‫שיעור ‪ :9‬מדיניות כלכלית במשק בו הבנק המרכזי קובע את שער הריבית‬
‫‪1‬‬
‫בנקים מרכזיים רואים ביציבות המחירים ובמניעת לחצים אינפלציוניים את היעד העיקרי‬
‫של פעילותם‪ .‬בעשורים האחרונים‪ ,‬במקום להשפיע על היצע הכסף הנומינלי ולתת לשער‬
‫הריבית להיקבע כפתרון של שיווי משקל‪ ,‬קובעים הבנקים המרכזים ישירות את שער‬
‫הריבית (לטווח קצר) ומבצעים פעולות שיתאימו את היצע הכסף הנומינלי ליעד זה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הבנקים שומרים על שער הריבית שהם קובעים מראש ע"י הגדלה או הקטנה של‬
‫כמות הכסף הנומינלית‪ .‬כמובן שפעילות כזאת של הבנקים משפיעה על הניתוח הכלכלי‬
‫שעשינו בפרקים הקודמים ובפרט על אפקט הקיזוז דרך שוק הכסף שראינו במסגרת סיכום‬
‫שיעור ‪ 7‬ותרגיל ‪.9‬‬
‫נדגים באמצעות מספר דוגמאות את ההבדלים בין המודל הרגיל למודל בו הבנק המרכזי‬
‫קובע את שער הריבית‪:‬‬
‫‪ .I‬משק סגור באבטלה‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית בגודל הפער הדפלציוני‬
‫עליית הביקוש המצרפי מעלה את תוצר שיווי משקל‪ .‬כתוצאה מכך עולה הביקוש לכסף‬
‫וכדי לשמור על יעד הריבית‪ ,‬הבנק המרכזי יגדיל את היצע הכסף כך שבשיווי משקל‬
‫תקבע אותה הריבית כמו הריבית המקורית‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬לא מתקבל אפקט קיזוז והמשק יגיע לתוצר של תעסוקה מלאה‪.‬‬
‫אפשרות אחרת של הבנק המרכזי‪ :‬להכריז על שינוי בשער הריבית כתוצאה מהעלייה‬
‫בביקוש ליתרות ריאלית‪.‬‬
‫‪ ‬הבנק המרכזי מחליט לשנות את הריבית במשק‪.‬‬
‫במקרה זה הבנק מגדיל או מקטין את כמות הכסף כך שתתקבל הריבית המבוקשת בשיווי‬
‫משקל‪ .‬שינוי הריבית משפיע על הביקוש לצריכה פרטית והביקוש להשקעה וכתוצאה מכך‬
‫מתקבל שינוי בשוק המוצרים ובהרכב השימושים במשק‪.‬‬
‫‪ 1‬מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד‪ .‬נא לא להפיץ ללא אישור המרצה‪ ,‬ד"ר מושיק לביא‪ ,‬מראש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .II‬משק סגור בתעסוקה מלאה‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה מחליטה להגדיל את הצריכה הציבורית ולממן זאת באמצעות הגדלת‬
‫הגרעון (מלווה מרצון מהציבור = מכירת אג"ח לציבור)‬
‫במקרה זה‪ ,‬הבנק מגיב מיידית כדי לשמור על יעד יציבות המחירים – הבנק יקבע שער‬
‫ריבית גבוה יותר ויתמוך בהחלטתו בהקטנה של היצע הכסף במשק‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬עליית‬
‫הביקוש המצרפי כתוצאה מפעילות הממשלה מקוזזת על‪-‬ידי הירידה בצריכה הפרטית‬
‫ובהשקעה הנגרמת כתוצאה מעליית הריבית‪ .‬המשק יישאר בשיווי משקל בתעסוקה מלאה‪,‬‬
‫הריבית הריאלית תעלה ולא יתרחש שינוי במחירים‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬אם הבנק לא הצליח לקלוע לשער הריבית המתאים שמקזז במלואה את עליית‬
