1. No category

‫•‬
‫‪m n 1 M‬‬
‫ל ג ל יקרה איש זד ל ה ד פ י ס ה ס פ ר הזה ב מ ת כ ו נ ת ו או כ ש י ט י ‪ .‬כלתי‬
‫ישותי כ כ ת כ • ע ד תום שלשה שנים מ ז מ ן ה ד פ ס ת ו • ו ע ל זה נ א מ ר אל‬
‫תשיג גבול ר ע ך • ו ב ט ח ת י בה׳ ששארית ישראל לא יעשו ע כ י ר ה כזאת‬
‫שיעכרו ע ל הלאו ח״ו • ו ש ו מ ע לי ישכון כ ע ת ‪:‬‬
‫• ‪ *bg<r^L‬ו‪• -‬‬
‫מנחר־ן‪.‬‬
‫היא‬
‫שלקוחה •‬
‫לידידינו ידידיה ה ג כ י ר ו ה מ ר ו מ ם נ כ כ ד ו נ ע ל ה לשם גלתהלה ה ד כ ס י ׳ ) ו ‪ 8‬י | ף *‬
‫מנ‪08‬ד גמןויש יעיד מגידים המוזיל מאד החון מ ר משי‪5‬‬
‫•מומד• ויו י*<דומהיד ממזר הרקיע אמן גן יהי ו ! ו ו‬
‫ק ת נא א ת‬
‫אני הצעיר‬
‫ה ב ר כ ה הזאת להיות ככיתך אורה זו תורה • מ א ת י‬
‫אהרן‬
‫א ב י ח צ י ר א • בן אדוני אבי ה ר כ הגדול‬
‫המתכר כמיהי״י‬
‫יעקב‬
‫א ב י ח צ י ר א זלה׳״ה •‬
‫‪:‬‬
‫הסכמות‬
‫גיווני ישורון ‪ .‬ראשי גולת אייאל‪ .‬רכבות אלפי ישראל י אבירי הרועים‪ .‬הו״ר‬
‫ב״ר הניול שבירושלם עיקית״י‪.‬‬
‫נ א ה אילן זה ש ע נ פ י ו ארזי אל‪ ,‬ת ע ר מ ג ז ע נ ע מ ן ג ז ע ו שתול אל‪,‬‬
‫מ ה‬
‫מ י מנותית גפן אדרת ח מ ר ת אל‪ ,‬ת ח ת דליותיו ישרי לב למו ס ת ר ה‬
‫מ ע ס י ס ש י י ג י ה ירוו דודים פרי יש*ה לו כאל מלקוש יורה ע ל תלמי שדה‬
‫ע י י ם ייינקיתיה ס כ י כ פ נ י מ ה ט י פ י ה חוצה לו‬
‫חמד‪ ,‬תשלת ק צ‬
‫ה א ח ! ע ל י נ ו אל‬
‫ה ד מ ה הנצו!‬
‫נטיו ו ע ר ו ג ו ת מ ט ע ה על־‬
‫ונוגח לו ס כ י כ פ ע י ל ת צדיק‬
‫ג ב ע ת הלבונה‪ ,‬והנה אשל נ ט ו ע‬
‫מ ת נ ה ג ב ע ל מ ו ת חסידא ק־ישא סיבר הרזים ה י כ ה מ ו פ ל א וכבוד ה׳ מ ל א‬
‫כקש״ ת י ע ק ב א ב י ח צ י ר א זצ״ל אשר הפי[ חיצי אור ת י י ת ו ע י ר‬
‫א ו ת ה משכן תהלחו לפני ולפנים מ פ א ח י‬
‫זו נפשי‬
‫ת א פ י ל א ל ת היא ארץ מולדתו ה נ ה ארצו א י [ לא זרועת ס פ ר י ׳‬
‫ימה‬
‫וכל תזין נשגב מ א ת ה א ד מ ת ביקה י מ ב ו ק ה ואין‬
‫כ ת ב י קי׳ נפרצו בה! אך יצא יצא י ע ק ב וילבש און ע ז ק וסקל ו י ט ע שורק‬
‫בארץ תלאיבית אלה ה ם תילדית י ע ק ב איש איש ע ל שמי זה ס׳ ראשית‬
‫טוב‬
‫ח כ מ ה אשל־ הציץ זיו נ ה י א ע ל י ארץ בישראל גדיל שמו ד ו ר ש‬
‫ל ע מ ו ! יין ת מ ר מלא מ ה ך מהול ב מ י ה פ ש ט יסוד קרישי׳‬
‫ס פ ח אל נחלחי ח ק ק בצפירן שמיר ויפתח פ ת ו ח י ח ו ת ם נשגב שמו‬
‫מישיים‬
‫סלל לו מ ס ל ה בארץ ע י כ י ת אורח לצדיק‬
‫צ ד ק פ ־ פ ר א ו ח ל ח כ מ ה ויצר נ ת י ב ה ! נשא ונתן ע ל‬
‫מעגלי‬
‫ל‬
‫י כ א מ י נ ה נדדו נתן ריתו ק ט ו ר ת ס מ י ם מור‬
‫הש״ס‬
‫ל ב ו נ ה ז כ ה ! אתז דרכו די־ך הקו׳ ויעל פרדס דמונים שלת אורו ע ל‬
‫דבר א מ ת כונן צעדיו דרך המלך כלכיא כ ר ע רכץ וכא‬
‫ב ח י ר י ה א ר ״ י ב מ ס ת ר י ם קרא דגר ייבא אל ג נ ז י ה מ ל ך כנף כל‬
‫דברי פ י‬
‫בית גנזיי! ע מ ד ויפצל עץ ה א מ ת‬
‫אל‬
‫הין‬
‫ח כ ם נופת ציפים מ ח ש ו ף ה ל ב ן כילי זרע א מ ת ! דן דין א מ ת אשר‬
‫י ק י א זה אל זה ואמר מ ש פ ט ח מ ץ‬
‫י‬
‫ס כ י כ שתו בבליד‪,‬‬
‫לכל שואליו פלילייה י ו ה מ ש פ ט ך ל י ע ק ב ופריו נתן ב ע ט ו ‪,‬‬
‫א ח כ ה לו נ פ ת ח ו‬
‫ו ע ל ה לתרופה ש ע ר י‬
‫מתחת‬
‫*•‬
‫לשכרם! הוד והדר לבשתי ת פ א ר ת‬
‫וייטיב ג ה ה‬
‫למדיו‬
‫י ר ה‬
‫פ‬
‫ס‬
‫‪1‬‬
‫ד־וסכמורת‬
‫למדיו א ת ב ג ד י ה ש ר ד )פי׳ ע ל ה ה ג ד ה ( לשית כקו׳ משכצית ז ה כ ‪.‬‬
‫ק ו ויעל כ מ ע ל ו ת כ נ ה ריק ע ו מ ת ק ר י ת ?‬
‫לבשה! נ ט ה‬
‫מ ל ך רכ נ ע י ס זמירות ישראל ותהלות לאלקי י ע ק כ א ל ף כ י נ ה ) פ י '‬
‫יבא‬
‫ע ל אלפא ביתא( ה ג י ד ל ע מ ו מ י ח נ ם ויכין אלה‬
‫אל שעריו מ ה ט ו ב ו א ה ל ך י ע ק כ כ ע צ ם השמים אור בהיר מ ת נ ו צ ץ ‪.‬‬
‫״ פישז נהרה עלי ארץ והנה י• ע ל ס ף '־‬
‫כ ע י ן התשמל‬
‫היכלה מזוזת ר כ ו ע ה אלה אנשי שם כני י ע ק כ נ ט ע י נ ע מ נ י ם ה ת כ מ י ם‬
‫השלמים‪ ,‬רכים ועצומים‪ ,‬כ ת כ מ ה ו ב ת כ ו נ ה ראשית ככורי ת כ ו א ת ו גדול‬
‫י ר י ם כ ד ע ה ויראה‪ ,‬והן שני לו ח מ י ה גנוזה א ה ר ן כחור ח׳ ל ת פ א ר ת ־‪:‬‬
‫א ב ר ה ם כראש יי‬
‫ולחהלה ואל הג׳ לו כא‪ ,‬ח נ ם ע י י ף‬
‫בעזרו‪",‬‬
‫ר ע נ ן ככרוש‪ ,‬והטור הד׳ נופך שפיר פ ח י י צ ח ק יהיה‬
‫י ע ק כ אל אלקים מ מ ר ו ם‬
‫ועליו יציץ נזרו‪ ,‬ז ר ע כירך ה׳ יוצאי ירך‬
‫ינטלס וינשאם ג כ ע ו ת ע ו ל ם ‪ ,‬ש פ ע ת חיים בבנים ו ב ״ כ לנצח נצחים !‬
‫אליכם אישים קוליט ואל נדיכי ע ם נקרא! א ס פ ו יקר ככתיכם‪ ,‬ה ב י א ו‬
‫ב ר כ ה באהליכס‪ ,‬ק ו מ ו לעזרת ה׳ כגבורים כהו כ ס ף כווו זהכ‪ ,‬זרעו לכם'י‬
‫צרקה וקצרו ח ס ר ובגלל הדכר הזה‪ ,‬אל גבור ישלת גואל לציון] יכינן בנין •‬
‫‪1‬‬
‫אפריי‬
‫^‬
‫ו ת ח ז נ ה‬
‫עינינו‬
‫מי‬
‫י‬
‫דש‬
‫ע‬
‫^‬
‫ת‬
‫י י‬
‫י‬
‫י‬
‫^‬
‫ז‬
‫י ג‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫׳‪1‬ק‪2‬‬
‫הלכ״ר ה ב ע ה ״ ת פ ע ה ״ ק ימשת״ו בש״א לתו׳ תמוז‬
‫שנת ד נ ו ל י ע ק כ ש מ ח ה ל פ ״ ג •‬
‫הצעיר‬
‫הצעיר‬
‫רפ*(‬
‫מ א י ר פאניזיל‬
‫ס״ט‬
‫ה ‪ 0‬ב מ ה‬
‫יוסף‬
‫שאול‬
‫‪1‬‬
‫א י י ש ר‬
‫ס״ט‬
‫בא סי׳ יש״א כ ר כ ״ ה יצ״׳ו‬
‫הרב הגדול ‪ .‬הסידא קדישא ‪ .‬יושב כשנת הבמי הרעים ‪.‬‬
‫יסיר קיישיס‪ .‬בקש״ת הי״ר יוסף ויטאל הי״ו‪ .‬משיירי‬
‫כגסת הגדולה והקדוש!—‪ :‬הכמי ק״ק בית ^ יבב"ץ‪.‬‬
‫א ג א נפשאי ה נ נ י כ א אחר המלכים האריריס עליונים ל מ ע ל ה ה ע י ״ א‬
‫מ ע י ד י ם בגדלם א ת יקר ת ״ ת מי׳ ע הרב ה מ ק י כ ל ה מ ח ב ר ה נ ה ו ‪.‬‬
‫ס פ ר י דכי רכ רשומים כיופי מליציתם‪ ,‬ד כ י י ח כ מ י ם וחירותם‪ ,‬ויכא יוסיף‬
‫אך למותר כיהודה ו ע ו ד לקרא לקית א ת ספריו היקרים לא נצרכה אלא‬
‫‪ .‬ל ה ע ר פ א ‪ ,‬כ ע י ן יפה‪ ,‬וכגו״ר מצי׳'ר וזכות הרכ המקובל ה ד כ ה מ ח ב ר זציק״ל‬
‫הצעיר‬
‫ע ן ע ל י כ ם כיד ״א הלכ״ד נא״ה‬
‫יוסף‬
‫ו ו י ט א ל ס״ט •‬
‫דזסכמור־ז‬
‫‪fittSDH‬‬
‫הרבנים מאורזת הגדולים‪ .‬שרי קודש הילולים‪ .‬ורועים‬
‫נאמגים‪ .‬חויר קרית ארבע היא הברון ת״ו‪.‬‬
‫מ י יברא לנו לשין למודים • לצייר לפני הקוראים ה נ כ ב ד י ם • א ח ת מ י נ י‬
‫אלפי רגשית ה ע ד י נ ו ת אשר התרוצצו ב ב ת י נפשנו ־ ע ת האירו אל ע ב ר‬
‫פניני • מ ח כ מ ת קרש פ ע י ל ת צדיק איש אלקים קדוש הוא הרב ה מ ו פ ל א •‬
‫כביד ה׳ מ ל א • ר ב ץ חסידא ה מ ק י ב ל האלקי תק״ל כקש״ת י ע ק ב‬
‫זציק״ל• ע ת התהלכני מ ע ט כין עצי ע ־ ן נ ט ע י‬
‫אביחצילה‬
‫נ א מ נ י י • אשר שתל ע ל תלמי שדה היראה י ה ת כ מ ה •‬
‫ויהיי לעץ ע י ש ה פרי ת כ י נ ה • רייתה נפשיני מ מ ת ק פרי מ ג ד י י ! ת נ י כ י ת‬
‫רעייניחיי אשר נ ט ע ככרם מ ח כ י ח ו • נ ח מ ד י ם ל מ י א ה • ותאיה לעין ריאי‬
‫יתנו ע * י ה ן ויצדקו! יראתו ה ק ו ד מ ת ל ח כ מ ח י • ישקירחי ה נ פ ל א ה כ א מ ר י‬
‫ק״ש תי״תינו הק־ושה• פיו פ ת ת כ ת כ מ ה ־ נ א ה רורש כתר!־ איתיגת כ ת י נ ת י ת‬
‫מ י ס ־ מ ט י פ י ת חן ואמרי נ ו ע ם לאזן ש ו מ ע ת • וכל דכריי כ ס פ ר נ כ ת ב י ם ‪-‬‬
‫ח ר ש ט ו ב ל ע מ ו • וכטל אורית חולצי ידיי איתית‬
‫ה כ י קי־א שמו •‬
‫ב ה ם פ ת ו ח י ח ו ת ם אמיו׳ טהירית•‬
‫מאירית• ויפתת‬
‫פנינים יקרים‬
‫תפש משיט ע ל ים התלמוד• ייעל י ע ק ב‬
‫מ מ ע מ ק י מ י ם ה נ א מ נ י ם • בפלפול עצום וסברא ישרה וזכה • משנתי ק כ‬
‫ונקי כ ל ב ו נ ה ? כ ה ־ כתשיכח כאורה לא שליו ולא שקט לאסיף ריש‬
‫ותכונה • ו מ ג ו י י ת ה א ח י רדה • להכיא אל‬
‫דעת‬
‫י ק ־ ראתה עיניני•‬
‫‪ J‬ג ז י ה מ ל ך כל שכיית ה ח מ ד ה • הן כל‬
‫תכריך כהכים כ מ ש פ ט י האל יש־ים• ונכונים למיצאי ד ע ת‬
‫א ח כ ה‬
‫בארץ לא ז ר ו ע ת ספ^ים • ובא הנשיא דיר ה ש ע ר ש ע ר י‬
‫ב ד ע ת חדרים ‪ .‬וייצא פ ־ ח ויצץ ציץ עלים ל ת י ו פ ה‬
‫מ נ י פ י ם כ י ״ ג נ פ ה • א ל ף ב י נ ה ׳ כ ח כ מ ה וכתכינה • וישתלו הררים‬
‫ו ל ת ע ו ד ה ־ ב ג ד י ה ש ר ד פי'‬
‫לכושי מכלול לתורה‬
‫ן‬
‫ע ל ההגדה• פ י צייק י ה ג ה חכמה• תורת א מ ת ה י ת ה‬
‫מ ח ש ו ף ה ל ב ן תורה חחומה• וישא י ע ק ב רגליו ב מ ע ג ל י‬
‫כפיהי‬
‫ל ע י ת בגנים • פרפי־אית ל ח כ מ ה‬
‫צ ד ק‬
‫ע ש י ת מ ו נ י ם ! ולשין הרב ת ד כ ר מ ש פ ט • הלכה כ מ י ת ו בכל מ ק י ם‬
‫וישם למישיר ה ע ק ו ב • י ו ר ו מ ש פ ט י ה ל י ע ק ב ‪:‬‬
‫רב פ ע ל י ם‬
‫ה ן כל אלה פ ע ו ל ת איש חייל‬
‫י גאון י ע ק ב קדוש ישראל! היא שלמת אורו ו מ ע ט ה תהלתו אשר ה נ י ח‬
‫אתריו ברכה וזכרי לא יסוף ע ד ה ע ו ל ם ! והללו ט ע ו נ י ם כ ־ כ ה ‪ .‬זרע קדש‬
‫זרעו לכרכה • ג מ ל י ה ק י ש ה ת כ מ י ס השלמים • רבים ו ע צ ו מ י ם • אלת כני‬
‫שם‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ד־זסכמור‪]-‬‬
‫שם ראשון כקודש ה ח כ ם השלם והכולל זר״ ק כ מ ו ה י ״ י ‪ *VtyGD‬הי״ו‪ .‬ישני‬
‫כמהור״ר‬
‫בקודש ה ח כ ם השלם והכולל כישראל להלל זר״ק‬
‫א ה ר ן הי״ו הג׳ לו כ א ה ח נ ם השלם זר״ק כביד מ ה י י ״ י א כ ר ה ס‬
‫הי״ו• והעור ה ר ב י ע י חכם ל כ ב כ מ ה ו ד ״ ר י צ ח ק הי״ו־‬
‫נא‬
‫ה' הואל‬
‫כילם שרן ל ט י ב ה • נ ט י ע י ת רומית לשישים ‪ .‬אנא‬
‫והאריך י מ י ה ם ושנותיהם • ברוב הונים זהב ורכ פנינים • בבנים ו כ ״ כ נ ט ע י‬
‫נ א מ נ י ם • ואליכם אישים ה מ ח נ ד ב י ם ב ע ם הפיל נא חחינתני • עשי נ א‬
‫לכבוד הרב ה מ ת ב ר זלה״ה והפיצו מ ע י י ט ת נרכיתיכם ע ל מ ע ל ח ה ח כ מ י ם •‬
‫ייצאי ירך י ע ק כ הנ״ל זצ״ל • ח מ כ י נא ידיהם ל מ ע ן ת ע ש נ ה ידיהם ת י ש י ה‬
‫לבא ע ד ח כ י נ ה חפצם להוציא לאור הני ספי־י דכי רכ הנ״ל יכל ה מ ח ז י ק‬
‫כירם זכית ה י כ י ם תליי כ י ! יאל שדי ייום ו י ג ב י ה כיכב מ ע ל ת כ ם ז כ י ת‬
‫הרב ה מ ח ב ר זיע״א‪ .‬יגן ע ל י כ ם ־ ל ה י י ק לכם כרכה ע ד כלי די כ ש י כ ע‬
‫י מ י ם ושניה* ע ו ל מ י ם • ו ע י נ י כ ם ה ח ז נ ה כבנין ציון• המקדש ואפריון• ו ע ר י‬
‫יהודה תבנינה סלה! הלכ׳׳ד אנתני אלה פ ה ה ע י מ ד י ם לשית כקירש פ ה‬
‫ח ב ר ו ן ח ״ ו ה כ ע ה ״ ח כש״א לחודש ה מ י ז שנת ו ז כ ר ת י א ז‬
‫עהי׳ק‬
‫י כ י י ח י י ע ק ב לפ״ק• כרב ע ז ושלום‪.‬‬
‫הצעיר‬
‫הצעיר‬
‫‪1‬‬
‫אליהו‬
‫סלימאן מאני‬
‫ר ח מ י ם יוסף פ ר א נ ק ו‬
‫ס״ט‬
‫כ ע ל ס׳ ש ע י י רחמים •‬
‫יצ״ו‬
‫‪TT‬‬
‫ה ‪ 0‬כ מ ו ה‬
‫^ ‪ ^aiT t r T‬ן‬
‫הכאורית הגדולים‪ .‬רכנים דמיבהקיס‪ .‬זקני שער יועבי‬
‫על מריץ הו״ר עיה״ק ט ב ר י א ו‪/‬״ו‪.‬‬
‫כ‬
‫מאר( תצמח כי א י ז תוציא צמחה ו כ ג נ ה ז ר ו ע י ה ? ל ע י נ י כל‬
‫א מ ת‬
‫ישיאל קרא ויגיריה ? כהנחל עליון ל ע מ ו ונחלתי ? ותנתן דת א ח ת‬
‫ד ח ו ? הורה ש ל מ ה ? יוצאה כ ה י נ י מ א ? ע ״ י משה כ ח י מ ‪ ,‬נאמן כיתי וצירו‪,‬‬
‫ר‪,‬וי־ה שככתכ והורה שכעל פה‪ ,‬תרשיש שוהם וישפה‪ ,‬משילכית אתת אל‬
‫א ח ה ‪ ,‬ו ע ל י ה ם נ א מ ר ח ו י ה א ח ת ? ויהי הקשר אמיץ והיא כ פ ו ־ ח ת ע ל ת ה‬
‫נ צ ה ‪ ,‬ה ח ק י אליק׳ תמצא ? ייאמר ה׳ כזאת חבחני‪ ,‬י ת ח ח ה ע ץ עץ ה ח י י ם‬
‫ה ש ע נ ו ? קתי תורתי‪ ,‬מ פ י נאמן כ י ת י ? תורה ציוה לכם משה מורשה‪ ,‬ו ע ל‬
‫ל כ ב כ ם ת ה י ה תי־ישה ? מ א ב לבן ת ה י ה נ ו ס ע ת ‪ ,‬ו מ פ ה רכ לתלמיד ת ה י ה‬
‫נ ש מ ע ת ? כן כקרש הן בקדושיו‪ ,‬דור ודורשיו? דור ומנהיגיו‪ ,‬נ ה ־ פ ל ג י ו •‬
‫ישמחו עיר‪ ,‬ה ר ח ק מ ק ד ם ה ע י ר ? תורתם אומנתם‪ ,‬כריך שכתר ה ה ם‬
‫ובמשנתם‬
‫ר־זסכמוית‬
‫ו ב מ ש נ ת ם ? יומם ולילה לא ישביתו‪ ,‬אדם כי י מ י ה באהל אהלה של קורה‬
‫כרכר משה וימותו ? ומאלה נפרדו ואשתנו שכילי‪ ,‬פלגן כהדייהו כל ח ד‬
‫לפום חילי ? ומחדש כ ט ו כ ו חדשים ג ם ישנים‪ ,‬מ י מ י ו נ א מ נ י ם ל יש לך אדם‬
‫קורא ישונה‪ ,‬כפלפולא ח ר י פ ח א והוא יחן מ ע ד נ י ה ק פ ה עליו מ ש נ ת ו ‪,‬‬
‫וילן כ ע מ ק ח כ ם ומבין מ ד ע ח ו ? ויש מ ה ם דורשים חהליח‪ ,‬נאה דורש כמילי‬
‫ד א ג י ת א ק ה ל ת י ^ ק ב מ ק ה י ל קהלית ל וישנו כנוחן ט ע ם ‪ ,‬כ פ ע ם‬
‫משיכ א מ ר י ם ‪ ,‬כאשר ישאל איש כרכר‬
‫י‬
‫כפעם?‬
‫האלקיס ב פ ת ח י ש ע ר י ם ? והרכה להשיב גדולה השיבה‪ ,‬לארכה ולרתכה ז‬
‫מ ס פ ק של ראשונים כילהו סכויי‪ ,‬עושה מ ש פ ט וצ־קה ת ה י ה ? נכנהו‬
‫כ ע ל י ק כ ל ה ‪ ,‬והנה מ ט י ת זהכ כולה ? אשר כצל כ נ פ י ה י ח ס י י ן ‪ ,‬ק י כ ו‬
‫ויאתיין ? לאכיל מ פ י י ה ‪ ,‬ונהירין להו שבילי דשמייא ? כל אלה תיברו‬
‫ל י ע ק ב •י‬
‫י '‬
‫גם אנשי ה מ ק י ם‬
‫י‬
‫ל י ע ק ב איש תם יושב א ה ל י ם ‪ ,‬פ י י ו ק־יש הלילים ‪1‬‬
‫א מ ת‬
‫מ ר ניהו הרב המקובל הי‪1‬קי יבין חסידא‪ ,‬כלילא דוורדא? שקרשוהו‬
‫י " י י)זל!ב‬
‫"‬
‫ש מ י ם ‪ ,‬רובץ כין ה מ ש פ ט י י ם ? כיציכא י נ ה י י א ‪,‬‬
‫ז צ י ו ל ‪ ,‬ע י י ת א פ י ל א ל ת א ק מולדתו‬
‫אביחצירא‬
‫כולה) איתנהו ביה ‪,‬‬
‫וצ־יק ב א מ ו נ ת ו ?‬
‫אחוז כזה ו ג ם מ ז ה ע פ י י ה שפיר ו א נ כ י ה ? מ נ ע ו ר י ו וגם ע ד ז ק נ ה ‪ ,‬ו נ ח ה‬
‫ע ל י ו רוח ה׳ ריח ח כ מ ה יכינה ? י ח ס ל רוח ה׳ ל פ ע מ ו לרעות ב י ע ק ב‬
‫ע מ ו ? תהלתו כקהל ח ס י ד י ם ‪ ,‬כאחד מן השרפים לביש ה ב ד י ם ? צאו וראו‬
‫כארץ ג ־ י ל ת י ‪ ,‬יככל מ ק י ם אשר הלך וייקץ י ע ק כ משנתי ? לא ע כ ר ע ל י ו‬
‫ח צ י ת ‪ ,‬ע י נ י ו כיונים ע ל אפיקי מ י ם רוחצית ? ה נ ה ארצו לא מ ק י ם ז י ע‬
‫ס פ ־ י דכי ר ב ‪ ,‬וכולהו שני ררב ? למד ולימד תכן‪ ,‬פריו יהן ב ע ת י י ע ל ה ו‬
‫ר ע נ ן ? כ ח ד ש״ט ע י ל ה בשבח ה מ ג י ע ל כ ת ב י ם ‪ ,‬ויגל י ע ק כ א ת האבן מ ע ל‬
‫פ י הבאר מ י ם ח י י ם ? כי מ מ נ ו ישקי כל ה ע ר ר י ם ‪ ,‬ח כ מ ה י מ י ה ־ ח ק‬
‫ו מ ש פ ט ומיש״ים? מאשר שמנה ל ח מ ו והוא י ח ן ‪ ,‬וכל אשר יעבור ח ח ת‬
‫השבט רק שבטיו י ה ן ? ר ב י י ם ה ע ו מ ד י ם ברומו‪ ,‬וכרוך שככה לו ב ע ו ל מ י ?‬
‫ה ד ‪ 1‬ר א ח ם ראו מ ע ש ה רכ ‪ ,‬אור נ ע ר ב ? מרי אכיר י ע ק ב הירךים‬
‫ה מ ס ו ל א י ם ‪ ,‬כ ח ב ליבונאה אכני שוהם ואכני מלואים ? ה נ ה‬
‫לשבעה וגם לשמנה שמיני ע ש י ר ת ‪ ,‬ל י ק י ו ל ת פ א ר ת ‪ ,‬ספרים נ פ ת ח י ם ‪,‬‬
‫חותם‪ ,‬דורש טוב‬
‫ט ו כ י ם ונכיחים ? קראי כשמיתם פ ת ו ח י‬
‫ל ע מ ו ‪ ,‬ומוכיח ל י ש ע מ ו מ ו ? ט ו כ ה‬
‫ת ו כ ח ת ‪ ,‬דברי ח כ מ י ם כ נ ח ת ? והוא באשד שקיל כתרי׳ שקיל ו ט ר י ‪ ,‬ע ל‬
‫ל ב ו נ ה ז כ ה ‪ ,‬ומלכשתו ע ט ה ויראה אני א ת‬
‫הש״ס ריחו ט י ף‬
‫חן כ מ ד ׳ כ ד כ ע ר י כ ה ‪ ,‬וירק א ת‬
‫ד כ ה ? דכרי פ י ח כ ם‬
‫חניכיו‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫?‬
‫מ‬
‫ה‬
‫כ ב י‬
‫מ ה‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ד־ןסכמור־]‬
‫חניכיו אשרי כל ירא ה׳ ההולך בדרכיי ש ע ר י א ר י כ ה ע ל ה ת ש ו כ ה ? ‪; .‬‬
‫בגדי"‬
‫וילכוד א ח עיון קרית ספר ו ל כ י ה ‪,‬‬
‫ה ש ר ד פי׳ ע ל ה ה ג ד ה ‪ ,‬הוא החל והוציא לאור כל ה ע ל ו מ ה‬
‫ולחזק כל כדק מ ע ג ל י צ ר ל פ י פ ר א ו ת ל ח כ מ ה ‪ ,‬ו ש מ ע ו ‪t‬‬
‫י ה מ ל ך ‪ ,‬צ־יק ש י מ י ‪i‬‬
‫ה ו ל ך ‪ ,‬להכיא אל ג נ ז י‬
‫כ נ ג ד •ז׳‬
‫פכים‬
‫א ר ב ע ה פ ע מ י ם שכעים‬
‫א מ ו נ י ם ‪ ,‬דרשיה ארי‬
‫פרר״ס ' ר מ י נ י ם ‪ ,‬ו י ע ע אשל אפי רברכי ואפי א ל ף ב י ג ה ע ל א ל פ א •‬
‫ממלל •‬
‫ב י ת א ה מ נ י א אפי ‪ ,‬ואין נסתיר מ ח מ ׳ ח ו פום‬
‫רבי־כן מ ח ש ו ף ' ה ל מ ‪ ,‬הן הראנו ידו ה נ פ ל א ה ‪ ,‬עין כ ע י ן נ ר א ה ‪ ,‬־‬
‫יורה יורה ‪ ,‬כרב כאשו׳רי ‪ ,‬הלכות מ ר ו ב ו ת‬
‫ידין ודין‬
‫יורו מ ש ו ט י ך ל י ע ק ב ‪:‬‬
‫שאלות ו ת ש ו מ ת ‪ ,‬כזיייח מחונובית ‪,‬‬
‫א מ ת ומשפנן צדיק מישל‪ ,‬ואין כשפע׳יו‬
‫טשל י ע ק ׳ ב חכל נחלתי‪ ,‬מ ל מ ד שהלכה כמותו‪ ,‬י ע ק ׳ ב שלם ושלימה‬
‫מ ש נ ת י ‪ ,‬וכיפת צופים י ע ל ה ע ל ש פ ת ו ‪ ,‬משנתו ק ב י נ ק י ‪ ,‬בח״רי ה ת ו ר ה‬
‫ב ק י ‪ ,‬כ א מ ת אמרי ח ״ ח אין להם מ נ י ח ה לא כ ע י ה ״ ז ולא בעילם ה ב א ‪,‬‬
‫ילכוימחיל אל תיל ליוצא ילבא ‪ ,‬שפהיתיהש דיבבית כ ק כ י ‪ ,‬יאתייא מ כ ל ל א‬
‫ק‪-‬יש י ע ק ׳ כ יחיילים יגבר הן ב ע י י נ י חי ע ״ פ האדמה‪ ,‬ע י נ ו ה א ו י כשלמה י‬
‫ואף אחרי מ י ת י ‪ ,‬יהנה מלאכי אלקים עילים ל ק ־ א ת י ‪ ,‬יכרייא ק י י ו י ב א‬
‫י ע ק ׳ כ שלם אשרי מי שכא לכאן יתלמורי כירי ‪ ,‬ואת ישרים ה י י י ‪ ,‬ע י י ל י ה ו ‪.‬‬
‫ל מ ע י ת א י ח ס י ד י ‪ ,‬יעיניו כלפידי‪ ,‬נגש והיא נ ה נ י ה ‪ ,‬מזיו ה ס כ י נ ה ‪ ,‬ל ״ ע י ת‬
‫כ ג נ י ם מ כ י גזא ר י ח מ נ א ‪ ,‬חלף ע ב י ד ת י אש־ ע כ ר כ ה ‪ ,‬כאן מ א ה ב ה ‪,‬‬
‫ל א ה כ ה א ת ה׳ ו ל ־ ב ק ה ‪ ,‬ורבים השיב מ ע י ן ותחשב לי לצדקה ‪ ,‬צ״קתי לכני‬
‫יעקב‪:‬‬
‫ב נ י ם ‪ ,‬כני‬
‫י‬
‫א מ ת ויציב יציכא מ ל ת א ‪ ,‬הני ם פ ־ י רבי רב כילהו כ ח ״ א‬
‫מ ח ח א ‪ ,‬האירו כזוהר וכעצם השמים ל ע ו ה י ‪ ,‬ו ת ע ב ו ר ה ר נ ה‬
‫ב מ ח נ נ י זה מ ת נ ה שכינה‪ ,‬שמח לכני ד ג ל ‪ ,‬כפתח השתים אצל ע י ן דוגל‬
‫כראיתני אלה כני שם כביר י ע ק ב איחזים מ ע ש ה אכיתיהם בידיהם ח '‬
‫צבאית יגן ע ל י ה ם ‪ ,‬מ ע ׳ ה ח כ מ י ם השלמים רכים ועצומים כיללי ה ה ל י ת ‪,‬‬
‫ב ח כ מ ה יתביכה במאזנים לעליית‪ ,‬הראשין א ־ ם ה מ ע ל ה ר ״ מ ינשא ע ״ כ‬
‫שכק־ישה‬
‫מ ע ל ה ר מ ה ו ת ה ל ה ‪ ,‬ישני כ ק ' היא א ח ר ? לכל ד כ י‬
‫י י י י א ב ר ה ס כראש‬
‫ו א ת אש* ישנו פ ה ע מ נ ו ‪ ,‬י י י י ה'‬
‫כח‬
‫אבן ה ־ א ש ה ‪ ,‬והעור ה ר ב י ע י רך ימשו׳ח ח כ ם לככ י א מ ץ‬
‫פ ח ד י צ ח ק יהיה ב ע ז ר ו ‪ ,‬ועליו יציץ נזיו זרע י ע ק י כ ז י ע א מ ע ל י י א‬
‫והכל צ־יכין למארי ח ע י י א ‪ ,‬ה ם א מ י ו א מ י ר א נ ע י מ ה‬
‫ל מ ע ן דפויס תורת ה ר כ מ ״ א ז״ל תורה ת מ י מ ה ‪ ,‬ו מ מ ת נ ה נחליאל‪ ,‬לחלקם‬
‫ביעקכ י‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫ו‬
‫ד נ‬
‫‪t‬‬
‫ד־וסכמורת‬
‫כ י ע ק ב ‪ ,‬ולהפיצם כישראל‪ ,‬לזכות את ה ר ב י ם ‪ ,‬ה ט י ב ה ה׳ לטובים‪ ,‬כדכנו‬
‫א ת כ ם ‪ ,‬תחון זכית אכית עליכם‪ .‬עי׳ כ י ע מ י ד זרעכם ו ש מ כ ם ‪ ,‬תיים ע ר‬
‫ה ע ו ל ם ‪ ,‬ה ע ש ר והכביד מ י מ י נ ם י מ ש מ א ל ם ‪ ,‬י ל פ ע ל א ט ב א אמ‪-‬־יק איישר‬
‫ו ת י מ כ י ה מ א ו ש ר ‪ ,‬מי בכם ירא ה' י כ מ צ י ת י ו ‪ ,‬ילכי יינקיתיי‪ ,‬ייהי כזית‬
‫ה י ר י ‪ ,‬פשט ב ע ל ה ב י ת את י ד ו ‪ ,‬וכא ע ד כיסיו‪ ,‬וקמץ משם מלא קומצי‪,‬‬
‫כ כ ס ף ת י ע פ י ת ‪ ,‬לחזק ידים רפית ‪ ,‬וברכים כושלות הני ברכי דרכנן‪ ,‬שבת‬
‫אחים ג ם י ח י כ ק ו מ ח ן ובצביונן‪ ,‬כ ס ף ה כ ס ף ר י ב ה ‪ ,‬להוציא מ ח ש ב ת ם‬
‫לפועל אלקים חשבה ל ט י ב ה ‪ ,‬וישכון ישיאל ב ט ח בדד ע י ן י ע ק ב ויפיצו‬
‫מ ע י י נ ו ת י ו חוצה‪ ,‬ח כ מ ה ובינה מ ת ע צ ה ‪ ,‬יזניח ה י כ ה מ ח כ ־ ז״ל סיכו‬
‫ו מ ע ו נ י ת י ו ‪ ,‬הון ועש״ כ ב י ת ו ‪ ,‬יראה זרע יאריך ימים ‪ ,‬זשנית ע ו ל מ י ם ‪ ,‬ע ־‬
‫יעקב‪:‬‬
‫י‬
‫כ י א ת ה ג י א ל ‪ ,‬משית לישראל‪ ,‬גאל ה׳ את‬
‫ואיך נ ה פ כ ת לי צו׳רי‪ ,‬חשך משחור ת א ‪ -‬י והנה ח ט א ת ע מ ך‬
‫א ‪ -‬ת‬
‫מיפים ו מ ע י נ י ם ‪ ,‬י ב ת ש ב ע ה לה נפשנו ה ל ע ג השאננים • ויאו־׳ה‬
‫ע י ר י ד • שה פ־ו־ה יש~י‪ • 1‬מ פ ח י ומפורד • כין ה א י מ ו ת • ח ר פ ת ע י ל ם‬
‫וכלמות • וידל ישיאל ע ר זיכילא כת־ייתא• אנא ה׳ שלח משיח זיתא• יעלו‬
‫מושיעים • ע ל משכנות ה ר ו ע י ם • לבוא לרשת‪ ,‬איץ ישיי‪ 1‬מקודשת יושיע‬
‫ציין ‪ ,‬כבנין אפריון‪ ,‬והבית ב ה כ נ י ת י ‪ ,‬אכני נזר מתניסשית ע ל א ־ מ ת ו ‪,‬‬
‫כהנים ב ע כ י ־ ת ם ‪ ,‬ב ח צ י י ה ם ו כ ט י מ ת ם ־ ולוים ב מ כ נ ס רוממית י‪ 1‬כ ג מ נ ם‬
‫וישמ‪ 1‬שרויין ע ל א ד מ ת ם יתמלא הארץ א י ת ם ‪ ,‬תחזור ע ט ר ה ליושנה‪,‬‬
‫יעקב‬
‫כאשר ה י ה ה ב א מ נ ה ‪ ,‬ופדויי ה׳ ישובין שכ ה׳ את שבית‬
‫׳‬
‫(‬
‫;‬
‫הלכ״ד ר ו ע י ם צאן קדשים פ ע ה ״ ק מ ב ר י א ת׳יו‪ ,‬החיתי‬
‫הקרמ״ד ‪,‬‬
‫בחו־ש סיין ה מ ו כ ת ר כ כ ת ר ת י י ה‬
‫כי׳ס ר ת ב ר ם * כי לפ״ק • ב מ ב עוז ושלים ‪:‬‬
‫ל* *ייי‬
‫ה^עיר‬
‫‪4‬‬
‫א ב ר ה ם‬
‫ס״ט‬
‫הצעיר‬
‫דפ‪(:‬‬
‫בבור‬
‫אהרן‬
‫כלפון‬
‫‪1‬‬
‫*(הדיף‬
‫‪ /‬׳‬
‫ס ט‬
‫הצעיר‬
‫מ נ ש ה‬
‫‪p‬״‪p‬‬
‫יוסף‬
‫‪1‬‬
‫דור אבו^עפייא‬
‫ס״ט‬
‫הצעיר‬
‫ש ל מ ה‬
‫אבו^יעפייא‬
‫ס״נו‬
‫ע ״ ה כ״ה‬
‫א ח •‬
‫ד ו ר י ע ק ב וואעקנין‬
‫ס״ט‬
‫ד ־ ז ק ד מ ו ת‬
‫ב ן‬
‫ה מ ח ב ר‬
‫י ע ק ב ב ת ־ לי יה תלקתו ונחלתי• ה ש ם הזה כילל שם אדוני המיזכר‬
‫*‬
‫ושם ה מ ק כ ל ישיאל ע ד ת סגולתו‪ .‬ולן ה ס ע ר הקדוש ה ק י ב ת י קצת מ מ נ ו‬
‫ת ח ל ה ע ל מזבח ה ד פ י ס וליקעתי מ מ נ ו עניכים לחגים ו ז מ נ י ם • ו ל ע ת י ם‬
‫מ ז ו מ נ י ם • וכו מזכיר הניסים שעשה האל ע ם ה א מ ת • וכה יוסיף ויעשה‬
‫ע ם הבנים• ואיך י ת נ ה ג האדם בעוה׳יז ויזכה ל ע י ה ״ כ ל ה ת ע ד ן כ ע ד ן עדנים•‬
‫להיות יושכ ע ם הצדיקים והחסידים דשנים ו י ע ‪ :‬נ י ם • וכל חבוריו הקדושים•‬
‫מ י ו ס ד י ם ע ל אדני פז רבד דכור ע ל אופניו תורה נביאים וכתוכים• מ ש נ ה‬
‫ו ג מ ר א ומדרש • הכל כשמלה פיש ‪ .‬ומן השמים ס י י ע ו ה ו • ו מ נ ע ו ר י ו לא‬
‫מש מתיך האהל• כיהיש׳ע כן נו׳ן ובצל׳אל ה י ה ע י ס ק כתורה יומם ולילה • וזכה‬
‫ולקת את חלקי תלקת השידה נתלת שידי ו נ ט ע פ ־ ד ׳ ס כ ל ו ע ן חי׳ים כתוך‬
‫הגין מ ע ש ת תייש • והאדר׳ים מיסדי הא׳ רש אשי• כהארץ ה מ ה קראו ניף‬
‫ה ע ץ הזה ט ו ב ד ר ש ‪:‬‬
‫עמו• ועליו נ א מ ר ויחכם‬
‫ט ו ב לעמי‪-‬וה׳אלקיו‬
‫צ ל מ ה • ובשם ה ס פ ר הזה שהוא ד ר י ש שם רמז שמו‬
‫ה ט ו ב ‪ .‬ושם חניכתי ד ר ש גי׳ י ע ק ב א ב י ח צ ־ י ר א שלשלת‬
‫קדושי׳‬
‫של‬
‫יוחסין• בנן‬
‫הלא מ ע ו ל ם ה מ ה ע נ ו י ם ויראי השם ט ו ב משמן ט ו ב ה׳חסיד ו ה ׳ ע נ י ו •‬
‫ה מ ק ו ב ל האלק״י אשר ה י ה נ ג ל ה אליו אליהו הנביא ר ל שמו כשם ה מ ח ב ר‬
‫א י י נ י אכי כ מ ה י ר ״ י י ע ק ב א ב י ח צ י ר א זלה״ה • ש א ח י שנתבקש‬
‫כ א למר זקננו ה ׳ ח ס י ר‬
‫בישיכה של מ ע ל ה •‬
‫ו ה ׳ ע נ י ו הריין המצייץ כמוי׳ה מ ס ^ ו ד א ב י ח צ י ר א זלה״ה כחלום‬
‫הלילה ־ וכך אמייל כן אתי כלילה הזאת נ ת ע ב ר ה אשתך ככן זכר והוא י ה י ה‬
‫קרוש כיותר ותק‪-‬א שמו על שמי • וכן ה י ה • וכל מ ע ש י ו הקדושים ה י ה‬
‫עושה • ו ל מ ע ל ת החשיד יה עניו ה״ר הגדיל ה ת נ א האלק״י ב ע ל ה נ ס י ם‬
‫כ מ ה י ר ״ ר מכליף אכיחצ‪-‬רא זלה״ה אין כי כת לב־זי ו ל ס פ י ־ ה ״ ה כתיבים‬
‫כסי אצל תו״ר ד ר ע א יצ״ו • כי שם ה י ח ה מ נ ו ח ת ו ככור זיע״א‪ .‬ולרים מ ע ל ת‬
‫ראש ח נ י כ ת אביחצירא רבינו שמואל זלח״ה • לספר קצת מ ן הקצת כשכחו‬
‫זחלתי ואירא• שמו בשם רכו שמואל ה י מ ת י שקול ככי חרי אריה שבחבורה‬
‫ע ל כן אני מידה מ ק י ם איה הוא מ ק ו מ ן של ש׳כחיס• לך נא י‪ 1‬שם ה ג י ו ל י ם‬
‫שחבר מ י נ א ורכנא ח נ א דידן רכינו חידי׳א זיע״א מ ע י כ ת שי״ן ושם תראה‬
‫מ ק צ ת שכחו י ו ע ו ד כ ס פ י שעשועים ג ם הוא ה ב י א קצת משבחו • מ מ ה‬
‫שספר עליו כ ס פ י ו הקדיש רכינו מ ה ר ת ״ ו זיע״א• ו כ מ ה נ ס י ם ע ש ה ל ע ד ת‬
‫בני ישיאל הקי־וכים והרחוקים • הציל אותם מ כ ל דוחקים• ובל ימיו ה י ה‬
‫מ ת ב ו ד ד ע ם קונו בתדרי עלייתו• שבנה לו כ פ י ת ה כ נ ס ת של ג ו ב ר ה ל א‬
‫היא בדמש׳ק אליעז׳ר כי שם ביתו• ו ב ת ו כ ה ה י ת ח ע ל י י ת נשמתו ושם הוא‬
‫ציון קבורתו זלה״ה • זאת נתלת ע ב ד י ה׳ וצדקתם יראת ק׳ ט ה ו ר ה ק ד מ ה‬
‫‪1‬‬
‫ל ח כ מ ת ם • ו א מ נ י אכי ה מ ח פ ר ל מ ע ש ה א מ ח י ו הקדושים נ כ ס י ף כ כ ס ף ‪ . ,‬י‬
‫יראה ע נ ו ה וחורה ו ח ס י מ ה הכל א ס ף • וכהבלי ה ע ו ה ״ ו מ א ס ולאי חשף־*‬
‫ו ב מ ע ש ה ה צ י ת ה פזד נחן לאביונים ולחכמים ע מ ל י חורה ‪ .‬צדקתי ל ע ד ו‬
‫שמורה ״ ותפלתו ת פ ל ת חסידים כפיו שגורה • וכל אכילתו ושתייתו כ מ י ס ‪:‬‬
‫ב מ ש ק ל ובמשורה • ורב י מ י ו ת ע נ י ו ת לכפר ע ל ע ד ה טהורה• וככל ל י ל ס ־‬
‫היה לומר ח״י פרקי ה מ ש נ ה ב ע ל פ ה וכן לילה אתר לילה ע ד ג מ י ר א ‪.‬‬
‫וחוזר ולומד בפוסקי׳ ובגמרא• ולא ישן כי־א שינח ע ר א י וניעור וקורא ת ק י ן‬
‫חצות ולומד בספרי ה ק ב ל ה ‪ .‬ע ד שתעלה אורה• ומשם הולך ל כ ה כ ״ נ ה ו א‬
‫ראש העשרה • ושם ה י ת ה ישיכתו כ ה יושב ו ע ו ס ק כהורה ־ זאת ה י ת ס‬
‫ע ט ר ת ו ע ב ו ד ת הקודש כטהרה• וכל ימיו היה משתדל ל ק ט ע דירתו ב א ר צ נ ו‬
‫הקדושה • כי כ ה נפשו ורוחו ונשמתי תפצה • והיה עושה איזה ח כ מ ה‬
‫להיות הולך כדרך נסתר ו נ כ ס ה • וקהל ע י ח י נ ו יצ״ו היו רודפים א ח י י ן י‬
‫במרוצה • ו ט ר ם כתבי אדינינו המלך יר״ה שבכל מ ק ו ם אשר י ג י ע ה ח כ ם‬
‫ה ז ה יחזור למקומו ולא יצא חוצה ‪ .‬וכן פ ע ם א ח י פ ע ם • ע ד זאת ה פ ע ם‬
‫ששה ״ ו י ח י כ פ ע ם םזאח א ך יצא יצא אדוני אבי י ע ק כ יצא מ מ נ ו כ ל‬
‫ירדפו א ח ־ י ו ״ קהל ע י ח י נ ו מ ה ל ך ע ש י י ם יום ו י פ ג ע ו‬
‫טוכ ״‬
‫בו ויתחננו לו כדרכם• ויען ויאמר להם ה פ ע ם הזאת מן השמים ה ע י ר ו נ י‬
‫כי זקנתי ולא י ד ע ת י יום מ ו ת י ו ב א מ ת אני רואה את ע צ מ י ע ו מ ר בארצנו‬
‫הקרושה • ו פ ע ם חוצה• ו כ מ ר א ה הזה אני ח מ י ה • ע ל כן אחישה • ו י כ ר כ ם‬
‫כיום ה ה ו א ויאמר להם • ה נ ה ע ח ה כני אתכם ע ר אשר אראה איך יסול‬
‫רכד • וילכו איש דרכו לשלום י ויכא אדוני ל ע י ״ ת אלכסנדרייא של מ צ ר י ם‬
‫ויצא משם ויכא ע י " ת דמנהור י ע ״ א יום חמישי כשכת י״ז לעבת ל מ ח ר‬
‫חשש ב מ ע י ו • יום ראשון כשבת שהיא עשרים ט כ ת התפלל ואמר ליושבי*‬
‫לפניו הביאו מ י ם ויביאו • נ ט ל ידיו ואמ״ל קראו שיר השירים וכן ע ש ו ‪.‬‬
‫חזר ואמ״ל קראו שמע• ויק״או כילם בכת א ח ת יעשה ויידוי ויאסיף י ד י ו‬
‫ורגליו אל ה מ ט ה מ ט ס ה • ו ת ע ל נכש ארוני ציודה בציור החיים כ י ח י ד‬
‫וקדושה • ו י ש מ ע ו הקיל הזה אנשי אלכסנדרייא ימציים יסכיכיתיהם ו י ק ר ע ו‬
‫ב ג ד י ה ם ויביאו • ע י ״ ת ר מ נ ה ו ר » ע ״ א ‪ .‬ייאמרו אנשי אלכסנדי־ייא ה ע ״ י להוליכו‬
‫אצלם‪ .‬כי כולם נעלו חניתיהם והכינו ה ק ט ר ה ו ע מ ד ו כולם כשירה• ושלחו‬
‫מ ה ם אנשי• שורה • להביא בידם ארק התודה• ו י ע נ ו אותם אנשי ר מ נ ה ו ר‬
‫ה ע י ״ א ויאמרו־ להם ל מ ה סיניוריס ת א מ מ כ ה • הלא כבר זכינו כ א ו ד‬
‫ה מ ט ר ה י והשמים נתקררו כ ע כ י ם ויורידו גשמי אורה • ו י א מ מ אליהם מ ש ם‬
‫ראיה ב מ ר ה ־ כי האלקי״ס ע ש ה זאת להיות הצדיק הזה לנו ע ט ר ה ‪,‬‬
‫ו ת ה י ב י נ י ה ם צ ע ק ה ג מ ל ה ‪ ,‬ו מ ר ס • ע ר אשר מ א ת ה׳ ה י ת ה זאת • ו ב ע י ר‬
‫ד מ נ ה ו ר היהה הקבורה‪ • ,‬ו י ע מ ו ד ה ג ב י ר ה מ ר ו מ ם • נכבד ו נ ע ל ה • השל‬
‫‪r‬‬
‫קי׳‬
‫ד ‪ -‬ן ק ד מ ה‬
‫ש ל ף ן { * הי״ו בכל עז• ויכן כנין גריל ויעש ציין גדול‬
‫םי׳ סי׳‬
‫מצבה גדולה• לשם ולתהלה • ויוציא ע ל ה כ נ י ן‬
‫ועליו‬
‫הזה כ מ ו חמש מ א ו ת רייאליס • חוץ מן הנרות ו ה פ מ כ ת ו כ מ ה ע נ י נ י ם‬
‫גדולים ע ש ה ועירני עישה• זכית הצדיק ת ה י ה לו ולכל אשר כאהלו ל מ ח ס ה‬
‫וככל שנה ושנה עישים הלילא ודולקים נ י י ת ומיכ־ים ה ה ד ל ק ה כ ס ך מ ה‬
‫וכל אנשי המדינות והעיירות אשר ס ב י ב ו ת י ה ם מתקכצי׳ שם ושמחי׳ ש מ ח ה‬
‫גדולה ו ק ו י א י ם בתורה י מ ס י י מ י ס באדרא• צדקתם ל ע ד שמירה הכית אדוניי‬
‫הקדוש ע ל י ה ם ו ע ל כל אחכ״י ועלינו ת ה י ה למגן וסתרה ״ מ ח י ו ן אף‬
‫ו ז ע ם ו ע ב ר ה • ע ד אשר כ א יכא יום כשורה ־ להפץ שה פזורה • ויחיו‬
‫ה מ ח י ם ב מ ה ר ה ! ו ה י ח ה יום מ נ י ח ת אדוני עש־ים כ ע כ ת יום שנתבקש בו‬
‫מ י נ א ורבנא ה י מ כ ״ ן זלה״ה • ובח־ש הזה נתבקש אברהם אבינו ע ״ ה •‬
‫כ מ ״ ש כ ע ל ספר קרניים וזו היא הכשירה שאמר לי ה ק כ ״ ה ת׳יקבר ב״שיפת‬
‫ט ״ ו כ ה ר״ת טכת• ו ע ו ד כ ת ב כספ׳ הנז׳ שכל צ״יק ש נ פ ע ר כ ט כ ת אשריו‪.‬שזוכה‬
‫ויישב ע ם אברהם אבינו וזה היה בשנת והיא מ ר ״ ת נפש לפ״ק• אורה‬
‫זה ה ח ס ־ הגדול‬
‫ה׳ מאד בפי ושפתי ישבחינהי את אשר עשה ע מ י‬
‫והחייני וזכני והיה בעזרי ע ד אשי ה ג י ע נ י לציון אדוני אכי הק־וש ו ה ט ה ו ר‬
‫ה י הגדול• א ב ה ח כ מ י ם וראש המקובלים שבא דמשפטי׳• שמו נ ו ד ע כ ש ע ־ י ׳‬
‫ככל קציי כ י ח ישראל• ה ת נ א האלק״י כמיהרי׳ר י ע ק ב א ב י ח צ י ר א‬
‫י‬
‫זלה״ה ונשתטתתי ע ל ציון קכי־ו הקדיש כיומא‬
‫דהלולא דידיח • ע ם כל אחינו ישראל אשר היו שם • ומשם נ ס ע ת י ו נ ש ע נ ת י‬
‫ע ל זכותו שיהיה ה׳ כ ע ז ד י ע ד אשד אמצא חפצי כארצנו הק־ושה ולרפות‬
‫ב ה כל ה פ י י י הק״ושי׳• יתהלית לאלהגיעני למקום נתלת אבותינו ו נ ש ת ט ח ת י‬
‫ע ל ציונם הקדוש והטהור כדי שתהיה זכיתם ע מ י ו ה ל ך ב ת י ת ת ל ה לכית‬
‫ה ד פ ו ס קיצור מ ס פ י ו ה ט ה ו ר ‪ I D t J H H‬ב כשמו כן הוא וגם קיצור‬
‫שבו מזכיר תיקון ה א ד ם‬
‫ארוכה‬
‫מהפי ש ע ר י‬
‫ע ד יום ה ו ש ע נ ה רבא הכל הוציא מן ה ת י ר ה‬
‫מאלול‬
‫שהיא מ ר פ א ארוכה • ושכח ה ס פ ר הזה הלא כ ח כ עליו ה ח כ ם והכולל‬
‫כמוהר" ר יצחק אחי יצ״ו ה ק ־ מ ה ארוכה ה נ ה היא כראש ה ס פ ר הקדוש‬
‫ערוכה• ואני ה ע כ ד דל ורזה׳• חפלחי לאל חי כ מ ק ו ם הקדוש הזה• שזכות‬
‫א כ ו ה ״ ק וזנוח ח צ ר ק י ם אשר כא־ץ ז י ״ ע וכל הקדושים אשר ככל ה ע ו ל ם‬
‫כשש שזיכני ע ד אשר ה ת ת ל ת י כמציח הזאת • הוא יעזריני ע ד אם ג מ ר ת י‬
‫כל ספריו הקיושי׳אנס״ו• ה ל כ ״ ר הכן פ נ י ו ל מ ט ה צועק ומתפלל פ ע ה ״ ק‬
‫י ר ר צ ‪ 5‬ל ם ת״ו • ס׳ אלה מ ס ע י כני ישראל שנת ה ת ר מ ״ ד ליצירה בש״כו‬
‫א ב ר ה ם‬
‫יצחק‬
‫ו י ע ק ב לפי׳ק • זכיתם ת ג ן ע ל י ״‬
‫אני הצעיר‬
‫אהרן‬
‫א ב י ח צ י ר א ירי•‬
‫ה ק ד מ ה‬
‫י כ פ ר‬
‫שערי‬
‫ארוכה •‬
‫‪,‬‬
‫א״ריר ה׳יאדידים ד״וד ו״סיכתו ה״נופלת ה״וא י ׳דים• י״שלמ׳‬
‫י ת ה ד ר‬
‫ה״גואל ו״יקכץ ה״פזורים•‬
‫ב ן ייככד א ב כ ו י ע ומשחחוה קידה ע ל אפים ומחזיקנא כןיכיתא ל י י ש א י ‪.‬‬
‫י כתר ו ע ע ר ת • גילת הכותרת • לשון של זהורית ‪ .‬כלי מ ״ פ ו א ר כ ח ו ט‬
‫ח כ מ ה מפוארת• אהבת אלהים כלכו כ ו ע ד ת • ע ש ה ותיקן תיכוריש ה ר כ ס‬
‫וזאת ה י ר י ע ה ה״קיצינה כמתיכרת • לו ש ׳ נין ולו ח ״ ז י ת • ש״יכה ט ו ב ה‬
‫י ע ק ‪3‬‬
‫\ ק ו מ ה מ ה ו ר י ה ‪ .‬רמוז כ מ ד ת ה ת פ ׳ א ר ת‬
‫״‬
‫צ ו ן ‪ £‬רכש הוא אמריו נ ע מ ו י מ ה ט י ב ט ע מ י • תיכירו מ ת י ק‬
‫ע ‪ -‬מ א ד מ מ נ ו רכים יתכמו • אל״ף עולו״ת י ע ל ״ ה שלמ״ה• ו צ ד י ק‬
‫באמונתו • הולך בתומו • ואשר ה ו א עושה ה׳ ע מ ו • מ ה ט ו כ ו מ ה ט י ע‬
‫שמו • אילן זה מ ה נ א ה ט ע מ ו ־ ותהי המשרה ע ל שכמו • וילמד את ה ע ם‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י ע ק כ‬
‫י‬
‫לבב ואמיץ כת• מלא רוח חכמה• אור כוצ׳ן זרות • ע ו ל ה‬
‫ח ב •‬
‫ריחו ה ט ו ב כתפוח • ח ו ט של ח ס ד עליו מתות• ו ח נ ח ע ל י ו ה י י ת ‪:‬‬
‫מ ק ו ד מ י ם חיים לכל הוא פתוח• שוחק הרים וטוחנן וזורה לרוח • י ת ח י‬
‫י ע ק ב !‬
‫רוח‬
‫י‬
‫יאמר לו נ ט ע נ ע מ ן • השולח אמר׳תי מלוא האוימר מ ן •‬
‫קידוש‬
‫י ר ע ככל מילי דאורייתא כ ע ׳ ו מ ק ן ורו׳מן • וזרועו מ י ש ל ה •‬
‫י‬
‫לו זרוע המיומן• ע ם קדושים נ א מ ן ־ גדלו אב הרתמן• עצרוהו ת ס ד ו א מ ת ]‬
‫עקכ‪i‬‬
‫‪1‬‬
‫מן• וחנח״ח ל ט כדור ע ש ה איהו רב נחמ״ן• שופריה‬
‫;•‬
‫אילן זה ונאה• ושישיו מרוכיס• מוציא מפיו דכרי' ע ח י ק י ׳‬
‫י א ה‬
‫וטובים • ע ם הקודש לפניו י כ ר ע ו וש׳כחי שלמים מקי־יביס ‪\ .‬‬
‫הליכות עולם ל״ו ה ל ט ת י ו ופסקיו ורמזיו מצין‪ ,‬ודבש ע ר י כ י ם • כיתו פ ת י ה ]‬
‫לרוחה לעוברים ושנים ‪ .‬אור ה ח כ מ ה האציל עליו יושב ה כ מ כ י ם • נ ו ד ע ^‬
‫יעק‪!3‬‬
‫שמו ברבים הרתוקים ו ה ק י ו ב י ס • כ מ ד י נ ו ת ש מ ע ו א ת הקול קול‬
‫י ‪l‬‬
‫חיים הוא כילו מלא חסרים • לפני מלכים יתייצב רבים‬
‫ע׳ץ‬
‫ונכבדים • ע נ ו ה וחורה כו נכללו והיו ל א ח ד י ם ‪ .‬דבריו ע ל אדכי'^‬
‫פו מיוסדים • כולו מ ל א דשן פרי מ ג ד י ם • אילן שטלו מ ח מ ד י ם • כ פ ר י ם‬
‫ליעק‪\3‬‬
‫ע ם נרדים • יעלזו חסידים כ כ ב ו ד ש מ ח ה דנו‬
‫י‬
‫ח כ מ ה שר שלום שלמו ה מ ו נ ״ י • לכל כאי שער עירו‬
‫קינה‬
‫תני ו מ ת נ י • לך חזק וקנה י רצון שוכני׳י • עוזי ו מ ג י נ י • דבש‬
‫וחלב ת ח ת לשוט • ח מ ר א ורוחני • נ י ד ו כ ר ט ם צץ כ ג ט • פרח״ י ישישנ׳יי‬
‫ע ו ס ק כתורה בכל יום ולילה הוא ניתן מ ע י נ י • שם כתיך לכו צפוני ו ט מ ו כ י‬
‫י ע ק ‪2‬‬
‫וישם לו • ה ד ד י ״ ם מהדור״י מ י ל ״ י ויב״ן‬
‫;‬
‫ד‬
‫מ ע י‬
‫י‬
‫ב ת ו ר ת‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫פ‬
‫"‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה׳ קפץ וחשק ייוסף ע י י אה?ה• ט ו כ הוא לכל ה י ו א י ם‬
‫עוכק‬
‫* יי ‪:‬‬
‫ד־ןקדטרת‬
‫ס ו כ ה מ ד ו כ ה • יום יום י ב י ע א ו מ ד ליוצא ז ל ב א ‪ .‬ד׳ב אד׳א וריב א ה ב ׳ ה‬
‫רי׳שא דדהיבא • יאיר באור ה ח מ ה ש ב ע ת י ם מ י ניסו רכיה • הוא ראש‬
‫הישיכה • אהל נ ט ע ה׳ כ ח ו מ ה נ ש ג ב ה ‪ .‬ז י ע ק ׳ ב ת ק ע אהלו כ ה ר ה ח ב מ ס‬
‫לשוע ולדרוש ב ה • לאורכה ןלדותבה • ס כ א קדישא ה מ י ו ח ד לישיבה • יושכ‬
‫יעקב‬
‫אהלים ״ אהלי תורה כאשר בא‬
‫א ‪ 1‬ר תורה • רישא נהרא • אודייתץ כשידה • ויכ<ס כ פ ר ד ״ ס וידא‬
‫כי ט ו כ ס ל ד ה • י ס ד אדיש כ ת כ מ ה • ויכא שפרי ה • ע כ י לת׳ם ר ב‬
‫ל ח מ ה של חורה• ידיו פי׳ש ע ״ ג ט ה י ה • ול׳כל הי׳ר החזיקה• ולכל ה מ ו ר ה‬
‫נ כ נ ס ויכא החדר׳ה • ל־כרי האר״י זצוק״ל • וכיו ע׳ז ו ע ל ה ה ש ע י ה ׳ וכל‬
‫מ ה שאצ׳רו ת כ מ י ם שניה ופי׳רש דקרי ותני לית ליה שיעורא ‪ .‬זאת ההורה‬
‫ת פ ס כמו׳סרה־ אין ע י ט ל ס פ י כשבתו והאיכא שיירא׳ מי מ נ ה ע פ ׳ ר י ע ק ב‬
‫ב י ר לכ ונקי כ פ י ם ישי־אל ב ח י לו י ה דין מ ג ל י רזייא • ישליו‬
‫אהלים של עיז ותישיה • האיר פני הכל כחבוריו הנוראים וזרוע‬
‫ה נ ט ו י ה • נהרי נחלי ד א פ י ס מ ו נ א דכייא • זרעו לכרכה כגפן פוריה כנה׳ר‬
‫ר ע י ה כהירי ליה שבילי ר ש מ י י א ‪ .‬ח כ מ ת א ע מ י ה שרייא • ש מ ע י ה מ ט י ע ר‬
‫צית שמייא • גירסא לא פ ס י ק מ פ ו מ י ה י מ מ א ולילייא ‪ .‬ר׳כ פ ע ל י ׳ ם‬
‫מקכ׳ציאל ככל עידן ו ע י ד נ י י א • הוא מ ח ב ר חיבורים ספרי וספרייא ־ תורתו‬
‫שלימה שהכל סכין ביופיה • כל חיך ט ו ע מ ו אומר לי לי מ ה ט י ב ו‬
‫‪1‬‬
‫י ע ק ב‬
‫אייליד‬
‫י ׳ ר א ת השם ו ע נ ו ה לכש כלול מכל מ ד ה • גנז בלבו כל כילי‬
‫המדיה ‪ .‬גידלו ציר ת ע ו ד ה • תורה נ י ח נ ה לו כ מ ח נ ה מסיני אשד‬
‫ליו י ע ד י ה ר׳כ אהכ׳ה ור׳כ אד׳א • תורה ע ל ג י ו נ ו ע נ ו ד ה • ירד ל ע ו מ ק ה‬
‫והכין א ת קידה • כלי זהכ שאינו מ ע ל ה תלורה • טור אורם פ ט ד ה • כ ק י‬
‫כ כ ל מ י ד י כאורייתא משנה ג מ י א ואגרה ״ יאגיי׳תו ע ל אר׳ש יקדה • אר׳ש‬
‫יעקב‬
‫אשר אבני׳ה ביר זי יל קרי דיק ותשכת ויאשיף‬
‫י‬
‫ח י ס ר הוא גומל ע ם כל הבריות • פיו מ פ י ק מרגליות־ משמייא‬
‫מ י ה ב י ה כ י ליה מ פ ח ח ו ח החיצוניות ו מ פ ת ח ו ת ה פ נ י מ י ו ת • לתול‬
‫ולדרוש ע ל כל קיץ וקיץ תלי תלים לת׳ל פיו׳ת• יורע ככל קישיות והוי׳ות•‬
‫ל יעקב‬
‫אשר ברמ׳ה כטיוית • והקשורים‬
‫י‬
‫צ ׳ ד י ק ייסד אר׳ש כ ת כ מ ת ו • דיין דן דין א מ ת לאמיתו • וה׳‬
‫י ע מ ו הלכה כ מ ו ת ו • כ ת ו ר ת ה׳ חפצו וחאיתו ‪ .‬אין ע ׳ ט לספר‬
‫בשבתו ו מ ע ל ת ו • הצדיק באמונתו‪ .‬מ ח ז י ק כתימתי• מ פ נ י ו ניכרת ח כ מ ת ו‬
‫ה ד ר הוא והרודה ק ו מ ת ו • זיו ליה כ ב ר בתיה בקדושה הורתו ולידתו ״‬
‫לעשות רצון קונו כל מ ג מ ת ו ״ אלה תולדות‬
‫נהורא י ת י כ ק ת ד ר א ו ת ״ ת מ ר קונדיטון ׳ י ת י ב אמוניטין •‬
‫ליב‬
‫צפיתא‬
‫‪1‬‬
‫יעקכ‬
‫ד‬
‫־‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ד‬
‫־‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪f‬‬
‫צפיתא ד ב י י ת א ‪ .‬ארכטלוסקין דבי מדרשא מ פ ק י ן מ י נ י ה קיקייא • ד מ צ י ;‬
‫אורייתא יתיב כ ס י ג מ ט י ן מור ניהי פ י ו פ ס י ט ו ט ואפריכיס יתיב אטבליפ^ון‪-‬‬
‫י ע ק ‪ 3‬י‬
‫ו ל ע מ י ה איהו ררגון • יום יום אל אל י י ק י א‬
‫י‬
‫א י י ב ר א ה א מילתא לכל הלומדים בתורתנו הקדישה ולכל‬
‫הרואים • כי כתרי״ג מצית צונו אלקינ״ו • ו ה מ ע ו ל ה ש ב ה ם‬
‫ה י א מצית כביר א כ יאם • כי כ ה נ כ ת כ אריכית ימים לצאצאים • ע ל כ ך‬
‫אני ח י כ ה עלי לומר קצת דכרים לככוד א כ א מ א ר י נ י ״ ו ה מ ת כ ר א ע פ ׳ י י «‬
‫שאין רכריס כדאים• שיחחי שי׳חהק׳לה וחסיד‪/‬א• ואס שגיתי אשאל מ ח י ל ה‬
‫סליחה וכפרה מאל איום ונורא ו מ ה ח כ מ י ם לומדי ההורה •‬
‫יעקכ‪.‬‬
‫נאם כפיה זעירא• ע ״ ה י צ ח ק א ב י ח צ י ר א בלא״א כ מ ה י ר ״ י‬
‫א ש ר י אדם מצא ח כ מ ה • וה־ריך בני דורו כדרך יושרה ו ח י מ ה • ויוצא‬
‫לאור תעלומה• מ ע י כ ה ל ק י א ח מ ע ר כ ה • ו י ק י א שם החיבור ה ק י ו ש‬
‫ה ז ח כשם ש ע ר י א ר ו כ ה ׳ שם רמ׳ז לימים הנוראים הכככרים• ו ה ‪0‬‬
‫השנה כפור סוכה שמיני עצרח ה ו ש ע נ ה‬
‫אלול• ראש‬
‫ד כ א כי כן היא נ י ט י י ק י ן י מ י א ל י ל ר א ש כ פ ו ר ו ס ו כ ה ׳ ש מ י נ י ע צ ר ת •‬
‫ה י ש ע נ ה ל ב א • וזה הספ׳ ה נ ח מ ד מ ס ף ע ל חחיכורי׳ אשר חיכר ברויח מביכיתו‪:‬‬
‫וזה ס ד ״ ם ס׳ ל ב ו נ ה ז כ ה יסי־חו ע ל איזה סיגיו׳ כש״ס יהטור השני ‪<p‬‬
‫ח ו ת • דרושי׳ ע ל התורה והטור השלישי ‪p‬׳‪:‬‬
‫פתוחי‬
‫ע ל בראשית כשכעי׳ פנים וסיד ה מ י צ ‪%‬‬
‫נ מ י ה מ ל ך כיאור‬
‫^י׳ף‬
‫י כמבואר בו כארוכה• והטור ה י כ י ע י ס פ ר‬
‫וסודהמצו׳‬
‫ב נ ה כיאיר ע ל ת מ נ י י א אפי • וחמישי כקרש ב נ ד י ה ש ר ד‬
‫ה׳ ופזמון־‬
‫סוד ה ה ג ד ה ודרוש ע ל מזמור יאמרו גאיצי‬
‫ח ד גדייא• וספר ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת ע ל פ ס ק דינים וסי ה ד ר ו ש י ם‬
‫ולנפטריס • השם‬
‫לכל ע ת וזמן‬
‫ברחמיו יחייהז ויזכהו להשלים חיכוריו ח י ק ״ י ם אשר הוא ע י ס ק כ ה ם ויוצא‬
‫מ ח ש כ ח ו ה ט י ב ה מן ה כ ח אל ה פ ו ע ל ‪ .‬ובימיו הישע יהודה וישראל ישכץ‬
‫יעקב ז‬
‫ל כ ע ח ובא לציון גואל כאין ש נ ח י כ י ר י ק ם ע ד י ו ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ביני׳ו‬
‫עמ״י‬
‫עש״ו‬
‫‪ D D D‬׳ מ ג י ל ה זכר חסדו ואמונתו לכית ישראל ראו כל אפסי איץ א ת‬
‫ישועת אלקינו• אימתי ראו כל אפסי א י [ א ת ישועת אלקינו כ י מ י‬
‫מרדכי ואסתר• ע כ ״ ל •‬
‫אלי אלי ל מ ה עזכתני• אלי ביס אלי כסני• וכבר קשו ק מ א י מ ה‬
‫כ מ ל ר ש‬
‫עכין ים לסני• ו א פ ש ר לתרץ כשנקדים מ״ש רז״ל ר מ פ נ י‬
‫מ ה נתחייבו שונאיהם של ישראל ש כאותו הדור כליה• או מ פ נ י שנהנו‬
‫מ ס ע ו ד ת ו של אחשורוש או מ פ נ י שהשחחוו לצלם• ומצינו ששתיהן היו באונס‬
‫צלם של נכיכדנצי כמפורש בקראי דדניאל ומאן רלא ייתי יתרמי לגו אתון‬
‫נורא יקידתא• ו ס ע ו ד ת ו של אותו רשע מצינו שאמר רשכ״י ש כ מ ה אלפים‬
‫והחזירם כע״כ• נמצא‬
‫כ י ח ו כ־י שלא יהנו מ ס ע ו ד ת ו של אותו רשע•‬
‫כין ע ״ ז ובין ה נ א ת כ ע י ־ ת ו של אותו רשע הכל כאונס עשו מ ה שעשו•‬
‫והנה מ צ י ע כ ש ע ה ש ע מ ד ו ישי־אל ע ל הים א מ ר עוזא שר של מצרים לפני‬
‫ה ק ב ״ ה מ ה אלו ע ע ״ ז אף אלו עע״ז־ והשיב להם ה ק ב ״ ה דישראל לא ע ע ״ ז‬
‫במצרים אלא מתוך טירוף וקשקוש ה ־ ע ת ואני אין רן שוגג כמזיד ואונס‬
‫כ״־צון• ומצינו ג״כ ב ש ע ה שעמדו ישראל לקבל התורה כ פ ה ע ל י ה ם ה ה ד‬
‫כ ג ג י ת א״ל אם א ת ם מ ק ב ל י ם את התורה מ ו ט ב ואם לאו שם ת ה י ה‬
‫קכורתכס• ואמרו שם כ ג מ ׳ מכאן מ ו ד ע ה רכא לאורייתא• ולא נ ת ב ט ל ה‬
‫א ו ת ה ה מ ו ד ע ה ע י שה־־ור קכלוה כ י מ י אחשודוש כרצון שנאמד ק י י מ ו‬
‫וקכלו היהודים• ק י י מ ו מ ה שקבלו ככר• ו ה נ ה כ ש ע ה שהלכה אסתר כיום‬
‫השלישי לכקש ע ל ע מ ה מאתשורוש עדיין לא ק י י מ ו היהודים ע ד לאחד‬
‫שנתכטלה הגזירה• ו כ א ה ע ת ה ל ט ע ו ן לפני ה ק ב ״ ה מ מ ה נפשך אם ירי;‬
‫את‬
‫)א(־‬
‫ד‪1‬ד!‪£‬‬
‫דרוש לעבת זמר‬
‫טוב‬
‫א ת ישראל כדין שדנם ע ל ה י ם דהיו אנוסים או שוגגים כעי׳ז ב מ צ ״ י ם‬
‫ופטורים‪ .‬ג ם ע ת ה פעורים• דכל מ ה שעשו כאונס עשו כין ה ש ת ח ו ו ת‬
‫הצלם כין הניית הסעודה• ואם נשחנה דינם דשאני ה ה י א דהים ע ד י י ן‬
‫לא קכלו החורה אכל מ א ח ר שקכלו התורה נתתייכו כשוגג כמזיד ו א ו נ ס‬
‫כרצון• הני מלי אם קכלו התורה ברצון• אכל כיון רקכלת ה ה ו ר ה כ א ו נ ס‬
‫לא שמה ק ב ל ה ולא יתתייכו כ ה ע ל קיומה• וכזה יכוא ה מ א מ ר ע ל נ כ ו ן ‪.‬‬
‫דאסתר א מ ר ה לפני ה ק כ ״ ה ל מ ה נתתייכו כלייה ע ל השתחוות הצלם ו ע ל‬
‫הניית ה ס ע ו ד ה ‪ .‬הרי הכל ה י ה כאונס‪ .‬ו ע ת ה אלי כים זוהי ה ט ע נ ה ש ט ע נ ת ‪.,‬‬
‫לעוזה שר של מצרים שאין א ת ה דן שוגג כמזיד ואונס כיציז וא״ת ש א נ י‬
‫ה ת ם עדיין לא קכלנו התורה ועכשיו קכלנו אותה וממילא נ ת ת י י ב ע ל ״‬
‫שוגג כ מ ז י ד ואונס כי־צין ה י א ג ו פ ה תכרה• דהא אלי כסיני לא ק כ ל נ ו ־‬
‫\‬
‫התורה רק כ א ו נ ס ועדיין לא נתתייכו ב ק כ ל ת ה וא״כ ל מ ה ע ז כ ת נ י ‪:‬‬
‫א ן יאמר כשנקדים דכשעברו ישראל בים ה י ה מיכאל מכריז ואמר ל מ י ם \‬
‫של ימינם ה ז ה מ כאלו שהם ע ת י ד י ם לקבל התורה שהיא מ י מ י נ ו של‬
‫ה ק כ ״ ה ומשמאלם ה י ה אומר שהם ע ת י ד י ם להניח תפלין ומלפניהש ה י ס‬
‫א ו מ ר ע ל כרית מ י ל ה וציציות‪ .‬ומאהריהם קשר של תפלין וציציות• ו כ ו ו נ ת ‪:‬‬
‫ההכרזה שהיה צריך להכריז מיכאל להודיע שאעפ״י שאין ראויים ע כ ש ו‬
‫הרי ה ם ראוים ל ע ת י ד שעתידים לקיים אלה המצות• ו ג ״ כ כ ש ע ת ק ב ל ת‬
‫התורה‪ .‬ק ט ר ג ו ה מ ל א כ י ם ואמרו מ י שעתידים לסוף א ר כ ע י ס יים ל י מ ד‬
‫ל ע ג ל אלה אלהיך ישראל א ת ה נותן להם א ת התורה• א״ל ה ק כ ״ ה כ י ץ‬
‫שעכשו הם צדיקים איני דן רק באשר הוא שם• א ״ כ מ צ י ט דרך ה ק ב ״ ה‬
‫ע ם ישראל אם אינם עכשו עושים רצונו• דנם לפי ה ע ת י ד ש ע ת י ד י ם |‬
‫לעשות רצונו• ואם עכשו עושים רצינו א ע ״ ג רלעתיד י ו ד ע שאינם ע ו ש י ם \‬
‫רצונו אינו דנם רק באשר הוא שם• וכ״ז מ מ כ חסרו ית'• והנה כ א ו ת ו ]‪.‬‬
‫הדור החיוב שנתחייכו או מ פ נ י שהשתחוו לצלם או מ פ נ י שנהנו מ ס ע ו ד ת ו ‪i‬‬
‫של אותו רשע‪ ,‬וכ״ז גזרו שלשת ימים ת ע נ י ת לילה ויום‪ ,‬הרי חזרו בתשובה•!‬
‫אך כ ש ע ה שהלכה אסתר כיום השלישי היו ישראל צדיקים ולעתיד ה י ו ^‬
‫ע ת י ד י ם לבנות המקדש‪ ,‬ובאה אסתר לשאול מ א ת ה ק ב ״ ה מ מ ה נפשך א ם \‬
‫באשר הוא שם‪ ,‬הרי עכשו צ־יקים‪ ,‬ואם ל ע ת י ד הרי ראויים וזה״ש אלי ב י ם‬
‫באיזה זכות זכינו לעבור בים משום ה ע ת י ד אפי׳ שבאותה ש ע ה אינם ראויים ־‬
‫ד נ ת אותם ע ל שם ה ע ת י ־ ו ע ו ד אלי כסיני כ ש ע ה ש ע מ ד ו ע ל הר ק י נ י ;‬
‫ו ק ע ר ג ו המלאכים ואמרו שסופינו לעשות העגל‪ ,‬לסוף א ר כ ע י ם יום‪ ,‬ו ה ש ב ת ‪:‬‬
‫להם כיון שעכשו הם צדיקים‪ ,‬איני דנם רק כאשר הוא שם‪ ,‬והשתא ה ר י ;‬
‫לעתיד;‬
‫תרתי יש כאן‪ ,‬עכשו הרי א נ ח נ ו צדיקים כיון שחזרנו ב ת‬
‫•‬
‫הרי אנחנו ראויים לבנות כ י ה מ ״ ק ‪ ,‬וא״כ ל מ ה ע ז ב ת נ י •‬
‫או‬
‫‪E‬‬
‫‪1‬‬
‫ש י כ ה‬
‫ו ג ש‬
‫דורש‬
‫רחש לשבת ?מי‬
‫טוב‬
‫ב‬
‫או יאמר באופן א ח י והוא דמציכו דאסתר לא א מ ר ה מ ז מ ו ר אלי אלי עד*‬
‫ש ה ג י ע ה לכית הצלמים ונסתלקה מ מ נ ה שכיכה‪ ,‬וכיון שנסתלקה מ מ נ ה‬
‫שכינה צ ע ק ה ו א מ ר ה אלי אלי ל מ ה עזכתני‪ ,‬והנה אסתר ת מ ה ה ע ל שנסתלקה‬
‫השכי׳ מ מ נ ה ‪ ,‬כיון ש ה ג ו ע ה לכית הצלמים‪ ,‬ד ה נ ה מצינו ד ע כ ר כים צרה‬
‫זו פשל מיכה'‪ ,‬הרי ש ע ב ר ה ע ״ ז ע מ ה ם כים ואפי״ה ה י ת ה שכי׳ ע מ ה ם‬
