לאומנות למתחילים: שירי בתי־םפר יפניים והמלחמה
לאומנות למתחילים: שירי ב ת י ־ ם פ ר יפניים ו ה מ ל ח מ ה אור׳ אפשםיין מלהמת רוסיה־יפן פרצה אמנם ב־ ,1904אך דומה שמלהמה זו החלה ,למעשה, מבחינתה של יפן ,כבר עשר שנים לפני כן ,בשנה בה פרצה מלחמת סץ־יפן .מלהמה זו ומקומה ,בתפיסה היפנית ,כנקודת המוצא לפתיהת המתקפה שלה במלחמת רוסיה־ יפן ,נראים בבירור כאשר מעיינים בשירי בית־ספר שיצאו לאור ביפן עוד לפני מלחמת סין־יפן ,ומיד לאחר ניצחונח במלחמה זו ,למן שנת .1894פרק זה עוסק בשירי בתי־ספר בתקופה שלפני מלחמת רוסיח־יפן ובמחלכח ,בתפקידם ובקשרי הגומלין שלהם עם הלאומנות היפנית. תפיסה זו של מלחמת סין־יפן כתחילתה האמיתית של מלהמת רוסיה־יפן עשויה, אולי ,להפתיע .שירי בית־םפר)שו?!א(\ נאיביים ואידיליים כפי שהם נראים ונשמעים לכאורה ,אינם נתפסים בעיניים מערביות ,בדרך כלל ,כקשורים בענייני מלהמה ובמדיניות ממשלתית בכלל .קשר כזה אינו נראה אפשרי ,כל עוד אין מבינים את ההבדל העקרוני שבין שוקא ביפן לבין שירי בית־ספר בארצות המערב .במערב, שירי בית־הספר נבהרים ,בדרך כלל ,מבין שירים קיימים על פי טעמו ושיקולו של עורך הקובץ או של המורה בשיעורי הזמרה .הכלל הנקוט שם הוא שאין כללים מוגדרים המגבילים את בהירתם ,מלבד היותם בעלי מנגינות קליטות וטקסטים קלים להבנה ,ללא התייהסות מיוהדת לתוכנם של השירים כל עוד אינו פוגע בעליל במוסכמות של המוסר או של המידות הטובות. לא כך שירי בית־םפר ביפן .אכן ,שירים אלה הם המצאה הדשה של תקופת מייג׳י המוקדמת ,משום שבמוסיקה היפנית המסורתית לא היתה קיימת שום צורת שירה שהיתה קליטה במנגינותיה ומתאימה במילותיה להוראה בבית־הספר .היו אמנם שירי־עם ,אך אלה היו קשורים כולם למחוזות בהם נוצרו ,ולכן לא נהשבו ראויים להוראה בקני־מידה ממלכתיים .עם הנהגת הוראת המוסיקה בבתי־הםפר, כהידוש על פי חוק החינוך משנת ,1872התעורר אפוא הצורך בהכשרת מורי מוסיקה ועם זאת גם בהכנת ספרי שירים הרשים שישמשו להוראת המוסיקה .תפקידים אלה הוטלו על משרד חחינוך ,ועל מחלקח מיוחדת שהוקמה בו לשם כך ,שנקראה בשם המצטנע ״הוועדה לחקר המוסיקה״ .לספרי לימוד הרשים אלה הזמין משרד ההינוך שירים אצל אנשי ספרות שהיו מקובלים על השלטונות. 2 שירי בתי־הספר הראשונים יצאו לאור בשנת 1881ונקראו שתקו ש'ו?/א WK )״קובץ שירי בתי־ספר לבית־הספר היסודי״( ,בעריכת הוועדה לחקר המוסיקה של משרד ההינוך .גם רוב ספרי השירים שהופיעו אהרי כן בתקופת מייג׳י פורסמו בעריכת משרד ההינוך ,מטעמו או באישורו)ל/גטיזלמי( .רק ספרים אלה היו מותרים לשימוש בבתי־חספר .משרד חחינוך לא שימש הותמת גומי גרידא לשירים ולספרי השירים שהוגשו לאישורו .היו מקרים שבהם שירים הוחזרו למערכת עם הערותיו המפורטות של פקיד בכיר ,שתבע תיקונים ושינויים בטקסטים כדי להתאימם לעקרונות המוסר ולמדיניות שהשלטונות דגלו בהם .היו גם מקרים בהם הוחזרו קבצי שירים כדי שהמערכת תוסיף בהם שירים שיבטאו רעיונות או עקרונות שהשלטונות היו מעוניינים בההדרתם לתודעת התלמידים ,כגון אהבת המולדת, הערצת הקיסר ,משמעת להורים ,למורים ולכל הדרגים הבכירים ,וכיוצא באלה צווים ברוח השקפת העולם הקונפוציאנית ששלטה אז במערכת ההינוך היפנית חרשמית. 3 4 חעיון בספרי ש!?1א עשוי אפוא לחעניק חוויח מציצנית ממשית לכל המעוניין לדעת בבירור את עמדתם או מגמתם הרשמיות של השלטונות בעניינים שאולי היו עמומים -מעצם טבעם או במכוון -ושנויים במהלוקת ,אך היו חייבים להיות מנוסהים באופן הד־משמעי כדי שייקלטו בתודעתם של בני הגיל הרך .מכאן ,ששירי בתי־הספר שימשו אהד הכלים היעילים לחינוך רוהני ,עד כדי אינדוקטרינציה ושטיפת מוחו של הדור הצעיר בכל הנוגע למוסר ,לחובת האזרה ,להשקפת עולם ולפוליטיקה שהשלטונות רצו בהשלטתם .לפיכך היה לשירים אלח משקל רב בעיצוב אופיים של הצעירים שלמדו בבית־הספר היסודי והתיכון מתחילת תקופת מייג׳י. השירים בספרי הש'ו?,א הראשונים עסקו רובם בתופעות טבע ,כגון פרהים, ציפורים ,חרוח והירח ,העשויות לטפה את אהבת הטבע ,ובאמצעותה -גם את אהבת המולדת בה גדלים אותם פרהים וציפורים .השירים האלה ,התמימים לכאורה, שימשו אפוא לעתים קרובות מסווח לחינוך פטריוטי המציג את תופעות הטבע גם כמודל לחיקוי -לטיפוח מידות טובות ,התנהגות רצויה ודרך ארץ .היו גם שירים שהעבירו מסרים פטריוטיים ברורים יותר כגון הערצת חקיסר ,וערכים מסורתיים מן ההיסטוריה והמיתולוגיה .