צפייה - דרכי אבותינו מן המערב

‫‪3‬‬
‫מחזיסים‬
‫אלה‬
‫‪2‬‬
‫יעמדו על הכרכח מתעלת הבריכה העליונה גבירים ושועים רודפי צדקח וחשד תמתנרכים לעזר‬
‫הוצאת הדפוס האי ספרא רמארי ט כ ח׳ עליהם יחיו אמן כן יהי רצון‪:‬‬
‫ראשון כקודש מ ע ׳ הגמו׳׳ן החו״ן כה״ר י ש ו ע ה‬
‫ק ו ר ק ו ס סי״ו‬
‫כס״ק מ ר א כ ס‬
‫ו מ ע ׳ ה ג מ ו ׳ י ן החי׳׳ןסי׳ י ד י ד י ה צ ר פ ת י יצ׳״ו‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ י ו ס ף ב י ט ו ן יצ״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן חחו״ן כת׳׳ר מ א י ר א ב י ט ב ו ל יצ״ו‪:‬‬
‫ו מ ע חגמו״ן סי׳ ח י י ם ע ו ב ד י ה חי״ו‬
‫יככוד מ ע ׳ חחו״ן הגמון אח עצמי וכשרי כחח״ר‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ י ע ק ב א ו ח נ א יצ״ו‬
‫מ ר ד כ י ל ע ס ר י יצ״ו‬
‫ו מ ע הגמו״ן מחו״ן אח עצמי וכשרי כת״ר ח י י ם‬
‫מ׳ ל ע ס ר י הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן חחו״ן כח״ר ד ו ר א ב ן ח י י ם יצ״ו‬
‫ומעלת חגמו״ן חחו״ן ה ר א ן מ׳ א נ י ט ב ו ל יצ״ו‬
‫ו מ ע ׳ חחו׳׳ש והכולל כחח״ר מ ש ה רוזיליו יצ׳יו‬
‫מ ע חגמו׳׳ן דצ״ו סי׳ א ל י ה ו א ז ו ל א י וכנו יצ״ו‬
‫מ ע הגמו״ן חחו״ן כת״ר מ ר ד כ י א י ש ימיני יצ״ו‬
‫מ ע י חגמו״ן כס״ר י ה ו ד ה דיין יצ״ו‬
‫ומע׳ חרכ הכולל כישראל להלל כהת״ר מ ס ע ו ד‬
‫ח ׳ נ ח מ י י א ש יצ״ו‬
‫ומע׳ הגמו״ן החוי׳ן סי׳ י ׳ ; ק ב ח ד י ד א יצי׳ו‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן החו״ן סי׳ מ ש ה ג ז ל א ן חי״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן םי׳ י צ ח ק ע ש ו ר יצ״ו‬
‫ומע׳ הגמוין סי׳ י ע ק ב ל פ א ס י יצ״י‬
‫ו מ ע ׳ הגמוי׳ן סי׳ י צ ח ק א ו ח י ו ן יצ״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ י ע ק ב ע מ א ר הי״ו‬
‫ומע׳ חגמו״זסי׳ א ב ר ה ם ל פ א ס י יצ״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו׳ין סי׳ מ ר ד כ י ע ל ו ן יצ״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן החו״ן סי׳ ^ י ה ו ל ק א י י ם יצ״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ י ו ס ף ן׳ ״עמעון חי׳׳ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו מ ע ׳ ה ג מ ו ץ החו״ש אח עצמי וכשרי כח״ר י ו ס ף‬
‫ל ע ס ר י חי״ו וכניו סי״ו‬
‫ו מ ע ׳ הרכ המופלא אח עצמי וכשרי כמוהר״ר‬
‫י ע ס ב ל ע ם ר י חי״ו וכניו חי׳׳ו‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ ד ו ר ל פ א ס י יציו‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן שי׳ י ו ס ף נ ח מ נ י יצייר‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ י ש ע י ה ו י ז מ א ן חי׳יו‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ןסי׳ א ב ר ה ם ן׳ ד ו ד וחיון חי״ו‬
‫ומעי חח״ח והכולל כחה״ר ׳ ע ל מ ה ק ד ו ש יצי׳ו‬
‫ו מ ע ׳ חח״ה והכולל כח״ר י ה ו ד ה א צ ר א ף הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ חחה״ש החסיר ועניו כח״ר ימין ע מ א ר יצ״ו‬
‫ו מ ע ׳ החו״ן היקר אח עצמי וכשרי כח״ר י ו ס ף‬
‫ח י י ם ח ר ו ש חי״ו כן חחח״ש כחה״ר א ב ר ד ־ ן ם‬
‫ח ר ו ש ז׳׳ל‬
‫ו מ ע ׳ חגכיר חחו״ן כח״ר ד ו ד מ י י א ר א חי״ו כנו‬
‫של הישיש וננכר ה ז י ה נ ה ר ׳ ח נ נ י ה מ י י א ר א חי״ו‬
‫ו מ ע ׳ מחו״ן סי׳ מ ש ה א ב י כ ז ר הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ מ א י ר ש׳ ב ו ח ב ו ט הי־׳ו‬
‫מ ע ׳ םגמו״ן סי׳ ש מ ע ו ן א ו ח י ו ן חי״ו‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬אתיא‬
‫יע׳׳א‬
‫מנללא כל מריס תרומת זהב וכסף לקרכה אל המלאכה מלאכת הקודש לגמור הוצאת ה ד פ ס ת‬
‫הספר יחד כלס יצו ה' אתם א‪:‬ז הכרכה הם וכניהס וכל אשר להם ויכלו ימיהם כטוכ ושנותיהם‬
‫בנעימים הון ועושר בכיתם כרן ה' חילם ופועל יום תיצח ‪ :‬קלף משכורתם אשר העדיפו מ ט ו כ ם אורך‬
‫ימיס בימינם י בימיהם ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ‪ .‬ובא לציון גואל‪ :‬אכי׳ר‬
‫דוד צבאה‬
‫ע״מ‬
‫תי״ו‬
‫‪,‬‬
‫_‬
‫לאלה‬
‫יעמרו ע ל חכרכה ‪ .‬מ ע ׳ ותחלת‬
‫וחסד‪.‬‬
‫י‬
‫״ ־יי *׳״*׳״״*‬
‫כבור גבירים הרמים‪ .‬האנשים ‪ .‬האלה שלמים ‪ .‬רודפי צדקת‬
‫חמתנרכים לעזר הוצאת ה ד פ ו ס ‪ .‬האי ספרא דמארי ט כ ‪ .‬ה׳ עליהם יחיו בק״ק‬
‫מוגאדור‬
‫יע״א ‪ .‬אתה ח׳ תש‪.‬גרס ‪ .‬כיר׳׳א ‪:‬‬
‫ראשון כקודש מ ע ׳ ידידינו הגביר חחו״ן » י‬
‫מ ס ע ו ד עטייא חי ו‬
‫ומעי חגמו״ן סי׳ ‪ - /‬ל מ ה א פ ר י י א ט חי״ו‬
‫ומעי חגמו״ן חחו״ן החסיד ועניו כה״ר נ ס י ם‬
‫א פ ר י י א ט יצ״ו‬
‫ימע' אהובי חגוגו״ן החו״ן ס י יוסף * מ > י ח םייו‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ןחחו״ן סי׳ מ כ ל ו ף רוזיליו חייו‬
‫ימע׳ חגמוין חחו״ן סי׳ נ ס י ם א ס ב א ג חי״ו‬
‫ומע׳ חגמו״ן חחו״ן סי׳ ימין ד׳ א ו ח נ א הייויכד‬
‫הגמו״ן הקי״ן רצו׳ כה״ר ד י נ ר א ו ח נ א זצ״ל‬
‫ומע׳ הגמו״ן סי׳ מ ס ע ו ד א פ ר י י א ט חי״ו ‪p‬‬
‫םגמו״ן כמ׳ר נ פ ת ל י א פ ר י י א ט ז״ל •‬
‫מחזיסים‬
‫ו מ ע ׳ ה ג מ ו ץ חסו״ן ס י ׳ מ ס ע ו ר ח ׳ ק ו ר ק ו ס הי״ו‬
‫כן הגמו״ן החו״ן ס י ‪ /‬ח י י ם ס ו ר ה ו ס ז״ל‬
‫ו מ ע י חגמו״ן סי׳ י ה ו ד ה ע׳ ל מ ^ י ח הי׳ ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן החו״ן סי׳ נ ס י ם פ ר ץ הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ חימו״ן סי׳ ש מ ע ו ן א ו ח נ א הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ ה ג מ ו ׳ ן סי׳ א ב ר ה ם ר ח י ל י ו הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ ה ג מ ו ״ ן ה ח ו ״ ן כ ה ״ ר מ ס ע ו ד ק א ב י ס א חי ׳ו‬
‫כי״ חגמו״ן חחו״ן רצ״ו כה׳ר ש ל מ ה ה א ב י ס א ז יל‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן הקריין החסיד ועניו כח״ר א ב ר ה ם‬
‫ה ל ו י בן ש ו ש א ן יצ״ו‬
‫ו מ ע ׳ סגמו״ן סי׳ ח י י ם ה ל ו י הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ י ע ס ב ח ׳ ס ו ר ה ו ס חי׳׳ו‬
‫ומעי הגמו״ן סי׳ א ה ר ן ה ל ו י סי״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן החוץ סי׳ י ו ס ף ה כ ה ן הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ ח י י ם > מ ^ י ח הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ י ע ק ב ד א ו ח נ א חי״ו‬
‫ואתיא‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן החו״ן כח״ר א ה ר ן א ו ח נ א חי י‬
‫ומעי הנמו״ן סי׳ ל י י א ן ס ו ר ק י ם הי״ו‬
‫ו מ ע ׳ סגמו״ן החוץ סי׳ ד ו ר א ס ב א ג ה י ״ ו‬
‫ו מ ע ׳ סגמו״ן סי׳ פ י נ ח ס צ ר פ ת י הי״ו‬
‫ומעי חגמוין םי׳ ש מ ו א ל צ ר פ ת י הי״ו‬
‫ו מ ע י הגמו״ן סי־ ר פ > אד־־ימ^יח חייו‬
‫ו מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ ר פ א ל א ב י ט כ ו י ־ ^ מי״ו‬
‫וככור מ ע י ירידי חחה״ש והכולל הרפ האברך‬
‫כמה״רר ד ו ד ע ט ר סי״ו‬
‫ו מ ע ׳ ירידי ממשו״ח י ח עצמי וכשרי כה׳ר נ ס י ם‬
‫ן׳ ד ו ד ו ח מ ן הי״ו נין ונכד מ ס ט ' דפוק׳ לחרכ‬
‫המחבר זלה״ח‬
‫ו מ ע ׳ ידידינו סגמו״ן ריח׳'ן סי׳ י ו ס ף ל פ א ס י ח י י ו‬
‫ו מ ע ׳ הגביר החו״ן סי׳ ש ס ב ס י מ א נ א הי״ו כר‬
‫הגמו״ן סי׳ מ א י ר ס י ט א נ א ז״ל‬
‫ומעי הגמון סי־ י ע ה ב א ו ח י ו ן הי״ו‬
‫מכלל כל מריס תרומת זהב וכסף׳ לקרבה אל •המלאכה מלאכת הקודש לגמר הוצאה הדפסת‬
‫הסער יחד כולם אתה ה' תשמרם ונצנה רצץ ת ע ט ר ס כיר״א הס ו מ י ה ם וכל אשר להס יבלו בטוכ‬
‫ימיהם ושנותיהם׳ אורך ימ*ם בימינם ה! ן ועישר בכיתם׳ כרך ה׳ חילם י!ועל ירם תרצה׳ וככל אשר יפנו‬
‫ז‬
‫ישכילו ויצליחו חלף משכורתם אשר ה ע ר ת ו מטובם בימיהם י ט מ י נ ו תושע יהודה וישראל ישנן לבטח א נ ס ו‬
‫ע״ח ד ו ד צ כ א ח ה י ו‬
‫אלה‬
‫יעמדו על הכרכה מתעלת העליונה ‪ .‬גבירים ושיעים ‪ .‬רודני צרקה וחשד חמתנרכיס לעזר‬
‫הוצאת הרפוס א י ! ר א רמאיי ט כ ה׳ עליהם יחיו ניר״א בעיר המהוללה‬
‫ה‬
‫ראשן‬
‫ס‬
‫מ ע ׳ הגמר ׳ן םי* ש מ ו א ל ן׳ שעייה חי״ו‬
‫כקודש מ ע ׳ ידידינו הגביר ה נ ע ל ה לשט״ו‬
‫ותחלה‪ .‬השר‬
‫והטפסר‬
‫קאזא כלאנמא‬
‫יע׳׳א‬
‫מ ע ׳ הגמו׳ץ סי• א ב ר ה ם ן׳ ח מ ו ובניו חי״ו‬
‫סי׳ י ח י י א‬
‫אזאגורי הי״ו‬
‫מ ע ׳ ירורי אהובי הגמון נ ע ל א נ ס נ י א נאה ר‬
‫ככור מ ע ׳ חגמו״ן סחו" ן םי• ש ל מ ה סריקי הי״ו‬
‫סי׳ מ א י ר מ ׳ א ץ ל י א י הי״י ו א ש ת ו תמ״א‬
‫מעי ידידינו הגמו״ן סי׳ ד ו ד מ ל כ א ח י ״ ו ו ב נ י ו הי״ו‬
‫מ ע ׳ הכחו״ן ירירי אחוביסי׳ ש ל ו ם ן׳ מ ל כ א חייו‬
‫ומעי הגמו״ן ס י ש ל ו ם מל־־וד־* וםי• ש ל ־ י כ ה‬
‫מעי הגמו״ן סי• מ א י ר א׳ ט ו ל י ד א נ ו הי״ו‬
‫‪,‬‬
‫מע׳‬
‫‪,‬‬
‫חגמו״ן ס י מ ר ד כ י ע ק ו ק א ב ר יוסף הי״ו‬
‫מע׳ הגבירים אשי״ת רצ״וסי• סי ט י ל י ר א נ ו פ ה י ״ ו‬
‫מ ע ׳ ה ג מ ו ן סי־ י ע ס ב ה ש מ ע ו נ י חי״ו‬
‫מע׳ חגמו״ן ם־בחו״ן תב״ו סי• מ ש ה ן׳ ד ה א ן‬
‫מעי חגמו״ן סי• י צ ח ק נהון ובניו חי״ו‬
‫חי״ו כר אגביר המני״חרצ״ו סי• חיים ד ה א ן זיל‬
‫מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ י ו ס ף מ ר א נ \ חי״ו ובניו חי‪-‬ו‬
‫מע׳ ה ג מ ו ץ ס י ‪ -‬י צ ח ס א ׳ ע א ט י י א םי״ו‬
‫מע׳ חגמו״ן ס י א ב ר ה ם ל ק א י י ם ו ב נ ו משד־ז‬
‫מע׳ חגמו״ן סי• א ל י ה ו א ט ך ג י הי״ו‬
‫מ ע י הגבירים האחים שלי״ס סי• סי י כניו של‬
‫מע׳ ח ג מ ו ץ ס י ש ל מ ה ן ע ב ו וסי׳ א ב ר ד ז ם‬
‫חחו״ן המנו״ח מ״ו סי• י צ ח ק ן׳ זקן ו״ל‬
‫ב נ ו חי״ו‬
‫מ ע י חגמו״ן המנו״ח סי• י ה ו ד ה ל ע ו פ י ר מי״ו‬
‫מע׳ הגמר ן סי• ש מ ו ^ ן׳ א צ י ר א ף ובניו חי״ו‬
‫מע׳ הגמו״ן סי* י ו ס ף א כ ד נ י חייו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מע׳‬
‫‪1‬‬
‫הגבירים האחים סי• סי׳ צ ח ה אי ד ו ד‬
‫ה כ ה ן חי׳ו ו ב נ י ה ם ח י ו‬
‫‪ .‬מע׳חגמו״ןיעי• יוסף צ ב א ה הי״וכר מ ס ע ו ד ד ל‬
‫‪r‬‬
‫מע׳ חגמו״ן סי׳ א ב ר ה ם [' דיין חייו‬
‫מהזיתים‬
‫ד‬
‫מ ע ׳ ח ג מ י ץ סי• מ ס ע ו ד ס ו י ס א ב ר ש ל ו ם הי״ו‬
‫מ ע ׳ ה ג מ ו ״ ן סי׳ מ ש ה ן׳ ד ה א ן ב ר י ש ו ע ה הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן ה‪1‬קיר סי״ מ ר ד כ י ד ה א ן הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ מ ש ה ד ה א ן ב ר שמ*> הי״ו‬
‫מ ע ׳ הנמו״ן סי׳ מ ר ד כ י א ט ד ג י הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמיי׳ן סי׳ משד־ז ע ק ו ה א וסי׳ מ ס ע ו ד‬
‫א ח י ו הי״ו‬
‫מעי הגמי״ן סי׳ י ו ס ף א ל ע ם ר י הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמי״ן החיץ כ ה ״ י ע ק כ ע ^ א ר הי"•' כ ר‬
‫חח׳ הש׳ הז׳׳הך כהה״ר ד ו ד ע מ א ר הי״ו‬
‫מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ י ו ס ף א ט ר ג י חי" ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן הז״הך סי׳ מ ס ע י ר ס ר י ס י והחו״ן סי׳‬
‫י ע ~ ב ב נ ו הי י‬
‫מ ע ׳ ה ג מ ו ״ ן סי׳ א ל ע ז ר א׳ י ־ מ א ל י ה הי׳יר‬
‫מעי הגמו״ן סי׳ ד ו ד יזרזר הי״ו‬
‫מע׳‪.‬הגמו״ן סי׳ ד ו ד ו א ז א נ א חי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו׳ן סי׳ י ה ו ד ה ו א ז א נ א חי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ מ ר ד כ י א ו ח נ ו נ א הי״ו‬
‫מ ע ׳ ה ג מ ו ץ סי׳ מ ש ה ן׳ ח מ ו ב ר י צ ח ק הי״ו'‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי! ד ו ד א ר ר ע י הי׳׳ו‬
‫מעי חגמו״ן סי׳ א ב ר ה ם ע ה ו ק א הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ י ו ס ף ח ר ו ש הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמי״ןסי׳ מ ש ה ל ב א ז ב ר ר׳ מ ס ע ו ד חי״ו‬
‫מעי חגמויין םי׳ מ ס ע ו ד א ז ו ל א י םי״ו‬
‫מ ע ׳ ה ג מ י ן סי׳ ד ו ר א ל ע נ ק ר י הי״י‬
‫ד‬
‫ואתיא‬
‫‪4‬‬
‫מעיהגמו״ןחחו״ןםי׳ א ב ר ה ם ן׳ ד ו ד וחיון הי׳׳ו‬
‫מ ע ׳ חגמו׳׳ן םי׳ ע מ ר ם ב ו ח ב ו ט היי׳ו‬
‫מ ע ׳ סגמו״ן סי׳ א י ע ז ר ז^זאן הייייו‬
‫מ ע ׳ ה ג מ ו ״ ן סי׳ א ב ר ה ם ן׳־חקון הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ ד ו ר ן׳ ע ט א ר הי״ו‬
‫מעי סגמו״ן גי׳ א ב ר ה ם ע מ י א ל סייר ב ר ד ו ד‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ מ נ ש ה ה כ ה ן הי״ו‬
‫מעי הגמי׳־ן סי׳ י ש ע י ה א ב ט א ן ו א ח י ו הי״ו‬
‫מ ע ׳ הק' הש׳ כה״ר ד ו ד א ל ב א ז סי״ו‬
‫מעי הגמו״ן סי׳ יחייא ח ז א ן הי״ו‬
‫מ ע ׳ מגמו״ן סי׳ א ה ר ן ל ו ס ק י הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי א ה ר ן ה כ ה ן הי״ו‬
‫מנ‪ 0‬היקי סי׳ ד ו ד פ ר ץ הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמי־״ן סי׳ מ ס ע י ר ה כ ה ן ב ר י א ו ב ן הי״ו‬
‫מ ע ׳ חגמו״ןםי׳ מ א י ר ואעלזני; הי ו‬
‫מ ע ׳ הגמי״ן סי׳ ש ל מ ה א ב י ש ד ר י ש הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ מ א י ר ה כ ה ן ב ר י צ ח ק הי״ו‬
‫מעי הגמו״ן סי׳ א ל י ה ו ח ז א ן הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ ה א ד ן א כ ט א ן הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ א ב ר ה ם מ׳ ן׳ ם א ע ו ד הי׳׳ו‬
‫מעי ״קריין סי׳ א ב ר ה ם א ס ר י ק י ב י ע ד י חי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ • צ ח ק פ ר ץ חי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן סי׳ ח נ נ י ה א ב י ק צ י ץ ב ר לוי הי״ו‬
‫מ ע ׳ הרב הכולל זר ק כמה״ר ש א י ל נ ח מ י א ש הי״ו‬
‫מכללא כל מריס תרומת זהכ וכסף לקרבם ‪ 12‬המלאכה מלאכת חקוךש לגל‪:‬ור הוצאת הדפסה‬
‫הספר יחד כולס ‪ .‬אתה הי תשמרס ‪ .‬וכצנח רצץ ת ע ט ר ס כיר״א ‪ :‬הס וכניהס יכל אשר לחם‬
‫יבלו כטוב ימיהם ושנותיהם ‪ :‬אורך ימים בימינם י הון ועושר בכיתם כרך ה' חילם ופועל ידם תרצה‬
‫וככל אשר יפנו ישכילו ויצליחו‪ :‬חלף משכורתם אשר הערמנו מטובם ‪ :‬בימיהם ובימינו תושע יהורם‬
‫וישראל ישכון לכטח^כיר״א‬
‫אלה‬
‫ע‪/‬יי‬
‫ת ל צכאח‬
‫הי״ו‬
‫יעמרו על הברכה * מתעלת ה ב י כ ה העליונה י גבירים ושיעים * רודפי צדקה יחסר המתנרכים‬
‫לעזר הוצאת הרפוס האי ספרא דמארי ט כ ח׳ עליהם יחיו כיר׳׳א כעיר המהולל•*‪..-‬‬
‫ר ב א ט אי סרא‬
‫ראשון כקודש מ ע ׳ החו‪-‬ןסי׳ ר פ ^ ן׳ ש ע י א הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ןכה״ר ו פ א ד ל־״וסקי‬
‫וכה״ר מ ש ה א ח י ו הי״ו‬
‫מעי הגמו״ן החכם כה״ר מ ס ע ו ד ל ק א י ם הי״ו‬
‫מעי הגמו״ן כ ה ״ י צ ח ס ל ק א י ם הי״ו‬
‫•נע׳ הגמו״ן חחי״ן סי׳ י צ ח ק ע כ ו הי״ו‬
‫מ ע ׳ חגמו״ן החו״ן רציו כ ה ״ א ב ר ה ם ש ש ו ן הי״ו‬
‫ר‬
‫ר‬
‫מ ע ה‪.,‬‬
‫ם•׳ ׳‪-‬׳ ‪ I U‬י־‪» - .‬‬
‫ג מי״־‬
‫יע״א‬
‫מ ע ׳ חגמו״ן החו״ן סי׳ י ה י ר ה מ י א ג י חי״ו‬
‫מעי חגמו״ן סי׳ ש מ ו א ל מ ר א ג י הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן כהר״י ש מ ו א י ־ ־ מ ר א נ י חי< ב ר‬
‫הרב המובהק כמוהר״ר י צ ח ק זלה״ח‬
‫מ ע י ה ג מ ו ץ החי״ן כ ס ״ ר י צ ח ס צ ב א ע ו כ ה ! ך ‪,‬‬
‫י ה ו ד ה אחיו הי״ו‬
‫מ ע ׳ הח׳ הש׳ כהה׳׳ר א ה ר ן ג ר א ג י הי״ו‬
‫‪,‬‬
‫מ ע י ‪:-‬ללוין סי׳ ־‪ .‬י ‪ 1• :‬י־ ; • ‪ L‬י ‪ .‬־ ; ״ ‪ :‬ר י ח ובנו‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫מחזיקים‬
‫ב ר יזיב כמוהח״ר חיים ח ו ת י א ד ־ מי״ו‬
‫מ ע ׳ חחו״ש כחח״ר יוסף חיים י מ א ל י ח מי״ו‬
‫מע׳ הכחיד החכס זר״ק כמי חיי צ ב א ח מי״ו ב ר‬
‫מ ע ׳ מגמו״ן ס**׳ מ ס ע ו ד עטייא חייו‬
‫היכ כמוהר׳׳ר ד י ר הי״ו‬
‫מע׳ חגמו׳׳ן כ ה י ש ל מ ח א ב י ט ב ו ל הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו׳׳ן סי׳ א ב ר ה ם חיים ן׳ זקן הי״ו‬
‫מ ע ׳ סגמו״ן כחיי א ל י ה ו ן׳ שמעון חי׳׳ו‬
‫מ ע ׳ חחו״ן ו מ י ו מ ם כ ה י י ע מ ב ה כ ה ן הי״ו‬
‫מ ע ׳ מ ח כ ם כ מ י י י ה ד ה ע מ א ר ו כ ח י ׳ ש ל מ ה הי ו‬
‫מ ע ׳ הכחו״ן כ ח י מ ם ע ו ד עסיאל־* הי״ו‬
‫מ ע ׳ חכחו״ן מגמו״ן סי׳ א ה ר ן פיל־־־ ו חי״ו‬
‫מ ע ׳ הנו׳׳ח כ ח י א ה ר ן ע מ י א ל ‪ -‬הי״ו‬
‫מ ע ׳ וזגמו״ן סי׳ ד ו ד ע מ י א ל ‪ -‬חי״ו‬
‫מ ע ׳ חחה׳יש והכולל זי״ק כמוה״י מ י כ א ל ־‬
‫מ ע ׳ החי״ן זי״ק סי׳ ר א ו ב ן צ ב א ח מ י ז ב ר‬
‫י ש ש כ ר א נ ה א ו ו א הי" ו ב ר ח י כ ה ג מ ל סב׳יר‬
‫כמוחר״ר ד ו ד הי׳ייו‬
‫כמוחי׳׳י המל־^ך ר פ א ל ־ חי״ו‬
‫מע׳ החו״ש והכולל זי״ק כמוח״י י ע ה ב צ ב א ח‬
‫מ ע ׳ חחח״ש כ ה י א פ ר י ם א נ ה א ו ו א הי״ר‬
‫סי״ו ב ר כ מ ו ה י ׳ י מ ס ע ו ד חי״ו‬
‫מ ע ׳ החה״ש כ ח י ״ י של־־ימה א מ ז א ל ־ ״ א ג חי׳‬
‫מע׳חגמו״ן כ ח י ד ו ר ב ו ח ב ו ט חי״ו‬
‫מ ע ׳ חחח׳יש כ ה י ״ י א ב ר ה ם צ ב א ע סי״ו‬
‫מ ע ׳ הח״חש והותיק כחה״י ימין ן׳ לחסין הי״ו‬
‫מ ע ׳ הגמו״ן החו״ן כ ה י בן ציון ח י ו ת הי״י‬
‫מעי הכחו״ן כהי׳ ש מ ו א ל ‪ -‬ן׳ ל־יחסין חי׳׳ו‬
‫מ ע ׳ חגמו׳׳ן כ ח י כ ן ציו; אמזאי־^אג חי׳׳י‬
‫מ ע ׳ חגמו״ן סי׳ יוסף א ב י ט ב ו ד ^ הי׳׳ו‬
‫מ ע ׳ מגמו׳ין כ ה י מכ^־־וף ח ־ ־ ־ א ו ה חי״ו‬
‫מ ע הגמי׳ן נ ה ׳ י שד־יםה אכיטבול־‪ -‬הי״ ו‬
‫יןע׳ חגמו׳׳ן כחי׳ שאול־* בן ישוי הי״ו‬
‫י׳‬
‫ע ׳ ה כ ח י י וחכם זי״ק כ ה י ר פ * ב ר‬
‫ו א ת י א מכללא כל מ י י ם ת י ו מ ת זחכ וכסף לקיכח ‪ 12‬המלאכה מלאכת תקויש ל ג מ י הוצאת ח י פ ש ת‬
‫סס!ר יחד כולם ‪ :‬אתם ח'תשמרם • וכצכה רצון ת ע ט י ם כ י י ״ א חס ו מ י ח ס וכל אשי לחם‬
‫יכלו כטוב ימיהם ושנותיהם ‪ :‬אורך ימים ב י מ י נ ם הון ועושר ככיתם כרך ח' חילם ופועל ידם תרצה‬
‫וככל אשר ילנו ישכילו ויצליחו‪ :‬חלף משכויתם אשר תעריפי מטובם ‪ :‬כימימם ובימינו תושע יהודמ וישמין‬
‫ע ״ ח י י ד צ כ א ח סו״ו‬
‫ישכון לכטח ‪ .‬ט י ״ א‬
‫‪1‬‬
‫ד ו ג ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫׳ ו‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫הסכמת‬
‫ח ר מ י ם הגדולים כי רינא דכא היושבים על מרין ראכ״ר‬
‫כעיב״ימראבש לאגפיה‬
‫יע״א‬
‫א ו ר זרו׳׳ח לצדיק ‪ .‬זרח רכ זיח אל עכר פ נ י נ ו ‪ .‬תודח חמימה ‪ .‬יוצאה בהינומא‪ .‬קונטריס * ח ד מ ע ט‬
‫מן ח מ ע ט ן ‪ .‬מאשר חיכר כמחברת ‪ .‬כליל ת פ א י ת גאון ע ט ר ת ‪ .‬פעולה צדיק נר ח מ ע ר כ י ‪.‬‬
‫כאריה וכלכיא חרכ חמו‪1‬לא ‪ .‬ידיו רכ לו כנסתר ו כ נ ג ל ת ‪ .‬כל חחלוח כולל‪ .‬חן ערכו מי ימלל ‪.‬‬
‫בקשית כמוה״רר ד מ י ך ד ו ד צ ב א ה זצוק״ל‪ .‬וחכי קרא שמו מ ^ כ י ל ל ד ו ד ‪ .‬חידושי‬
‫רכרים‬
‫פסוקי תנ״ך ודיבורי חראי׳ס ז׳׳ל ‪.‬‬
‫וביאורי קנת‬
‫נחמדים ‪ .‬רכש ונופת צופים צמידים וביאורי קצת אגרות ומאמרי חש׳׳ס‪ .‬ודרושים לכל חפציהם ‪ .‬עריכים‬
‫לגל שומעיהם ‪ .‬גם רלח ר ל ח מ כ א ר מים חיים א מ מ ת טהור! ת ‪ .‬וחיו למאורות • עיכים מאירות ‪.‬‬
‫*גח׳יס על ו ב י י כ י ב ‪ .‬דורש כתרי אותיות ‪ .‬תפוחי זחכ במשכיות‪.‬‬
‫מי יחן איפה וימצאו רוכ ספרי חיבוריו היקרים ‪ .‬שו‪/‬ת על ארכעם טורים ‪ .‬מ ג י ד מישרים ‪ .‬ואשר צלל‬
‫במים אדירים ‪ .‬וכים התלמוד י וכפוסקים ראשונים ואחרונים‪ .‬ו ה ע ל ה מימיו נאמנים ‪ .‬ומאמרים יקרים‬
‫»גל דרך הנגלה והנסתרים ‪ .‬דברים עתיקים י כולם מחמדים כולם ממתקים ‪ .‬אשר שמענו שמעיחם ‪ .‬ולא‬
‫<וד* איפה חם ‪ .‬וייחקר על משכח הר*וס לחלקם כישת! ולהעלותם על שולחן מלכים להשתעשע כחם ‪.‬‬
‫מ ה רב טוב יחשב לאיש אמונים י נ ט ע נעמנים ‪ .‬מ ת ע ס ק בקרשים‪ .‬חוטר ג ז ע משרשים ‪ .‬שמו כשם‬
‫ר כ ו ‪ .‬נ ו ת ן ט ע ם לשכון י כח״ר ד ו ד * ב א ה חייו בר בריש דיכ׳עא ‪ .‬אשר אזר נ ג כ ר חלציו ל»ול\א‬
‫מור זקינו מגאון המלך ד ו ד זצוקי׳ל • לחת }גסף‬
‫לאור ח * ל ו מ מ ‪ .‬מחכרת חקרם של‬
‫םמצויינים ‪ .‬וילכו‬
‫מ ו צ א ‪ .‬למען יפוצו מעינותיו חוצה י ויחיה לו שם ושארית ו ז נ מ ן בשערים‬
‫ל * ו מ חכמי‪ 3‬ונכונים י יהי שלום נחילו י וישלם ס׳ מ ג ו ל י ‪ .‬וזכות מגאון מור זקינו זצוק״ל תעמוד צו‬
‫לראות טונמ נ ע מ ל ו ‪ .‬מון ועושר בביתו ״ ואורן ימים ו א ו ת חיים א ט ״ ר ‪.‬‬
‫הסכמות‬
‫ו‬
‫אליכם‬
‫אישים אקרא ״ קומו נכבדים ושרים • לעזרת ח׳ כ ג מ ד י ם ״ לקוח את ספר ממורח חזה ״ בוזו‬
‫כסף מ ז ו זחכ למען עשח כיום חזה ״ וחייתם ככלל כ מ ן אשר יקים ויכו׳ ״ וזכות מגאון חמחכר‬
‫ד ו ד ותורתו תחיח מ ג ן וצנח לשמרכס שמירח מעולח • מכל חולי‪.‬ומחלה ״מאמן חוא בעל‬
‫זצוק״ל ממלך‬
‫על מנח אחת א‪:‬ים • אורך ימים בימינם • עושר ו כ מ ר בשמאלם ״ אכי״ר ״‬
‫חגמול לשלם‬
‫חלכי׳ר חחו׳׳פ מ ת א מ ר א כ ש יע״א כשא׳ ל״ח אייר ש׳ ו ה ת ע נ ג ו ע ר רוב שלום‬
‫ע״ה יעקב לעסרי‬
‫ע ״ ח מ ש ה זריהן ס״ט‬
‫עי׳ה ש ״ מ ה א ג ז חיים ס״ט‬
‫מקום החותם של כית דין הצדק כעוכ״י מ ר א כ ש יע״א‬
‫לפי׳ק‬
‫הסכמת‬
‫הרבנים הגדולים כי דינא ר מ ז היושבים על מרין ומתוכם כעין חח‪1‬מל חרחי׳ג ראכ״ר‬
‫כעוב״י‬
‫ראש‬
‫ש״ט‬
‫צ׳אר י כ י ‪ 1‬׳ א ואגפיה‬
‫יע״א כ ס א ס ל ע ר י כ ו ן כ י ר ״ א‬
‫שבטי ישראל • קכל מסיני ומסר לנו תורת יקוחיאל • ומאז וחלאח דור ורורשיו דור וחכמיו לא‬
‫השבית לנו גואל ״ איש על ה ע ר ה יושב על כסא ישראל י לשפוט לרון ולחומת כין רם לרם כין דין‬
‫לרין רב פעלים מקכציאל ״ גם להגות כתורת אלי • כמילי רררשא מבראשית ער לעיני כל ישראל ״ גם‬
‫לחטיף לעם ר מ י מוסר כעקביא כן מסללאל ״ ככח ואל ״ דכרי למואל ״ ואין דור שאין בו כשמואל‬
‫וכדוד מ ל ך‬
‫ראש‬
‫ישראל‬
‫המעוז חזה • חרכ הקדוש מזח כן מזח • מחזה שדי יחזה ״ ומח נבכר חיום הזח ״ אשר ראינו‬
‫מראות אלריס האי ספרא נחר ספרא" דמאריה ‪0‬כ הנמצא כיח י ם־זר‬
‫משכיל"* ?"*דוד‬
‫בשנותו ״ שלם הוא ושלמה משנתו • ארי דורש ככתרי אותיות ומגלים לו רזי • דחכר‬
‫גזיזי • דר׳שמ ארי גברא דכא רשעיר חזי * ואתיא מררשח רמשים לכל חזציהם • ערבים לכל שומעיהם‬
‫ישראל‬
‫כולם אחוזי • יגל יעקכ ישמח‬
‫ראש‬
‫הממשלה ״ לו דומיה תחלה ״ חנה עיניכם הרואות • האי גברא רכא האיר וזיח אור זר׳וח לצריק‬
‫משיירי אנשי כנסת חגרולת • מנורת זחכ מ ל ח • וגולה על ראשמ תורה ריליה היא רנפיש חילח‬
‫איש חיל רב פעלים מקכציאל מאור חגולח • רכ ור״מ לעיר ש״ח וש״ס היא מעיר‬
‫וחמסוללח • שמחם תצא תורה ע ל מכונה ועל תלח י ותצ׳לח רוח ח' אל‬
‫מראכש‬
‫ד ו ד וישפוט‬
‫ישת‪ 1‬יורה יורח ירין ירין את תדרך ילכו כת ואת חמעשח אשר יעשון‬
‫השחר עלה • תודח וגדולה • דמי לכר אלחין נורא תמלח • והימים אשר מלך‬
‫חגרולח‬
‫את‬
‫מאיר ע ע ו סגמים וכמו‬
‫ד ו ר חים נדרש לכל ‪ V1‬כרין‬
‫כשמן כלולה ״ מוא ניחו‬
‫ומשיכ כהלכה ״ איסור יחיתר דיני ממינות סולת נקימ • כי״ג נ פ ה מנחה‬
‫מנ״יר י שר מצבא • איש אחר מן •חרמ׳תים ״ שמו נודע בשערים כשויח קרי׳תים י נר חמערכי • צפירת‬
‫תפארת ו ע ט ר ת צכי ״ חרב המופלא • גדלו ו ט ו מ מלא• כל רז לא אניס ליס כנסתי ובנגלה* חקילכקשית‬
‫המלך ‪ TH‬צבאח‬
‫‪,‬‬
‫זלח״ח זצוק״ל ״ יראי ח הללוהו • כל ז ר ע י ע ק כ כבדוהו ״ ו ג ו מ מ מ נ ו כל זרע‬
‫_‬
‫ישראל‬
‫ד איש השלישים • קדש קרשיס • חמש׳מח י‪1‬ח׳ים ואנשים י ויועץ חכם חרשים • כר כריח דרכינא שמו כשם‬
‫רכו ״ וכקרכי ישים איר מ •שם קטן משם גדול ח ‪ :‬א ר ח‬
‫כקדשים • חוטר ג ז ע משרשים‬
‫י‬
‫חח׳ המפואר כנש״ק כם״ר‬
‫דנא רשים • ונפשו אותה לדפוס סררא ויעש‬
‫להעלות על משכח חדפוס מחני מילי מעלייתא‬
‫ד‪1‬ד לו שם •‬
‫מ ם אנשים י חו<* ידידינו ה מ ת ע ס ק‬
‫דוד צבאה‬
‫ניר •וימצא גתוכ כתבא‬
‫כשם הגדולים ורעת קדושים‬
‫מילי ר א מ ת מ ע ט מהנשאר אשר נמלטו מ פ ח יוקשים‬
‫מ כ מ כ חזמן נפסדו וחע‪ 6‬אכלס וחיו למאכולת מדרש לפרעושים • לכן •מר׳ כרי‪-‬מ‪-‬ררכינא חגר שארית‬
‫מ ח ו לתרפים תמימים • ולא יניח ולא ישקוט ע ר יכונן ו ע ד ישים תסלח לדור מלך‬
‫ראש‬
‫י^ראל‬
‫כל קומת י חוסן ישועות חכמה • לדעת ולתור כחכמה • נעתירח את פני מ מ נ י הכמח י וכל‬
‫חמתנדיכים כ ע ם כי יתרמו מנרכת לכם תרומם • מ ז ו כסף מ ז ו זחכ סלעים דינרים • כל כריכ לכ‬
‫הסכמת‬
‫‪7‬‬
‫‪t‬‬
‫ירים ״ יתו״ר נעי>ש וקדממ • לדוככ שעתי ישנים ולחג כחכמת ־ וזכות מרכ מ ק מ י‬
‫דוד‬
‫מלך‬
‫ישר^‬
‫ישראל‬
‫חי וקים תמי מ ש מ ר ת כ ם שליממ מ ע ם ה׳ אלמי‬
‫ר א ש כית אכ • ולגגו יכאכ • על גלוחינו ממר ו מ נ מ מ י יתומים חיינו ואין אכ • משנגנז אכ ״ חוא‬
‫מלכנו חרא משיחנו זמ רכות כשנים עינינו תלויות למו׳ א ב • ע כ ר קציר כלמ קיץ ואנחנו לא נושענו‬
‫ועינינו כלות ומחלות לרחמי אכינו שכ‪1‬מים ״ שיממר ויגונו גאולח עולמים י ו י מ ת ציון וירושלים י וגן‬
‫דוד יכא ויגאלנו ״ ויקכץ נדחינו נדחי ישראל • מן משיחלישראל״ כ ע ג ל א וכזמן קריב אמן‬
‫ל״ד חחו׳יף כשיא לח׳ תמוז יח״ל שנת ויהי כ י ש י ח מ ל ך לע״ג • רוצ״ק כעוכ״י צ׳אר‬
‫זח שלום ־ המעתירים‬
‫ל כ י ‪f‬׳‪ K‬יע״א ‪1‬אג‪6‬יה • ומימ‬
‫כ ע ס ע ת ר ת מחיים ומשלום ‪:‬‬
‫כ ע ד ממתנדבים‬
‫‪,‬‬
‫»״מ מ ש ה מ א י ר חי א י י ק י ס‬
‫ע״מ ד ו ד א ד ה א ן‬
‫סמי׳ר ומו״ץ‬
‫ס״ט י ב ראשי ורא״כר‬
‫מקום חחותם‬
‫מקום מחותם‬
‫ע״ח א כ ר ה ם אכיחצירא‬
‫ס׳״ט דיין ומו׳״ץ‬
‫‪1‬‬
‫מקום חחוחס‬
‫ה ס כ מ ת ה ר ב נ י ם ה ג ד ו ל י ם כ״ד ה ג ד ו ל היושבים ר א ש ו נ ה כ מ ל כ ו ת‬
‫בעי׳׳ת‬
‫רבאט‬
‫וס‪1:‬י י»״א‬
‫כ מ ו השחר ע ל ה ״ עלה והאיר לעינינו • כתופעת אור יקרות האי נ ט י ע מ של מצומ כנש׳׳ק כלו קדש‬
‫קדשים כמם״ר ד ו ד צ כ א ח ‪3‬ר״ו ״ אשר עיקר שורשוחי שתול ע ל פלני מים ״ כר כריח דרבינא‬
‫א ש ר חן חיום כזרוון אורו‬
‫אשר ישא אה שמי עליו ״‬
‫ארי דכי עילאי •‬
‫תורח אשר דלה דל*‬
‫לפנינו אתא ואייתי כידיה ס פ י מ ש כ י ל ל ד י ר מ ע ט מן חמעטןמחרושי‬
‫״ אשר ח כ מ ת אלה ס כקרכו גדול מ ר ק שמו • כי גדול מכל‬
‫מתורתו של רכו איש חאלחים‬
‫כני קרם ״ ד מ ן רמקרמי כמלולא ״ גדול מרור כדודו • מרכ מגדול וממופלא * כנסתר ו מ ג ל ח ״ דכל רז לא‬
‫אניס לימ ״ כאחד הצכאים ״ בסורמתורמ ומשוטים יחיקים • ג ם כסוד קדושים רכמ‪ .‬ע ט ר ת תפארת ״ וגולת‬
‫מכותרת־ כקש״ ת כמומד״ר ד ו ד צ כ א ח ד^״א • חן היום נצנצה מ ח אלחים בקרכו ״ כרא מ ז נ מ‬
‫מלזמ אשר קרא שמו מ ש כ י ל ל ד י ר כשמו כן הוא‬
‫אכא • לעלות מספר הקדוש‬
‫מכיא לנו למאיר‬
‫ע ל משכח מדפוס • תן אמת כל מ ע ם מקש״מ קשיין אמררי ראו מ ם‬
‫עינינו לא כאשר קוינו מלאנו ראינו ״ יען כי מ ק י ם קרמתת י באוזנינו שמענו • ואבותינו סערו לנו מראש‬
‫מקדמי אר׳׳ש • מן כלשונם מלח • כי המלך דוד גאון י&ראל דרך גדילתו י מר׳יס נהריים ״ <‪ pr‬כין‬
‫המשפטים • מקור החכמה ו ה מ ד ע כסימן ורררע י יחיד בדורו משיירי כנסת הגדולמ • דרכ גוכרימ ורפ‬
‫חיליח ‪ .‬מארח דתלמודמ ‪ .‬גדול הוא כשחקים‪ .‬מכני הענקים י ועסקיו האירו מ ק י ם • שמו נ ו ד ע בשערים‬
‫מגן הוא בגבוי־ים • כתורות ו ח ק י ם ' ו מ ש ‪ 1‬ט י ס לכל עשוקים י ותורת אמת היתה בפיהו * רגלי בה ע מ י ק ת ס‬
‫ומשתיתה • ו ט ו ב ‪ :‬ת ר י מ ג ל ח ובנסתר • כאשר באוזנינו שמענו ־ ונוסף על השמועה י מ ה שהגירו כגדלן‬
‫גדולים ח ר מ י ם מארי אתריה דמור המלך דור י על גורל חכמתו י על חכוייו היקרים י אשר מ י ה‬
‫גוזר ים התלמוד לגזרים י ומשפטיו משפטים ישרים * גס לרכות מדרשים ותורת קדושים מקדשי ימ י ועל‬
‫זח כ מ ע ט דאבה נפשינו * על אשרקויתח נפשינו י מתי יבוא ע ת שמחות לראות מתורת ממלך דוד ג מ ל ו ת‬
‫וב־לאות ־ אך זח חיום לא זכינו אלא מ ע ט מן ח מ ע ט • מנצוצי אור כ מ ג מ ל א אורניה ״ ועל זה ת מ ה נ ו‬
‫ע ל אור נערכ זרע רכ ״ על מי ועל מ ת מ נ ע מ מ נ ו ת ט ו כ וחמטיכ • ו ט ע מ ו ונימוקו ט ע מ א ט ע י ם ״ כיכ‪3‬‬
‫ספרי כ ו ת כ ו ת ^ ג י רכ שואילים מלכו כהס• רכנן מארי אתריה דמויי• לסודות מ ה ם משפטים וחוקות ישרים‬
‫ומעיקרא באו לידס כמופקדים ״ ובסוף חזרו כמוכחשין י ודין ג ר מ א שלא נראו ע ת ה כעליל •‬
‫?כ׳׳פ מרור אתם ראו זרע קדושים • *כל מכתוכ כך ‪ -‬ס ‪ :‬ר להחוייה ״ הכל כתוכ ככתב אמת עלי יושר‬
‫ועתירמ ת ו ר • לחזור לאכסנייא שלת • להאיר יז״זו מ נ י ק י ו מתורתו ‪1‬ל המלך י־וד ״ ו ל ע ז מ ת ת‬
‫הסכמת‬
‫ח‬
‫״‬
‫‪8‬‬
‫מצום רמייה כ ל ע ם כני ישראלי •שככל מקום אשר תדרוך כף רגלו רגל ישרה דחאי נ ט י ע ה של מצרה • מצומ‬
‫רמייה להחזיק כידו לתומכו ולסעדו • כמנה יעה איש איש ככרכתו ־ קומץ של כרכה • להדפיס זה פ כ ר‬
‫מ ש כ י ל ל ד ו ד להפיצו ככל ערי ישראל • לטעום מ מ נ ו נועת ורכש • כחגים ומועדים ויומי שכתות‬
‫לחיות שפתי המלך דוד דוככות • זכותו וזכות תורתו ת׳ צכאות יקרכ גאולות אכי״ר ״‬
‫ר פ א ל אנקאוואס״ט‬
‫חצכ״י‬
‫יוסר• ך ע ט א ר‬
‫ס‬
‫״ ט הצעיר‬
‫חיים יסוחי* בירדוגוס״נו‬
‫מקום החותם של כית דין חגדול כעוכ״י רכאט יע״א‬
‫הסכמת‬
‫וזרכ הכולל • ענותן כחלל • זקן יושב כשכת תחכמוני * ממשפחת ר״ם כמוהר׳״ר‬
‫צבאח‬
‫מאיר כברק‬
‫‪,‬‬
‫נרו וכניו הגדול שמא דמאריח עליה • שם חגרוליס חח׳ חרכ חמוכחק‬
‫‪"1‬‬
‫״ מרביץ תורה כישראל י כמוהר״ר‬
‫ה מ ל ך דוד‬
‫שכך רואות יאת‬
‫‪H‬צכאח‬
‫נככר חיום יום כשורה • ליהודים חיתח אורח • אור גדול כקטון כגדול או״ר למינים‬
‫משכיל‬
‫הגדולות ״ ואת המראות ״ הרואמ אומר מ ק * ״ י כרק כן אכי נ ו ע ם * ספר‬
‫לםרכ מגדול מ ע ״ ו מ • אריה דכי עלאי • םמקוכלהאלחי • רכן שככ״ח כנסתר ו מ ג ל ה •‬
‫נר חמ<גרכ • עט״ר ונזר משפחתינו • כמוהר״ר‬
‫אחת דתו לאמת‪.‬׳ אמת לאמיתו • וחי ע מ ו‬
‫היו•‬
‫חי״ו אשר נקרא עיש הרכ םגרול‬
‫ויע׳״א •‬
‫מה‬
‫ללוד‪.‬‬
‫מס^וד‬
‫חזה אור נגח עלינו‬
‫י‬
‫׳מישכיל‬
‫כצפייתינו צפינו‬
‫י‬
‫ה מ ל ך דוד צכאח‬
‫ל ד ו ד מ ר ך ישר^‬
‫זיע״א ג מ ה מכל ח ע ס‬
‫כחגלות נגלות‬
‫י‬
‫אור יקרות ״ סספר חנככר והנורא‬
‫אמרות טהורות ״ חידושי וביאורי קצת פסוקי חנ״ך וריכורי חרא״ס ופירושי על הילקוט וקצת חידושי‬
‫השים ושו״ת ר מ י ם נחמדים וערכים • מתוקים מרכש ונופת צופים * תירתו תורת אמת • חלכח וחן מורים‬
‫מלכה לדורות • רכ יזיליה ורכ ג ו מ י ח • ואם כגכורות • מאן ספין ומאן רקיע לית דין מ אנש כל קכל די‬
‫רוח יתירה כיח מאירה כמאורות • כל העולם הלכו לאורו כמשה מפי ח ג מ ר ח‬
‫וכדוד מלךישד^‬
‫א& אמרנו נבוא העי״ר מעשם תוקעו וגבורתו ״ אין קץ לגדולתו • מ ו ך שחלק מחכמתו • באשר ח אחו‬
‫מראכש‬
‫מר יתיכ כרישא ‪ .‬על כסא חחוראח ‪ .‬יורח יריח ידין ירין כעיר רכתי ע ם ‪ -‬ע י ל ^ מ ח ו ל ל ה‬
‫יע״א * כאמת אמרו מאן דתוליד ליה אמיח כותימ הוליד * פתח חכיתיח ומלא גרונם‪.‬‬
‫של חכמים יין יינה של תורה ויורד כנמרות י חכל על ראכרין חידושיו המופלאים על הר׳ טורים ועצ‬
‫סש״ס ״ שס שם לו חק ומשפט חלכח לדורות • יהי רעוא שזכות חרכ ה מ ח מ מרן‬
‫‪,‬‬
‫ת ע מ ו ד להעלות ולראות על משכח הרפוס רגל‬
‫^ליגו‬
‫י^קכ‬
‫ישמח‬
‫י*‬
‫דוד מלכא‬
‫ישראל‬
‫משיחא״‬
‫לשכח למרכרימ ררכינא נ ט ע נעמניס * חוטר ג ז ע משרשים • שמו כשם רבו • החכם כנש״ק כחמ״׳י‬
‫דוד צבאה‬
‫זלח״מ כלא׳וץ מנ״יר‬
‫צבאה‬
‫הי״ו כר החכם משלם והכולל • ענותן כחל; • מזרי׳ק טהור כמוה״ר‬
‫אברהכש‬
‫הרכ ממחכר זיע״א • אםר אזר כגבר <ןלציו‪,‬גמו‪2‬י‪£‬‬
‫לאור ת ע ל ו מ ה מ ח מ ת הקדש של מר זקינו הגאון‬
‫ד ו ד מי*ך‬
‫ישראל‬
‫•הי שלם בחילו וישלם ת׳ עעלו • וזכות הצדיק הגאון מר וקינו זלה״ה ת ע מ ו ד לו לראות טוצמ בעמלו א מ ץ‬
‫ימים ושנות חיים וגדולת ו כ מ ר‬
‫הכי ד‬
‫מחו״ף‬
‫רבאט‬
‫כשלמי‬
‫י^‪1‬ראד*‬
‫כדוד מלך‬
‫אכ רחמן דחאי שתא חתיע״ר לפ״ג ושלם ״‬
‫ע״מ מ ס ע ו ד צ כ * ח ס״ט‬
‫ע״סדוד צכאח»״*‬
‫‪Tuaii - Imprimerit Jacob Gucdj, 14, Hue d•• Epines‬‬
‫כס״ד‬
‫ספר משכיל למד‬
‫פרשת חיי שרה‬
‫ויכוח שכין אברהם לעפרן שאברהם ע ״ ה אמר‬
‫ככסף מלא יתננח לי ויען עפרן השדה‬
‫נתתי לך ו ה מ ע ר ה אשר כו ונוי רהו״ל כנררשתי‬
‫ללא שאלו שאברהם לא כקש מ ע י י ץ כ״א ה מערת‬
‫ועפרן הוסיף השרה נזיאך ניכו לכו לעשות כן‬
‫מוגה שלא כקש מ מ נ ו ‪ .‬א ב ר ה ם י והתש־כה לזה‬
‫נלע״ר ד י ו ק על מ ה שנחלקו ה ס מ ״ ע וסט"ז כההיא‬
‫רחו״מ סימן ק״ץ ע ״ אין קרקע נקנה ככסף‬
‫דהס״מע ס״ל שהנס‪:‬׳ שהקי־קע נקנה בו צריך‬
‫שיהיה משויוי חמקח דווקא אכל צתת ב‪-‬רוטה‬
‫כתורת קנין איני מ!עיל והרב ט״ ז ונן הב" ח ובנים‬
‫מ א י מ ת חולקין עליו וס׳ל די‪ :‬ל מ ט ה ב ע ל מ א‬
‫כתורת קנין סגי ולא כענין שתהיה משיווי המקח‬
‫ומבואר כש ץ״ץ ס׳ו רהאומד לחכירו הילך מנה‬
‫ויהי שרי מ נ ו ר לך מ ראם ארס חשוב הוא הלוקח‬
‫לו המקח שהמוכר נהנה‬
‫כיון שזכה במנה‬
‫כ מ ה שמקכל ממנו מתנת * עיר נקרים מאי‬
‫דאיתמר כגמרא ר מ צ י ע א פ י א ״ מ כ״כ א מ י מ ר ו מ ר‬
‫זוטרא ורכ אשי אקלעו לכישזנא דמדי כר איסק‬
‫אייתי אריסיה תמרי ורמיני י א מימי ו‪:‬נ־ וטי־א‬
‫אכלי ורב אשי לא אגל אתא מ י י ב י איסק א״ל‬
‫אמאי לא יהבת מהנך י ביתי אייל השתא א מאי לא‬
‫אנל מד א״ל רילמא משוס בישיפא אמר הבי •‬
‫ומוכח ראם הוסיף שי לית ביה משוס כיסופא‬
‫ובזה נבוא לבלל הביאור כס״ר שאברהם‬
‫אמר ככסף מלא יתנכה לי בלרמי לאפיקי בסף של‬
‫קנין‪..‬שאיני• רוצה 'לקחתו ב ז ו י ת מ ז ת ולקנותו‬
‫~בב‪0‬ף לקנין דליקני ;חשבמת הט״ז והב״ח ופ״מ‬
‫אלא ככסף מלא כלומר שיווי המקח כילו וז״ש‬
‫ככסף מלא יתננהלי ויען ע פ מ ן לא ארוני שמעני‬
‫כלומר הגם שאני ניתנו כמתנה ע נ ״ ז חשוב כאלי‬
‫אתם קונס ככסף דלקיחמ ארם חשיכ שמה נתינה‬
‫דכההיא חנאח שנהנה הניתן כמה שארם חשוכ‬
‫לוקח מ ה נ ה ממנו חשיבה כסף ונק^ה הקנין וכמ״ש‬
‫י ^ ־ ש י ׳ ק״ץ ש״ו כנ״ל וזי׳ש אדוני שמעני ״םשדמ‬
‫פ^ןתי לן כל*מר כ מ ה שאתה ארוני המלך וזו הנאה‬
‫גדולה דאדס חשוככמוך יקכל מירי וא״כ והחשיב‬
‫כסף לקנות בו ווזשתא ‪ t p‬עפרון שמא יאמר‬
‫אברהם ויחשד אוהו־גשמא משוס כיסופא הוא‬
‫ר‬
‫י‪/‬‬
‫רעביר בראותו ארס גדול נראה בבכורו ושאל לו‬
‫פא״ פ ה מ ע ר ה וליפני חיבור והכושה הוכיח שלא‬
‫כרצוני לז‪.‬ז לו המערה־ לזה נתחבה ע‪:‬זרוןואמר‬
‫הנני נותן לך גם השרה ואין זה משוס כסיפא‬
‫רהרין הוא ראם הוסיף ובא מורה וכא כי כלכ‬
‫שלם עושת ונראמרן ורו יק כנלע״ר ועיין כס‪1‬ר‬
‫הכהיר להרכ אזולאי זלה״ה ראש דור פ׳ חיי שרה‬
‫שררך דרך זו כענין עפרון באמירת אברהם‬
‫כמאמרו בכסף מלא בשיווי המקח כראמרן אבל‬
‫כענין תשובת עפרון לנתיכת השר־ הנוסף לא‬
‫נ ת ב בכוס ומקרא הניחו לי מן השמים להתגרד‬
‫בו והקדמות הנ״ל עצמן לקוחים משפר הניל פ׳‬
‫בהעלותך יעו" ש כנ״ל רור צכאח נר״ו‬
‫גגמ׳ כל המוסר דין‪ .‬על חכירו הוא‬
‫איתא‬
‫נענש תחילה שנאי ותאמר שרה לאברהם‬
‫חמשי עליך ונתיב ויבא אברהם לשבור ונו׳ ופירש‬
‫רש״י ונתיב ויבוא אברהם ונוי הוא קבר אייתה‬
‫והוא תמוה מ ה קשה לרש י שניים הוא קבר אותה‬
‫ןנ״ל שהוא פשוט גמור ני איתא כבעל הטורים‬
‫ויבוא אברהם ונוי ול ככולן ה כתיב כ' קטנה שלא‬
‫ככה אלא מ ע ט מ ז נ י שזקינה היתה ‪ .‬אי׳נ מפני‬
‫ם ‪ :‬י ה משיה דין על אברהם ושיתס נ מ ו מאבד‬
‫עצמו לרעת שסין משבירי; אותו כנן לא ב נ ה אלא‬
‫מעט •‬
‫אמנם התינח אם השפר א הוא יקרא רש נכי לבן‬
‫מי שמאבר עצמו לרעת אין משפירין אותו‬
‫ולכן לא בכה אלא מ ע ט אבל אש נאמר הספרא‬
‫יקרא דתיי אס נן ג ם ה‪.‬׳נאבד עצמי ל ־ ע ז ג״כ‬
‫מ ש נ י ־ י ן א ו ת י כי אין זה ככורי אלא משים כבור‬
‫החיים ואיתא בגמ׳ דטנהררין ת״ש דהשפדא יקרא‬
‫רקיי הוא רכתיב ויבוא אכרהב לשעיר לבית יאי‬
‫אמרת יקרא לחיי וני י משום יקרא דחיי משהו לה‬
‫לשרה אלא ע״כ שהוא יקרא רשנבי נמצא מ נ ח זח‬
‫מ מ ה שהמתינו מ ל ק מ ר לשרה ע ר שבא א ב י ה ם‬
‫וקכרח כעצמו מ ו נ ח שהספרא יקרא רשכבי והשתא‬
‫יבוא ע ל הנכון רכרי ה ג מ ר א כל המוסר דין ע ל‬
‫חבירו הוא נענש תחילה שנ״א ויבוא אברהם יקשה‬
‫ל ר \ י מנלין שמתה שרס מפני שמסרה רץ על‬
‫אברהם ד י ל מ א ח ג י ע זמנה למות מפני שהיתה זקינח‬
‫וחא ראייה שכתוכ כתורה כ׳ ק ט נ ה שלא ככה אלא‬
‫מ ע ט א״ו מפני שחיתח זקינח ואין לומר דלעולם‬
‫מפני‬
‫\ י ‪1‬‬
‫י‬
‫משכיל לדוד‬
‫פרשת‬
‫מפני שמסרה דין נ מ ו שאמרנו נענשה מ א י א י ת‬
‫לך למימר שמנח ש‪:‬׳ קטנה מ ו נ ח מפני שתיתה‬
‫זקינה ‪ .‬זח אינה ראייה שגם מפני שמשיה וין בכח‬
‫מ ע ט ולנך כי׳ קטנה גם ז״א שהרי הס‪:‬רא יקרא‬
‫רחיי וא״כ גם מי שמאבד עצמי לרעתמספידין‬
‫אותי וא״נ למה ככה מ ע ט איו מפני שזקינח‬
‫מיתה ולכן כ׳ קטנה ולא בנה אלא ‪ £‬ע ט וא״כ‬
‫מנ״ל שמש״ה דין לבן כא רש״י רפי' כדבריו ויבא‬
‫אברהם הוא קבר אותה והמתיני לו ו מ מ ה‬
‫שתמתיני לו מוכח יקרא רשבכי וא״ב מי שמאבר‬
‫וכו׳ אין משפירץ אותו ולבן בבה מ ע ט ולעולם‬
‫מפני שמשרה רין לש גיס נענשה רק ל מהרב‬
‫פרת יוש‪: :‬‬
‫פרשת תוי״דות‬
‫ו א י ה תולדות יצחק כן אברהם אכרהם הוליד את‬
‫יצחק הדקדוק מבואר כיון ראמר יצחק כן‬
‫אברהם איני יורע שאברהם הוליד את יצחק ומת״ ל‬
‫אברחס ה! ליו את יצחק ועור יש ל‪-‬קרק מאי הוליד‬
‫דקאמר• חול״ל ילד את יצחק רהוליר לשון מפעיל‬
‫פועל יוצא לשלישי ובאן איך שייך רק לשון פועיל‬
‫עומר שהוא ילר י ונלע״ר ד י ו ק ע ם מ ה שאמרו‬
‫רז׳׳ ל שטעם שלא נשא יצחק קורם לזח אשה משוס‬
‫שירע אברהם אביו שאין בו רק נשמה דנוקבה ואין‬
‫יועיל ואין יציל ישא אשה אבל בשנעקר ע ׳ ׳ ג המזבח‬
‫פרחה נשמתי נשמה דנוקכא יבאה לי נשמח ררכור׳‬
‫ולכך אחר שבאו מן העקירה ל ס אליעזר לחכיא‬
‫לו כת זוגו מה״ט רכתיכנא העילה מזח מי גרס‬
‫ליצחק שייליר היא אברהם שעקרו ע ״ ג המזבח‬
‫אבל אם לא שמע ברברי קינו שיעקיר את כני‬
‫היה יצחק ע ק ־ י בל ימיי ילבן ראיים כני יצחק‬
‫ליקראות עיש אב־הם כאילי הס גניי ממש ‪ .‬וזח‬
‫כוונת הכתיכ וא!ה ת־לרית יצחק שהם יעק׳כ ועשו‬
‫האמורים ב‪:‬רשה ראוי לומר שהם כ׳׳ן ר״ל שחס‬
‫כני אברהם ממש ונ״ט לוה ואמר אברהם הוליד‬
‫את יצחק ר״ל אברהם הוא שגרם שהוליד את יצחק‬
‫לשין פיעל ייצא דהיינו שילד יצחק כנים והיינו‬
‫מ ה ע ק י ד ה בנז לכן ראוי לומר כן אברהם שהם‬
‫בניו ממש בני׳ל ועיין בנחל קרומים וכעמור‬
‫הישיבר‪ .‬מש ‪:‬״י בזה יע״ש ועיין בספר זרע גרך‬
‫‪ f‬ביםה זו שהביא הקרמה זו משס‬
‫מתדורא‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫וי״תר‬
‫תלמידי הארי ז״ל יע״ש ‪:‬‬
‫לו ה׳ וההר רבקה אשתו כתב רש״י ז״ל‬
‫לו ולא לה לפי שאיני רומה תפלת צדיק‬
‫חיי שרה‬
‫‪10‬‬
‫בן צדיק לתפלת צדיק כן רשע לעינך לו ולא לת‬
‫עכ״ל הקושי בזה הוא שמדברי רש״י משמע דת‪:‬לש‬
‫צדיק ב״ץ יותי מעולה מתפלת צדיק בן רשע וזח‬
‫הפך הג״מ ערק נ׳ דמ״ס תענית וז״ל מעשת בר׳‬
‫אלעזר שירד לפכי התיכת ואמר כד רננות ולא‬
‫נ ע נ ה וירד רננ׳׳ק בן גרים אחריו ו א מ י אכ״מ וכר׳‬
‫ומיד נ ע נ ה כסבור ין ה ע ם שזכז‪ .‬גרול‪-‬מזמ יצאת‬
‫כ״ק ו א מ י א לא מפני שזה גדול מזה רק שזח‬
‫מ ע כ ר על מרותיו וזח אין מ ע כ ר על מרותיו עכ״ל‬
‫ופירשו חמפז״ל שמה שאמר אינו מ ע כ ר וכו׳ אינו‬
‫ר״ל כפשטה שאינו מ ע כ ר על מלותיו דזח אינו‬
‫רח״ו שיאמר כן על ר״א רק פירושו שה׳יט שנתקכלח‬
‫תפלת רע״ק יותר משל ר׳יא משום שתפלת רע״ק‬
‫הוא כן גרים ולכך נתאוח ח׳ לתפלתו• שגדולת‬
‫תפלת צדיק כן רשע יותר מתפ״י צדיק ב״ץ וזחו‬
‫כוונת ח ג מ ׳ שזה מ ע ב ר על מרותיו ר״ל רע״ק‬
‫מ ע כ ר ע ל מדותאכיתיו שחואצרק גמור וזח שהוא‬
‫ר״א אינו מ ע כ ר על מרותיו שגס אבותיו נדקים ‪:‬‬
‫התני מיחת שתפילת צדק כ״ץ אינה כמו תפלת‬
‫צדק כן רשע שגדולה תפלת צדיק כ״ר‬
‫מתפילת צדק כן צרק ורש״י כתכ ל ה פ ך ‪:‬‬
‫ורבגי אשכנז ז״ל פ״י שמ״ש חג״־מ שכל אחד‬
‫היח מתפלל ביוית יצחק בזוית זו ורבקה‬
‫בזוית זו יצחק מתפלל רבש״ע לאתתן לי בנים רק‬
‫מצדקת זו ורבקה מתפללת לא תתן לי בנים רק‬
‫מציק זה נמצא שיצחק מתפלל על דבקת ורבקה‬
‫מת‪:‬ללת על יצחק ואמר חכתיכ ייעתר לי ח׳ ר׳יל‬
‫שחתפצה שהתפללה י כ ק ה על יצחק נתקבלה יזמו‬
‫ויעתר לו ה׳ וע״ז תמה רש״י לו ולא לס ‪.‬ר״ל‬
‫מלשין הכתיכ מ ש מ ע שלא נתקכלת רק תפלת ״בקי‬
‫שהתפללה על יצחק ילא תפלת יצחק שחת‪1‬לל על‬
‫רבקה ולמה אירע כן ואחא השיכ דהיינו ט ע מ א‬
‫לפי שאיני רומה תפלת צדק וכר׳ ור״ל שתפלת‬
‫צדיק ק רשע עיין‪ .‬ט‪1‬י כמעשה שכג״מ ולכך‬
‫נתקבלה תפלת רבקה מהי׳ט ובזה יתישכ לנו דקדוק‬
‫אד‪,‬ר כרכדי רש״י ז״ל שאמי* א‪#‬נ רוע‪0‬״ס‪£‬לת‪-‬צריק‬
‫כן צדיק לתפלת צדיק כן רשע מי נתלה כמי קטן‬
‫נתלה כגדול וא״כ מ ש מ ע מזה שתפלת צדיק כן‬
‫רשע יותר מעולה משל צי־יק כן צדיק וזח חפך‬
‫דבריו רברישא שאמר לו ולא לח יני' אלא ודאי‬
‫; כמ״ש וא״ש ‪:‬‬
‫נראה שחרברים רחוקים כרכרי רש״ו‬
‫ול^ג׳׳ד‬
‫ז״ל רמי גילח לו לרש־׳י דפי׳ הכתיב‬
‫ויעתר לי היינו תפילת רבקה שהתפללה לצורך‬
‫יצחק ע ר שיקשה לי ולא לה ילמח לא יפורש חכחוכ‬
‫כ*‪6‬וטו י‬
‫‪*1‬‬
‫פרשת‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫כפשוטו שאררכת תפלת יצחק שהתפלל על רכקה‬
‫היא שנתקבלה וא״ש ויעתר לו דהיינו לתפלתו ולא‬
‫יקשה לנו לו ו ל א ל ה ועוד שדברי רש״י שאמר לו‬
‫ולא לח ימאן עירושם‪,‬ואין זה רק מדברים חתלוים‬
‫כשערה ואיפשר לומר שחרכרים כפשטן וה״ק לו‬
‫ולא לס ר״ל חו״לל ויעתר להם ה׳ שאין שייך לומר‬
‫ויעתר לו כיון רלשניהם נעתר שהרי הולידו ולמס‬
‫ליה למימר ויעתי־ לו לזה חשיכ רש״י לפי שאינו‬
‫רומח תפלח צריק כן צדיק לתפלת צדק כן רשע ר״ל‬
‫לפי שגס רכקח התפללת כמ״ש לנוכח אשתו ולכך‬
‫עפ״י הנחה זו סוכרת אי תות קתני ק י א ויעתר‬
‫לחם חו״א שמי גרם להם ע ר שהולידו ונעתר לחם‬
‫מ״ היינו מצר תפלת רבקה אימנו ולא מצר יצחק‬
‫אכינו מפני שת‪1‬לת צדיק כ״ר יותר מעולה מתפלת‬
‫צדיק כ״ץ וכפי מאמת רצה השם להודיע שמצר‬
‫יצחק אכיכו נתקכלח התפילה והולידו ולכך כתב‬
‫רחמנא ויעתר לו כמקום להם לרמש ולחקור‬
‫שמצד יצחק אבינו הולידו ונענזר להם תשי״ת ורו״ק‬
‫כי הנה פשוט וברור לענ״ר וזהו שחזר רש״י וכתב‬
‫כסוף חדכור וז״ל‪,‬ולפיכך לו ולא לה עכ״ל וכל‬
‫העולם תמיהס רהאי תי׳ מיותר לגמרי ולמ״ש‬
‫אי‪:‬ש דרי׳ל ולפיכך לו ר׳יל לפיכך כתכ רחמנא לו‬
‫כלומר דלא תימא מצד רבקה ונמ״ש לו ל׳ה אמר‬
‫מכתיב לו וכו׳ ורו״ק ועיין במהרי חיר׳א כספר‬
‫פני דור משפ״י כסי׳ זי של רש״י והאריך שם שכך‬
‫חיתה חמרה המתפלל ע ״ ע תפלת צכ״ץ ייתר‬
‫מתקבלת מתפלת צכ״י ינמ׳ש יריק׳ ‪:‬‬
‫רתרוצצו הכניס בקיבה י ת א מ י אם ק למה‬
‫זמ אנכי ותלך לדרוש את ה׳ ובו׳ יש‬
‫מי שפירש כמ׳ש רז״ל מפני מה הי‪,‬י אמותינו עקרות׳‬
‫משים שחקב״ה מתאיה לתפל־יס ‪ :‬ל צדיקים ואמרי‬
‫רז״ל אמותיני לא היי ב ‪ :‬ת ־ ה של־חיה׳ שלא היה‬
‫לחם צער הלירה׳ ובן בל מנשים שתת צדקניות׳‬
‫וזש׳ ויתרוצצו הכנים ובו׳ ומזה ידעה שיש לה צ ע י‬
‫עיבור׳ וזהו ותאמר אם ב; למת יזה אנבי רי׳ל אס‬
‫כן שהייתי בפתקה של חוה׳ ואיני מנשים צדקניות׳‬
‫למה ז ם א נ כ י ע ק ר ת ׳ ולמה הזאיי זי לילד כיון שאין‬
‫אני צדקת׳ דתו לינא למ ‪:‬יר טנבמאמשום רמתאוה‬
‫וכו׳ דהרי איני צדקת׳ ע ׳ בי גדל הכאב מאד ייתר‬
‫מנשים רעלמא • ויאלנר ה׳ לה שני גויס בבטנך‬
‫יוכו׳ כלומר שהשיבה ה‪:‬י"ת ל?ילם שהיא משאר‬
‫נשים צדקניות‪.‬ולכן הי‪.‬זה ע •יה ‪ .‬ו ז ה שהיא כצער‬
‫עיכור אין זה בצער העיבור דםאר נשים אלא שני‬
‫ניים ככטנך וכוי‪ ,‬ולכך כל א׳ מ פ ר נ ס לצאת שכל‬
‫א׳ אומר אני אמליך ולא מ ט ע ם חבלי יולדה'שמעתי‬
‫ץ‬
‫יא‬
‫תולדות‬
‫והוספתי כפך ש!ר משלי כסר׳ הלא תראה חפי׳‬
‫כתוכ כספר פני דור מנ״ל ומשס תכיר ו ת ד *‬
‫שהוספתי נופך משלי כס״ד ו ד ו ק ׳ ‪:‬‬
‫עוד לאלו״ק מלין כמש׳ הרכ חי׳ אגדות כפרק‬
‫חלק עלה צא׳ שהקשה כמשי ח ג מ ׳ שם וז׳׳ל‬
‫אמ״ל אנטונינוס לו כי יצה״ר מאימתי שולט כאדם‬
‫אמ״ל משעת יצירה׳ אמ״ל אם כן יכעוט כ א מ ו‬
‫ויצא ‪ .‬אלא משעת לירח אעד ר׳ כזה נצחני‬
‫אנטונינוס וקרא מסייעו שנא׳ לפתח חטאת רוכך׳‬
‫•נשמע מכאן רחעיקר כדכרי אנטוניניס וכך ע ל ת ה‬
‫מסקנת ר׳ ואכ׳ יש לתמוח ממש רז״ל ע פ ׳‬
‫ויתרוצצו הכניס כקרכה ״ שכשהיתח עוכרת ע ל‬
‫כתי עז׳ עשו מ פ ר כ ס לצאת וחיכי עשו עכיד כן‬
‫והרי אמריכן דאין יצס״ר רק משעת לירה ו ע ו ד‬
‫קשה ההיא דעוכרה שהריחמ דאתו לקמיח דר׳‬
‫חנינא אמיל לחישו לח כאוזנח ולא לחישה • נפק‬
‫מינה שכתי אוצר פרי קרי עליה זורו רשעיך מ ד ח ס‬
‫שוכ מ ע ש ה כזח ולחישו לח כאוזנח ולחישה נ!ק‬
‫מינה ר״י קי־י עליה כטרם אצרך ככטן ידעתיך ״‬
‫הרי מכאן גם כן מ ש מ ע דיצם״ר שולט כאדם משעת‬
‫יצירס שלא כמסקנת ר׳ תקרוש׳ וזאת ניחא ליה‬
‫להרכ ז״ל דשאני חתם דע״י אמו אי פשר דיסיח‬
‫שולט מ ש ע ת יצירח ‪ .‬אמנם ההיא רעשו אצריכה‬
‫עיון ‪:‬‬
‫ו ה ר ב אזולאי נר״ו כספרופ׳׳ר חכיא תירוזמשם‬
‫א מ ר י נ ו ע ם • רשאני ההיא רעשו דרך נס‬
‫היה ואין למירין מ מ ע ש ה נסים • והנס והנס הוא‬
‫דיעקכ ראש לעס סגולה ע ס כני ישראל • ועשו ראש‬
‫לסט״א לכן אין למדין משם יעוש״כ • וכזה אכוא‬
‫לפרש קראין ררכקה ס״ל ריצס״ר אינו שולט כאדם‬
‫ע ד שעת לידה וכראסיק דה׳ק וחוק׳ לה מ מ ע ש ה‬
‫דידה כשהיתת עוכרת על כתי ע ז היה עשו מפרכס‬
‫לצאת והיכי עכיר הכי והא אין כר יצה׳ר כולי האי‬
‫וזהו שתממח ותאמר אס כן למה זה אנכי כלומר‬
‫כשלמא כהחיא איתתא רהריחה ביוה׳ךאפשר לומר‬
‫כמ״ש חי׳ אגרות רע״י אמי א‪:‬״ל רש‪,‬־לט כו מיצירת‬
‫אכל כ מ ע ש ה דירי למה היה כן • וזהו שרמזת‬
‫כמלת אכ׳כי למעוטי ההיא אתתא הנז׳ ולפי שרכקח‬
‫לא ס׳ל רק כדכרי מהרש׳א ומפני כך קשיתה מ ע ש ה‬
‫רירה כמ׳ש ח״א וע״ז חשיכ לה חשי׳ת שני גויס‬
‫ככטנך וכו׳ וחין למדין מ מ ע ש ה נסים וכמש׳ ורוק׳‬
‫כ׳ל ‪:‬‬
‫ו ד ר ך רמז איפ׳ לומר כ מ ה שחקרו כת חקודמי'‬
‫איך זכו יש׳ כנתינת התורה והלא למלאכי‬
‫השרת ראויה היא מרינא דכר מצרא ואשכחנא לה‬
‫פתר)‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פרשת‬
‫משכיל לדוד‬
‫פתרי דקי״ל דכמתנה לית כה רינא רכר מצרא׳‬
‫וכנד׳ כיון שבנתינה נתנת ת׳ ליש׳ לנך כטלה‬
‫ט ע נ ת רינא רכ״מ רמזו כמלת אננ׳י ריי׳ת אנ׳א‬
‫כפשא׳י כתכי׳ת יהכי׳ת כמ״ש והק׳ על זה ולמאי‬
‫איצטריך לזה הרי אמרו כמדרש כשעלת משרע״ה‬
‫למרום אמרו מה״ש לפני הקביים מ ה לילוד אשה‬
‫בינוני אמ״ל לקבל תורה בא אמ״ל רבש״ע תנה‬
‫חורך על השמים אמד חקב״ה למשה החזיר לתם‬
‫תשובה אמ״ל משה כלום לפרעה נשעכרתם ונולי‬
‫ע״ס סיום עשרת ת ר כ מ ת מ ש מ ע מזה רצא שייך‬
‫התירה למלאכי חשרת וכיון שכן למאי איצטריך‬
‫ט ע מ א דמתנה ותירצו חמפז״ל ראיצטריך האי‬
‫ט ע מ א ראנכי׳ משוס תורה הנעלמת שהיא סור‬
‫ה׳ וההוא ט ע מ א הנאמר כמדרש קאי לתורה‬
‫ש ככתב וזת שאמר ויתרוצצו הכניס וכולי כלומר‬
‫שראתה עשו מפרכס לצאת מ ע ו ב ר ה כבתי עז׳‬
‫אמרה א׳יכ רשייך כנו יצה״ר ויצהיט למה זה אנני‬
‫שר״ת אנ׳א נפשא׳י וכולי דר״ ל רתתורה במתנה‬
‫נתונה קמש״ל דאין צריך לזה דהרי לא שייך‬
‫כחו יצה׳ר ויצה׳ט והתורה כולה עז׳ הענין‬
‫והשיב לה השם על ירי שליח תירוץ כ׳ גויים‬
‫בכמנך רמז לשתי ת י מ ת ת ו י ת הפשט ותורת‬
‫הסוד איצטריך להמתנה במ״ש אננ׳י בנוטריקון‬
‫וריק׳ ‪:‬‬
‫ו ר ב ק ה אמרה אל יעקב בנה לאמר חנה שמעתי‬
‫את אכיך מדבר אל עשו ־ אחיך לאמר •‬
‫הדקדוק מבואר כתרי לאמר וכן דקדק מהר״ס‬
‫אלשיךבספרו תורת משה ז״ל ועיר קשה כיון ריצחק‬
‫נסתפק כיעקב אם הוא עשו או יעקב כמבואר‬
‫מפסוק שאחר זה כאימרו הקול קול יעקב יהירים‬
‫ירי עשו אס כן למה בירכו היה לי להמתין ער‬
‫שיצא הספק מלבי ביין שלא היה כרעתו לבין יעקכ‬
‫בעיה״ז נמיבן משפט תנתיכים יכן רעת מ ה ר ״ ס‬
‫אלשיך וגם הלשון ולא מכירו כי מיו ידיי כירי ונו׳‬
‫שלא השגיח כלל על הקול ויש לתרץ שיצחק היה‬
‫לו פחד שלא יבוא יעקכ לרמות את עשו ככרכח‬
‫כמו שעשה כפי ה א מ ת • מ ה עשה נתן סימן לעשו‬
‫נשיכוא מן הניר לקבל הברכה שישנה קולו לקול‬
‫יעקכ מ ח ת כרי שאם יכוא יעקל לרמות שהוא עשו‬
‫כידאי ישנה קולו לקול עשו בקנטוריא בזה יבין‬
‫&הוא יעקב ורבקה חכינה ־זאת פג*‪ /‬רוק הקדש‬
‫ז‪4‬מ ידוע כל מקוס שנא׳ וידבר חוא לשון קשם‬
‫ולאמר אמירה רכה וזח מפורש ‪..‬כפסוק ורכקמ‬
‫אמרת ‪£‬ל יעקב כנח לאמ״ר רייקאיכלומר כאמירה‬
‫י כ ם שלא ישנס קולו מכמות ש ם י ^ ג ק ו ר ם וא״ת‬
‫תולדות‬
‫‪12‬‬
‫למה לז״א הנה שמעתי^את אכיך מדכר אל עשו‬
‫אחיך לאמ״ר דייקא שיאמר אמירה י כ ה נמצא אס‬
‫תשנה קולך לקול עשו יעיר אזן יצחק שאתה יעקב‬
‫ולכך כשבא יעקב לפני מר אביו לא שינפ קולו‬
‫ושפיר אמר יצחק‪ :‬הקול קול יעקב ׳והוי סימן א׳‬
‫שהוא עשו כמש׳ ועוד ב׳ יהירים ירי עשו יסדי שני‬
‫סימנים ויכרכהו שלא היה שוס ס ‪ :‬ק בדבר ורוק׳‪:‬‬
‫כן ני׳ ה ח נ ם הכולל כעל צרור החיים ז״ל הנדפס‬
‫כספר שושנת יעקכ ־ אכלקשה• מ ש ׳ ‪ .‬פ ס ו ק ולא‬
‫הכירו כי היו ידיו כירי עשו אחיו שעירות דמשמע‬
‫רמי שגרס לו ע י שכירנו ולא הכירו אס הוא יעקכ‬
‫היא מסימן שהיו ידיו שעירות ולא מסימן‪,‬נזקול‬
‫וכפי האמת לרכרי צרור החיים העיקר הוא סימן‬
‫‪t‬‬
‫הקול כמכואר מרכריו הנ״ל •‬
‫אחי רכקה אס יעקכ ועשו כתבי‪ ,‬רש״י!״ל איני‬
‫יודיע מ ה כא ללמרינו עכ״ל ועל דרך דרש‬
‫איפשר לומר רקאי למי׳ש אל לכן הארמי אחי רכקה‬
‫דנ״ט למה אירע שלכן ורכקה אתים מכמן אחר‬
‫ועכ״ז זה יצא לתרבות רעת וזאת יצאת לזאת‬
‫ה מ ר ג י ע ה ‪ .‬לזא׳ צא ילמד מ י כ ק ה עצמה ש ה י ו ו ה‬
‫שני כניס וזה היה צדיק ה ה היה רשע גמור והם‬
‫ג״כ מבטן א׳ ממש בפעם אחד • ממרפ־ימגרול‬
‫המקובל האלק׳י הקדוש החשיד כמוהר״ר הרי׳ף‬
‫החדש ז ״ ל‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫א י כמי שנ׳ט היאך יצאת זאת שיצחק הוליד כן‬
‫רשע לזא׳ אחי רבקה ו נ ו כלומד כיון שאחי‬
‫רבקה הוא לבן כתקייס כעשו רוב היבציים־־י^ומים‬
‫וכו׳ ולכן היה שהיא אם יעקב יעשו ורוק׳ שמעתי‬
‫‪1, ,‬‬
‫!‬
‫פ ר ש ת ויצא‬
‫פ ר ש ת ויצא כס׳יד ייפגע במקום וכי׳ עד‬
‫ואנכי לא ידעתי וכי׳ יער שכר‬
‫‪.‬‬
‫השמים והדקדוק מכואר מאליירר^־׳סי׳דידיעקכ‬
‫ללון כאותו מקים שהיה נורע מעקירא שהוא אתרא‬
‫קדישא כמ״ש כפ׳ חלק איפשר ע כ ת י ע ל מקום‬
‫שהתפללו אביתי ונו׳ ואיך עכשו עשה עצמו כאילו‬
‫לא ידעי באומרו אכן יש ה׳ כמקום' הזח ואנכי לא‬
‫י ד ע ת י ‪ .‬ואיפשר לפרש כ מ ה ששנינו כמס עז׳ ד'‬
‫‪ .‬מ ה ׳ אמר רע״ק אני־ אכין ו א ר ע כל מקום שאתה‬
‫מוציא הר ו ג ב ע ה נשאה ביריע ר י ‪ #‬ש ‪ % ^ £‬ע ו ר‬
‫מצעו בגמ׳ שם אמר רב ישראל שזקף לכינמ‬
‫לוזשתחות לח ובא גוי וחשתתוה לח אסךגן מכלן‬
‫מתחי׳ של ארץ‪,‬ישראל דאמר סקב׳יה‪-‬ף‪1‬שריס׳‪0‬‬
‫תשר‪$‬ון כאש מכד* ויושם לחב מ א ^ | ו ז ס ו א י ן אדם‬
‫י‬
‫י י ^ ד ^ ^ י אוסר‬
‫פרשת‬
‫‪13‬‬
‫‪,‬‬
‫משכיל לדוד‬
‫אוסר רכר שאינו שלו ואי משום מנך דמעקירא‬
‫בכיטול כ ע ל מ א סגי אלא דמדפלחי ישראל לעגל‬
‫גלו דעתייחו רניחא למו כע׳ ז ואי אתו עכו׳׳ם‬
‫שליחותא דירחו ק<* עפרי וכו׳ ה כ א כמי מכא וכו׳‬
‫נמציכו למרים שמזמן אכרחם אכיכו ע ״ ח שמכטיחו‬
‫משיי׳תלתת לו ארץככען א״כ אף דעכרו ע״ז גויס‬
‫במר סמורייח אח״ך לא נאסר מ ס ״ ט דאין אדם‬
‫א ו ס י רכר שאינו שלו וכו׳ מ ע ת ח י ע ק כ כבואו אל‬
‫המקום הזה וראה אותו הר גכוה רן כרעתו‬
‫םהוחלח קודשתי מזמן אכרחם אפינו ע ״ ה דכירוע‬
‫דיש שס ע״ז כמאמר רע״ק וכולי לפיכך וילן שם‬
‫במקום חחוא כיון שהוחלה קדושתו וערכם לו‬
‫שנתי ובא חחליס ברוב ענין שנגלה אליו חאלקי׳ם‬
‫ואמ״ל אככיאלק׳י אכרחם אכ־ך מארץ אשר אתה‬
‫שוככ עלימ לך אתננה ולזרעך ארץ ישראל ותר‬
‫חמורייח ככלל ירושה היה להם ואם הגויס עכרו‬
‫שם לא נאסרה כזה דאין ארם אוסר רכר שאינו‬
‫שלו ואנתי כקרושתח קיימה וכו׳ אז יעקכ ע ״ ח‬
‫בשומעו את הדברים האלה ותדר שנתו מעליו‬
‫ויאמר אכן יש ה׳ במקום הזה ומשרה שכינתו‬
‫במקום תזה ואנכי לא ידעתי דנעלם ממני דין זח‬
‫''וערבה לי שנתי ו ע ת ה הקיצותי ואחשב העלים‬
‫הדבר חהוא וערי דברו דברים י‪1‬ר יראה ורעד יבוא‬
‫בו וירא ויאמר מ ה נורא המקום הזח ת מ ה על הדבר‬
‫איך יתכן כעולם שממקום הזח נורא כיון דחא מ י מ א‬
‫ע ב ד ו שםמגויכ שאף מן ה־ין מותר לה־־יוט מ ה ״ ט‬
‫דאין אדם אוסר רכר שאינו שלו מ״מ אסיר לגכוה‬
‫כמי׳ש כירושלמי וכי׳ משוס רמאיס וכו׳ וחזר ואמר‬
‫אין זה כי אס כית אלקי׳ס שמעולם לא נעכר ס כו‬
‫ע״ז חלילה אף לאחר שנעשה הר האלקי׳ם וזח שעד‬
‫השמים ולא זזה שכינה מכאן ואם חיו הגויים‬
‫עכרו שם ע״ז חציו יכלה כס אלא וראי רלא נ ע כ ר ה‬
‫י ׳ ל ל ופרט וכלל כן פי׳ הרכ אש דת להרכ‬
‫מגדול כמה״ר חיים אלפנררי ז״ל וחדכריס כקיצור‬
‫נמרץ עיש כאידך ודי לענינינו ״‬
‫ו ב ז י ה פירשתי אני הדל פסוק כתהלים כמאמר‬
‫נעים זמירות ישראל וכה תארו למה תרצרון‬
‫מרים גכנניס ע״ס פסוק׳ ויש לתעיר אוזן כמ״ש אף‬
‫ח׳ ישכון לנצק‪,‬מה כוונתו כמלת אייף ותוכן מרכרים‬
‫וזווגן שיעלה יפה כסר׳ ו ע ; י ׳ ההנחה סוברת‬
‫נלע״ר דה״פ ומצורף לזה מ א מ ר רז״ל שאמרו כשכא‬
‫מ‪•£‬לתת תורתו תורת אמת ליש׳ היו הריס הגבוהים‬
‫לייגצלים תכור וכרמל מרקדים ואומרים נל א׳ אומר‬
‫ל י יניח ם׳ הוא ותורתו וכל הכביד שעושה‬
‫יחכירו י ע נ ה ככה ואמ״ל ה׳ למה תרצדון הריס‬
‫ב ן‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ז‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ויצא‬
‫גככנים פי׳ מ ה תועלת בזח שהטרחתיס עצמיכם‬
‫לכלום אתם מתדמים בעצמיכם שבשביל שאתם הרים‬
‫גבוהים מצד זח אני יורד על א׳ מכם ואדרבוז‬
‫מיכה ת ב י ת ה ושוברו בצרו שאתם גכננים כולכם‬
‫בעלי מומים שבודאי ע ב ד ו שם ה ט י ס כ מ א מ ר‬
‫רע״ק וזהו הרים גבככיס מ ״ ט שאתם הריס גבוהים‬
‫לבן נעשיתם בעלי מומים ואיך יעלה ב ד ע ת כ ם‬
‫שאני משרה עליכם שכינתי ותוכה תורתי עליכם‬
‫וכן לא יעשה וא״ת וחיכי השרית שכינתך ג ם ע ל‬
‫הר סיני הרי גס הוא גכנון וכעל מוס מ ה ״ ט לזה חשיב‬
‫לסם השי״ת הה״ר חמד אלקי״ס לשכתו כלומר מ ה‬
‫שאתם מרימים קול על הה״ר הידוע ח״ס אין זה‬
‫תימא משוס דשאני ח״ס משום דחמד אלקי׳ס לשכתו‬
‫מקו״לז וחזר לחיות שלו ושוכ אינו נאסר דאין‬
‫ארס אוסר רכר שאינו שלו משא״כ אתם וא״ת תינת‬
‫דין זח לגכי הדיוט אכל כלפי שמייא לא יוצדק ‪.‬‬
‫כמ״ש כירושלמי משום דמאיס וזהו תמיהתם של‬
‫ת כ ו י וכרמל א״ף וכו׳ ר״ל וכי דין זה דאין אדם‬
‫אוסי־ וכו׳ שייך אף כשי״ת זה לא יתכן וא״כ תחזור‬
‫התימת למקומת מ ת נשתנה חד זס מכל תסרים‬
‫חרמים לזה חשיכם ע ו ד תירוץ אחר והוא העיקרי‬
‫והוא ישכון לנצח כלומר כודאי ה״ס לא נ ע כ ר ה כו‬
‫עכירה שמעולם לא זזה שכינה משם כמ״ש כי‬
‫המקום אשר אתה ע ו מ ד עליו אדמת קדש הוא‬
‫וזהו סר סיני וכיון שכן כודאי לא ע כ ר ו ש ם הגויים‬
‫רא״כ חציו יכלה כס וק׳יו כן כנו של ק״ו מ מ ש מ‬
‫שאמ״ל של נעלך וכו׳ ולגן שהתה עליו שכינתי משאכ׳‬
‫אתם גס אתם כיון שלא שרתח קדושה עליכם מקו״לז‬
‫א״כ שפיר עכרו שם הגויים ונאסרתם ״ א״נ אף מ‪/‬‬
‫כסגנון אחר ראינו כדרך תימא כפ״י סר״א והוא‬
‫מדברי מהרים סרמיס תבור ו כ י מ ל רק כולו דברי‬
‫משיית ומלת אף׳ תתפרש כמלת ג ס • ובך היא‬
‫הצעת הכתיכ ג ם ח׳ ישכון לנצח והכוונה לומר לא‬
‫מלכד אירוץ הנרמז כמלת ההר חמד אלקי׳ם לשכתו‬
‫אלא גם יש לומר תירוץ אחר לפי שה׳ ישכון לנצ^‬
‫בסר סיני ולא זזה שנינה משם ולכך לא נאסר‬
‫רא״כ חציו יגרח כס וכמ״ש וזחו אף ה׳ ישכון לנצח‬
‫ורוק׳ י‬
‫ו ע י * פי דכרי רז״ל שפירשו הריס גכנכים‬
‫שאתם כעלי מומים כעלי גאוה שהגאוח לא‬
‫נאום ר ק ל י ו א ז ם מ ז ג א י ם כחרימכס א ז עצעיכם‬
‫זהו חמום שלכם ואין מדרך שתשרה שכינתי בתוככם‬
‫וקרא צווח ואמר אותו לא אוכל אמר חקכ״מ‬
‫אין אני והוא יכולין לדור בעולם ואץ ארס דר ע ם‬
‫נחש כ כ ע י פ מ ו א י ן לי לירד ולהניח תורתי ושנינתי‬
‫וקרושתי‬
‫פרשת‬
‫יד‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫‪u‬‬
‫רצא‬
‫א כ ן יש ח׳ במקום מזמ ואנכי לא ידעתי פירש״י‬
‫שאם ידעתי לא ישנתי כמקום זח עכ״ל יש‬
‫מי שפירש ראמרו רז״ל דטעם שלקח יעקב מאבני‬
‫םמקוס וגםלחז״ל שלקח יב׳ אבנים הטעם הוא‬
‫כמו סימן שאם יחזרו לחיית אחד אז יהיו יכ׳ כניו‬
‫היוצאים ממנו לאחרים כיחרות אחד ואי לא לא‬
‫וכפי םאמת כן חיח חרכר אכל אמרו רז׳׳ל ט ע ם‬
‫דחזמ כן מיראת םמקום כרוך הוא לעד והיו‬
‫לאחרים א״כ לפי זח לא הועיל יעקב בסימניו וזהו‬
‫שאמר יעקכ כשחלם שחי׳ית שם שוכן אמר ואנכי לא‬
‫ידעתי שאס ידעתי שהמקום קדוש לא ישנתי כמקום‬
‫זח אלא כמקום אחר כדי לידע הסימן אכל עכשיו‬
‫אזל ליה הסימן‪:‬‬
‫‪|7‬וד פירשו כמה שפיישו רז״ל ט ע ם מ ד המלך‬
‫שחיה נזהר משינה משוס שהוא רגל ר׳‬
‫למרכבה שג׳ רגלים ס ם אי״ו וחד׳ הוא דוד ובזמ‬
‫יפויש קרא כתחליס אם אמרתי מטח יגלי חסדיך‬
‫מ׳ יסעדני שמעתי רה״פ לפי שרוי חית רגל ד׳‬
‫וכפי האמת דור הוא הקטן ואכ׳ לא הגיע רגלו‬
‫לג׳ רגלי המרכבה לזה אמר אם אמרתו מטח רגלי‬
‫שיתמוטט מר׳ רגלי מרככח חסדך ח׳ יסעדיני עד‬
‫ויקדושתי רק על חד סיני וזהי ההר חמד אלקי׳ם‬
‫ומטע& לשבתו ר׳׳ל מסיכת שבתו ולא נתעורר לומר‬
‫דברי גאוס כמוכם כן פירשו רז״ל • ואני אבוא‬
‫אחריהם ואמלא את רכריחם כסיפיח דקרא במ״ש‬
‫אף ח׳ ישכון לנצח ונלע״ר דיוק זה בס״ר על נכון י‬
‫מ מ ה דכתכ ג מ א רכה ויקירא הרכ פ ר ש ת‬
‫ד ר כ י ם ר׳ לז׳ ע״כ כמאמר חג״מ כל‬
‫ארם דיש כו גסוה ח מ ח ראוי לגדעו‬
‫כאשירה וכו׳ דמח התיחסות אצל כעלי גאוח ורמות‬
‫מ ח א ע ם האשירח ״ וישב חדכרים משום דאיתא‬
‫געשה אדם בצלמנו ולכאורא יש פתחון פה למינים‬
‫דיש ב׳ רשויות ח׳׳ו אבל רז״ל דחו זה במ״ש דנכתכ‬
‫ללמד לארם ענוה לחתיעץ הגדול ע ם הקטן ק״ו‬
‫ממשי׳ית נמצא דמי גרס לדחות זאת מסברה‬
‫הנפסדת מפ׳ נעשה ארס מגא מ ט ע ם גדר חענוה‬
‫וילפינן זח מפסוק חנ״ל ומי שמחגאח ואין דורש‬
‫סענוח מפסוק זח כודאי דורשו בדרשת חמיניס‬
‫לשתי רשויות בר מינן ולכן צדקו דברי חגמ׳ לומר‬
‫יכל מי שיש כו גסות הרוח ראוי לגרעו כאשירח‬
‫מח״ט ודי לענינינו ועיין שם כאורך ותכין‪ .‬איך‬
‫שיחיה עלח כידינו מדבריו ז ׳׳ל רמי שיש כו גסות‬
‫ה מ ח נותן פתחון פח למינים ומי שהוא כגדר‬
‫שיהיו כולם שוים לטובה ‪:‬‬
‫מרח חענוח לא כן יחשכ רחשתא אימא ט ע מ א‬
‫נחזור לעני! כי הטעם שהיה דוד נזהר מחשינס‬
‫רקרא רכתיכ נעשה א־ס ללמדם ענוה וכו׳ ובזה‬
‫משום שהוא רגל מ ד רגלי המרכבם‬
‫יכוא סי׳ רקרא על נכון וקאי ארלעיל דקאמר‬
‫וכאתר ההוא אינו מקום שינה שהיא א׳ מששים‬
‫דחרים גכנניס משוס שהם כעלי גאוה וכחר לו סר‬
‫במיתה ר<ן חיום‪ .‬נצחיים‪ ,‬לכן לא חיח ישן • ולכן‬
‫אף‬
‫ס ע י סעניו א״כ ילפינן מ! ס מדת חענוס כזס‬
‫מגניקרא ־ שנודע ליעקב' א^׳ס שהוא‪; ,‬רגל ג‬
‫ס ׳ ישכון לנצח ר״ל רמי שיש כו גסות ס מ ח גורס ־ למרכבה סיס ירן וערבה שנתו י ע י ו ן ^ ‪ 4‬עמד>‬
‫<־עח לעצמו מאת ב״ד הצדק ומאת ב״ר של מעלה‬
‫ עליו כרכחיכ והנח ח׳ נצכ עליו שרומז שהוא‪.‬‬‫*גורס לאמונתו ית׳ שתתמוטט חלילה שנותן פתחון‬‫מרככה אל השכינה אמר א״כ כיון שכן' אין יאות‬
‫*ס למינים במ״ש מפסוק נעשה אדם אבל מי שהוא‬
‫לי לישן כ״כ כדרך כני אדם וז״ש ואנכי לא ידעתי‬
‫ועוד‬
‫<ניו גורם טובח לעצמו יורש שני עולמות‬
‫שאני מרככה לשכינה שאם ידעתי לא ישנתי במקום‬
‫גורס לאמונתו יחכרך חזוק גדול דשוכ אין ראיה‬
‫זח • כן פי^ש חרב מחריף זרע אברחס דל הבי‬
‫ונפסוק נעשח וכו׳ דכא ללמד ענומ לארס כמ״ש‬
‫פימשום •‪.‬ולפי פי׳ זמ‪,‬לא‪,‬א״שמ״ש רש״י כמקום‬
‫\זמו מתכת‪ ,‬הכתוכ כיון דילפינן׳ מזח םענין‬
‫זם דהתרעומת של יעקכ סיא כ מ ס ־*זישן וםיא‬
‫‪*.‬מענומ‪ :‬מיא *זמיקיץ בזמיאףס' ישכון לנצח ר״ל‬
‫מרככח לשכינה ואינו מ ט ע ם המקום כדמשמע‬
‫*א מיכעיא סארם שאינו גורם ר ע ם לעצמו אלא‬
‫מדברי רש״י ובודאי המפרש ה^׳ל‪ :‬אינו מפרש‬
‫פמ‬
‫אף אמונתו י״ת ישכון לנצח ולא יש פתחון‬
‫כפי רש׳׳י אלא מפרש בקראי ואיפשר׳ לומר רם״פ‬
‫למינים דחא בהא תליא ‪:‬‬
‫לא ישנתי לפי שאני כמרי־יגח זאת הגדולה וזמר‬
‫‪ • H‬נ מ י בסגנון אחר אף ח׳ מלשון אף וחימם‬
‫‪,.‬במקום חזם ודוק‬
‫ור״ל כיון שכן ריש ללמוד מסר סיני מדת‬
‫ו ש ב ת י בשלום אל בית אבי ומים ם׳ לי לאלקיים‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫* ע נ ו מ בזמ ניצול מארם מטעוח זמ פסוק כעשה‬
‫‪.‬־‪:‬שמעתי לפרש במש׳ רז״לימרר נאגץ‬
‫י מ מ מסולק מחרון אף‪ ,‬ממדף אחי‪:‬ומ' וזהו ״א״ף ׳‬
‫ישראל דומם כמי שישי לן אלום והרד כחוצה לאלץ‬
‫ו! ישכון לנצח פי׳ אף של מקב״מ ישכון לנצח שנין ׳ ת מ ה ‪ .‬כ מ י שאין לו א < ^ • ו ל כ ^ נ ק ב ככואומחרן‬
‫ושקיט כמ״ש יירק'‬
‫^‪T)g‬״< לכית ^ ב ^ י ץ ישיא^אמר ב ו ר א י ך‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫פרשת‬
‫‪*5‬‬
‫משכיל לדוד‬
‫ס׳ לי לאלקי׳ס רומה כמי שיש לי אלוה לאפיקי‬
‫כל אותם הימים שחייתי כחין חו״ל • ונ״ל שהוא‬
‫ג׳׳כ כוונת הפסוק שאמד שוכ לארץ אבותיך ואחי׳׳ח‬
‫ע מ ך והרי הוא כמבואר ורוק׳ ‪:‬‬
‫ט ר י פ ה לא הכאתי אליך אנכי אחטנח מירי‬
‫תכקשנח גנבתי יום וגנבתי לילה ‪ .‬יש‬
‫מי ש!ירש מ ח א רקי״ל שומר שכר חייכ כגניבה‬
‫ואכירח ופטור מאינסין משא״ך השואל דחייכ‬
‫כאונסין • ושומר חנם פטור אף מגניבה ואכידח‬
‫וכ״ש מאינסין יאיני חייב רק כפשיעה ״ וכזה‬
‫מפרשים רז״ל פסוק כמשלי נכחל לחון איש ר ע‬
‫עין ולא ידע כי חסר יכואינו • חיץ מדרכנו איפשר‬
‫לערש כמ״ש בגמ׳ דכ״כק ‪:‬פרק הגוזל עצים‪ .‬אמר‬
‫שמואל טכח אומן שקלקל חייב לשלם מזיק הוא‬
‫פושט חוא למה ליה למימר מזיק הוא פושט הוא‬
‫אי אמר מזיק׳ הו׳א הנ״מ רקעכיר כשכר אכל‬
‫חיכא רקעכיד כחס אימא רפטור קמ״לן פושט‬
‫היא ‪ .‬ואותיב לשמואל מ ה א דקתני הנותן כ ח מ ה‬
‫לטבח ונבלה ״ אומן פטור הדיוט חייב ואם ניתן‬
‫שכר כין חריוט כין אומן חייכ • אמ״ל ליעכר מוחך‬
‫וכו׳ אמ״ל השתא קאמינא לכו ד״מ וקאמריתו לי‬
‫רבנן וכו׳ וקאמר ה ג מ ׳ מאי ד״מ א׳לימא הא ר״מ‬
‫לצבוע לו ארוס וצבעו שחור או להפך ר״מ א מ ר‬
‫נ חן לו רמי צמרו התם קלאו כירים • וכ״ל דח״ס‬
‫רחו״מ למירחי ההיא דציבעמ רשאני חתם כיון‬
‫דחיח שכר לכך חייב משא״ך שמואל קאמר אף בקנס‬
‫חייב ומהתם אין ראיה אלא ע ר י פ ה מינה פ ר י ך ‪.‬‬
‫אלא הא ר״מ נשכרה כיו ולא סילקה ר״מ מחייב‬
‫וקיימלן רבנתק ושט פליגי זו סכרת שמואל ור׳‬
‫יוחנן ס״ל טבח א ו ז ן שקלקל חייב ופריך סש״ס ומי‬
‫אמר ר״י הכי וחאמררבה כר כר חנה עוכרא חוח‬
‫ככנישזא דמעון קמי רר״י ואמ״ל זיל אייתי ראיה‬
‫דממחית לת״נגולי ואפטרך ל״ק כאן כשכר כאן‬
‫בחנם כי הא ראמר ר׳ זירא הרוצה שיתחייב לו טבח‬
‫יקרים לו רינר ע״כ השוגיא ל ע נ י נ י נ ו ‪ .‬ה מ ו ר ם מזח‬
‫דטבח אומן שקלקל אם נטל שכר חייכ ואם כחנם‬
‫פטור וזח נראה כוונת החכם נכהל להון שחוא‬
‫קמצן גדול ולא הקרים דינר לטכח הוא איש ר ע‬
‫עין ליתן ה ד ע ר או ח פ מ ט ח ולא ירע כי חסר‬
‫יביאינו כלובר אם נתקלקלה אזי מטכח פטור‬
‫ומפסיד כ ע ״ ח אותו חנשחט וזהו כי חסר יבואינו‬
‫משא״ח אם חיח מקדים פ ר י ט ה וכמש׳ ר ״ ז ‪ .‬אי‬
‫כמי כ ס ג ט ן אחר ונדרש על הטכח נבהל לחון שלא‬
‫רצם לשחוט רק כרמים אוי כודאי איש ר ע עין ולא‬
‫י ד ע כי חסר יכואינו אם נתקלקלה *ןייכ לשלם ואם‬
‫‪1‬‬
‫ויצא‬
‫טו‬
‫הוא עושה כחנם אזי עטור וכמ״ש ורוק׳ נ״ל ״‬
‫‪ #‬ו ד נראה כמ״ש תוספות כמס׳ תענית כאותו‬
‫האיש שהניח שדה שמוציאה ‪12‬ף כ ו י חטים והיה‬
‫מעשר מ א ח כור לכסוף כשנטה למות צרה את בנו‬
‫אחריו וכה אמר כני הזהיר כמעשר של זה חשדם‬
‫רכך וכך מוציאה וכך וכך כמשורה כשמת וחל״ש ע מ ד‬
‫כנו ולא נחג כמעשר כמי אכיו ותירע עינו כאחיו‬
‫חכחן לסוף נ ט מ ע ט ה השרה וחיתח מוציאה מ א ה‬
‫כור שחיה מעשר ער לכסוף שנתחרט וחזרחחשרה‬
‫לנערותה • וזהו שאמר קרא נכחל לחון ולא היה‬
‫נותן מעשר כרחזי איש ר ע עין ולא ירע כי חסר‬
‫יכואינו שנחסרה השרה כמש׳ נ״ל ורוק׳‬
‫פירשו רז״ל רקאי אל עפרון שאמרו רז״ל‬
‫שמתחילה כתיכ עפרון מלא ולכסוף כתיכ‬
‫עפרן חסר משוס שאמר מתחילה ארכע מאות שקל‬
‫כסף כיניוכינך ולכסוף כתיכ עוכר לסוחר ואמרו‬
‫רז״ל רמתקכל ככל מדינת ‪ f‬לכך חסר לו חכתיכ אות‬
‫משמו וזהונכחל לחון שהוא עפרון שלא רצה לקכל‬
‫רק מ ע ו ת רמתקכל ככל מרינתא הוא איש רע עין‬
‫‪.‬ולא ירע כי חסר יכואינו שנחסר לו אות משמו •‬
‫‪ T J f‬נראת כמש׳ רש״י גכי לכן וירץ לקראתו וז״ל‬
‫נתן עיניו כממון ודקדקו המפרשים מ ה‬
‫כוונת רש״י כאומרו נתן עיניו כממון והוא רירוע‬
‫מאמרם ז״ל מי שפוסע פסיעות גסית הוא חשד‬
‫מאור עיניו וכולי ולכך כשראינו שלבן רץ ולא‬
‫חשש על מאו^ עיניו מ ש מ ע שלא א י כ נ ת ליס י‬
‫וזסו שדקדק• רש״י נתן עיניו כממון ורוק׳ וזסו‬
‫שאמר קרא נבחל לחון שהוא לכן איש רע ע י ן‬
‫ולא ירע כי חסד יכואינו מאור עיניו ורוק׳ ;‬
‫ו ל ד ר כ נ ו פירושו כמי׳ש דשומר שכר חייב כגני׳‬
‫ואכידח יפטור מאונסיס ושואל חייכ‬
‫אף כאונסים נמצא השואל נדמה לו שהוא ה מ י ת‬
‫שכר סשאלת ולא ירע כי נתחייכ כאונסים וז״ש‬
‫נכחל להון ומשתדל ונפשו לשאול ת ג י ע ת הוא‬
‫איש ר ע עין ולא ירע ני חסד יכואינו אס נאנס‬
‫אזי מתחייכ רמי הראלח והו לא היה מעריך שיעור‬
‫השכירות לרמי השאלה כוצה על זח נקרא איש ר ע‬
‫עין י ומקול״ז כר הוינא טליא שמעתי שזח פימש‬
‫האחרון הוא של הר׳ הגדול חרי״ף הקרש ז״ל ועכשיו‬
‫ראיתי שהיא מדרש רבה פ׳ תולרודן יעו״ש •‬
‫ונחזור לענינינו פסוק טריפה וכו׳ כלומר‬
‫שאומר יעקב ל ל ק תראה הסירותי שטרפה דהיינו‬
‫שנטרפה כאונס לא הכאתי אליך אלא אנכי אחטנח‬
‫מלשין חוסר ככתוכאני וכני שלמה חטאים רייל אנכ*‬
‫א ח ס מ ח לי נחסרה ולא לך וזה אינו מרין אלא‬
‫לפנים‬
‫טו י‬
‫פרשת‬
‫משכי ל ד ו ד‬
‫לפנים משומת הרין שהדי אני שומר שכר ו מ ה‬
‫שמחוייכ לך מן הרין רק כגניבה ואכירה וזתומירי‬
‫תבקשנה גנבתי יום וכו׳ ר״ל מ ה שמירי תכקשנה‬
‫ואשלם כמיטכא היינו גניכתי וכו׳ דהיינו גניבה‬
‫וכיוצא כה אכירה אכל האונשין פטור ואני לא כן‬
‫הייתי עושה ומזה תראה חשידותי ו נ כ ו ן‬
‫ויצ^ אלקי׳ם את מ ק נ ה אביכם ויתן לי שמעתי‬
‫לדקדק שנוי המקרא שאמר את אכיכם ממ״ש‬
‫תחי׳ ואביכן התל כי וכן הוא לשון הנופל על‬
‫הנוקכא מ ו ״ ן לא מ״ם יכן מצונו כפ׳ שמות מ ר ו ע‬
‫עשיתן את הדכר הזת ״ ושמעתי משם חכמי תונס‬
‫מ פ י חח׳ הש׳ והכולל חרו״־מ כההי׳ר יצחק פינטו‬
‫נר״ו שמפרשים שבודאי לא היה יעקב מדבר דברי׳‬
‫כזה ע ם בנית לכן נשי יעקב לבזות את אביהם‬
‫לעיניהם שכוראי יירע להם ע ״ כ לכן מוכרח לומר‬
‫שלא דיכר רכרים אלו רק ע ם כנו ולכן כתיכ איפכמ‬
‫כמ״ס דקאי אכניו שחם זכרים ומא רקרי ליה‬
‫אביכם משוס רבני כנים הרי חס ככנים ע״כ‬
‫ש מ ע ת י ‪ .‬וזה הוא חוץ מפשט הכתוב ודוחק ״ ואני‬
‫אמרתי לתחכם הנ״ל ע״ר הפשט לפי שמתחי׳ אמרה‬
‫רחל ולאה נשי יעקכ ח ע ו ד לנו חלק ונחלה בכית‬
‫אבינו הלא נגריית נחשבנו לי כי מכרנו וכו׳‬
‫שכוונתם לומר ראכיחם לא נ ח ג ע מ ח ם כבנות‬
‫ר ע ל מ א שניתנים לחם נרונייא וכיוצא אלא אדרכח‬
‫הוא נטל רייח כהס כשעבוד יעקב אצלו יד׳ שנים‬
‫בחנם אין כסף כמו מ ו ת נכריות ר״ל כבנות‬
‫משפחות שמוכרים אותם אדונימם וז״א הלא‬
‫נכריות נחשבנו לו כי מכרנו דייקא ולכן תקדים‬
‫לחם יעקכ ואמ׳יל תראי נס שעשה להם השי׳ית‬
‫שכדעתו אומר שלא נ ה ג ע מ כ ם כי אס כנכריות‬
‫ץ־וקא וחקכ״ה לא כן יחשוב אלא ויצל אלקייםאת‬
‫מקנח אביכם ויתן לי ר׳ ל שנהג ע מ כ ם חשיי׳ת‬
‫כ מ מ ו ן אביכם כזכרים ממש יזהו מ״ש אכיכס‬
‫‪:‬‬
‫כמס׳ חמורה על הזכרים נ׳׳ל נכון ו ר ו ק ׳ ‪:‬‬
‫פ ס ו ק אני ח׳ אלחי אברהם אכיך ואלחי יצחק‬
‫וכתיכ כ ע ח ״ ט תימא למה לא נאמר כיצחק‬
‫אכיך כמו כאכרחם • וי״ל לפי שנאי כאכרתם אני‬
‫ח׳ נאמר אביך אכל יצחק שלא נאמר כי אני ה׳ לא‬
‫נאמר א מ ך והוא תמוה יכי מ זני שלא נאמר‬
‫ביצחק ח׳ לכן לא נאמר בו א מ ך הלוא יצחק‬
‫א מ ו גמור משא״כ אברהם אביו א״כ מהראוי‬
‫ביצחק יאמר א מ ו • ונ״ל ל;רץ כי איתא כזוהר‬
‫ויגדלו הנערים מסטרא יאברחם ר״ל מרת אברהם‬
‫גרם שיגדלו מנעי־ים של יצחק כי אברהם הוא‬
‫מ ד ת חסר כמ״ש חסד לאביהם לכן זכות מדתו של‪-‬‬
‫ויצא‬
‫‪i%‬‬
‫אברהם גרס שיגדלו מ י ו של יצחק משא׳׳כ מדתו‬
‫שצ יצחק שהוא רץ כמ׳יש ופחד יצחק שהוא גכורה‬
‫ועפ׳׳י אותה מרה לא חיה ראוי שיגדלו • וחנה‬
‫נודע ששם חיי״מ רחמים ואלהי דין• והשתא יבואר‬
‫דברי בעה״ט לפי שנא׳ באברהם אני ח׳ שהוא‬
‫רחמים שהוא מדתו של אכי־הם לכך נאמר אביך כי‬
‫מרת אברהם שהוא רחמים ג י ס שיגדל יעקכ א׳׳כ‬
‫הוא אכיו ממש לכן נאמר בו אביך משא״כ כיצחק‬
‫שלא נאמר כו אני רק אלהי מדתו דין ו ע י פ י מדתי‬
‫לא היו ראוין חכנים שיגדלו לכן לא נאמר כואכיך‬
‫וק״ל מהרכ מכ״ז ‪J‬‬
‫חידוש ע ״ פ ויצא יעקב מכאר שכע וילך ח מ ה‬
‫אמרו לי כחלום ככשליו שנת רצו״ן יראיו‬
‫פי׳ הפסוק חזה ערה״ס כמ״ש הרכ ז״ל דכסיות‬
‫ז״א הקרוש כ מ ע י הכינה הוא ג׳ ג״ו המוחין ריליה‬
‫הם מוחין ראלחי״ם שחס ג׳ אלחי״ם ומשפר׳ חר׳יין‬
‫אכל כצאתו מ מ ע י חכינה יש לו מיחין הגרלות וחם‬
‫חויו״ת וז״ש קרא ויצא יעקכ שחוא ת״ת שהוא ר א‬
‫מבאר שכע והיא כינה נ״ק שכע ונקראת באר‬
‫שמספרם ק״ם סייג שהוא ס״ג ומילוי קס״ה שהוא‬
‫ק״ם כמ״ש מרב כקירושם הנ״ק שכע שהכינה‬
‫היא שכיעית מ מ ט ח למעלה וזהו המשך הכתוב‬
‫כשיצא יעקב מ מ ע י חכינה אזי וילך ח מ ה ה ס‬
‫המוחין רקטנית שחס ג ת‪1‬מי״ם שמספרם חר״ן‬
‫ו״ה אותיות אלהי״ם ואזי כמקום חם מוחי״ן‬
‫רגרלו׳ שחוא ע ״ כ ולכושי אחי׳׳ה ומילוי קס״ח ק״ם‬
‫וזהי אותיות מ״ו ק׳׳ם ע ״ כ ושכחוהו רבנן וסתרי‬
‫במרומים ווו׳׳ק ‪:‬‬
‫פ ר ש ת וישלח‬
‫וישלח על כן ראיתי פניך כראית פני אלקי׳ם‬
‫ותרצני • יש להכין איך יעקכ בחיר‬
‫שכאכות לומר רכר זח חלילה שמשוח ככור המקום‬
‫לככוד איניס רשיעא • ושמעתי מ!רשים אומי־ים‬
‫כמ״ש רז״ל אסור להסתכל כדמות רשע לעולם• וכן‬
‫אמ< ו אסור להסתכל כקשת וכנשיאות כפים של‬
‫כהניס • ו ט ע מ ם מבואר ;"•אלו כדי שלא ליהנות מ ן‬
‫הקרושה • וזה משום שלא יוחשך מן סשט״רא ח״ו‬
‫וזי׳ש ראיתי פניך כראות פני אלקי׳ם שאסור להסתכל‬
‫בקשת יכיוצא •וכן אסור להסתכל בפניך שאתה רשע‬
‫ו ה ט ע ם הוא ראסור להסתכל אלא ראייה קלח ו מ *‬
‫כראיתא והא כראיתא ובמיש ונכון •‬
‫ומפי ידיין החכם הכולל כח״חד שלמה כנכנשתי‬
‫נר״ו שמעתי מ ‪ .‬ר ש בסגנון אחר והוא כ מ ת‬
‫שנודע‬
‫•י• ־־‬
‫‪1‬‬
‫מ ש פ ל \‪ 7‬ל ד ו ד‬
‫פרשות‬
‫שיתטכ מנחה כזו שיש כה ממון רכ וימאן לקכלח‬
‫ו כ ע מ ו אשר לא ע מ ל כ ו ‪ .‬ל א גרלו גס מ א מ י אחי‬
‫יחי לך אשר לך מ ת רצונו כזח • ע ו ד להכין תשובת‬
‫יעקכ אל נא אם נא וכו׳ תרי נא למח לי • ר א ס‬
‫לשון נא חראשין אינו לשון כקשה רק לשון ע ת ה‬
‫אץ לו הכנה כמקום חזה וא״כ תרי נא למה לי *‬
‫גם מ׳יש כי ע׳׳כ ראיתי פניך כראות פכי א‪1‬קי׳ם‬
‫דאיך יעקכ כחיר שכאכות ישוח פני ה ס ו מ א ת לפני‬
‫חאלקי׳ס ח״ו המבדיל ככמה חכרלות ולעיל דכרנר‬
‫כפסוק זה וישכני אותו משם רז׳ ל ״ וכעת נתחדש‬
‫לי בו ‪:‬י׳ נחמד וחשוכ כשנקריס רכרי קרוש אחד‬
‫מגדולים חרכ שמע י ע ק כ ז״ל כפ׳ תולדות ר׳ כ״ז •‬
‫ע ״ כ כמאמר רז״ל מ ח ראח יעקכ ליתן נפשו ע ל‬
‫תככורתירתניא ער שלא חוקם המשכן חיתח עכור‬
‫כ כ כ ו מ ת משהוקם המשכן עכורה ככסניס י אמר‬
‫יהא רשע זת ע ו מ ר ומקריכ ל‪.‬יכך מסר כבשו ע ל‬
‫מבכורה ותהי כזה חרכ חנ״ל ומאי קא ־ מ ת מ מ‬
‫כ ע ח ״ מ מ ה ראה יעקכ וכו׳ ומי זוטר ענין הככורם‬
‫לחיות זוכה כו וניחא ליה להרכ הנ״ל רתמיחתו‬
‫כלפי מ ה שככר רכר ה׳ חיה אל רכקת עי׳ שם כן‬
‫נח ורב יעבר צעייר ואחא תמים מ ה ראה י ע ק כ‬
‫שנתן •נפשו על הבכורה כלומר אליו הוא נושא את‬
‫נפשו דהשתא ראתעכיר איהו רכ ועשו צעיר ישוב‬
‫יעקכ לחיות עכר עולם לעשו ואין כל מ א ו מ ס‬
‫כידו רמה שקנה עכר קנה ירכו ויהי'כמשיכ רכל‬
‫עצמו של יעקב כקנין זה לא חיה אלא על שככר‬
‫נעשת י ש ע גמור כעבירות רלא יוכל לתקן וננעלו‬
‫לפניו שערי תשו ח ע־־ כי אמר יחי רשע זה ע ו מ ד‬
‫ומקריכ ו א מ ט ו לתני לא תש לרכ יעכד צעיר שחרי‬
‫אמרי ז״ל זכה יעכור לא זכה יעכד רכתיכ יעכד‬
‫וקרי יעכור והייני זכה יעכוד לא זכה יעכיר צעיר‬
‫נמצא רבזבוזא תליא מ ל ת א וכל שהוא רשע ואני‬
‫זכאי ודאי יעכוד לי דכי היכי רכשאיני זוכה יעקב‬
‫אף כי ה א הצעיר ישוכ לעכר לו ת״נ השתא כי‬
‫הוא הצעיר ‪ 1‬אני הרכ כשאינו זוכה והיה ל ע כ ד‬
‫לי זת תורף רכריו ז״ל ־ ו מ ת ו ר ת ו ז א ז למדתי‬
‫המנחה רנ׳יל‬
‫ויכוח עשו ויעקכ כענין‬
‫שנודע מי־ז״ל שטעם מיתת כני אהרן שהציצו‬
‫בשכינה וכתיכ ט לא יראני האדם וחי וז״ש יעקכ‬
‫לעשו מכקש ממך שתמחול לי מ מ ה שכיני וכינך‬
‫כדמסיק ותרצני לפי שחוי יודיע שכשעה שאני‬
‫רואה פניך מחשכ כדעתי שכוראי תהרגני וכך לי‬
‫דאית פניך כראות פנ״י אלקי׳ס שחייכ מיתה כרכתי׳‬
‫כי לא יראני נך לי ראות פניך לכן מכקש ממך‬
‫ותרצני וגם זה נכון •‬
‫א י נמי דת פ׳ פירוש קרא כולו ויאמר עשו יש לי‬
‫רכ אחי ימי לך אשר לך ויאמר יעקכ אס מצאתי‬
‫חן כעיני! קח נא את כרכתי וכו׳ כי על ק ^ י ת י‬
‫פניך כראות פני אלקי׳ם ותרצני כהקריס מ״ש רז״ל‬
‫בגמ׳ דפליגי רכ ושמת! רכ אמר הנותן מ ת נ ה לחכירו‬
‫רצריך‪.‬ליתן‪.‬כפי‪,‬פבו^חמקכל ואם המקכל עשיר‬
‫ג ד ו ל אפע״פי שהנותן אינו עשיר כ״כ צריך ליתן כפי‬
‫ככור חמקכל • ושמואל סכר דאין צריך רק כפי ככור‬
‫‪.‬הנותן יהיה מ ה שיהיה • וראיה לזה מעולת ראייה‬
‫דקיי״ל עולת ראייה כ׳ כסף ואם צריך ליתן כפי‬
‫ככור חמקכל הרי חתם חמקכל הוא מקב 'ס ואב׳‬
‫צריך לחכיא רכר גדול עכ״פ ש״מ מוכח מהתם רהכל‬
‫כפי ככור הנותן ולא כפי ככור חמקכל ״ ואיפבר‬
‫לומר רכחא רפליגי רכ ושמואל הוא רפליגי עשו‬
‫ויעקכ ‪ .‬עשו ס״ל כרכ רחמתנח היא כפי ככור‬
‫המקכל • ולז״א ויאמר עשו יש ליי רכ כלומר יש לי‬
‫סברת רב דס״ל רםמתנח צריבה לחיות לפי ככור‬
‫םמקכל וא׳‪ 5‬אץ זי־חשוכה צלי בלום וצריך מ ת נ ה‬
‫מרובת נ פ י בבודי • אבל י ע ;‪ :‬רוח אחרת אתו וס״ל‬
‫־כשמואל‪.‬דהמת‪:‬ח היא כ‪:‬י ‪:‬כור הנותן ולכן אמר‬
‫אס נא מצאתי חן כ׳גיניך ו !שת זנחתי מירי כס׳‬
‫שמואל דלפי ככור הנותן •ראיה לזה מעולת ראייה‬
‫וז״ש כי ע ל כן ראיתי פניך כראות פני אלקי׳ם‬
‫ותרצני כלומר כי על כן ה ט ע ם שראיתי פניך כזאת‬
‫' ממנחה״־עם שהיא מ ו ע ט ת לפי ככורך ועשיתי‬
‫כסברת שמואל‪ -‬ראייתי היא כדאית פני אלקי׳ם‬
‫שהיא עולת ראייה כ׳ כסף כך לי ראיית פניך וזח‬
‫ק״ו בן כנו של קי׳ו שהמתנה היא לפי ככור הנותן‬
‫ולא לפי כ פ ד חוגקכלי^ומ״ש עשו אחי יהיה לך אשר‬
‫לך כלומר אס זאת היא ה מ ת נ ה שאחח נותן לי‬
‫מ ע ת ח יחיה לך אשד לך׳ ע״כ מצאתי כתוכ ככ״י‬
‫משם מרב אזולאי נר״ו והוספתי כפך משלי לפי שלא‬
‫‪4‬‬
‫‪s‬‬
‫ויש^ח‬
‫יז‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ומצורף לזה מאמר ה ג מ ר א כמסבת ח ג י ג ה ד׳ ב'‬
‫סומא כאחת מכ׳ עיניי פטור מן הראייה שנא׳‬
‫יראה כל זכורך וראה כדרך שבא ליראות כך בא‬
‫לראות ופירשו‪.‬חתו׳ רה ק רחכל תלוי כקרי וככחיב‬
‫דכתיב יראה כחיר׳יק וקרי יראה כפת״ח ו ת ק‬
‫כדרך שבא ליראות לפני המקום בשני עיניו של‬
‫המקום כך כא לראות את המקום כשני עיניו של‬
‫מ א י ם עיש ירש״י פירש פי׳ אחר איך שיהיה ל‪; ...‬ר‬
‫‪,‬‬
‫י זכיתי לספמ׳ ידו״ק‪:‬‬
‫ו י א מ ר עשו יש לי רב אחי וכו׳ ויאמר אל נא אם‬
‫נא מצאתי קן בעיניך וכו׳ כי על כן ראיתי‬
‫פניך כראות עני אלקי׳ם ותרצני עי׳כ ויש לרקדק ‪0‬‬
‫כמאמר ע^י יש לי רככייאין עשו בעל חמדת »»ממיל‬
‫ז‬
‫מ;ם‬
‫וישיח‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫פרשת‬
‫‪is‬‬
‫אביו עלה ל ט ר ה וחכיא ‪3‬י גוזלות ובחזרתו נפל‬
‫•מזח דכראות פנים‪ .‬כראייה דרשינן יש אס למקרא‬
‫ומת היכן אריכות ימיי של זה אלא למע; ייטב לך‬
‫ולמסירת כתרתי ולכן כששלח יעקכ לעשו המנחת‬
‫לעולם שכולו טוב ו נ ו ט שיר מצות בהאי ע‪3‬מא‬
‫לראות פניו אמ״ל עשו יש לי רכ דיל אתת סובר‬
‫‪3‬יכא וה״תא יבואר ‪ c p‬יעקב ‪3‬יישכ כשלוח ט‬
‫ששלחת ‪3‬י משלן ו מ מ מ ו נ ן ולא היא דה כל שלי משום‬
‫הוא סבר שכר מציות כתאי ע‪3‬מא איכא ‪3‬נן קפ׳ן ‪.‬‬
‫ליש ‪3‬י רכ ט ׳ רב יעבור צעיר ובלקיחת הבכורה‬
‫עליו רוגזו של יוסף שקיים טכלד א נ ש ח ‪ 3‬ן בש‪3‬יתלל‪/‬ל‬
‫לעצמן נעשית אתה רב ואני צע׳ר וא״כ תשוב ‪3‬עכד‬
‫ובטבור או׳׳ א כתיב ‪3‬מען יאדיכון ימין ואעפ׳׳כ‬
‫לי כנבואת שם כן נס וא״כ כ‪ 3‬מ ה שקנה עכר קנה‬
‫טזוק א״יכ ששכר מציות בהאי ע‪3‬מא ‪3‬יכא ט בזק‬
‫רבו והבל שלי היא ו;׳׳ א אחי יהי ‪3‬ן אשר ‪3‬ץ ר״לאיזו‬
‫הראה ‪3‬י הקב״ ח שאין ‪3‬ל ‪3‬יישב כש‪3‬וח כעוח";‬
‫קיא שיהיה ‪3‬ן ‪3‬עצמן ואין לי דשות בו מ ה שהיה‬
‫כי שכר מצוות כהאי ע‪3‬מא ‪3‬יכא •‬
‫‪3‬ן קודם לקיחת מבכור מ ווהל אשר ‪3‬ן אבל מזמן‬
‫ח^״פ שש עשרה כעש • מ ע ש ה שהית זה חיח‬
‫לקיחת חככורה אין לן כלום וכנ״ל ויהי כמ״שיכ‬
‫כליל שכ״קשלילס״ר משפטים ש״ ש הנ״ל‬
‫יעקב דאין זה א מ ז ו ט ע נ ה ברין דהן אמת דכיון‬
‫שימין איתי ע ם ירין כמהר״ס אשכאג י״ץ ידי׳״ן‬
‫דנעשה רב *עקב ועשו צעיר ישוב י ע ־ ב לעבד לו‬
‫ה ר ״ ק י " ץ ו א ח ר שאכלנו ושתינו כיד ה׳ חנ‪1‬ובס‬
‫י א ן אימנם היא זה בזמן ביעקב לא זבה יעשו זבח‬
‫ראזי יתקיים קרא רב יעבוד נעיר אבל בזמן שיעקב‬
‫ונתכסמכו כיין ושכר ישננו אנחנו הנ״ל ונשארו‬
‫זכה ועשו להפך‪-‬אזי לא ישוכ יעקב להקרא עבד‬
‫יקיניס חרש״ק הנ״ל והר׳'ש הלוי ואמרו לנו שכשהייתי‬
‫לעשו והיינו מדרשת יעבר וקרינן יעכור וע״כ איך‬
‫אני הכותכ כתץ־ השינה הייתי מפרש עשית שש‬
‫יתקיימו המקרא והמסורת היינו אס לא יזכה יעקב‬
‫עשרה נכש ערה״ס והייתי אומר כזחי׳ל א מ ו ד‬
‫אזי ורב יעבור צעיר ואס י‪1‬בת יעכיר צעיר וא״כ‬
‫נשמתי היקרה של השכת שאתה קרושש ח" י רש כת‬
‫כיון שבזמן חזה זכיתי ולא כן אתה ש •יד קרינן ורב‪.‬‬
‫ונדזמן כ‪:‬י עתיק הנ״ל והייתי תיעד כי׳ ע ל דרך‬
‫יעבר צעיר כמוסורת וא״כ כל מ ה שיש לי שלי הוא‬
‫השיר שהפירוש ש׳ש עשרה קצות הו״א יקכלו‬
‫ולבן אל נא אס נא מצאתי חן וכו׳ ר״ל מ ה שאמרת‬
‫הארה מעשרה שטרות של אכא העליונים וז״אשש‬
‫ע ת ה שנזבת בכל אשר לי בטענת ורב משים רכל‬
‫עשרה ועל ירי כן יתמתקו ח׳ אלהי׳ס שמספרם‬
‫מ ה שקנה עבר קנה רבו זה אינו ע ת ה ס מ ן הוה‬
‫ת״ל וזהי נפש שמשפמ ת״ל ע״כ וקלטוחו רבנן‬
‫שאני ־כאי וז״א אל נא׳ ר״ל איני ע ת ה שאני צדיק‬
‫ושהדי במרומים ורו״ק ‪:‬‬
‫רק בשוס זמן אס לא אזכה ולכך אס נא מצאתי יון‬
‫פ ר ש ת וישכ כ‪:‬שוק וישב ראובן נ‪ 1‬הכורע־רש״י‬
‫בעיניך ולקחת מנח״תי מידי מנחתי רייקא פי׳ שלי‬
‫עשוק כשקו ותעניתו כמעשה בלסמ״‬
‫היא ואתה נחשב ללוקח יאני לניתן ומשוס רישלכעל‬
‫ו כ ז ב הרא״ם ז״ל והא דאמר כגמרא נ פ ׳ וזאת‬
‫דין לחלוק לומר מכלן לדרש כפ׳ יעבור צעיר למקרא‬
‫ליהורא מי גרס שערה יהורא וכי׳ מ ש מ ע דראוכן‬
‫ולמסירת ער שתוציא הרין כך ראי זבה אי לא זבה‬
‫ל‪ 7‬הידה ער שהורה יהו־א כמעשה תמר ו מ ע ש ת‬
‫ורילמא הפסיק כפשטיה כמ״ר אם למקרא יספיד‬
‫תמר נתאחי־ אחר מכירת יותף הרכה וכאן כתב‬
‫יעקב עבר לעשי לז״א יעקב כנ״ט לשכח ראין זה‬
‫רש״י רכמביית יוסף תירה על פשעו י ת ר י ז ה י א ״ ם‬
‫אמת וראית לזה מיייאת פנים כדגל רררשינן‬
‫רהכא היה עושה בצנעה ויהורא גרם שחורה‬
‫תרוויהו מקרא ומשורת וז״א כי ע ״ כ ראיתי פניך‬
‫ראובן בפרהסיא • ונ״ל שבזה יובן דקדוק אחד בפי‬
‫א עכיך כ פ ׳ ע י נ י ס כך ראות‬
‫כ ר א יזיו א ל ק ׳‬
‫וזאת ליהורא ויאמר דמלת ויאמר אין לח ה כ נ ה‬
‫עכי אלקי׳פ בב׳ עיניס • אבל סומא פטור • והתם‬
‫והוו״לל וזאת ליהורא שמע ח׳ קול יהורא אלא‬
‫מ״ט־דכתיכ יראה יראה וכנ׳יל והיינו ע ״ כ משום‬
‫משוס רררשי רז״ל וכנ״ל וזאת ליחורא מי גרם‬
‫דררשינן תרוויחי מקרא ומסורת ח״כ כנ״ר נמי כך‬
‫לראובן ‪:‬יהודה י הוא יהורא וז״א וזאת ליהודא‬
‫לי וכמ״ש ודו״ק נ״ל ג‬
‫ומפני שיקשה ע״ז קושיית חרא״ס הנ ל והרי‬
‫במכירת יוסף שקדם לענין תמר הורה ראובןוכמ״ש‬
‫פ ר ש ת וישב‬
‫הפסוק וישב רזוכן וכי׳ לזה רמז תירוץ הרא״ם‬
‫ד מ ה שנרם יהירא היינו פרהסיאוז״א כאן ויאמר‬
‫א י ת א כמדרש וישכ יעקכ כקיש ליישכ כשלוח‬
‫ר״ל כאן בתור את יהודה גרמא שגם ראובן ס ו ד מ‬
‫קפץ עליו רוגזו של יוסף י ונ״ל שהוא‬
‫כפרהסייא וזהו ׳וייאמר ודו*ה ‪:‬‬
‫שאמ״ל‬
‫פשוט גמור כי איתא כגמ׳ דקידושין הרי‬
‫‪ ,‬ו ב ״ י ק ר דברי ח ג מ ^ ש א מ ^ ^ י ; ז ג ‪ 3 ^ 4‬ר ^ ק‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫ו ת‬
‫י‬
‫ס‬
‫כ ר‬
‫ו ח‬
‫‪,‬׳‬
‫^יודצד‬
‫‪19‬‬
‫פרשת‬
‫משכיל לדוד‬
‫שיודח יחורח נ״ל לתת יחם עניניס אלו זל״ז דמי‬
‫תלח זח כזה כמ״ש הרכ שמע יעקכ פ׳ ויגש ד׳‬
‫ס׳ ע״א ד ט ע ם יחורה כמעשה תמר הוא כמ״ש ח׳‬
‫עדשת דרכים כשם חכמי אשכנז ז״ל ראמרינן כפ׳׳ר‬
‫מיתות ר׳ כ״ז אר״א כנ״ח מי שכא על אשתו שלא‬
‫כדרכה חייכ שנא׳ ורכק כאשתו ולא שלא כדרכח‬
‫וכיכמות דל״ד אמרינן ע ר ואונן שלא כדרכן שימשו׳‬
‫וא׳׳כ שער ואונן שלא כדרכן שמשו א״כ לא קנו את‬
‫ת מ י לאשה מאחר שכאותח כיאת נתחייכו מיתה‬
‫רומיא לדידן דאין קידושין תופסין כחייכי לאוין‬
‫וא״כ לא היתה אשת ע ר ואונן ולא חשיכח כלתו‬
‫דיחורא עכ״ל וא״כ ע ל ה מרכריו אלה ר ט ע ם התיר‬
‫יחורא כמעשח רתמר ״ הוא משום שדכו כדין כן‬
‫נח יש לחם דאי לאו חכי הרי תמר היא אשת ע ר‬
‫ואונן כיון דנתקדשה כקידושי כסף מעיקרא אלא‬
‫וראי שדנו שדין כני נח יש להם זה נראת מ מ ע ש ה‬
‫תמר ומעשה רראוכן ככלהה נראה להפך שכתכ‬
‫חרכ הנ״ל כפ׳ ויחי רף ע׳ עא׳ דחטא ראובן בחללו‬
‫יצועי אביו תלי כפלוגתא ררבוותא אס ת א מ ת יצאו‬
‫מכלל כני נח או לא ‪ .‬ראם יצאו מכלל כני •נח אין ביר‬
‫ראוכן עון אשר חטא רכרין ישראל הוא פטור‬
‫דפילנשים כלא כתוכה וקידושין וישראל שכא על‬
‫פלגש אביו פטור כמ״ש הרמכ״ס אכל אם יש להם‬
‫דין כני נח נכשל ראוכ־ כאשת אביו רכן נח שבא‬
‫על פלגש אכיו חייכ ע״כ הודף דבריהם ז״ל • לכך‬
‫ר א ה לי רקורס מעשה תמר לא הודה ראובן על‬
‫חטאו רחשכ שאין כידו עון אשר חטא רסי׳ל כאידך‬
‫מ״ר ריצאי מכלל כני נח ודין ישראל יש לחם ופטור‬
‫על פלגש אביו ״ אכל מ מ ע ש ה רתמג שעשהיחורא‬
‫ע׳יכ דין בני נח יש להם דא״לך איך עשה יהודה‬
‫מ ע ש ה דתמר הא כלתו היא • נ‪1‬א וראי ררין כני נח‬
‫יש להם ולכך תמר אינה אשת ע ר ואונן כמשי׳לילכך‬
‫ביון שירע ראובן יירין כ‪:‬י נח יש להם מ ע ת ה נחשכ‬
‫לו עון פלגש אביו לחטא כ־ין כני נח ולבן נתחרט‬
‫יהירה על חטאו ע ת ה יותר מקורם לזה ורוק נ״ל‪:‬‬
‫נ‬
‫פ ר ש ת מקץ‬
‫וידבר שר המשקים את ע ר ע ה לאמר את חטאי‬
‫אני מזכיר היום י י״ל חטאי לשון רבים‬
‫ולא הית רק חטא אחר כידוע מכז״ל שנמצא זבוב‬
‫בכוס פ ר ע ה והוא אומר חטאי לשון רכים ומצאתי‬
‫לחחכס בעל יד יוסף בס׳ מקץ דרוש ב׳ שפי׳‬
‫כמאי דקיי״ל לארס טיכ מראין לי חלום רע ולארם‬
‫ד ע מראין לו חלום ט ו כ ולכן בשואה שר המשקים‬
‫מרוץ‬
‫י‪9‬‬
‫שפרעה כתכחל מהחלום לחפים רעתו כא לו כתשזמז‬
‫נצחת כאומרו את חטאי אני מזכיר היום כוונתו‬
‫כזה לחפיש ד ע ת פ ר ע ה כמ״ש ואמר לו ת ר ע לך‬
‫שאתה ישר כעיני ת׳ יותר ממני שהרי לאדם ט ו כ‬
‫מראין לו חלום ר ע ולכך אתה חלמת חלום ר ע‬
‫ואלו אכי שאיני חשוכ כעיני המלך חלמתי חלום‬
‫טוכ וממת שמספר עכשיו שחלמתי חלום ט ו כ‬
‫שמוכח מיניה שאני רשע א׳׳כ מזכיר את ח ט א י‬
‫ע״כ תורף דכריו כקיצור •‬
‫ו ל כ א ו ר א רכריו קשים חרכת ונלע״ר דשגג‬
‫כזה ורכריו ה ז ך ה ג מ ר א פרק הרואה‬
‫וז״ל אמר רכ הונא כר ליואי לאדם טוכ מראין לו‬
‫חלום ר ע ולארם ר ע מראין לי חלום טוכ תניא נמי‬
‫הכי כל שנותיו של ריר לא ראה חלום טוכ וכל ימיי‬
‫של אחיתיפל לא דאת חלים ר ע מימיי יהכתיכ לא‬
‫תאונה אליך ר ע ה יאמר רב חסרא אמר ר׳ י־רמיה‬
‫כר אכא שלא יבהילוך חלומות רעים והרהורים רעי׳‬
‫ומשני איהו לא חזי אקריני חזי ליה וכי לא קזה‬
‫איהי מעלייתא הוא והאמר ר״י כל הלן שכעה‬
‫ימים כלא חלום נקרארעשנ״א ישכע ילין כל יפקד‬
‫ר ע אל תקרי ושכע אלא ושבע ומשני כי קאמרינן‬
‫כגון רסזא ולא ירע מאי קא חזא עכ״ל ופירש״י‬
‫והכתיכ לא תאונה וכי׳ וקשיא לרכ הונא דאמר‬
‫לארס טוב מראין לו חלום ר ע ומשני איהו לא חזי‬
‫אחריני חזי ליה חלים רע וכי לא חזי איהומעליותא‬
‫ט י ן דלא ח;י חלים ר ע כראקמר שלא יכהילוהו‬
‫יחלים טוכ כיש רלא ח;י רשא קתני כל ימיי שלו‬
‫דור לא ״את חלום טוכ א״כ חלום כלל • יחארי אלא‬
‫שכע וכו׳ ילין שלא יפקד בשום חלום הרי הוא ר ע‬
‫־ ושוכאין אותו ואין מראין לו חלום כלל ומשני דחזי‬
‫ולא ירע מאי חזי ארס ט ו י רואה חלום ט ו כ ו ע ד‬
‫שלא יקיץ משתבח ממנו כדי שלא ישמח עכ׳׳לי־שי׳י‬
‫וכתב הרב מהרש" א כחיי״א וז״ל י״ל מחלום ייסף‬
‫הצדיק וכן לקמן שמואל כי חזא חלום טוכ וכו׳‬
‫וי״ ל רחלים טוכ דמתקיים כעין נכואה ועל ידי‬
‫מלאך כילקמן וראי דמראין גס לארס טוכ • אכל‬
‫חלים טיכ שאין מתקיים ע״י שר ולא כא אלא רחרויה‬
‫משתיית אין מראין לארס טוכ וכן חלים ר ע רקאמד‬
‫חכא לא איירי דמתקיים אלאדכאמשוםדעציכותים‬
‫משתייה וכרי שלא יחטא כמ״ש רש״י עכ״ל חרב‬
‫חיר״א ״ ורכרי תרכ חיד'א צריכים לנו למינים‬
‫דאל״ה קשח מיוסף הצדיק ו מ נ מ ת צדיקים שחולמים‬
‫חלום ט י כ א׳ו די״ל כין חלום תמתקיים רכוראי‬
‫עי׳ מלאך לחלום שאינו מתקיים רכוראי בא ע י‬
‫שד ומחתלי כיח ומזח איירי ה ג מ ר א רחרויה משתיית‬
‫‪7‬‬
‫חגם ״‬
‫כ‬
‫פרשת‬
‫מ ש כ י ל דוד‬
‫!חגם רא״׳כ יקשי מאי פריך חש״ס וכי איהו לא‬
‫חזי מעליותא הוא והכתיב ושבע ילין וכוי׳‬
‫ליישני ליהרלעולם חזי חלמא והיינו חלום המתקיים‬
‫בין טוב וכין ר ע כדברי הרב חיר״א ״ מ׳׳מ רכרי‬
‫סרב חיר״א צריכין לנוומכורריןובסיד אסיסייעוני‬
‫‪.‬מן השמים ליישב הק״ו חנ״ל שהקשה עליו •‬
‫קי״ה כידינו דארם טוב מראין לו חלום ר ע ע״י‬
‫אחריני רוקא ולא ע״י עצמו וחלום טוב‬
‫רואח אכל לא מידכר ליה והיינו חלום שאינו‬
‫מתקיים אכל אס מתקיים מידכר ליח כעוכרא ריוס׳‬
‫הצדיק ושמואל וארם ר ע מראין לו חלום טוב שעי׳י‬
‫שר אכל לא רע שהוא ע״י שר כי אס המתקיים‬
‫כמש״ל‪ :‬מ?<תח הבא נכא לדברי החכם הצרפתי‬
‫עיון היטיכ והם חפך ה ג מ ׳‬
‫ז״ל שצריכין‬
‫ודברי חרכ חיר״א שכתבנו רהוא כתכ דשר המשקים‬
‫אומר כיון שחלם חלום טיב ש״מ שהוא ר ע וצז״א‬
‫את חטאי אני מזכיר וז״א רהא ראממנן רלארס‬
‫ר ע מראין לו חלום טוכ חיינו חלום שאיני מתקיים‬
‫אכל חלום תמתקייס שפירחזי ליה גם חצריקוראיה‬
‫מכוררה מיוסף הצדיק ושמואל כנ״ז וא״כ כיון רגם‬
‫הוא חלם חלום טוכ ונתקיים למה יקרא את עצמו‬
‫ר ע י ועור קשה כמ״ש לפרעה שהוא ישר ונאמן‬
‫מ מ ה שחלם חלום ר ע * רלארם טיכ מראין לו חלום‬
‫ר ע י ה פ י ס רעתו כ‪.‬׳ה גס זא׳ רוק רלא חמרינן‬
‫רלארם טוכ מראין לו חלום ר ע רק אחריני חזי ליה‬
‫אכל איהו לא חזי דכתיכ לא תאונה אליך י ע ה‬
‫כמ״ש ‪c..‬״‪ c‬כהריא וא׳׳כ פ י ע ה דחיזה יחלום ר ע‬
‫בעצמ‪1 .‬פיר מקרי רע ואלו הסק״ו מפרסת איגרי‬
‫ע ל ‪ n‬י החכם ידיוסףודו״ק שלא עיין כ ג מ ׳ י ‪ :‬ה ׳‬
