‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫יכול להיות נח עם הבריות ללא ויתור על ה"נח" כלפי שמים‪ ,‬על זה התורה‬ ‫מדריכה ואומרת שעיקר נעימות מעשי האדם אינה אלא "בעיני ה'"‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫בקיום המצוות‪ ,‬ואחר כך ידאג להיות נח עם הבריות‪.‬‬ ‫השיעור לעילוי נשמת ‪:‬‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫פרשת השבוע ‪ :‬נח‬ ‫השיעור נמסר ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‪ ,‬בשנת תשס"ז‪.‬‬ ‫שאלת גשמים‬ ‫אלה תולדות נח – זכר צדיק לברכה‬ ‫ּתֹולדֹת נ ַֹח נ ַֹח ִאיׁש ַצ ִדיק ָּּת ִמים ָּהיָּה‬ ‫"א ֶּלה ְ‬ ‫פרשת השבוע פותחת בפסוק ֵ‬ ‫ְבדֹר ָֹּתיו ֶּאת ָּהא‪-‬ל ִֹקים ִה ְת ַה ֶּל ְך נ ַֹח" (בראשית ו‪ ,‬ט)‪ .‬שואלים המפרשים‪ ,‬אם‬ ‫התורה פותחת בהצגת תולדותיו של נח‪ ,‬היתה צריכה מייד לומר "שם חם‬ ‫ויפת"‪ ,‬ומדוע פירטה את עובדת היותו צדיק ותמים?‬ ‫ועל כך מביא רש"י שני פירושים‪ ,‬וז"ל‪" :‬הואיל והזכירו ספר בשבחו‪ ,‬שנאמר‬ ‫(משלי י‪ ,‬ז) זכר צדיק לברכה"‪ ,‬עכ"ל (פירוש שני ראה להלן)‪ .‬כלומר‪ ,‬היה מן‬ ‫הראוי להזכיר קודם את בניו‪ ,‬אך כיוון שפתחה התורה בהצגת תולדותיו‪,‬‬ ‫והזכירה את נח‪ ,‬היא סיפרה בשבחו‪ ,‬כי כשמזכירים צדיקים ראוי לספר מיד‬ ‫בשבחם ‪ .‬ועינינו רואות‪ ,‬בשעה שאדם נפטר מזכירים את שבחו‪ ,‬ואומרים‬ ‫עליו "זכר צדיק לברכה" (וכן להיפך‪ ,‬בשעה שמזכירים אדם רשע‪ ,‬צריכים‬ ‫להזכירו לגנאי‪ ,‬כדי להרחיק את בני האדם מהנהגותיו ומעשיו)‪.‬‬ ‫חינוך ‪ -‬גערה או הכאה?‬ ‫עוד פירוש מביא רש"י‪" :‬דבר אחר‪ ,‬ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים‬ ‫מעשים טובים"‪ .‬מכאן‪ ,‬שעיקר עבודת האדם בעולם הזה היא‪ :‬חינוך בניו‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ישנם הורים המתלבטים בשאלה האם להכות את הבן‪ ,‬או להסתפק‬ ‫בגערה ‪ -‬להוי ידוע‪ ,‬שהערה במקום ובשעת המעשה‪ ,‬מועילה יותר ממאה‬ ‫הכאות‪ ,‬כי בהכאה הילד נפגע עד עמקי נשמתו‪ ,‬והדבר מותיר אחריו‬ ‫"ּת ַחת‬ ‫משקעים שליליים ביותר‪ .‬ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה במשלי (יז‪ ,‬י) ֵ‬ ‫ְג ָּע ָּרה ְב ֵמ ִבין ֵמ ַהּכֹות ְּכ ִסיל ֵמָאה"‪ .‬וגם כשאדם גוער או מעיר לבנו‪ ,‬יעשה זאת‬ ‫באופן שלא יפגע בנפשו של הילד‪ .‬יראה פני כועס כלפי חוץ‪ ,‬אבל בלבו פנימה‬ ‫לא יכעס‪ ,‬וכך יתקבלו הדברים‪ .‬חכם מנשה שלו זצ"ל היה מביא על כך משל‬ ‫משמו של בעל הבא"ח זיע"א‪ ,‬משל לאריה שאילף אותו מאמן מקצועי‪,‬‬ ‫והיה האריה יושב נינוח על ברכי בעליו‪ .‬יום אחד פיהק האריה ליד מאמנו‪,‬‬ ‫והריח המאמן ריח דוחה היוצא מפיו של האריה‪ ,‬וזאת משום שהאריה אינו‬ ‫אוכל עשב כשאר החיות‪ ,‬אלא בשר‪ .‬אמר לו המאמן בנימת מיאוס‪ :‬כמה‬ ‫ריח רע יוצא מפיך‪ .‬האריה שהיה פיקח‪ ,‬ביקש ממנו שיביא לו סכין‪ .‬הביא לו‬ ‫המאמן סכין‪ ,‬והאריה פצע את רגלו ודם רב החל לזרום מהפצע‪ .‬למחרת‬ ‫ביקש האריה שוב סכין‪ ,‬ופצע את רגלו השניה‪ ,‬וכך עשה גם לרגלו השלישית‬ ‫והרביעית‪ .‬לאחר כמה ימים הגלידו הפצעים לגמרי‪ .‬בא האריה למאמן שלו‬ ‫ואמר לו‪ :‬עיניך הרואות שפציעה גופנית הולכת ונרפאת עם הזמן‪ ,‬והיתה‬ ‫כלא היתה‪ ,‬אבל פציעה נפשית משאירה רושם עז ואינה מתרפאת – זה על‬ ‫ההערה שאמרת לי שיש לי ריח רע בפה‪.‬‬ ‫ונח מצא חן בעיני ה'‬ ‫ּתֹולדֹת נ ַֹח נ ַֹח ִאיׁש ַצ ִדיק ָּּת ִמים ָּהיָּה‬ ‫"א ֶּלה ְ‬ ‫התורה מזכיר ה פעמיים את נח‪ֵ :‬‬ ‫ְבדֹר ָֹּתיו"‪ .‬והנה‪ ,‬לעיל בסוף פרשת בראשית כתוב "וְ נ ַֹח ָּמ ָּצא ֵחן ְב ֵעינֵי ה'"‪.‬‬ ‫ומבאר הרמב"ן שנח היה נאה וצנוע במעשיו‪ ,‬וז"ל‪" :‬וטעם ונח מצא חן בעיני‬ ‫ה' ‪ -‬שהיו כל מעשיו לפניו נאים ונעימים וכו' והזכיר זה כנגד מה שאמר‬ ‫בדורו שהיו כל מעשיהם לעצבון לפניו יתברך‪ ,‬ואמר בו שהיה לחן בעיניו‬ ‫ואחר כן סיפר מדוע היה טוב לפני האלוקים‪ ,‬כי היה צדיק תמים"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מפרשת נח למדו המפרשים מוסר בעניין מידותיו של האדם כלפי הבריות‪.‬‬ ‫התורה פתחה בתולדותיו של נח ולא הזכירה אותם‪ ,‬ללמדנו שהיסוד בחינוך‬ ‫תולדותיו של האדם תלוי בחינוכו שלו ובטוהר מידותיו כלפי הבריות‪.‬‬ ‫התורה מדגישה שנח היה איש צדיק‪ ,‬וכך כל אדם צריך להיות נוח לשמים ‪-‬‬ ‫נוח לבריות‪ ,‬ולא יקשה ערפו ומידותיו כלפי אחרים‪ .‬והנה לפעמים אדם לא‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪480‬‬ ‫"צדיק תמים" ‪ -‬שלמות האדם‬ ‫כתוב בפרשה (בראשית ו‪ ,‬ט) "אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו את האלוקים התהלך נח"‪ .‬ובהמשך הפסוקים פונה הקב"ה לנח‬ ‫ית ָּך ֶּאל ַה ֵּת ָּבה ִּכי א ְֹת ָּך‬ ‫ַאּתה וְ ָּכל ֵב ְ‬ ‫ֹאמר ה' ְלנ ַֹח בֹא ָּ‬ ‫ואומר לו (שם‪ ,‬ז‪ ,‬א)‪ַ " :‬וי ֶּ‬ ‫יתי ַצ ִּדיק ְל ָּפנַי ַבדֹור ַהזֶּה"‪.‬‬ ‫ָּר ִא ִ‬ ‫שואלים המפרשים‪ ,‬מדוע בתחילת הפרשה הוזכר נח כצדיק "בדורותיו" ‪-‬‬ ‫בלשון רבים‪ ,‬ואילו בהמשך הפרשה הוזכר כצדיק "בדור הזה" ‪ -‬בלשון יחיד?‬ ‫ועוד יש לשאול‪ ,‬מדוע בתחילה נקרא 'צדיק תמים'‪ ,‬ואילו אחר כך נקרא‬ ‫'צדיק' בלבד? אומר בעל הב"י‪ ,‬מהר"י קארו זצ"ל‪ :‬צדיק תמים ‪ -‬היה‬ ‫בדורותיו‪ ,‬צדיק – בדור הזה‪ .