לחצו כאן
14באפריל2010 , ל' בניסן ,תש"ע פילנתרופיה קווים מנחים להטמעת 'תרבות של מוכנות' 1 רקע נייר זה מציע קווים מנחים להטמעת 'תרבות של מוכנות' במגזר הפילנתרופי .קווים אלה מבוססים על הידע הרב שנצבר בקרב ארגוני הפדרציות היהודיות ,קרנות פילנתרופיות ופילנתרופים פרטיים בארץ ובחו"ל וכן על המסמך בשם ' רשת חוסן אזרחית – חוסן לאומי ומקומי בישראל' ,שגובש על- ידי מכון ראוּת והקואליציה הישראלית לטראומה )למניעה ולהתמודדות( ,ביוזמתה ובמימונה של המגבית היהודית המאוחדת – הפדרציה של ניו-יורק. מקורה של התפיסה הבסיסית שמובילה את הפילנתרופיה היהודית בחירום הוא בציונות הקלאסית וביטויה בפתגם "כל ישראל ערבים זה לזה" .העיקרון שמוביל אותה הוא תחושות של הזדהות בעם היהודי וסיוע מיידי לנזקקים בעת צרה. הנתינה היהודית ליישוב היהודי בארץ ישראל קדמה להקמת המדינה ,נמשכה לאחריה ובולטת במיוחד בשעות משבר וחירום .בעשור האחרון התבצעו מספר מבצעי נתינה בעיתות חירום ,שהגדול והבולט ביניהם התרחש במהלך מלחמת לבנון השנייה ,בקיץ .2006התגובה היהודית התאפיינה במהירות ,בהיקף ובמחויבות שהפגינה יהדות העולם למצב החירום בישראל .מלחמת לבנון השנייה העלתה לתודעה הציבורית את החשיבות להיערכות בשעת חירום וגם את השיח אודות התועלת והתבונה של שימור הדפוסים הקיימים של הנתינה בחירום. הפער במקרה של משבר בהיקף ארצי שישפיע על חלק גדול מהאוכלוסייה ומשטח המדינה ,צפוי להיווצר פער גדול בין הצרכים והציפיות של האוכלוסייה ,לבין המשאבים והיכולות של גופי מערך העורף. כתוצאה מכך ,ישראל עשויה להיות חשופה לסכנה של 'התמוטטות' בזירת העורף ,קרי התפרקות של ערכים ונורמות חברתיות ,עד כדי אובדן שליטה של רשויות המדינה על האזרחים והיווצרותו של משבר אמון חריף ביניהם. המענה התפיסתי הטמעת 'תרבות של מוכנות' ברשת החוסן האזרחית בכלל ובקרב המגזר הפילנתרופי בפרט – לנוכח אתגר המענה למשבר בהיקף ארצי ,נדרש לארגן את החברה הישראלית כרשת חוסן אזרחית שפועלת על בסיס 'תרבות של מוכנות'. רשת החוסן האזרחית היא מערך של רבבות 'יחידות' התנדבותיות ,שהן בעלות נכונות ויכולות לפעול במשבר ולגבות את מערך העורף של המדינה .יחידותיה של הרשת כוללות תאגידים עסקיים, עמותות ,קהילות ,ארגוני מתנדבים ,תנועות נוער ,מוסדות השכלה גבוהה ,פילנתרופים וגופים נוספים מרכזיים בחברה האזרחית ובמגזר העסקי .יחידות אלו יכולות לפעול עצמאית ובזיקה הדדית ביניהן בזמן משבר ,ולתמוך ולגבות את פעילות גופי מערך העורף של המדינה. הבסיס לטיפוחה של רשת החוסן האזרחית הוא הטמעת 'תרבות של מוכנות' בשגרה ,קרי טיפוח מערך של ערכים ,תבניות התנהלות ,סדרי עדיפויות וכלים שיעניקו לכל יחידות הרשת את היכולות הבסיסיות להיערך מראש למצבי משבר ולתפקד היטב במהלכם. 1 נייר זה הוא טיוטה מקדימה לנייר מקיף יותר שיפורסם בהמשך ,בנושא קווים מנחים לנתינה היהודית בחירום ,ומהווה חלק ב' למסגרת התפיסתית ' רשת חוסן אזרחית – חוסן לאומי ומקומי בישראל' . 