‫הרב יהונתן בנימין ווייס שליט"א‬ ‫רב אב"ד מאנטריאל‬ ‫עוד בענין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי‬ ‫א) בעיקר החקירה הנ" ל אם הדין של גר שנתגייר כקטן שנולד דמי נעשה כבריה חדשה ממש או שהוא‬ ‫רק לאיזה דינים כגון עריות ועדות‪ ,‬יש נפ"מ בזה להלכה לכמה ענינים‪.‬‬ ‫[א] ע' יד שאול (יו"ד סימן רמ"ד סעיף ב') שדן בגר שנתגייר לענין דין זקן במצות מפני שיבה תקום‪,‬‬ ‫דאיך חושבין שנותיו אם כשנותיו הטבעי או חושבים מזמן הגירות ‪ .‬והביא ראיה מדברי המדרש‬ ‫(ויקרא רבה פרשת בחוקותי פרשה ל"ה) דאיתא‪ :‬מלך בשר ודם גוזר גזירה אם רוצה הוא מקיימה‬ ‫ואם לאו סוף שהוא מקיימה על ידי אחרים‪ ,‬אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן‪ ,‬אלא גוזר גזירה והוא‬ ‫מקיימה תחילה‪ ,‬מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וגו' (ויקרא יט‪:‬לב)‪ ,‬אני הוא שקיימתי מצוות‬ ‫עמידת זקן תחילה‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכוונת המדרש שהקב" ה קיים המצוה אצל אברהם אבינו כשבא לבקר לאחר‬ ‫מילתו‪ ,‬שהיה עומד ואברהם יושב‪ ,‬ואף שנתגייר אברהם אבינו כשהיה מ"ח שנה ובעת המילה עדיין‬ ‫לא הגיע לשיעור זקן‪ .‬ושוב דחה שאפשר משום שאברהם היה מופלג בחכמה ולא משום שהיה זקן‪.‬‬ ‫[ב] היה עובדא שבאה לידי‪ ,‬בנכרי שעשה בעצמו ניתוח של פצוע דכא (‪ )vasectomy‬ושוב נתגייר‪,‬‬ ‫ונשאלה השאלה אם מותר לבא בקהל‪.‬‬ ‫והצד להקל משום דקי" ל דרק אם נעשה פצוע דכא בידי אדם אסור ולא בידי שמים‪ ,‬והיכא שנולד‬ ‫פצוע דכא מותר לבא בקהל‪ ,‬ועל כן יש לדון בגר שנתגייר אחר שנסתרס אם נידון אותו כנולד בהיותו‬ ‫סריס וממילא ניתן להתירו כדין בא בידי שמים או לא‪.‬‬ ‫ולמעשה מצאתי בעזה"י רופא ש היה יכול לרפאותו להפוך הניתוח הקודם ובזה עלתה בידי להכשירו‬ ‫לבא בקהל‪.‬‬ ‫וכבר נשאלה שאלה הנ"ל בשו"ת בשמים ראש (סימן קמ"ב) [וידוע שהרבה פקפקו על ספר זה] וכתב‬ ‫שכיון שנעשה בו מעשה אדם וגם בגיותו יש בו לאו של פצוע דכא [מלבד האיסור לינשא לנכרי] ולא‬ ‫הלך ממנו בגירות‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫וע"ע בשו"ת מנחת שלמה (ח"ג סימן ק"ג אות ) שדן בנכרי שנעשה פצוע דכה בגיותו ונתגייר‪ ,‬ופשיטא‬ ‫ליה שלא הוכשר ע"י הגירות‪ .‬ורק דן ע"פ מה שחידש החלקת יואב (אה"ע סימן ג') שרק בנעשה ע"י‬ ‫אדם באיסור נעשה פצוע דכה אבל נעשה בהיתר [כגון מחמת פקוח נפשות] לא מקרי פצוע דכה‪,‬‬ ‫דאפשר כיון דעכו"ם אינו מצווה על הסירוס אינו בכלל‪ .‬אמנם מסיק שחשוב נעשה באיסור הואיל‬ ‫וישראל אסור לסרס נכרי‪ ,‬ועוד דאף בגיותו דינו כפצוע דכה לענין שישראלית מוזהרת עליו‬ ‫[להסוברים שלוקין אף בלא קדושין] וכמש"כ הבשמים ראש‪.