‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫וארא ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫את היסורים‪ ,‬היינו גם אם ישראל אומרים שהמצרים הם שהביאו עליהם‬ ‫את היסורים‪.‬‬ ‫השיעור לעילוי נשמת ‪:‬‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫פרשת השבוע ‪ :‬וארא‬ ‫השיעור נמסר ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‪ ,‬בשנת תשס"ז‪.‬‬ ‫ברכות השבח‬ ‫ויאמר אליו אני ה'‬ ‫פרשתנו פותחת בפסוק "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" (שמות‬ ‫ששם אלוקים ‪ -‬הוא דין‪ ,‬ושם ה' ‪ -‬הוא רחמים‪ .‬הקב"ה פונה‬ ‫ו‪ ,‬ב)‪ .‬ידוע ֵ‬ ‫למשה בשם אלוקים "וידבר אלוקים אל משה"‪ ,‬אומר רש"י (שם) "דבר אתו‬ ‫משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה"‪ .‬בסוף פרשת‬ ‫שמות‪ ,‬בא משה רבנו כביכול בטרוניא לקב"ה ואמר לו "למה הרעתה לעם‬ ‫הזה למה זה שלחתני‪ .‬ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה‬ ‫והצל לא הצלת את עמך" (שמות ה‪ ,‬כב‪-‬כג)‪ ,‬וכששמעו המקטרגים את דבריו‬ ‫החלו לקטרג על משה‪.‬‬ ‫אומר לו הקב"ה‪ :‬אל לך לדאוג מהם‪ ,‬שהרי אני פונה אליך בשם רחמים –‬ ‫"אני ה'‪ ,‬וכיון שאתה התכוונת לטובה‪ ,‬אני אהפך לך למידת הרחמים‪.‬‬ ‫ואזכור את בריתי ‪ -‬ברית מלח‬ ‫כתוב (שמות ו‪ ,‬ה) "וְ גַם אֲ נִ י ָש ַמעְ ִתי ֶאת נַאֲ ַקת בְ נֵי יִ ְש ָראֵ ל אֲ ֶשר ִמ ְצ ַריִ ם‬ ‫יתי"‪ .‬ונראה לפרש זאת על פי דברי הגמרא‬ ‫מַ עֲבִ ִדים אֹתָ ם וָ אֶ זְ כֹר ֶאת ְב ִר ִ‬ ‫בברכות (דף ה' ע"א) הדנה בשאלה מה הם יסורים של אהבה‪ ,‬ומביאה‬ ‫מחלוקת בענין‪ ,‬וז"ל‪" :‬פליגי בה רבי יעקב בר אידי‪ ,‬ורבי אחא בר חנינא‪ .‬חד‬ ‫אמר אלו הם יסורין של אהבה‪ ,‬כל שאין בהן בטול תורה שנאמר 'אשרי‬ ‫הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו'‪ .‬וחד אמר אלו הן יסורין של אהבה‪,‬‬ ‫כל שאין בהן בטול תפלה שנאמר 'ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו‬ ‫מאתי'‪ .‬אמר להו רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי אמר ר' חייא בר אבא‬ ‫א"ר יוחנן‪ :‬אלו ואלו יסורין של אהבה הן‪ ,‬שנאמר 'כי את אשר יאהב ה'‬ ‫יוכיח'‪ .‬אלא מה ת"ל 'ומתורתך תלמדנו' אל תקרי ְתל ְַמ ֶדּנּו אלא ִתלְ מדנו‪,‬‬ ‫דבר זה מתורתך תלמדנו ק"ו משן ועין‪ ,‬מה שן ועין שהן אחד מאבריו של‬ ‫אדם עבד יוצא בהן לחרות‪ ,‬יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה‬ ‫וכמה‪ .‬והיינו דרבי שמעון בן לקיש דאמר רשב"ל נאמר ברית במלח ונאמר‬ ‫ברית ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב ולא תשבית מלח ברית‪ ,‬ונאמר ברית‬ ‫ביסורין דכתיב אלה דברי הברית ‪ -‬מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את‬ ‫הבשר‪ ,‬אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם"‪.‬‬ ‫בגמרא כתוב "והיינו דרבי שמעון בן לקיש" – משמע מכך שאין מחלוקת בין‬ ‫ר' יוחנן לר"ש‪.‬‬ ‫אבל המפרשים אומרים שיש נפקא מינה ביניהם‪ ,‬רבי יוחנן שלומד ק"ו משן‬ ‫ועין‪ ,‬סובר שדוקא אם האדון מכה את עבדו ומוציא לו שן או עין‪ ,‬אז יוצא‬ ‫העבד לחרו ת‪ ,‬אבל אדם זר שהכה את העבד של חברו בעינו או בשינו‪ ,‬אינו‬ ‫יוצא לחרות משום כך‪ ,‬אלא על המכה לשלם את דמי השן או העין של העבד‬ ‫ודיו‪ .‬ואם אדם אומר שהיסורים שקיבל הם מאיתו יתברך שמו ויתעלה‪ ,‬אז‬ ‫היסורים מכפרים‪ .‬אבל אם אומר שהם באו במקרה או באשמת השונא‪ ,‬אז‬ ‫היסורים אינ ם מכפרים‪ .‬ואילו לדעת ריש לקיש ‪ -‬בכל מקרה היסורים‬ ‫מכפרים כמו מלח שתמיד ממתק‪.‬‬ ‫והנה כשנגזר על עם ישראל לצאת לחרות טענו המקטרגים שהשעבוד‬ ‫שהשתעבדו בישראל אינו סיבה להוציאם ממצרים כיון שלא האדון (כלומר‬ ‫הקב"ה) הכה אותם‪ ,‬אלא אדם זר (המצרים)‪ ,‬שהרי ישראל אומרים "אשר‬ ‫מצרים מעבידים אותם"‪ ,‬ועל כן לא יצאו לחירות‪ .‬ואעפ"כ אומר הקב"ה‪:‬‬ ‫"ואזכור את בריתי"‪ ,‬מה ברית האמור במלח שלעולם ממתיק את הבשר‪ ,‬כך‬ ‫ייסורין לעולם ממתיקים וגואלים את האדם‪ ,‬גם אם אדם זר הביא עליהם‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪492‬‬ ‫טוב לי שיתקשה את לבו‬ ‫יתי אֶ ת ֹא ֹת ַתי וְ ֶאת מוֹפְ תַ י בְ ֶא ֶרץ‬ ‫ַאק ֶשה אֶ ת לֵב פַ ְרעֹה וְ ִה ְרבֵ ִ‬ ‫כתוב "וַ אֲ נִ י ְ‬ ‫אתי אֶ ת ִצ ְבאֹתַ י‬ ‫ִמ ְצ ָריִ ם‪ .‬וְ ֹלא יִ ְשמַ ע אֲ ֵל ֶכם פַ ְרעֹה וְ נָתַ ִתי ֶאת י ִָדי בְ ִמ ְצ ָריִ ם וְ הוֹצֵ ִ‬ ‫אֶ ת עַ ִמי בְ נֵי יִ ְש ָראֵ ל מֵ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם בִ ְשפָ ִטים גְ דֹלִ ים" (שם‪ ,‬ז'‪ ,‬ג‪-‬ד)‪ .