14באפריל2010 , ל' בניסן ,תש"ע קווים מנחים מטרתם של קווים מנחים אלה היא לבחון את הדרכים לחיבור בין המגזר הפילנתרופי שפועל בישראל ,לבין רשת החוסן האזרחית. קיימים שלושה שלבים של תגובה פילנתרופית במצבי משבר בישראל: תגובה ראשונית – תגובה מהירה ,תכליתית ועצמאית של גופים שונים ובראשם ,קרנות .1 ותורמים פרטיים בארץ ובחו"ל. תגובה משנית – כניסה לפעולה של גופים בעלי חופש פעולה יחסי ,בראשם נציגי הפדרציות .2 היהודיות בישראל ,הסוכנות והג'וינט .מגביות החירום של גופים אלה מתאפיינות בתגובה מיידית ,ובשלב מאוחר יותר בפעולות שיקום ובתכנון היום שאחרי. תגובה שלישית – הזרמת משאבים בשלב מאוחר יותר על-ידי הממשלה וסוכנויותיה .3 שמטרתם מילוי צרכי ארוכי טווח ושיקום. לנוכח הידע שנצבר על אופן ומהירות התגובה של הגופים הפילנתרופיים ,אפשר לתכנן מראש חלקים נרחבים מתגובתם במצבי חירום במדינת ישראל .כמו כן ,לנוכח תדירות מצבי החירום במדינת ישראל וניסיון העבר ,קיימת דחיפות לייצר ולהטמיע קווים מנחים חדשים למגזר הפילנתרופי. הכנת המגזר הפילנתרופי כלפי פנים – הכנת הפילנתרופיה למצבי חירום בישראל – אפשר וצריך להתכונן למצבי חירום מראש, .1 על-ידי: עבודה על-פי תרחישים – הגדרה מראש של התרחישים למצבי חירום ביטחוניים א. או לאסונות טבע ,שעלולים לפקוד את מדינת ישראל בעתיד ושהסתברות התממשותם אינה נמוכה )רוב גופי מערך העורף פועלים כבר היום על-פי תרחישים אלה(; מיפוי והכנת תוכניות עבודה – הכנת תוכניות עבודה עבור המגזר הפילנתרופי על- ב. פי תרחישים אלה .התכניות יהיו מבוססות על הידע הרב שנרכש בעבר ,ועל הידע הקיים אודות התרחישים העתידיים .בין השאר ניתן למפות מראש את הסוגיות הבאות (1) :שותפויות בין גופים פילנתרופיים; ) (2אזורים גיאוגרפיים בהם פועלים הגופים הפילנתרופיים; ו (3) -תחומי עיסוק; צוות ייעודי קבוע להכנה למצבי חירום – צוות זה יורכב מנציגי הפילנתרופיה ג. השונים מהארץ ומחו"ל ,וכן מנציגי הממשלה בישראל .תפקידו יהיה להכין את תוכניות החירום ולבצע את עבודת המיפוי .גוף זה ראוי שייפגש לעיתים קבועות ובתקופות של שגרה .כיום ישנם מספר מנגנונים בהם אפשר להיעזר ,כגון פורום הקרנות או שולחנות עגולים מגזריים או בין-מגזריים; ד. קרן למצבי חירום – בהתאם לתוכניות העבודה אפשר יהיה להכין במשותף או בנפרד קרנות ייעודיות למצבי חירום ,כדוגמת הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית. אימוץ 'תרבות של מוכנות' על-ידי המגזר הפילנתרופי כולו :קרנות ,פדרציות ופילנתרופים .2 פרטיים בישראל ובחו"ל כאחד – יש לאמץ 'תרבות של מוכנות' בחלקים נרחבים מהמגזר הפילנתרופי – פדרציות ,קרנות ותורמים פרטיים בארץ ובחו"ל .הכנה נכונה של המגזר הפילנתרופי בשגרה תוכל להשפיע על הפילנתרופיה האמוציונאלית ,שמאופיינת בעיקר בחירום ,ותאפשר לשלב בתוכה מרכיבים אסטרטגיים יותר של הבנה משותפת ,מינוף, ותכנון. 