‫•אס לי‪! -‬נאמר שמ״ש הוא ששר המשקים להפיס‬
‫רעת פ ר ע ה אמ״ל ולא דרך אמת ודו ק •‬
‫וכ?ה אני רגיל לפרש דרך הלציי מ״ש הנביא‬
‫כ ה כ ט ר ה מלכים א׳ וז״ל ויקץשלמה והנה‬
‫>זלום ויהי ככקר ויעל עולות וכו׳ שהכוונה רצייה‬
‫שהקיץ שלמה וחנה חלום כלומר שחלם חלום טוכ‬
‫*זכר אותו וזח נרמז כמ״ש וחנה חלום שי •ע‬
‫החלום ואז חלש רעתיה רשלמה דחיה לו כמי ארם‬
‫י ש ע ח״ושמראיןלו חלום טיכומירכר ליה כאיוי‪-‬זופ׳‬
‫ולפיכך כשויקץ ויחי ככקי ייעל עילית וכו׳ שהקריב‬
‫קורבן לכפר על אשר חטא לפי רעתי וי־ו״ק וכ״ז‬
‫דרשתי כרביסבכ״חך חי״ג נאח דורש ונאה מ ק י י ם ‪:‬‬
‫) י א מ ר אם נא מצאחי חן בעניך שים נא ירך תחת‬
‫ידיכי וגו׳ ויאמר אנכי אעשה כדבריך‬
‫זיאכלי אשכעח לי וישבע לו וישתחו ישראל ע ל‬
‫י א ‪ £‬מ מ ט ח ע ״ כ ‪ .‬וי״ל במקראי קרש אלו חדא‬
‫‪10‬‬
‫וידוי‬
‫•‬
‫ט ע ם אנכ״י אעשה וכו דמלת אנכי ייתרה הכבד‬
‫דחול״ל ויאמר אעשה כדבריך ועוד למה קפיד‬
‫יעקב אע״ה על השבועה ולא בטח כחשי״ת שיוסף‬
‫יקייס דברו חטוב ולא ישנה את דבורו ואין צריך‬
‫לשוס שבועה ועוד מ״ש וישתחי ישראל על ראש‬
‫ח מ ט ח ועי׳ ח״ל שחיתח מטתו שלימה דאיך נמשך‬
‫ענין זח ככאן שלא חשתחוח ע״ז כבואו למצרים‬
‫לשיטת רש״י שאמר שיוסף נשכחלכין חגוים ו ע מ ד‬
‫כצדקו א ׳כ כשירד למצרים וראח שיוסף ע מ ד כצדקו‬
‫מיד הו״ל לחשתחות • וכרי לישי כל זח נקרים מ״ש‬
‫הרב שמ״י ז״ל בסדר חיום על ענין ק״ו הזוהר‬
‫הקדוש שח״ק איך אמר ליוסף ונשאתני ממצרים‬
‫וקברתני בקבורתם ותא קרא כתיב ותבואו יתטמאו‬
‫אח ארצי •והזהר תריץ ליעקב אע״ח לא מתוליכא‬
‫שום טומאת ח״ו ־וחכמי א ש כ נ ז תירצו רא״י‬
‫מאבותינו‬
‫איכה מוחזקת לנו‬
‫ולא נתקדשה ולה חיתח מוחזקת כי אס ע ד כואם‬
‫י״ש לארץ ולא נאמר יתטמאו את ארצי כי אס אחר‬
‫שהחזיקו כה ונתקדשה וכמ״ש התוספות כגטין ״‬
‫וענין זת ראם א״י מוחזקת לנו מאבותינו או לא‬
‫תלוי כמחלוקת אם חאבות יצאו מכלל כני נח או‬
‫לא י ד א ע מ כערק המוכר ד׳ בתים תנא מלך בח‬
‫לאורכה וליחכת קנת רכתיכ קום התהלך כארץ‬
‫לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה וזה וראי הוי מדין‬
‫חזקה •והרמב״ם כתכ כפ״ר ח מכירה דאין‬
‫קונה כחזקה ׳ ומכאן הוכחה‬
‫הגוי‬
‫דהאכית יצאו מכלל כני נח ראל״כ איך קנאה א ב י ה ׳‬
‫כחזקה כמ״ש ה י כ מחר״י רוזאניס ש״מ רלעינן‬
‫אם א״י מוחזקת לנו מאבותינו או לא תלוי כמחלוקת‬
‫אם האבות יצאו מכלל כני‪.‬נח או לא ע ״ כ יעו״ש‬
‫וככר כתבנו בקונטריסינו זה ככמה רוכתי טוכא‬
‫משם הקדמונים ז״ל ריוסף ס״ל ררין האבות לא‬
‫יצאו מכלל כני נח רק להחמיר אכל לא להקל‬
‫והשבטים ס׳יל ריצאו כני נח ״ א כילו להקל ורכר‬
‫זח למדוהו מ מ ה שהית מכיא רבתם ר ע ה אל‬
‫אביהם שהיה אומר עציהם אוכלין אכר מן חחי‬
‫והענין שחם חיו עושק כעוכרא דגמרא דחוצין‬
‫חרוצה שיבריא יחתוך כזית מ נ י ת השחיטה ומולחו‬
‫יפה יפה וכו׳ ומניחו ע ד שתמות ח ב ח מ ח ואוכלו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וכח״ג חיו עושין גם השבטים •‬
‫ו א מ נ ם התיר זה לא נמצא רק לישראל דתלי‬
‫ח ו י ח מ נ א בשחו׳ אכל לנין אסור‬
‫דחכל תלוי במיתה ויוסף ש״ל״דרינם ככן נח ו ל כ ן‬
‫אומר שחיו אוכלין אמ׳ים״והשכטים כ ן ל ד י י נ ס‬
‫נישרא|ץ‪.‬לכך אכלוהו ״‬
‫;‬
‫״‬
‫‪%‬‬
‫נמצא‬
‫פרשת‬
‫«‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫נמצא דיוסף שיטתיח הוא ררין חאכות־ככן נח ול‪1‬י‬
‫שיטתי נת‪1‬ש על מחשכת אשת פוטיפר שאמרו‬
‫רז״ל ויכא הכיתה לעשות מלאכתו מלאכתו ממש‬
‫‪.‬א״כ יענש עליח שקי״ל בי״ש אין חקב׳יח מעניש‬
‫על המחשבה של שאר עכירות חוץ ממחשבת ע׳״ז‬
‫אכל ככ״ן תפוסים על חמחשכה רעה כמש״ח]מחמס‬
‫אחיך יעקכ וכו וא״כ לעי שיטת יוסף רס׳׳ל שדינם‬
‫ככ״ן א״כ נתפס על מחשכת פיגול אשת פוטיפר‬
‫גם לפי שיטתו זאת יתפם גם ראובן בעון חלצת‬
‫יצועי עלה רזה ג״כ תלוי במחלוקת אם יצאו מכלל‬
‫כני נח או לא רלמ״ד יצאו מכלל כני נח אין על‬
‫ראוכן שום חטא כ״כ דקיי״ל ישראל שבא על עלגש‬
‫אכיו פטור וקרא כחיב וישכב את בלחה פלגש‬
‫אכיו ולמי׳ד דרין ב״ן יש להם חייכ מיתה דקיי״ל‬
‫בן נח שבא על פלגש אכיו חייב מיתה א״כ לשיטת‬
‫יוסף דס״^רלא יצאו מכלל כני נח רק להחמיר‬
‫ראובן חטא גם לפי שיטתו ‪:‬את דדינם כב״ן א׳׳כ‬
‫יש ליעקב איסור ב׳ אחיות בנישאוי לאח ורחל כי‬
‫רז״ל תירצו על יעקב שגיייץ וגר שנתגייר כקטן‬
‫שנולד דמי וכתב כמהר״י רוזאניס וז׳׳ל רת״י זם‬
‫לא יועיל רק אס י״ש יצאו מכלל כני נח • אכל אם‬
‫לא יצאו מכלל כני נח לא יועיל תו׳ זח יעו״ש וא״כ‬
‫נמצא לשיטתו דס׳יל לא יצאו מכלל כי׳ן חל איסור‬
‫ליעקב אע״ח ב״כ אחיות וכפרט שהאיסור מוא‬
‫לבני רחל לפי שקידושי לאח בענין אחר קדמו‬
‫‪.‬לקידושי רחל ובענין אחר קידושי רחל קדמו לקידושי‬
‫לאה • והוא ררחל נתקדשה מתחילה בז׳ שנים של‬
‫עבורם ולאה נתקדשה בביאה ‪ .‬אומנם אם אמרינן‬
‫ה א מ ת יצאו מכלל בני נח א״כ קידושי רחל קדמו‬
‫שקיי״ל שעיקר הקידושין כי״ש חם ככסף וכיוצא‬
‫‪.‬ואם ה א מ ת ל א ינאו מכלל כני נח א״כ קידושי לאח‬
‫קדמו שקידשה בב אח דכד״נ בביאה תלי רחמנא‬
‫ואין להם קידושין דקידושין דרחל שהיו בעבורה‬
‫אינם קידושין וא״כ לשיטת יוסף ים איסור ליעקב‬
‫נב׳ אחיותאם האיסור הוא לכגי רחל דלאח כחתיר‬
‫נשאם ורחל באיסור חיתח וא״כ ח״ו פוגם עצמו •‬
‫‪ .‬ה כ ל ל העולה דמותב תלתא בחרא הנחי מלי‬
‫דגדיעוסא ריוסף <ןטא במחשבת אשת‬
‫עוטיפר וחטא ראובן ואיסור שני אחיות ו פ ג ם‬
‫גני רחל אינו רק לשיטתו דס׳יל ררין ב״ן יש לחם‬
‫וכמ״ש אבל אם נאמר ריצאו מכלל כני נח כל זה‬
‫אינו אומנם יש נ״מ טובח אם אמרינן רלס יצאו‬
‫מכלל בני נח להנאת יעקב ליק בר במערת חמכפלם‬
‫ואינו עוכר ותטמאו את ארצי וכמ״ש בשם חכמי‬‫אשכנז ז״ל אכל אם יצאו מכלל מ י נח יש עיכונ‬
‫‪,‬‬
‫ב‪#‬‬
‫ויחי‬
‫כרכר * אומנם לתידוץ הזוהר לנ״מ מרי דלעול^‬
‫אימא לך ייצאו מכלל בני נח וא״י מוחזקת‪ .‬להם‬
‫מאכותיחם ואפ״ח אינו עוכר ע״ פ ותטמאו משו״ם‬
‫דכיעקכ לא שייך זם דיעקכ אכינו ל״מ וכמש׳׳ל ומ״ק‬
‫יוכנו המק״ק חנ״ל והילוכם הילוך יפה‬
‫בסייר שאמר יעקכ ליוסף • ויאמר אם נא‬
‫מצאתי חן אל נא תקברני במצרים ושככתי עם אכותי‬
‫וקברתני בקבורתם י״ל רליכא משום ותטמאו את‬
‫ארצי משום שאין כי שום טומאה שחרי ושכבתי ‪o r‬‬
‫אכותי כאדם ששוככ וישן ואינו כמת וזמ כתי* וץ‬
‫הזוהר • אבל יוסף ענהו בחוכמה ואמ״ל אנכ׳יי‬
‫אעשה כדבריך ר״ל דא״צ לתירוץ זח של חזוחר‬
‫משום ושכבתי וחיינו כתירוץ חכמי אשכנז דא״י‬
‫אינה מוחזקת דאברהם לא קנה כחזקה א״י כיון‬
‫רלא יצאו מכלל כני נח וא״כ אינה קדושה ולייבא‬
‫משוס ותטמאו וז״א אנכ״י ר״ל לשיטתי דס׳׳ל דלא‬
‫יצאו מכלל בני נח וא״י אינה מוחזקת א׳כ כודאי‬
‫אעשה כדבריך ואעלה ואקכור אותך וא״צ לתירוץ‬
‫של חזוחר אומנם יעקכ חשיכי ע׳׳ז ואמ״ל שהדין‬
‫הוא כמ״ד יצאו מכלל כני נח וצריך לתירוץ חזוחר‬
‫וז׳יא משכעח לי רדין זח אינו רק כי״ש ולא כב״ן‬
‫דקיי״ל דב״ן אינו בבל יחל ושכועתם אינח שכועח‬
‫אכל י״ש ישנם בבל יחל ויתפלשו באער ויקיימו‬
‫את שבועתם לזח אמ״ל יעקכ ליוסף וכמכריחו‬
‫שחאכית יצאו מכלל בני כת כקבלת שבועח דרין זה‬
‫הוא דוקא ולא ככ״ן וכתר חכיקכל יוסף את רכרי‬
‫אביו שחיין חוא דיצאו מכלל כני נח וזהו וישבע‬
‫לו והסכים לרעת זו ואמטו לחכי כיון שראה‬
‫יעקכ שגס יוסף חרר כיח מההיא ר ח א מ ת יצאו‬
‫מכלל בני נח כזה ניצול מכולם מהנחו מילי‬
‫דלגריעותא חטא ראובן וחטא יוסף ואישור ב׳‬
‫אחיות ולכך סמך לזה מיר וישתחו ישראל על ראש‬
‫המטח שהיתח מטתו שלימה ואין כו שום פישול‬
‫וכרכתיבנא אכל כלא זח נהי ריעקכ ס״ל שחאכות‬
‫יצאו מכלל כני נח מ׳׳מ יוסף היה מ ע כ כ בד‪.‬ר‬
‫וכעת שנמנו וגמרו רהאכות יצאו מכלל כני נח‬
‫ניצול מכילם יהודה ושב למקום ודו״ק היטיב ‪-‬‬
‫ועיין כהרכ שמ״י כשדר חיום מ ה שע״י בזס‬
‫ח סרק ים אך לא דרכי דרכו יעו ׳׳ש ‪:‬‬
‫א י ת א כמרךש ושככתי ע ם אכותי וכו׳ חרא‬
‫אמרח יעקב אכינו לא מת ע׳יכ שמעתי‬
‫כי איחא בגמרא כשם שאין קובריןרשע אצל צדיק‬
‫כך צדיק גמור ‪ btp‬צדיק שאיני גמור • ו מ ר ע‬
‫שיעקב אבינו הוא בחיר שבאמת וקשה היאך קברו‬
‫את יעקב אצל אברהם ויצחק כי םם בערכו צדיקים‬
‫ז‬
‫שאינם‬
‫כ כ‬
‫פרשת‬
‫משכיל רדוד‬
‫שאינםגמורים• א מ נ ‪ 0‬איתאכגמ׳ גדולים צדיקים‬
‫במיתתן יותר מבחיייז׳ א״כ אברהם ויצחק שכבד מיתו‬
‫למעלת גדולה ומעולה יותר מבחייחן א״כ הךי חם‬
‫ל א ח י מיתתן כמעלה של יעקב שהוא חי עדיין כי‬
‫אף שכחייחן לא השיגו אבל לאחר מיתתן השיגו‪:‬‬
‫א מ נ • ע״ז עשה והלא גם יעקב מת והשיג‬
‫מ ע ל ה גדולה יותר מבחייו א״כ כמיתתו הוא עדיין‬
‫מ י י שבאמת והרי חס כערכו‪ .‬צדיקים שאינם‬
‫גמורים מה תאמר שהם השיגו במיתתן למעלה‬
‫׳םיותי גדולה מבחיים מח בכך הלא גס יעקב השיג ‪-‬‬
‫במיתתו למעלה יותר גדולה אבל אם תאמר שיעקב‬
‫לא מת א״כ נשאר חוא במעלתו ראשונה ולא יותר‬
‫וסם מיתו והשיגו יותר מכחייחם א״כ הם שוים •‬
‫‪.‬ומשתא י מ א י ושכבתי ע ם אמתי וקשה הלוא אין‬
‫קוכרין צדיק גמור אצל צדיק שא״ג לזה אמר המרד׳‬
‫מרא אמרח יעקב אכינו לא מת א״כ נשאר הוא‬
‫י ק במעלתו חראשונח ולא יותר וחם כבר מתו‬
‫ומשיגי למעלה יותר מכחייםם א״כ חם שוים‬
‫במעלה לכן מותר לקוברי אצלם וק׳יל מחרב חנ״ז‬
‫פ ר ש ת שמ‪1‬ת‬
‫\י‪6‬ן כה וכה וירא כי אין איש ייך את המצרי‬
‫ויטמנהו בחול‪ .‬המפרשים זי׳ל נתקשו כ‪:‬ה‬
‫מאי כה וכה ומאי כי אין איש דקאמר קרא ולענ״ד‬
‫*ובן ע ם מ״ש חרב מחרא׳׳ם בסדר זח שצדד לומר‬
‫דזם המצרי אינו כחרג על הכאתי לישראל מ ח י‬
‫רקיי׳יל ב״ן שחכה י״ש חייב מיתה מ״מ אינו נםרג‬
‫וכן כתב חרמב״ם בהלכות מלכים ומלחמית וכן‬
‫איני חייב מצד שבא על אשת ישראל דנחי דב״ן‬
‫מצוח על ערייח מ׳״מ לא חיי עדים בדבר ינחי‬
‫רקיי״ל ב״ן אינו צריך עדים והתראה מ״מ כענין‬
‫ע ד א׳ בדבר ומרע״ה לא ירע זח רק בריח הקדש‬
‫ולא חיח שם שום ע י אלו דבריו ז״ל יעו״ש ורוי׳ק ‪.‬‬
‫רלפי זה מ״ש הגמ׳ גוי המכה את יש׳ חייב מיתה‬
‫צ״ל היינו כירי שמים רככ״ר של מטה אינו נהרג‬
‫וכמ׳׳ש הרא״ם ז״ל ולפ״ן נאמר רמידשמדכדממבים׳‬
‫למצרי סייגו משוס על הכאתו לעכרי אע׳ינ רפטור‬
‫מדיני אדם ואינו חייכ רק מכייר של מעלה וכנ״ל‬
‫וצריכין אנו לומר שגם מרע׳׳ח לא איש הוא אלא‬
‫מלאך שהוא כעצמו מטטדו״ן שר הפנים כנרמז‬
‫כר״ת מש׳׳ח וכמש״ה וישלח מלאךויוצאנו ממצרים‬
‫ואמרו רז״ל מלאך זח משה ולכן נ״ל כאשר כא‬
‫משה להרג את המנרי נטת כשכרתו לכאן ולכאן‬
‫רמצר אחר פטור ע ל הכאתו ומצד אחד חייכ והצד‬
‫שפטור היא כמ״ש רנהי רגוי שהכמ את חעכרי‬
‫שמות‬
‫‪22‬‬
‫חייב מ״מ אינו נהרג וא״כ מצר ב׳יד של מטה פטור‬
‫ומצד שראה רביי הגמ׳ שאמר חי׳מ סתם שפט‬
‫בשכלו שמא כפשטא דשמעתא רה״ה נהרג ולכן‬
‫אמר ויפן כה וכה בשחי הצדדים וירא בשכלו מרחב‬
‫מני ים כי אין אי׳יש רצח לומר שמשח עצמו אינו‬
‫במדרגת איש אלא מלאך מכ״ד של מעלמ וכב״ד‬
‫של מעלה חורגין את הגוי על הכאתו לעברי‬
‫לפיכך מיר ויך את המצרי ויטמנהו בחול וק״ל וכעין‬
‫זח פי׳ הרב רבינו בצלאל ע״ח בעמוד ר׳ הנקרא‬
‫אצלו עמוד תורת משח ד׳ נב׳ עב׳ ‪-‬יעו״ש דרשו‬
‫משם וקראו ודו״ק ‪:‬‬
‫ו ה ר ב ה א ל ג א ז י עי׳ה בספרו שמע שלמה‬
‫ר׳ כרי עא׳ פי׳ בזח פרפרת‬
‫אחת ע ם מ״ש כל הסוטר לועו של חכימ כאילו‬
‫סוטר לועו של שכינה זהו עיון מרע״ם בתורת‬
‫ישראל וכתורת כ״ן וכפי ח״ב שירות נסתפק אם‬
‫חייב מיתה דחא לא כתיכ רק שופך רם מא הם‬
‫ולא הכאה כעלמא וירא כי אין איש אחר ראה עין‬
‫כעין שכלו כי זה המוכה אינו איש כלומר שסוא‬
‫ישראל ולא כ״ן אין לו דין ארם אלא ככ יכול דין‬
‫אליה כמ״ש בגמ׳ כאילי סוטר לועו של שכינה‬
‫והו״ל מכרך את השם דחייכ מיתה ואם אמרו דמכה‬
‫איש כחכאח לכר אינו חייכ מיתה חייגו גוי בגוי‬
‫אבל גוי בישראל הוי כסוטר לועו של שכינה חייו‬
‫וחייב מיתה עכ׳׳ל ור!ח״ח ‪:‬‬
‫ו כ ה ק ד מ ה זו נוכל לסכין דברי השם למשה‬
‫כשאמר לו מי אנכי כי אלך &‬
‫מרעה וכי אוציא את בכי ישראל ממצרים חשיכ לו‬
‫חשם כי אחיה עמך וזח לך האות כי אנכי שלחתיך‬
‫כחוניאך את חעם ממצרים תעכרון את חאלקי׳ם‬
‫ע ל ההר הזח ע״כ ונחחכטוכזח חרכה מהמפרשים‬
‫ז״ל דאיך יחיו המאוחר סימן למוקדם כח״ג וכבר‬
‫פירשנוהו כדרוש של שמות יעו״ש וכעת נתחדש לי‬
‫בו פירוש נחמר• וצריכיןאנו להקדים כמה הקדמית‬
‫לקוחות מכמח ספרים אשר ראתה עיני ותבין לה‬
‫ראשון לציון הנח איתא במדרש אמרימשיד• ־בכננל‬
‫רבש״ע לא כך אמרת כסיני אנכי וצא יחיה לך‬
‫אלק׳יכם לא נאמר אלא אלקייך לי ציית ולא לחם‬
‫ע ׳ כ וחקשה מחר״ש יפה ז״ל והובאו דבריו בס׳ ע‪/‬‬
‫דרכים רמש ד׳ דרך מצרים דרך א׳ וזיל א׳כ מאץ‬
‫אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עברים והלא‬
‫משח מעולם לא נשתעבד ואין צריך להוציאו ״‬
‫ותריץ שם רשמא על שברח מפני פרעמ וכו׳ וכתכ‬
‫חרכ עדשת דרכים רזם דוחק גדול במשמעת מכתיב‬
‫יעו״ש‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫פרשת‬
‫סג‬
‫שמוח‬
‫עכורמ ממש אינ ממילא הושלס מקץ של ח׳ שנח‬
‫ולי אני ההדיוט נלע״ר לחיץ במ״ש לעילדמשח‬
‫ולםכי תלך ותיציאם משם טרם זמן ת׳ שנה ורו״ק‬
‫איקרי מלאך עוד קייי׳ל לחד שינוייא מרבנן‬
‫כ פ ס ו ק ריסי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעי©‬
‫קדמני זיל דחטעםדיצאו י״ש *מצדים קודם תשלום‬
‫נפש ויוסף מים כמצרים ע״כ וקשח מנו‬
‫ת׳ שנה חכתוכ משום רממלאכים מיו שם ככושין‬
‫שייך לזיז ויוסף מיה כמצרים ויש״י פ״י ממ שפי'‬
‫כמצרים וחיו מסייעין בעבודתם וחם השלימו הקץ‬
‫ולי נראם שםכתוב בא לתרץ איזמ קושיא כי איתא‬
‫לעי זח נוכל לערש בדרןאיפשר דנתי רשבט לוי לא‬
‫בגמ׳ כ״מ ככללן אתמ מוציא שבעים ובפרטן אתם‬
‫נשתעבדו במצרים מ״מ משמ ראיחומלאך מ׳ צבאות‬
‫מוציא שנעים חסר אחת ופירש״י מכני לאם חסד‬
‫מדר בפמליא של •נעלם שחיו מסייעין כעבודת‬
‫כי ככללן של בני לאמ שלשים ושלוש ובפרטן אי‬
‫י״ש וגם מוא םימי מסייע כעכורתם וםכתוכ לא‬
‫אתם מוציא אלא שלושים ושנים ונ״ל ע״פ מלז‬
‫פרסם עבודתו • כמו דלא פרסם עכורת צכאות‬
‫ראיתא כרשיי תיומות נולדו ע ם כל שבט ושככו‬
‫מ׳ ומרי דגם־ הוא מיה עובד עבודת מצרי וכשיצאו‬
‫ונשא כל אחד תיומתו והקשו םמפרשיס ז״ל אלא‬
‫צבאות ה׳ ע ם ישראל ממצרים יצא גם מוא עמםם‬
‫אחותו מן האס אסורה לבני נח איך איך נשאו‬
‫וא״י שעיר שיין לומר אשר מוצאתיך מארץ מצרים‬
‫סשכטים אחיותיהם ותירצו שבאמת לא נשא כל‬
‫מבית עברים דגם םואםימ עובדעמגוםולבן לא‬
‫אחר תיומתו אלא שכל אחר נשא תיומתו של אחיו‬
‫כחט רק משמ ולא שבט לוי כולו וכמ״ש ה כ ל ל‬
‫והרי היא לו דק אחותו מן האב ולא מן םאם‬
‫מעולה דמשמ הימ בשעטד דמצרים‬
‫ומותרין למי נח אייך לפי׳׳ז שלא חותר לחם אלא‬
‫ולמכי נתיישכ כטענתו נ ע ג ל לי צוית ולא לחם‬
‫אחותו מן חאכ ונודע שלאח ילדה ששה בנים‬
‫דשייך• נ ו לומד אשר מוצאתין דלאיח ל״ל חכי‬
‫ממילא חיו ללאה ששח תיומות נקיבות כדי שישאו‬
‫דא״כ תיקשי קושייה ממריש יפה חנ׳יל‬
‫אותם חששח משבטים אחרים של ח ל ובני םשפחות‬
‫ו מ ה ננוא אל ביאור ויכוח משי״ת ע ם משמ •‬
‫וחנה יוסף לא נשא אשח בבית אביו כי אם במצרים‬
‫דמ׳יק משמ מי אנכי כי אלך ‪ 12‬פרעמ וכי‬
‫אייך אותה היומח של לאח שחיתה ראויה לחנשא‬
‫אוציא ויכו׳ רצמ‪ .‬לומר דכאיזמ צר יצאו כני י'ש‬
‫ליוסף אותח תיומח נשארה פנויה בלא בעל א״ן‬
‫ממצרים ועדיין לא משלימו חוקם של שטר ת' שנמ‬
‫נוכל לומר שאותח תיומח נשלמה ללאם למנין‬
‫וחך ט ע ם ר א מ מ ו משום שהשכינה ע ם פמליא של‬
‫שלושים ושלוש ואין להקשות א״ך שנמצא‪ .‬התיומם‬
‫מעלה שחיו מסייעין י״ש בעבודתם השלימו הקץ‬
‫של לאח במנין שבעים נפש א״ך למה נגרע שאד‬
‫זה לא עלמ על דעתו של משה דאיפשר דלגכי‬
‫כל מתיומות שלא נמנו כלל וי״ל שאין זה קושיא‬
‫מלאכי חשרת לא תקרא עכורה כיון שהם מלאכים‬
‫כי בפסוק כתיכ כל הנפש חבאיס מצרים שבעים‬
‫ממש לזם םשיכו חשי״ת כתשוכה נצחית ויאמר כי‬
‫אחיה עמך ר״ל הטעם הוא כמ׳׳ש רע׳יי םשכינם‬
‫נפש מלכד נשי כני יעקכ ואילו חתיימות היו נשיהם‬
‫ופמליא של מעלה שהיד בשעבוד נשלם חקץ וזה‬
‫של השבטים א״כ כבר מנה אותם חכתוכ אכל זאת‬
‫רמו לו כי אחים עמך ד ל רגם שעבודן שסייעת‬
‫םתיומח שנשארת פנויה בלא בעל לא נמנית כלל‬
‫ע ם הפמליא לישראל השלים ואיקרי עכודח ומפני‬
‫ולא הוזכרה בתוך שאר תיומות לכן היא השלימם‬
‫שיקשה ומנ״ל םא דעכודת מלאכים תקרא עכורה‬
‫למנין שלשים ושלש כך כ״ל לתרץ קושיא שלחגמ׳‬
‫תעכרון‬
‫ממש לז׳יא וזמ לך מאות כחוציאך את העם‬
‫לפי״ז אין מקום לקושית חנמ' בכללן אתה מוציא‬
‫את מאלק׳ים וכו׳ ר״ל תדע לך שעכורת מלאכים‬
‫שבעים ובפרטן אתה מוצא שבעים חסר אחד מ‬
‫תקרא עבודה שהרי במוצאך את העם תעברון‬
‫חחיומח שנשארה בלאה פנויה היא השלימם למנין‬
‫את •מאלק׳ים דהיינו קרלת התודה ויקשה לך וכי‬
‫שבעים כי חחסמן חיח בבני לאה וחיא חיתם‬
‫אומה שעתידה לומר אחי• מ׳ יום אלה אלקי׳ך‬
‫מלאה וחשתח יכואר הפסוק ויחי כל נפש יוצאי ירן‬
‫י״ש אני נותן לחם תורתי ואין לומר רתפטור אותם‬
‫יעקב שכעים נפש וקשח הלא כפרטן אי אתה‬
‫ו‬
‫בטענת לי צוית ולא לחם כמ־׳ש דזי׳א א״כ מ א‬
‫מוציא אלא שבעים חסר ע״ז תירץ הפסוק עצמר‬
‫אשר הוצאתיך מא׳׳מ מבית עבדים ותרי לא‬
‫ויוסף חיח במצרים וכיון שכ‪ :‬לא נשא יוסף תיומתו‬
‫כשתעכדת וכקושית מהר״ש יפת רל וצריך 'לומר‬
‫שחיתחראויח לו מכני לאה כי הוא נשא אשם‬
‫רכיון ראיקרי מלאך והיתה עוכר ע ם המלאכים‬
‫במצרים א״‪ 1‬אותה תיומח נשארה ענויחכלא בעל‬
‫שפיר איקרי לשון אשר הוצאתיך מארץ־ מצרים מכית‬
‫והיא השלימה למנין שבעים ודוק מחרב פית‬
‫ממלאכים‬
‫עכרים וא״כ משמע דאיקרי עכורת‬
‫יוסף ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫יש״ו‬
‫כד‬
‫פרשת‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫כ ר ש ׳ י ולממ מביא עליםם חשך שחיו כאותו‬
‫מרור שבישראל רשעים ולא מיו רוצים‬
‫לצאת ומתו בשלשת ימי אפילמכדי שלא יראו מצרים‬
‫במפלתם ויאמרו אף מם לוקים כמונו ועוד שח‪1‬שו‬
‫ישראל וראו את כליהם וכשיצאו ומיו שואלים ממם‬
‫ומיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו‬
‫וכמקום פלוני הוא ע״כ והוא תמומ לממ מתרץ‬
‫דש״י שני תרוצים על קושייא אחת ועוד קשמ לממ‬
‫מקש* רש״ידוקא על מכת חושך למס ם;יא עליהם‬
‫מושך ולא על שאר מכות ועוד יש לדקי־ק כלשון‬
‫יש״י שכתב ולממ מביא עלימם חושך כתוספת‬
‫וי״ו וגראמ ליא שמעניין מוא כך שקשמ לרש״י‬
‫מור קושיא מלכד קושיא זאת לכן מדקדק רש״י‬
‫בלשונו וכ׳ ולמה הכיא לכך מתרץ רש״י כ׳ תירוצים‬
‫על שני קושיות אילו כי איתא כמ״ד ששאל מקכ״מ‬
‫למלאכים אם ראיים םמצריס ללקות כחשך וקשה‬
‫למה באמת שאל מקכ׳׳מ למלאכים על מכה חושך‬
‫ולא על שאר מכות ונ״ל לתת ט ע ם לזה כי איתא‬
‫כמדרש כשחקכ״ח מציא להטיב ע ם כן ארם אינו‬
‫מתיעץ כשום מלאך אבל כשרוציא להביא רעה ח״ו‬
‫על בני אדם הוא מתיעץ ע ם המלאכים שנא׳‬
‫כאיוכ ח׳ נתן מ׳ לקח כשנתן נאימר ח׳ לכד ולא‬
‫נחיעץ ע ם ממלאכים וכשלקח נאמר וח׳ הוא וכית‬
‫דינו שחם המלאכים א״כ לפירש״י שמיתו כמה‬
‫אלפים מישראל כ״ג ימי אפילה וחיה המכה זו‬
‫י ע מ לישראל לכן הוצרך חקכ״ם לחתיעז ע ם‬
‫ממלאכים משא׳׳ך כשאר מכות שלא נמשך מהם‬
‫מיויק לישראל לכן לא םוצדך חקכ״ח לחתיעץ ע ם‬
‫•ממלאכים ומנמ על מכת חושך קשמ יותר משאר‬
‫כל ממכות כי בשלמא שאר מכות ראו המצרים‬
‫שממנמ משמשת רק עלימם ולא על ישראל מכח‬
‫וו ידעו שאצבע אלוהים הימ וליה מכמ ממלכת‬
‫אבל על מכת חושך קשח כיון שהמצריים לא ראו‬
‫איש חת אחיו א"ך מהיכן ירעו שלכול ישראל היה‬
‫אור כמושכותס דילמא לקו גם כני ישראל כחושך‬
‫ויאמרו שאין מכח זו מן השם אומנם אין זה קושה‬
‫כי אף עפ״י שבשעת החושך לא ירעו המצרים‬
‫שלישראל חיח אור אומנם אחייך כששאלו מהם ישראל‬
‫בלי כסף וכלי זחכ ואמרו לחם שראו אותם בכיתם‬
‫ובמקום פלוני הם מזח ירעו מצרים למערע ‪,‬״לא‬
‫לקו ישראל בחושך כמותם והשתח יבואר שקשמ‬
‫לרש״י שני קושיות אחת למח במכת חושך נמלך‬
‫מקב״ח במלאכים משא״ך בשאר מכות ועוד קשת‬
‫למה מכיא עליהם חשך כי מעצרים יסבירו שגס‬
‫»ש׳ לקו כמותם לכן מדקדק רש״י כלשונו הצח ולמס‬
‫‪*4‬‬
‫שמות‬
‫הניא כהוספת וי״ו י״ל שיש לי קושיא אחי‪ (.‬ו‪0-‬‬
‫זאת למה חכיא עליהם חושן ע״ז מ‪,:‬רץ רש׳׳י‬
‫תיוצים על קושייא זאת שהמליך חקכ״מ במלאכי©‬
‫על מכת חושך משאר מכות ע׳׳ז תייץ י״ל שהיו‬
‫בישראל רשעים ומתו כשלושת ימי ליעילה איין‬
‫שחיה רעה לישראל לכן הוצרץ לימלך כמלאכים‬
‫ועל הקושיא השנית הלא לא ירעו חמצייס שישראל‬
‫לא לקו כחושך ע״ז תרץ רש״י שקפשי ישראל כתי‬
‫מצרים וראו אייך אף שכעת החושך לא ידעו המצריים‬
‫־שלישראל היה אור במושטתם אעעפ׳יכ ירעו אוןד‬
‫אחר כך כשאמרו שראו כליהם וב)קום פלוני הם‬
‫עי׳כ וק״ל מחרב חנ״ז כרש״י אתם ראיתם אשד‬
‫עשיתי למצרים על כמת עכירות היו חייכין לי‬
‫קורם שנזדויגו לכם ולא נפרעתי מחם אלא על‬
‫ידיכם ע״כ וחוס תמוה שחרי הקכי׳ה רו צא להראות‬
‫חיכתן של ישראל מיאן שנפרע מן םמצי־יים על‬
‫ששעכדי ישראל א״ך מח אמר על כמם ע ג י מ ת‬
‫חייבים לי וכו׳ אררכח אכ לא חיו חמצריים חוטאים‬
‫בעבירות אחרים וחקכ״ם נפרע מסם רק על‬
‫ששעבדו כישראל חייתה חיכם יתירה נ ו ר ע ז לחם‬
‫לישראל שבשבילם לכר חקכ' ח מעניש אותם אבל‬
‫עכשיו שעשו גם עכירות אחרים אינו כ׳ כ חיבת‬
‫לישראל ונ״ל שםוא פשוט כי יש׳׳י רוצא לתרץ‬
‫המשך הפסוקים ככאן כי איתא כגמ צל שחכירו‬
‫נענש על ירו אין מכניסין אותו במחיצתו של ה;כ״ת‬
‫ואמיו בגמ גם גוי הנענש ע׳׳יישראלאין מכניסין‬
‫אותו במחיצתו של הקב׳ ח ממעשם צרקימ וכו׳‬
‫שהביא שם ואיתא כש״ך על התורם על פסוק‬
‫ואשא אחכם על כנפי נשרים הם המלאכים ומקב״מ‬
‫הגביה את ישראל למעלה מן ממלאכיס והכיאם‬
‫החת כנפי שכינה ממש וז״ש ואכיא אתכם אל״י‬
‫ממש תכנ״ח וחשתח יבואר אתם ראיתם אשד‬
‫עשיתי למצרים וקשמ לרש י אם חקכ״ח מעניש אח‬
‫המצריים עי׳י ישראל בלבד ולא בשביל שאר ע ב י מ ׳‬
‫שכירם א״ך איך אמר חכתיכ אחר כך ואשא אסכם‬
‫על כנפי נשרים ואבי אתכם אל׳׳י ר״ל אלי ממש‬
‫הכנ״ה חלא מי שחכירו נענש על ירו אין מכנסץ‬
‫אותו במחיצתו של חקב׳׳ח לכן פירש׳׳י על כמם‬
‫ע ב י מ ת מיו חייבים לי קורם שנזדווגו לצם ולא‬
‫נפרעתי ממם אלא על ירכם ר״לממשענשלזי אותם‬
‫אינו כשביל ששעבדו בכם כי כלאיים סם' חייבים‬
‫לי על םעבירותשכידם וישראל חיו כמו שלוחי©‬
‫לפרוע מחם על ירם נמצא לפי"! שפיר אמי הכתוב‬
‫ואביא אתכם אלי ממש וק״ל מהרב מנ״ז •‬
‫למש הריעות לעם םזת למת זמ שלחתני‬
‫‪,‬‬
‫ככר‬
‫פרשת‬
‫»‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫ככר פי׳ כו כ מ ס פי׳ כספר זה ו כ ע ת נתחרש לי‬
‫כו פי׳ חרש וחוא ע״ר שאמרו ז״ל רריכוי חככיס‬
‫משליס חמכץ אך אמכם זח יוצדק ל‪:‬י חאמת רכשי‬
‫בכי ישראל לא חטאו במצרים וככיחם כשירים ואף‬
‫א ם חטאו קי״ל עבר וגיי חבא * ל בת ישראל‬
‫חולד כ מ ו ה אמכם זח אתי כמ״ד דאבות העולם‬
‫יצאו מכלל ב״כ אכל למ״ד לא יצאו מבלל ב״כ א״כ‬
‫קי״ל כאומות ל ך אקר הזכר וככי זכוכים ח מ ה‬
‫ואיך ישל מו המכין ע ו ד הקדמת אחרת רקיי״ל אין‬
‫שליחות לגוי ו מ מ ה שאמז״ל ששלח ח׳ מ ר ע ״ ח‬
‫להוציא ככי ישראל ממצרים ה ג ס שהכטיח ליעקכ‬
‫אנכי אעלך גם ע ל ה מ ט ע ם רמרין שליחות כגעו‬
‫כו וקיי״ל ככל חתורח כולה שלוחי של ארם כמותו‬
‫ומזח מורם ררץ ישראל יש לחם ויצאו מכלל כ׳׳נ‬
‫כל אלו חחקדמות לקוחים מהרכ שא״י ז״ל וזח‬
‫כיון מ ר ע ״ ה כי קא מק׳ ק׳׳ו כממ״נ וזה אומרו‬
‫למה הריעות לעם חזה שמתרעם על קושי חשעכור‬
‫א״ת כרי להשלים המנץ ת׳ ל רריבוי הכנים השלים‬
‫ממנין אעכ״ל דכניחישראלות אינם כשירים שנולדו‬
‫להם כמצרים כ ט ע נ ת ם אם כגופם שלטו וכו׳‬
‫ותיקשח לך ה א קי״ל חולד כ מ ו ה וצ״ל דחאכות‬
‫לא יצאו מכלל כ״נ וכאומות הלך אחר הזכר ולכך‬
‫א הועיל דיכוי הכניס להשלים ולכך הוצרך לקושי‬
‫חשעכוד ואחא קא ק״ל ראפי׳ רס״ל ראכות ‪.‬לא‬
‫לא יצאו מכלל כ״נ א״כ למח זח שלחתני ו ה א א ץ‬
‫שליחות לגוי וא׳כ ממ״נ ק״ל למרע״ח ע ל רכרי‬
‫המקום כנלע״ר רור שניית כמקחלות לפ״ק וקייס וק״ל‬
‫‪ 9‬ס ו ק למה הריעות לעס חזה ונו׳ נ״ל לפרש‬
‫ע נ ץ זח‪ .‬כחקרים דברי ראש רור כפ׳ כא‬
‫וז״ל ט ע ס רקישי ש ע י מ ר מצרים ע ל ה לתשלום שנים‬
‫שחסרו מ״ת שנח לא יתכן אלא כמונח רישראל יש‬
‫לחם רץ כנים וע׳יכ אשר חריעו מצרים וימררו את‬
‫חייהם בעכורמ קשח עולה לחשכון גדול כרס אי‬
‫ישראל דין עבדים להם קושי ש ע מ ר ם אינו עולמ‬
‫לכלום כ״א שני גלותם כמספרם וכו׳ ובתכני כי‬
‫ז״ש רז״ל שחקב״מ בא במצרים מלאה גלילים להציל‬
‫את ישראל ל ח ו מ ת דיש לחם רץ בנים והכהן מ ט מ א‬
‫לכנו ע ר שכתבו חתוס׳ פ׳ א׳ דיני ממונות כמ״ש‬
‫ניקבי־זס ל מ ש ס כ מ א י טכל דהא דלא ק״ל היאך‬
‫נ ט מ א משום רישראל כקראו כנים למקום והוצרך‬
‫מקכ״ה לזה ל ח ו מ ת דחם ככיס כו נפרק ר בז ח‬
‫יודע ט ע ם צאתם לפני זמנם דקושי השעבוד חנ״ל‬
‫בא לחשבון להשלים השנים שחסרו לתשלום מחי‬
‫שנמ דכיון שסם בנים אפי׳ כל דחוא תוספת חשע׳‬
‫לכן מלך לא יפול משערת ראשו ארצח ‪:‬‬
‫ח‬
‫כה‬
‫שמות וארא‬
‫א מ נ ם ע״ר התו״ס קשה רזה רץ כהן הריונן‬
‫שמיטמא לכנו ואין ה פ ה יכול לרכר ל‪:‬י‬
‫עילאה עי׳ שדין כחן הדיוט יש לו וכו׳ והתירוץ‬
‫כמ״ש הרכ מחרש׳יא באגרתיה כתכ רקכורת מרעי מ‬
‫כעין מת מצוח כיון רלא ירע איש את קכורתו‬
‫ומ׳״מ מותר גס לכ״ג ו ג ס חכא כנר״ז רמצריס כמכת‬
‫כ כ ו מ ת כמצרים כדי לחכחין כין ט פ ח לט‪1‬ה‬
‫שאינו ידוע כ״א לחי״ת רמי לענין מ י מ ילא ס ג י‬
‫כלא״ח שמותר לכ״ג ע״כ כללות רברי קרוש ה ג ם‬
‫שרכרי רור ה א ח מ נ י ס אינם מהרכ ז׳׳ל מ״מ א מ ת‬
‫הס וחנח זח הוא חייכוח כין מרע״ ח וכין מ ק ג מ׳‬
‫י שמרע״ח מקשה למה הריעות לעס הזח דחיינר‬
‫קושי השעכור וצ״ל כרי להשלים המנץ ועכי׳ל‬
‫׳ שרץ ישראל כרץ כנים כמש״ל כשם חתו״ס א ״ כ‬
‫למה זה שלחתני ר״ל היח לך לכא למצרים כר כרין‬
‫לגאול ישראל אי משוס ט ו מ א ת מצרים ואתה כ ה ן‬
‫לעולם חדי מוכח מקושי חשעכור ררין כניס להכ‪1‬‬
‫וא״כ כהן מ ט מ א לכנו ו ג ס אחה כ כ יכול תיעיל‬
‫צמצרים ולא תיחוש לטומאה א ג כ חכיכותח רישת!‬
‫שרץ כנים יש לסם ותש הקכ״ח דין כ״ג יש לו ואינר‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫־‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫מ י ט מ א אפיי לכנו לזח אמ״ל הרי בענץ זה הוי‬
‫כמ״מ‪ .‬שהרי ומאז כאתי וכו׳ ח ר ע לעם חיח ו א ״ כ‬
‫אין בלעדיך לגאול והוי כרין מ״מ רכ״ג מ י ט מ א‬
‫לכנו וא״כ והצל לא הצלת ע״י עצמך לשמך א ת מ ס א‬
‫וחשיכ לו חי״ת ע ת ה תראה אשר אעשה וכו׳ ויכול‬
‫להיות ע״י שליח ומ״ש ע ת מ ר״ל לאפוקי מ כ ת‬
‫כ כ ו מ ־ דא׳יא מכלערי ח׳־ אני צריך כככורי ובעצמי‬
‫לכא ור יוק כי קצרתי והן לחכם ויחכם ע ו ד א״כ‬
‫יובן ע״ד מ״ש חד׳ בית דוד כ״פ ועכרום ו ע נ ו אותם׳‬
‫וכו׳ א‪•:‬ר יעבירו רפתח בתרתי עברות ועינוי‬
‫וסיים בעבדות לחור ותי ר מ ה ו מחלוקת חת‪-‬־אים‬
‫אי אמרינן תפוס לשון א׳ או לשון א ח מ ן •‬
‫‪,‬‬
‫פרשת וארא‬
‫ו ל א שמעו אל משח מקוצי יוק ומעכורה קשה‬
‫איפ״ל כמ״ש הרכ ז״כ ח״א למה הריעות לעם‬
‫• הזח למה זח שלחתני יפי׳ הרב זיל כמיש חמפז״ל‬
‫כ ט ע ם שלא גאל ח׳ ע״י עצמו ישראל ממצרים‪ ,‬רק‬
‫וישלח מלאך ויוצאיני‪ .‬ממצרים וררז״ל מלאך זת‬
‫משח משום רגאולח שע״י כשר וארס עתירה ליכטיל‬
‫'משא״כ גאולה שע״י חקב׳׳ח בעצמו ולכן גאולה זו‬
‫נתבטלה וחזרו ישראל להשתעבד כיון שלא נגאלו‬
‫ע״י ח רק ע״י משח שהוא בשר ודם משא״כ‬
‫מגאולה• כ נ ר ־יה לבא י נ ס ר כ״ב א ץ ע ו ׳ אחרית‬
‫‪,‬‬
‫רה‬
‫בו‬
‫משביל ל ד ו ד‬
‫פרשת‬
‫צרה ולכן כיון שרעת ה׳ להשתעבד ע ם בני ישראל‬
‫פ ע ם אחרת כרי להשלים ת שנה כמ״ש רז״ל לא‬
‫שלח לחם לגאול רק ע״י משח ואהרן ולא ע״י עצמו‬
‫•אמנם יש סתירה לזת ממ״ש רז״ל דקושי חשעכור‬
‫השלים לחם ה מ נ ץ וא״כ תו אינם חייבים כשום שעכו‬
‫ול״ל גאולת כ׳יו ולא גאולת חמקוס אקר שאין׳‬
‫לןייכין עור וזהו עצמו שתק׳ מ ר ע ״ ח לת׳ ק״ו‬
‫מ מ ״ נ כאומרו למה הריעות לעס חזה ר״ל בקושי‬
‫השעכור איית להראותם כרי להשלים כקושי חשעכוד‬
‫מנין ת׳ שנח א״כ למח זח שלחתני ולא גאלתם ע״י‬
‫•עצמך כיון שהיא גאולה שלימה טאין אחרים שום‬
‫&עכור וכשלמא כלא קושי חייתי אומר שאני הוא‬
‫הגואל ולא אתה מפני שצריכין עור לחשתעכ׳ ולחשלי׳‬
‫המנין ולא יאות הגאולה ע׳׳י עצמך רכך היא חמרה‬
‫•אכל ע ‪ :‬ש י שחרי לחם בקושי חשעכור וצ״ל כרי‬
‫להשלים חמנין א״כ למח זת שלחתני ולא חיתח ע״י‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫עצמך ק פירש חרב חנז׳‬
‫ו מ ה איפ״ל רכן נמי כוונת חאי קרא ולא שמעו‬
‫אל משח ר״ל שחוא הוא הגואל משום מקוצר‬
‫•דוח ומעכורח קשה וכיון שעי׳ קושי חשעכוד נשלם‬
‫< ז מ נ י ן א ם כ ן ליכאשום ש עכור אח״ך וא״כ אין‬
‫מ ג א ו ל ה ע י משח רק עי׳ המקום וכיון שאין המקום‬
‫גואלם אינם נגאלים וכמ׳׳ש ודו״ק •‬
‫‪,‬‬
‫ברש״י פ ר ש ת יתרו‬
‫ראיתם אשר עשיתי למצרים על כ מ ם‬
‫^את‪0‬‬
‫עכירות חיו חייכין לי קודם שנזדווגו לכם ולא‬
‫•נ!רעתי מ ח ם אלא על ידכם ע״כ והוא תמוח שחרי‬
‫םקכ״ה רוצה להראות חיכתן של ישראל היאך‬‫׳שנפרע מן המצרים על ששעבדו ישראל א״כ מ ה‬
‫יאמר על כמם עכירות חייבים לי וכו׳ אדרבא אם‬‫לא חיו המצריים חוטאים בעכירות אחרים וחקכ״ח‬
‫•נפרע מ ה ם רק‪.‬על ששעבדו בישראל חיתח חיכה‬
‫יתירה נודעת לישראל שבשבילם לבר חקב״חמעניש‬
‫א תם אבל עכשו שעשו ג ם עכירות אחרים אינ־י‬
‫כ״כ חיבה יתירה לישראל‪:‬‬
‫<ג״ל שהוא פשוט כי רש״י רוצח לתרץ המשך הפסו׳‬
‫ככאן כי איחא כגמרא כל שחכימ נענש ע״י‬
‫״ידו אין מכניסיןאותו כמחינתו של חקב׳׳ח מ מ ע ש ה‬
‫צרקיח וכו שתביא שם • יאיתא כש״ך ע ל חתירה‬
‫ע ״ פ ואשא אתכם על כנפי נשרים הם המלאכים‬
‫ץחקב׳׳ח חגכיח את ישראל למעלה מן המלאכים‬
‫דחכיאם ת ח ז ככ‪1‬י שכינה ממש וז״ש ואביא אתכם‬
‫אל״י ממש תכנ״ה‪ .‬והשתא ימאג* אתם ראיתם‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪26‬‬
‫ו א ר א ויתרו‬
‫אשר עשת למצרים וקשח לרשי׳י אם הקב״ה העניש‬
‫המצריים עיי ישראל כלכר ולא כשכיל שאר עכירות‬
‫שכירם א״כ א*ך אמר חכתוכ אח״ך ואשא אתכם‬
‫על כנ‪1‬י נשרים ואכיא אתכם אלי ר״ל אלי ממש‬
‫תכנ״ה הלוא מי שתכירו נענש עי׳ אין מכניסין‬
‫אותו במחיצתו של הקב״ח לכן עי׳ רש״י על כ ז ה‬
‫עכירות חיו חייבים לי קודם שנזרווגו לכם ולא‬
‫נ ‪ :‬ר ע ת י מ ח ם אלא על ידכם ר״ל מ ח שענשתי אותם‬
‫לא חיתח כשכיל ששעכרו בכם כי כל״ח חם‬
‫החייבים לי על העכירות שבידם וישראל חיו כ מ ו‬
‫שלוחים ל‪1‬רוע מ ח ם על ידם נמצא לפ״ז ש!יר אמר‬
‫ח נ ת ו כ ואכיא אתכם אלי ממש וק״ל מחרב חנז׳ ‪:‬‬
‫יתרו וכו׳ כי הוציא ח׳ את ישראל וכו׳‬
‫ויש‬
‫ויאמר יתרו כרוך ח׳ וכו׳ והנה רש״י ז״ל‬
‫עי׳ את כל אשר עשה כירידת חמן וככאד וכעמלק‬
‫קשח למה ערט הכתוכ כ״א יצי״מ דווקא הלוא‬
‫הוא רכר שהיה ככלל את כל אשר עשה ולמה יצא‬
‫יצי״מ מן הכלל ונקדים דאי׳ כמ״ד ו י א ע ד י ת מ כרוך‬
‫ר‬
‫ח׳ שאמר שירח ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ו א י ת א כמגילה שא״א שירח על חנש שכחייל‬
‫ו!דיך וחדי יצי״מ חיח נס שכח״ל ואומריס‬
‫עליו חלל ומשני וכו׳ וסרב מחרש״א תירץ רזיל‬
‫בתר ט ע מ א שא״א שירה על הנס שכחייל משים דנס‬
‫הנעשה כא״י נעשח ע״י חקב׳׳ה משא״ך כח״ל נעשם‬
‫ע״י מלאך וא״א שירה על נס חנעשח ע״י מ ל א ן‬
‫אכל יצי״מ נעשה ע״י חקכיח ככבורו וכעצמו לכן‬
‫אומרים עליו שירח אפ׳ כחו״ל ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ו כ ז ה מכואר דחכתוכ בא לתריץ איך אמר יתרו‬
‫שירה על כס שכחו״ל ה א אין אומרים שיר׳‬
‫על כס שכחו״ל לז״א וישמע יתרו וכו׳ כי הוציא ח‬
‫את ישראל ממצרים ונעשה חנס עי׳ חקכ״ה ומשו״ח‬
‫אמר עליו שירה ו י א מ י יתרו כ מ ך ח׳ וכו׳ שאמר‬
‫שירח ולזה לא פרט חכתוכ כ״איצי״מ שהיא עיקר‬
‫חת״י וק״ל ורעח״ח מחרב יקחל שלמח‪:‬‬
‫א י ת א ב ג מ וישמע יתרו מ ה שמועה שמע ובא‬
‫ר' אליעזר אומר מ״ת ש מ ע וכא ר״א‬
‫םעורעי אומר קי״ס שמע וכא ר״י אומר מלחמת‬
‫עמלק שמע וכא ע ״ כ ‪ .‬ויש להכין כמאי פליגי חני‬
‫רכוואתא כי לכאורה נראה שיתרו שמע הכל וא״כ‬
‫צ מ ה נחלקו וכן נראה לדקדק מרכקט ג״מ ובא‬
‫ש״מ שאין מחלוקתם מ ה שמע כי הכל מורים ששמע‬
‫את כל אשר עשה כמו שמשמע מכל ה!רשח שיתרו‬
‫ש מ ע את כל אשר נעשה • וכינוסי כספרים ספר‬
‫כלי יקר שישכ ענין זח וז״ל אך נראה שעיקר‬
‫מחלוקתם איזו שמועה גרמם לו לנא ע ם אשתו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובניו‬
‫‪7‬ג‬
‫משביל לדוד‬
‫פרשת‬
‫וכניו של משמ לכן נקט לשון וכא ככולם וכולם‬
‫הכינו שכל פ׳ א׳ זמ נמשך לפסוק שלאחריו ויבא ׳‬
‫יתדו וגו׳ וכאלו אמר לפי ששמע איזו חידוש‬
‫שהכריחו לכא ע״כ כא ויקח ע מ ו צפרמ אשת משה‬
‫וקשמ למס ממ שמועמ שמע שגרמה לו לכא עם‬
‫‪:‬‬
‫אשת משמ וכניו וכו׳ ע כ ״ ל‬
‫ל^גיניו מכואר מכל זמ שפ״י שמע וכא מיינו‬
‫על כיאתו ע ם אשת משמ וכניו ממ‬
‫שלא כא מקודם לזמ ואמא משיכו מני רכואתא‬
‫כל׳׳א לפום סכרתו ושלשתם לרכר אחד ותח״י‬
‫אקרים נא עמדי תח״י מ״ש כמ״ד אחר שליחים‬
‫אסר שפיטרה כגט כמכואר כאורך כדכרימם ז״ל‬
‫נשמע מזח דמרע״ח גרש נפרה אשתו כגט כשר‬
‫קורם שחזר למצרים וקי״ל כחן אסור כגרושה ומנמ‬
‫נודע שמשה שמש ככחינח גדולה כל ארכעיס שנם‬
‫שחיו ישראל במדבר והא דאמרו ז״ל כ״פ הלא‬
‫אהיץ אחיך חלוי רמתח״י חית ראוי למשה כחן‬
‫ואמרן לוי ומעון ששרכ כשליחות שמע״י איפכא‬
‫שמשח לוי ואהרן כםן ככר אמרו ז״ל כמקום אחר‬
‫שלא ניטלה כחונחממשח רק מזרעו • נשמע שכיון‬
‫שמרע״ח קאי ככחונתו אשור להחזיר צפרה אשתו‬
‫כרין דקייל כהן אסור כמחזיר גרושתו ולחכי מתחיל‬
‫לא נתן יתרו דעתו להביא צפרה בתו למשה כי‬
‫אין תועלת כחזרתס כי אסורה לו מרין כחן אסור‬
‫אסור בגרושתו אכל כעת נתחרש לו שמרע״ה נפסל‬
‫ח״ו מכהונה אפי׳ הוא עצמו ולפיכך יחזיר גרושתו‬
‫כרין אשת ישראל ולכן חכיאח לו ולזה שאלי כגמ׳‬
‫מה שמועה שמע וכאר״ל מ ס שמועה שמע שגרמה‬
‫לו לכא ע כ צ‪:‬רה אשת משח עפשו יותר מקול״ז‬
‫אי אמי־ה שמתח״י לא חכיאח אליו משום רט״ל‬
‫דאין• תועלת בחזרתה אתר דמרע״מ כחן ואסור‬
‫בגמשמ א״כ תיקשח עכשו מה שנתחדש לו כהיתר‬
‫דכר זח שםכיאח אליו שמשמע רס׳׳ל דמשח נפסל‬
‫בכהונה ח״ו לזח פי׳ כלאחד מכל סכרה ראית‬
‫ליה ‪ .‬רתח״י נקרים קצת ‪,‬הקדמות לקוחים מרז׳יל‬
‫גרםינן כגמ' דיכמות פרק החולץ רף מ״ד אמר‬
‫רכ יוסף הכל מורים כבא על חייכי כריתו׳‬
‫שהולד פגום לכהונה מק״ו מאלמנה לכה״ג ומס‬
‫אלמנה לכח״ג שאין איסורה שוח ככל כנח פגום‬
‫זו שאיסורה שוח ככל אינו דין שכנה פגום לפחוכח‬
‫ופירש״י פגום לכחונס אס ילדת כת פסולה לכחעמ‬
‫בחללה • שמעינן מחא סוגייא דולר הכא מן חייכי‬
‫כריתות פגום לכהונה‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫נ ר ס י נ ן ע ו ד כגמ׳ רסנחרריןרף נ׳יח כ״נ אינו‬
‫נזחר ארורתו מהאכ רתניא אחות האכ‬
‫בז‬
‫יתרי‬
‫‪:‬‬
‫מן האם יוצא אחית האב מן האב יקיים‬
‫ופירש״י אחות האב מן האס יוצא כרכתיכ על‬
‫כן עזוב" איש את אביו ואת אמו וררשינן את אב*ו‬
‫אחות אכיר מן האס ת״ש ויקח עמרם את יוכבד‬
‫דודתו ומאי לאו דודתו מן האם לא דודתו מן ח א ם ‪3‬‬
‫ופירש״י דודתו מן האב אחות קהת מן םאכ‬
‫חיתח ולא מן םאם ואחות האב הוחרם לחם והא‬
‫רכתיכ יעזוב את אביו וררשינן אחות אביו באחות‬
‫אביו מן האם קאמר ע״כ •‬
‫מ ב ו א ר מכל זח דמשח רכ״י ע״ה בא מאיסור‬
‫דודתו אך אמנם באנו למחלוקתס של‬
‫הראשונים ז״ל אם חאכות יצאו מכלל כני נח או‬
‫לא ראם נאמר דחאכית יצאו מכלל ל׳נ א״כמרע״ח‬
‫םוא פגום לכםונה חייו ואם נאמר דלא יצאו מכלל‬
‫כ״כ א״כ אינו פגום'לכהונה רכ״נ מותרים כרודתו‬
‫כמי׳ש ‪:‬‬
‫ו ה ג ה יתרו מתחי׳ דן למשלט שמרע״ח לא נ פ ג ם‬
‫מהכהונה אע״ג שכא מאיסור דודתו דס׳ל‬
‫דקודס מ״ת יש לחאכות דין כ״נ וכי׳נ אינו מוזהר‬
‫אדורתו מן חאכ וכיון דמרע׳׳ם לא כא רק מן דודתו‬
‫דמן האב כשר לכהונה ואמטו לחכי כיון שגירש‬
‫את צפרה בגט לא ישוב אליח עוד כדין כחן אסור‬
‫בגרוש ח ולתכי לא טרח יתרו להביא את צפרה‬
‫למשה דאין תועלת בחזרתה אמנם חשתא נתחדש‬
‫לו לאידך גיסא דמרע״ח אינו ראוי לכהונה דס״ל‬
‫כמ״ד חאכות יצאו מכלל כ״כ וא״כ חרר וינא רבא‬
‫מאיסור דודתו ופגוס מכהונה ולכן נתעורר לבא‬
‫ע ס צפרה אשת משה וע״ז שאלו חני תנאי מ ה‬
‫שמועה שמע וכא ר״ל מה נתחדש לו עכשו יותר‬
‫ממעיקרא לחכיא את צפרה ייתר מעיקרא והרי‬
‫כהן אסור כגרושה כדחוח חייש מעיקרא אלא‬
‫עכ״ל משים רס׳׳ל דחאכות יצאו מכלל ב״נ ולפיכן‬
‫נפגם מכהונה וקשח ומנ״ל לומר כן ודילמא לא‬
‫יצאו מכלל כ״נ ועדיין ראוי לכהונה י‬
‫ל ה ב י הביאו םני תנאי כל א׳ מסברתו ראיית‬
‫לומר דעכשיו נתחרש ליתרו דמרע״ח נ פ ג מ ה‬
‫ממנו הכהונה ״ וראשון לציון אמר מ״ת שמע ובא‬
‫ר״ל משם חוכחמ מכוררת דאכות יצאו מכלל כ״נ‬
‫וחענין חוא כמ׳ש רז״ל דכשעת מ״ת קטרגו מח״ש‬
‫ואמי־ו תנה חורך על השמים וטענתם היא מדין‬
‫בין המיצרמכיון שמיתה לפניהם כשמים אלף דור‪.‬‬
‫א'כ להם ראויה מרינא ד כ ר מ צ ר א ו ח ג ם דקי״ל‬
‫כמתנה לית כה רינא רב'מ חנה הוא ית״כ כתב‬
‫ע ׳ ע ר ל ש ץ מ ק ח כמ׳׳ש רז״ל ע״פ כי לקח טוב‬
‫מכרתי ל כ ם ‪ .‬תורחי מכרתי עצמי ע מ ה והואיל‬
‫כת‬
‫פרשת‬
‫משכיל לדוד‬
‫יכל מצאה הקזירח לנוח השופט כל הארץ לא‬
‫יעשה משפט ודינא קא תכעי מח״ש ומה חשוכה‬
‫ישיב ע״ז המקום ואשכחו לח רכני והוא דקי״ל‬
‫דלכעלים לית בחי רינא ל־ב״מ וכתב מר״ן סי׳‬
‫ק ע ה בשם חר״ן מ ס ז כ ר א כי חיכי דאמרי דאין‬
‫בעל המצר מוציא את חכעלים ח״ה כן נמי כני‬
‫בעלים האראשוניס אינו מוציא רלרירחו נמי איכא‬
‫משוס ועשית הישר והטוב וכיון שכן אשר שהאמת‬
‫קכלו חתורח וקיימות מ״א ועד ת׳ וזכו כתורה‬
‫לכן זכי נמי כעלים ‪ .‬נשמע מזח רחא רקכלו‬
‫ישראל התורה ולא זכי כה מח״ש מדין כן המצר‬
‫הוא מצד שבאו כטענת כן כעלים הראשונים‬
‫וא״כ מוכח מזח דחאכות יצאו מכלל כ״נ ראל״כ‬
‫איך למדו התורה וקיימוה והא קי ל כ״נ שלמר‬
‫תורה חייכ מיתה אעכי׳ל רחאכות יצאו מכלל כ״נ‬
‫ולפיכך ר״א רסוכר מ״ת שמע וכא סוכר דחאכית‬
‫יצאו מכלל כ׳ נ דאל״כ איך זכו כח ישראל ולא‬
‫מרין כן המצר אלא וראי משום רזכו כח מדין כני‬
‫בעלים ח״א וא״כ מוכח ריצאו מכלל כ״נ ראל״כ‬
‫קשיא איך למדו התורה והרי כני נח שלמר חורה‬
‫חייכ מיתה ואהא קאמר מה שמועה שמע ר״ל‬
‫רלא כא יתרו מקורס לכן רק משום דס״ל מרעי׳ח‬
‫כחן הוא וע״כ חיינו משום רםי׳ל רתאמת לא יצאו‬
‫מכלל נ״נ וא״כ מה שמועה שמע עכשו ריצאו‬
‫מכלל כ״נ ימרע״ח נפגם מכהונה ארהגיא צפרה‬
‫ולא נתיירא לומר רס׳ ל כאידך מ״ר רראכות לא‬
‫<צאו מכלל ומעריש מ״ת שמע וכא ר' ‪ 1‬ששמע‬
‫שקכלו ישראל חתורח וקיימוח וקשח לו למח לא‬
‫קבלוה מה״ש ודיכא ק א תכעי ה ט ע ם י וא משום‬
‫רכן כעלים הראשונים זכו בה וקשה ו יך למדו‬
‫התורה חאכותוחרי כ׳ינ שלמד תורה חייכ •ניתח‬
‫•וצ״ל שיצאו מכלל כ״נ וא׳׳כ כיון שהוכחנו רחאכות‬
‫יצאו מכלל ב״נ א״כ חרד רינא דמרע״ח נפגם‬
‫מכהונה שכא מאיסור דודתו ולפיכך אינו אסור‬
‫בגרושה ומשום חכי הביא יחיו צ‪1:‬רח כתו למשה‬
‫ויבא אליה וך״א כמורעי ס״ל קי״ס שמע וכא ס״ל‬
‫דאין הוכחת מ״ת לכלום שנאמר דחאכות ינמו‬
‫מכלל כ׳ נ רדילמא לעולם לא יצאו מכלל כ״נ ממ‬
‫אית לך למימר איך למדו מת״ו ומרי כ״נ שלמר‬
‫תורמ חייב מיתמ אימא לא למדו ופאי קמ״ל רא״כ‬
‫איך זכו לקבלת מתורמ ולא נטלומ ממ״ש מרין בן‬
‫םמצר • יי׳ל מ ט ע ם אחר דקי״ל שותף קורם למצרן‬
‫וי׳׳ש שותפים אינון בשפוט צדק וא׳יכ הוצרך למכיא‬
‫יאיימ אחרת לרין זח רחאבות יצאו מכלל ב׳ינ והוא‬
‫מקיי׳ס ומענין במ״שרזי׳ל לא נקרע מים רק בשביל‬
‫יתרו‬
‫‪3‬צ‬
‫יוסף הצדיק ע״מ כמר״א היכ י־את וינס וכתיב‬
‫וינס ויצא החוצה ותהו כו רז״ל צמה זה ועל מה‬
‫זה לא נקרע חים רק שכיל יוסף ופירש כזה הרכ‬
‫אש דת כשם הרכ מר דודו ז ל ע ם מ״ש מגמ׳‬
‫שקטרגו אוח״ע ואמרי שקכלו היכן מצינו שקיימו׳‬
‫וחשיב לחם קב״ח יבואו מכם ויעירו כישראל‬
‫שקיימות תבוא אשת פיטי!ר ותעיר על ייסף שלא‬
‫עכר על לא תנאף והכוונה שמח שאירע לאבות‬
‫סימן לכנים וכיון שיוסף לא נ;של כעריות סימן‬
‫מוכחק הוא לישראל שלא נכשלו כעייות כמצרים‬
‫כפיז חים לא חיח נקרע לי״ש ‪ p‬שחיה ירא שמא‬
‫חטאו כעריות ואעע״י שעדיין לא ניתנה תודח‬
‫בהיותם במצרים שמא חטאו בא״א יביכ מוזהרים‬
‫עלים ומיתהם בחנק רככר א מ י ז״ל אע‪":‬י ש׳״ר‬
‫מיתות בטלו דינם לא בטלו ומי שנתחייב חנק‬
‫טובע בנהר ואף שדין ב״נ בסייף שמא דינם כרין‬
‫ישראל וחיה מצח לטובעם בי״ס כרין מ & על‬
‫א״א כישראל ררינו כחנק אמנם כיין שיאם ארונו‬
‫של יוסף דכתיכ כיח וינס ויצא החונה שאשת פוטיפר‬
‫מעירה עליו שלא חטא א״כ זו ראיים ש‪.‬ם ישראל‬
‫שחיו כמצרים לא נכשלו כעריות ונקרע חים‬
‫לפניהם שכל מח שאירע לאמת סימן לכנים זם‬
‫תוכן רכריו ז״ל‪:‬‬
‫וממנו נקח לומר רמקי״ס מוכח רחאכות יצאו‬
‫מכלל כ״נ דאל״כ למס הוצרכו לזכות יוסף‬
‫אלא ודאי שמא חטאו כא״א רלכך רצח לרונס כמים‬
‫כדין חכא על א״א טובע כנהר שהוא כחנק וקשה‬
‫והרי עדיין לא ניתנה תורה וקיל״ כ״כ חכא על‬
‫א״א כסייף ולא בחנק וצ״ל רהאמת יצאו מכלל ב״נ‬
‫ולכך הוצרכה זכות יוסף חצריק ע״ח • י‬
‫וזו שיטת רא״ח שאמר קייס שמע ובא רמשם‬
‫מובח ר ס א מ ת יצאו מכלל כ״נ ולכך נ‪1‬גם‬
‫מרע״ם מכהונה ולפיכך ח ט א צפרה למשה ראינח‬
‫אסורה לו מרין ג מ ש ה ‪.‬‬
‫ור״י ם״ל מלחמת עמלק שמע וכא ס״ל דגם‬
‫הוכחה זו אינח חרא רמזה ירע יתרו דבזמת‬
‫יוסף נקרע חים ער שחוכיח מכל חנ״ל שהאמת‬
‫יצאו מכלל ב׳ינ וחרי לא שמעו רק קי״ס ואררכא‬
‫איפכא מפתכרא משם הוכחה ר ח א מ ת לא יצקו‬
‫מכלל כ״נ שלכן נקרע חים דאפי' חטאו כא״יא אין‬
‫דינם בחנק לשיוטכעו כי״ס רק דינם כסייף כרין‬
‫ב׳׳נ וא״כ י ההוכחה להפך ואם נפשך לומר ששמע‬
‫גם זם שבזכות יוסף נקרע הים מאן לימא לן‬
‫דחפימש כמרכ אש דת הלא יש לפריש בע״א‬
‫שממנו נקת להפך דדין ב״נ לסם וכמו שנכאר כסי׳ר•‬
‫י‬
‫משום‬
‫כט‬
‫משכי ל ד ו ד‬
‫פרשת‬
‫משום מכי מוצרן למכיא ראיימ ממלחמת עמלק‬
‫ומענין כמ־׳ש רז״ל מומר חדש דף נ׳ ט דכיאת‬
‫עמלק מיתמ לעורר על ישראל עון מכירת יוסף‬
‫כי מט״ז בחר ״ מרע״מ כימושע מנלחם כו לפי‬
‫שמוא יוצא מזרעו של יוסף כי א״א למלחם עמו‬
‫י ק מזרוני של יוסף ע״ש ״ ומנמ כתכו ממפז״ל‬
‫ו ט ע ו ת משבטים שמכרו יוסף משום דרנו אותו כן‬
‫פו״מ דצידון ע״ש סופו ויוסף כיון שעתיד למוליר‬
‫את ירכעם כן נכט שמשיאן לע״ז מ ו מ ו כדין כן‬
‫סו״מ שנדון ע״ש סופו ואע״ג דקיי״ל דהא דכן‬
‫סו״מ נידון עש"ס דוקאשכא מיפ״ת כמ״ש ז״ל הרי‬
‫גם יוסף בא מאיסור ב׳ אחיות דחוי כאיסור יפ״ת‬
‫אלא יישלכע״ר לחלוק מאן מוכח ריוםף ב א מ י פ ת‬
‫דמיינו איסור ב׳ אחיות ולא בני לאם ואדרבה‬
‫קידושי רחל קרמו לקידושי לאה כשכירות שני‬
‫םעבודמ^ןכניח חם שכאו מאיסור כ אחיות וצ״ל‬
‫דםשכטים סיל ר ח א מ ת לא יצאו מכלל ב״נ וקיי״ל‬
‫כינ כבעילה תלי רחמנא ולא כקיושין ולכן בני‬
‫לאם כשירים שקרמו קידושי אמם לקידושי רחל‬
‫וכסתיר נשאת אמם ואע״ג דרחל נתקדשם כקידושי‬
‫מעכורם קודם מ״מ ככ״נ כבעילת תלי רחמנא‬
‫וקידושי כסף אינם לכלום ומסו״מ כני רחל באו‬
‫‪ .‬מאיסור כ׳ אחיות ולא כני לאס ולכן כיון שבא‬
‫מאיסור כ״א מו״ל כיפ'ת ודנו אותו ע־ש סופו‬
‫כדין כן סו״מ ורצו לחורגו אלולי יסודה שבקש זאת‬
‫מידם כאומרו מה כצע וכו׳ וממיק מכרוהו והוא‬
‫משי״ת ענש םשכט ם כזה ככיאת עמלק דס״ל דע־קר‬
‫משיטה כמיר דםאכות יצאו מכלל כ״נ ואיכ השבטים‬
‫מם שכזו מאיסור כ" אחיות ולא יוסף כי רחל‬
‫נתקדשמ כז׳ שנים מעבורמ קורם קידושי לאמ ולכן‬
‫מ מ שמוהו ע״שס כרין םו׳־מ שכא מיפ״ת שלא כרין‬
‫עשי ומשו״מ נענשו ככיאת עמלק י א״כ מוכח‬
‫ממלחמת עמלק שבאס לעורר עון מכירת יוסף‬
‫רמאמת יצאו מכלל כ״נ וכמו שמוכחנו ״ וזו שיטת‬
‫דיי רש״ל מלחמת עמלק שמע ובא ר״ל רמשם‬‫מוכח רמאכות ילאו מכלל ב״נ דאמל״כ למס נא‬
‫עמלקלמלחס בישראל וצ״ל לעורי עון מכירת‬
‫יוסף וקשמ ולמם נענשו משבטים על זמ מלא כדין‬
‫עשו שדנו אותו כדין בן סי״מ שבא מיפ׳׳ת שנידון‬
‫על שם סופי ו ק יוסף בא מיפ״ת דמיינו איסור כ׳‬
‫אחיות ונידון עשי׳ס‪,‬זעתיר לצאת ממנו יכ נ אלא‬
‫'וראי רס״ל לקב״מ ד מ א מ ת יצחו מכלל ב״נ וכקידושי‬
‫כסף תלי רחמנא וכיון שקידושין של רחל קרמו א״כ‬
‫בני לאח מם שבאו מאיסור כ אחיות ולא כני רחל‬
‫ושלא כדיןדנומו כדין כן סו״מ כיון שאינו מאיסור‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫•‪1‬‬
‫יתרו‬
‫יפ״ת וא״כ כיון שמוכח מזה דמאממ יצאו מכלל‪.‬‬
‫כנ״נא״כ מרע״ה נ ‪ :‬ג ם מכהונה •ולפיכן אינו אסור‬
‫כגרושה ומשו״ח הכיא יתרו כתו למשה חותנו *‬
‫ואיפשר שן״ש קרא וישמע יתרו כמן יכו׳ את כל‬
‫אשר עשמ אלמים וכו׳ ופירש״י למשמלישראלקי׳יס‬
‫ומלחמת עמלק ומפסיק כא לתרץ שיחדו שמע את‬
‫ג״ רכרים ממ שמתנאיס פליגי כחם וכא למומת‬
‫לנו שאלו ואלו דברי אלםים חיים וז״א וישמע י ת מ‬
‫את כל אשר עשמ אלמים למשמ ולישראל ע מ ו‬
‫דמיינו קי״ס ומלחמת עמלקוכמלת כ״ל ריכמשלא‬
‫קי״ם ומ״ע לכר שמע אלא גם מ״ת שמע ובא‬
‫ככלתו תנאי אכל אם לא מימ שמע סכל אז לא‬
‫מימ כא דדילמא מ׳יט כאידן מ״ד שלא נראם לו‬
‫ט ע ם חכירו ולא יחזר משמ גרושתו אכל מאחר‬
‫ששמע את שלשתן יחי לפיכן כא וםכיא צפרם בתו‬
‫ואעפ״י שפשט רכרי םמררש שאמר שמע וכא מיינו‬
‫לםתגייר ככר מצאנו סיוע ל חושינו ממרכ כלי‬
‫יקר כנ״ז כראש םדרוש‪:‬‬
‫א ח ז ו ר לכאר מדרש מנ״ל מים ראמ וינס ממ‬
‫ראם א מ נ ו של יוסף ראמ דכתיכ וינמ‬
‫ויצא מחוצם ע״כ ום״ק רז ׳׳ל אין לא נקרע מים‬
‫רק כזכות יוסף ולעיל כתכנו משם מ״ר דודו של‬
‫םרכ כעל אש ׳״מ וכעת נראם כמתלמד מדבריו‬
‫ז״ל לסכין כאופן אחי וםוא דכתכו ז״ל ע״פ ויבא‬
‫יוסף את רבתם ר ע ם אל אבימם שאמרו יו״ל שמית‬
‫אומר אוכלין כשר מן מחי ופירשם מרא״ם ז״ל שיוסף‬
‫מימ רואת אח אחיו חותכין כזית מכימ״ש קודם‬
‫שתמות מכממת ואוכלים איחס למיות דכר זמ‬
‫מסוגל לבריאות מגוף כמבואר כג״מ וזמ אסור‬
‫לכ״כ ומותר לישראל דככ״נ תלי רחמנא כמיתמ ולא‬
‫בשחיטם וכזס קמיפלגי םשכטים מ ם יוסף שכטים‬
‫שעשו מעשמ למתירא ס״ל ד מ א מ ת יצאו מכלל כ״כ‬
‫ומשו״מ מותר למס לעשות כן יוסף ס״ל דרין כני‬
‫נח למאמת ואסור להם לעשות כן ומשו״ם מביא‬
‫דכתם רעם אל אביהם וזח מכואר כדכרי פר״ר‬
‫ושמ״י ובמפרשים אחרונים וקדמונים הלא כספרתם‬
‫ומעתמ עפ'י םרכרים מאלמ יוכן ממדרש םנ״}‬
‫דממ שנקרע למס את מים ולא חשש שמא חטאו‬
‫ישראל בעריות* ונכשלו בא״א ודינם לטבוע כי״*‬
‫בדין מבא על א״א כמש״ל מיינו משום שדן אותם‬
‫כרין ב״נ כשכרת יוסף ולכן כיון דרין כ״נ למם‬
‫אפ״י תימא שנכשלו בא״א אין לטוכעם בי״ס דדינו‬
‫חנק אלא כסייף ואין לטובעם כי״ס משא״כ אם סיגו‬
‫רן אותם כשיטתם דס״ל דין ישראל אית לסו לא‬
‫מימ נ‪,:‬דע מים דשמא חטאו כא״א ודינם כחנק‬
‫דמוא‬
‫ן•‬
‫פרשת‬
‫משכיל ר ד ו ד‬
‫דמוא נמי טכיעת ים סיף כמ׳׳ש ולכן לא נ ק ר ע‬
‫מים ער שראמ ארוני של יוסף כעל סברא זו ומינמ‬
‫<צאו ללמוד דרין כ״נ לסם ואין חייכים חנק וכמ״ש‬
‫ויומתק לחכי מאמרן ‪1‬״ל ע׳יפ לולא תורתן שעשועי‬
‫בשעמ שאמר חקב״ה למשמ ואתם מקרב אלין את‬
‫אמרן אחין ה ר ע לו אמ״ל משמ תורמ מיתמ לי‬
‫מחתיח לן שאלמלא היא איכדתי עולמי עכל״מ‬
‫ו נ כ ר נתחכטו כזה חמפז״ל דייל מח ס״ר דמרע׳ימ‬
‫ד ס ר ע לו כליקחו אהרן הכהונה ולא זכר את מה‬
‫שנכתכ כתורה והאיש משח עניו מאד ועור מ ה‬
‫תשובמ השיכו חשי״ת ע״ז כאומרו תורה וכו׳ ומ״ט‬
‫אומיע שאילמלא היא איכדתי את עולמי מ ה רצונו‬
‫ג ז ה וחרכ כצלאל ז׳׳ל ישכ חענין ולי אני הפעוט‬
‫איפ״ל כ מ ה שהקדמנו והוא דממדנר קרמו״ת‬
‫למדנו רמשח ואמרן פגומים מהכהונה לפי שכאו‬
‫מאישור דודתו וזם אם י*יח שחאכות יצאו מכלל‬
‫כ״כ יחרד דינא דישראל אסר לחם חכתוכ דודתו‬
‫אף מן םאכ אכל אם נאמר דחאכות צא יצאו מכלל‬
‫ב״נ מדר דינא דקי׳׳ל אין אבות לעכו״ס ורוותו מן‬
‫האב מותרת למס וא״כ משמ ואמרן אינם פגומים‬
‫מן מכמונת ולעיל כחכנו הוכחה לרין זמ שהאמת‬
‫יצאו מכלל כ״נ מקכלת מתורמ כממ שמניח ם'‬
‫נזמלאכים ולא נתן מתו׳ רק לישראל מגם שממ״ש‬
‫*צרכים ומטעם דזכו ישראל מרין כן כעלים מראשו‬
‫דקודמין למצרן וכיון ד מ א מ ת למדו חתו׳ א״כ‬
‫בנימם קודם למצרן ומזמ מוכחנו דמאכות יצאו‬
‫מכלל ב״נ דאלי׳ב אין לימוד חתורם של מאבות‬
‫גרם זכות לכניחס כנתינתה הרי קי׳׳ל גוי שלמד‬
‫חורה חייב מיתה וחו״ל מצוס םכאה בעכירם‬
‫אעפ׳ילרמאבות יצאו מכלל ב״ג ושפיר למרי התורם‬
‫וזמ עמד לישראל בניהם כנתינת מתורם •״‬
‫א מ נ ם אם יש תירוץ לזמ אקר על דין כן ממצד‬
‫אזדא לימ ממוכחמ ומואכמאי דקי ל ראם‬
‫יש מנאה למוכר אפי׳ פורתא כגון טכי ותקלי אין‬
‫םמצין מסלק ללוקח וכמבואר כחמ״ש סיקע״ם‬
‫ינכ׳״ד דמקכ״מ מטי לימ מנאמ בקכלת ישראל את‬
‫המודמ שאלמלא כן מים מעולם חוזר לתומו ו מ מ ו‬
‫כמ״ש ז״ל א״כ מעי לימ מנאמ מזמ ושוכ אין כאן‬
‫דין מצדנות וכפי זה אין מוכחמ שמאמת יצאו‬
‫מכלל כ״נ וזמ׳נ״ל מויכוון כן מקב״ח ובן מרע״ה‬
‫עכרו לפי שכיון ששמע משמ שאמ״ל ויזתמ מקרכ‬
‫אלין יכו׳ וריחק אותו מן מכתונת אמר שמראי‬
‫מיינו ט ע מ א משום שמוא פגום ממכחונח לפי שכא‬
‫מאיסור מקזיר !רושמו אחר שנשאת כמ״ש ז״ל‬
‫שיוככד נתגישם מעמדם ונשאת לאלצפן ן׳ ע מ ן‬
‫‪,‬‬
‫יתרי‬
‫ומזירם עמרם ונולד ממכס מרע׳ מ וא״כ חי״ל‬
‫מחזיר גרושתו משנשאת רילדם פגום לכםונח זח סי׳ל‬
‫למשה שדחם אותו ממכמיינמ עד שתדע לו משום‬
‫דס״ל דאי ממ״ט הרי גם אהרן ־י גום לכהונה‬
‫מטעם אחר ומייני‪.‬שכא מאיסור דודתו ומלאך‬
‫חמות מ״ל הכא מ״ל חתם ומם נשתנם איסור מחזיר‬
‫גרושתו מאיסור דורו ומש״מ מרע לו לכי שק״ל‬
‫מ ם נשתנם פגמו מ ‪ :‬ג ם אהרן כנ׳׳ו ואז השיבו‬
‫משי׳ית ואמי׳ל תורה חיתח לי ישתימ לן כלומר‬
‫לעולם אימא שהטעם שלא נבחרת לכחונמ מפני‬
‫איסור מחזיר גרושתו מה אית לך למימר רא׳׳כ ג ‪0‬‬
‫אהרן לא יכוחר לכהונה שםיי ‪ -‬ם »וא בא מאיםוי‬
‫דודתו ע״זאמ״ל ט ו ע ה כרין אתה שחרי תירמחיתמ‬
‫ליונתתיה לךדייק״א לך ולא לעמרם אכיך וכיון‬
‫שעדיין לא קבלו תורה מו״ל כרין ב״נ ואין כאן איסור‬
‫דודתו שהיא מן חאכ משא״כ איסור מחזיר גרושתו‬
‫רנוהג אף כב״נ ואהרן נכחד לכהונת ולא אתה‬
‫ומפני דאכתי יש למדע״ם לטעון ומכלן ד ח א מ ת‬
‫לא יצאו מכלל כני נח והא ע״כ ריצאו מכלל כ״כ‬
‫ראל״כ היאך זכו ישראל כקכלה התורה ולאמח״ש‬
‫ם ג ס שהם מצרנים ונ״ל משום דאתי עלייםו מדין‬
‫כן כעלים מ״א וא״כ מוכח דמאבות יצאו מכלל‬
‫כ׳ינ ראל״כ איך למדו התורה ונמ״ש ואם תסזור‬
‫מטענמ למקוממ ר אמרן אינו הגון לכ»ונ» ‪9‬״\‬
‫קרם משי׳׳ת ואמ״ל תירוץ מנ״ל רלעולם מאבות‬
‫לא י*או מכלל כ״נ ואמרן הגון לכהונה מה אית‬
‫לך למימר טענת כן ממצד מרי יש תשוכמ נצחת‬
‫ע״ז ומיא שאלמלא כן איכדתי עולמי וכלומר שכיון‬
‫דמטיא לי חנאח מקבלת התורה לישראל שוב אין‬
‫כאן דין כן ממצר ואין כאן מוכחמ למאכות יצאי‬
‫מכלל כ״נ לשתאמר ראמרן אינו מגון וכנ״ז‪:‬‬
‫והוא מטעם עצממ כויכוח םקכ״ם ע ם ממ׳׳ש‬
‫כ מ א מ ק ר ל כשעלה משח למרי• אמרו‬
‫מס״ש רכש״ע מה לילוד אשח כנינו אמייל לקביל‬
‫ת ו ר מ כ א ע׳׳כג‬
‫ורכים דשו כזה ממ מיא כונת מח״ש ומם תשוכת‬
‫•מרע״ח אליהם ונראה רעפ״י אמו״ת הקור״ם א״ש‬
‫דממ״ש ס״ל דמיע״מ אינו הגון לכחו;ה שכא‬
‫מאיסור דודתו וז׳׳א מ מ לילוד אשס בנינו ילוד אש׳׳ה‬
‫רייק״א אשמ פסולמ צבעלמ מראשון ומשיכ לחם‬
‫השי״ת׳לקכיל תורמ כא י״ל משתא מוא דכעי לקבל‬
‫תורם ולא מעיקרא וא׳׳כ קורם לזמ הו״ל דין כ״ג‬
‫ואין א מ ת לגוי ואינו פ ג ו ם ח״י ואעפ״י שעדיין‬
‫למס לטעון שבא מאיסור מחזיר גיו&תו סכרי כיון‬
‫שרחם אותם הקב״ת מ ט ע נ ה זו ס״ל ו ג ס מזה‬
‫ידסי‬
‫פרשת‬
‫לא‬
‫משפל ל ד ך‬
‫ירחי ושייכ נסתתמו טענותיהם ‪:‬‬
‫‪ 1‬ב מ ס ל ה נעלמ להכין כ׳ מאמרים תמהיס ו י ל‬
‫אמי׳ל מש״מ למקבים מכניסני לארץ‬
‫ץשראל א *״ל אתמול קכלת חתורש ועכשיו אתמ‬
‫רוצם ליכנם לארץ עכ׳׳ל י‬
‫וכן מאמר אחר חי׳ל אמ״ל חקכ׳׳ם למשח אתמול‬
‫‪$‬רגת את ממצרי ועכשו אתמ רוצח ליכנס לארץ‬
‫ע״כ ותם עלא ולפי דרושינו חניל כסר א מחתא‬
‫לס״ר ומצורף לזת דכרי רז״ל רחנח כתכנו ריש‬
‫צדדים דמשח אינו מגון לכהונה שכא מאיסור‬
‫דודתו וכתכנו דזם כמונח אס חאכות יצאו מכלל‬
‫ב״נ דאל״כ אינו פ ט ם מכהונת וכתכנו דחוכחת‬
‫זמ דתאכות יצאו מכלל ב׳ינ היא מקכלתמתו׳‬
‫מדלא קבלומ ממ״ש‪,‬מרי‪,‬י כן המצר וחיינו משוס‬
‫דכאו עלימ^ מדין בן כעלים מ״א וכחכנו רמזמ‬
‫מוכח דיצאן מכלל כ״נ במשי׳ ל וא״כ לפי זמ משם‬
‫בא׳ מאיסור רודהו וז״ש מ' למשמ אתמול קכלת‬
‫מתו׳ וקשמ ומלא מש״ש ראוים לח מדינא דכ״מ‬
‫וצ״ל רכאנו עלימ‪6‬־מרין כן בעלים מ״א וא״כ כיון‬
‫שלמדו מאבות מתו׳ משמע ריצאו מכלל כ״נ ראל״כ‬
‫עכו״ם שלמד תורמ חייב מיתמ וכיו; *מאבות יצאו‬
‫מכללי כ״נ א״כ אתמ כאתח מאיסור דודתו וא׳׳כ אין‬
‫אממ מצמ ליכנס לארץ ומענין כל״ש מרכ יד משמ‬
‫ע׳ וישכ דף למ׳׳ד ע״כ •גשם ממפז״ל ךטעם שלא‬
‫נ כ נ ם משת;‪ .‬לארץ; שבא מאיסור דודתו ושם םליץ‬
‫>‪ SSt‬צעד עמרם דחוא ס״ל כדעת אירן מ״ד‬
‫'דתאכות לא יצאו *כלל כי׳נ ויוכבד אחות אכיר מן‬
‫;‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ואד‬
‫מאב ולא מן םאם יעו״ש ‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫מזת רמת שלא חטא עמרם בזמ דברל‬
‫‪1‬רינם כרין כ״נ אבל אי אמ״רי שדינם‬
‫כרין ישראל כא מאיסור דודתו ולכן לא נכנס‬
‫לארץ וכמ׳׳ש תרכ יד״מ וזת שםשיכ לו חיית׳אתמול‬
‫קצלת;תתוךמ ועכ׳יל מדין צן כעלים תראשונים‬
‫וא׳״כ מוכמ י ת א מ ת יצאו מכלל כ״נ וא׳יכ ״אתה‬
‫באת מאיסור דודתו וא׳׳כ אין אתת מצת ליכנס‬
‫לארץ ‪:‬‬
‫ו ה ו א נמי ט ע ם אומרם אתמול הרגת את תמצרי‬
‫וכו׳ ומענין כמ״ש תרב פד״ד דטעס מ ת‬
‫יי שמיג משמ את ממצרי משוס דס״ל דתאכות יצאו‬
‫׳׳ מבלל כ״כ ולמבי מרגו משום שיאמו מכה איש‬
‫י עצרי מישראל וקי״ל גוי שמכמ ישראל חייב מיתמ‬
‫ע ״ נ ו א י כ יצא רינא דממריג׳ת מצרי מוכח דם״ל‬
‫למשת דתאכות יצאו מכלל כ״נ דאל״כ אין מרגו‬
‫וכנ״ז ז‬
‫ואמטו למכי אמיל אתמול מרגת תמצרי וקשת מ ת‬
‫;‬
‫י‪ &.‬י‬
‫יתרו‬
‫*‬
‫‪3‬‬
‫עשה לך א״ת משוס שהכה חיש עכרי וקשה ומאי‬
‫ני׳מ וצ׳ל ךקי־ל גוי שחכה יש<אל חייכ מיתה א״כ‬
‫מוכח דס״ל רחאכות יצאו מכלל כ״כ וא׳׳כ כיון שכן‬
‫נמצאת כאת מאיסור דודתו ואיך אתס מ צ ח ל י נ נ ס‬
‫לארץ דהיינו ט ע מ א כמ ש מרכ יד מ ש ה ‪.‬‬
‫וזה נמי כונת מאמין ז״ל הובא כנחל איתן וו״ל‬
‫כשעה שאמ״ל משה אכנס לארץ ואייל לא תעכור‬
‫את מירדן אמיל משח א״כ יחי ראוכן ואל ימות‬
‫עיכ ומוא פלא ועפ״י ממ שיתכאר יכוא על נכון‬
‫ומצורף לזש ד כרי מרכ שארית יעקכ ז״ל שמליץ‬
‫כעד אותו מעשמ שעשמ ראובן שכא ע״פ אכיו‬
‫משוס רס׳׳ל דמאכות יצאו מכלל כ'נ וישראל מבא‬
‫על פליגש אכיופטור משאיכ כ״נ שכאע״פאכיו‬
‫ח״מ וומו וישמע ישראל וימיו בני יעקכ י׳׳ב דיל‬
‫ששמע דרין מ א מ ת כדין ישראל‪:‬‬
‫וכזה וימיו כני יעקכ י״כ ולא מימ גמם שום דופי‬
‫מצד ראובן ומשו״מ כשאמ״ל מקכ׳׳מ למשמ‬
‫לא תעכור את מירדן אמ״ל א״כ כיון שכן צ״ל משום‬
‫שכאיתי מאיסור דודתו וצ״ל דמאכות יצאו מכלל‬
‫כ״נ וכמ״ש וא״כ יחי ראובן ואל ימות דלא חטא‬
‫כפליגש דמא כשא תליא וכמ״ש ‪:‬‬
‫‪ #‬ו ד לאלומ מלין במאמר אתמול קכלת מתו׳‬
‫ועכשו אתמ מצמ ליבנת לארץ ומעטן במ׳׳ש‬
‫מרכ ז״כ כפרשת תשא וז״ל כקיצור נמרץ דמ׳שרו״ל‬
‫שלמד משמ סנגוריא על ישראל כאומרו לי צוית‬
‫ולא למס כרכתיכ אנכי מ׳ אלמין ולא כתיכ אלמיכם‬
‫זאת מסנגוריא לא אמר מרע״מ רק בדדחו ממרת‬
‫ולא בחיותו בשמים תוך ארבעים יום וג״ט לדכי‬
‫‪ .‬משום חשש וקטרוג של מחיש בלפי מ״ש במדרש‬
‫כמעלם משם לממס‪-‬לקבל הורם תתחילו מח״ש‬
‫אומרים תנת סודך על השמים והשיב לתםתש״ו‬
‫נצחת ממ כתיב בתו׳ אשר הוצאתיך מא״מ כלום‬
‫למצרים ירדתם ולערעם נשתעברם משמע מז*‬
‫שמא שלא קבלו מם״ש םתורם הוא מסך ט ע מ א‬
‫דכלום למצרים ירדתם וכו׳ וא״כ נשמע דקרא דאנכ‪.‬ו‬
‫קאי הכל ישראל ראי אמשח לחודיה קאי איך אמ ל‬
‫למת״ש כלום למצרים וכו׳ והרי שכטו של לוי פנוי‬
‫םוא מעברות פרך ומשו״ת לא טען כן משת רק‬
‫־־ אחר רדתו מן תתר מחשש קטרוג מת״מ שיאמרן‬
‫דא״כ ראנכי קא* אמשת לחורים א״כ תי^שי‬
‫מיאך כאוב •אשד הוצאתיך מא״מ מכ״ע וסלא שבטו‬
‫של לוי פנוי מעבדות פ ר ן וא״כ תחזור מ ט ע נ ם‬
‫למקוממ תנמ מורן וכו׳ ולכן לא טען כן ע ר רדתו‬
‫לארץ ום מורף דברי מרב ניב כקיצור‪:‬‬
‫‪ #‬ו ד נקדים מ״ש רז״ל וכתבנו דממ שנתחייכו ישר!‬
‫• במ»שס‬
‫־‬
‫׳‪^5‬‬
‫פרשת‬
‫משמל‬
‫כטעשח העגל משום דחפסוק דאנכי קאי אכל‬
‫ישראל דאי על משח לחודיה וכמו שלמד סנגוריא‬
‫איך נתחיימ כעגל ער שלא נכנס למשח לארץוז״ש‬
‫אתמול קבלה חחו' וקשח והרי למח״ש ראויה‬
‫וכגןענתם תנס חורך ובו׳ וצ״ל בתשובתך אליהם‬
‫ד כ ל ו ם למצרים ירדתם וכו וא״כ מוכח רקרא זח‬
‫ראנכי קאי אכל ישראל דאי על משח ימח תשוכם‬
‫זו ומרי שבטו של לוי פנוי חים מעבורת פרך א״ו‬
‫דקאי אכל ישראלוא״כ לפי״ז נתחיי׳ כלישראלבמעשמ‬
‫העגל וכיון שכן איך אתה מצח ליכנס לארץ והרי כ‬
‫שמעות נשכעחי ואם אעברה נא אתה מכקש כטל‬
‫סלח נא ואם סלח נא אתח מכקש כטל אצכרמ‬
‫נא דכיון שנתחייכו ישראל כמעשה העגל ואזרא‬
‫לח השנגוריא שלמ ת עליהם א״כ תחזור הטענה‬
‫דאס סלחנאאתח מכקש כטל אעכרחנא וכו׳ודו׳יק‬
‫ו^פ״י קוטכ דמשנו אכין אומרם ז״ל ט ע ם שלא‬
‫נכנם משם לארץ משום שקבל ערכ רכ‬
‫ולא נמלך כשכינח ויש להכין ממ תלמ זמ כזם •‬
‫ו נ ״ ל מילתאבטעמא בחקריםעורדכריחרישמע‬
‫יעקב כמ״ש בגמ' הלך לאורכה ולרחכח זכה כח‬
‫שנ״א קום חתחלך כארץ וכו׳ וזח חוי מדין חזקה וא״כ‬
‫מוכח מזח רחאבות יצאו מכלל בן נח דאל״כ איך‬
‫זכו כארץ מדין חזקמ מרי קי״ל גוי אינו קונה כחזקה‬
‫א״ו דשאבות יצאו מכלל כן נחוישראלקונמ כחזקה י‬
‫יקוד נקרים מ״ש םרב שארית יעקב בשם ממר״ד‬
‫חזן ‪1‬״ל איך מ ק ב ׳ מ מקביל את מגרים וחיי‬
‫אמרו זיל ע״ע בחנחל עליון גוים וכו׳ שחלק חקכ״מ‬
‫ע אומות על שבעים שרים ומוא נפל בגורל ישראל‬
‫וכל ע שרים אוממ א' רא״כ למ״ר גורל קונמ איך‬
‫םקב״ם מקביל גרים וסדי בידו ח״ו גזל וניחא לימ‬
‫דקי״ל כל מכת כ כפ" מלך מלך מותר בו ומקב״מ‬
‫כ״ע ריליח היא ומשו״מ מקביל את מגרים וא״כ‬
‫מי שאינו ראוי למלך אינו מקבל את סגרים וא׳יכ‬
‫משעיח אינו ראוי למלן דכיון שהוא פגום מחכםונם‬
‫כמ״ש אינו ראוי לחיות מלן כמ״ש ז״ל אין ממנין‬
‫‪ .‬מ ל ן רק מן חמשיאין לכהונה ולכן כיון שמשחקכל‬
‫את סגרים ולא נמלך כשכינח ק" וחרי גורל קונה‬
‫׳והוי גזל כידו וציל דס״ל דאתי מרין מלך וכל םכתוכ‬
‫ו כ ו וקשה והיאך הוא מלך והרי פגוס לכהונה דכא‬
‫מאיסור רורתו ומי שאינו ראוי לכהונה אינו ראוי‬
‫לחיוחמלך וצ״ל דס״ל דאינו מהכהונה לפי שהאמת‬
‫ייצאו מכלל כן נח וככר רחא כחא תלי‪-‬א וא״כ דרין‬
‫בן נח יש ל ה א מ ת א״כ לא קנו איי בחזקה דגוי אינו‬
‫קונה כחזקה ואיך אתה רוצה ליכנס לארץ וחדי גזולה‬
‫בירךבשלמא ישראלים להם טענה רקנו אותה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יידור‬
‫‪32‬‬
‫יתרו‬
‫בחזקה אגל אתה לא תכין כזמ ‪:‬‬
‫‪ #‬ו ד לאלוה מלין כפלוגתא דחנהו תנאי מה‬
‫שמועה שמע וכא ואמר י ימוימ קריעת‬
‫ים סוף שמע ונא ור' אלעזר ממו״ר אמר מ״ת‬
‫שמע וכא דכולחו לדכר אחר נתכוונו ומר אמר‬
‫חרא וער אמר חרא ול״פ וחענין כמ״ש שאמרו‬
‫כגמ' כשאלת ההוא מינא לחחוא מרבנן ממ כתיכ‬
‫בתורתכם אחרי רכים להטות ולמה אין אחםמשוים‬
‫עצמכם עמנו ושם אמרו תשובת םחכם וממפז״ל‬
‫השיכו בזה כמה תשוכות םתשו׳ םראשונם במי ש‬
‫חגמ׳ אחהוא עניניח רתנורו של עכנאי שנחלקו‬
‫כו ר״א הגדול עם חכיריו ר״א מטמר וחכמים‬
‫מטמאים וכשאמר ר״א כ״ק תוכיח יצתה כ״ק ואמדמ‬
‫ממ לכם אצל אליעזר מ י שהלכה במותו ככל‬
‫מקום עמד ר׳ יחושיע על רגליו ואמר לא בשמים‬
‫היא אמר ר׳ ירמיה מאי לא בשמים םיא‪.‬ככרכתכת‬
‫כתורח אחרי רכים למטות‪:‬‬
‫ו כ ת כ ו חתוס׳ שם וזיל וחא ראמרי כע״ק דיכמות‬
‫רחלכת ככי׳חמשום דיצאה כ״ק ואמרה הלכת‬
‫ככ״מ משום דשאני םכא שכאם כי׳ק לחלוק על‬
‫סתם ד״תדאחרי רכים אכל חתם אררכם ב ״ מ מ ב א‬
‫טפי אלא משום רמסעקינן אי אזלען כ ח י רוכא‬
‫כיון רכ״ש מחרדי טפי עכ״ל נמצא אלמלא ב״ק‬
‫חוח אמר״י רחלכח ככ״ש משוס רמחדדי ט פ י ‪:‬‬
‫ו^פ״י זח נוכל לחבק פסוק כקחלת וכה תאיו‬
‫אם קחה חכיזל וחוא לא פנים קלקל וחיילים‬
‫יגכר ויתרון מכשיר חכמה‪:‬‬
‫ולכאורה הפסוק משולל ההכנה וחיץ מדרכנו איפ״ל‬
‫כמה שאמרו כגמ' אמר ר״י כל ת״ח שאינו נוקם‬
‫ונוטר כנחש אינו ת״ח ופרכינן וחאמר רכא כל‬
‫המעכיר על מרותיו מעבירין לו ע*פ שנ״א נושא‬
‫עון ועוכר ע״פ ל״ק הא רמייפיסו ליה ומפייס הא‬
‫דלא ח‪:‬ייסו ומפייס ע״כ והקשה חריטכיא‬
‫תובא כעין יעקכ ע״ז ממ״ש כירושלמי תיתי לים‬
‫דלא מזגינא רישאי אבי סריא עד דמחילנא לכל‬
‫מאן רמצער לן ממי־׳נ כמאי איירי אי כמזיסילים‬
‫א״כ כמאי רבותיה יאי לא מפייסו ליח א״כ קשם‬
‫חיכי עביר חכי ומא אמר ר״י כל ת ח שאינו נוקם‬
‫ונוטר כנחש אינו חי׳ח וניחא ליה דלעולם כדלא‬
‫מפייסו ליח וההיא ררי׳י דאמר אינו ת״מ כמלי‬
‫רשמייא וההיא ראמר תיתי לי דמשמע א‪:‬״י לא‬
‫מפייסו ליה איירי כמילי דידימ עכ״ד חריטכ״א‬
‫והקשה עליו סרכ כעל ס׳ אסכת עולם ייא״כ לפי‬
‫תירוצי זח במאי פריך חגמ׳ על דכרי ר״י מדברי‬
‫דכא י וחא איכא לשנויי רר ׳י איירי במלי דשמ יא‬
‫‪,‬‬
‫‪,/‬‬
‫;רי‪-‬קים‬
‫‪S3‬‬
‫מ ש מ ל רדוד‬
‫פרשת‬
‫כראוקים לח חריטכ״א עצמו ודכדי רכא כמילי‬
‫ריריה ואצרכח עיון • וחרכ שיי כפ׳ טחרח תירץ‬
‫כזח דל״מ לתריז חכי דמרקרק גמ׳ רכרי רכא‬
‫ראמר כ״ל ממעביד ע״מ מעכירין וכו׳ לישנה רכל‬
‫משמע אפי׳ כמילי דשמייא יאל״כ מאי אתאלרכרי‬
‫כמלת כיל רקאמר ולמכי תוצרך לשנות הא דמפייסו‬
‫לימ וכו׳ ואין למקשות משתא נמי נימא דמלת כ״ל‬
‫אתא לרכות אפי׳ אי לא מפייסו לימ רז״א דרייק‬
‫לישנם רר״י דאמיכלת״ח שאינו נוקם ונוטר כנחש‬
‫דר״לממנחש אי לא מלחשו לימ אינו מזיק אףתי׳ס‬
‫כן אי מפייסו לימ אינו מזיק ולא יכוו כגחלתו‬
‫ואי לא מפייסו לימ מזיק כנחש ע״כ‬
‫ול^״ד תירוץ רקוקמוא ואיפשר לתריץ בפשיטות‬
‫דל״מ לתריץ כן כאן כמילי דידימ כאן כמילי רשמייא‬
‫דא״כ תחזר קו חריטכיא למקומה חח־א דאמ״ל‬
‫סיתי לי לא מזיגנא רישאי וכו׳ ממ״נ במאי איירי‬
‫אי כמילי דיריח מאי רבותיה והא אמר דכא כל‬
‫ממעכיר וכו׳ ואי במילי דשמייא א״כ תגדל חקושיא‬
‫ומא אמר ר״י כל תיח וכו׳ אינו ת״ח ואמטו למכי‬
‫סוצרך הגמ׳ לתירוצי דכרי דכא ודכי יהורמ כענין‬
‫אחר דהיינו חילוק דמפייסו ליה וכו׳ וחחיא דתיתי‬
‫לי וכו׳ • כאופן אחר חיי מילי ריריח וכו׳ רזה לא‬
‫נזכר כגמ' וכן שמעתי אח״ז מהחכם השלים דיינא‬
‫דנחית לערמקא דרינא דק״ק אצוירח יע״ח כממיר‬
‫דיר ן׳ לחזאן י״ץ שכן תריץ גם הוא ושפיר וח״ת‬
‫רחגמ* חי״מ להקאות דברי ר'י ע ם חחיא דתיתי‬
‫לי כלא דכרי רכא י ק שחרא מנייתו נקט ורו״ק‪:‬‬
‫ה מ ו ר • מ ז ס ר ת ״ ח ש א י נ ו נוקם ונוטר כנחש אינו‬
‫ת״ח ודוקא אי לא פייסו לימ וכדימוי‬
‫כנחש כמ״ש ״ תרכ שארית יעקכ ז״ל וזמר שכוין‬
‫קמלת ע״ת כאומרו אם קמם םכרזל וםוא לא פנים‬
‫קלקל כלומר אם שום ארם קממ וחדק שני מכרזל‬
‫םמכונמ לת״ת כמ״ש ברזל בברזל יחד ע״י שעלכו‬
‫והוא לא פנים קלקל כלומר והוא חנ״ז שהוא מברזל‬
‫םמכונם לת״ת‪ :‬לא קלקל פני חעולכו וז״ש והוא‬
‫ל״פ קלקל אלא שתק אזי ממ שכרו יחיילים יגכר‬
‫כלומד ע״ד מתגכיר ומולך כצכא משמים וחייליםם‬
‫ע״ד אומרם לעליםם םכתוכ אומר ואומכיו כצאת‬
‫משמש בגכוהתו ווםו וחיילים יגבר ע׳יד בגבורתו‬
‫ומפני שיקשמ ע״ו ומא ראוי לעונש אדרכם זת‬
‫*תס״מ סנעלכ *שמק כי אינו נקרא כשם ת״ח ולא‬
‫מ ל כ י זמ אלא‪ .‬אומר שיש לו שכר איתגורי איתגור‬
‫וז״שו יסיון ת כ » י סכמת כתמית כלומר שיתרון שיש‬
‫לת״<ו>פל?ממזן מ ע ם שאינו נוקם ונוטר כנחש סיכן‬
‫&וא*לז״א אם ישוך תנחש בלא לחש ואין יתמן‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫יג‬
‫יחדו‬
‫ל כעל הלשון והיינו תירוץ םגמ׳ דםא רמפייסו לי&ד‬
‫ומפייס וז״ש אם ישוך הנחש כלא לחש ר״ל כמו כן‬
‫הא רח״ח נוקם ונוטר והיינו נשיכתו דוקא בלא‬
‫לחש דהיינו בלא פיוס ואין יתרון לכעל הלשוך‬
‫שחרי ככר ‪:.‬ייס אותי וא״כ שפיר יש'לו שכר כמ״ש‬
‫ו^פ״י דרכנו נוכל לומר שמתנכא ורומז על‬
‫ענין מחלוקת י״א וחכמים כענין תנורי‬
‫של עכנאי וז״ש אם קחם הכרזר שםחכמים קהו שני‬
‫ר׳ אליעזר הדומה לכדזל או ר״ל שר״א הקהה שני‬
‫חכמים כעלי מחלוקתו ע*י יציאת כ״ק ואפייה‬
‫והוא לא פנים קלקל דהיינו שלא קלקל עניחם כחלכק־‬
‫שלא נקבעת׳ הלכמ כוותיח ולא הועילה יציאת כ״ק‬
‫ןתיקשי לך ע ם ההיא דפלוגתא רשמאי וחלל‬
‫דנסתפקו עם מי הדין וכשיצאה כ׳יק ואמרם מלכת‬
‫ככ״ח נטו אחריה וא״כ למה חכא כענין ר״א וחכיריר‬
‫לא אשגחו כח והייני כק״ו חחו״סלזמ תריץ תירוצם‬
‫רשאני מכא כעניין מחלוקת י״א וחכיריו שהם יחיד‬
‫רכים וכאח לחלוק על ד״ת דקי״ל הלכה כרכים אתרי‬
‫רכים להטות משאיכ בענין בייש וכ״ח אורכה כ״ה‬
‫מ ב א לכך נטתו אחר ב״ק וז״ש וחיילים יגבר ר״ל‬
‫כאן בענין ר״א מתגבר על םחיילים דםיינו יחיד‬
‫ע ל רכים ולא יכון זח ואמטו לחכי לא אשגחו נכ״ק‬
‫משא׳יכ כענין ב״ש וכ״ם דכ״ת רוכא ומפני שיקשה‬
‫א״כ כיון דב״מ רובא למה הוצרכו לכ׳״ק והרי אחרי‬
‫רכים לתטות וכלא כ״ק נמי עכדינן כותיחו לז״א‬
‫ויתרון הכשיר חכמת ר״ל משוס דחוו כ״ש מחדדי‬
‫טפי לכן אי לאו יצאת כ״ק שאמרח הלכה ככ״ה‬
‫אזי מיינו עושין כודאי כ ג מ ככיש לכך הוצרכה‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫כ״ק וז״ש ויתרון מכשיר חכממ י‬
‫והו א מנרצמ ג״כ כפסיק ועתה לא ראו אור כתיי״‬
‫מיא כשחקים ו מ ח עכרם ותטמרם ר״ל‬
‫שמתמיה תמיחת חתיס לממ בענין ר״א וחכמים‬
‫בתנורו של עכנאי אעפ״י שיצאה כ״ק ואמרה חצבה‬
‫כר א לא אשגחו בה ובענין כ״ש וכי אשגחו ב ת‬
‫וז״א ועתמ לא ראו אור כחיר הוא בשחקיס כלומר‬
‫ועתמ כזמן ריא וחכים לא ראו אור לא עכרי הלכת‬
‫כר״א אע״ג דכחיר הוא כשחקים דמיינו ע״י י‪:‬יאו‪1‬‬
‫כ״ק מן םשחקים וכענין כ״ש וכ״ח עכרי כ ‪ .‬ק‬
‫לזס ת י ק כתימץ םתיי׳ס דשאני הכת<ר!גז ע‪-‬־י‪5-‬ו‬
‫ותטהרם ר״לשמח של ר״א עכי־ה ו >טח‪..-‬־ ל ‪f‬־־תם‬
‫‪.‬יג‬
‫טהרות שנעשו ראיתו כינוי‪ -‬יכיי־ ‪.. .‬ר‪ :‬י;‪-.‬ד‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫‪ j‬ג•‪ ,‬־‬
‫על חרכים ולכך לא אשגחו‬
‫־•‬
‫רכים להט• ת <‪ r‬י י‬
‫‪ .‬יז •י‬
‫״• •‬
‫ונחזור לבינינו ‪j‬‬
‫סעס‬
‫רכים למשי‪ :‬י‪«.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫פרשת‬
‫יד‬
‫משכיר י ר ו ד‬
‫־ ‪-‬מכם ונכון אף דחעכו״ם חם מרו כיה עתה הם עמי‬
‫הארצות ולא חשיכי מ כ נגד ישראל שחם חכמים‬
‫‪.‬ומחדרי טפי כמ״ש ח״י של חתוס׳ והוא הנרצח‬
‫כפסוק ושמרתם ועשיתם אותם כי היא חכמתכם‬
‫כינתכם לעיני העמיסיואממ רק עם חכם ונכון וכו׳‬‫והמונח שמזהיר חשי״ת לישראל שישמרו רכרי חתו‬
‫וזהו ושמרתם ועשיתם אותם והטעם כי היא חכמתכ׳‬
‫טפי‬
‫• וכינתכם ונקראתם חכמים ומחי־רי‬
‫וכה מכטלים ט ע נ ת או״ה אחרי רכים וכו׳ וזהו‬
‫לעיני השמים שחם מ כ א ואמרו רק ע ם חכם‬
‫ונכון וכו ואזלא טענת ח מ כ כמ׳׳ש זח ט ע ס א׳‬
‫‪.‬וה״ב כמ׳׳ש הרב מחר״י כחן כמ״ש מהרימ״ט טור‬
‫‪,‬‬
‫נ ן רחגם ר מ כ א וחיקה ר•׳־ א עדיף חנ׳ימ‬
‫חיקה סתמא ראינה כאה מכח השכרה כמו חעמר‬
‫רכר על חזקתו העמד טמא על חזקתו אכל חזקה‬
‫שכאח מכח הסכי־מ כגון חזקה דאין ארם פורע‬
‫חוכו תוך זמנו רחשיכ כערים דאנן סחרי רלא פ ר ע‬
‫דחלואי שיפרע חארם כזמנו וראי חזקח כגון רא‬
‫עריפא מ מ כ א וח״נ אנן אית לן חזקח כי אלחינו‬
‫אלתי אמתינו אלהי עולם ח׳ מכח םכרא חזקה‬
‫ואלימתא כאותות ומופתים שלמים ומן רכים ממצרי‬
‫ועד קריעת ים סוף ודאי רמאי חזקח עדי‪1‬א מדוכא‬
‫ו ט ע ם זה הוכא כסלר שארית יעקכ פרשת קרח דף‬
‫קמ׳׳טע״בוכספ' ראש רור המיוחס להרכ המפורסם‬
‫כמוחר״ר חיר״א נר״ו פרשת כמדנר צר ע״ג יעוש״ב‬
‫ועפ" י ט ע ם זח חב׳ אני מפרש כ מ ח ק ר א י ן זח יצא‬
‫ראשונה פסוק ראשון לעשרת ח ר כ מ ת ‪:‬‬
‫א נ כ י ח׳ אלחיך אשר הוצאתיך מא״מ חכונת באומ׳‬
‫ה׳לישיאלאנכי ח׳ אלהיך ושית וחא איכא‬
‫ט ע נ ת חרוב לזיא אל תחות ע״ז שחרי תשובתו כצדו‬
‫והנה אמר הוצאתיך מארץ מצרים וראיתם'את מעשה‬
‫ת׳ ועזוזו ונפלאושיר אשר עשה וחו״ל הוחזק בחזק‬
‫אלימתא ועריפא מדוכא ולכן לא יחיה לך אלחים‬
‫אחרים וכו׳ והוא ג״כ ט ע ם תשוכת חחכם שאמר‬
‫יחימ כי ישאלך בנך מחר לאמר ממ הערות וכו׳‬
‫ואמרת אליו כחוזק יד וכו׳ וחכוונח דשואל בדרן‬
‫קכמח לדרוש ולתור למה אתם עוכרים י השי״ת‬
‫כיון ראיכא טענת מ כ א אצל אוח״ע וז״א מה‬
‫מעדות ובו׳ ואינו ח׳׳ו ככופר בעבודתו ית׳ אלא‬
‫שואל דדן חכמה טעם לזה וצום חשי״ת להשיכו‬
‫‪.‬והוא אומרו ואמרת אליו כחוזק יד הוצאנו ח׳‬
‫־ממצרים וכיון שכן חו״ל חזקה אלימתא ועדיפא‬
‫מדוכא והוא ג״כ כוונת פסוק לא מרובכם חשק‬
‫ה׳ בכס כי אתם ח ע ע ט וכו׳ הוצא ה אתכם מא״מ‬
‫וכו׳ רקשה למה נאמר והוזכר כאן יצ״מ סול״ל כי‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪34‬‬
‫יתרו‬
‫אם •מאהכת ה׳ אתכם וחו לא מידי •‬
‫א מ נ ם חשש השי״ת שיאמרו ישראל זו אלים וקוץ‬
‫כה כיון שישראל ם מ ע ט מכל םעמים‬
‫א״כ חלח טענת או״ ח אחרי רכים למטות לזי׳א‬
‫רזה אינו ולא תחושו מזת כי ט ע מ א ממכטל ט ע נ ה‬
‫זאת והוא כי מוציא ח אתכם מא״מ וכו׳ והו׳׳ל‬
‫חזקה דאתייא מהסברא ו ע ר י פ א מ מ כ א כמ״ש ולכן‬
‫יחוייכ מזח וידעת כי ח׳ אלחין הוא האל הנאמן‬
‫וכי' ולא תלכו אחרי אלחי העמים בטענת דוכא‬
‫כי ככר אמרתי לכם כטולח שנכטלח כעפרא‬
‫דארעא והוא ג״כ כוונת פסוק ועתה ח׳ אשר‬
‫הוצאת את עמך מארץ מצרים ותעש לן שם כהיום‬
‫חזה חטאנו רשענו הכוונה לומר רמעיקרא חיינו‬
‫הולכים אחרי אלחי העמים כווענת אחרי רכים‬
‫אך כיון רהוצאת את עמך מארץ מצרים ותעש לך‬
‫ש״ם דהיינו חזקה גדולת א״כ עדיפא מדוכא ובטלה‬
‫אותה ט ע נ ה ואנחנו מודים שחטאנו רשענו אלא‬
‫נלך כשם ח׳ •י‬
‫ס ו כ ב הולך מאמר המכילתא חוכא בספר ע פ ר‬
‫יעקכ וכח תארו ח׳ ימלוך לעולם וער למת‬
‫כי כא סוס פרעה ע״כ וחו המוח י‬
‫ו^פ״י דרכנו יכוא על נכון ומוא דשאל לממ ר׳׳ל‬
‫דאיפשר ד < ו יצאו ישראל לטעון בטענת‬
‫אחרי רכים להטות לזה אמר דא״א לטעות בזמ‬
‫חלילה כי אנו רואיס שכא סוס כרככו וכפרשיו ביס‬
‫וחו״ל חזקה אלימתא א״כ ממנו נקח ל ע ט ר את ח׳‬
‫וטענת אחרי רכים כמו זר נחשכו‪:‬‬
‫א ט א לכאר טעםקרי״ס שמע וכאומ״ת‬
‫מ^תה‬
‫שמע וכא הכוונה לומר מם שמועמ שמע‬
‫יתרו שכיטל טענתם שאומרים אחיי רכים עדשכא‬
‫להתגייר וכן הוא לשון חגמרה פייר רזכחית וז״ל‬
‫מה שמועה שמע וכא ונתגייר וגו׳ חג״ח ממחדורא‬
‫בחרא מהמחבר נר״ו ניר״א וע״ז באו השלמים‬
‫חאלח וחשיכו כל אחד נפי שיטתו חד אמר קי״ס‬
‫שמע וכא ר״ל שעי׳י קי״ס נודע דגכרמ חכמתו י‬
‫יתברך וחו״ל חזקה אלימתא ועדיפצז מרוכא ולהכי‬
‫טענת אחרי רבים כקשתדפנו רוח ובא יתרו‬
‫להסתפח בנחלת מ׳ מטוב וחד אמר מי׳ת שמע‬
‫ובא ועי כן שניתנה לישי כינה יתירה וקכלת תתורס‬
‫איכאחשתא מי מלל טענת מ ב א רלא אמרינן מ ב א‬
‫אלא אם כי חדרי נניחו והולם ישראל ע ם חכם‬
‫ונכון וכל חעכו״ם כאין טפש כחלכ לכם יאיו כאן‬
‫מ כ והוא כוונת המשורר כאות ט' טפלו עלי שקר‬
‫זדים אני בכל לכ אצור פקודיך טפש כחלכ לכס‬
‫‪^r.‬׳‪p‬‬
‫אני תורהן שעשעתי הכוונה שאומר רור‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫&ו‬
‫פרשת‬
‫משכיל לדוד‬
‫*פלו עלי שקר זדים בטענת אחרי רכים וגו׳ ואני‬
‫אעפ״י כן אצוכ פקודן ולא חשתי לטענתם יען‬
‫שתשובתה בצדה והוא ט‪1‬ש כחלכ לכם וגו׳ ר״ל‬
‫או״ת סם אומה ט כשת רעמי תארצות נחשכו ואני‬
‫חורחן שעשעתי וםו״צ ע מ ן ישראל חכמי טובח‬
‫דבטלח חרובאכמ״ש זם ט ע ם רדי מ״ד משום מתן‬
‫מורה שמע וכאאו קי״ס שמע וכא ונשאר לנו לבאר‬
‫ט ע ם מ״ר מג׳ שמלחמת עמלק שמע ובא והוא‬
‫במ״ש רזיל ט ע ם דכיאת עמלק לישראל על אורות‬
‫עון מכירת יוסף למצרים ‪:‬‬
‫־ומצורו* לזה ט ע ם ג׳ לביטול חטענם מנ״ל‬
‫כמ״ש חמפז״ל רלא אמר״י בעלמא‬
‫אזלינן בתר דוכא םיינו רווקא כמידי דממונא אכל‬
‫במידי דאיסורה חיישנן למיעוטא ולמכי בנ״ר כיון‬
‫דהוי מלתא דאיסורה חיישינן כר״מ למיעוטא‬
‫וכטלח טענת הרוכ וער ממהר לזה מלחמת עמלק‬
‫דמוכח מהתם דכמירי ראיסורמ אזלינן כתר המיעוט‬
‫והוא כמ״ם דטעם כיאת עמלק משום עון מכירת‬
‫יוסף‪ .‬וקשה רא״ן למח כא גם על חשכטיס שלא‬
‫חיח לחם חלק כמכירה וצ״ל משום ריעכ םשכטים‬
‫חטאו ואזלינן כתר רוכא אך ע״ז קשח רא״ך רמה‬
‫חטא עמלק שמלחמה לח׳ כעמלק מרור דור הא‬
‫כרין כא עליהם מחמת עון מכירת יוסף א״ו צ״ל‬
‫כר״מ רחייש למיעוטא ומשום דלא נתחייכו כל‬
‫משבטים רק אותם שמכרו והמיעוט שלא חטאי לא‬
‫כתחייבו לכן נענש עמלק כבואו ע נ כל ישראצ‪:‬‬
‫ו מ ע ת ה נתבאר רעת מ״ר מלחמת עמלק ש נע‬
‫ובא מתכוון ג״ך להשיב ט ע ם ביאת‬
‫י ת מ למתגייר אע״ג דאיכא ט ע ׳ ת אחרי רכים והיא‬
‫םמחזקת לכם דין אלחי ה ע יניס ומ״ש עכשיו שבא‬
‫לתתג׳ ולא חשש לטענתו לז׳א רמעיקיאסכי״ל ליתרו‬
‫דאזלינן כתר רוכא ולא סכי״ל כר״מ רכמרי דאיסורא‬
‫תיישנן למיעוטא אך אלא לא פליג רינא אך כיון‬
‫שראה מלחמת עמלק שנצטוו ישראל להלחם עמו‬
‫ולאכד גזעו ושרשו אע״ג ופטור מרינא דנענשו‬
‫משוםעון מכירת ידסף שמע מינה רכמרי ‪-‬איסורא‬
‫תיישינן למיעיטא וכיון רהמיעוט חשכטים לא‬
‫חטאו כזה לכן נענש עליהם עמלק לכן ממנו לקח‬
‫לעבוד את ח׳‪.‬וביטל טענת אחרי רכים להטמת‬
‫כמ״ש וא״כ שלשתן של החכמים נתכוונו לדבר‬
‫אקר ודו״ק י ובדרוש שבת הגדול פי׳ עור מדרש‬
‫כנ״ל ה׳ ימלוך לעולם ועד ועסוק אני ח׳ לא שניתי‬
‫י םוק חיתח יחידה וגו׳ ולאהבת מקיצור השמטתי‬
‫אותו כאן וא זה אתי ממעיין קחנו משם ובואם אכל‬
‫!ש לי עוד אליה מלין כמדרש ח׳ ימלוך לעולם‬
‫לה‬
‫יתרו‬
‫ועוד למס כי בא סוס כרעה והוא כמ״ש ס י ב‬
‫שארית יעקכ כעם אומרם ז״ל כג״מ כל המתגאה‬
‫כאלו עע״ז והוא ז״ל כתכו רטעם התקשרות‬
‫ותתיחסות כ׳ רכרים אלו משום דמצינו פלוגתא‬
‫בג״מ דסנחדרין ע״ז ודייל מ״ר הכוהו עשרה כני‬
‫ארם בעשר מקלות ומת בן בב׳יא כן כזאי׳ז !טורי©‬
‫ר׳ יהודה כן בתירס אומי־ בזא״ז םאחרון חייב‬
‫מפני שקריכ מתתו ואמר ר' יוחנן ושניםס מקרא‬
‫אחר דרשו ואיש כי יכה כל נפש אדם רבנן סכרי‬
‫כל נפש ער דאיכא כל נפש ד״י כן כתירח סכר‬
‫כל דחוא נ*ש והשתא רחמנא אמר תועכת ח׳ כל‬
‫גכח לכ ולרעת רכנן כל גכח לכ חיינו שהוא גאםי‬
‫גדול אין בו שום מקום פניי מהגאוח אכל אם ישי‬
‫כו חצי או רוב מותר אך לדעת ר׳ יחודח ב״כ דסבר‬
‫כל דחוא נ‪:‬נש א׳׳כ כל גבה לבנמי אפ״י מ ע ט א ס י‬
‫רחמנא וכ; נמי הא רכתיב בע״ז לא תעשה לן‬
‫פסל כל תמונה לרכנן דסכרי כל נפש ח״נ כל תמונת‬
‫עד דאיכא כל תמונס אכל כל רחוא מותר ולר״י‬
‫כן כתירא דסי׳ל כל נפש כל דחוא ח״נ כל תמונת‬
‫א‪1‬״י כל דחוא תמונח ולסכי אמרו כגמ׳ כל‬
‫םמתגאח כאלו עע״ז משום רעיון דחוא מתגאת‬
‫ע״כ הטעם רס״ל ר־זסוק דתועכת ח׳ כל גכמ לב‬
‫היינו ער דאיכא כל גכח לב אכל מקצת תמונת‬
‫מיתר וא״כ נותן פ׳׳פ למינים דפסוק כל תמונת‬
‫נמי תיינו דווקא כל תמונת אכל מקצת תמונת‬
‫מותר וגורם לעכור עי׳ז ולחכי מעלם עליו תכתוב‬
‫כ א ו עע״ז כמ״ש ואגיד חאמת שכעת אין ס פ ר‬
‫שמע יעקב ושאריתו כרי לדאות אם פי׳ כן ואם‬
‫לא כא כספרים עכ״פ נראה שהדכרים כנים לענ״ד‬
‫עיר נקדים מה שפ״י כזה סרכ ראש דוד נר׳יו‬
‫כפרשת כשלח נ״ד ע״ג משם מר אכיו זי׳ל‬
‫םא דאמרו כמדרש וסם אינם יירעים שעל כל‬
‫העולם אינו מכיא אכל על אומה אחת מכיא א״כ‬
‫חם באים ונופלים כתוכו והוא כמאי דכתיב‬
‫כשבועת המבול ולא אוסיף עוד לחכית את כל‬
‫חי רלדעת רכנ• את כל חי חיינו כל העולם כולו‬
‫אכל על אומת אחת מכיא ולדעת ר״י כן כתירא‬
‫את כל חי כל דסוא אפ״י על אומת אחת אינו‬
‫מביא ומש״ח אמרו במ״ר חנ״ז וסם איים יודעים‬
‫שעל כל חעו*ם אינו מביא ועל אומה אחה מביא‬
‫וחיינו כדעת רבנן רכל חיינו כל ממש אבל מקצת‬
‫אינו בכלל ואם נפשן לומר כדעת ר״י כן כתירא‬
‫רסכר כל דחוא נמי ולדעתו אף אומח אחת בכלל‬
‫רע שגם לדעת זח דע שחם באים ונופלים מאלימ©‬
‫ע״כ לכן‪ .‬יני‪:‬‬
‫מעתם‬
‫לו‬
‫•רשת‬
‫משכ״‬
‫‪ 0‬ע ת ה מכא נכוא ל‪.‬אר מאמו מנ״׳ל ש׳ ימלוך‬
‫י ‪ ,‬לעולם וער ר ל ולא ימימ שוס קצת ע״ז‬
‫כלל ושאללממ י׳׳ל וא״תומכלן א ת משום יבתיכ‬
‫פל תמומש אימא כ ר מ ן עד ראיכא כל תמונת אכל‬
‫מקצת תמונמ אינו בכלל ומותר לזת אמר רע׳״כ‬
‫מ ל תיינואפ״י מקצת בכלל וכרייי ‪ p‬בתיי ח‪1‬ת"ת‬
‫למתימוצרךתקכ״ת לתכימ פרעת וחילו ליםויניא‬
‫*ליתם<מי תמכול *מצרים אלא וראי ררריש כל‬
‫דשכועס מי םמכול אפ״י מקצת דתיי^ו אומת‬
‫אתון א״כ ממנו נקח דפ״יכל תמונת נמי תיינן‬
‫א‪2‬י׳ מקצת ולכן ת׳ ימלון לעולם וער ואין מכלערו‬
‫אלםיםולכן אמר כי כא סוס פרעה וגו׳ דיל ומשם‬
‫י ‪-‬־ נקח לעבור את ה׳ וכמ״שורו״ק ‪:‬‬
‫‪1‬ע‪1‬ד ימפןלפרש ט ע ם קי״ס שמע ובא בהצטרפות‬
‫מ ר י מרב ש״י שוןקר ח^ירמ אחת אין עבר‬
‫יי‬
‫*׳ על משמ דאשר שממי סול גבול לים שנשבע שלא‬
‫ימךצ‪ -‬ובמדי־ש אמיו תנאי מתנמ מקכימ וגו׳‬
‫וםוא!"לתשיכ דקיי״ל עשם דרכים דחי עשמ‬
‫כממוא עוברא דר״פ ששחרר עבדו למשלים מעשרמ‬
‫אע״ג דכתיכ׳וחתי׳חלתם וגוי אינו מקרי עוכר על‬
‫»‪ nz‬משום ר»שמ דרכים שלא מצאו מנין עשרת‬
‫׳עדיף טפי מ״נ כניד עשמ דמצלת ישראל דחי עשת‬
‫יאשי&תתי וגו׳ וכן כענין יצ״מ דיצאו קודם חוכ‬
‫הי שנם וקיא צווח ואומר ועבדום וענו אותם משום‬
‫יאמי עשת יתצלת דכים ראלמלא נשתמו י״ש כמצרי׳‬
‫אע״י;יגע •אחד חיו משתקעים כין‪ .‬שערי טומאת‬
‫*ימי עשת ריעכדום ועכו אותם נמצא יציאת מצרי׳‬
‫‪:‬קודם זמנם דמוא איסורא‪.‬דשכועת סימון אחר‬
‫עולת לשניהם דכי מיכי רמותר לדחות איסור‬
‫ש ב ו ע מ ל י ם מ ש י ם ע ש » ר מ צ ו ם ד ר כ י ם רישת! מ״נ‬
‫תותר ליחות עשמ דועבדום וענו אותם כאמור‪:‬‬
‫‪ !113$‬יתמשג מ״ד קיים שמע ובא ר״ל ממ שמועת‬
‫שמע־ונא דמוק״ל מ״ש מכתוב כי מוציא‬
‫׳‪ *0‬אתי ישיא‪ 4‬ממצרים דמשמע רממ שנעתק‬
‫׳מאיזצו ובא למדבר‪ .‬משום יציאת מצרים וז״א‬
‫ראדיבאייציאמ מצדים מיא זרמ אצל אומיע כי‬
‫׳אומרים ט םוא גזר ועכדום וענו אותם ועוכר על‬
‫<גשם רועכיום ומש״מ םקשו עצמם לרעת ממ‬
‫שמועם‪,‬שמע שסמים סותית רעתם לתורות כי‬
‫‪,‬אינו עוכר חלילם לזמ אמר ר״א קי״ס שמע שכשכילמ‬
‫ס מ ו ק מנון יציאת מצרים ומוא כמי קי״סדנקרע‬
‫ימטוגןיעשק רםצלת רכים ודחי עשמ דאמןור שכועמ‬
‫<ז"נ כנ״ד יצ״מ׳ משים רדחי עשם דרכים עשת‬
‫‪1‬י&ע‪1‬נ?ום ד ט ע ם לתיווםו וכתצטיפות כ׳ יתאמתו‬
‫מיכיים‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫לריף‬
‫•«‬
‫יתדו‬
‫‪ 1‬א ‪ 5‬ת י עש גבן עוד לומד ט ע ם מ‪-‬ד מלחמת‬
‫עמלק שמע ובא ו א ג מ י ו ק גם ט ע ם קי׳׳ס‬
‫שמע וםוא במת שפ י תרב תנ״ל ע ע ם מ״ר מ״ת‬
‫שמע דתיק״ל תיאןתלתםכתוב סבת ביאתו לםתגיי׳‬
‫ולמעביד ה י כ חדת על כשרו במצות חמילת על‬
‫כי שמע כי מוציא וגו׳ יש׳ ממצרים מוא ולא מלאן‬
‫אלא מקכ״מ בכבודו וכעצמו אשר ומ יורמ מעשת‬
‫שמיס עדיף אשר מזת עקרו ממינים כמצות ממילמ‬
‫־ כאמור לממ לא כרא כל מכרואים נמולין ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫ו מ ט ע ם זמ נ*י עעיז דסיל אם אין מקכ״מ חפץ‬
‫בע״ז לממ אינו מכטלתדאף שצומ לומד‬
‫אגד תאכדון מם אומרים אם איני ׳מפץ כעיז מ״מ‬
‫אינו מכטלמ מוא עצמו וצומ לפיו ותפשו שיטתם‬
‫רמעשמ שמים עדיף אמור מעתמ כמעשמ א״מ‬
‫דכתיב אני מ׳ אני ולא ע״י שליח מ ו א ^ י א מ‬
‫עצוממ לפיני מעמים רמעשמ שמי‪ £‬עדיף וא״ךכא‬
‫מ יתחזק ירי עע״ו ואין יכון כי‪/‬ע״י שמו^מ‪/‬וו‬
‫כא ונתגייר ומאם כע״ז ונערלמ לפ״י אמרו כי‬
‫נצטרפמ לשמועת יצי״מ גם שמועת מת״ת רמיתמ‬
‫מוראמ עצוממ לעין כל שבחר בתחתונים ייתר‬
‫ממעליונים ומעשמ כיו עדיף ומעגין יציאת מצרי׳‬
‫שמימ ע׳׳י מעשמ ירי אלמים אין‪ .‬סתירת לזמ‬
‫כמיש רז ״ל סנחיייכ שחריף עיי שליה שנא׳ כיד‬
‫מלאכין חרעת ם׳ נפרע ממנו עיי שליח פ ר ע ם‬
‫שחיריף »'י»גצמו נ פ ר ע ממנו עי* עצמו ע״כ רכיי‬
‫מיכו׳יל‪:‬‬
‫ל א נ י אבוא אחייו ומלאתי את דכריו ומקום‬
‫םניחו לי מן םשמים לתחגדר כו כמאמר ר״י‬
‫שאמר קי״ס שמע ומאמר ר״א מלחמת עמלק שמע‬
‫וםוא יאצא כעקכות רגליו ותוא שמביאים ראיית‬
‫ג״כ לסתור רמעשח כשר ורם עדיף תפן דעתם‬
‫מקל והמשובש וחד מביא מקי׳ים שנעשית עיי‬
‫מרע״ם דכתיכ קח את מטין וכו׳ ולא עיי מקכ״מ‬
‫שמעת מינם דמעשם כשר ודם עדיף וכן‪ .‬אידן‬
‫הביא ממלחמת עמלק שני׳א בה מלחממ למי בעמלק‬
‫^ ק א ״ רוצת‬
‫מ ף ן ר‬
‫ף ן ר‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ת‬
‫א‬
‫ז כ ר‬
‫ע מ‬
‫ר‬
‫ס מ‬
‫במטול עמלק למה לא כינ‪1‬לר ע י עצליו אלא וראי‬
‫מכאן מורעמ רבמ מ ע ‪ :‬ח ״ר עדיף מסתרה‬
‫טענת אויה ומשו ה כא כהתחזקית ע‪:‬־ם למזגייר‬
‫ומן משמים סייעמי ושאני יניידז מצרים‪.‬מטעם‬
‫פרעמ שאיייף ע״י עצמו וכ‪•,‬׳ •׳»י־ר *‬
‫‪f‬‬
‫‪ 1tt 719‬לא כלו נ‪*-‬יי לחיות י ‪ -‬ע ׳‪',‬מאמרמ‪.‬‬
‫־ י ימלוך לעינם י ע ד ל׳‪-‬ח י כיי שיס‬
‫;יעמ ‪:‬‬
‫~־ית‬
‫ש ח‪:‬מי אשכנז ז ; ת‬
‫העכו״ם‬
‫ר‬
‫ב‬
‫מ ש כ י ל יידוי•‬
‫פרשת‬
‫•תרי‬
‫יי‬
‫דסייגו כל העולם אבל על אומה א׳ מביא יאם‬
‫מעכו״ם שאומרים עלינו כתוב כתורתכיס אוןרי‬
‫נפשך לומר כדיעח דס׳׳ל מקרא נדרש !פניו ואפי׳‬
‫רכים לסטות ואנחנו מרובים מכם וככר כתכנו כמה‬
‫כל דסוא נמי ונ״מ דא‪1‬י׳ על אומח אחת אינו‬
‫תירוצים לזם וכמס קולמוסים נשחכמ כמתיר ק״ו‬
‫מכיא דע דםוא אינו מביא אכל םם באים ונופלים‬
‫‪ ,‬זו אלא רכני אשכנז ז״ל השיכו תשוכם מחודשת‬
‫מאליהם‪ .‬וא״כ ממנו נקח כיון שעינינו מאות מ״ש‬
‫והיה כי מכח תחמ״מ אנו ממכים מכל העמים‬
‫כתורם כי כא םום פרעם וכו׳ נשמע דם״ל לחשיי׳י!‬
‫דאלם לחיי עולם ואלה לחרפות ולדיראון עולם‬
‫רחמקרא נדרש לפניו דאל״כ חיסז לו לחכיא עליהם‬
‫א׳׳כ י״ש שעתידין להחיוה חו״ל כחיים רכל הראוי‬
‫כמקומם כמ״ש‪:‬‬
‫‪ .‬לבילה אין הכילה מעככתו מ ע ת ה כשתחשוב חמתי׳‬
‫ו ב מ ס ל ה עולה לכאר דכרי המכילתא חנ״ל‬
‫של ישראל שהם כחיים ע ם החיים נמצא ריי׳ש חו״ל‬
‫ם׳ ימלוך לעולם וער למה כי בא ס ו ס‬
‫מ ב א על כל העמים ‪:‬‬
‫פרעה רשואל למה כלומר רא״י רח״ולישראלשיכואו ‪-‬‬
‫)איתא כגמ׳ ככמה מכתי דפליגי אם המקרא‬
‫לכלל טעות יצאו לטעון טענת אחרי רכים להטות‬
‫נדרש לפניו או לאחריו ואיתא כגמ׳ תחחמ׳‬
‫כטענת אוח״ע דאין לומר כתשובת חכמי אשכנז ־‬
‫מן חתורח שנאי חנך שוכב עם אמתיך וקם‬
‫ז״ל משום תחח״ת כמ׳׳ש רע" ז קשת ומכלן כאמת‬
‫וכולי שהמקרא נדרש לפניו חנך שוכב וקם חרי‬
‫תחח״מ מן התורה וא״ת כיון רכתיכ הנך שוככ ע ם‬
‫תחח״מ מן חתו עי׳י דררשינן דמקרא לפניו עור‬
‫אבותיך וקםע״ז נמי קשה ומנלן דמקרא נדרש‬
‫נקדים ן^״שתשמ״י פ׳ שמות דף ע״ד וז״ל לענינינו‬
‫לפניו ולא לאחוריו ואין משם ראייה לז״א כי כא ס ו ס‬
‫ומענין כ&כועת םמכול שס נאמר לא אוסיף עיר‬
‫פ ר ע ה ויקשה ולמה לא חכיא עליהם מכול כארצם‬
‫לחכונלאת כל חי כאשר עשיתי רמשמעות חפסוק‬
‫דכל‪,‬חי יש כו ב׳ פירושים פי׳ ה׳׳א לחכות כל‬
‫איית משום שכועת מי המבול הרי לא נשבע רק‬
‫חי חיינו אפי׳ כל דהוא דהיינו אפי׳ על אומם י‬
‫על כל תעולם ולא על אומם אחת אלא וראי ט ע מ א‬
‫א׳ אינו מ ב א או פ״י כ׳ לא אוסיף עוד לחכות‬
‫הוא משום דס״ל דחמקרא נדרש לפניו אכי יצר‬
‫אח כל חי ממש דהיינו כל העולם כילו אינו מ ‪.‬יא‬
‫וכו׳ ואי כ כיון שכן אפי׳ על אומה אחת אינו מכיא‬
‫תלוי‬
‫דוק׳ מינה אכל על אומח א׳ מביא וזח‬
‫ומש׳׳ה הוצרך שיבואו מעצמם איכ כיון דעסוק‬
‫כפלוגתא דמני תנאי אי חקרא נדרש לפניו או‬
‫נדרש לפניו גם פסוק וקם םאי אשוככ ע ם א מ ת י ן‬
‫לאחריו ומוא אי דרשינן קרא דכל חי לפניו דהיינו‬
‫ומיניו ילפינן תחה״מ מן התותם וכיון שכן יצא‬
‫אפסוק כי יצר לב מארם רע מנעוריו עכ״ל דכל‬
‫ט ע ם וביטול טענת אחרי רכים כמ״ם ולכן אמר ח‬
‫חי יזיינו אפילו מומה א׳ נמי אינו אנו מכיא עליה‬
‫ימלוך לעולם ועד הוא לכדו דר ואוןר נעדר וממנו‬
‫רע‬
‫מכול מים כיון רטעמא משום כי יצר לכ האדם‬
‫נקח ל ע מ ר את ח׳ וטענת אוס״ע כמו זר נחשכא‪:‬‬
‫מ י ע ו מ ו אם כן מ״ל כל םעילם ומ״ל אימה אחת‬
‫ול‪3‬י מה שביארנו ט ע ם מטול הטענה דאחרי‬
‫כיון דחנחש משים אותס ואי דרשינן לקרא‬
‫רכים משום חזקה אלימתא רעריפא מדוכא‬
‫אלאחריו אכאשר עשיתי עכ״ל דאררכה אתא קרא‬
‫כזה אפרש כו מאמר שלמה כמשלי וכם חארו‬
‫לאפוקי דלא נימא כל אפי׳ כל רחוא משמע לז יא‬
‫עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מ ס פ ל‬
‫כאשר עשיתי דכמעשמ שהיה םיתמ השבועה אכל‬
‫והוא בהצטרפות דברי רז״ל כענין א״א ע״ם רמתח״י‬
‫הא~ם‬
‫על אומם אחת מכיא וטעמא דכי יצר לכ‬
‫כשראה השמש בתוקפו נדמה לו שהוא אלהי ישר!‬
‫דע מנעוריו קאי אקללת חאדממ ככללמ רכל האי‬
‫חיו וחשתחום לה ״כן ;שראה הלכנה ט ע ה כן כיון‬
‫דיתחא לא לירתח רחמנא כיון ריצד לכ םאדם מ כ‬
‫דלמחד יצאת השמש מינה הכין דאז יש גכוה מ ע ל‬
‫מנעוריו אכל על אומה א׳ מכיא ולא יועיל ט ע נ ח‬
‫ג מ ה והכיר מ ר א ו וז״ש שהמע׳׳מ עושה גדולות‬
‫זו כיו© ע נ מ עכ״ל לעניניה ‪:‬‬
‫שםם השני מ א ו מ ת םגרולים חמם ולכנהוכומ אין‬
‫‪ 1‬א פ ש ד דזחו נמי כוונת רכרי הגמ׳ שאמרו‬
‫חקר ר״ל לא נשאר שום חקירם ודרישה לטעות‬
‫מביא‬
‫וסם אינם יודעים על כל העולם אינו‬
‫עור אחר צכא םשמים חייו ומזני שיקשם שעדין‬
‫אכל על אומח א' מכיא • א״נ הוא אינו מכיא אכל חם‬
‫יש טעות אחר וםוא כטענת אומ״ע אחרי רכי*‬
‫כאים ונופלים מעצמם ע*כ ״ והכוונה רצויח דחם‬
‫להטות לזה אמי־ דגם זה אינו מ ט ע ם חי׳קם אלימתל*‬
‫אינם יודעים שעל כל העולם אינו מכיא מכוח‬
‫כ מ ש וז״א וכ פלאות שעשה השי'ת ונודע שמ‪1‬‬
‫שמעת המבול אכל על אומה א מכיא וחיינו‬
‫כעולם עד אין מספר כי חדצ ה מ ס י ר של דיכו•‬
‫כריעת רס״ל דמקרא נדרש אלאחייו כאשד עשיתי‬
‫אומות ס ע ו ‪ .‬ם ב ז נ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫וכפסק‬
‫ליח‬
‫משכיר ר ד י ד‬
‫פרישת‬
‫ו ב ‪ 0 8‬ו ק אס קחה חנ״ל איפ״ל עוד כמ״ש רז״ל‬
‫סי׳ לעכידח הררוקן פנים ואסוחיח‬
‫כוס עיקרין ואינו מוליד עור עור אמרו ז״ל אם‬
‫ת״ח עוכר שום עבירה חייו התיקון הוא אם רגיל‬
‫ללמוד פרק א׳ ילמוד כ׳ פרקים וז״ש שלמה ע״ח‬
‫אם קחה הברזל‪.‬דהיינו שהחמיץ זה ת״ח הנמשל‬
‫לברזל יחוא לא פנים קלקל כלומר לא נחקלקלו‬
‫פניו שלא באו לו שום חרמקן סי׳ עבירה אלא‬
‫אדרכא פניו מזהרים ומאירים כברקים וזח תימא‬
‫והא קי״ל‪ .‬ס״י לעכירה חדמקן ואין לומר דשתא‬
‫כוס עיקרין דהא ראינו וחיילים יגבר דהיינו שעדין‬
‫מול׳ ד כנים דהיינו אאר שעבר עבירה וזהו ש*מר‬
‫ל עתיר לז״א ויתרון הכשיר חכמה סרס המקרא‬