‬והכל היה‬ ‫למטרה ‪( -‬שם‪ ,‬ה) "וְ י ְָדעּו ִמ ְצ ַריִ ם כִ י אֲ ִני ה' בִ נְ ט ִֹתי ֶאת י ִָדי עַ ל ִמ ְצ ָריִ ם‬ ‫אתי ֶאת ְבנֵי יִ ְש ָראֵ ל ִמת ֹו ָכם"‪.‬‬ ‫וְ הוֹצֵ ִ‬ ‫אומר רש"י‪" :‬ואני אקשה‪ .‬מאחר שהרשיע והתריס כנגדי וגלוי לפני שאין‬ ‫נחת רוח באומות עובדי אלילים לתת לב שלם לשוב טוב לי שיתקשה לבו‬ ‫למען הרבות בו אותותי ותכירו את גבורתי‪ .‬וכן מדתו של הקדוש ב"ה מביא‬ ‫פורענות על האומות עובדי אלילים כדי שישמעו ישראל וייראו שנא' (צפניה‬ ‫ג) הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ואף על‬ ‫פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה אלא ויחזק לב‬ ‫פרעה"‪ ,‬עכ"ל רש"י‪.‬‬ ‫אם פרעה היה משלח את ישראל מהר‪ ,‬הוא לא היה מקבל את המכות‪.‬‬ ‫והמכות שנתנו למצרים‪ ,‬הם גם מוסר לעם ישראל‪ ,‬ולכן "טוב לי שיתקשה‬ ‫לבו"‪.‬‬ ‫הנה יוצא המימה‬ ‫פרעה היה עושה עצמו שהוא אלוה – "לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כט‪,‬‬ ‫ג)‪ ,‬והיה אומר שכל מה שאוכל ושותה אינו מוציא‪ .‬אבל הוא נהג להשכים‬ ‫בבקר בהחבא כדי ללכת ליאור לעשות צרכיו‪.‬‬ ‫שמעתי מחכם מנשה שלו ע"ה ששמע משם בעל הבא"ח שתיאר זאת כך‪,‬‬ ‫כתוב שהקב"ה אומר למשה (שמות ח‪ ,‬טז) "השכם בבקר והתיצב לפני פרעה‬ ‫הנה יוצא המימה"‪ .‬פרעה יוצא בבקר לכיוון היאור‪ ,‬ובדרך פוגש אותו משה‬ ‫רבנו ואומר לו‪ :‬שלום עליכם‪ ,‬מה שלומך אדוני המלך? איך אתה מרגיש? מה‬ ‫מצב הכלכלה והביטחון ? וכו' והאריך בדיבורו‪ ,‬והתעלם מאי הנוחות‬ ‫ששידר פרעה‪ .‬אומר לו פרעה‪ :‬נו‪ ..‬נו‪ ..‬ומה אתה עוד רוצה ? אך משה האריך‬ ‫עוד בדברים‪ .‬אומר לו פרעה אני צריך ללכת‪ .‬אומר לו משה להיכן ? לנוחיות‬ ‫? תגיד שאתה הולך לנוחיות‪ .‬ואמר לו משה‪ :‬אתה רואה שאינך אלוה‪ ,‬אלא‬ ‫בן אדם‪ ,‬עתה נודעה רמאותך‪ ,‬וכבר תתפרסם בכל מצרים‪.‬‬ ‫ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים‬ ‫במכת ברד נשבר פרעה וקרא למשה ולאהרן והודה בפניהם על צדקותו של‬ ‫אתי הַ פָ עַ ם ה' הַ צַ ִדיק וַ אֲ ִני וְ עַ ִמי הָ ְר ָשעִ ים"‪ ,‬אך‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ואמר (שם‪ ,‬כז) "חָ טָ ִ‬ ‫כשחדלו הקולות והברד‪ ,‬הוא שוב הקשה את לבו‪ .‬ואמר פרעה למשה‪:‬‬ ‫כשאמרתי "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים"‪ ,‬כוונתי היתה‪ ,‬שה' הצדיק ואני ‪-‬‬ ‫וא ילו עמי הם הרשעים‪ .‬אמר לו משה‪ :‬כיון שיצא מפיך בתחילה‪ ,‬שה'‬ ‫הצדיק‪ ,‬ואתה ועמך הרשעים אינך יכול לסתור זאת כעת‪.‬‬ ‫ורב מהיות קולות‬ ‫פרעה קורא למשה ולאהרן ואומר להם (שמות ט‪ ,‬כח) "העתירו אל ה' ורב‬ ‫מהיות קלת אלוקים וברד ואשלחה אתכם" וכו'‪ .‬משה רבנו מתפלל לה'‬ ‫והברד נפסק‪ ,‬ושוב פרעה מקשה את לבו‪ ,‬וכתוב (שם ט‪ ,‬לד) "וירא פרעה כי‬ ‫חדל המטר והברד והקלת ויוסף לחטוא"‪.‬‬ ‫ויש לשאול‪ ,‬מדוע פרעה נרעש ונפחד מהקולות והברד ?‬ ‫אלא ידועים דברי הגמרא בברכות (דף נ"ט ע"א)‪" :‬אמר ר' אלכסנדרי אמר‬ ‫ר' יהושע בן לוי לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שנאמר‬ ‫והאלהים עשה שייראו מלפניו"‪.‬‬ ‫הקב"ה ברא את הרעמים‪ ,‬כדי שאדם ישמע אותם ויאמר "ברוך שכוחו‬ ‫וגבורתו מלא עולם" ויישר עקמומית שבלבו‪ ,‬אך פרעה אינו רוצה להיות‬ ‫ישר‪ ,‬אינו רוצה להיות דתי‪ ,‬ולכן קולות אלו הפריעו לו‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫וארא ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫לפני כמה שנים היה ויכוח בין ישיבת 'פורת יוסף' לישיבת 'גור'‪ ,‬למי שייך‬ ‫שטח אדמה בן ארבעה מטרים הנמצא בסמיכות לבנין הישיבות‪ .‬לבסוף‬ ‫החליטו כי ראש הישיבה והאדמו"ר מגור יפסקו בנידון‪ .‬ונמצא פתרון‬ ‫שיניחו באותו השטח גנראטור שיספק חשמל בשבת לשתי הישיבות‪ .‬ובזמנם‬ ‫לא כ ל תושבי שכונת 'גאולה' היו שומרי תו"מ‪ ,‬ויש שהתלוננו שרעש‬ ‫הגנראטור מטריד את מנוחתם‪ .‬כששמע זאת ראש הישיבה הרה"ג עזרא‬ ‫עטיה זצ"ל‪ ,‬אמר‪ :‬איזה רעש? הגנראטור צועק "שבת‪ ,‬שבת" ! אמר‬ ‫האדמו"ר מגור‪ :‬הגנראטור צועק "שבֵ עס שבֵ עס"‪ .‬אמר אחד מהנוכחים‪:‬‬ ‫אני אעשה פשרה בין שנ י הרבנים‪ ,‬שאם זה שנוסע בשבת הוא ספרדי ‪-‬‬ ‫הגנראטור צועק "שבת שבת"! ואם הוא אשכנזי ‪ -‬הוא צועק שבֵ עס שבֵ עס"‪.‬‬ ‫ברכות השבח‬ ‫את קשתי נתתי בענן‬ ‫הקב"ה נשבע שלא יביא יותר מבול על הארץ‪ ,‬וקבע כאות ברית על שבועה זו‬ ‫יתי‬ ‫את הקשת בענן‪ ,‬כמו שכתוב‪( :‬בראשית ט‪ ,‬יא‪-‬יז) "וַ הֲ ִקמ ִֹתי ֶאת בְ ִר ִ‬ ‫ֹלקים זֹאת אוֹת‬ ‫ֹאמר א‪ִ -‬‬ ‫ָארץ‪ .‬וַ י ֶ‬ ‫ִא ְת ֶכם וכו' וְ ֹלא יִ ְהיֶה עוֹד מַ בּול לְ ַשחֵ ת הָ ֶ‬ ‫הַ בְ ִרית אֲ ֶשר אֲ ִני נ ֵֹתן וכו' ֶאת ַק ְש ִתי נָתַ ִתי בֶ עָ נָן וְ הָ יְ תָ ה לְ אוֹת ְב ִרית וכו' וְ הָ יָה‬ ‫יתי וכו' וְ הָ יְ תָ ה‬ ‫ָארץ וְ ִנ ְראֲ תָ ה הַ ֶק ֶשת בֶ עָ נָן‪ .