‫בגילוי מ ו ב ה ק ע ד שהם מראים אותו כ א צ כ ע שנא׳ זה אלי ואניהו‪ ,‬ו ע ו ד‬
‫מציני ג ״ כ בסיני אעפי׳י שעשו ישראל את ה ע ג ל ‪ ,‬אי׳ל ועשי לי מ ק י ש‬
‫ושכנתי כתוכם‪ ,‬וכמו שדרשו רז״ל אשכול הכופר דודי לי כין שדי ילין‪ ,‬ואדרבא‬
‫יש חילוק כין ד א ס ת ד לההיא דהיס ורסיני‪ ,‬ד ה ת ס ע ״ ז רישראל גופה‪,‬‬
‫ו א פ י ״ ה לא נ ס ת ל ק ה השכינה‪ ,‬אכל ה כ א ע ״ ז דאחשורוש היא ואין לאסתר‬
‫כ ה שום שייכות‪ ,‬וזוהי ת מ י ה ת אסתר ו צ ע ק ת ה כ י א ו ת ה כיון ש ה ג י ע ה לכית‬
‫הצלמים ונסתלקה מ מ נ ה שכי׳ א מ ר ה אלי כים‪ ,‬הרי כים ע כ ר פסל מ י כ ה‬
‫ולא סלקת שכינתך מבינינו‪ ,‬ו ע ו ד אלי כסיני עשו את ה ע ג ל ולא ס ל ק ת‬
‫שכינתך מכינינו• ואדדכא ה ת ם ע׳׳ז גופה שלנו והכא ל י ת י ל ן כ ה שום‬
‫שייטת• וזוהי כוונת רתוק מ י ש ו ע ת י דברי שאגתי• כלומר סילוק ו ה ד ח ק‬
‫ה ר כ ה יש כין ישועתי שאני אומרת לך תחזיר לי שכינתך ככאן ותישעני•‬
‫לדכרי שאגתי ש ע ע נ ת י לך ו א מ י ת י אלי כים אלי כסיני• ששם לא סלקת‬
‫שכינתך מכינינו‪ .‬והתילוק שכשניהם הוא ד ה ת ם הוייא ע ״ ז שלנו ואפי״ה‬
‫לא סילקת שכינתך מכינינו והכא לא יש לי כ ע ״ ז שום שייטת‪ ,‬ו א ״ כ ל מ ה‬
‫עזכתני •‬
‫אקרא יומם ו ט י ‪ .‬ה נ ה א ס י ד לא הלכה לאחשורוש ע ־ ש ה ת ע נ ו‬
‫יש״אל ג׳ י מ י ם וגי לילית• ויום השלישי לתעניתם־ ה ל כ ה אל‬
‫אחשורוש כמ״ש ויהי כיום השלישי ותלכש אסתר מ ל ט ת ו ט ׳ וכודאי כיון‬
‫ש ה ת ע נ י ג' ימים יג' לילית• אין לך חשוכה גדולה מזו ע ל מ ה שחעאו ו פ ג מ ו‬
‫וכזאת‪ .‬ה ע ע נ ה כ א ה לפני ה ק כ ״ ה ואמרה• אלהי אקרא י י מ ס יגם לילה‬
‫לא דומיה לי שאני כ ה ע נ י ת וצעקה ותפלה זו שלשה י מ י ם ושלשה ליצות‬
‫ו ל מ ה לא ת ע נ נ י ‪:‬‬
‫ו ^ ר ת ל ! קדיש יושכ תהלות ישראל• כ א ה אסתר להזכיר לפני ה ק כ ״ ה‬
‫כל הגדולות והשכחים שעשה לישראל‪ .‬וגדלם ונשאם ורומם‬
‫איתם ע ל הכל־ ואיך עכשו בבת א׳ רצה לעוזבם• והנה מצינו שהמלאכים‬
‫אינם מזכירים שם השם רק אחר שלשה ת י מ ת • שנא׳ קדיש קדיש קדיש ה ׳‬
‫צכאות־ ואלי ישראל א ח ד שתי תיכיח־ שנא׳ ש מ ע ישראל ה׳ אלקינו• י ע י ד‬
‫ב ב ר כ < אומרים כרוך כבוד ה׳ ממקומו• ואלו ישראל א ו מ י י ם כ־־וך א ת ה‬
‫ה׳ חושכים שהשכינה כנגדם• ואומרים א ח ה כמדבר ע ם חבירו לניכח‬
‫ע ו ד מצינו כ ש ע ה שאמד ה ק כ ״ ה לעשית לו מ ש ק ת מ ה משה ואמר השמים‬
‫ושמי‬
‫״‬
‫אלהי‬
‫ןץף^‬
‫דרוש לשבת זכור‬
‫טוב‬
‫?‬
‫ושמי השמים לא יכלכלוהו והוא א י מ י לעשור‪ ,‬לי משכן‪ .‬א״ל הקב״ ה ל‪-fi‬‬
‫כשאחה קיבר רק ע ש י רךשים וכוי• ואני מצמצם שכינתי כ־י ל ש ב ץ ‪,‬‬
‫בתוככם• וזש״ה יושכ כ ס ת י עליון וכי'• ה י י שכת אחי־ שהנית ה ק כ ״ ה ‪| .‬‬
‫העליונים והשרה שכינתי בתחתונים‪ .‬ע ו ד איתא במריש• ר ע ע ם רנק׳ ישיי‪5;1‬‬
‫בשם ישראל‪ .‬רשתיף ה ק ב ״ ה שמו עמהם• בסוף שמם• להודיע רכשם ש ה י א ^‬
‫קיים ל ע ד כך יהיו ישראל קיימים לעד• ילא ת ה י ה להם כלייה בשים ז מ ן ^‬
‫ח״י• ואמרו כמדד׳ משל למל־ שיש לו תיבות גדוליח י מ פ ח ח י ח י ה ם ג ״ י ל י ת • ^‬
‫ויש לו חיבה ה׳ ק ע נ ה מלהה אבנים ט י כ י ח ומרגליות• ו מ פ ת ח שלה ק ע ן ־ ;‬
‫א מ ר אם אני מ ט י ל את ה מ פ ת ח הזה ה ק ט ן בין ה מ פ ח ח ו ת הגדולים חישש*>‬
‫אני שמא יאבד• מ ה עשה חלה אותי במלבושו• א מ ר מ ע ת ה איני חישש•^‬
‫כך כל שבעים אוה׳׳ע• מ ס י ם ה ק ב ״ ה לשיים• וישיאל מרוב ח כ י כ י ח ם ^‬
‫וקטניחם• ה ־ ב י ק ם ה ק ב ״ ה בו ממש• והוא שנא׳ ואתם הדבקים כה׳ אלהים^‬
‫חיים כולכם היום• ככל ה מ ע ל י ת שעשה הקב׳׳ה לישראל עמו• ב א ה א ס ת ר ‪ ,‬׳‬
‫לטעון לפני הקב״ה• זכור הקב׳'ה מי מזכיר שמך אחר שתי תיבית ז י ל ק \‬
‫ישראל ועור א ח ה מ י מ ב ‪ -‬ך לך ו א ח ה לנוכח זולתי ישי־אל י ע י י ק ־ ו ש ?‬
‫הק־ושה שמקדישים המלאכים ל מ ע ל ה אינש מקדישים ע ד שמק־ישים ישרן‪^1‬‬
‫החלה• ועוד יושב זכוי שהנחת העליונים וצמצמה שכינתך כין כ׳ בדי•׳׳‬
‫הארון־ ו ע ו ד זכור תהלית ישיאל ל מ ה קראת שמם ישיאל ו ה ד ב ק ת ם כ ש מ ך ‪,‬‬
‫;י­‬
‫ג־ול כדי שלא תהיה להם כלייה יא״כ ל מ ה ע ז ב ת נ י ‪.‬‬
‫בטחו אכיתימי וכוי• עכשו באה להזכיר הנסים שעשת ה ק כ ״ ה ‪,‬‬
‫כ ך‬
‫לאבותינו מ י מ י ק־ם• ובכל דור ודור עושה לנו נסים• אכית העולם׳'"‬
‫ע ש ה להם נסים כידוע• ומנינו לכחחלה שהיו בוטחים ב ה ק ב ״ ה כדי שיעשה׳‪,‬‬
‫להם נ ס ועשה להם נס• כ מ ו שמצינו א ב י ה ם אבינו ע ״ ה א מ ר ע ל שרה״‬
‫אשתו אחוחי היא וכן יצחק• ו ב ט ח י כהשם• שלא י ג י ע שים נזק לנשיחיהם^'‬
‫יזש״ה בך כ ט ח י אכותימו ועשיח להם נסים• ועוד ב ט ח ו כדי ש ת פ ל ט מ ו ^‬
‫|‬
‫*‬
‫בשעה־ שאמרו ע ל נשיתיהם אחיתי היא ו פ ל ט ח מ ו ‪:‬‬
‫א ל י ך ז ע ק ו ונמלטו בך ב ט ח י ילא משי‪ .‬כ א ה עכשיי להזכיר ה נ ס י ם |‬
‫שעשה לאביחיני כמציים שהיו המצ־ייס מ ע נ י ם איחס ב ע ב י ר ה ^‬
‫קשה• וכיון שצעקו אל ה׳ מ ה כ ח י ב י י ש מ ע אלקים אח נ א ק ת ם ייזכוד־‬
‫אלהים א ת כריחו וגאלם מ י ד ו מ ל ט ם והוציאם כ כ ס ף וזהכ ואין כשבעיר‪,‬‬
‫כושל• ו ע ו ד כדור אסתר דניאל ח נ נ י ה מישאל ועזריה כשתפסה נ כ ו כ ד נ צ מ‬
‫להשתחייח לצלם־ כ ט ח ו כה' כטחון גמור ואמרי לנכיכדנצ־ הן איתי אלהנא*‬
‫די כשמייא די אנחנא פלחין ליה יכיל לשיזכיתנא מן אתין נירא •יקידתא[‬
‫ומן ידך מלכא ישזיכ• וכיון ש כ ט ח ו כה׳ הצילם ולא כושי בדבריהם‪[,‬‬
‫זש״ה אליך ז ע ק ו במצרים ונמלטו־ כך כ ע ח ו דניאל חנניה מישאל ו ע ז ר י נ ן‬
‫‪:‬‬
‫וצא‬
‫;‬
‫דורש‬
‫דרוש לשכת זכור‬
‫טוב‬
‫ג‬
‫ולא בושו• ועשית להם נסים והצלת אותם‪ .‬וגם אנחנו כ ט ח ו נ נ ו כ ״ א בך‬
‫ע ש ה ע מ נ ו נסים כ מ ו שעשית ע ם אביחינו‪:‬‬
‫ת ו ל ע ת ולא איש ונו׳‪ .‬כוונתה כזה לפי שהיא שואלת מ ע ם ה׳‬
‫כ מ ו שעשה ע ם אבותינו כך יעשה ע מ נ ו וכי ת י מ א צדיקים‬
‫גמורים אינהו וראוים ליעשית להם נס• אבצ אני אשה ואיני ראויה ליעשות‬
‫לי נס• א מ ת שכך הוא שאיני ראויה ליעשות לי נ ס ראני י ו ד ע ת ב ע צ מ י‬
‫שאני ת ו ל ע ת ולא איש‪ .‬ולא תראה לי שים זכות• אבל ראה לתרפת אדם זה ה מ ן‬
‫שהוא אדם ולא מלך שחיף ואתר חלילה ו ת ס שבזמן הזה זקן א ת ה ואינך‬
‫יכול להצלנו מידם• ו ע ו ד וכזוי ע ם שכזה כנו ואמר לא נשארנו ע מ ך חייו‬
‫ולזה ה ת ר פ ה והביזוי תראה ולא לזכיותינו‪:‬‬
‫רואי ילעיגו לי וכי׳ גיל אל ה׳ וכוי‪ .‬יש לדקדק ל מ ה מזכיר אופן‬
‫כל‬
‫ה ל ע ג ומפרשו שהיא יפטירו כשפה יניעו ראש• גול אל ה׳ וכוי‬
‫אכן ייכן כ מ ה שמציני ש ה ח ט א שהיה כ י ד ישראל כדור ה ה ו א ע ל מ ה‬
‫כחחייבי כלייה או ע ל שנהנו מ ס ע ו ד ת ו של אותו רשע או ע ל שהשתתוו‬
‫לצלם‪ .‬וכבר כחכנו רהכל כאונס• יהגוים היו סוכרים דכיון שעברו ישראל‬
‫שתי ע כ י ר ו ת אלו לא נשאר להם ת ק ו מ ה חייו מ א ח ר ששתו יין נסך ואכלו‬
‫כשר חזיר ונכילות והשתחוו לצלם‪ .‬לא יש להם ת ק ו מ ה ת״ו‪ .‬ולכן א ע פ ״ י‬
‫שגזרה א ס י ד ת ע נ י ת שלשת ימי׳ לילה ויום היו ה א ו מ ו ח מ ל ע י ג י ׳ ואומרים‬
‫לריקיגעו• ד ה ע כ י מ ת ה א ל ו אין מ ו ע י ל בהם ל א ת ע נ י ת ולא תשוכה• וז״ש‬
‫אסתר כל רואי דהי׳ הגוים הרואים איתי כ ת ע נ י ת • מ ל ע י ג י ם עלי ואומדים‬
‫שאין מ ו ע י ל לי התענית• ו מ ה ה ם עושים לי כ ל ע ג יפטירו כשפה רהי׳‬
‫שהם פייתתים פיהם ורומזים לי כזה וכי ה פ ה ששתה יין נסך ואכל כשר‬
‫חזיר ונכילות• יש לו ת ק נ ה ו ע ו ד י נ י ע ו ׳ ר א ש רומזים לי כזה וכי הראש‬
‫שהשחחווה לצלם יש לו חקנה• ו כ ל ע ג ם אומרים לי גול אל ה׳ יפלטהו דהי׳‬
‫‪>3‬לגל שום זכות• וכקש מהשם שיפלט ל ע ם הזה י פ ל ט ה ו כי ח ק כו והכל‬
‫בדרך לעג• כי הם סוכרים דלא יועיל לא השוכה ולא ת ע נ י ת ולא ה פ ל ה‬
‫וזנות צדיקים• וחשכו שלא יש לנו הצלה מ י ד ם ח״ו כשום אופן אכל אני‬
‫ע ד י י ן כ ט ו ח ה כשמך הגדול ולא נתייאשתי מ ד ח מ י ך כי יותר ויותר מ ז ה‬
‫נ ח ח כ מ ו המצריים כמצרים כדי ל מ ע ט אותנו מ פ ר י ה ורכיה כדי לשקענו‬
‫שם ולא הועילו• וזש״ה אח״י כי א ח ה גוחי מ ב ט ן וכוי• עליך השלכתי‬
‫ה נ ס י ם הגדולים שעשה ע מ נ ו ה ק כ ״ ה‬
‫מ ר ח ם וכו׳ כ א ה כאן להזכיר‬
‫כמצרים כשגזר פ ר ע ה כל ה כ ן הילוד היאורה השליכהו היו יוצאות ויולדות‬
‫כשדה ומניחים אותם שם• ו ה ק ב ״ ה ה י ה שולח להם מלאכים ומאכילים‬
‫אוחם שמן ורכש וכשהיו המצרים רואים אוחם קיו רוצים כדי לתופשה•‬
‫ו ה ק כ ״ ה ה י ה עושה להם נ ס ו נ ב ל ע י ם כ ק ר ק ע ׳ והם באים וחורשים ע ל‬
‫ואנכי‬
‫)‪Q‬‬
‫גכיהם‬
‫ד!יף?‪$‬ן‬
‫דרוש לשבת זכור‬
‫טוב‬
‫ג נ י ה ם ולא הועילו• וכשמתגדליס היו באים לבתיהם ע ד ר י ם ע ד י י ם •‬
‫וכשראו ישראל ש ה ק כ ״ ה עושה להם נ ס ב ע ת ו בישועתו ובאמונתו• ולא‬
‫נ ת כ ע ל ו מפו״ר‪ .‬וז״ש אסתר כאן כי א ת ה גותי מכען־ רהי׳ כשגזר אם‬
‫כן הוא ו ה מ ת ן אותו וכל ה כ ן הילוד היאורה תשליכהו ככחך הגדול ג ר מ ת‬
‫לי לצאת מ ן ה ב ט ן ולא א י ר ע לי שום נזק כשהיו יולדות כשדה• ו ע ו ד‬
‫מ ב ט ח י ע ל שרי אמי• כי כשהיו היולדות יולדות היו משליכים כ נ י ה ם‬
‫וכתסדך הגדול היית מ ז מ ן להם מאכל ומשחה דמוח מ א כ ל ומשחה ד מ י ת‬
‫ה ח ל כ היונקות משרי אמם• ו מ כ ט ת י ע ל שדי א מ י וכיון שראינו כך ש ע מ ד ת‬
‫כחסדך הגדול כילירה וכמזונוח לא חששנו ל ג ז י ר ה ‪ .‬פ י ע ה והיינו ע ו ס ק י ם‬
‫כפו״ד לכתתלה• וזהו עליך השלכתי מ י ת ס • וכיון שמשעת לידה אכי ו א מ י‬
‫עזבוני ו א ת ה הוא ה׳ שאספתני מ א ו ת ה ש ע ה לא י ד ע ת י כ״א אתה• וזהו‬
‫מ ב ט ן א מ י אלי אתה• והמצייים היו חושבים ע ל י נ ו מתשבית רעית• ואומרי׳‬
‫שנשתקענו שם ח״ו ואין בידנו מצות ליגאל בהם• ואתה כחחדך הגדול‬
‫הוצאתנו ביד רמה• ולא ה ו ע י ל ה ת כ מ ת ם • ג ם ע ת ה בחסדך הגדול עשה‬
‫ע מ י נסים ו ה ק ה ה שיני אויבינו ו א ע ״ ג רתשוכתנו אינה שלימה כ״כ לא‬
‫נשאר לנו זמן כדי לתקן •שהרי אריא ר כ י ע ע ל נ א ‪:‬‬
‫ח ש ״ ה אח״ז אל ח ר ח ק מ מ נ י כי צדה קרוכה וכוי• כ א ה לכקש מ א ת‬
‫ה ק ב ״ ה שהתשובה ששכו ש ה ת ע נ ו שלשה ימים ושלשה לילות‪-‬‬
‫ה ג ם שאינה מ ק ו כ ל ת כ ״ כ כרי לכטל הגזירה• מ ״ מ מ כ ק ש ת לפניו כל י ת ע כ ב‬
‫מלהושיעם ע ד שיעשו תשוכה שלימה לפניו כראוי כי לא נשאר זמן לכך‬
‫לפי שהגזירה קרובה ואל ת ב י ט עכשיו לזכיותנו• וזהו אל תרתק מ מ נ י‬
‫ותאמר ע י שאעשה תשוכה שלימה כראוי ו ה ט ע ם מ פ נ י כי צי־ה קרובה•‬
‫ואין פ נ א י לכך כי אין לי עוזר זולתך• לכך י ק ־ מ ו נ י ר ת מ י ך ‪:‬‬
‫‪ 0‬ב ב ו ג י פרים רכים וכוי• פצו עלי פ י ה ם וכו׳ נקדים מ ה דאיתא כמדרש‬
‫רכה• ד כ ש ע ה שאמר ה מ ן לאתשומש יעשה כ ע ם כיצונו• א״ל‬
‫שיקכו[ כל זקני מלכותו וימלך ע מ ה ם ו ע ל מ ה שיסכימו יעשה וכן עשה•‬
‫קבץ אתשוריש כל זקני מלכותו‪ .‬והיו נושאים ונותנים כ ע צ ת המן• ויש‬
‫מ ה ם שאמרו אין אנו יכולים להזדווג לאומה זו שהרי כל מי ששלת ירו‬
‫כ ה ם לא ניקה הרי אכימלך ו פ ר ע ה ומציים ועמלק• השיכ להם ה מ ן הרשע‬
‫א מ ת שכך הוא כתחלה• אכל עכשו ח״ו הזקין אלהיהם• שהרי נכוכ־נצר‬
‫ע ל ה והתריכ עירו ושרף היכלו והרג א ת ע מ ו ולא ע ש ה לו כלום• כששמעו‬
‫זאת ה ט ע נ ה של נכוכדנצר הודו ט ל ם לעצת ה מ ן הרשע‪ .‬ועכשיו כ א ה‬
‫א ס ת ר להזכיר לפני ה׳ מ ע ש ה הרשעים ו ה ס כ מ ת ם א ע ״ ג רהכל גלוי לפניו‬
‫כדי שיתעוררו רחמיו ויקנא לכבוד שמו ו ע מ ו וז״ש סבבוני פרים רכים‬
‫ה ם גדולי האומות • כשקכצם אתשומש לישא וליתן כ ע צ ת ה מ ן אם יסכימו‬
‫עציה‬
‫דורש‬
‫ע‬
‫י ה‬
‫דרוש לשבת זכור‬
‫טוב‬
‫ד‬
‫ם‬
‫י^ לאו ובתתלת דכריהס אכירי בשן כתרוני ה ם גדולי האומות•‬
‫״‬
‫יש מ ה ם שעשו לי כתר ועכורה ואמרו אין אנו יכולים להזדווג לאומה זו‬
‫ד מ ס ת פ י נ א מאלההון דלא י ע כ י ר לן כ ד ע כ ד כקמאי• וזהו כתרוני מ ל ׳‬
‫כ ת י ועערה• זהו כתתלת דכריהם• אכל א ח ״ כ כ ש ע ע ן להם ה מ ן חזרו‬
‫ופצו עלי פ י ה ם והודו כדכרי ה מ ן כ ע ע נ ה ש ע ע ן להם אריה שהוא נכוכדנצר‬
‫שנא׳ בו א י י ה ע ל ה מ ה י כ כ ו ה י ה עורף ושואג כחורבן ביהמ״ק• ולית‬
‫מ א ן ר מ ח י בידיה ויימר ליה מ ה עברית• ולכן אלהים ‪ b‬ת ח י ש ‪ h‬ת ש ק ו ע‬
‫ע ד שתראה להם ידך ה ג ד ו ל ה ‪:‬‬
‫כ מ י ם נשפכתי וכוי• יכש כתרש כתי וכוי• ב א ה עכשיו להזכיר לפני השם‬
‫כי ע כ ״ פ ה ת ע נ י ת ש ה ת ע נ ו ג׳ ימים וגי לילית• עושה תיקון ב מ ה‬
‫שנהנו מ ס ע ו ד ת ו של אותו רשע• ו מ ה שהשתחוו לצלם כי ה ת ע נ י ת מ מ ע ע‬
‫חלבו ודמו של הארס ומחליש כתו• ו כ פ ר ט ל מ ת ע נ ה ג׳ י מ י ם ילילהון• ו ה נ ה‬
‫מ ה שנהנו מ ס ע ו ד ת ו של אותו רשע הרי עי׳י ה ת ע נ י ת הגדול הזה נ ת מ ע ט‬
‫חלכם ודמם כתכלית ה מ י ע י ט ־ ותיקון גדול הוא למה שאכלו ושתו ב ס ע ו ד ת ו‬
‫של אותו רשע• וגם עין השתחיייח הצלם ע י י ת ע נ י ת זה יתוקן ייכיפר•‬
‫כי הרי ה ג י ף שהשחחוה לו ה י י נחלש ו נ כ נ ע ו נ ת מ ע ט ו תנועותיו‪ .‬ו ג ם‬
‫ה פ ה שאמר לצלם אלי א ת ה מרוב חולשת ה ג ו ף נ ת מ ע ט הדיבור ולא נשאי‬
‫כי כח• וזהי׳ ש א ש ת י לפני ה ק ב ״ ה ר כ ש ״ ע ה ח ט א שיש כירנו מ ה נ א ת‬
‫ה ש ע י י ה ה י י ע ״ י ה ת ע נ י ת כ מ י ם נשככתי והתפרדו כל ע צ מ ו ת י ה י ה לבי‬
‫כ״ינג נ מ ס כתיך מ ע י הרי מ ה שנהניתי כאכילה ושתייה כאיכרי ולכי‬
‫ו מ ע י עשיתי תשוכה מ ע י ן המשוכת ע ״ י ה ת ע נ י ת ‪ .‬ע ר שהתפררו כל ע צ מ י ח י‬
‫ו נ מ ס לכי כתיך מ ע י ו ה ת ע נ י ת הזה איהו ג ו פ י ה תיקון להשתחויית הצלם‬
‫שהרי ה ג י ף שהשתתייה לצלם ע ״ י ה ת ע נ י ת יכש כח־ש כחי‪ .‬יהלשין שאמי־‬
‫לצלם אלי א ת ה הי־י ע ״ י ה ת ע נ י ת ולשיני מודבק מלקוחי ולא נשאר לי אח״ז‬
‫ו ל ע פ ר מ ו ת תשפכני• כי לא ניתרה בי רק נ ש מ ה ‪:‬‬
‫כי סככוני כלכים וכי׳• אספי־ כל ע צ מ י ת י וכי׳• כ א ה עכשיו לשאול מ א ת‬
‫ה ' להיית לה לעזרה ו ל ע מ י ד נגד ה מ ק ט ר ג י ם של מ ע ל ה כי ה ס ג ר מ ת‬
‫לכל זה• דאלמלא ה ם שנתלכשו בתחתונים‪ ,‬אין י ט ל ת בתחתונים לעשית‬
‫שום דכר• וזה״ש כי סככוני כלכים ה ם ה מ ק ט ר ג י ם של מ ע ל ה ‪ .‬ועי״ז ע ד ת‬
‫מ י י ע י ם הקיפוני של מ ט ה • וכולם ע ‪ :‬ו לי כארי ידי ורגלי• ו ה ב י ט ה וראה‬
‫אלי כי כל שהתענ״תי והתפרדו כל ע צ מ י ת י ומרוב חולשת ה ת ע נ י ת אני‬
‫מ י נ ה כל עצמותיי ע כ ״ ז לא נ ת מ ל א ה נפשם מ מ נ י ו ע ־ י י ן מ כ י ט י ם ורואים‬
‫יחלקו‬
‫כי ע ד שלא ישאר בי לא נפש ולא כ ש ר ‪:‬‬
‫כגדי להם וטי• אפשר ד כ א ה כאן לומד דהגוים האכזרים פשיט‬
‫ב ע י נ י ה ם דהגזידה ה ה י א לא תשיב אתור כ מ נ ה ג ם • כ כ ת י ב כ מ ג י ל ה‬
‫כי כ ת ב‬
‫דורש‬
‫דרוש לשבת זמר‬
‫טוב‬
‫כי כ ת כ אשי נ כ ת כ כשם המלך ונחתם כ ט כ ע ת המלך אין להשיכ• וכיון‬
‫שהדכר ההוא פשוע ב ע י נ י ה ם היו מחלקים ביניהם כגדי ישל־אל־ ו כ נ ה כ ס י ת‬
‫תיקרא מל׳ כגידה• שהסע״א מ ת ד כ ק ת בהם• ונשות השכח חיקרא מלכיש‬
‫מל׳ קדושה וכן נ מ י רימיס טובים• זה״ש יחלקו כגדי להם שהם כ ג ד י‬
‫חול שמאים ב ע י נ י ה ם עשו כ ה ם חלוקה‪ .‬טול א ח ה של פלוני ואני אטול‬
‫של פלוני• ועל מלבושי שהוא מלכוש שכת• וימים טובים שאינס מ א י ם‬
‫ב ע י נ י ה ם יפילו גורל‪:‬‬
‫ה׳ אל ה ר ח ק וכוי• כלומר א ת ה האל ה ב י ט ה וראה כי לא יש להם‬
‫שום ס פ ק כגזירחם שהרי אף בגרי ולכישי חלקו כיניהס‪ .‬ל ק א ת ה‬
‫ה ‪ /‬א ל ה י ח ק וקנא לכבוד שמך הגדול• ואני כך שמתי מ ב ט ח י ופסלי א ע ״ ג‬
‫רהם עשו הגזירה כעשייה רמייא• מ'׳ מ אני איני מתייאשח מן הי־חמים‬
‫ו ב ו ט ח ת כך׳שתעשה לי נסים• וזהו איילותי• ולכן לעזרתי ח ו ש ה ‪:‬‬
‫ואתה‬
‫‪,‬‬
‫ה צ י ל ה מ ח ר ב נפשי וכוי• כלומר רעכשיו כאלו החרב מ ו נ ח ת כין צזאדי‬
‫ו א ע פ ״ כ איני מ ו נ ע ה ע צ מ י מן הרחמים• ולכן החרב ה מ ו נ ח ת‬
‫ע ל צוארי הצילני מ מ נ ה • ו מ ה שאמרה מ י ד כלכ יחי׳יחי• כלומד ר ה ס ט ״ א‬
‫העליונים והתחתונים• ה ס כ י מ ו לגזירה הזאת• וכוונתם לרעה• שישלטו נ ג י פ י‬
‫ונ‪:‬מתי• ו ה ס ט ״ א העליונים הם שרוצים לשלוט בנשמתי• וזהו הצילה מ ח ר ב‬
‫של חחחונים נפשי ו מ י ד כלכ שהם ס ט ״ א העליונים יחידתי שהיא נשמתי‪:‬‬
‫ה ו ש י ט י מ פ י אריה וכוי• כלומר הרי אני נחונה כחיך פי אריה דכריא‬
‫הזיקא• ו א פ י ״ ה אני שואלת מ מ ך הושיעני מ פ י אריה• ואין זה‬
‫ד כ י קשה בעיניך כהרי יותר מזה דבר עשית לי ד מ ק י נ י ר א מ י ם ע נ י ח נ י‬
‫כגון פ י ע ה ע מ ל ק סנחריכ• ו מ ל ו מ ד ת אני כ נ ס י ם יותי מאלה• ל ק הושיעני‬
‫ו ע נ י נ י כי כך כ ט ח ת י ‪:‬‬
‫א ס פ ר ה שמך לאחי וכוי‪ .‬יראי ה׳ הללוהו וכוי• עכשיו כ א ה לומר לפני‬
‫ה ק כ ״ ה ר ע ד עכשיו ה י ח ה התודה בידם כאונס משום רכפה‬
‫ע ל י ה ם ההר כגגית• ו א מ ר ה עכשיו לפני הקכ״ה אם יכטל זאת הגזירה‬
‫מ ע ל י ה ם יבטלו ל ה מ ו ד ע ה שהיחה כ ש ע ה קכלח ההורה ו י ח ד ו ויקכלוה‬
‫כיצין כלכ שלם וכנפש חפיצה• כביטול כל מודעי• והנה מציגו כ ש ע ת קכלת‬
‫התורה אמר ה ק כ ״ ה למשה כה‪ .‬ת א מ ר לכית י ע ק כ ותגיד לבני יש‪-‬אל‪.‬‬
‫ודרז״ל כה תאג!ר אל בית י ע ק ב אלו הנשים ותגיד לבני ישיאל אלו האנשים‬
‫ו ט ע ם הדבר שהקרים הנשים לאנשים שלא יחזיו הנשים בשים זמן ו י ט ע נ ו‬
‫נ ח ת רוח עשיני לכעלט• לפי׳ הקרים הנשים לאנשים• והנה מצי נו ר א מ ד‬
‫בזוה׳יק רכל החורה נק׳ שמוחיו של הקב״ה• וזש״ה א ס פ ר ה שמך לאחי כלו׳‬
‫כשתבטל זאת הגזירה אחזור ואספר שמך שהיא התורה שנק׳ שמך נחזור‬
‫ונקכל‬
‫ןץףע‬
‫דרוש לשכת זכיר ׳‬
‫‪.‬׳טוב‬
‫ה‬
‫ונקבל איתה כיצין שלם וזהו בהק־ קהל אהללך• שאין היצול אלא כלכ שלם‬
‫ובנפש חפיצה• ו מ ה אומר לעש יראי ה׳ הללוהו דהיינו חזרו וקבלו התורה‬
‫בדרך היליל שהוא כלכ שלם וכנפש חפיצה• ו כ מ ו ה ס י ר שעשית לנו ב ע ת‬
‫נתינתה־ שה ‪ f‬ד מ ת הנשים לאנשים‪ .‬ג ס עכשיו כן עשה• וזש׳יה חחלה כל‬
‫ז י ע י ע ק ב כבדוהו שהם הנשים כמו שנאמ׳ כ ה ת א מ ר לכית י ע ק כ אלו‬
‫הנשים־ ואת״כ וגויי מ מ נ ו כל זרע ישראל־ שהם האנשים• כמ״ש ותגיד‬
‫לכני ישראל אלו האנשים‪:‬‬
‫ילא ~ ץ ע נ י ה ע נ י וכוי• ט ו נ ת ה כזה לומר דחוכה ע ל כל‬
‫כ לא‬
‫כר ישיאל‪ .‬לחזור ולקכל התו׳ כלכ שלם שעשה להם ה נ ס העצום הזה‬
‫והצילם א ע פ ״ י שאינם ראויים לכך שאין כידם זכית• וזש״ה כי לא ביה‬
‫ולא שקץ ע נ י ת ע נ י ע ם שהוא עכשיו ע נ י מ ן המצות ולא ה ס ח ר פניו‬
‫ממנו• כלומר א ע ״ ג דכתיכ ואנכי ה ס ת י אסתיר פני• ודרז״ל הסתיר כ י מ י‬
‫ה ס ת ־ לא ה ס י ר ה פנים ל ג מ י י ח״ו• רק ה ס ת ר ת פנים כדי שישכרו לכם‬
‫ייכנעו ו י ח ד ו כתשו׳ ויצעקו אל ה׳ מתוך תשובתם• ו י ע נ ם ויושיעם מ צ ״ ה‬
‫לרווחה• וזהו ולא ה ס ת ר פניו מ מ נ ו לגמרי• רק ובשועי אליו ש מ ע ‪:‬‬
‫מ א ת ך תהלתי וכוי• כ א ה לו׳ לפני ה ק ב ״ ה אל תאמי־ ח׳׳ו מ ה שאמרתי‬
‫לך נחזור ונקבל התו׳ ברצון שלם מהרש דלא נעשה כך ר ק‬
‫צשתכטל הגזירה ותוציאנו לאורה• לא נבעל מ ו ד ע ת התורה־ זה לא שייך־‬
‫שהדי הכל תלוי בידך ואם לא נקיים מ ה שאני אומרת היכולת בירך לעשות‬
‫לנו יותר מ ז א ת הגזירה והנה כל ריות והצלה ונסים שעושה לכי ה ק ב ״ ה בו‬
‫אני מרבים תהלותיו• זש״ה מאתך תהלחך• כלו״מר זה ה נ ס שתעשה לי שאני‬
‫מרבה לך ח ה ל ה בשבילו מ א ח ך ההלתי א ת ה שתעשה לי נ ס שאומר לך‬
‫תהלה כשכילי‪ .‬ולכן כיון שהכל מ מ ך ובירך• זה לא שייך שנחזור מ ל ק ב ל‬
‫א ת התירה ברצין• רק נדרי שנדרתי לקבל ה ח י ד ה ברצון אשלם נ ג ד יריאיו‬
‫י‬
‫ב ז ה‬
‫ש‬
‫י נ כ ט ל הגזירה ונקבל החורה ברצון שלם ובנפש חפיצה ‪:‬‬
‫ע נ ו י ם וישבעו וטי• אפשר דאסתר ה מ ל כ ה כיין שנתלכשה כ ה‬
‫יאכלו‬
‫י ו ה ״ ק י ד ע ה שתתבטל הגזירה• ויתלה ה מ ן ו ה י מ י ם ה א ל ה‬
‫י ק כ ע ו לימי מ ש ח ה ושמחה• והנח ה ט ע ם ד נ ק ב ע ו לימי מ ש ה ה ו ש מ ח ה‬
‫משום דהנזיפה ה י ת ה ע ל שנהנו מ ס ע ו ד ת ו של אחשודוש• ולהורות שמחל‬
‫להם ה ק כ ״ ה אותו ע י ן וציה להם שירכו כאכילה ושתייה באלה ה י מ י ם‬
‫להודיע שמחל להם ה ק ב ״ ה באותו עין‪ .‬וירכו כאכילה ושתןיה של ש מ ח ה‬
‫ושל מציה• וזש״ה יאכלו ע נ ו י ם וישבעו באלה הימים• יהללו ה דורשיו‬
‫שעשה להם ה נ ס העצים הזה והציל נפשוחם ממוח• ומ״ש ימי ל כ כ כ ם ל ע ד‬
‫ה ט ו נ ה מזהרת א ת ישראל• שלא ישכחי השם מלכם• כדי שלא יכיא ע ל י ה ם‬
‫גזירות קשית ורעות• וזהו יחי לבבכם לעד• דהיי׳ תנו היות כ ל כ כ כ ם ל ע ד ‪:‬‬
‫יזכירו‬
‫)‪(J‬‬
‫‪,‬‬
‫ףןיף^‬
‫• דרוש לשבת זכור‬
‫טוב‬
‫יזכה‬
‫וישוכו אל ה׳ וכוי• כי לך ה׳ ה מ ל ו כ ה י כ ו ‪ /‬ב א ה עכשיו לומר דכל‬
‫ה נ ס שיעשה הקב׳יה ע ם ע מ ו ישראל כימינו יהיה כס מ פ ו ר ס ם‬
‫לעין כל• ו ע ו ד ש ע ע ן ה מ ן הרשע שהקכ״ה הזקין ח״ו ואינו עושה נ ס י ם‬
‫ח ״ ו לישראל עוד• כשיראו ה נ ס העצום הזה כל הדורות ה ע ת י ד י ם לכוא‬
‫כשיקומו הגוים ויתשכו כלבם שהקכ״ה א י ט עושה נס לישראל ו י ט ע נ ו‬
‫שהזקין ח״ו כשיזכרו מ ה שאירע להמן וישמעו דבריו כ ש ט ע ן זאת ה ט ע נ ת‬
‫אז ישובו וישתחוו אל ה׳• וזש״ה יזכירו וישוכו אל ה׳ דורות הכאים אם‬
‫נתייעצו לעשות כ מ ע ש ה ה מ ן יזכירו מ ה שאירע לו וישובו וישחחוו לפניך‬
‫כל משפחות גויס ויודו ויאמרו כי לך ה׳ המלוכה ומושל בגוים ‪:‬‬
‫וישתחוו כל דשני ארץ וכוי• זרע י ע כ ד נ ו וכוי• כ א ה עכשיו לומר‬
‫ע ל המן הרשע שעשה ע צ מ ו ע ״ ז וכל ה ע ם משחחוים לי• ומרדכי‬
‫כיון שידע שעשה ה מ ן ע צ מ ו ע״ז• לפי׳ לא היה רוצה להשתתיות לו• ו ה נ ה‬
‫משם ראייה דאין ב ע ״ ז מ מ ש ולא כ ע ו ב ד י ה דאם היה כ ה מ מ ש למה ה מ ן‬
‫לא יכול להציל ע צ מ ו ממיתה• וזש״ה אכלו וישתחוו כל דשני ארץ• דהיינו‬
‫כ ס ע ו ד ת אתשומש לפניו של ה מ ן כ ר ע ו כל יורדי ע פ ר לפי שעשה ע צ מ ו‬
‫ע׳ ז• אכל אוי לו• אוי לנפשו שהרי נפשו לא תיה שהרי נ ה ר ג ונתלה ואין‬
‫מציל• אך מרדכי שהוא זרע קדש לא ע כ ־ ו והמן ס כ ר שאף מרדכי י ע ב ד נ ו‬
‫וזהו זרע י ע ב ד נ ו יסופר שהוא מרדכי י ע ב ד נ ו להמן והוא יסופ^ לו לדור‬
‫כלומר מרדכי נ מ נ ה לה׳ ע ם הצדיקים• שהגינו ע ל דורם גם זה י מ נ ה לה׳‬
‫שכזכיתו ניצול דורו‪:‬‬
‫ויגידו צדקתו וכוי• י כלומר אלה הנסים שעשה ה ק כ ״ ה ל ע מ ו ‪I r p‬‬
‫כאותו הדור שהיו מזומנים כלם למיתה והצילם מ מ י ת ה כציקתו‬
‫כאלו עכשיו נולדו כי עשה מאתר שהקב״ה ע ש ה ע מ נ ו צדקה והצלה והצילנו‪:‬‬
‫אכלו‬
‫‪,‬‬
‫יבואו‬
‫ד־ישכרת‬
‫דרוש‬
‫ד־וגדול•‬
‫)‪1‬‬
‫ר ב ה וז״ל החדש הזה לכם• הה״ד ואשלח לפניך את מ ש ה‬
‫ב מ ד ר ש‬
‫ואת א ה ק ואת מריס• וזש״ה שלח אורך ואמתך ה מ ה‬
‫ינחוני• זה משה ואהרן שנא וללוי א מ ר תומיך ואורך לאיש חסדיך וכן כ ת י ב‬
‫תורת א מ ת ה י ק ה כפיהו• ואשלת לפניך א ת משה ואהרן ומרים• מ ל מ ד שלא‬
‫ה י ה מבקש לגאול א ת ישראל• אלא א מ ר משה ל ה ק ב ״ ח מ י אנכי• וכי כך‬
‫ה ב ע ח ת לאבוקש• שכיד כשר ודם אתת מוציא בניהם‪ .‬ומי אנכי שאלך וכי‬
‫אוציא‬
‫‪,‬‬
‫‪tTV)1‬‬
‫דרוש לשבת רגרול‬
‫טוב‬
‫ו‬
‫‪9‬‬
‫צי‬
‫א י א את כני ישראל• וכי אני שכחוב בי רן אנכי שאתה משלחני לגואלן‬
‫נא נך ה ב ט ח ת לאברהם ואמרת לו וגם הגוי אשר י ע כ ו ד ו דן אנכי• לא‬
‫כך א מ י ת ל י ע ק כ אנכי אדר ע מ ך מציימה• ואנכי אעלך ג ם עלה• ולי‬
‫אתה אומר מי אנכי‪ .‬אמר ה ק כ ״ ה מ י ד אני ארד ומצילן־ אשה א׳ כמצרים‬
‫ירדה ובשבילה ירדתי והצלתי אותה וכוי• ו מ ה כשכיל א׳ ירדתי‪ .‬כשכיל ס ׳‬
‫דבוא וכוי• איני יורד ומצילן‪ .‬אלא לכו אתם תתלה והודיעו לבני שאני‬
‫גואלם• ואת״כ אני מציל אותם• לכך כתיב שלת אורך ואמתך ה מ ה ינחוני•‬
‫לכך א מ ר ואשלת לפניך את משה א ה י ן ו מ ר י ם ‪:‬‬
‫יאמרו ה ג א ו ל י ם ויודו ה א ל אשר מ י ד צא גאלם• כרוכ רתמיו וט־וב‬
‫חסדיו גמלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם• וכל מ ה שנתחכמי פ ר ע ה וחילו‬
‫להשקיעם שם תוך גילולים• וקשרו קשל רשעים ככוחם הכל ב י ו ב חסדיו‬
‫ה מ מ ם ע ר כ כ ם וכלכלם• נטל סגניות שלהם והסיר מ ע ל י ה ם צלם• והוציא‬
‫את ע מ ו כיד ר מ ה לעיני כ ו ל ם ‪:‬‬
‫שנבוא למאמר הנצכ פ ת ח השער־ נכיא מ ה דאיתא שם נ מ י‬
‫‪01101‬‬
‫כמ־רש רכה וז״ל כ ש ע ה שאמר הקב" ה לישראל־ בחדש הזה א ת ם‬
‫נגאלים• אמרו לפניו רכון ה ע ו ל מ י ם יד׳ מ א ו ת שנה א מ ת לנו להשתעבד־‬
‫וע־יין לא שלמו• א״ל ככר שלמו שנא׳ כ‪ :‬ה ס ת י ו ע ב ר הגשם חלף הלך לו עכ״ל‪:‬‬
‫‪ 1‬ה נ ה יש ל ־ ק ־ ק מ ה שהשיכ להם ה־ןב״ה כבר שלמו• לפי ה א מ ת ע ד י י ן‬
‫לא שלמו ולא יש בידם כ״ א רד״י ־ ‪ 1‬א פ ש ר לתרץ כשנקדיס מ״ש‬
‫שם משום ד ה ק ב ״ ם‬
‫חז״ל דסשיכה שירדו ישי־אל למצרים ונשתעבדו‬
‫לא גזר רק בארץ‪.‬לא להם• ולמה ירדו למציים שהיא מליאה גילולים ולא‬
‫כארץ אחרת• ןארז״ל ה ט ע ם משום מכירת יוסף רמכרוהו ה ש ו ו י ם למצרים•‬
‫לכן השעבוד ה י ה כמצרים• והנה ה ג ו נ ב נפש מ א ח י ו מישראל‪ .‬ומכרו חייב‬
‫מיתה• ופליגי כסנהדרין מ י ת ת ו במאי• אית מאן דאמר מ י ת ת ו כ ס י י ן ואית‬
‫מ א ן דאמד בתנק• והנה כין למר וכין למר כמצרים נ ת ק י י מ ו דינם• למ׳׳ד‬
‫ב ח נ ק נתקיים כ ה ם כ מ ה שגזר פ ר ע ה כל הכן הילוד היאורה תשליכוהו•‬
‫ולמ״ד בסייף נחקיים ב מ ה שהיה שוחט פ ר ע ה ק״ן בבקר וקין בערב•‬
‫יבוא כזה ה מ א מ ר ע ל נכון• ד כ ש א מ י ו ישראל עדיין לא שלמו ה ד ׳ ' מ א י ת‬
‫שנה• השיב להם ה ק כ ״ ה כבר שלמו• הכוונה היא כ מ ו שכחבנו• דא״ל‬
‫הקכ׳׳ה כלום נ ח ח י י כ ח ם לירידת מצרים כ״א כשכיל מ כ י ר ת יוסף ע י ן‬
‫מכירת יוסף ככר נשלם ונתקן בהילודים שהושלכו ציאור ושנשחטו• וזשי׳ת‬
‫כי ה נ ס הסתיו ע ב ר הגשם חלף הלך לו• הסתיו ע ב ר רומז ע ל ה ש ח י ט ה‬
‫הגשם חלף רומז ע ל ה מ י ם שהושלכו ליאור‪:‬‬
‫יבואר מ ה דאיתא כמדרש רכה וז״ל• ויאמר פ ר ע ה ל מ ה מ ש ת‬
‫)‪\"9$‬‬
‫ואהרן• א ת ם ל מ ה ודבריכם למה• ע״כ• וככר דשו כ י ה רכים•‬
‫ואפשר‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫דורש‬
‫׳דרוש לשבת הגדיל‬
‫טוב‬
‫ואפשר לו׳ לפי דרכינו ד פ ר ע ה ה י ה יודע כבירור הגזירה של ר׳ מ א י ה שנה‬
‫וכשאמר ה ה כ ״ ה לישראל ד ע ע ם שעכודס כמצרים הוא ע ל עין מ נ י י ת‬
‫יוסף וככר נתקן• ויש להרהר עייז אם שעבודם כמצרים היה ע ל ע י ן‬
‫מ כ י ר ה יוסף• הרי לוי שהיה במכירתו לא נ ש ת ע ב ד כמצרים• וראובן וכנימן‬
‫שלא היו הם במכירתו ונשתעכ־ו• ואפשר שזה היה כוונת פ ‪ -‬ע ה כאומרו‬
‫אתם ל מ ה ודכריכם למה• דאפשר דמשה ואהרן‪ .‬אמרו לי ד ה ע ע ם שיוצאים‬
‫קודם זמנם• משום רעיקר שעבודם כמצרים הוא כשכיל ע ו ן מ ט י ת יוסף‬
‫ועון מכירת יוסף ככר נתקן כ מ ה שהושלט ליאור ו כ מ ה שהיו נשחטים‬
‫ק״ן כבקר וק״ן כ ע ר ב ‪ .‬וזש*׳ה להם פ ר ע ה אם אמרתם דשעכוד מצדים‬
‫כ ע י ן מכירת יוסף איי׳כ איום שבט לוי למה אין אתם מ ש ת ע ב ד י ם והלא‬
‫א ת ם ע י ק ר שנאתו של יוסף• ועוד‪ .‬ראובן וכנימן שלא היו כ מ ט ר ת ו למה•‬
‫הש משתעבדים‪ .‬מזה מוכח דלא כעין מבירת יוסף אתם מ ש ת ע ב ד י ם‬
‫כמציים• א״כ ודבריכם למה שאחה אומרים שיצאו קודם ה ק [ מ ע ע ס‬
‫רנהקן עון מ כ י י ח יוסף ‪:‬‬
‫ן>י‪£‬ו יאמר כאופן אחר אחם ל מ ה ו ד ב י י כ ס למה• והוא ד ט ע ם שבט לוי‬
‫ל מ ה לא היו מ ש ח ע כ ר י ם כמצרים משום ר פ ־ ע ה נחן להם ריבוד‬
‫ו ה ב ט י ח ם שלא ישתעבדו וקיים דכי־ץ ולא רצה לחזור ולבטל דבורו ו ט ו ן‬
‫ששמע כ ר ע ה שיצאו קודם הקץ חרה'לו ע ־ מ א ד ת מ ה ואמר• והרי ה ק כ ״ ה‬
‫אמר ו ע ב ד ו ם ו ע נ ו אוחם ד׳ מ א י ת שנה‪ .‬ועכשיו חוזר כ‪-‬יכורו• ואפשר‬
‫רעל זה א מ ר מ י ה׳ אשר א ש מ ע כקילו• כלומר מ י ה׳ אשר גוזך ואינו‬
‫מ ק י י ם דגזר א ו מ י שישתעבדו ד׳ מ א ו ת שנה ועכשיו חוזר כדבורו ואומר‬
‫ריצאו מ ק ו ד ם הקץ• אם כך היא מרחו ד ג ח י ואינו מקיים לא י ד ע ת י א ת‬
‫ה׳‪ .‬וגם אח" ישראל לא אשלח• והנה פ ר ע ה אפשר דלא האמין למשה‬
‫ואהרן ששלחם ה׳ להוציא אח ישראל קודם זמנם מ ט ע ם שהיה כובד דאין‬
‫ה׳ גוזר ומבטל‪ .‬רק״ו ממלך כ״ו ראינו חוזר כדיבורו• וז״ש להם א ת ם‬
‫ל מ ה כלומר אתם שבט לוי מ פ נ י מ ה אין אתם נ״דים כ ע ט ־ ח פיך•‬
‫מ פ נ י דיבורי שהבטחתי אתכם ולא שייך שאחזור כו מכ״ש ה ק כ ״ ה לא שייך‬
‫שיחזור כו ויאמר להוציאם קודם זמנם• שקצכ להם• וכיון ר ה ט הוא‬
‫ודכריכם למה שאמרתם שאמר לכם להוציאם קודם הקץ• לא שייך שיאמד‬
‫לכם רק שקר א ת ם אומרים• וזש״ה ת כ ב ד ה ע ב ו ד ה על האנשים ויעשו כ ה‬
‫‪ h‬ישעו כדכרי שקר ד מ ה שאומרים שהשם רצה להיציאם קידם הקץ‪.‬‬
‫שקר הם אוכדים ‪ :‬י‬
‫יאמר כאופן אתר כ ה ק ד י ם מ׳׳ש רזי׳ל ד ה ט ע ם שלא נשתעכ־־ו ש כ ע‬
‫או‬
‫לוי כמצרים מ פ נ י שהם חלק אלוק מ מ ע ל י מ ע ו ת ד י ם להיות מש־תים‬
‫לפניו‪ .‬לפי׳ לא נשתעבדו במצרים• ו ע ו ד מ צ י ע סארן״ל שהשכינה השלימה‬
‫הגזיית‬
‫״‬
‫ד ו ר ש‬
‫י י מ ל ן ג מ מ ח ל‬
‫גי‪$‬וב‬
‫ז‬
‫הגזירה של חשבון ד׳ מ א י ת שנה• שגגזר ע ל ישראל להשתעבד במצרים•‬
‫מפני שהיתח ע מ ה ם בצרתם ובשביל ה צ ע ר שהיה לה בצרתם בזה נחשב‬
‫כאלו ה ש ט ׳ נ ש ת ע ב ד ה החצי• ו ח נ ה אפשר כשמשה הלך אל פ ר ע ה וא״ל פ ר ע ה‬
‫שעייין לא נשלם הקץ• לדל משה שהשכינה השלימה הקץ ו ע ״ ו א״ל פ ר ע ה‬
‫כי לא יאמנו דבריי שהרי שבע לוי מ א ח ר שהם ע ת י ד י ם לשרת לפני ה׳ לא‬
‫נכנסו כצרת ה ש ע כ ו ד השכינה ע צ מ ה ע א כ ״ ו ז״ש להם א ת ם ל מ ה כלומר‬
‫אתם שכנו לוי ל מ ה ‪ .‬ל מ ה א ת ם לא נ כ נ ס ת ם בצרת השעבוד מ פ נ י שאתם‬
‫חלקו של מ ק ו ם ו ע ת י ד י ם לשרת לפניו• ואין א ת ם ראויים להיות בצרה•‬
‫המקום ב ״ ה רעוז ותדוה ב מ ק ו מ ו ע א כ ״ ו דלא שייך שיראה כצדה וכיון רהכי‬
‫הוא‪ .‬א״כ דבריכם ל מ ה שאתם אומרים השכינה השלימה הקץ‪ :‬אין זה‬
‫א מ ת ‪ :‬או יאמר באופן אחר ב ה ק ד ם מי׳ש בזוה״ק‪ .‬ובדברי רז״ל דגילוי‬
‫השכינה אינו אלא בארץ ישיאל ר ב ה כ ח ד ה׳ מכל הארצות וכ״ש רז״ל דהדר‬
‫•כח״ל רוחה כ מ י שאין לו אלוה‪ .‬וכמי שמצינו כ י ו נ ה שכרח מ א ״ י כדי שלא‬
‫תשרה שכינה שם עליו• להתנבאות• ו ה ב ט ח ת הק׳״כה ל א מ ת ה ע ו ל ם ה י א‬
‫לתת לזרעם א״י ששם גילוי שכינתו• וכן נ מ י כ ש ע ל ה ח ק ״ ב ה למשה בסנה•‬
‫‪.‬אמ״ל א ע ל ה אתכם מ ע נ י מצרים• אל ארץ ט ו כ ח ו ר ח כ ה ו ה נ ה פ ר ע ה ג ם‬
‫הוא י ד ע שאין השכינה שורה בגילוי רק בא״י ו ע י ק ר יציאת ישראל ממצרים‬
‫•הוא ל ה ע ל ו ת ם לארץ ששם גילוי שכינתו ולא שייך שיהיה גילוי ה ש ט ׳ כת׳יל‬
‫וכשאמ״ל מ ש ח שהשכינה השלימה הקץ והיא שרויה ע ם ישראל במצריכ•‬
‫לא שת לכו ג ם לזאת• דלא ה א מ י ן שיהיה גילוי השכינה כחו״ל‪ .‬ו נ ו ס ף‬
‫•גם הוא שיהיה לה צער• וז״ש א ת ם למה• כלומר‪ ,‬אתם כל ע ד ת כ נ י‬
‫ישראל ל מ ה רצה ה׳ להוציא א ח כ ם מארץ מצדים‪ :‬מ פ נ י שהיא ח״ל ולא שייך‬
‫כאן גילוי שכינתו• ורצה ל ה ע ל ו ת ם ל א ״ י ששסגילוי שכינתו• וא׳״כ לא שייך‬
‫גלוי שכינה ב ח ״ ל וכיון דהכי ה ו א א ״ כ ודכריכם ל מ ה שאתם אומרים‬
‫שהשכינה כאן ע מ כ ם • והיא השלימה הקץ• אין זה אלא שקר• ולפי׳ א מ ר‬
‫ת כ ב ד ה ע ב ו ד ה ע ל האנשים ויעשו בה• ואל ישעו בדברי שקר שאומרים‬
‫השכינה השלימה הקץ דאין זה אלא שקר ‪:‬‬
‫ו ? ה ו כוונת ה פ ס ו ק י ם •חסדי ה׳ ובו׳• ו י א מ ר אך ע מ י ה מ ה כ נ י ם לא ישקרו‬
‫ויהי להם למושיע• ה נ ב י א ב א להזכיר שבחיי של ה ק ״ ב ה יתהלותיו‬
‫שהפליא ע מ נ ו במצרים• שכל מ ה שנהייעצו ו נ ת ח נ מ ו ל ה ש ק י ע א י ת ט שם‬
‫לא הועילו• וזהו כ ע ל כל אשר ג מ ל ט ‪-‬ה׳ וגדולה מ כ ו ל ם שהוא בכבודו‬
‫ו ב ע צ מ ו השלים ל ט הקץ• ה״ש ורב ט ו ב ל מ ת ישראל אשד ג מ ל ם מלי‬
‫תשלמה• שהוא בכבודו ו ב ע צ מ ו ‪£‬שלים לפו הקץ• וכ״ז ב ר ח מ י ו ו ב י ו ב‬
‫חסדיו• יויאמד‪-‬אך ע מ י ה מ ה וכיון ‪ -‬ד ע מ י • ה מ ה אני השלמתי להם הקץ• ב נ י ם‬
‫ל א ש ק י י ג מ ה שאמרו ל ק ר ע ה ‪ :‬ש א נ י •השלמתי ^ ‪ • f p‬ו ה ש י ב ו ם ואל ישעו‬
‫‪1‬‬
‫)ל(‬
‫ב־כרי‬
‫דוף‪$‬‬
‫דרוש לשבת הגדול‬
‫*טוב‬
‫בדברי שקר דאז בנים לא ישקרו ו ה א מ ת אתם• שאני השלמתי הקץ• וזהי‬
‫ויהי להם למושיע• וההשלמה שהשלים הוא ית׳ כיצ״ היא משים דבכל‬
‫צרתם לו צר וכיון שיש לו צער בצרתם זו היא ה ה ש ל מ ה ‪:‬‬
‫‪ I X‬י א מ ר ב א ו ק אחר א ת ם ל מ ה ורכריכם למה• מ מ ה שכתבנו בדרוש‬
‫הסמוך לזה• ד פ ד ע ה ככוונה הכשיל ישראל ב ע ״ ז כרי שישתקעו‬
‫שם ח״ו ולא יצאו משם ח״ו והנה מ פ נ י מ ה בתר ח׳ ביש־אל מכל ה א ו מ ו ת‬
‫משים דאברהם אע״ה דבק כ ה ק ב י ה ו ע ז כ כל ע׳״ז והכיר וירע כי ה ׳‬
‫הוא האלהים כשמים מ מ ע ל ו ע ל האיץ מ ת ח ת אין עוד‪ .‬וה״נ יצחק וה״כ‬
‫י ע ק ב והי׳נ השבעים שכעי יה ע ד ו ת ליש־אל• וכשהיו כי־דים כ ע מ ד ת פ י ך‬
‫רצו המצריים להכשילם בע׳״ז וכוונתם לרעה• כ־י להסי־ם ח״ו מ ת ת ת‬
‫אלקיתו ית׳‪ .‬ולהכניסם תחת ע ״ ז לשקעם שם ח״ו לעולם‪ .‬לולי ה׳ ברחמיו‬
‫שלא חשכ להם ל ע ע ״ ז מאחר שלא ה י ת ה מ ד ע ת • ו פ ר ע ה חשכ שנק׳ ע ע ״ ז‬
‫ואין להם ת ק נ ה ח״ו• וזהו כוונת ה מ א מ ר א ת ם למה• כלימ* אתם כ נ י‬
‫ישראל ל מ ה כ ת ־ ה' ככם לתלקו משים שאין א ת ם יורעים שום דבר זולתו‪.‬‬
‫ועכשיו כמצרים הרי אתם ס ־ ח ם מאתריו ועוברים אלהים אתיים• וכיון‬
‫דהכי הוא לא שייך שיגאל אתכם• א ״ כ ודבריכס למה שאתם אומרים שאמר‬
‫לכם שתצאו קורם הקץ אין זה א מ ת ‪:‬‬
‫א ‪ 1‬יאמ* כאופן אחר קרוכ לזה ממש• שכתכ רכיני האר״י ז״ל ד ע י ק ר‬
‫ירידת ישראל למצ־ים ושעבידם שם הוא כדי ללקע רפי׳ ח ני׳ שנפלו‬
‫שם והנה לקיטת הניצוצות הוא ע ״ י התורה ותפלות ו מ ע ״ ט וקדושה•‬
‫וכלא מ ע ׳ ׳ ט לא שייך שיעלו הניצו׳• ואפשר שלזה נתכוון המדרש שאמר‬
‫כ ש ע ה שאמר משה לישיאל כחדש הזה א ת ם נגאלים אמרו לו והלא אין‬
‫'בידנו מעי׳ט• ויש ל־קדק מ ה זו תשובה אמרו לו והלא אין בידנו מע״כן‬
‫ד א ם אין בידם מ ע ש י ם ר ע י ם יספיק• דאפי׳ אין בידם מ ע ״ ט ־ אלא כוונתם‬
‫כ מ ו שאמיני‪ .‬דהם ידעו ד ע י ק ר ירידתם למצרים הוא ללקע הניציצית‪.‬‬
‫ולהעלותם מ ע מ ק י הקליפות ולא שייך עלייתם כ ״ א כ מ ע ׳ ׳ ט ‪ .‬ולפי׳ אמייל‬
‫והלא אין כידינו מ ע ״ ט • ו א ע פ ״ י שאין כידינו מ ע ש י ם רעים• כיון שעיקר‬
‫ירידתנו לכאן הוא כדי להעלות הני׳ ועליית הני' הוא ע ״ י עליית מ ע ״ ט‬
‫והרי אין בידינו מ ע ״ ט • והנה פ ר ע ה היה ה כ ם לרעה• ו י ד ע ככל אלה‬
‫שלא ירדו ישראל למציים כי׳א להעלות הניצו׳• שנפלו שם• ולפי׳ ה כ ב י ד‬
‫ע ל י ה ם ע כ ו ר ה קשה כחומר ובלביניס ובכל ע ב ו ר ה כשדה• כ ע ב ו ד ה ר כ ה‬
‫ביום ובלילה• וכוונתו לרעה• כדי לעודדם• ולחומם ולאכדס• כדי שלא ימצאו‬
‫מ נ ו ח לא להתפלל ולא לעשות מ ע ׳ ׳ ט כדי שלא יוכלו להעלות הניצי׳ ולפי׳‬
‫כשבאו משה ואהין• ואמרו לו ש ה ג י ע זמנם ליגאל ת מ ה ו א מ י א ח ם למה•‬
‫כלומר הטעם ל מ ה ירדתם למצרים כשכיל עליית ניצו׳• ועליית הניצו׳‬
‫הוא‬
‫חרש‬
‫דרוש לשכת הגדול‬
‫י‬
‫ח‬
‫ט‪1‬ב‬
‫היא ע׳׳י מע׳׳ט• כי הכיצו׳ לא יעלו כ״א ע ״ י מ ע ״ ט ואתם אין בידכם מ ע ״ ט‬
‫וכיון דהכי הוא לא שייך שתצאו קודם שיעלו הניצו׳• ח״כ ודכריכס למה‬
‫שאמיתם שהגיע ה ־ ן ‪:‬‬
‫א ו יאמר כאופן אחר כ ה ק ־ י ם מ״ש י כ י נ ו האר׳יי ז״ל• ד ע ע ם יריית‬
‫יש־אל למצרים משים עין מכירת יוסף• ומצינו כ ע ו ן מכירת יוסף‬
‫עש־ה שכעים היו שם ו פ ג מ ו כעשייה שמות של ה ק כ ״ ה ומשה היה סובר‬
‫כעשייה הויו״ת שעולים ג י מ ע ׳ ס״ר• וזהו שאמר וירא ה' כי ס״ר לראות•‬
‫דהיינו היה סיבר שפגמו השבעים כעשייה הויו״ת שהם ג י מ ע ׳ ס״ר•‬
‫ולפחות צריכים לישב כמצרים כמנין ס״ר שנים• ע ר שגלה ה ק ב ״ ה וא״ל‬
‫שפגמו ב ע ש ־ ה אהי״ה ג י מ ע ׳ רד״ו• ואפשר ש פ ־ ע ה ה־שע• ג ם הוא ה י ה‬
‫סיבר שפגמו כ ע ש י ה הויו״ת• ולפתית היו צ־יכים לישכ שם כמנין ס״ר‪.‬‬
‫ופחית מזה לא •שייך• וז״ש אתם למה• כלומר א ת ם כ נ י ישראל מ פ נ י מ ה‬
‫נ ש ת ע כ ־ ת ם במצ־ים כשביל מכירה יוסף• ולפחית צריכים לישכ כמצרים‬
‫י כמכין ס״ר א״כ ודבריכש ל מ ה שאמרתם ש ה ג י ע זמן הקץ •‬
‫טפלו• עלי שקר ז־ים• זה שאמר ה נ ק ו ב ה ב ה נ ת ח כ מ ה לי•‬
‫כ מ ד ר ש‬
‫אכל אני ככל לב אצר פקודיך‪ .‬וכאש־ י ע נ ו אותו כן ירכה‬
‫יכן יפ־יץ יהיא ת מ י ה ו כ כ י דשו כיה ר כ י ם ‪:‬‬
‫כ ה ק ־ י ס מ״ש רז״ל• דיש־אל י ״ ת י״ש ש״שים ר״כיא א״ותיות‬
‫ע ל ^ ד‬
‫ל״תירה• וכיאה ט ע ם ד ע י ק * ריבוי ה כ נ י ם שהיו פ ־ י ם י י כ י ם‬
‫ישראל כמצ־ים שלא כ ־ י ך ה ט ב ע • משים דהקב׳יה רצה ליתן תירה ליש־<‪1‬‬
‫ולא שייך שיתן תירה אם לא היי כ ה ם ששים רכיא נפשית• כיין דהתורה‬
‫יש כ ה ששים י כ ו א איתיית צ־יך שיהיה בישראל ש״ר נפפות• כמנין האיתיות‬
‫זהי סיכת י־יכיי• הבנים• וקושי ה ש ע ב ו ד היא כ י י לזככם ו ל ט ה י ם ולקדשם‬
‫ע ־ שיהיו כלי מיכן ל ע מ י ד בהר סיני לקבל ה ת י י ה ית־כד ע מ ה ם השכינה‬
‫פנים בפנים• והנה י ד ו ע דבכל ע ת וזמן שאי״ה צ־ים לישראל וגוזרים‬
‫עליהם גזי־ית• אין האימית של מ ט ה מ ת ע ו ר ר י ם ע י שיתעוררו הש־ים‬
‫שלהם מלמעלה• ויהיו משטינים ע ל יש־אל ומתלבשים ב א ו מ ו ת של מ ט ה •‬
‫וניתנים בלבם לגזור ע ל י ה ם גזירות להי־ע ליש־אל ושרי ה א ו מ י ת של מ ע ל ה‬
‫יודעים הדבר ע ל שורשו ויידעים כשישראל עישים רציני של מ ק י ם מיסיפים‬
‫כח בפמלייא של מעלה• וגבר צ־ הקדושה• וכשהם להפך ח״ו וגבר עמלק•‬
‫וכשיש־אל מ ת ע ו ר ר י ם לעשות ד כ י מצוה• לחח כח כקדושה ולהחיש כ ח‬
‫הטומאה• אז השרים הצרים מתלבשים כ א ו מ ו ת התחתונים• ונותנים כלכם‬
‫לבטל ישראל מ א ו ת ו דבר מציה• והנה כשהיו ישיאל כמצרים והיו פרים‬
‫ורבים• ה ט ע ם כדי שיהיה כ ה ס ש״ר ויהיו ראיים לקכל התירה• שכזילת זה‬
‫ל א תנתץ להם• ומוכרח ששיי אומות של מ ע ל ה י ד ע ו הדבר הזה ונקקנאו•‬
‫לפי‬
‫דןךןן‬
‫נןוכ‬
‫דדוש לשבה הגדול‬
‫לפי שיודעים שכשיקבלו ישראל את התורה• זהי ה ר מ ת ראש לקדושה• ו ה י ש ע ה‬
‫כלה כעשן תכלה• וידעו ג ״ כ שריבוי ה ב נ י ם הוא כדי להשלים שיר שיהיו‬
‫ראויים לקבלת ההורה• לכן שר של מצרים נתלבש ב פ י ע ה ונתן בלכו להכביד‪.‬‬
‫ע ב ו ד ה ע ל ישראל ביום ובלילה• כ ע כ ו ד ה רכה• כדי שכזה שיתבטלו מ פ ו ״ ר‬
‫ולא ימלא מניין ש״ר ולא יהיו ראויים לקבל התורה ולא יצאו משם ח״ו‪.‬‬
‫אבל ה ק ב ״ ה ית״ש• השר ע צ ח ם וקלקל מחשבתם• והוציא מחשבתו ה ט ו ב ה‬
‫כפועל• וזש״ה ויקם מלך חדש ע ל מצרים• כמ״ש רז״ל שנתחדשו גזירותיו•‬
‫‪.‬והסיבה לזה ששר של מצרים של מ ע ל ה נתלבש במלך מצרים של מ ט ה • ונתן‬
‫׳בלבו שיגזור ע ל ישראל גזירה ש מ ח מ ת ה יתבטלו מפיו• או לפחות י ת מ ע ט ו‬
‫כדי שלא ישלמו סש״ר ואז לא יצאו• ולפי׳ וישימו ע ל י י שדי מסים• ל מ ע ן •‬
‫ע נ ו ת ו כםכלותם• דהיי׳ ש י ת מ ע ט ו מפו״ר• אבל ה ק ב ״ ה ית׳יש• שנה ה ט ב ע •‬
‫וכאשר י ע נ ו אותו כן ירכה וכן יפרוץ• ו ה נ ה רמז יש כ ע ה שאמר שרי מסים‪-‬‬
‫ידמלת ש״ר ששים רכוא בר״ת• ומי׳ה גי׳ ק׳ וכשתצרף קי ע ם ש״ר נ ע ש ה‬
‫שק״ר• והמצריים הרשעים רצו להפריד שי״ן מ ן רי״ש ד ה י י ט שלא תושלם‬
‫ש׳׳ר• ו ב מ ה רצו להפרידם ולבטלה• כ מ ״ ס שהיא מ מ ט ׳ ק׳‪ .‬ו ה נ ח כ ת י כ‬
‫בשבחי האר״י זלה״ה משם ס פ ר התמונה• דאות ק מורכבת משתי אותיות‬
‫כי׳ן• א״כ כ מ ה שנתחכמו המצריים ושמו ע ל י ה ם מ ״ ס שהיא ק׳ לבטל‬
‫הש״ר• החזיר ה ק כ ״ ה הק׳ לכ״ן• וכאשר י ע נ ו אוהו כ״ן ירכה• וכזה י כ ו א‬
‫המדרש ע ל נכון• טפלו ע ל י שקר זדים ח ם המצריים• דהיינו מ ל ת שק״ר‬
‫ג ת ת כ מ ו והכניסו אות ק׳ כין שי״ן לר״ש• כדי לבטל חש״ר שלא תושלם יכזה‬
‫ט פ ל ו ע ל י מ ל ת שקר באומרם ה כ ה נ ת ת כ מ ה לו• וישימו ע ל י שרי מ ס י ם‬
‫ו מ ״ ס ג י מ ט ׳ ק׳ כדי לבטלם מתשלום הש״ר• אכל כשידע ה ק ב ״ ח שבכל‬
‫לב אצור פקודיך• ד ה י י ט שאני מ ו כ ן לקכל התורה החזיר ק׳ לכ״ן־ וכאשר‬
‫י ע נ ו אותי כן ירכה וכן יפרוץ• ונשלמה הש״ר ‪:‬‬
‫ש כ ת כ ט דריבוי ה כ נ י ם הוא כדי להשלים הש״ר להיות ראויים‬
‫לקכל התורה• וקושי ה ש ע כ ו ד הוא כדי לזככם ולטהרם• לקכל‬
‫פ נ י שכינה• יתכאר הכתיב• ויאמן ה ע ם וישמעו כי פ ק ר ה ׳ ו ט ׳ ‪ :‬דלכאוד׳‬
‫נראים הדכרים כשלים• ד ה י י ט פ ק ד ח׳ את בני ישראל• היינו וכי ר א ה א ת‬
‫עניים• ו ע ו ד יישמעו ל״ל• י ע ו ד הו״ל להקדימו• קידם ויאמן ה ע ם • אכן‬
‫ב מ ה שהקדמנו יבוא‪?.‬גל נכין• רכשאמר מ ר ע י ׳ ה ט ע ם לריביי הכנים וקישי‬
‫ה ש ע ב ו ד • ‪ .‬ד ר י ט י ה כ נ י ס כדי שישלמו הש׳״ד ויהיו ראויים לקבלת התורה•‬
‫וקושי ה ש ע כ ו ד כדי לזככם ולקדשם• כדי להקביל פ נ י שכינס• נ כ נ ה ט ע ם‬
‫זה באזניהם והאמיני• מ ה י ויאמן ה ע ם • ו כ מ ה ט י ש מ ע ו שהוא לשון הכנה״‬
‫דהיינו הבינו ה ט ע ם ונכנס באזניסם• כ י פ ק ד ה' את בני ישראל בריבוי‬
‫הבנים• כדי להשלים הש׳יר‪ .‬ו נ י ראה את עניים• ש נ ז ד כ ט בקישי ה ש ע ב ו ד‬
‫‪,‬‬
‫לבמה‬
‫והגיעי‬
‫דורש •‬
‫דהשלשבתהגתל‬
‫טוב‬
‫ט‬
‫ו ה ג י ע ו לצאת ויקדו וישתחוו‪:‬‬
‫‪ "11‬שאמרו כמדרש שמסורת ה י ת ה ביד יש־אל שכל מ י שיכוא ויאמר‬
‫להם פ ק י ד ה כ ש ל ה הוא גואל של אמת• הכוונה שמי שיאמר להם‬
‫ט ע ם של פ ק י ד ה כפולה• רריכוי הכניס וקושי ה ש ע כ ו ד כ מ ו שפירשנו הוא‬
‫הגואל האמתי• וזה׳׳ש ה ק כ ״ ה למשה וזה לך האות כי אנכי שלתתיך‬
‫בהוציאך את ה ע ם ממצרים ת ע כ י ו ן את האלקים וכוי‪ .‬ודכר ת י מ ה הוא‪.‬‬
‫רהאית הזה הוא שיאמינו לו ע ל היציאה• והוא אומר לו אות׳ שיהיה אתר‬
‫היציאה‪ .‬אם יצאו אינם צריכים אות• א מ נ ם כמ״ש יבוא ע ״ נ ד ה ע ע ם הזה‬
‫של ריבוי הכנים• וקושי ה ש ע כ ו ד הוא כשכיל קכלת התורה• זה אות ג מ ו ר‬
‫ופשוט• שיאמינו בי כני ישראל בלי שים פקפיק‪ .‬לפי׳ א״ל וזה לך ה א ו ת‬
‫כ ה ״ א הידועה• } ל ו מ ר זה אות מ ו פ ל א שיאמרו כו אמור להם כיציאתכם‬
‫חעבדון את האלהים• וסיבת ריבוי הבנים וקושי השעבוד הוא כשביל קבלת‬
‫התורה• וכזה יאמיני• וכפי מ ה שפי׳ כפ׳ ט פ ל ו ע ל י שקר זדים ד פ ר ע ה‬
‫הרשע י ד ע דבתשלום הש״ר שיהיו ראוים לקבלת התורה• או כודאי יצאו ולא‬
‫יתעככו ולפי כל ט נ ת ו היח׳ לבטלם מפו״ר כדי שלא יושלם החשבון• וכתבנו‬
‫רזה נרמז כ מ ל ת שק״ר דכה שי״ן ורי״ש הרומזים לשייר• ובזה יכוא ע ל נכון‬
‫פ ס י ק ת כ ב ד ה ע ב ו ד ה ע ל האנשים ויעשו בה ‪ h‬ישעו בדברי שקר כלומר‬
‫אל יעלה כ ד ע ת כ ם שתשלימו ש״ר ותהיו טשעים‪ .‬ט אני איני מ נ י ת לכם‬
‫להשלים הש״ר• כי אני מ כ ב י ד ה ע כ ו ר ה ע ל י כ ם יותר מדאי• ודין ג ד מ א‬
‫דעצירא״ה ה מ ו נ ע מלהשלים החשבון• וזהו ואל ישעו כדכרי שקר• כלומר‬
‫מ ה שמקוים להושע כתשלום הש״ר הרמוזה כ מ ל ת שק״ר שקר הוא‪ .‬ד מ ח מ ת‬
‫ט כ ד ה ע ב ו ד ה לא יישל׳ התשכון• ולפ״ז רמז כוונת הכר‪,‬וכ• רשע עושה פ ע ו ל ת‬
‫שק• וזורע צדקה שכר אמת• הכוונה ה י ש ע שהוא פ י ע ה ה י ת ח כוונתו‬
‫לעשות הפעולה• הרמוזה כ מ ל ת שקר• דהיינו רצה להפריד הש״ר •שלא‬
‫תושלכ• כאות ק׳ שהכניס כיניהם כמ״ש לעיל• והיה חושב כ ד ע ת ו שמה‬
‫שישראל מקוים להשלים ש״ר שקר הוא דככוכד ה ע ב ו ד ה י ת מ ע ט ו מפו״ר•‬
‫ולא יושלם החשבון• אבל זורע צדקה שהם זרע ישראל שזורעים צדקה‬
‫שכר אמת• שכ״ר יי׳ ת ש״שיס ר״בוא כ״שירים• ה ט ו נ ה הש״ר שחשבו‬
‫ישיאל להשלים אמת• וזוהי ט ו נ ה ה כ ח י כ ג ״ כ ' ו א ח י י כן יצאו ביכוש גדול‬
‫דרכו״ש ר״ת ש״שים רי׳בוא כ״שידים ו״צדיקים• יצא לנו מכל האמור דריבוי‬
‫ה כ נ י ס כשביל שישלימו הש״ר ויהיו ראוים לקבלת התורה ו פ ר ע ה הרשע‬
‫י ד ע ככל אלה‪ ,‬כשביל שנתלבש בו שר של מצי־ים• ו י ב י נ ו האר״י ז״ל כ ת כ‬
‫ד פ י ע ה ה י ה יודע כ ס י י ו ת ה ע נ י ן ה־כה• וכן כ ת כ כז״ת כמדרש שיר‬
‫השירים ע ״ פ ושלישים ע ל טלו• ו נ י א ה דפשיט הענין• רכל מ ה שהיה‬