‫וררשמו כאלו אמר ומכשיר יתרון חכממ ר״ל‬
‫שהפשיר ת״ח הוא יתרון החכמה אם רגיל ללמוד‬
‫פרק אחר ילמד כ׳ פרקים וכיוצא י‬
‫‪1‬כ?ה נמי יוכן פסוק כאיוב סכר פנים כל טוכ‬
‫ועל פנים יפשע גבר ר״ל אם ראית חכרת‬
‫פנים של ארס כלא טוב דהיינו שהפנים מוריקות‬
‫אזי תדע שאירע‪.‬כן מכ׳ דברים או על פת לחם‬
‫דהיינו מפני ‪,‬זלעפות רעכ וז״ש ועל פת לחם‬
‫שנחסר לו או יפשע גבר דהיינו סי׳ לעבירה‬
‫מרוקן כמש״ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ובסדחצ{ הכ״לואתח מקרב אליך וכו׳ כלע״ר‬
‫כו פירוש אחי• כס״ד והוא במ״ש‬
‫חגמ׳ ומכיאו‪-‬מך״ן‪-‬פלןומ״ש ס י קעא׳ וז״ל חצר‬
‫שאין כו כרי חלוקת •אפי'‪.‬אמ״ל טול אתח הגדול‬
‫כמתנה ואני חקטףכיל־ חלה לומר אין רצוני לקבל‬
‫המתנה ויש חולקים‪,‬וכת‪<0‬הסמ״ע שם ם״ק כ״ד‬
‫וז״ל אין רצוני לקבל ‪-‬מתנה משום דכתיכ ושונא‬
‫מתנות יחיח והחולקים ־ס״לדכחא דחבימ ניתן לו‬
‫‪.‬לטובת עצמו דניחא ליה כחלוקה ע״ז לא קאי‬
‫קרא עכ״ל כמציכו למדין מתורתו של חסמ׳יע ז״ל‬
‫ד^אית לים מכיזם לנותן במתנמ שנתן לחכימ לית‬
‫בס משום ושונא מתנות יחיח דכיון דאית הנאה‬
‫לניתן לא מיקרייא מתנה בזה אבוא לביתור המאמר‬
‫מנ״ל כס״ר כשאמר חקב״ח למשה ואתה הקרב‬
‫אליך את אהרן וכו׳ הרע לו פירוש לפי כי נחנה‬
‫א ה ק מכ״ר מתנות כהונת ורע לו על אחיושמקכל‬
‫מת־ות ראית כהו משום ושונא סתנית יחיה ואז‬
‫םשיכנ חשי״ת תשיכה נצחת כ א ו מ מ תורה חיתה‬
‫לי ונתתיה לך רקמנו כלשון מתנה כדכתיכ ואחנם‬
‫לך‪.‬את ליחות וכו׳ ויחן אל משח ככלתו וכו׳ וחתם‬
‫נמי יקשה והלא כתורה כתיכ כי חיא חייך ואורן‬
‫ימיך והיאך יתכן לומר כן והלא כמתנה נתינה יקי״ל‬
‫‪,‬‬
‫יהרו‬
‫ושינא מתנות יחיה אי׳ו צ״ל י דהיינו טעמה משום‬
‫דחיכא רחיכא הנאה לנותן לית ביה משוט ושונא‬
‫מתנית יחיה וכתורה מטיא הנאה לנו תן דהיינו‬
‫חקב״ה במה שםעילם מתקיים ע״יישראלחלומדיק‬
‫אותה ומשי״ה שעיר כתיב בה כי היא חייך וכי וו׳״&ן‬
‫תורה חיתח לי ונתתיה והטעם דלית כה משום‬
‫ושונא מתנות יחיה מפני שאלמלא כן איבדתי את‬
‫עולמי והיינו מהנאה דמטיא לנותן דהיינו חקכ״מ‬
‫א״כ ה״ה והוא הטעם נמי לכ״ד מתנות כחונם‬
‫דכיון דמטיא הנאה לבעלים כמ״ש ז״ל מנין שהכחני׳‬
‫אוכלים והבעלים מתכפרים שנאמר ואכלו‬
‫אותם אשר כופר כהם ומשו״ח לית כתו משום‬
‫ושינא מתנות יחיה ולממ חרה לך ולמה נפלו פניך‬
‫‪,‬‬
‫על אהרן אחיך וכמ״ש‪:‬‬
‫ו כ ע י ק ר קרא דלולי תורהיך שעשועי אזאכדתי‬
‫בעוניי חנ״ל יש לפרשו על החנחת‬
‫סוכר״ת דמדבר על העני שאומר העני לולי תורתיך‬
‫רכזיכ כה שעשועים דהיינו כי היא חייך וארך‬
‫ימיך ורש שעשועי אז אבדתי בעוניי ר״ל כשהייתי‬
‫עני לא חייתי מתקיים לפי כי ממה נפשך אם אקבל‬
‫מתנות מהעשירים הרי כתיצ ושונא מתנות יחים‬
‫וממילא מי שאוחכ המתנות ימית ואם לא אקכל‬
‫א״כ אמות כרעכ אכל עכשו רכתורת כתיכ כי היא‬
‫חייך וקשחוחלא כמתנה נתונח וקי ׳ל ושונא מתנות‬
‫יחיה אלא ודאי משום דמטייא הנאה לנותן דהיינו‬
‫חקב״ח בקיום העולם לית בה דין קרא דושונא‬
‫מתנות א״כ ח״ח והטעם אם אקבל מתנות בימי‬
‫עוניי ולית כה דין קרא רושונא דהא מטייא הנאת‬
‫לנותן כמ״ש ז״ל שם האיש אשר עשיתי עמו חיום‬
‫בועז יותר מה שכע״ח עושה עם העני עושח ע ם‬
‫כעחיכ כמפורש כדברי מהר״ם אלשיך על חתורס‬
‫בס־ר ייקחו לי תרומה עיש״כ וא״כ כיון דמטייא‬
‫חנאח לנותן לית בה משום ושונא וכו׳ וכמ״ש ‪:‬‬
‫^ ן * איפשר לומר בדרך אחרת כהך קרא במ״ש‬
‫דטעמא רחצרקה משום שאנו כנים למקום‬
‫אכל אם אני בבח״י עברים למקום אי איפשר לתת‬
‫שום צדקה וכמבואר משאלת ט ו מ ו פ ו ס לרע״ק‬
‫יעש גם כמבואר ממ״ש ז׳׳ל רגיי שלמד תורם‬
‫חייב מיתה והטעם משום רה מם לעבדים יחשבו‬
‫וקי״ל תמשמש בשרביטו של מלך חייב מיתה משא״כ‬
‫ישראל חם ככח״י כנים ולא שייך בםו חך דיכא‬
‫דחמשתמשגוכו׳ ומשו״מ א מ י לילי תורתיך שעשועי‬
‫וכו ר״ל אלמלא תייח^ן שחיא שעשועי דמינמ‬
‫מוכחא מילתא שאנו בכח״י בנים אז אבדתי בעוניו‬
‫מפני כני ארם שמא יטענו לומר דחצדקח אסורמ‬
‫‪,‬‬
‫מתום‬
‫פרשת‬
‫‪39‬‬
‫מ ש ב י ל לדויד‬
‫משום שהם ככח״י עכריס וכשאלת ט ו מ ו פ ו ס ומי‬
‫יאמר לחם שחם ככח״י כניס לשיהא מותרית הצדקה‬
‫ואדרבה יש כה שכר אכל עכשיו שאנו לומדים‬
‫מתורה דמינה מוכח שאני בבח״י בנים בזח בימי‬
‫עוניי ־ אני מתקיים עי׳ חצרקח שנותנים לי כני‬
‫ארס ורוי׳ק ‪:‬‬
‫ו כ מ ה שכתכתי לעיל רף סח׳ יוכן מדרש שאמרו‬
‫אז חללת יצועי עלת אמ״ל יעקכ אני איני‬
‫מקרבך ואיני מרחקך ע ר שיכוא משח דכתיכ כו‬
‫ומשה עלהעכי׳ל והכוונה דאמר איני מ ק ר כ ך ‪:‬‬
‫פרשת תרומה‬
‫כרש״י ייקחו לי ת י ו מ ה לי לשמי ע׳׳כ כוונת‬
‫רש״י בזה היא כמש״ל חז״ל ואיש את‬
‫קרשד לו יחיו וס״ל איש כי תשטא אשתו לומר כל‬
‫מ י שמעככ תרומות ומעשרות סופו כא ליד הכהן‬
‫שנא׳ וחכיא האיש את אשתו וחקרשו חז״ל וכי‬
‫טיכייא ח ט א יסיגיר מ נ ג ד יתירצי חזיל דקיי״ל‬
‫ע כ י ד ח גוררת עכירח רעכירח מ ו ע ט ת גורמת לו‬
‫עבירה גדולה אף כאן איש זה שמעככ תרומות‬
‫ומעשרות שתיא עכירת מ ו ע ט ת גורמת לו עכירח‬
‫גדולה והיא שע״י נמחק ח׳ ואץ לך עכירח גדולה‬
‫מזו אכל חאשח אררכא אם חיתח ע ק ר ה נפקדה•‬
‫נמצא שיש לם‪ .‬חנאם וזה כוונת ש"י ויקחו לי‬
‫תרומה דהיינו שלא ת ע כ כ ו התרומות ולא למענכם‬
‫אלא לשמי שלא יחיה נמחק שאס מ ע כ כ תרומות‬
‫וכו׳ שהיא עכירה מ ו ע ט ת סופו כא ליד הכהן‬
‫וחיה נמחק ח׳ שהיא עכירח גרולח וזח כוונת‬
‫המדרש שאמ׳ כ מ י ׳ ייקחי לי תי־ומה דרש ר׳‬
‫שמלאי תורה צדה לנו משת תרי״ג מצית תורה‬
‫בגמ״ט תרי א אכ^י ולא יח‪/‬ת לך מ פ י חגכורח‬
‫שמענים הרי תרי״ג וקשה מי תלה זה ס ח דהיינו‬
‫י ק ייקחי לי תרומם אכל ע ם‬
‫תיי״גמצית‬
‫ת ק ו י ם מבואר כניריף מ״ש כגמ׳ והכיא האיש את‬
‫אשתו איכא מ״ר חיכה ואיכא מ״ד רשות והקשו‬
‫מתום׳ למ״ר רשות כניר להי מתרי״ג והניחו אותה‬
‫כג״י* והנה עון זה שהיא מחיקת ח׳ שהוא שאם‬
‫מ ע כ כ וכו׳ ס‪:‬פו כא וכו׳ כ״א ל מ״ד חיכמ אבל‬
‫למ״ד רשות אינו ניתן ת מ מ ו ת ומעשרות שלא יכיא‬
‫את אשתו יםהיכחמ ‪:‬מ״ר חיכה תרי״ג מצות ראם‬
‫איתא כ מ ר ‪ n p‬כצר לחי מחתיי״ג וזח כ ע נ ת‬
‫המדרש ייקחו לי תרומה ר״ל כנז׳ שהוא לשמי שלא‬
‫יזייה נ מ ס ק ת איני נותן תרימה א ס תאמר‬
‫סיפ־ בס לי־י מחיקת ח׳ ידילמא כמ״ד דשית יש״ת‬
‫כ*‪ :‬־ ת נ־־ ׳י‪-‬ייאיאמתרי״גמציתדאל׳ך כציללחי‬
‫‪• v.‬ללי כמ״ד חוכח ומנ״ל תרי״ג מצית‬
‫כי— ל‬
‫ר‬
‫ב ‪ :‬ש‬
‫טי‬
‫יתרו ותרומה‬
‫לכן דרש רבי שמלאי תורה צרה וכו׳ גימטרייא‬
‫תרי״א ואנכי ולא יחיה לך מפי הגבורה שמענום‬
‫ח י י תרי״ג וא״כ כמ ד חיכם ולכן שאם י ע כ כ‬
‫תרומה יכוא לירי מחיקת ח וחכיא האיש את אשתו‬
‫ע׳יכ כך שמעתי ונכון י״ץ‪:‬‬
‫ולי נראה לעריש עפי׳ מ״ש רז״ל מי שאינו נותן‬
‫צוקה כאלו ע ר כעיקר ונתנו ט ע ם חז״ל כיון‬
‫שאינו ניתן צדקה ש׳׳ל רישראל נקראו עכריס כמ״ש‬
‫ט מ נ פ ו ס ליכי עקיכא אם אלהיכם אוהכ את־‬
‫העניים למה אינו מ ‪ :‬מ ש ן משל למלך שכעת ע ל‬
‫עכרו וכו׳ יריע השיכ לו דישראל נקראו כנים וכו׳‬
‫עיין כראש דוד כפ׳ שופטים כאורך מוכח מזח־‬
‫שמי שאינו נותן צדקה מורח ע ״ ע שס״ל רישיאל‬
‫נקראו עכרים וכ״ס ערונפוח ולכך אינו נ־ תן צדק׳‬
‫וכיון שש״ל כענין הצרקח דין עכר א״כ ע כ ר‬
‫שמכרו רבו ואשח שגירשה כעלה אין לזה ע״ז כלים‬
‫וילך ויעכוד ע״ז רכשלמא אס ניתן צרקח וש״ל‬
‫דישראל נקראו כנים א״כ אינו עוכר ע״ז שהכן‬
‫לא יציייד משיחיה כן אכל כיון שאינ־ נותן צדקת‬
‫מוכח רס״ל דין עכר ולכך וילך ויעכוד ע״ז ו ז ת‬
‫כוונת רש״י ויקחי לי ת מ מ ח דהיינו צדקה וכיון‬
‫שתהיו זחיריס כמנות צדקה וישראל יש להם דין‬
‫כנים לשמי ר״ל שאינכם כו!רים כעיקר כלל וכמ״ש‪-‬‬
‫כן כלע״ר יצי״ץ ‪:‬‬
‫נושא לדרוש כרכים על מצית ציצית ותזלין‬
‫כ מ נ ה ג שלחמערכ • והוא שעשיתי לחמו״ן•‬
‫הר׳ יוסף א ס ב א ג כנו של ירי״ן כמחר״מ אשכאג‬
‫נר״ו כשנתחנך למצות תפלין באדר ש״ש ח ח ק ״ ע ד‬
‫לפ״ק כמראכש יע״א וזהו ונתתח אותת על ארבע׳‬
‫עמודי שטים מצופים זהי וויהם זחכ ע ל א ר כ ע מ‬
‫אדני כ ס ף ' י ו ב ן ש כ ת כ ו מ ר י חאר״י ז״ל צריך האדם‬
‫לכסות התפלץ בטלית דהיינו תפלין של ראש וז״ם‬
‫חכתוכ ונתתה אותה דהיינו תתן הטלית על התפ'‬
‫של הראש וז״ש על ארבעת רהייני תפלין של ראש‬
‫שיש כה ארכעח כתיס קלקיס לאפיקי תפלין של‬
‫יד שאין בה רק בית א ׳ מ ש א ״ כ של ראש שיש כ ה‬
‫ד׳ בתים ולכך כתיב ע ל ר׳ רחיי׳ ע ל ת ‪ 1‬לי ן שר‬
‫שיש בה ד׳ בתים ‪ .‬ימ״ת ע מ ו ד י שטין יובן עמ״ש‬
‫חרכ ז ׳ל ש״ר פרשיות תפלץ של ראש כנגד ד׳ אותיות‬
‫הוי״ו כת׳ וכל אות כלולה מ א ר כ ע ת אותיות הויינד‬
‫כה׳ הרי ארבעה חויות ש מ ס ‪ :‬ר ם קד׳ וחנה מ ל ת‬
‫שטים בחילוף את״כש אותיוח כנים ו מ י ע ו ט ר ב י ^‬
‫שנים כלומר ‪.‬שני כנים דהיינו שני ב״ן ש מ ס ‪ :‬ר ם‬
‫קד׳ שחס ד׳ הויות נמצא שר׳ קלפים חם ע ו מ ר י ם‬
‫‪ .‬של א י כ ע ת פרשיות ש א מ מ ו שחם כנגד א ר כ ע ת‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫חויות‬
‫ט‬
‫משכי׳ ל ד ו ד‬
‫פרשת‬
‫חויות שחם כ׳ שם כ״ן מרמוזים כמלת שטים שחם‬
‫שני כ״ן בחילוף את״כש כנ״ל‪:‬‬
‫ומי׳ש מצופים זחכ יוכן כמ״ש ז״ל שנרין לכסות‬
‫על ארכעת קלפים ככית א׳ של עור וקיי״ל‬
‫רעור םוא רץ וזהב ג״כ הוא רץ ולכן אמר מצופים‬
‫זחכ כלומר הר׳ כתים הנז׳ יחיו מצו ים כעור‬
‫הרמוז לזה שהוא דין •‬
‫זמ״ש וויהם זחכ יוכו רקיי״ל שצריך שיחיו ב׳‬
‫רצועמז משתלשלין מתפלין של ראש וחם‬
‫כדמות • כ׳ ווין וחם של עור ג״כ ‪£‬״ש וויהם זהי‬
‫כלומר מרצועות חרומיס לווין יתיו של עור הרמוז‬
‫לזחכ כנ׳יל‪ :‬ומ״ש על ארכעת אדני כסף רמז‬
‫חכתוכ להפלין של יד שיש כמ ארכעח פרשיות‬
‫והיא כנגד רחל הנקראת אדני שחם ארכעח אותיות‬
‫ז ש ארכעה ר״ל ארכעח פישיות שכנגד אדני וז״ש‬
‫אדני קרי כיח אדני • ו מ ש כסף רמז למ״ש ז״ל כל‬
‫המקיים מצות ציצית וחפליין כאלו קיים כל התורה‬
‫כולח ויליף לחו מפסוקים כל״ח ״ וקיי״ל שהתורה‬
‫נקיא ת עץ חיים חיש כסף כ ומר שעי׳ מצות ציצית‬
‫והפלין הרמוזים כפסוק זה כמו שאמרנו כאלו‬
‫קייצ התורה שנקראת עץ שמספרו כסף כנז׳יל‬
‫ע״כ אמר זח סבסוד חניל י״ץ כתון רכים קהל‬
‫ןערח חכמי העיר וראשי קחל וכעמד מרזקינו חרב‬
‫הכולל מחרש״א נר״ו יהי רצון שיזכה מ י חמודי י״ץ‬
‫•ימין בני יי־׳ץ להתחנן כמצות ציצית ותפלין ולעשות‬
‫לו נושא נחמד כיוצא בזמ או יותר כעזר מבורא‬
‫‪ :‬הצעיר ד ו ד צ כ א ח נרי׳ו‬
‫<תכרן אכי״ר‬
‫‪1‬‬
‫דרוש ל פ ר ש ת ת ר ו מ ה‬
‫*למוט כיון שקכלו ישראל התורה ואמרו‬
‫נעשה‬
‫ונשמע מיד אמי־ חקכ״ה למשה ויקחו לי‬
‫תרומת ע״כ ואומר וזאת מתרומה אשר תקחו‬
‫מאתם וכו׳ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ע״כ ומרית‬
‫מרבה ״ ולענ״ר ה מ ע ט הוא במ״ש סרב שמ״י ס׳‬
‫זם רף ק ע״ב מ״ל ויראמ סמיכות עניין מת״ת‬
‫דלעיל מנימ לענין ויקחו לי תרוממ לרמוז שלא‬
‫יואמרו עניי אנן ואין לנו אלא רכוש גדול של מצרים‬
‫ומוא שנוי דמא תנאי מפורש ועכרום וענו אותם‬
‫ס׳ מאות שנמ ואח״ן יצאו כרכוש גדול רמשמע‬
‫א ם י ק י מ י ח ו כ ת׳ שנת יעלו רכוס גדול ואל לא‬
‫יעלורומיא ראותם ששנינו שלםיפ״כ רביצםאמר‬
‫סכו ת׳ זוז ל‪:‬לוני ותנסב לכרתי ברתא אי כעיא‬
‫׳כסכא ואי לא בעיא לא נסכא אבל אמר תנשב‬
‫ברחי וחכו לית ת׳ זוז אי נסיכ אין אי לא נסיב‬
‫לא וח״נ רקאמר כרישא ו ע י ע אותם ת׳ שנח וחדר‬
‫אמר ואח״ן יצאו כי״כוש גדול איכא למימר כל עור‬
‫‪40‬‬
‫תרומה‬
‫שלא|נשתעכרו ת׳ ש׳ ט ל ם הרכוש‪.:‬זו‪ .‬בידם ייחששו‬
‫ישראל ע״ד לכלתי עשות לגכוח ממנו דבי כי חו״ל‬
‫מצוח חכאח כעכירח ע״כ אמר מת״ת כי כח חיו‬
‫ישראל ממלכת כוםניס וגוי קדוש ועי״כ חירות ממ״מ‬
‫סירות משעכוד מלכיות דקי״ל חקישמ‪1‬קיעמידי‬
‫שעכוד וכן חיח רכר ח כשעכוד מצרים שמרי‬
‫ערות יש ריפקעא שעכורא דידםו וזם שפיר כרכוש‬
‫גדול וכשר לגכוח ולכן מיד אחר מת״ת אמר ויקחד‬
‫לי תרומם וכו׳ זחו תורף אמרי קדוש וכזח יכואר‬
‫מילקוט מנ״ז דמת״ח לא רצח ם׳ לומר לחם ויקחו‬
‫לי תרומח שלא יאמרו דאין למס רכר משלמםדממ‬
‫שגילם גזול חוי אכל כיון שקכלו את חתורח וכדין‬
‫גצולו מתחת עכרות מצרים לכן תכף אמ״ל ויקחו‬
‫לי תרומם שממונם חוא ‪:‬‬
‫ו י ת כ ן עור כמ׳׳ש שמ״י כענין חמררש וזי׳ל‬
‫כששמעו מח״ש שאמר ח׳ למשח ועשו לי‬
‫מקדש וכו׳ אמרו רכש״ע למח מניח מתחתונים‬
‫ויורד לעליונים וכו׳ ותחי חרכ חנ״ז מח כל מחרדת‬
‫הזאת ומח טענתם אמנם כעיקר טע^תם נראת‬
‫שתיתח כרץ ן׳ חמציר רקיימ״ל גן חמציר קודים‬
‫משום דכתיכ ועשית חישר וחטוכ ומשו״ח באו‬
‫מחמת״טענח כלנחורא וכלזיוא דשכינתא דיל!‬
‫יקרן איחווחשתא לגכי תתאי ואף דקיימ״ל רבמתנם‬
‫לית נ ח דינח רכ״מ םרי חוא יתכרן כתכ ע״ע‬
‫לשון מכירח כמ״ש ויקחו לי תרומח חואיל וכן‬
‫מצאח מקפידה מקום לנוח אמנם אשכקנח למ‬
‫עתרי ע״ד דקי״ל בקרו׳ לית בו דינא דכ׳׳מ וחנה‬
‫ישראל חם כנים למקום ואין כאן דין מצרא עכ״ל‬
‫לענינו ״ חנת ממנו נקח דכטול טענת חמצרא‬
‫חיא משום י־ישראל נקראו כנים למקום וכתכו‬
‫מעלו ^ ‪ r j‬רשים ז״ל שהס״כחח לישראל שחם‬
‫ככחינת כנים מיא םתורםשקכלו ישראל דקיי״ל‬
‫גוי שלמר תודח חייכ מיתח משא״כ ישראל כנים‬
‫אתם לח׳ אלחיכם ולכן איתגורי איתגור כזס‬
‫וככא מ ‪ :‬ן לאו״ח וכזמ מערש ידידי אחי אמי‬
‫תחכם םשלם וחכולל שלמח כוחכוט נרי׳ו עסוק‬
‫כמשלי וזה תוארו מעוז לתום דרן מ׳ ומחתמ‬
‫לפועלי און מרצון כזמ שאמר שלממע״מ מעו!‬
‫לתום ררן מ׳ שאמי דכור אחר ומק רכר שמוא‬
‫מעוז וסיוע לתיס דהיינו זרע יעקכ אישתם ומיינו‬
‫דרן מ׳ מי א מחאת לפועלי און רגוי שלמר תורוו‬
‫חייכ מיתה כנז׳ וחוא נמי כוונת מילקוט םנז'‬
‫כיין שאמי־ו ישראל נעשה ונשמע וקנלו עלימם‬
‫עול מתירה ד זי‪:‬מ זיכת ‪ v.‬ין כנים למס א מ ע ו‬
‫להכי א מ י להם ויקחי לי הייממ ועשו ני מ ק ו ‪$‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וכו׳‬
‫‪41‬‬
‫משכיל לדוד‬
‫&רשח‬
‫‪,‬‬
‫וכו דכזמ נסחלקח טענח בן המצר דבקרוב לית‬
‫בי כן ממצי• וכ״ש וק״ו ככנים א״נ כמ״ש מרכ מנז‬
‫פשר רכר סילוק כן ממצד רקימ״ל דמיכא פסידא‬
‫למוכר אפי׳ כן יפות מעות לדעות ליכא דינמ דכ׳׳מ‬
‫ומנם אם מים קכ״ח מניח שכינתו לעליונים ולא‬
‫מיועושיןלמטמ משכן ולא קרכן א״כ ממילא‬
‫כשהוא חוטא םאדם אין לו כממ לתתכפר וכעודו‬
‫•מלוכלך בטומאתו לומד תורם דכרי אלםים חיים‬
‫ואז תורתו נמאסת ולא כן רצמ חשי״ת שיםים ע ס ק‬
‫מתורת כטמאם חייו אמטו לםכי נתן לתם משכן‬
‫לשיקרכו כו םקרכנות ועי״ד מתכפרים חטאתם‬
‫ולומדים כטמרש ע״כ וז״ש מילקוט כשעם שאמרו‬
‫ישראל נעשמ וכו וקבלו עול מתורם וא״א לעמוד‬
‫בלי כפרם כמש׳יל אזי מיד אמר לחם ויקחו לי‬
‫תרומת ושכנתי בתוכם דלל סגי כלאמ דחי״ל פסידא‬
‫‪.‬למוכיר ובטיל דין כח״מ משא״כ קורם מתי׳ת א״א‬
‫לומר להם שיעשו המקיש מטענת כח״מ לא כן‬
‫משתא כמקבלת ממורח דליכא כטולא ופשוטא‬
‫• נרצמ ע׳״ר מ״ש ממר״ם אלשי״ן ז״ל ס׳ שמיני דקפ׳ג‬
‫• ע ׳ד אםא ראמרו^לקורם מת״ת מים העולם עומר‬
‫על עמוד א׳ דמיינו גמ״ח ואח״ך כשינתנמ תורם‬
‫מיו כ׳ ומימ מעולם מתתוצומ מ׳ כמקמת ממשכן‬
‫דמיינו םעכורם ונגמרו ג׳ ותםי כם מרב מנז׳‬
‫ראיפכא שמעינן רעל עמוד א• לא היה העולם‬
‫רותת וכשמיו כ רתתח העולם שחי צרך ית׳ למוסיף‬
‫עמוד ג׳ אחמחא ואמר מר רחיא הנותנת כי מקידם‬
‫שקבלו תורח אין שכר ולא עונש ע״כ לא היה‬
‫מעולם רותת אכל כיון שקבלו תורת ואם יעברו את‬
‫תורתי אזי חייכין חיח לכן העולם ריתת עד שהוסף‬
‫עמיד תעכודמ לכפר עצ החוטאים זהו תורף רבדיו‬
‫‪1‬״ל‪:‬וכזמ יוכן ממדרש מנ״ל בפשיטות רכיון‬
‫רישראל אמרו נעשמ ונשמע וקבלו עול מיזוימ‬
‫ומצותים ואם י ע כ מ חייכין נחיה העולם רותת אזי‬
‫תכף ומיד מפחד חרבן םעולם םוצרך לצוות עליהם‬
‫כמקמת המשכן שהוא עמוד העכורה שהיא םכשיר‬
‫עבירות וחטאים‪ :‬וכזמ נמי נחכטל דין בן ממצד‬
‫כמ״ש ראיכא פסירא למוכר כנטול םעולם אם לא‬
‫מרד שכינו למטמ וימיו מקריבים לפניו כמ ש וםוא‬
‫נמי כוונת המדרש חנ״ז דע״י שקבלו מתודה וא׳־כ‬
‫מימ מעולם מ ת ת כמ״ש ואיכא פסידא למוכר לכן‬
‫מוצרן לתקון ממשק ואין כאןדיןכמ״מ משא״כ‬
‫מתחלמ ‪:‬‬
‫ק‪1‬ד כתכו ז״ל ט ע ם נכון לסלוק דין כן־ ממצד‬
‫והיא רקימ״ל רלכעלים הא׳ לית כמו רינא‬
‫דמ״מ ומר״ן כשם מד״ן כת׳ נסי׳ קע״ח מסתכרא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫תרומה‬
‫כי מיכי דאמרינן דאין דין ממצד כבעלים א׳ א״כ‬
‫ג ס ככנימם אחרימם אינו מוציא מידם כן ממצד‬
‫משום ועשית מישר ומטוכ דומיא דשומא מררא‬
‫ממ״ט נמדרא ליורש וכ״כ נימוק ותי׳ר י מנ כנ״ר‬
‫כיון דזכו אכות תעולס בשכינת עוזנו זכו ג ם‬
‫מכנים אחרימם ולית כתו דיכא דב׳׳מ וכזם איפ״ל‬
‫שמוא פרין קרא ימי מ׳ אלמינו עמנו כאשר מיס‬
‫ע ם אבותינו‪:‬וצריך למכין ממ כוונת מפסוק כדימוי‬
‫מזם ורז״ל אמרו דקודם שנכנמ נחמ״ק מיו מאבות‬
‫מרככמ לשכינמ ולכן אומר ימי מ׳ אלמינו עמנו‬
‫דייקא דש״י שוכן בתוכנו ובקרבנו כאשר מימ ע ם‬
‫אבותינו שמימ שמי כחוכם ובקרבם וכדרשו ז״ל‬
‫ונתתי משכני כתוכם תוכו לא נאמר אלא כתוכם‬
‫כתוכו של כל א' ואחד וכות אני מפרש נמי פסוק‬
‫ויעש משכן שלא אמל שוכן כאדם מרצון כזם כשעם‬
‫ש״ח נ ט ע משכן שלו אזי משכינמ מיאכקרכמאדם‬
‫וז״ש אמל שוכן כאדם * ולפי דרכנו יוכ״ן שאומרי׳‬
‫ישראל ימא מ׳ אלמינו עמנו דמיינו שכינת אל רם‬
‫ונשא תשכון בתוכנו ככני ארם מתחתונים ולא ע ם‬
‫ממ״ש ואין לומר דמא איכא טענת ממצר לז״א‬
‫כאשר מית ע ם אבותינו ומואיל ואבותינו זכו כ ס‬
‫גם כנימס יזרו בם כרין כן כעלים מא׳ כמש״ל‬
‫וכזם יתורץ תמיסת חגמ׳לעג״ד שאמרו כגמ׳אוחו‬
‫מיום שםוקם םמשכן תיתם שמחם לפני מקלים‬
‫כיום שנבראו בו שמים וארץ ום״ק וםרי קיימ")‬
‫כל מקום שנא׳ ויהי לשון צעד ואיך כתיב וימי כיום‬
‫ססימי״ל למיכתב והיה שהוא לשון שמחה כמשפטו‬
‫ועיין דברי גמרא • ולדרכנו א״ש דמש״ש אמרו וי‬
‫דלעניחס תייתח צרח ותוכחה חיום ההוא שחלכס‬
‫מכנימםמשכינמ ויש למס ע ג מ מ גדולמ וצער גדול‬
‫ו ה ר ב מאשכנזי כעל דכרי שמואל ז״ל פירש‬
‫מילקוט מנ״ל כמ״ש בגמ׳ דסנמדרין שאל‬
‫מהו מניא את ריא אלמכם כמן מוא כי קברים‬
‫למשמ כמאי טכיל אלימם כמייא וכוי ומ׳׳ק‪.‬כמו׳‬
‫לממ לא מקשם לו אם כומן מוא מיאך נטמ^ לו‬
‫ותי׳ דישראל נקראו כנים ומאב יכול לטמא לכנו‬
‫ום״ק ע״ז ז״ל וםא אם נאמר דמקב״מ כתן כודאי‬
‫שמוא כמ״ג וכס*ג אינו מטמא לז' מיתים ו ם נ •‬
‫כמדרש אמיו חירות על הלוחות איכא למ״ד חירות‬
‫ממ״׳ם ואיכא למ״ד חימת משעבוד מלכיות ואחי‬
‫שעשו מעגל חוזר ונעו״ר למר כדאיתא ולמד‬
‫כדאיתא ומנמ יכואר ממדרש מניל לכל מ״כ מ״ר‬
‫ומוא כמ״ש דישדאל כשעמ שאמרו נעשמ ונשמע‬
‫כאותק שעה‪,‬נעשו תימת ממ״ח ולא תמימ מיתם‬
‫כעולם א״כ כיון שנן איו צורך •לכל הקושיות שמרו‬
‫‪,‬‬
‫משם‬
‫פרשת‬
‫‪0‬כ‬
‫משכיר ר ד ו ד‬
‫משמ לא ימות ולא יטמא מקכ״מ וכזמ יתורץ ממרר׳‬
‫־•כיל כשעמ שאמרו ישראל צעשמ ונשמע אמר‬
‫םקכ״מויקחו לי ת מ מ מ דכשלאממ כל׳׳ז לא מימ‪.‬‬
‫יכול מקכ״מ לומדויקחו לי תרוממ דמשוגע משמ‬
‫&מוא כמן משום ק״ו מתו׳ וקיו ממפז״לראין יכול‬
‫ליטמא אם מיא כמן אכל משתא שנעשי חירות‬
‫»מ״מ אין מקים למ״ק על מקכ״מ לכן איתמ שעם‬
‫אמר ייקחו לי תרוממ ולפי אידן מ״ד דס״ל חירות‬
‫משעבוד מלכיות יכואר ע״ד מ״ש רז״ל שא״א כריד‬
‫שעכוד מלכיית לבניו כמ״ש רז״ל ע״פ אם לא כצורם‬
‫מכרם יכי׳»מ אכרםם כמשת תכיטו אל צור אצכתם‬
‫וכו׳ יאיחא עוד כמדרש רב לן אמ״ל מקכ״מ אם‬
‫אתם מת כאן אני ופמצייא שלי נטפלים כ ן‬
‫ובקכורתן ואם אתמ נכנס לארץ אתמ נקבר כירי‬
‫אדם וכבר ידעת מ ח י ל שאס מימ מרע״מ בא לארץ‬
‫לא מים שום גלות ולא חרכן מבית ומש״מ לא כא‬
‫משמ ל א ק כי ככר נגזר שישתעבדו ישראל כגלות‬
‫ולפיכן אמר נעש״מ כשעת שאמרו ישראל נעשמ‬
‫*נשמע דאז נעשו חירות משעבוד מלכיות אזי יכול‬
‫ליכנס משמ לארץ וימים נקכר כידי ארם וא׳יכ אין‬
‫כאן מקים למקשות לאקו״שמתיספיתולאק״ו ממין‬
‫ל כ ן מיד אמד םקכ״ם ויקחו לי תרומם לרמיז שםיא‬
‫כמן אכל מקודם ממ שמימ עלימם שעבוד מלכיות‬
‫א״כ לא יכול משמ ליכנס לארץ וימי נקבר בירי‬
‫םקב״מ ואין יאמר ויקחו לי תרוממ שמורמ שמוא‬
‫<מן דא״כ תיקשי מיאן נטמא וכנ״ל מן אלמקצות‬
‫דרכו ז׳׳ל ועפ״י זם אני מכין כוונת הפסו׳ וכמ‬
‫תוארו ויקבור אותו בגיא מול בית ע ע ו ר ולא ידע‬
‫איש וכו׳ ומשמ כן מאמ וכו׳ די״ל דלמא חזר וכתכ‬
‫<אן ומשמ כן מאמ שנמ הרי ככר אמצ־ כן לעיל‬
‫<מענין יונ״ן כמ״ש מרכ אביגדור חתן קיקיון דיונה‬
‫ד ל מוכא בם׳ עין יעקכ אמא ראמר גמר׳ מנז'‬
‫<י קכרימ למשס כמאי טניל ופו׳ ופירש מרכ ע״ר‬
‫מ״ש גמ׳ איכעיא למו קכורמ משוסכזיונמ או משום‬
‫כפרמ ופירש׳יי כזיונמ שממת נרקכ ונשתנית צורתו‬
‫ואמר גמ׳ למאי נ״מ כגון ראמר אל ת ק ב מ מ וכו‬
‫ח״ש מדאיקכור צדיקי אא״כ משום כזיונמ ניחא‬
‫^לא ‪ »fr‬אמרת משום כ פ י מ אטו‪-‬צדיקי צריכי כפרח‬
‫וראי לימ אין רכחי׳ אין צדק כארץ ונו׳ ומארין‬
‫שם ג מ כמסקנא יעי״ש ועפ״ז חוא *י אל ממין כי‬
‫קכרימ למשמצמאי טכיל מרצון כזש לומר כשלאמא‬
‫בל״ואםלא נקכר משמ כלל ניחא דא‪-‬״ל דמשם‬
‫ל א כחטאו מת כמיד דס״ל בן וא״ן אין שיין בו‬
‫שום טומאמ אכל משתא מ ק ב ר משמועב״ל דהיינו‬
‫משום נ פ ר מ וכמ״ר אף משיי ואמרן <חטא‪» 1‬תו‬
‫‪,‬‬
‫‪41‬‬
‫תרומה‬
‫דאי משום כזיונמ זמ אינו שיין כמשמ רע׳״כ מעניין‬
‫סוא משוס שנרקב ונשתנית צייתו כמ״ש רש״י • יום‬
‫לא שיין גבי משמ כמ״ש רשי׳י ע״פ לא נהתמ עינו‬
‫ולא נס לחת אף לאחר מיתת לא נרקב ולא נשתנית‬
‫צייתו נמצא רע״ז לא שיין גבי מרעית איו משום‬
‫כפרמ ואין דצרין כפרמ שיין כו טומאת וא״כ כי‬
‫קכרימ למשמ כמאי טכיל זמ תורף דבריו ר ל‬
‫כמוס‪1‬ת נופן שפיר משלי ועיין שם כענין ותראמ‬
‫ממוספמ עיר נקדים רכרי מר׳ ממרשיא כח״י אגדות‬
‫שלו שתייץ קושיית מתו׳ מניל דמאין נטמא ותריץ‬
‫דקימיל דכמ״ג נמי מצות ליטמא למת מצומ וקבור*‬
‫מרע״מ מוי כמת מצומ שאין לי ק וכדין רכמיכ‬
‫ולא ירע איש את קבורתו ע״כ וזה כיון קיאין‬
‫ויקכור אותו כגיא •גול כית פעור נשמע ש״ת‬
‫כעצמו קכרו ומפני שי״ק ע״ז ק״ו מתו׳ דמאין‬
‫•נטמא לזה ס מ ן ו יא ירע איש קבורתו כלו׳ דמיתת‬
‫•משת מו״ל כמת מצומ שאין לו קוכרין דשרי ליטמא‬
‫ילו ומיינו תירוץ ממרש״א ומפני שמקשמ ולממ אנו‬
‫צריכין לכן לומר דמוי כמ׳׳מ ומרי כל׳'ז לק״מ ק״ו‬
‫מתו׳ ומיינו כמ״ד דמשמ ואמרן לא כחטאם מת‪1‬‬
‫ולא שיין טומאמ גכימ ראל״כתקשי לממ נקכר‬
‫מא ליכא מ שום כזיונמ לז׳יא דז״א דעכ״ל כמ״ד‬
‫אף משמ ואמרן כחטאם מתו ושין גכימשמ טמאמ‬
‫דאל״ן תיק שי לממ נקבר מא ליכא כו שת׳ ט ע ם‬
‫דאי משום כפרמ מא אמרת לא כחמאם מתו ואי‬
‫משום כזיונמ זמ נמיאינו דמא ומשמ כן מאת שנת‬
‫לא כמתה עינו וכו׳ ופירש״י אפי׳ אחר מיה מ לא‬
‫נדקכ ולא נשתנית צורתו וא״כ לממ נקכר אעציל‬
‫משום כפרמ א״כ נשמע דאף משמ ואמרן בחטאם‬
‫מתו וא״כ שיין כמו טומאה ותקשי ק״ו מתו לכן‬
‫צדק מ;׳ תירוצו כמ״ש ממרש״א דמוי מת מצום‬
‫כנרמז כ‪.‬׳ ולא ידע וכי׳ כנ״ז ורו״ק ‪:‬‬
‫וכפי דברי מתו׳ רטעמא רנטמא מ׳ למשמ משום‬
‫דמוי כאב דמטמא לכנו אפשר ליישב‬
‫מילקוט מנז׳ כסגנון אחר ושוא כמיש ז״ל דממונחס‬
‫לשאנו כנים משים למור מתוימראל׳״כ שאקיימ״ל‬
‫גוי שלמד תורמ חייכ מיתמ וכמ״ש ומיינו ט ע מ א‬
‫ךמו׳׳ל כרין מ ב ד דקיימ״ל ע כ ר שמשתמש •כשרבינגו‬
‫של מלן חייכ מיתמ משא״כ ישראל דין כנים לתם‬
‫ולין מם לומדים מתורמ ולכן אמר כעמ׳׳מ כשעם‬
‫שאמרו ישראל נעשמ ונשמע קבלו עלימם עול‬
‫מתורמ א״כ מ־כח דרין כנים למס ולא דין עבדים‬
‫מיד אמר ייקחו לי תרוממ ממורמ על מ׳ שהוא‬
‫כשן ו ס ת לא תקשי קושיית מתו׳ מיאן נטמא משו«‬
‫דאכ מטמא לכנו וממונחמ לזמ ממתורמ כמ״ש‬
‫‪,‬‬
‫אלב‬
‫‪45‬‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫פרשת‬
‫אלכ כל״ז לא מצי למימר מ׳ ויקחו לי תרומת‬
‫משום קושית מתו׳ כנ״ל ומוא ע׳׳ר דברי שמואל‬
‫וז‪ 0‬דק באופן אחר קצר וטוב ומיודע יבחר ורו״ק‬
‫א כ ן איכא מוכחם אחרת לשאנו בנים מיא מצות‬
‫חצרקח וכמי׳ש בגפ׳ שאל חחוא טורנוכוס‬
‫מרשע את ר״ע אם אלחיכם וכו׳ למח אינו מפרנס׳‬
‫משל למלך שכעס וכו׳ והישכו ר״ע אררכא משל‬
‫למלן שכעס על כנו וכו׳ א״כ מוכח מרכרי ר״ע‬
‫דמחצדקח מוכח לשאנו כנים וכזה יוכ״ן פסוק‬
‫מעוז לתום וכו׳ חנז׳ כאופן אחר שאומר ק ר א מ מ‬
‫שתוא מעוז לתום והוא דדן ח׳ דחיינו מצות צדקת‬
‫ע״ר מה מוא חנון וכו׳ חוא מחתה לפועלי אין כמשה‬
‫וחסד לאימיםיחטאת וכזה אכין דכרי הילקוט חנ״ל‬
‫ומצורף לזמ מ״ש מגמ׳ ג מפתחות כיד חקכ״ה ו״א‬
‫מ מ ם תחית תמתים כמ״ש כ‪1‬תחי את קברותיכם‬
‫וא״כ מתחית םמתיס מוכח שינו כניס למקום‬
‫דאל״כ אין רשאי ח׳ לפתיח תקכרות ולהחיות‬
‫ממתים ומרי הוא כהן ואסור ליכנס לכח״ק א״ו‬
‫שאנו כבחינת כנים וכיון שכן רשאי לעשות כן‬
‫משום דרינא םכי אכ מטמא לינו כמ״ש מתו׳‬
‫וכמס יכחן שאנו כנים מיינו נתינת הצרקמ כמ״ש‬
‫חשו שאמר ממדרש כשעם שאמרו ישראל ‪.‬נעשמ‬
‫ונשמע וכו׳ דמורם שםס כנים כמ״ש אזי מייד‬
‫אמר ורקחו לי ת מ מ מ ממורמ שמוא כמן דמשתא‬
‫ניחא שםוא מחיים ממיתים דא״ל ל״מ למימר כן‬
‫ממאי טעמא ורו״ק ‪:‬‬
‫‪ *"BJft‬קוטב ררושני זמ יובן פסוק כס׳ שופטים‬
‫וכת תוארו צדק צדק תרדוף למען תחימ‬
‫וירשת את מארץ וכו׳ וחיץ מחמכוין פי׳ במ״ש‬
‫מגמ׳ ככ״ק עיא דף ט׳ עיב וז״ל כמערבא אמרי‬
‫ע ד שליש משלו מכאן ואילן משל חקכ״מ ופירש׳׳י‬
‫עד שליש שמוסיף כחרור מצוח משלו שאנו אוכלו‬
‫בעומ״ז כדאמרינן שכר מצות במאי עלמא ליכא‬
‫ומכאן ואילן פי ממ שמוסיף יותר משליש מוא‬
‫משל מקבים י א כ ל בעוח״ז ע״ד אוכל פירותהם‬
‫בעוח״ז ו ח ק ק קיימת לעומ״כ וזמ ירמוז קרא צרק‬
‫צדק תרדוף דמיינו יותר משליש ולכן איכפל הפסוק‬
‫צדק נרק ונזגז תמיח למען תתים דמי״י געולם‬
‫םנצחיים חיי עומ״כ וגם כאן כעוח״ז וירשת את‬
‫הארץ דמי״י ארץ תתחתונמ וז״ש אשר מ׳ אלחין‬
‫<וחן לן דתי״י ע״ר מ״ש מכאן ואילן משל מקכ״ת‬
‫ועע״י ריכנו יכוא ע״נ ומצוומ מתורה כאזחדמ‬
‫•גרולמ צדק צדק תרדוף דמי״י כפל מעניין לחזק‬
‫מרכרים ולא תחוש לטענת טוינעים משום ריש‬
‫ליכידין כנים ו כ ז ם ת מ י ח למען תחיה ל ע ת ;‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫חרומה‬
‫מג‬
‫כחחית ממתים וירשת את מארץ ראם תתפוש משט*‬
‫כ ט ו מ פ ו ס מרשע ומסככ לתת מצרקמ א״כ מוכח‬
‫דס״ל דדין עכרים יש לכם ואיכ ‪.‬אחריתמ מרמ‬
‫כלענס דלא תקום ולא תהית בעולם םתחים דחזר ‪.‬‬
‫מדין כי כמן אינו מטמא למתים אכל אם תתפוס•‬
‫משטמ כרע׳׳ק לתת הצדקמ א״כ מוכח רדין בנים‬
‫לכם ו ס ת ש!יר תקום כתחית ממחים ואין חשש‬
‫מקו׳ מתו׳ כמ״ש י‬
‫ו כ ז ה נמי יוכן מאמר בגמ׳ סנמדרין פרק חלק‬
‫וז״ל תיר כשעמ שמפיל נ״נ מרשע חמ״ו‬
‫לכבשן חאש אמ׳׳ל מקכ״מ ליחזקאל לך וחחימ מתים‬
‫בבקעת רורא באו העצמות וטפחו לו על פניו‬
‫אמר מה טיבן של אלו א״ל חבריהם של אלו מחית‬
‫מתים בבקעת רורא פתח ואמר אתוחי כ מ ת‬
‫רכיכין וכו׳ עכל״ם י ויש לדקדק מת ראה חשי״ת‬
‫לעשות חנם הגדול חזם כי אם כעת שהפיל כ״כ‬
‫חמ״ו לכב״ח ולא כזמן אחר עי״ל כדכרי רש״י‬
‫שכחכ וז״ל חכריחם של ‪12‬ו על יחזקאל חיו אומרים‬
‫שחיה חכר חמ״ו ונ׳׳נ חיח יודע כי חשי״ת מימ‬
‫מחיים תמתיםעכ״ל וחנה רש יי שכתב ונ״נ מימ‬
‫יורע כי חשי״ת מחיה מחים אין לו מיכן דא״כ‬
‫למח חיח אומר מה טיבן של אלו וחלא ככר מימ‬
‫יודע כי חקב״ח מחיים מתים ועו׳׳ק כממ ששבת‬
‫נ״נ ואמר אתוחי וכו׳ כי כשלאמא מ״ש אתוחי‬
‫כמא רכרכין חוא צודק לאותח שעח שראה חנה‬
‫חגרול אמנם מ״ש ושלטניח ע ם דר ודר אין לו יחם‪.‬‬
‫עם נם של ת״מ ‪:‬‬
‫ו נ ר א ה ליישכ כמ״ש ז״ל פ״ח שםמתים שחחים‬
‫יחזקאל חיו כנ״א ש נ פ מ בתחיית ממתים‬
‫ואין כחם שום לחליחית של מצוח וחיפו חחיכל שקצים‬
‫ורמשים וק׳ למח כחר ם׳ כאנשים םרשעים חאלס‬
‫םלא טוב יחיו יראי ם׳ וחישכי שמו אך אמרו זיל‬
‫שישראל שכאותו חדור רצו לפרוק עולו של םשי ת‬
‫כאומרם עכר שמכרו רכו כלום יש לזח ע״ז כלום‬
‫וטעמם שםכרו שרץ עכר ים יש לחם אכל אם מיו‬
‫סוכרים שדין כנים לחם תו למ׳ ל פ מ ק עולי‬
‫מעליהם ד ח ק לא יצוייד שאינו כן לעולם וכג׳‬
‫אמיו שמפתיח של ת״ח נמסר ביר ח׳ ולא ביד שלית‬
‫כמר" א אני ה׳ בפתחי את קכרותיכם ופירש״י אני‬
‫ולא שליחיק׳ יחקב״ח כתן ־איך נטמא חיו בפתיחת‬
‫קבייתיח‪:‬׳ גי־ חייהכ יציל כמש׳׳ל אשם חתו׳ דיש׳‬
‫תם מ י ‪ : * :‬ח ן מ ט מ א לכנו ומאחר שמכם‬
‫מ" ה ייי• •ד י־‪-‬ן •‪:; :‬׳ ‪ :‬ה ס יל א דין עכדיס מעתלז‬
‫‪::‬ז יי•־‪.‬כי‪.‬׳ י ל• ״ ־ ‪ r‬־ ז ש ה יי‪ .‬אומרים עכד שמכרו‬
‫י יי מם ״־ י י‪ ,‬י*‪ .‬־ י ‪ r‬נ•־‪ *.•.‬מכו מ מוכיח םשי״ת‬
‫‪,‬‬
‫לפחיות‬
‫»ד‬
‫פרשת‬
‫משביל לדוד‬
‫להחיות המתים לכטל ט ע נ ה זו של ישראל שרצו‬
‫לפרוק עולו כטענתם עבד שמכרו וכו׳ ולכך אם‬
‫•־ממתים שחחים חיו צדיקים ולא רשעים עדיין‬
‫אפשר לחם לומר כס׳ ר׳ יהודה דם״ל דכשאין‬
‫עושים מנהג כנים דהיינו אינם עושים רצונו ש״מ‬
‫אינם דק עכ־ים ואלו שחחיח םיו צדיקים ונק׳‬
‫כנים אכל אותו חדור שחרכ חבית כימיםם שלא חיו‬
‫‪.‬עו^ין רצונו ש״מ יאמרו שדין עכדים לחם ויפרקו‬
‫עול ויאמרו לאל סור ממנו לזה החיה אנשים‬
‫רשעים כמוהם ואיכ עכ״ל כסברת ר׳ מאיד ראף‬
‫כי פלחי לעיז וכו׳ נק׳ כניס ונתכטלס טענת עכר‬
‫שמכרו וכו׳ ונ״נ ס׳ גם כן מאחר מ ח ר ב םכית‬
‫והגלה אותם כידו ככר יצאו מרשות המקום ונכנסו‬
‫כרשותו מכח ט ע נ ה זו רעכד שמכרו וכו׳ ויכולים‬
‫לעכור ע״ז וז״ש כשעה שהפיל נ״נ חמ״ו לככ־־ח‬
‫אמ״ל הקכ׳׳ח לך והחיה את המתים וכו׳ לבטל‬
‫^ס כרתו הנפסדת דסכור די׳ ש אינם כנים וכיון‬
‫שהחיה אותם כאו העצמות וטפחו לו על פניו‬
‫כשהיה רוצח לעשות כחם כוס ההרעלה ותמה‬
‫ואמר מה טיבו שכ אלו שמודח על ת״ח ואיך יתכן‬
‫יומרי הם עבדים ומכהן אינו מטמא לעכדו ואיך‬
‫ח' חהיח אותם ואמרו לו עבדיו אל תשחומים על‬
‫« ־רכר זה כי ת ד ע כי קבריהם של אלו הוא מחימ‬
‫ממתים כלומר שפעולה זאת לא נעשית ע״י חקכ״ח‬
‫עצמו אלא ע״י שליח וסכרתך שי״ש עבדים עדיין‬
‫כמקומח עומדת אכל לא נכנסו דבריסם באוזנם‬
‫לפי שידע האמת שחקכ״מ מחיימ המתים כלומר‬
‫י־ע״י עצמו ולא ע״י שליח ולז״א מלכותיה מלכות‬
‫עלם שמורם' ולא כוש שטעם שסבר ריש׳ אינם תחת‬
‫ממשלתו שהיו עכריס ומכרם אכל עתה מכח ת״מ‬
‫ימורמ שמלכותיח מלכות עלס וישר! תחת ממשלתו‬
‫רבנים הס והכן לא יצויר שאינו כן כן פירש הרכ‬
‫פר״ד דרוש כ״ח וזחו תורף דכריו כפי מה שקצרם‬
‫יהרכ חיד״א כראש דויד פ׳ שופטים דף קמ״א ועיין‬
‫שם עור ממ שמוסיף כזה מרב י״ר ז״ל ואחר‬‫סתאכקות עפר כפות רגליהם אני מכין כשיעורי‬
‫פירוש ממאמר מנז׳ כסגנון אחר כם״ד כמ״ש חכמי‬
‫אשכנז ר ל ט ע ם לחקירת אימ״ע כטענת אחרי‬
‫י כ י ס לסטות שאומרים לישראל מכני מ ם אין אתם‬
‫משויס ע ו מ כ ם עמנו כי אנו מרבים וכלגם קלמוסים‬
‫נשתברו ביישוכ טענמ זו ומתשוכמ ממחודשת זו‬
‫*זיא כי מכח ת״ה מוכח ‪.‬שישראל מרובים מכל‬
‫ה ע מ י ם דאלם לחיי עולם ואולם לחרעוק ולדראון‬
‫בשר א״‪ :‬ישראל שעתירין לחיית מו״ל כחיים דכל‬
‫^ ר א ו י ‪*:‬בילה אי; יכילה מ ע כ כ ת י מ ע ת ה כשתחשוב‬
‫י‬
‫*‪4‬‬
‫תרומה‬
‫ממתים של ישראל ם חם כחיים עים מחיים נמצא‬
‫רישראל חם מ ב א ע״כ מעמים ובקונחרסינו זמ‬
‫מארכנו כזמ פרשת יתרו ונלע״ד רטענת אוחו‬
‫מ מ ר ונ״נ שעשת למס ע״ז טעותם מזח שחלנן‬
‫אחר טענת אחרי רכים למטות כחושכם שמיא‬
‫טענמ אלימתא ולכך ממ עשמ משי״ת כאותו ערק‬
‫מחית מתים כקעת דורא ומשם מוכח רישראל מם‬
‫חיים מתחיית ממתים ולא כן אומיע ואיכ תו ל״מ‬
‫לפרוק עולו של חקכ״ם כטענת אחיי רכים וכו׳‬
‫משוי״ח אם חיח מחייה צדיקים חו״א שמצדיקים‬
‫קמים ולא רשעים וא״כ עדיין חטענם כמקומה‬
‫שלא יושלם רוכ בצדיקים לחורייחו ולכך החיים‬
‫רשעים גמו׳ וא״כ נתכטלח טע׳ חסו שאמד כשעם‬
‫שמפיל נכוכדנצר חמ״ו לככ״מ אמ״ל מה טיכן של‬
‫אלו שמורה דאיכא תחית המקים ואמרו לו עכריו‬
‫להכחיל חענין חכריחם של אלו מחיה ממתימ‬
‫כלומר שיח;קאל החיה אותם ולא ע״י םקכ׳׳ם‬
‫כלומר שא׳יא ע״י שום כסוף נעשה כן ולא קיום‬
‫אמתי דא׳יא לכ״ו שיעשה תיים אכל לא נכנסו‬
‫דכריהם כאזניו לפי שידע האמת שחקכ״ח מחיה‬
‫ממתים ולז״א מלכותיה מלכית עלם שחורה ולא‬
‫כוש שטענס שסכר דחם רוכא אכל עתה מוכח‬
‫מכוח ת״ח מורח שמלכותיה מלכות עלם וישפל‬
‫תחת ממשלתו • ונ׳יל שזהו פשט חמקרא וידעתם‬
‫כי אני ח׳ כפתחי את קברותיכם ר״ל ע״י פתיחתי‬
‫את קכרותיכם להחיות אתכם כזת תרעו כי אני‬
‫ח׳ אלחיכם ובטלה טענת מ כ א ראו״ם ול״מ‬
‫ל ! מ ק עולו של חקכ״ח כמ״ש ‪:‬‬
‫פ ר ש ת ויקהל‬
‫רש״י ד״ח הקרים אזחרח שכת למלאכת ממשכן‬
‫לומר דאין מלאכת המשכן דוחה שכת‬
‫עכ״ל ולכאורה קשחמחיכא תיתי לומר שרוחם‬
‫שכת אדאיצטריך למזמיי־ עיז ומרי קיי״לאי]עשמ‬
‫דוחמ ל״ת ועשת וכנ״ו שכת עול״ת ומלאכת ממשכן‬
‫עשם ואין עשה דוחה עול״ת וכן מקשו כל‬
‫םמפרשים ז״ל‪:‬‬
‫ול^ג״ך ליישכ ע ׳ר דרש כמ״ש תרכ‪.‬דכרי שמה‪1‬‬
‫ז״ל סדר זח שהביא רכרי םמררש ששאל‬
‫ההוא מי א לרבנן אם חקכ״נז לוח לכם לשמור את‬
‫םשכת ממילא גם תוא שומרו וזת מן םמוכחש‬
‫ממה שמורד גשם ומשיב חלוק כיום לזש?ת וחיתם‬
‫תשובתם ל רבנן לחחוא מינא שטיא אין אדם רשאי‬
‫לטלטל בחצירו וח״נ כיון שמלא כל מארץ צ מ ר ו‬
‫א״כ חדר רינא דכול׳ה עלעא חצירו ורשותו‬
‫ומטלטל‬
‫‪*1‬‬
‫כ‬
‫‪J‬‬
‫ש‬
‫‪45‬‬
‫פרשת‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫ומטלטל כח כרצונו י הפשוט ע״כ ״ ולכאורה דזת‬
‫יכחיש מעשם םמשכי דאמרו כמדרשששאלערע״מ‬
‫לחי״ת אין יעשה םמשכן למי שמלא כל הארץ‬
‫'כבודו והשיב לו ה אין אתה ירא מזח ל *י שאני‬
‫מצמצם עצמי ויכול לדור כתון המשכן א״כ םרר‬
‫דינא דככיכול 'כשאר ארם דעלמא ח״ו וא״כ תררא‬
‫קושייתייחמין למקומם ומשוס סכי הוצרן לחזור‬
‫ולצוות עצ חשבת‪ ,‬בעשיית המשכן ולהקדים צויו‬
‫לצרי תמשכן'לומר דאין מלאכת המשכן מ ח ת שבת‬
‫ר״ל אעפ״י שאתה מצח כענין המשכן צמצמתי‬
‫עצמי ודרתי כמשכן שמא תעלם על דעתן לומר‬
‫אפי׳ לרחית חשכת צטענת תמין לכן אני מזהיר‬
‫אותן על חישבת וטענת חמין אינה טענה כ״כ‬
‫כמ״ש רז״ל כמקום אחר עיין עליהם ומ״ק תיטיכ‬
‫םרק ;‬
‫‪,‬‬
‫פ ר ש ת אמור‬
‫תרומה אמור‬
‫מח‬
‫היה מענישו כחטא עמליק שהרי זה מלן שני ו נ פ ד‬
‫חזרה מלכות לישראל שחרי זח מלן שני ומניין ‪<1‬ז‬
‫כא לכית םספק שחחית את א ג ג מלן עמלק אכל‬
‫עתה שהוא מלך אחד אין זח מחתימה אם יכגיפ‬
‫לטעות חזו כיון שממנו התחילה המלוכה יש לו‬
‫מקום לטעות וסית מקום לזכותו כרין כטענת זי‬
‫שהוי מלך א׳ וקטון חיח בעניו חשיכו תשי״ת ולי‬
‫אתה אומר אמור אלחכהנים שהרג שחם מקטדגי'‬
‫עליו של הבחנים משום דכתריגתםגלי רעתי שתוי!‬
‫מלך וכטענמ זו חרג אחימלך משום דאין נשאל ‪f‬‬
‫באורים וחומים אלא למלך והיאך שאל לו ל מ ר‬
‫נמצא רעבד תרתי דסתרי אתררי מחיית ע מ ל ק‬
‫שםיא לא תפס עצמו למלך וכנז׳ וגרם לו שטעם‬
‫כמ״ש גכי נוכ עיר םכםנים שהיא עכרם ת פ פ‬
‫עצ^ו למלך וקטילנםו משום דאין נשאלין וכו ודנם‬
‫כדין מורדים כמלכות ומאס מלך וחלאגכיעמלמן‬
‫תפס עצמו ראינו מלך ואם כן שאם תפס עצמו‬
‫כהריגת כםניס שםוא מלך אף לגכי עמלק יתפום‬
‫עצמו למלך וםיינו תשובת תשיי׳ת אמור אל תכהני׳‬
‫שחיו מקטרגים אותו וםיינו קטיגורייא דממ״ני‪£‬‬
‫לחייכו ראם םוא מלך ולכך סרג נוכ חכהנים אי׳ן‬
‫למח םחית את א ג ג ואם אינו'מלך ולכן התית‬
‫אותו אי׳ך למס סרג את‪ .‬חכחנים כרין מודדים‬
‫ו‪.‬ם כדין נשאלו וקי׳ל ״ מהרב כרך יצחק‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ T D D‬ויאמרה׳ אל משש אמור אל הכחנים כני‬
‫אסרן מלמד שםראמו חקכ״ה למשה דור‬
‫ודיור שופטיו וכו׳ והראהו שאול ובניו נופלין כחרכ‬
‫אמ״ל רכשי׳ע מלן ראשון שיעמוד על כנין ירקד‬
‫בחרב אמ״ל ולי אתה אומר אמור אל חכהנים שחיו‪-‬‬
‫מקטרגים אותו והוא תמוה נ׳׳ל עמ״ש כספר דת‬
‫־ ודין ר ט ע ם טעוחו של שאול שלא סרג את א ג ג‬
‫פרשת בחמתי‬
‫מלן עמליק משום רלא אמר לו שמואל והכית את‬
‫עמליק ואת מלכם כדרך שנא׳ כהושוע ועשית לעי‬
‫ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה ולכי שלא‬
‫ל מ ע ל ה כתיכ אי שכתותי תשמורו ומקדשי‬
‫תיראו אני ם׳ וסמין לים אם בחוקתי‬
‫י הזכיר רק המלך כפרט משו״ה ט ע ה שאול וסבר‬
‫תלכו ואת מצותי תשמורו אני ם׳ ונתתי גש מכים‬
‫ראינו מצוח על הריגח המלך אך באמת זוטיעות‬
‫בעתם ודרשי חזי׳ל כלילי שבתות י וי״ל רמת סמיכות‬
‫גמורה ול״ר לחושוע דשאני יהושוע שלא היה הוא‬
‫זח כחקרים משת דכשתגלת תקכ״ת את ישראל‬
‫מלך אלא שעדיין היתה המלכות לאומית אכל‬
‫!רק לסם גט כריתות והקשה *זדכמחא דאמר ההוא‬
‫<גיון שבאה המלכות לישראלי נמלך שאול כטלה‬
‫מינא שאל את ר״פ אמריתו אלהכין שומר ם כ מ‬
‫המלוכה מן האומות ואפי׳ יעשו להס מלך לא‬
‫א״כ היאן מוריד גשמים בשבת איל כליםעולםי‬
‫מיקרי מלך וכרפירש רשיי ז״ל כפ׳ ואצה המלאכים‬
‫אשר מלכו בארץ אדום שמונח מלאכים מלכו • כולו הוא ורשאי לטלטל בחצירו ע״כ דא״כ מאי‬
‫ב א מ ם קורם מלכות ישראל וכנגדן שמונח מ•‪:‬אכי׳‬
‫מםני שזרק לסם ברשית שהיא שלי י והא בעינן‬
‫בישראל ומתחיל משאול ולזה אמר לו אותי שלח‬
‫ונתן בידה והרי זרק לתוך חצירי ־ יתי׳ דמיכמןום‬
‫ת ׳ למשחך למלך כלומר שלא ה ט ע ה ומשח אחר ‪ .‬אנו לומר שהקנס לסם ד״א קרקע לזכית כ ג ט עכ״ל‬
‫‪-.‬שחטא אמ״ל‪.‬הלא חס קטון אתה כעניך ראש‬
‫וכפ״ז צריכין אנו לומד שלא יוכל חייו להוריד גשמי‬
‫•שבטי־ ישראל אתה נמצא רזו טעותו על שחיה‬
‫בשבת וחררא קושיית חמין לדוכתה דתשתא םו׳״ל‬
‫מ ט ע ה בעצמו שאינו מלך גמור ולכךטיעית זו‬
‫ב' רשייית ואפשר שלזס רמז את שבתותי תשמורו‬
‫גרמם לו והחיה א ג ג וע׳״כ צענש שאול • וכפ*״ו‬
‫שאני משמי יאת מקדשי תיראו שלא תגרמו ‪4‬י‬
‫על‬
‫<אמר טענתו של מ ר ע ״ ה מ ל ך אחר שיעמוד‬
‫׳ ליחיכ‪ :‬אם כחקתי תלכי אז ונתתי גשמלים ‪50‬ת'‬
‫בנין ירקד כחרב דחא ניחא אם־ תית מלך שני כדין‬
‫כלילי שכתיתדישאר כל העולם חציימשא׳יכ כתיפן‬
‫‪,‬‬
‫שאו‬
‫פרשת‬
‫»ו‬
‫משכיל רדוד‬
‫שאז צריכן ליתן לכם ג ט כריתות ולהקנות לכם ד״א‬
‫קרקע ובכך לא אתן גשמים כלילי שבתות ‪:‬‬
‫^ ב ח כ י נמי עפורש הפסוק וחיה אסשמועוכו׳‬
‫ונתתי מטר וכוי השמרו וכו׳ וסרתם וכו׳ ועצר‬
‫וכו׳ מכל וכל ע״כ מחרב כרך יצחק ‪:‬‬
‫פרשת בהעלותך‬
‫•!יאמר משם לחובב ק רעואל חמדיני חותן וכו‬
‫נוסעים אנחנו אל חמקום אשר אמר מ׳‬
‫•וכו׳ לכמ אתנו ומטכנו לך כי ם׳ דבר טוב על‬
‫ישראל ויאמר אליו לא אלך וכו׳ ויאמר אל נא‬
‫תעזוכ אותנו כי על כן ידעת חנותנו כמדכר וחיית‬
‫לנו לעניים וכו׳ ומימ מטוכ וכו׳ ואיכא למירק כי‬
‫מ׳ דבר טוב יתר‪.‬גס מ״ש אל אדציך ואל מולדתיך‬
‫־יתר ודי כאומרו לא אלך גם מת משיבו מרע״מ אל‬
‫נא תעזוכ "וכו׳ וחזר ככפילח ואמר וחימ מטוב‬
‫ההוא וכו׳ וי״ל עמ״ש חרטכ״א ז״ל תכיאו ככ״י‬
‫ח״מ סי׳ י״ר ראע״ג דקיי״ל דחריין הנוטל שכד לדון‬
‫•דיניו כטלים מיחו אם נוטל שכר כדי לילך ע מ ח ם‬
‫מעיר כע״ח לעיר לעיר ולדונו שם מותר ליטול‬
‫שכר ע ‪ f‬עכ״ל ומנמ פירש״י ז״ל ומיית לנו לעניים‬
‫•שתמא מאיר ענינו כמלכמ נמצא שמיו צריכין לו‬
‫לילך עמהם למאיר עניכם כהלכה וכמ״ג אסור‬
‫ליטול ואפי׳ לימור אסור כשכר רמה אני בחינם‬
‫אף אתם כחינם מ״מ לפי פ ס ק חרשכ״א כל כח״ג‬
‫שצריך הוא לטרוח ולסבב ע מ מ ם מעיר לעיר כרי‬
‫להאיר עניהם וכו׳ מותר לילך וליטול שכר י לכך‬
‫אמר לו מרעיה תחילה כסתם נוסעים אנחנו אל‬
‫‪,‬ממקום לכה אתנו והיטבנו לך והוא חשיכ לא אלך‬
‫כ״א לארצי דשם יש לי כמה לכלכל את עצמי משא״ך‬
‫בלכתי עמכן וע״כ שנח מרע״ח חדכריס ואמר אל‬
‫‪.‬נא ת ע ד כ אותנו כי ע״כ ידעת חנותינו כמדכר‬
‫והכוונה ע״פ מ״ש חזי׳ל לא ע כ כ חקכיח ישראל‬
‫במרבד אלא כדי שתםא נכללת כגופן וכיון שכל‬
‫גגכוכ ממדכד לא חיח אלא כשכיל כך שהוא‬
‫מתלמוד ‪.‬א״ך צריכים מלמיר ללמוד לחם בנקל‬
‫למאיר ענימם וא״ך ישראל צריכין לתלמודך שאין‬
‫לסם מלמד טוב כמותך • וז״ש אל נא תעזוב איתנן‬
‫שכיר ידעת הטעם שאני חונים כמרבד ואין אנו‬
‫נכנסין לא׳׳י מיד כוי שתכלכל מתורה בגופינו‬
‫והיית לנו לעניים שתמא מאיר ענינו כחלכח כתורם‬
‫וא״ת אכתי מאי אמני לי שאתם ממנים ממני ואני‬
‫אסור ליחנותמכם לכן חרשלומרע״חעס׳ חרשכ״א‬
‫״ ו ‪-..‬״‪ ^ - .‬ך ממדים למקום שרי ליטול שכד‬
‫;‬
‫ד‬
‫‪46.‬‬
‫אמורבהעתתך‬
‫וז״ש והיה כי תלך עמנוע״ישאתחגולה ומטלטל‬
‫ממקום למקום שרי ליטול ש כ י וחיה ט תלך עמנו‬
‫•וחיה הטוכ ההוא אשר יטיכ ח׳ לנו וםטכנו לך‬
‫שנתן לך שכרך כחלק א״י וכמו שנתנה לו של יריחו‬
‫•או יאמר כא׳ וחיה כי תלך עמנו והוא ע״פ מ"*‬
‫כי א ס אל ארצי וכו׳ שאמר שכבר יש לי ילכיחי‬
‫עושרוככוד ואיני צריך למתנתכסלכךאמרמרע״ת‬
‫נוסעים וכו׳ לכה אתנו וחטכנו וכו׳ והוא השיכ‬
‫לא אלך כא אל ארצי ואל מולדתי אלך וכיון שאני‬
‫עשיר מו״ל כמי שאינו צריך ליטול ונטל אינו מ ת‬
‫וכו׳ וחדש לו מרע״ה מאי דתנן כע״מ שחיה עוכר‬
‫ממקום ל״מ וחיה צריך ליטול וכו׳ יטול ונו׳ חכ״א‬
‫עני חיח כאותה שעה לשלם וז״ש לו וחיה כי תלך‬
‫עמנוע״י שאתה הולך עמנו נמצא שחוא עוכר ממקו‪,‬‬
‫למקום ויטול ואינו משלם‪.‬ומשו״ח וחיה חטוכ אשד‬
‫יטיכ ח׳ עמנו והטכנו לך וק״ל ממרכ כרך יצחק ז״ל‪:‬‬
‫ב פ ס ו ס אלדד ומירר מתנבאים כמחנה ויען‬
‫יהושוע ויאמר ארוני משח כלאם י ואיתא‬
‫כתו׳ הטיל עליחם צרכי צכור וחם כלים מאליםם‬
‫ר״ל שנכואחן כלח מ מ ס לפי שאין השכינה שורס‬
‫מתוך עצמות ע״כ ויש לרקרק הלא מ ח שאמד‬
‫יהושוע אדוני משה כלאם חיח לפי שחתנכאו משס‬
‫מת יהושוע מכניס א״כ מה היעיל כזה שאמר‬
‫למשה שיטיל ע!יהם צרכי צכור כרי שתכלה נבואתן‬
‫מ ה כרך שיכלה מתן נבואתן מכאן ולחכא אם‬
‫‪,‬‬
‫נתנכא שמשח מת מה דחוה מום ‪:‬‬
‫וג״ל כי איתא •‪:‬דברי רז״ל ממ שחקכ״ח מגיד ע״י‬
‫מלאך לפעמים חקכ״מ חוזר מאיתו רכד‬
‫ומבטלו אכל מח שחקכ״ה גוזר ע״י נביא אינו‬
‫מתכטיל לעילם כדי שלא יאממ שמוא נביא שקד‬
‫ויש לתת ט ע ם וכי כשכיל שלא יאמרו עליו שמוא‬
‫נכיא שקר כשביל זמ לא יחזור םקכ״ם מרע״ם‬
‫לטיכח וממ ככך שיאמרו עליו נביא שקר‪:‬‬
‫והאיש אשר הוא טמור וכדרך לא וכו׳ כתכ‬
‫‪p‬״‪Q‬‬
‫מרב כן עזרא זלח״ח וז״ל וכדרך לא חימ‬
‫כמי ומכמ אכיו ואמו עכ״ל ורכריו תמומין כנודע‬
‫ושמעתי מחכם השלים והכולל כמסיר אכמדס‬
‫אסולין יי׳ץ שפירשו ע״כ מ״ש^מרכ הנז׳ עצמו לעיל‬
‫מזה לכם או לרויותכםכחכ וז״ל)לכי טמא לנפש(‬
‫או לרורותכם טמא נפש או בדרך רחוקה עכ״ל‬
‫ור״ל לט שדוד ממדכד לאישייךכסו ־דק ־טמא לנפש‬
‫־ אכל דרך רחוקה לא שייך כהו אפי׳ למ״ד דדן‬
‫רחוקה חיינו חיץ לסקופת מעזרה עכ״ז כדור‬
‫םמרכר לא שייך זת ולרומתכס שייך כהו תרי טמא‬
‫לנפש ודרך רחוקת ולכך כתיכ לכם או לדומתכם‬
‫או‬
‫פרשת‬
‫‪47‬‬
‫משכיל‬
‫או לח'ק מ ש מ ע דיש לחלק כין דוד המרכר לשאר‬
‫דורות כמ׳״ש ולכי שיטתו רצח לערש גם פסוק‬
‫והאיש אשר הוא טחור וכדרך לא חיח וכו׳ לכ׳‬
‫עניניס והאיש אשר הוא טחור לדור חמרכר וכדרך *‬
‫לא חיח לרומת אחרים ולכך עשה וי״ו לחלק‬
‫לחכריל שאיי ר ו מ ה מרור המדבר כמו שחלק פס׳‬
‫לכם או ל מ מ ת כ ם וז״א או כדרך ר״ל קאי אשאר‬
‫דורות כמ״ש ורו״ק כי קצרתי קצת ונכון‬
‫העאן וכקר ישחט להםוכו׳ ו י א מ ר ה ׳ היד ח׳‬
‫תקצר כל חמפז״ל הקשו היאך ר ו ע ה נאמן‬
‫נסתפק כמאמר ח׳ וכתיכ ככל כיתי נאמן הוא‬
‫ופירשו דקיי״ל רדוד ח מ ד כ ר לא הותר להם כשר‬
‫ע ר שמקריבים חלב ורם כאהל מ ו ע ד שנא׳ ואל‬
‫פתח וכו׳ ולכך אמר מ ר ע ״ מ הצאן וכקר ישחט להם‬
‫ומצא לחם בתמיחא דחא צריך שיקריבו חלכ ורם‬
‫ואז יחיו מותרים לאכול וזח כלתי איפשר שאין כאן‬
‫כמנים מ מ כ י ס רק אסרן וכ׳ כניו ואפ׳ אימתי‬
‫יאכלו כשלמא אם כל דגי חים יאסף לסם שאין‬
‫צריכין שחי׳ אז יראי ומצא לחם אכל צאן ובקר‬
‫שצריכים שחיטה זח א״א ואז ויאמר וכו׳ ר״ל שיכיא‬
‫‪:‬‬
‫לחם כשר שא״ץ שחי׳ כגין ויגז שלוים •‬
‫פרשת ש י ח ל ך‬
‫ו ה מ ת ה את ח ע ם חזה כאיש אחד יוכן ע״ר‬
‫שאמרו כירושלמי כתיכ על ג׳ פשעי‬
‫ישראל ועל ר לא השיבנו מ ש מ ע רכג׳ עכירות‬
‫מעכיר חשי״ת וכתיב ג׳ ע ס גבר רמשמע כ׳‬
‫פ ע מ י ׳ מעכיר לו יג׳ אינו מעכיר ותירצו כאן כיחיד‬
‫כאן כצכור רכיחיד ע ד כ״פ מעבירין ומשם ואילך‬
‫אין מעבירין וכצ ור מ ע כ י י י ן ע ר ג׳ ולכך כיון‬
‫דכראת מרע״ח שאמ״ל הקכ״ה ׳‪£‬כנו כרכר ואורישנו‬
‫אמר והיאך אי‪:‬ש׳ להיות כן ו ה י יישראללא היח כירס‬
‫רק ג׳ ע כ י מ ת ע ג ל ומרגלים ומתאוננים רסירחון‬
‫ד׳ רקי־ח עדיין לא היה ואי׳כ חדי כתיב ע ל ג׳‬
‫פשעי ישראל א״ו דהקכ״ה עשח ע מ ח ם ד ן יחיד‬
‫דמ״ג ואילך אינו מ ע כ י ר וזה חי ‪ f‬תמיהתו דרין‬
‫הצבור ישתנה ליחיות כדין יחיד וז״א ו ח מ ת ה את‬
‫ה ע ם הזח שחס צכור כדין איש אחר וז״א כאיש‬
‫אחר א ת מ ה א וחשיכ השי״ת אז ויאמר ח׳ סלחתי‬
‫כדבריך כן שמעתי ו נ כ י ן ‪:‬‬
‫ו א מ מ אל יושב הארץ חואת וכו׳ אשר‬
‫^״פ‬
‫עין כעין •יכו׳ ו א מ מ מכלתי יכולת ח׳‬
‫וכו׳ וי״ל מ ה כוונת מ ר ע ״ ח כענין אשר עין כעין‬
‫וכו׳ ונ״ל ר י ת ק ל‪.‬ריש גמ׳ ש ז״ל חכמי קסטיליא‬
‫כ‪!:‬שוק ו ע ת ה למה נמית כי תאכלנו וכו׳ שפי׳‬
‫‪,‬‬
‫דוד‬
‫מן‬
‫בהעלותר ש־יח ‪•p‬‬
‫כמ״ש י ז״ל ד ט ע ם מיתת תארס כי כאמצעית המיתה־‬
‫נהניס מזיו השכינה מ ת דאינם זי ניס בחייהם היי‬
‫ולזה היו מתאוננים ישראל כאומרם ו ע ת ה למה נמות •‬
‫כי תאכלנו וכו׳ דהיינו למת נמית כדרך העולם‬
‫כשלמא אם יוםעים אנחנו למשמע את קול ח׳‬
‫אלמינו ?גור אזי ומתנו כדי ליהניז מזיו השכינה‬
‫אכל כיון שזכינו ענין זת כייניתינו כעת״ז א״כ‬
‫למת נמות זח ת״ר ז״ל‪:‬‬
‫ו נ ר א ה רזה נמי כינת מ ר ע ״ ח כאומרו אל יישכ‬
‫הארץ הזאת וכו ר״ל כשלמא אלמלא לא‬
‫ראו דור המרכר זיו השכינה עין כעין אזי אפי‬
‫ימותו לא י ו א מ מ יושכי ה א ד ן מכלתי יכולת רק‬
‫יתלו לומר כרי שיזכו ליאות כזיו חשכינת ולטיכתם‬
‫ע ש ה כן אכל כיון שזכו לכך כחייהם למה יומתו שא״כ‬
‫יטע״ו לומר מ כלתי יכולת ה׳ וז״ש ו־למרווכו׳ אשר‬
‫עין כעין וכוי ואפ״ה ותמתח וכו׳ זהו ט ע י ת אות״ע ‪4‬‬
‫נושא שעשיתי כאשפי כרמש כס שלח לך יכה‬
‫תוארו וראיתם את הארץ מ ס סיא וכו׳‬
‫והכוינח שחקכ״ח שולח מלאני חש־ת לעוח׳יז‬
‫ואומר להם תראו את ארן התחתונה מ ה ע ‪ :‬י נ ח‬
‫ואם ה ע ם היושכ עליה דהיינו הצכור שכחם ת״ח‬
‫מעוסקים כתורה וכהם המון ה ע ם םמחיקיס‬
‫ידיחם וז״ש החזק הוא הרעה כ נ ג ‪ -‬ת״ח אם סזקיס‬
‫כתו׳ או נרעיס כמ וכנגד ה ז מ ו ; ה מ ע ט הוא אם‬
‫רכ אם ניתנים ערס לעמילי תורמ מ י כ ה או מ ע נ ג‬
‫מ ק א יכאח יזתשוכח מ א ת ‪ .‬מ ״ ה לחקכ״ח ששלחם‬
‫ואמרו כאני אל ה א ד ן אש־ שלחתנו *נו׳ ר ״ ל כ א נ י‬
‫אל האיץ התחתונה ומצעו שהחכמיס ע ו ס ק י ם‬
‫כתורה ו ג ס כמון מ ע ס מחזיקים בידם וזה אומרם‬
‫זכת חלכ ר״ת זריזים כעלי תו' חנית לילת כיוס‬
‫דהיינו מקיים מקרא שכתוכ וחגית כי יומם ולילה‬
‫רתיינו קמים כחצית הלילת ל ק מ ז ת ת ו ר ח וז״נו‬
‫חצות לילח כיום זהו כנגד חלוקת םת״ח ו כ נ ג ד‬
‫ההמון א מ מ ורכש רי׳ת ונותנים רמיהש כלכ שלם‬
‫וזה ! ר י ח ר׳׳לכמ״ם רז״ל אלודכרים שארם ע ו ש ת‬
‫אותם א ו כ ל פ י מ ת י מ ם כ ע ו נ ס הזח וחק״־ן ל ע ו ס ״ כ‬
‫וכו׳ ותלמוד תודח כנגד כולם ורצונם לומר ע ״ י‬
‫מתורה שעועקיס כה עמילי תוי־ה לכן וזה דהיינו‬
‫כעילם הזח אוכלים חפירות וז״ש וזח עריה א״כ‬
‫אמרו ז״ל שע״י לימוד התי׳ נכראים כ מ ה מלאכים‬
‫ו‪.‬כך כשכאו שליחי המיןום לעום״ז ונמצאו ת׳ית‬
‫עוסקים כתורה חכיאו בידם המלאכים הנבראים‬
‫מתורתם וי וריס כאצכע לבוראם וזח‪.‬פרמז תראמ‬
‫ח ‪ :‬י מ ת שעושיכ ‪ :‬נ י א ד ם רכר סנולד מ ת ו י ת כני‬
‫‪,‬‬
‫א־־כ ע״כ ‪.‬־נכו; רמז זח ו מ ״ ק ‪:‬‬
‫פרשת‬
‫פרשת‬
‫׳מח‬
‫משכי׳ ל ד ו ד‬
‫פרשת הרח‬
‫־דהח קרח לקש ט ע נ ת שנעשה קרח ע״י׳וחעכזרו‬
‫ת ע ר על כצ כשים וכו׳ כאומרן ז״ל‪:‬‬
‫׳ ו ב מ ד ר ש מ ס •ראש קרח לחלוק ע ם משה פרח‬
‫ארומה ראה ע״כ יוכן שהוא אמר כי‬
‫כל ה ע ר ה כולם קדושיש ורד‪ :‬ו ז״ל כולם שמעו‬
‫מפי חקכ״ה אנכי וכו׳ נשמע דש״ל לקרח שלכל‬
‫א' נאמר אנכי וכו׳ ולא כרעת משח יכינו עיים‬
‫שזח קאי עליו וכמו שהליץ ד מ״ש ויחל משה וכו׳‬
‫שאמדו ז״ל לי אמרת ולא להם וכו׳ ומביא ראייה‬
‫קרח למשה שהרי חוצ־ך ל‪-‬פרת פרה אדומח‬
‫לכפר עין ה ע ג ל ואס א י ז א ראנכי ח׳ קאי אמרע״ח‬
‫רוקא אמאי הוצרכה פרה א ־ ו מ ה אייו ראנכי קאי‬
‫אכל או״א מכל ישראל ולכך אמר כי כל ה ע ר ה‬
‫כולם קדושים וכו׳ א״נ כמ״ש ד ל שקרח נשתמר‬
‫־ ואמר למה ע ׳ אומות כילם יש לחם כ מ ה כומרים‬
‫ואנו אלוה א׳ ומלך א׳ ונשא א׳ ומכיא ראייה‬
‫דאזלינן כתר אוח״ע שהם דוכא כמ״ש גמ׳ אמרו‬
‫אות״ע אנו דוכא וכתיב בתורתכם אחרי רכים וכו׳‬
‫ואמרו ז״ל מנל״ן דאזלינן בת־ריבא מרמצינו כפרה‬
‫ארומת ושיף את ה פ י ה וכו* ורילמא טריפת א״ו‬
‫דאזלינן כתר דוכא ולכך אמר מ ת ראה קרא וכו׳‬
‫ד״ ל מ ה ראייה יש לו ראזלינן כתר דוכא לז״א פרה‬
‫ארומה דאה ו ט ׳ רמשס מ ו נ ח ראולינן כתר דוכא‬
‫* וכו׳ ו ק ״ ל ;‬
‫ש ‪ 0‬ויקומו לפני משח א‪:‬גרו ר ל מלמד שחשרומו‬
‫כא״א ולכך כתיכ ויקומו דחששו לכטל החשד‬
‫משוסראיכא אויבים וחם ראפקי אויבים לכך ויקומו‬
‫לפני משה וכבדוהו להחזיקו שאין לו אויבים וקיימו‬
‫החשד ודי״ק ‪J‬‬
‫ר ש מ ^ מ ש ה ויפיל על פניו מלמד שחשרוחו‬
‫כא״א ר׳יל רקיי״ל כל זמן שארם עושה‬
‫שוס עבירה כדור המרכר אין חענן מ כ ס ה איתו‬
‫ו ח מ ה קוררת עליו ולכך כיון שאמרו ז״ל לפני משם‬
‫כפני ‪ nrp‬חשכו לומר משום ד״א ח״ו ו מ ח עשה‬
‫מ ר ע ״ ח לכטל זה נפל לארץ וראו הענן מכסהו‬
‫יודו״ק א״כ נלע״ד הכוונה ר א מ מ ז״ל סימן לעכירם‬
‫ירקון ולכך ט ו ן ששמע שתשרוהו אמר כודאי‬
‫‪ .‬שפניו מוריקות ראל״ן סימנא מילתא ומהיכן ירעו‬
‫כן והלא פני משת כפני ח מ ם א״ו שחוריקו פניו‬
‫ק״ו ולכן ייפול ע ל פניו רייקא שנתבייש ח״וודו״ק‪:‬‬
‫א י ת א יז״ל א מ י ק י ח אחי ארכעח חיו ע מ ר ם‬
‫ו י צ ס יתגוון ועוזיאל ע ד מי ראוי ליטול‬
‫י א ת השניים לא אני וכי׳ ייש להקשית רקרח כא‬
‫לחלוק ע ל הנשיאות של אליצכן ן' עוזיאל ואפילו‬‫י‬
‫‪it‬‬
‫שלח לך‬
‫*‪4‬‬
‫מהראוי יאמר מי ראוי ליטול את ס ג ׳ ‪ :‬ועור‬
‫רכשלמא קרח מחמת שבט לוי אבל דתן ואכרם‬
‫למת ב א ו ‪:‬‬
‫ו נ ל א ה כמקרים רקיי״ל בז׳ מיני שנשתבחה ב מ ס‬
‫א״י רקרם בקרא הוא מעיקר כגון אם‬
‫באו לפניו ג מינים או ב׳ יברך על המוקדם ‪:‬‬
‫ואיתא כ ג מ ׳ ר״ע אייתו ליה רמון ורכש של‬
‫תמרים וכירך על הרכש אמייל והלא‬
‫רמון קדם אמ״ל אע״פ שהוא קדום מ״מ רמון‬
‫חמישי לארץ קמא ורכש שני לארץ כתרא לכן ע ד י ף‬
‫מיניה י נקטינן מהכ‪ .':‬רשני לאב״ת עדיף מחמישי‬
‫של ארץ ק מ א ואמרו כ ג מ ׳ ראשון של ארץ ק מ א‬
‫ע ם ראשון של א״כ וראי ראשון של א״ק קורם אכל‬
‫הספק הוא שני של ארץ ק מ א ע ם ראשון של ארץ‬
‫כ־ןרא‪:‬‬
‫ו ח ר א ‪ /‬ה משכטי יח דרחל ארץ כתרא ולאם‬
‫ארץ ק מ א ולאה ילדה ראובן ושמעון‬
‫וכו׳ ורחל ילדה יוסף ובנימן נמצא ארץ קמא רלאמ‬
‫מוא ראובן ושני לו שמעון ויוסף ראשון רארץ כתרא‬
‫ולכן ראובן נטל הככורה ולא יוסף רראשון של‬
‫א״ק יותר מראשון של א״כ וראובן שכלכל יצועי‬
‫אכיו נטלה מ מ נ ו ה ככורח ונתנה ליוסף ואם איתא‬
‫ששני של א״ק יותר א״כ יטול חככורח שמעון א״י‬
‫ראשון של כתרא יותר משני של א״ק ולכך נטול‬
‫חככורח יוסף * ומנח כנייר ע מ ר ם ארץ קמא ויצהר‬
‫אכי׳ת ועמרם חוליד אחרן ומשח נמצא ראשון של‬
‫א״ק הוא אהרן ושני של א״ק הוא משח ויצהר חוליי‬
‫קרח נמצא דראשץ רא״כ הוא קרח ולכך כא קרק‬
‫לחלוק על המלכות שכיר משח לכך קאמר מי ראוי‬
‫ליטול חשנייח שהיא המלכות לא אני רכשלמא‬
‫כהונת א״י לחלוק דראשון של א ׳ק יותר מראשון‬
‫של א״כ ולכך נטלה אהרן אכל המלכות שבידן‬
‫למה דאתה שני של א״ק ואני ראשון של א״כ יקיי״ל‬
‫רראשון של א״כ קורס לר׳ של א״כ והראיה ודתן‬
‫ואכירס כני ראוכן וראובן נטל הבכירה וכשבלכל‬
‫יצועי אכיו נטלה יוסף א״ו א׳ א״כ קורם יא‪:‬ילי‬
‫המלכות ש כירך גזולה וכשלמא את סותם פי אפ׳‬
‫כנשיאות טוכ אכל כיון שנטלה אליצפן ן׳ עוזיאל‬
‫א״כ קשה עליך א פ על המלכות ורוק והוא נחמד‬
‫שמטתי מת״ח אחד משס הרב נפתלי שבע רצון‪:‬‬
‫ויבאו כני ישראל וכו׳ ותמוה שם מרים ותקכד‬
‫שם ״ כתאי סיפא דותמית שם מדים וכוי‬
‫איפ״ל דרך דרש כמ׳׳ש ז״ל ט ע ם שכמת ה מ ת ששוכנו‬
‫שמו מ ׳ כ ט ע מ י ם ס״א משום שמתים ע״י מלאך‬
‫חמות ומכחלתו שוכחים משא״כ אי מ ת כנשיקם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מעם‬
‫פרשת‬
‫מ ש כ י ל ל ד ו ד כייס ו ע ה כ ושופטים וכי ת ב א מ ט‬
‫ט ע ם כ׳ משום שמתים כח״ל ובטומאת שוכחים ורש‬
‫קרא ותמות שם מרים ו א מ מ ז״ל שמרים מיתם‬
‫בנשיקת מג״ש דשם שם נאמר כאן שם ונאמר‬
‫במשת שם וימות שם משת מ ת סתם ע י י נשיקמ‬
‫מ כ א נמי מבא וא״כ כיון שמיתת כנשיקת לכן‬
‫מרים ר״ל עדין שם נזכר למ וניט מקרא דצרין‬
‫לנשיקת משום ותקבר שם כחו״ל אכל אלמלא‬
‫נ ק כ י מ כא״י א׳׳ץ לזמ וכעין זמ פי׳ ס י ב כעל כ׳‬
‫כפ׳ וימות שם משמ ומרי מוא כמבואר ודו״ק ‪:‬‬
‫פרשת בלק‬
‫‪ 1‬נ י מראש צורים אראנו וכו׳ מי מ נ ה ע פ ר וכו׳‬
‫יוכן עמ״ש כ ג מ ׳ שאל מםוא מינא את ריכ״ק‬
‫מ ח כתיב צתורתכם אחרי רכים לחטות מפני אין‬
‫אתם משוים ע מ נ ו ולעכור עכורה זרה שחרי אנחנו‬
‫דכים וחשיכ ריכ״ק כ מ ה פנים וכי׳ ותשובת ריכ״ק‬
‫שישראל עוכרים כולם לסקכ״ח ואם תחכר אומם‬
‫ישת‪1‬ית ע ם כל א׳ מהאומות שכל אח״ עובד אלוח‬
‫אז יחיו ישראל רכים ‪:‬‬
‫‪^1‬וד תירצו רבני אשכנז ע ל ק״ו חמין במאי‬
‫דקיי״ל אומות ם ע ו ל ם אינם קמים כתחה״מ‬
‫׳אכל ישראל ק מ ם כהחת״ח וא״כ ישראל בשיקומו‬
‫צתחח״מ כודאי ישראל מרובים • וע״ז כמ״ר חפ׳‬
‫כי מראש צורים רחיינו חאכות ז״ל שביטלו ע״ז‬
‫אראנו לישראל שגם הם אינם עוכרים ע״ז‬
‫• ו מ ג ב ע ו ת אשורנו שחס האמהות אשורנו לישראל‬
‫שאינם עוכרים ע״ז רמ״ש רחל אמנו ותגנוב את‬
‫מתרפים וכו׳ ושמא תאמר אזלינן כתר מ ב א כמו‬
‫שאילת חמין לזח תירץ הפסוק הן ע ם לכדד ישכין‬
‫דהיינו ישראל כולם כאחד עוברים תקכ״ת משא״ כ‬
‫אומות חעולס על כן וכגויים לא יתחשכ ע ד שיקשו‬
‫ק׳יו חמין י‬
‫ו^וד רמז ת׳יי רבני אשכנז כפסוק שאחריו ואמר‬
‫מי מ נ מ ע פ ר יעקב דהיינו מקכ״ת מונמ‬
‫אפ׳ ישיני ע פ ר רישראל נ״ל אכרהם צכאח וק״ל‬
‫כרן לקחתי וכרן ולא אשיכנח יוכן עמ״ש‬
‫הנה‬
‫כסנהדרין כל חכרכות של בלעם חזרו‬
‫ל ר ע ה חוץ משל כתי כנסיות כמד״א ו י ח פ ו ן ה׳ את‬
‫םקללה לכרכח א׳ לכרכם ולא אחדים אלא כאשד‬
‫כ ר ע ת בלעם לקלל וזח נראה כוינת בלעם כאומרו‬
‫מנם כרן לקחתי ר״ל אעפ׳יי שאני מ כ ר ן אותם‬
‫ה ר ע שכל מברכות לקחתי אותם דחזרו לרעמ חוץ‬
‫מ א ח ת ח״ש ולא אשיכנמ לקללמ כא‪ •#‬מימ כדעתי‬
‫כמ״ש וק״ל‪:‬‬
‫פרשת עקב‬
‫והיה ע ק ב משמעון וכו׳ ו ע ת מ ישראל מ מ ה׳‬
‫אלמין שואל מ ע מ ך וכי׳ מ מ כתיב למעלמ מ מ מענין‬
‫סיום לעשותם ודח״ל מיום לעשותם לקבל שכרם‬
‫וא״ת א״כ מ מ יאכלו כעומ״ז לו״א ומים ע ק ב ו נ ו ׳‬
‫ר״ל דאמרו יז״ל זכות חשמחמ בממ ששמחים כמצוי‬
‫אוכלים כעומ״ז ״ וז״א ומימ דאין והימ אלא לשוץ‬
‫שמחמ כ‪1‬י׳ מ ר כ ! ר ע בירך כח״כ ואני אכוא אחריו‬
‫ומלאתי את דבריו שנרמזו בזח ע ו ד ב׳ תירוצים‬
‫םא׳ שאמרו ז״ל שאוכלים זכותם וזחואשר תשמעון‬
‫לשון רבים חאב והכן צדיקים ע׳ ד צדיק וטוכ לו‬
‫צדיק ן׳ צדיק ובא רעח״ו ו ע ת ה ישראל מ ח ם׳‬
‫אלחיך וררז״ל אל תקרי מ ה אלא מ א ח דבזכות‬
‫חכרכות אוכלים ונהנים כעוח״ז וזהו רמז קרא בם׳‬
‫תחלים אשרי איש ירא את ה׳ דהיינו אשריו כזה‬
‫וככא וכזה םוא משום שכר דכמצותיו חפץ מאר‬
‫שכר חשמחח ו ע ו ד דור ישרים דהיינו צדיק ן׳ צדיכ(‬
‫ועור מכורך דהיינו שכר חכרכות כמ״ש‪:‬‬
‫פ ר ש ת שופטים‬
‫ץ‬
‫‪#‬״פ והיח כשכתו ע ל כסא ממלכחו יוכן שאמר‬
‫ז״ל כן שנת שאול כמלכו דנשיא שנתמכה ע ל‬
‫חצכור מוחלץ ע ״ כ עונותיו ככן שנח כלא ח ט א‬
‫גם אמרו ח י ל תורה כעירנא רעסיק כ ה אגוני׳‬
‫מגינא מן ה ח ט א ולכן אמר וחיה כשכתו ע כ ״ מ‬
‫שרוצח שחמלך יחיו כל ימי חייו כלא ח ט א כמו יום‬
‫שכתו שהוא כלא ח ט א התיקון חוא וכתכ לו וכו׳‬
‫וקרא כו וכו׳ שמרי אמרו תורה כעידנא דעסיק‬
‫וכו׳ ודו״ק מ ר מ י שאלוניק״י זלמ״מ ‪:‬‬
‫פ ר ש ת ו ה י ה כי ת כ ו א‬
‫והיה כי תבוא אל מארץ וכו׳ ולקחת מראשית‬
‫וכו׳ וענית ואמרת ״ וליישב חענין ״ נקדים‬
‫מ״ש כפרשת כראשית ״ ע ״ כ מדרש ה נ ע ל ם ‪ten‬‬
‫תוארו וענית ואמרת ארמי אבר אבי ארמי זמ‬
‫מנחש אבד אבי זמ ארמ׳יר ע י מ פ ת מ שלא אכל‬
‫מ ע ץ מ ר ע ת וגרם לו מיתמ • יש לדקדק מ מ עני)‬
‫ום לככוריס וליישכ כ״ז כמקרים מ״ש בגמ׳ א״ר‬
‫אילן מ ע ו מ ד כתוך ששמ עשר אמות לשרמ מכירי‬
‫גזלן הוא ואין מכיאין מ מ נ ו ככורים מ ט ע ם רכמיפ‬
‫אשר מכוא מאיצך מ מ שגדלו בארצן *‬
‫״‬
‫*‪1‬מי‪'#‬‬
‫•ז!‬
‫נ‬
‫פרשת‬
‫משכיל לדוד‬
‫ו ה ת ו ס ׳ כתבו ה ט ע ם משום שאין מכיאן גזל‬
‫על חמזכח וכאן מצאו אוח׳יע ע׳יפ נגד‬
‫ישראל לומר השתא אס האילן ע ו מ ד כקרקע שלו‬
‫דק סמוך לשרה ח כ י מ מןרא גילן ו א י ן מ ט א י ן ממנו‬
‫בכורים משום שיונק משדה חכירו וק״ו גרול שארץ‪.‬‬
‫ישראל שכולה גזולה היא בירכם שכבשתם ארץ ז׳‬
‫ע מ מ י ן מכ״ם שאין מכיאץ מ מ נ ה ככושיים ואין לס‬
‫מיתר וע״ז יש מקום למשיב דשאני אילן מיונק משום‬
‫שהקכ״מ שונא גזל כעולמ משאי׳כ גזל מגוי שמתו׳‬
‫מתירה אותו ורוצים אוח״ע להוכיח כמ׳יד רגזל‬
‫מ ג י י אסור ראיתא כגמ׳ ע ״ פ כי ת כ א ככרם רעך‬
‫וכו׳ ואל כליך לא תתן יליף שם כגמ׳ ככרם ד ע ך‬
‫דווקא אל כליך לא תתן אכל אס ה ו א פועל ככרם‬
‫הגוי מותר וחקשח בגמ׳ חניחא למ״ר גזל הגוי‬
‫אסור איצטריך קרא למשרי פועל אלא למ״ר גזל‬
‫ת ג ו י מותר למאי איצטדיך חשתח גזילו מותרת‬
‫פ ו ע ל מכעייא ומשני כרם רעך אילטייך קרא‬
‫ל מ ע ט ולא כרם של הקדש שאם הוא פועל ככרם‬
‫של הקרש אינו רשאי לאכול מ מ נ ו ‪:‬‬
‫‪1‬ככר כתכתי שארת׳״ר חיה לו דין פועל כמ״ש‬
‫חכתוכ וינחהו ח׳ כ ג ״ ע לעובדה ולשמרת‬
‫ופועל אוכל כשעת מלאכה ו ע ״ פ היתר לי לאכול‬
‫מכל עץ ח ג ן אכל עץ ה־״עת כמו אילן של הקרש‬
‫לפ״ד הנחש שאמר מן האילן חזה אכל• וכרא את‬
‫י מעולם ע׳יכ נאסי־ לו לאכול מ לדי ה ע ץ אשר כתוך‬
‫מ ג ן נשמע מזמ שאם אמרינן גזל חגיי מותר מ ע ת ם‬
‫ליכא למימר כרם רעך כא ל מ ע ט כרם גוי השתא‬
‫גזילו מותרת פועל מכעייא ומ״ל כרס רעך ולא‬
‫״ שס״ק ומאחר שארם ש מ ע לקול הנחש שאכל מ מ נ ו‬
‫עי״‪ 1‬גרם לו מיתה אכל אם נאמר כמ״ד גזל הגוי‬
‫אסור מ ע ת ם איצטריך כרם רעך לגופיה ולמישרי‬
‫פ ו ע ל ככרם הגוי שמותר ליתן אל כליו כחיות כן‬
‫א נ י ׳ כרם של מקרש מותר לאכול מ מ נ ו מאחר שאין‬
‫י לו שום מ י ע ו ט ל מ ע ט שלא יאכל פועל מ מ נ ו והשתא‬
‫א״ש ראו״ס מצאו ע״פ נגד ישראל שאין לחם היתד‬
‫למכיא ככורים משוםדכ׳ אשר תביא מארצך דווקא‬
‫ואין לחלק ולומר כין גזל ישרן! דאסוד וכין גזל‬
‫־ גוי דען‪/‬קר שלפ״ר אפ^׳ גזל מגוי אמור ראי ס״ד‬
‫גזל מגוי מותר השתא גזילו מותר פועל לכ׳׳ש וא״כ‬
‫למאי איצטריך מ י ע ו ט ד ד ^ ת כרם ר ע ך ו ע נ י ת ואמר׳‬
‫ולא םתירמ לרכרימס ארמי זמ מנחש אבד א כ י ז ם‬
‫אדח״ר ששמע לקולמ ואכל מן מעץ וגרם לו מ י ת ה‬
‫מ ז מ מוכח דכרם ר ע ך כא ל מ ע ט ולא כרם של ׳‬
‫לקישידליכא למימר שבא ל מ ע ט כרם של גוי משתא‬
‫וגו׳ למ״ר גזל מגוי מותר אלא ודאי רעך ולא של‬
‫כי ת נ א ונצבים והאזינו ‪50‬‬
‫תקדש ילכ״א ו ע ת ח מנת מכאיתי את ראשית‬
‫פרי מאדממ י״ל ו ע ת מ מלת ו ע ת ת רייקא ע ת מ‬
‫מוכח ד מ ל מגוי מותר וע״כ מותר לי למביא ביכורי׳‬
‫מראשית פרי מאדממ וק״ל ומוא נחמד ממרב‬
‫נפתלי שכע רצון זצוק׳יל •״‬
‫פרשת נצכים‬
‫^׳פ ה נ ת ת מ ת למי אלמינו וכו׳ עיין משפרי מרכ‬
‫בינמ לעתים כ ע ת תשוכת השנמ • ומידי״ן אחי‬
‫אמי כהח׳יל שלמה כנשתי י״ץ שמעתי מפריש ע״ר‬
‫הגמרא כישוכ תרי קראי כתיכ מ כ ס ה פשעיו לא‬
‫יצליח וכתיכ אשרי נשוי פ ש ע כסוי ח ט א ה ותרץ‬
‫לח תרי שנויי ״ א׳ כאן כחטא שאינו מ פ ו ס ם כאן‬
‫כחטא מפורסם ואכע״א כאן כעבירות שכין ארם‬
‫למקים כאן כעבירות שכין ארם לחכירו ״ וחשתא‬
‫מפריש קרא לכל א׳ מחתמצים דלפי תירוץ א׳ דיש‬
‫לחלק כין ח ט א מפורסם לחטא שאינו מפורסם‬
‫ח״ק חנשתמת ר״ל אם העבירות סם נסתרות ואינם‬
‫נגלות אזי הרין הוא ראינו מפורסמן כשעת הוידוי‬
‫וז״א לח׳ אלחינו דאינו מתורה רק כינו וכץ חמקו׳‬
‫והנגלות עכירות שמפורסמים אזי דינם ח^א‬
‫שיתורח לפני בני ארם וזהו לנו ולבנינו ר״ל בפני‬
‫אדם ו ה ט ע ם לעשות את כל דברי וכו׳ ממנו יראו‬
‫ויקחי מוסר לשוב כתשובה חם י ולפי תירוץ ח״ב‬
‫רי״ל שכין עכירות שכין ארס למקום לשל חכירו‬
‫ח׳׳ק הנסתרות ר״ל איזמ מין מן העכירות נסתרות‬
‫ולא יחיו נגלות חיינו מי שחם לח׳ אלחיני דהיינו‬
‫עכירות שכין ארם למקום ״ והנגלות ר״ל ואיום‬
‫מין מהעבירות נגלות ואינם נ ס ת מ ת חיינו מי כינו‬
‫וכין ח כ י מ וז״א לנו ו ל מ י נ ו ונ״ט ר ע כ י מ ת שכין‬
‫ארס לחכימ וחיו נגליס משום לעשות את כל דכרי‬
‫וכו׳ דהיינו ע״י קיוס מצות ואהבת לרעך כמוך זה‬
‫כלל גדול כתורה ע״י שיפייס ח כ י מ כ מ ״ ש ורפת״ח‬
‫פרשת האזיני‬
‫‪ 3‬כי ירין ח׳ ע מ ו ועל עכריו יתנחס כי יראם‪y‬‬
‫כי אזלת יד ו א פ ס עצור ועזוב ״ הפסוק הזח‬
‫משולל ח ח מ ם י גם שינוי כן ע מ ו לעבדיו • ונראם‬
‫פרשן של דכרים כמ״ש ג מ ׳ דשכת ע ״ פ וחתוית‬
‫תי״ודאמ׳״ל תשי״ת למלאך כתוכ ע ל מצחן של צדיקי‬
‫תי׳יו של דיו חיים ו ע ל של רשעים תי׳יו תמות של‬
‫דם וכשקטרגמ מדמ״ד אז כתיכ וממקדשי תחלו‬
‫שחחחילמ מפורענות מהצדיקים ונתנו שם ט ע ם‬
‫משום רלא מיחו כירם עש׳" ב י‬
‫‪,‬‬
‫ובזם‬
‫!‪5‬‬
‫משכיל לדוד‬
‫פרשת‬
‫‪1‬בזה ראיתי מפקיש ירי׳׳ן החחם השלים חרו״מ‬
‫כמוס׳יר משח אםכא; י״ץ פסוק נישעיח‬
‫ו כ ת תארו ויכרת ס׳ מישראל ראש יזנכ וכו׳ ויחיו‬
‫מ א ש י י ה ע ם וכו׳ וחענין שמתנכא חנכיא על אותו‬
‫מדור של כחמ״ק שהתחילה הפורענות מהצדיקים‬
‫וז״א ויכרת ח׳ מישראל ראש וזנכ דהיינו הצדיקים‬
‫מנמשליס לראש והרשעים חנמשלים לזנכ וכן נמשלי׳‬
‫לכפה ואגמון ע ר ואשימיםכראשיכם ו כ פ ל ח ע נ י ן‬
‫במלות שונית ואכ״ך הקשה חכתוכ לעצמו מ‪1‬ני‬
‫מ ם מ ת ו הצדיקים מ ח ע ש ו ולא רי זח אלא שחחחי׳‬
‫מ ח ם ת פ ו י ע נ ו ח וז״א זקן ונשוא פנים הוא הראש‬
‫ונכיא מורח שקר הוא חזנכ ר״ל כתמהא ור״ל וכי‬
‫זקן ונשוא פנים דהיינו הצדיקים ה ו א היאש ר״ל‬
‫מתחי׳ מ ח ם ח!ודענותיונכיא מורח שקר הוא חזנכ‬
‫ד״ל והרשע הנמשל לנכיא מורא שקר הוא כאחרונה‬
‫ו‪.‬״א חוא מזנב לזח נ״ט ויחיו מאשרי ה ע ם חזה‬
‫מ ת ע י ם וכו׳ דייל שהעון שכיר הצדיקים משוםרלא‬
‫מיחו כירס ואמטו לסכי סתחילח מ ח ם הפורענות‬
‫ור!ח"ח‬
‫‪ Pfl<1‬יתכאר קראין שמתנכא מ ר ע ״ ח ע ל אותו‬
‫חדור וישא נכואתו ויאמר אס תראח כי יר׳ן‬
‫ם׳ ע מ ו ככללית ועל עכריו דהיינו הצדיקים יתנחם‬
‫שסגם שמתחי׳ יצא רעם לטוכח וססכימח דעתו‬
‫לפוטרם ועכ׳יז אח״ך ניחם עליהם ל י ע ח וז״א מן‬
‫הצרק והיאך תצא זאת מל‪1‬ניו לזה נ״ט כי יראח‬
‫כי אזלת יר ואפס עצור ועזוכר״ל כי יראה חשי״ת‬
‫כי אזלתיר המון ה ע ם פשטו י ו ם כעריות ואפס‬
‫עצור ועזוכ ר״ל ואץ מי מהצ־יקים שיעצור אותם‬
‫ויעזוכ איתםמרדכי מ ר ע ה ומש״הנענשו הצריחים‬
‫ו ע ל עכדיו יתנחם ורו״ק ‪:‬‬
‫כ נ מ׳ ח׳ משעיר וכו׳ מאי כעי וכו אלא ש היה הקכ״ח‬
‫מחזיר וכו׳ א״ל מ ה כתיב כה וכו׳ א כ לא כעינא‬
‫והקשה חרב מהרח״א כ ס פ מ עץ החיים דתא ניאוף‬
‫הצחיחה חוו מז׳ מצות רכ״נ ועב״פ חם נענשים‬
‫עליהם ומאי קאמרי לא כעינא ותירץ משום דקיי״ל‬
‫ב״נ נהרג כע״א וכריץ אחר וכלא התראה ואלו ישראל‬
‫אינם נהרגים רק כערים וכהתראח משו* ח השיכו‬
‫שחס אינם רוצים לקבל התורה מ א ת י שחם אדוקים‬
‫בזנות וכרציחם תורתס חויא לחו שמירה טפי שלא‬
‫יפרצו מא&ר שדין ישראל כעינן עדים והתראה ‪:‬‬
‫ר<י״ד דס״ר רעשו וישמעאל דכיון יית נתן תורם‬
‫לישראל ייחיו חם פטורים מז׳ מצות דידחו‬
‫והוא חס״ר ה ג מ ' דסנחררין דאמרריכי׳ח כלמצוח‬
‫שנא׳ לכ״נ ונשכח בסיני לזח ולזה נאמרה ופריך‬
‫אדרבא מרנשנית בסיני לישראל נאיירה ולא לב׳נ‬
‫‪:‬‬
‫נא­‬
‫האזינו נ ח‬
‫ותריץ מראעכש לתו מ ן מ נ ה א ח י מ״ח וכו׳ מ ש מ ע ‪.‬‬
‫ר ח ס כ ר א מ כ ח ו ץ ח י א ר י ו ת ר מ ש ז כ ר לומרמרנשנית‬
‫כסיני לישראל נאמרת ולא לכ״ן וזו סכרש עשו‬
‫וישמעאל דאמרו מ מ כתיכ וכי׳ א״כ לא כעיכא‬
‫ומינא ילך יותננמ לישראל ויקכלומ ומו״ל נשנית‬
‫כסיני ולישראל נאמרמ ויצאו כ״נמחיוכם מא׳ שמי ^‬
‫חייכים ואפשר שיחו זמ כמ״ש מדאענש גוייס עצה‬
‫דכתיכ כע״ז כי ימצא כך מעכיר כנו וכו׳ כגלל‬
‫חתועכות ס׳ מורשה מפניך וכן כעריות כתיכ כי‬
‫את כל התומכות האל עשו אנשי מארץ וכו ולכצ״ל‬
‫דלזח נאמרה מ ״ מ חם שלא ידעו מ ה שכתוכ כתורת‬
‫זח משו״ח אמרו אי חכי לא כעינא וק״ל מחרכ‬
‫כריך יצחק ז״ל •״‬
‫ולפי רכרי מהי־ה״א מכואר מ״ש כאשר תמותי‬
‫כת יעשה ו כ ו רכשכאה רות להתגייר‬
‫ו ח ו ד י ע ת א ו ז ת נ ע ז י ק ל ו ת ו ח מ ־ ו ץ ו ד ׳ מיתות כ״ד‬
‫לזח השיכח אותת דחא משכחת חומרא ותוש‪1‬ת‬
‫יתירה כדיני כ״נ וכמיתתם שהיא חמורה מדיני ישראל‬
‫'ולז״אלא רניח ‪ f‬לי ט פ י כאשר תמותי אמות כ״ז אני‬
‫מקכלית כרצון טיכ משום דלא מיכעייא כ ה יעשה‬
‫ח לי כז׳ מצות דירן שככולס יש מיתה אלא אררכא‬
‫וכו׳ וכח יוסף דאזתרתן זו היא מיתתן ונחרגין כלא‬
‫התראה וכע״א וכדיין אחר הדי שהוסיף לנוחומרא‬
‫כמיתית כ״נ וא״כ מאי קא ק״ל מר׳ מיתות כיד‬
‫דישראל שחק״ל כחס כי המית יפריד כיני י וכיניך‬
‫שממיתות שלנו אינם כמיהות שלכם דיש הפריש‬
‫כינהס מקומר א לקולא וק״ל מ ה ר כ חנז׳ ‪-‬‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כפרשת נח‬
‫דו* יא׳ ע״א דחי ויעש נח זת ביאתו ׳לתיכח לא‬
‫כנוס כ ה מ ח חיה ועוף וכו׳ ו ה א דכתיכ יכו׳‬
‫עכ״ל עיין כקונטריס חרא״ם משפ״י כזה ו׳‪-‬עת‬
‫נ״ל ד ע ת חרא״ם ו ח ק ׳ דרש״י דנקט זח כיאתו‬
‫לתיכח כ א לאפיקי מ ד ע ת כראשית רכה רקאי‬
‫אכניס כהמח חיח לחור ולא על ביאת נח לכן אמר‬
‫רש״י דקרי גם אכיא ך לתיבת וכן קאי אכנוס‬
‫כ ח מ ה חיה ו ע ו ף וז״ש חרא״ם ולא כנוס כ ח מ ה‬
‫חיח ועוף ר״ללא ככוס כ ח מ ח חיח ועוףלחורייחו‬
‫אלא ע ם כיאת נח רקרא זח ויעש קאי אכולהו‬
‫ו א מ ט ו לחכי הקשח עצמו לרעת ו ח א דכתיב ויבא‬
‫נח וכו׳ ר״ל ול״ל חך קרא וסדי ככר נכנס כמו‬
‫ששמענו מפסוק ויעש נח לדעת רש״י ולדעת ב"׳י‬
‫ניחא דלא קאי רק אכנוס כ ס ע ת ח״< אכל לרעת‬
‫רש״י דקאי אכילה ־ א״כ קשייאויכא נח ל״ל ו כ ן מ ן‬
‫‪,‬‬
‫חכחמה‬
‫‪:‬גב‬
‫משכיל לדוד‬
‫פרשת‬
‫ח ב ח מ ח הטהורה ל״ל ללמד על בניסן לתיבה ת״ל‬
‫מ פ ס ו ק ויעש נח ואחא תירץ רכולחו צריכי רקרא‬
‫ויכא נח משום דרשת מ פ נ י מ י המבול ללמד ראף‬
‫כח מקטני אמנס וקרא רמז הבהמה ללמר שכאו‬
‫ה ם מאליהן כ ר מ ש מ ע ממשמעותא דכאו וכ״ש‬
‫לרעת כ״ד רם״ל דויעש נח לא ק אי רק אכנוס כהמח‬
‫ח׳ו ולא אכיאת נח לתיכה דהשתא איצטריך קרא‬
‫רויכא נח לגופיה א״כ ררשאראף נח• מקטני אמנח‬
‫מייתורה רמפני מי המכול לסוריה ררשינן כן ולא‬
‫מכוליח קרא כדרריש רש׳יי ז״ל‪ :‬י‬
‫א מ נ ם פסוק דמן ח כ ה מ ת צ׳ילכרכתיכ לפירש״י‬
‫ראיצטריך לררוש שכאו מאליהם * אח״ך‬
‫הקשח לרעת כ״ר רס״ל הכניס כהמה חיה ועוף‬
‫לחור בפסוק ויעש נח וכיאת נח לחור כפסוק ויכא‬
‫נח מ ש מ ע רלא נכנסו ככ״א וז״אשחרי כתוב כתיב‬
‫כעצם חיום חזה כא נח יכו׳ ובשלמא לרעת רש״י‬
‫־ניחא רכולהו מפסיק א׳ וממילא נכנסו ככ״א אכל‬
‫ד ע ת כייר ופירטן חכחוכ כל א׳ לעצמו קשח רזה‬
‫םפך הכהוכ וכו׳ לזת״י רמ״מ חזר חכתוכ וכיאר‬
‫וכו׳ ר״ל ל״ת כיין ו פירטן חכתוכ מ ש מ ע רלאו‬
‫בכ״א נכנסו אלא שחכהוכ רצח לפרטן זה לעצמו‬
‫׳וזח לעצמו אכל כנוסן בב״א חיח ״ זח המשך רברי‬
‫חרא״ם ז״ל אך ורק מאי לישנא רחזד וכיאר לשנא‬
‫קלילא חוא רפסוק כעצם הוא המאוחר כתורם‬
‫•למקראות רוכיאת נח וכנים ב ה מ ה חיה ועוף וי״ל‬
‫ברוחק ורו״ק חי״ו י מ י ן ‪:‬‬
‫ה נ ה ו ת על הרא״ס‬
‫‪,‬‬
‫י ד פ יוד׳ ע״כ שעיקר תולרותיהס ו כ ו רמרכתיב‬
‫‪:‬׳יכי׳ימראקרמנחו עכ׳׳ל מרכרי מהר״ש יפה ז״ל יראה‬
‫ט ע ם זכרון כניי אע״פ שהזכירם למעלה חוא כי‬
‫חיכי רנשמע רתולריתיו המעשים הם העיקר מ ט ע ם‬
‫הקרימה כמ׳ש הרא״ם זי׳לומהרש״יזילרתחטעם‬
‫ז ת ב א מ ו ר ו מ מ ל ת אלה שמעינן זח דאלח פסל‬
‫א ת מרא׳ ומיינו כניו עכ״ל ומראים ז"ל לא ‪*0‬ל חכי‬
‫י מ ר כ ת כ ומראקרימנמו וכו׳ וכמו שמושג ממחדו׳יץ‬
‫י ל רק ע ל מחר״ש ק״ק כיון רס״ל כן למה מולרך‬
‫׳־לומר ט ע ם קדימה כמ״ש חרא״ם ת״ל ממלת אלח‬
‫•כמ׳׳ש ודי״ק ואין להקשות ל ט ע ם חרא״ס מהקרימה‬
‫מל״ל לומר כן נאמר חן לי ערב די׳ ל ר ט כ ע םעילם‬
‫*למקרים כניו קודם ו ד י י ק ‪:‬‬
‫‪ T K D f‬ומעני שח‪:‬ס לח המתואר יכו׳ עכ״ל כאן‬
‫א״א לומר כמ״ש בדיבור א׳ מפני שםפסיק‬
‫*ילפי ו א ׳ ס״לדאין כאן שוםמפםיק דאדרכם ע י ק ^‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪19‬‬
‫הגחות על הרא״ם‬
‫תולדותיהם של צריקיס מ ע ״ ט ואין שייך שום‬
‫ח ‪ :‬ס ק ס לכך תריץ כאן מפני שתפס פ ח המתואר‬
‫יכו׳ ר״ל רחיל״ל א י ח תולדות נח צדקות תמימות‬
‫ושם וחם ויפת שמלת תולדות קאי אתמייחו וכיון‬
‫שלא יאמר תתואר שהם צדקות תמימות שסם תואר‬
‫לנח ואמר המתואר שהוא נח איש צדיק וכו׳ חזר‬
‫וכתכ ויולד ולעיל א״ץ לזה אלא שתריץ בפשיטות‬
‫מפני שהפסיק וכו׳ וק׳יל •‬
‫דפ יא ע״א ד׳יה ויעש נח זת כיאתו לתיבה‬
‫לח כנוס כ ח מ ה וחיה וכו׳ והא רכתיכ‬
‫וכו׳ ע׳יד במ״ש ככ״ר עכ״ל דכרי חרא״ם ככאן‬
‫סתומים קצת ימתירתי של מחר״ש יכה ז״ל למדתי‬
‫לפרש רכרי הרא״ם ז״ל דעל״ל רררשת כאו מאיליהן‬
‫רררשינן מקרא מן ח כ ח מ ח הטהורה איני כ״א‬
‫לדעת רש״י דס״ל ויעש נח זח ביאתו לתיבה דוקא‬
‫ולא קאי אכניס כחמה יחיה יעיף ר מ ח מ ח ו ר ע ת ה‬
‫מאיליחן כאו אכל לדעת כ׳׳ר רס״ל דויעש נח זח‬
‫כנוס כחמה וכו׳ רחא לאו נח כנס שיכוין לכנוס‬
‫בחמה אין לומר כאי מאליהין רא״כ למח הוצרך‬
‫לומר ייעש נח זה כניס כ ח מ ה וכו׳ דחא לאו נח‬
‫כנסן ואדרכם סותרין זא״ז וכך מטין דברי חרא״ם‬
‫ז״ל לא כנוס כ ח מ ח וכי׳ פי׳ ררש״י ז״ל כמיש זם‬
‫כיאתו לחיכה סלק פ כ״ר רקאי אכנוס בחמה וכו׳‬
‫אלא לא קאי רק אכיאת נח להיכח אח״ך הקשח‬
‫לרעת וחא דכתיכ ויכא נח וכו׳ פ י ל ד ע ת רש׳יי‬
‫רייעש נח זה כיאתו וכו׳ ויכא נח ל״ל ותריץ ללמד‬
‫שנח מקטני אמנח חיח וחא רכתיכ מן ח כ ח מ ח‬
‫וכו׳ פי׳ רגס זח ל״ל הא כבי־ שמעינן זח מדכתיכ‬
‫כעצם היום הזה וכו׳ ישם נאמר כניס כחמות וגו׳‬
‫כמ״ש ואעפ״י וכו׳ ותריץ ראיצטריך ללמד שבאו‬
‫מאליהן זהו ד ע ת רש״י ז״ל אכל חב׳יר ס״ל דויעש‬
‫נח זח שיכוין לכנוס כ ח מ מ ולא קאי על כיאתו‬
‫לתיכח רכיאתנח ילפינן מויבא נח ודרשת נח מקטני‬
‫א מ נ ה מ י ס ו ר א ד מ פ נ י מי המכיל אח״כ חקשח‬
‫לרעח חל׳ר אעפ׳׳י שכנוס ובו׳ פי׳ וא״כ מן ה כ ח מ ח‬
‫וכו׳ ל״ל וחיינו מ ה שחקשח לעיל ו ה א רכתיכ מן‬
‫ח כ ח מ ה כמש״ל ור״ל דלדעת כ״ר לא ייצדק לתריץ‬
‫כמ״ש אצטריך ללמד כאו מאליהן רא״כ לאי נח‬
‫כנסן ומהו זח שכחכו ויעש נח זח שיכוין לכניס‬
‫וכו׳ וכמ״ש לכן הוצרך לתריץ רחזר וכיאר כיאתן‬
‫זמ לעצמו וכו׳ כן םוא כוינת םרא״ם ז״ל אלא שקשה‬
‫ע״ז בין לרש״י בין לכ״ר כיון דכתיכ מן ה ‪ :‬ח מ ת‬
‫וכו׳ א״כ כנוס כ ח מ ה דכתיב בפסוק כעצם וכי'‬
‫ל׳יל וכן מקשה מחר״ש יפה ד ל ״ וי״ל_באגכשיספיי‬
‫מ ‪ :‬ם ו ק כעצם אוצטרין לדרשת למדך מכתוב שמיו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כני‬
‫‪83‬‬
‫ה ג ת ו ת ע ל הראי׳ם‬
‫משכיל רדוד‬
‫כני דורו אומרים לו וכו׳ וכמ׳יש רש״י לקמן ודו״ק‬
‫נ״ל דוד ‪:‬‬
‫ד״ה ד״א זמ מרחשון וכו׳ ע ד וי״מ מ ט ע ם‬
‫ע״ב‬
‫וכו׳ אכל מנכון כעיני וכו׳ עכ״ל מחילוק‬
‫שכין י״מ לחנכון כעיני וכו׳ שכתב םרא׳׳ם ז״ל מוא‬
‫זח דחי״מ ס״ל רחא דס״ל ר״א זה מרחשון הוא‬
‫מפני שכיון רסיי׳ל בתשרי נכרא העולם עכ״ל שהוא‬
‫ג״כ ראש למנין שנות העולם ושנית זזדורות ולכך ־‬
‫הוצרך לומר שהחרש חכ׳ הוא מרחשון אפעפ״י •‬
‫שאין מונין לחדשים מתשרי ראם תאמר שהוא אייר‬
‫שסוא שני לניסן ראש םחדשיס סו ל״ל ותנח חתיכה‬
‫כתר״א וכו׳ וחרא״ם דחח פי׳ זח רעכ״ל דמנין‬
‫שנות חדורות דמונין לתשרי אינו שלוי כבריאת‬
‫העולם בתשרי ומראיא מחכמי ישראל רס״ל רכניסן‬
‫נכרא מעולם כר" י ואפ׳׳ח ס״ל רמונין לשנות חעולם‬
‫מתשרי ואין זח תלוי כזח כ ד ע ת י״מ אלא הנכון‬
‫הוא כמ״ש ר״א זח מרחשון הוא משום דמונין‬
‫לשנות העולם מתשרי ולכך הוכרח לומר השני הוא‬
‫מ ח ש ו ן שאם תאמר הוא אייר ושני שני לחדשים‬
‫כפשטן של רכריס תיקשי ותנח חתיכה כשנת תר״א‬
‫וכו׳ וכמ״ש י״מ ורו״ק והשתא מ״ש הרא״ם לעיל‬
‫וז׳ל ו מ ה שלא אמרו שהוא״כ לר״ה של שנות‬
‫העולם שהרי לר״א בתשרי נכרא העולם וכו׳ עכ״ל‬
‫אינו מדוקדק דמינן שנות העולם אינו תלוי כבריאת‬
‫העולם וכמ״ש הוא עצמו כסתירת רכרי היש מ ‪ :‬ר ׳‬
‫כאמור וי״ל בדוח ־ן ורו״ק •‬
‫ד פ י״ב ע״א ר״ה ואין זח אלא תשרי וכי׳ אבל‬
‫א״א לומר שי־אשון הוא ניסן וכו׳‬
‫מכני שא״א ש י ע כ מ כין זמן ‪ -‬יאות ראשי‪ -‬אילנות‬
‫יכין זמן וכו׳ ע ו מ ק מ ו ט ע חרשים אחר וכו׳ כ מ ה‬
‫וכו׳ לא עררו רק ר׳ חרשים וכו׳ עג״ל כיאור‬
‫דבריו זיל ראם נאמר ראשון הוא ניסן א״כ נ!רש‬
‫החדש חיינו אלול א״כ מסירן שחילחילו לחסור ע ד‬
‫זמן ראות ראשי אילנות שהביאה היינה עלי זית‬
‫ונודע שקלו חמים הוא זמן ד׳ תרשים והס אלו‬
‫סיין ותמוז ואכ ואלול ותשרי אינו מן המנץ לפי‬
‫שנראו בו ראשי אילנות ולכך נחשב שבתשרי כולו‬
‫נראו ראשי אילנות אעפי׳י שלא נראו בו ע ר וכו׳‬
‫ומזמן שנראו ראשי אילנות דהיינו משיף תשרי‬
‫ואינו מן ה מ נ ץ כיון שיצא מ כ ו והאילנות כמים‬
‫אלא מן חשון ע ר זמן שחרבו המים יהיינו ניסן‬
‫חם חמשה חרשים דהיינו חשין וכסליו ו ט ב ת ושבט‪.‬‬
‫ואדר הרי חמשה חדשים וא״כ איך א י ‪ :‬ש י ש י ע כ מ‬
‫מ ז מ ן מ ו ע ט ראשי אילנוח ע ־ זמן שחרבו המים‬
‫שהוא ע ו מ ק מ ו ע ט מ׳ חרשים ומזמן שהתחילו‬
‫י‬
‫נג‬
‫פ ר ש ת גח‬
‫לחסור ע ר זמן ראית ראשי אילנות שהוא ע ו מ ק‬
‫רכ לא עברו רק ר חדשים לכן הפי׳ הוא כמ״ש‬
‫וחשבונו פשוט וק״ל‬
‫כא״ד וא״ת נימא כל המספרים כולם וכו׳ ובזה‬
‫יחיה שקוע חתיכה ח׳ אמות וכו׳ עכ״ל‬
‫ביאור דבריו אלה שחדש חז׳ היינו תשרי והעשירי‬
‫הוא טבת וראשון שכו חרכו המים הוא ניסן שכזה‬
‫משפטם דרור המבול י״ח חרשים ולפ״ז נמצא‪(,‬‬
‫שמסיון ‪ -‬שחסרו ח מ י ם ‪ .‬ע ד טבת חם ז חודשים ‪1‬‬
‫עולה בהם ר״י יום צא וחשוב ט״ו א מ ה לר״י יום‬
‫עולה י״ר יום לאמה נמצא כ׳ אמות לחרש יתר‬
‫כ׳ ימים ומסיון ו ע ד תשרי ר׳ חדשים הרי ח׳ א מ ו ת‬
‫נשאר מה״ח חרשים יתירים ח׳ ימים ע ם י״ו דתשרי‬
‫הרי כ״ד יום מוציא מ ה ם א מ ה לי״ד יום נשאי יו״ר‬
‫ימים הוציא מ ח ם ז׳ ימים לחצי א מ ה נשאר ג׳ ימים‬
‫חשוב רביעית א מ ה ט׳ אמות וחצי א מ ה ורביעית‬
‫נמצא שקוע חתיכח ח׳ אמות ורביעית ו״ז טי׳ם‬
‫יצ״ל ורביעית וכמ׳יש וכקויכ גם א״א וכו ששקוע‬
‫חתיכה כ׳ אמות וכו׳ סמםפר םוא ת״ק ימים ותן‬
‫כ״ו יום לאמה ויצא לך המספר ברור ורו״ק לעיל ‪i‬‬
‫ד ה יא ע׳ב ד״ה נבקעו להוציא מימיהן לא‬
‫כסתם וכו׳ גם יתכן לומר שיפרש זמ•‬
‫להודיע ו ט ׳ עכ״ל איפשר לפרש דבריו כדוחק‬
‫כמ״ש ממר״ש יפה וז״ל קשת כיון דעליית ה ת ח ו ם‬
‫חיינו ככקיעח והמיס יצאו מ ל מ ט ה ע ״ פ כל מארץ‬
‫מכיון רנכקעו קורם לפתיחת הארכות השמים‬
‫מהו זה שכתב רש״י ויהי הגשם ולהלן הוא אומר‬
‫ויחי חמכול אלא כשהורירן הורידן ברחמים וכו׳‬
‫וחלא כשירד הגשם ככר קרם עליית התחום ויכס‬
‫הארץ ואיך איפשר שיחיו גשמי כרכה ושי״ל א ע פ ״ י‬
‫שנכקעו מתחילה לא עלו חמים ממש אלא אחר‬
‫ירידת הגשמים אולי ישוכו ואז יחזור ויסתום‬
‫הפתוח ואפ״ל שאל זח כרין רש״י כמ״ש כחומש‬
‫נבקעו להוציא מימיהן כלומר לא שככקעו והוציאו‬
‫מימיהן מיד אלא נבקעו והוכנו להוציא מימיהן‬
‫אח״ך ראל״כ מ ה השמיענו רש״י כזה עכ״ל ‪1‬נראת‬
‫דא״ל זח ט י ן הרא״ם ז״ל כמ״ש ג ס יתכן שפירש זה‬
‫למודיע שפי׳ וימי מגשם על הארץ מודירו מימיהן‬
‫ר״ל מימי ארובות תשמים ככקיעת מ מ ע י נ ו ת‬
‫דהיינו כתוך מבקעים רעדיין לא תוציאו מ י מ י מ ן‬
‫אלא שמימי ארוכות השמים ה ס שיורדים ב ב ק י ע ת‬
‫התחום וא״כ כך מטין רכרי תמקראות נ ב ק ע ו כל‬
‫מעיינית תחום רבת ואז ויםי םגשם ע ל מארץ‬
‫ככקיעת ח מ ע י נ ו ת לא שהוציא מ א מ ר כ ‪ 1‬״ ע ר״ל‬
‫שפי׳ ככקעו מיינו מיציאו מימיהן ופירוש וים!‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מגשם‬
‫גד‬
‫ה ג א ו ת ע ל הדא״ם‬
‫מ‪0‬כיל לדוד‬
‫<זגשם מוא מאמר כפ׳יע דהיינו ירידת חמים‬
‫בפתיחת ארוכות השמים ו ה מ ו נ ע לזה מוא ק״ו‬
‫־ממדש׳יי כמ׳יש וחרא״ם ז״ל קצר במקום שחיה לו‬
‫למאריך כמ״ש ודו״ק‪:‬‬
‫דפי׳׳ד ע״ב ד״ה י״א סרסו וי״א רכעו וכו׳‬
‫כסנסחדרין ובו׳ וא״ת למם וכו׳ עכ״ל‬
‫באמת דכרי חרכ גם כאן סתומים וחתומים כמ״ש‬
‫וא״ת למס לא קלל חם עצמו שקלקלו ותריץ ככר‬
‫תירצו חתו׳ משום דאמרינן ככי׳ר וכו׳ שחרי ק״ו‬
‫מתי׳ םיא ממש ק״ו ת ג מ ׳ ר פרין מ״ל ר׳ נלטייח‬
‫בחדייא דר״ל יקלל ח ד בעצמו כעל ת מ ע ש ת ולמת‬
‫בן ר׳ ואחא משני שפיר חא והא איכא פי׳ למ״ד‬
‫רבעו אית ליה דג״כ סרסו ולכן קלל לכן ד׳שמנע•‬‫מכן ר׳ וא״כ מ ס מקשים תזוש׳ ואת׳׳ל רק״ו חתו׳‬
‫היא למח לא קלל גם חם כיון שחיה כעל מ מ ע ש ה‬
‫ר כ ן היא חמרה אכתי קשה דלפי תירוצם רתירצו‬
‫כזה לפי שאין קללה כמקום כרכה א״כ מאי פרין‬
‫מש"ס מ״ש ר׳ נלטייח כחריח דהיינו לחם הא אין‬
‫ח נ ר כ ח חלח כמקום וכו׳ כמ״ש מתו׳ ע צ מ ס ‪:‬‬
‫יבצפייתי צפיתי לחרא מחרש״א ז׳׳ל כחי׳‬
‫אגדות שכתכ ודל צ״ל רלטייח‬
‫בהדיה עכ״ל כלי תוספת ו מ ג ר ע ת ונראה רמרגיש‬
‫במח שכתכנו לכן ה ג י ח כעיונו חאמתי דלטייח‬
‫בחדיח ר״ל שכך כוונת חש'ס כקושימ״שר׳ דלטייח‬
‫בחריח יקלל לכן א׳ גם כ׳ גם ג׳ ומ״ש רקלל רק‬
‫לכן ד׳ ואמא משני מא וחא וכו׳ ולכך מקלל כן ד׳‬
‫מ ר ח כנגד מרמ וא״כ לא יוצדק יוצדק תי׳ מתו׳ בזח‬
‫רח־תו׳ מתרצים כ מ ח רלא קלל חם עצמו והש״ס‬
‫עריך כ מ ה דלא קלל א׳ והאחרים לכן נשאר דקדוק‬
‫מארשון שרקרקנו לעיל ונ״ל כוונת התו' כך היא‬
‫ו ח ו א כמ״ש בגמ׳ כשלמא למ״ר סרסו חיינו דקללו‬
‫ככן ד׳ ו ח א רלא קלל לחם עצמו משום דאמרינן‬
‫ככ־׳ר וכו׳ עכ״ל ונ׳׳ל שאין כוונתם לפי׳ למסקנה‬
‫דש״ם למס לא קלל לחם עצמו רככר תריץ חש״ס‬
‫דמרמ ככגר מ ר מ חוא מ נ ע מ מ נ ו פריס ורכיח אף‬
‫מוא קללו ככן ד׳ אכל כוונתם רצוימ אצלי מדל‬
‫דלא כירך קו״ו כתבו כן אלא רמרקרקים במ״ש‬
‫הש״ס כשלמא למ״ר סרכץ היינו רקללו ככן ר׳ וכו׳‬
‫מ ש מ ע דחחוכחח ל מ ר סרסו הוא מרקלללבן ר‬
‫ולא לא׳ וב׳ וג׳ ואחא כתבו ה א רלא הוכיח סש״ס‬
‫למ״ר סרסו מרלאיקלל לחם עצמו כי אס לבניו בן‬
‫א ׳ או כ׳ ש״מ רסרםו וז״ש חא רלא קלל לחם עצמו‬
‫ד״ל ה א רלא חוכיח מרלא קלל לחם עצמו כי אם‬
‫לבניו משום דאמרינן ככ׳׳ר וכו׳ וא״כ ליכא חוכחח‬
‫מ ח ם עצמו כי אם מרלא קלל כי אם כן ד ולא גם‬
‫‪,‬‬
‫‪£4‬‬
‫פרשת נח ולך ל ך‬
‫א׳ וכ׳ זה נלע״ד ודו״ק שחרא פשוט אצלי אלא‬
‫חימא שנעלם כ״ז מם־רא״ם ז״ל שלא הרגיש כפיז‬
‫וצ ע ‪:‬‬
‫}‪ 2!$‬דייה כנו הקטן הפסול והבזוי דאל״כ מאי‬
‫הקטן והלא גדול מיפת הוא שחרי הכחוב‬
‫וכו׳ עכ״ל זה הפך דכרי יש׳י עצמו שכתכ כשי׳‬
‫כראשית דיים כרי שלא יהיה יפת כנו הגדול וכו׳‬
‫נדאח דס״ל ריפת הוא הגדול ח פ ן רכרי חרא״ס‬
‫שיכ ראיתי שמחריש יפה ז״ל חרגיש כזה יעו״ש‬
‫באור׳׳ן ‪:‬‬
‫פרשת לך לך‬
‫ד פ ט״ו ע״ב ד״ה לך לך לחנאזך ולטוכתן‬
‫וכו׳ ע ר וכמציעא וכו׳ ואע״פ‬
‫שהקשו חתו׳ וכו׳ מ׳׳מ וכו׳ עכ״ל כלל םרכרים חוא‬
‫דהרא״ס ז״ל ס״ל דאעפ״י שמשפט הלשין כן הוא‬
‫מ״מ חיכא דאיכא למדרש דרשינן יחכיא ראיח‬
‫לזה מ כ מ ה אוכחית עור חכיא ממציעא דדרש‬
‫הקים הקים א‪:‬י׳ מ א ח פ ע מ י ם עזוכ תעזוכ מ י מ‬
‫וכוי אעפ״י ראיכא למימר דכרח תורה כלשון כני‬
‫אדם ומנ״ל לחדל לדרוש כן אפי׳ מ א ח פ ע מ י ם‬
‫וכו׳ אלא ודאי דאעפ״י שמשפט מלשון כן מוא‬
‫חיכא ראיכא למדרש ררשינן אח״ך כתכ ואעפ׳׳י‬
‫שהקשו חתום׳ וכוי ותי׳ ק א הכי קראי דמוכ־חי‬
‫וכו׳ ומשמע אכל חיכא רלא מוכחי לא אמרינן‬
‫רכרח תורה כלשון בני ארם ר״ל מ ש מ ע מרכריחס‬
‫דחיכא רלא מוכחי לא אמרינן דכרח וכו׳ אלא‬
‫דרשינן ככולחו ולעיל אמרינן ראפי׳ כחיכא רלא‬
‫מוכחי חיכא ראיכא למדרש ררשינן ולזה תריץ‬
‫מ״מ ות׳יל ר״ל יש ראיה דחא כיון דכמוכחי אמרינן‬
‫דכרח תורח וכו׳ א״כ גם כלא מוכחי הוליל דכרח‬
‫תורה וכו׳ אלא וראי רחיכא דאיכא למדרש ררשינן‬
‫וכו׳ זחו פשט דכרי חרא״ם והוא רוחק גדול ברברי‬
‫ד ו‬
‫חרא״ם כמכואר ל מ ע י י ן ‪:‬‬
‫ל כ ן נ ר א ה לפרש כאופן אחר דםאי ואע*״י‬
‫שהקשו חתו׳ וכי׳ קאי א מ ת שחכיא‬
‫ראיה חרא״ם על הכלל רחיכא דאיכא למדרש‬
‫ררשינן מ ה ה י א רמציעא כמ״ש דחיינו מת״ק ררריש‬
‫תקים תקים אפי׳ י׳יאה פ ע מ י ם א ע ״ ג ראיכא למימר‬
‫תורה וכו׳ אחיינו משפט הלשין כן הוא ומנ")‬
‫לדרוש לררונ! כן אלא וראי רחיכא ראיכא למדרש‬
‫דרשינן אפי׳ כמקום שמשפט הלשון כן הוא הפך‬
‫ד ע ת םרמכ״ן ר ל דם״ל ראם אמרינן מש פטיסלשון כ ן‬
‫הוא אין רשות לדרוש כשום מקום אח״ך חקשח לעצמו‬
‫על‬
‫‪55‬‬
‫משכי‬
‫ה נ א ו ת הרא״ם‬
‫ע ל כלל‪-‬זח מ מ ה שהקשו חתו׳וכו׳ ותי׳ וווקא הני‬
‫וכו׳ ו מ ש מ ע אכל חיכא רלא מוכחי לא אמרינן‬
‫דכרח תירה וכו׳ אלא ו רשינן ככולמו ואי אמרינן‬
‫רמשפט הלשון ככפל א״כ כמו רכחכפל ררשינן‬
‫ככל מוכחי ג ס כמשפט הלשון נדרוש ככל לאמוכחי‬
‫וא״א לועד כן רא״ג מ ה נדרוש כ‪1‬סוק חגשסחלף‬
‫מלך לו אלא ודאי לא דרשינן ככל מקום כמשפט‬
‫הלשון אלא הכפל מוא ד נ ד מ ש ו א ״ כ מ מ ראיה‬
‫מ ה ת ם לחכא רשאני תתם ררשינן ככל רלא מוכחי‬
‫אכל ח כ א אם ־נאמר רררשינן‪-‬א״כ מ ה נדרוש כחלך‬
‫לו וא״כ מ ה ראיה מ ח ת ם להכא ואחא חריץ מ ״ מ‬
‫יש ראיה רהא כיון רמוכחי אמרינן ררכרח תורה‬
‫וכי׳ דהיינו דרך התורה לדכר ככפל כלשון כני ארם‬
‫א״כ כלא מוכחי חו״ל לומר דדגרח תורה כלשון‬
‫כני אדם אלא ודאי דחיכא דאיכאוכו׳ חנו כמשפט‬
‫מלשון כן הוא חיכא ראיכא למדרש ררשינן ורו״ק‬
‫וכן פי׳ קצת מ ר כ ו ו ת א‬
‫‪"3‬א ‪ V‬כ ד״ה ונכרת הולך ערירי ומת‬
‫^‬
‫)‪!.‬ורם זמנו כ ד מ ש מ ע מ ח ח י א רפ׳‬
‫חכע״י וכו׳ ראי כפי׳ ריכ׳יאוכו׳עכ״ל עיין כיכמות‬
‫דף כ׳ שחתו׳ הקשו ק ׳ י ו ; א ת ע ל ריכ״א ותי׳ עליו‬
‫ש‪:‬יר יעוי׳ש ורו״ק ‪:‬‬
‫כא״ד וא״ת לדש״י ז׳יל וכו׳ הול״ל נהי רנפיק‬
‫מר מכרת וכו׳ דחשתא נמי מצינן לתרוצי‬
‫יכו׳ עכ״ל דברי ה ר א ׳ ס ז״ל לכיזירא סותרין זא־׳ז‬
‫רמתחי‪1‬מ הקשח על רש״י מההיא ראכיי רלא אמ״ל‬
‫ראפי׳ מכרת דשני עדיין לא נפק כיון שכניו עדיין‬
‫קיימים מ ש מ ע רס״ל דחא רקאמר רש״י ונכרת תולך‬
‫ערירי ומת קודם זמנו ר״ל או זח או זח דהיינו‬
‫אס מ ת ערירי כלא כנים אפי׳ השלים זמנו נק׳ כרת‬
‫ואם מת קורס זמנו אפי׳ הניח כנים נ ק י א כרת‬
‫ולא יצא מירי כרת ער השלים זמני ויניח כנים‬
‫אחריו ולכך פריך אחא ראכיי ראמרו ליה נחי‬
‫מ פ י ק מר מכי־ת דשני וכו׳ הא כיון רעדיין כניו‬
‫קיימים לא ג ‪ .‬י ק מכרת דשני נמי ראי ס״ל רכוונת‬
‫רש״י הוא לומר רכית הוא ערירי ומת קורם זמנו‬
‫בתמתי אכל חרא וחרא לא מקרי כרת א״כ מאי‬
‫פריך מההיא דאכיי ותו כיון דחשלים זמנו שפיר‬
‫נפק מכרת וכיון שכן מ ה ו זח שכתכ אח׳׳ז רחשתא‬
‫מצינן כמי לתירוצי וכי׳ דמיירי בגדול וכו׳ עכ״ל‬
‫דמאי צריך לזה תריץ רשמואל כ ג י ד י ם איירי חא‬
‫שפיר נקרא כרת כיון דמת קורס ז‪#‬נו אפעפ״י‬
‫שמניח כנים אחריי ישמעתי אומרים דהרא״ם‬
‫נסקפק כפי׳ רש״י אם ר״לכמת מיא כעינן תרתי‬
‫אי חרא נמי איקרי כרת לכך מקשת תרא״ם לצורים‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫לרוד‬
‫פ ר ש ת ל ך ל ך וירא‬
‫נדד‬
‫ראם נאמר ררש״י ס״ל חרא כלי איקרי כי־ש תקשי‬
‫מ ח ח י א ראכיי וצ״ל רמייי־י בגדולים ואם נאמר‬
‫דכוונת רש״י היא דלא איקרי כרת ע ר ראיכא‬
‫תרתי מ ת קודם זמנו והולך ערירי א״כ תיקש׳‬
‫מ ח ס י א דשמואל ותריץ דמיירי כגי־ולים וכן שמעתי‬
‫מ ‪ 01‬קרוש מחר״ש אסבאג נר״ו דמפרש כן ד כרי‬
‫הרא״ס ז״ל בהיותי יושב ולומר ע מ ו בישיבה ונ״ל‬
‫דזח רחיק קצ״ת ונראה ליישב דבריו ז״ל רחרא״ס‬
‫נ ס ת ׳ ק ברברי רש״י כמ״ש אלא רמחהיא דשמואל‬
‫מוכח רר״ל אפילו חרא נמי איקרי כרת ו מ ח מ י א‬
‫דאכיי מוכח רלא יקרי כרת ע ר דאיכא תרתי ו כ מ י‬
‫שהארכנו לע»ל ולכן מתחילה חסכים הראם ז״ל‬
‫לאידך פירושא כעי־ש״י דחרא נמי איקרי כרין‬
‫מ ה ה י א דשמואל כמו שמוכיח לכסיף ולכך עייפי‪.‬‬
‫הנחח זו הקשח מ ה ה י א דאכיי ותריץ רמיירי כגמלים•‬
‫והא דקאמר רהשתא וכו׳ דמיירי כ ג מ ל י ם‬
‫כך מ ט ץ דכייו לענ׳יר ר״ל השתא לפי שת״צני‬
‫חחאיא דאכיי כגדולים ולעולם פי׳רש״י חני כאידך‬
‫פי׳ ראיקרי כרת א פ י ׳ כ כ ך א נ מ י ניחא ההיא רשמוהו‬
‫דש!יר איקרי כרת כיון רמת קידם זמנו ומ״ש‬
‫דמיירי כגדולים קאי אהחיא דאייי ר׳׳ל למאי‬
‫דאוקימנא רההיא דאכיי כגדולים וכמ״ש ודו״ק‬
‫חיטיכ •‬
‫פ ר ש ת וירא‬
‫כ״כ ע״א דיה לבקי את החולה כ פ ׳‬
‫דפ‬
‫השוכר את הפועלים אית דמפרשי‬
‫רמפיק וכו׳ וקשה דא״כ ההיא דמפניןוכו׳ צ״ל שהוא•‬
‫חולק על חכקור וכו׳ וא״א לומר כן וכו׳ עכ״ל יש‬
‫כזה מן הקושי דלמח הכיא מסאירמפנין כקיצור‬
‫הו״ל להקשות מחחיארהשיכר את הפועלים רחזייה‬
‫רקאי אככא ונו׳ והעולם מקשים כך ולי חהדיונו‬
‫נראם ל‪:‬רש כששיטות רלרעת א״ר רס״ל ר ח א‬
‫דררשי בחשוכר לכקר את החולה היינו מ י ל א‬
‫הוזכר כו שוס דיכור לכן דרשי ל נ ק י את החולה‬
‫ו א ה א א מ י הרא״ס ז״ל דכ״כ ההיא ר מ י נ ץ דדרשי‬
‫ח' קדש ואמ״ל אברהם לחקב״ה אל נא ת ע כ ו ר‬
‫והמתין לי ע ר שאבנים את האורחים ומצינו שאחר‬
‫שהלכו האורחים מיד י כ ר ע מ ו ח׳ רכתיב וכו׳‬
‫אמר אל אברהם יפי׳ זעקתי וכו איכא ל מ י מ י‬
‫דמ״ש וירא אליי ה׳ חיינו לדבר ע מ י על ע ס ק י‬
‫ס י י ם ו ע מ ר ח אלא שאכרהס פייסו כעכור ככור‬
‫האורחים ולכך אחרי הליכת האורחים מיד ד כ י‬
‫ע מ ו על ע ס ק י סירס שע׳יכ ני־אה אליו כתחילה‬
‫יא״כ ליכא ל מ ד י ם ע י ר לבקר את החולה כמיש‬
‫‪,‬‬
‫דבלום‬
‫נו‬
‫מש‪:‬יללרור‬
‫ה י א ו ת הרא״ם‬
‫רכלום לא דרש״י כן רק כעכור שלא היזכר‬
‫כמראה שוס דיכיר וכיון י‪.‬נצינו למימר מ ר א ה‬
‫אליו לדבר ע מ ו אלא שהמ־זיו ע ד שהכניס האור׳‬
‫כעכור פיוס אכר הם וראיה לזה שאחר הליכת‬
‫האורחים מיר רכר ע מ ו א״כ תו ליכא למדרש‬
‫לכקר את חחולח וז״ש הרא״ם רא״כ ההיא רמפנין‬
‫וכו׳ צ" ל שהוא מ ל ק על הכקור כמו שאמרנו‬
‫ואהא קאמררא״א לומרכן״יא״כ גם החיארהשוכי‬
‫ד א מ ר חזייה רקאי אסיר ושרי וכו׳ אמר חקכי׳מ‬
‫לאו אורח ארעא וכו׳ ואמ״ל אל נא תעבור מ ע ל‬
‫ע כ י ך א״כ שפיר איכא למימר ד‪1‬א נראה אליו‬
‫מתחילה רק כעכור ריכןר זעקת סדום וכו׳ אלא‬
‫ששמתין לו ער שזכניש א ז האורחים ואחייך רכר‬
‫ע מ ו ואפ״ה אמרי שיא לשאיל בשלומו ואי כ ד ע ת‬
