי ביטוי כדלהלן :בספטמבר-אוקטובר 2008פותחה מודולה לשינוי עמדות בקרב
הבעלים של המשתתפות בקבוצות ,שלא הורשו לצאת מהבית להשתתף בהכשרה ולעבוד .בינואר 2009
התקיימה סדרה של הרצאות להורים ולאנשי מקצוע שכוונה להיבט זה ,ובמאי 2009השתתפו 50הורים
ו 20-אנשי מקצוע בבתי הספר ביום אוריינטציה לנושא .אישה חירשת מרהט שעברה העצמה פנתה לראש
המועצה וביקשה ממנו להקים מועדון לחירשים .נשים בדואיות חירשות השתתפו בכנס בין-דתי שערכו
תכנית "מסירה" ואגף עדות דתיות במשרד הפנים.
המטרה הרביעית " -לפתח ערוצי תקשורת וחיזוק שיתופי פעולה עם ארגונים וגופים מגוונים ורבים" ,באה
לידי ביטוי בפועל בהיבטים שונים :בסוף 2006נבנתה שותפות עם גורמים שונים ביניהם רופאים לזכויות
אדם ,אוניברסיטת בן גוריון ,שתיל (לעזרה בכתיבת חומרים ,גיוס חירשים והזמנת מנחים) ,גורמי חינוך
(רכז ,מפקח ,מנהל בית ספר) ,משרדי ממשלה (רווחה וחינוך) ,הורים ורכז תחום נוער משתיל .במאי 2007
הושגה הסכמה עם מרכז השיקום בבאר שבע לגבי קיום קורס הכנה לעבודה לחירשים .באותו חודש
הוחלט על עריכת מחקר של התכנית "רופאים לזכויות אדם" לגבי נגישות במתן שירותים רפואיים
לחירשים בכפרים הבדואים .ביולי 2007המשיכו בשיתופי פעולה עם רופאים לזכויות אדם ,אוניברסיטת
בן גוריון ,שתיל ,המתנ"ס ברהט ומרכז השיקום בבאר שבע .בספטמבר 2007המשיכו לעבוד עם שתיל
בהכנת קורס מנהיגות לחירשים ויצרו שיתוף פעולה עם ארגון "בזכות" להכנת חומרים לנושא החירשים
בערבית .כמו כן נערך "שולחן עגול" בנושא החירשים בהשתתפות נציגי מחלקות הרווחה בישובים
הבדואים ונציגי נכים ובעקבותיו התקיים יום עיון בנושאי נגישות בדרום .באותו חודש דווח על המשך
בניית שותפויות שכללו ארגונים נוספים ביניהם :מרכז מנדל למנהיגות בנגב ,שמע באר שבע ,מיח"א באר
שבע ,מתי"א רהט ,ומשרדי ממשלה ביניהם :הביטוח הלאומי ומשרד העבודה והרווחה .במאי 2008נוצר
שיתוף פעולה עם המתנ"ס בחורה והחברה למתנ"סים לצורך הקמת קורס תכשיטנות לנשים במתנ"ס,
נערך מפגש שולחן עגול עם מתי"א להפעלת מודל הצלחה בבתי הספר ושיתופי פעולה .כן נעשו שיתופים עם
"קהילה נגישה" ועמותות מקומיות כמו אג'יק ,יסמין אלנקב ,המועצה לכפרים מקומיים וכדומה ,לבחינת
דרכים לקידום המודל .בנובמבר 2009דווח על עריכת הרצאות חשיפה לארגונים המקומיים .מכל האמור
עולה כי גם כאן נעשתה עבודה רבה ב"הפצת הבשורה" וחבירה לארגונים מקומיים בנגב לצורך קידום
הנושא -שיפור מצבם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית .בלוח 6מופיע סיכום הממצאים.
36
לוח :6מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "מודל הצלחה בנגב"
מטרות "מסירה"
מטרות מודל
הצלחה
בנגב "
לפעול להצמחת
מנהיגות מקומית
של בדואים
חירשים וכבדי
שמיעה.
קיום קורסים להעצמת מנהיגים וגידול במספר השותפים
משנת 2008ל.2009-
העצמת אנשים עם
מוגבלות
לאפשר לאנשים
עם מוגבלות
התנסות ראשונית
בתעסוקה.
קורס הכנה לעבודה ,בוגרי קורסי העצמה החלו לעבוד
כמדריכים ,שלוש נשים החלו ללמוד נהיגה ,החלה הפצה
וצריכה של סל שירותים לחירשים ,קידום עניינים במועצה
המקומית ,צמיחה של מנהיגות ביישובים.
הנגשת מידע
מתן כלים ודרכים
להתמודדות עם
המוגבלות.
הכנת עלון מידע עם ארגון "בזכות" ,היכרות עם טכנולוגיית
תקשורת מתקדמת כגון פלאפון עם מצלמה ,מצלמות
אינטרנט וכדומה.
שינוי עמדות
פתיחת ערוצי
תקשורת ומנהיגות
נכים שתוביל לשני
תפיסתי.
דחיפת מנהיגים שיקדמו את הנושא ,עבודה מול המשפחות
לשינוי עמדות ,הרצאה על מודל ההצלחה בכנס שיקום,
השתתפות של הנשים בכנס הבין-דתי ,כולל תרגום לשפת
הסימנים ובכנס נגישות בדרום.
תיאום/שיתוף בין
מגזרי
פתיחת ערוצי
תקשורת בין בעלי
המוגבלות לבין
החברה הכוללת.
יצירת שותפויות עם רופאים לזכויות אדם ,אוניברסיטת בן-
גוריון ,גורמי חינוך ,משרדי ממשלה (רווחה וחינוך) הורים,
רכז תחום נוער משתיל ,אג'יק ,יסמין אלנקב ,סידרה.
קידום מנהיגות של
נכים
ביצוע " מודל הצלחה
בנגב"
תוצאות בלתי צפויות
פיתוח משאבים :הוגשו בקשות לתמיכה לקרן אברהם
ולקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי.
פיתוח שירותים
מיוחדים
פיתוח מודולה לשכנוע בעלים של נשים לאפשר להן לצאת
למפגשים ואחר כך להדרכה .הכנת עלון מידע" עם "בזכות",
פתיחת מועדון חברתי ברהט.
מלוח 6עולה ,כי התכנית "מודל הצלחה בנגב" תרמה להצמחה של מנהיגות בדואית מקומית באמצעות
קורסי העצמה שהתקיימו במהלך השנים ומתן התנסות לאנשים עם מוגבלות בתעסוקה .מידע לאנשים
חירשים ולקות שמיעה הופץ באמצעות חוברת שהופקה בשיתוף עם ארגון "בזכות" .בנוסף נעשו מאמצים
לשנות עמדות בקרב האוכלוסייה באמצעות מנהיגים מקומיים שטופחו לשם כך ונוצרו שותפויות בין
מגזריות לקידום הנושא .תוצאות בלתי צפויות שהתרחשו היו בקשה לתמיכה מקרן אברהם והתערבות
בקרב בדואים שלא אפשרו לנשותיהן לצאת להשתלמויות ולעבודה ופתיחת מועדון חברתי ברהט.
4.2.1.4קידום מעמדם של בעלי יכולות ייחודיות בעיר סח'נין ובאזור ()2009-2007
למרות הפעילות הקיימת בעיר סח'נין למען אנשים עם מוגבלות מצביעים נתוני המחלקה לשירותים
חברתיים כי קיים מחסור במסגרות ובשירותים מתאימים (מתוך היחידה לנכויות ושיקום ,דו"ח פעילות
לשנים .)2006-2008לפיכך ,הם אינם יכולים לבטא את היכולות שלהם וחווים בדידות וחוסר מימוש אישי.
מכאן עולה הצורך להביא למינוף מעמדם של בעלי המוגבלות כמובילי שינוי חברתי בקהילה ,בסח'נין
37
ובאזור .על רקע זה הוחלט לעבוד עם עמותת "אל-אמל" כגוף שיוביל מהלך זה .לאחר שנוצרו קשיים
בתפקוד העמותה וההתקשרות איתה הופסקה (ביולי )2008חברה "מסירה" לעמותה חדשה שהקימו
הנכים בעיר " -אלמנאל" .להלן נציג את המטרות והביצוע של כל אחת מהעמותות.
מטרת עמותת אל-אמל
המטרות הפרטניות של עמותת אל-אמל הן :להעצים את מעמד בעלי היכולות הייחודיות בעיר סח'נין
ובאזור; לחזק ולעודד את הכישורים האישיים ואת המימוש העצמי של בעלי היכולות הייחודיות; לחזק
את עמותת "אל-אמל" שהקימו הנכים ביישוב; לעצב וליצור אקלים חברתי חיובי ,שיקלוט את בעלי
היכולות הייחודיות כתושבים עם פוטנציאל (מתוך דו"ח פעילות לשנים .)2006-2009
ביצוע אל-אמל
בשנת 2008התקיימו אירועים והרצאות בהשתתפות 350אנשים ,ביניהם -יום הנכה הבינלאומי;
התקיימו שלוש סדנאות :חינוך מיני (בהשתתפות 13איש ואישה) ,אמנות ( ,)15קרוא וכתוב ( ,)14סך-הכול
55משתתפים; התקיימה קבוצת מנהיגות שלב א' בנוכחות 14משתתפים ונפתח סניף מילבת (מילבתון)
שנתן 45ייעוצים .בספטמבר 2008החליט הג'וינט להפסיק את התקשרותו עם העמותה בשל חוסר שיתוף
פעולה של העמותה והוועד המנהל .כן הוחלט להמשיך את הפעילות בסח'נין במסגרת "מסירה" דרך
"קהילה נגישה" .באוגוסט 2008הכשירה הרכזת קבוצת מתנדבות מטעם עמ"ן לפעול למען אנשים עם
צרכים מיוחדים ביישוב וחלק מהנערות החלו להתנדב בתכניות "קהילה תומכת"" ,קהילה נגישה"
ובאלמנאל (עמותה חדשה שהוקמה בישוב למען הנכים).
מטרות הפעילות של עמותת אלמנאל
מראיון שערכנו עם פעילים בעמותה החדשה עולות המטרות הבאות" :אנחנו רוצים שנושא הנכות ייחשף
ולא יהיה נסתר .פיתוח ותמיכה באנשים שיהיו מנהיגים וירימו פרויקטים ופעילויות [בתחומי] רווחה,
משפט[ ,תחומים חברתיים ונפשיים [כי] האדם [הנכה] זקוק לשירותים בכל התחומים".
"נביא לכאן הזדמנויות עבודה לנכים ונשלב מוגבלות בעבודה ,זה חשוב כי מגביר את מעמדו ויכולותיו [של
בעל המוגבלות ...כפועל יוצא מכך] היום במסגרת 'מסירה' התחלנו לחשוב על דברים נוספים ,יש מעבר חד
ואיכותי ,יש תמיכה ,הצמחת מנהיגות ,סדנאות ,אומנות ,חינוך מיני ,יש דברים חדשים בעקבות 'מסירה',
יש חינוך למודעות מינית לגברים ,הגענו לנקודה שאנחנו לא מסתפקים בקטנות כפי שהיה בעבר' .מסירה'
נתנה לנו לחשוב מה אנחנו צריכים עוד ,מנהיגות ,להוציא או לחשוף את נושא הנכות בקול רם".
עוד עולה כי בעמותה רוצים לשתף את הרשויות ומשרדי ממשלה בפרויקטים' " :מסירה' עשה רעש לנושא
הנכות ,היום כולם עסוקים בזה ,מחלקת הרווחה ,העירייה ועוד [ ]...לעשות שותפות בין פרויקטים ,איגום
משאבים ,לבנות ביחד דברים יותר מעמיקים".
בנוסף ,בא לידי ביטוי הרצון להעצים נכים ולשנות עמדות בחברה" :יש שבירה של הימצאותנו בשוליים,
היום אנחנו חייבים לתמוך בעמותות של נכים ,ייעוץ ארגוני ,גיוס ,העלאת הסטאטוס ומעמד הנכה בחברה
הערבית .אנחנו רוצים לראות את האדם כמו שהוא ,נדע את יכולותיו ,העלאת המודעות ,נשים על השולחן
נושא הנכות ונטפל בנושא הנכות מאספקטים שונים .גם עוסקת בשינויי העמדות והסטריאוטיפים ,הנגשה,
38
ב'מסירה' ניסינו להרחיב את הדבר על-ידי סדנאות ,אנשי תקשורת ,אנשי דת ,עובדים סוציאליים ואנשי
עסקים".
ביצוע אלמנאל
בשנת 2009התקיימה קבוצת מנהיגות שלב ב בהשתתפות 16משתתפים; נפתח מרכז המידע המקומי
לזכויות ושירותים בשיתוף עם "קהילה נגישה"; הוכשרו עשרה בני נוער מתנדבים יחד עם תכנית עמ"ן
בג'וינט ו"קהילה נגישה"; התקיים ערב תיאטרון בחודש הרמאדן יחד עם פורום העמותות לאנשים עם
מוגבלות .בלוח 7מסוכמים הממצאים.
לוח :7סיכום מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע
"קידום מעמדם של בעלי יכולות ייחודיות בסח'נין"
קידום בעלי יכולות
ייחודיות "מסירה"
קידום מנהיגות של
נכים
מטרות
ביצוע
העצמת מעמד בעלי היכולות הייחודיות,
חיזוק ועידוד הכישורים האישיים
והמימוש העצמי ,חיזוק העמותה ,בניית
מנהיגות ,הפעלת סדנאות העצמה ,חוגים
וקורסים ,ייעוץ אישי לנכים.
קבוצת מנהיגות שלב א (אל-אמל),
הכשרת מתנדבים בשיתוף "קהילה
נגישה" (אלמנאל) ,קבוצת מנהיגות שלב
ב (אלמנאל) .הכשרת קבוצת בני נוער
מתנדבים (אל מנאל) בשיתוף תכנית עמ"ן
בג'וינט ו"קהילה נגישה".
הנגשת מידע
ארגון ימי עיון מקומיים ואזוריים ארגון אירועים והרצאות (אל-אמל),
להעלאת פתיחת סדנאות (אל אמל) ,פתיחת
הרלוונטיים,
בנושאים
הסטאטוס החברתי של אנשים עם מילבת (אל-אמל) ,פתיחת מרכז מידע
מקומי לזכויות ושירותים (אלמנאל)
מוגבלות ,תוך שינוי עמדות בקהילה.
בשיתוף "קהילה נגישה".
שינוי עמדות
הפצת ידע על מצב אנשים עם מוגבלות;
עיצוב ויצירת אקלים חברתי חיובי
שיקלוט את בעלי היכולות הייחודיות
ושילובם של מתנדבים במוסדות
הקהילה.
הכשרת קבוצת בני נוער מתנדבים (אל
מנאל) בשיתוף תכנית עמ"ן בג'וינט,
"קהילה נגישה" ובזכות .עריכת אירוע
ליום הנכה הבינ"ל (אל-אמל).
תיאום/שיתוף בין
מגזרי
בניית שותפות עם רשויות ,מוסדות עריכת "שולחן עגול" צפון של "מסירה"
וקרנות כדי לחזק את תשתיות הפעילות בסח'נין בעמותת אלמנאל.
של העמותה וקידום מעמדם של אנשים
עם מוגבלות.
פיתוח שירותים
מיוחדים
פיתוח תכניות להשתלבות של נכים פיתוח
בתעסוקה (כמו "חיים עצמאיים") הערבית.
ושילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה.
המילבתון הראשון בחברה
מלוח זה ניתן לראות ,כי שתי המטרות הראשונות מומשו על-ידי שתי העמותות וכי המטרה השלישית -
שינוי עמדות ,מומשה עד לכתיבת דוח המחקר על-ידי עמותת אל מנאל ועל-ידי עמותת אל-אמל .לנוכח
פעילותה הנמרצת של עמותת אלמנאל החדשה ,ולאור העובדה שהיא התוותה לעצמה דרך עם מטרות
מוגדרות העולות בקנה אחד עם מטרותיה של "מסירה"; כמו גם לאור התמיכה שעמותה זו זוכה לה
ביישוב בו היא פועלת ,מגורמים עירוניים וממשרדי הממשלה; אנו נוטים להניח כי אם "מסירה" תמשיך
לפעול ולתמוך בעמותה היא תוציא את תכניותיה אל הפועל.
39
4.2.1.5הרחבת "קהילה נגישה" בחברה הערבית ()2009-2006
הרחבת "קהילה נגישה" בחברה הערבית -התכנית ,לה שותפים הג'וינט ,החברה למתנ"סים ,משרד
הרווחה והרשות המקומית ,פועלת למען הסרת מחסומים ומכשולים סביבתיים ,חברתיים ותקשורתיים
כמפתח לשילוב אמיתי של אנשים עם מוגבלות בקהילה ונשים עם מוגבלות בפריסה ארצית .זאת
באמצעות הקמת שולחן עגול יישובי ,מיפוי צרכים ,פיתוח תכניות ,פנאי ,הכשרת פעילים ,הסברה ,הנגשת
מידע ,קידום נגישות ביישוב ועוד .במסגרת "מסירה" הוחלט להרחיב את הפעילות של "קהילה נגישה"
משמונה יישובים בחברה הערבית ל( 13-מתוך 50ישובים בהן פועלת התכנית ברחבי ישראל) ,ביניהם שני
יישובים בדואים בדרום.
מטרות התכנית
המטרות של "קהילה נגישה" הוגדרו כדלהלן :לבנות תשתית של כ 150-פעילים נכים בחמישה יישובים
ערביים נוספים; לסייע לכ 500-אנשים נכים שייהנו מהשירותים השונים שפותחו במסגרתה; להנגיש
לתושבים עם מוגבלות את תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לחייהם; ולפתח תכניות למתן מענה לצרכים
ייחודיים .ניתוח מטרות התכנית מצביע ,כי התכנית "הרחבת "קהילה נגישה" בחברה הערבית" מתייחסת
לשתי המטרות הראשונות של "מסירה" :הראשונה" ,טיפוח מנהיגים ועמותות" ,מתבטאת במטרת
התכנית "לבנות תשתית של כ 150-פעילים נכים בחמישה יישובים ערביים נוספים"; והשנייה" ,הנגשת
מידע" ,המתבטאת בשאיפה "לסייע לכ 500-אנשים נכים שייהנו מהשירותים השונים שפותחו במסגרתה;
להנגיש לתושבים עם מוגבלות את תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לחייהם; ולפתח תכניות למתן מענה
לצרכים ייחודיים".
מטרות התוכנית אל מטרות תוכנית "מסירה" מעלה כי למרות שברמה ההצהרתית מדובר על שתי
המטרות הראשונות של "מסירה" מדברי מפעילי התוכנית עולה כי מדובר גם בשתי המטרות הנוספות.
המטרה השלישית "שינוי עמדות" עולה מהדברים הבאים ,שאמרה אחת המרואיינות" :הפעילים שהם
אנשים עם נכויות נכנסים ונותנים הרצאות לקבלת השונה ,הסברה במסגדים ,ימי עיון לנותני מקצוע
ושירותים ברווחה ברשות וכדומה .זה בתחום ההסברה .יש גם הסברה למעסיקים במקומות מסוימים וגם
הסברה לנכים עצמם .ההסברה לנכים מכוונת כדי למגר את הדעות שלהם כלפי האוכלוסייה הרגילה וגם
כלפי נכים עם נכויות אחרות .גם המטרה הרביעית של "מסירה" תיאום בין מגזרי עולה מהציטוט הבא:
"שיתוף פעולה בין ארגוני לצורך קידום הנושא".
ביצוע הרחבת "קהילה נגישה" אל מול מטרות תכנית "מסירה"
ניתוח ביצוע התכנית בפועל מצביע ,כי המטרה הראשונה " -העצמת מנהיגים" ,באה לידי ביטוי בפעילות
המתקיימת בשישה יישובים (במקום חמישה שתוכננו) :ארבעה יישובים בצפון הארץ ובמשולש (בועינה
נוג'ידאת ,דבוריה ,כפר מנדא ובאקה אל-גרבייה) ושני יישובים בנגב (חורה וכסייפה) .ביישובים אלה נערכו
ערבי הסברה לחשיפת הנושא בקרב נכים ,נותני שירותים והציבור הרחב והחלה תכנית פעולה בתחום
ההסברה ,מנהיגות ,זכויות ופנאי .השאיפה של הארגון לבנות תשתיות ולסייע למאות אנשים נכים
להתעצם בוצעה בדרכים שונות ביניהן :הנחיית רכזים בישובי "קהילה נגישה"; תמיכה מקצועית בתהליכי
41
הכשרה והעצמה של פעילים; הכשרה מחוזית מרוכזת של רכזי "קהילה נגישה" בנושאי חירום ובנושאים
הקשורים לנגישות וקידום זכויות; כינוס והנחיית פורום פעילים מחוזי ופורום פעילים ואנשי מקצוע
במגזר; ארבעה סמינרים מקצועיים ארציים של פעילים (בסוף .)2007במאי 2008דווח כי התקיים בהקשר
זה מפגש של הרכזים והפעילים בחורה ,הסתיים קורס פעילים בכסייפה ,נעשה שיתוף פעולה עם הפנאי
במתנ"ס ומודל הצלחה בחורה; הסתיים שלב א של קורס פעילים בדליית אל כרמל; והוקמה קבוצת
תמיכה ייחודית לגברים עיוורים באום אל-פחם .בדיווח אוקטובר 2008נמשכה פעילות בנושא חירום.
בינואר 2009דווח כי גובשה תכנית להכשרת פעילים בדבוריה ,סח'נין ונצרת להקמת מוקדי מידע
מקומיים .בנובמבר 2009דווח כי בבועיינה נוג'ידאת השתתפו 16נשים עם לקות שכלית בקורס למלאכת
יד; בבאקה אל-גרביה התקיימה קבוצת תמיכה לאמהות ( 10משתתפות); וכן התקיים קורס העשרה לכל
הפעילים ,והוכשרה קבוצה של 30בני נוער לפעילות עם אנשים עם מוגבלות.
בתכנית להרחבת "קהילה נגישה" בחברה הערבית בשאיפה להנגיש מידע שיגיע למאות אנשים עם
מוגבלות ולפתח תכניות למתן מענה לצרכים ייחודיים ,באה לידי ביטוי המטרה השנייה של "מסירה" -
"הנגשת מידע מותאם תרבות" .התבוננות בביצוע התכנית בהקשר זה מראה כי בסוף 2007החל סיוע
בהפעלת מוקדי מידע וייעוץ עמיתים של נכים למען נכים .ברושור "קהילה נגישה" תורגם והופק בערבית
במאי 2008ודווח על התארגנות בקלנסואה לקראת הקמת מרכז מידע למשולש הדרומי והקמת מרכז
מידע מקומי לזכויות ושירותים בבועינה נוגדיאת .כמו כן נערך בדבוריה במאי 20008יום עיון על אביזרי
עזר ובמאי 2009דווח על הכשרה משותפת עם ארגון "בזכות" להקמת מוקדי מידע מקומיים .בנובמבר
2009דווח כי באום אל-פחם ניתן סיוע ליותר ממאה אנשים במרכז ההסברה 30 ,מבוגרים וילדים קיבלו
סיוע ברכישת מחשב .בבועיינה נוג'ידאת התקיימה השתלמות בנושא חירום .בבאקה אל-גרבייה התקיימה
קבוצת תמיכה לאמהות לילדים עם צרכים מיוחדים ( )10ובדבוריה מרכז המידע פועל יומיים בשבוע
באמצעות ארבעה פעילים .פעילות ההסברה נעשית באמצעות סרטון של "קהילה נגישה" ויש שילוב של 30
אנשים בפעילות במתנ"ס.
התבוננות בביצוע התכנית מראה ,כי נעשו צעדים גם למימוש שתי המטרות הנוספות של תכנית "מסירה",
למרות שאלה ,כאמור ,לא נכללו בין המטרות המוצהרות של התכנית .בנושא שינוי עמדות מצאנו ,כי
בדצמבר 2006התקיים כנס לכל היישובים לכבוד יום הנכה הבינלאומי שכלל הצגת הפעילות בבקה אל
גרבייה ,הרצאה בנושא "האדם הנכה בהיסטוריה המוסלמית" והרצאה "תזונה נכונה ואורח חיים בריא
אצל האדם הנכה" .כן התקיים יום עיון לנציגי פעילים ולאנשי מקצוע .במרץ 2008דווח על יום עיון שכלל
הצגת פרויקט "קבוצת החירשות בחורה" ,סיור בבית הספר לחינוך מיוחד בעיירה והרצאה .במאי 2008
דווח על הקצאת מקומות חנייה לנכים באום אל-פחם כתוצאה מהפעילות של "קהילה נגישה" ביישוב; וכי
פעילי הקהילה הביאו להתקנת מחשבים לעיוורים בספרייה הציבורית .בנובמבר 2009דווח על קיום
הסברה בבתי הספר וימי עיון כמו גם הגדלת מקומות החניה לנכים ל( 100-אם כי אין אכיפה).
כן בוצעו פעולות לקידום תיאום/שיתוף בין-מגזרי ,למרות שלא הוצהר על כך מראש .כך למשל דווח בסוף
,2007כי נערכו שולחנות עגולים לקידום הרשת הקהילתית ונערך כינוס פורום שהשתתפו בו אנשי מקצוע
מהמגזר .במאי 2009דווח על הכשרה משותפת עם ארגון "בזכות" שנועדה להקמת מוקדי מידע עירוניים
בנושא זכויות ושירותים .בלוח 8מוצג סיכום הממצאים.
41
לוח :8מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע הרחבת "קהילה נגישה" בחברה הערבית
הרחבת " קהילה נגישה" לחברה הערבית
מטרות "מסירה"
מטרות "קהילה נגישה"
קידום מנהיגות של
נכים
לבנות תשתיות של כ 150-פעילים
נכים בחמישה יישובים ערבים
נוספים .להעצים פעילים
ומנהיגים בשלושה יישובים
ערביים .הסתכלות רוחבית על
"קהילה נגישה" בחברה הערבית
ומתן מענה לצרכים הייחודיים.
הנחייה ,תמיכה מקצועית והעשרה של רכזים
וצוותים :פעילים ,מתנדבים .ארגון סמינרים
מקצועיים מקומיים וארציים .תמיכה לאמהות
לילדים עם צרכים מיוחדים.
הנגשת מידע
להנגיש מידע שיגיע למאות
אנשים עם מוגבלות ולפתח
תכניות למתן מענה לצרכים
ייחודיים ,המבטאים את המטרה
השנייה של "מסירה"
קיום ימי עיון וייעוץ עמיתים של נכים למען
נכים; הקמת מוקדי מידע מקומיים; עריכת
יום עיון על אביזרי עזר; סיוע ברכישת מחשב;
השתלמויות בנושא חירום ,הפקת ברושור
"קהילה נגישה" בערבית וחומרים נוספים
שיפור הנגישות למידע למי שאינם מודעים
לתכנית.
שינוי עמדות
נכלל בין מטרות התכנית
הארצית
חשיפת התכנית באמצעות כנס רב משתתפים
ביום הנכה הבינלאומי; קיום ימי עיון לנציגי
פעילים ואנשי מקצוע; עריכת פעולות הסברה
באמצעות סרטון של "קהילה נגישה"; הקצאת
מקומות חנייה; התקנת מחשבים לעיוורים
בספרייה הציבורית.
תיאום/שיתוף בין
מגזרי
נכלל בין מטרות התכנית
הארצית
קידום רשת קהילתית ושולחנות עגולים
הכוללים אנשי מקצוע ברווחה וברשויות
המקומיות; הנחיית אנשי מקצוע מהמגזר.
פיתוח שירותים
מיוחדים
נכלל בין מטרות התכנית
הארצית
התקנת מחשבים לעיוורים בספרייה הציבורית
באום אל-פחם; הקצאת מקומות חנייה לנכים
(גם כן חלק מהפעילות הרגילה של "קהילה
נגישה") ומיפוי שירותים לצורך פיתוח נוסף.
ניתוח לוח 8מצביע ,כי למרות שבמטרות המוצהרות של הארגון נכללו רק שתיים ממטרות "מסירה" ,הרי
שבין המטרות שהוגדרו על-ידי הפעילים בארגון ,כמו גם מהתבוננות בהפעלת התכנית ,עולה כי ארבע
מטרות תכנית "מסירה" באות לידי ביטוי בשטח" .קהילה נגישה" הביאה להנחיה ,לתמיכה ולהעשרה של
צוותים ,פעילים ומתנדבים ברמה מקומית וארצית לפעול למען אנשים עם מוגבלות .נעשו פעולות רבות
להנגשת מידע בימי עיון ,ייעוץ ,השתלמויות ,מוקדי ומרכזי מידע ,הפקת חומרים רלוונטיים וכדומה .נעשו
פעולות למען שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בכנסים ,ימי עיון ,הפצת סרטון
הסברה וכדומה .כן קודם הנושא באמצעות רשת קהילתית ושולחנות עגולים שכללו אנשים רלוונטיים
(מקצוע ,רווחה ,רשויות מקומיות ,מתנסים "בזכות" וכדומה) .שירותים מיוחדים שפותחו לטובת אנשים
עם מוגבלות הם :התקנת מחשבים לעיוורים בספרייה ביישוב אחד והקצאת מקומות חנייה ביישוב אחר.
42
4.2.1.6המרכז לחיים עצמאיים בבאר שבע ובדרום :חיזוק הפעילות בקרב הבדואים
()2009-2006
"המרכז לחיים עצמאיים" בבאר שבע והדרום -פועל בשיתוף עם "מסירה" לחיזוק הפעילות בקרב
הבדואים .2009-2006בשנת 2005הוקם המרכז לחיים עצמאיים בבאר שבע ,המספק שירותים לאנשים
עם מוגבלות .המרכז מנוהל ומופעל על-ידי אנשים עם מוגבלות .בעמותת "שוויון וצדק לנכים" ,המפעילה
את המרכז ,חברים כ 1500-איש ,מתוכם כ 400-בדואים .המרכז מספק מגוון שירותים שמהם נהנים נכים
יהודים ובדואים .שירותים אלה כוללים" :ייעוץ עמיתים" ,מתן מידע על זכויות ,שירותים וידע "מן
החיים" ,הכשרה במיומנויות חיים ,קבוצות תמיכה ,סינגור בנושאים הקשורים לנכים ופעילות חברתית.
הג'וינט היה שותף להקמת המרכז יחד עם העמותה ועיריית באר שבע ,בסיוע המוסד לביטוח לאומי,
קרנות ותורמים פרטיים .האגף לנכויות ושיקום של הג'וינט מלווה את המרכז בייעוץ ובמימון.
מטרות התכנית
התוכנית כוונה לתת מסגרת של ייעוץ עמיתים לחברה הבדואית; לספק מידע בנושא שירותים וזכויות;
להרחיב את מעגל הבדואים הנכים המקבלים שירותים מהמרכז ולחזק את מנהיגות הנכים .מטרות
פרטניות :מתן מידע; ייעוץ והכוונה לבדואים בשפתם; הרחבת מעגל הבדואים הנכים הנהנים מן השירות.
ניתוח מטרות התכנית מצביע ,כי ברמה ההצהרתית ,הן מבטאות בעיקר את המטרה השנייה של "מסירה"
להנגיש מידע מותאם תרבות לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ולהרחיב את מעגל הנחשפים לנושא.בחינת מטרות התוכנית ,כפי שעולה מדברי המרואיינים ,אל מול מטרות "מסירה" מצביעה ,כי כעבור
כמה שנים מיום הפעלתה ,השותפים תופסים כי מטרות התכנית כוללות גם את המטרה הראשונה של
"מסירה" לטפח מנהיגים .זאת רואים ברצון של העמותה "להרים אותם [את המשתתפים עם המוגבלות]...
הם הצטרפו ומעורבים כחלק מההנהלה ,מהוועד המנהל ,מועדת הביקורת ומהחברים בעמותה".
כן רואים מן הראיונות ,כי שנות הפעלת התכנית הביאו את הפעילים לניסוח מטרה נוספת ,היא הצורך
בשינוי עמדות (המטרה השלישית של "מסירה") כשהם שואפים "להפריך סטיגמות" ו"אם ההורה מתנגד
אנחנו לא עוזבים[ ,אנחנו] רודפים אחריהם".
המרואיינים ציינו גם את המטרה הרביעית של "מסירה" תיאום בין-מגזרי ,הבאה לידי ביטוי בדברים כי
יש" :לגשר בין הממסד למקום" ו"להוות מקום שבו שלושת הלאומים ,נוצרים יהודים וערבים יהיו פה
ביחד" .כלומר ,שנות הפעלת התכנית הרחיבו את מטרותיה העמותה והמרכז גם יחד וכללו למעשה את כל
המטרות ששמה לעצמה תכנית "מסירה".
ביצוע המרכז לחיים עצמאיים בבאר שבע אל מול מטרות תכנית "מסירה"
התבוננות במגוון הפעילויות של המרכז מעלה ,כי בפועל בוצעה המטרה הראשונה של "מסירה" -
"פעילויות לחיזוק והעצמת פעילים" .בדצמבר 2007השתתפו נכים בקבוצות תמיכה ,סדנא לאומנות
ופעילות חברתית ,שהיא ענפה במיוחד בעמותה זו .במאי 2008דווח על קיום של קורסים מרוכזים לרכישת
מקצוע ביניהם השתלמות של 20נשים ,מתוכן 2בדואיות ,בתחום האסתטיקה והיופי .באותה תקופה
43
התקיימה סדנא לאומנות בבתיהם של 9אנשים מרותקים בשל הנכות הקשה; וכן נערכו פעילויות
חברתיות כמו סוף שבוע במלון ,יום כיף במדבר ,טיול לקיבוץ בארי ,מסיבות פורים ויום עצמאות שבהם
משתתפים אנשים עם מוגבלות מהחברה הבדואית .התקיימו ימי כיף וגיבוש .במאי 2009החל פרויקט
תעסוקה שאליו זומנו 38חברים בדואים .בנובמבר 2009דווח על כנס גיבוש לנשים עם מוגבלות שהעלו
דילמות מחייהן של נשים בדואיות עם מוגבלות שעסקו בחשש גדול מהאב והאח .כן התקיים יום גיבוש
לירושלים שבו השתתפו 55בדואים מהדרום.
המטרה השנייה של "מסירה" " -להנגיש מידע מותאם תרבות לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית
ולהרחיב את מעגל הנחשפים" ,באה לידי ביטוי באופנים שונים בביצוע המרכז :בדצמבר 2007נערך אירוע
לרגל יום הנכה הבינלאומי שבו הוצבה ניידת של מילבת שחשפה את המשתתפים למשחקים ,לאמצעי
הפעלה מיוחדים לילדים ולדוכן הסברה לאביזרי עזר .באותו חודש נערכו הרצאות להגברת מודעות .במאי
2008דווח על מתן ייעוץ ל 250-בדואים (מלבד 400נכים יהודים) בנושאים שונים כמו דיור ,קצבאות,
אביזרי עזר ,תשלומי ארנונה ,הנחות בבזק ,הנחות בתרופות ועוד .כן החלה הכשרה של נוער מחטיבת
ביניים יהודית ובדואית לצורך ביצוע מערך הסברה לנגישות בכפרים הבדואים .נערכה הרשמה של 8נשים
בדואיות לאחר מפגש ששיווק מסר של למידה ורכישת מקצוע .בספטמבר 2008דווח עוד על המשך מתן
ייעוץ לבדואים בנושאי דיור ,קצבאות ,אביזרי עזר ,ארנונה ,פעילויות פנאי ותרבות ,ימי כיף ועוד .במאי
2009דווח על כך שבין ינואר לאפריל קיבלו 386חברים בדואים שירותי ייעוץ עמיתים; הכפר חורה נסקר
על-ידי רכז נגישות ומתנדבים בדואים החלו לטפל בהנגשת קופת חולים ,המסגד ,המועצה המקומית ,טיפת
חלב ,כביש הגישה ליישוב וכדומה .במהלך מלחמת "עופרת יצוקה" המרכז הפך להיות מרכז חירום
למידע ,שהות במקלט ,סיוע במזון ,שמיכות ,הסעות ,חיבור בין בדואים נכים מהפזורה למשפחות שארחו
אותם בצפון וכדומה .בנובמבר 2009דווח כי 274איש קיבלו שירותי ייעוץ עמיתים ( 239מהפזורה ו35-
מוסלמים מבאר שבע).
גם המטרה השלישית של "מסירה" " -שינוי עמדות" באה לידי ביטוי בפעילות המרכז .כך למשל בדצמבר
2007דווח על חשיפה תקשורתית בנושא אנשים עם מוגבלות ביום הנכה הבינלאומי; החלה הסברה בבתי
ספר בדואים בחורה להגברת המודעות לנכים .במאי 2008דווח על הרצאות שקוימו בבתי ספר לאותו עניין
ובספטמבר-אוקטובר 2008דווח על השתתפות חברים בדואים בועידת הנגב ובהפגנה למען זכויות לנכים.
המטרה הרביעית "תיאום/שיתוף בין מגזרי" באה אף היא לידי ביטוי בפעילות המרכז :בדצמבר 2007
הביאו ניידת של מילבת לעמותה לצורך חשיפת התכנים הרלוונטיים; במאי 2008דווח על שיתוף פעולה
עם מדור שיקום בביטוח הלאומי בקורסים לנשים; נציגי המרכז השתתפו בשולחנות עגולים בדרום
שנערכו במסגרת "מסירה" .בינואר 2009התנדבו 20סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון במהלך "עופרת
יצוקה"; במאי 2009דווח על פרויקט תעסוקה שנעשה בשיתוף עם המחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטת
בן גוריון; בנובמבר 2009דווח כי סמנכ"ל העמותה נבחר לוועדה המייעצת של נציבות שוויון זכויות
לאנשים עם מוגבלות .בלוח 9יוצג סיכום הממצאים.
44
לוח :9מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע חיזוק הפעילות בקרב הבדואים
במסגרת "המרכז לחיים עצמאיים בבאר-שבע ובנגב"
מטרות
"מסירה"
מטרות "המרכז
לחיים עצמאיים"
הוכחת עוצמת המקום; קיום קבוצות תמיכה וסדנאות
להעצמת פעילים באמצעות הרצאות ,פעילות אמנותית,
ופעילות חברתית .מתן קורסים המיועדים לרכישת מקצוע;
כנס העצמת נשים בדואיות.
טיפוח מנהיגות
של נכים
הנגשת מידע
ביצוע "המרכז לחיים עצמאיים"
להנגיש מידע מותאם
תרבות לאנשים עם
מוגבלות בחברה
הערבית ולהרחיב את
מעגל הנחשפים.
התחשבות בפן התרבותי וברגישות הנלווית לכך; הצבת ניידת
של מילבת לחשיפה והסברה על אביזרי עזר; מתן ייעוץ
בנושאי דיור ,קצבאות ,ארנונה ,הנחות בבזק ,אביזרי עזר,
הנחות ,תרופות; הכשרת פעילים לביצוע הסברה; סקירת כפר
להנגשתו.
שינוי עמדות
שיווק מסר של חשיבות למידת מקצוע; הקמת פרויקט
תעסוקתי (קפה אינטרנט ומסעדה) שבו אנשים עם מוגבלות
משרתים בריאים; חשיפה תקשורתית לנושא ביום הנכה
הבינלאומי; קיום הסברה בבתי ספר בדואים והשתתפות
חברים בדואים בועידת הנגב ובהפגנה למען זכויות לנכים.
תיאום/שיתוף בין
מגזרי
קיום קשר עם הרשות המקומית ,מילבת ,עם מדור שיקום
בביטוח הלאומי ,המחלקה לניהול וכלכלה מאוניברסיטת בן-
גוריון ,סטודנטים מהאוניברסיטה ובחירת סמנ"כל העמותה
לוועדה המייעצת של נציבות שיווין זכויות לאנשים עם
מוגבלות.השתתפות ב"שולחנות העגולים" במסגרת "מסירה"
מלוח 9ניתן לראות ,כי למרות שהמרכז לחיים עצמאיים הציב לעצמו מטרה אחת (המטרה השנייה של
"מסירה") -להנגיש מידע ,בפועל ,ממומשות גם המטרות האחרות .לצורך טיפוח מנהיגות פתח הארגון
קבוצות תמיכה ,סדנאות ,הרצאות ופעילויות אמנותיות וחברתיות להעצמת המשתתפים (אלה כוללים גם
רכישת מקצוע ופתיחת אופציה להשתכרות בחצר העמותה באמצעות בית קפה שבו אנשים עם מוגבלות
משרתים את הסביבה) .העמותה מספקת מידע וייעוץ לאנשים עם מוגבלות בנושאים שונים ,ופעילים
מבצעים פעולות שונות לטובת אנשים עם מוגבלות כמו סריקת כפרים לצורך הנגשתם ,מתן עזרה ,ביצוע
הסברה וכדומה .לצורך שינוי עמדות פעלו בעמותה זו להקמת פרויקט תעסוקתי ושכנוע אנשים עם
מוגבלות להשתלב בתעסוקה .כלומר נעשות כאן פעולות לשינוי עמדות פנימי ולא רק כלפי חוץ .בנושא
תיאום עם גופים אחרים עמותה זו יצרה קשרים עם גופים שונים כמו רשויות מקומיות ,מילבת ,רשויות
ממשלה אוניברסיטה ,וכדומה.
4.2.1.7תכנית "אלע'ד" ()2007-2005
תכנית אלע'ד -להכשרת מנהיגים נכים בפיתוח שירותים ,אשר פותחה על-ידי אגף נכויות ושיקום בג'וינט,
בשיתוף עם אלכ"א ושתיל ,הורחבה והותאמה באמצעות "מסירה" לחברה הערבית .התכנית מכוונת
למנהיגים נכים בחברה הערבית ,מנהלי עמותות ופעילים מרכזיים החסרים ,לעתים ,את הכלים הנחוצים
והמיומנויות הנדרשות למינוף פעילותם ולהתמקצעותם .תכנית אלע'ד מקדמת את פעילותם של אנשי
מקצוע עם מוגבלות למען קהילתם ,מסייעת להם להתמקצע בפיתוח ,בניהול ובהפעלת שירותים לאנשים
45
עם מוגבלות ולהתפתח כמנהיגות מקצועית לפיתוח שירותים בקרב אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית
בישראל.
מן המסמכים שניתחנו עולה ,כי מטרות תכנית אלע'ד הן :פיתוח מנהיגות מקצועית; גיבוש תפיסת תפקיד
של מנהיגות ,הקניית ידע ומיומנויות ניהול ומנהיגות; פיתוח קבוצת עמיתים; ויצירת תשתית לשיתופי
פעולה בין-ארגונים.
התבוננות במטרות תכנית אלע'ד אל מול מטרות תכנית "מסירה" מצביעה ,כי המטרה הראשונה של
"מסירה" " -לחזק עמותות ולטפח מנהיגות נכים למען נכים" ,באה לידי ביטוי בשתי המטרות הראשונות
של תכנית אלע'ד (פיתוח מנהיגות מקצועית וגיבוש תפיסת תפקיד של מנהיגות) .ואכן ,התבוננות בדבריו
של מרואיין מהארגון מצביעה ,כי הדגש כאן מונח בעיקר על המטרה הראשונה -השאיפה לבנות יכולת של
ארגונים .לדידו לכל ארגון" :יש מבנה ארגוני ברור ,קבלת החלטות ,תכנית עבודה אסטרטגית ,תכנית
לגיוס כספים וניהול חשבונות ופיננסים וניהול צוות .אני רוצה לוודא שהארגונים צועדים קדימה באופן
שיטתי והם מתחילים להשפיע .זה מה שאנחנו מנסים לעשות" .אפשר לומר כי מדובר לא רק בחיזוק
עמותות באמצעות כספים והעצמה אישית של מנהיגים אלא גם בחיזוק הפן המקצועי ,שיקדם את ניהולה
של העמותה לפעילות מבוקרת ,רציונאלית ואפקטיבית.
גם המטרה הרביעית של תכנית "מסירה" " -תיאום/שיתוף בין-מגזרי" ,מתבטאת במטרות תכנית אלע'ד,
בשל השאיפה של תכנית זו "לפתח קבוצת עמיתים וליצור תשתית לשיתופי פעולה בין ארגונים".
ביצוע תכנית אלע'ד אל מול מטרות "מסירה"
התבוננות בביצוע תכנית אלע'ד אל מול המטרה לחזק עמותות ולטפח מנהיגות מעלה ,כי רק קורס אחד
פעל בשנה הראשונה של הפעילות .קורס זה נועד לבניית תשתית לפעילים באזור הצפון והמשולש ,כדי
ש"מסירה" תוכל להתחבר אליהם לפעילות קהילתית ארגונית בתוך היישובים בהמשך .בכך הביצוע
מממש הלכה למעשה את הכוונה לקדם מנהיגים ולפתח בקרבם תפיסת מנהיגות וניהול ,שתאפשר להם
לתכנן ,ליישם ולהפעיל בעתיד שירותים לטובת אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית (מתוך התבוננות
מסמכי התכנית לפיתוח מנהיגות מקצועית לפיתוח שירותים בקרב אנשים עם נכויות בחברה הערבית,
המורכבת מ 4-אשכולות למידה).
התבוננות במבנה ההשתלמות ובתכניה (מתוך המסמכים הרלוונטיים) מלמדת ,כי אשכול "הכישורים
והמיומנויות לניהול פרויקטים" בהשתלמות כלל הקניית כלים והכוונה ,שיאפשרו למשתתפים לפתח
שותפויות ויחסי גומלין עם מגזרים שונים לצורך קידום צורכי הנכים .כן הדגישו במהלך הקורסים את
הצורך לקיים "קשרי גומלין בין שלושת המגזרים" .כך שגם המטרה לתרום לתיאום בין מגזרי באה לידי
ביטוי בביצוע בפועל בתכנית אלע'ד .בלוח 10מוצגים עיקרי הממצאים.
46
לוח :10מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע תכנית אלע'ד ()2006-2007
מטרות
"מסירה"
מטרות
"אלע'ד"
ביצוע "אלע'ד"
טיפוח
מנהיגות של
נכים
העצמת
מנהיגים
פיתוח תפיסת מנהיגות וניהול באמצעות קורס אחד במסגרת
"מסירה" .איתור מנהיגים נכים מאזור הצפון והמשולש ושילובם
בתכניות "מסירה".
תיאום בין
מגזרי
שיתופי פעולה
בין מגזריים
תכנית הקורס כללה הקניית משאבים לפיתוח שותפויות ויחסי
גומלין עם מגזרים שונים לצורך קידום צורכי הנכים.
תוצאות
בלתי צפויות
תעסוקה
השתלבות מיידית של ארבעה בוגרים בתעסוקה רלוונטית.
מתוכם שניים הקימו את מרכז אלשיראע -עמותת נכות ואומנות
בשפרעם ובוגראחד הועסק בעמותת אלשפאעה ואלרחמה.
מלוח 10ניתן ללמוד ,כי תכנית אלע'ד עסקה בטיפוח מנהיגים על-ידי הקניית מיומנויות ומשאבים
לתפיסת מנהיגות וניהול ובתוך כך הפעילה קורס למנהיגי נכים ערביים במסגרת "מסירה" .כן כללה
התכנית מתן כלים ליצירת שותפויות עם גופים שונים .תוצאות מפתיעות הן כי בסיום הקורס השתלבו
ארבעה בוגרים באופן מיידי ובעת כתיבת הדוח חלקם עומדים ברשות עמותות שהקימו.
4.2.2הנגשת מידע מותאם תרבות
כדי לממש את המטרה השנייה -הנגשת מידע מותאם תרבות -חברה "מסירה" לארבעה ארגונים ופיתחה
ארבע תכניות:
4.2.2.1מוקד מידע וסדנאות למיצוי זכויות ושימוש בשירותים ()2009-2006
קו מידע וסדנאות למיצוי זכויות ושימוש בשירותים עבור אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל -
הג'וינט בחר בארגון "בזכות" לפיתוח ולביצוע התכנית .אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ,יותר מאשר
בחברה הכללית ,אינם מודעים לזכויותיהם הבסיסיות ולשירותים הקיימים עבורם ,וחסרים להם ידע
וכלים להגיע למידע המתאים .ארגון "בזכות" הינו הארגון המוביל בישראל לקידום זכויותיהם של אנשים
עם מוגבלויות פיזיות ,נפשיות ,שכליות ,וחושיות .באמצעות כלים משפטיים קהילתיים ,חינוכיים
וציבוריים ,צוות בזכות פועל למימוש חזונו של הארגון :שילובם ושיתופם של אנשים עם כל סוגי
המוגבלות בחברה בכל תחומי החיים .הארגון הפעיל לאורך השנים קו מידע בעברית למיצוי זכויות
ובעזרת "מסירה" פותח הנושא גם עבור החברה הערבית.
מטרות התכנית
העלאת מודעות לזכויות ,לשירותים וליוזמות חדשות עבור אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית והקניית
כלים למיצוי הזכויות .המטרות הפרטניות של התכנית :הקניית כלים למיצוי זכויות; ליווי במיצוי
47
זכויות; והעלאת מודעות בקרב עמותות וגורמים מטפלים לזכויות בתחום ולדרכים שבהן הם יכולים
לסייע לאנשים עם מוגבלות למצות את זכויותיהם.
ניתוח מטרות התכנית אל מול המטרות של "מסירה" מעלה ,כי המטרה העיקרית של מוקד המידע
והסדנאות למיצוי זכויות ושימוש בשירותים מתקשרת למטרה השנייה של תכנית "מסירה" " -הנגשת
מידע" .ניתן לראות זאת מניסוח המטרות" :העלאת מודעות לזכויות ,לשירותים וליוזמות חדשות עבור
אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית והקניית כלים למיצוי הזכויות; הקניית כלים למיצוי זכויות; וליווי
במיצוי זכויות".
גם המטרה השלישית של "מסירה" " -שינוי עמדות" והמטרה הרביעית " -תיאום בין-מגזרי" ,באות לידי
ביטוי במטרות הארגון ,המנוסחות כך" :העלאת מודעות בקרב עמותות וגורמים מטפלים לזכויות בתחום
ולדרכים שבהן הם יכולים לסייע לאנשים עם מוגבלות למצות את זכויותיהם" .היבט זה עלה בראיונות:
"העלאת מודעות ,הפצת מידע וידע שאנחנו ברור מתאחדים בדמות הפרויקט הזה ,בתפקיד שייעדנו
לרכזת .דבר שלישי חינוך והסברה בקרב המוגבלים ,ההורים ,אנשי מקצועי ,שלושה מעגלים שחשוב לנו
וגם ל'מסירה' .ויש קצת ב'מסירה' גם את העניין של השפעה על מקבלי החלטות ,לא בדמות חקיקה ,אבל
כן על קובעי מדיניות בתוך הקהילה הערבית או על מנהיגים קהילתיים ואולי גם לרמות אחרות ,ועל
אנשים בממסד משרד הרווחה או משרדים אחרים שייקחו בחשבון את הצרכים הייחודים של האוכלוסייה
הערבית .זו בהחלט המטרה שלנו.
מצד שני ,מן הראיונות עם פעילים בתכנית זו עלו ,לאחר שלוש וחצי שנות הפעלת התכנית ,גם מטרות
נוספות .המטרה הראשונה של "מסירה" " -העצמת מנהיגים" עולה מהדברים שאמר אחד המרואיינים:
"המטרה שלנו וגם כנראה של 'מסירה' זה חיזוק ארגונים ,תשתית ארגונית לפעולה במישור הזה .גם אם זו
לא מטרה רשמית .גם לנו יש מטרה כזו ,לחזק את היכולת הארגונית לעבוד בהיקף סביר ,לא מספיק אף
פעם ,בחברה הערבית .נכים".
מטרה נוספת שהארגון שם לעצמו הוא "סנגור" ,שאינו נכלל באופן ישיר בין מטרות "מסירה" ,כפי
שאמרה אחת המרואיינות" :איפה שאנחנו מתפצלים [לעומת הג'וינט] זה שאנחנו ארגון סנגור ,הפועל
בדרך כלל ברמה של חקיקה וגם משפטית ,זה כלי עיקרי שאנחנו נאחזים בו והג'וינט נזהר ממאמציי לובי,
הוא מנוע מלעשות מאמצים כאלה .לכן אנחנו לא משתמשים בו הרבה בפרויקט .אנו רוצים לקדם חקיקה
אבל אנחנו לא עושים את זה במסגרת הפרויקט .אנחנו בדרך כלל לא מתייחסים לאוכלוסיה הערבית רק
אלא עושים זאת בפרויקטים אחרים לכל האוכלוסייה .עוד דבר ש'מסירה' לא מתעסקת בו ,מתוך החלטה
והצבת גבולות ,זה ילדים ,הם בחרו להתמקד בבוגרים ואנחנו מתעסקים בחינוך ,שילוב בחינוך ,זה חשוב
לנו".