‫עושה פ ״ ע ה היה י ו ד ע בשוד ה ע נ י ן והיה עישה ונראה כ מ ר ד י ד ע דריכוי‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫)!־־‪;,‬‬
‫הכנים‬
‫דוד‪#‬‬
‫דרוש לשבת מגייי *‬
‫טוב‬
‫‪,‬‬
‫הכני׳ ישלי׳ הש״ר ויצאו כ ע ״ כ שלא בעונתו• ולפי החלה ג ז י קושי השעבוד‬
‫ביום וכלילה• כדי ש י מ ע י ט ם מפו״ר• ו נ ש י א ה שכאשי י ע נ ו אוהו כן י י ב ת‬
‫וכן יפרוץ• הפך מן ה ט ב ע ולא הועילה עצתו בזה• אז גזר כל הכן הילוד‬
‫היאורה תשליכוהו• וגם כזה לא הועיל• כי כ ת ב כ פ י ק י ריבי אליעזר כי‬
‫מ ה שהושלכו ליאוי• היו ה מ צ י י י ם משליכים מצד זה והם עולים מצ־ זה•‬
‫וחזר ג״כ והיה שוחט ק״ן כ ב ק י וק״ן כערב• ובכל זה לא היעיל• כי‬
‫כיון שהיו ישראל רכים ויולדות ששה ככרס א׳ לא היה מזיק מ ה שהיה‬
‫שוחט מהם• מכל אלה הגזירות שהיה גוזר ע ל הבנים שלא ירכי• נ י א ח‬
‫כבירור שידע דריבו־ם הוא סיבת לגאולה כמי׳ש• ו ה נ ה ג ״ כ כני ישראל מ ז ה‬
‫יתעוררו וידעו ד ה ק כ ״ ה חפץ לגאלם• בשביל ריבוי הכנים• וכראותם שכל‬
‫מ ה שנחחכם פ ר ע ה כדי ל ה מ ע י ט ם לא הועיל‪ .‬ואדרבא הוא גוזר והם‬
‫הולכים ורכים• ואין מ י ע ו ט א ח ־ מ י ע ו ט י‪1‬א לרבות• זה אות מופלא‬
‫דייכוי הבנים הוא סיבת גאולתם כ מ ו ש כ ת ב נ ו ‪:‬‬
‫דזוהי ט ו נ ת ה ק כ ״ ה כשאמר לו משה כשליחות הסנה• והן לא‬
‫יאמינו לי ולא י ש מ ע ו כקולי וכו׳ ונתן לו הקב״ה ג׳ אותות ‪.‬‬
‫א ׳ ה מ ט ה שנהפך לנחש• והכי ידו מצורעת כשלג• והג׳ ה מ י ם שהיו לדם‬
‫כיכשת• רהנה יש להעיר מ ה ט ע ם נתן לו כ״א האותות האלה׳ והו מ ה‬
‫ט ע ם כאות ד מ ע ה וצ־עח• שאחל* ש ה מ ט ה נהפך לנחש• חזר ונהפך ל מ ט ה ‪.‬‬
‫וידו ג ״ כ אחר שנצערעה ח ז י ה ושבה ככש־ו• אכל ה מ י ם כשהיו לדם לץ‬
‫חזיו ע ו ד למיס•‬
‫ד ע פ ״ י האמור יבא ע ל נכון• דכשאמר משה להקכ״ה והן לא‬
‫יאמינו לי וכו׳ אמר לו הקב״ה דבלי ס פ ק האמן יאמינו ו כ פ ר ט‬
‫מ מ ה שאני עושה לעיניהם יוהיפי להאמין יותר• ד ה נ ה רואים י כ י י ה כ נ י ס‬
‫שלא כדרך ה ע ב ע ששה בכרס א ח ד והן יולדות כשדה ואני זן ו מ פ ר נ ס איתם‬
‫והמצרים כ א י ם לח־וש ע ל ג ב י ה ם ואינם מועילים• ו מ ה שמשליכים ליאור‬
‫חוזרים ועולים• כאופן שכל מ ה שגהר פ ר ע ה ל מ ע ט אני מ ו ס י ף ו מ ר כ ה‬
‫ר כ ו י ע ל רכוי• ואין לך אות ומופת יוחד מזה• והאותות שאעשה לך עכשיל‬
‫ה ס רומזים ל מ ה שרואים ב ע י נ י ה ם ככל יום• לפי׳ ה ח ל ה הפך לו ה מ ט ה‬
‫לנחש‪ .‬רמז לו שהנחש הקדמוני נתלבש ב פ ר ע ה התנין הגדול• ונתן ע צ ה‬
‫כלכו ש י מ ע ט ישראל מפריה ודכיה• שיהיו דומים לנחש שאינו מוליד רק‬
‫ל ש כ ע ה שנים• ולפי׳ גזר ע ל י ה ם ע כ ו ר ה קשה כיום וכלילה• דלפי ה ט כ ע‬
‫זה ג ר מ א כנזקין לכיטול פו״ר• ולפי׳ וינס משה מפניו• לרמוז לו ר כ ע י נ י‬
‫כני אדם גזירה קשה היא זו‪ .‬אכל בעיני ה ק כ ״ ה דבר קל לכטלו כ מ א מ ר ו‬
‫ית׳ וזהש״ל שלת ידך ואתה כזנכו ולא תירא• ואחז כו והיה ל מ ט ה כ נ פ ו •‬
‫רמז לו דהגזירה שגזר פ ר ע ה שיהיו יש־י‪ 1‬כנחש שאינם פרים ורכים כ ט י ל ה‬
‫ואפ^ל‬
‫ול^ד״נ‬
‫ומטעלת‬
‫יידע‬
‫דדמ‪ 1‬לעבתזזגתל‬
‫‪t Jjltj‬‬
‫‪:‬‬
‫י'‬
‫י‬
‫ומכיטלת• אלא יהיו כעץ שפרה ורכה כריבוי• וזהו ויהי ל מ ט ה כנפי• ע ו ד‬
‫כיזיס הב׳ ד נ צ ט י ע ה ירו ‪ .‬רמז לו מ ה שנצטרע פ ר ע ה והיה שוחט ק״ן‬
‫ק ~ יק״ן כ ע י כ וע״ז ויאנסו כני ישראל מן העכורה• רמזה נראה‬
‫י‪.‬דיס‬
‫חסי״ין וגירעון כיש־אל שלא ישלימו הש״ר ויכואו לידי ע י כ ו כ • לזה רמז‬
‫לו דאין זה מ ד ק דכל מ ה שהוא שוחט• יותר הוא ית׳ מוסיף• ולז״א השכ‬
‫ידך אל חיקך • והשיבה וחזרה ככשרו‪ .‬לרמוז לו ר א ע ״ ג ד ה צ י ע ת מ ר א ה‬
‫חיש־ון כגיף וכ״ש צי־עת פ י ע ה שהיה שוחט ילדים מ ר א ה חיסיון כ ג ו ף‬
‫האומה היש־אלית• מ ״ מ זה דווקא לפי הנראה כפי הטכע• אכל לפי ה א מ ת‬
‫והנס י ה ‪ -‬ק ״ י אין בוס ח ס י ו ן י ק ׳תוספת והנה ע י נ י כ ם מ א ו ת • וזהו ושבה‬
‫כבשרו• כלי שום גירעון‪ .‬עיר באות הג׳ אמ״ל ולקחת מ מ י מ י היאור והי‪*,‬‬
‫המים אשר ת ק ח מן היאור והיו לדם כיבשת • כזה רמז לי דהילדים שהיו‬
‫משליכים ליהוד אין שיס אחד מ ה ם נ ט כ ע • כי הם משליכים איתם מצ־ זה‬
‫והש עולים מצד אחי• זהי שימז לו רהמצריים משליכים אותס ליאור כדי‬
‫שימחו כמיס וימותו • ואני מחזיר איחם דם ביבשת • שיהיו חיים כ ד מ ם‬
‫ובשים יקיימים ביבשת‪ .‬ולפי׳ בזה ה ד ת לא ח ז י הדם למים לרמיז כמ״ש •‬
‫ל <‪"3‬י האמור יוכן מ ה ש א מ י בנביא ח ס ד י ה ׳ אזכיר״ תהלות ה' וכי׳•‬
‫דהדכרים נראים כפולים• אכן לפי מ ה שכתבנו יבוא הכל ע ל‬
‫נכין• דהקב״ה יתש״ל ה ג י י ל חסדיו ע מ נ ו במצייים• וכל מ ה שנתחכם פ ר ע ה‬
‫י ע מ ו לבטל התשבק שלת תושלם הש״ר • השם כ י ח מ י ו וברוב חשדיו הפר‬
‫עצתם וקלקל מחשביחם• והם שלשה גזיי־ית שגזר • כתחלה ע ב י ר ה קשה‬
‫כשביל לכטלם מפו״ר• וכשראה שלא הועיל • גזר כל הבן היולד היאורה‬
‫חשליכיהו• וכשראה שלא הועיל היה שוחט ק״ן ב ב ק י וק״ן ב ע ר ב ולא הועיל‬
‫וכ״ז היה עושה פ ר ע ה ה י ש ע בלוונה מכיינח• כדי שלא יישלמי הש״ר ולא‬
‫יקבלו התורה• ו ה ק ב ״ ה יחיש בי־וב רחמיו וחסדיו היה ב ע ז י ם וביטל כל‬
‫גזירות כ ר ע ה ולא הועיל• ולכן חובה עלינו לזכור יציאת מציים בכל יןב•‬
‫וזה״ש ה נ ב י א • חסדי ה׳ • הם ה ח ס ד י ם שעשה ע מ נ ו כשגזר פ ר ע ה עצינו‬
‫ע ב ו ד ה קשה וכיונתו ל ה מ ע י ט נ ו מפו״ר• והשם ברוב חסדיו הפך ה ט ב ע •‬
‫וכאשר י ע נ י אותו כן ירבה וכן יפיוץ• י ע י ד אזכיר תהלית הי• ע ל מ ה שחזר‬
‫פ־־עה וגזר כל הבן הילוד ה י א ו י ה השליכוהו• וברוב חסדי הש״י לא ה ו ע י ל‬
‫ל מ ע ט • ו ע ו ד כ ע ל כל אשי גמלנו ה׳ ע ל מ ה שהיה שוחט פ ר ע ה ק״ן‬
‫ץ י יק׳׳ן כ ע ר ב וכוונתו ל מ ע ט • והשם ברוב חסדיו ה פ י כל עצתו ולא‬
‫היה שום חיסרון ולא שום מ י ע ו ט • וזהו ו י ב ט ו ב לבית ישראל• כלומד בם‬
‫ישראל יריית י״ש ש״שים ר״כוא א״ותיית'ל״תירה• דרומז ד ב ע י נ ן שיהיו ישראל‬
‫ששים רבוא כדי‪.‬שיהיו ראוים לקבלת התורה• מ ק ב ״ ה ברוכ ר ת מ י ו וחסדיו‬
‫ה י ה כ ע ז ד ס ע ד השלימו החשכק מ ה ר ה •‬
‫כ ב י‬
‫כ כ‬
‫או יאמר‬
‫‪jpiH‬‬
‫דרוש לשבת הגדול‬
‫טוב‬
‫א ו י א מ ר ה מ א מ ר של טפלו עלי שקר ז‪-‬ים באופן אחי• להוא דמצימ‬
‫שהיו ישראל ע ו ב ד י ם ע ״ ז כמצרים• כשדרז״ל משכו ידיכם‬
‫מ ע ״ ז וקחו לכם צאן של מצוה• וגם זה א פ ש י שעשה פי־עה הרשע ככוונה‬
‫מ כ ו ו נ ת להכשילם כ ע ״ ז כדי ל ה פ י י ד ם מהשי״ת ולא יגאלו ולא יקכלו א ת‬
‫התודה• והנה מצינו ב ג מ ׳ דסגהדרין דיודעים ישראל שאין כ ע ״ ז מ מ ש ואין‬
‫כ ע ו ב ד י ה מ מ ש • ולא ע כ ד ו ה כ א י ן ישראל • אלא כדי להתיר להם ע ד י ו ת‬
‫בפרהסייא• אמור מ ע ת ה היכא דליכא שייכות דעריות אין ישיאל ע י כ ד י ם‬
‫ע״ז• ואם ע ב ד ו ה אינה אלא מתוך טירוף וקשקוש ה ד ע ת או משום אניסית•‬
‫ו כ מ ו שהשיב הקכ״ה ל ע מ ה שר של מצרים בשעת ק ר י ע ת ים הוף•*וזה אפשר‬
‫כוונת ה פ ס ו ק וישימו עליו שרי מ ס י ם ל מ ע ן ענותו בסכלותם• ד פ ר ע ה ה ר ש ע‬
‫חשב שירכה ע ל י ה ם כוכד העכורה• ע ד שמריכוי הקושי תטריף ד ע ת ם‬
‫ו י ע כ ר ו ע״ז• וסבר איהי א ע ״ ג ד ע ב ד ו אותה מתוך טירוף ה ד ע ת חייבים•‬
‫ד ב ע ״ ז מצינו שחייב ה ק ב ״ ה אף במחשבה• שנא׳ ל מ ע ן תפוש את בית יש־אל‬
‫בלכותם• מכ״ש מ ע ש ה כפועל• וסברתו כוזבת• רשאני שוגג מ מ ז י ד ואונס‬
‫מרצון כמו שהשיב ה ק ב ״ ה לעיזה ע ל הים • ד כ א מ ת היכא דכיצץ וכמזיד‬
‫חייב רחמנא אפי׳ במחשבה• אכל היכא דכאונס וכשוגג פ ט ו ר אף ע ל ה מ ע ש ה‬
‫ו ב פ ר ט היכא דליכא שייכות רעריות דלא חיישינן• והכא כמצרים ליכא שייכות‬
‫רעדיות• ו ע ו ד מתוך טירוף ה ד ע ת • יזהי׳ש וישימו עליי שרי מ ס י ם ל מ ע ן‬
‫ע נ ו ת ו בסכלותם• דהיינו כוונתו כדי שבשביל רכוי העבודה• ת י ט ר ף ד ע ת ם‬
‫ו י ע ב ד ו ע ״ ז וזהו ל מ ע ן ענו״תו• דענותו הוא ע ״ ז כמ״ש קול ע נ י ת א נ כ י‬
‫שימע• בזה יכוא ה מ א מ ר ע ל נכון• טפלו עלי שקר זדים זה״ש הכתוב ה ב ה‬
‫נ ת ח כ מ ה לו• ד מ ה עשו ב ה ס כ מ ת ם • וישימו עליו שרי מ ס י ם ל מ ע ן ע נ ו ת ו‬
‫בםכליתס• דהיינו דכשכיל ריביי ה ע ב י ד ה תיטרף ד ע ת ם וייכשלו ב ע ״ ז ‪.‬‬
‫כמי׳ש ד ל מ ע ן ע נ י ת י כסבליתס היא ע״ז• ושקר למי רימז לע״ז דנק׳ ש ק י‬
‫אכל אני ככל לכ אצור פקודיך • דהייני א ח ה האל ה י ו ד ע מ ה בכלכ י ד ע ק‬
‫מ ה שבלבי שאין כרצוני ולא במחשבתי לעכור אותה‪ .‬שאני י ו ד ע שאין ב ע ״ ז‬
‫מ מ ש ולא כ ע ו ב ד י ה ממש• והראיה שהרי אני נוצר פיקו־יך שהם ה ע י י ו ת •‬
‫והיכא דליכא שייכות רעריית ליכא חששא דע״ז• דאינה אלא מתיך טירוף‬
‫ה ד ע ת • ולפי׳ וכאשר י ע נ ו אותו כן ירכה וכן י פ י ק • כלומר כל מ ה שהם‬
‫מ ע נ י ם איחס כ ע ״ ז הנק׳ עינוי ה ם פ י י ס ורכים• ומחזיקים כשמירת ה ע ־ י ו ׳‬
‫וכיין דליכא שייכית דעריות ליכא מ מ ש א כע״ז• דפשיט ונראה הואי דמתוך‬
‫טירוף ה ר ע ת לא נתנו לכ כ ע כ ו ד ת ה •‬
‫יכיא ע ל נכין מ״ש כמדרש דכשכא משה ואמר ליש‪-‬אל כחדש הזה‬
‫א ת ם נגאלים• אמרו לי כל מצ־ים מליאה מגי‪.‬לילי ע ״ ז שלנו ‪.‬‬
‫ואתה אומר לנו ב ק י ש הזה אנו נגאלים‪ :‬אמי׳ ל הואיל ו ח פ ן בגאולתכם א י נ ו‬
‫מטע‬
‫דורש‬
‫דרוש לשבת הגריל‬
‫מוכ‬
‫•א‬
‫מבינו כ ע ״ ו שלכם• אלא מ ד ל ג ע ל ה ה ד י ם מקפץ ע ל ה ג ב ע ו ת • ואין ה ד י ם‬
‫ו ג ב ע ו ת אלא ע ״ ז עכ״ל•‬
‫ר ל כ א ו ד ה ה מ א מ ר הזה תמוה• רהיכי ת י ס ק א ד ע ת י ן ד ה ק כ ״ ה מוותר‬
‫להם בעון ע״ז• ד ה מ ו ד ה כ ה ככופר ככל התורה כולה •‬
‫אכן ב מ ה שהקדמנו יבא ע ל נכון• דכיון שישראל היו שומרים משמרת ה ע ר י ו ת‬
‫כראוי כמצרים• מ כ א ן מ ו ד ע א ר כ א • ד ע ״ ז שהיו ע ו כ ר י ם א י נ ה אלא שוגג•‬
‫ומתוך טירוף ה ד ע ת • והכה ע ם כני ישראל מ מ כ קדושתם חשכו כיון דע״ז‬
‫חמורה כל כך לחייכ ע ל י ה אפי׳ כמחשכח• ה ״ ה שיגג ואונס• ולפי׳ א מ ״ ל‬
‫משה הואיל וחפץ כגאולתכם אינו מ כ י ט כ ע ״ ז שלכם• כלומר מכאן ראיה‬
‫דאין א ח ם חייכיס מצד ע ״ ז הואיל ו ה ק כ ״ ה חפץ כגאולחכם• ו ט ע מ א מ א י‬
‫דאין אתם ע ו ב ד י ם אותה מ ד ע ת רק מתיך טירוף ה ר ע ת ‪ .‬ובזה אינה נחשכת‬
‫לכם ע כ ו ר ה • ו ע פ ״ י ה א מ ו ר נראה לפיש שליחות ה ק ב ״ ה למשה כשנגלה‬
‫לו בסנה שם נאמר ויען משה ויאמר והן לא י א מ י נ י לי ולא ישמעו כקולי‬
‫ו ט י ויאמר ה׳ אליו מ ה זה כירך וכו׳ וכל ה פ ס ו ק י ם • ריש לדקדק דלא‬
‫יאמינו לי ולא ישמעו כקולי נראה כפל הדכרים ‪ .‬וחו ל מ ה הוצרך ה ק כ ״ ה‬
‫לעשות שלשה איתות די כאות אי• והדקדוקים רכים כאלו האוחוח•‬
‫א ‪ 2‬ג ‪ 0‬יש לומר ד מ ר ע ״ ה כיין שראה שישראל היו ע י כ ד י ם ע ״ ז אף שלא‬
‫מ ד ע ת סכר ר ע כ ו ד ה תתשכ• ו מ ע כ כ ת גאולתם של ישראל• וכזאת‬
‫ה מ כ ו נ ה ה י ה נכוך ו ע ו מ ד ותוהה• ולפי׳ כשנגלה לו ה ק כ ״ ה כ ס נ ה ‪ .‬ואמ״ל‬
‫שהגיע זמן גאולתם של ישראל ושילך הוא לגואלם• א מ ר משה לפני ה ק כ ״ ה‬
‫והרי ישראל ע ו כ ר י ם ע ״ ז כ מ צ י י ם ואינם ראוים ליגאל• והשיכ לו הקכ׳״ה‬
‫דהע״ז שעובדים אינה נתשכת לעכודה• משום שהרי ה ם שומרים ה ע ר י ו ת‬
‫והיכא דליכא שייכות דעריות ליכא חששא דע״ז• דאינה אלא מתוך טירוף‬
‫הדעת• דכיון שהם מ ק י י מ י המצית ויודעים שאני הוא שצויתי אותם מ כ א ן‬
‫ראיה שע״ז שעכדו לא מ ד ע ת ע כ ר ו אותה רק כמכיהלים ו מ ט ו ר פ י ם ‪.‬‬
‫ואני איני דן שוגג כמזיד ואונס כרצון• ו ה ו ד י ע ו הקכ׳׳ה למשה ט ע ם הדבר‬
‫אכל חשש משה שמא לא יאמינו‪ .‬לפי׳ ע ש ה לו הקכ׳׳ה האותות • וכאלו‬
‫האותות רמז לו מ ה שמבקשים ס ט ״ א ו פ ר ע ה וחילו ל ה ט ע ו ת א ת ישראל •‬
‫כדי להשקיעם שם ח ״ ו ולא הועילו‪ .‬והנה כ ת ח ל ה א מ ר ויען מ ש ה ויאמר‬
‫והן לא י א מ י ט לי ולא ישמעו כקולי• הכוונה ה י א שלא י א מ י נ ו שאני שליח•‬
‫ותו לא ישמעו כקולי‪ :‬הקול שאומר להם ש ה ג י ע זמנם ליגאל לא י ש מ ע ו לי‬
‫כי י ט ע ט ה ם עוכרים עי׳ז ואינם ראוים ליגאל• ומכחישים הכל כי יאמרו לא‬
‫נראה אליך ה׳ ואין א ח ה שליח ואין אנו ראוים ליגאל• אז א מ ר לו השם מ ס‬
‫זה כידך ויאמר מ ט ה ויאמר השליכהו ארצח ו ט ׳ כזה רמז לו רישראל דכקי׳‬
‫כחקכ״ה שהוא ע ץ חייס ותסט״א רצה להכשילם שתתת ה ח ד כ ק ו ת ם ב מ ע ה‬
‫)‪0‬‬
‫שרומז‬
‫‪,‬ךןךש‬
‫דהש לשבת הגריי‬
‫טוב‬
‫שרומז להקכ״ה• יתרכקו בכחש שהוא כחש ה ק ד מ ו נ י והיי׳ ע י ״ ז שהיו מעבידי*‬
‫אוחם כמצרים• והס חשכו ואפי׳ ישראל שאותה ע ב ו ד ה אף שהיתה מ ת ו ך‬
‫ט י ר ו ף ה ד ע ת ׳ תיקרא עכורה• וזהו וינה משה מפניו• רהיי׳ שנתיירא מחשש‬
‫ע ״ ז שהיו ישיאל עובדים ואמר אין לנו להרים ראש רק לברוח ע ד שאמ״ל‬
‫השם שלח ידך ואחוז כזנבו ויהי ל מ ט ה בכפו• רמז לו כזה אל תחשוב שמפני ן‬
‫ע׳יז שעובדים ישראל נדחו מ פ נ י השם ונחרכקו כנחש הקדמוני ח״ו • כ י‬
‫ד ב ק ו ת ם אינה כ״א כהשם לכדו וזהו ל מ ט ה ככפו• כי דכקיחם כשם שהוא ‪I‬‬
‫ע ץ חיים ככחם או כחם ע ח ה ‪ .‬חזר ע ו ד ואמר לו ה ב א נא ידך כחיקך ‪1 .‬‬
‫והיתה מצורעת ונתרפאה• ואמר לו כזה• אם לא יאמינו לקול ה א ו ח הראשון |‬
‫והאמינו לקול האות האחרון• כזה כ א להוציא מלכו שלא יחשוכ לומר ה ת [‬
‫ד א מ ר לו הקכ״ה דאין ע ״ ז שעובדים ישראל חשוכה עכורה• מ ח מ ת שהיא ‪,‬‬
‫מתיך טירוף ה ד ע ת הכי מילי היכא ד ע כ ד ו ה פ ע ם אחת באקראי אכל ה י כ א‬
‫ד ע ו כ ד י ם אותה ת מ י ד יום כיומו• אף שהיא מתוך טירוף ה ד ע ת מ ״ מ ע ו ש ה ‪I‬‬
‫רושם ו מ ע כ כ ת הגאולה• לז״א ה ב א נא ידך כחיקך‪ .‬רמז לו כזה דישיאל‬
‫קודם שעכדו ע״ז היו שלימים כאדם השלם כגופו כלי שום נ ג ע וכשעברו‪.‬‬
‫ע ״ ז נראו כמצורעים• ד ע ״ ז צרעת אקרי• ולפי׳ ידו נצטרעה ותכף אמר לו‬
‫השכ נא ידך והנה שכה כבשרו• רמז לו שאעפ״י שעובדים ככל יום ונראו‬
‫כמצורעים לא נעשה כ ם שום רושם • וכמו שהיו שלימים קודם ע ב ו ד ת ה כך‬
‫ה ם שלימים אתר עבודתה• ואין כאן כית מיחוש לשום רושם ח״ו• ולפי' שכה ‪:‬‬
‫ידו מ י ד כבשרו לומר רהס שלימים ג ם עכשיו כ מ ו מקודם• ו ט ע ם הדבר \‬
‫דאין זה תלוי בדיכוי ה ע כ ו ר ה • דהכל תליי ככוונת ה ל י • והקכי׳ה כוחן‬
‫לכות והוא יודע שאין כאן שוס מיחוש לע״ז כלל• אף שעובדים אותה כ כ ל ׳‬
‫יום ולא ע ש ת ה בהם שום רושם• הזר ע ו ד ואמר לו והיה אם לא י א מ י נ ו‬
‫ג ם לשני האוחוח ה א ל ה ולא ישמעון לקולך ולקחת מ מ י מ י היאור והיו ה מ י ס‬
‫אשר ת ק ת מן היאור והיו לדם כיכשת‪ .‬כאןיכא לרמוז לו הזכות שבשבילה‬
‫ראוים ליגאל ואין כירם עון ע״ז• לפי שהאותות הראשונים אינם מורים כ ״ א‬
‫שהע״ז שכידם אינה נחשבת ע ״ ז ושלא ע ש ת ה בהם שום רושם• ו ע כ ״ ז צריכים‬
‫האות שרומז ה ט ע ם כאיזה זכות זכו לזה• לז״א לו האות הג׳ שיקח ה מ י ם‬
‫ויהפכו לדם‪ .‬לפי שסט״א נקי מ י ם רכים• ו ע ו ד מצרים עוכרים לנילוס ורצו‬
‫להכשיל ישראל כ מ י ם הזדונים שלהם • וישראל ניצולו כזכות שהיו שומרים‬
‫ה ע ר י ו ת ומשמרים דם נידה ולא ג ר מ ו להפיל ע ו ב ד י ה ם כ״ו רמוז כ ר מ י ם‬
‫ולפי׳ ה מ י ם נהפכו לדם• רומז מ י גרם להמים הזדונים שלא גברו ע ל י ה ם ‪.‬‬
‫המצוה התלויות כדם ה ם שגרמו שהסט׳יא אין לה שליטה כ ע ם הקדושה‬
‫ו ה ג ם שבעיני ע צ מ ה היא חשוכה כ מ י ם שראוים לשתיה• כ ע י נ י ישיאל א י נ ה‬
‫חשוכה כי׳א כדם שנשפך לארץ ולוקקים אותי הכלכים• וכזה ה א ו ת יאמינו‬
‫הטעם‬
‫יב‬
‫דרוש לשבת וזגדיל ; ‪:‬ט‪1‬ג‬
‫ה ט ע ם דאין בידם עין ע ״ ז ודאיים ליגאל• ו ע י ק ר האותות ה ם ע ל ה ט ע ם‬
‫שיאמי להם משה ע ל י ה ם כל א׳ למה הוא רומז כ מ ו שכתבנו • ולפי׳ לא‬
‫א מ י לו לאית הראשון ולאות האחרון• רק אמר לו לקול האות ה״אשון ולקיל‬
‫האית האחרון להירית ד ה ע י ק ר היא הקיל ו ה ט ע ם שיאמר להם ע ל מ ה רומז‬
‫כל אות• כי מ א ת ר שיאמר להם ה ט ע ם ויעשה האית שרומז ל ט ע ם כזה ודאי‬
‫חכ‪:‬ס כלכם א מ י נ ה שלימה שמשה שפיר ק א מ ר וכן מצינו כשעשה האותות‬
‫לעיני ה ע ם מ י ד ויאמן ה ע ם וישמעו ל׳ הכנה• שהכינו מ י ל ת א כ ט ע מ א‬
‫כי פ ק ד ה׳ את כני ישראל•‬
‫האמור יכיאר מ״ש ד ה ע ״ ה לילי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל‬
‫ו^‪"2‬י‬
‫לילי ה׳ שהיה לנו כקום עלינו ארם אזי תיים כלעונו וכו׳ אזי‬
‫ע כ ר על נפשינו וכוי דרור ה ע ״ ה ראה ה ת ס ד י ם שעשה ה ק כ ״ ה ע ם ישראל‬
‫כמצי־ים וכל מ ה ש נ ת ת כ מ ה ה ס ט ״ א להשקיע א ת ישראל ולא ה ו ע י ל ה כלום‬
‫מרוב רחמיו וחס־יו ית'• דכתחלה רצו ל ה מ ע י ט ם מפו״ר כדי שלא יושלם‬
‫חשבון ש״ר ולא יצאו‪ .‬ואח״כ בקשו להכשילם כ ע ״ ז ואלקי״ם חשכה ל ט ו כ ה‬
‫ובכל מ ה שנתחכמו• השם ה פ ד עצתם וקלקל מחשבתם• והוציא את ע מ ו‬
‫מן ה־ין לפי מ ע ש י ה ם הטובים• וע׳יז ד ה ע ״ ה נתן שירות ותשבחית להש״י‬
‫שהגדיל חס־ו ע ם ע מ ו • וז״א לולי ה שהיה לנו כמצרים ראלולי רתמיו‬
‫יחשדיו ה מ מ כ י ם • לא היו יולרית ששה כ כ י ס א׳• ו ג ״ כ כשגזר ע ל י ה ם קושי‬
‫ה ע ב ו ד ה היו מ ת מ ע ט י ם מפו״ר‪ .‬וג״כ כשהיו משליכים אוחם ליאור ו ה י ה‬
‫שוחט מ ה ם היו מ ת מ ע ט י ם • אכל מ מ כ רתמיו ית׳• כל מ ה שהם נותנים‬
‫לב לענית• לב ה ק כ ״ ה להפרות ולהרבות • וז״א לולי ה׳ שהיה לנו וגכרו‬
‫רחמיו עלינו לא הייני נגאלים• ימי יאמר זה השכת‪ .‬כל ישראל מתיייכים‬
‫לאומרו וזהו יאמר נא יש־אל‪ .‬ו ע ו ד אומרו ישרי‪ 1‬לרמוז ע ל מ ה שכתבנו‬
‫ל מ ע ל ה דישראל ר״ת י״ש ש״שיס ר״כוא א״יתיית ל״חויה‪ .‬ולא שייך שיקבלו‬
‫ההורה אם לא היו בהם ש״ר נפשוח־ וזה מ מ כ רחמיו ית׳ שעזרם ע ד‬
‫שנשלמו ש״ר נשמות ונחקיים שם ישראל• וקא מפרש ואזיל כל ה ח ס ד שגמל‬
‫ע מ נ ו הקב׳'ה יזה״ש לולי ה׳ שהיה לנו כקום עלינו אדם זה ס ט ר א אחרא‬
‫שנק׳ אדם כליעל• שנתלבש ב פ ר ע ה וגזר כל ה ג ז י מ ה ל מ ע ט ם ככוונת‬
‫מכוונת מפי״ר שלא יושלמו הש״ר• ולולי ה׳ שהיה לנו אזי חיים כ ל ע ו נ ו‬
‫כשגזרו ע ל י ט קושי השעכוד היינו מ ת מ ע ט י ם מפוי׳ר ולא יושלמו הש״ר‬
‫ואזי היינו מ ש ת ק ע י ם שם לעולם ח״ו• וכ״ז כ ח י ו ת א פ ם כנו• דהיינו מ י‬
‫גרם זה• כשנכנס ה ס ט ״ א שהוא הא״ף שלהם כ ה ס ו ק ט ר ג עלינו• ש ה ה ט ״ א‬
‫ה ו א שחרה אפו כנו ונתלכש כמצרים ונתן כ ל כ ס ל מ ע ט אותנו מ פ ו ״ ר‬
‫לולי ר ח מ י השם• זאת ו ע ו ד לולי ה׳ שהיה לנו כ ש ג ז מ ע ל י נ ו כל הכן הילוד‬
‫היאורה תשליכוהו ה י י ט מ ת מ ע ט י ם • וזהו אזי ה מ י ם שטפונו• זאת ו ע ו ד‬
‫‪,‬‬
‫לולי‬
‫ןץף^‬
‫ךהשלענתהגחל‬
‫טוב‬
‫לולי ח׳ שהיה ל ט כשחיה שוחט קי׳ן בכקד וק״ן ב ע ר ב היינו מ ת מ ע ט י ם י‬
‫וזהו נחלה ע ב ר ע ל נפשט• החולי שעכר ע ל נפשנו שהיה שוחט מ מ נ ו‬
‫ככל יום כדי ל מ ע ט זאת ועור לולי ה׳ שהיה לנו שכקשו להכשילט ב ע ״ ז •‬
‫כדי להשתקע שם ח״ו• וה׳ עזרנו ודכקנו כמצותיו ושמדנו ה ע ר י ו ת ולא‬
‫חשב לנו ה ע ״ ז לעכודה• וזהו אזי ע כ ר ע ל נפשנו ה מ י ס הזדונים ה ם‬
‫הסט״א• ע ״ ז הנק׳ מ י ם ה מ ר י ם מ י ם ה מ א ר ר י ס שיצו ל ט מ א את נפשנו‬
‫בעכודחה• וה׳ עזרנו ע ל כל אלה ולא ה נ י ח ט להשתקע שם• לכן ברוך‬
‫ה׳ שלא נ ת נ ט ט י ף לשניהם• דהיינו שלא נ ש ת ק ע שום ניצוץ מניצוצי ה ק '‬
‫שכנו שם• ואדרבא מרוב רחמיו ו ח ס י י ו ית׳ הניצוצות של הקדושה שהיו‬
‫שם מ ק ו ר ס ה ע ל י נ ו אותם• וו״א נפשנו כצפור נ מ ל ט ה מ פ ח יוקשים ה פ ק‬
‫נשכר• הכוונה היא רירוע שהקדושה היא חיות הקליפה• וכהסתלקית ניצוץ‬
‫הקדושה מ ה ק ל י פ ה מ י ד מ ת ה וזהו ה פ ח נשבר• דלא נשבר ה פ ח ע ד שנסתלק‬
‫מ מ נ ו כל ניציץ הק־ישה• ואנחנו נ מ ל ט נ ו בא לרמוז כ מ ל ת ואנחנו כצ‬
‫גיציצוח הקרושה שהיו במצרים בין שהיו קודם שנכנסו ישראל לשם• כין‬
‫שנכנסו ע ם ישראל• דהכל שורש א׳ של הקדושה היא• לפי׳ א מ ר ואנחנו‬
‫כל ניצוצי הקדושה נמלטנו• וכ׳יז עזרנו כשם ה׳ עושה שמים וארץ• ואומרו‬
‫ע ו ש ה שמיס וארץ‪ .‬הכוונה רלא ע ש ה ה ק ב ״ ה שמים וארץ כ״א כ ש ט ל ישי־ין‬
‫שיכואו ויקכלו את התירה ויקיימו מצוותיה• ולפי׳ ה ק ב ״ ה הוא לנו ל ע ז ר ה‬
‫ככל ז מ ן ‪:‬‬
‫) ? ‪ J 3‬׳ ' ‪ f‬י ט א ר פ ס י ק חסדי ה׳ וכו׳ ויאמר אך ע מ י ה מ ה כניס לא ישקרו‬
‫וכו׳ ד ה נ כ י א כ א להזכיר חסדי ה׳ שעשה ע מ נ י כמצרים רכל מ ה‬
‫שנחחכם פ י ע ה ו ע מ ו לשקענו כ מ צ י י ם כ מ י ע ו ט פו״ר ו כ ע ״ ז לא ה ו ע י ל‬
‫כלים מי־וכ חסרו ית׳• וזהו חסדי ה׳ אזכיר תהלוח ה׳ כ ע ל כל אשר ג מ ל נ ו‬
‫ה׳ ורכ ט ו כ לכית ישראל אשר ג מ ל ם כרחמיו וכרוכ ח ס ־ י ו כ ה ח ח כ ם פ ר ע ה‬
‫ו ע מ ו ל ה מ ע י ט ט מפו״ר• וגדולה מכולם שטוכחם להכשילנו כ ע כ ו ד ה זרה‬
‫כרי להשחקע שם ח״ו• ו ה ק כ ״ ה חשכה ל ט ו כ ה דאינה נקרא ע ״ ז מ ח מ ק‬
‫שהיתה מתוך טירוף הדעת• וזהו ויאמר אך ע מ י המה• כנים לא ישקרו•‬
‫כלו׳ עדיין כני ה מ ה ולא שקרו כ מ ה שעכדו ע״ז שנק׳ שקר• כי אני י ו ד ע‬
‫מ ה שכלכם שהם י ו ד ע י ם שאין כ ע ״ ז מ מ ש ולא כ ע ו ב ד י ה ממש• ולא ע כ ד ו ה‬
‫אלא מתוך טירוף הדעת• והראיה שהם גדורים מן ה ע ר י ו ת ולפי׳ ויהי‬
‫להם למושיע ‪:‬‬
‫אפשר לפרש מ א מ ר ט פ ל ו עלי שקד זדים״ כאופן אחר כ ה ק ד י ם‬
‫^ול‬
‫מ ה שנתוכ כזוה״ק ו כ כ ח כ י האר ׳ י ז״ל• ד פ ר ע ה ה י ה י ו ד ע פ נ י מ י ו ק‬
‫הדברים• דישראל אתוזים כקדושה• והיה עושה כקליפה כדי ל ע כ כ הקדושה‬
‫שם כמצרים• ו ע ו ד כחוכ בז׳׳ח ע׳יפ ושלישים ע ל כולו רככל זיני מ ק א כ ו ׳‬
‫הוה‬
‫‪,‬‬
‫דורש‬
‫דרוש לשבת הגדול‬
‫‪> - B i b‬ג‬
‫ה י ת‬
‫יינג פרעה• והיי ליה חטרין דגליפין כתלת תלת׳ ושמהן דתלת ת ל ת‬
‫וכולא מזיני תישין ו מ מ ס א כ ו ת א ע״ש• רשם מבודר דכל עצות פ י ע ה ה י ה‬
‫עישה כ ח כ מ ת ס ע ״ א ככל דבר ודבר ו ה נ ה מתתילת שעבודו כישראל עשה‬
‫כחכמת המכשפות ו ה ט ו מ א ה כדי לכיף א ח ישיאל ו ל ה כ נ י ע ם ולקשרם‬
‫תחא ממשלת ה ס ט ״ א להשקיעס שם שלא יצאו משם לעולם ת״ו‪ .‬אכל‬
‫הקכ״ה ית״ש מרוכ רחמיו וחסדיו• כל איתס הקשרים והשלשלאות שיכר‬
‫ואיבד כזכות ג׳ אכית• שנאי וישמע אלקים את נאקתם ויזכור א ל ק י ם א ת‬
‫בריתו א ת אברהם את יצתק ואת י ע ק כ • וכמ״ש בזוה״ ק ד ז ט ת ג׳ א מ ת‬
‫והשכינה ע מ ה ם הם שעמדו לישראל• והשכינה רמוזה כ מ ל ת בריתו• בזה‬
‫יכ‪,‬־א ה מ א מ ר ע ל נכין• טפלו עלי שקר זדים• זה״ש הכתו׳ ה כ ה נ ת ת כ מ ה‬
‫לו• דהמצייים לקחי ע צ ה יעשו פלילה כ ח כ מ ו ת ה ט ו מ א ה שכידם• ועשו‬
‫קשיים דהלת תלת כדי להשתקע אנחני שס ח״ו• וזהו ט פ ל ו עלי שקר ה ס ט ״ א‬
‫ה י ק ׳ שקר כ ה ח י כ י י י נ ת ת כ ח ו עלי הזדים לעשית לי ע כ כ ה במצרים•‬
‫אכל כשידעה א ח ה האל שאני בכל לב אצור פיקודיך• התרת כל אותם‬
‫הקשרים ישכרת כל השלשלאות והכבלים־ יכ״ז כזכית ג׳ אכית והשכינה•‬
‫וזהי כאשר י ע נ ו אותי• רהיי׳ כל מ ה שהיי עושים ל ה ר ע לט כסט״א• הכל‬
‫השכת לאחיר כזכית ג׳ א כ ו ת והשכי׳• וזהו כן ירבה וכן יפיי[• ד' תיכות‬
‫כ נ ג ד ר׳ ה נ ז כ ר י ם ‪:‬‬
‫ו ^ פ ״ ן יכואר מ״ש ה ק כ ״ ה למשה כ ש ע ה שעשה לו האותות• ל מ ע ן‬
‫יאמינו כי נראה אליך ח׳ אלריי אכיתם אלד׳י אברהם אלר׳י יצתק‬
‫ואלד׳ י יעקכ• דלכאירה קשה ל מ ה הזכיר כאן ג׳ אכית־ אכל ע ״ פ מ ה‬
‫שכתכנו יכא ע״נ‪ .‬ר ה ק כ ״ ה אמ״ל למשה שהקשיים שקשרו המצריים ל ע כ ב‬
‫את ישראל הותרו כזכות ג׳ א כ ו ת והיו כלא ה י ו ‪:‬‬
‫ו א פ ש ר ג ״ כ לומר דג׳ אותות שעשה ה ק כ ״ ה למשה‪ .‬ה ם רומזים לג׳‬
‫אבות• וכל אות מ ר מ ז לא׳ איש ע ל דגלו כאיתית כדי שידעו ישד‪1‬‬
‫שזכות א כ ו ה ם מ ם י י ע ת ם והיא ש ע מ ד ה להם כ נ ג ד הסט״א• וכל מ ה ש נ ת ת כ מ ו‬
‫מצריים ל ה ר ע להם כדי להשקיעם שם• לא הועילו מ כ ת זכית אכות‪ .‬והנם‬
‫כראשונה נהפך ה מ ט ה לנחש וחזר למטה• כזה רמז לו זכית י ע ק כ א ע ״ ה‬
‫דהוא רומז ל מ ט ה ‪ ,‬וככל החורה מזכיר ע ס ק י ו כ מ ט ה • כי כמקצי ע כ ר ת י‬
‫וכוי־ ויקת לו י ע ק כ מ ק ל לכנה• ויצג א ת המקלות• ולפי׳ ה מ ט ה רומז‬
‫ליעקב• ו מ ה שנהפך לנחש• רמז לו דישראל ה ם הולכים כדרך ישיה כמצרים‬
‫וכשכיל זה זכית אכותם מ ס י י ע ת ם ו מ ג י נ ה עליהם• והמצריים כיונתם‬
‫להכשילם בעכירות• ו מ מ י ל א לא הגן ע ל י ה ם זכות חכות• וזה רמז לו‬
‫ב ה פ י כ ה ה מ ט ה לנחש• ד ה מ ט ה רומז ל י ע ק ב כ מ י שכתבנו• והמצריים רצו‬
‫להכשילם כ־י להפרידם מ מ ט ה שהוא י ע ק כ ולהדביקם בנחש שהוא נחש‬
‫)‪(J‬‬
‫הקדמוני‬
‫הירש‬
‫דרוש לשבת הגייי‬
‫טוב‬
‫הקדמוני• ולא הועילו רק ע מ ד ו באמונתם• ולפי׳ ח ז י הנחש ונהפך למטה•‬
‫לרמוז כי ישיאל לא זזו מ א מ ו נ ח ם וככחם אז כ ח ס עתה• ו מ ה שעשו המצריים‬
‫להסירם מ א ח י י ה׳ ולהסיר זכית י ע ק כ מ ע ל י ה ם לא הועילן כי עדיין תם‬
‫ע ו מ ד י ם כצדקתם• וזכות י ע ק כ הרמוז כ מ ע ה מ ג י נ ה עליהם• ולפי' חזר‬
‫הנחש ונהפך למטה• ו ע ו ד ט ע ם אחר משום ר י ע ק כ אכינו מדתו כלול‬
‫כ ח ס ד ודין והוא מ ט ה ‪ .‬דלזמנין מ ט ה כלפי ח ס ד לצ״יקייא ולזמנין כלפי‬
‫ח ו כ ה לרשיעייא ונהפך להם לנחש• נמצא כזמן שישראל עושים רצונו של‬
‫מ ק ו ם מ ט ה כלפי חסד• ואם לאו כהיפך• והנה כמצרים רצו המצריים להכשיל‬
‫א ת ישראל ויהפך להם ה מ ט ה לנחש ולא הועילו‪ .‬זנשאר מ ט ה כלפי חסד•‬
‫כ א ו ת הכ׳ אמ׳׳ל ה כ א נא ידך כחיקך• ו נ צ ט ע ר ה וחזרה לכמית שהיתה‪ .‬בזלז‬
‫רמז לו זכות אברהם א ע ״ ה משוס שהוא רומז ליד ימין שהוא חסי• ו ע ו ד‬
‫כ ש ע ת ה ע ק י ד ה כל מעשיו כיד• ייקח את האש ואת המאכלת• וישלח‬
‫א כ ר ה ם את ירו ייקח את ה מ א כ ל ת וכוי• נמצא שהיד רומזת לאברהם שהוא‬
‫איש החסד• ו מ ה שנצטערה לרמוז שהמצריים רצו להכשיל את ישראל ולהסירם‬
‫מ ת ח ת יד אכרהם ולהדביקם ב צ י ע ת שהוא ה ס ט ״ א והם לא זזו מ א מ ו נ ת ם‬
‫ונשארה זכות אכרהם מ ג י נ ה עליהם• ולפי׳ שכה ידו ככשרו ל־מיו ד ח ס ד‬
‫אל כל היום שהוא מ י ת אברהם לא זז מעליהם• כאות הג׳ אמייל שיקח‬
‫ה מ י ס מן היאור והיו לרם כיכשח• כאן רמז לו מ ד ת יצחק אעי׳ה• שיצחק‬
‫הוא גכורה דין‪ .‬ומצינו שיצחק חפר כ א מ ת ה מ י ם והמים הם ח ס ד ויצחק‬
‫כרי ל מ ת ק מ ר ח ו חפר כ א מ ת המיס• והמצריים היתה כוונתם להכשיל און‬
‫ישראל ולהסירם מתחת יד יצחק ייהפך להם לאויב ויתמלא ע ל י ה ם ז ע ם‬
‫חי׳ו• וישראל כיון שלא זזו מ א מ ו נ ת ם נשאר יצחק כ מ ק י מ ו לגכי ישראל מ י ם‬
‫חיים מ י מ י החסד• ולגכי מצרים ה י ה לדם• ולפי׳ לא חזרו ה מ י ם כיאוד‬
‫לדם ע ד שהיו ליכשק• לרמוז כי הנהר שהוא מקורם ושרשם כ מ ו שהיו מקודש‬
‫ג ס ע ת ה כן• אכל כיבשה שהוא חוץ מ מ ק ו מ ם היו כו לדם• כמו כן ישראל‬
‫שהם מ ז ר ע יצחק ואחוזים כו• כ מ ו שמחחילה היה מ ג י ן ע ל י ה ם כ מ י מ י‬
‫ה ח ס ד ‪ .‬עדיין מ ג י ן ע ל י ה ם בחסדו• ולגבי מצרים שהם חיץ מ ז ר ע ו ה י ה להם‬
‫לדם• נמצא האותות כשלשתס רומזים לשלשה ה כ י ת ‪:‬‬
‫דורש‬
‫‪(J‬‬
‫דרוש‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫א‬
‫ל־ימתן‬
‫*‪-Sit‬‬
‫ר ת ו ר ה ‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫))‬
‫א י ת א כ ג מ ׳ דשכת פ׳ ר׳ ע ק י ב א ח״ל אמ״ר ח מ א כ י חכינא מ ״ ר כ ת פ ו ח‬
‫כעצי ה י ע י • ל מ ה נמשלו ישראל לתפוח• ל ו מ י לך מ ה ת מ ת זה‬
‫פ י י ו קורם לעליו• אף ישראל ה ק ־ י מ ו נעשה לנשמע• עכ״ל‪:‬‬
‫מ ו ר ^ ת זאת בכל הארץ מ ע ל ת יום מתן ת‪,‬ירה• גיול מיום שכי ה ע ו ל ם‬
‫נברא• דהכל היה תלוי ו ע ו מ ר בהירים התלויה כ ש ע י ה • אם‬
‫יקבלו יש״אל את התורה מ ו ט ט ואם לאו תוהו ו מ ה ו תחזור כ י מ י ע ק ר א •‬
‫ובני ישיאל ה ו פ י ע כהש רוח הקודש מ א ה ב ת ה׳ הנורא • ו ה ק ד י מ ו ע ש י ה‬
‫לשמיעה בשפה ביורה• ובזה זכו ו נ ת ע ע ר ו כ כ ה ר ו ע ט י ה • אשרי ה ע ם שככה‬
‫לו ליהודים היתה אודה• וקודם שנבא אל ה מ א מ ר נבלא מ ה ראיתא ה ת ם‬
‫כגמר׳ הנז׳ וז״ל• א מ ר ר׳ יהושע כן לוי כ ש ע ה שעלה משה למדום אמיר‬
‫מלאכי השית לפני הקבי׳ה ר ב ו ע ש ל ע ו ל ם מ ה לילוד אשה כינינו• אמייל‬
‫לקבל ה ת ו י ת בא אמרו לפניו ח מ ד ה גנוזה לך מששת ימי ב־אשית א ת ה‬
‫מבקש ליתנה לכשר ודם מ ה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי ת י ק י נ ו ה׳ אדונינו‬
‫מ ה אדיר שמך ככל הארץ אשר ת נ ה הודך ע ל השמים• אמייל הקכי׳ה למשה‬
‫החזיר להם תשובה• א מ ר לפניו רבש״ע מתיירא אני שמא ישרפוני כ ה ב ל‬
‫שבפיהם• א׳״ל אחיו כ כ ס א כבידי והחזיר להם חשיבה• שנאמר מ א ח ז פ נ י‬
‫כסא פ־שז עליו עננו• וא״ר הנחים מ ל מ ד שפירש שיי מזיו שכינתו ו ע נ נ ו‬
‫עליי א מ ר לפניו רבש״ע ת י י ה שאתה ניתן לי מ ה כתיב כה אנכי ה׳ אלקיך‬
‫אשי הוצאתיך מאיץ מצרים• אמר להם למציים יריתם ל פ ר ע ה ה ש ת ע כ ־ ת ם‬
‫ת י ה מ ה ה ה א לכם וכו׳ מיד הודו לו להקבי׳ה שנאמ׳ ה׳ אדונינו מ ה אדיר‬
‫שמך ככל הא־ץ ואלו ת נ ה הודך ע ל השמים לא כ ת י כ מ י ד כל א ח י ואי‬
‫נ ע ש ה לו אוהב ומסר לו דבר שנא׳ ע ל י ת למרום שבית שבי וכוי ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫יש לדקדק כ מ א מ ר הזה ־ החילה מ פ נ י מ ה ת מ ה ו מלאכי השרת‬
‫ואמרו מ ה לילוד אשה בינינו‪ .‬ו ע ו ד הם ב ע צ מ ם י ד ע ו רלקכל חורה הוא‬
‫בא• ו ע ו ד ה ק כ ״ ה שאמר למשה החזיר להם חשוכה הוא י ח ב י ך ישיב להם•‬
‫ו ע ו ד ל מ ה משה סידר להם כתשיכתו כל עשרת ה ר כ י י ת כ ט ע נ ה ק מ י י ת א‬
‫י‬
‫ס ג י ר א מ י להו למצ־ים ירדתם ל פ ר ע ה השתעבדתם•‬
‫ו נ ל ^ ׳ ד עפ׳׳י מ״ש ה־אשונים ד ע ר ע ו ר מלאכי השרת לא ה י ה כ״א ע ל‬
‫חודלת התורה דהם י ד ע ו רהפשע אינו ראוי להם• אכל ה ס ו ד‬
‫כיון‬
‫דורש‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫^טוה‬
‫וע״ז תסמוך• א מ ״ ל אין זח מ ו ע י ל לי אצל המלאכים דסוף סיף האבו<ן•‬
‫שגגו מ ע ט ‪ .‬והמלאכים אין כ ה ם כלום מצד חיצה״ר‪ .‬א מ ר ו לו הרי ה נ ב י א י ם‬
‫שאלמלא קדושים כמלאכים אין א ח ה נגלה להם ומדבר ע מ ם • אמר ל ה ם‬
‫א ע פ ״ כ יצאה שגגה מ ת ח ת ידם ויצה״ר שלט כ ה ם מ ע ט והמלאכים לא כן‪.‬‬
‫א מ ר ו לו הרי כנינו שאין יצה״ר שולט כ ה ם והם קדושים והכלם קדוש ו ה ם‬
‫כמלאכים• אמר להם כ ז ה ה א מ ת ע מ כ ם דהם קדושים והכלם קדוש ו ק כ ל ת י‬
‫ע ר כ ט ת ם ו ע ל י ה ם אני ס ו מ ך וזהו שאמרו רז״ל אין ה ע ו ל ם מ ת ק י י ם אלא כ ה ב ל‬
‫פ י ה ם של תינוקית של כית רכן• וכזה לא נשאר צמלאכים מ ה ל ע ר ע ר ‪.‬‬
‫ואם ת א מ ר והרי ה מ ל א כ י ם לא ע ר ע ר ו כ ״ א הסוד והתינוקות אינם י ו ד ע י ם‬
‫הסיד • שתי תשיבית לדבר • תדא רכל התורה כילה שמותיו של הקכייה וכל‬
‫אותיותיה צורתם ונקידתם ו ט ע מ י ה ם סיד וכשהתיטקית קיראים מ ע ו ד ר י ס‬
‫כ ת ה ס ו ד הרמיז כקריאתם למעלה• ו ע ו ד מצינו ה ת י ט ק י ת כ י מ י רשכי׳י ע ״ ה‬
‫שהיו יודעים הסוד ע ל מתכונתו כמבואר בזוח״ק‪:‬‬
‫נכיא מ ה דאיתא ה ת ם כ ג מ ׳ הנז׳ וז׳״ל א מ ר ריכ״ל כ ש ע ה שירד‬
‫וא^‪3‬‬
‫משח מלפני ה ק כ ״ ה ב א שען ו א מ ר לפניו רכשי׳ע תורה היכן ה י א‬
‫א״ל נ ת ת י ח לארץי הלך אצל ארץ א״ל תורה היכן היא׳ אייל אלקים ה ב י ן‬
‫דרכה וטי הלך אצל ים ו א י ל אין עמדי• הלך אצל תחום ואמר אין כי ש נ א מ ר‬
‫ת ה ו ם א מ ר אין כי וים א מ ר אין ע מ ד י • אכדין ומות אמרו כאזניט ש מ ע נ ו‬
‫שמעה• חזר ואמר לפני ה ק כ ״ ה רכש״ע תפשתי ככל הארץ ולא מ צ א ת י ה ‪.‬‬
‫אי׳ל לך אצל כן עמרם• הלך אצל משה וא״ל חורה שכחן לך ה ק כ ״ ה ה י כ ן‬
‫היא• א״ל וכי מ ה אני שנחן לי ה ק כ ״ ח חורה • א״ל ה ק כ ״ ה למשה ב ד א י‬
‫אתה‪ .‬אמר‪ .‬לפניו רבש״ע ח מ ר ה גניזה יש לך שאתה מ ש ת ע ש ע בה ככל יום‬
‫אני אתזיק ט ו ב ה לעצמי• א״ל ה ק כ ״ ה למשה הואיל ו מ י ע ט ת ע צ מ ך ת י ק ר א‬
‫ע ל שמך שנא׳ זכרו תורת משח ע ב ד י ע כ ״ ל ‪.‬‬
‫לדקדק כ מ א מ ר ה ז ה טוכא‪ .‬תחילה ה א ד ק א מ ר כיון שירד משה ב א‬
‫יש‬
‫שטן לפני ה ק כ ״ ה ואמר תורה היכן היא• מ ז ה מ ש מ ע דלא ה י ה ה ש ע ן‬
‫ב ש ע ת נתינת התורה• והא ריב״ל ד ק א מ ר כ ע צ מ ו ל ע י ׳ ד ס ו ד ה ק ט ו ר ת מ ס ד‬
‫מ ל א ך ה מ ו ת למשה והוא השטן הוא מלאך ה מ י ת • ואפי׳ אם תמצא ל י מ ד‬
‫ד כ ש ע ה שעלה משח ונתנו לו המלאכים ה מ ת ט ת ה י ה ו כ ש ע ת נ ת י נ ת ה ת ו ר ה‬
‫לא ה י ה • סוף סוף י ד ע ו כל ה ע ו ל ם שניתנה הורה״ אפי׳ אומות ה ע ו ל ש‬
‫ו מ כ י ש השטן• י וא״כ מ ה זו שאלה שואל סודה היכן היא• ותו מ ה זו תשיבה‬
‫השיבו ה ק כ ״ ה נ ת ת י ה לארץ• מהראוי מ ה שאמר לו בסוף לך אצל כן עמרם•‬
‫כך יאמר לו מ ת ה י ל ה ולא ל ה ט ע ו ת ו ע ד שהוצרך לילך לארץ ולים ולתהום״‬
‫ו ע ו ד וכי שוטה הוא השטן שהלך'לשאול לארץ ולים ולתהום ו מ ה ע י ש י ם‬
‫בתודה הם• ו ע ו ד ה ק כ ״ ה לא א מ ר לו אלא ארץ לברה והוא הלך אצל י ס‬
‫ותהום‬
‫דןיף‪#‬‬
‫דרף‪$‬ן למתן חורה‬
‫טוצ‬
‫י‬
‫טז‬
‫ותהום ואבדון• ותו אעיקרא דדיכא פירכא מ ה שאלה זו• ו מ ה ט ע ם יש ב ה‬
‫ומה הועיל ב ה דסיף סיף הדי א׳׳ל ה ק ב ״ ה לך אצל בן עמרם• ונשתתק והלן‬
‫לו א ״ כ לשאלה מ ה זו ע ו ש ה ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫דשאלה זו של השען לא ה י ת ה אלא כ ש ע ה שירד משה מ ן‬
‫))‪1"]}7‬‬
‫השמים והביא בידו הלוחית וקרכ אל ה מ ח נ ה וירא את ה ע ג ל‬
‫ומחולות וישלך מידו א ת הלוחות וישבר אוחם ח ח ת ההר• כ א ו ח ה ש ע ה‬
‫מצא השטן לפתוח פיו להשעין ולקערג ולומר בחנם ח״ו י ג ע ה ק כ ״ ה‬
‫והרעיש את כל ה ע ו ל ם וכשכאו ה מ ל א כ י ם ל ע ר ע ר שלא תנתן תורה לישי<‪1‬‬
‫לא הועילו וניתנת תורה כ ״ א לישראל עכשיו שעשו את ה ע ג ל ונשהברו‬
‫הלוחית לריק יגעו• ו נ ת מ ל א השען ח י מ ה ו ק ט ר ו ג ע״ז• ו כ א לפני ה ק כ ״ ה‬
‫יאמר לפניו תורה היכן היא• כלומר לא ה ו ע ל ת כלים ב מ ה שנתת תורה‬
‫לישיאל‪ .‬שהרי עשו א ת ה ע ג ל ונשתברו הלותית י נ ת כ ט ל ה ה ת ו י ה ויפה‬
‫אמרו לך המלאכים מ ה אנוש כי תזכרנו שהרי נ ת ק י י מ ו רכריהם• השיכו‬
‫ה ק ב ״ ה נתתיה לארץ• רמז לו כזה דההורה ע י ק ר ה לקיום הארץ כמ״ש אם‬
‫לא בריתי• יומס וצילה חקות שמים וארץ לא שמתי והדי איתא משה שלא‬
‫ה י ה בעגל• ועליו לבדו יתקיים ה ע ו ל ם כמ״ש וצדיק יסוד עולם• והשטן‬
‫לא הכין שעל משה לכדו מרכר ה ק כ ״ ה רק חשב מ ד א מ ר לו ה ק ב ״ ה‬
‫נתתיה לארץ• היינו לקיום הארץ וסבר השטן ד ח ק כ ״ ה קיצר לו כדבר‬
‫ולא ה ו ד י ע לו ה ט ע ם • ואמר השטן ב ד ע ת ו ט ע ם הדבר הארץ י ו ד ע ת אותו‬
‫כיון דלא נבראת כ״א ע ל תנאי התורה• והלך אצל הארץ א״ל תורה‬
‫שנתן לך ה ק כ ״ ה היכן היא כלום יש לך קיום כ ״ א כשכיל ה ת ו ר ה ועכשיו‬
‫א ע ״ פ שישראל קבלו התורה הרי בטלוה כשעשו ה ע ג ל ונשתברו הלותית‬
‫ו ע ל מי א ת ס י מ כ ת ונשענת ועדיין נצבת ועומדת• והשיבה לו אלקים הכין‬
‫דרכה הוא שיידע ה ט ע ם ואפי׳ גילה השם ה ט ע ם אני איני י ו ד ע ת אותו‬
‫מ פ נ י שאני נשואה ע ל ה מ י ם וכשהמים נחים ג ם אני נוחה• והלך אצל‬
‫התהום וסיס• והשיכו לו ג ם א ט תליים כאחר ־ שהאש היא הנושאת אוחנו‬
‫וזהו שאמר ת ה ו ם א מ ר לא כי היא וים א מ ד אין ע מ ד י כלומר אין א ט‬
‫יודעים ט ע ם הדבר הלך אצל האש שהם אבדון ומות אמרו לו ב א ז נ י ט‬
‫ש מ ע ט שמעה• ט ו נ ת ם היא *יאמרו לו כשהתנה ה ק ב ״ ה ע מ ט ב מ ע ש ה‬
‫בראשית לא א מ ר לנו ר ק אם לא יקבלו ישיאל א ת החורה יחזור ה ע ו ל ם‬
‫לתוהו ובוהו לא אם לא יקיימוה והרי קבלוה וזהו שאמרו לא באזניני‬
‫ש מ ע נ ו ש מ ע ה שנתקבלה וזהו ע ל מ ה שכצטוינו ולפי׳ נחנו‪.‬ושקענו• חזר‬
‫השטן אצל ה ק כ ״ ה וא״ל רכשי׳ע חפשתי ככל הארץ ולו מצאתיה דהיינו‬
‫לא מצאתי ט ע ם ע ל מ ה ע ו מ ד ת הארץ• א״ל ה ק כ ״ ה לך אצל בן ע מ ר ם‬
‫ה ו א שקיבל התורה ויודע ה ט ע ם ב א אצלו א מ ר לו תורה שנתן ה ק ב ״ ה‬
‫דורש‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫טוב‬
‫ע ל ידך היכן היא כלו׳ הרי נ ת ב ט ל ה ‪ .‬והשיכ לו משה מ י י כ ע נ י ת נ י ת ו מ ה‬
‫אני שתנתן התורה ע ל ירי ע ר שאמי־ לו ה ק ב ״ ה הואיל ו מ י ע ט ת ע צ מ ך‬
‫ה י ק י א ע ל שמך וכזה נ ס ת ת מ ו ט ע נ ו ת י ו של השטן שע׳יי משה לבדו יכול‬
‫ה ע ו ל ם להתקיים שעל ידו ניתנה התורה ו ע ל שמו נקראת שנאמר זכרן‬
‫חורה משה ע ב ר י ‪:‬‬
‫נמי אפשר לפרש באופן אחר דאיתא ה ת ם כ ג מ ׳ הנז׳ ע ל ייתיצבו‬
‫אי‬
‫כ ת ח ת י ת ה ה ר מ ל מ ד שכפה ע ל י ה ם ה ה ר כ ג י ג י ת א״ל א ס ה ת ש‬
‫מקבלים א ח התורה מ ו ט כ ואם לאו שם ה ה א ק כ י י ת כ ם ואמר דכא מ כ א ן‬
‫מ ו ד ע ה י ב א לאורייתא• ואיתא כ מ פ י ש י ם דלא ה י ת ה כפיית ההר דק ע ל‬
‫ת ו י ה של ב ע ״ פ ראלת״ה ה־י אמרו נ ע ש ה ו נ ש מ ע והיפי שייך כפיית ההר‪.‬‬
‫אלא ודאי על תורה שבכתב א מ י ו נ ע ש ה ונשמע‪ .‬ותורה ש כ ע ״ פ לא רצו‬
‫לקבל וכפה ע ל י ה ם ה ה ר ‪:‬‬
‫כין למ״ר רעל התורה כולה כ פ ה ע ל י ה ם ה ה ר בין ל מ ״ ד ר ע ל‬
‫הודה ש כ ע ״ פ דווקא כ פ ה ע ל י ה ם מצא השטן פ ח ח פ ח ו ח ל ע ר ע ר‬
‫ולקטרג ע ל קכלת התורה כאומרו דלא הוי קבלתם קכלה כיון ד ה י ח ה‬
‫ה מ ו ד ע ה ‪ .‬ולפי׳ ב א ל ק ט י ג לפני ה ק ב ״ ה ולומר תורה היכן היא• כ ל ו מ ד ;‬
‫כיון דהיתה ה מ ו ד ע א מ ע ת ה נ ת ב ט ל ה נתינת התורה ו מ ה ה י ע ל ת כ נ ת י נ ת ה‬
‫'והשיבי ה ק כ ״ ה נ ח ת י ה לארץ• כלומר א ע ״ ג רישיאל יש להם מ ו ד ע א ע ל‬
‫‪.‬קכלת התורה מ י ׳ מ ב נ ת י נ ת ה נ ת ק י י מ ה האיץ ולא פירש לו ה ט ע ם ע ד‬
‫לבסוף• והשטן לא הכין והלך אצל הארץ והים והאש ולא מצא ט ע ם וחזר‬
‫אצל ה ק ב ״ ה ואמר לפניו ר ב ש ״ ע תפשתי בכל הארץ ולא מצאתי ט ע ם‬
‫מ כ פ י ק ל מ ה נ ה ק י י ם ה ע ו ל ם הרי התורה כאונס קבליה וכאלי לא ק ב ל י‬
‫רמי ועל מ י נתקיים העולם• והשיכו ה ק ב ״ ה לך אצל כן עמרם• כזה ה ו ד י ע ן‬
‫ה ק כ ״ ה ט ע ם הדבר‪ .‬ד ע ״ י קבלת משה לבדו יכול העולם להתקיים י ה ו א‬
‫ישכ ע ם ה׳ א ר כ ע י ם יום ו א י כ ע י ם לילה והכל כרצון ט י ב ושלם ו א פ י ׳‬
‫הכי השטן לא הבין מ ה שאמר לו הקכ׳יה לן אצל כן ע מ ר ם דהיי׳ שהוא‬
‫ה ע י ק ר רק א מ ר שילך לו והוא יאמר לו ט ע ם הדבר ולפי׳ הלך לשאול‬
‫‪.‬איחר ת י י ה שנחן לך ה ק כ ״ ה היכן היא• ולא נשתתק השטן ו נ ת כ ט ל ו ט ע נ ו ת י ו‬
‫ע ד שאמר ה ק ב ״ ה למשה הואיל ו מ י ע ט ת ״עצמך תקרא ע ל שמך בזה י ד ע‬
‫השטן דמשה לבדו יועיל כקכלת התורה ויכול ה ע ו ל ם להתקיים ע ל ידו‬
‫ו מ ק ר א מלא הוא וצדיק יסוד עולם אמור מ ע ח ה אלמלא משה לכרי ה י ה‬
‫ה ע ו ל ם חיזר לחוהו וכוהו כין לפירוש הראשון וכין לפירוש השני׳‬
‫־הראשון הרי כל ישראל היו כ ש ע ת עשיית ה ע ג ל ומשה לא ה י ה וע״י לכדו‬
‫׳מהניא ק כ ל ת התירה• לפירוש השני של כפיית ה ה ר לגבי משה לא שיין‬
‫כ פ י י ת ההר כ י י לקבל ו ע ״ י לבדו מ ה נ י א ק כ ל ס ה ת ו ר ה ‪:‬‬
‫והנה‬
‫ק‬
‫ועפ׳יז‬
‫‪.‬דורש‬
‫‪ cm‬למתן תורה‬
‫טוכ״‬
‫ץ‬
‫ג ל ע ״ ר לפרש מ א מ י ם ר ל ב ש ע ה שאמר ה ק כ ״ ה למשה יאתה‬
‫‪VSfl‬‬
‫• הקרב אליך את א ה ק אחיך ה ר ע לו • א מ ר לו ה ק כ ״ ה מ ש ה‬
‫‪0‬ויה היחה לי ונתתיה לך שאלמלא ה י א א ב ר ת י א ת ע ו ל מ י ע כ ״ ל דלכאו׳‬
‫אין זאת ה נ ח מ ה של ההורה עושה קורת רוח למשה כשביל ה כ ה ו נ ה שניתנה‬
‫לאהק• דהתורה לא למשה לכדו ניתנה לכל ישראל ניתנה ומשה‪ .‬ה י ה חרסר•‬
‫כין הקכ״ה ובין יש־אל• והכהונה לאסרן ולזרעו לכד נ י ת נ ה ו מ ה ע נ י ן זה ‪.‬‬
‫לזה• ועוד למה הוצרך לומר שאלמלא היא אבדתי את ע ו ל מ י דבר שהוא ידוע״‬
‫לפי מ ה שכתבנו יכא ע ל נכון ד א ע ״ ג דישראל קבלו התורה •‬
‫מייתר שעשו ה ע ג ל ו ע ו ד כפיית ס ה ר דכאונס הוי כאלו לא‬
‫קבלוה וצריך ה ע ו ל ם לחזור לתוהו יכוהו ו ב ט ע נ ת השען אלמלא ה י ה מ ש ה‬
‫שלא נמצא כשני דכרים אלו״ ו ע ״ י לבדו נ ת ק י י מ ה ק ב ל ת התורה ו ע מ ד‬
‫ה ע ו ל ם ע ל ע מ ר ו ולא חזר לתוהו וכוהו• ואין לך מ ע ל ה גדולה מזו שזכה‬
‫לה ‪ .‬מ י ע י ׳ ה שח״י לא ה ח נ ה ע ל ה ע ו ל ם שיהיה לו הקיום כ״א כשישראל‬
‫בכללותם יקבלו התורה דברוכ ע ם הדרת מלך לא א' לבדו• כ א מ ת מ ר ע ״ ה ‪.‬‬
‫מרוב גדולת מ ע ל ת ו שאין ל מ ע ל ה מ מ נ ה • עשהו הקכ׳יה כרכים וכאלו קבלו‬
‫כל ישי אל בכללותם התורה כ מ א מ ר רז׳יל שקול משח״ כ נ ג ד כל ישראל ״ וזו‬
‫היא ה נ ת מ ה שיש כ ה ק ו ר ת רות שאמר • ה ק כ ״ ה למשה כ ש ע ה שהרע לו ע ל‬
‫ע ל ה כ ה ו נ ה אמר לו ת ד ע לך שמעלתך לא השוה לה שום מ ע ל ה לא של‬
‫א ה י ן ולא של זולתו• והרי ע י ק ר ק כ ל ת התורה וקיום ה ע ו ל ם ע ל ידך ה י ה‬
‫שהרי ישיאל עשו ה ע ג ל והיתר שלהם ט ע נ ת ה מ ו ד ע א • ואלמלא א ת ה שנשארת‬
‫לכרך נקי מכל מכשול ו ע ״ י נ ת ק י י מ ה קבלת התורה הייתי מ א ב ד ע ו ל מ י‬
‫ו מ ת ז י מ לתיהו ו מ ה ו והיכן א ה י ן וכהונתו• א״כ יאת ע ל י ה ע ל כולנח •‬
‫נמצא ש ה מ ע ל ה שזכית לא זכה לה שום אדם ולא יזכה לה שעל ידך נ ת ה י י ם‬
‫העולם וההורה לך לבדך נ י ח נ ה וישראל אחיך זכו ע ל ידך• ו כ ז ה‬
‫מבואר נ מ י מ״ש רז״ל אשה א ח ח ילדה במצרים ס ׳ רבוא ודרשוהרעל מ ש ה‬
‫ששקיל נ נ ג ד ס׳ רכוא• ולפי ה א מ ת ב מ ה מצינו ששקול כ נ ג ד ס׳ רטא אלא‬
‫ה ט ע ם היא כ מ ו שכתבנו בהצטרף כ מ ה שארז״ל רישראל ר״ת י׳יש ש״שים‬
‫ר״טא א״ותיות ל״תירה ולהכי לא יצאו ישראל ממצרים ע ד שהיו ב ה ם ששים‬
‫רכוא כ מ נ ץ אותיות ה ת ו ר ה וכמ״ש ב מ ק ו ם אתר• וכיון שקכלו ישראל את‬
‫התורה והי ת ה ה מ ו ד ע ה ו ע ו ד מ ע ש ה ה ע ג ל • א ״ כ נ ת ב ט ל ה ק ב ל ת ה ת ו ר ה‬
‫ו כ ט ע נ ת השטן • אכן ט ד ע ה ד ב ר ד מ ר ע ״ ה ע ״ י נ ת ק י י מ ה קכלת ה ת ו ר ה‬
‫ונתקיים ה ע ו ל ם ו ב מ ה שרמוז בישראל ששים רכוא אותיות לתורה הכל כלול‬
‫במשה לבדו נמצא כ ז ה שקול משה כ נ ג ד כל ישראל ושפיר אמרו רז״ל אשה‬
‫א' ילדה ב מ צ י י ם ה' רבוא• וזה״ש ה כ ת ו ב אשרי ה ע ם שככה לו וכוי ודרשו‬
‫ח״ל שככ״ה גימ׳ מ ש ה ולפי ד ר כ ט מבואר דאלמלא משה שהיה נקי ושלם‬
‫אמנם‬
‫)‪(Q‬‬
‫• מכל‬
‫‪. r‬‬
‫ךןיףיע‬
‫‪ .‬דרוש למתן ת ו‬
‫יה‬
‫טוב‬
‫ן‬
‫מכל כ ע ת קכלת התורה לא היו ישראל קיימים ולא יזכו את״כ ל מ ע ל ת ;‬
‫י ה ת ו ר ה נמצא שע׳׳י שזכה משה כ ה תתילה זכו כ ה ה מ ה לאחר •זמן ואלמלא‬
‫לא זכה כ ה הוא תהילה לא ה י ת ה להם ת ק ו מ ה ת״ו וזה״ש ה כ ת ו כ אשיי‬
‫ה ע ם שככה לו שהוא משה‪ .‬שזכה הוא תתללה ו ע ״ י זכו ה ם א ת ״ כ וזהו ג ״ כ‬
‫כוונת ה ת נ א ‪ .‬משה זכה וזיכה את הרכים זכות הרכים תלוי כו• כלומר מ ש ה‬
‫זכה תחילה כתורה לכדו ו א ת ״ כ זיכה את ישראל לפי׳ זכות הרכים תלוי כ ו ‪.‬‬
‫והיינו ט ע מ א ד כ ש ע ת עשיית ה ע ג ל א מ ר ה ק כ ״ ה למשה ה י ף מ מ נ י ואשמידם‬
‫ו א ע ש ה אותך לגוי גדול• דסוף ס ו ף כ א ו ת ה ש ע ה היכן נ ת ק י י מ ה ק ב ל ת‬
‫התורה דיש כ ה ס׳ רכוא אותיות וצריכה ס רכוא נשמות והלא לא ישאד‬
‫רק מ ש ה לכדו אלא ודאי הוא ה ־ כ ר אשר ר כ מ ו רכמשה לכדו כלול כללות‬
‫כל ישראל והוא• לכדו מספיק• וזהו נ מ י כוונת ה פ ס ו ק ת ו י ה ציה לנו מ ש ה‬
‫מורשה קהלת י ע ק כ ויהי כישרון מלך כ ה ה א ס ף ראשי ע ם יחד‪.‬שכטי ישראל‬
‫הכוונה היא חורה ציה לנו משה דהיי׳ מ ח ח ל ה לא זכה כ ה כ״א משה־דהא ‪,‬‬
‫• מ ע י ק ר א כ ע י ל ה היא לגכי ישראל מ ת מ ת ה מ ו ד ע א ו מ ח מ ת ה ע ג ל • ואת״כ‬
‫לאתר ימים שנתכפר להם ע ו ן ה ע ג ל וכיטלו ה מ ו ד ע א ‪ .‬אז היתה מורשה‬
‫לקהלת י ע ק כ • וכי ת י מ א מ ע י ק ר א היכי ע כ י ד ה ק כ ״ ה מ ה ת נ א י שהתנה ע ם‬
‫ה ע ו ל ם שאם לא יקכלו‪ .‬ישראל א ת התורה יתזיר ה ע ו ל ם לתיהי וכוחו שהרי‬
‫ק כ ל ת ישראל נ ת ב ט ל ה ו מ ה ת ו ע י ל קכלת משה• לז״א ויהי כישרון מלך זה‬
‫משה ורהיי׳ שקיל זה המלך כנגר כילם• וזה״ש ב ה ת א ס ף ראשי ע ם י ח ־ ש ב ט י‬