'תעשיית החירום' כחלק מרכזי מ'תעשיית הפילנתרופיה' – יש לשלב את סוגית המוכנות .3 לחירום בשיח הפילנתרופי הכללי ,ולהופכה לסוגיה שנדונה באופן קבוע. חיזוק שותפויות תוך-מגזריות בשגרה לחירום – חיזוק השותפויות ב'תעשיית החירום' .4 הפילנתרופית יאפשר ) (1לשפר את רמת ההבנה ,הידע וכתוצאה מכך את היקף התרומות; 14באפריל2010 , ל' בניסן ,תש"ע Cross Border Philanthropyבשיתופים ,ו.IVN - הכנת המגזר הפילנתרופי מול הממשקים החיצוניים – מול הממשלה הישראלית וסוכנויותיה :הגדרת אחריות וגזרות פעולה – הנחת המוצא של .1 רשת החוסן היא שהממשלה לא תוכל לענות על היקף הצרכים של האוכלוסייה במצב של משבר ארצי ולכן מחויבת פעולה מצד יחידות הרשת ובכלל זה מצד המגזר הפילנתרופי. ברמה האסטרטגית – נדרשת הסברה לנציגי הפילנתרופיה בארץ ובחו"ל ,של א. המדיניות הממשלתית בעורף הישראלי .לדוגמה :יש לעדכן את נציגי המגזר בשינויים שחלים במבנה מערך העורף הישראלי ,בעליית חשיבותו של העורף לנוכח שינוי אופי האיומים וכו'; ברמה הפרקטית – הפערים הקיימים כיום בין המגזר הפילנתרופי לבין משרדי ב. הממשלה ידועים ואפשר כבר היום לטפל בחלקם ,זאת על-ידי: .2 .3 .4 בניית מנגנוני שיח משותפים בין נציגי הפילנתרופים לבין נציגי הממשלה, לרבות נציגי משרד הביטחון )האחראים על העורף הישראלי( ,נציגי משרד האוצר )האחראים על סוגיות המימון( נציגי משרד הרווחה ,נציגי משרד החינוך ונציגי משרד הבריאות )המספקים שירותים חיוניים לאוכלוסייה בעת משבר(; הכנת תוכנית אסטרטגית שמגדירה קווי אחריות בין הממשלה למגזר הפילנתרופי; היכרות מראש עם המדיניות והמנגנונים הממשלתיים שיפעלו בחירום, לדוגמה :השולחן העגול ברשות החירום הלאומית או מדיניות הממשלה בנוגע לפינוי אוכלוסיה; עדכון הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות על דרישות השקיפות והדיווח של המגזר הפילנתרופי; מיפוי מקדים של רמת המוכנות ברשויות המקומיות לנוכח השונות הגדולה הקיימת כיום בין רשויות מקומיות בישראל; בניית שותפויות ברמה המקומית – הרשויות המקומיות מתכללות את הפעילות ברמה המקומית בזמן משבר ,לכן יש חשיבות לבנות מערכות יחסים ונוהלי עבודה בשגרה בין המגזר הפילנתרופי לרשויות המקומיות כמפתח להצלחה ולייעול המשאבים הפילנתרופיים בחירום. מול המגזרים העסקי והשלישי בישראל :שיתופי פעולה ,תיאום והבנות – בהקשר זה יש לעצב מדיניות מול הגורמים הבולטים במשק הישראלי ,במגזר העסקי וכן מול ארגוני הגג והארגונים המבצעים במגזר השלישי .מורכבות המציאות במצבי חירום מחייבת בניית קשרים מראש עם הארגונים המבצעים וחיזוקם מבעוד מועד .מערכת יחסים זו תשפר את רמת התקשורת ,האמון ,השקיפות ובסופו של דבר את רמת הביצוע ותיאום הציפיות בין הצדדים במצבי חירום. מול החברה הישראלית :שותפות גורל – נכון להיום מושקעים סכומי כסף אדירים בחברה הישראלית על-ידי המגזר הפילנתרופי ,אך רמת המודעות ברחוב הישראלי למקור הכספים וייעודם נמוכה יחסית .