למצגת מהרצאתו לחצו כאן

‫ניגוד עניינים במישור הציבורי‬
‫ובמישור האישי‬
‫חמי דורון‬
‫‪1‬‬
‫מהו ניגוד עניינים?‬
‫• זהו מצב שבו ליחיד או לקבוצה יש מגמות עניין סותרות‬
‫במסגרת תפקיד שהם ממלאים‪ ,‬מצב שעלול למנוע מהם‬
‫לבצע את תפקידם בצורה הולמת והוגנת‪.‬‬
‫• המונח "ניגוד עניינים ובלעז ‪ conflict of interests‬מטעה‬
‫במקצת‪,‬שכן הניגוד או הקונפליקט הוא בין החובה על בעל‬
‫תפקיד למלא את תפקידו ללא משוא פנים ובין העובדה‬
‫שהעניין הנוסף שיש לו בתפקיד עלול להביא לכך שלא‬
‫יבצעו כנדרש‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סוגי ניגוד עניינים‬
‫• ניגוד עניינים אישי ‪ -‬ניגוד עניינים בין אינטרס‬
‫שלטוני לאינטרס פרטי ‪ -‬הן אינטרס אישי והן‬
‫רכושי‪.‬‬
‫• ניגוד עניינים מוסדי ‪ -‬ניגוד עניינים בין שני‬
‫אינטרסים שלטוניים אשר על שניהם הוא מופקד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חלוקה נוספת‪:‬‬
‫• ניגוד עניינים פלילי – בניגוד להוראות החוק‬
‫המפורשות‪.‬‬
‫• ניגוד עניינים משמעתי – בניגוד להוראות‬
‫המשמעת של הארגון‪.‬‬
‫• ניגוד עניינים אתי – לא בניגוד להוראות החוק‬
‫ולכללי המשמעת אולם נראה לא תקין‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הכלל הוא‪:‬‬
‫• כלל איסור ניגוד העניינים חל בעיקר במשפט‬
‫הציבורי אך גם בתחומים של משפט פרטי אשר יש‬
‫בהם אלמנטים של משפט ציבורי‪ :‬דיני החברות‬
‫אוסרים על בעלי משרות בחברה להימצא בניגוד‬
‫עניינים עם החברה אשר בשליחותה הם מכהנים‪,‬‬
‫וכללי ניגוד העניינים יפים מקל וחומר כאשר‬
‫בחברה ציבורית עסקינן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫דוגמאות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חבר כנסת איננו יכול לשבת בוועדה‬
‫הדנה בהנחות לישוב בו הוא מתגורר‪.‬‬
‫חבר מועצת עיר איננו יכול עסוק בנושא‬
‫הנוגע לו או לקרובו‪.‬‬
‫עו"ד אינו יכול להימצא בניגוד עניינים עם‬
‫לקוחו‪.‬‬
‫ועוד‬
‫‪6‬‬
‫הבהרות לדוגמאות‬
‫• איסור ניגוד העניינים נגזר ממוסד הנאמנות המשפטית‪.‬‬
‫היות ונציגי ציבור הינם נאמני הציבור אסור להם להימצא‬
‫בניגוד עניינים; היות ועורך דין הוא נאמנו ושלוחו של‬
‫הלקוח אל לו לפעול בניגוד עניינים; היות ודירקטור פועל‬
‫בנאמנות ובשליחות החברה ‪ -‬אל לו לפעול בניגוד עניינים‬
‫לה‪ ,‬היות ועובד החברה חב נאמנותו לחברה אינו רשאי‬
‫לפעול בניגוד עניינים לה‪.‬‬
‫• אולם בכך לא די והאיסור למעשה חל על רוב התחומים‬
‫בהם עוסקים בני אדם ( בתי משפט‪ ,‬צבא‪ ,‬ועוד)‬
‫‪7‬‬
‫המקור הנורמטיבי לאיסור ניגוד‬
‫העניינים‬
‫• ברמת הממשלה – הכללים למניעת ניגוד עניינים‬
‫של שרים וסגני שרים מיום ‪ 16.1.03‬ידועים גם‬
‫כהנחיות ועדת אשר‪.‬‬
‫• ברמת השלטון המקומי – ישנו מאגר הנחיות‬
‫וחקיקה מפורטים בהתאם למפורט‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫מקור נורמטיבי ‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פקודת העיריות – סעיפים המפרטים את איסור‬