‬הגדרה של צדיק – זה הפורש מעריות‪ ,‬והגדרה‬ ‫של תמים – זה הפורש מע"ז‪ .‬נח היה בשני דורות‪ ,‬בדור המבול שהיו שטופין‬ ‫בזימה – היה צדיק‪ ,‬ובדור הפלגה שהיו עובדי ע"ז – נאמר תמים‪ .‬צדיק –‬ ‫בדור הזה‪ ,‬תמים – בדור הבא‪ .‬ורש"י מבאר‪ ,‬וז"ל‪" :‬כי אותך ראיתי צדיק ‪-‬‬ ‫ולא נאמר צדיק תמים‪ .‬מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו‬ ‫שלא בפניו"‪ ,‬עכ"ל ‪ .‬דהיינו‪ ,‬כל שבחו של נח הוא 'צדיק תמים'‪ ,‬ומיעוטו הוא‬ ‫'צדיק'‪.‬‬ ‫וכשאומרים "תמים" – אין הכוונה לתם כמו בהגדה של פסח‪ ,‬אלא הכוונה‬ ‫ל"שלמות" ביראת ה' ובקיום מצוותיו‪ ,‬כמו שמצינו אצל אברהם אבינו‬ ‫ויעקב אבינו שנקראו תמימים‪ ,‬ולמדרגה זו צריך כל אדם לשאוף‪ .‬והדרך‬ ‫להגיע לשלמות היא רק על ידי לימוד התורה‪ ,‬כי שכשאדם לומד תורה‪ ,‬הוא‬ ‫יודע את המעשה אשר יעשה‪ ,‬ויודע לפלס את מעשיו על פי מאזני התורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬וזוהי ה"תמימות" וה"שלמות" המיוחלים‪ .‬וזה מה שנאמר "תמים‬ ‫תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח‪ ,‬יג‪ ,‬ועיין מפרשי התורה על פסוק זה)‪.‬‬ ‫כי השחית כל בשר ‪ -‬השפעת הסביבה‬ ‫בפרשת השבוע מציינת התורה מהי הסיבה שגרמה למבול‪( ,‬בראשית ו‪ ,‬יא‪-‬‬ ‫ַרא א‪-‬ל ִֹקים ֶּאת‬ ‫ָארץ ָּח ָּמס‪ַ .‬וי ְ‬ ‫ַּת ָּמ ֵלא ָּה ֶּ‬ ‫ָארץ ִל ְפנֵי ָּהא‪-‬ל ִֹקים ו ִ‬ ‫ַּת ָּש ֵחת ָּה ֶּ‬ ‫יב)‪" :‬ו ִ‬ ‫ָארץ"‪ .‬אומרים חז"ל‬ ‫ָארץ וְ ִהנֵה נִ ְׁש ָּח ָּתה ִּכי ִה ְׁש ִחית ָּּכל ָּב ָּשר ֶּאת ַד ְרּכֹו ַעל ָּה ֶּ‬ ‫ָּה ֶּ‬ ‫(סנהדרין נז‪" ).‬ותנא דבי רבי ישמעאל בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא‬ ‫דבר ערוה ועבודה זרה דבר ערוה שנאמר כי השחית כל בשר את דרכו"‪.‬‬ ‫ואומר רש"י‪" :‬כי השחית כל בשר ‪ -‬אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן‬ ‫מינן"‪ .‬ויש להקשות‪ ,‬והרי אין לבהמות‪ ,‬לחיות או לעופות שכל ולא שולט‬ ‫בהם יצר הרע?‬ ‫אלא כיון שהאווירה היתה מקולקלת מאד‪ ,‬אפילו החיות והבהמות והעופות‬ ‫הושפעו ונפגעו‪ .‬ומכאן אנו רואים עד כמה ההשפעה של הסביבה היא דבר‬ ‫בלתי נמנע‪ ,‬ולכן כותב הרמב"ם שהאדם צריך לקבוע את מקום מגוריו‬ ‫בשכנות עם אנשים יראי שמים‪ ,‬ואם אינו מוצא‪ ,‬מוטב שילך לגור במדבר‬ ‫מאשר לגור בקרבת אנשים רשעים שימשכו אותו אליהם בדרכם הרעה‪ ,‬וז"ל‬ ‫(פ"ו מהלכות דעות ה"א)‪" :‬דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו‬ ‫ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו‪ .‬לפיכך צריך אדם‬ ‫להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד‪ ,‬כדי שילמוד ממעשיהם‬ ‫ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם‪ ,‬הוא‬ ‫ששלמה אומר 'הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע'‪ ,‬ואומר 'אשרי‬ ‫האיש וגו'‪ .‬וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך‬ ‫ישרה‪ ,‬ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים‪ .‬ואם היו כל‬ ‫המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו‪ ,‬או‬ ‫שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי‪,‬‬ ‫ישב לבדו יחידי כענין שנאמר 'ישב בדד וידום'‪ .‬ואם היו רעים וחטאים שאין‬ ‫מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע‪,‬‬ ‫יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין‬ ‫שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫השפעה שלילית של סביבה רעה משפיעה על נפש האדם ביותר‪ ,‬עד שיהפוך‬ ‫את מעשיו למעשים רעים בטבעו‪ .‬ולהפך ‪ -‬אם יגור בסביבה טובה עם‬ ‫אנשים צדיקים שמעשיהם נאים ומתוקנים על פי מצות התורה‪ ,‬יושפע מהם‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫בטבעו‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬אם אדם הולך למקום שבו אנשים הרחוקים מקיום‬ ‫תורה ומצוות על מנת לקרבם לתורה‪ ,‬וכל מטרתו לשם שמים‪ ,‬הוא יזכה‬ ‫לסייעתא דשמיא מיוחדת ויצליח בדרכו להשפיע על כל אנשי אותו המקום‪.‬‬ ‫אך יז הר לבל יתנשא על אנשי המקום‪ ,‬אלא ינהג עמם בחביבות‪ ,‬ודבריו‬ ‫יישמעו וימצאו מסילות בלבבם‪ ,‬ויתקרבו לאבינו שבשמים‪.‬‬ ‫נחתם גזר דינם על הגזל‬ ‫ָארץ ָּח ָּמס‬ ‫"ּכי ָּמ ְלָאה ָּה ֶּ‬ ‫התורה מציינת שחטאם של אנשי המבול היה ִ‬ ‫ֵיהם"‪ ,‬ואומרים חז"ל שלא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל‪.‬‬ ‫ִמ ְפנ ֶּ‬ ‫ובמדרש מבואר שדרך ההשחתה בגזל בדורו של נח היתה בכך שהיו גוזלים‬ ‫פחות משוה פרוטה כדי שלא יהיו יכולים לתבוע אותם בדין תורה‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אם היה דוכן מכירה של גרעיני תורמוס היה כל אחד עובר ומבקש לטעום‬ ‫גרגיר אחד‪ ,‬וכך היה בא אדם שני ושלישי‪ ,‬עד שהיו גומרים למוכר את כל‬ ‫הסחורה‪ ,‬והוא לא היה יכול למונעם מכך‪ ,‬כי הם היו אומרים לו וכי עיניך‬ ‫צרות בגרגיר אחד בלבד!? וגם לתבוע אותם בבית דין לא היה יכול כי כל‬ ‫אחד היה לוקח פחות משווה פרוטה‪ .‬מכאן רואים עד כמה היו מושחתים‪,‬‬ ‫שכן לא היה להם שום רווח בגזל של פחות משוה פרוטה‪ ,‬ובכל אופן גזלו‬ ‫לשם גזל‪ ,‬וזהו "כי מלאה הארץ חמס"‪.‬‬ ‫מברית ועד קבורה‬ ‫הרה"ג רבי יוסף שלוש זצוק"ל ‪ -‬ראב"ד של העדה המערבית בירושלים‪ ,‬היה‬ ‫דואג לכל צרכי בני קהילתו‪ ,‬החל מברית מילה לתינוקות‪ ,‬וכלה בקבורת‬ ‫המתים‪ .