‫ניגוד עניינים במישור הציבורי‬ ‫ובמישור האישי‬ ‫חמי דורון‬ ‫‪1‬‬ ‫מהו ניגוד עניינים?‬ ‫• זהו מצב שבו ליחיד או לקבוצה יש מגמות עניין סותרות‬ ‫במסגרת תפקיד שהם ממלאים‪ ,‬מצב שעלול למנוע מהם‬ ‫לבצע את תפקידם בצורה הולמת והוגנת‪.‬‬ ‫• המונח "ניגוד עניינים ובלעז ‪ conflict of interests‬מטעה‬ ‫במקצת‪,‬שכן הניגוד או הקונפליקט הוא בין החובה על בעל‬ ‫תפקיד למלא את תפקידו ללא משוא פנים ובין העובדה‬ ‫שהעניין הנוסף שיש לו בתפקיד עלול להביא לכך שלא‬ ‫יבצעו כנדרש‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סוגי ניגוד עניינים‬ ‫• ניגוד עניינים אישי ‪ -‬ניגוד עניינים בין אינטרס‬ ‫שלטוני לאינטרס פרטי ‪ -‬הן אינטרס אישי והן‬ ‫רכושי‪.‬‬ ‫• ניגוד עניינים מוסדי ‪ -‬ניגוד עניינים בין שני‬ ‫אינטרסים שלטוניים אשר על שניהם הוא מופקד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חלוקה נוספת‪:‬‬ ‫• ניגוד עניינים פלילי – בניגוד להוראות החוק‬ ‫המפורשות‪.‬‬ ‫• ניגוד עניינים משמעתי – בניגוד להוראות‬ ‫המשמעת של הארגון‪.‬‬ ‫• ניגוד עניינים אתי – לא בניגוד להוראות החוק‬ ‫ולכללי המשמעת אולם נראה לא תקין‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הכלל הוא‪:‬‬ ‫• כלל איסור ניגוד העניינים חל בעיקר במשפט‬ ‫הציבורי אך גם בתחומים של משפט פרטי אשר יש‬ ‫בהם אלמנטים של משפט ציבורי‪ :‬דיני החברות‬ ‫אוסרים על בעלי משרות בחברה להימצא בניגוד‬ ‫עניינים עם החברה אשר בשליחותה הם מכהנים‪,‬‬ ‫וכללי ניגוד העניינים יפים מקל וחומר כאשר‬ ‫בחברה ציבורית עסקינן‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫דוגמאות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חבר כנסת איננו יכול לשבת בוועדה‬ ‫הדנה בהנחות לישוב בו הוא מתגורר‪.‬‬ ‫חבר מועצת עיר איננו יכול עסוק בנושא‬ ‫הנוגע לו או לקרובו‪.‬‬ ‫עו"ד אינו יכול להימצא בניגוד עניינים עם‬ ‫לקוחו‪.‬‬ ‫ועוד‬ ‫‪6‬‬ ‫הבהרות לדוגמאות‬ ‫• איסור ניגוד העניינים נגזר ממוסד הנאמנות המשפטית‪.‬‬ ‫היות ונציגי ציבור הינם נאמני הציבור אסור להם להימצא‬ ‫בניגוד עניינים; היות ועורך דין הוא נאמנו ושלוחו של‬ ‫הלקוח אל לו לפעול בניגוד עניינים; היות ודירקטור פועל‬ ‫בנאמנות ובשליחות החברה ‪ -‬אל לו לפעול בניגוד עניינים‬ ‫לה‪ ,‬היות ועובד החברה חב נאמנותו לחברה אינו רשאי‬ ‫לפעול בניגוד עניינים לה‪.‬‬ ‫• אולם בכך לא די והאיסור למעשה חל על רוב התחומים‬ ‫בהם עוסקים בני אדם ( בתי משפט‪ ,‬צבא‪ ,‬ועוד)‬ ‫‪7‬‬ ‫המקור הנורמטיבי לאיסור ניגוד‬ ‫העניינים‬ ‫• ברמת הממשלה – הכללים למניעת ניגוד עניינים‬ ‫של שרים וסגני שרים מיום ‪ 16.1.03‬ידועים גם‬ ‫כהנחיות ועדת אשר‪.‬‬ ‫• ברמת השלטון המקומי – ישנו מאגר הנחיות‬ ‫וחקיקה מפורטים בהתאם למפורט‪:‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מקור נורמטיבי ‪ -‬המשך‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פקודת העיריות – סעיפים המפרטים את איסור‬ ‫ניגוד העניינים של נבחרי הציבור ועובדי הרשות‪.