‬‬ ‫[ג] בענין היחס של הגרים עם הוריהם הגוים‪.‬‬ ‫הנה יש לדון אם גר חייב לכבד את אביו הגוי או לא‪ ,‬וכן נשאלתי מגר אם מותר להתפלל על אביו ואמו‬ ‫בברכת המזון ולומר "הרחמן הוא יברך את אבי ואמי"‪.‬‬ ‫והנה בשולחן ערוך (יו"ד סימן רמ"א סעיף ט') מובא שגר אסור לקלל אביו העובד כוכבים ולהכותו‪,‬‬ ‫ולא יבזהו שלא יאמרו‪ ,‬באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובאמת ברמב"ם (הלכות ממרים‬ ‫פ"ה הי"א) מבואר עוד וז"ל‪ :‬הגר אסור לקלל אביו העכו"ם ולהכותו‪ ,‬ולא יבזהו כדי שלא יאמרו באנו‬ ‫מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי זה מבזה אביו‪ ,‬אלא נוהג בו מקצת כבוד‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ויש להבין מנין‬ ‫למד הרמב"ם דין זה ומה הגדר של מקצת כבוד שנקט הרמב"ם וכן יש להעיר על שהשמיט המחבר‬ ‫בשו"ע הדין שצריך לנהוג בו מקצת כבוד‪.‬‬ ‫והנה בטור הביא דברי הרמב"ם בלשון אחר קצת‪ ,‬וז"ל‪ :‬גר אסור לקלל אביו הנכרי ולהכותו ולא‬ ‫יבזהו שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי זה מבזה את אביו ואינו נוהג בו מנהג‬ ‫כבוד‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וע' בב"י שכתב שמקורו של הטור הוא מדברי הרמב"ם ושוב כתב וז"ל‪ :‬ונראה שלמד כן‬ ‫מדאמרינן בפרק ב' דיבמות (דף כב‪ ).‬שלא אסרו ערוה לגר אלא כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה‬ ‫לקדושה קלה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ויל"ע מהו הגדר בזה שמחוייב במקצת כבוד‪ ,‬ועוד יל"ע ד איך שייך לומר שלא יאמרו שבאנו מקדושה‬ ‫קלה וכו' שהרי לא מצינו שבן נח מחוייב על קללת הוריהם ובכיבוד הוריהם‪ ,‬משא"כ לענין ערוה הרי‬ ‫נצטוו בגיותן על העריות‪.‬‬ ‫וע' בהגהות רעק"א בשו"ע שכתב וז"ל‪ :‬אנו מקדושה חמורה ‪ -‬היינו בנימוסיהם הגאון פורת יוסף‬ ‫בספרו אשל אברהם באגרת הנדפס בשער הספר (אות כ')‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכוונתו דאין הכי נמי דלא מצינו חיוב‬ ‫אצל בן נח אך מ"מ כך נהגו עפ"י נימוסיהם ועל כן יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה וכו'‪.‬‬ ‫ולפ"ז י"ל דאצל הגר החיוב כיבוד הוא ג"כ תלוי בנימוסיהן‪ ,‬וזהו דכתב הרמב"ם מקצת כבוד היינו‬ ‫אותו הנימוס שנוהגים אצל הגוים‪.‬‬ ‫וע"ע בהגהות יד אברהם שהביא קושיא הנ"ל מספר בית הלל‪ ,‬ותירץ דאע"ג דלא חשיב אצל ז' מצות‬ ‫שבן נח נהרג עליו מ"מ מצינו שנענשו בידי שמים על זה לענין חם ובניו‪ ,‬ע' מדרש רבה פרשת נח (פרשה‬ ‫ל"ו אות ט') ופרשת משפטים (פרשה ל' אות ה')‪.‬‬ ‫וע' בספר האשכול שהביא דין הנ"ל‪ ,‬וע"ש בנחל אשכול שכתב שאף שאינו בכלל ז' מצות מ"מ מצינו‬ ‫שקבלו עליהם ל' מצות‪ ,‬וע" ש שהביא מכמה מדרשים שאצל בן נח יש חיוב של כיבוד אב ואם וכמו‬ ‫שמצינו בדמא בן נתינה‪ ,‬ע' קדושין (דף לא‪ ,).