‫ניגוד העניינים של נבחרי הציבור ועובדי הרשות‪.‬‬
‫צו המועצות המקומיות א‪ ,‬וצו המועצות המקומיות‬
‫(מועצות אזוריות) חלים אותם הכללים בשינויים‬
‫המחייבים‪.‬‬
‫כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור‬
‫ברשויות המקומיות ‪.1984‬‬
‫הועדה לניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות‬
‫המקומיות‬
‫‪9‬‬
‫מקור נורמטיבי ‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סעיף ‪ 120‬לפקודה קובע פסלות לכהונה "למי‬
‫שהינו עובד בשכר באותה רשות מקומית"‬
‫סעיף ‪ 122‬קובע מי הוא קרובו של חבר מועצה‬
‫לעניין התקשרות עם הרשות בחוזה‪.‬‬
‫סעיף ‪122‬א איסור התקשרות בחוזים עם הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫סעיף ‪ 174‬איסור נגיעה של עובד עירייה‬
‫סעיף ‪174‬א סייגים להעסקת קרובי משפחה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫המקור הנורמטיבי ‪ -‬המשך‬
‫• חוק התכנון והבניה‪:‬‬
‫• סעיף ‪– 47‬חבר או עובד של מוסד המעוניינים בתכנית‬
‫(ניגוד עניינים אישי)‬
‫• סעיף ‪47‬א – ניגוד עניינים מוסדי‬
‫• סעיף ‪ – 48‬ניגוד עניינים מוסדי שלגביו קיימת סנקציה‬
‫פלילית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המקור הנורמטיבי ‪ -‬המשך‬
‫• חוק החברות ‪:1999‬‬
‫• סעיף ‪ 240‬קובע כי לא יכהנו דירקטורים חיצוניים ‪,‬המתמנים ע"פ‬
‫סעיף ‪ ,232‬בחברה ציבורית בה יש להם עניין אישי‬
‫• סעיף ‪ 254‬מחיל על נושא משרה חובת אמונים ואוסר עליו "כל‬
‫פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי‬
‫תפקיד אחר שלו או לבין ענייניו האישיים"‬
‫• סעיף ‪ 270‬אוסר על עסקה עם בעל שליטה אלא באישור מיוחד‪.‬‬
‫• סעיף ‪ 270‬גם אוסר על עסקה עם נושא משרה או אם חברה אחרת‬
‫שלנושא המשרה יש בה עניין‪ ,‬אלא באישורים מיוחדים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫המקור הנורמטיבי ‪ -‬המשך‬
‫• נוהל אסדרת חברות עירוניות – נוהל משנת ‪ 2010‬שבא להסדיר‬
‫את הפעילות של התאגידים העירוניים המוקמים מכח החוק ומחיל‬
‫על חברות אלו את כללי ניגוד העניינים החלים על הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫• סעיף ‪ 77‬לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד ‪ 1984‬מגן‬
‫את איסור הימצאות שופט בניגוד עניינים "(א) שופט לא ישב בדין‬
‫אם מצא‪ ,‬מיזמתו או לבקשת בעל דין‪ ,‬כי קיימות נסיבות שיש‬
‫בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט‪" .‬‬
‫• תקנונים של מוסדות ציבוריים (הסוכנות היהודית‪ ,‬מפעל הפיס וכד')‬
‫‪13‬‬
‫ניגוד עניינים נבחרי ציבור‬
‫• כאשר רשות נדרשת לדון בעניינו של האזרח‪ ,‬אסור לה‬
‫להיות בעלת "דעה מוקדמת"‪ .‬עליה לקבל החלטה בלב‬
‫פתוח ובנפש חפצה‪ .‬על מקבלי ההחלטות להיות נעדרי‬
‫זיקה אישית או זיקה ציבורית לנשוא ההחלטה‪ .‬איסור‬
‫ניגוד העניינים אינו איסור על עשיית מעשה אלא איסור על‬
‫הימצאות במצב של ניגוד העניינים‪ .‬על האזרח הקובל‬
‫כנגד הימצאות פקיד הרשות השלטונית בניגוד עניינים‬