‬‬ ‫צו המועצות המקומיות א‪ ,‬וצו המועצות המקומיות‬ ‫(מועצות אזוריות) חלים אותם הכללים בשינויים‬ ‫המחייבים‪.‬‬ ‫כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור‬ ‫ברשויות המקומיות ‪.1984‬‬ ‫הועדה לניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות‬ ‫המקומיות‬ ‫‪9‬‬ ‫מקור נורמטיבי ‪ -‬המשך‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ 120‬לפקודה קובע פסלות לכהונה "למי‬ ‫שהינו עובד בשכר באותה רשות מקומית"‬ ‫סעיף ‪ 122‬קובע מי הוא קרובו של חבר מועצה‬ ‫לעניין התקשרות עם הרשות בחוזה‪.‬‬ ‫סעיף ‪122‬א איסור התקשרות בחוזים עם הרשות‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 174‬איסור נגיעה של עובד עירייה‬ ‫סעיף ‪174‬א סייגים להעסקת קרובי משפחה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫המקור הנורמטיבי ‪ -‬המשך‬ ‫• חוק התכנון והבניה‪:‬‬ ‫• סעיף ‪– 47‬חבר או עובד של מוסד המעוניינים בתכנית‬ ‫(ניגוד עניינים אישי)‬ ‫• סעיף ‪47‬א – ניגוד עניינים מוסדי‬ ‫• סעיף ‪ – 48‬ניגוד עניינים מוסדי שלגביו קיימת סנקציה‬ ‫פלילית‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫המקור הנורמטיבי ‪ -‬המשך‬ ‫• חוק החברות ‪:1999‬‬ ‫• סעיף ‪ 240‬קובע כי לא יכהנו דירקטורים חיצוניים ‪,‬המתמנים ע"פ‬ ‫סעיף ‪ ,232‬בחברה ציבורית בה יש להם עניין אישי‬ ‫• סעיף ‪ 254‬מחיל על נושא משרה חובת אמונים ואוסר עליו "כל‬ ‫פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי‬ ‫תפקיד אחר שלו או לבין ענייניו האישיים"‬ ‫• סעיף ‪ 270‬אוסר על עסקה עם בעל שליטה אלא באישור מיוחד‪.‬‬ ‫• סעיף ‪ 270‬גם אוסר על עסקה עם נושא משרה או אם חברה אחרת‬ ‫שלנושא המשרה יש בה עניין‪ ,‬אלא באישורים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫המקור הנורמטיבי ‪ -‬המשך‬ ‫• נוהל אסדרת חברות עירוניות – נוהל משנת ‪ 2010‬שבא להסדיר‬ ‫את הפעילות של התאגידים העירוניים המוקמים מכח החוק ומחיל‬ ‫על חברות אלו את כללי ניגוד העניינים החלים על הרשות‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫• סעיף ‪ 77‬לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד ‪ 1984‬מגן‬ ‫את איסור הימצאות שופט בניגוד עניינים "(א) שופט לא ישב בדין‬ ‫אם מצא‪ ,‬מיזמתו או לבקשת בעל דין‪ ,‬כי קיימות נסיבות שיש‬ ‫בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט‪" .‬‬ ‫• תקנונים של מוסדות ציבוריים (הסוכנות היהודית‪ ,‬מפעל הפיס וכד')‬ ‫‪13‬‬ ‫ניגוד עניינים נבחרי ציבור‬ ‫• כאשר רשות נדרשת לדון בעניינו של האזרח‪ ,‬אסור לה‬ ‫להיות בעלת "דעה מוקדמת"‪ .‬עליה לקבל החלטה בלב‬ ‫פתוח ובנפש חפצה‪ .‬על מקבלי ההחלטות להיות נעדרי‬ ‫זיקה אישית או זיקה ציבורית לנשוא ההחלטה‪ .‬איסור‬ ‫ניגוד העניינים אינו איסור על עשיית מעשה אלא איסור על‬ ‫הימצאות במצב של ניגוד העניינים‪ .