בדומה לכך ,גם מידות טובות כגון חריצות ,אהריות ,יושר פ ר ק I 20 461 ושקידה על הלימודים תפסו מקום כבד־משקל בין הערכים הבאים לביטוי ,לא פעם באופן מוסווה ,פהות או יותר .בשירים ראשונים אלה הופיעו ערכים פטריוטיים במידה סבירה ובלתי כפייתית ,כבכל תרבות המהנכת את בניה לאהבת המולדת, ואף הושם בהם דגש הזק על השלום כאידיאל לאומי ואוניברסלי. שיריפ לפני מלחמת רוסיה-יפן בשנת 1891הל מפנה הד וצורם ,כאשר המושג ״אויב״ הופיע לראשונה באחד הקבצים של שירי בתי־ספר .עד לאותה עת היו אלה מאוכלסים רק בבני משפהה ,בהברים, במורים ,בגיבורים היסטוריים ,וכמובן -בקיסר כמושא להערצה .הספר ק1ק1מץ שו^א־של)״קובץ שירי בתי־ספר לאזרחים״( מאת קדמא סקונוסוקה מכיל שיר שכותרתו טל,י־וא איקומן )״רבבות אויבים״( .לא חיתח זאת גחמתו חאישית של מחבר שירים חמום־מוח .באותם חימים כבר חידרדרו יחסי יפן־סין ,ואף כי מועד הפרסום היה שלוש שנים לפני פרוץ מלחמת סין־יפן ,חחליט חממשל חיפני שחגיעח השעה להפיח רוח קרב בקרב תלמידי בתי־הספר .באותה השנה גם הופיע השימוש במושג גלגל/א)״שירי צבא״( בחקשר של חחינוך בבתי־הספר .שירי גלנל א אמנם היו קיימים עוד קודם לכן ,אך השימוש בהם חיח נפוץ בצבא ,ומשם חדר באופן טבעי גם אל תודעת האזרהים ואל גרונותיהם .זכות היוצרים לשילובם המכוון והשיטתי של גתקא במערכת ההינוך שמורה למי שהיה לא פהות מאשר שר־ההינוך ,אינואוא קו/ואשי .הוא פרסם הוראה לבתי־חםפר חיםודיים ברחבי המדינה בשנת :1891״כאשר מטילים התעמלות צבאית על התלמידים הזכרים של בתי־הספר היסודיים ,יש להשתמש בשירי צבא לשם העלאת חמורל״ .על כך חעיר חוקר חחינוך קאיגו טוקיאומי: 5 ׳ באופן כזה חוחדרו שירי צבא במהירות להינוך בבתי־הספר ...שירי צבא כאלה גברו באותו הזמן על שירי בתי־הספר שנושאיהם פרחים, ציפורים ,חרוח והירח ,וגם על אלה שנושאיהם מוסר ,וגם המוסיקה של בתי־הספר נפתהה בפני שירי הצבא ונשטפה על־ידי שירי צבא. 6 שירי צבא חחלו להיכלל אם כן רשמית בתכנית הלימודים .בשנח שאחרי פרסום הוראת שר־חחינוך ,ב־ ,1892יוצא לאור שתקו ל,י'לאיל,ל גלנל/א־של)״קובץ שירי צבא לחינוך בבתי־ספר יסודיים״( .באפריל של אותה השנה הופיע גם ניהל; גלגל/א )״שירי צבא של יפן״( מאת נשו בנג׳ירו ,שבמבוא שלו ,״שירים לעידודן של חנאמנות והפטריוטיות ,וכן של לימודים הרוצים״ ,הדגיש בגלוי את השילוב שבין רוח הצבאיות לבין לימודים .״קובץ של שירי בתי־ספר לחגים לאומיים״)טיסאי שלל/לג׳יטסל 7 | 462מ ל ח מ ת רוסיה-״פן ומורשתו; ש'לל,א־של( בעריכת אוקא יאקיצ׳י ממרץ 1892מכיל תשעה שירי צבא .כותרת המשנה ,״בשביל מצעדי יום הספורט של תלמידי בית־הספר היסודי״ ,מתנוססת כמטרה מוצהרת על גבי עמוד השער של הקובץ שינפ; גלגל/א)״שירי צבא חדשים״( מאת אוקו יושיאיסה משנת '.1893הקשר בין שירי צבא לבין הינוך מוסרי וכן יחסי הוץ צוין בפירוש גם בס״שיז ל,י'לאיל,ל טאיגאי גת?!א )״שירי צבא להינוך המוסר וליחסי חוץ״( מאת יוצ׳י פומיו .כל אלה הם שירי בית־םפר ,או שירים המיועדים במוצחר לבתי־ספר ,אף אם נקראו ״שירי צבא״ ,שפורסמו ,כאמור ,ביזמת משרד ההינוך ,או לפהות באישורו ,במשך שלוש השנים שקדמו למלחמת סין-יפן .בלי להתייהס כאן לשאלה אם ובאיזו מידה כבר נתנה ההנהגה היפנית ביטוי ברור לכך שפניה מועדות למלחמה או לא ,מכל מקום ,יפן הרשמית חחלה לחנך את הנוער בבירור לקראת מלחמה וליצור את האקלים הרוחני שישמש רקע למלחמה ,אם וכאשר תפרוץ. 8 10 עוד בשנת פרוץ מלחמת סין־יפן ,ב־ ,1894ועדיין לפני החתימח על חוזה השלום של שימונוםקי שנח לאחר מכן ,הזדרז משרד החינוך חיפני לאשר )ל/נטיזלמי( את פרסומה של סדרה בת שבעה כרכים תהת הכותרת ״שירי צבא על הניצחון הגדול״ )ךאישיו גלגל/א( ,בעריכת למךא גנאיצ׳ירו ".לסדרה זו הוענק מעמד רשמי של ״ספרי לימוד״)ל/ילל/של( להוראת שירי בתי־ספר)שילל/א( בבתי־הספר היסודיים)כיתות אי די( ובחטיבת הביניים )כיתות ה׳־ה׳( -אם כי עריכתה והוצאתה לאור עדיין לא נעשו על־ידי משרד חחינוך עצמו .מטרתם של שירים אלה ושל פרסומם נוסחה בבירור בהקדמה לכרך הראשון: על המהנכים שלנו להחדיר באופן נמרץ באזרחים קטנים אלה את חשאיפח לפטריוטיות ,לפי חובתם להנך את האומה השנייה ,כלומר, את הצאצאים של האומה הגיבורה ,ועליהם להתוות שיטה כדי לחפיח רוח של איבה .לפיכך ,רצוי שהמחנכים במדינה צבאית ימלאו ,ולו במעט ,לפחות חלק מחובתם ,תוך התייעצות משותפת והפצתם של שירי הגבורה הצבאיים בציבור .כלומר ,כתיבת הכרכים האלה נעשתה כאן על בסיס זה .