‫מודל ‪P.P.P‬‬ ‫שיתוף בין מגזר ציבורי לפרטי הוכיח את עצמו בהקמת פרויקטים מורכבים בענפים רבים‪ ,‬ובפרט‬ ‫בתחום התשתיות‪ .‬שיתוף זה דורש השקעות רבות וסיכון גבוה‪ .‬מעורבות ציבורית באמצעות‬ ‫הממשלה כגורם פעיל‪ ,‬המספק הזדמנויות עסקיות ורשת ערבויות ובטחונות להשקעות פרטיות‪,‬‬ ‫תומכת משמעותית בהקמה ואספקה יעילה‪ ,‬מהירה ואיכותית של שירותים ציבוריים‪.‬‬ ‫הסכמי ‪ P.P.P‬הינם הסכמים ארוכי טווח במסגרתם המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את‬ ‫האחריות לספק את התשתית‪ ,‬המוצר או השרות הציבורי‪ ,‬לרבות פעולות ההקמה‪ ,‬רכישה‪ ,‬שיפוץ‪,‬‬ ‫מימון‪ ,‬תפעול ותחזוקה‪ ,‬ותוך ניצול היתרונות של המגזר הפרטי‪ ,‬לרבות יכולתו לנצל טוב יותר את‬ ‫הפוטנציאל הכלכלי של הנכס‪.‬‬ ‫בתמורה‪ ,‬המגזר הפרטי מקבל תשלומים לפי קריטריונים של ביצוע המוגדרים מראש‪ .‬מקור‬ ‫התשלומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬המשתמשים במוצר‪/‬שרות‬ ‫‪ .2‬המגזר הציבורי‬ ‫‪ .3‬שילוב של השניים‬ ‫פרויקטים אלו כוללים את כל העסקאות בהן הנכס עובר לידי המגזר הציבורי בתום תקופת ההסכם‪,‬‬ ‫וכן עסקאות בהן הנכס אמור לשמש בעיקר את המגזר הציבורי‪.‬‬ ‫מאפייני ‪PPP‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי‪.‬‬ ‫ניצול היתרונות היחסיים של המגזרים השונים‪ ,‬על ידי חלוקת סיכונים נכונה ביניהם‪.‬‬ ‫פעילות המגזר הפרטי כוללת תכנון‪ ,‬הקמה‪ ,‬מימון‪ ,‬תפעול ותחזוקה‪.‬‬ ‫תקופת הסכם ארוכה (‪ 00-53‬שנה)‪.‬‬ ‫מעבר של המגזר הציבורי ממעמד של בעלים למעמד של רוכשי שירות או מוצר‬ ‫(התשלום יכול להיעשות על ידי הציבור או הממשלה)‪.‬‬ ‫עלות מול תועלת בפרויקט ‪PPP‬‬ ‫פרויקטי ה‪ PPP-‬מגלמים בתוכם יתרונות וחסרונות‪ .‬על מנת שפרויקט יהיה מתאים ליישום‬ ‫בשיטת ‪ PPP‬הוא חייב להציג "רווחים" ותועלות מיישומו בשיטה‪ ,‬העולים על פערי העלויות‬ ‫הנובעים מעצם הוצאתו אל הפועל בשיטה זו‪.‬‬ ‫יתרונות שיטת ה‪:PPP-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטגרציה וסינרגיה בין כל שלבי הביצוע של הפרויקט‪ :‬תכנון‪ ,‬הקמה והפעלה‪.‬‬ ‫חלוקה וגידור אופטימלי בחלוקת סיכונים בין המדינה לזכיין‪.‬‬ ‫הפחתת מעורבות הממשלה במשק‪.‬‬ ‫יכולת לעודד צמיחה ללא הגדלת הגירעון הממשלתי ושמירה על התקציב (בטווח‬ ‫הקצר)‪.‬‬ ‫הגברת התחרות במשק‪.‬‬ ‫שילוב הון פרטי (מוסדי ‪ /‬בנקאי ‪ /‬בינלאומי)‪.‬‬ ‫יישום שיטות‪ ,‬ידע וטכנולוגיות מתקדמות מהמגזר הפרטי (כולל בינלאומי)‪.