ציונות, אדם וסביבה - אתר קק"ל לצעירים

‫חידון קק”ל‬
‫ציונות‪ ,‬אדם וסביבה‬
‫מודפס על נייר אקולוגי‬
‫‪1‬‬
2
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫השנה מציינת קק”ל מאה ועשר שנים להיווסדה‪ .‬מאה ועשר שנים של יצירה‪ ,‬שכל אחת מהן הותירה חותם צבעוני‬
‫על אדמת הארץ‪ :‬יערות‪ ,‬יישובים‪ ,‬צינורות מים‪ ,‬מצפורים‪ ,‬נחלים ששבו למסלולם‪ ,‬מאגרים ש”לוכדים” מים אשר היו‬
‫אובדים‪ ,‬חורשות‪ ,‬דרכים‪ ,‬סכרים‪ ,‬שבילים‪.‬‬
‫חּום‪ ,‬ירוק‪ ,‬וכחול ‪ -‬צבעי הסמל של קק”ל ‪ -‬ניכרים בכל פינה‪.‬‬
‫ומעל כולם מרחף‪ ,‬בכחול ובלבן‪ ,‬רעיון הציונות האקולוגית‪ .‬רעיון‪ ,‬הקורא לפתח ולבנות את הארץ בשום לב ושכל‬
‫ודואג לצרכי ההווה בלי לשכוח את המחר העומד בפתח‪.‬‬
‫כבר מיומה הראשון הבינה קרן קימת לישראל שהארץ איננה נקנית רק במטבע או בקלשון ובעבודת ידיים‪ .‬מפעל‬
‫הבולים של קק”ל‪ ,‬הקופסה הכחולה והקשר הבלתי נפרד של כל מפעליה לחינוך מגלמים את ההבנה כי יש להכיר‬
‫את ההיסטוריה‪ ,‬הטבע והמורשת‪ ,‬להתחבר לשורשים‪ ,‬ורק מתוך היכרות כזו עם העבר‪ ,‬עם המקום ועם צרכיו ניתן‬
‫לבנות וליצור את העתיד‪.‬‬
‫גם השנה‪ ,‬כבכל שנה‪ ,‬מזמינה אתכם קק”ל להשתתף בחידון “ציונות‪ ,‬אדם וסביבה”‪ ,‬ללמוד ולהכיר את השורשים‬
‫ואת הצמרות‪ ,‬את הנחלים והמאגרים‪ ,‬את השבילים ואת המשעולים שבהם צעדה וצועדת קק”ל‪.‬‬
‫בחוברת שלפניכם תמצאו אוסף של מושגים מרכזיים מתחומי ההיסטוריה‪ ,‬המורשת‪ ,‬הציונות‪ ,‬הגיאוגרפיה‬
‫והסביבה בישראל‪.‬‬
‫בעקבות השרפה הגדולה בכרמל הוספנו השנה גם מספר ערכים העוסקים בשיקום יער לאחר שרפה ובנושאים‬
‫הקשורים למניעת שרפות‪.‬‬
‫קיראו‪ ,‬שננו‪ ,‬למדו וזכרו‪ :‬לא די בחוברת כדי להכיר את הארץ באמת‪ :‬כדי לטבול בחום‪ ,‬בירוק ובכחול יש לצאת מן‬
‫הכיתה‪ ,‬לטייל‪ ,‬להלך בשדות‪ ,‬ביערות ובהרים‪ ,‬לטעת עץ ולטבול בנחל‪.‬‬
‫אנו מאחלים לכם לימוד פורה‪ ,‬מהנה ומעניין והצלחה בחידון‪.‬‬
‫צוות האגף לחינוך ולנוער‬
‫קרן קימת לישראל‬
‫‪3‬‬
‫ציונות‬
‫ציונות‬
‫האידיאולוגיה אשר על פיה קמה תנועה לאומית יהודית‪ ,‬המאמינה בשיבת העם היהודי למולדתו‬
‫ההיסטורית‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬ובחידוש חיי הרוח‪ ,‬המדינה והכלכלה‪ .‬הציונות נוסדה במזרח אירופה‬
‫ובמרכזה‪ ,‬כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעבר על עמי אירופה במאה ה‪ .19-‬הציונות קראה‬
‫לסיום הגלות היהודית על ידי יצירת בית לעם היהודי‪ .‬מקור השם במילה “ציון”‪ ,‬אחד משמותיה‬
‫המקראיים של העיר ירושלים‪ .‬המונח נטבע בתיאור תנועת “חובבי ציון” ובהמשך אומץ על ידי‬
‫בנימין זאב הרצל‪ ,‬בקונגרס הציוני הראשון‪.‬‬
‫התקווה‬
‫ההמנון הלאומי של “התנועה הציונית”‪ ,‬אשר הפך עם השנים להיות ההמנון של מדינת ישראל‪ .‬מילות ההמנון‬
‫נכתבו על ידי המשורר נפתלי צבי הרץ אימבר‪ ,‬ברומניה‪ ,‬בשנת ‪ .1878‬לחנו של השיר הוא אוסטרי והוא השתלב‬
‫עם השיר “התקווה” על ידי שמואל כהן‪ .‬במקור כתב אימבר שיר בן תשעה בתים ורק שניים מתוכם נלקחו לצורך‬
‫ההמנון הלאומי‪ .‬השיר היה נפוץ במושבות של העלייה הראשונה בארץ ישראל ומאז הקונגרס החמישי (בשנת‬
‫‪ )1901‬נהגו לשיר אותו בסיומו של כל קונגרס‪ .‬עם קום המדינה הפך השיר להמנון הלאומי של מדינת ישראל והוא‬
‫הושר בטקס הכרזת המדינה בה׳ באייר תש”ח‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הפך שיר זה‪ ,‬על פי חוק‪ ,‬להיות ההמנון הלאומי של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫הקונגרס הציוני הראשון‬
‫התקיים ב‪ 29-‬באוגוסט ‪ ,1897‬בעיר באזל שבשוויץ‪ ,‬בנוכחות‬
‫‪ 208‬נציגים מ‪ 16-‬מדינות‪ .‬מטרת הקונגרס‪ ,‬שנערך ביוזמתו של‬
‫הרצל‪ ,‬הייתה לפרסם את הרעיון הציוני ולאחד את כל הקבוצות‬
‫הציוניות הקטנות בעם היהודי לקבוצה אחת גדולה‪ ,‬בעלת כוח‬
‫והשפעה נרחבת‪ .‬זו הייתה האספה הראשונה של יהודים מכל‬
‫התפוצות‪ .‬בקונגרס הוחלט על “תכנית באזל”‪ ,‬שתכלול פיתוח‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬ארגון עלייה לארץ‪ ,‬תמיכה בעולים והפצת הרעיון‬
‫הציוני בקרב היהודים בעולם לשם השגת אישור מדיני חוקי‬
‫להתיישבות עצמאית של יהודים בחבל ארץ כלשהו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫קרן קימת לישראל‬
‫המוסד המרכזי של התנועה הציונית העולמית לגאולת קרקעות בארץ ישראל ולהכשרתן לעבודה‪ .‬קק”ל‬
‫נוסדה בקונגרס הציוני החמישי‪ ,‬בשנת ‪ ,1901‬ביוזמתו של פרופ’ צבי שפירא‪ ,‬שדרש להקים קרן יהודית‬
‫לרכישת קרקעות בארץ ישראל‪ .‬ההחלטה לאשר את הקמת הקרן נועדה להסדיר את ההתיישבות היהודית‬
‫בארץ באופן חוקי ותמורת תשלום כדין‪ .‬קק”ל פעלה לרכישת אדמות ולעבדן ותרמה למהפכה בעבודה‬
‫העברית בארץ ישראל‪.‬‬
‫הקופסה הכחולה‬
‫הקופסה הכחולה היא מעין גלגול מודרני של קופת הצדקה המסורתית‪ .‬התרומות שנאספו באמצעות הקופסה‬
‫הכחולה נועדו לגאולת קרקעות א”י‪ .‬לאחר שהוחלט על הקמת קרן קימת לישראל‪ ,‬הגה פקיד בנק בשם חיים‬
‫קליינמן‪ ,‬מהעיירה נאדבורנה שבפולין‪ ,‬את הרעיון לאסוף כסף למימון פעילות הקרן באמצעות קופסה מיוחדת‪,‬‬
‫שזכתה לכינוי “הקופסה הכחולה” והפכה עם השנים לסמלה של קק”ל‪ .‬הקופסה לא שימשה רק כלי לאיסוף‬
‫כספים‪ ,‬אלא אמצעי חינוכי להפצת התורה הציונית ולחיזוק הקשר של עם ישראל לאדמתו ולמולדתו‪.‬‬
‫קק”ל יזמה מבצע להחזרת “הקופסה הכחולה” למוסדות החינוך ברחבי הארץ ולעולמם של ילדי ישראל‪,‬‬
‫במהלכה קיבלה “הקופסה הכחולה” את הכינוי “קטנה אבל גדולה”‪.‬‬
‫בולי קק”ל‬
‫הבול הראשון של קרן קימת לישראל יצא לאור ב‪ 1902-‬והוא מכונה “בול ציון”‪ .‬בולי קרן קימת היו אחד האמצעים להסברת מטרותיה‬
‫ופועלה של הקק”ל ולאיסוף כספים לגאולת האדמה‪ .‬במשך השנים הונפקו כ‪ 500-‬בולים שונים‪ ,‬באמצעותם למדו ילדי הארץ והגולה‬
‫על אתרים היסטוריים בארץ‪ ,‬מקומות יישוב ומפעלים חשובים של קק”ל‪ .‬מפעל הבולים של קק”ל נמשך גם היום‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ספר הזהב‬
‫יהודים בארצות שונות בעולם תרמו לקרן קימת לישראל באמצעות רישום יקיריהם בספרי כבוד‪,‬‬
‫שנקראו “ספרי הזהב”‪ .‬במהלך השנים‪ ,‬נחתמו ‪ 25‬כרכים ובהם נרשמו קרוב ל‪ 200-‬אלף אנשים‬
‫ומוסדות שתרמו כסף ליישוב הארץ ולנטיעות עצים‪ .‬הכרך הראשון של “ספר הזהב” התפרסם ב‪1903-‬‬
‫בווינה‪ .‬הכריכות השונות של הספרים הן יצירות אמנות בפני עצמן‪ ,‬בעיצובן השתתפו מיטב האמנים‪,‬‬
‫שתיארו אירועים מרכזיים בחיי העם‪ .‬רישום ב”ספר הזהב” הוא אות הערכה שמעניקה קק”ל לתורמים‪,‬‬
‫המקבלים תעודה גדולה ומפוארת‪.‬‬
‫הצהרת בלפור‬
‫הצהרה של ממשלת בריטניה‪ ,‬שניתנה ב‪ 2-‬בנובמבר ‪ 1917‬על ידי שר החוץ הבריטי‪ ,‬הלורד ארתור בלפור‬
‫(בתמונה)‪ ,‬במכתב ללורד רוטשילד‪ .‬הצהרה זו‪ ,‬התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬היוותה‬
‫בסיס לראשית פעילותה של התנועה הציונית בשטחי ארץ ישראל המנדטורית‪ .‬חשיבות ההצהרה הייתה‪,‬‬
‫שבפעם הראשונה קיבלה הציונות הכרה רשמית בינלאומית בזכותו של העם היהודי לשוב לארץ ישראל‪.‬‬
‫בעקבות ההצהרה חוזקו הקשרים בין העם היהודי וההסתדרות הציונית היהודית לבין ממשלת בריטניה‪.‬‬
‫ההצהרה הביאה להקמתה של התנועה הלאומית הערבית‪ ,‬שהחלה במאבק גלוי על השליטה בארץ ישראל‪.‬‬
‫המשרד הארצישראלי‬
‫הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל‪ .‬לשכתה הראשית ישבה בקלן שבגרמניה‪ .‬המשרד‬
‫נוסד ביפו בשנת ‪ 1907‬לצורך עבודה מעשית בארץ ישראל ובראשו עמד ארתור רופין (בתמונה)‪ .‬תפקידו‬
‫העיקרי של המשרד היה קידום‪ ,‬מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ‪ .‬בין פעולותיו‪ :‬תכנון ההתיישבות‪,‬‬
‫קניית אדמות‪ ,‬הקצאת כספים‪ ,‬רכישת קרקעות‪ ,‬הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים‪ ,‬ניהול חוות‬
‫חקלאיות‪ ,‬הקצאת מתיישבים ליישובים השונים‪ ,‬עזרה ליישובים קיימים בהדרכה וסיוע לפועלים בארץ‪.‬‬
‫הספר הלבן‬
‫קובץ חוקים ותקנות‪ ,‬שנכתבו על ידי הממשל הבריטי‪ ,‬אשר היו מיועדים לפרסום וליישום על ידם במדינות שתחת שלטונם‪ .‬לגבי‬
‫ארץ ישראל נקבעו תקנות קשות ומכבידות (“שחורות משחור”)‪ ,‬שכונו בלשון סגי נהור “הספר הלבן”‪ ,‬בשל עטיפתו הלבנה‪ .‬התקנות‬
‫פורסמו בשלושה ספרים‪ ,‬במהלך שנות ה־‪ 30‬של המאה הקודמת‪ ,‬ובהם נקבעה מדיניות ממשלת בריטניה בכל הנוגע לעלייה‬
‫ולהתיישבות בארץ ישראל‪ .‬הספרים נכתבו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כתגובה למאורעות השעה וללחצים מהאוכלוסייה הערבית‪“ .‬הספר הלבן” סימל‬
‫את ראשית מאבק התנועה הציונית בבריטים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מקווה ישראל‬
‫בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 1870‬על ידי קרל נטר‪ .‬כשלוש‬
‫שנים קודם להקמת בית הספר ביקר קרל נטר בארץ ישראל‪ .‬הוא בדק את מצבם של‬
‫יהודי היישוב הישן והגיע למסקנה‪ ,‬שלא ניתן להביא לשיפור במצבם הכלכלי‪ ,‬אלא על‬
‫ידי הכשרתם לעבודה חקלאית‪ .‬מטרת המוסד הייתה‪ ,‬אם כך‪ ,‬להכשיר את הדור הצעיר‬
‫להתיישבות חקלאית‪ .‬ב‪ 1882-‬הגיעה למקווה קבוצת חלוצים מרוסיה ‪ -‬הבילויים‪ .‬חברי‬
‫הקבוצה התקבלו לעבודה כפועלים‪ .‬נטר זיהה בהם את הפוטנציאל והחליט להכשירם‬
‫לעבודת האדמה‪ .‬הוא נפטר לפני שהצליח להגשים את התכנית ונקבר במקווה ישראל‪.‬‬
‫בשלהי המנדט הבריטי ובמלחמת יום העצמאות שימש היקב שבמקום כמתקן אימונים‬
‫סודי של “ההגנה”‪ .‬כיום‪ ,‬משמש המקום כבית ספר ל”לימוד מדעי הטבע‪ ,‬הסביבה‬
‫והביוטכנולוגיה הנשענים על המשק החקלאי”‪ ,‬שבו לומדים כ‪ 1,500-‬תלמידים‪.‬‬
‫ההגנה‬
‫בתקופת המנדט הבריטי‪“ ,‬ארגון ההגנה בארץ ישראל” היה הגוף הצבאי הגדול והעיקרי של היישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל ושל התנועה הציונית עד הקמת המדינה‪ .‬ארגון “ההגנה” הוקם ב־‪ 1920‬ככוח צבאי עממי‪ ,‬שיספק הגנה‬
‫כוללת ליישוב היהודי והוא כלל לוחמים גברים ונשים כאחד‪ .‬בתקופת המרד הערבי הארגון שיתף פעולה עם‬
‫הלוחמים הבריטים‪ .‬התפתחותו לאורך כל תקופת המנדט יצרה את התשתית להקמת צה”ל‪ .‬בנוסף לפעילותה‬
‫הביטחונית עסקה “ההגנה” גם בהתיישבות‪ ,‬בהסברה‪ ,‬בחינוך ובהעפלה לארץ‪ .‬כל מועמד‪/‬ת להצטרפות לארגון‬
‫נבדק ונבחן עד שנמצא ראוי ואז חתם על הצהרת נאמנות ונשבע שבועת אמונים‪ .‬במהלך חודש מאי ‪1948‬‬
‫פרסמה הממשלה הזמנית את “פקודת צבא ההגנה”‪ ,‬שביטלה את “ההגנה” וקבעה את הפיכתו לצבא סדיר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫האצ”ל‬
‫“ארגון צבאי לאומי”‪ ,‬נוסד בשנת ‪ 1931‬על יד מפקדים שפרשו מארגון “ההגנה”‪ ,‬בשל דרישתם לפעולה נחרצת‬
‫יותר נגד התוקפנות הערבית‪ .‬חברי האצ”ל לא התקבלו באהדה על ידי “ההגנה” והנהגת היישוב‪ .‬עיקר פועלם‬
‫היה בהגנת יישובים וכן בפעולות נגד ערביי ארץ ישראל כתגובה לפרעות‪ .‬במלחמת העולם השנייה התגייסו‬
‫חלק מחברי האצ”ל לצבאות בעלות הברית והשתתפו בפעולות צבאיות נגד השלטון הנאצי‪ .‬לקראת סיום‬
‫המלחמה פעל האצ”ל נגד מוסדות הממשל והצבא הבריטי במטרה להביא לסיום שלטונם בארץ‪ .‬עם הקמתו‬
‫של צה”ל השתלבו לוחמיו ביחידות הצבא החדשות‪.‬‬
‫לח”י‬
‫“לוחמי חירות ישראל”‪ ,‬ארגון מחתרת יהודי‪ ,‬בראשותו של אברהם שטרן (“יאיר”)‪ .‬הארגון הוקם בעקבות פרישה‬
‫של קבוצת לוחמים מהאצ”ל בשנת ‪ ,1940‬על רקע אי־הסכמה עם דרכו של הארגון‪ ,‬שדרש בעת מלחמת העולם‬
‫השנייה להפסיק את הפעולות נגד המנדט הבריטי‪ .‬חברי הלח”י חרתו על דגלם את המאבק בשלטון הבריטי‪.‬‬
‫לאחר משבר לכידתו ורציחתו של מפקד הלח”י ‪“ -‬יאיר”‪ ,‬ב‪ ,1942-‬על ידי קצין בריטי‪ ,‬חזר הארגון לפעולה‪.‬‬
‫פעילויותיו הנועזות התמקדו נגד מוסדות השלטון והצבא וכללו פגיעות במפקדים ובנושאי משרות בשלטון‪.‬‬
‫בראשיתה של מלחמת העצמאות השתתפו לוחמי המחתרת בפעולות ההתקפה על הכוחות הערביים‪ .‬לאחר‬
‫הקמת צה”ל פורק הארגון ולוחמיו שולבו ביחידות השונות‪.‬‬
‫פלמ”ח‬
‫“פלוגות המחץ”‪ ,‬הכוח הצבאי הסדיר של “ההגנה” בארץ ישראל‪ ,‬בין השנים ‪ 1941‬עד ‪ .1948‬המפקד הראשון של‬
‫הפלמ”ח ויוזם הקמתו היה יצחק שדה‪ .‬בפלמ”ח היו שש פלוגות ובהן כ־‪ 700‬לוחמים‪ .‬מפקדו הנודע בתקופת‬
‫מלחמת העצמאות היה יגאל אלון‪ .‬לאחר הניצחון הבריטי בקרב אל עלמין‪ ,‬מחלקות הפלמ”ח פוזרו בקיבוצים‬
‫שונים וכך המשיכו אנשי הארגון להתאמן ולפרנס את עצמם‪ .‬הפלמ”ח החל את דרכו במחלקות‪ ,‬לאחר מכן‬
‫התגבש בגדודים‪ ,‬ובמהלך מלחמת העצמאות נחלקו גדודי הפלמ”ח לשלוש חטיבות‪ :‬חטיבת הנגב‪ ,‬חטיבת‬
‫יפתח וחטיבת הראל‪ ,‬שהשתתפו בקרבות בצפון הארץ‪ ,‬במרכז ובנגב‪ .‬נשים היוו כשליש מכוח האדם בפלמ”ח‪.‬‬
‫הן שולבו באופן שווה במחלקותיו‪ ,‬תוך שהן נוטלות חלק באימוני הגברים ובתכנית הכשרתם הצבאית‪ .‬מעבר‬
‫לתחום הצבאי‪ ,‬תרם הפלמ”ח רבות גם להעפלה ולעלייה לארץ‪ ,‬לתרבות‪ ,‬לספרות העברית ולזמר העברי‪ .‬לאחר‬
‫הקמת המדינה ב‪ 1948-‬פורק הפלמ”ח ויחידותיו שולבו בצבא ההגנה לישראל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫צה”ל‬
‫צבא ההגנה לישראל הוקם על פי פקודה של הממשלה הזמנית בחודש אייר תש”ח‪ ,‬מאי ‪,1948‬‬
‫כשבועיים לאחר הכרזת המדינה‪ .‬הפקודה כללה הוראה שלא יתקיים כוח צבאי במדינת ישראל מלבד‬
‫צה”ל‪ ,‬וכך הופסקה פעולתן של כל המחתרות‪ .‬אנשיהן הצטרפו לצבא החדש‪ ,‬צה”ל‪ ,‬צבא ההגנה‬
‫לישראל‪ ,‬המשמש כארגון המרכזי המופקד על שמירת ביטחונה‪ .‬על פי החוק‪ ,‬משרתים בצה”ל מגיל‬
‫‪ .18‬מעבר לפעולות ביטחון מתגייס צה”ל למשימות לאומיות שונות ולפעולות חילוץ‪ .‬עם הקמתו‬
‫התבסס צה”ל על מבנה הארגוני של “ההגנה”‪ 12 :‬חטיבות כמספר שבטי ישראל‪ .‬בשנת ‪ 1994‬התקבל‬
‫קוד אתי לצה”ל אשר כונה “רוח צה”ל”‪.‬‬
‫הכרזת המדינה‬
‫הכרזת המדינה התקיימה בעת התכנסות חגיגית של “מועצת העם”‪ ,‬ביום שישי‪ ,‬ה’ באייר‬
‫תש”ח‪ 14 ,‬במאי ‪ ,1948‬באולם מוזיאון תל‪-‬אביב‪ ,‬ששכן באותה עת בבית דיזנגוף שבשדרות‬