‬וְ זָ כ ְַר ִתי אֶ ת ְב ִר ִ‬ ‫בְ עַ ְנ ִני עָ נָן עַ ל הָ ֶ‬ ‫יתיהָ לִ זְ כֹר בְ ִרית ע ֹולָם"‪.‬‬ ‫הַ ֶק ֶשת בֶ עָ נָן ְּור ִא ִ‬ ‫ולכן כשרואים את הקשת היא מסמלת שאנחנו לא בסדר‪ ,‬והיה צריך לבא‬ ‫מבול לעולם‪ .‬ולכן כתב המש"ב (סי' רכט ס"ק א')‪" :‬ואין כדאי להגיד‬ ‫לחבירו שיש קשת מטעם מוציא דבה"‪.‬‬ ‫אבל אם רוצה ללמד את בנו או חברו את הברכה על ראיית הקשת‪ ,‬מותר‬ ‫לומר להם שיש קשת‪.‬‬ ‫הברכה על הקשת‬ ‫ואומרת הגמרא (שם)‪" :‬וא"ר אלכסנדרי אמר ריב"ל הרואה את הקשת בענן‬ ‫צריך שיפול על פניו שנאמר כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול‬ ‫על פני‪ .‬לייטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא‪ ,‬אבל ברוכי‬ ‫ודאי מברך‪ .‬מאי מברך ? ברוך זוכר הברית‪ .‬במתניתא תנא ר' ישמעאל בנו‬ ‫של ר' יוחנן בן ברוקא אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו‪ .‬א"ר פפא הלכך‬ ‫נימרינהו לתרוייהו‪ ,‬ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו"‬ ‫ולמעשה‪ :‬מעיקר הדין‪ ,‬הרואה קשת בענן מברך‪" :‬בא"ה אלוקינו מלך‬ ‫העולם‪ ,‬זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו"‪ .‬ויש נוהגים לברך ללא‬ ‫שם ומלכות‪.‬‬ ‫וכתב בבא"ח (עקב‪ ,‬יז)‪" :‬ואסור להסתכל בו‪ ,‬ולפ"ד הגאון מהר"י ז"ל בי"ד‬ ‫דיש תרי גווני קשת א"כ צריך לברך בלי שם ומלכות דאין אתנו יודע‪ ,‬מיהו‬ ‫אין דבריו הנז' האמורים בדרך דרש כדאין לעקור מנהג ישראל לברך בשם‬ ‫ומלכות‪ ,‬ובפרט כי כל גדולי הפוסקים סתמו מלייהו בזה מיהו הרוצה‬ ‫להתחסד לברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו אין מזניחין‬ ‫אותו"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בברכה על הקשת אנו אומרים "נאמן בבריתו"‪ ,‬והרמב"ם גורס "ונאמן‬ ‫בבריתו" (פ"י מהל' ברכות הל' טז)‪.‬‬ ‫המסופק אם חייב בברכה – יהרהר שו"מ בליבו‬ ‫בעל הבא"ח כותב בכמה מקומות שהמסופק אם חייב בברכה או לא –‬ ‫יהרהר שם ומלכות בליבו (עייין לבא"ח עקב אות ו' ועוד)‪ .‬וישנם אחדים‬ ‫החולקים על הבא"ח‪ ,‬ולדבריהם הרהור אינו כדיבור‪ ,‬אך טועים הם שהרי‬ ‫מקור דבריו מהרמב"ם בפ"א מהל' ברכות הלכה ז'‪ ,‬וז"ל‪" :‬כל הברכות כולן‬ ‫צריך שישמיע לאזנו מה שהוא אומר ואם לא השמיע לאזנו יצא בין שהוציא‬ ‫בשפתיו בין שבירך בלבו"‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪492‬‬ ‫זהירות מהוצאת שם שמים לבטלה‬ ‫פעם רצו לצלם בוידאו‪ ,‬את אחד הרבנים הגדולים כשהוא מברך על הדלקת‬ ‫החנוכיה בביתו‪ ,‬וזאת עוד לפני חנוכה‪ ,‬והזמינו גם אותי לומר דבר תורה‪.‬‬ ‫אמרתי לאותו רב‪ :‬הכיצד תברך והרי זו ברכה לבטלה ! אמר לי אותו רב‪:‬‬ ‫ומה אעשה ? אמרתי לצלם ולמקליט‪ ,‬שיצלם את הרב מברך על תפוח עץ‬ ‫"בא"ה וכו' בורא פרי העץ" במנגינה של ברכות החנוכיה‪ ,‬ואח"כ יצלם אותו‬ ‫אומר רק את סיום ברכות החנוכיה‪" :‬להדליק נר חנוכה" ו"שעשה ניסים"‬ ‫וכו'‪ .‬ואחר כך הוא יגזור וידביק את פס ההקלטה‪ ,‬כך שהברכה תשמע‬ ‫שלמה‪ .‬ויפרסם בעת השידור שהציבור לא יענה אמן‪ .‬ובלאו הכי אם אדם‬ ‫שומע ברכה אפילו משידור ישיר‪ ,‬לא יענה אמן‪.‬‬ ‫חקירות הלכתיות של הבא"ח‬ ‫בליל שבת היה נוהג הבא"ח לשבת עם בני משפחתו ולשאול אותם שאלות‬ ‫וחידודים בהלכה‪.‬‬ ‫נדר בהקלטה ‪ -‬אם הקליט את עצמו בעת שהוא נודר לתת לבית הכנסת‬ ‫מאה שקלים‪ ,‬ונתן סכום זה לבית הכנסת‪ .‬האם כשישמע שוב את ההקלטה‬ ‫חל עליו שוב הנדר‪ ,‬מדין שומע כעונה‪ ,‬ועליו לתת עוד מאה שקלים לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬או לא ?‬ ‫שקיעה וזריחה ‪ -‬אם נמצא למשל בנמל חיפה או בטבריה למטה‪ ,‬ושם‬ ‫השקיעה מוקדמת ועשה הבדלה‪ ,‬ואחר כך עלה להר הכרמל או לטבריה‬ ‫עילית והנה שם עדיין יום‪ ,‬האם כשתשקע שם החמה יעשה שוב הבדלה או‬ ‫לא?‬ ‫ישנם הבדלי שעות בין המקומות בהם עוברים במהלך הטיסה‪ ,‬ויתכן ואדם‬ ‫יראה בעת הטיסה אור יום ואח"כ חושך‪ ,‬והדבר תלוי בגובה האווירי שבו‬ ‫נמצא המטוס‪ .‬ויש בזה נ"מ להלכה למשל לענין הנחת תפילין וזמן תפילה‪.‬‬ ‫נמצא באר"י וחמצו בחו"ל ‪ -‬ועוד שואל בעל הבא"ח‪ ,‬כיצד ינהג אדם שגר‬ ‫באר"י‪ ,‬ויש לו חמץ באמריקה‪ ,‬הרי כשאנו שורפים את החמץ באר"י‪ ,‬שם‬ ‫בחו"ל עדיין אוכלים חמץ ‪ -‬האם הולכים לפי המקום שבו הוא נמצא‪ ,‬וכיון‬ ‫שהוא נמצא באר"י הוא חייב להתקשר למישהוא בחו"ל שישרוף לו את‬ ‫החמץ לפי זמני אר"י‪ ,‬או שהולכים לפי המקום שהחמץ נמצא‪ ,‬וכיון שהחמץ‬ ‫שלו באמריקה‪ ,‬ימתין עד לזמן שריפת חמץ שם – ועיין בהוד יוסף סי' נא‬ ‫באורך‪ ,‬שפסק שמקום האדם קובע‪ .