‫‪44‬‬ ‫שערי הרוחות | יוגה ואימון עשרת הוַ איוּס‬ ‫א‪ .‬הרהורים על יציבה נכונה‬ ‫קדימה ואחורה ‪ -‬טעות בסיסית בתפישה‬ ‫על פי היוגה‪ ,‬המזרח מייצג את קדמת הגוף‪ ,‬משום שמדי בוקר אנו פונים מזרחה לראות‬ ‫את השמש זורחת‪ ,‬והחלק האחורי של הגוף הוא המערב‪ .‬מה היחס הנכון או המאוזן‬ ‫בין מזרח למערב‪ ,‬בין קדמת הגוף לאחוריו? האחור‪ ,‬המערב‪ ,‬תלוי במידה רבה באופן‬ ‫הנשיאה של הגוף הקדמי ‪ -‬בדרך שבה אנו פוגשים את העולם ושואפים ליצור עליו‬ ‫רושם‪ .‬היציבה היא במידה רבה מעין הדהוד לא מודע של האופן שבו אנו מציגים את‬ ‫עצמנו בפני כל מי שנקרה בדרכנו‪ ,‬אדם אחר או החברה כולה‪ .‬לפעמים אנו בוחרים‬ ‫להציג עצמנו בדרך מסוימת על מנת ליצור רושם מסוים‪ .‬אך בדרך כלל אנו פחות‬ ‫מודעים‪ ,‬או כלל לא מודעים‪ ,‬להשפעה שיש לנשיאת החזית שלנו על אחורי הגוף‪ ,‬או‬ ‫על האופן שבו הוא עשוי להביע את עצמו בצורה האידאלית ביציבה שלנו‪ .‬רק לעתים‬ ‫נדירות אנו שואלים‪" :‬מה רצוי לגב (לאחורי הגוף) עצמו?"‬ ‫לאחר התבוננות בבני אדם רבים מתרבויות שונות ובילדים קטנים שעדיין לא‬ ‫איבדו את התנוחה הטבעית הבריאה‪ ,‬הגעתי למסקנה שהגב בצורתו האמיתית הוא‬ ‫מלא‪ ,‬רחב וארוך‪ .‬כדי לחזור ולגלות מחדש את הצורה הזאת‪ ,‬על קדמת הגוף שלנו‬ ‫להיות משוחררת יותר מכפי שרובנו מסוגלים לתאר בדמיוננו‪.‬‬ ‫כשאנחנו מתבוננים בילד בן שנתיים כשהוא עומד‪ ,‬אנחנו מזהים את התבונה של‬ ‫הגב המלא והרחב הזה‪ ,‬אך בדרך כלל איננו מסוגלים לאתר את המלאות והרוחב האלה‬ ‫בגופנו‪ .‬כך אנו נותרים בתחושה של גב מקומר וחסר חיות‪.‬‬ ‫הוַ איוּס באימון האסאנות‪ :‬דרכים לייצוב לפני היערכות פראנית‬ ‫כאשר אני מסבירה את הגב ה"נבון" הזה בשיעור ומדגימה אותו בעזרת גופים‬ ‫שונים‪ ,‬התמונה נראית ברורה ומובנת מאליה‪ .‬ועדיין‪ ,‬קשה לנו מאוד למצוא את הגב‬ ‫הזה בגופנו אנו‪ .‬אם אני אומרת לכיתה של ילדים או בני נוער "שבו ישר בבקשה"‪,‬‬ ‫הם זוקרים אינטואיטיבית את החזה‪ ,‬היינו‪ ,‬מאריכים את קדמת הגוף‪ .‬כדי להרים את‬ ‫החזה הם למעשה מקשיתים את הגב ומושכים את כתפיהם כלפי מטה ולאחור‪ .‬תנוחת‬ ‫"מסדר הטירונים" הזאת היא שנחשבת בתרבות שלנו ליציבה זקופה ומכובדת‪ .‬כשאנו‬ ‫משקיטים את החזה העליון ואת הכתפיים‪ ,‬אנחנו חשים לרוב רופסים ומקומרים‪ .‬רבים‬ ‫קושרים את הרפיון הזה לחולשה וכישלון‪ .‬הארכת הקו הקדמי וזקיפת החזה על חשבון‬ ‫הגב היא טעות בסיסית ונפוצה‪ .‬היא לא מביעה בהכרח סוג אישיות מוגדר אלא היא‬ ‫תופעה תרבותית־חברתית‪.‬‬ ‫אף על פי שאפשר להסביר ולהדגים את היציבה עם גב לא מנופח ושקט בכיתה‪,‬‬ ‫"גב המסדר" המוכר הוא עקשן וסרבן שינויים‪ .‬הוא מושרש עמוק לא רק בתודעה‬ ‫שלנו אלא גם בגופנו‪ ,‬בתפישה התת־הכרתית שלנו את המושג "זקוף"‪ .