‫רוטשילד‪ .‬באותו מעמד הקריא דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬שהיה יושב ראש מועצת העם‪ ,‬את מגילת‬
‫העצמאות והכריז על הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬למחרת ההכרזה פלשו צבאות של‬
‫חמש מדינות ערב לארץ‪ .‬בתום ההכרזה חתמו חברי “מנהלת העם” (הממשלה הזמנית‬
‫הראשונה) וחברי “מועצת העם” (הכנסת הזמנית) על “מגילת העצמאות”‪ .‬הכינוס‬
‫התקיים ב”אולם האסיפות” של בית קק”ל ההיסטורי ובמהלכו התקבלו ארבע החלטות‬
‫היסטוריות שהובילו להקמתה של מדינת ישראל‪ .‬בשנת ‪ 1988‬הוקם בבית זה מרכז חינוכי‬
‫ומוזיאון “מועצת העם ומנהלתה” הפועל עד היום‪.‬‬
‫מגילת העצמאות‬
‫המסמך המכונן של מדינת ישראל‪ ,‬שזכה לשם “מגילת העצמאות”‪ .‬שמה הרשמי של המגילה הוא “הכרזה על הקמת‬
‫מדינת ישראל”‪ .‬המגילה התוותה את אופייה של המדינה שהוקמה כמדינת היהודים‪ ,‬שתקבץ את היהודים מהגלויות‬
‫השונות ותתייחס לכל תושביה בשוויון‪ ,‬ללא הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪ .‬במגילת העצמאות חמישה חלקים‪ :‬סקירה היסטורית‬
‫על זכותו של העם היהודי בארץ ישראל ותיאור המהלכים עד הכרזת המדינה והקמתה וכן עקרונותיה של המדינה‬
‫החדשה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬המגילה פונה אל גורמים שונים ומצהירה כוונות‪ .‬בסופה מופיעות החתימות‪ .‬למגילה היו שלוש‬
‫גרסאות שונות שמתוכן נבחרה הגרסה הסופית‪ .‬תהליך הכתיבה החל שלושה שבועות לפני מעמד ההכרזה‪ .‬הדיונים‬
‫סביב נושא זה התקיימו בבית קק”ל ההיסטורי ‪“ -‬מועצת העם ומנהלתה” בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ציונות‬
‫פרשת דרייפוס‬
‫עלילה אנטישמית שהתרחשה בצרפת‪ ,‬בשנת ‪ ,1895‬שבה הואשם קצין תותחנים יהודי‪ ,‬ששירת בצבא הצרפתי‪,‬‬
‫אלפרד דרייפוס (בתמונה)‪ ,‬בריגול לטובת גרמניה‪ .‬דרייפוס הועמד לדין‪ ,‬על אף שלא היו ראיות ממשיות נגדו‪.‬‬
‫הוא טען לחפותו‪ ,‬אך הורשע במשפט ונדון לעשר שנות מאסר ב”אי השדים”‪ .‬ב‪ 1899-‬התקיים משפט חוזר‬
‫ודרייפוס נידון שוב לעשר שנות מאסר‪ .‬כשבועיים לאחר ההחלטה קיבל דרייפוס חנינה מנשיא צרפת ושוחרר‬
‫מהמאסר‪ .‬ב‪ 1904-‬הגיש ערעור נוסף עד שזוכה מכל אשמה ב‪ .1906-‬פרשת דרייפוס הגבירה את האנטישמיות‬
‫כלפי היהודים‪ .‬בנימין זאב הרצל‪ ,‬לימים “חוזה המדינה”‪ ,‬נשלח מטעם העיתון שבו עבד לסקר את המשפט‪,‬‬
‫שבמהלכו התעורר בו הרעיון להקים מדינה אוטונומית לעם היהודי‪.‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫המלחמה על עצמאותה של מדינת ישראל‪ .‬מלחמת העצמאות החלה לאחר קבלת תכנית החלוקה של האו”ם‪ ,‬ב‪29-‬‬
‫בנובמבר ‪ ,1947‬שקבעה הקמתן של שתי מדינות ‪ -‬יהודית וערבית‪ ,‬בארץ ישראל‪ .‬הערבים התנגדו להחלטה והחלו בפעולות‬
‫צבאיות נגד היישוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬לאחר תבוסת הערבים בקרבות אלה וההכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬פלשו לארץ‬
‫צבאות של חמש מדינות ערביות‪ .‬מלחמת העצמאות‪ ,‬הנקראת גם “מלחמת השחרור” ו”מלחמת הקוממיות”‪ ,‬הסתיימה‬
‫בניצחונו של צה”ל‪ ,‬שהדף את צבאות ערב והרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת‬
‫עצרת האו”ם‪ .‬מלחמת העצמאות נמשכה כשנה וחצי (מה‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬עד ה‪ 3-‬במארס ‪ .)1949‬הערבים מכנים את‬
‫המלחמה ולא במקרה “אל נכבה”‪ ,‬שפירושו מלחמת האסון‪ .‬במלחמה זו איבדה מדינת ישראל הצעירה כ‪ 6,000-‬איש‪ ,‬ביניהם‬
‫אזרחים‪ ,‬חיילים‪ ,‬נשים וילדים‪ .‬החלל הצעיר ביותר היה בן ‪ ,10‬ניסים גיני הי”ד‪ ,‬ממגיני הרובע היהודי בירושלים‪.‬‬
‫מלחמת ששת הימים‬
‫ב‪ 5-‬ביוני ‪ 1967‬פרצה מלחמה בין ישראל לבין מצרים‪ ,‬ירדן וסוריה‪ .‬המלחמה החלה לאחר שמצרים סגרה את מיצרי טיראן למעבר של כלי‬
‫שיט ישראליים‪ .‬המלחמה נמשכה שישה ימים בלבד ונחשבה כהצלחה גדולה לישראל‪ .‬במהלך המלחמה השמידה ישראל את חיל האוויר‬
‫המצרי וכבשה שטחים נרחבים בסיני‪ ,‬ברצועת עזה‪ ,‬ברמת הגולן‪ ,‬בגדה המערבית ואת מזרח ירושלים‪ .‬השטח הכללי שנכבש היה גדול פי‬
‫שלושה משטחה של מדינת ישראל‪ .‬מלחמת ששת הימים נחשבת עד היום כאחת ההצלחות הגדולות בתולדות המלחמה בעידן המודרני‪.‬‬
‫מלחמת יום הכיפורים‬
‫‪10‬‬
‫מהמלחמות הקשות שידעה ישראל‪ .‬מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬שהחלה בצהרי יום הכיפורים‪ 6 ,‬באוקטובר ‪ ,1973‬נמשכה עד ל‪ 24-‬בחודש‪.‬‬
‫במהלכה נהרגו אלפי ישראלים‪ ,‬מצרים וסורים‪ ,‬ובסיומה השתלטה ישראל על שטחים נרחבים של מצרים וסוריה‪ .‬המלחמה נפתחה‬
‫במתקפה מתואמת‪ ,‬בשתי חזיתות‪ ,‬של צבאות סוריה ומצרים‪ .‬על אף שלישראל היו אבדות רבות‪ ,‬תוצאותיה של המלחמה היו הישג גדול‬
‫לצה”ל‪ ,‬שהצליח להכות את אויביו‪ .‬וכך‪ ,‬בסיומה של המלחמה ניצבו חיילי צה”ל ‪ 35‬ק”מ מדמשק‪ ,‬בירת סוריה וכ‪ 100-‬ק”מ מקהיר‪ ,‬בירת‬
‫מצרים‪.‬‬
‫אישים‬
‫מנחם‬
‫אוסישקין (‪)1941-1863‬‬
‫נולד בדוברובנה שברוסיה‪ .‬שימש כחבר הוועד באגודת “בני ציון” ופעל בעיקר לגיוס כספים באמצעות תעמולה‬
‫ופרסום מאמרים על גאולת ארץ ישראל‪ .‬היה בין המייסדים של אגודת ביל”ו במוסקבה‪ .‬הוא הגיע לארץ‬
‫ישראל לביקור ראשון בשנת ‪ .1891‬קרא להתיישבות בארץ ישראל ופעל לסיכול “תכנית אוגנדה”‪ .‬עד עלייתו‬
‫לארץ‪ ,‬בשנת ‪ ,1919‬הספיק לבקר בארץ שלוש פעמים‪ .‬סייע רבות להקמתה של האוניברסיטה העברית‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1922‬מונה ליו”ר הדירקטוריון העולמי של קק”ל והיה האחראי לגאולת הקרקעות‪ .‬השתתף בטקס הנחת אבן‬
‫הפינה להקמת בית קק”ל בתל‪-‬אביב‪ ,‬המשמש כיום כמרכז חינוכי ומוזיאון “מועצת העם ומנהלתה”‪ .‬בתקופתו‬
‫נרכשו אדמות עמק זבולון‪ ,‬עמק חפר ומפרץ חיפה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬פעל לגאולת אדמות הגליל ושטח הר הצופים‬
‫בירושלים‪ .‬במשך ‪ 19‬שנים עמד בראש קק”ל‪ ,‬יזם‪ ,‬דחף ופעל רבות למען הארץ ופיתוחה‪ .‬לבקשתו‪ ,‬נקבר על הר‬
‫הצופים‪ ,‬ב״מערת ניקנור”‪ ,‬שאותה קיווה להפוך לפנתיאון לאומי של גדולי האומה‪ .‬קברו ממוקם לצד קברו של‬
‫יהודה לייב פינסקר‪.‬‬
‫מנחם בגין‬
‫(‪)1992-1913‬‬
‫נולד בברסט‪-‬ליטובסק שבבלארוס‪ .‬משפטן בהשכלתו‪ .‬בצעירותו הצטרף לתנועת בית”ר ובהמשך היה‬
‫פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית‪ ,‬בראשותו של זאב ז’בוטינסקי‪ .‬היה ממקימי האצ”ל ומפקדו האחרון‪ ,‬ממקימי‬
‫תנועת החירות ותנועת הליכוד‪ .‬בשנת ‪ 1977‬נבחר לראש ממשלת ישראל (ראש הממשלה השישי)‪ .‬בחירה‬
‫זו הייתה מהפך פוליטי במדינה (הימין עלה לשלטון)‪ .‬בגין חתם על הסכם השלום עם מצרים ובשנת ‪1978‬‬
‫זכה יחד עם אנואר סאדאת‪ ,‬נשיא מצרים‪ ,‬בפרס נובל לשלום‪ .‬בגין עמד בראשות הממשלה בעת “מלחמת‬
‫שלום הגליל”‪ .‬ב‪ 1983-‬התפטר מתפקידו והסתגר בביתו עד יום מותו‪.‬‬
‫רחל‬
‫בלובשטיין (“רחל המשוררת” ‪)1931-1890‬‬
‫נולדה ברוסיה בשנת ‪ .1890‬רחל עלתה ארצה במסגרת העלייה השנייה וחיה בקבוצת כינרת‪ ,‬שם פגשה את‬
‫ברל כצנלסון ואת א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬שהשפיעו עליה רבות‪ .‬שם גם הכירה את זלמן רובשוב (לימים זלמן שז”ר – הנשיא‬
‫השלישי)‪ .‬בין השניים נקשרו קשרי ידידות עמוקים ובהשראתו נכתבו חלק משיריה‪ .‬במרוצת הזמן עברה רחל‬
‫לדגניה‪ ,‬שם חלתה בשחפת‪ ,‬מחלה חשוכת מרפא‪ ,‬שהביאה להרחקתה מהקיבוץ ולבידודה עד ליום מותה‪ .‬רחל‬
‫נפטרה בהיותה בת ‪ 40‬בלבד‪ ,‬בבית החולים “הדסה” בתל‪-‬אביב‪ .‬היא נקברה‪ ,‬כפי שביקשה בשירה “אם צו הגורל”‪,‬‬
‫בבית הקברות של כינרת‪ .‬שירי רחל הם שירים ליריים‪ ,‬העוסקים בעולמה האישי של המשוררת‪ .‬על אף ששפת‬
‫אמה של רחל לא הייתה עברית‪ ,‬השתדלה לכתוב בעברית בלבד‪ .‬שיריה מלאי אהבה לאדמת המולדת‪ ,‬רגישים‬
‫ובהירים להבנה ורבים מהם הולחנו‪ .‬רחל נחשבת לנציגת העלייה השנייה‪ ,‬המייצגת את “ארץ ישראל היפה”‪.‬‬
‫יצירתה היא אבן דרך בשירה העברית הקלאסית המחודשת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אישים‬
‫מירה בן‪-‬ארי‬
‫(‪)1948-1926‬‬
‫אלחוטנית צעירה במלחמת העצמאות‪ ,‬שנמנתה על הנצורים בקיבוץ ניצנים‪ .‬מירה התנדבה להישאר בקיבוץ‬
‫גם לאחר “מבצע תינוק”‪ ,‬שבמהלכו פונו בעלה ובנה‪ .‬ב‪ 7-‬ביוני ‪ ,1948‬בתום קרבות קשים‪ ,‬החליט מפקד ניצנים‪,‬‬
‫אברהם שוורצשטיין‪ ,‬לשאת ולתת עם המצרים על תנאי הכניעה‪ .‬בתגובה‪ ,‬ירה מפקד הכוח המצרי בשוורצשטיין‪.‬‬
‫מירה לא היססה‪ ,‬ירתה בקצין המצרי ונהרגה מיריות חייליו‪ .‬במקום נפילתה הוצב סלע בצורת דמות אדם ועליו לוח‬
‫הנצחה‪ .‬לאחר שחרור ניצנים נאספו שלדי הנופלים ובתוכם גם של מירה בן‪-‬ארי ונקברו בקבר אחים בבית הקברות‬
‫בניצנים הישנה‪.‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‬
‫(‪)1973-1886‬‬
‫נולד בפלונסק שבפולין‪ .‬עלה לארץ ישראל בשנת ‪ 1906‬ועבד כפועל חקלאי וכמורה‪ .‬ב‪ 1915-‬גורש מהארץ על ידי‬
‫הטורקים וחזר לארץ בראשית השלטון הבריטי‪ .‬היה ממקימי מפלגת “אחדות העבודה”‪ ,‬ממייסדי הסתדרות העובדים‬
‫בארץ ישראל ויושב ראש הסוכנות היהודית‪ .‬ב‪ 14-‬במאי ‪ 1948‬הכריז על הקמת מדינת ישראל‪ .‬בינואר ‪ 1949‬התמנה‬
‫לראש הממשלה ולשר הביטחון בממשלה הראשונה‪ .‬הנהיג את המדינה בעת קליטת העלייה ההמונית‪ ,‬מפעלי‬
‫ההתיישבות הגדולים‪ ,‬חתימה על הסכם השילומים עם גרמניה והוביל את בנייתם של צה”ל ומערכת הביטחון‪ .‬דוד‬
‫בן‪-‬גוריון פעל רבות למען ההתיישבות בנגב ואף התגורר בו‪ .‬נפטר בדצמבר ‪ 1973‬ונקבר במקום מגוריו‪ ,‬שדה בוקר‪.‬‬
‫את ביתו שבתל‪-‬אביב הוריש למדינת ישראל ובמקום נערכים ימי עיון וכנסים‪ .‬הבית נמצא ב״שדרות בן‪-‬גוריון”‪.‬‬
‫אליעזר בן יהודה‬
‫(‪)1922-1858‬‬
‫מחייה השפה העברית‪ .‬בשנת ‪ 1881‬עלה לארץ והתיישב בירושלים‪ .‬האמין שתחיית האומה העברית תוכל‬
‫להתרחש רק בארץ ישראל ורק תוך כדי החייאת הלשון העברית‪ .‬נדר לדבר עברית כל ימי חייו ופעל‬
‫ללא לאות להפיכת השפה העברית לשפת היומיום בארץ ישראל‪ .‬בן יהודה היה הראשון שדרש ששפת‬
‫ההוראה בבתי הספר תהיה עברית‪ .‬הוא חידש מילים רבות בעברית‪ ,‬כתב ספרי לימוד‪ ,‬בכלל זה מילון גדול‬
‫וחשוב “מילון בן יהודה” ואף ערך עיתון בשפה העברית ‪ -‬עיתון “הצבי”‪ .‬ב‪ 1890-‬הקים את “ועד הלשון‬
‫העברית” ובשנת ‪ 1913‬היה שותף ל”מלחמת השפות”‪ ,‬מאבק אשר נועד להפוך את השפה העברית‬
‫לשפה עיקרית במערכת החינוך העברי בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מרים‬
‫ברץ (‪)1970-1889‬‬
‫נולדה בבוגוסלב שבאוקראינה והייתה מראשוני העלייה השנייה‪ .‬מרים הגיעה לארץ ב‪ 1906-‬והייתה‬
‫האישה העברייה הראשונה בפרדסי פתח תקווה‪ .‬בשנת ‪ 1908‬הוזמנה לחוות כינרת‪ ,‬כדי למלא את‬
‫מקומה של מנהלת משק הבית‪ .‬משם עברה ל”מצפה” והייתה ממקימיו‪ .‬כעבור זמן קצר חזרה לפתח‬
‫תקווה והצטרפה לקבוצת פועלים‪ ,‬שעזבה את חצר כינרת‪ ,‬ויחד איתם עברה לקומונה בחדרה‪ .‬היא‬
‫חלתה במחלת הקדחת ובמהלך הבראתה הכירה את בעלה לעתיד‪ ,‬יוסף ברץ‪ ,‬שהצטרף לקומונה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1910‬עברה הקומונה לאדמות אום ג’וני‪ ,‬על פי בקשתו של ארתור רופין‪ .‬מרים ברץ זכתה לתארים רבים‪,‬‬
‫ביניהם‪ :‬האם הראשונה בדגניה ומקימת ענף הרפת הראשון בתנועה הקיבוצית‪ .‬מרים‪ ,‬אם לשבעה בנים‬
‫ובנות‪ ,‬חלוצה אמיתית‪ ,‬הפכה לסמל האישה העובדת בארץ ישראל‪.‬‬
‫בנימין זאב הרצל ‪ -‬חוזה המדינה (‪)1904-1860‬‬
‫משפטן‪ ,‬עיתונאי וסופר‪ .‬נולד בבודפשט שבהונגריה וחונך ברוח תנועת ההשכלה‪ .‬הרצל נחשב אבי הציונות‬
‫המדינית‪ ,‬שפעלה בדרכים דיפלומטיות על מנת לקבל צ’רטר (אישור להתיישבות יהודית) על ארץ ישראל‪.‬‬
‫במסגרת עבודתו כעיתונאי דיווח על משפט דרייפוס‪ ,‬שבעקבותיו הגיע למסקנה‪ ,‬שיש למצוא פתרון לבעיית‬
‫היהודים בגולה‪ .‬הוא האמין שעל היהודים לעזוב את ארצות מגוריהם ולהתרכז בארץ משלהם‪ ,‬שם יוכלו לקיים‬
‫ריבונות עצמאית‪ .‬הרצל הקדיש את חייו לעשייה למען הקמת מדינה יהודית לעם היהודי בארץ ישראל‪ .‬הוא‬
‫ייסד את הקונגרס הציוני בשנת ‪ 1897‬והפך את התנועה הציונית לתנועה עולמית‪.‬‬
‫הרצל נפטר בווינה בשנת ‪ .1904‬בהתאם לצוואתו‪ ,‬הועברו עצמותיו לארץ ישראל‪ .‬על פי החלטת הממשלה‬
‫והסוכנות הוא נקבר בהר הרצל שבירושלים‪ ,‬באוגוסט ‪ .1949‬יום מותו‪ ,‬כ’ בתמוז‪ ,‬הוא יום זיכרון לאומי במדינת‬
‫ישראל‪ .‬על שמו נקרא היער הראשון שנטעה קק”ל בבן שמן ובחולדה‪ .‬בנימין זאב הרצל כתב את הספר‬
‫“אלטנוילד” (ארץ ישנה‪-‬חדשה)‪ ,‬שבו הוא מציג את חזונו למדינת היהודים‪ .‬הרעיון המרכזי של הספר‪“ ,‬אם‬
‫תרצו אין זו אגדה”‪ ,‬הפך לסיסמה של התנועה הציונית כולה‪.‬‬
‫יוסף וייץ (‪)1972-1890‬‬
‫נולד ברוסיה למשפחת רבנים‪ .‬עלה לארץ ב‪ 1908-‬והתיישב ברחובות‪ ,‬שם עבד כפועל חקלאי‪ .‬יוסף וייץ היה‬
‫אחת הדמויות המרכזיות בגאולת האדמות של קק”ל‪ ,‬בייעור הארץ ובהקמת יישובים חדשים‪ .‬היה ממייסדיה‬
‫של הסתדרות הפועלים החקלאיים‪ .‬בשנת ‪ 1915‬מונה למפקח על פעולות הייעור של קק”ל‪ .‬כונה “אבי היער”‬
‫על שום תרומתו העצומה לקידום הייעור בארץ‪ .‬וייץ יזם סוגים שונים של התיישבות על אדמות קרן קימת‬
‫לישראל והקדיש תשומת לב רבה לפיתוח שיטות נטיעה שיתאימו לתנאי הארץ‪ .‬בשנת ‪ 1961‬היה שותף‬
‫להקמת “מינהל מקרקעי ישראל” ואף שימש כמנהלו הראשון‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אישים‬
‫חיים ויצמן‬
‫(‪)1952-1874‬‬
‫הנשיא הראשון של מדינת ישראל‪ .‬יליד רוסיה‪ ,‬היגר לבריטניה בצעירותו‪ ,‬שם השלים את השכלתו המדעית‪.‬‬
‫היה ממייסדי הסיעה הדמוקרטית‪ ,‬אשר דגלה בציונות מעשית‪ .‬חיים ויצמן‪ ,‬איש מדע ומחקר בתחום‬
‫הכימיה ומדינאי בעל קסם אישי רב‪ ,‬נמנה עם המנהיגים שהביאו להקמתה של מדינת ישראל‪ .‬היה ממובילי‬
‫דרכה של התנועה הציונית מאז הקמתה וכן פעל להקמת האוניברסיטה העברית‪ .‬תרומתו של ויצמן כאיש‬