‫א״ר דמפיק לח מדלא הוזכר ובי׳ א״כ מנ״ל לומר‬
‫כן הא איכא למימר שלא נראח אליו אלא י ק‬
‫בעכור דיכור זעקת סדום אלא שהמתין לו ע ר שהכני׳‬
‫ונו׳ ומיי• שכר ע מ ו וא׳יכ ק שיא השוכר דדרשי‬
‫לבקר את חחולמ ע ם חחוא דחשוכר ו מ י י אח״ך‬
‫כתכ ואעפ״י דיש חילוק כין וכו׳ ר״ל וכיון דמחהיא‬
‫רהשיכר מ ש מ ע ךמ״ש אל נא תעכיר וכו׳ היינו‬
‫משוס דחזייח דקא אשר ושרי למה וכו׳ וא״כ‬
‫מוכח נמי דלכקר א ז החולה דאל״כ מיד ד ג מ ר‬
‫צרכי המילה חו׳״ל לדבר ע מ ו ולמה חמתין ע ר‬
‫שהכניס את האורר‪,‬ים אלא ודאי דלכקר את החולה‬
‫כ א אכל חהיא דמפנין דאמרו דמ״ש אל נא תעבור‬
‫׳היינו כעכור האור׳תיש אמרינן ע י ר איכא למימר‬
‫דלית לחי לכקר א ז החולה וכיון דמצינו שאחר‬
‫שהלכו חאורחים מיד דכר ע מ ו אפ״ל דמתחילח‬
‫כמי על עסיןי דיבור נראה אליו אלא שכיישו כעבור‬
‫כבוד האורחים וא״כ לא קשה ההיא דהשוכר לבקר‬
‫את החולה ע ם ההיא דהשוכר דדרשי ח׳ קדש‬
‫וע״; כתכ מ״מ כיון רכעינן שא״ל אל נא תעבור‬
‫ש ין הן ד״ל כיון שצד חשוח שבהן ס״ל ד״ח קדש‬
‫ולי‪.‬ז אמר אכרחם אל נא תעכור א״כ איכא למימר‬
‫ד ג ם לחחיא דהשוכש דס״ל דמ״ש אל נא תעבור‬
‫משום עסקי המילה המתין לי השם ע ד שח‪:‬ניס‬
‫א ת האורחים ואח״ך דכר עלעו וא״כ מנ״ל לדרוש‬
‫לבקר את תחולת והוצרך לומר ימשמיכות דרש״י‬
‫‪ p‬וא״כ מ ז ח י ל ה ובראשונה אם לא הביא חחיא‬
‫רמפנין ל״ק מ ה ה י א דחשוכר דאית למי מ׳ קדש‬
‫^ ר ש י שבא לשאול וכו׳ י ע כ ״ ל לדרוש כן דאל״כ‬
‫א ק ר ראשי ושד ׳ז המילה חו״ל לדבר ע מ ו אם‬
‫מתחילה נראה אליו כשביל הדיבור אעכ״לדלבקר‬
‫א ת חנךלח נראה אליו אכל חשתא דחכיא ההיא‬
‫ש‬
‫‪14‬‬
‫‪56‬‬
‫פ ר ש ת וירא‬
‫רמפנין יצ״ל יחולק על חכקור מ מ ה דחוכח חראי׳ס‬
‫שפיר איכא למימי גם חחיא דמשוכר דררשי ח׳‬
‫קדש איכא למימי דס״ל דכא כדיבור ל ס י ו ס‬
‫ו ע מ ו י ח והמתין לו ע ד שהכניס־ וכו׳ ו ד כ י ע מ ו‬
‫ו א ‪ :‬״ ח דרשי דכי‪ .‬לשאול בשלומו וא״כ קשה איש‬
‫דמפשי ודוק ה י ט י כ ‪:‬‬
‫ד״ה יום ג׳ למילתו חיה ו כ ו ח ״ מ קטן דלא‬
‫‪y2‬‬
‫סלק כשיא חייא וכו׳ עכ״ל ק״ק ל ע ז‬
‫מאי מקשמ אח״ך ו א ע ״ ג דלכאויא מ ש מ ע דסכנת‬
‫יום ג׳ וכו* חא חתם כקטן איידי ומאי ראיא מקטן‬
‫לגדול וי״ל כדוחק ועיין כספר שפתי חכמים‬
‫שתרגיש בזה ‪:‬‬
‫כאי ד אי כמי מ ה שפרש׳יי גבי כ ע ת חיח ובו׳‬
‫עכ״ל א ע ״ ג י פ ל י ג א ע ם חחיא ד א מ ר‬
‫ששרט לו שריטה ככותל כיוס המילה דהיינו כי״כ‬
‫כניתן מ ש מ ע דנולד יצחק כי׳יכ וז״א דלא נולד ע ד‬
‫ט״ו עכ״ז ח מ י ח לתריץ דכרי רש״י אהדדי מלומי־‬
‫הכיא אגדות חליקות כדלעיל וק״ל‪:‬‬
‫‪ #‬ל ד׳׳ה ורפאל שרפא את אברהם וכר׳ וא׳ית‬
‫א״כ קשה דא״כ בתיי סגי וצ״ע עכ״ל‬
‫פי׳ ס ג י כתרי חיינו גכראל ורפאל גכייאל יכשר‬
‫את שרה ויחפיך את ס״ום הול״ל כ מקומית ורפאל‬
‫ירפא את אכרהם ויציל את לוט י‪-‬הי״ל שני מקמות‬
‫ורפואה והצלה א ר הס ונ״ל ליישכ כי אין מדרך‬
‫שהמלאך יעשח ר ע ה וטובה דהיינו יכשר את שרה‬
‫ויהפוך את סדום לכן כעי׳ ג׳ ו ק ״ ל‬
‫ר פ ‪£‬״נ ע ״ א ד״ה• ק מ א קמא ד מ ט א וכו׳ אכל‬
‫גכי וכן הכקר אשר עשה אין לפרש‬
‫כי אם ק מ א וכו׳ ע״כ הא דלא דרש כן כ‪:‬שוק‬
‫ו י מ ה ר לעשות אותו ק מ א קמא ד מ ט א ו כ ו ׳ כדררש‬
‫גבי וכן הבקר עיין בחידושי אגי־ות ותכין י‬
‫ד ‪ 8‬כיד ‪ XV‬שם מ׳ וכו׳ ו ט ע ם ו כ ו ׳ ו מ ע ז ח היתר‬
‫םספקשיש לטעון וכו׳ עשת׳יי עכ״ל ביאיר‬
‫דכריו ז״ל דהא דלא כקש אחר אם ימצאון שם מ ׳‬
‫וכו׳ אם יתיו ל״ו ל״ד ע י י מ ת כ מ ו שבקש מ מ ״ ס‬
‫ל״נ עיירות אחר כקשת אם ימצאון כ׳ הוא משום‬
‫כיון שבקש מ מ נ ו מ׳ ל״ד עיירות והשיב לו אם אמצא‬
‫שם מ׳ לא י י ע שאין חילוק כין מ ו ע ט י ם למרובים‬
‫וא״כ כך לי מערך כמו ח׳ עיירות ל״נ ו״מ למ״ד‬
‫ו כ מ ו ש״ת עיירות כך ל״ו ד׳ עיירות כמי מ״ת‬
‫ל״ח עיירוח שהערך שוש מ׳ עיירות ליד עיירות‬
‫כצירוף נמי וכעזח״ז־ כשיבקש מ מ נ ו ל׳ ל״ג עיירות‬
‫מ פ נ י יחשש דאינו רומח ל״מ ליר עיירות וכיון‬
‫רםשיכ לו ד א ם ימצא ל' ינצלו ג׳ עיירות כמו מ ׳‬
‫לד׳ עיירות לכך לא שאל כנ׳׳ו בעבור ג 'עיירות‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫דמעמן‬
‫‪7‬י^‬
‫ה ג ח ו ת ע ל הרא״ם‬
‫משכיל לרוד פרשת חיי שרה ותיירות גז‬
‫‪ iy‬ר״ה ויקח לי מ מ ו ת ע נ י וכי׳‬
‫ביט‬
‫דפ‬
‫עשה״ר ולמה לא התיר לו לישא כתו׳ של אליעזר‬
‫וכו׳עכ״ל זו אינה ק״ו כ״כ רחשש מ‪:.‬רסס ל!תורן‬
‫כחודה של מ ח ט לומר לאליעזר שאס לא תאכה‬
‫ללכת אחריו יקח לו כתו מ ־חילת היה מ ח ז י לתת‬
‫לו כתו ואין ד ע ת אכרהם כן לכן סתם אכרהס‬
‫חדכרים לאליעזר שאין רעתו ככתו כרי לחזיר אחר‬
‫מש‪1‬חת אכרחם כיון דאין כו שוס הנאה מנישואיי‬
‫כתו וק״ל‪:‬‬
‫דחערך שום ובן ככולם ודוק היטיב וכל״ז אינם‬
‫מבוארים דכרי חרא״ם ;״ל ועיין ת ש ו ט‬
‫‪:‬‬
‫פרשת חיי שרה‬
‫ד״ה שחרי אינה כת עונשים‬
‫‪1y‬‬
‫כ״ז‬
‫דפ‬
‫ע ס ״ ח י וכו׳ אך קשה ר״ז מצות כני נח כמקומה‬
‫ע ו מ ד ת עכ״ל וכן ד׳ ה וכת כ׳ ככת ז׳ ליופי הניח‬
‫זח כתיק״ו יעו״ש וראיתי לחרכ החסיד מחר״א‬
‫אזולאי ז״ל כ ס ‪ :‬מ נח״ק סדר זה תריץ חתימא של‬
‫חרא״סז׳ל ע״ר דרש ודרך כלל הוא זס רא״אלישכח‬
‫הנשים כיו‪1‬י כי אם יש בהם יראת חטא ראל״כ הא‬
‫כחיכ שקר החן והכל ח י ת י וא״כ כנדון רירן ציון‬
‫שקרא משבח שרח אמנו כיועי מזמן כ׳ ע ר ז׳עכ״ל‬
‫שבאותו זמן נקייח מכל חטא ראליכשקר החן‬
‫וכו׳ עיישי׳כ ולע״ר נראה דאין זח מפסיק לקושיית‬
‫חרא״ם ז״ל ראנח״נ אס ררשינן ליופי נקיט ה ח ט א‬
‫ככלל דאל״נ שקר החן‪ ,‬אכל הרא״ס כך עריך מנ״ל‬
‫לדרוש היופי רילמא הקישה רכת כ׳ ככת ז׳ חיינו‬
‫נמי לחטא רזי כני נח ולא לענין היופי וכן כתכ‬
‫כ ח י י א וז״לאך קשה רילמא חקישא רבת כ׳ וכו׳‬
‫לחטא דז׳ כני נח שככר הוזהרו כהם וכו׳ וא״כ‬
‫פרשת תולדות‬
‫ק״ו זו לא תירוץ כתו׳ הרב ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫ואיפשר שרצת לתריץיק׳׳ו חרא״ם ראשונה וז״ל‬
‫וא״ת כשלמא גכי אכרהם וכי׳ למדנו‬
‫שלא חטא אברהם לא בעונשי שמיס ולא וכו׳ אלא‬
‫גפי שיח אמנו שלא למדו וכו׳ תינח מעונשי שמיס‬
‫מעונשי ארס מאי איכא למיער וכו׳ עכ״ל ובזה‬
‫יוצדק תי׳ הרכ הניל אכל חקושייא חנ״ל שכר״ח‬
‫וכת כ׳ כבת ז׳ לא תתורץ כתי׳ הנ״ל וכמו שכיא תי‬
‫וק״ל‪:‬‬
‫‪ yp‬ד״ה ע״ש ר׳ ענקים וכו׳ א״ק‬
‫כיח‬
‫דה‬
‫רמחכא מ ש מ ע רשם ר׳ וכו׳ ואעפ״י‬
‫שכתוכ ויכא יעקב וכו׳ מ״מ אין העיר נקי ע״ש‬
‫המספר ונוי עכ״ל רי״ל רמקרא רויכא יעקכ מ מ ר א‬
‫קרי סר׳ מוכח דמלת ר׳ שם ס מ ס פ ר כי שם העצם‬
‫לא תבוא עליו ח״א היריעה מ״מ אין ה ע י ר ע׳׳ש‬
‫המספי כרפרש״י הכא נ״ל ולפ״ז ה א רכתיכ ושם‬
‫ח כ מ ן לפנים קרית ר׳ האדם ונו׳ ך״ל ארס נק׳ ע״ש‬
‫ס מ ס פ ר אכל לא מצינו שהעיר נ׳׳ק ע״ש ה מ ס פ ר‬
‫כרפרש״י חכא ואחא מסיק חרא״ס דמוכרח לומר‬
‫רמעיר נקי ע״ש ה מ ס פ ר מלומר ארס ע״ש ה מ ס פ ר‬
‫דאין לו ט ע ם אלא הארס נקי ר׳ ע ש סעיר שנק׳‬
‫כן וחעיר ע צ מ ה ע״ש די׳ זוגות או ר׳ ענקים והשתא‬
‫מחורץ פסוק ושם חכיון וכו׳ ודו״ק היטיב כי קצרתי‬
‫‪:‬‬
‫דפ ל״א ‪ Xtf‬דייה כין ארכעיס שנה שתרו‬
‫וכו׳ ע ר וע״כ לגרוס כרכרי רכ כיכי‬
‫וכו׳ עכ״ל ר״ל כיון ראמרינן דקטנה מ ע י כ ר א‬
‫ולכן נשא יצחק רכקא שמא תתעכר ומן השמים‬
‫ירחמו עלית ו א ״ כ ע ׳ כ ל ג מ ס כרכרירכ כיכי שמא‬
‫תמות והיינו כר״מ רש״ל רלא תשמש כדרכה שמא‬
‫תמות אכל יצחק סמך א ר מ ן דס״ל מן השמים ייחמו‬
‫עליה וא״כ פלוגתא רר״מ ורכנן היא אם תמות או‬
‫מן השמים ירחמו עליה אכל לכ״ע כודאי ת ת ע ב ר‬
‫והיינו ל‪1‬״ז אכל כל״ז א׳ אמרינן קטנת אינם‬
‫מתעברת ל״ג כרכרי רכ כיכי אלא שמא ת ת ע כ ר‬
‫ותמות בבירור ובתא עליגי ר״מ ורבנן ר״מ סכר‬
‫שמא תתעכר ולכך משמשת במוך ראם ת ת ע ; ר‬
‫תמות כודאי ורבנן ש״ל רמסמשת כדרכה ומן השמ׳‬
‫ירחמו עליה ולא תתעכר וא״כ דכרי רפ כיבי אתי‬
‫כר״מ ואין צריך לגרוס שמא תמות לא כן השתא‬
‫ד אמרי כ ״ ע תתעבר ועכ״ל רפליגי ר״מ ורבנן בשמא‬
‫תמות או מן משמים ירחמו־ עליה א״כ ע״כ ל ג מ ס‬
‫ברברי רב ביבי שמא תמות וכר״מ וק״ל י‪:‬‬
‫דפ ל״כ ‪ V"2‬דייה גייס כתיב חסר וא״ו ו ‪ :‬י ׳‬
‫גאים ובו׳ ו ה א ראמרינן כפרק כיצר‬
‫מעכרין וכו׳ ככר תירצו חתו׳ דהכא איירי כ ע ת‬
‫שהו סס חיים וכו׳ עכ׳יל נראת דר״ל כתירוץ זה‬
‫דבין בימית ח ח מ ה וכין כימות הגשמיס יש בהם‬
‫זמן סם חיים ויש בהם זמן שתוא סס מיתה יםיינו‬
‫רכימות ה ח מ ה יש בו סם חיים ויש כהס זמן ס ס‬
‫מ י ת ת וכן כימות הגשמים ולכן ה א רקאמר כין‬
‫כימות החמת כין כימות הגשמים חיינו כזמן שחוא‬
‫סס חיים שכהס אכל הרב מחרש״אז״ל כתכ כחידוש‬
‫הלכות כערק מעבירין חגיה רכרי התו׳ יעו״ם‬
‫ולענ״ר כמ״ש ורו״ק ושמעתי שכן מערש מורינו‬
‫‪T#‬‬
‫מהר״ש א ס כ א ג נר״ו וי־־ו״ק ״‬
‫דיה ושכחה לא רצה לישא וכו׳ עסח״ר וכן‪/‬‬
‫עכ״ל‬
‫נח‬
‫מש‪:‬יל לדוד‬
‫הגאות ה ר א ם‬
‫ע כ ׳ ל ק״ק רא״כ אמאי איצטריך לשנויי ש״ס שאני‬
‫יצחק עקיר הוא לישני ליה אפילו לא הוא עקור‬
‫מ ״ מ לא מצא לישא שום אשח אחרת וכמ״ש חרא״ם‬
‫ז״ל פי׳ ליישכ ופשוט‬
‫ל ! ע״ג ד׳ ה כי התעסקו ע מ ו יפירש״י‬
‫־דפ‬
‫מלת התעשקו כעריכה וערעור‬
‫ולא ערערו סתם ו ט ׳ עכ׳׳ל ר״ל רמרקרק הראיס‬
‫כ׳ דקדוקים ה״אהולי׳ל ע ר ע ר ו ולמה אמר התעשקו‬
‫ע מ ו כערעור לז״א משוס רהתעשקו פועל יוצא‬
‫וכו׳ ולכן הוצרך לומר חתעשקועמר כערעור אח״כ‬
‫מדקדק דא״כ הול״ל א ע ר ע ר ולמה אמר כ׳ דהיינו‬
‫כמריכח וערעור לז״א ומפני שהעש־ן וכו׳ וד״וק‬
‫כי קצרתי‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫פרשת ויצא‬
‫ד״ה ה־׳ג ע״י שכשכיל‬
‫‪ 61‬ל״ד‬
‫‪!"02‬‬
‫וכו׳ אלא כשהתחיל כסכת החזרה‬
‫וכו׳ עכ׳ל ולא כסי׳ שכתוכ כחס כשכת הפסקה ‪:‬‬
‫באיר הוכרח להזכיר גס כ פ ע ם השנית ויצר‬
‫וכו׳ ולא הספיק לו ע ם ויכרא אלקי׳ס את‬
‫הארס ויעשאלקי׳ם את חית הארץ כצ״לוד׳יוק ‪:‬‬
‫ד פ ל״הע״גדיה א מ י שמא זהוכים וכו׳ אכל‬
‫רש״י ז״ל לא חכיאו וכו׳ עכ״ל כנוסחה‬
‫שלפנינו כתוב וינשק לו שמא מרגליות בפיו ואולי‬
‫גירסת אחרת נזדמנה להרא״ס ז״ל‪:‬‬
‫‪#‬״א ד״ה דודאים סיגלי עשכ וכו׳‬
‫ל״י‬
‫ידפ‬
‫ע ד ולפ״ז אין יסמין ר״פ במה טומנין‬
‫אותו יסמין כלשון ישמעאל לכ״ע עכ״ל ולשון מורדף‬
‫וחי׳ק ולפ״ז אץ ישמין ר״פ כמה טומנין אותי של‬
‫ישמעאל םוא‪.‬לכ״ע דק כמחלוקת היא שנויא ככ‪,‬׳'ש‬
‫בתחילת רכריו ורו״ק‪:‬‬
‫ד י י ה לפיכך לא זכתה ליקבר ע מ ו ב״ר ו א ע פ ״ י‬
‫וכו׳ או כשכיל שלא תהיינה שם כ ק ב מ הכ׳‬
‫אחיות וכו׳ עכ״ל אין זח ט ע ם כ״כ ראם מפני כ׳‬
‫•אחיות מאי חזית שנקכר ל ה א ע מ ו ו ל א ר ח ל ו ר ו ״ ק‬
‫י״ל ה ט ע ם שקדמה זמןמיתתה י ג כ שמתח רחל לא ‪p‬‬
‫לחא ורו״ק ועי׳׳ל לפי שאשתו הא׳ היא להא ורחל‬
‫היא שנתוספה כאיסור ואס נקכר׳ יחל יזכר העון‬
‫והוא עיקר ״‬
‫‪,‬‬
‫ל״ז ‪ #‬ד ד״ה כרחטיםכשקתות וכו׳ כלומ׳‬
‫דפ‬
‫כ ע מ ר שמשקין שם הצאן עכ״ל הס׳יד‬
‫יומ״ש מ ש מ ע שפני הצאן וכו׳ ע ד ששם באיםלשקות‬
‫אינו מריכיר זח רק חתחלת רכרי חרא״ם שר״ה‬
‫אשר תכאן הצאן וכו׳ ורו״ק וישוכה אין מקומו‬
‫כאן ודו״ק‬
‫פרשת ויצא וישלח‬
‫*‪5‬‬
‫ט ל ^״א ד״ה וי״ז השיגו ונו׳ פי׳ מ מ‬
‫דפ‬
‫שהלך יעקב ז׳ ימים אלו הלך ממקום‬
‫לכן עכ״ל כי בפי ה א מ ה לא הלך יעקב מ מ ק ו מ רק‬
‫ד׳ ימים‪.‬לכן הוצרך לומר אלו הלך ממקום לכן כי‬
‫‪:‬‬
‫כזה ז׳ ימים וק״ל‬
‫כאי׳ד דאין לפרש וכו׳ ויהיו לפ״ז כל מ ה שהלך‬
‫יעקכ כעשרה ימים הלך לכן ז׳ ימים‬
‫עכ״ל יש מגיחם הלך לכן ר׳ ימים כי לכן הלך ג׳ ימים‬
‫ע ר מקום יעקכ ואח״ך הלך עור יום א׳ ס ' של‬
‫יעקכ הרי עשרה ימים של יעקכ ירי של לכן שזהו‬
‫איפשרי שהלך לכן ע ר מקום יעקכ כדרכו שלא‬
‫יאמין לרכרי המגיד וכו׳ והוא נכון אלא כראה‬
‫לקיים גירסתינו ז׳ ימים דהיינו שהלך לכן ממקומו‬
‫עשרה ימים פשוטים שאומר ברעתו כאן ימצא‬
‫יעקכ כאן ימצאנו וכנגדן הלך עור אחרים ו׳ ימים‬
‫אחרים נמצא הלך יעקכ מ מ ק ו מ י ט׳ ימים חוץ‬
‫מח״ג ימים שחיו כינו וכין צאן לכן וכיון שהלך לכן‬
‫ו׳ ימים ולא מצא יעקכ רדף אחריו יום א׳ נמצא‬
‫יעקכ הלך ממקומו עשרה ימים ולכן הלך ממקומו‬
‫זי׳ ימים וממקום יעקכ שהניחו ה ע ר ער כשהגר‬
‫ללכן הלך יום א׳ לז״א רז״א שויררוף אחריו דרך‬
‫ששח ימים שפרש״י מ ח שהלן יעקכ כז׳ ימים חלן‬
‫לכו ביום א׳ ד״ל ממקום שהוגד ללבן שכרח יעקב‬
‫דהיינו ממקום לכן וז״א לפ״ז רהא ממקומו הלך‬
‫שלחה ימים רצופים לכן צ״ל כפירש״י ולפי׳ אין‬
‫ו ק אינן ד״ל מקום‬
‫ק‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪ 1‬ר ש‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ע‬
‫א מ ר‬
‫כ‬
‫יעקב הא׳ שקורם שכרח אלא ר״ל מקום יעקכ‬
‫שחנה כו כחנייח שנסע ממקומו ורו״ק היטיכ כי‬
‫קצרתי‬
‫‪:‬‬
‫פרשת וישלח‬
‫דפ מ׳ ע׳׳א ד״ה מלאכים ממ״ש ר׳׳א וישלח‬
‫יעקכ וכוי ונ״ל שכך פירושו מאי לפניו‬
‫וכו׳ עכ״ל רגם לפי׳קמא מלאכים ממש ואין כניהין‬
‫רק ללשון א׳ מפיק <‪0‬ח מסמיכות המקראות ולר״א‬
‫מפיק ליה ממלת לפניו וזח שא‪:‬גר הרכ ז' ׳ל ונ״ל‬
‫‪:‬‬
‫שכך פירושו וכו׳ ופשוט‬
‫מ״ד ע ״ א ע נ ח כנו של צכעון וכו׳ ע ס ח י ר‬
‫ד‪3‬‬
‫עכ״ל מ ח שיש לדקדק ולחצריך כדיכור‬
‫זמ הרי הוא כתוכ כחירושינו כמס׳ פסחים רףנ״ר‬
‫ע״א כתו׳ כר״מ ארצח כני שעיר ע״ש ענין נחמד‬
‫כדיבור זח ולאהבת הקצור ו ע ת האסוף חקנ׳ים‬
‫נ מ נ ע ת י מלכות כו ודו״ק ‪:‬‬
‫קונטרים‬
‫‪6%‬‬
‫חידושים‬
‫קונטריס חדושים עמוקים על קצת‬
‫אפי של אדוננו ד ח מ ע ״ ם‬
‫משכיל רדוד‬
‫מתמניא‬
‫א ו ת א׳‬
‫אשרי תמימי דרך חחולכים כתורת ח׳ יש מי‬
‫שפירש כמ״ש כגמ׳ רתענת פ״ק אמר ר״א‬
‫אמר לתם לאחיו אלתרגזו כדרך אל תתעסקו כרכר‬
‫חלכח ופריך איני והאמר ר״א כ׳ המתהלכים כדרך‬
‫ואין כניחם ר״ת ראוים לישר ף ומשני חא למגרת‬
‫ה א לעיוני ע״כ נשמערלעיוני אסור כדרך ולמרגס‬
‫חיוכא איכא ״ גס ידוע רמח שלומר האדם גירסא‬
‫איקרי תורח ח׳ ולעיוני איקרי תודחו • ולזה כיון‬
‫הדין דחמע״ח כאומרו אשרי תמימי דרך כלומר‬
‫שכשםס כדרך תמימות מד״ת שאינם עוסקים כה‬
‫כ מ ו שצוח יוםף לאחיו אל תרגזו כר רך וכרי שלא‬
‫תקשה ק״ו חגיי׳ והא קימ״ל ת״ח חמלחכים כדרך‬
‫ואי; מ י ה ם ר״ת ראוים לישרף לז״א ההולכים כתורת‬
‫ה׳ כלומר הא דאמר חכא חיינו שהולכים כתורת‬
‫ח׳ שלומדים הגרסא שנקי תורת ח׳ ומאי ראמר‬
‫תמימי דרך היינו מלמוד העיון וחיינו חלוק גמרא‬
‫כן שמעתי ואחז״ר ראיתי שכעין זח כתכ אחכת‬
‫עולם דרוש י״א יעו״ש וק׳ ל ‪:‬‬
‫אשרי נוצרי עדותיו ככל לכ ידרשהו• אף לא‬
‫פעלו עולת כדרכיו הלכו ״ אתת ציית‬
‫פקודיך לשמר מאר י איפםר כמ״ש חתו׳ אמ״ש‬
‫חגמ׳ כ מ ס ׳!כת מכאן מ ו ד ע ה רכה לא״ו אמר‬
‫י כ א אעפ״כ קכלוה כימי אחשורש י והקשו התו׳‬
‫והלא ככר כרת ע מ ה ס משה כהר גריזים והר עיכל‬
‫ברית ותרצו רחתם נמי ע״פ הדבור הייתה והקשו‬
‫עור רהא רכית ע מ ה ם יהושוע ברית על סהירח‬
‫בכניסתם לא״ה‪.‬ית׳רכימי יהושוע לא קכלועליהם‬
‫רק מצות ע״ז כרכתיכ חלילת לנו מעזוב וכו׳ וכוליה‬
‫ע נ י נ א משא״כ כימ יאחשורש שקכלו עליהם כל חתו׳‬
‫וזח שכיון ד ה מ ע ״ ח כמרכר על דורו שעדיין לא‬‫קבלו עליהם תורה מרצינס רק ט ע נ ת ה מ ו ד ע ה‬
‫קיימת ולז״א אשרי נוצרי עדותיו ככל לב ידרשוהו‬
‫בכל ל״כ דייקא שאינו חילך אחר ט ע נ ת ה מ ו ד ע ה‬
‫ירק נוצר עדותיו מלבו ולא זכר ט ע נ ה זו לזח וראי‬
‫רקאי באשרי וכדי שלא תיקשי קושיית חתוס והרי‬
‫כ ל א ״ ח כ ב ר כ ר ת ע מ ח ס ברית על חתור׳ יהושוע לזה‬
‫משיכ ת י מ ץ כתוס׳ דשאני כימי יהושוע שלא קכלו‬
‫ירק מלעכוד ע״ז ולא שאר מצית וז״ש אף לא פעלו‬
‫׳עולה וכו׳ שזה דקאי כאשרי ל״מ דלא פעלו עולמ‬
‫דח״י ע״ז זח פשיטה כיון דככר חדור קכלוח כימי‬
‫^ ו ש ו ע אלח כדרכיו הלכו דח״י שככל התורה כולה‬
‫גט‬
‫עי־ ת מ נ י א אפי‬
‫ה ג ם ראץ ואפי׳יח איכס זוכרים זה לכן קאי באשרי‬
‫וכרי שלא תקשי קושית חתו׳ חכי שחרי אימי משמ‬
‫כרת ע מ ה ם ברית פ ע ם אחרת וזח חיח על חתורת‬
‫כולח לזח חישיכ כתירוץ חתו׳ דשאני כימי מ ר ע ״ ת‬
‫חיח ע י פ חרכד וז״ש אתם צייחח פקודיך וכו׳ ר״ל‬
‫כיון רזה שכרת מרע״ח חיח ע״פ חדכר וז״ש א ת ת‬
‫צוית דחיינו ע״פ חרכור לחכי לשמור מ א ד והוי‬
‫ככעל כרחם ואיכ ח מ ו ר ע ח קיימת ואפי״ח אינם‬
‫זוכרים אותת כודאי רקאי כאשרי כמ״ש ורו״ק‪,:‬‬
‫א ו ת כ׳‬
‫כ מ ה יזכח נער את אורחו לשמור כדכריךאיפ״ל‬
‫כמ״ש רז״ל קטן מאימתי זוכח לעוח״כ‬
‫ע ר שעונת אי״שר ואסמכומו אקרא כאשר ישא‬
‫חאומן את חיונק ד״ל שחאמן מנשאת מתנוק לעומיכ‬
‫וזה כווין רהמע״ח כ מ ה יזכה נער את ארחי ר״ל‬
‫שאומר כמת יזכה נער את ארחו לעוח״כ וחיינו‬
‫כשאלת ה ג מ ׳ ולז״א ולשמור כרכריך שהיא אמירת‬
‫אמן כמ״ש ה ג מ ׳ ‪:‬‬
‫לכי ררשתיך אל תשגיני ממצותיך' יוכ״‪1‬‬
‫ככל‬
‫כ מ ה שמחלק כן עושה תשוכה מ א ח כ ח‬
‫לעושה מיראה רעושח מ א ח כ ח זדונו נעשות לו‬
‫כזכיות ועושת מיראת זדונות נעשות לו כשגגות‬
‫ולזה כיוון רהחע״ה ככל לכי ררשתיך דח״י עשה‬
‫תשיכח מלכ ומנפש רח׳יי מ א ח כ ח ונרמזה חתשוכח‬
‫כמלת ררשתיך כמר׳יא דרשו ח׳ כחמצאו וכיון שכ•‬
‫אל תשגיני ממצותיך דה״י אל יתיו לי כשגגות‬
‫כמקום שראוי שיהיו מצות רח׳יי זכיות רק שיחיו‬
‫כזכיות וכמ״ש ‪:‬‬
‫כ ש פ ת י ספרתי כל משפטי פיך • יוכ״ן כמ״ש‬
‫רז״ל דכרים שכע״פ אין אתם רשאי‬
‫לאומרם ככתכ וכן איפכא ולז״א כשפתי ספרתי‬
‫דת״י כ ע ״ פ אנו סיפר אותם והיינו משפטי פיך‬
‫רח״י דכרים שכע״פ ולא שככתכ ‪:‬‬
‫כ ח ה ת י ה אשתעשע לא אשכח רכריך י אפשר‬
‫כמ״ש רז״ל לא יאמר ארם אי אפשי‬
‫ככשר חזיר אלא איפשי ואיפשי ו מ ה אעשח וחתור‬
‫אשרה אותו עלי וז״ש כחקתיך דח״י מכשר חזיר‬
‫כמ״ש רש״י ע״פ ושמרת כל חקיו כפ׳ כשלח שהיא‬
‫חקח אשתעשע כלוי משתעשע כה שאול ר איפשי•‬
‫וכו׳ כזה לא אשכח דכריך‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫א ו ח ג׳‬
‫גמול‬
‫על עכרך אחיה ואשמרה דכריך י אפשר‬
‫כמ״ש מ ג מ ׳ מאומד ס ל ע זו לצדקה ע ״ מ‬
‫שאתיס ‪,‬‬
‫ס‬
‫מ ש ס ל לדור‬
‫חידושים‬
‫‪60‬‬
‫על תמניא אפי‬
‫שאחיה כני וכו׳ח״ז צדיק גמור ואיפשר לומר שז״ש‬
‫גמול על עכדך אחיה סרס המקרא ודרשתו גמול‬
‫אחימ על עברך אשמרה דבריך ודייל גמול דח״י‬
‫גמילות חסרים וצדקה שאני עושה ע ״ מ שאחיה‬
‫שמ״ת דמוי ע ״ מ לקבל פרס רז״א אלא ואשמרמ‬
‫דבריך דח״י הרי זח צדיק והיא רקאמר ואשמרת‬
‫דבריך ר״ל כאלו ואשמרה דבריך‪:‬‬
‫גר אנכי כארץ אל תסתר ממני מצותיך * איפש״ל‬
‫כמח שנלע״ר לחריץ מ ה שחקרו חכמי אשכנז‬
‫ז״ל עמ״ש ול׳ חיום לעשותם ולמחר לק כל שכרם‬
‫ד מ ש מ ע דשכר מצות בהאי ע ל מ א ליכא והקשו הא‬
‫איכא לאו דלא תלין פעולת שכיר ועין מ ה שתרצו‬
‫ולי נלע״ר לתריץ רליכה לאו רלא תלין דיון ר מדינה‬
‫פטור חשי״ת מתשלום שכר מצות כ ט ע נ ת מי‬
‫הקדימני ואשלם לכך אין כאן שום איסור כמ״ש‬
‫א״כ איפה אי איכא שום צר דכטלח ט ע נ ת מי‬
‫מקדימני אזי מחייב חשי״ת לשלם שכר כעוח ז אא״כ‬
‫עוכר חשי״ת כלאו דלא תלין פעולת שכיר ולחכי‬
‫׳כמ״ש חרכ פרשת דרכים דרוש המצאה דכגרים‬
‫ליכא ט ע נ ת מי הקדימני ואשלם דכשלאמא גכי‬
‫ישראל שאומר לחם לכשאתן לך כן אתה מל אותו‬
‫וכעח״ד שייך גכייחו מי הקדימני ואשלם אך רק‬
‫בגר רלא שייך ט ע ם זח שכל מ ח שנתן לו ח׳ חיה‬
‫חייב בו והוא מעצמו ודעתו ע ש ח כן אין כאן‬
‫ט ע נ ה זו עכ״לואי׳כ כיון רגכי גרים לית בחו ט ע נ ת‬
‫מי הקדימני א״כ שכרן גם בעוח׳ז רשייך כהו לא‬
‫תלין פעולת שכיר וכמ ש ו‪:‬ראמ דלא זח כווין‬
‫ד ח מ ע ״ ח כאומרו גר אנכי כארץ ר״ל שחגר א ו מ י‬
‫אני גר וכיון שכן ליכא ט ע נ ת מי הקדימני וא״כ‬
‫אל תסתר ממני מצוותיך ר״ל שכר מצוותיך אל‬
‫תסתר אותם כעוה״ז רלא איכא ט ע נ ת לאו רלא‬
‫תלין כמ״ש וא״ש לשון תסתר ו ק ״ ל‬
‫הריצה שיחיה ימות הרוצח שימוש יחיח שהכוונה‬
‫לומר חיוצה שיחיה לעום״כ ימות כעוח״ז כאומרם‬
‫אדם כי ימות כאחל שמימי עצמו על ד״ת והרוצח‬
‫שימות לעוח״כ ח״ו יחיה כעוה״ז ויתענג מטוב‬
‫מעולם חזה ואל זח רמזי אדוננו רחמעי׳ח כאומרו‬
‫דכקח לעפר נפשי ר״ל דבקח לעפר נפשי כעוח״ן‬
‫שחייתי ממית עצמי על ד״תומש״ח אני מ כקש חייני‬
‫ד״ל כד כריך שאמר׳ לעו״חכ אדם כי ימו' כאחל וררשי'‬
‫אין ה ז ו ר ח מתקיימת וכו כמ״ש ומהידיר הנאמן‬
‫ח ח חש׳ והכולל תופת ישי כת חרו׳׳מ כמוחר״רמ‬
‫א ס כ א ג יצ׳יו שמעתי מפרש כ׳ פירושים כזח הא׳‬
‫ע״ר א ו מ י ם ז״ל שישראל קמים כתחית חמיתים משום‬
‫שאחר שמת הארס עדיין הכלא רגרמי שחיא הנפש‬
‫חופיפתעלתקכרמשא״ך או״ה וכן הרשעים שאינם‬
‫קמיםחי״י מ ח ״ ט שאין הנ‪1‬ש חופי‪1‬ת על חקכר‬
‫ואל זח רמז חמש״ו ׳״ל כאומרו רכקח וכו׳ ד״ל‬
‫שנפשי רכקה כי אפי׳ כחיותי טמון כ ע פ ר דהיינו‬
‫קכרולכך חייכי ר״ ל חייני כתחית תמיתיס כדכריך‬
‫שאמרת שיש ת״ח כעולם כמ״ש כ מ ה פשוקים כתו׳‬
‫שרומזים על תחיית חמיתיס כמ״ש ז׳יל חפי׳ ה״כ‬
‫עמ׳׳ש חרכ אוצ״ח ז׳׳ל רהנפש היא מלכות וכשוד‬
‫ותכל נפש דויד דרויר כ א מ ס ו ר ח״מ רחל ואמרו‬
‫ז״ל כאיצ״ח שה״מ חיא כלילה כעולם הבריאה הכ״ק‬
‫עשר כנודע ואל זח רמז המלך דוד דאיחו מכח״י‬
‫ה מ ל ט ת ורורש להנאת עצמו ופתח רכריו רכקח‬
‫לעער נפשי דהי״י שהיא ע ו מ ד ת כעולם הכריאה‬
‫חנ״ק ע פ י ו ח מ ט ו לחכי אחלי יכונו סייגי כ־יבריך‬
‫רהי״י שתעלני מעולם הבריאה לעולם האצילות‬
‫כמש״ל ע ׳ כ שמעתי וש״י‪:‬‬
‫דרבי ס ‪ :‬י ת י ותענני למדני חקך י יוכ״ן כמיש‬
‫ז״ל אס רואה ארם שיםורין באים עליו‬
‫יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה ככטול תור׳‬
‫וז״א כאן דרכי ספרתי ר״ל כשראיתי יסודן באים‬
‫עלי ספרתי דרכי ולא מצאתי ותענני למדני חוקך‬
‫ה כ ו ו נ ה למ־׳ש ז״ל שחיו ליצני ח מ ר אומרים על‬
‫דור מתי ימות זקן זח ותכנה כיחמ״ק‬
‫וחקב״ח משיב לחם טוב לי יום כחצריך מאלף ודרשו‬
‫ו״ל טוב מ ה שאתה לומר ביום א׳ יותי־ מאלף‬
‫קורבנות שמקריכו לפני כלישראלולזה רמז המשורר‬
‫ז" ל גם ישכו שרים פי׳ נדנדו כי דיקא שהיו יושבים‬
‫וחיו מרכרים כי כאומרם מתי ימות וכוי אמנם‬
‫עברך ישיח כחקך וזהו ט ע נ ה שלך וטוב לך כמ״ש ‪:‬‬
‫דהיינו כיטיל תורה כמ״ש ‪:‬‬
‫ד ר ך פקודיך חכינני ואשימה כנפלאתיך ״ איפ״ל‬
‫כמ״ש הרב׳ כ״ל ז׳יל כשם חכמי ה ט כ ע כי‬
‫מי שהוא חריף וכקי כחדרי תורה ומחררא שמעתיה‬
‫א״א שתחיה לו שוס זכירה כי הס תרי הפכים כנושא‬
‫אחד כי חלל‪ ,‬הזכירה כאח לארס מ פ א ת לחות‬
‫ממוח ורכר כחופכו החי־יפות כי הוא מצר יכושת‬
‫המוח וכזח פירשי חרכ חנ״ל מ״ש ה ג מ ׳ מסי‬
‫ע מ כ י ן אמ״ל ר״י לשמואל שננא פחח פומך וקרי‬
‫פ ת ח פומך ותני וכו׳ כי כזה אף מצד ה ט כ ע אין לך‬
‫י זכירח מ״מ זח וזה יתקיים כירך ע״י שתחזור ללמורך‬
‫‪:‬‬
‫גם ישבו שרים בי נ ־כרו עכרך ישיח כ ח ק י ך‬
‫‪:‬‬
‫אוחד‬
‫דפקה‬
‫לעפר נפשי חייכי כרכריך‬
‫י‬
‫איפ״ל כמ״ש‬
‫‪II‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ככל‬
‫‪kd‬‬
‫‪6‬‬
‫בכל יום וץ׳א שננא פתח פומך ר״ל כיון שאתח‬
‫שננא ומחורר ט פ י וא״א לך שתהיה לך ט כ ע הזכירה‬
‫כי לך יכושת המוח לכן איעצך כדי שלא השכח מ ה‬
‫שאתה לועד פתח פומך ותני וכו׳ כי כזה אף שמצר‬
‫ח ט כ ע אין לך זכירה מ ״ מ זח וזה יתקיים כירך ע״י‬
‫שאתה תחזור ללמורך כמ״ש ואל זח כיוון המשורר‬
‫ז״ל דרך פקודיך חככנני הי״י פלפול ראוריתא אכל‬
‫זו אליה וקוץ כה רחזכירת תשכח ממני לז״א דאין‬
‫חשש מזה כי לזה יש תקון והוא זה ואשיח״ח כנפלאו׳‬
‫רהי״י שאני מוציא הרכריס כפי ועקימת שנתי‬
‫הוי מעשה והוא תיקון ג״ול לזכירה כמ״ש ולכך‬
‫מ ה שאני מכקש ממך הוא צר החריפות כמ״ש‪:‬‬
‫דרך שקר חסר ממני ותורתך חוניני • איפ״ל ררמז‬
‫רמז למי׳ש ז״ל כ״ג רכרים עכרי רבנן רמשנו‬
‫דכורייחו באושפיזח וכפורייח ו כ מ ס נ ת א וז״א דרך‬
‫שקר הסיר חוץ מ״גרכךיס והס אלו ממני מתורתך‬
‫חניני רמז א פורייה ראם יאמרו לך שככת על מנוח‬
‫זו תאמר להס לא שמא תמצא כו־ש״ז ויאמרו ממך‬
‫כאח וז״אממניר״ל אותו ענין שעליו אומרים כנ״א‬
‫שהוא ממ‪,‬ץ רהי״י ש״ז חייו־ בזה מותר לשנות וכן‬
‫ותורתך רהי״י חמ״ס אומר להם לא ידעתי וכן‬
‫חוניני שיינו כאושפיזם״ממם שחניני הבעל הבית‬
‫איני משבח כו לפנו כני ארם־‪:‬‬
‫ררך אמונה כחרתי משפטיך שויתי איפ״ל ררמז‬
‫למ״ש ה מ ו ז י ל רמה שזכו ישראל לקבלת התורה‬
‫יותר ממ״ה האם ראיכא רינה רבד מצרא משו׳ רקי״ל‬
‫שו‪.:‬ף קירס למצרן וכיון וישראל מוציאים הרין לאמתו‬
‫כזה נעשו שותפים למקום כמ״ש כל חרן דין אמת‬
‫לאמתו נ ע נ ה שיתף לחקכ״ה כמעשה כראש! וכזה זכו‬
‫ישראל לקבל׳|התו׳|מה שלובנו מה״ם וזה כיין ר ה מ ע ״ ה‬
‫דרך אמונם״ נחרתי יותר ממחי׳ש והיינו ט ע מ א‬
‫משפטיך צויתי רה״י הרין לאשתו וכזה זכינו כמ״ש‬
‫אות ה׳‬
‫הסם לעכרך אמרתך אשד ליראתך אי‪:‬״ל שנתניון‬
‫למ״ש ז״ל רכירא שמיס לית כיח ט ע נ ת מי‬
‫הקדימני ואשלם ונוטל כזרוע שכר מצות וחי״י‬
‫ט ע נ ח רחכל כירי שמיס חוץ מי״ש וכזה גלה ע ״ ע‬
‫למפריע ראפי׳ שאר מצות ראלמלא קרס לי סשי״ת‬
‫ה י ה מקדים להם הא ־ס הזה כמ׳׳ש וז״א הקם לעכרך‬
‫אמרתיך רהי״׳׳ ש נ י מצות ואין ט ע נ ה ממי חקרימ׳‬
‫וכו׳ משו© ליראתך רה׳״י יראת שמיס ומזה מוכח‬
‫ראזלח ט ע נ ה זו כמ״ש ‪:‬‬
‫אות ז׳‬
‫זאת היתמ לי ני פקיריך יצרתי ״ רמז למ׳יש ז״ל‬
‫על ט ע נ ת מח׳׳ש לקבלת התירם מדינת רכי׳מ‬
‫משום רישת! שותפים למקום ע״י הרנין דין א מ ת‬
‫לאמתו כמשיל וז״א זאת היתח לי בי פקודיך ובו׳‬
‫כלומר זאת שהיא היתה לי יותר ממת״ש והי״י‬
‫ט ע נ ה כי פקודיך נצרתי שהם הדינים וכטלח ט ע נ ת‬
‫רינה רכ״מ וזכינו לח יותר ממה״ש ‪:‬‬
‫וכסגגה אחראיפ״ל כמה שחקרו ז״ל כ מ ה שזכו‬
‫ישראל כקבלת התורה הלכה רווחת‬
‫להרמב״ם זיל רבד שאין לו קצנח אין כו מכר‬
‫ו מ ת נ ה משוס ראלה סמיך ארעתיה הן המקבל חן‬
‫הניתן וכיון שכן התורה שכתוב כה ארוכה מארץ‬
‫מרה ורחבה מני ים כאיזה צר זכו כה וניחא להו‬
‫כ מ״ש ז״ל רכבנו קנה כרכר שאל״ק וכן בענין זח‬
‫שכיון שאנו כניס למקוס זכינו לתורה ו ה ו נ ח ה‬
‫לשאכו בניס כתכו ז״ל מהמשפט דקי״ל עכר פסיל‬
‫לרין ו א״כ כיון שציוני לרון ריני התור היא הוכחה‬
‫שאנו כניס וזה רמז ע״ה זאת שהיא התורה כמ״ש‬
‫היתה לי שזכינו לה ע ם שאין להקצכה וםיייי ט ע מ א‬
‫כי פקודיך נצרתי רהי״י ה־יינין ומשם ה ו נ ח ה שאנו‬
‫כנים וטון שכן שניר זכרנו כרכר שאין לו ק^כה‬
‫כ‪.‬מ"ש * והוא נמי פי׳ קרא דרך אמונה בחרתי‬
‫משפטיך שריתי והרי היא כמבואר ורו״ק ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫אות ח׳‬
‫חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עריתיך י חשתי‬
‫ילא התמהמהתי לשמוי־ מציתיך כאור‬
‫כ׳ פסיקים אלו ע״ר מ״ש ה ג מ ׳ היוצא מכה״כ אל‬
‫יפסיע פ ס י ע ה ג ס ה אמר אכיי ולא אמרן אלא‬
‫למינק אכל למיעל כ״ש ררהיטנא • והק׳ המ‪:‬רשי׳‬
‫ז״ל רמאי אחא אכיי לאשמעינן במ״ש ולא אמרן‬
‫ו ט י והא מתניתין קתני חיוצא רמשמע ריקא ליוצא‬
‫ולא ל ט א והרב מחרש׳יא באגרתיה פיר״ש רה״ק‬
‫ולא אמרן אלא למי‪:‬ק ולילך לביתו ואין רעתו‬
‫לחזור עור כאותה שעה לכהכ״נ אכל למיעל פי׳‬
‫שיצא ארעתא למיעל לבהכ״נ וכ״ש דרהטינא כרי‬
‫שיבוא במהרה לכה״כ וזהו שרמז כאן חמשו׳ עיים‬
‫חשכתי דרכי ד״ל כשיוצא מ כ ה ׳ כ אני מחשב דרכי‬
‫ע ק כ כצר גורל והכוונה שאיני פושע פשיעת ג ס ה‬
‫רכך היא חמרה והדר מפרש שיחיתיו דהיינו דווקא‬
‫אם אני יוציא מכל וכל ואין רעתי לחזור כזה‬
‫אמרתי חשבתי דרכי אבל כשאשיכח רגלי אל‬
‫עריתיך‬
‫[‬
‫כב‬
‫חידושים‬
‫משכיל לרוד‬
‫עדותיך דהי״י רעתי לחזור אזי חשתי ולא‬
‫ה ת מ ה מ ה ת י דמי״י כ״ש ד י כ י ט נ א ו ה ט ע ם לשמור‬
‫מצותיך וק״ל שמעתי והכרחתי הרבדים‪:‬‬
‫אות ט׳‬
‫טוב לי תורת פין מאלפי זהב וכסף י י״ל מחו‬
‫זח חאומר המשו׳ ע ״ ה טוכ לי וכו׳ שר״ל‬
‫•שהוא בוקר רכיי תורה מ מ מ ו ן והא מלתא‬
‫דפשיטא היא ואיפשר שיוכ״ן כ מ ה שנקרים רכרי‬
‫אתבת ע ו ל ס ‪ .‬ע ״ פ ש״ש אנכי על אמרתך כמוצא‬
‫שלל רכ ותהי כה הרב מאריה ראגרהם תלי תניא‬
‫כרלא תניא והא מי נתלא במי קטן נתלה כגדול‬
‫וכאן אומר להיפיך הניחא ליה ז״ל כ מ ה שחרין‬
‫נותן רכשם שמברך על הטוכה כך מברך על ה ר ע ה‬
‫ופירשו דמכרן על הטיבה מעין ת ר ע ה דתיכי רמי‬
‫כגון שמצא מציאה ו ה ג ס שיש לחוש רשמעי בו‬
‫מלכא ונסכי לח ויכוא לה מ״מ מכרך הטוכ‬
‫והמטיב רהשתא מיהת טוכה אצלו ועל ה׳ יכטח‬
‫ו־שיעו וז״ש שש אנכי על אמרתך ואוהב אני לקיים‬
‫תורתיך ואף שימשך לי מזה היזיק שע״י שהיותי‬
‫צריק גמור יכואו עלי יסורין כמאמר ח׳ צדיק יבחן‬
‫אפי״ה שש אנכי על מקיים אמרתיך לפי שאני‬
‫מביא ראיח על זח מרין המוציא שלל רכ רחשתא‬
‫מיחת ט ו כ א איכא וו״ש כמוצא שלל רב ולא שח״ו‬
‫מ ר מ ה ר׳ית לשלל אלא ר״ל כמוצא שלל רכ אני‬
‫מ ר מ ה זח העניין ואני שמח כמ״ש זח הוא ת״ר ז״ל‬
‫ובדברות קודשו אלו יתבארו הפסוק כאות‬
‫כ׳ פ׳ כריך עדותיך ששתי כעל כל הון‬
‫ראינו ד״ל שמרמה ח״ו דברי תורה לממון שלו ר״ל‬
‫ח׳יק כדרך עדותיך ששתי ואין אני עצב מהיסורין‬
‫הבאים ואני מביא ראייה מ ע ל כל חון שימצא‬
‫הארס רשמח בו אע׳י׳ג רימשך ממנו חיזק רהשתא‬
‫מ יהא אינא ט ו ב ח ו מ ה שחכריחנו לפרש פסוק זה‬
‫דכעל כל הון הוא ממון הנמצא הוא רכינו רר״ק‬
‫וז״ל כעל כל הון אני שמח כארס חשמא ע״כ חון‬
‫שימצא עכ״ל ו״ק מי הכריחו לפרש כן וע״פ משפ״י‬
‫א״ש ודו״ק ‪:‬‬
‫יתפרש פסוק שלנו טוכ לי תורת פיך וכו׳‬
‫^ ה‬
‫רס״ק טוכ לי ת ו י ת פיך אע״פ שימשך ממנו‬
‫היזיק וחיינו ט ע מ א לפי שאני מכיא ראייה מאלפי‬
‫זהב וכסף הנמצאים והנוטלים שמח א ע ״ פ שהוא‬
‫מצב לאחר זמן מאימת המלכות וח״נ מ ר ו ן רירן‬
‫׳א״כ נמצא לפ״ז מ״ש מאלפי זהב היי׳ כדרך ראייה‬
‫בעלמא וק״ל‪:‬‬
‫על תמניא אפי‬
‫'‪9‬‬
‫ה א ר ‪ /‬ה י מ ה לי כוונתו בתהליס הנחמדים מזהב‬
‫ומפז רב ומתוקים מדבש ונוכח צופים ״‬
‫והכוונה שמכיא ראיית שנחמדים ר״ת אע״פ שיש‬
‫כחם שוס היזיק רישורץ וראייה לוח זחכ ופז רכ‬
‫י יל הנמצאים וכן ראייה מרכש ע״ר שחנושאו‬
‫עוקצתו הרכררח ועכ״ו אינו נ מ נ ע מלישאו וז״ש‬
‫ומתוקים והראיה מרכש שהנוטלה ניזוק ואינו עצכ‬
‫וכ״ש יק ו לרי׳ת ו ק ל‬
‫‪:‬‬
‫אות למ׳יד‬
‫למשפטיןל ע מ ד ו חיום כי הכל עכדיך איפ׳׳ל‬
‫כמ״ש חז״ל כיטול ח מ ו ר ע ח משום‬
‫רקיי׳ל רינה רמלכותא רינא וכמו שהאריך חרכ‬
‫עדשת ררכים וז״ש למשפטיך ע מ ר ו חיו״ם וייקא‬
‫חיו״ס שעדיין לא הדור קכלוח מרצונם ע ד ד!ר‬
‫אחשורשוהיי׳ ט ע מ א כי הכל עבדיך וחייבים מרין‬
‫דינכ רמלכותא רינה • ועור כיטול אקר וחוח ‪:‬‬
‫לולי תויתך שעשועי אז אבדתי כעני י והכוונה‬
‫רקי״ל תולחו‪/‬וזכין זכיני אגכזוזי גמר ומקני‬
‫וח״נ א ג חנאח רמהניא לחו לישראל כקכלת התו׳‬
‫שמתקיימת העולם ואית לחו שכר ם ח וכבא‬
‫גמרו ומקנו וז״ש לולי תורתך שעשועי בעוח״ז אז‬
‫אבדתי בעוניי וכההיא הנאה גמרנו וקבלנו ובטלת‬
‫ה מ ו ד ע ה י א מ ט ו להבי למשפטיך ע מ ד ו היום‬
‫כ מ ש וק‬
‫לעולם לא אשכח פקודיך כי כם חיתני איפשר‬
‫שרמז למ״ש זיל שחיו ליצני חדור אומרים‪.‬על‬
‫דור ע״ה מתי ימות זקן זה ותכנה כיחמ״ק והקכ״ה‬
‫השיב להם טוכ לי יום כחציריך מאלף קורבנות וז״ש‬
‫לעולם לא אשכח פקודיך לפי שכחם חייתני ולא‬
‫שמעת לקול מלסשיס מתי ימות וכו׳ ורו״ק‪:‬‬
‫ד י קוו רשעים לאבדני עדותיך אתבונן י למ״ש‬
‫ז״ל כקשי לפסול את רור מלכוא כקהל רכתיכ‬
‫לא יכוא עמוני וכו׳ יימצא כתוכ על סרבר אשר‬
‫לא קדמו וכו ואמרו איש דרכו לקרם אשה אין‬
‫דרכה לקרם והכשירוה י וז״ש לי קוו רשעים לאבדני‬
‫כ ט ע נ ת לא ע ו א עמוני מתוך הקהל אכל עדותיך‬
‫אתכונן עיר אשר לא קרמו וכו׳ ומזח רייקא איש‬
‫דרכו וכו׳ וכס״ג יתפרש פסוק כ מ לי שיחית אשד‬
‫לא כתורתך וכו׳ והרי חוא כמבואר ו כ ו ׳ ‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬ל‬
‫אות פרם‬
‫מזקנים אתכונן כי פקודיך נצרתי יוכן כמ״ש‬
‫רז״ל לעתיד לבוא מביא חקכ׳׳ח כוס של‬
‫כרכה‬
‫*‪6‬‬
‫חידושים‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫כרכה רכושנו לאכרסס ואינו מכריך לפי שיצא ממנו‬
‫ישמעאל וכן יצחק שיצא ממנו עשו ע״ם חאכות‬
‫ע ר ה ג י ע ו לוור ואומר אני אכריך ולי אני נאה‬
‫לכריך וא״כ נמצא שאין שום חטא כדור ראל״כלמח‬
‫נבחר יוחר מסאכות וז״ש מזקנים מיינו חאכות‬
‫שנדחו מכוס של כרכה אני יודע וחכל יודעים כי‬
‫פקודיך כי לכך נבחרתי וק׳יל‪:‬‬
‫ממשפטיך לא שרתי כי אתח חוריתני איפ״ל‬
‫במיש חרב כינח לעתים זיל כ ע ת‬
‫לספור ראע״ג ראיכא כ מ ח מצוח שמחייכ השכל‬
‫לקיימם כגון רציחח וניאוף וכיוצא עכ״ז האדם‬
‫מ ג מ ל כשוקים לא יחשב לקיימם רק כאשר ציוהו‬
‫השי״ת וז״ש כאן המש״ו ז״ל ממשפטיך דהי״י‬
‫שהשכל מחייב אותם לא סרתי ואינו מהשכל רק‬
‫מ מ ה שאתה חוריתני|רחי׳'י כאשר ציוני ה׳ אלהי וכמ״ש‬
‫ומהידיד החכם חש׳ והכולל תופש ישיבת‬
‫הדו״מ כמוה״ר ר״מ אסכאג 'יצ״ו‬
‫שמעתי מפרש פסיק זה כ׳ פירושים כמין חומר‬
‫אחד וכמה שנודע מ״ש חזוה״ק ט ע ם פסיקות רלא‬
‫תרצח וראכתריח משום רלפעמיס אתה רוצח‬
‫ולפעמים אתה נואף רהי״י כגון רציחת כ״ר ונואף‬
‫ע ם אשתו וגונב רעת רבו וכיוצא וז״ש ממשפטיך‬
‫רהי״י עשרת ה ר ב מ ת לא סרתי רהי״ימלת לא סרתי‬
‫מ ח ם וכאלו כתי׳ תרצח תנאף תגנוב וה״ט כי אתה‬
‫חוריתני בפיסוק ה ט ע מ י ם כמ״ש ׳ ו״ב כמ״ש ה ג מ ׳‬
‫מלך לא רן ולא רנין אותו קוץ ממלכי בית רור‬
‫שנא׳ כת אמר דינו לבוקר משפט וז״ש ממשפטיך‬
‫לא סרתי רסי״י שהמניה אני נשפט כהס כמות‬
‫שאר ה ע ם י ו א ' ת והא קי״ל מלך לא ‪1‬ץ ולא רנין‬
‫אותו לז״א שאני הכא משוס כי אתה מ־־ריתני כמקום‬
‫אחר שנא׳ כה א מ י ח׳ דינו לבוקר משפט ובא‬
‫רעהו ג׳ וחקרו כמה שדין נותן שלא לדיין לעשות‬
‫פשרח רק קורם שירע היין להיכן נוטת אכל אס‬
‫יורע להיכן הרין נותן אסור לבצוע וכאן אומר‬
‫המשו׳ ז״ל ממשנטיך רהיי׳קי הרין לא סרתי שאיני‬
‫בוציע מ ה ט ע ם כי אתה הורתני מהו וא״כ כך היא‬
‫המרה שאסור לכציע כמ״ש ויפח״ח ורו״ק וש״י‪:‬‬
‫נמלצו לחכי אמרתיך מדבש לפי י יוכן ע״ר‬
‫ימה‬
‫משפ״ל פסוק טוכ לי תורת פיך ורו׳ ק י‬
‫אות גרז‬
‫'־נר ליגלי דבריך ואור לנתיבתי • איפ״ל דכא‬
‫לרמוז ו מ ה שחרין כנר חנוכה רזמנח ע ר שתכלה‬
‫רגל מן חשוק וקצבת זמן איזהו אפי׳ מר״ת אסור‬
‫לחד מ״ד לאחר זמן חנ״י מותר להשתמש לאורמ‬
‫;‬
‫ע ל ת מ נ י א אפי‬
‫סג‬
‫אפי׳ לצרכו‪ .‬וז״ש נר לרגלי ר״ל דין נר דהיינו חנוכה‬
‫זמנה לרגלי עים וכתכלה רגלי מן חשוק עכר זמנה‬
‫אכל תוך זמן זח אסור אפי׳ כרית וזחו רכריך אכל‬
‫אחר זמן זח חויא כאור כעלמא ומותר לי להשתמש‬
‫לאורח וזמ ש א מ י ואור לנתיבתי‪:‬‬
‫או יאמר נא ע״ר מ ח שחקרו הראשונים ז״ל משינוי־‬
‫חנוכה מפורים דכימי חנוכה אמרו סעודות‬
‫הנעשים כהם הס סעודת הרשות וכפורים החמירו‬
‫יותר שאמר חייכ איניש וכו׳ ות״י דשאני פורים‬
‫חיתח בו גזירה דלחשמיר ולחרוג לכן היתח בו‬
‫שמחה דמשתח משא״כ כחנוכה שלא חיתח רק‬
‫גזירה רחעכרת חדת וז״ש רור כאן כאומרו נד‬
‫לרגלי גכריך ד״ל שבא ליישכ תמיהות שכין חנוכה‬
‫לפורים ואמר ט ע ם נר ד״ל נר חנוכה לרגלי דבריך‬
‫ד״ל כ ע מ ר דבריך דהיינו ח ע כ ר א ת חדת משא״ך‬
‫ואור דהיינו פורים המד״א ליהודים חיתח אורה‬
‫ושמחה הוא לנתיבתי דהיינו לצורכי מגזירת להשמי׳‬
‫וכו׳ ולכן זח נ ת ב ע ל ח ו מ ת ולחלל וזח לשמחה‬
‫ולמשתה וכמ״ש י ובא רעתו וחקרו כמ״ש רז״ל‬
‫דמגלת ת ע נ י ה כטלה חוץ ממגלת פורים וחנוכה‬
‫ונותן ט ע ם לזה משום רפורים חיתת גזירת לחשמי׳‬
‫שהוא נס מופלא וכן כחנוכת תיתת תעכרת הרת‬
‫וקימ״ל ת מ ח ט א את האדם יותר מחורגו וכשכיל‬
‫כ׳ נסים חללו לא כטלו י וז״ש רחמע׳׳ח לרמוז ט ע ׳‬
‫זח שנשתנו מגילת ת ו ר י ם וחנוכה מ מ ג ל ת תענית‬
‫כולם‪ .‬וז״ש נר ד״ל נר חנוכת משום לרגלי דכריך‬
‫דהי״י העברת הרת וכן ואור דהיינו פורים כמ״ש‬
‫לנתיבתי ריחי״י לצרכי משום גזיית להשמיד כמ״ש‬
‫משא״כ שאר המגלח וק״ל‪:‬‬
‫ו ע י ׳ ד חסוד יעויין כ ס ‪ :‬ד י סקטן כסא מ ד משפ״י‬
‫כזה ורו״ק יעיי״ש‬
‫וכיון י א ת א לירן עני‪ ,‬חנוכה אכתוכ מ ה שרמזתי‬
‫קצת רמזים כפסוק מזמור שיר חנכת הכית‬
‫לדוד קצת דיני חנוכה ואלו הם מזמור ר״ת‬
‫שיר‬
‫משתחשך זמנת מכרך ואפי׳ ריאה‬
‫ר״ת שמנ״ח ימי״ס רצופי״ס או שמש והוא‬
‫רחוק ח ג כ ת ד״ת ח׳ נרות כהלכה תדליק או‬
‫נ מ ת כהלל תדליק ה כ י ת ר״ת‬
‫היוכ‬
‫‪:‬‬
‫השמאל‬
‫הנרות כטפחיס עשרת תדליק או‬
‫בפתח יניחם תמיר ל ד ו ד גמט־׳י מ״ד וחם נ מ ת‬
‫נסת״ך רק״ל‪:‬‬
‫חנוכה כמ״ש הרב‬
‫אות פ׳‬
‫פייאות‬
‫עדותיך ע״כ נצרתם נפשי י״ל‪ :‬נתינת‬
‫ט ע ס ע ״ כ ואפשר ‪ ^ l‬־ ‪ x‬דלשון פלאות‬
‫סד‬
‫חידושים‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫ע י ד פלא פלאות או ע״ר ה ע ל מ ה וכסוי כמר״א‬
‫כ י יפלא ממך רכר ולכל תפימשיס יביא ע״נ ט ע ם‬
‫ע ״ כ והכוונמ גמ״ש חרכ כינס לעתיס ז״ל ע ״ פ‬
‫הנסתרות לח׳ אלחנו דמ״כ סכות מחויכ האדם‬
‫לקיים מצות ח׳ כרא ולא יחשכו האנשים מצו׳ קלת‬
‫וחמורה והיא הוא מ מ ה שהעלים ח׳ שכר המצות‬
‫כתורה כמעשה חחוא פרר״ס וכו׳ וח׳׳כ מ מ ה‬
‫שמצינו שכר מצוח קלח כבחמורה דה״י ששכר‬
‫מצוח שלוח חקן שהיא מצוח קלח לעין כ״ש אריכו׳‬
‫ימים שכר מצות כבוד או״א שהיא מצוה רכה ולפי‬
‫ס״ב ה ט ע מ י ם חנ״ז יתפרש פסוח הנ״ל דלפי ט ע ם‬
‫ח״א יתפרש י לשון פלאות מלשון ה ע ל מ ה וכסוי‬
‫כמש״ל וה׳׳ק פלאות עדותיך רח״י שכר עדותיך חם‬
‫מכוסים ממני ולכן נצרתם נפשי כלם חלא״ח חייתי‬
‫שוקל ממצות ועושמ מצומ ומניח אחרת לטעם ח׳׳ כ‬
‫תת!רש מלשון פלא פלאות כמש״ל וה״ק פלאות‬
‫עדותיך דחי״י מ מ ה שמצינו מלי דתמיהי דשכר‬
‫מצות קלח כבחמורה ע״כ נצרתם נפשי וזה נכון‬
‫מה״א ודו״ק ועיין כחכורינו משל מ ה שפי׳ ע״ז‬
‫שאמר חתנה והוי זהיר כמצוח קלח כבחמורה וק״ל‬
‫ועיין כדרוש שכת כלה כי שם ב י ת ו ‪:‬‬
‫על ת מ ג י א אפי‬
‫ומי חככנו כזה משום ואחיה האמורה בתור׳ למען‬
‫יאריכון ימין וזח נ‪1‬ל ומת אלא וודאי מוכרח צדק‬
‫לעולם וק״ל רפאל חיים כן ע ט ר ״ א״כ בסגנון אחר‬
‫ותורתך א מ ת כלומר כיון שררשכי בפסה‪ !.‬למען‬
‫יאריכון לעולם שכולו ארוך כזח םמוחנוש תורתך‬
‫אמת ולא אירע לנו שום תקלח כאחר שיצא ל ת ר ט ת‬
‫ר ע ה וכמ״ש ר״י כגמ׳ לעיל י או יאמר נא כמ״ש‬
‫ח ג מ שאלו לחוכמה חוטא מ ה עונשו אמייל חטאים‬
‫תררף ר ע ח שאלו לנכואח חוטא מ ח עונשו אמ״ל‬
‫הנפש החוטאת היא תמות שאלו לתורח וכו׳ אמיל‬
‫יביא קרבן ויתכפר • שאלו לחקכ״ח וכו׳ אמ״ל‬
‫יעשה תשוכח ויתכפר נמצא ארבעה חלוקי כ פ י ת‬
‫נינחו שחחיכמח חייכה לרשע ולקרובו וחנכואת‬
‫חייכה לרשע דווקא והתורה פשרח לארס וחייכה‬
‫לבהמה וחקכ׳יח ורחמיו על כל מעשיו רק יעשה‬
‫תשגכח ויתכפר ו; ח ר מ ז ו ז״ל אדם ובחמה תושיע‬
‫ח׳ משא״כ חכמה ונכואה ותירמ וז״ש המשורר‬
‫ע ״ ח צדקתך צרק לעולם דיל צרקח שעשה השי״ת‬
‫ע מ נ ו חיא <^ךק לעולם שאפי׳ ח כ ח מ ה פטרנח‬
‫משא״כ ותורתך אמת רוקא פשרח שארם יחיה‬
‫ו ח כ ח מ ח תמות לא כן פתק חוכמה ונכואח לא‬
‫באו ככתיוכים כ מ ״ ם ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫א ו ר ת צ׳‬
‫אות ה‬
‫צ ד ק ת ך צדק לעולם ותורתך אמת * איפשר‬
‫בממ שנודע ממס׳‪.‬קידושין ליי אןמל‬
‫•אין לךמצוח שניתן שכרח בצדה שאין" תחית המתים‬
‫תלויה כה כככור או״א כתי׳ למען יאריכון ימיך‬
‫וכשלוח הקן כתי׳ למען ייטב לך והארכת ימים הרי‬
‫שא״ל אכיו ע ל ה לכירח ו ח ט א לי גוזלות ו ע ל ה‬
‫ושלח אה האס מ ע ל הכניס ולקח את הכניס ובחזרתו‬
‫נפל מ ן חכירה ומת הבן והיכן אריכות ימים של‬
‫זח והיכן טובות ימים של זה אלא למען ייטכ לך‬
‫לעולם שכולו ט ו ב ולעולם שטלו ארוך אמר רב‬
‫<וסף !אלמלא דישימ א מ ר למאי קרא כרבי יעקב‬
‫בר כרתיח לא ח ט א מ א חזא מ ע ש ה כחאי חזה‬
‫ובו׳ עכ״ל ח ג מ ׳ לענינו ״ המורם מזח' ‪.‬שאלמלא‬
‫לא ררשינן האי קרא רלמען יארכון ימיך לעוח״ב‬
‫לא מצינו ידינו ורגלינו בכית המדרש וחיתה התורה‬
‫ח״ו שקר ח״ו מ מ ע ש ה שחיית המסופר למעלה וזה‬
‫בריון המשורר ע״ח צדקתך צדק לעולם ר״ל הצדקה‬
‫שעשה הקכ״ח כנתינת שכר של כבוד או״א ושלוח‬
‫מקן חו״א צדק לעולם דחי״י לעוח״ב ומש״ח ותורתך‬
‫א מ ת חלא״ח ח״ו שקר וכמ״ש ״ ויוכ״ן ע״ז צדק‬
‫האמורה בעדותיך היא לעילם רחי״י לעולם ת כ א‬
‫‪18‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ר ב ו ר ו ד פ י זממ מתורך רחקו• ונ״ל מ״ש אותו‬
‫אותו תלמיד שטפחו לו ציצת ע ׳ ׳ פ והפריש‬
‫מן חאשח וקימ״ל עור שמצות ציצת שקולה נגד כל‬
‫מתורה רכתי׳ וראתים אותו וזנרתס את יכל מצות‬
‫ח׳ וז״ש קרכו מ ר פ י זמח ר יל מתחלה עלו למשככ‬
‫מ ד פ י זמח אותו תלמיד וחזונה ומתורתך רחקו‬
‫ר״ל ומאותת מצ‪ .‬ם שכשקולה כתירתך דח״י מצות‬
‫ציצית רחקו כמ״ש וק״ל ‪:‬‬
‫אותר׳‬
‫ראיתי כוגריס ואתקוטטח אשר אמרתך לא‬
‫שמרו י איפשר כמ״ש ה ג מ ׳ אם ראית רשע‬
‫שהשעה משחקת לו אל תתגרר מ ת מ ך והא‬
‫אמרינן מותר להתגרות כרשעים ״ ות׳ כאן כמלי‬
‫דידיח כאן כמלי דשמייא ״ אמור מ ע ת ה רכמלי‬
‫דשמייא רשאי להוכיחו ויתגרה כו וז״ש ראיתי‬
‫כוגדיס שהם הרשעים ואתקוטטח ע מ ח ם וש״ת‬
‫וחא קימ״ל אל חחגרה בו ״ לז״א אשר אמרתיך‬
‫וכו׳ דחי״י מלי דשמייא ובחילוק ה ג מ ר א ‪:‬‬
‫את‬
‫‪65‬‬
‫חידושים‬
‫משיי‬
‫א ו ת ש׳‬
‫שלום רכ לאומכי תורתך ואין למו מכשול תיפשר‬
‫כמ״ש ז"ל חשכ כתשוכס מאתכת נעשות‬
‫לו זדונות כזכיות ומיראה כשגגות וז״ש שלים רכ‬
‫דהיינו לאוהכי תורתך עושים מ א ה כ ח ואין למו‬
‫מכשול שאינם נעשים שגגות רק כזכיות כמ״ש‪:‬‬
‫א״ג כ מ ה שנק־ים רכרי ח ג מ ׳ כל ת״ח שאיני‬
‫נוקם ונוטר כנחש אינו ת״ח וחק׳ והאמר‬
‫רכא כל המעכיר ע ל מרותיו מעכירין לו ע ״ פ‬
‫ותירך הא רמפייסו ליה ומפייס י הא רלא מפייסו‬
‫ליה וםק׳ הריטכ״א חוכא כעין יעקכ י וח ‪ f‬אמרו‬
‫בגמ׳ תיתי לי רלא מסגינא רישא אבי סריא ע ר‬
‫דמחילנא לדי מ צ ע ר ן לן וק׳ ממ״נ במאי איירי אי‬
‫מ נ י י ס ו ליה מאי רבותיה ואי לא מפייסו ליה והיפי‬
‫עכיר הכי ו ה א מ י ר״י אינו ת״ח ותירץ לעולם‬
‫כרלא מפייסו ליח * וראמר ר״י אינו ת״ח כמי לי‬
‫רשמיא וחחיא דתיחי ליח כמילי ריריח • ו מ ח שיש‬
‫לדקדק כ‪1‬ח עיין כמררשינומש״ל כדרוש י ת מ וכזה‬
‫יתכארו הפסוק חנ״ל ע ם פסוק שאחריו‪:‬‬
‫ש כ ר ת י לישועהך ה׳ וכו׳ שאומר שלום רכ‬
‫לאוהבי תורתך בא לאפוקי מרר״י שאמר‬
‫כל ת״ח שאיני נוקם ונוסד אינו ת״ ח לזמ אמר שלום‬
‫רכ אפילו לאומקי הורתך וש״ת רשמא יש לחם שים‬
‫עון בזחלז״אואיןלמו מכשול ואדרבה יש לחם שכר‬
‫טופי־ כעמלם וז״א שכרתי לישועתך ח׳ כמ״ש‬
‫הנעלכיס וכו׳ וש״ת ו ה א ר״י אומר אינו ת ׳ח לז״א‬
‫ומצותיך עשיתי דהיינו מילי רשמייא אין אני מוחל‬
‫אבל כמילי רירי אני מוחל וק״ל נראה לי אני ר׳׳ץ ‪:‬‬
‫ו מ ה פ ר ש י ס ז״ל שמעתי מפרשים פסוק זח ע״ר‬
‫חלצה כמ״ש כגמרא רכ לא יחיב‬
‫שלמא אלא למאן רמיסדר ליה שלמא משום רלא‬
‫אתי לכלל ולפני עור לא תתן מכשול ראס לא מהדר‬
‫ליס שלמת ע ו ב י על פסוק גזילת העני בכתיכס‬
‫וז׳׳א שלום רב פסקית לקרא בשכינא חריפא שלמז‬
‫שנותן רב חיינו לאוהבי תורתך שיודעים לסשיב‬
‫שלום וכזת ואין למו מכשול כמ״ש ‪:‬‬
‫ו מ א ח ר ו נ י ם י״ץ שמעתי במיש בגמ' ל|ם כקשת‬
‫לעשותצדקת עש‪$‬אותת‪$‬ם ?גמל*‬
‫תורת וז״ש שלום שתיא מצומ&יקת כמף״א וסימ‬
‫מ ע ש ם םצרקם שלום רב לאומבי תורתך ?גצוס רבמ‬
‫מיא כשנותנת לאותבי תורתך ‪•/‬מיינו ^מלי תומו‬
‫וכות אין למו מכשול ראפילו שלא ^ מ א מתון‬
‫שלא לשממ כא <ישממ משאי׳כ אדם ומגלמא כמ״ש‬
‫םכשילם ככני אדם שאינם ממוגנים ןכו׳ כמ׳״ש‪:‬‬
‫לדור‬
‫כה‬
‫ע ל ה ת ה ים‬
‫ד‬
‫א״נ ש לוס רב־ ונו׳ במם שפסק מר״ו כש״ע י ו ״‬
‫סי׳ קס״א ס״א אם אינו רגיל להקריב לו‬
‫שלום אסור להקדים לו ובזה ריבן פסיק זח שלום‬
‫רכ לאוהכי תורתך כלומר ח׳׳ח מרבים שלים כעולם‬
‫דהיינו מקרימין שלום לכל ארב כמ״ש כמילי דאבות‬
‫והוי מקרים כשלים כל ארס ואמטו להכי ואין ל מ ו‬
‫מכשול דהיינו כשמלוים מכני ארם אין להם שום‬
‫מכשול כשעה שמקדימים למלוים שלום דהא רגילים‬
‫כהכי כמו שעסק מר״ן ות״ח כלאוייה מרכיס שלום‬
‫כעולם כלומר מקדימים שלום לכל ארס וק״ל‪:‬‬
‫חע״פ חיינו כחולמ׳ ע ד ח ״ ס דקיי״ל שכזמן כחמ״ק‬
‫אוי זו״ן פב״פ וקומתם שום וז״א כשוכ ח׳‬
‫את ישיבת ציון שתכנה כהמ״ק אזי חיינו כחולמים‬
‫פי׳ אומרים ד׳ מלכיות שהם אכי׳יע היינו כשיעיד‬
‫הת״ת שככול עולם מ״ר עילמית‪-‬אבי״ע וז״ש כחולמ*‬
‫חיינו חת״ת של חמי שהת״ת נק׳ קולס כידוע וק״ל •‬
‫חע״פ ח ט לכי אל עדותיך ואל אל כצע י יוכן‬
‫רקיי״ל רכדומת הראשונים[! יל מכטלים ג‬
‫תפלות שחרית מנחה ערכית מפני לימור התורה‬
‫תורתם אומנותם וז״ש רחמע״ת אני שאני מיורות‬
‫הראשונים נ ט ה לכי דווקא לרכרי תורה ולא ל״ג‬
‫תפלות• וז׳ ש ואל אל בצ״ע כי כצ״ע ר״ת בק״ר‬
‫צחרי״ם ערכית ולשין ח ט לכי אינו ד״ל מלשון‬
‫תפלח רק מלשון מועל עומר כ מ ו נטה לכי וכמ״ש‬
‫וק״ל •‬
‫‪,‬‬
‫ח^״פ פתח רכריך יאיר מכין פתאים יוכן רקיי״ל‬
‫שנחלקו חז״ל אם נח לארס שנכרא ינמכו‬
‫וגמרו נח לארם שלא נכרא וראיתי למפז׳יל שהכיאו‬
‫יאיים לזה מתחילת עשרת הו כרית‪.‬ש פתח קרא‬
‫כיציאת מצרים ולא כיצירת העולם וככריאת מארם‬
‫לפי שרכר קשה םיא נח לארם רלא נכרא וז״ש קרא‬
‫פתח דבריך יאיר ר״ל עשרת חרכרות יאיר ויכין‬
‫לפתאים שאינם יודעים אם נח לארם שנברא או לא‬
‫כי מתח״י מדברות אות ומופת שנח לארס םלא‬
‫נבר ‪ f‬וכמ״ש רק ל ‪1‬‬
‫א״נ אמרוו׳יל כמר־׳ר שהשיב מרע״ת‪.‬למס׳'ש‪.‬‬
‫כקבלת התורה שחיו מעיערים עליו ומם‬
‫נתיב בתורמ אשר מיציאתך מא״מ כלום למצרי©‬
‫ירדתם לפרעמ נשתעבדתם וזיש פת<ן ר&ריןשמוא‬
‫תחיי תדבמת שפסק קרא דיציא״מ יאיר ויבין‬
‫לפתאים שסם מלת״ש שאינכ* כראי לקבל מתורת‬
‫ממטעם םנ״ל כ״א נישראל דווקא ‪:‬‬
‫א״נ אמרו ז״ל&בשעת גזפצגל טען מדע״ם על‬
‫ישראל לי צוינ* ולא למס שנ״א אשדםוציאתי׳־‬
‫ולא קוצאתכס לשון רכים כ״א לשון יחיד וזש״ת‬
‫פחת‬
‫&ו‬
‫משכיל לדוד‬
‫חידושים‬
‫ע ת ח דבריך שהיא תח״י עשרת מדברות יאיר ויכין‬
‫לפתאים ש ‪-‬ם י ש ר א ל שפטורים מ מ ע ש ה ה ע ג ל‬
‫ב ט ע נ ת לי צוית ולא למס כמי ש וק״ל ע״כ חידושי‬
‫משבתות ‪:‬‬
‫־גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתכו וכו׳ ע ד‬
‫מקיציתי ועורי ע מ ך ע״כ ושמעתי מהרב‬
‫״שדיר כמהר״ר ר פ י ! הכהן שמפי־יש ע״ר שאמרוז״ל‬
‫שחיה ׳ראוי דוד להיות נפל אלא שאכות העולם‬
‫נתנו לו שבעים שנה ועור אמרו ח ז"ל שא דם״ ר נחן‬
‫לו שכעים שנח והקשי ע״ז מ א אחני לי םשנים‬
‫•שנתן לו אדח״ר ארח״ר נח סרו ל ו ו ד ו ר לא נתנה‬
‫מ ה ם כלל שחרי אברהם יצחק ויעקב וכו׳ נתנו לו‬
‫ע ׳ שנח ורכני אשכנז תירצו שהועילו ל ו כלילות‬
‫שחיה דוד לומר בחם חתו׳ וזש״ח שאומר רור ע ל‬
‫ע צ מ ו לארח״ר גלמי ראו עיניך פי׳ צורתי וימי ושני‬
‫ראו עיניך כמו ש א מ מ חז״ל שכל ה נ ב ר א י ם היו‬
‫ע ר ו נכתבים וז״ש‬
‫תלוים כאדח״ר ו מ ע ש י ה ם‬
‫גלמי ר א ו עיניך ועל ספרך כולם יכתכו אכל ימי״ם‬
‫יוצרי׳ו ר״ל ה ר י נתתי לי ימים אכל לא אחד כחם‬
‫ומאי אחנו לי ולי מ ח יקרו רעי״ך אל חיינו על‬
‫אכות העילם שחם ריעיו של חקכ״ח הם יקרו לי‬
‫ונתנו לי אכל אתת ת מים חנתת לי מאי אחנו לי‬
‫לזה תירץ דחמע״ח הקיצותי ועורי ע מ ך ר״ל כלילות‬
‫שהיתי יקץ ולומר תורה הם ועורי ע מ ך שנתת לי‬
‫מ ע מ ך כנכ״ד ורפח״ח‪:‬‬
‫ב ש‬
‫‪ 0‬ס ו ק לעולם לא אשכח פקודיך כי כם ח י י ת נ י ‪.‬‬
‫וראוי למ‪0‬ן מאי תיבת לעולם‪.‬מכי מו״ל‬
‫למימר לא אשכח פקודיך כי בם "חייתני ותיבת‬
‫לעילם יתירמ ‪:‬‬
‫זנלע׳׳ד בסקרים שח שמקשי חז״ל ראיך ישראל‬
‫אוכלים כעח״ז וחלא יעקב ועשו חלקו‬
‫מעולמות יעיקכ נטל עוח׳ כ ועשו נטל עומ״ז וא״כ‬
‫<מאים אכלי כעוה־״ז ותירצו חז׳׳ל דקיי״ל המציל‬
‫מ ז ו ט ו של נתר מרי אלו שלו ואם ישרקל לא מיו‬
‫מקבלי׳ התורה חוזר ח ע י ל ם לתמו וכמו וא״כ כיון‬
‫שמקיים מעולם אוכלים למעדנים וזמ כיונת תכתוב‬
‫למולם ד״ל כשכיל קיום מעולם לא אשכח פקודיך‬
‫שאם׳ אצו • ל א קבלנו התורה נחרבה ה ע ו ל ם‬
‫ושנ״י פקודי מ׳ ישרים שאנו מקיימין מתקיימית‬
‫מעולם וכדם־ אנו מרויחים כי כס חייתני ד״ל כר‬
‫ולתם ומזו״ן מלאים אין צי שום חיות כ ע ו ל ס מ ז מ‬
‫שםיא שלעשווק״ל כנ״ליצי״ץ‪• :‬‬
‫אבוא בגבורות ם׳ אלמיס אזכיר צדקתך‬
‫&‪p)0‬‬
‫;‪ .'.‬לבדך בהיותי כעיר אזמיר יע״מ אמרו‬
‫על ה ת ה ים‬
‫‪66‬‬
‫לי ממו פי_׳ פסוק זמ ומשכתי למס שיוכן בפשיטות‬
‫ע״ד ש א מ מ יןז״ל ששבעים שנמ שחימ רממע״מ‬
‫נתנו איתס לו אבות מעולם אברהם יצחק ויעקב‬
‫ויוסף כידוע וכזה פי׳ ה‪:‬סרק אמרת למי וכי‬
‫טוכתי כל וכו׳ לקרושיס וכו׳ הרי הוא כמבואר‬
‫באומר רםמע״ת ששבעים שנה שלי שהיא טוכא‬
‫לי לא עליך אלא לקדושים אשר כארץ מ מ מ שמם‬
‫מאכות שנתנו אותם לי ותיא נמי כוונת פסוק‬
‫זמ אבוא בגבורות וכו׳ שאומד דחמע״ה אם אבוא‬
‫כשניס של מ ג כ ו מ ת כדכתיכ ואס בגבורות וכו׳‬
‫שמינים שנח דהיינו שיחיה פ׳ שנח אזי אזכיר‬
‫צדקתך לכרך רייקא ולא אכפור בטובתן לחלות‬
‫שמשל אבות ניתן לי שחרי אין לחם כ״א ע ׳ שנם‬
‫וחותר על ע ׳ שנש שהיא עשרה שנים של הגבורות‬
‫משלך וצריך לחורות כ״א לך לברך וזח דווקא א ם‬
‫בגבורות ״ אבל אם לא אבוא בגבורות תם פ׳ שנח‬
‫כ״א בע׳ שנח טובתי בל עליך אלא לקדושים אשר‬
‫בארץ ״ וקלסוהו רבני כי נכון ח ו א ‪:‬‬
‫איתא כתחלים אחת רכר אלהיס שתיס זו שמעח‬
‫כי וז לאלהים ״ נ״ל ע"ד מ״ש ז״ל זכורי‬
‫ושמור‪ .‬כרכור אחר נאמרו מ ח שאין מ פ ה יכול לס!ר‬
‫וז״ש קרא אחת רכר ‪2‬ומים שתים זו שמעתי ר״ל אע״פי‬
‫ששתים שמעתי עכ״ז האלהים רכר באחת רווקא‬
‫זה״ש ה ט ע ם כי עוז לאלהים ד״ל כי עוז וגכורח‬
‫למקום לדכר מ ה שאין ארס יכול לדבר ור״ת ז־׳ו‬
‫זכור ושמור ומתכת מכתובים כך היא דלגכי חקכ״ח‬
‫נ א מ ר ו בריפוד אחד אבל לי שתים שמם זכור ושמור‬
‫שמעתי כי עוז וק״ל ועיין לעיל כקונטריס פי׳‬
‫אחר נחמד וכתוב למעלה מ׳יב פנים ו ח ״ ק ‪:‬‬
‫ולי הקטן נראה כ מ ה שהקשו המפז״ל והכיאח‬
‫ר״ר בם!רו עמ״ש כגמ• גדולה תשוכה שרוחה‬
‫ל״ת שבתורת אתי עשה רושכת ודחי ל״ת רולאיוכל‬
‫כעלמ מראשון ומקשו ממפרשים מאי רנותא‬
‫דתשוכה כלא״מ מיא מ ד ת כתורמ אתי עשמ ודתי‬
‫ל״ת ה״נ ככ״ר אתי עשת דתשוכת ודתי ל״ת דלא‬
‫יוכל כעלת מראשון ותירצו המפרשים ראף דקיי״ל‬
‫אתי עשת ודתי ל״ת דווקא ל״ת אחר אכל כ׳ ל״ת‬
‫לא יךחו וכאן מ ״ ר דחשוכח כ לאוין אחד לא‬
‫יוכל מזב״ ואת זנית וכו׳ והו״ל כ לאוין ועשה לא‬
‫ירחמ כ׳ לאוין אפ״מ כתשו׳‪1‬דאף מקכ״מ יעבור ע ל‬
‫כ׳ לאוין אפ״ת אתי עשמ ו י ח י כ׳ לאוין ע כ ׳ ל וז״ש‬
‫קרא אחת רכר ד״ל שרממע״מ מקשמ קשיא זו מ א י‬
‫רכותת רשתוכת לכן כא ותירץ אחת דכר אלמים‬
‫מכוונמ לאו אחר דבר אלמים שידחת אותו ל״ת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל‬
‫נ‪6‬‬
‫חידושים‬
‫משכיל לדוד‬
‫אבל כ ׳ ל א ו ל כ ך א ע ר שתים זו שמעתי כ ת ^ ה א‬
‫ד״ל שתים דלאוין שמעתי לכן כי עוז לאלחים ר״ל‬
‫מייני עוז וגבורה שחקב״ה בתשובה וחיינו רכותם‬
‫דתשוכמ כך נלע״ר י״ץ יצי״ץ‪:‬‬
‫חידוש דכקמ לעפר נפשי חייני כדבריך איפ״ל‬
‫כמ״ש חז״ל רכל מ מ ת ג א מ אין עפרו ננער‬
‫פ י אינו קם כתחית ממתים וכללם של רכרים אמרו‬
‫תז״ל שמי שיש כו מרח ח ג א ו ח גורם לעצמו שני‬
‫דברים רעים א׳ שמקצר ימיו ע״ר רז״ל שהעפר‬
‫אשר חוצכר מ מ נ ו האדם גזלמ מיא כידו ומרי כתיב‬
‫והשיב את חגזילח ע״י מיתח ע״כ מקצר ימיו ובו׳‬
‫וכל זם אם םוא גאם אכל אם מרא עניו מדי הוא‬
‫כ מ ו ה ע פ ר ממש ואין כידו ח ע ע ר גזל ויאריך ימים‬
‫כי אין ע פ ר ו ננער ואינו קם כתחח׳ימ ו ט ע מ א מאי‬
‫משום שמפתח של תחית חמיחס ביר חקכ״ח דווקא‬
‫כמ״ש כ פתחי את ק כ מ ת כ ס ו ח ק כ ״ ה מחיה אותם‬
‫בככורו וכעצמו והקשו חז״ ‪ .‬והרי חקכ״ס כחן‬
‫ואיך איפשר לטמא למתים ותירצו שישראל חם בנים‬
‫של חקכ״ח וחי״ל כחן מ ט מ א לכנו אבל התינח מ י‬
‫שהוא עניו אכל מי שהוא ג א ה אמר חקכ״ה אני‬
‫וםוא איני יכול לרורכעילם וחקכ״ח מתרחק מ מ נ ו‬
‫א״כ עכ״ל שאינו מחייה אותו ואינו קס כתחה״מ‬
‫עכ״ד ח ז ״ ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ה מ ו ר ם מ ז ה שגורם לעצמו ס ג א ח שאינו קם‬
‫כתח״מ ק צ ר ימיו'וימות כלא זמנו וכו׳‬
‫כמ״ש‪ .‬וומ כוונת אדונינו רור חמלך ע ״ ה רכקת‬
‫״״•לעפר נפשי ר״ל כמו ה ע פ ר ממש שאין כו גאות‬
‫־כלל וא״כ כיון שאני כמו ה ע פ ר ואין כי ג א ו ח אי‬
‫ת ע פ ר גזל כידי ועי׳ז מוכרח חייכי כדכרין חייני‬
‫דווקא ר״ל שיקום כתחםימ ויאריך ימים כמ״ש לעיל‬
‫ע״כ כן נלע״ד יצייז‪:‬‬
‫ו מ‬
‫ח י ד ו ש ע״פ ועניים יירשו ארץ * נ״ל ע מ ת‬
‫‪ :‬דלקה וכו׳ חדרך חנ״ז‬
‫שפ׳בפ׳‬
‫ד״ל דמי שהוא מ ת ג א ה הארץ יורשת אותו כלומר‬
‫שמת בקוצר שנים רח״ל כמש״ל ויקכר כ א י ז וג״כ‬
‫אינו קם כת״ם אכל מי שהוא עניו םוא יורש אותם‬
‫שאינו מ ת ומאריך ימים וזםו וענוים ירשו ארץ פי׳‬
‫שסם יורשים אותם שמיתיס זקינים וקמים כתחיית‬
‫תמיתים ע״כ כ ן נ ל ע ״ ר באצוירא יע״ה ט כ ת שנת‬
‫; שיש־יו לפ״ק יצי״ץ‪:‬‬
‫ע ״ פ ו ע מ י ם ירשו א׳ ץ יוכ״ן עמ״ש רז״ל‬
‫י‪ .‬מ י ש ה ו א ענוי אינו חוזר בגלגול כמ״ש‬
‫ויזכור כי בשר תמה‪ .‬רוח מולך ולא ישוכ נמצא שאינו‬
‫•<)וזר יזם שרמז כאן‪ .‬וענוים ירשו ארץ שמוא ארץ‬
‫פליונמ ירשו אוח‪,‬ח וישכו כמ ואינם חוזרים בגלגול‬‫ע‬
‫חידוש‬
‫ע ל התהי־־ים‬
‫סז‬
‫פ ע ם אחרת וק״ל וראיה כזה ו ה ת ע נ ג ו על רוכ שלוס‬
‫שהיא התורה ולא יזכה לתורה דווקא כ״א ע׳״י‬
‫מירת ע נ ו ה כ מ ״ ש ‪:‬‬
‫חידוש רכות מחשכות כלכ איש ועצת ה׳ היא*‬
‫תקום וי״ל דמלת חי״א יותרת חככד‬
‫דחוו״ל למימר ועצת ח׳ ת־‪.‬ןוס ועור מאי רבות‬
‫מחשכות וכו דנרע מ ה םם תמחשבות הנאמרים‬
‫כאן ו מ ה עצת ח׳ דקאמר ‪:‬‬
‫ו נ ר א ה דיוכן כוליח קרא כמ״ש מרב בעל ס פ ד‬
‫שא״י ז״ל כפ׳ שועטים אמ״ש רז״ל דחקכ״ה‬
‫לא ניחא ליה כירידת אומ״ח מ מ ע ל ת ם אחר שעלו‬
‫לא ירדו כדקי״ל זאת תורת העולה אפי׳ פסולי‬
‫המוקדשין שעלו לא ירדו וכיון שכן ח״נ או״ת‬
‫א פ ״ ע שהם פסולי ממוקדשין כיון שעלו לא ירדו‬
‫ומכ״ש מלכות אדום שהיא לסוף ״ אמנם מצינו‬
‫כיטול לזה ממ״ש רז״ל פסוק זאת תורת ה ע ו ל ה‬
‫היא ח ע ו ל ח דמלת היא כאח לימעט רוכע ונרכע‬
‫דאפי׳ עלו ירדו וא״כ מלכות אדום שנמשלו לזרים‬
‫וזנו כמ״ש מ י נ י כעולה א״כ תדר רינא ר נ מ ע ט ו‬
‫ממלת היא דחעילמ לאפוקי מ כ ע ונרבע ומשיית‬
‫אית לסס ירייה ולישראל עליית אחריהם כ ע ״ ח‬
‫וזח אער קרא רכית מחשכות כלכ איש כאמור דאין‬
‫תקומח עור לישראל א ח י שעלו או׳׳ס שוכ לא ירדו‬
‫אבל ועצת ה׳ היא תקום ר יל ממלת היא תכתובת‬
‫בתורת מ ע ו ל ה ר נ ת מ ע ט ו רובע ונרבע א״כ תקוס‬
‫ע נ ת ה ויש ירירה לאי״ה ועליית לישראל וכמ״ש‬
‫ודו׳ ק נ״ל דדן הלציי וכיוצא פי׳ רש״י ז״ל כמ״ת‬
‫‪,‬‬
‫מ ק •״אי קו רש ם ח הענין יעו״ש ‪:‬‬
‫ח ע פ יקר כעיני ה׳ מ מ י ת ה לחסדיו •י״ל דחול״ל‬
‫ממית מאי מיא רקאמר ״ ונ״ל ע״ר דקי״ל ד׳‬
‫מיתות כ״״ ה ס שסםי׳ו וכולם מיתית חשוכות‬
‫כמכיאר כדכרי יז״ל וכפרט מיתת חנק כמ״ש ואהבת‬
‫לרעך כמוךכ^ור לו מיתת ייפח וא״כ תנוח החקירה‬
‫של לאלהינו במה שממית הצדיקים במיתות משונות‬
‫כיסירין קשים ומרים כאשר ענינו מ א ו ת ולזחצ״ל‬
‫משוס יכך תיא המרה נ‪12‬היניעס החסידים כ מ א מ ץ‬
‫ז״ל ‪*-‬־קיק ע ם חסידיו כחוט חשכגרח לתרכות‬
‫שכרן כמאמר כן ה״א ח״א לפוס צערא אגרא וז״ש‬
‫יקר כעיני ה׳ ה מ י ת ה לחסידיו פי׳ יקר וחשוב בעיכי‬
‫ה׳ דין תמותה דהיינו מין מיתה חמישית ‪ pP‬מדין‬
‫ד׳ מיתות היד־עיס ו ה ט ע ם לחסידיו ד כ ן ה י א‬
‫ה מ ״ ה כמ״ש ורו ק ‪:‬‬
‫ח*דוש‪.‬קרבו מ ר פ י זמת מתורתן רחקו יובן‬
‫רקיי״ל כל מקום שאתם מוצא זנות‬
‫א נ ר מ מ ס י י א כאה לעילם וסורגת טובים ורעים ‪,‬‬
‫עוד‬
‫סח‬
‫חידושים‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫‪68‬‬
‫ע ל התהי״ים‬
‫ע ו ר אמרו ז׳׳לתורה כין כערנא רעסיק וכו׳ אגוני‬
‫מ ג י נ א אצושי מצלא מן חיסורין ומן החטא וז׳׳ש‬
‫קרבו רודפי זמח ר״ל קרבו מלאכי חבלה הכאים‬
‫כזמן שיש זמה וזנות כעולם וז״ש קרבו רודפי זמח‬
‫ומתורתך ר״ל ומבעלי תורה רחקו אותם הרודפים‬
‫חנ״לוק״ל‪. :‬‬
‫‪yn‬׳& כי ט ו א חסדך מחיים שפתי ישכחונך ״‬
‫הייתי מ ס כ כסעודת מילה של כנו של‬
‫היריד כמחר״ם אסכאג י״ץ ע ם חחכם חנז״ל ע ם‬
‫ידידינו כחח״ר יעקב פינטו נר״ו וחיינו עוסקים‬
‫כתלמוד תורה ממקום זח למקום זה ע ר שהגענו‬
‫לפסוק זח וחיו אומרים בו פירושים ונעניתי גם‬
‫אני הקטן ופי׳ בו פי׳ א׳ ע״ר שאמרו ז״ל ר׳ צריכים‬
‫לתורות וסי׳ חיים דהיינו חבוש יסורין י׳׳ם מרכ׳יר‬
‫כידוע וז״ש כי טוכ חסדיך מחיים ר״ל כשטוב חסדיך‬
‫ככל א׳ מ״ד דכריס שסימן חיים וז״ש מחיים ע״כ‬
‫א׳ מ ח ם שפתי ישכחונך ר״ל אני צריך להורות כמ״ש‬
‫וק״ל ושכחוהו ר כ נ ן‬
‫ע ו ד פירםחי לחם לחחכמיס חנז״ל ע״ר חסוד‬
‫כסוד המילה וקצור הרבדים חכיאם חרב‬
‫משנת חסידים כמס״כ מילה פרק שביעי משנס א׳‬
‫וז״ל וצ״ל חורו לח׳ כי טוכ כפ׳ זיכיון כמילם‬
‫ופריעה כיצד חחחד חנקרא ט ו כ כ״ז שלא נתפשט‬
‫וזםו כי טוב ואחר שנתפשט נקרא חסד עכ״לוז״ם‬
‫קרא כי טוב חסרך ד״ל מתחילת נקרא טוב ולכסוף‬
‫׳נקרא חסדיך ע״י שקבלו מםמוחין שסם מספרם‬
‫חיים כידוע לי״ח וז״ש מחייס ו*וי• שפתי ישכחונן‬
‫ד״ל צריך אני ל ח ו מ ת ע״כ כמ״ש חודו לה׳ כי טוכ‬
‫חנ״ל וק״ל וקלסותורכנן‪:‬‬
‫<עוד פי׳ אחר כי טיכ חסדיך מחיים שפתי‬
‫וז״ל ואחרי חדקדוק כמאמר כי כשלקחו פסחימם‬
‫נתקבלו הבכורות מפני מ ח נתקבצו בכורות מתחיי‬
‫יותר מהמון ה ע ם אחר שעדיין לא הוגד להם לחרוג‬
‫ישכחונך( )נלע״ד תפשט(‪:‬‬
‫יסר יסרני י״ה ולמות לא נתנני • יובן ע״ר‬
‫שכתב חרב משנה חסידים במ״שימ; התשובם‬
‫וז״ל עכל‪ .‬על כריתות ומיחיח ב״ד־תשובס^^חתן״ן‬
‫•ג‪$‬וליק ?גר שי‪:0‬א יסורים מאו״אשמם י״מ ויחזרם‬
‫לג^ןומםעכ״‪$‬וירועישרוד טעח בעוןב״ם שהיא‬
‫מבריתות ומתות כ״ד ולכן אמר יסור יסמי יה‬
‫שםוא עונש כריתות ומכ״ד ומ״ש ולמות לא נתנני‬
‫יובן במ״ש מרב מנ״ל וז״לעכר על חילול ם׳יוס״ן‬
‫!יסידים תיליס ומיתמ מכפרת ע״כ ולכן אמר‬
‫דממע״מ אני אין כירי כ״א עון כריתות וכוי ולכן יסר‬
‫יסמי י״מ אכל חילול מ׳ אין כירי ולכן ולמות‬
‫ששוא עונש חילול מ לא נר^ני וק״ל‪:‬‬
‫‪ 3‬מ ו ת כ תלתא דרותים דתלת עתים לטוכש •‬
‫שגדול וכלת ושוכת י כעזר אל מנעשמ‬
‫בכורי מצרים אכל חכוונמ כי מזל טלה תוא ראש‬
‫ובכור כל המזלות והוא עצמו מזלן ואלוחיםן של‬
‫מצרים וחככומת וע״כ נתקבצו הבכורות טפי‬
‫־־כשלקחו ‪ o n w r‬שהוא ‪-‬מזל־־מלס זמזלן ‪-‬ואלדסיחן‬
‫של תככורות והיו שניחם קהות והלכו אצל אבותיהם‬
‫וכו דתשתא שני המדרשים נתכוונו לרכר אחד‬
‫וק״ל עכ׳יל‪:‬‬
‫ו ע ד י י ! אני חדל אומר דשני המדרשים אינם•‬
‫יתר שםרי כמדרש שחכיאןמטו״ר או״ח שי‬
‫ח׳ילאמרשםיו שניתיםקםות|של םעצריים ובמדרשי‬
‫ז של מתו׳ אמר נתקבצו תככומת וזיז מוכיח דלא‬
‫כחירושי אגרות וכן סכין מםראנ״ח בדרשותיו פ׳‬
‫ויקרא דף נ״ד ע״א אין שימיה כמם גדול שנש‬
‫מזמ ער שאמד מטו״ר שכת שלפני תפסח קורין‬
‫אותו שכת מגדול מפני שנס שנעשמ כו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫חטיבה י יעשה ע מ י אות לטיבה •‬
‫ר א ש ה יציוז דרוש ש כ ת ה ג ד ו ל‬
‫מ ד ר ש רכר נא באוזני ח ע ס אמרי דבי י ׳ ינאי‬
‫אין כא אלא לשון כקשה אמ״ל חקכ״ה למשש‬
‫ככקשה ממך לך אמיר לחם לי׳יש כקשה מכם ויש‬
‫אלו איש וכו׳ כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבר׳ וענו‬
‫אותם קיים כחס ואח״כ יצאו לא קיים בחס עכ״ל י‬
‫ה נ ה זאת ח ק מ ו ח כ מ ה גי־לח מ ע ל ת יום חשכת‬
‫חזה שנתעלה על כל כל שבתות ח׳ ואת‬
‫עלית על כלנה שמו מורה עליי שכת הגדול גדול‬
‫הוא ומפואר י זאת מצאנו לרז״ל תוס׳ למסכת‬
‫שכת פ״ט א מ ר רע״ק אותו חיום ח׳ כשכת הים‬
‫ואי׳כ כרכיעי ששטו פסחיחם ונמצא כשכת שעכרח‬
‫לקחו פסחיהם דא״ו מקחו בעשור וע״כ קורץ אותו‬
‫שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גרול כראמרינן‬
‫כמדרש כשעה שלקחו עסחיהם צתקכצו כל בכורות‬
‫אוה״ע אצל יש׳ ושאלום למח עושים כך אמרו להם‬
‫זבח פסח הוא לח׳ להרוג ככורי מצרים הלכו אצל‬
‫אכיתיחם ואצל פ ר ע ה לכקש מ ח ם שישלחו את יי׳ש‬
‫ולא רצי ועשו בכורות ע מ ה ס מלחמה והרגו מ ח ם‬
‫הרכס חח״ד למכה מצרים כככורים ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ו ק צ ת מהמפרשים אומרים שחנס הוא מ פ נ י‬
‫שהמצרים עוכרים למזל ט ל ה וחיי רואים‬
‫אותם לוקחים את אלוחיחס לשוחטן ולא ע נ י אותם‬
‫דבר וכענין שנא׳ חן נזבח את תועבת מצרים וכו׳‬
‫ו ח ר כ מהלש״א בחידושי אגדות שלו יישב‬
‫חעכין דברי חתו׳ ודברי הא פרשים‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫וררן‬
‫&‪6‬‬
‫חידושים‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫ו ד ר ך דרש נלע״ד ה מ ע ט הוא שכוין הטור למח‬
‫שחק׳ המפרשים ז׳׳ל כיון דחנס הוא מפני‬
‫מקחו כעשור א״כ כל כעשור יקרא גדול כין אירע‬
‫כחול כין כשכת ולמה קבעוהו לשכת רוקא אף אם‬
‫יחיל פסח יום א׳ שקורין לשכת שלפניו שכת הגדול‬
‫ו ה ר ב ט״ז תריץ משם ר״מ חרי״ף ז״ל דמצינו‬
‫דכעשור בכיסן אירע נס אקר והוא‬
‫צם דכקיעת הירדן ליש׳ ולפיכך אם נעשה כעשור‬
‫אפי׳ כחול אתי למיטעי ולומר שטעם שקראותו‬
‫גדול לא מפני נס רמצרים רק נס כקיעת חירדין‬
‫ח א ח מ ן וגדול ליהודים לחכי כדי שתוכר מ ע ל ת‬
‫קרבן פסח ק כ ע ו ח ו ז״ל זמן ק ב ו ע כשבת שלפני מפסי‬
‫וזח נלע״ד כוין חטו״ר כאומרו שכת שלפני הפסח‬
‫קורין אותו שכת הגדול מפני הנם שנעשה כו רפתח‬
‫דבריו דקאמר שכת שלפני הפסח קורץ אותו שבת‬
‫מגדול נשמע דבי׳ל אפילו יהיה סמוך ונראה לפסח‬
‫כגון י״ר כניסןעכ״זקורין אותו שכת מגדול ומפני‬
‫'שיקשח על זח קושית המפרשים ז״ל ולמה אירע כן‬
‫ולא קורץ לבעשור בניסן כמו שחיה כמצרים לז״א‬
‫מ פ נ י הנס שנעשה בו ר׳׳ל מפני הנס הידוע שנעשמ‬
‫כעשור לחו׳ ניסן וחיינו נס הבקיעה ואתי למטעי בו‬
‫לכן קורץ ג מ ל לשכת ולא לכעשור רחול וחיינו‬
‫תירוץ ר״מ ארי״ף ז״ל‪:‬‬
‫אי נמי כאופן אחר ע׳יד מ מ שמק׳ ז״ל דחול״ל‬
‫שכח הגדולה‪ ,‬דםכת נקבה היא כמ״ש‬
‫מחללים מות יומת ותריץ חרב שארית יעקכ רהגדול‬
‫•׳קאייעל חקכ״ח שבו נתגרל ונתקדש‪ .‬וזה רמז חטו״ר‬
‫מ פ נ י הנס שנעשח כו ד״ל מפני שיקשה ולמה קורין‬
‫מגדול ולא הגדולה לז״א מפני הנס שנעשה בו‬
‫שעל ירי כן נתגרל חקכ״ח ולכן אומר ה ג מ ל כמ״ש‬
‫ש״י״ והוא ז״ל פירש כ מ ה שחקשח דלמח לא קראו‬
‫כן לשכת כלה שבו ניתנה תורה דאין למעלה הימנו‬
‫ותריץ רכשכת זמ‪.‬הוצרכו לקמתו ג מ ל מפני מ י ע ו ט‬
‫ערכו שמוא ס״ד לקרותו קטן מפני שבו עכרו יש׳‬
‫ע ל עול׳ית ראיסור שכת ואעפ״י דמקחו כעשור‬
‫עשח לא דחי עשמ ול״ת רשכת ולכן מפני זמ‬
‫הוצרכו לקמתו שכת הגדול חפך מחשבתנו ומפני‬
‫שיקשה ע ל זח וכאמת למה קורץ אותו ג מ ל לז״א‬
‫׳מפני הנס שנעשה בו ויש כזה עשח דקירוש משם‬
‫ועדיף ט פ י מעול״ת ריש כחלול שכת עכ״ר •‬
‫ו כ ז ה אכין כוונת אדונינו דור כאומרו למען‬
‫שמך מ׳ וסלחת לעוני כי רב מוא רמלת כי‬
‫רב מ מ ן ט ע ם לפגם מיא ״ וםמפרשים ז״ל אמרו‬
‫אעפ״י שרכ מוא ״ אכל רחוק מוא״ולענ״ר ה מ ע ט‬
‫•איפשר כ״כ סגנונים סגנון האחר רמלת כי רכ‬
‫סט‬
‫על התהלים‬
‫הוא קאי אריש הפסוק והיינו למען שמך והכוונת‬
‫כ מ ם שכתבתי ד ט ע ם קריאת שם גדול לשכת זה ח ג ם‬
‫שחרא ק ט ן ד ע כ מ ע ל חילול שבת דיש כו עול״ת‬
‫משוס דיש בו עשה דקידוש השם דעריף מעול״ת‬
‫וז״ש דהמע״ת כשס ישראל שבאותו חרו״ר למען‬
‫שמך ח׳ דהיינו קידוש ח׳ כזה וסלחת לעוני שעברנו‬
‫ע ל חילול שכת דיש בו עשה ול״ת ו מ פ ט י שיקשה‬
‫ותיאך תצא זאת מלפניו וחלא קומש ה אינו רק‬
‫עשת וחילול שכת ע ש ה ול״ת וחלכח מ ו ח ת לא אתי‬
‫עשה ודחי לא תעשה ועשה לז״א כי רכ הוא ד״ל‬
‫האי עשה דקירוש ח׳ רב וגדול ליהודים ועדיף‬
‫מעול׳ית כמ״ש ולפיכך וסלחת ל ע ו נ י ‪:‬‬
‫סגנון חכ׳ דכי רב הוא קאי על לעוני כמ״ש‬
‫הפשטנים ז״ל ומק׳ וכי תימא אמאי איצטריך לומר‬
‫למען שמך וסלחת לעוני ת״ל רקיי׳׳ל אתי ע ש ה‬
‫ודחי עשה דלית ח״נ אחי עשה דמקחו כעשור‬
‫ורחי לא תעשה רשכת לז״א רז ח חעון של חי ול‬
‫שכת רב וגלול ריש כו עול״ת ולא אתי עשת ודחי‬
‫עול״ת ולצן איצטריך לעשה רקירוש השם רעדיף‬
‫ט פ י מעול״ת כמ׳ש וזהו למען שמך ח׳ דהיינו ע ש ה‬
‫דקימש ח׳ וכרמש שכת תשובה הארכתי כביאור‬
‫פסוק זח יעו״ש •־‬
‫ועל פ י קוטב דמשנו זח יוכן מדרש פליאה חוכא‬
‫כספר ע פ ר יעקב וז׳׳ל ארם עוכר עכירת‬
‫• וחוזר בו ועושה תשוכם מוחלין לו ע ל כל עונותיו‬
‫לפיכך ק ו ר ץ אותו שכת מ ג ד ו ל והכוונה ע ״ פ אמי״ת‬
‫הקורם ר ט ע ם קריאת הגדול ח ג ם ש י ע כ מ על חיל׳‬
‫שבת שהוא עול״ת משום עשה דקירוש ח עדיף ט פ י‬
‫ונצרף לזה ט ע ם קבלת תשוכח ח ג ם דתשוכה מצות‬
‫עשה מ״מ כעבירה אית כח עשה ול״ת כמ׳׳ש ח ר פ‬
‫שארית יעקב ר׳ ט ׳ ע״כ רכזינתח תחתיו אית בם‬
‫עול״ת חכא נמי כענין מזח ״ וצ״ל דגדול כוחה של‬
‫חשוכה משום קידוש ח׳ דדחי עול״ת והיינו כ מ ע ט‬
‫שכת שכת הגדול י וז״ש כעל הפליאה ארם ע ו כ ר‬
‫עבירת וחוזר בו מוחלין לו ע ל כל עונותיו וקשת‬
‫והרי תשובת מצות עשה ותעון עול׳ית והלכת‬
‫יייחת לא אתי עשה ודחי עוצ״ת וצריך לומר רעשמ‬
‫תשובה ריש כו מצוח קידוש ח׳ דחי עולי׳ת ל ‪ :‬י כ ן‬
‫מ ה א י ט ע מ א קורין אותו שכת חגרול כלומר מס״נו‬
‫שראינו רעשח דתשוכח דחי עול״ת משום דיש כו‬
‫ע ש ה רקידוש ח׳ דעריף ט פ י מזח יצא לנו תירוץ‬
‫למ״ש שכת הגדול ולא קטן א ע ״ ג דעכרו על‬
‫עול״ת וםיינו משוס עשה דקידוש ח׳ כמ״ש רחר‬
‫ט ע מ א אית לחו וסחרי במרומים ששנים רכות ‪ 5‬י׳‬
‫ק פימש‬
‫א‬
‫ן‬
‫א‬
‫זח הפליאה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ח ר‬
‫כ‬
‫ר‬
‫י ת י‬
‫ש‬
‫ע^ר‬
‫חידושים‬
‫‪p‬‬
‫* ל התהלים‬
‫משביל ל ד ו ד‬
‫ע פ ר יעקכ פרשת כא׳ יעויש וכספר כמי׳ מצאתי‬
‫פירוש אחד ומביאו פליאמ וכמ תוארו כשיצאו כ׳‬
‫ניצוצות מ ט ח מ פ מ צ ת א מ ״ ל מ מ טיבכן אמ״ל לשרוף‬
‫נדבואבימואאמ״ל א״כ למס קרעת את סיס אמייל‬
‫משיככו מ׳ אליך וכשובמ ע״כ ומוא* ג״כ חמומ ‪:‬‬
‫מ ר כמ״ש ז״ל לממ נתחייכו שריפמ נדב‬
‫‪1‬אמל‬
‫ואכיהוא משום שנשמתם מניצוץ ארמ״ר‬
‫ואד־׳חר נתחייכ שריפת משום תרומחו של עולם‬
‫וקי״ל תרומה שנפסלה צריכה שריפם לכן כני אמרן‬
‫שמם ניצוץ ארשיר נתחייכו שריפה ״ ע ו ד אמרו ז״ל‬
‫ד ט ע ס ק י ׳ ס ע ם שמיו ע ע ז מואמשום שזכות יצחק‬
‫שנעקר על גבי מ מ ז ב ח ' אי נמימשים שחיו אנוסים‬
‫כעשיית ע״ז ועכ״ל כט״ז ראי כ ט ע ם מראשון קשמ‬
‫ד מ ה תועלת כזכותו הרי גם הוא ראוי לעקידת‬
‫דאימו ניצוץ ארמ״ר ועכ״ל כ ט ע ם מ ל דאנוסים מיו‬
‫וכמו שמצינו כענין מתשוכמ רמקכלו מקכ׳ימ‬
‫כתשוכמ משים רכאונס עכדי‪ .‬ריצריס אנסימ ״ ע ו ר‬
‫אמרו ז״ל ר ט ע ם לקריאת שכת מגדול משום שמיו‬
‫לוקחים טלה וכו׳ וקשח דא״כ למה הקריבו ממצו‬
‫ק״פ חא אין קטיגור נעשה סינגורואפי אם נאמר‬
‫דשל ישראל חם ו מ ח שקנה עכר קנח רכו והרי גם‬
‫ע ל יש׳ יאסר וצ״ל כיון דשל ישראל חם לא יאסרו‬
‫ואיי ארס אוסר רכר שאינו שלו ומצד ישראל לא‬
‫יאסרו רכאונס עכרי כמש״ל ולחכי לקחו ממנו לק״פ‬
‫ונקרא שכת חגרולוזחושכויןכעלחפליאסחרישוכח‬
‫ארם עובר עבירמ וחוזר מ מיןכ״מ י^וקל לו ו ח י י נ ו‬
‫ע״כ מ ט ע ם משום ריצריה א נ ‪ 3‬י ם ולפיכך מט״ז‬
‫קראומושכת מגדול ד״ל שמקריכו ממנו ק״פ משום‬
‫דכאונס עכרי וחני ט ע מ א כהני ט ע מ א • וזהו ג״כ‬
‫כוונת םפליאמ כ׳ כשמתו ב״א אמ״ל א״כ למה‬
‫־־קרעת את הים ד״ל דלמח מתו כשריפם וצ״ל משום‬
‫ניצוץ ראדמיר וא״כ יקשו למת ק ר ע ת את םים דאין‬
‫לומר בזכות שנעקד יצחק על גבי ממזבח רלטעם‬
‫^מ מרי יצחק בר ע ק י ד מ ראימו נמי ניצוץ אדמ״ר‬
‫‪:‬ככו;ק ו‪£‬בימוא א!^סשיכ משי״ת משיבנו מ׳ ובו׳ ד״ל‬
‫דלעולם מיקת כא׳ משוס ניצוץ אדמ״ר וכן עקירת‬
‫יצחק וקריעת ים סוף כ ט ע ם סב׳ ראם אנוסים‬
‫וראייה לזה מחתשוכם ד ט ע מ א מ ש ו ם אניסות נ ג ע ו‬
‫‪4‬‬
‫;‬
‫בה וזהו השיבנו ו כ ו ׳ ‪:‬‬
‫ולענ׳׳ד מ מ ע ט מוא לבאר מפליאה השנית‬
‫כמקרים דכרי שרב ש״י ו״ל אמ״ש כמדרש‬
‫כזאת יבוא אמרן כזכות ימורמ שנאמר ט וזאת‬
‫לימודמ ע״כ ותמי במ דממ שיאטימ זכות ימורת‬
‫ס כ ״ א וניחא ליה כ מ ש ז״ל ד ט ע ם שזכמ ימודם‬
‫* ג ל ו ן ע ם שחוא ר׳ לכטן משום שקידש א ת םשם‬
‫‪70‬‬
‫ע ל מיס וקדימת ת מ ע ל ת עדיף מקרימת מזמן י‬
‫חמר ט ע ם פלוגתא דמנמו תנאי דפליגי אס מלת״ש‬
‫גדולים ממצריקים או למפך דמ״ר דס״ל צדיקים‬
‫גדולים ממלם״ש ס״ל קדימת מ מ ע ל ם קורם לקדימת‬
‫זמן וחכ״נ נמי דמלת״ש קדמי לבייאת מהצדיקים‬
‫דממלאכיסביום ג׳ ומצדיקים ביום ששי מ ״ מ במעלמ‬
‫צדיקים קדמי ובזמ ע ד י ן ומ״ד מלמ״ש גדולים‬
‫מצדיקים ס״ל באידן מ״ד רקרימת זמן עדיף מקדימת‬
‫מ ע ל מ ולמכי כיון דמלח״ש קדמי בזמן מם גדולים‬
‫ממצדיקים‪:‬‬
‫ו ה נ ה כתוב לאמר כקדושת מ ט ת וכל ארם לא‬
‫י מימ כאמל מ ו ע ד ודרשו רז״ל אפי׳ מלמ״ש‬
‫רכתיכ כמו ורמות פנימם כדמות פכי אדם לא יחימ‬
‫באמל מ ו ע ד וא״כ ירין אתרן כקרכו אס כ א ח י ם‬
‫נעלמ שלמכת דלא יכנסו כאהל מ ו ע ד מ ם יעשו‬
‫איזוכי קיר ע׳׳כ אמר בזאת יכואאתיץ כזכות ימורס‬
‫שנאמר כו וזאת לימודמ דמיינו כשטל שקידש את‬
‫מ׳ זכת למלכות שמוא ד׳ לכטן וצ״ל משוס דקרימת‬
‫מ ע ל ם עדיף ממזמן א״כ גם אסרן נמי שחוא פחות‬
‫כקדימת מזמן מדי גדול כקרימת מ ע ל ת ממח״ש‬
‫ולכן אם מם לא יבואו מ ו א כא כימים סתם י וכזמ‬
‫יוכן זכרון מיתת כ ט ' א מ ד ן ביום ח כ פ ו ר י ם כ י ח ו א‬
‫סומך כאן בזאת יבוא א מ ק ״ ומוא כלפי מ״ש ז״ל‬
‫שנרכ ואכיחוא מתו על שחיו אומריס מתי ימותו‬
‫זקינים חללו ומכאן מוכח ראזלינן כתר קדימת‬
‫מזמן דאל״כ חלא נדב ואכיםוא גדולים ממשח‬
‫ואהרן כי כן יסד ממלן ממוא אמר עבשו ב׳ בנין‬
‫גדולים מ מ נ י ו מ מ ן ושפיר דייקי ימותו זקיני״ם‬
‫חללו כלומר ע ם שמם קרמו כזמן מ״מ קדימת‬
‫ח מ ע ל ח עדיף ולמה נענשו אין זח רק שקרימת‬
‫חזמן עדיף מקרימת ח מ ע ל ח וממילח זח ימימ‬
‫סיבח גדולח לחיות חושש לגשת מאחר רכל ארם‬
‫לא יבא כאמל מ ו ע ד אפילו מלח״ש שאין לומר‬
‫דצדיקים עריפי ממלמ׳‪/‬יז משום רקרמי כ מ ע ל ת‬
‫שמרי ממיתת בני אתרן מוכח ראזלינן ב ת י קדימת‬
‫כזמן • אומנם העיקר בזח כמה שהציצו בשבינא‬
‫כי פקרו עצמם להקל גם כלפי השכינה ובכן נענשו‬
‫ע ל ב׳ א ן כעכור דיכור מתי ימוחו יכו׳ לחוד לא‬
‫חיו נענשים כי נפשם יודעת מאר כי גדולים ממשת‬
‫;‬
‫;‬
‫ואהרן זמ תמצית דברי חרב ש״י ז״ל ‪:‬‬
‫ומצודה לזמ מיש חרבחנ״ז ט ע ם למציץ בשכינת‬
‫דחייכ מ י ת מ א ע ״ ג רקיי״ל קול וריח ומראמ אין‬
‫כסם משום מ ע י ל מ מ פ נ י דאמרו כגמ׳ מ ע ל מ עשו‬
‫כבתמ״ק ת״נ ק״ו לגבי שכינת י״ר ירות כי בכר*‬
‫דרכיו מדרכנו וכמו שמצינו מננין שתשוכת שמקכי׳מ‬
‫מקככ‬
‫• ‪-‬‬
‫‪71‬‬
‫חידושים‬
‫משכיל לדוד‬
‫מקבל תשובת הארס א ע ״ ג דאית כה ל״ת דהן אשר‬
‫ישלח וכו׳ וצ״ל דשאני קובייה רכתיב כיח כי אל‬
‫אנכי ולא איש וגברו דרכיו מ ד ר כ נ ו ‪:‬‬
‫ובכן נוסעים אנחנו אל כיאור הפליאה חנז'‬
‫אמ׳״ל א״כ למח קרעת לחס את סיס כלומר‬
‫כיון שמתו כא׳ מוכח רקרימח הזמן עדיף מקדימת‬
‫ה מ ע ל ה דאל״כ לא יתחייבו ע ל אומרס מ ת י ימותו‬
‫זקיני״ם וכו׳ וא״כ יקשי למח ק ר ע ת חים שחרי‬
‫קדימת הזמן עדיף מ ה מ ע ל ה וזיל כתר ט ע מ א‬
‫קי״ס חיתם משום רישראל קדושים הם וקרמי כ מ ע ל ח‬
‫לי״ס ס ג ם שהוא קרוס כזמן דקדימת ה מ ע ל ה עדיף‬
‫ט פ י אכל השתא דממיתת כא׳ מוכח רקרימת הזמן‬
‫ע ד י ף א״כ למה קרעת את הים ה ר י הרין ע ם שרו‬
‫של ים ורינא קא ת כ ע א‪.‬י חשיכ חשי״ת רלעולם‬
‫קדימת ה מ ע ל ה עדיף ט פ י וככן ניחח קי״ס ו ט ע ם‬
‫מיתת כא׳ משום שהציצו ומפני שיקשי אי מס״ט‪.‬‬
‫אינו ט ע ם לחויכ מיתה שהרי קול ומראה וריח‬
‫אין כו משום מ ע י ל ה וצ״ל כמ״ש רגבי חקכ״ה שאני‬
‫וראיה מענין חתשוכח דמשם מוכח ריש לחלק‬
‫כין קוכ״ח לדינא דעלמא וז׳יש חשיכנו ח׳ וכו׳‬
‫רמשם עיקר ה ט ע ם על מיתת כ״א וכמ״ש ‪:‬‬
‫גחזול למה שהבאתי מש״י ט ע ם פ ל ו ג ת א ר ח נ ה ו‬
‫תנאי אם מלח״ש גדולים מהצדיקים או‬
‫׳ הצדיקים גדולים ממלח״שינלע׳״ר ט ע ם ‪ .‬נכון עמ״ש‬
‫ה ו א כנצמ‪0‬ב‪1‬׳־טחדח ט ע ם אומרם ז״ל זכה ארם‬
‫אומרים לו אתח קדמת לט״כ רממ״נ אם אדם‬
‫נתאחר כבריאה מ ה תועיל לו זכות בזת שנאמר‬
‫בו אתה קד‪.‬׳)ת למעשה כראשית וכתכ שם ה ט ע ם‬
‫משוס דמצינו דםצדקים נשמתם ק ד מ ה לחנכראים‬
‫כמ״ש ז״ל שעם *נשמות חצריקיס חיה אומר חקכ״מ‬
‫נעשה ארם יעו״ש ואיכא מ״ר סתם רנעשח א״ם‬
‫ע ם מלח״ש נאמר וזם ט ע ם פלוגתס אם מלח״ש‬
‫ע ד י פ י מהצדיקים או לחיפך רמ״ר דצדיקיםעדיפי‬
‫ס״ל ר ע מ ח ם חיח אומר חשי״ת נעשה ארסי וחם‬
‫קדמו למ״כ ומאן דש״ל מס״ש עריפי ס״ל דנעשת‬
‫א ר ם ע ם מ ל ת ״ ש תיה אומר וחם קדמו למ״כ ‪:‬‬
‫עוד איפשר לומר ט ע ם מחלוקתם ע ״ פ מ״ש תרכ‬
‫שארית י ע ק כ משם הרב העש״ל רב אשכנזי ז״ל‬
‫ב ט ע ם אומרם מ ה ש מ ו ע ה ש מ ע וכא קי׳׳ס ש מ ע‬
‫י ו כ א ע״כ ותהי בה חרב ז״ל דמי תלח זח ב ז ם ו א מ ר‬
‫מ ר משמיה חחוא גברא דכא כלפי מ ה שיש לרז״ל‬
‫ב׳ שיטות כפסוק אני אל שרי ״ דאית דאמרי אני‬
‫אל שדי אני תוא שאמרתי לאלתותי ד״י וא״ד אני‬
‫ה ו א שאמרתי לעולמי די וכתב חרב ז״ל דפליגי‬
‫בפלוגתא דרבנן אי מוקדם כבריאת עדיף או מאוחר‬
‫על הו‪/‬הרים‬
‫עא־‬
‫בבריאה עדיף רמאן דעריש שדי שאמר לאלהותי׳‬
‫ו י ס ל רמאולןר כבריאה עדיף ומם שנחר ח׳ בא״י‬
‫יותר משאר ארצות ט ע מ ו משום דמאוחר כבריאמ־‬
‫עדיף וחכריאח התחילה כשאר ארצות כעיגול ולכסוף‬
‫נכראת א״י באמצעיתו של עולם כמ״ש ז״ל שהוא‬
‫טכורו של עולם ו א מ ט ו לחכי ע״כ ל !רש קרא ראני‬
‫אל שרי שאמר לאלסותו די שלא חלק ככור ח״ר‬
‫לאלקייס אחרים ע ״ פ דתא ליכא למימר כאידך‬
‫פירושא שאמר לעולמו די שכיון רא״י טכורושל‬
‫עולם נבראת לכסוף א״כ לא חיח מקום לעולם‬
‫לחתרחכ יותר לכשיצטרך לו^יר לעולמו די ו ע ״ כ‬
‫לא אתא קרא רק לסכר פ י המינים חאומ; ים שחלק‬
‫ככורח׳׳ו לאלקי״ם אקרים וההוא אמר אני אל שדי‬
‫שאמרתי לאלחותי די ומאן דרריש אני הוא ש ^ ר ת י י‬
‫לעולמי די ס״ל רמוקרם כבריאת עדיף ו מ ת‬
‫שנכחדה א״י מכל הארצות הוא על שחקדימס‬
‫כבריאת וא״כ הבריאה חתחילח כא״י כאמציעתו‬
‫של עולם ואחייך כורא וחולן שאר ארצות כעיגולא‬
‫וחיה העולם חולך ומתרחב ע ר כלי די ע ד שאמר‬
‫לעילצזו רי ולפ״ז אין חוכחח למינים שיוכיח ע ל‬
‫פניהם של מינים לומר שאמר אלקי׳ם לאלתותו ד י‬
‫ולא חלק ככור לאלקי׳ם אחרים רחם יאמרו דאני‬
‫אל שרי לומר לעולמו רי חוא ראתא ‪:‬‬
‫והגד* אמרינן לעיל רחים חיח ע ו מ ד ; ג ד מ ר ע ״ מ‬
‫באמור לו אני גדול ממך שנבראתי כיום ג׳‬
‫ואתה ביום ו׳ וחיח כהניח מונח דמוקדם כבריאה‬
‫ע י י ף טפי ומאוחר בבריאת מדחי מ ק מ י ח ולא‬
‫לו יקרע אכל הוא יתכרך ה ס כ י מ ה רעתו ד מ א י ח ד‬
‫ככריאח חכיכ ט פ י ונקרע חים כפניהם והוא הנראה‬
‫כאומרם מ ה שמוע' שמע ובא להתגייר ולומר ע מ ת‬
‫ידעתי כי גדול ח׳ ו כעד ככל חאלוקו׳ת ויהי כמישיכ‬
‫קי״ס שמע ובא רמשםכאר״ה רמאוחר כבריאה ע ד י ף‬
‫א״כ ע יכ א״י שנבחרה חיינו ט ע מ א משום שנכראת‬
‫כאחרונה וע״כ פירושא ראני אל שרי לסכר פי‬
‫המינים הוא ראתא לומר לאלק׳ותו די לכלתי חיות‬
‫שם ערו״כ אלקי׳ם אקרים ח״ו ולפיכן הודח ולא‬
‫כוש ע ת ת ידעתי כי גדול ח׳ וכו׳ אלו דבריו ז״ל‬
‫וע״פ זה אני מפרש מדרש אחר כמכילתא ת ו כ א‬
‫כספר ע פ ר י ע ק ב וז״ל ת׳ ימלוך לעולס‬
‫ו ע ד למת כי כא סוס פ ר ע ת וכו׳ והוא ת מ ו ת‬
‫וכמ״א הארכתי ביאורו ו פ א נאמר כמ׳׳ש וחק׳ ח׳‬
‫ימלוך לעולם ו ע ד ואין אקר ע מ ו וא״ת למח מתירן‬
‫א״מ ממ״ש אלקי׳ם אני אל שרי שאמר לאלחותו די‬
‫דילמא כאידך פימשא שאמר לעולמו די אכל‬
‫מזהיר ע ל אלקיים אחרים לז״א כי כ א ס ו ס פ ר ע ת‬
‫וכו•‬
‫׳^ב‬
‫חידושים‬
‫משכיל לדור‬
‫וכו׳ וכני ישראל חלכו כיכשת כתוך הים ועכ״ל‬
‫ג מ י ד מאוקר ככריאח ע י ף וא״כ צריך ד פ י מ ש שדי‬
‫לאו שאמר לעולמו די דלא משכחת לח כמ״ש וצריך‬
‫לומר כאידך פירושא שאמר לאלתותו רי וא״כ יסכר‬
‫פי דוברי שקר לבלתי עי־ו״כ אלקי״ם אחרים ושפיר‬
‫אמר ה׳ ימלוך לעולם ו ע ד ‪:‬‬
‫ץ ע * פי קוטב דרושנו זח יוכן קשר כתובים חיתח‬
‫יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו הים ראה‬
‫ו י נ ס ו כ ו ׳ מ ח לך חים כי תנוס וכו׳ מלפני אלוח‬
‫<עקכ וכו׳ ע ״ כ סדרן של כתובים וקשח מח ענין‬
‫חיתח יהודח לקישו לענין הים ראח וינס אכל‬
‫הכוונה כליי מ ה שהקדמנו דע״י איי שנכארמ‬
‫מכל הארצות וגם על ידי קריעת יס סוף מוכח‬
‫דמאוח׳ככריאח ע י י ף ומינה דפי׳שדישאמר לאחותו‬
‫די וז״ש חיתה יהודה לקודשו דהיינו א״י שנבחרה‬
‫מכל הארצות וחיח זח‪ -‬כ מ ע ר כ ח אל הדרוש וז״ש‬
‫מים ראה •וינוס ואתא ת מ ח ולמה מ ה לך הים כי‬
‫תנוס והרי אתת נכראת כיום ג׳ והאדם כששי‬
‫ומוקדם כבריאה ע י י ף וע״ז חשיכ מלפני אלוח‬
‫*יעקב שתשאר אלהותו קיימת כלומר י א ם לא היה‬
‫גקרע הים היה מוכח י מ י ק י ס כבריאה ע י י ף וא״כ‬
‫פשוק אני' אל שדי שאמר לעולמו י י ואין חוכחמ‬
‫למינים דאין ע ו י מ ל כ ת • אכל השחא מ ק ר ע חים‬
‫מוכח י מ א ו ח ר כבריאה ע י י ף וא׳יכ צ׳״ל יא״י‬
‫נתאחרה כבריאה י ה י א ע י י פ א גמיש היתה יהודה‬
‫לקישו וא״כ מינה צ״ל י פ י ׳ אני אל שיי שאמר‬
‫לאלהותו י י י א י פי׳ לעולמו י י לא• יכון וכמ״ש ־*‬
‫וכזה יסכר פי המינים וז״ש מלפני אלוה יעקככמ״ש‬
‫‪%‬אל זח א כ י ט כוונת פסוק כי אני ח׳ לא שניתי‬
‫ואתס כני יעקב לא כליתם והכוונה שאומר‬
‫לחם השי״ת אני ח׳ לא שניתי ״ כלומר אלתותי לא‬
‫שניתי כי א ס ח׳ א ח י ואין אלוח מכלעדו ו א מ ט ו‬
‫לתכי ואתם בני יעקב לא כליתס כקריעת יס סוף‬
‫רכלום לא נ כ ק ע הים רק מלפני אלות י ע ק ב דהיינו‬
‫אלםותו יתכרךוכמ*ש ג‬
‫ג א ו פ ץ ‪ -‬ד א י צ א פ ל ו ג ת א א ס מוקדם כבריאה ע י י ף‬
‫או מאוחר כבריאת ע ד י ף ותיא נמו‬
‫פלוגתא ד ח נ ה ו תנאי אי צדיקי ע י י פ י ממלח״ש‬
‫•או להפך כי מאן יס״לייצייקיס ע י י פ י ס׳ילימאוחר‬
‫ככריאח ע י י ף ולכך םצייקים שהם מאוקרים ל־‪1‬ם‬
‫ששי ע י י פ י מ מ ל ח ״ ש י נ ב ר א ו כג׳ ומאן י ס ״ ל י מ ח ״ ש‬
‫ג נ י י פ י ס״ל י מ ו ק י ם כבריאה ע י י ף ומשו״מ כיון‬
‫דמלמ״ש נ ‪ :‬ר א ו כג׳ מ ס ע י י פ י מ ם צ י י ק י ס שנתאחרו‬
‫בכריאמ ע ד יום מששי כמבואר ג‬
‫* ע ו ל לאלומ מלים כמאמר ממיכלתא הנ׳׳ל ‪$.‬׳‬
‫*‪1‬‬
‫‪2‬ד‬
‫ע ל התהיי־ים‬
‫ימלוך לעולס ו ע ד י למה ניבא סוס פ ר ע ה תחיליי‬
‫נקיים חקירת סמפרשים ז״ל כמ״ש רז׳׳ל ר׳ יהודה‬
‫אמר בשעה שנא משח לישראל ואמ״ל כחיש חזה‬
‫אתם נגאלים אמ״ל משם רכינו היאך אנו נגאלין‬
‫והלא חשי׳ית גזר אומר ו ע ב י ו ם ו ע נ י אותם ת׳ שנח‬
‫אמ״ל הואיל וח‪1‬ץ כגאולתכםאינו מגיטכחשכונכם‬
‫אלא מ ד ל ג על החרים מקבץ ע ל ח ג כ ע ו ת ואין‬
‫הרים וגבעות אלא קיצין ועבורין ובו׳ וחהו בח‬
‫חז״ל ובאמת היאך נתקיימה מחשבת ח׳ שגזר ת׳‬
‫שנח וחם לא עביר ר ק ר ד ״ ו ונחסר קץ שנים ונאמרו‬
‫בזח כ מ ה תירוצים ״ וזה יצא ראשונה י מ ח שנתרבו‬
‫ישראל שלא כדרך ט ב ע כ מ י ״ א ובני ישראל פרו‬
‫וישרצו וירבו ויעצמו למ״ד ששם ככרס אחד ולמ׳׳ד‬
‫ס׳ מכרם א׳ וכזח חלשימו המנץ ל מ ה שראוים‬
‫לעכוד ע מ י ת ת שנח עשו אותו כזמן מ ו ע ט מכוח‬
‫‪,‬‬
‫דיכוי האנשים וזח ח ט ע ם נקרא וכוי חכנים ‪:‬‬
‫ו כ ז ה פי׳ כילדותי כוונת מפייטן כחושענותליום‬
‫ששי יז״ל נ ט ע אשל כקץ שכיס ששחעכ״ל‬
‫וראשונים ז״ל אחזו צער כזה יולי נראח ד ח ‪' 1‬‬
‫נ ע י ז סופו כתחי׳ כאילו אמר יכורך כששח קץ שנים‬
‫וח׳יפ בשביל שנתברך אותו ח ו ר שחיו כמצרים‬
‫שחיו יוצי־ות ששיח מכרם • א ׳ וז״ש יבורך כש״שמ‬
‫פי׳ ע יי כרכה זו שנתברכו ששח דמיינו ששם מכרס‬
‫א׳ כזה נחסר לחס קץ שנים החסר מ מ ס פ ר ת׳ שנח‬
‫כמ״ש וחיא כוונתו כחושענות ליום ח׳ וז״ל ספורי‬
‫עשר יצאו ממאסר עצם נא מחוסר עכ״ל• וחוץ‬
‫מממכוון עי׳ כ מ ה שאמרו רז״ל אין הכרכם שורח‬
‫לא בדבר המנוי ולא ג ד כר ה מ ד ו ד אלא כדבר‬
‫חשמוי מן העין ומציבו שישראל נמנו עשר פ ע מ י ם‬
‫כידוע וז״ש םפורי עשר שקא* על י׳׳ש שנמנו עשר‬
‫פ ע מ י ם על זם א מ ד פצם נ א מחוסר ר״ל הצלם‬
‫מחוסר ר ל מחוסר מ ח ח ס י מ ן התלוי ונדבק כנמנים‬
‫ועל פי דרכנו יוכן חכי רמ״ש פצס נא מחוסר‬
‫קאי אמ״ש יצאו מ מ א ס ר וספ ' ספורי עשר‬
‫שיצאו מ מ א ס ר דהיינו גלות מצרים אני מכקש שפל•‬
‫נא מחוסר גלות מצרים שחסר לחם ק״ץשניס כמ״ש‬
‫באו‪:‬ן ש מ ו ע י ל ‪:‬‬
‫^ י ד תי׳ דקושי השעבוד ל א חיח ככלל סגזירמ‬
‫השלים תמנין כאילו נשתעבדו ת׳ שנח ו ט ע ם‬
‫זמ ביארו חרכ שמ״י כאופן זח דקי״ל כר׳ יאשיח‬
‫דס״ל וי׳׳ו דרשינן לחלק ומ׳ינ כיון י כ ת י ב ו ע ב ד ו ם‬
‫ו ע נ ו אותם מיינו או ע כ ד ו ת או עינוי ולא כ׳ יחד‬
‫ו מ ס ש ע ז מ מ ו לרעם ושעבדו אותם וענו אותם גרם‬
‫לשיצאו ק ו ד ם זמנם וזמ נראמ לי רמז כדברי ד מ מ ע ״ מ‬
‫א ח ת דבר אלקי׳ם שתים זו שמענו כי עוז לאלקי׳ס‬
‫ד‬
‫־‬
‫‪¥‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫וחוץ‬
‫‪73‬‬
‫חידושים‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫ענ‬
‫על התהלים‬
‫‪,‬‬
‫ימה אמר ר אבא כר כחנא א״ל אלו סוות תרעיא‬
‫וחוץ מחמכוון פי׳ בילדותי כמי׳ש רז״ל כתיב כרא׳‬
‫דימא ופי ו״ל לשון ש ט ר ח וקריעה כמר״א עלח‬
‫כרא אלקי׳ם וכתיב כיום עשות ם׳ אלקי׳ם ארץ‬
‫הפורץ לפניהם ולפי ררשח זו דכרכת ריבוי הזרע‪.‬‬
‫ושמים י ותירצו מתחילה עלת כ ד ע ת המקום לברוא‬
‫נרמז כמאמר והיה זרע} כ ע פ ר הארץ כפשטיח‬
‫את םעולס במרת הרין וכיון שראמ שאין םעולם‬
‫מתקיים שתף מרת״ד ע ם מדמ״ר ובזתיפי׳ ע‪0‬וק~‪ -‬שיהיה חריכוי זרע כ ע פ ר אשר א ס יוכל נמנ‪.‬ית א ת‬
‫ע פ ר הארץ י והנה לפ״ז כ׳ הכטחי־ת כ ע נ ץ רי‪ 5‬יי‬
‫עזרנו כשם מ׳ עושם שמים וארץ פי׳ עזרנו כשם‬
‫זרע והבטחת קי*ס והשתא אי אמרינן וי״ו ופרצנך‬
‫ש׳ וכרי שלא מ ט ע מ דמיינו שם מ׳ לכד רםיינו מרת‬
‫לחלק לא חיה מקום לקיי׳ס דאיכא למימר ראו א ו‬
‫תרחמים לזת פי׳ שיחותיו עושמ שמיס וארץ דמיינו‬
‫קאמר או דיכוי ורע או קריעת י״ס וכיון שככר‬
‫משם שכרא בו שמים וארץ דמיינו כשיתוף מדם״ד‬
‫קיים לחם ריבוי ורע סיס מקום פטור מקי׳יס ע ״ כ‬
‫ע ם מדמ״ר וז״ש עישמ שמים וארץ ומוא מנרצמ‬
‫וא״כ מוכח מקי״ס דוי״ו להוסיף ומינם דגם וי׳׳ו‬
‫כפסוק זת עצמו אחת דכר אלקי׳ם ד״ל ר כמקום‬
‫רוענו אותם להוסיף וא׳יכ עדיין לא משלימו ח מ נ י ן‬
‫אחד ראינו כי אחת דכר אלקי׳ם רייקא כמדם״ר‬
‫ומשו״מ סכרז למימר ח׳ יכ?לון ולא ח׳ מ ל ן כמ׳׳ש‬
‫ומיינו כפסוק כראשית ובמקום א ח ר ‪ ,‬ש מ ע נ ו כ׳‬
‫ע ו ד תירצו ז׳״ל דחשכינח שתיתת כגלות מצרים‪-‬‬
‫ד‪3‬זיינו מרמ׳׳ד ומדמ״ד וז״ש שתים זו שמעכו ומיינו‬
‫חשלימת חמנין'״ ו ע ו ד תירצו קי״ל תקדש‬
‫כפסיק כיום עשות ם׳ אלקי׳ם ארץ ושמים לז״א כ‪,‬‬
‫מ פ ק י ע מירי שעכור וע״י שקבלו עליהם עול תתורמ‬
‫ע ז לאלקי׳ם ד״‪ :‬ר״ם עשם כן בכוונם לסייע ע צ מ‬
‫דאיקרי קדש לח לכן ה פ ק י ע השעבוד ויצאו ממצרים־‬
‫כבריאת מעולם ובקיומם דאי לאו סכי מתקיים‬
‫ועל פי חכאר ת ז ז יתבארו לענ״ר כ׳ פסוקים כפ׳‬
‫כודאי כמ״ש‪:‬‬
‫שמות וכת תארס ויאמר משה אל חאלקי׳ם מ י‬
‫ממכוון יוכן תרמז ע ״ כ שרצת לרמוז ט ע ם‬
‫‪1‬לפי‬
‫אנכי כי אלן אל פ ר ע ה וכי אוציא את כני ירראל‬
‫שיצאו ישראל קורם זמנם ממצרים ומיינו‬
‫ממצרים ויאמר כי אמיח ע מ ן וזח לן האות כ י‬
‫כמ״ש משום ד״ם לא גזר רק אחת מ״כ דכריס או‬
‫אנכי שלחת ן וכו׳ וי״ל מוי כוח של מקכ״מ ע ם‬
‫*בדות או עינוי ו ה ם ע ז מ מ לרעה לכן נשלם םמנין‬
‫מ ר ע ״ מ כמאי פליגי ונראח רמשם ס׳יל דא׳׳א שיצאו‬
‫וז״ש אחת רכר אלקי׳ם רתיינו לא דבר אלקי׳ם רק‬
‫כאותו זמן שעדיין לא שלמו ימי עוני וז״ש וכ*•‬
‫אחת מ״כ רכריס כמ״ש ע ב ד ו ת א ו עינוי ועכשיו‬
‫אוציא את כני ישראל ממצרים ד״ל עכשו דלא‪-‬‬
‫שתים זו שמענו שנשתעבדו כ״כ ע י ד י ת ועינוי וזת‬
‫משלימו מזמן כ א י ז מ ט ע ם אוציאם ותשיכ לותשי״ת‬
‫לנויבוסא דילמון וסייע לאלקי׳ם שיצאו‪,‬קודם זמנם‬
‫תשובה נצחת בזח כאומרו כי אחימ ע מ ן וחיינו‬
‫'וקיימו וקבלו עלימם עול מתורמ ומצותימ ואלמלא‬
‫כ ט ע ם חנ״ז שהשכינה ש ח י ת ח ע מ ה ם כגלות משליממ‬
‫נשתחי ישראל כמצרים אחר זמן רד״ו שנים מיו‬
‫ממנין וז״ש כי אמי״ת ע מ ן כגלות מצרים וכינוי‬
‫משתקעין כמ׳יט שערי ט ו מ א מ כמ״ש ז״ל כשם‬
‫אמים שם לשכינמ ד״ל כי שכינמ שנ״ק אמימ ע מ ך‬
‫מזומ״ק‪:‬‬
‫כגלות מצרים ומיא משליממ ממנין ומפני שיקשמ‬
‫וזה כוין ממכילתא הנ״ל לממ כי כא ר״ל מ ת כ ו ו ן‬
‫ע״ז ושיאן איפ״ל שמשכינמ מיתם כגלות מצרים־‬
‫לשאול שאלת םמפז״ל ט ע ם למ״ש ישראל מ‬
‫וםרי ארץ מצרים מליאמ גילולים וארץ ט מ א מ‬
‫ימלוך ולא מ ל ן וז׳׳ם מ׳ ימלוך לממ ר״ל לממ אמרו‬
‫תקרא ואין נכנסה שם השכינה וע״ז צ״ל דקיי׳ל‬
‫מ׳ ימלוך ולא מ׳ מלך ומשיב כי בא סוס פ ר ע מ‬
‫כהן מ ט מ א לכנו כמש״ל ולכן כיון שישראל כני‬
‫וחענין במ״ש ז״ל ט ע ם לזה לפי שהיו סבורים ישראל‬
‫השכינה כמ״ם כנים אתם לח׳ אלק יכם לכן נדחקה‬
‫שעדיין לא השלימו הזמן של ת״ש ואכתי עבדי‬
‫וישכח שם ע מ ה ם וםהוכחם שאנו כנים מרין קכלת‬
‫פ ר ע ח נינחו ו ס כ מ ח כי עדיין השטר קייס עליהם‬
‫מתורמ דקי׳ ל גוי שלמד תורמ חייב מימים ונתנו‬
‫לפרעו אח״כ וכשישלמו אז יאמרו גאולי ה׳ מלך‬
‫ט ע ם לזם משום ראו״ם דין עבדים להם ו ע ב ד‬
‫וז״ש המדרש כי כא ס ו ס פ ר ע ה ד״ל מפני שחו״ק‬
‫ממשמש בשרביטי של מלך חייכ מיתממשא״כ ישראל‬
‫ע ״ ט זה שעדיין לא השלי׳ חזמן וחיינו משוס רוי״ו‬
‫קבלוה וחיים הם למוצאיהם משום ררין כניס למס‬
‫למוסיף ודילמא יי׳׳י לחלק כמ״ש לז״א כי כא ס ו ס‬
‫ולא דין עברים ובפנים לא שיין זח ולזה ה ב ל י ע‬
‫פ ר ע ה וסיפיח דקרא דכתיכ וכני ישראל הלכו‬
‫לו ח׳ ז ת כי• כריו כאומרו וזח לן חאות כי א נ כ י‬
‫כיבשה בתוך סיס דהיינו שנקרע לחם את סיס ו ע ״ כ‬
‫שלתתין כאוציאך ובו׳ ד״ל כי זח לן האוח ומופת‬
‫משום דדרשינן וי״ו להוסיף ו ה ע נ י ן מ״ש חרב ש מ ע‬
‫כי מסיכת אנכי שהיא השכינח כמד״א ע מ ו אנכי‬
‫יעקב ז״ל פ׳ כשלת דף פיו ע׳ ג אמ״ש במדרש ופרצת‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כצרח‬
‫‪/‬זד‬
‫משכ<ל ל ר ו ד‬
‫חידושים‬
‫צרח שלחתיך להוציא אותם מ א ״ מ והוא באוציאך‬
‫•את ה ע ם תעכדון וכוי דהיינו קבלת חתורח ע ל הר‬
‫׳סיני וק׳ ותרי עבר תמשמש כשרכיטו של מלך חייב‬
‫•מיתמיוצ״ל שאתם ״בבחינת בנים ולא בבחינת‬
‫עבדים וא״כ בזה שפיר ירדה תשכינת למצרים ד כ ח ן‬
‫מ ט מ א לבנו כמ״ש וא״כ השלימה חמנין ומשו״ם‬
‫צדקתי למימר לך כי אנכי םלחיתיך י ולמטה יתבאר‬
‫ע ו ד פ׳ זח כס״ד •‬
‫‪ 1‬ע ל פי חכאר חזת י ת כ א מ רכרי תשי״ת ליעקכ‬
‫א פ נ ו כפ׳ ויגש אנכייאלק׳י אכיך אל תירא‬
‫מדרס מצרימם כי לג• י ג מ ל אשימך שם אנכי ארד‬
‫ע מ ך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ע״כ ‪:‬‬
‫•והעני! שיעקב אע״ח כההוא פחרא הוא יתיכ‬