ביצוע מוקד המידע והסדנאות למיצוי זכויות אל מול מטרות תכנית "מסירה"
התבוננות בפעילות של מוקד המידע מצביעה ,כי מרבית פעילות הארגון מתקשרת למטרה השנייה של
"מסירה" " -הנגשת מידע" .לאורך השנים ניכרת עלייה הולכת וגוברת של פעילות למען הפצת מידע
באמצעים שונים ורבים .במאי-יולי :2006החלו להפעיל את מוקדי פניות הציבור בערבית ,להפיק חומרים
להפצת המידע ,לקיים סדנאות ולבנות תכנית עבודה תוך למידת השטח .כן החלו באותה תקופה לטפל
בפניות הציבור מהחברה הערבית .באוגוסט -2006ינואר 2007החלו להפעיל סדנאות למיצוי זכויות .מספר
48
הפונים החל לגדול ( 140פניות) ,הוצאו דפי מידע ,כרזות ומגנטים לפרסום המוקד והייתה חשיפה
תקשורתית בקו המידע ובמודעות בעיתונות .בינואר-אפריל 2007נערכו 14סדנאות ל 350-איש .קו המידע
סייע ל 150-נכים ול 40-אנשי מקצוע .הופקו עלונים בשפה הערבית בנושא זכויות לאנשים עם מוגבלות
שכלית ונפשית ,בהליך פלילי; חוקי שיקום נכי נפש בקהילה; דפי מידע לשילוב תלמידים עם צרכים
מיוחדים; לשכר מינימום מותאם לאנשים עם מוגבלות ויכולת תפוקה מופחתת .ביולי 2007החלו להפיק
עוד חומרי מידע בשפה הערבית וחומרים אלו חולקו בקרב גופים שונים .קוימו סדנאות למיצוי זכויות
ברחבי הארץ בסך-הכול היו בתקופה זו 324פניות .באוגוסט-נובמבר 2007נערכה הפקה חוזרת של חומרי
מידע שחולקו בדואר ובסדנאות .המשיכו לקיים סדנאות למיצוי זכויות .סך הפניות לתקופה זו היה .469
במאי-ספטמבר 2008נעשתה הפצה שוטפת של חומרי מידע בסדנאות ובדואר ,הוצא עלון בנושא "בית
בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית" שהופץ ב 2,000-עותקים .בדצמבר :2007מתפרסמת מודעה קבועה
בעיתון אל סינארה שמציגה את קו המידע ומזמינה את הציבור להשתמש בשירות והחל סיוע להקמת
מוקד מידע מקומי בנושא זכויות ושירותים בעמותת אלאדיב בבועיינה נוג'ידאת .במהלך שנת 2007
התקיימו 23סדנאות ב 14-יישובים בנוכחות 500נכים ו 80-אנשי מקצוע ולמוקד הגיעו 450פניות .במהלך
2008המשיכה פעילות הפצת המידע :במאי-ספטמבר 2008נעשתה הפצה של חומרי מידע בסדנאות
בדואר ,התקיימו סדנאות למיצוי זכויות; בינואר נערכו 4סדנאות ופותחו הכשרות להקמת מוקדי מידע
מקומיים בנושא זכויות ושירותים .נעשתה הפקה חוזרת של עלון חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה .עד חודש
זה נשלחו 13אלף עלונים ואמצעי הסברה 5,350 .עותקים הופצו לפרסום המוקד לרבות באמצעות עלונים,
פוסטרים ומגנטים וכן בסדנאות ובכנסים .בתקופה שבין ינואר עד אפריל 2009התקבלו 172פניות ,נערכו
9סדנאות ובנובמבר 2009המשיכו לקיים סדנאות והרצאות בהשתתפות 265אנשים ,יצא עלון זכויות
לחירש בערבית ועלון נפגעי נפש יצא במהדורה שנייה ומחודשת .בשל גידול בצרכים והתרחבות התכנית
היה צורך בהגברת היעילות :באפריל 2007דווח כי הרכזת עברה למשרה מלאה ,וביולי 2007הוכנסה
מערכת ממוחשבת למוקד המידע לשם ייעול העבודה ותיעוד הפניות .כן החלו בספטמבר 2009לגייס
משאבים לצורך פיתוח פרויקט המידע וההסברה על זכויות בחברה הערבית.
נראה כי המטרה הרביעית של "מסירה" " -תיאום/שיתוף בין-מגזרי" ,באה לידי ביטוי בפעילות של תכנית
זו .במאי-יולי 2006הוצג קו המידע בקרב הרשת המקצועית ב"מסירה"; בין אוגוסט 2006לינואר 2007
החלו להפעיל סדנאות בקרב עובדים סוציאליים במחלקות רווחה ,הורים לילדים עם צרכים מיוחדים,
ונעשתה פעילות משותפת עם "בזכות" ותושבי רהט להנגשת סניף המוסד לביטוח לאומי ברהט .ביולי 2007
סוכם על הידוק ושיתוף פעולה בין עמותות קשר ואשלים .כן חולקו דפי מידע למנהלי לשכות רווחה ברחבי
הארץ ,אנשי מקצוע שונים ועמותות וארגונים .באוגוסט דווח כי נערכה הפקה חוזרת של חומר מידע
שהופץ למתנסים ,לשכות רווחה ,ארגונים ועמותות חברתיים .בין מאי וספטמבר 2008נעשו שיתופי פעולה
בין ארגונים ופנים ארגוניים .בינואר 2009דווח על שיתוף פעולה לגבי זכויות רפואיות עם עמותת אמיר
אתגרים ,והוצגה האמנה הבין לאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות לצוותי הרשת המקצועית של
"מסירה" .כן נעשה שיתוף פעולה עם "קהילה נגישה" ,סדנאות לאנשי מקצוע במוסדות בריאות ,לצוותים
רפואיים בבי"ח הרצפלד ובקופ"ח לאומית .בנובמבר דווח כי בין מאי לאוגוסט נשלחו 2600עלונים
ללשכות רווחה ,ארגונים ,מרפאות ,מוסדות בריאות הנפש ,עמותות חברתיות ,מתנסים וכמובן לפונים
פרטיים.
49
פעילות המקדמת את המטרה הראשונה של "מסירה" "חיזוק עמותות והעצמת מנהיגים" מתקבלת גם כן
מהתבוננות בביצוע התכנית .ביולי 2007דווח על הכשרת פעילים בקהילת בועיינה נוגידאת; במאי 2009
החל תהליך להכשרת פעילי "קהילה נגישה" מסח'נין ,דבוריה ונצרת להקמת מוקדי מידע מקומיים על
זכויות ושירותים ,כאשר ארגון בזכות מהווה את גוף הידע המקצועי; נערכו ארבעה ימי הכשרה וסדנאות
בנושאי תעסוקה ,בריאות הנפש בקהילה ,זכויות אנשים עיוורים ,חירשים ,הנגשת ההילך הפלילי והרפואי,
דיור בקהילה ,חינוך אביזרי עזר ,זכויות משרדי ממשלה ,הביטוח הלאומי וכדומה .בנובמבר 2009דווח כי
הקורס השני להכשרת פעילים שהיה אמור להתקיים באזור המשולש נדחה לזמן קצר ,בשל סיבות אישיות
של אחד הרכזים.
כן ניתן לראות ,כי הפעילות הענפה של הארגון מקדמת גם את המטרה השלישית של "מסירה" " -שינוי
עמדות" .הפעילות זכתה לתפוצה רבה ברחבי הארץ באמצעות העיתונות הכתובה ,במודעה קבועה
בעיתונות ובתחקיר סוף שבוע של מעריב; וכן באמצעות הסדנאות ,ימי העיון וההשתתפות בכנסים
שהתקיימה במסגרות ובארגונים השונים .בלוח 11נסכם את הממצאים.
לוח :11מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "מוקד מידע וסדנאות
למיצוי זכויות ושימוש בשירותים"
מטרות
"מסירה"
טיפוח מנהיגים
של נכים וחיזוק
עמותות
מטרות "מוקד מידע"
הנגשת מידע
העלאת מודעות לזכויות,
לשירותים וליוזמות חדשות עבור
אנשים עם מוגבלות בחברה
הערבית; הקניית כלים למיצוי
זכויות; וליווי במיצוי זכויות.
שינוי עמדות
העלאת מודעות לזכויות ולדרכים הרחבת הידע והתפוצה של הנושא ברחבי הארץ בקרב
שבהן ניתן יכולים לסייע לאנשים רבים בימי עיון ,סדנאות ,פרסומים וכדומה.
עם מוגבלות למצות את הזכויות.
תיאום/שיתוף
בין מגזרי
ביצוע "מוקד מידע"
הכשרת פעילים להפעלת מוקדי מידע מקומיים יחד עם
"קהילה נגישה"
העלאת מודעות לזכויות בקרב
עמותות וגורמים מטפלים.
הפצת מידע כתוב בערבית -עלונים ,פוסטרים ומגנטים
בסדנאות ובדואר; פרסום מודעות קבועות בעיתונים;
פרסום כתבת תחקיר במעריב; קיום סדנאות בנושא
מידע;
הפעלת קו מידע טלפוני וליווי במידת הצורך למיצוי
זכויות .עריכת סדנאות ברחבי הארץ לנכים ,בני משפחה
ואנשי מקצוע.
הפצת הידע ברשת המקצועית של "מסירה"; בקרב
עובדים סוציאליים במחלקות הרווחה; פעילות
משותפת עם ארגונים רלוונטיים ("קהילה נגשיה",
אלטפולה ,עמותת קשר ,אמיר אתגרים ,אשלים); מנהלי
לשכות רווחה ,אנשי מקצוע (צוותים רפואיים בבית
חולים ובקופת חולים ,מוסדות בריאות הנפש) ,מתנסים,
עמותות וארגונים חברתיים.
מלוח 11ניתן ללמוד ,כי למרות שארגון זה כלל שתי מטרות בין מטרותיו הראשוניות ,בפועל מומשו על-ידו
ארבע המטרות של תכנית "מסירה" .למעשה נעשה טיפוח מנהיגים להפעלת מוקדי מידע ,נעשו צעדים
בפועל ל"הנגשת מידע" באמצעות מידע כתוב והפעלת קו טלפוני וסדנאות בשטח .כן נעשו פעולות לשינוי
עמדות בקרב האוכלוסייה כדי שאנשים עם מוגבלות ימצו את זכויותיהם וכן בקרב גורמים חיצוניים
ביניהם עובדי מדינה ,פעילים בעמותות ,אנשי מקצוע וכדומה.
51
מהראיונות שנערכו עם מנהלים ופעילים מתברר כי המהלכים שעיצבו את הפעילות בשנים הראשונות
המשיכו וקרמו עור וגידים גם בשנה האחרונה להפעלתה של התכנית .המפעילים המשיכו להפיץ ידע בשפה
הערבית על זכויות הנכים באמצעות המוקד הטלפוני וסדנאות .בנוסף חולקו לכל המבקש עלוני מידע
הקוראים להם להזמין פוסטרים ,דפי מידע וחומר כתוב שאותו שולחים באמצעים אלקטרוניים ,בפקס,
בתקשורת ,בעיתונות וברדיו .בנוסף ,המשיכו להפיץ ערכות סנגור להקניית ידע וכלים בנושא זכויות
ומימושן ,במסגרת סדנאות המתקיימות באתרים שונים בארץ שבהן משתתפים אנשים עם מוגבלות,
הורים ואנשי מקצוע כמו עובדים סוציאליים בלשכות רווחה ,הביטוח הלאומי ,רשויות מקומיות ,קופות
חולים ,אוניברסיטאות וכדומה ,שאינם מודעים תמיד לזכויותיהם המופרות של בעלי המוגבלות .עוד
מצאנו כי המשיכו להעביר ידע לפעילים עם מוגבלות בתוך עמותות ,שהוכשרו להפעיל מוקדים מקומיים.
בנוסף ,פועל המוק ד כדי להעביר לעמותות מידע לגבי הדרכים שבהן הם עצמם יוכלו לסייע לאנשים עם
מוגבלות בנושאים הרלוונטיים לצרכים שלהם .המוקד הארצי לפניות הציבור פועל בשפה הערבית וניתן
באמצעותו ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ,במידת הצורך ,לאנשים עם מוגבלות הנתקלים בקשיים .זאת
למרות שפעמים רבות התיווך נעשה באופן לא פורמאלי" :לא תמיד נכון לכתוב מכתבים לעורכי דין לגבי
הפרת זכויות אלא לפעמים מרימים טלפון ועושים תיווך בין מנהל בית הספר לבית האדם עם המוגבלות,
העובדת הסוציאלית הביטוח הלאומי ,הרשות המקומית וכדומה" .מצד שני ,במקרה הצורך" :יש תביעות
משפטיות ועורכי הדין מגיעים גם לערכאות".
4.2.2.2שירותי מידע והדרכה בנושא עזרים ()2009-2006
שירותי מידע והדרכה בנושא עזרים לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית -הג'וינט בחר בארגון מילבת
לפיתוח וביצוע התכנית .קיים מחסור בידע ,בהכוונה ובייעוץ בשפה הערבית בכל הנוגע לאביזרי עזר.
הנגשת מידע ומתן ייעוץ בשפה זו ,על ידי אנשי מקצוע המתמחים בתחום פתרונות טכנולוגיים ועל-ידי
אנשים עם מוגבלות מהחברה הערבית ,יביאו לניצול אמצעים ופתרונות קיימים ולשיפור איכות חייהם של
אנשים עם מוגבלות" .מילבת" היא עמותה ללא כוונות רווח אשר עוסקת במתן מידע ייעוץ והדרכה על
אביזרי עזר ,התאמת הסביבה ופתרון בעיות באמצעות טכנולוגיה מסייעת בכל תחומי החיים .מטרת
מילבת היא להעלות את רמת העצמאות של הנכים ,לשפר את איכות חייהם ולסייע להם להשתלב
בקהילה .מילבת מפעילה קו מידע וייעוץ ,מקיימת הרצאות ותצוגות של אביזרי עזר בכנסים ובאירועים
המיועדים לנכים ,לאנשי מקצוע ומטפלים ,וכן מפעילה ניידת אביזרי עזר בכל רחבי הארץ על מנת להרחיב
את השירות לקהילה .לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל ישנם צרכים ואתגרים כמו לכל אדם
עם מוגבלות ,ולעיתים יש תוספת בשל אפיונים ייחודיים :תרבות ,נסיבות חברתיות ,פוליטיות וכדומה.
מטרות התכנית
להנגיש את מאגר המידע ואת שירותי ההדרכה של מילבת לחברה הערבית כדי לאפשר לאנשים עם צרכים
מיוחדים להשתלב בקהילה; מתן מידע ,ייעוץ והדרכה על אביזרי עזר ,התאמת הסביבה ופתרון בעיות
באמצעות טכנולוגיה מסייעת בכל תחומי החיים; מתן מידע בנושאים מגוונים כמו כסאות גלגלים ,עזרי
הליכה ,ביגוד ,הנעלה ,אביזרי היגיינה ,התאמת דיור ,תיירות ,אמצעי תקשורת ,מחשבים וכדומה .המטרות
הפרטניות :תפקוד בסיסי בחיי היומיום ( ;)basic activities of daily livingתפקוד על-בסיסי
51
( ;)instrumental activities of daily livingהתאמת הסביבה ואביזרי עזר להנגשת מקומות עבודה;
מציאת פתרונות טכניים לפעילויות פנאי בגילאים שונים; מציאת פתרונות לבעיות שעולות אצל הורים עם
מוגבלות בכל מה שקשור לגידול ילדים; מניעת נפילות ותאונות; הדרכת צוותים במסגרות שונות במבחר
נושאים לפי הזמנה; ומתן הרצאות לבני משפחה ואנשי מקצוע שונים.
התבוננות במטרות תכנית "מסירה" אל מול מטרות הארגון מעלה ,כי מדובר בעיקר במטרה השנייה של
"מסירה" הנגשת מידע מותאם תרבות.
ביצוע התכנית אל מול מטרות תכנית "מסירה"
התבוננות בביצוע הפעילות של מילבת מצביעה כי בפועל מומשו שני ערוצים עיקריים של תכנית "מסירה",
המטרה השנייה והמטרה הרביעית.
לצורך מימוש המטרה השנייה "הנגשת מידע" לאנשים עם מוגבלות נעשתה פעילות הולכת וגוברת במהלך
השנים :בסוף 2006דווח כי החלו לחשוף את אביזרי העזר לשיפור התפקוד היומיומי לצעירים עם מגבלות
מוטוריות שונות וכי הייתה חשיפה למשפחות של אנשים עם מגבלות מוטורית עקב .CPבינואר-מרץ 2007
דווח על השתתפות הורים ואנשים עם מוגבלויות שונות :פגיעות נוירולוגיות ,מחלות קרדיאליות או
אירועים מוחיים ,כבדי ראייה ,ליקויי שמיעה ,מגבלות מוטוריות ,הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
ופגיעות פיזיות שונות .באפריל-יולי 2007דווח על השתתפות של אנשים עם מוגבלות בחשיפה ,ביניהם:
פגיעות נוירולוגיות ,פיגור שכלי ,קשיי התפתחות מוטוריים ,ליקויי שמיעה ,פגיעות פיסיות קשות,
קשישים ,אירוע מוחי ,פרקינסון כבדי ראייה וכדומה .בנוסף החל השלב האחרון של הגהת החוברת "חיים
בטוחים" בערבית .מיולי - 2007יוני 2008המשיכו להפיץ את המידע בקרב האוכלוסיות שהוזכרו קודם.
ביולי-ספטמבר 2008הופץ המידע גם בקרב אנשים עם מוגבלות בתפקוד היום יומי ( .)ADLמאוקטובר
2008עד נובמבר 2009המשיכו בהפצת הנושא בקרב אותן אוכלוסיות בקצב הולך וגדל (להרחבה ראו את
הסעיף :היקף ההשתתפות) .נציין כי במהלך השנים הקימו שלוחות של מילבת בשלושה אתרים שניים
בצפון ואחד בדרום ולפי דברי המפעילים עולה ,כי ישנה כוונה להמשיך ולהרחיב זאת.
הפעילות המממשת את המטרה הרביעית של "מסירה" " -תיאום בין מגזרי" ,בוצעה גם היא בהרחבה
במהלך השנים :בין מאי 2006לינואר 2007התקיימו שש פעילויות למנהלי מתנ"סים ,מתנדבים ואנשי
צוות מסקטורים שונים; התקיימה הרצאה בכנס רב-מקצועי בנושא בטיחות ומניעת נפילות .בין ינואר
למרץ 2007נערכו 17הדגמות של אביזרי עזר לצוותים :רופאים ,אחיות ,נותני שירותים בקהילה ,בעלי
תפקידים ברשויות .כן התקיים מפגש עם סטודנטים באוניברסיטה .בין אפריל ליולי 2007התקיימו 25
הרצאות על הנגשת אביזרי עזר בקרב פיזיותרפיסטים ,מרפאים בעיסוק ,אנשי רשויות (מועצה מקומית,
רווחה ,מנהל שכונתי ועוד) .כן נעשה חיבור לגופים חדשים ביניהם עמותה הפועלת למען נשים .באותה
תקופה היה קשר גם עם עובד סוציאלי מירדן ,לבחינת שיתופי פעולה בין המדינות .בין יולי 2007מרץ 2008
המשיכו להפיץ את המידע באוכלוסיות שהוזכרו קודם .בין אפריל ליוני 2008המשיכו להפיץ את המידע
ובנוסף חשפו אותו ברדיו ובטלוויזיה .באותה תקופה נערך יום עיון בהשתתפות 200איש .בין יולי
לספטמבר 2008נערכו 27מפגשים עם אוכלוסיות נוספות ביניהן :מפקחים ממשרד החינוך ,מורים
ומטפלים ,מתנדבים בבטל"א ,רכזי רווחה ויועצים עמיתים .בין אוקטובר לדצמבר 2008הצטרפו גם
52
אימאמים שנחשפו למידע ודנו עימם על הנגשת מסגדים .בשנת 2009המשיכו להפיץ את המידע בקרב
האוכלוסיות שהוזכרו כמו גם אנשי צוות בבית ספר לחינוך מיוחד ועמותות .כן הונגשו שני מסגדים
בסח'נין .בסוף 2009החלה פעילות בדרום ,ימי עיון ,פגישות עם רכזי עזרים ואנשי מפתח ורתימת אנשים
לסייע .נפגשו עם מנהלי קופות חולים ,ראשי חמולות ,עובדי "קהילה נגישה" בכסייפה ומתכננים לעבוד עם
קנג"ש רהט.
אחד המרואיינים תאר את מטרות התכנית" :בהתחלה המטרות היו לעשות הרצאות לשם העלאת
המודעות ושיהיו יותר פניות .שאנשים ישאלו ,יפנו יגידו שהם רוצים להשתמש באביזרים ואיפה למצוא
אותם .ציפינו שזה יהיה קשה ויהיה צריך הרבה עבודה .ציפינו שזה ייקח זמן ושאנחנו צריכים להגיע
אליהם כי הם לא יודעים להגיע אלינו .אולם ,כפי שראינו גם בתיאורים הקודמים ,המטרות השתנו עם
הזמן ובהתאם להתפתחות הצרכים שעלו מהשטח" :התחלנו בהרצאות ועברנו לסדנאות כי ראינו שאחרי
חודש שוכחים את ההרצאה .עשינו מפגשי סדנאות שלוש פעמים .בהתחלה הלכנו מקבוצה לקבוצה .אמרנו
צריך למקד שירותים במקומות ספציפיים ואנשים התקשרו והגעתי אליהם הביתה .בהתחלה היה רק
הרצאות ,אחר כך עברנו לסדנאות וייעוצים אחר כך הקמנו מילבתונים והיום אנחנו נותני שירות לחברה
הזו" .מדברים אלה ניתן ללמוד כי לתפיסתו ,הארגון פועל בעיקר לנוכח מטרה אחת של "מסירה" שטמונה
בה גם מטרה נוספת .המטרה המרכזית היא "הנגשת מידע" מותאם לאנשים עם מוגבלות קשורה לשאיפה
לתרום ל"שינוי עמדות" .אנשים עם מוגבלו ת שעוברים מספר סדנאות ומקבלים מענה לצרכי הניידות
שלהם ולעצמאות בתוך הבית ומחוצה לו ,מביאים לשינוי בראייה הכללית כלפיהם שכן חל שיפור מיידי
באיכות חייהם .בלוח 12מוצג סיכום הממצאים.
לוח :12מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "שירותי מידע והדרכה בנושא עזרים"
מטרות "מסירה"
מטרות "מוקד מידע"
ביצוע "מוקד מידע"
הנגשת מידע
להנגיש את מאגר המידע ואת שירותי
ההדרכה של מילבת לאוכלוסייה
הערבית; מתן מידע ,ייעוץ ,הדרכה,
התאמת הסביבה ,פתרון בעיות.
חשיפת אנשים עם מוגבלויות שונות ומשפחותיהם
וכן אנשי מקצוע ונותני שירותים ,למידע הרלוונטי
על אביזרי עזר ומתן ייעוץ פרטני להתאמת אביזרי
עזר לפונים.
שינוי עמדות
שינוי עמדות של קהלי יעד שונים והנעה שלהם
לקדם הנגשה ושימוש בעזרים.
תיאום בין מגזרי
הפצת מידע בקרב גופים מקצועיים שונים ורבים
מלוח 12עולה ,כי הארגון תכנן לקדם את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב -לפעול לקידום הנגשת מידע
והדרכה לגבי עזרים לאנשים עם מוגבלות ,וזאת הם עשו ברחבי הארץ בקרב אנשים עם מוגבלויות שונות.
פעילות זו הייתה רחבה ומקיפה אם כי בנגב היא הייתה מועטה .בנוסף ,הארגון הרחיב את הפעילות והציג
את המידע בקרב צוותים וגופים הבאים במגע עם אנשים עם מוגבלות כדי לשפר את איכות חייהם.
53
4.2.2.3תרגום והתאמה של אתר "סלע" לערבית ()2009-2006
תרגום והתאמה של אתר סלע לערבית -הג'וינט הרחיב את שיתוף הפעולה שלו עם המכון לקידום החירש
בבניית אתר סלע בעברית ,על-ידי סיוע בהתאמתו לחברה הערבית .בשנת 2006נחנך אתר האינטרנט
"סלע" בעברית ,אתר המהווה מרכז מידע מקוון המיועד לאנשים חירשים וכבדי שמיעה ,לבני
משפחותיהם ולאנשי מקצוע .האתר כתוב בשפה ברורה המתאימה לכל פונה .הוא מסייע לאדם החירש או
כבד השמיעה ,להיות "צרכן נבון" ולפתח כלים לביקורת ולשימוש נכון במידע המונגש לו ובכך לשפר את
איכות חייו וחיי משפחתו .השותפים להקמת האתר הם המכון לקידום החירש בישראל ,הג'וינט העולמי,
ג'וינט ישראל ועיתון גלובס.
אומדנים המתקבלים מנתוני משרד הרווחה מצביעים כי בישראל חיים כעשרת אלפים חירשים וכמאה
אלף כבדי שמיעה .בידי אגף השיקום במשרד הרווחה נתונים המצביעים על כך שכ 6,000-מהם זכאים
לקבלת שירותי תמיכה ותקשורת המצויים במערכת .ירידה ברמות השמיעה משפיעה באופן ישיר על
התפקוד התקשורתי של האדם .החירשות היא נכות תקשורתית שכתוצאה ממנה יש הגבלה מסוימת
וקושי ביכולת של חלק מהאנשים החירשים וכבדי השמיעה ,עוד מילדותם ,לפתח כישורים חברתיים
נאותים ומיומנויות יישומיות לתקשורת עם הסביבה השומעת כמו :מיומנות שאילת שאלות ,נטילת
יוזמה ,פיתוח כלים לביקורת וקבלת החלטות ואיסוף מידע רלוונטי.
מטרות -הפיכת המחשב והאינטרנט ככלי להעצמה ולשיפור תפקוד יעיל ,עצמאי ואפקטיבי בחיי היומיום
של אנשים חירשים וכבדי שמיעה בחברה הערבית .מטרות פרטניות -תרגום האתר כולו לשפה הערבית
ובניית מילון מונחים מתורגמים לערבית; מתן אפשרות לבוגרים חירשים וכבדי שמיעה לקבל מידע באופן
זמין ,עדכני ,ללא תלות ומחסומים תקשורתיים ,חברתיים ותפקודיים; פתיחת ערוצי תקשורת בין אנשים
חירשים וכבדי שמיעה בינם לבין עצמם ולבין החברה הכוללת; פינה בשם "המכון מקשיב לך" הנמצאת
באתר תונגש לשפה הערבית ותיתן מענה לפניות המגיעות מהחברה הערבית.
ביצוע :תרגום האתר לערבית החל ב 1-במרץ 2006והאתר עלה לאוויר במאי 2009בסיוע הג'וינט העולמי.
האתר כולל מידע בנושא זכויות ,קורסים ,מודעות דרושים ,סיפורים אישיים של אנשים חירשים ועוד.
מכל זאת ניתן לראות כי מרכיבי התכנית בוצעו -האתר תורגם לערבית תוך התאמתו לצרכי חירשים
וכבדי שמיעה ערבים ונערכים עדכונים שוטפים.
4.2.2.4מחשב לכל גיל ()2007-2006
התכנית "מחשב לכל גיל" בוצעה בשיתוף עם ארגון אשל -האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן
בישראל ,נערך פיילוט באום אל פחם להטמעת השימוש במחשבים בקרב נכים וזקנים .הפיילוט התבסס
על תכנית קיימת באשל שהותאמה לאנשים עם מוגבלות .מכיוון שתכנית זו הייתה נקודתית לא נרחיב
עליה בהמשך ניתוח הנתונים.
54
4.2.3פורום שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל
כדי לממש את המטרה השלישית -שינוי עמדות מותאם תרבות פיתחה "מסירה" יחד עם מכון מסאר
ובהמשך עם אגף עדות במשרד הפנים מערך התערבות בקרב אנשי דת .בנוסף ,החלה "מסירה" בפעילות
ראשונית בקרב אנשי תקשורת ואנשי עסקים .אחד החסמים לשיפור מעמדם של נכים הוא הדעות
הקדומות והעמדות כלפיהם בחברה הערבית הפוגעות באיכות חייהם ומקשות על השתלבותם בחברה.
מלבד פגיעה באיכות חייהם ,הסטריאוטיפים מקשים גם על פיתוח שירותים ותכניות עבורם ,בהם דרושה
גם התגייסות של הקהילה ,בנוסף לשירותי הפורמאליים .ניסיונות שנעשו בעבר מראים שניתן לפעול
במישור זה בקרב החברה הערבית וכי ישנן תוצאות חיוביות במישורים שונים .מכון מסאר למחקר ,תכנון
וייעוץ בג'ת הפעיל את הפורום לשינוי עמדות ואת ההכשרות לאנשי הדת ,אנשי תקשורת ואנשי עסקים.
מטרת התכנית לקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית היא ליצור שינוי עמדות בחברה
הערבית בשני מישורים :העלאת הדימוי העצמי של אנשים עם מוגבלות; ושינוי יחסה של האוכלוסייה
כלפי אנשים עם מוגבלות.
המטרות שהוגדרו בתוכנית זו כללו "שינוי עמדות של נכים כלפי עצמם (שיפור תדמית והעצמה); ושינוי
עמדות של הקהילה ביחס לנכים" ,המתקשרות למטרה השלישית של "מסירה" " -שינוי עמדות מותאם
תרבות".
ביצוע הפורום לשינוי עמדות מול מטרות תכנית "מסירה"
מרכיבי התכנית היו :הקמת "צוות משימה" ,שהורכב מנציגי נכים ומספר אנשי מקצוע של אנשים
מובילים בחברה הערבית מדיסציפלינות שונות :חינוך ,עבודה סוציאלית ,פרסום ,תקשורת ,דת ,רפואה,
מנהל מתנ"ס ,רופא משפחה ,מנהל לשכת רווחה ,מנהלת בית ספר .הפורום התכנס מספר פעמים בשנה,
מתווה דרכים לפעולה ומתכנן תכניות אופרטיביות .הפורום זיהה שלוש אוכלוסיות רלוונטיות שנדון
בפעילות שבוצעה לגביהן להלן:
4.2.3.1הכשרת אנשי דת
ההנחה הייתה כי " אנשי דת הם מעצבי דעת קהל ויש ביכולתם להשפיע על הציבור ככלל ועל קהל
המאמינים בפרט" (מתוך תכנית הכשרה לאנשי דת לקידום מעמד הנכים בחברה הערבית ,)2007-2009ולכן
נתפסת רתימתם כמקדמי שינוי כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית כבעלת פוטנציאל השפעה מקיף.
גישה זו נשענת על אלשאער ( )2005הגורס ,כי כל נושא פרטי או ציבורי יכול לשמש נושא לדרשה של יום
שישי ,שהמאפיין אותה הוא השימוש בפסוקי הקוראן ,המקנים לדרשה תיקוף ועוצמה המגבירים את
השפעתה על המאזינים .דרשת יום השישי הינה שיטה אפקטיבית להעלאת מודעות ואסטרטגיה לשינוי
עמדות והתנהגות בפועל של אנשים ,כמו גם דרך להעברת מסרים (אלרפאעי ;1995 ,עמארה .)1997 ,לפיכך,
תכנית "מסירה" שמה לעצמה מטרה להפיץ את נושא בעלי המוגבלות בחברה הערבית גם בקרב אנשי דת
מוסלמים ,נוצרים ,דרוזים ובדואים.
ממרכיבי התכנית ,כפי שהותוו בדו"ח פעילות לשנים 2006-2009עולה ,כי מדובר בשאיפה לארגן הכשרות
אזוריות לאנשי דת .ביולי 2007התקיימה פגישה עם האחראי על האגף לעדות דתיות במשרד הפנים,
55
שהביע נכונות להיות שותף להכשרת אימאמים ,שייחים דרוזים ואנשי דת נוצרים .בהמשך הוחלט באגף
לעדות דתיות להתנות העברת כספים למסגדים בהנגשתם לאנשים עם מוגבלות.
התבוננות בפעילות של מכון מסאר בנושא מצביעה ,כי המטרה של "מסירה" לגייס את אנשי הדת ,שהם
בעלי השפעה בחברה הערבית ,מומשה מעצם השתתפותם של מנהיגי דת בשש השתלמויות .ארבע
השתלמויות נערכו לאימאמים מוסלמיים :בנובמבר-דצמבר 2007
השתלמות ראשונה לאימאמים מהמשולש הצפוני ( 25משתתפים); במרץ-אפריל 2008השתלמות שנייה
לאימאמים מאזור נצרת ( 33משתתפים); בינואר-פברואר 2009התקיימה השתלמות שלישית לאימאמים
מוסלמים מאזור הצפון באעבלין ( 25משתתפים); ובינואר-פברואר 2009נערכה השתלמות לאימאמים
מוסלמים מאזור הדרום והמשולש הדרומי בכפר ברא ( 26אימאמים) .בנוסף ,נערכו שתי השתלמויות
לאנשי דת דרוזיים :ביוני-יולי 2009נערכו השתלמויות לאנשי דת דרוזיים מאזור הגליל ( 27משתתפים)
ובסוף אוגוסט-אוקטובר 2009השתלמות שנייה ל 18-אנשי דת דרוזיים מאיזור דלית אל כרמל.
בהשתלמויות אלה נתנו לאנשי הדת ידע וכלים לפעול ולקדם פעילות לטובת אנשים עם מוגבלות בקהילות
שלהם.
המטרה השנייה של "מסירה" "הנגשת מידע מותאם תרבות" מומשה גם היא במסגרת ההשתלמויות
לאנשי הדת .בפני המשתתפים בהשתלמויות הוצגו תכנים שונים כמו אחריות המשפחה כלפי בעלי מוגבלות
והכוונתם לטיפול מתאים ,היכרות עם ארגונים הפועלים למען אנשים עם מוגבלות ,והצגת מערך
השירותים והאביזרים המסייעים לאנשים עם מוגבלות כדי שיהיו עצמאיים ככל שניתן .האימאמים נחשפו
למידע על תחומי ההכשרה הלימודית -החינוך המיוחד והשיקום החברתי שלהם זכאים אנשים עם
מוגבלות והושם דגש מיוחד על הנגשת מוסדות ציבור ובתים פרטיים.
המטרה השלישית של "מסירה" " -שינוי עמדות" ,היוותה את המוקד העיקרי של ההשתלמויות לאנשי
הדת .התבוננות במסמכים המתארים את מבנה ההשתלמות (מתוך :השתלמות לאימאמים צפון -איזור
נצרת בנושא :נכות ונכים בחברה הערבית בישראל 3.3.2008-14.4.2008ו"השתלמות אנשי דת דרוזים,
איזור הכרמל )26.8.09-21.10.09מעלה ,כי היא כללה העלאת המודעות לסוגיות שונות שבהם נתקל אדם
עם מוגבלות ובני משפחתו בהקשרים אישיים וחברתיים .בנוסף הושם דגש על יחסי החברה לאדם הנכה
ועל יחס האסלאם לסוגיה זו .האימאמים נחשפו ל"סיפורי הצלחה" וחלקם גם ביקר במרכזים שיקומיים
שונים .המשתתפים בהשתלמויות התבקשו לתכנן פרויקטים אישיים ,שמטרתם הייתה לתת לאנשי הדת
כלים לבצע פעולות דומות בעצמם בעתיד .מספר מסגדים החלו בתהליך הנגשה .לצורך הגברת המודעות
לנושא ושינוי עמדות נכתבה על-ידי אנשי הדת ,חוברת עם דרשות נבחרות על יחס הדת לסוגיית המוגבלות
והדאגה לנכה .החוברת הופצה לאנשי הדת ובימי עיון וסדנאות.
המטרה הרביעית של "מסירה" " -תיאום בין מגזרי" ,באה גם היא לידי ביטוי בביצוע ההשתלמויות
לאימאמים ,למרות שלא הוצהר על כך מראש .המשתלמים הופגשו עם רכז פרויקט אביזרי עזר במילבת
שהציג בפניהם את מערך האביזרים והשירותים לנכה; הם נפגשו עם נציגים מהרשויות כמו ביטוח לאומי,
חינוך מיוחד וכדומה; וכן עסקו בנושא המשפטי של הנושא.
מלבד השתלמויות נערכו גם ימי עיון וכנסים :באוגוסט 2007התקיים יום עיון לאימאמים בהשתתפות
150אנשי דת בנושא נכויות .בדצמבר 2009נערך יום עיון לנציגים נוצריים .במרץ 2009נערך יום עיון
56
בהשתתפות שייכים דרוזיים שמטרתו לחשוף אותם "לסוגיית הנכים בחברה הדרוזית ולגייס אותם
כסוכני שינוי" .במאי 2009דיווחו על התחלת הנגשה של מסגדים בטמרה ,אעבלין ,כפר ראמה ודיר חנא.
ב 11-בנובמבר 2009התקיים הכנס הבין-דתי לקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית
בישראל בהשתתפות 245איש בהם אנשי דת מוסלמים ,דרוזים ,נוצרים ואנשים עם מוגבלות .בלוח 13
מוצג סיכום הממצאים.
לוח :13מטרות תכנית "מסירה" לעומת מטרות וביצוע "הכשרת אנשי דת"
מטרות "מסירה"
מטרות
"הכשרת
אנשי דת"
גיוס מנהיגים
לטובת הנושא
הנגשת מידע
שינוי עמדות
תיאום בין מגזרי
פיתוח שירותים
מיוחדים
שינוי עמדות
של נכים כלפי
עצמם (שיפור
תדמית
והעצמה)
ושינוי עמדות
של הקהילה
ביחס לנכים
ביצוע "הכשרת אנשי דת"
נערכו שש השתלמויות לאנשי דת מוסלמים ודרוזיים לשם גיוסם
כמקדמי שינוי עמדות בחברה הערבית; והתקיימו ארבעה כנסים
בנושא.
אנשי הדת נחשפו לעמותות הנותנות שירותים לאנשים עם
מוגבלות ,הוצג בפניהם מערך שירותים ואביזרים; הוצג בפניהם
הפן המשפטי של הנושא; נעשתה היכרות עם נציגי הביטוח
הלאומי ,החינוך המיוחד ,מרכזי שיקום וכדומה .כל הפעילות
נעשתה בשיתוף האגף לעדות דתיות במשרד הפנים.
עיקר הפעילות שלמכון מסאר התמקדה בשינוי עמדות של
הקהילה ביחס לנכים (ופחות ביחס לנכים כלפי עצמם) .דיון
בנושא הנכויות מבחינה דתית ועמידה על הצורך של המנהיגים
הדתיים להפיץ את הצורך לשמור על מעמדם של אנשים עם
מוגבלות בדתות השונות .ביצוע פרויקטים אישיים שנתנו כלים
לבצע פעולות דומות בעצמם בעתיד .נערכו שש השתלמויות
לאנשי דת מוסלמים ודרוזיים לשם גיוסם כמקדמי שינוי עמדות
בחברה הערבית; והתקיימו שלושה כנסים בנושא.
יצירת קשר עם מילבת ,אלטפולה ,אלמנארה ובזכות; נציגים
מהביטוח הלאומי ,החינוך המיוחד ,משרד הרווחה והשירותים
החברתיים ומשרד הפנים.
הנגשת מסגדים ,כתיבה והפצה של חוברת דרשות בערבית על
האיסלם ונכויות.
מלוח 13ניתן לראות ,כי למרות שהוצהר רק על מרכיב אחד ממרכיבי "מסירה" ,בפועל התקיימו ארבעה
מרכיבים ,באמצעות ההשתלמויות וימי העיון לאנשי הדת ,שהתבצעו במהלך השנים .ניתן לראות ,כי
נעשתה בנושא זה פעילות ענפה בקרב אנשי דת כמקדמי שינוי בחברה הערבית שדרכם ובמהלך הפעילות
בבתי התפילה יפיצו ידע ויתרמו לשינוי עמדות.
בעוד הכשרת אנשי הדת מציגה פעילות ענפה במהלך שנות הפעלתה של "מסירה" ,הכשרת אנשי תקשורת
ואנשי עסקים הייתה מינורית ביותר.
4.2.3.2הכשרת אנשי תקשורת ועסקים
אנשי תקשורת
כחלק משינוי העמדות בחברה הערבית הוחלט לקיים מפגשים עם אנשי תקשורת במטרה להגביר את
מודעותם ולהעשיר את הידע שלהם בנושא הנכים הערבים בחברה הישראלית ,צרכים וכיווני פעולה
57
אפשריים .המטרה הייתה הצגת הנושא בפני אנשי תקשורת בכדי לקדם חשיפה במדיה ולהגביר את
הסיכוי לשלב אנשים עם מוגבלות בעבודה ,בלימודים ,בחיי החברה והמשפחה וכדומה .בסוף דצמבר 2007
הוחלט לקיים תכנית הכשרה לאנשי תקשורת אולם היא נדחתה בשל מיעוט משתתפים.
הוחלט להמשיך לקיים דיון ומפגשים בנושא; הועלה הצורך לכתוב כתבות שבועיות או דו-שבועיות
(מבחינה רעיונית) ולא רק לדווח על פעילות (מתוך :סיכום יום עיון תקשורת .)9.6.08הוחלט להפגיש בין
ראשי עמותות וארגונים הפעילים בתחום הנכים עם עורכי העיתונים הראשיים ( )5-6ולגייסם לנושא.
בעקבו ת המפגשים כל עמותה דאגה להפיץ את הפעילות שלה בתקשורת באופן שוטף ובכך לתרום להעלות
את הנושא לסדר היום הציבורי.
התבוננות בתהליכים לקידום הנושא בפועל מעלה ,כי ב 2007-התקיימה סביב יום הנכה הבינלאומי
פעילות :חברי הפורום התראיינו ברדיו ,נכתבו כתבות בעיתונות הכתובה וכן באינטרנט בנושא .ביוני 2008
התקיים בשיתוף עם שתיל יום עיון שכותרתו" :התייחסות התקשורת הערבית לאנשים עם מוגבלות"
בהשתתפות 15אנשי תקשורת .ביום הנכה הבינלאומי ב 2009-עסקו תכניות רדיו פופולאריות בנושא
הנכים ונציגי תכנית "מסירה" התארחו באולפן ורואיינו רכזים ומשתתפים בתכניות השונות .בנוסף שודרו
מספר כתבות בערוצי המדיה השונים (רדיו ,עיתונות כתובה ואינטרנט) .הופק סרטון על "מסירה" שהועלה
ליוטיוב והופץ באינטרנט .בתכנון נמצא יום עיון בהשתתפות שופטת בית המשפט העליון לשעבר ונשיאת
מועצת העיתונות ,הגב' דליה דורנר ,בנושא "תפקיד התקשורת בשינוי עמדות בחברה הערבית כלפי
אוכלוסיות חלשות/מוחלשות" .באופן כללי נעשה מעט מדי בנושא ,שהינו חשוב ביותר לצורך קידום שינוי
העמדות .נמליץ להמשיך לפעול במרץ בכיוון זה בהמשך ,בדומה למה שנעשה בהקשר לאנשי הדת.
אנשי עסקים
בנובמבר 2007נ ערך מפגש של אנשי עסקים באזור המשולש עם נכים מצליחים שבו לקחו חלק אנשי
עסקים ,מנהלי בנקים וראשי רשויות ,במטרה לתרום לשינוי דעות קדומות ולקידום תעסוקת נכים.
בתחילת דצמבר 2009התקיימה פגישה עם אנשי עסקים בנוכחות מנהל הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי
במשרד ראש הממשלה ,מנהל מט"י נצרת ,רכז פעילות ברשות לפיתוח חברתי-כלכלי במשרד ראש
הממשלה ,מנהל מכללה פרטית במשהד ואיש עסקים בתחום צמחי מרפא ,מנכ"ל קפה נח'לה שפרעם,
מנכ"ל חברת גז עכו-עכו ,מנהל מכון מסאר ונציגת תכנית "מסירה" בג'וינט ישראל .במפגש זה עלתה
החשיבות שיש ליחס לשיתוף פעולה בתחום ההכשרה וההשמה של הנכים כדי לשלבם בעולם התעסוקה.
נקבעה ישיבה לפגישה נוספת בסוף החודש שבו ידונו במהלכים אופרטיביים שיש להציע לאנשי עסקים.
ניתן לראות כי גם כאן ,בנושא אנשי העסקים ,כמו בהכשרת אנשי התקשורת נעשה מעט מדי לפרויקט
הרוצה לקדם שינוי חברתי .לא ניתן לשנות את מעמדם של אנשים עם מוגבלות ללא התגייסות של
הקהילה שתקלוט אותם בכלל ובמסגרות תעסוקתיות בפרט .נמליץ לפעול בהמשך בהיקף נרחב ועמוק
יותר כדי לקדם את החשיפה של הנושא בקרב אנשי עסקים תוך רתימתם לפעילות אופרטיבית .מדובר
בקבוצה היכולה לתת מענה לצורך בשינוי מהותי במצבם של אנשים עם מוגבלות ושינוי העמדות כלפיהם.
58
4.2.4רשתות התייחסות ,תמיכה מקצועית וקידום דיאלוג בין מגזרי
כדי לממש את המטרה הרביעית של "מסירה" -תיאום בין מגזרי ,הפעילה "מסירה" ,יחד עם מכון מסאר
ושתיל דרום" ,שולחנות עגולים" אזוריים בהשתתפות כ 60 -איש ורשת מקצועית שכללה 25נציגי עמותות
החברות ב"מסירה" ונציגי שירותים פורמאליים .נציגי עמותות הפועלים בתחום הנכות וכן אנשים נכים
ובני משפחה בחברה הערבית מצביעים על כך שאחת הסיבות לאי-מיצוי זכויות ושירותים רלוונטיים ,כמו
גם לאי-פיתוח שירותים ,נובע מחוסר תיאום בין המגזרים השונים .חוסר תיאום זה נובע לעתים מהעדר
"שולחנות עגולים" ,מקשיי הידברות או מקונפליקטים .מסלול התיאום הבין-מגזרי נועד לתת מענה
לקשיים אלה על-ידי יצירת מסגרות להידברות ,להחלפת מידע ,לבניית שיתופי פעולה ,לתיאום ,לפיתוח
ידע מקצועי ,לבניית סמינרים וימי עיון ,להצגת הישגים ואתגרים וליצירת פורום עמיתים .הכוונה הייתה
לאגם משאבים ולגייס לגיטימציה ציבורית לעשייה למען אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
מטרות התכנית
יצירת מסגרת להידברות הדדית ולהחלפת מידע; זיהוי כיווני פעולה אפקטיביים; איגום משאבים; גיוס
לגיטימציה ציבורית למען הנכים.
ביצוע התכנית
"שולחנות עגולים" :בארבע שנות "מסירה" התקיימו 10מפגשי "שולחן עגול" בצפון ,במשולש ובדרום,
בהשתתפות 60איש ו – 6ימי עיון ולמידה .להלן פירוט מרכיבי ימי העיון:
ב 12.2.08-התקיים באום אל-פחם יום עיון למקבלי החלטות וקובעי מדיניות ברשויות המקומות באזור
המשולש לשינוי עמדות להנגשת מבנים ציבוריים בישובים הערביים בהשתתפות כ 70-אנשים ,במטרה
להעלות את המודעות לחשיבות הנגישות לנכים וניסיון למצוא פתרונות הולמים.
ב 21.5.08-נערך יום עיון "שירותי שיקום בחברה הערבית במדינת ישראל" במרכז שיקום בנצרת ,שבא
לתת מענה לסוגיה שעלתה בשולחן עגול צפון ,בנושא חוסר האמון שנוצר בין בעלי צרכים מיוחדים,
משפחותיהם והעובדים הסוציאליים .ביום זה השתתפו 120איש ואישה (שותפים ,מרצים ,עובדים
סוציאליים ועמותות לבעלי צרכים מיוחדים) .במושב הראשון הוצגה הסוגיה; במושב השני הוצגו "שירותי
השיקום הקיימים באגף ותכניות לעתיד" .המושב השלישי כלל הרצאה בנושא "עמדת המשפחה הערבית
כלפי הנכים" שכללה סיפור אישי ושילובו בהיבטים תיאורטיים .אחרי מושב זה התנהל רב שיח "אתגרים
מיוחדים בדרך אל ההצלחה" .במושב החמישי הועלה דיון ורב שיח שהתמקד בקשיים שנתקלים בהם בעלי
הצרכים המיוחדים ומשפחותיהם "בעיקר ביחס שלהם עם העו"סים ,המוגבלות שעומדת מול העו"סים
בסיפוק השירות שמבקשים בעלי הצרכים המיוחדים ובני משפחותיהם ,בעיקר אלו התלויות בתקציב שלא
נמצא בהישג ידיהם" (מתוך "סיכום יום עיון שירותי שיקום בחברה הערבית במדינת ישראל").
יום עיון דומה בהשתתפות נכים ועובדים סוציאליים התקיים במרכז השיקום בטירה במשולש ,ב13.7.09-
בהשתתפות 30איש.
ב 29.5.08-התקיים במתנ"ס בדבוריה יום עיון בנושא אביזרי עזר לאנשים עם מוגבלות " -עצמאות
לחיים" .ביום זה ,שכוון להגביר את החשיפה לנושא אביזרי העזר השתתפו אנשים ממגזרים שונים
59
ביניהם :מנהלי מתנ"סים באזור הצפון ,רכזי ופעילי "קהילה נגישה" ,רכזי אוכלוסיות מיוחדות
במתנ"סים ,רכזי ופעילי תכנית "מסירה" ,נציגי רשויות ,נציגי מחלקות לשירותים חברתיים ,נציגי ומפקחי
משרד הרווחה ומשרד הבריאות ותושבים עם מוגבלות .במושב הראשון הוצגו אביזרי עזר לאנשים עם
מוגבלות ,חשיבותם ותרומתם לעצמאות בחיים; במושב השני המשתתפים עברו בשש תחנות שאפשרו להם
התנסות אישית באביזרי עזר לאנשים עם מוגבלות; ובמושב השלישי נערך סיכום במליאה (מתוך:
"עצמאות לחיים" יום עיון בנושא אביזרי עזר לאנשים עם מוגבלות מתנ"ס דבוריה").
יום עיון דומה התקיים במתנ"ס רהט ב – .1.4.09
ב 1.12.08-התקיים בבאר-שבע יום עיון שהוקדש ל"הנגשה לאנשים עם מוגבלות ברשויות בדואיות
בדרום" עם דגש על אביזרי עזר ,בהשתתפות 70נציגים ממגזרים שונים ביניהם :ראש מועצה ,משרד
הרווחה ,נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ,המוסד לביטוח לאומי ,ראשי
עמותות ,מהנדסי עיריות ומועצות ,וכדומה .במפגש בחנו את "תמונת המצב" בדרום ,הוצג בהרחבה "חוק
שוויון זכויות לאנשים מוגבלים" וכן התקיים דיון שהשתתפו בו אנשים עם מוגבלות המהווים "מודלים
להצלחה" (מתוך הזמנה ליום עיון "הנגשה לאנשים עם מוגבלות ברשויות בדואיות בדרום" ותצפית ביום
זה) .בימי עיון אלה השתתפו כ 70-איש .כמו כן התקיימו 9מפגשים של הרשת המקצועית בהשתתפות כ-
25איש בכל מפגש .בלוח 14מוצגים התאריכים שבהם התקיימו מפגשי הרשת והנושאים שבהם עסק כל
אחד מהמפגשים.
לוח :14מפגשי הרשת המקצועית ,ימי העיון ומטרותיהם
מטרת המפגש
מפגשים
27.7.06
יצירת רשת מקצועית בין הארגונים השותפים.
4.6.07
"מה נעשה עד כה".
7.1.08
רתימת התקשורת לשינוי עמדות ,למידת עמיתים בנושא החשיפה לתקשורת סביב אירועי יום הנכה
הבינלאומי וההכשרות לאימאמים.
12.2.08
יום עיון להנגשת מבני ציבור.
3.4.08
יצירת שותפויות וגיוס משאבים.
21.5.08
יום עיון "שירותי שיקום בחברה הערבית במדינת ישראל" במרכז שיקום בנצרת.
29.5.08
יום עיון בנושא אביזרי עזר לאנשים עם מוגבלות " -עצמאות לחיים".
13.7.08
יום עיון להנגשת מבני ציבור.
1.4.09
יום עיון לחשיפה לאביזרי עזר.
23.7.08
למידת עמיתים בנושא נשים עם נכויות ועבודה משותפת בין הפרויקטים.
19.11.08
סדנת היכרות עם עולם החירשים ,חשיפה לאמנה הבינלאומית למען אנשים עם מוגבלות .נערכה הכנה
ליום הנכה הבינלאומי ונוצר דיון בחיבורים של הפרויקטים השונים לבין האימאמים.
1.12.08
יום עיון שהוקדש ל"הנגשה לאנשים עם מוגבלות ברשויות בדואיות בדרום".