‫הביקוש‪ ,‬ייתכן מצב של עליית מחירים מסוימת שתביא את המשק לשיווי משקל חדש‪.‬‬
‫‪ ‬הבנק המרכזי מחליט לשנות את הריבית במשק‪:‬‬
‫במצב של תעסוקה מלאה‪ ,‬הורדה של הריבית אינה אפשרית‪ .‬ירידה בריבית (באמצעות‬
‫הגדלת כמות הכסף הנומינלית) תגרום לעליית מחירים שתימשך עד שהיצע הכסף הריאלי‬
‫יחזור לגודלו המקורי‪=( .‬הניטרליות של הכסף)‪ .‬גם בהנחה שהבנק קובע ישירות את שער‬
‫הריבית‪ ,‬הבנק לא יצליח לשלוט בכמות הכסף בגלל עליית המחירים המתמשכת‪.‬‬
‫שינוי הריבית כלפי מעלה הוא אפשרי כמובן אך צפוי לגרום להשפעות שליליות במשק‬
‫(ירידה בביקוש המצרפי ועלייה באבטלה) ולכן אינו סביר שיעשה‪.‬‬
‫משק פתוח עם משטר של שע"ח נייד ובנק מרכזי הקובע את שער הריבית (פרק ‪)21‬‬
‫תזכורת‪:‬‬
‫כאשר הביקוש וההיצע למטבע חוץ נובעים מהיצוא והיבוא בלבד נקבל תמיד שערך היצוא‬
‫שווה לערך היבוא (אין גרעון מסחרי)‪ .‬שיווי המשקל בשוק המט"ח נקבע בשער בו מושג‬
‫שוויון בין היצוא ליבוא‪.‬‬
‫כזכור הביקוש המצרפי במשק פתוח הוא‪:‬‬
‫‪AD= C + I + G + X – IM‬‬
‫אם אין תנועות הון‪ ,‬היבוא שווה ליצוא ואין כל השפעה על הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬גם במקרה של פער אינפלציוני ועליית מחירים‪ ,‬ייתכן שיהיה שינוי בגודל‬
‫היבוא והיצוא ועמו שינוי בשער החליפין הנומינלי והריאלי‪ ,‬אבל תמיד יישמר השוויון ביו‬
‫היבוא והיצוא‪ .‬לכן‪ ,‬לא תהיה השפעה של עודף היבוא על סגירת הפער האינפלציוני‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אם במשק המקיים שער חליפין נייד קיימים יבוא ויצוא בלבד‪ ,‬המודל המאקרו‬
‫כלכלי זהה למודל של משק סגור שכן ערך היבוא חייב להיות שווה לערך היצוא ושניהם‬
‫יחד מצטמצמים בתוך משוואת הביקוש המצרפי‪ .‬זהו כמובן מצב לא מציאותי‪.‬‬
‫נעבור כעת לדון במצבים בהם קיימות תנועות הון שגורמות לפתיחת פער בין היבוא‬
‫ליצוא‪.‬‬
‫משק פתוח עם תנועות הון‬
‫נסמן ב‪ CF-‬את ההפרש בין תנועות ההון למשק ובין תנועות ההון מהמשק‪ .‬אם יש כניסה‬
‫של ‪ 353‬מיליון דולר בשנה אל המשק ויציאה של ‪ 153‬מיליון דולר‪ ,‬אזי ‪.233=CF‬‬
‫ניתן להגדיר ערך זה בשם "יבוא ההון נטו"‪.‬‬
‫בשיווי משקל יתקיים‪:‬‬
‫‪IM=X+CF‬‬
‫הביקוש למט"ח הנובע מהרצון לייבא שווה להיצע המט"ח מהיצוא בתוספת להיצע המט"ח‬
‫שמקורו מתנועות ההון נטו אל המשק‪.‬‬
‫תנועות ההון נטו מהוות למעשה את אותו זרם של מטבע חוץ שמומר בסופו של דבר‬
‫למטבע המקומי‪ .‬זרם זה מהווה היצע של מטבע חוץ בדומה להיצע הנובע מהיצוא‪.‬‬
‫שימו לב!‬
‫כאשר יבוא ההון נטו הוא חיובי‪ ,‬קיים עודף יבוא למשק‪ .‬כאשר יבוא ההון נטו הוא שלילי‪,‬‬
‫חייב להיות עודף יצוא בשיווי משקל‪.‬‬
‫חלק מתנועות ההון הוא אקסוגני (למשל‪ ,‬סיוע חוץ קבוע בגודלו מארה"ב לישראל) ואילו‬
‫חלקו האחר מקורו בתנועות הון בין‪-‬לאומיות‪ .‬תנועות אלה תלויות (בין היתר) בהפרש בין‬