‫ישראל והיי׳ כללות כל הס׳ רכוא משה שקול כ נ ג ד כולם• ולהכי ראוי לקכל‬
‫תורה לכדו ולהתקיים ה ע ו ל ם ע ל ידו‪:‬‬
‫י‬
‫יחכארו ה כ ח ו ב י ם כשיר השירים כאיי לחייך בתורים ציארך כתיוזי׳‪.‬‬
‫ת ו י י זהכ נ ע ש ה לך וכו ע ד שהמלך כ מ ס כ ו וכו׳ ציור המור דוד‪,‬‬
‫לי וכו׳ אשכול הכופר דודי לי וכו׳• הכוונה היא כאוו לחייך כחורי ם הם כ׳‬
‫ח י י י ת ‪ .‬תורה שככחכ וחורה ש כ ע ״ פ צוארך בחרוזים הם המצית ה כ ח י ב י ס‬
‫בחורה וחלה התורה כלתיים• מ פ נ י שלתיים הם הגורמים יציאת הדכור כ מ ו‬
‫שמצינו ב פ י נ ח ס משום ד ו י ע מ ו ד פ י נ ח ס ויפלל זכה ל מ ת נ ת הלחיים^ לפיכך‬
‫תלה התורה כלתיים • ותלה התורה בצואר משים דהמצית הם ע ״ י מ ע ש ה‬
‫והם כ מ ו תכשיטים התלויה כצואר התליים לניי כך ה ם המציח• חזר ו א מ י‬
‫חורי זהב נ ע ש ה לך• כוונחו כזה' ד מ ת ת י ל ה כללית כל ישראל לא ראו ולא‬
‫קבלו רק פשטי התורה ומצותיה• אבל סודותיה והדריה לא י ד ע ו בהם כל‬
‫ישראל בתהילה• וזהו שאמי־ תורי זהב נ ע ש ה לך דהיינו שהבטיחם הקב״ה*‬
‫כשידעו ויכינו פ ש ע י התורה ויקיימו מצותיה ע ל א מ ת ת ם • ע ת י ד לגלות‬
‫ולהראות להם סודותיה ה נ ח מ ד י ם מ ז ה כ והכי ק א מ ר להו ת‪,‬ירי זהכ נ ע ש ה‬
‫לך ע ם כקורי' ה כ ס ף שיש כירך ככר• ק ו ר ם י ד ע ת ם בסודו׳ התי־־ה ומצפוגותי'‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ו‪ 3$‬״ז‬
‫‪,‬‬
‫התורה‬
‫‪ !jnfF‬״•^יזע‪7‬עתךחי‪1‬ח‬
‫טיב‬
‫חי‬
‫ה ח י ד ה חשוכה כ ע י נ י ה ם רק כנקודות ה כ ס ף אכל אחר ה כ נ ס ם בתדרים •‬
‫כקודוח ה כ ס ף יהיו כ ע י נ י ה ם כחורי זהב• וכ״ז ה ב ט י ח ם והם לא יכלו' ל ע מ ו ד‬
‫באמונתם• י ק ה כ ף ו מ י ד ב ע ו ר שהמלך ב מ ס י ב ו כחיך חיפחו כסיני' ני־רי‬
‫כתן ריחו שאמרו ל ע ג ל אלה אלקיך ישראל כ מ ו שריהו רז״ל• ו ע כ ״ ז ציור‬
‫ה מ ו ר דודי לי כין שיי ־ילין כ מ ו שאמרו כ ג מ ׳ ש א ע פ ״ כ לא סילק ה ק ב ״ ה‬
‫שכינהו מ כ י ן כרי ה א ר ו ן ‪ .‬ומי ג י ס לי זאת שלא ד ק י ק ע מ י ה ק ב ״ ה לא‬
‫ע ל מ ע ש ה ה ע ג ל ולא ע ל ה מ ו ד ע א • אשכיל הכופר איש שהכל תלוי כו• זה‬
‫מ ש ה ששקול כ נ ג ד כל ישראל• כשכילו נ ת ק י י מ ה קכלת התורה ונתקיים ה ע ו ל ם‬
‫ו ק א מפרש ואזיל־ היכן נתפרסם הרכר ד ה א מ ת כך הוא ר ע ״ י משה לכדו‬
‫•גתץיים הכל• לז״א כ כ ר מ י ע י ן גדי‪ .‬פי׳ כ ש ע ה שבא יצה״ר ל ק ע ר ג ע ל הכרם‬
‫שהם ישראל שנק׳ כ י ם ב ש ע ה שעשו את ה ע ג ל ובא ל ק ט ר ג ע ל ישראל לומר‬
‫שלא תשאר התירה בירם ע ר שאמר לו ה ק כ ״ ה לך ‪.‬הצל כן ע מ ר ם כמ״ש‬
‫׳ ל ע י ל דכוונת ה ק ב ״ ה בזה רע״י בן ע מ י ם לברי יתקיים ה ע ו ל ם ו ע י ן‬
‫גרי הוא היצה״ר הוא ה ע י ן ה מ י ג ד דהיינו המישך בני ה ע ו ל ם לדבר ע ב י י ה‬
‫•או י י ד ה פייושי גרדו אילנא שהוא חוחך בני ה ע ו ל ם והיינו פירוש כ כ ר מ י‬
‫ע י ן גדי כשנכנס עין גדי שהוא היצה״ר ב כ י מ י ויצה לחתיך אותו כ ט ע נ ת‬
‫־העגל• אז דודי לי שהוא ה ק ב ׳ה השיכו‪-‬וכיטל ט ע נ ת ו בשביל אשכול הכופר‬
‫שהוא משה איש שהכל תלוי ב ו ‪:‬‬
‫א פ ^ ר לפיש כל המא־מיים הנזכרים ל מ ע ל ה כאופן אחר קרוכ‬
‫׳או‬
‫לאופן שפירשנו• והוא כ ה ק ד י ם מ״ש י ב י נ ו האד״י ז״ל דס'‬
‫•רכוא פירושים יש לתורה• וכולם זכה להם מיע״יה• ו מ מ נ ו נ ש פ ע ליש־אל‬
‫<ל א ח ד ואי מ ה שהשיגה נשמתו וכל מ ה שפיישו היאשונים ו ה א ח י ו נ י ם‬
‫•הכל קיכל מ ר ע ״ ה • והיינו ראמי־ו רז״ל אפי׳ מ ה שתלמיד ותיק ע ת י ד לחדש‬
‫ניתן למשה כסיני• והנה כשעלה משה ל מ מ ס הכינו המלאכים שבא ליקח‬
‫בל כללית ה ס ו י ה שהם ששים רבוא פירושים• וחשבו ב ר ע ת ם שאין כ־‪£‬י ודם‬
‫*כיל לסבול לקבל ששים י ב ו א פידישים מ א ת ר שהיא מ ח י מ ר קיין• ו כ פ ר ט‬
‫שהיא עלול לשכחה• ואין יכול לסביל כל הפירושים כ״א המלאכים שהם ייחניי'‬
‫• קדושים אלקיים• ולפי׳ כשיאי המלאכים שעלה משה למרים• ח מ ה י ותמרו‬
‫מ ה ליליד אשה כינינו• כלומר• שאין לו כת לילוד אשה לסביל כל הששים‬
‫רכוא פירושים שבחורה כיין שהוא יליד אשה• והשיב להם הקב״ה• ה א מ ת‬
‫כך היא• לקכל כל כללית התורה כ א ו א מ י ו ה מ ל א כ י ם ח מ ד ה גנוזה לפניך­‬
‫׳ הכוונה שהיא ר ח כ ה מ נ י ים ואין יכול לסיכלה כ׳יא קדישתך או ה מ ל א כ י ם‬
‫שהם רוחניים• אבל בני א ־ ם אין להם כ ח לסכיל כל פירושיה• וכיון' רהכי‬
‫הוא מ ה אניש כי תזכרנו וכן אדם כי ת פ ק ד נ ו כרכר שאינו יכול ל ע מ ו ד כוי‬
‫•אז א מ ר ה ק ב ״ ה למשה השיב להם תשיבה• ו א מ ד משה רכש״ע ירא אני"שמא‬
‫‪,‬‬
‫ישיפוני •‬
‫ד‪1‬רש‬
‫טופ‬
‫דרוש למתן תירי•‬
‫ישלפוני כהכל שבפיהם ד ה א מ ת א ת ם דהם מצד קדושתם יכולים לקבל ב ג‬
‫הפירושים • ובשר ודם אינו יכול לדבר זה • ו א מ ר לו ה ק ב ״ ה אתיז ב כ ס ^‬
‫ככודי יהתזיר להם תשובה• רמז לו הקכ׳יה ר ע י ק ר סבילת קבול התירה תלוי‬
‫ב נ ש מ ה ולא כ ג ו ף ‪ .‬דביק שהנשמה ח ה י ה קרושה ט ה ו ר ה ומצותצחת כראוי‬
‫אין הגיף מפריד כ י נ ה לכין התורה ויכולה לשכול ייתר מן המלאכים• דנשמו״‬
‫הצדיקים עליונים יותר מ ן ה מ ל א כ י ם כמי׳ש האר״י דל• דנשמית הצדיקים‬
‫ה ם מ פ נ י מ י ו ת ה ע ו ל מ ו ת • ונשמות המלאכים מחיצוניית ה ע ו ל מ ו ת • ו ע ״ י‬
‫קדושה ו ט ה ר ה ישיגו נשמות הצדיקים יור‪,‬ר מ ה מ ל א כ י ם ולכן אמ״ל ה ק כ ״ ס‬
‫למשה אחוז כ כ ס א כ מ ר י דהיי׳ הנשמית החצובות מכסא• ואתם ה צ י י ק י ם‬
‫יש לכם מ ע ל ה ע ל המלאכים • שיש לכם אחיזה כ כ ס א ממש• שנשמותיכם‬
‫מפנימיות• וכזה אם תזכו השיגו יוחד• וכיון שאחז משה ב כ ס א מ י ד ב א י ת י‬
‫ר ג ע ה ו פ י ע נשמתו והשיג כל ששים רכוא פירושים של ה ת ו ד ה וזהו שאמר‬
‫הכחו׳ מאחז פני כסא‪ .‬כלומר מאחר שאחז משה כ פ נ י ה כ ס א שהוא פ נ י מ י ו ת ו‬
‫שמשם שורש כשמתו• מ י ד פרשז עליו ע נ ט • ו ה נ ה פרש״ז ז״ה שישים רי׳בוא‬
‫פ״ירושים• ד כ א ו ה ח ש ע ה השיג משה ששים רבוא פירושים ו ק י כ ל ה י א ו ת ם‬
‫נשמתוי ובאותה ש ע ה ה ו פ י ע עליו ה ו פ ע ה נפלאה ופתת פיו להשיכם מ ן‬
‫התורה• ואמ״ל ר כ ש ״ ע תורה שאתה ט ח ן לי מ ה כ ת י כ כ ה אנכי ח׳ אלהיך‬
‫אשר הוצאתיך מארץ מצרים• והנה אשר ר״ת ששים רכוא אופנים לרמוז‬
‫ע ל התירה שיש ב ה ששים רבוא פירושים• ו א מ ר להם למצרים ירדתם יכו'‬
‫הכוונה הרי ששים רבוא אופנים שיש כתורה ה ם יותני ל מ י שירדי למצרים‬
‫ו נ ש ת ע כ ר ו ל פ ר ע ה ואתם כלום ירדתם למצרים ו נ ש ת ע כ ד ח ם לפרעה־ א ״ כ‬
‫פ י מ ש י ה ל מ ה יהיו לכם לא ט ל ם ולא מקצתם* שהרי מ ת י כ ת אשר מ ש מ ע‬
‫דכל הפירושים אינם רק למי שראוי להתקיים כו מ ק ־ א ככתוכ• שוע‬
‫מ ה כ ת י כ כ ה לא יהיה לך ולא ת ע ש ה פסל א ר כשמים מ מ ע ל ג‬
‫ראוים י ק ל מ י‬
‫כ ז ה כתוכ ת י כ ת אשר לרמוז דששים רכוא אופנים א‬
‫שראוי להתקיים כו ״מקרא ככתוכ• וכיון שראו מלאכי השרת שכך הוא ה א מ ק‬
‫וכך רמוז כ ג י ף ה ח י ד ה חזרו והודו ואמרו הי אדונינו מ ה אדיר שמך ב כ ל‬
‫הארץ• ואלו מ ח ח ל ה ק א מ ר י אשר ת נ ה הודך ע ל השמים• ו ט ו נ ח ם ד ח י כ ק‬
‫אשר דרמיז כ ה ר״ת ששים ר ט א אופנים אינם ראוים כי׳א ליושבי כ ש מ י ם‬
‫שהם יךושים ו ה ו פ ע ת ם והשגתם ע צ ו מ ה ו י ט ל י ם ל ס ט ל כל הפירושים• ל א‬
‫צן כש־ ודם‪ .‬ולכסוף כשהשיכם משח מ ג ו ף התורה ו י ד ע ו ה א מ ת חזרי והודו‬
‫ואפשר לומד שלזה נתן הקבי׳ח ע ש ת הדברות כלשון יחיד• מ א ח ר ד ר מ ת‬
‫כ ת י ב ת אשר ששים רכוא אופנים ואי אפשר לשום בר ישראל להשיגם ב ל ת י‬
‫משה לבדו ל ה ט א מ ר ם בלשון יתיר• לרמוז דרק משה לבדו יוכל לסכיל כל‬
‫הפירושים והוא י ס פ י ק לצדיק יסוד עוצם• ואפשר דלזה רמז דוד ה ע ״ ס ראש‬
‫ם‬
‫ש‬
‫י נ ם‬
‫י‬
‫רבי־ך‬
‫‪jj^fj‬‬
‫׳דלמןלמתןתור^‬
‫טיב‬
‫יט‬
‫ד כ י ך אמת• ולעולם כל מ ש פ ט צדקך והוא דרוב ב מ ה נצח משה למלאכים‬
‫והורו לו• מ פ נ י שכתוב כראש עשרת ה י כ ר ו ת אשר הוצאתיך דשם רמז ר״ת‬
‫ששים רכוא אופנים ומשם י א י ה דלמי ראוים הששים י ב ו א פירושים למי‬
‫שראוי להתקיים בו מ ק ר א ככתוכ • וכזה נדתו המלאכים• וזהו הכוונה‬
‫ראש ד ב י ך אמת• דהנה אשר היא אותיות ראש• והיא נ מ י ר״ת ס' רבוא‬
‫אופנים והיי׳ מדכראש דכרך כ ת ב ת אשר דיש בה הרמז של ששים רבוא פי׳‬
‫שהם א מ י ת ו ת התורה ע ל תיקונה‪ .‬כזה נתקיים לעולם מ ש פ ע צדקך שנתת‬
‫הכל למשה ולא נ ת ת למלאכים אפי׳ מ ק צ ת מ ה ם ‪:‬‬
‫גב זה יבואר ג״כ ה מ א מ ר כ ש ע ה שירד משה מ ן ה מ מ ם כ א שטן‬
‫‪8*^1‬‬
‫לפני ה ק ב ״ ה ואמר לו הורה היכן היא אמר לו נ ת ת י ה‬
‫לארץ וכו׳ כוונת השטן כמ״ש כיון שראה שההורה יש בה ששים רביא פ י‬
‫והמלאכים לא נטלו כלום מ מ נ ה • ת מ ה ואמר איך אפשר שיש כ ת כ ת ת ת ו נ י ׳‬
‫לםכול ששים רכוא פירושים וזהו שאמר תו^ה בכללותה היכן היא דהיינו‬
‫כיצר התחתונים יוכלו לסיכלה• והשיבו ה ק כ ״ ה נ ת ת י ה לארץ• וכוונתו ית'‬
‫כ מ ו שבירר לכו כ א ת י ו נ ה שקיבלה משה • שיש כח בו לסבול כל פירושיה‬
‫והשטן לא הכין והלך ל מ מ ו נ ה ע ל הארץ ו א מ י לו היכן יוכלו ה ת ח ת ו נ י ם‬
‫לסביל כל פירושי התורה• והשיבו איני י ו ד ע ע י ק ר ט ע ם זה רק אלהי׳ הכין•‬
‫דרכה והוא י ד ע את מקומה• וכן התהום והים כך השיכו לו וכו׳ ולא מצא‬
‫ט ע ם לרב ־• וחזר אצל ה ק כ ״ ה ואמ״ל כקשתי ככל הארץ ולא מצאתי ט ע ם‬
‫מספיק• ו א מ י ל ה ק ב ״ ה לך אצל בן ע מ ר ם דהיא לבדו יש בו ה ו פ ע ה נ פ ל א ה‬
‫והיה בי יכולת לקבל הששים •רבוא פירושים‪ .‬ובזה נ ת ה ושקעה ת מ י ה ת השטן‬
‫ובזה ג״כ יבואר מ א מ ר רז״ל ד א מ י ו אשה א׳ ילדה במצרים ששים רבוא‬
‫והכוונה כמ״ש רלמשה לבדו נ מ ס י ו לו ששים רבוא פירושים שיש כתורה‬
‫וישראל ככלליתם שהם ששים רבוא• יש ביניהם ששים רכוא פירושים א כ ל‬
‫כהפר״ם אפיי עשר רכוא מ ה ם אינם יודעים ששים רכוא פירושים כ ״ א‬
‫בהתכללוחם יחד• ולהכי אמרו אשה א׳ ילדה ס׳ רבוא שהוא לכדו ק י ב ל ה‬
‫נשמתו מ ת שקיכלו כל נשמות ס׳ רכוא• וכזה שקול משה כ נ ג ד כל ישיי!‬
‫וביה ג ״ כ יבואר ה מ א מ י שאמר הקב׳׳ה למשה ואחה ה ק ר ב אליך א ת אהרן‬
‫אחיך ה ר ע לו אמ״ל ה ק כ ״ ה תורה ה י ת ה שלי ונתתיה לך‪ .‬והקשינו ע ״ ז והרי‬
‫התודה לכל ישראל נ י ת נ ה ו מ ה ית־ון למשה כזה • ו כ מ ה שכחכנו יכא ע ל‬
‫נכין‪ .‬דמשה לכדו זכה ככל ששים רכוא פירושים של התורה מ ה שלא זכה‬
‫ב ה ם שום אדם• וזה״ש לו תורה ה י ת ה שלי• כלומר מ י ו ח ד ת לי ד מ י יוכל‬
‫להכיל ששים רכוא פירושים כ ״ א כת קדושתי ואפ״ה ה ו פ ע ת י בנשמתך ה ו פ ע ה‬
‫נפלאה ע ר שקיבלת ששים רכוא פירושים ואין לך מ ע ל ה גדולה יותר מזו•‬
‫וזהו ג ״ כ כוונת ה פ ס י ק ולא ק ם נכיא ע ו ד בישראל כ מ ש ה אשר י ד ע ו ח*‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫)‪HV‬‬
‫פנים‬
‫ןץף<ןן‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫‪f‬‬
‫טוב‬
‫פנים אל פנים• כ א להגיד שכחו של משה ו מ ע ל ת ו ב מ ה שזנח וקיבלה נ ש מ ת ו‬
‫כל פירושי התורה דזהו הרכר הגרו׳ שיש בו כת נפלא יותר מכל מעלותיו דזה‬
‫רחוק מ א ד משכל האטשי רכן אדם יוכל ל ס מ ל ששים רכוא פייושים ע ל‬
‫כל דכור ודבור שכתורה• וזה״ש ולא קם נכיא ע ו ר בישראל כמשה־ ו ת ר ע‬
‫ה מ ע ל ה הגדולה שיש מ • היא אשר ירעו הי• אשר ר״ת ששים רבוא אופנים‬
‫שכולם מ ס ר ם לו ה׳ וקיכלה אותם נשמתו• וזה הרכר לא שייך כ״א בקדושתו‬
‫ית׳ ו א פ ״ ה נתן כת כמשה ע ר שקיכלה כשמתו הכל• וזהו ג ״ כ כוונת ה פ ק ו ק‬
‫והאיש משה ע נ י ו מ א ד מכל ה א ד ם • כ א להודיע כ מ ה גדלה ענותנותו של‬
‫מ ר ע ״ ה כי ה נ ה כ א מ ת אין ראוי ל ק מ ת שם ה ע נ י ה כ״א ע ל האדם שהוא‬
‫מ כ ו כ ד ויש כי מ ע ל י ת י ת י ו ת ע ל כני אדם ואפ׳׳ה מ ת נ ה ג כ ע נ י ה כ פ נ י‬
‫מ י שפתית מ מ נ י ‪ .‬אבל מי שהיא שוה לבני ארם אי פחית מ ה ם אין לו שבח‬
‫כ ״ כ כ ע נ י ה כ מ י ה מ כ י ב ד ה א ־ ם הגדיל• וזה״ש והאיש משה ע נ ו מ א ד מ כ ל‬
‫^ ד ם • ומפ־ש ת ״ ע כיצד גדלה עניתניתו מכל האדם• שזכה לששים ר ב ו א‬
‫אופנים שכתורה מ ה שלא זכה שום א ד ם ואפ״ה ה י ה ע נ י ו מן הכל ו ה כ י‬
‫ק א מ ר קרא• מ פ נ י שזכה לאשר שהיא ר״ת ששים רכוא אופנים א ע ״ פ שהוא‬
‫ע ל פני ה א ד מ ה ולא מ מ ל א כ י ם היושבים כשמים• יזהו ג ״ כ כיינת ה פ ס ו ק‬
‫ויהי כישדון מלך כהתאשף ראשי ע ם יחד שבעי ישיאל והיא דהנה יש״י‪1‬‬
‫ר ״ ת יש ששים רכוא אותיות לתורה והיא נ מ י ר״ת יש ששים רבוא א ו פ נ י ם‬
‫לתורה• נמצא דס׳ רכוא אופנים שיש כתורה לא תמצא אותם כ״א כ ה צ ע ר פ ו‬
‫כללית ישראל יתד כששים רבוא ו מ ־ ע ״ ה זכה לכל לב־ו• וזש״ה ה י י ה צולז‬
‫לנו משה מורשה קהלת יעקכ• דהיינו ה ת ו ד ה שציה משה והוריש ל ק ה ל ת‬
‫י ע ק ב • ד ע לך ויהי כישמן מלך דהיינו שזה יקרא מלך גמור מ ש ר ק שאיי‬
‫ל מ ע ל ה הימנו• שהוא לכדו כלל כל פירושי התורה‪ .‬וזה לא נמצא רק כ כ ל ל ו‬
‫ישראל וזהו ב ה ת א ס ף ראשי ע ם יחד שבעי ישיאל • אז בהתכלליחס י ק‬
‫נמצא כ ה ם ששים רכוא פירושים• ומשה לכדו כלל כל הפירושים נמצא ד ' מ ש‬
‫שקול כ נ ג ד כל י ש ־ א ל ‪:‬‬
‫ו א ג ב זה יש לפרש פסוקי דחהילים• יפיפיח מ כ נ י אדם הוצק חי כשפיהותי׳‬
‫וכו׳ חגור חרבך ע ל ירך גבור וכו׳ ו ה ד י ך צלח ורכב וכו׳ חציך‬
‫שנונים וכו׳ כסאך אלקים יכו׳ א ה כ ת צדק וכי׳ מור ואהלות יכו׳ כנית מ ל כ י‬
‫ביקרותיך וכי׳• אפשר לפרש כל ה פ ס ו ק י ם האלי ע ל מ ־ ע ״ ה שכיחי ד ק א‬
‫משכת ליה דוד מלכא• יפיפית מ ב נ י אדם נ ת ע ל י ת ב מ ע ל י ת טובות ע ל פל‬
‫כני ה ע ו ל ם כמש״ה ולא ק ם נביא ע ו ד כישראל כמשה• וקא מ פ ־ ש ואזיל‬
‫כיצד משום חן תורה רהוצק כשפתיתיך שזכית וקבלת כל ששים רכוא פי׳‬
‫שיש כתורה מ ה שלא זכה לזה שוס אדם כעולם• ועשה לך ה ק כ ״ ה זה ו ה ו פ י ע‬
‫ב נ ש מ ת ך הופעה נפלאה ו ע צ ו מ ה כ מ ו היוצק זהב או כ ס ף ה מ ו ת כ י ם באש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪P‬‬
‫‪{^111‬‬
‫דרוש למתן תודח‬
‫כ‬
‫טוב‬
‫‪ p‬שאכה נשמתך וקיבלה כל הששים רכוא פירושים• וכיון שזכית לכל אלה‬
‫ע ל כן כרכך אלהים לעולם זו היא הכרכה שהיא ק י י מ ת לעולם ו ע ר ומאחר‬
‫שזכית ל מ ע ל ה הזאת של ששים רכוא פירושים כזה חגרת תרכ ועמדתי‬
‫כ נ ג ד המלאכים כשכאו לדחוחך שלא ח ק כ ל כל פירושי התורה ונצחת אותם‬
‫כ מ ה שהשכח להם מ א נ כ י ה ׳ אלקיך אשי הוצאחיך דאשר ר״ח ששים רכוא‬
‫חופנים רשם רמז דמי שמתקיים בו מקרא כ נ ת ו כ שירד למצרים ונשתעבד•‬
‫ל פ ר ע ה הוא שראוי לששים רכוא אופנים• והמלאכים שלא ירדו ולא נשתעבדו‬
‫ל פ ר ע ה אינם ראויה לאופני התורה ו כ א מ ת זה הודך והדרך לכרך • שאהה‬
‫לבדך זכית וקיבלה נשמתך לכרך ששים רכוא פירושים מ ה שלא זכה שום‬
‫אדם אחר מישיאל זולתי כ ה צ ע י פ י ח כולם יחי• זאת ו ע ו ד והדרך צלח רכב‬
‫ע ל רבד א מ ת ו ע נ ו ה צ־ק בשעה שיררח מן ה מ מ ם ובא השטן לפני ה ק כ ״ ה‬
‫ואמר לו תורה היכן היא ואמ״ל נ ת ה י ה לבן ע מ ר ם וכשבא אצלך אמ׳ית לו‬
‫וני מ ה אני שיהן ה ק ב ״ ה תורה ע ל ידי• לא ח״ו יתשכ לך לדכר שקר כי‬
‫מרוב עניחניהך אמרת לו כך• כמו שהשיכ לך ה ק ב ״ ה הואיל ו מ י ע ט ת ע צ מ ך‬
‫תיקרא ע ל שמך• ואדרכא כאותה ה ע נ ו ה שהשית ג י מ ת שהפפלת ו ה כ נ ע ת‬
‫ס ״ מ וכל ס י י ע ת א דיליה כל ההט״א• •וזהו וה־רך צלח רכב ע ל דבר א מ ת‬
‫שאמרת לשטן מ י אני שיתן ה ק ב ״ ה ע ל ידי כי כך הוא ה א מ ת מצד ו ע נ י ה‬
‫צדק שיש כך• ובזה ותורך נוראות ימיניך כי אותם רביי ע נ ו ה שיברת ה ם‬
‫חצים שנונים נכנסו כלכ ה ט ״ א והשפילוה ארצה• וזהו שאמר חציך שנונים‬
‫ה ם הדברים ע ל ע נ י ה שדברת בהם ע מ י ם תחתיך יפלו הם ס ט ״ א וזהו‬
‫שמפרש בלב אויבי המלך הוא מלבו של עולם• זאת ו ע ו ד כשאך כונן י‪1‬הים‬‫לעולם ועד• דכל ה ה ו י ה ו מ ש פ ט י ה מ מ ך יצאו ועל שמך נקראי׳ לעולם ו ע ד‬
‫כ מ ו שאט אומרים כי״ג עיקרי ה ד ת למשה שם‪ .‬וכל התורה שכתבת לישיאל‬
‫לא תשתנה ולא ת י ה י משמך לעולם כין תורה שבכתב ו י י ן תורה ש ב ע ״ פ‬
‫ולא זו כלבד אלא אף דברים שנאמר בהם הלכה למשה מ ס י נ י קבלה למשה‬
‫כסיני הכל מחזיקים בו ישראל ואינם נוטים ימין ושמאל וזהו שבט מישור‬
‫שהם הלכה למשה קבלה למשה כסיני • הכל שבט מישור וקיבלום ישראל‬
‫בשבט מלכותך• ומי גרם לך כל זה מ א ח ר שאהבת צ־ק ותשנא רשע שאהכת‬
‫השם ויראת מ מ נ ו א ה ב ה ויראה שלא השיגה אדם מעולם• ו ע ל כן משחך‬
‫אלהים שמן ששון יותר מחבריך• ואמר ע ו ד מור ואהלות קציעית כל בגדותיך‬
‫מן היכלי שן מכי שמתיך• הכוונה בזה דבשעה שיצה ה ק ב ״ ה ליהן התורה‬
‫לישראל• ק י א הקב״ה ל ס ״ מ ולא רצה לקבלה ופשט אורו ונתנו לישראל כמ״ש‬
‫וזרח משעיר למו• וכן כמי שיו של ישמעאל לא רצה לקכלה ופשט א ו מ‬
‫ונתנו לישראל כמ״ש ה ו פ י ע מ ה ד פארן• והאור שנהן שר עשו הוא דאהני‬
‫לישראל לדון דיני נפשות דכרכתו של עשו היא זו כמ״ש ועל חרבך תתי׳‬
‫ואין‬
‫דןיףען‬
‫דרוש למתן‬
‫ה ו י ה‬
‫־טיב‬
‫ואין רשות לאחרים להשתמש בה• ובפשיטה אורו‪ .‬שנחן לישראל ניחן להם י ש ו ת ‪:‬‬
‫לדון ריני נפשות• והאור שנתן שר ישמעאל היא ראהני להד לישראל ל ע ס ו ק‬
‫בפריה ורביה דכרכתו של ישמעאל היא ובפשיטת אורו שנתן לישראל ניחן‬
‫להם רשות ל ע ס ו ק בפריה ורביה והנה לפי מ ה שכתבנו שאלמלא זכות מ ש ה‬
‫לא היו זוכים ישראל‪-‬לכל זה שהרי אלמלא לא ה י ת ה נשמתו יכולה לקכל ס'‬
‫רכוא פירושים של התורה לא היו ישראל זוכים ככל התורה ולא היו זוכים‬
‫בכל ה מ ע ל ו ת האלה• נמצא משה הוא ג ר מ א לכל ה ע ו כ ו ת וזהו דקא מ ש כ ח‬
‫ליה דוד מלכא מור ואהלות קציעות כל בגדותיך• כלומר אפיי ה ב ו ג ר י ם‬
‫בך ושונאיך• נתנו לך מור ואהלות שהם האורות שנתנו לך ואהני לך א ו ת ם‬
‫האורות • אורו של עשו אהני לך לדון דיני נפשות וזהו הרמוז בהיכלי שן‬
‫דשלמה המלך ע ל כ ס א •שן ה י ה יושב ודן־ ואורו של ישמעאל אהני ל ע ס ו ק‬
‫כ פ י י ה ורכיה־ וזהו ה י מ י ז כ מ נ י שמחיך כ מ ו ושמח א ת אשתי • זאת ו ע ו ד‬
‫כ ש ע ה שנצתת מלאכי השרת נתנו לך מחנוח• וזהו כנוח מלכים כיקי־ותיך‬
‫רהייכי המלאכים עשו לך יקר וכבוד ונתנו ל ך מ ת נ ו ת • ו מ ה שקראם כ נ ו ת‬
‫משוס רכתיב ב ה ם ומקכלין דין מדין וכל ה מ ק ב ל מחבירו נק׳ כ ע ־ כ ו אשה‬
‫ולא די המלאכים ה ע ו ב י ם שנתנו לך‪ .‬מ ת נ ו ת אלא אפי׳ מלאך ה מ ו ת נתן לך‬
‫ה ס ו ד של הקטורת• וזהו נכבה שגל הוא המלאך ה מ ו ת דלגכי המלאכים נ ק ׳‬
‫שגל כ כ ת ם אופיר ה י א ה ק ט ו ר ת שנהן לך הסוד שלה ו מ ה שאמר נצכה שגל‬
‫לימינך דידוע ד מ ל א ך ה מ ו ת לעולם ע מ י ד ת ו לצי שמאל לקטיג• ועכשיו נ ע ש ה‬
‫לך אהוב וריע וחזר לצד ימינך ונתן לך כתש אופיר ה ו א הסו־ של ה ק ט ו ר ת‬
‫וזה שרמזנו שגל ע ל מלאך ה מ ו ת משום דהוא השטן הוא המלאך ה מ ו ת ה ו א‬
‫יצה״ר• והיצה״ר הוא ה מ ב י א תאות המשגל‪ .‬ו מ ל ת שגל ה י א לשון משגל‪.‬‬
‫ועוד בגל ה י א כלכתא כמ״ש והשגל ע י מ י ת וכזה אתי שפיר דרומז ע ל‬
‫הסטי׳א מ מ ש הוא השטן היא המלאך המות• תזר ואמר ש מ ע י כ ת ודאי‬
‫ו ה ט י אזנך ושכתי ע מ ך ובית אכיך ויתאו המלך יפיך כי הוא אדניך וכו׳‪.‬‬
‫והכינה היא אחר שסיפר ר ה ע ״ ה שכח מ ר ע ״ ה כ ק כ ל ת התורה ומעלותיו ב א‬
‫להזהיר ע ם כ נ י ישראל להיוהם מ ח כ כ י ם את התירה ואת המצית • וחפצים‬
‫ודבקים כ ה ועושים מציתיה לשמה• וצריך שידעו שכל ה מ ע ל ה שנתעלה מ ש ה‬
‫ה י א כשביל ישראל• וזה״ש ש מ ע י כ ת וראי ה י א ע־־ת כני ישיאל הנק׳ כ ת ו‬
‫בל הש״י ודהיי׳ ש מ ע י וראי מ ה שאירע כ מ ת ן תורה• כ מ ה מ ע ל ו ת ט י כ י ת‬
‫שנתעלה משה והכל בשבילך‪ .‬ולפי׳ ה ט י אזנך וחקור ה־כרים ובחון כהש‬
‫ו ת ־ ע כי הכל כשכילך וכיין שכך היא צריך א ת ה להתדבק כתורה ת מ י ד‬
‫ולא שייך דיבוק התורה כ ״ א ע ״ י שככך ע מ ך ובית אכיך כי ה ע י ק ק כ ה ב ל י‬
‫ה ע ו ל ם אי אפשר לו ל ע ס ו ק כתורה• והכלי ה ע ו ל ם נקי ע ם • כ מ ו כן אדם‬
‫ובית אכיו כי כל בני ה ע ו ל ם רוכס ככולם כ ע ו מ ר ם על ע ד מ ם מ א י ם כ;י‬
‫העולם‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫הרש‬
‫כא‬
‫טיב‬
‫ה ע ו ל ם מ ת ע ס ק י ם לכנות כ ת י ם ולקנות שדות ו ל ה ת ע ס ק כסחורה וכל זה‬
‫להנאת הגיף• והנאת ה נ ש מ ה שהיא התורה אינם חוששים לה• לפי אמר אם‬
‫רצית להתדכק כתורה שכחי ע מ ך וכיח אכיך שהוא מ ע ש ה הכל וריק של ה ע ו ל '‬
‫הזה• ו ע ס ו ק כ״א כתורה יכמציח שהם תכשיטי הנשמה־ וכזה וי תאו המלך‬
‫יפיך דהיינו מלכו של ע י ל ם יחאו יפיך שהם החורה ו ה מ ע ״ ט שהם יופי‬
‫הנשמה• ואז יקרא אדון העול׳ אדוניך ואתה היקר׳ ע כ ר ו וחהי׳ ראוי להשתחוו׳‬
‫צו• שאם לא תקבל אלהיתי ועול מלכותו ע ״ י התורה ומעשים‪ .‬ט ו כ י ם לא‬
‫שייך שיקרא הוא אדוניך ולא א ת ה תיקרא ע ב ד ו ‪:‬‬
‫‪ 1‬א ג ב נפרש ה מ א מ ר שפחתנו כו מ״ר כ ת פ י ה כעצי ה י ע ר ל מ ה נמשלו‬
‫ישראל לחפוח וכוי• והנה החוס׳ ח מ ה ו ע ״ ז ד ה נ ה ה מ ק ר א הזה ע ל‬
‫הקבי׳ה נאמר• דכנסת ישראל היא שמשכחת להקכי׳ה והמשילתו לחפוח •‬
‫והי״ל להכיא פםוק ורית אפך כתפיתים• ה נ א מ ר ע ל כ נ ס ת ישראל‪:‬‬
‫ןא)‪*£‬צ‪£‬ר לומר דהנה ה ק כ ״ ה שכת כ נ ס ת ישראל והמשילה לשושנה שנא׳‬
‫כשושנה כין החוחים דהיינו שאר ה א ו מ ו ת נק׳ תותים והיא‬
‫נק׳ שישנה והיא ג ״ כ המשילתו לחפיח כין אלהי ה ע מ י ם הנק׳ עצי היער•‬
‫ואמנם א ח ״ כ מצינו שחזר ה ק כ ״ ה והמשילה לתפוח שנא׳ וריח אפך כחפיחי׳‬
‫ו ע ״ ז ת מ ה כ ע ל ה מ א מ ר כיון ר כ נ ס ח ישראל המשילה להקכ״ה לחפוח• ל מ ה‬
‫חזר והמסילה ג ם הוא לתפיח־ אס מ פ א ת האומות הרי ככר המשילה לשושנה‬
‫והמשיל שאר ה א ו מ ו ח לחוחים וא״כ ל מ ה חזר והמשילה לחפוח אחר ש ה ק כ ״ ה‬
‫נמשל לו• לז״א ר מ ה שחזר והחשילה לחפוח לא לענין משל שנמשל ה ק כ ״ ה‬
‫לתפיח כין אלהי ה ע מ י ם שנק׳ עצי ה י ע ר דאי ל ע נ י ן זה ככר ג ם ה י א‬
‫נמשלה לשושנה כין החוחים לז״א ד מ ה שתזר והמשילה לתפות הוא שכת אתר‬
‫ד מ ה ת פ ו ח פריו קודם לעליו אף ישראל ה ק ד י מ ו עשיה לשמיעה• ולפי׳ הזכי׳‬
‫כ פ ס י ק שנמשלה כו כ נ ס ת ישראל לתפוח הריח‪ .‬שנא׳ וריח אפך כחפוחיס•‬
‫להודיע שהמשל זה לא כא אלא להודיע ה מ ע ש י ם ט י כ י ם שבכנסת ישראל‬
‫‪,‬‬
‫שמרוב ת כ ת ם כמצות ה ק ד י מ ו עשיה לשמיעה וכזה זכו לכתר תורה‪:‬‬
‫^‬
‫אית>יי‪£‬‬
‫מאהבת‬
‫דרוש‬
‫ב‬
‫ל‪-‬מתן‬
‫ו ת ו ר ה •‬
‫^‬
‫כ ג מ ׳ דשכת וז״ל דרש ה ה ו א גלילאה ע ל י ה דרכ ח ס ד א כריך‬
‫רתמנא ר י ה כ אוריין תליתאי ע ל יד תליתאי ל ע ם תליתא כירחא‬
‫תליתאי כיום תליתאי וכו׳ ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ה׳ ע מ ו וצאן מ ר ע י ת ו ‪ .‬הוציאם מ כ ו ר הברזל ממצרים ככחו‬
‫וגבורתו‬
‫)יא(‬
‫ךןףש‬
‫דרוש למתן תולה‬
‫טול‬
‫וגבורתו‪ .‬ומאויכיהם נ ק ם נקמתו• ו ק ר ע להם הים ו ה ע ב י ר ם בתוכו כ ח י ב ה‬
‫כיושב בתוך כיתו• ושם הגלה להם ככור שכינתו• לא זז מ ת כ ב ס ע ד שהוריד‬
‫להם ה מ ן לתם אכירים שאוכלים מלאכי מעונתו• לא זז מ ת כ כ ם ע ד שקרכם‬
‫לפני הר סיני וכל אתר פ ס ק ה זוהמתו• לא זז מ ח ב כ ם ע ד שדיכר ע מ ה ם‬
‫פ נ י ם כ פ נ י ם ונתן להם תורתו‪ .‬ועי׳ן נ א מ ר אשריך ישראל מ י כמיך כי ח ל ק‬
‫ה ׳ ע מ ו י ע ק כ תכל נ ת ל ת ו ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 1‬כ ל ח י כ ה זו שתיבה ה ק כ ״ ה לישראל א מ ר נ ע י ם זמירות כ מ ק ר א י ו‬
‫כ מ ז מ ו ר יקום אלקים יפוצו אויכיו וינוסו משנאיו מ פ נ י ו כהנרוף ע ש ן‬
‫ח נ ד ו ף וכו׳ וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלקים וישישו כשמחה‪ .‬והנה יש‬
‫ל ד ק ד ק מ ה הלשון זה שפתח כו ד ה ע ״ ה ולמה שינה מלשין מ ר ע ״ ה ש א מ ר‬
‫ק ו מ ה ה׳ ו א ״ ח גדול כחו של משה משל דוד ונתיירא לומר כ מ ו שאמר‬
‫משה הרי מצינו כשרצה לומר א מ ר שהרי א מ ר ק ו מ ה ה׳ כאפך ואמר ג ״ כ‬
‫ע ו ר ה ל מ ה תישן ה׳• ולמה שינה ככאן ואמר יקום אלקים כל׳ ע ת י ד •‬
‫לימד ר מ ר ע ״ ה שהיה אומר ק ו מ ה ה׳ כאותו הזמן ה י ת ה שכינה‬
‫מצויה כין ישראל ולא ה י ה שום ה ת ד כ ק ו ת ל ס ע ״ א ע ם ה ק ד ו ש ה‬
‫כדי שתכדיל כין ישראל לאכיהם שכשמים• ולפי׳ היה משה אומר ק ו מ ה‬
‫ה ׳ ויפוצו אויביך ה ם ה ס ע ״ א שהרי אין לה שום ה ת ד ב ק ו ת ע מ ך וכיון שכך‬
‫אין מ כ ד י ל כינך לכין ע מ ך לפי' יפוצו אויביך ה ם אויבי ישראל כ מ ו‬
‫שדרשו רז״ל• ודוד ה ע ״ ה דיכר ע ל ימי הגלות וראה שישראל תתארך ע ל י ה ם‬
‫הגלות ותומת כ ח ל ת ה י ה מ פ ס ק ת כין ישראל לאביהם שבשמים ויהיו‬
‫צועקים ולא נ ע נ י ם ו ח ו מ ה הברזל הם ה ע ו נ ו ת שגרמו שנתדכקה ה ס ע ״ א‬
‫כקדושה ו ה ס ע ״ א היא ה נ ע ש י ת ח ו מ ה ו ה פ ס י ק ה כין ישראל לאכיהס שבשמי׳‬
‫ובא ד ה ע ״ ה לרכר ניתומים ע ל לכ כני ישראל שלא יקוצו כימי ה ג ל י ת‬
‫בראותם כי נתרחקו מהשם וככר ע ל י ה ם עול הגלות וצועקים ואינם נ ע כ י ׳‬
‫אל יקוצו ככל זה כי ה נ ה ימים באים שתתזור ע ט ר ה ליושנה ותשל ח ו מ ת‬
‫ברזל ה מ פ ס ק ת כין ישראל לאביהם שבשמים ויחזרו להתראות ע מ ו פ נ י ם‬
‫ב פ נ י ם וזר לא יעבור בתוכם• כ מ ו שהיה מאז ב ע ת קבלת התורה• וזהו‬
‫שאמר יקום אלהיס יפוצו אויביו דהיינו אתם בני ישראל אל תקוצו ב ג ל ו ת‬
‫שהרי מ ו ב ע ת לכם ש ע ת י ד שיקום אלקים ב ע ת ביאת משיחנו וכשיקים‬
‫כאותה שעה יפוצו אויביו ה ם אויבי ישראל ויניסו משנאיו מ פ נ י ו ה ם משנאל‬
‫ישראל• ואל ת ת מ ה ע ל ח ת ו מ ה של הברזל שהם הקליפות הסובבים ה ק ד י ש ה‬
‫ונעשו ח ו מ ה והפסיקו בין ישראל לאביהם שבשמים • ו ת א מ ר ה י ך ת פ ו ל‬
‫ח ו מ ה זו אשר כ מ ה מ א ו ת שנים אלו מ ש נ ת י ח ד ה ונתחזקה חזוק גדול כברזל‪.‬‬
‫אל ת א מ ר כן• כי לפני ה׳ אינה נחשכת לכלום • ו כ ל ד ף ע י ן ברוח כ ל‬
‫שהוא תפול• וזה״ש כהנדוף עשן תנדוף כ ה מ ק דונג מ פ נ י אש• דהיי׳ ע ק י ד‬
‫ל יארע‬
‫‪1‬אפ<‪£‬ף‬
‫א‬
‫ג‬
‫דודצן‬
‫טוב‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫ככ‬
‫ל י א ד ע לאותה ח ו מ ה כאילו היא עשן וכיוח כל שהוא מתפזית• וכמו ח ו מ ת‬
‫ד ו נ ג ו ב מ ע ט אש כ מ ס ת ו ה ח ו מ ה זו ה ם הקליפות הרשעים השוכבים א ת‬
‫הק־ושה ו כ ר ג ע יאבדו• וזש״ה כן יאבדו רשעים שהם הקליפות מ פ נ י אלקי׳‬
‫שהיא הקדושה• ואז כאותה ש ע ה לא י ת ע ר ב זר בין ישראל לאביהם שבשמי'‬
‫ויהיו מתראים ע מ ו פנים כ פ נ י ם ושמתים לפניו ואין מ ת ר י ד ואין מ פ ר י ד‬
‫וזה״ש וצדיקים שהם ישראל ישמתו ויעלצו לפני אלהיס דהיינו לפניו מ מ ש‬
‫בלי ה פ ס ק שום סטי׳א• וישישו כ ש מ ח ה היא השכינה ה נ ק ׳ שמחה והיא שורש‬
‫כשמחם של ישראל באוחה ש ע ה ה ם שמחים ע מ ה והיא שמחה ע מ ה ם ובאוחת‬
‫ש ע ה י א מ ר לבני ישראל שירו לאלהים זמרו שמו דהיי׳ שידעו כ א ו ח ה ש ע ה‬
‫אלהותו יתברך ע ל מ ת כ ו נ ת ה ו י ד ע ו כל שם ושם ע ל תיקונו וידעי שירה‬
‫היכן רמוזה וכאיזה שם רמיזה והזמרה היכן רמוזה• וזהי שירו לאצהים‬
‫זמי־ו שמו ו ה ט ע ם כיון שאין מ פ ־ י ר ב י נ י ה ם לאביהם שבשמים יזהו סולו‬
‫לרוככ ב ע ר כ ו ת דהיינו הרי מ ס י ל ה דרך סלולה מ ן הארץ ע ד ע ר כ ו ת שהוא‬
‫ה ר ק י ע השכיעי ששם גילוי שכינתו ית' ושם תזכו יתתראו כפניו ומ״ש כ י ה‬
‫שמו שידיע הוא שחצי השם הראשין שהוא יה גדול מ א ד מחצי האחרון •‬
‫ולפי' א מ ר ביה שמו כלומר תזכו ל ד ע ת שורש שם י ה ותעלזו לפניו • והוסיף‬
‫לומר אל ח ת מ ה ע ל דבר זח ו ת א מ ר איך יהיה הדבר הזה• אל ת א מ ר כן‬
‫שהרי ה י ה במתן תירה כרכר הזה וזש״ה א ח ״ כ אבי יתומים ודיין אלמנות‬
‫בא להגיד ה ח ס ד והשבת ו ה מ ע ל ה שהפליא ה ק כ ה ע ם ע מ ו ב מ ת ן תורה‬
‫והוא שהגדיל ט ו ב ו ע ם ע מ ו ורצה ליתן להם התורה• שהיא שעשועיו ושמו‬
‫הקדוש וכל ה מ ע ו ר ר י ם ו ה מ ק ט ר ג י ם ביטל אותם והיה ט ו ע ן ומצמר זכות‬
‫ע ל י ה ם ע ד שהתזיקם כתורה כדיין ה מ כ ק ש זכות ליתומים ואלמנות• וזה״ש‬
‫אכי יתומים ודיין אלמנית אלהים היתומים ו ה א ל מ ט ת ה ם ישראל ו ה ק כ ״ ה‬
‫היה א כ להם ודיין לכקש זכיתם‪:‬‬
‫א ל ה י ם מישיכ יחידים כ י ת ה מוציא אסירים כ ט ש מ ת אך סוררים שכנו‬
‫צחיחה כ א להגיד מ ה ע ש ה ה ק כ ״ ה כ מ ת ן תורה כי קידם מ ח ן‬
‫תורה כל ה ע ו ל מ י ת היו כפיריד כין ל מ ט ה כין ל מ ע ל ה ולא נ ת ח ב ר ו כ ״ א‬
‫ב ש ע ת מ ת ן תורה וידוע ד ס י כ ת ה ת ת כ ר ו ת ה ע ו ל מ ו ת הוא לקיטת הניצוצו'‬
‫של הק־ושה מבין הקליפות ויחזרו לעלות ל מ ק ו מ ם מ ק ו ם הקדש וישארו‬
‫הקליפות פגרים• והנה לא יצאו ישראל ממצרים ע ד שביררו כל ניצוצות‬
‫הקדושה שהיו־ שם כ מ ו שדרשו רז״ל ע ל פ ס ו ק וינצלו א ת מצרים • עשוה‬
‫כמצולה שאין בה ד ג י ם • ו ט ו נ ת ם ז״ל שלא השאירו שוס ניצוץ של קדושה‬
‫‪ .‬כמצרים וזהו ה ע י ק ר הגדול שגרם לישראל לקבל התורה ולדבר ע ם ה ק כ ״ ה‬
‫פנים בפנים כי מ א ח ד שנבררו ניטצות הקדושה ונשארו הקליפות פ ג ר י ם‬
‫מ ת י ם מ מ י ל א לא נשאר מ פ ס י ק כין יקיאל לאביהם שבשמים• ו ה נ ה ה ק ל " ת‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫ני]‬
‫דרוש למתן תוריי‬
‫•י טוב‬
‫‪,‬‬
‫לק אחד• וישראל כק׳ אחד• וההורה נק׳ יחידה ולא נתקבצו ב מ ו ט ״ כ תלת ‪ f‬ן‬
‫בתדא רק ב ש ע ת מ ה ן תורה וזש״ה אלהים מושב יחידים ביחה דהיי׳ ה ו א י‬
‫שנק׳ אתר• וההורה שנקי יתירה עכשיו כ מ ת ן תורה כולם נקבצו באו בבית א׳ •‬
‫דהיינו כ מ ק ו ם אתר כאתדות אי• ומי גרס זה מ א ת ר שהוציא אסירים ש ה ם‬
‫כיציצות הקדושה שהיו אסורים בחוך הקליפות כשכיל כ ש מ ת שעשי ישראל *‬
‫ואך סוררים שהם הקליפות שהיו מ ע כ ב י ם הניצוצות אצלם עכשיו שכנו צ ת י ה ה‬
‫כיון שיצאו מ ה ם הניצוצות נשארו פגרים מ ת י ם • אי כמי מלת ככוש־ות‬
‫רומז ע ל נשים כ ש מ ת שהיו כמצרים כמו שררשו רז״ל כשכר נשים צדקניו׳‬
‫נגאלו ישראל ממצרים• אמור מ ע ח ה ע ״ י הוצאוח הניצוצוח נ ח ח כ מ ישראל‬
‫ע ם ^ ה ק כ ״ ה ו ע ם התורה • ולא זו כלכר ‪ rh‬אף השמים ירדו ו נ ת כ מ ע ם‬
‫הארץ• והקכ״ה כככודו ו כ ע צ מ ו הוריד שכינתו לארץ • ו ע ו ד הוסיף ח י כ ה‬
‫יהירה שאף מ א ח ר שירד להר סיני לא ע מ ד שם ע ר שכאו ישראל• רק יצא‬
‫לקראתם לקבל פניהם כחתן היוצא לקראה כלה כ מ ו שדרשו רז״ל ע ל פכןו‬
‫ויאמר ה׳ מ ס י נ י כ א וזו מ ע ל ה הוסיף ה ק ב ״ ה לישיאל• ו ע ו ד נתגלה לנו‬
‫ד ה ק כ ״ ה רצינו ל ה ש מ ת שכינהו כארץ משירד לה והיה מ ט י י ל כ ח ו כ ה יזש׳ים‬
‫אלהים כצאחך לפני ע מ ך רהיי׳ לא די לני שירדח ע ל הר סיני ל א ה י ס ע ת‬
‫לצאת לקראת ע מ ך כחתן היוצא לקראת כלה וכזה ה י ה פ ת לני ח כ ה י ת י ר ה‬
‫ו ע ו ד כצעדך בישימון שעיילת והלכת בישימון בזה גלית ו ה ו ד ע ת ררצוכך‬
‫לשכון ככוד היא שכינת כבודך בארצנו סלה • וכאותה שעה ארץ ר ע ש ה‬
‫‪ .‬ל ה ח ח כ ר ע ם השמים והשמים ירדו ל ה ח ח כ ר ע ם הארץ• להודיע ר ע ״ י מ ת ן‬
‫תורה נתחברו ו נ ח י ח מ כל ה ע ו ל מ י ת • הש״ה ארץ רעשה אף שמים נ ט פ ו‬
‫להתחבר ולהסיחד זה ע ם זה ו ת ד ע כיצ״ ה י ה הדבר הזה• זה סיני• כ מ ו‬
‫שדרשו רז״ל ע ״ פ וירד ה׳ ע ל הר סיני שהרכין ה ק ב ״ ה שמים ושמי ה ש מ י ׳‬
‫וקפלם זע׳׳ז כשמלה מ ק י פ ל ח והשכיכם ע ל הר סיני• ומ״ש זה סיני מ ע י ו‬
‫אלהים אלהי ישראל• להורות כ א רכזה שקיפל ה ק כ ״ ה כל השמים והורידן‬
‫ע ל הר סיני דאין ל ה ק כ ״ ה חפץ והשק ככל ה ע ו ל מ י ת שכרא כ״א כ ש י ע ס ק ו‬
‫ישראל כתורה והראיה רכל השמים קיפלן ע ל הר סיני• ללמד דאינו ח^׳ן‬
‫כ״א כ מ ק ו ם זה שהוא מ ק ו ם חורה וכיוצא כו וכמי׳ש דז״ל אין לו ל ה ק כ ״ ה‬
‫אלא ר׳ א מ ו ת של הלכה • לפי שבידיעת התורה י ד ע הארס אלהותי ית‬
‫וקכול עול מלכותו וכשכיל שלא נתן התורה כ״א לישראל לא שייך שיקרא‬
‫‪ .‬אליה כ״א להם כי מ י שאינו מ כ י ר אלהותו ויודע ע ב ו ד ת ו לא שייך שיקלא‬
‫אלוה וזש״ה זה סיני שם נתגלה לנו כיין שנקפלו כל השמים וירדו ז ע ״ ז‬
‫מ פ נ י אלהים שרצה כך• בזח נ ח כ י ר לני דאין לו חפץ בעליונים ובתחתוני׳‬
‫ר ק י ר י ע ת התורה• ושם ג ״ כ נ ח ג ל ח לנו דלא נ ק י א רק אלהי ישראל הם‬
‫שקכלו קורתו ד כ ה י ד ע ו אלהוקו• לא ‪ p‬שאר ה א ו מ ו ת שלא קכלו ה ק ו ר ס‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫לא‬
‫‪grjffr‬‬
‫דדושילמתןתורח‬
‫כג‬
‫מוג‬
‫לא י ק י א שם אלהיתי ע ל י ה ם ‪:‬‬
‫נ י כ י ת תניף אלהים נתלתך ונלאה א ת ה כוננת• א‪-‬ז״ל ע ל כל דכור‬
‫גשם‬
‫שיצאה מ פ י ה ק כ ״ ה יצאה נשמתן של ישראל והיה מוציא ה ק ב י ׳ ה‬
‫ה ט ל שעתיד להתיות כי ה מ ת י ם ומחזיר נשמות לפגרים מתים• ו ה נ ה דוד •‬
‫ה מ ע ״ ה כ א להודיע רחסר גרול ע ש ה ה ק כ ״ ה ע ם ישראל כיציאת נשמתם•‬
‫רכזה נתבררו גופות׳ ונזדככו ולא נשארו כ ה ם שום זוהמא כלל• ו ג ם הנשמות‬
‫בחזירתם לכסא ה כ כ ו ד הוסיפו ה א ר ה ע ל הארה וקדושה ע ל קדושה‪ .‬וזש״ה‬
‫גשם נדכות תניף אלקים דהיי׳ ה ט ל שהחיית כו ה ט פ ו ת אחר שיצאו נ ש מ ת ם‬
‫ח ס ר ג מ ל ותיקין ג מ ל עשית כזה לפי שנתלתך שהיתה נלאה מצד ח ס מ ן‬
‫קדושה ו ט ה ר ה עכשיו א ת ה כוננת אותה כזה ה ע נ י ן שנזיככו ה ג ו פ ו ת‬
‫והנשמות והיו כריה ח ר ש ה ‪:‬‬
‫ח י ת ך ישכו ב ה חכין כ ט ו כ ח ך ל ע נ י אלקים• אפשר לומר ד כ מ ע מ ד ה ד‬
‫סיני כיון רנזרככו ה ג י פ י ת והנשמות זכו להאיר כ ה ם כ ח י נ ת ח י ה‬
‫שהיא יותר מן הנשמה־ והנה אין אדם זוכה לרוח או כשמה או ח י ה כ ״ א‬
‫ע ״ י מ ע ש י ו ה ט ו ב י ם בהוסיפו קרושה ע ל ק־ושה יום אחר יום ו ע ו ל ה‬
‫מ ד ר ג ה אחר מ ד ר ג ה אכל בלחי י ג י ע ה ו ט ר ח ה לא שייך שיבאו לו מאליהם•‬
‫ו ה ק כ ״ ה מ ח ס ד ו הגדול כ מ ע מ ד הר סיני כלי מ ע ש ה כני ישראל ע ש ה‬
‫להם החכוננוח ע ד שעשאם כלי מוכן לקכל ה נ ש מ ה ו ה ח י ה וזה ע ״ י‬
‫ה מ י ת ה שהמיחם וחזר והחיים ווה״ש חיחך ישכו כ ה דהיינו שזכו כ א ו ת ה‬
‫ש ע ה אף לכחינח ח י ה וזה לא מצדם רק ח כין כ ט ו כ ח ך ל ע נ י אלקים דהיי'‬
‫מ מ ר ת טוכך וחשיך הגדול עשית ה ת כ ו נ ט ת ל ע נ י זה שהם ישראל שהיו‬
‫ע נ י י ם כאותה ש ע ה מן התורה ומן המצות ע ד שהיו ראוים לקכל אפיי‬
‫בחינת חיה‪ .‬ומ״ש חיחך ישכו כ ה דהיל״ל חיתך ישבה כהם• לפי שהגדול‬
‫הוא ה ט ש א את הקטן ולפי שהחיה גדולה מ כ ל מ ה שלמטה מ מ נ ה • נ מ צ א ת‬
‫היא הנושאת אותם ויקראו ה ם שישבו כ ה ולא ה י א שישבה ב ה ם ו כ מ ו‬
‫שארז״ל הקב׳ ה מ ק ו מ ו של עולם ולא ה ע ו ל ם מ ק ו מ ו ‪:‬‬
‫יתן אומר ה מ ב ש מ ח צבא רב• בא להודיע כ ח ה ט ה ר ה והקדושה‬
‫והזיכוך שנזדככו ישראל ע ד היכן השיגם• שזכו שאפי הדבור שהים‬
‫יוצא מ פ י ה ק כ ״ ה היו רואים אותו כ מ ו שפירש״י ז״ל ע ״ פ וכל ה ע ם‬
‫רואים את הקולות רואים א ת הנשמע• וכ״ז מרוב ק מ ש ח שנתקדשו והיו‬
‫כמלאכים ו י ו ת ר ‪:‬‬
‫ל ״ כ ג צ ח מ ז מ ו ר לדוד‪ :‬יקים אלקים ו ט י ‪ .‬אפשר לרמוז ט כ ש ע ה שהיי‬
‫א ו מ ד מ ש ה לישראל לשאת את ה א מ ן היה אומר ק ו מ ה ה‬
‫ויפוצו אויבך ו י ט ה ו משנאיך מפניך‪ .‬וכשהי' אומר ק ו מ ה ה׳ אז ה מ ק ט ר ג '‬
‫והמשעי׳ נ כ נ ע י ם ו ט ר ח י ם מישראל• וכאן ניבא דוד ו א מ ר כי ב כ ט ט ת ישרל‬
‫אדני‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪QV‬‬
‫ובפשעיה‬
‫‪,‬‬
‫ןץךש‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫טוב‬
‫י‬
‫ו כ פ ש ע י ה ם נעשה ח ו מ ת אש וברזל‪ :‬בין ישראל לאביהם שבשמים ואינה‬
‫נ פ ס ק ת ע ד שירכו ישראל כזכוחם• כלימוד חורה ותפלה ו מ ע ״ ע וכיוצא‪.‬‬
‫וכשחפסק ה ח ו מ ה אז יכוא מלך המשיח־ ו ה מ ק ט ר ג י ם והמשעיניס נ כ נ ע י ם‬
‫יובורחים • וז״ש יקום לעתיד• לומר ע ת י ד ה ק ב ״ ה לקום להביא מלך המשיח‬
‫ו ל ה פ ס י ק החומה• וכשיבוא מלך המשיח והפסוק החו׳ ס ״ מ וכוחיחיו י ק ט ״ א‬
‫בורחים מלפני ה ק כ ״ ה ומלפני ישראל• וזהו יפוצו אויביו וינוסו משנאיו‬
‫מ פ נ י ו ולא ת א מ ר כ מ ה צער ב ה פ ס ק ת ה ח ו מ ה ‪ .‬א ע פ ״ י שאנו מהפללין‬
‫תפלות ככוונה ולומדים תור׳ התפלה אינה מ ו ע י ל ה והתו׳ אינה מ ו ע י ל ה ג ס‬
‫אנחנו לא נתפללו ולא נלמדו לז״א ‪:‬‬
‫כ ה נ ד ו ף עשן חנרוף ובו׳• לומר כצריכה העשן יצרכ ה ח ו מ ה א ע פ ״ י‬
‫שהיא ברזל• ו ע ו ד ח ה ח ך כמו הדונג שהוא רך מ פ נ י האש ונתך‬
‫כך ה ח ו מ ה ה ה י א כשישראל מרבים ב ע ט ד ת השי״ח• וכחורחו ובתפלתו‬
‫כ ה מ ס דונג מ פ נ י אש• וכשחפול ה ח ו מ ה גם ס ״ מ וחיילותיו יאבדו ואז יאבדו‬
‫רשעים מ פ נ י אלהים• ועכשו שנפלה ה ח ו מ ה כל מ י שמחפלל מ י ד תפלתו‬
‫ע ו ל ה לשמים• ומי שלימד תיכף ומיד ע ו ל ה ל ש מ י ם ‪ :‬וזהו וצדיקים ישמחו‬
‫ויעלצו וכוי• אפשר לומר כי כשרצה ה ק כ ״ ה לתת חורה לישראל• ה ק ד י ם‬
‫א מ ר ה לישמעאל• אמ״ל מ ה כ ת י כ כה• אמי׳ל לא תנאף• אמ״ל ו א ת ה‬
‫א מ ר ת ע ל י והוא יהיה פרא אדם ידו ככל ויד כל בו• א״ל ולמי אני נותנה•‬
‫אמ״ל תן אותה לישראל• אמ״ל מ א נ ו לקבל• אמ״ל אני אתן מ ת נ ה‬
‫להם כרי שיתפייסו ויקכלוה אבל אני לא אקבל• אמ״ל ו מ ה היא ה מ ה נ ה ‪.‬‬
‫אמ״ל אותו האור ש כ י א ת כי אעול ואתן להם׳ ו מ ה הוא האור פו״ר• ו א ם‬
‫לא הוא שכחן הי׳ אסיר לינשא להוליד• חזר ואמר לעשו כמ״ש לישמעאל‪.‬‬
‫אמ״ל ג ס אני אחן להם האור שיה כי ולא אקבל • ו מ ה ו האור רציצה‪.‬‬
‫וכי ישראל יהיו מצתין אלא אם לא כתן להם רשות‪ .‬אסור לישראל לשחוט‬
‫לאכול ולא לדון דיני נפשות כ כ ״ ר • וכמ״ש וזרח מ ש ע י ר למו שהוא‬
‫עשו• ה ו פ י ע מ ה ר פארן שהוא לשון פו״ר ולמה ה ק כ ״ ה התזיר התורה ע ל‬
‫ע ש ו וישמעאל וכי רוצה הקב׳״ה בתורתן‪ .‬אלא ע ל העתיד• שאם לא התזיר‬
‫עליהם• יאמרו אם כחן לנו התו׳ היינו מקיימה• וז״ש וצ־יקי׳ ישמחו יעלצו‬
‫ע ל שנתן להם ה ק כ ״ ה התו׳ והתזירה ע ל עשו וישמעאל• ונתנו להם ב‬
‫מתנות• עשו לדין דיני נפשות וישמעאל ל ע ס ו ק כפו״ר• וזהו אלקים שהוא‬
‫ב״ר שדנים דיני נפשות מצד עשו• ומצד ישמעאל פ‪1‬״י וזהו וישישו כ ש מ ח ה‬
‫ע ל מ״ש רז״ל השרוי כלא אשה שיוי כלא שמחה‪:‬‬
‫לאלקים זמרו שמו וכוי• לרמוז ע מ ש ״ ל כשתפסוק החומה• אז שירן‬
‫לאלקים זמרו שמו ככינוי הוי״ה כ נ ו ד ע כשיבוא מלהמ״ש• י כ א י ת ה‬
‫ש ע ה סולו לרכב בערכות• ת ע ש ו מ ס י ל ה ו ת ע ל ה תפלתם לרוככ ע ר כ ו ת ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ואז‬
‫‪$tfh‬‬
‫דדו‪ #‬למתן ר]ורה‬
‫כד‬
‫‪Sib‬‬
‫ואז ביה שמו י ה י ה שלס• ועלזו לפניו ממש־ אכי״ר‪:‬‬
‫י ת ו מ י ם וכו׳• כשהקב״ה רצה ליהן התו׳ נמלך ע ם המלאכים־ א מ ״ ל‬
‫אבי‬
‫ת מ ר ה גניזה לפניך אלפים שנה קורס שנכרא ה ע ו ל ם והיית‬
‫מ ש ת ע ש ע כ ה ועכשיו מ צ ה ליהן אותה לכ״ו שאינם י ו ד ע י ם מאומה־ א מ ״ ל‬
‫ה ם שיקבלוה לפי שכל מ ה שכתוב בתו׳ ביש־אל שייך‪ .‬אכל אתם לא שייך‬
‫ב כ ם לא• לא תרצח ולא ת נ א ף ולא ה ח מ ו ד וכוי• אמ״ל יבואו ה ם ו י ט ע נ ו‬
‫ע ל עצמם• אמ״ל כך כתיב בתירה היתומים אכ״ד ט ו ע ן ומליץ ע ל י ה ם‬
‫ואפוטרופוס• ועכשיו ישדאל יש להם דין יתומים• יאני ה י א הדיין וכשכילם‬
‫אני טוען• וזהו א כ י יתומים ודיין אלמנות אלקים כ מ ע ו ן קדשו‪ .‬וישראל‬
‫ל מ ט ה ואני ט ו ע ן כשכילם ‪:‬‬
‫א ל ל ן י ם מושיכ יתירים וכוי• כי ק י י ם שנתנה תורה אפי׳ ה מ ל א כ י ם לא‬
‫יכלו לשכח לפני הקבי׳ה לפני הפרגוד‪ .‬ולא היו הולכים מ ר ק י ע‬
‫י‬
‫ליקיע• ע ד שנתנה חידה ו ה ק ר י כ ם לפניו‪ .‬כי כל שכת שמשכתים ה מ ל א כ י ׳‬
‫אינם יכולים לשכח ע ד שמשכחים יש־אל חחלה• ו ע ו ד אותם הניצו׳ שפגמו‬
‫ישראל כמצרים• מ ה ם היו ניזונים הקלי׳ וכשנתנה התורה נתקנו ישראל‬
‫ונכשמ• והקליפות לא ה י ה להם כ מ ה ליזון ואין לך זמן ש נ כ נ ע ה ס ט ״ א‬
‫ה כ נ ע ה גדילה ע ד לתהים כאותו זמן שנתנה התורה• וזהו אלקים מושיב‬
‫יתירים שהם ה מ ל א כ י ם כ ע ת שנתנה תירה הישיכם לפניו ומיציא אסירים‬
‫שהם הניצו׳ שהוציאו יש־אל ממצרים שלא כהיגן עכשיו ככשמ יזה היא‬
‫כ כ י ש מ ת ת ז מ ככשיות• ואך סוררים שכנו צחיחה• עכשיו שהניצו׳ נ ת ק נ ו‬
‫לא מצאו כ מ ה ליזין‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ t T p s‬כצאהך לפני ע מ ך יכו׳ זש״ה ויאמר ה׳ מ ס י נ י כא־ צ״ל לסיני‬
‫כא‪ .‬אלא ה ק כ ״ ה ית״ש ה י ה כסיני ייצא לקראת ישראל להקביל‬
‫פניהם כחתן היוצא לקראת כלה• זה״ש אלקים בצאתך לפני ע מ ך ‪ .‬שהיית‬
‫כסיני ויצאה להקביל פ נ י ישראל בצעדך טשימין סלה• א ע פ ״ י ש ה ק כ ״ ה‬
‫דירתו כשמים • עכשיו כשכיל ישראל יצא מ ן הר סיני ונתן צעדיו‬
‫בשביל ישראל‪:‬‬
‫א ר ץ רעשה אף שמים וכוי‪ .‬ארז״ל כי כל זמן שלא קבלו ישראל ה ת ו ר ה‬
‫הי׳ העול׳ מ ת מ ו ט ט ו מ ת נ ו ע ע ולא הי׳ קיום לשמים ולארץ• וכך א מ י ו‬
‫השמים והארץ לא כ י א ת אותנו• אלא כשביל התורה כמ״ש אם לא ב י י ת י‬
‫יומם ולילה חוקית שמים וארץ לא שמתי• וכמ״ש ארץ יראה ושקעה• אם‬
‫יראה ל מ ה שקטה• ואם שקטה ל מ ה יראה• אלא קודם שנתנה תירה יראה•‬
‫ע ד שנתנה תורה שקעה• ולא ש ק ט ה ע ד שנתנה ע ל הר סיני שהוא״ענע•‬
‫ו ע ״ י ישראל שאין אלקיתו ית׳ אלא ע ״ י ישראל• זה״ש ארץ ר ע ש ה אף שמים‬
‫נ ט פ ו מ פ נ י אלקים כ ע ת נתינת התודה• כשאמר להם ה ק כ ״ ה אני טתנה‬
‫‪1‬‬
‫על‬
‫ןץףש‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫טוב‬
‫ע ל הר סיני• ו ע ״ י ישראל מ י ד נתקררה ד ע ת ה • וזהו סיני מ פ נ י א ל ק י ם‬
‫ג ם ה ״ ס נ ר ת ע ע ד שאמר לו לישראל ‪:‬‬
‫נרכות וכי׳• כשהקב״ה א מ ר ב׳ דברים אנכי ולא יהיה לך מ י ד‬
‫‪Q^i‬‬
‫פרחה נשמתם ומתו־ ינעשו פגרים מתים• ולמה ה מ י ת ם ה ק כ ״ ה •‬
‫א מ ר ה ק כ ״ ה אם אני מ נ י ח ם כאלו הגופות• אלו ה ג ו פ ו ת אינם ראוים ל ק ב ל ת‬
‫התורה• לפי שהם מ ז ו ה מ י ם ממצרים• ולכן אני מ מ י ח ם ומוריד ל ה ם‬
‫טל מ ן השמים־ שעתידים ה מ ת י ם להתיות כו• זש״ה גשם נרכות ת נ י ף‬
‫אלקים ט ל של ת ת י י ת המחים• ח נ י ף אלקים והחיים• ולמה המית׳ לפי שנחלתך‬
‫ונלאה א ת ה כוננתה ע ו ד ם מ ז ו ה מ י ם לפניך ו ה מ י ת ם והחים כ ט ל ‪:‬‬
‫ח י ד ת ך ישבו כ ה ונו׳• אפשר במשח״ל כי ח׳ נשמות יש באדם• ואלו‬
‫ה ן ‪ :‬נפש• רוח• נשמה• חיה• יתירה• זו ל מ ע ל ה מזו‪ .‬ואין לך‬
‫י‬
‫שוס אדם זוכה לחיה יחידה כ ״ א ארה״ר יאותר הדור שקכלו ההורה ו פ ר ח ה‬
‫נשמחם וחיו• ו כ מ ה ה ח י ה אותם נחן להם חיה ו כ ה חיו ועור הקבי׳ה ח ש י כ‬
‫לישראל כאותה שעה כ מ ו העני• מ ה ה ע נ י נ ו ט ל ואינו טחן• אף ה ם נ ו ט ל י ם‬
‫ואינם נותנים• פי' הם לקחו התורה כחנם• ולא נחנו להקכ״ה כ ה מ א ו מ ה‬
‫זש״ה חיתך ישכו כה• שהם ישראל שזכו לחיה יחידה מ ה שלא זכה שום‬
‫דור כעולס‪ .‬ישכו כ ה דהיינו נחיישכו וכה זכו וחיו• ו ע ו ד ה ק כ ״ ה נ ת ן‬
‫להם התורה כלא שום מ מ ו ן ולא כ צ ע ולא שותד• וזהו תכין כ ט ו כ ת ך‬
‫לעני אלקים‪:‬‬
‫יתן אומר וכו׳ ארזי׳ל כי כשהקכ״ה מוציא א ת הקול היו ישראל‬
‫ך־}׳‬
‫רואים ע י ן כ ע י ן כ מ ו ה א ד ם הלוקח כלי מ י ד ליד• והיה בדבור מ מ ש‬
‫ליקח מ ה שלא ה י ה בשום דיבור מעילם• והיה הרכור הולך לישיאל ו א ו מ ר \•‬
‫לו אני הדיבור פלוני הקבלני אם לא• א ו מ ר לו ה ן • כ מ ה ו כ מ ה א י ת י ו ת ;‬
‫יש כי• ורמזים ודרשים וסודות ופשעים יש כי• ת ק ב ל נ י אם לא• אומד לו*‬
‫הן‪ .‬ע ד שכל הרכרות היו מחזירים אתר ישראל כולם• וקבלו ואמרו נ ע ש ה ;‬
‫ונשמע• וזהו ה׳ יהן אומר ו ה י ה צ״ל אדני אומר• אלא זה הקיל ה י ה כ ו‬
‫מ מ ש והיה ניחן ביד ורואים אוהו ישראל שנא׳ וכל ה ע ם רואים א ת ה ק י ל ו ׳ ‪:‬‬
‫ו ע ו ד הרכור היה הולך לכל ישראל• ואומר אני הדבור פלוני תקבלני א ם‬
‫לא־ אומר לו הן• וזהו המכשרות הרכור לישראל וזהו צבא ר כ ‪:‬‬
‫צכאות וכוי• אס תשככוןוכו׳• א ר ז ״ ל כ א ה ה ש ע ה שעלה מ י ע ״ ה‬
‫למרום לקכל הורה‪ ,‬אמרו ה מ ל א כ י ם ת נ ה הודך ע ל השמיס־ ו כ מ‬