כרכים אלה ,אף כי יצאו לאור שלא על פי לוה זמנים מתוכנן ,בחכרח יגרמו בעתיד לאמון בחדשות המפיצות את דבר הניצחון של צבא המשלחת שלנו ...יש ליצור מחדש את שירי הצבא הדרושים .כל מעשי חשירות המצטיין הגדול של לוחמינו הנאמנים והאמיצים ושאר הישגיהם המהוללים יעוררו ,על־ידי כינוסם בכרכים אלה ,ציפייה לחגברת רוח הלהימה והפטריוטיות של עמנו״. 12 פ ר ק 463 I 20 בהקדמח זו צוין בבירור ש״רוח האיבה״)טקיגאי( היא אחת המטרות שלהחדרתן יש לשאוף ,בניגוד חריף לרוח השלום ,השלווה וההרמוניה ,ששירי בתי־הספר הקודמים הטיפו לה .יפן הוצגה כאן בגלוי כ״מדינה צבאית״)גונקוקו( .כן חודגש ששירי צבא ,ולאו דווקא שירי בתי־ספר רגילים ,הם סוג של שירים שהפצתם מוטלת על המחנכים במסגרת חובתם. השירים בספרים אלח מתארים בחלקם את מהלכם של כמה מן הקרבות הבולטים והנודעים ביותר של מלחמה זאת .התיאורים מפורטים ופלסטיים וגם מעלים על נס מעשי גבורה ,שתיאורם לא רק נמלץ אלא גם כתוב באופן המציג אותם כמודלים לחיקוי .ערכים הזוכים להבלטח מיוחדת הם ההקרבה העצמית למען הקיסר והמולדת, וכן זילות החיים שמציג חשינטו חמתחדש ,לעומת קדושת חחיים הבודחיסטית: החייל המקריב את חייו לקיסר ולארץ - מתקדם עוד ועוד... עקבותיהם -נהרות של דם ,הרים של גופות. )מתוך על הקרב 13 •)P ?// ,, עוד ערך המודגש באחדים מן חשירים חוא גאוות חיחידה: בכל אשר יפנה הצבא המפואר לשרת את ארצו המפוארת ,שם אין עוד אויב. )מתוך הלוחם האמיץ של חיל־ד׳ים(. 14 אהד הערכים הבסיסיים המופיע שוב ושוב ,ובווריאציות רבות ,הוא אומץ־הלב, במיוהד של המעטים מול הרבים: תפוס את הרובה ,קרא ״הכה הכה!״ אל האויב המתקרב מימין ומשמאל. )מתוך חייל למופת(". אחוות לוחמים נמנית גם היא עם הערכים שמטיפים להם שירים אלה: בשבחו אף את הכאב של הדם הנוטף ,הוא מתקרב אל חסדן ]הפצוע[. ״לך ,הימלט ,היחלץ אל חמבטחים, עלה על סוסי זה! סופי יהיה פה -אתה תשוב...״ )מתוך חייל למופת(. 16 | 464מ ל ח מ ת רוםיה-יפן ומורשתה מודלים להיקוי גייסו מהברי הטקסטים גם מן הידע החדש שרכשו זה לא כבר מן ההיסטוריה של העולם הרהב והמערב חרחוק ,לשם הדגשת התהילה .כך הם השוו את קרב הים הצהוב לקרבות ימיים מהוללים של העבר האירופי: המלחמה הגדולה של יום זה, הקרב העכשווי ,מאפיל על הקרב הקדום של טרפלגאר, על מלהמת קרים - הניצחון המשמח הזה. )מתוך קרב הים הצהוב(". שירים אלח לא רק חוגגים את ניצהונה הגדול של יפן על סין ,כפי שאומרת כותרתם של הספרים ,אלא הם קושרים זרי תחילח לגבורת חלוחמים ומנציחים את זיכרם ואת זכר הקרבות .בשירים אלח יש לראות ,נוסף על כך ,גם את תחילת ההינוך חשיטתי לחקרבח עצמית ״למען חקיסר״ .שירים אלח מבטאים חד־משמעית את עלייתח של יפן על מסלול מיליטריסטי באופן מודע ומחושב חיטב .יש בשירים אלה משום הכנה נפשית ורוהנית אינטנסיבית של הנוער לקראת המלהמה הבאח - מתי ,איפה ונגד מי שלא תפרוץ .אם וכאשר יפן תצא שוב למלהמה -תמצא את הנוער שלה מוכן לכך ,על בסים ההינוך שקיבל עוד לפני מלהמת סין-יפן וגם אחריה ,וששירי בתי־הספר חם חלק משמעותי ובלתי נפרד ממנו .מגמה זו של חחינוך ,כפי שחיא משתקפת באופן ברור בשירי בתי־חספר ,חולכת ומתעצמת עתה באופן עקבי במהלך עשר חשנים שבין מלחמת םין-יפן למלחמת רוסיה־יפן. בשנת סיום מלהמת סין־יפן ,ב־ ,1895הופיע ציוקון־אייקוקו שתקו שוקאישו )״קובץ שירי בתי־ספר לבית־הספר היסודי על נאמנות ואהבת המולדת״ מאת וטנבה שירו .מלבד שוקא להגים לאומיים ולהגים מסורתיים הכיל ספר זה גם מספר ניכר של גונקא .מכאן ניתן להבין שהמגמה המיליטריסטית לא הגיעה לסיומה עם סיום מלחמת םין־יפן אלא נמשכה ביתר שאת .שנה אחרי סיום מלחמת סין־יפן ,ב־ ,1896הופיע שינפ; קיואיקו שוקא-שו )״מהדורח חדשח של קובץ שירי בתי־ספר הינוכיים״( ".היו אלה שמונה חוברות המיועדות לכיתות א׳-ח׳ של בית־הספר היסודי והטיבת הביניים ,ובהן 36-27שירים כל אחת ,שיצאו לאור באישורו של משרד ההינוך ,כלומר -ביטאו את העמדה הרשמית של הממשל היפני לגבי כל הנושאים הכלולים בהן .השירים מבהירים ,כי גם בהיעדרן של פעולות להימה ובאין אויב מוגדר ,המגמה המיליטריסטית מתגבשת ,ואתה גם מחריפה פעילות האינדוקטרינציה ברוח זאת: 18 פ ר ק 465 I 20 במקום חרבות - קולם של מאות רובים. את האויב המתקדם הדוף לאחור! )מתוך ארבעת אלפים ,יותר מעשרת אלפיפ(. 20 יש לציין כי באותה עת יפן לא הגדירה שום מדינה כ״מדינת אויב״ ,אך עובדה זו לא מנעה מן המנהיגות היפנית להכין את הנוער לקראת האויב העתידי והמלהמה הבאה. אהדים מן השירים האלה אמנם הופיעו במהדורה השנייה של הקובץ משנת ,1905 אך מאחר ולא ניתן היה לאתר את שתי המהדורות אי אפשר לקבוע בוודאות אלו שירים נוספו במהדורה המאוהרת יותר .