5.3.09
הצגת מסגרת ההערכה בתכנית "מסירה" ,היערכות עתידית של הפרויקטים בעת סיום התכנית
במתכונתה הנוכחית ,הצגת ממצאי מחקר בנושא נשים נכות והצגת פעילות תב"ת (תנופה בתעסוקה)
בנושא תעסוקה של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
8.6.09
נושא תעסוקה של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
4.11.09
נושא המשכיות תכנית "מסירה" ,הצגה של ממצאי הביניים בהערכה של התכנית ובנושא נפגעי נפש
בחברה הערבית.
61
התבוננות בלוח 14מעלה כי מפגשי הרשת המקצועית כוונו להיבטים שונים ומגוונים ביניהם :יצירת
חיבורים ושותפויות בין הארגונים והכנות ליום הנכה הבינלאומי ודיון בנושאים המשותפים לכלל
הגורמים ביניהם :מה נעשה עד כה למען אנשים עם מוגבלות? מקומם של אמצעי התקשורת ,הכשרות
לאימאמים ,גיוס משאבים ,תעסוקה וכן העמקה בעולמם של נשים ,חירשים ונפגעי נפש ,הנגשת שירותי
שיקום ,אביזרי עזר וכן דיון בעתידה של "מסירה".
ימי עיון לשינוי עמדות בקרב נציגים בין מגזריים
בראיון שנערך עם אחד הפעילים שעסק בנושא שינוי עמדות ותיאום בין-מגזרי הוא הסביר את
השתלשלות הפעילות לפי שנים :בשנה הראשונה לפעילות המטרות נגזרו מהעובדה שמדובר בשנת
התארגנות" ,כניסה והקמת הצוותים של ועדות ההיגוי לשינוי עמדות והקמת השולחנות העגולים .זו
הייתה תקופת מלחמת לבנון השנייה .גישוש בניית מבנים .הג'וינט לא באו ואמרו תעשו את זה ...מה
שעלה בתוך הועדות עצמן זה מה שעלה [ ]...הושבנו בועדות אנשי מפתח בתחום חינוך ,דת ,עסקים
ותקשורת והם העלו את הרעיונות לעשות מפגשים צוותיים ולפי זה הלכנו ועבדנו .זה המודל .בנייתו של
המודל היה ללכת למנהיגות ואליטות חברתיות ,כלכליות ,פוליטיות ,אינטלקטואליות ,דתיות .בפורום
שינוי עמדות הקמנו צוותי חשיבה ,מפקחים מנהלי בתי ספר בחינוך ,אנשי דת ותקשורת ...גם ראש מועצה
ישב שם".
בשנה השנייה והשלישית הייתה פעולה ענפה בהרבה מאוד מישורים ,העיד על עצמו המרואיין" :היו לנו
כיוונים של עבודה והתחלנו יותר לעבוד בכיוונים האלה ולדווח לועדת ההיגוי מה קורה .שמרנו איתם על
קשר ,ועדיין ,לפחות פעם בשנה ואנחנו כל הזמן מדווחים להם מה קורה .הלכנו יותר בשנה הזו לכיוונים
שהתווינו לעבודה ממש מול השטח ,לא בצוותים ובחשיבה .ואז התחלנו לבצע כשהביצוע הלך והשתבח כל
פעם .אם עשינו ארבע השתלמויות לאימאמים האחרונה הייתה מדהימה כי היא הצליחה יותר ויותר.
למדנו איפה ללחוץ יותר והיום אנחנו בהשתלמות של אנשי דת דרוזים שמסתיים ביום חמישי הקרוב.
זאת גם בצפון ,במשולש ,גם בדרום ,גם אנשי דת ההשתלמויות התחילו לרוץ ,אנשי עסקים ותקשורת".
בשנה הרביעית הצוות התכנס "לדברים יותר ספציפיים ,נקודתיים .אמרנו איך מפיקים וממנפים את
העשייה שלנו .אנחנו היום מקימים מתוך ארבעת הקבוצות של האימאמים כדי לבדוק איך ממנפים את זה
הלאה .כי חשוב לנו שאנחנו נצא תהיה המשכיות .נקים צוותים להמשך".
השנה האחרונה של הפעילות הייתה בעיקר" :עשייה .מתוכנן יום עיון של עובדים סוציאליים בכפר קרע,
מפגש אנשי עסקים עם נכים ואנחנו סיימנו את ההשתלמות של הדרוזים ותתחיל עוד אחת ויש כנס בין
דתי (מוסלמים יהודים ודרוזים בנושא נכים) .אנחנו גם עובדים עם אנשי כמורה נוצרים בכנסיות".
מכל האמור ניתן ללמוד ,על התפתחות הפעילות של המסגרת בה פועל המרואיין כהתפתחות אבולוציונית,
המלווה תכנית בהתהוות ,מראשיתה .השנה הראשונה הייתה התארגנות והתוויית דרך ,כשבשלוש השנים
הבאות כוונה לפעולה בשטח ,תוך כדי למידת הצרכים ותגובה כדי לענות עליהם .כלומר" ,מסירה" חברה
למסגרת זו במטרה להגשים שתיים מתוך ארבע המטרות העיקריות שלה :שינוי עמדות מותאם תרבות
ותיאום בין מגזרי .מנהל זה והמסגרת בה הוא פועל הביאו במהלך שנות ההפעלה לחידוד מטרות העל
ולהתבוננות תוך כדי תנועה ועם הזמן ,בצרכים העולים מהשטח והתאמת התכנון העתידי בהתאם .חשוב
61
להזכיר כי בראיונות רבים הוזכרה התרחבות הביקוש להשתלמויות וימי עיון לאימאמים כתוצאה בלתי
צפויה שכן לא ציפו להיקף הדרישה וההשתתפות.
4.2.5סיכום מטרות לעומת ביצוע
תכנית "מסירה" פיתחה 14פרויקטים באמצעות 12ארגונים ועמותות שזוהו כפלטפורמות העשויות לקדם
את מימושן של ארבע המטרות המרכזיות שהוצגו קודם .מנהלי "מסירה" הזמינו להשתתף בפרויקט
ארגונים שונים המוכרים לאגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל מפעילות משותפת קודמת וכן ארגונים
צעירים שהחזון והיעדים שלהם תאמו את אלה של מובילי תכנית "מסירה" .המשותף לכל הארגונים הוא
שכל אחד מהם מתמחה ומקדם היבט ייחודי בתחום של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית .בחינת
התכניות מצביעה על פעילות נרחבת ומקיפה שנעשתה במסגרת "מסירה" להעצמת מנהיגים מקומיים,
העצמת עמותות ,הנגשה ,העמקה והפצה רחבה של מידע מותאם תרבות ועוד .כמו כן נעשו פעולות לשינוי
עמדות כלפי אנשים עם סוגי מוגבלות שונים.
בלוח 15מוצגים מרכיבי תכנית "מסירה" אל מול המטרות והביצוע של מרבית המסגרות.
לוח :15סיכום מטרות "מסירה" לעומת מטרות וביצוע המסגרות השונות
הנגשת מידע
מטרות "מסירה" העצמת עמותות
והעצמת מנהיגים
מטרות ביצוע מטרות
המסגרות
המסגרת בפועל המסגרת
פורום נשים
√
√
√
עיוורים
סטודנטים
קידום
√
√
√
מודל הצלחה בנגב
√
√
√
יכולות
בעלי
של
קידום מעמדם
√
√
√
ייחודיות בעיר סחנין
הרחבת "קהילה נגישה"
√
√
√
המרכז לחיים עצמאיים בנגב
√
√
√
תכנית אלע'ד
√
√
למיצוי
וסדנאות
מוקד מידע
√
√
זכויות ושימוש בשירותים
שירותי מידע והדרכה בנושא
√
עזרים
סלע
אתר
של
והתאמה
תרגום
√
לערבית
פורום אנשי דת לשינוי עמדות
√
רשת מקצועית
9
9
7
סך-הכול
ביצוע
בפועל
√
√
√
√
שינוי עמדות
תיאום בין מגזרי
מטרות ביצוע מטרות ביצוע
המסגרת בפועל המסגרת בפועל
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
√
-
-
-
√
√
-
-
-
-
√
10
√
6
√
8
√
6
√
√
10
מניתוח הממצאים בפרק כולו כמו גם מהתבוננות בלוח 15ניתן ללמוד ,כי המטרות של מרבית התכניות
שפעלו במסגרת "מסירה" היו מצומצמות יותר ,בהשוואה למה שנעשה בפועל לגבי מרכיבי התכנית .בעוד
ששבע מסגרות החשיבו בין מטרותיהן העצמת עמותות ו/או מנהיגים (פורום נשים ,סטודנטים עיוורים,
קידום מעמד אנשים עם נכויות בסח'נין והאזור ,המרכז לחיים עצמאיים בנגב ,מודל הצלחה בנגב,
"קהילה נגישה" ותכנית אלע'ד) ,בפועל גם הסדנאות למיצוי זכויות תרמה להעצמה .תשע מסגרות שמו
62
לעצמן את המטרה להנגיש מידע בעוד שבפועל גם פורום אנשי הדת לשינוי עמדות ביצע זאת .המטרה
השלישית של "מסירה" "שינוי עמדות" נכללה בשש מסגרות בעוד שבפועל שתי מסגרות נוספות פעלו
בתחום (הרחבת "קהילה נגישה" והמרכז לחיים עצמאיים) .והמטרה האחרונה של "מסירה"
"תיאום/שיתוף בין מגזרי" נכללה בשש מסגרות (קידום סטודנטים עיוורים ,מודל הצלחה בנגב ,אלע'ד
ומוקד מידע על אביזרים) בעוד שבפועל מרבית המסגרות קידמו שיתוף פעולה בין תחומי לקידום
הנושאים השונים בהן הן עוסקות .פעולות אלה כוונו להיכרות בין-מגזרית של הנושא ,חשיפה לבעיות,
חיפוש פתרונות לבעיות ספציפיות או כלליות העולות מהשטח שיש לפתור ,ובחינת שיתופי פעולה
אפשריים .כלומר ,הפלטפורמות שבהן בחרו כדי לקדם את ארבעת המרכיבים של תכנית "מסירה" עשו
מעבר למצופה מהן ובעצם ,למרות שלא נדרש זאת ,הן יישרו קו עם מרכיבי התכנית הגדולה.
מצד שני ,יש לזכור כי שתי מסגרות חשובות ומהותיות העשויות לתרום לשינוי עמדות לא הצליחו ליצור
שיתופי פעולה ועל כך יש לתת את הדעת .נראה כי כדי לקדם שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות יש
לפעול במלוא המרץ בקרב אנשי תקשורת שיש ביכולתם להפיץ את הנושא באוכלוסייה הרחבה ובקרב
אנשי עסקים -שיתרמו לשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ובחברה.
אנו רואים כי בעקבות העשייה יש הגדלה של היקף המעורבות של גורמים שונים ,פרטניים ,יישוביים
ומדינתיים בעשייה לטובת הנכים .למידע המופץ יש גם אפקט הקשור לחיזוק עמותות ומנהיגים בתוך
העמותות וכן לשינוי עמדות של כל הגורמים הבאים במגע עם אנשים עם מוגבלות .התבוננות בממצאים
מצביעה כי במהלך השנים פותחו שירותים מיוחדים ותוצרים/תוצאות בלתי צפויים .בלוח 16מוצגים
השירותים המיוחדים והפרויקטים הבלתי צפויים שפותחו במהלך הפעלת תכנית "מסירה" ,לפי תכנית.
63
לוח :16שירותים מיוחדים ופרויקטים בלתי צפויים שפותחו במהלך הפעלת תכנית "מסירה",
לפי תכנית
שירותים מיוחדים
פרויקטים בלתי צפויים
התכנית
פתיחת מועדונים חברתיים לאנשים עם
מוגבלות בשני יישובים בצפון הארץ
(חברתי)
השתלבות נשים נכות מהפורום
בתעסוקה רלוונטית (תעסוקה)
השתתפות נשים בפורום אנשי דת לצורך
הצגת הקשיים והצרכים (שינוי עמדות)
סטודנטים -הכנה והפצת דיסק זכויות לאנשים
עיוורים (הנגשת מידע לנכים); הקצאה
עיוורים
פינה בספרייה לאנשים עיוורים וכבדי
ראייה; הקמת קו מידע; הנגשת
העמותה לקריאה וכתיבה לעיוורים;
יצירת קשרים בינלאומיים (אחר).
הקצאת פינה לעיוורים בספרייה
העירונית בנצרת והנגשת העמותה
למחשבים מותאמים.
הקמת קו מידע וסנגור; יצירת קשרים
בינלאומיים; הפצת דיסק; הקצאת פינה
לעיוורים בספרייה העירונית בנצרת;
הנגשת העמותה למחשבים מותאמים
(הנגשת מידע לנכים והעשרה)
פורום
נשים
מודל
הצלחה
בנגב
הכנת עלון מידע" עם "בזכות" (הנגשת
מידע)
פתיחת מועדונים (חברתיים) ברהט
ובחורה
"קהילה
נגישה"
מיפוי אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות
ברחבי הארץ; התקנת מחשבים
לעיוורים בספרייה הציבורית באום אל
פאחם; הקצאת מקומות חנייה לנכים
על-ידי עיריית אום אל-פאחם בעקבות
פעילות "קהילה נגישה" (הנגשת מידע
ויישום שינוי עמדות)
אלע'ד
הוגשה בקשה לתמיכה מקרן אברהם
ולאיחוד האירופי (תקציבים)
פיתוח מודולה לשכנוע בעלים של נשים
לאפשר להן לצאת למפגשים ואחר כך
להדרכה (שינוי עמדות)
השתלבות מיידית של ארבעה בוגרים
בתעסוקה רלוונטית (תעסוקה); שניים
הקימו עמותת נכות ואומנות במרכז אל
שיראע בשפרעם (חיזוק עמותות); בוגר
הועסק בעמותת אלשפאעה ואלרחמה
(תעסוקה)
אנשי דת
הנגשת מסגדים; הפצת חוברת דרשות
(שינוי עמדות)
לא ציפו להיקף הדרישה וההשתתפות
(שינוי עמדות)
ניתוח לוח 16מצביע ,כי השירותים המיוחדים והפרויקטים הבלתי צפויים קידמו את נושא הנכים
הערביים בישראל בארבעה היבטים עיקריים :הנגשת מידע ,שינוי עמדות ,תעסוקה ,תחום חברתי ואחר.
-
בנושא הנגשת מידע ,הוכן והופץ דיסק זכויות לעיוורים ,הוקם קו מידע טלפוני ,הוקצתה
פינה לעיוורים בספרייה בנצרת והעמותה הונגשה לקריאה וכתיבה לעיוורים (על-ידי
סטודנטים עיוורים); הוכנה חוברת מידע עם "בזכות" (על-ידי מודל הצלחה בנגב); הותקנו
מחשבים לעיוורים בספרייה הציבורית באום אל-פאחם (על-ידי "קהילה נגישה").
בנושא שינוי עמדות ,נשים השתתפו בפורום אנשי דת לצורך הצגת הקשיים והצרכים (על-ידיפורום נשים); נוצרו קשרים בינלאומיים עם עמותה בארה"ב (על-ידי מנכ"ל עמותת
64
אלמנארה); הופצו חוברות דרשה המתייחסות לנכים (אנשי דת); הוקצו מקומות חנייה לנכים
(ביוזמת "קהילה נגישה)" ,החלו להנגיש מסגדים (אנשי דת בשיתוף מילבת) ,והפיצו חוברת
דרשות .לא ציפו להיקף הדרישה וההשתתפות של השתלמויות אנשי הדת.
בנושא תעסוקה ,חלה השתלבות מיידית של חלק מהנשים הנכות בתעסוקה רלוונטית (פורוםנשים); הייתה השתלבות מיידית של ארבעה בוגרים בתעסוקה רלוונטית (בעקבות תכנית
אלע'ד).
בתחום החברתי הוקמו חמישה מועדונים חברתיים לאנשים עם מוגבלות :ארבעה מועדוניםבצפון הארץ (על-ידי פורום נשים) ומועדון חברתי בנגב (על-ידי משתתפות מודל הצלחה בנגב).
אחר ,יצירת קשרים בינלאומיים ,הוגשה בקשה לתמיכה מקרן אברהם (מודל הצלחה בנגב),הוגשה בקשה לאיחוד האירופי על-ידי ארגון בזכות ,ונערך מיפוי אוכלוסיית אנשים עם
מוגבלות ברחבי הארץ (על-ידי "קהילה נגישה").
כל האמור מצביע כי מלבד מימוש המטרות של התכנית ,שהינו מעבר למצופה הפעלת התכנית תרמה
לפרויקטים נוספים וייחודיים -שגם לגביהם לא היו תכניות והם פותחו "תוך כדי תנועה".
65
4.3היקף ההשתתפות
בסעיף זה נבחן עוד פן של ביצוע תכנית "מסירה" -היקף ההשתתפות במסגרות השונות .הנתונים נאספו
ממספר מקורות :מהדוחות הרבעוניים שנשלחו על-ידי הארגונים השונים לג'וינט במהלך השנים;
מהדוחות המסכמים השנתיים שהג'וינט הפיק לגורמים המממנים את התכנית; מהשלמת נתונים חסרים
שנאספו בחודש ינואר ,2010הוא החודש האחרון של איסוף הנתונים לדו"ח הערכה זה ,בעזרתם הרבה של
נציגי הג'וינט .בלוח 17מוצגת התפלגות המשתתפים בפעילויות השונות במסגרת תכנית "מסירה" ,לפי
הגוף המפעיל ,סוג הפעילות ושנה.
לוח :17פעילויות שהתבצעו במסגרת "מסירה" בשנים 2009-2006ברחבי הארץ*
מספר יחידות הפעילות לפי סוגי הפעילות ()1
שם הפרויקט והגורם המפעיל
לפי שנת התחלת הפעילות
"קהילה נגישה" (החברה
למתנ"סים)
קו מידע וסדנאות על זכויות
ושירותים (בזכות)
מידע על עזרים והקמת
מילבתונים (מילבת)
מודל הצלחה (המכון לקידום
החירש)
פורום לשינוי עמדות (מכון
מסאר) והכשרת אנשי דת (עם
אגף עדות דתיות במשרד
הפנים)
תיאום בין מגזרי (ג'וינט
ישראל ,מסאר ושתיל דרום)
'מחשב לכל גיל' (אשל וג'וינט
ישראל)
פורום נשים עם מוגבלות (מרכז
אלטופולה)
פורום סטודנטים עיוורים
(עמותת אלמנארה)
מרכז לחיים עצמאיים באר
שבע והדרום (עמותת שוויון
וצדק לנכים)
תכנית אלע'ד (ג'וינט ישראל
ושתיל)
חיזוק עמותות בסח'נין (אל
אמל ואלמנאל)
סך-הכול
שנת
הפעילות
כנסים
וימי
עיון
קבוצות,
סדנאות,
הכשרות
שרותי
ייעוץ
ומידע
אירועים
חגיגיים
ופנאי
2009-2006
14
35
2
9
83
1
2009-2006
3
130
1
2009-2006
2
20
2009-2006
5
7
2009-2006
15
2009-2006
סיוע
להקמת
תשתיות
לפעילות
מספר
המשתתפים
בפעילות ()2
427
3,917
1
3מילבתונים
5,953
מועדון
חברתי
500
1
320
263
2007
1
2009-2007
4
5
10
6
4
מועדונים
120
2009-2007
14
8
1
7
1,980
2009-2007
1
12
1
63
700
2007
17
1
2009-2007
3
5
1
2009-2006
61
כנסים
וימי
עיון
307
קבוצות,
סדנאות,
הכשרות
7
שרותי
ייעוץ
ומידע
280
87
אירועים
חגיגיים
ופנאי
8
סיוע
להקמת
תשתיות
לפעילות
14,487
איש
*המידע מתבסס על הדיווח של הגורמים המפעילים לצוות תכנית "מסירה" בג'וינט ישראל .מתוך 14התכניות שבוצעו במסגרת
"מסירה" לא נכללים בטבלה :פעילות אתר "סלע" בערבית של המכון לקידום החירש ובו מידע על זכויות ושירותים לאנשים
חירשים וכבדי שמיעה .האתר תורגם לערבית בעזרת תכנית "מסירה" החל משנת 2006אך הוא החל לפעול במאי ;2009פורום
שינוי עמדות לאנשי תקשורת ואנשי עסקים ,אשר הפעלתם נדחתה ל .2009 -
66
ביאורים ללוח :17
)1יחידות פעילות לפי סוגי פעילות
כנסים וימי עיון -כל יום עיון או כנס נספרו כיחידה אחת.
קבוצות ,סדנאות ,הכשרות -כל פעילות קבוצתית (גם אם נמשכה מספר מפגשים) -נספרה כיחידה אחת.
ייעוץ ומידע -כל תכנית ייעוץ עמיתים או אחרת ,או קו מידע ,או קו ארצי -נספרו כיחידה אחת.
אירועים חגיגיים ופעילויות פנאי -כל אירוע (כמו סעודת איפטאר ברמדאן) או פעילות (דוגמת טיול) -נספרו כפעילות
אחת.
סיוע להקמת תשתיות לפעילות -כל מסגרת שהוקמה כנגזרת מפעילות "מסירה" נספרה כיחידה אחת.
)2סך-הכול משתתפים
פעילים -המתנדבים (שהם נכים).
לקוחות -נכים ובני משפחה שקיבלו שירותים מהעמותות והתכניות.
אנשי מקצוע -קובעי דעת קהל ואנשי מקצוע בתחום הנכויות ,הרווחה ,החינוך ועוד.
בחישוב המשתתפים נוכה שיעור החפיפה בין המשתתפים בפעילויות השונות :לדוגמא ,כאשר הפעילות עם הפעילים
מתבצעת בישובים נפרדים ברור כי אין חפיפה ,אבל כאשר מספר פעילויות מתבצעות באותו ישוב צפוי שישתתפו בה
גם פעילים ,לקוחות ותיקים וגם חדשים .כמו כן ,ייתכנו דיווחים מעמותות שונות על אותה פעילות .בסך-הכול
התכנית הגיעה ל 14,487-איש (מועד הכנת הדו"ח :דצמבר .)2009
מלוח 17ניתן ללמוד ,כי במסגרת "מסירה" נעשתה פעילות רבה מאד על-ידי העמותות השונות ,בפריסה
ארצית ,בפעילות השתתפו אנשים רבים בסך-הכול 14,487איש .הפעילות ברובה נעשתה בקבוצות,
סדנאות ,הכשרות ( 307יחידות פעילות בסך-הכול) מעל שליש מהם ( )130נעשו במסגרת מידע על עזרים
(מילבת) .מספר המשתתפים בפעילות הגדול ביותר ( 5,953משתתפים) הוא בנושא העזרים וניתן לייחס
אותו לרכז המקצועי המיומן שהעמידה מילבת לרשות התכנית ,וכן למודעות הגוברת בקרב הנכים
וסביבתם ולרצון המתחזק להיעזר במכשור ועזרים המשפרים את איכות החיים של האדם הנכה .גם
אירועים חגיגיים ופנאי הינם תחומים בהם משקיעות העמותות ( 87יחידות) ,זאת על מנת להעשיר את חיי
המשתתפים בפעילויות חדשות/נוספות בשעות הפנאי ולשם יצירת קשרים חברתיים חדשים עם הדומים
להם.
67
4.4מוטיבציות ,מניעים וציפיות של אנשים עם מוגבלות להשתתף
בתכנית
לנוכח היקף הפעילויות שנערכו בתכניות השונות במהלך ארבע שנים והיקף ההשתתפות שאותם הצגנו
בסעיפים הקודמים ,נרצה בסעיף זה להבין את המוטיבציות והציפיות שהניעו אנשים עם מוגבלות
להשתתף בתכניות השונות ,שפעלו במסגרת "מסירה" .לצורך כך כללנו בשאלון את השאלה הבאה" :לפניך
רשימה של סיבות להשתתפות של אנשים עם מוגבלות בפעילות במסגרת תכנית "מסירה"/העמותה .סמן/י
באיזו מידה התחשבת בכל אחת מהן כשהחלטת להצטרף לתכנית בה אתה משתתף" .ההיגדים שכללנו
בשאלה זו התבססו ,כאמור ,על שישה תחומים עיקריים המתקבלים מהספרות :בריאותי-תפקודי,
תחוקתי ,חברתי ,נפשי ,אינסטרומנטלי ו"בריחה" מסביבה לא רצויה (היוש;2007 ,
& Bataineh
.)Magableh, 2005; Iso-Ahola, 1989בלוח 18מוצגים ממוצעים וסטיות תקן של תשובות המשתתפים.
לוח :18ממוצעים וסטיות תקן של המניעים וצפיות המשיבים להשתתף בפעילויות של "מסירה",
לפי קטגוריות*=5( )N=122( ,מסכים/ה במידה רבה מאוד עד =1כלל לא מסכים/ה)
קטגוריה
בריאותי-תפקודי
תחוקתי
חברתי
נפשי
אינסטרומנטלי
בריחה
ממוצע
4.09
4.07
3.94
3.89
3.88
3.35
סטיית תקן
.91
.74
.58
.78
.63
1.43
*התפלגות ,ממוצע וסטיית תקן לפי המסגרות השונות ניתן למצוא בלוח 39בנספח .1
מלוח 18ניתן ללמוד ,כי הפן הבריאותי-תפקודי ,שבא לידי ביטוי בהיגד אחד בשאלון" :חשבתי שהתכנית
תתרום לכך שאני אצליח להתמודד טוב יותר עם המוגבלות שלי" ,תופס את המקום הראשון מבין
המניעים והציפיות של המשתתפים בבואם להצטרף לפעילויות השונות של תכנית "מסירה" .הפן
התחוקתי ,ממוקם במקום השני מבין מניעי ההצטרפות לתכנית "מסירה" .פן זה כולל שני היגדים:
"חשבתי שהתכנית תעזור בחקיקת חוקים לטובת בעלי מוגבלות" ו"קיוויתי שאבין הרבה יותר את זכויותיי
כבעל/ת מוגבלות" .הפן החברתי ממוקם במקום השלישי בין מניעי ההצטרפות ל"מסירה" ,והוא מתבטא
בעשרה היגדים שיש ביניהם קוהרנטיות רבה .מבין ההיגדים" :רציתי להכיר אנשים חדשים"" ,רציתי
להכיר אנשים אחרים בעלי מוגבלות"" ,קיוויתי שבעקבות התכנית אוכל להשתלב בפעילות חברתית"
וכדומה .לגבי היבט זה התבטאו מספר משתתפים עם מוגבלות ,גם במהלך הראיונות ולהלן דברים שאמר
אחד מהם" :בהחלט ראיתי בפרויקט גשר להתקשרות עם שאר המוגבלים והעיוורים .ראיתי בפרויקט
הזדמנות להיפתח אל עוד לקויות"; "יש כאן קשר עם עוד חירשים .מדברים גם באינטרנט [ ]...יושבים פה
בקבוצה ועושים לנו כל מיני סימולציות ומשחקים .אני פוגשת חירשים ,מדברת בשפת הסימנים ,יש לי עם
מי להיות .בחוץ אני לא פוגשת חירשים .אבא לא מסכים ואני יושבת בבית .אבא שלי הסכים שאבוא לפה.
בחוץ הוא לא מרשה"; "מאז שבעלי נפטר מלפני ארבע שנים אני לא יצאתי מהבית ולא סיפרתי על
הרגשותיי"; "ההשתתפות היא כדי לפגוש חברים ,לפתח חברות וקשרים .אנחנו זרים ,אנחנו רוצים
להתחבר לאנשים .אנחנו אוהבים להיות בקבוצות תמיכה ,כל אחד מאיתנו מנחם את האחר ,כל אחד
רואה את צרת האחר וזה מקל עליו את צרתו".
68
הפן הנפשי היה המניע הרביעי מבין המניעים שהביאו אנשים להצטרף לתכניות השונות הפועלות במסגרת
"מסירה" .פן זה כולל ארבעה היגדים ,ביניהם" :חשבתי שבעקבות התכנית ארכוש ביטחון עצמי"" ,רציתי
להיות מאושר/ת יותר"" ,ציפיתי שהתכנית תאפשר לי להוביל ולהנהיג" ו"חשבתי שההשתתפות בתכנית
תהפוך אותי לאסרטיבי/ת יותר" .בראיונות ציינו חמישה אנשים עם מוגבלות מוטיבציות רגשיות ,שלושה
תיארו ,כי הם ציפו שההשתתפות בתכנית תביא לשחרור מלחצים בהם הם נתונים בבית" :להשתחרר קצת
[ ]...זה מה שחשבתי -להשתחרר"; "לתת לנו מנוחה"; "רוצים שהבנות יצאו מהבית"; ושני משתתפים
ציפו שההשתתפות ב"מסירה" תביא לשיפור בתחושה אמרו" :רציתי להרגיש כמו כל בן אדם ,איך שהייתי
לפני שהייתי נכה ,הולך ,עם חברים ,נוסע ,לא אכפת לי אני רוצה לחזור לזה".
הפן האינסטרומנטלי נכלל במקום החמישי מבין המניעים ,והוא כולל 13היגדים המתפלגים למספר
היבטים :שיפור המיקום בסטאטוס החברתי "חשבתי שמי שמשתתף בתכנית נחשב יותר מקובל בחברה
הערבית"; שיפור השירותים" :חשבתי שההשתתפות בתכנית תשפר את השירותים שאני מקבל/ת"; השתלבות
בלימודים" :קיוויתי שבעקבות ההשתתפות שלי בתכנית אוכל להשתלב בלימודים"; ורכישת ידע לגבי אנשים עם
צרכים מיוחדים" :קיוויתי ללמוד במסגרת התכנית דברים חדשים המועילים לי כבעל/ת צרכים מיוחדים" .ארבעה
מבין המרואיינים חשבו ש"מסירה" תהווה בשבילם מקום שבו הם יוכלו ללמוד ולמצוא עניין" :למשל את
הפסיכומטרי שמלמדים פה -אם היה לי [בעבר] מי שילמד אותי לא הייתי [בוחר ללמוד] לומד סוציולוגיה[ ,אלא] אולי
עבודה סוציאלית ,אפילו יותר מזה .כי אחרי ארבע שנים שלמדתי נושא שלא כל כך אהבתי אז נמאס לי מהלימודים";
"אם יש הרצאות ...זה משנה את המצב שלך" .שני משתתפים ציפו כי התכנית תביא לכך שהם ירכשו מידע על
זכויותיהם" :אני למשל לא ידעתי שיש מוסדות כאלה"; "אני אזרח ישראלי רוצה להכיר את זכויותיי,
זאת מדינת זכויות האדם ,אני צריך לקבל את זכויותיי במאה אחוז" .עוד נכללה בפן האינסטרומנטלי
הציפייה ,כי ההשתתפות ב"מסירה" תתרום להשתלבות בתעסוקה" :קיוויתי שבעקבות ההשתתפות בתכנית
אוכל להשתלב בעבודה בתשלום" .היבט זה עלה גם בדבריהם של שלושה מרואיינים ,שראו ב"מסירה" מרחב
שבאמצעותו הם יוכלו להגשים ציפיות מקצועיות" :חשיבה על נושא המקצועי .אני מאוד מקווה שזה
יצליח .אנחנו צריכים לעבוד במשהו אולי לעשות תערוכה פרי עמלנו".
מעניין לציין כי בריחה מסביבה לא רצויה/לא נעימה ,המבטאת עיסוק מזדמן (היושStebbins, ;2007 ,
)2007מדורגת במקום האחרון ונמוך ביחס לשאר התחומים .ממצא זה יכול להצביע על כך שהפגת
שהשעמום לא הייתה המניע המרכזי להשתתפות בפעילות .התחומים האחרים היו משמעותיים יותר בעיני
המשיבים.
מוטיבציות של אנשים עם מוגבלות לפי דברי הוריהם
במהלך הראיונות שקיימנו עם הורים של נשים חירשות הם נשאלו על הסיבות להצטרפותם של בנותיהן
הבוגרות לפעילות של "מסירה" .להלן ניתוח תשובותיהם:
אב אחד דיבר על הציפייה שלו כי בתו תספק באמצעות ההשתתפות בעמותה ,את יצר הסקרנות שלה ,שכן
כיום היא יושבת בבית ואינה מתקשרת עם הסביבה .אב אחד חושב כי השתתפותה של בתו בתכנית
תתרום לשיפור הקשר שלה עימו ,שכן כיום קיים קושי של ההורים לתקשר עם הנשים החירשות .הורה זה
מצפה לקבל עזרה ממפעילי התכנית (ללמוד את שפת הסימנים) כדי שהוא יוכל לתקשר טוב יותר עם בתו:
"היא מתפקדת בצורה רגילה ,הבעיה שלפעמים איננו יודעים לתקשר איתה ,אני וגם האחים זה הדבר
69
המקשה עלינו ,לפעמים מתקשרים איתה דרך כתיבה ,היא יכולה לכתוב בעברית" .אב אחד ביטא רצון
לצמצם את תחושת הניכור והאנונימיות חברתית שבו נתונה בתו" :היא בת 25וסובלת מבדידות .היא
מעסיקה את עצמה בסרטים ,או במחשב ,או באריגה ,היא מבשלת לפעמים ,יכולה לבשל לפי מתכונים,
טובה בקוסמטיקה ויכולה לעשות פיצות"; בעמותה רוצים שכל הנכים יפגשו ושיראו שיש מי שדואג להם
ויש להם מה לעשות כאן .יש טיולים ,בריכות שחיה ,לאכול ביחד יש אחווה ,יש קשר חזק ,יש קשר
מתמיד .ואב אחד ציין כי הוא מצפה שבתו תמצא עיסוק מקצועי מתאים ,כדי שהיא תוכל להתקדם .להלן
דבריו" :אנחנו מתקשים איתה בתקשורת ,הבעיה הייתה שהיא ישבה כל הזמן בבית ,יש [לה] שאלות
שהיא שואלת אותי ואני לא יכול לענות לה...[ .אני רוצה שהיא תוכל] להשתלב בחברה ,שהיא תוכל לבנות
את העתיד שלה ,שהיא תהיה מחנכת ,שיהיה לה עיסוק שלא תישאר בבית ,שלא תשב בבית".
לסיכום ,המניעים להצטרף לפעילויות של העמותות השונות כוללים שאיפה להיטיב ולשפר את
ההתמודדות עם המגבלה בהיבט הבריאותי ,הנוגע למצבו של האדם ,והתחוקתי ,שיתכן כי מונע מגישה
ערכית -לתרום לא רק לעצמי אלא גם לאחרים ,בדומה לממצאים שעלו במחקרים אחרים (היוש.)2007 ,
שני היבטים נוספים שנכללו בין המוטיבציות הם הפן החברתי והנפשי (רגשי) .היבטים אלה מבטאים
שאיפה להתרחק מתחושות של לחץ וזרות ,שאותן חווים אנשים עם מוגבלות כיום בחברה הערבית תוך
כדי חיפוש פיצוי באמצעות מפגשים עם בני שיח וחברים ,אנשים הדומים להם או אחרים ,שעימם יכולים
המשתתפים לחלוק את תחושותיהם ומחשבותיהם .היבטים אלה עולים בקנה אחד עם המודל שאותו
מציע איסו אהולה ( )Iso-Ahola, 1989לפיו ,מוטיבציות של עיסוק בפנאי מונעות מגורמים אישיים
וחברתיים הקשורים לרצון לברוח מסביבה אישית בלתי רצויה ושאיפה לחפש פיצוי באותו הקשר .פן נוסף
הוא אינסטרומנטלי ,הכולל שיפור השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות ,השתלבות בלימודים ,רכישת מידע
הנוגע לאנשים עם צרכים מיוחדים ולהשתלבות בתעסוקה ושאיפה לשינוי במדרג החברתי-כלכלי .בכל אלה יש
כדי לשפר ולשנות את איכות החיים.
המוטיבציות שאותן מעלים ההורים קשורות לשתי קטגוריות עיקריות :אישית וחברתית .ההורים רוצים
שבנותיהן החירשות יספקו את הסקרנות שלהם וירחיבו את ידיעותיהם ועיסוקיהם באמצעות למידה
והכרה של תחומי עניין שונים; בין אם מדובר בעיסוקי פנאי (לבשל לפי מתכונים) ובין אם מדובר בלמידה
של תחום בעל פוטנציאל תעסוקתי (חינוך ,קוסמטיקה) .בנוסף ,ההורים שואפים שבניהם ובנותיהם
יתרחקו מסביבה חברתית אנונימית ומנוכרת שבה הם חיים כיום ,ירכשו מיומנויות תקשורת ויוכלו
לתקשר עם הסביבה ,לפחות עם הסביבה הקרובה -הורים ומשפחה ,שגם הם צריכים לרכוש את שפת
הסימנים.
התבוננות מעמיקה במוטיבציות אלה מצביעה על תפיסת עולם רציונאלית ומפוקחת של ההורים,
המתבטאת בשאיפה לשפר את מצבם של אנשים עם מוגבלות באמצעות השתתפות במסגרות השונות
הפועלות תחת כנפיה של תכנית "מסירה" .מכניזם חברתי זה נתפס בעיניהם כאמצעי פוטנציאלי לכונן
הבניית מחודשת של חייהם שתתרום לשיפור איכות החיים.
71
4.5תרומות " -תכנית 'מסירה' הציבה את נושא הנכים על סדר היום
בחברה הערבית"
מניתוח הנתונים הכמותיים והאיכותניים עולות תרומות שונות המתקבלות מהפעלתה של תכנית
"מסירה" .הנתונים הכמותיים התקבלו מהשאלונים שהועברו בקרב המעגל הקרוב -אנשים עם מוגבלות.
הנתונים האיכותנ יים התקבלו ממקצת מהשאלות הפתוחות שנכללו בשאלון וכן מן הראיונות שקיימנו
במהלך השנה האחרונה להפעלתה של התכנית ,במהלכה התבקשו המרואיינים לתאר "חוויות חיוביות"
ולהסביר אותן .בנוסף ,ניתחנו מטאפורות שנועדו להמחיש את הרושם שהחוויות הללו השאירו על
המרואיינים.
הממצאים בסעיף זה מוצגים לפי שני היבטים :הראשון " -תפיסת תרומות התכנית -אנשים עם
מוגבלות" ,יציג ניתוח של הנתונים שהתקבלו מהשאלות הפתוחות והסגורות בשאלון ומן הראיונות
שנערכו עם אנשים עם מוגבלות .ההיבט השני " -תפיסת תרומות התכנית -אנשים מהמעגל האמצעי
(מפעילי התכניות מנהלי העמותות ופעילים מרכזיים ,עם ובלי מוגבלות) והחיצוני (אנשי מקצוע ,אנשי דת,
נציגי הג'וינט וכן נציגי תורמים הקשורים לתכנית)" -מציג ניתוח של הנתונים שהתקבלו מראיונות עם
מדגם משיבים זה .תפיסת התרומות של המרואיינים חולצה מחוויות חיוביות שהם סיפרו על התכנית.
4.5.1תרומות -אנשים עם מוגבלות
כדי ללמוד על התרומות שהתקבלו מההשתתפות בת "מסירה" כללנו בשאלון הסגור שאלה עם 30היגדים
שאותם התבקשו המשיבים לדרג בין =5( 5-1מסכים במידה רבה מאוד) .בלוח 19מוצגות התרומות לפי
קטגוריות שנלקחו מהספרות (היוש.)Bataineh & Magableh, 2005; Iso-Ahola, 1989 ;2007 ,
לוח :19ממוצעים וסטיות תקן של תרומות המתקבלות מההשתתפות ב"מסירה"
(=5( *)N=211מסכים/ה במידה רבה מאוד עד =1כלל לא מסכים/ה)
קטגוריה
בריחה ("מאז שאני משתתף בתכנית לא משעמם לי יותר")
ממוצע
4.07
סטיית תקן
.94
בריאותי ("בעקבות ההשתתפות בתכנית אני מצליח/ה
להתמודד טוב יותר עם המוגבלות שלי")
4.01
.87
תחוקתי
3.96
.86
נפשי
3.89
.85
חברתי
3.83
.67
אינסטרומנטלי
3.75
.66
* להרחבה ראו לוח 45בנספח .3
מלוח 19ניתן ללמוד ,כי ההשתתפות בתכנית "מסירה" הביאה להרחקת המשתתפים מתחושות של
שעמום ,שבו הם חשו לפני הצטרפותם ,וכי היבט זה נתפס כתורם במידה הרבה ביותר מבין התרומות.
בדומה למודל של איסו-אהולה ( )Iso-Ahola, 1989גם כאן נראה ,כי במקביל ל"בריחה" מסביבה לא
רצויה ישנו פיצוי .המשתתפים חשים שבעקבות "מסירה" הם מצליחים "להתמודד טוב יותר עם
71
המוגבלות" (הפן הבריאותי) .אחת הפעילות תיארה זאת כך" :בהתחלה זה היה בשבילי מאוד קשה אבל
זה היה סגירת מעגל כי בחיים שלי לא סיפרתי על הנכות .זה היה תרפיה וזה היה קשה .כל הגוף שלי כאב
לי ועשיתי את זה" .פעם היא הזמינה להרצאה שלה את אחייניתה" :היא ישבה מולי ..רציתי שהיא תראה
אותי ממקום אחר לא הדודה .והיא התחילה לבכות .היא אמרה צדקת פגשתי בך משהו חדש .זה עשה לי
המון במובן הרגשי".
בנוסף עולה ,כי בעקבות "מסירה" ישנה גם תרומה בפן התחוקתי .בעקבות התכנית המשיבים מאמינים
שאפשר יהיה "לחוקק חוקים טובים לטובת בעלי מוגבלות" ,וכי "בזכות התכנית אני מבין/ה הרבה יותר
את זכויותיי כבעל/ת מוגבלות" .התרומה הממוקמת במקום הרביעי מבין התרומות "במידה רבה" היא
בפן הנפשי" :בזכות התכנית רכשתי ביטחון עצמי"; "אני חש/ה מאושרת יותר"; "התכנית נתנה לי
אפשרות להוביל ולהנהיג"; ו"ההשתתפות שלי בתכנית הפכה אותי לאסרטיבי/ת יותר" .תרומות נוספות
המתקבלות מההשתתפות ב"מסירה"" ,במידה רבה" ,הן בהקשר החברתי" :הכרתי אנשים חדשים";
"הכרתי אנשים אחרים בעלי מוגבלות"; "התכנית תרמה לשינוי בתקשורת שלי עם אנשים רגילים
בחברה"; "במסגרת התכנית התאפשר לי לתרום לאחרים במצבי"; "ההשתתפות שלי בתכנית עזרה לי
להשתלב בפעילות חברתית" וכדומה.
מבין כלל התרומות הפן האינסטרומנטאלי נתפס כתורם למשתתפים במידה הנמוכה ביותר ,אם כי באופן
אבסולוטי מדובר כאן בתרומה ברמה בינונית-גבוהה .ממצא זה מתקבל מההיגדים הבאים" :מי שמשתתף
בתכנית נחשב יותר מקובל בחברה הערבית"; "בעקבות התכנית השתנו לטובה סטריאוטיפים (דעות
קדומות) כלפי בעלי מוגבלויות בחברה הערבית"; "ההשתתפות שלי בתכנית עזרה לי להשתלב בלימודים";
"בעקבות ההשתתפות שלי בתכנית רכשתי ידע הנחוץ לי כבעל/ת צרכים מיוחדים"; "ההשתתפות שלי
בתכנית עזרה לי להשתלב בעבודה בתשלום"; "למדתי במסגרת התכנית דברים חדשים המועילים לי
כבעל/ת צרכים מיוחדים" וכדומה .מדובר על תרומות בסטאטוס החברתי ,השתלבות בלימודים ,רכישת
ידע להתמודד עם המוגבלות ואף בהשתלבות תעסוקתית.
בשאלה הפתוחה בשאלון התבקשו המשיבים על השאלונים לרשום" :מהי התרומה העיקרית שקיבלת
מהתכנית" .ניתוח הממצאים מופיע בלוח .20
72
לוח :20התרומה העיקרית של "מסירה" -התפלגות תשובות המשיבים על השאלונים לפי תחומים,
אחוזים וציטוטים (התקבלו 75הערות)
התרומה
העיקרית
תחושת
העצמה
חשיפה
למידע
בנושא
מוגבלות
חברתי
יציאה
מהבית
פנאי ובידור
הרחבת ידע
כללי
עבודה
%
ציטוטים
26.7
"היאבקות עם הקשיים ולהיות חזק ומצליח"; "עכשיו התחלתי לבטוח
בעצמי יותר מפעם ועכשיו ביכולתי לעשות דברים שפעם חשבתי שהם בלתי
אפשריים"; "פיתוח יכולת מנהיגות"; "יתרון נפשי ,בריאות נפשית"; "רכישת
ביטחון עצמי והתאמצות להוכיח את עצמי"; "הרווחתי את היותי אדם טוב
יותר"; למידה של סבלנות ,שיתוף וחברות"; "אמונה ביכולות שלי"; "לא
להתבייש אומץ לב וביטחון עצמי חשובים לבעלי הנכות כדי לצאת מהארון";
"התפתחה אישיותי ונהייתי אדם יותר עצמאי"; "עצמאות"; "לא לעשות
חשבון לדיבורי האנשים".
"הכרתי את זכויותיי טוב מאוד והבנתי נושאים אחרים"; "התקדמתי
מבחינה השכלתית לזכויות הנכים וליחס אליהם"; "זכיתי לקבל את זכויותיי
בביטוח הלאומי"; "זכויות חדשות ושירותים חדשים שלא שמעתי עליהם
קודם"; "ידע לשעת חירום".
"הכרתי אנשים חדשים"; "הכרתי אנשים אחרים עם צרכים מיוחדים";
"בניתי קשרים חברתיים"; "היכרות עם אנשים הדומים לי שיש ביכולתם
להבין אותי"; "היכרות עם אנשים חדשים ואיך שהם מסתגלים עם נכותם אך
אני לומד מהם"; "הרווחתי בית" "אני מרגיש בנוח ,היכרות עם אנשים
חדשים"; "האדם לבדו לא יצליח להיות קבוצה יש הרבה אנשים שזקוקים
לתמיכה"; "הכרות עם אנשים חדשים ,עם פנים חדשות ,הכרתי אנשים
טובים ,פנים טובות".
"יציאה מהבית"; "נפטרתי מהשעמום"; "טיולים ופעילויות חברתיות";
"בשדה הבידור ושדות אחרים".
9.3
"הרחבת המידע"; "העשרה באמנות"; "הכרת תחומים חדשים"; "תחומים
חדשים"; "מידע"; ידע ורעיונות טובים מאוד"; "פרויקט 'מחיקת הבורות';
"השכלה מינית".
"התחלתי להיות יותר מתעניין בעבודתי"; "זכיתי לשיבוץ בעבודה";
"לומדים איך לחפש עבודה"; "מציאת דרכים לחיפוש עבודה"; "רכשתי המון
דרכים לחיפוש עבודה".
"מקום בו כולם מרגישים שווים ובאותה רמה"; "השתלבות"; "החברה
מתחילה לחשוב על ענייניהם של בעלי הנכויות"; "השתלבות בחברה".
"חברות עם המגזר היהודי".
20.0
18.7
12.0
6.7
5.3
שינוי
עמדות
1.3
יחסי
ערבים
יהודים
סך-הכול 100%
מלוח 20ניתן ללמוד ,כי התרומה העיקרית הנתפסת של תכנית "מסירה" לאנשים עם מוגבלות היא
ההעצמה האישית ( 26.7%מההערות) ,היבט המתקשר למטרה הראשונה של התכנית " -טיפוח והעצמת
מנהיגים" .ההעצמה קשורה לפיתוח חוסן אישי ונפשי ותכונות כמו ביטחון עצמי ,יכולת להנהיג ,עצמאות,
אומץ לב ,שיתוף סובלנות וכדומה .הדבר אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי השאלון לגבי תרומה (ראו לוח
)19וניתן להסביר זאת במדגם ובהיקפו :השאלון הופנה רק לאוכלוסייה עם מוגבלות ( )N=122בעוד
שמדגם הראיונות ( )N=53כלל את כל שלושת המעגלים המעגל הקרוב הכולל את המשתתפים ,המעגל
האמצעי הכולל את מפעילי התכניות בעמותות ,המעגל החיצוני הכולל את השותפים בתכנית.
73
תרומה נוספת המתקבלת מתשובות המשיבים על השאלונים נובעת מהנגשת מידע הנוגע למוגבלות -
המקבילה למטרה השנייה של "מסירה" ( 20%מההערות) .המשתתפים מדווחים כי בזכות התכנית הם
מודעים כיום לזכויותיהם ואף זכו לקבלן .הפעילויות השונות במסגרות שבהן משתתפים המשיבים,
חושפות אותם להרצאות ,סדנאות ושיעורים בנושאים שונים המעשירים אותם ,ביניהם גם הנושא של
"השכלה מינית" ,נושא שחזר על עצמו בכמה היגדים.
התרומה השלישית בחשיבותה היא בפן החברתי ( 19%מההערות) .המשיבים על השאלונים מציינים כי
בעקבות התכנית הם הכירו אנשים חדשים בעלי צרכים מיוחדים ,שהתבוננות בהם מלמדת אותם
להתמודד עם הנכות .המפגשים החברתיים עם "אנשים טובים" מחזקים ומעצימים אותם.
בד בבד עם ההעצמה ,קבלת הזכויות ומציאת קבוצת שווים רלוונטית מציינים תשעה משתתפים ,כי
התרומות של "מסירה" היא בעצם הוצאתם מהבית ,מהשעמום בו הם היו שרויים ,להשתלבות בעיסוקי
פנאי .חמישה משיבים ציינו ,כי בעקבות "מסירה" הם החלו לעבוד או לחפש עבודה; וארבעה משיבים
ציינו כתרומה את שינוי העמדות המתרחש סביבם -המבטא את המטרה השלישית של "מסירה" .משתתף
אחד ציין ,כי נוצרו חברויות בין-מגזריות ,בין ערבים ליהודים.
מכל האמור ניתן לראות ,כי שלושת ההיבטים הבולטים הנתפסים כתרומות הם "תחושת העצמה",
חשיפה למידע בנושא מוגבלות ו"הקשרים חברתיים" .בסעיף הבא נעמיק ונתבונן בכל אחת מהתרומות,
באמצעות ניתוח סיפוריהם של המרואיינים ,שהתקבלו במהלך הראיונות.
4.5.1.1תחושת העצמה " -יש לי משהו מבפנים שעומד להתפוצץ ונותן לי כוח להמשיך"
התחום הראשון שהוזכר בטבלה הוא תחושת העצמה המתקבלת מההשתתפות ב"מסירה" .נמצא ,כי
הפעילות במסגרת התכנית הפכה אנשים עם מוגבלות למנהיגים המהווים דוגמא לאחרים ,תורמת להם
ומגבירה את תחושת המסוגלות העצמית שלהם .אמרה אחת הרכזות" :כשהייתי פעילה ומתנדבת בעמותה
ונתנו לי לנהל את פרויקט 'מסירה' ראו בי בחורה עם כוח ואנרגיה ובעלת כוח רצון ולא רק בחורה בעלת
מוגבלות .זו הייתה ההזדמנות שלי כמנהלת פרויקט ,זה כמעט ולא היה קיים [קודם] .דרך זה ניסיתי
להוכיח לעצמי ולאחרים וזה חיזק אותי כדוגמא אישית שהייתי מודל לחיקוי בעצם [ ]...זה היה בשבילי
כמו לעלות על סולם" .מדברים אלה ניתן ללמוד כי המרואיינת חשה שבמסגרת תכנית "מסירה" היא
מעפילה גבוה ,מה שמחזק אותה באופן אישי וגם מקצועי (מודל לחיקוי) .פעילה זו תרמה לאנשים עם
מוגבלות רבים ביישוב שבו היא פועלת ,שחזרו ותיארו כי היא "הצילה אותם משנים של ישיבה בבית בחדר
בודד וחשוך" .התחושה של מרואיינת זו ,המתקבלת בעקבות כך" :אני עשיתי את שלי בחיים כי הצלתי
נפש" [ ]...התכנית הצילה נפש ולהציל נפש זה להציל עולם" .מרואיינת זו מתארת את התרומות האישיות
שהיא עצמה הפיקה ועדיין מפיקה מהפעילות שלה במסגרת "מסירה"" :התכנית הגדילה אותי אישית.
נותנת לי להיות יותר בטוחה שאני בפני קהל וציבור ,ההופעה שלי איך אני מציגה את הדברים בלי
להתרגש ולהתבייש מזה סבלתי מזמן .אני כבר נהייתי יותר ידועה ומפורסמת וזה מאוד מדהים" .פעילה זו
חשה שהיא התקדמה גם מבחינה מקצועית" :השתדרגתי והתפתחתי מאוד .אני מרגישה מישהי חושבת
מאוד עמוק ,יצירתית ,פתחתי לעצמי חשיבה ביקורתית שאני מאוד גאה בזה למרות שזה עושה לי בעיות".
ניתן לראות ,כי ההשתתפות כפעילה ב"מסירה" הביאה לחיזוק הביטחון העצמי המביא ליכולת להביע
רעיונות מקוריים יצירתיים וביקורתיים ללא חשש ,כולל גם עמידה בפני קהל.