‫טצדקי מילין וארו מ ה אדם ו ת ד ע ה ו וכן אדם וחחשכהו‪ ,‬ארם להכל ד מ‬
‫י מ י ו ‪ .‬כ צ ל ע ו כ ר ‪ ,‬ה׳ ה ט שמך ותרד ו ט י ע מ ד ה שכינת רם ונשז ו ל מ ד ה‬
‫ע ל י ה ם זנות והשיבה י<ן כ כ ם ז ט ת ו ג ז ל ונאוף וכו׳ מ י ד נתמלא ה׳ ב ר ח מ י ו‬
‫וזהו מלכי צכאות שהם ה מ ל א כ י ם ידודון ידודון מרננים ל מ ה ישראל יקבלו‬
‫‪1‬‬
‫מלכי‬
‫ק‬
‫ה‬
‫‪4‬‬
‫תורה‬
‫^ ‪1‬‬
‫)‪ft‬‬
‫" ^‪^rt^i‬‬
‫תורה• וזהו ו ע ת כית שהיא השכיכה תחלק שלל‪ .‬השיכה ע ל דברי ט ע נ ו ת ם‬
‫ולפי׳ אומר אם רצית להתקיים בירכם אס תשנבון בין שפתים• לשון שפיתת‬
‫תנור וכיריס‪ .‬אם תהקיים בירכם השכינה ת ה י ה שוכנת ע מ כ ם ־ וזה הוא‬
‫כ נ פ י יונה נ ח פ ה ב כ ס ף ואכ־ותיה ביי־קרק חרוץ׳ היונה היא כ נ ס ת ישרג!‬
‫א ם ישרחל לומדים התירה ועוסקים כ ה ו מ ק י י מ י ם מציחיה• אז השכינה‬
‫מ ת כ ס ח כמצות של ישיאל• ואם ח״ו כמילים מ ד ״ ת ואינם מ ק י י מ י ם א ת‬
‫המצית אז נשאית ע י ו מ ה ‪ .‬וזהו אם תלמדו ותקיימו כנפי יונה נ ח פ ה כ כ ס ף‬
‫ואברותיה בירקרק חרון‪ .‬ו ע ו ד אם תשכסץ כין שפתים• שפתים כ מ ש מ ע ו‬
‫שתי שפתות הורה שבכתב ותורה של כ ע ל פ ה לפי שתורה ש כ כ ח כ‬
‫רומזת ל ה ק ב ״ ה ותירה ש כ ע ״ פ רומזת לשכינה זה וזה מחוברים יחד• ואם‬
‫ע ו ש ה רק א ח ת מ ה ם עישה פירוד ח״ו• וזהו אם תשככון כין שפתים‬
‫דהיינו אם ת ע ס ק ו ן בשתי שפתות תורה שבכתב ותו׳ שכע״׳פ כנפי יונה‬
‫ואברותיה בירקרק ח מ ץ ‪:‬‬
‫ש־י מלכים ונו׳ הר אלקים וכי׳• אפשר ע פ ״ י משארז״ל מ א ח ז‬
‫פני כ ש ז פ י ‪ ; :‬עליו עננו• נ ל א ו ת ואות מאותיות החורה יש‬
‫כ ה ששים רכיא יותיות ב י י ש זה ששים י ב ו א פירושים־ ר״ת פרש״ז• וכן‬
‫בפר״ש יי׳ת כלמרו פירושים ששים רכוא־ וארז״ל כ א ו ת ה ש ע ה שעלה‬
‫משה למרום רצו המלאכים לשייף אוהו כהבל פיהם• ע ד שאמר לו ה ק כ ״ ה‬
‫אחוז ככ״כ והוא אחז ולמד ששים רכוא פירושים• וכשלמדם נצת ה מ ל א כ י ם‬
‫ודחה איתם• ונעשה ההבל שבפיהם שרצו לשיוף אותו כשלג• ולא שרפו‬
‫אותו• וזהו כפ־ש שדי מלכים בה• דהיינו שיי כשראה המלאכים רצו לשרוף‬
‫י אותו ואינו י ו ד ע ששים רכוא פי״ושים• מ י ד אמ״ל אתוז כ כ ס א כבודי ו ת ד ע‬
‫אותם• אותי ההבל השלג כצלמון• והוריד תד־ה ע ל הר אלקים• חורבה ע ל‬
‫הר בשן• דהיינו שמן ומדושן הי־ גכניניס הר כשן דהיינו נ כ ח ד הר בשן‬
‫מהר גבנונים‪:‬‬
‫• כש־צה ה ק ב ״ ה ליתן חורה ע ל ה ״ ס‬
‫‪T‬‬
‫‪3‬‬
‫׳‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫נ ז ד ע ז ע ו כל ההרים וגבהו ע ד לשמים וכל א׳ מ ה ם אומר ע ל י‬
‫יתן תורה• וזהו ל מ ה תרצרון הרים גבנונים• לא ע ל ההרים אני מ צ ה ליתן‬
‫ק ו ר ה כ״א ע ל הר ה ע נ י ו ח מ ד אלקים לשבתו• ולעולם לא זזה שכינה‬
‫מ ה ר סיני• וזהו אף ה׳ ישכון לנצח‪:‬‬
‫אלהים וכו׳• ארז״ל כי ה מ ר כ ב ה של ה ק ב ״ ה יש כ ה ל ע ו ״ ע שתי‬
‫לכב‬
‫רככית ושני אלפים• וכל א׳ מיש׳ כ נ ג ד המלאך וכאותה ש ע ה היו‬
‫ישראל ככ׳ רכבות ושני אלפים• וזהו־ ר כ כ אלהים רכיתים שהם שתי רבבות‬
‫ושני אלפיים שנאן ה ‪ £‬המלאכים• ה׳ בם סיני בקדש דהיי׳ כשכיצ‬
‫יןדושת׳ ישראל נמצאו בהם־ כ מ ו המלאכים ב׳ ר כ ט ת ו ב א ל פ י ם ‪:‬‬
‫בפליצן‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫)יג(‬
‫עלית‬
‫י"*^'\'‬
‫חלשי‬
‫לררע‪.‬למהן הוךח‬
‫י‬
‫טוב‬
‫עלית‬
‫למרום שכית שכי וכו׳ אפשר כמשיז״ל כי כ ש ע ל ה משה ל מ י י ם ז‬
‫המלאכים רצי לשריף איתי ולמה רצי לשריף אותו• לפי שלא •‬
‫ה י ה יודע ששים רכוא פירישים‪ .‬ע ר שאמ״ל ה ק כ ״ ה אחוז ככסא כ כ י ד י‬
‫והיא אחז ו י ד ע ששים רכיא פירישים• יאז כש־־אי המלאכים שמרע׳׳ה י ד ע‬
‫שי׳ ר פירושים ונצחם• כל מלאך נתן לו כ מ ה סירות ורמזים ו כ מ ה חידושים‬
‫עיכים• ואף מלאך ה מ י ת נתן לי סור הקערה• ואף עשו וישמעאל כתכו‬
‫לי כ׳ מ ת נ י ת פו״ר ודיני נפשית למי שנתחייב ככ״ד מיתה• יכיליס כ ״ ד‬
‫להורגו• וזהו ע ל י ת למרום שבית שבי שהיא התו׳ לקחת מתכית כאדם•‬
‫מ ה מ ל א כ י ם שהם השירית שהיסיפו לך• ע ל התו׳ כשביל הארס‪ .‬ואף סוררים‬
‫שהם שרו של עשו וישמעאל• לשטן יה אלהים• י״ה לאשה ילאיש מ ק ו ד ם‬
‫היו אש ואש• ועכשיו כשמזדיוגים כתוסף בהם שם י״ה כאיש ובאשה• אלהים‬
‫הוא דין שהוא כ״ר שדנים בו דין מ י שנתחייב מ י ת ה בכ״ד ל ה ו ר ג ו ‪:‬‬
‫ב ל ו ל ה׳ יום יום י ע מ ו ס וכוי‪ .‬צריך האדם שיעשה כ ע צ מ ו זה הסייג•‬
‫אעפ״׳י שכיון וחשב כ ע צ מ ו שהיום מתפלל מ א ד מתר י א מ י ש מ א‬
‫אותה התפלה אינה מ ת ו ק נ ת ותשובה לעלות לשמים• היום אתפלל כ ד י‬
‫לתקן מ ה שעויתי אתמול שמא דלגתי אות או תיבה• וכשיעשה כך מ ק ד י כ‬
‫הישועה• וצמיתת משיחנו מ ה י ה תבוא• וזהו כריך ה׳ יום יום א ע פ ״ י שהתפלל‬
‫אתמול• וגם כ ה יעשה למחר• האל ישועתנו סלה• יחיש כ מ ה י ה ה ג א ו ל ה ‪:‬‬
‫לנו אל למושעות וכי׳• מצינו אל ככל מ ק י ם ח ס ד הוא• שנאמד‬
‫האל‬
‫ת ס ד אל כל היום• וא״כ ואל זועם ככל יום גם זה כמותם• לא‬
‫אמר ואלקים זועם אלא אל זועם חשד לישראל זועם לאוה״ע• וזהו שהשלים‬
‫ולאלהים א י ׳ שהיא מ ד ת דין ג מ ו ר ה לאוה״ע• למות תוצאות מ ק ־ ה ל ה ם‬
‫מ ק ר ה של מניין תוצאות של מ י ת ה ‪:‬‬
‫א ל אלהים ימחץ ראש וכוי• אמרו׳ ל אלמלא ה ק כ ״ ה מ כ נ י ע ותופס ע מ ו‬
‫ראש ה מ ק ע ׳ ס ״ מ לא ישאר משונאיהם של ישראל שום א׳ ו מ‬
‫כ ק ד ק ד כך עושה כלא ראש מ ש פ ע ודין וקערוג כש״כ יק״ו אם ה י ׳‬
‫לו ראש• זהו אך ל מ י ע ו ט אלהים ימחוץ ראש אויביו ל ע ת י ־ אפי׳ ימחץ‬
‫ראש אויביו שהיא ס ״ מ ראש ה מ ק ט ר ג י ם לפי שעיקר ה ק ע מ ג הוא מ ה ־ א ש ‪,‬‬
‫וזהו קדקוד שער ס ״ מ יכיחיתיו מתהלך כ א ש מ י ו ‪:‬‬
‫א מ ל ה׳ מכשן אשיב וכו׳ ל מ ע ן ת מ ח ץ רגלך כדם וכו׳ לפי ש ה מ ל א כ י ס‬
‫ק ט ר ג ו ע ל יש׳ ע ל קכלת התורה כנז״ל• וכשהיו ישראל ע ו מ ד י ם‬
‫ע ל הים לא הניח ה ק כ ״ ה המלאכים לשכחו ע ד שיקדימו ישי ו ע ו ד ב ס י נ י‬
‫שהמלאכים ירדו לכבוד יש׳• א״כ ישראל הם המשובחים• ה ס שראויים‬
‫לקבלת התורה• זהו א מ ר ה׳ מכשן שהוא סיני אשיב תשוכה למלאכים שהם‬
‫הורידו‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫מודדו לככוד יש*אל ו ע ו ד אשיב תשובה ממצולות ים• שישראל ק ד מ ו ‪ .‬ל ו מ ר‬
‫שירה• ל מ ע ן תמחץ רגלך ע ת ה כשקבלת התו׳ ה כ נ ע ת ל מ ק ט ר ג י ם שהם‬
‫לשון כלביך ה מ ק ע ר ג י ם ואומרים אינם ראויים לקבלת התורה והם ע ת י ד י ם‬
‫ל ה ע י ר שקכליה ולתת שוחד לישראלי ע ד שיקבלוה• וזהו מאויבים מ נ ה ו י ע י ד ו ‪:‬‬
‫‪ I f S l‬הליכותיך כו׳ דהיינו כשראו שהקב״ה נ ת ג ל ה ע ל הים כשביל‬
‫ישראל ונתגלה כסיני כשביל ישי־אל ויצא לקראתם מ ס י נ י כ ת ת ן‬
‫היוצא להקביל פני כלה‪ .‬שתקו ה מ ק ע ר ג י ם ולא ע נ ו מ א ו מ ה וזהו ראו‬
‫ה ל י ט ח ך אלקים כים* והלכות אלי מלכי כק־ש כסיני• שהקכ״ה יצא להם‬
‫לפיכך שתקו ‪:‬‬
‫ק ד מ ו שיים אתר וכו׳ במקהלות וכו׳ שם כנימן וכו׳• אפשר ק ד מ ו שרים‬
‫שהם ישראל לומר שירה ע ל המלאכים שהם נוגנים דהיינו מ נ ג נ י ם‬
‫לה׳• וארז״ל אפי׳ הנשים של יש־אל ק ־ מ ו למלאכים וזהו אחר נתאחדו ע ד‬
‫אחר הנשים‪ .‬וזהו כתוך ע ל מ ו ת תופפית• דהיינו הנשים שכחו כחוך כ נ י‬
‫ישראל וכין המלאכים• במקהלות כי ארז״ל ראה שפחה ע ל הים וכו׳‪ .‬וזהו‬
‫במקהלות כרכו אלקים ואמ״ו שירה־ ואפי׳ עוברים ש ב מ ע י א מ ן אמרו‬
‫שירה־ שנאמר מ פ י עוללים ויונקים י ס ־ ת עוז• וזהו ה׳ מ מ ק ו ר יש־אל היו‬
‫רואים אותו כאספקלרייא ואמרו זה אלי ואנוהו• שם כנימן־ כשכאו יש־נ!‬
‫לעבור כים לא ע ב ד ו ע ד שייבש הים לחרבה• ואח״כ יעברו• א מ ״ ל‬
‫משה לא יתרב ע ד שתישלכי לתוכו והים יחרב• ולא רצה שים א׳ לקפוץ‬
‫לים• ובא שבט בנימין וק‪-‬ם וכשק־ם באו שרים לרגום אותו הם זבולון‬
‫ונפתלי‪:‬‬
‫צ ו ר ״ ! אלקיך עוזך וכוי• לומר כל שבת וגדולה וכבוד ושררה שבא לישראל‬
‫הוא כשביל התורה• וזהו צוה אלקיך עוזך‪ .‬כ ע ל י ה ע ו ז שהיא‬
‫התורה ללמוד אותה• וזהו עוזה אלקים שהיא התורה זו פ ע ל ת ל נ ו ‪:‬‬
‫כ ג מ ר א דשכת פ׳ רבי ע ק י כ א וז״ל אר״א כ ש ע ה שהקדימו ישראל‬
‫אץ‪/‬א‬
‫נעשה ל נ ש מ ע יצתה כ ת קול ואמרה להם מי גילה לבני רז זה‬
‫שמלה״ש משתמשץ כו דכתיפ כרכו ה׳ מלאכיו ג כ ו י י כ ח עישי דברו‬
‫לשמוע כקול דברו״ ברישא עושי והדר ל ש מ ו ע ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ישראל שניתן להם כלי חמדת• חכה יתירה כורעת‪.‬שניתן להם כלי‬
‫חמדה‬
‫חביבץ‬
‫דרוש למתן ת ו י‬
‫חיףש‬
‫ה‬
‫טוב‬
‫ח מ ד ה ‪ .‬כניתן להם שעשועים של מלכו של עולם כ ת מלך כבודה• כ ה נ ב ר א ת‬
‫העולם ועציה נתיס־ה• היא שורשה היא זיוה היא ה־רה היא הודה• אשרי‬
‫אדם יחזיק כ ה לומדה ומלמדה• ע ץ חיים ה י א למחזיקים כ ה לשמה‬
‫ע ו מ ד י ם ע ל התודה ועל ה ע ב ו ד ה ‪:‬‬
‫כמדרש כ ש ע ה שקבלו ישיאל את התורה נתקנאו א ו מ ״ ה א מ ר י‬
‫מ ה ‪.‬ראו אלו להתקרב ה ה ם ה ק ב ״ ה פיהם א״ל הביאו לי ס פ ר‬
‫יחוסין שלכם כשם שבני מביאים שנא׳ ויחילרו ע ל ל פ ח ו ת ה לבית א כ י ת ם‬
‫ע כ ״ ל ‪ :‬ו ה מ א מ ר הזה כבר צווחו ביה קמאי וכתראי ר מ ו ר ע ת זאת בכל‬
‫האיץ רהקכ״ה כ ח ח ל ה החזיר התורה ע ל א״ה ולא רצו לקבלה ו א ח ״ כ‬
‫ב א לישראל כ מ ו שדרשו מ פ ס ו ק ויאמר ה׳ מסיני כ א וכוי• ותו מ ה זה‬
‫תשובה השיב להס ה ק ב ״ ה הביאו לי ס פ ־ י ו ח ס י ן ‪:‬‬
‫ו ק ו ד ם שנכא לפי׳ מ א מ ר זה נדקדק תחילה כ מ ה שאמר כזוהר הקדוש‬
‫רבשעה שרצה ה ק כ ״ ה ליחן התודה קרא חחילה לס״מ שרו של‬
‫עשו א״ל תרצה לקבל התורה• א״ל מ ה כ ת י ב בה דלג וא״ל לא תרצח•‬
‫אייל אני נהכרכתי ו ע ל חרכך ת ת י ה ועכשיו זו היא ה ע ב ר ת ממשלחי ואי׳ ל‬
‫בני י ע ק כ להם ראוי לקכלה־ חזר וקרא לרהכ שרו של ישמעי‪ 1‬וא״ל ח י צ ה‬
‫לקבל התורה וא״ל מ ה כתיב ב ה דלג וא״ל לא תנאף‪ .‬א״ל אני נ ח כ ר כ ח י‬
‫ידו ככל ויד כל בו ועכשיו זו היא ה ע ב ר ת ברכתי אייל תן אותה לבכי‬
‫יעקכ• ואמר שם כזוהר משל לכ׳ילך שהיחה לו צלוחית של ס ם חיים ורצה‬
‫ליחנה לכנו והיה ירא מ ע ב ד י ו שאם יהגלה להם הדבר יהרגו הכן ו י ע ל ו‬
‫הצלוחית מ ה ע ש ה המלך ע ש ה ס ס ה מ ו ח עי׳ פ הצלוחית ואמר לעבדיו‬
‫תרצו בצלוחית זה כיון שראו סם הלנית נתין כפיה אמרו זה אינה ר א ו י ה‬
‫איתא‬
‫ז‬
‫כ״א לבנך• כך ה י ה כקבלת ה ת ו ר ה ‪:‬‬
‫כ ע י נ י כל אדם יפלא איך ה ק כ ״ ה ח״ו יעשה רמאות כזו חלילה‬
‫‪r u m‬‬
‫ה י ה לו ל ה א י ת להם כל מצית ושביש ולא זו כלבד אלה לא‬
‫א מ ר להם אלא לא הרצח ולא ת נ א ף ריש להם ת י ע ו מ ת בהם ל ה ע כ י ר מ מ ש ל ת ם‬
‫כ מ י ש ע ע נ ו הם• ו ע ו ד אמרו רז״ל דלעתיד לבא ע ת י ד ה ק ב ״ ה לענוש או״ ה‬
‫ע ל שלא קבלו התורה• והשתא לפי דברי הזוהר יש להם פתחון פ ה לומר‬
‫ל מ ה רמיהנו דלא ה ו ד ע ת לנו ר ק לא לךצח ולא הנהף ‪:‬‬
‫ו א ‪ ^ 3‬ר לומר דח״ו תצא שגגה זו מידו יה׳ והתורה מ ע י ד ה אל א מ י נ ה‬
‫ואין ע ו ל צ־יק וישר הוא‪ .‬וגם ע ת ה כ מ ח ן חורה לא נ ה נ ק‬
‫ע ם או״ה רק כ א מ ת וישר• והוא דהנה נ ו ד ע רשכע מצות נצטוו כ נ י כת‬
‫וקבלוה עליהם כמ״ש רז״ל מ פ ס ו ק ריצו ה׳ אלקים ע ל ה א ד ם וכו׳ והכי ק ר ת י‬
‫לא תרצח ולא ת נ א ף ה ס ככלל ז׳ מצות• כמ״ש־ ? ר ל ע ל ה א ד ם זו שפ״ד ש נ א‬
‫שופך דם האדם לאמ*־ זה׳ גילוי עריות כמי׳ש ל א מ ר ה ן ישלה א ת א שקו• ו ס ‪$‬‬
‫לא‬
‫י‬
‫י‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫ל א ק י י מ י ם וכיין שראה ה ק כ ״ ח שלא קיימום והם אדוקים ו ד ס ק י ם ה י ב ם‬
‫ברציתה וכניאוף כשבא ה ק כ ״ ה ליחן התורה לא״ה וא״ל מ ה כ ת י ב בס•‬
‫א ״ ל לא תיצת לא תנאף• כלימר אני כבר צייתי א ת כ ם ע ל ה י צ י ת ה ו ע ל‬
‫ה נ י א ו ף וקכלתם ולא קיימתם• ועכשיו אם תוכלי ל ע מ י ר מ כ א ן ו ל ה כ א‬
‫ב מ ה שקכלתם כ כ ד אני ט ת ן לכם כל התורה ככללותה ואם לא תוכלו‬
‫ל ע מ ו ד כ מ ה שקכלתם ככר אין כידכם כלום לא בישן ולא בח־ש• והשיבי‬
‫שאינם יכולים ל ע מ ו ד כיציתה וכניאוף וזה •גרמא שלא נ י ת נ ה להם התירה•‬
‫ו כ ז ה איש דלא רימה אותם ח ס והלילה אלא ה ו ד י ע להם ה א מ ת והישר‬
‫ו ה ם לא רצו לקבל והמשל שעשה בזוה״ק אתי שפיר ג ם הוא ע ״ פ האמור‬
‫דהמלך• כ ב י ציוה ל ע ב ד י ו ד ס ם ח מ ו ת ישמרו ע צ מ ם מ מ נ ו שלא יזיקו בו‬
‫אחרים ולא יעשי כי כרצונם ר ק כרציןהמלך והם לא כן עשו היו ע ו כ ר י '‬
‫ע ל גזירת המלך ועישים כו כרצונם כשכא המלך לתת לכנו ס ם חיים ע ם‬
‫ס ם ה מ י ת ס ם תיים שיהנה מ מ נ ו וסם ה מ ו ת שישמור ע צ מ י מ מ נ י יצא‬
‫ישתמש בו הקרים ע ב ד י ו תהילה אם יוכלו מכאן ולהכא להזור כ ה ם ולשמור‬
‫ס ם ה מ ו ת שלא ישתמשו בו הרי הכל נתון להם ואס לאו לאו• ואינחו‬
‫א פ ס י ד ו אנפשייהו ו א מ מ שאינם יכולים לשמור וליכא רמאות ח״ו• וכזה‬
‫יכא ה מ א מ ר ע ל נכון דנחקנאו א ו ״ ה דהם חשבו דאין שום כריה י כ ו ל ה‬
‫ל ע מ ו ד בפני יצה״ר מצר ה ע ר י ו ת והגזל וחשבו דח״ו הקכי׳ה לא ציוה ישרן!‬
‫ע ל ה ע ר י ו ת לפי׳ אמרו מ ה ראו אלו ל ה ת ק י כ כלו׳ אם מ ה שהראה לנו‬
‫ה ר א ה להם‪ .‬דהיינו ה ע ר י י ת אינם יכולים ל ע מ ו ד ו ס ת ם ה ק ב ״ ה פ י ה ם א מ ר‬
‫להם שוטים אתם• רציווי ה ע ר י ו ת אינו דכר חדש כ כ ר מ א ר ם הראשון תל‬
‫ה ת ו ב ה ע ״ כ נברא ואתם ה פ ר ת ם א ת הכריח ולא ק י י מ ת ם וישראל ק י י מ ו‬
‫ו ש מ מ הכרית שהרי היו כמצרים כששים רבוא ושם יה מ ע י ד ע ל י ה ם שכולם‬
‫קדושים וגדורים מ ן העריות וזהו שאמר להם ה כ י א ו ס פ ר יחיסין שלכם‬
‫כשם שכני מ כ י א י ם שכני שמרו ע צ מ ם ככר ו ל ה ט לא ה י ה להם ה י ב ר קשה‬
‫עכשיו ואתם לא ש מ י ה ם ע צ מ כ ם ככר לפי' כ א לכם ה ד ב ר קשה עכשיו‬
‫לפרוש וזו היא ה ס ת י מ ה שסתם להם פ י ה ם ‪:‬‬
‫א י נ מ י אפשר לפרש כאופן אחר מ ה שנתקנאו או״ה ואמרו מ ה דאו‬
‫• אלו להחקרב ד ה נ ה ישראל משיצאו ממצרים ו ה ק כ ״ ה מ ת נ ה ג‬
‫ע מ ה ם ב ק ר י ט ת ובדביקות ו א ה ב ה ואחוה כ א כ ה ט ה ג ע ם כ ט כרי ל ש א ו ע‬
‫דבריו ת ח י ל ה ק ר ע להם ה י ם והגיז א ת השליו ועשה ע מ ה ם נ ס י ם ונפלאות‬
‫והתחיל להורוחם וללמדם מ ק צ ת הדינים ונחן להם ה ש כ ת וכ׳יז כדי לקרבם‬
‫‪ .‬כדי שלא י כ ע ע ו כ ש ע ת ק כ ל ת ה ת ו ר ה ולא ת ה י ה ע ל י ה ם כמשא ככד‪ .‬ולפי'‬
‫א ו ״ ה כשקכלו ישראל ה ת ו ד ה נ ת כ ו נ ט ואמרו שח׳״ו שלא כדין ע ש ה ל ה ם‬
‫ק ק ל ' ה שישראל ה ת נ ה ג ע מ ה ם קורם־קכלת התורה ב א כ ה מ ת נ ה ג ע ם בנו‬
‫‪:‬‬
‫לח‬
‫ועושק‬
‫ןץףש‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫י•‬
‫נץפ‬
‫ועושה לו יצונו ככל מ ה שיוצה כ ת א ו ת לכו ובכל יום ויום מתחיל ל ח נ כ ו ;‬
‫ולהדריכו כמצות החילה מצית הקלות ו א ח ״ כ החמורות• והס לא כן ע ש ה‬
‫ל‪-‬הם לא עשה להם שום קורכה ולא ה י א ה להם שום א ה כ ה רק מ ת ה י ל ה‬
‫א מ ר להם תקכלו את התורה פתאום כלי שום הדרכה מתהילה• זהו ה ק נ א ה‬
‫שנתקנאו ואמרו מ ה ראו אלו ל ה ת ק י כ כלו׳ אלו שרצה כ ה ם היה מ ד ר י כ ם‬
‫ו מ ח נ כ ם ומקרבם מקוד׳ מ ע ע מ ע ע ע ד שבשעת ק כ ל ת התו׳ מצאו ע צ מ ם‬
‫מרוצים ומוכנים ונוחים ל ש מ ו ע והם שלא רצה בהם לא הראה להם שום‬
‫ק ו ר כ ה מקודם זה רק כ פ ת ע פתאום רצה להשליך ע ל י ה ם המשא ל פ י כ ן‬
‫נתקנאו או״ה ע ל ה ה ח ק י מ ת שהיתה לישראל מ ח ח י ל ה והם לא היתה להם‪.‬‬
‫ו ס ת ם ה ק כ ״ ה פ י ה ם כ ט ע נ ה א מ ת י ת והיא שמירת העריות• א מ י ל ה ם‬
‫ה ע ר י ו ת ככר מצווים כלכם מ א ר ם הראשון וישראל שמרו אותם שהרי ש ע י‬
‫מ ע י ד ע ל י ה ם לפי׳ כיין שהם ה ק ד י מ ו לקיים ולשמור הייתי מ ק י כ ם מ ע ע‬
‫מ ע ט כדי שיוכלו ל ס מ ל את כל עול התורה ככללוחה• ואחם ש ה פ י ת ם א ת‬
‫המצות שנתתי לכם מתהילה דין ג ר מ א שלא קרכתי אתכם כ מ ו כני יש‪1<-‬‬
‫ולפי׳ א מ ר להם הביאו לי ס פ ר יותסין ש ל כ ם ' כ ש ם שכני מ כ י א י ם ו ה כ ו ו נ ת‬
‫כ מ ו שכתבנו דישראל שמרו וקיימו מ ה שקכלו ככר והם לא שמרו מ ה‬
‫שקכלו כ כ ר ‪:‬‬
‫• א מ נ ם מ ״ מ אכתי ק א קשיא לן ע ל מ ה שכתבנו לעי׳ דת״ו ה ק כ ״ ח‬
‫לא ע ש ה שום רמאות ע ם או״ה ר ק ק א מ ת וישר ד כ י א ת ם‬
‫ואם היו מ ק ב ל י ם המצות הראשונות היה ניתן להם כל התורה האיך יצדק‪.‬‬
‫דבר זה הרי מצינו שהתורה נבראת אלפים שנה קודם ש נ ב ר א ' ה ע ו ל ם ו ה י י •‬
‫מ ש ת ע ש ע כ ה ה ק כ ״ ה כמ״ש ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום‪.‬‬
‫והתורה וכל מצותיה כתובים לבני ישראל רכר אל כני ישראל צו א ת‬
‫כני ישראל והיכי דמי שיתננה לאו״ה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ו נ ל ^ י ד אם אפשר דלעולם התורה מ ת ה י ל ה לא נכראת אלא כשביל‬
‫ישראל לכד ואין כוונתו ית׳ כ ש ע ת מתן תורה כשהתזירה ע ל ‪.‬‬
‫א ו ״ ה ליתן א ו ת ה להם בכללותה אין כוונתו רק ע ל ש כ ע מצות שנחן ל ה ם‬
‫מ ת ח י ל ה ובטלום אם חוזרים כ ה ם מ כ א ן ולהבא ויקיימוה י ק כ ע להם שכר‬
‫מושלם כ ע ו ה ״ ז ו ב ע י ה ״ כ ולפי׳ לא א מ ר לתם רק לא תרצח ולא ת נ א ך ‪.‬‬
‫שחם מ ש ב ע מצות• וזהו שאמלו כ ג מ ׳ ראה ויתר מ י ם ראה ז׳ מצות שלא *‬
‫קיימום כני נ ח ע מ ד ו ה ת י ק לאם ופריך כ ג מ ' איחגודי איחגור א״כ מצי;ו‬
‫ח ו ט א נשכר• ו מ ס י ק כ ג מ ׳ דאפי׳ אם י ק י י מ ו ם אינם מ ק ב ל י ם ע ל י ה ם ש כ ד‬
‫כמצווה ועושה רק כ מ י שאונו מצווה ועושה רגדול המצווה ועושה מ ע ר‬
‫שאינו מצווה ועושה מ ז ה נ ו ד ע לנו כוונתו ית׳ דרצה ככוונה מ כ ו ו נ ת אולי״‬
‫י ש מ ע ו א ו ה ״ ע ויחזרו ל מ ו ע ב מ כ א ן ולהבא לשמור ולעשות ולקיים ז׳ מצות‬
‫^‬
‫י‬
‫י‬
‫לםתן תורה‬
‫‪65‬וכ‬
‫? א‬
‫ע ל א מ ת ח ם ו י ק כ ע להם שכר מושלם כמצוה ועושה כ ע י ה ״ ז ו כ ע ו ה ״ כ ‪.‬‬
‫ו א י נ ה ו א פ ס י ו אנפשייהו ולא רצו לפי׳ אפי׳ אם יקיימים אין להם אלא‬
‫שנר‪ .‬ג ר ו ע כמי שאינו מצווה ועושה‪:‬‬
‫‪ 4‬י י י { מ נ ם אכתי קשה מ ע י ק ר א ד־ינא פירכא כין שנאמי־ רכל התורה‬
‫כילה ה ח ז י י ה ה ק ב ״ ה ע ל אומית ה ע ו ל ם כין שנא׳ ז׳ מצית•‬
‫ל מ ה הוצרך ה ק ב ״ ה לכך מת־(ילה היה לו לכא כ״א לישראל וליתנה להם‬
‫רכך ע ל ה כ מ ח ש ב ת ו ית׳ קורם כריאח העולם וכך היה ה מ ע ש ה כסוף •‬
‫ו ל מ ה החזירה כלל ע ל א ו ה ״ ע אם כשכיל ישראל שלא י ע ע נ ו או״ה ל מ ה לא‬
‫נ ח נ ה לנו ימלא פ י ה ם חצץ כי הכל ברצונו ית׳ ולמאן רי יצכא יתנכה •‬
‫ו ת ו הרי כמצרים ה ו ד י ע היי׳ח שישראל הם כניו ו ע מ ו ונחלתו ועשה להם‬
‫נ ס י ם כמצרים וכים והוציאם וגאלם כ כ ת ו הגדול ו ב ז י י ע י ה נ ט ו י ה ומי ה ו א‬
‫זה ואיזה הוא אשר יפתת פיו שהם שוים לשים א ו מ ה ‪:‬‬
‫נ ו ד ע ה ד ב ר כ מ ה שכתכ הרשכ״י ע ״ ה כזוה״ק ע ״ פ ה ׳ מ ס י נ י כ א‬
‫י וזרת משעיר למו ה ו פ י ע מ ה ר פארן ‪ .‬רכשאמר ה ק ב ״ ה ל ס ״ מ י‬
‫לקבל התורה ולא רצה לקבל• אמ״ל ס ״ מ תן איתה לבני י ע ק ב א מ ר לו‬
‫ה ק ב ״ ה ו ג ם הם לא ירצו לקבלוה• אי׳ל טול מאור שנתת לי ותן להם• וכן‬
‫ע ש ה ר ה כ שר של ישמעאל ואהני כזה• ראלמלא אותו האור שנתנו ס ״ מ‬
‫ורהב לא היו יכולים ישראל לדון דיני נפשות ולא ל ע ס ו ק בפריה ורכיה י‬
‫כי הריגת נפשית לא נח כרך כ ה כ״א עשו שנאמר ו ע ל חרבך ה ח י ה ו ע ס ק‬
‫פריה ורכיה שהיא מצ־ יצס״ר לא נתכרך כו כי׳ א ישמעאל שנא׳ ירו ככל‬
‫ואנו כני ישראל אין לנו רשות להשתמש ככרכיתיהם• אכן כ מ ה שנתנו האורות‬
‫שלהם כ ז ה ניתן לנו רשות לרון דיני נפשות ו ל ע ס ו ק כ פ י י ה ורכיה• ע ו ד‬
‫יש לומר ט ע ם אחר ע ״ פ מי׳ש כתהלים ויתן להם ארצית גויס וכו כ ע כ ו ר‬
‫ישמרו תקיו וכו׳ מ ש מ ע דאלמלא התורה לא זכו כני ישראל ליטול ארצית‬
‫גוים• והנה כ א מ ת ד א ע ״ ג ד ע ״ י התורה זכו ישראל ליטול ארצית גויס לא‬
‫נ א ה להמלך הגדול מ מ ״ ה ה ק כ ״ ה שיתן מ ת נ ה לעבדו הגי־וע ויחזור ויתננה‬
‫לבנו א ע ״ ג ד ה ע ב ד ג ר ו ע ובן המלך חשיב מ ת מ ת גדילתו של מלך וככודו‬
‫שאין כ מ ו ה ו לא ראוי לחזור מ מ ת נ ה שנהן לעברו מ ס י ב ה זו הוכרח ה ק ב ״ ה‬
‫ית״ש לחזור להם החורה להודיעם שעיקר העילם הוא ע ל קיום ה ה ו ר ה‬
‫שמי שיקבל התורה הוא שינהל ה ע ו ל ם רהכי הוי התנאי מעיקי־א בששת‬
‫• ימי כראשית אם לא ת ה י ה ק כ ל ה התירה יחזור העולם לתוהו יכוהו• נמצא‬
‫כיין• שהתזיר ע ל י ה ם התורה ולא רצי לקבלה אינהו דאפסידי אנפשייהי וכזה‬
‫לא נשאר להם חלק בארץ רמקכלת תורה ואילך הוא ע י ק ר ישיכ ה ע י ל ם‬
‫ו ל ה ט ה ק כ ״ ה ית״ש מ ר י ב א ה כ ת י א ת ע מ ו ישראל החזיר התורה ה ח י ל ה‬
‫ע ל א ו ש ״ ע ו ה ו ד י ע להם שנסלת הארץ תלויה כ ק כ ל ת ה ק ו ר ה ולא רצו ל ק נ ל ס‬
‫‪,‬‬
‫ולפי‬
‫‪,‬‬
‫דןלע‬
‫דדוש ימתן תורה‬
‫טוב‬
‫ולפי' זכו ישראל בארצית גוים ואלמלא לא החזיר ע ל י ה ם ה ת ו ד ה לא ה י ו *‬
‫זוכים ישראל כארצותם דהיו א ו ה ״ ע יכולים ל ט ע ו ן אלו ח ו ד ע ח נ ו שימשת‬
‫הארץ תלויה כ ק ב ל ת התורה היינו מקכלים אותה ‪ -‬נמצא ריוח ג מ ל ה י ה‬
‫לישיאל כ מ ה שהתזיר ה ק כ ״ ה התורה ע ל אוה׳״ע רכזה זכו לדון דיני נפשו'‬
‫וזכו לפריה ורכיה וזכו לירש ארצות גוים והוא ית״ש לא ע ש ה שום עול‬
‫בזה לאוה״ע רכך הוא האמת• ויותר מ ז ה ה י ה ראוי להיות מאתרי ד ה ע ו ל ם‬
‫ע ל תנאי ק ב ל ת התורה נכרא ישראל שקכלוה יזכו כ כ ל ‪:‬‬
‫‪ H D ^ I‬יפורש ה כ ח ו כ א ח ת ד כ ר אלקים שתים זו ש מ ע ת י כ י ע ו ז לאלקים‬
‫ולך ה׳ ח ס ד כי א ח ה תשלם לאיש כמעשהו• הכוונה ה י א אחת‬
‫דכר אלקים ה י א התורה ה א ה ו ב ה שלא נ ת נ ה כ׳״א לישי־אל• כמ״ש ה ת ו ר ה‬
‫דכר אל כ נ י ישראל צו א ת כני ישראל• ד כ ש ע ת מ ח ן ת י ־ ה שתים זו ש מ ע ת י‬
‫שהחזירה הקכי׳ה ע ל אוהי׳ע• ויהי כמשיכ כי ע ו ז לאלקים• ד ה י י ט ל ה נ א ת‬
‫ישיאל ע ש ה זאת‪ .‬חרא כרי להיית דנין דיני נפשות‪ .‬והיינו ע ו ז לאלקיס•‬
‫ד ה מ ש פ ט נק׳ עוז• כמ״ש ועוז מלך מ ש פ ט א ה כ ו ע ו ד ולך ה' ח ס ד כי א ת ת‬
‫השלם לאיש •כמעשהו• דהיינו ע ל נחלת הארץ• וזהו ה ח ס ד שעשה ה ק כ י ׳ ה‬
‫ע ם ישראל שהחזיר •התורה ע ל א ו ה ״ ע כדי שיזכו ישראל כארצוחם‪ .‬כי מי‬
‫שאץ כידו מ ע ש ה ‪ .‬התורה לא יזכה בארץ • וזהו כי א ת ה תשלם לאיש‬
‫כמעשהו‪ .‬ואיש הישראלי העושה מ ע ש ה ישראל שהיא התורה היא ט ט ל‬
‫החשלומין היא נחלת ה א ר ץ ‪:‬‬
‫כ ח כ ו הראשונים ז״ל ד ט ע ם שהחזיר ה ק כ ״ ה החורה ע ל ‪ .‬א ו ה ״ ע‬
‫^ןף‬
‫כשכיל שני ט ע מ י ם ‪ .‬חרא מ ח מ ת הגרים שעחידים להחגייר• דאלמלא‬
‫החזרת התורה שהחזיר ע ל י ה ם ה ק כ ״ ה לא היו גרים יוצאים מהם• יזאת‬
‫ההחזרה אהנייא להו שהריחו ריח חורה וקלט כ ה ם ה י י ח ולפי' יוצאים‬
‫מ ה ם הגרים• ו ט ע ם שני כשיהיו ישראל גולים ב י נ י ה ם לא יהיו מ כ ט ל י ם י‬
‫אותם מ ת ל מ ו ד תורה כיין שגם ה ם ק ל ט כ ה ם ה ר י ח ‪:‬‬
‫‪ HfDI‬יכוארו הכתובים האלה ויאמר ה׳ מ ס י נ י כ א וזרח משעיר ל מ ו י‬
‫וכי׳• אף כ י חוככ ע מ י ם כל קדושיו כידיך וכוי• כאן כ א מ ר ע ״ ה ‪:‬‬
‫ל ה ו ד י ע ו ל ג ל ח שכחן של ישראל כ מ ה ח ו ע ל ת כ א ה להם כ מ ה שהחזיר ה ק כ ״ ה ‪:‬‬
‫ה ת ו ר ה ע ל א ו ה ״ ע • ו ה נ ה פ׳ וזרח משעיר ל מ ו כ כ ר מפורש כזוה״ק דמ״ש ‪:‬‬
‫וזרח משעיר למו • היינו האור שפשט ה ״ מ וכחן לישראל כשלא רצה ל ק ב ל ;‬
‫התורה ו ה י י ט דאהני לישראל לדון דיני נפשות והיינו למו• לישראל ה ו פ י ע י‬
‫מ ה ר פ א ק ד ה י י ט האור שפשט שרו של ישמעאל כשלא רצה ג ם הוא ל ק כ ל ‪:‬‬
‫התורה• ונתן לישיאל• והיינו דאהנו לישראל ל ע ס ו ק כ פ ר י ה ורכיה• ו מ ס י י ס‬
‫הפסוק ה א ת ר ה ת ו ע ל י ו ת האתרות שנמשכו מזה• ואלה ה ם א ף ח ו כ כ ע מ י ם‬
‫ק א מ ר משה לישראל• אל ירע ב ע י נ י כ ם מה שהקכ״ה ח י כ כ ע מ י ם • והקדיש‬
‫;‬
‫בתחלת‬
‫‪t^in‬‬
‫‪6‬רחש‬
‫ימתן תודה‬
‫ב‬
‫מוג‬
‫כתחילה והחזיר ע ל י ה ם ה ת ו י ה כי כל זה לטובתך‪ .‬מ פ נ י טעמי‪ 6‬ה'לאש‪1‬צי&•‬
‫ר כ ז ה זכית לרון דיני נפשיח ו ל ע ס ו ק כ פ י י ה ורציה• ו ע ו ד כל ק־ישיו בידך‬
‫ה ם הקדושים של א ו ה ״ ע שסופם להיות ת ח ת ידך‪:‬‬
‫{‬
‫דרוש‬
‫ד‬
‫לימדתן‬
‫ת ו ר ה •‬
‫}‪1‬‬
‫למע״לת הרשני זלה״ה מהרב הקדוש רבינו שקבזלה״ה זיעיא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫רחי׳צ{ לכי דכר טוכ־ אומר אני מ ע ש י למלך וכו נלע״ד לפרש זה ה מ ז מ ו ר‬
‫ע ל כוצינא קדישא‪.‬רשכ״י כי כשעלה מ ר ע ״ ה למרום אמרו מלה״ש‬
‫לפני ה ק כ ״ ה אין ישראל יודעי ן דרך הסוד• אמ״ל ה ק כ ״ ח מ ש ה י ו ד ע אוהו‬
‫ו מ מ ש ה ע ד רשב׳״י יודעין אותו• ורשביי ירתיכ אותו והאר״י ר ‪ 5‬יכתוב‬
‫מ״ש הרשב״י ושבח הרשב״י גדול מכל בני אדם• לפי שכימיו של רשכ״י‬
‫כיו אפי׳ תינוקות יודעים דרך הסוד כיאוי וכל כני הדור היו מ ט מ י נ י ם‬
‫סודם כלכם כ א מ ת הרשכ״י ע ׳ י ה גלה סודו ככל ה ע ו ל ם ‪ .‬ע ד שהיו אפיי‬
‫קשב׳״ר יודעין אוחו• וזה״ש רחש לכי רכד ט ו ב דהיינו בני דורו ט ו מ נ י ם‬
‫ה ס ו ד בלבם• בימי הרשב״י ע ״ ה ‪:‬‬
‫א ו מ ר אני מ ע ש י למלך• שהיה מ ל מ ד אוחי לבני מרו• ומלך הוא רשכ״י‬
‫לפי שהוא ע ע ס ו פ ־ מ ה י ר ובימי דורו היו קודאין אותו בע־יפ‬
‫ע ד שבא רבינו האר״י ז״ל ונטל רשות מ ן העליונים והתתיל לכותכו• ת ה ו‬
‫ע ט היפר מ ה י ר ‪:‬‬
‫פ ‪ 9‬י ר ־ ן מ ב נ י אדם ונוי• י ד ו ע מ י ש רז״ל דרשכ״י גדול מ כ ל ה ע ו ל ם‬
‫ומדורות ה״אשינים שעברו מ א ד ם ו ע ־ נת ו מ ש ת ו מ א ב י ת ה ע ו ל ם‬
‫ו מ ן הסנהדרין• וזש״ה יפיפית מ ב נ י אדם לפי שהוצק חן בשפתותיך• שהוא‬
‫הסיר כ מ א מ ר ם ז״ל י ד ו ע ה לי״ת ו ה ס כ מ י ם שעברו לא ניהן להם דשות לכותבו‬
‫או לגלות אותו כ פ י ה ס ‪ /‬א כשפתיו‪ .‬וזש״ה עליו ע ל כן ברכך אלהיס לעולם•‬
‫ח ג ו ר וכוי• אפשר לימוז כמ״ש בזוה״ק כי ר׳ יצחק ה ג י ע זמנו ליפער מן‬
‫ה ע ו ל ם ו מ ה ״ מ הלך אחריו• וכשראה רשכ״י שאילה שאל ומילא שאילתו‬
‫ע י י ן כזוה״ק באורך וזש״ה חגור חרבך היא התפילה שהתפללת ע ל רבי‬
‫יצחק• ע ל ירך הוא מה׳״מ גבור ונגכרת עליו לפי שרכי יצחק נשאר מ ז‬
‫ע י נ י ה׳ והוא הודך והדרך שמשלים ז׳ ספי׳ חג ׳ ת נהי״ם‪:‬‬
‫‪ 1‬ה ר ר ך צלח ורככ ומי׳ אפשר לרמוז ע מ ״ ש רז״ל־ ו י ד ו ע הוא דרשב״י‬
‫נ ח ב א י״ג שנים ב מ ע ר ה הוא ור״א כנו• וכיצאי ראו מלאך א׳‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫)‪(IP‬‬
‫שמוציא‬
‫‪^ 4‬‬
‫ןץך^ן‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫טוב‬
‫שמוציא ל׳ שלהוכין דנורא מ פ י ו אמ״ל רשב׳״י מ ה א ת ב ע י למעבד• אמ׳י׳ל‬
‫ה ק כ ״ ה שגרני למתרכיה לעלמא• אמ״ל הרי אני וכני ב ע ו ל ם • ואם ח ״ ו‬
‫יש ס פ ק כ כ נ י הרי אני לכדי• א מ ״ ל המלאך הנית לי לעשות שליחותי• א מ ר‬
‫לו רשכ״י לך• ואמ״ל גוזרני ע ל ך שלא ת ה י ה מ ן השמים ולא מן הארץ •‬
‫א ״ כ מצינו אלמלי רשכ״י מ ה פ א ר כ ע צ מ ו הרי אני וכני ואם ח״ו יש‬
‫ס פ ק כ כ נ י הרי אני לכדי• ח״ו נראה כ מ ו ש מ ת פ א ר י כ ע צ מ ו ‪ .‬אלא מ ת ו ך‬
‫שהעולם שלו א מ ד כך ו ע ל י ה סמך• וזשיה והדרך צלח ר כ כ דהיינו זכוקך‬
‫מ ד ו כ ה מ א ד כשהיית מ ד כ ר ע ם ה מ ל א ך כאמרך אני לכדי אוכל להציל‬
‫לעולם• כדרך ע נ ו ה ולא כדרך אחרח ח״ו‪ .‬וזה״ש ע ל דכר א מ ת ו ע נ ו ה צ ד ק‬
‫ו מ י ה ג י ע ך לזה נוראות ימינך שנתיירא המלאך מ מ ך כאמרך לו זיל ו א ק‬
‫ילאו וכוי ומי גרם לך כ״ז ותורך א״ת ותורך אלא ותורתך שנתכית ע ל י ה י״ג‬
‫שנים כ מ ע ר ה ‪ .‬ימינך היא התירה שנקנה כימין ה ק כ ״ ה ‪:‬‬
‫שנונים וכו׳ אפשר כ מ ה שרז״ל דכימי רשכ״י ע ״ ה כל ה מ ק ע ר ג י ם‬
‫והמשעינים ו ס ט ״ א ו ס ״ מ היו נ כ נ ע י ם ת ת ת ‪ -‬י ד ו כזכות תירתו י‬
‫‪.‬וזש״ה חציך שנינים שהם סירות התירה ע מ י ם שהם סי׳מ וגונדא ריליה‬
‫תתתיך יפלו כלכ אויכי ה מ ל ך הוא ה ק כ ״ ה שהיא מלכו ס ״ ע כ״ה•‬
‫כ ס א ך אלקים עולם ו ע ד וכי׳• לעילם כזכור‪ ,‬רשכ״י ה ע ו ל ם מ ת ק י י ם ‪.‬‬
‫ושכתיו אין די כאד• ושמו הקוק ככסא• ולעולם אין כן דוד ב א‬
‫אלא כדור שהוא כדודו של רשכ״י לפי קדשכ״י ה י ה ע ו ס ק כ ח כ מ ת ה ק כ ל ה ‪r‬‬
‫ולעולם זכות הרשכ״י היא ה ע ו מ ד ת ע מ נ ו כגלות ע ד שיכא מלך ה מ ש י ת‬
‫וזש״ה כסאך דהיינו שמך חקוק ככ״ה־ אלהים לעולם ועד• וזכותך שהיית‬
‫חשוכ כמשה רכינו ע ׳ ׳ ה ת ע מ ו ד לזה ה ש כ ט ע ד שיכוא שכט מלכוחך ‪.‬‬
‫שהוא מלך המשיח שיכוא ככי׳ה‪:‬‬
‫‪.‬צדק ותשנא רשע וכו׳ אפשר לומר כמי׳ש רז״ל ד ר ״ ע ה ו א‬
‫שלימד לרשכ״י התורה והיה ר כ ו ו ה י ה לי כ״ד אלף הלמיריס‪-‬‬
‫וכולם כשכיל שנאת ת נ ס נ פ ע ר ו מ פ ס ת ו ע ד עצרת• לא נשאר כ ה ם ע ד א ‪/‬‬
‫ו ה ע מ י ד אח״כ חמשה חלמירים ורשכ״י א ח ד מהם• ואם נשארו הכ״ד אלף‬
‫ת ל מ י ד י ם היו כילם תכריס לרשכ״י• ט ת ״ ח נק׳ חכרים זל״ז• וגם רשכ׳יי‬
‫ע ״ ה צוה לחכיריו שיהיה כיניהם א ה כ ה וריעות• ולאי י ג ר מ ו ‪ .‬ש ת ה י ה כ י נ י ה ס‬
‫שנאת חנם• כי ה ם רמוזים כיו״ר ספי׳• כל א׳ רמוז כספי׳' א׳ ואם חי׳ן‬
‫י ג ר מ ו שתהיה ש״ת כיניהם היא ר ע ה ג מ ל ה לעולם• וזהי׳ש א ה כ ת צ ד ק‬
‫שהיא ה א ה ב ה ותשנא רשע שהיא השנאה• • ע י כ משחך אלהים אלהיך‬
‫לגדולה א ת ה התלמיד שכתלמידי ר ״ ע ר ל • כי כולם נערדו הכ״ד אלף ‪.‬‬
‫ואתה נ ת ע ל י ת מהם• וזהו שמן ששון מתכיריך‪ .‬שהם כ׳״ר אלן ת ל מ י ד י ם ״‬
‫ואם לא ה י ת ה ב ה ם ש״ת ונשארו תיו כולם חכירין‪:‬‬
‫מור‬
‫ץ‬
‫חציך‬
‫אהבת‬
‫^‬
‫‪jjnVf‬‬
‫י‬
‫׳דרוש למתן תורה‬
‫טוב‬
‫‪r‬‬
‫ל‬
‫מ ‪ 1‬ר ואהלית וכוי• אפשר ע פ מ ״ ש ז״ל שגדולה זכות ישב״י ב ע ו ל ם העליון‬
‫יור‪,‬ר מכל הצדיקים• וזכה ע ד שהיו נשמית הצדיקים כאים ומגידים‬
‫לי סודות התויה• ה נ ע ל מ י ם מ ע י נ י כל תי• ו כ מ ה צדיקים תסירי עליון היו‬
‫כאי«ם מ ג ״ ע ואומרים לו דברים נעלמים• ואמרו בזוה״ק שרשכ״י נתקשה‬
‫ע ם הצדיקים שכאו מ ג ״ ע • ואומר להם הנשים כ מ ה הם יושבים ב ג ״ ע •‬
‫ו א מ ״ ל אף אנתנו לא ידענו ולא ניתנה לנו רשות לידע היכן ה ם יושכים‬
‫והלכו הצדיקים ואמרו כ ג ״ ע כ כ ה שאל לנו רשכ״י‪ .‬ונתנה להם רשית לעייל‬
‫ב ג ״ ע וליאות שכר הנשים• ונכנסו להיכלו׳ הנשים ב ג י ׳ ע וראו כ מ ה היכלו'‬
‫כג׳׳ע• ובאו והגידו לו כו״כ ראינו וזש״ה מור ואהלות• שהם נחלי שמן‬
‫ואפרסמון • שבעץ התיים • ו מ ה ם נעשו בגדים רותניים לרשב״י וזהו מור‬
‫ואהלות• וכגריתיך מלשון כגרים• מ ן היכלי שן • כלומר מ ן היכלי שן מ נ י‬
‫שמחיך• שהם היכלות הנשים כ ג ״ ע ־ )שנא׳ ושמת את אשתי( שמתוך שחתזירו‬
‫לך חשוכה• כנז״ל ם ו ה ״ ק פ ׳ שלח לך‪:‬‬
‫ב ג ‪ 0‬ת מ ל כ י ם כיקיוהיך וכו׳‪ .‬יוכן ע פ מ ״ ש ז״ל כי ככל פ ע ם שהי׳ רשכ״י‬
‫ע ו ס ק כתורה ה י ה מ ת ג ל ה אליו אליהו ז״ל• וכל נשמות הצדיקים‬
‫באים לפניו ע ם המלאכים• ו ה נ ה כתכנו לעיל כריש הדרוש דמקודם היו‬
‫סודית התורה נ ס ת מ י ם מככי ארם• ועכשיו רשכ״י פ ש ע ם ככל העולם•‬
‫זש״ה בנות מלכים ביקרותיך שהם הנשמות באים כשאתה אומר דברים‬
‫נתמרים וגם המלאכים היו מסיבין לפניך• ואליהו ז״ל היה בא אליך וזהו‬
‫גצכה שגל רהיי׳ אליהו ז״ל• שהיה נגלה אליך כ ע ת שהיית ע י ס ק כ כ ת ם‬
‫אופיר שהם סודות ה ה ו ר ה ‪:‬‬
‫*‪VfeS‬י כ ת וכוי• ויתאו המלך וכוי‪ .‬ו כ ת צור וכו׳• כל כ כ ו ד ה וכו׳־ רשב״י‬
‫ע " ה רכד כ נ ג ד נשמת האדם• ואומר אס ה א ד ם קדש א ת ע צ מ ו‬
‫ו ע י ה י א ת גופו• אם רצה לעלות לעולם העליק‪ .‬אפי׳ אין לו ב מ ה ל ה ת פ ר נ ס‬
‫לא יהיה ערוד אחר ה פ מ ס ה • ואפי״ אכיו ואמו מ ק נ ע ר י ם אותו אם לא‬
‫יעשה מ ל א כ ה לא י ש מ ע לעצחם ולא לקולם• וכאשר קדש ע צ מ ו מ ל מ ע ה‬
‫מקרשין אותו ג ם מלמעלה• וז״ש ש מ ע י כ ת היא הנשמה• והשי אזכיך‬
‫לשמוע ד״ת• ושכחי ע מ ך יכית אכיך ו א ע פ ״ י ש־חוק כפי־נסם• ג ם א ת ה‬
‫ויהאו המלך יפיך הוא ה ק כ ״ ה • כי הוא אדוניך וחשתחוי לו• וכת צור ה י ?‬
‫ה נ ש מ ה מלוים אוחה• כ מ נ ח ה פניך יחלו עשירי ע ם שהם הצדיקים• כל‬
‫בכורה כ ת מלך• היינו כל נשמה שכאדם כ ת מלכו ש ״ ע אלא כל א׳ וזכותו‬
‫ממשבצות זהב לבושה‪:‬‬
‫ל ר ק מ ו ת וכוי• ת ו כ ל נ ה וכוי‪ .‬ה ח ת וכוי• אזכידה שמך וכוי• אפשר כמ״ש‬
‫רז״ל כי בני אדם כשמחין כוכי! יסיפדין ומר להם וכן‬
‫> עוה״ד• ולא ע ו ד אלא שקורין ש כ ע ת ימי אכילות‪ .‬ודשכ״י ע״ה קרא ילס‬
‫המיתה‬
‫דורש‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫טוב‬
‫המיתה יום גילה יום הילולא• ושאי כני ה ע ו ל ם הנשמות אינם יוצאות מ ג ״ נ ר‬
‫לליס כשמת הצדיק ע ד שתקרכ שיעור לגיל לגי׳ע• ויוצאות לקראתה וישב״י‬
‫ע ״ ה באו מ ג ״ ע ע ד כיתו• ומכיהו ה ו ל י ט ה ו ע ד עולם העליון• זאת ו ע ו ד‬
‫דרך העולם כרא מזכה א כ א • ורשכ״י זיכה לכל העולם ולכל ה ד ו י ו ת‬
‫ה כ א י ם אחי־יו למפרע• וזש״ה לרקמות תוכל למלך נשמת רשכ״י לפכי‬
‫ה ק כ ״ ה כתולות אתריה רעותיה‪ .‬שהם נשמות הצדיקים• כאו מ ג ״ ע ללית‬
‫נשמת רשכ״י ע ד תוך כיחו• וזהו מוכאות לך מ ה שלא ה י ה כשום צדיק‬
‫זאת ו ע ו ד תוכלנה כשמתית וגיל לג״ע• שלא כ מ נ ה ג •העולם שקורץ י מ י‬
‫אכל ע ד שתכואינה כהיכל מלך מלכו ש ״ ע •י ת ח ת אבותיך שהם הצדיקים‪.‬‬
‫ואינם צריכים לזנוח אכוחם‪ .‬כי הם צדיקים מצד עצמם• כדכותך י ת ק י י מ ו‬
‫•בני העולם• ע ר דייתי מ ל כ א משיתא‪ .‬תשיתמו לשרים שהם י ו ד ע י ם ה י ד‬
‫הודחו של רשכ״י שכהב וגילה להם ללמוד ככל הארץ• ג ם א ת ה אזכירה‬
‫שמך ככל דור ודור• ע צ כן ע מ י ם יהודוך לעולם ו ע ד ‪ :‬זטת הרשב״י‬
‫תגין עלינו ו ע ל כל ישראל א כ י ״ ר ‪:‬‬
‫דרוש‬
‫ד־־ז‬
‫ד־־מתן‬
‫ר ת ו ר ה •‬
‫^‬
‫לכבוד מרע״ה מהרב הקרוש ר יקקכ זלהיה ]י״ע‬
‫לבי דבר ט ו כ וכו׳ אפשר לרמוז כי המשורר רצה לשכת מי־ע״הי‬
‫רחש‬
‫שניתן תורה ע ל ידו והוא רכן של כל הנביאים והיה מלך ע ל כ ל‬
‫ישראל שנאמר ויהי כישורון מלך• ו ה נ ה המשורר כ א לומי־ דהשכח שאני‬
‫משכת אוחו לא אני מ ק ד י ם לשכחו אלא מ ה ששכחו כ נ י אדם כו• ג ם א נ ו‬
‫נ כ נ ס ע מ ה ם כשכחן ומשכמו‪ .‬ע ל תורת ה׳ ח מ י מ ה • שהיחה ח ק ו ע ה כו ל ע י‬
‫שאין לך ארם כעילם• ש ה ג י ע ל מ ע ל ח מ ר ע ״ ה וז״ש רחש לכי דכר ט ו ב א ו מ ד‬
‫אני מ ע ש י למלך שהוא מ ר ע ״ ה וזי׳ש לא אני מ ל ך י ם לשכחי• אלא הראשונים‪,‬‬
‫ק ד מ ו והתורה שהשכיחתו כ מ ה שהשיכחתו• א״כ אני לשוני ע ט סופר מ ה י ד ‪:‬‬
‫מ ב נ י ארם ו ט ׳ • ה נ ה ארדי׳ל לא מצי נו שום נברא כ ע ו ל ס‬
‫ש ה ג י ע ל מ ע ל ת מ ר ע ״ ה מ א ד ם ו ע ד שת ו ע ד נ ח ‪ .‬ו ע ד י ״‬
‫ש כ ט י ס וששים רכוא יוצאי מצדים• ולפי׳ זכה שניתנה התורה ע ל ירו־ ו ה נ‬
‫ב ש ע ה שעלה מ ש ה למרום‪ .‬אמרו מלהי׳ש‪ .‬מ ה לילה• א ש ה כינינו • א מ ״ ל ׳‬
‫לקכל הורה בא • אמרו לפניו רכשי״ע חמדה‪ :‬גנוזה לפניך מששת י מ י‬
‫בראשית ת ת ק ע ״ ד ר ו מ ת קודם־ שכבדל‪ .1‬העולם* ועכשיר רוצה ליתנה לכ״ו‪,‬‬
‫*‪JVS*3‬‬
‫כ‬
‫ה‬
‫מת‬
‫חחןן‬
‫דרושלםתןתירה‬
‫שב‬
‫מ ה אנוש כי תזכ״נו וכי' ח׳ אדונינו וכוי אמ״ל חקב״ה למשה החזיר להם‬
‫תשיכה• אמ״ל ר כ ש ״ ע מתיירא אני שמא ישרפיני כהכל פיהם• ח״ש הוצק‬
‫חן בשפתיחיך• אמ״ל אחוז בכסא כ מ ד י והתזיר להם תשיכה• שנא׳ מ א ח ז‬
‫פ נ י כ ס א פרשז עליו עננו• אמייל חורה שנתת לי מ ה כ ת י כ כ ה אנכי ה׳‬
‫אלהיך וכו׳ אמ״ל למצרים ירדתם ל פ י ע ה נשתעכרתס• תורה מ ה ח ה א לכם‬
‫שוכ מ ה כתיכ לא יהי׳ לך אלהי׳ אתרי׳ ע ל פני־ כין ה ע מ י ם א ת ם ש מ י י ם ‪.‬‬
‫שעובדים ע״ז• שוב מ ה כ ת י כ כ ה לכור את יום השכת לקדשו• כלום א ת ם‬
‫עושים מלאכה שאתם צריכים שכת • שוב מ ה כ ת י ב ב ה לא תשא • משא‬
‫ו מ ת ן יש כיכיכם• שוב מ ה כ ת י כ כ ה כ כ ד את אכיך ו א ת אמך• א כ ואם‬
‫יש לכס• שוב מ ה כתיכ כ ה לא תרצת לא ת נ א ף לא ת ג נ ו ב שנאה יש ביניכם‬
‫יצה״ר יש ביניכם‪ .‬מ י ד הורו ל ה ק כ ״ ה ה׳ אדונינו מ ה אדיר שמך ככל הארץ‬
‫מ י ד כל אתר ואתר נ ע ש ה לו אוהכ ו מ ס י לי סוד גדול• יזהו ע ל י ת למרום‬
‫שבית שכי לקחת מ ת נ ו ת כאדם• כשכר שלךאוך אדם לקתת מ ת נ ו ת הסודות‬
‫מ ה מ ל א כ י ם ע ל ע י ר ע ו ר התורה• לא ע ל התורה ופשעיה בקשו אלא א מ ד ו‬
‫ה פ ש ע והרמז ייתן ל ת ת ת ו נ י ס ‪ .‬והסוד ישאר לנו • אמייל ה ק ב ה לא שייך‬
‫שיפרד הפשע מ ן הסוד ואם יפדר נשאר התו׳ כגוף כלי נשמה• וז״ש יפיפית‬
‫מ כ נ י אדם מ א ר ם ו ע ד יוצאי מצרים• א ח ה ט ו ב ונכחר מ ה ם ומי ה ג י ע ך‬
‫לזה השכת מ ד ת ה ע נ ו ה שיש כך • שאפי׳ כשמים ע ס ק ת כתורה• שאמ׳׳ל‬
‫ה ק כ ״ ה התזיר להם תשובה• יהיה יכול להשיבם‪ .‬אלא מ ה ע נ ו ה שכו‪ .‬אמ״ל‬
‫מתיירא אני שמא ישרפוני כ ה ב ל פ י ה ם • וזש״ה הוצק תן כשפתיתיך היא‬
‫התורה וסודותיה• וכ״‪ 4‬מ ר ת העכוה• ו ע ״ כ כרכך אלהים לעילם‪:‬‬
‫ח ג ו ר חרכך וכו׳ אפשר לומר כי ה נ ה כ ש ע ה שירד מ ש ה מלפני ה ק כ ״ ה‬
‫בא שטן ואמ״ל ר כ ש ״ ע ה ח י ד ה היכן היא וכו׳ אמ״ל אלהים הכין‬
‫דרכה והוא י ר ע א ח מקומה• הלך אצל ים א מ ״ ל אין עמדי• אבדון ו מ י ת‬
‫אמרו כאזנינו ש מ ע נ ו שמעה• חזר לפני ה ק כ ״ ה ואמר חפשתי ככל הארץ‬
‫ולא מצאתיה• אמ״ל לך אצל בן עמרם־ מ י ד הלך אצל כן ע מ ר ם • אמי׳ל‬
‫הורה היכן היא• אמ״ל וכי מ ה אני שתינתן תורה ע ל ידי• א מ ״ ל ה ק כ ״ ה‬
‫למשה כדאי אתה• אמ״ל ר ב ש ״ ע ח מ ד ה גנוזה לפניך ת ת ק ע ״ ד דורות קודם‬
‫שנכרא ה ע ו ל ם ו א ת ה מ ש ת ע ש ע ב ה ואני אחזיק ב ה ט ו כ ה לעצמי• אמ״ל‬
‫הקכ״ה הואיל ו מ י ע ט ת ע צ מ ך תיקרא ע ל שמך •שנא׳ זכרו תורת מ ש ה ע ב ד י‬
‫וזש״ה חגיר חרבך ע ל ירך גבור שהוא ס ״ מ והוא השטן כ מ ו שעשית כשבא‬
‫השטן לשאלך תורה היכן היא• י א ת ה השבת לו מה א נ י שתינתן תורה ע״י•‬
‫זאת ה ע ט ה ב ה כצחתהו• מ ה ו הודך והדרך• כי ה ע ט ה מ כ נ ע ת ס ״ מ כי‬
‫‪,,‬‬
‫)!‪THF‬‬
‫י‬
‫ה״מ גימ׳ ע ט ה ‪:‬‬
‫צלח ד נ ב וט׳אפש‪ -‬עפמ״ש ירל כי כאותה שעה שרצה הקב״ה‬
‫‪m‬‬
‫ליתן‬
‫ךןף^ן‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫טוב‬
‫לישן תודה לישראל לא נ י ח נ ה אלא כ ש ט ל מ י ע ״ ה כי הוא ע נ י ו והוא' י ק י‬
‫של כל הנביאים ח כ ם שבחכמים צדיק שכצריקים עשיר שכעשירים• מ ל ך‬
‫שבמלכים• ולא נשחכח אלא כ מ ד ח ה ע ט ה • שנא׳ והאיש משה עניו מ א ד ‪.‬‬
‫ובשבילו קבלו ישראל א ח החורה• ז״ש והדרך שהיא ה ע ט ה • צלח רכב ע ל‬
‫ד כ י א מ ת ו ע נ ו ה צדק כ ז ט ת ך ותורחך שהיא ה ע ט ה נוראות ימינך כ ל ו מ ר‬
‫התורה שניתנה כימין שנא׳ מ י מ י נ ו אש דת למו‪:‬‬
‫ח צ י ך שנונים ונו׳ אפשר לומר ד ה נ ה הביאו תוס׳ כשם המדרש ש כ ע ת‬
‫מ ״ ת עררו ה ק ב ״ ה לשטן שלא י ק ע ר ג ע ל ישראל• ו ל ע ר ע ר ע ל‬
‫י‬
‫מ ״ ת והמשעיני׳ ו מ ק ט י י ג י ם נכנעי׳ ח ח ח ירו• ז ש חציך שטנים שהיא ה ע ט ה ‪.‬‬
‫כשכילה ע מ י ׳ החתיך יפלו שהו׳ ה מ ק ע ׳ כלכ אויבי המלך שהוא ה ק ב ״ ה ‪:‬‬
‫כ ס א ך אלהים עולם ו ע ד וכו׳• אפשר־ לומד כי לעולם שבח מ ר ע י ׳ ה‬
‫ותורתי לא תשכח מ פ י ישראל ככל דור ודור ע ד שיבוא מ ל ך‬
‫המשיח• ו ה ח כ מ י ם אומרים מי שתיכע לחכידי ליין אימר לי ע ש ה לי דין‬
‫מרע״ה• אינו אומר לו ע ש ה לי דין ה ר מ כ ״ ס וכיוצא• ז״ש כסאך אלקי׳ ע י ל ם‬
‫ו ע ד שהוא כ ס א ה מ ש פ ע עולם ועד• אומרים הל׳׳מ שכע מלכותך הוא מ ש ה‬
‫ע ש ה לי דין מ ר ע ״ ה ‪.‬‬
‫צדק וחשנא רשע וכו׳• ק׳ מ ה ו הצדק שאהכ ומתו הרשע ששנא‬
‫אלא יוכן בהקדם מ״ש רז״ל כי כ א ו ת ה ש ע ה שיצא מ ר ע י ה י‬
‫וירא שני אנשים עברים נצים ויאמר ל י ש ע וכי׳ וירא כי אין איש ר א ה‬
‫ל ע ת י ד אם ע ת י ד להחגייר מ מ נ ו ולא ראה אז ויך אח המצרי ו י ט מ נ ה ו כ ח ו ל‬
‫שהם ישראל שנמשלו לחול)דהיינו ישראל כולם יש ל‪,‬הש דין האחרות( וכיון שיצאו‬
‫דחן ואבירם• ויצא כיוס הג׳ ויאמר לו הלהרגני א ח ה א ו מ י כאשר ה ר ג ה‬
‫א ת המציי• וירא משה ויאמר אכן נ ו ד ע הדכר וכוונה מ ר ע ״ ה להסיר ה ע י נ ש‬
‫מ ע ל יש׳ מ ה נשתניח א ו מ ה דו מ כ ל ע ׳ אומות• מדוכים ו מ ע ו נ י ם ‪ .‬ו מ ש ו ע ב ד י ׳‬
‫כ ע ב ו ד ה קשה יוחד מ כ ל ה א ו מ ו ח כיון כשראה ה ק כ ״ ה שהוא רחמן וראה כ צ ד ה‬
‫ישיאל אמייל אתה תהי׳ מושל ושד ושופט עליהם• וכשהיה משה מ ע ה צאן‬
‫ה י ה מ ד ת ם עליהם• וכשילדו הילדים שלהם מוליכן ל מ ר ע ה ט ו ב ולמלון י ע ה‬
‫ולמקום הצל• אמ״ל ה ק כ ״ ה א ת ה תהי׳ מ ע ה ישראל• וזש״ה א ה כ ת צדק‬
‫בשביל ש־צית להסיר ח מ ס ה א ו מ ו ת מ ע ל ישראל ו נ ת ק נ א ה ע ל י ה ם ותשנא‬
‫ר ש ע שעשו להם האומות• ובשביל כך משחך אלקים לגדולה והמליכך ע ל י ק‬
‫כשדאה אותך מ ת ק נ א עליהם• ו מ א ה בצרתם והצר לך ולפי׳ נ ת ע ל י ת ע ל י ה ם‬
‫י ע ל כל כני העולם ודהיינו שמן ששין מ ת כ י ר ך ‪:‬‬
‫ואהלות וכו׳ כ נ ו ת מלכים וכו׳ ארז״ל כ ש ע ה שרצה ה ק ב ״ ה ליהן ת ו ר ק‬
‫מור‬
‫א מ ד אחזיר אותה ע ל כני ישמעאל• אמ׳יל ה ק ב ל התורה א מ י ל‬
‫מה כתיכ כהי א מ י ל לא ת נ א ף אמ״ל רצית לכטל מ מ נ י מ ל א כ ת ; מ ה כתיכ‬
‫בתורה‬
‫‪/‬׳‬
‫אהבו־־]‬
‫ם‬
‫דורש‬
‫דרוש למתן תורה‬
‫לב‬
‫טוב‬
‫כתורה ידו ככל ויד כל כו ועכשיו ח כ ט ל מ מ נ י אומנתי‪ .‬אמ״ל רשע אם אינך‬
‫מ ק כ ל התורה• האיך ה ע ו ל ם מתקיים• אמייל תן אותה לכני י ע ק כ אמייל‬
‫ג ם ה ם י א מ י ו כ ך אמ״ל האור שכראת כי הריני ניתן להם כשכרם ויקכלו‬
‫אותה־ הלך אצל עשו אמייל תקכל התורה א״ל מ ה כ ת י כ כ ה אמ״ל לא‬
‫ת~צח• אמייל רצית לכעל מ מ נ י אומנתי• מ ה כתיב כ ת ו י ה ו ע ל ח י כ ך ח ת י ה‬
‫ועכשיו ת ת כ ע ל מ מ נ י חמ״ל א׳׳כ ולמי אני ניתנה והלא תנאי הוא כ מ ע ש ה‬
‫כראשית רע״י ק כ ל ת התירה תתקיים העולם‪ .‬אמייל תן אותה לכני י ע ק ב‬
‫אמ״ל ג ם ה ם לא ירצו לקבלה וא״כ ולמי א ת נ ה אמ״ל האור שבראת כי תן‬
‫איתי להם בשכרם ויקבלו איתה• יקשה מ ה הם עישים כבי‪ .‬האורות של‬
‫עשי וישמעאל • אלא הרין הוא אם לא יתני עשי יישמעאל שני האירית‬
‫היו עוכרי׳ ע ל לא תרצת אפי׳ כ מ י ת ת ב״ר יאפי׳ לשחיע שום ב ה מ ה ח י ה‬
‫ועוף• והיו עוברים ע ל לא תנאף אפי׳ כפו״ר• ועכשיו ה ם נתנו לנו רשית‬
‫לדון ריני נפשית ו ל ע ס ו ק בפו״ר• יזש״ה מור ואהלות כל בגדותיך וזהו שתי‬
‫מתנ!ת עשו וישמעאל סי׳מ וחיילותיו שנק׳ כיגדים• ימתו שתי מ ת נ י ת מ ן‬
‫היכלי שן שהיא מ ש פ ע כ״ד מי שנתחייב מ י ת ה כב״ר כמי׳ש וישב שלמת‬
‫ע ל כסא שן לשבע צדק את ישי־אל• מ נ י שמחיך היא פי״ר• שנא׳ ישמח א ת‬
‫אשתי• יאפי׳ בנית מלכים שהם המלאכים שכמי־ום נתנו לו סוד ורז גדול‬
‫ואפי׳ מ ה ״ מ מ ס ־ לי סיד ה ק ע י ר ת ע ־ שחזר ע מ ך לימין לפה ולמליץ •‬
‫וזהו נצבה שגל לימינך לזכות כ כ ת ם אופיר שהוא התורה‪:‬‬
‫ע מ ^ י כ ת וראי וכו׳‪ .‬ויתאו המלך וכוי• וכת צור וכי׳• כל כבודה וכוי‪.‬‬
‫לרקמות וכוי• חיכלנה בשמחות וכוי• אפשר לרמוז ע פ מ ״ ש רזי׳ל‪-‬‬
‫כ י הנשמה אינה רוצה לחזור למקים שכאה מ מ נ ו מ ע ו ה ׳ ׳ ז כדי שתתזור‬
‫ל מ ק ו מ ה שממנו חוצכה• וזהו ש מ ע י כ ת היא הנשמה• וראי כ מ ה צ־יקים‬
‫שעכרו שלא רצו ליהנית מ ז ה העולם‪ .‬ו ה ע י איכיך לשמוע ד״ת־ ושכחי ע מ ך‬
‫ו ב י ת אביך ולא תראי כ״א ה ק כ ״ ה דווקא־ וכשתהיה דבוק כהשי׳י וכתורחו‬
‫ובתפלתו• אז ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך קודם בואך לזה העולם•‬
‫ו ל א ח י צאתך ילי תשתחוי• ו ב ת צור היא הנשמה שהיא כ ת ו של הקב״ה•‬
‫שנא׳ צירי יגיאלי• כשיגיע צאתך מ ז ה ה ע ו ל ם השפל• הנשמית האחי־ים‬
‫יכיאו לך ללווחך• וזהו כמנח<ן פנייך יחלו עשירי עם• כל כבידה כ ת מלך‬
‫אפכימה־ דהייני שכל ה א י ם יק־ש ע צ מ ו כ ע ו ר ו כ ח י י ם ‪ .‬כרי שיהנה מזיו‬
‫השכינה־ וז״ש כל ככירה כ ת מלך פנימה• ובשכר ש מ א ס ה בהבלי עיה׳׳׳ז‬
‫ממשכצית זהב לכישה לרקמית תיכל למלך שהוא ה ק כ ״ ה ותשוב לפרגוד‬