‫להצביע על עצם ההימצאות בלבד בניגוד עניינים והוא אינו‬
‫צריך להראות כי ניגוד עניינים זה התממש בפועל‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫פסיקה‬
‫• בג"צ ‪ 531/79‬סיעת הליכוד נ' עיריית פתח תקוה‪,‬‬
‫•‬
‫חברי המועצה מסיעת הליכוד הגישו עתירה כנגד מינויו של חבר מועצה אחר‬
‫אשר כיו"ר ועדת הביקורת של העירייה‪ ,‬וזאת במקביל לכהונתו כחבר ועדת‬
‫הנהלה‪ .‬העותרים טענו כי מינוי זה הינו מנוגד לאיסור ניגוד העניינים‪.‬‬
‫•‬
‫השופט ברק (כתוארו אז) קבע כי חל איסור על עובד ציבור להימצא בעמדת ניגוד‬
‫עניינים‪ ,‬וזאת בין היתר בכדי להגן על אמון הציבור ברשויות השלטון‪.‬‬
‫החידוש בפסק דין זה הינו שגם אם החוק אינו אוסר מפורשות את ניגוד‬
‫העניינים איסור זה נובע מ'ערכי היסוד של השיטה'‪ ,‬ומקום בו חוק מאפשר קיום‬
‫ניגוד עניינים‪ ,‬יש לפרש חוק זה בצמצום רב‪ .‬במקרה הנדון‪ ,‬קבע ברק‪" ,‬המבקר‬
‫הוא גם המבוקר" ועל כן מתקיים פה ניגוד עניינים חריף‪ .‬עם זאת‪ ,‬נפסק באותה‬
‫פרשה כי אין הכרח כי יו"ר ועדת הביקורת בעירייה יגיע מן האופוזציה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫• בג"צ ‪ 3132/92‬מושלב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז‬
‫צפון‪.‬‬
‫• נפסק כי כאשר חבר קיבוץ הינו חבר בוועדה מקומית לתכנון ובניה‪,‬‬
‫ואותה וועדה דנה בתוכנית של שטח השייך לקיבוץ‪ ,‬היות וכחבר‬
‫קיבוץ יהנה כלכלית באם תוכנית הבנייה בקרקע תאושר‪ ,‬הרי שהוא‬
‫מצוי במצב של ניגוד עניינים‪ .‬אין להשמע לטענה כאילו האיסור‬
‫הפלילי בחוק על ניגוד עניינים‪ ,‬משמע הסדר שלילי לגבי איסור‬
‫מנהלי‪ -‬נהפוך הוא‪ -‬מקל וחומר‪ -‬אם המחוקק ראה חומרה כה רבה‬
‫בעצם קיומו של ניגוד העניינים בתחום התכנון והבנייה עד שראה‬
‫לנכון להטיל סנקציה פלילית מי שמקיים ניגוד עניינים זה‪ ,‬מקל‬
‫וחומר תחול הסנקציה המנהלית של בטלות ההחלטה של אקט‬
‫מנהלי אשר נגוע בניגוד עניינים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫• בבג"צ ‪ 788/90‬זוהר חוצות נ' עיריית רמלה‪.‬‬
‫• עתירה שהוגשה כנגד החלטת ועדת המכרזים של‬
‫העירייה בדבר זכייתה של חברה מסוימת במכרז‪ ,‬וזאת‬
‫מתוך הטענה כי היה משוא פנים לאור הכרות מוקדמת‬
‫של אנשי החברה וחברי ועדת המכרזים‪.‬‬
‫• נפסק כי בעוד שהכרות קודמת של הרשות עם פלוני אינה‬
‫מקימה חשש לניגוד עניינים (סביר להניח לדוגמא‪ ,‬כי‬
‫וועדת מכרזים מכירה את אותם מתמודדים אשר מגיעים‬
‫למכרזים שונים)‪ ,‬הרי שידידות כן מקימה חשש לניגוד‬
‫עניינים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫• בגצ קאסוטו‬
‫• אדריכל אשר נבחר למועצת העיר ירושלים הוכרז כמי שהינו פסול‬
‫מכהונה בשל ניגוד עניינים מתוקף מקצועו ועבודתו כאדריכל הבא‬
‫במגע יום יומי עם אגף ההנדסה בעירייה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ועדה לניגוד עניינים‬
‫דורון נ' טומשין פניה לועדה כי חבר מועצה שהינו בעלים של רשת‬
‫בתי ספר ‪ ,‬ביניהם בתי ספר בראשון לציון מונה למחזיק תיק‬