74
מרואיין ,מנהיג בעל מוגבלות מציין ,כי העשייה שלו במסגרת "מסירה" העלתה את המעמד החברתי שלו,
שכידוע כבעל מוגבלות ,אינו נמצא במדרג גבוה בחברה הערבית .הוא אמר' " :מסירה' זה משהו ששדרג
אותי מבחינת מעמד [חברתי] .אני לא [עוד] מוחמד [שם בדוי] אלא מוחמד מנהל העמותה והמנהיג
החברתי ,אפילו בכפר שלנו מסתכלים עלי בעיניים אחרות .ההרגשה הזו מתבטאת על ידו בדימוי של מנהיג
המוביל לשינוי חברתי דרמטי" :כמו לידר ,מלך ,תחושה שאני מבצע מהפכה ,כוח ,השפעה ושינוי כמובן
[אם כי] אני שונא את המושג כוח".
עוד מרואיינת תיארה את השינוי שחל בה" :כשהיית מכירה אותי לפני שהייתי פה התכנסתי בתוך עצמי,
[הייתי] מסוגרת ,לא מוציאה מילה [ ]...הייתי מאוד ביישנית .לא יכולת להגיד לידי שמישהו נכה ,הייתי
ממש בוכה .דברו עלי[ .ועתה] העבודה בעמותה הקנתה לי ביטחון עצמי ,יכולת לסלוח ,יכולת להבין,
התעצמתי ,זה עשה אותי אסרטיבית יותר .המינוס היחידי שיש בי היום ,שאני נותנת את כל כולי לעבודה
ושוכחת את המשפחה ."...פעילה זו בחרה כדימוי להרגשה אותה היא חשה כשהיא עושה דברים טובים:
"אני מרגישה מלכה ליום אחד .חיוך גדול ..זה עושה לי טוב שהם [בעלי המוגבלות] נרגעים ..זה מצוין".
הוסיפה עוד על התרומות האישיות פעילה נוספת" :אני מאוד שמחה ,יש לי חיזוק לאישיות שלי ,לא עוד
בושה או פחד מדברים ,התחלתי לבקש את הדברים באומץ ובכוח".
נראה כי המטרה הראשונה של תכנית "מסירה" ,להעצים אנשים עם מוגבלות שיהפכו למנהיגים ,מתעצמת
כאשר מתבוננים בדברים הבאים ,שתיאר אחד מרכזי התכניות לגבי תחושת ההעצמה שהוא חש במסגרת
פעילותו למען אנשים עם מוגבלות בעמותה ,בעת המלחמה האחרונה" :בזמן המלחמה יצאנו לבתים
והתחלנו לעזור ולרוץ בשטח ,לבוא לזקן ולעזור בתרופות .התקופה הייתה חוויה ,לעזור ולרוץ ,היה לי
סיפוק ,לבוא לאנשים עם סטודנטים ולעזור[ .הרגשתי] שמחה בפנים לאנשים הרגשתי מאוד שמח .הדימוי
שבו בחר מרואיין זה כדי לתאר את תחושתו הוא :מהרגשה של נזקק להרגשה שאנשים זקוקים לעזרתי".
הסיפוק המתקבל בשל העזרה של בעל מוגבלות לנכה אחר עולה גם מדבריה של הפעילה הבאה" :זה נותן
לי הרבה ,אני מרגישה שאני תורמת ,אני מקדמת בעיה של מישהו אחר שיגיע למצב שהוא מקבל את
המקסימום שמגיע לו ושהוא לא ייפול בין הכיסאות וימשיך הלאה .זה המון סיפוק לעזור למישהו שלא
מודע לזכויות שלו שהוא לא מודע למצבים שלו .חוץ מזה הארגון פה נותן המון תמיכה .אפילו לדבר ,אוזן
קשבת שאת מקשיבה לו ונותנת לו תשומת לב .אפילו אם את מכינה לו כוס קפה ,כמו בבית .מקבלת בכוס
קפה ובשיחה .מרגישים את ה'ביחד' הזה .תמיכה עזרה להקשיב אחד לשני[ .כאן] אין הבדל בין בדואים
ליהודים ,הם חלק מאיתנו הם ישראלים כמונו .אני תמיד חשבתי ככה אני אומרת שראשי הממשלות
שלהם עושים את הרעש .הם לא רוצים מריבות".
אפשר לראות כי תהליך ההעצמה שאותו עוברים אנשים עם מוגבלות במסגרת תכנית "מסירה" מתבטא
גם בדרישתם לדייק במושגים בהם משתמשים כדי להגדירם .ספרה מרואיינת אחרת ,כי כאשר מנהל
באחת הרשויות אמר באחד המפגשים" :הנה אני אתן לכן דוגמא :אישה נכה ,התביישה בנכות שלה"...
עצרה אותו אחת המשתתפות ואמרה" :רגע אני לא נכה אני אישה עם נכויות!" .אמירה זו ,חושבת
המרואיינת מצביעה על כך שה" :נשים [שהן] מאוד מיוחדות [ ]...רואות את העוצמות שלהן ואת היכולות
שלהן" .כלומר ,בעקבות ההעצמה המתרחשת במסגרת "מסירה" בעלי המוגבלות המועצמים מבקשים-
דורשים לעשות הפרדה בין המוגבלות לבין היותם אנשים.
75
מדבריו של בעל מוגבלות עולה ,כי ההשתתפות מביאה לתחושת עוצמה נפשית גדולה יותר משהייתה
קודם[" :זה] באמת .מאוד חיזק את האישיות [שלי] שהתחלתי לפגוש אנשים פעם ראשונה ואני מרגיש
שיש לי מעמד אחר ,יש לי ...התחלתי להסתכל על עצמי מנקודה שיש לי הרבה מה לתת ויש לי משהו
מבפנים שעומד להתפוצץ ונותן לי כוח להמשיך" .היבטים אלה עולים מסיפורים נוספים ,כמו משתתף
אחר שמדבר על כך שבעקבות השתתפותו ב"מסירה" חל שינוי בתפיסתו את עצמו[" :למדתי] כאילו לא
להסתכל שאתה נכה וזה שיפר לי את מצב הרוח .התחלתי לראות שיש לי יכולות עצמיות ,אני יכול לתרום
לקבוצות האחרות .התכניות שהיו לפני 'מסירה' ...לא יכולתי לעשות או להרגיש ככה".
מדברי משתתף נוסף עולה כי בעקבות ההשתתפות בפעילויות במסגרת "מסירה" הוא מתחיל להתבונן על
העתיד" :ההרצאות זה נותן לי הרבה הדרכה ,אתה מקבל הרבה לחשוב קדימה לא לחשוב מה שהיה
אחורה .צריך להתקדם ולקדם אנשים אחרים אתך".
מכל האמור ניתן ללמוד ,כי בעקבות ההשתתפות של אנשים עם מוגבלות בפעילויות המתקיימות במסגרות
השונות הם יוצאים מהבית ומתרחקים מבדידות ,כעס ,עצב ואי נחת .שיפור במצב הרוח ,צחוק ,הרגשה
טובה ,רוגע ,סיפוק נפשי ,כך שחל שינוי במעמד שלהם בעיני עצמם .חל שיפור בתחושות הנפשיות והם
חשים כאנשים רגילים .כל אלה מביאים לשיפור בביטחון העצמי ולתחושת העצמה עצמית .הם נפטרים
מהבושה ומבטאים חשיבה יצירתית ,ביקורתית ואסרטיבית .מעמדם החברתי של הפעילים משתדרג ,הם
לא עוד "נכים" כי אם "לידרים"" ,מנהיגים"" ,מלכים" ו"מלכות" שיש ביכולתם לעזור לאחרים .הם
מודעים לכוח המצוי בידיהם לתרום לאחרים ,אנשים עם מוגבלות .השינוי במעמד ובתחושה מאפשר
למנהיגים להיות שותפים בעשייה חברתית במסגרת "מסירה" שיש בה כדי להוביל מהלכים משמעותיים
בחברה הערבית ,המוגדרת על ידם כ"מהפכה" או כ"עלייה בסולם" .גישה זו מלווה בחשיבה על הגדרת
הזהות העצמית שלהם ושל כמותם שהינה -לא עוד נכים ,אלא איש או אישה עם מוגבלות.
4.5.1.2חשיפה למידע בנושא המוגבלות " -אני מרגישה מהפך"
התחום השני שהוזכר בטבלה כתרומה ,הוא החשיפה למידע בנושא המוגבלות .המשתתפים חשים כי
העובדה שבמסגרת המפגשים בעמותות ,בקורסים ובפעילויות המתקיימים במסגרת "מסירה" הם נחשפים
למידע חיוני מותאם תרבות אודות זכויותיהם ,תורמת להם במיוחד .את תחושת התרומה הזו תיארה
אחת המרואיינות" :אנחנו לומדים על כסף ,זכויות על ביטוח לאומי .בחיים לא שמעתי על ביטוח לאומי,
עובדות סוציאליות לא שמעתי על זה .כן ,אני מרגישה מהפך .בהרגשה שלי ,בשפת סימנים ,אני שמחה
יותר כשאני באה לפה" .ניתן לראות ,כי הידע המוקנה לבעלי המוגבלות המאפשר להם ללמוד על הזכויות
שלהם ,מביא לתחושת "מהפך" בחיים ,המבטא את עוצמת החשיבות שלו.
אדם אחר עם מוגבלות הוסיף ותיאר את חשיבותה של העזרה במתן מידע הניתן במסגרת תכנית
"מסירה"" :אין לאיפה לפנות פה [בישוב] ,חוץ מפה [המפגשים במסגרת 'מסירה'] .אין ..אנשים באים נגיד
[ ]...יש בעיה .אם הוא צריך לשלוח מכתב או פקס ,הם [הפעילים בעמותה] עוזרים .בהתחלה לאן הוא יכול
לפנות? היה מסתבך והולך לאנשים שלא מתמחים .פה עוזרים לו למי ללכת ,לאן .והוא מסתדר" .לכן ,לא
ייפלא כי מרואיין זה ענה על השאלה :האם התכנית נחוצה ותורמת בתשובה החלטית" :בטח .ברור!!!".
אחד הגופים שצוינו במיוחד כתורם לשיפור הנגשת מידע מותאם תרבות וצריכת שירותים כתוצאה מכך,
שחזר ועלה מדברי המרואיינים ,הוא הפעילות של מילבת הנעשית במסגרת תכנית "מסירה" .מדובר על
76
פריסה ארצית של תכנית חשיפת מידע מותאם תרבות המביא לצריכת שירותים לאנשים עם מוגבלות.
אמרה אחת המרואיינות כי' " :מסירה' חשפה את מילבת למגזר הערבי" וכי החברה למתנסים נתפסת כמי
ששימשה" :פלטפורמה להכניס את התכניות האלה בקהילות הנגישות" :זה עבד פנטסטי! 'מסירה' כל
הזמן נתנה משאבים לקהילות .אביזרי עזר ,מידע וזכויות ,כנסים ,הסברות במסגדים .היא עשתה פעולות
חיזוק .היא לא חכתה אלא פשוט עשתה אותם -וזה תרם [ ]...ובגלל שהיישובים היו במקום של קושי
להתקדם ולקדם את הנושאים האלה אז כל דבר שנכנס לשם היה טוב וזה לא הפריע אחד לשני".מרואיינת
זו דימתה את הפעילות של מילבת באוכלוסייה הערבית כמו "נחל ההופך לנהר גועש" ,אם כי הוא נמצא,
לדעתה ,רק בתחילת דרכו ,שכן יש עוד לעשות הרבה מאוד .היא אמרה" :השיתוף הוא קצת כמו איזה נחל
שזורמים אליו פלגים .בהתחלה [יש] זרימה מאוד קטנה ,ומגיע לאט לאט עוד פלג וזרם קטן עד שזה הופך
לנהר גועש .אני בתפקיד שלי המפלס של הערוץ ,של כמה כאלה .כי בעצם הג'וינט או האחרים היו
המובילים של האחרים .אנו הוספנו כמה פלגים וערוצים לדבר הזה".
מספר מרואיינים ,כל אחד בנפרד ,בחרו לתאר את ההתרגשות שאחזה בהם כשראו כי הפעילות של מילבת
ביחד עם תרומות ותמיכה כספית מגופים נוספים עזרו לבעל מוגבלות לצאת מחוץ לגבולות הבית ,שבו הוא
היה כלוא במשך זמן רב" :בחור בשנות החמישים לחייו הרבה זמן לא יצא מהבית .משותק בפלג גוף
תחתון .אב לשלושה ילדים וגר בקומה שלישית 72מדרגות .הוא גר ללא מעלית אז לא יכול היה לצאת
מהבית .אחרי שנתתי לו ייעוץ פרטני בנושא של "זחליל" ,שזה פתרון למדרגות או כיסא מטפס מדרגות...
חודש אחרי זה האדם רכש את האביזר וכיום הוא עצמאי יכול לצאת מביתו ולחזור באופן עצמאי ביותר".
ואכן ,משתתפים רבים בחרו מבין כל החוויות שלהם במסגרת תכנית "מסירה" לתאר אירועים יוצאי דופן
של השפעת צריכת השירותים על חייהם של אנשים עם מוגבלות ,שהיריעה קצרה מהכילם" :מישהי
קטועת ידיים שהתחילה לנהוג (שנייה בעולם שעושה את זה); מישהו שהתחיל להיעזר באביזרי עזר ועושה
דברים שהוא לא עשה קודם -זה מרגש; יש אנשים שהתחלנו איתם ואתה רואה שבעקבות ההשתתפות
בכל מיני מפגשים יש את יכולת ההבעה או הביטחון .אפשר לראות את זה על האנשים .זה יפה!".
בלוח 21מוצג חיזוק לממצאים אלה ,שנותחו על-ידי מכון מסאר במשוב שהועבר בסיום יום עיון בנושא
אביזרי עזר.
לוח :21התפלגות תשובות המשיבים מיום עיון "עצמאות לחיים" בנושא אביזרי עזר לאנשים עם מוגבלות,
שהתקיים ב29.5.08-
במידה
מועטה
או בכלל
לא
5.8
במידה
בינונית
4.4
במידה
רבה -
רבה
מאוד
81.0
8.8
ביום העיון קיבלתי מידע משמעותי על נושא הנגישות ()N=64
3.1
17.2
75.0
4.7
ההתנסות האישית בעזרים סייעה לי להבין טוב יתר את הקשיים
של אנשים עם מוגבלות ()N=64
3.1
12.5
75.0
9.4
לאחר יום העיון אשתמש באביזרי עזר (בהם לא השתמשתי קודם
לכן לשיפור התפקודי היומיומי ()N=60
3.3
3.3
63.4
30.0
הנושאים שהועלו במפגש היו רלבנטיים לעבודתי ()N=63
17.5
11.2
58.7
12.7
המפגש תרם לי ()N=66
6.0
3.0
88.0
3.0
היגד
ביום העיון קיבלתי מידע משמעותי על נושא אביזרי עזר ()N=68
77
לא
רלוונטי
מלוח 21ניתן ללמוד ,כי מרבית המשיבים חשים שיום העיון תרם להם בקבלת מידע על אביזרי עזר
ונגישות ותרם בהבנת הקשיים של אנשים עם מוגבלות 63.4% .מהמשיבים חושבים שיתחילו להשתמש
באביזרי עזר לתפקוד יום יומי ו 58.9%-מהמשיבים מוצאים שהנושאים רלוונטיים לעבודתם.
מכל האמור ניתן ללמוד על חשיבותו של שיתוף הפעולה המתקיים בין "מסירה" ,כמובילה תכנית
המכוונת ,בין היתר ,להנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות המגביר את צריכת השירותים עקב כך לבין
מקצועיותה של העמותה ,מילבת ,המחזיקה בידע ,בכלים ובמיומנויות לצורך מימושה של מטרה זו.
בדומה לממצאים שהתקבלו לגבי מטרות נוספות של תכנית "מסירה" ניתן לראות גם כאן ,כי החבירה של
"מסירה" לעמותות רלוונטיות ,שיש להן ידע מקצועי ,מביאה לקבלת שלם הגדול מחלקיו משני הצדדים.
שכן עמותה בעלת ידע מקצועי כמו מילבת ,שאין לה מקורות מימון ,כמו אלה שנפתחו בפניה במסגרת
"מסירה" ,ולא פעלה בחברה הערבית עד שחברה לתכנית "מסירה" ,אינה יכולה תמיד לממש את הידע
שלה בשדה; ואילו תכנית "מסירה" אינה יכולה לקדם את הנושאים שאותם היא שמה לעצמה כמטרה,
ללא אותו ידע מקצועי ייחודי שיש בידי העמותות .כך שהסימביוזה וההפריה ההדדית היא הכרחית
ליצירת השלם .תחושת התרומה של פעילות "מסירה" המתקבלת מן המטאפורות שהמשתתפים בקשו
לתאר :מדומה למהפך ,לנהר גועש ולרגלים או כיסא גלגלים שבלעדיהם לא ניתן להתנייד.
4.5.1.3תחום חברתי " -מצאתי חברה ,אהבה ,קבלת פנים"
התחום החברתי הוא זה שהוזכר במקום השלישי כתרומה המתקבלת בעקבות ההשתתפות בתכנית
"מסירה" .מדובר על התהוות של רשת של תמיכה חברתית" :פה אני מצאתי חברה ,אהבה ,קבלת פנים של
הבוקר .אני מחכה כל יום לבוא לנשק את ראש העמותה והמזכירה .כיף להיות איתה .אני מרגישה אותה
[כמו] אחות דודה ,כשאני רוצה לדבר להתפרק .אם אני רוצה לבכות אני עולה למזכירה ובוכה איתה.
התפתחה אהבה כזו שאני מרגישה אותה כמו בת שלי .מעבירה את היום עם החברות ,למדתי לסרוג לצייר.
כל דקה שאני פה אני נהנית" .אמר משתתף נוסף" :הכרתי ארבעה-חמישה אנשים ,חברים ,היו ביקורים
משפחתיים ,בזכות העמותה זה התקיים .כל אחד מספר את בעיותיו האישיות לאחר ,אילולא העמותה לא
הכרתי אנשים אלה .אנחנו גוף אחד ,מספרים אחד לשני על בעיותיו ,מצבו הגופני והכלכלי".
פעילה המשתתפת בתכנית ספרה גם היא ,כי השתתפותה ב"מסירה" הביאה לרכישת חברים חדשים.
הוסיפה ואמרה רכזת באחת התכניות" :יש לי כמה חברים טובים שלקחתי מהארגון .יש דמות מאוד
מיוחדת שאני רואה בה דמות לחיקוי .היא הדביקה אותי בתחושת האחריות שהיא לוקחת על עצמה []...
היא בן אדם מאוד מאוד מקצועי ,אחראי ,רגיש ,אישיות מהממת .אין דבר כזה" .חיזקה דברים אלה
פעילה אחרת" :הכרתי הרבה אנשים ,שזרתי לעצמי רשת חברתית עם כל הגורמים שיש להם קשר לנושא
ואז -לעשות עבודה יותר טובה".
העובדה שהרשת החברתית החדשה ,שבה נתקלים הנכים במסגרת "מסירה" מקבלת את בעל המוגבלות
כפי שהוא מבלי להתייחס למוגבלותו ,תורמת לתחושה חיובית" :כאשר באתי לכאן הרגשתי כבוד,
שמעריכים [כאן] את האנשים[ ,יש] שותפות טובה והפנים שלי האירו .מנהלת העמותה היא אחותי [והיא]
יקרה לנו .היא מעריכה מכבדת".
מסתבר כי מלבד יצירת קשרים חברתיים חדשים בעקבות ההשתתפות ב"מסירה" חל גם שינוי לטובה,
ביחסי הגומלין עם ה"אחרים משמעותיים" ,שעימם המשתתפים בתכנית "מסירה" כבר מצויים בקשר.
78
בעל מוגבלות אחד מתאר שיפור ביחסים עם בת זוגו" :היחס ביני לבין אשתי השתפר במידה ניכרת .יש
התפתחות חיובית מבחינת שיחה ,יש היום יותר כימיה ביני לבין אשתי ,אנחנו קרובים אחד לשני ,יותר
אוהבים" .ופעיל אחד מתאר שיפור ביחסי הגומלין עם עמיתיו בעבודה" :למדתי איך להיות פעיל בתוך
קבוצה וזה לא פשוט ."...הוסיפה על כך מרואיינת נוספת" :למדתי ששיתוף פעולה בעשייה החברתית היא
מילת המפתח .בלי זה ,זה לחבוט בתוך השלולית שלך ולא לצאת משם .צריך ממש לתת זרועות ולתרום
ולהתירם כל הזמן פנימה ,החוצה ,בתוך מקום העבודה ,מחוץ למקום העבודה ,עם ארגונים אחרים,
אנשים אחרים .שיתוף פעולה זו המילה".
מכל האמור ניתן ללמוד ,כי המשתתפים רואים בתכנית "מסירה" פלטפורמה ליצירת קשרים חברתיים
כמו גם להידוק ושיפור הקשרים הבין-אישיים הקיימים .מדובר על תחושה של שייכות חברתית לעומת
בידוד ,תחושה של גוף אחד ושייכות חברתית שמקבלת ,שיש בה הערכה ,שיתוף פעולה ואף התפתחות
יחסי אהבה.
4.5.1.4יציאה מהבית ,פנאי ובידור " -בבית אתה כמו סמרטוט וכאן אני מרגיש טוב"
התחום הרביעי שהוזכר הוא "יציאה מהבית ,פנאי ובידור" .משתתפים רבים חשים שהפעילות במסגרת
תכנית "מסירה" מאפשרת להם לצאת מהבית ובכך משתפרת הרגשתם ,כפי שאמר אחד המרואיינים:
"להישאר בבית אתה כמו סמרטוט וכאן אני מרגיש טוב" .תחושת התרומה המתקבלת בשל היציאה
מהבית עולה גם מדבריה של משתתפת נוספת" :קודם נשארתי בבית מנקה משתעממת ,יושבת עם עצמי
בשילוב ידיים אוכלת זהו .היום אני באה לכאן כיף ,לומדת שפת הסימנים ,יותר כיף מדברת עם אנשים.
מחייכת[ .לומדת] שפת סימנים ,התנהגות של אנשים לומדת על איך להתנהג [ ]...בבית עצוב ולא טוב ופה
שמח וכיף".
הפעילויות במסגרת תכנית "מסירה" בעמותות השונות ,כוללות לפעמים גם יציאה לטיולים ברחבי הארץ
ואף בעולם ,כפי שתיאר אחד המרואיינים" :יציאה מהבית זה חלום לצאת לחו"ל .טיילתי באילת ,הייתי
בבית מלון בים המלח ,כשהייתי בבית לא חשבתי על דברים אלה ,לא הייתי מסוגל לבד" .מדבריו של
מרואיין זה ניתן ללמוד כי כל אלה לא היו מתקיימים אילולא הפעילות של העמותה ,במסגרת "מסירה".
התגמולים המתקבלים בשל היציאה של אנשים עם מוגבלות מהבית ,לפעילות במסגרת "מסירה" ,עולה גם
מדברו של הורה שאמר" :העיקר שהיא תצא מהבית .היא הייתה במעצר בית ועכשיו יש לה הזדמנות
לראות את החברות שלה [ ]...אני מודה לרכזת ,כי היא אפשרה לבת שלי לצאת .אני ,כמו שאומרים' ,מי
שמרוויח בשוק מודה לו' ואני הרווחתי מההשתתפות של הבת שלי אז אני מודה לה".
הדימוי שבו משתמשת אחת המשתתפות מבהיר יותר מכל את השינוי שחל בין הישיבה בבית לבין היציאה
ממנו לפעילויות המתקיימות במסגרת תכנית "מסירה"" :לפני זה ישבתי בבית כמו פודל או עכבר הייתי
מתלוננת לאבא .עכשיו יש לי טלפון אני מתקשרת ב ,sms -המדריכה מתקשרת [ .]...בבית אני בכעסים ופה
אני משתחררת".
ההשתתפות בתכנית "מסירה" תורמת למצב רוח חיובי" :זה תמיד טוב [ ]...היה הרבה צחוק .היה לי טוב.
אתה מרגיש מצוין ,צוחק כל הזמן עם אנשים ,מדבר .זה טוב" .ברגעים אלה אדם עם מוגבלות חש כמו:
"בן אדם רגיל שאין לו מגבלה".
79
ניתן לראות ,כי בעקבות ההשתתפות ב"מסירה" אנשים יוצאים מהבית ,שבו הם חשים רע ,לא נעים ,כעס
ועצב -כמו "סמרטוט"" ,פודל" או "עכבר" -לפעילויות פנאי ובידור המסבות להם הרבה נחת ,אושר
והנאה -כמו "חלום".
4.5.1.5הרחבת הידע הכללי
התחום החמישי שהוזכר בין התרומות המתקבלות מ"מסירה" הוא הרחבת הידע הכללי .מדובר על
הקניית ידע ,מיומנויות וכלים במסגרות השונות שיש בהם כדי לתרום להתפתחות המשתתפים ,כפי שאמר
אחד ההורים" :הפעילויות האלה עוזרות בהתפתחות הבת שלי ,אני מרגיש שהיא מתקדמת .אני יודע
שמלמדים אותם שם ,ועוזרים להם" .חיזוק לדברים אלה מתקבל מדבריו של אחד המרואיינים" :אני
משכיל כל יום .זה מחייב אותי ללמוד כל הזמן בשביל להתקדם לדעת יותר ולעזור יותר .אני נדהם כל יום
מקיומם של פתרונות קטנים שמכניסים שמחת חיים לאדם .אני קם בחיוך וחוזר בחיוך כי אני יודע שאני
בדרך לעוד אדם שאני יכול לעזור .זה מאוד מקדם אותי מקצועית .זה מבגר אותי מקצועית בפחות שנים
כי אני נחשף הרבה יותר למקרים .זה מחייב אותי כל הזמן להמשיך ללמוד באקדמיה"; "תרם לי המון".
עוד אישה עם נכות תיארה ,כי היא רכשה ,במסגרת הפעילות שלה ב"מסירה" ,ידע וכלים המשפרים את
העיסוק המקצועי שבו היא מעורבת[" :הפעילות ב'מסירה'] בהחלט תרמה לי להתקדם בתחום העשייה
הזה .רכשתי המון ידע בנושא וגם בתחום של השינוי החברתי רכשתי המון כלים וידע בבניית תכניות
עבודה .עכשיו אני יכולה לשלוף בצי'ק לעשות את זה .להיות ממוקדת יותר להציב לעצמי מטרה וגם
למצות אותה .גם להמשיך לעשות עד שאני מגיעה לשם .אני רואה את זה באיך אני מתכננת את התכנית
החדשה ,איך אני בונה את הדברים".
ההשתתפות בחוגים במסגרת הפעילויות של העמותות תורמת לשיפור באיכות החיים של המשתתפים
במפגשים השונים" :פעם שללתי לימודים ,אמרתי' :אני מבוגרת מה אני צריכה ללמוד'? והיום אני לומדת
מחשבים נהנית מכל שיעור אני מרגישה שחזרתי להיות בת 16יש לי הרבה סיפוק .הבושה שלא ידעתי
להדליק מחשב וכשהייתה הפסקת חשמל חיכיתי לבנות שלי .היום אני יותר נוגעת לא מפחדת .יש לי כל כך
הרבה מה לעשות אז אין לי זמן .אני מציירת ,סורגת ,מבשלת ,חוגים ,זה הרגיע אותי הוריד לי כדורים
שלקחתי להרגעה .זה חיים אחרים .טוב לי אני כמעט חצי שנה פה וממש טוב לי".
מכל האמור ניתן לראות ,כי ההשתתפות בתכנית "מסירה" תורמת להתפתחותם ,להשכלתם ,למיצוי
העצמי והמקצועי (כפי שנראה בהרחבה בסעיף הבא) ולשיפור באיכות חייהם של אנשים ערבים עם
מוגבלות.
4.5.1.6תעסוקה
התחום השישי שהוזכר בין התרומות המתקבלות מההשתתפות ב"מסירה" הוא עבודה ,שכן ההשתתפות
פותחת בפני המשתתפים אופציות תעסוקתיות בשוק העבודה .להלן ציטוטים שעלו מדבריהם של
מרואיינים שונים:
"התכנית נחוצה ותורמת מאוד [ ]...יש את הסדנא של שוק העבודה [ ]...יש המון פרויקטים שמתבצעים
עכשיו ויתבצעו בעתיד"; "התחלתי לעבוד לא מזמן"; "בטח שתרם אבל המחשבים שקודם לא ידעתי
81
למדתי לבד לא הלכתי ללמוד פעם .היום אני לומד ,היום יש תוכנות שאני מלמד [אחרים] ,אני למדתי לבד.
הייתי לא ידעתי מה זה מחשב ,מפלצת .אבל זה בסל הכול כמו עט רק צריך להתנסות בו .זה מה שאני
מסביר להם .התחלתי ללמד לאט לאט ועכשיו נקים חוג לכולם אני ועוד חבר שלי שעבר את ההכשרה
נעביר אותה .נעשה להם בהתנדבות כמה קורסים על האקסל הוורד".
גם המנהיגים עם המוגבלות ,ממשיכים להיתרם מתכנית "מסירה" שבעבר העצימה אותם וכיום מאפשרת
להם להתפתח מקצועית ,כפי אמרה אחת המנהיגות" :רכשתי הרבה מידע ,יש לי [בראש] מאגר מידע
מהלך .אני יודעת הרבה על הנושא .לא רק מידע עצמו אלא גם כישרונות של דרכי עבודה ,רכשתי הרבה
ניסיון וידע .גם קשרים ,הרשת אפשרה לי להכיר הרבה אנשים שונים".
מרואיינת אחרת דיווחה כי ההתחככות עם אנשים מקנה לה ידע מקצועי כמו גם דפוסי התנהגות רצויים
התורמים למקצועיותה .בעקבות זאת ,היא אומרת ,כי היא שקועה בעבודתה עד כדי כך שהיא "שוכחת
את המשפחה לפעמים"" :החלטתי שמכל מלמדי השכלתי .אני צריכה ללמוד מכל אדם שבא אפילו אם
הוא מטאטא רחובות ונותן לי רעיון טוב -אני איישם [ ]...כשהג'וינט נכנס ותמכו בי מאוד [ ]...היה לי
מורה נוסף [ ]...איש מדהים עם הרבה ידע ,ומה שאני היום -אני חייבת לו [ ]...בנוסף לו מלווה אותי
בשנים האחרונות [[ ]...שמהם] אני לומדת דברים שונים [ ]...את העבודה בשטח ,איך לבלוע את הדברים,
לסדר אותם בצורה הגיונית להוציא לפועל פרויקטים מה לעשות בדברים מסוימים [ ]...למדתי להיות
תוקפנית אבל בשקט ובעדינות במילים חדות עם הרבה חיוכים וסימפטיה [...כולם] נתנו לי הרבה חומר
למחשבה הרבה עידוד החזיקו לי את היד לאורך שנים .גם כשטעיתי נתנו לי להבין בצורה יפה שטעיתי
וצריך להתחיל מחדש .הרבה אנשים באמצע הדרך עזרו לי ואני בזכותם".
מכל אלה ניתן לראות ,כי המשתתפים רוכשים בקורסים השונים בכלל ,ובעקבות ההתנסות שלהם
כמנהיגים בפרט ,כלים ידע ומיומנויות ,שיש בהם כדי לסייע להם בתעסוקה .אלה העובדים במסגרת
"מסירה" הופכים לבעלי ידע ייחודי שאחר כך הם מעבירים אותו לאחרים ,הזקוקים לו.
4.5.1.7שינוי עמדות
כמחצית המרואיינים (אנשים משלושת המעגלים :הפנימי ,האמצעי והחיצוני ,הקשורים ל"מסירה")
התבקשו להביע במהלך הראיונות ,בשאלה סגורה בדירוג ( 1לא מסכים בכלל) עד ( 5מסכים בהחלט) ,את
דעתם לגבי מידת שינוי העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות המתרחשת בחברה הערבית בכלל ולגבי מידת
הגברת המודעות והנכונות להירתם לנושא הנכים בעקבות העמותה בה הם פועלים ,בפרט .בלוח 22
מוצגים ממוצעים וסטיות תקן בהיגדים של תפיסת המרואיינים את שינוי העמדות כלפי אנשים עם
מוגבלות בחברה הערבית בכלל ובעקבות הפעילות של העמותות (במסגרת "מסירה") בפרט.
81
לוח :22התפלגות שינוי העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ובעקבות הפעילות של
העמותות (במסגרת "מסירה") (=5מסכים/ה במידה רבה מאוד עד =1כלל לא מסכים/ה)
ממוצע
סטיית
תקן
שינויי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית
2.8
0.81
25
שינויי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעקבות הפעילות של העמותה
3.4
0.77
24
הגברת מודעות לנושא הנכים בחברה הערבית
3.0
1.07
25
הגברת מודעות לנושא הנכים בעקבות הפעילות של העמותה
3.6
0.90
25
נכונות להירתם לפעילות למען נכים בחברה הערבית
3.0
1.03
27
נכונות להירתם לפעילות למען נכים בעקבות הפעילות של העמותה
3.5
0.96
25
היגד
N
מלוח 22ניתן לראות ,כי המרואיינים חשים שחלים שינויים ברמה בינונית בתפיסה ,במודעות ובנכונות
לפעול למען אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בכלל וכי תחושה זו מתגברת בעקבות פעילות של עמותות
במסגרת תכנית "מסירה" .להלן היגדים שנאמרו בהקשר לכך" :נכון שיש שיפור והתקדמות אבל אני
יודעת שעוד לא הגענו למצב האידיאלי כי פה ושם זה עדיין לא כל כך מסתדר"; "אנחנו עדיין בחיתולינו,
בתהליך ,לכן אני לא אומר שעשינו מהפכה"; "אני מרגישה בדרום הרבה אנשים פוגשים אותי ורוצים
ללמוד שפת סימנים וגם פניות של אנשי מקצוע" .דבריהם של מרואיינים אלה מסבירים הממוצע הבינוני
שהתקבל.
להלן דברים שנאמרו לגבי השפעת הפעילות של העמותות הפועלות בחסות "מסירה"" :כן כי היו בסדנאות
ובימי העיון הרבה אנשים שדברו על עצמם כנרטיב אישי וסיפור הצלחה וזה כמובן גרם לקפיצה
משמעותית בנושא .הג'וינט נתן לנו דרך להמשיך ולא לעצור"; "התכנית לא נחשפה בקהל הרחב .בקרב
ההורים ואנשי המקצוע והנכים עצמם ובעלי המוגבלויות החירשים האימאמים ואנשי הדת והתקשורת.
אלה היו קהלים ספציפיים ואצלם כן היה שינוי עמדות .מה עם שאר החברה?".
המרואיינים חושבים שיש הגברת מודעות לנושא הנכים בחברה הערבית במידה בינונית וכי פעילות
העמותה בה הם משתתפים תורמת למודעות רבה יותר ,במידה בינונית-גבוהה .אמר אחד האימאמים
שרואיינו" :בתוך המסגד יש לפעילות השפעה רבה על החברה וזה קשור ליכולתו של האימאם וגם
המשאבים שלו .אני למשל מביא כל חודש רופא אשר מסביר על תחום מסוים .בדרשה שעשיתי סביב
הנכות היו במסגד מספר הורים אשר בכו תוך כדי .יש השפעה לדרשה כנראה .באופן כללי האנשים
התפלאו מכך שהדרשה שלי הייתה סביב הנושא הזה ,לא ציפו שאני אדבר על הנושא הזה" .הוסיף ואמר
איש תקשורת" :בעקבות התכנית נערכה חשיפה ישירה לקהלים רבים ומגוונים בחברה הערבית .הסברה
בבתי ספר שעשו חלק מהעמותות ,כ 150-אימאמים שהעבירו דרשות ספציפיות ונחשפו ל 30-אלף איש .היו
כתבות נרחבות ביותר בתקשורת הערבית ,באינטרנט ברשתות הרדיו הפופולאריות ובטלוויזיה פחות אבל
היה"; "קרו דברים מדהימים [ ]...רגע מדהים שתרם לשינוי עמדות כשהתקיים שיח בין אדם עיוור
ובחורה חירשת בערבית ובעברית עם תרגום לשפת הסימנים ,וגבר ואישה ...יש שם כל מה שאת רוצה.
השיח של חירש ועיוור הוא בכלל מדהים וכשלוקחים את זה בערבית ,בה שפת הסימנים לא מפותחת...
ודברו בעברית והוסיפו גם מילים בערבית .זה מדהים".
82
פעיל עם מוגבלות העוסק בהפצת ידע לגבי אנשים עם מוגבלות בקרב תלמידי בתי ספר מתאר" :חוויה
חיובית [הייתה] כאשר הם [תלמידים שנחשפו לחיי אנשים עם מוגבלות] הבינו איך אנחנו מסתדרים ואיך
אנחנו לומדים ולמשל גולשים באינטרנט .הם התחילו להבין שאנחנו באמת אנשים שיכולים להיות יותר
טובים מאנשים רואים והתחילו להסתכל עלינו אחרת .כי הם ראו שסיימנו את הלימודים באוניברסיטה
והם מכירים הרבה אנשים בגיל שלנו שלא סיימו .אז אולי אנחנו [אפילו] יותר טובים .אחרי ההרצאה
[הילדים] התחילו ללוות אותנו ,רצו לתפוס את היד להביא אותנו לחצר ללווות אותנו בחוץ לאוטו .זו
הייתה חוויה מאוד גדולה .הדימוי שבו בחר פעיל זה כדי לתאר את הרגשתו לאחר חשיפת הנושא
באוכלוסיה הוא" :כמו בן אדם שמבקיע שער!" .תחושת התרומה העולה מדימוי זה מעידה על עוצמתה:
אדם עם נכות היושב על כיסא גלגלים מדמיין פעולה שהוא עושה כהצלחה של ספורטאי כדורגלן המבקיע
את שער היריב.
עוד נמצא ,כי המרואיינים חושבים שקיימת כיום בחברה הערבית נכונות להירתם למען נכים וכי נכונות זו
מתגברת בשל הפעילות של העמותות במסגרת "מסירה" .כך למשל מצאנו תורם פרטי שתרם לאחת
העמותות סכום כסף שאפשר השכרה של מבנה ושיפוצו למשך שנה .מן הממצאים עולה עוד כי ההיגדים
ביחס לתרומות המתקבלות כתוצאה מפעילות העמותות מקבלים ממוצע גבוה יותר מאלו המתייחסים
לחברה הערבית כולה.
4.5.2תרומות -לפי מרכיבי התכנית ,מרואיינים משני מעגלים
בסעיף זה נבחן תרומות שציינו מרואיינים מהמעגל האמצעי הכולל את מפעילי התכניות בעמותות (מנהלי
עמותות ,רכזי תכניות ופעילים מרכזיים) והמעגל החיצוני הכולל את השותפים בתכנית ( -נציגי הג'וינט,
התורמים ,אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה ,אנשי תקשורת ואנשי דת) .התרומות יוצגו לפי ארבעת
המרכיבים של "מסירה" :טיפוח מנהיגים ,הנגשת מידע ,שינוי עמדות ותיאום בין מגזרי.
4.5.2.1טיפוח מנהיגים
מרואיינים מהמעגל האמצעי והרחוק ציינו כתרומה את העצמת המנהיגים והעמותות שהתרחשה במסגרת
"מסירה" .להלן דברים שאמר נציג מקצועי מאחד המשרדים הממשלתיים" :ככל שאני רואה בן אדם
שעבר מנקודה אחת לשנייה זה דבר אדיר [ ]...במיוחד כאשר דבר כזה קורה [עם נכים] בחברה הערבית .זה
נותן לי אופטימיות שיש לי אפשרות להשפיע .אני חש ניצחון!! חשיבות ,חשוב לי כבן אדם [ ]...זה משהו
שמשמח ,זה מאוד מעודד ,זה ...לפעמים יש לי דמעות בעיניים".
עוד מרואיינת ,שצפתה בדיון מקצועי שנערך באחד ממפגשי הרשת בין שני מנהיגים אמרה" :היה ברור
שזה מאבק בין שני לידרים מאוד חזקים ושמה שנכנס שם בתוך העניין זה היה איזה הבדל תפיסתי
מקצועי ולא בין גבר לאישה או נכה לבריא .כל כך שמחתי שהם רבים ככה בדיון מקצועי כזה בלי הקשר
לכל השאר .היה בזה משהו כל כך נכון [ ]...באותו רגע הרגשתי שעשינו עבודה מקצועית נכונה '.ערכנו את
השולחן' באופן [כזה] שאנשים מנהלים ויכוח מקצועי ענייני .הרגשתי שהינה יושבים פה שני אנשים שלא
מתעסקים בקונפליקטים והם נלחמו ונאבקו ...ושניהם מאוד חזקים חכמים אנרגטיים והרגשתי שזה
מהווה מודל לאחרים והייתי רוצה שזו תהיה נורמה".
83
אולם ממצא מפתיע הוא העובדה שבמסגרת "מסירה" לא הועצמו רק המנהיגים עם המוגבלות ,כי אם גם
האנשים ללא המוגבלות ,מהמעגלים האמצעי והחיצוני שהיו מעורבים .מסתבר ,שההשתתפות ב"מסירה"
הביאה להפנמה ואף למימוש אידיאולוגיות שבהם מאמינים הנחקרים ,כפי שאמרה אחת מהן" :זה
מתחבר לכל הערכים שאני דוגלת בהם".
מהתיאור הבא ניתן לראות ,כיצד החשיפה לאירוע מסוים בתכנית הביא לחידוד והפנמה של ערכים של
אחת המרואיינות" :אני זוכרת שהיה מפגש של חלק מהעמותות המקומיות והייתה שם אמא מסורתית
[ ]...כולה מכוסה [ ]...היא הקימה עמותה לילדים חירשים מתוך הכפר ודאגה להביא את הבת שלה לבית
הספר להיות איתה צמודה [ ]...והילדה הייתה בדרך לאוניברסיטה,שזה הישג מדהים! ישבתי שם וחשבתי
לעצמי' :אני חושבת על עצמי שאני כל כך פמיניסטית וכשראיתי את האימא הזו מה אני אלמד ממנה?
גישה יהירה ומאוד לא פמיניסטית .ואז חשבתי שהייתי צריכה ללמוד מהאימא המסורתית הזו מה זה
להיות פמיניסטית .לא משנה איך הבת שלי נולדה אני אדאג שלא יהיו לה מחסומים .כמה למדתי מהאימא
הזו! אפילו עכשיו אני מקבלת צמרמורת זה מאוד מאוד מאוד השפיע עלי לאורך זמן רב .מישהי בלי
משאבים ובלי כל כסף של רוטשילד מאחוריה לחולל שינוי .זה מאוד השפיע עלי .מה שחשבתי אז
התביישתי כי חשבתי שאני בגישה שלי והדעות קדומות -אני לא מאוד רחוקה מפקידי הברון בהקמת
המדינה [ ]...ואני בעצם צריכה ללמוד ממנה!".
בעוד המרואיינת הקודמת מדברת על הפנמה וחיזוק ערכים שבהם היא מאמינה ,ישנם מרואיינים,
מהמעגל האמצעי והחיצוני ,הנתרמים מעבר לכך ,שכן הם חשים שהפעילות שלהם "במסירה" מאפשרת
להם לממש ערכים שבהם הם דוגלים .דברים אלה מתקבלים מהציטוט הבא" :באופן אישי אני מאוד
שמחה שאנחנו עושים את זה ומאוד מסופקת .זה בשבילי מתחבר לכל הערכים שאני דוגלת בהם ומנסה
לקדמם בתוך החברה שלי ובכלל בעולם".
אחת המרואיינות חשה שהפעילות שלה במסגרת "מסירה" שמה אותה במקום מרכזי בתהליך שינוי
מהותי המתרחש בחברה הערבית" :הרגשה שאני שותפה לשינוי בסיסי שחייב להיות בחברה הערבית,
'ואוו' הנה המהפכה הגיעה .יש הדים לעשייה שלנו .זה מגיע ומגיע די רחוק זה משנה את החיים של
האחרים זו הרגשה מאוד גדולה שיש לי חלק ולו קטן לעשות משהו לקבוצה הזו .זה באמת מעצים .זה
מהמם .יש שיקוף באופן אישי עד כמה שאני צריכה לשים לעצמי מראה .אם הנשים האלה יכולות לעשות,
תסתכלי על הנכויות האישיות שלך ותתמודדי איתן .זה עימות ביני לבין עצמי להתמודד על המחסומים
שיש לי .בהתחלה פחדתי כי עולם הנכים היה רחוק ממני .פחדתי איך אני ארגיש ואעשה אבל הן נתנו לי
מקום חם שבאמת מעצים" .מדברים אלה ניכר כי השותפות המעצימה בתכנית "מסירה" מקרינה גם על
ההרגשה האישית של האדם כבעל מוגבלות ומזמנת לו כלים להתמודדות עם הקשיים ממקום אחר.
מכל האמור ניתן לראות ,כי לא רק המנהיגים עם המוגבלות מועצמים ,כי אם גם הפעילים מהמעגלים
הנוספים ,המאותגרים ומיישמים את הערכים והאידיאולוגיות שבהם הם מאמינים -בעקבות השותפות
עם "מסירה".
4.5.2.2הנגשת מידע
במסגרת "מסירה" לא רק לנכים מונגש מידע בנושא הנכות כי אם גם לכל מי שפועל בשבילם .היבט זה
הוצג בהרחבה בפרק "מטרות לעומת ביצוע" .בלוח 23נציג התפלגות התשובות של האימאמים שהשתתפו
84
בהשתלמויות ,על שאלה אחת מתוך שאלון המשוב שהועבר על-ידי מכון מסאר ,הנוגעת לחשיפתם למידע
בנושא הנכות והנכים.
לוח :23התפלגות תשובות אימאמים על שאלה במשוב סוף הקורס הנוגעת ל"הנגשת מידע בנושא הנכות
והנכים" ,לפי השתלמות ,מספרים ואחוזים
הנגשת מידע
"כיום לאחר ההשתלמות יש לי יותר מידע אודות
נושא הנכות והנכים"
השתלמות אנשי דת מוסלמיים ראשונה ()N=25
השתלמות אנשי דת מוסלמיים שנייה ()N=33
השתלמות אנשי דת מוסלמיים שלישית ()N=12
השתלמות אנשי דת דרוזיים ראשונה ()N=17
כן,
ההשתלמות
הוסיפה לי
המון על
הנושא
21
()95%
24
()86%
19
()100%
20
()80%
כן,
ההשתלמות
הוסיפה לי
עוד קצת על
הנושא
1
()5%
4
()14%
0
()0%
4
()20%
לא,
ההשתלמות
לא הוסיפה
לי ידע נוסף
0
()0%
0
()0%
0
()0%
0
()0%
מלוח 23ניתן ללמוד כי שיעור גבוה מאוד של אנשי הדת המוסלמים ,האימאמים ,חושבים שההשתלמות
תרמה להם לרכישת ידע בנושא הנכות והנכים ,וכפי שראינו קודם ,שיעור גבוה מביניהם אמר ,כי הם
מתכוונים להתייחס לנושא זה בעתיד .כלומר ,הנגשת המידע וחשיפת האוכלוסייה בכלל וגורמים
המעורבים בחיי הנכים או כאלה היכולים להוביל שינוי חברתי ,כמו האימאמים ,הינה משמעותית
לפרויקט שאפתני כמו תכנית "מסירה".
ממצא מפתיע המתקבל מן המשובים הוא העובדה ,שהמגע של המעורבים בחיי הנכים ,בעקבות התפקידים
השונים שלהם בפרויקט ,מביא לכך שהפעילים עצמם נתרמים מכך ,כפי שהצגנו גם בסעיף הקודם .אמר
אחד המרואיינים מהמעגל האמצעי ,כאשר התבקש להסביר מהי המשמעות של העשייה שלו בפרויקט,
למען בעל מוגבלות שאותו הוא חושף למידע שיש בו כדי לעזור לו .הוא אמר" :שלושה דברים :עצמאות,
איכות חיים ושמחת חיים .וזה עושה הרבה" .אולם מסתבר ,שמרואיין זה לא הסתפק רק במשמעות
הנגשת המידע לאדם הנכה ,כי אם גם כאן ,הוא מבהיר את התחושה שלו עצמו בסיטואציה זו .הוא אמר:
" זה מרגש אותי כל פעם מחדש .זה אדרנלין בשבילי .זה אומר שיש לי מה לעזור ולתת וכשאתה כאדם
יכול לתת זה מוסיף לערך שלך כאדם בפני עצמך ,לפני שזה נותן לאחרים .כל פעם מחדש יש לי דפיקות לב
חזקות" .מדברים אלה ניתן ללמוד ,כי מלבד ההשפעה החיובית של הנגישות למידע על תחושת החופש
וההנאה בחייהם של בעלי המוגבלות ,היא מקרינה גם על העלאת הערך העצמי של הפעילים הפועלים
בשטח במסגרת תכנית "מסירה" וכי הם רואים את העשייה המקצועית שלהם כמקור להעצמה אישית.
כאשר התבקש פעיל זה להציע מטאפורה לתחושה חיובית זו שלו הוא אמר" :בלי כסא גלגלים אי אפשר
להגיע לשום מקום .אנחנו הרגליים של 'מסירה' [ ]...או כסא הגלגלים שבלעדיהם אי אפשר להגיע
ל'מסירה' .אני לא יכול לתת איבר אלא פתרון .קטוע אני לא מחזיר לו רגל אבל נותן לו פיתרון שהוא יוכל
להתנייד ממקום למקום.
85
4.5.2.3שינוי עמדות
שינוי העמדות המתרחש בחברה הערבית מתקבל מציטוטים רבים של משתתפים במעגל האמצעי (מפעילי
התכניות בעמותות) והחיצוני (השותפים בתכנית) .מדבריה של המרואיינת הבאה ,שהינה רכזת תכנית
באחת העמותות ניתן ללמוד ,כי גם הפעילים בעמותות השונות ,שאינם עם מוגבלות ,כפי שנמצא קודם -
נתרמים .היא אמרה" :זה חשף אותנו ואת האנשים הנכים לאטימות של המערכות ,לחוסר הידע של
העובדים הסוציאליים ושל אנשי המקצוע שהם באים אליהם [לצורך קבלת מידע ועזרה] .הם [בעלי
המוגבלות] הולכים לעובדים הסוציאליים ואומרים שמגיעה להם זכאות לסל תקשורת[ .בעקבות זה יוצא
ש]היא [העובדת הסוציאלית] אומרת' :לא רק שהוא מדבר בשפת סימנים אלא גם מציג לי דברים שאני לא
מכירה' .היינו צריכים לדווח למשרד הרווחה שיטפלו בזה [בחוסר הידע של אנשי המקצוע] .הם אלה
שנותנים את השירותים אז תעשו משהו עם זה!" .מדברים אלה ניתן ללמוד ,כי "מסירה" תרמה לכך
שהפעילים לטובת בעלי המוגבלות ,הרכזים ואנשי מקצוע נחשפו בעקבות התכנית לעובדה ,שאין לעוסקים
בנושא מספיק ידע בנושאים הקשורים לנכים .חיזוק לדברים אלה מתקבל גם מדבריה של מרואיינת
אחרת ,שהייתה בעבר עובדת סוציאלית" :כשעבדתי כעובדת סוציאלית ראיתי כי מי שנמצא מולי הוא
חלש .ב'מסירה' [אני רואה] להיפך -יש כוחות ,יש קול יש אנשים עם כוחות .ב'מסירה' הנכים הם שווה
בשווה [ ]...ההרגשה הזו נותנת לי דחיפה קדימה ,יש שותפות ,ו[אנחנו] חייבים לעבוד על עצמנו" .מדבריה
של מרואיינת זו עולה כי העבודה עם אנשים שיש להם מוגבלות תורמת לה" :זו חוויה חיובית .ההשתתפות
[של] בעלי המוגבלויות שאני נמצאת בקרבתם נותנת [לי] כוח ואנרגיה" .כלומר ניתן לראות ,כי ל"מסירה"
תפקיד חשוב גם בקרב מי שאמורים לעזור ולהקל על איכות חייהם של בעלי המוגבלות ,עובדה המצביעה
יותר מכל על חשיבותה ותרומתה של התכנית.