‬פעם אחת הוא הוזמן לערוך חופה וקידושין לחתן וכלה‪ ,‬אך הוא‬ ‫איחר להגיע כיון שהיה עסוק בקבורה‪ .‬את הכתובה הוא הניח מתחת‬ ‫לחגורתו כדי שלא תתלכלך מהעפר בשעת הקבורה‪ .‬וכשהגיע לחתונה הוא‬ ‫הוציא את הכתובה‪ ,‬וכולם הבינו שהוא כעת הגיע מקבורה‪ .‬הוא פנה לחתן‬ ‫ואמר לו בדרך בדיחותא‪ :‬מה אתה מסתכל עליי בצורה כל כך נבעתת‪ ,‬וכי‬ ‫בסוף לא תמות כמו כולם?!‬ ‫ק"כ שנים עסק נח בבניית התיבה‬ ‫ֲצי ג ֶֹּפר ִקנִ ים‬ ‫ֲשה ְל ָּך ֵּת ַבת ע ֵ‬ ‫הקב"ה מצווה את נח לעשות תיבה‪( ,‬שם י"ד) "ע ֵ‬ ‫ּומחּוץ ַבּכ ֶֹּפר"‪ .‬ונמשכה בניית התיבה‬ ‫ֲשה ֶּאת ַה ֵּת ָּבה וְ ָּכ ַפ ְר ָּּת א ָֹּתּה ִמ ַביִ ת ִ‬ ‫ַּתע ֶּ‬ ‫מאה ועשרים שנה‪ .‬ויש להבין מדוע היה צריך הקב"ה לבקש ממנו לבנות‬ ‫תבה במשך זמן רב כל כך‪ ,‬והלוא די היה להכניסו לבית אחד או לשטח‬ ‫מסוים ולמנוע מהמבול מלהגיע לאותו השטח ותו לא‪ ,‬ומבאר רש"י‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫"הרבה ריוח והצלה לפניו‪ ,‬ולמה הטריחו בבנין זה‪ ,‬כדי שיראוהו אנשי דור‬ ‫המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה ושואלין אותו מה זאת לך‪ ,‬והוא אומר‬ ‫להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪ ,‬אולי ישובו"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬מכאן רואים את‬ ‫חסדיו המרובים והעצומים של הקב"ה‪ ,‬שלמרות ההשחתה של בני אותו‬ ‫הדור‪ ,‬הוא היה מוכן להמתין להם מאה ועשרים שנה (!) ‪ -‬וכל זה כדי שיתנו‬ ‫על לבם לשוב בתשובה שלמה‪( .‬מרן הרי"ח הטוב היה מתאר‪ ,‬שמקום בניית‬ ‫התבה היה ל"אתר תיירות" המפורסם ביותר באותו הדור‪ ,‬עד שכל אנשי‬ ‫אותו הדור היו מגיעים מכל קצווי העולם לראות במו עיניהם את ה"פלא"‬ ‫הגדול‪ ,‬שאדם זקן בן ‪ 055‬שנה‪ ,‬בונה תיבה בעלת ממדים עצומים‪ ,‬שלטענתו‬ ‫אמורה להגן עליו מפני המבול שעתיד לבא)‪.‬‬ ‫מעלת התפילה על הכלל‬ ‫על נח היתה טענה‪ ,‬הכיצד כל כך הרבה שנים הוא מזהיר את בני דורו‬ ‫שעתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪ ,‬אך כל הזמן הזה הוא לא עמד להתפלל‬ ‫עליהם‪ .‬הוא היה צריך לנהוג כמו אברהם אבינו שעמד להתפלל על סדום‬ ‫שלא יהפוך אותה הקב"ה‪ ,‬שמא יימצאו עד עשרה צדיקים‪ ,‬וזאת למרות‬ ‫שהיתה סדום קשה מאוד בעיני המקום‪ ,‬והיו עושים בה מעשים אכזריים‬ ‫שלא נמצאו דוגמתם בכל תקופת האנושות‪ .‬ומכאן ילמד כל אדם שיש‬ ‫להתפלל על אנשים הרחוקים מתורה ומצוות‪ ,‬שהקב"ה יפתח את לבם‬ ‫וישובו בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫ה"רנטגן" שהיה בתבת נח‬ ‫נח נצטוה לקחת שבעה שבעה מכל החיות והבהמות הטהורות שלא השחיתו‬ ‫את דרכם‪ ,‬ושנים מהטמאות‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬כיצד ידע נח אלו חיות ובהמות‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪480‬‬ ‫השחיתו דרכם ואלו לא ? אמר לו הקב"ה‪ ,‬התיבה שלך מיוחדת היא‪ ,‬ויש בה‬ ‫מעין "רנטגן" בפתחה שבודק כל מי שנכנס דרכה‪ ,‬ובפני מי שלא השחית את‬ ‫דרכו היתה התבה פותחת את שעריה‪ ,‬ובפני מי שהשחית את דרכו‪ ,‬היתה‬ ‫התבה נשארת נעולה‪ ,‬ולא יכלו אותם חיות ובהמות להכנס‪ .‬ודבר זה היה‬ ‫ל"פלא" הגדול ביותר באותו דור‪ ,‬כיצד לתיבה העשויה מעצים יש כח‬ ‫נבואה‪ ,‬והיה מזה קידוש שם שמים גדול בעולם‪.‬‬ ‫'בעצם היום הזה'‪ :‬תבה‪ ,‬וברית מילה‬ ‫נח נכנס לתיבה בפרהסיא שנאמר (בראשית ז‪ ,‬יג) "בעצם היום הזה בא נח‬ ‫וכו' אל התיבה"‪ .‬אומר רש"י‪" :‬למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים אילו‬ ‫אנו רואים אותו נכנס לתיבה אנו שוברין אותה והורגין אותו‪ ,‬אמר הקב"ה‬ ‫אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬גם מילתו של אברהם‬ ‫אבינו היתה בפרהסיא ובה נאמר (בראשית יז‪ ,‬כו) "בעצם היום הזה נימול‬ ‫אברהם"‪.‬‬ ‫ולמרות שבדרך כלל אברהם אבינו היה סמל הזריזות בעבודת ה'‪ ,‬וכל דבר‬ ‫היה עושה מייד בהשכמה – כאן נהג על פי ציווי ה'‪ ,‬לפי שהיו אנשי דורו‬ ‫אומרים אילו נראה אותך מל נבוא ונגער בך (וחבריו ענר ואשכל יעצו לו שלא‬ ‫ימול עצמו‪ ,‬ורק ממרא אמר לו שימול)‪ ,‬וכי כך נאה ויאה לזקן בגילו לעשות‪,‬‬ ‫וכל כיו"ב‪ ,‬על כך אמר אברהם אני אמול דוקא בעצם היום ולא בהשכמה‬ ‫כדרכי‪ ,‬ונראה דבר מי יקום‪.‬‬ ‫שמירת הצניעות בתיבה‬ ‫הצניעות היא אחת מהמידות היסודיות של עם ישראל‪ ,‬והחוסן של עם‬ ‫ישרא ל נמדד וקיים כל עוד נשמרת צניעותם‪ .‬גם על התקופה בה אמור‬ ‫המבול להיות על הארץ אמר הקב"ה לנח שהצניעות היא הערובה לכך‬ ‫ֶּפת ְבנֵי‬ ‫"ב ֶּע ֶּצם ַהיֹום ַהזֶּה ָּבא נ ַֹח וְ ֵׁשם וְ ָּחם וָּי ֶּ‬ ‫שהתבה תציל אותם‪ .‬וכך כתוב ְ‬ ‫ּוׁשל ֶֹּׁשת נְ ֵׁשי ָּבנָּיו ִא ָּּתם ֶּאל ַה ֵּת ָּבה"‪ ,‬הרי שנח שמר על צניעות‬ ‫נ ַֹח וְ ֵא ֶּׁשת נ ַֹח ְ‬ ‫מוחלטת גם בשעה שנכנס לתבה‪ ,‬וקודם נכנס הוא ובניו‪ ,‬ואחר כך הנשים‬ ‫בנפרד‪ .‬הפרדה בין גברים לנשים היא מדרך צניעות טהורה של עם ישראל‪,‬‬ ‫ָארץ ִמ ְׁש ָּפחֹות ִמ ְׁש ָּפחֹות ְל ָּבד‬ ‫ומודגש גם בנביא (זכריה יב)‪ ,‬וז"ל‪" :‬וְ ָּס ְפ ָּדה ָּה ֶּ‬ ‫יהם ְל ָבד‪.‬‬ ‫ָּתן ְל ָּבד ְּונ ֵׁש ֶ‬ ‫יהם ְל ָבד ִמ ְׁש ַפ ַחת ֵבית נ ָּ‬ ‫ִמ ְׁש ַפ ַחת ֵבית ָּדוִ יד ְל ָּבד ְּונ ֵׁש ֶ‬ ‫יהם ְל ָבד‪ּ .