לחצו כאן

‫‪ 14‬באפריל‪2010 ,‬‬
‫ל' בניסן‪ ,‬תש"ע‬
‫פילנתרופיה‬
‫קווים מנחים להטמעת 'תרבות של מוכנות'‬
‫‪1‬‬
‫רקע‬
‫נייר זה מציע קווים מנחים להטמעת 'תרבות של מוכנות' במגזר הפילנתרופי‪ .‬קווים אלה מבוססים‬
‫על הידע הרב שנצבר בקרב ארגוני הפדרציות היהודיות‪ ,‬קרנות פילנתרופיות ופילנתרופים פרטיים‬
‫בארץ ובחו"ל וכן על המסמך בשם ' רשת חוסן אזרחית – חוסן לאומי ומקומי בישראל' ‪ ,‬שגובש על‪-‬‬
‫ידי מכון ראוּת והקואליציה הישראלית לטראומה )למניעה ולהתמודדות(‪ ,‬ביוזמתה ובמימונה של‬
‫המגבית היהודית המאוחדת – הפדרציה של ניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫מקורה של התפיסה הבסיסית שמובילה את הפילנתרופיה היהודית בחירום הוא בציונות‬
‫הקלאסית וביטויה בפתגם "כל ישראל ערבים זה לזה"‪ .‬העיקרון שמוביל אותה הוא תחושות של‬
‫הזדהות בעם היהודי וסיוע מיידי לנזקקים בעת צרה‪.‬‬
‫הנתינה היהודית ליישוב היהודי בארץ ישראל קדמה להקמת המדינה‪ ,‬נמשכה לאחריה ובולטת‬
‫במיוחד בשעות משבר וחירום‪ .‬בעשור האחרון התבצעו מספר מבצעי נתינה בעיתות חירום‪ ,‬שהגדול‬
‫והבולט ביניהם התרחש במהלך מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬בקיץ ‪ .2006‬התגובה היהודית התאפיינה‬
‫במהירות‪ ,‬בהיקף ובמחויבות שהפגינה יהדות העולם למצב החירום בישראל‪ .‬מלחמת לבנון השנייה‬
‫העלתה לתודעה הציבורית את החשיבות להיערכות בשעת חירום וגם את השיח אודות התועלת‬
‫והתבונה של שימור הדפוסים הקיימים של הנתינה בחירום‪.‬‬
‫הפער‬
‫במקרה של משבר בהיקף ארצי שישפיע על חלק גדול מהאוכלוסייה ומשטח המדינה‪ ,‬צפוי להיווצר‬
‫פער גדול בין הצרכים והציפיות של האוכלוסייה‪ ,‬לבין המשאבים והיכולות של גופי מערך העורף‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ישראל עשויה להיות חשופה לסכנה של 'התמוטטות' בזירת העורף‪ ,‬קרי התפרקות של‬
‫ערכים ונורמות חברתיות‪ ,‬עד כדי אובדן שליטה של רשויות המדינה על האזרחים והיווצרותו של‬
‫משבר אמון חריף ביניהם‪.‬‬
‫המענה התפיסתי‬
‫הטמעת 'תרבות של מוכנות' ברשת החוסן האזרחית בכלל ובקרב המגזר הפילנתרופי בפרט –‬
‫לנוכח אתגר המענה למשבר בהיקף ארצי‪ ,‬נדרש לארגן את החברה הישראלית כרשת חוסן אזרחית‬
‫שפועלת על בסיס 'תרבות של מוכנות'‪.‬‬
‫רשת החוסן האזרחית היא מערך של רבבות 'יחידות' התנדבותיות‪ ,‬שהן בעלות נכונות ויכולות‬
‫לפעול במשבר ולגבות את מערך העורף של המדינה‪ .‬יחידותיה של הרשת כוללות תאגידים עסקיים‪,‬‬
‫עמותות‪ ,‬קהילות‪ ,‬ארגוני מתנדבים‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬מוסדות השכלה גבוהה‪ ,‬פילנתרופים וגופים‬