‬על האזרח הקובל‬ ‫כנגד הימצאות פקיד הרשות השלטונית בניגוד עניינים‬ ‫להצביע על עצם ההימצאות בלבד בניגוד עניינים והוא אינו‬ ‫צריך להראות כי ניגוד עניינים זה התממש בפועל‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פסיקה‬ ‫• בג"צ ‪ 531/79‬סיעת הליכוד נ' עיריית פתח תקוה‪,‬‬ ‫•‬ ‫חברי המועצה מסיעת הליכוד הגישו עתירה כנגד מינויו של חבר מועצה אחר‬ ‫אשר כיו"ר ועדת הביקורת של העירייה‪ ,‬וזאת במקביל לכהונתו כחבר ועדת‬ ‫הנהלה‪ .‬העותרים טענו כי מינוי זה הינו מנוגד לאיסור ניגוד העניינים‪.‬‬ ‫•‬ ‫השופט ברק (כתוארו אז) קבע כי חל איסור על עובד ציבור להימצא בעמדת ניגוד‬ ‫עניינים‪ ,‬וזאת בין היתר בכדי להגן על אמון הציבור ברשויות השלטון‪.‬‬ ‫החידוש בפסק דין זה הינו שגם אם החוק אינו אוסר מפורשות את ניגוד‬ ‫העניינים איסור זה נובע מ'ערכי היסוד של השיטה'‪ ,‬ומקום בו חוק מאפשר קיום‬ ‫ניגוד עניינים‪ ,‬יש לפרש חוק זה בצמצום רב‪ .‬במקרה הנדון‪ ,‬קבע ברק‪" ,‬המבקר‬ ‫הוא גם המבוקר" ועל כן מתקיים פה ניגוד עניינים חריף‪ .‬עם זאת‪ ,‬נפסק באותה‬ ‫פרשה כי אין הכרח כי יו"ר ועדת הביקורת בעירייה יגיע מן האופוזציה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫• בג"צ ‪ 3132/92‬מושלב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז‬ ‫צפון‪.‬‬ ‫• נפסק כי כאשר חבר קיבוץ הינו חבר בוועדה מקומית לתכנון ובניה‪,‬‬ ‫ואותה וועדה דנה בתוכנית של שטח השייך לקיבוץ‪ ,‬היות וכחבר‬ ‫קיבוץ יהנה כלכלית באם תוכנית הבנייה בקרקע תאושר‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫מצוי במצב של ניגוד עניינים‪ .‬אין להשמע לטענה כאילו האיסור‬ ‫הפלילי בחוק על ניגוד עניינים‪ ,‬משמע הסדר שלילי לגבי איסור‬ ‫מנהלי‪ -‬נהפוך הוא‪ -‬מקל וחומר‪ -‬אם המחוקק ראה חומרה כה רבה‬ ‫בעצם קיומו של ניגוד העניינים בתחום התכנון והבנייה עד שראה‬ ‫לנכון להטיל סנקציה פלילית מי שמקיים ניגוד עניינים זה‪ ,‬מקל‬ ‫וחומר תחול הסנקציה המנהלית של בטלות ההחלטה של אקט‬ ‫מנהלי אשר נגוע בניגוד עניינים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫• בבג"צ ‪ 788/90‬זוהר חוצות נ' עיריית רמלה‪.‬‬ ‫• עתירה שהוגשה כנגד החלטת ועדת המכרזים של‬ ‫העירייה בדבר זכייתה של חברה מסוימת במכרז‪ ,‬וזאת‬ ‫מתוך הטענה כי היה משוא פנים לאור הכרות מוקדמת‬ ‫של אנשי החברה וחברי ועדת המכרזים‪.‬‬ ‫• נפסק כי בעוד שהכרות קודמת של הרשות עם פלוני אינה‬ ‫מקימה חשש לניגוד עניינים (סביר להניח לדוגמא‪ ,‬כי‬ ‫וועדת מכרזים מכירה את אותם מתמודדים אשר מגיעים‬ ‫למכרזים שונים)‪ ,‬הרי שידידות כן מקימה חשש לניגוד‬ ‫עניינים‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫• בגצ קאסוטו‬ ‫• אדריכל אשר נבחר למועצת העיר ירושלים הוכרז כמי שהינו פסול‬ ‫מכהונה בשל ניגוד עניינים מתוקף מקצועו ועבודתו כאדריכל הבא‬ ‫במגע יום יומי עם אגף ההנדסה בעירייה‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ועדה לניגוד עניינים‬ ‫דורון נ' טומשין פניה לועדה כי חבר מועצה שהינו בעלים של רשת‬ ‫בתי ספר ‪ ,‬ביניהם בתי ספר בראשון לציון מונה למחזיק תיק‬ ‫החינוך‪ .‬הוועדה קבעה כי קיים ניגוד עניינים פוטנציאלי‪.