‫מדע באה לידי ביטוי בפיתוח האצטון‪ .‬הודות לכך הצליח במגעיו הדיפלומטיים לקדם את האינטרסים של‬
‫עם ישראל‪ .‬פיתוח האצטון‪ ,‬שסייע לבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬חיזק והעמיק את קשריו‬
‫של ויצמן עם השלטון הבריטי והוביל ל”הצהרת בלפור” (‪ .)1917‬ויצמן דגל במדיניות מתונה כלפי הערבים‪.‬‬
‫הוא נקבר ברחובות‪ ,‬עיר מגוריו‪ .‬המכון למדע‪ ,‬אשר הוקם בעיר בשנת ‪ ,1949‬נקרא על שמו “מכון ויצמן”‪.‬‬
‫זאב ז’בוטינסקי‬
‫(‪)1940-1880‬‬
‫נולד באודסה שבאוקראינה‪ .‬מנהיג ציוני‪ ,‬סופר‪ ,‬עיתונאי ומתרגם; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית‪ ,‬ראש‬
‫בית״ר ומגדולי ההוגים היהודים הליברלים בעת החדשה‪ .‬ב־‪ 1904‬השתתף ב״הגנה העצמית״ נגד הרוסים‬
‫הפורעים ביהודים‪ .‬ב‪ 1917-‬הקים עם יוסף טרומפלדור את הגדודים העבריים בצבא הבריטי לשחרור‬
‫ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה‪ .‬הוא יזם מושג חדש בציונות‪ ,‬שעסקה עד אז רק בהתיישבות‬
‫ובהתנהלות מדינית‪ ,‬בכך שפעל בתחום הצבאי למען זכות היהודים להילחם על מולדתם‪ .‬ב‪ 1923-‬הקים‬
‫את תנועת ״בית״ר״ ואת ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה״ר)‪ .‬היה ממפקדי האצ״ל‪ .‬בשנת ‪ 1940‬נפטר‬
‫בארצות הברית בהיותו במשלחת הסברה למען הקמתו של צבא עברי‪ .‬על שמו הוקם היישוב נחלת‬
‫ז’בוטינסקי ובניין ״מצודת זאב״ בתל‪-‬אביב‪ .‬ב‪ 15-‬במרס ‪ 1964‬הועלו עצמותיו של ז’בוטינסקי ורעייתו‬
‫(יוהנה) למדינת ישראל והם נטמנו ב”חלקת גדולי האומה” שבהר הרצל בירושלים‪.‬‬
‫יהושע חנקין‬
‫(‪)1945-1865‬‬
‫גואל האדמות הגדול ביותר בשירותה של קרן קימת לישראל‪ .‬עסק ברכישת קרקעות במשך ‪ 50‬שנה‪,‬‬
‫החל מגיל ‪ .25‬חנקין גאל אדמות רבות וביניהן את אדמות עמק יזרעאל‪ ,‬עמק חפר‪ ,‬רחובות‪ ,‬חדרה‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬כינויו של חנקין היה “גואל העמק”‪ ,‬כיוון שרוב האדמות שרכש היו בעמקים‪ .‬כתוצאה מפעילותו‬
‫נגאלו כמיליון דונם של אדמות בארץ ישראל‪ .‬על שמו הוקם כפר יהושע בעמק יזרעאל‪ ,‬שם יש ביתן שבו‬
‫שמורים חפציו האישיים‪ ,‬תעודות ומסמכים הקשורים לפעילותו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫אלי כהן‬
‫(‪)1965-1924‬‬
‫מרגל ישראלי‪ ,‬שפעל בסוריה והוצא להורג לאחר שנתפס‪ .‬אלי כהן נולד במצרים ועלה לארץ ב־‪.1957‬‬
‫שלוש שנים מאוחר יותר גויס למודיעין והוכשר כמרגל‪ .‬הוא נשלח לסוריה‪ ,‬שם בנה לו תדמית של איש‬
‫עסקים נדיב ולאומני‪ .‬הוא הצליח ליצור קשרים עם אנשי ביטחון בכירים במערכת הצבאית והפוליטית‬
‫של סוריה‪ .‬ב־‪ 1965‬נתפס על ידי אנשי ביטחון סוריים והוצא להורג בחוצות דמשק‪ .‬אלי כהן הצליח‬
‫להעביר למדינת ישראל מידע על התוכניות להטיית מקורות הירדן‪ ,‬על הסיוע שהגישו הסורים לארגוני‬
‫טרור ועל היערכות הצבא הסורי ברמת הגולן‪ .‬המידע שהעביר סייע מאוד לצה”ל במלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫עד היום גופתו לא הוחזרה לישראל‪.‬‬
‫ברל‬
‫כצנלסון (‪)1944-1887‬‬
‫ממנהיגי תנועת העבודה הציונית‪ .‬עלה ארצה ב‪ 1909-‬והחל את דרכו כפועל חקלאי‪ .‬היה מנהיג רוחני‪,‬‬
‫שצמח בתקופת העלייה השנייה וחבר בהנהלת קק”ל‪ .‬היה מזוהה עם תנועת העבודה הציונית‪ ,‬מורה‬
‫ומנהיג‪ ,‬הוגה דעות וסופר‪ .‬מיוזמי הקמת הסתדרות הפועלים ושותף בכינון מוסדותיה‪ .‬בין היתר‪ ,‬פעל‬
‫להקמת הוצאת הספרים ״עם עובד״ והעיתון העברי הראשון ״דבר״‪ ,‬שהיה עורכו הראשון‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1941‬ו‪ 1944-‬היה אחד משלושת החברים ב”הנהגה הדירקטוריונית” של קק”ל‪.‬‬
‫חיים קליינמן‬
‫פקיד בנק יהודי מפולין‪ ,‬יוזם הרעיון לאסוף תרומות כספים באמצעות “הקופסה הכחולה”‪ ,‬זכה לכינוי “אבי‬
‫הקופסה הכחולה”‪ .‬בעקבות החלטת הקונגרס הציוני החמישי על הקמתה של קרן קימת לישראל החליט‬
‫קליינמן להציב במקום מרכזי במשרדו קופת צדקה‪“ ,‬קופסה ארצישראלית”‪ ,‬שעליה פתק המציין את מטרתה ‪-‬‬
‫“קרן לאומית”‪ .‬במכתב ששלח קליינמן למערכת השבועון “דה וולט” (“העולם”)‪ ,‬סיפר על הניסוי שערך והצלחתו‬
‫באיסוף תרומות עבור גאולת קרקעות בארץ ישראל‪ .‬פעילותו דחפה את יונה קרמניצקי‪ ,‬היו”ר הראשון של קק”ל‪,‬‬
‫לפיתוחה של ה”קופסה הכחולה” והפיכתה לאמצעי של גיוס תרומות עבור קק”ל‪ .‬גם ד”ר בנימין זאב הרצל יישם‬
‫את הצעתו וקרא לאיסוף תרומות באמצעות קופת קק”ל‪ ,‬שהוצבה בחדרו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אישים‬
‫יונה (יוהן) קרמניצקי‬
‫(‪)1935-1850‬‬
‫נולד באודיסה‪ .‬ציוני נלהב‪ ,‬תמך בהרצל מבחינה כספית‪ ,‬ארגונית ורעיונית וסייע בידיו בארגון הקונגרסים‬
‫הציוניים הראשונים‪ .‬לאחר פטירתו של צבי הרמן שפירא‪ ,‬מינה אותו הרצל כאחראי לכך ש”הקרן‬
‫הלאומית” אכן תוקם‪ .‬בלחץ אישי הביא קרמניצקי‪ ,‬בקונגרס החמישי‪ ,‬בי”ט בטבת תרס״ב (דצמבר‬
‫‪ ,)1901‬לקבלת החלטה על הקמת “קרן קימת לישראל”‪ .‬נבחר ליו”ר הראשון של קק”ל‪ .‬הגה את שלושת‬
‫המפעלים הייחודים המלווים את קק”ל עד היום ‪“ -‬ספר הזהב”‪ ,‬מפעל הבולים ו”הקופסה הכחולה”‪.‬‬
‫לזכות קרמניצקי ניתן לזקוף גם את רעיון הנטיעות בישראל‪ ,‬כאשר אמר להרצל‪ ,‬בשנת ‪“ :1896‬עלינו‬
‫לייסד אגודת עצים לאומית לנטיעות יערות בישראל”‪ .‬קרמניצקי כיהן בתפקידו כיו”ר קרן קימת לישראל‬
‫עד להעברת הלשכה הראשית מווינה לקלן בשנת ‪ .1907‬לאחר מכן המשיך לפעול כחבר דירקטוריון של‬
‫קק”ל‪ .‬בשנת ‪ 2005‬נחנך שביל הנושא את שמו “משעול יונה”‪ ,‬הנמצא ביער חולדה המוביל “לבית הרצל”‪.‬‬
‫יצחק רבין‬
‫(‪)1995-1922‬‬
‫נולד בירושלים וגדל בתל‪-‬אביב‪ ,‬שירת בפלמ”ח והשתתף בפעולות מבצעיות רבות ואף פיקד על חטיבת‬
‫“הראל” בעת מלחמת העצמאות‪ .‬שימש בתפקידי פיקוד שונים בצבא עד הגיעו לתפקיד הרמטכ”ל השביעי‬
‫של צה”ל ומפקדו במלחמת ששת הימים‪ .‬ב‪ 1967-‬השתחרר מהצבא ופנה לפוליטיקה כחבר במפלגת‬
‫העבודה‪ .‬ביוני ‪ 1974‬התמנה לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל והיה “הצבר” הראשון בתפקיד‬
‫זה‪ .‬באוקטובר ‪ 1994‬חתם על הסכם שלום עם ממלכת ירדן‪ .‬היה חתן פרס נובל לשלום‪ .‬רבין נרצח במהלך‬
‫כהונתו כראש ממשלה‪ ,‬ב‪ ,4.11.95-‬בתום עצרת תמיכה המונית בהסכמי השלום‪ ,‬שנערכה בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫יום הירצחו נקבע כיום זיכרון לאומי‪.‬‬
‫הברון אדמונד (אברהם בנימין)‬
‫דה רוטשילד (‪)1934-1845‬‬
‫בנקאי ונדבן יהודי‪ ,‬שבזכות פועלו הרב למען ארץ ישראל כונה בשם “אבי היישוב” ו”הנדיב הידוע”‪ .‬בשל‬
‫הפרעות ביהודי רוסיה החל להתעניין בבניין ארץ ישראל‪ .‬הברון סייע למושבות הראשונות להתקיים‪ ,‬רכש‬
‫שטחי אדמה גדולים בארץ ישראל‪ ,‬וייסד מושבות חדשות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בנה את היקבים בראשון לציון‬
‫ובזיכרון יעקב והקים מפעלים‪ ,‬שהיו אבני יסוד למפעל הציוני‪ .‬הברון רוטשילד נפטר בארץ הולדתו ‪ -‬צרפת‪.‬‬
‫עצמותיו ועצמות אשתו הובאו לארץ בשנת ‪ 1954‬ונטמנו ברמת הנדיב‪ ,‬ליד זיכרון יעקב‪ .‬על שמו נקראת‬
‫המושבה ועל שם אשתו ‪ -‬המושבה גבעת עדה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫נעמי שמר‬
‫(‪)2004-1930‬‬
‫משוררת‪ ,‬מלחינה ישראלית (מן הגדולות שבפזמונאי ישראל)‪ ,‬כלת פרס ישראל לזמר עברי‪ .‬נולדה וגדלה‬
‫בקבוצת כינרת‪ .‬את השכלתה המוסיקלית רכשה באקדמיה למוסיקה בירושלים‪ .‬שמר כתבה שירים‬
‫רבים אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית‪ .‬אחד משיריה הנודעים הוא “ירושלים של זהב”‪,‬‬
‫שאותו כתבה בשנת ‪ ,1967‬מספר שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים‪ .‬שיר זה סימל את הקשר‬
‫בין עם ישראל לבירתו ירושלים והפך ל”המנון” המלחמה והניצחון‪ .‬שיריה של נעמי שמר אופיינו בחיבור‬
‫המיוחד שבין המילים למנגינה‪ .‬שמר נפטרה ממחלת הסרטן ונקברה בבית הקברות של קיבוץ כינרת‪,‬‬
‫שבו נולדה‪ .‬אחרי מותה הפכו קברה והבית שבו גרה לאתר עלייה לרגל של ישראלים רבים‪ ,‬החולקים‬
‫כבוד לאישה שגילמה בשיריה את “ארץ ישראל היפה”‪.‬‬
‫פרופ’ צבי הרמן שפירא (‪)1898-1840‬‬
‫נולד בליטא‪ ,‬הוסמך לרבנות‪ ,‬אך נמשך יותר להשכלה‪ .‬פרש מהרבנות‪ ,‬למד וקיבל תואר ד”ר‬
‫במתמטיקה‪ .‬פרסם מאמרים רבים שעסקו בתחייה הלאומית ופעל למען הגשמת הרעיון של‬
‫התיישבות יהודית בארץ ישראל‪ .‬בקונגרס הציוני הראשון העלה שפירא את הרעיון להקמת קרן קימת‬
‫לישראל‪ ,‬שתאסוף כסף מכל יהודי העולם לשם קניית אדמות בפלסטינה (א”י)‪ .‬פרופ’ שפירא קבע את‬
‫הכלל‪ ,‬שאדמה הנגאלת על ידי העם היהודי איננה ניתנת למכירה אלא לחכירה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה מבעלי‬
‫הרעיון להקמתה של האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק (‪)1935-1865‬‬
‫רב‪ ,‬פוסק‪ ,‬מקובל והוגה דעות‪ ,‬שנקרא גם הראי”ה ונחשב לאחד מגדולי התורה בדורות האחרונים‪.‬‬
‫נולד בלטוויה‪ ,‬ותיפקד כרב בעירו עד עלייתו ארצה בשנת ‪ .1904‬לאחר עלייתו כיהן כרב הראשי של‬
‫יפו‪ .‬בשנת ‪ 1919‬נבחר לרב הראשי של ירושלים ובשנת ‪ 1921‬הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל‬
‫ונבחר לרב הראשי האשכנזי הראשון‪ .‬הקים את ישיבת “מרכז הרב” בירושלים והיה למנהיג הרוחני‬
‫של הציונות הדתית‪ .‬פרסם חיבורים רבים וביניהם את‪“ :‬אורות הקודש” ו”אגרות הראי”ה”‪ .‬פסיקותיו‪,‬‬
‫המופיעות בספרי התשובות שלו‪ ,‬מהוות יסוד בענייני משפט ההלכה ומצוות התלויות בארץ‪ .‬נפטר‬
‫בירושלים ובה גם נקבר‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫התיישבות‬
‫התיישבות‬
‫‪ N‬ההתיישבות‬
‫בראשית ההתיישבות בארץ ישראל היישובים התרכזו בשלושה אזורים‪ :‬בעמק הירדן העליון ובגליל המזרחי‪ ,‬בעמקים שבין עמק בית‬
‫שאן וזבולון ובמישור החוף‪ .‬פריסה גיאוגרפית זו כונתה ”‪ N‬ההתיישבות”‪ ,‬על שום דמיונה לאות האנגלית ‪ ,N‬והיא מציינת את ראשית‬
‫ההתיישבות הציונית‪ .‬אזור מישור החוף והשפלה התאפיין בצפיפות ואילו ביתר האזורים ההתיישבות היהודית הייתה דלילה ביותר‪.‬‬
‫הנגב היה כמעט ריק לחלוטין מיהודים‪ .‬קק”ל גאלה את אדמות עמקי החולה‪ ,‬יזרעאל‪ ,‬זבולון ועמק חפר‪.‬‬
‫י”א הנקודות‬
‫אחד־עשר יישובים‪ ,‬אשר הוקמו במבצע התיישבות גדול בנגב הצפוני‪ ,‬שהתקיים במוצאי יום הכיפורים תש”ז‪ ,‬בלילה שבין ה־‪ 5‬ל־‪6‬‬
‫באוקטובר‪ .1946 ,‬מטרת המבצע הייתה לגרום להכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית‪ .‬מבצע התיישבות‬
‫זה נחשב לגדול מסוגו בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל‪ .‬העלייה לקרקע עצמה נעשתה במתכונת הדומה ל”חומה ומגדל”‪,‬‬
‫מבחינת ריכוז מאמץ של מספר רב יחסית של אנשים להקמה מהירה של התיישבות חדשה בשטח‪ .‬המגדל כלל גם חבית מים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הוקמו בכל נקודה מספר צריפים ואוהלים‪ .‬היישובים שעלו באותו לילה על הקרקע הם‪ :‬אורים‪ ,‬בארי‪ ,‬גל און‪ ,‬חצרים‪ ,‬כפר דרום‪,‬‬
‫משמר הנגב‪ ,‬נבטים‪ ,‬נירים‪ ,‬קדמה‪ ,‬שובל ותקומה‪ .‬הקושי המרכזי שאיתו התמודדו המתיישבים היה המחסור במים‪ .‬בשנת ‪ 1947‬הונח‬
‫קו המים שסייע ליישובים וגם צירף שלושה יישובים חדשים‪ .‬ביוני אותה שנה ביקרה בארץ משלחת האו”ם ‪“ -‬אונסקו”פ”‪ ,‬שהתרשמה‬
‫מהמתיישבים היהודים בנגב ומיכולתם לפתח את השממה‪ .‬בהמשך‪ ,‬הנגב נכלל בתכנית החלוקה בשטחה של המדינה היהודית‪.‬‬
‫חומה ומגדל (‪)1939-1936‬‬
‫שיטת התיישבות‪ ,‬שהייתה נהוגה לפני הקמת המדינה‪ .‬יישובי “חומה ומגדל” הוקמו בתקופת‬
‫המאורעות ונועדו “לקבוע עובדות בשטח”‪ .‬ההתיישבות נעשתה במהירות‪ ,‬לעתים תוך יום‬
‫אחד‪ .‬המתיישבים הקיפו את היישוב בחומה‪ ,‬הקימו מגדל ומספר צריפים‪ .‬מרבית היישובים‬
‫הוקמו באזורי ספר‪ ,‬כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים‪ .‬היישוב הראשון שהוקם בשיטה‬
‫זו היה קיבוץ “תל עמל” (ניר דוד)‪ ,‬שבעמק בית שאן וכן הקיבוץ הדתי “טירת צבי”‪ .‬סך הכול‬
‫הוקמו בשיטה זו ‪ 57‬יישובים‪ .‬המתיישבים עבדו בימים ושמרו בלילות‪ .‬במאבק על רכישת‬
‫האדמות להתיישבות זו הייתה קק”ל גורם עיקרי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מקומות ואתרים‬
‫שלושת המצפים‬
‫שלושת המצפים ‪ -‬גבולות‪ ,‬רביבים ובית אשל הם שלוש נקודות יישוב‪ ,‬שהקימה קק”ל בנגב‪ ,‬במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬הקמת‬
‫המצפים החלה ב‪ ,1943-‬כתגובה על פרסום הספר הלבן‪ ,‬שבו הוטלו גזרות קשות על היישוב היהודי בארץ ישראל‪ :‬הגבלה על רכישת‬
‫אדמות ויישובן על ידי יהודים‪ .‬אך הגבלות אלה לא מנעו מקק”ל את רכישת הקרקעות בנגב ואת הקמת שלושת המצפים‪ ,‬שיועדו‬
‫לבדיקת הקרקע והאקלים באזור ולניסויים חקלאיים‪ .‬המצפים תרמו רבות להגברת הביטחון באזור והמידע הרב שנצבר בהם סייע‬
‫להמשך ההתיישבות בנגב‪ .‬קק”ל שותפה גם ליוזמה של שיקום ושחזור המצפים בנגב‪ .‬יוסף וייץ‪ ,‬שהיה היערן הראשי של קק”ל‪ ,‬הציע‬
‫את הרעיון להקמת מצפים בנגב כדי ליישב את הנגב‪ .‬הוא פירט את תכניתו‪ ,‬שבה תכנן להקים ‪ 10‬מצפים‪ .‬בסופו של דבר הוקמו‬
‫שלושה מצפים‪ ,‬שמזכירים מבחינה גיאוגרפית משולש‪.‬‬
‫מצפה גבולות‬
‫המצפה הראשון מבין השלושה אשר הוקם על ידי אנשי “השומר הצעיר”‪ ,‬ליד קיבוץ צאלים של‬
‫היום‪ .‬מצפה זה נעזב וחודש כשלוש פעמים עד להתייצבותו כקיבוץ גבולות‪ .‬המצפה שוקם‬
‫בשנת ‪ 1996‬והפך לאתר תיירות בסיועה של קק”ל‪.‬‬
‫מצפה רביבים‬
‫המצפה השני‪ ,‬הוקם על ידי “הנוער העובד”‪ ,‬הדרומי ביותר בין המצפים ונמצא ליד קיבוץ‬
‫רביבים‪ .‬המצפה שוחזר בשנת ‪ 1998‬בשיתוף קק”ל‪.‬‬
‫מצפה בית אשל‬
‫המצפה השלישי‪ ,‬התבסס על התיישבות קודמת של תנועת המושבים‪ .‬בית אשל חרב במהלך‬
‫מלחמת העצמאות וכיום מובילה קק”ל תכנית לשיקום המצפה‪ ,‬הנמצא בפאתי העיר באר שבע‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מקומות ואתרים‬
‫כנסת ישראל‬