‫שהיתה ניזינית בו מ ק י ד ם ילא ע ו ד אלא נשמית הצ־יקים באיס ללוותה ‪, -‬‬
‫וזהו פתילות אתריה ד ע ו ת י ה מובאות לה לג״ע• ח י כ ל נ ה בשחחית יגיל י‬
‫לג״ע־ תכואינה כהיכל מלך שהוא מלכו של עולם־‬
‫תחת‬
‫ןץף‪#‬‬
‫*דוש למתן •תודה‬
‫סוב‬
‫אבותיך וכו׳ אפשר לפרש כי ברא מ ז כ ה א כ א כמ׳׳ש בכל א׳ ואי• •‬
‫תחת‬
‫ועכשיו למי מ ז כ ה מרע״ה• אם תאמר לאביו עמרם• צ־־יק ג מ ו ר‬
‫הוא• כי הוא ה י ה מר׳ שמתו כ ע ע י ו של נחש• ולמי מ ז כ ה לישיאל ה כ א י ם‬
‫אחריו ע ד מלך המשית• וזהו ת ח ת אבותיך יהיו בניך• לפי שאכיתיך ה ם‬
‫צדיקים ע צ מ ם ואינם צריכים לזכיתך אלא כ א מ ת זכיחך לבניך ת ש י ת מ ו‬
‫לשרים ככל האר[ שהם ת ״ ת שנאמר כי שי־ים ישודו• גם אתה אזכיר ה‬
‫שמך ככל דור ודור ע ל כן ע מ י ם יהודון לעולם ועד• ה ם יש־‪ 1‬שמורי'‬
‫שנכואת מ ר ע ״ ה א מ ת ותורתו אמת• לפי' זכותך היא שתגין ע ל בניך ויאריכו ‪,‬‬
‫ימים ושנוח חיים אכי״ר‪:‬‬
‫־‬
‫‪(jj‬‬
‫‪^a«»x^el5 g m>^y‬־‬
‫דרוש א ל־־ינפטריכם •‬
‫ב מ ד ר ו ן מציני שסיליקן של צדיקים קשה לפני ה ק כ ״ ה יותר מ מ א ה‬
‫חיכחיח חסר שתים• י מ ח י כ ן בית המק־ש• דבתיכתות כ ת י פ‬
‫והפלה ה׳ את מ ט ת ך ׳ וכחרכן כ י ה ״ מ כתיב ותייר פלאים• ואלו בסילוקן‬
‫של צדיקים כתיב ל ק הנני יוסיף להפליא את ה ע ם הזה הפלא ופלא• וכל‬
‫כך למה‪ .‬ואבדה ח כ מ ח חכמיו וכינת נביניו ת ס ת ת ר ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫יש ל ח מ ו ה ד ק א מ י יוחי־ מ ח י ק כיה״מ• הלא כ ח י ק כ י ה ״ מ מ ה ו‬
‫כ מ ה אלפים של צדיקים וחסידים• ועל הכל קינן ירמיה י א מ ר‬
‫ותרד פלאים• וכיון ר ה ט מ נ א ליה לכעל המדרש ליפלוג וליתכי דסילוק‬
‫הצ‪-‬יקים ע ד י ף ‪:‬‬
‫לומר ע פ ״ י מ ה שפייש מוהר״ם אלשיך ז׳'ל ע ל פשוק יהי ה ׳‬
‫אלהיני ע מ נ י כאשר היה ע ם אכיתינו אל יעזבנו וכוי‪ .‬דשלמה‬
‫ה ע ׳ ׳ ה אחר שכנה בית המקדש א מ ר ה מ ל ך א הזה וכוונתו בזה כיון דמציכו‬
‫אכית ה ע ו ל ם בחר בהם הקכי׳ה יוקר מכל ‪ $‬ע ו ל ס והם 'הם י ג ל י ה מ י כ כ ה‬
‫א מ א י לא צוה להם לעשות כית המקדש כ ק כ י ע י ת כ מ י שציה לבניהם יתירץ‬
‫הוא ז״ל ר ה א כ י ת ז״ל מרוב קדושתם ו ע ס י ת ס והזדככות גופם• ה י ה ג ו פ ם‬
‫כ ע צ מ ו כ י ת המקדש והשכינה שרויה כו תמיד• נמצא זה ע ד י ף מ כ י ה ״ מ‬
‫ר ב י ה ״ מ עצים ואבנים שאין ב ה ם חיות• והגוף יש בו חיית ורוחניות ס ל‬
‫הקדושה• וזהו שאמר שלמה ה מ ל ך ע ״ ה ת ד ע ו קהל ישראל ש מ ת מ ת חקדוככו‬
‫א ט צריכים לבנית ב י ת המקרש• שאלו היו גופותינו קדושים וטהורים• ה י ו‬
‫וא‪&*3‬ר‬
‫כעצמם‬
‫מרש‬
‫• ‪t w ^ w‬‬
‫לג‬
‫‪$‬געצמם הם כיח המלןדש והשכינה חיתה &יוי‪ $‬פקי״הפי ‪#‬מיד‪ .‬כמי ‪5‬הי'‬
‫לאכוס העולם• ועכשיו מחמת חסרוננו אנו ‪-‬צריכים לכיה״מ• ולפי׳ התפלל‬
‫ואמר יהי רצון שנזכה שיחטהר ויתקדש גופינו• ויהיה הוא כעצמו ביה״מ‬
‫ו שהיה לאכות העולם• יזש׳יה יהי ה׳ אלהיט עמט רהיי׳ תהיה השכינה‬
‫בגופינו באשר היה עם אבותינו הם אבות העולם שהיה גופם ממש בית_‬
‫מקדש ולא הוצרכו לביהמ״ק רכך עדיף זהו תורף דבריו ז״ל וע״פ דבריו‬
‫אלה אפשר לומר• דכזמן החרק דאין ביחי׳מ קיים מוכרח דהקב״ה משרה‬
‫כינתו על הצדיקים שכדור השראה מועעת לא כמו של בית המקדש דלא‬
‫שייך שישאר העולם חרב ושמם בלי השראת שכינה• באמת גילוי כל דהו‬
‫לא כמו כיה׳״מ ומכל שכן שאינו מגיע להשראת אבות העולם• והקכ״ה‬
‫ין רצינו שישאר העולם בלי גילוי שכינה •דיותר ממה שהעגל דוצח לינק‬
‫ה רוצח לחניק• •ולכן אף כשחרב בית המקדש עדיין הקב״ה מתנחם על‬
‫גילוי השכינה דלא פסיק בשכיל הצדיקים שישארו‪ .‬ולהכי אף כשחרב כית‬
‫המקדש לא כתיב כ״א פלאים תרי מאחר דעריץ הצדיקים קיימים רכהם‬
‫מתגלית השכינה• אכל כשמסתלקים הצדיקים לא נשאר גילוי השכינה ואז‬
‫בתיב שלשה פלאים והנה זה העניו' שייך אפי׳ כחרק כית המקדש בעצמו‬
‫על סרבן בית המקדש כתיב כ' פלאים• ועל מתת הצדיקים שמתו בשעת‬
‫החרק כתיב ג׳ פלאים‪:‬‬
‫״אי ־גמי אפשר לומר דטעם שהגדיל מיתת הצדיקים על חרק ביח״מ‬
‫היא על הצדיקים שמתים קורם זמנם כעק הדור זה הדבר‬
‫קשה לפט הקכי׳ח יותר דהרור גרם להם צהםתלק קידם זמנם‪ .‬משום רכל‬
‫שסם חיים• הס מחזירים •בני אדם למיטב ומורים להם דק־ טיכה וישרה‬
‫ועוד זטתם מגינה על סדור וכשמסתלקים נשארי העם כצאן בלי רועה‬
‫ץבלי מגין• וכך היה ענין בית המקדש היה מכפר ומגין• והיו ישראל‬
‫וראים לחטוא שלא יחרב• וסוף סיף בית המקדש לא נתרב כ״א בזמט •‬
‫עיג שהקדים להם הקב״ה ב׳‪:‬שנים לזמן שקבע להם לחרבני• זאת הקדימה‬
‫לטובת ישראל היתה במו שפירשיי ז״ל גבי וטשנתם באק• נמצא ביה״מ‬
‫והצדיקים שוים וכשבית המקדש חרב בזמנו• והצדיקים מםתלקים קודם‬
‫!מנם• כזה קשה הדבר לפני הקב״ה ייתר מחרבן ביהמיק• יזה מפני רעק‬
‫העם שישאיו כסומא ׳בארובה• אבל הצדיק המסתלק לא אירע לו בלוק •‬
‫״ש רז״ל צדיק אבד לדורי אכד• משל למרגליות שאכדה לכעלה כל מסו‪$‬‬
‫שהיא מרגליות שמה לא אבדה אלא לבעלה• וזהו שמתמיה כעל המאמכ‬
‫‪!.‬כל‪.‬כך למה•‪:‬טונתו מפני‪:‬מה הקב״ה קשה לפניו סילוק הצדיקים ‪:‬הרי‬
‫•!שם סולנים למטחות עולם‪).‬השתעשע עמו ית׳‪-‬וא״כ אמאי קפיד הקכ״ה‬
‫יג״כ‪.‬כסילוקם• ויהי‪,‬־במשיב• ואבדה חכמתהכמיו וביכת נפונמ תקתקר •‬
‫*כלומר‬
‫;ין(‬
‫ך\ף‪$‬‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫‪<::‬‬
‫טו‪5‬‬
‫כלומר אין ה ק פ י ד ה על הצדיק שהוא דומיא דמדגליות• והקפידה היא עצ‬
‫הדור שנאבדה מ ה ם ח כ מ ת ו וכינסו וזהו שרקרק הכחיכ־ואמי• ואכרה חכמי&‪:‬‬
‫ח כ מ י ו ובינת ככיכיו תסתתר• דהיל״ל ואברו תכמיו ונכיניו יסתתרו • אלא ]‬
‫ודאי ה ח כ מ י ם והנכוני׳ ב ע צ מ ם לא שייך ב ה ם אבירה וסתירה‪ .‬אדרבה ב א ו ת ו‬
‫ע ו ל ם מ י ס י פ י ם ח כ מ ה ובינה ומשיגים מ ה שאינם יכולים להשיג ב ע ו ד ם‬
‫כחיים• א״כ ה ק פ י ד ה היא ע ל הדור שגרמו להס להסתלק קודם זמנם ו א ב ד ה \‬
‫מן הדור ע ו כ ח ם ‪:‬‬
‫יורע פשר ר ב ד ‪':.‬‬
‫לפרש פסוקים כקהלת מ י כ ה ח נ ם‬
‫ו א ג ב זה‬
‫ת נ מ ת אדם תאיר פניו ועוז פניו ישונה־ אני פי מלך שמור ועל‪:‬‬
‫דברת שכועת אלקים וכו׳ לכחוכים הנמשכים אחריהם ואין לטרוח כקושיו י׳‬
‫י‪:‬‬
‫כי קהלת כולו מקשה זהב טהור הוא‪.‬‬
‫ו ה נ ה שלמה ה ע ״ ה רצה להזהיר כני אדם אזהרה אתר אזהרה כל‬
‫וא׳ כפי׳ הראוי לו• וכא להזהירם שישמרו ע צ מ ם שלא לתטוא כי;‪:‬‬
‫לא כא האדם לעוה״ז כ״א לסגל מצית ומעשים טוכים כידוע• ואם איתרע"י‬
‫ו ע כ ר עליו רוח קנאה ו ח ט א אל יחמיר כ ח ט א • אלא מיד יתעורר *‬
‫ויתתזק לשוכ כתשוכה וימין ה ק כ ״ ה ח מ י ד פשוטה לקכל שכיס־ יאל‬
‫‪,‬‬
‫כי הכל תלוי כידו ית׳־ אין הרכר כן כי הכל כידי שמים חוץ מיראת‬
‫ד כ ש ע ח ההריון צדיק ורשע לא קאמרי ועור אין שום נשמה באה לעולם!‬
‫ע ד שמראי׳ לה ג״ע ששם שכר הצדיקי׳• ו ג י ה נ ם ששם עונשי הרשעים• ומשביעי׳׳•‬
‫אותה שלא ת ע ש ה כ מ ע ש ה הרשעים רק כ מ ע ש ה הצ־יקים• וכמ״ש כווה״ק־‬
‫ע ל פ ס ו ק ונפש כי ח ח ט א ו ש מ ע ה קיל אלה• ועור ג ״ כ א ל י ת מ ה הארס א ם ‪:‬‬
‫יראה הצדיקים מ ה ח ל ק י ם קורם זמנם• כי הקכ״ה אל אמונה ואין עול צדיק•‬
‫וישר הוא ומשפטי ה׳ א מ ת צדקו יחדיו• וסילוק הצדיקים קידם זמנם • א׳"‬
‫מב׳ סיכות׳ או לכפר ע ל הדור או כרי שלא יחמיצו• ו ה א מ ת גלוי לסניוז•‬
‫וכל זה מפורש כדכרי רז״ל ו כ פ ר ט בזוה״ק• ו ה נ ה האזהרה הגדולה{‬
‫ה י א ללומדי תירה• שילמדו אותה לשמה כי כשלומד׳ אותה לשמה כ ז ה ע ו ש ל |‬
‫תיקון לעצמם• ועושים תיקין בעולמו׳ עליונים ל מ ע ל ה כ מ ו שמפורש באד•‬
‫ה ט י ב בזוה״ק וכדברי רכינו האר״י ז״ל רע״י ע ס ק התורה וסיגול‬
‫ט ו כ י ם זוכה ל ק ט ת נר״ן כראוי וכשקונה נר״ן כראוי כזה זוכה כרי שיתתקכר !‬
‫ה ע ו ל מ ו ת ע ל ידו• דירוע דחיכור ה ע ו ל מ ו ת העליונים והשפעתם הוא ע * ‪.‬‬
‫שלא זכה לתקן נר״ן שלו כר א ו י‬
‫נ ש מ ו ת הצדיקים ה מ ע ל י ם מ״ן‬
‫וחישכי‬
‫הצדיקים יראי‬
‫• וזה ע י ק ר‬
‫יכול להעלות‬
‫להעלות מיין • וע״ז תתפרש המשנה‬
‫ט ד ע ת להם‬
‫יש‬
‫ומי‬
‫‪,‬‬
‫אחר‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמר*‬
‫שמים!!‬
‫ית״ש•‬
‫מעשי׳׳[‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫ז‬
‫אי‪^3‬‬
‫ומי‬
‫שמו שכל[‬
‫ה׳‬
‫יגיעת‬
‫מ״ן‬
‫כמסכלן‪.‬‬
‫מגמתם היא להיות ראויס‬
‫שנקראו־*‬
‫אבות חביכין ישיאל שנקראי׳ כניס למקום• חכה יתירה‬
‫בנים למקום שנא׳ כנים אתם לה׳ אלקיכם חביבין ישראל שניתן להם כל*‬
‫חמיה‬
‫‪I‬‬
‫‪gnH‬‬
‫ידרוש לגפמרים‬
‫^!וב'‬
‫לד‬
‫ה מ ר ה ח כ ה יחרה נ ו ד ע ת להם שניחן להם כלי ח מ ד ה שבו נ ב י א ה ע י ל ס‬
‫שנא׳ כי לקח טיב נ ח ח י לכם חורחי אל חעזובו דלכאורה נ י א י ס ה י ב ר י ס‬
‫כפולים ד מ ה הוסיף כאומרו ח כ ה שניה ע ל הי־אשונה• א מ נ ם יוכן ע ם מ ה‬
‫שנחכנו• רכללוח כל ישת‪ 1‬נקראים כנים למקום• משוס רהוא אכינו הוא‬
‫ביראנו• אבל הנקרא כן א מ י ת י הוא ה ע ו ש ה מ ט ע מ י ם ו מ ע ע י ם לאכיו וזה‬
‫ה ד ב ר עושים הצדיקים ה מ ע ל י ם מ״ן ואין כל ישראל ראויים להעלות מ ״ ן‬
‫ד ק הצדיקים שזכו לני״ן כראוי‪ .‬וכן ג״כ ע ״ י ע ס ק התורה לשמה ארם בונה‬
‫ע ו ל מ ו ת עליונים ל מ ע ל ה ו מ ק י י מ ם ד ע ״ י התורה נברא ה ע ו ל ם וכשאדם‬
‫לומדה לשמה גורם עי״ז שיתקיימו העללמו׳ויתי־כה האוד ו ה ש פ ע בעולמו'‬
‫ע ל י ו נ י ם ותחתונים וזהו פי' המשנה חביבי׳ ישראל שנקראו כ נ י ם ה ם כללו‬
‫כל ישראל ע ״ ר הוא אבינו הוא בוראנו• א מ נ ם ה ב ה יתירה נ ו ד ע ת להם לאותם‬
‫שנקראו כניס כ פ ו ע ל לאביהם שעושים לי מ ע ע מ י ם ו ה ם הצריקי׳ ה מ ע ל י ׳‬
‫מ ״ ן • וזהו שאמר ת כ ה יתירה נ ו ד ע ת להם שאלו נקראים מ מ ש כ פ ו ע ל למקו׳‬
‫שעושים ל מ ע ל ה כ מ ו שהכן עישה לאביו ל מ ט ה ועליהם לכרם נ א מ ר כ נ י ׳‬
‫א ת ם לה׳ אלקיכם כמו שמפורש כזיה״ק ובדברי רכינו האר״י ז״ל• חזר ע ו ד‬
‫ו א מ ר חכי כים ישראל שניחן להם כלי ח מ ד ה זה ג ״ כ מ ד ב ר ע ל כללית‬
‫ישרי‪ 1‬דיש שלומד חורה שלא לשמה ויש שלומד מ ק ר א ואינו לומד משנה ויש‬
‫שלומד משני ולא גמרא• ויש שלימד גמר׳ ולא הורוה החור׳ ו ה מ ע ו ל ה מכולם‬
‫ה ו א שטורת לידע סורית התירה ע ל א מ ת ת ם כרי שידע אלקיתו ית׳ ו י ע כ ו ד‬
‫ע כ ו י ת י ע ל נכון• ו ע י ק ר הכל יהיה לשם שמים לעשות רצון הכורא ית״ש‬
‫כ י זה כל האדם וזש״ה חכיכין ישראל הם כללות כל ישראל שניתן להם כלי‬
‫חמדה• א מ נ ם ת כ ה יתירה נודעת לאיתם ה ע ו ס ק י ם בסירות התורה לשמה‬
‫כי זהו ע י ק ר קיום ה ע ו ל מ ו ת העליונים והתחתונים• וזש״ה ח כ ה יתירה נ י ר ע ת‬
‫להם שניחן להם כלי ח מ ד ה שבו נברא העולם• ד ע י ק ר כריאת ה ע ו ל ם ה י ת ה‬
‫כסודות התורה ועיקר ק י ו מ ו ע ״ י סודות התורה כי הקיום מ ע י ן הבריאה‬
‫לכן חכה יתירה נ ו ד ע ת למקיימי העולם• והכיא ראיה לזה מ פ ס ו ק כי לקת‬
‫ט ו ב כתתי לכם תורתי אל ת ע ז ב ו ד ל מ ה כפל דהא לקח ט ו ב היא ה ת ו י ה‬
‫ץלמה חזר ואמר תורתי‪ .‬אלא הכוונה ע ״ ר שאמרנו• דלקת ט ו ב מיידי ב פ ש ט י‬
‫התירה ודרשותיה ורמזיה• ותורתי בכיניי לשמו ית׳ היא סור התורה דהוא‬
‫הנק׳ תורתו האמתית• והנה לא שייך שיקנה האדם נר״ן כראוי זולת ע ״ י‬
‫ע ס ק התורה לשמה בכללות פרד״ס רכזה יזדכך זיכוך גמור ו׳ופשט מגשמיו׳‬
‫ויזכה לרוחניות • וכל ע ו ד שהוא מ ת ר ב ק בגשמיות אינו זוכה לרותניות •‬
‫•וזש״ה מ י כ ה ח כ ם ו מ י י ו ד ע פשר דבר• שלמה ה ע ״ ה א מ ר אינו דומה אדם‬
‫שלא למר ח כ מ ה למי שלמד חכמה• דמי שלא ל מ ד א ע ״ פ שהוא מ ס ג ל מצי׳‬
‫ו מ ע ש " וכל מ ע ש י ו לשם שמים• א פ ״ ה אינו זוכה לנר״ן כראוי• אכל ה ח כ ם‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫כשלומד‬
‫דור‪#‬ן‬
‫ידוש לנפטרים‬
‫י טוג‬
‫גשלומר תורה לשמה זוכה לנר״׳ן כראוי• אכל אם החכם איכו לימד לשמה‬
‫עדיין אינו נפרד מגשמיות ואינו זוכה לכי״ן וזש״ה מי כהחכם רהיי׳ שע׳יי‬
‫תורתו זוכה לנר״ן• וחזר ואמר ומי יודע פשר רכד‪ .‬דהיי׳ כאיזה חכם אני‬
‫מרכר• כאותו שיורע פשר דכר• משום דתכמי התורה הרבה יש כעולם אבל‬
‫יש שלומדה שלח לשמה ויש שלומדה לשמה אכל לא ככל חלקיה כדי להשיג |‬
‫משלימות• ולא על חלה אני אומר מי כהחכם רק אני אומר על מי שיודע |‬
‫פשר דכר• שבוחן וחוקר מה סוא שורש התורה ולימודה שבזה יופשט מגשמין׳ |‬
‫ויתלבש ברוחניות ואז זוכה לקטת נר״ן כראוי וזהו שמסיים חכמת אדם !‬
‫*;איר פניו ועוז פניו ישונה• דסייט שע״י עשק התורה לשמה כיין שהיא ‪i‬‬
‫רוחני׳ מתגבר הרוחניות בארם וניכרת כו ונחלש כח הגשמיות• וזהו חכמת ן‬
‫ארם היא שתאיר פניו• וגובר כח החחניות• ועוז פניו שהיה מתתלה גשמיו ‪I‬‬
‫ישונה ממה שהיה ותתגבר הרותניות עליו• וכשיהיה כך הרי הופשט מגשמיו |‬
‫‪I‬‬
‫ונתדכק כרוחטות וזוכה לנר״ן כראוי‪:‬‬
‫א ן יאמר כאופן אחר רכשלומד האדם התורה לשמה לא תשכח ממנו !‬
‫כשהולך לבית כטלמו• ואדרבא מה שלא השיג בעיה ״ז יזכה וישיגיהו !‬
‫פנמה״ב‪ :‬ותשרי מי שזכה והילין תלמודו כירי• כמ׳״ש אשרי מי שבא לכאן \‬
‫ותלמודו בידו• וע״ו הדבר יצטער הלומד שילמוד ההורה לשמח כדי שיזכה *‬
‫ללומדה כאיתו עולם• וז״ש מי כהחכם• ואיזהו החכם שאני מדבר בו ‪.‬‬
‫מי שיודע פשר דבר• ופשר רבד הוא שלומד תורה לשמה• דבזה זוכה‬
‫שחכמתו תתיר פניו• אפי׳ בזמן שעוז פניו ישונה• שהיא עת המיתה ‪:‬‬
‫כמ״ש משנה פניו ותשלחהו חי נמי ועוז פניו ישונה מדבר על הנשמה י‬
‫שהיא עוזו והדרו של האדם• דכשלומר האדם התורה לשמח מוסיפה נשמתו‬
‫הארה גדולה• וזהו ועוז פניו ישונה• עוז פניו שהיא נשמתו ישינח שימי‬
‫לטוכה דהיינו הארה גדולה• לפיכך צריך להשתדל ללמוד תורה לשמח• י‬
‫כרי לזכות ללמוד כעיה״כ ותאיר נשמתו‪.‬‬
‫א מ ר אח״ז אני פי מלך שמור• ועל דברת שביעת אלקים‪ .‬בא להזהיר ‪,‬‬
‫את האדם שיהי׳ זריז וזהיר לשמור עצמו שלא לעבור על מצית‬
‫לא תעשה־ ולהיות חזק ואמק לקיים מטת עשה‪ .‬יישים בין עיניי שלא‬
‫כאח הנשמה לזה העולם עד שהשביעום שלא תעטר רטט ית׳• וידע‬
‫ויתבונן כי גזירת מלך כשר ודם אפי׳ בלי שבועה המבטלה חייב מיתל־‬
‫ק״י אם הוסיף המלך להשכיע את האדם וביטל שביעתי שיוכפל עיכשו‪.‬‬
‫וזש״ה אני פי מלך שמור• כלומר הציויי שיצא מפי המלך חיבה עלד‬
‫שאשמור אותי אפי׳ לא השביעני עליו• מכיש דאיכא ועל דברת שבועת‬
‫אלקים• שהנשמה לא באה עד שהשכיעוה• וכיון דהכי איבנה אוכל וראיתי‬
‫כביטול מאמרו ושטעתו ית׳• הוסיף ואמר אל <זבסל מפניי ׳‪.‬תלך נכו׳‬
‫הכוונה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ח‪-‬ף« לנפטרים‬
‫לה‬
‫‪1#‬ב‬
‫יונה כפי מה שארז׳״ל דהעיבר עבירה בסתר כדוחק רגלי שכינה דהקב״א‬
‫ל׳גלא כל העולם כבודו• והעוכר עכירה איני חישב שהשכינה כנגדו ומאת‬
‫וקרא צווח אם יסחר איש כמסחרי ם ואני לא אדאנו נאים הי• וכשיחבונן‬
‫מאדם כרכר זה יחאמת אצלו שכך האמח פשוט• ומיה ימנע מלעשות‬
‫בר רע• אבל מי גורם לו לעשיח דכר רע• הוא כהלת יצה״ר והתלכשיתו‬
‫כו• והאדם הישר חושכ ככל עח שהשכינה כנגדו כמ״ש דהעי׳ה שויחי ח'‬
‫לנגדי חמיד וכו׳ וזש״ה כאן אל תכהל מפניו חלך‪ .‬כלומר אל יבהילוך‬
‫בהלות היצה״ר ער שידיחך ויאמר לך שהקב״ה אינו רואה כך אל תאמין‬
‫צו כי ככל מקים שאתה שם הקכ״ה רואה כך• וזהו אל תכהל נבהלות‬
‫צח׳יר ותלך מפניו ית׳ ותאמר שאינו רואה כך חייו אין האמת כן כי בכל‬
‫מקום פניו ית׳ שם• וכמו שפירש״י ז״ל על פסוק לא יהיה לך אלקים‬
‫אחרים על פני• ואם איתרע ועכרח פעם אחת ושתים אל תתמיד כרכר‬
‫רע• רק התעורר מיד לשוכ כתשובה• וזש״ה אל העמוד כרכר רע• דסיי'‬
‫אם איתרע ועכרת ולא חשכת פניו ית'• אל תעמוד כרכר רע• דהיי׳ לא‬
‫תשאר עומד ומחמיר כרכר הרע• רק חזור מיד כתשוכה כי כל עוד‬
‫תה מוסיף לחטוא• מחרכית כך הזוהמא דמסאכוחא וקשה עליך להפרידה•‬
‫לכן שוב מיד ואל תתעככ כי יפה שעה א׳ קודם להנאחך ולטוכחך• וכי‬
‫מא מאתר שנתלכשת בזוהמת יצה״ר גם עכשיו קשה לך לפרוש• ולא תוכל‬
‫לשוכ כחשובה‪ .‬לז״א כי כל אשר יחפוץ יעשה• הכוונה רהקכ״ה חפץ‬
‫תשוכחן של רשעים ואיט חפץ כמיחחן שימוחו הרשעים• וממילא הוא ית״‬
‫היה לך לעזר ולסיוע• ומ״מ יפה שעה א׳ קודם• וזהו כי כל אשר יחפוץ‬
‫שה חוזר הדבר כנגד חי״ת• דהיי׳ מה הוא חפצו ורצינו ית׳• היא שיחזור‬
‫האדם כחשובה• וכיון שזה חפצו ורטט• כזה הדכר מסייע את האדם כדי‬
‫לשוב כתשובה• ומאחר דאיכא סייעתא דשמיא מאתו ית׳• אע״ג מהחזק‬
‫יצה״ר באדם דחה ירחנו ויצא בעל כרחו שלא בטובתי ואין פתחון פה‬
‫לסט״א לטעון נגדו ית׳ הואיל ונחחזקתי בזה האדם במב עבירות יהיו‬
‫מעלין ממט שערי תשוכה• לא שייך כי ככר יצא הדכר מפי המלך מלכו‬
‫של עילם שיכו אלי ואשוכה אליכם־ ואין לסט״א להרים ראש ולטעון נגד‬
‫זה כלל• וזש״ח את״ז כחשר דכר מלך שלטון ומי יאמר לו מה העשה?‬
‫הוא הדבר אשר דכרנו• באשר רכד מלך שלטון הוא דכורו ית׳ אשר דבר‬
‫שיכו אלי ואשוכה אליכם• וכיון שכן היא מי יאמר לו מה תעשה• דהיי׳‬
‫אין הסט״א יכול לעככ על ירו כמו שכתבנו‪ .‬רק הרכי ׳ דך אקה‬
‫כן אדם• שוב מהיה ואל תאתר כרי שלא להשתקע כסט״א‪:‬‬
‫הוסיף לומר שומר מצוה לא ירע דכר רע וכו׳ • כי לכל חפץ יש עת‬
‫ומשפט וכו׳ בא לומר כאן שאל יתמה האדם אס יראה היהודים‬
‫באים‬
‫;יח‪1‬‬
‫ת‬
‫יי‬
‫בי‬
‫ו ו»י־מ‬
‫כאים ע ל הצ־יקים• או אם יראה הצ־יקים מ ת י ם ק י י ם ז מ נ ם • ומזה ישוב‬
‫לאחור ויאמר מ ה הועילו חכמי׳ כחקנתש ובי זו היא תירה וזו שכרה• רמהראף‪.‬‬
‫דהצריקים ה ע ו ס ק י ם כתורה ועושים רצוני ית׳ ה מ י ר ב א ה כ ה ובשמחה ר כ ה‬
‫לא י א ר ע להם שום נזק ולא ימותו קו־ם זמנם• אך עינינו הריאות ו נ ה פ י ך‬
‫הוא אשר ישצעו היסירים ו ה מ י ת ה בצדיקים והי־שעים יושבים ל כ ע ת ‪ .‬לזה‬
‫כ א שלמה ה ע ״ ה להסיר הסכי־א ה ר ע י ע ה הזאת מלב בכי ארם העבשים‪ .‬כי‬
‫ה כ ל גלה ה ק ב ״ ה ע ל ירי נכי איו ו ח כ מ י ו משום רישי־אל ע י ב נ י ׳ זל׳׳ז והיסודי׳‬
‫ה כ א י ם לצדיקי׳ הם לכפר ע ל ע ו ן הדוד• כמ*ש אכן תליינו הוא נשא ו ע י ט ת י נ ו‬
‫הוא‪ .‬סבלם וכו׳ ו ה מ י ת ה קורם זמנם • מב׳ סבות • א' לכפר ע ל הדור‬
‫והב׳ שמא גלוי לפניו ית׳ ש״וצה הצ־יק ההוא להתמיץ• ורצה לסלקו כהיותו‪.‬‬
‫עוב‪ :‬וכי׳ו יודעי יראי ח' ותישבי שמו• אבל ה ט נ ש י ם ה מ ר ו ב ה בהם ז ו ה מ ה ‪.‬‬
‫יצה״ר ה ס החישכים מחשבות רעית• ביאיתם עונש הצ‪-‬יקים• וזש״ה שימר‬
‫מצוה שהוא הצייק ה מ ק י י ם המצית לא י ר ע דבר רע• דהיי׳ לא יאונה לצדיק‬
‫כל און• רכך הוא ה א מ ת אצלו ית״ש רהצדיק יהיה שמור מ כ ל ‪ .‬פ ג ע ר ע ‪,‬‬
‫ולא‪ .‬י מ ו ת קידם זמנו• אך יש ע ת ו מ ש פ ע שהצדיק יכיאו עליו יסורים או‬
‫י מ ו ת קודם זמנו• והיא כרי ל כ פ י ע ל הדור• וזח ה ד ב ר י ו ד ע הצ־יק ההו<|‬
‫בעצמו• וזש״ח ו ע ת ו מ ש פ ע י ר ע לכ חכם• והיי׳ כשיכא עת מ ש פ ע ע ל‬
‫הצדיק י ו ד ע כ ת כ מ ת י שלא ע ל ה נ ם כ ״ א לכפר ע ל המר• וזהו י ד ע ל כ‬
‫ח כ ם הוא כ ע צ מ ו יידע• ואין לו שים תדעומית• וזהו שהייסיף לימר אח״ו‪,‬‬
‫כי לכל חפץ יש ע ת ומשפע• חפץ האמור כאן היא הצדיק שאין הפץ לפניר‬
‫יותר מהצדיק• וכל צ־־יק וצדיק י ו ד ע שיש לו ע ת ו מ ש פ ע מ כ מ ה סכות'‬
‫או כרי לכפר עיניתיו • או יהודים של א ה כ ה להרכית ש כ מ כ ע ו ה ״ כ‬
‫או כדי לכפר ע ל הדור• וכ״ז יודע כל צדיק וצ״יק ואין להם שוס ה ר ה ו ר‬
‫אתריו יתי׳ש אכל הנופשים ה ת ע א י ם כנפשיתם מ ר ו כ הזוהמא ה מ ש ו ק ע ת ‪,‬‬
‫בהם• חושכי׳ מחשכית ו מ ־ כ י י ם תועה• וזש״ה כי ר ע ת ה א ד ם ר כ ה ע ל י ו ‪,‬‬
‫ק י י כ י ה אלא ר ע ת האדם רכה עליו• כלו׳ כל הצ־יקים יודעים שיש עת‬
‫ו מ ש פ ט ‪ .‬ואינם מ ה י ה ר י ם אחר מרותיו ית׳ אלא מורים ו־ומרים אל א מ ו נ ה‬
‫ואין עול צריק וישי‪ .‬אלא האדם ש־בה עליו ר ע ת יצה״ר ונשתקעה כו זוהמתו‪.‬‬
‫ה ו א שמחשב מחשבות רעות• אבל הצדיק אין לו שים מ ח ש ב ה ושים הרהור‬
‫א ח י מעשהו ית״ש‪:‬‬
‫ו ה ו ל ך ומפרש א ח י זה בפיי־וש ס י ב ת מ י ת ת הצדיק ק ו י ם זמני וזש״ה‪.‬‬
‫כי איננו י ו ד ע מ ה שיהיה כי כאש־ יהיה מי יגיד לו• הכווכק‬
‫כ פ י מ ה ש נ ת כ נ ו י ס י ב ת מ י ת ת הצדיק קורם זמנו• או כדי לכפר ע ל ה ד ו ד‬
‫או כדי שלא יחמיץ‪ .‬וכנגד כדי לכפר ע ל הדור א מ ר כי איננו י ו ד ע מ ה‬
‫כלומר אין גלוי לכני ארס מ ה מ ש כ ע היה מזומן לביא ע ל הדור ‪.‬‬
‫יהיה•‬
‫והצייק‬
‫דוד^{‬
‫חזושלנמזטדש‬
‫טז‪2‬‬
‫לו‬
‫צדיק כמיהתי כפי• עליי ופנו‪.‬־* כיי שלא יחמיץ• אמי כי כאשי יהיה מי‬
‫יגיד לי כלימי מי הגי־ לי לצ״יק זה בלא יחמיץ לעילם אפי׳ אש יחיה׳‬
‫שנים רכיח שמא מיי היה מחמיץ אם נשאי חי• והקכ״ה חס עליו כרוב‬
‫רחמיו והק־ים לו רפואה למכה • ודברים נסח־ים איכם גלוים רק אליו‬
‫״ש והוא׳ שיפע עולמו כצדק• ולפי׳ לא יחמה האדם אם יראה הצדיק מת‬
‫קודם זמנו שהרי מאתר מכ׳ סכות נהיה הדכי‪:‬‬
‫ח?)* ואמר אין אדם שליע כרוח לכלוא את הרות • ואין שלעק כיום‬
‫המות • ואץ משלתת כמלחמה וכוי• עכשיו כירר ופירש הטעמים‬
‫סכות מיתת הצדיק קידם זמני• החלה אמר אין ארם שליט כמת• זה כנג־‬
‫שלא יחמיץ• וכא לומר שלא יוכל שום צדיק שככש יצמ כראוי להתפאר‬
‫לומר שאם יאריך ימים לעילם אינו מחמיץ זה לא שייך• שהרי יוחנן כ״ג‬
‫מש שמנים שנה ככה״ג ולכסוף נעשה צ־וקי• וזש״ה אין אדם שליט כרוח‬
‫הוא יצה״ר הנק׳ רוח סערה• רהיי' חפי׳ אם אדם נחגכר על יצמ ופשוט‬
‫אצלו שנצחו לא יאמין עד יום מותו• כמאמר התנא אל תאמין כעצמך‬
‫עד יום מיתן• לפי שיצרו של ארם מתחדש עליו ככל יום וזהו אין אדם‬
‫שליט ברות• לכלוא את הרוח למינעו ממנו שלא ישלוט עליו ולפי׳ הצ־יק‬
‫עת קידם זמנו שמא יחמיץ • ולפי׳ אם ראית צדיק מת קודם זמנו אל‬
‫תתמה• שמא ראה הקב״ה שיחמיץ• או אפשר כדי לנכד על המר‪ .‬ועל‬
‫סליקה זו אמר ואין שלטין ביום המית משים דמיתה זי דלכפר על הדוד‬
‫נה מצד הצדיק עצמו רק מצד אתרים וכי תימא יבול למינעה ממט כיין‬
‫‪.‬שאינה מצר עצמו לז״א ואין שלטק כיום המית• דסיינו יום שנגזר עליו‬
‫למית כי אפיי מצד אתרים אין לו שליטה עליו • עור יש סיכה שלישית‬
‫שבה מת הצדיק קודם זמנו והיא כשניתן ישית למחבל לתכל אינו מכתץ‬
‫בין טוב לרע• וצריך להסתיר עצמו כעת הזעם• כי אם פגוע יפגע‬
‫המחבל אפי׳ בצדיק גמור ולא הגיע המת ימיתנו• וע״ז אמר ואין משלחת‬
‫כמלחמה• דהיי׳ יום הזעם שהוא יום המלתמה שמרת הדין מתוחה בה‬
‫ל אין שליחית בה לומר לזה תהרוג ולזה לא תהיוג שהמחבל אינו מבחין‪.‬‬
‫סיים ואמר ולא ימלט רשע את כעליו• הטונה לפי שאמר כתתלת המקרה‬
‫אין אדם שליע כמת שהוא יצה״ר למינעו מ מ ט • ומזה יתחמץ לבכ הרשע‬
‫לומר מאתר שנתתזק בו יצה״ר קשה עליו להפרידו ובזה לא יוכל לעשות‬
‫קשובה• לז״א אין האמת• כי לא ימלט רשע את בעליו דהיי׳ ימלט הישע‬
‫את עצמו בטענת שנתתזק בו הרשע וקשה להפרידו• אין טענה זו ממלטת‬
‫איתי מפני שיכול להפריד יצה״ר ממנו אפי׳ נתחזק כי שנים רכית דכי‬
‫אמרינן אין ארם שליט כריח• היינו דיקא שאיני יכיל למונעו מלכא אליו‬
‫לפתותו• חכצ הפיתוי יכיל להתגבר עליו ולבטלו• לכן לא ימלט רשע חת‬
‫כעליו‬
‫ךץךש‬
‫י ודרש לנפטרים‬
‫‪ /‬טוב‬
‫‪:‬‬
‫נעליי ‪ < 4‬ח ר זה אמר את כל זה ראיתי ונתין את לכי לכל מעש‪$‬‬
‫תתת השמש עת אשי שלע האדם באדם לרע לן •‪.‬‬
‫תשר נעשה‬
‫בא בזה לבאר בחכמתי ע״ה מי גידם כל ה־ביים האלה• רהיי׳ שהצדיק‬
‫שכל ימיומחגכרעל יצרי יעובד ה׳ כת מימית ואפ״ ה חיישינן שמא יחמיץ‪.‬‬
‫מהראוי שמן השמים • יסייעוהו ולא יבא לידי חמק ולא ימית קידם זמנו • ן‬
‫וכן הסבות האחרי׳ מהראוי שלא יאונה לצריק כל און• לזה בא לומר דע לך דיש ‪I‬‬
‫אדםדקמשה• ואדם בליעל יקליפ׳‪ .‬ותיות ארס כליעל נמשך לו מארם יקרישה‬
‫וזו היא רדיפתו יחכיעחו של יצה״ר יומם ולילה אתר האדם להתעיאי כדי‬
‫להעמיד ארם כליעל לישאר כקיומו ולא יפול • וכל מה שמרכים ישראל [‬
‫לחטוא מחגכר אים כליעל• ויוחד מהמה תאות יצה״ר הוא כרי להחטיא ‪I‬‬
‫הצדיק שיש כידו תויה ומצות על תיקינם כי כזה יש שלימות גדולה לאדם‬
‫הכליעל• והנה היצה״ר מקטרג היכה על מיתת הצדיקים שימותו כי בזה‬
‫מרויח אדם הכליעל שלא ירכו זכיות ויתמעט הוא• ולא הכיט וראה כו‬
‫במיתת הצדיקי׳ מעלין ניציצית הקרושה מחוך הםע״א וזהו המיעוט הגדול י‬
‫של אדם הבליעל • יז״ש את כל זה ראיתי ונתין לכי מי הוא הגורם כל זה;‪..‬‬
‫•היא האדם הבליעל שמצה להשלי׳ עצמי ולהתגבר על הקרושה ובזה מתגרה‬
‫כצדיקי׳ להמיתם קודם זמנם אך כל זה לרעתו• שהרי במיתת הצריקי׳ ייצאי'‬
‫ממט ניצוצות קמשית אשר הם חיוהו• וזהו שאמר עת אשר שלט האדם‬
‫כאדם לרע לו• דהיי׳ שלט אדם הכליעל כאדם רקמשה וזה •ל ע לו דהיינו י•‬
‫‪V‬‬
‫שעי״ז יוצאים ממנו ניציצית הק־ושה שהם חייתי כראוי‪;.‬‬
‫ח ז ר ו א מ ר ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו?‬
‫וישתכחו כעיר אשר כן עשו גם זה הכל• הכוונה כזה}‬
‫!‬
‫לפי דרכינו‪ .‬מאחר שהזכיר הרם הכליעל שהוא הגורם הכל • ואמר שזהן‬
‫לרעתו שיוצאים ממט ניצוצות הקדישה שהם חיוחו בא לחד( שהצדיקים ע׳ייז‬
‫מיתחן מוציאי׳ ניצי׳ הקדישה מאדם הבליעל• וא״כ למה נתארך זמן הגליתי‬
‫כיב צדיקי׳ הרכה יש ככל דור ודור‪ .‬ולמה לא נשלמו הניט׳ שכאדם הכליעל;‪:‬׳‬
‫לצאת ויקוייס בלע המות לנצח• לזה כא להשיכ כי אע״פשצדיקים כמיתתם(‬
‫מוציאים ניציצות הקדושה הרשעים ע״י מעשיהם הרעים מכניסי׳ בו נציצו׳־‬
‫מהרש• נמצא א־ם בליעל שלט מצד זה וכולע מצד זה וקיומו כדקאי‬
‫קאי• ואמת היא שאלמלא הרשעי׳ שמוסיסי׳ ומכניסים כו מהדש• ככר פסקה‪:‬‬
‫חיותיה ונתקיים בלע המות לנצת ־ אע׳יג דהצייקים ממיתים הסט״א^‬
‫הי־שעים חוזיים ומסיעים אותה• וזש״ח וככן ראיתי רשעים קכורים יבאו;‬
‫כלומר דע לך מי גרם לאדם הבליעל להאריך ימים ולא פסקה חיותיה \‬
‫משום דהקליפות אע׳יפ שהצריקי׳ ממיחים אוחם • ה־שעים חוזרים ימחיים'‬
‫אותם• וזש״ה רשעים קבורים ובאו• רשעים האמורים כאן הם הקליכית‬
‫שמתי‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪6‬מתו ככי וגחכטלי• ועכשיו ימיו יחיו ע״י מעשה הישעים • ימעילךא‬
‫היו חלה הקליפית כמקום הק״ושה ועיי מעשה הצדיקים העכייום משם‬
‫וביטלום והזיתים• משים ־פסקת לתייתייהו מנייהו• וזש״ה וממקים ק״יש‬
‫יהלכו• רהיי׳ חתילת ילחיזיתם היתה כמקים ק‪-‬וד‪ .‬ומשם נסעו ינפ‪.‬י ימתו‬
‫ע״י מעשיהם שג צ״יקים ונשכת ואכד זכים כי חזיו פגיים מתים • יזה‬
‫שאירע להם מ־ה כנגד מיה • כי כמו שהם מט״ידים את התים ממקו'‬
‫הק״ישה כרי שיהיו הם שם • האמת היא הם שיועררו ממקים הק־ושה‬
‫חרם השלם שם היא מקומו • וזש״ה אש־ כן עשי • דהיי׳ חלה הקליפות‬
‫ך עשו דחו ע״י פחויים רע• לה־ם ממקום הק־יש וישבו שם ע״י חמס•‬
‫קרץ הוא שידחו משם וימח ויאבד זכרם וזש״ה אשי כן עשו• ויהיי׳ כאשד‬
‫עשו כן יעשה להם • גמולם ישיב כרתשם • ואע״פ שנשכח ונאבד זכים‬
‫שתכחו מן העיר דק־ישה • עכ״ז ראיתי רשעים קבירים וכאי שהם אלה‬
‫הקליפית שתזרו ותיו ויש להם אתיזה כק־ושח • וזה ע״י מעשה היסעים‬
‫שמכניסים מח־ש ניצוצית הקרושה כקליפיח• וזהו גימא בנזקין להשאיר‬
‫האדם כקיומו ולהאריך ימים • והנה תמיו רז׳״ל אל תקרא וישתכחו אלא‬
‫שתכתו• ולפי ״האמור יכא על נכין• כי כיון שאלה הקליפות •נפלו ונעשו‬
‫פגרים מתים• ועכשיו חזרו לחיות ולהחאחז כק״ישה כ־מעיקי־ח זה שכת‬
‫דול שמשחכתים כי• לפי שמתפארים כזה הדכר היכה שאע׳׳פ שמתו חזרו‬
‫וחיו ולוקתים ניציצית הקרישה מחדש כאשי היו עישים כראשונה קודם‬
‫מיחחס • וזש״ה אשר כן עשו מחחילה‪:‬‬
‫ןייןן יאמר וככן ראיחי רשעים קכוריס וכאו וכוי כא לרמוז על הגלגול‬
‫וצפה שלמה הע״ה על ה־ויוח האחרונים שכילם מגולגלים• וחמה‬
‫עליהם תמיהה גדולה‪ .‬איך טחו עיניהם מראוח ולככם מלהכין כי הם‬
‫גולגלים כמה פעמים • והם הולכים לאותו עילם וחוזרים • ולא נתעוררו‬
‫נתם לתקן את אש־ עותו כדי שלא יאכרו זכרם‪ .‬רק הולכים כחשך מדפי'‬
‫אחרי הכלי העולם הזח• ומשליכים לאתוריהס מעשים שיזט כהס לעוה״כ‬
‫ש״ה וככן ראיחי רשעים קמרים וכאו• הם שחזרו וכאו בגלגול • וממקים‬
‫וש יהלכו• דהיינו שנ־חו מעיה״ב שהוא מקום קרוש • מפני שעדיין לא‬
‫נחקנו כדי שיזכו לעוהי׳כ • וחזרו לעיה״ז אילי יעויו משנחם ויעשו תיקון‬
‫היה להם תרופה• אכל כעוה״ר יש מהם שכאו לתקן והוסיפי על חטאתם‬
‫שע• ונשתכת מהם הליכת אותו עולם וחזרתם לעוה״ז יזש״ה וישחכחי כעיר‬
‫אותו עולם שהלכ ולו ונדחו ממנו וחזרו* ולא הסתכלו להכין על מה נדחו‬
‫ו • הוא מחמת מעשים רעים שהיו כידם כמו שעושים עכשיו • וזש'ה את‬
‫כן עשי• דהיי^כמו שעושי׳ עכשיו כך סיו עושים כראשונה • ולא נתעוררו‬
‫לתקן מה שעיותו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)יט(‬
‫איתא‬
‫ףןף‪#‬‬
‫‪#‬‬
‫טוב‬
‫•*חיךר^ימ&םחס‬
‫ד ר ו ש *כ‪.‬‬
‫ק־־ינפטרים‬
‫•‬
‫‪$‬‬
‫‪ 1‬י י י ? י ר ת > י { בגמרא אמ־ו מ״ה לפני הקב״ה מפני מה קנסת מיחח ‪I‬‬
‫על ארם הראשין • א״ל מצוח קלה צויחיו ועבי־ עליה ‪ .‬׳‬
‫אמרו לו והלא משה ואהרן שקיימו אה ההורה כולה ומתו • אמי לה‪:0‬‬
‫־‬
‫מקרה אחר לצ־יק ולרשע ‪:‬‬
‫•י^ן להעיר מה זו שאלה שאלו המלאכים מפני מה קנסת מיחס על ארס[‬
‫הראשץ וכי לא ידעו מקיא שכתוב רציווי ע[ הרעת טיב ורע לא־‬
‫תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות התוה • ועכר ואכל‪ .‬ועוד מה זה!‬
‫שאמר להם הקכ״ה מציה קלה‪ .‬כיון שיצאה מפיו ית׳ לאו קלה היא‪,‬׳ יעוד;‬
‫מהו ג״כ שאמרו המלאכים והלא משה ואהרן שקיימו אח התירה כילה ימתו;‬
‫•‬
‫וכי לא ידעו סיכת מיחח משה ויכין • שהיא על מי מריכה‪:‬‬
‫ו א ‪ ^ 3‬ד לפיש כהקדים מה ראיהא כמד<־ש דבשעח כריאח הארס היתהי‬
‫השכינה כהר[• וכשחטא אדם נהחלקה לרקיע הראשון* וכשבאו•‬
‫דור אנוש ע״י חטאם נסחלקה לרקיע השני‪ .‬וכן דור אחר דור ע״יג‬
‫רשעם עדשכסחלקה לרקיע השביעי • עדשכא אכיהםיאע״ה והורידה מן‪1‬‬
‫הרקיע השביעי לששי• וכן יצחק הורידה מן הששי לחמישי • וכן עזה״ד ער?‬
‫שבא מרעי׳ה והורידה לאיץ • והנה מצינו שאדם הראשון עשה השיבה וקי״»‪2‬‬
‫אין רבד עומד כפני התשובה • ורדיכא כמקום שבעלי השוכה עימדי׳ איך‬
‫צדיקים גמורים יכולים לעמוד • וזו הוא שאלת המלאכים כיון דהתשיכה?‪.‬‬
‫מתקנת את החוטא כאלו לא חטא• אך אדם היאשין מאחר שחזי כחשיכח‬
‫הרי הוא כאלו לא חטא • ולמה קנםת עליו מיתה • והשיבם הקב״ה מצות"‬
‫קלה צייחיי וע‪:.‬ר עליה• הכוו׳־ה היא שלא עשה חשיבה גמורה כיאיי יהיכא־‬
‫המרינן רכמקים שבעלי תשיבה עומדים אין צדיקים גמיייס יכילים לעמו׳‬
‫הני ‪.‬מילי כשהיקה החשיכה גמורה וראויה • אכל ים אינה גמייה כראוי‬
‫אין כה כח לנטל הגזייה כילה• ואמר להם הקכ״ה תדעו שלין השיבתו‬
‫כראוי ״ שהרי קורם חטאו היהה השכינה כאיץ‪ .‬יכשחטא נסהלקה ליקיע‬
‫הראשון • ואם תשובתי היחה כראוי כשחזר כחשובה היחה השכיכה חיזדק‬
‫לארץ• ומדלא הזרה מכאן מידעה רבא רלא היתה תשובתו כיאוי • ומ‬
‫שאמר להם מציה ק ה • משוס דהשכיכה היחה כארץ כשעת כיאה אד‬
‫וציוהו הקכ״ה שישמיד עצמו שלא יפגום כחטת ויגרום לה שחסחלק • ולא‬
‫היתה ברקיע וע ת עליה ‪.‬ארם להורידה כמו שעשו חכות העולם וזרעם‬
‫עד‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫‪ i$‬מיע׳״ה'יק היחה מינתת לפניו כשלחן העיון ומינה לפני האדם‬
‫שישמינהי יזהי שאמר מציה קלה מציה היא השכינה וקלה רהיי׳ שהיתי*‬
‫לפניו כקל• ילא טיח עליה להויידה כשחי הצ־יקים• אמיו לו והלא משה‬
‫תהין שקיימי את התייה כילה ימתי • כוונתם כיון שאמ״ל הקכ״ה דסיבק‬
‫חדם שלא נתבטלה עליי גייית המיתה משוש דכתטאו גים סילוק השכיבה‬
‫יבתשוכתי לא יכיל להחזייה ‪ .‬היי משה יאהין ע״י כת מעשיהם הורידו‬
‫השכנה לזיץ • ולא נשתלקה כל ימי חייהם ומפני מה מתו‪ .‬דרכי גדול‬
‫עשו שהוייריה ישמי־וה שלא הסתלק • ואמ״ל מקיה אחד • הכריכה כיון‬
‫אדם היאשין היא אב כני הע־לם ימת • מעתה כל הייצז ממני חוכה עליז‬
‫למיס ‪1‬אגב זה יש לפ־ש המזמיי של יום השבת ש־רשו רז״ל שאדם‬
‫אמיי כשעה שחז־ קין כחשיבה • אמר לו ליה נעשה‬
‫היאשץ‬
‫נך • אמ״ל עשיתי תשובת ינתקבלתי • א״ל כך גדולה כתה של תשוכה ‪.‬‬
‫פחת מזתור שיר ליום ה‪:‬כת • יהשבת הוא תותיית השיכה • והכה אדם‬
‫!' הראשון כשידע שכת ההשיכה עצים מאי שמת שמחה גדילה • ואעפ״י‬
‫שתשיכתו לת היתה גדולה כ״כ שלא ביטלה המיתה • מ״מ זכה לעיה״כ‬
‫וכייה גמירה• והנה כני העולם מינני׳ אחי־ אדם היאשין ואומדים שהוא‬
‫הביא מיתה לעילם • יכמזמי־ הזה בא אדה׳יי להי־ות ולשבח להקכ״ה על‬
‫‪ :‬הכל• ימי־ה שחס־ ג־יל עשה עמי הקכ״ה שזיכהי לעיהי׳כ עילם שכילו‬
‫שכת וקיבל תשיכחו ולפי׳ פתח כחחילז רכריו מזמור שיר ככפל והטעם‬
‫שכא לתת שני שבחים להקכ״ה אחד שקיכל תשיכתי • והב׳ שזיכהו לעולם‬
‫כולו שכת ‪ .‬ושניהם נ״מזו כמלת השבת • כי השבת כמשמעו עילם שכילו‬
‫שבת והשכח אותיית השובת ‪ .‬א״כ כ׳ דברים נימזי כמלת ש‪--‬ת • ־ולפיכך‬
‫ר שיד כפיל שהיא מזמור שיר א׳ כנג־ התשיכה• ואי כנגר השבת• טוב ‪1‬‬
‫\ להו־וח לה׳ ולימי לשלי־ עלין להגיד כבק־ חש־ך יאמינהך עליי״ן כלילות‬
‫כפל ה־כ־ים • להי־ית כמה ג־ול נחה של תשיבה • שכין שהאדם חיטת‬
‫סר מעליו צלי של מקים ינמסי לפנייה רעים כיה הע־לם • וכמי׳ש קין‬
‫והייתי נע ינר כאק • יהיה כל מיצאי יהרגני• !בזיתי עילם יות־ ויית־ •‬
‫וכששב כחשיבה תזיז־ הקי״ה ומגין עליו בעיה׳׳ז ובעיה״ ב • יכמ״ש יז״ל‬
‫גבי ה׳ ה׳ אל רתוש וחנון אני היא קידם שיחטא הני הוא לאחי• שיחטא‬
‫דהיי׳ לאח־ שיחטא וישיב בהשיבה מגין עליו רמו קו־ם החטא • והכה‬
‫•העיה״ב נקי בק־ ‪ .‬יהעיה׳יז נקי־את לילה• וההבטחות שהבטיחנו הקכ״ה‬
‫לעשות לני לעיה״ב אין אנו רואים בעינינו רק באמונה שאנו מאמינים‬
‫שםקב״ה אמת וכל דבריו אמת יצ־ק • ואנחנו משבחים שמי כזה העולם‬
‫על מה שהכטית לעשית לני כאיתי עילם מחמח האמינה שאנו מאמינים‬
‫שבודאי כן הוא ‪ :‬והתמונה כעצמה צריכים אנחט להודות לי עליה שתקע‬
‫• בלבנו‬
‫‪:‬‬
‫ןץךען‬
‫‪ ,‬דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫בלככו להאמין ב־בייו ולא כשא־ הכופרים• באמת ההודאה הגדולה שמידו?‬
‫ההדס היא כשילך האדם להיחו עולם • ויקה חגמולו הטיב הצפין לו אז‬
‫כמתה שעה שליקה מה שהיה מקיה ומצפה טחן שכח והודתה ייתר‬
‫מכחיים יכמו שחצינו גבי בנירים שנאמ־ כהש הגדתי היום לה׳ אלהיך כי‬
‫ביזתי אל התיץ אש־ נשכע צחכוהיני לתת לנו• והנוינה היא אע׳׳ג דמקוים‬
‫הכנסתני לאי־ץ היינו מאמיטם כאמונה שלימה שהקכ״ה כידאי יכניסנו‬
‫לאיץ• מ״מ עכשיי שכאנו למה שהבעיחנו צ״יכים להורות ולשכת ייתר ויותי‪.‬‬
‫יזש״ה טוב להו־ות לה' על אריות החשיכה שבראת לנו שעל ירה אתה‬
‫חיזר ומגין עליני כעיה״ז ולזמי־ לשמך עליין לעיה״ב ששם ניכ״ת גבירתך‬
‫וגדולתן־ יע״י תשיבה אץ אתה מנכה לני מחלקני וכשנגיע לאיתי עולש‬
‫ונזכה לט בך אשר צפנה ליראיך שש נגיד חסדך • יזהו להגיד בבקר חסדך‬
‫היה עיה״כ שנק׳ כק־ ש‪ (:‬כשנזכה כחס־ך טרה לך מאד • ועכשיי כעידי‬
‫בלילית שהם העוה״ז נגיד ימינהן • שהנו מאמינים שתעשה לגי מק‬
‫שהבטחתני יזהו ואמונתך בלילית • דהיינו כעית״ז שהוא לילה‪:‬‬
‫^ ל י עשיר יעלי נבל עלי הגי ין ככני כי שמח זני ה׳ בפ־גלך במעשה‬
‫ידיך ארנן• בא אדה״ר לומר מאח־ שנתקבלתי בחשיבה יש לי לימד‬
‫שירה זו • עלי עשיר ועלי נבל ועלי בניר • ואומר תדה״ר יש לי נחמת‬
‫מצד אחד על חטאי שחטאחי ועל עונשי שהיא ג־יל • והוא דקיי״ל כל‬
‫הגדול מחכירו יצרי ג־ול ממנו • ואין לך גדיל ככל הא־ס כאדם הראשון‬
‫שכל כני ארם ילוד השה וכקל יכול יצה״ר לפתותם • וארה״ר מעשה ידיו‬
‫ית׳ וצייך יצה״ר לבא עליו בכח ג־יל וביד חזקה ייח־ מכל שאר כני אדם‬
‫אך מצד אחר כיון שהיא מעשה ידיו יחי היה לו להחגבר ולהלחם עם יצרו‬
‫ויש לו עיי יית־ משאר כני א״ם • והנה אדהי׳י ואשתו שויס כדבר זה‬
‫כי שניהם מעשה ירי השם ועכשיו אומר ארם אלמלי היה ארם אתר שהוא‬
‫ילוד השת שחטא ונגזרה עליו גזירה • כשיעשה חשוכה מהכעלת עליו‬
‫הגזירה• אכל אני מאח* שאני מעשה ידיו יחי דק־ק עמי יוחד אע״ג ששכחי‬
‫בתשובתי לא כטלת גזיית המיתה מעלי וכזה יש לי נחמה סלה יאמיו‬
‫כני אדם חטאי גדולה ותשיכתו פתיתה• לפיכך לא נתבטלה הגזירה מעליו‬
‫כי העיק* היא מאחר שאני מעשה ידיו ית׳ יצת״י נתגכר עלי יותר מכל‬
‫הנבראים והקכ״ה דק‪-‬ק עמי יוח־ מכל החוטאים ‪ .‬וזש״ה כי שמחתני‬
‫ה׳ בפעליך דהיינו מתחר שתני מעשה ידיך ולא יליד אשה • וג״כ במעשה‬
‫ידיך שהיא אשתי שנם היא אינה יליד אשה• על הכל ארק ותהי זאת‬
‫נחמחי• שמה •שחעאחי היא משים שילה׳ ר כהגבר עלי יוחד מכל הנברא*׳‬
‫ימה שלא כטלת גזידת המיהה מעלי משום שדק‪-‬קת עמי יותר מכל החיטאי׳‬
‫ועל כן יש לי צתמה ושמתה‪:‬‬
‫מה‬
‫‪r‬‬
‫חיש‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫גדלו מעשיך ח׳ מאיד עמקי מחשכיתין • איש כעד לא ידע וכסיל‬
‫לא יכין את זאת הכוונה היא אתה השם היודע ושיקל החטאים‬
‫העושים אותם * ולפי שיקול דעתך העליון אתה רן לכל איש כדרכיו וכני‬
‫דם אינם יודעים ופיערים פיהם לרכר סרה וזהו שאמר מה גדלו מעשיך‬
‫ס' מאוד עמקי מחשכיתיך לפי שאני מעשה ידיך ועכרתי על מצותיך‬
‫לפיכך התמרת עלי שלא לכעל מעלי גזירתי • ולפי שיצרי נתגכר עלי‬
‫ץותר משאר כני ארם מאתי שאני מעשה ידיך כא עלי ככת גדול וכיד‬
‫לפי׳ קכלת תשובתי והבאחני לתיי העיה״ב • ואיש כעד לא ידע וכסיל‬
‫לא יכין את זאת ‪ .‬אינם מתכוננים כמעשיך וכריניך • שהכל דין אמת ‪:‬‬
‫‪*$‬י‪$‬ו יאמר כאופן אחר להגיד ככקר תסדיך ואמונתך כלילות עלי עשור‬
‫ועלי נכל וכו׳ כי שמחחני ה׳ כפעליך וכו׳ והוא כהקדים משרז״ל‬
‫אדה׳״ר הראהי הקב״ה דור ודור ופרכסיו וכשהיאהו ריר המלך שהיא טוכ‬
‫ואין לי חיים נחן לו אדה״ר משניחיו שכעים שנה וכשלא כשאר לאדה״ר‬
‫כ״א שכעים שנה חזר כו ולא הועילו ה״ע שנה לא לאדה״ר ולא לדור‬
‫המלך‪ .‬ער שאכרהם ויעקב ויוסף חזרו ונחנו לדוד שכעים שנה • ואמרו‬
‫־הקדמונים ז״ל דסיף דכר אף שכעים שנה של ארה״ר הועילו לדוד המלך‬
‫שהם גרמו לו שלא טעם טעם מיתה לעולם שלא היה ישן רק שיתין‬
‫גשמי חסר תר • נמצא אף לילותיו נתשכו לו לכרם לשכעים שנה* וכאלו‬
‫חי שכעים שנה כפולים • שבעים שנה של ימים הם של האבות ושכעיס‬
‫נה של לילות הם של אדה״ר • וכא אדם הראשון לומר • כי גם כזה יש‬
‫•לו כתמה שנתנו משנותיו לרהמע״ה שאלמלי טיכ כמו האכות לא היה‬
‫הנה משנותיו דוד המלך • וזש״ה להגיד במקד חסדך רהיי׳ התסר שעשית‬
‫עם דוד ה״מ שלא היו לו חיים ונתנו לו האמת הימים וזהו בכקר חסדך‬
‫אמוכתך בלילות • הלילות שנתת לו מצדי‪ .‬וקא מפרש ואזיל למי נעשה זה‬
‫החסד לאותו שהיה טתן שירות והשבחות עלי עשור ועלי נכל וכו׳ ולדה‬
‫אמר כי שמחתני ח׳ בפעלך הוא דוד המלך שפעלת אותו בחסדך הטוב‬
‫שנים של אתרים ומדהועילו שטתי כמו שטת האמת תהי זאת נתמתי שיש‬
‫בי ממש ותשובתי נתקבלה ‪1‬‬
‫בפר‪1‬ח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אק להשמדם עדי עד •‬
‫ואתה מרום לעולם ה׳ וכו׳ • כי הנה אויביך ח׳ וכו׳ • עכשיו‬
‫חזר לענין הראשון להודיע מעלת התשובה ותמיה על הרשעים שאותזים‬
‫כרשעם ואינם רוצים לשוב בתשובה ואינם מכחינים מה כין שומע לסט״א‬
‫לשומע לדכרי השם • דאמר בזוח׳יק וככמח דוכתי דהסט״א רודפת אתר‬
‫האדם לעשות רטנה• וכשעושה רצונה באותה שעה מקטרגת עליו ומאבדת‬
‫אותו מן העולם הזה ומן העולם הבא • ומי שהוא בר רעת ישים צבו‬
‫יא‬
‫)‪Q‬‬
‫ןץףש‬
‫דרוש יגגמרים‬
‫טוב‬
‫כ״א לזה הדכר וישיכ אחיי יאיך אפשר מי שאתה עישה רצוני מה שהיא‬
‫רוצה וחפן וכזה יקום עליך להורגך • מי שרודף אחר זה אינו אלא שיטה‬
‫ומאכד עצמו לדעת ודמו בנפשו הוא• אכל סקב״ה מי שעושה רצונו‬
‫מטיב לו בעיה״ז ובעוח״ב ואוחכו ומקרכו יותר מדאי • ואפי׳ כעוד ארס‬
‫רשע םקכ״ה מתאוח אימתי ישוכ כדי להטיב לו • והסע׳״א אדרבא הרשע‬
‫עושה לו הרמת ראש ואפ״ח הוא ריצה לעקר שורשו • וזה״ש אדח״ר‬
‫בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת • דהיי׳ אינו טתן את לכו להתבונן‬
‫זה הדכר שכשהוא עושה רצון הסע״א הוא נותן לו ה־מת ראש ואפי״ה‬
‫היא מכקשת להשמידו • לא כן הקכ״ח אדרכא העושה רצינו מקיכו ומטיכ‬
‫לו • וזש״ה כפרות רשעים כמו עשב דהיי׳ כשמתתילים לעשית מעשים‬
‫רעים מיד ויציצו כל פועלי אין הם הסט״א שהם פיעלי עין ממש ורהיי ׳‬
‫מיד יציצו שעלי עין שהם סע״א למעלה וירימו ראש • וזה סיכת השמדת ‪I‬‬
‫הרשעים כי ע״י כך הם כעצמם מקעדגים עליהם עד שישמידו אותם עדי |‬
‫ער וזהו להשמדם עדי עד • ומי יתן לו לבו לרדוף אתר עצת הסע״ א |‬
‫אשר פעולתה כך • אכל ואתה מ ד ו ם לעולם ה אתה עליון על הכל ודינך \‬
‫דין אמת והרודף אחר דכריך ימצא חיים צ‪p‬ה וכבוד• כי הנח אויביך \‬
‫ה כי הנה אויכיך יאכדו כפל הדברים לחומת דלא נקראים אויבי השש י‬
‫רק אם נשארו אויבים עד יום מוחם דהיי׳ אויביך בתחילה רשעיחם‬
‫וגם אויביך בסיף ימיהם שלא חזרו בתשובה אלס הם דשייך בהס אבירה ;‬
‫אכל אם חזרו יצאו מכלל אויב ונכנסו ככלל אוהב • ואינם נאבדים אויבי‬
‫ה׳ עד שיהיו אויבים בסוף ימיהם ולא ישובו בחשיבה• וכשימוחו ויאכדו !‬
‫רשעים מן העולם• החיכור וההרמה שגרמו במעשיהם הרעים להע״א• •‬
‫גם הסט״א תתפרד ותוסר לה חהרמת ראשי״ יזהו יתפרדו כל פועלי ‪:‬‬
‫און‪ .‬הםהסט״א כשרשעים יאכדו יחפרדו הסט״יאשחם פועלי <צק • וזהו‬
‫שארז״ל מיתתן של רשעים הנאה להם־ והנאה לעולם יהנאת העולם היא‬
‫שתתפרד הסט״א ולא יהיה לח עוד הרמת ראש ‪:‬‬
‫‪ D*Vft‬כראם קרני בלותי כשמן רענן • כא אדה״ר לומר שיש לו אות‬
‫והימן שנתקבלה תשובתו׳ והוא מאחר שקכיר כמערת המכפלה‬
‫עפ אבית העולם בוראי שזכה זכיה גמורה • וזהו שאמר ותרם כראם‬
‫קרני דהיי׳ הרימות קרט במה‪ .‬שקבלת תשובתי • וזח כמה שערכת איתי‬
‫במעריז עם האבות הקדושים • וזהו בלותי בשמן רענן רהיי׳ כללתט‬
‫וערכתני עם שמן רענן הם האטת• ובזיז ותבע עיני בשוריי• בקמיםעלו‬
‫מרעים תשמענה איני• הכוונה היא רבני העולם*יש‪ :‬מהם ממנים ומתלונטם‬
‫על‪.‬אדה״ר שהוא שגרם המיתה‪ -‬לבני העולם על‪ .‬שעבר על ציוויו‪ :‬יק״‪.‬‬
‫ן א מ מ ׳ מ ״ ל שבט אד^פויןשמתימ רואים אדי{״רץאומרי« לואתהישנרמת‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מיתה‬
‫ג‬
‫׳•״*• ׳‪,‬״•***ץ‪m-‬‬
‫•^‪'•^h‬‬
‫דחשלנמטדים‬
‫ךיור‪#‬‬
‫‪^.—-•:J%,m‬‬
‫)‪jjtfi‬‬
‫מ ה לבני העולם ואומר להם אגי עכרתי על מציה א׳ ראו אתם כמה וכמה‬
‫כיתם • וזהו ותכע עיני כשורי הם האומרים לי כפני • ועיר כקמים עלי‬
‫מדעי׳ תשמענה אזני הם חמרכני׳ עלי כתיים שלא בפני ואוני שומעית מה‬
‫הם אומרים שאדם הראשון בשביל עונו הגדול הכיא מיתה לעולם ואני לא‬
‫ביתי כ״א תטא א׳ והם מלאים עונות מכף רגל ועד ראש אין בו מתים‪.‬‬
‫מ׳״מ אני תקנתי מה שקלקלתי וזהו שאמר צדיק כתמר יפרת דהיי׳ כשצדיק‬
‫כתמר יפית ויתקן מה שקלקל בודאי שגם למעלה כעולם העליון שהוא‬
‫נון כאיז ישגה וירים ראש • ואני יש לי ראיות ברורות שנתקנתי כראוי •‬
‫רא שאני קבור במערת המכפלה עם האבית העולם ומשם ראיה שנתקנתי•‬
‫זעוד מדהועילו שמתי לדוד המלך כלילות כמו שהועילו שנית האבות‬
‫בימים משם ראיה שנתקכתי וזהו שאומר אותם ששתילים ככית ה׳ שהם‬
‫כמעלת המכפלה משש ראיה שכתצמת כית אלהיכי יפריחו שהם ג״ע‬
‫התחתון וג״ע העליק • זאת ועוד ששתילים ככית ה׳ שהם אני ואכות‬
‫העולם יש לני תענוג אתר נוהף על שנתננו לדוד ימים ולילות עד ימי‬
‫שהם שכעים שנח וזהו עיר יניכין כשיכה שהיא השיכה של דה״מ יוסיפו‬
‫ענוג עליה• ומאתר שנשתויתי לאבות העולם באלו הדברים מוכרת שעלינו‬
‫לל יאמר דשנים ורעננים יהיו כאיתו עילם וכיון שנתקנתי מה נשאר לכני‬
‫אדם לרנן אתרי •‬
‫‪ 71‬מ ל ך גאות לכש לכש ה' עוז התאזר אף תכין תכל כל תמוע •‬
‫נכק כסאך מאז וכוי• כזה המזמיר הסמיך למזמיר שיר‬
‫ליום השכת שהוא מורה על התשיכה גם כזה כא להודיע גורל התשובה •‬
‫והוא כמי שידוע • דחה שנאמד כי״ג מדית ה״ה כ״פ דרשו רז״ל אני‬
‫הוא קודם שיחעא • אני היא אחרשיחעא‪ .‬וזש״ה ה׳ מלך גאות לבש דהיי״‬
‫שהקכ״ה אין מלכיתו וגאיתי ניכרת רק כשבני אדם עושים רצינו ואינם‬
‫עיביים על דכרו • אכל כשעוברים על דבמ וממרים את פיו ח ו אין‬
‫מלכותי וגאיתו ניכרת • וכאמת כשתוזרים כתשובה ומתקני׳ מה שקלקלו •‬