‬‬ ‫דעבול נ' כהן פניה לועדה בשל מינוי של חבר מועצה כמחזיק תיק‬ ‫כח אדם בעירייה בזמן שאחיו מכהן כיו"ר ועד העובדים‪ .‬הועדה‬ ‫קבעה כי הדבר אסור‪.‬‬ ‫דורון נ' גמיל פניה לועדה בטענה כי עובד הרשות המקומית הנמצא‬ ‫בחל"ת פסול מכהונה כחבר מועצה וכי אסור לו למעשה להיות‬ ‫הממונה על האגף בו אשתו עובדת‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ניגוד עניינים של עובד ציבור‬ ‫• עת"מ (מרכז) ‪ 59904-03-11‬מ‪.‬ג‪.‬ע‪.‬ר – מרכז גביה ממוחשבת‬ ‫בע"מ נ' עיריית רחובות ואח' (ניתן ביום ‪ )26.6.11‬בפני כבוד‬ ‫השופט אילן ש' שילה‬ ‫•‬ ‫בית המשפט פסל זכייה של חברה במכרז שפרסמה עיריית רחובות מן הטעם כי‬ ‫ישנה מניעה להתקשרות העירייה עם חברה בבעלות בן הזוג של גזברית העירייה‬ ‫או עם חברה שהוא מנהלה‪.‬‬ ‫•‬ ‫ביהמ"ש קבע ‪ ,‬בציינו את סעיפים ‪ 174,175‬לפקודת העיריות בדבר ניגוד עניינים‪,‬‬ ‫כי העירייה מנועה מלהתקשר עם חברות בבעלות של בן הזוג של גזברית‬ ‫העירייה‪ ,‬כמו במקרה דנן‪ ,‬או עם חברה אותה הוא מנהל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נקבע כי די‬ ‫שיתקיים חשש לניגוד עניינים ואין צורך בהתקיימות של ניגוד עניינים בפועל כדי‬ ‫למנוע התקשרות זו עם העירייה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪‬ת"א ‪ 329/94‬הרב יצחק קקון נ' פרוספר אזרן‪,‬‬ ‫ראש עיריית קרית שמונה‬ ‫‪ ‬הרב קקון כיהן כמנהל בית ספר בקריית שמונה‪ ,‬ובמהלך ‪ 4/94‬אף‬ ‫נבחר למועצת העיר‪ .‬ראש העיר הנבחר הפעיל סמכותו‪ ,‬מתוקף‬ ‫סעיף ‪123‬א(א) לפקודת העיריות‪ ,‬בטענה כי עבודתו של הרב קקון‬ ‫כמנהל בית ספר‪ ,‬דהיינו עובד עירייה‪ ,‬יוצרת מצב של ניגוד עניינים‬ ‫בין תפקידו כמנהל בית הספר לתפקידו כחבר מועצה‪.‬‬ ‫‪ ‬בית המשפט קבע כי אכן מדובר בניגוד עניינים שכן יש חשש סביר‬ ‫למשוא פנים ודי בכך שהעניין ייתפס כך בעיני הציבור כדי להביא‬ ‫לירידת אמון הציבור במערכת המנהלית‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫איסור אצילת סמכויות כנגזרת של ניגוד‬ ‫עניינים‬ ‫• במישור המנהלי והחוקתי קיימות סמכויות אשר מוקנות‬ ‫לרשות השלטונית‪ ,‬ולה בלבד‬ ‫לדוגמא‪ :‬הסמכות לשלול חירות או להעניק זכות‬ ‫סוציאלית‪ .‬כאשר מדובר בזכויות יסוד של האזרח‪ ,‬ראוי‬ ‫שמי שמצוי בעמדת הכרעה יימנה על עובדי הציבור אשר‬ ‫כפופים לכללי האתיקה של עובדי הציבור ואשר פעילותם‬ ‫נתונה לביקורת ציבורית‪ .‬הקצאת סמכויות מסוימות‬ ‫לעובדי ציבור ולהם בלבד מאפשרת לאזרח לתקוף‬ ‫החלטה שלטונית ביתר קלות‪ ,‬מקום זו נתנה בשרירות לב‬ ‫ובחוסר סבירות‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פסיקה‬ ‫• בבג"צ ‪ 39/82‬הנפלינג נ' ראש עיריית אשדוד‪,‬‬ ‫• בית המשפט קבע כי אזרחים פרטיים שלא הוכשרו‬ ‫להיות עובדי ציבור ואינם משמשים כעובדי ציבור‬ ‫אינם יכולים להיות פקחים‪ ,‬בין היתר משום שהם‬ ‫עלולים לנצל תפקיד זה בכדי לפגוע במתחריהם‬ ‫העסקיים‪ ,‬וזאת משום שאינם כפופים לסנקציות‬ ‫משמעתיות אשר עובדי ציבור כן כפופים להן‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫• בג"צ ‪ 4884/00‬עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מנהל השירותים‬ ‫הווטרינריים בשדה במשרד החקלאות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫העתירה הייתה כנגד האפשרות להאציל את סמכות ההמתה של חתולי רחוב‬ ‫המסכנים את בריאות הציבור לחברה פרטית‪ ,‬במסגרת מדיניות ההפרטה‪.