‫מדינת ישראל‬ ‫משרד האוצר ‪ -‬אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬ ‫כ"ז בכסלו התשע"ו‬ ‫‪ 9‬בדצמבר ‪2015‬‬ ‫שה‪2015-20315 .‬‬ ‫עמדת ממונה ‪ -‬איסדא‬ ‫עם העלייה בהיקף ובגיוון התיקים המנוהלים על ידי גופים מוסדיים‪ ,‬חלה עליה גם בעסקאות בנגזרים לא‬ ‫סחירים (‪ )OTC‬עם צדדים נגדיים‪ .‬עסקאות אלו כוללות מכשירים פיננסיים שונים המשמשים‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫כמכשירי השקעה וכאמצעי לגידור סיכונים‪ .‬עסקאות אלו כרוכות בסיכון אשראי של צד נגדי שלא יעמוד‬ ‫בהתחייבויותיו במסגרת תנאי ההסכם‪ ,‬בין אם מכיוון שהגיע לחדלות פירעון ובין אם מסיבה אחרת‪ .‬הסכם ‪ISDA‬‬ ‫‪( International Swaps and Derivatives Association-‬להלן ‪" -‬איסדא") פועל ליצירת סטנדרטיזציה וודאות‬ ‫בעסקאות בנגזרים‪ ,‬מפחית את החשיפה של הצדדים לעסקאות ומאפשר לקזז ולסגור הסכמים ( ‪Close-out and‬‬ ‫‪ )Netting‬במקרה ואחד מהצדדים מפר את תנאי העסקה או מגיע לחדלות פירעון‪.‬‬ ‫על גוף מוסדי ליצור את התשתית המשפטית המתאימה להתקשרויות בעסקאות נגזרים על ידי חתימה על הסכם‬ ‫איסדא עם הצד הנגדי לעסקה וכן למסד נהלים שיעגנו את אופן פעילותו בתחום‪ ,‬לצורך הגנה ושמירה על כספי‬ ‫החוסכים והמבוטחים המנוהלים על ידו‪ ,‬ולמען הפחתת סיכון אשראי של צדדים נגדיים‪ ,‬הגברת שקיפות ושיפור‬ ‫התשתית התפעולית לפעילות בתחום‪.‬‬ ‫בפרט‪ ,‬ראוי כי תינתן התייחסות במסגרת הנהלים לבדיקות שווי ושערוך החוזים באופן בלתי תלוי בצד הנגדי‬ ‫לחוזה לפחות אחת לשבוע‪ ,‬ולקיומם של מערכי בקרה נאותים למעקב אחר ההתקשרויות השונות של הגוף‬ ‫המוסדי‪.‬‬ ‫גוף מוסדי המנהל השקעות של כספי עמיתים דרך גוף מוסדי אחר ראוי שיוודא קיומם של הסכמי איסדא בגוף‬ ‫המוסדי האחר טרם השקעת כספים בנגזרים לא סחירים‪.‬‬ ‫דורית סלינגר‬ ‫הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון‬ ‫רח'‬ ‫קפלן‬ ‫‪1‬‬ ‫ירושלים‬ ‫אוצר ברשת ‪www.mof.gov.il :‬‬ ‫‪9103002‬‬ ‫ת‪.‬ד‬ ‫‪3100‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪02-5317111‬‬ ‫פקס'‪:‬‬ ‫‪02-5695342‬‬ ‫שער הממשלה ‪www.gov.il :‬‬