‬ונהגו להחמיר כשני הצדדים‪ ,‬היינו גם‬ ‫לפי האדם וגם לפי המקום‪.‬‬ ‫הרב בעל 'תפארת ישראל' שואל‪ :‬מה הדין לגבי אותם מקומות בעולם שיש‬ ‫בהם למשך ששה חודשים אור‪ ,‬וששה חודשים לילה – כיצד ינהגו לענין‬ ‫שבת ? וענה‪ :‬שסופרים שבעה ימים מיום שיצא מביתו‪ ,‬וביום השביעי‬ ‫עושים שבת (עיין בסוף פ"א דברכות בבועז שבתפארת ישראל)‬ ‫וב"ה במקומות אלו אין יהודים‪ ,‬אבל לעיתים מזדמנים לשם יהודים‪.‬‬ ‫ובכל אופן כשנוסע לחו"ל עליו לדעת מתי להתפלל שחרית מנחה וערבית‪,‬‬ ‫וכל הזמנים הקשורים לקיום המצוות‪ ,‬ועליו להתייעץ עם רב לפני נסיעתו‪.‬‬ ‫המסתכל בקשת‪ ,‬בלבנה או בכהנים – עיניו כהות‬ ‫הגמרא בחגיגה (דף טז ע"א)‪ :‬כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות‪ :‬בקשת‬ ‫ובנשיא ובכהנים‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫ברכת כהנים – בשעת ברכת כהנים יהיו פני המתפללים כנגד הכהנים‪,‬‬ ‫ויסגרו את עיניהם ולא יביטו בכהנים‪ ,‬ויתכוונו לברכה‪ .‬ונהגו אנשי מעשה‬ ‫לכסות פניהם בטלית בשעת הברכה‪ ,‬ויש נוהגים גם לכסות פני בניהם‪ ,‬ומנהג‬ ‫טוב הוא‪.‬‬ ‫לבנה – לא ירבה להסתכל בלבנה יותר מידי‪ ,‬וכשיתחיל לברך ברכת הלבנה‪,‬‬ ‫יסתכל ואחר כך לא יסתכל בה כלל (בא"ח ויקרא כג‪ ,‬וכה"ח לד)‪.‬‬ ‫ברכה על החמה והרים גבוהים‬ ‫הברכה "עושה מעשה בראשית" נתקנה גם למי שרואה חמה בתקופתה‬ ‫(בא"ח עקב‪ ,‬יט)‪ ,‬וכן למי שרואה הר גבוה מאד‪ ,‬כגון‪ :‬הר תבור או הר‬ ‫הכרמל ( ולא על כל ההרים והגבעות מברכים אלא דוקא על המשונים שנכרת‬ ‫גבורת הבורא עליהם‪ ,‬שכתוב "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא"‪ ,‬ירמיה‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫וארא ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫מו‪ ,‬יח‪ .‬וכן אין מברכים למשל על 'הר הורדוס' הנמצא בדרום‪ ,‬כיון שאינו‬ ‫טבעי אלא מלאכותי כי הורדוס בנה אותו)‪.‬‬ ‫ברכה על רעמים וברקים‬ ‫א‪" .‬ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא‬ ‫עולם" (ברכות נ"ד ע"א)‬ ‫אבל מרן בשו"ע פסק שעל הברקים ועל הרעמים מברכים בשם ומלכות‪ ,‬וז"ל‬ ‫(או"ח סי' רכז‪ ,‬סעי' א')‪" :‬ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף‪,‬‬ ‫על כל אחד מאלו‪ ,‬אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית‪ .‬ואם ירצה יאמר‬ ‫בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם"‪.‬‬ ‫וכתב בכה"ח (שם ס"ק י' ‪ -‬יא)‪" :‬והמנהג לומר על הרעמים ‪ -‬שכוחו וגבורתו‬ ‫מלא עולם‪ ,‬ועל הברקים ‪ -‬עושה מעשה בראשית וכו'‪ .‬ועוד כתב‪ :‬שכוחו‬ ‫וגבורתו פירוש‪ :‬ברוך הנותן כח לטבע להראות כוחו של יוצר בראשית כדי‬ ‫שייראו מלפניו"‪.‬‬ ‫ומיהו‪ ,‬לדעת הבא"ח אין לברך ברכה זו בשם ומלכות וז"ל (ש"ר עקב‪ ,‬טז)‪:‬‬ ‫"על הברקים מברך ברוך עושה מעשה בראשית‪ ,‬ועל הרעמים מברך ברוך‬ ‫שכוחו וגבורתו מלא עולם‪ .‬ומן הדין צריך לברך בשם ומלכות‪ ,‬אך פה עירנו‬ ‫נהגו לברך שתי ברכות אלו בלי שם ומלכות‪ .‬וכתב לי ידידנו הרה"ג מהר"א‬ ‫מני נר"ו דגם בעיה"ק תובב"א נהגו לברך בלי שם ומלכות‪ ,‬וכתב שעמד על‬ ‫מנהג זה הרב פתח הדביר ח"ב סי' רכ"ז וספר זה אינו מצוי אצלינו"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬על הרעמים ועל הברקים ניתן לברך אפילו כמה פעמים ביום‪ ,‬והדבר תלוי‬ ‫בפיזור העננים‪ .‬שאם העננים התפזרו והשמים נהיו בהירים‪ ,‬ואח"כ שוב‬ ‫התקבצו העננים ונעשה ברק ורעם – יכול לברך שנית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם נמצא בנוחיות ושמע קול רעם‪ ,‬יצא ויטול ידיו‪ ,‬ויברך‪.‬‬ ‫הברכה על רעידת אדמה‬ ‫על רעידת אדמה וכדו' מברך‪" :‬בא"ה אלוקינו מלך העולם‪ ,‬שכוחו וגבורתו‬ ‫מלא עולם"‪.‬‬ ‫ברכה על הים הגדול – פעם בחדש‬ ‫ואומרת הגמרא בברכות (דף נ"ד ע"א)‪" :‬על ההרים ועל הגבעות‪ ,‬ועל הימים‪,‬‬ ‫ועל הנהרות‪ ,‬ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית‪ .‬רבי יהודה אומר‬ ‫הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול‪ ,‬בזמן שרואהו‬ ‫לפרקים" (אחת לשלשים יום ‪ -‬מש"ב רכ"ח ס"ק ב')‪ .‬ועיין במש"ב (שם)‬ ‫שמביא מחלוקת מה נקרא הים הגדול האם הים שעוברים בו לישראל‬ ‫ולמצרי ם‪ ,‬ונקרא הים הגדול מפני חשיבותה של אר"י‪ ,‬או שמא הכוונה‬ ‫לאוקיינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם‪ ,‬ומפני‬ ‫גודלו קבעו עליו ברכה‪.‬‬ ‫ולהלכה‪ ,‬הים התיכון נקרא הים הגדול ומברך עליו‪ .‬עוד אומר המש"ב (שם‬ ‫סק"ד) "ושיהיו ידועים שהם מימי בראשית כמו אלו ולא נתהוו אחר כך"‪.