‬אני יכולה לומר‬ ‫לאדם אין־ספור פעמים‪" :‬אתה מקשית את הגב‪ ,‬הירגע והרחב את הצלעות האחוריות‬ ‫התחתונות"‪ .‬אני יכולה לומר‪" :‬הרגע את החזה" או "קח את האגן לאחור"‪ .‬אך גם אם‬ ‫ההנחיות הללו מובנות ומיושמות לרגע‪ ,‬ההקשר הלא מודע שבין חזה רך לתפישות של‬ ‫חולשה וכניעות שב ומבצבץ ופוגע ביציבה הנכונה; ובשיעור הבא התלמידים שבים‬ ‫וחוזרים לתנוחות המורגלות עליהם מימים ימימה‪.‬‬ ‫אימון האסאנות‪ ,‬כאשר קדמת הגוף נתונה בהתארכות יתר דרך קבע‪ ,‬מעורר בעיות‬ ‫מתמשכות אפילו לרבים ממתרגלי היוגה הרציניים והמסורים ביותר‪ .‬המודעות לנטייה‬ ‫זו ולמשמעויות שלה מועטה מאוד‪ .‬במאמץ להזדקף ולא להיות שמוטים‪ ,‬ברצון להיות‬ ‫"תלמידים טובים"‪ ,‬המתרגלים חושבים שהם מיישרים את הגב‪ ,‬בעוד שלמעשה הם‬ ‫מקשיתים אותו‪ .‬ההיערכות הפנימית הנכונה בתנוחת העמידה הבסיסית (טדאסאנה)‪,‬‬ ‫ובתנוחות רבות הנובעות ממנה‪ ,‬נותרת חמקמקה‪.‬‬ ‫אם נוציא מכלל זה את התנוחה הרופסת‪ ,‬טעויות רבות ביציבה נובעות ממתיחת‬ ‫יתר של קדמת הגוף‪ ,‬בצוואר‪ ,‬בחזה או באגן‪ .‬התנוחות הללו מלוות בדרך כלל בהפניית‬ ‫הרגליים פנימה או החוצה‪ ,‬אך זאת קל יחסית לתקן‪ .‬טעויות כרוניות אחרות ביציבה‬ ‫עשויות לנבוע מחיקוי היציבה של ההורים‪ ,‬מנטיות גנטיות או כאלה הקשורות לעבודה‬ ‫מסוימת‪ ,‬או מהרגלים שמקורם פסיכוסומטי‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫שערי הרוחות | יוגה ואימון עשרת הוַ איוּס‬ ‫נוכל לחלק יציבות מוטעות אלה לכמה קטגוריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬תנוחת החזה המנופח‪:‬‬ ‫מתיחת יתר של קדמת הגוף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התנוחה הרופסת‪:‬‬ ‫הראש מורכן‪ ,‬השכמות מעוגלות‪ ,‬החזה דחוס‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תנוחת הראש המוביל‪:‬‬ ‫הסנטר והראש משוכים קדימה‪ ,‬או‪ ,‬במקרים נדירים יותר‪ ,‬כלפי מעלה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תנוחת האגן המוטה קדימה (הבטן המשוחררת מדי)‪:‬‬ ‫מיקום שגוי של האגן ונטייה להטות אותו קדימה‪ ,‬או להרפות יתר על המידה את‬ ‫‬ ‫שרירי הבטן‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עקמת‪:‬‬ ‫ הגב מתעקל מצד אחד של עמוד השדרה לצידו השני‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫אנו מביאים את הרגלי היציבה שלנו אל האימון והם באים לידי ביטוי באסאנות שלנו‪.‬‬ ‫מה הטעם בתיקון אסאנה זו או אחרת‪ ,‬כאשר הסיבה לחוסר הדיוק נעוצה ביציבה‬ ‫הבסיסית? כל האימון שלנו מושתת על היציבה‪ .‬עלינו למצוא את היציבה הנכונה‬ ‫בטדאסאנה וללמוד כיצד לנוע איתה מטדאסאנה לכל האסאנות האחרות‪ .‬רק כאשר‬ ‫המבנה הקבוע הזה יישמר בתנועה‪ ,‬תוכל כל אסאנה להביע את הייחוד של צורתה‬ ‫"שלה" או את צורתה ה"אמיתית" (‪.)sva-rupa‬‬ ‫הוַ איוּס באימון האסאנות‪ :‬דרכים לייצוב לפני היערכות פראנית‬ ‫ב‪ .