עם זאת ,עיון יסודי מבהיר ,כי מספרם קטן, ככל הנראה ,וכי רובם הגדול כבר נכלל במהדורה המוקדמת ,שיצאה לאור שמונה שנים לפני מלחמת רוסיה־יפן .משירי הקובץ הזה ,על כל פנים ,מסתמנת מגמה ברורה ומחריפה של חינוך למיליטריזם ,אשר חתנחל באופן שיטתי ,חחל מן חכיתות הנמוכות .כבר בכיתה ב׳ נלמד שיד קדב ,שהיה שיר הלל לשתי הזרועות העיקריות צבא היבשה והצי:צבא היבשה זה שבא ,אבוי ,הוא האויב... ברד־הכדורים מתפזר בערבוביה... הבט! היל הרגלים תוקף קדימה, ביצורי האויב מתפוררים... הצי . . .אניות בוערות ואניות טובעות, בלי יכולת לעשות דבר. האויבים הנותרים הולכים להימלט כל עוד נפשם בם. חצילו את חיילי האויב הטובעים, רדפו אחרי אניות חאויב הנמלטות. 21 בולט כאן היהס האבירי לאויב .אמנם יש בשירים אלח דגש נמלץ ביותר על רוח חקרב ואכן את אניות האויב הנמלטות יש לרדוף ,אך את היילי האויב שכבר נוצהו והטובעים | 466מ ל ח מ ת רוםיה-יפן ומורשתה יש להציל ,ברוח הסמוראי של הבושידו ,שעל פיה נתהנכו מרבית המנהיגים הפוליטיים של תקופת מייג׳י .כל זה בניגוד בולט לרוהו ולהתנהגותו של הצבא היפני במלהמת־ העולם השנייה בה כבר לא נותר זכר למסורת אבירית זאת בכל הנוגע להתייהסות אל האויב המנוצה .שירי הלל לנשק ולדם נלמדו גם בכיתות גבוהות יותר .הכותרת ״שלג עיר הבירה״ ,בהוברת לכיתה ד ,עשויה לעורר ציפיות לשיר אידילי על הנוף המושלג הקסום של הבירה העתיקה קיוטו ,מן הסוג שהופיע לרוב בספרי השירים הראשונים בתחילת תקופת מייג׳י .אך אחרי הפתיהה הפיוטית מופיע המשך מצמרר: נשגב יותר מן השלג -הזוהר של החרב, אדום יותר מן הפרה -דמו של הגיבור. 22 בשנת 1900הופיע הקובץ ל,י'7ל,א טל,י'ו יילנץ ש'ול,א)״שירי בתי־ספר המיועדים להוראת הילדים״( מאת טמוךא טוךזו ונשו בנג׳ירו ,שמטרתו העיקרית היתה פדגוגית טהורה: להנהיג טקסטים בשפה מודרנית מדוברת יומיומית ,ונושאים הקרובים למציאות ההיים של הילדים ,כגון משהקים ,הווי בית־הספר ,הווי המשפהה ,אגדות ילדים מוכרות והביבות .טקסטים אלה נכתבו בשונה מהשפה הפיוטית הקשה והכבדה, שהיתה בלתי מובנת לילדים במידה רבה ,ומהנושאים הפיוטיים והמוסריים הנעלים מבינתם ,אשר הופיעו בספרי השירים הקודמים .למרות מטרתם זו ,לא יכלו מהברי הקובץ להימנע מלכלול בספריהם גם שירים צבאיים ,בדוה התקופה ההדשה ובהתאם לדרישות משרד ההינוך .כבר בכרך לכיתה ב׳ מצוי השיר חיילים: 23 הייל של יפן ,רם־תהילה, נזהר היטב ומציית לפקודות, יודע להתקדם, אינו יודע לנוס. גם אנו בקרוב נהיה היילים... אם נצא לשדה הקרב לא נברה אפילו אם נמות. 24 שיר זה עשוי לשמש דוגמה לכך כיצד כבר מן הגיל הרך של כיתה ב׳ עוצב עתידם הנכסף של ילדים אלה)״גם אנו בקרוב נהיה היילים״( ,הוחדרה בהם רוה־משמעת )״מציית לפקודות״( ,וניטעה בהם אותה הנכונות למות שכעבור שנים ,במלהמת־ העולם השנייה ,תביא להטסת מטוסי מתאבדים)״קמיקזה״(. פ ר ק 467 I 20 עיון בשירים אלה ובאחרים מאותח חתקופח מבחיר את חאידיאלים שלמענם חינכו את הנוער בשיטתיות במשך שנות הלימודים ,למן בית־חםפר חיסורי .אחד חבולטים שבהם היה הקרבה עצמית .את האידיאל הזה מציג השיר חובת הנתק שנלמד בכיתה גי: אנו נתיני יפן, יש לנו חובה למדינה. על כתפנו רובה ,לצדנו חרב. קדימה ,קום ,נער ,למען הקיסר! הגנו ,נערים -השליכו הייכם מנגד! 25 הקרבה עצמית זאת תועלה אל דמותו של הקיסר שבשמו ולמענו מוגדרות כל מטרות הלהימה .כך בשיר למען הקיסר שנלמד בכיתה ד׳: למען הקיסר שכח את גופך, השלך את חייך מנגד בלי לפנות לאחור. זה נעלה מכל עלי אדמות - טבעו של נתין בארץ השמש העולה. 26 הינוך זה הקנה אפוא את דוה ההקרבה העצמית לא רק כהרגל ,אלא זו הפכה לחלק מן הטבע האנושי וכך נעשו שותפים לה כל אזרהי יפן .אידיאל זה התגבש עוד יותר בכיתה ר ,בשיר גופי זה: לקיסר אקדיש את גופי זה. אכן ,גם טיפת דם אהת היא יקרה ־ אם לא אתן לה לזרום בדרך זאת, לא אוכל להימלט מאשמת הוסר־הנאמנות. 27 רוח ההקרבה העצמית בכיתות הגבוחות מופיעח בחתגלמותח חמוחשית ביותר ,כגון בשיר נתיני המרינה המהולל) /שנלמד בכיתח זי: אפילו בתוך מטר של חצים וכדורים -חתקדמו ללא מורא! אפילו מתחת לחרבות נוחתות -חתקדמו ללא היסוס... קולות הרובים נשמעים ,קריאות הקרב מהדהדות. הקדישו את לבכם לקיסר! צעדו אף מעל להרים שעליהם נערמו גופות -התקדמו! ךקדו אף מעל לנהרות־דם -התקדמו! 