‬‬ ‫ולפי זה לא מברכים על ים המלח‪ ,‬כי מהפסוק "בארות בארות חמר"‬ ‫(בראשית יד‪ ,‬י) המתאר את עמק השידים ‪ -‬הוא ים המלח‪ ,‬אנו למדים‬ ‫שבתחילה היה בארות בארות ורק אח"כ נקוו מים ונעשה ים‪ ,‬ולכן לא‬ ‫מברכים עליו כי הוא אינו מעשה בראשית‪.‬‬ ‫ולמעשה‪ :‬מהדין‪ ,‬הרואה את הים הגדול מברך פעם בחדש "ברוך עושה‬ ‫מעשה בראשית" עם שם ומלכות‪ ,‬אבל נהגו לברך בלי שם ומלכות‪.‬‬ ‫תפלת הדרך‬ ‫א‪ .‬יזהר אדם בתפלת הדרך‪ ,‬כי כל הדרכים בחזקת סכנה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מי שמתפלל לפני שיוצא לדרך‪ ,‬טוב שיאמר את תפלת הדרך בברכת‬ ‫'שומע תפלה' שבשמונה עשרה בטרם יצא לדרכו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מי שלא אמר תפלת הדרך ב"שומע תפלה"‪ ,‬יאמר "תפלת הדרך" אחרי‬ ‫שיצא מעיבורה של עיר‪ .‬אך במקרה זה אין לומר שם ומלכות בסיום התפלה‬ ‫לחוש לדעת הרמב"ם (ראה שו"ע ק"י וכה"ח ס"ק יג)‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪492‬‬ ‫ד‪" .‬וראוי שיסמכנה לאיזו ברכה כגון שיאכל או ישתה ויברך ברכה אחרונה‬ ‫ויסמוך תפלת הדרך אליה‪ ,‬או יסמוך אותה לברכת אשר יצר אם נזדמן לו‬ ‫זה" (בא"ח עקב‪ ,‬יח)‬ ‫ה‪ .‬לא יאמר את תפלת הדרך בעודו נוסע‪ ,‬אלא יעצור בצד‪ ,‬ואח"כ ימשיך‬ ‫בנסיעתו‪.‬‬ ‫הרואה את חברו לאחר זמן מרובה‬ ‫כתוב בשו"ע (סי' רכ"ה סעי'' א')‪" :‬הרואה את חברו לאחר שלושים יום‪,‬‬ ‫אומר שהחיינו‪ .‬ואחר י"ב חדש מברך מחיה המתים‪ ,‬והוא שחביב עליו‬ ‫הרבה ושמח בראייתו"‪.‬‬ ‫אך מכיון שיש חוששים מזה‪ ,‬על כן לא נהגו לברך ברכת "מחיה המתים"‬ ‫(ועיין לבא"ח עקב אות יד בשם חסד לאלפים ס"ק טו)‪.‬‬ ‫מסופ ר על אחד האדמו"רים שבא לארץ‪ ,‬ונכנס לביתו של הסבא קדישא‬ ‫הרה"ג שלום אליעזר אלפנדרי ע"ה‪ ,‬ושם ישב הגאון הראשל"צ הרב יצחק‬ ‫נסים זצ"ל‪ .‬פנה הרב יצחק נסים לאדמו"ר ואמר לו‪ :‬תברך "שהחיינו"‪,‬‬ ‫שהרי אתה רואה פעם ראשונה את הרב‪ .‬והתחילו להתווכח ביניהם אם‬ ‫לברך שהחיינו או לא‪ ,‬ואמר הרב יצחק נסים לאדמו"ר‪ :‬לפחות תברך "ברוך‬ ‫שחלק מחכמתו ליראיו"‪.‬‬ ‫יצאו חסידי האדמו"ר וכתבו נגד רב אחד צעיר שלא התבייש להעיר‬ ‫לאדמו"ר לפני הסבא קדישא‪ .‬פנה הרב יצחק נסים לסבא קדישא ושאל‬ ‫אותו אם להגיב על הדברים או לא‪ .‬ענה לו הסבא קדישא‪ :‬תעזוב אותם ואל‬ ‫תכנס למחלוקות‪ .‬מששמעו זאת החסידים של האדמו"ר‪ ,‬הם כתבו באיזו‬ ‫חוברת שיש רב צעיר אחד שהסבא קדישא גער בו שהאדמו"ר צודק‪.‬‬ ‫ומשרצה הרב יצחק נסים להגיב על כך‪ ,‬שוב אמר לו הסבא קדישא שלא‬ ‫יכנס למחלוקת‪ .‬לאחר שנפטר הסבא קדישא כתב הרב יצחק לחסידים שאם‬ ‫הם יכתבו שוב פעם איזה דבר‪ ,‬הוא יכתוב את כל האמת‪ .‬ובספרו 'יין הטוב'‬ ‫הוא כתב באריכות בנושא זה‪.‬‬ ‫הרואה מלך מאומות העולם‬ ‫כתוב בשו"ע (שם סעי' ח')‪" :‬על המלכים אומר‪ :‬בא"י אלוקינו מלך העולם‬ ‫שחלק מכבודו ליראיו; ועל מלכי עובדי כוכבים אומר‪ ,‬ברוך שנתן מכבודו‬ ‫לבשר ודם"‪.‬‬ ‫פעם נסע חבר הכנס ת יגאל ביבי הי"ו למפגש עם מלך ירדן‪ ,‬מטעם ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬והוא בא ושל אותי אם לברך את הברכה על המלך או לא‪ .‬אמרתי לו‬ ‫שיברך ויהרהר שם ומלכות בליבו‪ .‬וכשהוא עמד ליד המלך‪ ,‬הוא בירך‪ .‬אמר‬ ‫לו המלך מה אתה אומר ? הסביר לו אותו חה"כ אני מודה לה' שנתן לך‬ ‫כבוד‪ .‬שאל המלך‪ :‬ומדוע האנשים האחרים לא בירכו ? אמר לו חה"כ יגאל‬ ‫ביבי‪ :‬אין להם רב שילמד אותם כיצד לברך‪.‬‬ ‫הסופר הידוע ש"י עגנון היה יהודי ירא שמים ומתפלל יום יום במנין ומניח‬ ‫תפילין‪ ,‬וכשהיו באים אליו אנשים להתארח היה מבקש מהם שיניחו כיפה‬ ‫על ראשם ויברכו כדין‪ ,‬ולא היה מתבייש משום אדם‪.‬‬ ‫כשהוא קיבל פרס נובל‪ ,‬הוא היה צריך לנסוע לשוודיה לקבל את הפרס‬ ‫מהמלך‪ .‬והוא היה רגיל להכנס לביתו של הראשל"צ הרה"ג יצחק נסים‬ ‫זצ"ל והוא בא לבקש ברכת פרידה לפני נסיעתו‪ .‬ואני שנוכחתי שם אמרתי‬ ‫לו‪ :‬את הברכה תאמר באנגלית או בשוודית או בשפה אחרת ? שאל אותי‬ ‫ש"י עגנון‪ :‬איזו ברכה ? אמרתי לו את הברכה שנתן מכבודו לבשר ודם‪,‬‬ ‫והראיתי לו הלכה זו בשו"ע‪ .‬והוא אמר שהוא יברר מהי שפתו של המלך‬ ‫והוא יברך ברכה זו בשפה שהמלך מבין‪.‬‬ ‫פעם אחת הוא בא ושאל את אחד הרבנים‪ :‬מדוע הרבנים יוצאים לחופש‬ ‫דוקא בימי העומר ולא לאחר תשעה באב כמו כולם ? אמר לו אותו רב‪ :‬מדע‬ ‫זה כל כך חשוב בעיניך‪ .‬אמר לו עגנון‪ :‬אני רוצה לכתוב על זה סיפור‪ .‬אני‬ ‫נכנסתי לאותו מקום והוא שאל אותי את השאלה הנ"ל‪ ,‬ואמרתי לו‪ :‬כיון‬ ‫שבימי העומר אין חתונות לכן הרבנים לוקחים חופש כי אין להם פרנסה‪,‬‬ ‫אבל לאחר תשעה באב יש הרבה חתונות‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫וארא ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫והוא היה אומר‪ ,‬שאינו משנה כלל את סיפורי חז"ל המצוטטים בספריו‪,‬‬ ‫והוא מביאם כלשונם‪ .