כל הדוגמאות הללו מצביעות ,כי ההיכרות של מרואיינים מהמעגל האמצעי והחיצוני עם בעלי המוגבלות
הינה חלק חשוב מאוד בשינוי עמדות .היבט זה עולה באופן ישיר מדבריו של מרואיין אחר ,שסיפר כי
העובדה שבנו של אחד האימאמים ,שהינו בעל תסמונת דאון ,השתתף גם הוא בהשתלמות ,תרמה לו
באופן מיוחד" :הרגשתי פעם ראשונה שאני עושה את זה מהלב ,לא מהפן המקצועי ,ששיחק תפקיד .זה
היה ממש מהלב והרגשתי שחל אצלי שינוי באופן דרסטי .זה היה המבחן שלי אם חל או לא שינוי .כמו הר
הרגשתי ענק וגדול" הוסיף על כך מרואיין מהמעגל האמצעי" :בעקבות "מסירה" "הכרתי יותר את עולם
הנכים ועם מוגבלויות .זו מבחינתי תרומה גדולה ,למרות שאחד התארים שלי בחינוך מיוחד אבל לא
עסקתי בזה בכלל .הכרתי ,למדתי דברים שלא ידעתי וברמה רגשית שזה הייתה לי רתיעה מסוימת
מהעולם הזה ופתאום זה הוריד הרגשה של רתיעה ,פחד ומרחק ביני לבין האוכלוסייה הזו" .ההתחככות
עם בעלי המוגבלות תרמה לרכז תכנית נוסף שאמר" :הייתה לי הזכות לעבוד עם קבוצה שמאוד זקוקה
לאנשים שבדרך כלל לא עובדים איתם באופן ישיר .לי זה שינה אצלי עמדות ללא ספק .גם אם באתי עם
ראש פתוח היום אני מסתכל על זה אחרת .יש הנגשה אין הנגשה .הייתי בחו"ל ,נכנסתי למוזיאון
והסתכלתי אם זה מונגש או לא .שאלתי את המדריכה איך אחד נכה היה עולה והיא אמרה מעלית .היום
אני הרבה הרבה יותר רגיש".
ניתן ללמוד על המשמעות של שינוי העמדות מתוך מטאפורה שבה בחרה אחת המרואיינות מהמעגל
החיצוני כדי להבהיר את תחושת התרומה שלה מהעיסוק בנושא" :חגיגה וזיקוקי דינור ,זה גם צבעוני ,גם
נורא יפה ויזואלית"; "תחושה של ואוו [ ]...אני מרגישה שאני עושה מהפכה בחברה הערבית וזה עושה לי
86
ואוו אנחנו עושים את זה! משנים! והשינוי הוא לא רק בסיסמאות אלא מתחבר לשכבות החלשות
והמוחלשות בחברה.
שינוי עמדות בקרב אנשי דת
שינוי העמדות כלפי נכים מתקבל מהמשובים שהועברו לאימאמים שהשתתפו בהשתלמויות ובימי העיון.
בלוח 24מוצגת תשובת אנשי דת שענו על השאלה" :האם כתוצאה מההשתלמות אני אתחיל להתייחס
לנושא הנכות בצורה אינטנסיביות יותר מקודם?" ,שנכללה במשוב שהועבר על-ידי מכון מסאר שמולא
בסיום ההשתלמויות.
לוח :24התפלגות תשובות אנשי דת שהשתתפו בהשתלמויות על השאלה" :כתוצאה מההשתלמות אני
אתחיל להתייחס לנושא הנכות בצורה אינטנסיביות יותר מקודם" ,לפי השתלמות ,מספרים ואחוזים
כן
שינוי עמדות
"כתוצאה מההשתלמות אני אתחיל להתייחס לנושא
הנכות בצורה אינטנסיביות יותר מקודם"
השתלמות אנשי דת מוסלמיים ראשונה ()N=25
השתלמות אנשי דת מוסלמיים שנייה ()N=33
השתלמות אנשי דת מוסלמיים שלישית ()N=22
השתלמות אנשי דת דרוזיים ראשונה ()N=27
18
()82%
25
()89%
16
()84%
18
()78%
אני בדרך כלל
אתייחס
לנושא זה
ללא קשר עם
ההשתלמות
4
()18%
2
()7%
3
()16%
5
()22%
אין צורך
להתייחס
לנושא זה
במסגדים
0
()0%
0
()0%
0
()0%
0
()0%
מלוח 24ניתן ללמוד ,כי בכל ההשתלמויות הובעה נכונות גבוהה בקרב אנשי הדת להתחיל להתייחס לנושא
הנכות באופן אינטנסיבי יותר משהיה .מדבריו של אחד האימאמים שראיינו ,לאחר כמה חודשים מתום
ההשתלמות ניתן גם לראות ,כי אכן בפועל ,הוא החל להפיץ את הנושא ברבים" :אנחנו כאימאמים יש לנו
תפקיד חשוב מאוד ,אנחנו ביחס וקשר מתמיד עם האנשים לכן יש חלק בשינוי עמדות לפי מה שהרגשתי
אחרי הדרשות ראיתי שהאנשים התחילו להתייחס אל ילדיהם בצורה אחרת .האנשים התחילו להתייעץ
איתי אחרי הדרשות [ ]...אני עוסק בזה 100%בהחלט! אמרתי לעצמי הלוואי בכל תקופה יהיה רענון
ל'מסירה' ולו ליום אחד כדי לדון בסוגיות הקשורות לנכות ,כדי להתעדכן מה יש ומה חסר".
התבוננות בשאלות נוספות שנכללו במשובים אלה מצביעה כי כשליש מהמשיבים בהשתלמות לאימאמים
ומעל למחצית המשיבים על המשוב השתלמות לאנשי דת דרוזיים חושבים ,כי יש לקיים עוד מפגשים
להעברת החומר רלוונטי בנושא אנשים עם מוגבלות .ממצא זה מעיד על העניין בתחום והרצון של קבוצה
זו ,שהינה בעלת פוטנציאל לקדם שינוי תפיסתי בחברה ,להמשיך ללמוד את הנושא .ממצא דומה מתקבל
גם ממשוב שהועבר בכנס הבין-דתי לקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ,שהתקיים
לאחרונה ( 68.1% .)11.11.09מכלל המשיבים ( )n=144ענו "נכון מאוד" ו"נכון" על השאלה" :אני ממליץ
לארגן עוד ימי עיון וכנסים בנושאי הנכים והנכות בחברה הערבית".
87
ממצאים אלה מתעצמים לנוכח דבריו של אחד האימאמים שרואיין לאחר מספר חודשים מתום
ההשתלמות בה השתתף" :ההשתלמות הייתה נחוצה מאוד ,זה השפיע עלינו כאימאמים .ראינו חלק
מהנכים שיש להם תעודות ויש להם השכלה גבוהה [ ]...והאימאמים הרגישו שהם [עצמם הם] המוגבלים,
כאשר ראו שהנכים יש להם תעודות .דברים דומים אמר אימאם נוסף[" :בעקבות ההשתלמות לאימאמים]
ידעתי הרבה דברים שלא ידעתי מלפני כן" .בעקבות כל זאת ,חושב אחד האימאמים כי" :יש במגזר הערבי
פוטנציאל לעשות עוד [לגבי בעלי המוגבלות] בתחום הדת" וכי "יש לדאוג לשלב אותם [את בעלי
המוגבלות] בחברה .יש הורים שמתביישים בבן שלהם".
מממצאים אלה ואחרים (שלא הוזכרו כאן מפאת קוצר היריעה) ניתן לראות ,כי ההשתלמויות וימי העיון
לאנשי הדת הביאו לשינוי עמדות כלפי סוגיית הנכים .המשתתפים דיווחו כי הם מודעים עתה ,בעקבות
המידע שנמסר להם בכנס ,לבעייתיות ממנה סובלים הנכים בחברה הערבית .בעקבות כך מרביתם דיווחו כי
הם יתחילו להתייחס לנושא הנכות בצורה אינטנסיביות יותר מבעבר .כשליש ויותר מן המשתתפים
בהשתלמויות וכשמונים אחוזים מהמשתתפים בימי עיון ציינו ,כי יש להמשיך ולהשתלם בנושא.
שינוי עמדות בקרב אנשי תקשורת
במהלך השנה האחרונה ריאיינו מספר אנשי תקשורת ועקבנו אחר פרסומים בעיתונות ובמדיה בנושא
הנכויות .נראה כי העובדה שאנשי התקשורת והמדיה החלו בשנים האחרונות לעקוב אחרי הנושאים הללו
מבטאת את החשיפה של הנושא והתחלתו של ייחוס חשיבות לנכות.
אמר איש תקשורת אחד שרואיין" :הנושאים האלה ,הם לוקחים אצלי חלק בתכנית ,אני מאמין ברעיון.
דווחתי כשהיה תרגום למשל לערבית לאתר אינטרנט הקשור ללקות השמיעה ,דווחתי כאשר עמותת
אלשראע בשפרעם יצאה להפגין מול משרד הביטוח הלאומי הלא מונגש .דווחתי על ההשתלמות של
האימאמים הדרוזים ,דבר שלא התעניינו בו עיתונאים אחרים .בכל שנה של הימים השנתיים הקשורים
בנכות אני מעלה זאת לשידור ,כמו נושא נשים נכות ,הבדואים בנגב .אני דחפתי נושאים אחרים הקשורים
לתכניות אחרות לחברים שלי והיו הדים חיוביים ובכך גם חבריי התחילו להתעניין בנושא .העורך של
התכניות שלי דווח לי מספר פעמים שאנשים התקשרו והתפעלו מהתכנית .יש חשיבות לנושאים אלה
בקרב המאזינים [ולכן] העמותות צריכות ללמוד איך הן יפרסמו את הסוגיות שלהם במדיה .יש להבחין
בין מדיה לאינטרנט ,יש לרדיו כוח משפיע מאוד ,העמותות לצערי לא פתחו מכניזמים לנצל את הכלי הזה.
[מלבד זאת] אני רוצה להגיד לך שהשפעתי על כתבים אחרים לעלות סוגיות אלה".
שינוי עמדות בקרב אנשי עסקים
ממשובים שהתקבלו במפגש אנשי עסקים ,שהתקיים בנובמבר 2007ניתן ללמוד ,כי מתוך 15שאלונים
שנותחו השיבו כולם" :יש להרבות במסגרת מידע אודות סוגיית הנכות בכלל ובחברה הערבית בפרט".
בנוסף ,חשבו 15המשיבים כי "הופעתם של הנכים במפגש הייתה חשובה" 14 .מכלל המשיבים ( )15חשבו,
כי "קיומו של המפגש חשוב"; כי יש "להרחיב את רשימת המוזמנים לערבים כאלה"; וכי "חשוב לנהל
דיאלוג מתמיד עם הנכים" 13 .משיבים חשבו כי "הנושא חשוב מאוד ויש לארגן מפגשים דומים בעתיד";
וכי הם ממליצים "להעתיק את המפגשים לאזורים אחרים" .עשרה משתתפים הסכימו כי "ערב כזה יכול
להשפיע על שיקול עדתי בכל הקשור לקליטת עובדים עם נכות בעסק אותו אני מנהל" (מתוך :מפגש אנשי
עסקים עם מוגבלות באזור המשולש סיכום שאלון המשוב).
88
שינוי עמדות כלפי נשים
מבין הממצאים המתקבלים באמצעות החוויות החיוביות שאותן תיארו המרואיינים במחקר זה נכללים
גם סיפורים רבים ,הממקדים את העניין בשינוי מצבן של נשים בעלות מוגבלות המתרחש במסגרת תכנית
"מסירה"" :אני נפעם איך היא מתמודדת עם כל הלחצים .אני נפעם! אישה כזו ואיך היא נמצאת ואיך
היא מתמודדת [ ]...לא מזמן אמרתי שכאשר היא נכנסת אלינו [ ]...הרגשתי כמו נסיכה כאילו קליאופטרה
נכנסת .זה מה שעולה לי".
תחושת הצלחה מהעובדה שנשים מועצמות במסגרת "מסירה" עולה גם בתיאור הבא" :עשו מפגש ביום
שישי אחד והזמינו את כל המנהיגים הטבעיים בתכנית .כל הזמן הפחידו אותנו [שיבואו מעט ]...ופתאום
רואים את הדבר הבא :קבוצה של 50משתתפים שזה היה מספרים הגדולים ביותר מכל תכנית במקומות
אחרים .ומה שנגע ללבי היה שהם נחלקו לקבוצות וראיתי שהרוב היו נשים .גם לא ציפיתי שיהיו כל כך
הרבה נשים .כמות גדולה של נשים עם השחור .כולם עם שחור .הן הציפו את החדר!! [ ]...והבנות לא באו
ממקום של פחד והן אמרו הבנים שמה ואנחנו רוצות לבד .ולא מתוך פחד! [..והן] צרכו את [המשאב] הזה
הכי הרבה וזה היה משהו חזק! [ ]...זה הלך למקום של האישה שבתוכי של מקום שכל אישה שתפגשי
אותה ,שהרגישה שחסמו אותה ודכאו אותה ,שהייתה בפינה ולא אפשרו ,שמו לה רגל וכדומה [ ]...אני
מאמינה שאם הנשים [היו] פמיניסטיות לא הייתה אישה שעברה את הדיכוי הזה [ .]...הרגשתי כמו בריצת
שליחים אני עומדת על הפודיום לא מספר שלוש לא שתיים במקום ראשון!! ושליחים זה לא סולו ,זו
קבוצה!!".
הפעילות במסגרת תכנית "מסירה" מביאה לכך שנשים בעלות מוגבלות חוזרות הביתה ומבקשות-דורשות
מהמשפחה לעזור להן לקבל המגיע להן במטרה להיטיב את איכות חייהם" :אחרי שעברו את ההעצמה
ו[רכשו את] הידע [ ]...הבת מגיעה עם ידע [ ]...והיא אומרת' :מגיע לי [מחשב נייד ,מצלמה וכדומה],
תתקשר לזה ,תקנה לי ,תחזירו לי [כסף]" .מכיוון שההורים אינם מבינים תמיד במה מדובר מפעילי אחת
התכניות החליטו להרחיב את הפעילות שלהם ולהיכנס גם למפגשים עם ההורים" :עשינו הרצאות
אוריינטציה עם ההורים כדי שיוכלו להתמודד עם הדרישות של הילדים .זה תהליך אין מה לעשות .אנחנו
צריכים לצפות ולהיות מוכנים וערוכים שיקרו משברים כאלה".
אחת השותפות מהמעגל הרחב בחרה לתאר כחוויה חיובית מקרה של אישה מועצמת" :אני לא אשכח
לעולם שאחרי שלוש שנים של עבודה אחת הנשים שהייתה פעילה בקורסים בהעצמה ידע והכשרה
הצליחה להקים מועדון לחירשים ברהט .היא באה לראש המועצה יחד עם אבא שלה ,הפעילה את כל הכוח
שלה והידע והכלים מתכניות ההעצמה והצליחה לעשות את זה .זה מחמם את הלב!".
מרואיינת נוספת בחרה גם היא ,מבין כלל החוויות שהיא חוותה בפעילות שלה במסגרת "מסירה" ,לתאר
דווקא את תהליך העצמתה של אישה בעלת מוגבלות שנקטה יוזמה ובעת חילופי גברי בשלטון המקומי
בישוב שבו היא גרה ,ביקשה להיפגש עם ראש המועצה וביקשה ממנו להקים קבוצות לאנשים עם מוגבלות
בישוב ,בקשה שהתמלאה בהמשך .מעניין שהמטאפורה שבה בחרה מרואיינת זו כדי לתאר את המהלך
הזה אינה מבטאת עשייה שונה ויוצאת דופן ,כפי שהיינו אולי מצפים ,אלא דווקא דימוי המתאר
התפתחות נורמטיבית שלא ניתן לעצור את התהוותה" :כמו כשהילדים לומדים ללכת ,שרואים את הצעד
הראשון ,בהתחלה הוא זוחל ,נעמד ,צעד ראשון ,מדדה קצת ו ...הולך".
89
4.5.2.4תיאום ודיאלוג בין-מגזרי
בין מטרות-העל שלה ,כללו מנהלי תכנית "מסירה" את השאיפה לפתח במסגרתה רשתות קשר וקידום
דיאלוג בין מגזרי .הכוונה לדיאלוג בין נכים ,ארגונים וממסד סביב נושא המוגבלות .מניתוח הממצאים
נראה כי גם היבט זה נתפס כתרומה המתקבלת מהתכנית.
מהנתונים האיכותניים שנאספו במהלך הראיונות שקיימו חוקרי דו"ח הערכה זה עולה ,כי הדיאלוג הבין-
מגזרי נתפס כחשוב .אמרה על כך אחת המרואיינות מהמעגל האמצעי" :אני מכירה הרבה קואליציות
וחיבורים ,אבל כאן יש את החיבור בין בעלי מוגבלויות והחברה הערבית .החיבור הוא טוב ומקצועי ונתן
לנו ולאחרים הזדמנויות של שיתופי פעולה והפריה מעשית ,לא רק דיבורים".
שלושה נציגים ממשלתיים תיארו את התרומה של הדיאלוג הבין-מגזרי .ספרה אחת המרואיינות:
"כשהזמינו אותי למפגש הרשת ,היה לי מאוד נעים שם עם האנשים .הייתה דינאמיקה ,שיחות והועלו
דברים שהיו לי משמעותיים .זו הייתה מבחינתי חוויה טובה .זה מאוד תמרץ אותי היה כמו גלולת מרץ או
יותר מזה ,כמו משקפיים כאלה שהאירו עם פרספקטיבה אחרת על הדברים .היה הכול מאוד דינאמי .והיו
לזה המשכים [ ]...את שומעת ברטוריקה -רצון לשנות את העולם" .המפגש המקצועי הביא להבנת הנושא
מנקודת מבט נוספת ותרם לזירוז תהליכים .נציג משרד ממשלתי אחר מתאר את השותפות שלו בתכנית
"מסירה" באופן דומה" :אני מאמין שבן אדם מועצם כי יש לו את היכולות [ ]...אני אולי קטליזאטור
לעזור [ ]...אני גורם מסייע".
מהדברים הבאים ניתן ללמוד כיצד המעורבות של "מסירה" קידמה אישור של פרויקט שזכה לתמיכה
במסגרת המשרד שבו המרואיינת עובדת .זאת בין היתר ,בשל הידיעה ,שהפרויקט הינו בעל תקציב
"בטוח" ,המתקבל מקרן פילנתרופית דרך הג'וינט .היא אמרה" :לא נעזור לגוף שלא יודעים שיש לו כסף
להמשיך את הפעילות .הפרויקט הזה שהתגלגל שנים [ ]...לא מזמן ,לאחר שזה התגלגל המון זמן [ ]...וכבר
לא האמנו שיצא מזה משהו [הם קיבלו אישור] וזה באמת מגיע להם .אין שם כלום .אין שם מתנ"סים []...
כשהרמתי את הטלפון [להודיע שהם קיבלו אישור לפרויקט] הוא אמר לי שזה היום הכי מאושר בעבודה
שלו .כל כך התרגשתי .היה שווה כל השנים לחכות לרגע הזה .הוא אמר' :חכי ,חכי' ונתן לי את ראש
המועצה .ראיתי איך הוא התרגש .הוא אמר' :תודה תודה' וזה באמת מה שהיה מאוד מרגש .זה היה
באמת כל כך מרגש ...כמטאפורה יש לי בראש את הבחור ,במבנה הזה ..כאילו הם זכו בפיס .הרגשתי כמו
מישהו ממפעל הפיס .השמחה הייתה כאילו הם זכו בפיס".
ניתן לראות ,כי המפגשים הבין-מגזריים ,המתקיימים בעיקר בין הרשות לבין מפעילי ומשתתפי תכנית
"מסירה" מתמרצים ,מקדמים ומאפשרים זירוז של תהליכים לטובת אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
התוצאה של המעשה הזה היא ,כפי שאומרת אחת המרואיינות מהמעגל החיצוני -הפוטנציאל ליצור
שינוי" :זו פעם ראשונה שאני רואה רשת מקצועית כזו של גברים ונשים ,ערבים ויהודים ,נכים ובריאים,
תורמים ולא תורמים .היו כמה קבוצות של אנשים וזה היה מאוד מגוון [ ]...את רואה פתאום אנשי מקצוע
מועצמים! לפני הפרויקט הזה אני בטוחה שהם לא היו במצב הזה .הישגים אדירים אבסולוטית לא ביחס
לנכות [ ]...את רואה שזה אפשרי ,יותר מכל דבר אחר שאפשר לחולל שינוי ולהביא אנשים סביב שולחן
ולדבר על הנושאים .זו הייתה חוויה מאוד חזקה" .המטאפורה שבה בחרה לתאר את תחושותיה היא:
"ניצחון! ניצחון של קבוצה שברוב המקרים לא רוצים בה ,רוצים להעלים אותה .זה תמיד כל הפרויקט
הזה לא יודעת למה זה כמו להעביר מישהו להעביר מהחצר האחורית לחצר הקדמית .את תמיד רואה את
91
חזית הבית היפה ,המטופחת ,ולא יודעים מה קורה אחורנית ואת לא יודעת [ ]...זו העשייה האקטיבית
הפרויקט הזה ,שמביא לכך שמורידים את המוגבלות הפיסית בעצם ואז רואים מי שהם ומה שהם
יכולים".
מכל האמור ניתן ללמוד ,כי התיאום הבין מגזרי המתרחש במסגרת תכנית "מסירה" תרם להגדלת היקף
החשיפה והמודעות של סוגיית בעלי המוגבלות בחברה הערבית והעלאתה על סדר היום כדי להביא לשינוי
עמדות .המסרים המועברים שאנשים עם מוגבלות "יכולים להיות יותר טובים" או כי "נכים הם שווים בין
שווים" או כי "לנכים יש תעודות" מופצים באמצעות העמותות בחברה הערבית בבתי הספר ,המודעות
לנושא מתרחבת באמצעות אנשי הדת ,אמצעי הפרסום והמדיה ויש תחושה של אנשים ש"חייבים לעבוד
על עצמנו" .המרואיינים החשים כי לעשייה שלהם יש תרומה מתארים את תחושותיהם באמצעות דימויים
עוצמתיים במיוחד כמו" :הבקעת שער"" ,מהפכה" ,קריאת "ואוו" ,דימוי ל"הר ענק"" ,זיקוקי דינור
וחגיגה".
מרואיינים מהמעגלים השונים מדווחים גם הם על תרומות מהתכנית .באופן כללי עולה מדבריהם ,כי
תכנית "מסירה" הביאה לכך שנושא בעלי המוגבלות בחברה הערבית הונח על סדר היום בישראל ,בקרב
קובעי מדיניות ,אנשי ממשלה ,ארגונים ,עמותות ,פעילים ואחרים שאינם נכים ,בחברה בכלל ובחברה
הערבית בפרט .בהקשר לכך מציינים המרואיינים תרומות שונות שניתן למיין אותן לפי מרכיבי-העל של
התכנית שהם :הנגשת מידע מותאם תרבות וצריכת שירותים כתוצאה מקבלת המידע; הגדלת היקף
החשיפה ,המודעות ושינוי עמדות כלפי אנשים עם נכות/מוגבלות בחברה הערבית; טיפוח המפעילים,
המשתתפים והשותפים; ופיתוח רשתות התייחסות ותמיכה מקצועיות וקידום דיאלוג בין-מגזרי (בין
נכים ,ארגונים וממסד; קידום הדיאלוג בין עדות דתיות שונות (ערבים ,דרוזים ,בדואים) סביב נושא
הנכויות.
4.5.3סיכום תרומות תכנית "מסירה" -משתתפים ,מפעילים ושותפים
מן הממצאים עולה תחושת תרומה רחבת היקף המתקבלת מהפעלתה של תכנית "מסירה" ,כפי שעולה
מהדימוי שבו בחרה רכזת של אחת התכנית" :בהתחלה אמרנו שבאנו לטמון זרעים ולתת להם לצמוח.
ובעצם שמנו זרעים במדבר והם הפכו לשיחים כך שהעבודה שלנו הייתה טובה .צריך [עכשיו] לעזור להם
לשאת פירות יפים ,טעימים וטובים".
ואכן ,בחינת הנושאים העולים מניתוח תרומות המתקבלות מהתכנית מעלה ,כי הן מתקשרות למרכיבים
השונים של התכנית ביניהם :הנגשת מידע מותאם תרבות וצריכת שירותים כתוצאה מקבלת המידע;
הגדלת היקף החשיפה ,המודעות ושינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית; תרומת
"מסירה" למנהיגים ,לאנשים עם מוגבלות ולשותפים מהמעגל הרחב הכולל גם תרומות לנשים בעלות
מוגבלות והפנמה ומימוש אידיאולוגיות; וכן פיתוח רשתות התייחסות ,תמיכה מקצועית וקידום דיאלוג
בין-מגזרי סביב נושא הנכויות.
כל המשתתפים ,מהמעגל הקרוב (הפעילים בעלי המוגבלות והוריהם) דרך המפעילים בעמותות שהם
המעגל האמצעי (מנהלי העמותות ,רכזי התכניות ופעילים מרכזיים) ועד לשותפים במעגל הרחוק (נציגי
הג'וינט ,קרן הנדיב ,נציגי דת ותקשורת) נתרמים מהשתתפותם בתכנית הן ברמה מקצועית והן ברמה
אישית .האינטראקציה רבת המימדים שהתכנית מזמנת מאפשרת לכולם ,כפי שאומרת אחת מראשי
91
העמותות ,למידה שיש בצידה התפתחות" :המון למידה" :זה משליך על התפיסות שלי כאדם .אני מגיעה
יותר לשורשים של עצמי [ ]...אתה מונע כשאתה בתוך המכניזם הגדול הזה וכולם זזים ביחד".
ההשתתפות ב"מסירה" נתפסת על-ידי השותפים בהתפעלות ,כמו "דבר אדיר ,זיקוקי דינור ,חגיגה,
מהפכה ,עלייה על סולם גבוה ,הצלת נפשות ,ספוג המתמלא במים ,בן אדם רגיל ללא מגבלה ,משהו העומד
להתפוצץ ונותן כוח להמשיך או כמו ספורטאי שהגיע ראשון בתחרות ועומד עם עמיתיו על הפודיום .אל
מול כל התיאורים החזקים הללו של הצלחה ייחודית ונדירה עומדת מטאפורה אחרת הרואה את התכנית
כחלק מהתפתחות אבולוציונית ומצופה בחברה" :כמו שילדים לומדים ללכת" .דימוי נורמטיבי זה ,שהוצג
על-ידי אחת מהפעילות בתכנית מבטא אולי יותר מכל את השאיפה של המפעילים -להעמיד את נושא
המוגבלות על סדר היום בחברה הערבית כדי להביא לשינוי מעמדם של אנשים עם מוגבלות .המטרה -
שבעלי המוגבלות בחברה הערבית יהפכו באמצעות הפלטפורמות ש"מסירה" מציעה ,לחלק בלתי נפרד או
מנודה בחברה בה הם פועלים.
עם כל הצניעות ,נרצה גם אנו ,לסכם ולטעון באמצעות מטאפורה את התרומות המתקבלות מהממצאים
שהוצגו בסעיף זה :התרומות המתקבלות מתכנית "מסירה" פרושות לכל מקום ,זמן והקשר ,כתמנון עצום
שזרועותיו המשתרגות ,מתארכות ,מעמיקות ומגיעות לכל פינה במרחב ואף מעבר לכך .התרומות
מהתכנית נמצאות בכל נתיב שקברניטיו סללו ,התכוונו לסלול או גילו כי נסלל בשדה כחלק מהשפעתה
הבלתי מתוכננת של התכנית.
ואכן ,אין פלא כי אחת המרואיינות חשבה כי הידע ,הכלים והמיומנויות המתהווים במסגרת תכנית
"מסירה" הינם חשובים וייחודיים ולכן "יש להפיץ זאת בארץ ובעולם לשם העשרת הידע התיאורטי" :יש
המון למידה מהעשייה [ ]...הייתי מגבה אותו יותר בכתיבה ובזמן של ליצור ,לאסוף את הידע ולתמלל
אותו באופן מקצועי .זה היה יכול להעשיר את הספרייה הערבית שחסר לה חומרים בתחום .אני חושבת
שיש ב'מסירה' בכלל ובארגון שלנו בפרט מאגר של ידע שצריך לכתוב ולפרסם ולהפיץ ברבים .הייתי מלווה
את כל התכנית במחקר פעולה שישאל ויעזור לנו להתמודד עם השאלות ,לתעד את תהליכי הלמידה שלא
תישאר למידה אישית של כל אחד ואחד מאיתנו".
92
4.6בין מניעים וציפיות -לבין תרומות
כדי ללמוד אם הציפיות של המצטרפים ל"מסירה" באו לידי ביטוי בתרומות שהתקבלו .ערכנו מבחן t
למדגמים מזווגים לפי הקטגוריות שנלקחו מהתיאוריה .הממצאים מוצגים בלוח .25
לוח :25הבדלים בין מניעים וציפיות לבין תרומות :מבחן tלמדגמים מזווגים
(=5מסכים/ה במידה רבה מאוד עד =1כלל לא מסכים/ה)
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
מניעים
וציפיות
3.35
1.43
3.94
58.
3.89
78.
4.09
4.07
.94
3.83
.67
3.89
.85
4.01
סטיית תקן
91.
.87
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
4.07
74.
3.88
63.
3.96
.86
3.75
.66
קטגוריה
בריחה (כי היה לי משעמם)
חברתי
נפשי
בריאותי -תפקודי (חשבתי שהתכנית
תתרום לי שאני אצליח להתמודד
טוב יותר עם המוגבלות שלי)
תחוקתי
אינסטרומנטלי
תרומות
t
Sig.
-4.83
.00
2.07
.04
-.20
.83
89.
.37
1.09
.27
2.78
.00
מן הלוח עולה ,כי קיים הבדל מובהק בין המניעים לתרומות בשלוש מן הקטגוריות :בריחה ,חברתי
ואינסטרומנטלי .בפן החברתי והאינסטרומנטלי התרומות שהתקבלו היו נמוכות באופן מובהק מן
הצפיות הראשוניות ,משמעותו של ממצא זה הוא כי אנשים עם מוגבלות ציפו להיתרם יותר
בהקשרים החברתי והאינסטרומנטלי מאשר נתרמו בפועל .בתחום ה"בריחה" המצב הפוך -היתה
ציפייה נמוכה משמעותית מן התרומה בתחום זה.
93
4.7שביעות רצון
בסעיף זה נרצה להציג את מידת שביעות הרצון של המשתתפים בתכנית "מסירה" ובמסגרות השונות.
תחילה נציג את שביעות הרצון של המשיבים על השאלונים ,אנשים עם מוגבלות ואחר כך נבחן את שביעות
הרצון של המרואיינים ,אנשים מכל המעגלים שרואיינו ,לגבי המעורבות של הג'וינט בתכנית ,כתשובה
לשאלה ישירה שהופנתה למרביתם ,במהלך הראיונות.
שביעות רצון של אנשים עם מוגבלות מההשתתפות ב"מסירה"
כדי ללמוד על מידת שביעות הרצון של המשתתפים בתכנית "מסירה" כללנו בשאלון (שעליו ענו אנשים עם
מוגבלות) את השאלה" :באיזו מידה את/ה מרוצה מהיבטים שונים בתכנית "מסירה"/בעמותה .בלוח 26
מוצגים ממוצעים וסטיות תקן של גורמי שביעות רצון בסדר יורד (מהגבוה לנמוך).
לוח :26ממוצעים וסטיות תקן של גורמי שביעות רצון
(=5מסכים/ה במידה רבה מאוד עד =1כלל לא מסכים/ה) ()N=122
ממוצע
4.13
סטיית תקן
.61
שביעות רצון אישית
4.08
.61
העצמה
3.79
.96
שביעות רצון מהתכנים
3.79
.96
השפעות התכנית
3.69
.92
שביעות רצון מהתכנית
*להרחבה ראו לוח 43בנספח .2
מלוח 26עולה כי רמת שביעות הרצון של המשתתפים מתכנית "מסירה" נמצאת בטווח שבין גבוה מאוד
לבינוני-גבוה .ממצא חיובי זה מקבל חיזוק גם מתשובה לשאלה הפתוחה שבה התבקשו המשיבים לכתוב:
"מהי עמדתך כלפי התכנית באופן כללי" .על שאלה זו ענו יותר ממחצית המשיבים ( 67מתוך ,)122ממצא
מעניין בפני עצמו ,שכן משיבים על שאלונים אינם "טורחים" תמיד לענות על שאלות פתוחות .מניתוח
תשובותיהם של 59משיבים ,שבחרו לתת "ציון" לתכנית עולה ,כי 23העריכו את התכנית כ"טובה",
"עוזרת"" ,מועילה"" ,יפה" ,ו"גורמת נחת"; 19משיבים העריכו את התכנית כ"טובה מאוד" או "יפה
מאוד"; 13משיבים ענו כי התכנית "מצוינת"" ,נהדרת"" ,מרהיבה" ו"מקסימה"; שלושה משיבים אמרו
כי התכנית "מועילה" ורק משתתף אחד כתב" :בינוני" והסביר כי לדעתו" ,צריך עוד פעילות".
המשתתפים חושבים שהתכנית משיגה את "מרבית המטרות שהיא הציבה לעצמה" ,כי יש להמשיך
להפעיל אותה "גם בשנים הבאות" ,כי "יש עוד הרבה מה לעשות למען בעלי מוגבלות בחברה הערבית";
וכי "המנחים/מדריכים בתכנית עושים עבודה טובה".
שביעות רצון גבוהה מתקבלת גם בהקשר לפן האישי :בעקבות התכנית המשתתפים החלו להתעניין "יותר
בנושא/ים שלמדתי" ,האווירה בתכנית נתפסת כ"נעימה" וגם "תדירות המפגשים במסגרת התכנית
מתאימה לי" .יש לציין כי בהקשר זה המשתתפים ציינו כי יש להם קשיים אולם התבוננות בביקורת
המתקבלת בשאלה הפתוחה מצביעה ,כי הם מבקשים להמשיך להשתתף בתכנית שיש לשפר אותה במספר
94
היבטים :הרחבת משך הזמן ,הצורך לדאוג להסעות ,והצורך להוסיף עוד פעילויות[" :התכנית] בינונית,
צריך להוסיף עוד פעילויות".
בשאלה הפתוחה מתקבלים ציטוטים רבים המבטאים שביעות רצון הקשורה לפן האישי ולהעצמה" :אני
כל-כך אוהב את התכנית הזו ואיך שהיא שינתה לי את חיי שגרמה לי לרצות להתנדב ולסייע לאנשים
כמוני להתקדם ,ללמוד ולהתפתח"; "תכנית 'מסירה' נתנה לי את היכולת לפנות לסיוע במיצוי זכויותיי,
להיות בקבוצת תמיכה שעזרה לי מאוד להשלים עם נכותי"; "טוב עוזר לי להכיר אנשים חדשים שיש להם
נכות כמו שלי"; "מקום שאליו תמיד אפשר להגיע ,יש מישהו שמקשיב לי .בית נוסף שכיף בו והתפתחות
מבחינה אומנותית"; "תכנית 'מסירה' דואגת לנו למגזר הבדואי לתעסוקה ולאוזן קשבת ולבית שני .בו יש
אהבה ואכפתיות ודאגה לצרכים שלנו"; "הפרויקט מועיל לבעלי הצרכים המיוחדים בצורה אישית ומסייע
להם להגשים את צרכיהם"; התכנית הייתה מרהיבה ומצוינת [...סייעה ב]העלאת מוסריותם וקבלת
העצמי והסתגלותם של נכים עם נכותם; "התכנית נהדרת ומעצימה ,מחזקת במיוחד אותנו הנשים".
שביעות רצון בינונית-גבוהה קשורה לתכנים שבהם עוסקים בתכניות השונות .המשתפים חושבים כי
הנושאים שבהם עוסקים רלוונטיים לבעלי מוגבלות; כי "הפעילויות היו תמיד מעניינות ותורמות"; כי
"חלוקת הזמן בין הפעילויות הייתה מאוזנת ונכונה" וכן כי "לכל משתתף/ת ניתנה אפשרות סבירה לבטא
את עצמו/ה" .היבט זה מתקבל גם מהשאלה הפתוחה" :אני מממש את כל הזכויות מול המוסדות ,מול
עצמי ,מול כול גוף אחר ,ואני עוזר לאנשים אחרים כדי לממש את זכויותיהם מול המוסדות"; "זה מלמד
אותי יותר את זכויותיי ובאיזה עמותות חוץ מביטוח לאומי"; "תכנית 'מסירה' נתנה לי את היכולת לפנות
לסיוע במיצוי זכויותיי" .מנתוני שאלון שביעות רצון שהועברו על-ידי עמותת מילבת ברהט במאי 2009
עולה ,כי התכנים שהועברו במפגשים היו משמעותיים .מתוך כלל המשיבים ( )N=38דיווחו 90%שהם
קיבלו מידע משמעותי במידה רבה או רבה מאוד על אביזרי עזר ו 76%-וכי הם קיבלו מידע משמעותי
במידה רבה או רבה מאוד על נושא הנגישות 74% .השיבו כי ההתנסות האישית בעזרים סייעה להם להבין
טוב יותר את הקשיים של אנשים עם מוגבלות במידה רבה או רבה מאוד; 90%ציינו כי המפגש תרם להם
במידה רבה או רבה מאוד ול 75%-מהמשיבים על השאלות הייתה היכרות בינונית או מועטה עם נושא
אביזרי העזר (מתוך "תוצאות שאלון משוב עצמאות לחיים -אביזרי עזר לאנשים עם מוגבלות",
.)1.5.2009
ההיבט האחרון ,שמתקבלת ממנו שביעות רצון בינונית-גבוהה מתקשר להשפעת התכנית על מעמדם של
אנשים עם מוגבלות .להלן דברים שנאמרו על-ידי המשתתפים" :בעקבות התכנית חל שיפור משמעותי
במעמדם של גברים בעלי מוגבלויות בחברה הערבית"; וכן כי "חל שיפור רב במעמדן של נשים עם
מוגבלויות בחברה הערבית" .ממצא זה מתקבל גם בשאלה הפתוחה ,שבה כתבו מספר משיבים כי שביעות
רצונם מתקשרת לכך שחל ,בעקבות תכנית "מסירה" "שינוי עמדות בחברה כלפי אנשים עם מוגבלות"
וכי "הפרויקט התייחס לנושאים חשובים כגון :הרצאות השיח'ים והשתלבות הנכים בעבודה" .עוד מתקבל
כי "התכנית סייעה סיוע גדול בשילוב בעלי הצרכים המיוחדים בחברה" וכי "מסירה" "שוברת את החומה
בין הנכה לחברה" .המשיבים ביטאו שאיפה כי תהיה לתכנית המשכיות" :צריך לפתח תכנית זו לכול
הארץ"; "הלוואי וזה היה בכול מקום בארץ"; "מקווה לקבל מקום גדול יותר לקבלת תועלת רבה יותר";
"טובה מאוד ואנו מקווים שתתמשך".
95
על מנת לבדוק מה מסביר את שביעות הרצון עליה דיווחו המשיבים בוצעה רגרסיה היררכית הבודקת
בשני צעדים .בצעד הראשון ,האם המניעים והציפיות מסבירים את שביעות הרצון ובצעד השני האם
המניעים והציפיות וכך גם התרומות מסבירים את שביעות הרצון .הנתונים מובאים בלוח הבא.
לוח :27רגרסיות היררכיות לניבוי המשתנים השונים הבודקים שביעות רצון על-ידי משתני מניעים
וציפיות ועל-ידי משתני התרומה של התכנית (מקדמי ביתא) ()N=122
מניעים וציפיות
*בריחה
מניעים וציפיות
חברתי
מניעים וציפיות
נפשי
מניעים וציפיות
בריאותי
מניעים וציפיות
תחוקתי
מניעים וציפיות
אינסטרומנטלי
שביעות רצון
מהתכנים
צעד 2
צעד 1
צעד 1
צעד 2
05.
-.05
**-.24
*-.30
*.22
11.
*.20
**.21
01.
-.05
-.02
-.08
**.38
**.32
14.
-.04
15.
-.06
*.24
.17
-.15
-.12
-.03
-.08
05.
08.
-.19
-.15
-.18
-.11
00.
-.02
04.
02.
02.
05.
-.02
03.
-.20
-.17
14.
-.00
06.
00.
09.
05.
-.09
-.19
13.
.00
**.39
*.27
17.
11.
11.
-.07
**.47
*.27
**.35
*.31
**FΔ=3.00
R²Δ=.15
תרומות *בריחה
תרומות חברתי
תרומות נפשי
תרומות בריאותי
תרומות תחוקתי
תרומות
אינסטרומנטלי
סך-הכול שני
הצעדים
שביעות רצון
מהתכנית
צעד 2
צעד 1
שביעות רצון אישית
שביעות רצון
מהשפעות התכנית
צעד 2
צעד 1
שביעות רצון
מהעצמה
צעד 1צעד 2
**FΔ=4.14
R²Δ=.20
**FΔ=6.27
R²Δ=.28
**FΔ=4.11
R²Δ=.20
**FΔ=25.01
R²Δ=.23
-
.**40
.01
-.04
.06
.22
-
.14
.10
.19
-.00
.14
-
**.44
.20
-.06
.09
**-.28
-
-.02
**.51
-.18
.13
*.24
-
.22
*.32
-.26
.00
.14
-
.05
-
-.13
-
**.31
-
.01
-
-.06
**F=6.01
R²=.24
**F=11.15
R²=.33
*F=2.23
R²=.09
**F=8.43
R²=.27
**p<0.01
**F=2.83
R²=.12
*p<0.05
מן הלוח עולה כי הקטגוריות של המניעים והציפיות שנבדקו בצעד הראשון מסבירות את גורמי שביעות
הרצון ( - 15%שביעות רצון מהתכנים - 28% ,שביעות רצון מהתכנית - 20% ,שביעות רצון אישית- 23% ,
שביעות רצון מהשפעת התכנית ו 20%-שביעות רצון מהעצמה) ,אך מחישוב הקטגוריות של התרומה יחד
עם הקטגוריות של המניעים והציפיות (צעד שני) במרבית גורמי שביעות הרצון אחוז השונות המוסברת
עולה (שביעות רצון מהתכנים ,24% -שביעות רצון אישית ,33% -השפעת התכנית .)27% -רק בשניים
מגורמי שביעות הרצון לא עולה אחוז השונות המוסברת בצעד השני (שביעות רצון מהתכנית ,9% -
העצמה .)12% -הדבר מעיד על כך שרק המניעים והציפיות מסבירים את השניים האחרונים ולא שביעות
הרצון.
נתון נוסף שעולה מן הלוח הוא כי המניעים הנפשיים ,הבריאותיים והתחוקתיים אינם מסבירים אף אחד
מגורמי שביעות הרצון וכך גם לגבי התרומות הנפשיות והבריאותיות.
96
לגבי שביעות רצון מהתכנים נמצא כי קטגוריה אחת מן המניעים והציפיות מסבירה אותה ,זוהי
הקטגוריה "אינסטרומנטלי" שמשמעותה ציפייתו של המשיב כי יוכל להשתלב בלימודים או עבודה
בתשלום .אם ציפה לשיפור בשל סיבות אינסטרומנטליות או חברתיות או שינוי לטובה בשירותים שהוא
מקבל עקב היותו בעל מוגבלות הרי שהוא שבע רצון מן התכנים; מבין הקטגוריות של התרומה נמצא כי
הקטגוריה "בריחה" מסבירה את שביעות הרצון מהתכנים באופן מובהק ,המשמעות היא שהמשיב חש
נתרם מכך ש"מאז שאני משתתף בתכנית לא משעמם לי יותר" אזי שביעות הרצון מהתכנים גבוהה.
את שביעות הרצון מן התכנית מסבירים רק המניעים והציפיות בעוד התרומות אינן מסבירות אותה כלל.
הקטגוריות של המניעים והציפיות המסבירות את שביעות הרצון מן התכנית הם "בריחה" ומניעים
חברתיים ,כלומר ,אם המשיבים הצטרפו לתכנית כי "היה לי משעמם" שביעות רצונם מהתכנית נמוכה,
ומי שהצטרף לתכנית ממניעים חברתיים שביעות רצונו מהתכנית גבוהה.
שביעות רצון אישית מוסברת על-ידי המניעים והציפיות בקטגוריה "בריחה" בצעד הראשון בעוד בצעד
השני בו נבדקו גם גורמי התרומה לא נמצא כי המניעים והציפיות מסבירים את שביעות הרצון האישית.
התרומות המסבירות את שביעות הרצון האישית הן "בריחה"" ,תחוקתי" ו"אינסטרומנטלי" ,שמשמעותם
היא שככל ש"השעמום" הופג ,קיימת תחושה כי מבחינה תחוקתית קיים שינוי לטובה והאינטרס של
המשיבים השתנה לטובה ,וכך קיימת שביעות רצון אישית גבוהה יותר.
השפעות התכנית ,מוסברות על-ידי המניעים והציפיות "בריחה" ו"אינסטרומנטלי" ,ועל-ידי התרומות
"חברתי" ו"תחוקתי" .כלומר ,אם קיימת ציפייה לשינוי לטובה בהיבטים אינסטרומנטליים ,וכן ציפייה
להפגת שעמום ,ובנוסף לכך תרומה חיובית בתחום החברתי ותרומה חיובית בתחום התחוקתי ,הרי ניכר
שהתכנית משפיעה יותר.
העצמה ,מוסברת על-ידי המניעים והציפיות "חברתי" (רק בצעד הראשון) ו"אינסטרומנטלי" (בשני
הצעדים) ועל-ידי התרומה החברתית .המשמעות היא כי אם המשיב ציפה לשינויי בהיבטים
"אינסטרומנטליים" שלו וחש כי השעמום הופג ,ובנוסף נתרם באופן חיובי בתחום החברתי ,אזי הוא
הרגיש מועצם.
שביעות רצון מפעילות הג'וינט
שמונה רכזי תכניות ,ארבעה מנהלי עמותות ופעיל מרכזי אחד ענו על השאלות שנועדו לבחון את מידת
שביעות רצונם של מפעילים מתכנית "מסירה" במסגרת הראיונות ,סך-הכול 13משיבים .התפלגות
תשובותיהם מופיעה בלוח .28
97
לוח :28התפלגות שביעות הרצון של רכזי תכניות ,פעילים מרכזיים ומנהלי עמותות מתכנית "מסירה"
(=5( )N=11-13מסכים/ה במידה רבה מאוד עד =1כלל לא מסכים/ה)
שביעות רצון מתכנית "מסירה"
א .אני מרוצה מהעבודה שעושה הג'וינט בתכנית "מסירה"
ב .אני חושב/ת שלא משתפים מספיק נציגי ממסד בתכנית
"מסירה" (כמו אגף הדתות ,אגף השיקום וכדומה)
ג .עדיף היה שיתנו את הכסף שמושקע בתכנית "מסירה"
לדברים אחרים לטובת הנכים *
ד .אנשי המקצוע שפועלים בתכנית הינם טובים מאוד
ה .מספר המפגשים/ימי עיון המתקיימים במסגרת תכנית
"מסירה" מספק בהחלט לדעתי
ו .עדיף שהג'וינט יעסיק בתכנית "מסירה" בעיקר מפעילים
ערבים
ז .עדיף שהג'וינט יעסיק בתכנית "מסירה" בעיקר מפעילים
נכים
ח .אפשר היה לוותר על השולחנות העגולים שהתקיימו
במסגרת תכנית "מסירה" *
* ההיגד מנוסח באופן שלילי
מסכימה
במידה
רבה
מאוד
5
מסכימה
במידה
רבה
מסכימה
במידה
בינונית
מסכימה
במידה
מעטה
כלל לא
מסכימה
4
3
2
1
4
7
2
0
0
0
4
4
3
2
0
1
2
2
6
5
6
1
0
0
4
4
2
1
0
3
4
4
1
0
4
4
2
1
0
3
0
0
3
6
לסיכום ,מן הממצאים עולה שביעות רצון בינונית-גבוהה עד גבוהה של המשתתפים מהיבטיה השונים של
תכנית "מסירה" .המשתתפים מרוצים מהתכנית ,מתפקוד אנשי המקצוע והג'וינט ,מהתכנים ,מהיבטים
אישיים ומתחושת העצמה המתרחשים במהלך ההשתתפות .כן ישנה שביעות רצון מהשיפור במעמדם של
גברים ונשים עם מוגבלות בחברה הערבית הכולל שינוי עמדות כלפיהם בחברה .תחושת שביעות הרצון
מביאה לציפייה שהתכנית תמשיך לפעול בעתיד ,עם מעורבות רבה יותר של אנשי הממסד ולקיחת אחריות
הולכת וגוברת ב"מסירה" על-ידי ארגונים ותורמים מתוך החברה הערבית למען הנכים.
98
4.8תפיסת השגת מטרות התכנית
בסעיף זה נציג מה חושבים אנשים עם מוגבלות לגבי שלושה היבטים :המטרות שהושגו במהלך הפעלתה
של תכנית "מסירה"; ההישג הבולט ביותר של התכנית; והמטרות שלא הושגו.
4.8.1מטרות שהושגו
בסעיף זה נציג את תפיסת השגת המטרות מתוך השאלונים לאנשים עם מוגבלות ואחר כך נציג את עיקרי
הממצאים לגבי היבט זה מתוך הראיונות שנערכו למדגם המשיבים.
השגת המטרות -מתוך השאלון לאנשים עם מוגבלות
בשאלון כללנו שאלה שנועדה לבחון מה דעתם של אנשים עם מוגבלות על השגת מטרותיה" :תכנית
"מסירה"/העמותה שבה אתה משתתף שמה לעצמה מספר מטרות .סמן לגבי כל מטרה באיזו מידה את/ה
חושב שהיא הושגה עד כה" .בלוח 29מוצגת תפיסת המשיבים את השגת מטרות התכנית ,לפי שכיחות
באחוזים ,ממוצעים וסטיות תקן.
לוח :29השגת מטרות התכנית ,שכיחות באחוזים ,ממוצעים וסטיות תקן ()N=211
(=5מסכים/ה במידה רבה מאוד עד =1כלל לא מסכים/ה)*
השגת מטרות התכנית /אני מרגיש/ה
שבעקבות התכנית
מסכימ/ה
במידה
מעטה
כלל
לא
מסכימ/ה
מסכימ/
במידהה מסכימ/ה מסכימ/ה
במידה
במידה
רבה
בינונית
רבה
מאוד
5
4
3
2
1
ממוצע
סטיית
תקן
ח .חל קידום שיתוף ממסד וארגונים
שונים למען בעלי מוגבלות
36.6
39.6
16.8
5.0
2.0
4.04
.95
ז .טופחה מנהיגות של בעלי מוגבלות
למען עצמם בחברה הערבית
ד .יש כיום יותר תמיכה בעמותות למען
אנשים עם מוגבלות
א .חל שינוי עמדות בקרב האוכלוסייה
הערבית כלפי אנשים עם מוגבלות
32.7
43.6
17.8
4.0
2.0
4.01
.92
29.7
45.5
19.8
2.0
3.0
3.97
.92
26.2
50.5
18.4
2.9
1.9
3.96
.86
20.8
48.5
27.7
2.0
1.0
3.86
.80
18.4
5.8
5.8
3.79
1.08
6.9
5.9
3.63
1.06
11.8
22.5
2.90
1.30
ב .נוצרה הגברה בידע של בעלי מוגבלות
לגבי המגיע להם
ג .חל קידום דיאלוג בין מגזרי של
קבוצות שונות באוכלוסיה הערבית
סביב נושא המוגבלות
ו .השתנתה הנגשה של מידע לבעלי
24.8
42.6
19.8
מוגבלות באוכלוסייה הערבית
ה .התעוררו קשיים ביחסים עם
המשפחה בגלל שהפכתי לאסרטיבי
29.4
25.5
10.8
יותר
*ההיגדים מוצגים בטבלה לפי הציון הממוצע ,מהגבוה לנמוך
26.2
43.7
מלוח 29ניתן ללמוד ,כי המשתתפים ,אנשים עם מוגבלות ,חושבים ,כי ארבע ממטרותיה של "מסירה"
הושגו במידה רבה מאד .ההיבט שנמצא במקום הראשון מבין שאר התחומים "קידום שיתוף ממסד
99
וארגונים שונים למען בעלי מוגבלות" ,מבטא את המטרה הרביעית של "מסירה" (תיאום בין מגזרי).
המטרה הראשונה של "מסירה" -טיפוח מנהיגות של אנשים עם מוגבלות למען עצמם בחברה הערבית
הושגה גם היא במידה רבה ,לפי תפיסת המשיבים והיא ממוקמת שנייה מבין התחומים .התמיכה
בעמותות למען אנשים עם מוגבלות ,המבטאת את המטרה הראשונה של "מסירה" נתפסת ככזו שהושגה
גם היא במידה רבה .היבט זה מדורג במקום השלישי .גם שינוי עמדות בקרב האוכלוסייה הערבית כלפי
אנשים בעלי מוגבלות -המטרה השלישית של "מסירה" ,נתפס ככזה שהושג במידה רבה והוא ממוקם
במקום הרביעי.
המטרות הממוקמות במקומות החמישי והשישי ,הנתפסות ככאלה שהושגו במידה כמעט רבה מבטאות
את המטרה השנייה של "מסירה" " -הנגשת מידע" ואת המטרה הרביעית "קידום דיאלוג בין מגזרי של
קבוצות שונות באוכלוסיה" .עוד היבט התואם למטרה השנייה של "מסירה" " -הנגשה של מידע לבעלי
מוגבלות באוכלוסייה הערבית" ממוקם במקום השביעי מבין המטרות שהושגו.