‫בית הנבחרים והרשות המחוקקת של מדינת ישראל‪ .‬הכנסת מורכבת מ־‪ 120‬חברים‪ ,‬נבחרי ציבור‪,‬‬
‫הנבחרים בבחירות כלליות ארציות‪ ,‬לפחות אחת לארבע שנים‪ .‬תפקידיה העיקריים של הכנסת‪:‬‬
‫חקיקה‪ ,‬פיקוח על פעולות הממשלה‪ ,‬בחירת נשיא המדינה ומבקר המדינה ודיון בענייני המדינה‬
‫באמצעות ועדות הכנסת ועבודת המליאה‪ .‬בכנסת פועלות ‪ 12‬ועדות קבועות‪ ,‬ביניהן‪ :‬חוץ וביטחון‪,‬‬
‫כספים‪ ,‬חוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪ ,‬ועוד‪ .‬ישיבתה הראשונה של הכנסת התקיימה בתל־אביב‪ ,‬ביום ט”ו‬
‫בשבט תש”ט‪ .‬הכנסת הראשונה התכנסה ב‪ 14-‬בפברואר ‪.1949‬‬
‫בניין המוסדות הלאומיים‬
‫בניין שהוקם ב‪ ,1930-‬בשכונת רחביה בירושלים‪ ,‬כמשכן למוסדות הלאומיים של המדינה שבדרך‪.‬‬
‫בבניין‪ ,‬שתוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן‪ ,‬שוכנים מאז הקמתו ועד היום משרדי הנהלת‬
‫קרן היסוד‪ ,‬הנהלת קרן קימת לישראל והנהלת ההסתדרות הציונית‪ .‬ברחבת הבניין נערכו טקסי‬
‫הבאת ביכורים וטקסים “כמו ממלכתיים” אשר סייעו להקנות צביון לאומי ועצמאי למדינה שבדרך‪.‬‬
‫שם חגגו תושבי ירושלים את הכרזת האו”ם בכ”ט בנובמבר‪ .‬בשנת ‪ 1948‬התרחש במקום פיגוע‬
‫מכונית תופת‪ ,‬שבמהלכו נספו ‪ 12‬מעובדי קרן היסוד ובהם גם לייב יפה‪ ,‬מנהל הקרן‪ .‬ביום הכרזת‬
‫העצמאות ערכו חברי מנהלת העם‪ ,‬בחצר הרחבה שבחזית הבניין‪ ,‬טקס הכרזת עצמאות חלופי‬
‫לתושבי ירושלים הנצורה‪ ,‬שלא יכלו להגיע לתל‪-‬אביב‪ .‬לאחר קום המדינה נערכו בבניין הישיבות‬
‫הראשונות של הכנסת ואף טקס השבעת הנשיא הראשון‪ ,‬חיים ויצמן‪ .‬משך תקופה ארוכה שכן‬
‫בבניין זה משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫קריית הלאום‬
‫בחודש דצמבר ‪ 1949‬החליטה ממשלת ישראל להעביר את מוסדות השלטון של המדינה לעיר ירושלים‪.‬‬
‫גבעה במערב העיר‪ ,‬שנודעה בכינוי “גבעת רם” (קיצור של המילים “ריכוז מפקדים” המתייחס למפקדי‬
‫הגדנ”ע שרוכזו בה)‪ ,‬נבחרה כאתר המתאים‪ ,‬בין היתר בשל חלוקתה לשלושה רכסים‪ .‬חלוקה זו אפשרה‬
‫להבחין בין מכלול השלטון (הכולל את משרדי הממשלה)‪ ,‬מכלול החינוך (הכולל את האוניברסיטה העברית)‬
‫ומכלול התרבות (הכולל את מוזיאון ישראל)‪ .‬גבעת רם נתפסה כגרעין המודרני של ירושלים‪ ,‬שיהווה מרכז‬
‫לחלק המערבי הגדל של העיר‪ .‬בשלב הראשון נבנו בקריית הלאום שלושה בנייני ממשלה (משרדי האוצר‪,‬‬
‫הפנים וראש הממשלה)‪ ,‬הכנסת ובנק ישראל‪ .‬שטח הגבעה יוער החל משנת ‪ ,1949‬בין היתר כדי להסתיר‬
‫את מבני השלטון מעיני התותחנים הירדניים שהשקיפו עליה מדרום‪ .‬במרוצת הזמן נבנו מבני שלטון נוספים‪,‬‬
‫בהם מוזיאון ישראל‪ ,‬בית המשפט העליון ושלוחת האוניברסיטה העברית בגבעת רם‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוכננה ונבנתה‬
‫מערכת כבישים וחניונים‪ .‬פיתוח האזור‪ ,‬שזכה לשם “קריית הלאום”‪ ,‬נמשך עד ימים אלה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫היכל הספר‬
‫היכל הספר הוא אגף של מוזיאון ישראל‪ ,‬אשר נוסד בשנת ‪ 1965‬לשם שימורן של מגילות מדבר‬
‫יהודה‪ ,‬שנתגלו ב‪ 1947-‬בקומראן‪ ,‬וכתבי יד עתיקים של התנ”ך‪ ,‬כמו כתר ארם צובא‪ ,‬והצגתם לקהל‪.‬‬
‫היכל הספר מתוכנן כבניין ‘אידיאולוגי’‪ ,‬המבטא באופן סמלי את היחס לתכולתו ונחשב אבן דרך‬
‫באדריכלות המודרנית‪ .‬צורתו הייחודית של המבנה מסמלת את מכסה הכדים‪ ,‬שבתוכם נמצאו כמה‬
‫מן המגילות‪ ,‬והקיר השחור שמנגד רומז לניגוד שבין “בני האור” (כפי שכינו אנשי כת קומראן‪ ,‬שכתבו‬
‫את המגילות‪ ,‬את עצמם) לבין “בני החושך” (אויבי הכת)‪ .‬הכניסה להיכל מעוצבת כמערה‪ ,‬הרומזת‬
‫על האתר שבו נמצאו המגילות‪ .‬גם מיקומו של היכל הספר‪ ,‬בסמוך לכנסת‪ ,‬למשרדי הממשלה‬
‫ולספרייה הלאומית‪ ,‬מעיד על החשיבות המיוחסת למגילות העתיקות השמורות בו‪.‬‬
‫הכותל המערבי‬
‫המקום הקדוש ביותר ליהודים בימינו‪ .‬הכותל הוא חלקו המערבי של קיר תמך מתקופת בית המקדש השני‪,‬‬
‫שהקיף את הר הבית ונבנה על ידי המלך הורדוס‪ .‬אורך הכותל כ‪ 28-‬מטר וגובהו ‪ 18‬מטר‪ .‬רובו של הכותל‬
‫קבור מתחת לפני השטח‪ ,‬מלבד רחבת הכותל המערבי‪ .‬תפילות של יהודים סביב חומת הר הבית‪ ,‬לאחר‬
‫חורבן בית שני‪ ,‬מתועדות כבר מהמאה הרביעית לספירה בסיפורי נוסעים ועולים לרגל‪ .‬נראה שהמנהג‬
‫להתפלל סמוך לכותל המערבי התגבש במאה ה‪ ,16-‬בראשיתו של השלטון העות’מאני בירושלים‪ .‬מאז‬
‫מלחמת השחרור ועד למלחמת ששת הימים היה הכותל תחת שלטון ירדני‪ .‬במלחמת ששת הימים עבר‬
‫הכותל לידי ישראל ומאז הגישה אליו חופשית ליהודים וללא‪-‬יהודים‪ .‬תמונת הצנחנים המגיעים אל הכותל‬
‫לאחר כיבוש העיר העתיקה היא מהתמונות המפורסמות והמרגשות בתולדות מדינת ישראל‪.‬‬
‫הר הרצל‬
‫ממוקם בחלקה המערבי של ירושלים‪ .‬גובהו ‪ 834‬מטר מעל פני הים‪ .‬על ההר ממוקמים מספר מוסדות‬
‫לאומיים‪ ,‬בהם חלקת הקבר של בנימין זאב הרצל‪ ,‬בית הקברות הצבאי הראשי של מדינת ישראל‪ ,‬חלקת‬
‫גדולי האומה וחלקת ראשי התנועה הציונית‪ .‬בחלקת גדולי האומה יש מצבות שיש שחורות‪ ,‬פשוטות‬
‫ואחידות‪ ,‬למעט המצבה לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ואשתו‪ ,‬לאה רבין‪ .‬בראש ההר מצוי “מוזיאון‬
‫הרצל”‪ ,‬המציג את חדר עבודתו של הרצל ומתאר את תולדות חייו‪ .‬במורדות המערביים של ההר שוכן‬
‫“יד ושם” ‪ -‬המוזיאון והמרכז לחקר השואה והגבורה‪ .‬ברחבה סביב קברו של הרצל נערך מדי שנה הטקס‬
‫הממלכתי של סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ותחילת חגיגות יום העצמאות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מקומות ואתרים‬
‫שערי ירושלים‬
‫בחומה המקיפה את ירושלים העתיקה‪ ,‬אשר נבנתה לשם הגנה על העיר בימי הסולטן העות’מאני סולימאן‬
‫הראשון‪ ,‬ישנם שערים פתוחים ומספר שערים אטומים וביניהם‪:‬‬
‫‪ .1‬שער האריות‪ :‬משני צידי השער הפתוח‪ ,‬המצוי בחומה המזרחית של העיר‪ ,‬שני זוגות אריות שנתנו לו את‬
‫שמו‪ .‬במלחמת ששת הימים כוחות של צנחנים פרצו דרכו וכבשו את העיר העתיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬שער הפרחים‪ :‬נמצא בצידה הצפוני של החומה‪ .‬השער מכונה כך על שום בית הקברות הסמוך (ששמו‬
‫מזכיר את המילה “פרחים” בערבית) או בשל צורות הפרחים החרוטות סביבו‪ .‬השער נקרא גם “שער הורדוס”‪.‬‬
‫‪ .3‬השער החדש‪ :‬הגבוה מבין שערי ירושלים‪ ,‬שנפרץ רק בסוף המאה ה‪ .19-‬השער היה סגור עד למלחמת‬
‫ששת הימים ובסמוך אליו עבר הגבול עם ירדן‪.‬‬
‫‪ .4‬שער האשפות‪ :‬השער הקרוב‪ ‬ביותר לכותל המערבי והמצוי בדרום החומה‪ .‬השם “שער האשפות” נזכר בספר ירמיהו ומתייחס כפי הנראה‬
‫להוצאת האשפה מאזור בית המקדש לשם שרפתה בגיא בן הינום‪.‬‬
‫‪ .5‬שער ציון‪ :‬השער המקשר את הר ציון והרובע הארמני אל העיר העתיקה‪ .‬נפרץ על ידי חטיבת “הראל” במלחמת העצמאות‪ ,‬כדי להעביר אספקה‬
‫לרובע היהודי הנצור‪ .‬סימני יריות הרובים סביב השער בולטים עד היום‪.‬‬
‫‪ .6‬שער יפו‪ :‬אחד השערים המרכזיים של העיר העתיקה‪ ,‬שמעליו שוכן “מגדל דוד”‪ .‬השער‪ ,‬שפנה אל הדרך הראשית שהובילה לכיוון נמל יפו בימי‬
‫קדם‪ ,‬משמש עד היום עורק תחבורה ראשי אל תוך העיר העתיקה‪.‬‬
‫‪ .7‬שער שכם‪ :‬המפואר והמקושט מבין שערי העיר העתיקה‪ ,‬מופיע במפת מדבא‪ .‬בכיכר השער‪ ,‬שכונה באב אל עמוד‪ ,‬ניצב עמוד‪ ,‬שממנו נמדדו‬
‫המרחקים אל ערי הארץ השונות‪.‬‬
‫‪ .8‬שער הרחמים‪ :‬שער אטום‪ ,‬הקרוב ביותר להר הבית‪ .‬האגדה מספרת‪ ,‬שהשער נאטם על ידי הסולטן הטורקי סולימאן‪ ,‬כדי למנוע מהמשיח‬
‫להיכנס לעיר דרך שער הרחמים וכי מאותה סיבה נבנה לפניו בית קברות מוסלמי‪.‬‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת ‪ )1925‬והמוסד האקדמי השני שנוסד בה‬
‫(אחרי הטכניון)‪ .‬כבר בקונגרס הציוני החמישי‪ ,‬שנערך בבאזל ב‪( 1901-‬ואשר בו הוכרז גם על הקמת‬
‫קק”ל)‪ ,‬הועלה הרעיון להקים בישראל מוסד אקדמי וכעבור שנה פתח הד”ר חיים ויצמן משרד לקידום‬
‫הנושא בעיר ז’נבה‪ .‬ב‪ 1914-‬נרכשה הקרקע על ידי קק”ל וארבע שנים לאחר מכן הונחה אבן הפינה‬
‫לאוניברסיטה בגבעת הצופים‪ ,‬במעמד מכובדים רבים‪ ,‬והבנייה החלה‪ .‬הקמפוס נפתח ב‪ .1925-‬ב‪1948-‬‬
‫הפך שטח האוניברסיטה לחלק מן המובלעת הישראלית המפורזת בהר הצופים וכוח קבוע של חיילים‬
‫ישראלים בלבוש שוטרים שהה בו‪ .‬הקשר אל ההר היה באמצעות שיירות דו‪-‬שבועיות של אספקה‪ ,‬שעלו‬
‫אליו בפיקוח האו”ם ואנשי הלגיון הירדני‪ .‬כל אותן שנים התחמשו האנשים בהר‪ ,‬חפרו ביצורים‪ ,‬שיפצו‬
‫בורות מים ישנים ומצאו פתרונות יצירתיים להתגבר על המצב הקשה‪ .‬כל אלה‪ ,‬הפכו את ההר ליעד‬
‫מבוצר וחשוב‪ .‬לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור המובלעת הוחלט להשיב את האוניברסיטה להר‬
‫הצופים והקמפוס נבנה מחדש ושופץ‪ .‬האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה מדענים וחוקרים בעלי שם‬
‫עולמי ואף מספר זוכים בפרס נובל והיא ממשיכה להוות גוף אקדמי יוקרתי בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫יערות ופארקים‬
‫יער בן שמן‬
‫היער הראשון של קרן קימת לישראל שניטע בבן שמן‪ .‬ביער ניטעו ‪ 12,000‬עצי זית‪ .‬היער נחנך בשנת‬
‫‪ .1908‬כיום‪ ,‬היער מטופל ומתוחזק על ידי קק”ל‪ .‬אחד מגושי היערות הגדולים במדינה‪ ,‬המשתרע על‬
‫כ‪ 21-‬אלף דונם ממזרח ללוד ומשמש “ריאה ירוקה” לאזור גוש דן‪ .‬אדמות בן שמן נרכשו עבור קק”ל‬
‫בשנת ‪ .1905‬הנטיעות הראשונות היו של עצי זית‪ ,‬אולם הגידולים נכשלו ולכן ניטעו ביער אורנים וברושים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬קק”ל נטעה ביער גם עצי בוסתן‪ ,‬עצים רחבי עלים וחורש ארץ‪-‬ישראלי‪ .‬ביער קיימים‬
‫אזורי נופש ובילוי ואתרים שונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬דרך הפסלים‪ ,‬חניון נופש פעיל גדול וגן המותאם לעיוורים‪.‬‬
‫יער חולדה‬
‫היער נמצא בעמק איילון ובו מבנה הקרוי “בית הרצל”‪ ,‬על אף שהוא לא ביקר בו‪ .‬לצד המבנה התקיימה‬
‫חוות פועלים ובסמוך לבית נמצא פסל אבן‪ ,‬מעשה ידיה של הפסלת בתיה לישנסקי‪ .‬האנדרטה הוקמה‬
‫לזכרם של אפרים צייזיק‪ ,‬שנפל בקרב של מגיני חולדה מול ערביי הסביבה ב‪ ,1929-‬ולזכר אחותו שרה‪,‬‬
‫שנפלה בהגנה על תל חי‪ ,‬וכן לזכר הנופלים במערכות ישראל‪ .‬האנדרטה הוצבה במקום ב‪ .1937-‬היער‬
‫משתרע על פני שטח של כ‪ 200-‬דונם וכולל גם חניונים‪ ,‬שולחנות פיקניק וברזי מים‪ .‬היער הוא גן לאומי‪,‬‬
‫המנוהל על ידי קרן קימת לישראל‪.‬‬
‫במלחמת העצמאות יצאה מהיער “שיירת חולדה” בכיוון לירושלים הנצורה‪ ,‬אך היא נפלה בדרך‪ .‬בעקבות‬
‫נפילתה הוחלט לפרוץ את “דרך בורמה”‪ ,‬על מנת לשבור את המצור על ירושלים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הוקמה‬
‫בריכה לאגירת מים‪ ,‬שהובילה מים לירושלים באמצעות צינור השילוח לאורך “דרך בורמה”‪.‬‬
‫יער ביריה‬
‫יער ביריה ‪ -‬היער הגדול ביותר בגליל‪ ,‬שניטע על ידי אדם‪ .‬שטחו כ‪ 20-‬אלף דונם והוא משתרע בין‬
‫צפת‪ ,‬ראש פינה‪ ,‬נחל דלתון ונחל עמוד‪ .‬ראשית הנטיעה במקום בתקופת המנדט והמשכה לאחר קום‬
‫המדינה‪ ,‬על ידי קק”ל‪ .‬ביער שבילי טיול‪ ,‬מצפורים‪ ,‬חניונים ואתרי ביקור רבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬בוסתנים‪ ,‬מעיינות‪,‬‬
‫בית כנסת עתיק‪ ,‬קברי צדיקים‪ ,‬ועוד‪ .‬בין האתרים ההיסטוריים נמצאת מצודת ביריה‪ ,‬המשמשת כיום‬
‫מוזיאון להצגת האזור ולסיפור העליות לקרקע בשנת ‪ 1946‬ולניסיונות ההיאחזות במקום‪ ,‬של גרעין “בני‬
‫עקיבא”‪ .‬ביום י”א באדר נוהגת התנועה לשחזר את סיפור העלייה לביריה ומקיימת במצודה טקס גדול‪.‬‬
‫היער נפגע במהלך מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬בקיץ ‪ ,2006‬וכיום ניתן לראות את התחדשותם ושיקומם של‬
‫השטחים שנפגעו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫יערות ופארקים‬
‫יער יתיר‬
‫היער ניטע בשנת ‪ 1964‬וזכה עם השנים לתואר “גדול היערות בישראל”‪ .‬פיתוחו של היער החל בפריצת‬
‫דרכים במטרה לתרום לפיתוח הנגב‪ .‬היער שוכן בדרום הר חברון ושטחו כ‪ 30,000-‬דונם‪ .‬שמו של היער‬
‫נקרא על שם עיר הלוויים הכלולה בשטחו‪ ,‬יתיר‪ ,‬ככתוב‪“ :‬ולבני אהרון נתנו את עיר מקלט הרוצח את‬
‫חברון ואת מגרשיה ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתיר ואת מגרשיה ואת אשתמוע ואת מגרשיה” (יהושע‬
‫כ”א‪ ,‬פסוקים י”ג‪-‬י”ד)‪ .‬כמות הגשמים היורדת באזור זה היא נמוכה מאוד‪ ,‬לכן פיתחה קק”ל שיטות‬
‫מיוחדות המאפשרות את קיומו והיותו היער היחיד בעולם‪ ,‬שנשתל באזור כה יבש‪ .‬היער זוכה לתשומת‬
‫לב רבה מהקהילה המדעית בעולם‪ ,‬בעיקר לאור תרומתו לדחיקת המדבר‪.‬‬
‫יער השלום‬
‫יער שנטעה קק”ל לאחר איחוד ירושלים‪ ,‬בתום מלחמת ששת הימים‪ .‬היער‪ ,‬שבו עצי אורן‪ ,‬ברוש וארז‪,‬‬
‫פרוס על פני כ‪ 400-‬דונם ב”שטח ההפקר” בין ירושלים הירדנית לישראלית‪ .‬הוא נטוע בסמוך לטיילת‬
‫שרובר‪ ,‬בתוך אגן הניקוז של נחל קדרון‪ .‬בין עצי היער פינות נופש ומרגוע ומרכז נטיעות‪ .‬כן נמצאים ביער‬
‫גלעד לזכר ספורטאי מינכן וגלעד לחללי גדוד ‪ 68‬של חטיבת ירושלים‪ ,‬שנספו במלחמת יום כיפור‪ .‬בקצה‬
‫יער השלום הקימה קק”ל‪ ,‬לקראת חגיגות ה‪ 3,000-‬לירושלים‪ ,‬את גן ילדי ישראל‪ ,‬שבו מבנים המציינים‬
‫תקופות שונות בתולדות העיר וכן נקודות תצפית מרהיבות‪ .‬בעבר התפרס היער על שטח גדול יותר‪ ,‬אך‬
‫הפיתוח המואץ והבנייה שסביבו מאיימים עליו ונוגסים משטחו‪.‬‬
‫יער ירושלים‬
‫“הריאה הירוקה” של תושבי הבירה‪ .‬היער ניטע על ידי קק”ל במחצית השנייה של שנות ה‪( 50-‬של המאה‬
‫הקודמת) ובמהלך שנות ה‪ .60-‬בשנת ‪ 1956‬נטע הנשיא השני‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬את העץ הראשון ביער‪.‬‬
‫בשיאו הגיע שטח היער לכ‪ 4,700-‬דונם של עצים‪ ,‬כגון‪ :‬אורן‪ ,‬ברוש‪ ,‬אלון מצוי‪ ,‬אלה ארץ ישראלית‪ ,‬חרוב‪,‬‬