‬כֹל‬ ‫יהם ְל ָבד ִמ ְׁש ַפ ַחת ַה ִש ְמ ִעי ְל ָּבד ְּונ ֵׁש ֶ‬ ‫ִמ ְׁש ַפ ַחת ֵבית ֵלוִ י ְל ָּבד ְּונ ֵׁש ֶ‬ ‫יהם ְל ָבד"‪ .‬ומבאר שם רש"י‪:‬‬ ‫ַה ִמ ְׁש ָּפחֹות ַהנִ ְׁשָארֹות ִמ ְׁש ָּפחֹת ִמ ְׁש ָּפחֹת ְל ָּבד ּו ְנ ֵׁש ֶ‬ ‫"ונשיהם לבד ‪ -‬משום צניעות" (עיין רש"י בראשית ו‪ ,‬יג על הפסוק "קץ כל‬ ‫בשר")‪.‬‬ ‫והנה עלה זית טרף בפיה‬ ‫אחרי ארבעים יום שהיה המבול‪ ,‬רצה נח לדעת האם האדמה התייבשה‬ ‫והאם ניתן לצאת החוצה‪ ,‬ולשם כך שלח את העורב ואת היונה‪ .‬וכך כתוב‪:‬‬ ‫"וַיְ ַׁש ַלח ֶּאת ַהיֹונָּה ֵמ ִאּתֹו ִל ְראֹות ֲה ַקלּו ַה ַמיִ ם ֵמ ַעל ְפנֵי ָּה ֲא ָּד ָּמה‪ .‬וְ לֹא ָּמ ְצָאה‬ ‫ָארץ וַיִ ְׁש ַלח‬ ‫ַּת ָּׁשב ֵא ָּליו ֶּאל ַה ֵּת ָּבה ִּכי ַמיִ ם ַעל ְפנֵי ָּכל ָּה ֶּ‬ ‫נֹוח ְל ַכף ַר ְג ָּלּה ו ָּ‬ ‫ַהיֹונָּה ָּמ ַ‬ ‫ָּמים ֲא ֵח ִרים ַוי ֶֹּסף‬ ‫ָּחל עֹוד ִׁש ְב ַעת י ִ‬ ‫ָּבא א ָֹּתּה ֵא ָּליו ֶּאל ַה ֵּת ָּבה‪ .‬וַי ֶּ‬ ‫יָּדֹו וַיִ ָּק ֶּח ָּה וַי ֵ‬ ‫ֲלה ַזיִ ת ָּט ָּרף‬ ‫ַּתבֹא ֵא ָּליו ַהיֹונָּה ְל ֵעת ֶּע ֶּרב וְ ִהנֵה ע ֵ‬ ‫ַׁש ַלח ֶּאת ַהיֹונָּה ִמן ַה ֵּת ָּבה‪ .‬ו ָּ‬ ‫ָּמים ֲא ֵח ִרים וַיְ ַׁש ַלח‬ ‫ָּחל עֹוד ִׁש ְב ַעת י ִ‬ ‫ָארץ‪ .‬וַיִ י ֶּ‬ ‫ֵדע נ ַֹח ִּכי ַקלּו ַה ַמיִ ם ֵמ ַעל ָּה ֶּ‬ ‫יה ַוי ַ‬ ‫ְב ִפ ָּ‬ ‫ָּס ָּפה ׁשּוב ֵא ָּליו עֹוד"‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬מדוע הביאה היונה דוקא‬ ‫ֶּאת ַהיֹונָּה וְ לֹא י ְ‬ ‫עלה זית‪ ,‬והרי סביר להניח שהיו עוד עצים שמהם היתה יכולה היונה להביא‬ ‫לנח ? ומבאר רש"י‪ ,‬וז"ל‪" :‬טרף – חטף‪ ,‬ומדרש אגדה לשון מזון‪ ,‬ודרשו‬ ‫בפיה‪ ,‬לשון מאמר‪ ,‬אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא‬ ‫מתוקין כדבש בידי בשר ודם"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וקשה‪ ,‬כיצד אומרת כן היונה‪ ,‬והרי יש‬ ‫בדבריה משום כפיות טובה‪ ,‬כי נח טרח ויגע בהאכלת החיות והעופות על ימי‬ ‫המבול‪ ,‬וכיצד התורה מלמדת אותנו דבר שיש בו כביכול משום כפיות טובה‬ ‫?‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬אדרבה ההפך הוא הנכון‪ ,‬היונה אומרת לנח שהיא מודה לו על‬ ‫כל מסירות הנפש שלו במשך חודשי שהותם בתבה‪ ,‬אלא שמעתה היא‬ ‫מעדיפה שלא להטריח אותו שוב‪ ,‬שכן טובה שמקבלים מבני אדם‪ ,‬אינה‬ ‫טובה שלמה‪ ,‬כמו טובה שמקבלים מהקב"ה שאינו דורש החזרים‪ ,‬ונותן לנו‬ ‫הכל בחסדיו המרובים והעצומים‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫נינוה נבנתה לשם שמים‬ ‫ָּלד ֶּאת‬ ‫התורה מאריכה בתיאורים על נמרוד‪ ,‬וז"ל (בראשית י‪ ,‬ח‪-‬ט)‪" :‬וְ כּוׁש י ַ‬ ‫ֵָאמר‬ ‫ָארץ‪ .‬הּוא ָּהיָּה ִגבֹר ַציִ ד ִל ְפנֵי ה' ַעל ֵּכן י ַ‬ ‫נִ ְמרֹד הּוא ֵה ֵחל ִל ְהיֹות ִגבֹר ָּב ֶּ‬ ‫ְּכנִ ְמרֹד ִגבֹור ַציִ ד ִל ְפנֵי ה"‪ .‬ומה היתה גבורתו של נמרוד? אומר רש"י וז"ל‪:‬‬ ‫"להיות גבור ‪ -‬להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה‪ .‬גבור ציד ‪-‬‬ ‫צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום‪ .‬לפני ה' ‪ -‬מתכוין להקניטו על‬ ‫פניו‪ .‬על כן יאמר כנמרד ‪ -‬על כל אדם מרשיע בעזות פנים‪ ,‬יודע רבונו‬ ‫ומתכוין למרוד בו‪ ,‬יאמר זה כנמרוד גבור ציד"‪ .‬הרי שנמרוד היה רשע גדול‪,‬‬ ‫וממריד את כל העולם נגדו הבורא יתברך שמו ויתעלה‪ .‬לאחר מכן התורה‬ ‫ַאּכד וְ ַכ ְלנֵה ְב ֶּא ֶּרץ ִׁשנְ ָּער‪ִ .‬מן‬ ‫אׁשית ַמ ְמ ַל ְכּתֹו ָּב ֶּבל וְ ֶּא ֶּר ְך וְ ַ‬ ‫ַּת ִהי ֵר ִ‬ ‫כותבת‪" :‬ו ְ‬ ‫ָּצא ַאשּור וַיִ ֶּבן ֶּאת נִ ינְ וֵה וְ ֶּאת ְרחֹבֹת ִעיר וְ ֶּאת ָּּכ ַלח‪ .‬וְ ֶּאת ֶּר ֶּסן ֵבין‬ ‫ָארץ ַה ִהוא י ָּ‬ ‫ָּה ֶּ‬ ‫ּובין ָּּכ ַלח ִהוא ָּה ִעיר ַה ְגד ָֹּלה "‪ .‬וכותב רש"י וז"ל‪' :‬מן הארץ וגו' ‪ -‬כיון‬ ‫נִ ינְ וֵה ֵ‬ ‫שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד‪ ,‬ומורדין במקום לבנות המגדל‪ ,‬יצא‬ ‫מתוכם‪ .‬העיר הגדולה ‪ -‬היא נינוה שנאמר 'ונינוה היתה עיר גדולה לאלקים'‪.‬‬ ‫כ לומר‪ ,‬אשור ראה שאינו יכול להלחם בנמרוד כפי שעשה אברהם‪ ,‬וחשש‬ ‫שבניו ילמדו ממעשיו של נמרוד‪ ,‬ועל כן הוא ברח משם ובנה את נינוה העיר‬ ‫הגדולה‪ ,‬וחס ה' על נינוה כיון שנבנתה לשם שמים‪ .‬לפי זה מובן מדוע הכריח‬ ‫הקב"ה את יונה להגיע לנינוה ולהוכיחם לחזור בתשובה ולא רצה להחריבה‪,‬‬ ‫כיון שביסודה היא נבנתה לשם שמים‪ ,‬וזהו שכתוב "היא העיר הגדולה"‪.‬‬ ‫ומכאן אנו רואים שאין שכל אדם יכול לקלוט חשבונות שמים שלפעמים‬ ‫נמשכים על פני אלפי שנים‪ .‬ועוד אנו למדים‪ ,‬שכל ראשית ויסוד שנעשה לשם‬ ‫שמים‪ ,‬יגרור אחריו סייעתא דשמיא עצומה שיכולה להשמר במשך אלפי‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫שאלת והזכרת גשמים‬ ‫שאלת והזכרת גשמים‬ ‫בימות הגשמים מזכירין גבורות גשמים ואומרים בברכת 'מחיה המתים'‬ ‫"משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬ואין בזה שאלה או בקשה אלא שבח לה'‬ ‫שמסדר את עונת הגשמים בעתה‪ ,‬ורק בידו מפתח של גשמים‪ .‬ושואלים את‬ ‫הגשמים בברכה התשיעית "ותן טל ומטר לברכה" (ראה להלן)‪.‬‬ ‫אמר מוריד הטל בימות הגשמים‬ ‫טעה ואמר בימות הגשמים "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד‬ ‫הגשם"‪ ,‬וסיים "מחיה המתים" – אינו חוזר‪ .