‬וע"ש עוד‪.‬‬ ‫וע" ש שכתב שמצינו רמז בתורה מדכתיב אצל יפת תואר "ובכתה את אביה ואת אמה"‪ ,‬ואין המקרא‬ ‫יוצא מידי פשוטו‪ ,‬עכ"ד‪ .‬הרי שהבין דענין הבכיה מורה על הקשר שיש בינה לבין אביה ואמה וממילא‬ ‫דיש ללמוד מזה גם חיוב כיבוד‪ ,‬ולדידי נראה שמשם אדרבה ראי' להיפך‪ ,‬דהנה נחלקו בד"ז התנאים‬ ‫[יבמות מ"ח ע"ב] ת"ר ובכתה את אביה ואת אמה ר' אליעזר אומר אביה אביה ממש אמה אמה ממש‬ ‫ר" ע אומר אביה ואמה זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר אומרים לעץ אבי אתה וגו' עיי"ש‪ ,‬וכתבו‬ ‫בתוספות [שם ד" ה רבי אליעזר] דלמיסבר קראי פליגי אי נמי נפקא מינה אם מתו אביה ואמה או‬ ‫נתגיירו וריב"ן פירש דלר"ע צריכה שתכפור בעבודת כוכבים קודם שתבעל לו עיי"ש‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להבין מכאן דאחרי הגירות אין כבר מצות כיבוד דהרי מבואר בתוס' שהיכא שאביה‬ ‫ואמה נתגיירו נחלקו ר"ע ור"א‪ ,‬דלר" א אינה צריכה לבכות מכיון שגם הם נתגיירו וממילא אינה‬ ‫צריכה לעזוב אותם בגיותה משא"כ לר"ע עדיין צריכה לבכות על ע"ז‪ ,‬נמצא דענין הבכיה על אביה‬ ‫ואמה לר" א אינו קשור כלל לחיוב כיבוד דהרי לפי סברתו שיש ענין כיבוד גם אחרי הגירות למה אינה‬ ‫חייבת בכיבוד כשנתגיירו גם הוריה‪ ,‬דאם נאמר שניתק הקשר בגלל שנתגיירו וגר שנתגייר כקטן הנולד‬ ‫דמי‪ ,‬מאיזה סברא יש לחלק בין היכא שרק היא נתגיירה ולא הוריה‪ ,‬לבין היכא שגם הם נתגיירו‪.‬‬ ‫ועוד יותר דהנה בגמ' [שם מ"ז ע"ב] תניא ובכתה את אביה ואת אמה וגו' בד"א שלא קבלה עליה אבל‬ ‫קבלה עליה מטבילה ומותר בה מיד עיי"ש‪ ,‬וכן פסק ברמב"ם [מלכים פרק ח' ה"ה] וכיצד דין ישראל‬ ‫ביפת תואר‪ ,‬אחרי שיבעלנה ביאה ראשונה והיא בג יותה אם קבלה עליה להכנס תחת כנפי השכינה‬ ‫מטבילה לשם גרות מיד‪ ,‬ואם לא קבלה תשב בביתו שלשים יום‪ ,‬שנאמר ובכתה את אביה ואת אמה‬ ‫ירח ימים‪ ,‬וכן בוכה על דתה ואינו מונעה‪ ,‬וכו' אם קבלה ורצה בה הרי זו מתגיירת וטובלת ככל הגרים‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫מבואר מדבריהם שענין הבכיה על אביה ואמה הוא רק היכא שאין רצונה להתגייר והבכי הוא ענין של‬ ‫אבלות על הניתוק שנכפה עליה נגד רצונה‪ ,‬אבל היכא שהיא מקבלת עליה הגירות מרצונה הטוב‬ ‫מקבלין אותה מיד ואין כל מקום לבכי‪ ,‬ולכן לא ברור כלל איך ניתן להבין מכאן שחלים עליה דיני‬ ‫כיבוד כלפי הוריה הגוים גם אחרי הגירות ודו"ק‪.‬‬ ‫וע' שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סימן ק"ל) בנידון גיורות שהיתה אמה הנכרית בבית החולים האם‬ ‫רשאה לילך אליה לבקרה עם בניה כבקשת האם‪ .