‫זית‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון ונציגים נוספים של חורש ים‪-‬תיכוני ושל בוסתנים שכיסו בעבר את מדרונות הרי יהודה‪.‬‬
‫ביער ניתן למצוא שרידים של מערות קבורה‪ ,‬מתקנים חקלאיים ובורות מים רבים‪ .‬שטח היער מצטמצם‬
‫כל הזמן עקב לחצי פיתוח מואץ סביב העיר ירושלים‪ ,‬הכוללים בניית מחלף גדול‪ ,‬העברת קווי מתח‬
‫גבוה‪ ,‬הרחבת בית העלמין ומוסד “יד ושם” ותכניות בנייה נוספות‪ .‬המאבק נגד “תכנית ספדי”‪ ,‬שאיימה‬
‫להשמיד חלק מהיער שממערב לירושלים לטובת כ‪ 20-‬אלף יחידות בנייה‪ ,‬נחל הצלחה והתכנית בוטלה‬
‫בשנת ‪ ,2007‬אולם המאבק נגד צמצום השטח הירוק סביב ירושלים נמשך‪ .‬את המאבק להצלת יער‬
‫ירושלים מובילה כיום קק”ל‪ ,‬בשיתוף גופי סביבה נוספים ותושבי השכונות הסמוכות ליער‪ .‬בכך קק”ל‬
‫מיישמת את מודל “היער הקהילתי”‪ ,‬שבו התושבים משתתפים בתכנון היער הסמוך לביתם ובטיפול בו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫עין מודע‬
‫מעיין הנמצא למרגלות הגלבוע‪ ,‬בפארק המעיינות שבעמק בית שאן‪ ,‬ומשמש כ”פינה רטובה” בעמק‬
‫בית שאן‪ .‬המעיין מסתתר בין העצים ונאסף לבריכה‪ ,‬שבנתה קק”ל‪ .‬המעיין נובע כל השנה ונמצא‬
‫בקרבת מעיינות נוספים‪ ,‬ביניהם‪ :‬עין שוקק והסחנה‪ .‬מקור השם בשפה הערבית ‪“ -‬אל‪-‬מוודוע”‪ .‬ספיקת‬
‫המעיין היא כ־‪ 1,200‬מ”ק לשעה בממוצע‪ .‬מי המעיין זורמים לבריכה עמוקה‪ ,‬עטורת עצים וצמחים‬
‫חובבי מים‪ .‬מכאן‪ ,‬זורמים המים באפיק נחל מודע אל בריכות הדגים של קיבוץ שלוחות‪ .‬הבריכה מוקפת‬
‫איקליפטוסים‪ ,‬קזוארינות‪ ,‬ברושים וכמובן דקלים‪ ,‬אשר אחד מהם “מתכופף ממש” אל בריכת המים‪.‬‬
‫פארק גולדה‬
‫הפארק‪ ,‬שפותח על ידי קק”ל‪ ,‬נושא את שמה של גולדה מאיר‪ ,‬ראש הממשלה הרביעית של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬הפארק שוכן סמוך לצומת משאבים ומשתרע על פני כ־‪ 540‬דונם‪ .‬מיקומו של הפארק ליד קיבוץ‬
‫רביבים‪ ,‬שם גרה בתה של גולדה ובו ראתה גולדה את ביתה השני‪ .‬במרכז הפארק עובר נחל רביבים‬
‫האכזב‪ ,‬שבשנים גשומות יש בו שיטפונות‪ .‬מתחת לפארק יש מאגר מים מליחים‪ ,‬הנחשפים על פני‬
‫השטח בבריכת מים גדולה‪ .‬בפארק ניתן ליהנות ממדשאות ומפינות מוצלות לפיקניקים‪ .‬בחלקו הגבוה‬
‫של הפארק יש מצפה‪ ,‬המאפשר תצפית נאה על מרחבי הנגב‪ .‬לצד הפארק‪ ,‬מעברו השני‪ ,‬נמצאים‬
‫בסמיכות קבר שייח’ ומתחם המשמש לספא ולנופש‪ ,‬המנצל את אקוויפר המים באזור‪.‬‬
‫אגמון החולה‬
‫מפעלה הגדול של קרן קימת לישראל בעשור הראשון למדינה היה ייבוש ביצות החולה והכשרת אדמות‬
‫העמק הבוצי לשטחים חקלאיים‪ .‬בשנת ‪ 1993‬קרן קימת לישראל חזרה אל עמק החולה והציפה מחדש‬
‫‪ 1,000‬דונם‪ .‬התוצאה הייתה ברוכה לאזור‪ ,‬שכן אזור ההצפה הפך מחדש לשטח חניה לעופות נודדים‬
‫ושמורת טבע ייחודית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמנע זיהום הכינרת מן הכבול‪ ,‬שהיה גורם מזהם לפני ההצפה‪ .‬כיום‪ ,‬ניתן‬
‫לצפות בפארק האגמון בציפורים הנודדות בחורף מאירופה לאפריקה ובחזרה לקראת הקיץ‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫אפשר לשלב שייט באגמון ולצפות בצמחים ובבעלי החיים הייחודים לאזור כמו הג’מוסים‪ .‬כדי לא לפגוע‬
‫באיזון האקולוגי בפארק‪ ,‬לא ניתן להיכנס אליו עם כלי רכב פרטיים‪ .‬אפשר לסייר בפארק באופניים או‬
‫בעגלות מסתור‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫יערות ופארקים‬
‫סטף‬
‫אתר בהרי יהודה‪ ,‬המשמר ומשחזר חקלאות הר מסורתית וקדומה‪ ,‬שעדיין קיימת בכפרים‪,‬‬
‫כמו בתיר וואדי פוכין הנמצאים באזור‪ .‬חקלאות השלחין במקום התקיימה בעיקר ממימיהם‬
‫של שני מעיינות שכבה‪ :‬עין סטף (עין אל‪-‬בלד) ועין ביכורה (עין א‪-‬שרקיה)‪ .‬בשנות ה‪( 80-‬של‬
‫המאה הקודמת) החלה קרן קימת לשקם ולשחזר את מערכת המדרגות החקלאיות‪ .‬במסגרת‬
‫הפרויקט‪ ,‬נחפרו ונחשפו שני מעיינות שכבה שסיפקו מים לכפר ‪ -‬עין סטף ועין ביכורה‪ ,‬התעלות‬
‫שיצאו מהם ובריכות האגירה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬באתר הוקם מיזם בשם “בוסתנוף”‪ ,‬שבמסגרתו‬
‫שוכרים תושבי ירושלים חלקות קרקע לעיבוד עצמי‪ .‬ניתן לראות באזור גם חקלאות בעל‪,‬‬
‫המורכבת מעצי שקד ופרי‪.‬‬
‫פארק עדולם‬
‫שוכן בלבה של שפלת יהודה‪ ,‬מדרום לבית שמש‪ .‬משתרע על פני כ־‪ 50,000‬דונם ויוצר יחד עם פארק בריטניה ופארק ארצות הברית את‬
‫המרחב הירוק של שפלת יהודה‪ .‬הפארק בנוי מגבעות קירטון נמוכות‪ .‬במהלך ההיסטוריה ניצלו תושבי האזור את רכותו של הסלע וחפרו‬
‫בגבעות מספר רב של מערות‪ ,‬ששימשו לצרכים שונים‪ .‬בשטחו של הפארק פזורים מגוון אתרים ארכיאולוגיים‪ ,‬המייצגים בעיקר את‬
‫ההתיישבות היהודית בימי הבית השני‪ ,‬ימי מרד בר־כוכבא ותקופת המשנה והתלמוד‪ .‬קק”ל פיתחה באזור חניונים רבים המשמשים את‬
‫המטיילים באזור‪ ,‬וכן שבילי אופניים אתגריים ומיוחדים הפרוסים לאורך הפארק‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫עצים‬
‫אורן‬
‫עץ ירוק‪ ,‬בעל עלים דמויי מחט‪ .‬נפוץ ברחבי העולם‪ .‬בארץ גדלים ארבעה מינים‪ ,‬ביניהם‪ :‬אורן ברוטיה‪ ,‬אורן הצנובר‪/‬‬
‫הגלעין‪ ,‬אורן קנרי ואורן ירושלים‪ .‬אורן ירושלים הוא היחיד הגדל בר ועשוי להתרבות גם באופן ספונטני‪ .‬בעבר‪,‬‬
‫גדל האורן בר בחורש הטבעי בארץ ישראל‪ ,‬אך כיום ניתן למצוא אוכלוסיות בר רק במספר מצומצם של מקומות‪,‬‬
‫ביניהם‪ :‬בכרמל‪ ,‬בהרי יהודה‪ ,‬בהר מירון ובאזור ראש הנקרה‪ .‬העץ נפוץ ביערות קק”ל בכמה מינים‪ ,‬כאשר אורן‬
‫ירושלים נמצא בעיקר באזור ההר‪ .‬האורן הוא חשוף זרע ופירותיו הם האצטרובלים‪ .‬האורן גדל היטב על סלע‬
‫הקרטון ומתחדש לאחר שרפה‪ ,‬באמצעות הפצת זרעים‪ .‬בייעור הארץ‪ ,‬שהחל לפני הקמת המדינה‪ ,‬היו האורנים‬
‫העצים הראשונים שניטעו‪ .‬הבחירה באורן נבעה מהעובדה‪ ,‬שצמיחתו מהירה ומותאמת לרוב סוגי הקרקעות‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬עץ זה היה מוכר לעולים‪ ,‬שהגיעו מארצות אירופה‪ .‬עלי האורן המחטניים‪ ,‬הנושרים מהעץ‪ ,‬נערמים‬
‫על הקרקע ויוצרים מצע נביטה נוח לפטריות‪ .‬בין פטריות המאכל הנפוצות הגדלות מתחת לאורנים צומחת גם‬
‫האורנייה‪ ,‬שחיה בסימביוזה עם שורשי האורן‪ .‬מקובל לזהותו כ”עץ שמן” (נחמיה ב’ ‪ -‬ח’‪.)15 ,‬‬
‫איקליפטוס‬
‫עץ ירוק‪-‬עד ממשפחת ההדסיים‪ .‬לעץ מינים שונים‪ ,‬שניטעו בהצלחה במקומות רבים בעולם‬
‫ובהם בישראל‪ .‬מקור השם ביוונית‪ .‬עלי האיקליפטוס מכילים שמן אתרי‪ ,‬המשמש כתרופה נגד‬
‫שיעול‪ ,‬אם הוא ניטל במנות קטנות‪ ,‬אך רעיל בכמויות גדולות‪ .‬האיקליפטוסים הראשונים הגיעו‬
‫לארץ ישראל בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ .19-‬בארץ היה לאיקליפטוס תפקיד חשוב בסיוע לייבוש‬
‫הביצות‪ ,‬שגרמו למלריה‪ .‬העץ מצליח לשרוד באדמות ובמזג אוויר שעצים אחרים אינם גדלים‬
‫בהם‪ ,‬עובדה המאפשרת לטעת אותו באזורים רבים ומגוונים‪.‬‬
‫אלון‬
‫בארץ קיימים שלושה סוגים של עצי אלון‪ :‬אלון מצוי‪ ,‬אלון התבור ואלון התולע‪ .‬האלון המצוי הוא עץ החורש‬
‫הנפוץ ביותר בארץ ישראל ואפשר למצוא אותו בעיקר באזור הרי ירושלים‪ .‬מקור השם “אלון” הוא במילה‬
‫“אל”‪ ,‬וזאת משום שבעבר הוא נחשב לעץ קדוש לעובדי אלילים‪ ,‬אשר הקריבו תחתיו את קורבנותיהם‪.‬‬
‫בערבית נקרא העץ “בלוט” ומכאן שם פירותיו בעברית‪ .‬הפרי מורכב מבלוט ומספלול‪ .‬האלון המצוי גדל‬
‫בעיקר כשיח‪ ,‬כתוצאה מאקלים יובשני ומרעה יתר‪ .‬גובהו נע בדרך כלל בין מטר אחד לשישה מטרים‪ ,‬אך‬
‫לעתים הוא מגיע אף לכ‪ 10-‬מטרים‪ .‬אלון התבור הוא עץ חד‪-‬ביתי‪ ,‬המשיר את עליו בחורף‪ ,‬מגיע לגובה של‬
‫ארבעה עד תשעה מטרים וגדל במקומות יובשניים בחבל הים‪-‬תיכוני‪ .‬היום‪ ,‬אלון התבור הוא עץ מוגן בגלל‬
‫השמדת היערות המאסיבית בתקופה העות’מאנית‪ ,‬כאשר העץ שימש להסקת דודי קיטור‪ ,‬בעת מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫אלון התולע גדל במקומות קרים וגשומים‪ ,‬בעיקר במדרונות מעל לרום של ‪ 700‬מטרים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫עצים‬
‫אלה‬
‫האלה נפוצה בחורש הים‪-‬תיכוני בארץ ישראל‪ .‬היא גדלה לצידו של אלון מצוי באזורי טרשים ואף חודרת‬
‫לאזור ספר המדבר‪ .‬בארץ גדלים בר שלושה מינים של אלות‪ :‬אלה אטלנטית‪ ,‬אלה ארץ ישראלית ואלת‬
‫המסטיק‪ .‬בדומה לעצי חורש אחרים‪ ,‬סבלה האלה מפגיעת האדם והצאן‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬היום אנו מוצאים‬
‫את האלה לרוב בצורת עץ קטן‪ ,‬בעל גזעים אחדים‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬גובהו יהיה בין כשלושה לעשרה מטרים‪.‬‬
‫לעתים קרובות‪ ,‬בעקבות עקיצת כנימה מסוג מסוים‪ ,‬נוצרים על עלי העץ עפצים המהווים סימן זיהוי למין‬
‫העץ לפי צורת העפץ‪ .‬קרן קימת נוטעת כיום עצי אלה כחלק ממדיניות הייעור המעורב בארץ והחזרת נוף‬
‫החורש לתפארתו‪ .‬האלה פורחת בחודשים מארס ואפריל‪ .‬בעונת הקיץ מתפתחים על העץ פירות המופצים‬
‫ביעילות על ידי ציפורים‪ .‬האלות האטלנטיות ידועות ביכולתן להגיע לגיל מופלג‪ .‬עצי האלה מתחדשים לאחר‬
‫כריתה או שרפה‪.‬‬
‫ארז‬
‫הארז הוא סוג של עץ מחטני‪ ,‬ממשפחת האורנים‪ .‬עץ ירוק‪-‬עד‪ ,‬בעל עלים דמויי מחטים קצרות‪ .‬גובהו של‬
‫העץ כ‪ 40-‬עד כ‪ 50-‬מטרים ולעתים אף יותר‪ .‬מינים שונים של ארז הם‪ :‬ארז הימלאי‪ ,‬ארז טורקי‪ ,‬ארז קפריסין‬
‫וארז האטלס‪ ,‬הנפוצים בהתאמה באזורים אלה‪ .‬המין המוכר הוא ארז הלבנון‪ ,‬הגדל בר בהרי הלבנון ובדרום‬
‫טורקיה‪ .‬בארץ הארז הוא עץ נטוע בלבד ונמצא ביערות ביריה‪ ,‬בירושלים‪ ,‬בהר מירון‪ ,‬ועוד‪ .‬העץ מלבלב בסוף‬
‫האביב ופורח בחודש מאי‪ .‬האצטרובל מבשיל במשך תקופה של יותר משנה ובנוסף העץ אינו מתחדש‬
‫לאחר כריתה או שרפה‪ .‬גילו נאמד במאות שנים‪ .‬הארז מצטיין באיכות גבוהה של עצה‪ ,‬עמיד בפני ריקבון‬
‫וחרקים ולכן בעת העתיקה שימש לבנייה‪.‬‬
‫אשל‬
‫ממשפחת האשלים‪ ,‬המונה כ‪ 50-‬עד כ‪ 60-‬מינים שונים‪ .‬לאשל יש מינים נשירים וירוקי‪-‬עד‪ ,‬חלקם עצים ואחרים‬
‫שיחים‪ .‬העצים של כמה ממיני האשל מגיעים לגובה רב‪ ,‬והם מאריכים ימים (עד ‪ 150‬שנה ואף למעלה מכך)‪.‬‬
‫המין הגבוה ביותר הוא אשל הפרקים והוא מיתמר לגובה של עד כ‪ 15-‬מטרים‪ .‬רוב מיני האשל הם ממוצא‬
‫סהרו‪-‬אפריקאי‪ ,‬וקשורים לאזורים חוליים‪ ,‬לאפיקי נחלים או לשטחי מלחה‪ .‬יש ביניהם מינים המסוגלים לעמוד‬
‫בתנאי מליחות קיצוניים ביותר‪ .‬האשל הוא אחד ממיני העצים הבודדים המסוגלים להתפתח יפה בתנאי היובש‬
‫של הנגב‪ .‬הוא נמנה עם הצמחים מפרישי המלח‪ ,‬המיועדים לקלוט את הלחות שבאוויר במשך הלילה‪ .‬המלח‬
‫מופרש מהעלים‪ ,‬נמס מהטל‪ ,‬מטפטף לאדמה ומעלה בצורה משמעותית את רמת המליחות בשכבותיה‬
‫העליונות‪ .‬הדבר משמיד את הצמחים סביב העץ‪ .‬שורשי הצמח מתפשטים למרחק רב‪ .‬שורשיו מעמיקים‬
‫מאוד כדי לחפש שכבות לחות ומי תהום‪ .‬צבעו הכללי של העץ ירוק‪-‬אפרפר‪ ,‬בשל המלח המופרש מעליו‪ .‬בעת‬
‫הפריחה הוא מתכסה בפרחים סגולים‪ .‬צמח זה מגלה התאמה מיוחדת לקרקעות מליחות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ברוש‬
‫עץ ירוק‪-‬עד‪ ,‬בעל עלים דקים ומאורכים דמויי מחטים‪ ,‬עשוי להגיע לגיל מופלג של מאות שנים‪ .‬הברוש המצוי‬
‫הוא הידוע ביותר בארץ ישראל והיחיד הגדל בה בר‪ .‬עצי ברוש נפוצים כמעט בכל ארצות אגן הים התיכון‪.‬‬
‫יתרונו של הברוש על עצי מחט אחרים הוא בהתחדשותו לאחר כריתה ויכולתו להתרבות מן הזרעים‪ .‬הברוש‬
‫פורח באביב‪ .‬קק”ל מרבה לטעת ברושים באזורים שונים בארץ‪ ,‬בפרט באזור ההר‪ .‬העץ נקלט היטב בכל סוגי‬
‫הקרקע‪ .‬לברוש אצטרובלים עגולים‪ ,‬המבשילים בין שנה וחצי לשנתיים לאחר ההפריה‪ .‬צבעם הירוק הופך עם‬
‫ההבשלה לחום‪ .‬הברוש מוזכר במקרא‪ .‬נהוג לטעת עצי ברוש בבתי קברות‪ ,‬כיוון שהעץ מזכיר בצורתו נר‪.‬‬
‫חרוב מצוי‬
‫אחד מעצי הבר הנפוצים בארץ ישראל‪ .‬עץ ירוק‪-‬עד‪ ,‬ממשפחת הקסאלפיניים‪ ,‬המתנשא לגובה של כ‪ 10-‬עד‬
‫לכ‪ 15-‬מטרים‪ .‬פריחתו נמשכת מאוגוסט ועד נובמבר‪ .‬פירותיו ‪ -‬תרמילים מאורכים וטובים למאכל‪ .‬מלבד ערכו‬
‫התזונתי‪ ,‬מחשיבים אותו מאוד בהזנת הבקר והצאן‪ .‬את החרוב אפשר למצוא ברכסי הכורכר שבאזור החוף ‪-‬‬
‫מראש הנקרה ועד נתניה‪ ,‬למרגלות ההרים במזרחו של הגליל ובמערבו‪ ,‬בכרמל‪ ,‬ברמות מנשה ובהרי יהודה‪.‬‬
‫שמו של העץ ניתן לו בגלל הדמיון של פירותיו לחרב‪ .‬יש הטוענים‪ ,‬ששמו נובע מהעובדה שפירותיו יבשים‪.‬‬
‫הזרעים נקראים גרות‪ .‬משקל גרה הוא בדרך כלל ‪ 0.2‬גרם‪ ,‬ושמה ביוונית קראט ‪ -‬מכאן מקור השם ליחידת‬
‫המשקל של זהב ואבני חן‪ .‬ברפואה העממית החרוב משמש כתרופה נגד שלשול‪ ,‬פצעים בפה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬שיעול‬
‫חריף ובעיות נשימה‪ .‬מפרי החרוב ניתן להפיק גם שוקולד המהווה תחליף “בריא” לשוקולד העשוי מקקאו‪.‬‬
‫רימון‬
‫עץ תרבותי נשיר‪ ,‬הנפוץ בכל ארצות הים התיכון‪ .‬הרימון הוא שיח או עץ נמוך‪ ,‬המגיע לגובה של כשלושה‬
‫מטרים‪ .‬עליו מסורגים‪ ,‬מאורכים ומבריקים‪ ,‬וקצות ענפיו נוקשים ומחודדים ולכן הם דוקרניים‪ .‬פרי הרימון‬
‫הבשל מכיל בממוצע כ‪ 600-‬גרעינים עסיסיים‪ .‬במסורת היהודית הרימון משול לאדם חכם‪ ,‬המקפיד על‬
‫קיום המצוות (תרי”ג = ‪ .)613‬פרי הרימון נאכל ונסחר מאז העת העתיקה‪ ,‬בזכות עמידותו לאורך זמן‪ ,‬טעמו‬
‫וסגולותיו הרפואיות‪ .‬הרימון הוא אחד משבעת המינים ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון‪ ,‬יופי וחוכמה‪ .‬בשל‬
‫יופיו של הפרי וערכיו הסמליים‪ ,‬נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים‪ ,‬מטבעות‪ ,‬לבוש‪ ,‬ועוד‪ .‬הרימון מופיע‬
‫בשמות של מקומות רבים בארץ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מים‬
‫שיטת הנגב‬
‫מין נדיר של עץ השיטה‪ ,‬הגדל בדרום הנגב ובערבה‪ .‬השיטה תוארה לראשונה בסעודיה‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬שיטת הנגב הוא עץ מוגן‪ ,‬המצוי בעיקר ברמות הגבוהות שבין נחל פארן לבין אילת‬