‫חוזרת המלכות והגאוה למקומה כקודם התעא וזש״ה ה׳ מלך גאות לכש‬
‫ם שיחעא ואף שאתר שתעא ותזר כתשוכ׳ תחרת הגאוה והמלכות למקומה‬
‫‪ .‬וזש״׳ה לכש פעם שנית • וח׳ עיז התאזר דהיי אדרכא כחשיכה יש‬
‫תרוממות לקדושה יותר• כמו שארז״ל כמקום שכעלי תשיכה עומרי׳ צדיקי׳‬
‫רי׳ אינם יכולי׳ לעמוד וכל מה שיתעלה העושה מצוה יותר כן יש לקדושה‬
‫למעלה התיוממות השיה ה עוז התאזר דהיי׳ הוסיף עוז כחזרת התשוכה‬
‫אף תכין תבל בל תמומ הכוונה דע״י מעשה ה־שעים העולם מתמוענן‬
‫ובמדת התשוכה עומד על עמדו ואיט מתמוטט • עוד אמר נכון כס אך‬
‫מאדמעולםאתה‪ .‬הטונה־ היא דכמה דברים קדמו לעולם וכסא הכבוד‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א׳ מהם‬
‫‪f‬‬
‫ר‪%‬ש‬
‫דרזש מפטרים‬
‫טוב‬
‫מהס והחשוכה א׳ מהס ואלמלא החשוכה לא היה ח׳׳ו החכוננוח לכסא • וזש״ת*‬
‫ככק כסאך מאז דהיי׳ קודם העולם וזה עי׳י חשוכה • כשחקגח שחעשה‬
‫חםד עם השבים ותקבלם כחשוכה אז כוננת הכקא וכראת העולם כמ״ש‬
‫אמיחי עולם חסד יכנה • וחסד נק׳ אתה כמ״ש אתה כהן לעולם • וזהו‬
‫מעולם אחה דהיי' החסד הנק׳ מעולם הקדמת אותו ועליו כנית העולם ‪:‬‬
‫נהיות ה׳ נשאו נהיות קולם ישאו נהיות דכים• מקולות מים רכו׳‬
‫אדירים משכרי ים וכו׳ הכוונה היא דהסע״א הם המקטרגים והם‬
‫הנק׳ נהמת ומיס רבים ומשברי ים כמ״ש מים רכי׳לא יכלו לככית אתהאהכ׳‬
‫ונהרות לא ישטפוה והטעם מפני כי כן דרך הסט״א דעתה ת י־יצגן‬
‫לשעוף העולם ותמיד היא המקטרגת ואינה שוקעת רק תאותה לשטוף׳‬
‫ולהחריב העולם ככלל או כפיט כמו הים והנהמת שרוצים לשטוף• והנה‬
‫הרשעים כשקיטאים מיימים ראש הסט״א • וכזה נותנים לה פתחין פה‬
‫להרים ראש ולקטרג• אכל כשישיבו כתשיכה נשפלים ונכנעים כל המקטרגו׳‬
‫ואין להם הימח ראש ולא קטרוג • וזש״ה נשאו נהיות דהיי׳ הנהיות שהם‬
‫הקליפו׳ נשאו ע״י מעשה הרשעים מצאו נשיאוח ראש וע״י זה נשאו נהמת‬
‫קולם דהיי׳ מצאו פחחון פה לקטרג• אכל מאחר ששבו הרשעים בחשובה‬
‫ישאו כהרית דכים לא יש לקליפות המקטרגים כ״א שבירה והכנעה וזהו‬
‫דכים מלשין דכה ושפל מח• וכל מה שהיה קידם החשיכה מקילות מים‬
‫רכים אדירים משכרי ים שהיה נשיאות ראש ואדירות לקליפות • עכשיו‬
‫ששכי כתשיכה נכנעו הקליפית והזיה העטרה ליושנה והזרה האדירות‪:‬‬
‫להקכ״ה • וזהו אדיר כמרום ה׳‪:‬‬
‫^ ‪ T f l H‬נאמנו מאד לביתך נאיה קודש ה׳ לאויך ימים‪ .‬כא להורות׳‬
‫בירור התשו׳ שהיא מקובלת ואין כה שום פקפוק• ממה שכתב‪/‬‬
‫לני הקכ״ה כתורה הנק׳ עדית ששם כתיב ושכת ער ה׳ אלקיך אם יהיה;‬
‫נדחך כקצה השמים משם יקכצך ה׳ אלקיך ומשם יקחך וכיוצא • וחזית כנין‬
‫בית המקדש הוא ע׳׳י החשוכה ‪ .‬וכתוב ג״כ כנכיא גדול יהיה ככור הכית‪/‬‬
‫הזה האחרון מן הראשין וזש״ה עדיתיך נאמנו מאד דהיינו מה שכתוב \‬
‫עדיתיך שהם תורה נביאים וכתובים • נאמנו מאד דבריך• ששם מבורר ‪-‬‬
‫שע״י תשיבה שישיבו ישראל הנק׳ קודש ישובו לכיתך ויהיה נאה כי אין לו י‬
‫טי כ״א כהיות זרע קדש כתוכו על התורה ועל העבודה • ובאותה שעה \‬
‫ה׳ לאויך ימים י דהיי׳ שלא יחדכ עוד רק יהיה השם שלם עם עמו לאורך'‬
‫ימים • ומה שאמר בסיף מזמור שיר ליום השבת י להגיד כי ישר ה׳ צורי‬
‫ולא עולתה בי • בא להודיע מה שאמרו רז״ל שאומרים לו לאדה״ר מו‬
‫גרם לך לתטוא • אמ״ל אני גרמתי לעצמי • אמרו לו ולא הקב״ה עשה‬
‫י אדר\\‬
‫לך אמ״ל ק״ואלאמונה ואין עול צדיק וישי היא י‬
‫כסיף‬
‫מיר‬
‫‪:‬‬
‫זהי‬
‫ש א מ‬
‫בסיף המזמור להגיד כי ישר ה׳• אומר אדה״ר הריני מודה שישי ה׳ ולא‬
‫הוא ח״ו גרם לי לחעוא רק אני גי־מתי לעצמי אכל הוא צורי ולא‬
‫עילתה כו‪:‬‬
‫אן יאמר כאופן אחר על מאמי• מפני מה קנסת מיתה על ארה״ ר וכוי‬
‫דיש לדק־ק למה אמי־ו לו כלשון הזה קנסת היה להם לימר למה‬
‫גזרת ועוד מה זו תשובה השיב להס מצוה קלה • מאתר שיצא הרכר‬
‫מפיו יח׳ חמור הוא ‪:‬‬
‫ו א ‪ * 5‬צ ‪ £‬ר לימד דהנה עיק‪ -‬עץ הדעת טוכ ורע כמה שחעא אדה״ר‬
‫סיכת החטא היא חיה כמי שכתיב כתירה יתקח מפריו ותאכל‬
‫יאח״כ יתתן גם לאישה עמה ויאכל • א״כ מהראוי עיקר התלינה תהיה‬
‫על‪.‬חוה לא על האדם• ולא מצינו שנק׳ שהעיקר החעא הזה כ״א על‬
‫האדם יכיין שהיא תהילה לתעא מהראוי שעליה יקרא פריצת הגדר ולמה‬
‫למה נקרא פריצת הגדר על האדם ולא עליה • ולפי״ז אמרו מ״ה מפני‬
‫‪.‬מה קנסת על אדה״ר • כלומר זה שעשית לארה״ר שנקראת עליו המיחה‬
‫נראה לנו שהוא קנס שהרי תוה היא הגורמת והיא התחילה כעבירה‬
‫מהראוי שעליה היקיא סיכה המיתה ולמה קגכח אדם כזה • והשיב להם‬
‫ך ע ו שעיקר ציווי לאדם הוא שלא ישמע לאבחו ולא יעשה כמעשיה • לפי‬
‫שידוע שנשים דעתן קלות וניחוח מיד להחפחוח • והוא נמי עיקר שורש‬
‫דעת טוב ודע ־ שמשם כאה דעחן של נשים קלה ‪ .‬ועיקר ציווי לו הוא‬
‫שמי כעץ הדעת טוב ורע שממנו באה דעת קלה • ועיקר אתיזת ע[‬
‫טוב ויע הוא בנשים שדעתן קלה • וזה שאמר להם מצוה קלה דהיינו‬
‫המציה שציייתיו היא על קלה דהיינו האשה שדעתה קלה שלא ישמע‬
‫לה והוא עבר על ציווי ושמע לה • ועיקר אזהרתי לאדם הוא ע ל זה‬
‫הדכר ־ אכל באשה גלוי לפני שדעחח‪-‬קלה וטחה להתפתית • ואדם שאין‬
‫דעתו קלה הוא שהזהרחי שלא לשמוע למי שרעחה קלה והיא לא שמע‬
‫ועבר לפי׳ עיקר התלונה עליו ועיקר שם המיתה עליו‪:‬‬
‫ו ה נ ה לפי התשובה שהשיב הקכ״ה למלאכים מטה קלה צויתיו ועבר‬
‫עליה • והמלאכים השיבו לו והרי משה ואהרן שקיימו כל‬
‫התירה ומתו• הרי גם משה ואהרן עכרו על ציייו ית׳ כמו שכתוכ‬
‫‪.‬בתורה יען לא האמנתם כי להקדישני לעיני כני ישראל לכן לא תביאו‬
‫ושנוי דבר זה ומשולש בחורה • וא״כ הרי גם משה ואהרן חטאו • והם‬
‫אימריס לי שקיימו כל התורה כולה­‬
‫‪ .‬ואפעןל לומר דהנס אדה״ר ציוהו הקב״ה והתרה בו ומעץ הדעת‬
‫טוכ ורע לא תאכל ממנו‪ .‬כי ביים אכלן ממנו מות תמות •‬
‫הה בירור גמור והתראה גמורה • וכיון שעכר אדח׳״ר מיקרי עכר •‬
‫אכל‬
‫<כא(‬
‫•־•‪•»-‬׳ ‪p‬ו*‪.!/‬־‪•/‬נפסוי״^^״^^ן^‪-‬י‪,//,^^..,‬‬
‫^^‬
‫‪•**m .‬‬
‫אכל משה ואהרן לא ציה להם הקכ״ה שלא יכו את הסלע‪ .‬רק אמי לו‬
‫קח את המטה ודברתם אל הסלע• ולא אמר להם ולא תכו את הסלע ‪.‬‬
‫ואדרבא הם סברו מדאמר להם קת את המטה שיכו את הסלע ראל״כ‬
‫למה ציוה להם שיקחו את המטה אלא וראי לקיחת המטה להכות את‬
‫הסלע • ולגבי הטא אדה״ ר לא יקרא זה המעשה של משה ואתין אפי׳‬
‫מקצת חטא לא ממנו ולא מקצתו• ולפי׳ שפיר קאמרו המלאכים • כשלמא‬
‫ארה״ר ציית אותו והתרית בו בבירור גמור ועבר על דברי התראתך• אבל‬
‫משה ואהרן לא צויח להם בבירור לא תכו את הסלע • ואדרבא כתתה להם‬
‫מקום לעעיח כאומרך להש קח את המטה • וא״כ שפיר מיקרי לא חטאו‬
‫ומיקרי קיימו את התורה כולה• והשיב להם הקכ״ה כאמת כך הוא‬
‫דמיקרו קיימו כל התורה כילה • אבל מאחר שנגזרה גזירת המיתה מקרה‬
‫אחד לצדיק ולישע‪:‬‬
‫ק ו ר יש לומר דשאני הא רמשה ואהרן מדאדה״ר • ראדה״ר להנאת יצרו‬
‫עשה כרי למלאות תאותו ומיקרי שפיר עכר על צואתו ית׳• אכל‬
‫משה ואהין שום הנאה לעצמם ליכא כלל כל מה שעושים עושים כי׳ א לקידוש‬
‫השם ואף כזה דהסלע סכרו מדאמר להם קת את המטה שיכו את הסלע‬
‫וכזה יתקדש השם וכוונתם מכל צד כ״א לקרש את השם• וכיון שכוונתם‬
‫ככל מעשיהם לקדש השם מיקרו קיימי את כל התורה טלה י ולעי׳ חילוק‬
‫גדול כין משה ואהרן לאדה׳'ר‪:‬‬
‫כ א מ ת יש לדעת דכאן קאמי תלמודא דאמיו מלאכי השית לפני‬
‫הקב״ה והרי משה יאהין שקיימו כל התירה כילה ומתו ואמר‬
‫להם הקכ״ה מקיה א׳ וכו׳ משמע רכ״ע מורו דמשה ואהרן לא חטאו‬
‫בין המלאכים יבין הקכי׳ה • ובמקום אחר היא אומר אין מיתה כלא חטא‬
‫ואין יסורים בלא עין ואף משה ואהק בחטאם מחי שנא׳ יען לא האמנתם‬
‫כי להקדישני וכו׳ נמצאו שני מתמרים אלו'מכחישין זה אח זה ‪:‬‬
‫ו^פ״י שכתכנו ניתא דכאמת לגכי אדה •׳ר לא יקרא חטא כלל י משום‬
‫דאדה״ר כצטוה כבירור והם לא נצטוו כבירור ולפי׳ ערך חטאם‬
‫לגכי ערך חטא אדה׳יר לא יקיא חטא • אכל לגבי ק־ושתם אצל הקכ״ה‬
‫וחנמחם מ״מ יחשכ להם חטא • והוא דאע״פ שאמרנו לעיל דסברו משה‬
‫ואהרן מדקאמר להם הקכ״ה קת את המטה היא שיכו כי את הסלע ‪.‬‬
‫מדאמר להם אח״כ ודברתם אל הסלע היה להם לדקדק כדבריו ית׳ כהאי‬
‫לישנא ראמר להם ודברתםאלהסלע הרי משמע דדכור דווקא ידכמ כלא‬
‫הכאה • והיה להם לדקדק בדכייו ית׳ אע״ג דקאמר להם קח את המטה‬
‫הרי אמר להם ודכרחם • והם ‪.‬חכמים גדולים והיה להם להתבונן‬
‫דעיקר הענין הזה של הקלע שיוציא את המים הוא כדי לקדש שמו ית׳‬
‫בתיך‬
‫‪M‬‬
‫*י*‪.‬״״־!‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫עמו • כיי שיראו פלאיו ית ויאמרו היי סלע שאינו שומע ואינו‬
‫מדבר עושה מאמרו ית' אנו עאכ״ו • והנה באמה בין בהכאה בין שלא‬
‫^צהכאה יש קיייש שמו רנלא גלול יש אבי׳ יוציא מים בהכאה אכל חילוק‬
‫‪$‬דול יש בין הכאה לדבור רכ־כוד יש קידוש השם יוחד ויוחד מהכאה וזה‬
‫?הדכר שהיה להם למשה ואהרן להחכינן שיהיו משאים ונוחכים כדבר‬
‫רו זה הענין של הסלע הוא להורות קידוש השם וכיון שעיקרו הוא קה״ש‬
‫היה להם לתקורמדאמר להם הקכ״ה ודברתםאלהסלע שמא כוונתי ית׳‬
‫״ כדכוד דווקא יוציא הסלע המיס שהוא קידוש השם הנפלא העצום ולפי‬
‫גודל חכמתם וק־ושתם שהיה להם להתכונן ולא התכוננו נחשכ להם לחעא‬
‫?אבל לגכי עדך חעא אדה״ר לא יקרא כשם חעא • ולפיכך לא קשיין‬
‫המאמרים אהדדי‪:‬‬
‫‪ ^ S S V‬זה נכיאמאמר אין מיחה כלא חטא ואין יסורין בלא עון דיש‬
‫להקשות אדרכה המיחה שהיא עוניש גדול שאין אחריו צריכה‬
‫‪:‬‬
‫זלהיות ע׳יי עון והיסירין שהם עונש קל צריכים להיות ע״י תטא שהוא‬
‫אכל ממה שהשיכ הקכ״ה למלאכי׳ כשאמרו לו והלא משה ואהרן שקיימו‬
‫כל התודה כולה ומתו• והשיכ להם מרךה א׳ לצדיק ולרשע• משמע שאינם‬
‫ראוים למיתה רק מאחר שכל כני העולם יוצאי חלציו של אדהי׳ר ומת‬
‫־הוא צייכים כולם למוח• ומ״מ בעינן לפחוח שיהיה בידם חטא כעלמא‬
‫׳ כל שהוא כדי שלא יהיה נראה ח״ו עול במשפטי ית׳ דאין סברא שיהיה‬
‫האדם נקי מכל וכל אפי׳ מחטא כל שהוא וימית ולפי׳ צריך לפחית שיהיה‬
‫בידו חטא שיגג • ואלמלא אדה״ר לא היה אדם מת עד שיהיה בידו עין‬
‫חמור אכל מפני שקדם אדה״ר וגרם המיחה מאוחה שעה אפי׳ ע״י שוגג‬
‫ימית האדם דהא והא גרמא רמפני גזירת אדה״ר והחטא כאה מיתה‬
‫לאדם • לפיכך אמר אין מיחה כלא חטא • מאחל־ שק־מה גימת האדם‬
‫בהצטרפות חטא כל שהוא לגימה אדה״ר יחחייב האדם מיתה‪:‬‬
‫יאמר כאופן אחר כמה שכתבו הראשיניס ז״ל דמי שאביו עשה‬
‫עון במזיד • ועשה כנו אתריו איתי עין אפי׳ כשיגג נחשב לכן‬
‫גם היא עין מתמת זיקת אכיו היא שגרמה לו וכמו שגבי אכיו היה עין‬
‫גם גכי הכן יתשכ עין אע׳׳פ שהוא לא עשה כ״א שוגג־ ולפי׳ כיין שאדה״ר‬
‫רס מיתה בעוני • מעתה כיון שהוא אכ העולם • כל החוטא אפי׳ בשוגג‬
‫לעין יתשכ לו ויתתייכ מיתה כאכיו‪:‬‬
‫>ןל יאמר כאופן אתר לגבי השובת הקכ״ה למלאכים מציה קלה צויתיו‬
‫ועבר עליה • דהשאלה ששאלו המלאכים הכוונה כמ״ש בתהילה‬
‫ן‬
‫רכך אמרו לו מאחר שבראת השיבה ואדם חזר כתשובה מפני מה קנסת‬
‫עליו מיתה והשיב להם מצוה קלה צויתיו ועבד עליה ׳ הכינה היא רכזת‬
‫איכא‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫איכא חילול הש& אם לא ימות ודבי שיש בו חילול השם אין תשובה מיעלר^‬
‫לי לכדה רק עש המיתה ופי׳ מצוה קלה דהיי׳ אש לא ימית יהיה כני אדם•‬
‫מזלזלים ומקילים במצותי ויאמרו באו וראו אדם הראשין כמה אזה״ות‬
‫והת־אית עשה כו הקב״ה והתנה עליו שאם יעביר ימית ואפי׳ הכי עבר‬
‫ולא המיתו • מעתה אין אנו יראים מביעול המצות וזהו מצוה קלה שיוצא‬
‫ממצוה זו אם לא ימות קלקול וזלזול ואיכא תילול השם ב־בי־ והיכא ראיכא‬
‫חילול אע״פ שעשה תשוכה אינו מתכפר רק ער יום המיתה • ואמרו לו‬
‫והרי משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו ‪ .‬יהשיכ להם מקרק א׳‬
‫לצדיק ולרשע הכוונה רגם הם על אורות חילול ה׳ מתו כמי'ש יען לא‬
‫האמנחם בי להק־ישני לעיני בני ישיאל לכן לא תביאו • ואע״׳ג רלא ד‬
‫חילול זה לזה מי׳מ חילול מיקרי ועל דבר שמת עליו אדם הראשי] מתו‬
‫גם משה ואהרן‪:‬‬
‫‪;,‬‬
‫׳‬
‫מו‬
‫דרוש‬
‫ג‬
‫ד־־יגפטריכם‬
‫•‬
‫אית>י‪ $‬כגמרא דשכת כי הולך האדםאלכית עולמו • א״ר יצחק מלמד‬
‫שכל צדיק וצדיק עושין לו מדור לפי כבודו‪ .‬משל למלךיב״ו‬
‫שנכנס היא ועבדיו לעיר כשהם נכנסים כולם בשער אחד נכנסים • וכשהם‬
‫לנים כל א׳ ואי עישין לו מדור לפי כבודו • עכ״ל‪:‬‬
‫יחןאללבו • דברים של מיסה בקיבו • כשכבו ובקומו ככואו ובשובו‪.‬‬
‫והיתה עמו וקרה בו • כי זה כל האדם‪:‬‬
‫החי וטמאו‪ .‬יצר המשיאו־ מעלים מעיניו יום המיחה ומחטיאו • הוא‬
‫הרודפו הוא המקערגי הוא השונאו • שופך רם האדם‪:‬‬
‫החי ונהפך ללכן ובא • לק־כה אל המלכה באהכה • גרילה חשיבה דרחוקי׳‬
‫מקרכה• זו היא כיאה זו היא ס׳יבה• ויברא אלקים אח האדם‪:‬‬
‫החי והתודה • בדבר אשר זדה • ואשר לא צרת הכל מתוקן לסעודה ‪.‬‬
‫ויאמר ה׳ לא ידון רוחי באדם ‪:‬‬
‫החיאלהמלך• כשוכו אליו וברכך טוכה הולך‪ .‬כל תעאתיו כמצילית‬
‫ישליך• בארצות החיים לפניו יתהלך• ויקת ה׳ אלקים את האדם‪:‬‬
‫אית>י‪ £‬במס׳ אבית • הוא היה אומר הילודים למות• והמתים להחיות‬
‫והתייס לירון • לידע• להודיע ולהירע• שהיא אל• היא היוצר‬
‫הוא הכורא • הוא העד הוא הדיין הוא כעל דין הוא עתיד לדון • כדק•‬
‫הוא‬
‫ד‪:‬דזי‬
‫י ם‬
‫דורש‬
‫דימ‪8‬לג^ם‬
‫י׳ § ו ב‬
‫מג‬
‫א וכו׳ • ודע שהכל לפי החשכה ״ ואל יבטיחן יצרן שהשאול כית מטס‪.‬‬
‫לן וט׳ עכ״ל‪:‬‬
‫הנד״! המשנה הזאת כילה מקשה • תחילה אותי הילודים למית• פשיטא•‬
‫מאי קאתא לאשמועינן • ועיר אומיי והמתים להחיות • פשיטא‬
‫לולי עלמא ידעי דא כגר כגוי כאזרח־ ועוד והחיים לירון ג״ז פשיטא• כין‬
‫אם נאמר על החיים כעודש חיים ״ בין אם נאמר אחי התחייה • ועוד‬
‫אומרו לידע להודיע ולהודע שהוא אל וכו׳ בוא העד וט׳ • איזה הכרח‬
‫כדברים אלו שוכר • שמהם יודיע שהוא העד הוא הריין וכו׳ • ועוד מה‬
‫עטן הברכה לכאן • שהוא אומר ברון הוא שאין לפניו עולה וכו׳ • ועוד‬
‫אומרו ודע שהכל לפי החשכון • המוכן שמאלו הדברים שזכר ידע הארס‬
‫שהכל לפי החשבון‪ .‬וכמה יודע איפיא • ועוד אומרו ואל יכטיחן יצרן‬
‫שהשאול כית מטס לן • סיכי תיסק אדעתין שמקום המשפט מקים הדין‬
‫יאמר היצר שהיא מקים המנוס • ועוד מה היא התשובה שהשיב להסתיר‬
‫ענת היצר כזה דלכאור׳ אין נראה שום סתירה כזה לטענת היצר• והדקדוקי׳‬
‫כמשנה זו רכו מלספור • ונראין לעין כל‪:‬‬
‫‪.‬ואפשר לתיץ כהקדים מה דאיתא בקדושין פרק א׳ וז״ל כל שזכיותיו‬
‫מרוכין מעונותיו מייעין לו ודומה כמי ששיף כל התורה כולה‬
‫ולא שייר ממנה אפיי אות אחת • וכל שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיב ‪f‬‬
‫• ודומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא תיסר ממנה אפי׳ אות א' עכ״ל‪:‬‬
‫יצטיין לנו מזה• רמי שזכיותיו מרובין על עוטתיו נפרעים ממנו כעוהי׳ו‬
‫על מיעוט עונות שיש כידו• כרי שילן נקי לעומ‪.‬׳כ • ויטול‬
‫שכרו מושלם • ומי שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיכין לו ומתנים לו שכד‬
‫על מיעוט זכיות שיש כידו בעוס״ז • כדי שיהיה טלו חייכ לעוה׳״כ• יאכל‬
‫תמיהה יש לנו • אין תצא זאת מלפניו ית״ש מפני מה הצדיק נפמטם‬
‫ממנו כעוה״ז על מיעוט עומת שיש כידו הי״ל להניח הפירעון הזה עד‬
‫אותו עולם ששם הוא מקום העונש והמשפט ״ וכן הרשע מפני מה‬
‫נותנים לו שכר מיעוט עונות שיש בידו• מהראוי שלא יטול שכרו עד‪.‬‬
‫אותו נטלם ששם הוא תשלום גמול לכל • אמנם כשנדקדק כרכר‪ .‬נמצא‬
‫שהצור תמים פעלו • כי כל דרכיו משפט ‪ b‬אמונה ואין עול צדיק וישר‬
‫וא • בוחן לבות וכלוית • ועיניו פקוחית לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו•‬
‫והנה הוא ית׳ ירד לסוף רעתו של צדיק שזכיותיו מרובין מעוטתיו וצפה‬
‫והביט דבל מגמתו של צדיק זה על עוה״כ שכולו טוב לחזות כנו^םה׳‬
‫ולבקר בהיכלו • ואימ חושש ‪.‬בזה העולם בהבליו וככוביו ״‪ ,‬ואם אותרע‬
‫מכשלבאיזם עק אשר חטא‪.‬בשוגג או באו<ס מיד‪.‬שב \מ‪$‬חרע נמיש‬
‫ל ד ל אם ראית ת׳ית שעכי עבירה ביום‪-‬אצ תקרר׳ אחריו גלילה שןןל‪1/‬‬
‫‪,‬‬
‫)‪•QS‬‬
‫עשת ״‬
‫־‬
‫דורש‬
‫‪r‬‬
‫י ‪v‬‬
‫<‬
‫י־‬
‫• ‪,.-‬‬
‫טוב‬
‫דרר& לנפטרים‬
‫עשה תשובה• ומאותו היום יגון יומו ואנחה לילה על אשי־ חטא על הנפש•‬
‫מזה נראה דהצדיק הזח אינו רוצה כחאווח זה העילם ובחמיותיו• ומאתר‬
‫שמאה הקכ״ה שכל כוונת זה הצריק לאותו עילם ולא מרצונו עכר על‬
‫אותו עון • דנו לפי כוונתו • על מיעוט עונות שיש כידו נפי־ע ממנוי‬
‫בזה העולם־ ואותו עולם נשאר לו שלם כלי חסמן• למנוחה ולתענוג לאור‬
‫באור התיים • וגם הצדיק הזה מקכל עליו כסכר פנים יפות היין שמביא‬
‫עליו הקב״ה בעוה״ז • כיי שילך זכאי לעוה״כ כלי שום חסרין נמצא מה‬
‫שענש הקכ״ה לצדיק בעוה״ז על מיעיט עינית שיש בידו • כך היא האמת•‬
‫וכן ראוי להיית ‪ .‬דהכל הולך אחר הכוונה כמו שכתכנו • והי־שע שעוניתע‬
‫מרובים מזכיותיו• הקב״ה ירד לסיף דעהו דאין חשקו וחפצו כעיה״כ ‪.‬‬
‫שהרי עיניתיו מריכין מזכיותיו־ וכל חפצו ורצינו הוא להשיג תאוחו כעוה״ז‬
‫מכל אשר תאיה נפשו בבקר יכצאן וכיין וכשכר וכגזל ועריות וככל אשר‬
‫תשאלני נפשי • יאם אחרע יכא לירי מציה ועשאה כלאחר יד כאין מכין‬
‫שלא לש״ש רק מעשה ידיו להתפאר בהם כעוח״ז• הקב״ה דנו לפי כוונתו‬
‫כיון שהוא אינו רוצה באוחו עולם• רק בהצלחת זה העולם ״ נותן לו שכיו‬
‫״בזה העולם שבחר ויכא תייכ וריקם לאותו עולם שמאס • נמצא הקכ״ת‬
‫ית״ש רן דינו בצדק ויפה חייב לצדיק וזיכה לרשע כעיה״ז‪ .‬ויפה זיכה לצדיק‬
‫וחייב לרשע בעוה״ב‪:‬‬
‫והנה נמשך לני תיעלת גמלה ממה שהקכ״ה מעניש לצדיק בעוה״ז‬
‫על מיעיט עונות שיש כידו ומשלם שכי־ לרשע על מיעיט זכיות‬
‫שכידו • והוא רהנה היצה״ר מלא עימומיות ונכלים‪ .‬ואימר לאדם עשה‬
‫מה שלכך חפץ כסתר ואין מעיד• משים דהקכ״ה כתכ כתי' דאין עינש‬
‫בלא עדים • ואתה כשחעשה בסחר ואין רואה • אין עליך שים חיוב • כי‬
‫אץ ארם מחחייכ רק ע״י עדים • ואפי׳ את״ל הקב״ה היא ציפה ומכינו‬
‫והכל גלוי לפניו • מזה הטעם אינו נעשה דיון • ועוד שהקכי׳ה היא כעל‬
‫׳ דין שהוא התובע • ולא שייך שבע״ר הוא כעצמו יהיה עד או דיין • ועוד‬
‫דהקב״ה נקרא אכ כל הנבראים • והאב אינו נאמן על בנו • והנה אין בכל‬
‫אלה טענות ממש • דהאמת הוא דהקכ״ה כולהו איהנהו ביה דהוא הבעל‬
‫דין והוא העד והוא הריין • דשאני הקכ״ה רהכל גלוי לפניו ונאמן על‬
‫הכל• וכי תימא מאן מוכח ‪ .‬ממה שאנו רואים שהקב״ה מעניש לצדיק‬
‫שיש כידו מיעוט עונות בעוה״ז • ומשלם לרשע שיש כימ מיעוע‬
‫זכיות בעיה״ז • מזה נתגלה ונתכרר לנו שהקכ״ה כילהו איתנהי כיה ‪.‬‬
‫עליהם‬
‫שהרי הצדיק הזח שיש כידו• מיעוט עיטלז יאכי י‬
‫כעוח״ז• מי הזמינו לדין ומי העיד עליו ומי דנו וחייכו והיא יושכ בביתו‬
‫ועונשים באים עליו אם לא שנאמד וטרה בעל ברחנו שהקכ׳יה הוא כעל‬
‫רו‬
‫זים‬
‫ש כ ע נ ש‬
‫יי!‬
‫‪tHTt‬‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫עובי‬
‫מד‬
‫ךין הוא העד הוא הדיין • וכן הרשע שנועל שנדו כעוה״ז • ועיר יצהי׳י‬
‫ניס כפירה כלכ הארס ואומר לו כי כשימות הארס אין לו שכד ולא עינש‬
‫כמקרה הארס כן מק״ה הכהמה• כמיתת הכעלים כך מיתת השוד מקרה‬
‫א׳ להם‪ ,‬וכיון שכן הוא אומר היצה״ר לארס עשה מה שלכך חפץ כעוה״ז‬
‫כי כשתמית אין שכר ועונש ‪ .‬והנה דבריו מהכל ימעטו ושקר ענה ממת‬
‫שאנו רואים בעינינו מעשים ככל יום שהקכ״ה מעניש לצדיק שיש כידו‬
‫מיעוט עונות כעוה״ז ומשלם שכר לרשע שיש כידו מיעוט זכיות כעוה״ז•‬
‫מזה נתגלה ונתברר לנו שיש שכר ועונש לעוה״כ • ולא שייך לעלות על‬
‫לכ לומר כי מקרה הוא • ממה שנענש הצדיק ומקכל שכר הרשע דח״ו‬
‫שתצא עולה כזאת מתחת ידו יהי׳ הצדיק שמקיים מצותיו וירא ממנו אגנו‬
‫נוטל שכר לא כעוה״ז ולא לעוה״כ • והרשע שמכטל מציתיו ואינו ירא‬
‫ממנו יטיל שכר כעוה״ז ח״ו שתצא זאת מירי ית' • ועוד היי אנו רואים‬
‫יה״ז צדיק וטוכ לו רשע ויע לו • ומאי טעמא ־ אם לא שתאמר דהצדיק‬
‫שטוכ לו הוא צדיק גמור ואין כידו עונות ליענש עליהם ‪ .‬ורשע ורע לו‬
‫אין כידו שום זכיות כרי ליטול שכר כזה העולם • נמצא הכל לפניו ית׳‬
‫במרה כמשקל ובמשורה • לתת לאיש כדרכיו וכפ־י מעלליו ואינו מקפת‬
‫שכר שום כייה ואין כדינו שוס עולה ת״ו • נמצא תועלת גדולה ‪.‬יצאה‬
‫לנו ממה שהקכ״ה מעניש לצדיק על מיעוט עונית שיש כידו כעוהי׳ז •‬
‫ומשלם שכי לישע על מיעוט זכיות שיש כידו כעוה״ז‪ .‬כי כזה נתבטלו‬
‫טעטת היצה״ר המפתה לארם ומטעהו ואומר לי לית ערולית דיין ולית‬
‫שכי ולית עונש כאמור • והנה יש עיר חקירה את״ת שלפעמים יראם‬
‫האדם את עצמו שהוא צ־יק ואין כידו רק איזה חטא קל ־ ולפי דעתו‬
‫העונשים שבאים עליו הם כפלי כפלים על החטא שכירו וכזה יתחמץ‬
‫• לככו ימצא היצר פתח פחוח לי כנס כו ולומר לו מזה תדע כי העונשים‬
‫והשכר כעוה״ז אינם אלא דרך מקדה • הלא הראה אחה מה עשית עד‬
‫שבאו עליך כל העונשים והיסורין הללו ־ וא״כ מה שאתה חושכ כדעחך‬
‫שמזה העולם תקת ראיה לאותו עולם ־ אין כאן ראיה• וגם בזה דברי‬
‫יצר מהכל ימעטו• דגודל עונש החטא ושכר המצוה אינו לפי שיקיל דעתנו‬
‫הכרעתנו • רק לפי רעת ‪ b‬שיקל רעית • כמו שפי׳ רז״ל • ובזה נתכטלה‬
‫•־טענת היצר ‪ .‬ועכ״ו היצר כא לארם כדרך אתרת • ואומר לו אמת הוא‬
‫הקכיה הוא הבע״ד הוא העד והוא הדיין• ומעניש וניתן שבר כעיה״ב• אכל‬
‫• מ׳״מ הא קיי״ל משפט רשעים כגיהנם י׳יכ ח־ש ואחד י״כ חדש‪ .‬עולה‬
‫קומו לגן עין‪ .‬וכיון שהכי הוא • עשה מה שלכך חפץ כעיה״ז • וכעיהי׳כ‬
‫לא יענישו אותך יותר מי״כ חודש ‪ .‬ואח״כ חעלה למקימך לג״ע• וגם כזה‬
‫אין כדבריו ממש • כי דין גיהנם היא האח־ון • וקידם לו דין הגלגול‬
‫שיחזור‬
‫ןץףע‬
‫דדומ ׳ינפטדם‬
‫טו‪.‬ן*‬
‫שיתזור האדם להתגלגל• וצער גדול יש בגלגול וכמה שנים מהגלגל האדם‬
‫כמבואר כדכרי רז״ל וכפרט כרכרי יכינו האי״י ז״ל‪:‬‬
‫‪ i'M^VQ‬נכוא לכיאור המשנה‪ .‬וקודם נתעורר כרכר א׳ במה‬
‫שאנו רואים צדיקים גמורים ומתים קידם זמנם •‬
‫ובזה יתחמץ לבב אטש ויכנס כו יצה״ר ויאמר לו מזה תראה • כי כל‬
‫מעשה העולם הזה כמקרה כצדיק כרשע • הלא תראה צדיק מה פעל •‬
‫ומפני מה מת קודם זמנו • והנה גם כזה אץ כרכרי היצר ממש ‪.‬‬
‫ככר השי״ח גילה סודו אל עכדיו הנביאים והחכמים • רכל מעשיו י ׳‬
‫ביושר ובאמת • והצדיק שמת קורם זמנו • א׳ מכ׳ טעמים • או רא‬
‫הקכ״ה שעתיד להחמיץ וחסד עשה עמו הקב״ה שסילקו נקי בלא חטא‪.‬‬
‫או סילקו הקב״ה קודם זמנו כדי לכפר על הדור י משים דישראל עי־כים‬
‫זל״ז והקב״ה הוא היודע על איזה מהם סילקו‪:‬‬
‫זך״ןו כוונת המשנה • הילודים למוח • הס הצ‪-‬יקים שצא חטאו שדומים‬
‫כקטן הנולד • והם מתים קודם זמנם • והמתים להחיות • הם‬
‫הרשעים שאפיבתייהם קמאים מתים • מציני אותם בזה העולם שיש להם‬
‫חיים טוכים כעושר וככוד וכתיחם שלום מפתי ולא שכט אליה עליהם‬
‫וזהו להתיות דהיינו יש להם חיים של שליה כעוה״ז • והתיים לירק • הם‬
‫הצדיקים שאפי׳ במיתתם קרויים חיים • מדת הרין מרפת אחריהם כעיה״ל‬
‫בעינשים ויהודים ובודאי היא שהרשעים שיש להם שלוה והשקט כזה‬
‫העולם • הוא כשכר מיעוע זכיות שיש בידם • והצדיקים שהם מרובים‬
‫ומעונים בזה העולם • היא בשביל מיעוט עונות שיש בידם • וע״ז קשה‬
‫למה תצא זאת מלפניו ית'‪ .‬מהראוי מיעוט זכיות שיש ביר ח־שע •‬
‫יניחהו לו הקבי׳ה שמור עד אותו עולם ששם הוא תשלום השכר • ומיעוט‬
‫העוטת שיש כיד הצדיק יניח הקכ״ס עד אותו עולם ויענישהו• ששם‬
‫י הוא עונש החוטא • ע״ז אמר התנא אני אשיכך מילין ואת רעיך עמך‪.‬‬
‫רכל מעשיו ית׳ כאמת וישר • על מה ששאלת מפני מה הילודים למות ‪.‬‬
‫שהם הצדיקים שלא חטאו מתים קודם זמנם • בזה לידע • כלומר הקכ׳יה‬
‫הוא היודע • לפי שאמת היא שא׳ מכי סיכות גרמה להם למות קידם‬
‫ומכם‪ .‬או מטעם שצפה הקכ״ה שהם עתידים לחטוא‪ .‬או מטעם כדו‬
‫לכפר על הדור • אכל אין אט יודעים על איזה מהם • והיודע הוא חקב׳‪/‬ן‪.‬‬
‫וזה״ש התנא לידע • כלומר הקכ״ה הוא היודע ‪ .‬וכזה צתכטלה •טענת היצר‬
‫״שאומר מכאן ראיה שמעשה העוח״ז כמקרה • ועל מה ששאלת מפני מה‬
‫־ המתים להחיות שהם הרשעים שאפי׳ בחייהם קרויים מתים • יש לחם שלוה‪.‬‬
‫והשקט בעוה״ז• עשה הקב״ה זה כדי להודיע לכל שיש שכילנטשי רצונו‬
‫*עוה״ב• ט הנן מאה בעיניך הרשעים •־ על מיעיע^ביית שיש בידם‪.‬‬
‫כ ו‬
‫ת‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫הקב״ה‬
‫^‬
‫דימ‪#‬‬
‫‪zn^vMf‬‬
‫טוב‬
‫מה‬
‫'הקכ״ה משפיע להם טוכה כעוה״ז כרי לשלם להם שכרם • יאף שעשו‬
‫‪/‬אותה מציה כלי יראה ואהכה ‪ .‬ק״ו לעושי רצינו מיראה ואהכה • שיש‬
‫להם שכי עיכ כעמלם כעילם שכילו טיכ • יעל מה ששאלת מפני מה‬
‫חיים לי־ץ • שהם הצדיקים שאפי׳ במיתתם קרויים תיים מרת הדין רודפת‬
‫אתריהם כעיה״ז • עשה הקכ״ה זה כדי שייראו מלפניו כני אדם וירעו‬‫שיש עונש לעוב‪-‬י רצוני כאותו עולם • כי הלא חראה צדיק זה מפני‬
‫מיעוט עונות שיש בידו • הקב״ה דנו יחייבו בזה העילס בעונשים ויסורין •‬
‫ק״ו שמעניש כאותו עילם לישעיה עיבר רצונו שכל ימיהם ברעה• וזהו‬
‫שאמר התנא ולהוו־־ע • כלומר כמה שהקב״ה מעניש לצדיק בזה העולם י‬
‫בזה יורע לכני אדם שהקכי׳ה מעניש לעוכרי רצוט כאותו עולם • דק״ו‬
‫הוא ומה לעישי רצונו כך• לעוכרי רצינו עאכו״כ • והאלקים עשה עונש‬
‫|זם לצדיק כעוה׳יז • כדי שירעו כני ארם שיש עונש כאותו עולם וייראו‬
‫^מלפניו• וכש״ה נודע ה׳ משפע עשה• כלומר כשעישה ה׳ משפט• כזה‬
‫?יודע וייראו כני אדם מלפניו• נמצא ממה שהקכ״ה משלם שכר לרשעים‬
‫*בזה העולם ומעניש לצדיקים כזה העולם • כזה נודע ונתכרר שיש שכר‬
‫ועונש כאיתו עולם • ומעתה נתבטלו טענות היצר‪ .‬אם יאמר לית שכר‬
‫‪^:‬ולית עינש כאותו עילם• ומזה הטעם נמי שניתן הקכ״א שכר לרשע‬
‫עוה״ז ומעניש לצדיק כעיה״ז • נתבטלו טענות היצר שאומר כיון שהקכ״ה‬
‫א אכ כל הנבראים • היכי רמי שבאותו עולם הוא יהיה תיבע ועד ודיין •‬
‫האמת נך הוא ־ שהוא אכיני והוא התוכע והיא העד והוא הדיין• ממה‬
‫אנו רואים בעינינו כזה העולם מעניש ומשכיר על הנסתרות ועל הנגלית •‬
‫לא הוציך לעדים זולתו ולא לדיין זולתו ולא להזמנה זולתו שהרי אנו רואים‬
‫‪ i‬הצדיק יושב בביתו ו־־ינים באים עליו • והרשע יושב בביתו וטובה באה‬
‫אליו • וכ״ז בלא הביעה לדין בלי עדים כלי דיינים • רק הכל ממנו יה׳ •‬
‫הו שאמר הקנא שהוא אל • כלומר ממה שאט רואים עונש הצדיק ושכר‬
‫‪ :‬הרשע בזה העולם על כל פיט ופרט שעשו כםחר ובגלוי • מזה תדע‬
‫שהקכ׳ה היאאלהקיף כעל היכולה • ויודע כל מעשה בני אדם ומחשכותם‬
‫‪ J‬אין דבר נעלם ממנו • ומזה חדע שאעפ״י שהיא היוצר היא הכורא‬
‫היינו שהוא אכ כל הנכראי׳ אפי״ה הוא העד הוא הדיין הוא בע״ר • א״כ‬
‫ממה שאחה ריאה כעיה״ז עונש הצדיק ושכר הרשע • שהקכ״ה כככודו‬
‫ובעצמי היא העד היא הדיין הוא כעל דין‪ .‬מזה תדע והודה בעל כ־־חך‬
‫שגם באותו עילם הוא עתיד לדון • לשלם שכר טוב לעושי רצונו • וליפרע‬
‫‪:‬׳מעיכרי רציני• יבזה נתכטלי טענית היצר• וכ״ת אעיקראדדינאפירכא‪.‬‬
‫למה הוא ית׳ מעניש לצדיק כעוה״ז ומשכיר לרשע כעיה״ז • הי״ל להניח‬
‫שכר והעונש לאותו עילם׳ שהוא מקום העונש והגמול• ואם כשכיל שידעו‬
‫כני‬
‫)בג(‬
‫‪11‬‬
‫דורש‬
‫!דוש <נפט!<ע‬
‫‪,‬‬
‫כני אדם שיש שכר ועונש וידעו ג״כ שהוא אל הוא היוצר היא העד וכו‬
‫כמו שכחככו • וכי כשכיל זה מקפח שכר הצריק מזח העולם ומקפח שכר‬
‫הרשע מעוה״כ‪ .‬הי״ל להניח העונש והגמול לאיתי עולם והמאמין לא‬
‫יחיש והעועה יטעה • והכל כשכרו ועונשו לאותו עולם ׳ לזי׳א החנא •‬
‫כרוך הוא שאין לפניו עולה • כלומר זה הדבר שעשה הקכ״ח שמעניש‬
‫לצדיק ומשכיר לרשע בעוה״ז ע״ז הדכר צריך אתה לכרך להשם ולהודות‬
‫לו שכצדק וכיושר גמור עשה אוחו • ולא יש שים עול ח״ו • לא לצדיק ולא‬
‫לרשע • כי כן ראוי להיית ־ והטעם שהקבי׳ה צופה ומביט ויידע מחשבות‬
‫כני אדם וכוונתם ־ כי הצדיקים אין חשקם וחפצם כזה העולם‪ .‬וכל‬
‫מגמתם לעולם שכולו טיב • לפי׳ הקב׳׳ה מנית להם כל שנרם לעולם‬
‫שחפצים בו‪ .‬ומשימוחו שם יהיו כמנוחה שלימה כהשקט ובטח • והרשעים‬
‫כל מגמתם להשיג כל תאוחם לזה העולם ואינם חפצים כאותו עילם‪.‬‬
‫לק הקכ״ה משלם להם שכרם כזה העולם שחפצים מ וכמו שכתבנו‬
‫לעיל • נמצא שהאמת כך ראוי להיות מאת ה׳ לחח לאיש כדרכיו וכפיו‬
‫מעלליו• רק אגכ שהקכ״ה מעניש ומשכיר בעיה״ז • לפי האמת מזה‬
‫נמשך לנו לכטל• כל טענות היצ* • ומ״מ המשפט כזה אין כו עול‬
‫חייו• כי יפה חייכ לצדיק וזיכה לרשע כעיה׳יז ‪ .‬ויפה חייכ לרשע וזכה‬
‫לצדיק כעוה״כ • ומ״ש ולא שכחה• כא ללמד לנו דאין רכד נעלם ממנו‬
‫ית׳ • ועל הכל דן את הארס כעוה״כ‪ .‬ומזה העילס תלמוד לאותו עולם ‪.‬‬
‫הלא תראה אפי׳ על דקדוק קל מדקדק עם חסידיו כעיה״ז • כמו שמצינו‬
‫גכי רכ הונא רתקיפו ליה ד׳ מאה דני רחמרא • וכמו שמצינו גכי תלמידי‬
‫האר״י ז״ל דא׳ מהם לא קייס פעם א׳ תכף לכרכה נטי׳ והיה לו חילי‬
‫בכתפו וא״ל האר״י ז״ל דתכף אותיות כחף ועל שלא קיום חכף לנט״י‬
‫כרכה לפי׳ חלה מכתפו• וכמה עניינים נפלאים כדברי רז״ל • שנעשו‬
‫כעוה״ז • ומהם תקת ראיה לאותו עולם • ומ״ש ולא משוא פנים • כוונתו‬
‫לומר לפי דרכנו שלא הטעה ח״ו • לומר שהקב״ה נשא פנים לצייק כעות״ז‬
‫שענש אותו בעודו חי ולא יענישהו באותו עולם • ח״ו דנשא לו פנים • דצדיק‬
‫הוא וצדק דינו והאמת כך ראוי להיות ואין משוא פנים כלל‪ .‬וכמו שכתכט ״‬
‫ומ״ש ולא מקח שיתר• כא להודיענו ממה שהקכ״ה מעניש ומשכיר כעוה׳י׳ז‪.‬‬
‫משם הרע לכטל טענה אחרת שמכניס יצה״ר כלכ האדם • כאמור לו אם‬
‫יש בידו מצות ועכירות • כל מצוה שכירו תפל עכירה כשכילה ולא יע‬
‫רק על הנותר יתר על המצות • ומי שזכיותיו מרובים מעונותיו • המיעיט‬
‫עונות שכירו יפלו כנגדם מזכיותיו ולא יענש על העונות ל יטיל שכר‬
‫רק על הנותר יתר על העונות‪ .‬ע״ז כא לומר דאין האמת ‪ 1‬אלא מי‬
‫שעשת מצוה ימול שכרה ומי שעשה עבירה יעכש עליה • הלא תראה קצייק‬
‫שמכו‬
‫נש‬
‫א‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪ V‬ימרו בו זניח ומיעע עונות והוא נענש כעוח״ז • ואמאי כאו עליו עונשים‬
‫‪ ofr‬אמת הדבר דבל עבירה תפיל מניה כנגרח ולא נשאר עליה עונשים •‬
‫‪ :‬הי״ל להקכ״ה להוציא לצל־יק זה תחת מיעוע עונות שבידו כנגדם מצות‬
‫ולא יעיל עליהם שכי ויצאו זה בזה ולא יעול שכר רק על הנותרית ית־ית‬
‫על העינית ימדקתזינן דנענש על מיעיע עינית ש״מ שאין דינו של הקכי׳ה‬
‫‪ .‬בך ‪ .‬רק מעניש על העכירות יניתן שנר על המציה ילא יצאי זה כזה •‬
‫; •וה״ה איככא לגבי הישע • וז״ש ולא מקח שוחד כמו שדרזי׳ל אינו מקכל‬
‫חד מציה כנגד עבירה • ומ׳׳ש ודע שהכל לפי החשכוין • הכוונה לפי דרכנו‬
‫‪ .‬כמו שפירשנו • דעינש הצדיק בעיה• ז על מיעוט עינית שיש כידו הוא‬
‫חת העונש שהיה ראוי ליענש כאותו עולם• ושבר הרשע כעוה״ז על מיעוט‬
‫זכיות שיש כידו הוא תתת השכר שהיה ראוי ליטול באותו עולם • והנה‬
‫^ לפעמים יראה הצדיק כעצמי כי העינשים שבאו עליו כעוה״ז אין כידי‬
‫אים שראוי אפי׳ לא׳ מעשר כאיחם עינשים • ימזה ימשך לי יצה״ר כפירה‬
‫לו כי כל עונש ושכר עיה׳׳ז היא במקרה • לז״א ידע שהכל לפי החשבון •‬
‫לומר עינש החטא אינו לפי שיקיל רעתני יק לפי שיקול אל רעיח • ולפיכך‬
‫מר החשכון כהא הידועה • כלומר החשבון הידיע שהוא חשבון האל היודע‬
‫לחשב • יצא לנו מנל האמור רמעונש הצדיק ומשכר הרשע כעוה״ז נתבטלו‬
‫טענות היצה״ר שאומד לאדם אין אחד המיחה לא שנר ולא עונש • וממה‬
‫שאומר לו ג״כ דאין שייך הקכ״ה שהוא אב והוא בעייד• יהיה עד ודיין­‬
‫! כ ז נתכטל ממה שאנו רואים עינש הצדיק ישכר הרשע• ואס אמור יאמר‬
‫היצר לארם אמת הוא שיש שכר ועינש כאיתו עולם• והקכ״ה היא הבע״ ד‬
‫הער הוא הדיין • אכל מ״מ הא קי״ל משפט רשעים בגהינם י״כ תרש •‬
‫וכיון דהני הוא עשה מה שלכך חפץ כעוה״ז ולא תיענש בגיהנםרקי״כ‬
‫דש • יבתשלים י״כ ת־ש תעלה למקימך לג״ע ינמצא משיג תאיתך כעו־׳יז‬
‫| ובעוה״ב • ע״ז אמר התנא‪ .‬ואל יבטיח־ יציך שהשאיל שהיא גיהנם‬
‫בית מניס לך דהיינו כיון שמשפט רשעים בגיהנש י״ב חדש אין נא;‬
‫אורך צער • אין זי הכטחה • רהני׳מ אם מיד כשמת האדם מוליכין איתי‬
‫לגיהנם • אכל רע לך שעל כי־חך אחה נוצר ונולד וחי ומת ועתיד ליחן דין‬
‫עם אח־ת דהיינו שתבוא כגלגול וצער הגלגול מר וקשה מאד •ועונש גיהנם‬
‫הוא האחרון • וניון שנן הוא אין לך בית מניס בשים צד ואופן • רק חזק‬
‫ואמץ לעבודתו ית׳ והבא לטהר מסייעין אותו‪:‬‬
‫‪•5‬‬
‫‪* 4‬צ>ין לט ממה שכתבנו דמי שרובו זכיות ומיעוטו עונות היא ביסירין‬
‫בעוה״ז ולא בשלוה • ומי שרובו עוטת ומיעוטו זכיות הוא בשלוה‬
‫בעוה״ב• והייסורין שקיבל הצדיק בעוה״ז • הם חליפי העונשים שראויה‬
‫י* לבוא עליו בעוס״ב• נמצא משמת הוא בשלוה ומניחה ואין מענישים אותו‬
‫ועפ״י‬
‫י; בעיה״ב כלל׳‬
‫י‬
‫י‪.‬‬
‫דןף^‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫)‪ ^SV‬יפורש מה דאיתא במדרש אמר דוד לפני הקב״ה הודיעני כאיזה‬
‫פילון מפולש אזכה לחיי עוה״ב‪ .‬א״ל הקכ״ה‪ .‬דוד חיי עוה׳יב‬
‫אה כעי צפי ליסורין שנא׳ ודרך חיים חוכחוח מוסר עכ״ל‪ :‬ולכאו׳ היא המיה‬
‫דהיאך דוד המלך נסחפק כמה יזכה לעוה״ב ‪ .‬וזיל קרי בי רב רזה חליי‬
‫במע׳״ט וכתורה ‪ .‬ועוד למה הקב״ה חלה לו כי אם כיסויין • אמנם עפ״י‬
‫האמור יכוא ע״נ • רדוד כך אמר לפני הקכ׳־׳ה אני יודע שיש כידי מיעוט‬
‫עונות• ויראתי מן העינשים שלהן כעוה״כ‪ .‬שרצוני מיזם צאתי ^מזה העולם‬
‫אשב כמנוחה לתזות כנועם ה׳ ולכקר בהיכלו• והשיכו הקכ״ה אס אין אתה מצה‬
‫לראות שוס עונש לעוה״ב כלל צפי ליסורין כעוה״ז• זהו התיקון כמ״ש ודדן‬
‫חייס תוכחות מוסר ‪:‬‬
‫ו א ג ב יבואר ג״כ מה ראיחא כמס׳ אכוח ר׳ ינאי אומר אין בידינו‬
‫משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים• דיש לדקדק מה כווכק‬
‫רני ינאי כזה אמנם לפי מה שכחכנו יבוא ע״נ• רהנה הצדיק'גמור טוב‬
‫לו כעוהי׳ז ובעוה״כ • אבל מי שאינו צדיק גמור רע לו בעוה״ז יטוכ לו‬
‫כעוה״כ• ומי שהוא בינוני צריך ליחן דין וחשבון כאוחו עולם וליענש על‬
‫העכירות וליקת שכר על המצות • ומי שרובו זכיוח באים עליו יסודין כעוה״ז‬
‫על מיעוט עונוח שיש כידו • ור׳ ינאי מרוב עניחנוחו לא רצה לחשוכ עצמו‬
‫אפי׳ עם מי שרובם זכיות• רק עם הכינוכים • וזש״ה אין כידינו לא משלות‬
‫ה־שעים• כלומר אין אנו יכולים לתשוכ עצמנו מצדיקים גמורים שטוב להם‬
‫כעוה״ז וכעיה״כ דא״כ היה ראוי שיהיה כידינו כמו שלוק הרשעים כעיה״ז‬
‫כי צדיק גמור כך דינו כמסקנת הגמ׳ וג״כ אין לחשוכ עצמנו עם מי‬
‫שמכם זכיות שהרי אין כידינו מיסודי הצדיקים שרוכם זכיות • לפי׳ אין‬
‫לנו לחשוב עצמנו רק כיענים • וכ׳יז מרוכ ענותנותו ע״ה‪:‬‬
‫ו^פ״י האמור אפשר לפרש מה ראיחא ככחוכוח וז״ל • אחינו כיח ישראל‬
‫תנו לבבכם לרעת את זאת • זאת היא עומדת לעד נתיכ הוא‬
‫מששת ימי כראשית • רכים שתו רכים ישתו‪ .‬כמשתה ראשינים כך משתה‬
‫אחרונים י דלכאורה הם דברים כפולים על שלשים ועל רבעים ‪.‬‬
‫א ‪ £‬נ ‪ 0‬לפי מה שפירשנו יבוא עי׳נ • והוא דכא החנם הדרשן‪ .‬לעודד‬
‫לכם של ישראל להיות זונרים יום המיחה תמיד כין עיניהם‬
‫יומם ולילה כדי להנין להם צדה ליום נסיעתם לתור להם מניחה כעילם‬
‫שכולו מעתה ולהפטר מעונש אותי עולם הקשה ‪ .‬ובא לעורר לכם להודי עש‬
‫כל ישיא אותם יצה״ר כאומרו להם כי לאחר המיתה אין שכר ואין עונש‬
‫רק נמית הבהמה כן מות האדם • אין האמת כן• כי הלא מזה העולם‬
‫יקח אדם ראיה לאיתי עולם • ובזה העולם הרי אנו רואים בעיניני השפר‬
‫והעונש כי הרשע שרובו עונות ומיעיטו זכיות הנה שכרו אתי בזה העוצם‬
‫על‬
‫;*‪:‬בל מיעוט זכיות שעשה והצדיק שרוכו זכיות ומיעוטו עונות הרי הוא‬
‫כיסורין ועינשין • מזה ילמד האדם דכל שכר הצדיק שמור לו לאותו עולם‬
‫^קדן וריוח • לכלתי ירת ממנו כדת• וכל עונש הרשע הכל שמור לו לאותו‬
‫‪ :4‬עולם להפיע ממנו• ועוד יש דבר אתר שממנו ידע האדם התפיש שיש‬
‫^?בץ צדיק לרשע וכין עובי אלקים לאשר לא עכרו• והוא שמיוס שנכרא‬
‫‪.‬העולם ועד היום הזה ומחר ככלל• אין דור שאין כו צדיקים ורשעים •‬
‫‪ %‬והצדיקים שמחו אינם נשכחים• ולעולם כני ארם זוכרים איחס לברכה‬
‫^ומבקשים בזכיתם רחמים מאח ה׳ • והישעים כמוחם נמחה שמם ואבד‬
‫‪.‬זכרם המה‪ .‬וז״א תנו לכככם לדעת את זאת היא המיתה ‪ .‬דהיינו זכרו‬
‫;‪•.‬אותה תמיד והכינו ציה לעיה״ב• זאת היא עומדת לעד• דהיינו אל‬
‫תאמר עדיין הזמן ארוך ועד סיף ימיך תעשה תשוכה • דהנ״מ אם ראית‬
‫<‪.5‬כל אדם משלים ימיו ואיני מת קורם זמנו• אכל הנך רואה בעיניך יש‬
‫מת כשהוא קטן ויש כרכיע ויש כשליש ויש כתצי ויש יותר ויש כזמנו •‬
‫"־ולא ירע הא־ס את עתי • יכיין דהכי היא ישיב עכשיו שמא ימות למחר‬
‫ואל ישיאך יציך כי כמית הרשע כן מית הצדיק ־ כי הלא תראה המיתה‬
‫לזאת היא נתיב מששת ימי בראשית ובני אדם מתים • ואין זנרין לחכם‬
‫]עם הכסיל כי זכר צ־יק לבינה• ושם רשעים ירקכ‪ .‬וכל יעעה אותך‬
‫*היצר לימד כי כא‪-‬־תו עילם אין שכר ועונש• ומאן מוכח דאיתא עונש ושכר‬
‫‪ .‬לז״א רכים שתו כלימר מזה העילם הראה שיש עינש ישכר ־ כי הנה‬
‫^הצ־יקים שייכם זכיית• מפני מה בזה העולם הם בעונשים ויסירים‪ .‬אלא‬
‫^ודאי זה הוא עונש מיעוט העונות שכידם‪ .‬וכל שכרם שמור להם לעוה״כ‬
‫‪. £‬א״כ מדקחזינן רבים שתי כיס היסויין כעוה״ז • כע״כ תודח דרכים ישתו‬
‫?לעוה״כ• רק״ו הוא‪ .‬ומה אלי שאין כידם רק מיעיט עינית הרי הם‬
‫‪^:‬גפרעים מהם בעוהי׳ז ־ מי שכולו עינית לכ״ש שנפרעים ממנו בעוה״ב‪.‬‬
‫‪<1‬לגכי השכי ג״כ כמשתה הרישיכים• הרי אתה רואה הרשעים שיש כידם‬
‫> מיעיט זכיית הנם ניטלים שכרם כעיה״ז‪ .‬מי שכולו זכיית לכי׳ש שיטול‬
‫^‪.‬םכיי במיטבא כעיה״כ• וזהו כמשתה הראשינים הם הרשעים שנוטלים‬
‫‪ J‬שכרם כעוה״ז כודאי ופשיט הוא רכך יהיה משתה האחרונים שיטלו שנרם‬
‫לעוה״ב במושלם‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫יאמר באופן אחי דהחכם הדרשן בא לעורר לב כני האדם שיזכרו‬
‫תמיד יום המיתה ולא יעלימו עין ממנה כי אין להעלים עין מדבר‬
‫‪•f,‬‬
‫ישהוא מציי תמיד ועכר ועתיד • דמהיכא תיתי שישכת אדם דבר כזה• וכל‬
‫פיגועה איתי היצר לומר כי כמות האדם כן מות הבהמה • וממילא‬
‫למה יערת לעילם שאין לו בו ריות• כי דברים הללו מהבל ימעעו• כי הלא‬
‫; קראה במה נביאים ובעלי רוח הקודש וחכמים וחסידי׳ היו בעולם• ועדיין‬
‫‪1‬‬
‫)כד(‬
‫מ‬
‫י‬
‫דןף^‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫דור אחד דור ואלמלא ידעו ידיעה ביורה דהעוה״ז אין בו ממש •‬
‫והעוה״ב הוא העיקר ששם הוא המנוחה והנחלה האמיתית לא היו‬
‫עוזבים תמדת העוה״ז ורודפים אחר תורה ומע״ט לזכות לעוה״ב• ובל יטעה‬
‫היצר ג״כ לאדם לומר אמת היא שהדורות הראשונים היו מיכשרים ועזר‬
‫השם היה עמהם עד שהשיגו לזכות לעוה״ב • אבל בדורות הללו שפשקה‬
‫ככואה ורוח הקדש וכעלה קדושת הראשונים ותסידותם יעניתניתם אין מי‬
‫שיוכל להשיג לעשות מע״ט כמותם לזכות לעיה״כ • אל תאמי ק לא תירא‬
‫מדכר זה כי כל המסגל תורה ומצית ותע״ט כלי התרשלות כיראה ואהבה‬
‫אף כדורות הללו יזכה לעיה״כ להיית כמעלת הראשונים• כמו שמכיאר ״ן‬
‫ברברי רז״ל • יזת״ש תנו לבבכם לדעת את זא׳ת היא המיתה שהיא מצויה‬
‫לפניכם תמיר• והיא ג״כ דבי שאין לו הפסק שהרי זאת עומדת לעד ‪.‬‬
‫כי כל הנולד מוברח שימות • וג״כ נתיב הוא מששת ימי כראשית • מיום ;‬
‫שנברא העילם כל מי שנילר מת • יכיין שכן שהיא היחה ימצייה עכשיו‬
‫ותהיה לעתיד באיזה אופן יצר יעלים האדם עיניי ממנה ‪ .‬יאינה זיכרק ‪.‬‬
‫בכל עת וככל רגע • אין דבר ודאי ומצוי כזה • וכ״ת מה מועיל בטירת‬
‫לסגל מע״ט שמא כמות האדם כן מוח הבהמה • לז״א רבים שתו רכים‬
‫ישתו • כלי׳ הרי אתה ריאה רבים יעצימים כתירה ומעי׳ ט עברי כעול‪:‬ז‬
‫ומתו • ועדיין יש רבים אחרים הבאים בכל דור ודור יהולכים כעקבות‬
‫הראשונים ומה ראו על ככה אם לא ידעו בידיעה ברורה שכל דברי תכמי׳‬
‫אמת • ושכר העוה״ב כמוכת כקיכסא רמי • וכי׳ ת שאכי הראשונים שעזר‬
‫השם היה עמהם יהדירית מוכשרים לפי' יכלו להשיג לזכות לעוה״ב• אכל‬
‫בדורית הללו שנתמעט הכל אין מי שיוכל להשיג לוכית לעיה״כ•אלתאמר ‪:‬‬
‫כן כי כמשתה הראשוני׳ רהיי׳ כשמחתם ומנוחתם שהשיגו לעוה״ב כן משתה ‪:‬‬
‫האחרונים שישיגו מעלתם לעוה״ב‪:‬‬
‫ו מ ^ י ? החתימה תתפרש הפתיחה המאמר הנצב פתח השער• כי הולך ‪.‬‬
‫י האדםאלבית עילמי מלמד שכל צדיק וצ־יק עושים לו מדור לעי \‬
‫כבידו משל למלך כ״ו שנכנס הוא ועב״יו וכי׳• ריש לדק־ק אמאי אצטייך ‪:‬‬
‫למשל • כיין שמקרא מלא היא מדכתיכ עולמי • אמנם לפי קיטכ ה־ריש‬
‫יבא על הנכין דיצת״ר מטעה בני אדם •יאימר להם אין חילוק כין צדיק י‬
‫לרשע ‪ .‬ליכא שבר וליכא עינש לא לזה ולא לזה ־ והראיה שהרי עי;י ‪:‬‬
‫הרואות שמיתתם שוה כמות זה כן מיח זה ־ ומדליכא חילוק כמיתתם גם ;‬
‫אחרי מוחם אין חילוק ע״ז בא למשול משל • דהמיתה היא כמו שער העיד ‪.‬‬
‫דהכל נכנסים בו והעיקר היא הלינה • שכל א׳ וא׳ עושים לו מדור‪ .‬לעו ‪1‬‬
‫כבודו• א״כ מזה העולם שאט בו נקח ראיה לאותו עולם• נמצא כל טעניתיו של *‬
‫יצה״ר יש להם חשובה נצחח• ממה שאנו רואים בעוה״ז • על כן אין לו לאדם‬
‫במדרש‬
‫כ״א לעטר אח ה׳ כדי לאור באור החיים;‬
‫כ‬
‫(‬
‫;ו‬
‫‪yffifa‬‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫מח‬
‫‪ :‬ב מ ל ר ש מפני מה רשעים מחים‪ .‬אלא כ״ז שהם חיים הם מכעיסים‬
‫להקכי׳ה שנא׳ הוגעתם את ה׳ כדבריכם• כיון שהם מתים הם‬
‫וסקים מלהכעיס להקכ״ה שנא׳ שם רשעים חדלו רוגז• ומפני מה צדיקים‬
‫מתים אלא כ״ז שהם חיים הם נלחמים כיצדם• כיון שהם מתים הם נחים•‬
‫שנא׳ ושם ינוחו יגיעי כת • דייני מה שיגענו עכ״ל‪:‬‬
‫האדם אש‪ -‬ימית ולא יתתטא • ולא שמע לקול מורים רק עסו״ק‬
‫כהמ־אה והלעעה • ולא זכי צער מחגורר על ראש ישעים יחול‬
‫‪.‬‬
‫י•‪-‬תיך שאול מעה‪ .‬לעלוקה שתי כנות הכ הכ אש לוהעה • אם לא ניחם‬
‫|על הרעה ושב כוידוי וחיטה• קרינן עליה כי דכי ה׳ כזה ואת מצותו‬
‫הפד הכרת חכרת הכפש ־‪.‬‬
‫|‬
‫‪'311‬צ‪ £‬רשע איחה רע • לא יוחן רק קדוש יהיה גדיל פ־׳ע• עניש יענש‬
‫על כל רב־ פשע על כל תוסיף ועל כל תגיע• דחו ידחה ממק׳ימו‬
‫־‬
‫;הראוי לו ליה אמרי סחור סתור לכ־מא לא תק־כ כדר ישב מחו[ למחנה‬
‫ובמצורע • ואיך טח מראיית ע׳יניו ולא עלה על לבי לומר למה נגרע• כי‬
‫ידוע הוא כי כל הנפש אש־ לא תעונה ונכי־תה הנפש‪:‬‬
‫‪ & %‬כי החטא ושמעה קיל אלה• אתמותי קא מתמה ק״א תמיהה‬
‫גדולה • איך היא מושפעת ועומדת קודם כואה לבלתי עשית‬
‫!עבירה חמורה וקלה • וככואה העלימה עין והפרה כיית ועבדה שבועי‬
‫^ומעלה מעל יהיתה זיללה • יבכל זאת רחמי ה׳ מריבים ה־י אומר שיכו‬
‫§‪.‬בנים שיכבים שובו אתיו אם תכעיון בעיו שמעו יתחי נפשכם כדוזא קרי‬
‫כחילא • צוף רכש אמרי נועם מתוק לנפש •‬
‫}‪ Q'Q‬כי תקייכ קיק מנחה • ושבה והיתה לבער שאור ומתמצת כמריקת‬
‫שטיפה והדחה • ונקתה ונזדעה זרע זרע קדש מצבתה בוררת אוכל‬
‫*‬
‫‪ V‬מתיך פסילת וממילא רווחיה• ריוח נוסף על הקק קרנ׳א דכן רב ריבוי‬
‫חר ריבוי הלוך וגיל אתייא פסח׳ה פ־יחיה • ובל מה שעבי היי הוא בכלל‬
‫מחילה וסליחה • וכפר עליו מאשר חטא על הנפש‪:‬‬
‫‪,V‬‬
‫‪ JJ^fiil‬עמל עמלה לו־ מה טוב חלקו מה נעים גורלו• אם ישקוד על‬
‫דלתותאללתזות בנועם ה׳ ולבקי בהיכלי • חק ולא יעבור מירי‬
‫‪4‬‬
‫יום כיומו ועמו לילו • עז כנמי גכור כארי לעשות רצין אביו שבשמים אז‬
‫!ימצא באותו עולם מנותה והשקט וקורת רות בשכר פעולו כמו מים ק־ים‬
‫נפש‬
‫‪:‬על נפש‪:‬‬
‫ד‪1‬רש‬
‫דרוש מהשדים‬
‫‪ .‬טו‪^1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪. £ £j‬ברכה תדושן ומתה גם הוא יורה • המשמע עצמו כעיה״ז נתייה<׳‪7‬‬
‫ושומר מצות ואת האלקים ירא • הקול יוצא לפניו פתחו שערי צדק־‬
‫ויבוא גוי צדיק שומר אמוני׳ ליתיב בדרי• דצדיקי להתענג על ה׳ ולהשתעשע‬
‫תענוג של מנוחה בלי יגון ואנחה תענוג שהוא תדירי תאיה נהייה תעיב‬
‫לנפש‪:‬‬
‫כ מ ד ר ש כשעה שאמר הקב״ה למשה הן קרבו ימיך למות• אמר לפניו‬
‫רכש׳ ע אחר כל הכבוד והגדולה שראיתי ואמות • אייל מי‬
‫גבר יהיה ולא ימית • מי גבר כאברהם שנפל לכבשן האש וניצול• ומק ‪.‬‬