‫נוספים מרכזיים בחברה האזרחית ובמגזר העסקי‪ .‬יחידות אלו יכולות לפעול עצמאית ובזיקה‬
‫הדדית ביניהן בזמן משבר‪ ,‬ולתמוך ולגבות את פעילות גופי מערך העורף של המדינה‪.‬‬
‫הבסיס לטיפוחה של רשת החוסן האזרחית הוא הטמעת 'תרבות של מוכנות' בשגרה‪ ,‬קרי טיפוח‬
‫מערך של ערכים‪ ,‬תבניות התנהלות‪ ,‬סדרי עדיפויות וכלים שיעניקו לכל יחידות הרשת את היכולות‬
‫הבסיסיות להיערך מראש למצבי משבר ולתפקד היטב במהלכם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נייר זה הוא טיוטה מקדימה לנייר מקיף יותר שיפורסם בהמשך‪ ,‬בנושא קווים מנחים לנתינה היהודית‬
‫בחירום‪ ,‬ומהווה חלק ב' למסגרת התפיסתית ' רשת חוסן אזרחית – חוסן לאומי ומקומי בישראל' ‪.‬‬
‫‪ 14‬באפריל‪2010 ,‬‬
‫ל' בניסן‪ ,‬תש"ע‬
‫קווים מנחים‬
‫מטרתם של קווים מנחים אלה היא לבחון את הדרכים לחיבור בין המגזר הפילנתרופי שפועל‬
‫בישראל‪ ,‬לבין רשת החוסן האזרחית‪.‬‬
‫קיימים שלושה שלבים של תגובה פילנתרופית במצבי משבר בישראל‪:‬‬
‫תגובה ראשונית – תגובה מהירה‪ ,‬תכליתית ועצמאית של גופים שונים ובראשם‪ ,‬קרנות‬
‫‪.1‬‬
‫ותורמים פרטיים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫תגובה משנית – כניסה לפעולה של גופים בעלי חופש פעולה יחסי‪ ,‬בראשם נציגי הפדרציות‬
‫‪.2‬‬
‫היהודיות בישראל‪ ,‬הסוכנות והג'וינט‪ .‬מגביות החירום של גופים אלה מתאפיינות בתגובה‬
‫מיידית‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר בפעולות שיקום ובתכנון היום שאחרי‪.‬‬
‫תגובה שלישית – הזרמת משאבים בשלב מאוחר יותר על‪-‬ידי הממשלה וסוכנויותיה‬
‫‪.3‬‬
‫שמטרתם מילוי צרכי ארוכי טווח ושיקום‪.‬‬
‫לנוכח הידע שנצבר על אופן ומהירות התגובה של הגופים הפילנתרופיים‪ ,‬אפשר לתכנן מראש חלקים‬
‫נרחבים מתגובתם במצבי חירום במדינת ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬לנוכח תדירות מצבי החירום במדינת‬
‫ישראל וניסיון העבר‪ ,‬קיימת דחיפות לייצר ולהטמיע קווים מנחים חדשים למגזר הפילנתרופי‪.‬‬
‫הכנת המגזר הפילנתרופי כלפי פנים –‬
‫הכנת הפילנתרופיה למצבי חירום בישראל – אפשר וצריך להתכונן למצבי חירום מראש‪,‬‬
‫‪.1‬‬
‫על‪-‬ידי‪:‬‬
‫עבודה על‪-‬פי תרחישים – הגדרה מראש של התרחישים למצבי חירום ביטחוניים‬
‫א‪.‬‬
‫או לאסונות טבע‪ ,‬שעלולים לפקוד את מדינת ישראל בעתיד ושהסתברות‬
‫התממשותם אינה נמוכה )רוב גופי מערך העורף פועלים כבר היום על‪-‬פי תרחישים‬
‫אלה(;‬
‫מיפוי והכנת תוכניות עבודה – הכנת תוכניות עבודה עבור המגזר הפילנתרופי על‪-‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פי תרחישים אלה‪ .‬התכניות יהיו מבוססות על הידע הרב שנרכש בעבר‪ ,‬ועל הידע‬