‫והמושב פארן‪ ,‬בערוצי הנחלים וכן בסיני ובירדן‪ .‬זהו עץ מדברי‪ ,‬עמיד בקור‪ ,‬יותר משאר מיני‬
‫השיטה הגדלים בארץ‪ .‬גובה העץ כשמונה מטרים בממוצע‪ ,‬אך ישנם עצים המגיעים לגובה‬
‫של כ‪ 12-‬מטרים‪ .‬לעץ גזע יחיד‪ ,‬צורתו של הפרי דומה למגל‪ .‬קליפת הגזע של העץ הבוגר‬
‫מתקלפת בקלות בצורת קשקשים בצבע צהוב‪-‬חום‪ .‬פריחתו מתרחשת בחודשים יולי עד‬
‫אוקטובר‪ .‬העלים אפורים יותר מהעלים של עצי שיטה אחרים הגדלים בארץ והם מכוסים שיער‬
‫דק דמוי לבד‪ .‬הקוצים ארוכים וצפופים‪.‬‬
‫תאנה‬
‫בשמה המדעי “פיקוס התאנה”‪ .‬עץ נשיר‪ ,‬בגובה של שלושה עד עשרה מטרים‪ ,‬אחד משבעת‬
‫המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל‪ .‬התאנה גדלה באזור הים התיכון וליד מעיינות ובורות מים‪.‬‬
‫ישנן עדויות ארכיאולוגיות מחפירות שבוצעו באתרים פרהיסטוריים בארץ‪ ,‬המעידות שהתאנה‬
‫הייתה קיימת גם בעבר הרחוק‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותה כיום‪ .‬לפיכך‪ ,‬עץ התאנה לא תורבת והוא‬
‫אחד מעצי הבר של ארץ ישראל‪ .‬העץ מוכר מימי קדם בפירותיו המתוקים‪ ,‬הנאכלים טריים וגם‬
‫מיובשים (דבלות)‪ .‬הפרי הנו תפרחת סגורה‪ ,‬המכונה פגה‪ ,‬המואבקת על ידי צרעות צעירות‪ .‬עץ‬
‫התאנה מופיע בסיפור אדם וחווה‪ ,‬שתפרו לעצמם חגורות מעליו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כינרת‬
‫ימה טבעית‪ ,‬המשמשת כמאגר מים עילי‪ ,‬המספק כשליש מצריכת המים השנתית של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬שטח אגם הכינרת הוא ‪ 170‬קמ”ר ועומקו המרבי הוא ‪ 43‬מטרים‪ .‬לכינרת זורמים מי נהר‬
‫הירדן ונחלים נוספים ומימיה נשאבים על ידי מפעל “המוביל הארצי”‪ .‬כמקור מים חשוב של‬
‫מדינת ישראל יש למפלס הכינרת חשיבות רבה והוא מעורר עניין רב בציבור‪ .‬לכינרת חשיבות רבה‬
‫גם בעיני הדת הנוצרית‪ .‬בכל הדורות הייתה הכינרת מקור השראה לאמנים וליוצרים שהתלהבו‬
‫מיופייה ומהנוף הנשקף מחופיה‪ .‬הכינרת מהווה מוקד לנופש‪ ,‬לתיירות ולספורט‪.‬‬
‫ים המלח‬
‫ימה מלוחה בשולי מדבר יהודה‪ ,‬השוכנת לאורך השבר הסורי‪-‬אפריקאי‪ .‬חופי ים המלח הם‬
‫המקום היבשתי הנמוך בעולם‪ .‬ים המלח‪ ,‬שמורת טבע ייחודית בעולם‪ ,‬מהווה מקום משיכה‬
‫לתיירות מרפא ולתיירות אחרת מהארץ ומחו״ל‪ ,‬בו מופקים מינרלים ומלחים שונים‪ .‬מאז שנות‬
‫ה‪( 70-‬של המאה הקודמת)‪ ,‬מפלס ים המלח ירד בכ‪ 20-‬מטרים‪ ,‬כתוצאה משאיבת מי הירדן‪,‬‬
‫שימוש תעשייתי ותיירותי במים והתאיידות טבעית‪ .‬כיום‪ ,‬חלקו הדרומי של ים המלח נמצא‬
‫בסכנת היעלמות ושטחו מצטמצם והולך‪ .‬אחד הפתרונות המוצעים למניעת התייבשותו היא‬
‫“תעלת הימים”‪ ,‬שתעביר לים המלח מים מהים התיכון או מים סוף דרך הערבה‪.‬‬
‫שיקום נחלים‬
‫מצבם הקשה של נחלי ישראל הוא תוצאה של הזנחה בת עשרות שנים‪ .‬תהליך שיקום נחל‬
‫הוא תהליך ארוך‪ .‬קק”ל‪ ,‬בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הקימו את המנהלה לשיקום‬
‫נחלי ישראל‪ ,‬במטרה לסלק את המזהמים שפגעו אנושות בנחלי החוף ולהשיב את נוף המים‬
‫של הנחלים הזורמים לקדמותו‪ .‬דוגמאות לשיקום נחלים‪ :‬נחל אלכסנדר בעמק חפר‪ ,‬נחל לכיש‬
‫ליד אשדוד ונחל הקישון ליד חיפה‪ .‬בעת שיקומו של נחל מבצעים‪ ,‬ראשית‪ ,‬ניקוי סחף‪ ,‬צמחייה‬
‫פולשנית ופסולת‪ .‬לעתים יש צורך להרחיב גם את אפיקו של הנחל‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬משקמים‬
‫את גדות הנחל‪ ,‬את נופו וגם את מימיו‪ .‬בסיום התהליך משקמים את מערכת החיים הטבעית‬
‫ומבצעים החזרה של צמחייה ושל בעלי חיים‪ ,‬האופייניים לאזור הנחל‪ .‬השחזור הביולוגי נעשה רק‬
‫לאחר שמי הנחל נקיים מספיק ומאפשרים קיומם של צמחייה ובעלי חיים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מים‬
‫נחל הירקון‬
‫הנחל הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל הנשפך לים בתחומי העיר ת’’א‪ .‬לאורכו מפוזרות טחנות קמח מהתקופה הרומית‪,‬‬
‫שהופעלו והונעו מכוח זרימת המים‪ .‬בשנות ה‪ 60-‬של המאה הקודמת שאב מפעל ירקון‪-‬נגב כ‪ 90-‬אחוז ממי הירקון לטובת תושבי דרום‬
‫הארץ‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הנחל איבד את עוצמתו‪ ,‬החל להיסתם והפך למפגע תברואתי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬החלו עבודות בנייה באזור‪ ,‬שבמהלכן‬
‫הופנתה פסולת בניין וכן שפכים עירוניים ופסולת תעשייתית אל הירקון‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים‪,‬‬
‫יתושים‪ ,‬עצמות בעלי חיים‪ ,‬שלדי מכוניות וכדומה‪ .‬לאחר שהוחל בשיקום הנחל‪ ,‬שבו השתתפה קק”ל‪ ,‬ניתן כיום‪ ,‬בחלק העליון של הירקון‪,‬‬
‫ליהנות מנחל משוקם ובו אתרים היסטוריים רבים‪ .‬חלקו המרכזי של הנחל‪ ,‬מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות‪ ,‬הוא המזוהם ביותר ובו התרחש‬
‫אסון המכבייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים‪ .‬באזור השפך מי הנחל מהולים במים חמים‪ ,‬המוזרמים מתחנת הכוח‬
‫רידינג‪ .‬לאורכו של הנחל ניתן לרכב באופניים בטיילת שהוכשרה לכך ומהווה חלק ממסלול האופנים מ”ים לי‪-‬ם”‪ ,‬שפותח על ידי קק”ל‪.‬‬
‫נחל באר שבע‬
‫נחל מרכזי באזור הדרום‪ ,‬העובר לאורך העיר באר שבע ומתחבר לנחל הבשור‪ .‬לאורכו של הנחל פרוסים שרידים ארכיאולוגיים‪ ,‬שרידים‬
‫גיאולוגיים ואלמנטים אקולוגיים שונים‪ .‬אורכו של הנחל כ‪ 80-‬ק”מ ושטח אגן הניקוז שלו כ‪ 200-‬קמ”ר‪ .‬במסגרת פרויקטים “מחוללי מפנה‬
‫בנגב”‪ ,‬שותפה קק”ל להפיכתו של הנחל ל”ריאה הירוקה” של באר שבע‪ .‬בעקבות הזרמת שפכים של העיר באר שבע וסביבותיה הזדהם‬
‫הנחל‪ ,‬שידע ימים יפים בעבר‪ ,‬הוזנח והפך למפגע סביבתי‪ .‬לפני כעשור נתקבלה החלטה לשקם את הנחל‪ ,‬להחזירו לקדמותו ולפתח סביבו‬
‫פארק תיירותי לרווחת תושבי באר שבע והסביבה‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הוחל בהקמת הפארק והוקמה טיילת לאורכו של הנחל‪ .‬בפארק קיימים‬
‫מוקדי נופש ופנאי‪ ,‬אתרים היסטוריים ואגם‪ .‬שיקום הנחל כלל‪ :‬סילוק הזיהום מהנחל‪ ,‬שיקום אתרים וערכי טבע לאורך הנחל ושימורם‪,‬‬
‫ונטיעת עצים‪ .‬בסמוך לנחל נמצא מצפה בית אשל‪ ,‬אחד משלושת המצפים בנגב‪ ,‬שהיו אבן היסוד להתיישבות הציונית החדשה בנגב‪.‬‬
‫נחל לכיש‬
‫נחל המנקז את מערב הר חברון ונשפך ליד העיר אשדוד‪ .‬רובו של הנחל אכזב‪ ,‬למעט מעיינות ספורים‪ .‬לאורך הנחל בעלי חיים‪ ,‬כגון‪ :‬נוטריות‬
‫ועופות מים וכן צמחיית נחלים מגוונת‪ .‬במשך השנים סבל הנחל מזיהום קשה‪ ,‬עד שבשנת ‪ 1995‬הוחל בתהליך שיקומו‪ .‬כחלק מהשיקום‬
‫הקימה קק”ל על גדותיו של הנחל את פארק פל”א ‪ -‬פארק לכיש ‪ -‬אשדוד‪ .‬הנחל הפך לפינת חמד ירוקה‪ ,‬רצופה במוקדי פעילות ובילוי לכל‬
‫המשפחה‪ .‬סביב הנחל נבנו סככות עץ ופינות ישיבה‪ ,‬מדשאות ירוקות ושבילי הליכה‪ .‬קק”ל ביצעה עבודות ייצוב‪ ,‬המונעות מהנחל להתחתר‬
‫ולפגוע בסביבה‪ .‬לאורך הנחל נעשו עבודות נוספות‪ ,‬כגון‪ :‬פיתוח פארק עד הלום‪ ,‬פארק החולות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫נחל חדרה‬
‫נחל המנקז את צפון‪-‬מערב הרי שומרון ושפלת החוף ונשפך לים דרומית לתחנת הכוח “אורות‬
‫רבין”‪ ,‬הסמוכה לעיר חדרה‪ .‬במאה ה‪ 19-‬הוחל בניקוז הביצות סביב הנחל‪ ,‬במטרה להילחם בקדחת‬
‫ולאפשר התיישבות סביב המעיינות‪ .‬פעולות אלה הפכו את הנחל לאכזב‪ .‬במקום מי המעיינות זרמו‬
‫לנחל מי שפכים‪ ,‬שהגיעו מהחקלאות‪ ,‬מעודפי בריכות דגים ומקולחין‪ .‬בעקבות הזרמת שפכים‬
‫מרשויות וממפעלים בסביבה‪ ,‬הפך הנחל למזוהם‪ .‬בשנת ‪ 1982‬נבנתה בסמוך לחוף הים‪ ,‬מצפון‬
‫לשפך נחל חדרה‪ ,‬תחנת הכוח “מאור דוד” (“אורות רבין”)‪ .‬לאחר בניית תחנת הכוח הוחלט לשקם‬
‫את הקטע המערבי של נחל חדרה‪ ,‬המשתרע בין כביש החוף לבין שפך הנחל לים‪ .‬בתהליך השיקום‬
‫מנוצלים המים הנשאבים ממילא לצורכי קירור תחנת הכוח‪ .‬כך נוצר קטע נחל‪ ,‬שבו זורמים מי ים‪,‬‬
‫המשמש מוקד לפעילויות קיט ונופש‪ .‬הנחל המזוהם הפך מערוץ מוזנח לנחל נקי‪ ,‬שרוחבו כ‪40-‬‬
‫מטרים‪ .‬סביב קטע זה הכשירה קק”ל פארק‪ ,‬הכולל טיילת‪ ,‬חווה חקלאית‪ ,‬חורשות ומים נקיים‪.‬‬
‫בתקופה האחרונה‪ ,‬בשיתוף עם מפעל נייר חדרה‪ ,‬הוחל בשיקום קטע נחל נוסף‪ ,‬מזרחית לחפציבה‪.‬‬
‫נחל אלכסנדר‬
‫נחל איתן‪ ,‬באורך של ‪ 32‬ק”מ‪ .‬עד לפני מספר שנים סבל הנחל מזיהום קשה כתוצאה מהזרמת‬
‫שפכים של מפעלים‪ ,‬בתים‪ ,‬פסולת חקלאית ואחרת‪ .‬בעלי החיים והצמחים נפגעו והנחל הפך‬
‫למפגע תברואתי‪ .‬בשנת ‪ 1994‬הוקמה מנהלה לשיקום הנחל‪ ,‬בשיתוף קק”ל‪ .‬כיום‪ ,‬על אף שמי‬
‫הנחל מגיעים ממקורות שונים ‪ -‬מי תהום‪ ,‬מים מבריכות הדגים שבסביבה‪ ,‬מי נקז משדות ומי‬
‫ביוב מטוהרים‪ ,‬הפכה סביבתו לפינת חמד אמיתית והמזהמים סולקו‪ .‬קק”ל הכשירה‪ ,‬בתרומת‬
‫קהילת יהודי איטליה‪“ ,‬קטע נחל לדוגמה” ליד קיבוץ מעברות‪ .‬פרויקט שיקום נחל אלכסנדר‬
‫זכה לארבעה פרסים חשובים בישראל‪ ,‬אך ההישג הגדול ביותר של הפרויקט הוא הזכייה במקום‬
‫הראשון בתחרות הנחשבת ליוקרתית ביותר בעולם בתחום ניהול נחלים ושיקומם ‪Theiss -‬‬
‫‪.International Riverpriza‬‬
‫מאגרי מים‬
‫מדינת ישראל נמצאת במצוקת מים גדלה והולכת‪ .‬גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים גורמים לעלייה בצריכת המים לשימוש ביתי‬
‫ותעשייתי‪ .‬במקביל‪ ,‬מזדהמים והולכים מאגרי המים הגדולים‪ :‬מי הכינרת ומאגרי מי התהום‪ .‬קרן קימת לישראל בנתה מעל לכ־‪ 200‬מאגרי‬
‫מים החל משנות ה־‪ 80‬של המאה הקודמת‪ .‬המאגרים נחלקים לשלושה סוגים‪ ,‬על פי מקורות המים שהם מכילים‪ :‬א) איסוף מי נגר עילי;‬
‫ב) ניצול מי מעיינות ‪ -‬בתקופת החורף אוגרים את המים הנובעים במעיינות ושומרים אותם לשעת הצורך; ג) איגום מים מושבים ‪ -‬שהם מי‬
‫שופכין שטוהרו במכון טיהור ומנוצלים לשימוש חוזר להשקיית פרדסים בעיקר‪ .‬כל המאגרים ביחד מוסיפים למשק המים כמעט עשירית‬
‫מתצרוכת המים של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מים‬
‫מאגר עמק חפר‬
‫מאגר מים הקולט את מי הקולחין ממכון טיהור נתניה‪ ,‬נחל שכם ויישובי הסביבה‪ .‬מי המאגר‬
‫מיועדים להשקיה של כ‪ 10,000-‬דונם של פרדסים‪ ,‬מטעי אבוקדו וגידולים שונים בצפון עמק חפר‪,‬‬
‫בנוסף ל‪ 30,000-‬דונם המושקים על ידי המאגרים האחרים שבאזור‪ .‬השימוש במי הביוב המטוהרים‬
‫להשקיה “משחרר” מים שפירים לצריכה ביתית‪.‬‬
‫מאגר הבשור‬
‫אחד משרשרת של מאגרי ענק בנחל הבשור‪ ,‬שקק”ל הכשירה ב‪ 1996-‬כחלק מתכנית “נגב של‬
‫צמיחה”‪ .‬המאגר מיועד לקלוט את מי שיטפונות החורף ולהחדירם אל מי התהום‪ .‬מאגר הבשור‪,‬‬
‫ביחד עם שני מאגרים סמוכים ‪ -‬רחובות תחתון ועליון‪ ,‬יכולים לקלוט כשבעה מיליון מ”ק מים‪ .‬בשנים‬
‫שחונות ניתן למלא אותם במים מטוהרים משפכי גוש דן‪.‬‬
‫המאגרים בבשור מסייעים לפיתוח החקלאות בנגב ומאפשרים לנצל את הקרקע לגידולים‪ ,‬כמו‬
‫פרדסים‪ ,‬שנמצאו רק במרכז הארץ בשל מגבלות השקיה‪.‬‬
‫מאגר גשר‬
‫והירמוך‪ ,‬הנשפכים לירדן‪ ,‬ולאסוף מי קולחין של קיבוצי הסביבה‪ .‬המאגר משמש את קיבוץ גשר ויישובים סמוכים להשקיה‪ ,‬לדייג ולתיירות‪.‬‬
‫בתקופת נדידת הציפורים אפשר לראות סביב המאגר עופות מים רבים‪.‬‬
‫מאגר עורבים‬
‫המאגר נמצא על נחל עורבים (שנקרא כך על שום העורב השחור שחג בהמוניו ממעל) ונועד לתגבר את אספקת המים ברמת הגולן‪.‬‬
‫מאגר מי שיטפונות זה הוקם על ידי קק”ל‪ ,‬בראשית שנות ה‪ ,2000-‬כחלק מטיפול באגן הניקוז של נחל עורבים‪ .‬בגולן מצויים מספר מאגרי‬
‫מים‪ ,‬שתפקידם לאגור את המים בטרם יגיעו לכינרת ובכך למנוע את שאיבת המים מהכינרת בחזרה אל הרמה‪ .‬המאגר משמש‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫להשקיית המטעים והשדות החקלאיים של יישובי הסביבה‪ :‬מרום גולן‪ ,‬אל רום‪ ,‬אודם‪ ,‬שעל ואחרים‪ ,‬וגם להשקיית עדרי הבקר והצאן‪ ,‬ענף‬
‫מרכזי ברמת הגולן‪ .‬כדי לשמור על צלילות המים ואיכותם הוכנסו דגים אל המאגר‪ ,‬המשמשים גם כדגי מאכל וגם כמקור פרנסה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מוביל המים הארצי‬
‫העורק הראשי של מפעל המים הארצי של מדינת ישראל‪ .‬אורכו כ־‪ 130‬ק”מ‪ ,‬המשמשים לוויסות אספקת‬
‫המים בארץ ולניצול יעיל של מקורות המים‪ .‬הראשון שהגה את רעיון הקמת מוביל מים ארצי היה הרצל‪ ,‬בספרו‬
‫“אלטנוילנד”‪ .‬היוזם והדוחף לבנייתו של המוביל היה המהנדס שמחה בלאס‪ .‬המוביל הופעל לראשונה ב־‪ 10‬ביוני‬
‫‪ ,1964‬והוא מוביל את מי הכינרת עד למצפה רמון בהר הנגב‪ ,‬המהווה את הנקודה הדרומית ביותר של המוביל‪.‬‬
‫המוביל הארצי לא רק מוליך מים מן הצפון אל הדרום‪ ,‬אלא הפך גם לעורק מים ראשי‪ ,‬שאליו מתחברים רובם‬
‫המכריע של מפעלי המים האזוריים‪ ,‬שפעלו קודם בנפרד וללא קשר ביניהם‪ .‬עם השלמתו‪ ,‬חוברו מפעלי המים‬
‫השונים והיו למפעל אחד‪ ,‬המזרים את מימיו ברשת מים ארצית אחת‪.‬‬
‫האקוויפרים‬
‫מאגרי מי תהום תת‪-‬קרקעיים‪ ,‬הנמצאים מעל לשכבות סלע אטומות‪ ,‬שאינן מאפשרות חלחול מים דרכן‪ .‬קידוחים הנעשים באזורי‬
‫האקוויפרים מאפשרים לשאוב מתוכם את מי התהום ולנצלם לצרכים שונים‪ .‬בארץ קיימים שלושה אקוויפרים גדולים עיקריים‪ :‬אקוויפר‬
‫החוף‪ ,‬השוכן מקיסריה בצפון ועד לרצועת עזה בדרום; אקוויפר ההר‪ ,‬שבו איכות המים טובה מאוד והוא משתרע מתחת לשדרת ההר‬
‫המרכזית‪ ,‬מנחל תנינים בצפון עד לאזור באר שבע בדרום‪ ,‬מן השפלה במערב ועד לקו ההר במזרח‪ ,‬ואקוויפר החרמון‪ .‬מי האקוויפרים‬
‫מנוצלים לצורכי האדם‪.‬‬
‫התפלה‬
‫התפלת מי ים היא אחד הפתרונות להגדלת מי השתייה במדינת ישראל‪ .‬ישנן שיטות רבות להתפלת מים שאחת מהן (הוותיקה ביותר)‬
‫היא שיטת האידוי‪ .‬רוב המתקנים אינם משתמשים בשיטה זו בגלל הצורך בשטחי מים גדולים‪ .‬בשנת ‪ 2006‬החליטה ממשלת ישראל‬
‫להקים מפעלי התפלה חדשים בשיטת האוסמוזה ההפוכה‪ .‬המפעלים יוקמו באילת ולאורך הים התיכון‪ ,‬במטרה להגדיל את כמות המים‬