‬‬ ‫‪ ‬מיקסום הפוטנציאל הכלכלי בפרויקט בעזרת ניהול יעיל של שימושים אלטרנטיביים‬ ‫בנכס‪.‬‬ ‫‪ ‬שליטה של הממשלה על הזרמת התשלומים לזכיין‪ ,‬וקיומה של מערכת קנסות על הפרת‬ ‫תנאי החוזה‪ ,‬מהווים מכשיר יעיל להבטחת קיומם של תנאי המכרז‪.‬‬ ‫חסרונות לשיטת ה‪:PPP-‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אחזקה (זמנית) של המגזר הפרטי בתשתיות המדינה‪.‬‬ ‫הפרש בעלויות מימון‪.‬‬ ‫עלויות מכרז‪.‬‬ ‫הקשחת תקציב המדינה‪.‬‬ ‫הרחבה‪:‬‬ ‫‪ ‬אינטגרציה וסינרגיה בין כל שלבי הביצוע של הפרויקט‪ :‬תכנון‪ ,‬הקמה והפעלה‪.‬‬ ‫שיטת ‪ PPP‬יוצרת אינטגרציה ואחריות כוללת של המגזר הפרטי על כל שלבי‬ ‫הפרויקט – החל משלב התכנון‪ ,‬דרך הביצוע וכלה בתפעול ותחזוקה‪ .‬עובדה זו‬ ‫מאפשרת ראייה כוללת של הפרויקט ויצירת ‪ Life Cycle Costing‬יעיל יותר‪ .‬יתר‬ ‫על כן‪ ,‬הדבר מביא לצמצום האפשרות שתחומי אחריות יפלו "בין הכיסאות" (הן‬ ‫במונחי כסף‪ ,‬והן במונחי זמן)‪.‬‬ ‫‪ ‬חלוקה וגידור אופטימלי בחלוקת סיכונים בין המדינה לזכיין‪ .‬בשל העובדה‬ ‫ששיטת ‪ PPP‬טומנת בחובה את היכולת להקצות סיכונים בצורה אופטימלית היא‬ ‫יכולה להביא לתפוקות גבוהות יותר ע"י חלוקה וגידור אופטימליים של הסיכונים בין‬ ‫המגזר הציבורי למגזר הפרטי‪.‬‬ ‫‪ ‬הפחתת מעורבות הממשלה במשק‪ .‬הוצאתו של פרויקט בשיטת ‪ PPP‬מפחיתה‬ ‫לשימושים‬ ‫את מעורבות הממשלה במשק ומאפשרת הפניית מקורות‬ ‫אלטרנטיביים‪.‬‬ ‫‪ ‬יכולת לעודד צמיחה ללא הגדלת הגירעון הממשלתי ושמירה על התקציב‬ ‫(בטווח הקצר)‪ .‬פרויקטים המבוצעים בשיטת ‪ PPP‬מהווים דרך לעידוד צמיחה‬ ‫במשק ללא הגדלת הגירעון הממשלתי בטווח הקצר‪ ,‬תוך שמירה על מסגרת‬ ‫התקציב הקיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬פריסת התשלום לזכיין לאורך שנים מאפשרת לבצע מספר‬ ‫רב יותר של פרויקטים בו זמנית‪.‬‬ ‫‪ ‬הגברת התחרות במשק‪ .‬כניסתו של המגזר הפרטי לתחומים שהיו נחלת‬ ‫הממשלה‪/‬המגזר הציבורי מאפשרת להגביר את התחרות באותם תחומים‪ ,‬ויש לה‬ ‫פוטנציאל להוביל תהליכי התייעלות במגזר הציבורי‪.‬‬ ‫‪ ‬שילוב הון פרטי (מוסדי ‪ /‬בנקאי ‪ /‬בינלאומי)‪ .‬מעבר ליתרון שבשילוב ההון הפרטי‪,‬‬ ‫מעורבותם של המממנים מהווה מנגנון נוסף המתמרץ את היזם לבצע את הפרויקט‬ ‫במסגרת התקציב והזמן שנקבעו בחוזה‪.‬‬ ‫‪ ‬יישום שיטות‪ ,‬ידע וטכנולוגיות מתקדמות מהמגזר הפרטי (כולל בינלאומי)‪.‬‬ ‫בפרויקטים המבוצעים בשיטת ‪ ,PPP‬ככלל‪ ,‬המגזר הפרטי בוחר להשתמש בשיטות‬ ‫תכנון ובניה חדשניות וביישום טכנולוגיות וחומרים מתקדמים‪ ,‬מתוך מטרה למקסם‬ ‫את יחס העלות‪-‬תועלת‪ .