‫הקיים אודות התרחישים העתידיים‪ .‬בין השאר ניתן למפות מראש את הסוגיות‬
‫הבאות‪ (1) :‬שותפויות בין גופים פילנתרופיים; )‪ (2‬אזורים גיאוגרפיים בהם פועלים‬
‫הגופים הפילנתרופיים; ו‪ (3) -‬תחומי עיסוק;‬
‫צוות ייעודי קבוע להכנה למצבי חירום – צוות זה יורכב מנציגי הפילנתרופיה‬
‫ג‪.‬‬
‫השונים מהארץ ומחו"ל‪ ,‬וכן מנציגי הממשלה בישראל‪ .‬תפקידו יהיה להכין את‬
‫תוכניות החירום ולבצע את עבודת המיפוי‪ .‬גוף זה ראוי שייפגש לעיתים קבועות‬
‫ובתקופות של שגרה‪ .‬כיום ישנם מספר מנגנונים בהם אפשר להיעזר‪ ,‬כגון פורום‬
‫הקרנות או שולחנות עגולים מגזריים או בין‪-‬מגזריים;‬
‫ד‪.‬‬
‫קרן למצבי חירום – בהתאם לתוכניות העבודה אפשר יהיה להכין במשותף או‬
‫בנפרד קרנות ייעודיות למצבי חירום‪ ,‬כדוגמת הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות‬
‫היהודית‪.‬‬
‫אימוץ 'תרבות של מוכנות' על‪-‬ידי המגזר הפילנתרופי כולו‪ :‬קרנות‪ ,‬פדרציות ופילנתרופים‬
‫‪.2‬‬
‫פרטיים בישראל ובחו"ל כאחד – יש לאמץ 'תרבות של מוכנות' בחלקים נרחבים מהמגזר‬
‫הפילנתרופי – פדרציות‪ ,‬קרנות ותורמים פרטיים בארץ ובחו"ל‪ .‬הכנה נכונה של המגזר‬
‫הפילנתרופי בשגרה תוכל להשפיע על הפילנתרופיה האמוציונאלית‪ ,‬שמאופיינת בעיקר‬
‫בחירום‪ ,‬ותאפשר לשלב בתוכה מרכיבים אסטרטגיים יותר של הבנה משותפת‪ ,‬מינוף‪,‬‬
‫ותכנון‪.‬‬
‫'תעשיית החירום' כחלק מרכזי מ'תעשיית הפילנתרופיה' – יש לשלב את סוגית המוכנות‬
‫‪.3‬‬
‫לחירום בשיח הפילנתרופי הכללי‪ ,‬ולהופכה לסוגיה שנדונה באופן קבוע‪.‬‬
‫חיזוק שותפויות תוך‪-‬מגזריות בשגרה לחירום – חיזוק השותפויות ב'תעשיית החירום'‬
‫‪.4‬‬
‫הפילנתרופית יאפשר )‪ (1‬לשפר את רמת ההבנה‪ ,‬הידע וכתוצאה מכך את היקף התרומות;‬
‫‪ 14‬באפריל‪2010 ,‬‬
‫ל' בניסן‪ ,‬תש"ע‬
‫‪Cross Border‬‬
‫‪ Philanthropy‬בשיתופים‪ ,‬ו‪.IVN -‬‬
‫הכנת המגזר הפילנתרופי מול הממשקים החיצוניים –‬
‫מול הממשלה הישראלית וסוכנויותיה‪ :‬הגדרת אחריות וגזרות פעולה – הנחת המוצא של‬
‫‪.1‬‬
‫רשת החוסן היא שהממשלה לא תוכל לענות על היקף הצרכים של האוכלוסייה במצב של‬
‫משבר ארצי ולכן מחויבת פעולה מצד יחידות הרשת ובכלל זה מצד המגזר הפילנתרופי‪.‬‬
‫ברמה האסטרטגית – נדרשת הסברה לנציגי הפילנתרופיה בארץ ובחו"ל‪ ,‬של‬
‫א‪.‬‬
‫המדיניות הממשלתית בעורף הישראלי‪ .‬לדוגמה‪ :‬יש לעדכן את נציגי המגזר‬
‫בשינויים שחלים במבנה מערך העורף הישראלי‪ ,‬בעליית חשיבותו של העורף לנוכח‬
‫שינוי אופי האיומים וכו';‬
‫ברמה הפרקטית – הפערים הקיימים כיום בין המגזר הפילנתרופי לבין משרדי‬
‫ב‪.‬‬
‫הממשלה ידועים ואפשר כבר היום לטפל בחלקם‪ ,‬זאת על‪-‬ידי‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ƒ‬