‫שער הריבית המקומית (‪ )r‬לבין שער הריבית בחול (*‪ .)r‬ההנחה היא כי גודל יבוא ההון‬
‫‪3‬‬
‫נטו תלוי באופן חיובי בפער בין הריבית המקומית לריבית בחו"ל‪ .‬כאשר הריבית המקומית‬
‫גבוהה מריבית חול נצפה לעלייה ביבוא ההון נטו‪ .‬כאשר הריבית בחול עולה‪ ,‬נצפה לירידה‬
‫ביבוא ההון נטו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עקומת ההיצע של יבוא ההון נטו אינה תלויה בשער החליפין אך תלויה בפער‬
‫הריביות‪ .‬בשוק המט"ח היא תגרום לשינוי בשיווי המשקל ושינוי ב‪ CF-‬יביא לשינוי בפער‬
‫הין היבוא ליצוא ולשינוי שער החליפין‪.‬‬
‫מבחינה מתמטית קיבלנו שעודף היבוא שווה בדיוק ל‪ CF-‬ולכן ניתן להציב את ‪ CF‬בתוך‬
‫משוואות הביקוש המצרפי באופן הבא‪:‬‬
‫‪AD= C + I + G – CF‬‬
‫במשק המקיים משטר של שער חליפין נייד וקיימות בו תנועות הון התלויות בפער הריבית‪,‬‬
‫עלייה של שער הריבית תגרום לעלייה של תנועות ההון נטו למשק (‪ ,)CF‬לירידה בשער‬
‫החליפין‪ ,‬לגידול בעודף היבוא וכתוצאה מכך לירידה בביקוש המצרפי (ירידה נוספת על‬
‫זאת שנגרמת כתוצאה מירידה בביקושים להשקעה ולצריכה פרטית כתוצאה מעליית‬
‫הריבית‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬קיבלנו אפיק נוסף שגורם לירידת הביקוש המצרפי עקב עלייה בריבית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ניתוח מדיניות תקציבית במשק פתוח עם תנועות הון המושפעות מהריבית‬
‫הנחות כלליות‪:‬‬
‫א‪ .‬קיימות תנועות חופשיות של סחורות ושירותים מן המשק ואליו‬
‫ב‪ .‬קיימת תנועה חופשית של הון מן המשק ואליו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הממשלה אינה מתערבת בשוק המט"ח ושער החליפין נקבע על‪-‬ידי כוחות השוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬שער הריבית נקבע על‪-‬ידי הבנק המרכזי‪ .‬מטרת הבנק המרכזי היא יציבות מחירים‪ .‬במקרה של לחצים‬
‫אינפלציוניים‪ ,‬הבנק מעלה מיידית את שער הריבית כדי לסגור הפער האינפלציוני‪ ,‬בכל מקרה אחר הבנק‬
‫שומר על הריבית שקבע על‪-‬ידי קניות ומכירות אג"ח‪.‬‬
‫‪ .I‬משק בתעסוקה מלאה‬
‫‪ .1‬נניח משק הנמצא בשיווי משקל בתוצר ‪ ,Yf‬שער חליפין ‪ e0‬וריבית ‪.r0‬‬
‫‪ .2‬הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית ונוצר פער אינפלציוני‪.‬‬
‫‪ .3‬הבנק המרכזי מעוניין למנוע עליית מחירים ולמכן מעלה מיידית שער הריבית‪.‬‬
‫‪ .4‬עליית הריבית גורמת לעליית ביבוא ההון נטו‪ ,‬כתוצאה מכך עוד היבוא עולה‪.‬‬
‫‪ .5‬בשוק המוצרים נרשמת ירידה בביקוש המצרפי בגלל ירידה בצריכה הפרטית‪ ,‬בביקוש‬
‫להשקעה ובגלל העלייה בעודף היבוא‪.‬‬
‫‪ .6‬שימו לב! לא מתרחשת עליית מחירים בתנאי שהבנק המרכזי מגיב מהר מספיק‬
‫ובעוצמה מספקת כדי לבטל לחלוטין את הפער האינפלציוני‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫התוצר ללא שינוי‪ ,‬הריבית המקומית עולה‪ ,‬עודף היבוא גדל (יבוא גדל‪ ,‬יצוא קטן)‪ ,‬שער‬