28 | 468מ ל ח מ ת רוסיה-יפן ומורשתה אידיאל נוסף ששירים אלה מבטאים הוא הקולוניאליזם .בשיר למען הקיסד ,שנלמד בכיתה די ,מצויות השורות האלה: כבודו של הכיסא הקיסרי - האין לו שם של השולט על העולם? שמה של הארץ הקרויה ׳של השמש העולה׳ - האין זה שמה של זריהה על העולם? 29 וביתר עצמה בא רעיון זה לביטוי בשיר איש חזק -מרינה חזקה שנלמד בכיתה וי, המגדיר את שלטון הכוה כזכות המוקנית להזק על פני ההלש כהוק הטבע .גם גאוות הגזע הצהוב כבר מערערת כאן על האקסיומה של עליונות הגזע הלבן ששלטה עד אז ,וכן הגאווה האוריינטלית של בן־המזרה המסרב מעתה לראות את עצמו נתות לעומת המערב: ההזק קיים -ההלש נהרס, המדינה ההזקה פורתת -המדינה ההלשה מתמוטטת. מאז בריאת העולם ־ מי סטה מעקרון זה ,ומתי? הגוף הזק ,לא ידע צער, הזק גם הרצון ,משיג מטרה. זה ההזק -יהא עורו לבן או צהוב ,מה עניין לו בכך?... המדינה ההזקה -יהא מיקומה מערב או מזרה ,מה עניין לה בכך? 30 ערכים אנושיים יותר ,ובעיקר אהוות לוהמים ,נמנים גם הם עם האידיאלים ששירים אלה מטיפים להם .העיקרון שאין להפקיר פצועים והללים בשדה הקרב תופס מקום מרכזי בשיר חיל הרפואה שנלמד בכיתה הי ,המציין לשבה את ההיל הזה ואת גבורתו הבאה לידי ביטוי אפילו במהלך הקרבות האכזריים ביותר של היים ומוות: בעת הזאת ,הוא לא ימסור לידי האויב את כבוד ההללים והפצועים ,ולא יניה להם למות, יובילם אתו בתוך גשם כדורים ־ אה ,היל הרפואה האמיץ! פ ר ק 469 I 20 חחללים מובאים למנוחת עולמים, חפצועים ניצלים במספר רב... 31 אידיאל זה של מוסר קרב הל גם על שבויי המלחמח חפצועים ,שאליחם יש להתייחם ללא אפליה מרגע נפילתם בשבי .גם כאן השוב לשים לב לשוני התהומי שהל בגישה זו כעבור זמן ,במלחמת־העולם השנייה ,עת כבר אבד יהס אבירי זה לאויב השבוי)ראו פרק .(6בחקפדח על יחס הוגן זה כלפי פצועי המלחמה השבויים ביקשה יפן להימנות עם ארצות התרבות לפי קני־המידה הבינלאומיים -על פי התיאור בשיר משלחת נשי השידות הצבאי שנלמד בכיתה וי ,בזכות מסירותן וחמלתן של האחיות בחיל הנשים: היא שוטפת ומסירה את הדם הזורם, קושרת את התהבושת ,כשהשרוול של שמלת־הבד הלבנה שלה מוכתם בדם. האם כך הן נוהגות רק ביחס לחיילים שלנו? אפילו אחד ששפתו לא מובנת יטופל כך בנעימות רבח. צבעו של הלב -כצבע חצלב חאדום... 32 כל אותם השירים הופיעו ,כאמור ,בתקופח שלפני מלחמת סין־יפן ,ועד לשנה שאחרי אותה המלהמה .ניתן אפוא לחניח שאותם השירים נועדו ,לכאורה ,להכין את הקרקע האידיאולוגית למלהמה זאת ,להנך את התלמידים לקראתה ,ולבסוף -להגוג את ניצחונה של יפן במלהמת סין־יפן ,להלל את גבורת לוחמיה ,ולהנציה את תהילתה ואת זיכרון גיבוריה וקרבנותיה. אך חנחה זאת יסודה בטעות. הרי עשר שנים לאחר מכן רבים מן חחיילים חיפניים שתשתתפו במלחמת רוסיה־ יפן היו אותם התלמידים ,שלמדו לפני עשר שנים ויותר בבית־הספר את השירים הנדונים לעיל ושרו אותם בהתלהבות ילדותית בהדרכת מוריהם הדורי ההכרה הפטריוטית־המיליטריסטית הבוגרת .הם היו תוצר של תהליך אינדוקטרינציה ושטיפת מוה שיטתי ,ששירי בתי־הספר חיו אחד מכליו המשמעותיים והיעילים .הרי ילד הלומד שיר מלהיב בבית־הספר ימשיך לשיר אותו גם בשובו הביתה ,במגרש חמשחקים ובכל מסגרת אחרת ,ובעשותו כך גם יזכה בעידודם של הורים ,אהים ,קרובי משפחה, חברים וכל המבוגרים ובני־גילו הסובבים אותו והמשפיעים על אישיותו מילדות ועד ההתבגרות .יש אפוא מקום לשאלה חאם גם אילולא למדו ושרו את חשירים המחפנטים | 470מ ל ח מ ת רוםיה-יפן ומורשתה האלה ,תוך הזדהות מותלטת וללא כל חשיבה אישית ביקורתית ,היו אותם החיילים הצעירים יוצאים למלהמה ולוהמים בה באותה הגבורה ,הנהישות ,ההקרבה העצמית וההכרח שאין לסגת בכל מחיר אלא להתקדם מול כל הסיכונים הקשים ״למען הקיסר״ ו״למען חמדינח״? לשאלח זו אולי אץ מענח חד־משמעי בשום מקור רשמי ואמין. אולם אופיים ,תוכנם ודרך הוראתם השיטתית והמגמתית הברורח של שירים אלה מצביעים בבירור על תפקידם בהיזוק המוטיבציה והנכונות של אותם היילים לשמש בשר תותחים במלחמה ,שספק אם היו מתפקדים כפי שאכן תפקדו גם אילולא הינוכם חקודם שכלל שירים מגמתיים אלח עוד לפני מלחמת רוסיח־יפן. שירי מלחמת רוםידו־יפן עוד בשנת ,1904שעח שמלחמת רוסיה־יפן התנהלה במלוא עוזה ,הופיעו הקבצים סנסיו ש'ול,א )״שירי בתי־ספר על חמלחמח״( .שתי חוברות אלה ,בעריכת משרד ההינוך ,יועדו לכיתות הגבוהות של בית־הספר היסודי ,וכללו תשעח שירים באחת ועשרה בשנייה .