‬ופסק להתיר משום ג' טעמים א‪ .‬שהרי מבקרים אף‬ ‫עכו"ם מפני דרכי שלום וזה ודאי בכלל‪ .‬ב‪ .‬עוד הביא דברי הרמב"ם דיש איסור להכותו ולבזותו‪ ,‬וא"כ‬ ‫אם לא יבקרו אותה יהיה לה צער ובזיון וכעין הכאה וקללה‪ .‬ג‪ .‬ועוד הביא דברי הגרעק"א הנ"ל שכל‬ ‫שבנימוסיהם עושין כן וא"כ גם לבקרה הוא בכלל‪ .‬ועוד ביאר שם [וקצת שונה מגדר של הגרעק"א]‬ ‫שכל הענין של החיוב של כיבוד אב הוא משום שלא נהייה כפוי טובה‪ ,‬וביאר שזהו הגדר דמחוייב הגר‬ ‫במקצת כבוד‪ ,‬כל מה שממלא חיובו שלא להיות כפוי טובה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ולענין אם מותר לגר להתפלל על הוריהם הנכרים ‪ ,‬ע' בשו"ת יחווה דעת (ח"ו סימן ס') שנשאל אם‬ ‫מותר להתפלל על אביו נכרי שמוטל ערש דוי וכן לומר עליו קדיש לאחר מותו‪ ,‬ע"ש‪ .‬ומסיק שם‬ ‫שמותר‪ ,‬והביא כן משו"ת זקן אהרן שנשאל בזה וג"כ כתב להתיר אלא שנסתפק אם מועיל באמת‬ ‫הזכות להם‪ ,‬ומסיק ביחווה דעת דאם לא יועיל לא יזיק‪ ,‬ע"ש‬ ‫ובנידון הנ"ל לענין אמירת הרחמן‪ ,‬אמרתי דפשיטא שמותר להתפלל עליהם ומ"מ נראה שלא תאמר‬ ‫הגיורת אבי "מורי" ואמי "מורתי" שלשון זה מורה שמקבל מרות ושיש ללמוד מדרכיהם‪.‬‬ ‫‪ggggggggggggggg‬‬ ‫הדרכה לבי"ד בבדיקת הבאים להתגייר‬ ‫[ האם יש לבדוק גם תכונות נפשם ומדותיהם וכדומה מלבד קבלת המצות]‬ ‫הנה נשאלנו בנכרי שבא להתגייר ונולד חשד לבי"ד שהיה עוסק בתועבה של ‪ .Homosexuality‬ולמעשה‬ ‫יען שכבר יש לי הרבה נסיון בסוגיא זו ל"ע והרבה זכיתי בעזהי"ת להדריכם על דרך הטוב והישר‪,‬‬ ‫לאחר שדברתי עמו בפרטות ובאריכות אודות מצבו בדיוק‪ ,‬נודע לי שלא היה שקוע בתועבה הנ"ל ממש‬ ‫אלא היו לו ‪ Homosexual tendencies‬ועל כן החלטנו לקבלו ובס"ד נעשה גר צדק ממש‪.‬‬ ‫ומזה יש לדון בתפקידו של ב"ד בנכרים הבאים להתגייר‪ ,‬כגון התועבה הנ"ל הרי רוצה להתגייר‬ ‫ולעבוד על עצמו בזה‪ ,‬והרי לצערינו גם במחנינו ל"ע יש שנכשלים בזה‪ ,‬האם זה סיבה שלא לקבלו?‬ ‫וכן יש לדון אם צריך הב"ד לבדוק בכל מיני בדיקות אודות מצבו של הבא להתגייר‪ ,‬כגון לבדוק אצל‬ ‫המשטרה אם נתפס על איזה פשעים‪ ,‬וכן לבדוק אם הוא נרקומן סמים (‪ )drug addict‬או מאלכוהול‬ ‫וכדומה‪ ,‬האם תפקידם של ב"ד לבדוק במצבו הרגשי מלבד בדיקת הב"ד אם הוא מקבל עליו עול‬ ‫המצות כראוי וכדת?‬ ‫כן יש לדון האם עלינו לשקול אם יוכל להשתלב בקהלה וכגון שיש סיבות חיצוניות שיקשה עליו‬ ‫למצוא שידוך בגלל צבע עורו או מום אחר שבו‪ ,‬או שיש חשש שלא יוכל לעמוד בנסיון ולשמור מצות‬ ‫כדבעי‪ ,‬וראיתי בקובץ נצח ישראל [ח"ה עמ' ע"ז] מהגאון רבי מאיר אריק זצ"ל שנשאל אם לגייר איש‬ ‫צבא שבא להתגייר שהרי יצטרך לחלל שבת ועוד איסורים בהיותו בצבא משום פק"נ‪ ,‬ומסקנתו דאין‬ ‫משגיחין בזה ע"ז אם רוצה לקבל עליו גירות אף אם לא יוכל לקיים מצות מחמת אונס עיי"ש‪ ,‬משמע‬ ‫מדבריו דהיכא שיש חשש בעיני הבי"ד שיעבור גם ברצון שאכן אין לקבלו‪ ,‬וידועים מה שהאריכו בזה‬ ‫האחרונים ואכמ"ל‪.