‫החליפין יורד‪ ,‬הצריכה הציבורית עולה‪ ,‬הצריכה הפרטית יורדת‪ ,‬ההשקעה יורדת‪.‬‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫‪ ‬אם הבנק המרכזי יעלה את הריבית בשיעור קטן מדי – הפער לא ייסגר ותיווצר‬
‫עליית מחירים‪ .‬אם הבנק המרכזי יעלה את הריבית בשיעור גדול מדי‪ ,‬המשק‬
‫יעבור למצב של אבטלה‪.‬‬
‫‪ ‬סגירת פער האינפלציוני באמצעות הגדלת עודף היבוא גורמת לכך שייתכן כי‬
‫בעתיד ייאלץ המשק להפנות משאבים על מנת לפרוע את החוב לחו"ל בצירוף‬
‫ריבית (בהנחה שמקור תנועות ההון אינו בהעברות חד‪-‬צדדיות)‬
‫‪5‬‬
‫‪ .II‬משק באבטלה‬
‫‪ .1‬נניח משק הנמצא בשיווי משקל באבטלה תוצר ‪ ,Y0‬שער חליפין ‪ e0‬וריבית ‪.r0‬‬
‫‪ .2‬מתרחשת עלייה בביקוש המצרפי (בגלל החלטת ממשלה או הציבור)‬
‫‪ .3‬מתרחשת עליית בתוצר של שיווי משקל‬
‫‪ .4‬כתוצאה מעליית התוצר‪ ,‬גדל הביקוש ליתרות ריאליות‪.‬‬
‫‪ .5‬הבנק המרכזי צריך להחליט האם לשמור על יעד הריבית ולהגדיל היצע הכסף או‬
‫לשנות את הריבית (להעלות את הריבית)‪ .‬נניח‪ ,‬כי הבנק החליט על עלייה בריבית‪.‬‬
‫‪ .6‬יבוא ההון נטו גדל‪ .‬כתוצאה מכך יש תזוזה כלפי מעלה של עקומת ההיצע‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הביקוש ליבוא גדל בגלל עליית התוצר‪ .‬כתוצאה מכך יש תזוזה כלפי מעלה של עקומת‬
‫הביקוש‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬יכול גידול בעודף היבוא‪ ,‬אך לא ניתן לדעת מה יקרה לשער‬
‫החליפין בגלל שתי ההשפעות המתחרות‪.‬‬
‫‪ .7‬גידול בעודף היבוא‪ ,‬ירידה בצריכה הפרטית וירידה בהשקעה גורמים לירידת הביקוש‬
‫המצרפי וירידת בתוצר שיווי משקל‪.‬‬
‫דרך אלטרנטיבית‪:‬‬
‫‪ .5‬הבנק המרכזי צריך להחליט האם לשמור על יעד הריבית ולהגדיל היצע הכסף או‬
‫לשנות את הריבית (להעלות את הריבית)‪ .‬נניח‪ ,‬כי הבנק החליט על שמירת שער הריבית‪.‬‬
‫‪ .6‬הביקוש ליבוא גדל בגלל עליית התוצר‪ ,‬שער החליפין עולה אבל אין שינוי בעודף‬
‫היבוא בגלל שיבוא ההון נטו ללא שינוי‪.‬‬
‫‪ .7‬הצריכה הפרטית וההשקעה ללא שינוי (אין שינוי בריבית)‪ ,‬עודף היבוא ללא שינוי (אין‬
‫שינוי ביבוא ההון נטו) ולכן אין אפקט קיזוז לעלייה בתוצר בשוק המוצרים‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫במשק הנמצא באבטלה ומקיים משטר של שער חליפין נייד עם תנועות הון התלויות בפער‬
‫הריביות‪ :‬אם חלה עלייה בביקוש המצרפי יחולו שינויים גם בשוק המט"ח‪ .‬אם הבנק‬
‫המרכזי אינו משנה את שער הריבית‪ ,‬עלייה בתוצר תגרום לגידול בביקוש למט"ח‪ ,‬שער‬
‫החליפין יעלה ועודף היבוא (במונחי מטח) יישאר ללא שינוי‪.‬‬
‫אם הבנק המרכזי יקבע שער ריבית גבוה יותר אז עודף היבוא (במונחי מט"ח) יעלה ולא‬
‫ניתן לקבוע מה יקרה לשער החליפין‪.‬‬
‫____________________________סוף___________________________‬
‫‪6‬‬