את מילות השירים כתבו פקידים אלמונים של משרד ההינוך ואהד ממשוררי התקופה ,ססקי נובוטסונא .מטרת השירים היתה ,כפי שנאמר בהקדמה להוברת השנייה ,״לגרום לילדים לשיר זאת ביראת כבוד ...ולהביע רוה של גברים אמיצים״ .השיר הראשון ,שיד חיל המשלוח לרוסיה ,אכן עלה בתוקפנותו על כל מה שקדם לו אי־פעם:״ הכו ,הכו ,הכו את רוסיה ,הכו!״ 33 34 35 אולם מיד לאהר מכן עבר לטיעון כמעט אפולוגטי להצדקת המלהמה .רוסיה ,נאמר בשיר ,היא זאת ששיבשה את השלום של ״המזרה שלנו״ ,שעה שיפן שוקדת לאו דווקא על האינטרסים של עצמה בלבד ,אלא בעיקר על אלה של כל ארצות מזרה־ אסיה ,כולל סין וקוריאה .רוסיה גם ״ניצלה לטובתה את פרוץ מלהמת סין־יפך, כלומר -התערבה בעניינים פנימיים לא לה ,״כבשה את מנצ׳וריה״ -מידי סין, כמובן ,ולא מידי יפן .לכן מנצ׳וריה גם נזכרת בשמה לפי הטרמינולוגיה הסינית דווקא ,״ס; שיו״ בהיגוי יפני ,שהוא ״]דונג[ סן שנג״ בהיגוי הסיני ,ומובנו ״שלושת מהתות המזרה״)הילונג ג׳יאנג ]נהר אמור[ ,ג׳ילין ול:או נינג( .עוד הדגיש השיר שמועד הובת הנסיגה המוסכמת של רוסיה ממנצ׳וריה כבר הלף בלי שזו מילאה את הובתה ,ושאילו היתה מנצ׳וריה רכושה של רוסיה ,היתה שלמותה של קוריאה)לא של יפן!( מתמוטטת ,ושלפיכך ״חשלום חמיוחל של חמזרח לא היה מתגשם״ .עוד ציין חשיר ,בדייקנות כרונולוגית ,שכעבור חצי שנח של משא־ומתן לא זו בלבד שרוסיה לא הראתה שום נכונות לוויתור ולגמישות ,אלא אפילו הזדרזה לפלוש אל גבול קוריאה -ושוב עומדת יפן על משמר שלום קוריאה ,לאו דווקא של עצמה. פ ר ק 471 | 20 השיר מסתיים בשאלה הרטורית :״האם אלה מעשים של אהבת שלום?״ יש אפוא מה ללמוד מיפן בהלכות ההסברה הפוליטית באותם הימים. שאר השירים בשתי החוברות תיארו את הקרבות החשובים ביותר של המלהמה, וכל שיר דן בקרב אחד .שפת התיאורים של האירועים המחרידים האלה פיוטית ומליצית ביותר ,אף כי סטריאוטיפית למדי ,כמו למשל בשיר על כיבוש גייאוליאנגצזג )יאלו(: כעלי סתיו נידפים צבא האויב מתפזר בערבוביה. דימויי טבע פואטיים מצויים גם בהמשך השיר: כעגור הסובל מן הסופה, כך הדגל הלבן מתנופף בין העצים. עם דמדומים ,בזריזות דמוית־קופים, נמלט האויב דרך העמקים. 36 ניתן רק לשער אם יש בכך תגובה יפנית אירונית לדברי הצאר הרוסי ניקולאי השני, שכינה את היפנים ״קופים״ לפני פרוץ המלחמה .על־אף שפתם הנמלצת של השירים, תיאור הקרבות מפורט ודייקני .דו״חות צבאיים שפורסמו לאחר חמלחמה ,גם בתרגומיהם הרשמיים לגרמנית ולאנגליה ,מאפשרים לזהות את שמות המקומות, שמות האניות ומועדי הלחימה של הפרטים הנזכרים בשירים ,ולהיווכה עד כמה הם מדויקים ונאמנים לעובדות .עם כל הנאמנות למציאות מתוארים הקרבות ,מטבע הדברים ,תוך הדגשת הסכנות ותנאי חלחימה הקשים מנשוא ,הבלטת גבורתם של הלוהמים ,הנצהת זיכרם של הקרבנות ,וגאוות הניצהון .כך ,בנשימה אהת עם תרועת חניצחון על הצלהת ההםימה של נמל פורט ארתור ,עלה גם זיכרם של הנופלים 37 חרבים בקרב זח ,בשיר על יחירת חסימת הנמל: הנח חמלאכח חושלמח עד תום, אך האנשים האמיצים של ארבע אניות נעלמו עם אניותיהם. 38 על גבורתם העל־אנושית ,כמעט ,של הלוחמים ועל רוח ההקרבה שלהם שר השיד על כיבוש ננשן: הרבות וגם כדורים -מה הם? מוקשים והפירות -מה הם? | 472מ ל ח מ ת רוםיה-״פן ומורשתה ההתקדמות -למען הקיסר. אם ימותו -זה יקרה בשביל הארץ... דורכים על גופות ,צועדים על הדם, עוצרים נשימתם ,ללא היסום... האם זה מעשה־אנוש? 39 אבדות האויב נזכרו אף הן ,אך בסגנון האפייני למורשת הסמוראית של יפן באותה התקופה ,נעשה הדבר ללא שמהה לאיד ,ברוה האימרה ״בנפול אויבך אל תשמח״ )משלי ,כ״ד ,(17בהקשר של אזכרת אבדות הצבא היפני ,כבשיר על קרב טליסל: אבדות האויב הן כמה אלפי איש ו־ 330שבויי מלהמה. אה! היילינו השליכו את הייהם מנגד, זוכים בניצהוךתהילה... 40 המנגינות כל ההתבטאויות הכתובות על שירים אלה ,הרשמיות וחאחרות בנות אותו הזמן, מתייחסות רק למילותיהם ולתוכנם ,אך לא למנגינותיהם או למרכיבים מוסיקליים כלשהם .שתיקה זאת בענייני מוסיקה אין בה משום חידוש בחקשר של שירי בתי־םפר יפניים .כבר לגבי שירי בתי־הספר היפניים הראשונים שפורסמו בשנת 1881בשילגקל ש'לל,א־של ,בהוצאת הוועדה להקר המוסיקה של משרד ההינוך ,והקייו^א טקיו יתן שילל/א השנוי במהלוקת של טמוךא טוךזו ונשו בנג׳ירו ב־ ,1900כל מה שנכתב התרכז רק בענייני הטקסטים ,ולא נגע בהיבטים המוסיקליים של השירים .אץ זה אומר שלמלהינים ,לעורכים ,לאנשי־הינוך או לקובעי מדיניות לא היו דעות מוגדרות בדבר ההיבטים המוסיקליים של השירים .