‬‬ ‫כן אני מסתפק האם עלינו לבחון אם הגר הוא בעל מדות טובות או גרועות ולראות אם יש בו‬ ‫ממדותיהם של ישראל שהם רחמנים ביישנים וגומלי חסדים‪,‬‬ ‫ומצאתי לכאורה פתרון לזה בדברי חז"ל ונזכרו בהלכה אבל לא באופן ישיר לענין הלכות גירות‪.‬‬ ‫ע' סוגיא ביבמות (דף עח‪-:‬עט‪ ).‬בטעם שגזרו על הנתינים לאוסרם לבא בקהל‪ ,‬שהיה מעשה בימי דוד‬ ‫המלך שהיה רעב בארץ ורצה לפייסם בעבור המעשה של עיר נוב הכהנים‪ ,‬ואיתא שם‪ :‬נתינים‬ ‫ניקרינהו ונפייסינהו (שמואל ב' כ"א) ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם‪ ...‬מה אעשה לכם ובמה‬ ‫אכפר וברכו את נחלת ה'‪ ,‬ויאמרו לו הגבעונים אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש וגו'‬ ‫יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה' וגו'‪ ,‬מיפייס ולא פייסינהו‪ .‬אמר‪ ,‬שלשה סימנים יש באומה‬ ‫זו‪ :‬הרחמנים‪ ,‬והביישנין‪ ,‬וגומלי חסדים; רחמנים‪ ,‬דכתיב‪( :‬דברים י"ג) ונתן לך רחמים ורחמך‬ ‫והרבך; ביישנין‪ ,‬דכתיב‪( :‬שמות כ') בעבור תהיה יראתו על פניכם; גומלי חסדים‪ ,‬דכתיב‪( :‬בראשית‬ ‫י"ח) למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו'‪ ,‬כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו‪,‬‬ ‫ע"כ‪ .‬וע"ש בפירש"י (דף עח‪ :‬ד"ה דוד) וז"ל‪ :‬דוד גזר עליהן כדכתיב והגבעונים לא מבני ישראל המה ‪-‬‬ ‫כלומר אינם ראויין לבא בקהל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וסוגיא הנ"ל מובא ברמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פי"ב הכ"ב‪-‬הכ"ד) וז"ל‪ :‬מי שנתגייר משבעה‬ ‫עממין אינן אסורין מן התורה לבוא בקהל‪ ,‬והדבר ידוע שלא נתגיירו מהן אלא הגבעונים ויהושע גזר‬ ‫עליהם שיהיו אסורים לבא בקהל אחד זכרים ואחד נקבות וכו'‪ ,‬בא דוד וגזר עליהם שלא יכנסו בקהל‬ ‫לעולם ואפילו בזמן שאין מקדש‪ ,‬וכו'‪ .‬ולמה גזר עליהם הוא ובית דינו לפי שראה עזות ואכזריות‬ ‫שהיתה בהם בעת שבקשו שבעת בני שאול בחיר ה' לתלותם והרגום ולא רחמו עליהם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ועוד מובא ברמב" ם הלכות איסורי ביאה (פי"ט הי"ז) כל משפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהן‬ ‫לכתחלה‪ ,‬ואף על פ י כן אם ראית שתי משפחות שמתגרות זו בזו תמיד או ראית משפחה שהיא בעלת‬ ‫מצה ומריבה תמיד וכו' חוששין להן וראוי להתרחק מהן שאלו סימני פסלות הם וכו'‪ .