‫החינוך‪ .‬הוועדה קבעה כי קיים ניגוד עניינים פוטנציאלי‪.‬‬
‫דעבול נ' כהן פניה לועדה בשל מינוי של חבר מועצה כמחזיק תיק‬
‫כח אדם בעירייה בזמן שאחיו מכהן כיו"ר ועד העובדים‪ .‬הועדה‬
‫קבעה כי הדבר אסור‪.‬‬
‫דורון נ' גמיל פניה לועדה בטענה כי עובד הרשות המקומית הנמצא‬
‫בחל"ת פסול מכהונה כחבר מועצה וכי אסור לו למעשה להיות‬
‫הממונה על האגף בו אשתו עובדת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ניגוד עניינים של עובד ציבור‬
‫• עת"מ (מרכז) ‪ 59904-03-11‬מ‪.‬ג‪.‬ע‪.‬ר – מרכז גביה ממוחשבת‬
‫בע"מ נ' עיריית רחובות ואח' (ניתן ביום ‪ )26.6.11‬בפני כבוד‬
‫השופט אילן ש' שילה‬
‫•‬
‫בית המשפט פסל זכייה של חברה במכרז שפרסמה עיריית רחובות מן הטעם כי‬
‫ישנה מניעה להתקשרות העירייה עם חברה בבעלות בן הזוג של גזברית העירייה‬
‫או עם חברה שהוא מנהלה‪.‬‬
‫•‬
‫ביהמ"ש קבע ‪ ,‬בציינו את סעיפים ‪ 174,175‬לפקודת העיריות בדבר ניגוד עניינים‪,‬‬
‫כי העירייה מנועה מלהתקשר עם חברות בבעלות של בן הזוג של גזברית‬
‫העירייה‪ ,‬כמו במקרה דנן‪ ,‬או עם חברה אותה הוא מנהל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נקבע כי די‬
‫שיתקיים חשש לניגוד עניינים ואין צורך בהתקיימות של ניגוד עניינים בפועל כדי‬
‫למנוע התקשרות זו עם העירייה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪‬ת"א ‪ 329/94‬הרב יצחק קקון נ' פרוספר אזרן‪,‬‬
‫ראש עיריית קרית שמונה‬
‫‪ ‬הרב קקון כיהן כמנהל בית ספר בקריית שמונה‪ ,‬ובמהלך ‪ 4/94‬אף‬
‫נבחר למועצת העיר‪ .‬ראש העיר הנבחר הפעיל סמכותו‪ ,‬מתוקף‬
‫סעיף ‪123‬א(א) לפקודת העיריות‪ ,‬בטענה כי עבודתו של הרב קקון‬
‫כמנהל בית ספר‪ ,‬דהיינו עובד עירייה‪ ,‬יוצרת מצב של ניגוד עניינים‬
‫בין תפקידו כמנהל בית הספר לתפקידו כחבר מועצה‪.‬‬
‫‪ ‬בית המשפט קבע כי אכן מדובר בניגוד עניינים שכן יש חשש סביר‬
‫למשוא פנים ודי בכך שהעניין ייתפס כך בעיני הציבור כדי להביא‬
‫לירידת אמון הציבור במערכת המנהלית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫איסור אצילת סמכויות כנגזרת של ניגוד‬
‫עניינים‬
‫• במישור המנהלי והחוקתי קיימות סמכויות אשר מוקנות‬
‫לרשות השלטונית‪ ,‬ולה בלבד‬
‫לדוגמא‪ :‬הסמכות לשלול חירות או להעניק זכות‬
‫סוציאלית‪ .‬כאשר מדובר בזכויות יסוד של האזרח‪ ,‬ראוי‬
‫שמי שמצוי בעמדת הכרעה יימנה על עובדי הציבור אשר‬
‫כפופים לכללי האתיקה של עובדי הציבור ואשר פעילותם‬
‫נתונה לביקורת ציבורית‪ .‬הקצאת סמכויות מסוימות‬
‫לעובדי ציבור ולהם בלבד מאפשרת לאזרח לתקוף‬
‫החלטה שלטונית ביתר קלות‪ ,‬מקום זו נתנה בשרירות לב‬
‫ובחוסר סבירות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פסיקה‬
‫• בבג"צ ‪ 39/82‬הנפלינג נ' ראש עיריית אשדוד‪,‬‬
‫• בית המשפט קבע כי אזרחים פרטיים שלא הוכשרו‬
‫להיות עובדי ציבור ואינם משמשים כעובדי ציבור‬
‫אינם יכולים להיות פקחים‪ ,‬בין היתר משום שהם‬
‫עלולים לנצל תפקיד זה בכדי לפגוע במתחריהם‬
‫העסקיים‪ ,‬וזאת משום שאינם כפופים לסנקציות‬