אך מכיוון שנמנעו מלתת להן ביטוי ,ניתן להבין את סגולותיהם המלודיות של השירים רק מתוך עיון בשירים עצמם. בשמונה ההוברות של שינפן קיילאיל/ל ש'ל׳£א־של מופיעות מנגינות ממקור מערבי רק בשלושה מתוך 22שירי מלהמה ,כלומר 13.6 ,אהוזים :מנגינה מתוך האופרה לה דב; דל דלג׳ של זין דק רוסו)כרך מספר 9סנטוקא ,שיר קרב( ,שכבר הופיעה בספר השירים הראשון בשנת 1881אך במילים אהרות ,כשיר שליו של הטבע המשתנה בעונות השנה; מרש החתונה מתוך האופרה לוהנגךץ של ריכרד וגנר)כרך ,7מס׳ 16ל/יהי ,חיילי חיל הפרשים(; ומנגינת שיר העם הסקוטי קמין ת׳דל לדה דיי)כרך ,7 מספר 17א׳£איאי ,וויהאיווי( .היה זה אהוז נמוך ביותר של מנגינות מערביות ,בעיקר בהשוואה לשלושת הכרכים של ספר השירים הראשון ,בהם הן מהוות כ־ 65.6אהוזים פ ר ק 20 473 I מכל השירים .מכך אפשר להבין שההתלהבות הראשונית חסרת־ההבחנה מכל הערכים חמערביים שחתחוללח בתחילתה של תקופת מייג׳י ,חלפה ,ושלאומנות צרת־אופקים כבר ההלה לרשת את מקומה של המגמה הבינלאומית הקודמת .שישה משירי המלחמח בחוברות אלח חם בסולם מדורי) 27.3אחוזים( ,שאמנם גם הוא מערבי במקורו ,אך המנגינות עצמן נכתבו בידי מלהינים יפניים .קרוב לוודאי שסולם זח נבחר מפני שהוא מתאים היטב למקצב הזוגי של שירי־הלכת הצבאיים האלה בקצב המרש .אין שירי מלחמח בסולם מינורי בחוברות אלח -וזח בוודאי אינו מקרה. 41 מנגינותיהם של 13שירי המלחמה הנותרים כוללות מרכיבים יפניים מסורתיים. הטונאליות היפנית המסורתית של אהדים מן השירים האלה מבוססת על המודוסים הפנטטוניים הלקוחים מן המוסיקה לקוטו ולשמיםן ומן המוסיקה העממית .המנגינות של מרבית השירים האהרים ניתנות ,לכאורה ,לניתוח במושגים של סולם מדורי. אולם ניתוה כזה היה מתעלם מן הסגולה הטונאלית האפיינית ביותר המופיעה ברוב השירים האלה בעקביות -דגם מלודי המבוסם על תבנית מסורתית טטךכוךךית. תבנית זו ,על פי הגדרתו של המוסיקולוג היפני קואיזומי פומיו ,הנה יחידה טונלית המורכבת משלושה צלילים -שני צלילי מסגרת בסיסיים ,במרווה של קוורטה, וביניהם צליל־ביניים .צליל־ביניים זה שבתוך הטטרכורד יכול להופיע במצבים שונים במנגינה יפנית ,למן סקונדה קטנה ועד לטרצה גדולה מעל לצליל המסגרת הנמוך .בהתאם למיקומו של צליל־ביניים זה אפשר לחבחין בין כמה סוגים שונים של טטרכורדים ,והם המעניקים את האופי היפני הייהוד למנגינה נתונה .טטרכורד ניתן להרהבה על־ידי הוספת סקונדה גדולה מתהת לצליל המסגרת הנמוך ,או מעל לצליל המסגרת הגבוה ,ובכך להפיכתו לפנטכורד .תבנית טטרכורדית עשויה להופיע במהלך של מנגינה מדורית בלי לשבש את הגדרתה המז׳ורית ,אך היא תעניק למנגינה אופי שונה. 42 , ברוב שירי המלחמה שבשינפן ל/י'לאיל,ל ש'לל,א־שו מופיעים טטרכורדים כאלה, ולפעמים פנטכורדים ,באופן בולט ,אם בכל משפט של השיר ואם פעם או פעמיים במהלכו ,לפהות .יהד עם השירים שבטונאליות יפנית טחורח מגיע חאחוז של שירי המלהמה חכוללים מרכיבים טונאליים מסורתיים ל־ 59אחוזים ,כלומר -יותר ממחציתם .אפשר לראות בכך עדות הד־משמעית למגמה הברורה של הגברת אופיים היפני הלאומני של השירים בחשתקפותח חמוסיקלית ,על חשבון חירידח שבאחוז השירים שמקורם מערבי. מגמה זאת גוברת עוד יותר בשירים של מלהמת רוסיה־יפן עצמה ,סנסיל שול/א. מנגינות ממקור מערבי כבר אינן מופיעות כאן כלל .מנגינות בסולם מדורי מופיעות | 474מ ל ח מ ת רוםיה-יפן ומורשתה בארבעה מתוך תשעה שירים )כ־ 44.4אחוזים( ,לעומת חמישה )כ־ 55.5אחוזים( שירים בסולם המבוסס על מרכיבים יפניים מסורתיים -שניים בסולם של שירי־ העם ,הקרוי יל ,ושלושה שירים הכוללים תבניות טטרכורדיות .התגברות המגמה הלאומנית משתקפת באופן כזה במבנה הטונאלי של המנגינות ,במיוהד כשמביאים בהשבון שגם הסולם המדורי בא לשרת את האופי המיליטריסטי של המרשים הצבאיים ,על־אף מקורו המערבי. סיכום הפרטים הרבים המתוארים לעיל מתגבשים עתה למסקנה ברורה :שורשי מלהמת רוסיח־יפן ניתנים לאבחנה מתוך עיון בשירי בתי־הספר של יפן ,לאו דווקא במושגי חיחסים הדו־צדדיים שבין שתי המדינות עצמן לפני פרוץ חמלחמח אלא שורשים אלה צומחים בבירור בתוך יפן עצמה ,מתוך הלכי־הרוה המתפתהים בה עוד לפני מלחמת סין־יפן .שירים אלח שימשו כלי לאינדוקטרינציח מחושבת ומתוכננת היטב, ומסתמנת בהם מגמה לאומנית־מיליטריסטית ,שההלה כעשר שנים ואף יותר לפני מלהמת רוםיה־יפן .לפיכך גם נכון יחיח לראות את חשירים של ימי מלחמת רוסיה־ יפן עצמה לא כתופעה בודדת .