לפי דיווח המשתתפים קשיים ביחסים עם המשפחה ,בשל ההשתתפות בתכנית "מסירה" ,התעוררו במידה
מעטה-בינונית ,אם כי העובדה שסטיית התקן בהיבט זה היא גדולה מלמדת ,כי יש שונות בתשובות
המשיבים וכי יש כאלה שנתקלו בקשיים רבים בהיבט זה ,לעומת אחרים שפחות .אנו רוצים להניח ,כי
תחושת שביעות הרצון של המשיבים מתקבלת גם מנתון נוסף העולה מהשאלונים ,כי רוב המשיבים
( )74.5%מעידים על עצמם שכיום הם אינם מתנדבים בארגון כלשהו אם כי 70.7%היו רוצים לפעול
בהתנדבות למען בעלי המוגבלות ביישוב שלהם.
השגת מטרות -נתונים שהתקבלו מהראיונות
השגת המטרות נתפסת ,על-ידי נציגי הג'וינט ומנהלי העמותות בהקשר לארבע המטרות העיקריות
שסומנו .המטרה הראשונה "העצמת נכים" נתפסת ככזו שקבלה תנופה ובהחלט הושגה .ברמת נכים
וקרוביהם ניתן דגש על פעילות פנאי ,יצירת רשתות חברתיות עבור הנכים כפעילויות שהושגו" :העיקר
שהיא תצא מהבית ,היא הייתה במעצר בית ,עכשיו יש לה ההזדמנות לראות את החברות שלה" .לגבי
חיזוק העמותות עולה ,כי יש עוד לעשות רבות למען עמותות שלא הושקעה בהם עזרה אינטנסיבית.
מטרות נוספות שהושגו ,לפי המרואיינים ,הם פיתוח שירותים (המטרה הראשונה של "מסירה") והנגשת
מידע (המטרה השנייה של "מסירה") .הגעה לאוכלוסיות מבודדות ו/או אחרות נתפסת ככזו שנעשתה
באופן חלקי מאד ויש להמשיכו" :רב המטרות בגדול הושגו בהצלחה רבה למעט הקטע של הכנסת
הממשלה והשני קידום פורום אנשי עסקים ותקשורת ...עם הממשלה זה לא פיגור של זמן ,זה משהו
מהותי" .שיתופי הפעולה בין העמותות הפועלות במסגרת "מסירה" (המטרה הרביעית) נתפסת כמטרה
שהושגה גם היא ,בהסתמך על מפגשי הרשת המקצועית שהתקיימו בעקביות לאורך כל שנות הפעלתה של
התכנית .מצד שני ,המרואיינים חושבים כי שינוי עמדות ,המטרה השלישית של "מסירה" הושגה באופן
חלקי בלבד .נציגי הג'וינט ומנהלי העמותות אמרו ,כי שינוי העמדות בכלל החברה הערבית שהושג הוא
בעיקר בשל הפעילות עם האימאמים .עם זאת המרואיינים ציינו כי בכל זאת" :השגנו בכך שהעלנו את
הנושא על סדר היום ...אנשים עם מוגבלויות כבר לא מסתתרים ...רואים אותם יותר הם מסתובבים בגלל
העבודה על הדעות הקדומות...מנהיגות של הנכים הפכה לכתובת לנכים אחרים...יש גם שהם ממצים יותר
את הזכויות שלהם".
111
4.8.2ההישג הבולט ביותר של תכנית "מסירה"
המשיבים על השאלונים התבקשו בשאלון לענות על שאלה פתוחה" :מהו ההישג הבולט ביותר של
התכנית" .בלוח 30מוצגת התפלגות תשובותיהם לפי תחום ,שכיחות ,אחוזים וציטוטים.
לוח :30התפלגות תשובות המשיבים על השאלה "מהו ההישג הבולט ביותר של התכנית?" ,לפי תחום,
שכיחות ,אחוזים וציטוטים
ההישג הבולט
ביותר
N
%
העצמה אישית
29
34.9
רכישת ידע,
השכלה
והשתתפות
בהרצאות
שינוי עמדות
ושילוב אנשים עם
מוגבלות בחברה
ציטוטים
"חיזוק הביטחון העצמי"; "שלא יהיה ייאוש ושעמום"; "החזרת
הביטחון העצמי"; "העלאת המוראל"; "לסייע לנו להתקדם
ולהתפתח"; "לאפשר לנו עצמאות ויכולת ושאיפה לעצמאות";
"שבירת מחסומים נפשיים"; "שבירת מחסום הפחד אצל בעלי
נכויות"; "לגרום לנכה לקבל את המחשבה שהוא נכה"; "שיפור
המצב הנפשי"; "מילוי הריקנות"; "דחיפה לצאת מהבית";
"הוצאתנו מהבית".
"תמיכה בהשכלה והכרת דברים שלא הכרנו לפני"; "רכישת ניסיון
וידע"; "העלאת ההשכלה"; "ההרצאות החשובות"; "למידה
והשתפרות" "פרויקט לשעת חירום".
14
16.7
10
12.0
"תמיכה במעמדם של בעלי הנכות"; "שם את נושא הנכות על
המפה".
פעילויות בידור,
תרבות ופנאי
6
7.2
"הפעילויות השונות ,טיולים ,ביקורים"; "היציאות מהבית,
הטיולים"; "הכרתי אנשים אחרים".
יצירת חברויות
5
6.0
הקמת עמותות
4
4.8
קידום נשים
4
4.8
הכרה ומימוש
זכויות
3
3.7
חיפוש עבודה
ועיסוק בדברים
מועילים
3
3.7
מציאת בית שני
3
3.7
תיאום בין-מגזרי
סך-הכול
2
83
2.5
100%
"יצרנו חברות מאוד חזקה"; קשרים חברתיים עם המשתתפות";
"פגישות חברתיות"; "כוח הקשר בין בני האדם"; "יצירת קשר
חברות עם אנשים כמוני".
"פתיחת העמותה במגזר הערבי"; "בסוף התכנית אחד החברים
הצליח להקים עמותה"; "בניית מנהיגות מבעלי הצרכים
המיוחדים".
"תמיכה בנשים בעלות צרכים מיוחדים"; "חיזוק האישיות אצל
נשים בעלות צרכים מיוחדים".
"עוזרים לך בהכול ,בביטוח הלאומי ,איך לגשת לעמותות"; "מימוש
זכויות מול המוסדות"; "מימוש זכויותינו בביטוח הלאומי"; "הכרת
זכויותינו".
"העסקתנו כבעלי נכויות בדברים מועילים"; "הפעלת בעלי
הנכויות"; "פתיחת אופקים לאקדמיים בחיפוש אחר עבודה".
"שיהיה לאן ללכת ,מקום המתאים לכל נכה ומוגבל"; "למצוא לנו
בית שני אליו תמיד כיף להגיע"; "לסייע לנו שיהיה לנו בית נוסף בו
אפשר לספר ולשפוך את הלב ולקבל הבנה ואהבה".
"הופעת השלטון האזורי בקבוצת בעלי הצרכים המיוחדים".
מניתוח לוח 30מתקבל ,כי המשיבים על השאלונים חושבים ,שההישג הבולט ביותר של תכנית "מסירה"
הוא ההעצמה האישית ( 29היגדים) ,המתקשר להיבטים שונים ביניהם :חיזוק הביטחון העצמי ,העלאת
המורל ,שינוי המצב נפשי ,נמרצות ,שבירת מחסומים ,עצמאות ,התפתחות אישית ,קבלת הנכות ,מילוי
111
ריקנות ויציאה מהבית ,המתרחשת במהלך ההשתתפות .היבטים אלה מתקשרים למטרה הראשונה של
"מסירה" ,העצמת מנהיגים ופעילים.
ההישג הבולט השני של תכנית "מסירה" ,המתקבל מדיווחי המשיבים על השאלונים ,הוא רכישת הידע,
המידע וההשכלה ( 14היגדים) .ניתן לומר כי היבט זה מתקשר ,במידה מסוימת ,למטרה השנייה של
"מסירה" -הנגשת ידע .ההיבט השלישי הנתפס בעיני המשיבים כהישג של "מסירה" ( 9היגדים) הוא שינוי
עמדות ושילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ,המתקשר למטרה השלישית של "מסירה" -שינוי עמדות כלפי
אנשים עם מוגבלות.
שישה משיבים ציינו את פעילויות הבידור ,התרבות והפנאי שבהם הם השתתפו כהישג הבולט ביותר של
"מסירה" וחמישה משתתפים ציינו את יצירת הקשרים החברתיים כהישג בולט .הקמת עמותות וקידום
נשים צוינו ,כל אחד בנפרד ,בארבעה היגדים שונים .הכרה ומימוש זכויות ,חיפוש עבודה ועיסוק בדברים
מועילים ומציאת בית שני ,צוינו כל אחד בשלושה היגדים נפרדים ,כהישג מועיל ביותר של התכנית.
המטרה האחרונה של "מסירה" -תיאום בין מגזרי צוינה כהישג בשני היגדים.
4.8.3מה התכנית לא הצליחה להשיג
בלוח 31מוצגת התפלגות תשובות המשיבים על השאלונים על היבטים שתכנית "מסירה" לא הצליחה
להשיג ,לפי התחום שאותו יש לשפר ,שכיחות וציטוטים.
לוח :31התפלגות תשובות המשיבים על השאלה "מה תכנית "מסירה" לא הצליחה להשיג?" לפי תחום,
שכיחות ,אחוזים וציטוטים
תחומים
שלא הושגו
אין תחום שהתכנית
לא השיגה
תעסוקה
שינוי עמדות -
שילוב בעלי
מוגבלות ושכנוע
הורים ובני זוג
הסעות
N
%
16
27.6
8
13.8
8
13.8
5
8.7
5
8.7
4
6.9
השכלה ולימודים
3
5.2
לוח זמנים לא
מתאים
2
3.4
הגדלת היקף
האוכלוסייה
תרבות ,בידור ופנאי
ציטוטים
הגשים הכול"" ,לא נכשלה ולא היה שום קושי"" ,אין דבר כזה",
"הכול הצליח".
"העסקת בעלי הנכויות בשכר"; "מציאת עבודה לבעלי הנכות";
"תמיכה בחיפוש אחר עבודה"; "מציאת עבודה לבעלי נכויות";
"שילוב הנכים בשוק העבודה במשכורת גבוהה".
"שילוב כל בעלי הצרכים המיוחדים בחברה"; "הסתכלות שונה על
בעלי הצרכים המיוחדים בחברה"; "הכרתם כאנשים שלמים בחברה
הזאת"; "לשכנע את ההורים שהמרכז יכול לסייע להם"; "צריך
לתת הסבר והרצאות להורים ולבעלים"; "לבנות מרכז קרוב לביתי".
"היותנו רחוקים גיאוגרפית"; "אולי זה בגלל המקום והתחבורה";
אי התמדה בפגישות".
"צריך למצוא דרך איך להגיע לנכים בנגב"; "צריך להגיע לחולי
נפש".
"לא הצליח בפתיחת מועדונית ושיהיו טיולים"; "אין המשכיות כמו
מועדון שנפגשים בו פעם בשבוע"; "בידורם של בעלי הצרכים
המיוחדים".
"הפרויקט לא אפשר להגיע להרמה הכי גבוהה בהשכלה"; "להקל על
הלימודים".
"חוסר יכולת בגלל לוח זמנים שלא התאים לכולם".
112
תחומים
שלא הושגו
עזרה כספית
קידום נשים
בניית מילבתון
להנגשת מידע
מניעת סכסוכים
נישואין
סך-הכול
N
%
ציטוטים
2
3.4
2
3.4
"לתת הכנסות כספיות לקניית אמצעים וכלי עזר".
"לדאוג לקידום מעמד האישה הבדואית"; "שינוי המבט אלי כאישה
עיוורת".
1
1.7
"בניית מקום כמו מילבת".
1
1
58
1.7
1.7
100%
"סכסוכים בעמותה".
"פיתוח המודעות לגבי נישואין אצל נכים".
מלוח 31ניתן ללמוד ,כי 16משיבים חושבים שתכנית "מסירה" השיגה את הכול וכי אין תחום אחד
שאותו עליה עוד להשיג .ישנם תחומים שאותם "מסירה" לא השיגה :התחום העיקרי שלא הושג הוא
עזרה במציאת תעסוקה ( 8היגדים) ,שינוי עמדות ,שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ושכנוע משפחה ובני
זוג לשנות גישה ( 8היגדים); הסעות ( ,)5הגדלת היקף אנשים עם מוגבלות הנהנים מהתכנית ושילובם
בחברה ( ,)5פעילויות פנאי ובידור ( ,)4השכלה ולימודים ( ,)3התאמת לוח הזמנים ( ,)2עזרה כספית (,)2
קידום נשים ( ,)2בניית מילבתון ( ,)1מניעת סכסוכים ( )1ונישואין (.)1
4.8.4סיכום
מפעילי התכנית חושבים שתכנית "מסירה" השיגה את מרבית מטרותיה ,אם כי העצמת העמותות
התמקדה במספר עמותות (כפי שניתן לראות מדו"ח זה) ולא היה באפשרות התכנית להתפרס ולתמוך בכל
העמותות בכל רחבי הארץ .המפעילים חושבים ששינוי העמדות החל וכי הנושא עולה על סדר היום ,אם כי
הוא מוקד בעיקר סביב הפעילות עם אנשי הדת ופחות בשאר התחומים ,כפי שניתן לראות גם מניתוח
המסמכים המעידים על ביצוע התכנית .המשיבים על השאלונים ,שהם אנשים עם מוגבלות חושבים,
ש"מסירה" השיגה במידה רבה את כל מטרותיה וגם כאשר הם מתבקשים ,בשאלה ישירה ,להציע תחום
שלא הושג במסגרת "מסירה" ,.משיבים רבים אינם מוצאים כזה.
מן השאלונים עולה ,כי ההישגים הבולטים ביותר של "מסירה" הם :העצמה אישית בהיבטים שונים
ויציאה מהבית ,רכישת ידע ,השתלבות בחברה ,בפעילויות חברתיות ועיסוקי תרבות ופנאי .הישגים
נתפסים נוספים הם :הקמת עמותות ,יצירת חברויות ,קידום נשים ,הכרה ומימוש זכויות ,חיפוש עבודה
או עיסוק בדברים מועילים ,מציאת בית שני ,תיאום בין מגזרים ,פרויקט לשעת חירום ושימת הנושא על
המפה .תחושת שביעות הרצון מתחזקת מכך שלמרות שכמעט שלושה רבעים מהמשיבים על השאלונים
אינם מתנדבים היום הם היו רוצים לפעול בהתנדבות למען בעלי המוגבלות בישוב שלהם .מצד שני,
אנשים עם מוגבלות מציינים גם תחומים שלדעתם לא הושגו במהלך שנות הפעלתה של "מסירה" :מציאת
תעסוקה ,שילוב בחברה ,הסעות ,הרחבת היקף ההשתתפות וסוג המוגבלות ,פעילויות תרבות ופנאי,
השכלה ולימודים ,לוח זמנים לא מתאים ,עזרה כספית ,קידום נשים ,בניית מילבתון ,סכסוכים ונישואין.
113
4.9
קשיים והצעות לשיפור
בסעיף זה נציג קשיים שבהם נתקלו המשתתפים ,המפעילים והשותפים בתכנית "מסירה" :תחילה ,נלמד
על הקשיים שעלו במהלך הראיונות בשאלה ישירה על הנושא; לבסוף נבחן תיאור של קשיים שהתקבלו
משאלה עקיפה (תיאור חוויות קשות או שליליות).
4.9.1קשיים
קשיים שהתקבלו משאלה ישירה
כדי ללמוד על הקשיים בהם נתקלו המשתתפים בתכנית "מסירה" ,שאלנו כל אחד מהמעורבים "האם
נתקלת בקשיים בתכנית שלך" .בנוסף ניתחנו חוויות שלילית שאותם התבקשו הנחקרים לספר בנוסף
לתיאור הרגשתם באמצעות דימוי או מטאפורה .בלוח 32מוצגת התפלגות ההיגדים על הקשיים שאותם
חוו ותיארו המרואיינים ,לפי קבוצות המדגם.
לוח :32התפלגות ה"קשיים" שהעלו המעורבים ב"מסירה" ,לפי קבוצות המדגם
סך-
הכול
סך-
הכול
%
קבוצות המדגם
קשיי נגישות תרבותיים
2
12
6
20
20.8
קשיים ביצירת דיאלוג
0
9
8
17
17.7
קשיי נגישות פיזיים
2
13
2
17
17.7
קשיים בהתאמת שירותים וכוח אדם
1
9
3
13
13.5
קשיים תקציביים
1
8
2
11
11.5
הכנסת שיקולים זרים
0
2
4
6
6.3
קשיים בהפעלת הפרויקט תוך כדי תנועה
0
2
3
5
5.2
זמן והמשכיות
0
1
3
4
4.2
הבדלים תפיסתיים
0
3
0
3
3.1
סך-הכול
6
59
31
96
100%
קשיים
מעגל מעגל מעגל
קרוב אמצעי חיצוני
N
מקרא :מעגל קרוב -המשתתפים בתכניות; מעגל אמצעי -מפעילי התכניות; מעגל חיצוני -אחרים.
בלוח 32מוצגות תשע קטגוריות המתארות את הקשיים שאותם בחרו המרואיינים לתאר ,כשנשאלו לגבי
נושא זה בשאלה ישירה .הקשיים שצוינו במספר הרב ביותר של היגדים ( )20.8%מתקשרים לקשיי נגישות
תרבותיים .קשיים אלה מתייחסים לזמן "הבשלה" ממושך (בעיקר בדרום) של התנעת תהליכים,
לסטיגמות חברתיות שבהן נתקלים נכים ,לציפייה שאחרים יעשו חיבורים ולחוסר הבנת השפה והזכויות.
114
כך למשל אמרה אחת המרואיינות" :הבדואים לא מבינים כל כך עברית שוטפת או הרצאה שוטפת.
בהתחלה לא הבחנתי .ראיתי פנים מאוכזבות ולא הבנתי ,אחד הפעילים לקח על עצמו את התרגום בכל
ישיבה .מה שהיה חסר להם זה תרגום .הם לא יודעים קרוא וכתוב ואינם הולכים כאשר מוזמנים
למרפאות או בתי משפט."...
ההיבט שצוין ב 17-היגדים ( )17.7%מתקשר לקשיים ביצירת דיאלוג .הכוונה לקיום של תחרות ,חוסר
שיתוף פעולה וחוסר פרגון בין עמותות; ולמיעוט מעורבות של מעצבי מדיניות ,אנשי עסקים ותקשורת .על
מיעוט מעורבותם של מעצבי מדיניות אמרה אחת המרואיינות' " :מסירה' חלשה במשמעותה הציבורית כי
כל ארגון מחליט איפה הוא מקבל את הקרדיט הציבורי .הייתי רוצה שמעצבי מדיניות בחברה הישראלית
יהיו יותר חשופים ל'מסירה' ולא רק למספר עמותות בודדות" .הוסיפה על כך מרואיינת אחרת" :אחד
הדברים שאני חוויתי לא במובן הרגשי אלא המקצועי ,שמבקשים מאיתנו לעשות שיתופי פעולה עם
הארגונים והצוות של "מסירה" ואחד הארגונים לא ממש [משתף פעולה] ...אין סיכוי לשיתוף פעולה ממשי
וזה מתסכל כל פעם מחדש .קובעים פגישה וזה לא יוצא לפועל [ ]...יש בזה משהו מתסכל".
תחום נוסף של קשיים שהתקבל ב 17-היגדים ( )17.7%מתקשר לקשיי נגישות פיזיים שבהם נתקלים
הנכים ,הכוללים בעיות בהסעות ,כפי שאמר אחד המרואיינים" :אחד הקשיים הבולטים בדרום הוא עניין
ההסעות וזה עניין רציני מאוד ומגביל את הנכים ואת התכניות בתוך המרכז" .קשיים נוספים שצוינו נגעו
לחוסר במידע על כמות הנכים בפריסה ארצית ,לחוסר נוכחות בשטח (עמותה שפועלת ממרכז הארץ)
ולקשיי נגישות למבנים בהם שוכנות העמותות .להלן דימוי שנתנה אחת המרואיינות כשצפתה באישה
שניסתה להיכנס למבנה העמותה ונתקלה בקשיים" :כשראיתי את ההתמודדות של אחת הנשים הנכות
להיכנס למרכז [ ]...הרגשתי כמו אפס .שאני מחכה לביטוח הלאומי וזה מאבק פוליטי .אני רוצה שישקיע
בחברה הערבית וחשוב לי לעשות את המאמץ הזה כדי לקבל את התמיכה .אבל זה הפך למאבק פוליטי
שלי וזה לא עוזר למי שבא ...והיה לי קשה לראות וקשה לשמוע ...היה קשה".
13היגדים ( )13.5%ביטאו קשיים בהתאמת שירותים ,במציאת תעסוקה לנכים ובמציאת כוח אדם
מקצועי מתאים ולאורך זמן .אמרה על כך אחת המרואיינות" :לפעמים מדריך יהודי היה חוזר משם עם
שוק תרבותי ,מדריכים ערביים מתאימים ואקדמאים לא מצאנו"; הוסיפה מרואיינת אחת שאמרה:
"קיימת חולשה והיא נובעת מכך שקשה להגיע לדרום שהוא בעייתי ועם מאפיינים חברתיים משלו .יש
קושי להגיע לשם ולהנגיש מידע כי זה דורש הרבה עבודת שטח .הפרויקט הוא גדול ,ואין אנשי מקצוע".
11היגדים ( )11.5%התייחסו להתנהלות כספית לא תקנית באחת העמותות ולקשיים תקציביים .אמר
אחד המרואיינים" :קשה להשיג תקציבים ,כי התקציבים נכנסים לעיריות ושם נקברים .לא הצליחו לגייס
אנשי עסקים למטרות החשיפה של התכניות הטעונות שיפור" .שישה היגדים ביטאו קשיים שבהם נתקלים
המרואיינים ,הנובעים מהכנסת שיקולים זרים ,ביניהם גישה אינטרסנטית של פעילים ,הכנסת הסכסוך
הערבי-ישראלי וחוסר מקצועיות בשל התנהלות חמולתית .חמישה היגדים ביטאו קשיים הנובעים
מהפעלת הפרויקט תוך כדי תנועה ,שגרמו לפער בין הצרכים לבין הפעילות בשטח ,לימי עיון לא ממצים
ובעיקר לקושי לקדם את כל המסלולים של התכנית ביחד ,כפי שעולה מדבריה של המרואיינת הבאה:
"היו הרבה דברים שלקח המון זמן להניע .במסגרת אחת לקח זמן לאתר את הקשיים ,במסגרת אחרת
נקבעו דברים בדצמבר ולא היה להם זמן .זה מתחיל רק עכשיו [ ]...ואז יש דחיות וזה לקח זמן".
115
ארבעה היגדים ( )4.2%ביטאו קשיים בהקשר למשך הזמן הקצר של השתלמות האימאמים ולמיעוט
וללחץ הזמן שנקבע ונותר עד לסיומה של התכנית .כך למשל אמרה אחת המרואיינות" :החולשה של
התכנית זה משאבי זמן בעיקר נורא ממהרים כמו כל תכנית .מי יכול לחולל שינוי בשנתיים וחצי? עד
שמתקשרים ויוצרים שפה עסקית ואתה יורד למטה ומחפש את האנשים הלכה השנה" .רק שלושה היגדים
( )3.1%ביטאו קשיים הנובעים מהבדלים תפיסתיים ,הקשורים להבדלים בגישה הקשורים לניהול של
אחת המסגרות על-ידי איש אחד ולשאלת ה"שילוב" או ה"בידול" של הנכים משאר האוכלוסייה בתכנית:
"בין 'מסירה' לאחת המסגרות לגבי שילוב או לא שילוב ,זה היה ונשאר הקושי".
התבוננות מעמיקה בלוח מצביעה כי מעל למחצית ההיגדים על הקשיים ( )61.5%עלו מהיגדים שנאמרו על-
ידי מפעילי תכניות מהמעגל האמצעי (מנהלי עמותות ,רכזי תכניות ופעילים מרכזיים) 31 ,היגדים ()32.3%
נאמרו על-ידי שותפים מהמעגל החיצוני ורק שישה היגדים ( )6.3%צוינו על-ידי משתתפים מהמעגל
הקרוב .ממצא זה מעיד יותר מכל כי הנכים ובני משפחותיהם ממעטים לראות ליקויים וקשיים בתכנית
"מסירה" בעוד שמפעילי התכניות בשטח והשותפים האחרים רואים את הקשיים ,ואף אינם חוששים
להביעם.
קשיים המתקבלים מחוויות שליליות
המשתתפים התבקשו לתאר ,בין היתר ,גם חוויות שליליות מהמעורבות שלהם בתכנית "מסירה".
התבוננות בתיאוריהם של אנשים עם מוגבלות המשתתפים בתכנית מגלה ,כי הם ביטאו חוויות אישיות
ורגשיות הנוגעות למוגבלותם באופן כללי ,שאינן קשורות לתיאורים שליליים מהשתתפותם בתכנית
"מסירה" (כאמור ציינו קודם ,כי בשאלה הישירה על קשיים בתכנית "מסירה" הם לא ציינו דבר) .למרות
זאת בחרנו להציג את תיאוריהם ,כדי לתת במה לחוויות לא נעימות שחווים אנשים עם מוגבלות ,למרות
שהם משתתפים בתכנית "מסירה" -שנועדה להקל על מצבם .בכך אנו רוצים להזכיר כי גם אם מתקבלות
תרומות מההשתתפות בתכנית יש עוד הרבה לפעול לטובת הנכים וכי שלוש וחצי השנים שבהן "מסירה"
פועלת (עד השלמת המחקר הנוכחי) אינן משכיחות במהרה חוויות שליליות ,כמו אלה המוצגות להלן.
בעל מוגבלות אחד בחר לתאר את התפיסה החברתית הרווחת סביבו ,הממקמת אותו בתחתית הסולם
החברתי .הוא אמר[" :הם חושבים לעצמם] הנה הנכה ,עוד מעט מחליף טיטולים '...וזה קשה מאוד במגזר
שלנו [אתה נחשב כמו] פח אשפה שלא מרימים אותו .כאילו מסתכלים על סמרטוט מת ,חצי בן אדם אפילו
לא בן אדם" .בעל מוגבלות זה משתתף בעמותה מספר חודשים ,לאחר שמצבו הגופני הדרדר בשנים
האחרונות והפך אותו לנכה מוגבל היושב על כיסא גלגלים .מרואיין נוסף מוטרד מהיותו חסר השכלה:
"סיימתי כיתה 12לא קורא ולא כותב ,וזה מטריד אותי .אני חבר בעמותה וחסר לי לימודים .אני חושב על
השתתפות בקורס להשלמת השכלה כדי לסיים כיתה י"ב".
הנשים ,המשתתפות בתכנית "מסירה" עדיין חשות מופלות בשל היותן ערביות ,בעלות מוגבלות ונשים
בחברה ,שבה אין מתייחסים אליהן באופן שוויוני .אמרה על כך מרואיינת בעלת מוגבלות המשתתפת
באחת העמותות" :אישה ערביה היא אומללה .יש הרבה אפליה בין נשים וגברים בחברה שלנו .מי שיגיד
לך 'לא' -אומר לא נכון .ואם היא נכה .אז זה נכות על גבי נכות [ ]...אישה [ערביה] צריכה לשבת בבית,
להיות שמנה אולי גם מכוערת [ ]...כל כך קשה לחיות את החיים ,לא לשחק ,לא להתחתן ,לא להביא
ילדים .זה לא חוויה טובה בחיים שלי [ ]...אישה ערביה נכה -אחוז אפס שהיא מתחתנת או שהיא יוצאת
116
לגור לבד" .הוסיפה על כך ואמרה מרואיינת בעלת מוגבלות אחרת" :היה לי מאוד קשה למצוא עבודה,
בגלל שאני אישה ערביה ועם מוגבלות זה לא פשוט [ ]...יש לי תכונות נוספות ."...להלן תיאור המתקבל
ממשתתפת אחרת" :בבית קשה לי .אין לי הרבה עם מי לדבר בשפת סימנים .אני רק מנקה .ההורים לא
יודעים שפת סימנים .אני נשארת לבד בבית כולם מתחתנים ומדברים ואני נשארת לבד" .חיזוק לדברים
אלה מתקבל מדבריה של מרואיינת נוספת שתיארה גם היא את מצבן העגום של הנשים" :אצל אישה זה
יותר גרוע .היא לא מתחתנת ,לא הולכת ללמוד ,אין לה כבוד עצמי ,החברה שוללת אותה מי ייקח אותה
יתחתן איתך סוגרים אותה בבית שלא יתעללו בה מינית וסוגרים אותה".
מהתיאור הבא ניתן לראות ,כי לא רק נכים ונכות סובלים מהמוגבלות כי אם גם ילדיהם של אנשים עם
מוגבלות שילדותם ועצמאותם נפגעת בשל נכותו של ההורה .ספרה אחת המרואיינות שנחשפה למצבו של
בנו של עיוור ,המשמש לו עיניים" :הבן שלו הוא המקל שלו! אין לו ילדות לילד .נורא כעסתי .אמרתי יש
פתרונות ,למה הילד צריך להיות המקל מהרגע שהוא בא מבית הספר? זה נורא! פניתי לגורמים שונים
[שבאו לעזור]...וסילקו אותם מהבית[...חששו] שהם מביטוח הלאומי ובאו לקחת את הקצבה .זה היה
נורא .כי התקוות שלו לשיקום נגוזו .הבן דוד שלו החליט בשבילו .ברגע שבן אדם נכה הוא לא הפה של
עצמו .כל המשפחה והדודים והאחיינים הופכים להיות הפה שלו .כשאת שואלת אנשים עם מוגבלות לא
הנכה עונה ,אלא קרוב משפחה .אף פעם הנכה לא עונה .זה נדיר מאוד .מרגישה חוסר אונים ,כעס .הייתי
רוצה לשאוב את המנטאליות לתוכי ולזרוק אותה לים כדי לסייע לאנשים שלא יכולים להביע דעה ורצונות
שלהם" .מנהלי עמותות נוספים נתקלו בבעיה דומה .אמרה אחת מהן" :מצבם של הנכים זו בעיה לא קלה.
כי הם [המשפחה] מתייחסים לנכים כמקור הכנסה בבית והוא מוזנח ובעיני החברה הוא נחות .כדי
להוציא אותו ולהביא אותו [לכאן] זה סיוט לא קטן .יש משפחות שמסתירות אותם".
בנוסף לתיאורים אלה נזכיר ,כי בסעיף העוסק בתרומות המתקבלות מההשתתפות ב"מסירה" הצגנו
מטאפורות נוספות של אנשים עם מוגבלות המבטאים את מצבם ,שכללו ביטויים כמו" :כמו סמרטוט",
"בבית עצוב"" ,מעצר בית"" ,ישבתי בבית כמו פודל או עכבר" "אני בכעסים" וכדומה.
להלן נציג את ניתוח הגורמים לחוויות השליליות ,שאותן בחרו לתאר מרואיינים מהמעגל האמצעי
והחיצוני ואת החוויות עצמן:
מיעוט זמן בהפעלת תכניות " -תהליכים חברתיים לוקחים זמן ,ואני כועסת על תכניות של המדינה
שנותנים כסף לשלוש שנים .בטח ובטח בתכנית שצריך כמות אמיתית של משאבים [ ]...אולי ציפיתי גם
אני שהכול ירוץ יותר מהר ואחרי שלוש שנים אומרים כמה בתי ספר עשינו שבעה בתי ספר ,וכן ,את מגלה
כמה בעלי לקויות יש .בהתחלה היה לנו מאוד קשה כי לא היה לנו ידע מבחינת מספרים וסטטיסטיקות
[ ]...היינו צריכים לעשות עבודת נמלים לאסוף מידע ,מיפוי צרכים ולעבור מבית לבית ומפה לאוזן .לקח
לנו שנה לעשות מיפוי .זה אומר שהמצב היה ממש מדבר .זה לבוא למדבר לשתול עצים .היינו צריכים
להביא את המים ,וידע ולחרוש ולחפור ולעשות את כל העבודה .וזה האריך את התהליך .הציפיות היו
להתחיל ישר אבל המצב היה ממש קשה".
עומס המשימות יוצר קשיים הכוללים אי יכולת לתת תמיד מענה בזמן אמת העלול לפעמים להיות
קטלני (הנזקק נרצח) " -הרגשתי כאילו אני רוצה למות .כישלון .חסר אונים מבוכה .לא נעים ...זו חוויה
117
שנשארת ואף פעם לא תעזוב אותי" .וכן תחושה שהעבודה מעמיסה קשיים כמעט מעבר לגבול יכולת -
"פחות בבית ,פחות עם האישה והילדים וזה ...אני מרגיש כמו גמל ,הוא צמא אבל הוא יכול להמשיך."...
מפגשי עבודה לא מוצלחים " -מפגשים פחות מוצלחים ,בזבוז זמן ,לא התקדמנו ,לא קרה שום דבר -זה
כזה כמו לתת גז בניוטרל ,לא חבל על הזמן שלי ושלך" .מרואיינת אחרת בחרה גם היא לתאר כחוויה
שלילית מפגש עבודה לא ממוצה" :כמו מסטיק ,מן משהו שחוזר על עצמו ..בהתחלה נחמד אבל ריק
מתוכן ..קצת כמו לפגוש חברים שמזמן לא ראית .זה כיף לראות פעם אחת ..כמו פגישת מחזור .שאם
עושים את זה פעם אחת זה נורא נחמד אבל אם עושים אותה כל חודשיים זה נהיה צפוי ,אחרי הכול ..לא
לומדים הרבה וזה סתם ,רק כדי לעשות את פגישת המחזור".
התנהגות לא מקצועית של משרדי ממשלה ,עמותות או פרטים -חוסר נתונים בקרב הרשויות על פריסת
בעלי המוגבלות באזור בו הן פועלות -בגלל זה הייתה תחושה של תסכול כשבאנו לרווחה לשכות רווחה
הם לא ידעו כלום לא מקצועי ולא כמה אנשים יש ;"...התנהלות כספית לא תקינה של עמותה " -בגידה,
הרגשתי בגידה בנכים ,בכסף באמון ,באובדן אמון באנשים הספציפיים .זה היה לא סימפטי"; "אחרי
שאישרנו כסף היה בלגאן וזה היה כל כך מאכזב .כאילו תוקעים לך סכין בגב .לא בכוונה רעה;"...
והתנהגות תחרותית של מפעילים/שותפים " -הרגשתי כעס ,כמו ילד/ה שעוד לא התבגר/ה ולא בשל .חוסר
בשלות -זה לא מתאים לי!"
חוסר נגישות באחד ממבני העמותות" :יש לנו כאן שירותים שעדיין לא מונגשים .אחד המשתתפים על
כיסא גלגלים ביקש שאכנס איתו .אז נכנסתי והרגשתי לא בנוח ,למרות שהוא התייחס יפה ובקלילות איך
אנחנו עושים את זה שהשירותים עדיין לא מונגשים .הרגשתי בושה ,כמו לכלוך ,כמו מעבר צר ומלוכלך
בין שני בניינים ,שיש שם הומלסים!"
אכזבה מהתנהגות עצמית-אישית (רצון לעזור לבעלת מוגבלות) הנוגדת את תפיסת העולם הרואה אותה
כאדם עצמאי " -הכוונה שלי הייתה טובה אבל יש כנראה דקויות שלא צריך לעבור אותן"
התבוננות בכל אלה מצביעה ,כי התסכול של מפעילי התכניות והשותפים בתכנית נובעת מחוסר יכולת
למצות את המקצועיות הנדרשת בעבודתם ,הנגרמת בשל מספר סיבות ,ביניהן :הצורך במשך זמן ארוך
בתהליכים של שינוי חברתי ,עומס עבודה הגורם לעיתים לחוסר יכולת לתת מענה מקצועי מיידי בנושאים
קריטיים ,ותחושה אישית של קושי לאורך זמן .מפגשי עבודה שאינם ממוצים והתנהלות לא מקצועית של
משרדי ממשלה ,עמותות או פרטים גורמים גם הם לתחושות שליליות בקרב המרואיינים ,כמו גם חוסר
נגישות לנכים במבני העמותות האמורים לתת לנכים מענה ,וכן התנהגות אישית שאינה עולה בקנה אחד
עם תפיסות עולם כלפי אנשים עם מוגבלות.
118
4.9.2הצעות לשיפור
המשיבים על השאלונים התבקשו לענות על השאלה" :מה צריך עוד לעשות בתכנית?" .בלוח 33מוצגות
התפלגות תשובות המשיבים על שאלה זו ,לפי תחומים ,אחוזים וציטוטים.
לוח :33הצעות המשיבים על השאלה" :מה צריך עוד לעשות בתכנית?" -לפי תחומים ,אחוזים וציטוטים
הצעות לשיפור
להמשיך את
הפעילות
N
19
%
30.2
להרחיב את
רכישת הידע
15
23.8
לספק
פעילויות פנאי
ובידור
להגיע
לאוכלוסייה
רחבה יותר
של נכים
לממן הסעות
8
12.7
6
9.5
5
7.9
להמשיך לפעול
לשינוי עמדות
5
7.9
לקדם את
תחום
התעסוקה
להתאים
זמנים
סך-הכול
3
4.8
2
3.2
ציטוטים
"המשך הפעילות והסיוע לנכים"; "זה צריך להיות בהמשכיות ,הזמן הזה
קצר"; "שיעשו את הפרויקט עוד פעם"; "התמדה בהעברת התכנית בהצלחה
בכל צורה וקושי אפשרי"; "הגדלת התמיכה הכספית לפרויקט"; "הגדלת
רצף הפעילות"; "הגדלת קצב העבודה"; "הוספת מפגשים"; פגישות ביתיות
באופן יותר גדול"; שימשיכו לפעול בשנים הבאות"; "פיתוח הפעילות
והרחבתה"; "מפגש שבועי"; יותר פעילויות"; שימשיכו לתמוך בנשים בעלות
צרכים מיוחדים"; "שיהיו יותר תכניות"; "שימשיכו ..שיישאר הקשר;"..
"הוספת פעילויות"; "התנסות מעשית יותר".
"לימוד מחשבים ושפה באנגלית"; "השכלה"; "ריבוי פעילויות מדעיות";
"ידע איך להתמודד עם בעיות היומיום"; "דאגה להשכלה מינית ורגשית אצל
בעלי נכויות ,במיוחד העיוורים"; לימוד בעלי נכויות מבוגרים שלא זכו
להזדמנות ללמוד"; מציאת מסגרות למשפחת הנכה והדרכתה"; "עבודה על
קבלת נכות בקרב אלה שהפכו נכים בגיל מבוגר"; התייחסות להשכלה רגשית
ומינית אצל בעלי נכויות"; "עבודה על השכלת הנכה ,ל-לא אקדמאים";
"מורה למוזיקה יעביר סדנא או פסיכולוג ,כדי להכיר דברים חדשים"; "יותר
הרצאות"; "קורסים שונים"; "הרצאות שונות"; "הכרת הזכויות".
"פתיחת מועדון לנכים מבוגרים"; "פעולות חברתיות"; "פעילויות בידור";
"יותר טיולים לפעילויות בידור"; "תכנון טיולים"; "ריבוי מספר פעילויות
בידור כמו טיולים ומסיבות"; "יותר טיולים"; "שיוסיפו טיולים".
"הכנסת נכים חדשים"; "פתיחת קבוצה נוספת"; "הוצאת נכי ראייה
מבתיהם"; "פתיחת סניפים נוספים במגזר הערבי"; "צריך לפתוח מועדון
לנשים עם נכות"; "חיזוק הקשר עם הנשים הצפוניות".
"שיעזרו בתחום ההסעות"; "לסייע לנו בהסעות"; "הלוואי והייתם דואגים
להסעה כך שיכולתי להגיע למרכז"; "לעזור לנו להגיע למרכז בהסעות";
"לתת לנו סיוע בהסעות כדי שנוכל להגיע יותר למרכז".
"להגיע לנכים הבדואים ולשכנע את הוריהם שהמרכז יכול לסייע להם כפי
שסייע לי"; "לנסות לדאוג למעמדה של האישה הבדואית עם נכות בחברה";
"פעילויות שישלבו יותר בין ערבים ליהודים"; "שילוב יהודים וערבים";
"שהחברה תהיה טובה יותר".
"הוספת תכניות שמיוחדות לחיפוש עבודה לאקדמאים בעלי צרכים מיוחדים
לרכז את מספר הפגישות"; "שיסייעו לנשים עם צרכים מיוחדים למצוא
עבודה"; "פיתוח התחשבות יותר בתעסוקה".
"עליהם לסדר ולתכנן טוב יותר את לוח הזמנים כך שיתאים לכולם"; תכנון
זמן".
100% 63
מלוח 33עולה ,כי 30.2%מסך 63המשיבים על השאלה הפתוחה "מה צריך עוד לעשות בתכנית?"
חושבים ,שיש להמשיך את תכנית "מסירה" ולהרחיבה .הם מדברים על המשך הפעילות והעצמתה
במרכזים ובבית ,הוספת מפגשים והגברת הקצב ,והגדלת התמיכה הכספית בתכנית 23.8% .משתתפים
חושבים ,שיש עוד לפתח את נושאי ההעשרה ורכישת הידע בתחומים שונים :מחשבים ,אנגלית ,פעילות
119
מדעית ,מוסיקה ,פסיכולוגיה ועוד קורסים שונים .בנוסף הם מציעים להמשיך לפתח השתלמויות
בהתמודדות של נכים בחיי היומיום ,ביניהם אנשים שהפכו לבעלי מוגבלות בגיל מאוחר ואף הכשרת
המשפחות להתמודד עם בעלי הצרכים המיוחדים 12.7% .מהמשיבים ציינו ,כי יש לשפר את פעילויות
הפנאי והבידור ,מפתיחת מועדונים למבוגרים ,דרך פעילויות חברתיות ועד ליציאה לטיולים וארגון
מסיבות 9.5% .מהמשיבים חושבים שתכנית "מסירה" צריכה להרחיב את האוכלוסייה שבה היא
מתמקדת הן בהכללת נכים שלא טופלו עד היום והן בפתיחת קבוצות נוספות כמו גם פתיחת סניפים
חדשים של פעילות במקומות נוספים 7.9% .מהמשיבים מציינים שוב את בעיית ההסעות ומבקשים שוב
ושוב עזרה בהסעות ,שכן אחרת הם לא רואים את עצמם מגיעים למרכזים (בעיקר בנגב)7.9% .
מהמשיבים מציינים יש לפעול עוד לשינוי עמדות כלפי נכים בכלל ובנגב ,בקרב המשפחות בפרט4.8% .
מהמשיבים מדברים על הצורך בעזרה בהשתלבות בתעסוקה ו 3.2%-מהמשיבים מבקשים שהמרכזים
יתחשבו בלוחות הזמנים של בעלי הצרכים המיוחדים ,כשהם קובעים פרויקטים.
111
4.10תכנית "מסירה" לאן?
"אנחנו עוד לא 'שם' וחבל להפסיק משהו שנמצא בשלבי התפתחות"
תכנית "מסירה" שהחלה לפעול לפני בינואר 2006ביוזמת ג'וינט ישראל ובניהולו ,ובמימון של קרנות
ותורמים ,נמצאת כיום בתנופה אם כי היא עדיין לא הגיעה למיצוי מטרותיה .הגופים הפועלים במסגרתה
לא השיגו את כל המטרות ויש עוד הרבה פעולות ,גופים ואזורים שהתכנית נמצאת שם בחיתוליה או עדיין
לא הגיעה אליהם .חיזוק לדברים אלה מתקבל מממצאי הערכה זו כמו גם מתשובותיהם של כל חמישים
ושלושה המרואיינים במחקר ,משתתפים (אנשים עם מוגבלות והוריהם) ,פעילים בעמותות (מנהלי
עמותות ,רכזי תכניות ופעילים מרכזיים) ושותפים (נציגי הג'וינט ,נציגי התורמים ,אנשי מקצוע ממשרדי
ממשלה ,אנשי תקשורת ודת) .כולם ביטאו תחושה דומה ,לפיה על אף ש"מסירה" פעלה רבות לטובת
אנשים עם מוגבלות באוכלוסיה הערבית ושמה את הנושא על סדר היום ,הרי כי המהלך עדיין לא מיצה
את עצמו ,כפי שעולה מדבריה של אחת המרואיינות" :אנחנו עוד לא שם ויש עוד מה להשתפר ולקטוע את
זה באמצע זו השקעה שהולכת לזבל וחבל [ ]...אנחנו מנסים לגייס כספים אבל זה עדיין לא במקום שיכול
לקיים את עצמו"; "העמותות לצערי עדיין עסוקות בעצמן ,בבניה שלהן או בהבניה שלהן ,על העמותות
ליזום שותפות ,שתהיה אחדות יותר."...
בשל כל אלה אנו רוצים לנקוט עמדה ברורה ולהמליץ להמשיך להפעיל את תכנית "מסירה" במהלך מספר
שנים נוספות ,שכן מטרות התכנית עוד לא הגיעו למיצוין וכדי לא לקטוע מפעל עצום ולגרום לנגיסה
שתעצור את המומנטום שנוצר .לכן ,ועם כל הצניעות נרצה לטעון ,כי השאלה הנשאלת אינה' :האם צריך
עוד להפעיל את תכנית "מסירה"? כי אם 'מה צריך עוד לעשות ,איך ,היכן ועוד כמה זמן?' ,שאלה המוצגת
יפה באמצעות הדימוי הבא" :יש לי בראש צנצנת דבש .מצד אחד זה מושך ומתוק ויש תחושה של צורך.
את רוצה לגעת ולקחת עוד ועוד לטבול בפנים ולהמשיך ולעשות .יש כל הזמן תחושה שזה נורא חשוב ,אם
אנחנו לא נעשה אף אחד לא יעשה ,זה משהו מתוק וגבישי -יש עוד ארגונים .אבל מצד שני זה לטבוע .את
נכנסת לתוך דבש ,קשה לצאת ,יש תמיד עוד צרכים שהם גבוהים ממה שאת יכולה למלא ,תמיד תחושת
תסכול שלא הגענו למספיק אנשים ואולי לא הגבנו לכל הפניות".
קשה לקבוע בשלב זה עוד כמה זמן דרוש עד למצב שבו ניתן להפסיק את הפעלתה של תכנית "מסירה".
התשובה טמונה למעשה במטרות שיוצבו לשלב השני .עם זאת נציין ,כי הקולות העולים מהשטח משדרים
צורך להמשיך את התכנית כארבע שנים .הטענה היא כי זהו הזמן הדרוש כדי שהפעילות בשטח תהפוך
לחלק בלתי נפרד מהעשייה כך שהפסקתה של "מסירה" לא תגרום לקריסה של המערך.
בהנחה שנציגי הג'וינט ,קרן יד הנדיב וגורמים נוספים ירצו בהמשך פעילות התכנית ,כדי להגיע להישגים
נוספים ,נציע למובילי ומנהלי התכנית להתייחס לנושאים שיפורטו להלן:
111
4.10.1שילוב ו/או בידול כתפיסת עולם
אחת השאלות שעלתה במהלך הערכה זו מתקשרת למתח שבין שילוב לבידול אנשים עם מוגבלות בחברה,
כתפיסת העולם המנחה את תכנית "מסירה" .מובילי התכנית הסבירו את הגישה שלהם כדלהלן:
א .לאפשר לאנשים עם מוגבלות מגוון של אפשרויות (שירותים ,תכניות ,זכויות) ,מתוכם הם יוכלו
לבחור את מה שנראה להם הראוי ביותר ובמקביל לסייע להם במימוש הבחירות הללו.
ב .לפתח מנהיגות של נכים שיפעלו למען נכים באוכלוסיה הערבית ,על מנת שיניעו תהליכים לקידום
שינוי חברתי -שילובם של נכים בחברה.
התבוננות בשתי הנקודות הללו מלמדת ,כי הן אינן מבטאות גישת שילוב או בידול כתפיסת עולם אלא
צורך להיכנס לשטח שלא נעשה בו דבר לטובת אנשים עם מוגבלות ,ורצון לפעול באופן מאסיבי לטובת
אנשים עם מוגבלות; על-פי המטרות שהותוו ובעיקר ,שהם ייקחו אחריות על הבחירות ועל קידום השינוי
החברתי המצופה .זאת בדומה לגישתו של סארטר כי "אין האדם אלא אחראי על גורלו" ,שכן רק אז הוא
פועל כדי להיטיב עם שאיפותיו וצרכיו האותנטיים.
עתה ,כאשר אנו עומדים בפני השלב השני של התכנית על מנהלי התכנית לבחון את הגישה המנחה ,שכן
לעיתים המשמעות של ההתמקדות בבעלי המוגבלות מביאה לבידול או מעלה לפחות שני קשיים שלא
נלקחו בחשבון בגישה הקודמת:
שינוי עמדות -ממצאי המחקר מצביעים ששינוי עמדות משמעותי התרחש כאשר בעלי תפקידים,ראשי רשויות ,אנשי דת ,אנשי תקשורת ,תלמידי בתי ספר ועוד ,נפגשו פנים אל פנים עם אנשים
עם מוגבלות; התרחשה הפנמה של חשיבות הנושא כמו גם הצורך לראות בהם שווים בחברה .לכן,
היינו רוצים להציע לבחון בשלב השני של התכנית ,כיצד ניתן ליזום תכניות משותפות ,הכוללות
אנשים עם וללא מוגבלות במסגרת תכנית "מסירה" .נראה כי החיכוך ,האינטראקציה הבלתי
אמצעית ,ההיכרויות והקבלה הבאים בעקבותיהם משרתים את אחת ממטרות-העל של מנהלי
"מסירה" " -שינוי עמדות כלפי בעלי נכויות והגברת מודעות ונכונות להירתם לפעולות למען
נכים".
בידול מבני בארגונים -היבט נוסף של שאלת הבידול והשילוב בא לידי ביטוי גם בארגונים שפעלובתכנית .תכנית "מסירה" תקצבה מספר רכזים בעמותות שונות שתפקידם הוגדר -למען נכים
בחברה הערבית .אולם מסתבר ,שתקצוב זה המיועד רק למען אנשים עם מוגבלות מביא לבידול
מבני בארגונים העלול להקשות בהמשך ,כאשר "מסירה" תיפרד מחסות הג'וינט .נוכחנו לראות
שהפרדה זו מעלה לפעמים בארגונים את השאלה אם פעילים אלה ,המתוקצבים על-ידי "מסירה",
הינם חלק מהארגון או שמא הם עובדים של "מסירה" .שאלה זו עלולה להביא לכך שפרידה
מהג'וינט ומהתורמים לתכנית ,תגרום לכך שעובדים אלה ימצאו את דרכם החוצה בארגונים
אלה ,כאשר לא יהיה להם גב שיתקצב את משרתם -מצב לא רצוי .נראה כי כדי להטמיע את
התפקידים הללו בארגונים על מובילי התכנית יש לבחון בשלב השני של תכנית "מסירה" אם ניתן
לערוך שינוי ארגוני-מבני ולהרחיב את תפקידיהם של רכזים אלה .דהיינו ,לדאוג לכך שפעילים
אלה יתנו מענה לאנשים עם וללא מוגבלות ,יהודים וערבים וכדומה ,מה שיביא לכך שהם יהפכו
112
לחלק בלתי נפרד מהצרכים של הארגון בו הם פועלים .שינוי כזה עשוי להביא לכך שבעת יציאתה
של "מסירה" מהזירה לא תעלה השאלה אם וכיצד להמשיך להעסיק ולתקצב רכזים אלה.
אחת הדרכים ליישם זאת היא לרתום גופים וארגונים שכבר פועלים עם "מסירה" ,וכאלהשעדיין לא נמצאים בקשר עם התכנית ,לקידום פרויקטים חשובים שעלו כצורך בחיי אנשים עם
מוגבלות ,לפי נושאים כמו תעסוקה ,דיור ,נגישות ,בריאות ,אפוטרופסות ,לגיטימציה לזוגיות,
הכשרה להורים של נכים ,הכשרה לחיים עצמאיים ,מוקד פניות וכדומה .מצד שני ,על מנת לשמור
על העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ניתן להגדיר אחוזים של משתתפים ,עם
ובלי מוגבלות ,ערבים ויהודים וכדומה .אמרה על כך אחת המרואיינות" :מה שאני מציעה כמטרה
בהמשך זה איך לא להפריד בין ערבים ויהודים .ברור שיש שונות אבל יש מקום סתם יש ארגון של
עיוורים בנצרת אז למה שהם יהיו בקשר עם יהודים? למה לא?? ליצור קבוצת אינטרס לא רק על
בסיס סוג החברה שממנה אני בא אלא מעבר לזה .ואולי ליצור עוד הרחבה של ההסברה ,כמו אצל
האימאמים ,בתי ספר ,מסגרות קהילתיות שונות וכדומה".