‬‬ ‫נפסק כי אצילת סמכות שלטונית לגורם פרטי‪ ,‬מקימה חשש לניגוד עניינים‪ ,‬ועל‬ ‫כן פסולה‪ :‬באותה פרשה לחברה הנאצלת היה אינטרס כספי בהמתת החתולים‪.‬‬ ‫• בג"צ ‪ 2605/05‬חטיבת זכויות האדם‪ ,‬המכללה האקדמית‬ ‫למשפטים ואח' נ' שר האוצר ואח'‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫טענת העותרים הייתה כי לא ניתן להאציל סמכויות שלטוניות לגורם פרטי שינהל‬ ‫את בית הסוהר כי קיים חשש לניגוד עניינים‪ ,‬שכן התשלום שלהם יהיה ע"פ מס‬ ‫האסירים המוחזקים אצלם‪ .‬משכך האינטרס המניע שלהם לא יהיה תיקון לאסיר‪,‬‬ ‫כאינטרס חברתי של המדינה‪ ,‬אלא דווקא אינטרס להרחיב את רף הענישה כדי‬ ‫לזכות בכמה שיותר אסירים‪ ,‬דבר שיגדיל את הכנסותיהם‪.‬‬ ‫העתירה נתקבלה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ניגוד עניינים מוסדי‬ ‫• ניגוד עניינים מוסדי עלול להתעורר כאשר עובד ציבור‬ ‫מסוים ממלא יותר מתפקיד ציבורי אחד בשני גופים‬ ‫שלטוניים או ציבוריים שונים הפועלים באופן עצמאי זה‬ ‫מזה וכאשר חלק מהנושאים שבטיפולו במסגרת תפקידיו‬ ‫השונים חופפים זה לזה‪.‬‬ ‫• מובן מאליו כי העובדה שאדם ממלא תפקיד מסוים‬ ‫בהתנדבות אינה שוללת קביעה כי הוא פועל בניגוד‬ ‫עניינים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ניגוד עניינים מוסדי ‪ -‬המשך‬ ‫• עע ‪ 000248/07‬מ"י נ תמי אדרבי ‪,‬בית הדין הארצי לעבודה‪,‬‬ ‫•‬ ‫השאלה שעלתה לדיון היא האם גב' עדרבי רשאית וזכאית לכהן‪ ,‬בו זמנית‪,‬‬ ‫כחברת ועד העובדים במשרד הביטחון (להלן‪ :‬הוועד) וכראש היחידה לשירותי‬ ‫מינהל באגף הבינוי במשרד הביטחון? ביה"ד האזורי השיב בחיוב לשאלה‬ ‫האמורה‪ ,‬ולכן הוגש ערעור לבית הדין הארצי‪ ,‬וזה קבע‪:‬‬ ‫•‬ ‫"חברי הנהלת המעסיק ומנהלים בכירים במפעלו אינם רשאים להיות בעלי‬ ‫תפקידים בארגון היציג של העובדים והשתתפותם בניהול ענייניו לרבות חברות‬ ‫בוועד העובדים‪ ,‬שכן הדבר מהווה התערבות בחופש ההתארגנות שלהם‪ .‬חבר‬ ‫הנהלה או מנהל בכיר יתקשה לייצג את העובדים ייצוג נאמן ואותנטי באופן‬ ‫המשקף את טובתם וצרכיהם‪ ,‬לאור המציאות לפיה בגופים כלכליים במשק‬ ‫המערבי נאמנותם של מנהלים בכירים נתונה בראש ובראשונה לחברה או למפעל‬ ‫בו הם מועסקים‪ ,‬והזדהותם הראשונית היא עם מטרות המפעל או החברה"‬ ‫•‬ ‫כלומר קיים ניגוד עניינים מובנה בין ההנהלה לעובדים הזוטרים!!!‬ ‫‪25‬‬ ‫ניגוד עניינים מוסדי ‪ -‬המשך‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בר"ם ‪ 4443/03‬עיריית חולון נ' רשות שדות התעופה ואח'‪,‬‬ ‫בפרשה זו עלתה לדיון השאלה באם רשות מקומית רשאית להגיש תביעה על‬ ‫בסיס סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבניה‪ ,‬כאשר למעשה העירייה משמשת גם‬ ‫כועדה מקומית לתכנון ובניה‪ .