‬ואחר כך הוא מאריך לבאר אותם‪.‬‬ ‫אם רואה מלך בטלוויזיה ‪ -‬לא יברך עליו‪ .‬ואם ראה אותו בטלוויזיה‪ ,‬ואחר‬ ‫כך ראה אותו עובר ברחוב – האם נאמר שלא יברך עליו כיון שכבר ראה‬ ‫אותו בטלוויזיה‪ ,‬וכעת שרואה אותו במציאות שמחתו אינה שלמה‪ ,‬או‬ ‫שנאמר שאעפ"כ יברך ? ולמעשה‪ :‬יברך‪.‬‬ ‫ואומרים חז"ל (ברכות ט' ע"ב)‪" :‬א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ‬ ‫לקראת מלכ י ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת‬ ‫מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם"‪.‬‬ ‫יש אנשים‪ ,‬לא מהמאזינים ולא מהצופים‪ ,‬המקילים לראות טלוויזיה בשבת‬ ‫על ידי שעון שבת‪ .‬ואני רגיל לומר‪ :‬כשיבא המשיח כולם יצאו להקביל את‬ ‫פניו ולראותו‪ ,‬אבל לאלו שראו טלוויזיה בשבת‪ ,‬יאמרו‪ :‬לכו ותראו את‬ ‫המשיח על גבי המסך‪.‬‬ ‫כל מה דעביד רחמנא לטב עביד‬ ‫הגמרא בברכות אומרת (דף ס' ע"ב)‪ :‬אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר‬ ‫וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא‬ ‫לטב עביד‪.‬‬ ‫וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' ר"ל סעי' ה')‪ ,‬וז"ל‪" :‬לעולם יהא אדם רגיל לומר‬ ‫כל מה דעביד רחמנא‪ ,‬לטב עביד"‪.‬‬ ‫והגמרא (שם) מספרת על רבי עקיבא שהיה הולך בדרך‪ ,‬והגיע לעיר ורצה‬ ‫להתארח אבל אף אחד לא הסכים לארח אותו‪ .‬אמר ר"ע 'כל דעביד רחמנא‬ ‫לטב'‪ .‬והוא הלך וישב בשדה והיו לו תרנגול‪ ,‬חמור‪ ,‬ונר‪ .‬באה רוח וכבתה את‬ ‫הנר‪ ,‬בא חתול ואכל את התרנגול‪ ,‬בא אריה וטרף את החמור‪ .‬אמר ר"ע‪' :‬כל‬ ‫דעביד רחמנא לטב'‪ .‬והנה באותו לילה באו גַיִ יס של שודדים ולקחו בשבי‬ ‫את בני העיר‪ .‬אמר ר"ע‪ :‬אמרתי לכם שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא‬ ‫הכל לטובה‪ ,‬שאילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי‪ ,‬ואילו היה החמור‬ ‫נוער או התרנגול קורא‪ ,‬היה הגייס בא ושובה אותי‪.‬‬ ‫ואמר רב אחד‪ :‬מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה‪ ,‬כי האדם אינו‬ ‫יודע מהי רעה‪ ,‬ומהי טובה‪.‬‬ ‫ומעשה ביהודי אחד שהתגורר בשכונתנו‪ ,‬שמת עליו אחד מבני משפחתו‪,‬‬ ‫ורציתי ללכת ולנחמו במוצאי שבת‪ .‬אך כיון שלא ידעתי היכן נמצא ביתו‪,‬‬ ‫אמרתי בליבי שבדרך אשאל את העוברים והשבים‪ .‬עברתי ליד אחד הבתים‬ ‫ושמעתי קולות של שירה וזמרה‪ ,‬ואמרו לי ששם נמצא בית האבלים‪ .‬נכנסתי‬ ‫אל הבית‪ ,‬וראיתי את אותו יהודי יושב ושר עם בני ביתו‪ ,‬ולאחר שהתפללנו‬ ‫ערבית ועשינו הבדלה‪ ,‬הנה ק ם אותו יהודי והחל לבכות בכי תמרורים‪.‬‬ ‫אמרתי בליבי "וכי זה כפתור של רדיו שמעבירים מתחנה לתחנה‪ ,‬בתחילה‬ ‫הוא שר ושמח‪ ,‬ולאחר כמה רגעים הוא בוכה"‪ ,‬ושאלתי אותו לפשר הענין‪.‬‬ ‫אמר לי אותו אדם‪ :‬בשבת אין אבלות ולכן שרנו ושמחנו‪ ,‬אבל לאחר השבת‪,‬‬ ‫ממשיכים באבלות‪ .‬מכאן אנו רואים עד כמה הוא היה שלט בעצמו בענין זה‪.‬‬ ‫שעשה לי נס במקום הזה‬ ‫כתוב (שמות יח‪ ,‬ט ) "וַ יִ חַ ְד יִ ְתר ֹו עַ ל כָל הַ ּטוֹבָ ה אֲ ֶשר עָ ָשה ה' לְ יִ ְש ָר ֵאל אֲ ֶשר‬ ‫ִה ִציל ֹו ִמיַד ִמ ְצ ָריִ ם‪ .‬וַ יֹאמֶ ר יִ ְתר ֹו בָ רּוְך ה' אֲ ֶשר ִה ִציל אֶ ְת ֶכם ִמיַד ִמ ְצ ַריִ ם ּו ִמיַד‬ ‫פַ ְרעֹה אֲ ֶשר ִה ִציל אֶ ת הָ עָ ם ִמ ַתחַ ת יַד ִמ ְצ ָריִ ם‪ .‬עַ ָתה י ַָדעְ ִתי כִ י גָדוֹל ה' ִמכָל‬ ‫ֹלקים כִ י בַ ָדבָ ר אֲ ֶשר זָ דּו ֲעלֵיהֶ ם" ‪ -‬יתרו בירך על הניסים שעשה הקב"ה‬ ‫הָ א ִ‬ ‫עם ישראל‪ .‬ואומרת הגמרא בברכות (דף נ"ד ע"א)‪" :‬הרואה מקום שנעשו בו‬ ‫נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה"‪ .‬שואלת‬ ‫הגמרא "מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן דאמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר‬ ‫הציל‪ .‬אניסא דרבים מברכינן‪ ,‬אניסא דיחיד לא מברכינן"‪.‬‬ ‫ויש לשאול‪ ,‬וכי אנו זקוקים ללמוד על ענין ההודאה מיתרו ?‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪492‬‬ ‫אלא החידוש הוא‪ ,‬שליתרו לא נעשה נס‪ ,‬אלא הנס נעשה למשה ולישראל‪,‬‬ ‫ויתרו חידש שאדם יכול לומר "ברוך שעשה לי נס" אפילו שהנס אירע‬ ‫לחברו‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬יתרו ידע היטב כיצד תכנן פרעה להזיק לעם ישראל‪ ,‬ושה' הציל‬ ‫אותם מידו‪.