‫דשמא ירידה זו למצרים אין לס עלייה‬
‫ל ו ע ׳ רשמא ישכושם זמן ת׳ שנח ואם יחיה כך‬
‫לא תקום ע ו ד כמ״ש כשם םזומ״ק דאלמלא כשתמו‬
‫ישראל אפילו שעה אחת חיו משתקעים כ״נ שיט‬
‫ולזה נגלה אליו םשי״ת בחלום דבר בוי ויאמר לו ‪12‬‬
‫תירא מרדה וכוי כי אני מבשרך שיצאו קורס זמן‬
‫ת׳ שנח ונ״ט לזה קצת ממ׳׳ש והחל ואמר כמאמר‬
‫אנכי אלק׳י אכי״ך שם רמז מ״ש רש״י ז״ל רהגלות‬
‫מתחילה׳ מימות יצחק צא וחשוכ וז״ש אנכי אלק׳י‬
‫אביך דהיינו יצחק ולרמוז לו כדרך רמז נעים‬‫•דמימות יצחק אכיו התחילה מגירית ולא ישתעבדו‬
‫במצרים חתי שנה כילה והוסיף עור לומר כי לגוי‬
‫ג מ ״ ל אשימך שם רמז ל ט ע ם ריבוי הכנים במ״ש‬
‫ועור בה שלישיה במ״ש אנ^י ארך ע מ ך מצרימה‬
‫שם רמז שהשכינה ירדה עימהם יחיא* משלימה כמ״ש‬
‫וז״א אנכי ארד ע מ ך וע״י כל אלה ח כ מ שיסייע‬
‫שאנכי אעלך ג ס ע ל ה קודם ה ז מ ן ‪:‬‬
‫־והוא הנרצח בפסוקים פ ' וארא ופה חארם ושמי‬
‫ח׳ לא נודעתי לחם וכו׳ ע ר ואזכור את‬
‫בריתי‪ .‬ומצורף לזה דברי סרב כס״תך כדמשי פסח‬
‫יעל פסיק וירא ת׳ כי סר לראות ואמר מ״ר דמרע׳ית‬
‫נרמה לו שישתעבדו יש׳ למצרים ע״י חיותם שפגמו‬
‫‪,.‬במוחין עצמם שמם מ״ר מויו״ת שמספרם ס״ר‬
‫־דמיינו י׳ פ ע ׳ כיו עולת סיר וירא מ׳ כראיימ שכלית‬
‫והכן כדעת משח עכרו שדעתו לראות ס״ר דמיינו‬
‫ש פ ג מ ו כמנין ס״ר כמ״ש ובזה ישתעבדו ם״ר שנים‬
‫מכ״מ ויבא אליו האלקי׳ם ויאמר לו אחיה אשר‬
‫אחיה ד״ל שלא פ ג מ ו רק בלבושי המוחין ולא‬
‫במוחין עצמם לפי שעדיין לא חיח המלאך רק ג׳‬
‫‪.‬גו ג׳ והלבושים סם י׳ אתית וחם מ ס רר״ו רעשר‬
‫פ ע מ י ם כ״א מש׳ אהיה עולה רי׳י כמנין רר׳׳ו ולכך‬
‫לא נשתעבדו רק רד״ו שגים שפי פ ג מ ן וז״ש אמיח‬
‫‪,‬‬
‫על ה ת ה י י ם‬
‫‪74‬‬
‫אשר אמי״מ ודוק ״ וזהו שאמר כאן םשי״ת ל מ ד ע י ת‬
‫ושמי ה׳ לא נודעתי להם דיל ששמי ח׳ דהיינו‬
‫סמוחין עדיין לא נודעתי לחם לו״ק חז״א דלא חיו‬
‫רק ג׳ גו ג׳ שחס חג 'ת וז״ש אל אכרחם אל יצחק‬
‫ואל יעקכ דהיינו ח ל ת כידוע ומשו״ה כיון שלא‬
‫' נ ת ג ל ו ממוחי לא בסם היח ה‪1‬גם רק כלכושיםם‬
‫וכיון שכן סדי נשלם קצם ו ג ס ט ע ם אחר בזחוסוא‬
‫הקימותי את כריתי אהס לתת לחם ארץ כנען ארץ‬
‫מגו״רימם אשד ג ״ ר ו בס ס ם רמז שמתחילמ מגירות‬
‫מימות יצחק וז״ש ארץ מגוריהם אשד גיירו במ‬
‫ועור במ וגם א״ני שמעתי אני רמז לשכינמ תנ״ק‬
‫אני השלימה כמ״ש והרביעית מיא שמעתי את נאקת‬
‫כני ישראל וחענין כמ״ש רז׳׳ל שאמרו ע ״ פ וימות‬
‫מלך מצרים מלמד שנצטרע פ ר ע ה ואמ״ל הרופאים‬
‫שלו מרפיאתו היא למשוח כש‪ \r.‬חילריס כקר וערכ‬
‫וחיה שוחט קין כ כ ק וק״ן כערכ מילדי העברים‬
‫וז׳׳ש ויאנסו כני ישראל וח״ק םרא׳׳ם ע״ז דא״כ מ ח ו‬
‫זח שאמר ויאנסו כני ישראל מן העכורה חול״ל מן‬
‫חי״לר כפי רכרי רש'י ושלקח לימ כתימא ותירץ‬
‫זח חרכ פרייר משם מ״ר דורו כי •ישראל חיו מ צ ע ע‬
‫ע ל היות חגלות ת׳ שנח רק כראות םילריס מהרכים‬
‫שלא כדרך ט ב ע אזי נתנחמוי כאומרם כי כלי ספק‬
‫שחשי״ת ירלג על ס״קץ מ ח מ ת רבוי חכנים וחיו‬
‫שמחים כזח ועכשו שנצטרע פ ר ע ח וחיה שוחט‬
‫הילדים כמ״ש א״כ אין מקום לדיכוי הכנים כדי‬
‫למחר חקץ ומשו״ח נאנחו מן העכורה כי מי יוכל‬
‫לסבול חשעכור ת״ש ע״כ וכפי חאמת אורכת וירא‬
‫אלחים את כני ישראל וירע אלסים ר״ל יירא אלהים‬
‫את בני ישראצ נשחטים וכזה וירע אלחים למחר‬
‫לשלחם מן הארץ והיינו ט ע מ א רכתיב וחיח ;רעך‬
‫כ ע פ ר הארץ ופרצת וררז״ל מ ה ע פ ר חאדץ‪.‬רייש‬
‫לכל אף זרעך רייש למלכות וסמוך לזה אמר ופרצת‬
‫דהיינו דיכוי הכניס כמד״א כן ירכה וכן י פ מ ץ וא״כ‬
‫יש ס ‪ :‬ק אם וי״ו רופרצת להוסיף ולומר ראפ״י כזמן‬
‫תגלית יתרכואו לחלק ררוקא כזמן סיותם ש מ י ם‬
‫ע ל אדמתם וכיון שפרעה ומצרים םיו סורגים‬
‫כילדים מ ש מ ע דס״ל דוי״ו לחלק א״כ מינה גם וי״ו‬
‫מ ע נ ו לחלק וא״כ חם ש ע ז מ ה לרעה כזה נשלממ‬
‫חמנין וז״ש שמעתי את נאקת ב״ני ישראל דייקא‬
‫כני ישראל חם סילדיס הנשחטים ובזה נגאלו'כמ׳׳ש‬
‫ו ע ו ד ניט כזת אשר מצרים מעכירים אותם וזח‬
‫בארו נח״ק והוא לפי ש אפי נימא דוי״ו להוסיף ונגזר‬
‫ע ל כ׳ דכריס מרי כממ שנמכר יוסף לעבד במצרי•‬
‫נתבטלה לחם צר העבדות והם ע ז מ מ לרעס לכך‬
‫נלכדו בשחיתותם וז״ש אשר מצרים מעבידים וייקא‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עכרות‬
‫‪75‬‬
‫חידושים‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫עבדות שפוטרים מ מ נ ה וזח חיח להם בעוכריו‬
‫ו ע ו ר סיים ככי טוב אורח זו תורה שע״י שקכלום‬
‫א י ק מ םקדש וקיי״ל מקרש מ פ ק י ע שעבוד כמ׳יש‬
‫וז״ש ואזכור את כייתי שהיא חחורה כמ״ש אם לא‬
‫כריתי ובו׳‪:‬‬
‫‪ ?31‬ה יעלה לנו מן םיישוכ פירוש״י כפסוק ויגד‬
‫למלך מצרים כי כרח מ ע ם וימפך לככ וכו׳‬
‫פירש״י נםפך לבכם ממ״ש שםרי אמרו קומו צאו‬
‫מ ת ו ן ע מ י וכמפך לכ עבריו שמיו אומרים ע ד מ ת י‬
‫יחיה זה לנו למוקש וכו׳ ועכשו נמפכו לרדוף אחרי׳‬
‫כשביל ממונם ׳״*תשאילוס עכ״ל ד ש י ותימה‬
‫‪ .‬ד מ ש מ ע מ ר כ ר י ו ד מ ה שנח ‪1‬ך לבכם הוא מ ס כ ת‬
‫ממונם שחשיאלום ואלמלא ממונם לא תיו מ ר פ י ם‬
‫אחרימם ומתכתוכ מ ש מ ע למפך שאמר כי שלחנו‬
‫את ישראל ממכרינו דמשמע כי נשכיל מעכורמ‬
‫רדפו אחריהם ולא כשביל חממין יכן הק׳ הראשונים‬
‫ז״ל ולמ״ש יוכן ח י ט כ והוא מתחי' שאמרו קומו‬
‫צאו מתוך ע מ י סי׳ל רשמא וי״ו לחלק ונשלם הזמן‬
‫אך ע ת ה שראו שנטלו את ממונם א ע ״ ג שככר‬
‫נידונו כעשר מכות אמר וראי כמ״ש ואחרי כן‬
‫יצאו כרמש ג מ ל חיינו רי״ו להוסיף דן אנכי ואח׳יכ‬
‫יצאו וכו׳ ומינח דנו דגם וי״ו רוענו להוסיף וא״כ‬
‫עדיין לא הושלם הזמן ולכן רדפו אחריהם ולכן תלו‬
‫‪ .‬ט ע ם ה ע ב ו ד ה כריריפת הממון ע״ר ממ״נ אם וי׳יו‬
‫לחלק לי חדרו לתו ממון ואי ויי׳ו למוסיף ישובו‬
‫יי‪ • .‬י ל ע כ ו ר ע כ ו ר ה ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫י ע ו ד מצאחי ט ע ם אחר ל ט ע ם יצ׳׳מ קודם הזמן‬
‫כס׳ שארית יעקב ובו אכין פסוק ויאמר פ ר ע ה‬
‫הן רבים ע ת ה ע ם םארץ וםשכתם אותם מסכליתם‬
‫‪ .‬והוא משולל ה ה כ נ ה ועפ״י האמור יוכן כמיש מרב‬
‫מכז ל דף מ״ו ע״א וז״ל אמ״ש מרא״ם ע ״ פ כי גיר‬
‫יחיה זרעך כארץ לא לחם ו ע ב מ ס ו ע נ ו אותם‬
‫שמנולד יצחק ע ד שיצאו ישראל ממצרים חיו ת׳ שנח‬
‫שמאמר ת׳ ש׳ דקאמר חשי״ח דכק ע ם מ א מ ר כי‬
‫גיר יחיה זרעך כארץ לא לחם לא ע ם ועבדום‬
‫ו ע נ י אותם שלפניו שהרי לא חיח שעכיר מצרים‬
‫דק ר ״ מ שנח וכוי ולפי דברי מרא״ם באנו למחלוקת‬
‫שרשכ״א ומרכ״י ראם ממקרא נדרש לפניו אי אלפני‬
‫פניו דלרכרי תרשכ״א מ א מ ר ת׳ ש׳ קאי אלפניו‬
‫* דקאמר ועבדום ו ע נ ו אותם וצריכים לחיות כעבודות‬
‫ועינוי ת״ש ולדברי הרכ״י מאמר ת״ש צררש אלפני‬
‫פניו כמר״א כי גיר יחיה זרעך כארץ לא לתם וא״כ‬
‫שפיר מנינן מימות יצחק וכדברי חרא״ם ז״ל עכ״ד‬
‫י‬
‫עוד‬
‫שארית י ע ק כ לעניניו ועיש״כ ‪:‬‬
‫נקדים מ״ל ח ״ ל כענין ריכיי םכנים שתית‬
‫על התדדים‬
‫עה‬
‫כא״מ אשר נאמר כו כן ירכם וכץ יפרוץ אמז'‪5‬‬
‫שע״ז תכטיח תוא יתברך ליעקכ כמאמר ושיש‬
‫זרעך כ ע פ ר תארץ ופרצת וכו׳ אשר חכמים תגידו‬
‫מ ם ע ! ד םארץ רייש לכל אף זרעך דייש לכל למלכי‬
‫גויס ומלך שראשון שעמר ע ל ישראל םוא פ ר ע ם‬
‫מלך מצרים שתתחיל לשעבדם וצנן קדירתם ושם‬
‫נאמר ברכת ם פ מ ץ ומריבוי כנרמז כפסוק ופרצת‬
‫מלשון כן י י ב מ וכן יפ״רוץ שנתקיים במצרים •‬
‫ונל^׳׳ד דגם שם נופל מספק תנ״ז א ם ופרצת‬
‫נדרש אלפניו כס״ב םרכש״א ובשכו ד ג ם‬
‫במיותם כארץ אויכישם רדייש למלכות ת מ מ יכנו‬
‫ל מ ע ט אותם ומוא ל מ מ ס סברתם בפרוץ וריבוי‬
‫פ מ ץ מ מ ב ם על ם ע ו מ ד ‪:‬‬
‫א ו כ ד ר ש אלפני פניו כ מ י כ ״ י ‪ .‬וםיינו משיל מ ז מ‬
‫מפסיק אני ח ו כ ו מארץ אשר אתמ שוכב עלימ‬
‫לך אתננה וכו׳ ומ ״י לומר מפרצת דו״ק כזמן‬
‫סיותם על מ א ד מ ה אדמת יש׳ אכל לא כזמן חיותם‬
‫כארץ אוי כ ח ס ‪:‬‬
‫ודע כי זחו ט ע ם מ ר ע י ה שכא להוציא את יש׳‬
‫מ א ׳ מ ת ו ך זמנם משום דס״ל דמאמר ת שנח‬
‫נדרש אלפני פניו כס״כ הרכ״י דקאי אמ״ש כי ג ד‬
‫יחיה זרעך כא׳ לא להם ומזמן שנולד יצחק ע ד‬
‫אותו יום נשלם שעכוד שטר ת׳ שנח וזו ט ע ם‬
‫שהתחלתי לומר משם ש״י וכזם יתכאר פסוק מנז׳‬
‫מן רכים ע ח ה ע ם הארץ והוא כי פ ר ע ה חכם ג מ ל‬
‫היה במבואי־ בס פר״ד ובפרט לדברי הרב מאר״י‬
‫\ ׳ ל רפרעח איהו עורף א״א רקלי‪1‬ח רעשיח ובודאי‬
‫יש בו ניצוץ דק־־ושה ו ה ח כ מ ה ואחא משיב למרע״מ‬
‫באומרו מן רכים ע ת ם ע ם מארץ ראה כי דבריו‬
‫כגחלי אש לאמר למרע״מ ראמ דבריך נכיחים‬
‫וטוכים ד ח ! ס ו ק נדרש אל‪:‬ני פניו אכל זה לא‬
‫יוצדק דא״כ היאך פרים ורכים כארץ לא לסם ו ה א‬
‫כיון דמפסוק נדרש אלפני פניו כחכ' חרב״י מ ע ת‬
‫דגם פ׳ זח מפרצת הייני בזמן שוושבים ע ל אדמתם‬
‫מ ק א וא״ב איך פרים ורבים ע ת ם ע ם מארץ ר״ל‬
‫ע ת ה דייקא בזמן ה י ו ז ם בארץ לא לחם וא״כ מ ז מ‬
‫מוכח דתפסוק ופ״גת נדרש לפניו כסיכ הרשב״א‬
‫וחייני מ ע פ ר האיץ דייש לכל א‪1‬י' כזמן דריישי‬
‫למלכות וא״כ ג ס ־סוק ועבדום'וענו אותם ת׳ שנת‬
‫קאייאלכניו דהיינו ועברוס ועני אותם ולא אגר‬
‫יחיה זרעך וא״כ עייין חסר להם ק״ץ שנים לתשלום‬
‫ת שנה וא״כ תימא עליך דע־״י פש״ו גכייהו ע ו ד‬
‫רכות כשנים וא״כ וחשכתם אותם מסכלותסאתמהא‬
‫לאל משקל זתיורר יפותח מאמר המגיד וירא‬
‫‪ .‬את עונינו זו פרישות וכו׳ ע״כ יי״ל מ ם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סכת‬
‫‪#‬ו‬
‫חידושים‬
‫משכי‬
‫‪£‬כח יש בפרישות ר״א למהר לשלחם מן הארץ הלא'‬
‫ךכר הוא ועיין כש״מי מ״^ולי אניתדל המלח׳‬
‫)משקה מימיו אומר פי׳ ע״ר שפי׳ והענין דהואל־‬
‫ועינגת ומצרים גזרו אומר בפרישות ד״א למעטס‬
‫מפיו ודנו לומר שאע״פי שנתכרך אכיאם יעקכ‬
‫כאד לו ית כריבוי הכנים כאמור לו ופרצת וכוי‬
‫משמע רס״ל דנררש הפסוק אלפני פנוי וקאי רוקא‬
‫טמן היותם על אדמתם ולא כזמן חיותם כאי^ץ‬
‫אויכיםם עמת אד״מ‪:‬‬
‫‪ Q'pS‬שיטתם זאת טמנו נלכדו רגלי'ח‪ 5‬כשחיתותם‬
‫שהפסוק נדרש אלפני פניו אשד זם יורה דגם‬
‫מאמר ת׳ שנם נדרש אלפני פניו אס גר יחיה זרעך‬
‫וכו׳ והתחיל זמן מימות יצחק ונשלם םק״ץ ויגאלו‬
‫ממצרים וזםו שגרם לתם ע' ר וירע אלהים‪:‬‬
‫בלהבין עוד מאמר המכילתא מנ״ל; ם׳ ימלוך‬
‫לעולם ועד למה כי כא סוס וכו׳ וחעינין‬
‫כמ״ש תרכ ש״מי כפ׳ וארא דף ע״ז ע״כ וז״ל‬
‫לענינינו והנם יש ספק כמאממ י״ת כי גיר יתים‬
‫זרעך כארץ לא לחם ועבדום וענו אותם ת׳ שנת‬
‫דלר׳ יוחנן יאודה דס״ל מקרא נרדש לפניו חי׳נ‬
‫כנ״ד קרא ר״ת שנח נדרש לפניו על כארץ לא לחם‬
‫דת״יינו ארץ מצרים כמ״ש חאריי זי׳לע״ש שנא׳ ואת‬
‫העם םעכיר לערים ולפי זם צריך שיסו ת״ש‬
‫כולם מצרים דחכי חות התנאי מפורש ולרע״ק‬
‫דיריש מקרא מאחריו ה״נ מ״ר קרא רי׳ת שנם‬
‫נדרש‪ .‬לאחייו אוגם את הגוי אשר יעכודו רן אנמ‬
‫שהוא כ״ס כעשרח מאמרות ‪$5‬שלו‪ '6‬ת׳ישנח ס>א‬
‫כשאר גליוח ואסכמוח אקרא ת׳ שנה וגס את הגוי‬
‫ודרז״ל לרכות ד׳ מלכיוח שגס חם כלים על מה‬
‫שמשעכדים את ישראל ולפי זה תדין נותן לתוציאם‬
‫מא״מ כל עת שירצח דררשינן קרא לאחריו כס״כ‬
‫דע״ק רקאי א״ת שנח על וגס את תעכו״ס רתיינו‬
‫בשעבוד שאר מלכיות כמ״ש עכ״ל • וז״ש ה׳ ימלון י‬
‫לעולם ועד למה כלומר למה אמרו כלשון חזה‬
‫‪.‬ולא אמרו ח׳ מלך א״ת משום שעדיין עברי פרעה‬
‫רמ״ייכו משום דמקרא נדרש' לפניו אקרא דכארץ לא‬
‫לחם דחי״י א״מ'דילמא כמ״ד מקרא נדרש לאחריו‬
‫וא״כ השתא מיחא כני חורין מפרעה לז״א כי כא‬
‫סוס פרעה וכו׳ ומשם מוכח דמקרא נדרש לפניו‬
‫והענין כמ״ש כעניותין כדרוש יתרו כענין שבועת‬
‫המבול דכתיכ כה ולא איםיף לחכות את כל חי‬
‫כאשר עשיתי ושס יש ס*ק אי ולא אוסיף דקאמר‬
‫קאי ע״פ כאשר עשיתי שהוא אחריו א״כ משמע‬
‫מינה דכאשר עשיתי דהיינו מכול כראשון שהוא‬
‫על כל מעולם אינו מביא עור אבל על אומה אחרית‬
‫‪5‬‬
‫‪1$‬‬
‫על התהלים‬
‫לדוד‬
‫‪6‬ד‬
‫מביא ואי‪.‬קאי אלוניו אט יצר לב האדם רע‬
‫מ׳נעריו א״כ א&י׳ על אומה אידיה אינו מביא‬
‫דמדי תוא טגצמא וכמו שתארכתי כדרוש יתיר‬
‫עשכ״י ומדמצינו שהוליך ת׳ את פרעת וחילו כי״פ‬
‫ולא הכיא עליהם במקומם ש״מ משום שמעת‬
‫המבול וםיינו׳משום דהמקיא נדרש לפניו וא״כ‬
‫בני׳ר נמי מקרא ד״ת שנה נדרש לפניו אכארץ לא‬
‫לחם וא״כ עדיין לא תשלימו תזמן תכתוב עליתם‬
‫וא״כ אין לומר ח מלך דאכתי עכדי ‪$‬רעח נינחו‬
‫וכמש״ל ‪:‬‬
‫ו ד ר ך וו אלן להכין מאמרן ו״ל ויאמר לחם‬
‫מ׳׳מ למה משה ואהרן הפריעו וכו׳ מחו‬
‫למה אמ״ל אחם למה ודבריכם למה לכו לסבלותכם‬
‫אמר ריב״ל שבטו של לוי פנוי חיח מעבדות פרך‬
‫עכ״ל ונחחבטו בו ראשונים ואחרונים הלא חם‬
‫כתבו כאצריהם וכט^רתם ומקום הניחו לי מן‬
‫תשמים לםתגדר כו ומצורן לזה דכרי םרכ פר״ר‬
‫דרוש ר׳ דכתכ דטעם שלא נשתעכדו שכטו של לוי‬
‫כמצרים משום שלא נטלו חלק כא״י רםיינו טעם‬
‫םשעכוד לכל ישראל כשכיל א״י כמ״ש רש״י ע פ‬
‫וילן אל א ת מפני יעקכאחיו ופירש״י מפני שט״ח‬
‫דכי גר יחיה זרען וכו׳ א מ ד עשו אלן לי מכאן‬
‫ואין לי חלק במתנת א״י ולא כפריעת חחיכ משמע‬
‫ד*״ל לרש״י שמתנת א״י וגזרת כי גר יחיה זרען‬
‫םם רכרים דשייכי אהדדי דמי שזוכה כא״י חייכ‬
‫לפרוע החוב סנז׳ ומשו״ח אמר אין לי חלק כא״י‬
‫ולא בפריעת החוב • נמצינו למירין שלא זכה בא‬
‫ולא פרע חחוכ לכן לא בירושת א״י וא״כ איפת‬
‫שבטו של לוי שלא חוח לסם חלק בא״י לפיכן לא‬
‫הוטל עליהם חוב דמצרים ‪:‬‬
‫רגם כענין זח נופל חספק חנל׳ דכתיב‬
‫לעיל מזח אני ה׳ אשר הוצאתיך וכו׳ לתת‬
‫לך את חארץ הזאת לרשתה ואח״כ כתיכ ידוע חירע‬
‫כי גר וכו׳ ואח״כ יצאו ברכוש גדול וזת תוא תשפק‬
‫אס קאי מאמר ועבדום וענו אותם ת׳ שנת אקרא‬
‫דלעיל דכתיב לתת לך את הארץ הזאת לרשתם‬
‫לומר דירושת א״י תלוי בשעבוד ח׳ שנח וכ״ס רשיי‬
‫הנ״ל או נדרש לאחריו אואחרי כן יצאו וכו׳ לומר‬
‫דהשעבור תלוי בביזת םמצרים כביאת א״י ונ״מ‬
‫טוכא דחם הדבר תלוי כביאת א״י א״כ שבטו של‬
‫לוי שאין לחם חלק כא״י אינם חייכים כפריעת‬
‫חחוכ ואס הפשוק נררש לאחריו ותלוי חדכר ככיזת‬
‫מצרים א״ר יצא לנו דשכט לוי כמי ישתעכדו רגם םם‬
‫נטלו חלקם חוץ ממרע״ה מתעסק כנטילת ארונו‬
‫של יוסף ומרמצינו שלא נשתעבדו שבטו של לוי‬
‫‪,‬‬
‫‪,/‬‬
‫נשמע‬
‫‪77‬‬
‫דרוש לשכת‬
‫משפל לדוד‬
‫נשמע דחמקרא נדרש לפניו כמ׳יש‪:‬‬
‫מ ע ת ה נחדד אנפץ למאמרינו אתם לממ‬
‫כלומ׳ דפרעת ירע גזירת ת׳ שישתעבדו‬
‫כמצרים ארכע מאות שנת ועכשיו ראת דאת דכא‬
‫מרעי׳מ לגאלם ועדיין לא מימי רק רד״ו שנים‬
‫דחשכ פרעמ כן מית כדעת משמ לומר דמפ׳ נדרש‬
‫לאחריו או גם את תגוי וכו׳ רת״ת שנמ מיא כמצרי‬
‫וכשאר ארצות ולפיכן רצת לתוצאם •קוד׳ תזמן‬
‫אכל אי תות סיל דמקרא נדרש לפניו אכארץ לא‬
‫למם אין לתם כיתמנוס מא״מ ע״ר שיש למו תענין‬
‫כי כן מימ מתנאי מפורש וע״ז כא פרעמ לת״ק‬
‫לתם ק״ו מזקת כאומרו אין עלת כדעתכם לומר‬
‫דמקרא נדרש לאחי יו וכשכיל כן אתם רוצים‬
‫למוציא את כני ישראל דא״כ איפמ אתה למת כלומר‬
‫אתם למם פנויים מתעמרת וכי אין אתם ככלל‬
‫כי גיר ימית זרען אי׳ו עכ״ל לפי שלאנטלתם זכות‬
‫כא״י לפיכן לא מוטל עליכם פריעת חחוכ א״כ‬
‫מוכח כיון שחדכר תלוי בכיאת תארץ שםמקרא‬
‫נדרש לפניו יד גם פסוק ת׳ שנם קאי לפניו אכארץ‬
‫לא לםםוצריכם לםשתעכדכמצ׳ כל ם״תשנתוא״כ‬
‫דכריכם למת שבאתם לגאלם ולזם סמן תגמרא‬
‫דכרי ריכ״ל שאמר שכטו של לוי וכו׳ לרמוז דטענת‬
‫פרעמ כאומרו לממ מיא מצד זם כמ״ש וכפי‬
‫תאמת אין זו ק״ו דלעולם מקרא נדרש לאחריו‬
‫כדעת מרע״ם ושאני שבטו של לוי רחד טעמא‬
‫אית לםו ומיינו משום שעתידין ליטול מארון מתורת‬
‫על כתפם אין ליטול חלכנים והחומר וכמי ש תרכ‬
‫פרשת דרכים עש״כ‪..:‬‬
‫ועפ״י קוטכ זח נוכל להכין כוונה אחרית כפ׳‬
‫שייעדתי למעלה ויאמר משה מי א נ כ י כי‬
‫אלן אל פרעת וכי אוציא וכו׳ רי״ל כפל חענין‬
‫דמית די לומר כי אוציא וכו׳ וליל מי אנכי וכו׳‬
‫והשתא יוכנו םדכרים כס״ד דמשח חשכ לומר‬
‫דתטעם שלא נשתעכדו שכט לוי תיי׳ משום שלא‬
‫צטלוכחלק א״י וא״כ מוכח דמקרא נדרש לפניו‬
‫כמ״ש וא׳יכ י״ש אין לסם תקומת ממצרים עד כלות‬
‫ת״ש וז״א מי אנכי כי אלן אל פרעת כבן חורין‬
‫ולא נשתעבדתי עם כל ישראלי א״ו דמוכח כי‬
‫המקרא נדרש לפניו וכמש וא״כ וכי אוציא וכו׳‬
‫קודם זמנם שמעתמ אין לי פת לתשיב לפרעת ע״ז‬
‫אם אני אומר לו דםפסוק נדרש לאחי־יו יקשם לי‬
‫על עצמי ושכטי ולזת תשיכו תשיית דאין מזם שום‬
‫מזק דלעולם מקרא נדרש לאחריו ויצאו ישראל‬
‫מארן מצרים וטעם שכטן משום כי אמימ עמך‬
‫כמחציתן ע״י נטילת מאמן ומשום מכי פטורים‬
‫‪,‬‬
‫כלה‬
‫ולא נאשר תשכת דמלוי ככיאת‪ .‬מארץ וכמיש •‬
‫ו י ת פ ר ש עוד מאמר אתם למה ואין דברי ריב״ל‬
‫מקושרים עמו בשאקדים עמדי דכרי‬
‫מדרשן סרב זרע כרך ז״ל ס׳ ואלא ח'כ רף כ״כ וז״ל‬
‫ואיפשר כמאמר משה למת מריעות לעם מזמ לממ‬
‫זת שלחתני דרצמ לת״ק כממ״נ ותוא דק״ל לממ בא‬
‫קושי משעבוד בממ שמכביד עליםס מעבידמ וע״ז‬
‫כתבו מראשונים ז״ל שבא למשלים מזמן כנ״ל ואשא‬
‫ק״ל למרע״מ דא״כ למת זמ שלחתני כלומר למת‬
‫תמימ מגאולמ ע״י שלא ע׳יי עצמך כשלמא כל״ז‬
‫מוא טעם לזיז ראם מיתמ מגאולמ ע״י עצמן‬
‫מיתמ שלמה ואין אחריה שום צרה ושעבוד וכמו‬
‫גאולת מעת׳׳ל שתמימ ע״י מקכ״ת ובזת תתית‬
‫גאולת עולם וכאן כאמת צריכין עוד גליות אחרים‬
‫כדי למלאת מחסרון כלל מעילת רמת שנגאלו ע*י‬
‫שליח היינו משוס שלא משלימו מזמן עדיין אלא‬
‫רא׳׳כ קשמ לממ הריעות כלומר למה כא קושי‬
‫משעבוד אם לא למלאת המנין והחשכון של ארכע‬
‫מאות שנח וחדרא קו׳ לדוכתין למה זח שלחתני‬
‫ולא נגאלו על ידן עכ'ל‪:‬‬
‫ו כ ז ה שמעתי מפרשים עסוק ולא שמעו ‪ t‬משמ‬
‫מקוצר רוח ומעמדה קשה כוונת תפסוק‬
‫כזת לומר שמת שישראל לא שמעו אל משת כלומר‬
‫שמוא מגואל האמת וע״י תחיה חגואלח ונ״ט לסם‬
‫שלא מיתמ גאולת ם׳ משום ראינת גאולת עולם‬
‫דעריין לא נשלם מזמן וספר מכתוכ שישראל לא‬
‫שמעו אליו כזמ דסכרי דאין עלימם עוד שום‬
‫שעבוד השלים הזמן וזהו מקוצר ריח ומעמדת‬
‫קשה וא״כ למה לא תהיה גאולת עולם וע״י המקום‬
‫אייו שאינס נגאלים וכמש״לברב׳ מרב ז״כ ע״כנמ״ך‬
‫ד ר ו ש ל ש ב ת כל־־יה • ב ע ז ר כ ; ן ך •‬
‫גבורה וגדולה ן‬
‫בגמ׳ דשבת פ״ט וז״ל דרש ר׳ שימאי כשענז‬
‫שמקרימו ישראל נעשמ לנשמע כאו ס רכנא‬
‫ממ״ש לכל אחר ואחד מישראל קשרו ב׳ כתרי אחד‬
‫כנגד נעשמ ואחד כנגד נשמע עכל״מ;‬
‫ה ק ד מ ה כרין רחמנא רימיכ לן תליתאי על יד‬
‫תליתא ובחר כנו מכל העמיס ומורישנו תורתו‬
‫מקדושח אשי קכלנוח כשמחה וחרוח כאשר מורו‬
‫ז״ל וז״ל כשעמ שמקרימו ישראל נעשמ לנשמע יצתמ‬
‫ב״ק ואמרח מי גצמ רז זמ לבני שממי׳ש משתמשי}‬
‫כו דכתיב גכויי כת עושי דברו לשמוע כקול דברי‬
‫כריש עושי וש‪-‬ד ל״יזמוע י מפורש יוצא רמאחכע‬
‫‪,‬‬
‫דרוש ש כ ת‬
‫פ‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫ממדרגת א׳ לתחתונה עלי אמכת שמחלו לי על‬
‫ז׳ שנים שנשבעתי גמש״ל ״‬
‫ה מ ו ר ם ממנ״ל שישראל קבלו םתו׳ כשמחמ‬
‫וםקדימו נעשמ למשמע כמ״ש ודילוגו‬
‫כנ״ל ומקשו מתוס א״כ לממ מוצרך הוא יתכ׳‬
‫לכפות ממר עלימם כגיגית כמאמרן ז״ל ע״פ‬
‫ייתיצכו כתחתית ממר ומרי מעיקרא קכלומ מרצונם‬
‫ומקרימו נעשמ לנשמע וכתנאומא אערו שלא‬
‫קבלו מרצונם רק תורת שבכתב ולא תו׳ שכעפ״י‬
‫לםיות דינים מרובים וע״ז םוצרך םשי״ת לכפיית‬
‫ההר כגיגית כע׳״כ קבלות‪:‬‬
‫והתום׳ תי׳ וז״לשמא כיון שראו אש גדולה חזרו‬
‫מפחד ח׳ ומחדר גאונו לכך הוצרך כפיית‬
‫מחר ‪:‬‬
‫ועפ*״? איפשר לרמוז אל הפסוקים ויתצכוכחחת׳‬
‫ממר יסמ״ל ומר סיני עשן כולי מפני א ש ר‬
‫*רר עליו מ' כאש וכו׳ ומכוונמ לרמוז אל תירוץ‬
‫מתום׳ וקושייתם מפני שאמר ויתיצכו כתחתית ממ׳‬
‫שלמדו מזמ שכפמ ממר עלימם כגיגית ומפני שיק'‬
‫קושיית מתוס׳ ולממ מוצרך לזמ ומרי מעיקרא‬
‫כת כ נעשת ונשמע רקכלות מרצונם לזת רמז תו׳‬
‫סתוס׳ ומר סיני עשן כולו מעני אשר ירד עליו ת׳‬
‫באש ושמא מפחד שאש מגדולמ חזרו כמם לתכי‬
‫תוצרך לכפיית משר‪:‬‬
‫ו ב נ מ ׳ סייס ע״ז ואמר רב אחא כר יעקב מכאן‬
‫מודעם רכס לאורייתא אומר רבא אף על‬
‫פי כן מרור קבלום בימי אחשורוש שכ״א קימו‬
‫וקכלו מימורים עלימם ועל ז ר ע ם קיימו ממ שקבלו‬
‫כדר והקשו חתוס׳ וז׳׳ל ומא דאמרי כנ‪-‬רים שכרת‬
‫מרע״ת עם ישראל כרית על תתו׳ בחר גריזים‬
‫ומר עיכל י אומר ר״ת שעפ״י מדבור מית ומוי‬
‫כבעל כרחם אכל כימי אחשורוש קכלומ מרצונם‬
‫מאתכת מנם ומת שכרת כרית ימושוע לעבוד את‬
‫ח׳ עם ישראל תתם לא קבלו רק שלא לעבוד ע״ז‬
‫כדכתיכ חלילת לנו מעכוד את ם׳ וכ״מ כולימ‬
‫ענינא עכ״ל םתוס׳‪:‬‬
‫<כזה יתבארו לדעתי תני קראין כס׳ תתלים וכמ‬
‫תארס אשרי נוצרי עדותיו ככל לב ידרשתו‬
‫*אף לא פע ו עולת כדרכיו תלכו אתת ציית פקוד׳‬
‫לשמור מאר ‪:‬‬
‫־והכוונה לרמוז לדברי תתוס׳ מנ״ל שכאו כדברי‬
‫אדונינו דוד תמע״ת ותוא רמתחילת‬
‫יאמר אשרי נוצרי עדותיו ככל לכ יררשתו ד״ל אשרי‬
‫למי שמשמר ומצמ ערות ס׳ נאמנת ככל לכ ואינו‬
‫שוכר כלכו ממורעמ דזה כודאי קאי כאישור כולל‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪H‬‬
‫בלה‬
‫ובאישור מוסיף ומפני שי״ק קוש׳ מתרס׳ והרי כיי‬
‫כרת ברית עמהם יהושוע לזה חשיב הירוץ תתוס׳‬
‫דשאכי ההיא רישושועדלא כרת עמתם רק על ע׳״ז‬
‫ודוד משבח למי שעובד ת׳ אפי׳ בשאר מצות וזיינו‬
‫אף לא פעלו עולה כדרכיו הלכו ד״ל ל״מ שלא‬
‫פעלו עולה דתיי׳ ע״ז אלא אפי׳ בדרכיו הלכו‬
‫רהיי׳ שאר מצות תתורח אף דאיכת מודעה רבת‬
‫ואחא קאי באישור ומפני שיקשה עוד קוש׳ שתוס׳‬
‫א׳ ומרי מיע״ת כרת עממס ברית במר גדיזים‬
‫ותר עמל על כל תתו׳ וע״ז לא יוצדק תירוץ דאף‬
‫לא פעלו עולמ וע״ז משיב תירוץ מתות׳ תנ״ל‬
‫רשאני ממיא דעפ״י מדבור מימ וככע״כ דמי וזמו‬
‫שאמר אתמ ציית פקודיך לשמור מאד כלומר אתמ‬
‫צוית למצווים שלך וז״ש פקודיך דמיי׳ משת רכינו‬
‫ע״ת לשמור מאר וכיון שעפ״י מרכור חיתמ אמטו‬
‫למכי תמודעת קיימת ומי שאינו זוכרמ ומקיים‬
‫הורתו ומצותיו קאי כאישור כולל וכאישור מוסיף‬
‫כמ״ש אשרי נוצרי עדותיו וכו׳‪:‬‬
‫ו ה ר ש ב ״ א כחירושיו כתכ וז״ל י מא דנענשו‬
‫ישראל ומגלם מעל אדמתם אע׳״ג‬
‫דפטורים מן מדין כיון ראיכא מורעמ כנ״ל משום‬
‫רכלום לא נתן למס תשי״ת א״י רק כדי שייקימו‬
‫מתו׳ ומצותים כמו שמפורש כפסי׳ ייתן לסם ארצות‬
‫גויים וכו׳ כעכור ישממ וכו׳ זמת״ד ‪:‬‬
‫א מ ג ‪ 0‬קשה ע״ז א ׳כ רי להם כמגלותם ממנמ‬
‫כיון שע״כ חיח התנאי אכל למה לקו‬
‫כגופם ומונם יש ממם שנשחט ויש ממם שנמרג וצ״ל‬
‫כתירוץ כת מקודמין ז״ל ככיטול מורעמ זו רקי״ל‬
‫הלומו וזכין זכינימ זכיני דאגכ זוזי גמר ומקני ת״כ‬
‫בנ״ד מכאמ רמטי למו לישראל דמעולם מתקיים‬
‫בשכיל מתורמ בידוע גמרו וקבלומ ובמקדממ זו‬
‫מאריכו ז״ל מרב שמ״י ושא״י עש״ב ״ וגם אני‬
‫בעניותי תארכתי כזח וזח נ״ל כוונת ממסרמ ד׳‬
‫רעל ממים וז״ל מנמ אנכי מכמ כמטמ אשר כירי‬
‫ע״ל םמ״ים ויחנו שם ע״ל םמ״ים כרם מצפור‬
‫ששחוטמ על ממים מחיים וזרחש משמש על ממים‬
‫וככר פירשתי אותמ כקונטריט תמסרות וכעת יוכן‬
‫עפ״י דרכנו מנת אנכי מכת כמטת אשר כידי ובו׳‬
‫ד״ל שאומר מוא יתכ׳ אם תראו שאני מכמ כמטמ‬
‫אשר כירי לאנשי ירושלים קוא כשביל כיטול תתו׳‬
‫כמ״ש על עוזכם את תורתי וז״א על חמים כשביל‬
‫תתו שנמשלס למים כר׳יא םוי כל צמא לרו למים‬
‫ואמטו לשכי נענשו ומפני שיקשמ ע״ז ומיאך תצא‬
‫זאת מלפניו יתכ׳ וםא פטורים מן מדין דאיכא‬
‫מודעת רעריין לא קבלות ער ימי אחשויוש ולזת‬
‫רצתת‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪s‬‬
‫דרוש ל ש כ ת‬
‫משכיל לדוד‬
‫דצתס תמ״ס ת״כ לתריץ כתירס הדשכ׳יא ר ח ט ע ם‬
‫מוא ד ע ״ מ כן נתנמ למס א״י כדי לקיים תורת‬
‫ומצותימ וכיון ש ע כ מ נענשו וז״ש ויחנו שס ע ל‬
‫•ממים כלומר כלום למס חנו שם כארז ז׳ ע מ מ י ם‬
‫מוא על ממים כשכיל תתו׳ וכיון שכטלומ נענשו‬
‫והגלם מעליה אח״כ כאת תמס׳ ת ג ׳ לתקשות *ל‬
‫תירוץ זם כמש״ל ראם כ ט ע ם זח די לסם כתגלות‬
‫איתם מ ע ל י ה ולמת לקו בגופם ובממונם ונשחטו‬
‫רוכס כירי אדוניס קשים וז״ש כדם הספור החיה‬
‫השחיטה על חמים החיים ר״ל וכי מחוייכין כ מ ה‬
‫שאירע להם כרם הצפוד ח ס ישראל שנמשלו לצפור‬
‫השחוטה ר״ל למה נשחטו וא״כ חדרא קו״ש לדוכתא‬
‫ולזח כאח חמש׳ ח״ד לתריץ תי׳ חנז״ל דכיטול‬
‫מ מ ו ר ע מ מוא עי׳י ד מ ט י לתו לישראל מקבלת חחו׳‬
‫הנאה וחיה קיום העולם המתקיים ע״י התורה‬
‫שנאמר אם לא כריתי וכו׳ וז״ש וזרחה לכם השמש‬
‫על סמים כלומר כזאת ההנאה נתבטלה ה מ ו ד ע ה‬
‫וחיא וזרחה לכם השמש דהיינו קייום העולם ע ל‬
‫ממיס שהיא התורה כמ״ש וכחחיא סכרו וקבלו‬
‫כממיא רתלומו וזכין זכיני ולמכי ככטול מתו׳‬
‫נענשו עונש חמור בגופם ובממונם מ׳ יאמר‬
‫לצרותינו ולקרות ע מ ו ישראל די א מ ן ‪:‬‬
‫ו א ל זח אביט כונת תתו׳ כפסוק ושמעת ישראל‬
‫ושמרת לעשות למען ייטב לך ואשר תרכון‬
‫מ א ד כאשר רכר •מ׳ אלחי אכותך לך א ת זבח חלב‬
‫ודבש ע ״ כ והכוונה מצורף עמ״ש עור ח״רכ ש״י‬
‫דף קי״ח ע״ד כביטול ה מ ו ד ע ה משום רכיין‬
‫דאכותינו קכלו עליח עול תורה ומצות גם בניהם‬
‫אחריהם מחוייכין לקיים עליםם עול חתו׳ כדכתיכ‬
‫ש מ ע כני מוסר אכיך ואל תטוש תירת אמך ולכך‬
‫אמרו כעשה וכשמע ואמרו זיל ע ד שלא שמעכו‬
‫כבר עשו אבותינו וכו׳ ולזה אפ״ל כווכת מכתוב‬
‫הנאמר שמצוח חשי״ת לישראל ומזהיר איחס לשמוע‬
‫ולשמור מצותיו יתכ׳ וזחו ושמעת ישראל ושמרת‬
‫לעשות המחוייכ בו רהיי׳ והגית בו יומם ולילה‬
‫ומפני שלא תאמר ו מ ה כל חחררח הזאת והא איכא‬
‫מ ו ד ע ה וגילוי ד ע ת ופטורים מן הרין לזה רמז כ׳‬
‫ביטולון חנז׳ ראשון לציון כאשר רכר אלמי אבותיך‬
‫ד״ל מצר שמוא אלחי אבותיך ע׳יי שקבלו תורתו‬
‫א״כ אתם ג ס אתם חייכין מצר אבותיכם וייקעה‬
‫ט ע נ ת ה מ ו ד ע ה וםאוכס ועוד ט״א של סריטכ״א‬
‫ח ס ו לך ארץ זבת חלב ורכש ר״ל ה ט ע ם הא׳ מצד‬
‫א ט ת י ך וזס ס ט ע ס לך ולעצמך *והוא מצד ארץ‬
‫ישראל כמד״א ייתן לחם ארצות גנים וכו׳ וז״ש ארץ‬
‫*כת חו״ר ור״ל כשטלכם כטלה ה מ ו ד ע ה וחייכין‬
‫פא‬
‫כלה‬
‫לקיים מ ח ו ר ה ‪:‬‬
‫כתבו רוב תמפז״ל ד ט ע ם ביטול מ מ ו ד ע מ‬
‫עוד‬
‫כ מ מ ממניח מקכ״ת את אות״ע ולא כחר במם‬
‫ובחר בנו מכלם ונתן לנו את תורתו כממיא מנאמ‬
‫גמרו וקכלוכממיא דתלומו וזבין זבינים פמ׳׳שר א ג ב‬
‫זוזי גמר ומקני אוף מכא כנ״ד א ג כ מנאמ דמטיימ‬
‫למו לישראל גמרו וקבלו מתו׳ואין כאן מום מ ו ד ע מ ‪:‬‬
‫‪1‬כ?ה י ו ק לי מש׳ מכתוב כי לקח טוב שמיא תתו׳‬
‫בממיא מנאם שנתתי לכם ולא לאומות מעול׳‬
‫בטלמ ממור׳ ולכך תורתי אל תעזוכו ב ט ע נ ת מ ו ר ע מ‬
‫וז׳יל רפאל חיים כן ע ט א ר ‪:‬‬
‫אכינת כוונת מנכיא כאומרו רק אתכם‬
‫ידעתי ע ל כן א כקוד אליכם עונותיכם והדקדוק‬
‫דקדקו אותו במד״ר דנ״ט ע״כ אפקוד הוא תפל‬
‫מכלי מלח ונ״ט לפגם אמ״ש ברישא דקרא ו ע פ ״ י‬
‫אמות הקודם איש לכאורה דאמר משי״ת לישראל‬
‫אס תראו שאני פוקד עליכם חטאתיכס ותאמרו ״יזה‬
‫ח״ו כלא רינא כי איכא מ ו ד ע ה רבה כמ״ש לזה נ״ט‬
‫כאומרו שחמוד׳ כטלה ומבוטלת וחכיטול תוא רק‬
‫אתכם ידעתי מכל משפחות ה א ד מ ה ו כ ח ח י א ח נ א ה‬
‫גמרתם כדעתיכם לקכל חתו׳ ומצותים וע״כ אפקוד‬
‫עליכם עונותיכם ואין כאן שום ט ע נ ת ס מ ו ד ע ם‬
‫והוא שנרצח ג״כ כמאמרן ז״ל רכר זה נשאל‬
‫לנכיאם ולחכמים ולא פי׳ על מ מ אכרת‬
‫מארץ ע ר שכא מקכ״ם ופירש ו א מ ר ‪ ,‬ע ל עוזכם את‬
‫תורתי וכו׳ ע״כ וככר דשו כ ו ק מ א י ד ק מ א י וכתראי‬
‫ולענ׳ר נראה פשוט כמ״ש דתמיםתס היא כלפי‬
‫המור׳ כיון דאיכא ט ע נ ת אונס א״כ פטו״ר מ ן‬
‫הדיו אפי׳ עכרו על ד״ת ו כ א ח ק כ ״ ח ומשיכ תשוכתו‬
‫חרמת״ה ויאמר ה ׳ על עוזכם את תורתי אשר נתתי‬
‫לפניהם ר״ל ד כ כ י נתבטלת תמוד׳ ותכיטול ה ו א‬
‫אחר כתתי לפניחם ד״ל כחהיא ה נ א ה דלפניהםולא‬
‫לפכי גויים גמי־ו וקבלו חתו׳ \אין כאן שום ט ע נ ת‬
‫ולכך כתחייכו חיו״ג‪:‬‬
‫א״נ רמש״ל משם תכחומא ר ה מ ו ד ע ח לא חייתה‬
‫רק על תורס שכעפ״י אכל על תורה שככתכ כבר‬
‫אמרו כעשה וכשמע ולכך כיון שבאותו הדור עכרו‬
‫גם ע ל תורה שבכתכ כ י ד ו ע לכן נענשו וז״ש תשי״ת‬
‫ע ל מ ח אבדה ה א ר ץ ויאמר ת׳ ע ל עוזבם את תורתי‬
‫ר״ל תורה שככתכ שנק׳ ת*רת ח׳ וכיון שכן נענשו‬
‫עליה ככיטוצה ונחרבה הכית כ ע ו נ ו ת י נ ו ‪:‬‬
‫ו ע ו ד יוכן פ ס ו ק על עוזכם את תורתי כמ״ש מרב‬
‫ש״י ז״ל רף קמ״ג ע״מ ר ט ״ ע שנתחייכו ישראל‬
‫כאותו מ ד ו ד של ח י ר ק תכית כמיתה ותשלומין ח ג ם‬
‫דקיי׳ל חלכה יו־חת אין אדם לוקח ומשלים רקיי״ל‬
‫כדרכם‬
‫דרוש שכת‬
‫משכיל לדוד‬
‫&׳ ותורתו מקדושמ עד אשר שינו מטכע ומקיימו‬
‫פימם לאוזנם וכמעשמ דסוער כגמ׳ ממוא מינא‬
‫דסוייתלרכאדקא מעיין כשמעתאויתכא אצכעמא‬
‫רירימ אתותיי כרעימ וקמייץ כתו נקכען דעא‬
‫א״ל עמא פזחא דאקדימתו פומייכו לאודנייכו‬
‫אכתי גפחזותייכו קיימתו כרישא איכעי לכו‬
‫למשמע א״י מציתו קפליתו ואי לא לא קכילתו‬
‫אמ״ל און דסגיכן כשלמיתא כתיכ כנו תומת ישרים‬
‫תנחים מנך אינשי דסגן כעלילותא כתיכ כתו וסלף‬
‫נוגדים ישרם • ומשום תכי זמ ל״כ כתרים כליא‬
‫*אחד מישראל ״ וכן דקדקו ז״ל רכרי מגמ' מנצכ‬
‫פתח משער כשעמ שמקדימו נעשמ לנשמע ולא‬
‫אמרוכשעמ שאמרו למורות דאעפ״י שלא יקרימותו‬
‫ראוים ל״כ כתרים א׳ כנגד נעשמ וא׳ כנגר נשמע‬
‫אלא ודאי משום דאם מיו אומרים נשמע ונעשם‬
‫לא מיו ראוים למתעטר כ״כ כמרים כי מחוייכים‬
‫תיו לעשות רצון קונם לאחר שמוע כקול מ׳ אלמימם‬
‫אכל כשתקרימי נעשת לנשמע שנתרמו למת״ש אזי‬
‫ממלאכים עטרום כ״כ כתרים ויש לתם תוספת‬
‫מעלמ עלסעשיימשםסכי׳ לעשות אפי׳ שלא שמעו‬
‫וגם על תשמיעח ששמעו אח״ך ע״כ ת״ר ז״ל‪:‬‬
‫ובזה יתכאר לרעתי מאמר ממלן שלממ ע״מ‬
‫בםפ׳ מנזיר קדש קדשים סי׳ כ׳ מביאניאלבית‬
‫מיין ורגלו עלי אמכם ואמרו ז״ל אל תקרי ודגלו‬
‫ימלא ודילוגו ע״כ ומכוונמ לחייל כזמ שמדכר‬
‫שמע״מ כשם כנסת יש׳ דור שמרכר ‪,‬שקכלו תורמ‬
‫מביאני אל כית מיין ד״ל‪ :‬מביאנימק<ר^ אל בית‬
‫מיין מיינו תורם שיש כם ע׳ פעס כמספר יין‬
‫ודילוגו ר״ל אותו הדילוג שדילגנו שהקדמנו נעשס‬
‫לנשמע שאינו מן חחכע הנח המטיב לנו עיטור•‬
‫כ׳ כתרים וזשו שאמר עלי אמכמ ואם תמנס מלת‬
‫אתכם ג״י י״ג כמספר כתרים מס׳ קטן שעולת י״ג‬
‫רמז כ׳ כתרים תנ״ל‪:‬‬
‫אי נסי יוכ״ן כמ״ש מגמ׳ ע״פ ת׳ מסיני כא‬
‫<זרח וכו׳ דכשמלן אצל אומ״ע לתת למס תתורמ‬
‫מתיןילו לעככ דמיינו כיני ישמעאל אמרו מש כתיכ‬
‫כמ אמיל לא תנאף אמ״ל ככר מצויים ירו ככל‬
‫*•כן כני עשו אמרו ממ כתיב כמ אמ״ל לא תרצח‬
‫אמ״ל ועל חדכן חחית כאותה שעמ חזר מקב״מ‬
‫על אכסניאשלו כנסת ישראל וקבלות כשמחת ״וזת‬
‫ממאד מיטיב דממ שמלן מקכ״מ אצל אומ״ע‬
‫לתת לממ מתודש לא מצד שדעתי מיתמ לתתמ למם‬
‫דא״כ לממ תתחיל להם בקשית ודילג למס מצומ‬
‫א׳ דאנכי וכו׳ ומתחיל לכל אחר מדכד ממונעי‬
‫אלא וראי דרעתו לשתמ רק לישראל אלא משום‬
‫כלה‬
‫*‪7‬‬
‫התרעומת שלא יתרעמו למחר באומרם אלמלא‬
‫נתן מתו׳ לתם היו סם מקיימים אותת לכן הוצרן‬
‫לכוא אצלם שכיסם יענם כס • וזה נראת כוונת‬
‫תכתוכ םכיאני אל כית מיין כלומר מתו׳ אומדת‬
‫תקכ״ת תכיאני אל כית מיין דתיי' ע׳ אומות חתו‬
‫תיין ימיי׳ ג״י ע׳ ודילוגו ד״ל שדילוג שדילג‬
‫מקכ״ת לאו״מ כתתו׳ כמ״ש מת כתיכ כת לא תרצח‬
‫וכו ולא אמ״ל אנכי וכו׳ זמ כודאי עלי אמכמ כרי‬
‫שלא יקכלוני אומ״ע שלא יקיימוני רק ישראל‬
‫שיקיימוני מאמכמ י‬
‫מ!וד לאלום מלץ כמ״ש ז״לטעם שמסתר מקכ״מ‬
‫שכר תמצות מוא מטעם כדי שלא ימיו כני‬
‫ארםשוקלין תמצות לומר זו קלת וזו חמורת ומחמוד׳‬
‫אעשנת וםקלם לא נעשנמ וא״כ יחסר קיום כל‬
‫תמצות‪.‬ומקכ״ם אומר לא תחסר כל כת כעוכרא‬
‫דמפררס ״ ו מ ז מ מטעם נמי פירש תכתוכ‪,‬שכר כ׳‬
‫מצות וחם שלוח מקן וכמי או״א ושכרן שוס למען‬
‫יאריכון ימין ולמען ייטכ לן ד ל כ א ו ר מ אין לזת‬
‫טעם דמיאך ישומ שכי שלוח מקן שמיא מצומ קלס‬
‫כשכר ככור או״א שמיא מצית חמורם שבחמורות‬
‫אלא ודאי םטעם ש״מ כחיכממ עשמ כן למורות‬
‫לבני מאדם שאינם יודעים לשקול שום מצום ומכל‬
‫גלו לפניו ומצומ מכאמ לאדם י ע ש נ מ ‪:‬‬
‫ובזה פי׳ חרכ כינת לעתיס ז״ל עסוק מנסתרות‬
‫לח׳ אלחינו והנגלות וכי שחכוו׳ רצוימ‬
‫כי כ״כ ענינים מפכים נתחכם משיי׳ת למען סככ‬
‫ש מ י ר ת כל ממצות מבלי יפנמ מאדם לזו יותר מזו‬
‫בחושכו כי לזו שכר יותר ממאחרומ מ״א בתעלימו‬
‫את שכרן מכלי מודיע תגמול תפרטי לכל א׳ ואי‬
‫ומ״כ מקכיל לזמ כמת שגילת שכר כ׳ מצות מנז*‬
‫שלתיות א׳ חמורמ וא׳ קלם ואנו רואים שכר ב׳‬
‫שות מזת נכנא להשכיל כי לא נוכל לרדת לסוף‬
‫דעתו יתכ׳ כתשלום הגמול שאחיה ממכס ל״א‬
‫מזולתם שמרי אשר חשכות קלת שכרת מדוכת כמו‬
‫מחמורמ שתיא תכן תמככד מוליריו ״ וע״ז אמד‬
‫מרע״מ מלא תזתרתי אתכ• על שמירת כרית מתו׳‬
‫ומצותימ ורעות מסענשים םמוועדים לאשר ימוטו‬
‫פעמיו חייו ממם ואם תראמ שתוא יתכ׳ לא גילת‬
‫שכרן זולתי קשתי מצות תאמורות דעו כי מית זח‬
‫כן שםנסתמת שנשארו נעלמות אצלו ית״כ מכלי‬
‫יתגלם לשום כרית וז״אתנסתמת לס׳ אלסינווגם‬
‫מת שתיו נגלות כ׳ מצות כשכרן ת״א לנו תמצות‬
‫שנעשמ אנחנו ומ״כ למינו דמיינו ממצות שיעשו‬
‫דמיי׳ כן יכבד אכ וז״א ומנגלות לנו ולבנינו אשר‬
‫ל״כ נגלת שכרן כשות אריכות ימים• מנמ מימ כל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪79‬‬
‫דרוש ש כ ת‬
‫משכיל לדוד‬
‫זת לעשות את כל דכרי תתו׳ מזאת כדי שאנחנו‬
‫נעשמ כשומכלדברי מתו׳ ככולן ולא שנעשמ קצתן‬
‫ונניח קצתן כמ״ש‪:‬‬
‫ו ב ל ה פירשתי כונמ דברי תתנא ע״מ כמס׳ אכות‬
‫וז״ל והוי זתיר כמצות קלת כבתמור*‪ 1‬שאין‬
‫אמס יודע וכו׳ ותרקדוק מבואר דדבריו שותרין‬
‫זא״ז דמתחי׳ חמר כמצומ קלמ ככחמורמ מ ש מ ע‬
‫שאנחנו יורעין לשקול תמצות זו יותר מזו ואח׳׳ז‬
‫מיד כתכ שאין אתמ יורע וכו׳ ומרי זת כנ״ט לפגם‬
‫ח׳יו ונ״ל שעפ״י שתקרמת י ט א ר ע״כ וכך פירושו‬
‫ומוי זמיר כמצומ ע ״ כ מפסוק ור״ל ככל מצות‬
‫שמבוא לירך מוי זמיר בש שתעשנמ ולא תשקול‬
‫כדעתך שזו קלמ ואין כמ שכר‪.‬נניתכמ ווו יש כ מ‬
‫שכר יותר אעשנמ ומיינו ט נ נ מ א מ ״ כ ט ע מ י ם אחת‬
‫קלמ ככחמורמ דמיינו שכר מצות מקלש כשכר מצומ‬
‫מחמורמ דמיי׳ שכרן שומ שחס שלוח מקן וככוד‬
‫או׳ א ומזח ת ד ע כיריעה כ מ ר ח שדעתך קלח ולא‬
‫•תבחין כין טוכ וכין ר ע ועיר שאין אתח יורע מתן‬
‫שכרן של מצות פי׳ שאר מצות חוץ מת״ב תנזכרים‬
‫אין אתמ יודע שכרן וכיון שכן מוי זמיר ככל מצוח‬
‫שתבוא לירך ומאלמים יחקד זאת י ויתכן ראל זת‬
‫פונמ כוונת רממע׳ימ בספרו ת׳ פלאות עדותיך ע ל‬
‫כן נצרתם נפשי וחכ״ו כי ל ט ע ם האחר ששכר מצות‬
‫נעלם ונסתר יוכן לשון פלאות שאמר מלשון מ ע ל מ מ‬
‫כ מ א מ ר פשוק י ו‪1‬למ מ מ ך רכר שמוא לשון מ ע ל מ מ‬
‫^וכמוי ומק' ' מ מ מ שראיתי שערותיך פלאות נעלמות‬
‫ונכסות שכרן ע ״ כ נצרתם נ‪:‬שי ואיני שוקל שום‬
‫מצומ ו ל ט ע ם מ״ב שמוא מתשיאת שכד כ׳ מצות םנז׳‬
‫שחוא דכר קשת כענינו יתכאר לשון פלאות מלשון‬
‫פלא וחק׳ פלאוא עידותיך דחיי׳ כ׳ מצות חנז׳‬
‫כתורה חס כעיני פלא פלאות וע״כ נצרתם נפשי‬
‫כ‬
‫לכל ת מ צ ו ת ‪:‬‬
‫ונחזור לענינו שזה שטין קרא חכיאני וכו׳ ר״ל‬
‫שחקכ*ח נתן לנו תורתו הנדרשת כ ״ ע‬
‫פנים כניל ואם תראה שהעלים שכרן ד ע שהוא‬
‫לטוכתינו כרי שתתקיים כל חתו׳ ולקטל שכר כל‬
‫מפצות וז״ש ודילוגו עלי אסכם ד״ל שםרילוג ש־ילג‬
‫שכר מצות מתתורם עלי א ס כ ם לקיים כל דכרי‬
‫תתו׳ ״ ואשער ע ו ד ככונתו כלפי מ״ש כמ״ד ע ״ פ‬
‫דכר צות לאלף דור שראת סקכ״ת שתנתן לאלף‬
‫דור אלא כיון שראת תשי״ת שאין תעולם מתקיים‬
‫נטל תתקע״ר דורות ושתלן ככל דור ונתן םתו׳‬
‫לכ״ו דורות וזת תפסוק מדרכ כשם מקכלי סתורת‬
‫דור תמדכד ואמרו תכיאני אל כית מיין שמיא תתו׳‬
‫כמש״ל ודילוגו שדילג תתקע״ד ד ו מ ת עלי א ת כ ת‬
‫בלה‬
‫שקכלנו כרוי םזם וזכנו לכך משא״כ אם לא היכז‬
‫מדילוג ם ‪ :‬ז ׳ ‪:‬‬
‫ועוד איפשר םםדכרים מ ג י ע י ם ע ל דור ממע״מ־‬
‫כמ״ש בזום״ק דשנים רדוד ניתנו לו מאבות‬
‫תעולם ת א כיצר אכרתם אכינו ע ״ מ נתן לו חמש‬
‫שנים יעקכ נתן לו כ״ח שנים יוסף נתן לו ל״ז שנים‬
‫ותקשת לעצמו אי*אי יצחק אכינו ע ' ם לא נתן לו‬
‫מימיו לדוד ותריץ כי לטוכתו אירע כן דיצחק ה ו א‬
‫גבורת ואם יתן לו משיניו לא יתקיים ח״ו וזם נ״ל‬
‫שאומר תפסוק בשם דוד תביאני אל ביתתיין דתיי׳‬
‫אעפ״י דראוי לחיות כפל תביאני אל ע ׳ שנים וזמר‬
‫שאמר כית חיץ ג״י ע ׳ חנז״ל וחיינו מ ״ ג אבות‬
‫אבדתם ויעקב ויוסף ודילוגו ד״ל שהדלוג שדילג‬
‫מאברםם ליעקכ ויצחק לא נתן כלום עלי אתבח‬
‫שאל״ךלא אתקיים ח״ו ובתירוץ חזוםר ח נ ז ׳ ‪:‬‬
‫אי נסי בפ״ש רז״ל ע ״ פ עדות בחוסיף שמו וכו׳‬
‫שאמרו זיל שבא גבריאל ללמ׳ את יוסף ע ׳ לשון‬
‫שכתוב בנימוסיחון אין מלך מולך אלא מי שיורע‬
‫ע ׳ לשו וכיון שראש תשי״ת שיוסיף לא קכל מוחו‬
‫ע לשין ולא י ד ע למיגמר כולחו לישני בלילח א ח ת‬
‫הוסיף לו אות ח משמו וכזח ירע וסכין כלם וז״ש‬
‫קרא ע ד ו ת בהוסיף שמו דהיינו בחושיף ח ע ל‬
‫שמו ונקרא יסוסיף מ ״ ט משוס שפת לא י ד ע ת י‬
‫אשמע דלא ירע ע ׳ לשון וז״ש קרא בשם יוסף‬
‫‪.‬הביאני אל בית היין דהיינו אל ע ׳ לשון וזהו יי״ן‬
‫ג״י ע ודילוגו דלא ידעתי למיגמר מתחילה ע ל י‬
‫אחבח שתוסף לי ה׳ על שמי משמי יתברך‪:‬‬
‫נמי ע ד מ ס שסופר חחוא ע י כ ד א דרכ‬
‫א‬
‫חונא שעלה מבבל לא׳׳י אצל ר״י יקבל עליו‬
‫דלא יקשם ז׳ שנים וכיון שלמר ע ם ריש לקש הלך‬
‫אציל ר״י ואמ״ל ארי ע ל ח מככל וחושיכו כמדריגם‬
‫העליונה שבישיבה שהים יושב כה ר׳ יוחנן‬
‫וכשהתחילו ללמוד נשתתק רב הונא לקיים שבועתו‬
‫וכשראשו כך אמ״ל ר״י ארי שאמרת נעשת שועל‬
‫והתחילו לתורידי ממרריגת זי לחכרתת ע ד חתחתונ‬
‫שמיו ז׳ מדריגות כשיכת ר״י כאוחח שעה כקש‬
‫רממים רכ כמנא מלפני םמקום למחולו צוכ״ז שנים‬
‫מנ״ל כזלזול ת״ז מדריגות שירד מ מ ם אחורנית‬
‫אזי תתחיל ללמיד ע מ מ ם אמיל לימדר מ ר לרישא‬
‫וכו׳ מרי םענין מכואר כאורך כמס׳ כ ת ו כ ו ח ‪:‬‬
‫שימיה ר א ה ראינו שכשכיל ז׳ מדריגות־‬
‫איך‬
‫שירד מ ס ם רב כמנא גרמו לו שמחל לו משי״ת;‬
‫כשבועת ז שנים וז״ש קרא משם רכ כסנא מביאני‬
‫אל כית מיין ד״ל סכיאני םשי״ת אל כית ממדרש־‬
‫שלומדים כת תתו׳ שנדרשת כ ״ ע פ׳ כנ״ל ודילוגו ל<^‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ממדרגת‬
‫פכ‬
‫דרוש ש ב ת‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫<דרכח מנים מ״ב טעמים אחד כשביל שעברו על‬
‫ד״ת ראיקדרו קודש)וקי״ל שמועיל כקדשים לוקמ‬
‫<משלים וכמ״ש מרמכ״ס כמ״ל מעילת פרק ו׳ זאת‬
‫ועור וילכו ויעברו אלמים אחרים וחזרו ככל מגויס‬
‫וכתכו מתוס׳ בעירובין דף ס״כ דכאו״מ לא קי״ל‬
‫בד׳מ ולוקין ומשלמין דעילמ מנמון דזת דוקא‬
‫בעונשי ארם אכל שמים אדם לוקס ומשלים כמ״ש‬
‫ב״פ אלו נערות דפ״ל יעו״ש ולכן באותו מדור‬
‫דנענשו מרינא רשמייא כשתיים עלו‪:‬‬
‫מ ע ת ה יתכארו מפוסקים מנ״ל רתמיתתם של כל‬
‫םנבאים ומחכמים על מת אברת תארץ‬
‫מים בטענם זו למס לקו כגופם ושלמו בממונם‬
‫מרי קי״ל אין ארם לוקס ומשלים וז״א על מת אכדמ‬
‫תארץ מכל וכול כין כמף כין כממון ונתקשו בזמ‬
‫עלא מצאו מענמ ער שבא מקב״מ ומשיב כרחזי‬
‫וז״ש על עוזבם את תורמי ד״ל ומדר דינא כמועיל‬
‫בקדשים דחייכ כשתיתן זאת ועוד על עוזבם את‬
‫מורתי ד״ל ומדר דינא דמוו ככל מגויים וקי״ל‬
‫באו״ת לוקין ומשלמין וכמש״ל ותוא אצלי כונת‬
‫מנביא כאומרו קדש ישראל למ׳ ראשית תכואתו‬
‫ובו׳ ומכונת שנ״ט לשבח מפני מת יתחייבו אי״מ‬
‫על שאכלו בישראל ב׳ עונשים ממון ומיתמ מרי‬
‫קי״ל אין ארם לוקה ומשלים לז״א מטעם משום‬
‫קר״ש ישראל לה׳ וסו״ל םמועיל כי כמועיל כקדשים‬
‫דלוקה ומשלים ולכן כל אוכליו ישאמו ממון רעה‬
‫תבוא אליםם מיתם זאת ועוד נאום ם׳ רמז למ״ש‬
‫דבדיני שמים ארם לוקמ ומשלים־וז״ש כ א ו ס מי' וק״ל‬
‫ויתכ? דזמ כונת תורתינו מקרושמ כפ׳ מאזינו‬
‫ואמרו כל םגויים על מי עשם מ' ככמ‬
‫לארץ תזאח מי חרי וכו ואמרו וכוי ויתכן רתמיהתם‬
‫הים דלמם נענשו ישר׳ על עוזבם את תורתי מרי‬
‫לפטורים כטענת ממודעמ וזמו ואמרו כל מגויס‬
‫׳״עלי מי עשמ ם ככת לארץ וכו׳ ובאו ואמרו טעם‬
‫לזממ״ג טעמים זת יצא א׳ על אשר עזבו את כרית‬‫ימי אלסי אמת״ם דייקא מצד אמתם שקכלו עלימם‬
‫אלמותו ית' ומם' עכרו חייכים כמ״ש זאת ועור‬
‫אשד כרס עמם כמוציאו אומם מא״מ ר״ל למוליכם‬
‫לאקכנען וכיון דע״מ מוציאם ועברו עלים‬
‫נתגרשו מעל אדמתם ועוד כמ שלישימ וילכו אחרי‬
‫אלמים אחרים וסיינו מת שכתוכ כתורת שככתכ‬
‫לא יתית לך אלתים אחרים ועל תורמ שכבתב לא‬
‫מיתה שוםמודעמ אדרכמ עלימ אמרו כעשת ונשמע‬
‫ולכך נענשו מכל חני טעמי כמש״ל‪:‬‬
‫ןןןד כתמ חמפז״ל כביטול המודעה והאונס ע״ר‬
‫דקי״ל דלא שייכא שום מוד׳ ואונס רק כמי‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫כלה‬
‫‪12‬‬
‫שאנס את חכירי לעשות איזה רגל שלא כרצונו אבל‬
‫מלך שצות לעכדיו שיעשו מ״ך מם צריכם לקיים‬
‫מאמרי ואין כאן שוס אונס מדין דינא דמלכותא‬
‫דינא וכ״ש וק״ו ממיס תקכ״ם וא״כ לית שום אונס‬
‫לישראל יעו׳ש כיפ דרכים וכס!ר ש״י‪:‬‬
‫ו ב ז ה אכינס מאמרן רל קשים גרים לישראל‬
‫כספחת וי״ל ומם שייכות‪,‬לגרים ע״י ישראל כספחת‬
‫ולמם קשים וכוס ניחא לפי מ״ש סרב ע!ר יעקכ‬
‫כפ׳ יתרו משם שארית יעקב כשם מתד״ר חזן‬
‫דלמש״א חז״ל ע״פ כשנחל עליון גויים וכו׳שםפיל‬
‫תשי״ת גורלות לכול אומת ואוממ כאיזס שר יחית‬
‫גורלות ויפול תגורל של ישראל על תקכ״ת ושאר‬
‫אומות קנו אותם משרים כל אחד ואחד מם שמעלת‬
‫לו גורלו א״כ למ׳׳ד גורל קונת איך מקכל משי״ת‬
‫גרים כנראמ ק״ו כגזל שיוציאם מתחת שר שלםם‬
‫ומתשוכמ ל ז מ כתכ מרכ שם שסקכ״ם מלכו של עולם ־‬
‫וכ״ע דילימ חיאודינאידמלכותארינא ומאי דכעי‬
‫עכיד וכו׳ יעו״ש ולכך חלולי מגרים מיו נפטרים‬
‫ישראל כטענת מאונס וממודעמ אכל כיון רמקכלין‪.‬‬
‫סגרים וםיינו מטעם דינא דמלכותא רינא כמ״ש‬
‫אכינם מזם םטעם עצמו כטלם םמורעת כמ״ש‬
‫ומזמ נתפסים כעון כיטול מתורת ‪:‬‬
‫והוא אצלי כונת קי־א בתמלים למשפטיך עמדו‬
‫מיום כי מכל עכדיך כוונת תכתוב כא‬
‫לשלול טענת םאונס כאומרו למשפטיך עמדו מיום‬
‫ואין טענמ ממורעמ ומאונס יען וכיען כי מכל‬
‫עבדיך ו מ ד ד ד י כ א דמחויכין מצד דינא דמלכותא‬
‫רינא כמ״ש‪:‬‬
‫ולפי טעם סנ״ל משום כממיא מנאמ דמנימ כל‬
‫אום״ע וכחד כנו מכל םעמים גמרו וקכלו‬
‫יוכן מ״ש מנכיא ישעים עיים שמעו שמים וםאזיני‬
‫א ק כי ם רכר כניס גדלתי וכו׳ ומכוונמ שאמר‬
‫מרכ סאלשיך ז״ל שר״ל שמעו שמים ומאזיני ארץ‬
‫שיעשו ממ שמוטל עלימם ע״ר יד מעדים תמיס‬
‫כו כראשונת ועצר את משמים וכו׳ ומאק לא תשן‬
‫יבולם וכא תכתוכ לשלול שלא יעלו על לכם לומד‬
‫שמם אנוסים רלשיכך לא תכוא עלימם מרעמ לזמ‬
‫כא תכתוב לשיירל סברא זו מכפתרת מטעם בנים‬
‫גדלתי ורוממתי דייקא דמטיימ למו מבאת מקבלת‬
‫מתורת שנתגדלו מעל כל ע׳ אומותוכטלח המורע>‬
‫ולכן קרי כסו ומם פשעו כי ונענשו על יר מערים‬
‫שמים ואק כמ״ש‪:,‬‬
‫ו ב י ל ק ו ט אמרו ח״ל כשעם שנתן תקכ״ם תורם‬
‫לישראל נתקבצו או״ת אצל בלעם אמרו‬
‫לו ממ זאת אמייל ת׳ עוז לעמו יתן פתחו 'כולם‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫דרוש ש ב ת‬
‫‪83‬‬
‫‪,‬‬
‫ס יברך את ע מ ו בשלום עכ״ל הובא בספר שמ״י‬
‫כסוף פ יתרו יעו״ש מ ם ש!י ולדידי חזי לי במ״ש‬
‫׳רז״ל איך תשי״ת תעכיר מתורה משרי מ ע ל ת ונתנם‬
‫לישיאל סרי איכא ט ע נ ת כן םמצר שתם מצרכים‬
‫שתמורת מ י ת ת לענימם כ מ מ ס מ ע י ק ר א ואיכאח״ו‬
‫משום גזל או משום לא תתוי כאעבורי אחסנתא‬
‫אפי׳ ומברא כישמלברא ט כ א ומתשוכת לזת דלא‬
‫שייך דין כן םמצר כ״א במכר משום ועשית מישר‬
‫ומטוכ אכל לא במתנת ובנ״ר תתורם נתונם כמתנה‬
‫לישראל כמ״ש רז״ל כניטרי״קון אנ״כי אנא נפשאי‬
‫כתכית יחכי״ת רייקא יהכית כמתנת ותו ג״כ אין‬
‫שם ע ו ד ט ע נ ת לא תחוי כאעכורי מזמ״ט רלא‬
‫איתמר דין זת רק מ מ ש ש ולא כמתנמ כמ״ש וז״ש‬
‫מ מ ד ר ש בשעה שנתן מקכ״מ מתורמ לישראל נתקבצו‬
‫ו כ ו ו א מ מ לו מה‪.‬זאת ד״ל מ ח זח עשה ה' שחעכיר‬
‫נחלת ה ת ו ממלאכים עליונים ונתנה לישראל הלא‬
‫יש כזה דין כן חמצר ודין לא תהוי כ א ע מ ר י אחשנתא‬
‫וחשיכ לחם כלעם ט ע ם חנז׳ ה׳ עוז ל ע מ ו ית״ן‬
‫דייקא כמתנה וכזה נסתלקו ה ט ע נ ת שלגם כמ״ש‬
‫ו א מ ט ו לחכי א מ ר ו ה ׳ י מ ך את ע מ ו כש ום ה מ ו נ ח‬
‫מצורף כמ״ש כגמ׳ רכ לא יחיכ שלמח אלא למאן‬
‫דמיהדר ליה שלמה רלא ליחוי עוכר משום ולפני‬
‫עור וכו׳ דאי לא חדר ליח‪ ,‬שלמה עוכר משום‬
‫גזילת ה ע נ י וכו׳ במ״ש רו״ל ולכך לא יחיב שלמה‬
‫רק לבעלי תורמשיורעין זה הרין וכמ״ש כקונטריס‬
‫א ב ב״פשלם רכ וכו׳ יעי״ש ולכך גם כנ״ד לא ראוי‬
‫לינתן לחם שלום לישראל מ א ת המקום רק אקר‬
‫שקבלו חתורח שאז יורעין ז ת ח א ל ״ ס א ס ו ר ל ח ק ב ״ ח‬
‫שיתן לחם שלום רלא י ע מ ר משום ולפני ע ו ר וכו׳‬
‫ולכן אמרו עכשו שנתן ת׳ תורהלישראללכן ח׳ יברך‬
‫את ע מ ו כשל״ום דייקא ואין חשש מזת כמ״ש ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב פ ר ק ד דמגילס אמרו דלש כר קפרא למס‬
‫תרצירון סרים גכנונים יצתמ ר״ק ואמרמ‬
‫למת תרצו דין ע ם סיני כולכם כעלי מומין אצל תר‬
‫סיני כתיכ ם כ א גכננים וכתיב תתם או גבן או דק‬
‫ע״כ למדנו מ ז מ שממש שכחר משי״ת את תר ס ע י‬
‫מוא ליםיתו נמוך ושפל ו מ א ס כ ת מ ר וכרמל למיותם‬
‫כעלי גאום וי״ל כמם שסיים ואמר אף מ׳ ישכון‬
‫לנצח איך נמשך זם מקורם ד״ם ישמן לנצח ומאי‬
‫‪,‬‬
‫בלה‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לשון דא״פ ד ק א מ ר ‪:‬‬
‫ו נ ר א ה דזם יובן בדרך פשוט כמ״ש ז״ל כל‬
‫ח מ ח ג א ת עליו חיית אומר אין אני והוא‬
‫יכולים לדור כעולם וגורם לשכינה שתסלק מישראל‬
‫רכתיב גבם ע ע י ם ורחב לבב אותו לא אוכל אל‬
‫תקרי אותו אלא אתו וא״כ מ י שתוא עניו ושפל‬
‫פג‬
‫ברך עושרז ב׳ ט ו נ ו ת לעצמו ולשביננז לעצמו שאיני‬
‫עושה עבירה כזה שנערעיס מ מ נ ו עליה ולשבעת‬
‫שגורם שלא תסתלק מישראל וז״ש כיון שהקדמנו‬
‫שה כחר מ ע נ ו מ וראייה מ מ ס שכתר בס״ס ו מ א ת‬
‫כתכור וכרמל מ ז ה ירע האדם שיכחור במרת קונו‬
‫‪,‬כמדת הענות ‪:‬‬
‫ובזה אף ח׳ ישכון לנצח ר׳׳ל ל״מ שגורם ט ו ב ח‬
‫לעצמו שלא י ג י ע לו שום נזק אלא אף ה׳‬
‫ישכון לנצח שכיך ושקיט כיש׳ ולא תתסלק שכינת‬
‫מישראל זתו דרך פשט וע״ד דרש איפ״ל כמ״ש חרב‬
‫פר״ד דרוש י״ר דרך כרמים ב מ״ש ז״ל כל ה מ ז ג א ה‬
‫ראו לגרעו כאשירח כתיכ ח כ א ו ר מ י הקומה גרועי׳‬
‫וכתיב התם ואשירחן ת ג ד ע ו ן ודקדק חרכ ז״ל ע״ז‬
‫וז״ל ומלכד מ ה שרקדקנו ר מ ה חיתחסות יש ל כ ע ל‬
‫גאוח ע ם עע״ז ע י ר יש לדקדק למה רימה אותו‬
‫לאשירח ולא לשאר ע״ז ונראה שיוכן עמ״ש כ ג מ‬
‫בע״ז רף מ״ח אמר ר״י אמר שמואל ישראל שזקף‬
‫לבינה ובא עכו״ס וחשתחוה לח אסרח מנלן אמר‬
‫ר״א מתחילה שלארץ ישראל ר א מ ר ק ר א יאשירחן‬
‫תשרי‪1‬ון באש מכדי ירושלים מאבותיהם ואין‬
‫ארס אוסר דבר שאיני שלו ואי משים חנך ד מ ע ״ י‬
‫בביטול בעלמא ס ג י אלא מדפלחי לעגל גלי‬
‫ארעתייחו רניחא ליס כע״ז וכי אתו ותשתחוו גויים‬
‫שליחותיי^זו עברי ו!דיך ודילמא בעגל ניחא לחו‬
‫במדי אחירינא לא אמר קרא אלה אלחיך ישראל מ ל מ ר‬
‫שאנו לאלהות חרבה נמצינו למירין ר ט ע ם שצוח‬
‫חקב״ח ל ג ד ע ה ‪£‬שירת הוא משים שאנו לאלוהות‬
‫חרכה וכבר בתכנו שאף דכתיב נעשה אדם‪.‬לשון‬
‫רבים א ע פ ״ ב אין שם שום פתחון פ ח למינים לומר‬
‫שיש ב׳ רשויות ח״ו משום ר ט ע ם דכתיכ נעשה ארם‬
‫לשון רכים ס ו א ללמד לאדם מ ד ת ה ע נ ו ת שיהית‬
‫האדם םגדול נמלך בקטן וא״כ מ י שיש כו גסות‬
‫מרוח וס״ל דאין ת גדול נמלך כקטן א״כ לרירית יש‬
‫פתחון פ ת למינים לומר שהם כ רשויות משום קרא‬
‫רנעשח ארם ולזה כא ר״א ואמר כל חמתגאי ראוי‬
‫ל ג ד ע ו כאשירח שמטעם עצמו חשי״ת ל ג ־ ע כאשירה‬
‫שתוא מפני שאנו לאלותותו םרבח מ ז ח ה ט ע ם עצמו‬
‫ראוי ל ג ר ע מ י שיש כו גסות תרוח שתרי לפי סכרתו‬
‫יש פתחון פ ה למינים שיש ח״ו אלוהות ה ר כ ח ע כ ״ ל‬
‫ל ע נ ע ו ע ו ר כתיב מרב ז״ל כרמש י״ר דרך ע נ ו י ם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וז״ל ו ח נ ה ט ע ם המינים שאומרים ב׳‬
‫רשויות חייו הוא משום שנאמר נעשה ארם לפי שלא‬
‫יוצדק כעיניםס לתאר את חשי״ת במרת העכוה‬
‫משו שנא׳ ח מלך גאות לכש ואיך יתכן שמלך רם‬
‫•ונשא יהיה נמלך בקטן ומזה ה ט ע ם נוטים לומר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫דיש‬
‫‪-‬פד‬
‫משכיל לדוד‬
‫דרוש ש כ ת‬
‫‪,‬‬
‫ריש ח״ו ב׳ רשויות ו מ מ ה שירד ח על כ״ש שפל‬
‫וכמוך ע ׳כ ה ט ע ם משום ר חביבת עליו מדת ח ע נ ו ח‬
‫ומזת יראו וירעו מוסד שלא ח״ו כ׳ רשויות עיי״ש‬
‫כאורך‪:‬‬
‫׳ובזה נבוא לבאר הפסוק הנ״ל אף ס׳ ישכון לנצח‬
‫רכיון דראינו ראמר חקב״מ למה תרצרון‬
‫הרים וכו׳ וחמר יס״ס חמר אלהים לשבתו ובחר‬
‫כמדת ה ע נ ו ה יצא לנו אף ח׳ ישכון לנצח ד״ל ל״מ‬
‫שהאדם יש לו טוכת מזח שיאחוז כמדת ה ע נ ו ח‬
‫שתכיאמו לירי מדות ט ו מ ת אלא אף ח׳ ישמן לנצח‬
‫ואין פ״פ למינים לומר שיש כ׳ רשויות קלילה כיון‬
‫רמצינו ר׳יה כחד כמרת ח ע נ ו ח מזח יו ע נ ו דפי׳‬
‫פסוק נעשה ארם ללמד שגדול ימלך מקטן ואז‬
‫ונשגכ ח׳ לכדו כיום מ ה ו א ‪:‬‬
‫א׳׳נ אף מ׳ כסגנון אחר שהם תהיה ע׳״ז בעולם‬
‫מקכ״ח עושה חרון אף כעולם כמ״ש כי אל‬
‫קנא הוא ולכן אם מארם למי־ מרת מ ע נ ו מ מה״ס‬‫אזי אף ח׳ ישכון לנצח ר״ל אף וחמה של מ׳ ישכון‬
‫לנצח שכיך ושקיט דלית להם שום ט ע נ ת מזח וכמ״ש‬
‫ורו״ק הטיכ זח לפירושם דמה שמאס ה׳ ב ת מ ר‬
‫וכרמל משום שחם כעלי גאוח אך ממדרש •אחר‬
‫נראה שחוא מ ט ע ם שעכרו עליהם ע״ז וז״ל ר״י‬
‫פתח ואמר וכו׳ ותשלום חרכריס תמצא כקונטריס‬
‫הפרשיות כפרשת ויצא יעוש״כ ועיין עור בפרשת‬
‫דרכים מ ה שפירש כזה ורו״ק‪:‬‬
‫דרוש ל ש כ ת ת ש ו ב ה‬
‫־בגמ׳‬
‫גדולה תשוכח ש מ ג ע ת ע ד כסא חככוד‬
‫שנא׳ שוכח ישראל ע ר ה׳ אלחיך ר'י אומר‬
‫ע ד ולא ע ר ככלל ומי אמר ר׳ י וחאמר ר״י גרולח‬
‫תשובה שרוחה ל״ת בתורה שנא׳ מן איש וכו׳ לא‬
‫קשייא כאן ביחיד כאן בצבור עכ״ל ה ג מ ׳ ‪:‬‬
‫׳ נ ו ד ע ת לני חיכה יתירתשחכיכ ת׳ את ע ם כני‬
‫ישראל מקדושים וחיו במרת תשו׳ וחיו לאחדים‬
‫ע מ י יתכריך כמאז מקדם וצדיקים יושכים ו ע ט מ ת י ח ׳‬
‫בראשם וח׳ חפץ למען צדקו לעמו ישראל ומקכל‬
‫תשוכתם כמאמר חנכיא ע״ח מי אל כמוך נושא עון‬
‫ועוכר ע ל פשע לשארית כחלתו וכו׳ מד כי חפץ‬
‫חסד הוא וכו׳ וכוונתו מ מ א ר ת כמ״ש רז״ל שחקכ״ח‬
‫מקיים כל המצות ומצות חשבת אכירה וחוו כה קמאי‬
‫ראיך יתכן אפי׳ כדרך משל לקיים השי׳יתמצות םשבת‬
‫אכירה ואשכחו לח פתרי ד מ ן קמאי רמשבחת לת‬
‫כ ג ו ן דאי כ י מ י שחיה רשע ועכר על מ א מ ר ררקמנא‬
‫׳‪-‬כל מ ה שלומד וכל מ ע ״ ט אשר יעשח עור ט י מ א ת ו‬
‫‪21‬‬
‫‪84‬‬
‫כ ל ה ותשובה‬
‫בו גם את םכל מלכו שבי לפני צר תט״א ו ג ם בעליי‬
‫מאבד את נפשו ומכנישהכחטאתיו במקום תטנופת‬
‫וכאשר רשע זח ישוב אל הן אל כביר ישגיח ככחו‬
‫ומרוב ענותנותו מוציא לאור כל נצוצי תורתו ומצותיו‬
‫ו ג ם הכפש לו תמלא ואין לך חשכת אבידח גדולמ‬
‫מזו כרס אתי מצאח חחקירמ מקום לנוח רקיי״ל‬
‫זקן ואינם לפי ככורו פטור מלםשיכ וםדכרים ק״ו‬
‫לצר עלאח רחאכידה כמקום אשפמ ואין ככודו של‬
‫מקום יכול למקזיר אכידת סכ*ש ומתורם מארץ‬
‫שכימ ארץ לא מ ט ו מ ר מ מקום סט״א ואולם יען כי‬
‫גכרו רחמיו י ח ם רתמתים לראש גכר ומוא ט ו כ‬
‫וישרעושמ לפנים משורה סדין ומחזיר אכירם כמ״ש‬
‫מרמכ׳׳ם פי״א מהלכות גזילמ דין טו״כ דחחולך‬
‫כדרך ישר עושמ לפנים מישורת הרין ומחזיר אכידמ‬
‫מן הם דברי המפרשים ז״ל חוכאו כרכרי חרכ ראש‬
‫דוד גר״ו עדשת מ ס ע י ופרשת ואתחנן יערש״כ ‪:‬‬
‫ו ה ו א חרכר אשר דכר מנביא מי אלי כמוך נושא עון‬
‫ועוכר על פשע וחקכ״ה מחזירנו כתשוכח‬
‫שלימה ומקכיץ נרחי תה תינו ומצותינו מכין שני‬
‫אריות חסט״א וכמ״ש לכסוף ותשליך כמצולות ים‬
‫ג ל חטאתם ומפני שיקשה וחיכי מקיים חשי״ת חשכת‬
‫אכירה ומרי פטור מדינא כי זקן ואינם לפי ככודו‬
‫וק״ו לצר עילאה לזח חשיכ כתשובת המפז״ל והוא‬
‫כי חפץ חשד חוא וברחמיו וחתריו עושה לפנים‬
‫‪ .‬משורת מדין וכמ״ש מרמב״ם ומרב ילנקכ מ‪1‬ריש‬
‫פסוק מנ״ל במ״ש מרב ממבומק כממרח״א ז׳יל על‬
‫מאמר הניצב פתח משער שאמר ר״י גדולס תשוכמ‬
‫שרוחה ל״ת שכתורה וכו׳ וחוו בת רבנן ומאי רכותה‬
‫רתשוכה והא רווחת כעלמא אתי עשה ודחי ל״ת‬
‫ח״נ הכא אתי עשה דוש כת ודאי ל״ת דלאמר חן וכו׳‬
‫וישוכ מרכרים כלפי מ מ דאמרו כמתכת כתוכוח‬
‫פרק אלו נ ע מ ת וז׳׳ל שס נמצא בה דכר ע מ מ אינו‬
‫רשאי לקיימת שנא׳ ולו תחיה לאשח אשח הראויה‬
‫לו אמר רכ תוכא אמריתא לתא שמעתא קמימ דר׳‬
‫אכמו אמ״ל ניתי עשמ וידחי ל״ת דאינמ ראוית‬
‫לכוא כקהל אמ״ל חיכי אמר״י מכי כגין מילת‬
‫בצרעת רא״א לקיומה לעשה אכל חכא אי אמרה‬
‫לית כעינא מי איתיח לעשה כללי ע ״ כ וכתכו‬
‫תתוס׳ אי אמרת לא כעינא ליתיח לעשה גם אי‬
‫שתקה מלמרין אותה לומר לא בעינא שלא יעבור‬
‫ע ל לאו דאורייתא ע״כ וחיינו רבותא רתשובה‬
‫דאע״ג רעשה רושכת היח כרצונו י ת מ ך כי ברצונו‬
‫לקכילנו וכרצונו שלא לקכילנו היח מן הרין דלא‬
‫דחי עשם ל״ת אם לא גדלה מ ע ל ת החשו׳ והוא‬
‫הדבר אשר תרמוז הנבואה מי אל כמיך נושאעון‬
‫וט‬
‫‪,‬‬
‫משפל לדוד‬
‫דרוש שכת‬
‫וכו׳ כי‪ :‬ח!ץ חסד תוא ע ל תדרך שנתבאר דמשי״ת‬
‫<נוכר על פשע כ מ ה שעוקר ל״ת שכתורת ולפי‬
‫שיקשה וחיכי ע ט ר חכי ו ה א אי אמר לא כעינא‬
‫ליתיח לעשה כלל לז״א כי חנץ חסד ה ו א כי כולו‬
‫מלא חסרים ולעולס חפץ כעינא ו כ ו ׳ ‪:‬‬
‫‪ H D T‬יכובאר דברי נעים זמירות ישראל למען‬
‫שמך ת׳ וסלחת לעוני כי רכ םוא וחוץ‬
‫מדרכנו פירש׳ כמש׳ ת ג מ ׳ לא תית דוד ראוי לאותו‬
‫מ ע ש ה ולא היו ישראל ראוים ‪1‬או»ןו מ ע ש ה אלא‬
‫שאם ח ט א יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואס חטא‬
‫צמר אומרים לו כלך‪.‬אצל צמרוצריכא ראי מ מ ע ש ם‬
‫דור םוו״א משום רלא מ פורסם חטאיה וליכא חילולי‬
‫משם משא״כ ח ט א צכור קמ״ל ואי אשמעיכן צ מ ר‬
‫משור דזכותיימו נפישא ט פ י אבל יחיד לא קמל״ן‬
‫והוא מ ד מ אשר רכר מארית רעוכרא ד מ מ ע ״ ת‬
‫למען שמך ס וסלחת לעוני ר׳׳ל אותו מעון ה נ ו ד ע‬
‫עשיתי אותו לסכת שמך ח׳ לש״ש ראיית שיעשו‬
‫תשוכח ולחכי וסלחת לעוני ושמא תאמר אם כרי‬
‫ללמוד תשובת לביא ת״ל מ מ ע ש ת ישראל שנתקכלת‬
‫תשובתם לזת תשיב כתשו׳ ח ג מ ׳ ו ח נ ה דשאנימעשת‬
‫מ ע ג ל משום זכות דצבורא וז״ש בי רב מוא ר״ל‬
‫שאני א ו ת ו מ ע ש ח כי רכ מוא ישראל ושאני זה מזח‬
‫וכמ״ש ו ל ח ט צד־יך לאותו מעשמ שלי למראות תשובת‬
‫חיחיד וכמ׳יש ‪.:‬‬
‫‪,‬‬
‫ו א ב ^ ״ א ‪ .‬כ מ ש ׳ מ ג מ ׳ רשנמררין אמר רכ כקש‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ °‬ירור ל ע מ ד ע מ ד ה זרח שנא ודור כא‬
‫‪. .‬‬
‫ע ד הראש אשר ישתקוה שם לאלהיס והנה לקיאתי‬
‫אשי חארכי קרוע כתנתו אמ״ל רור יאמרו מלך‬
‫שכמותך י ע מ ד ע״ז אמייל יאמרו מלך שכמותי‬
‫והרגנו כנו מ ו ט כ ש י ע מ ד ע ׳ז ואל יתחלל ש״ש‬
‫כפרהסייא תירש״י מלך שכמותך חסיד שכמותי‬
‫יתרגינו כנו ויתרעמו ע ל מדותיו יתכ ונמצא ש״ש‬
‫י י מ ת ח ל ל מ נ ה כערחשייא ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫׳המורם מזמ כשראמ רממע״מ כנו מכקש ל ה ו י ־ ט‬
‫והיה חילול ה כרכר כי י מ א מ ע ם מ‪;:‬צת‬
‫לרכר ת ו ע ה כאומרם איש צדיק וחסיר כחיונינו‬
‫רחמע״ה כנו מורגו היוצא מחלציו אין זה כי תם‬
‫מקרח א׳ לצדיק ולרשע ואין שכר ואין עונש אשע״כ‬
‫•דאתת ח י כ מ ת ו ע ״ ם לעכור עכורה זה כי א ז י א מ מ‬
‫כל ה ע ם כשפה כרויה צדיק הוא יתכרך וצדיק דינו‬
‫ויאמרו כי ע ל מעשיו דנו חקכ״ח כעונש מי ז ה‬
‫וכקש לדכר זח משום אל יתחלל ש״ש ו ט ע ם יזם‬
‫א ע ״ ג דממנם עון איכא מ ״ מ עון דרכים עדיף ט ‪u‬‬
‫ואלו חיה הורגו כנו היו חוטאים שלמים וסן יעים‬
‫משאיכ עכשו שאינו חוטא כ״א הוא ויאות ש יר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫;‬
‫־•‬
‫‪,‬‬
‫פה‬
‫תשובה‬
‫לעשות כן והוא מ ה שמין ה ו א עצמו כאן לבקש על‬
‫עון זסשתשכ לעכוד ע״ז אשי ה ד ן ע ל י ה כ מ ח ש כ ת‬
‫נמי כנידע וכאן מילתא ב ט ע מ א כמ״ש וז״א‬
‫למען שמן ה י ' ל אותה מחשבת ר ע ם שחשכתי‬
‫תחשיב‪ ,‬אותת לי למעשת‬
‫למשפט אל‬
‫כי למען שמן ש״ש שלא יתחלל כ פ י ה ס י י א‬
‫חשבתי כ ן ‪:‬‬
‫ואמטו לתכי וסלחתי לעוני הגז׳ ולעי שיקשא‬
‫ומ״ש עון ע״ז מ ע ו ן חילול השם ומאי חזית‬
‫כיון רסוף סוף עון איכא בדבי־ ואין זת ט ע ם לשבח‬
‫לזה השיכ כמ״ש כי י כ הוא רחילול םשם ע ד י ף‬
‫ט פ י מ ם ט ע ם מנ״ל מ ט ע ם ט ע ו ת רבים כמ״ש זת‬
‫חוץ מדרכינו ‪:‬‬
‫ולפי דרכנו יכוא ע ל נכון למען שמן ח׳ וסלחת‬
‫לעוני ולפי שיקשה ותיכי עביר תכי והרי‬
‫עוקר לא תעשת שכתורה דאי אמר לא בעינא‬
‫ליתיה לעשה כלל לזה אמר• בי רכ הוא ע״ר רב‬
‫חסר ה ו א מ ט ח כלפי חשד וכיון שכולו מלא חסדים‬
‫מ ר א י חפץ חסד לומר כעינא׳ואתי ע ש ה ודחי ל״ת‬
‫ועפ״י סדין סתשוכת מיוסדת ‪:‬‬
‫ול״מ כמ״ש שארית יעקכ משם תרכ המוסמך‬
‫מחר״ח א ל מ ל ע פ י י א ז״ל דהוא אמר בנ״ט‬
‫לשבח במאמרינו חנ״ל גדולה התשובה שדוחה ו כ ו‬
‫שהוקשת לו זילק״ו חנ׳יל דמאי ר מ ת ה דתשובת‬
‫הלא תלכם רווחת אתי עשה ו״חי לא תעשה ככל‬
‫התורח כולה וינחא ליה רמעלת התשוכה היא זו‬
‫שדוחה כ לאוין לפי שאמרו רז״ל במסכת יכמות‬
‫אחרי אשר ח ו ט מ א ה זו שיטה שנסתרה וזנתה תחת‬
‫בעלת וחוא אומרו כן איש אשר ישלח את אשתו‬
‫ו כ ו דאיכא לא תעשה ולא יוכל בעלת ו כ ו וכי‬
‫ת י מ א ו מ א י אולמימ ו ה א מרת כתורת אתי עשת‬
‫ודחי ל״ת לזי׳א ואת זנית ריעיס ו כ ו ראיכא ל״ת‬
‫ב שזינתח תחתיו ואפ״ה וש בו אלי וכו ולפי שיקשת‬
‫ובאמת א י ן ולמה דוחה כ׳ לאוין לזם קודם זת‬
‫אמר חי״ת למעני למעני אעשה ל מ ע נ י שמי א ף‬
‫ראיכא תרי לאוי ד;ינת~ תחתיו ולאחר שגירשת‬
‫אני עושת כן למען שמי מיטכ שיתעקר רכר תורת‬
‫‪.‬ואליתחליל ש״ש חיו ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ף * י מ ה יקרו ו מ ה נ ע מ ו דבי־י אדונינו ח מ ל ן ע״ת>‬
‫למען שמן ח׳ וסצחז לעוני פ י שמדבר בשם‬
‫כנסת ישראל למע‪ .‬שמן שלא יהחליל ח״ו בגויים‬
‫וסלחת לעוני ושמ״ת ובל״ז ו ה א מ ר ח כתורת‬
‫דאתי ע ש ה ודחי לא ת ע ‪ :‬ה לז א כי רב הוא ד״ל‬
‫ט ב ע ו נ י איכא‪-‬תיין לארץ ורב ועצום זה לחכי צריך‬
‫לבקש ולהתחנן ל פ נ י ך ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫א״כ‬
‫׳פח‬
‫דרוש‬
‫משביל ל ד ו ד‬
‫איצטריך דמג״ש רט״ו ט״ו נפקא ע״כ לשון חתוס׳‪:‬‬
‫׳ואני תמים לי רלא ק״ל ל״ל חאזיח ללמר דנשים‬
‫פטורות משוכה תיל מראיצתריך כל מחמצת‬
‫לרכוי נשים כאיסור חמץ אנן ידעינן משים פטורות‬
‫מסוכה ראי חייבות ל״ל כל לרכות נשים כאיסור‬
‫חמץ כפתח פשיטא דחייכות רהא מררכ יהודה‬
‫נפקא וכנ״ל ואין לומר כמ״ש חש יס דפסחיםםכ״ל‬
‫מהו רתימא כל שישנו וכו׳ דהא הקשו התום׳ שם‬
‫וז׳׳ל וא׳׳ת היכי ס״ד למימר הכי אררכא איפכא יש‬
‫לררוש דלחומרא מקשינן ותירצו לחד תירוצא וז״ל‬
‫רחכא יש לדרוש יותיר התיר לנשים משוס ג״ש רט״ו‬
‫ט״ו מחג הסוכות והוו מפטרי ממצה כמו מחג‬
‫הסוכות דפטד לחו עכ״ל וא'כ אי נשים חייבות‬
‫כסוכה ל״ל כל לרכות נשים כאיסור חמץ פשיטא‬
‫רחייכית רחא השוה הכתיב אשה לאיש לכל עונשין‬
‫שכתורה אלא ש״מ רנשים פטורות מסוכה ולחכי‬
‫־איצעריך כל גכי חמץ רלא נילף ט״ו ט״ו מחג‬
‫הסוכות וא״כ למה לי האזרח להוציא הנשים מסוכה‬
‫ונ״ל ליישיכ כמ״ש הגמ׳ רפסחיס וז״ל ומאי חזית‬
‫רהאי כל לדבריי נשים ומפקת עירובו אימא לרכויי‬
‫עירובו ומשני משתכרא קאי כאוכלין מרכה באוכ ין‬
‫קאי כאוכלין מרכה נאכלין ופריך וכל היכא רקאי‬
‫כאוכלין לא מרכה נאכלין והא תני כי כל אוכל‬
‫חלב מן הכהמה אין לי אלא חלי תמימין שראוי‬
‫ליקרכ חלב כעלי מימין מנץ תיל מן הבהמה חלב‬
‫חולין מנין ת״ל כי כל והא הכא רקאי כאוכלין‬
‫ומי־כה נאכלין ומשכי התם רליכא אוכלין מ ר כ ה‬
‫נאכלין הכא ראיכא אוכלין לא שכיק אוכלין וערכה‬
‫נאכלין עכ׳יל וא״כ אי לאי תכתיב האזרח להוציא‬
‫הנשים הו״א רחייכות מט״ו ט״ו רמצא יכל החמץ‬
‫ררשינן לרכות עירובו אע״ג רקאי כאונלין מרכינן‬
‫כנאנלין כיון רליכא אוכלין כמ״ש לתכי איצטריך‬
‫האזרח להוציא הנשים ‪:‬‬
‫ו ה ה ש ו תתוס׳ עור כמסכת פסחיס וז״ל יש‬
‫מקשים למה נשים אין חייבות בציצית משו׳‬
‫דכל שישנו כלטשת ש ע ט נ ז ישנו כגדליס עכ״ל באופן‬
‫דלקושיית התות׳ זו יש כיד האשת ללכיש הציצית‬
‫מט״ו וזה נ״ל כוונת קרא שלנו דרשה צמר ופשתים‬
‫ותעש כחפץ כפיה ד״ל שאשה זי אשת חיל‬
‫החמירה על נפשה בלבישת ציצית בטענת היקש‬
‫גדילים ללבישת שעטנז וז״א דישה צמי ופשתים‬
‫ותעש והאי צמר ופשתים נדרש למעלה ולמטה‬
‫וכאלו חמר דרשה צמר ופשתים צמ״ר ופשתים ותעש‬
‫ר׳׳ל שדרשה סמיכות צמר ופשתים דהיינו לכישת‬
‫שעטנז ומינה יצא לח רחייכת בציצית כקו׳ מתום׳‬
‫‪22‬‬
‫לנפצרית‬
‫‪88‬‬
‫וזחו צמר וכשתים ותעש ר״ל לזיתו דבי שמוחי‬
‫לעשות מצמר ופשתים דהיינו ציצית כמ״ש ז״לותעש‬
‫עשאתו ולכשת ציצית וזה כח‪1‬ץ כפיה דהיינו יחפצח‬
‫ורצונה מה שלא חייבות חז״ל אלא מרעתת ורצונה‬
‫כמ״ש בקושיית חתום׳ חנ״ל‪:‬‬
‫או איפש׳ ימיש בגמ׳ רכתוכו׳ וז״ל יאלו חמלאכו׳‬
‫שחאשח עושה לבעלה איפת ומבשלת‬
‫וטוחניח ומני!ה וכר׳ ונופח לעשות בצמר ובגמ׳‬
‫אמר כצמר אין כפשתים לא מת״ני מני רכי יחורח‬
‫היא רתניא רכי יהודה אומר אינו כופה לעשות‬
‫בפשתן מפני שהפשתן משייח הפה ןמשרכט השפתי׳‬
‫ע״כ ולכן אמר המלך ע״ה ראשת חיל זו עישת יצון‬
‫בעלה כמה שאפי׳ רכר שפטור מן הדין עושח‬
‫וז״א דרשה צמר ופשתים ל״מ צליי־ דאפי׳ פשתן‬
‫רמהריח הפח עושה בו ומפני שיקשה והא קייל״ן‬
‫רכו‪1:‬ה לעטות כצמר ולא כפשתים לז״א ותעש כחפץ‬
‫כפיה ר יל דלא מן הרין ומחכפייה עושה כן אלא‬
‫מרצונה וז״א ותעש כחפץ כפיה בחפצה ורצונה •‬
‫ו מ ה אספר כמר שהשתדלה מי־ת אמי מיר״א‬
‫יניא בזריות ללמד אותי ואחי יר״ין י״ץ ככי‬
‫כניסתא ולצות חמלמ־ים להועיל לנו ותדר שנתח‬
‫מעיניה בחורף כלילי ט כת הארוכים להעיר אותנו‬
‫ללמוד תורת משה ויצא לאור מעשיה תהילה וראתה‬
‫ושמחה כלבה ונתקיים כה דברי חז״ל כאקרויי‬
‫כינייהי והואיל ואתא לידן נימא כי מילתא וז״ל‬
‫הגמ׳ כפ״כ רכרכות‪:‬‬
‫תנו רתכן גדולה הבטחה שהבטיח הקכ״ח לנשים‬
‫יותיר מאנשיה שנא׳ נשים שאננות אמ״ל רב לרבי‬
‫חייא כריה נשיס במאי זכיין אמ״ל כאקרויי כנייחו‬
‫נכי כנישתא וכאתנויי גכרייהוככי רבנן וקאמנטדן‬
‫לגכרייהי ער ראתו מכי רכנן עכ״ל וכל הרואת‬
‫כתוכו יתמה ראשונה האי לישנא רגרולה הבטחה‬
‫וכו׳ רלא שייך לומר גדולה הבטחה אלא א״כ מבואר‬
‫כשום מקום מכטחת האנשים ואי׳כ היכן מצינו זח‬
‫כאנשים ־ ועו״ק כי לא פורש כאיזה הגריל תכטחת‬
‫הנשים יותר בהאי קרא רנשים שאננות‬
‫ד ר א ה מהקרים מ״ש כגמ׳ רבתראאמר הקכ״ח‬
‫בראתי יצס״ר בראתי לו חורה תבלין ע״כ‬
‫וכיוצא כזה אמרו אס פ ג ע כך האי מנוול זח משכתו‬
‫לכהמ׳׳ר וא״ב לכאורה קשה התינח אנשים דאיתנהו‬
‫כת״ת הוי תכלין ליצה״ר אלא נשים דליתנהו כתי׳ת‬
‫מאי איכא למימר וכמה מנצחים ליצמ״ר י‬
‫ו נ ל א ה רזה רקאמר תנא דכרייתא גדולה הבטחת‬
‫שהבטיח חקכ״ה לנשים יותר מהאנשים ר״ל‬
‫רכגכרי הבטיחן השם ממלחמת יצה״ר כתבלין‬
‫‪:‬‬
‫רד״ת‬
‫‪$9‬‬
‫עח‬
‫משביל ל ת ר‬
‫דד׳״תאכל נשים דליתנחו ב״דח חכטחן חקכ״ה‬
‫מ ב ט ח מ ג מ ל ת במלחמת יצמ״ר וז״ש נשים שאננית‬
‫דמיינו ממלחמת יצמ״ר ואהא ח מ מ רב ואמ״ל לר ח‬
‫נשים במאי זכיין ע ‪ :‬״ י דרך הקרים והטיב חרמ לו‬
‫במאי זכיין ר״לכשלמא בגברי דאיתנחו בד״ת אמטו•׳•‬
‫לחכי ניצולים מיצח״ר ועסקי בתרי״ג מצות אלא‬
‫נשים רי׳ל שתים נשים רליתנחו כר״ח כמאי זכיין‬
‫וניצולים מיצם״ר ועסקי כתרי״ג מצות שלא חז״ג‬
‫ובאת חתשוכח מ א ח ר״ח כאקרויי כנייחו וכו׳‬
‫וקיי״ל כל המזכה את חרכים אין חטא בא לידו‬
‫וכיון דחני נשי כאקרייי כנייחו וכו׳ רחו״ל מזכה‬
‫לכניה וכעלה כידוע שאין ח ט א כא לידם וכדין חוא‬
‫שיחיו שאננות ובוטחות מירי עכירות וכענין זח‬
‫רכל המזכה תלמדנו כדברי הרכ אחכת עולם רף‬
‫מ״ז פי׳ הכתוב שם ע מ ו ד רכיעי ‪:‬‬
‫^ ו ד לאלוח מלין ט ע ם רב חני נשי במאי זכיין‬
‫כמ״ש ז״לדשכרמצות כ ח א י ע ל מ ח ליכא שנא׳‬
‫חיום לעשותם ומחר לקכיל ש ט ם ואלו גכי נשים‬
‫כתיכ נשים שאננות כנות בוטחות ד מ ש מ ע אצלנו‬
‫רשכר מצות כהאי ע ל מ א ליכא וכשלמא כגכרי‬
‫אתון ואתיין מתניתא כירייהו דתניא אלו דכרגם‬
‫שארס עושה אותם אוכל פ י מ ת י ה ם וכו׳ כבוד‬
‫או״א וכו׳ וכלהו ליתנהו באשה דכיון דנשאת לכעל‬
‫כטל מ מ נ ה ככור או׳׳א וג״ח וכו׳ ו א ח ה משיכ‬
‫כאקרויי בנייאו וחוא כ״כ פנים חפן ח״א רכיון‬
‫ראקמיי כנייחו מ ע ל א עליהן חכתוס כאלו למדו‬
‫‪,‬׳‬
‫תורה וכה תנינן ותלמוד תודח כנגד כולם ‪:‬‬
‫ואכע׳יא כמ״ש אצליכמ״ש ז״ל כרין הוא ליטול‬
‫שכרו עכ״ל וגירשתי מ כ ו ו נ ה במ״ש זי׳ל‬
‫חרב מהר״א כחיר״א דחיאך כתיכ ויתן לחם ארצות‬
‫גווים כעכור וכו׳ והא קיי״ל שכר מצות בהאי‬
‫ע ל מ א ליכא ולפי מ״ש א״ש מ ח ח י א דאלו דכרים‬
‫וכר וחוא תירץ ררוקא כיחיד אמרינן אכל כרכים‬
‫לא וא״כ כיון ד פינחס חציל הרכים דין רכים יש‬
‫לו ו כ מ ש כשם הזוהר ולכך אמר חררש כרין הוא‬
‫שיטול שכרו ר״ל גם כעוח״ז משום ריש לו דין רכים‬
‫ומזה ה ט ע ם כיון רחני נשי מזכות לבעליהן‬
‫וכניחם דין רכים יש להם ולכך יש לחם שכר‬
‫אף כעוח״ז כמ״ש ‪:‬‬
‫נחזור לחנושא יזל מים מדליו וכו׳ יוכ״ן כמ״ש‬
‫ז״ל גדילים נמוכי רוח לפני חקכ״ח רכזמן‬
‫שכהמ׳׳ק ארם מקריכ עולה שכר עולח בידו מ נ ח ה‬
‫וכו׳ אכל מי שדעתו שפלח עליו מ ע ל ה עליו כאלו‬
‫מקריכ כל חקרבנות כולם שנא׳ זבחי אלחים רוח‬
‫נשברה וכו׳ ועל זאת נעומי מ נ ע י מ מ במעשימ‬
‫*הנחות‬
‫פט‬
‫יו‬
‫ששי‪,‬־״ מ בת מדת נ מ נ י ת ירח וז״ש יזל מים מ ר ל‬
‫ד״ל כמו המים שפלים ממקום גבוה למקום נמוד‬
‫וז״ש יזל מים מדליו ותיכת מרליו כמו מלת כי‬
‫דליתני לשון גכהות וכמו רליו שוקים מפתח ח״נ‬
‫ז א ^ ה א ש ח מצדקת חית־ה כת מדת מנמיכות ו ע ו ד‬
‫מ ד ח אחרת וזרעו מ מ י ס רכים וכמו מ״ש ז״ל חני‬
‫נשי רמאי זכיין כאקרויי כינייחו וז״ש וזרעו כמים‬
‫דהיינו זרעה עוסקין כמים רכים דהיינו התורה‬
‫שנמשלה למום כמ״ש ז״ל וירום מ א ג ג מלכו ותנשא‬
‫מלכותו ייכ׳ין כמ״ש רז״ל ואחכת את ח׳ אלהיך‬
‫בכל לככך כ״כ יציין דהיינו אפי׳ כיצה׳׳ר י ע ט ר‬
‫ם וז״ש וירום מ א ג ג מלכו דהיינו מלבו של ע ו ל ס‬
‫נתרומם אפי׳ מיצה״ר וזהו מ א ג ג דהיינו יצס״ר‬
‫וכזה ותנשא מלכותו לכך זכתת זאת האש ח הזאת‬
‫נ ע מ י לעוס״כ ירמ״י שתזכה לחיי ח ע ו ח ״ כ אכי׳׳ד‬
‫כ״ד חמר ונאנח במר כוכת כנת חמורה‬
‫‪,‬‬
‫ד ו ד צ ב א ה ס״ט‬
‫ע ח הנחות‬
‫מעול־ים ביטול־* ז׳ מד־־״כים‬
‫ח׳ כריש הפרק ר״ח ולכן תמצא כי כאלו‬
‫פרה‬
‫המלכים לא נזכרו ככולם אכיתיהם רק‬
‫כ״ר שכחם לכר וחם בלעם כן כעור יוככ ן׳ זרח‬
‫חרר ן׳ בדד בעל חנן כן עככור ״ וז׳׳ל ה ח ג ה וקשה‬
‫לי רנ״ח הם גרמו נפילת אחורי י״ש סבא ותבונה‬
‫ולמח לא אמר בשמו שם אכיו כמ״ש כבעל חנן ן‬
‫עכבור שחוא נגד יש״ס ואיפ״ל כיון דא״א לומר‬
‫בהוד שם אביו לפי שגרם לאחורי תבינח וכתיב‬
‫למש!חותם לכית אכותםכמ״ש בסמוך גם בנצח‬
‫אף שיכול לומר כו שם אכיו לפי ש^רם לחסד ומוא‬
‫זכר לא כתכ שם אכיו לפי שאינו אלא פלג ג ו פ א‬
‫ושמלה חם נצח וחור ותרויחי ודו״ק נ״ל שלמה‬
‫אסולין ע כ ״ ל א מ ר הצעיר ד ו ד ר כ ר י ס אלו צ ״ ע י ל פ י‬
‫רכרי החכם ה מ ג י ח ז״ל הנז׳ קשת למת תוזכר‬
‫בבעל חנן בן עכבור שם אביו לרמוז שנפלו מלכיות‬
‫ישסו״ת כיון שהם כספי׳ אחת לא היה לו להזכיר מן‬
‫הדין מלכות רתכונח דלביתאס־תם כתיכ וכיון שאין‬
‫ראוי לתזכיר מלכות י ת כ ו נ ח גם מלכות ריש״ס אינו‬
‫ראוי לחזטרו מכיון שחס כספי׳ אחת כמ״ש ה א‬
‫בשמלמ שמוא נ״ח ורא אפשר לחשיב רתא דחזכיי־‬
‫ככעל חנן כן עכבור שם אביו מיינו מצד מלכות‬
‫די״שס שחוא רכורא ומפני שהמלכות שלו שנפלה‬
‫סיא ספי׳ שליממ לכן מזכירה אכל כנ״ח שחם תרי‬
‫‪,‬‬
‫פלגי‬
‫פו‬
‫משב ל רדוד‬
‫דרוש ש ב ת‬
‫א י נ כמ״ש רז״ל אין השם שלים ואין סכשא שלים‬
‫ע ר שימחה שמו של ע מ ל ק שנא׳ כי יר על כס‬
‫יה מלחמה כעמלק וכו׳ נמצא שחסר משם כן ד׳‬
‫כ׳ אותיות וה׳ ומכסא א׳ והם אותיות חו״א וז״ש‬
‫ר ח מ ע ״ ח למען שמך ח׳ קרי כיה שם ך׳ דהיינו שס‬
‫חויי׳׳ה וכסא שכשכילס וסלחת לעוני כי רכ הוא‬
‫ר״ל כי רכ עמלק כאותיות הוא חחסריס מסשס‬
‫ומחכשא כמ״ש ‪:‬‬
‫או איכשר כמ״ש חרכ שמ״י כפ׳ וישלח לו ול״ז משם‬
‫התוס׳ רחא רקיי״ל אין שלר״ע וחייכ השליח חיינו‬
‫במזיד אכל כשוגג חייכ חמשליח ופטור השליח‬
‫יעו״ש וח״נ כעניין חיצה״ר שמסית ומדיח להעבירו‬
‫ע ל רעת קונו א פ ע ״ ג דהוח הוא חמשליח כארס‬
‫ארס של ע כ נ א מ״מ כיון שמצוה םארם‪'.‬שלא לעכור‬
‫ע ״ פ ית״כ ועכרי שליחותא ריצח״ר פטור מ ט ע ם‬
‫דכריחרכורכריחתללקדדברימישומעין ראיןשלד״ע‬
‫אמנם זה אינו רק אם היה חעון מזיר אכל כשוגג‬
‫קם רינא ריש שלדכ״ע ואין כאן רכרי חרכ‬
‫ורכת״ל רמ״ש כמש״ל משם ה ת ו ס ׳ ‪:‬‬
‫ית‪1‬ריש הכתוככי פשעי אני ארע וחטאתי‬
‫נגרי תמיר הכוונה וחוץ מהכוון פירשתי‬
‫ע״ר מ׳׳ש חל־כראושרוד נר״וכנחל שורק דיש לחקור‬
‫אמאי האדם חייכ ונענש חריקיי״ל שמירח ככעלים‬
‫פטור ובניד חיי שמירה כבעלים שחקב׳יח הוא‬
‫השומר הוא אכליכו תדיר וא״כ מצאה החקירה מקום‬
‫לניח אמאי נענש האדם כיון דחוי שמירח ככעליס‬
‫<תריץ דקייי׳ל עשיעח בבעלים חייב וכיון האדם‬
‫עושח כפשיעה לכן נענש ‪:‬‬
‫^)‪£‬י״ז אני מכין פסוק נחנו פשענו ומרינו אתה‬
‫לא סלחת הכוונה לומר רמשים שעשינו‬
‫בפשע ועון וזהו פשענו ומרינו לכן אתה לא סלחת‬
‫תאלא״ח פטורים מרין שמירה ככעליס אכל עכשו‬‫נתחייכנו כ פ ש י ע ה ‪:‬‬
‫^׳ה כוונת מאמר מגילת איכח כי ה חוגה על‬
‫ן ״ ל על רוב‬
‫ל ל‬
‫‬‫פשעיח ע״כ וכל ה ר ו א ה כתוכו יתמה ד ק ר י לח‬‫במאי קרי לח וכי חסיד חקכ״ה רעביר רינא בלא‬
‫דינא ועפ״י אמות הקודם א״ש כוונתו לומר שזח‬
‫שנא׳ כי ח׳ ח ו ג ה יכול על מגן רחא קיי״ל שמירח‬
‫בבעלים פטור צז יא ע ל רוב פשעי״ח ד״ל רכיון‬
‫רעשו קזר רינא רפשיעה כבעלים חייכ ולכך א מ ט ו‬
‫ל ח נ י ‪:‬תתייכו אותו חדור מחייט והוא כוונת נעים‬
‫זמיי־ית ישראל כי פ ש ע אני א ד ע ד״ל כעון הפשעי‬
‫אני ארע שחייכ עליהם אכל וחטאתי נגרי תמיר‬
‫יי" ל מ נ ג ד ת לי תמיר שקשה עלי עונשה כיון שמן‬
‫‪,‬‬
‫ר ו ב‬
‫כ ש ע ו‬
‫י נ ו‬
‫ע‬
‫מ ג‬
‫ת‬
‫‪86‬‬
‫תשובה‬
‫הדין פטור רשמימז ככעליס ע ט ו ר ‪:‬‬
‫ו^פ״י קוטכ זח נמי ישכאר פסוק סלח כל אבירי‬
‫ח׳ כקרכי רקשה דחול׳״ל מקרכי כמשפט‬
‫הלשון והמפרשים פי׳ כזה לדרכי ואנכי אחזה לי‬
‫עפ״י קוטכ דרושינו הנ״ל והוא רקאי אמ״ש נשקר‬
‫עול פשעי כידו ד״ל כשכיל שנשקד ע ל פשעי רייקא‬
‫כפשיעה אמטו לחכי סלה כל אכירי דהיינו הצדיקם‬
‫כמ״ש יז״ל ח ג ם רפטורים ע״ז מכוח ח׳ כקרכ״י‬
‫וחוח ליה שמירח ככעלים ופטור אכל כ ע ת שהוא‬
‫כפשיעה קם דינא רפשיעה ככעלים חייכ מרינא‬
‫רגמרא ‪:‬‬
‫המכוון יוכן פסוק כי פשעי אני ארע ד״ל‬
‫‪p3‬‬
‫אלו עשיתי שוגג חיה נענש יצה״ר דיש‬
‫שלרב״ע אכל עכשו דכי פשעי אני ארע לכך נמשך‬
‫מזח וחטאתי שהוא היצת״ר נגרי תמיר ואינו נענש‬
‫אלא אני הוא שנענש כמ״ש בראש פסוק אני ארע‬
‫ואל זה פונה מ א מ ר מרע״ה לאהרן מי עשה לך‬
‫ה ע ם חזה כי הכאת עליי חטאח גדולה ויאמר‬
‫אהרן אל יחד אף ארוני אתה ידעת את ה ע ם כי‬
‫כרע הוא אשר ראוי לשיס לכ מ ה זו שאלה מ ה עשה‬
‫לך ה ע ס ה ז ת וכו׳ ותשוכת אהרן לאמר כי כי־ע הוא‬
‫מ ה הוא ויכוח שבניהם ועפ׳ י חקוטכ חנז׳ א״ש י ק‬
‫נמשך למייש הרכ שמיי כיפ חכז׳ משם הריטכ״א‬
‫ז״ל ראף למ״‪ -‬יש של־כ׳״ע חיינו דווקא כשוכר שליח‬
‫דעכר מעשה אכל כדיבורא מכלמא לא מחייכ ע״כ‬
‫ולפי״ז א״ש דמרע״ח השיגו לאהרן לומר דהקילר‬
‫תלוי בראשו של א ח ק חייו דיש׳ הס חמשליח למימר‬
‫לאחרן קום עשה לנו אלהיס והו״ל אין שליח לרכעכ״י‬
‫וחייב השליח שהוא אהרן רוכריהרכ ורכ״ת רמ״ש‬
‫ומ‪1‬ני שי'ל ריסכור אחין כ מ״ד יש שליח לרכעכ״י לכן‬
‫הקרים מרע״ ה ואייל מי עשה לך ה ע ם חזה כלומר‬
‫חא רקיי״ל כן חיינו אם עכר מעשה ולא כריכורא‬
‫כעלמא וכאן כאותו מ ע ש ה לא היה מעשה רק ריכור‬
‫כעלמא כמר׳יא קום עשח לנו אלהים וכל כ מ ח‬
‫רלא הוא מעשה אין שליח לרכ״ע וחייכ השליח‬
‫ולחכי גזרתי אומר כי ח כ א ז עליו וכי׳ הקולר‬
‫כראשך שהכאת עליו ח ט א ה גרולה אמנם אהרן‬
‫תפש השיטה לומר דפטור מן הדין רחא דקיי״ל‬
‫אין שליח לרכעכ״י היינו היכא דלא ע כ ר המשליח‬
‫איסורא כגון חהיא דפ״ק רמציעא כנתן שאמר‬
‫לישראל צא וקדיש לי אשה גרושה שעיקר האיסור‬
‫אינו עושהו רק ישראל חשליח כמ״ש הרי את מקודשת‬
‫וכזה חמשליח לא עשח איסור שהרי הוא לא קרשם‬
‫אכל בזה הענין שישראל חס המשלחיס אותו עשו‬
‫איסור שנתנו נזמי הזהכ וגס אח״ך עכרו אוזו‬
‫‪v‬‬
‫׳‬
‫מפועל‬
‫פז‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫דרוש‬
‫מ פ ו ע ל אמטו לתכי נתחייכו הם ולא אני ולז״א‬
‫בתמונתו אחה ירעת את ה ע ם כי כרע הוא שר״ל‬
‫שנתנו נזמי חזחכ וגם עברוהו ולכן חם חמתחייכיס‬
‫ויש כזח שלרכעכ״י י‬
‫א״ג תשוכת אהרן כסגנון אחר חרכ חנ״ל רחכי‬
‫ס״ל רחיכא רשליח עכיר כע״כ יש שלרכ״ע‬
‫וכזה ענין שעשה כע״כ שיאה חור חרגו איתו‬
‫שעככ עליהם אמטו לחכי עכיר אהרן קדוש ח׳‬
‫כע׳׳פ ויש שלרכעכ״י ולזם אמר אתה ידעת את ח ע ם‬
‫כי כ ר ע הוא ר״ל שהרגו חור כנה של מרים ומחשש‬
‫אס יהרג כחן ונכ״א כמקדש ח׳ לכן עכרתי כע״כ‬
‫ופטור מן חריןורו״ק ‪:‬‬
‫א״נ הרכריס כפשטן כמי׳ש רז״ל ר א ה ר ן לש״ש‬
‫נתכוון כעשיית ה ע ג ל לפי שהיו חוטאים כמחשכה‬
‫ומחשכת ע״ז מצרפה ה ק כ ״ ה למעשה ורוצה לייסרם‬
‫ורצח אהרן לפרסס חטאם להודיע ולהוורע ע ל מ ה‬
‫ו ע ל מ ה כ ת י י ס מ ו ח י ת ה כוונתולטוכה וז׳שמרע״ה‬
‫לאהרן מ ה עשה לך ה מ ס הזה כי הכאת עליו‬
‫ח ט א ה גדולה כעשיית ח ע ג ל ואהא משיכ בטוכ‬
‫אהרן אתת ידעת את ה ע ם כי כ ר ע ה ו א כ ר ע רייקא‬
‫דהיינו מחשכה ר ע ה שחשכו וכיון שכן כלא״ה חייכים‬
‫כמ״ש ולש״ש נתכוונתי נ מ ש רן״ל ורו״ק‬
‫דרוש ל נ פ צ ר י ת‬
‫א ת זו דרשתי לתשלום החרש לאשת חיל מרת אמי‬
‫י׳יכ לחודש תמוז וח״ל משנת קטנ״תי ל‪:‬״ק‬
‫בגמ׳ אמר רבא כא יראח נ מ ת טוכת אשה טובה‬
‫רכתיב מצא אשח מצא טוב אי בגווח משתעי‬
‫קרא כ מ ה טובח אשח רחנתוב משבחה ואי כתורה‬
‫משתעיקרא כ מ ה טובה אשם טובה שנמשלה לתורה‬
‫א ‪ 0‬כמות כל חארס מישראל נשים כיקניות הכל‬
‫חייכים למיחם ס ס נ ד א ויחי העש כמתאונני״ם‬
‫עאכ״ו כי תפקד הזאת נע״מי כמעשיה מי״רא‬
‫דכייא נוספח נחלת נחלה מבוהלת זו ר ע ה חולה‬
‫רחיי׳ילח בכולל לכל כני כיתה בנים וכנות ו מ ה גם‬
‫אנא אכרח מצערו של אכא ידעי ר י נ ן להאי מילתא‬
‫כל המיתה אשתו ראשונה ו כ ו ׳ כאלו נ ה מ ק נחרבה‬
‫כימיו וכל ימיה גמלתחי טיב עושה ר נ ו ן כ ע ל ה‬
‫בתמידות יום ולילה לא תשבית יאלו מ ן המלאכית‬
‫שםאשהעושם לבעלה ואבא היום אל ה צ י ן ל מ י ע כ ד‬
‫לח דוכין ולוית חן כאן בי׳ית וגישת פי־״י למעלה‬
‫היא העולה אל המנוחה ואל הנחלה ז‬
‫ה נ ה זאת חקרנוה מ ע ל ת הנש ס צ־יקניו־ז ני רכה‬
‫ושכרןכעה״כ הרבה מ א ד ומני־ינג היא לשכר‬
‫מאנשים כריקים יפיק חזי גכרא ר ‪ *7 :‬מסתיר‬
‫ץ‬
‫א‬
‫לנפטרית‬
‫‪87‬‬
‫עליהו שלמה המלך ע׳׳ה ב ס פ מ הכחיד משלי כספ׳‬
‫שכחן של נשים צרקניוה כמאמרו דרשה צמר ופשתים‬
‫ותעש כחפץ כפיה וכוא משולל ההכנה וכיאור‪:‬‬
‫וגיל ליישכ כהקרים רכרי ה ג מ ר א למס קידושין‬
‫פ״ק ר״ף ל ר ע״א מצות עשה שהזמן גרמא‬
‫אנשים חייכים ונשים פטורות ושלא תומן גרמא אחד‬
‫האנשים ואחר הנשים חייכין ומצות לא תעשת כין‬
‫שהזמן גרמא וכין שלא שהזמן גרמא א׳ נשים ואחד‬
‫אנשים חייכין‪:‬‬
‫ובגמ׳ פריך את אמרת מצות עשה שהז׳יג נשים‬
‫פטורות והרי סוכה רמ״ע שהז״ג ו ט ע מ א‬
‫ד נ ת כ רחמנא האזרח לחוציא סנשיס הלא״ה חייכין‬
‫ומשני אמר אכיי איצטריך סד״א הואיל רכתיכ‬
‫כסוכות תשכו ז׳ ימים כמין תדורו מ ה רירה איש‬
‫ואשתו אף סוכה איש ואשתו‪:‬‬
‫ל ב א א מ י איצטריך סר״א נילף ט״ו ט״ו מ ח ג‬
‫המצות מ ה להלן נשיס חייבות אף כאן נשים‬
‫חייכות צריכא ‪:‬‬
‫והקשו סתום׳ מ ה רקתני כמסכת פסחים פ״כ‬
‫רף מנל״ן רנשים איתרכו כאיסור לאו‬
‫דחמץ ופשיט מרכתיכ כי כל אוכל חמץ כל ^רבויי‬
‫נשים והקשו והא מ ה כ א נפקא והא מררכ יהורת‬
‫אמר רב נפקא ראמר רכ יהודה אמר רנ איש או‬
‫אשת כי יעשו מכל חטאת ה א י ס השוה הכתוב אשה‬
‫לאיש לכל עונשין שכתורה ומשני איצטריך סד״א‬
‫הואיל רכתיכ לא תאכל מליו חמץ שכעת ימים‬
‫תאכל עליו מצות כל שישנו כקום אכול מציה ישנו‬
‫ככל תאכל חמץ וחני נשי כיון רליתנחו כקוס אכול‬
‫מצח דמצות עשה שהזמן גרמא נשים ‪ :‬ט ו י ו ת ליתנחו‬
‫ככל תאכל חמץ קמל״ן והשתא ראיתרבו בבל תאכל‬
‫חמץ איתרכו נמי כאכילת מצה מדרכי אליעזר‬
‫ראמר ר״א ר כ תורה נשים חייכות כאכילת מצח‬
‫שנא׳ לא תאכל וכו׳ כל שישנו וכו׳ והשתא ל״ל למימר‬
‫דנשים חייכות כאכילת מצה מ ט ע ם כל שישנו ככל‬
‫חאנל כלאו ח נ י נמי ירעינן רנשים חייכות כמצה‬
‫ראי פטורות למה לי האזרח להיציא הנשים משוכח‬
‫פשיטא דפטורות רחא מ ״ ע שהז״ג היא אלא ש״מ‬
‫רנשים חייכית כמצה ולהכי איצטריך האזרח גכי‬
‫סוכה להוציא הנשים רלא נילף טי ו ט״ו מ ח ג חמצות‬
‫וא׳׳כ ל״ל ט ע מ א רכל שישנו ותירצו רע״כ איצטריך‬
‫ל ט ע מ א רכל שישנו ראי לא תחזינן מינה רנשים‬
‫חייבות במצח חו״א האזרח אתאלרבויי נשים כסוכה‬
‫רלמעוטי לא איצטריך רחא מ ״ ע שהז״נ היא אכל‬
‫•השתא יחזיכן רחייכות כמצה מכל שישנו ככל תאכל‬
‫חמח א׳כ ע״כ האזרח למעוטי אכא רלרגותלא‬
‫י‬
‫אי צטריך‬
‫‪y‬‬
‫משכיל י ר ו ד‬
‫ע״ח‬
‫פלגי גופא וחוד א״א להזכירו מחשיכת דלכית‬
‫אביתם וכו׳ נשאר נצח חצי גופא וא״א לומר עליו‬
‫שמלת כן פלוני רשמלת אית כיח תרי נצח וחור‬
‫ו א מ ט ו ל ח כ י ל א הזכיר כשם אכיו אכל כ ב ע ל ח ב ״ ע‬
‫ראית כהו מלכות ריש״ס שחיא גופא לכך הזכירו‬
‫כשם אכיו מצר המלכות ריש״ה שהיא דכורא ‪:‬‬
‫א כ ל אי קשיא הא קשיא לרכרי החכם חמגיח‬
‫חנז׳ רא״כ למה לא הוזכר שאול כשם אכיו‬
‫שהוא רמוז ליסוד הגורם נפילת יסוד ישסו״ת‬
‫ו א ע ״ ג רמצר התכונה אין ראוי לאזכירו כשם אכיו‬
‫מ״מ מצר יש״ס שהוא רכורא חו״ל להזכירו כמו‬
‫שהוזכר ככע׳ ח כ״ע מצר מלכות ריש״ס וזה וראי‬
‫קושיא היא לרכרי חנם המגיה ז״ל לנן נלע״ד לתרץ‬
‫בשמלה ושאול שלא הוזכרו אבותיהם משוס רכיון‬
‫ריש׳יש ותכונה נכללים כערצוף או״א א״כ כיון‬
‫שנזכרו בלע כן כעור ויוככ כן זרח וחרד בן כרד‬
‫שגרמו נפי׳ אחורי או״א ככללס ישסו" ת ו ט ע מ א‬
‫מ ה שגרס יוככ כן זרח לאו״א נפי׳ אחורי אכא‬
‫גרס ג״כ נצח יש״ס וכן מ ח שגרם הדר כן כרד שחוא‬
‫ת״ת לגפי' יסור אחורי אכא גרס ג״ב שאול שהוא‬
‫יסור ליסוד יש״ס וכיון שהם לפעמים בכלל פרצוף‬
‫אחר ע ם אי״א לכן לא הזכיר הכתוכ שם אבותיםם‬
‫של אלו המדריגית שנולס א׳ אכל כנפי׳ מלכות‬
‫דאבא שלה נזכרת כמ״ש הרכ לעיל לכך הזנירח‬
‫כיש״ם משא״כ האחרים ולכך הזכירו הכתוב כבעל‬
‫‪:‬‬
‫לול‬
‫חב׳יע כשם אביו והשתא ניחא ורו״ק‬
‫פ ל ה י ר ד בסוף הפרק כר״ה אכל הענין הוא‬
‫במה שנכאר ענין ההוי״ה דב*ן מ ה‬
‫עניניה וכו׳ ע ׳ י סוף ! ר ק עכ׳׳ל וז״ל הג׳ה שם‬
‫ק״ק תו״ל למנות בשם בין מדריגה ב׳ שהיא עשר‬
‫אותיות םאחורייס שהרי הפנים כבר עלו כאצ׳יי‬
‫ולא שייך לומר אס הפנים נזלו כ״ש האחוריים‬
‫כמש״ל שלמה כן חיים ותק׳ אותה מהרא״פ ל״ק‬
‫מירי שנכד נכנסה בחשבון םס״ג ראלי׳כ תיקשי‬
‫ששית ע״כ ולי נראה רהרין ע ם ח מ ג י ח ח ר א ׳‬
‫המקשן דלא שייך לומר במדריגה כ׳ שהיא אותיות‬
‫האחוריים נכנסה במדריגות ס״ ג היה שהיא אותיות‬
‫של המלוי וחמדריגח ח״כ רכ״ן היא של אותיות‬
‫עצמן וא״כ אין כאן ט ע נ ה כזה שהרי כמספר ג׳‬
‫•ויה ר מ ס פ ר ח מ״מ כתכ חרב לקמן דמה שנכללו‬
‫כמ״ס מ״ה מספר המילוי חיינו משום ט ע נ ה א״כ‬
‫ככח״ג רליכא ט ע נ ה םו״ל למנות בשם כ״ן מרריגס‬
‫כ׳ ג ס מ ח שחכיא ראייה מראל״כתיקשי ששית אינח‬
‫ק״ו כלל לפי שכיון שעיקר שאותיות אלו דמדריגת‬
‫ו׳ דשם כ״ן שורשמ מוא מן חז״א לכן אין ראוי‬
‫ה‬
‫הגהות‬
‫‪co‬‬
‫למנותו כפ״ע כמו שאר מדריגות מ״ג וח״ז כמ״ש‬
‫הרכ ואי כ חררא ק״ו ה ח נ ם תמגיח וצ״ל שכיון שאין‬
‫נ‪1‬קותא ראכתי כין מדריגת כ׳ כין מדריגת ר׳‬
‫כולם אחוריים לנימ לכן עדיף לעלות כשם מדריגת‬
‫ר׳ ריש כת חשכון ע״כ ניצולות כמו האחרים ורו׳׳ק‬
‫דוד‬
‫עולם התיהון‬
‫פ ר ה ג׳ כסופו כר״ח ואמנם כחו״כ דחכמת דכ״ן‬
‫וכחו״כ וחסר רכינה רכ״ן כאלו פשוט הוא‬
‫שאיגםינולים לעלות למעלה כרישא רעתיקא כחי״כ‬
‫ריליה רוראי הוא שנשאר כגופא דעתיק עכ״לוז״ל‬
‫חג״ח ל״ר כי יש ספק ג״כ אם נשארו כאוא ועיין‬
‫לקמן פ״ר כסופו וכאימצעו יעקב פינטו עכ״ל‬
‫ומצאתי לאחר שחשכ לתי־יץ זח וז״ל רוקח ורוקח‬
‫משום דלא אמר חרכ חיח״ו ז״ל חפכיס נשארו‬
‫כאו״א רק כס׳ ברר ה״כ אכל בסי׳ אא״ג חס כגופא‬
‫דעתיקוהכא איירי כסי׳ אאג מרכר חיח״ו ז״ל ע״כ‬
‫ורכרי המגיח ח״כ שמצת לדחות רכרי מורינו‬
‫חרי״ף ז״ל חן אמת שנן נראה מרכרי חרב חרח״ו ז״ל‬
‫בספיקות שכתכ שגם כסי׳ אא״ג ה נניס ר״כ כתרים‬
‫דחי" כ נשארו באו״א וחאחורייס חס בגופא רעתיק‬
‫וא״כ תסתלק ק״ו מורינו חרי׳יף ז״‪ :‬מ מ ק ו מ ה אי^ינם‬
‫כר מעיינת ש!יר תמצא שדברי הרי״ף ז״ל שרירין‬
‫וקיימים רוק שהח שהרי צ״ל שהרכ היח״ו ז״ל זכר‬
‫כאן כ׳ ספיקות ויש כחם כ מ ה פרטים וז״ל וכזח‬
‫חוא הספק אם כ׳ הכתרים רחו״כ רכ״ן עולים‬
‫כחו״כ רעתיקא או אם נאמר שאף על פי שחם כאי‬
‫כתרים צכ״ז הס כחי׳ חי״כ הגרועים מחו״כ רעתיק‬
‫וא״כ אינם עולים רק ב ג ו נ א ריליה ואמנם כחו כ‬
‫ו ט ׳ ע נ ׳ ל הרי שנסתפק מרב כאן אם הכתרים‬
‫דחו״כ דכ״ן עלו לחוי׳כ רעתיק או כגופא וענ״ל‬
‫חיינו כ׳ ספיקות כר״ר או אא״ג דהיינו מ״ש אס‬
‫הכתרים עלו לחו״כ חיינו כר״ר הא או חכ׳ או כ ג ר‬
‫ומ׳׳ש או עלו לגופא חיינו כסי׳ ככ״ו או אא״ג כמ״ש‬
‫לקמן כאורך הרי שזנר הרכ כאן כל ס ם ק י‬
‫ומיראח״ז כתכ ואמנם כחו״בדחוכמם ר כ ן וכחו^כ‬
‫וחשד רכינה רכן וראי נשארו כגופא מ ש מ ע רר״ל‬
‫א ע ״ ג שנס!קנו ככתרי חו״כ אם חם כתו כ דעתיק‬
‫או כגופא אמנם כחו״כ דחוכמח וכו׳ חם נשארו‬
‫בגופא לכל הספיקות ו ע ׳ ז חק׳ חרכ חרי״ף רל״ר‬
‫רכספק כד״ר יש ספק אם נשארו כאו״א וכן אמר‬
‫שודאי נשארו כגוף דעתיק דמשמע לכל הספיקות‬
‫לכן חוצ״ל רל״ר נקט כאו״א רק ר״ל משום רלעי<‬
‫‪ :‬נ י‬
‫ככורים‬
‫ת‬
‫‪91‬‬
‫ע׳ח‬
‫מ ש מ ל לדוד‬
‫בכתריחם נסתפק אם חס כחו׳׳כ דעתיק או כגופו‬
‫עז״א אמנם כשאר האורות ודאי שלא עלו כחו״כ רק‬
‫אן בגופו אי כאו״א ואס יראה|בעיני מורינו חרי״ף‬
‫ז״ל לומד דחרכחרח״ו הזכירכדכריו רק כ׳ ספיקות‬
‫ס פ ק א׳ כר״ד חא׳ וספק ב' אא״גוניוןשכןש״כ ספי׳‬
‫חנ״ל פשוט לחרכ רנשארו כ ג ו פ א רעתיק לכן כתכ‬
‫מ ח שכחכ ונחי רכספק כד״ד ם״כ נסתפק אם חס‬
‫ב ג ו פ א אפ״ל שהכא לא איירי רק כ״כ ספיקות רכד״ד‬
‫א׳ ואא״ג ושאר הספיקית כללם כמ״ש אח״ז ויש כ״כ‬
‫כתי׳ אלו כ מ ה פרטי שאלות וכו׳ ורו״ק נ ״ ל ‪:‬‬
‫‪ V‬ד׳ כראשו כר״ח ונמצא כי חג״ר וכו׳ וא״כ‪19‬‬
‫לא יחיה או״פ גדול מאו״מ וכו׳ עכ״ל‬
‫מצאתי כתוב שהגיחו דברי הרב ז״ל בזח יא״כ לא‬
‫יחיה או״פ מ ו ע ט מאו״מ עכ״ל ו ט ע מ ו ונמוקו ע מ ו‬
‫משום דהרכ מחרח״ו שקיל וטרי ע ל הספיקות ג״כ‬
‫הפנימיים שכתר דמ״ה אע״ג רחמקיף דכ״ן הוא‬
‫ח״ר רכתר רכ״ן כיון ראינו מקיף כשורשו רק פנימי‬
‫כ ע ל מ א א״כ די בפנימים אלו ואינם מ ו ע ט י ם כיון‬
‫שהמקיף גם חוא מ ו ע ט שאין כו בו רק ח״ר וחס‬
‫שורשם פנימיים וא״כ צ״ל לא יחיה אר״פ מ ו ע ט‬
‫מ א ו ״ מ אמנם נ״ל שא״ץ לזה רכך מטין רכרי חרב‬
‫זיל אמ״ש אח״ז ונפ״ז לא תוצרנו אורות ח״כ כתריס‬
‫דחו״כ רכ״ן לעלות וכו׳ ולז״א וא״כ לא י ח י ח א ו ״ פ‬
‫גדול מאו״מ ד״ל כיון שאו״מ אינו גדול לכן לא‬
‫הוצרכו לעלות ב כתריס רחו״כ ככ״ן דא״כ יגר י‬
‫ה פ נ י מ י יותר מחמקיף חפך הרכרים שהמקיף כריך ‪.‬‬
‫להיות גדול מ ח פ נ י מ י וא״כ השתא שלא עלו ה״כ‬
‫בתרים רחו״כ דכ״ן לא יחיה או״פ גדול מאו"מ‬
‫משא״כ אם חיו עולים חיח אוייפ גדול וזח לא י ו צ ר ק‬
‫דוד‪:‬‬
‫כמ״ש‬
‫אבל ה פ ע ם נשארו למעלה ע ם שיאר‬
‫^״ש‬
‫ת א ו מ ת שלהם ל ט ע ם הנ״ל עיין כחחגהו‪-‬י‬
‫דברי חראכ״םוחרא״א והרי״ף ז״ל ותן אמת של־גיי‬
‫חר״א כן מוםא דל יקשי וכן הקשו חמ!רשיכ ז״<‬
‫רלרכריו ר ה ט ע ם רלא עלו חכלים פנים ואח י־ י‬
‫משוס שמא יעלו ע מ ח ס א ו מ ת י ה ם קשה ב ־ ^‬
‫ב ס פ ק שסי׳ ככ״ו אמר הרכ שעלו הכלים כולכ‬
‫ואחוריים ועכ״ז לא ראינו שנגררי אחריהם י י־ •‬
‫שלהם רק נשארו בגופא רעתיק ולמה נשהכ•‬
‫אא״ג שנסתפק הרב לומר שאם יעלו חכליכ‬
‫יעלו ע מ ח ם אורותיהם ואינה קושיא כלל‬
‫הראכ״ס פי׳ שיחותיו להר״א אזולאי ז׳׳ל י ׳ ־ י‬
‫י‬
‫שהרגיש כזה וז״ל ואף דלקמן יש ‪n‬‬
‫שעולים חיצון ופנימי גם זח ככלל הספקי־׳ ‪-‬‬
‫ןיר״ל כמ״ש דיש חלוקות שעולים חיצון ופנימי ‪-‬יי• י‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫הגהות‬
‫צא‬
‫בשי׳ככ׳׳וור׳׳ל ו א פ ״ ח ל א ע ל ו ע מ ח ם אורות ואחא׳‬
‫ק ר ץ כמ ׳ל הקצר גם זה ככלל הספיק ר״ל שזה שאמר‬
‫באן סרכ חששא זה היינו לצר החשש שאגו חוששין‬
‫לכך וחיינו סי׳ אא״ג ואם לא ניחוש לכך חיינו סי׳‬
‫בכיו האמנם אי קשיא הא קשיא לדכיי ח י כ חר״א‬
‫כ ן מ ו ס א רא״כ למה לא אמר סרכ סי׳ א׳ בס‪1‬׳ אא״ג‬
‫וחיינו סי׳ אא״ה דהיינו חמשה כלים כלי דכ״ןו״ב‬
‫אחוריים רכלי הכתרים רחו״כוכין כיון רמ׳׳ש אא׳יג‬
‫ולא עלו כולם משום דחיישנן שמא יעלו ע מ ה ם‬
‫האורות א״כ אם לא ניחוש לכך א״כ היינו סי׳ אאיח‬
‫ולמת אמר כן כסי׳ בב״ו וצ״ע ולדברי מורינו חרי״ף‬
‫יתורץ כ״ז ורו״ק ד ו ר‬
‫‪#‬״ש כד״ה ו ג ם חם מאירים זל״ל כדרך קוים ע״כ‬
‫ז״ל ח ח ג ח לענ״ר ק׳ כי חרכ לקמן אמר‬
‫בספק זח כי ח״ז כתרים אינם מאירים כדרך קוים‬
‫ורו״ק יעקכ פינטו ענ״ל וכריה או אם נאמר שחם‬
‫מאיריס שלו כדרך קוים ז״ל ההגייה קשה לזה מסי׳‬
‫בג״ד שהוא ספק חיכככח״י ה״א כתכ הרכשמאירי׳‬
‫דרך קוים וכ״ש כאן ולמה נסתפק בזח צ״ע יעקב‬
‫פינטו עכ״ל וכר״ח ועור שאינם מאירים דרך קויס‬
‫רק זעג״ז ע״סוז״ל חחנ״הקילזח מסי׳ כג״רשאמר‬
‫ה י כ שמאירים דרך קוים וכאן אמד אינם מאירים‬
‫יעקב פינטו עכ״ל ומ״כ לאחר מן רורות שלפנינו‬
‫ש יי' כל הק״ו אלו כאופן אחר ולא נתחוורו כעיני‬
‫וזיל נ״ל כ ה ע י ר ת ח ״ י מ״ש מרכ כספק כדר ח״א‬
‫וז״צ י ו אם נאמר שחם מאיריס זל׳יז שלא כדרך ק ה ם‬
‫א א יה למטה ממנו עכ״ל מ ש מ ע אם נאמר שלא‬
‫בי ־ קיים היינו שכל אחר מאיר ל מ ט ה מ מ נ י ואלו‬
‫ל~ בס׳ בג״ר כתב חרב לעיל וז״ל ו ד ע כי אלו‬
‫ה ‪ :‬י־יס הלי כל א׳ מאיר לחבימ הקטן מ מ נ ו‬
‫־־ים ע נ ׳ ׳ צ מ ש מ ע דרך קוים חיינו שמאיר כל‬
‫ו‬
‫‪ r‬שנמטס מ מ נ י ודברי חרכ סתרי אהדדי‬