בהקשר זה יש לחזק את התודעה החברתית בישראל ובקרב יהדות העולם כי ההתמודדות עם מצבי החירום בישראל מחייבת מאמצים משולבים של שתי הקהילות. תמיכה בתגובה הישראלית למצבי חירום בינלאומיים :ישראל כמובילה של היערכות לחירום במאה ה – 21-תמיכה במענה הישראלי למצבי חירום בינלאומיים ,כגון :משלחת פיקוד העורף להאיטי ) (1/2010או גופים ישראלים שפועלים באזורי משבר בעולם ,ומייצגים 14באפריל2010 , ל' בניסן ,תש"ע תורמים הקואליציה הישראלית לטראומה ומכון ראוּת מוקירים תודה מיוחדת למגבית היהודית המאוחדת – הפדרציה של ניו-יורק ,על שיזמה ומימנה את שיתוף הפעולה ועל תרומתה המהותית לפרויקט זה ובמיוחד לאנשים האלה: מר ג'רי לוין ,יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר קרן החירום לישראל ד"ר ג'ון ראסקיי ,סגן נשיא בכיר ומנכ"ל ד"ר עליזה רובין-קורשאן ,סגן נשיא לתכנון אסטרטגי ולמשאבי הארגון גב' אלישבע פלם-אורן ,מנהלת תכנון החטיבה לערבות הדדית ,המשרד בישראל שותפים הקואליציה הישראלית לטראומה ,מניעה והתמודדות גב' טליה לבנון ,מנכ"לית סא"ל )מיל'( דיוויד גידרון פרופסור מולי להד ,נשיא משאבים וסגן נשיא הקואליציה הישראלית לטראומה מכון ראוּת מר גידי גרינשטיין ,מנכ"ל מר עמרי דגן ,סמנכ"ל גב' דוריס שוורץAFRI , גב' דנה פרייזלר-סווירי ,ראש הצוות גב' יעל וייס ,אנליסטית מר יוסי חורש ,אנליסט מר דניאל קרני ,אנליסט 14באפריל2010 , ל' בניסן ,תש"ע תודות המגבית היהודית המאוחדת – הפדרציה של ניו-יורק ,פיקוד העורף ,הקואליציה הישראלית לטראומה ומכון ראוּת מודים למומחים שתרמו באופן מיוחד לגיבוש נייר זה )לפי סדר א"ב(: גב' דורית אלמליח ,משאבים ד"ר דבורה בלום ,האוניברסיטה העברית מר אלן גיל ,ג'וינט מר דניאל גינסברג ,ערן מר דוד גפל ,קרן שוסטרמן מר ערן דוד ,המגבית המאוחדת לישראל בקנדה גב' טובה דורפמן ,פורום הקרנות מר גדעון הרשר ,ג'וינט פרופ' ג'ק חביב ,מכון ברוקדייל גב' ליז טרקינסקי ,מתן גב' טוני יאנגJFNA , גב' אהובה ינאי ,מתן מר אריה כהן ,שותפות 2000 גב' רבקה כספיJFNA , מר בני לויןIVN , גב' יעל מילגלטר ,המגבית המאוחדת לישראל בקנדה מר ארנון מנטבר ,ג'וינט מר רמי מרדור ,קרן IDB גב' רנה נייגר ,המגבית המאוחדת לישראל בלוס אנג'לס גב' מאיה נתןJFN , גב' רונית סגלמן ,קרן רש"י מר ג'ף סולומון ,קרן אנדראה וצ'ארלס ברונפמן מר אלן פלד ,וינטג' ונצ'ר פרטנרס מר חיים פקטור ,ג'וינט מר דארל פרידמן מר לי פרלמןJFNA , מר אליאס קבקוב ,המכון לקידום החרש בישראל מר ג'ף קיי ,הסוכנות היהודית ד"ר נתן קלרמן ,עמך מר מרטין קרפ ,המגבית היהודית המאוחדת בלוס אנג'לס מר שפרד ראמיסJFNA , 14באפריל2010 , ל' בניסן ,תש"ע הרב אד רטיג ,הוועד היהודי האמריקני גב' יעל שלגי ,יד הנדיב מר ביני שלו ,קרן ראסל ברי פרופ' הלל שמידט ,מכון חרוב מר יהודה שרף ,הסוכנות היהודית סוף.
© Copyright 2024