‬‬ ‫הללו את ה' כל גויים‬ ‫אנו אומרים בהלל‪" :‬הללו ה' את כל גויים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו‬ ‫חסדו" (תהלים קיז‪ ,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫אומר רשב"י‪ :‬וכי הגויים יהללו את ה'‪ ,‬בגלל שהוא עשה עמנו חסדים ?!‬ ‫והוא עונה‪ :‬אומות העולם יודו לקב"ה על כל מה שהם תכננו וחשבו לעשות‬ ‫לנו רעה ולהזיקנו‪ ,‬ולא עלתה בידם‪ .‬הם יודו לה' על כל הנסים שהוא עשה‬ ‫לנו‪ ,‬שה' הפר עצתם וקלקל מחשבתם‪.‬‬ ‫ולמרות שלא עלתה בידם‪ ,‬אצל אומות העולם הקב"ה מצרף מחשבה רעה‬ ‫כמעשה‪.‬‬ ‫חבלי משיח‬ ‫כתוב בגמרא‪ :‬רב אחד אמר הלואי שיבא השמיח בדור של הבן שלי כי איני‬ ‫יכול לסבול את חבלי משיח יתי ולא אחמינה‬ ‫פעם אחת אמרתי שהמשיח יבא בדור שלנו‪ ,‬ולא היה לנו חבלי משיח‪ ,‬כי‬ ‫הדור שלנו סבל הרבה בשואה‪ ,‬ועוד צרות ממחבלים‪ ,‬ואלו דברים שלא היו‬ ‫מבריאת העולם‪.‬‬ ‫והנה כתבו באחד העיתונים שהרב אליהו לא מאמין במשיח ולא מאמין‬ ‫בחבלי משיח‪.‬‬ ‫אמרתי להם‪ :‬אני מאמין במשיח‪ ,‬ואם אותם רוצים חבלי משיח‪ ,‬שזה יבא‬ ‫עליכם ולא עלינו‪ ,‬כי אנחנו כבר סבלנו חבלי משיח‪.‬‬ ‫וידוע ש"יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק" (פסחים קיב ע"א) ‪-‬‬ ‫יותר ממה שאנו רוצים להיגאל‪ ,‬המשיח רוצה כבר לבא ולגאול אותנו‪.‬‬ ‫וצריך כל אדם לזכור את דברי הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה ה"ד)‪" :‬צריך כל‬ ‫אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב וכן כל‬ ‫העולם חציו זכאי וחציו חייב חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל‬ ‫העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה עשה מצוה אחת הרי הכריע את‬ ‫עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה"‪.‬‬ ‫לימוד רמב"ם ביחד עם שו"ע‬ ‫כשלומדים את הרמב"ם‪ ,‬צריך ללמוד גם את פסיקת ההלכה בשו"ע‪ ,‬כי יש‬ ‫דברים שבהם איננו פוסקים כרמב"ם‪ ,‬למשל‪ :‬לדעת הרמב"ם יין שיש בו‬ ‫גרגיר סוכר או חומר משמר – אין מקדשין עליו‪ ,‬אך איננו פוסקים כן‪.‬‬ ‫זה שמי לעלם‬ ‫לשם ה' יש הרבה‬ ‫ֵ‬ ‫כתוב "זה שמי לעולם" (שמות ג‪ ,‬טו) – לעלם כתיב‪.‬‬ ‫שמות‪ .‬יש ֵשם שד"י‪ ,‬יש ֵשם צבאות יש שם אלוקים וכו'‪ .‬יש שמות‬ ‫שנמחקים ויש שאינם נמחקים‪ .‬והשמות‪ :‬רחום וחנון וכדו' הם רק כינויים‪,‬‬ ‫אבל שם אלוקים או שם שד"י‪ ,‬זה חמור מאד‪.‬‬ ‫עד כדי כך‪ ,‬שיש מי שאומר שאין לומר 'אלוקים' או אדנות‪ ,‬כי אתה משנה‬ ‫את שמו של הקב"ה‪ ,‬אלא יש לומר אלוקים באות ה"א‪.‬‬ ‫לעיתים מופיעים בזהר או בגמרא חצאי פסוקים‪ ,‬בתוספת המילה וגו'‪ ,‬ויש‬ ‫הקוראים פסוקים אלו כפי שמובא בדפוס‪ ,‬ויש שקוראים את כל הפסוק‬ ‫בשלמותו‪ ,‬וכן ראוי לנהוג‪.‬‬ ‫המסופק אם בירך ברכת הלבנה‬ ‫פעם בא אדם אחד ואמר לי שהוא מסופק אם בירך ברכת הלבנה או לא‪.‬‬ ‫אמרתי לו שיקח גמרא סנהדרין ויקרא בדף מ"ב ע"א את נוסח ברכת‬ ‫הלבנה‪ ,‬ויעשה תנאי‪ :‬שאם לא בירך‪ ,‬אזי כעת הוא בירך‪ .‬ואם הוא בירך‪ ,‬אזי‬ ‫הוא כעת למד גמרא – וכל זה במסופק‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫וארא ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫יהי רצון לפני שהולך לרופא או נוטל תרופה‬ ‫כשהולך לרופא או לפני שנוטל תרופה יאמר‪" :‬יהי רצון מלפניך ה' אלוקי‬ ‫ואלוקי אבותי שיהא עסק זה לי לרפואה‪ ,‬ותרפאני רפואה שלמה‪ ,‬ברוך‬ ‫רופא חולים כי אל רופא חינם ונאמן אתה"‪ ,‬כי לעיתים הרופא טועה במתן‬ ‫התרופה‪ .‬ואין אומרים שם ומלכות אלא מהרהרים בלב (עיין ברכות דף ס'‬ ‫ע"א‪ ,‬ושו"ע או" ח סי' ר"ל סעי' ד' ומש"ב וכה"ח שם‪ .‬ובסידור 'קול אליהו'‬ ‫עמוד ‪.)209‬‬ ‫ויזכר בטוב ר' עזרא ברנע הי"ו הדפיס נוסח זה על גבי כרטיס לזיכוי הרבים‪.‬‬ ‫במקום אחד כותב הרמב"ן‪ :‬שחולה שאינו הולך לרופא‪ ,‬הרי הוא מתחייב‬ ‫בנפשו‪ .‬ובמקום אחר כתב הרמב"ן‪ :‬מה לרופא בבית יראי ה'‪ .‬וכל זה תלוי‬ ‫במידת בטחונו בה'‪.‬‬ ‫הגמרא בביצה (דף ט"ז ע"א) אומרת ‪" :‬תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל‬ ‫ימיו היה אוכל לכבוד שבת‪ .‬מצא בהמה נאה אומר זו לשבת‪ ,‬מצא אחרת‬ ‫נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה‪ .‬אבל הלל הזקן מדה‬ ‫אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים‪ ,‬שנאמר ברוך ה' יום יום"‪.‬‬ ‫נקודת המחלוקת ביניהם היא‪ :‬להלל הזקן היתה מידת ביטחון גדולה‬ ‫שביום שבת יהיה לו אוכל‪ .‬שמאי לעומתו‪ ,‬לא בטח בניסים‪ ,‬והיה אומר‬ ‫'זכור את יום השבת לקדשו' ‪ -‬מיום ראשון עד יום שישי לקראת שבת‬ ‫נכספה נפשי‪.‬‬ ‫חכם ששון לוי ע"ה‬ ‫חכם ששון לוי ע"ה היה חסידא קדישא והיתה בו תמימות מופלאה‪ .‬יום‬ ‫אחד הייתי בישיבה וה גישו לי כוס תה‪ ,‬אך היה על הכוס למעלה לכלוך‪ ,‬ולא‬ ‫רציתי לשתות‪ .