‬הוַ איוּ כאמצעי לתיקון היציבה‬ ‫על פי ניסיוני כמורה וכמתרגלת‪ ,‬הוַאיוּס הפנימיים משנים מן הקצה אל הקצה את‬ ‫היציבה המוטעית לסוגיה השונים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בעלי החזה המנופח הדומיננטי יכולים‬ ‫לרכך אותו בעזרת הפראנה וַ איוּ‪ .‬האימון הזה‪ ,‬במנותק מהאסאנות‪ ,‬נותן להם חוויה שונה‬ ‫והבנה שונה לחלוטין של מיקום בית החזה‪ .‬הם יושבים בחצי לוטוס או בסוקהאסאנה‬ ‫(בשילוב רגליים)‪ ,‬נושפים אל פראנה וַ איוּ ונוכחים שהחזה והגב לא חייבים לקרוס כאשר‬ ‫הם מאפשרים לצלעות הקדמיות התחתונות להידחס מעט‪ .‬אדרבא‪ ,‬כאשר הצלעות‬ ‫הקדמיות התחתונות נדחסות בפראנה וַ איוּ תוך כדי הנשיפה‪ ,‬החזה העליון נרגע באופן‬ ‫טבעי ולא יכול להישאר זקור‪ .‬ואז‪ ,‬כאשר אנו שואפים‪ ,‬הגב התחתון מתרחב‪ ,‬ויוצר‬ ‫יחסים מאוזנים יותר בין קדמת הגוף לאחוריו‪ .‬חזרה על האימון הזה שוב ושוב‪,‬‬ ‫משחזרת את הצורה האמיתית או הראשונית של החזה‪ .‬החזרת היציבה לקדמותה‬ ‫נובעת מנשיפה אל אזור הסרעפת הקדמית ‪ -‬לא ממחשבה על האופן שבו הגב או‬ ‫החזה אמורים להיות‪ .‬כך לא מתעוררת התנגדות או שיכחה‪.‬‬ ‫הוא הדין גם במי שסובלים דרך קבע מתנוחת "הראש המוביל" (הנטייה המופרזת‬ ‫של הצוואר קדימה או למעלה)‪ .‬על אף הניסיונות של התלמידים הללו להגדיר מחדש את‬ ‫הצוואר שלהם על ידי הרחבתו והארכתו‪ ,‬הם מתקשים לשמר לאורך זמן את התנוחה‬ ‫הנכונה‪ .‬אך כאשר מציגים בפניהם את אימון אודאנה וַ איוּ‪ ,‬הם חווים שינויים במיקום‬ ‫הצוואר והגרון שגורמים תחושה פיזית נעימה ויכולים להישנות בקלות‪ .‬באימון אודאנה‬ ‫וַ איוּ הם מתבוננים בנשימה באזור הגרון בקדמת הגוף‪ .‬תוך כדי התרכזות בגרון‪ ,‬הם‬ ‫מתמקדים בנשיפה‪ ,‬מניחים לגרון להתרחב וללסת התחתונה לנוע כלפי מטה‪ ,‬שומרים‬ ‫על פה סגור‪ .‬אחר כך הם שואפים ומאפשרים ללסת להיות נינוחה‪ ,‬ומגלים שהצוואר‬ ‫והראש חזרו למקומם הטבעי‪.‬‬ ‫אשר לתנוחת האגן הנוטה קדימה‪ ,‬התרופה עשויה להימצא בסאמאנה וַ איוּ‪ ,‬עם‬ ‫השתרשות‪ ,‬המחזירים את האגן למיקומו הנכון בגוף וגורמים לבטן התחתונה להיות‬ ‫קומפקטית יותר‪ .‬דרך השתרשות כפות הרגליים בקרקע והנשיפה אל האזור שמתחת‬ ‫לטבור‪ ,‬האגן נע אל מקומו מעצמו‪.‬‬ ‫לסובלים מעקמת‪ ,‬עבודה עם הוַאיוּס וההתמקדות בקדמת הגוף מסייעות למצוא‬ ‫את המרכז ולשהות בו‪ .‬הדבר משחרר אותם מהבלבול שהם חווים בשל האסימטריה‬ ‫הקיצונית שבין צד שמאל לצד ימין‪ .‬הוא משחרר אותם גם מהשאיפה העקרה להביא‬ ‫לשיוויון בין הצדדים כדי למצוא איזון‪ .‬האדם חווה את האיזון בעזרת מציאת המרכז‬ ‫בקדמת הגוף‪ ,‬וכך מתגבר על תחושות הבלבול הנובעות מהשוני שבין שני הצדדים‪.‬‬ ‫‪47‬‬