‬המגזר הציבורי‪ ,‬לעומתו‪ ,‬נוטה לרוב לשמרנות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫חברות פרטיות המשתתפות במכרזי ‪ PPP‬נוטות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להיות חברות גדולות‪,‬‬ ‫מהמובילות בתחומן ולעיתים קרובות הן רב‪-‬לאומיות‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬מחזיקות‬ ‫החברות האמורות בניסיון רב שנרכש בעת ביצוע פרויקטים דומים‪ ,‬מקומיים‬ ‫ובינלאומיים ובגישה לשיטות תכנון‪ ,‬ניהול וביצוע מהמתקדמות בתחום‪ ,‬כמו גם‬ ‫לטכנולוגיות מוגנות פטנטים‪ ,‬אשר למגזר הציבורי אין תמיד גישה אליהן‪.‬‬ ‫‪ ‬מיקסום הפוטנציאל הכלכלי בפרויקט בעזרת ניהול יעיל של שימושים‬ ‫אלטרנטיביים בנכס‪ .‬אם ניתן לבצע שימוש אלטרנטיבי בנכס (ואם ניתן לכך‬ ‫אישור)‪ ,‬למגזר הפרטי יש היכולת והתמריץ לניהול ולניצול יעיל של שימושים כאלה‪,‬‬ ‫דבר המאפשר להגביר את תפוקות הפרויקט ולהפחית עלויות למגזר הציבורי‪.‬‬ ‫‪ ‬שליטה של הממשלה על הזרמת התשלומים לזכיין‪ ,‬וקיומה של מערכת קנסות‬ ‫על הפרת תנאי החוזה‪ ,‬מהווים מכשיר יעיל להבטחת קיומם של תנאי המכרז‪.‬‬ ‫חסרונות‪/‬עלויות למדינה‬ ‫‪ₓ‬‬ ‫אחזקה (זמנית) של המגזר הפרטי בתשתיות המדינה‪ .‬ישנו סיכון הגלום בעובדה‬ ‫שלמגזר הפרטי ניתנת שליטה בפועל בנכס ציבורי‪.‬‬ ‫‪ₓ‬‬ ‫עלויות מימון‪ .‬עלויות המימון של המגזר הפרטי גבוהות יותר מעלויות המימון של‬ ‫המדינה‪ ,‬הן בשל ההבדלים בעלויות הגיוס‪ ,‬והן בשל העברת חלק מסיכוני הפרויקט‬ ‫למגזר הפרטי (דרישת תשואה גבוהה יותר על ההון העצמי)‪.‬‬ ‫‪ₓ‬‬ ‫עלויות מכרז‪ .‬עלויות המכרז (כסף וזמן) הנובעות מהוצאת פרויקט בשיטת ‪PPP‬‬ ‫גבוהות מהעלויות המקבילות בשיטות אחרות‪ ,‬בעיקר בשל המורכבות הכרוכה‬ ‫בפרויקטים אלה‪.‬‬ ‫‪ₓ‬‬ ‫הקשחת תקציב המדינה‪ .‬יצירת התחייבות ארוכות טווח גורמת לפגיעה בגמישות‬ ‫התקציבית‪ .‬מרכיב זה בא לידי ביטוי הן בעלויות ישירות (תשלומים לזכיין מכוח‬ ‫הסכם הזיכיו ן) והן בעלויות עקיפות (תשלומים בגין מחויבויות המגזר הציבורי ‪-‬‬ ‫הפקעות‪ ,‬הסטת תשתיות וכו')‪.‬‬ ‫‪ₓ‬‬ ‫דרישה לתכנון לטווח ארוך‪ .‬יצירת התחייבויות ארוכות טווח דורשת מהמדינה‬ ‫לתכנן את התקציב ואת תכניות הפיתוח לטווח ארוך‪.‬‬ ‫‪ₓ‬‬ ‫נדרשת מערכת בקרה ואכיפה של תנאי ההקמה והתפעול המעוגנות בחוזה‬ ‫הזיכיון‪ .‬היות שהמדינה מזמינה את השירות‪ ,‬נדרשת מערכת בקרה ואכיפה‬ ‫מקצועית אשר תוודא שההקמה והתפעול מתבצעים בהתאם לחוזה הזיכיון‪.‬‬