הם היו לא רק ביטוי להגיגת־הניצהון ולסיום גאה לאותה המלחמה ,אלא שימשו תהנת ביניים בתהליך המתמשך בו צעדה יפן בדרך מלפני מלחמתה חקודמת לקראת מלחמותיה הבאות. אישור מצמרר לראייה זו ניתן בשירי בתי־הספר היפניים שהופיעו בשלב מאוחר יותר ,לקראת מלהמתה באוקיינוס השקט ובמהלכה .שירים אלה היו מיליטריםטיים ולאומניים אף יותר באופיים ותאמו ,באופן שכבר אינו מפתיע ,את התנהגות ההיילים היפנים בשדה הקרב ואת יהםם לאויב במלהמת העולם השניה. 43 הערות .1 Shoka .2 Ongaku Torishirabe G a k a r i .3 Ministry of Education, Music Investigation Committee - Monbusho (ed.), Shogaku shoka;shu, 3 vols. (Tokyo, 1881 A .5 Kenteizumi )Koyama Sakunosuke, K o k u m i n shoka-shu (Osaka, 1891 .6 Kaigo Tokiomi, N i h o n kyokasho t a i k e i k i n d a i - h e n 25 (Tokyo, 1965), Kodansha, p. 645 .7 )Nassho Benjiro, N i h o n g u n k a (Tokyo, 1892 Oka Yakichi, Taisai shukujitsu shoka-shu (Kofu, .8 )1892 .9 )O k u Yosihisa, Shinpen g u n k a (Tokyo, 1893 475 I 20 פ ר ק Yuchi Fumio, Seishin kydiku t a i g a i g u n k a (Tokyo, 1893) .10 Yamada Gen'ichiro (ed.), D a i s h d g u n k a (Tokyo, 1894) .11 Kaigo, N i h o n kydkasho t a i k e i k i n d a i - h e n 25, pp. 191 .12 Kaigo, N i h o n kydkasho t a i k e i k i n d a i - h e n , 193 I (2), "Seikan-no tatakai" .13 Kaigo, N i h o n kydkasho t a i k e i k i n d a i - h e n , 198 III (3), "Yukan-naru suihei" .14 Kaigo, N i h o n kydkasho t a i k e i k i n d a i - h e n , 199 III (4), " H e i s h i - n o kagami" .15 Kaigo, N i h o n kydkasho t a i k e i k i n d a i - h e n .16 Kaigo, N i h o n kydkasho t a i k e i k i n d a i - h e n , p. 194 I (4), " K d k a i - n o tatakai" .17 Watanabe Shiro, C h u k u n - a i k o k u shogaku shdka-shu (Fukuoka, 1895) .18 Shinpen kydiku shdka-shu, 8 vols. (Tokyo, 1896) .19 Shinpen kydiku shdka-shu, I (34), Shinpen kydiku shdka-shu, Shinpen kydiku shdka-shu, VII II "Shisen yoman." p. 71 .20 "Sentd-ka." p. 19 .21 p. 494 .22 (9), "Miyako-no yuki." (27), Tamura Torazo & Nassho Benjiro, Kydka tekiyd ydnen shdka, 10 vols. (Tokyo, 1900) .23 Tamura & Nassho, Kydka tekiyd ydnen shdka, H e i t a i , I: pt. 2, p. 17 .24 Shinpen kydiku shdka-shu, III Shinpen kydiku shdka-shu, IV Shinpen kydiku shdka-shu, VI Shinpen Shinpen kydiku shdka-shu,V\\ kydiku (26), .25 " K i m i - n o tame." p. 10 .26 p. 64 .27 "Mi-kuni-no (30), tami." p. 490 ,Shinpen kydiku shdka-shu "Kydsha shdka-shu, V shdka-shu, VI 32 "Waga kono mi." shdka-shu, VI kydiku p. (4), ראו kydiku tsutome." (27), .2_הערה Shinpen Shinpen "Tami-no (16), (7), .28 .29 kydkoku." p. 71 .30 "Eiseitai." p. 63 .31 "Fujin jugun-kd." p. 15 .32 (29), Ministry of Education (ed.), Sensd shdka, 2 vols. (Tokyo, 1904) .33 Sasaki Nobutsuna (1872-1963) .34 "Roshia seitd-no uta" in Ministry of Education (ed.), Sensd shdka, I (1) .35 "Kyurenjd senryd-no uta" in Ministry of Education (ed.), Sensd shdka, I (5), p. 25 .36 Artur Friedrich Wolfram von Knorr, tr., D e r japanisch-russische Seekrieg : 3 7 . 1904/1905, amtliche D a r s t e l l u n g des Japanischen Admiralstabs (Berlin ראו למשל 1911). Great Britain, Committee of Imperial Defence, Official History (Naval and M i l i t a r y ) of the Russo-Japanese War (London, 1912) " H e i s o k u t a i - n o uta" in Ministry of Education (ed.), Sensd shdka, I (6), p. 29 .38 "Nanzan senryd-no uta" in Ministry of Education (ed.), Sensd shdka, I (7), p. 35 .39 "Tokurijifukin sensd-no uta" in Ministry of Education (ed.), Sensd shdka, I (8), p. 40 .40 Music Investigation Committee (ed.),: Shogaku shdka-shu .41 Koizumi Fumio, N i h o n dentd ongaku-no kenkyu, (Tokyo, 1958), pp. 127-188 .42 Ury Eppstein, "School songs before and after : 4 3 . ראו מחקר ע ל שירי בתי־ספר ביפן בתקופה זו the war," M o n u m e n t a N i p p o n i c a , 42 (1987), pp. 431-447
© Copyright 2024