‫משמעתיות אשר עובדי ציבור כן כפופים להן‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫• בג"צ ‪ 4884/00‬עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מנהל השירותים‬
‫הווטרינריים בשדה במשרד החקלאות‬
‫•‬
‫•‬
‫העתירה הייתה כנגד האפשרות להאציל את סמכות ההמתה של חתולי רחוב‬
‫המסכנים את בריאות הציבור לחברה פרטית‪ ,‬במסגרת מדיניות ההפרטה‪.‬‬
‫נפסק כי אצילת סמכות שלטונית לגורם פרטי‪ ,‬מקימה חשש לניגוד עניינים‪ ,‬ועל‬
‫כן פסולה‪ :‬באותה פרשה לחברה הנאצלת היה אינטרס כספי בהמתת החתולים‪.‬‬
‫• בג"צ ‪ 2605/05‬חטיבת זכויות האדם‪ ,‬המכללה האקדמית‬
‫למשפטים ואח' נ' שר האוצר ואח'‬
‫•‬
‫•‬
‫טענת העותרים הייתה כי לא ניתן להאציל סמכויות שלטוניות לגורם פרטי שינהל‬
‫את בית הסוהר כי קיים חשש לניגוד עניינים‪ ,‬שכן התשלום שלהם יהיה ע"פ מס‬
‫האסירים המוחזקים אצלם‪ .‬משכך האינטרס המניע שלהם לא יהיה תיקון לאסיר‪,‬‬
‫כאינטרס חברתי של המדינה‪ ,‬אלא דווקא אינטרס להרחיב את רף הענישה כדי‬
‫לזכות בכמה שיותר אסירים‪ ,‬דבר שיגדיל את הכנסותיהם‪.‬‬
‫העתירה נתקבלה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ניגוד עניינים מוסדי‬
‫• ניגוד עניינים מוסדי עלול להתעורר כאשר עובד ציבור‬
‫מסוים ממלא יותר מתפקיד ציבורי אחד בשני גופים‬
‫שלטוניים או ציבוריים שונים הפועלים באופן עצמאי זה‬
‫מזה וכאשר חלק מהנושאים שבטיפולו במסגרת תפקידיו‬
‫השונים חופפים זה לזה‪.‬‬
‫• מובן מאליו כי העובדה שאדם ממלא תפקיד מסוים‬
‫בהתנדבות אינה שוללת קביעה כי הוא פועל בניגוד‬
‫עניינים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ניגוד עניינים מוסדי ‪ -‬המשך‬
‫• עע ‪ 000248/07‬מ"י נ תמי אדרבי ‪,‬בית הדין הארצי לעבודה‪,‬‬
‫•‬
‫השאלה שעלתה לדיון היא האם גב' עדרבי רשאית וזכאית לכהן‪ ,‬בו זמנית‪,‬‬
‫כחברת ועד העובדים במשרד הביטחון (להלן‪ :‬הוועד) וכראש היחידה לשירותי‬
‫מינהל באגף הבינוי במשרד הביטחון? ביה"ד האזורי השיב בחיוב לשאלה‬
‫האמורה‪ ,‬ולכן הוגש ערעור לבית הדין הארצי‪ ,‬וזה קבע‪:‬‬
‫•‬
‫"חברי הנהלת המעסיק ומנהלים בכירים במפעלו אינם רשאים להיות בעלי‬
‫תפקידים בארגון היציג של העובדים והשתתפותם בניהול ענייניו לרבות חברות‬
‫בוועד העובדים‪ ,‬שכן הדבר מהווה התערבות בחופש ההתארגנות שלהם‪ .‬חבר‬
‫הנהלה או מנהל בכיר יתקשה לייצג את העובדים ייצוג נאמן ואותנטי באופן‬
‫המשקף את טובתם וצרכיהם‪ ,‬לאור המציאות לפיה בגופים כלכליים במשק‬
‫המערבי נאמנותם של מנהלים בכירים נתונה בראש ובראשונה לחברה או למפעל‬
‫בו הם מועסקים‪ ,‬והזדהותם הראשונית היא עם מטרות המפעל או החברה"‬
‫•‬
‫כלומר קיים ניגוד עניינים מובנה בין ההנהלה לעובדים הזוטרים!!!‬
‫‪25‬‬
‫ניגוד עניינים מוסדי ‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫בר"ם ‪ 4443/03‬עיריית חולון נ' רשות שדות התעופה ואח'‪,‬‬
‫בפרשה זו עלתה לדיון השאלה באם רשות מקומית רשאית להגיש תביעה על‬
‫בסיס סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבניה‪ ,‬כאשר למעשה העירייה משמשת גם‬