‬וכן כל מי שיש‬ ‫בו עזות פנים או אכזריות [ויש גירסא‪ :‬עזות פנים ואכזריות] ושונא את הבריות ואינו גומל להם חסד‬ ‫חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא‪ ,‬שסימני ישראל האומה הקדושה ביישנין רחמנים וגומלי חסדים‪,‬‬ ‫ובגבעונים הוא אומר והגבעונים לא מבני ישראל המה לפי שהעיזו פניהם ולא נתפייסו ולא רחמו על‬ ‫בני שאול ולא גמלו לישראל חסד למחול לבני מלכם והם עשו עמהם חסד והחיום בתחלה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ןכן מובא בשו"ע (אה"ע סימן ב' סעיף ב') וז"ל‪ :‬וכן מי שיש בו עזות פנים ואכזריות ושונא את הבריות‬ ‫ואינו גומל להם חסד‪ ,‬חוששים לו ביותר שמא גבעוני הוא‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ויש להעיר דהרי בגמ' מבואר שיש ג' סימנים לאומה זו וכל שיש בו ג' סימנים ראוי לידבק בהם‪,‬‬ ‫ומשמע שצריך לכל הג' סימנים‪ ,‬ואם חסר אחת מהסימנים אינו ראוי לידבק‪ .‬וע"ש בית שמואל (ס"ק‬ ‫ה') שכתב דצ"ל שאין לו ג' סימנים כלל אבל אם יש א' מסימנים אלו ראוי לדבק בו‪ ,‬וגבעונים היה‬ ‫ניכר בהם שאין להם שום סימן‪ ,‬עכ"ד‪ .‬אמנם באוצר הפוסקים הביאו בשם הגר"א שצריך כל ג' מדות‬ ‫כדי לידבק בהם‪.‬‬ ‫ולענ" ד יש ללמוד מזה שכדי לקבל גרים צריך לבודקם במדות הנ"ל‪ ,‬שהרי דוד גזרו על הנתינים‬ ‫שאינם ראויים לבא בקהל מחמת מדות הגרועות הנ"ל‪ ,‬וכן מצינו שמי שיש בו מדות הנ"ל יש חשש‬ ‫ביחוסו ויש לרחקו‪ ,‬ונראה שכן ראוי לבדוק לדורות עולם בהבא להתגייר אם יש לו ג' הסימנים‬ ‫שנשתבחו ב הם לאומה ישראל ולראות אם הוא ראוי לידבק באומתנו‪ ,‬ואם יתודע לב"ד שאין לו אין‬ ‫לקבלו‪.‬‬ ‫וכעין ראיה לדבר ממה שנאמר [יבמות שם] שהגבעונים נקראו גרים גרורים‪ ,‬ובמהרש"א ח"א] הסביר‬ ‫שנקראו כן בגלל שנאסר עליהם לבוא בקהל וכן נגזר עליהם שיעבוד עיי"ש‪ ,‬אולם לשון זה מצינו‬ ‫בתוס' [יבמות כ"ד ע"ב ד"ה לא] שהקשו ממה דאמרינן בהערל גבי מעשה דגבעונים דבימי דוד נתוספו‬ ‫גרים על ישראל ק"ן אלף וי" ל דמעצמן נתגיירו כדאשכחן גבי מרדכי ואסתר ורבים מעמי הארץ‬ ‫מתיהדים ויש ספרים שכתב בהן לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה אלא שנעשו גרים גרורים‬ ‫עיי"ש‪ ,‬מבואר דגרים שנתגיירו מעצמם שלא ברצון חכמים נקראים גרים גרורים ווממילא ה"ה לדידן‬ ‫דהגבעונים נקראו ג" כ גרים גרורים דהכוונה שנתגיירו מעצמם ואלולא כן לא היו מקבלים אותם בגלל‬ ‫מה שנתגלה אח"כ טבעם הרע ודו"ק‪.‬‬ ‫ועוד יש להעיר מדברי הירושלמי בע"ז (פ"ב ה"ב) דאיתא‪ :‬חד גיור הוה ספר והוה איצטרולוגוס והוה‬ ‫חמי באיצטרולוגיא דידיה דיהודאי שפכין אדמיה ולא הוון אלא אמגיירתיה והוה יודאי אזל בעי‬ ‫מיספרה גביה קטיל ליה‪ .