‫טנאמרר׳‪-‬בר ־נשוט הוא רכשנאמר מאירים‬
‫י ‪ , 7‬י ‪ r r :‬רש ל ב פנים ח״א ד״מ כ ת ר ר ח ס ד‬
‫‪ :‬ק שלו שהוא נצח וכן כתר רגכורה ע ד‬
‫־ ־ ‪ .‬ע ‪ -‬י י ד ומ״ש הרב בס‪1‬ק אא ג ובג״ד‬
‫י י ן קוים היינו כל א׳ מ א י י לחכירו למי‬
‫•מ‪:‬י ‪:‬מיש הרב בסדיא אכל לא נתפשט‬
‫‪ c‬ה י כמ״ש חצב כספיק כדיר הראשון‬
‫‪ :‬נ ג י י ח ו כ מ ס רכן וכו׳ עי׳ס כל חקו‬
‫‪ :‬־‪:. :‬נץ זוא שאר ספק בכתרים שב״ ז כתרים י‬
‫‪ :‬ר ניי שעלו או פ א״כ יאירו הכתרים דרך‬
‫‪ 7‬י ב ש > ‪:‬שטי נל א׳ מ ה ם ע״ס חקו או שלא יאירו‬
‫־יל קי ם אלא שיחיו מאירים זח למי שלמטה‬
‫־׳ימני ואף שלעיל קורא לזח דרך קוים מ ״ מ כ ע ד ן‬
‫אס‬
‫עב‬
‫עידו‬
‫משכיר רדוד‬
‫אםתיו מתפשטים כל א׳ מ ח ם ע׳׳ם חקו׳ קורא אותו‬
‫שלא כדרך קוים ומ׳יש הרכ ככד׳׳ד ח״כ שלא חיו‬
‫מאיריס דרך קוים חיינו שלא היו כל א׳ מתפשט‬
‫ע״ם כל חקו אלא כל א׳ מאיר למי שלמטה מ מ נ ו‬
‫כמו כס׳ כג״ד ואאי׳ג ומ״ש חרכ וגם ה ס מאיריס‬
‫כדרך קוים פי׳ קורא לדרך קוים היינו כל א׳ מאיר‬
‫לשלמטח מ מ נ ו דוקא ורכרי הר כ יכאו נכונים כזה‬
‫ודו׳׳ק היטיב שזח מוכרח כדכרי חרכ וכזה יתורצו‬
‫כל קושיות מידינו וכו׳ זחו משנ׳׳ל בפש׳יט דברי‬
‫ז״ל נאם הקטן שלמה אסורין עכ׳״ל ורוד הוא‬
‫הקטן אימר שרכרי החכם ה מ ג י ח ע ל ד כ ר י מורינו‬
‫הרי״ף תמוהים רמה שדקדק ו ה ע י ר כדכרי הרב‬
‫שסתרי אהדדי רפעם א׳ אומר שדרך קוים היינו‬
‫שכל א׳ מאיר למה שלמטה מ מ נ ו ופ׳יא אומר שלא‬
‫כדרך קוים חיינו שכל א׳ מ א י ר לחכירו אינה ק״ו‬
‫וא״ץ שום ח ע ר ח רחרכ תי׳ זח כמתק לשונו רשם‬
‫כתכ ו ר ע כי אלו חזי־ך מאירים זח למי שלמטה‬
‫מ מ ט וכדרך קוים חרי שהוסיף וכדרך קוים עמ״ש‬
‫מאיריס זח למי שלמטם מ מ נ ו מ ש מ ע רר״ל חסר‬
‫לנצח והיינו מ״ש שלמטה מ מ נ ו דהיינו נצח שלמטה‬
‫מחסד שכקו ימין וחיינו כדרך קוים שאמר ומ״ש‬
‫שאינם מאירים דרך קוים רק זח למטח ממנו ד״ל‬
‫ע ג ״ ז במו שנבאר כע״ח וחיינו כמשי׳ל ותירוצו‬
‫ככלל אינו עולה כהוגן לענ״ר ת ר ע שחרי הרב‬
‫הרח״ו אמר דכר״ד ה״א יש כו ג׳ ספיקות וחכלשון‬
‫הוא שח״ז כתרים עומדים כל א׳ כמקומו בזכיית‬
‫דעתיק ה״כ שעומדים גיא כחסד וד״א כנצח ס״ג‬
‫הוא אס עכ״פ מאירים זל״ז דרך קוים אף לספק‬
‫ה״א רכל כמקומו או אס נאמר רגם למדריגה זו‬
‫לא זכו וכן מ ש מ ע מלשונו כמ״ש או אם נאמר שחם‬
‫מאיריס זל׳׳ז שלא כדרך קוים ד״ל‪.‬אלא זעג״ז ולא‬
‫תיו דרך קוים כלל וכן מ ש מ ע רכרי חרכ מ ״ ח מ ׳ ם‬
‫עתיק פ״א המשנה ו׳וז׳׳ל לפיכך אין אנו יורעין אם‬
‫עומרים הכתרים או כרסי׳ אא״ג או כרסי׳ בכ״ו‬
‫^ מ א י ר י ם ד ר ך ק ו י ם א ו כ ד ר ך ז ח ע ״ ג זה חסד לגכורה‬
‫ו ג מ ר ה לת״ת וכן כולם עכ״ל הרי מכל זה כשמע‬
‫דררך קוים חיינו לנצח מחסר ושלא כדרך קוים מחסר‬‫לגבורה ו א ' כ הררא ק״ו מורינו הרי״ף למקומה‬
‫ראיך כסי׳ ברר א' אמרי חרב דיש ספק לימר שלא היו‬
‫מאיריס דרך קוים אלא זעג״ז דהיינו מחסר לגבורה‬
‫וכסי׳ בג״ד אמרי שחיו מאירים דרך קויס רסיינו‬
‫ז‬
‫דוד‬
‫מחסר'לנצח ודו׳״ק‬
‫פ ר צ ו ה א״א פ״כ ריש הפרק כתב הרב שמ״ל‬
‫יסוד דעתיק מסתיים כחזה רא״א ולא‬
‫כיסודו חיינו כיסוד ררכורא רעתיק שתו קצר וקשה‬
‫‪23‬‬
‫‪92‬‬
‫הגהות‬
‫לפ״ז מיש בסוף הפרק וז׳׳ל ולהיותו צד וכו׳ ע ד‬
‫וככר נתבאר לעיל כי מקום סיום היסוד דעחיק‬
‫חיה כמקום החזה של א״א וכו׳ ע״כ וקשה שחרי‬
‫ממ״ש כתח״י רכריו ולחיותו צד וכו׳ מורח דקאי‬
‫ע ל יסור דרכורא רעתיק ונמשך ער וככר נתכאר‬
‫לעיל וא״כ מחו זח שאמר וככר נתכאר לעיל כי‬
‫מקום סיום היסוד רעתיק חיח כמקום החזה של‬
‫א״א ותרי ז׳יא רק כיסוד דנוקכא ולא כיסוד ררכורא‬
‫דוד‬
‫שאנו כרכרים כו וי״ל ורו״ק‬
‫פ ר ק י׳ ריש ה נ ר ק כ׳ חרכ ז״ל וככר נת״ל כי ייג‬
‫אלו הם חויו‪/‬ת דס״ג האמנם פ ע מ י ם‬
‫רכות שמעתי ממורי זלח״ה כי כולם חיו חויו״ת‬
‫דע״כ כמיליו יודי״ן וצ׳׳ע עכ׳יל זה הק״ו הק׳ אותה‬
‫לעיל מפרציף זח ספ״ק חמישי ותירצה כתירוץ נכון‬
‫ולא ידעתי למה השמיטו כאן יי״ל ייי״ק ד ו ד‬
‫כפרציה או״א ספ״ק ז׳ וזל ויש חסד גדול‬
‫מכולם אשר הוא נמשך מחז־כורא דא׳׳א‬
‫שהוא חוכמח שכה עכ״ל ה‪1‬ך דכריו דלעיל בפרצוף‬
‫איא כפרק קמא וז״ל ולכן זו החכמה היא גכו׳ כי‬
‫היא נו״ק לגכיה וכבר נת״ל כי הלא מבירורי‬
‫המלכים אתעכידו וכו׳ ונלע״ד חיים כי היא כח״י‬
‫נו״ק משם כיין דא״א עכ״ל הרי מכואר מ ש ס ד ח כ מ ח‬
‫ראריך הוא נו״ק דא״א הפך מ״ש כאן שהחכמה‬
‫רכורא דא״א וכלשון זה כתכ לעיל כיע יננתיק‬
‫כ״פ כ׳ כאמצעו ד ח כ מ ח הוא דכורא דא״א וכינת‬
‫דו״ק עיי״ש וקנו זו החכמה דהיינו מ״פאריך ל״ע‬
‫דעתיק חק׳ מורינו הרי״ף ז״ל ולי ההדיוט נראח‬
‫לתריץ דכל אס אפשר דככח״י אחת ת ק י א חכמח‬
‫דבורא ובכח״י אחרת תקרא נוקכא הא כיצד ק!דם‬
‫שירדה בינת בגרון דא״א עצמו נקרא דכורא‬
‫חכמה וכינה נו״ק אך ע ת ה שירדה כינה בגרון‬
‫אזי חזרה ה ח כ מ ה כוקכא דא״א ובפרט לגבי הכתר‬
‫דא״א עצמו והשתא נתריץ הכל בס״ד כי מ״ש כיפ‬
‫עתיק כי חכמה מצי־ הדכורא קודם שירדחח‬
‫כינה ואו״מ כ״פ א״א שהיא ני״ק היינו אחר שירדה‬
‫כינה לגרון ומ״ש כאןכ׳׳פ או״א שהיארכורא איירי‬
‫נמי קורס שירדה הכינה לגרון ואפ״ע שנאן‬
‫מדבר אחר שירדה הכינה מ״מ מ ה שקרא לו רכורא‬
‫חיינו ר״ל שקודם שירדה הכינה שהיא יכורא‬
‫נמשך מ מ נ ו אותו החסד םנז׳ויו״ק אמנם מ *ש חרב‬
‫כ״פ איא כי היא משם בין הוא ת מ ו ה יכ״פ עתיק‬
‫שהיא ממ״ה וצ״ע וזו היא ק״ו חרי״יף וצ״ע‬
‫דוד‬
‫ודו״ק‬
‫פ ר ק א ר י ך כפ״א ואמנם צריך שתדע כי כ׳‬
‫ד ע ו ת ע״כ כי א ע ״ ג דאמ״ה לעיל‬
‫סמוך‬
‫‪93‬‬
‫ע׳יח‬
‫משמר לדוד‬
‫סמוך לזה דאריך משונה משאר פרצופים ריש להם‬
‫דעת חי״כ לא כן איין אין כו רעת רק כסיר‬
‫התפשטות והוא כשליש העליון רת״ת דאיא הייני‬
‫לומר דאין רעת העליון שהוא מתפשט כו״ק אינו‬
‫כין חו״כ כשאר ערצופין דרעת המתפשט הוא תחת‬
‫חו״כ וכאריך אינו רק כשליש העליון של הת׳‪/‬ת‬
‫ישב לו ומשם מתפשט כו״ק שלו אכל עכ״פ גם‬
‫בא יא יש רעת עליון והוא למעלה מהכינח זח‬
‫למעלה מזה וגס זח משונה משאר פרצופים שרעת‬
‫שלחם כין חו״כ וזה ח י ע ת של א״א חעליין שהוא‬
‫למעלה מסכינה אינו מתפשט בו״ק רחמתפשט חיא‬
‫חיושכ כשליש הת״ת כנז׳ הרי דאי׳ א משונה רעתו‬
‫משאר רעת שאר פרצי פיס ומיהו ק״ק רהכא מסיק‬
‫דא״א יש לו כ׳ רעות ולקמן כפ״כ כת׳ ו;׳'ל אך כא״א‬
‫אין כר רק דעת א ע יי כ והוא הפך רבריו שבכאן‬
‫ונלע״ר ליער ר״כ כחי׳ יש כדעת א״א לבחי' א׳ נקרא‬
‫כ׳ רעות ולבכי' האחרת נקרא דעת א׳ הא כיצר‬
‫הכחי׳ האי דנק׳ ב׳ רעות חיינו רעת א׳ למעלת‬
‫מכינה כמייש תנא ורעת א׳ כשליש ת״ת ו מ ז ז ש ט‬
‫כמש'ל וככחייזוכקרא יש לוב׳ רעיתוככחי׳ אחרת‬
‫רעת א׳ היינו ר‪:‬שאר הכרצוניס נק׳ שיש להם כ׳ •‬
‫רעות דהיינו דעת ח״ה חשיים ורעת הייה גבו׳‬
‫והיינו טעמא שכיון שהיא יושכ כין חו״ב מקבל‬
‫מ״כ תחשרים מן החכמה ו ה ג ט ׳ מן הכינה ולכן‬
‫נק׳ ב׳ דעי׳ משא״ב בשאר הפי‪-‬ציפיס כני א״א‬
‫אע׳יג ררעת שלי ג״כ כלול מחו״ג מ״מ אינם נחשכי׳‬
‫רק לא׳ ולא לב׳ נשאי הפיצוניס והייני טעמא‬
‫כיון שאינו רק אשי מרציף ינדמשיק הרב לקמן‬
‫כפ׳׳כ כאורך וזהו שינוי שבין נ׳ א״א לשאר תפרצו׳‬
‫דוד‬
‫ורוק היטיב נ״ל‬
‫פ״כ כתכ הרב וז״ל יאלו נתחכמ יחד ונתלכשו‬
‫כמ׳ ראריך ע״כ לכאורה זה חנך מ״ש לקמן‬
‫כפ׳ נ״ח עצמו ח״ל ומ׳ רעתיק כמ׳ ראריך ינ ל א״א‬
‫רמ״ש כאן אלו נתחברו יחד כמי רא״א לאו למימרא‬
‫מ׳ רא״א ממש דכי׳ מ ממש נתלבשה בה מ׳ דעתיק‬
‫אלא הייני מ׳ ענ‪1‬ית ישיר רא״א רנש זירוק כ־ברי‬
‫חרב תמצא רחלק הזיית דעתיקועטרז הישו״־ נמי‬
‫כמ׳׳ש וז״ל ועטרת יסור בישור דאיא ובהתחלקות‬
‫רא״א כחתלכשותם בעתיק לא הזכיר עטרת תישור‬
‫שלו רק אמר שמי רעתיק כמי רא״א ולא הזכיר‬
‫עטר־ז יסייע א״ו עכ״ל רעטי־ת יתורו רמזה כז״ש‬
‫כאן ואלו נתחברו יחד כמ׳ ר׳ א ר״ל כמטרת‬
‫דיר‬
‫יסיר הנק׳ כשם מ׳ ודו״ק א״ץ נ״ל‬
‫ועיין כמ״ח פרצוף א״א פ״א ויו״ק הגם שדבריו‬
‫ז״ל הס הפך שמועה א׳ של הרב והב׳‬
‫צג‬
‫הגהות‬
‫האמנם כראש שעירב לב השמועי׳ ולא צירפתי‬
‫דוד‬
‫מניין ל‪0‬כן‪:‬וצ׳׳ע‬
‫ל^יל כפ״א כשב הרכוז״ל אמנם ברישא[ רא״א‬
‫אשר היא מכחי׳ הבייורין שהיה בהם פגם‬
‫קצת לכן הכינה לתיותה יותר וינץ מהחכמה כנו‬
‫כי תמיר מן הכינה רינין מתערין כי היא נוק׳‬
‫ע״כ וכתכ המגיה וזי׳ל מלשונו זה משמע שהיה‬
‫זמן הראוי שגס חכמה לא תוכל לקכל אור עתיק‬
‫אי לאו שאינה רינין כמו כינה ולכאורה ק׳ ע״ז זיל‬
‫כתר טעמא שכ״י ירדת לגמן משוס שתיא מה׳‬
‫תחתונות כהר רכ״ן יזה לא שייך כחכמה רא״א כיון‬
‫וחצי ת״ת וחצי יסוד כולם‬
‫רצר ימינו שהוא‬
‫מחגמח רמ״ה כמש״ל כפי רעתיק ואפשר ררמש‬
‫זה מסכים והולך עם דרוש דלקמן כיי שכתכ שגם‬
‫ח‪:‬מה נעשית מכי׳ן ורו׳יק אכרהם פינטו עכ״ל וקו׳‬
‫אינה קו' וחיי אינו תי׳ לעני׳ר המעט והוא כחרא‬
‫מחתא אחתינהו כע״ה ררע לך רמלשון היכ ככאן‬
‫מונח דרמש זה אינו מסכים והולך רק עם הדרוש‬
‫דפרק כ׳ ר‪1‬׳ עתיק רס״ל ררכורא רא״א נעשית‬
‫ממ״ה ונוק׳מכין וכן מוכח מכאן שנתי; וז״ל אמנם‬
‫כא״א דנו‪.‬ן׳ ריליה התחיל כה בירורי המלכים כי‬
‫נעשתה מהי אחמנות דתי׳ דכ״ן שהיה בהם כגם‬
‫ונו׳ ונן מ״ש אח"; כי תמיר מהכ״י רינין מתערין‬
‫מינה כי היא נוק׳ ע״כ משמע מנ״ז רס״ל רחכי׳ים‬
‫דא״א היא רכורא לכן כתכ כי תמיר מהכי׳ רינין‬
‫מתעיין כי היא נוק' משמע אכל חכמה שבו היא‬
‫רנירא וזה הנך ידוש דלקמן פ י יגס חנ־מה נקבה‬
‫יעיי״ש א״ו ררמש זה אינו משנים רק עם ההוא‬
‫רבפדק כ׳ רעתיק ונן ממ״ש אמנם כאיא רניק׳‬
‫נעבי‪.‬ץ מהי אחמת דתי׳ דכ״ן ונו׳ ונו׳ משמע‬
‫דוקא כיק׳ היא דנעשית מכ״ן אכל רניריה נעשה‬
‫‪ .‬ממ״ה וזה כדרוש דע״כ רעתי׳ ולא כני׳ דאריך‬
‫וא׳׳כ הרי לך שתירוץ חרכ המגיה ז״ל לא עלה‬
‫כהוגן ולקו׳ אינ״ל רכך היא המשך רביי הרב ז"ל‬
‫רחתי׳ שיש בין ב׳ עתי׳ ל! אריך ער שכני עתיק‬
‫לא ירדה בי לגחן משא׳׳נ כא״א לזה נט״ה יי־‪:.‬‬
‫לשבח משוס רכרישא דעתיק טלה בכללותה לא‬
‫היה כה שום בירור מבירורי המלכים כי אני׳ נוק׳‬
‫נעשתה מת״ר רכתר רכ״ן רלא היה שם פגסולהכי‬
‫לא היה בה שים נגס לשתפול לגרון עכ״ע הכינה‬
‫שדינין מתערין מינה ראם היח צר שנאמר שחיה‬
‫כה ברישא רעתיק שום נ ג ס אני׳ כנוק׳ אפ״עשהיח‬
‫מן הראיי שגם• דכיריה לא יעמוד כמקומו הראוי‬
‫לו מ פני ה פ;ם שהיה כניק׳אח־שהכול פרצי־ף אחד‬
‫מ״מ כיון דרנורא רחמים גמורים ונוק׳ יינין לכו‬
‫עכ״ע‬
‫^יד‬
‫כשכיר רדוד‬
‫עיח‬
‫ע כ ״ פ חנוק׳ דהיינו כינה חיח מן הראוי לשתרד‬
‫לגרון משום רלא חיה כרישא שום פ ג ם אפי׳ כנוקכח‬
‫לכן לא יררח גם חכינח משא״כ כאריך שהיתח‬
‫ברישא פ ג ם וכירור המלכים דהיינו כנוק׳ איכ מן‬
‫הראוי שירדו ממקומם הראוי לחם אפי׳ חכמה ע ם‬
‫כינה כיון שכולה פ׳ אתר‬
‫ו כ פ ר ט שגם חכמח רא׳׳א יש כה דינין מפני‬
‫שנתלכשח כח ג מ ד ה דעתיק השש קצוות‬
‫שלו וכמ״ש חד כ ז״ל לקמן פ׳ זח ספ׳׳ד יע״ש וז״ש‬
‫כאן הרכ וזי׳ל להיותה יותר רינין מ ח כ מ ה כנו ע״כ‬
‫דקדק וכתכ יותר מ ח כ מ ה מ ש מ ע שגם כחכמה יש‬
‫כה רינין אלא שאינם כדינים שכנוק׳ וחיינו‬
‫כמ״ש אלא וכו׳ י אלא משום רנוקכה מתערין‬
‫מינה יתר מ ח כ מ ה וסיינו מ ט ע ם שהכי' נוק׳ רנעשת‬
‫מכ״ן וחכמה רכורא דנעשת ממ״ח לכן לא יררח‬
‫רק כינה ולא חכמח זהו חמשך דכרי חרכ ז״ל‬
‫ו מ ע ת ה נסתלק משמעות הרכ ח מ ג י ח ז״ל שהכין‬
‫כדכרי הרח״ו ז״ל ומתוקן הכל כהוגן ודו״ק חיטכ‬
‫נ״ל‬
‫דוד‬
‫^ ו ד שם וז״ל ולפי שא״א מלכיש לעתיק וכו׳‬
‫הוק״ל לפי רכריו ראמר רמי גרם לכינח‬
‫שיררח בגרון משום כירור חמ׳ א״כ כ״ש כשאר‬
‫פרצופים דהיינו או׳יא וזו״ן לזה אמר ולפי‬
‫וכרמסיק ט ע מ א ימילתא משום ריחוק מקום כשאר‬
‫פרצופים מן אור חגנוז כעתיק משא״כ כא׳׳א‬
‫דוד‬
‫וכו׳ וק״ל‬
‫פ״ג כתכ חרכ וז׳׳ל עכ״ז כודאי שחנשמת תתלכש‬
‫כפנימיות וכו׳ כגו ח אי אוירא ריתיכ כו האי‬
‫גוגלתא וכו׳ דחי אוירא רשם נתלכש ה ד ע ת דעתיק‬
‫וכו׳ וחנה היות ח ד ע ת כחהיא אוירא וכו׳ עכ״ל‬
‫חני נראה בחריא ררעת רעתיק לו נתלכש ר ק‬
‫כאוירא דכתוך א״א ואי׳כ מ ח שכתב חרב לעיל בריש‬
‫פ״ב וז״ל ואמנם נשמת אריך ממש נמשכה לו מ ר ע ת‬
‫ד ע ת י ק ריתיב כחהוא ק מ מ א דאוירא דגולגלתא‬
‫דא״א ע ׳ כ ח ו א לאו ד ו ק א ד א י ן ה ר ע ת יתיב רק‬
‫באוירא ממש ולא בקרומא או אפשר לומר לפי‬
‫שקרומא הוא תחת אוירא וככ״מ נק׳ קרומא ע״ש‬
‫אוירא ולא על חכמח וכמ״ש סרכ סוף חפ׳ מילשא‬
‫כ ט ע מ א וכן לקמן פ״ז כתיקון ג׳ נ״ט לחכי נק׳‬
‫בדרך השאלה דיתיכ כה הוא ק מ מ א וכו׳ וק״ל ד ו ד‬
‫כתכ ו י ל וג׳ בחי׳ אלו נק׳ ני׳ין שבא״א כי‬
‫פה‬
‫גוגלתא חיא נשמח וכו׳ והאוירא הוא מ ח‬
‫וכו׳ ו ח כ מ ה ס ת י מ א ה ה י א נפש וכו׳ עכ״ל זח הפך‬
‫<*״ש לעיל כפ״ג וז״ל ו ד ע חגם שחג״ר לא נתלכשו‬
‫הגהות‬
‫‪94‬‬
‫ונשארו עליו כסוד אי״מ נשמח לנשמת כנ״ל ע כ ‪f‬‬
‫כודאי שהנשמה תתלכש כפנימיות א״א כי שם מרור‬
‫חנשמח כמקום חמות ולכן חוצרך םע״י לחלכיש גם‬
‫את דעתשכו כגו רישא רא״אוכו׳ וכזח תכין ככ״מ‬
‫מציאות נשמח איך שורח על מח כחחוא אוירא‬
‫וכו׳ עכ״ל הרי שחאוירא רא״א חוא חנשמח רא׳׳א‬
‫וכאן כתכ שחוירא הוא רוח דא״א וכן לעיל כפ״כ‬
‫כחכ וז״ל ואמנם מחו״ק דעתיק שנתלכשו ממש תוך‬
‫אריך נעשח כחיי חרוח דא״א ומחזי דעתיק נעשח‬
‫נפש לא״א ובי׳ ואמנם נשמת אריך נמשכה לו‬
‫מ ה ר ע ת רעתיק וכו׳ עכ״ל הרי מכואר כמ״ש כפ״ג‬
‫הפך מ״ש כאן כפ׳יס וצ״ע אח״ז כינותי כסערים‬
‫ומצאתי כאוצי׳ח אחד שכתוכ כצדו זאת חקו׳ ולא‬
‫ידעתי למי מהגדולים וש״ל נמ״ך חייל ל״ק מירי‬
‫דחתם קאי למה שנתלבש כהם וכאן איירי כערך‬
‫עצמן שגוגלתא ודאי יותר מאוירא ורו״ק מוסא‬
‫עכ׳׳ל ועיין כמ״ח מ ! ר צ ו ף אריך פרק ו׳ משנה א‬
‫וז״ל וחמח שכו תנשמח המאיר כפנימיות אייך‬
‫וסור הרוח קצותיו ונפש כמלכות כ י נ ן הוא ככל‬
‫פרצוף עכ׳׳ל הרי שלא כתכ רק כמ״ש הרכ כ פ ״ ג‬
‫ולא כמ״ש חכא מ ש מ ע רס״ל רפליגי חרכרים וסתרי‬
‫אהדדי יאי כתירוץ החכם ח מ ג י ח יצו׳ חנז׳ רי״ל‬
‫כין תתלכשות לעצמות אריך ודמ״ש כאן בני״ח היא‬
‫בעצמות אריך א״כ למח הכיא מ״ח חתלכשות ולא‬
‫עצמות הפרצוף וזח רוחק גדול כרכרי חמ״ח א״ו‬
‫דס״ל למ״ח רהרכריס ס ת ק ותפס חרכרים שנכתכו‬
‫כפ״ג לחיות איפשר שכן מצא כרכרי חרכ כמקום‬
‫אחר רכל יקר ראתה עינו כמ״ש כהקדמת שלו‬
‫שלמר ככל ספרי חרר כענין חקכ׳ וצ״ע ודו״קדוד‬
‫פ ר ה ו׳ כסופו וז״ל כי זה חחסר דעתי׳ שכתוך‬
‫הכתר חנק אוירא דכיא אפיק חד רוחא רגניז‬
‫כעתיק יומין שהוא יו״ר ונשתאר אור וזח הי״ור‬
‫שהוא אכא יו״ר דשמא קדישא אשר כשחי׳ חיה‬
‫גנוז כע״י וכו׳ עכ׳ל גם כזס חוא הפך מש״ל ס״פ‬
‫ג׳ וז״ל וחנה חאי אוירא דכיא הוא סור חנז׳ כ פ ׳‬
‫כראשית יהא אויר כי יצאת יו״ר מהאי אויר‬
‫וזח חיו״ר נכארחו לקמן ו ט ע ם קריאתו רכיא חוא‬
‫ק ׳ ‪.‬אוירא דכיא באדרא‬
‫<‬
‫כי ה ״‬
‫קרישח וחח״ג נק׳ אשם רכיא עכ׳׳ל הרי שהרכרים‬
‫סתרי רכאן פ״ו מ ש מ ע דאוירא רכיא היא חשד רע״י‬
‫הגנוז ככתר ד־׳א וממנו יצא אכא וכפ״גכתכראוירא‬
‫רכיא חיינו חסרי ד ע ת דעתיק הגנוזים תוך אוירא‬
‫ראריך ומשם יצא אכא הנק׳ יו״ד דשמא קדישא‬
‫וצ״עודו׳״ק ד ו ד וי״ל כי כתב הרב כתב כפ׳יג די‬
‫םו״ק רעתיק וחסד הגנוז ככתר רא״א אחד מ ח ה‬
‫הוא‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ח ש ד‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ת כ‬
‫‪n‬‬
‫משםי ל ד ו ד‬
‫ע־ח‬
‫הוא פ ר ע ת שגנוז באוירא וידוע י ח ״ ח יש כרעת‬
‫שמתפשט כו״ק דחסר דדעת כחסד י ע ת י ק א״כ נמצ׳‬
‫שכין י ע ת רעתי׳ בין חסד שלו נקרא אוירא רכייא‬
‫וצדקו וברי ס י ב ז״ל כן תי׳ לי תח׳ סר״מ ן׳ דוד‬
‫אוחיון נר״ו וק״ל‪:‬‬
‫ל^יל פ״ח בסופו וז״ל וחנלע״דותואיותר אמתי‬
‫וכו׳ אמנם ככל חוי״ה יש שלשה יוד״ין וכו׳ ע״כ‬
‫כתכ חרכ ה מ ג י ח ז״ל וז׳׳ל לכאורה י״ל דכאוירא יש‬
‫שלשה יור״ין וסם שלשה חויו״ת דנפקו מ מ נ ה וכו׳‬
‫קאי איוייי׳׳ן לו׳ אחויו״ות דלא נפקו מאוירא ‪12‬א‬
‫ג׳ יודי״ן וחחוי״ות אינם אלא כדיקנא ולפי שאלו‬
‫חג׳ יויי״ן י נ פ ק ו מאוירא חם כחשבון ג׳ חויות‬
‫ראלו ג ואלו ג׳ ולכך חשיב כאלו ח״ג יויי״ן חם‬
‫ג׳ חויות דע״ב וזח רוחק רבמח גיול ס״ג מ ע ״ כ‬
‫הרי לא נפקו ס״ג מע״ב ג׳ חוי״ותדע״ב רק ג׳‬
‫יודין לכן מ ה שנראה פשוט סוא דג׳ יודין אלו‬
‫דבאוירא יצאו מ מ נ ח וקודם נעשח מ ח ם ג׳ חויות‬
‫פשוטים וז״ש כ נ ג ד ג׳ חויו״ת דנפקי מ מ נ ה דהיינו‬
‫חויו״ת עצמם נפקי מ מ נ ה אלה נפקי פשוטים והחד‬
‫מ א ם צריקנא אז נתמלאו כיןדי׳״ן והשתא א״ש שיהיה‬
‫כ ס ' ג גדול מע״כ כיון שאלו חחוי״ות פשוטים שיצאו‬
‫מאוירא נתמלאו כיויין ורו״קאכרסס פינט ע נ ״ ל‬
‫לפיי הראשון שרצח לפרש שלא יצאו מן חאויר? רק‬
‫ג׳ יודי״ן דוקא חומ״ל עור דא״כ מ ח ו זה ‪- z‬הב‬
‫ה ר ב ח א ר י ז״ל וז״ל ומלוים חוא כיודי״ן י־‪ ,‬י־ם‬
‫‪.‬י־‬
‫ככר כארנום לעיל כרישא תנינא עכ״ל א־‬
‫י •־*‬
‫חחויו״ת אינם רק כדיקנח איך חיו ניקוי‪:‬‬
‫רישא תנינא דהיינו אוירא והרי ראוי ר ‪- • / .‬‬
‫‪c‬‬
‫אותם כנקוד מוחת סתימא שהיא רישא‬
‫ס‬
‫יצאו וג׳ תיקוני דיקנא ששם עיקר חחוי‬
‫י‪.‬ז‬
‫למ״ש לפי׳כ׳ דגם חהויו״ת יצאו מאיי•‬
‫‪w.‬‬
‫ניחת דכתכ דניקודם כניקור רישא ת ‪. .‬‬
‫דירי‬
‫עיקר יציאתם ורו״ק‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫שם כפ״ו כסופו ואמנם תיותס אלף‬
‫‪: ,‬‬
‫הוא כי המוח וכו׳ עכ״ל‬
‫ה מ ג י ח ז״ל וז״ל זהו כמו פי׳ אחר אכ^ נ־‬
‫עכ״לכמחילח כחנם הניף עיונו על• זה ‪ r -‬יו‬
‫ד ד־‬
‫ג״כ מורח שחוא פי׳ א ו ק ל‬
‫‪ | Q‬׳ ‪ f‬ח״ל ו נ ל ע ״ י חיים כי אלו ח נ י ^ ת ‪:‬ס‬
‫סוד זקן התחתון י ע ל תרי כי־ י ע י ‪,‬‬
‫עכ״ל נראחדרצח לתת ט ע ם אל ח א מ ו י ‪ :‬י ‪ ; .‬ם‬
‫מאזנים נזכרו'כחי׳ השערות ע״כ וחוק"‪• :‬ע״! יי ‪:‬‬
‫התיחסות יש אל ח ש ע מ ת ע ס ח א ז נ י ס ע ד ‪:‬נתח־ ‪v‬‬
‫משערות כמקום חאזנים ואתא קאמרש׳ייר ונלע"־‬
‫חיים כי אלו השערות חס סוד זקן התחתון י ע ל‬
‫‪1‬‬
‫ח ר‬
‫‪,‬‬
‫צה‬
‫הגהות‬
‫תרי נ י ע י י ע ת י ק עי׳ ואמרי י ה ׳ ב אזניס היינו תרי‬
‫כיעי י ע ת י ק וכלן י ח ש ע מ ת תעל ביעי י ע ת י ק הם‬
‫שנתחלפו כמקוסהאזניס שיש לחם שייכים ע מ ח ם‬
‫כנז׳ ולכן נמי יש שערות שעל חאזנים ו מ ח י ק‬
‫נתהוו א׳׳ו כמ״ש ד ה ש ע מ ת שעל התרי אוינין חם‬
‫עצמן השערות שעל תרין מ ע י רעתיק ופשוט דוד‬
‫פ׳ י׳וז״לוככר נת״ל כי י״ג אלו חם י ס ״ ג ה א מ נ ם‬
‫פ ע מ י ם רבות שמעתי ממורי זלח״ח כי‬
‫כולם יחויו׳ית וצ״ע וכזה תכין מ״ש ע ' כ בזח ו כ מ ע ט‬
‫היא חק ו עצמח שהק׳ לעיל כשפ״ח ו ת י ק ת י ק‬
‫נכון ולא י י ע ת י למה השמיעו כאן וי״ל ורו״ק‬
‫וכזה תכין וכו׳ כל קוצא וקוצא יש בת ת י ׳‬
‫נימין ישערי׳ כמנין קיו״ש ו ח ט כי כיו׳‬
‫ששורש אלו וכו׳ עכ״ל ד״ל לפי שמועות אחרונות‬
‫רס״ל שחם יייויי״ן לכן נמצא מספר תי נימין‬
‫משא״כ לעי שמיעה א׳ שחם יסייג שאין כח רק ג ׳‬
‫יויי״ן לא תמצא שתם תי׳ נימין ולענ״ר ה מ ע ט אםי‬
‫אפש׳לומר דאפי׳ לשמו׳ א׳ שסם חויו״ת י ס י ג א״ש‬
‫תי׳ נימין כי ג׳ יויין יסייג ע ם היו״ר של השורש חדי‬
‫ד׳ יורץ ג״י תי׳ ו ע ם צמף י' אותיות סמילוי יסייג‬
‫ע ם ת״ת חדי תי׳ ויו״ק כי גם הוא עצמו זיל מ נ ת‬
‫השורש של יו׳׳ר וצירוף האותיות המילוי כמ״ש ו ה ג ם‬
‫דיש לחלק מ״מ נראה ל ע נ ״ י נכון וק״ל ד ו ד‬
‫‪#‬״ש ו ט ע ם הדבר כי הנח ז״ת י ע ת י ק א פ ״ ע‬
‫שנתלכשו תוך גופא דא״א עכ״ז עיקרן אינם‬
‫י ק תוך רישא ד״א ע״כ זה מפך מש״ל פ״ג שאמר‬
‫ש־׳ירכחעיקר התלבשות זית י ע ת י ק הוא כגופא‬
‫‪*.‬אייך ולא כרישא וכן הקשח חרכ הר״אך ז״ל־‬
‫ומצאשי לחחכם הר״מ אוחיון נר״ו שנתכוון לתרץזת‬
‫ו ״נ פי׳ מתח"י נתגלו כרישא אכל ו י א י שאח״כ‬
‫ י ר כ ה חתלכשותס הוא בגופא והארה כ ע ל מ א‬‫ביישא וק ל מושא עכ״ל וחוא תירוץ י ח ו ק א ל א‬
‫שנתיישכו היכרים קצת‪:‬‬
‫כסוף הפרק רישא תליתאה חכמה סתי׳וגםי‬
‫*יא נחלקת לי״ג וח״ט ו כ ו כי חנה וכו׳ עכ״ל‬
‫ל‪ .-‬א נ מ ו פי אחר אבל לעיל דיש פ״ס נ' ט ל׳׳ג‬
‫י י ‪ .‬ין כילם ב ח י ט ע מ א וז״ל אחר שנתי ענין ח ג י‬
‫י י ‪ :‬י ן שבא׳ יהס גוגלתא ואוירא ומוחח איך שככל‬
‫כחי׳ ‪:‬נהם גי כחי׳ שתם ג׳ םויו׳״ת והנח ככל םויגז‬
‫מ י ס יש ד׳ אותיות נמצאו י״ב אותיות וכו׳ עכ'‪3‬‬
‫חדי שג״ט לכולם אלא צ״ל רכאן במוחה ג׳ תוסיףי‬
‫דוד‬
‫פ ו י ט יא יייר״ק‬
‫" " ^ י פ״ט וז״ל וככר נתכאר כי כל כתר ה ו א‬
‫משטרא י א י מ א וחאי גולגתא היא כינת־‬
‫המק^ת את ה ח כ מ ה שהיא המוחה סתי׳ כקודכ!‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫כהיכלימ‬
‫ע״ח‬
‫צו‬
‫מ ש מ ל לדוד‬
‫כחיכליה׳לז״א רירית להו צדקייא ת׳ לעלמא דאתי‬
‫שחיא חכינה עכ״ל דברים אלו סתומים חרכה חדא‬
‫מ״ש והאי גולגלתא היא בינה חמקפת החכמה וכו׳‬
‫דק׳ ־והא חמקפת ה ח כ מ ה חוא הכתר יאריך ־‬
‫וכמבואר כדברי חרכ כאן וככ״מ ו ע ו ד כיאור‬
‫והמשך דבריו בכללותם צריכין הכנה גדולהי•‬
‫פי״א וז״ל לכן נתגלח היסוד יכתר כסוד המקיף‬
‫ע ם חכינה י ח כ מ ה דמקיף הן אמת שלעולם‬
‫יסור הכתר הפנימי רכן כג״ר פנימיות וכו׳ עכ״ל‬
‫כן הוא כספרי חאוצח״י שכירי אומנם ראיתי‬
‫לראשונים ז״ל שהגיהו כך יסוד דכתר דמקיף דכק‬
‫בג׳׳ד י ח כ מ ח דמקיף ע״כ וכי׳׳ כמ״ש חרב דכתיקון‬
‫חח' שהוא ח ס י הוא כיסוד י מ ק י ף כתר ע ם חכינה‬
‫דחכמח י מ ק י ף כדלקמן‪:‬‬
‫א ו מ ג ם ל ג י ר ס א ראשונה שבספרי איצ׳יח צ״ל‬
‫דהיינו לפי מ ה שיש לחדחי׳ו ז״ל ספק‬
‫דרצה לומר דכפנימיות חם כסדרן אפילו דרך כללות‬
‫דהיינו פנימיות ת׳ דכתר חם תחי׳ ו ג ם כסדרן‬
‫מ ח ס ד ו ע ד הוד ואחריהם למטת פנימיות חוכמה‬
‫וחם כסדר מכינה ו ע ד מלכות וכתכ הרחי׳ו דלפי‬
‫זח יסוד דכתר פנימי הוא ע ם כינה רחוכמח פנימי׳‬
‫רחיינו כחי׳ ח' דנוצי חסד וכן פירש הר׳ימ כן י ר ח‬
‫י״ץ גירסא ראשונה •י אומנם נראה לענ״ד דחעיקר‬
‫ע ם הראשונים ז״ל כ מ ה שהניחו שהרב הרח״ו זי׳ ל‬
‫כתכ כ מ ה פ ע מ י ם ד ה א מ ת אצלו רגם כפניימים יש‬
‫שלא כסדרן דרך כללות ר״ל חכ״מה ואחייך כ״תר‬
‫ואם כן איך כתכ כאן לצד הספתועו״ק דא״כ ל ק מ ן ‪.‬‬
‫ררצת לומר דא!ילו כירך כללות כסדרן ב‪1‬כיימיות‬
‫הו״ל להסתייע מינה דהיינו רלעולס יסוד דכתר‬
‫ע ס סבינצזיחוכמם א‪1‬י׳ כפנימי ו א ס כימא רגם‬
‫כפנימיות יש שלא כסדרן כדרך כללית עכ׳׳פ א״כ‬
‫נמצא כי"מי דחוכמח רבקה ע ס חסר רעתיק ולא‬
‫יאות כן א ח י יכעתי• כתר וחוכמה דבוקים יסיר‬
‫ע ס הכינה כין כמקיף כין כפנימי ולצד זה ריש שלא‬
‫כסדרן בכללות אין כאן דיבוק א״ו דהרכ דח״ו ז״ל‬
‫עצמו לא קפיר רק ע ל יסוד רכתר דמקיף ע ם כינה‬
‫דמקיף דחכמם ולא בפנימיית ומשוס מכי נ ס ת פ ק‬
‫•כפנימיות אי הוי כסו ק בכללות או לא ולא פחד‬
‫מ ז ה וא׳׳כ לדקר דברי ח״א ה מ ג י ה ס זיל רהגיוה‬
‫מקיף כמקים פנימי ודו״ק ‪J‬‬
‫ה א ו מ ג ס יאפי׳ גי׳ הא׳ לא נתיישבה לענ״ר‬
‫בהמשך דברי הרכ י ילכן נלע״ר לומר‬
‫דהכי קאמר ״ והיא רלעיל מינה סמיך ונראם‬
‫כתב הרח״ו וז״ל ולפי שבחוץ לא יצאו ־ונתגלו ר\כ‬
‫מראשונות רחכמה וכו׳ לכן נתגלח יסוד ובו׳ אך‬
‫‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪$4‬‬
‫«‪9‬‬
‫הגהות‬
‫האמת וכו׳ ע״כ והמשך דבריו ד ל כך מם דמתחי׳‬
‫כ ת ב דלעולס יסוד דכק ע ר גייר דהיינו יסוד דכתד‬
‫ע ם ג ״ י רחכמס ״ אך לעי שלא נתגלו לחוץ רק‬
‫חכינח דחוכמח ״ אכל כ״ח חם מבפנים של א״א‬
‫לכן נתדכק יסור ד״מ ע ם כינה רמלכות רחכמח‬
‫עכ״פ ומפני ׳שק״ל והרי כע״י שידכק ע ם ג״ר כולם‬
‫לז״א חן אמת שלעולם יסוד המקיף דכתר רכק ע ם‬
‫ג״ר דחוכמח דמקיף ר׳׳ל כזה האופן דהיינו שנתרכק‬
‫יסוד גם ע ם אותם שנתעלמו כתוך אריך וחיינו‬
‫נמי כסוד מקיפים ‪:‬‬
‫ה א ו מ ג • חם מתעלמין כתוכו דמיינו כ״ת‬
‫רחכמח וגם יסוד דמקיף דכתר ע ם‬
‫חיות י נ ת ג ל ח ונתיכק ע ם חכינה י ח כ מ ח ) ע ן נמ״ך(‬
‫ע״ש וז״ל ואומנם שינוי ב׳ בחינות אלו שיש כאו״א‬
‫שכבחי׳ אחת יש יתרון ומעלת לאבא ובחי׳ אחרת‬
‫יש יתרון לאי׳ ע ל אכא זח גרם שינוי אחוריהם וגו׳‬
‫שנעשח מ ח ם ב׳ בחי׳ יעקב ולאח ‪ .‬כמו שנכאר‬
‫ל מ ט ה כע״ח ע כ ״ ל ‪ .‬פי׳ לקמן דף קשו וז״ל ואמנם‬
‫צריך לתת ט ע ם למה עלתה לאה ולא ע ל ה יעקב‬
‫אכל חענין הוא כי חנה נת׳ לעיל כי ארכעח כחי׳‬
‫ה ם אשר ככחי׳ אחת היא יתרון לאכא ע ל אימא‬
‫כחיותם קודם חתי׳ וככחינת אחרת יש יתרון לאימא‬
‫ע ל אכא ואלו חן" הנח כאשר נתקן רישא ד ע י ׳ חזרו‬
‫אויי׳א‪.‬במדריגה ה״ג שהיא פנים ואחור פניםדאכא‬
‫ע ס אחורי ראימא וכו׳ ולהיות כסי׳ שיש יתרון‬
‫לאימא ע ל אכא והוא שאחורייס דאימא קיבלו‬
‫הארא גדולה יתירה ו נ ז מ ז ק ו יותר מאחוריים‬
‫דאכא ואין ספק כי האחוריים דאימא שירדו למטח‬
‫קכלו ע ת ה כהיות או״א פנים ואחור כשנתקן רישא‬
‫דעתיקא כנז׳ קבלו חארה גדולח מן אימא מ ה שלא‬
‫קכלו האחוריים שירדו מ ן א כ א ולסיכה זו חיה‬
‫יתרון בבחינה אחרת ללאה יותר מ י ע ק ב והוא שחיה‬
‫כוח כ ה לעלות למעלה מן החזה אלא שלמיותוזכר‬
‫ע ו מ ד כפני ז״א ולאה שהיא נוק׳ ע מ ד ה באחוריו‬
‫דוד‬
‫עכ״ל וכזה תבין לשון זה וק״ל‬
‫‪ ty'V‬וז״ל ו ע ת ח צריך לידע שא׳׳כ כ מ ה יתחלקו‬
‫ה״ד פרצופים אחר שחכל חיח כגילוי אכל‬
‫הענין וכו׳ עכ״ל דכרי הרכ צ״ע רמה כוונתו להקי‬
‫אס לפי שמועה א' שחחסדים והגבורות שוים‬
‫כסיתום ובגילוי או לפי שמועח כ' יחחשרים‬
‫חטים מ כ ו ס ה וחציים מ ג י ל ה ו ח ג כ ו מ ת כולם‬
‫מגולים ורבדיו כתירוץ ג״כ צריכין עיון ובורא*‬
‫א״א להכין דכרים אלו רק כירך שירך החכם‬
‫ה מ ג י ה חר־ימ הנ״ל י״ץ * ו ה ו א שמק כן כין לשמועת־‬
‫א כין לשמועח ל חקו׳ לשמועה א׳ היא ״ תיקשו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כין‬
‫‪97‬‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫ב‬
‫ץ על חחסדס כין על הגבורות שכולם ככחי׳‬
‫אחת דהיינו שכולם כגילוי כתוך גופא דאריך ולא‬
‫כתוך היסוד רק שהחצי כין חחסרס כין חגכורות‬
‫למעלה מהחזה ובגילוי חוץ להיסוד והחצי של כולם‬
‫ל מ ט ח מחחזח וכולם כגילוי ואחא פריך שכיון שכולם‬
‫כין חגכו' כין חחסרס כגילוי כנז׳ למת נתחלקו ח ד‬
‫פרצופי אחר שאין כאן סיתוס וגילוי‪ .‬וכן לשמועה כ׳‬
‫ג״כ קשה דנהי י ע ל ה ח ס ־ ם ניחא שנתחלק אכא ל״כ‬
‫פרצופים לחיותם סיתוס וגילוי לפי שחצי של חסדם‬
‫תוך י ס ו י וחצי חוץ ליסוד מ ״ מ על ח ג כ ו י ו ת ק׳ למה‬
‫יתחלקו לאימא ותכונה וחיי חם כולם כגילוי חוץ‬
‫ליסוד כתוך גופא דאריך זהו קיו ואחא תריך אכל‬
‫חענין חוא וכו׳ וכללית רבדיו הוא דכיון דהחו״ג‬
‫החדשים חס תוך יסור וא״כ לשמועה א׳ ניחא דיש‬
‫כאן סיתום וגילו לפי שהחצי החסרס והחצי חגכו׳‬
‫שלמעלה מן החזה חם הישנים חס מקבלים מן‬
‫החדשים ע״י מסך חיסור שהחו״ג החדשים כתוכו‬
‫והחצי של חו״ג מתחת החזה ולמטס מקבלים דרך‬
‫גילוי גמור והרי א״כ יש סיתום וגילוי כין על‬
‫החסדים כין כגכו׳ ולשמועם כ׳ נמי צד תגבורות‬
‫שיש כמם סיתים וגילוי כיון שחציים למעלה ומקכ׳‬
‫מן חו״ג חחי־שים דרך מסך היסיד הוי סיתוס וחציים‬
‫לשמטח מקבלים דרך גילוי הוי גילוי לכן נתחלקו‬
‫כ' פרצופים אכל על צד מחסרם אכתי קשה דאין‬
‫בהם שום סיתום רממכ׳ חציים שהם תוך יסור ע ם‬
‫מאריג החדשים מקבלים דרך גילוי גמור וחציים‬
‫שלמטה תחת החזמ נמי מקבלים ירך גילוי וא״כ‬
‫חדראק׳ולרוכתין למח נתחלקו לב׳ פרצופים נמצא‪,‬‬
‫שנמפכה הקו׳ שמע״י חק׳ לו לשמועה כיעל ח ג כ ו מ‬
‫ולא על חחסרם ועכשיו ל נ י תירוצו יג־יל חתימא‬
‫על החשדם ולא על ה ג כ ו מ ת ולכך צריך לימד‬
‫כהכרח הוא ראע״ג דאמרינן דכ׳ חסדם נשארו‬
‫ביסוד היינו קודם שיצאו החו״ג החבשים אכל אחר‬
‫שבאו חחו״ג החרשים יצאו גם הססרים הישנים‬
‫מהיסוד ועלו למעלה וקבלו כסיתום דרך מסך‬
‫היסוד כנז׳ וכזה צדק סיתוס וגילוי גס כ ח ס י ס ולכן‬
‫נתחלקולר׳ פרצופים וישים ו לפי ז חומ״ל הרח״ר‬
‫‪ Vt‬שחב׳ שמועות ציקו יחדיו כי מ״ש לשמועה ב׳‬
‫בי חצי סחסדס נשארו תוך יסור חיינו ק ו י ם ביאת‬
‫*זו״ג סחםדס אבל אחר ביאת חיג׳ החדשים אז‬
‫יצאו גם החצי החסרים הישנים מן חיסור וחזרו‬
‫כ ג כ ו מ ת ממש ודו״ק זה תוכן דברי החכם ר״מי״ץ‬
‫ודבריו צריכים לנו לעינים כמו שתראה ה מ ע י י ן ‪:‬‬
‫א ו מ ג ם נשאר לי לבאר המשך דברי חרב ממ״ש‬
‫וז״ל ותיות ב׳ כחי׳ גיליו וסתום גרם‬
‫‪,‬‬
‫צז‬
‫הגהות‬
‫‪,‬‬
‫התחלקות וכו רק שכבד כתבתי למעלה ונו׳ רעתם‬
‫צריך לידע וכו׳ ע ״ כ ומדבריו נראה שלא^חקשח‬
‫לחרב ז״ל רק על שמועה כ׳ ולא על שמועה א׳‬
‫ה נ ך יכרו החכם הנז׳ אכן נראה רהק׳ רלפי‬
‫השמועה האי תיקשי וראי כרמתיק רק ככר כתבתי‬
‫וכו׳ ד״ל דלפי אותה שמועת כ' לא תיקשי רק ע ל‬
‫הגבורות ולא על החסרם משא״כ לשמועה א׳‬
‫תיקשי לכל הצדדים כין על חחסרם כין על םגכו׳‬
‫וזהו המשך דבריו וק״ל ד׳ האומנם יש לי קצת ספק‬
‫בזח והוא ‪.‬שחייב כתכ וז״ל ו ה ט ע ם היא כי היא‬
‫נעשית מכחי׳ הגבורות אשר בולם בגינוי יוקר ע ל‬
‫החסרס כנז״ל וכו׳ עכ״ל דק׳ היכן מייני ש ה ג כ ו מ ת‬
‫כולם כגילוי יותר על החשרם מ מ ׳ נ לאיזה שמועה‬
‫אמר כן אי לשמועה א׳ הרי כולם כין החי״ג הם‬
‫שוים כשיתוםוגיליוכמ״ש לעיל‪ .‬ואי קאי על תחילת‬
‫יציאתם מן היסוד דחגכורות יצאו בזחילה • א״כ‬
‫מיינו ט ע ם כ׳ שכתכ וז״ל עור יש שיבה א־־ןר־ז כי‬
‫מ ג כ ו מ ת יצאו תחי׳ וכו׳ ואי לשמועה כ׳ ניחא כי‬
‫חגכוידת כולם כגילוי משא״כ החשרס חצים תוך‬
‫םיסור וחצים חוץ מיסוד אבל זת אינו לפי רכר י‬
‫הרב ה מ ג י ם י״ץ רגם מחס״ם יצאי אח״ך כמו‬
‫הגבורות א״כ נשתוו אליהם ו מ ם יתמן יש לגבורות‬
‫ע ל חחשרם י ואם נאמר רחעריפות שיש לגבורות‬
‫ע ל חחסרם חיינו קורם צאת החסרים מן היסוד‬
‫א״כ ע״ז איכא תרי קו׳ הא׳ מ ח שהקשה בשמיעה‬
‫א׳ דהיינו ט ע ם כ׳ ועור אררכה זח הוי גילו גמור‬
‫שאינם מקבלים מחו״ג החדשי׳ ע״י משך היסוד‬
‫כ מ ו הגבורות וכמו שהקשה החכם ה מ ג י ח י״ץ‬
‫דוד‬
‫לעיל וצ״ע ורו״ק‬
‫פ״כ יג׳ ערקין דנצח דא״א מתלבשים כקו ימין‬
‫רזעיר וג׳ פרקין כהוד דאריך מתלבשים‬
‫בקי שמא של ז״א שחם כג״ר שכו עכ׳יל הקשה חח״ר‬
‫מושא י״ץ קשה הרי תרץ ברקין קדמאין דנ״ח‬
‫דאריך אמר הרב שנשארו כאו״א כסו!‪ -‬ר ר ים ולקמן‬
‫כ פ ״ ג א מ ר ח ר כ שנשארו שם לעולם ותריץ ר ח ק ׳ כי‬
‫עיקרם נשארים למטה ו ה ע נ נ י ם שלתש הם ט‪.‬שא׳‬
‫בדרי או״א או להפך שעיקרם נשאר למעלה בררי‬
‫או״א ו ה ע נ פ י ם ל מ ט ח ו ד ו מ ה לזה ‪ .‬ת ב היח״ו ‪1‬״ל‬
‫פי׳ כח״א כז״ת י ע ת י ק שעיקרם נתלכשו ככל ג ו נ א‬
‫‪.‬אומנם מח״ז ענפים שלהם נתלכשו כזייגולגילתא‬
‫וכער״ז כאן ידו״ק אםאיפשר עייכ‪:‬‬
‫ולי החדיום נלע״ד לתרץ אם איפשר רלעולס לא‬
‫נשאר לזו״ן מנ״ה דאריך י ק ׳ פרקיה מכל א׳‬
‫כי פרקין קימאין עלו למקום הרדים ומ״ש כאן‬
‫וגי פרקין ינצח וכוי ו ג ״ פ י ח ו י א מ י ש ר ל ו מ ר רנשלמ‬
‫ב‬
‫םג׳‬
‫י‬
‫צח‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫עח‬
‫מג׳ ערקין כ מ ה שנכללו נ‪/‬ה בחסר רגבורח שלו‬
‫ונצח אתכליל כחסר ונחשב לו לשליש ומימ בו ג׳‬
‫פרקים וכן ח ה ו י אתכליל כגבורה ונגמר ג״פ כולם‬
‫וכ״כ חרכ לעיל כחדיא תתכללות הזח פרק י״ו‬
‫מחלק א׳ דז״ו ונרמזו רכרי אלו שם כרמז וקרוכ‬
‫דוד‬
‫לפרסום הרכר עי'ש ורו״ק נ״ל‬
‫פ״ו הנה ע ל ידי יניקת החלכ ככ׳ שנים אלו‬
‫מתמלאים המוחין כנודע עכ״ל הקשח הח״ר‬
‫מוסא נר״ו והא אמר הי־כ לעיל כפ״א ריניקח שכל‬
‫כחי׳ ז״א מכתר ו ע ‪ -‬נצח נתקנו ולא נשאר כאימה‬
‫להתכרר כיניקח רק הי״משלאנתכרמ כימי חעיכור‬
‫והכא אמר דכיניקה מתמלאי; המיחין ותריץ רירוקא‬
‫מכחי׳ ספירותיו הוא שנתבררו בימי העכור אכל‬
‫המוחין ע י ע ת יניקה וגדלות ב׳ ענ״ל ורצונו לומר‬
‫דהתס כתיקון הכלים רהיינר סניי־ותיו מדכרי וחכא‬
‫מדבר כתיקון המוחין והיא פשוט‬
‫פרלן ז׳ כסונו וחוא מעין מ״ש כסוד קש׳ כמלת‬
‫א׳ כי אז נננסים י ח י מקי נים דקטנות‬
‫דיניקה ע ם המוחין דו״ק רגילות א ח י שעלה וכו׳‬
‫עכ״ל ענין קש׳ זו שנכנסו במלת א ת י ב׳ בחיי יחד‬
‫דהיינו מקי ני היניקה ומוחין דגרלות רו״ק הפניימי׳‬
‫חיינו או קש׳ של הקורבנות או בקש׳ דערביתוכמכו׳‬
‫למעלה ב‪:‬רק זה והדבר מפורש כש‪1‬ר חנוונות‬
‫יעו״שוק״לדוד והמקינים רקטנות הייני י א ב א‬
‫וחוק׳ י ג י ל ו ת היינו ראימא ש ג מ י ר׳ ראשונות‬
‫שלסס חוא ככרכת אבות אבל ראכא אינם בק״ש‬
‫רק ככרכת אכות נמשכים לו וק׳ ד ג י ל ו ת כדמות‬
‫קשי׳ כאימא וככרכת כ ה ט ם נכנסים גר׳ דאכא‬
‫בברכת אבות דאימא ועיין בסח״ך ורו״ק •‬
‫ח׳ ו ר ע כי בזמן העיבור ונו׳ ואז חיו‬
‫פרק‬
‫מוחין שלו בחי׳ אלקי׳ס פשוטים בלי מילוי‬
‫ולא היו שלימים לגמרי כי א ס יה מאלקי׳ם היו‬
‫נסתרים ולא נתגלה כסם רק ג׳ אותיות אלם מאלקים‬
‫ואחר כך כזמן היניקה וכו׳ נעשו ע ת ה בחי׳ חללי‬
‫גולגולתה שחס הכלים וכוי ונעשים אלקי׳ם שלימים‬
‫עייכ כ ת ב מ ר ב לםריא ש מ ם פ ש ו ט י ם ולא מליאים‬
‫ולעיל חלק א׳ כפט״ו כתכ לחדיא וז״ל ונכאר כחי׳‬
‫ראש מעי כר מ ה עניינו כי הנה חראש וכו׳ ו ה נ ח‬
‫אמרנו שאין בו עדיין רק ב׳ מוחין‪ ,‬שמס כ׳ ‪12‬קי׳ס‬
‫ו נ ו ד ע כי אלקי׳ס י ח ו כ מ מ ח ו א במילוי יוד״יןשמוא‬
‫‪:‬‬
‫הגהות‬
‫‪*8‬‬
‫תריץ אותה חה״ר מ ו ס א י״ן והרי הוא במקומו פרק‬
‫ט״ו ועיין שם אומנם קושיא א׳ צ״ע ולענ״ד נראה‬
‫לתרץ מ״ב ק׳יו בחרא מתתא כשנאמר ימ״ש םרב‬
‫שם ראש כמנין חוב׳ י ע י ב ו ר שתם ב׳ ‪12‬קים במילואם‬
‫אינו ר״ל שזח חיח ס מ ן העיבור רק דקאי על זמן‬
‫היניקה שחים בן ולפי שהמוחין דעיבור חזרו כלים‬
‫דיניקח לכן מנח שם כחי׳ ראש דעיבור א׳ במספר‬
‫דוד‬
‫זמן היניקה ורוק נ״ל‬
‫ש ‪ 0‬אי איפשר לפי שכחיותה!כךלאתוכל להזדווג‬
‫ע ם אכא והרי נ ו ד ע כי זווג או״א לא פסיק לעלמין‬
‫וכו׳ עכ״ל הקשח חח״ר מוסא יי׳ץ שחרי אמ^ חרכ‬
‫כפ׳ או״א פ״ז י»ווג ישסי״ת פסיק משוס שנכנסין‬
‫נת״י של תכ״ו"ברא וא״א להזדווג ו א ״ נ ק ׳ ע״ז‬
‫מ ח כ א תרי קושיות האחת אי׳ כ מאי ק״ל להרב כאן‬
‫ע ד שאמר שנתחדשו נהי׳ חדשים וחרי כאן מרכר‬
‫כישסו״ת דכחי׳ דירח הוא שנכנסים גז״א וא״כ מ ה‬
‫מק׳ וחדי נודע כי זווגאו״א לא פסיק לעלמין והרי‬
‫כאן איירי כישסו״ת י נ ס י ק זווגס ועו״ק דלפ״ז ״‬
‫דאיכא נהי׳ חדשים למת אמר לעיל ני זווג יששו״ת‬
‫פסיק משום שנכנסים נהי׳ דידה בז״א והרי אית‬
‫לח נהי׳ חרשים כ מ ה להזדווג ע ם יש״יס בנל עת‬
‫ולקושיא רא׳ תירץ וז״ל י״ל כי כליקוטיס תירץ‬
‫תי׳ אחר ד־זרוג נשמות פסיק ודחיות העולמות לפ׳‬
‫א״כ איפ״ליחיות העולמותאני׳ בישסו״ת לא פסיק‬
‫ואתי שפיר מ״ש כאן יזווגיהו לא נתיק אפילו‬
‫כישסו״ת־• כזווג דחיות העולמות אכל קושיא הב׳‬
‫צ״ע ויו״ק מוסא עכ״ל ‪:‬‬
‫ולי נראה רלדכריו רכ;ווג העולמות לא פסיק‬
‫לעלמין אפי׳ כישסו״ת וכזה מדכר הרכ כאן‬
‫ומשום חכי הוצרך לנהי׳ חדש ם י א״כ כזה נמי‬
‫תתורץ ק״ו הב׳ נמי דמ״ש סרכלעיל רזווג דישוס״ת‬
‫פסיק היינו כזווג הנשמות ובזה לא חיו נהי׳ חדשים‬
‫כי אינם צריכים לשיסיו תדירים משא״כ כחיות‬
‫העולמות דצריך שיחיה תדירי לכן הוצרכו׳ נחי'‬
‫החדשים להיות כו ודו״ק וכללית דכריו תמיחים‬
‫שנראה שהכין ברברי הרב בליקוטים רחחי׳ ההוא‬
‫די״ל כין זווג הנשמות לעולמות חוא גם כישסו״ת‬
‫וזח אינו לענ״דשחדי חרכ מחרח״ו חכיא תי׳ זח‬
‫דליקוטים כספר הכוונות ככווונת ק״ש ריוצר וכיאר‬
‫שם ז ו ו ג חעולמו׳ דלפ׳ הוא מישסו״ת ולכך לפ׳‬
‫ורנשמות דפסיק הוא מאו״א עילאח רפסיק זווגיהו‬
‫ע״ש חדי דכישםו״ת אינו כא מ ס ם זווג סנשמות רק‬
‫מאו״א עילאין וא״כ ח י ר א קו׳ לדכתין ו נ כ י‬
‫םארכתי מזח לעיל אפ׳ או״א פ״ז יעו״שוצ״ל דרכרי‬
‫מרכ כאן הם כמים כסה״ך הנז׳ן דאררכח דזוו״ג‬
‫י‬
‫ג״י ש׳ורכינמ ו ט ׳ ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ה ר י יס״ל י ג ס ב ע י ט י א׳ אמר שמיו אלקי׳ם‬
‫מליאים וכאן אמר י מ ם פשוטים אבל אין למק׳‬
‫ע ו ד דמכא כתכ כי אלקיים אינם שלימים רק אלם‬
‫ולעיל מ נ ת ראש יםיינו אלקי׳ם שלימים רזמ ככר‬
‫ישסו׳׳ת‬
‫‪99‬‬
‫משכיל ל ד ו ר‬
‫ע״‬
‫ח‬
‫ישםו״ת הוא דלפ׳ לפי שנמשך מזווגם חיות העול׳‬
‫ולכך אמר שיש ל ח ץ דשים וחס הפך דבריו‬
‫דלעיל כפ׳ או״א פ״ו וכ׳מ״ש ודוק חיטיב נ״ל ד ו ד‬
‫דר‪1‬ש יעקב ולאח וז״ל והס כ׳ שמות אלקי׳ם‬
‫גי׳ יעקב אע״ג דכ׳ אלקי׳ס חס גי׳ ע ק ב‬
‫לכד כמבואר כדברי חרכ ככ״מ נמצא אות י ירח‬
‫כיעקכ ואיפ״ל כי י׳ ד י ע ק כ חיינו אותיות כ׳‬
‫אלקי׳ם ח׳ אותיות ככל א׳ חם י׳ ד י ע ק כ וק״ל ד ו ד‬
‫ע״ש כי להא לוקחת חי״א א ו מ ת משא״כ רחל‬
‫שלוקחת פ׳ אורות איפשד ש'פ אורות ירחל נרמוז‬
‫כפסיק זח כי הרב לא רמז כי אס הששת עשר‬
‫אורות של לאח כמ״שחי״אוכרחל שלוקחת פ׳ אורות‬
‫לא רמוז כפסוק ואיפש׳ שרמוזים כמלת ארע״ח שגי׳‬
‫פ׳ וחמשך ד ב י י חכתוכ כך חיא כי לאת ויחל כל‬
‫א׳ יש כה מ״ח א׳ וענ״ז לאת לויןחת י״ו אורות ויחל‬
‫פ׳ אורות וז״ש ומרת ימי מ ה חי״א ר״ל אע' פ שיש‬
‫כח מ ה אינו רק הי״א אורות ורחל לקחת ארע״ה‬
‫שגי׳ פ׳ ואין כה רק מ״ח כלאה ועכ״ז לקכח פ׳‬
‫אורות וזהו ארע״ה מ״ה וק״ל מאחי׳ ירירי הח״ר‬
‫אכרהם י״ץ‪:‬‬
‫ל^יל סוף פרצוף יעקכ ולאת כתכ הרכוז״לוגם‬
‫נלע׳יר ששמעתי טא׳ כי התחלת לתא מן‬
‫הרעת דרא הכולל חו״ג וכו׳ עכ״ל כתכ חח' הש׳‬
‫והכולל כחח״ר מוסא י ׳ץ דנ״ל דשמועה זו שא^יר‬
‫רהענין חוא חו״ג וכו׳ אינו פליג ע ם שמועה א׳‬
‫שאמר כי הוא כחי׳ חוכמה וכינה משום שגם כרעת‬
‫יש כי חו״כ דמצד אימא והיא כחי׳ שבו רלגכי חו״כ‬
‫ראכא נקראיםחו״כ דאימאחו׳יג ררעת וא״כ איפ״ל‬
‫דחו ג דכתב הבא חו״כ ררעת וכן נמי חו״ב דלעיל‬
‫חיינו חו״כ דרעת ידו׳׳ק ואיני נראה דכשמועה א׳‬
‫כתכ הרב ו‪"1‬ל כי הרעת אין למנותו וכו׳ חרירמ״ש‬
‫חו״כ חיינו ח ״כ ממש ולא חו״כ ררעת וכן מוכח‬
‫ם‬
‫נ ר‬
‫ח‬
‫דוד‬
‫כולה שמועה עיין בס ייר״ק‬
‫דרוש פ׳ נגעים כתכ סרכ ס׳ התחלקות שם מ״ח‬
‫כז״א כי קוץ יו״ד בכתרו וגוף יוד בחכמתו‬
‫וח״א כמילוי בכינה ורעת ווא״ו כמילוי בג׳ שלישי‬
‫הת״ת וח״א אחרונת כנה״י עכ״ל י״ל מ ה נעשה‬
‫כמילוי היו׳יד שלא זכרו חרב גם לא הזכיר חסר‬
‫וגבורה של ז״א ואיני יורע ליישכ ז״ח ויש ליישכ‬
‫כדוחק ודו״ק ‪:‬‬
‫ש • ושא״ת גי׳ אל אדני במילואה כצ״ל ‪ h‬הוא‬
‫פשוט ו א מ י מליאה וק״ל ו ר ע כי זה הוא כמו‬
‫עי׳ אאר כי כ כ י פי׳ חרב לשון שאת ככ׳ פנים‬
‫ע״ש‬
‫וחשחא סוסיף ע ו ד פי׳ ג׳ וק״ל י‬
‫ואלו חם כ׳ יציאות וכ׳ יעקכ וכו׳ ג ם נ ל ע י ד‬
‫הגהות‬
‫צט‬
‫עי׳ אחר כי הנח כהכרח הוא שכאשר נכקע‬
‫יסוד ראכא וכו׳ לכאוורא חיינו ! י ׳ רא׳ ומה הוסיף‬
‫כזח העי׳ ונלע״ר שכוין חרכ ז״ל למ״ש סמ״ח מש׳‬
‫יעקכ ת״א משנה כ׳ וז״ל ויעקכ זח נ ת ג ד ל ע ״ י‬
‫האיש מ״ח אכא המאיר ד ר ך ז׳ א כי נ כ ק ע יסור‬
‫ראכא בתוך ז״א והוציא שם יעקכ אחד פנימי ואח ך‬
‫הוציא אורו לחוץ והגדיל שם זח יעקב החיצון‬
‫עכ״ל מכואר מזה ד מ ת א מ ת אכא יצאו כ׳ י ע ק כ‬
‫א ׳ ! נ י מ י תוך ז״א וא׳ חיץ לז״א וזהו הנקרא יעקכ‬
‫כאמיתות ולזה כוין הרב כ‪1‬׳ ח״כ שאמר כי כשנכקע‬
‫היסוד דאנא ויצאו האורות תוך ז׳יא יצא‪ .‬י ע ק כ‬
‫פנימי וכשיצאו לחוץ לעשה שסיעקכ כ׳ ולכן רקד׳‬
‫ז״ל כ׳ יעקכ וכ׳ יציאות דלפי ה״כ הזח אתי שפיר‬
‫ודו״ק נלע״י־ ד ו ד הו ‪ f‬ה ק ט ן ‪.‬‬
‫ויזיין למטה ברברי חרב שמ‪:‬ורשים רכרים אלו‬
‫ואני כתבתי הרבריפ משס מ״ח קורס ראיתי‬
‫דוד‬
‫רכרי חרכ הנז׳ לקמן וק״ל‬
‫ואומנה הארת השמאל מ ו ע ט ת מהימין שע״כ‬
‫נתגיירו חע״ר ועשי לא נתגייר ע״כ נמצא‬
‫א״כ כי ה ע ״ ר שכי‪.‬זין סייען הימין לגיירם ועשו‬
‫כשמאל סייעו שמאל שלא להתגייר ונ״ל שז״ס מ״ש‬
‫חז״ל שמאל רוחה וימין מקי־בת תחת כנפי השכינה‬
‫דוד‬
‫וק״לנראתלי‬
‫דרוש תי־ין ניקודין וכי׳ כ׳ חרב ובנגר ג׳ אבירות‬
‫ניתן להם שלשה מתנות טוכות כאר מן וענני‬
‫כבוד וכו׳ ענ״ל נלע״ר ק׳ שהרי קיימלן שג׳ מתנות‬
‫היו כשנה ראשונה קודם חטא המרגלים שנגזר‬
‫עליהם למות כמרכר ואיך כתב חרב שבמקום דור‬
‫ממדבר וכ׳ מתנות ניתן לחם ה ג ׳ מתנות רמשמע‬
‫שאחר שמתו דורח״מ ניתנו להם ולא קורם וצל״ע‬
‫ד ו ד וכן חרכ עצמו כיאר לקמן כי כ׳‬
‫ורו״ק‬
‫מתנות מן וענני כ כ ו י זה לחם מיציא מצרים ר ק‬
‫חכאר ע ר שנח כ׳ וא״כ על חכאר ניתרצה חק׳׳ו‬
‫הנ״ל חאומנ׳ ע ל ה״כ מתנות ששיא כנ״ל ור״יק ד ו ד‬
‫דרוש האונאה כסופו כתכהרכ והנה זה השתות‬
‫הנז׳ היא מלכד ולכן פסקו כתלמוד שיחת‬
‫שתות מלכי־ ואס אינו מלגיו הויא מחילה ע״כ‬
‫הרכרים צריכים כיאור והדקדוקים מבוארים ואיני‬
‫יורע תירוץ לזה אלה מדברי חחכםהס״ר מוסאי״ץ‬
‫ו מ א ו ר חענין כי שתות מ ל כ י היינו שחוהנאח‬
‫שאינה אותו היינו שתות אשי חיץ מן חמקח דרך‬
‫משל מכר שוה ו׳ כז׳ השיית הוא של חשש‬
‫שחם חוץ מן האונה חינה אותו כה אכל‬
‫מלגיו היה צריך שיאנה אותו אם מכר‬
‫שוה ו׳ כז' ויותר שביי הכל אפי׳ כאונאת‬
‫מוי‬
‫ק‬
‫משכי! ל ד ו ד‬
‫ע״ח‬
‫חוי שתות וקאמר הכא רחאמת הוא דחששות הוא‬
‫מלכר דהיינו שהי״ג ע ם ע״ח הרי צאי והיינו מלכד‬
‫שהוא שתית מקחאכל א ס ה י ה מ ל ג י ו ר״ל אם שיערו‬
‫חכמים שיעור שתות רמחזיר אונאה הייני מלגיו‬
‫שתוא שתות כאונאח חיח משמע רשתות מלכד‬
‫שתוא פחות מרלגיו חויא מחילה וא״כ הכא שהוא‬
‫דוד‬
‫מלכר חייא מחילה ודו״ק ונכון מוא‬
‫עוד מילה ופריעה כתכ ר כ ח״ל וא״ת‬
‫למה כענין המילה לא‬
‫נרמזו רק העי חסדם ולא ע ׳ הגכורו׳וכענין ה ‪ :‬ר י ע ׳‬
‫ברמזו ח״ח חסרים והגבורות עכ״ל כצ״ל וכוונתו‬
‫להקשות רלמח בענין המילה לא נרמיו רק ח ״ ע‬
‫החסדים אבל הגבורות הוצרך בחי׳ אחית והיא‬
‫ברכת היין ומ״ש כענין הפריעה שנדמו הגבורות‬
‫ע ס החסרם כ א ח י ולא הוצרך כחי׳ אחרת אליה‬
‫ואהא תריץ רכשלמא כענין ממילמ שכאח בשביל‬
‫ח ע ׳ חסרם לכן צריך כ׳ בחינות א׳ שיריו מ ד ע ת‬
‫למקומם וחכ׳ שירדו ממקומם ליסוד ולכן כמילה‬
‫•ירדו למקומם ועל י י י כרכת היין ירדו ליסיד אכל‬
‫בענין ה‪1‬ריעח שכאח כשביל ח׳ חסי־ם א״צ כ׳‬
‫רכריס כיון שככר ירדו למקומם א״צ רק כחי אחת‬
‫שיריו ממקומם ליסוד וזח נעשח ע ל ירי ה כ ר י ע ה‬
‫א ן יש לחכין מ ה כוונת חרב כמ״ש שככר ירדו‬
‫למקומם אימתי נעשה זה אם נאמר שהק׳ שהשליש‬
‫העליון מעולם לא ע ל א ל ח י ב ת ולכן א״צ רק כחי׳‬
‫אחת לישרלע ליסוד ק״ל רסא סרב אסיק לקמן רגם‬
‫השליש העליון ע ל ח למדעת וירי למקומו ואח״ך‬
‫ירד עור ליסוד ואם כן חדרא קושיא לדוכתין ונראה‬
‫לי כיאור דברי חרב דהק׳ רמתחילח סכר הרכ‬
‫דכענין שליש ה ע ל ק לא ירד למקומו וליסוד רק‬
‫ע״י ה פ ר י ע ה ומשוס הכי הקשח כיון שגם ה ו א ע ל ח‬
‫אל הרעת לשורשו כ ע ׳ אורות החסרים א ס כן‬
‫מפני מ ה נשתנו אלו מאלו רבע׳ א ו מ ת החרים‬
‫מוכרך כ׳ כחי׳ א׳־ ע״י המילח ירדו׳ למקומם ועל‬
‫ירי ברכת היין ירדו ע ר היסוד וכעניןשליש העליון‬
‫ל א מוצרן רק כחי׳ א; והלא ג ס סוא צריך כ׳ כחי׳‬
‫א ח ת לש ירדו מ ה ד ע ת למקומם וכי שירדו ממקומם‬
‫ליסוד ואחא תריץ וגילח אוזן כ ד כ מ דגם השליש‬
‫העליון ירד משורשו על ירי סמילס למקומו כמבואר‬
‫לקמן דלכן נרמז יה כמילה לרמוז ע״ז וא״ך ע ל ידי‬
‫מ פ ר י ע ה ירדו ממקומם ליסוד ו נ ת ח כ מ מ ג כ ו מ ת‬
‫והחסדים מיד ו א ס כן קיצור הדברים םם כך רחיי׳‬
‫כנ״י חמילס ירדו כל ס ח ס ד ם משורש ד ע ת למקומם‬
‫ו ע ל ירי ברכת היין יריו סעי חסדם ליסוד ו ע ״ י‬
‫‪-‬הפריעה ירד השליש תעליון ממקומו ליסוי הרי‬
‫הגהות‬
‫דכולם שיין ודו׳יק אלא שדברי ס י ב בתירוץ יש במם‬
‫דוד‬
‫עיקום לשרן לפימשינו זמ ורו״ק נ״ל‬
‫‪ Vty‬אור מקיה וכו׳ ואור פנימי ד י א נעשה‬
‫אומ׳ לנוקכא רז״א חנק׳ מ ׳‬
‫עכ״ל זתי בחי׳ א י י מקיף שיש ל״ל מן ז״א לרד חוץ‬
‫מן מקיף הנמשך לזי״ן ביחד מן או״א שחצי לז״א‬
‫וחצי לנוק׳ וכמ״ש הרב לעיל בסמוך ורו״ק נראמ‬
‫לי‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪400‬‬
‫דוד‬
‫שער המ^לןה וכו׳ אכל מ ה שמצאתי כתוכ‬
‫אצלי מכתיכת מורי זלה״ח כי‬
‫אין מ ע ק ה וכו׳ עכ׳׳ל ולפ״ז מ מ ע ק מ מוא מכחינת‬
‫שם בן זה רההי״ן כי הוא עכ׳קר״ס אחוריים דהויה‬
‫וריבוע רכן פשוט גמטרייא מ ע ק ח • וכיוצא בזה‬
‫כתב הרב לקמן ב מ ע ק ה דעשייה ותמיהה לי שלא‬
‫כיאר ר‪.‬רכ לפ׳ מ ע ק ה זו מ ה ו כונת מ ע ק ה ואס‬
‫דוד‬
‫מוא כמ״ש וצ״ע ודו״ק נראה לי‬
‫והמ״ח כתכ כמסכת החשמל פכ׳ משנמ כ׳‬
‫ה מ ע ק ה דאצילות הוא כסוד ג׳ מוי״ות‬
‫דם״ג מ״מ כ״ן כנ״ל כשמועח א ואח״ך כמשנמ‬
‫ג׳ כתב וז״ל וכיצר נעשה משם ס ״ ג ומ״מ וב״ן‬
‫שירדו אל האצילות ע מ ר שם ס״ג סביב ח ב י ת ושם‬
‫מ מ חזר ועלה ס ניב הס״ג ושם כן ע ל ה מ ע ל ס ״ ג‬
‫והוא הוא ה מ ע ק ה עכ״ל וזה מוא כ פ י כ׳ של מרב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ואיני יודיע איך עירכ כולם וצ״ע‬
‫דוד‬
‫ע״ש ו ה נ ה אל״ה למ״ד ע ם אל פשוט‬
‫גימטרייא רי״ו וכו׳‬
‫ולכן מ ע ק מ מיצירמ אינו נעשמ מעצמותו שהוא‬
‫שם חוי״ח רק משם אל עכ׳׳ל חרכ מ״ח כתכ מפך‬
‫זה וז״ל כמשנת היצירמ פ״א משנמ א׳ וז״ל וחוא‬
‫מ ע ק ה היצירה שבו שם אל הוי״ה שמס׳ כ׳ אותיות‬
‫אל במילואם ומספר חויח שאחריו ע ם כללות מ ג ׳‬
‫תיבות וכ׳ תיבות אל חוי״מ מפשוטות חס כ מ ס פ ר‬
‫מ ע ק ת ע כ ל ודבריו תמוהים שמנה הוי״ה כ מ ס ׳‬
‫מ ע ק ה מ ה שהרכ צווח כ כ מ כ י א כי אין נעשה‬
‫מעצמות חוי״ח רק מאל גם כללות דבריו תמוהים‬
‫במ״ש ע ם כללות חג׳ תיכוכ לא ידעתי מ׳ ה ם ג ׳‬
‫תימת ‪I‬‬
‫ו א ם איפ״ל רהם כ׳ תיבות אל במילואם כזה ‪12‬ף‬
‫למד ותיבת הוי״ח סדי סם ג' תיכית ומ״מ ג ם‬
‫כזה תמיח מ ה לו לרוחק זח ה י ה לו למנות שם־‬
‫הוי׳׳ת ככו׳ וד׳ אותיות הוויה ע ם הכולל חרי אל‬
‫ע ם ' א ל חמלת תרי מ ע ק ה וחשבון זת רכחוית‬
‫יש כו אל הוא חשבון פשוט כדברי חרב ז״ל ודו״ק‬
‫נ״ל‬
‫‪ VM‬אבי״?(‬
‫דוד‬
‫אומנם א״י ותת ו״מ כולם כו״ק‬
‫וטי‬
‫‪401‬‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫ע״ח ה ג ה ו ת‬
‫‪,‬‬
‫י כ ו ע כ י ל קק׳׳ל דא״כ למה נק׳ יצירה ע׳׳ש ז׳׳אולא‬
‫ע״ש א״י אחר שכולם נגלו כו״ק וכמו שאמרנו‬
‫ככריאם שע״י שנגלו א״י וזו׳ין כי״ס כק׳ ע ש לחיותה‬
‫דוד‬
‫קדומס גם כזה חיה לנו לומר כן וצ״ע‬
‫?}״ש ובעשייה אכא שכו וכו׳ אכל כל השאר‬
‫ואפילו אריך שכו חם כל א ׳‬
‫ג׳ כללין כג' עכ״ל מ ש מ ע דגם מ ׳ היא ג כלילן כג׳‬
‫וק׳ שזח הפך משל כתחי׳ י־רוש אכי״צ שאמר שבעולם‬
‫חעשי׳ לא נתגלית מ׳ רק בכחי׳ נקודה ח׳׳י שכח וצ״ע‬
‫כן הקשה ההר׳ מ ו ס א י״ץ גס ק״ל למה נק׳ עשייה‬
‫לפ״ז ע״ש מ׳ אחר שכל ספרצופים ככחי׳ ג׳ כלילן‬
‫דוד‬
‫כג׳ חוץ מ א כ א וצ׳׳ע ורו״ק‬
‫ו^יי? כמ׳׳ח כמ״ח עירה כמשנה כ׳ ובעשייה משנח‬
‫ב׳ שלדבריו תתורץ קו׳ זו שלי וכן קו׳ שחק׳‬
‫'כעולם היצירה למח תקרא ע״ש ז״א אמנם דברי‬
‫דוד‬
‫הרכ כאן לא מוכחי הבי וק״ל ודו״ק‬
‫סיימגו מסכת סנהרשין ע ר כ של ריח כשליו של‬
‫שנת אשריכ״ס ל ‪ 1‬ק והתחלנו מ ס כ ת בכורות •‬
‫כס׳׳ר ה׳ יסיענו לגומרה כקו חכריאה וכשקירה‬
‫וכלימור לשעה אכי״ר‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫מ ס כ ת בכורות‬
‫ב ס י י ר ‪ rp‬ד׳ ע י׳ א גמרא אינהו פטרי ארס ארס‬
‫פ ט ר בהמה כ ח מ ח ! ט ר י עכ״ל פי׳ ק מ ת מ ח‬
‫גמרכז על מתני?‪:‬דקתני"להניס ולויים פטורין מק״ו‬
‫‪ :‬אם פטרו של ישראל כמדבר דין הוא שיפטרו את‬
‫של עצמן רקס״רדגוף הלוי פטרי חמרי ישת‪ 1‬ו א ה א‬
‫ר ק מ ת מ ה גמ׳ אינהו פטרי פ׳ כתמים וכי הלוים‬
‫גופייתו ת טרי לחמורי ישראל ארקתני אם פ ט ר ו של‬
‫ישראל כמדבר רמשמע שגוף חלוים פטרי חמורי‬
‫ישראל כשלמא ארם פטר ארם כעמיתו ו כ ח מ ה פ ט ר ה‬
‫ כ ^ מ ת כו‪,‬תח כדכתיכ קח את הלו־ים תחת כל ככור‬‫בבני ישראל ואתי בחמת תלויים תחת בחמתם הרי‬
‫דארם חלוי נ ט ר בכור ישראל ובחמת הלוי פ ט ר ה‬
‫פטרי חמורי ישראל אבל ארס הלוי אינו פוטר בחמת‬
‫ישראל ומשני דת״ק פוטרין כתמתם וכו׳ ר״ל רקאי‬
‫ע ל כתמת חלויים רפטרי פטרי חמורי ישראל םפך‬
‫חקס ד וק צ •‬
‫כ ת ו ס פ ו ת ד״ת כהנים ו ל ו י י ס פ ט ת עצמן מק״ו‬
‫וא״ת בלי ק״ו וכו׳ וכי תימה וכו׳‬
‫לו הוחזק תכתוב למנות אלא רישראל לחורייחו עכ״ל‬
‫לפי זח ק״ק מאי פריך גמרא לקמן פחות מכן חדש‬
‫לא א פ ק ע לא ליפקע ופירש״יץלמח לא נפדו בכסף‬
‫בכורי לויית שתיו במדבר פחות מבן חדש עכ״ל‬
‫י מ א י עריך ואימא סכי כמי רנפד״ו ככסף ככורי‬
‫(;‬
‫מ ס כ ת בכורות‬
‫הא‬
‫י‬
‫הלוייה שהיו כמדבר שהיו פחוחים מכן חדש מ א‬
‫איכא למימר רא״כ הו״ל למנייהו כהרי העודפים‬
‫שלשה ושכעיס ומאתים של ישראל זח אינו רהא‬
‫כתכו תתוס׳ לו חיאזק הכתוב למנות אלא דישראל‬
‫לחודייהו וי׳׳ל ורוי׳ק ‪:‬‬
‫ו ב ד ש ״ י ר״ח כפטר רחם תלי רחמנא ואי‬
‫משכיחין וכו׳ עכ״ל ר ״ ל ר ל א ה ר י ץ ח ג מ '‬
‫ביתמץ זח רכפטר רחם תלי רחמנא רק כן לוייה‬
‫דחוי כן חיש ו מ ט ע ם דחוי כאילו בן לוי ממש אבל‬
‫כן לוייח פחות מכן חרש לא תתורץ כזה דאפילו‬
‫נחשכיה לוי הרי גס לכן לוי קשיא ליתכמ׳׳ש גמרא‬
‫לעיל זהו שיטת רש׳׳י אכל חתוס׳ ס״ל רגם פחות‬
‫מכן חדש תתורץ ס ח ע״ש כרייה כפטר רחם וכו׳י‬
‫ורו״ק ‪J‬‬
‫ובתו‪ 0‬ר״ת כפטר רחם וכו׳ פ״ ם וכו׳ מ ש מ ע‬
‫שרוצה לתריץ ה ן פרנא רכן לוייה שהוא‬
‫בי חרש בשונייא רפטר רחם ובן לוי ע ד שנוייא‬
‫דהוקשו וכו׳ ואין מ ש מ ע כן יכו׳ עכ״ל כנ״ל להגיה‬
‫ולא כגירסת הס‪5‬ריס ור״ליםבדא לי רש״י י פ ר כ ת‬
‫בן לוייח שהוא כן חרש תריץ הגמ׳ כשנוייא‬
‫דפטר רחם אכל כן לוי פחות מכן חרש וכי בן לוייה‬
‫פחות מכן חרש עדיין לא תריץ ה ג מ ׳ ע ד שנוייא‬
‫דחוקשו הלויס וכו׳ ואהא כתכו דאין משמעכןי‪1‬א‬
‫לגמרי מתרצה וכו׳ ורו״ק ועייןמהרש״א ויכריו צי׳ע‬
‫ורו״ק ע״כ גמרא וה״ק מ״ט פ ו י ה בו פ ע מ י ם ה ר כ ח‬
‫משום שה אחר וכו׳ ד״ל מרהוא ט ע מ א י ש ה א׳‬
‫כן לוי פודה נ מ ה פטרי חמורי ישת‪ 1‬משוס ששה הוא‬
‫שלו וממוני הוא ולא אמרינן ככר חלה קדושת פ ט ר‬
‫חמור ע ל אוחו חשה ושוב לא יפטר חמור אחד אלא‬
‫אמרינן דשה אחד פטר כ מ ה פטרי חמורים ו ה ט ע ם‬
‫משום רממונו של ליי הוא ום״כ כישי־אל גופיה‬
‫אם קנה השה שנתן ללוי פ ע ם אחרת יכול לפדות‬
‫כו פ ע ם אחרת רכיון דקנאו ר^ריח הוא וממינו‬
‫של ישראל הוא וכן יהיה עושה לדורות‪:‬‬
‫וכתוס׳ ד׳יה ו נ ו ר ה כו פ ע מ י י ם הרכה וכו׳ פורה‬
‫בו סנגק א ח י כ מ ה פ ע מ י ם אחרים עכ״ל‬
‫נקטו פודם כו ס נ ק אחר ולאקאמר פטר וראי משום‬
‫שרצו לומר כ מ ס פ ע מ י ם ו כ ו י א י א״א לימד כ מ ה‬
‫פ ע מ י ם דככר נטלו חלוי ושוכ אינו קרוי שלו לפרות‬
‫כו אח ך ע ר שיקניחו מהלוי ולכך נקטו ספק אחר‬
‫דבספק אחר אינו נוטלו הלוי בשום פ ע ם ושפיר‬
‫יכול לפדות בו במם פ ע מ י ם הספיקות ייש מפרשים‬
‫רסוצרכולומר ספק אחרדכוודאיאפי׳ פעםראשונא‬
‫אינו פדוי רכשיתנו ללוי יוכל תלוי להחזיק כו ב ע ד‬
‫ה ס י ק הראשון ויטעון שהוא וראי עדיין אינו פדוי‬
‫‪,,‬‬
‫ואינו‬
‫<זב‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫מסכת‬
‫ואינו נראה רהא ה ט ע ם של מתני׳ רקתני ותוא‬
‫ל ע צ עירש״י לקמן משום ד ח מ ע ״ ה וא״כ גם כזח‬
‫יוכל חישה‪ 1‬לומר דנתנו רק כ ע ד חוראי וא״כ חלוי‬
‫כא להוציא ממנו שח אחר כ ע ד הודאי הרי קמ״ל‬
‫המוציא מחכריו עליו הראיה אלא נראה כמ״ש וק״ל‬
‫בתוסו׳ ר״ח לא קרשו ככורות וכו׳ והא רפריך‬
‫לעיל אפי׳ מככור כהמח טחורח ליפטרו וכו׳‬
‫עכ׳ל נקטו כרכריחם כחמה טהורה ולא כ ח מ ה סתם‬
‫דמשמע אפי׳ כ ח מ ה ט מ א ה משוס ד מ כ ח מ ה ט מ א ה‬
‫ל״ק לחו רמצינן למימר כאותן שיצאו ממצרים רקרשו‬
‫לכ׳׳ע ונשארו לחם מ ה ם אכל מ כ ה מ ח טחורחק׳׳ל‬
‫שפיר דאס איתא ראיירי כחותן שיצאו ממצרים‬
‫והרי כל ח כ כ ו מ ת הקריכו אותם כשהוקם המשכן‬
‫וכדפירש״י כד״ח ומניח וכו׳ ומנין הבכורות החומש‬
‫הפקודים קאי שהוא כשנח שנייא וא״כ מהיכן חיו‬
‫לחם ככורו שיפדו כחם כחמות ישראל וק״ל וק״ק‬
‫דא״כ אמאי לא קשי ליה לר׳ יוחנן מקרא^ מלא‬
‫דכתיכ קח אתחלויס וכו׳ דהיינו כשנה שנייהוא״כ‬
‫מ ש מ ע רקרשו כ כ ו מ ת דאי כאותם שיצאו ממצרים‬
‫ככר הקריכו אותם וכמ״שכתוס' וי״ל ביוחק ועיין‬
‫כמחדש״ א מ א שחקשח כיוצא כזה ע״ש ‪:‬‬
‫ד ה ה׳ ע׳׳א כתוס׳ רח מנח ליח וכו׳ מלכד ק״ו‬
‫זו ענ״ל פירוש קושיא של חקונטרקוס תשר‬
‫רמוכחה שני ליה רבן גמליאל מנח של קיש כפול‬
‫הוא והש׳יס כ ע י מנ״ל זח ממקים אחר חוץ מק״ו‬
‫של ממין ״‪ .‬תוש׳ ר״ח והשקל עשרים וכו׳ וכימי‬
‫חכמים כשמוסיפו על סלעים ממילא כיתוסף מ נ ח‬
‫של קרש ושל חול וכו׳ עכ״ל פירוש המנמ של קדש‬
‫עצמו ניתוסף כו על של חול אחר מ ו ם פ ס חכמים‬
‫ולאפוקי מ״ס ר״י שאחר זת ודו״ק כלע״ר ‪:‬‬
‫ט׳ דף נ״נ ע״א רש״י ר״מ ד ש שנולדו‬
‫פרס‬
‫לאחר אלול ישן שנולדו קודם אלול עכ״ל קושית‬
‫הדיוקים ק׳ לי ברכרי רש״ מ י כ ת כ כרישא לאחר‬
‫אלול מקרי חדש מ ש מ ע דבאלול עצמו מקרי ישן‬
‫ומרכתב דלאחר אלול הוא רמק< י ישן חא באלול‬
‫גופיה מ ק ר י חדש הפך מ״ש תחילה ר ל א מקרי חדש‬
‫רק ךקודם אלול ואם כן תקשי דיוקים אתררי ואין‬
‫לי לישיכ זת רק ע ״ פ מחלוקת בן עזאי ומחלוקת‬
‫רמתני דלקמן דף נ״ז וכשאגיע לחתם כלמוד הישיבת‬
‫אי״ס אאשייכנו ע ל כנ׳ו כע״ח וק״ל וכתוס׳ ר״ס‬
‫נ ו ה ג בארץ וכו׳ ע ד אכלחכא צ ו ר ך סוא עכ״ל פירוש‬
‫לאפוקי מדרבי עקיבא דאית ליח דאינו ניחג כחו׳יל‬
‫ו ת ג ם ד מ ס י ק סש״ס דאפי׳ ר׳ עקיבא מורת ליקרש‬
‫מ ו ת ג בחו״ל‪.‬מ״מ תיא גופם קמי׳לן תנא דמתנ״י‬
‫רדליקדש מורם רבי עקיבא לאפוקי מרסק׳יד ר ג מ ׳‬
‫מ ו‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪m‬‬
‫בכורות‬
‫לימא דלא כר׳ עקיבא וכו׳ ופשו״ט‪ :‬ובד״ס רע״ק‬
‫אומר יכול יעלה וכו׳ כתמורה וכו׳ פירוש דהש״ס‬
‫אוקי הכא י כ ר י ר׳ עקיכא שאמר אינו נ י ה ג כחו׳׳ל‬
‫חיינו ליקרכ אכל ליקיש נוהג ולכך אמרי חתום׳‬
‫רכן הוא האמת שחרי כיוצא כזח קאמר רע״ק ככור‬
‫ואוקי חתם חש״ס מתכ״י ככן אנטיגיס דלא קכלו‬
‫ממנו כרע׳׳ק אלמא רפי׳ רכרי רע״ק כמקרכח איירי‬
‫דומייה ככן אטגינוס דאיירי בפקרכח ח״כ רכרי‬
‫רע״ק רמעשי־ נמי איירי כחקרכח אכל דליקדש‬
‫מ ו ד ח וכרמסיק תלמודא חכא‪:‬וכר״ח ואין מחרימן‬
‫כזמן הזה אפי׳ למ״ר וכו׳ ע ס ח ״ ד עכ״ל רכ‪-‬יחם‬
‫מבוארים רתוס׳ ס״ל ד ה א תנא דקאמר ואין מחרימן‬
‫כזח״ז אתי כרע״ק אפי׳ למ״ר־סתם ארמים לכחנים‬
‫דמכו ליתכם לכהן ואין שם תקלח או למי־׳ד‬
‫סתם חרמים לכדק הכית ואפי׳ כפירש לכסנים‬
‫אפי׳ חכי אין מחרימן וקי״ל דכל זמן שחם כיד •‬
‫חכעלים יש חשש רמקרו הקדש לאפוקי סכרת רשי‬
‫רס״ל דהאי תנא דאין מחרימן לא אתי כ״א למ״ד‬
‫סתם חרמים ד ב י ק הכית אי נמי אפי׳ למ״ד סתם‬
‫חרמים לכהן הכא מיידי רפירש כחדיא לברק הכית‬
‫עז״א א י ן מ ח ר י מ ן כזח״ז וזח רצח לתרץ כמ״ש וז״ל‬
‫וא״נ ככפר״י י״ל אפי׳ למי׳ד סתם חרמים לכהן‬
‫הכא מיידי כרפירש ד״ל פירש ד ב ר י ו לבדק הכית‬
‫והיא שימת רש״י דש״ל דלמ׳יד סתם חרמים לכהן‬
‫מחרימין גס כזח״ז ו א מ ט ו להכי הקשו מ ה ה י א‬
‫רעולא דאמר אלו חוינא התם הוא יהי בנא לחו‬
‫לכחנים דמשמע דמחרימן כזח״ז חפך דברי חתנא‬
‫דאין מחרימן ואשלמא לפירוש רש״י המוקי חאי‬
‫תנא דאין מחרימן כמ״ר סתם חרמים לכרק הכית‬
‫מציק למימר דעילא רחתיר ס״ל כאידף תנא רס״ל‬
‫סתם ארמים לכהן ושרי אכל לשיטתם דם״ל ד ג ס‬
‫למ״ר סתם חרמים לכהן אין מחרימן כזח״ז קשיא‬
‫מחחיא דעולא דחתירדלא כמאן ותריץ רי״ל רהתם‬
‫כמקרקעי דלית כהו שום תקלא ולכך התיר ע ו ל א‬
‫ליתום לכחן מ א שחם כן כמטלטלין דאית כהו‪.‬‬
‫תקלח לחכי אין מחרימן כזה״ז וכהכן איירי מתני‬
‫דקתני אין מחרימן והביאו ראיס דעולא איירי‬
‫במקרקעי מ ד ר כ יהורם דס״ל חתם דאסור ליתנם‬
‫לכסן ודלא כעולא אלא ישקול ד׳ זוזי פדיונם וישרי‬
‫כנחרא ד ע ״ כ איירי כמקרקעי ראל״ה חיכי עכרינן‬
‫פריון וחרי סוא ס״ל ס ח ם חרמים לברק תכית ו מ א י‬
‫מתני לתו פדיית א״ו דאיירי כמקרקעי דאי אסרת‬
‫לסו איסור עולם אתי כסו לירי תקלת וזתו דכרי‬
‫י ‪ /‬ת נשמע ד ע ו ל א נמי כר פלוגתא דרכ יהודת‬
‫במקרקעי דכחי גוונא איירי תרוייהו 'וזה תיא‬
‫ראייתם‬
‫מסכת‬
‫‪103‬‬
‫•משמי‬
‫ראייתם מדברי ר״ת א ״ך מקשו בין לדכרימס כין‬
‫לדברי ר״ת דאוק מנין עולא ורב ימודמ במקרקעי‬
‫דזמ מפך מדברי מ ג מ דמשמע דאיירי בין במקר׳‬
‫כין במטלטלץ ע י ק ר א רצו למביא ראימ מדמשני‬
‫מא כמקרקעי מא כמטלטלין ודחו דמ״ש דמטלטל'‬
‫מיינו ממקרקעי חוצמ לארץ דמיקרו מטלטלין‬
‫ולעולם כמקרקעי איירי אכל כמטלטלין ממש אסור‬
‫אח״ך מביאו ראיימ ד מ ש מ ע דאיירי ג ס כמטלטלין‬
‫ממש מ מ מ דפריך מש״ס מ ג ס על תירוץ מ״א חא‬
‫כמקרקעי מא במטלטלין מקשמ ומא מ ע ש מ‬
‫דפימכריתא כמקרקעי נמי איירי מדקאמר נמי‬
‫מ ש מ ע דס״ל דאיירי בכל גוונא ק ר ק ע ימטלטלין‬
‫ומגם דמסיק דמקרקעי חוצה לארץ במטלטלין דמ י‬
‫מ ״ מ מפשיטות דקס״ד דקאמר מקרקעי נמי ד ר ״ ל‬
‫במטלטלין ומקרקעי אכתי במקוממ ע ו מ י ת ולא‬
‫חידש לו חמתריץ רק חגם רמקרקעי כיון שחס רח״ל‬
‫כמטלטליןדמו אכל ע כ ״ פ כ״ש ראיירי עולא כמטל׳‬
‫ממש כרי לתריץ ק״ו וחא אין שדה חרמיס נ ו ה ג‬
‫וכו׳ ואם כן זח הפך מ״ש ר״ת ותוס׳ דעולא איירי‬
‫ורכ יחודהאיירי כמקרקעי לחור ותירצו דנחי ראוקי‬
‫י חש״ס דכתרי איירי היינו לגכי חך רנא רנוהג‬
‫חרמים אכל ל ג ט מאי דהתיר ליתנם לכתן וכן לרכ‬
‫יהודה רחתיר ע״ י פדייה איירי • מ ק א כצד חמקרק׳‬
‫דוקא אבל בנכסי חמטלטלין לא יתירו וכתבו רכזה‬
‫נ י מ א ד ק א מ ר משוס׳ ו ח א ‪ 1‬כ מ ק ר ק ע י איירי ומנ״ל חא‬
‫ורילמא רוקא כמטלטלין רוקא ולא תיקשי מרי‬
‫מ ה ה י א דאין שרת חרמים נוהג ותירוץ קמא‬
‫דהש״ס אי׳ו ד מ ש מ ע ליה דאיירי ג ס כמקרקעי‬
‫מדשנו לכל מר כדאית לימ ומוכרח ה ר ו ס ׳ ור״ת‬
‫לעיל ז מ כיאור דכרימם לענ״ר ולדידי דכרים‬
‫פשוטים מס אלא מ‪1‬ני ממשתכשים כזמ קצת‬
‫מרחכתי סכיאור כס״ד ופשוט ׳‪.‬״ ע״כ כתוס׳ ר״מ‬
‫אפשר ד ר ב י מ ו י ת וכו׳ כיון דלא ס״ל כי״י עכ״ל‬
‫ר״ל משוס דלא כקיאין לעשית תקנת ר״י וכן מוא‬
‫בתוס׳ לעיל רף ג׳ דפרק זמ ‪ 7‬וכתום׳ ד״מ מקדש‬
‫עילוי פי׳ מקינטריס וכו׳ וכמס׳ ערכין וכו׳ פירוש‬
‫רכאן פיר״ש דטוכת מנאמ מיינו ס ל ע שנוטל מישת!‬
‫אחר שיותן לכן כתו כחן שיקריכ זמ הקורכן וכמס׳‬
‫ח‬
‫ו מ‬
‫כ‬
‫\‬
‫ערכין או׳ דטוכת חנאח חיינו כל דמי שוויו דהיינו‬
‫ראם הוא נדר יותן דמים כולם כיון דחייכ עליח‬
‫מקרי שלו ואם הוא עולה טוכת הנאה ר מ צ ח‬
‫להקריכ נדכה ואם סוא ע ו ל ה וכו׳ וכתכו התו׳‬
‫ד מ ה שהביא ראייה ח כ א מערק ע ד כ מ ה אין ענין‬
‫לכאן דחתם דדכר הנאכל כגון חרומח או בכור‬
‫בזח שייך טובת ם נ א ם ד ס ל ע אכל כגון אשס וחטאת‬
‫רדוד‬
‫קג‬
‫בבורות‬
‫וערלה וכיצה דאין כהם כ״א מקרבה לא שייך ט ו ב ת‬
‫ה נ א ה דסלע רק רמי מפירש״י כערכין אחיך כתכו‬
‫א״נ גם ה ת ס כערכין יוצדק פירוש דהכא י‪1‬א דבדכד‬
‫הנידכ וכידר שייכה טוכת הנאה א ח ר ה ‪ .‬ו ק ״ ל שם‬
‫כ ג מ ׳ ויחי חיש וישן יתעשר מק״ו וכו׳ קשה ו ה א‬
‫מ ד א יצטרך וצאן לרכות ככשיס ועזים דמתעשרים‬
‫מזע״ז לאפוקי מק״ו מחי־ש וישן כמ״ש כמתנ״י‬
‫נשמע דמןדש וישן פשיטא דאין מתעשרין מזע״!‬
‫ראל״ך וצאן ל״ל וא״ל מדחקיש עשר תעשר ד ח ר א‬
‫מקיש מעשר דגן למעשר כ ח מ ה מ ה מעשר דגן‬
‫אינו תורם ממין שא״מ אף מעשר כ ה מ ח כן דז״א‬
‫חדא ־חמקשן עדיין לא י ד ע הקיש זח ראל״ך מאי‬
‫עדיך ויהי קדש וכו׳ ו ע ו ד דא״כ במתני׳ אמאי‬
‫עביר ק״ו מ ח י ש וישן הול׳׳ל דאיצטרך וצאן דלא‬
‫נ י מ ע ו ט מ ח ק י ש דעשר תעשרכמ״ש א״ו ד מ ה הקיש‬
‫הנ״ל לא איירי כמתני׳ וא״נ נחזור הקושיא למקומה‬
‫ונ״ל דחכי פריך מכלן דוצאן כא לאפיקי דחדש וישן‬
‫דילמא לאפוקי מק״ו יתירוש ויצהר לחכי כתב‬
‫רחמנא וצאן לרכות ככשיכ ועזים דמתעשריס זע״ו‬
‫ואנח״נ דחשתא דרבי רחמנא כבשים ועזים כ״ש‬
‫חדש וישן זו היא קושית הש״ס ותירץ ת״ל עשר ת ע ש ר‬
‫וכו׳ ואין להקשות ובאמת למה ע ב י י תנא דמתני׳‬
‫מק״ו דחדש וישן ל י ע כ י מחקיש דעשר תעשר כ מ ו‬
‫ד!ריך הש״ם חכי ותירץ דכי רחמנא וצאן די״למשו׳‬
‫דכתיכ שנה שנה דלשנמ שנה חקישתו ולא לד״א•‬
‫כמ״ש רכא וא״כ וצאי ל״ל אייו לאפוקי מק״ו דחדש‬
‫ויתן ודו״ק ‪ v‬מיהו אי קשיא האקשיא הול״ל מ ע ש ר‬
‫דגן יוכיח דאיש וישן דאינם כלאים זכ״ז ואין‬
‫מתעשרים זע״ז ול״ל חקישא וי״ל דאין זח יוכינן‬
‫דשאני מעשר י ג ן משוס דרכר שהוא כלאים אין‬
‫מתעשרים לכך גם כדכר שאינו כלאים ג ס הוא אינו‬
‫מתעשרין זעי־ז משא׳׳כ מעשר כ ת מ ה דבי־בר שהוא‬
‫כלאים מתעשרין זע״ז מדרכי רחמנא וצאן א״כ נדון‬
‫לשאר כלאיס ימתעשרין זע״ז וזה כתירוץ תוסו׳‬
‫דלקמן ר״ח ומחתירוש וכו ע״ש‪ .‬ויו״ק מ י ה ו א כ ת י‬
‫קשה כיון דהקיש רחמנא מעשר כתמת ו מ ע ׳ דגן‬
‫א״כ מאי ע כ י ד ל ק מ א ן הש״ש ק״ו כמעשר רגן ארגן‬
‫ותירוש ודגן קיו מתירוש ויצהר שאינם מתעשרמש‬
‫זע״ז ואימא ת״ל עשר תעשר אקד מעשר בחמין‬
‫ו א ח י מעשר י ג ן מ מ מ ע ת ר כ מ מ ה כ כ ש י ם ועזים‪-‬‬
‫מתעשרים א ע פ ' י שסם כלאים אף מעשר רגן אפי׳‬
‫מס כלאים כגון תירוש ודגן או דגו״ת מתעשדין‬
‫זע״ז י כ כ מ ״ ג י ז מ מש״ס הכת ק ו יקדש וישן ואין‬
‫לומר דייל דשאני מ ע ש י ר ת מ ה שכן דברים של שנס‬
‫אחת י א י נ ם כלאים מזע״ז משא׳יך מעשר ד ג ן דאיכא‬
‫‪:‬‬
‫תירוש‬
‫•קד‬
‫מסכת כמדות‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫ותירוש ויצםר של שנם אחת ראינם כלאים ואינם‬
‫מתעשרים מזע׳יזוכמ״ש חתוש׳ לקמאן בכח״ג דא״כ‬
‫םשתאנמי־דעכיר תקיש ממעשר דגן למעשר כחמם‬
‫לומר דיןדש וישן ר כ ח מ ת אינן מתעשרים מזע״ז‬
‫י״ל שנת ושנת שאני מעשר רגן שכן דדבריס שחם‬
‫כלאים אינן מתעשרים מזע״ז חן הוא דגם בישן‬
‫^ ס ד ש דאינם כלאים שלא יתעשרו מזע״ז תאמר‬
‫כמעשר בסמם שדברים שסם כלאים כגון ככשיס‬
‫ועזים דמצינו שמתעשרים מזע״ז מריבוי דוצאן אף‬
‫אני אכיא חיש וישן שאינם כלאים שיתעשרו מזע״ז‬
‫מק״ו א״ו רלא אמרינן פ י י כ ח ע ל יוכיח כ״א כלא‬
‫הקיש אכל כדאיכה הקיש לא פירכנן מרי ע ל יוכיח‬
‫וא״כ חדרא קושיא לרוכתין וכפרט דקי״מל אין‬
‫הקיש למחצה וכמו שעשה הקיש ממעשר דגן‬
‫למעשר כ ח מ ה חול״ל נמי הקיש ממעשר כ מ מ ה‬
‫למעשר דגן ולימה ראם תירוש ודגן או ודגן יתעשרו‬
‫ככשים ועזים וצ״ע ודו״ק ומחכמי חישיכח יצ״ו‬
‫כשחקשיתי זח להם לא ע נ ו רכר ויש לחתשיישכ‬
‫כי־כר ר״ץ רף נ״ר ע״א כתוםו׳ ר״ה ו מ ח תירוש‬
‫‪.‬ויצתר וכו׳ מ ח י וישן ל״מ ליממר ק״ו ונו׳ עכ״ל‬
‫ועדיף ק״ו דחדש וישן רחוא כחי* גוונא רגן ותירוש‬
‫או דויד אלא זה בקיש או ישן וזח כישן או כחדש‬
‫<ל״ל למישף מק"ו יתירוה ויצהר שהוא מין אחר‬
‫ואחא תירץ י מ ח י ש וישן לא מצינן למי מר ק״ו‬‫וכרמסיק •‬
‫סיימנו מס׳ ככורות כ ע ״ ח כר״ח כסליו והתחלנו‬
‫מ״סמנחות ונסו יגון ואנחית בעזר מיוצר ׳‬
‫ב׳ת׳ק׳ע׳ ! ר לפ״ק וקיים ‪:‬‬
‫נשמות‬
‫ו ר ו ח ו ת‬
‫ומניחות‬
‫ש ו‬
‫מ ס כ ת מנוחות‬
‫ו׳ ע ״ א כתוס׳ ר״ח כן כזירא ו כ י ׳ למאי‬
‫דה‬
‫ד מ ו נ ח וכו׳ וי״ל וכו׳ עכ׳יל פירוש דכריהם‬
‫אי כן כתירא כייות נקט יקמוץ כימין אכל כשאר‬
‫שפיר ה א רלכ עירכ ת״ק‬
‫פסולין מורח ל ד מ ן‬
‫פיסול רשמואל משאל פסולין משום כן כתירא‬
‫רפליג על פיסול ישמוי! מחום חכי חכרילו ת״ק‬
‫‪.‬משאר פםולין אכל צמאידמוכח בגמ׳ רב״ב סתיר‬
‫ככולסו פסולין א ׳כ אמאי לא עירב ח״ק כולהו‬
‫פסולין בבבאא׳ וכןבןבתירא גם הוא הול יל יחזיר‬
‫ויקמוץ בב״א ואזי יתפרש דחתיר ככולהו פסולין‬
‫ותירצו דע׳״כ כן בתירא לנרש ?חדיא התיר דשמו‪1‬‬
‫רלא תימא דלא תועיל חזרה כ״א פסולין חוץ מפסול‬
‫רשמואל כיון דאית ליה הכשירא כיות״ך ק כ ע לים‬
‫ע ב ו ד ת ולא תועיל כחזדםקמ״לן ד ג ם כפסול דשמו‪12‬‬
‫<‪1‬ועיל חזרה וא״כ כיון י כ ן בתירא אתא לפרש‬
‫תתיר דשמואל יותר מחנהו שאר פסולין ולכך ג ם‬
‫‪104‬‬
‫ת״ק מגדיל פסול דשמואל משאר פסולין וק״ל‪:‬‬
‫‪ 3‬ד״מ ח ו ט א נשכר ו נ ו ׳ ע ד ולאו פירכא תיא‪y‬‬
‫עכ״ל לא ט א ר ו מ נ ה לאו פירכא וו״ל‬
‫דקתני במתני׳ ילקמאן דף ק״ז דאם פירוש ככש‬
‫במנמ דין מוא דוביא כבש במנמ חוץ מחנבסים‬
‫ואם כן גם כאן אם יאמר מחוטא בפירוש אביא‬
‫כבשבמנמדינא חוא שיכיאבבש לחודימ במנם חוץ‬
‫ממנסכים ותשתא ראי\ מביאין בקטאץ נםביס א״כ‬
‫יחימ חוטא נשכר כ מ ס שאינו׳מבי‪ £‬נסכים זהו מ נ ת‬
‫דכריחם וכן פי׳ קצה מת״ח יצ״ו וק״ל כד״מ מואיל‬
‫ואוקמנין דלא כר״ש חי׳ לרכ א״ש רריש פרקיץ‬
‫ראיתא כר״ש מאי איכא למימר יש שצללו כמים‬
‫אכיריס לחריץ ק״ו חתוס׳ לר״א והעלו חרס כירם‬
‫ומהכל י מ ע ט ו דכריהם ואין צריך לכתיב דכריהם‬
‫ולרחוחס כי דחויים הס מאליהם •‬
‫ש‪ 0‬ג מ ר א ממי שנא משוס דאית ליה חכשירא‬
‫עיין פירוש דש״י שפירש כלימי־ אמאי‬
‫וכו׳ רלא מיכשר לאמיורי כ״א כשמאל ולולי פירושו‬
‫מייתי מנריש רק״ו ח ג מ ׳ כך היא לפי האמתשב״ב‬
‫התיר לאהרורי בכילהו פסולי כריך הש״ס דא״כ‬
‫מ״ש מ ק ט כדבריו כ״כ כ״א התיר רשמאל לינקוט‬
‫םתמא יחזור ויקמוץ כראוי י א נ א אמינא רככולמו‬
‫פסולי קא מיכשר לאהרורי ומ״ש דנקט שמאל‬
‫לח ידיה אי משוס דאית ליה הנשירה כיוח״ךוהו״א‬
‫רלא תועיל כו חזרה דקכע ליה עכורה ונ״ס התוס׳‬
‫משום מכן איצטריך ל‪:‬רשו כהדיא זח נמי אית ליה‬
‫מ כ ש י ר מ בשחיטמ ואפ״מ לא מוצרכו לפרש בהרייא‬
‫זו ואסיק רדוקח כשמואל איכא למעוטי יילא תועיל‬
‫ביה ח!רה אית ליה הנשירא כיוס״ך משא״כ כשאר‬
‫פסולין רמתניתין ואני׳ פיסול חזר אין לו שום‬
‫חכשיי־ ולכך לא נקט כ״א פיסול דשמאל דאיכא‬
‫בו רכותא יותר מכלהנךפשולי רמתניתין נ״ל ודו״ק‬
‫וברש״י ר׳ח שאני פרח רשחיטה פסולה בזר‬
‫לאו רעכודח היא פירוש בעלמא אבל‬
‫כאן כפרה גזירת חכתיכ דאיקרי עכורה ופסולה‬
‫כזר ו א א עריך ה^״ס ולאו שכן וכו׳ ומסיק דשאני‬
‫פרח גזירת הכתוכ י פ ס ו ל ח כזר א ע ״ ג רלאו ע כ ו ר ה‬
‫םיא ולעולם לאו ע כ ו ר ה סיא כין כעלמא כין‬
‫ה‬
‫כשחיטת פרח וק״ל‪:‬‬
‫ו ב ר ת י ס פ ו ר ת ר״ח לא יביא וכו׳ וקשה דהא‬
‫רשכ״ל איתותכ ובו׳ עכ״ל ק״ק‬
‫דילמא חתם לפי חמסקנא ד ח כ א רלפיריכיאמכיתו‬
‫כ״א כקמיצח פסולין אי תועיל כה חזרח או לא‬
‫אכל לכ״ע יכיא מכיתו כשקמץ כשר וחסרה ולכך‬
‫שפיר איתותב דש״ל וי״ל בדוחק ‪:‬‬
‫ובד׳״ם‬
‫סח‬
‫‪10‬‬
‫וכד״ה ממקום ו כ ו ובקו' לא פי׳ כן עכ״ל עיין‬
‫לקמן ותמצא שדכרי חקונטריס חם ס״ר‬
‫דגמ׳ שם ודכרי חתו׳ חס מסקנא רהתם ורש״י חרא‬
‫מנייתו נקט וק״ל ‪I‬‬
‫ד ה ז׳ ע״א גמ׳ כי מיסדר לקומץ ליקדוש וליפסול‬
‫סאי קושיא אינם נ ו ג ע ת לדכרי ר״ן כ״א‬
‫א ג ו פ א דכרייתא יקתני אכל קידש פסל פריך גם‬
‫כשהחזיר לקומץ מו״ל קדש ופסל ומשו״ח תירץ ר״י‬
‫זאת אומרת וכו׳ וק״ל וכן מוכח מפי׳ סקונטריס ודו׳ק‬
‫?}״ש אין מ^רישין ליקרכ אכל ליפסל מקישין לא‬
‫׳ ידעתי אמאי קס״ד דאין מקרשין חיינו אפילו‬
‫ליפסל וסא מ ת נ י ת א ק א צווחא כקול רם ריש קידוש‬
‫ליפסל דקתני אכל קידש פ ס ל מ ש מ ע ימקישין‬
‫ליפסל ״ שוכ מצאתי‪.‬לסתו׳ כמסכת זכחיס דם פ״ו‬
‫שהקשו כעין זה משם ר׳ חיים ולא ידעתי למה‬
‫לא תרגישו כקושייתינו וי״ל רניחאלר׳ חיים ‪.‬הקשות‬
‫ממתני יווןר מכרייתא וזה אינו ניחא כאן ישאני‬
‫הכא דשקיל וטרי כזאת מברייתא גופא וצ׳יע‬
‫שם בתוספות ר״ח אמר ר״י זאת אומרת כלי שרת‬
‫וכו׳ שאני תתם ךמתוך שמקדש מ ד ע ת וכו׳‬
‫׳ עכ״ל והא דמשמע וכו׳ עכ־׳ל ר״ל רהתם כחתורת‬
‫כמקדש מ ד ע ת היינו ארבעים מת־ך שמונים א״כ גם‬
‫כשלא מ ר ע ת נמי שמקדשין ארבעים מתוך שמונים‬
‫משא״כ מכא ומשו״מ ‪,‬הקשו מ מ מ י א ר נ י ס ו ך ממים‬
‫דקתצי‪ .-.‬ערב‪-:.‬שבת'׳ מ מ א י ס מים כחכית שאינמ‬
‫^ מ ק ו ד ש ת ופריך וניתי כמקודשת ותירץ חזקח רלעולם‬
‫•מכינו למיתי כמקודשת כי לא חיישינן לאפשולי‬
‫כלינח כי כלי שרת אינן מקדשין שלא מ ר ע ת רק‬
‫ה ט ע ם משום גזירה וכו׳ נשמע דאית לימ לחזקת‬
‫רכלי שרת אין מקדשין שלאי מ ר ע ת י א ע ״ ג רהתם‬
‫שייך מתוך דהיינו כשיש ששח לוגין ואמר דג׳‬
‫‪ .‬קידושין אזי אמרינן דקדש ג׳ מתוך ששח וא״כ‬
‫יי אול״ל מ ת ו ן ׳ שמקדש לרעת שלשה מתוך ששת גס‬
‫שלא מ ד ע ת יתקדשו שלשה ויפסלו כלינח ולכך לא‬
‫קתני כמקודשת ולמ הוצרך לומר משום גזירה ורצו‬
‫לתריץ מתחי׳ כאומרם סתם אין כל חמים ראוים‬
‫להתקרש ומשו״ה לא שייך לומר מתוך שמקדש מ ר ע ׳‬
‫ג׳ לוגין מששה לוגין די כלאו״ח אינן קיושיי כי‬
‫אם ג׳ אכל כהתורם שייך‪ .‬מיגו יקייוםים כל‬
‫י משמונים וםקשו ע״ז דצ״ע רכיון שאין שיעור למים‬
‫הרי םם ראוים להתקדש ושייך כהו מתוך וחדרא‬
‫קושיא לדוכתת ואתא תירץ ונראה דכיון דשלא‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫;‬
‫כזמנו וכו׳ ורו״ק נ ״ ל ‪:‬‬
‫ו ב י ד ה אין מקדשיןליקרכ וכו׳ עסת״ר עכ״ל כדי‬
‫שתוכל לעמוד ע ל כיאור לשון זח תלמדנו‬
‫כמסכת זבחים רף פ״ר ותמצא הדברים מבוארים‬
‫כאורן ורו׳׳ק ״‬
‫‪$‬״ב כתוספות ר״ס מקנת וכו׳ שחרי פרס וכו׳‬
‫ונראם יכו׳ ופי׳ םקו׳ מ ג ו מ ג ם עכ״ל פי׳‬
‫רכריחם דע״כ לא קשיא כמאי מקנח ידיו אלא‬
‫כשנניח רבעי קינוח כפרח אזי תיקשי שפיר ידיו‬
‫כמאי מקנח או מ ״ ט שסיאן ירד כין כל חזאם‬
‫וחזאח או מ ט ע ם משום נימין אכל אם נאמר דלא‬
‫כ ע י קינוח כפרח לק״מ וע״כ כתכו מעיקר שחכיאו‬
‫פסוק ואת י מ ח ישרוף דמשס מוכח רבעי קינוח‬
‫פרת ורו״ק אכל לפירש״י דכתיכ לעיניו וכו׳ אמאי‬
‫סכיא כן תמקשן וק״ל •‬
‫ד ה ט׳ ע׳׳א כרש״י ד״ת קמיצת ק כ ע א לת וכו׳‬
‫ולא קרינא כיח מן ה מ נ ח ת וכו׳ עכ״ל לרכרי‬
‫ר״י דלקמן דאי ליה לקמן רשיריים שחסרו מקטיר‬
‫קומץ עליחס ראית ליה ג״כ רמנחס שחסרה קודם‬
‫קמיצה רש״י צ״ל ה א ר מ מ ע ט י נ ן מן חמנחח פ ר ט‬
‫לשחסרח חיינו רחסר םקומץ גופים וק׳״ל ועיין לקמן‬
‫ע״כ כ ג מ ׳ ורו״ק י‬
‫‪#‬״ב רש״י ד״מ ארכע שמאלית כתיכי וכו׳ ע ד‬
‫ונראם כעיני וכו׳ עכ״ל יש להקשות ואימא‬
‫ר״ר שמאלית כולחו צריכי קד לגופיה וחד למידרש‬
‫מ ח כאן שמאלית אף כ ע ל מ א שמאלית וקד לגלויי‬
‫עלייחו דחנך תרח י לאו למיעוט אקר מ י ע ו ט אתו‬
‫וקד סרכיעי שלא תאמר תרי ל מ י ע ו ט אקר מ י ע ו ט‬
‫אתו וחד למידרש כאם אינו ענין לגופיה רחא‬
‫מרכינן ימין תנהו לעלמא דנשר שמאל קמל״ן‬
‫הרכיעי למידרש דגם במצורע ה ק א שמאל וכן‬
‫לעלמא נמי כשר שמאל וי״ל ורו״ק ‪:‬‬
‫בא״ד מ כ ד י וכו׳ עכ׳׳ל רי׳ל דאם כתוכ חד יתירא‬
‫לא נידרש מ מ נ י •כ״א כאם אינו ענין וכו׳ וק״ל ‪:‬‬
‫ד ה יי־ ע״א ג מ ׳ והרי קמיצה וכוי ותכן ק מ ך כ ש מ ^‬
‫פסול ק׳ חוו״ל לשנויי שאני קמיצה דכתיכ‬
‫כס יד יד ג״ש דרכה דיליף ימין י ו ק א ומשו״ס אף‬
‫דלא כתיכ כה אצבע פסול שמאל מג׳׳ש ריר ‪f‬‬
‫וכח׳׳ג התוספות כר״ת פלי ג בברייתא יעו״ש וי״ל‬
‫ררכא פשיטא ליה כ ע י נ ן חרי קראי חד לקומץ‬
‫וחר לקידוש הקומץ כרמסיק לקמן ולכן לא מצי‬
‫למימר שאני קמיצה ייליף ג״ש ד י ד יד דחתינק‬
‫קמיצה אלא קירוש קומץ מכלן י סול כשמאל כיון‬
‫דלית כ ה לא ג״ש דיד יד ולא אצבע ולכך צריך‬
‫ד‬
‫ל ת י ז או או קתני כנ ל םרו״ק‪:‬‬
‫‪#‬״ב־ ותרי קבלת הדם קס׳ר רבעי תרתי כםונם‬
‫ו א נ כ ע חנ״מ למיערן מקבלת מתק יפסל‬
‫אלא י פ ר י ך מקמיצה דסיא לכ״פ משא״ך קכלת‬
‫הי‬
‫מסכת‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫שהיא גמחלוק שנויה ו ק י ל ‪:‬‬
‫כ ת י ׳ ותרי זריקה וכו׳ ו ע ו ד אפילו גרסינן זריקה‬
‫מצי למימר האי תנא סכר כריש וכו׳עכ״ל‬
‫וקשה והיא גופת מניל למקשן דחך חקישא לא ס״ל‬
‫לר״ש ודילמא ר״ש נמי ס ל כחאי חנא ואיכ לא‬
‫פריך מידי ועיין כתו׳ דזכחים דחקשו כן ותי'‬
‫עריפא מינם יישני וק״ל י‬
‫כא״ד וצריך לתרץ דחאי תנא סכר וכו׳ עכ״ל‬
‫ור״ל הפך דרכי ר״תדלאפירש כן כתשובתו‬
‫א׳ ולא כשני אלא רגם כתשוכם א׳ דגריש מליקה‬
‫צריך למימר כ״ן וק״ל‪:‬‬
‫דן‪ :‬י״א ע ׳א רש״י ד״ח מן חצר למעלה אצל גודל‬
‫או למטה אצל קמיצה עכ״ל יש לדקדק א מאי‬
‫כצד למעלה נקט וגודל ולא אצכע וכלמטח נקט‬
‫קמיצה ולא זר״ת וי״ל כדוחק ‪:‬‬
‫אמ״ל‬
‫‪ D J D‬׳ דתענית אשכחיח ר״י לינוקא‬
‫פסוקי פסוקך אמ״ל עשר תעשר אמ״לומאי‬
‫עשרא״ל כשכיל שתתעשר אמ״ל מנא לך הא אל׳‬
‫זיל נסי א״ל ומי שרי לנס לנסווי אל׳ חכי אמר ר׳‬
‫הושעיה חוץ מזו שכא׳ ובחנוני נא וכו׳ א״ל אלו‬
‫מטיכא לחתם לא צריכנא לך ולא לרבי חושעיח‬
‫רכך עכ״ל ח י ‪:‬‬
‫ף ׳ ־ ל כמאמר זח א׳ מאי שואל מינא לך ח א ת״ל‬
‫מרכפל קרא עשר תעשר ויש לישכ כמ״ש‬
‫דמ״ש כשכיל שתתעשר ולא אמר עשר ותתעשר נ‪1‬א‬
‫דר״ל דמותר להתנות כמעשר ע ״ מ להתעשר וז״ל‬
‫כשכיל שתתעשר וק׳ לפ״ז דא!ריך‪ -‬ליס מ כ א לן ח א‬
‫סו״ל להק׳ והרי אסו‪ -‬לעשות ז ח ד ת נ ן ' אל תחיו‬
‫ע ״ מ לקכיל פרס ועוד ע ל המשיכ חול״ל כקיצור‬
‫מעיקרא חכי אמר ר׳ חושעיס וכו׳ לכי נלע״ר‬
‫לתריץ הגמ׳ דירע ר״י שיש ב׳ פי׳ ככפל חכתוכ‬
‫־׳עשר תעשר או ר״ל עשר ותתעשר או׳ עשר כשביל‬
‫שתתעשר דחייכו מותר להתנות כצדקה ופריך מ נ א‬
‫לך פי׳ כיון דיש כ׳ משמעות כפסוק זח מכא לפריש‬
‫עשר כשכיל וכו׳ ורילמא כאידך פירוש ע ש י‬
‫ותתעשר ו ה א דלא עריך מדתכן אל תחיו כעכדיס‬
‫וכו׳ משום דאיכא למימר צדקה שאני ומשו״ס פריך‬
‫מ נ א לך הא דשנייח מצות צדקה משאר מצות מ א י‬
‫אית לך למימר מ נ ו ח כפל חפסוק ודילמא למימר‬
‫עשר ותתעשר דע״י נתינת חמעשר יתעשר תאדם‬
‫אבל לעולם אסור לתתנות גם כמצות חצדקת כשאר‬
‫מצות עי! משיב זיל נסי ר״ל עכ״ל דחפי' עשר ע י מ‬
‫להתעשר אס יתעשר יתן מעשר וא׳׳ל לא דאם ספי׳‬
‫עשר ותתעשר ד מ ש מ ע שבודאי ע״י המעשר יתעשר‬
‫ד א שחרי זיל נסי דבר זת שתתן ולא תתעשר כעד‬
‫‪H6‬‬
‫מגוחות‬
‫שאנו רואים כמה כני ארם מעשרים ממונם ואפ״מ‬
‫אינם מתעש׳ אומר דחפי׳ הוא ע ״ מ למלזעשר ואיפ׳‬
‫יתעשר אי לא ואחא משיכ לו ומי שרי לנסוי ;ם‬
‫חחכרית שאמרת שחני׳ חואעיימ ר שתתעשר ת‪1‬״ן‬
‫זיל כסי ולא תתעשר זי חחכיח אי איפשר לעשות‬
‫דמי שרי לכסויי וא״כ חדרא ק״ו לדוכתין מכא לך‬
‫חא דילמא כאידך פי׳ עשר וכו׳ ע״ז תירץ לו דעיקר‬
‫התירוץ מכא לן זח דמותר להתנות כצדקח חכי אמר‬
‫ר׳ חושעיח חוץ מזו שנא׳ ובחנוני נא וכו׳ ר״ל י מ ו ת ר‬
‫להתנות כצדקה וראייה מדכתיכ אם לא אפתח‬
‫לכם וכו׳ דחול״ל ובחנוני נא כזאת שאפתח לכם‬
‫וכו׳ כלשון חיוב ומינה מ ש מ ע דמותר לנסות כצדקת‬
‫מ י כ ת י כ אם לא אפתח לכם כלשון שלילה מ ש מ ע‬
‫דחכי קאמר ובחנוני נא רזאת ותתנו אם לא אפתח‬
‫לכם לא תעשו שוס צרקח ואם אפסח תעשו צדקה‬
‫ולכן א מ י לשון אפתח שהוא לשון תנאי ודו׳׳ק כנל״עד‬
‫דוד צ כ א ח סי״ט‪:‬‬
‫דרך פלפול אא״ס‬
‫כ ג מ ר א אמר ר״ח ן עקשייא אומר רצהחקכ״ת‬
‫לזכות את ישראל חרכה לחם תורה ומצות‬
‫וכוי והוא תמוה כי כיון שרצה לזכות את ישראל‬
‫א״כ חיח ליתן לחם קצת תורה ומצות שיוכלו לקיים‬
‫אותם אכל כיון שהרכח לחם תורח ומצות אין יפולין‬
‫לקיים וא״כ יצא שכרן כחפסרן וכן הקשו רי״א ד ל‬
‫ו ^ י פ ״ ל ־ י כ מ ה שהקשו חארשוניס ז״לדכפ״ק‬
‫רקייושין כ ע כ י עכרי שחלה ג׳ ו ע כ ד‬
‫ג אי}ו חייכ להשלים • ואילו כמציעא פ׳ האומנין‬
‫א מ ר ן י ח י כ א דאניס שכיר לא יחיכ ליה אלא שכר‬
‫שלפני האונס ורבו התירוצים כזח ותתירוץ ר נ ו ג ע‬
‫לנו הוא זה ישאני עכר פועל רהשכימ למלאכה‬
‫זו ידועה ולפי כשלא עשאח אף אם נאנס אין לו‬
‫אלא שכר שלפני האונס אכל ע׳יע רכשתעבר לעשות‬
‫כל מלאכות כעס״כ נסתחפה שדהו י וא״כ יתצא‬
‫רינא לגכי ישראל אם נאנסו כמצות ה׳ לכאורה‬
‫אין לחס שכר אלא שלפני האונס כדין שכיר אכל‬
‫כיון שנתן להם שחי״ת תורה מרכה כי רכו תרי״ג‬
‫מצות ורקרוקיחין וענפיהן דמיין לעכר עכרי‬
‫מ ש ת ע ב ד לעשות כל מלאכות ומקבלי שכר ג ם ע ל‬
‫זמן חאו<ס דלא קיימו חתו' והמצות וכפ״ז כוונת‬
‫חתנא רחכ״ע ר״ל רצח הקב'ח לזכות את ישראל‬
‫דםיינו שלא יחסר משכרן כלום ומשוס ר־ילמא דרינם‬
‫כדין שכיר דאין מקכילין שכר על זמן סאונס םנ׳‬
‫כישר׳ דאם נאנסו אין מקכילין שכר לזח אמר‬
‫לפי׳ מרכה לחם תורה ומצוה והדר דינחו‬
‫כדין ע ״ ע משוס דנשתעכד למלאכות חרכה ראינו‬
‫חייכ לםשלים וח״נ כנ״ד כיון דישרג! משועשרין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לקיים‬
‫ל‪10‬‬
‫מסכת‬
‫לקיים מצות וחוקים מרכה חו״ל כ ע ״ ע‬
‫שכר אף ל מאונס ודו״ק‪:‬‬
‫משכיל לדוד‬
‫יד״פ״ז‬
‫ומקכלין‬
‫ע‬
‫מסכת שכת‬
‫ו ע י א ג׳ דברים עשה משמ רכינו ע״ם מ ד ע ת ו‬
‫וחסיכמח שכינה ע מ ו פירש מן חאשח ושכר‬
‫את הלוחות והוסיף יום אחד מ ד ע ת ו וכו׳ ע״כ ‪:‬‬
‫ול^נ״דז כג׳ דברים אלו הא בהא תלייא שכיון‬
‫שהודח לו על מ ח שפי׳ מאשתי משום חכי שכר‬
‫הלוחות ועל מ ח שהודח לו על שיכור הלוחות הוסיף‬
‫יום אחד מ ד ע ת ו •‬
‫ול־יהמ! חענין גרסינןכפ׳ חתודח וניסח מנ״ל‬
‫דאתי מחולין‪ .‬דחניא ר׳ יןעזר אומר‬
‫נאמר פסח כמצרים ונאמר פסח לדורות מ ה פסח‬
‫םאמור כמצרים לא כא אלא מהחולין ראכתי לא‬
‫חיו מעשרות א ף פסח דורות כן א״ל רע״ק וכי רנין‬
‫איפשר משא״א דכמצריס א״א מ ח מעשר שעדיין‬
‫לא חיח נוהג א״ל א ע ‪ :‬״ י כן ראייה גדולה חזר רע״ק‬
‫ואמר מ ח לפסח מצי־ים שכן אינו ט ע ו ן מתן דמים‬
‫ואימוריים קאי כפסח דורות שטעון מ״ר ואימוריים‬
‫ע ״ ג המזכיח אייל ה ת ״ א ו ע כ ר ת א ת העכורה הזאת‬
‫כחורש חזה שיחיו כל העבודות של החודש חזה‬
‫שוים זח כזה וכתכו התיס׳ ד ר ע ״ ק דש״ל דאין דכין‬
‫איפשז משא״א סי׳ל א ע ״ ג דהוקש פ ס ח דורות‬
‫לדמצרים עכ״ז אין דנ ן אתשר משא׳יא וחחקיש‬
‫דועכרת צריך ליה לנרתניא כל כן נכר לא יאכל כו‬
‫יכול בו איש אוכל אכל אוכל כפסח דורות ת״ל‬
‫ועכרת^שיהיו כל ה ע מ ד ו ת שוים מ ה פסח מצרים‬
‫אינו אוכל כן נכר אף פ ס ח דירות כן אכל ללמד ע ל‬
‫פ ס ח דורות שיכיא מן החולין ליכא למילף מדמצריס‬
‫כיון שאין דנין איפשר משא״א *ולפ״ז י״ל רלר״א‬
‫דס׳יל דרנין איפשר משא״א וצריך הקיש דועכ־־ת‬
‫לסציל עצמי מק״ו רע״ק שכן ט ע ו ן מתן דמים וכו׳‬
‫י״ל‪ -‬שכן נכר מותר כפסח דורות וכמו שאמר‬
‫בברייתא לפי הקס״ד יכול וכו׳ רעכשו אין לומר‬
‫תיל ועברת שיחיו העבירות שוים דחא צריך ליה‬
‫הקיש זה ללמד דפסח דורות בה מחולין ״ למדנו‬
‫דלרעיק דש״ל דנין איפשר משא״א אייתר ליה הקיש‬
‫דועבדת ללמד רבן נכד אסור ג ס כפסח דורות‬
‫ולר״א רס״ל דנין איפשר משא׳׳א וקשייא לן רמה‬
‫לפסח מצרים שכן ט ע ו ן מ״ד והוצריבנו להקיש‬
‫רועכרתאי‪1‬שר לומר שמעתם כן נכר מותר כעסת‬
‫דורות מרכתיכ כו ואי משום ו ע כ ד ת ככר איצטריך‬
‫לדרשא דכא מן החולין‪:‬‬
‫קז‬
‫שכת‬
‫משה שעשה ק״ו לשבירת הלוחות ומה‬
‫פסח חקל אמרח תורה כל כן נכר לא יאכל‬
‫כו צ״ל דס״ל דלחכי הוא ראתא קרא משום רס״ל‬
‫כרע״ק דאין דנין איפשר משא״א ושאני עסח מצרים‬
‫שכן ט ע ו ן מ״ר וא״א ועכרת י״ל ראיצטריך לאסור‬
‫כן נכר כפסח דויות אכל אם נאמר רס״ל כר״א‬
‫דנין אי כשר משא״אועכ״ל רועכדת איצטריך ללמד‬
‫דכא מן החולין תו ליכא למילך מינה דפסח ר ו מ ת‬
‫אסור כו כן נכר ראיפשר לומר דמותר דלא אייתר‬
‫לן זח החקיש כמו לרע״ק ורו׳יק י‬
‫א מ נ ם צריך להכין מנ״ל למרע״ח דחלכח כרע״ק‬
‫ראין דנין איפשר משא״א ומשום חכי הוכיח‬
‫דאסור כן נכר רפסח רודות רילמא הלכה כר״א‬
‫דדנין איפשר משא׳׳א ולא אייתר ועכי־ית ולעולם‬
‫כן נכר מותר כפסח רודות ומחו חק״ו שעשה ושכיר‬
‫את שלוחות‪:‬‬
‫‪ * #‬״ א ת ר ע למה שכר הלוחות ועשה חק״ו הנ״ל‬
‫משום שקרס לו ענין שפירש מאשתו והסכים‬
‫ע מ ו חקכ״ח ומשם הוכיח כמישור רס״ל לקכ״ם‬
‫דאין רנין איפשר משא״א וכרעי׳ק ולכן עשה חק״ו‬
‫חנ״ל וחוא כשנרקדק מ ח ו זח שהורה לי השי״ת‬
‫שפירש מאשתו וחא אמרינן כ ג מ ׳ כש״א לא יכטיל‬
‫אדם מפ״ו אלא א״כ יש לו כ׳ זכרים וכהי׳א זכר‬
‫ונקבה דגמר מברייתו של עולם מ ה סתם ארם וחוח‬
‫ופריך וכ״ש אמאי לא גמר מארם וחוח ומשני משוס‬
‫דאין דנין איפשר משא״א וא״כ כיון שחלכח ככ״ה‬
‫למה חשכים ע ם מרע״ת כפירש מאשתו אחר שעדיין‬
‫לא קיים פ י ו שאין לו נקכס או׳ דם״ל ככ״ש דכיון‬
‫די‪.‬׳* כ׳ זכרים שפיר קיים פ״ו וש״מ דאין רנין‬
‫מברייתו של עולם ככ״ח משום דאין דנין איפשר‬
‫משא״א וכיון שכן נמצא דהלכח כר‪£‬״ק ולכך אייתר‬
‫ועבד׳ ללמד רכן נ כ י אסור כפסח ר ו מ ח ולחכי‬
‫עשם םקיו ושכר ה ל ו ח ו ת ו מ ש ו ם דעריין קשה‬
‫חיכי שכר סליחות שיש כחם הנאה לישראל ר^מלא‬
‫נשתיירו אין אומת ולשון שילטת • כחס לז״א כיון‬
‫שתוסיף יום ת׳ מרעתו והסכים חשי״ת ע מ ו א מ ט ו‬
‫לחכי לא חשש לזה ושכר הלוחות והוא כמס׳ כי״מ‬
‫ו ד ל אמנם ח ג מ׳ לנו כיום מ״ת לסוף נ יום אחר‬
‫םפסח ופסח מצרים סיס כ״ס כיש ודכ״ע כשכת‬
‫ניתנה תורה שהוא לסוף נ״א יום וםיא גופא קשייא‬
‫או׳ כיון שמ״ת חיה כחו׳׳ל ח׳ חפץ למען צדקו‬
‫ליתןחלקני כ ז ו מ ז י לחוג כיום ני׳אשחואי״טכ׳של‬
‫גליות וזמ כמה שהושיףיוס א׳ מרע״ם מ ד ע ת ו נמצא‬
‫חל עצרת של מדבר כיום נ׳יא שהוא י ו ׳ ט ש צ גליות‬
‫נמצא רמת שיםוסיף יום אחר מ ר ע ת ו והסכים‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫משי״ת‬
‫גןח‬
‫מסכת‬
‫משכיל י ר ו ד‬
‫חשי״ת ע מ ו וחל עצרת כיוס נ״א ירע וראי שמוכרח‬
‫לגליות שעתירין ישראל ליגלות רמשו״ח ניתנה‬
‫סורח כיום נ״א יום כ׳ של שכיעות כי ה׳ חפץ לחוג‬
‫כיום כ׳ של גליות א״כ מוכרח לומר שעתירין י״ש‬
‫ליגלות ראל״ך למה חסכים ח׳ ע ם משה לחנכן‬
‫תורה כיום נ״א והא שכועות כיוס נ׳ או׳ מכאן‬
‫מ ו ד ע ת שעתירין לגלות משום חכי שכר הלוחות‬
‫אע״פי שיש כשכור זח גלות רכלא״ה מוכרח להיות‬
‫גלות כדהסכים ה׳ וכמ״ש ורו״ק מועתק כקיצור‬
‫דוד צבאה‬
‫מ״ס טירת כסף רף ר״ז ע ״ ג‬
‫בגמ׳ הוא נותן אצכע כין שניה וכן נמי איתא‬
‫התם איכא מ״ר תיא נתנה אצכע כין שניה‬
‫ע ״ כ ‪ :‬איפשר שיוכן ע״ר חסוד כמ״ש הרב ז״ל‬
‫רמלכות כניכהמסגכורות שכשעתנסירת זו״ן אחכא‬
‫בסוד ויסגור כשר תחתנח כאתיחא שקוע חסד‬
‫ורחמי וכתב סרב בסח״ך בכוונת‪ ,‬ד״ח רלפעמים‬
‫נותן הגבורות למלכות על ירו ולפעמים ע י י הכינת‬
‫שלה ע״י הז״א וחיינו כסוד הררומיטא כמ״ש חרכ‬
‫שם כאורך ‪:‬‬
‫ראצכע היינו גבורה כמ״ש הרב כרריש‬
‫ציצית כסוד ה׳ אצבעות ע״ם חג״ת נ״ח‬
‫יבוא אצבע כגכו׳ וידוע רגכו׳ ג״י רי״ו ע ו ד ידעת‬
‫רכסרר השניים העליונים יש כחם רי״ו ח א כיצר‬
‫רחניך ג״י פ״ו חדי א^הים וריכוע אלהים עולה ר׳‬
‫וי״ו שנים רסרר העליון הרי רי״ו למעלה וכן רי״ו‬
‫כמותו בכל מקום אלא רכלל *ח רפוי כמ״ש‬
‫מתוס׳ ככל מקוס גם י ד ו ע שיין ז ם דמקדרין לכ״ח‬
‫או לא מחלוקת דיש כ״ג ורכנן דרשכ״ג ס ״ ל א ץ‬
‫מסדרין ל כ״ח ורבנן ס״ל דמסדרין י ואמטו לחכי‬
‫שאל לו מהו שיסדרו לכ״ח ר״ל אם הלכת דמסררין‬
‫או לא י וחשכ רכה כא׳ רכשישיכ דאין מסררין אזי‬
‫מוכח יס־׳ל לאליהו דחלכח כרשכ״ג כלל כל מקום‬
‫ששנה וכו׳ ואזי יקשמ לו ומר לאו כהן סוא דתו ל״ל‬
‫דם״ל כרשכ״י דק כרי גויס אין מ ט מ א י ם ד ח א כיון‬
‫ר‪1‬סק כרשכ״ג כם״דכ״ח הא ח״נ יפסיק כדין קברי‬
‫גויס רמטמאיס רילמא עמ״ר שם ומשום חכישאללי‬
‫בדין ס מ ר חכ״ח מ ו ג י ע לשאלתו ואליהו ז״ל חשיכ לו‬
‫רמסדרין כרבנן דרשב״ג משום דכלל זה רבוי כמ״ש‬
‫וא״כ גס כדין קכרי גוי יפסיק כרשכ״י דלא כרשכ״ג‬
‫ואין מקום לשאלתו ומר לאו כחן כיון שחלכם‬
‫ברשכ״י אח״ן נתחכס לשאול מ מ נ ו מנין לערום‬
‫וכו׳ לראות מ ח כפיו דאם כאולי יאמר דכתיכ ולא‬
‫יראת כך ערות דכר אזי יקשח לו ו מ י קאי ככ״חקב‬
‫וכמו שמסיק‪:‬‬
‫והעני! מ״ש כ ג מ ׳ רף ס״א רשכ״י אומר ק״ג‬
‫אמ״ב ו״ח מיתיס כל הורג נ‪:‬ש וכו׳ ולירש׳יי‬
‫כמלחמת מדין כת• ו מ ד ב ע ו ט ו מ א ת ז׳אלמאאטמאין‬
‫ותריץ רשכ״י דילמא קטיל קד מישר׳ ונטמיזו בו •‬
‫ופריך ורבנן כתיב לא נפסד מ מ נ ו איש שוס חד‬
‫מישראל או׳ דקברי גויס מטמאים ו‪:‬ריך ורשב״י‬
‫וםא כתיב )‪ v‬נפקד מ מ נ ו איש ותירץ לעולם מית‬
‫א׳ מישראל ומשו״ח לא כתקד מ מ נ ו איש דסיינו‬
‫בעבירהורכינא אמר נסי דאין מטמאין באהל דכריב‬
‫אדם כי ימות כאהל במג״ע ומשא מי מ ע ט י נ ח ו‬
‫קרא עיש כאורך‪:‬‬
‫ו ה נ ה לתי׳ א׳ נמצינו למדין דלרבנן דס״ל רקברי‬
‫גויס מ ט מ א י ם באהל צ״ל דמלחמת מרין לא‬
‫נפקד מיש׳ אפי׳ א ח ד ולרשב״י דס׳׳ל דאין מ ט מ א‬
‫צ״ל ד מ ת שוס אחד מישראל ולא נפקד היינו בעבירה‬
‫והנה כתב חרמב״ן ד ט ע ם חקרבן שהביאו ישראל‬
‫כמלחמת מרין משום התשועה כגדולה שלא מ ת י‬
‫במלחמה אפי א׳ ממנו וצריכין לתת כועד נפשנו‬
‫יעו״ש הרי דלרכנן א״ש שהקריבו קרכן משוס כופר‬
‫נפשותסשלא נ פ ק ד מ ח ם שלא מ ת שוס אחר מ ה ס אך‬
‫ו לרשכ״י דס׳״ל רמת שום א׳מישראל קשה למה סקריכו‬
‫קרבן וצ״ל כמיס רב נחמן אס מירי עביר יצאנו מירי‬
‫חרמור עבירה מי יצאנו א״כ אמור מ ע ת ה לחרשכיי‬
‫צ״ל דסקורכנות משום סרסור חלב אך ק׳ ע״ז שחקר׳‬
‫משום הרהור״ והא קיי״ל דהרחור הלב לאו כדיבור‬
‫וכמעשםולמח צריכין לקרבן לכפרה וכמקשומתרש״א‬
‫‪,‬‬
‫‪u‬‬
‫ל מ ט ה עיים חנ״ל‪:‬‬
‫ו^יין כסה׳ין כסוד יוח״כ עיש״כ ״ וזח סוד הוא‪.‬‬
‫נותן אצכע כין שניח ד״ל חז׳‪-‬אינותן אצבע‬
‫שהוא הגכו׳ כין שניה שיש בהם גבורה שג״י רי״ו‬
‫שכשנייס כמ״ש וכן היא נותנת אצבע כין שניה ר״ל‬
‫בינה נותנת אצכע וכו׳ וכמ״ש כסוד ה ר מ מ י ט א‬
‫ות״ש וד״ץ ואיש חחי״כ ‪:‬‬
‫בגמ׳ ר״פ המקבל אשכחיה רבה כר אכוה לאליהו‬
‫וכו׳ עי״ש כל ה מ א מ ר וקשה מ ה שויכוח‬
‫לשאלת ולאו מר בסן ע ם כ׳ שאלות חר״א ומן *זראוי‬
‫‪ ,‬ק כ ף ומיד‪,‬כראשכקיח בכת״ק חיח‪.‬לו להק׳ ומר‬
‫^ ^ י ש ו <<*ענין איסור ע״כ אמר לי‬
‫לכי רהענין הוא כך ררכח תכף ומיד אלו של ולאו‬
‫כחן הוא חיח איפשר להשיב כרשכ״י דאין קכרי‬
‫גויס מ ט מ א י ם כאהל לכן נתחכם לשאול מ מ נ ו די‬
‫סדור דכ״ח וממנו יודע י י ן קכרי גויס וסיא רדי|‬
‫זח ‪-‬קברי גויס אם מ ט מ א י ם או לא מחלוקת ררשכ״י‬
‫ורשכ״ג דרשכ״י ס״ל דלא מ ט מ א י ם ורשכ״ג ד מ ם כ‬
‫אהלות ס״ל ד מ ט מ א י ס ;‬
‫כל מקום ששנת רשכ״ג כמשנתינו הלכה‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪27‬‬
‫שכת‬
‫‪*08‬‬
‫וחרי״ף‬
‫‪m‬‬
‫מסכת‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫והרייפ וצ׳יל רלרב נחמן ם״ל דתרהור כדיבור‬
‫וכמעשת לענין שצריך כפרת •‬
‫ו מ ^ ת ה יוכן מ״ש רכת לאליתו ז״ל מנין לערום‬
‫ד״ל רתנת בתחי׳ בשראו ע ו מ ד ככם״ק‬
‫של גויס ת ר ע לו כיון דרבנן ס״ל דקברי גויס‬
‫מ ט מ א י ם וראיית ממדין אך נתחכם דילמא יאמר‬
‫לו םלכת כרשב״י וא״ת ותא כתיכ תתחטאו מ ש מ ע‬
‫ד מ ט מ א י ם אינמ קו דילמא שמא מ ת א׳ מישראל‬
‫כמ״ש וא״ת וםא כתיכ לא נפקד מ מ נ ו איש י״ל‬
‫כעכירח כמש״ל ומאי ק״ל למה תכיאו קרכן י״ל‬
‫משום סרסור עכירה כ‪-‬דרכ נחמן הנ״ל וע׳יז שאל‬
‫מ מ נ ו מנין ל ע מ ם שלא יכרך כמ״ש רש״י וסתוס׳‬
‫ז״ל רחשאלח תיא מנין שלא יכרך ותי׳ לו מרכחיכ‬
‫ולא יראה כך ע מ ת דכר וחיינו וראי דרמז לו‬
‫דיכור אסור אכל חרחור מותר ערות רכר ריכור‬
‫סדי תי׳ לו ד ד י ‪ 0‬ד אסור והרסור מותר א״כ ק׳‬
‫עליו למה הביאו קרבן כמ״מ א״ת משום כפרת‬
‫מרחור והא חרחור אינו כ מ ע ש ה וכנ״ל אייו דקרבן‬
‫משום שלא מ ת א׳ מישראל ו כ ט ע ם הרמכ״ן וא״כ‬
‫מכאן מוכח רגוים מטמאים וא״כ חיכי קאי מ ר‬
‫בכח״ק • וע״ז כא אליהו ז״ל וחשיכ לא מתני מר‬
‫ג ו ח מ ת וכוונתו כמ״ש ש״ך רכינא שם נחי רמעטינחו‬
‫מאחל אכל כ מ ג ע ומשא מי מ ע ט י נ ח ו וז״ש אליהו‬
‫לעולם חרחור לאו כרוכור והכאת חקרכן חיינו‬
‫משום דלא מ ? שום א׳ מישראל כמ״ש חרמכ״ן ועכ״ז‬
‫מ ש מ ע רמטמאן רי״ל‬
‫לק׳ עלי דקאי ככח״ק‬
‫דהתם משום מ ג ע וכתי׳ רכינא וחרשכ״י איירי‬
