‫הזמנות לחתונה‬ ‫הקיץ הגיע ואיתו עונת החתונות‪ .‬לשמחתי כבר הצמדתי בעזרת‬ ‫מגנט על המקרר שלוש הזמנות! הראשונה נשלחה מבן‪-‬דוד שני‬ ‫של בעלי‪ ,‬זוג חילוני בני ‪ +03‬שיחגגו את נישואיהם בגן אירועים‬ ‫פורח‪ ,‬מעיון בהזמנה מסתבר שהורי הכלה גרושים‪ .‬ההזמנה‬ ‫השנייה מעוטרת בציור של ירושלים הגיעה מזוג צעיר שיעמוד תחת‬ ‫החופה לצד ההורים והסבים‪ .‬בראש ההזמנה באותיות מרקדות‬ ‫נכתב "הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים"‪ .‬הזמנה מרגשת‬ ‫במיוחד הגיעה מחברה שהתגרשה לפני שנתיים והיא נישאת‬ ‫מחדש עם בחור שגם הוא התגרש לפני מספר שנים‪.‬‬ ‫פיסת מקרר נותרה לבנה‪ ,‬בין ההזמנות לבין היצירות של הילדים מהגן‪ ,‬בין אישור הורים‬ ‫שצריך לחתום עליו לקראת הטיול ורשימת הקניות המתמלאת אט אט‪ ,‬ריבוע לבן שמחכה‬ ‫ומצפה לקבל כבר את ההזמנה שמבוששת לבוא לחתונה של חברתי שכבר מלאו לה ‪...03‬‬ ‫חתונות‪ ...‬חתונות‪...‬‬ ‫כל אחד ואחת מאיתנו כמה לזוגיות‪ ,‬גם בת להורים גרושים מאמינה בחיי נישואים‪ .‬גם אנשים‬ ‫שעברו גירושים בעצמם‪ ,‬מאמינים שאפשר גם אחרת‪ .‬אפילו הבחורות והבחורים שכבר גמעו‬ ‫מאות פגישות שהסתיימו ב"לא נראה לי שזה מתאים‪ -"...‬ממשיכים להיפגש ולחתור לחתונה‪.‬‬ ‫מהו סוד הנישואין? למה אנחנו עומדים נרגשים‪ ,‬מוחים דמעה ומתרגשים בחתונות?‬ ‫בעבר הלא רחוק [‪ 03-03‬שנה] הנישואין היו כורח המציאות‪ .‬כדי להתקיים היו חייבים לחיות‬ ‫בשניים‪ .‬אחד מפרנס ואחת מבשלת‪ .‬לפני שנים ספורות עוד היה צריך איש ואישה כדי‬ ‫להרות‪ .‬לפני דור קשה היה למצוא "זוג שחי ביחד ולא התחתן"‪ .‬בעבר חתונה הייתה שלב‬ ‫הכרחי‪ ,‬נצרך‪ .‬מתבקש‪ ,‬מחויב המציאות‪.‬‬ ‫בימינו כשזוג צועד לחופה הוא לא הולך לשם בגלל שאין ברירה‪ .‬הרצון להתחתן והרצון ליצור‬ ‫קשר איננו נובע מצרכים קיומיים או כלכליים גרידא‪ .‬בימינו לא מתחתנים כדי שתהיה מי‬ ‫שתכבס ותבשל בשבילך‪ ,‬ובימינו אף אחת לא מתחתנת כדי שמישהו יפרנס אותה‪ .‬לכאורה‪,‬‬ ‫האיש והאישה יכולים להסתדר בעולם הגדול גם כרווקים‪.‬‬ ‫לכן בימינו הבחירה בנישואין היא בחירה חירותית הרבה יותר מאשר בעבר‪ .‬אנחנו לא‬ ‫מתחתנים רק כדי לשרוד‪ ,‬לא נישאים רק בשביל להקים משפחה עם ילדים‪ .‬היום מתחתנים‬ ‫ממקום פנימי יותר‪.‬‬ ‫בעומק ליבנו שוכנת לה ציפור הנפש‪ ,‬ציפור שמספרת לנו שהקב"ה ברא את האיש והאישה‬ ‫כברייה אחת‪ " .‬ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו זכר ונקבה ברא‬ ‫אותם" [בראשית א' כ"ז]‪ .‬הקושי העולה מן הפסוק הוא השימוש בגוף יחיד‪" :‬ברא אותו"‬ ‫ובהמשך הפסוק "זכר ונקבה ברא אותם"‪ .‬האם התורה מדברת על אחד או על שניים? על‬ ‫'אותו' או על 'אותם'? רש"י מבאר במקום שהאיש והאישה נבראו כברייה אחת ואחר‪-‬כך‬ ‫הופרדו לשני חצאים‪ .‬כמאמר השיר‪" :‬בלעדיך אני חצי בן‪-‬אדם"‪.‬‬ ‫כל איש ואישה שנישאו הם נשמה אחת שמופיעה בשני גופים‪ .‬כאשר זוג עומד מתחת‬ ‫לחופה‪ ,‬נולדת מעין בריה נשמתית חדשה‪ ,‬כמו נשמה של אדם חדש (הזוהר הקדוש)‪ .‬זו גם‬ ‫הסיבה שתחת החופה אנו מברכים "ברוך אתה ה'‪ ...‬יוצר האדם"‪.‬‬ ‫הרצון להינשא נובע מהשאיפה לאחדות‪ .‬במהותם האיש והאישה הם אחד‪ ,‬זו הסיבה‬ ‫שספר בראשית מתאר לנו בראש ובראשונה את בריאת האדם כבריאה אחת בעלת שתי‬ ‫פנים‪" -‬זכר ונקבה ברא אותם ויקרא שמם אדם"‪ .‬קודם כל האיש והאישה הם אחד ואחר כך‬ ‫הקב"ה הפריד אותם לשניים‪ .‬למעשה אנחנו מנסים לחזור למצב הבראשיתי שלנו‪ ,‬לחזור‬ ‫להיות מאוחדים‪ ,‬איש ואישה כישות אחת‪ .‬לכן טבעי כ"כ לחיות בשניים‪ ,‬לכן אנחנו לא מרפים‬ ‫ומחפשים את החצי השני שנעמוד איתו‪/‬איתה תחת החופה ונשמת אדם שלם תופח בנו‪.‬‬ ‫כאשר זוג נישא ועמל בתוך ביתו על חיזוק האחדות ושבירת המחיצות‪ ,‬בני הזוג עובדים‬ ‫ולפעמים עובדים קשה עד שמרגישים את האהבה והשמחה בעוצמה גדולה ובכך הם‬ ‫מבטאים את האחדות שבנפשם ומוסיפים אחדות בעולם כולו‪.‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬המוזמנים לחתונה לא חושבים על האחדות שנולדת תחת החופה‪ ,‬לא חושבים‬ ‫על השניים שחוזרים למצבם הבראשיתי והופכים לאחד‪ .‬אבל ציפור הנפש‪ -‬היא יודעת‪ ,‬היא‬ ‫מבינה את גודל השמחה בחיבור תחת החופה‪ ,‬מתוך בחירה ושמחה בין איש לאשתו‪.‬‬ ‫להתראות בשמחות!!‬ ‫"עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים‪ ,‬קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" [ירמיהו ל"ג]‬