‫המותפלים‪ .‬עד שנת ‪ 2013‬המפעלים עתידים לשלש את הפקת המים המותפלים ולסייע בצמצום מחסור המים של מדינת ישראל‪ ,‬על אף‬
‫שמים אלה יקרים יותר ממים שאובים‪ ,‬בשל האנרגיה הרבה המושקעת בתהליך ההתפלה‪ .‬על מנת שניתן יהיה להשתמש במים המותפלים‬
‫כמי שתייה ראויים יש למהול אותם עם מי שתייה טבעיים‪.‬‬
‫קציר מי נגר‬
‫איסוף נגר על גבי מדרונות (בשטח משופע)‪ ,‬העברתו מהמדרון לאפיק וכן העברתו משטח תורם נגר‬
‫(מקור) לשטח קולט נגר (מבלע) נקרא “קציר מי נגר”‪ .‬קרן קימת לישראל פיתחה את רעיון ריכוז מי הנגר‬
‫לצורכי נטיעות במדבר‪ .‬השיטות מתבססות על קציר מי נגר וריכוזם על מנת לאפשר גידול עצים ושיחים‪.‬‬
‫הייעור בשולי המדבר מתבסס על ריכוז מי נגר בכתמים המיועדים לגידול העצים‪ .‬שיטה דומה פותחה‬
‫בתקופה הנבטית‪ ,‬והיא מאפשרת לתפוס ולרכז את מי הנגר העילי ומי השיטפונות לשתייה ולחקלאות‪.‬‬
‫שרידי מערכות של חקלאות קדומה בנגב מעידים על כך‪ ,‬שכבר לפני דורות רבים פרחו גידולי זית‪ ,‬גפן‬
‫ושעורה בנגב‪ .‬חקלאות נגר זו סייעה בשגשוגן של ערים במדבר כעבדת‪ ,‬שבטה וממשית‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מים‬
‫לימן‬
‫גומה הנוצרת כתוצאה מהקמת סוללת עפר מלאכותית בתוך אפיק קטן של נחל אכזב באזורים‬
‫חצי מדבריים‪ .‬בתוך הגומה נוטעים עצים‪ ,‬בדרך כלל איקליפטוסים‪ ,‬שיטים‪ ,‬ינבוט‪ ,‬ושינגטוניה‪ ,‬אשל‬
‫ולעתים גם מינים נוספים‪ ,‬הכוללים עצי פרי שונים‪ .‬העצים יכולים להתקיים בעזרת מי הגשם או‬
‫מי הנגר העילי‪ ,‬הנאגרים בלימן‪ .‬השיטה מתבססת על שיטות השקיה נבטיות‪ .‬לימנים מוקמים‬
‫בנגב ובערבה‪ ,‬באזורים שבהם כמות המשקעים השנתית היא כ‪ 50-‬עד כ‪ 300-‬מ”מ‪ .‬מקור המילה‬
‫“לימן” ביוונית ופירושה נמל או מקום מוצף‪ .‬בשטח הלימן מקימה קק”ל חניונים‪ ,‬בחלקם אף ללינה‪,‬‬
‫המיועדים למטיילים‪ ,‬לעוברי אורח וגם לחיילים‪.‬‬
‫שפד”ן‬
‫ראשי תיבות של מכון טיהור שפכי גוש דן‪ .‬זהו מכון לטיהור שפכים‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 1987‬וממוקם בראשון לציון‪ .‬תפקיד המפעל הוא איסוף‬
‫וטיהור השפכים המגיעים אליו מכל אזור גוש דן‪ .‬הטיהור מתבצע בבריכות ענק ובמערכות טיהור מכאניות‪ ,‬המזרזות את תהליך הפירוק של‬
‫המזהמים‪ .‬בסוף התהליך מוחדרים המים לאקוויפר דרך שכבת החול‪ ,‬המשמש כמסנן‪ .‬המים המטוהרים משמשים לחקלאות או להשבה‬
‫לנחלים בטבע‪ .‬תוצר הלוואי העיקרי של תהליך הטיהור בשפד”ן הוא הבוצה המטוהרת‪ ,‬המורכבת ברובה מחיידקים ומכילה‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫מתכות כבדות ורעלנים‪ .‬הבוצה משמשת בעיקר לדישון חקלאי‪.‬‬
‫ביו‪-‬פילטר‬
‫פרויקט מחקר חדשני‪ ,‬המבוסס על טכנולוגיה ירוקה‪ ,‬שבמרכזה תהליכים טבעיים (ביולוגיים‬
‫ופיזיקליים)‪ ,‬שמטרתם לנקות ולטהר מי נגר עירוניים‪ .‬הטיהור מאפשר לנצל את המים ולהשתמש‬
‫בהם לצרכים שונים‪ .‬בשל מצוקת המים בישראל מקווים חוקרי הפרויקט‪ ,‬שקק”ל שותפה לו‪,‬‬
‫שבעזרת הביו‪-‬פילטר ניתן יהיה לאגור גם את מי הגשמים שאבדו עד כה ולא חלחלו לקרקע בגלל‬
‫הבנייה העירונית הצפופה‪ ,‬הגורמת לצמצום שטחי החלחול‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מידי שנה מתבזבזים‬
‫מאות מיליוני ממ”ק של מי גשם באזורים עירוניים בישראל‪ .‬בממוצע ניתן לאסוף בערי מישור‬
‫החוף בישראל כ‪ 200-‬מיליון ממ”ק של מים בעונה‪ ,‬שכיום נשפכים אל הים ואינם מנוצלים‪ .‬מערכת‬
‫הביו‪-‬פילטר מבוססת על שילוב של זני צמחים ייחודיים‪ ,‬חיידקים בעלי תיאבון לחומרים המזיקים‬
‫לאיכות המים ושכבות של חול ואדמה‪ ,‬הקולטים מי נגר מזוהמים בשאריות דלקים‪ ,‬במתכות כבדות‬
‫ובחנקות‪ ,‬ופולטים מים באיכות המתאימה למי שתייה‪ ,‬או קרוב לזה‪ .‬מערכת הביו‪-‬פילטר הראשונה‬
‫הוקמה בשכונה הירוקה בכפר סבא‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫סביבה‬
‫מו”פ‬
‫מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים בשיתוף של קק”ל ומשרד החקלאות‪ ,‬הפזורים ברחבי הארץ‪ :‬מקריית‬
‫שמונה והגולן בצפון ועד מצפה רמון וחצבה בדרום‪ .‬ההשקעה של קק”ל במו”פ החקלאי מאפשרת‬
‫פיתוח זנים חדשים‪ ,‬שימוש במים מטוהרים‪ ,‬מליחים‪ ,‬ועוד‪ .‬המו”פ משמש כמרכז ניסויי לתחומים רבים‪.‬‬
‫בנגב‪ ,‬למשל‪ ,‬המו”פ מסייע לפיתוח החקלאות‪ .‬תרומתו מתבטאת בחיפוש אחר גידולים בעלי יתרון‬
‫יחסי המתאימים לאזור‪ ,‬במציאת יתרונות איכותיים‪ ,‬כגון‪ :‬השקיה במים מליחים‪ ,‬פיתוח זני גידול חדשים‬
‫והשגת יבולים חקלאיים איכותיים ביותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬המו”פ תורם לפיתוח החקלאות הימית באזור (מיני‬
‫דגים ומאכלי ים)‪ .‬בין תוצאותיו של המו”פ‪ :‬גידול פרי המלון בנגב‪ ,‬פיתוח בריכות הדגים וגידול העגבנייה‬
‫המתוקה בעולם‪ ,‬המושקית במים מליחים‪.‬‬
‫החור באוזון‬
‫האוזון הוא מולקולה שבה שלושה אטומים של חמצן‪ .‬שכבת האוזון היא תחום גבהים באטמוספרה‪ ,‬המכיל ריכוז גבוה יחסית של גז האוזון‪.‬‬
‫שכבת האוזון נמצאת גבוה באטמוספרה כ‪ 20-‬עד ‪ 40‬ק”מ מעל לראשנו‪ .‬חלק מקרינת השמש‪ ,‬הקרינה העל‪-‬סגולה‪ ,‬שהאנרגיה שלה גבוהה‬
‫והיא מזיקה מאוד ליצורים חיים‪ ,‬נבלע בשכבה זאת ואינו מגיע אל הקרקע‪ .‬כך מגן האוזון על קיום החיים בכדור הארץ‪ .‬החור באוזון הוא כינוי‬
‫לשכבה באטמוספרה‪ ,‬שבה התדלדלה מאוד שכבת האוזון עקב שימוש בתרסיסים המכילים גז (פריאון)‪ ,‬המפרקים אותה‪ .‬התדלדלות זו‬
‫הפכה לאחת הבעיות הבוערות באיכות הסביבה במאה ה‪.20-‬‬
‫בשנים האחרונות הופחת השימוש בגז זה באופן משמעותי‪ ,‬דבר שעצר את תהליך התרחבות החור באוזון‪ ,‬שאט אט נסגר‪ .‬הצלחת הטיפול‬
‫בבעיית החור באוזון מעידה‪ ,‬שלאדם יש השפעה משמעותית על מערכות חיים ביקום‪.‬‬
‫קיבוע פחמן‬
‫פחמן הוא אחד הגזים הנפוצים ביותר בכדור הארץ והוא אחד מגזי החממה‪ ,‬העוטפים את כדור הארץ ומאפשרים את התחממותו על ידי‬
‫מניעת החזר הקרינה אל מחוץ לאטמוספירה‪ .‬מחזור הפחמן בטבע הוא אחד ממחזורי החיים החשובים לקיום מערכות בכדור הארץ‪ .‬האיזון‬
‫של מחזור הפחמן מאפשר את קיומם של רוב היצורים בעולם‪ .‬פחמן דו‪-‬חמצני הקיים באטמוספרה מתקבע על ידי העצים והאצות בתהליך‬
‫פוטוסינתזה והופך לגלוקוז וחמצן‪ .‬שחרור כמויות גדולות של פחמן דו‪-‬חמצני לאטמוספרה מפר את האיזון ומגביר את קצב התחממות כדור‬
‫הארץ‪ .‬מאז המהפכה התעשייתית והתקדמות הטכנולוגיה‪ ,‬נוצרה פליטה מוגברת של ‪ ,CO2‬לדוגמה‪ :‬שריפת דלקים מחצביים‪ :‬הפעילות‬
‫האנושית של שריפת דלקים מחצביים מעלה באופן משמעותי את ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה‪.‬‬
‫שינויים בשימושי הקרקע פוגעים ביכולת קיבוע הפחמן הדו‪-‬חמצני וגורמים לעלייה בכמות יחסית של גזי חממה באטמוספרה‪ .‬הסבת‬
‫בתי גידול טבעיים לשטחי חקלאות‪ ,‬כריתת יערות‪ ,‬עיור ובניית תשתיות וכבישים הם תהליכים המפחיתים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬את פוטנציאל קיבוע‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני של המערכות האקולוגיות‪ .‬כאשר יערות גשם טרופיים נכרתים‪ ,‬למשל‪ ,‬האזור הופך‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לבית גידול עשבוני ויכולת‬
‫קיבוע הפחמן שלו יורדת‪ .‬לאור הפרת האיזון ניתן להבין‪ ,‬כי נטיעת מספר גדול של עצים המביאים לקיבוע פחמן מסייעת להפחתת כמות‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה ולהאטת קצב התחממותה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫סביבה‬
‫פוטוסינתזה‬
‫(פוטו = אור‪ ,‬סינתזה = הרכבה) ‪ -‬תהליך שבו הצמחים פולטים חמצן אל הסביבה באמצעות ניצול‬
‫אנרגיית האור‪ .‬במהלך תהליך זה הצמחים קולטים פחמן דו־חמצני שהופך לגלוקוז המוטמע כאנרגיה‬
‫לצמח וחמצן שחלקו מנוצל על ידי הצמח ויתרתו נפלט לאטמוספרה לשימושם של יצורים אחרים‪.‬‬
‫מיחזור‬
‫תהליך שבו מפרקים פסולת ו”מחזירים” אותה למצב של חומר גלם‪ ,‬אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים‪ .‬למיחזור‬
‫יתרונות מבחינה כלכלית ואקולוגית‪ ,‬שכן הוא מאפשר חיסכון בחומרי גלם ומצמצם את כמויות הפסולת והזיהום‪.‬‬
‫חומרים שאפשר למחזר הם לדוגמה‪ :‬נייר‪ ,‬מתכות (כמו אלומיניום וברזל)‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬זכוכית‪ ,‬פסולת אורגנית ובד‪.‬‬
‫בתהליך מיחזור של נייר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מרסקים נייר ישן ומייצרים נייר חדש‪ ,‬שהוא נייר ממוחזר‪ .‬בטבע מתרחש תהליך‬
‫תמידי של מיחזור‪ ,‬כאשר כל הפסולת של אורגניזם אחד (למשל‪ ,‬עלים שנשרו מעץ) משמשת משאב עבור‬
‫אורגניזמים אחרים (למשל‪ ,‬חיידקים וחרקים הניזונים מהעלים ומפרקים אותם בחזרה לאדמה)‪ .‬בישראל‪15% ,‬‬
‫עד ‪ 25%‬מהפסולת ממוחזרת‪.‬‬
‫קומפוסטציה‬
‫יצירת דשן אורגני‪ .‬הפסולת שמייצר האדם מכילה גם פסולת אורגנית‪ ,‬כמו למשל שאריות מזון‪ .‬כאשר מפרידים פסולת זו מפסולת אחרת‬
‫ניתן לפרק אותה באמצעות חיידקים הנמצאים באוויר וכך‪ ,‬לייצר דשן אורגני‪ .‬השימוש בדשן אורגני לדישון צמחים וגידולים חקלאיים מקדם‬
‫שתי מטרות עיקריות‪ :‬הפחתת כמות הפסולת והפחתת השימוש בדשנים כימיים המזהמים את מי התהום ופוגעים בבעלי חיים‪ .‬תהליך‬
‫פירוק הפסולת האורגנית הוא תהליך טבעי‪ ,‬המתרחש בפרקי זמן קצרים ותורם רבות לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫חקלאות ביו‪-‬אורגנית‬
‫חקלאות העוסקת בהדברה ובדישון ללא אמצעים כימיים‪ ,‬תוך ניצול רכיבים אורגניים‪ ,‬כמו שימוש בקומפוסט כדשן והכנסת טפילים ו‪/‬או‬
‫אויבים למזיקים של הגידול‪ ,‬המחסלים אותם ללא צורך באמצעים כימיקלים‪ .‬החקלאות הביו־אורגנית היא חקלאות אקולוגית וברת־קיימא‪,‬‬
‫אשר נותנת תשובה לצורך הדחוף לרפא את האדמה ולספק מזון מזין‪ ,‬נקי מרעלים ומכימיקלים לכל בני האדם והחי‪ .‬חקלאות ביו־אורגנית‬
‫מחייבת שמירה על כללים נוקשים של גידול‪ ,‬עיבוד ושיווק של תוצרת חקלאית‪ .‬שיטה זו יקרה מאוד ולרוב חיי המדף של מוצריה קצרים‪.‬‬
‫כיום קיימים מחקרים רבים המחפשים פתרונות טכנולוגיים להוזלה ולהארכת חיי המדף של התוצרים‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫השטחים הפתוחים‬
‫שטח שאינו בנוי ואינו “מופר” (פרוץ על ידי עבודות עפר)‪ .‬בקטגוריה זו נכללים שטחי שמורות‬
‫טבע וגנים לאומיים‪ ,‬יערות‪ ,‬שטחים חקלאיים ושטחי בור‪ .‬שמירה על שטחים פתוחים אלה חשובה‬
‫מאוד‪ ,‬משום שהשטחים הפתוחים הולכים ומתכלים בקצב מזורז‪ ,‬דבר הפוגע באיכות הסביבה‪.‬‬
‫חלק משטחים אלה מוגן בישראל בתכניות מתאר לפי חוק התכנון והבנייה‪ ,‬לרבות תכנית מתאר‬
‫ארצית תמ”א ‪ 8‬לגנים לאומיים ולשמורות טבע‪ ,‬ותמ״א ‪ 22‬ליער ולייעור‪.‬‬
‫עצירת תהליך המדבור‬
‫שינוי אקלים וניצול יתר של הקרקע על ידי האדם גורמים להיווצרות תהליך הנקרא “מדבור”‪.‬‬
‫התהליך גורם להתפשטות המדבר ולירידה בתנובת הקרקעות החקלאיות‪ .‬קרן קימת לישראל‬
‫מייערת שטחים בשולי המדבר ומסייעת להתיישבות בהובלת מים לחקלאות‪ ,‬בנטיעת עצים לצל‬
‫ובמניעת התאדות המים על ידי עיצוב מחדש של הנוף (חפירת גומות ותלמים)‪ ,‬המביא לכך שמי‬
‫הגשמים ייאגרו בעומקים די גדולים שיגנו עליהם מהתאדות‪ ,‬אך די רדודים כדי שהצמחים יוכלו‬
‫לנצל אותם‪ .‬בישראל מתבצעים מחקרים נרחבים בנושאים הקשורים למניעת מדבור ועצירתו‪.‬‬
‫שיטה זו הביאה חוקרים מכל העולם ללמוד ולהכיר את הטכנולוגיה לגידול עצים במדבר‪ ,‬שפותחה‬
‫על ידי קק”ל‪.‬‬
‫פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫פיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם‪.‬‬
‫זהו פיתוח שיכול להתקיים לאורך זמן רב יותר‪ ,‬משום שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שהוא‬
‫נשען עליהם‪ .‬ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים‬
‫שנוצלו באופן מאוזן ולצרוך משאבים בקצב שהטבע יכול לחדשם‪ .‬פיתוח בר‪-‬קיימא מתקיים‬
‫בשילוב של סביבה‪ ,‬חברה וכלכלה כהיבטים הבאים לידי ביטוי בהליכי הפיתוח‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫סביבה מניעת שריפות‬
‫שנת היער‬
‫בשנים האחרונות סובלים היערות בעולם מכריתה‪ ,‬משרפות ומהפיכתם לשטחי חקלאות‪ .‬כדי‬
‫לשמור על הריאות הירוקות של כדור הארץ נבחרה שנת ‪ 2011‬לשנת היערות הבינלאומית של‬
‫האו”ם‪ .‬קרן קימת לישראל‪ ,‬החוגגת ‪ 110‬שנים להיווסדה והאחראית על היערות בישראל‪ ,‬פועלת‬
‫רבות למען היערות באמצעות נטיעות‪ ,‬שימור וטיפול יערני‪ ,‬טיפוח וקידום מחקר מקצועי‪,‬‬
‫הנגשה לציבור‪ ,‬ועוד‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬קק”ל לקחה על עצמה לחבר את הקהילה ליערות שבסביבתה‬
‫באמצעות עידוד מעורבות ועשייה למען היערות הקרובים ליישוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬קק”ל פועלת לשיפור‬
‫השירות לקהל המגיע לבלות ביערות ולהגברת מודעות הציבור בישראל ליער ולתועלותיו‪ .‬כל‬
‫זאת‪ ,‬באמצעות פעילויות מגוונות‪ ,‬שיתוף ומעורבות הציבור בתכנון ובעשייה למען היערות ואף‬
‫קידום פעילות בינלאומית בתחומי הסברה‪ ,‬חינוך‪ ,‬גיוס משאבים ושיתוף ידע מקצועי ומחקרי עם‬
‫גופים בעולם‪ .‬על פי גישה של פיתוח בר‪-‬קיימא מובילה קק”ל את המסר‪“ :‬למען דורנו והדורות‬
‫הבאים‪ ,‬עלינו להגביר את המודעות ולקדם עשייה כלל‪-‬עולמית לשמירה‪ ,‬להגנה ולניהול בר‪-‬‬
‫קיימא של יערות עולמנו”‪.‬‬
‫טביעת רגל אקולוגית‬
‫טביעת רגל אקולוגית מגדירה את שטח האדמה הנדרש כדי לקיים אדם או קבוצת אנשים‪ .‬השטח כולל הן את המשאבים שכדור‬
‫הארץ מספק לאדם‪ ,‬כמזון‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר‪ ,‬ועוד‪ ,‬והן את המשאבים הנדרשים לכדור הארץ על מנת להתמודד עם הנזקים‬
‫הסביבתיים שמותיר אחריו האדם‪ ,‬כמו‪ :‬אשפה‪ ,‬זיהום אוויר ומים‪ ,‬כריתת עצים‪ .‬טביעת רגל אקולוגית מודדת כמה קרקע נדרשת על‬
‫מנת לייצר את המשאבים הנדרשים לאדם אחד וכמה קרקע נדרשת על מנת לסלק את הפסולת שלו‪.‬‬
‫גם למדינות יש טביעת רגל אקולוגית‪ ,‬המושפעת ממידת ההתפתחות שלהן ומאופי הצריכה והחיים של תושביהן‪.‬‬