‫מרין אחל וז״ש כמתק לשוני לא מתני מ ר ט ח מ ת‬
‫שהרי אמר רשכ״י כפי׳ אין מ ט מ א י ם כאחל‬
‫ומדכתיכ אדם כי ימות כאהל יליף ודוק׳ חיטיכ‬
‫טירת כסף ר״ק תצ״ט ר״ז‪:‬‬
‫בגמ׳ אמרו לא מצא חקכ״מ כלי מחזיק כרכה‬
‫לישראל אלא השלום שנא׳ ח' עוז וכו׳‬
‫מכונה נ״ל ע״ר שכתכ כעללוית חן משם חמפז״ל‬
‫דע״י םשלום יקיים כל א׳ מישראל כל המצות אף‬
‫מ מ שלא כאו לידו שכיון שיש שלום לו ע ם כולם‬
‫במצאו כולם נפש א׳ וכל חמצוח כולם מרי מם‬
‫כאלו קיימם הוא ע ״ כ ז״ש המדרש לא מצא‬
‫מקכ״מ כלי מחזיק ברכה ליש׳ אלא השלום דבל״ז‬
‫אין יכולים לקיים כל מתרי״ג מצות ומכיא ראיימ‬
‫מ׳ עוז לעמו יחן דמיי׳ מתו׳ שנק׳ עוז ולכך נתן‬
‫למס םשלום וז״ש ס׳ יברך את ע מ ו בשלום וק״ל ד"צ‪:‬‬
‫איב^יא למו מני כמני שלוחי מצומ ר י ח מ נ א‬
‫נינתו או שלוחי דירן כתוס׳ שקלי וטרי‬
‫מאי נפ״מ מ ז ת וני׳ל לפרש תניפקותא עפ״י מ ת‬
‫‪,‬‬
‫שבת‬
‫שהביא סש״ן כיו״ר ס׳ רנ״ט חילוק בין תשמישי‬
‫קדושה לתשמישי מצוח דתשמישי קרושה מעלין‬
‫בקוד׳ ואין מורירין אכל תשמישי מצוה מוריוין‬
‫ומסיק שם דתשמישי מצוח דבר הנעשה למצות‬
‫אכל הוא לצורך ב״א כגון נר בם״ך שהוא צורך‬
‫לסאירלחם להתפלל והנם א מ מ כ פ״ק דיומא‬
‫א י ר ע פסיל ככהן גדול ומנו אחר תחתיו וחזר‬
‫‪,‬לעבודתו ב לא ישתמיש בכ״ג ולא ככח״ד כ״ג‬
‫לא משום איכאכחן הריי ט לא משום רמעלין בקור׳‬
‫ולא מורירין וחנה אין זה אלא אי אמרינן חני כהני‬
‫שלוחי דרחמנא נינחו והוא הכהן תשמשי קדושה‬
‫אזי אין הכהן ששמש ככ״ג משתמיש ככה״ד דמעלין‬
‫ופו׳ אכל אי אמרינן חתם שלוחי דידן והוא הכהן‬
‫השמשי מצוה דחוא משמש לצורך כ״א א״כ אפי׳‬
‫ששמש ככ״ג לשמש ככח״ד רתשמשי מצוח יכול‬
‫להורידן מקדושה הרי יש נ קותא גדולה אם הנו‬
‫כחני שלוחי דרחמנא או שלוחי דידן ״ לוית ח ן ‪:‬‬
‫ו ק ׳ ל ע נ ״ ד ראם זאת היא הניפקותא כין שלוחי‬
‫דרחמנא וכו׳ א״כ תיפשוט ליה שלוחי ררחמנא‬
‫נינחו מ ה ה י א דיומא דאירע פסול ככ״ג וכו׳ וצ״ע‬
‫‪,‬‬
‫דוד צכאח‬
‫לסימן שעשו חז״ל כש״ס מ ש נ ה שסימן זמן נקט‬
‫נ״ל ע״ר אומרם ז״ל שאסור לשמש ע ם‬
‫אשתו סמוך לוסתה שמא תראח רם וזח אומרם ז״ל‬
‫זרעי׳ם מ ו ע ד נשים נזיקין ד״ל ה ז ר ע ט נ ו ת זרע‬
‫שנותן איש כאשתו סמוך לישתן של נשים וז״א מ ו ע ד‬
‫נשים אזי נזיקין מ י ק לו י ע ו י ש מ א ת ר א ס דם נדם‬
‫ונמצא אסור לאכול בקדשים יאסור לעשות בטתרות‬
‫וק״ל ר״ז ‪:‬‬
‫א מ ר ו כזוהר דלאאיתקרישמא שלים אלא חוי׳ת‬
‫ואלחים ושמעתי מחרי׳ר יחורה תצרפתי‬
‫נר״ו ט ע מ ן של רברים משיים דבאלחים רמוזים בו‬
‫לאח ורחל שאיזיית אלחי׳םחם לא׳ח ייס הרי לאת‬
‫וים היא מלכות רחל הרי שתי נשי ז א וחוי׳ח חוא‬
‫ת״פ כעליחן של יחל ולאה ו ע מ ה ם הוא חזווג ולכך‬
‫איקי־ו סויה ‪-‬למיס שלים ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ו א מ ר ת י לחחכם חנז׳ ולחכמי הישיבה שחיו‬
‫יושבים בחכירה א' שנלע״ד ט ע ם‬
‫אחר ע״ר שאמרו ה מ ק ו נ נ י ם ז״ל כמ״ש חזוח״ק‬
‫אכרסס פסיק ט נ מ א בגוי‪/‬תו מ ט ק ד מ א ח לא שלים‪-‬‬
‫נ ת ר א ה שליכ ש‪:‬כוונה שמתחילה םיו החסרים‬
‫לכדםואח״ך ‪:‬זחכי״ו ע מ ז ס הגבורות ואו איקרו‬
‫אכרמם שלים נשמע ייסתסדים לכרם כלא גבורית‬
‫ראיתח‪:‬רו כחדא ולכך הוי׳ת‬
‫אינם שלימים‬
‫אלהיימ‬
‫קי‬
‫מסכת‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫אלחי׳ס שחם חסדים וגבורות איקרו שמא שלים מ מ‬
‫דלאו סכי כחסרים לברם ובחון לשון שאמרו שמא‬
‫שלי׳ם ע ד קרמאחלאשלי׳ם כתראחרמשמעדקא<‬
‫ע ל מ ת ח כ מ ת כ״ח וה״ג כמייש וקלסוהו רככן וק״ל כ״ל‬
‫א״נ לפי מ״ש הרכ ז״ל כמ״ח מס׳ יומא כי שם‬
‫כ״ו כמי״לויו כ ״ ע ו ״ ו ע ו ל ח ח ו י ״ ה אלםי׳סכי‬
‫הפשוט כ״ו ומילויו פ״ו כמכין אלחי׳ם וז״ש זוהר‬
‫תוי״ח אלחים שמא שלים כ״ל שם חוי״ח כמילוי׳־ו‬
‫ה ה רומז כמלות שלים דחייכו כמילויו׳ שעולה‬
‫פח א ר ב א ט‬
‫כמכין חוי״ה אלחי׳ם וק״ל‬
‫מאמר? ז״ל אס בכיך מקבלים את המילה ח ס‬
‫נכנסים לארץ וא״ל אינם נככסיס אם מקבלים‬
‫את חשכת ה ס כככסיס וא״ל א״נ עכ״ל ולכאורה‬
‫קשה מי תלה המילה וחשכת כככיסתם לארץ‪:‬‬
‫א מ נ ם כראח עפ״י הקדמות חמפז״ל ראמרו ז״ל‬
‫אומר ר״י וכוי ו מ ם ט ע ם פתח כבראשית‬
‫משום כח מעשיו שאם יאמרו לסטים אתם וכו׳‬
‫אומרים כל ה א ר ץ של חקכ״ח וכו׳ עוד‪ .‬אמרו‬
‫אחר ז״ל ע ל טעכת לסטים אתם וכו׳דאמריכי‬
‫כ ג מ ׳ ראה ויתר גויס ראה חקכ״ח או״ח מקיימין‬
‫ו׳ מצות ע מ ר ו ה ת י ק יח״א התיר ממנוכס לישראל‬
‫והנח נמ״ד התיר ממונם הרי מצינו לתרוצי רמה‬
‫שאנו נכנסים לארץ הוא משוס רהתיר ממנום‬
‫וההגריח שעיקר כמר״א התיר ז׳ מצות מהמילה‬
‫שהרי אמרו ז״ל ש ט ע ם מצות מילה הוא להחליש‬
‫מכח ומתאומ ומיצמ״ר וא״כ קשמ רכפי ט ע ם זמ י‬
‫מיס ראוי שגם לגוים יצומ למס מצות מילמ שחרי‬
‫גם מם נצטוו על מעריות ככלל ר מצות שלמם‬
‫ומרלמ צומ למס על ממילה ש״מ מוכרחים אנו‬
‫שמתיר למס ז׳ מצות ומשו׳׳ם לא צום למס ע ל‬
‫המילה שאינם צריכים לכפיית יצר נ מ ו גבי ישראל‬
‫וא״כ לא מצעו תו לתירוצי על ט ע נ ת לסטים אתם‬
‫משום רחתיר ממונם רהלא פירוש הפסוק ע״כ‬
‫מיינו התיר לחם ז׳ מצות והנה ההכרח לומר שכ״כ‬
‫לא נצטיו ע ל ממילמ מוא מכח שמירת שבת ומוא‬
‫דקיי״ל כל מצומ שנאמרמ לכ״נ ונשנית כסיני לזמ‬
‫ח מ כ א מ ר מ ו ע ר י ך ו מ ר י מ י ל ה שנאמ׳ לבינ ונשנית‬
‫בסיני ותירץ שאני מילה המרים חידוש נשנית כסיני‬
‫וביום הח׳ ימול בשר עורלתו ואפי' בשבת נשמע‬
‫דאלו לא קבלו ישראל משבת אפי׳ היו מקבלים כל‬
‫מתורמ ליכא שום ממכרח רמילא לא נצטוו בת‬
‫כ״נ שחרי נשנית כסיני רת״ו ל״ל המוא למשיי שכת‬
‫הוא ראהא דהרי השבת לא קכלחו אכל אס יקבלו‬
‫משכת אזי ניחא התירוץ חהוא למשרי שכת וכו׳‬
‫ותנה החילוק שכין ח״כ התירוצים שעל תעכת לשטים‬
‫‪no‬‬
‫שבת‬
‫אחם בין התירוץ ח״א כח מעשיו לבין התירוץ ח״כ‬
‫התיר ממכום הוא זח דלתירוץ כח מעשיו כשמע‬
‫רחסד עשח חכןב״ח ע ם ישראל בא״י דמן הדין של‬
‫בעלים ח״א וצריכים ישראל להחזיק לחקב׳יח טובם‬
‫ע״ז אבל לתירוץ ב׳ דחתיר ממוכם י״ל רישת! זכו‪.‬‬
‫מ ר ץ הפקר דכיוןיהתיר ממוכם אכל הפקר וזכו‬
‫מרין הפקר ‪:‬‬
‫יכוא לפריש המאמר חכ־יל אם ככין מקכלם‬
‫אח םמילם םם ככנסים לארץ פ י דכווכת‬
‫חקכ״ח חי א כרי שלא יחיו ישראל כפויי טובת‬
‫ככתינת הארץ אם תם מקכלים את חמילח וצ״ל‬
‫מ ט ע ם כרי להחליש כח חתאוה והיצר וקשה א״כ‬
‫ג״כ לאו״ה הי״ס לו לצוות ע״ז שגס חם קכלו ע ״ ע‬
‫ז׳ מצות ובתוכם העריות וצ״ל משום שעמדו ולא‬
‫קיימו ה״ז מצות ע מ ר חקכ״ח והתירם לחם ולכך‬
‫א״ץ למילה וא״כ פי׳ הפסוק ראם ויתר גויס חייט‬
‫התיר לחם ז׳ מצות אבל ממורם לא חותר וא״כ‬
‫כשכככסים לארץ אזי צ״ל תשובת לסטים אתם ובו׳‬
‫כדרכי יצחק משום כח מעשיו וכו׳ וחקכ״ח בתוי־ס‬
‫חסר נתנה לנו וא״כ נריכין להחזיק טיבה לחקכ״ס‬
‫שהעכירה מז׳ ע מ מ י ם ונתנה לנו ומשו״ה הקפיד‬
‫ותלה כניסת א״י כממילח לטעם חנז״ל ומי שרי‬
‫שעדיין קשה ומ״ל דחמילה אינה לאו״הוסרי אדרבא‬
‫מדנתנח לב ׳נ ונשנית בסיני לזה וזח נאמרה וא־׳כ‬
‫כפל סיסוד חנ״ל ראיכא למימר ראה ויתר גויס‬
‫סתית ממנום וזכו יששאל מן ההפקר וא׳ץ להחזיק‬
‫שום טוכח לחקכ״ח ע״ז לז״א אס מקכלים את תשכת‬
‫וכו׳ דמהשכת תתורץ קושייא זו דלעולם לא ניתנה‬
‫המילה לאו״ה והא רכחיב וכיום * חח׳ ימול ההוא‬
‫למישרי שכת ולעולם לא נשנית וא״כ צ״ל כמר״א‬
‫חתיר ז׳ מצות דאל״ך למה לא כתן ג ם להם המילה‬
‫ככז״ל וא״כ עיקר תרוייחו צריכי מילה ושכת דע״י‬
‫שכיחם מוכח כמ״ד התיר ז׳ מצות ואיצטייך לטעם‬
‫לסטים אתם כרר״י וכו׳ ואזי צריכים ישראל להחזיק‬
‫ט ו כ ח לשי״תכנתיכת א״י ודו יק כ״ל רור ועיין חספר‬
‫דברי שלמה כ!׳ וארא דף לו ע״ר מש ז טי אך לא‬
‫דרכי דרכו ורוק ה י ט י ב ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫משךרתוראקדש‬
‫בכספאפסד־‬
‫כמדבדאשל‪-‬יאבוכרא‬
‫הסימנים אלו אמרוס חז״ל לקריאת הפרשיות‬
‫של ח׳ ימי ה פ ס ח וכ״ל רמז כזה למ״ש‬
‫חז״ל אם פ ג ע כך חך מכוול זח משכהו לכית המדרש‬
‫אי‪.‬אזיל מ ו ט ב וא ל יקרא ק״ש אי אזיל מ ו ט כ וא״ל‬
‫י?יא‬
‫‪111‬‬
‫מסך‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫וקרא ק׳׳ש אי אזיל מ ו וא״ל יזכור לו יוס המיתה‬
‫ע״כ וזה רמז כסימנים אלו משך תורא ר״ל אם פ ג ע‬
‫כך מנוול זח שחוא יצה ר ורומה לעשותך קרש מזומן‬
‫לזנות כמו לא יחיה קדש מבני ישראל וד״ל רצח‬
‫לעשותך קרש מזומן לזנות כחמרת חזנית וז״ש קדש‬
‫ב נ ס פ א ולשון קרש מלשון קרש וקרשח ולשון ככספא‬
‫מלשון נכספח וגם כלתה נפשי אזי התיקון הוא‬
‫משך תורא משכתי ל ר מ י וז״ש משך תורא אי אזיל‬
‫מ ו ט כ וא״ל פסל כ מ ד מ א זס כנגר תיקון ק״ש וז״ש‬
‫פסל ליצה״ר ע״י ק׳יל שכתוכ כה ו ד מ ת כ ם כ ש כ ת י ך‬
‫וכו׳ אי אזיל מ ו ט כ וא״ל יזכו* לו יום ררייתח וז״ש‬
‫שלא כוכרא ד״ל שלח עליו יום המיתח וז״ש כורבא‬
‫שהוא מיתת ה כ מ ר י ם רמצרים רכתיכ כיה ויהרג‬
‫ח׳ כל ככור וכו׳ וק״ל זח ע ״ ע ‪:‬‬
‫א״נ פסל כ מ ד מ שלח כוכרא שע״י שעשו ע ג ל‬
‫יפסל כ מ ר מ ״‬
‫איי‪/‬א כ מ ד ר ש לך ח׳ חצרקח ולני מ ש ת‬
‫ח ‪ :‬נ י ם לך ח׳ הצדקה כמן ולנו‬
‫בושת הפנים כעגל עכ׳יל והוא מן חמתמיחן וככר‬
‫פירשתנוחו כמ״א וכעת נ״ל בו ע״ר מ״ש ח י ׳ שארית‬
‫יעקכ וז״לויש לתת ק ש ר מ ם שסמך מרעיית כתוכחתו‬
‫יעל מעשה ח ע ג ל אל ענין חמן כ א ו מ מ ותופל ודי‬
‫זחכ ודרשו ז״ל יתועל שתפלו על חמן ודי ז ח כ מ ע ש ם‬
‫ה ע ג ל ותריץ ע״ר מ ה שפי׳ כמאמרן זי׳לאמר חקכ״ח‬
‫אוח״ע אוכלן ונצרכים ו ה י א ך אני נותן הפרש כין‬
‫כני לאו״ה לפיכך לא ה י ו ישראל נצרכים כמדכר‬
‫לחפנו כדרך אוח״ע מ ח עשו נ ט ו כ ה שעשה להם‬
‫חקב׳ח התחילו אומרים ליצנות וכו׳ כאותה שעה‬
‫אמר חקב״ח למשח איני נבול לסבול ע ו ד ע ד אנא‬
‫ינאצוני ה ע ם חזה ע כ והדבר קשה מ ה קרי האף‬
‫הגדול הזח ע ד שאמר על ליצנות כמילי רכרי ע ד‬
‫אנא ‪,‬ינאצוני וכו׳ אטו כופרים באמונתו ח״ו כרכר‬
‫הזח *אמנם י׳׳ל ע״ר אותה שאמרו אמ״ל חחוא‬
‫אמגושא לאמימר מפלגא ולעילא רהורמיז ו מ נ ל ג א‬
‫ולתתא רהאורמיז א״ל היכי שכיק ליה חורמיז‬
‫להאורמיז לאעכורי מיא כארעיח כלומר היאך‬
‫מניח חורמיז לאחורמיז להעכיר מים כארצי שכל‬
‫מ ח שאדם מכניס דרך פיו מוציא ד ר ך חכקכים‬
‫התחתונים י וע״ד זאת חיתח חרון אף ח׳ כישראל‬
‫כליכנות ההוא מפני שכל דבריהם כגחלי אש לומר‬
‫שיש כ׳ רשות ולא שכיק חד להבריח לאעכירי פרא‬
‫בארעיחהילכךמכניסין ואיי מוצאין ולז׳יא פר אנא‬
‫ינאצוני וכו׳ כי לא כאשר פשטי םדכרים שהיו‬
‫מצטערים כרכר אכל תוכם יש אורבס לכפור‬
‫כאמונתי ולעכדיני כשיתיף והוא חרכר אשי שקל‬
‫ט כ‬
‫תורא‬
‫היא‬
‫חכתוכ מ ה שתפלו המן בלירי לידי זחכ כעגל‬
‫שהחליטו שם ל א מ י כ״ר רשויות כמ״ש אלמלא וי״ו‬
‫שכחעלוך וכו׳ יהכוונה לומר שחיה מקום לדונם‬
‫כמה שתפלו על חמן שחיה הדכר כמצטערים על‬
‫כריאות גופם אכל גדולה חזקה שזאת לפנים כמעש»‬
‫ה ע ג ל החליטו דמאימניס חיו כ״כ רשוית ותחלתן‬
‫הוכיח על סופן כשתפלו על חמן שכמרד היו לומד‬
‫רלא שכיק אסורמיז להעכיר מייא כארעיח כמרוכד‬
‫וכו׳ עכ״ל והוא ה ט ע ם מאמרן ז״ל לך ח׳ הצדקה‬
‫כמן וכו׳ כלומר שחקכ״ח צדקח עשה ע מ נ ו כמן‬
‫שע״י סגולתו לא חיינו נצרכים וכזח נכדלנו מאוח" ע‬
‫ולנו כושת הפנים שהיינו תופלין כושכיונתינו לשיתוף‬
‫ח״ו וראייה מ ח ע ג ל ותחילתן הוכיח על סוכן שכוונת׳‬
‫לר<‪£‬ז וזח אומרו ולנו כושת הפנים כ ע ג ל כלומר‬
‫לנו כושת הפנים שמונתינו לרעה נ ת ‪ :‬י ל ת חמן‬
‫כ ע מ ר ה ע ג ל כמ״ש ורו״ק ‪:‬‬
‫מאמו* רז״ל כא וראה כ מ ה שכח רהמע״ה את‬
‫חתורח שנא׳ הנחמדים מזהכ ומפז רכ‬
‫ומתוקי מרכש ונופת צופים אמר רור יכול מפני‬
‫שחס מתוקים כפרתי כהם תיל גם עכרך נזחר כסס‬
‫כשומרם ע ק כ רכ עכ״ל וזה ה מ א מ ר חוא מ ן‬
‫חמתמיחן וככר רשו מ רכים ואמור אף אנכי כפי‬
‫מ ה שיורוני מן השמים כס״ר וכעח״ו וחוא כ מ ה‬
‫שאקדים נא עמרי סוגית ה ג מ ר א רקדושין דף ט״ל‬
‫ע ״ כ רכי יעקכ או‪:‬נר אין לך מו״מ שכתוכח כתור׳‬
‫שמחן שכרה כצדה שאין תחיית המתים תלויים כ ה‬
‫שהרי כשלוח חקן וכככוד או״א כתיכ למען ייטב‬
‫לך והארכת ימיס חדי שאמ״ל אכיו ע ל ה לכירה‬
‫וחכיא לי גוזלות ו ע ל ה לכירה ושלח את האס ונטל‬
‫חכניס וכחזרתו מ ת היכן טוכת ימיו של זה והיכן‬
‫אריכות ימיו של זח אלא למען ייטכ לך לעולם‬
‫שכולו טוכ וכו׳ ופריך ורילמא לאו הכי הוא ותריץ‬
‫דכי יעקכ מ ע ש ה הוא ויילמא מחרחר כעכירח‬
‫הוא ותריץ מחשכה ר ע ה א י ן ח ק ב ״ ח מ צ ר ‪ 1‬ח למעשה‬
‫ופריך ורילמא מחרחר כע״ז חוא רכתיב כה למען‬
‫תפוש ישיאל כלכס ותריץ איהו נמי חכי ק א מ ר א י‬
‫קס״ר ש״מ כחאי ע ל מ א איכא אמאי לא אגין עליה‬
‫מצות כי חיכי רלא אתי לירי חרחור <!מר רכ יוסף‬
‫אלמלא ררשיח אחר לתאי קרא כר׳ יעקכ כר‬
‫בי‪/‬תיה לא ח ט א ואחר מאי הוא כי האי גיונא‬
‫חזא ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ו‪2‬באז קשה על מ״ש הרא״ש כפ׳׳ק דר׳־ח א ח א‬
‫ראמדינן ה״ח אל רחום ם׳ קורם שיחטא‬
‫וה׳ אחר שיחטא האדם ופי׳ ה ר א ש ז״ל רקורם‬
‫שיחטא הארס צייך הוא למרה״ר דאקפ׳׳י דיש ל א ר‬
‫‪0‬‬
‫במחשבתו‬
‫קיב‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫דרושים‬
‫‪412‬‬
‫אות • מסעי׳ בהקדמה קחנו משם ובואה ‪:‬‬
‫כמחשכתו לעכור ע״ז דמחשכח ע״ז חקכ״ח מצרפה‬
‫מ ד ר ש פליאה כמנין ואתחנן התעלל מ ר ע ״ מ‬
‫למעשח רכתיכ למען תפוש ישראל כלכם אעפי״כ‬
‫ואלמלא נתפלל ת‪1‬ילח א׳ חיח נ ע נ ה עכ״ל‬
‫אינו מענישו על המחשכה אא״כ עושה המעשה‬
‫והוא מן ממתמיחן ושמעתי פי׳ כמ״ש ז״ל שאלף‬
‫ואז מצטרף נמי חמחשכח מכיל ו ד מ י ו קשים‬
‫ושמונח רקיעים יש בשמים מחצה דהיינו חמש‬
‫להולמם מסוגייא זו דלפי ד מ י ו מאי מקשה חגמ׳‬
‫מאות וארכעח רקיעים למעלה מ כ ס א הבכור וחי‬
‫ורילמא מחרחר כע״ז הוא והא אמר חדא״ש דאינו‬
‫מאוח וארכעמ מתחת כס״ח עוד אמרו!״ל שתקטי׳ו‬
‫נענש על חמחשכח אפי׳ כע״ז רק כשעושה חמעשח‬
‫תפלות שחת‪1‬לל מרע״ח ו נ ת ס מ לו י״כ כנגד ששח‬
‫ואז נענש גם על חמחשכה אכל כמחשכח לכר‬
‫קללות שקלל מרע״ח את ישראל כ׳ תפלית לקללה‬
‫אפי׳ כע״ז אינו נענש וא׳׳כ כיון רזה שעלח לכורח‬
‫א׳ נשארו מרו תק״ג תפלית נמצא אלמלא הוסיף‬
‫אין כידו רק עון המחש כה אינו נענש עליה וראייתי‬
‫תפלח א׳ לשיושלמו תקי־׳ר תפלות חיח נ ע נ ה מרע״ח‬
‫אחזור שחרכ כ׳ שמע יעקכ ז׳׳ל חרגיש כזה מ מ‬
‫לפי שהיתה מ ג ע י ת ע ד כ״סח לא כן ע ת ח ו מ ה‬
‫כפ׳ כי תשא שהמא ר מ י חרא״ש חללו וכתכ שדמיו‬
‫יוכן חמררש חנ״ל וחרי חוא כמבואר איני צריך‬
‫תמוחין מ ׳מ קדושין פ״ק עכ״ל ונלע״ד דמון לזה‬
‫לכפול חדכרים ונכון שמעתי איפ״ל ע״ר הפשט‬
‫ולא כתכ שום תירוץ ונלע״ר לתריץ אסאיפשר כלן״ד‬
‫שאממ חז״ל ע ״ פ כז לרכר יחכל לו זח מרע״ח‬
‫רע״ש סראיש דאינו נענש עצ מחשכת ע״ו רק‬
‫להתפלל בשעח שאמ״ל חקכ״ח לכן לא תכיאו וכו׳‬
‫כצירוף ח מעש ח מיינו ממרת מרחמים והחסר אכל‬
‫אלא שהיה קל חדכר כעיני משח ולכך נענש ולא‬
‫מצד מ ד ה ׳ י ד כודאי דנענש גם על חמחשכח כלא‬
‫נ ע נ ה א‪1‬י׳ כתקט״ו תפלות ואלמלא נתפלל תפלח‬
‫צירוף יזה מ ר ו ק ר ק מחכתוכ דנקט שם חוי״ח שם‬
‫א׳ כזמנת כנות שנאמרה לו לא תכיאו חיח נ ע נ ח‬
‫חרחמיס כלומר דאין מסכים ע״ז רק מרח״ד וכן‬
‫ו ע מ ז ו שלא נתפלל כזמנה אפי׳ נתפלל תקט״ו לא‬
‫מוכיח לשון חרא״ש רכתכ רקורס שיחטא חאים‬
‫נ ע נ ה משום כ! לד כר וכו׳ ו מ ע ת ה ר מ י המורש‬
‫צריך הוא למדח״ד דמשמע דאלו מרח״ר אינה‬
‫יוכנו כפשט והרי הוא כמכואלוק״ל ד ו ד צ ב א ה‬
‫מסכמת כזח וא״כ מצינן למימר ר ה ט עריך כגמ׳‬
‫א״נ כמ׳־ש ן״ל אמר מקכ״מ למרע״ם כ׳ קפלות‬
‫ורילמא מהרהר כע׳׳ז הוא ד״ל שנצחה מדח״ר למה״ר‬
‫התפלצת־ס‪1‬ח נא ו א ע מ ח כא ואם סלח נא‬
‫וקטריגח ומת ותריץ איחו נמי ה״ק אי שכר מצות‬
‫אתח מכקש כטל א ע מ ח נא ואס וכו׳ נמצא אלמלא‬
‫כחאי עלמא א״כ אמאי לא אגין עלית מצות לכטל‬
‫נתפלל אחת רחייכו אעכרמ נא ל מ ולא התפלל‬
‫ממנו מרמורי ע״ז ומ״ח רמצי לשנויי אי שכר מצות •‬
‫תפלה שנית סלח נא מיס נענח ועכשו שהתפלל‬
‫כמאי עלמא אמאי לא אגין עליח מצות לשתים עי‬
‫על־כ׳עניניס אפי׳ חתפלל תקט״י תפלות על ענין‬
‫המקטרגים ולנצח מרח״ר למדה״ד אלא דעריפא‬
‫א׳ של כניסת א״י לא נענה וק״ל ד ו ד צ ב א ח‬
‫מינמ משני דלא יכוא לירי חטא מעיקרא וק״ל נ״ל‬
‫דרוש לדרוש כת״ת כשחרית חחי׳ תדרוש דברי‬
‫ומ״ש חמררש ומתוקים מרכש וכו׳ חכוונח לימד‬
‫חרכ שא״י סדר טהרה מתחי׳ ממש ענין‬
‫ומתוקים כלפי שיש שכר כ׳ מצות כאז י ע ת ימים‬
‫נמוכים ח מ ח וכו׳ ופי׳ מדרש נעשח ארם תחי׳‬
‫וכייטכ לך ו א מ ר ר ח מ ע ׳ ח יכול מפני בחם מתוקים‬
‫נדרוש פירוש חרכ תנא רוזאניס ענין ן׳ זומא‬
‫כפרתי כחם כלומר יכול כיון שחם מתוקים כשכר‬
‫ילקומ אמר חקכ״ה ח מ כ ח עלי א״י יותר מן‬
‫למען ייטכ לך והארכת ימים ורואים מעשה שחיה‬
‫הכל למח שאני הוא שחתרתי אותה וכח״א‬
‫&אמ^׳לאכיו עלה לכירה וכו׳ ונפל ומת א״כ אכתור‬
‫חנה נשאתי ירי וכו׳ •‬
‫־כחם ת״ו כמ^שמ׳ דאלןר רזו תו׳ וזו שכרה היכן‬
‫וראוי לשים לכ גם ע י נ י לראות מ מ הלשון‬
‫חיח ת״ל גם עכדך נזהר כחם ונ״ט כשומרם עקכ‬
‫אומרת חכיכמ עלי א״י יותר מן מכל דמשמע‬
‫רכ וחיינו תירוץ ר׳ יעקכ דלעולם שכולו טוכ ולעולם‬
‫אפי׳ מחתו׳ וחיאך אי פשר לומר כן ומת כמוח של‬
‫שמלו ארוך וז״א כשומרם ע ק כ רכ ר״ל אני שומר‬
‫א״י שתחיה ח מ כ ח יותר מהתורה וצריך ט ע מ א רכח‬
‫אותם לעולם הכא וז״א עקל לשון סוף כמדא״י ע ק כ‬
‫לזה‪:‬‬
‫תשמעון ולשון כשומרס לשון המתנה לשון ואכיו‬
‫שמר את חרכד ח״נ ‪-‬אומר דוד שאני ממתין ע ל‬
‫)}])‪ 1‬מחו זח שאמר למח שאני הוא שהתרתי‬
‫ח״י‬
‫שכרן לעקכ דהיינו עוס״כ וכזה אין כפירה‬
‫איתח ומי צריכא א״י לחתרח ועוד נתינת‬
‫יכמ׳׳ש חנז׳ לעין אלמלא דרשימ אחר וכו׳ לא חימ‬
‫ט ע ם מ״ש למס שאני הוא ובו׳ ^למ״ש חביבת עלי‬
‫אפי׳‬
‫<ופר ורי״ק ועיין כקונטריס אכ׳ דתמניא‬
‫דלכאורח צריכין ע י ו ן ‪:‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ס ״‬
‫‪St‬‬
‫ואיפשר‬
‫משכיל לדוד‬
‫‪443‬‬
‫‪:‬‬
‫ואיפשר ליישכ כ״ז כמ״ש חרב םמוכחק ג ע ל‬
‫שארית יעקכ זלמ״ח כפרשת מטות ו מ ס ע י‬
‫על מאמרן ז״ל כקשתיחו ולא מצאחיחו כעגל‬
‫קראתיו ולא ענני כמרגלים ״ ודקדק תרכ ז״ל מ ה‬
‫ראו אלו םכ׳ דכרים להתקדכ זח אצל זה וניחחליח‬
‫כמ׳יש ז״ל על ט ע נ ת או״ה לישראל לסטים אתם‬
‫שככשתים א״י ראיתא כויקרא רכה פלוגתא דתנאי‬
‫ע ״ פ ראה ויתר גוים ח״א התיר ממונם וחר״א התיר‬
‫להם ז׳ מצות כ״כ ולפי מ״ד דהתיר ממונם ניחא‬
‫רזכו מן חחפקר דכיון דחתיר חקכ״ה ממונם זכו‬
‫כא״י מן ההפקר ואיתא כמפז״ל ד ט ע ם ישראל‬
‫שעשו תעגל משום שאמרו מי כתיכ לא יחי לכם‬
‫אלמים אחרים לך כתיכ למשה צומ ולא לנו והקשו‬
‫*״ל ומא קיי״ל מי איכא מידי דלישראל שרי ולגוי‬
‫אסור וכיון רכ״נ מצויים על ע״ז חיאך יחיו ישראל‬
‫מותרים כע״ז ותי׳ דל״מר ראה ויתר גויס התיר‬
‫לחם ז׳ מצות כ״נ ניחא רחא גם אוהע״ו מותרים‬
‫כע״ז מיחו למ״ר דחתיר ממונם יתפסוישראלמ ע ו ן‬
‫העגל‬
‫דחתרתי אותה מלתא דגזל מ ט ע ם שהתיר חקכ״ם‬
‫ממונם כמים ראם ויתד גויס וא״ב מח״ט דחתיר‬
‫א״י א״כ שוב לא יחיו נכשלים כע״ז דליכא ט ע מ א‬
‫רלך ולא לנו כמ״ש משום דמי איכא מידי וכו דככר‬
‫פירשנו ריאת ויתרגוים היינו התיר ממונם ואמטו‬
‫לחכי חכיכח א״י יותר מהכל שהיא הגורמת‬
‫פרישות עכורה זרח כמ״ש ‪:‬‬
‫והוא ה ט ע ם פסיק ויתן להם ארצות גויס כעכוד‬
‫ישמרו חוקיו וכו׳ ד״ל למה נתן לחם ארצות‬
‫גויס כ ע מ ר ישמרו חוקיו כי כיון שנטלו ארץ ז'‬
‫ע מ מ י ם עכ״ל משום רזכו מההפקר וא״כ צ״ל פי׳‬
‫פסוק ראה ויתר גויס חייט התיר ממונם וא״כ תו‬
‫ליכא ט ע ו ת לך כתיכ דמי איכא מידי וכו וא״כ‬
‫נתינת א״י חיא מקום גורם לשישמרו יש׳ חתורכז‬
‫ולא יעכדו עיז ששקולה כנגד כל מתורה יז״א ויתן‬
‫להם ארצות גויס כ ע מ ר וכו׳ ודו׳יק ‪:‬‬
‫ו ‪#‬פ״» יוכנו פסוקים כהפטרת רכרי ירמיהו ו ה ם‬
‫מ ה מצאו א מ ת י כ ס כי עיל וכו׳ ער ואכיא!‬
‫אחכם והוא ככלל ומ״ש חהכל חיינו ט ע נ ת לי צוית‬
‫ולא לסם ותשוכתיו חם כ א׳ יציאת מצרים ב מאת‬
‫א״י שממנח נכפל זה ה ט ע ם חנ״ל ירו״ק חיטכ ד״ן‬
‫ועפ״י חחקרמח הנז״ל א״ש מ א מ ק ז״ל וז״לאמר‬
‫חקכ״ח למרע יה אם סלח נא אתח מכקיש‬
‫כטיל א ע מ ח נא ואם אעברה נא אתה מכקיש כטל‬
‫סלח נא ע״כ ורכים א‪.‬׳זר חיו תמיסם מ דמה ראס‬
‫לחתקרכ זח אצל זח ומי תזכ״ז וככר פי׳ זה ח מ א מ י‬
‫ככמה פירושים כקונטייסנו זה וכעת נתחדש לי‬
‫כו פירוש נחמד ע״ר חחקרמה חנז״ל שנתינת א״י‬
‫מחייכית ישראל על מעשה ה ע ג ל כמו שביארנו ילכן‬
‫א ו מ ר מקב׳יח אם סלח נא אתה מכקש ואתה כא‬
‫כטענת לי צות ולא לחם ל!וטרם כעין ח ע ג ל ע כ ״ ל‬
‫דס״ל דפי׳ ראה ייתר גויס חיינו כמ׳יד התיר ן׳‬
‫מצות רכ״נ ראל״ן מי איכא מירי וכי וא״כ כטל‬
‫א ע מ ח נא רחיינו ככיסח א״י ולטעמיך רסני גזולמ‬
‫כירך רתוליכא למימר רזכיתם מההפקר רמא ליכא‬
‫שום הפקר ואם א ע מ ח נא א י ח מכקש רמשמע‬
‫דס״ל דאינח גזולה כירך מ ט ע ם דהתיר ממונםאיכ‬
‫כטל סלח נא דע״כ חיימס כעון העגל כמ״׳ש דאינם‬
‫פטורים כ ט ע נ ת לי צוית ילא להם יישים דמי איכא‬
‫מידי וכו׳ נמצא דאלו ת ל רכרים א׳ נתלה כחכירו‬
‫וכמ״ש ו י ו ־ ק ‪:‬‬
‫א״נ פי׳ הילקוט חכיכח עני א״י וכו כמ׳׳ש תיכ‬
‫כעל שא״י ז״ל כ ט ע ם אוח״ע שאומרים לסטים‬
‫אתם שכבשתים ארץ ז׳ ט מ מיס וז״ל כי כדי לשלול‬
‫לעז זת רצח חקכ״ם להשמת שכינתו בארץ ב ב ח מ ׳ ן‬
‫דקיי״ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫נמצינו למדים דלמי׳ר ראמ ויתר גויס התיר‬
‫ממונם יתפסו ישראל כעון חעגצ רשום‬
‫ליכא ט ע מ א דלא כתיכ ילא לנודחא איכא לאקשויי‬
‫מי איכא מירי דלישראל וכו׳ מיהו ניחא עכ״פ‬
‫מככישחם א״י ומשום דזכו מממ‪:‬יקר אבל למ״ד‬
‫מאיר ז' מצרת כ״נ ונמפוך מוא רפטוריסעל מעשה‬
‫׳מעגל כטענת לך ולא לנו ותו ליכא לאקשויי מי‬
‫איכא מירי וכו רמא ג״כ כי׳נ מותרים כמ״ש אכל‬
‫לא נתפסים כככישת א״י רילכא ט ע מ א יזכו‬
‫מממפקר דמא לא מתיר ממונם יאיתבמ להא ס מ ל‬
‫כמ״ש וזהו ט ע ם אומרם כקשיחו ילא מצאתימו‬
‫כעגל ד ט ע ס ה ע ג ל משום לך ולא לנו וצ״ל רקי״ל‬
‫רפי׳ פסוק ראמ ויתר גום מתיר לחם ז מנות כ״נ‬
‫דאל״ןמי איכא מירי וכו׳ אכל חם נתפסים כככישת‬
‫א״י שגזל כידס וזהו ע ץ מרגלים וזהו עון מרגלים‬
‫שלא נכנסו לארץ כמ״ש זחת״ר חרכ ז״ל‪:‬‬
‫והוא המכוון במאמרינו אמר חקכ״ח חכיבח עלי‬
‫א״י יותר מן חכל ריל מן התו׳ ו ה ט ע ם דע״י כבישת‬
‫א״י מוכח לומר דיש׳ חייבים על ע״ז דכיון דזכו כא״י‬
‫צ״ל מ ט ע ם דזכו מן חחעקר א״כ צ״ל רפי׳ ראה ויתר‬
‫גויס התיר ממונם וא״כ תו ליכא למימ׳ ט ע נ ת לך ולא‬
‫להם משום ראיכא לאקשויי מי איכא מירי וכו׳ ול״ל‬
‫חתיר ז׳ מצות כ״נ שחרי ככר פי׳ טפי התיר ממונם‬
‫ולכך אמר חקכ״ח חכיכח עלי וכו׳ רמשוס א״י חם‬
‫פורשים מחע״ז אח׳׳ך כיט כעל המרד׳ שחטעם שא״י‬
‫‪^,‬כיכ׳ יוקר מן הכל לפי שאכי תוא״שתתיתי אותח ד״ל‬
‫דרושים‬
‫‪TP‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫משכיל ל ד ו ר‬
‫ןקיי״ל דאסור לאדם לדור במקום שנעשמ באיסור‬
‫*כ״ם תוא יתברך שלא יבוא לדור כמקום שכא לידם‬
‫בגזל ועד״ז דמשראת שכינמ כ א ק מיא סוראת שלא‬
‫מיתמ גזולמ כירם ירמוז מכמוכ מ מ טוכו אומלך‬
‫״ י ע ק כ משכנותיך ישראל ע״ד שדרשו ז״ל מברכותיו‬
‫של אותו רשע אתמ יורע מ מ מימ כרעתו כקש שלא‬
‫יחיה למס כ״ך וכ״מ מ ה טוכו אמולך י ע ק ב שלא‬
‫תשרמ שכינמ עלימם משכונתיך ישראל ועז״א מ מ‬
‫טוכו אומלך יעקכ ולא תימא לא טוכ עשמ וגזל‬
‫מוו מאמלים כידיימו שמרי משכ״נו ישראל משראת‬
‫שכינמ כישראל יוכיח אלמ קצות אמרי קדוש ו״ל ‪:‬‬
‫ו ה ו א ט ע ם מאמר חביבמ עלי‪ -‬א״י יותר ממכל‬
‫לממ שאני מוא שמתרתי אותם מאיסור גזל‬
‫ע״י משראת שכינתי וא״ב חביכמ וחביבה משום‬
‫השראת שכינתי כמ וראיים לסשראת שכינתי בס‬
‫מ מ מ שמתרתי אותה וע״כ משום משראת שכינמ‬
‫כמו שכתכנו משם חרכ כלי יקד ז״ל ורו״ק ‪:‬‬
‫ו ב מ א מ ר חנז׳ כקשתיו ולאמצאתיחו וכו׳ נלע״ד‬
‫כאופן אחר ונקדים נא ע מ ד י דכרי חרכ‬
‫שא״י וז״ל וחרב כלי יקר ביהושוע כתכ ע ו ר לכטל‬
‫ט ע נ ת א ו ח י ע לסטים אתם וכו׳ כי על כן הוליכם‬
‫מקכ״ח כמרבד מ׳ שנח לכטל מ ח ם ע ר ע ו ר אוח״ע‬
‫שחרי ע ד ו ת יש כי מ ת נ ה מ א ת המקום היה להם‬
‫שחרי הלכו כמדבר מ׳"שנה ושככו כל הארצות‬
‫ולא הלכו כחזקה דרך ארצות שלחם שחוא‬
‫חנייה בעלמא וכיש שלא יכקשו מ ה שאינו מ ג י ע‬
‫לחם וכו׳ עכיל נמצינו למדים רחוץ מ ה ט ע ם סנ״ל‬
‫לבטל לעז אוה״ע משום רזכו מההפקר רראח ויתר‬
‫גויס דררשינן התיר מ מ ו נ ס אלא יש לנו ט ע ם אאר‬
‫והוא מ״ש כעל כלי יקר כי גלית מ׳ שנח כמדבר‬
‫ע ד ו ת גמורח שלא מיתה גזולה מ ר ם אלא מ א ת‬
‫ס ׳ חיתח זאת ו ח נ ה רכעינן ט ע ם זח ולא הספיק‬
‫לנו ט ע ם חנ״ל רזכו מ ח מ ! ק ר הוא משום רכיון‬
‫דישראל עשו ם ע ג ל ו ט ע נ ת ם משום לי צוית ולא לחם‬
‫גגכ״ל דס״ל דעי׳ קרא ראת ויתר גויס סיינו התיר‬
‫‪ %‬מצות כ״כ דאל״ן מ י ט ט ע ו כ ע ג ל מי איכא מירי‬
‫'‬
‫רלישראל שרי ולגוי אסור וכמש״ל א״כ כיון דאמרינן‬
‫דעי׳ קרא ראה וכו׳ חיינו שהתיר ז׳ מצות דכ״נ פפיק‬
‫מ י נ ה חורבה רחרר לע׳יז אוס״ע לסטים אתם וכו׳‬
‫כיון שסם אומרים רפי׳ קרא ויתר גויס חיינו שהתיר‬
‫להם ז׳ מצית כ״נ ולאו ע ל ע״י תתיר ממונם קאי‬
‫ותוא ט ע ם מאמר תנז׳ כקשתיתו ולא מצאתימו‬
‫כ ע ג ל קראתיו ולא ענני כמרגלים שמכוונמ שענין‬
‫מ ת שעבדו ע'ז צ״ל דפי׳ ראם ויתר גויס מתיר לסם‬
‫«׳ מצות כ״נ דאל״ן מי איכא מידי רלישראל שרי‬
‫דרושים‬
‫‪414‬‬
‫ולגוי אסור וכאותה מ ד ם נתעכבו במרבד מ׳ שנרו•‬
‫כדי שימצאו ט ע ם על ט ע נ ת אום״ע לסטים כמ״ש‬
‫כלי יקר וז״א קראתיו ולא ע נ נ י כמרגלים שנגזר מ ׳‬
‫שנה כמדכר אלמלא עון ת ע ג ל שתכריחנו לעריש‬
‫מקרא דראס ויתר גויס שתתיר ז׳ מצות כ״נ חיינו‬
‫דורשים דקאי ע ל התיר ממונם ושוכ כןולמ טענת׳‬
‫אוה׳׳ע לסטים לכי דזכו מההפקר וא״ץ למ׳ שנת‬
‫כמדכר לכטל ט ע נ ה אוה״ע דכל״ז כטלה אכל‬
‫מ מ ע ש ה ע ג ל דמוכח ד ק ד א ד י א ם לאו לתתיר מ מ ו ל‬
‫קאי שוכ מוכרח לגלות מ ׳ שנה כמדכר כדי לכטל‬
‫‪ .‬ט ע נ ת אוס״ע כמ״ש ורו״ק‪:‬‬
‫א י ת א כילקוט חראוכיני פ׳ ואתחנן וזי׳ל ואתחנן‬
‫אלה׳ למה כדי שיכנס לארץ עכ״ל והוא ת מ ו ת‬
‫דמה זו שאלה למה וי״ל ע״ד מ״ש הילקוט עצמו‬
‫וז״ל ידוע שחמשים שערי כינה יש כמלכוה וחמשיס‬
‫שערים בכינמ ולכן אמר משח ואחחנן כ״כ נוני״ן‬
‫כי משמ זכה לחמשים שערי ביכ״ס •כמלכות ורצה‬
‫ליכנם לארץ למשיג נ׳ שערי כינמ ככינמ ומשיכ לר‬
‫מקב״מ רב לך נ׳ שערים אופן כ״ט ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ואי‪8‬שר ררכרי הילקוט מכוונים ע ם דכרי‬
‫חאופן חנז וחיק ואתחנן אל ח למה‬
‫רי׳ל למה חתפלל כלשון זח דואחחנן דיש כו תרי‬
‫נוני״ן לזא״א כרי שיכנס לארץ וע״י כניסת אי׳ייזכם‬
‫לב׳ נונין נ׳ א׳ שיש לו נ׳ שערי כינה כמלכות וני‬
‫שנייה ע״י כניסת םארץ נ׳ שעי־י בינה בכינה כמ׳׳ש‬
‫ורו״ק ‪:‬‬
‫‪ T J M‬הפשט יובן במ״ש זיל נ מתנות טוכות נתן‬
‫חקב״ה לישראל ואחד מנייחו היא מתנת א״י ש״מ‬
‫שא״י היא כתורת מתנה לבר ע ו ד אמרו ז״ל עשרי‪1‬‬
‫לשונות של תפלה חם ומכולם לא בא מ ר ע ״ ח כ ״ א‬
‫כלשון ואתחנן אין חנון ככל מקום אלא לשון מתנת‬
‫חנם עיין פירש״י כאן ואתחנן ולזה כוין נמי הילקוט‬
‫כשאלת למה כלומר למה דווקא כלשון ואתחנן ולא‬
‫לשין אחר לז״א כרי שיכנס לארץ וארץ ישראל עיקרם‬
‫במתנת קנם לז״א לשון זמ שמורה ע ל מתנת חנם‬
‫ורו״ק ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א י ת א כמדרש ילקוט מובא כסכר טירת כסף‬
‫וספר נער דוד וז״ל שומר מצומ זו אסתר‬
‫שמיתמ ע ס ו ק מ בביעור חמץ לא ידע דכר ר ע אכל‬
‫מרדכי ירע כל אשר‪-‬נעשמ עכ״ל וצריך כיא ר ועיין‬
‫כספרים מנ״ל מ מ שפירשו ולי מקטן עני ת ר ע ת‬
‫נלע״ד לעריש ככ׳ אופנים םכן םא׳ ע מ ״ ש מרכ‬
‫ז״כ אמ״ש ז״ל מ פ נ י שנמגו וכו׳ ופי׳ רכריםם ע ד ת‬
‫דמיינו שאכלו מאכלות אסורות ושתם יינם שתן‬
‫^ מ \ ר ו * ״ ע ש מ א י נ ו לקכל ת ת ו ר מ ש כ * ״ פ ו ל א ק כ ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫*‪41‬‬
‫רק חורה שבכתב ולזה אמרו ז״ל קיימו וקבלו היסוד׳‬
‫תדור קבלוה כמי אחשורוש היינו על תורחשבעפ״י‬
‫שקכלוח כחד סיני ע״י כפיית ההר ״ עור נקרים‬
‫מ״ש חטו״ר כח׳ חמץ סי׳ תל״א וז״ל ומדאורייתא‬
‫כביטול בעלמא םגי שיבטלו כלבו ואז אינו עוכר‬
‫עליו אלא שחז״ל הצריכו כיעור ע״ש ככ״י ולזה יצא‬
‫מ ן מיישוב המאמר חנז׳ שומר מצוח זו אסתר שחיתח‬
‫ע ס ו ק ח בכיעור חמץ רייקא דמיינו כמילי דרבנן‬
‫ולפיכך לא אסיק ארעתא מ ״ ט נתחייכו אותו מדור‬
‫כליים דאי משום שנתנו וכו׳ דמיינו עכרו ע ל תירס‬
‫שכעפ״יזמלא עלמ ע״ר לפי שמיתת ע ס י ק ם ככיעיר‬
‫חמץ רתיינו ת ו י מ שכעפיי׳י ו מ ס ת מ א גם ישראל‬
‫עסוקים כזמ ולכך ולא ידע רכר ר ע ד״ל ולא ירעמ‬
‫ט ע ם גזירה זוםהיארכררעאכלןומרדכי ירע ומיינו‬
‫ע ״ י אלימו שגילה לו שעכרו ישראל על תור׳שכעפ״י‬
‫כמש״ל ״ חפן ח כ כמ״ש הרכ מ״ח שחק׳ עמ״ש ז״ל‬
‫מפני שנהנו וכו׳ והרי כע״כ האכילום ועוד חול״ל‬
‫מפני שאכלו ומאי לשון שנהנו רקא׳ ותריץ רחגם‬
‫שאכילום כע״כ מ״מ כלכם נחנו ממאכלות אסורות‬
‫ולחכי נענשו אלא שקשה ע״ז והא קיי״ל רכרים שכלב‬
‫אינם דכריס וזו היא קושיית אסתר שלא ירעה ט ע ם‬
‫לגזירא זו‪.‬אי משום שנחנו ופי׳ כמ״ש מנות חלוי‬
‫שנהנו כלבם והרי קי״ל רכרים שכלכ אינם דברים‬
‫וראייה מבעור חמץ רמכרכינן ע ל כיעורו וחק׳‬
‫הרב״י למח אין מכרגין על ביטולו והי׳ משום‬
‫שםביטול •תוא בלב ואין מברכין ע ל דברים שבלב‬
‫וז״ש זו אסתר שחיתח עסוקה כביעור חמץ דחייני‬
‫ברכת כיעור ולא כרכת כיטול והק״ל קושיית הב״י‬
‫ותי׳ כמ״ש הכ״י שאין מכרכין על רכךלם שכלב ולכך‬
‫לא ירעם ט ע ם רכר ר ע זמ של כליימ אבל ומרדכי‬
‫ירע ע״י אליהו שפי' לו דמ״ש שנמנו מיינו ששמחי‬
‫בביטול כנין כממ״קשזמו ט ע ס מ ס ע ו ד מ לאחשורוש‬
‫דוד‬
‫וךו׳יק נלעיד‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ב פ ס ו ס בורא ניב שפתים שלום שלום לדחיק‬
‫ולקרוב אמר מ׳ ורפתיו וררז״ל אס תפלתו‬
‫שגורמ כפיו יורע שמוא מקוכל וכ״אל י‪*1‬דע שמוא‬
‫מטורף שנא׳ כורא ניב שפתים ע״כ ״ וקשמ מיאך‬
‫שייכים ממשך מפסוקים זמ אח״ז ו נ ״ ל כי איתא‬
‫ברש׳יי כשמתפלל משם ע ל מרים אמר אל נא רפא‬
‫* נ א למ ולממ לא מאריך משמ בתפלתו כדי שלא‬
‫‪ ,‬יאמרו כשביל אחותו תוא מאריך כקפלתו אכל כשביל‬
‫אחר לא מ י מ מאדיףכ״כ לכן לא מאריך בתפלתו‬
‫ע ו ד שם כרש״י ויאמר משמ אל מ׳ לאמר אמר משת‬
‫לחקביח תשיבני תשובת על דברי את אתמ מ ר פ א‬
‫אותם אם לאו ויש לדקד׳ע״ז לממ אמר משת לחק־׳בס‬
‫דרוש••‬
‫הטו‬
‫שישיבנו על דבריו אם נתקכלמ תפלתו אם לאו ולממ‬
‫לא י ד ע זאת מתפלתו אם מיתה ת^לתו שגורמכפיו‬
‫בודאי שנתקבלה תפלתו וכאם לאו בודאי שלא‬
‫נתקבלה ולמה חיה צריך לומי להקב״ה להשיבו על‬
‫דבריו‪:‬‬
‫א מ נ ם אין זח קושייא כי כשלמא אם חיה משח‬
‫מאריך בתפלתו אז חיח לו סימן אם תפלתו‬
‫שגורה כפיו כיון שהוא מאריך ומתפ׳ והדיבור יוצא‬
‫מ מ נ ו כלי שום ג מ ג ו ם כודאי שנתקבלה תפלתו אכל‬
‫עכשו שמשח התפלל תפלח קצרה כ׳ וג׳ תיבות איך‬
‫יעלה כדעת שלא יהיה תגור כפיו של ארם ג׳ תיכות‬
‫ע ר שנאמר מ ח מ ח שהיתח שגורה כפיו כודאי שנתק׳‬
‫תפלתו לכן מרע״ח שחיח מתפלל י ק ג׳ תיכות אל‬
‫נא רפא נא לכן לא חיח למשה שום סימן אס נתקכ׳‬
‫תפלתו לכן אמר לחקכ׳׳ח השיבני על דברי הכלל‬
‫בזח אס א ו ם מתפלל על קרוכי ואז אי איפשר‬
‫להאריך בתפלתו שלא יאמרו כשטל קרובו ה ו א‬
‫מאריך ולא כשכיל אחר איכ שמוכרח להתפלל ת‪1‬לח‬
‫קצרה ואז אין לו סימן אם נתקכלח תפלתו לכך‬
‫מוכרח הוא לכקש מחקכ׳׳ח שישכנו ע ל דבריו אם‬
‫נתקבלה תפלתו אכל מי שמתפלל על ארם שאינו‬
‫קרובו ואזי חוא רשאי להאריך בתפלתו לכן אין צריך‬
‫לבקש מהקכ״ח וכו׳ וזהו כוונת תכתוב בורא ניכ‬
‫ש‪1‬תים שלום לרחוק ד״ל שיחיה לארם סימןשיקוכל‬
‫תפלתו מ ח מ ת שחיתמ תפלתו שגורה כפיו זחו דווקא‬
‫לרחוק רי׳ש כשיתפלל על ארם רחוק שאינו קרובו‬
‫ואז מותר להאריך לו כת‪1‬לתו לכן יש לו סימן על‬
‫־ ירי ניכ שפתיס אם תפלהו שגורה בפיו רשאי להאריך‬
‫לו בתפלתו ולקרוב אמרת׳ורפאתיור״לאכל כשאדם‬
‫מתפלל ע ל קרובו ואז אינו דשאי להאריך בתפלתו‬
‫לכן אין לו סימן אם נתקכלח תפלתו לכן אמר ם '‬
‫ורפאתיור״ל שחקכ״ח עצמו מוכרח להשיב לו שירפא‬
‫אוחו כמו מרע״ה • ורו״ק מחרב מנז׳)שוכ האיר‬
‫ח׳ ע נ י ונזדמן לי ס משאת משה וראיתי שדרך כ פ‬
‫זח קצת מ מ ש כרוך ח׳ אשר נתכוונתי לרעת קדושים‬
‫וישישים ״ ה ג ס שלא הביא חוא זח חמדרש •‬
‫ז‬
‫כמגיד־ה‬
‫‪k‬‬
‫בנמ׳‬
‫רף י״ו שדרס אסתר ואסרתינהו כי כאנן‬
‫זוגא מכיתיח וקא שקל ליה למזייס כםרי‬
‫דקא שקיח איתנגיר ואיתנח אמר לי מ א י‬
‫ט ע מ א מחנחת אמר לי גברא דחשיכ לית‬
‫למלכא מכל רכרכנוחי השתא ליחוי כלנאי וספר‬
‫אמ״ל רשע ולא ספר של כפר קרסום את תנא ח מ ן‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫יסטז‬
‫‪116‬‬
‫דרושים‬
‫ספר של כפר קרםום חוח כ״כ שנס ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫וי״ל"* מאי שתמה חמן וכי לא סרגיש כסשפלתו‬
‫ע ד ע־שו ״ ותו דלמאי איצטריך ליה לעשות‬
‫כסיל שסית ספר של כפר קרסום ו»יותר קשה כ מ ה‬
‫שםוצרך כגמ׳למימר תנא סמן ספר וכו למאי הלכתא‬
‫נשנית ברייתא זו מן הרכקים ‪:‬‬
‫א ך יורן כמ׳׳ש כגמ׳ דקידושין ופסקה חרמכ״ם‬
‫ךל אין מעמירין מלך ולא כ״ג לא קצכ ולא‬
‫ספר ולא כלן כורסי לא מפני שחם פסולים אלא‬
‫מפני הואיל אומנותם נקלה ח ע ס מזלזלין בהם‬
‫לעולם ומשיעשה מלאכה זו יום אחר נפסל ע״כ‬
‫וכתכ מר״ן ז״ל ונ״ל דווקא כעושו כן דרך אומנותם‬
‫אכל אם עשה כן דרך שחוק כדרך הבחורים שחם‬
‫מספרין זח את זח אין ככך כלום ע״כ נמצא דמי‬
‫שסוא ספר וכלן הוי פסול למלכות ועי׳כ חיה דואג‬
‫ממן ותתחיל תמיח גברא דחשיכ ליה למלכא מכל‬
‫רכרכנוחי שחוא קרוכ למלכות השתא ליחוי כלנאי‬
‫וספר שסוא פסול למלוכה וע״כ כרי להרחיק חרכד‬
‫יחזה כא מרדכי ואמ״ל רשע ולא ספר ככפרקרסום‬
‫חיתם שלא כלכד כ ת ם נעשית ספר אלא מעיקר׳ חיתח‬
‫ספר וחיה לך לאמר שפסול למלוכה וכ״ת דמעיקרא‬
‫לאו אומנתי כך היא אלא כדרך הכחיריס שעושין‬
‫דרך שחוק שמספרין זה את זה וזח אינו פסול‬
‫למלוכה כמו שכתב מר״ן לזה קאמר תנא המן ספר‬
‫של כפר קרסום חיה כ״ב שנה א״כ ודאי אומנתו‬
‫כך חיח ופסול ונכזה מתחילם ושפיר קא ט ע י ן‬
‫תנא לא מאהבתו של מרדכי אלא משכאתו של ה מ ן‬
‫עכ״ל י וצריך כיאור ולהכין נקדים לדקדק מ״ש‬
‫כי כשאלת המלך להנערים אמר מ ה נעשה ולהמן‬
‫אמר מ ה לעשות כאיש‬
‫תשוכת הנערים לא נעשה ע מ ו דכר הוול״ל‬
‫לא נעשת דכר ותיכת ע מ ו יתירא אלא ח״ע‬
‫דכשראח המלך שמרדכי גמל ע מ ו חסר שהצילו‬
‫מיד הרשעים כגתנא ותרש שאול שאל האיש לנעריו‬
‫הנמצאים ע מ ו ואינם סופריו כי ח ם קרוכי ח מ ן‬
‫רק כערים זרים לחמן מ ה נעשה יקר וכו ד״ל רצם‬
‫לידע אס עשה ע ם מרדכי ככר שום גדולה או לא‬
‫כי נשכח מ מ נ ו סרכר וז״א מ ה נעשס יקר וכו׳ ר״ל‬
‫מחו הרכר שנעשה ע ם מרדכי ע״ז כי כחושכו‬
‫שככר גמלו חסד אלא רצה לידע מ ה ו ואהא חשיכו‬
‫לו נערי המלך לא נעשה ע מ ו רכר ד״ל כבירור שלא‬
‫נעשה שום דבר ע ם כדרכי לכ״ש יקר וגדולת‬
‫וכשידע המלך שלא נעשה ע מ ו שוס דבר אז רצת‬
‫לחקור ולידע מ ח יעשה לו עכשו ולגמול ע מ ו חצר‬
‫ומפני שאין דיך איך ותמלכות ליטול עצה מן‬
‫מן מנערים לכך שאל מי כחצר לראות חפרתמים‬
‫והפחות ליטול מ ח ם עצת כי מתחי שדבר ע ם‬
‫הנערים אינו רק דרך שאלה בעלמא לשעכר אכל‬
‫ליטול עצה אינו מחוק המלכות לכך שאל מי בחצר‬
‫וכיון שאמדו חנה חמן עומר כחצר אז אמר יכא‬
‫ויכא חמן ויאמר המלך מ ה לעשות יכו׳ דהיינו דרך‬
‫עצה לעשות הגדולה לאיש אשר המלך חפץ וכוי‬
‫מרדכי וק״ל ממרכ הנז׳ י‬
‫ד*ת^״ות את מרדכי על העץ אשר הכין לו‬
‫תנא לו הכין * וי״ל מאי קמ׳יל רתנא‬
‫םכא ״ וי״ל בסקרים מ ה שהקשה נחלת בנימין היאך‬
‫הסכים מדרכי לתלות אח סמן ע ל סעץ סזם לפי‬
‫מ״ש רו״ל שאותו ה ע ץ מ ט ת קח״ק ואפי׳ כאכני‬
‫מזכיח אמרו כ ג מ ר א שגנזום מלכי כית חשמונאי‬
‫שכ^ון ראשתמש כחו לגבות לאו אורח ארעא‬
‫ואזי פיו הכשיל במה שיעץ ו כ ו ׳ ‪:‬‬
‫ו מ ע ת ה יוכנו דכרי התנא שאמרו לא מאהבתו‬
‫וכו׳ אלא משנאתו וכו׳ הכוונה שדקדקו‬
‫לשון חכתוכ שאמר ע מ ו ‪ .‬היתר כמש״ל לכך פירשו‬
‫דרך כוונת תנערים לאמר לו כדרך תוכחה למלך‬
‫ע מ ו לא נעשם רק ע ם זולתו והוא המן ולרמוז‬
‫רשלם ר ע ת תחת טובם ר ע ם מ ר ד נ י דהו״ל לעשות‬
‫ע מ ו לא עשה ו ע ם סמן כלא עשם שום רכר אלא‬
‫אררכם גרם מיתת ושתי נעשה ע מ ו גדולה ללא‬
‫צורך כנראה מזח ששונאים המן וו׳ א אלא משנאתו‬
‫של המן ומ״ש לא מאהבתו של מרדכי נראה ררייקי‬
‫ממ״ש ע מ ו ררי׳ל דלשון מ ר ע של חמן כמ״ש ואי‬
‫מאמכתו דמררכי מ מ למס ולרכר על סמן לא‬
‫םול״ל רק ע ל ענין מדרכי שלא נעשם רכר ודי א״ר‬
‫מרחזכירו לחמן כרכריםם כלשון גנאי ש״מ לא‬
‫‪,‬‬
‫לאשתמושי כהו ה ד י ו ט ‪:‬‬
‫יל־י^נ״ד י׳״ל ע ״ פ מ״ש חז״ל שאחר שעשו תמן‬
‫מרד עצמו עליו תרי ככר נשתמש כו‬
‫הדיוט ואיפשר שלזת כוונו כמתניתין תנא לו״מכין‬
‫שכאו לתריץ קושייא זו רחיאך םסכיםמרדכי לתלותו‬
‫ע ל מעץ אשר מכין לו כיון שתכיאו מבית קת״ק‬
‫•ולאו אורח ארעא וכו׳ ואמא משני שפירכדשניןתנא‬
‫לו הכין וכשעשאו נמדד עליו וככר נשתמש כו‬
‫םריוט ותוציאו לחולין ותו ליכא מאי ט ע מ א וק״ל‬
‫ממרכ מנז׳‬
‫לאיוסר‬
‫נערי ממלך משרתיו לא נעשה ע מ ו רכר‬
‫‪29‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מאתכתו וכו׳ אלא משנאתו וכו׳ ורו״ק •‬
‫‪ Ity‬שם לתיות עושים את יום י״ר וכו׳ כימים אשר‬
‫נחו כחם וכו׳ ע״ר שאמרו כ ג מ ׳ רמגילם דף ו '‬
‫מחלוקת ראכ״ד ורשכ״ג כשנת מעוברית אם עושי©‬
‫פורים‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫‪117‬‬
‫‪,‬‬
‫פורים באדר א׳ או באדר כ עש״כ והקשה חש״ס‬
‫לרשב״ג אמאי ומא אין מעבירין על תמצות ותי׳‬
‫סמך גאולה לגאולה עדיף ט פ י וז״ש בכל שנת‬
‫ושנה דהיינו כמ״ש רשכי׳ג ככל שו״ש אדר הסמוך‬
‫לניסן וכדי שלא תיקשי כקושיית ח ג מ ׳ והא אין‬
‫מעבירין ע ל תמצות לז״א כימים אשר נחו כסם‬
‫היהודים ותחדש וכו׳ דםיינו ניסן וסימך גאולת‬
‫ד ו ד צ כ א ח הנז׳ ‪:‬‬
‫לגאולה עדיף י״ל‬
‫נ ש א ב ת י כחיוהי יושב כסוכה כחי׳ח מ״ש‬
‫תקס״ה ע ״ פ שמור רגליך כאשר תלך‬
‫אל כית חאלחים וקרוכ לשמוע מתת הכסילים זכח‬
‫כי אינם יודעים לעשות ר ע ופי׳ לשאולי רכר ע״ר‬
‫מ״ש רז״ל גדולה תפי׳ מחקרכנות דקרכנות אינם‬
‫מכפירים רק על חשוגג ולא על חמזיר דאין קרבן‬
‫למזיד אכל תפילה מכפרית אף על חמזיר וז״ש‬
‫קרא שמור רגליך כאשר תלך לבית האלהיס דהיינו‬
‫בית התפילה והתחנה ותוא שקרוכ לשמוע ‪ t‬השי״ת‬
‫יותר מתת הכסילים ז‪0‬ח דהיינו חקרכן ו ה ט ע ה כי‬
‫בענין חזכח דהיינו הקרכנ׳ אינם מכפרים רק כתנאי‬
‫אס אינם יודעים לעשות ר ע דהיינו שוגג אבצ לא‬
‫מזיר ולא כן בתפילה שבאה גם כ ל סמזייד ומלת‬
‫כי תתפרש מלשון א׳ וזה א׳ מ״ד לשיניז אי אלא‬
‫רילמא רהא וכו וק״ל שוב כקשתי בס‪ -‬ריב‪,‬־מצמתי‬
‫בס כינה לעתים כ ע ת הזמיר שדרך ד ר ך זו וש״ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שנתכוונתי לרעת קדושים ושי שים ‪:‬‬
‫מ ד ר ש אמ״ל חקב״ח למרע׳יה אתמול ח״ גת‬
‫את המצרי ו ע כ ש י א ת ח מ צ ת ליכנסלארץ‬
‫ע׳יח ודרשו בו רכים ועצומים ראיך תלוי זח כזה‬
‫וככר פירשתיו כקונטריסינו זח כ מ ה פ ע מ י ם י כ ע ת‬
‫תחרש לי בו ע ו ר פי׳ אחר עפ״י דברי סרב שארית‬
‫י י ע ק ב ז״ל ברף ל׳ קי״א ע״ר אמ״ש המדרש אמי׳ל‬
‫מקכי׳ם למרע״ה אם סלח נא אתה מבקש בטל‬
‫א ע ב ר ה נא ואם וכוי בטל ם״ן וחוא פלא יפתר‬
‫חרכ ז״ל הענין במ״ש סמפז״ל י‬
‫פרי מעלליהם יאכלי י‬
‫א מ ר ו צדיק כי טוב כי‬
‫םדקדוק מבואר מאליו כי פתח ככר וסיים‬
‫כחבית דכיון שהתת לדבר בלשון יחיד כ א ו מ מ אמרו‬
‫צדיק ולא אער צדיקים חו״ל לסיים כח״ג כי רי‬
‫מעלליו‪:‬‬
‫ע״ר מ״ש חרכ כארור אמ׳׳ש כסי־ור‪9W‬‬
‫‪T‬‬
‫תפילה ככרכם למלשינים וז״ל ישים חלקנו‬
‫» מ ם ם ‪ .‬וחקשס תרכ תאר״י ז״ל מאי קאמד דאי‬
‫ר׳*ל שמתפלל שיחזור כתשוכח ויםים חלקו כחלק א'‬
‫מהצדקים הרי כ י י תתפלל ככרכת תשכינו אכינו‬
‫<מפרק לס ע״ד אומרם רל דכשחארם מרשיע לפני‬
‫נ‬
‫היז‬
‫דרושים‬
‫בוראו כל הזכיות שמיו כידו נותנם ביד הצדיקים‬
‫ע״ר זכה נוטל וכו וכשחוזר כתשוכה אזי אם אותם‬
‫מצדיקים אינם נסכים מזלתם סם מחזירין תמצות‬
‫לכעליסן ואם סם נםנים מאחרים אינם מחזירין‬
‫אותם ולכך סדר התפילה ושים חלקנו ע מ ח ם דהיינו‬
‫אותו החלק כשהיינו רשעים נטלו אותו הצדיקים‬
‫אנו מתפללים שיתן איתם הקכ״ח כיד הצדיקים חנז׳‬
‫שאינם נהנים משל אחרים ע ״ כ תורף רכרי חרכ‬
‫תאר״י ז״ל ו נ״ל שכיון שלמה החכם ע״מ אמרו צריק‬
‫כי טוכ ר״ל משורת ה ין וז״א כי טי כ ד״ל משורת‬
‫הרין וז״א כי טוכ עייר ועשית הישר והטוכ שדרשו‬
‫ז״ל זו לפנים משוה״ר ה׳ נ זח הצדיק עושה לפנים‬
‫משומ״ד י־י פרי מעלליהם של כעלי חשוכה יאכלו‬
‫אותו ואס איתאשזה הצריק נחנה משל אחרים למס‬
‫מחזיר המצית ליעלי תשובה ע״ר שרואים אותם‬
‫י אוכלים זכיותיהם אנא וראי שזה הצדיק עושה לפנים‬
‫משורה״ר ‪ ,‬ר א כי טיכ כמ״ש ו ר ו ק כי קלסוחו‬
‫רבנן מישיכתיני יצייר אריץ ״•‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫במשי־יי‬
‫‪1‬ז?"‪ 3‬השמחים לעשות ר ע יגילי בתהפוכות ר ע‬
‫יוכן כמ״ש ז״ל כעלי המוסר שכשהאדם‬
‫עשה ריקורין ומחולות כל ימות חשנח כרכרי חכאי‬
‫וכיוצא ס תיקון םוא שירקד כפני חס״ת כשמחת חורת‬
‫מכוין לשוב ממעשיו הרעים וז״א השמחים לעשות‬
‫ר ע דמיינו ריקודין ומחולת יגילו התיקון הוא יגילו‬
‫כיום ש •חת תורה ויקבילו עליהם שלא לעשות ר ע‬
‫־ הקדום ו י ח נ כ ו עצמן מ מ ה שהיה עושין מתחילת‬
‫ו ד א כתחפוכוה ר ע וק״ל ‪:‬‬
‫ח כ מ ו ת נשים כנתת כיתה ו כ ו יוכן ע״ד ממעשם‬
‫שהיה שאשת חיל חיתח צדקנת ו כ ע ל ת‬
‫כילי גמור וכשכא אצלם ע נ י א׳ יום א וחיתם‬
‫מאכלת אותו ומשקה אותו וכא כעלם לכית העלתם‬
‫אותו לעליית הכית כרי שלא ירגיש כ ע ל ה ובאותם‬
‫‪ $‬ע ח כשעלה הפני לאותה העלייה ראה נחש אחד‬
‫אוכל התבשיל של כע״ת שמצה לאכול וכשכא • ע ״ ם‬
‫לאכול הגיד הדכריס לאשתו ו מ נ ע ת ו מ מ נ ו לאכול‬
‫נמצא שהאשח מזו הצילם כ ע ל ה ע״י שמיתת צרקנת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫והרי הוא כמכואר ורו״ק ‪:‬‬
‫פסוה כישעיה ושוליו מלאים את ההיכל אמרו‬
‫לי כחלום ליל ב' של שדר כשלח שנת עשרת‬
‫זחכ &‪ f‬ש*י׳»שוק זם ע ד מ ״ ס תוא זם כמ״שהרכ‬
‫ן״ל שנסי דז״אסם ממוחין רנוקכא דיריס ועור אמר‬
‫ז״ל שםמלכית ר ר א נ ן ר א ת היכל שהוא גמטריי‬
‫ס״ס‬
‫דרושים‬
‫משכיר ל ד ו ד‬
‫קיח‬
‫ס״מ שמספרו אדוני וז״ש קרא ושוליו שסם נמ״י‬
‫דז״א דנס״י םם מרגלים מם מלאים את ממיכל ד״ל‬
‫ממלא לנו׳ק רירימ שמיא מיכל כמ״ש ולמחר כיום‬
‫כ׳ ירדו גשמים לפי שמיו נעצרים כמם ימים ונענו‬
‫כל םחמיםיצ״ו ואמרו שכוראי רמזו כחלום שנעשס‬
‫מזווג למעלם ומשום כך ירדו גשמים כמ״ש מזומר‬
‫איתמדרו אנפץ כאנפין על ירידת'גשמים וקלסומו‬
‫רכנן וסמדי כמירומים•‬
‫מאמר? דל וילך מנוח אחרי אשתו מכאן שמניח‬
‫ע״מ מימ ע״כ כל עכ״ש רז״ל דקיי״ל אם‬
‫ראית ת׳יח שעכר עכירמ כלילמ אל תמרסר אחריו‬
‫וכו׳ וכתיכ וכשל גם נכיא עמך כלילמ כססו כלילת‬
‫א״כ כאן שמגלמ קלונו וילך מנוח אחרי אשתי צ״ל‬
‫שסימ ע״מ דאם מימ ת״ח אפי׳ מימ עוכר עכירמ‬
‫גדולמ סיס מכםמו מכתוכ אלא וראי שעם מארץ‬
‫מימ לכך לא כסמו מכתוכ וקלג׳׳ל ד ו ד ?נכאה‬
‫פס אצוירא יע״מ‬
‫וגואל־ייך אכיר יעקכ דורשי רשומות אמרו‬
‫אותיות אכיר יפקכ מס רכי עקיכא‬
‫ע״כ וקשת ממ ענין ר׳ עקיכא לענין מג אולמ כרכתי׳‬
‫וגואליך אכיר יעקכ וריתי מי שפירש על מאי‬
‫ר אמרו מגמ׳ עד שכא רע״ק ודרש אמ מ' א ל ^‬
‫לרכות ת״ח נשמע לכטדת״ח כאמכת דרשתרע״ק‬
‫ועוד איתא כמדרש מפני מם חרכת ירושלים מפני‬
‫שכזו כת ת׳׳ח שנא וימיו מלעיכי כמלאכיאלמים וכו׳‬‫וידיעת םםפכים א׳ מוא דכיון שעיקר מחרכןכשכיל‬
‫ביזוי ת״ח א״כ קיוממ גשכיל כבודם ולכן אמר‬
‫וגואלין אכיר יעקכ שסוארע״ק כלומר דרשתרע׳״ק‬
‫אם נתקיימת לכבוד ת״ח אזי יש לןגאולמ ותתקיים‬
‫תכית דאלין תחרכ וכמ ש ורפח״ח ‪:‬‬
‫ול^י תקטן נלע״ר כמ״ש ז״ל ויכוון רע יק וטומופוס‬
‫בענין תצדקתאםככחי עבדים או בכחי׳‬
‫צנים ורע ק חזק כדקם על צדקם וידוע שבזכות‬
‫מצ־יקמ נגאלין כמ״ש ז״ל גדולח צדקם שמקריכית‬
‫מגואלמ ולז״א וגואלין רע״ק עיי מצדקמ שתעשמ‬
‫שחזק כרקמ רע״ק מגאולמ כממירמ בימינו אכי״ר‬
‫אירתא'כמעטרת ‪ V‬של פסח ויצא חוטר מגזע‬
‫ישי וכו׳ ונחת עליו דוח ת וכו ומריחו‬
‫ביראת ם ושפט כצדק דלים וכו פ״כ סדרן של כתוכי׳‬
‫־ויתכן לפריש כמ״ם מילקוט היראוכני פ׳ שופטים‬
‫רף קס״ז וז״ל כל מי שיש כי יראת שמים נעשמ‬
‫מלן ממי אתמ למד מאכרמם ואפי ממשמ שתיירא‬
‫ונעשם מלן כל מי שעסק כתורמ נעשמ מלן שנא׳‬
‫וימי כישורון מלן וסמין לית תורמ צומ לנו משה‬
‫מפניממ זכמ שאול למלכות מפני ענום שסימ ט‬
‫‪,‬‬
‫שנא׳ ודאג לנו שקול ככור עצמו כיוצא כו‪ .‬מפני‬
‫מס זכה יוסף למלכות מפני שככש יצמ דתנינן כל‬
‫תכוכש יצרו מלכיתא דשמייא ת»יל עלוסי • מפני‬
‫מה זכה יחודת למלכות מפני בם מוי׳ית ראית כית‬
‫וחקב״ה עשה יקרא לשמים וה״ד רומ״ז לדור ״‪.‬‬
‫עכ׳יל הילקוט‪:‬‬
‫וביה אנא אמינא דכל תני מעליותא איתנהו‬
‫כמלכנו משיחנו ומשום כן זנת למלכית כממי׳‬
‫כימינו אכי׳׳ר וזם רמזו קראיין ויצא חוטר מגזע ישי‬
‫וכו דהיינו ישי ם״א מלן^דול ורכ וכיארו הכתוכ‬
‫מפני מה זכה למלכות לז״א מפני כמם טעמים‬
‫והראשון ונחה עליו מח ה׳ וח חכמה דהיינו ת״ת‪.‬‬
‫ועי׳י שעסק כתורה יזכה למכות כמ״ש ויחי כישורי‬
‫מלך וסמיך ליה תור צוח־לנו ועוד ותריחו כיראת ס׳‬
‫ם׳ דםיינו מכח ישראל כמ״ש כאכרםם ומשם ‪:‬‬
‫דןיד ו״״זפט כצדק דלים ותוכיח כמישור לענוי‬
‫ארץ מרי שהוא עניו דהרי מתוכיח לענוי ארץ‬
‫מוכח שגם מוא עניו מאר ״ ועוד שיש כו שם מוי״ת‬
‫כמ״ש אשר קראו ם צדקנו חם רמז וכרוח שפתיו‬
‫ימית רשע משום תך מעליותא רו״ק'שם מ׳ כמ״ש‬
‫מרי דכל תני מעליותא איתנתו כימ לכך זכת‬
‫‪ ,‬להלכות ודו״ק מיטיכ ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ישעיה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪us‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ t))QB‬ואמר כיום ממוא מנמ אלחינו זו קוינו לו‬
‫ויושיענו זמ מ קוינו לו נגילמ ונשמחם כשועתו‬
‫ג ל ‪ T y‬לפדיש עדמ״ס כס׳׳ד כמ״ש מרכ דכזמן‬
‫מחרכן זווג של תמלטת םוא שם כיסוד‬
‫דז״א וכזמן מכית זווג ממלכות עם רא עצמו וזת‬
‫רמז מפסוק רכזמן מגאולמ מעתידמ לכוא ככ״א‬
‫ואמר מדור ממוא כיום ממוא של מגאולת מנמ‬
‫אלמינו זם מקורם לזמ מזווג מוא ע״י זמ הרמוז‬
‫ליסוד דז״א מעיקרא םייני מקוים לזווג מת״תשמוא‬
‫ז״א עצמו וז״ש קוינו לו קרי כיס קוינו לוא״ו וז״ש‬
‫לו ד״ל לוא״ו שמוא מת״ת וםגם שגם יסוד נקרא‬
‫ו׳ מיינו ו זעירא כמ״ש מרכ ז״ל לו סתם ו׳ שמיא־‬
‫גדולמ ולכן אמר קוינו לו ויושיענו זמ משתא אמרן‬
‫דכזמן מגאולם נתקיים ענין זמ דמיינו זמ מ׳קוינו‬
‫לו מה שתית תזווג ע״י זת שםוא םיסור עכשו‬
‫ראיינו שמזווג ע״י מ׳שמוא ת״ת ממ שמיינו מקוייס‬
‫דמיינו קוינו לו עכשו נתקיים שרכר ואמטו למכי‬
‫נגילמ ונשמחמ כשועתו קרי כימ כשועתו שמוא‬
‫מז״א עצמו מנקרא ו׳ וק״ל * וא״ס ג׳׳כ כמ״א ככל‬
‫ציסם‪ .‬לא צר ואמרו ז״ל כתיכ לו טא״ו וקרינו כאלף‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וםכי‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫‪113‬‬
‫וםכי פירושו ככל צרתם של ישראל צר ג״כ לזעיר‬
‫שנקרא ו׳ מפני שבזמן חגלות אין זווג ע״י תזעיר‬
‫ולכן צר לו ג״כ וז״ש ככל צרתם לו צר חיינו לוא״ו‬
‫ויחיכ ט ע ם משום ומלאן פניוםושיעם דהיינו מט׳׳ט‬
‫שנקרא מלאן שר הפנים ס י מ ו ז ליסוד כמ׳׳ש סרב‬
‫שמט״ט הוא אל שדי והוא כיסוד ריצירח וז״ש‬
‫ומלאן פניו דהיינו שר ספנים םושיעם דהיינו חזווג‬
‫ע״י חמלאן מ ט ״ ט אכל אנו מקוים כגאולה העתידה‬
‫לכוא כמ״ש שיחיה ע״י ז״אוז״ש כאחכתו וכחמלתו‬
‫הוא גאלם קרי כיה כאחכתו וכחמלת ו חוא גאלם‬
‫ואזי וינטליס וינשאם כימי עולם ואין רחוק אצלי‬
‫לפי מ״ש הוא גאלם רמז ד ל אין השם מלא ואין‬
‫הכסא שלים ע ד וכוי נמצא שחסר לנו מהשם כ״מ‬
‫ס״ו ומן הכסא אלף והם ת י מ ת םו״א ולזה אמר‬
‫הוא גאלם דהיינו יעשה גאולת לתיכות מו״א‬
‫שחסירה כשם וככסא וק״ל נלע׳׳ר ואשמכ״ד ר׳יץ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫דוות‬
‫כ מ ד ר ש כי ש מ ע מ כשרי מואכ וכו׳ מהיכן‬
‫שמעם מ ה מ ב ל י ם דמחזירים כעיירות‬
‫ו מ ה ש מ ע ה כי פקר ח׳ את ע מ ו לתת לחם לחם ע״כ‬
‫והוא תמוה והפירוש רפשוטם שלדברים כי ש מ ע ה‬
‫ממואכים עצמם אשר שם כשדה מואבים ״ וא״כ‬
‫יקשה דמם איפכת לחו למואכי לבשר כשורה טובח‬
‫כזו ע ל ישראל וחם אייכחם כמרייא ע״ר אשר לא‬
‫קדמו וכו׳ אלא ודאי רמוכרחיס אנו לומד דלא‬
‫ש מ ע ה אלא מישראל כ״כ ומי הכיאן לכאן לכן צ״ל‬
‫שתם ם מ כ ל י ם םמחזירים כעיירות ותרע שכן סוא‬
‫שמרי כא וראמ מ מ ש מ ע מ כי פקר מ׳ וכוי ומתיכא‬
‫תיתי רמומואכים יכשרו כשורמ טוכמ ע ל ישראל‬
‫לכצ״ל מסרוכלים ש מ ע מ ו פ ש ו ט ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫^יכה‬
‫ח ^ ׳ י פ אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותימם‬
‫סבלנו יוכן ע״ד דומיית םכתוכים כתיב פוקר‬
‫ע ו ן וכו וכת׳ איש בחטאו יומתו ל״ק‪-‬כאן כאוחזין‬
‫מ ע ש מ אכותי׳ כאן כשאין אוחוין מ ע ש מ אותיחם‬
‫כירימס‪:‬‬
‫ואכע״א כאן כשוגג כאךכמיזיר דכשוגג כל‬
‫א נתפס כעונו ובמזיד עון אבותינו ולכל‬
‫א מ ס ת י סנ״ל יוכן תקרא דהיינו ולפי מחי׳דשוגג‬
‫למזיר וז״א אבותינו חטאו בשוגג רזמ ואינם ר״ל‬
‫אינם לכלום אין אנו נתפסים כמם ואנתנו עינותי׳‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סי»‬
‫דרושים‬
‫סבלנו ר״ל אבל אם מזירין שחם עינוה ואנחנו‬
‫םבלנום שנתפסין עליהם וכמ״ש וזם שמעחי‪.‬מי‬
‫דירי אחי אמי כ ה ה ׳ר שלמם בן כנישתי ניי׳ו • ולי‬
‫נראה התירוץ האחר דיש לחלק כין אוחזין לשאין‬
‫אוחזין וז״א אכותינו חטאו ר״ל שלא חטאו כ א ם‬
‫אכותינו ואנו לא אחזנו מכתם ס ס ואינם חין אנו‬
‫נתפסים כעונם אכל אם ואנחנו עונותיםם ר״ל‬
‫אחזנו עונות אבותינו בזס סבלנו גס של אבותינו‬
‫כמ״ש ודו״ק‪:‬‬
‫במשי־"** אל תחי חכם כעינך ירא את ס׳ וסור‬
‫מ ר ע יוכן ע ״ ד מ״ש םרכ כינת ל ע ז י ם‬
‫ר ף צ ״ כ ו ז ״ ל מ לא ע פ י סתו' שככתכ לכר אנו‬
‫מ ת נ ה ג י ם אלא צריכין לתכינת אל חלק תמקוכל תו׳‬
‫שכעפ״י שנמסרה למשה מ פ י חגכורח ו מ מ נ ו מרכ‬
‫לתלמיד ע ד סיום הזח כי זולת פי׳ המקוכל לא‬
‫מצאנו ירינו ורגלינו רבת חמ׳ בהכנת ה ח ו ע ל‬
‫כוריין כנודע מ כ מ ה ספיקות ולא נ ד ע ם רק כפי‬
‫ממסורת עכ״ל ו ס ם יוכן קרא שלנו מקרא קרש אל‬
‫תמי חכם וכו׳ ד״ל שמזהיר תחכם שלמם ע ״ ת אל‬
‫יחשוכ ארם חליל וחס‪ ,‬כי תעיקר הוא מ ה שיראת‬
‫כעין מתו מכתוכמ כי היא אצלן וראי נתונה מ ״ מ‬
‫כאשר מיא אכל מ מ שתשמע כאוזנין מ מ שקכלת‬
‫מרבותין מקודמים לן מ מ ן שמא ת ס פ ק כו כרוי‬
‫ח״ו ד ע לן כי שקר רובד ומחשבותן זאת ר ע מ מ יצ­‬
‫בי אלו ואלו דכרי אלםים חיים כולם מ ר ו ע מ א ח ד‬
‫נתנו ולכ״א אל תמי חכם כ ע י נ ן ר״ל אל תהי חכם־‬
‫כשכיל ע י נ י ן ר״ל כתורת שככתכ שאתה רואמ כעיני־‬
‫כחושכןשמה שאתה רואםועינין יספיק לן לתתחכ׳‬
‫אלא ירא את ח׳ דהיינו ת״ח םגרולים מ מ ן חנתרבו‬
‫מ א ת ס ובזה וסור מ ר ע כמ״ש ודו״ק‪:‬‬
‫ב מ ש י * צדקת תמים תישר ורבו וברשעתו יפול‬
‫רשע י יובן ע׳׳ד מ ח שסופר מ ע נ י ן ר״ל‬
‫שמתחילה חיה ע ם חכיריו לםטס אתםכריות ולבסוף‬
‫חזר בו ד״ל ע ״ ת ונתגרל בתו ומעי׳ט ע ״ י רבי יוחנן‬
‫וחכיריו כלכוחשיכים ואין נוהג לחם ו ע מ ד ו במרדם‬
‫ע ר שמתו ד״ל הלן ל ג ״ ע למנוחות שאננות וחביריו‬
‫גם הם הלכו למקומם הראוי לחם לגיהנס וכשהיו‬
‫חברי ד ל רואים אותו במנוחות כגי׳ע והם כגיחנם‬
‫ברשע גדול ת ב ע ו לדין למקום ואומרים לאל מ ה‬
‫נשתנו ה ם מר״ל שכולם היו כעצת אחת ועכ״ז מם־‬
‫בגיהנם וסוא כ ג ״ ע וכי משוא פנים כרכר והישג‬
‫משי״ת משם תכרח שהוא חזר לדרכו ררן ישרה‬
‫וחם ע מ ד ו כמררם והאל לא עכיר דינא כלא רינא‬
‫וז״ש קרא צדקת תמים דהיינו ריש לקיש שחזר כתשו'‬
‫ע ר שנסתלק מ ה ע ו ל ם כצדקתו תיישר דרכו וזכת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לג״ע‬
‫משכיר ר ד ו ד‬
‫ימכ‬
‫ל ג ״ ע מעליון וברשעתו יפול רשע ד״ל וכשכיל‬
‫מרשעת שמיתמ כו מקודם כזמ יפול רשע דמיינו‬
‫׳מחכיריו ולשון יפול רשע קאי אכל אחד ממרשעים‬
‫חכיריו‬
‫^ ו ד יוכן כמ״ש ג מ ' כל א׳ יש לו חלקו כג׳׳ע‬
‫וכגיהנם זכמ נוטל חלקו וחלק ח כ י מ כ ג ״ ע‬
‫לא זכה נוטל חלקו וחלק חכירו כגיחנס וזח אומר‬
‫קרא צדקת תמים תיישר דרכו לג״ע וברשעתו ו היינו‬
‫מקום חרשע שיש לו כגיהנם יפול כו רשע וז״א‬
‫יפול רשע י•‬
‫^ ו ד יוכן כמ״ש ה ג מ ׳ כל ה מ ת ג א ה סופו •ייפול‬
‫כאשת איש כדכתיכ וא״א נפש יקרה שצוד וז״ש‬
‫צדקת תמים ר״ל שלא חית מ ת ג א ה רק כתמימות‬
‫הולך ע ם קוני כזה תיישר דרכו ר״ל ולא יאונה‬
‫לצדיק כל־ און וברשעתו ד״ל ואס חיה מ ת ג א ה וזהו‬
‫וברשעתו ה ר ע שאירע לו כסוף הזמן י ת ו ל רשע‬
‫ע״ר סופו נופל כא״א וז״ש יפול רשע ורו״ק‪:‬‬
‫יוכן שהקוטב סוככ אמ״ש כמדרש כשעת‬
‫קוד‬
‫שנעקר יצחק ע ״ ג חמזכיח כא שטן להטעותו‬
‫שלא יעקר ייעככ כרכר אמ״ל יצחק ע ״ מ כן כל מ ה‬
‫שיאמר הי״ת אני עושה• עור א מ מ ז״ל כזו״הקרע׳יי‬
‫שנעקר ע ״ ג ת מ ז כ י ח פ ר ח ת נשמתו שחיתמ כו נשממ‬
‫'דנוקכא יבאה לו רדכורא ולכך לא נשא אשח ע ד‬
‫•אחר חעקירה שלא חיה ראוי להוליד מתחילה‬
‫'שמיתמ כו נשמח רנוק׳ ומי גרס לו זאת היא‬
‫מעקירמ וזם שכוץ קרא צדקת תמים דמיינו יצחק‬
‫הנק׳ עולח ת מ י מ מ תיישר דרכו שגרם למוליר וזמ‬
‫רמז דרכו ע״ר דרך גכר וכו׳ וברשעתו יפול רשע‬
‫'ד״ל ע״ר מ״ש רז״ל כל א' יש כו חלק חטוב וח׳ ה ר ע‬
‫וחלק של יצחק נטלו עשו וז״א וברשעתו דהיינו‬
‫חלק ה ר ע ריצחק נפל כחלק עשו ח ר ש ע ‪:‬‬
‫־!בזה אפיל מ״ש כגמ׳ כשכר שאמר אכרחס ואנכי‬
‫ע פ ר ואפר זכו כניו לכ׳ מצות לעפר ם ס ו ט ח‬
‫ולאפר חפרה ע ״ כ ויש ליתן ט ע ם תתיחסות ז"ל‬
‫ועפ״י אמות הקורם א״ש דאמרינן כל ם מ ח ג א ח‬
‫ס ו פ ו ליפול בא״א ונתנו ט ע ם לסם רז״ל כספר כלי‬
‫<קר ב ס ד ד ק י ח י ע ש י צ ״ ע ו ד אמרו ז״ל אמר חקכ״ה‬
‫לגאח אין אני והוא יכול לדור כעולם י ע ו ד אמרו‬
‫ז״ל כל ה מ ת ג א ה כאלו ע ע ״ ז נמצא שמתגאה יש‬
‫^ כ ל מדות רעות א׳ נופל כא״א ומרכח ממזרים‬
‫לעולם כ׳ כאלו עע״ז ולכן כשכר שאמר אכרחם‬
‫ואנכי ע פ ר ואפר שחיה עניו גדול חפך מ ג א ו ס‬
‫•ת״ו זכו כ ע ו לכ׳ מצות אפר חפרה לכפי־ ע ״ ע ע׳׳ז‬
‫*נמשכת מ ת ג א ו ת ו ז מ ל ע פ י ס ו ט מ ממכטיל עין‬
‫" א ״ א מ מ ק נ מ לאשתו מנמשך מ מ ג א ו מ ודו״ק ״‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‪12‬‬
‫דרושים‬
‫מ ד ר ש כייס׳ ח ו ג ה ע ל מ ב פשעים יכול ע ל‬
‫מ ג ן ת״ל על רוב פשעים עכ״ל ״ וכבר‬
‫'נתחכטו בו קמאי וכתראי עיין עליהם כחצריתם‬
‫ו כ ט י מ ת ס ולי אני הרל נלע״ר במה שחקרו‬
‫קרמונינו ז״ל דאין מעניש חשי״ת לרשעים ושדי‬
‫קי״ל שמירה בבעלים פטור וכנ״ר מוי שמירה‬
‫בבעלים וניחא להו במה רקי״ל פשיטה בבעלים‬
‫חייב ואמטו להבי בנייד שעושין בפשיעה להבי‬
‫נענשים ‪:‬‬
‫ו כ ז ה אני מפריש כוונת ירמיה ע ״ מ כאומרו‬
‫נחנו פשענו ומרינו אחה לא סלחת פ י שנ״ט‬
‫על מ ה שנתחייכו אותו הדור אע״ג דקיי״ל שמירה‬
‫כבעלים סטור ובחקירת ז״ל לזה תירץ נחנו פשענו‬
‫ומרינו דהיינו פשיעה ולהכי אתה לא סלחת רפשי׳‬
‫ככעלים חייכ • וזח נמי כוין הוא עצמו בפסוק‬
‫•סלה כל אכירי ה׳ כקרבי רי״ל מ ה שדקדקו כל‬
‫המפז״ל שחול״ל מקיכי כמשפט הלשון לא כקרכי‬
‫ועפ״י קוטכ ררושנו אחזח לי דח״ק דארלעיל מניח‬
‫קאי נשקר עול פשעי כידו וכו׳ ודייל שכיון שנמצא‬
‫כאותו הדור פשעיס ומרדים כאומרו נשקר עןל‬
‫פשעי כידו א מ ט ו לחכי סלה כל אכירי שהם הצדיק י‬
‫כמאמרן ז״ל חגם שפוטרין מן חרץ רקיי״ל שמירת‬
‫ככעליס פטור משום ח׳ כקרכי דחו״ל שמירח'‬
‫בבעלים אפי׳ כנייר חייבים כיון דאיכא פשיעה וחדר‬
‫רינא לפשיעה בבעלים חייב י אחר ראיתי לחרב‬
‫׳•שארית י ע ק כ שפי׳ כן וש״מ שנתכוונת•׳ קדושים•‬
‫וזאת תחיה כוונת דממע״ם כי פשעי אני א ר ע‬
‫וחטאתי נגדי תמיר די׳ק שינוי לשון מפשעי לחטא‬
‫ג ס כפשעי אמר נוסח אני א ר ע וכחטאתי אמר‬
‫‪,‬‬
‫נגרי תמיר וכוראי כי לא לחנם נאמר כ ן ‪:‬‬
‫ו‪/‬זפ״י אמות םקודם יתפירש בס׳׳ד שדרך חימא‬
‫אומכ כן כאומרו כי פשעו ר״ל כשאני עושת‬
‫שום עבירת בפשיעת אני א ד ע שאני חייכ מן תרץ‬
‫אכל על תחטאתי אני תמית למת יתחייב וחדי‬
‫שמירס כבעלים פטור וז״ש וחטאתי נגדי תמיד ריצ‬
‫נגרי מוא לי והוא תמיה לי ״ וזאת כוונת תנכיא‬
‫ישעימ שמעו שמים ומאזיני ארץ כי מ׳ רכר כניס‬
‫גדלתי ורוממתי ומם פשעו כי דק״ל לשון רקאמד‬
‫פשעו כי דמול״ל ח ט א ו כי כראמר אח״ז מוי גוי‬
‫חוטא • וחוץ מררכינו פי׳ כמ״ש ג מ ׳ רע״ז פ״ק‬
‫גבי שמים וארץ נוגעים כעדותן ומיק מתוס׳ ותרי‬
‫סם קיימים ומם ע ר ו ת שקיימות ותי׳ רעל קכלת‬
‫התורם םם קיימים וזמ מ י ן ישעימ ע ״ מ שמעו־‬
‫שמים ומאזיני ארץ ופי' ז״ל כקורא לרעב שיכוא‬
‫בקללת מרע׳״מ ועצר את משמים ולא ימימ מ ט ר‬
‫וכו׳‬
‫‪12‬‬
‫?כו׳ מ מ כ ע ו נ ם וש׳׳ח ומא מינמ מכרם דמשמים‬
‫<ארץ מוכח שלא עכרו עלמצותימ כיון שתם קיימים‬
‫ד כ ן מיא תמרה וא״כ ערות יש כאן וכקו׳ חתום‬
‫לזת אמר כנים גדלתי ורוממתי נתכווץ לתירוץ‬
‫ממום דמא דקיימים עפ״י קכלם ולא על קיום תורם‬
‫ומצותים וז״ש כנים גרליתי ורוממתי כמעמר מר‬
‫סיני כמאמרן זיל שתיתמ מ ע ל ם יתיית כעומרם‬
‫ע ל ת״ס ור״ל שמת שתיו קיימים תיינו עפי׳י קכלתם‬
‫כמ״ס כזמן מיותם כנים גדלתי ורוממתי ו א מ ט ו‬
‫למכי שפיר קרו כתו ומם פשעו כי וראי ואין כאן‬
‫פית מנוס מ ע ד ו ת שמים וארץ ״ולפי דרכינו יוכן‬
‫רבא לשלול ט ע נ מ שנ*ל שלא לאמרי שמם פטורין מן‬
‫הרין מדינא דשמירמ בבעלים פ ט ו ר ואמר וסם‬
‫‪ .‬פ ש ע י כי דהויל פשיעה כבעלים רחייב ושפיר אמר‬
‫שמעו שמים ומאזיני ארץ כקורא ‪ t‬מרעב חייו מ נ ״ ל ‪.‬‬
‫וזאת תמימ כוונת מאמרן ז״ל סלמ כל וכו ע ל רוב‬
‫פשעימ ומרי מוא כמבואר ״ וחסר כאן רכרים חבל‬
‫ע ל ראכרין‪:‬‬
‫א״נ כאופן אחר כמ״ש ממרי׳ש פרימ״ו ד ל מביאו‬
‫מרכ נ״ש כפ׳ נשקד עול*פשעי כידו דמ״מ‬
‫דאיתמר כגמ׳ דיש׳ נ פ ר ע מ מ ם מקכ״מ קצת קצת‬
‫סיינו כחטא ועון אכל בפשעים ומרדים נ פ ר ע‬
‫מ מ ס ככ א מנם ככל מגוים וזמו נשקר ע ל פשעי‬
‫בידו רחפשעים לאחרים כידו למתפרע ככ״א עכ״ד‬
‫ובזמ י ת ! י ר ש מדרש מנ״ל יכול ע ל מ ג ן ר׳ינ מ מ‬
‫שנעשמ‪.‬לישראל שנפרע מ מ ם ככ״א על מ מ ס חייו‬
‫רלא כך מיאתמרתת״ל על רוכפשעימ וכדין רפש׳‬
‫נ פ ר ע מ ס ם ככ״א ככל מעכו׳׳ם כמ׳מ וזמו כוונת‬
‫כי פשעי אני א ר ע וחטאתי נגדי תמיי־ ר״ל רפשעי‬
‫שעשיתי אני א ר ע שנפרע ממני עליתם ככ׳׳א‬
‫וחטאתי דמיינו שיגמ נגרי תמיד ר״ל נ פ ר ע מ מ נ י‬
‫מ ע ט מ ע ט וזמו תמיר רקאמר • וזמ כוין נמי פסוק‬
‫נ ח נ ו ‪ .‬פ ש ע נ ו ומרינו אתם לא סלחת ר״ל שנ״ט שנפ׳‬
‫מיש׳ ככ״א משוס שאנחנו פשענו ומרינו ו ח ו ל‬
‫ככל חגוים דנרע מ ח ם ככיא וזהו אתח לא סלחת‬
‫לעשות מ ע ט מ ע ט ‪:‬‬
‫יתבארו דברי"ירמים באומרו‪ .‬תכוא כל‬
‫רעתם לפניך ועולל למו כאשר ע ו ל ל ה לי ע כ‬
‫ור״ל שמתפלל לשם ואומר שכל מ מ שעושים וחוט׳‬
‫אומע״ו יבוא לפני מקכ״מ ומימ מ ת שיחיה כי‪,‬‬
‫עון כין ח ט א כין פשע ותעשה לחם עליהם נ‬
‫שאתה עושם לנו אם אנו פושעים ש א ז מ‬
‫נ פ ר ע מ מ נ ו ככ׳־א ח״נ כאו״חע ת ‪ :‬ר ע מ ה ם‬
‫ככ״א ע ״ כ ‪ /‬י ן ו ח ט א ופשע וז״ש תבוא כל רעתם‬
‫ר״ל כמלת כל רעתם דהיינו כל ר ע ה שעושין וחיה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ם שיםים כין חטא כין פ ש ע ועולל למו ד״ל ועשם‬
‫ע מ ח ם כפרעותם כאשר עשית לי אם אני עושם‬
‫כפשע שנפרע כב״א ם״נ ת פ ר ע מ ם ם כ כ ״ א בחטאם‬
‫או כעונם דשאני אוחע׳׳ו מיש׳ כמש״ל ונ״ט לשבת‬
‫רמ״ש אוח״ע מישראל רכאוהי׳ע נ פ ר ע מ ס ם ככי׳א‬
‫משא״כ ישראל משום כי רכות אנחיתי ולבי דויר״ל‬
‫כי אפי׳ תרכס עלי אנחות פ י שככל יום ויום נ פ ר ע‬
‫מ מ נ י כזם ולכי רוי רום לככי מ מ נ ו וחוזרני כי כל‬
‫יום קצת כתשובה אבל או״העו אינם מ ת ״עלים‬
‫מקצת רק הפירעון דככ״א כמ׳׳ש כססאת בשלחה‬
‫תריכנח וק״ל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ש א י * ה ראובן היתה לו חצר אחת והוציא מ מ נ ה‬
‫‪ .‬חנות אחת ו פ ת ח מ פתוח לשוק ר״מ אח״ן‬
‫מ כ ד ראובן לשמעון מחנות חנז מ ת ח ו מ א ד א ר ע א‬
‫ע ד התקרה ונשאר אויר החנות לראוכן כעל תחצר‬
‫לימים מ כ ר ראובן חנז׳‪,‬ללוי החצר חנז מכר כת‬
‫וזכות שיש לו כחצר חנז׳ מ ת ח ו מ א ד א ר ע א י ע ד רום‬
‫רכיעא י אח׳׳כ נלכ״ע שמעון וחלישי ונפלת תחנות‬
‫כיד יורשיו ובאו יורשיו‪.‬שמעון מ ק מ כ ו ק נ א מיורשי‬
‫ראובן אויר החנות הנז מ תתקדם ע ד רום רקיעא‬
‫ו כ ע ת כ ה ליי ורצח לחדש ילשכלל בנינים אחרים‬
‫בחצר חנז׳ ולעשו' עליות ורצח לכנו עליה ע ״ ג החנו׳‬
‫חנז׳ כאמרו שקנה החצר ואויר החנות ככלל ו א ע ״ פ‬
‫שכשנןר המכר לא נזכר כי אויר מחנות כלל אפי״ת‬
‫מנמ מוא כלול כמת שכתוב כשטר מכר ע ם כל פח‬
‫וזכות שיש לו בחצי מנז׳ ואויר מחנות נגרר ע מ ו ‪.‬‬
‫ויורשי שמעו׳ ע ‪ :‬י כ ו אותו מלמשתמש ולכנות ע ל‬
‫אויר מ ח מ ת מני׳ ובאו ב ט ע נ מ כאומרם שאין אויר‬
‫מחנומ נכלל ׳‪.‬״ש כשטר מכר כו״ז שיש לו בחצר חנז׳‬
‫יען שאין כחנות נכללת ע ם מחצר כלל שככר חלק*‬
‫רשו׳ לעצמה ופתחה פתיח למ״מ שאוירם בתר דירת‬
‫נגרר ולא נ ה ר מחצר כלל וע״ז מדוקדק לשון מכתוב‬
‫כשטר מכר מ י כ כו״ז שיש לו בחצר דיקמ חי׳ החצר‬
‫ומיינו ט ע מ מ שמכרו יורשי ראובן מחנות מקרוכ‬
‫״ ד פשיטה ליהו שמורשים לא מ נ ר ללוי חנז כי א‪0‬‬
‫^ מחצי* מ כ י כח וזכות שיש לו ע צ מ מ דוקמ ונשאר לנו‬
‫?־ אויר החנית ומכרו איתו ליורשי שמעון ד כ ^ ן ע‬
‫לא מחזקינן אינשי ועיר ט ע נ ו יורשי שמעון שאפי׳‬
‫אם לא קנא אויר מחנות מנז׳ אינו רשאי לוי למוסיף‬
‫כ מ י ן על גותל החנות ולמככיד עלימם ולא יכלי‬
‫ע מ ו ר על מכל יורונו מויק׳ מדין ו ש כ מ מ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫י ‪ /‬ש י כ ה מלשון השאלמ מנ״ל שכתוכ כמ ובשאר‬
‫אויר מחנית לראיכן מוכח שאין ע ל‬
‫מחנית שום ג ג ־שנתכאר רינא כח״מ ס׳ ריר ס״כ‬
‫קכב‬
‫שאריות‬
‫משכיל לדוד‬
‫״ ל ולא את ח ג ג מ מ ן שיש לו מ ע ק ה גבוה י״ט ויש‬
‫‪ H‬רוחב ד״אעכ״לוא׳׳כנדון רירןדמי למ״ש מורם‬
‫משם הרשכ׳א שם כס״ה וז״למכד לראובן בית ולא‬
‫כת׳ לו ע ו מ ק א ורומא שאין חאויר נקנח לו למעלת‬
‫ומכר אח׳׳כ כל כתים שלו לשמעון לא קנת שמעון ־‬
‫מאור של חבית שמכר לראובן אעפ״י שכתב לשמעון‬
‫מ ז ה י ם ארעא ו ע ו ד רום רקיעא מ ״ מ וכו׳ רק חאויר‬
‫שאין כי ממש וכוי ואס יש ג ג ע ל חבית שמכר‬
‫לראובן מאחר שנמכר לשמעון שיש כו ממש ח׳״ח‬
‫מאויר שעליו עכ״ל וכתכ ח ס מ ״ ע ם״ק כו וז״ל‬
‫בתשוכח מכיארין חרכרים יותר והוא ראעי׳ג שכתב‬
‫לשמעון בפירוש ע ו מ ק א ורומא של אותו כית שמכר‬
‫לראובן אפ ׳ח לא קנח כיון דאין לו כגוף הכית‬
‫איך יקנח‪.‬לזה תאויר ע״י גוף שחוא של אחר ואין‬
‫למוכר עצמו חלק כו עכ״ל וכ׳ ח ס מ ״ ע נלמד מזח‬
‫דאפי׳ רנשאר חאויר משוייר כיד המוכר לכנות ע ״ ג‬
‫ע מ ו ד י ם אפ״ח איני יכול למכור וזכותו לאחר‬
‫ראויר לאו כר מקנאה הוא עכל״ח מינה כנד״ן‬
‫כיון שאין ג ג ע ! מחנות על מ א ת ן מנ״ל לא נשאר‬
‫למוכר הראשון כ ׳א אויר בעלמא ואינו יכול לכנות‬
‫ע ״ ג חכותליס ואף דיכול לכנות ע ״ ג עמודים מ ״ מ‬
‫אם מכרו לאחר אינו נ מ כ י כיון שאין כו ממש אפי׳‬
‫פירש כפירוש האויר של החנות כ״ש כנ״ר שלא‬
‫פייש א ו י ר שעי׳ג החנות כפירוש ועור אנו אומרים‬
‫דדנ״ר אף אם יש שיעור ג ג על גבי החנות דכעינן‬
‫שנקנה חאויר שעל מחנות א ג ב ח ג ג מ ״ מ דוקח‬
‫ע י ר ש שמכר ח ג ג וחאויר שע״ג חחניח אבל בכ״ר‬
‫לא קנח ול״ד למ״ש מור״ם כהג״ה זו וז״ל יכן אם‬
‫הכית ע ו מ ד כחצר המוכר ומכר החצר וכל אשר‬
‫כו נמכר חאויר ע מ ו וקנאו שמעון חקונח החצר‬
‫עכ״ל * וכתכ ח ס מ ״ ע )ז״ל( כסי׳ק כ״ז וז״ל כאן‬
‫איירי כיש לו ג ג ונמכר לשמעון ככלל מ״ש לי כ״מ‬
‫שכחצר אני מוכר לך א ע ״ ג רלא פרט לו מכירת ח ג ג‬
‫וכיון שקנה ה ג ג קנה גם תאויר שעליו ע ‪ £‬ו עכ״ל‬
‫ד מ ת ם מ כ י ת כתוך חחצרוכמ ש חסמי׳ע ונכלל ככלל‬
‫כל מ ס ש ב ח צ ר א ב ל ב כ ד ״ ד ש מ ח כ ו ת מיא פתוחה‬
‫לריח והיא אינה ככלל שחצר כמיש ממחכר ג״כ‬
‫כמקים אחר ולא הזכיר כשטר ה ג ג שעל החנות‬
‫ומאויר שעליו היאך יעלת ע ל ת ד ע ת שיכנס ח ג ג‬
‫וחאויר ככלל כל חלק וזכות שיש לו בהאצר והרי‬
‫דקדק לומר שיש לי כחחצר ולא כמי שלא נכלל ככלל‬
‫מחצר • ובכן נלע־׳ר שלא זכה ליי כחאויר של החנות‬
‫להכניסו לחצרי אפילו אם ימימ ג ג ע ל מחנית מכיש‬
‫כנדי׳ר שגרי מלשון שאין לה ג ג החנית הנ״ליעמ״ש‬
‫שלא יכביד עליהם לוי סדין ע מ ם אף אם זכה ל ו ו‬
‫וז‬
‫ותשובות‬
‫‪128‬‬
‫כאויי כאופן דמועיל לא יכנה כ״א ע׳׳ג עמודים‬
‫מכ״ש כנד ־ד שלא יבנמ כלל דלא נקנמ מאויר כלל‬
‫מ מ ט ע מ י ם שכתכנו זמו משנלע״ר ולרחפ׳ וקיים‬
‫ד ו ד ח י י ם צ ב א ח ע״מ כ״ראלעזר חזן ס״ט‬
‫שליט‬
‫ש א ל ה יעקכ נלכ״ע וחל״ש ומניח אשתו לאמ‬
‫ומניח כ׳ כנים מ״מ ראובן ושמעון וכ׳‬
‫כנות מ״מ רחל ודינמ ‪ :‬וחמנמג כמנמגו ומניח‬
‫חצר אחת וגדלמ מכתוכשרצתמ לינשמ מכרמ חלקמ‬
‫שמינית מחצר הנז׳ מעולמ ל ח לכ׳ אחימ חנז׳ כמ״ש‬
‫כירם ויחי מיום מלך ראובן לחסתחר ונטל סחורמ‬
‫מ א ת ליי ולבסוף לא מצליח ובשמד עליו לוי ולא‬
‫מצא לאל ירו ונתן אותו ככס״ס ע‪"1‬י חשדרח שלא‬
‫כדת״ש ומפסיד אותו כממון ולא ר צ ח לעשות ע מ ו‬
‫שוס פשרח וכשראו לאח אמו ושמעון אח^ו צרת‬
‫ראובן ולא מצאו מ ם לעשות חוצרכו לתת מחצית‬
‫מחצר משכונמ ביר לוי דמיינו לאת אמם משכינמ‬
‫רביע מחלקת וראובן משכן שמינית ושמעון אאיו‬
‫משכן שמיני מחצר כ י ה חצי החצרמשכינו אותו כיד‬
‫לוי כ״ח של ראובן חנז' נשאר לחם לחאשה רכיע‬
‫חחצרחנזיונשאר לראובן ושמעון חנז׳ שמיני׳ חחצר‬
‫שלקחו מאת רינת איןותם ונתחי׳ ראובן כש״ח לפדות‬
‫למס מחלקים תנז׳ שמשכנו בשבילו אמו ואחיו שחרי‬
‫בשבילו משכנומו לצורך חיכותיו ואח״ז נלכ״ע לאמ‬
‫אמם חנז׳ ונפל לכי מאחי מנז' חצי מחצר כ׳ בירוש׳‬
‫מ א י מ ס ולא חיח ר ?!וכי כעיר ושלח שמעון לראובן‬
‫אחיו לפדות לו חלקו חממוםכן • סשיכ לו ראובן‬
‫מ ת תצעק אלי ו מ ח חחררח חגדולח הזאת חלא לנו‬
‫שנינו כ׳ שמיניות מחצר חחצר שירשנו מאבינו‬
‫ושמינית שקנינו מ א ת רינמ אחותינו וחצי מחצר‬
‫שירשנו מאימינו מ״ס כ״מ ז' שמיניית ג׳ שמיניות‬
‫וחצי לאחי מרי לך רביע שחצר שמניחמ אימנו‬
‫משוחרר ע ם משמינית שלקחנו מאת דינא אחותינו‬
‫טול אותם בחלקך נשאר לך אצלי כ״א חצי שמינית‬
‫ו ע ת מ עשי ע מ י חסד כדבר קטן כזח ע ד שנראם‬
‫איך יסיס אם אפרמ או אם אמכור ואנחנו שום‬
‫ואח׳׳ז ע מ ד שמעון םנז׳ ו ע ק ר דירתו ממח״ז ללכת‬
‫לא״י תוכ״כ ומשכן כל חלקו כמחצר מנז׳ כידיחודא‬
‫כמש״ו כיד ימודא מנז׳ ומלך שמעון לדרכו ונשאר‬
‫לוי יושכ כמחצ׳ מנז' מממושכן כידו כנז׳ ומימ פור<‪$‬‬
‫חצי שכירות מח‪:‬ר לימוראמימ נושן מחלקי שכירות‬
‫שמינית החצר לרחל חנז' וכך הים ריבם זמ כ מ מ *‬
‫ואח״ז חזר שמעון ונתישכ כאן כמו שנתיים ימים‬
‫ולא מצא מחייתו הו!רך לימבו׳ חלקו כחצר ם;ז׳ ו מ כ ר‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ג!‬
‫‪123‬‬
‫מאלות‬
‫ותשובות‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫ג׳ שמיניות וחצי לכנימן והוצרך לפרות חמשכונח‬
‫מיד יהודא ג׳ שמניות וגם חצי שמינית מיד לוי כדי‬
‫שישאר המכר קוים כיד כנימן ח׳ וכשהלך לפדות‬
‫חצי שמינית מאת לוי לקח חוא החצר מכוח חמצרנות‬
‫ונשארה ריר לוי וכשראה יחורא שנמכרת החצר‬
‫ע מ ר ליקח מ ע ו ת י י של המשנונת מאת שמעון הנז׳‬
‫וילך שמעין ויתורא לאח לוי לתת לו דמי המשכונה‬
‫‪,‬שחרי כשמכר שמעין לליי לא לקח שמעון הממון‬
‫א מ ר לו לוי אני אפרה את שלי אם ארצה וא״ל אפדה‬
‫אני אתן השכירות כמאז י וענת אותם לוי עכשיו‬
‫לא יש לי מ ע י ת מ ז מ ו נ י ם והרי הוא ממושכן כיויך‬
‫ואני אתן שכירות כמיקדס זח כ מ ה והלכו לחם‬
‫כ״א ליירכי י ולעת ע ת ה כשכא יהויא לקחת דמי‬
‫השכירות מאת לוי ע נ ה אותם לוי לא אתן לך כ״א‬
‫שכירות שמינית וחצי שחרי לאה אימם משכנה כירי‬
‫רכיע החצר מחלקה וראיכן ושמעון משנינו כיד‬
‫רביע החצר ולא נשאר להם כ״א שמינית שקנו מ א ת‬
‫אחודם ו ג ס רכיעהנז׳ שכפל לסם בירושה מאימם‬
‫םם ג׳ שמניות עיילה לכל א׳ כשלקו שמינית וחצי‬
‫א״כ לא היח לשמעון מ ה למשבין בידיך כא׳ שמינית‬
‫וחצי וחשאר של ראוכן י ויהודא טוען שחמשכונח‬
‫של שמעון אמת תיתת כרין תורה שתתעלה כדין‬
‫יכחלכה וכמ״ש שמשכינו כיד לוי לא תיתח אלא‬
‫בע״כ לצורכי חובות ראובן ומש<‪£‬ו אותח ביד לוי‬
‫בע״כ שלא כדין שחרי רא*כ אחיתם בכת״ס ולא‬
‫ע ש ה ע מ ו רת״ש וצעקו בכומביא ולא מצאו מ ע נ ת‬
‫מן לוי ולא רצה לחתר ראובן מן הסוהר ולא נתן‬
‫לחם מניחה ע ר ש ״‪.‬שכנו כידו חלקם לאה ושמעון‬
‫כע״כ שלא כטוכתם זאת ו ע ו ד שחמשכונח שמשכינו‬
‫כיד לוי עדיין כ מ ק ו מ ה ע ו מ ד ת וחשאר שנפל לחם‬
‫בירושה מצר אימס חם שלקח שמעון שחם משוח‬
‫הרים מן החובות ג ס שלקח שמעון ברשות ראובן‬
‫אחיו ומשכין איתם כירי זח כ מ ה וחמשכונח שמשבץ‬
‫שמעון כירי חיא כרין המשכונות חנוסגית כקרכ‬
‫כל ישראל ״ ו ע ת ה יורנו מו״נן אם סדין ע ם יםודא‬
‫כ מ ה שהוא אומר ויטול שכירות חצי החצי ונותן‬
‫מחלקו לרחל שכירות שמינית החצר כמו שהיו‬
‫כראשונה או איך יעישו ושנמ״ח ואם המשכינח‬
‫שמשכינו כיד לוי אם יוכ ו לחזור עליה מ מ נ ה שחרי‬
‫לא עשה לסם שום רץ ורבדים כשחכנישי לכית‬
‫הסוהר ולא רצא לעשות ע מ ס ם דת״נ והוצרכו‬
‫להפסיד ממון כ מ ע ט כרי חצי חוכו הפסידו ע ל‬
‫ראוכן כשררה ואפי״ח לא רצה לחתיר אותו מבה״ש‬
‫ע ר שנתפיסו״יעםלוי כידוע לבל באי שער עירינו‬
‫ו י ו מ ו מו׳׳ץ חרץ ו ש כ מ ״ ה ‪:‬‬
‫הבג‬
‫ת ש ו ב ה הדין הוא שחמשכונמ של לוי תיתם‬
‫באונס כמש״ל אס נמשך האונס ע ד‬
‫עכשיו נתבטלה המשכונה אבל סמשכונס של יהודא‬
‫חכז׳ חזקה כראי מוצק ולא נשאר כיד לוי זולת המכר‬
‫אס זכה כו מכח המציעות יוכן שהיה לו שוס חלק‬
‫כהחצר הנז׳ אכל מ כ ח המש כונה לית כה ריצה‬
‫דכמ' וכיון שקרס בנימין חנז׳ וקנח מהאחים חנז׳ לו‬
‫משפט םמקח ואפי׳ יזכח לוי מ נ ח המתהנות שיש‬
‫לו כאותו חצר שלא מ ח מ ת חמשכונח צריך לפרוע‬
‫כל רמי מחצר רתייני לפרות מיחודא וליתן ח י ת מ ן‬
‫לראובן ושמעון זה מוא משנל־ע״ר למשיב כזה‬
‫וצ״ע וקייס ד ו ד חיים צ ב א ה שלי״ט‬
‫ר‪ 12:‬מסעור ן׳ יעקכ אכן מוחם‬
‫וסמ״ל"" נמ״ך והו״אל שחלק האם ושמעון ככמ‬
‫שמשכנו כיד לוי כ ע ד חוכ ראובן דדינו‬
‫כמתנה לגל רכר ונמ״ש מורס כסוף סי׳ ר״ח סי״א‬
‫וקי״ל ג״כ ראפי׳ אונס ק ט ט ו ת מקרי אונס ונמ״ש‬
‫כ א ס ״ ע ס י ק״ה ס״ח כמור״ם וכ״ש כנר״ז שראו‬
‫סאם ותאח שאחיסם ככית ססיחר ואיפשר תצא‬
‫ממנו שים תקלח אי ימות כרעכ וכיוצא אין לך‬
‫אונס גדול מזה וקי״ל רכמתנס כאונס או ג״ר כ ״ א‬
‫סגי ובנר״ז שהפסיד ראובן ער כדי חצי החוכ וראי‬
‫חואשיתנכח מחיב ראיכן וכן חפירות ^ כ ל לוי‬
‫כחלק האם והאח שמשכני כאניסות יתנכה מ ה ח ב‬
‫ואם יש תותר ע״ז כחיכ הוא שיתקיים כמשכונה‬
‫של חלק ראוכן רוקא •‬
‫אה״כ ראינו כתובת האשת מריס אל׳ ימין לעלוף‬
‫נ ״ ע כ מ נ ה ג התושנים וכתוח״ך וזמנם‬
‫כסלו תקפ״ג לפ״קומעתסחקרקעשיש ל ה מ כ ע ל ח‬
‫הראשון שלמה בי זג׳ מים עקוקא נ״ע אין ליורשים‬
‫של ימין כ ע ל ה השני חנז׳ שוס זכות כלל וראינו‬
‫כתוכח של ימין לעלוף׳ שלא הכניסה לבעלה ימין‬
‫ם׳ הקרקע ו׳ כתו׳ נצכ׳ ועיר שלא ג כ ת ה כ ״ א‬
‫םס״ך חנ;׳ וחגבו לח ברין חסך חני׳ ועדיין ירה‬
‫נטויה לחפש אחר נכשי ימין חנז׳ לגבות מ ה שנשאר‬
‫לשני שלישי כתוכתה שהוא מ״מ מ א ת וארכעיס‬
‫מתקאלים•' ח ע ל אלה חקרקע שיש לח מ כ ע ל ח חרא׳‬
‫הנז׳ בעיר ארכאט י ע ״ א הוא לזכ׳ סאשם םנז׳ ובנה‬
‫שמכעלמ ח ר א ׳ ואין לכנימ שמכעלמ משני ימין ש^ם‬
‫זכות כללוככן המכר של חאשח וכנח ימין ע ק ו ק א‬
‫כחקרקע סמי חזק וקייס ואין כו שום פקפוק כלל‬
‫מ פ א ת יורשי ימין אלעלוף ה׳ ולי־ח״פ כיום ששי כש׳‬
‫ג׳ לסיון ש׳ כצקת לפ״ק כמראכיס יע״א וקיים ד ו ד‬
‫ע ״ ה כ״ח אלעזר חזן ם״ט‬
‫צ כ א ה שלי״ט‬
‫ע ״ ה משח רוזיליו סייס ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ייז‬
‫<!כד‬
‫דיני‬
‫שחיטה‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫דיז מ ח ט‬
‫‪124‬‬
‫ניקכ כולו לא חייש׳ לנקיכת החיצון ולא כשאר יק‬
‫־חששת רשמא חבריא ו כ ו ורעת רמ״א רלא חייש‬
‫לחששא זו־ עור י׳׳ל דס״ללרמ״א דתך חששא רשמא‬
‫תכריא אינו חשש כ״כ ולכך כניקכ תפנימי חייש׳‬
‫לכך כיון דאיכא למימר שניקכ גם תחיצון וושט אין‬
‫לו כדי׳ מבחוץ חילכך אפי׳ ליכא קו״ר כלל רטר״י‬
‫מחך ט ע מ א רשמא נתרפא וכו׳ אבל אי הוי כדי׳‬
‫לושט מכחוץ לא חייש׳ לשמא נתרפא ולכך כניקכ‬
‫החיצון לכר ע״י קוץ לא מ ח ט דכשר ע״י כריקה‬
‫מכפניס רלא חייש׳ לשמא נתרפא כיון שיש בריקה‬
‫מבפנים שעור פנימי לבן וניקר בו ניקכ משחו‬
‫ולפ״ז מ ש מ ע רלרעת חכ״ח רחשש לשמא נתרפא‬
‫אפי׳ כניקב השיצין לחור טרי׳ ע ו ר י״ל דשאני אם‬
‫יש קיץ לפני׳ אם איחא דניקכ ג ס החיצון חיח ניכר‬
‫חילכך לא חייש שמא ניקכוחי״י סך רסס״ט כמג״ס‬
‫משא״כ ההיא רסש״ד כאין קוץ לפניי חייש' דאולי‬
‫אם חיח הקוץ חיח ניקב לחוץ וטרי׳ כ״ז ד ע ת‬
‫רמ״א רלא חייש׳ לשמא נתרפא ו ט ע מ ו ד מ י מ י רין‬
‫זח לממסש וכח״כ רלאחייש' לצן וכבר חשבנו ר ע ת‬
‫מ מ י ח בזח ו מ ה כ׳ חפר״ח דדעת רמ״א דחויית‬
‫היא ולאו רכר ס מ כ א הוא עשה וכן אס ניקכ ע ו ר‬
‫הפנימי לחוד ולא ידעינן אם כנ״יקוץ או ע״י חולה‬
‫ד ע ת רמ״א כיח לאסור רס׳׳ל דכניקכ סתם אערינן‬
‫נעשה ע״י קוץ וחייש׳ שמא ניקכ גם חחילון וושט‬
‫אין לו כריקה מכחוץ והא רקי״ל ניקכ זכל״ז כשי׳‬
‫חי״י כידוע לנו ע״י חולה וכן מדוקר׳ רכרי רמ״א‬
‫שכ׳ שם ע״ש וכמקום ראינו ידוע אין אנו כקיאין‬
‫ככריקח גם מ כ פ נ י ם וכמקום ידוע כקיאים עכ״פ‬
‫בבדיקה רמכפנים ואם ניקב חיצון כורק ח פ ע מ י‬
‫ו ב ע ו ף שצוארו מלוכלך ברם רעת רמ״א חשיב אינו‬
‫ירוע ורעת מש״ע חשיב מקום ידוע ויש‪ .‬לו כרי‬
‫מבפנים אומנם;זחרוקה שלא נמצא קוץ לפני׳ אבל‬
‫נמצא תחוכ לפני לחך תי׳ חנ״ל יש חילוק כן רעת‬
‫רמ׳יא לש״ע דלש׳יע אפי׳ ניקב א׳ מ ח ם בין פנימי‬
‫בין חיצון טרי' משום חששת שמא נתרפא משא״כ‬
‫לדעת רמ״א ס׳יל רכניקכ החיצון עכ״פ יש לו כד״י‬
‫‪,‬‬
‫ש נ מ צ א בוושט ואינו מחוב בו לדעת מש׳יע ס״ל‬
‫ראם א ץ עליו קו״ר מכחוץ כשי׳ וחט׳‬
‫איתא כגמ׳ דדרך חכהמות לאכול קוצים והלכך‬
‫כיון ראינו תחוכ כו לא מחזקנן ריעותא אמנם אס‬
‫•יש עליו קו״ר מבחוץ אפי׳ אינו תחוב טרי׳ משום‬
‫ראם נמצא קו״ר מבחוץ וראי נקב החיצון ראתיא‬
‫מ מ ח ט שנמצא בוושט ומזם מ ש מ ע דרוקא קו ־ד‬
‫מבחוץ אוסרת בנמצא אבל בקו׳יר מבפנים לחוד‬
‫אינם אוסרת כנמצא כן רעת רמ״א אבן ד ע ת ס י ב‬
‫ש״ך וחרכ פד״ח לאסור אף כנמצא קו״ד מכפנים‬
‫לחור ראית לן למימר ד מ מ ח ט אתא שנקב וחזר‬
‫ויצא כמו רחיישינן לקרר רמכחוץ וכ׳ מפריח וכן‬
‫עיקר להחמיר אכל לרעת חרכ ש״ך ס״ל רכנמצא‬
‫לחור אין קו״ר אוסרת בין מבחוץ בין מבפנים יע״ש‬
‫ולקמן יתבאר רינא כ מ א ן ‪:‬‬
‫׳ ו כ ת ח ו כ כוושט ס״ל לש״ע דאפי׳ אין קו״ד כלל‬
‫טרי׳ רחיי׳ שמא ניקכ גם חחצון וסכריא ונתרפא‬
‫׳ואפי׳ אינו תחוכ כעור הפנימי מ ע ״ ל ע וכן רעת‬
‫ס׳ירש״ךופר״ח בשס חב״ח ול״ר להמסס וכית‬
‫מכוסות ךקיי״ל ראפי׳ תחוכ מ ע ״ ל ע בעינן קו״ר‬
‫כוושט שאני רמתוך שאוכלין ומשקין תדרץ שם‬
‫תמיר עוכרץ ושוטפים‪ .‬משא״ך ככח״כ וכהמסס‬
‫דמינח נייחי אם איתאדניקכ מחיים הזה נמצאקו״ר‬
‫•וחיינו ט ע מ א דכעינן ט ע ם דחכריא ונתרפא ול״ק‬
‫ט ע ם דוושט אין לו בדיקם מרחוץ משום • ךלת׳״ט‬
‫דחכריא וכו׳ אפי׳ לא נתחב רק בפנימי דפינימי‬
‫ולא ניקכ מ ע א ״ ע כפינימי כולו טרי׳ משא״ך לחך‬
‫ט ע מ א דושט אץ לו כדיי׳ מבח‪1‬ץ בכה״ג יש לו כרי׳‬
‫ע״י שמפרירץ שני ע ו מ ח ומאין שגם הפנימי לא‬
‫ניקכ מ ע א ״ ע כודאי גם החיצון לא ניקכ וכשי׳‬
‫משא״ך אם חייש' שמא נתרפא טרי׳ אפי׳ ככח״ג‬
‫ומ״ש הש״ע בס״ז דאין בדיקח לושט מבחוץ אלא‬
‫מ ב פ נ י ם רמשמע דמכפנים ע כ ״ פ אית ליה בריקיד‬
‫מתם איירי לא נמצא קוץ או מ ח ט דלא חיי׳ לשמא‬
‫הכריארק כנמצא ק ק אי מ ח ט ורמ״אס״ל דכתחוכ‬
‫כמי אם אין קו״ד מבחוץ אף אם יש קו״ר מבפנים‬
‫כשי׳ דלא חייש׳ לשמא הבריא וכתרפא ואין לח״ק‬
‫ניחי רלא חיי׳ לחך חששא דשמא הבריא וכתרפא‬
‫ת״ל משום רחייש׳ שמא ניקב גם החיצון וושט אין‬
‫לו כריקה מבחוץ רי״ל רשאני ה כ א דמיירי שאינו‬
‫ביקב מ ע א ״ ע הפיכימי עצמו משא״ך אם ניקב הפני׳‬
‫כולו מ ע א ״ ע אזי חייש׳ שמא ניקב ג ס החיצון וושט‬
‫ץ לו כריקה מבחוץ וכיון דחכא א‪:‬י׳ הפנימי לא‬
‫א‬
‫‪1‬ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ .‬מכפנים רלא חייש׳ לשמא נתרפא וכנ״ל‬
‫למדין מכל חני דלעיל דכניקכ ע ו ר א׳‬
‫מ ע ו מ ת הושט א ס ניכר ננ״י חולה כודאי‬
‫כשי׳ אם לא ^ ן כ ו זכ״ז ואם חששנו שמא ע״י קוץ‬
‫ו מ ח ט ולא נמצא חקוי לפני רק רחייש' לכך דין הוא‬
‫רכניקכ החיצון לכר יש לו כרי׳ מכפנים אם נמצאת‬
‫שם קו״ד טרי׳ וא״ל כשי׳״ואם נמצא קוץ לפני אם‬
‫אינו תחוכ כשי׳ לדעת רמ״א אם אין קו״ד מ כ ח ק‬
‫אפי׳ יש מכפנים ולרעת חט׳יז ופר״ח אפי׳ א ץ‬
‫ומציגו‬
‫קיר‬
‫‪125‬‬
‫משפל לדוד‬
‫דעי‬
‫‪,‬‬
‫קו׳יר מבחוץ אם יש כמענים טרי ומכלל הוא לרעתם‬
‫ז״ל דקו״ר מבחוץ ומבפנים שניחים שויס לםטריף‬
‫ו ד ע ת הש״ך דכנמצא לחור אפי׳ נמצא קו״ר מבחוץ‬
‫או מכפנים כשי׳ וכחחוכ לדעח חש״ע אפי׳ אין קו״ר‬
‫טרי׳ בין תחוב מכפנים כין מבחוץ אפי׳ אינו תחוכ‬
‫כפנימי כולו מ ע ״ א ע ולדעת רמ״א ס״ל כת׳׳ג דלא‬
‫ניקכ מפנימי כולו יש לו כדי׳ ראם לא נמצא כחצון‬
‫ד&פנימי קו״ר כש״י וכן אם תחוכ כחצון לכר יש לו‬
‫בריקמ ע״י עור מפנימי לחד תי׳ מנ״ל י ע ש ורו״ק‬
‫מיא ראם החוב בושט אפי׳ אין קו״ד‬
‫כלל טרי׳ ו כ ד ע ת מש״ע ומם אינו תחוב‬
‫אס לא נמצא קו״ד כלל כשי׳ ואם נמצא קו״ד אפי׳‬
‫בפנימי או בפנימי של חיצון טרי׳ ומיי׳ כ ד ע ת מט״ז‬
‫וחפר״ח כנ׳׳ל ורו״ק •י‬
‫מ ח ט שנמצא כקנה דינו כמ״ש חר״כי כסי׳‬
‫‪JH‬‬
‫לד׳ וז״ל וכל דינים חללו דניקב כ נ פ ה‬
‫ונעלה הרצועה ונסדקה לאורכה ונפחתה כדלת‬
‫כולם כשנע' ע״י חולה או כשתפם חקנח כידו ועשה‬
‫כידונקכים חללו כאופן שירע כודאי שלא נ ג ע כושט‬
‫אכל אם אינו יורע אם נ ג ע בושט או לא נתבאר דינו‬
‫כ ס י ׳ נ״ג עכ״ל אכן כ׳ רמ״א וז״ל ובל דינים אלו חם‬
‫דוקח כשידוע שהוא מחמי חולח אכל אס נעש׳ מחמ‪/‬‬
‫קוץ או מ ח ט לדידן דלא כקיאן ככדיקת הושט טרי‪/‬‬
‫בכל ענין דחייש׳ שמא ניקב מושט דלא ג ר ע מאלו‬
‫מים ס צ ו א ר מלוכלך וכו׳ ע״כ ונראח ררמ״א אזיל‬
‫ל ט ע מ י ה דאין כקיאיןאככדיקת הושט גם מבפנים‬
‫אס הוא כמקום שאין ידוע וזח רמז כלשונו רלא‬
‫ג ד ע מאלו חיח חצואר מלוכלך וגוי וחתם כמקום‬
‫אינו ידוע קרי ליה וכמ״ש חש״ך וכנז״ל אכל כמקום‬
‫ידוע יש לו בדי׳ מבפנים גםבניקכ ושט עצמווכ׳׳ש‬
‫בקנה ראין טרי׳ רק מ ח מ ת ושט ולא מ ח מ ת עצמו‬
‫ורעת חש״ע נראה דיש לו בדי׳ מבפנים רחא בסי׳‬
‫‪.‬כ*ג כ׳ וזיל שחט עוף ושחת בו ואין ידוע אס ניקב‬
‫ושט או לא חוזר ושוחט כקנה לבדו כמקים אחר‬
‫ומניחו ע ד שימות והופך הושט ובורקו מבפנים אם‬
‫לא נמצא בו טיפת דם בי״ועשלא ניקב ובשי׳ ע״כ‬
‫וא״כ גם כנד״ד ריש לו כ נ ד ד דיש לו ברי׳ מבפנים‬
‫לדעת הש״ע ונראה דאפי׳ כמקום שאין ידוע ס״ל‬
‫לרעת חשיע רמחני כרי׳ מכפנים שהרי כרין דת׳‬
‫איירי כאין ירוע ועכ׳יז מחני ליה כרי׳ מכפנים‬
‫שחרי כ׳ רמ״א שם ו ה מ נ ה ג להטריף־ וככל ענין‬
‫וגוי רחיי׳ לנקיכת ושט ואכן אין כקיאין ככדיקתו‬
‫עכ״ל ואם איתא דתתם כמקום ידוע א׳נ איך כ׳‬
‫דמ״א דאין כקיאן כבדיקת ושט וחא כמקום ידוע‬
‫מורה רמ״פרישלו כרי׳ מבפנים וכמ״ש חש״ך לעיל‬
‫והמנהג‬
‫י‬
‫סבה‬
‫שודטה‬
‫וא״כ ת י מ א םוא מש״ך בסי׳ ל ג דגם לדעת הש״ע‬
‫ם״ל רבמקום שאינו י ד ו ע לא מחני כדי׳ מבפנים‬
‫וז״א כמ״ש ואפ״ל רהםיא רסי׳ כ״ג פליגי כו ש״ע‬
‫ורמ״א אם מקרי מקום ידוע או לא דחש״ע ס״ל‬
‫רמקרי מקום ידוע ואית ליח בדי׳ מבפנים ורמ״א‬
‫ס״ל דמקרי שאינו ידוע כצוואר המלוכלך בדם ואין‬
‫לו כרי גם מכפנים אכל תימא מהוא ה נ ק מקום‬
‫‪ .‬י ד ו ע לרמ׳׳א שהרי ההיא דסי׳ כ״ג ו‪0‬י ל״ג סס״ת‬
‫וסםל״ד קרי לחו אינו ידוע וצ״ע ‪:‬‬
‫נ מ צ י נ ו ל מ י ד י ן ד כ ק נ ׳ וניק׳ מ ד א י ע״י קיץ או מחכו‬
‫לדעת חש״ע כור׳ הושט מכפים ולרמ״א אין‬
‫לו בדי׳ גם מבפנים אם םיא כמקום שאין ידוע אך‬
‫יש להסתפק א״צ בריר לו אס נעשה ע״י חולה או‬
‫קוץ או מ ח ט מ ה ־ינו אם מרמין אותו לושטדקיי״צ‬
‫אפי׳ משום חשש כעלמא טרי׳ וכנ״ל או לא מדמין‬
‫קנח לושט והנח מלשון חרכ״י חנ״ל דכ׳ וכל דינים‬
‫אלו וגו׳ כשנעשו ע״י חולה וגו׳ אכל אס אינו י ד ו ע‬
‫וגו׳ אין להכיא ראיה דקנס ד ו מ ם לושט כענין זה‬
‫ראפ״ל דלעולם כקנה כעינן ודאי שניקכ ע״י קוץ‬
‫אבל מ ס ח מ ח וראי לא חייש׳ לקוץ ו ה א דכ׳ חה״י אכל‬
‫אם אינו י י ו ע אם נ ג ע בושט נתבאר דינו כסי׳ כ״ג‬
‫וגו׳ ד״ל כגון שצא תפס חקנם בידו ולא נ ע ש ם ע ״ י‬
‫חולם רק ע״י קוץ או מ ח ט אכל אינו ידוע אם ניקב‬
‫הושט או לא ע״ז פ׳ ככר נתכאר דינו כסי׳ כ״ג אבל‬
‫לעולם איירי בידעינן בכדור שנעשה ע״י קוץ ומ״ש‬
‫אבל אם אינו י י ‪ -‬ע וגו׳ הוא הפוך שלא ת פ ס חקנם‬
‫בידו וגס ל א ו״י חולה אלא ע׳׳י קוץ דאז לא ירעינן‬
‫א ס נ ג ע או ל א ‪ :‬דינו כ מ ״ ש כ ס י כ״ג וא״כ‪ .‬מלשון‬
‫זח‪.‬דהרב״י אין ־אייה לומר ־־קנח ר ו מ ח לושט בזה‬
‫רק דבקנח מ ס ת מ א א ס ע ״ י חולה או ע ״ י ק י ץ ו מ ק מ‬
‫דבשי׳ מס״ ש ש ׳ עיי קוץ סי' ע ״ י חילי ואת״ל ע ״ י‬
‫קוץ שמא ל א ניקב הושט ו ה א דאין אומרים בושט‬
‫זה חש״ס הנ׳׳ל משיסדכושט כיין דאכלמ כ י ם ו פ ע י א‬
‫כיס מ ס ת מ א כיץ שניקכ הפנימי ע ״ י קוץ ניקב ג ם‬
‫החיצון ולא מ ק ר י ספק וחילוק זה כתכו הש״ך‬
‫כנקח״כ והי־פי־״ח כסי׳ מ״ט יעו׳יש ולקמן כסי׳מי׳ט‬
‫אשיג על \‪ 1‬ז כמת שכ' שרחם ס״ס משום שאינו‬
‫מתהפך יע־״ש י א ״ נ ה ד ר דינא דקנס אינו ד ו מ ת‬
‫לושט רק צהרקק י מ ס נ י בו ס ס חנ״ל ואינו חושש‬
‫לנקיבת ה שט י ק בניקב ודאי ע״י קוץ וכנ״לודו״ ‪f‬‬
‫ו ה מ נ ה ג ה י א רבקנת אם נמצא בו ניקב פסולת‬
‫דחיישצן לנקיבת ושט דאין אנו בקיא ‪f‬‬
‫בב ״י ואס ‪ :‬מ צ א מ ח ט בין תחוב בו בין אינותחוכ‬
‫אס לא נמצא קו״ר מכחוץ כשכ׳׳ב ומנת מ״ש‬
‫כתקילס אם נמצא בו ניקכ פסול וגו׳ מיי׳ ע׳־י קרן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫ראן‬
‫^כו‬
‫דיני‬
‫משביל‬
‫ראז חייש׳ לנקיכת שושט ואין כקיאן מ י י ק ' ומיי׳‬
‫כ ד ע ת רמ״א בסםל ׳ד ובסס״נג וכססי׳ח דסי׳ל״כארל‬
‫ע״י חולי או מ״ם כשי׳ משום מם׳ מנ״ל ומ״ש אם‬
‫<מצא מ ח ט אפי׳ תחוכ א ם אין ק ו ״ י מבחוץ כשי׳‬
‫זמ מחולק מדין ושט ד מ מ נ ח ג תוא אפי׳ אין קו״ר‬
‫כלל טרי' כנ״לויש ליישכ ט ע ם חילוקים משום דעיקר‬
‫ט ע ם אסור ושט פתחוב אף אם אין קו״ד עליו כלל‬
‫מ ו א משום דחייש׳ שמא ניקב ותבריא ונתרפא וא״כ‬
‫כקנימ דמוו״ל ס״ס כשי ס׳ ניקב סוא עצמו סי לא‬
‫גיקכ ואתי׳ל ניקכ ונתרפא שמא לא ניקכ מושט‬
‫דטרי׳ הקנה הוא רק משום נקיבת מושט ולכן כושט‬
‫דאין בו ס״ס רק ס' א׳ שמא ניקב או לא טרי ובפרט‬
‫בושט אפי׳ ס״ס נימי לא ממני וכמ׳׳ש לעיל ה ט ע ם‬
‫‪,‬‬
‫ודו״ק היי׳יק ה י ט י ב ‪:‬‬
‫ו מ ^ ת ה אלכה ואשובה אל הגדולים מ ה שחגים‬
‫מרב מסרם״א אסכא״ג זלמ״מ ע ל ענין‬
‫ומ עמ״ש מ מ נ ה ג י ם מנ״ל וז״ל מ״ש במנמגיםכקנמ‬
‫א ם נמצא בו ניקב פסו' סיי' ע׳׳יקוץ אבל ע״י חולי‬
‫כש״י דלא חייש' לנקיכת מושט ואם אינו י ד ו ע‬
‫מ ח מ ת חולמ או ע״י קוץ נראמ דיש חילוק כין ושט‬
‫לקכמ רכושט ר ^ מ אם ידוע מ ח מ ת חולי דאז אמרי׳‬
‫ראם ניקכ מצד א׳ כשי׳ אכל מ ס ת מ א טרי' דחייש׳‬
‫שמא ע״י קוץ ושמא ניקב כולו ומשו״ם טרי׳ וכ״כ‬
‫רמיא בסי׳ ל״ג וז׳׳ל אכל אם יש לחוש שניקב ע״י‬
‫<ןוץ טרי׳ וכ״כ שם שיך וז״ל אפי אם יש לחוש שניקב‬
‫ע״י קוץ טרי' ע ר שיורע בוראי שניקב ע״י חולי‬
‫עכיל וכ״ז בושט אבל בקנס איכא למימר דדוקם‬
‫אם ניקכ כודאי ע״י קוץ מוא דטרי׳ אכל אם יש‬
‫לתלות ולומר שמחמת חולם כשי׳ משים ס״ס ס׳‬
‫ע ״ י קוץ ס׳ ע״י חוליו ואת״ל ע״י קוץ שמא לא‬
‫ניקב מושט ולכך ט רמ״א בסי׳ ל״ד אכל אם נעשת‬
‫מ ח מ ת קוץ טרי׳ ולא כ אבל אם יש לחוש כמ״ש‬
‫גבי ושט ומגם שכ׳ כרישא דרוקא כשידוע כשמוא‬
‫ע ״ י חולי איכא למימר ל״ד אלא מלשון מרב״י ש״כ‬
‫כשי׳ ל״ד וז״ל וכל דינים מללו וגו׳ כולם כשנעשו‬
‫<ג״י סולם או כשתפס מקנם כידו וגוי כאופן שיודע‬
‫בודאיי שלא נ ג ע ב ו ש ט אבל אם אינו יודע ודאי‬
‫ט ר י עכ״ל מ ש מ ע דאין חילוק כוםט לקנס ועיי‬
‫סי׳ מ׳יח שכ׳ מש״ע ד״ס אזלינן לקולא משום‬
‫ם״& אלא עיקר מחילוק חוא דשאני ושט שכגילות‬
‫לאכול בו קוצים ותלינן בקוץ אכל כקנמ וקדקבן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫תלינן לקולא משום סיס עכ׳ל מסרש״א ניד׳יו‪:‬‬
‫) ב א מ ת יש לדעתי ל מ ג י מ ע ל דכריו מנ״לרמ״ש‬
‫מלשון תב״י וגוי דאין חילוק בין קנמ לושט‬
‫* כ ר תשיבנו ע״ז ופשוט תוא דאין משם שום ראייה‬
‫לדוד‬
‫‪«6‬‬
‫שחיטה‬
‫ג ס דכריו תמוהים כמ״ש אלא ת ע ק ר סוא וגו‬
‫דכאמת מ ם ממיש כזה מלשון מפ״י עכ״ע נראם‬
‫לםפך דקנם וושט שוים כזם וגם כקנס ליכא ס״ס‬
‫והקו׳ ם י י א ליוכתס אומנם לפמ״ש לק׳ מייוכנ״ל‬
‫ג ם מ ה שהעתיק לשון סרכ״י והכיא כלושנו י א ם‬
‫אינו יורע כודאי טרי ע״כ ז״א כלשון חרב״ידלשון‬
‫מרכ״י אין בו רק דינו נתבאר כסי׳ כ״ג וחיי׳‬
‫ר ט ד ק י ם מבפנים וכמו שכתבתי לך באירן למעלה‬
‫ואיני יודע היכן מצא לשון חרב״י שכוי כך כי בשום‬
‫כ״י לא כך לשונו אלא כמו שהעתקתי לך אני הבל‬
‫למעלה וצ׳יע אומנם שאר דבריו נראים לענ״ד‬
‫וכן אני‪ .‬כתבתי למעלה בפשיטות אבל מ״ש חילוק‬
‫ד ב י ן ק נ ח לושט משום ס״ס לא מחני בושט זח ככר‬
‫נתבאר דכתבחו נקח״ב וער״ח גם מ״ש חרב י״ץ‬
‫ח״ל ו ט ע ם חילוק שבין קנח לושט בנמצא בו קוץ‬
‫דכקמ מ ג ם שניקב כולו מצד עצמו כשי׳ מ ר ״ ר חצי‬
‫קנם פגום וגו׳ אלא רחייש׳ שמא ניקכ מושט לכן‬
‫אם נמצא עליו קו״ד כודאי ניקכ כולו וכיון שניקכ‬