4.10.2יחסי גומלין "מסירה"-הג'וינט
כבר בשלב זה יש להתחיל לקיים חשיבה ודיון לגבי ההמשך של "מסירה" בתום תקופה השנייה והמבנה
הארגוני הרצוי שלה לאחר סיום ההתקשרות עם הג'וינט.
גישה אחת רואה צורך בהקמת מרכז "מסירה" שימשיך לפתח תכניות וגם יבצע מחקר בנושא אנשים עם
מוגבלות בחברה הערבית .לא ברור בשלב זה מי ייקח על עצמו את האחריות על הנושא והיכן זה יתרחש.
גישה אחרת רואה צורך ש"מסירה" תישאר תחת חסות הג'וינט ,שהוא גוף ניטרלי שניתן לקבל אותו
כמקור סמכות ,שכן אין לו העדפות .מבנה כזה יוכל לאזן ולהפחית את התחרות הקיימת בין העמותות.
עוד גישה היא זו הרואה ,ב"מסירה" תכנית של הערבים הפועלת למען הערבים ,ולכן היא צריכה לעבור
מידיו של ארגון יהודי אמריקאי ופילנתרופי -לגוף או לקואליציה של גופים לא ממשלתיים ערביים,
ובמימון משמעותי שלהם.
בין אם יוחלט שתכנית "מסירה" תפעל מחוץ או בתוך הג'וינט ,יש להבטיח שיתקיימו הפונקציות הבאות:
ניהול ואדמיניסטרציה -על תשתית ארגונית מוצקה שתהווה חלופה לתשתית הארגונית שהעמידהג'וינט לרשות התכנית.
פיתוח מקצועי -אנשי מקצוע שימשיכו לפתח את הידע הייחודי שקשור לנושא הנכויות בחברההערבית ,תוך כדי לימוד מהניסיון הבינלאומי ,כולל במזרח התיכון ,בחברות מסורתיות וחברות
במעבר.
ביצוע בשטח -רכזים ומנהלי תכניות שיובילו את העשייה בשטח ברמת פרויקטים ,יזהו צרכיםחדשים ויאתרו גופים ועמותות בחברה שירצו להצטרף לעשייה החברתית.
פיתוח משאבים -להרחבת הפעילות והבטחת המשכיותה לאורך זמן ,על-ידי יצירת קשריםושותפויות וגיוס כספים לתכנית ,בארץ ובחו"ל.
113
4.10.3תהליך היפרדות בין "מסירה" לג'וינט
מכיוון שהג'וינט היה עסוק בארבע השנים הראשונות של "מסירה" ביישום הרעיון ,בביצוע של התכנית
ובהתנעת תהליכים שעלו מצרכים בשטח; ומכיוון שלא הוחלט עדיין כיצד יראה ההמשך של "מסירה";
ומכיוון שככל שהלכו והתרבו הישגי התכנית הגביר הג'וינט את מאמציו לחפש מקורות מימון להמשכיות
התכנית ארבע שנים נוספות -לא תוכנן תהליך העברה של המערך המורכב מהפעלה ע"י הג'וינט להפעלה
על-ידי גורם בחברה הערבית .מדובר בהיפרדות מהתמיכה הכספית הנלווית לכך כמו גם מהצוות המקצועי
שתכנן ,יזם ,קשר קשרים ,והתניע את התהליך.
בעתיד ,כאשר יחליט הג'וינט כי ברצונו להיפרד מ"מסירה" עליו להכין מראש את תהליך ההיפרדות ולבצע
זאת באופן מסודר ומוסכם .מכיוון שמדובר במערך רב שלבי ,שכן לא כל המנגנונים הקשורים לתכנית
נמצאים כמקשה אחת באותו מקום בעשייה ,הרי שתהליך ההתנתקות דורש זמן.
יש לקחת פרק זמן זה בחשבון ,שכן אין מדובר בהיפרדות אד הוק אלא במהלך איטי הדורש ליווי מקצועי
הכולל תכנון ומעקב אחר הביצוע עד לשלב הניתוק הסופי והעברת האחריות המלאה אל הגופים השונים
הפועלים תחת המטריה של "מסירה" ,ובלא שיהיה חשש מקריסה.
4.10.4הגדלת הפריסה הארצית של התכנית
יש להגדיל את הפריסה הארצית של תכנית "מסירה" ,על-ידי הרחבת והעמקת הפעילות שהייתה עד כה,
לאזורים ולאוכלוסיות שעדיין לא נכללות בה.
הרחבת הפריסה בארץ -תכנית "מסירה" עדיין לא פרוסה בכל רחבי הארץ ונראה כי יש להשקיעאת מירב המאמצים כדי להרחיב אותה לאזורים נוספים .הממצאים מצביעים כי התכנית עדיין
לא הצליחה להגיע לרבים מהאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ באוכלוסיה הערבית ,גם במקומות
שבהם היא פועלת .יתרה מכך ישנם אזורים בארץ ש"מסירה" לא פעלה בהם באינטנסיביות ,כמו
במשולש ובדרום-בנגב .כך למשל ,גורסת מנהלת אחת העמותות ,כי בנגב ישנם עוד אלפי אנשים
עם מוגבלות הזקוקים לעזרה שעדיין לא הגיעו אליהם .כתוצאה מכך ישנם נכים רבים שעדיין
אינם זוכים ליהנות מהתרומות הפוטנציאליות הטמונות בעבורם.
לפיכך ,יש לעשות את מירב המאמצים כדי להרחיב את התכנית לאזורים נוספים בארץ -במשולש
ולהדגיש במיוחד את הנגב ,שם התכני ת מתפשטת באיטיות רבה בשל קשיים שונים ביניהם
מאפיינים תרבותיים וסגירות ,כפי שאמר אחד הפעילים" :אם מדובר על בושה ותרבות בצפון,
תכפילי את זה פי חמש בדרום"; בשל גורם הזמן" :הזמנים בנגב הם יותר איטיים בגלל המחסור
בתשתיות ,בגלל המרחקים וגם בגלל התרבות שהיא מסורתית יותר וזקוקה ליותר זמן לתת
לדברים לקרות" .בשלב זה סיום התכנית עלול לחבל במטרה המרכזית של "מסירה" -לשים את
הנושא על סדר היום ,שכן באזורים אלה היא מורגשת במידה נמוכה.
הרחבת התכנית לאוכלוסיות יעד נוספות -תכנית "מסירה" התמקדה בעיקר בליקויי ראיה,שמיעה ונכויות פיזיות ,ויש נכים רבים נוספים שעדיין לא זכו למיקוד תשומת הלב .אנו ממליצים
להפעיל את התכנית גם בקרב סוגי מוגבלות נוספים כמו בעלי לקות שכלית ,נפגעי נפש ,לקויי
למידה וכדומה.
114
נשים עם מוגבלות -בין אוכלוסיות היעד ש"מסירה" צריכה לתגבר את הפעילות למענה נציין אתהנשים הנכות שחוות קשיים נוספים בשל היותן נשים עם מוגבלות בחברה מסורתית ואת העובדה
ש"המצב שלהן הוא מתחת לכל ביקורת" ..נראה כי יש להרחיב את האיתור ,הגיוס ,ההדרכה,
הליווי והתמיכה בנשים בעלות מוגבלות במסגרת תכנית "מסירה" ,תוך כדי מתן תשומת לב
לצורך לערב ,לשתף ולשכנע את משפחותיהן ,כדי שיאפשרו להן להשתתף בפעילויות השונות.
יש להוציא את הנשים מהבית ולפתוח בפניהן חיי חברה שחסרים להן כל כך כבעלות מוגבלותהסגורות לעיתים שנים בבית" :למלא להן את הריק והחסך של שנים רבות" .המרואיינים
מדברים על צורך בטיולים ,מסיבות ,חאפלות וכדומה.
יש לבחון ערוצים לתעסוקת נשים .כך למשל מצאנו נשים מרותקות למיטה העוסקות באמנותומוכרות אותה ,וכפי שהוזכר קודם ,קוסמטיקה ,בניית ציפורניים ,טיפול בילדים וכדומה.
עוד ערוץ שניתן לחשוב עליו ,שעלה מדבריו של אחד האבות ,הוא יצירת מפגשים בין המיניםכדי לפתוח את אופציות לחיתון וחיי נישואין .זה נושא כאוב במיוחד שהעלה פעמים רבות
דמעות ובכי במהלך הראיונות ,שהיה קשה לעוצרם" :צריך לחשוב איך אוספים את הבחורים
ביחד עם הבחורות לפעילויות משותפות שיכירו אחד את השני וכך יבינו אחד את השני ומכאן
אולי יתחתנו [ ]...יכולה למצוא בן זוג באותו מצב [ ]...עד מתי ילדה כזו תהיה בבית
ההורים?".
4.10.5הרחבת אוכלוסיית היעד
אנשים רבים עם מוגבלות אינם פעילים ב"מסירה" מכיוון שעדיין לא איתרו אותם .בשלב הבא
של התכנית יש להקדיש מאמצים להמשך איתורה של אוכלוסיית היעד ,כחלק מהמטרה להביא
לשינוי עמדות ולהגברת המודעות לנושא אנשים עם מוגבלות ולשיפור באיכות חייהם ושילובם
בקהילה.
"צריך ללכת לשטח" -יש לערוך סקרים מבית לבית לצורך איתור האוכלוסייה ,עד האחרוןשבהם ולפרוס מתנדבים מקומיים בכפרים המוכרים והלא-מוכרים שיגיעו למאהלים כדי לחשוף
את בעלי המוגבלות שגרים בהם ויספרו על התכנית .הפעילים יספרו על התכנית ,יחלקו ברושורים
ויעודדו אנשים לפנות .ניתן לעשות זאת באמצעות עמותות והתארגנויות הפרוסות ברחבי הארץ
ובמקומות הרלוונטיים ,כמו "קהילה נגישה" והמרכז לחיים עצמאיים בבאר-שבע והדרום.
יש ליזום פעילויות כמו הפנינג בכפרים ,שיחשוף את האוכלוסייה בכלל ובעלי המוגבלות בפרטלמילבת ולאביזרי העזר ,כדי שיתרשמו ויבחנו מה מתאים להם.
יש לפעול למען "קירוב לבבות" במרכזי השלטון המקומיים כדי לשכנעם לראות את הנושאכחלק בלתי נפרד מסדר היום החברתי ,מה שעשוי לקדם פעולות בפועל לטובת אנשים עם
מוגבלות כמו הקצאת מבנים ,כספים ,הפצת הנושא באירועים ציבוריים ,פרסום הנושא בעיתונות
המקומית ,בחדשות הרשות וכדומה.
115
יש להגביר את המודעות של שותפים פוטנציאליים -להעמיק ולהרחיב את "הפצת הבשורה"בקרב כל מי שאמור להיות שותף לתכנית :עמותות ,רשויות ,גורמים ממשלתיים ,גורמים פרטיים
וכדומה ,שכן חשיפתה של התכנית והגברת המודעות לנושא עדיין לא מיצו את עצמם.
לאתר ארגונים נוספים שירצו להצטרף לביצוע התכנית. -לאתר משאבים נוספים ,גם מקרב החברה הערבית.
4.10.6המשך יישום מטרות העל של התכנית
הערכה זו מצביעה כי המטרות שתכנית "מסירה" שמה לעצמה אכן הביאו להעלאת נושא בעלי המוגבלות
על סדר היום בחברה הערבית .לכן ,בשלב השני של התכנית יש להמשיך לדבוק גם בהטמעת המטרות
והפעולות שנעשו עד כה במסגרת תכנית "מסירה" ולדבוק בהשגת היעדים.
טיפוח מנהיגות -יש להמשיך לפעול למען טיפוח מנהיגות של אנשים עם מוגבלות למען נכיםברחבי הארץ ,להרחיב ולהעמיק אותה כדי להסביר את הצרכים של אוכלוסיית הנכים בחברה
הערבית ,את פוטנציאל השינוי הגדול וכי ניתן בהחלט לבצע את השינוי הנדרש .כך למשל יש
לרתום עוד עמותות לתכנית ,בין אם עמותות המתמקדות באנשים עם מוגבלות (כמו עמותת
אלשפאעה ואלרחמה מכפר קרע) ובין אם עמותות שירצו להרחיב את תחום פעילותן ולהכילן גם
לגבי אנשים עם מוגבלות (כפי שהיה באלטופולה בנצרת) .וכן ,כפי שהצענו קודם ,לחפש עמותות
שיהיו מוכנות להכליל את נושא בעלי המוגבלות בחברה הערבית לק מסדר היום שלהן.
הצמחת מנהיגות בקרב הורים -נראה כי בידי המשפחות ,למודות הסבל ,יש ידע וניסיון לנושאבעלי המוגבלות שיש להשתמש בו .נראה כי תכנית שתשים דגש על המשפחות ,תיעזר בידע שהן
צברו ותקנה להן ידע כדי לשפר את מצבם של בני המשפחה תתרום לבעלי המוגבלות .יש להשקיע
גם בבני המשפחה שכן השקעה במשפחות עשויות לחזק את המשפחה לחשוף את בעלי המוגבלות
החיים במשק הבית שלהם ,לסחוף את הסביבה לקבלת השוני ולדחיית התכתיבים החברתיים
והסטיגמות כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית .אמרה לגבי היבט זה אחת המרואיינות:
"בקרב המשפחות יש ואקום מאוד גדול ואיפה שניכנס זה בסדר" .בני המשפחה יכולים להביא
לשינוי שיבוא מלמטה .זוהי קבוצה היכולה להיות קבוצת לחץ לרווחת בעלי המוגבלות.
הנגשת מידע וצריכת שירותים -יש להעמיק את הנגשת המידע וצריכת השירותים בתחוםאביזרי העזר באמצעות קופות החולים ,משרד הבריאות ומילבת .כיום התכנית נשענת על רכז
אחד במילבת ,היקף שאינו מספיק לביקוש .לכן ,יש לפעול להכשרת בעלי מקצוע נוספים במילבת
שיפעלו ברחבי הארץ בהפצת הידע ,פיתוח השירותים החדשניים בכל רחבי הארץ והרחבת
השימוש בהם.
יש להרחיב ולפרוס את מוקדי המידע בנושאי זכויות ושירותים ברחבי הארץ .יש לבחון דרכים
להקמת מוקדי מידע בכפרים ובמועצות המקומיות ,שיפעלו בכל יום במשך מספר שעות ,שיהיה
בהם נציג שייתן מידע ,ייעוץ וליווי לאנשים עם מוגבלות ("לאן לפנות ,איך לבצע דברים ,איך
להתפתח ,איך לפתח את האישיות ,היכולות ,מיצוי זכויות ,העצמה עצמית וכדומה").
116
אחת הדרכים שהועלתה לשיפור הנגשת המידע הוא להקים מסד נתונים שיכלול מידע הרלוונטי
לאנשים עם מוגבלות.
שיתוף פעולה בין עמותות -יש לקדם שיתוף פעולה בין קהילות של אנשים עם מוגבלות ועמותותהפועלות למענם .ההרגשה היא כי העמותות מקדמות את סדר היום על עצמן ולמרות הרשת
המקצועית הביזור עדיין גדול .חוסר שיתוף הפעולה אינו מאפשר להיתרם מהידע והייחודיות
הקיימים בכל עמותה ,שאותם ניתן לחלוק עם אחרים ,למען קידום הפרויקט כולו .יש לזכור כי
המטרה המשותפת של כולם היא -לפעול למען אנשים עם מוגבלות ולא להתחרות אלה באלה.
העמקת הדיאלוג הבין מגזרי -יש להמשיך את הפעילות שנעשתה בארבע השנים הראשונות שלהתכנית ,פעילות הדרושה כל כך לשינוי מצבם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית .הממצאים
מראים כי יש התחלה של דיאלוג (בקרב מספר קטן של בעלי תפקידים רק תכנית "מסירה"
העלתה את מודעותם למצבם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית) אם כי יש עוד הרבה לעשות
בנדון .בהקשר זה יש להעמיק את הקשרים עם גורמים ממשלתיים בכל רחבי הארץ ,שעימם
התכנית יצרה קשר ,כמו משרד המשפטים ,הרווחה ,הביטוח הלאומי וכדומה ,ולהרחיב את הקשר
גם לגורמים נוספים כמו רפואה ,מתנ"סים ,ראשי רשויות וכדומה ,וכן להגיע לאתרים שבהם
עדיין לא נוצרו קשרים.
שינוי עמדות -מטרותיה של "מסירה" כללו ,בין היתר ,שאיפה לתרום לשינוי עמדות לגבי מעמדםוזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית .אולם שינוי הינו תהליך איטי ולא פשוט כך
שהוא עדיין לא מיצה את הפוטנציאל הטמון בו ,בין היתר בשל העובדה שמדובר בצורך להטמיע
שינויים בחברה מסורתית ,שבה שינויים אינם עומדים השכם והערב על סדר היום .השינויים
דורשים זמן ,מאמץ ,הסכמה ,תכנון וביצוע הכוללים ליווי ,תמיכה ועזרה תמידיים -עד להשגת
השינוי הרצוי שיאפשר פרידה מהג'וינט .לפיכך נציע להעמיק את הפעילות למען שינוי עמדות.
שינוי העמדות צריך לכלול קמפיין תקשורתי שיכוון לשינוי עמדות ויופץ ברדיו ,בטלוויזיה,
בעיתונות ,בלוחות מודעות ,במקומונים ,בימי עיון והסברה ברשויות מקומיות ומשרדי ממשלה
(ביטוח לאומי ,מחלקות הרווחה ביישובים) ,ואולי אף בבתי הספר (באמצעות מתנדבים) .עד כה
"תכנית 'מסירה' לא לקחה נושאים משמעותיים לתקשורת ואף לא מינתה אדם לכך" ,ונראה שיש
לשנות היבט זה ,שהינו משמעותי כל כך לנושא שינוי העמדות.
לובי פוליטי -כדי לשנות עמדות בקרב קובעי מדיניות צריך לובי פוליטי .מרואיינים מציעים
"לערב את הנציגים הערביים בכנסת .חברי הכנסת הערביים לא התגייסו מספיק למען המטרות
האלה ואין פעילות מסודרת ,אין לובי ובלי לובי אין דחיפה לסוגיות אלה".
117
4.10.7מיסוד שותפויות
הסתכלות על נושא בעלי המוגבלות מתפיסת מבט סוציאלית-קהילתית -נראה כי יש להעמיק את
המטריצה של הארגונים והמוסדות הממשלתיים ,הארגונים והמוסדות הקהילתיים והגורמים הפרטיים
הרלוונטיים ,אנשי עסקים ,משפחות ,חברים ,סטודנטים ומתנדבים אחרים שניתן לחברם ,ללא תמורה
כספית ,לטובת העניין של אנשים עם מוגבלות בחברה .בקהילה יש כוחות שיש להיעזר בהם ,כי שינוי יכול
להתרחש גם מלמטה.
אפשר ליצור חיבורים ודיאלוג בין מגזרים שעד עתה הגישה אליהם הייתה מינורית ,כמו קופות חולים,
מהנדסי ערים ,אוניברסיטאות ,רשויות ,מתנ"סים ,עמותות ,גמלאים ,בתי ספר (גם אם הם לא המנדט של
"מסירה" ניתן להפעיל שם מתנדבים מטעם העמותות) וכדומה .כל גורם יציע כיצד לעסוק בנושא מנקודות
המבט שלו תוך התחשבות בצורך ליצור רצף בין התכניות שיביא לכך שהחיבור בין כולם יצור שלם הגדול
מחלקיו.
כדי ליצור דיאלוג מתמשך יש ליצור מכניזם מובנה שיתחזק קשר קבוע בין המגזרים ועם גורמים
ממשלתיים .ישנה דרישה שהקשר יתקדם מעבר לדיווח ועדכון על הנעשה ויופנה ליוזמה וביצוע של
פרויקטים בפועל .אמרה אחת מנשות המקצוע" :אולי צריך יותר שיתוף פעולה מובנה בינינו לבין 'מסירה',
הקשר הוא כמו שאמרתי קיים על רקע אישי ,כי אנחנו בקשר טוב .אבל לא בצורה מסודרת .אולי היה
צריך לעשות משהו יותר מובנה ומסודר .פגישות אחת לכמה זמן ,לעדכן אותנו .אולי לבנות את הקשר הזה
יותר מובנה ופורמאלי .כי כשאת יודעת מאיפה אני יודעת על 'מסירה' לא הוצג לפני בצורה מסודרת".
4.10.8הסעות
אחת הבעיות המרכזיות של אנשים עם מוגבלות היא קשיים בניידות .גם במקומות שבהם נעשו פעולות
ופעילויות לטובת אנשים עם מוגבלות מצאנו כי הם מתקשים להגיע למפגשים בשל המחסום של הניידות
ממקום למקום .נראה כי על "מסירה" לשים על סדר היום את שאלת הניידות של בעלי המוגבלות .יש
לבחון דרכים לקידום הנושא ,ולתכנן מהלך כוללני שיכלול נציגי ממשלה ורשויות מקומיות ,פעילים
בעמותות ,אנשים עם מוגבלות שיהיו מוכנים להתנדב וכדומה ,כדי לשנות את המצב.
נציין כי ישנן דרכים שונות ויצירתיות שניתן לפתור באמצעותן את בעיית הניידות ,כמו זו שמצאנו באחת
העמותות ,שם מתכוונים להקים חברת מוניות של אנשים עם מוגבלות למען אנשים עם מוגבלות כך
שהוצאות ההסעה של הנכים (העומדות על עשרות שקלים ברכב נכה) יופחתו במידה משמעותית" :אנשים
מוגבלים צריכים ללכת קילומטרים כדי להגיע לעמותה ,צריך להיות לנו רכב משלנו כדי לתת עזרה
לאנשים האלה".
4.10.9התמקצעות הצוותים המקצועיים של "מסירה"
שנות הפעלתה של תכנית "מסירה" הביאו להתמקצעות של אנשים וארגונים בנושאים שונים הקשורים
לאנשים עם מוגבלות .כלומר נוצר ידע ייחודי חשוב שכדאי לשמר ,לחקור ,ללמד ולהפיץ ,ולאו דווקא רק
בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל אלא בקרב אנשים עם מוגבלות בארץ ובעולם.
118
את המידע הזה יש להחזיר בחזרה לבעלי התפקידים ולמשתתפים בתכנית "מסירה" כך ,שבנוסף
להשתלמויות של הרשת המקצועית ,יתקיימו מפגשים מרוכזים וייעודיים של הפעילים עם אנשי מקצוע
בכל פעם בנושא שונה כדי לתרום להתמקצעותם של השותפים (אנשי שיווק ועוד).
דרך נוספת להתמקצעות הצוותים עשויה להתרחש באמצעות דיון וניסוח של חזון משותף וגיבושתפיסת עולם אל מול הכלים שבהם הם משתמשים" :כדי שיהיה קו מנחה לאן אנחנו מגיעים .זה
חוסך בהמשך את הקונפליקטים [ ]...אנחנו צריכים ליצור גיבוש כזה ,חוזה לא מחייב מבחינת
שעות העבודה אלא דרך לשיתוף פעולה".
-מפגשי רענון לבעלי תפקידים ,אימאמים ,רכזי תכניות ,אנשי מקצוע וכדומה ,כפי שאמר אחד
האימאמים" :הלוואי שיהיה רענון ל'מסירה' ולו ליום אחד כדי לדון בסוגיות הקשורות לנכות,
כדי להתעדכן מה יש ומה חסר" .רענון זה דרוש במיוחד לאנשים שרוצים לצרפם כמעורבים
למרות שהם אינם מעורים לגמרי בעשייה .כאן המורכבות של התכנית והפריסה המגוונת שלה
עלולות לבלבל ולהרפות ידיים" :אינני בקיאה בכל מה שנעשה ב"מסירה" .אני יש לי רצון לדעת
התחלתי לשאול ולהתעניין למרות שהיום אצלי זה בירידה מכיוון שזה משעמם .הם חוזרים
לאותם נקודות ואין פריצת דרך .מה עוד שיש אצלי יש בלבול בין 'מסירה' ומסאר ,מנאל ,אמאל
ו"קהילה נגישה" ...תתאר לעצמך שאם אני [כערביה] מבולבלת [אז] איך אנשים מבחוץ? הם לא
מצליחים להבחין בין הדברים."...
הקמת מרכז שיאגם את הידע שנוצר בהתמודדות עם מוגבלות ,יחקור אותו ויפיץ אותו בעולם. הפקת תובנות מהידע התיאורטי והמעשי שהצטבר לשם קביעת אסטרטגיות ייעודיות יישומיותשמטרתן להכשיר כוח אדם מיומן חדש כמו גם לשיפור המקצועיות של הפועלים בשדה .זאת
בליווי מחקר שיבחן את האפקטיביות של הפעולות ושיפורן.
4.10.10רכישת מקצוע
אחת הבעיות הקשות ביותר של בעלי המוגבלות היא חוסר יכולתם להשתכר ,למרות שיש שינוי בחוק
המאפשר להם לעבוד מבלי שהקצבאות יפגעו (עד גובה תקרה מסוימת) .ברצוננו להמליץ ל"מסירה"
לפעול לטובת בעלי המוגבלות בהקשר זה .אמנם עד היום מצאנו כי הובאו למשתתפים קורסים
שנועדו למיגור הפער הדיגיטאלי (קורסי מחשבים) ,לכתיבת קורות חיים וכדומה ,אולם מצאנו רק
מיעוט קורסים שכוונו לרכישת מקצוע מסוים .עם זאת היו עמותות שהכשירו את בעלי המוגבלות
המשתתפים בהן לרכישת מקצוע ספציפי כמו קוסמטיקה ,בניית ציפורניים וטיפול בילדים -לנשים.
מסתבר כי חלק מהמשתתפות הצליחו בסיום הקורס להשתלב בתעסוקה שהן רכשו .בעקבות הצורך
העולה מהשטח וההצלחה המתקבלת מניסיון זה נרצה להמליץ להעלות לדיון ברשת המקצועית את
סוגיית רכישת המקצוע של אנשים עם מוגבלות ולהמליץ באופן פרטני לכל עמותה ,בהתאם
לאוכלוסיית היעד המשתתפת בפעילויותיה ,להביא קורסים שיקנו ידע מקצועי לאנשים עם מוגבלות,
כך שהם יוכלו בתום הקורסים להשתלב בתעסוקה.
119
4.10.11איכות חיים ופנאי
עד כה "מסירה" עסקה בשלב הראשון בשיפור מצבם של בעלי מוגבלות בחברה הערבית שכלל איתור בעלי
המוגבלות ,הנגשת מידע חיוני לקדם צריכת שירותים שיקלו על תנאי המחיה שלהם (הנגשה ,עזרים
וכדומה) .דהיינו ,העיסוק התמקד בעיקר בעניינים בוערים ואולי אף הישרדותיים בחייהם של אנשים עם
מוגבלות .בפועל יוצא מכך ששינויים אלה הקרינו על מצבם הרגשי ,הנפשי וחברתי של בעלי המוגבלות.
בשלב השני של התכנית היינו רוצים לראות בין מטרות התכנית גם מיקוד ישיר על פעולות שיכוונו לשיפור
איכות החיים והפנאי התורמים יותר מכל לפן הרגשי ,הנפשי והחברתי.
משתתפים רבים הביעו משאלה שיוכלו להגיע למתקנים שבהם בריכות שחייה ,ספינינג ,שירה בציבור,
מדשאות ,חדרי הרצאות ,סרטים ,חדרי מנוחה ,מסאז'ים ,פיסיותרפיה ,וסוגי ספורט מותאמים גם לנכים,
בדומה למתקנים שיש לאילן ולנכי צה"ל.
ניתן לכלול בין המטרות הקמת מקומות בילוי ,מרכזי ספורט או מתקנים ייחודיים שישרתו את בעלי
המוגבלות ,ובהתאם לתפיסת העולם שיוחלט עליה לייעד אותם בגישת הסגרגציה -רק למוגבלות או
בגישת השילוב -לאנשים עם וללא מוגבלות .יש לציין כי אנו ,וגם משתתפים רבים מעדיפים שמתקנים
אלה ייועדו לשילוב כדי לקדם את התערותם של בעלי מוגבלות בחברה.
121
.5מקורות מידע
אדורנו ,ת .והורקהיימר ,מ .)1993( .אסכולת פרנקפורט .תל-אביב :ספרית פועלים.
אוזר ,ג .ובלאנשפילד ,ו .)1978( .תולדות המחשבה הכלכלית .תל-אביב :זמורה-ביתן.
אילוז ,א .)2002( .תרבות הקפיטליזם .ירושלים :משרד הביטחון -ההוצאה לאור.
אלקומש ,מ .וסעאידה ,נ .)2008( .סוגיות וכיוונים מודרניים בחינוך מיוחד .עמאן :דאר אלפקר.
אלרפאעי ,מ .)1995( .דרשת יום שישי ,השפעתה ,המציאות ואיך ניתן לקדם אותה .ג'ת :מכון מסאר.
אלשאער ,נ.א .)2005( .האימאמים ומטיפים בפלסטין בין המציאות לשאיפה .ראמאללה -הרשות
הפלסטינית.
בודריאר ,ג .)2000( .אמריקה .תל-אביב :בבל.
בנימין ,ו .)1983( .יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני .תל-אביב :ספרית הפועלים והקיבוץ המאוחד.
ברודט ,ד .)2008( .שילוב וקידום האוכלוסייה הערבית במשק ובחברה הישראלית ,על פי תכנית "ישראל
."2028ירושלים :יוזמות קרן אברהם.
ג'וינט ישראל-היחידה לנכויות ושיקום ( .)2008דו"ח פעילות לשנים 2006עד .2008ירושלים :ג'וינט
ישראל.
גלעד ,ד .)2007( .חיים עצמאיים של אנשים עם מוגבלות בקהילה :מקומה של המשפחה .ירושלים :ג'וינט
ישראל ,היחידה לנכויות ושיקום.
היוש ,ט .)2007( .הלכו לחפש אתונות ומצאו מלוכה :מוטיבציות לצריכה של "פנאי רציני" ומשמעותן
בחברה בת זמננו .חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" ,מוגש לאוניברסיטת חיפה,
הפקולטה למדעי החברה ,החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה.
המוסד לביטוח לאומי ( .)2009ממדי העוני והפערים החברתיים - 2008דו"ח שנתי .מנהל מחקר ותכנון.
הלשכה
המרכזית
לסטטיסטיקה
(.)2009
האוכלוסייה
הערבית
:2008
סטטיסטיקל
.101
http://www.cbs.gov.il
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( .)2005סקר כוח אדם.http://www.cbs.gov.il .
הקואליציה לקידום החינוך המיוחד הערבי ( .)2003דיווח מישיבה .נצרת :שתיל.
וויסבלאי ,א .)2006( .שוויון הזדמנויות מגיל הגן ועד לאוניברסיטה .ירושלים :הכנסת ,הוועדה לזכויות
הילד.
חמאיסי ,ר .)1994( .לקראת חיזוק השלטון המקומי ביישובים הערביים בישראל .ירושלים :מכון
פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
121
יוסיפון ,מ .)2001( .חקר מקרה .בתוך נ .צבר-בן יהושע (עורכת) ,מסורות וזרמים במחקר איכותי (עמ'
.)305-275לוד :הוצאת דביר.
כץ-גירו ,ט .)2006( .צריכה .בתוך :א .רם ונ .ברקוביץ (עורכים) ,אי/שוויון (עמ' .)369-363באר-שבע:
הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
כתאנה ,א .)2007( .תעסוקת נשים ערביות במשק הישראלי :רקע חסמים ופתרונות .ירושלים :יוזמות
קרן אברהם.
נאון ,ד( .עורכת) )2009( ,מבוגרים בעלי מוגבלות בישראל(.עמ' .)34 - 20ירושלים :מאיירס-ג'וינט-מכון
ברוקדייל ,המרכז לחקר מוגבלוית ותעסוקת אוכלוסיות מיוחדות.
נאון ,ד ,.סנדלר-לף ,א .ושטרוסברג ,נ .)2000( .שירותים לילדים עם צרכים מיוחדים :תיאום הטפול
במכונים להתפתחות הילד .ירושלים :מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.
סיכוי -העמותה לשוויון אזרחי ( .)2007מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל .ירושלים:
סיכוי.
סנדלר-לף ,א .ושחק ,י .)2006( .הנכים בחברה הערבית בישראל :הזדמנות לשינוי חברתי .ירושלים:
ג'וינט ישראל ,היחידה לנכויות ושיקום.
עואד ,י .)2007( .נשים ערביות בשוק העבודה .ירושלים :סיכוי.
עמארה ,מ .)1997( .הדרישה בין התיאוריה והיישום .קהיר :דאר אלמנאר.
פארס ,א .)1996( .מעמדה של האישה הערבייה בשוק העבודה .ירושלים :משרד ראש הממשלה ,הרשות
לתכנון לאומי.
פלדמן,ד .)2007( .נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה .21-משרד המשפטים,
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
פרום ,א .)1992( .מנוס מחופש .תל-אביב :דביר.
רוזנברג ,י .)1985( .עמדות של הורים כלפי הילד מעוכב ההתפתחות במגזר הערבי .אוניברסיטת חיפה,
בית ספר לחינוך.
שטרוסברג ,נ .ואיתן-ריבליס ,ג .)2006( .נשים בנות 60-18עם מוגבלות בישראל-דו"ח מחקר .ירושלים:
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.
Barnes, C., Shakespeare, T. & Mercer, G. (1999). Exploring disability: A sociological
introduction. Cambridge, UK: Polity Press.
122
Bataineh, N. & Magableh, N. (2005). Physically Handicapped Individual in Irbid
Governorate, Jordan: An Analytical Study. Journal of Psychological Education
Science, 6 (1), 67-100.
Bourdieu, P. (1984). Distinction: A Social Critique of the Judgment of Taste. London:
Routledge & Kegan Paul.
Campbell, C. (2005). The craft consumer: Culture, craft and consumption in a postmodern
society. Journal of Consumer Culture, 5(1), 23-42.
Featherstone, M. (1991). From consumer culture and postmodernism. London: Sage
Publications.
Hall, E. W. (2008). Changing the way employees interact with guests with disabilities.
Journal of Disability Policy Studies, 19 (1), 15-23.
Hallahan, D. & Kauffman, J. (1991). Exceptional Children. Englewood Cliffs: NJ.
Horner-Johnson, W. , C. Keys , D. Henry , K. Yamaki , F. Oi , K. Watanabe , H. Shimada ,
and I. Fujimura . 2002. Attitudes of Japanese students toward people with intellectual
disabilities. Journal of Intellectual Disability Research, 46(5), 365-378.
Ingelhart, R. (1990). Culture shift in advanced industrial society. Princeton, NJ: Princeton
University Press.
Iso-Ahola, S. E. (1989). Motivation for leisure. In: E. L. Jackson & T. L. Burton (Eds.),
Understanding leisure and recreation: Mapping the past, charting the future (pp.
247-279). London: Hutchinson.
Krajevski, J.J. & Hyde, M.S. (2000). Comparison of teen attitudes toward individuals with
mental retardation between 1987 and 1998: Has Inclusion made a difference?
Education and Training in Mental Retardation andDevelopmental Disabilities, 35,
284-293
123
Mehrotra, N., Vaidya, S. (2008). Exploring constructs of intellectual disability and
personhood in Haryana and Delhi. Indian Journal of Gender Studies. 15(2), 317-340.
Morries, J. (2002). Impairment and disability: constructing an ethic on care that promotes
human rights. Hypatia, 16(4), 1-6.
Oliver, M. (1983). Social Work with Disabled People. Macmillan: Basingstoke.
Rimmer, J. & Rowland, J. L. (2008). Health promoting for people with disabilities:
Implications for empowering the person and promoting disability-friendly
environments. American Journal of Lifestyle Medicine, 2 (5), 409 -418
Slevin, E., Truesdale-Kennedy, M., Mcconkey, R., Barr, O. & Taggart, L. (2008) Community
learning disability team: Developments composition and good practice. Journal of
Intellectual Disabilities, 12 (1), 59-79.
Stebbins, Robert A. (2001). New directions in the theory and research of serious leisure. New
York: The Edwin Mellen Press.
Stebbins, Robert A. (2007). Serious leisure - A perspective for our time. New Brunswick, NJ:
Transaction Publishers.
UNESCO (1988 ). Review of the present situation of special education. Paris- UNESCO.
World Health Organization -WHO (2002). The International classification of functioning
disability and health. Geneva: WHO Press
124
.6נספחים
נספח :1מניעים וציפיות של אנשים עם מוגבלות
לוח :34מניעים וציפיות של אנשים עם מוגבלות להשתתף בתכניות הפועלות במסגרת "מסירה" ,שכיחות
באחוזים ,ממוצעים וסטיות תקן ()N=212
הסיבות שבגללן הצטרפתי
לתכנית
יב .חשבתי שבעקבות התכנית
ארכוש ביטחון עצמי
א .כי היה לי משעמם
יג .רציתי להיות מאושר/ת יותר
ב .רציתי להכיר אנשים חדשים
יד .ציפיתי שהתכנית תאפשר לי
להוביל ולהנהיג
ג .רציתי להכיר אנשים אחרים
בעלי מוגבלות
ד .קיוויתי שהתכנית תתרום
לשינוי בתקשורת שלי עם
אנשים רגילים בחברה
ה .רציתי לתרום לאחרים
במצבי
ו .ציפיתי שהתכנית תגרום
להתקרבות בין יהודים
לערבים
טו .חשבתי שההשתתפות
בתכנית תהפוך אותי
לאסרטיבי/ת יותר
טז .חשבתי שהתכנית תתרום לי
שאני אצליח להתמודד טוב
יותר עם המוגבלות שלי
יז .חשבתי שהתכנית תעזור
בחקיקת חוקים לטובת בעלי
מוגבלות
יח .קיוויתי שאבין הרבה יותר
את זכויותי כבעל/ת מוגבלות
ז .חשבתי שהשתתפותי תקל על
משפחתי
יט .חשבתי שמי שמשתתף בתכנית
נחשב יותר מקובל בחברה
הערבית
כ .ציפיתי שבעקבות התכנית
ישתנו לטובה
הסטריאוטיפים (דעות
קדומות) כלפי אנשים עם
מוגבלות בחברה הערבית
מסכימ/ה מסכימ/ה מסכימ/ה מסכימ/ה כלל לא
מסכימ/ה
במידה
במידה
במידה
במידה
מעטה
בינונית
רבה
רבה
מאוד
1
2
3
4
5
41.8
47.3
8.2
0
2.7
47.8
42.2
49.1
34.8
44.0
26.7
10.4
9.2
20.7
7.0
2.8
0
0
1.8
3.4
38.2
41.8
17.3
1.8
0.9
41.7
35.7
16.5
6.1
0
41.7
40.0
10.4
4.3
3.5
42.6
36.5
14.8
2.6
3.5
43.0
37.7
11.4
2.6
5.3
37.6
39.4
18.3
4.6
0
36.5
43.5
14.8
2.6
2.6
37.2
41.6
15.9
3.5
1.8
31.5
50.9
13.0
4.6
0
38.3
42.6
12.2
2.6
4.3
38.5
37.6
16.5
3.7
3.7
33.0
46.8
11.0
5.5
3.7
ממוצע
סטיית
תקן
4.25
.82
4.23
4.22
4.18
4.15
.90
.86
.99
.83
4.13
.90
4.12
1.00
4.12
.99
4.11
1.05
4.10
4.09
4.09
.92
.91
4.09
.79
4.08
1.00
4.04
1.01
4.00
125
.86
1.00
הסיבות שבגללן הצטרפתי
לתכנית
כא .ציפיתי שבעקבות התכנית
יתאפשר שיפור במעמד
החברתי שלי
כב .קיוויתי שבעקבות
ההשתתפות שלי בתכנית
אוכל להשתלב בלימודים
כג .קיוויתי שבעקבות ההשתתפות
בתכנית אוכל להשתלב בעבודה
בתשלום
כד .קיוויתי לרכוש ידע הנחוץ לי
כבעל/ת צרכים מיוחדים
כה .רציתי שיחולו שינויים
בשירותים שאני מקבל/ת
כבעל/ת מוגבלות
כו .קיוויתי שבזכות התכנית
תיווצר הכרות עמוקה שלי
עם שירותים ואנשי מקצוע
הפועלים למען אנשים עם
מוגבלות
כז .קיוויתי ללמוד במסגרת
התכנית דברים חדשים
המועילים לי כבעל/ת צרכים
מיוחדים
כח .ציפיתי שהקשר עם אנשי
המקצוע השונים (למשל מתחום
הרווחה ,השיקום הביטוח
הלאומי וכדומה) יתרום לי
ח .קיוויתי שבעקבות התכנית אוכל
להשתלב בפעילות חברתית
ט .קיוויתי שבעקבות התכנית
אוכל להשתלב בפעילויות
אחרות בחברה
כט .ההשתתפות בתכנית היא
בחינם
י .חשבתי שהשתתפות בתכנית
תעלה את המודעות למקומם
של בעלי המוגבלות בחברה
הערבית
ל .ציפיתי שבעקבות התכנית
יחולו שינויים טובים בחיים
שלי
יא .ציפיתי שבעקבות
ההשתתפות שלי בתכנית
ישתפר הקשר שלי עם
המשפחה
מסכימ/ה מסכימ/ה מסכימ/ה מסכימ/ה כלל לא
מסכימ/ה
במידה
במידה
במידה
במידה
מעטה
בינונית
רבה
רבה
מאוד
1
2
3
4
5
33.0
45.9
11.0
4.6
5.5
35.8
31.1
23.6
6.6
2.8
32.5
36.8
21.1
4.4
5.3
27.0
41.4
22.5
4.5
4.5
28.7
40.7
19.4
4.6
6.5
28.7
36.5
24.3
4.3
6.1
39.1
30.0
11.8
4.5
14.5
23.9
39.4
22.9
8.3
5.5
27.0
36.5
17.4
7.0
12.2
30.7
32.5
14.0
7.9
14.9
22.0
42.2
13.8
9.2
12.8
27.0
27.0
18.3
9.6
18.3
22.9
32.1
17.4
10.1
17.4
24.6
23.7
18.4
10.5
22.8
ממוצע
סטיית
תקן
3.96
1.06
3.91
3.87
1.08
3.82
1.02
3.81
1.10
3.77
3.75
3.68
1.10
1.39
1.09
3.59
1.29
3.56
1.38
3.51
1.28
3.35
1.43
3.33
3.17
126
1.05
1.39
1.49
לוח :35מניעים וציפיות לפי קטגוריות ,לכל עמותה בנפרד* ,ממוצעים וסטיות תקן (בסוגריים)
(בכותרת מופיע מספר משיבים -בסולם מ 1-כלל לא מסכימ/ה עד -5מסכימ/ה במידה רבה מאד)
קטגוריה
אלמנארה
אלמנאל
אלטופולה
()33
()19
()15
המרכז
לחיים
עצמאיים
בבאר-
שבע
והנגב
בזכות
קנג"ש*
()10
()10
מודל הצלחה
בנגב*
מילבת
() 6
() 9
()15
בריחה*
4.03
()1.51
2.89
()1.41
3.53
()1.45
3.80
()1.08
3.00
()1.24
3.00
()1.24
3.00
()1.06
1.67
().51
חברתי
4.14
().61
4.04
().67
3.81
()4.73
3.97
().48
3.61
().37
4.27
().40
3.59
().52
3.30
().41
נפשי
4.03
().63
3.62
()1.11
3.75
().85
4.05
().67
3.68
().72
4.30
().74
3.73
().61
3.75
().41
בריאותי
4.00
().91
3.89
()1.32
4.47
().74
4.27
().79
4.00
().00
4.10
().87
4.29
().95
3.67
().81
תחוקתי
4.03
().75
3.89
().89
4.30
().67
4.37
().66
3.85
().33
4.20
().82
4.00
().89
3.92
().66
3.90
().69
3.69
().94
3.90
().56
4.00
().44
3.74
().25
4.07
().45
3.55
().85
4.11
().18
אינסטרומנטל
י
*עמותת אלשפאע אינה מוצגת בלוח מאחר ונמצא רק משיב אחד; "קהילה נגישה" (קנג"ש) היא פרויקט ארצי משותף למשרד
הרווחה ,משרד הבריאות ,המוסד לביטוח לאומי ,ג'וינט ישראל ,רשויות עירוניות ומופעלת ע"י החברה למתנ"סים ; מודל
ההצלחה בנגב הוא פרויקט משותף למשרד הרווחה ,משרד החינוך ,ג'וינטישראל ומופעל ע"י המכון לקידום החירש
לוח :36מניעים וציפיות לפי חלוקה לקטגוריות שנלקחו מהתיאוריה ,ממוצעים ,סטיות תקן ומהימנות
(מהממוצע הגבוה לממוצע הנמוך)
קטגוריה
בריאותי (חשבתי שהתכנית
תתרום לי שאני אצליח להתמודד
טוב יותר עם המוגבלות שלי)
תחוקתי
חברתי
נפשי
אינסטרומנטלי
בריחה
(כי היה לי משעמם)
היגדים
שנכללו
בקטגוריה
ממוצע
סטיית תקן
טז
4.09
.91
יז-יח
ב-יא
יב-טו
יט-ל
4.07
3.94
3.89
3.88
74.
58.
78.
63.
א
3.35
1.43
127
מהימנות
r=**.22
.70
.77
.82
מלוח 36ניתן לראות ,כי בקטגוריה תחוקתי נמצא מתאם מובהק (בקטגוריה זו נכללים שני היגדים ולכן
לא נבדקה מהימנות אלא מתאם) ,בקטגוריות חברתי ,נפשי ואינסטרומנטלי נמצאו מהימנויות גבוהות
ולכן יצרנו קטגוריות .בקטגוריות בריאותי ובריחה נכלל היגד אחד בכל אחת מהן ולכן לא נערכה כל
בדיקה.
החלק השלישי עוסק בשביעות רצון המשתתפים מהתכנית והוא כולל 18היגדים המכוונים לתכנים,
למפעילים ,לתנאים ,למשתתפים האחרים וכדומה .בסוף התבקשו המשתתפים לענות על שאלה פתוחה
אחת ולהביע את עמדתם באופן כללי כלפי התכנית .בלוח 5מוצגת בדיקת מהימנות של השאלה שעסקה
בשביעות רצון המשתפים מהתכנית .נמצא .α =.87בחלק זה נערך ניתוח גורמים ,שממנו הופקו חמש
קטגוריות מתוך הצורך לבדוק את שביעות הרצון ברמה של נושאים (ולא ברמת הפריט הבודד) .להלן
המהימנויות שנמצאו בבדיקת קטגוריות אלה.