‫קרן קימת לישראל פועלת לצמצום טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל ומשפיעה בכך על איכות הסביבה העולמית‪ .‬מגוון‬
‫תחומי הפעילות של קק”ל תורמים להקטנת ההשפעה השלילית של האדם על הסביבה‪ :‬נטיעת עצים מגדילה את קיבוע הפחמן‬
‫ומקטינה את זיהום האוויר; בניית מאגרי מים ושיקום נחלים; הקמת פארקים וריאות ירוקות; פיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬הכולל שמירה על‬
‫המערכת האקולוגית עבור צרכיו העתידיים של האדם והקטנת טביעת הרגל של הדורות הבאים; חינוך לציונות אקולוגית‪ ,‬שמירה על‬
‫איכות הסביבה‪ ,‬מיחזור וצריכה נבונה למען עתיד כדור הארץ‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מניעת שרפות‬
‫השרפה בכרמל‬
‫שרפת יער נרחבת‪ ,‬שהתרחשה בחנוכה תשע”א (‪ ,)2011‬נמשכה חמישה ימים והוגדרה כשרפה הקשה ביותר‬
‫שידע האזור‪ .‬שנת תשע”א הייתה שחונה מאוד והתאפיינה ביובש ובטמפרטורה גבוהה‪ ,‬שהביאו להצטברות כמות‬
‫גדולה של חומר בעירה יבש‪ .‬גורמים אלה סייעו להתפשטות השרפה‪ ,‬שפרצה בשל חוסר זהירות של בני נוער‬
‫מהאזור‪ .‬באסון הכבד נספו ‪ 44‬בני אדם וכ‪ 17,000-‬איש פונו מבתיהם‪ .‬השרפה כילתה כ‪ 27,000-‬דונם של חורש‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 3,000‬דונם המשתייכים ליערות קק”ל‪.‬‬
‫שיקום הכרמל‬
‫השרפה בכרמל גרמה נזק לסביבה בכלל וכן פגעה ביער‪ ,‬בקרקע‪ ,‬במסלע ובחי בצורה קשה‪ .‬קק”ל החלה‬
‫בתהליכי השיקום באמצעות סקרים רבים‪ ,‬שנעשו בשטח שנפגע‪ ,‬ומתוך אסטרטגיה של המתנה וסבלנות כדי‬
‫לתת לטבע להשתקם באופן טבעי ועצמאי‪ .‬במסגרת הסקרים אותרו שטחים שהאדמה בהם נראתה שרופה‪,‬‬
‫אך למרות זאת‪ ,‬מכיוון שהשרפה באותם שטחים נמשכה זמן קצר ובטמפרטורה נמוכה יחסית‪ ,‬נמצאו בהם‬
‫זרעים רבים שלא נפגעו ואשר יוכלו להפוך לעצים במשך השנים‪ .‬יערני קק”ל דאגו לשמר את פני הקרקע על‬
‫מנת למנוע סחף ואיתרו שטחים נרחבים שבהם החלו נביטות‪ .‬במקומות שבהם אין חידוש טבעי של היער‬
‫ובשטחים של נופש ופנאי הפזורים בו יתבצעו נטיעות על פי הצורך‪ ,‬כדי לאפשר לחלקים מהאזור לחזור ולתפקד‬
‫כמקום בילוי ונופש לרווחת הציבור הרחב‪.‬‬
‫שיקום יער לאחר שרפה‬
‫בשנים האחרונות אירעו בישראל שרפות רבות‪ ,‬שבעקבותיהן החלו עבודות שיקום נרחבות‪ .‬שיקום היער מתחיל‬
‫במניעת סחף‪ ,‬פינוי מפגעים וחומר שרוף‪ ,‬גיזום‪ ,‬התבססות על התחדשות טבעית של היער ונטיעה בהתאם‬
‫לאופי המקום‪ .‬כחלק משיקום היער פועלים יערני קק”ל למניעת שרפות עתידיות באמצעות יצירת קווי חיץ ודילול‬
‫הצמחייה ביער‪ .‬השיקום מתבסס על המלצות והחלטות של ועדות מקצועיות‪ ,‬שהוקמו בעקבות שרפות שאירעו‬
‫בעבר ביערות שונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬ביריה‪ ,‬אזור שער הגיא והכרמל‪ .‬קק”ל משקיעה רבות במחקרים ייחודיים‪ ,‬הבוחנים‬
‫את השיקום ביערות לאחר שרפה‪.‬‬
‫אזורי חיץ‬
‫רצועות שטח‪ ,‬המפרידות בין אזור הצמחייה הצפופה לבין עצמים ומקומות יישוב או פעילות‪ .‬תפקידם‬
‫של אזורים אלה הוא לקטוע את הרצף של הצומח‪ ,‬המהווה חומר בעירה זמין בעת שרפה‪ .‬אזורי החיץ הם‬
‫רצועות רחבות (‪ 50‬עד ‪ 100‬מטר לפחות)‪ ,‬שבהן מבצעים דילול‪ ,‬גיזום‪ ,‬ניקוי ורעייה כדי ליצור שטחים לבלימת‬
‫האש‪ .‬הגדרת אזורים אלה נעשית תוך הקפדה על שמירת הטבע ועל פגיעה מזערית בערכי הסביבה ומלווה‬
‫במעקב ובמחקר‪ .‬בזכות אזורי החיץ‪ ,‬שהם פחות דליקים‪ ,‬במקרה של שרפה‪ ,‬יפחתו עוצמתה ומהירותה‬
‫במעבר בין היישוב ליער ובין היער ליישוב וכך אפשר יהיה לבלום את האש ולמנוע את התפשטותה‪ .‬אזורי‬
‫החיץ מתבססים‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬על אזורים קיימים של יער דליל‪ ,‬שטחי עיבוד וטרשים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫הידעת כי‬
‫קרן קימת‬
‫לישראל‪...‬‬
‫משקמת‬
‫את נחלי‬
‫ישראל‬
‫המזוהמים‬
‫ומשיבה‬
‫להם חיים‪.‬‬
‫התקינה כ‪ 800-‬חניונים‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬ובהם חניוני‬
‫נופש פעיל‪ ,‬אתרי תיירות‬
‫ופארקים אזוריים‪ ,‬שמבלים‬
‫בהם רבבות מבקרים‪.‬‬
‫נאבקת יום יום בשרפות‬
‫היער באמצעות מערך‬
‫כיבוי והתראה מתקדם‬
‫ובאמצעות תכנון מונע‬
‫וניטור שוטף של היערות‬
‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫מטפחת ומטפלת בכ ‪400,000 -‬‬
‫דונם חורש טבעי‪.‬‬
‫משקמת ומטפחת יערות נפגעי‬
‫שרפות בכל רחבי הארץ‬
‫‪42‬‬
‫נטעה יותר מ‪ 240-‬מיליון‬
‫עצים על פני כמיליון‬
‫דונם וממשיכה לטעת‬
‫כ‪ 20,000-‬דונם יערות מדי‬
‫שנה בשנה‪.‬‬
‫הכשירה כמיליון‬
‫דונם קרקע‬
‫לחקלאות‪.‬‬
‫הכשירה‬
‫את הקרקע‬
‫לכ ‪1,000 -‬‬
‫יישובים‬
‫ברחבי‬
‫הארץ‪.‬‬
‫מרחיבה את משק המים‬
‫הלאומי על ידי בניית יותר‬
‫מ‪ 200 -‬מאגרים וסכרים‬
‫ברחבי הארץ לאיגום‬
‫זרימות עודפות ומי שיט־‬
‫פונות ולמחזור מי קולחין‬
‫מטוהרים‪ ,‬בהיקף של יותר‬
‫מ‪ 160-‬מיליון מ”ק מים‪.‬‬
‫מפתחת ומנטרת מרחבים‬
‫ביוספריים‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫הסביבה הטבעית בראייה של‬
‫שימור מול פיתוח‬
‫גִ דרה והסדירה כ‪400,000-‬‬
‫דונם אדמת מרעה‪.‬‬
‫פרצה‪ ,‬הכשירה ומפתחת‬
‫מאות ק”מ של שבילי רכיבה‬
‫על אופניים בצפון‪ ,‬במרכז‬
‫ובדרום הארץ‪.‬‬
‫מחזקת את הקשר‬
‫של בני נוער בארץ‬
‫ובתפוצות לציונות‬
‫ולסביבה באמצעות‬
‫פעילויות חינוכיות‪,‬‬
‫הדרכה והסברה‪,‬‬
‫ומסייעת לקליטה‬
‫חברתית של בני נוער‬
‫בערים ובפריפריה‪.‬‬
‫רכשה כ‪2.6-‬‬
‫מיליון דונם‬
‫להתיישבות‪.‬‬
‫פרצה כ‪ 7,000-‬ק”מ‬
‫דרכים ודרכי יער‪.‬‬
‫תורמת לאיכות הסביבה‬
‫בכל הארץ‪ ,‬דוחקת את‬
‫גבול המדבר ויוצרת פינות‬
‫צל וירק‪.‬‬
‫מקרבת את הציבור ליערות‬
‫באמצעות מגוון של סיורים‬
‫ופעולות נופש ותרבות בחיק‬
‫הטבע לכלל הציבור ולחוג‬
‫ידידי קק”ל ‪“ -‬בשביל הירוק”‪,‬‬
‫שחברות בו אלפי משפחות‪.‬‬
‫תורמת למחקר ופיתוח (מו"פ) חקלאי‪,‬‬
‫סביבתי ואקולוגי בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫תמיד עם מעדר ביד –‬
‫מקאמה לציון ‪ 110‬שנים להיווסדה של קק”ל‬
‫בֹודה‪ָּ ...‬ת ִמיד ִעם ֵס ֶפר מֹולֶ ֶדת וְ ִעם ַה ֻּק ְפ ָסה ַהּכְ ֻחּלָ ה‪ִ * ...‬היא הֹולֶ כֶ ת ָק ִד ָימה‪ֶ ,‬אל ַה ָּמ ָחר‬
‫תּ ִָמיד ִעם ַמ ְע ֵּדר ַּבּיָ ד‪ּ ...‬כָ ל יֹום ְּבנַ ֲעלֵ י ָה ֲע ָ‬
‫ּומנַ ֶע ֶרת ֶאת ָה ָא ָבק‬
‫אׁשית וְ ַה ַה ְת ָחלָ ה * ְ‬
‫עֹור ֶרת‪ֶ ,‬אל נְ ֻק ַּדת ָה ֵר ִ‬
‫ַהּיָ רֹק‪ֲ ,‬א ָבל ּכָ ל ּב ֶֹקר ִמ ְת ָק ֶר ֶבת – ְּב ִת ְקוָ ה ּגְ דֹולָ ה * ֶאל ֶא ֶרץ יִ ְׂש ָר ֵאל ַה ִּמ ְת ֶ‬
‫קֹוראת לְ ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל‪ֶׁ ,‬שּיָ בֹוא ִמן ַה ֶּמ ְר ַחק וְ יָ ׁשּוב וְ יִ ְת ָק ֵרב‪,‬‬
‫ּומ ַצּנֶ נֶ ת – ִּבזְ ִר ַימת ַה ַּמיִ ם – ֶאת ַהּנְ ָחלִ ים ֶׁשּגָ וְ עּו * וְ ֵ‬
‫ִמ ְּשׁ ִט ֵיחי ַה ִּמ ְדרֹונֹות‪ְ ,‬‬
‫לֹורּיֹות ֶׁשל ַצ ָּמרֹות ֶאל ָה ָהר‪ּ ...‬כְ ֵדי‬
‫אֹומ ֶרת‪ :‬זֶ ה ֶא ְפ ָׁש ִרי‪ּ ,‬בֹואּו ִּת ְראּו * ֲה ֵרי זֶ ה ָּברּור‪ּ :‬כְ ֵדי לַ ֲעצֹר ֶאת ַה ַּס ַחף – וְ לִ ְבנֹות‪ּ ...‬כְ ֵדי לְ ַה ְחזִ יר ְּב ִ‬
‫וְ ֶ‬
‫לַ ֲהפְֹך ֶאת ַהּלֵ ס לְ ַפ ְר ֵּדס ְמ ַפ ְרנֵ ס‪ִ * ...‬היא ְצ ִריכָ ה‪ ,‬ק ֶֹדם ּכָ ל‪ ,‬לִ ְקרֹא לַ ּנ ַֹער ֶׁשּיָ בֹוא ַא ֲח ֶר ָיה – וְ יַ ַחד יָ ִרימּו ֶאת ַה ֶּדגֶ ל וְ ַהּנֵ ס * ְּוב ֶע ֶצם‪ּ ,‬כְ ֵדי‬
‫ּומ ְּס ִביבֹו ְּתמּונָ ה ְּבחּום‪ְּ ,‬ביָ רֹק ְּובכָ חֹל – ֶׁש ְּב ַמ ֲע ֵׂשה ָא ָּמן יִ ְׁש ַּת ְּבצּו זֶ ה ַּבּזֶ ה * ִהיא ְצ ִריכָ ה לְ ַהכְ נִ יס ֶאת ֶא ֶרץ יִ ְׂש ָר ֵאל ֶאל ַח ְד ֵרי‬
‫לְ ָה ִקים ַּביִ ת‪ִ ,‬‬
‫אֹותּה ֶאל ֵּבית ֶה ָחזֶ ה * וְ לַ ְחזֹר ַעל ַה ִּפזְ מֹון “ּדּונַ ם ּפֹה וְ דּונַ ם ָׁשם‪ּ ,”...‬ולְ ַׁשלְ ֵׁשל – לְ ַמ ַען ַה ַּמ ָּט ָרה – עֹוד‬
‫ַהּלֵ ב – ִוּב ְמלֹוא ָה ֵראֹות לִ ְׁשאֹף ָ‬
‫ֶׁש ֶקל לַ ֻּק ָּפה‪ ,‬וְ לִ ְראֹות ֶאת ּג ֶֹדל ַה ֶּפלֶ א * ּולְ הֹוכִ ַיח – ַעל ַמ ַּפת ָה ָא ֶרץ – ֶׁש ָה ָעם ַהּזֶ ה ָּבנָ ה וְ נָ ַטע ְּביָ ִמים ָק ִׁשים‪ָ ,‬אז וַ ַּדאי יַ ּגִ ַיע ֶאל ַה ָּמ ָחר ִמן‬
‫ּומלַ ֶּט ֶפת – ְּב ָׁש ְר־‬
‫ַ הּיָ ִמים ָה ֵאּלֶ ה * ּוכְ מֹו ַפ ַעם יֶ ֱאחֹז ַּב ִּקלְ ׁשֹון‪ ...‬יַ ֲהפְֹך ְרגָ ִבים‪ ...‬יַ ְחּפֹר עֹוד ּגֻ ָּמה‪ ...‬יֵ לֵ ך ְּבאֹותֹו ַה ְּשׁ ִביל‪ * ...‬וְ יִ ּגָ ע – ְּביָ ד ַא ִּמ ָיצה ְ‬
‫הֹוביל **‬
‫ֵׁשי ַהּנֶ ַצח‪ַּ ,‬בּנְ ָצ ִרים ֶׁשל ַה ִּת ְקוָ ה ְּובגֶ זַ ע ָה ֻא ָּמה‪ּ ,‬כִ י לְ ָׁשם ַה ִּצּיֹונּות ַהּיְ ֻר ָּקה ַּת ְמ ִׁשיְך לְ ִ‬
‫רֹואים ֶאת ַה ִּמ ְפ ָעל ַהּזֶ ה‪ֶׁ ,‬ש ָּצ ַמח‬
‫עֹוב ִרים ָּב ָא ֶרץ לְ ָא ְרּכָ ּה ּולְ ָר ְח ָּבּה * ִ‬
‫ֲה ֵרי ּכְ ֶׁש ַּמ ִּב ִיטים ְּב ַאלְ ּבֹום ָק ָק”ל‪ּ ...‬כְ ֶׁש ְּמ ַד ְפ ְּד ִפים ְּב ִס ְפ ֵרי ַהּזָ ָהב‪ּ ...‬כְ ֶׁש ְ‬
‫ּופֹות ַחת ֶאת ַּד ְרכֵ י ַה ְּמ ִדי־‬
‫צֹומ ַח‪ּ ,‬כְ ִאּלּו ִּד ְּשׁנָ ה אֹותֹו ַּב ֲהמֹון ֲהמֹון ַא ֲה ָבה * ִהּנֵ ה ּכָ אן ִהיא ָסלְ לָ ה לַ ְּמ ִדינָ ה ֶאת ַה ֶּד ֶרְך‪ ...‬וְ כָ אן ִהיא סֹולֶ לֶ ת ַ‬
‫ְו ֵ‬
‫רֹואה ֵמ ֵע ֶבר לָ א ֶֹפק‪,‬‬
‫נָ ה‪ַּ * ...‬ובּנֶ גֶ ב ַּובּגָ לִ יל ִהיא ָק ְב ָעה ֶאת ַהּגְ בּול‪ ,‬וְ ִצּיְ ָרה ְּב ִצ ְב ֵעי ַה ַחּיִ ים ֶאת ַה ִּמ ְסּגֶ ֶרת – וְ ֶאת ַה ְּתמּונָ ה * וְ ָת ִמיד – ּכְ ִאּלּו ָ‬
‫מֹות ָיה ֶׁש ִהּנֵ ה ֵמי ַה ְּתהֹום נִ ְמלָ ִחים אֹו ּגַ ל‬
‫יׁשה ְּב ַע ְצ ֶ‬
‫ּומכִ ינָ ה * ַמ ְרּגִ ָ‬
‫עֹוב ֶדת ְ‬
‫רּוח – ּולְ ַמ ַען ָה ַעם‪ֶ ,‬את ַה ַּק ְר ַקע ִהיא ֶ‬
‫נֹוׁש ֶמת ֶאת ִׁשּנּויֵ י ָה ַ‬
‫ּכְ מֹו ֶ‬
‫עֹומ ֶדת ֶאל מּול ַה ִּמ ְד ָּבר – ּכְ מֹו ְמ ַק ֶּבלֶ ת‬
‫חֹופי ַה ְּמ ִדינָ ה * וְ כָ אן ִהּנֵ ה ִהיא ָּב ֵע ֶמק‪ַ ,‬מ ֲע ִמ ָיקה ֶאת ָה ָא ִפיק‪ ...‬כָ ּאן ִהיא ֶ‬
‫ֶׁשל ֲעלִ ּיָ ה יִ ְׁשטֹף ֶאת ֵ‬
‫ּפֹות ַחת ֶא ְׁשנָ ב לַ ִּמ ְדרֹון – ֶׁש ַה ְּב ִריזָ ה ָּתרּוץ ּבֹו ּכְ ַאּיָ לָ ה ְׁשלּו־‬
‫ֶ את ָּפנָ יו ִּב ְב ָרכָ ה‪ּ * ...‬פֹה ַמ ְׁש ִא ָירה ֶאת ַה ְּט ָר ִׁשים‪ּ ,‬כְ מֹו ַּפ ַעם‪ ...‬וְ ִהּנֵ ה‪ּ ,‬כָ אן‪ַ ,‬‬
‫מֹוׁשכֶ ת ָק ִד ָימה‪ּ * ...‬כְ ֵדי ֶׁש ְּב ָב ֵּתי ַה ֶּבטֹון וְ ַה ֶּמלֶ ט‪ ,‬נַ ִּביט‬
‫ּומגִ ּנָ ה ַעל ִּפּסֹות ַה ָּבר‪ּ ,‬גַ ם ּכְ ֶׁש ִהיא ֶ‬
‫חֹוצ ֶבת ַּב ֶּסלַ ע ַאְך ְמלַ ֶּט ֶפת ָּב ֵע ֶׂשב‪ְ ...‬‬
‫ָחה * וְ ֶ‬
‫ּפֹורים‬
‫ּופנִ ָימה * וְ ֵאין ָס ֵפק‪ :‬זֶ ה ֹלא ַרק ַה ַּמ ְר ֶאה ַה ְּמלַ ֵּבב ָּב ֵעינַ יִ ם‪ֹ ...‬לא ַרק ַמנְ ּגִ ינַ ת ַה ִּצ ִ‬
‫ֶאל ַה ָּמ ָחר וְ נִ נְ ׁשֹם אֹותֹו – ִעם ֲהמֹון ֲאוִ יר‪ ,‬לַ נֶ ֶּפׁש ְ‬
‫טּוח **‬
‫יֹותר ָּב ַ‬
‫עֹומד ֵא ָיתן‪ ,‬וַ ֲע ִתידֹו ַה ְר ֵּבה ֵ‬
‫רּוח‪ֶ * ...‬אּלָ א ַה ַּביִ ת ֶׁשּלָ נּו ֶׁש ֵ‬
‫וְ ַה ַּמיִ ם וְ ָה ַ‬
‫עֹוׂשה לָ נּו‬
‫בֹודה וְ זִ ְמ ַרת ָה ָא ֶרץ וְ ִׁש ַירת ַה ַּמ ֲע ִׂשים * ַא ֲח ֵרי ֶׁש ָר ְׁש ָמה ַעל ַמ ַּפת ָה ָא ֶרץ ֵאיְך ִהיא ָ‬
‫אֹותּה ִרּנַ ת ָה ֲע ָ‬
‫וְ ַא ֲח ֵרי ּכָ ל ֵאּלֶ ה – ַא ֲח ֵרי ּכָ ל ָ‬
‫קּורים ֶׁשל ֲחלֹומֹות וְ זִ כְ רֹונֹות *‬
‫לֹומר ְּבלֵ ב ָׁשלֵ ם‪ַ :‬הּכֹל ִה ְת ִחיל‪ְּ ,‬ב ֶע ֶצם‪ִ ,‬מּתֹוְך ִמּלִ ים ֶׁשל ְּת ִפּלָ ה וְ ִ‬
‫– וְ ִא ָּתנּו – נִ ְפלָ אֹות וְ נִ ִּסים * ִהיא יְ כֹולָ ה ַ‬
‫ּדֹורׁש ַה ְר ֵּבה זֵ ָעה‪...‬‬
‫בֹודת ּכַ ַּפיִ ם‪ ...‬זֶ ה ֵ‬
‫ּוכְ ָבר ֹלא ָצ ִריְך לְ ַה ְר ִחיק לֶ כֶ ת – ָּפׁשּוט ַרק לְ ָה ִרים ֶאת ַה ְּת ִריס ּולְ ַה ִּביט ִמּכָ ל ַה ַחּלֹונֹות * נָ כֹון‪ ,‬זֹו ֲע ַ‬
‫ּומֹות ַחת‬
‫ַ‬
‫ּמֹוׁשכֶ ת לָ בֹוא וְ לָ גֶ ֶׁשת *‬
‫בֹודת ַהּלֵ ב – ֶׁש ֶ‬
‫ּצֹורב אֹו ִּב ְצלִ יפֹות ַהּגֶ ֶׁשם‪ֲ * ...‬א ָבל‪ ,‬ק ֶֹדם ּכָ ל זֹאת ֲע ַ‬
‫אֹומר לִ ְהיֹות ּכָ אן ַּב ַח ְמ ִסין ַה ֵ‬
‫זֶ ה ֵ‬
‫ּמּודי ַהגֶ ֶּׁשר * ּכְ ֵדי ֶׁשּנַ ְמ ִׁשיְך לָ לֶ כֶ ת ַא ֲח ֵרי ַמ ְח ֵר ַׁשת ֶה ָחזֹון‪ָּ ...‬פׁשּוט‪ּ ,‬כְ ֵדי‬
‫ְּתלָ ִמים וְ ַקוִ ים ְּוד ָרכִ ים – ּכְ מֹו ֵה ִק ָימה‪ֵּ ,‬בין ָה ֶא ְתמֹול לַ ָּמ ָחר‪ֶ ,‬את ַע ֵ‬
‫מֹוהה – לַ ְחֹלם וְ לַ ֲעׂשֹות‪ ,‬לַ ֲעׂשֹות – ּולְ ַה ְמ ִׁשיְך לַ ְחֹלם **‬
‫ֶׁשֹּלא נִ ְׁשּכַ ח ֵאיְך ִהּגַ ְענּו ַעד ֲהלֹום‪ְּ * ...‬וב ֵפרּוׁש‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶׁשּנַ ְמ ִׁשיְך ֲאנַ ְחנּו – ּכַ ַ‬
‫איזי מן‬
‫הצילומים בחוברת באדיבות ארכיון הצילומים של קק”ל‪ .‬רשימת הצלמים שתמונותיהם מופיעות בחוברת‪ :‬ישראל סיני‪ ,‬ד”ר יעקב רוזנר‪ ,‬מירה חן‪,‬‬
‫מיכאל חורי‪ ,‬אברהם מלבסקי‪ ,‬רחל אלון‪ ,‬בני מור‪ ,‬אבי הירשפילד‪ ,‬זאב רדובן‪ ,‬שוילי‪ ,‬שי גינות‪ ,‬צדוק בסן‪ ,‬ישראל סיני‪ ,‬אבי הירשפילד‪ ,‬ג’ו מלקולם‪ ,‬פנינה‬
‫לבני‪ ,‬יוסף שווייג‪ ,‬אברהם מלבסקי‪ ,‬דן שפנר‪ ,‬יעל חדד‪ ,‬גידי בשן‪ ,‬אנצ’ו גוש‪ ,‬יניב שורץ ‪ -‬טכנוגרפיקס וכן‪ ,‬הארכיון הציוני‪ ,‬לה”מ‪ ,‬יפפ”א‪ ,‬פלאש ‪ 90‬ואלבטרוס‬
‫כל הזכויות שמורות לקרן קימת לישראל‪ ,‬האגף לחינוך ולנוער‪ ,‬המחלקה הפדגוגית‬
‫עיצוב גרפי‪ ,FLY Design :‬כתיבה‪ :‬צוות המחלקה הפדגוגית ‪ ,‬עריכה והפקה‪ :‬סטודיו צחר ‪www.tsachar.com‬‬
‫‪43‬‬
‫בהוצאת קרן קימת לישראל‬
‫האגף לחינוך ולנוער‪ ,‬המחלקה הפדגוגית‬
‫ירושלים‬
‫כל הזכויות שמורות לקרן קימת לישראל‬
‫קרן קימת לישראל באינטרנט‬
‫‪www.kkl.org.il‬‬
‫‪www.greenwin.kkl.org.il‬‬
‫קו ליער‪1-800-350-550 :‬‬
‫משרדי האגף לחינוך ולנוער‬
‫צפון‬
‫טל’‪04-8470237 :‬‬
‫פקס’‪04-8470238 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ירושלים‬
‫טל’‪02-6583507 :‬‬
‫פקס’‪02-6583509 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מרכז‬
‫טל’‪03-5261153 :‬‬
‫פקס’‪03-5261183 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דרום‬
‫טל’‪08-9986188 :‬‬
‫פקס’‪08-9986131 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מודפס על נייר אקולוגי‬
‫‪44‬‬