‫בניית מנגנוני שיח משותפים בין נציגי הפילנתרופים לבין נציגי הממשלה‪,‬‬
‫לרבות נציגי משרד הביטחון )האחראים על העורף הישראלי(‪ ,‬נציגי משרד‬
‫האוצר )האחראים על סוגיות המימון( נציגי משרד הרווחה‪ ,‬נציגי משרד‬
‫החינוך ונציגי משרד הבריאות )המספקים שירותים חיוניים לאוכלוסייה‬
‫בעת משבר(;‬
‫ƒ‬
‫הכנת תוכנית אסטרטגית שמגדירה קווי אחריות בין הממשלה למגזר‬
‫הפילנתרופי;‬
‫ƒ‬
‫היכרות מראש עם המדיניות והמנגנונים הממשלתיים שיפעלו בחירום‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬השולחן העגול ברשות החירום הלאומית או מדיניות הממשלה‬
‫בנוגע לפינוי אוכלוסיה;‬
‫ƒ‬
‫עדכון הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות על דרישות השקיפות‬
‫והדיווח של המגזר הפילנתרופי;‬
‫ƒ‬
‫מיפוי מקדים של רמת המוכנות ברשויות המקומיות לנוכח השונות‬
‫הגדולה הקיימת כיום בין רשויות מקומיות בישראל;‬
‫בניית שותפויות ברמה המקומית – הרשויות המקומיות מתכללות את‬
‫ƒ‬
‫הפעילות ברמה המקומית בזמן משבר‪ ,‬לכן יש חשיבות לבנות מערכות‬
‫יחסים ונוהלי עבודה בשגרה בין המגזר הפילנתרופי לרשויות המקומיות‬
‫כמפתח להצלחה ולייעול המשאבים הפילנתרופיים בחירום‪.‬‬
‫מול המגזרים העסקי והשלישי בישראל‪ :‬שיתופי פעולה‪ ,‬תיאום והבנות – בהקשר זה יש‬
‫לעצב מדיניות מול הגורמים הבולטים במשק הישראלי‪ ,‬במגזר העסקי וכן מול ארגוני הגג‬
‫והארגונים המבצעים במגזר השלישי‪ .‬מורכבות המציאות במצבי חירום מחייבת בניית‬
‫קשרים מראש עם הארגונים המבצעים וחיזוקם מבעוד מועד‪ .‬מערכת יחסים זו תשפר את‬
‫רמת התקשורת‪ ,‬האמון‪ ,‬השקיפות ובסופו של דבר את רמת הביצוע ותיאום הציפיות בין‬
‫הצדדים במצבי חירום‪.‬‬
‫מול החברה הישראלית‪ :‬שותפות גורל – נכון להיום מושקעים סכומי כסף אדירים בחברה‬
‫הישראלית על‪-‬ידי המגזר הפילנתרופי‪ ,‬אך רמת המודעות ברחוב הישראלי למקור הכספים‬
‫וייעודם נמוכה יחסית‪ .‬בהקשר זה יש לחזק את התודעה החברתית בישראל ובקרב יהדות‬
‫העולם כי ההתמודדות עם מצבי החירום בישראל מחייבת מאמצים משולבים של שתי‬
‫הקהילות‪.‬‬
‫תמיכה בתגובה הישראלית למצבי חירום בינלאומיים‪ :‬ישראל כמובילה של היערכות‬
‫לחירום במאה ה‪ – 21-‬תמיכה במענה הישראלי למצבי חירום בינלאומיים‪ ,‬כגון‪ :‬משלחת‬
‫פיקוד העורף להאיטי )‪ (1/2010‬או גופים ישראלים שפועלים באזורי משבר בעולם‪ ,‬ומייצגים‬
‫‪ 14‬באפריל‪2010 ,‬‬
‫ל' בניסן‪ ,‬תש"ע‬
‫תורמים‬
‫הקואליציה הישראלית לטראומה ומכון ראוּת מוקירים תודה מיוחדת למגבית היהודית המאוחדת‬
‫– הפדרציה של ניו‪-‬יורק‪ ,‬על שיזמה ומימנה את שיתוף הפעולה ועל תרומתה המהותית לפרויקט זה‬