‬שאלה זו נענתה בשלילה בבית המשפט לעניינים‬ ‫מנהליים ומשום כך הוגש ערעור לעליון‪.‬‬ ‫•‬ ‫בית המשפט העליון קבע‪ :‬רשות ציבורית זכאית לתבוע פיצויים מכוח סעיף ‪197‬‬ ‫לחוק התכנו"ב‪ ,‬בגין פגיעה במקרקעין שהיא בעלת זכויות בהם‪ ,‬עקב אישור‬ ‫תכנית‪ .‬אין בקיום זהות פרסונלית בין חברי מועצת הרשות המקומית לבין חברי‬ ‫הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הפועלת במרחב תכנון שבו מצויה רשות מקומית‬ ‫אחת בלבד כדי לשלול מהרשות המקומית את זכות התביעה‪ ,‬כאמור‪ .‬שכן‪,‬‬ ‫המבנה הדיוני הקבוע בחוק – בדמות ועדת הערר וזכות הערעור לביהמ"ש‬ ‫לעניינים מנהליים‪ ,‬מאפשר ל"נטרל" את ניגוד העניינים המובנה הקיים לכאורה‬ ‫במצב זה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ניגוד עניינים מוסדי ‪ -‬המשך‬ ‫•‬ ‫בג"ץ ‪ 5734 / 98‬צדוק עזריאל ואורי פינקרפלד נ' ועדת המשנה של מועצת‬ ‫מקרקעי ישראל ואח'‪.‬‬ ‫העותר ‪ 1‬מושבניק ומשמש כמזכיר איגוד המושבים של התאחדות הפועל‬ ‫המזרחי בישראל‪ .‬העותר ‪ 2‬קיבוצניק והוא חבר בקיבוץ הארצי השומר הצעיר‬ ‫אגודה שיתופית מרכזית בע"מ‪ .‬שני העותרים נמנים עם נציגי הקרן הקיימת‬ ‫לישראל במועצה והם חברים גם בוועדת המשנה‪ ,‬שהיא אמורה הייתה לדון‬ ‫בנושא שינוי יעוד של קרקע חקלאית‪ .‬העתירה הוגשה לאחר שהיועץ המשפטי‬ ‫לממשלה קבע כי העותרים אינם יכולים להיות חברים בוועדת המשנה‪.‬‬ ‫•‬ ‫בית המשפט העליון קבע‪... ":‬ההחלטות הנוגעות לשינוי ייעוד במקרקעין‪ ,‬שבהן‬ ‫מיועדות ועדות המשנה לעסוק‪ ,‬הן החלטות בעלות השלכות ציבוריות‪,‬‬ ‫חברתיות ולאומיות‪ ,‬אך הן גם נוגעות במישרין לכל חקלאי המחזיק בקרקע‬ ‫חקלאית שייעודה עשוי להשתנות‪ .‬מכאן‪ ,‬שלעותרים יש גם עניין אישי ולא רק‬ ‫ציבורי עקרוני בתוצאות הדיונים‪ ...‬העותרים הם בעלי עניין אישי (ישיר או‬ ‫עקיף) ומוסדי בהמלצות של ועדות המשנה והם נגועים בניגוד עניינים המונע‬ ‫את שיתופם בדיונים ובהחלטות שיתקיימו בוועדות המשנה ובמועצה‬ ‫בנושאים הקשורים לשינוי ייעוד בקרקע חקלאית‪"...‬‬ ‫•‬ ‫‪27‬‬ ‫תאגידים עירוניים‬ ‫• רשות מקומית רשאית להקים תאגידים עירוניים דוגמת חברה‬ ‫כלכלית או חברה לנופש וספורט וזאת לצורך השגת יעדיה של‬ ‫הרשות‪.‬‬ ‫• הסמכות לכך קבועה בחוק‪ ,‬למשל סעיף ‪ 250‬לפקודת העיריות‪,‬‬ ‫אולם כפופה לאישור שר הפנים‪.‬‬ ‫• נוהל אסדרת חברות עירוניות של משרד הפנים מבהיר את‬ ‫ההוראות הקשורות בכך וכולל את ההוראות החלות על‬ ‫הדירקטורים‪,‬כללי ניגוד עניינים וכללי הבחירה שלהם‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫תאגידים עירוניים ‪ -‬המשך‬ ‫• האם התאגיד העירוני כפוף להוראות חוק‬ ‫החברות?‬ ‫• חברי המועצה כדירקטורים‪ ,‬עובדי עירייה‬ ‫כדירקטורים ודירקטורים חיצוניים‪.‬‬ ‫• עת"מ ‪ 13026-02-12‬חמי דורון נ יו"ר הדירקטוריון‬ ‫של החברה העירונית ואח'‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ניגוד עניינים במישור העסקי‬ ‫•‬ ‫דירקטורים בחברה חבים כאמור נאמנותם לחברה אם באופן אישי ואם בשמירה‬ ‫על התנהלות דירקטורים חברים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ע"א ‪ - 817/79‬אדוארד קוסוי נ' בנק י‪.