‬ואם נזכר שטעה לפני שסיים‬ ‫"מחיה המתים" – יחזור ל"אתה גיבור" ויאמר "משיב הרוח" (עיין לשו"ע‬ ‫או"ח סי' קי"ד סעי' ה – ו)‪.‬‬ ‫דיני ברך עלינו – ותן טל ומטר לברכה‬ ‫בימות הגשמים אומרים בברכה התשיעית שבתפלת עמידה "ברך עלינו"‬ ‫(לנוסח הספרדים) או "ותן טל ומטר לברכה" (לנוסח האשכנזים)‪ .‬בארץ‬ ‫ישראל מתחילין לומר כן מליל ז' במרחשון (מוצאי שבת זו)‪ .‬ואין מתחילין‬ ‫אלא מתאריך זה‪ ,‬כיון שחז"ל רצו לתת לעולים לירושלים בימי סוכות זמן‬ ‫לחזור לבתיהם ללא גשמים (שו"ע סי' קי"ז סעי' א' ונו"כ)‪.‬‬ ‫ויש לשאול‪ ,‬מדוע ממתינים בימינו מלשאול גשמים עד ליל ז' במרחשוון‪,‬‬ ‫והלוא בזמן הזה בטל הטעם כדי שיגיע האחרון שבעם ישראל לנהר פרת‪,‬‬ ‫שהרי כיום ניתן להגיע לקצה העולם תוך מספר שעות במטוס? שאלה זו‬ ‫שאל הר"ן בתקופתו‪ ,‬הרי אין היום בית המקדש‪ ,‬ואין עולי רגלים ובטל טעם‬ ‫שיגיע אחרון שבעם לנהר פרת? והוא עונה‪ ,‬שאעפ"כ התקנה לא בטלה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫"ומדבריהם צריכים לומר שנפסקה הלכה כר"ג אפילו לאחר החורבן לפי‬ ‫שהיו מתאספים בכל הסביבו ת לירושלים‪ ,‬ומפני העולים הללו ראוי שנאחד‬ ‫את השאלה בז' במרחשוון" (עיין לר"ן במסכת תענית דף ב' ע"א מדפי‬ ‫הרי"ף)‪.‬‬ ‫הלכות רבות קשורות לברכה זו‪ ,‬והובאו באורך בסידור 'קול אליהו'‬ ‫בעמודים רח – רט‪ ,‬וכן בספר 'הלכות חגים' בעמוד ‪ ,834‬וראה להלן‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪480‬‬ ‫אם בימות הגשמים‪ ,‬אחרי ז' במרחשון‪ ,‬אמר "ברכנו" (לנוסח הספרדים) או‬ ‫"ותן ברכה" (לנוסח האשכנזים) ולא ביקש גשם‪ ,‬אין בקשתו שלמה‪ ,‬וצריך‬ ‫לחזור ולבקש גשם‪ .‬אמנם אם נזכר קודם שסיים תפילתו יכול לבקש גשם‬ ‫גם במקומות אחרים‪:‬‬ ‫א‪ .‬אם נזכר בתוך אמירת "ברכנו" יפסיק ויתחיל ברכת "ברך עלינו"‪ .‬ואפילו‬ ‫אמר "ברוך אתה" ולא אמר "ה'" של מברך השנים ‪ -‬חוזר לתחילת הברכה‪,‬‬ ‫וטוב שישהה שתי שניות (כשיעור הילוך ד' אמות) לפני שיתחיל ברכת "ברך‬ ‫עלינו"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם נזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה "מברך השנים"‪,‬‬ ‫ולא אמר "מברך השנים"‪ ,‬יאמר "למדני חוקיך" ויחזור ל"ברך עלינו"‪ .‬ואם‬ ‫אמר "ברוך אתה ה' מברך" – יאמר "השנים" (שהרי כאן אינו יכול לסיים‬ ‫"למדני חוקיך") ואח"כ‪ ,‬יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה" (לאפוקי מדברי‬ ‫המש"ב שאומר שכדי שלא יהיה הפסק יאמר "ותן טל ומטר" ב"שמע‬ ‫קולנו"‪ ,‬אנו פוסקים שיאמר מיד‪ ,‬כי מי יודע אם ב"שמע קולנו" יזכור)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם נזכר אחרי שסיים את ברכת "ברכנו" ולפני שהתחיל "תקע בשופר" –‬ ‫יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך "תקע בשופר"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אם נזכר אחרי שהתחיל "תקע בשופר"‪ ,‬אפילו אמר רק מילת "תקע"‬ ‫ימשיך עד "שומע תפילה" ושם יאמר "ותן טל ומטר לברכה‪...‬כי אתה שומע‬ ‫תפילת כל פה" וכו'‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה" ולא סיים "שומע תפילה"‪ ,‬יאמר‬ ‫"למדני חוקיך‪ .‬תן טל ומטר לברכה‪ .‬כי אתה שומע תפלת וכו'"‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אם נזכר אחרי שסיים ברכת "שומע תפילה" ולפני שהתחיל ברכת "רצה"‪,‬‬ ‫יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך "רצה" וכו'‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אם נזכר אחרי שהתחיל ברכת "רצה"‪ ,‬אפילו אמר רק מילת "רצה"‪ ,‬עוצר‬ ‫במקום שנזכר וחוזר לברכת "השנים" ומתחיל "ברך עלינו" וממשיך בברכות‬ ‫"תקע" "השיבה" וכו' על הסדר‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אם נזכר רק אחרי שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון‪ ,‬הסמוך ל"עושה‬ ‫שלום"‪ ,‬אפילו אם טרם עקר רגליו‪ ,‬חייב לחזור לתחילת תפילת שמונה‬ ‫עשרה‪ ,‬ואינו צריך שוב לומר "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"‪ ,‬אלא מתחיל‬ ‫"ברוך אתה ה' וכו' (עיין בא"ח בשלח יח‪ ,‬כה"ח קיז ס"ק כח)‪.‬‬ ‫יש מי שאמר‪ ,‬כיון שאי אפשר לזכור את כל פרטי ההלכות הנ"ל‪ ,‬על כן טוב‬ ‫שישים סימן לעצמו כדי שלא ישכח לומר "ברך עלינו"‪ ,‬וכגון שיקשור חוט‬ ‫אדום וכדו' על אצבעו‪ ,‬או שיסמן בסידור שלו את המילים "ברך עלינו" וכדו'‬ ‫– אך כל זה טוב ליום הראשון‪ ,‬אבל בשאר הימים הוא יתרגל לסימן זה‪,‬‬ ‫והדבר לא יועיל‪.‬‬ ‫וכתוב בשו"ע (סי' קי"ז סעי' ד')‪" :‬אם לא שאל מטר בימות הגשמים‪,‬‬ ‫מחזירין אותו‪ ,‬אע"פ ששאל טל; אבל אם שאל מטר ולא טל‪ ,‬אין מחזירין‬ ‫אותו"‪.‬‬ ‫אהיה כטל לישראל‬ ‫טל אינו מפריע לשום אדם‪ ,‬אבל גשם עלול לגרום לנזק לבני אדם‪ ,‬וכגון‪ :‬אם‬ ‫יש לו בור יין או חיטים וירד גשם הרי שהם עלולים להתקלקל‪ .‬ולכן כתוב‬ ‫(הושע יד‪ ,‬ו) "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" – כמו טל שאינו נפסק‬ ‫לעולם והכל שמחים בו (עיין רש"י דברים לב‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫אמירת צ' פעם מצילה מספקות‬ ‫חז"ל קבעו‪ ,‬שאחרי תשעים פעם שאדם התפלל תפילה זו עם השינוי שבה‪,‬‬ ‫הוא יצא מכל ספק‪ ,‬והרגיל את לשונו לנוסח החדש‪ .