‫כועדה מקומית לתכנון ובניה‪ .‬שאלה זו נענתה בשלילה בבית המשפט לעניינים‬
‫מנהליים ומשום כך הוגש ערעור לעליון‪.‬‬
‫•‬
‫בית המשפט העליון קבע‪ :‬רשות ציבורית זכאית לתבוע פיצויים מכוח סעיף ‪197‬‬
‫לחוק התכנו"ב‪ ,‬בגין פגיעה במקרקעין שהיא בעלת זכויות בהם‪ ,‬עקב אישור‬
‫תכנית‪ .‬אין בקיום זהות פרסונלית בין חברי מועצת הרשות המקומית לבין חברי‬
‫הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הפועלת במרחב תכנון שבו מצויה רשות מקומית‬
‫אחת בלבד כדי לשלול מהרשות המקומית את זכות התביעה‪ ,‬כאמור‪ .‬שכן‪,‬‬
‫המבנה הדיוני הקבוע בחוק – בדמות ועדת הערר וזכות הערעור לביהמ"ש‬
‫לעניינים מנהליים‪ ,‬מאפשר ל"נטרל" את ניגוד העניינים המובנה הקיים לכאורה‬
‫במצב זה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ניגוד עניינים מוסדי ‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫בג"ץ ‪ 5734 / 98‬צדוק עזריאל ואורי פינקרפלד נ' ועדת המשנה של מועצת‬
‫מקרקעי ישראל ואח'‪.‬‬
‫העותר ‪ 1‬מושבניק ומשמש כמזכיר איגוד המושבים של התאחדות הפועל‬
‫המזרחי בישראל‪ .‬העותר ‪ 2‬קיבוצניק והוא חבר בקיבוץ הארצי השומר הצעיר‬
‫אגודה שיתופית מרכזית בע"מ‪ .‬שני העותרים נמנים עם נציגי הקרן הקיימת‬
‫לישראל במועצה והם חברים גם בוועדת המשנה‪ ,‬שהיא אמורה הייתה לדון‬
‫בנושא שינוי יעוד של קרקע חקלאית‪ .‬העתירה הוגשה לאחר שהיועץ המשפטי‬
‫לממשלה קבע כי העותרים אינם יכולים להיות חברים בוועדת המשנה‪.‬‬
‫•‬
‫בית המשפט העליון קבע‪... ":‬ההחלטות הנוגעות לשינוי ייעוד במקרקעין‪ ,‬שבהן‬
‫מיועדות ועדות המשנה לעסוק‪ ,‬הן החלטות בעלות השלכות ציבוריות‪,‬‬
‫חברתיות ולאומיות‪ ,‬אך הן גם נוגעות במישרין לכל חקלאי המחזיק בקרקע‬
‫חקלאית שייעודה עשוי להשתנות‪ .‬מכאן‪ ,‬שלעותרים יש גם עניין אישי ולא רק‬
‫ציבורי עקרוני בתוצאות הדיונים‪ ...‬העותרים הם בעלי עניין אישי (ישיר או‬
‫עקיף) ומוסדי בהמלצות של ועדות המשנה והם נגועים בניגוד עניינים המונע‬
‫את שיתופם בדיונים ובהחלטות שיתקיימו בוועדות המשנה ובמועצה‬
‫בנושאים הקשורים לשינוי ייעוד בקרקע חקלאית‪"...‬‬
‫•‬
‫‪27‬‬
‫תאגידים עירוניים‬
‫• רשות מקומית רשאית להקים תאגידים עירוניים דוגמת חברה‬
‫כלכלית או חברה לנופש וספורט וזאת לצורך השגת יעדיה של‬
‫הרשות‪.‬‬
‫• הסמכות לכך קבועה בחוק‪ ,‬למשל סעיף ‪ 250‬לפקודת העיריות‪,‬‬
‫אולם כפופה לאישור שר הפנים‪.‬‬
‫• נוהל אסדרת חברות עירוניות של משרד הפנים מבהיר את‬
‫ההוראות הקשורות בכך וכולל את ההוראות החלות על‬
‫הדירקטורים‪,‬כללי ניגוד עניינים וכללי הבחירה שלהם‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תאגידים עירוניים ‪ -‬המשך‬
‫• האם התאגיד העירוני כפוף להוראות חוק‬
‫החברות?‬
‫• חברי המועצה כדירקטורים‪ ,‬עובדי עירייה‬
‫כדירקטורים ודירקטורים חיצוניים‪.‬‬
‫• עת"מ ‪ 13026-02-12‬חמי דורון נ יו"ר הדירקטוריון‬
‫של החברה העירונית ואח'‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ניגוד עניינים במישור העסקי‬