128
נספח :2שביעות רצון
לוח :37שביעות רצון של אנשים עם מוגבלות מהשתתפות בתכניות הפועלות במסגרת "מסירה" ,שכיחות
באחוזים ,ממוצעים וסטיות תקן ()N=212
שביעות רצון מהתכנית
ז .הייתי רוצה להיות
יותר פעיל/ה בתכנית
ח .בעקבות התכנית חל
שיפור משמעותי
במעמדם של גברים עם
מוגבלות בחברה
הערבית
ט .בעקבות התכנית חל
שיפור רב במעמדן של
נשים עם מוגבלות
בחברה הערבית
י .לדעתי ,התכנית משיגה
את מרבית המטרות
שהיא הציבה לעצמה
יא .נתקלתי בקשיים
בהקשר למעורבות שלי
בתכנית
יב .יש לדעתי צורך
להמשיך להפעיל את
התכנית גם בשנים
הבאות
יג .יש עוד הרבה מה
לעשות למען בעלי
מוגבלות בחברה
הערבית
יד .ציפיתי לקבל
מהתכנית יותר
בהשוואה למה
שקבלתי בעבר
טו .המנחים/מדריכים
בתכנית עושים עבודה
טובה
טז .החברים בקבוצה
מוצאים חן בעיני
יז .התכנים שנלמדו
בתכנית מעניינים
יח .בעקבות התכנית אני
מתעניין/ת יותר
בנושא/ים שלמדתי
יט .האווירה בתכנית
נעימה
ממוצע
סטיית
תקן
מסכימ/ה מסכימ/ה מסכימ/ה מסכימה כלל לא
במידה מסכימ/ה
במידה
במידה
במידה
מעטה
בינונית
רבה
רבה
מאוד
1
2
3
4
5
62.7
26.4
9.1
1.8
0
4.50
.73
60.7
23.4
12.1
3.7
0
4.41
.84
51.9
33.0
13.2
1.9
0
4.35
.78
54.7
26.4
17.0
1.9
0
4.34
.82
47.7
36.4
14.0
0.9
0.9
4.29
.81
52.3
29.9
13.1
1.9
2.8
4.27
.95
50.0
31.2
12.8
2.8
2.8
4.24
.97
47.7
31.8
15.0
3.7
1.9
4.20
.95
43.9
35.5
15.0
3.7
1.9
4.16
.94
39.3
40.2
15.9
2.8
1.9
4.12
.90
43.8
34.3
14.3
2.9
4.8
4.10
1.06
36.8
37.7
23.6
0.9
0.9
4.08
.85
36.4
33.6
19.6
7.5
2.8
3.93
1.05
129
מסכימ/ה מסכימ/ה מסכימ/ה מסכימה כלל לא
במידה מסכימ/ה
במידה
במידה
במידה
מעטה
בינונית
רבה
רבה
מאוד
1
2
3
4
5
שביעות רצון מהתכנית
כ .תדירות המפגשים
במסגרת התכנית
מתאימה לי
כא .טיפלו בנושאים
רלוונטים הקשורים
לבעלי מוגבלות
כב .הפעילויות היו תמיד
מעניינות ותורמות
כג .חלוקת הזמן בין
הפעילויות הייתה
מאוזנת ונכונה
כד .קצב ההתקדמות היה
איטי מדי
כה .לכל משתתף/ת ניתנה
אפשרות סבירה לבטא
את עצמו/ה
ממוצע
סטיית
תקן
25.0
38.9
28.7
4.6
2.8
3.79
.96
22.0
40.4
29.4
6.4
1.8
3.74
.93
19.8
46.2
23.6
3.8
6.6
3.69
1.04
21.1
40.4
27.5
7.3
3.7
3.68
1.00
19.1
29.1
23.6
8.2
20.0
3.19
1.38
13.1
27.1
29.0
20.6
10.3
3.12
1.18
לוח :38ניתוח גורמים לשביעות רצון ,לפי היגדים ומהימנות
שם הקטגוריה
ההיגדים
שביעות רצון מהתכנית
ד ,ו ,ז ,ח ,ט
.70
שביעות רצון אישית
ה ,י ,יא ,יב ,יג ,יד
.78
שביעות רצון מהתכנים
טו ,טז ,יז ,יט
.82
העצמה (הייתי רוצה להיות יותר פעיל/ה
בתכנית)
א
השפעות התכנית
ב,ג
131
מהימנות
r=.77
לוח :39שביעות רצון לפי קטגוריות ,לכל עמותה בנפרד ,ממוצעים וסטיות תקן (בסוגריים) (בכותרת מופיע
מספר משיבים) (בסולם מ 1-כלל לא מסכימ/ה עד -5מסכימ/ה במידה רבה מאד)
שם העמותה
מספר המשיבים
אלמנארה
אלמנאל
()33
()19
קטגוריה
המרכז
לחיים
עצמאיים
בבאר-שבע
והנגב
אלטופולה
בזכות
קנג"ש*
()15
()10
()10
מודל
הצלחה
בנגב*
מילבת
() 6
() 9
()15
תכנים
4.32
().85
3.84
().86
3.73
().53
4.50
().42
4.62
().44
3.97
().74
4.16
().46
תכנית
4.00
().72
4.13
().60
4.00
().56
4.41
().36
4.10
().35
4.44
().57
4.16
()1.04
4.03
().73
אישית
4.33
().66
3.89
().71
4.01
().29
3.88
().47
4.41
().35
3.86
().67
4.16
().76
3.69
().59
השפעת התכנית
3.50
()1.12
3.92
().96
3.89
().65
3.26
().96
4.00
().47
3.80
().88
3.50
().86
3.83
().40
העצמה (הייתי רוצה
להיות יותר פעיל/ה
בתכנית)
3.91
().99
3.84
().83
4.23
().72
3.36
()1.49
3.60
().51
4.00
().81
3.00
()1.00
3.33
().51
עמותת אלשפאע אינה מוצגת בלוח מאחר ונמצא רק משיב אחד
131
נספח :3תרומות
לוח :40תרומות בעקבות ההשתתפות בתכנית ,שכיחות באחוזים ,ממוצעים וסטיות תקן ()N=212
התרומות שלי בעקבות
ההשתתפות בתכנית
ב .הכרתי אנשים חדשים
ג .הכרתי אנשים אחרים בעלי
מוגבלות
כז .למדתי במסגרת התכנית
דברים חדשים המועילים לי
כבעל/ת צרכים מיוחדים
א .מאז שאני משתתף בתכנית
לא משעמם לי יותר
כו .בזכות התכנית נוצרה
הכרות עמוקה שלי עם
שירותים ואנשי מקצוע
הפועלים למען אנשים עם
מוגבלות
כח .נתרמתי מהקשר עם אנשי
המקצוע השונים (למשל
מתחום הרווחה ,השיקום
הביטוח הלאומי וכדומה)
ה .במסגרת התכנית התאפשר
לי לתרום לאחרים במצבי
יג .אני חש/ה מאושר/ת יותר
טז .בעקבות ההשתתפות
בתכנית אני מצליח/ה
להתמודד טוב יותר עם
המוגבלות שלי
יח .בזכות התכנית אני מבין/ה
הרבה יותר את זכויותי
כבעל/ת מוגבלות
כד .בעקבות ההשתתפות שלי
בתכנית רכשתי ידע הנחוץ
לי כבעל/ת צרכים מיוחדים
ח .ההשתתפות שלי בתכנית
עזרה לי להשתלב בפעילות
חברתית
י .בעקבות התכנית עלתה
המודעות לגבי מקומם של
בעלי מוגבלות בחברה
טז .בעקבות ההשתתפות
תכנית אני מצליח/ה
להתמודד טוב יותר עם
המוגבלות שלי
כ .בעקבות התכנית השתנו
לטובה סטריאוטיפים (דעות
קדומות) כלפי אנשים עם
מוגבלות בחברה הערבית
ל .בעקבות התכנית חלו שינויים
טובים בחיים שלי
יז .בעקבות התכנית אפשר
לחוקק חוקים טובים לטובת
מסכימ/ה
במידה רבה
מאוד
5
מסכימ/ה
במידה רבה
4
מסכימ/ה
במידה
בינונית
3
מסכימ/ה
במידה
מעטה
2
1
51.9
33.0
13.2
1.9
0
49.0
35.6
12.5
1.9
1.0
4.30
36.5
40.4
20.2
1.9
1.0
4.10
.85
40.2
32.7
21.5
4.7
0.9
4.07
.94
32.7
48.1
14.4
2.9
1.9
4.07
.87
38.7
35.8
20.8
1.9
2.8
4.06
.96
34.3
44.8
14.3
2.9
3.8
4.03
.97
39.6
34.0
18.9
4.7
2.8
4.03
1.01
31.1
44.3
20.8
1.9
1.9
4.01
.87
31.7
45.2
16.3
4.8
1.9
4.00
.92
35.6
40.4
14.4
7.7
1.9
4.00
.99
32.4
41.0
20.0
4.8
1.9
3.97
.94
30.2
45.3
16.0
7.5
0.9
3.96
.92
27.1
50.5
13.1
7.5
1.9
3.93
.93
31.4
40.0
22.9
1.9
3.8
3.93
.98
27.6
44.8
21.9
2.9
2.9
3.91
.93
30.2
43.4
16.0
6.6
3.8
3.90
1.03
132
כלל לא
מסכימ/ה
ממוצע
סטיית
תקן
4.35
.78
.83
התרומות שלי בעקבות
ההשתתפות בתכנית
בעלי מוגבלות
טו .ההשתתפות שלי בתכנית
הפכה אותי לאסרטיבי/ת
יותר
יב .בזכות התכנית רכשתי
ביטחון עצמי
כא .התכנית אפשרה שיפור
במעמד החברתי שלי
יד .התכנית נתנה לי אפשרות
להוביל ולהנהיג
ד .התכנית תרמה לשינוי בתקשורת
שלי עם אנשים רגילים בחברה
כט .אני לא צריך לשלם עבור
ההשתתפות בתכנית
כה .חל שינוי בשירותים שאני
מקבל/ת כבעל/ת מוגבלות
בעקבות השתתפותי
בתכנית
יט .מי שמשתתף בתכנית נחשב
יותר מקובל בחברה
הערבית
יא .ההשתתפות שלי בתכנית
שפרה את הקשר שלי עם
המשפחה
ז .ההשתתפות שלי בתכנית
הקלה על משפחתי
ו .התכנית גרמה להתקרבות
בין יהודים לערבים
כב .ההשתתפות שלי בתכנית
עזרה לי להשתלב בלימודים
כג .ההשתתפות שלי בתכנית
עזרה לי להשתלב בעבודה
בתשלום
מסכימ/ה
במידה רבה
מאוד
5
מסכימ/ה
במידה רבה
4
מסכימ/ה
במידה
בינונית
3
מסכימ/ה
במידה
מעטה
2
כלל לא
מסכימ/ה
ממוצע
סטיית
תקן
1
25.7
45.7
21.0
5.7
1.9
3.88
.92
34.9
38.7
14.2
0
12.3
3.84
1.25
29.5
41.9
18.1
3.8
6.7
3.84
1.10
27.1
40.2
23.4
6.5
2.8
3.82
.99
33.6
29.9
28.0
0.9
7.5
3.81
1.14
28.6
41.0
20.0
3.8
6.7
3.81
1.10
29.8
37.5
17.3
6.7
8.7
3.73
1.20
23.8
39.0
23.8
8.6
4.8
3.69
1.07
25.2
33.6
20.6
7.5
13.1
3.50
1.30
21.0
36.2
20.0
10.5
12.4
3.43
1.27
18.1
25.7
21.0
11.4
23.8
3.03
1.43
14.3
26.7
18.1
15.2
25.7
2.89
1.42
15.2
25.7
16.2
12.4
30.5
2.83
1.48
133
לוח :41תרומות לפי קטגוריות ,לכל עמותה בנפרד ,ממוצעים וסטיות תקן (בסוגרים) (בסולם מ 1-כלל לא
מסכימ/ה עד -5מסכימ/ה במידה רבה מאד)*
שם העמותה
אלמנארה
()33
אלמנאל
()19
אלטופולה
()15
המרכז
לחיים
עצמאיים
בבאר-שבע
ובנגב
()15
מספר המשיבים
קטגוריה
קנג"ש*
()10
בזכות
()10
מילבת
() 6
בריחה**
4.42
().84
3.79
()1.18
3.93
().88
4.40
().73
4.20
().63
3.60
().84
3.00
().63
חברתי
3.87
().77
3.78
().79
3.37
().54
4.08
().43
3.99
().42
3.98
().66
3.63
().19
3.79
4.08
3.58
3.90
4.20
4.05
3.67
()1.05
().85
().92
().56
().51
().93
().34
בריאותי
3.81
().70
4.33
()1.02
3.80
()1.14
4.13
().83
4.50
().52
4.10
().87
3.33
().51
תחוקתי
3.68
().98
4.03
().93
3.87
().93
4.37
().64
4.25
().58
4.10
().77
3.67
().51
אינסטרומנטלי
3.73
().71
3.86
().81
3.19
().48
3.81
().51
3.98
().38
4.03
().62
3.78
().48
נפשי
*עמותת אלשפאעה ואלרחמה אינה מוצגת בלוח מאחר ונמצא רק משיב אחד . .פרויקט מודל הצלחה בנגב אינו מופיע בלוח
מאחר והמשיבים מעמותה זו לא השיבו להיגדים הבודקים תרומות כלל
לוח :42תרומות לפי חלוקה לקטגוריות שנלקחו מהתיאוריה
היגדים שנכללו
בקטגוריה
קטגוריה
*בריחה (כי היה לי משעמם)
א
בריאותי (חשבתי שהתכנית תתרום לי שאני
אצליח להתמודד טוב יותר עם המוגבלות שלי)
טז
מהימנות
תחוקתי
יז-יח
R=**.57
נפשי
יב-טו
.83
חברתי
ב-יא
.82
אינסטרומנטלי
יט-ל
.84
134
בלוח 42מוצגת בדיקת מהימנות של השאלות הסגורות שבחנו תרומות המתקבלות מההשתתפות בתכנית
( 28היגדים) .נמצא .α =.93גם בחלק זה ,כמו בשאלה לגבי מניעים וציפיות ,הופקו חמש קטגוריות
מהספרות (היוש.)5Bataineh & Magableh, 2005; Iso-Ahola, 1989 ;2007 ,
5
שני מחברים מאוניברסיטת ירמוק בירדן ,שחקרו בעיות שבהן נתקלים אנשים עם מוגבלות במחוז ארבד בירדן .שאלון
המחקר חולק לפי מספר תחומים :נפשי ( 11היגדים) ,רפואי ( 11היגדים ) ,חברתי ( 12היגדים) ,כלכלי ומקצועי ( 16היגדים)
ותחוקתי ( 8היגדים).
135
נספח :4שאלון
اسزجٍبن ىرَي اعبقبد مشزسمٍه فً ثسوبمح مسٍسي"מסירה" ثُاسطخ خٌُىذ اسسائٍو
اٌّشبسو\ْٛاد األػضاء,
ٔش٠ذ أْ ٔزؼٍُ ػٓ ثشٔبِح ِغ١شٖ "מסירה" إٌّفز ثٛاعغخ خٕ٠ٛذ ٚاٌدّؼ١بد اٌزٌ ٟىُ طٍخ ثٙب ,اٌّخظظخ ٌزغ٠ٛش ِىبٔخ
أشخبص ر ٞٚإػبلبد ف ٟاٌّدزّغ اٌؼشث( ٟاإلػبلخ رزؼٍك ثبٌظُ ٚثم ٍٟ١اٌغّغِ ,ىفٛفٚ ٓ١ضؼ١ف ٟإٌظشِ ,سذٚد ٞاٌسشوخ,
ِسذٚد ٓ٠خغّبٔ١بِ ,ظبثٔ ٓ١فغبٔ١بٚ ,أشخبص ِسذٚد ٓ٠ػمٍ١ب).
أِبِىُ اعزج١بْ ٔش٠ذ ثٛاعغزٗ أْ ٔزؼٍُ ػٓ أزبع١غىُ ٚأسائىُ ثخظٛص اٌجشٔبِح.
رؼبٍِىُ اٌدذٌٕ ُِٙ ٞب ٌزسغٚ ٓ١ضغ أطسبة اإلػبلخ ف ٟاٌّدزّغ أٌؼشث ٟف ٟإعشائ.ً١
االعُ ثذ ْٚاعزج١بْ ٔٚزبئح رسٍ ,ٍٗ١رٕشش ثّغز ٜٛخّبػ ٟفمظ.
ِٓ فضٍىُ أزجٛٙا :االعزج١بْ ِخظض ٌٍّغر اٌضٛئٌٚ ٟزٌه ٠دت اعزؼّبي لٍُ زجش اعٛد أ ٚاصسق ٚٚضغ +ف ٟاٌّشثغ إٌّبعت
الخز١بسوُ.
ٔشىشوُ خذا ػٍ ٝرؼجخ االعزج١بْ ٚػٍ ٝإسخبػٗ زز ٝربس٠خ ______________
شنسا عيى اىزعبَن
د .طبىً ٌٍُش َد .خٍبد زبج ٌسٍى
اىمعٍد األمبدٌمً ثٍذ ثٍسه
************************************************************************************************
أ.
معيُمبد عبمخ \ أسئيخ خيفٍخ
.1اىدىس :سخً
اِشأح
.2اىدٌهِ :غٍُ ِغ١س ٟدسصٞ
.3اىدزاسخِ :ذسعخ اثزذائ١خ ِذسعخ إػذاد٠خ ِذسعخ ثبٔ٠ٛخ إػذاد ِٟٕٙ
خبِؼخٌ :مت______ آخش_____________________:
136
.4اىعمو ً٘ :رؼًّ\ ?ٓ٠
ال ٔ ؼُ ,ثّبرا رؼًّ \ _______________?ٓ٠
.5اىُضع اىعبئيً ً٘ :أٔذ ِزضٚج\ ح? ال ٔؼُ ,ػذد األٚالد__________:
.6سىخ اىُالدح___________________ :
.7اىُضع االقزصبدي :خ١ذ خذا خ١ذ ِزٛعظ عٟء عٟء خذا
.8فً أي مىطقخ خغسافٍخ رسنه\ ٌه :اٌشّبي اٌّشوض اٌدٕٛة
.9فً أي وُع منبن إقبمخ رسنه\ ٌهِ :ذٕ٠خ لش٠خِ :ؼزشف ثٙب\غ١ش ِؼزشف ثٙب
لجٍ١خ
أخش_______________:
ٌ ً٘ .10ذ٠ه إػبلخ ِؼٕ١خ? ال ٔؼُ
إرا وبْ ٔؼُِ ,ب ٘ٛٔ ٛع اإلػبلخ?_________________________________________
____________________________________________________________________
________________________________________________________
.11اىُضع اىصسً :خ١ذ خذا خ١ذ ِزٛعظ عٟء عٟء خذا
ً٘ .12رأخز\ ِ ٓ٠خظظبد ػدض أ ٚخذِبد خبطخ ِٓ اٌزأِ ٓ١اٌٛعٕ ٟأِ ِٓ ٚىزت اٌشفبٖ؟
ال
ٔؼُ
.13ف ٟأ٠خ فؼبٌ١خ ِزؼٍمخ ثجشٔبِح ِغ١شٖ "מסירה" رشزشن\ ____________________: ٓ٠
_______________________________________________________________
ِ .14ز ٝثذأد االشزشان ف ٟاٌجشٔبِح ؟ لجً _____________________________________
.15ثأ٠خ ٚر١شح? _____ ِشر ٓ١ف ٟاألعجٛع; _____ ف ٟاٌشٙش; ______ ف ٟاٌغٕخ________ :
137
ِ .17برا رشثر\ ِٓ ٓ٠ؤٛه اشزشوذ ف ٟاٌجشٔبِح?_____________________
______________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
___________________________________________________
ً٘ .18رشزشن\ ٓ٠ف ٟفؼبٌ١خ اخزّبػ١خ أخش ٜف ٟلش٠زه\ ِذٕ٠زه? ال ٔؼُ
فظً\_______________________________________________________________:ٞ
_________________________________________________________
ً٘ .19رزغٛع\ ٓ٠فِٕ ٟظّخ ِب? ال
ٔؼُِ ,ب ٘___________________:ٟ
ً٘ .20رش٠ذ أْ رشبسن ف ٟاٌزغٛع ِٓ اخً أطسبة اإلػبلبد فِ ٟىبْ عىٕه؟? ال ٔؼُ,
فظً\ ٞف ٟأِ ٞدبي?_________________________________________
ة .دَافع َرُقعبد
أِبِه لبئّخ أعجبة الشزشان أٔبط ر ٞٚإػبلخ فٔ ٟشبط ضّٓ ثشٔبِح ِٚشبس٠غ ِغ١شٖ"מסירה" ا ٚاٌدّؼ١خ.
أشش\ أش١ش ٞثأ٠خ دسخخ ساػ١ذ وً ٚازذ ِٕٙب ػٕذِب لشسد االٔضّبَ اٌز ٟرشزشن ثٙب.
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسَ خدا
مُافق\ ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق \ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
األسجبة الشزسامً فً اىجسوبمح
5
4
3
2
1
أ .ألٔٗ وبْ ِّال ٌٟ
ة .أسدد ِؼشفخ أٔبط آخشٓ٠
ج .أسدد ِؼشفخ أٔبط آخش ٓ٠ر ٞٚإػبلبد
د .رّٕ١ذ أْ ٠غبُ٘ اٌجشٔبِح ف ٟرغ١ش ارظبٌِ ٟغ أٔبط ػبد ٓ١٠فٟ
اٌّدزّغ
ي .أسدد اٌّغبّ٘خ ألٔبط ِثً ٚضؼٟ
َ .رٛلؼذ أْ ٠ؤد ٞاٌجشٔبِح ٌٍزمبسة ث ٓ١اٌٛٙ١د ٚاٌؼشة
138
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
األسجبة اىزً اشزسمذ مه اخيٍب فً اىجسوبمح
5
4
3
2
1
ي ة .فىشد أٗ ثغجت اٌجشٔبِح عأزظً ػٍ ٝثمخ ثبٌٕفظ
ي ج .أسدد أْ أو ْٛعؼ١ذا \ح أوثش
ي د .رٛلؼذ أْ اٌجشٔبِح عّ١ىٕٕ ِٓ ٟاٌم١بدح
ط َ .فىشد أْ اٌّشبسوخ ف ٟاٌجشٔبِح رس ٌٟٕٛإٌ ٝأغبْ زبصَ
ط ش .فىشد أْ اٌجشٔبِح ع١غبُ٘ ثبْ أدر أوثش فِ ٟدبثٙخ
إػبلزٟ
ي ش .فىشد أْ اٌجشٔبِح ع١غبػذ ف ٟعٓ لٛأٌ ٓ١ظبٌر رٞٚ
اإلػبلبد
ي ذ .رّٕ١ذ أْ اف ُٙزمٛل ٟأوثش وظبزت\ح إػبلخ
ي ط .فىشد أْ ِٓ ٠شزشن ف ٟاٌجشٔبِح -ع١ؼزجش ِمجٛال أوثش ف ٟاٌّدزّغ
اٌؼشثٟ
ك .رٛلؼذ أٗ ثغجت اٌجشٔبِح عززغ١ش إٌ ٝاألزغٓ ا٢ساء اٌّغجمخ
ثخظٛص اإلػبلبد ف ٟاٌّدزّغ
ك أ .رٛلؼذ أٗ ثغجت اٌجشٔبِح عأرّىٓ ِٓ رسغٚ ٓ١ضؼ ٟفٟ
ِدزّؼٟ
ك ة .رّٕ١ذ أٗ ثغجت ِشبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح عأعزغ١غ االٔذِبج
ف ٟاٌذساعخ
ش .فىشد ثأْ اشزشاو٠ ٟخفف اٌؼتء ػٓ ػبئٍزٟ
ذ.
ط.
ي.
يأ.
اٌؼبئٍخ
رّٕ١ذ ثأٔٗ ثغجت اٌجشٔبِح اعزغ١غ االٔذِبج ف ٟإٌشبط
االخزّبػ.ٟ
رّٕ١ذ أٗ ثغجت اٌجشٔبِح اعزغ١غ االٔذِبج فٔ ٟشبعبد
اخزّبػِ ٗ١خزٍفٗ
فىشد ثبْ االشزشان ف ٟاٌجشٔبِح ٠ض٠ذ اٌٛػ ٟثّىبٔخ رٞٚ
اإلػبلبد ف ٟاٌّدزّغ اٌؼشثٟ
رٛلؼذ ثأٔٗ ثغجت اشزشاو ٟف ٟاٌجشٔبِح عززسغٓ ػاللزِ ٟغ
139
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
األسجبة اىزً اشزسمذ مه اخيٍب فً اىجسوبمح
5
4
3
2
1
ك ج .رّٕ١ذ أٗ ثغجت ِشبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح عأعزغ١غ االٔذِبج
ف ٟاٌؼًّ ِغ اخش
ك د .رّٕ١ذ اٌسظٛي ػٍ ٝاٌّؼشفخ اٌضشٚس٠خ ٌ ٟوظبزت
زبخبد خبطخ
ك ي .أسدد أْ رسذس رغ١شاد ف ٟاٌخذِبد اٌز ٟازظً ػٍٙ١ب
وظبزت إػبلخ
ك َ .رّٕ١ذ أٗ ثفضً اٌجشٔبِح عأرؼشف وث١شا ػٍ ٝاٌخذِبد
ٚػٍ ٝاٌّخزظ ٓ١اٌفبػٍ ٓ١ألخً أطسبة اإلػبلبد
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
األسجبة الشزسامً ثبىجسوبمح
5
4
3
2
1
ك ش .رّٕ١ذ أْ أرؼٍُ ضّٓ اٌجشٔبِح أش١بء خذ٠ذح رف١ذٟٔ
وظبزت زبخبد خبطخ
ك ذ .رٛلؼذ أْ اٌؼاللخ ِغ ِخزظ ٓ١اٌّخزٍفِ( ٓ١ثالِ ِٓ :دبي
اٌشفبٖ ,اٌزأ٘ ,ً١اٌزأِ ٓ١اٌٛعِٕٚ ٟب شبثٗ) عزف١ذٟٔ
ك ط .االشزشان ف ٟاٌجشٔبِح ِدبٟٔ
ه .ثغجت اٌجشٔبِح زذثذ رغ١شاد خ١ذح ف ٟز١برٟ
ه أ ً٘ .وبْ ٌذ٠ه عجت أخش ٌالٔضّبَ إٌ ٝاٌجشٔبِح ,إرا وبْ ٔؼُ فظً:
______________________________
141
ج .اىسضى
.22ثأ٠خ دسخخ أٔذ ساع ػٓ خٛأت ِخزٍفخ ف ٟثشٔبِح ِغ١شٖ "מסירה" \ا ٚاٌدّؼ١خ .أِبِه لبئّخ ألٛاي ,اشش فٟ
وً ٚازذ ِٕٙب ثأ٠خ دسخخ أٔذ ساع\ح ػٓ اٌجشٔبِح:
مُافق\ح ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
5
4
3
2
1
زضى عه اىجسوبمح
أ.
وٕذ أس٠ذ أْ أو ْٛأوثش فؼبي ف ٟاٌجشٔبِح
ة.
ثغجت اٌجشٔبِح زظً رسغٓ خذ ٞفِ ٟىبٔخ
اٌشخبي اٌّؼبل ٓ١ف ٟاٌّدزّغ اٌؼشثٟ
ثغجت اٌجشٔبِح زظً رسغٓ وج١ش فِ ٟىبٔخ
إٌغبء اٌّؼبلبد ف ٟاٌّدزّغ اٌؼشثٟ
زغت سأ٠ ٟ٠سمك اٌجشٔبِح ِؼظُ أ٘ذافٗ اٌزٟ
ٚضؼٙب ٌٕفغٗ
اطغذِذ ثظؼٛثبد ثخظٛص اشزشاو ٟفٟ
اٌجشٔبِح
رٛخذ ,زغت سأ ,ٟ٠زبخخ ثبالعزّشاس ف ٟرفؼً١
اٌجشٔبِح ف ٟاٌغٕٛاد اٌمبدِخ أ٠ضب
ٕ٘بن اٌىث١ش اٌز٠ ٞدت ػٍّٗ ِٓ اخً رٞٚ
اإلػبلبد ف ٟاٌّدزّغ اٌؼشثٟ
رٛلؼذ أْ ازظً ِٓ اٌجشٔبِح ػٍ ٝأوثش ِمبسٔخ
ٌّب زظٍذ ػٍ ٗ١ف ٟاٌّبضٟ
اٌّٛخ \ْٛٙاٌّششذ ْٚف ٟاٌجشٔبِح ٠مِْٛٛ
ثؼًّ خ١ذ
ج.
د.
ي.
َ.
ش.
ذ.
ط.
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
141
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
مُافق\ح ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
5
4
3
2
1
ي .أػضبء اٌّدّٛػخ ٠ؼدجٟٕٔٛ
ي أِ .ضبِ ٓ١اٌجشٔبِح شبئمخ
ي ة .ثغجت اٌجشٔبِح أٔب ا٘زُ أوثش ف ٟاٌّٛضٛع\
اٌّٛاض١غ اٌز ٟرؼٍّزٙب
ي ج .اٌدٌ ٛغ١ف ثبٌجشٔبِح
ي دٚ .ر١شح اٌٍمبءاد ف ٟأعبس اٌجشٔبِح رٕبعجٕٟ
ط َ .ػٌٛدذ ِٛاض١غ ِالئّخ ِزؼٍمخ ثزٞٚ
اإلػبلبد
ط ش .اٌفؼبٌ١بد وبٔذ داِب شبلخ ِٚف١ذح
ي ش .رمغ ُ١اٌٛلذ ث ٓ١اٌفؼبٌ١بد وبْ ِزٛاصٔب
ٚطس١سب
ي ذ .عشػخ اٌزمذَ وبٔذ ثغ١ئخ خذا
ي ط .أػغ١ذ ٌىً ِشزشن\ح إِىبٔ١خ ِؼمٌٛخ ٌ١ؼجش
ػٓ ٔفغٗ\٘ب
زضى عه اىجسوبمح
كِ .ب ِ٘ٛ ٛلفه ِٓ اٌجشٔبِح ثظٛسح ػبِخ?
_______________________________________________________________________
_______________________________________________________________________
_____________________________________________________
142
د .مسبٌمخ ىيمشزسك\ ح
.23أِبِه لبئّخ فٛائذ ِّىٕخ ٌٍّشبسو ٓ١ف ٟاٌجشٔبِح ضّٓ ِغ١شٖ "מסירה" \ اٚاٌدّؼ١خ .اشش ثخظٛص وً لٛي
ف ٟأ ٞدسخخ أٔدض ثغجت اشزشاوه ف ٟاٌجشٔبِح:
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
5
4
3
2
1
إِٔ .ز اشزشاو ٟف ٟاٌجشٔبِح ال ٛ٠خذ ٌذًٍِ ٞ
ة .ػشفذ أٔبعب خذدا
ج .ػشفذ أٔبعب آخش ٓ٠ر ٞٚإػبلبد
د .عبُ٘ اٌجشٔبِح ف ٟرغ١١ش ارظبٌِ ٟغ أٔبط ػبد ٓ١٠فٟ
اٌّدزّغ
ي .ضّٓ اٌجشٔبِح رّىٕذ ِٓ اٌّغبّ٘خ ٢خشٚ ٓ٠ضؼُٙ
ِثٍٟ
َ .عجت اٌجشٔبِح رمبسثب ث ٓ١اٌٛٙ١د ٚاٌؼشة
شِ .شبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح خففذ ػٓ ػبئٍزٟ
ي أِ .شبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح زغٕذ ػاللزِ ٟغ اٌؼبئٍخ
ي ة .ثفضً اٌجشٔبِح اوزغجذ ثمخ ثبٌٕفظ
ي ج .أٔب اشؼش ثإٔٔ ٟعؼ١ذ أوثش
ي د .اٌجشٔبِح أػغبٔ ٟإِىبٔ١خ او ْٛثٛضغ ل١بدٜ
ط َِ .شبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح خؼٍزٕ ٟزبصِب أوثش
اىفُائد اىزً زصيذ عيٍٍب ثسجت مشبزمزً فً اىجسوبمح
ذِ .شبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح عبػذرٕ ٟػٍ ٝاالٔذِبج فٟ
اٌفؼبٌ١بد االخزّبػ١خ
طِ .شبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح عبػذرٕ ٟػٍ ٝاالٔذِبج فٟ
فؼبٌ١بد أخش ٜف ٟاٌّدزّغ
ي .ثغجت اٌجشٔبِح صاد اٌٛػ ٟثخظٛص ِىبٔخ رٞٚ
اإلػبلبد ف ٟاٌّدزّغ
143
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
5
4
3
2
1
ط ش .ثغجت اشزشاو ٟف ٟاٌجشٔبِح أٔب أدر أوثش فٟ
ِٛاخٙخ إػبلزٟ
ي ش .ثغجت اٌجشٔبِح ّ٠ىٓ عٓ لٛأ ٓ١خ١ذح ٌظبٌر
اٌّؼبلٓ١
ي ذ .ثفضً اٌجشٔبِح أٔب اف ُٙزمٛل ٟأوثش وّؼبق
ي ط٠ ِٓ .شزه ف ٟاٌجشٔبِح ٠ؼزجش ِمجٛال أوثش ف ٟاٌّدزّغ
اٌؼشثٟ
ك .ثغجت اٌجشٔبِح رغ١شد ٌألزغٓ ا٢ساء اٌّغجمخ ردبٖ
ر ٞٚاإلػبلبد ف ٟاٌّدزّغ اٌؼشثٟ
ك أ .اٌجشٔبِح ِىٓ ِٓ رسغٚ ٓ١ضؼ ٟفِ ٟدزّؼٟ
اىفُائد اىزً زصيذ عيٍٍب ثسجت مشبزمزً فً اىجسوبمح
144
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
5
4
3
2
1
ك ةِ .شبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح عبػذرٕ ٟػٍ ٝاالٔذِبج فٟ
اٌذساعخ
ك جِ .شبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح عبػذرٕ ٟػٍ ٝاالٔذِبج فٟ
اٌؼًّ ِمبثً اخش
ك د .ثغجت ِشبسوز ٟف ٟاٌجشٔبِح اوزغجذ ِؼٍِٛبد
ضشٚس٠خ ٌ ٟوظبزت زبخبد خبطخ
ك ي .زظً رغ١١ش ف ٟاٌخذِبد اٌز ٟازظً ػٍٙ١ب
وظبزت إػبلخ ثغجت اشزشاو ٟف ٟاٌجشٔبِح
ك َ .ثفضً اٌجشٔبِح زظٍذ ػٍِ ٝؼشفخ ػّ١مخ ٌٍخذِبد
ٚاٌّخزظ ٓ١إٌش١غ ِٓ ٓ١اخً ر ٞٚاإلػبلبد
ك ش .رؼٍّذ ضّٓ اٌجشٔبِح أش١بء خذ٠ذح ِف١ذح ٌٟ
وظبزت زبخبد خبطخ
ك ذ .سثسذ ِٓ اٌؼاللخ ِغ اٌّخزظِ( ٓ١ثالِ ِٓ :دبي
اٌشفبٖ ,اٌزأ٘ ,ً١اٌزأِ ٓ١اٌٛعِٕٚ ٟب شبثٗ)
ك ط٠ .دت أْ ال ادفغ ِمبثً اٌّشبسوخ ف ٟاٌجشٔبِح
ه .ثغجت اٌجشٔبِح عشأد رغ١١شاد خ١ذح ف ٟز١برٟ
اىفُائد اىزً زصيذ عيٍٍب ثسجت مشبزمزً فً اىجسوبمح
ه اٌ.و زصيذ عيى فُائد مه اشزسامل؟ اشسذ:
ه ةِ .ب ٘ ٟاٌفبئذح األعبع١خ اٌز ٟزظٍذ ػٍٙ١ب ِٓ اٌجشٔبِح؟_________________________ :
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
ه جِ .برا ٠دت أْ ٠فؼٍٛا أ٠ضب ف ٟاٌجشٔبِح?_____________________________________
_______________________________________________________________________
145
رسقٍق االٌداف
.24ثشٔبِح ِغ١شٖ "מסירה" ا ٚاٌدّؼ ٗ١اٌز ٞرشزشن ثٗ ٚضغ ٌٕفغٗ ػذح أ٘ذاف .اشش ثخظٛص وً ٘ذف ف ٟأ٠خ
دسخخ رفىش أٗ زمك زز ٝا.ْ٢
غٍس
مُافق\ح
ثبىمسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح خدا
مُافق\ح
ثدزخخ
مجٍسح
مُافق\ح
ثدزخخ
مزُسطخ
مُافق\ح
ثدزخخ
قيٍيخ
5
4
3
2
1
أ .زظً رغ١١ش ِٛالف ف ٟاٌّدزّغ اٌؼشث ٟردبٖ رٞٚ
اإلػبلبد
ة .رسمك ص٠بدح فِ ٟؼٍِٛبد ر ٞٚاإلػبلبد ثخظٛص
زمٛلُٙ
ج .زظً رمذَ ف ٟاٌسٛاس ث ٓ١اٌمغبػبد اٌّخزٍفخ فٟ
اٌّدزّغ اٌؼشث ٟزٛي ِٛضٛع اإلػبلخ
دٛ٠ .خذ اٌ َٛ١رأ١٠ذ أوثش ٌٍدّؼ١بد ِٓ اخً ر ٞٚاإلػبلبد
ٖ .ظٙشد طؼٛثبد ف ٟاٌؼاللبد ِغ اٌؼبئٍخ ثغت رسٌٟٛ
إٌ ٝزبصَ أوثش
.ٚرغ١شد عش٠مخ رمذ ُ٠اٌّؼٍِٛبد ٌز ٞٚاإلػبلبد فٟ
اٌّدزّغ اٌؼشثٟ
ص .دػّذ ل١بدح ر ٞٚاإلػبلخ ِٓ اخً أٔفغ ُٙف ٟاٌّدزّغ
اٌؼشثٟ
ذ٠ .سظً رغٛس فِ ٟشبسوخ اٌّؤعغخ ٚإٌّظّبد
اٌّخزٍفخ ِٓ اخً ر ٞٚاإلػبلخ
رسقٍق أٌداف اىجسوبمح\ أوب أزس ثأوً ثسجت اىجسوبمح
ط.
مبذا ىم ٌىدر اىجسوبمح فً أن ٌسقق?______________________________________
ي .مب ٌُ االودبش اىجبزش ىيجسوبمح?___________________________________________
.52وشنسك إذا أمميذ اىدميخ اَرٍخ:
مشبزمزً فً اىجسوبمح ًٌ ىً ثمثبثخ____________________________________________:
____________________________________________________________________
شنسا سيفب طبقم اىجسث
146
Beit Berl College
Research & Evaluation Unit
Research Report
Masira ("Journey") Program
for the Advancement of the Status of
People with Disabilities in the Arab Society in Israel
Commissioned by
The Division for Disabilities and Rehabilitation, JDC-Israel
Tali Hayosh
Jihad Haj-Yahia
Einat Yitzhak-Monsonego
October 2010
For additional information:
www.beitberl.ac.il
www.jdc.org.il/disability
ii
Abstract
The Masira ("Journey") project conducted and funded by JDC-Israel with the
support of foundations and donors, began its operations in 2006, with the aim of
advancing the status and state of disabled adults in Arab society in Israel. JDCIsrael conducted a wide scope of activities in Arab society in the framework of
developing services for the overall population. The uniqueness of the Masira
project is in its focus on unique, culturally sensitive needs and cooperation with
the disabled persons themselves and professionals from within Arab society
throughout the journey – from the identification of need, through the translation
into services and implementation in practice.
People with disabilities in Arab society in Israel belong to the minority group,
from both a numerical perspective and because of a cultural perspective that
labels them due to their disability. They are perceived, in their own eyes, in the
eyes of society and even in the eyes of the agencies serving them as a weak
population group (A. Sandler-Loeff & Y. Shahak, 2006). Disabled adults (ages 21
to 65) manifest nearly one-fourth (25%) of the adult Arab population in Israel,
approximately 170,000 individuals. The proportion of severely disabled among
the general adult population is three times higher than among the disabled
Jewish population.
The goal of this evaluation report is to examine the overall system-wide impact
of the Masira project from 2006 to 2009, and of the 14 programs conducted
throughout the country in the framework of the project. The Masira project
worked along four tracks: 1) strengthening disabled NGOs and leadership
through the development of services for them to spearhead the change; 2)
making culturally sensitive information accessible in order to maximize the
utilization of existing entitlements and services; 3) changing negative attitudes
toward people with disabilities in order to promote their integration in society;
and 4) inter-sector coordination through roundtables in order to increase
dialogue, research, raising the level of the subject on the public agenda and
pooling the resources of parties dealing with the subject.
The research questions focused on five topics: the project's goals, its practical
implementation, its operative contributions, changing negative attitudes and a
glance at the future. The research methodology included qualitative and
quantitative mechanisms: in-depth interviews with a wide variety of parties
connected with the project, among them the partners heading and funding the
project and implementing it; evaluation questionnaires completed by people
iii
with disabilities participating in the various activities; and analysis of documents
collected over the project's four years.
The research population included ten groups from three concentric circles: the
inner circle including project participants; the intermediary circle including those
conducting the programs in the organizations (NGO directors, program
coordinators and principle activists); and the outer circle, including the project
partners (representatives of JDC-Israel and the donors, government ministry
professionals, media correspondents and religious leaders. The sample of
interviewees (individual interviews) included 53 men and women from the three
circles, and the sample of responders (who personally completed evaluation
questionnaires) included 122 people with disabilities participating in the various
programs.
Analysis of the project's main goals and activity scope indicates that Masira is a
multi-system and broad-scope project, directed at bringing about substantive
change in how people with disabilities are perceived within Arab society in
Israel. The project was implemented simultaneously among a variety of
populations: Moslem and Christian Arabs, Druze, Bedouins, men and women;
people with disabilities, family members; Jewish and Arab professionals and
policymakers. The project was carried out in northern Israel, the Triangle region
and southern Israel, touching the lives of 14,000 people and placing the subject
firmly on the agenda of the formal and voluntary systems and organizations
connected with the world of the disabled and their rehabilitation.
The project aimed at different target populations: on the individual level,
people with disabilities and members of their families; on the community level,
NGOs and villages; on the professional level, NGO and formal service
professionals; and on the broader cultural level, policymakers, decision makers
and agents of change in Arab society, among them academicians and the overall
Arab population.
In order to fulfill these goals the Masira project developed, as stated above, 14
different programs, on the scope of approximately 5 million NIS. These
programs were implemented through 12 organizations and NGOs in 19
locations. Participating organizations were identified as platforms likely to
advance the fulfillment of the principle goals, in cooperation with government
agencies (such as the Ministry of Interior's Department for Religious
Communities, the Ministry of Justice's Commission for Equal Rights for Persons
with Disabilities, the Ministry of Social Affairs & Social Services and the National
Insurance Institute) and municipal agents. Some of the organizations had prior
experience within Arab society and for others this was their first experience.
iv
Following are the programs implemented to advance the project's four principle
goals :
To meet the objective of "strengthening NGOs and empowering leaders", the
Masira project developed and/or expanded the following programs:
Accessible Community in Arab society (2006 to 2009); the Model of Success
program for deaf and hearing-impaired Bedouin men and women in the
Negev (2006 to 2009); the El-Ad program (2006 to 2007); The Forum for Women
with Disabilities & Activities for Disabled Parents (2007 to 2009); advancing
Bedouins at the Center for Independent Living in Beer Sheva and the Negev
(2007 to 2009); advancing blind Arab students (2007 to 2009); and advancing the
status of people with unique abilities in the city of Sakhnin and the region (2008 to
2009).
To meet the objective of "making culturally sensitive information accessible",
Masira developed and/or expanded three programs: Information center and
workshops to maximize the realization of rights and utilization of services for people
with disabilities in Arab society in Israel (2006 to 2009); information services and
instruction on the subject of assistive devices for people with disabilities in Arab
society (2006 to 2009); translation and adaptation of the Sella site (2006 to 2009).
To meet the objective of "changing culturally sensitive attitudes", Masira
established and conducted, together with the Masar Institute for Research,
Planning and Social Consulting, a forum for changing attitudes and training
programs for religious leaders, businessmen and media people (2006 to 2009).
To meet the objective of "inter-sector coordination", Masira established and
operated a professional network with representatives of all the programs and
regional "roundtables" in the north, in the Triangle region and in the south
(2006 to 2009), which included representatives of formal services, NGOs for
the disabled and people with disabilities and members of their families. The
meetings included discussions and study of the subject of disabled Arabs in
Israel.
Analysis of the goals of organizations that linked up with the Masira project
indicates that each of the frameworks was selected in order to promote a specific
aspect of the subject : The Al-Tufula Center promotes disabled women; the
Almanarah (“Lighthouse”) Association for Advancing Arab Blind in Israel
advances the subject of blind adults; the institute for the advancement of the deaf
v
promotes deaf and hearing-impaired leadership in the Negev; the Association of
Community Centers empowers disabled women leaders and advances the
initiation of programs for people with disabilities in Arab villages; with the
assistance of the Center for Independent Living, the Equality & Justice for the
Disabled organization promotes people with disabilities in the Negev in general,
particularly disabled Bedouins; with the assistance of the El-Ad program, Shatil
is developing disabled leadership; the Bizchut organization contributes to the
realization of rights and the utilization of services; MILBAT raises awareness and
increases utilization of assistive devices; the Religious Groups Division of the
Ministry of Interior add the Masar Institute train religious leaders and raise
awareness of the subject among religious congregants and the wider public.
Advancement of the status of people with special abilities in Sakhnin was
delayed due to cooperation difficulties with existing NGOs, and activities there
resumed after establishing a new NGO for the disabled Al-Manal, which aims to
advance the subject in Sakhnin.
Examining the goals of each of the programs vis-à-vis implementation in
practice indicates that implementation is comprehensive and includes much
beyond the initial goals defined by them. The implementing organizations
accomplished above and beyond what was expected of them. In some cases they
adapted themselves to the Masira project's components despite not being
required to do so.
The scope of activities likely to contribute to changing attitudes was particularly
outstanding among religious leaders (Muslim, Christian and Druze), albeit two
important and substantive activities likely to contribute to changing attitudes
were not conducted at the planned scope and should be intensified: referring
media people (who have the ability to disseminate information on the subject to
the wider public) and businessmen (who have the ability to contribute to the
integration of people with disabilities in employment and society) to the forum.
The findings indicate that over the four years of Masira activities, services
adapted to Arab society were developed in the areas of making information
accessible and changing attitudes, including unique outcomes, some defined in
advance and others not, such as employment.
In the area of making information accessible, an Arabic-language information
call center was established; Arabic bulletins were produced on the rights of
people with disabilities; an Arabic audio CD that explains rights for the blind
was prepared and distributed; a section for the blind at a Nazareth library was
designated and an NGO made reading and writing accessible to the blind
(conducted by blind students); the Sella site was translated to Arabic and an
vi
information pamphlet was prepared for the deaf together with Bizchut and the
Institute for the Advancement of the Deaf; computers for the blind were installed
in the public library in Um El Fahm (with the assistance of Accessible
Community program).
In the area of changing attitudes, women from the Forum for Women with
Disabilities presented to the Religious Leaders Forum their difficulties and
needs; a book of sermons relating to people with disabilities was written and
distributed by the religious leaders; handicapped parking spaces were
designated (at the initiation of Accessible Community), the process of making
mosques physically accessible to the disabled began (religious leaders in
cooperation with MILBAT). Working with religious leaders was not included in
the original plan and was implemented at the suggestion of the Changing
Attitudes Forum. The scope of participation in the seminars by religious leaders,
and the extent of their interest in the subject, went beyond expectations.
The area of employment was not a Masira project activity track (responsibility for
this subject is that of a different JDC division – TEVET). Nevertheless, the
participants attribute several results to Masira: immediate integration of the
graduates of courses of the Forum for Women with Disabilities in relevant
employment, and immediate integration of male graduates of the El-Ad program
in relevant employment. Likewise, courses were conducted aimed at helping
people with disabilities find vocation and opening a wage-earning option (e.g. a
café that was opened in the courtyard of one of the NGOs, where people with
disabilities serve the surrounding community).
In the area of social activities, three social clubs for people with disabilities were
established: two in northern Israel (by participants in the Forum for Women with
Disabilities) and one in the Negev (by Success Model participants).
In the area of media and communications, Masira was given wide exposure
through dozens of articles and news items in the Arab media: on the radio, in
newspapers, on television and on the web. A Masira brochure produced in
Arabic (as well as Hebrew and English) was distributed in the thousands and on
the internet. The media exposure is intended to disseminate information on the
needs of the disabled and on the programs available, to combat stigmas and to
influence the attitudes of the wider public.
Reviewing the scope of project activities indicates that Masira served as a
stimulus for an abundance of activities benefiting people with disabilities,
particularly in light of the fact that before its establishment, most programs were
not active in this area. The scope of participation included a total of 14,487
vii
individuals. Most of the activities were carried out in group frameworks, in
seminars and workshops and through various training programs (a total of 307
units). Over one third of these activities (130) involved providing information on
assistive devices (MILBAT). Festive and recreational events were also an area in
which the NGOs invested (87 units) throughout the years of Masira
implementation, with the goal of enriching the lives of participants through
forging new social contacts with people similar to them and recreation.
Examining motivating factors and expectations of people with disabilities
participating in the project indicates that they aspire to improve their capacity to
cope with their disabilities from a health perspective, which affects the person's
well-being, and from the maintenance, social and emotional-mental perspectives.
These aspects express an aspiration to distance themselves from a sense of
anxiety and exclusion currently experienced by people with disabilities in Arab
society, while seeking to compensate through meeting friends and discussion
partners, people similar or dissimilar, with whom they can share their
experiences and thoughts. These aspects follow trends discussed in research
literature (Iso-Ahola, 1989), which claim that motivation to partake in
recreational activities are connected to the desire to escape ones unwanted
personal surroundings and the aspiration to seek compensation through those
contacts. Another aspect is instrumental (Hyosh, 2007), which is expressed in the
enhancement of services for people with disabilities, integration in studies, in
acquiring information concerning people with special needs and integration in
employment, and also includes the aspiration for a change in socioeconomic
ranking. All of these aspects have the potential to affect quality of life.
The motivation raised by parents of children with special needs fall into two main
categories: personal and social. The parents of children with special needs want
them to satisfy their curiosity and expand their knowledge and fields of activity
through learning and recognizing their areas of interest, whether it be
recreational activity (e.g. cooking by recipes) or studying a field with the
potential of employment (education, cosmetics). Moreover, the parents want
their sons and daughters to distance themselves from the anonymous and
alienated surroundings in which they live, to acquire communication skills and
be able to communicate with their surroundings, at least the immediate
surroundings – the parents and family.
An in-depth analysis of motivating factors reveals the rational and sharp-minded
worldview of the research subjects expressed in the aspiration to improve their
situation by participating in various programs and activities in the Masira
framework. This social mechanism is viewed in their eyes as a potential means of
viii
undertaking the restructuring of their lives in a way that can enhance their
quality of life.
The contribution of the Masira (Journey) program to the community leaders, to
people with disability and to the partners in the wider circle is broad in scope.
The contributions come from the various program components, among them:
making culturally relevant information accessible and the use of services that
comes from the availability of this information; increasing awareness and
exposure and changing attitudes about people with disabilities in Arab society;
inclusion of women with disability and actualization of their ideologies; and
development of networks, professional support and inter-group dialogue in the
area of disabilities.
Participation in Masira was enthusiastically described by some of the partners as:
"incredible; fireworks; celebration; revolution; climbing a tall ladder; saving
souls; a sponge absorbing water; a regular unlimited person; about to explode
and giving force to continue; like prize-winning athlete standing on the podium
with his fellow medalists;" Against the backdrop of all these powerful
descriptions of special and rare success, stands another metaphor that views the
project as part of society's expected evolutionary development: "like children
learning to walk". This normative image, presented by one of the project
directors, expresses perhaps more than any the aspiration of those conducting
the project: to place the subject of disability on the agenda within Arab society in
order to bring about a change in the status of people with disabilities. The goal:
that people with disabilities in Arab society will become, through platforms
offered by Masira, an integral part of the society.
In order to learn whether the personal expectations of Masira project participants
were met, we conducted a t-test for paired samplings, indicating a clear
difference between the motivating factors and the contributions in the three
categories: the social connection, the instrumental connection and fleeing
unwanted surroundings. In the social and instrumental areas, the contributions
were clearly less than initially expected. This finding demonstrates that people
with disabilities expected to experience greater benefit in the social and
instrumental context than they did in practice. In the area of "fleeing unwanted
surroundings" the expectations were significantly lower than actual
contributions in this area. Despite the disparity between high expectations and
actual contributions, it was found that their level of satisfaction from
participation in Masira programs falls within the range between very high and
medium high. Satisfaction is tied to four areas: high satisfaction from the project;
high satisfaction in the personal context (interest, contentment); medium to high
satisfaction from the content conveyed by the various programs; medium to high
ix
satisfaction from the perception of the project's effect on the status of people with
disabilities.
A sense of achieving the project's goals is discernable from the point of view of
those conducting the programs and the participants themselves. Those
conducting the programs in the field feel that the Masira project achieved most of
its goals, albeit the sense of empowerment at the NGOs focused on only a few
NGOs. The project was unable to support all the relevant NGOs throughout the
country. Those conducting the programs have a sense that the changing of
attitudes toward people with disabilities has begun and that the subject is higher
on the agenda, albeit focused primarily around activities with religious leaders
and to a lesser extent in other areas.
The questionnaire responders, who are themselves people with disabilities, feel
that to a large degree Masira achieved all its goals. Responses to the
questionnaires indicate that the most outstanding achievements of Masira are:
personal empowerment from various perspectives, getting out of the home,
acquiring knowledge, social integration, partaking in leisure, cultural and
recreational activities. Other perceived achievements include: Establishing
NGOs, forming friendships, advancing women, recognizing and realizing rights,
seeking employment or activity in effective areas, finding a second home, intersector coordination, a project in times of emergency and putting the subject on
the map. The sense of satisfaction is reinforced by the fact that nearly three
quarters of the questionnaire responders who are not currently volunteering
would like to undertake voluntary activities on behalf of people with disabilities
in their villages. On the other hand, people with disabilities also point to areas
that in their opinion were not fully realized over the Masira project's years of
operation, among them: Finding employment, social integration, transportation
arrangements, expanding the scope of participation and disability types, cultural
and recreational activities, studying and continuing education, poorly suited
schedules?, monetary assistance, the advancement of women, building a
"Milbaton" (a branch unit operated by the local community with volunteers),
conflicts and marriage – goals which, with the exception of social integration,
were not defined goals of the Masira agenda from the onset.
x
Recommendations for the Continued Operation of the Masira Project for
the Advancement of the Status of People with Disabilities in Arab
Society in Israel
The evaluation findings indicate that the Masira project made a broad
contribution and that it is important to continue it. One illustration of such is the
image chosen by one program coordinator: "At first we said that we came to plant
seeds and let them grow. Essentially we planted seeds in the desert and they grew into
trees, so we did good work. Now we have to help them bear beautiful, sweet and
nourishing fruit. The project proved the potential for change is enormous. There is what
to work on and who to work with."
The researchers maintain, against the Masira backdrop, that after the first four
years of the project's operation, the question asked is not 'whether or not to
continue running the Masira project', rather 'What else must be done in
Masira framework?' 'How?' 'Where?' and 'For how long?'
The Masira project seems to have completed its first stage – establishing the
project, its deployment and operations around the country; and that it must
move on to the second stage: the project's continued momentum, further
establishment and dissemination. In the second stage, the project leaders must
examine whether the third stage should be developed: The Masira project's
independence in leading a party or parties within Arab society. Upon completion
of the evaluation research, it became known that the Yad Hanadiv (Rothschild)
Foundation, Tauber Foundation, Alfred Bader Foundation, the Joseph and
Dorothy Goldberg Charitable Trust and JDC-Israel have allocated funds for the
project's continuation for an additional four years, during which time an effort
will be made, among other things, to gradually transfer leadership of the project
to an organization/partnership/coalition of organizations working on behalf of
people with disabilities in Arab society.
The recommendations of this study focus on five objectives which should be
taken into account by the project directors toward its continuation:
1. Continued achievement of the original objectives: The evaluation
findings indicate that realization of the overall goals of the project requires
deployment in regions where the project has as yet not conducted
meaningful activity (such as the Triangle region) and reaching many
people with disabilities throughout the country who have not yet been
identified, their needs not yet responded to.
xi
2. Setting additional objectives: The project directors must examine
whether toward the second stage, approved before completion of this
evaluation report, objectives should be added to those set at the time of
the project's establishment, among them:
Including additional target populations such as people with cognitive
disabilities, mental illness, populations at risk, people with learning
disorders, etc.
Placing a special emphasis on the dire state of women with disabilities.
Taking action toward promoting the enhancement of parent
leadership.
Institutionalizing partnerships and reinforcing the network of relevant
organizations and individuals, such as: national government
institutions, health service organizations, city planners, universities
and local authorities; organizations and community institutions, such
as: community centers, NGOs, schools; and private parties such as:
businesspeople, families, pensioners, students and volunteers who can
be linked up with the project.
Promoting the specialization of the professional staff taking part in the
project, such as: disseminating the specific information borne of the
project's years of operation in Israel and abroad, for the purpose of
advancing the science and practical experience together.
3. Between segregation and integration: The Masira project broke ground
where very little was done to promote the status of people with
disabilities, through local social services bureaus, the National Insurance
Institute and relevant organizations. Its directors at JDC-Israel were
compelled by an intense desire to act on behalf of people with disabilities
and to effect social change. Consequentially, action focused on people
with disabilities, on professionals and on those shaping public opinion in
Arab society (in its four principle focal points – promoting disabled for
disabled leadership, making information accessible, changing culturally
sensitive attitudes among the shapers of public opinion and inter-sector
coordination for the disabled). It seems that now the question of whether
the disabled-focused approach suits the objectives, whereas theory and
research indicate that substantive and meaningful change in attitudes,
despite expectations, when people with and without disabilities integrate,
xii
an aspect also seen in this study in the organizational context (integrating
organizations for the disabled with organizations not connected with the
subject).
4. Providing a response to additional needs of people with disabilities in
Arab society: It should be examined whether Masira is the entity that
should and/or has the ability to respond to additional needs raised by the
study. Like, for example, the question of who is responsible for promoting
the professional training that is appropriate for work with the disabled.
Indeed, over the years, Masira participants have been exposed to various
enrichment courses that did not address one of their major problems – the
difficulty integrating in appropriate employment. People with disabilities
are in dire need for quality of life enhancement and the development of
employment opportunities and recreational activity and the question is
who should take responsibility for such. Likewise, a solution must be
found for the problem of transportation arrangements, which hinders the
mobility of people with disabilities to places where projects are conducted
for them.
5. An Independent Masira: Against the background of the research
findings, indicating the importance of concentrated culturally sensitive
efforts on behalf of people with disabilities in Arab society and the
importance of multidimensional activity, it is recommended to the project
directors that as part of the second stage of the Masira project, the
possibility be examined of taking steps to transform the project to an agent
of knowledge and action anchored within Israeli Arab society. The
question asked is who will decide on the continuity of Masira as an
independent project and who will take responsibility for Masira? A
specific organization in Arab society? Donors and foundations? A
coalition of all these parties?
xiii
© Copyright 2024