‬כלומר‪ ,‬לאחר קצת יותר‬ ‫משלושים יום (שלש תפילות ביום חוץ משבתות) יצא המתפלל מכל ספק‪.‬‬ ‫ואם מסופק אם אמר "ברכנו" או "ברך עלינו" תוך שלושים יום – חוזר‪.‬‬ ‫וכדי שלא לגרום לספקות במשך כל התקופה הזו‪ ,‬חידשו הפוסקים שיכול‬ ‫לומר תשעים פעם ברציפות את נוסח אותה הברכה עם השינוי ויועיל לו‬ ‫לצאת מכל ספק‪.‬‬ ‫ועל כן‪ ,‬טוב לומר בליל ז' במרחשון לפני תפלת ערבית תשעים פעם "רופא‬ ‫חולי עמו ישראל ברך עלינו" (לנוסח הספרדים) ואז אם הוא מסופק‪ ,‬אנו‬ ‫אומרים שאמר לפי הרגל לשונו ואינו חוזר‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫בנוסח ברכת השנים של אחינו האשכנזים אין שינוי בפתיחת הברכה בין‬ ‫הקיץ לחורף‪ ,‬אלא שבקיץ הם אומרים "ותן ברכה"‪ ,‬ובחורף "ותן טל ומטר‬ ‫לברכ ה"‪ ,‬וכדי להנצל מספקות הם צריכים לומר צ' פעם "ואת כל מיני‬ ‫תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬ ‫ודבר זה מוכיח המג"א משור המועד שהועד אחרי שנגח שלש פעמים‪ ,‬אבל‬ ‫אם קירב נגיחותיו‪ ,‬כלומר שנגח שלש פעמים ברציפות באותו היום‪ ,‬גם כן‬ ‫נקרא מועד‪ ,‬ולא אומרים שהועד רק לאותו היום בלבד ‪ -‬כך גם הרוצה‬ ‫"לקבוע" את נוסח תפילתו בהרגל לשון‪ ,‬אינו צריך להמתין שלשים יום‪,‬‬ ‫אלא יכול לעשות זאת ביום אחד (עיין למג"א סי' קי"ד ס"ק י"ג)‪.‬‬ ‫רבי יוחנן בר תורתא‬ ‫ידוע המעשה עם אותו יהודי חסיד שהיה לו שור שעבד כל ימות השבוע והיה‬ ‫נח בשבת כמו שהתורה מצווה "למען ינוח שורך"‪ .‬לימים מכר אותו יהודי‬ ‫את השור לגוי‪ ,‬וכהרגלו בבית היהודי עבד השור כל ימות השבוע‪ ,‬ובשבת‬ ‫נח‪ .‬לא הבין הגוי מדוע השור אינו עובד‪ ,‬והכה אותו‪ ,‬אך שום דבר לא הועיל‪.‬‬ ‫הלך הגוי לאותו יהודי וטען בפניו שמכר לו "שור משוגע"‪ .‬הלך היהודי לשור‬ ‫ולחש באוזנו 'שור שור‪ ,‬כל זמן שהיית אצלי הייתי מחויב בשביתתך‪ ,‬אבל‬ ‫מעתה פקע חיובך כי אתה ברשות גוי‪ ,‬ועלייך לעבוד'‪ .‬מיד קם השור והתחיל‬ ‫לעבוד כרגיל‪ .‬ראה כך הגוי‪ ,‬ואמר אם השור של היהודי מרגיש בקדושת‬ ‫השבת‪ ,‬על אחת כמה וכמה בני אדם עצמם‪ ,‬והוא הלך להתגייר‪ ,‬ונקרא "רבי‬ ‫יוחנן בר תורתא" (בן השור)‪ ,‬כיון שהתגייר בזכות השור (עיין גמרא יומא דף‬ ‫ט' ע"א בתוספות ישנים‪ ,‬ושם הביא שבפסיקתא רבתי פי"ד כתוב ר' יהודה‬ ‫בן תורתא)‪.‬‬ ‫חמורו של רבי פנחס בן יאיר‬ ‫ַחמֹור ֵאבּוס ְב ָּע ָּליו"‪ .‬החמור מסוגל להכיר‬ ‫ָּדע ׁשֹור קֹנֵהּו ו ֲ‬ ‫הנביא אומר "י ַ‬ ‫באבוס שבעליו מאכיל אותו‪ .‬חז"ל מביאים (חולין ז' ע"א וע"ב) את המעשה‬ ‫הידוע עם חמורו של רבי פנחס בן יאיר שהיה נשמר שלא לאכול מאכלים‬ ‫אסורים‪ .‬פעם נקלע רפב"י למלון ונתנו לחמור לאכול שעורים ולא רצה‪.‬‬ ‫חשבו שזה מלוכלך ונתנו לו אוכל משובח ונקי‪ ,‬וגם לא רצה‪ ,‬וכך נמשך כמה‬ ‫זמן‪ ,‬עד שאמר להם רבי פנחס בן יאיר האם עישרתם את השעורים? אמרו‬ ‫לו וכי צריך לעשרם? והרי למדנו שזרע לבהמה פטור מן הדמאי‪ .‬אמר להם‬ ‫רפב"י וכי מה אעשה שהחמור מחמיר על עצמו !‬ ‫רב אחד שאל על אותו המעשה‪ ,‬אם החמור היה בעל שכל‪ ,‬מדוע לא עישר‬ ‫בעצמו במחשבה‪ ,‬ויניח ‪ 22%‬של המעשר בצד‪ ,‬לתרומה‪ ,‬מעשר ראשון ושני?‬ ‫(עיין במהרש"א על המקום)‪ ,‬הרי מן הדין אם לא ידוע אם הופרש מעשר‬ ‫ממאכל מסוים‪ ,‬ניתן להניח בצד שיעור הפרשה ולהפריש‪ ,‬ואפילו בשבת יכול‬ ‫להניח בצד כשמסופק אם הופרשו מעשרות כדין בערב שבת‪ ,‬ואומר שהשיור‬ ‫הוא תרומה שעתיד לתרום אחרי השבת‪ ,‬ומותר באכילה‪ .‬אלא‪ ,‬שהחמור‬ ‫עשה חשבון שלא משתלם לא לעשות כן‪ ,‬שכן הוא היה מחמיר להפריש גם‬ ‫מעשר שני ומעשר עני‪ ,‬ובסך הכל היה מוציא כ‪-‬שלשים אחוז כך שהיה נשאר‬ ‫לו שבעים אחוז‪ .‬והוא הבין שאם הבעלים יראו שהוא אכל רק שבעים אחוז‬ ‫ממה שנתנו לו‪ ,‬למחרת הם יפחיתו את הכמות‪ ,‬וכיון שהוא שוב יצטרך‬ ‫לעשר ויאכל פחות‪ ,‬שוב יפחיתו בכמות וכן הלאה עד שבסוף לא ישאר לו‬ ‫כלום‪ ,‬על כן החליט שכבר מראש לא יאכל כלום‪ ,‬וכך החזיק מעמד עד‬ ‫שהחזירוהו לבעליו‪.‬‬ ‫חמורו של המשיח‬ ‫חז"ל אומרים שהחמור של רבי פנחס בן יאיר הוא החמור של אברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬וחמור זה חי וקיים בימינו‪ ,‬והוא יהיה החמור של המשיח‪ .‬אבל אנחנו‬ ‫רוצים שהמשיח יבוא מהר‪ ,‬כי אם יבוא על חמור זקן‪ ,‬יתעכב מאוד‪ ,‬שכן‬ ‫החמור יזדקק למנוחה רבה כל כמה צעדים (מרוב זקנה ועייפות)‪ ,‬וכיון‬ ‫שאומרים חז"ל שיבוא המשיח "על עננים" אנו מעדיפים לומר שה"חמור"‬ ‫המדובר הוא מטוס משוכלל ומהיר ביותר‪ ,‬כך שיספיק להגיע לכל מקום‬ ‫בעולם ולהביא משם את היהודים במהירות גבוהה וללא עיכובים‪ .‬ויש‬ ‫מפרשים‪ ,‬שאין הכוונה שהמשיח ירכב על חמור כפשוטו‪ ,‬אלא הכוונה שהוא‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪480‬‬ ‫ירכב ויתעלה מעל החומריות וילמד את תורת הרוחניות הטהורה‪ ,‬ואז נזכה‬ ‫להרגיש בטעמה הרוחני האמיתי של התורה הקדושה‪ .‬ויהי רצון שיהיה‬ ‫בעגלא ובזמן קריב‪.‬‬ ‫ג' תפילות ביום‬ ‫פעם אחת שאל הקיסר אנטונינוס את רבנו הקדוש‪ :‬אם מעלת התפילה‬ ‫חשובה כל כך‪ ,‬מדוע אינכם מתפללים כל שעה ? אמר לו‪ :‬אסור‪ .‬א"ל‪ :‬למה ?‬ ‫א"ל‪ :‬שלא ינהג קלות ראש בגבורה‪ .‬לא קיבל ממנו‪ .