‫•‬
‫דירקטורים בחברה חבים כאמור נאמנותם לחברה אם באופן אישי ואם בשמירה‬
‫על התנהלות דירקטורים חברים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ע"א ‪ - 817/79‬אדוארד קוסוי נ' בנק י‪.‬ל‪ .‬פויכטונגר בע"מ‬
‫זהו פסק הדין המרכזי והמנחה‪ ,‬אשר דן בחובת הנאמנות של דירקטורים לחברה‪:‬‬
‫"מנהלי החברה הינם שלוחיה‪ ,‬נאמניה‪ ,‬ועליהם לפעול לטובתה‪ .‬הפועל‬
‫בניגוד לתכלית והגיון עסקי ומזיק לחברה‪ ,‬מפר את חובת הנאמנות‪ .‬מכאן‬
‫נובע שאסור למנהל להימצא במצב של ניגוד עניינים‪ ,‬חובת האמון היא אישית‬
‫והיא כוללת בחובה את החובה למנוע ממנהלים אחרים את הפרת חובת‬
‫האמון שלהם; רשימת המצבים בהם חלה החובה אינה סגורה‪ :‬היא דינאמית‬
‫ומתפתחת עם בעיות החיים המשחרות לפתחה כדי שתעניק להם מענה"‬
‫•‬
‫עוד נקבע באותה פרשה‪" :‬בעל מניות שליטה‪ ,‬המבקש למכור את מניותיו‪ ,‬חב‬
‫חובת אמון לחברה באשר למכירה זו‪ ,‬ועליו לפעול כלפיה בתום‪-‬לב ובהגינות‪,‬‬
‫והוא מפר את חובתו‪ ,‬אם הוא מוכר מניותיו לקונה‪ ,‬אשר למיטב ידיעתו ירוקן‬
‫את החברה מנכסיה ויביא אותה למצב של אי‪-‬סולוונטיות"‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ניגוד עניינים במישור העסקי ‪ -‬המשך‬
‫• מה מעמדו של עובד‪ ,‬לדוגמא מנהל רכש בחברה‪,‬‬
‫מבחינת ניגוד עניינים? בקבלת הצעות מחיר‪,‬‬
‫ברכישת ציוד ובמכרזים?‬
‫• האם קיים ניגוד עניינים במינוי קרובי משפחה‬
‫לתפקידים בכירים בחברה?‬
‫• מה בין חברה פרטית לחברה ציבורית בעניין זה?‬
‫‪31‬‬
‫ניגוד עניינים במישור העסקי ‪ -‬המשך‬
‫• בעלות צולבת בנכסים פיננסים ונכסים ריאליים‪.‬‬
‫• שרי אריסון הבעלים של "בנק הפועלים" מצד אחד‬
‫והבעלים של "שיכון ובינוי" מצד שני‪.‬‬
‫• למי תהיה חובת הנאמנות של הדירקטורים‬
‫המכהנים בשתי החברות?‬
‫‪32‬‬
‫ניגוד עניינים במישור העסקי – המשך‪.‬‬
‫• יצחק תשובה הבעלים של "קבוצת דלק" מצד אחד‬
‫ובעל שליטה בחברת ביטוח "הפניקס" "ואקסלנס ‪-‬‬
‫נשואה"‪ .‬למי נתונה חובת הדירקטורים או‬
‫המנהלים?‬
‫• למי בדיוק נתונה נאמנותם של הדירקטורים‬
‫הנמצאים במספר רב של דירקטוריונים‪ ,‬ועשויים‬
‫להיות בניגוד עניינים בכובעים השונים?‬
‫‪33‬‬
‫ניגוד עניינים במערכת המשפט‬
‫•‬
‫•‬
‫מתי יחשב ניגוד עניינים?‬
‫סעיף ‪ 77‬לחוק בתי המשפט מפרט את המקרים בהם יש חשש לניגוד עניינים‬
‫ובהם קירבה משפחתית או ממשית בין השופט לצד בהליך או לאחד מעורכי הדין‬
‫או לעד מרכזי בתיק‪,‬לשופט או לבן משפחתו יש עניין אישי או רווח כספי בתיק‪,‬‬
‫השופט עצמו היה מעורב בתיק שבפניו לפני התמנותו כשופט‪ ,‬אם כמגשר‪,‬אם‬
‫כמייצג מי מהצדדים אם כמומחה או כעד או בדרך ממשית אחרת‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫האם די בחשש סביר או שיש צורך בחשש ממשי?‬
‫החוק קובע "חשש ממשי" בניגוד "לחשש סביר" החל על בעל תפקיד מנהלי‪.‬‬
‫•‬
‫ע"א ‪ - 899/95‬שמואל ברזל‪ ,‬עו"ד נ' כונס הנכסים הרשמי‪ ,‬באותה פרשה‬