‬אמר לי חכם ששון מדוע כבודו לא שותה? אמרתי לו‪ ,‬כי יש‬ ‫עליה לכלוך‪ .‬והוא ענה לי בתמימות‪" :‬זה בטל בששים"‪ .‬אמרתי לו‬ ‫בבדיחותא‪ :‬זה דבר חשוב שאינו בטל בששים‪.‬‬ ‫התכבדו מכובדים‬ ‫הגמרא בברכות (דף ס' ע"ב) אומרת‪" :‬הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו‬ ‫מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלהי ישראל הרפו ממני עד‬ ‫שאכנס ואעשה רצוני ואבא אליכם"‪.‬‬ ‫שואל בעל הבא"ח‪ :‬האם גם ביום הכיפורים יאמר כן או לא? וענה‪ :‬שמותר‪.‬‬ ‫אם ראשונים כמלאכים‬ ‫כתוב "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"‪ .‬אומרים חז"ל‪ :‬המלאך‬ ‫נקרא "עומד" ‪ -‬כיון שהוא נשאר בדרגתו ללא יכולת לעלות מעלה‪ .‬אבל אדם‬ ‫מישראל נקרא "מהלך" – כי הוא יכול להתעלות מעלה מעלה‪.‬‬ ‫ואומרת הגמרא בשב‪( :‬דף קי"ב ע"ב)‪" :‬אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא‬ ‫אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים‪ ,‬ואם ראשונים בני אנשים אנו‬ ‫כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא‬ ‫כשאר חמורים" (ועיין בירושלמי שקלים דף כ"א ע"ב)‪.‬‬ ‫שואל מורי ורבי הרה"ג עזרא עטיה זצ"ל – ראש ישיבת 'פורת יוסף'‪ :‬מה‬ ‫כוונת הגמרא "אם ראשונים כמלאכים" ‪ -‬וכי יש לנו ספקות אם הם היו‬ ‫כמלאכים?! אלא‪ ,‬אם ראשונים כמלאכים – היינו מה שהם למדו הם‬ ‫מלמדים אותנו‪ ,‬אזי אנו נהיה ת"ח כבני אדם‪ .‬אבל אם הם רוצים ללמוד אך‬ ‫לא רוצים ללמד ‪ -‬אנו נהיה כחמורים‪.‬‬ ‫חביב אדם שנברא בצלם‬ ‫הייתי פעם בחו"ל עם הרה"ג שמואל זעפרני שליט"א ונפגשנו עם ראש‬ ‫הכנסייה הרוסית‪ ,‬וכיון שפחדתי שיזיק לעם ישראל‪ ,‬רציתי לדבר עימו כדי‬ ‫לרככו‪ ,‬ואמרתי לו‪ :‬ה' ברא אותך נוצרי ואותי יהודי‪ ,‬וה' היה יכול לעשות‬ ‫ההיפך‪ ,‬ולברא אותך יהודי‪ .‬ואם אתה שונא אותי בגלל שאני יהודי‪ ,‬הרי‬ ‫שאתה שונא את הקב"ה שברא אותי‪ .‬אמר לי אותו נוצרי‪ :‬אתה צודק‪.‬‬ ‫אמרתי לו‪ ,‬אם כך בא ונכתוב אמנה שאסור לשנוא שום אדם בגלל‬ ‫השתייכותו הדתית‪ ,‬והוא הסכים לדברי‪ .‬באותו מעמד נכח שגריר ישראל‬ ‫שהציע לנסח את האמנה בעצמו‪ .‬אמרתי לו‪ :‬כדאי שנכתוב זאת עכשיו‪ ,‬בעוד‬ ‫הברזל חם‪ ,‬אך הוא התעקש לנסח זאת‪ .‬למחרת ‪ -‬חזר בו אותו נוצרי ולא‬ ‫רצה לכתוב שום אמנה‪.‬‬ ‫אנו לא שונאים שום אדם בעולם‪ ,‬אבל אם הוא רשע או עושה צרות איננו‬ ‫חייבים להגן עליו או לסייע לו‪ .‬ואומרים חז"ל (אבות ג‪ ,‬יד)‪ :‬חביב אדם‬ ‫שנברא בצלם; חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם‪ ,‬שנאמר (בראשית ט‪ ,‬ו)‬ ‫"בצלם אלוקים עשה את האדם"‪ .‬חביבין ישראל שנקראו בנים למקום;‬ ‫חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום‪ ,‬שנאמר (דברים יד‪ ,‬א) "בנים‬ ‫אתם לה' אלוקיכם"‪.‬‬ ‫מה נברך כשיבא המשיח ?‬ ‫אחרוני דורנו דנו בשאלה מה נברך כשיבא המשיח‪ ,‬האם "הטוב והמטיב"‬ ‫"שהחיינו"‪ ,‬או "חכם הרזים"‪ ,‬או את כל הברכות הללו גם יחד? והתשובה‬ ‫היא לדעתנו כשיבא המשיח יבואו עימו משה ואהרן ונשאל אותם מה לברך‬ ‫והם יפסקו (עיין בסוף ספר 'מנחת שלמה' להרה"ג שלמה זלמן אוירבאך‬ ‫זצ"ל בסי' צא אות כז)‪.‬‬ ‫ועוד אנו אומרים‪ ,‬בגמרא ישנם כמה שאלות שנשארו ללא תשובה ועליהם‬ ‫אומרת הגמרא תיק"ו – היינו ר"ת תשבי יתרץ קושיות ובעיות‪.‬‬ ‫וידוע שעם המשיח יבא גם אליהו הנביא‪ ,‬ואני אומר תמיד לילדים ולכל‬ ‫ת"ח‪ ,‬כשיבא המשיח ואליהו הנביא עימו‪ ,‬יבואו כולם כדי לומר להם שלום‪,‬‬ ‫אבל כל אחד מכם יכין שאלה שנשארה בגמרא בתיק"ו (כגון בעי רבי ירמיה‬ ‫קב בארבע אמות מהו וכו') ותבקשו מאליהו הנביא שיתרץ לכם אותה‪ ,‬ואז‬ ‫הוא יפנה אליכם וידבר אתכם‪ ,‬אחרת הוא יהיה עסוק בד"ת אחרים‪.‬‬ ‫ויהי רצון שיראו ענינו וישמח לבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫*רוצים לקבל קול צופיך באמייל כל שבוע !!‬ ‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל‪[email protected] -‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫משה רבנו סירב בתחילה לגאול את ישראל ורצה להמשיך ללמוד בישיבה‪.‬‬ ‫אמר לו הקב"ה‪ :‬אתה צריך ללכת וללמד תורה את ישראל‪ ,‬ואם למדת תורה‬ ‫אל תחזיק אותה לעצמך‪ ,‬אלא תלמד לאחרים‪.‬‬ ‫"כי לכך נוצרת"‬ ‫הרה"ג זוין זצ"ל מביא מעשה ביהודי שהתנצר‪ ,‬ורצו ממנו איזו טובה והלכו‬ ‫הרבנים לדבר איתו‪ .‬אמר להם אותו יהודי‪ :‬אני כבר לא שייך לכם‪ .‬אמרו לו‬ ‫הרבנים‪" :‬כי לכך נוצרת" (אבות ב‪ ,‬ח)‪ -‬אתה נהיית נוצרי בשביל שתעזור‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪492‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