‫כולו חייש שמא ניקב מושט אבל כושט טרי' מ ח מ ת‬
‫עצ ‪ r‬ולבן אם נמצא עליו קו״ר כין תחוב בין אינו‬
‫תחוב כידוע שניקב וא׳׳ל נמצא קו'ד והוא מחוב‬
‫חייש׳ שמאהכריא ונתרפא עכ״ל זת נתכאר למעלת‬
‫ישם בארנו סיטב ט ע ם חילוקי׳ ואפשר רבכלל דכרי‬
‫חרב י״ץ דברי אלא שלא כרד יפה ודו׳׳ק ה ט י ב ‪:‬‬
‫מ ח ט שנמצא בריא ומבאר בטו״ר וכב״י‬
‫די‪1‬‬
‫סי ל״ד ופסק םשיע דאם חריא שלימה‬
‫נופחין אותם אם עולח בנפיחמ דמיי׳ לא מ פ ק א‬
‫זיקא כשי׳ ורוקא אם אין עליה קו״ד מבחץ או‬
‫אמרינן רדרך סימפון הריאה כאח ואין חילוק כין‬
‫ק ו פ ח לכר לקופה לגיו רכשי׳ ואין לסקי מיש מ כ כ ד‬
‫ראם קופח לבר טרי' דחייש׳ שמא ד ר ך ושט באם‬
‫ונקבה חרקין וא״כ גם םכא נימא דבאמ ד ר ך הושט‬
‫ונקבה חדקין או הושט די״ל ביון דסמפני ריאה‬
‫י ח מ ם חלינן שבאה דדך שם ונכנסה ג ס בדרך קו‪1‬ס‬
‫ומיחו ק׳ כפי מ ה שתעלה ח י ב ט״ז מי׳ מ ״ א גבי כבד‬
‫וז״ל ונראה דודא י מ ח מ ת ס׳ לחוד אסיינן כיון‬
‫ררוכ הכליעות דרך הושט חם ע״כוא״כ גםכריאם‬
‫אמרינן שמא דדך הושט נכנסה אעפ׳׳י שנוכל לומר‬
‫ריכולס ליכנם דרך םסימפון דריאה מ ״ מ מו׳׳ל‬
‫לאסור כ מ ו גכי ככר ונ״ל לתי׳ כמ״ש חרכט״ז עצמו‬
‫וז״ל אלא דכרישא חית לנו ל ו מ י שאין לתלות ד ד ן‬
‫מושט נכנסה כיון שיש י ו ק ו פ ס אע^׳יי שתורו‬
‫ל מ ט מ נוקכ שפיר מ״מ מיאך יכולמ מקופח ליכנס‬
‫דרך שם דמוא ניקכ קטן אלא מימ שם לחלות כקופא‬
‫ע״כ אמר שע״כ יש לך למחמר אעפ״י שאינן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מסתיכר‬
‫‪!27‬‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫דיג•‬
‫מ ס ת י כ ר ד א ל א מ א י רדרך הקנס נכנסה מיאךניקכה‬
‫הכשר של ח כ כ י אחר יציאה מחסימפון ע ם כ׳ חצררין‬
‫שקולין מ״מ טרי׳ מספק ע״כ נמצינו למידין מתורת‬
‫'הרכ ז״ל היכא דאיכא הוכחה לני כחתיר יותר‬
‫מהאיסור חלינן להתיר רםא שם רמחמרין לאיסור‬
‫א ע ״ ג ראיכא הוכחה לחחיר משום ראיכא סוכחס‬
‫נימי לאיסור וכיון ששקולין סם יכאו כ׳ טרי׳ וכן‬
‫אם ליכא שוס חוכחח נימי אסורם מ ס פ ק אכל אם‬
‫איכא הוכחה להתיר ואין הוכחה לאיסור תלינן‬
‫כהתיר יותר מהאיסור וא״כ כנד״ר איכא הוכחה‬
‫להתיר יותר מתאיסור ת ד ע שאם נאמר דררך ושט‬
‫נכנסה וניקבה םרקין או מושט איך יכולה הקופה‬
‫ליכניס ולצאת דרך שם ולעלות לריאה דרך ניקכ‬
‫קטן לכן תלינן כסתיר שנכנסם ד ר ך חקנח ואין לו‬
‫שום הוכחת כיון ר ר ר ך סמיפון הריאה רחכיס יכולת‬
‫ה ק ו פ ה ליכנס כסימ פרן ודוחקת לתוך כשר הריאה‬
‫שהוא רך * ומיהו תי׳ ראם כ מ ח ט דקה אמאי לא‬
‫אסרינן מש׳ דחשתא ליכא שוס הוכחה לא לצר‬
‫האיסו׳ ולא לצד ת ה זיר וחו״ל כרין כס־ ראסור כמ״ש‬
‫מש״ע ואמאי פ׳ המחכר כאן דאין חילוק למחט ד ק מ‬
‫למחט ע כ מ ע״כ נ ר א ה כמ״ש מרכ פר״ח דגם מכא‬
‫איכא מוכחמ רלא כ א מ דרך ושט רא״כ אמאי אין‬
‫עלימ קו״ר מכחוץ אעכ׳ייל דורך מקנמ‪.‬נכנסה א ח י‬
‫שחי׳ דחק ועפר ואמטו לחכי אם חריאמ שלימא‬
‫ואין עלימ קו״ר כיון שאין רעותא לפני תלינן‬
‫שמםפינא נקכ ואתא וכן אם היא חתוכא טרי׳‬
‫ואפי׳ קופת לגיו ו ס ״ ט או משום שכיץשאינח שלימת‬
‫לעני אמרינן שנכנסה רר׳ הושט ואעפ״י שאין הקופמ‬
‫יכולם לנקוכ וכדאמרינן גכי ככד שאני כשר חריאא‬
‫שהוא רך ומתוך כך חייש םניקכ אפי׳ כצד ק ו פ א‬
‫וזהו ט ע ם רש״י ז״ל או כ ט ע ם התוס׳ שמא‬
‫מסימפונות יצא חורה של מ ח ט וניקכ שני קרומי‬
‫הריאה מכחוץ וחזר ונכנס ה מ ח ט לפניס ואסנמצא‬
‫כריאת ויריעין זית דינו כרין מ ח ט ממש רכשלימח‬
‫ונופחין אותה ולא מ פ ק א זיקא כשי׳ וכחתוכח טרי׳‬
‫וכנ״ל ואם נמצא גריעין ת מ ר ח כשי׳ אפי׳ כחתוכמ‬
‫נמי כשי׳ דלמ׳ לרעת התום' דבשי׳ דאין דרך תמרת‬
‫לנקוכ ואמרי״ רכוראי דרך םמפו׳ כ א ח כשי׳ אלא‬
‫אפי׳ לרעת רש״י נימי יש להכשיר רשאנימחט דאמר׳‬
‫דמעי׳ ניקכח הוושט דדך חודה ואח״ךניקכת קרומי‬
‫הריאה שהם רכים דרך קופהמשא״ך כגריעיןתמרת‬
‫ט פ י יש לנו לומר שנכנסה דרך סמפון מלומר שניק׳‬
‫ושט וריאם וכ׳ םפר׳יח דיש לסמוך ע״ז להתיר א ף‬
‫למעשה ו ע ו ד דכלו׳׳ה רכיםפליגיעל רש״י ולרידהו‬
‫חרכד פשוט כרכתי׳ ו מ ע ת ת מ״ש הבה״ט וז״לוס״ת‬
‫‪,‬‬
‫סכז‬
‫שחיטה‬
‫אם נמצא כליאה גריעין זית וכ״ש חמרה כשי׳‬
‫וכחת״ו טרי׳ עכי׳ל מ״ש ובמתו״כ טרי' לא קאי‬
‫אגריעין של תמרח רק אשל זית יכחשו טרי׳ כמו‬
‫מ ח ט אכל כשל תמרח גס כמתוכ׳ כשי׳ וכמ״ש‬
‫שפר״ח א״נ לא רק חכח״ט ורו״ק ואם יש עלית‬
‫קו״ד א‪1‬י׳ שלימם טרי וכלא קו״ד נמי אם ניקכם‬
‫לחוץ טרי ולד׳ לסמססוכח״כ דקיי״ל אפי׳ניקכה‬
‫מ ע א ״ ע ראם לא נמצא קו״ר רכש׳ רשאני ריאה‬
‫שכיון שסמשקין מש פשי תמיד כל מ ס שבתוכם‬
‫נישוף יפס סקו״ר שמבפנים ו ג ס שיש מכחוץ מ ת מ ע י ׳‬
‫אדמימותו ולא מינכר משא"כ כ ח מ ס ס וכס״כ א״כ‪.‬‬
‫כריאם לא מנכר כולי חאיקו״ר כ ק מ מ נ ת י ה ומשו״ס׳‬
‫כלכמח ראזינן כיח ניקכ טרי׳ רילמא יש לח קי״ר‬
‫ולא מניכראכלככח״כ רלא שייך למימר חכי מכשיר‬
‫לח כ״כ חפר״ח וע״י כש״ךורו״ק‬
‫ומציגו למידין מ ח ט כריאח וכן גריננין זית וכיש‬
‫של תמרח •והיא שלימה וכרקנו חריאח ולא כצ״כ‬
‫כשי׳ אם אין קו״ד ואס יש קו׳יד או אם היא חתוכה‬
‫אפי׳ אין קו״ד כ מ ח ט וגריעין זית טרי׳ וכשל ת מ ר ח‬
‫כשי׳ לרעת חפר״ח ואפי׳ לרש״י ז״ל וככל חני אין‬
‫חילוק כין מ ח ט רקח ו מ ח ט ג ס ה לקופה לגיו או‬
‫לכר כין להכשיר כין לחטרי׳ וח״ט כנז״ל וכנמצא‬
‫כסימפון רכה רריאח כשי׳ אפי׳ חתוכה ו כ ד ע ת‬
‫רמ״א ו ר י ק ‪:‬‬
‫ו ה מ ג ה ג מ ח ט כריאם אם נמצאת כצר ימין כורי‬
‫ג׳ אונות וחוררא ותאומם ואם כצר‬
‫שמאל כורקין ח א ו מ ח וגי אונות אם נמצאת קו׳ ד‬
‫טרי׳ואי״לכשי׳ ומ׳יש ואם לאו כשי׳ חיי׳ ע״י נפיחת‬
‫ולא כ צ ׳ כ ו כ ד ע ת ס פ ו ס ק י ס ודלא כ ר ע ת מע״חדס״ל‬
‫רעיקר היא קו״ד אלא םעיקר הוא כמש״ל וכן ת י א‬
‫ר ע ת חמנחגים אע‪1‬״י שסתמו רכריחם ורו׳יק‬
‫ולעינן גריעית !ית ושל ת מ ר ח נמי דינא כנ״ל ודו״ק‬
‫וכתכ הפר״ח אם נמצא מ ח ט כריאה שנימוח או‬
‫או שנשפכה כקיתון אעפ״י שהיא עולה כנזיחנד‬
‫טלי' שחרי ניקכ תסימפון ואין לו רכר שישתום עכ״ל‬
‫ובסמיפוגא רכה דריאח כ׳ ה מ נ ה ג וז״ל רכשיר‬
‫וכן כככד וכלכ טרי׳ ע נ ״ ל ומשתימות‬
‫לשונם נראה דאפי׳ כחתוכס נמיכשי׳ וכן אם ס י *‬
‫לפני א״צ כריקה וכן ד ע ת הפריח שכ׳וז״ל וכן עיקר‬
‫וא״כ אף שחכמ״ט כתכ שכ״ג ס״ל ררין ס מ פ ו נ א‬
‫שוה לדין הריאה דכשלימה כשי׳ ככריקח ובחתוכיד‬
‫טרי׳ עכ״ל אינו עיקר רח כ ר ע ת חפר״ח וכסתימת‬
‫לשון ס מ נ ס ג י ס כנ״ל וכפרט י כ כ ד שלימה סו״ל‬
‫כרואה חתוכת וכיון שמתיר כככד ח״נ כרואה ח ת ו כ מ‬
‫ועין כפי״ח סשי׳ לו׳ ודו״ק •י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫אם‬
‫קבה‬
‫משכ ל לדוד‬
‫דיגי‬
‫א ם כמצא מ ח ט מוכחת ע ״ ג חריאמ של אוכמ ארוכמ‬
‫ו ע כ ה יש לחטרי' ממ״כ אם כא מבטן הרי‬
‫כיקכו ככי מעיים ואם כא דרך הריאה כקכו חריאח‬
‫‪.‬ופשי׳ דטרי׳ עכ״ל חכח״ט ז״ל וכן נראה ד ע ת‬
‫מפר״ח שכ׳ כסי׳ עי׳ל וז׳יל נמצא כריאה עצם רק‬
‫אחד א מ ך קצת מונח על סריאח מכחוץ ודכק לעורה‬
‫ברוחכח מ ס ת מ א אינו אלא מהצלעות ח כ ח מ ה וכל‬
‫שניפחין אוחה ולא כצכ׳ כשי׳ עכ״ל ט ע מ א משום‬
‫ד מ ס ת מ א איכר אלא מהצלעות ח כ ח מ ח וגו׳ וחיי׳‬
‫ככגון עצם דחליכן כעצם הצלעות אכל מ ח ט כודאי‬
‫טרי׳ וכמ״ש חכח״ט ודו״ק‬
‫^ ו ד כתכ הכחייט וז״ל אס יש סי כס כמקום חמח׳‬
‫דיכח כגון קו״ד וטרי׳ חרשר״ם עכ״ל לכאורה‬
‫נראה דחמסס וכח״כ כמי אם חיה ה מ ח ט תחוכ כו‬
‫ויש סי׳ ככגד ח מ ח ט מכחוץ רטרי׳ דחי״ל כקו״ד ־‬
‫דטרי׳ שחרי דין זח דאם יש קו״ד ע ל חריאח טרי׳‬
‫למריט אותו מרין מ ח ט שכמצא כגח״כ וכח״מ‬
‫כמ״ש חכ״• וכ״כ ש״ך וכ״ח ו‪1‬ר״ח וא״כ כי חיכי‬
‫דסי׳ כמקום קו״ד מציכן כר יאה ה״ן כימא כחמסס‬
‫‪:‬‬
‫וכה״כ ככ״ל ‪:‬‬
‫אומנם מלשון מ מ כ מ ג כ מ נ מ ג י ח מ ס ם וכח״כ לא‬
‫מ ש מ ע כן וז״ל ואס לא ניקכ רק מצד א׳‬
‫והסי׳ כגר מ מ ח ט רינמ כרין קו׳יד אלא מסירין מסי׳‬
‫ורואין קו״ד עכי׳ל וטרם אדכר צ״ל שלשון ממכמג‬
‫ט״ס וצ״ל אין י־יכמ כדין קו׳׳ד אלא מסירין וגו׳ וא״כ‬
‫מ ח מ נ ח ג מ ש מ ע למפך מנ״ל דסי׳ לא מוי כקו״ר‬
‫ו ג ם מדכרי הפריח סי׳ מא׳ סקט׳׳ז וז״ל כתב בספר‬
‫ג״ץ דכל שכמצא מ ח ט תחוכ ככרס ו כ כ ג י אותו‬
‫מקום נמצאת סרכה ככרם תלינן לחומרא דודאי‬
‫חסי׳ כאת מ ח מ ת ה מ ח ט שניקכח ח^רס מ ע א ״ ע‬
‫אבל כנמצא קוץ או מ ח ט מונח כך ככרס‪-‬ואינו‬
‫תחוכ כו אעפיי שכס״כ נסרך לאיזח מקום אין‬
‫להטריף ע ״ כ ו י פ ת כתכעכ״ל מפר״ח ומזת מ ש מ ע‬
‫כ ד ע ת הבה ׳ט דס׳ הוי רינה כקו״ר ו א ״ כ ת י מ א ע ל‬
‫* מ נ ה ג חנז״ל מהיכן יצא לחם דין זח חיפך כל‬
‫ח א ח י ו נ י ס ז״ל •וראיתי למי׳ מסיש״א ניר״ו שגם‬
‫הוא חק׳ עלמים כמ״ש >‬
‫א ו מ נ ם הוא לא ח ט א רק דכרי מפרי׳ח חו״לולא‬
‫תביא דברי חכה״ט שסכאתי אני ולכסוף ח ע ל ח‬
‫חרב י׳יץ דאין למנהג זה סמך רק שהעיקר כ ד ע ת‬
‫תפר״ח אך חרבר צ״ע לומ׳ שהמנהגים אשריסדום‬
‫בעלי חריסיןחכמי סדור שלפניו לפני פני נעלם מ ה ם‬
‫רכרי חפר״ח חנ״ל ולכן נראה ל ע נ ״ י כרי להשוי‬
‫י ־ * ע ת ם ע ם ר ע ת פר״ח כשנאמר ד ח א י כ ׳ פר״ח דדין‬
‫מי׳ כקו״ד כשאר אכרים חיי׳ דוקס אם נסרך למקום‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪32‬‬
‫שחיטה‬
‫‪128‬‬
‫א ח י וכגוונח רחהג״ה דכנסרן ה ט י פ ש לבה״כ שכ'‬
‫רמ׳׳א רכודקין את ה כ י ס שבודאי יש שם קוץ ו ט י‬
‫ואהא העתיק חפי״ח לשון הרב ציץ דסי׳ כקו״ד‬
‫רחיי׳דוקא נ כ ס י ו למקום אחר דאז וראי סי׳ זו כאס‬
‫מחת כיקכ רניהי יקיי״ל דאין כ ו ע ס וסי׳ אלא כדיאה‬
‫משו רכשאר אכיי׳ איכה י ק התפשטות ליחה כ ע ל מ א‬
‫וכמ״ש ח י כ ש״ך כסי׳ מ״כ סק״ג יעיי״ש מ ״ מ כיון‬
‫ראיכא מ ח ט תחוכ מצי א ח י וסי׳ עליו ממקום‬
‫אחר אז דיכם כקו׳׳ד גם בשאי אביים ולא אמדי׳‬
‫התפשטות ליחס בעלמא היא אבל אם לא כ ס י ן‬
‫למקום א ח י י ק סי׳ תלויה בעלמא אפי׳ חפר״ח‬
‫מורה דאין א ו מ י י ס כיקב מ ע א ״ ע אלא חת!שטות‬
‫ליחה רעלמא וכרקיי״ל כן בשאר אברים וניחי‬
‫דבריאס אפי׳ סי׳ תלויה כנגד מקום ה מ ח ט רינה‬
‫כקי״ד וכרמשמע מלשון חכחייט סנ״ל מ״מ שאני‬
‫ריאס משום דחסי פוסלת כח משאין שאר אברים‬
‫וחשתה נאמר דמ״ש ה מ נ ה ג אין דינם כרין קו״ד‬
‫היי׳כנסרך לכר רהיי׳ סי׳ תלויה ע״ז אמר דמסירין‬
‫הסי׳ ומראין קו״ר אבל אם נסרך למקום אקר מידו‬
‫לספר״ה דרין סי׳ כקו״ר ומר אמר חרא ומר אמר‬
‫חרא ולפ״ג נלע״ר ד ו ד צ כ א ח ולקמן כדיני‬
‫מ ח ט שאר אברים נבאר זה באורך בסי׳ר עיי״ש •‬
‫והמנהיג רבריאח מ ס ר ך למקום אחר יש לבדוק‬
‫אחר קו״ד וכשאר האברים אין חילוק‬
‫דאין סי׳ ו כ ו ע ס רק כריחה טכ״ת תר״כ‬
‫‪,‬‬
‫דוד צבאח‬
‫מ ח ט הנמצא כלכ דינו נתכאר כטור סי׳‬
‫די?‬
‫מ׳ וחוא נ ו כ ע מתשוכת כנח״ג דדין זם‬
‫לא נמצא בתלמוי כמ״ש הכ״י כשם חרשכ״א וז״ל‬
‫חטו״ר לשון כח״ג מ ח ט חמשתכח ב ל כ ^ א ע ״ ג י ל א‬
‫ניקכ טרי׳ וח״מ כי משתכח כסימפונא דלבא לגיו‬
‫דלית לת רוכחח אחרינא למיפח וכי רישא לתיתאי‬
‫רכמח ראתא ניקובי מ נ ק ב וטרי׳ אבל קופא לתתאי‬
‫רלא עייל אל‪ £‬לסימפו׳ רכא תלינן דלמא כ ח י י‬
‫דשעלח פלטי למ־ואחזוקי איסורה לא מתזיקנן רנפק'‬
‫מ ס ת ם וניקכ דוכתא אחרינא עכ״ל הטור • ובאמת‬
‫לשון כת״ג זה ק׳ דכריו ארכריו דמתיחלמ בתבדלא‬
‫אסירינן רק אי‪-‬משתכח כסמפוןשכפנים ו ג ם רישא‬
‫לתתאי דוק מינה ה א אי משתכח בסימפון ה ג מ ל‬
‫־אפי׳ רישאלתתאי כשי׳ וכן אי נמיבסימפוו שבפנים‬
‫ורישא וקופא לתתאי כשי׳ זה םכלל מעולם דבעינן‬
‫קרתי לריעותא ומסי׳ דכי לתתא כקופא וכסמפונא‬
‫י כ ת מ ש מ ע רלא מכשי' אלא כתרתי לטיכותא אכל‬
‫תרא לריעותא אתו' וזת תיפך דיוק דרישא כנז״ל‬
‫ומזמ מוכרח כרכ״י לפריש רכרי סכת׳יג לחד פ ל‬
‫מכי‬
‫‪129‬‬
‫דיני‬
‫משכיל לדוד‬
‫תכי דחי׳ מ״ש כסי׳ אכל קופא לתתאי דלא עייל ‪12‬א‬
‫‪ .‬כמימפונא רכח צ״ל או לא עייל אלא כםמפונא‬
‫רכה והפי׳ אכל קופא לתתאי אעפ״י שנכנסת‬
‫כסמפון הפנימי כשי׳ דליכא למימר ככניסתח‬
‫‪,‬נקוכי נקוכ וכן אם עדיין םוא כסמפון הגדול כשי׳‬
‫ולא חייש׳ דילמא נפקא מ ח ת ס ונקבם מקום א ח מ י‬
‫״ דאחזוקי איסורה לא מחזיקנן לאו מלתא היא וחקש׳‬
‫ע״ז סרכ דכאן אמרי׳ דאס קופא לתתאי כשי׳‬
‫אפי׳ כסימפץ שמכפנים וגכי ריאה אמרי׳ קופא‬
‫לכר אסור משוס רחייש' שמא דרך הושט נכנס וניקכ‬
‫חדקין או הושט וא״כ ם״נ מו״ל לחטרי׳ דכוראי‬
‫דרך הושט נכנסמ ועלתה וניקבה כחודה ונכנסה‬
‫כסמפין ראי אמרי׳ דרך הסמםון כאח לא חיי׳‬
‫נוקכת כצר ח ע כ שלח א״ו דררך חושט כאח ונקבה‬
‫חושט או מרקין ותי׳ חרב כר״מ רחעיקר כגרסת‬
‫ח כ ח ג כך חיא אכל בקופא לתתאי אי לא עייל רק‬
‫כסימפונא רכח כשי׳ וגו׳ וא״כ מ ש מ ע דלעולם‬
‫ד ג ם כלכ אינו כשי׳ רק כקופא לכר ו ג ם נמצא‬
‫כסימפון רכח דתליני דרך סימפון אתי דכודאיל״מ‬
‫לאיכוני לבא כסימפוני אלא אם באמ כדרכי אכל‬
‫בקופא לגיו אעפ״י שנמצא מסמפו׳ רכמ טרי׳ רכל‬
‫כ מ מ דאתי נקכ וסוף מלכ לנקוכ ומו״ל כנקוכ‬
‫מחשתמ משא״ך גכי ככר ככ׳ימג כשי' ואין נקכ‬
‫מזיק כככד ע״כ ולפ״ז פליג על מרכ״י וס״ל רחרא‬
‫לריעותא אסור ע ר דאיכא תרתי לטיכיתא וכנז״ל‬
‫וסרב מחרי״ק ז״ל בשולחנו חטחור פסק רכבל‬
‫ענין אס נמצא מ ח ט כלכ כשי' ולא חילק בין קופא‬
‫לבר לקופאלגיוכמו שוןילק כח״חג וחכ׳יי ת מ ס ע ל‬
‫חרשכ״א שכ׳ סתם מ ח ט שנמצא בלב כשי' ו ת מ ח‬
‫עליו וז״ל ותמהני ע ל חרשכ׳׳א שכ׳ בספרו הקצר‬
‫מ ח ט שנמצא כלכ טרי׳ ולא חילק כין קופא לכר‬
‫לקופא לגיו ומאחד שחכיא כספרו ת א מ ך דכרי‬
‫כמ״ג למח לא פסק כמותו עכ״ל א״כ תמיתא זו‬
‫קזרמ ע ל מרכ״י כעצמו שלא חילק גם מוא כ ס ! ר ו‬
‫מקצר כין קופא לכר לקופא לגיד‪-‬כדחילק כספרו‬
‫מכ״י ואפ״ל רכש׳יע חזר כוי ממ״ש ככ״י וחשש‬
‫לתחמר כ ר ע ת חרשב״א דלא חילק וכו׳ ד ע ת כאד‬
‫מג״ו םק׳׳ו ופק״ז יעייש׳ ״ אינ י״ל דחש״ע מוק״ל‬
‫ק״ו מרכ כר״מ שתעתק׳ למעלמרלממאמרי׳דקופ׳‬
‫למתאי כשי׳ תא קופא לתתאי דגבי לכ קיי׳ קופא‬
‫ל כ י י־גכי ככד וכמו דאמרי׳ גבי ככר טרי׳ משום‬
‫נקבת מרקין מ״נ גכי לכ וא״כ אי אמרי׳ תכי ליכא‬
‫שום תכשיר גכי ל כ ד א ם רישא לתתאי טרי׳ משום לכ‬
‫ע^מו ואם קופא לתתאי טרי׳ משום נקיכת סדסין‬
‫וכנ״לוא״כ אין חילוק גכי לכ בין קופא לתתאי כין‬
‫שחיטה‬
‫סכט‬
‫רישא לתתאי לעולם טרי׳ וצדקו דכרי מרש״בא כזית‬
‫רלא חילק כחכי ממ״ט וגם סש״ע ס״ל כן וחזר‬
‫‪.‬ממ״ש כספרי מכ״י אכל רמ״א עסק ע ו ד עפ*י‬
‫‪ .‬דרכי כר״מ ראם נמצא כסימ׳ חגרול ו ג ם קופא‬
‫לכר לצד חלל סרמממ ומיי׳ נמי קופא לשמאי דלכ‬
‫מרי זו כשי׳ רלחשש רקין מרי נמצא כסימ׳ רכא ואם‬
‫לנקיכת לכ עצמו ט ו ן דקופא לתתאי אין סופו‬
‫‪ .‬לנקוכ וזמו שכיון כמג״מ כסי׳ מ׳ ס״ג וו״ל מימו‬
‫אם נמצא רק כסימ מגדול שכלכ וקופא לכר דמיי‬
‫לצד חלל מלכ אם ראש מ מ ח ט כגרעינן תמי־ס כשי׳‬
‫רתלינן שנכנס דרך מגרגרת לסימפון שכלכ ומאחר‬
‫שראשו למטמ אין מופו לנקוב ע״כ ו מ ע ת מ נתכארו‬
‫ד כריו מ״ש כמג״מ יכנז״ל אומנם יש לך לדעת‬
‫שמ״ש כסוף מלשין ומאחר שראשו למטמ ר״ל ק ו פ א‬
‫וקרי לח ראשו וכן מצאתי לחרא״ש דקרי לקופא‬
‫ראשו וחשתאי יוכנו דברי חג״ח כמ״ש כספרו‬
‫ד ״ ודו״ק ‪:‬‬
‫ךמצינו למידין דלרעת חש׳יע מ ח ט שנמצא‬
‫כלכ אין חילוק כין קופא לכר‬
‫לקופא לגיו לעולם טרי׳ זולת אס נמצא כסמפונא‬
‫רכא וקו נ א לכ וקופא כגריעין של תמרח אזי כשי׳‬
‫וא״כ כמחטין דיד‪ ,‬דכולתו דקים ככל ענין טרי׳‬
‫אפי׳ נמצא בס מ׳ רכא וכ״כ וכן חוא ר ע ת ם מ נ ח ג‬
‫וז״ל מ ח ט כככד טרי׳ כ י ן ק י פ א ל כ ר כין ק י פ א ל ג י ו‬
‫וכן כלכ וכטח־ל וכי׳ וכסמ‪-‬וןכתכוז״לנמצא מ ח ט‬
‫כסימן חריאה אייו ככר כשי׳ ואס כלכ טרי׳ עכ״ל‬
‫ו ט ע ם חילוק סי ין ריאס ללכ עיי״ל כקוכטריסר‬
‫מל ז ת כ ט ע א ורו״ק חיטיכ ‪:‬‬
‫‪ CT\D tH‬מנמצא כככד נ ת כ ז ר דינו כטי׳יי סי׳‬
‫‪:‬י״א י ‪ .‬ס ק ו מש״ע סי׳ מנ ל סי׳ וחיל<ן‬
‫בין ק ו פ א לכי צק פא לגיו אומנם שיים וני במר״א‬
‫כ מ ח ט גסת אי‪ :‬ג י ק ז אין חילוק יטייי׳ ושיעור ג ס ת‬
‫י כגריעיני תמרח ע׳ נ וכיון רמחטין שלנו םם דקים‬
‫י ע ״ כ סתם מ מ‪.‬מ‪ ..‬ו ‪ :‬רטרי׳ ו ה מ נ ה ג כתיב לעיל‬
‫ח ח מעשח שבציל דייק מצאו כחתיכת‬
‫)‪1‬כתכ‬
‫ככר לאחי־ ‪;:‬נ‪:‬אוחו וכשנוסי מ ח ט חתיכת‬
‫כ ת ת י כ מ א ח ת ‪:.;.‬־!‪ :‬מ ‪ r‬ס נ נ ד ו ה מ ח ט סיס מאותן‬
‫מ ח ט י ן שחנשין משתמשים ס ס וחכל ע ל ראבךין‬
‫ולא משתבחין(‪:‬‬
‫מ ח ט נמ‪:‬ת בחצל חבחמם פסק םש״ע סי׳‬
‫דיז‬
‫נ" א י• ט• יי ׳‪.‬י בעוף בין בבםמם דחייש'‬
‫שמא כיקבאנזי־ ז ‪ ,;.r‬זית שניקכתן במשהו ע ״ כ‬
‫וכן ססכיס חי־‪":‬ת י ר ‪ :‬ו א ט אי‪ .‬לנו אלא פס׳ן‬
‫ממ״ח ז״ל ע ־ ‪ ; • :‬׳ ‪ :‬ת;נהגיס״וז״ל ס מ נ ם ג מ ק ג ן‬
‫שנמצא בחלל מ•‪:‬שמ טרי׳ ע נ ״ ל ו ר ע ד ס א ד ק י י ״ )‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫מ‬
‫קד‬
‫‪.‬‬
‫דיני‬
‫משכיל לדוד‬
‫כן דוקא כגון מחטין שלנו שםם דקים דאי אפשר‬
‫‪.‬לכדוק אחד ניקכ משמו אכל קנם וכיוצא כו כשי׳‬
‫<נ״י כדיי סאיכרים וכי׳פ תמי׳ח ז״ל ודו״ק ולענין‬
‫א ם ניקבמ ממרה ד ע דז״ל מ מ נ מ ג נקכם םמרס‬
‫ונסרן מקום םניקב םסרכת סותמת עכ״ל וכ׳ מ״ר‬
‫משרש״א ניר״ו וז״ל ולכאורם תמום םוא מםיכא‬
‫תיתי שאחר שניקכמ ממרס מסי׳ סותמת מרי תרכ״י‬
‫כ ׳ כסי׳ מ״א וז״ל ולפ״ז א‪:‬״ל א ע ״ ג דניקכ ם»רפם‬
‫טדי׳ שיין לממני ט ר פ ס ע ם ממקומות שאין ניקכ‬
‫פוסל כמם ולענין ריאמ שכסרכמ למם דכיון דאין‬
‫מניקכ פוסל כמם מחמת עצמן רק מפני שסוף‬
‫תכבד לינטל כל שנסתם ומעלמ ארוכמ תו ליכא‬
‫ למיחש למדי דניטל מככדע׳יי כ ן עכ״ל םרי לםדיא‬‫ר ט ע מ א רמתני סתימת תסי׳ מ ח מ ת דאין הניקכ‬
‫פוסל אכל אס מניקכ פוסל מ ח מ ת עצמו כגון מרמ‬
‫•לא ממניא ואפי" במאי ד ט ר פ ס עצמו איכא למימר‬
‫רוקא נסתם ו ח ע ל ס א מ כ ם כגון קרום וכיוצא ומיי'‬
‫דרקדיק מרב״י כלשונו ומעלמ א מ כ מ אכל בסי׳‬
‫בעצממ אי אפשר רלא ממני אפי׳ כטרפש דאין‬
‫פסולו מ ת מ ת עצמו וכ״ש במרמ רמפיסול מ ח מ ת‬
‫עצממ וגו׳ מכל מני נראח ד מ מ נ מ ג זת לאו דסמכא‬
‫מוא ולאו מר כר רכ אשי חתים עלימ עכ״ל ניר״ו‬
‫באמת שדברי הרכ י״ץ נכונים כ ט ע מ א אומנם מ״ש‬
‫ואפי׳ כטרפש עצמו איכא למימר דוקמ שמעלם‬
‫ארוכח אכל כסי׳ כעלמא וגו׳ לא ממניא וגו׳ ע ״ כ‬
‫אין זה מחוור לפקד׳ ד ח א מ ת סוא ד כ ט ר ע ר דאין‬
‫טרי׳ מ ח מ ת עצמו מ ח נ י סי* לסתום ד ע שחרי כ׳‬
‫הש״ע סי׳ מ״א וז״ל אכל אם נסרך כסי׳ לצלע כשי׳‬
‫וכ׳ ט״ז ופר״ח וז״ל ה ט ע ס כיון שאין פסולו מחמת‬
‫עצמומחניסי׳ ושאר מיני סתימת עכי׳לתרי לך למדי׳‬
‫דכטרפש עכ״פ מפורש יוציא דמחניא כיח סתימת‬
‫<זסי׳ שלא כ ד ע ת חרכ ניי״ו שרצה להחמיר כזה‬
‫דרכרי הש״ע ו‪:‬ר״ח וט״ז עומדיס לנגדו אחר‬
‫ממתי׳ ולכן נראמ עיקר דכטרפש עכ׳׳פ סרכמ ^‬
‫׳סותימת אמנם כמרס אין סי׳ סו״ת ו כ ד ע ת חדכ‬
‫־י״ץ ודלא כ מ נ ה ג מ ל ל א מ נ ם ' א פ ש ר למליץ ב ע ר‬
‫ה מ נ ה ג י ם חנ״ל כשנאמר דהא רב׳ י א ם נסרך מניקכ‬
‫היי׳ שנסרך לכבר לזה כתכו רסי' סיתימת ד״ל‪.‬‬
‫משום שנסרך‪.‬לכבד ור׳׳ל רמ׳׳ש חש״ע ואם הככד‬
‫םיתמח כשי׳ חיי׳ שנסתם הניקב ממש בכבר והיי׳‬
‫שנסרך מקום חניקכ ע ם חככר כרכוק גדול אזי ע״י‬
‫הכבר סותם נקיבת המרה אכל אם לא נשרך חניקכ‬
‫ע ם מ כ כ ר אין מככד סותם ולמדו זח ממ״שהרפר״ח‬
‫וז״ל סייס חרמכ״ם שאס לא נסתם מניק‪ :‬אעפ״י‬
‫שהוא שמוך לכבד טרי׳ עכ׳׳ל וקיי״ל לר;״לדסתימת‬
‫‪430‬‬
‫שחיטה‬
‫הניקכ סוא ע״י סירכא וכיון ד ם מ ו ן לבבי כש^‬
‫דמוי כסתום והשתה צדקו דכרימם דחז״ל אמנכ‪4‬‬
‫אם אינו סמוך לככד אף אם נסרך מניקכ טרי׳‬
‫ואין סורכמ סותימת לברמ ו כ ד ע ת מר׳ ניר״ואמצם‬
‫דברימם כגוונמ אחרינא והיי׳ כמ״ש ורו״ק מיטיכ‬
‫ועיין כקונטריםנו זמ לקמן ברין מרמ ע ״ נ לעיל‬
‫כדין מ ח ט שנמצא כממסס וכמ״כ ואינו תחוכ רק‬
‫נמצא כחללו מעיקר כד»ת פשט ד ב ר ו רמ*א וכריוק‬
‫שפת״כ וט״ז ראם נמצאת קו״ד טרי׳ וכםתימח לשון‬
‫מ מ נ מ ג דלא חילק במכי ומימו נראם ראם נסרך‬
‫כנגד מ מ ח ט מכחוץ מווי׳ל ריעותא ובורקים אחר‬
‫קו״ד א ע ״ ג ר כ ׳ רמ״א דאי״ללכרוק עי׳ז מיי׳דליכא‬
‫ריעותא ותריעותא מיא אם נסרך וכנ״ל ודוי׳ק‬
‫מצעיר ד ו ד צ כ א ח תמו דיני ומנמגי מ ח ט‬
‫דיני ריאמ כם״ד א מ י ו כגמרא לממ נקרא שמח‬
‫ריאמ ש מיאיר ח את םעינים כן משי״ת יאיר ענינו‬
‫כרינימ אכי״ר‪:‬‬
‫דיני ה ו ו ר ד א‬
‫ממנחגים חסרמ מווררא כשי׳ ולענין אם‬
‫משלמת בצד ימין משלמת אכל אם נמצאת‬
‫בצר שמאל אינת משלימת לימין ואס חסרמ אוניז‬
‫כשמאל אפי׳ נמצאת מוורדא בשמאל אינמ משלימ׳‬
‫עכ״ל וכ׳ מרכ ממרש״א ניר״ו ע״ז וז״ל מ״ש אם‬
‫נמצאת בצד שמאל אינח משלימת לימין כן מדוקדק‬
‫מלשון חרכ״י שכ׳ עמ״ש חרמב״ם אם נמצאו ב׳‬
‫מימין וזאת חווררא ח״ז מותרת וכ׳ וז״ל ונ״ל‬
‫לטעמית אזיל לתכשיר כיתרת מצר פנים אלמלא‬
‫לצר פנים ודרי ראיני חרא מלתא עכ׳׳ל מרי לן‬
‫לחריא ררוקא אם נמצאת כימין םוא רמשלימת‬
‫לימין רומיא דימין ודרי ראוני דימין חרא מילתא‬
‫תיא אכל מ ק מ א דשמאל ע ם דרי ראוני רימין לאו‬
‫חרא מלתא םיא וכ״כ ער״ח בשם ס ר מ כ ״ ם ררוקא‬
‫בימין משלמת לימין אם חיא כצר ימין עכ״ל ניר׳׳ו‬
‫ול^נ״ד נראמ דאין זם דיוק מדברי סרכ״י שתרי‬
‫מרכ ס״ל ד ט ע ם מרמכ״ם כמ״ש מרכ״יג״כ‬
‫רמיי׳ משום ־ימקמא ודרי ראוני חרא מיא וכמו‬
‫שמיכיא^מרכיש״ךכש^ו כסי ט״ל סי׳ מ״כ וז״ל‬
‫כ׳ מב״י וחח״ח ומפרי‪6‬״א דטעםפלוגתארמרמכ״ם‬
‫וסייעתו אזלי לטעמייחו דמכש‪£‬־ יתירת מ ק מ א‬
‫אלמא ד מ ק מ א ודרי ראוני חרא מיא וכשרי׳ וסייעתו‬
‫וגו׳ עכיל שין מרי לן כחריא רחרכ כ״ח ומרב״י‬
‫כשטס אחת קיימי ב ט ע ם מרמבים ז״ל ואפ״ת‬
‫מצינו למב״ח דס״ל מוררא משלי׳ לימין אפי׳ נמצאת‬
‫‪,‬‬
‫כצר‬
‫י‬
‫משפל‬
‫‪1‬‬
‫לדור‬
‫כצר שמאל ו כ ן הביאו בשמו חרב פר״ח סם״ק ל״כ‬
‫וזיל כ׳ חר״ן ולענין אישלומי ד ע ת הגאונים דאי‬
‫חסר חרא א ו נ ה מימין‪.‬חורוא משלימת אבל לא‬
‫כשמאל משום דאין דרכה לעמוד בשמאל אבל בורר׳‬
‫םעומרת כשמאל כשי׳ דמשלימת שחסרון של אונה‬
‫של שמאל ואפי׳ חסרה חאונח מימין נראה שחוררא‬
‫שכשמאל משלמת החסרון לפי ט ע ם זח כיון דאין‬
‫דרכת לעמוד בשמאל חשבינן לי ת כאלו ע ו מ ד ת‬
‫כימין כמקום שררנת לעמוד ומשלימת חסרון‬
‫שבימין ורלא ככ״י עכ״ל ואין קיום לדבריו וכוי‬
‫עכיל פר״ח וא״כ לפי דכרי חרב נר״ו סיאן אפ״ל‬
‫והרי דרי ראוני ו מ ק מ א מרא חיא כמ״ש חרכ״י‬
‫ו ח כ ״ ח ו ח י א ן אמר חכ״ח דמקמא רש מאל תשלים‬
‫חסרון דרי ראוכי דימין רלאו חדא כינהווכחוכחתו‬
‫לסרכ״י אלא עכ׳יל דס׳׳ל להכ״ח כיון דאין דרכה‬
‫לעמוד כשמאל חשככין לת כ ע ו מ י ת כימין כמקומ׳‬
‫וכמו שכיאר הכיח וא״כ ה ן ט ע מ א גופיה יספיק‬
‫לדעת חרכ״י ומנ״ל לדקדק מדבריו חכ״ל שס״ל‬
‫סכרת ח כ״ח כמקום שאץ ראיה וכאמת לולי ר כר י‬
‫חכ״ח נראה רגם חרכי ס״ל כוותיח כסא אמנם‬
‫הכי׳ח שכתכ כסוף לשונו ורצאכחכ״י מ ‪ 1‬מ ע רס״ל‬
‫שחיכין חכ״ח דחר״י פליג עליו כחת רינא וא״כ‬
‫צריכי למודעי מהיכן למד כן מ י כ ר י הכ״י דם׳‪/‬‬
‫כן ע״כ נריאח לומד דחכי מ ש מ ע ממ׳ש הרכ״י וז״ל‬
‫לכאורה נראח דח״ס אם נמצאת ורדא כשמאל וח״ס‬
‫אונה מצד שמאל שהיא משלימת וחא י נ ק ט ו‬
‫חרמכ״ס צר ימין אורחא רמלתא נקטי ולאו דוקא‬
‫אלא שמאתם לחר״ן שכ הגאונים וםרמכים‬
‫דאי חסר אונה מימין ורדא משלימת אכל לא‬
‫כשמאל משום דאין דרכה ל ע מ ו ד ‪.‬כשמאל ענ״ל‬
‫חרכ״י ומזח הלשון דייק חכ״ח רס״ל לחרכ״י ראין‬
‫ורדא דשמאל משלי לימין יאל״כ ל ה ק ס ״ ד י ס י ל‬
‫לחרכ׳׳י דור •א דשמאל משלי חסרון אונה דשמאל‬
‫אמאי דחיקא ליה לשנא רחרמכ״ם והרשכ״א רנקטי‬
‫צד ימין והוצרן לומר אורחא וגי׳ חוצ״ל הא רנקטו‬
‫צד ימין משום י ח ס מ נ ו יושלם כורדא כין חייתה‬
‫כימין כין כשמאל משא״ן כשמאל דוקא אם נמצאת‬
‫שם כשמאל אכל לא מ מ י ן אינה משלי לשמאל א״ו‬
‫דס״ל לחרכ״י ד א דצד חימי‪$‬מש‪$‬י •לו חוררא‬
‫חסרוני דוקא אס נמצא כימין ^כיל לא כשמאל ולכן‬
‫לחקס״ד דרצח לוה^"‪ :‬דצד שמאל שוח לימ^ חוק״ל‬
‫אמאי נ ק ט טפי^צד ימין כיון דליכא שום חילוק‬
‫מ י ה ם וםוצרן לומר אורחא וגו׳וא״כ מ ש מ ע י־זס‬
‫אפי׳ למסקנת חכ״י עדיין סכרה זו מקויימת ושפיר‬
‫כ׳ חפ״ח ודלא כםרכ״י ו ד ו ״ ק ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫שחיטה‬
‫קד‪*-‬‬
‫^‪1‬ד נראמ לי והוא מעיקר דחי־קיו‪ (/‬הוא ממ׳׳ש‪.‬‬
‫הב׳׳י וזי׳׳ל ורכינו ייוח״ם כ׳ אפי׳ לדברי‬
‫הגא״ו אם משר אונמ מצד שמאל אין חאונמ שבצד‬
‫ימין מצערי ‪1‬ת עכ״ל ונ׳׳ל שאם הייתם מוררמ‬
‫ע ו מ ד ת גצר ימץ לא אצנןרין ר׳ ריחם לאשמועינן‬
‫דאין מצטרי׳ לאוניה שבצי שמאל אלא ביקיימא‬
‫כצד שמאל ומכי קאמר אין מורדא שדרכת לעמוד‬
‫בצד ימין מצטריפיח ע מ מ י ם שאין דרכמ לעמוד‬
‫בשמאל וכמ״ש מר ‪ f‬עכי׳ל הכ׳׳י ומכי דייק חב״ח‬
‫מתב׳יי דאם איתא יס״ל דורדא דשמאל משלמת‬
‫ח ח מ ן אונא רימין א׳כ מאי ק״ל בדברי ר״י לומר‬
‫שאם תיתח וכו׳ לא אצטרין וכו׳ דילמא שעיר‬
‫אצטריך לים משוס דלא נ ט ע י לומר כשם שבצי ימין‬
‫יושלם חסרון כורדא כצי שמאל חס״נ צרשמאלחסרונו‬
‫יוש‪.‬ם כורדא שכצד ימין ולסכי קאמר ר׳ י מ ח ס‬
‫ד י ו ק א כצד ימין אמרי׳ סכי ולא כצד שמאל אכל‬
‫מנל״ל רכנמצאת כצר שמאל והחיסרון שס איכס‬
‫משלימת א״ו ס״ל להב׳׳י דדי״ז אפי׳ כצד ימין אין‬
‫מורדא דשמאל משלמה לו ולעיכך סו״ק לב״י רא״כ‬
‫מאי ק מ ל ר׳ י מ ח ם כצד שמאל אין וררא משלמת‬
‫לימין משלמת חסרונו ומלא אף כדימין מרין כן‬
‫אינמ משלמת וכ״ש כשמאל א״ו רע׳ רכ״י מוא כמיש‬
‫‪.‬הוא ז׳׳ל דחכל קאי אצר שמאל כין ורדא מנמצאת‬
‫כין ח ס מ ן אונה הכל היא כצר שמאל זהו ר ע ת הכיי‬
‫וא״כ אפי הנחת זו מוכח ר י ע ת חב׳יי ז״ל ה י פ ן‬
‫ר ע ת הב״ח כדברי חר״ן ו ל ה ט כ׳ חכ״ח ורלא כחב״י‬
‫ודו׳יק ומשתא יובנו דברי ממנהגים חנ״ל דס״ל‬
‫כמרב״י ורו״ק א״ו מ״ש הכ״חורלא כב׳יי קאין אדין‬
‫שכתב‪,‬הוא ד ג ם בשמאל ו י ד א םנמאת שם משלמת‬
‫החסרון שנמצא שם וע״ז כתכ ודלא ככ״י דכדכרי‬
‫‪,‬ב״ומכ״ל מ ש מ ע מכך מ ז ח וא״כ לפ״ז מדכרי חכ״י‬
‫אין הוכחה לצר ימין וכנ״ל ודו״ק מ ט י ב ‪:‬‬
‫ה י ד ר א אם נשרכס ע״ס חמ״ח כסי׳ ט ' ל ס״ו‬
‫ענינותא דורדא לכל מקים שתטתרך‬
‫בריאה טרי׳ ואפי׳ לכית שלה ואפי׳ נולה נדכקית‬
‫כו ע״כ־ ו ט ע מ ו משוס דכולחו לגבי ורדא שלא‬
‫כ ס י י ן נינהו ולכך פסק !ר״ח ראם חסרה אונה‬
‫אחת מימין רקי״ל רמשלמת הורדא!אין לרון ולומר‬
‫רדין אונה יש לה ואינה נטריפט בכל מ ק ו ס‬
‫שתסי־ןהה שבוש׳ ס ו א א ל א דכיון ד ט ע מ א ד כ ו ל ח ו‬
‫לגכיורדאשנא כ ס י ק נינתו א״כ מ ת כ כ ן שחורדא‬
‫משלמת כמ‪.‬־ןים איכה וזח כרור עכ״ל פר״ק ןדכרי‬
‫ט ע ס הס ומת שפ‪1‬ק חמ״ח כרין זח רדוקה לכל‬
‫מקום שתש־ן טרי מוסכם הוא מכל הפוסקים‬
‫מרמכ״ם רש״י ותוס׳ רהרש׳׳כא וכ״עח וטו״ר וסר״ן‬
‫בשם‬
‫ימלב‬
‫דיני‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫בשם הגאו׳ ודי ירוחם כשם הרא״ש ואקריחם נמשכו‬
‫כל האחרונים ז״ל וכ״ז מבואר כב״י ו א ׳ כ ים לתמוה‬‫מהיכן יצא למנהג לומר רפסקווז‪".‬ל וררא אם נסרכח‬‫לכיסה וכן לשומן צרי כ ולריאח ככ״מ טב״ב עכ״ל‬
‫ונראת דכתכו דכנסרכח לכיסח כשי׳ ככדיקס יצא‬
‫לסם זה ממ״ש חכ׳׳י וז״ל וכ׳ מחר״י ן׳ חכיי מ״ש‬
‫הטור וענינותא יוי־יא לכ״מ שחסרך טרי׳ א‪1‬׳ מ״ש‬
‫שתצטרך כריאח כין לגרגרת כין לחזה אסורה חיי׳‬
‫לדברי המחמירץ באומה הסרוכה לדופן אכל לרכרי‬
‫הי״א דמהני לח בדיקה סרוכח לאלו המקימות‬
‫נ מ י מהניא לח רדי׳ ול״ש לן בין א ע א לורדא‬
‫ה ס מ כ ה לגלית או לחזה לענינותא הסרוכה לכיסה‬
‫הכל כשי׳ ככרי׳ וכן חישכ כס׳׳ר יוסף ן׳ ישועה ז״ל‬
‫רריאה ה ס מ כ ה לגרגרת אי לשמנונית או לטרפש‬
‫׳ חלכ ודככד וכיוצא כחם כיון שאין חניקכ פוסל כחם‬
‫אם עולח מ פ י ח ה כשי' וח״ה וחוא ח ט ע ם לוידא‬
‫סםמוכה לכיסה שאם עולה מ פ י ח ה כשי׳ והעולה‬
‫שלכל מקום שתסרך הריאה ונוהגין להכשיר ככדי׳‬
‫ח״ס לורדא שנסרכח לאותם המקומות או לכיסה‬
‫‪.‬דמכשירים אותה ע״י כדי׳ וכ״כ מחר״ר י ו י ן׳‬
‫יחיא והפריז ע ל מדותיו מהר״י ן׳ חכיכ כנגד‬
‫המכשירין ככריקת הריאה ס ם מ כ ח לשומן חלכ‬
‫וכיוציא כו ופוסל כוררא ה ס מ כ ה לאותם המקומות‬
‫עצמן וכ׳ שעליו נאמר והכסיל בחושך הולך וגו׳‬
‫לפי מ נ ה ג שאלנוקי שמכשירין אומה ססרו׳ לדופן‬
‫כ ב ד י ק ה אכל לפי מ נ ם ג מ כ ישראל שאיסרים אותה‬
‫לגמרי כמו שאכתוכ בסי׳ זמ דכדי רכינו מם‬
‫<פשטן עכ״ל מכ״י מרי כתכאר מ ז מ רלמאן דמתיר‬
‫י י א מ תסרוכם לאותם ממקומות בבדי׳ מ״נ מתירץ‬
‫ורדא מנסר׳ למס או לכיס‪:‬ז ועפ״ז יכוא מנמגינו‬
‫בטוכ כיון דבדין ריאה מ ס מ כ מ ל א ח י מאלי ממקו׳‬
‫הכז׳ רחיי׳ לשומן וגו׳ מכשי׳ ככדי׳ וכמו שיתבאר‬
‫בט׳׳ר ח״נ מכשי' כרין חוררא בכדיקח אומנס צ׳יע‬
‫ט ע ם לזה אמאי מכשי' כורדא ו ה א כל גבי ד י י ה‬
‫של״כ נינחו וגבי של״כ לא מחניא בדיקם ת י ת‬
‫< ד ״ מ י ג כ י ו י ד א מכשי׳ ע״י כדיקמ ד ה א רקי״ל‬
‫ס ר כ א שלא כסר לא ממניא כדי׳ ם״מ אס נסרכמ‬
‫למקום שנטרף בניקב אבל אם נסרך ל‪#‬קום שאין‬
‫•נטרף בניקכ דומיא דריאם שנסרכם ליופן דיש‬
‫מכשי׳ ם״כ ם כ א כשי׳ ו ט ע ם חילוק שאם נסרך‬
‫למקום שאין םניקכפוסל דכשייככיי׳ לנסך למקים‬
‫שפוסל ככיקכ י א ס ו ר ם י‬
‫משום דכנשרך למקום שאין םניק׳‪-‬פוס!‬
‫אי כדקינן חריאמ ולא כצבצבס כשי' אע״ג‬
‫^ראין םרכם כלא ניקכ שאני אומר מאסל מאכרים‬
‫•נראה‬
‫‪n‬‬
‫‪423‬‬
‫שחיטה‬
‫שנסרכמ להם שאץ מניקכ פיסל כמן באם מסיי‬
‫ובשי׳ משא״כ אם נשרכמ למקום שניקבתן במשהו‬
‫ממ״נ טרי׳ משום דהאי אם נ ק ב או ח אי ניקה‬
‫טרי׳ ודבר זה מוזכר ביברי מר ‪ f‬הביאו חרפ״ק‬
‫בםל׳׳ז בס״ק לכ ולכן מהאי ט ע מ אס נ ס י כ ה למק׳‬
‫ה י י א ח טכ״כ משוס יציכא ח״ט יכתיכנא אלא‬
‫א י י כ ה טרי׳ משום י א י האי ניקכ או האי ניקב‬
‫וכמ״ש ‪:‬‬
‫וחש ה א נתכאיו י כ י י המנהגים חמיוסיים על‬
‫אדני פז ויו״ק ועיין כקנטייהינו כדין‬
‫סי' תלויה ו מ כ ה כדו ‪1‬ן מ״ש כזה יותר ‪:‬‬
‫דיני יתרת פ ס ק המחבר ד מ ק מ א מ ו ת י ת אם‬
‫היא כלא גומא ו מ ג כ א מותריחיבכומא ו ט ע ם‬
‫זמ ד מ ג כ א כלא ג ו מ א אםו׳ משום ד מ ת ח ב י ת‬
‫בצלעות וסופת לתתפרק ותנקיב מ י י א מ א כ ל כ ג ו מ ׳‬
‫וכשנופלץ תריאמ כל מיתית נופלת לתוך מ ג ו מ א‬
‫ושומ לכשר חריאמ דמיי׳ שאינמ ע ו ד פ ת מכשר‬
‫מריאמ אעפ״י שמיא קצרמ מ מ ט מ א כשי׳ דאז אין‬
‫סופח למתפרק דאז אין חוכך כ מ פ נ י חריאם‬
‫ואעפ״י שאינה נכנסת תיך ה ג ו מ א אלא כשמניחין‬
‫עליה היד מ ח ת כשי׳ ר ט ע מ א מאי כ י א י כ א שם‬
‫ג ו מ א כשי׳ משוס דיש לח מקים לנוח שם ואינו‬
‫חוכך כ רו פני הריאה ואינו עתיד לחת!רק א״כ כאן‬
‫הואל כשמניחץ עליה ח י י מ ח ת יורית לגומא ח״ה‬
‫כשיגיע כרופני ח כ ח מ ח יורי לגומא ואינו מתחכך‬
‫כ״כ כדרכי משש ו ה ב י א ו ה ‪ :‬ר ״ ח יעיי״ש ‪:‬‬
‫א כ ל מ ק מ א א ם היא כלא ג ו מ א מותרת משום‬
‫דאיי׳ פצול שנתפצל מ ג ו ף מריאה ע ד שנאמר ס ו פ ת‬
‫להתפרק אלא אונה מ מ״ש מ י י דמיי ו ר י א תנמצאת‬
‫שם והוי רכיתא משא״כ א ס חייתה שם ג ו מ א אז‬
‫טרי׳ דאז נ ו ד ע דפיצול הוא מ ת פ צ ל מגוף מריאח‬
‫רכשנופחין הריאה חפצול נופל לגומא א״כ כיון‬
‫שנראמ שנתפצל מ ג ו ף מריאה אינו חזק וסופו‬
‫למתפרק וטרי׳ וכ״כ ש ׳כ וט״ז ופר״ח ורו״ק ו ד ע‬
‫דלא מקרי יתרית רק א ם מ י א כט״ר אחר שנפקוה‬
‫אכל אם מיא פחותא מ ט ״ ד אחר שנפחו מריאמ כשי׳‬
‫דשיעור מאונמ מיי' כט״ר וכמו שיתכאר ולכן א ם‬
‫הייתה פחיממ מ ט ״ ר כשי׳ ושיעור טייר כ׳ מפר׳יח‬
‫שם כס״ק י״ח וז״ל ושיעור ט״ר מסתכרא דהוי‬
‫כצפורין אגודל לםחמיר אכל לתקיל צריך כצפורן‬
‫של כ׳ גודלים עכ״ל ופי׳* דכריו ד א ם נמצאה יתרת‬
‫מ ג כ א ראמרין טרי׳ אם תיא כט״ד אזי משעירפן‬
‫לפומרא דשיעור חט״ר מיי' כשיעור צפוק של‬
‫אגודל אחר ולהקל חיי׳ א ה א דכתכ סש׳״ע אק*‬
‫מתאונות פחותת מ ע ל ם הרם אחר שנפחוט ט י י ׳ ע >‬
‫דמה‬
‫‪133‬‬
‫דעי‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫דכזמ לא מקילין לומר דיש כח ט״ר כשי׳ מיינו ט״ד‬
‫דשיעור שני צפורן של כ׳ גורלים וחיי׳ לחקל כמ״ש‬
‫ו ר ע רלא אמרינן כן אלא כשאר אונות אכל כאונא‬
‫הסמוכה לגרגרת הנקראת רגל החמור אפי׳ימצת‬
‫ע ״ ג יתרת כט״ר ויותר כשי׳ מפני שדרכה ליפצל‬
‫מפני מ ח ק חחזה וכתכו הפוסקים וז״ל דיתרת‬
‫מ ג כ א כרגל החמור רלא‪ .‬מכשירין רק כחציה של‬
‫מ ע ל ה וי חציה של מ ע ל ה אינו מיתר רק כחציו‬
‫ד כ כ ג י הקנה אכל לא החצי הב׳ שהוא לצר הריאה‬
‫ו ל ^ הא רמכשי' יתרת כדרי דאוני או מקמא‬
‫מ״מ כעינן שלא יחיו יותר אינות כשמאל‬
‫מבימין כגון ר' כשמאל וגי כימין אכל אם חם‬
‫שוים אפי׳ יחיו יותר מעשר אונות ככ' צדדים‬
‫כשי׳ כ״כ רמ״א וחפר ׳־ח כתכ וז״ל ואני רכל שכנר‬
‫ימין איכא תלתא אוני כדינו מ ח איכפת לן אם יהיו‬
‫יותר כצר שמאל ולא מקרי חליף אא״כ יש ח ס מ ן כצר‬
‫ימין או כצר שמאל וצר חאחד משלימו ועיי״ששסמך‬
‫עצמו מרכרי חרמכ׳׳ס וכתכ לכסוף ולפיכך המיקל‬
‫כזה לא הפסד עכ״ל וכן מדו׳׳ק מדברי מש׳׳ע‬
‫שכתכ או שמיו ב׳ מימין וג׳ משמאל טרי׳ ודוייק ‪:‬‬
‫זד^ דנתי דקיי״ל ראס חסר אונת משזאל טרי׳‬
‫ואין הוררא משלימת כשמאל וכמ״ש ה מ נ ה ג לעיל‬
‫מ״מ נראה׳ ראם נמצאת יתרת מ ק מ א בשמאל ואין‬
‫לח תואר ודר רמשלימת וכשי׳ ורוקאוררא אינה‬
‫משלמת בשמאל משום דאין דרכח לעמוד בשמחצ‬
‫משא״ך יתרת מקמא וזה מכואר מ מ״ש הרפר״ח‬
‫סי׳ ל״ח ס״ק ל׳׳ג וז״ל אמ׳ש <מ״א ו א ס חסרה‬
‫אונה כימין אין חוררא מבלימת כ׳ ח״ל י ר א מ ראף‬
‫למאי דכתכ לעיל שכוחגץ־ לניכשיר י ה ר מ ‪-‬יקיזא‬
‫מ״מ הכא כיון שחוררא משלימת כמקים אונה חו״ל‬
‫חסרה הוררא דטרי׳ לדירהואכל אם חסרה אונה‬
‫אחת ואיכא יתרת מקמא שאין לה תואר ורד אכס״ג‬
‫דמשלימת וכשי׳ אכל חש״ך כתכ ומיהו לדידן ככל‬
‫גיונא כשיר עכ״ל ונראה הא דחוצרך מפר״ח‬
‫לומר שאין לח תואר ורד היינו לרעת רמ״ארמטריף‬
‫ב ל ו ר מ ת ולכך כעינן שאין לח תואר ורד אכל‬
‫לרודן דמכשירינן ככחאי גואנא נראה אפי׳ אם‬
‫נמצאת סורדא בימין כמקומה וכשמאל נמצאת‬
‫ג״כ אונה אחת משמאל כעין תואר ורד נראת‬
‫דמשלימת ח ס מ ן האונה החסירה כשמאל ומכ״ש‬
‫'אין למתואר ורד וכמ״ש הפר״ח וזת ג״כ מ ט א ר‬
‫מתש״ע ס״ט וז״ל אס בצד אחד של תריאמ חסרמ‬
‫אונמ אחת אלא שבסוף מאומת שבאותו מצר מייתת‬
‫•שם כליטמ ג מ ל מ כמו אונמוגו׳ כשי׳ ועיין בפר״ח‬
‫בם ס״ק ל״ח ודו״ק ‪:‬‬
‫‪!5‬לג‬
‫שחיטה‬
‫א מ נ ם יש לי להסתפק אם נמצאו ב׳ ודרוש כצד‬
‫ימין וחסרה אונה מצר ימין ראס אמרי׳‬
‫רוררא משלימת כימין וכמש״ל או ט מ א כיון דנמצאו‬
‫ב׳ וריות נדון אותם כדין כל היתרה כנטול דמי‬
‫וחו״ל חסרה חוררא ואינס משלימת לחסיד ראונח‬
‫רכאותו צר וזה באמת ספק אצלי ירוקה כת״ג‬
‫רנמצאו כולם כצד ימין אכל אם נמצאו כ׳ וררות‬
‫א כימין וא כשמאל וכצר שמאל חסרה אינה אחת‬
‫כראמ דורדא דנמצאת כצד שמאל משלימת החשמן‬
‫וכמ״ש ולא אמרינן כל היתר ונו׳ ד‪-‬יקא כששניהם‬
‫בצר ימין אמרינן כן ולא ככ׳ מקומות ולדעתי זח‬
‫מתורתו של ט״ז והביאו פר״ח ס״ק ל״ח וז״ל וכתב‬
‫בסט״ז שאף חו״ל צורת ורר אין כאן איסור יתרת‬
‫מ ק מ א ואין איסור ו ר מ ת אלא כששניהם בצד ימין‬
‫ע״כ ויפת כתכ וכ״ע תגתות מתרי״ו ועיקר עכ״ל‬
‫פר״ח חיי מכואר לסדיא רלא אסרינן כ׳ ו ר מ ת רק‬
‫כששניהם כצד ימין ולא שתי מקומות וא״כ כנדון רירן‬
‫כח״ג דנמצאת בצד שמאל כעין ו״י־א משלימת‬
‫ל ח ס מ ן חשמאל וכמ״ש א מ נ ם אם כ׳ ו ר מ ת בימין‬
‫וחסר אונה משם נראה דאינה• משלימת מחך ט ע מ א‬
‫רכל חיתיר כנטול דמי והו״ל חסרה וררא ואין שם‬
‫מ י שישלים לחסרון סאונה ראותו צד דימין ו מ ״ ק‬
‫ועיין לקמן דהכשרתי כדין זת ומילסא כ ט ע מ א‬
‫ודו״ק ח ט י כ ע ש ״ כ ‪:‬‬
‫)א• נסרכח ס יתרת פסק ה מ ׳ ח סי׳ ע״ל ס׳״ו‬
‫יתרת לכל היכא רסריכא טרי׳ ע״כ ודין זח‬
‫הוא מש׳ אורחות חיים שחכיא הכ״י ושם כתכ יתרת‬
‫מ ק מ א ל כ ל היכא דסריכא טרי׳ ע ״ כ ו״כ שי׳ךע״ז‬
‫אבל ימרת כדרי דאוני דין אונה יש לם וכסדרן‬
‫כשי׳ וכ״כ פר״ח ולכן כתבו מ מ ח ג י ס וז״ל ויתרת‬
‫שנסרגה אם חיתרת היא מ ג כ א ו ג ו מ א תחתיה אי‬
‫היתרת כדרי דאוני רינה כדין אינה שנסרכה‬
‫רהייני מינה וכה אם אינה מקומות או תלויה כשי׳‬
‫ככ׳ ׳ולשימן ולחיט שכחזה צריכה כרי׳ והכלל‬
‫מעולה כרין אונת ממ״ש ואס תיתית מ ק מ א אם‬
‫נסרכה לשומן ולחוט שבחזה או לדופן האומח‬
‫‪.‬והאונה צרי׳ כייקת מים ואס נסרכח לריאה טכ״ב‬
‫;וברגל החמור כשי׳ ואם נסרכח חאומח ויש שם‬
‫מ כ ה כשי׳ ככ׳ עכ״ל ה מ נ ה ג ולדכרי מ מ נ ה ג י ם‬
‫מכלל חוא זח ריין יתרת מ ק מ א כרין וררא‬
‫וכמבואר מדכרי מ נ מ ג י וררא וכיתרח כדרי דאוני‬
‫א ו מ ג כ א וכגומא כדין אונס ממ*ש וסכרמ תמ״ין‬
‫ז׳יל מחמיר למטריף כיתרת מ ק מ א וכוררא ו ט ע מ ו‬
‫עיין כדיני וררא וכן מוא מ ט ע ם כיתרת מ ק מ א‬
‫ומ״ש כרגל תחמוד כשי׳ פי׳ יתרת מ ג כ א וכלו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫גומא‬
‫הלד‬
‫דיני‬
‫משכיל רדוד‬
‫ג ו מ א דבשי׳ ברגל החמור כמ״ ת מ ׳ ח בסי' ל׳׳ו ס״ת‬
‫מ פ נ י שדרכו לפצל מפני דוחק חחזם אם נםרכת‬
‫למקום שיחיה כריאח כשי׳ דאין לח דין אונה ואפי׳‬
‫נסרכח לשומן וכיוצא אינה צריכה כ י י ק ת מים ויו״ק‬
‫דיני סדלן אם נמצא בריאה יחיינו שנמצא‬
‫מאונם כעין סרק כ׳ רמ״א מצטריף‬
‫להכשיר אכל לא להטריף יאין חוששין כסי־קין‬
‫להטריף ופי׳ חש״ן ופר״ח רח״ק רא״פ בריאה אחת‬
‫כגון אם יש בצד שמאל אונה אחת וג׳ סדקים‬
‫אמרינן דסדק א׳ מועיל להכשיר והאחרים אינם‬
‫כלום לחושכו חליף וטרי׳ וכתכ חפר״ח לפי מ״ש‬
‫למעלה דלא מקרי חליף כחכי אין צורן כזה ע״כ‬
‫ועיין בדיני יתרת כדרי דאוני מ״ש כשם ה‪1‬ר״ח‬
‫וםיא בינתו כמ״ש באן ודו״ק ‪:‬‬
‫\‪ \2‬ר י א ה דלית לס חתוכי ראוני רטרי׳ ראם‬
‫נמצא *רק מ ע ר י ש בניהם כ ש י ע ו ר גנלס‬
‫ה ד ס כין בעיקרן כין כסופן וגו׳ כשי׳ כ״כ חמ״ח‬
‫כסי׳ חנ״ל ס״ח וכ׳ הפר״ח וז״ל דוקא כסדרן ע ו מ ר‬
‫כמקומו הראוי לחיות לו אכל שאר ס י ק י ס אינם‬
‫מועילים מהרי״ו עכ״ל ורוקא סרק כט״ר מועיל‬
‫ולא סגי כהיכר רסימפון או שאר רכריס הנאמרים‬
‫ברמ״א רק העיקר כדכרי חש״ע וכ״כ הפר״ח וז״ל‬
‫ואין לנו אלא פסק חש״ע ז״ל שאין להכשיר אלא‬
‫ע״י שיעור ט׳׳ר ולא סגי כהיכר סימפון או שאר‬
‫היכיים עכ״ל ומיהו יש להסתפק אם כשיעור זה‬
‫רט״ד כעינן שני צעורן של שני גודלים וכמ״ש‬
‫חפר״ח וכדיכחיכנא לעיל או ׳ ד י ל מ א ; •כנין ^למ;א ‪,‬‬
‫מקיל בהיכר כל דםו א״כ לא מחמיינןכולי האי אלא‬
‫כט״ד דהיינו כדי צפורן אגודל סגי ומיהי כ׳ הרב‬
‫בד״מ בסי׳ ל־־ה ם״ק י״א וז״ל כ״ה כדיקות של‬
‫מתרי״ו ושיעור ט׳יד י״א שהוא בצפורן אגודל של‬
‫אדם בינוני וי׳א שהוא כפרק אמצעי של אגודל‬
‫עכ׳יל ואני מצאתי קבלתי שאנו נוהגים להטריף‬
‫הכל דאין אנו כקיאין כשיעור ט ״ י עכ״ל חרב בד״מ‬
‫וא״כ נראה רלסרכ ד ״ מ אין להתיר כשיעור ט״ד‬
‫וניהי דילא י)י<ל ^וןתיס וכן הוא עצמו כחגסות‬
‫הש״ע ולא חיכיא סכרא זו מ״מ עכדינן לחומרא‬
‫רבעינן כ׳ צפורן אגודל כמיש הפר״ח לעיל ודו׳יק ‪3‬‬
‫דיני ס ר כ ו ת כתכ חרפ״ח כשם או״ח יזהר שלא‬
‫יפתח תטרפם יותר מדאי אלא כרי‬
‫כניסת ידו דאולי יש שס סי' וחותכת ושמעתי שמ״ר‬
‫^ ס ף ן׳ פלט ז ״ ל ל א ת י ת ח ו ת ן כ ט ר פ ס בסכין‬
‫לעולם אלא בצפורן מפני חשש זת עכ״ל ולא ראיתי‬
‫םעולס נזסרין בזם אלא שוחט םבקי וסבודק מ ו א‬
‫עצמו ק ו ר ע קטרפש או אדם אתר בעל ס ב ה מ ם‬
‫שהיסה‬
‫‪4H‬‬
‫ואינו נכון ו » כ ' פ יש ליזהר לשוחט שחוא מצמן‬
‫עצמו יפתח הטיפש ולא סקצכ כעל ס כ ס מ ס נ״ל‬
‫ןדו״ק ‪:‬‬
‫כ ת כ ו המנהגים וז״ל ח מ ו ת י י ס גלי כ י י ק ת מ י ס‬
‫אם תייתח חסי' מחיתון לחיתון או מ ג כ‬
‫לגכ או לשפולי וזהו מינה וכה כשי׳ כ״כ עכ״לוכתב‬
‫מחר״שא ניר״ו וז״ל הגס דלס׳ חש*ע ט כ י כ ה מ נ ה ג‬
‫הוא כסברת רש״י וםכיאי שטו״ר כסי׳ ט״ל עכ״ל‬
‫ניר״ו ואני חדל מ ו ס י ן לומר י ג ס תרמכ״ם קאי‬
‫בשיטת רש״י וכמבואר בכיי יעי״ש וכיון שרש״י‬
‫וחרמכ״ם מסכימים לרעת א תסכימו ה מ נ ה ג י ם‬
‫ר ל ל י ע ת ס ו ט ע ם פלוגתס עיין בכ״י כאורן ח י ט כ‬
‫ו^וד כתב הרב מחרש״א ניר״ו ח״ל ולענין א ם‬
‫סייתס סרוכח מחיתון לחיתון ובדק׳ ונמצא‬
‫ניקכ לםכרת כ״ה כשי׳ ישתימא מעליא סיא כחלכ‬
‫טהור שסותם אלא שתרכ כ״י כתכ וז״ל ומיסו אם‬
‫אירעשנפחות ו מ פ ק א ז י ק א נ ״ ל דטרי׳ וכ״כ י מ ״ א‬
‫כסי׳ טייל ס״ד וכ׳ הפר״ח אע׳׳ג דלשיטת רש״י אין‬
‫סי׳ כלאניקכ ולכאורה ישלחקיל כ י כ ר לאו מילתא‬
‫היא רלעולס בעינן שיחיה סתום חניקכ ו ה א‬
‫דאמרינן ריאה שניקבה ודופן סותמה רכסי׳ ה א‬
‫אוקימנא והוא דסרין וסכין בבשרא ואין שם ניקב‪.,‬ז!‬
‫כלל הלאו הכי טרי׳ עכ״ל פר״ח עכ״ל ניר״ו ו ד ע ׳‬
‫שהטיר הביא מחלוקת אם כסדרן כ ע י כדיקה או לא‬
‫וכתב הרכ״ימשם ס מ ׳ ג ד ם פ ל ו ג ת א תליא כאם יש‬
‫סרכס כלא ניקב רלרכרי סאומריס אין סירכא כלא‬
‫ניקב פ ע י בדי׳ ולדברי'האומרים יש סי׳ בלא ניקב‬
‫לא בעיי ביי׳ וכתכ חכ״י ו מ ש מ ע מ ד ל י י ו י א פ י ׳‬
‫ל י ב ו י האומרים ר ל א ב ע י ברי׳ אם יש ניקב בפועל‬
‫טרי׳ ובעל םעיטור כתב מסתבר לן׳ ראע״ג דמיפקא *'‬
‫זיקא כשי'דסתימא מעליא בחלב טהור שסותם‬
‫וגו׳ וכ׳ חסמי׳ג שר״ת היה מכשיר כסדרןיכב׳ אף‬
‫ככתמת גוי והכי נקטינן ומיהו אם אירע ש מ ח ו ת‬
‫ומיפקא זיקא נ״ל דטרי׳ וכמו שכתכתי כשם ס מ ״ ג‬
‫עכ״ל סרב י מדבריו אלו מ ש מ ע רמאן ררעי כרי׳‬
‫ככםדרן הוא מאן דם״ל איןסירכם כלא ניקב ומאן‬
‫רס״ל כן הוא י פ ת רשי וכמכואר שם וא״כ מוכת‬
‫מכאן דלרש י הוא ד כ ע י כדי׳ כ כ ס ד י ן וע״ז כתב‬
‫הכ״י ו מ ש מ ע מדבריו ואפי׳ לרכרי האומרים רלא‬
‫בעי כדי׳אם יש שם ניקב כ פ ו ע ל טרי׳ מ ש מ ע דלמאן‬
‫דבעי בדיקה פשיטא ליה י א ם נמצא ניקב בפועל‬
‫טרי׳ ואיכ כיון יאמרינן י מ א ן י ב ע י ביי׳ הוא‬
‫ד ע ת רש׳י ים״ל אין סרכא בלא ניקב א״כפשיטא‬
‫ראם נמצא ניקכ כפועל טרי׳ רעי ז בדקיינן וכן ר ע ת‬
‫הכ״י דמ״ש ומיהו אס אירע שכפחוח ומיעקא ז*קא‬
‫‪,‬‬
‫טרי׳‬
‫‪135‬‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫דיגי‬
‫טרי׳ כמ״ש כשש סמ״ג היינו למאן רלא כעי כרי׳‬
‫ולכן כחכ אם אירע וגוי אכל לרש״י דס״ל אין סירכא‬
‫ו ג ו והצריך כדיקח ככסדרן א״נ אס נמצא ניקכ‬
‫פשיטס ד ט י דאל״כ כדי׳ ל״ל וניסי דאית ליס לרש״י‬
‫אין סירכא כלא ניקכ חיינו משום רם״ל ככסדרן‬
‫כשי׳ דקרום סותם אכל אס נמצא אינו סתום טרי׳‬
‫רלכן מצריך כדי׳ כ כ ש ד ק וא״נ קשם טוכא לשון‬
‫חפר״ח שכתכ אע״ג דלשיטח יש״י אין סירכח כלא‬
‫ניקכ יש להקל כדכר וגו׳ ע״כ מ ר א ם מזח דלתוס׳‬
‫פשיטה ליח רטיי' י ־תר מ ר ע ת רש״י וזח אינו נראה‬
‫מרירי הסמ״ג והכ״י חנ״ל וי״ל כדוחק ורו״ק * גם‬
‫מ״ש ע ו ד חפר״חוחא דאמרינן ריאה שניקב וגו׳ ה א‬
‫אוחימנא וגו׳ ואין שס ניקככלל חלא׳׳ח טרי׳עכ״ל‬
‫לכאורה דבריו תמוהים דמיהיכא תיתי דכסריך‬
‫בכשרא ויש שם ניקכ רטרי׳ וחא לישנא רגמרא ע ו מ ד‬
‫לנגדו רקתני ריאה שניקבה וגו׳ גם סותר דברי‬
‫עצמו בסק״מ בסוף לשינו וז״ל כתב חכ״י בשם‬
‫מהריכ״ח כי יש חילוק בין ניקכס ודופן סותמס‬
‫לנסרכח לכד כי כניקכח והניקכ נראה כעין צריך‬
‫שתסיס ססי׳ מסתבכת לבשר וגו׳ ׳ואמנם בנסרכס ‪.‬‬
‫לבר לפי דעתו כשי׳ וכו׳ עכ״ל מכל חני מבואר‬
‫רכםכיך ככישרא אפי׳ איכא ניקכ כפועל כשי׳ וזח‬
‫הפך רכריו חנ״ל ומיהו קושיא א׳ י י ל ד ה א ד ק א מ ר‬
‫םגמר׳ ריאה שניקבה ר״ל ם ת מ א ניקבה כיון‬
‫? ד י ש ^ ^ ם ר כ ם א ב ל לא נראה הניקב בעין ו ו ח נ ר א ח‬
‫דעתו ממ״ש כס״ק מ״כ כי בנקבה ר" ל שנראה הניקב‬
‫כעין וגו׳ נראח שדעתו לומר דחאי לישנא מ י ק כ ה ׳‬
‫יש לח כ'פירושים או ניקכחממשאו נסרכח והשתא‬
‫מתו׳ קושי׳ א׳ אכל ‪.‬ק ו כ׳ צ״ע ותמהני מ ה ר ב‬
‫מחרש״א נירו שהעתיק לשון חפד״ח ולא חרגיש‬
‫במה שנתקשיתי ואולי נאמד שלערתו רכר פשוט‬
‫מ מ לענ״ד ד ב ר צ״ע ‪:‬‬
‫‪:‬־ואלו ה ד ב ר י ם חצריכין בליקה ז״ל המנהגים‬
‫הייתה ס מ כ ח מ א ו מ ה לדופן ואין שס‬
‫מ כ ה או לשומן או לחזה או לטרפש וגו׳ כל חנז׳ כש״ע‬
‫סי׳ ט״ל ס״ז צריכין כריקת מים עכ״ל וכ׳ ע״ז הרב‬
‫מנ״ל וז״ל ו ח ג ס שחש ׳ע כתב דטךי׳ ככ׳ מן הדין‬
‫םנמ חרמכ״ס כפי״א טח״ש כתכ וז״ל ריאה שחעלחח‬
‫צמחים או שנמצאו סירכותדאלו החוטים כמו חוטים‬
‫סלוים מ מ נ ח ולריפן או לטרפש חוששין לח שמא‬
‫גיקכח וצריכה כרי׳ ומן הרין היה על חדרך תזת‬
‫שאם נמצאת הריאה שלויח כסי׳ כמין חוטין א ס מ ן‬
‫הא‪ 6‬של הריאה לדו‪:‬ן או לטרפשאאו ללב שחותכין י‪,‬‬
‫את ‪ w‬״ ומוצאיף אותה ונופחין אותה אם בצבצה‬
‫מרי׳ ואיל הריסיא שלימה מכל מקום ומותדתוכתכ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪s‬‬
‫שחיטה‬
‫קד־ה‬
‫ה ר ב י כתכח מרשכ״א וגו׳ ה י י לך שהגם שחש״ע‬
‫כתב שכשאץ מ כ ה בדופן טכ״כ הנ‪,‬נםג שלנו‬
‫שמכשירין אותה ככדי׳ והוא הפך פ ס ק הש״ע מ״מ‬
‫נראה י מ נ ח ג שלנו מיושר ע״פ הדין וגו׳ עכ״ל חרכ‬
‫ניר״ו ויפה כתכ שהמליץ כ ע ד ה מ נ ה ג ו ט ע מ ו‬
‫נימוקיי ע מ ו ואני מוסיף שכן מ נ ה ג קאשטלייא וכמ ש‬
‫מכ״י יע״ש ואותם ה נ ו ה ג לאיסור אם נשרכה חאומא‬
‫או האונות לאיזה מקום שיהיה והיינו מ נ ה ג המיית‬
‫דל ראיתי בד״מ שחיביא בשם המרדכ״י וטי׳ א ו מ ה‬
‫הישע״ה ולדידן דנחיגנן ברברי מכשירין כבחי' סי׳‬
‫אומ״ה חקרוש״ח ורוייק עיין לקמן כקונטריסי זח‬
‫כדין סי׳ תלויה ומכה כדופן מ ת שהארכתי כ ז ה ‪:‬‬
‫עוד ‪ D‬צאתי כ' כספר המנהגים וז״ל אם נמצאת‬
‫סי׳ מחיתוך ע ר ו ג ה זו לחיתוך ע ר ו ג ת‬
‫זו או מחיתוך ע ר ו ג ה זו לקנה שכין הערוגות לדופן‬
‫לדידן רכסררן א״צ כרי׳ גם כזה א״צ כרי׳ וכשי׳כ״כ‬
‫עכ׳ל סמך לזה ממ״ש סרכט״ז כסי׳ טייל ס‪(.-‬י״ד‬
‫ח״ל ולענ״ד דאנשי קנדיא ס״ל כסדרן א׳יצ כרי׳‬
‫כדכרי סש׳׳ע ס״ד ע״כ הם מחליקים את ה ע ר ו ג ה‬
‫לקנח שכין הערוגות כסי׳ כסדרן ואין אוסרין אלא‬
‫בסי׳ מ ט ב לקנח או מ ג ב לגב עכ״ל עיין לקמן‬
‫כאורך מ״ש כזת כי ראיתי מ נ ה ג העיר איפכא ו ע ש‬
‫מילת׳ כ ט ע מ א ‪:‬‬
‫ו ה ד ב ר י ם דטרי׳ כ״כ הס אלו סי׳ מאונח א*‬
‫לשלישית או מ ע ר ו ג ה זו לערוגה זו אר‬
‫שחסי׳ יוצאה מכ׳ כועית אלו טרי׳ כ״כ עכ״ל וכן‬
‫נמי יש כיתרת והורדא ועיין כדיני ו י ד א ויתרת‬
‫ומער‪ ,‬גא לערוגה דטרי' חיי׳ מ ג ב ה של זו לגבה‬
‫של זו אכל מחיתוך לחיתוך הרי כבר נתבאר דכשי׳‬
‫ועיין לקמן והסי׳ אצליני ?]״מ עמ״ו ט כ ״ כ‬
‫רהיי׳ מ ע ר ו ג ה ל ע מ ג ח מראשו׳‬
‫ל״ג יתרת לכ״מ שתסרך טרי׳ עולה בנפיחה בועי‬
‫רסמיכי וססירכה יוצאת מ ה ם ורדא לכ״מ םחסרך‬
‫טרי׳ טכ״ב ר'ל טרי׳ כלא כדיקם כן שמעתי מ א ת‬
‫זובחי הזכח ה ר ״ א ‪:‬‬
‫נ ס ר כ ה םאומח לדופן ויש שם מ כ ה או אונה‬
‫לדופן דהיי׳ למצד החזה אפי׳ כלי מ כ ה‬
‫כשי׳ כ״כ אמנם יש חילוק כין כ׳ דינים אלו ד כ א ו נ *‬
‫ו ס מ כ ה לדופן דוקח שחסי׳ יוצאה מ ג כ ה א ו נ ה‬
‫לדופן דאז חוי ה ג נ ה כ״כ אכל אם חסי׳ יוצאת‬
‫מ ח י ת ץ האונה אז משפולי לדופן צריכה בד״מ‬
‫ובאומס ו ס מ כ ה לדופן ויש שם מ כ ם אין חילוק כין‬
‫יצ‪$‬ה מ ג ב האומה או מבפנים או משיפולי ד ה א לא‬
‫הוי שם ט ע מ א משום ח ג נ ס אלא משוס דתלינן‬
‫דיעותא כדופן ולא כריאח וכ׳׳כ ספ״ח בשם חררב״ו‬
‫יק‬
‫יקיץ‬
‫משכיל לדוד‬
‫דיני‬
‫וכן פי׳ משמו הרכ מהרשי׳א ניר״ו ופשוט‪:‬‬
‫•קןד כ׳ הרכ ניר״ו וז״ל והא רסי׳ לדופן האומה‬
‫ויש שם מכה כשי׳ היקה כשסי׳ מ כ ה כמכה‬
‫או שחייתה מקפת ה מ כ ה דהיי׳ שחסירכה אינה‬‫כמקום המכח אלא חוצה לח ומקפת אותה סביב‬
‫ה ג ם שחסי' חוץ למכה כיון שמקפת אותה סביב‬
‫וראי שמחמת ה מ כ ה הייתה חסי׳ ואם הייתה ה מ כ ה‬
‫י באמצע חסי׳ וססי׳ מתפשטות לצרדין חוצה לח‬
‫מכל צד ו מ ה שכצרדין יש מ כ כשי׳ דזיל למכאליכא‬
‫דוכא וזיל לחכא ליכא מ כ א המכי״ט • ומרכ פר״ח‬
‫לא חסכים שכתכ שדין זה הוא של כ ע ״ ה שכתכ‬
‫דאזלינן בהר מ כ א וחידוש והכו דלא להוסיף ע ל ה‬
‫עכ״ל ניר״ו‪:‬‬
‫ו ד ^ ר ח א דמכשימן מ ס ר ך ג כ האונה לדופן כשי׳‬
‫חיינו שנסרכה לכשר שכין הצלעות דהיינו‬
‫מ כ חסי׳ כנגד הכשר ו מ י ע ו ט ה כנגד מעצם אבל‬
‫אם חרוכ כנגד‪ .‬העצם א״נ מחצה ככשר ומחצה‬
‫כעצם טרי וכמו שיתבאר כס״ד כן ד ע ת הש״ע‬
‫אמנם מאת זוכחי הזבח שמעתי יש אומרים אפי׳‬
‫נסרך לעצם לכדו כשי׳ שאין עצם כלא כשר אלו‬
‫דכריהס ולא ירננחי מנ״ל ואם כרעת ר״ג שהיכיא‬
‫ח ט י ר אמנם ר״ג חחמיר ככרי׳ חיפך ד ע ת ם ועור‬
‫הכיא ד ע ת יתיראה נכר רש״י וחרמכ״ם והרא״ש‬
‫והטו״ר והרשכ״א וכ״י וכמה פוסקים א ח מ נ י ם‬
‫וקדמונים וצ״ע י‬
‫ו כ ת כ הפריח ר ע שדעת חמ״ח לפסוק רסני‬
‫כסריך דהיינו אפי׳ כחוטים לקים מאוד או‬
‫ארוכים ולא כעי סכיך עכ״ל וכתכ חכ״י כשם כ מ ה‬
‫פוסקים שאם ה ב ה מ ה שמנה ו ה ש מ נ ו נ י ת תולה מן‬
‫מחזמ ע ל מדופן זנסרך שם כשי' וסתס מצר החזה _‬
‫אינו מחזיק אלא ר׳ אצכעות בלכר אם לא שיתכאר‬
‫לעין שע־יין חוא מ ג י ־ האונח ולא כ נ ג ד מ א ו מ ה‬
‫המכי״ט י אס נסרכה האונה לעצם ויש שם מכה‪* ,‬‬
‫תלינן כ מ כ ה י־ומיא דהומא וכשי׳ ממחר־׳ר דוד ן׳‬
‫יחיא ועיקר ורלא כיש חילקים עכ״ל פר״ח‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ד ת ל ו י ה ואינה דכוקח לשום מקום פשק חרכ •‬
‫חמחכ׳׳ר ז״ל דבשי' בכ׳ ו ט ע מ ו לפי שאינה‬
‫אלא התפשטות ליחה ילא מ ח מ ת ניקכ וככ״י כ׳ בשם‬
‫תרמכ״ם דחאוצרין זח הפסד ג מ ל עושים ומאכדין‬
‫* מ ו נ ן של ישראל ומעולם לא נהגו זה לא בצרפת‬
‫ולא בספרד ולא במערב ושם כתב דאפי׳ לדברי‬
‫*אומרים אין סירבה כלא ניקל כשי לפי שחתי׳‬
‫מכאס מ ח מ ת ניקכ תיא נסרכת למקום םשמוך לס‬
‫‪,‬‬
‫‪34‬‬
‫שהיטה‬
‫‪136‬‬
‫לפי שדרך הניקכ יוצא המשקה ונעשמ חוט ע ב וחזק‬
‫ינשק־ למקום א ש ר י פ ג ע בו אכל סי׳ חלויח אינה‬
‫אלא התפשטות ליחה לחוד ולא מחליש ניקב ומיהו‬
‫הרמכ״ס כ׳ דנופחין הריאה וגו׳ אכל חרשב״א ב׳‬
‫ריש מתירין אותה כלא כרי׳ ולזה רעתי נוטה וגם‬
‫מ ר ״ ן כ שהמכה״ג פשוט לחתירה בב׳ואפ׳ לרכרי‬
‫האומרים איןסירכח כלא ניקכ •‬
‫א מ נ ם אסרי סי׳ תלויה אפי׳ ככרי׳ ניחוש רילמא‬
‫חייתה ס מ כ ח למקום אחר ונתפרקה ״ וי״ל‬
‫דאםאיתא רנתפרקח כאותה שעה הייתה •ניקכת‬
‫עכ״ל הרכ״י ״ ורוקא אס לא נמצאת ריעותא כדופן‬
‫אכל אם נמצאת מ כ ח כדופן תלינן דוראי ניתקת‬
‫משס וכי׳כ רמ״אסי' ט״ל ויש להכין ט ע ם לזחידמ״כ‬
‫מינח רניתקת משם אס מ צ ח לומר ראינה סיר‬
‫תלויה רק סי׳ ס מ כ ה מ״מ הא איכא מ כ ה כדופן‬
‫וסיכא דאיכא מ כ ה כדופן תלינן לתקל דססי׳ כאח‬
‫פן הדופן ולכאורא יש ל ו מ ר די״ל כיון דחיתתסרו‪,‬‬
‫לדופן וניתקה חיישנןעם נתיקתח ניק׳ הריאה וטרי׳‬
‫אע״ג ראיכא מ כ ה כ ר ת ן משום רכיון דמצינו למימר‬
‫רכיקב אי לית לן למיתלי כדופן וכ״ג ממ״ש מב״‬
‫סי׳ ט״ל אם נםרכם אומא לדופי ויש שם מ כ ה‬
‫ואיתרע ומצינו ניקכ כריאמ כמקום מ כ מ מ א רינוני‬
‫והביא שם מחלוק׳ חרמב״ם והראב״ד רלחרמב״ם אם‬
‫היתה מכה בדופן אפי׳ נמצא ניקב בריאה כשי׳‬
‫רתולין במכה ואומרים אחר שחי׳ ניקבה כשנת‪:‬רקת‬
‫מ ן ממכמ וחראב״ר ס״ל דטיעות הוא זה ראם‬
‫נמצא בו ניקב בפועל אין‪ ,‬למכשיר כ מ כ מ בדופן‬
‫כאומר וב׳ הרכ"יולענין‪,‬חלכס יש לאיסור כמראכ״ד‬
‫עש״כ ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נסמינז מיחא דאףלהרמכ״סדס״ל אם נמצא נמי‬
‫ניקב בריאה דתולין במכה היינו מ ה ״ ט‬
‫רתולין לומר שאחר שחי׳ ניקבה כשנתפרקה ולא‬
‫מחי*ס אכל כנ״ר דמצינו מ כ ה בדופן וסי׳ תלויה‬
‫כריאח ואומרים מ ד א י ס מ כ ח לדופן חייתה אלא‬
‫שניחקח משם אם כן סיישינן די למא כשנתקח‬
‫מחיים כאותה שעח ניקכח הריאה ואין לה‬
‫שום בדי׳ דחייש׳ שמא ניקכה וקרום עלם מ ח מ ת‬
‫מ כ ה וטרי׳ זהו נראה לכאורה יטעם רמ״א • אבל‬
‫קשה רא״כ מ״ש כמנהגים וזי׳ל חי׳ תלויה ומכמ‬
‫בדופן פריכה כר׳׳מ עכ״ל לכאורה תמוה דמיהיכן‬
‫יצא להם מ נ ה ג זח והא ביון רחצרכתו בדי׳ ש״מ‬
‫רחיי׳ שמא ניקבת ‪ .‬ק י י { ת כשנתפרקח משה‬
‫רסי׳ ס מ כ ת תיא א״כ מ ת מועיל עור בר״מ אפי׳‬
‫תמצא שלימה ולא כצכצת תוול״ל דטרי׳ ד ש מ א נ מ ן‬
‫ו ע ל ה כו ק מ ס ונסתם ו ק מ ם שעלה כריאה מ&מ‪$‬‬
‫מכה‬
‫דיני‬
‫‪137‬‬
‫מ ש פ ל לדוד‬
‫מ כ ם אינו קרוס ואע״ג דלרירן אם נסרכח ריאה‬
‫לדופן כלי מ כ ה מכשירינן ככרי' מים כמ׳ש לעיל‬
‫חיינו ט ע מ א כמו שכאר חכ״י כשיטת חראכ״ר‬
‫חכיאח חטו־׳רורלריאהשנסרכח ל א ח י ממקומות‬
‫שאין הניקכ פוסל כסס כמו לחזה ולגרגרת ולשומן‬
‫מלב ולטרפש כזה כ׳ חראכ״דשדינם כ ס מ כ ה לדופן‬
‫שאם יש מ כ ת תלינן לתקל כמו שתולין בדופן‬
‫וחרמבי׳ם כ׳ שאין תולין אלא כמכמ ב מ פ ן ולא‬
‫כמקום אחר וכ״כ א״א חדא״ש ;״ל ררוקא כדופן‬
‫שהוא רחכ ולחותו מ מ כ ה נקלטת אליו‪.‬הריאה אכל‬
‫לא שאר איכרים ע״כ דכרי חטו׳יר וכ׳ ע״ז הרכ״י‬
‫ןז׳״ל וחרשכ״א כ׳ תחי׳ כי־כרי חראכי׳דואח״ך ויש‬
‫מ ג מ ל י אחרונים שחורו ררוקא כדופן ולא כשאר‬
‫מקומות וכ׳ מחר״ר‪-‬מד כ״י שכן מ נ ה ג לישכונו‬
‫ןכתוכ עוד שחרכה מקומות ממלכת קשטלייח‬
‫נוהגים אונה או אומא ח ס מ כ י ם לאלו המקומות‬
‫כ י ק י לה כפושי־ין ומכשירי לח וגו׳ והראשונים נתנו‬
‫ט ע ם ליכריהם שר״ת וחרז״ה פסקו כ י כ נחמייח‬
‫דכדיק לח כפושרי ומפרשי דרכ נחמייח אליכא מ כ ח‬
‫כדופן קאי וא׳׳כ כשנסדכם־ אומה' לדופן' אי איכא‬
‫מ כ ה כדופן כשי ככ׳ ואי ליכא מ כ ה כש ׳ ע״י כדי׳‬
‫מים ואמרו שאלו המקומות ו ח מ פ ן שוין חס וכמ״ש‬
‫הרשכ״א וחריין א״כ כשיש מ כ ה ‪ 3‬אלו המקומות‬
‫כשי׳ ככ׳ וכשאין מ כ ה כשי׳ ע״י כדיקח וזהו ד ע ת‬
‫ו ג ו ^ ו ד ע ^ ־ נ ם ש מ י ו חכמי קשטלייא מקילן כאלו‬
‫ססרכות מפני שהגוים כארצותס כרוכ זמנים חיו‬
‫מחמירים ע ״ ע ולא היו אוכלים שחי׳ישראליםכםמות‬
‫חטר פות חיו מפסידים דמיחים ואלו םיו‬
‫נוהגים כרעת המחמיר׳ ח י ח ‪ ,‬ה פ ת י גדול־כ^מונם"‬
‫של ישראל אכל כמקותות שהגוים אוכליכ שחי׳ ישראל‬
‫יש להחמיר כרעת חרמכ״ם וחרא ש ו מ נ ה ג מקומות‬
‫הרמכ׳ם וחרא״ש וחרשכ״א וכן מ נ ה ג העולם דלת‬
‫שאלנוקי׳ שנוהגים כאותם מקומות של קשטלייא‬
‫מפני ש ג ם ש ס מ כ תגויס אינם אוכלים משחי׳ ישי־!!‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫שחיטה‬
‫כמו שכתבתי ע ב א״מרכ י •‬
‫טצינו למידים מתורתו של הרכ״י בהא ־־אם‬
‫נסרכא ריאםילאואם מקומות דאיי״הניקכ‬
‫פוסל כחס כגון לגרגרת או לחוט שבחזמ רכיונא‬
‫תליא כמחלוקת רלהראכ״ר וסייעתו ס״ל ש־ינם‬
‫כדין אם לסרכח ל מ פ ן רויני ח נ י רמכה כשי' ככ׳‬
‫וכלי מ כ ס כשר ע״י כר״מ ה״נ דין ס מ כ ‪ x‬לאלי‬
‫המקומית ראם יש כמסוכם״ כשי׳ כלי ‪ .‬י׳ וילי‬
‫מ כ ת כשי׳ ע״י כדי׳ ״ וצסרמביים וסייע זו סיל י׳ ש‬
‫חילוק כניהים ד כ מ ! ן א •)רינן כמכה כשי׳ ב‪':‬יכ?\‬
‫מ כ ח כשי׳ ע״י כרי׳ אכל לאלי מקומות א י' •‪:‬מכת‬
‫הלז‬
‫טב״כ וכמש״ל כב״י עש׳׳כ ו ט ע ם המתירית ס מ ן‬
‫לאלו ממקומות כלי מ כ ה דכשיר ע״י כדי׳ וכן‬
‫לדו‪:‬ן כלי מ כ מ כתכ מיכ״י וזיל וכן פי׳ ממרר״כי‬
‫כשם ר״ת דמלכת׳ כרכ נחמיה רכייק למ כעושרי‬
‫ואע״ג ‪ th‬מצא ריעותא כדופן אעי״מ מימ כורקם־‬
‫ואי לא מפקה זיקא כשי׳ אע״ג רחעלת׳ צמחים ככל‬
‫שעמ תלינן כדופן לקולא אע״ג דליכא י י ע ו ת א‬
‫כדופן משתא אמרינן מכת מייתמ ונתרפית יפמ‬
‫ואין ניכר עכשיו ע כ ל י מרכ״י וא״כ נתכאר ד מ ל ‪1‬‬
‫* רנומגין למכשיר בבדיקמ לדופן כלי מ כ ה וכן לשאג‬
‫מקומות מוא מחד ט ע מ א דס ל כמדאכ״ד ו ט ע ם‬
‫מרכר כמ״ש מרכי׳י אפי׳ דופן ומ״ומ ומוא כ ט ע ם‬
‫ד ס מ ן לשאר מקומות רשוים מם כדינם וא״כ אי לא‬
‫מייתמ כמם מ כ מ אי לא מפקמ זיקא תלינן באותם‬
‫מקומות כאמ סירכמ דאמרינן מ כ מ מייתמ שס‬
‫ונתר ‪1‬ת ואינו ניכר שם ו כמכה תלינן להקל ככ׳‬
‫וא״כ ם מ נ ח ג שלנו רסי' תלויה ומכה כדופן דכרקינן‬
‫לה מאין יצא להם והא כיון שםצרכתי כרי׳ מ ש מ ע‬
‫דחייש׳ כמ׳׳ש רמ״א דניתקא משם ושמא נקכאא״כ‬
‫מ מ תועיל ע ו ר כרי׳ מים שמא ע ל מ כמ קרוס‬
‫ונסתם וטרי׳ כ ר ע ת ר מ ״ א לכן נראה דהעיקר ט ע ם‬
‫דש״ל לרמ׳א דטרי׳ כסי' תלויה ומכה כדופן מיינו‬
‫משוס רתא דקיי״ל מכם כדופן וסי׳ יוצא משם לריאה‬
‫כשי׳ ככ׳ היי׳ רוקא ד מ י הסי׳ כמכה אכל א ס‬
‫חוץ למכה ה א ה מ כ דסי׳ טרי׳ לדעת הש׳׳ערלית‬
‫כה כדיקת מיס וכן לדעת רמ״א ולכך כאן ראמרינן‬
‫ס מ כ ה חיי׳ לדופן אלא רניתקה משם א״כ לא‬
‫ידעינן א ס מימ הרוב ככמכמ אי לא ולכך מ ס ‪1‬יקס‬
‫אזלןנןלגזומרא וטרי׳'אמנם ל מ נ ח ג ט מסי״וכ׳ לדופן‬
‫כלי מכמיצשי׳^‪-‬בכדי‪^/‬״נמכא כסי׳ תלוימ ו מ כ ם‬
‫כדופן רני מי דאמרינן שמא לא מייתמ מ ס י ׳ ‪ ,‬ב מ פ‬
‫חמכמ מכשירינןלמ ע״י כרי׳ לאיהימ נ‪1‬א שאין שם‬
‫מ כ מ כלל כשי׳ עי־יי כדי׳ לדידן א כ נתבאר מנהג•‬
‫שלנו כטוכ תתלית למי‪.‬יתכרך‪:‬‬
‫‪#‬ור כיל דלרירן דמכשירן^כסמכת לאותן ממקומי‬
‫‪ .‬ככך׳׳מ כ ד ע ת הראכ״ד ו מ נ ה ג שאלנוקי׳י‬
‫׳‪:‬וקשטלייא ו ח ט ע ס כמ״ש הרב" י דתלינן באותם‬‫‪ /‬מ מ ק ו מ ו ת ו ל א ^ ח ^ ק ר ‪ .‬י ^ מ א״כ‪ .‬אם ^ | ב א ו ‪#‬‬
‫ממקומות מ י מ ו ס ר י א מ נ ס ר כ מ אליהם נראה‪1‬דכשי'‬
‫בב׳כ־־ין דופן והגם שחרב ש״ע מטייף כזה וכמ״ש‬
‫כ ס נ ׳ כ ו ז ״ ל ורוקה כשרוכס לדופן מכשי׳ ע ״ י מ כ ת‬
‫א‪:‬ל אס ס מ כ ה לשאר מקומות כמו לחזה או לגרגר׳‬
‫וגו א;י‪:‬פ׳ישיש כחס מ כ ה טרי׳ ו ל א מ ה נ י להכרי׳‬
‫עכ"; מש־ס דיש ע אזיל לשיטתיה דם״ל רכאותם‬
‫מ‪:‬ן ‪:‬ל ואין בהם מ כ ס טרכיכ וכמבואר כס ‪ f‬וחד‬
‫‪:‬‬
‫נועמא‬
‫ק*ח‬
‫דיני‬
‫רדוד‬
‫משכי‬
‫ט מ מ א דחוא ס״ל כשיטת ה ר מ כ ׳ ס וחרא״ש וכמנמג‬
‫לישכונח כמש״ל אמל לדידן דמכשירין כאותן מקומי‬
‫•ככדי׳ וחיינו כשיטת הראכ״ר ה״ח והוא ח ט ע ם כיש‬
‫כסם מ כ ח כשי׳ ככ׳ לדופן ומעולם לא מצינו שום‬
‫שיטח שעשתה חיליק כין שני דינים אלו רק או‬
‫כחראכ״ד או כהרמכ״ם וכיון שאנו נוהגין כהר'א*״ד>‬
‫כאין כהם מ^ח ח״נ נחיגין כיש מ כ ה כהם ומי‬
‫שמחליק כניחיס ואומר דכאין כחם מנחכהראכ״‪1‬־‬
‫ויש כ ח ס מ כ ה כהרמכ״ם ומצריכין כדי׳ ע כ ״ פ ג א י ן‬
‫כחם מ כ ה קורא אני עליו והכסיל כחושך הולך‬
‫כדיאיתא כאלו טריפות על העושה כחימרי ‪$‬ניהם‬‫ו מ ע ו ל ם לא מצאתי כשום ספר של מנהגים כ״ין זה‬
‫דיש מ כ ה כאלו המקומות אם דינו כדופן רתלינן‬
‫כמכה או לא רק הדכרים סכ׳ מים ומנלע׳־ד ד ע ת‬
‫מדיוט כתכתי כ ע ת ע ד אשאל לנערי צדק וטכחי‬
‫מ ת א לראת מ נ ה ג ם בענין ז ח ו ד ו ״ ק ‪ :‬־ *‬
‫־במ״ך בגליון שוב שאלתי את פ ח טבחי מתא‬
‫ו א מ מ רמכח כאלו מ מ ק ו מ ו ת צירכח ברי׳‬
‫וכן נמצא כספר זיבח תודח ולא ידעתי ט ע ם לזה ‪:‬‬
‫׳)מ^תה אלכה לי אל מגדולים מ ה שהמליך חרב‬
‫מחרש״א ניר״ו כ ע ד מנהגינו דכדקינן‬
‫יכל מ ה ש ח ט מ ף כם״ע כסי׳ ט״ל ס״ז הנ״ל וכתכתי‬
‫לעיל משמו <״ץ שהוא ח מ נ ח ג שאלוני״קי ז^תכתי‬
‫•לשונו לעיל חנה מ ה שהביא אותו מ נ ה ג שאלנגי״קי‬
‫א י נ ו ע נ י ן למנחגינו דשם קאי דוקא אם נסרכח‬
‫לדופן אכל נסרכח לאותם חמקו מות חזה וכיוצא‬
‫זח לא נתכאר כאותו מ נ ה ג שמביא סר כ י״ץ אלא‬
‫מ מ נ ה ג שאלונייקי שכיאמ זח הוא מ ה שהעתקתי‬
‫אני הצעיר וחרכ א ג כ חורפית לא כריר כ״כ ו מ ״ ק‬
‫חטיכ כי ק צ ת י הטיב •‬
‫כ ת כ הט״ז סי׳ ט״ל םקי״ד וז״ל ע ו ד כתכ רש׳׳ל‬
‫מ״כ כשם חמרד״כי שאס נסרכח כמקום ע ר ו ג ה זו‬
‫לגב ע ר ו ג ה אחרת דטרי׳ ותמהו עליו למאי כשכיח‬‫רפשוט הוא ונ׳יל למירק רוקא מ ג ג ע ר ו ג ה זו אכל‬
‫למען חימנח מחיתוך ע מ כ ם זו שכי׳ לפי ששם כ׳‬
‫* מ ע מ ג י ת כמיצר השררה ואינם מתפרקות וגם לא‬
‫לןשכינןלמ כמקום גליי ד ח א י כ י ן כ׳ ע מ ג י ת הן‬
‫ו ת ד ע דאל״ך מחיתוך ע מ ג ח זו לחימוך ע ר ו ג ת‬
‫אחרת דטרי׳ היל״ל עכ״ל ולענ״ד דג־נשי קנדיא ס׳׳ל ‪A‬‬
‫כ כ ל ל ס ר ק א ץ כדי׳ כ מ ש ש״ע ת״ר ע״כ הם‬
‫מחזיקיס סי׳ מחיתוך ע מ ג ת לקנת שבין תערוגות‬
‫ג ס י ׳ כסדרן ואין אוסיין אלא כסי׳ מ ג ג לקנה או‬
‫מ ג ג ל ג ג ו נ ו ׳ עכיל חט״ז לעניינו מכל חנז׳ מרבדי‬
‫עתרש״ל וט״ז רכסי׳ מחיתוך ע ר ו ג מ זו לערוגת‬
‫אחרית וכן מחיתוך לקנה רכשי׳ ככ׳ ככסדרן וכן‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫שהיטה‬
‫‪438‬‬
‫מצאתי כמנסגים כתוכ וז״ל אס נמצאת סי׳ מחיתוך‬
‫ע מ ג ח זו לחתוך ע ר ו ג ת זו או מחיתוך לערוגת‬
‫לקנח שכין ח ע מ ג י ת לדידן רככסררן א״צ בדיקת גם‬
‫כזח א״צ כריקה עכ״ל ו ט ע ם מ נ ח ג זח מפורש יוצא‬
‫מדברי הרב ט״ז חנ״ל אמנם אני שמעתי מאת זוכחי־'‬
‫חזכח רגם כזה מצריכן כרי׳ דמחזיקים כ ־'ז לשלא‬
‫כסדרןובעי כרי׳ והיינו מ ע ר ו ג ה לקנה אכל מ ע ר ו ג ה‬
‫ל ע מ ג ח ! ט כ ' כ וכן נהגו וזח ודאי הפך מ נ ח ג‬
‫קנדייי׳אהנ״לחמנם במנהג׳ מנז׳ מ״כ כנ״ל וצ״ע ‪:‬‬
‫דין טנרי וסי׳ יוצאה ממנו פסק רמ״א ס״ח סי‪/‬‬
‫ט״ל רכשי׳ וכתבו חפוס׳ ז״ל ומחם ט״זופר״ח י‬
‫דוקא אם סי׳ חיוצאח מן חטינרי היא תלויה דאז‬
‫כשי׳ ולא מקרי תרתי ריעותות כסי׳ ו כ ו ע ח רשאני‬
‫טנרי דאין עליו שם ליקותא כלל משא״ך כ ו ע ה וסי׳‬
‫אכל אם סי׳ חיוצאח מ ט ע ר י היא ס מ כ ת למקום‬
‫א ח י אז דינא <ך ראם נסרך שהסי׳ צריכה כריתת‬
‫מים אז טרי׳ ככ׳ כיון דצריך כריקה לצאת ירי חסי׳‬
‫ואין מקום ל י כ נ ס ח מ ח מחמת הטינרי כרי לידע אם‬
‫חסי׳ מבצבצת או לא טרי׳ דאין לח שום תיקון ורמי‬
‫לסי׳ ומקום אטום ונמצא ליחה כאטים רטרי׳ משום‬
‫דלא יצא ני ירי סי׳ וכמו שיחבאר כק״ד אבל אם סי׳‬
‫היוצאת מטינרי נסרכח למקום ^זאלצ כרי׳ כגון ל מ ע ן‬
‫חאונמ או מ כ ה לדופן אזי כשי׳ ככ׳ \כ״כ ממנהגי' ז״ל'‬
‫דין ה א ^ ו ם‬
‫נ ת ב א ר דינו כסי׳‪:‬ל״ו ס״ט וז״ל סריאח שנמצא‬
‫כה מקום אטום כל שהוא שאין ס מ ח‬
‫נכנס כו ואינו כצ‪ 1‬לח מ פ י ח ה מכיאן סכין וקורעין‬
‫סמוך ממש למקום אטום אם נמצא כו ליחה מותרת‬
‫שמחמת הליחה לא נכנס שם ח מ ח ואם לא נמצא כו‬
‫ליתת נותנין עליו דוק או תבן או נוצה אם נתנדנד‬
‫כשי' שהרי נכנס בו מ מ ח ואם לאו טרי׳ עכ״ל וכתכ‬
‫רמ״א ולא מקרי אטום אלא כשמארהו רומח לבשר‬
‫חריאח אלא‪ .‬שאינו עבלתבנפיחחאכל מראהו דומה‬
‫למוגלה אינו אלא טינרי וכשי׳ ככ׳ עכ״ל ומא דכ'^‬
‫חש״ע דנמצא כו ליחה כשי׳ כתב םפר״ח בשם מכ״י‬
‫כשם ח מ ק ״ ח ח״ס לרם עכור וכשר גרקכ ע ״ כ וכתכ‬
‫שייך וט״ו ומ״ט כנמצאת כו ליחח דכשי׳ שמחת סליחה‬
‫לאעלתמ כנפיחמוכחיי ח כ ח מ ח מיש אפשר שמליחמ‬
‫יוצאת ע ״ כ ו ם ט ע ם רכשלא נמצאת כו ליחת ולא‬
‫נתנדנד רטרי׳ יש ג׳ ט ע מ י ם והכיאם ספריית רש״י‬
‫כ׳ משום דמוי לקותא וסרמכ״ם כ׳ דסרי זו כנקוכמ‬
‫ותרשכ״א כתכ משום שאינמ יכולמ למכנים ממ‪,‬‬
‫ולהניף ע״כ ועמ׳׳ש תש׳׳ע וקורעין תקרום לכר‬
‫סמוך‬
‫?‪13‬‬
‫משפל‬
‫דיני‬
‫לדוד‬
‫סמוך ממ״ש למקום אטום כ׳ מפר״ח וזי׳ל חבל‬
‫דכר א׳ והמכוון שאין לחתוך כלל ממקום חאטוס‬
‫אולי םוא מ ט ו מ ט ם בתחילתו ולא כסופו וע״יחחתך‬
‫יצא הרוח ומכשירין ליה והיא טרי׳ אבל רש״יוחר״ן‬
‫כחכו שמניחין גרפא או רוקא ע ל האטום לאחר‬
‫שנקרע ע״כ וכן מוכח מחרמכ״ם וחטו״ר ואין לפרש‬
‫דבריהם שקורעים כל האטום רא״כ יצא מרוחע״י‬
‫חתך וחיכי מכשירין לח כחכי אלא נראין חרכרים‬
‫שקירעין קצת מן האטום ומניחין עליו גדפא או‬
‫דוקא אי בצכץ כשי׳ משום ראותו מקצת האטום‬
‫שנשאר שלים מגלת ע״ז שחתכנו שמסתמא הכל םוא‬
‫דכר א׳ אך למעשה יש להחמיר ואין לחתוך תקרום‬
‫שע״ג מקום האטום ואם איפשר לרחוק וליישב לשון‬
‫מנך פוסקים שמזכרתי ער״ז ורו״ק עכ״ל פר״ח‬
‫אמנם ט״ז שכיא משם ממרש״ל רסעיקר כרעת‬
‫מטור רקורעין מקום האטום ממש ולא כהכ״י כשם‬
‫בדיקות ולא כחרשכ״א יעייש״כ ״ ונראים חרכרים‬
‫כ ר ע ת ט״ז כשם מחרש״ל אחר שסטור מסכים לזח‬
‫ואם פשט דכרי רש״י וסר״ן מורים כן‪ .‬יש לסקל ג ם‬
‫למעשה כךשקייעין מקום אטום ממש וכן ר ע ת‬
‫המנהגים כמ״ש מחרש'׳ל ויש לחם על מחשיסכוכו‬
‫ודו״ק ‪:‬‬
‫‪1‬ל?‪1‬ניז סירכא ומקום אטום סרב פ " ח כסי׳ ט״ל‬
‫דעתו לחתריף וכן ד ע ת חכח״ט אמנם אני‬
‫שמעתי ממקצת חכמי העיר שחרב משנח למצן ז יל‬
‫ד ע ת ו לםכשיר אמנם אני לא זכיתי לספרי אמנם‬
‫מ ת שמצאתי כחוכ כמנהגים חוא זח ולענין סיי־כא‬
‫ומקום א מ ו ם אם תסירכא תלויה או מינה וכה א״ץ‬
‫לעשות רק דין האטום לכד וכי' כשחאטוס כ ג כ‬
‫מאונה לדופן או לדופן ח א ו מ א ויש מ כ ה כדופן אין‬
‫לעשות כי אם דין האטום אכל לדופן םאומא וכלי‬
‫מ כ מ או לשומן או לחזה וכל מקום שתחיה חסיד׳‬
‫צריכם כריקמ צכרמ גם כאן כשיוצאמ ממקום מאטו‪/‬‬
‫ונסרכת למקומות סנז׳ צריך לכרוק חסירכח ומאטום‬
‫וכך מיא מבדיקת מ מ ע ך פאטום אד‪,‬ה שישיר את‬
‫מסי׳ א ם ע ל מ כנפיחמ אז לא נשאר רק דין מסירכא‬
‫ותיינו שניתן מים אם כצכץ טריפם ואיל כשי׳ ואם‬
‫לא ע ל ם נותן מים אם כצכץ טריפת וא״ל כצכץקוריע‬
‫מאטום אס יש כו ליחח טריפת ואם אין כו ליחת‬
‫נותן עליו מ ק או תכן אם נתנדנד כשי׳ וא״ל טריפמ‬
‫עכ״ל ה מ נ ה ג י ם‬
‫ו ב ס פ ר אחר ככי׳^מ״ן וז׳׳ל ובמגמות למ״ר יוסף‬
‫ליכרישא מ״ך דכורקין סריאמ מ ק מ א כנגד‬
‫מ ק ו ם מאטום אם לא נמצא כו ליחמ טריפמ כלא״מ‬
‫משום מקום אטום ואם נמצא כו ליחמ מסירין איתמ‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫שחיטה‬
‫הד־״ט‬
‫וחותכין ה ס י ר נ א וסיתמים אותו הקרע של אטום‬
‫ואחייך כוזחין הריאה אס כצכצש טרי׳ מ ח מ ת תסירכא‬
‫ואם לא בצבצמ מותרת ומי שתוא בקי בבדיקה יש‬
‫לסמוך ע״ז עכ״ל ובאמת בדיקת ח״ר יוסף תנ״ל‬
‫תיא חמורה ביותר ואין בקיא ין בבריקתח והעיקר‬
‫כמ״ש בשם המנהגים ־ה נ״ל וכן נוחגין חאידנא‬
‫וכ׳ חרב מהרש״א ניר״ו על כדי׳ שידכא‬
‫עור י‬
‫ומקום אטום הנ״ל וז״ל ו ד ע רכריקת מקום אטום‬
‫וסי'שמקילין ע״י כריקה הוא הפך האחרונים שחרי‬
‫הפר״ח כתב כסי׳ ט״ל ס״ק כ״א וז״לומסתכרא לן‬
‫רסיר כמקום אטום לא ג ר ע מ כ ו ע ח ואין מקום‬
‫להכשירה עכ״ל ואץ לומר שלא כדקו מקום ס א ט ו ם‬
‫כמ׳׳ש כסי׳ ל״ו דת״ל דטרי׳ משום אטום עצמו א״ו‬
‫רכרקו האטום ואפ״מ כתכ ה‪:‬ר״ח דאין מקום‬
‫להכשירו ד ע כ ״ פ מידי תי־תי לריעותא לא נפיק ול״ד‬
‫לסיר׳ תלויה ונו׳ ונתב מכמ״ט סי' ל״ו ס״ט ס״ק‬
‫כ״ז אם נמצא סי׳ כמקים אטוס שהוא ג ר ו ע מסי׳‬
‫תלויה ו כ ו ע ה דאין לה בדיקס ממ״נ אם כצכץ א״כ‬
‫יש נקב בריאה ד ח א סיד' כשמבצכצת טרי' ואם אינו‬
‫מבצבץ א‪1‬י׳ יחים אטום וטריפה עכ״ל ע״י עכ״ל‬
‫ה כ ה יט ו ה ג ם שממ״נ שכ׳ אינו מוכרח כמבואר מ״מ‬
‫הרי כתכ אין לח כריקה ה י י לך שםאחמנים ס״ל‬
‫דאין מועיל ג ד י ן ה א״כ ח מ נ ח ג שלנו אין לו יסוד‬
‫מ מ א ח מ נ י ם להקל ימח גם אם נאמרשכריקת מקום‬
‫אטוס חיי שיקרע קצת ממקום אטים ממש ולא‬
‫הקרומות לכר א״כ הם תחיח הסיר׳ שם חיה לנו‬
‫לחיש שמא כמקים נקכ ניקכ ומ זחילה לח בצבצם‬
‫מש ס שהרוח אינו בח כי אס על הכשר ולא יוצא‬
‫חיץ לבשר שהרי מייני ט ע מ א שיש לקי־וע קצת‬
‫מ ה א ט ו ם ולא מ מ מחני שקורעין קרום לכדוא״כ‬
‫ניחוש שמא הקרום חיה נקוב א ח י שיש שם סירכא‬
‫והריח אינו כה כ״א על הבשר ילחכי לא בצבץ‬
‫מתחילה ואיכ אין לי כדיקה ו ח נ ה כ״ז אם נ א מ ד‬
‫שבדיקת סאטום הוי שיקרע קנת מהבשר כמ״ש‬
‫סרכ פי״ח סי׳ ל״ו כשםרש״י וסר״ןוםרמב״ם וחטו״ר‬
‫א מ נ ם אם באטום אין לקרוע כ׳ א קרוס לבר‬
‫יחיא חומרא יתירא לגבי אטום כמ״ש שין‬
‫ופריס א״כ כשיקרעו הקרום לכד ונתנרנר רוק או‬
‫תבן סרי ח י י ת מ ג י ע ע ד םקרום ומתחילת‬
‫בשיכדקגי ולא כצבץא״כיצא ידי ספקוכשייולפ״ז א ח י‬
‫ש ה מ נ ה ג להתיר במקום אטוס וסי׳ ע״י כריקה וה‬
‫צריכין להחמיר כסאטום שלא לקרוע כ״א בקרום‬
‫לכד ועכ׳׳ע אחד שסאחרונים כתכו סתם למחמיר‬
‫ה מ ח מ י ר ישא ברכה עכ״ל חרכ ניר״ו וכאמת א פ י‬
‫ששמעו למזכמי מ ע י ד שחרכ מש״ל הביא מ נ ה ג זמ‬
‫א״כ‬
‫ממ‬
‫משכיל לדוד‬
‫דיני‬
‫א״כ יש לו יסור גמור מםאחרוניס ואם זכיתי‬
‫לספרו א נ י מחזיק ענין זת מ ת שטען מהפר״ח‬
‫* כ ת כ שדעתו לםטריף אין משם דאית דהפר״ח‬
‫אזיל לטעמים דס׳יל סירכא ו כ ו ע ח טריפה ואין לח‬
‫שום תקנח לכן כתכ רלענין אטום וסירכא לא ג ר ע‬
‫משיר׳ וכועח וכו׳ אבל לדידן דמכשירין סירכא‬
‫ו כ ו ע ה כדלקמן כע״ח א״כ ח״נ יש לדון ולהכשיר‬
‫כאטום וסירכא יוצאה ממנו ומה שטען מהכח״ט‬
‫שגם הוא הסכימה רעתו להטריף ג ם משם אין ראייס‬
‫דמכח״ט גם ט ע מ ו משום דממ״נ טריפה והא נתכאר‬
‫דממ׳׳נשכתכ אינו מוכרח וכמ״ש ת ר כ ע צ מ ו ו מ ״ מ‬
‫כתב אין לח כדיקח אין מזח ראית דמ״ש חבח״ט‬
‫אין לה כריקה חיינו משום חך ממ׳ נ שכתב וכיון‬
‫שהפלנו ממ״נ חנ״ל נפל סכל והיסוד שלו והעיקר‬
‫כמ״ש חמנםגים וכן נוחגין חאידנא ובפרט כעירינו‬
‫יע׳׳אומ״מ מוכיכא‪-‬‬
‫עיר ואס נאוה חדש‬
‫דקורעין מקר‪ •,‬ם‬
‫ליה למרב כמ״ש‬
‫לכד לחאמת אחו בזח וכנ״ל ורו״ק‬
‫ס י ר כ א חמתנתקת ע׳ י נפיחת כתכ בתשובת‬
‫מחר״ס אלשקר רטריפח וכתכ חש׳׳ך‬
‫רלמאן רמקיל כמיעוך ח״ה חכא וכן חכיא חרכ‬
‫ער״ח וצ״ע לדידן דלאי מקילין' כמיעוך אם נאמר‬
‫רטריפה ונראין הדרים דלדידן דטריפה דחר״ם‬
‫אלשקר עכ״ל איירי כמקום דאין מקילין מיעוך‬
‫וכנראה מרבדי הרב כש״ך וא״כה־ר רינארמחר״ם‬
‫‪:‬‬
‫אלשקר דטרי׳ נ״ל ורוי׳ק •״‬
‫‪ 0‬י ר כ א שהיא תלויה בשיפולי אימא ולמטת חיחח‬
‫סירכא ע כ מ וככפתור תלויה כח וחיה‬
‫נראמ לעין שתיא לעין שהיא כעין מוגלא זח חיח‬
‫מעש׳ וחזשיבה שאין ז ת ט ע ה כשיפולי אומא אלא יש‬
‫לחוש שמא טי׳ היא ומחמת נקכ כאח וסירכא חלולה‬
‫ולידת הריאה יוצאה דרך נקכ לתוך הסיר׳ ולכן נ״ל‬
‫*צריך חריאח כריקה לראות הס עולה הסיר׳ מ פ י ח ה‬
‫אז וראי סישכא חלולה חיא והריאה נקוכח ואיל‬
‫דלדול כעלמא הוא וכ׳ ז הייני כסיר׳ רקם אכל‬
‫<ןיר' ע ב מ ‪£‬מרגנן כל הסיר׳ נתמלאת מוגלא ונקכי‬
‫ה» יאח נ ס י ז מ י ם י ו ל מ כ י ־ ' איצליועילח בנפמזח חריף‬
‫כשם תקון הזבח וניאץ דבריו וכן ר*גת משייך בספר‬
‫בקורות הכסף ויצא כט״ז שכ׳ בריש סימן ט״ל שיש‬
‫לו רי י בועה בשיפולי עב״ל הפר״ח‪:‬‬
‫שנמצא בריאח במקום דאיץ בדי כגון‬
‫מ ח י ז ך אונא לחית ך אומאויצאס סירכא תלוימ‬
‫וזהו סנקרא סיר׳ כפ לח כשי׳ כיב רמ א בסימן ט״ל‬
‫סס״ר ודין זח ה א מחרים מס ‪1‬ר ר׳ ירוחם שחעותק‬
‫‪ ,‬מ ס פ ר ח א ש כ ו ' וכתב שם חר״ס ואם נשרכה זו‬
‫•ירכא‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪35‬‬
‫‪146‬‬
‫שהיטה‬
‫תסירכא תלויה באונא או כאומא אותם חמרוכקים‬
‫בסי כנ״ל כשי׳ ולא אמרינן ררילמא סי׳ זו יצאת‬
‫מ ה א ו מ ה וראשה סב׳ נסרך לאונה דחול׳לספק‪.‬‬
‫ספיקא ספק מחמת הריאה ספק מ ח מ ת הריבוק‬
‫ואם תמצא לומר מחמת תריאם שמא בא ראשם תא׳‬
‫כמקום שנסרכה אליו ראשה חב ולזם דעתי נוטס‬
‫ע״כ ״ וכתכ חפר״ח דחריק״ש כתכ דלמטריפין מגב‪.‬‬
‫לגכ או מחיתוך לגכ אף זי טריפה וכן םסכים חפר״ח‬
‫יעייש״ב • ולדידן כלא״מ ד מ כ ש י מ ן מ ג ב לחיתוך כלי‬
‫כריקת דכרי םרכ״י פשוטים ס ם ״ אמנם כתכ עור‪.‬‬
‫ו פ ר ״ ח מ ש ם ח ר כ מחריכ״ל דנוחג להטריף וכתב‪.‬‬
‫דאפי׳ אס בחיתוך עצמו נאחזת ככ ראשיה שיש‬
‫לסטרי׳ לסירכא זו ושאני תיכא דנאחזת מחיתוך‬
‫לחיתוך דכשירם משום שהסירכא מקדכ החיתוך‬
‫לחיתוך וסותם משא" כ הכא וחכי נקטינן עכ׳יל פר״ח‬
‫י ולדיין כשר נכל גוונא וכדעת חכ״י ורו״ק ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫^ ו ד כתכ הפר ח ואם ראשררה־נ׳ן של סירכא זו‬
‫סרוכא לדופן שכנגד האונות אף אם נוטת יותר‬
‫לצר האימא כיון שחאו׳ ושחאומא מדוכקות יפה‬
‫וסירכא זו יוצאה מכין הדיבוק כלפי הדופן כשי׳‬
‫משום דתוי רבותא שאינה יוצאה מ ה א ו מ ה ע צ מ ה‬
‫וכמ״ש ככ״י משם חר״ר דוראן וםדופין מגין שפיר‬
‫ככה׳׳ג כיון שתסירכא כנגדו ממש ולד כלל לסיר'‬
‫היוצאת מחי׳ אונא לדופן דטרי׳ דשאני חתם שאין‬
‫חרופין יכול לחגין הנקב שכחיתוך‪ .‬משא ׳כ חכא‬
‫עכ״ל ויפה כתכ אמנם מ״ש ולד׳ לסירכא חיוצאח‬
‫מחיתוך אונה לדופן רטרי׳ חיינו לשיטתם רס״ל‬
‫כמ״ש אמנם לרירן כשי׳ ע״י כריקה המבואר‬
‫כמנהגים ורו״ק ‪:‬‬
‫ס י ר כ א הנמצאת כ י י א ח דלית לה חיתוכי דאוני‬
‫אלא מ ע ט למטה כט׳יר דכשי׳ אם נמצאת‬
‫חשיינא כאותו שטא סשלים ממקום למקום מ ג ב‬
‫אל גכ כתכ הפריח וז״ל טרי׳ כיון דהוי מקים‬
‫הרגיל לחיות לח חתוכי א ע ״ ג רזו אין לח כאלו‬
‫אית לח ואם כריר לן שהוא מ ג כ ל ג כ טרי׳ ״ וכתכ‬
‫הפריח ומורינא ליס כסתם משום שעל תרוכ חני‬
‫אוני נינחו אלא דסריכן כסדרן אכל אימוכחא‬
‫מילתא דכי ייתן כך ולא ס ר י ק ככסנררן מסתכרא‬
‫ודאי להכשיר למאן דמכשיר סירכח מינה וכח אלא‬
‫שאני מן המטריפים סו׳ מינה וכה וכדלקמן ס״ק‬
‫י״ג ע כ ׳ל הפר״ח ולמ״נ לדידן רמגכ לגב א״צ כרי׳‬
‫ג״ז א״צ כרי׳ אלא נראה נפ״מ לדידן אם נסרכח‬
‫מ״א ל״ג דטרי׳ אי לא מוכחת מילתת דםכי רכיתא‬
‫וכמ״ש תפ״ח ורו׳׳ק נ״ל‪:‬‬
‫סי׳‬
‫דיני‬
‫‪141‬‬
‫משכי‬
‫‪,‬‬
‫לדוד‬
‫סמא‬
‫שחיטה‬
‫כמג״מ וכסי׳ ל״ז ס״כ פסק חמ״ח דטי־י׳ ודין זמ‬
‫כי־ תלויה‬
‫נ ו כ ע מ ס י א כ ״ ד ורוק״ח ומפורש ככ י סי׳ ל״ז וז״ל‬
‫ש ע ו ל ה כגפיחמ כ׳רמ״א כסי׳ ט״ל ס״ט כמגמ‬
‫מצאתי כתוכ כשם חראכ״ר שאם סי׳ תלוים יוצאמ‬
‫טרי׳ וכ׳ הפר׳׳ח ט ע מ א רמילתא משום‬
‫מ מ כ ו ע ה אסורמ ואפי׳ כאונה לא אמרינן דרופן‬
‫מ ד א י ניקכח הריאה ולכן נכנם הרוח אל תוך‬
‫מכין עליה ואינו יורע מ ע ם הרכר רלא יהא אלא‬
‫חסי׳ ועולה ועיין לעיל כרין סי׳ תלויה וכח‬
‫ניקבה הא אמרינן ריאה שניקבה ודופן סותמתה‬
‫ככפתור וגוי וק״ל וכ״כ המנהגים י•‬
‫כשי׳ וחרוק״ח כ' כל מקום שיש סירבה בבועה‬
‫פסק‬
‫עצמה‬
‫ס י ׳ ממקום לזקוס כאונח א ו כאומא‬
‫טרי׳ ואפשר שלא כמקום רכיתא קאמר עכילוככ״מ‬
‫המיית כסי׳ טייל ם״ט דרינה כדין סי׳ תלויה‬
‫שלו כתכ ח״ל צריך להעכיר הקולמוס ואיני י ו ד ע‬
‫ע׳ כ וכיאר חכ״י ל״מ לדברי האומרים יש סירכא‬
‫ט ע ם לדכר רלא יהא אלא ניקבה וצ״ל שהרי אמרו‬
‫כלא ניקכ אלא רחוששין שמא תתפרק דכחא ליכא‬
‫י י א ח שניקכת ודופן ס והמתה כשי׳ ואמרינן והוא‬
‫למיחש שכיון ש״כ ר א ש י ה כמקום א׳ אינם עשוים‬
‫רסכיך ככשרא והאי לא סייך ולא ס ד י ן ‪ :‬הילכך‬
‫כלא‬
‫להתפרק אלא אפי׳ לדכרי האומרים אין סי׳‬
‫איכא למיחש שהבועה מ ע י ד ה עליה שניקכ עכ״ל‬
‫ניקכ אין לומר כיון שנסרכח אינה מתפשטות ליחת‬
‫ו כ ת כ ה!ר״ח כסי׳ ט״ל כסכ״א וז״ל ומהריכ״ל‬
‫חי יאה רק סי׳ ממש ואיכא ניקכ ואין לו מגין‬
‫כ׳ נהוג ע ל מ א רלא כהראכ״ר והיי׳ משים‬
‫דקורם שעלח מ ח מ ת מ כ ח אינו כלום וטרי׳ אלא‬
‫דלא חשבינן לסי׳ תלויה ר ק ר י ר בעלמא ולפ״ז‬
‫אמרינן דכשי׳ י ה ט ע ם שאלו הייתה סי'חזקה הייתה‬
‫אפי׳ דחויא ס י ' ת ל ו י ה כ ; ו ע ת נגד מקים הרחב‬
‫נדכקת כאונח אחרת וכיון שאינה נדכקת אלא‬
‫אין לאסור ואם הסי׳ אינה תלויה והיא יוצאה‬
‫התפשטות‬
‫באונה עצמה הא ודאי אינה סי׳ חזקה ‪12‬א‬
‫מ ה כ ו ע ח כפי׳ הנשמע יש חילוק כין מ נ ה ג‬
‫ליחה ולא כא מ ח מ ת נ י ק ב וסי' זו נקראת בץ‬
‫קושנטי״נא למנהג גאלנוק״י יאס כאומה הי׳ ססי׳‬
‫הטבחים סי * מינה וכה וכ׳ חרב כד״מ וז״ל וכ׳‬
‫יוצאה מ ה ב ו ע ה ונאחזת כדופן שכנגרח קושטנטינ״א‬
‫מחר״ א פיא״ק וה״מ כשהסי׳ אינה קצרה מבשר‬
‫שאין עושץ נפיחה טרי׳ דתא אפיי בלא בועה טרי׳‬
‫האונה או ה א ו מ ה שמתחילת הסי׳ ער סופה‬
‫וכשאלוניק״י נופחין הריאה ומשתדלין למטלות כשר‬
‫כשנופחץ אותת אכל אם חסי׳ קצרה יוחד מ ב ש ה‬
‫ע ל ה כ ו ע ח ואם עלא כשר עליה אז משימין אותו‬
‫•סגזיאמ<ע^שאםנופחין א ו ת ת מ ק מ י ט כשר שתחתיה‬
‫המקום של חריהמ בכלי מיס ואס לא כצכץ סמים‬
‫אז חסי׳ סופה לינזק שהבהמה בחייה ריאה שלם‬
‫מכשירין אותה עכ״ל ומהרשר״ם כסי׳ ל״ז ג״כ‬
‫נפוחת כיותר וטרי׳ כן שמעתי ענ״ל יצ״ע ד מ ח‬
‫שכשאלוני״קי נהגו להקל ח‪:‬ך דעת הראכי׳ר עור‬
‫בכך שסופה לינתק ד ט ע מ א מאי סי' תלייה כש׳׳‬
‫כתכ שמכשירין כשיש מ כ ה כדופן אפיי יש ב ו ע ה ‪.‬‬
‫דאמרינן לאו סי׳ גמורה היא וכיון שהיא כסרכח‬
‫כריאח והסי׳ ג כ ו ע ח כי אומרים ה כ ו ע ח מצד‬
‫לכשר אותס אונה עצמם מכשרינן דלאו סי׳ היא‬
‫ע צ מ ה אינה אוסרת אלא מ ח מ ת הסי׳ והשי׳ אינה‬
‫אלא דלדול וא״נ א‪ :,‬ששו‪1‬ה לינתק מ ה בכך מ״מ‬
‫כאת רק מםדו‪1‬ן א״כ ככל ענין כשי׳ וכ׳ ע״ז‬
‫אינח אלא דלדול ומ״מ נראחלי כדברי חרב ולא‬
‫ששומר נפשו ירחק מ ה ם ילדידי מסתכרא דאף‬
‫מ ט ע מ י ה אלא הואיל שחסי׳ מ ק מ י ט כשר שתחתיה‬
‫כסי׳ שאינה תלויה כיון דיוצאח מ ה ר ו ע ה ט! יפה‬
‫א״כ אין חריאח יכולח לעלות מ פ י ח ה ולכן טרי׳‬
‫ררופן איני מגין אלא על גוף מריאם ע צ מ ה אכל‬
‫דחוי כאטוס כריאח דטרי׳ כנ״ל עכ״ל חרכ כר״מ‬
‫לא על מ כ ו ע מ מכולטית ומכי מוכח ברברי סריק״ש‬
‫וכן‬
‫וחרכ כשייך יסד ט פ ס חר״א מפר״אג יעי׳־ש‬
‫* שכ׳ שסי׳ מיוצאה מ ה כ ו ע מ מ ח י לחי׳ טרי׳ משום‬
‫מפר״ח ל א מ ע ת י ק רק יטעם מנ״ל ופשוט אמנם ‪ -‬רלאו מקום רכיתה כי מפני ה ג ו ע ה א י אפשר‬
‫רמ׳׳א כשי׳ מכ״ל כ׳ ח״ל ודוקא שאין מסי׳ קצרה‬
‫לשככ זו ע ל ^ ׳ כ מ י ששוככות שמסי׳ לבד או ניקב‬
‫מכשר תריאת כמניפחין אותמ אכל אם מיא קצרמ‬
‫וכ״כ חריק״ח עכ״ל מרכריו מוכח כסדיא'שסבור‬
‫ע ד שמכשר שמחתים מ ק מ י ט ואינו עולת כנפיחמ‬
‫כמ״ש שחרי חיתוכי דאוני ומצר מחזמ שקולין םם‬
‫היטב כשאר מריאמ טרי׳ ופשוט וכן כתכו מ מ נ מ ג ׳‬
‫וכמ׳׳ש ממריכ׳יל ומכי נקטינן עכ״ל מפר״ח ומדכריו‬
‫כנ״ל ומיסו מוסיף לומר^יכרגל מחמור כשי׳‬
‫מ ש מ ע דלמנמג שאלוניקי אם כשיש מכמ כדופן‬
‫ו מ ט ע ם משום רררכו ליפציל וליקמיט וכן הוא‬
‫וסי ככ״עמ ונסרכמ למכמ כדופן כשי׳ כ כ כי‬
‫ת ט ע ם כ כ ו ע ח »ל חריץ ו ק מ ט כרגל סחמור כמ״ש‬
‫מסי׳ אינמ צריכמ כרי׳ משום מ מ כ ם ואם כ ו ע מ‬
‫ס י ׳ תלויה היוצאת מ ם כ ו ע מ נ ס ק כסי׳ ט״ל ס״ת‬
‫לכרם אינת אוסרת ואם אין מ כ מ כדופן מעלי^‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כשר‬
‫קמב‬
‫דיני‬
‫משכיל ר ד ו ד‬
‫כשר ע ל ה ב ו ע ה וכודקין חסי׳ ובדופן האונה גיכ‬
‫כשי׳ככ׳ כ מ ״ ש ו ר ת ן מ ג י ן ח פ ך ר ע ת הפריח כ מ ש‬
‫חרכ״י ככ׳׳מ דכסרך כשי׳ וכ״ש אם סי׳ תלויה רכשי׳‬
‫אמנם אפר"ח לא מסכים כזמ ו ד ע ת ממנמגיס הוא‬
‫כזה וז״ל סי׳ היוצאת מ מ כ ו ע ם אם מיא סי׳ תלוים‬
‫או מינה וכה או מ ג כ ה א ו מ ה לדופן ויש שם מ כ ה‬
‫דהיינו כמקומות שאין הסי׳ לברה צריכה ברי׳ אם‬
‫יצא הסי׳ מ ה ן ו ע ם למקום הנז׳ א״צ כ״א לעלות כשי‬
‫ע ל ח כ ו ע ח אפי׳ לא עלה כשר אלא על מקום ססי׳‬
‫לחוד ולא ע ל ח על שאר מקומות ה כ ו ע ח כשי׳ חוץ‬
‫מ א ם ה ב י ע ה נכרת מ ע א ״ ע שצריך לחעלית כשר‬
‫ע ל כולה מצד א׳ או מחצח מצד זח ומחצה מצד‬
‫זה שלא כ נ ג ד זח ותהיח חסי׳ מאחת מחחצאים‬
‫שעלח כחם הכשר ואס חסי׳ ס מ כ ה לשומן או לדופן‬
‫חאומח ואין שם מ כ ת כמקומות שחסי׳ לכרח צרי׳‬
‫בדי אם יצאתח מ ח ב ו ע ח צריך לבדוק מבועםסםי׳‬
‫וכך היא חכדי׳ מסיר חסי׳ ו מ ע ל ה כשר על ה ב ו ע ה‬
‫במקום הסי׳ אם לא עלה עליה כשר טרי׳ עלה‬
‫יכרוק כמיס אם כצכץ טרי׳ ואס לאו כשי׳ עכ״ל‬
‫ה מ נ ה ג י ם ״ וכ׳ הרב מחדש״א ע״ז וז״ל ורע שהמנ׳‬
‫שכתבנו שאס הסי׳ ע ם ה ב ו ע ה והייתה ס מ כ ה למקו׳‬
‫שצריך כדי׳ שממליץ ב ש ר ע ל ח כ ו ע ח ונופחין חריאח‬
‫חוא מ נ ה ג שאלוניק״י וכיפ פר״ח כסי׳ ט״ל ס״ק כ ׳ א‬
‫וכ׳ עור שם שמכשירין כשיש מ כ ה כרונן אני׳ יש‬
‫ב ו ע ה וגו׳ עכ״ל וזה הפך מ נ ה ג שלנו שכתבנו שצריך‬
‫להעלות כשר אף כשיש מ כ ה כרונן אלא משום‬
‫שכתכ ע״ז שומר נפשו ייחק מ ח ם לכן נהגו להעלות‬
‫כשר‪ .‬עכ״ל מחרש״א ניד״ו ודבריו ברודוס כמ׳׳ש‬
‫ן ח ר י העתקתי לשון חפר״ח כאייך כדי שיובנו‬
‫חדכריס על בוריין כג״ר י‬
‫)בדי? בו ׳;ה על גכ האונה ונצרכה לדופן האונה‬
‫כ׳ המנהגים דבשי׳ בב׳ עכ״ל ונ״ל‬
‫דםוכרים כסרכ״י גם סוכרים כסכרת מחרםר״ם‬
‫שהביא חפר״חמשמו שכשלוני״קי נהגו הפך סכרת‬
‫•ןרכאיד ונחי רבאינס ס מ כ ה נומגין בחראכ״ד‬
‫מ ״ מ כ ס מ ך עכ״פמתירין והכי נוהגין אנחנו ודו׳ ק‬
‫שוב ר‪^.&*<^&^?-'*&$‬כ‪>1‬׳ צתפ והמליץ‬
‫בער ה מ נ ה ג כמ״ש וכ׳ עור וז״ל יצא לנו מזח דלפי‬
‫מ נ ה ג שלנו שהוא סברת חרב״י‪ .‬ראם היא ס מ כ ה‬
‫לדופן כשי׳ והגם דיש בועה אמרינן דדופן מיגן‬
‫א״כ ח״ח נמי כשחסי׳ יוצאה מ ה ב ו ע ה מחי׳ לחיתוך‬
‫כשי׳ ככ׳ שחרי חתוכי ראוני ומצד החזה שקולין‬
‫»ס כמ״ש חפר״ח עכ״לניר׳יו ומיהי ק״ל כיון ד מ כ ה‬
‫כדופן ואונה לרופם שוים חם א״כ מאי שנא דכמכס‬
‫כרונן אמרו המנהגים רצריך לסעלית כשר ע ל‬
‫‪,‬‬
‫‪142‬‬
‫שהיטה‬
‫הכועה וכרונן האונם אמרו דכשי׳ כ ל ומשמע‬
‫מסתימת לשונם רלא כעי העלאת כשר על ס כ ו ע ה‬
‫חדי רניחם שוים כמו שמצאנו ככו מ כ ת ‪ f‬טוכס‬
‫נ״ל רשאני מ כ ח כדופן ששום רחייש׳ שמא חסי׳‬
‫עלתה מהריאם ו ד א י ח שעלתח מן ח כ ו ע ה איכא‬
‫למימר היא מ ע י ר על הסי׳ שמחריאח יצאת ולכך‬
‫כיון שהעלינו הכשר על ח כ ו ע ה לא נשאר שום‬
‫ריעותח ותלינן כדופן משא״ך כדופן א ו נ ה דככל‬
‫גוונא אמרינן ריפן מגין ודוי׳ק‪:‬‬
‫אלו ה ד ב ר י ם ראזלינן בסו כתר רוכא אם‬
‫סי׳ עולה מן חאונח לדופן האונה‬
‫ולרונן האימה או שהשיינה יוצאת מ ג ב האונח‬
‫והאומה ונסרכו בסי׳ א׳ לדרסן האונס או שחסי׳‬
‫יוצאה משפולי אונה ונתפשטח על גכ האונח‬
‫ונסרנו לדופן האונה או נסרכה תאומה כהי׳ א׳‬
‫לטיעש או מ כ ה כדופן או אונת הסרוכה כסי׳ א׳‬
‫לדופן ולהוט שכחזח בכל אלנ• אזלינן כתר מ כ א‬
‫כחלוקה הא׳ דינו כך אם מ כ חסי׳ לדופן כשי‬
‫ואס לדופן האומה הוא ח כ חסי'אזי ת י א ם אם יש‬
‫בו מ נ ה נשי׳ ככ׳ וא״ל צרי׳ כרי׳ ובחלוקה ח כ אם‬
‫ח מ כ השי׳ מ ה א ו נ ה כשי׳ יאם רובה מן האומה אם‬
‫יש מכה כו יפן כשי׳ ואמיל צריכה כרי׳ ובחלוקה‬
‫ג׳ אם הרוכ משפולי צר כח כרי׳ ואם ה מ כ מ ג כ ‪-‬‬
‫האונה בשי׳ כב׳ וכחליקה ו ' אם ח מ כ כ מ כ ה‬
‫שברונן כשי׳ בלא ברי׳ ואס מ כ כטר!׳ צ׳יכ וכחלויו'‬
‫ח׳ אס ם מ כ כדופן כשי׳ כבי ואם חרוב לחוט שכחזח‬
‫צ״כ • ו כ ן רעה המנהגים ככל מ״ש אלא שכחיו עור‬
‫וז״ל סי׳ מ ג כ האונה ומשפילי לדופן חאונח ראזלינן‬
‫כתר מ ב א ו ־ ם ‪ .‬ז י ע על גכ חאונח כשי׳ מ ״ מ צריך‬
‫לראות השי‪1‬ילי ואם ‪:‬חסר מן ה ח י מ ר אפי׳ כ׳׳ש‬
‫טרי' וכן אם השי׳ יוצאה מבפנים וג״כ ע ל ג כ‬
‫חאונח לריפן דאזלינן כהר רוכא והוי מ ג כ לדופן‬
‫דבשי׳ אם נמצא ניקב מבפנים עכ״ל המנהגים‬
‫ונראח שדין זה שכתבו המנהגים ישנו בכל ח ' חלוקי‬
‫חנ״ל ראם נמצה ניקב ב ‪ r‬י ע ו ט טרי׳ וכן אם הרוב‬
‫במכה ו מ י ע י ט חיץ ל מ כ ה ^ א ז ל י נ ן כחד דוכא אם‬
‫מ י ע ו ט שחיץ למכה יש כו ניקב טרי׳ ו ט ע ם לדבר‬
‫רלא מ כ ש מ ו ד״מ כ מ כ ה כדופן רק משום שאנו‬
‫אומרים שהריעותא כאם מן הדופן ומשם כאח‬
‫חסי׳ אגל אם מצאני חריעיתא כ י י א ם לא מחניא‬
‫ח מ כ ח שחרי ניכר חדכר שמריאח באח חסי׳ וכן‬
‫אם ר ו חסי׳ כ מ כ ח מ כ ח שמכשירין נראה י א ם‬
‫מ מ כ ה היא ק ט ‪ .‬ח וסי״ גדולח ע ר אשר נתמלאת‬
‫ס מ כ ה כ מ י ע ו ט מסי׳ ורוב חוצה לח רכשי׳ דלא‬
‫כעינן הרוכ כמכת אלא אם ח מ כ ת גדולה אבל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אם‬
‫‪143‬‬
‫משכיל ל ד ו ד‬
‫דיני‬
‫אס חמכת קטנת ונתמלא כסי׳ אני׳ הרוכ חוצת‬
‫לח כשי׳ כן מצאתי כתיב בס׳ שאלות ותשוכות על‬
‫חש׳ וטרי׳ כתיכת יד ודין זח נלע׳׳ר דאינו כר‬
‫סמכא ותירע דחא כתכ הפר׳יח כטסט״ל סק״ו וז״ל‬
‫אס ח מ כ ח כאמצע חסי׳ א ע נ ״ י שהיא מ ת נ ש ט ת‬
‫חוצה לה מכל הצררין ו מ ה שכצדרין יש רוכ כשי׳‬
‫משום דזיל לחכא ליכארוכא חיל לחכא ליכא דוכא‬
‫חמכיט‬
‫ו כ ת כ חרכ מהר״ט כנו ככר הודח זקן ואיני‬
‫מסכים ע ם חאכ וכנו כרין זח לני שדין זח‬
‫של בעיה הוא חידוש וסכו רלא להוסיף עליה‬
‫עכ״ל ונכר תעתקתיו לעיל נקטינן מ ח א רלרעת‬
‫חמכי׳׳ט נמי אינו מותר רק כח״ג רכצדרין ליכא‬
‫ד כא כמקום א׳ וכמ׳׳ש זיל חכא ליכא י וכא וגוי‬
‫אכל אם איכא דוכא כצר א׳ נשיטה רלא ריינן ליה‬
‫כרוב ה מ כ ה וא״כ כנדון חנ׳ ל שאחזה ה מ נ ה כ מ י ע ו ט‬
‫השי׳ ונשאר הרוב לצר אקר פשיטה דצריכה כ׳‬
‫למנהג ולדין טרי' בב׳ ואשר לדחוק ולומר דנדון‬
‫חני ז חוא כנדון המבי״ט אלא לישנא דא‪1‬י׳ חרוכ‬
‫חוצה לס כשי׳ מ ש מ ע רוכ כמקום א׳ י מ ח ק והעיקר‬
‫כ ד ע ת המכי״ט רלא מקילין אלא כשרוכ כ מ כ ה או‬
‫אם אין רוב כצד א׳ וכפרט כי תפר״ח מחמיר אני׳‬
‫כנדון רמבי״ט דיינו שנתיר בזח ויו״ק ״‬
‫עוד מצ״כ בס‪:‬ר חנ״ל אם בצבץ ה מ י ע ו ט שכנגד‬
‫־־־ ח א ו כ י ז אע‪"1‬י שהרוכ לחזמ או לרונן האומה‬
‫כשי׳ רכזה ניכר חרכר שהשי׳ כאה כנגר חאונח‬
‫אעפי׳ישהוא מ י ע ו ט ענ׳׳ל ודין זה מורינא ליהכו‬
‫ושכרא נ ה ו ג ה היא כאמת ומ״מ נראה רכרקינן‬
‫לחרוב אס לא כצכץ כשי׳ ואם בצבץ טרי׳ דלא‬
‫עדיף מאם ה מ כ על גב האונה ו מ י ע ו ט חוא‬
‫כשנולי ראמרינן לעיל ראם ניקכ חשינולי טרי׳‬
‫וכ״ש הוא חתם דהרוכ על ג כ ה א ו נ ה אמרינן ראם‬
‫ניקכ ה מ י ע ו ט טרי׳ ק״ו אס חרוכ כ נ ג ד רונן אומה‬
‫או לחזה ו מ י ע ו ט כ נ ג ד הדופן ראם חרוכ ניקכ‬
‫נמי דטרי׳ וכפרט כיון רניקכו חרוכ ו ה מ י ע ו ט א״כ‬
‫ליכא שום חוכחח מהיכן עיקר חסי׳ וםו״ל כאלו‬
‫ניקכו א׳ דטרי׳ ה״נ חכא רניקכו רטרי׳ ו ז ח פשוט‬
‫ןא״כ כיון דכניקב ה מ י ע ו ט בעי ברי׳ כ מ כ <‪ .‬נ‬
‫ליכא שום נפקות ‪ f‬לדידן בדין זח דמכשירינן ככרי׳‬
‫ב מ י ע ו ט לדופן האונה ו ה מ כ לאומח אפי׳ לא נמצא‬
‫נקב כלל ח״ח אס נמצא נוקכ כ מ י ע ו ט כעי כרי׳‬
‫כרוב א״כ לינא שוס נ״מ אלא נראה דח^פר הנ״ל‬
‫כתכו כן לדינא דתו׳ רס״ל רלא מסני כרי׳ כרוב‬
‫לדופן ה א ו מ ה כיון ד ה מ י ע ו ט כדופן האונה א״כ‬
‫כזה רנמצא נקכ כ מ י ע ו ט ניכר הרכר רהסי׳ עיקרה‬
‫‪:‬‬
‫שהיטה‬
‫סמג‬
‫מ ה מ י ע ו ט ותיכשר ע״י כרי׳ ברוב וננ״ל ודו״ק‬
‫היטיכ ‪:‬‬
‫דין כפיי‬
‫ב ר י א ה מינה וכה כלי פלוש כמקום החיוורים‬
‫כין כאומה כין כאונה נהגו להכשיר‬
‫אמנם אם הייתה ס מ כ ה למקום אחר רצריך כרי׳‬
‫צריך לה!רירה ילכודקת כמים לצאת ש‪:‬ק עכ״ל ־•‬
‫ח ס ר מ ג ו ף הריאה דינו נתבאר כתי׳ ל״ו ש״ח‬
‫וז״ל חסר מגוף הריאה ולא ניקכה כשי׳ ויש‬
‫מי שאושר עכ״ל וכתב כשייך ומכיאוהפר׳יח רהמכשי׳‬
‫מכשירין לגמרי א‪1‬י' ניכר גומא אאר נפיחת ״‬
‫וחמטריפין לא מטרי‪1‬י אלא כשיש ג ו מ א לאחר‬
‫נ‪1‬יחה רריאה כשיחיא נ ‪ :‬ו ח ה משערינן לח והטור‬
‫כתב רהמטריפין הוא הרמ״בם והמכשרין הוא‬
‫כ ע ח ״ ט • וכ׳ הכייי ח״ל ולענין הלנה כיון רכל ה;י‬
‫רכוותא חולקים ע ל הרמכיס ונראין היבריס שכן‬
‫רעת שאר נוסקים שתשמיטו דין זת אלמא דשי׳ ל‬
‫להכשיר וחכי נקטינן ע כ ל וכן כ׳ חטור ע ל ס כרת‬
‫העיטור ותכי מסתכר וכן רש״ל נ ס ק כ ד ע ת המנשי'‬
‫וכן נוטה רעת שייך א״כ הכי נקטינן וראי‪:‬‬
‫ו ה מ נ ה ג י ם כתכו וז״ל חסר מ ט ף הי־יאה אם‬
‫חכשר שלים ויפה כשיר וא״ל טרי'‬
‫ואם יש עליו סי׳ סידכח לרונן אם החישמן ב ג ב‬
‫האונה או לגכ האומה לרודן האומה ויש שס מ כ ה‬
‫כשי׳ בכ׳ אם האיש־ון שלים ויפה ואס הוא כלי מ כ ה‬
‫ולשומן צריכה כדי׳ מים אס החיסרון שלים וי;ח‬
‫עכ״ל סכם נחכאר ר ח מ נ ה ג דעתו הסכימה להכשיר‬
‫כהכרעת חכ״י אמנם מ״ש אס החיסי־ין שלים ו י ‪ :‬ח‬
‫זח לא נזכר כשום מקום וכש' ך כ׳ וז״ל ומ״ש הניס׳־‬
‫דכעינןשתהיח ע