‫ובמיוחד לאנשים האלה‪:‬‬
‫„‬
‫מר ג'רי לוין‪ ,‬יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר קרן החירום לישראל‬
‫„‬
‫ד"ר ג'ון ראסקיי‪ ,‬סגן נשיא בכיר ומנכ"ל‬
‫„‬
‫ד"ר עליזה רובין‪-‬קורשאן‪ ,‬סגן נשיא לתכנון אסטרטגי ולמשאבי הארגון‬
‫„‬
‫גב' אלישבע פלם‪-‬אורן‪ ,‬מנהלת תכנון החטיבה לערבות הדדית‪ ,‬המשרד בישראל‬
‫שותפים‬
‫הקואליציה הישראלית לטראומה‪ ,‬מניעה והתמודדות‬
‫„‬
‫גב' טליה לבנון‪ ,‬מנכ"לית‬
‫„‬
‫סא"ל )מיל'( דיוויד גידרון‬
‫„‬
‫פרופסור מולי להד‪ ,‬נשיא משאבים וסגן נשיא הקואליציה הישראלית לטראומה‬
‫מכון ראוּת‬
‫„‬
‫מר גידי גרינשטיין‪ ,‬מנכ"ל‬
‫„‬
‫מר עמרי דגן‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫„‬
‫גב' דוריס שוורץ‪AFRI ,‬‬
‫„‬
‫גב' דנה פרייזלר‪-‬סווירי‪ ,‬ראש הצוות‬
‫„‬
‫גב' יעל וייס‪ ,‬אנליסטית‬
‫„‬
‫מר יוסי חורש‪ ,‬אנליסט‬
‫„‬
‫מר דניאל קרני‪ ,‬אנליסט‬
‫‪ 14‬באפריל‪2010 ,‬‬
‫ל' בניסן‪ ,‬תש"ע‬
‫תודות‬
‫המגבית היהודית המאוחדת – הפדרציה של ניו‪-‬יורק‪ ,‬פיקוד העורף‪ ,‬הקואליציה הישראלית‬
‫לטראומה ומכון ראוּת מודים למומחים שתרמו באופן מיוחד לגיבוש נייר זה )לפי סדר א"ב(‪:‬‬
‫גב' דורית אלמליח‪ ,‬משאבים‬
‫ד"ר דבורה בלום‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫מר אלן גיל‪ ,‬ג'וינט‬
‫מר דניאל גינסברג‪ ,‬ערן‬
‫מר דוד גפל‪ ,‬קרן שוסטרמן‬
‫מר ערן דוד‪ ,‬המגבית המאוחדת לישראל בקנדה‬
‫גב' טובה דורפמן‪ ,‬פורום הקרנות‬
‫מר גדעון הרשר‪ ,‬ג'וינט‬
‫פרופ' ג'ק חביב‪ ,‬מכון ברוקדייל‬
‫גב' ליז טרקינסקי‪ ,‬מתן‬
‫גב' טוני יאנג‪JFNA ,‬‬
‫גב' אהובה ינאי‪ ,‬מתן‬
‫מר אריה כהן‪ ,‬שותפות ‪2000‬‬
‫גב' רבקה כספי‪JFNA ,‬‬
‫מר בני לוין‪IVN ,‬‬
‫גב' יעל מילגלטר‪ ,‬המגבית המאוחדת לישראל בקנדה‬
‫מר ארנון מנטבר‪ ,‬ג'וינט‬
‫מר רמי מרדור‪ ,‬קרן ‪IDB‬‬
‫גב' רנה נייגר‪ ,‬המגבית המאוחדת לישראל בלוס אנג'לס‬
‫גב' מאיה נתן‪JFN ,‬‬
‫גב' רונית סגלמן‪ ,‬קרן רש"י‬
‫מר ג'ף סולומון‪ ,‬קרן אנדראה וצ'ארלס ברונפמן‬
‫מר אלן פלד‪ ,‬וינטג' ונצ'ר פרטנרס‬
‫מר חיים פקטור‪ ,‬ג'וינט‬
‫מר דארל פרידמן‬
‫מר לי פרלמן‪JFNA ,‬‬
‫מר אליאס קבקוב‪ ,‬המכון לקידום החרש בישראל‬
‫מר ג'ף קיי‪ ,‬הסוכנות היהודית‬
‫ד"ר נתן קלרמן‪ ,‬עמך‬
‫מר מרטין קרפ‪ ,‬המגבית היהודית המאוחדת בלוס אנג'לס‬
‫מר שפרד ראמיס‪JFNA ,‬‬
‫‪ 14‬באפריל‪2010 ,‬‬
‫ל' בניסן‪ ,‬תש"ע‬
‫הרב אד רטיג‪ ,‬הוועד היהודי האמריקני‬
‫גב' יעל שלגי‪ ,‬יד הנדיב‬
‫מר ביני שלו‪ ,‬קרן ראסל ברי‬
‫פרופ' הלל שמידט‪ ,‬מכון חרוב‬
‫מר יהודה שרף‪ ,‬הסוכנות היהודית‬
‫סוף‪.‬‬