‬מה עשה רבנו הקדוש‪,‬‬ ‫השכים אצלו למחרת ושאל בשלומו של הקיסר‪ ,‬ולאחר זמן שוב שאל‬ ‫בשלומו‪ ,‬וכן עשה כמה פעמים‪ .‬עד שאמר לו הקיסר‪ :‬די ! מה אתה עושה ?‬ ‫אמר לו רבנו הקדוש‪ :‬עתה תבין מדוע איננו מרבים בתפילות‪ ,‬אלא ערב‬ ‫ובקר וצהרים (עיין מדרש תנחומא מקץ‪ ,‬ט'‪ .‬ומעשה מעין זה מסופר על רבי‬ ‫יהושע בן חנניה)‪.‬‬ ‫ואל תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם‬ ‫הגמרא אומרת (יומא נ"ג ע"ב) שאחת מתפילותיו של הכהן הגדול בקדש‬ ‫הקדשים היתה "ואל תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בלבד בעת‬ ‫שהעולם צריך לו" (אנו אומרים זאת ב 'סדר העבודה' בתפלת מוסף של‬ ‫יוה"כ)‪.‬‬ ‫ויש לשאול‪ ,‬וכי אין לכהן הגדול על מה להתפלל‪ ,‬אלא רק על דבר זה?! אלא‬ ‫הענין הוא כך‪ ,‬אדם שהולך ברחוב ואין לו מעיל‪ ,‬ופתאום יורד גשם שוטף‪,‬‬ ‫והוא צועק לה'‪ :‬שיפסק הגשם‪ ,‬הרי הוא מתפלל מעומק ליבו ובכל נפשו‬ ‫ותפילתו מתקבלת‪ ,‬ולכן הכהן הגדול מתפלל על זה‪.‬‬ ‫רבי חנינא בן דוסא‬ ‫הגמרא מספרת על רבי חנינא בן דוסא שהיה הולך בדרך וירד גשם‪ ,‬אמר רבי‬ ‫חנינא‪ :‬רבש"ע‪ ,‬כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער‪ ,‬פסק הגשם‪ .‬כשהגיע‬ ‫לביתו‪ ,‬אמר‪ :‬רבש"ע‪ ,‬כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת‪ ,‬וירד גשם‪ .‬א"ר‬ ‫יוסף מה הועילה תפילתו של הכהן גדול לגבי רבי חנינא‪ .‬וכמובן שמעלתו של‬ ‫רבי חנינא היתה גבוהה מאד ולכן בקשותיו נענו מיד על ידי הקב"ה (עיין‬ ‫תענית כ"ד ע"ב‪ ,‬ויומא נ"ג ע"ב)‪.‬‬ ‫חוני המעגל‬ ‫הגמרא בתענית (כ"ג ע"א) אומרת‪ :‬ת"ר פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו‬ ‫גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים‪ ,‬התפלל ולא ירדו גשמים‪ .‬עג‬ ‫עוגה ועמד בתוכה‪ ,‬אמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן‬ ‫בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך‪.‬‬ ‫התחילו גשמים מנטפין‪ ,‬אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין‬ ‫ומערות‪ .‬ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין‬ ‫טפ ה פחותה מלוג וכו'‪ .‬אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה‬ ‫ונדבה‪ ,‬ירדו כתיקנן‪ ,‬עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים‪ .‬אמרו לו‪,‬‬ ‫רבי כשם שהתפללת שירדו‪ ,‬כך התפלל וילכו להם‪ .‬אמר להם‪ ,‬כך מקובלני‬ ‫שאין מתפללין על רוב הטובה‪ ,‬אעפ"כ הביאו לי פר הודאה‪ ,‬הביאו לו פר‬ ‫הוד אה סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו‪ :‬רבש"ע‪ ,‬עמך ישראל שהוצאת‬ ‫ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות וכו' יהי רצון מלפניך‬ ‫שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה‬ ‫החמה‪ .‬שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי וכו' אבל‬ ‫מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא‬ ‫על אביו ועושה לו רצונו ואומר לו אבא הוליכני לרחצני בחמין‪ ,‬שטפני בצונן‪,‬‬ ‫תן לי אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ונותן לו‪ ,‬ועליך הכתוב אומר ישמח‬ ‫אביך ואמך ותגל יולדתך"‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים ירדו גשמי ברכה‪ ,‬והכנרת עלתה על גדותיה והיה חשש‬ ‫שהמים יציפו את כל העיר טבריה‪ .‬התקשרתי לרב של טבריה ואמרתי לו‪:‬‬ ‫שיש סגולה מיוחדת שהמים לא יעלו‪ .‬אמר לי אותו רב‪ ,‬הקב"ה מוריד גשם‬ ‫ואני אתפלל שלא ירד גשם?! אמרתי לו‪ ,‬והרי יש בזה סכנה ? אמר לי אותו‬ ‫רב‪ :‬אעפ"כ אני לא רוצה להתפלל‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬אם כך אז אני אתפלל‪.‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫קול צופיך‬ ‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫שביל האמצע‬ ‫לעיל הגמרא אמרה "עמך ישראל אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב‬ ‫פורענות"‪ ,‬וזה כשיטת הרמב"ם האומר שהאדם צריך תמיד לקחת את‬ ‫התכונה האמצעית‪ ,‬ואם הוא למשל קמצן תקנתו שיהיה פזרן ואז יגיע לדרך‬ ‫האמצע וכן הלאה בשאר הדברים (עיין לרמב"ם פ"א מהלכות דעות)‪.‬‬ ‫מאד מאד הוי שפל רוח‬ ‫אבל לענין מידת הענוה אומר הרמב"ם‪" :‬ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג‬ ‫בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר והוא גובה לב‬ ‫שאין דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד אלא שיהיה שפל רוח ותהיה רוחו‬ ‫נמוכה למאד ולפיכך נאמר במשה רבינו ענו מאד‪ ,‬ולא נאמר ענו בלבד ולפיכך‬ ‫צוו חכמים מאד מאד הוי שפל רוח" (עיין לרמב"ם פ"ב מהל' דעות הל' ג')‪,‬‬ ‫כי אין התורה נקנית אלא באדם שהוא שפל רוח‪.‬‬ ‫משה קיבל תורה מסיני‬ ‫מסכת אבות פותחת במשנה "משה קיבל תורה מסיני"‪ .‬שואלים המפרשים‪,‬‬ ‫הרי משה רבנו קיבל את התורה מהקב"ה‪ ,‬ומדוע אמרה המשנה "מסיני" ?‬ ‫הפשט הוא בהר סיני‪ ,‬אבל דרשו על כך‪ ,‬שבשעה שאמר לו הקב"ה למשה‬ ‫שילך לגאול את עם ישראל‪ ,‬לא רצה‪ ,‬כי חשב שאינו ראוי‪ ,‬וביקש מהקב"ה‬ ‫שישלח במקומו את אהרן‪ .‬ולעומת זה בשעה שאמר לו הקב"ה לעלות אל הר‬ ‫סיני ולקבל את התורה לא ביקש משה לשלוח את אהרן במקומו‪ .‬אלא הבין‬ ‫משה רבנו שהקב"ה מעוניין לתת את התורה על ההר הנמוך והשפל דוקא‪,‬‬ ‫ואם כן אינו ראוי לבקש מאהרן לקבל את התורה כי אהרן גדול ומכובד‪,‬‬ ‫ואילו הוא משה הנמוך והשפל‪ ,‬ולכן לא התווכח כלל‪.