‬כמן קטל רבי לעזר בר יוסי אמר שמונים‪ ,‬רבי יוסי בי ר' בון אמר שלש‬ ‫מאות‪ ,‬ובסוף נתפללו עליו וחזר לסיאורו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובפני משה פירש וז"ל‪ :‬חד גיור‪ .‬הוה ספר בעודו בגיותו‬ ‫והיה חוזה כוכבים וראה באיצטרוגליא שלו שהיהודים יהיו שופכין את דמו וכסבור היה שיהרגו אותו‬ ‫ובאמת לא הוה אלא אמגיירתיה (‪-‬שהיהודים מלו אותו לגירות) שהראו לו שעתיד להתגייר ויהו‬ ‫שופכין את דמו והוא לפי טעותו היה הורג כל היהודים הבאים להסתפר ממנו‪ :‬כמן‪ .‬כמה מהן קטל‪:‬‬ ‫ובסוף‪ .‬לאחר שנתגייר אחר זה ונודע להם שהרג יהודים כל כך התפללו עליו שיחזור לסורו ואל יתערב‬ ‫זר הרוצח הזה עמהן‪ ,‬עכ"ל‬ ‫ומבואר שכיון שהיה נודע כרוצח היו מרחקים אותו אף שכבר נתגייר‪ ,‬ומסתמא כבר קיבל עליו המצות‬ ‫כדין‪ ,‬וכש"כ שאילו היה נודע לב"ד מעיקרא ודאי לא היו מקבלים אותו‪.‬‬ ‫ומזה יש ללמוד שנכרי שבא להתגייר ונודע לב"ד שהוא סכנה להציבור כגון שנתפס על איזה פשע כגון‬ ‫רציחה או שמופקר בזנות וכדומה יש לב"ד לרחקו אף אם נראה שמקבל עליו מצות כראוי‪.‬‬ ‫ונסיים‪ ,‬דהנה אומרים בתפלה שלש פעמים ביום בברכת "על הצדיקים" ‪" -‬ועל גרי הצדק ועלינו" וכו'‬ ‫ויש להעיר מה זה "גרי צדק" לאיזה מעלה נתכוונו חז"ל בזה‪.‬‬ ‫והנה מקור הלשון "גרי הצדק" מצינו במדרש תנחומא (פרשת ויקרא סימן ח') לענין יונה הנביא‬ ‫דאיתא‪ :‬ויראו המלחים את כל הנסים והאותות והנפלאות הגדולים שעשה הקב"ה עם יונה ועמדו‬ ‫והשליכו איש אלהיו‪ ,‬שנא' "משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו"‪ ,‬וחזרו ליפו ועלו לירושלים ומלו את‬ ‫בשר ערלתם שנא' "וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח לה' וידרו נדרים"‪ ,‬וכי זבחו זבח‬ ‫אלא ברית מילה שהוא כדם זבח‪ ,‬ונדרו כל איש מהם להביא את בניו ואת כל אשר לו לאלהי יונה‬ ‫ונדרו ושלמו‪ ,‬ועליהם הוא אומר את הגרים גרי הצדק‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכן מצינו במדרש (אוצר המדרשים) דאיתא‪ :‬גדולה שבת שהיא שקולה כנגד כל המצות‪ ,‬שכל המחלל‬ ‫שבת בפרהסיא או עובד ע"ז שניהם כגוים לכל הדברים‪ .‬גדולה שבת שנתנה הקדוש ברוך הוא לבחון‬ ‫בה גירי הצדק‪ ,‬שהרי לא פירש מתרי"ג מצות אלא שבת בלבד שנאמר "ובני הנכר הנלוים" וגו' "כל‬ ‫שומר שבת" וגו' (ישעיה נ"ו ו')‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וחזינן שהקנה מדה בהבחנת הגרים תלוי במסירות נפשם לשמירת שבת ולקבלת עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫יה"ר שנזכה שנתקבל תפלתינו‪" :‬על הצדיקים ועל החסידים וכו' ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא‬ ‫רחמיך"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