‫השופט צבי טל אינו מקבל קביעה זו‪ ":‬נראה לי איפוא לבדוק את שלפניי על‪-‬פי‬
‫אמת‪-‬המידה של "ידיד"‪ ,‬היא ההערכה האובייקטיבית שקיימת אפשרות מאד‬
‫מסתברת שנבצר מן השופט לשפוט באותו ענין באובייקטיביות הדרושה‪".‬‬
‫‪34‬‬
‫ניגוד עניינים פלילי‬
‫• מתי עולה ניגוד העניינים כדי מעשה פלילי‪.‬‬
‫• נושא הפרת האמונים‪:‬‬
‫• "נמצא‪ ,‬כי ניגוד עניינים מקיים את היסוד‬
‫העובדתי של "הפרת אמונים" אם ניגוד‬
‫העיניינים פוגע פגיעה מהותית באמון הציבור‬
‫בעובדי הציבור‪ ,‬או בטוהר המידות של עובדי‬
‫הציבור או בתקינות פעולת המינהל הציבורי‪".‬‬
‫כב' הנשיא ברק בפסק דין שבס דנ"פ ‪1397/03‬‬
‫‪35‬‬
‫ניגוד עניינים פלילי ‪ -‬המשך‬
‫• ת"פ ‪ 002419/05‬מ"י נ' קורן דני‬
‫• בפרשה זו הידועה גם בשמה "פרשת החניונים" הואשם קורן‬
‫במרמה והפרת אמונים בעת כהונתו כיו"ר של חברת "אחוזת חוף"‬
‫• קורן הודה כי‪ ,‬פעל בחברת אחוזות החוף בענייניו של מקורבו‪,‬‬
‫ראובן גרוס‪ ,‬כשהוא נמצא בניגוד עניינים‪ ,‬באופן המקדם את‬
‫האינטרסים של גרוס ותוך הפרת אמונים‪.‬‬
‫• קורן הודה‪ ,‬שהייתה לו ידיעה לפיה גרוס מסתיר את בעלותו‬
‫בחברות שונות שבמסגרתן התמודד שלא כדין במכרזים של אחוזות‬
‫החוף‪ ,‬אך לא גילה זאת לחברי הדירקטוריון‪ .‬קורן גם הודה‪ ,‬כי לפי‬
‫בקשתו סיפק גרוס עבודה לחתנו‪ ,‬וזאת שעה שגרוס התמודד על‬
‫מכרזים שפרסמה אחוזות החוף‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ניגוד עניינים פלילי ‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫דנ"פ ‪ 1397/03‬מדינת ישראל נ' שמעון שבס‬
‫•‬
‫הדיון נסב אודות שאלת יסודותיה של עבירת הפרת האמונים והתמקד בשתי‬
‫פרשיות בהן היה מעורב שבס ושבהן עעמד בניגוד עניינים‪ :‬האחת (פרשת שטרן)‬
‫ פעילותו‪ ,‬בידיעת רה"מ רבין‪ ,‬להזמנתו של נשיא מדינה זרה לשם קידום עסקה‬‫ביטחונית עימה‪ ,‬שתניב רווחים לאיש עסקים עימו היו לשבס יחסי חברות הדוקים;‬
‫והשנייה (פרשת שולדנפריי) – הפעלת השפעתו לשם החשת הטיפול בשני‬
‫פרויקטי בנייה של זוג יזמים‪ ,‬חבריו הקרובים‪ ,‬שעימם היו לו קשרי עבודה פרטיים‪,‬‬
‫בטרם מונה לתפקידו ולאחר פרישתו‪.‬‬
‫בית המשפט קבע‪" :‬הדיבור "מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור" משמעותו –‬
‫לעניין התנהגות שיש בה ניגוד עניינים – אותו ניגוד עניינים המביא לפגיעה‬
‫מהותית באינטרס המוגן על ידי האיסור הפלילי של הפרת אמונים‪ ,‬קרי אם הוא‬
‫פוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור‪ ,‬או בטוהר המידות של עובדי‬
‫הציבור או בתקינות פעולת המינהל הציבורי"‬
‫ערעור המדינה התקבל!!!‬
‫•‬
‫•‬
‫‪37‬‬
‫סיכום‬
‫• ניגוד העניינים הינו נושא מורכב ומשתרע על כל תחומי‬
‫החיים‪.‬‬
‫• בפס"ד שבס מנתח הנשיא ברק את נושא ניגוד העניינים‬
‫העולה כדי עבירה פלילית של "הפרת אמונים" ואת‬
‫המרכיבים של דרישת האמון‪.‬‬
‫• כל אדם הנמצא בתפקיד כלשהו חייב אמון כלפי מי שהוא‬
‫מייצג‪ ,‬אם כמערכת ארגונית ואם במישור הפרטי ועל כן‬
‫עליו לדאוג שלא לפעול מתוך אינטרסים מנוגדים‪.‬‬
‫‪38‬‬