‬‬ ‫וכשאמר הקב"ה למשה רבנו שיגאל את ישראל‪ ,‬שאל משה רבנו‪ :‬האם זו‬ ‫הגאולה האחרונה ? אמר לו הקב"ה‪ :‬יהיו עוד גאולות ובסוף יהיה המשיח‪.‬‬ ‫אמר לו משה רבנו אם כן "שלח נא ביד תשלח"‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ :‬עד שתגיע‬ ‫הגאולה האחרונה שבה כתוב (מלאכי ג‪ ,‬כג) "הנה אנכי שולח לכם את אליה‬ ‫הנביא"‪ ,‬יעבור זמן רב‪.‬‬ ‫אליהו הנביא מבשר הגאולה‬ ‫ואומרים חז"ל שבחמשה מקומות בתורה ובנביאים נכתב שמו של יעקב‬ ‫אבינו בכתיב מלא (יעקוב עם וא"ו)‪ ,‬ואליהו חסר בחמשה מקומות‪ .‬יעקב‬ ‫נטל את האות וא"ו משמו של אליהו עירבון שיבא ויבשר את הגאולה (עיין‬ ‫רש"י ויקרא כו‪ ,‬מב)‪.‬‬ ‫ואמרנו בדרך בדיחותא‪ ,‬אם אליהו הנביא נמצא בברית מילה‪ ,‬ויאמרו לו‬ ‫כעת הגיע זמן הגאולה‪ ,‬לך ותודיע לישראל‪ ,‬אולי הוא לא ירצה ללכת כי הוא‬ ‫באמצע ברית מילה‪ ,‬לכן נטל יעקב אבינו עירבון‪ ,‬שגם אם אליהו הנביא יהיה‬ ‫באמצע ברית‪ ,‬מיד הוא ילך ויבשר את הגאולה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬אם למשל אמרו לאליהו הנביא שהמשיח יבא בז' במרחשון‬ ‫תשס"ז‪ ,‬הרי שהוא יבא ויבשר את הגאולה בדיוק בזמן שנאמר לו‪ .‬ויעקב‬ ‫אבינו יאמר לו‪ :‬הזמן שנקבע הוא "בעיתה"‪ ,‬אבל הגאולה יכולה להיות גם‬ ‫"אחישנה"‪ ,‬וע"כ אני נוטל ממך עירבון שב"אחישנה" גם תבא מהר‪.‬‬ ‫אליהו הנביא הולך מברית לברית בכל העולם כולו‪ ,‬ושואלים‪ ,‬כיצד הוא‬ ‫הולך בשבת ? אלא הוא עף למעלה מעשרה טפחים‪ ,‬ואין זה לא רשות היחיד‬ ‫ולא רשות הרבים‪.‬‬ ‫ואנו אומרים לאליהו הנביא שבאופן זה הוא יכול לבא גם בשבת ולבשר לנו‬ ‫את הגאולה‪ ,‬ולא ימתין לרגע האחרון כי אנו רוצים להכין עצמנו בבגדים‬ ‫חדשים ויפים לקבל את פניו‪.‬‬ ‫ואמר לו‪ :‬כבוד הרב‪ ,‬אני פתחתי את השקית של כבודו כי חשבתי שיש בה‬ ‫אבנים טובות ומרגליות והנה אני רואה רק חלוק לבן‪ .‬אמר לו החפץ חיים‪,‬‬ ‫אם אני למשל נוסע ברכבת ופתאום יאמרו שהמשיח בא‪ ,‬הרי אני צריך‬ ‫לקבל א ת פניו בבגדים נאים‪ ,‬ועל כן חלוק זה מוכן ומזומן עמי לקבל פני‬ ‫משיח‪.‬‬ ‫ואנו אומרים שהמשיח יקבל אותנו עם הבגדים שעלינו‪ ,‬בין שהם נקיים ובין‬ ‫שאינם נקיים‪ .‬ואם לאו ‪ -‬כתוב (מיכה ז‪ ,‬טו) "כימי צאתך מארץ מצרים‬ ‫אראנו נפלאות" ‪ -‬כשיבא המשיח‪ ,‬יבא עימו הענן ששכן עם ישראל במדבר‬ ‫והיה מכבס את בגדיהם בעודם עליהם‪ ,‬וכך יהיה עמנו ונקבל פני המשיח‬ ‫בבגדים נאים‪.‬‬ ‫האמונה בביאת הגואל צריכה להיות בכל רגע ורגע‪ .‬אני רגיל לומר‪,‬‬ ‫בירושלים היה אדם אחד ששמו 'בקל' והוא היה מדפיס לוחות שנה‪ .‬פעם‬ ‫אחת אמרתי לו‪ ,‬אם יבא המשיח‪ ,‬הרי יבואו עימו הסנהדרין ואם הם יקבעו‬ ‫את ר"ח ביום אחר ממה שכתוב בלוח הרי תצטרך לעשות לוח חדש‪ .‬והוא‬ ‫היה אומר‪ ,‬אני אעשה לוחות בחינם כל חודש וחודש‪ .‬כי בכל חודש צריך‬ ‫לקדש את החודש‪.‬‬ ‫כי טל אורות טליך‬ ‫וידעו כל אומות העולם שאנו מתפללים גם למענם‪ ,‬ובחג הסוכות אנו היינו‬ ‫מקריבים שבעים פרים למענם‪ .‬ואומרים חז"ל שאומות העולם אינם יודעים‬ ‫את גודל ההפסד שלהם בזה שהחריבו את בית המקדש‪ .‬וכיום אנו מתפללים‬ ‫בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" ‪ -‬ובברכת השנים אנו אומרים "ותן טל‬ ‫ומטר לברכה על כל פני האדמה‪ ,‬ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו‬ ‫מטובך" וכו' ‪ -‬וידעו כל אומות העולם שאנו מתפללים עליהם שירד להם‬ ‫גשם‪.‬‬ ‫ואומרים חז"ל שעתיד הקב"ה להחיות מתים על ידי הטל כמו שכתוב‬ ‫(ישעיה כו‪ ,‬יט ) "יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל‬ ‫אורות טליך וארץ רפאים תפיל"‪ ,‬ולכן תקנו ברכות הגשם והטל בברכת‬ ‫מחיה המתים‪ .‬יש טל אורות‪ ,‬ויש טל חיים‪.‬‬ ‫ואומרים חז"ל‪ ,‬אלו שלמדו תורה טל חיים מחייה אותם‪ ,‬אבל הנשים שאינן‬ ‫לומדות תורה – בזכות מה יחיו ? אלא הן יחיו בזכות זה שהן עוזרות לגברים‬ ‫ללמוד תורה והן שולחות את בניהם ללמוד תורה (עיין כתובות קי"א ע"ב)‪.‬‬ ‫ושואלים התוספות‪ :‬הרי הנוגע במת נטמא ואינו יכול לאכול תרומה‪ ,‬או‬ ‫חולין בטהרה או קרבן פסח וצריך שלישי ושביעי ? אלא כתוב (יחזקאל לו‪,‬‬ ‫כה) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" ‪ -‬הקב"ה יאמר לנו‪ ,‬אני‬ ‫אמרתי לכם שיש להזות שלישי ושביעי‪ ,‬וכעת אני מיקל עליכם ואני אטהר‬ ‫אתכם (ועיין תוס' נדה ע' ע"ב ד"ה מתים לעתיד)‪.‬‬ ‫ויהי רצון שיראו עינינו וישמח לבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫*רוצים לקבל קול צופיך באמייל כל שבוע !!‬ ‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל‪[email protected] -‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬ ‫אמונה בביאת המשיח‬ ‫מסופר על בעל החפץ חיים שהיה נוהג ללכת כששתי שקיות בידיו‪ ,‬באחת‬ ‫מהן היו התפילין‪ ,‬והשקית השניה היתה תמיד סגורה ואין איש יודע מה‬ ‫שיש בתוכה‪ ,‬והיה שומר עליה כבבת עינו‪ .‬יום אחד בעת שעמד החפץ חיים‬ ‫בתפילה‪ ,‬והשקית היתה מונחת על הכסא לידו‪ ,‬בא אדם אחד ופתח את‬ ‫הש קית והנה הוא רואה שיש בה חלוק לבן‪ .‬לאחר מכן הוא בא לחפץ חיים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪www.harav.org‬‬