‬ל‪ .‬פויכטונגר בע"מ‬ ‫זהו פסק הדין המרכזי והמנחה‪ ,‬אשר דן בחובת הנאמנות של דירקטורים לחברה‪:‬‬ ‫"מנהלי החברה הינם שלוחיה‪ ,‬נאמניה‪ ,‬ועליהם לפעול לטובתה‪ .‬הפועל‬ ‫בניגוד לתכלית והגיון עסקי ומזיק לחברה‪ ,‬מפר את חובת הנאמנות‪ .‬מכאן‬ ‫נובע שאסור למנהל להימצא במצב של ניגוד עניינים‪ ,‬חובת האמון היא אישית‬ ‫והיא כוללת בחובה את החובה למנוע ממנהלים אחרים את הפרת חובת‬ ‫האמון שלהם; רשימת המצבים בהם חלה החובה אינה סגורה‪ :‬היא דינאמית‬ ‫ומתפתחת עם בעיות החיים המשחרות לפתחה כדי שתעניק להם מענה"‬ ‫•‬ ‫עוד נקבע באותה פרשה‪" :‬בעל מניות שליטה‪ ,‬המבקש למכור את מניותיו‪ ,‬חב‬ ‫חובת אמון לחברה באשר למכירה זו‪ ,‬ועליו לפעול כלפיה בתום‪-‬לב ובהגינות‪,‬‬ ‫והוא מפר את חובתו‪ ,‬אם הוא מוכר מניותיו לקונה‪ ,‬אשר למיטב ידיעתו ירוקן‬ ‫את החברה מנכסיה ויביא אותה למצב של אי‪-‬סולוונטיות"‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ניגוד עניינים במישור העסקי ‪ -‬המשך‬ ‫• מה מעמדו של עובד‪ ,‬לדוגמא מנהל רכש בחברה‪,‬‬ ‫מבחינת ניגוד עניינים? בקבלת הצעות מחיר‪,‬‬ ‫ברכישת ציוד ובמכרזים?‬ ‫• האם קיים ניגוד עניינים במינוי קרובי משפחה‬ ‫לתפקידים בכירים בחברה?‬ ‫• מה בין חברה פרטית לחברה ציבורית בעניין זה?‬ ‫‪31‬‬ ‫ניגוד עניינים במישור העסקי ‪ -‬המשך‬ ‫• בעלות צולבת בנכסים פיננסים ונכסים ריאליים‪.‬‬ ‫• שרי אריסון הבעלים של "בנק הפועלים" מצד אחד‬ ‫והבעלים של "שיכון ובינוי" מצד שני‪.‬‬ ‫• למי תהיה חובת הנאמנות של הדירקטורים‬ ‫המכהנים בשתי החברות?‬ ‫‪32‬‬ ‫ניגוד עניינים במישור העסקי – המשך‪.‬‬ ‫• יצחק תשובה הבעלים של "קבוצת דלק" מצד אחד‬ ‫ובעל שליטה בחברת ביטוח "הפניקס" "ואקסלנס ‪-‬‬ ‫נשואה"‪ .‬למי נתונה חובת הדירקטורים או‬ ‫המנהלים?‬ ‫• למי בדיוק נתונה נאמנותם של הדירקטורים‬ ‫הנמצאים במספר רב של דירקטוריונים‪ ,‬ועשויים‬ ‫להיות בניגוד עניינים בכובעים השונים?‬ ‫‪33‬‬ ‫ניגוד עניינים במערכת המשפט‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מתי יחשב ניגוד עניינים?‬ ‫סעיף ‪ 77‬לחוק בתי המשפט מפרט את המקרים בהם יש חשש לניגוד עניינים‬ ‫ובהם קירבה משפחתית או ממשית בין השופט לצד בהליך או לאחד מעורכי הדין‬ ‫או לעד מרכזי בתיק‪,‬לשופט או לבן משפחתו יש עניין אישי או רווח כספי בתיק‪,‬‬ ‫השופט עצמו היה מעורב בתיק שבפניו לפני התמנותו כשופט‪ ,‬אם כמגשר‪,‬אם‬ ‫כמייצג מי מהצדדים אם כמומחה או כעד או בדרך ממשית אחרת‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫האם די בחשש סביר או שיש צורך בחשש ממשי?‬ ‫החוק קובע "חשש ממשי" בניגוד "לחשש סביר" החל על בעל תפקיד מנהלי‪.‬‬ ‫•‬ ‫ע"א ‪ - 899/95‬שמואל ברזל‪ ,‬עו"ד נ' כונס הנכסים הרשמי‪ ,‬באותה פרשה‬ ‫השופט צבי טל אינו מקבל קביעה זו‪ ":‬נראה לי איפוא לבדוק את שלפניי על‪-‬פי‬ ‫אמת‪-‬המידה של "ידיד"‪ ,‬היא ההערכה האובייקטיבית שקיימת אפשרות מאד‬ ‫מסתברת שנבצר מן השופט לשפוט באותו ענין באובייקטיביות הדרושה‪".‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ניגוד עניינים פלילי‬ ‫• מתי עולה ניגוד העניינים כדי מעשה פלילי‪.‬‬ ‫• נושא הפרת האמונים‪:‬‬ ‫• "נמצא‪ ,‬כי ניגוד עניינים מקיים את היסוד‬ ‫העובדתי של "הפרת אמונים" אם ניגוד‬ ‫העיניינים פוגע פגיעה מהותית באמון הציבור‬ ‫בעובדי הציבור‪ ,‬או בטוהר המידות של עובדי‬ ‫הציבור או בתקינות פעולת המינהל הציבורי‪".‬‬ ‫כב' הנשיא ברק בפסק דין שבס דנ"פ ‪1397/03‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ניגוד עניינים פלילי ‪ -‬המשך‬ ‫• ת"פ ‪ 002419/05‬מ"י נ' קורן דני‬ ‫• בפרשה זו הידועה גם בשמה "פרשת החניונים" הואשם קורן‬ ‫במרמה והפרת אמונים בעת כהונתו כיו"ר של חברת "אחוזת חוף"‬ ‫• קורן הודה כי‪ ,‬פעל בחברת אחוזות החוף בענייניו של מקורבו‪,‬‬ ‫ראובן גרוס‪ ,‬כשהוא נמצא בניגוד עניינים‪ ,‬באופן המקדם את‬ ‫האינטרסים של גרוס ותוך הפרת אמונים‪.‬‬ ‫• קורן הודה‪ ,‬שהייתה לו ידיעה לפיה גרוס מסתיר את בעלותו‬ ‫בחברות שונות שבמסגרתן התמודד שלא כדין במכרזים של אחוזות‬ ‫החוף‪ ,‬אך לא גילה זאת לחברי הדירקטוריון‪ .‬קורן גם הודה‪ ,‬כי לפי‬ ‫בקשתו סיפק גרוס עבודה לחתנו‪ ,‬וזאת שעה שגרוס התמודד על‬ ‫מכרזים שפרסמה אחוזות החוף‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ניגוד עניינים פלילי ‪ -‬המשך‬ ‫•‬ ‫דנ"פ ‪ 1397/03‬מדינת ישראל נ' שמעון שבס‬ ‫•‬ ‫הדיון נסב אודות שאלת יסודותיה של עבירת הפרת האמונים והתמקד בשתי‬ ‫פרשיות בהן היה מעורב שבס ושבהן עעמד בניגוד עניינים‪ :‬האחת (פרשת שטרן)‬ ‫ פעילותו‪ ,‬בידיעת רה"מ רבין‪ ,‬להזמנתו של נשיא מדינה זרה לשם קידום עסקה‬‫ביטחונית עימה‪ ,‬שתניב רווחים לאיש עסקים עימו היו לשבס יחסי חברות הדוקים;‬ ‫והשנייה (פרשת שולדנפריי) – הפעלת השפעתו לשם החשת הטיפול בשני‬ ‫פרויקטי בנייה של זוג יזמים‪ ,‬חבריו הקרובים‪ ,‬שעימם היו לו קשרי עבודה פרטיים‪,‬‬ ‫בטרם מונה לתפקידו ולאחר פרישתו‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע‪" :‬הדיבור "מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור" משמעותו –‬ ‫לעניין התנהגות שיש בה ניגוד עניינים – אותו ניגוד עניינים המביא לפגיעה‬ ‫מהותית באינטרס המוגן על ידי האיסור הפלילי של הפרת אמונים‪ ,‬קרי אם הוא‬ ‫פוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור‪ ,‬או בטוהר המידות של עובדי‬ ‫הציבור או בתקינות פעולת המינהל הציבורי"‬ ‫ערעור המדינה התקבל!!!‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪37‬‬ ‫סיכום‬ ‫• ניגוד העניינים הינו נושא מורכב ומשתרע על כל תחומי‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫• בפס"ד שבס מנתח הנשיא ברק את נושא ניגוד העניינים‬ ‫העולה כדי עבירה פלילית של "הפרת אמונים" ואת‬ ‫המרכיבים של דרישת האמון‪.‬‬ ‫• כל אדם הנמצא בתפקיד כלשהו חייב אמון כלפי מי שהוא‬ ‫מייצג‪ ,‬אם כמערכת ארגונית ואם במישור הפרטי ועל כן‬ ‫עליו לדאוג שלא לפעול מתוך אינטרסים מנוגדים‪.‬‬ ‫‪38‬‬