‫מי גכר כיצחק שפשע צוארו ע״ג המזכת ומת• מי גבר כיעקב שנתפגש‬
‫עם המלאך ונצחו ומת • אף אתה הן קיכו ימיך למות עכ״ל ‪:‬‬
‫ף?*‪ £‬להעיר מה כוונתי של מרע״ה ומה עלה על דעתו שמפני הככוד‬
‫והגדילה שיאה לא ימית • ועוד מה השיכו הקב״ה כאמת העילם•‬
‫דרכתי קישית מרעי׳ ה כמקומה עומ־ת • דאבות העולם לא הגיעו למעלה‬
‫שהגיע מרע״ה עם הקבי׳ה • רלא עלי למרים ילא הכיאו תורה ולא נעשו‬
‫נסים על ירם לישראל יא״כ מה השיבי הקכי׳ה על שאלתי‪:‬‬
‫‪ 1‬א פ ש ר לחי[ דידוע דהקכ״ה חכ[ כתייהם של צדיקים עושי רצונו‪.‬‬
‫וכ״ז שהם חיים הם עוכרים השם ושמו מתגדל ומתקדש על‬
‫ידם וזהו רצינו של הקכ״ה • כמ״ש התנא יפה שעה א׳ של תורה ומצות‬
‫בעיה״ז מכל חיי העוה״כ • דכעיה״ב כיין שאדם מח נעשה חפשי מן‪-.‬־•‬
‫המצית• א״כ רצונו של הקכ״ה כאויך ימים של צדיקים וא״כ אמאי מתים•‬
‫והליק ארעתין לומר דמיתת הצ־יקים היא משוס שלא יחמיצו• וכמובן מפשע‬
‫המאמר הנצכ פתח השער• והנה מרע״ה שקל כעצמו שאין יצה״ר שילט‬
‫כי שהרי עלה למדום וכל המלאכים הודו לו ואף מלאך המות • ועוד הרי‬
‫פירש מן האשה ולא נשאר בו שום מיחוש מצד יצה״ר כלל• וזהו כיינתי של‬
‫מרע״ה אח־ כל הכבוד והגדולה שראיתי ואמות• דהיינו כיין שהשגתי‬
‫המעלה עי שלא נשאר כי שום מיחוש מצד יצה״ר למה אמית• דכלום למה‬
‫צ־יקים מתים משים חשש שמא יחמיצו ואני לא שייך שאחמי[ וא״כ למס‬
‫אמית• יהשיכי הקכ״ה דהמיתת גזירה היא מלפני ילא מטעם זה צדיקים‬
‫מתים שהיי אביהם כבש גס היא יצה׳יר שהרי נפל לכבשן האש ילא נשאר‬
‫כי יצה״ר• ומת• וא״ת אין ראיה מאביהם שאינו רומה לך דלפי שעה גבר‬
‫על יציי‪ .‬הרי יצחק שכבש את יציו ופשע צוארו ע׳יג המזכח• ולבקוף‬
‫כהו עיניי יכליא בכית והרי הוא כמת ואפ״ה מת• וא״ת אפ״ה לא הגיע‬
‫למעלתך שהידה לך מלאך המית יכה״ג היא דליכא חש ל ז • הרי‬
‫יעקב רנצחו לס״מ והודה לו וליכא חששא לחימוץ ואפ״ה מת • א״כ לא‬
‫מטעם זה צדיקים שהגיעו לזמנם מתים• רק מטעם הגזירה שנגזרה‬
‫מאדה״ד‬
‫שא‬
‫ח י מ ו‬
‫מארה״ר• לכן גם אהה עתה הן קיבו ימיך למות ‪:‬‬
‫‪;•£‬‬
‫יאמי באופן אחי דעיקר מיתת הצדיקים הוא כדי להתעכל הגוף‬
‫כקבר מאחד שהוא מתומר קוק וכל הרכבתו כשר ודם סערא דיצה״ר‬
‫מפכי זוהמא שבו מצד יצה״ר צייך להתעכל הגוף בקבר וזהו חלקו של‬
‫^צה״ר• שנה׳ ונחש עפר לחמו‪ .‬וכמות האדם נאכל הבשר בקבר דשאכ‬
‫המא ריצה״ר ונשארים העצמוח לזמן ההחיה• לחזור ולהתלבש בבשר קדוש‬
‫*זה היה היכר מרע״ה שעיקר מיתת הצ־יקים הוא כשביל הגוף כרי‬
‫שיתעכל כקבר• וחישכ אם מפני כך הרי גופו קדוש כמלאכי אלקים ממש‬
‫רי עלה למרום וריכר ה׳ עמו פהאלפה• ואלמלא לא היה גופו זך וקדוש‬
‫בתכלית הזיכוך והקדושה לא היה מגיע למעלה כזו• ועפ״ז יפורש מאמר‬
‫חר קדושים תהיו• אמרוישיאללסניהקב״ה‪ .‬אם אתה רוצה שנהיה קדושי״‬
‫•סר ממט את המית• כלומר רעעם המיתה הוא כדי להתעכל הגוף‬
‫*זמוכלע מזוהמא ריצה״ר• ואם נטהר ונזדכך עד שנהיה קדושים כמלאכי‬
‫‪1‬קים ממש למה נמות• רק הס* ממט את המית• וזהו טענת מרע״ה‬
‫מאח שא״ל הקב״ה הן קרבו ימיך למות• א״ל רכש״ע אתי כל הכבוד‬
‫"הגדולה שראיתי ואמות• כלימר מאחר שנזדכך גופי ונטהר ונתקדש עד‬
‫עשה כמלאכי אלהים• לא נשאר כי שום זוהמא להתעכל מצד יצה׳יר וא״כ‬
‫למה אמית• והשיבו הקכ״ה רהמיהה גזירה היא מלפני ולא מטעם זה •‬
‫‪!,,‬הרי קרמוך אחרים שלא נשארה בהם זוהמת יצה״ר• ומתו־ שהרי אכרהם‬
‫פל לכבשן האש ונצרף כצרוף כסף וזהב ולא נשאר בו שום פהילח וסייג‬
‫‪*.‬אפייה מת‪ .‬והרי יצחק שהוא עולה חמימה ונקיב ע״ג המזכח ולא שייך‬
‫שיקרב ע״ג המזכת אם לא היה גופי נקי מכל זוהמא ואפ״ה מת • ועוד‬
‫רי יעקב שנצח ס״מ רישא רכל סאכותא רכל סט״א וכ״ז משום דלא היה‬
‫_גיפו שום זוהמא • דאלמלי היה בו שום זוהמא לא היה יכול לו• ואפייה‬
‫ת• א״כ לא מטעם זה רק גזירה היא לכן גס אתה הן קרבו ימיך למית ‪:‬‬
‫‪ Ifrv‬יאמר כאופן אחר כהקדים מה דאיתא כב״ר רז׳ הם שכל ח׳ מהם‬‫גרם כעוכו לסלק השכינה רקיע א׳ עד שסילקיה לרקיע הז׳ והראשון‬
‫•שסילקה לרקיע האי הוא אדה״ר• וכשבא אאע״ה הורידה מרקיע השביעי‬
‫ששי• וכן יצחק הורידה רקיע א׳• וכן יעקב וכן לוי וכן קהה וכן עמרם‬
‫ובא מרע״ה והורידה לארץ• כמצא ארה״ר גרם שתסתלק השכינה לרקיע‬
‫‪*,‬אי‪ .‬ולפי׳ היה חטאו גדול שמצא השכי׳ שרויה בארץ ולא טרח על ידי‬
‫מעשיו הטיכיס להורידה כשאר צדיקים אלא מצאה מוכנת ושרויה כארץ‬
‫‪:‬שלחן הערוך ומיכן לאכול לפני האדם• ולא די שלא הורידה אלא גרס לה‬
‫להסתלק• לפי׳ גדל עונו ונגזרה מיתה• ועפ״ז יפורש מאמר אחר וז״ל אמרו‬
‫מלה׳״ש לפני קקכ״ה מפני מה קנסת מיתה על אדה׳׳ר• א״ל מצוה קלה‬
‫‪$‬ויתיו‬
‫>כה(‬
‫י‬
‫ךןף^‬
‫דלוש לנפטרים‬
‫׳טוב‬
‫צויתיו ועבר עליה עכ״ל‪ .‬ולכאי׳ הוא תמוה ‪ .‬וני כשביל מציה קלה יגזול‬
‫עליו מיתה• וחלילהלאלמרשע דאדרבא מיוב רחמיו איני דן את האדם‬
‫לפי חטאו רק מנכה לו ממה שהוא חייב• ומה נשתנה דינו של אבינו הראשץ‬
‫מכל יוצאי חלציו‪ .‬אכן במה שנחכנו יבוא ע״נ• דאדה״ר לא טרח להוריד‬
‫השנינה משום רקיע כשאר הצדיקים רק מצאה שרויה מוכנת ומזומנת‪.‬‬
‫וידוע כשהשכי׳ כתתתונים גורמת דיכוי דעת ויראת אלקים וטהיה וקדושה•‬
‫ומהראוי כשאדם מצאה שרויה כארץ• הי״ל לשומרה שלא תסתלק והוא לא‬
‫כן עשה• לא די לו שלא הורידה אלא גרם לסלקה • וז״א מצוה קלה • על‬
‫השנינה קאמי‪ .‬דכקל מצאה לפניו ולא עדת להורידה וצייתיי לשמיה שלא‬
‫תסתלק ועבר על ציווי וגרם לה להסתלק כעונו• נמצא שהעץ שעשה‬
‫אדה״ר חמור• דלא שייך סילוק השכינה כ״א ע״י עץ חמור• ימציה קלח‬
‫קאי על השכי׳ והיחה מצויה לפניו כקל ו־חאה• נמצא מה שקלקל אדה״ר‬
‫בחטאו שהיתה השכינה כאיץ וסילקה לרקיע הא׳ • הוא שהקן מרע׳יה‬
‫והורידה מן הרקיע הא׳ לארץ• וזה היה קובר מיע״ה חישכ כי מפנו‬
‫מה נקנסה מיחה על אדה״ר מפני שהיחה שכינה בתחחינים וגיס לסלקה‬
‫לרקיע הראשון ואני הורדתיה מיקיע א׳ לארץ א״כ ה י תקנתי מה שפגם‬
‫אדה״ר• ועיר מצינו דויהרא עילאה שניחנה לארה״ר קודם החטא ונסתלקה‬
‫ממנו אחר החטא• זכה לה מיע״ה כעליתו להר פעם ראשינה• יז״ש משה‬
‫להקכ״ה אחר כל הככוד והגרילה שראיתי ואמית• כלומר כמה שפגם‬
‫ארה״ר עד שנגזרה עליו מיתה אני תקנתי אוחו• הוא גרם בחטאי שהיתה‬
‫שטנה כארץ וסילקה לייקיע א׳ ואני גרמתי ע״י מעשי הטובים והוריתיה‬
‫לארץ• וא״כ למה אמית‪ .‬והשיבו הקכ״ה מי גכר יהיה• מי גכר כאכרהם‬
‫יצחק ויעקכ• יתשוביתו הרמיסה של הקב״ה דאכית העולם עברי עדיפי‬
‫מניה רהם קדמו והורידיה מן הרקיעים העליונים ע״י שמסרו עצמם על‬
‫ק״ה• ומרע״ה לא טרח כ״כ• שהרי מצאה ביקיע הא׳ ונוחה לירד מיד‬
‫לארץ• והעדיפית היא למי שהתחיל להוציאה מרקיעי׳ הראשונים ולהורידה‬
‫וכמו שמצינו דכימי שהע״ה היה יחוד השכינה שלם• וכימי מיע״ה לא‬
‫היה שלם • ועכ״ז נקיא משה כעלה דמטדו׳ ולא שלמה• ומהראוי כיון‬
‫יהיחיד השלם היה כימי שלמה• הי״ל לשלמה ליקרא כעלה דמטריניתא‪.‬‬
‫ותירץ כזוה״ק דמשה רב חיליה ראשתרל ככל עיז ותעצומות להעלית השכי׳‬
‫מעמקי הקלי׳ וזהי העיקי• אכל שלמה מצאה ככלה מקישטת כתיך חופתה‬
‫לא כשאר לה כ״א יחוד החתן • במי השבח תלוי במי שטרח ויגע ער‬
‫שהוציא הכלה ממקים עמוק מבין שיני אריות וקשטה והכניסה לחופה‬
‫לא במי שייחדה עם החתן• דכבר מצא הכל מוכן• לפי׳ נקרא משה כעלת‬
‫דמערו׳ ולא שלמה • נמצא אינו רומה המתחיל דבר מראשיחי למי שמצאו‬
‫מוכן‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫^ """ ‪ ^ • j r r‬י ־ •י •‪1‬ו‪#‬לנפטהם‬
‫‪,‬‬
‫‪3#‬‬
‫נון‬
‫*!נוכן וגמ״יו• לפי גם כאן אכית העולם שהתחילו להוריד השכי׳ מיקיעים‬
‫!*;עליונים הם טרחו כהוררחה יוחר ממשה שלא הורידה רק מרקיע האי•‬
‫‪:‬וזהו חשיבתו יה׳ למשה מי גבי כאברהם שנפל לכבשן האש וע״י שמסר‬
‫צמו על ק״ה גרס להודיד השכינה מיקיע הזי וזהו השכח הגדול שהוציאה‬
‫*מרקיע השביעי מי גכר כיצחק שע״י שפשע צואמ ע״ג המזבח הורידה‬
‫קיע הששי• וכן יעקב ע״י קדושתו שגכרה עד שנצחסמאלרישא דסע״א‬
‫!הורידה מרקיע החמישי ואפ״ה מתו א״כ גם אתה הן קרבו ימיך למות‬
‫רהמיתה גזירה היא על הכל‪:‬‬
‫״‪.‬‬
‫‪ I X‬יאמי כאופן אתר • די רוע דמיתת הצדיקים עושה פעולה רכה •‬
‫דמעלים במיתתם ניצוצות הקדושה• והנה מרע״ה העלה הניצוצות‬
‫חיי חייתו לאין קץ • כי עיקי הניציצות היו כמציים ושם ערת משה בכל‬
‫)כחו והנהגתו לישיאל כדיך ישרה עד שהיציא והעלה כל הניצוצות משם‬
‫^מ״ש ויכצלראת מצרים שה־קיני איתה מניציצית הקדישה‪ .‬וכל ימיי של‬
‫שה היה עייח להעלות הניצו׳ וזה סכר משת דכיון דעיק־ מיתת הצדיקים‬
‫הוא להעלות הניציצית • הרי הוא כל ימיו כך דרכו וכל מה שיחיה הוא‬
‫מוסיף להעלות ניציצית• וז״אאתר כל הכבוד והגדולה שראיתי שאני מעלה‬
‫ניצוצות כחיי • ואמית • מה יחיון יש במיתתי כי הלא הניצוצות שאעלה‬
‫במיתתי הריני מעלה אותם כתיי • וא״כ למה אמית • והשיבי הקכ״ה מי‬
‫׳‪.‬נבר יתיה ילא יראה מית • כיינתי ית׳ • דהניציצית שמעלים הצדיקים‬
‫‪:‬במיתתם הם יותר מעולים ממה שמעלים כתייהס• כי הלא תראה אבית‬
‫העולם מסיו עצמם על ק״ה ואין לך מי שמעלת ניציצית כמוסר עצמו על‬
‫ק״ה ־ ואפי״ה מתו• ומפני מה מחו‪ .‬אלא ודאי דהניצוצות שמעלים במיתתם‬
‫מעולים יית־ ממה שמעלים כתייהם •ולפי׳ מתו• וא״כ גם אתההןקיכו‬
‫ימיך למות‪:‬‬
‫‪ ''QW.‬האמור יפורש הכתוב ושכח אני את המתים שככר מתו מן החיים‬
‫אשי הם תיים עדנה • דשלמה המלך ע״ה דבר זה כא להודיענו •‬
‫דאע״ג דאיכא צדיקים שכתייהם מוסיים עצמם על ק״ה יניצילים ומעלים‬
‫ניצוצית ע״ י שמסרו עצמם על קי׳ה • מ״מ המתים ממש חם מעלים‬
‫פיצוציה יותר מעילים • וזש״ה ושבת אני את המתים הם הצדיקים כשעת‬
‫תם שמעלים ניצוצות • יתי מעולים • ודקדק ואמר שככר מתו •כיי שלא‬
‫!תעעה לומר דאף הצייקים שמוסרים עצמם על ק״ה וניצולים הם מעלים‬
‫!ניצוצות• ומתים יקראו• לזה דקדק ואמר שככר מתו• דהיינו אלו שמתו‬
‫ממש הם מעלים ניצוצות יותר מעולים מן התיים אשר הם חיים עדנה •‬
‫;אע״ג רגם הס נקראים מתים• ע״י שמוסרים עצמם על ק״ה ומעלים‬
‫‪i‬ניציצות • מ*מ המתים ממש הם מעילים• וזהו נמי דאמרו רז״ל גיולים‬
‫צדיקים‬
‫‪I‬‬
‫‪r‬‬
‫'‬
‫‪1‬‬
‫ד‪1‬דט‬
‫•המש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫"י"י‬
‫‪f‬‬
‫צדיקים כמיחחם יוחד מכחייחם‪ .‬משים דכמיהתם מעלים ניציציח הייתכן‬
‫מעילים ממה שמעלים בחייהם חתי גי׳כ שאירל צדיקים אפי׳ במיתתם״‬
‫קי־ואים חיים• דכיון שעישים סגילה יכה לההיית ניציציתהקדושה ולהעליתם '‪I‬‬
‫מעמקי הקליפית • לכן יקי־או תיים במיתתם • וזהו העעם שארז״ל מיתתם'‪:‬‬
‫של צדיקים מכפית • כי מאתי שבמיתתס מעלים הניצוצות ייתי מעילים‬
‫אין לך כפיה ייתי מזו ולפי׳ מיתת הצ־קים מכפרת‪:‬‬
‫‪ f'Stfl‬יבואר מה דאיחא בגמ׳ רמיעד קטן פ״ג וז־׳ל כי נח נפשיה‬
‫ררכא בר רב הונא ורב המנינא אסקינהי להתם כי מעי לגשרא ״‬
‫קמו גמלי • א״ל ההוא עייעא מאי האי • אי׳ ל רכנן דקעבדי יקיא להייי • מד ‪.‬‬
‫אמי ניעול מר ביישא וכוי־ אמר אי בדינאי רינא דגבי־א בר גביא ניעול \‬
‫ברישא־ חליף גמליה דרכה כר רב הינא• נתור ככיה ישיניה דההיא טייעא \'‬
‫פתח עליה ההוא יניקא גזע ישישים עלה מכבל ועמי ספי מלחמית קאת ;‪.‬‬
‫וקפוד היכפלי כשיד ישכר הבא משנער קצף על עולמו וחמס נפשית ישמח ;•‬
‫בהם ככלה חרשה רוכב ערכות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי צייק עכ״ל ‪•:‬‬
‫די•}{ לדקדק בפתיתת זה הינוקא ע״ה דדבייו נ‪-‬אים כסיתדים זא׳׳ז׳‬
‫ועור כיאים בכפילים • אמנם עם מה שכתכני ועם מה שכתיב״‪£‬‬
‫כזוה״ק יבא על נכון • והוא דאיתא כזיה״ק רכל יש־אל נק״אי' גיף אחד ־‬
‫ודרך העולם כשהגוף חולה • כא הרופא ומקיז לו דם כאבר א׳ • אם החילה \‬
‫קל מיד מתרפא • ואם היה החולי כבד מקיזים לו באברים אתיים• ‪\ pV‬‬
‫ישראל כיין שנקראו גיף א׳־ אם יש כהם עינוה קלים ־ הקכ״ה מביא־‪:‬‬
‫יסירין על צדיק א׳ בדיר ימתרפאים כל ישיאל י ואם אינו מספיק צדיק א׳\‬
‫מביא על ב׳ וג׳ • יכן ח״ו אם היו העינית תמירים כ״כ מתים כ׳ או יותר‪•:‬‬
‫רח״ל• וכ״ז מאחי שישיאל גיף א׳־ לפי׳ בביא יסייין אי מיתה על צדיק א׳ י‬
‫הי ייתר• מתרפאים ומתכפ־יס כילם־ וטעמא דמילתא כמה מכפ־ים צ ק ־*‬
‫במיתתם משים דכמיתתם מעליש ניציצית היוקד עליונים מתיך עמקי הקליפי‪'/‬‬
‫והנה כאן במיתת אלו הב׳ צדיקים ־ וידוע דשניהם עמודי עילם יהם מגני?‬
‫אד[ • כודאי לא מתו כי אס בעין הדוד‪ .‬ימדמתי שניהם בודאי העין סמור?‬
‫יוקר כיד ישראל• וזה״ש גזע ישישים עלה מכבל היא יבה בר רכ הינא‪:‬‬
‫שהיה ג־יל כן גמל • ועמי ספ־ מלחמית הוא רב המנינא שעשה מלחמה ‪I‬‬
‫עכשיו עם הטייעא ינפלי שיטי כמי שפירש״י • קאת וקפוד הוכפלו כשידי‬
‫ושכר הכא משנער ׳ כליי היכפלי היללית על שמתי שני צדיקים ילא היה׳‬
‫די כצייק א׳ • וכי׳ז בעין ה־ור לא מצר עצמם ח׳י• וז״ש ק ף ל עילמו!‬
‫וחמס נפשית• כלו׳ הקצף על כני העולם הוא • אכל אלה הנפשית נחמסו[‬
‫ונגזלו ואינם חייכים כלים רק מחמח עין הדור • אבל הם מצד עצמם שמת‪:‬‬
‫בהם השי׳ית ככלה תרשה והלכו למטתה שלימה • ומה שכנה אותם ככלק‪:‬‬
‫תרשה‬
‫י‬
‫;‬
‫די‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ים‬
‫\‬
‫ד‪1‬דש‬
‫דרוש לנפמרימ‬
‫נא‬
‫&וב‬
‫‪ $‬ו ש ה משום דצדיקים ע״י מיתתם השכינה מוספת הארה ומתקשעת ככלה‬
‫דשה • וכיון שע״י מתקשטת הכלה והם גרמו לה הכבוד הזה • גם הם‬
‫או מניחה וכבוד • וזהו ככלה הדשה • רהיי׳ כמו השכינה שנקיאת כלה•‬
‫בתחרשה עתה בחיספח הארה וקישוט גם הם יעלו עמה במעלה• והיסיף‬
‫ומר רוכב ערכית שש ושמח בבוא אליו נפש נקי צדיק • בא לתת טעם‬
‫‪2‬איזה כח הצדיקים מכפרים על הדור כמיתתם וגורמים לשכינה להתקשט‬
‫מד מפני שכמיתתס הניציצית שהיו כעמקי הקליפו׳ מעלים אוחם למקומם‬
‫עליון ‪ .‬וז״א ריכב ערכית שש ושמת וכו׳ רערכות הוא הרקיע העליון‬
‫ימניציצית שהיו משוקעים יותר כתתת ־ עתה מעלים איתם עד ערכית •‬
‫ו ככיא אליו נפש נקי צדיק הם הניצוצות שהם נפשות נקיים וזכאים שהיו‬
‫משוקעים י עכשיו ע״י מיתתם יעלו הניצוצות עד ערכית • ושש ושמת‬
‫בהם רוככ ערכות • ועי״ז השכינה מתקשטת והדור מתכפרים והצדיקים‬
‫שהעלו הניצוצות ימצאו מנוחה שלימה ותענוג עולם • נמצא סגולה נפלאה‬
‫ש במיתת הצדיקים • וזש״ה יקר כעיני ה׳ המוחה לחסידיו‪ -‬כלו׳ כשמתים‬
‫החסידים יקר יכביד יש לו להשי״ת • שמעלים הניצוצות דבר שהיה יקר‬
‫וטמע כין הקליפו׳• וזהו ג״כשאמר הכתוכאס תוציא יקר מזולל כפי תהים‬
‫ר אס תזכה להיות חסיד ער שבמיתתך תוציא יקר שהם ניצוצו׳ הקרושה•‬
‫מזולל שהיא הקליפה • אז כפי תהיה • דהיינו תזכה לישכ סמוך לי‪:‬‬
‫‪%‬י‪ 12‬יאמר באופן אחר על מה שאמר משה להקב״ה אחר כל הככוד‬
‫והגדולה שראיתי ואמות • רמשח מידע ידע דהצריקים כמיחחם‬
‫׳מעלים ניציצית • אכל סליק ארעחיח דהצריק שעורת כתייו ומזכה את‬
‫רכים ומתזיר הרשעים כתשיבה• ומגייר גרים ומכניסם תתת כנפי השכינה‬
‫אין לך העלאת ניצוצות יותר מזה• ומרע״ה כ״ז היה כידו זיכה את הרבים‬
‫להחזיר הרשעים כתשיכה• וגייר גרים והכניסם תחת כנפי השנינה ‪ .‬וכל‬
‫ר שמוסיף חיים ואריכות ימים יוסיף לגייר גרים ולהחזיר רשעים כתשוכת‬
‫?ההייש מרע״ה אחר כל הנכור והגדולה שראיתי ואמות • כלומר שאני‬
‫מגייר גרים ומחזיר רשעים כתשוכה ואין לך העלאת ניצוצות יותר מזה •‬
‫ואי׳כ למה אמית • והשיבו הקכ״ה כבר קרמוך אחרים שעשו כמעשיך‬
‫בורותיך ומתי • וזהי שהשיבי מי גבר כאברהם שנפל לככשן האש • וכיין‬
‫שניצול הודו כל כני העולם ואמרו שאלוה של אברהם הוא העיקר וכאו‬
‫להתגייר • והיה עסוק כל ימיו להכניסם תתת כנפי השכינה • יכן יצחק‬
‫שנתנסה ופשט ציארו ע״ג המזבת לכבוד אליה ־ באו בני העולם להתגייר‬
‫״י • וכן יעקכ משניצול מלכן ומעשו ירנמ כני העולם שאלוה הוא התקיף‬
‫מוא בעל היכילת האמיתי• וכאו להתגייר ע״י• ועכ״ז מתו מפני שהמיקק‬
‫גזירה היא מלפני • א״כ גם אתה הן קרבו ימיך למות;‬
‫?‬
‫מגמ‬
‫אי‬
‫ןץף^‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫^{ן יאמר באופן אחי עפ״י מה שפי׳ הר״מ אלשיך רל‪ .‬ע״פ ושכח‬
‫אני את המחים שככר מחו מן החיים אשר הם חיים ערכה • רידוע‬
‫הוא דכמה צדיקים היו שלא מתו רק נכנסו גוף ונשמה לג״ע• וכל יעלה‬
‫על לכ לומר ראותם שנכנסו גוף ונשמה הם מעולים יותר מאכרהם יצתק‬
‫ויעקכ ושכעי יה ומשה ואהרן • ע״* כא שלמה המע״ה לומר אל תטעה‬
‫כזה כי האמת הוא ושכת אני את המתים שככר מתי• רהיינו שמתי ממש«‬
‫והם אבית העולם ושכעי יה ומשה ואהרן וכל הנלוים אליהם• מן התיים‬
‫שלא מתו רק נכנסו כגוף ונשמח לג״ע • וזהו אשר הם תיים עדינה שהלכו‬
‫חיים לגי׳ע עכת״ד ז״ל‪:‬‬
‫וא‪3‬״צןר שזה היה כוונת מיע״ה כ״איתי צדיקים שנכנסו לג״ע ולא‬
‫טעמו טעם מיתה • והם לא השיגו מעלתו‪ .‬וזהו אומרו‬
‫אחר כל הכבוד והגרילה שראיתי ואמית • כלומר אחר כל הככוד שיאיתי‬
‫שלא זכו לה אותם שנכנסי גוף ונשמה לג״ע • וביון שכן למה הם לא מחו‬
‫ואני אמות • כיון שנכנסו הגרועים ממני גם אני אכנס • והשיכו הקכ״ה‬
‫מי סכרת ראותם שנכנסו גוף ונשמה עריפי ממך • אתה עדיף מהם‬
‫באוחו עולס • ושולחנך גדל משולחנם וכתרך גדול מכתרם כי הלא תראה‬
‫גוברין גכרין כק־ישה יטהיה ייתר מאיחם שנכנסו גוף ונשמה ל ג״ע ומתו­‬
‫כי מי גבר כאביהם שנפל לככשן האש על קדושת שמי• ומי גבר כיצתק‬
‫שפשט צוארי ע״ג המזבח לככוד שמי • ואליעזר עכר שלהם נכנס גוף‬
‫ונשמה לג״ע ־ והם לא נכנסו• וכי תיסק אדעחין דהעכד ישיג מעלה‬
‫יותר ממעלת רבו • וכן יעקכ כתיר האכית • שרח שהיא כת כנו נכנסה‬
‫בגוף ונשמה לג״ע• והוא לא נכנס • וכי שייך שתהיה מעלתה יותר ממעלתו‬
‫לכן אל תתמה על זה • כי פשיט הוא שמעלתך גדולה יותר ממעלת מי‬
‫שנכנסו בגוף ונשמה‪:‬‬
‫‪ •)Vflft‬למאמר הנצכ פתח השער רקאמד מפני מה רשעים מתים• דיש‬
‫להקשית מה זי שאלה • רשעים יאבדו • דמיתת רשעים הנאה‬
‫להם והנאה לעולם • בשלמא שאלת מפני מה צדיקים מתים ניתא• יתמה‬
‫לצדיקים הנאה להם והנאה לעולם • ואכתי גם על שי‪1‬ת הצדיקים קשייא‪.‬‬
‫דמשנגזרה גזירת המיתה על ארה״ר נגזרה גם על כל היוצאים ממנו‪:‬‬
‫יש ליישב דמצינו כמה רשעי׳ מתים קידם זמנם וכמה צדיקי׳ מתיס‬
‫קורם זמנם • כמבואר בדברי רז״ל ובזוה״ק ובאמת יש לתמוה‬
‫על מה זה ועל מה זה• דמהראוי הרשעים לא ימותו קורם זמנם דילמא‬
‫הדרי בהו ויתקנו את אשר עוותו • או יפיק מנייהו זדעא מעלייא רברא‬
‫מזכי אבא • וג״כ הצדיקים צמה מהים קודם זמנם • דבל עוד שהם חיים‬
‫הם מוסיפים חכמה ויראה וזהו רצין השי״ת• אכל כשתחקיר בדבר תמצא‬
‫שכל‬
‫חדש‬
‫טוב‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫נב‬
‫מעשיו ית׳ כצדק וכיושי אין כהם נפתל ועקש• והוא ית׳ ציפה עתידות‬
‫;׳ובוחן לכות וכליות • וכשיואה שהיפע שאפי׳ יחיה אלף שנים לא ישוכ‬
‫לא יצא ממנו מי שיזכהו• ממיתו קודם זמנו• וג״כ פשיוהה הצ־יק שעתיד‬
‫להחמיץ • משלקו קודם זמנו כשהוא נקי • ולהנאת הצדיק עושה כן וכ״ז‬
‫ואר כרכרי רז״ל • וכזה יכיא המאמר ע״נ • כוונת שאלתו היא מפני מה‬
‫רשעים מתים קורם זמנם מהראוי שישלימו הזמן הקציכלהם אולי כיני‬
‫יני ישוכו מדרכם הרע או יצא מהם זרע המזכה אותם וזהו רצון השי״ת׳‬
‫ש כי לא אתפיץ כמות המה כ״א כשוכו מדרכו וחיה• והשיב • דהקכ״ה‬
‫ופה עתירות ‪ .‬ואלו היה רואה הקכ״ה שעתיד לתזור או יצא ממנו זרעא‬
‫עלייא • לא היה ממיתי קידם זמנו • אבל גלוי וידוע לפניו ית׳ שלעולם‬
‫לא יחזור ולא נפקא מניה טוכיא • וזהו שדקדק ואמר כי׳ז שהם חיים הם‬
‫עיסים להקכ״ה • ר׳׳ל אפי׳ יחיו כפליים גלוי לפניו שאינם שכים לעולם­‬
‫לפי ממיתם קודם זמנם • ולפי' חזר ושאל כיון דדא היא גרמא בנזקין‬
‫מיתת רשעים קידם זמנם• א״כ צדיקים דלאשייך בהו האי טעמא• שהרי‬
‫וי רואים כל עוד שהם תיים הם מוסיפים כיראה• מפני מה מתים קודם‬
‫גם • וכשיכ • דהצדיקים כל יום הם נלחמים כיצ״ם • ומה שמתים קודם‬
‫זמנם גלוי וידוע לפניו ית׳ שעתידים להחמיץ ולפי מסלקם נקיים קודם‬
‫נם • וזהו שי־קדק ג״כ ואמר כ״ז שהם חיים הם נלחמים כיצרס • רהיי'‬
‫אין להם מנוחה ממלתמתו כל ימי חייהם• והקכ״ה ידע שסופם להחמיץ‬
‫ומשום הכי סילקם קודם זמנם• וזהו שסיים כיון שמתים הם נחים שנאמר‬
‫?יושם ינוחו יגיע כח דיינו מה שיגענו• מזה משמע דכיחיס ליכצת‪-‬ולפי״‬
‫הקב״ה עשה עמהם טובה שסילקם זכאים ונקיים‪:‬‬
‫‪ TM‬שם בסיום המאמר אמר טעם אחר מפני מה רשעים וצדיקים מחים‬
‫כדי ליפרע מאלו כפליים ולשלם שכר לי‪1‬ו כפליי׳• וטעם השאלה שפי׳ שכא‬
‫ש•דשאלמפני מה אלו מחים קודם זמנם ואלו מחים קודם זמנם • והשיכ •‬
‫היכא שהרשעים הם כשלוה כעוח״ו והשלימו זמנם א״כ נטלו עולם שלם •‬
‫ימיתו קורם זמנם • כרי שיהיה הפירעון שלהם ככפליי׳ כעוה״ז וכעוה״כ•‬
‫הצדיקים ג״כ שמתים קודם זמנם • נוטלים שכר באותו עולם ככפליים ״‬
‫חרא שכרם הראוי להם • ועוד על שנסתלקו מן העוה״ז קודם זמנם •‬
‫יאמר כאופן אחר מפני מה רשעים וכו׳ דידוע רקוש׳ מפני מה • היא‬
‫קושיית כ׳ צדדים • ואפשר רהכא כא לשאול • דלפעמים מצעו בפעם‬
‫אחת מתים צדיקים ורשעים • וע״ז יש לתמוה אם מיתת הצ־יקים מכפית‬
‫למה מתו הרשעים • וזהו שאמר כעל המאמר • מפני מה הרשעים מתים‬
‫כיין שהצדיקים מתו כזמן מיתת הרשעים • והדי מיתת הצדיקים מכפ־ת‪.‬‬
‫;ואם איכס מכפרת למה מתו הצדיקים • וזהו קישית מפני מה • והשיב‬
‫דהרשעים‬
‫‪,/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪jpiVI‬‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫דהדשעים הללו שמתי בזמן מיתת הצדיקים צפה והכיט הקב״ה דאין שום‬
‫תקום יוצאת מהם אפי׳ יחיו אלף שנים‪ .‬רכל זמן שהם חייה הם‬
‫מכעיסים להקב״ה לפי׳ המית אותם • ולפי זה נולדה לו ע ו ד קושית מפני‬
‫מה צדיקים מתים • דלפי הנראה מיתת צדיקים לא אהנייא לכפיה מידי •‬
‫יכיון רהכי הוא הרי הקבי׳ה שסך חמתו על הרשעים ולמה הוסיף הצדיקים•‬
‫והשיב דמיתת הצדיקים לאו מתמת אחריני היא רק מתמת עצמם ראה‬
‫הקכ״ה שמא יחמיצו לעתיד • וסילקם נקיים בלא חטא‪ .‬ובא החכם האחד‬
‫לומר דאפשר אף בזמן שחראה צדיקים ורשעים מחים ככח א׳ • ה״שעים‬
‫שגרמו לצדיקים למוח • וטעם למה מתו בשניהם ‪ .‬כדי ליפדע מן הרשעים *‬
‫כפלים ולשלם שכר לצדיקים כפלים כמו שסיים כארצם משנה יירשו • היא \‬
‫;"‬
‫ארץ החיים‪:‬‬
‫איר‪/‬א בב״ר ריש פ׳ ויחי וז״ל ויקרבו ימי ישראל למות• כחיכ כי גר י־‬
‫אנכי עמך חושכ וכו׳ כי גרים אנחנו לפניך כצל ו ; ‪] f‬‬
‫ואין מקוה • והלואי כצלו של מתל או כצלו של אילן • אלא כצלו של עוף ‪,‬‬
‫כשעה שהוא פורח דכתיכ כצל עובר • ואין מקוה • ואין מי שיקוה שלא '‬
‫ימוח • הכל יודעים ואומרים כפיהם שהם מחיס אברהם אמר ואנכי הולך ‪i‬‬
‫ערירי • יצחק אמר ואכרככה לפני ה׳ לפכי מוחי‪ .‬אף יעקכ אמר ושכ ;‬
‫עם אכותי‪ .‬אימהי כשעה שנטה למוח עכ״ל‪:‬‬
‫זכור את היום הזה‪ .‬הוא יום המיתם אשר אין נמלט ממנו יתד עשיר •‬
‫ואביון מלך וחכם נכיא וחוזה • אתה הראית לרעת כי כאותו עולם ־‬
‫ניכית מעלת הגדול וחרפח הנבזה • מז׳ה כן מז׳ה יוז׳ה • עליו טל חיים ;‬
‫ושאינו מז׳ה ולא כן מז׳ה כאש לא נופח יוז׳ה • לכן הזהר מאד לשמור את ;‬
‫דרך עץ החיים‪:‬‬
‫זכור את אשר הקצפת • והתחרט ושוב יום א׳ לפני המיתה • נמצאו כל י‬
‫ימיך בתשובה אזיל סומק׳ א ואתי חוור׳א הרר׳א דכלת׳א • קו׳ה ;‬
‫לשלום והין טוכ לעת מרפא והנה כעח׳ה• אין עחה אלא חשוכה גדול כחה ;‬
‫שמוכנת וקרובה רפואתה‪ .‬לקרוא לשלום לרחוק שיעשה קרוב להתהלך ־‬
‫‪:‬‬
‫לפני ה׳ בארצות החיים‪:‬‬
‫זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך • הוא יצרא בישא דגדל עמך דבק ‪S‬‬
‫ומ‬
‫נו ע‬
‫ה‬
‫‪r‬‬
‫]‬
‫כתי‬
‫?‬
‫עמן‬
‫)‬
‫‪r m‬‬
‫דרו*לנפה^'‬
‫'&ונד‬
‫>עמך הביך יס־יך• לפתיחך בא‬
‫ךצב על דרך לא טוב רע לא ימאס מיצ׳יא מצ׳ה מר׳ור ט׳רך‪ .‬לכן השמד‬
‫ממנו מכל צד ככל מאי דצריך וכוה ירכו ימיך ויוסיפו לך שטת חייס ‪:‬‬
‫ן‪3‬ול את יום השכת לקישו• הוא עולם שכולו שכת כולו קודש פ־יו‬
‫ועצו• כל מה שטיחת וסיגלה הכל מונן לפורע׳טת קרן וחומשו‬
‫חומש חומשו• אז חחענג על ח׳ ותעעום טף רכשו‪ .‬תזכה לחזות בנועם ת'‬
‫ולכקר כהיכל ק־שו • והיתה נפשך צרורה כצרור החיים ‪:‬‬
‫א י ת א כמדרש מאי דכחיכאלתאמינו כרעואלחכטחו כאלוף• אס יאמר‬
‫לך יצה״ר חטוא והקב״ה מוחל לךאלחשמע לו • שנאי ‪ t‬תאמינו‬
‫רע ואין רע אלא יצה״ר שנאמר כי יצר לכ האדם רע מנעוריו • ואין אלוף‬
‫‪ rf‬הקכ״ה שנא׳ אלוף נעורי אתה ‪ .‬שמא תאמר מי מעיד כי אכני כיתו‬
‫קויות ביחו של אדם מעידים בו • שנא׳ כי אכן מקיר תזעק וכפיס מעץ‬
‫^יעננה • ד״א כ׳ מלאכים המלוים לו לאדם הם מעירים בו• שנאמר כי‬
‫מלאכיו יציה לך וכו׳ די׳ א נשמתו של ארם מעידה בו שנא משובבת חיקך‬
‫שמ\ד פתחי פיך• ד" א אבריו של אדם הם מעידים כו• שנאי ואתם עדי‬
‫נאם ה׳ ואני אל עכ״ל‪:‬‬
‫־והגה לכאורה המאמר הזה תמוה דמהיכא תיתי כשיאמר יצה״ר לאדם‬
‫לתטוא והקכ״ה ימחול לו שישמע לו‪ .‬עד שיאמראלישמע לו­‬
‫ראי הכי ליכא עונש וליכא גיהנם אם סיד דקכ״ה מוחל • ועוד מאיזה‬
‫ט ע ם אומר יצס״ר לארס שהקב" ה ימחול לו ואס מילתא פסיקתא כלי טעם‬
‫אטו בטפשים עסקינן • כשיאמר לו יצה״ר חטוא והקכ״ה מוחל מיד‬
‫מע לו • ואס יש טעם‪ .‬כעל המאמר לא כירר הטעם ‪ .‬זאת ועוד מאי‬
‫׳־י־דקאמר מי מעיד כי ומייתי ראיה מן העצים והקורות והאבנים והמלאכים‬
‫והנשמה והאברים והניח דברי התנא שאמר שהקכ״ה הוא העד הוא‬‫הדיין הוא בעל דין‪:‬‬
‫^אפיצל לת־ץ בהקדם מה דאיתא כמדרש‪ .‬דאמר איוב יכולני לפטור‬
‫כל העולם מן הדין • משום דאנוסים מצד יצה׳יר • אמרו לו‬
‫^חביייו אף אתה תפר יראה ‪ .‬דהקכ״ה ברא יצה׳יר ברא לו תורה תכלין •‬
‫|\ג״כ אמיו במדרש קשה יצה״ר דאפי׳ כוראו קראו רע שנאמר כי יצר לב‬
‫|םאדם רע • והנה כזאת הטענה כא יצה״ר אל האדם כאמור לו מי לו‬
‫אמורית שהקכ״ה קראני רע דהיינו קשה • וכיון דהוא בעצמו קראני קשה •‬
‫\ אטה אתה וכזה תתפטר מיום הדין • וזש״ה אל תאמינו כרע אל תקרי‬
‫ויע אלא רע • כלומר אל תאמינו כיצה״ר במה שאומר לך שהקב״ה קיאו‬
‫ירע• וכיון שהוא בעצמו קראו רע אטס אתה וחטוא והקב״ה מוחל לך*‬
‫גמצא בעל המאמר מילתא בטעמא קאמר • ולפי אל האמינו ביצה׳׳ר‬
‫‪,‬‬
‫להדיחך מעל ח אלקיך להכותך שיק על י י ן ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫)‪(ft‬‬
‫כמענת‬
‫ךןך^ן‬
‫‪ * m•-‬י«מדס‬
‫י־ מגב‬
‫כטענת רע• כייכהי כדא״הקב״ח התייה שהיא תבלין שלי‪..‬והיס<ףלימד‬
‫שמא תאמר מי מעיד כי • לפי שמציני שחקכ״ח רחמן מלא יחמים‪.‬‬
‫ואע״ג שגלוי לפניו כל מעשה בני אדם והוא עד עליהם ‪ .‬מ״מ אי ליכא‬
‫מי שיקערג לפניו ויעיר אינו מעניש אח האדם • ויצח״ר בא לאדם ג׳״כ‬
‫בזאת הטענה • אומר לו • הקב״ח רחמן • ואע״ג שהכל גלוי לפניו אינו !‬
‫מעיר עליך לחייבן אי ליכא סהרי אחי־יני • לזה בא לומר דאיכז סהדי !‬
‫אתריני • תחלה אנכי ביתו וקורות׳ כי תו • כאן בא לרמוז כמו שידוע‪!.‬‬
‫דהעכירית שעושים כני אדם נכראים מהם מקטיגים והם כעצמם מקטיגוש‬
‫עליו ונפרעים ממנו • ולפי׳ ק־אם אבני כיתו וקורות כיתו • כיון שנבראו !‬
‫מגופו שהוא ביתו והם כעצמם נעשים לו אבנים וקורות ונפרעים ממנו‪i .‬‬
‫הרי איכא סהדי רמקטרגי • ויצה״ר נמי המסית ליה מקטיג טפי מניה‪.‬׳ ?‪I‬‬
‫ותו איכא כ׳ מלאכים המלוים לארם רכעוסקו בעכירות הם נב־לים ממגי \‬
‫ומקטלגים עליו• ותו איכא הנשמה רגם היא מסתלקה מן האדם כעובדך?‬
‫עכירות ומקטרגת עליו‪-‬ותו איכא העצמות רחקוקים עליהם העונות‪\.‬‬
‫א״כ איכא סהרי ומקערגי טפי • אע״ג דהקבי׳ה רחמן • מאחר דאיכ ‪f‬‬
‫יצה״ר והני רמסייען ליה מ״מ הקכ״ה עושה דין כראוי ואין מטס צמלע|‬
‫\‬
‫וכל טענוחיו של יצח״ר מהכל ימעטו‪:‬‬
‫‪£jjft‬״• האמור יכוארו כחוכים כקהלח זכיכי מות יכאיש יכיע שמן ריקח ^‬
‫יקר מחכמה מכבוד' סכלות מעט לכ חנם לימינו וכי׳ • ע״כ‪^ .‬‬
‫וקודם שנכאר אלה הכתוכים נקרים מה שארז״ל דלעת׳־ל הקכ״ח מביא \‬
‫השטן כפני הצדיקים וכפני הרשעים • הצדיקים נדמה להם להר גכוח ‪J .‬‬
‫והרשעים נדמה להם כחוט השערה• הללו כיכים והללו כוכים• צדיקים;!‪.‬‬
‫בוכים איך יכולנו לכביש את ההר הזח‪ .‬והפשעים כוכים איך לא מעלנו‪!:‬‬
‫לכבוש את תיט השערה הזה‪ .‬לכאורה יש לתמוה דמפני מה משנה הקב״הי‪|,‬‬
‫דמיונו של יצה״ר לתרי גווני לצדיקים כהר גכוה • ולרשעים כחוט השעיה״?‬
‫אם הוא הד איט חוט ואם היא תוט אינו סר • אמנם הכל מבואר בדברי ץ‬
‫רז׳יל • דכתחילה יצה״ר כא לאדם כמו עני מבקש דבר קל • וכשרואה שאין^‬
‫כןגל הבית בועט בו נעשה כאויח • וכשרואה שאין מוחה כיח־ • נעשה!‬
‫בעל הבית וספל שלו• כמו שדרז״ל ע״פ ויכא הלך• נמצא כתחילת יצה״ד;‬
‫הוא •חוע השערה וכששימע לו אדם מתגבר עליו • יום יום עד שנעשה^‬
‫לוי כהד גבוה • מ&ףיקים שמנעו עצמם לחטוא ונתגברו עליו משהיה כחיע\‬
‫השערה שלא להתקשט בהם •ויחזור כהר• צריכים ליטיל שכר כדמיין הד \[‬
‫והרשעים שלח ר^ מקמילה לבפוש חוט‪.‬השערה יגדל עונשם כפליים שלא‪4‬‬
‫כ‪9‬שו ח<ט השעו‪ •#‬לע״ו הראייה שמראה אדתויהקב״ה לצדיקים כהד גבוס|‬
‫<ך האמת‪.‬׳־ ש‪£‬ם לא כמוי‪-‬אותףמתחלהמססיה בתוט השערה ״ היההדצ^‬
‫\‬
‫!‬
‫דודע‬
‫‪ a r t e‬לגפמחט‬
‫&ול•‬
‫נד‬
‫ל עד שנעשה הי'גכוה‪ .‬א״כ הי גניה חציש־י • והרשעים שנימה לה<*‬
‫ט־ השעיה • כך הוא האמת דכתהלתי חיע השערה הוא • והש לא רצי'‬
‫(כבוש אוחי מתחילתו• וכאמת לסוף חוזר לרשעים כהר גכוה• ונענשים‬
‫‪ $3£‬שלא ככשו חוע השערה• וכזה ערל עינשם וכך הוא האמה‪ .‬יצא‬
‫י מזה דיצה״ר מחחילתו קל ונדחה מהיה • ומה שמציני שהקכ״ה קראו‬
‫ע וקשה • כרי להגריל שכר הצדיקים הכיבשים אותי • ועל שם סופו‬
‫־כןופו להיות קשה וגכוה כהר• וז״ש בג׳ ע״פ ועתה ישראל מה ה׳אלקיך‬
‫ל מעמך כ״א ליראה אטו יראה מילתא זימיתי היא • אין • לגכי משה‬
‫לתא זוטרתי היא כוי והטעם כיון רמרע״ה מתחילה ככש את יצרו ולא‬
‫לו מקים לירות כי־ היה קל כעיניו דתייתו כדוחה חוט השערה • וז״ש‬
‫(בתיב ‪ .‬זכוכי מות הוא יצה״ר יכאיש • מכאיש כעיני האדם ללכת כדרך‬
‫שרה ולעסוק כתירה ובמע״ט • וכא מכת טענת כי היא קשה שאפילו‬
‫שוראו קראו רע כמי׳ ש כתורה כי יצר לב האדם רע מנעוריו • וזש״ת‬
‫יגיע שמן רוקת • כלומר יצה״ר מפתה את האדם והוגה ומביע ומכיא‬
‫ז ראיה מן החורה שהוא שמן רוקח • באמרי לי היי קרא ציות שהקכ״ה'‬
‫ף‪.‬עיד שיצה״ר קשה• שאפי׳ היא בכבידו ובעצמו קראו רע• וא״כ אנוס‬
‫‪$£‬ה ופטור מעיכשין • אבל דבריו מהכל ימעעי שהרי תשובתו בצרו מן‬
‫עתודה שהיי מ־ע״ה קיאו קל לכביש כמ״ש כ״א ליראה מילתא זיטרתי •‬
‫‪$‬ש״ם יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט • פי׳ מיע״ה שהוא יקר מכל‬
‫כמים ומכל המנוכרים • פיק חזי מה קיאו ליצה״ר סכליח מעט • דווקא‬
‫•נאומיו כי אם ליראה מילתא זיטרחי • נמצא הכחיכ מ‪-‬כר על טענת‬
‫יצי הרע וסתירתו שכקל יכול לכיכשו‪:‬‬
‫ח״ז כא שהע״ה לתת טעם לדבר מפני מה הקב״ה ק״או רע• ומי־ע״לז׳‬
‫קראי סנלית מעע • ואמר ת־ע לך שהכל אמת • אם האדם אינו‬
‫?*טח יצה״ר להשתקע כו ודפק המיר ביצה״ט כקל נדחה ממנו יצה״ד‬
‫‪.‬שתחלתו דומה לחיט השערה דווקא כמי שכתכני למעלה־וזה תלוי כיד‬
‫^אדס • אם תמיד מחשכתו כ״א בעבודתי ית' ומגבר צר יצה״ט אז כקל‬
‫צה״ר נכנע ומתבטל ואם כתינך כהי פך ‪< .‬ז״ש שלמההמע״ה אח״ז לב‬
‫*כם לימינו • שהוא צר יצה״ט ויזה נכנע יצה״ר • ולב כסיל לשמאלד‬
‫הוא צד יצה״ר• ובזה מתגבר יצה״ר• הוסיף עוד לומר וגם כדרך כשהסכל‬
‫לן לכו הכד־ ואמר לכל‪ .‬סכל הוא• כוונתו לומר לפי שיש כמה סכלים‬
‫וכסילים כששימעים דברי תכמים לפי שעה הם אומדים'לשוב בתשובה •‬
‫'־־באותו מצבי יצה״ר מיכה עליהם עצות רעות ואומר לחם'היט שייך‬
‫?*וצל אדם לעזוב כל תאוות העוה״ז ולקיים כל מציית התירה כדקדוק• אין‬
‫ן מתקיים אלא במיתת עצמו וחושב כאלו מק ועבד"וכטל מןהעלם• זת‬
‫לא‬
‫י ^‬
‫‪I‬‬
‫ךץר‪#‬‬
‫דרוש לנפטרימ‬
‫‪,‬‬
‫טוב‬
‫תורה בשום אופן • וחיילים יגבר• דתיי שהרביץ תורח ברכים וסיגל מע״ט*‬
‫ויידון הכשיר חכמה דהיי׳ שלומד תורה לשמה והכשירהו להיות צדיק חסידי‬
‫ישר ונאמן ‪ .‬וכיון שזכה לכל המרות הללו • עליו ועל כיוצא בי העולם‬
‫עימד• ויכול בזכותו במאמר פיו להרוג רשעים ומכ״ש שלא ישלטו בו‬
‫וא״כ למה שלטו כו • אלא וראי גזירה היא מאת ה׳ שנתתייכ ע״י גלגול ‪.‬‬
‫וזש״ח את״ז אם ישוך הנתש כלא לתש • דהיי' לא שייך שישוך הנתש שהוא‪,‬‬
‫ס״מ כלי לחש • שילחש לו השי״ת • אלא הכל בגזירתו ית׳ • וכיון שכן קוא‬
‫אין יתרון לכעל הלשון הוא הרשע הפותח פיו ואומר מה יתרון לחכם מן‬
‫הכסיל כי מקרה א׳ לכל• ח״ו הכל כהשגתתו ית׳ • כצדק כמשפע וכיושד‪:‬‬
‫יאמר כאופן אחר על מאמר אם יאמר לך יצה״ר חעוא והקכ׳יה‬
‫מותל לך וכו׳‪ .‬דיצה׳׳ר כמכ תחבולותיו מכיא לאדם עצית מרחוק‬
‫הנראות לארס שהס אמת • והוא שאומר לארס ידוע לך רהתשוכה גדולה‬
‫לפני ה׳• וארז״ל כמקו׳ שכעלי תשו׳ עומרי׳ אין צדיקים גמורי׳ יכילי׳ לעמוד‬
‫וכיון דכל כך גדול כתה של תשוכה • עשה מה שלכך חפץ • ואח״כ עשה‬
‫חשובה • והתשו׳ אינה דכר קשה ככל עת מצויה ודבר קל הוא דאינה אלא‬
‫תרעה ועזיבת החעא • ואין לך שום מעכב בחשו׳‪ .‬והנה דבריו מהבל‬
‫ימעעו • כי כוונחו רעה ורוצה להדיחו מדחי אל דחי עד שישחקע בסע״א‬
‫ויתעמעם לכו ויסתתמו עיניו מלעשות תשובה • וצריך האדם לשים בץ ׳‬
‫עיניו דברים הגורמים לעשות חשוכה כדי שלא לחעיא כרי לעשות תשו'‬
‫דירוע הוא דכ׳ מלאכים המלוים את הארס• כשהוא חוטא הם מסתלקים‬
‫ממנו וכן נשמתי מסתלקת ממנו • ועוד כל עכירה שהוא עושה נכרא‬
‫ממנה קטיגור‪ .‬ועוד כיון דרש בעכירות נעשה גופו מדור לסט״א וקשה‬
‫לכמש ממנו אם לא ככת גדול וביר תזקה של תשוכה • וכל הני דאמריכן‬
‫בחסרון א׳ מהם גרמי עיכוכא לתשוכה‪ .‬ואין ארם יכול לעשותה כ״א‬
‫ברוחק גדול דכ׳ המלאכים המלוים לאדם הם לו לעזר ולסיוע לכל מידי‬
‫‪.‬דמיטכ דמצד עבודת ה׳ • וכהסתלקם ממנו • מהגברים עליו חיילי יצה״ר‬
‫זאיט יכול להמלט מהם שהרי עוזריו כרחו ממט • וכן נשמתו • ועוד‬
‫המקטרגים שנכראו ממעשיו הרעים הם המקערגים עליו שלא הקובל‬
‫•תשובתו‪ .‬ועוד כיון שגופו נתלכש כסט״א היא מעכבתו מלשוב בתשיבה•‬
‫דקשה לו לפ־וש‪ .‬נמצא כל הני מילי גרמא כנזקין לעיכוב התשוכה ‪:‬‬
‫ו מ ה יפורש המאמר• אם יאמר לך יצה״ר חעוא והקכ׳יה מוחל לן‬
‫דהיינו מחילה ע״י תשוכה שיאמר לך שתשיב אחר החטא אפ״ה‬
‫‪ k‬תשמע לו • דכוונתו רעה רלא על חטא יחידי היא מפתך דרוצה להדיחן‬
‫מדחי אל דחי כמאמר התנא רעכירה גוררת עכירה‪ .‬עד שתשתקע ברעם‬
‫ילא תוכל לצאת‪ .‬כי מירי עוב ך ותטעום טעם עכירה ‪ .‬נתת יד לסט״א‬
‫לשלוט‬
‫י‬
‫‪tiHH‬‬
‫‪ t m r‬לנפטרים‬
‫נו‬
‫טוב‬
‫לשלוט כך ויכוא לך העיכוב על החשוכה‪ .‬ושמא תאמר מי מעיד‬
‫כלומר מי מכגדיני שלא לשוב בתשובה • שהרי תשודבר קל ובעשותי‬
‫ד ע מיד אחזור כי ואעשה טוב• לז״א דע שיש לך מנגדים שמעכבי'את‬
‫‪.‬התשובה י והם אכני כיחו וקורות כיחו • והן הכה המזיקץ והמשחיתים‬
‫שנבראו מעוכוחיו הם גורמים לו שיוסיף לחטוא ומקטרגים עליו ומעכבי'‬
‫‪:‬השיבהו‪ .‬ד״א כ׳ מלאכי׳ המלוי׳ לאדם הם המנגדים לו ומעכבים תשיבחו‬
‫דכשהיו עמו היו בעוזריו שלא לחטוא • עכשיו שחטא וברחו ממנו כפל‬
‫׳עוזר וכשל עזור וזה גורם לעיכוב תשובתו‪ .‬דכי אחר נשמתו שהיא‬
‫עוזרחו וכשהוא חוטא מסתלקת ממט היא מעככח תשוכתו • דבר אתר‬
‫אבריו כיון שהוא חוטא מחלכשים כו סט״א וקשה לפרוש ממנה וזה הוא‬
‫‪:‬העיכוב הגמור ‪ .‬א״כ מה שטוען יצה״ר חטוא ועשה תשיבה והקכ׳יה‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ה‬
‫מו שכתבנו ותשתקע ולא תוכל לצאת • לכן השמר ממטואלתשמע לי‪:‬‬
‫•\‪ V5)V‬יתבארו הכחוכים שכחכנו למעלה ‪ .‬זכובי מות יבאיש יביע שמן‬
‫רוקח • זבובי מות הוא יצה״ר יבאיש • מבאיש בעיני אדם דרך‬
‫ובה ויש־ה • ורוצה להדיתו בדרך רע • ומביע לו שמן רוקת • דהיי׳ מביא‬
‫ראיה משמן רוקח שהיא התורה כאמור לו שהתורה שכחה התשו׳ ה*כה‬
‫>עד שאמרו רז״ל כמקום שכעלי תשוכה עומרים אין צדיקים גמורים יכולים‬
‫‪.‬לעמוד• וזש״ה יקר מהכמה מככוד סכלית מעט• דהיינו היצה״ר אומר‬
‫?לארס יקר מהתכמים המכובדים שלא תטאו מעולם • סכלות מעע דהיינו‬
‫ימי שעשה רצץ תאותו מעט כימיו ותזר כי • כי זה טעם טעם עכירה‬
‫‪:‬׳וחזר כו‪ .‬וזה לא טעם טעם עבירה‪ .‬ודבריו מהכל ימעטו• כי כקש‬
‫‪?:‬להדיחך מעבירה לעבירה עד שתשקע ולא תוכל לשוב• כי הצדיקים כמה‬
‫לטים בעשותם מצוה אחר מצוה • והרשעים במה נתפשים ברשתו בעשותם‬
‫"‪.‬עבייה אחר עבירה • וכשתעשה גם אתה עבירה ראשונה עבירה גוררת‬
‫בירה ער שתשקע ביעה • וזש״ה לכ חכם לימינו • כלומר לכ חכם תמיד‬
‫;‪,‬לימינו־ דהיינו רודף רק אחר היצה״ט מצוה אתר מצוה וכזה נדתה היצח״רי‬
‫לב כסיל לשמאלו־ דהיינו רודף אחר יצהיר שהואלשמאלעבירה אחר עכירה‬
‫;ולפי׳ משתקע ואיט יכול לשיב • ולכן ‪ t‬תשמע ליצה״ר שיאמר לך חעוא‬
‫‪/‬ומזור מיד והקב״ה מוחל לך• כי עבירה גוררת עכירה• מדחי אל דחי‬
‫ד שישתקע ואינו יכול לשוכ • וכתבו חכמי המוסד • כי יצה״ר כתחילה‬
‫‪,‬בא לאדם שיעשה עכירה קלה וכשיעשנה אומר לו אין נק כעל תשוכה‬
‫מורה כ״א העושה עכירה חמורה שבתמורות ויכיף יצמ את״כ וישוכ ממכה‬
‫זהו הנק כעל תשובה גמורה • וכששומע ליצרו עד׳יז משתקע ואינו יכול‬
‫•לשוב • נמצא כשמתתיל האדם לשמוע ליצמ בעבירות קלות מזה יטא‬
‫לשמוע‬
‫כי‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ךןף<ע‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫לשמוע לו שלא לשוב כחשובה עד שיעשה עבירות חמויוח‪ .‬וז״ש אח"ך‬
‫וגם כדרך כשהסכל הולך לכו חסר‪ .‬כלו׳ כשהסכל הולך בדרך יצה״ר ומתחיל‬
‫בעכירות קלות וכוונחו לחזור כתשו׳ עדיין כשהוא בעכירות קלות לכו חסר‬
‫ואומר שעדיין לא השליס תאותו עד שיעשה עכירות תמורות • ואז כשישוב‬
‫מהס נק׳ כעל תשוכה גמורה • ואמר לכל סכל הוא • כלומר אומר על על‬
‫כני ארם שאינם עושים עכירות תמורות וחוזרים כתשו׳ שהם סכלים יטפשים‬
‫ראם אינם עושים עכייוח חמיריח וחוזרי׳ כתשובה אינם נק כעלי תשובה‬
‫גמורה ‪ .‬ודכרי הסכל חזה מהכל ימעעו • כי לא אמרו חכמים לארס לקום‬
‫לעכור עבירה לכתתלה ולשוב כתשובה‪ .‬כי ע״ז אמרו כמחני׳ האומר‬
‫אחטא ואשוכ אין מספיקין כידו לעשות תשובה • ולא אמרי יק על מי‬
‫שאנסו יצרו לא כמחכוין לחטוא ולשוכ • וז״ש אח״ז אם רוח המושל תעלה‬
‫עליך דהיינו שיצרך נתגכר עליך לפי שעה ונאנסת לא שחקום לכחחילה‬
‫לתטוא ולשיכ כמתכוין • רק אם נאנסה שלא כרצונך • כזהאלהירא וחזק ־‬
‫ואיק ושוב תכף ומיד ומקומךאלתנת דהיינו מקומך שקנית כג״ע מחחילס‬
‫ע׳ י מעשיך הטוביםאלתנת ותתישל וחאמר ח״ו כי נדחית ממנו• אל‬
‫תאמר כן כי מרפא שהיא התשוכה הנק׳ רפואה שתעשה הכף ומיד יניח‬
‫חטאים גדולים דהיינו יסיר מעליך חעאים גדולים‪:‬‬
‫אן יאמר כאופן אחר על מאמר אל האמינו כרע • דידוע שכי׳ר של‬
‫מעלה אין מענישין רק מכן כ׳ שנה ומעלה • והנה מי שהוא כסיל‬
‫והולך כחשך כשעדיין לא הגיע לכי שנה • מפחהו היצר ואומר לו כיון שכ״ר‬
‫של מעלה אין מענישים רק מעשיים שנה ומעלה • כל עוד שלא הגעת לכי‬
‫שנה עשה מה שלכך חפץ שהיי אתה פטור ועומד • ומעשרים ולהלן שמור‬
‫עצמך • והנה מי ששומע לעצה זו הוא נתפש כרשת היצ־ ואינו יכיל לצאת‬
‫אח״כ כ״א כטורח גדול • דכיון שיטמע ברוב עונות ח״ו • נתקעה ונשל־שה‬
‫כו זוהמא דמסאכוחא וקשה לצאת • אם לא כטורח גדול וכולי האי ואולי‪.‬‬
‫משום שכשהוא מחחיל כעבירה ח״ו עבירה גוררח עכירה עד שישחקע‬
‫ח״ו • וכיון דגם כעבירות קשה לפרוש מהם ־ וכמאז״ל כיון שעכר אדם‬
‫עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר • ודברי טעס הם‪ .‬שהרי העושה עכירה‬
‫קנה לו קעיגור א׳ וכיון שמרכה כעבירות מתרבים המשתיתים הנבראיה‬
‫מהעונות והס הם המקטרגים עליו ומפתים אותו להוסיף לתטוא ומעכבים‬
‫תשובתו • עוד כשמרכה לחטוא • הנשמה מסתלקת ממנו והמלכים המלוים‬
‫אותו בדילים ממנו • נמצא המסייעים אוחו ברחו ממט • והמקטרגים‬
‫והמפתים אותו דבקים בו• וזהו גרמא לעכבת תשובתו ח״ו• זהו כייכת‬
‫‪.‬המאמר אם יאמר לך יצה״ר חעוא והקב״ה מוחל לך • דהיינו על מי שלא‬
‫הגיע לעשרים שנה הוא מדבר• דיצהי׳ר בא לו בטענה אלימתא״מאחר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬־‬
‫דורש‬
‫;‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫׳־"• 'י•^• •־ • • •*‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫‪"•":‬‬
‫‪7‬‬
‫'טופ‬
‫״י' ״ י־ י‬
‫‪x‬‬
‫נז‬
‫*שכ׳יד של מעלה אין מענישין רק מכן עשיים שנה ומעלה• א״כ קידם‬
‫שרים שנה כמסילה קאי • לז״א אל תשמע לי כי אע״פ דמה דבריו אמת‬
‫׳שאין כ״ר של מעלה מענישין רק מכן כ׳ שנה ומעלה ‪ .‬מ״מ היצה״ר‬
‫כוונתי ליעה כי מכקש להדיחך מעל ה׳ אלקיך מדחי אל דחי עכירה‬
‫וררת עבירה ער שתשחקע ולא תוכל לשוב • יזהו שאמר שמא תאמר מי‬
‫כי • כלומר כשאיצה לשיכ אחר כ׳ שנה • מי מנגרני ומי מעככני שלא‬
‫שוב לזי׳א אכני ביתי יקירי ת כיתו של ארם הםהמנגדים אותו ומעככים‬
‫אותו מלשוב • והם המשחיתים שנבראו מעונותיו הנק׳ אבני ביתו וקומת‬
‫ביתו שנכראו מגופו והם המכים אותו כאבנים וקורות כדפירשנו לעיל •‬
‫ת ועור המלאכים המלוי' אותו מנגדים לי ומעככים תשיכתו כיון שכדילים‬
‫ממט • זאת ועוד נשמתו מנגרת אותו כיון שמסתלקת ממנו • וזהו גרמא‬
‫עיכוכ תשוכתו • זאת ועור אכריו כעצמם כיון ששאכו זוהמא דמסאכותא‬
‫הם מנגדים אותו ומעכבים תשוכתו • ולכן כיון שכן שהעככות הללו באו‬
‫חמת שנשתקע בעכירות עכירה אחר עכידס • להכי אם יאמר לך יצה״ר‬
‫תטוא קודם עשרים • אל תשמע לי כי רוצה להעמיעך שלא תוכל לצאת‬
‫אתר עשרים שנה • לכן אל תשמע לו‪:‬‬
‫‪ rSJW‬יכיאיו הכתובים שכתבנו לעיל • זבובי מות יכאיש יכיע שמן‬
‫רוקת יקר מתכמה מכבוד סכלות מעט • לכ חכם לימינו וכו׳ והוא‬
‫רהנה יצה״ר כל עוד שלא השלים האדם כ׳ שנה כא לו כטענה אלימתא‬
‫אין כ״ד של מעלה מענישין רק מכ׳ ולמעלה • ואם רואה שאינו שומע לו‬
‫לא כטענה אתרת • והוא שאומר לאדם • אמת הוא שאין מעלה יותר‬
‫ממעלת תכמת התורה ועשיית מע״ט אכל במה י ו ד ע לאדם גורל מעלתם •‬
‫כשיתעסק ויטעם מעט סכלות של הכלי העולם ואז יראה היתרון שכיניהם‬
‫ביתרון האור מן התשך • וכזה יניד האדם מעלת החכמה ומעשה העוב‬
‫־ויוסיף חיכה על תיכתם • ולפי האמת כ״ז אינו שוה לאדם הישר כי כל‬
‫מגמתו דיצה׳ר לרעה ואין כוונתו לטוכה כלל • כי כוונחו להדיחך מעל‬
‫ה' אלקיך • ומן עכירה קלה יביאך לתמורה • עד שתשתקע ולא תוכל‬
‫להוציא עצמך • וכזה ניכר החכם מן הכסיל • כי התכם יודע מועצותיו‬
‫הרעים של יצם״ר וקים ליה בגויה דכוונתו רק להדיחו מי־חי אל דחי עד‬
‫שיטמעו כזיהמתו • ולא יוכל להוציא בולעו מפיו • אכל הכסיל דבחשך‬
‫הולך שימע לעצת יצה״ר‪ .‬ולכסוף משקיעו ‪ .‬זוהי כוונת הכתובים זבוכי‬
‫ות יכאיש • דהיי׳ יצה״ר שהיא זכיכי מיתי מכאיש כעיני אדם שלא הגיע‬
‫לעשרים שנה הדיך הטובה ומחמד לו דרך הרע בבואו כטענה אלי מתא‬
‫שאין ב״ד של מעלה מענישין רק מכן עשרים שנה ומעלה ככתוב כתורה•‬
‫זהו יכיע שמן רוקת • דהיינו טוען לאדם במה שכתוב בשמן רוקח שהיא‬
‫התורה‬
‫)כט(‬
‫דוד?{‬
‫‪&^w*vm-‬‬
‫גןמנ‬
‫‪f‬‬
‫‪:‬‬
‫היןורה שאין ב׳יד הל מעלה מענישיןרק מבן עשיים ‪ .‬ועוד מביעלאר&‬
‫ואומד לו יקר מחכמה מכבוד סכלות מעע • רהיי' אומר לארם במם‬
‫גיכי־ת חכמת האדם וככודו • הוא כמה שיש עפשים וכסילים כעולם• כמו‬
‫האור כמה ניכר שהוא אור כיון שיש חשך • וכן מע״ט כמה ניכרים שהם‬
‫טוכיס כיון שיש מעשים רעים • כמו המחוק כמה ניכר שהוא מתוק כיון‬
‫שיש מר‪.‬וכיון שיש הפרש גדול כעניניס הללו• העושה מע״ט יתחזקו‬
‫ידיו ויוסיף שמחה על שמחתו ותעלוזנה כליותיו • וזהו שאומר השטן לאדה‬
‫היקי שכא מחמת החכמה ומתמת חככוד של מע״ט אם רצית נייד׳ גדול‬
‫עסיק כסכלות מעע• כרי שתדע השכת הגדול שכין התכמה לסכלות• ובזם‬
‫יהיה נוסף לך חשק גדול ואהבה רכה לעסוק כתורה • ולהרמת כמע״נו•‬
‫ויהיה עכשיו המ״ם של מחכמה והמי׳ם של מככור מ״ס סכתיח • דהייט‬
‫מחמת חכמה מחמת ככור • וכא שלמה הע״ה להשיכ על טענת היצר‬
‫ואמר לכ חכם לימינו ולכ כסיל לשמאלו • כלי׳אלישיאך יצרך לחעוא קידם‬
‫כ׳ שנה כטענות אלו • כי לפתותך כא ולרעת את מוצאך ואח מוכאך • כי‬
‫כוונתו להדיחך מדחיאלדתי עד שתשתקע • וכל כוונתו לרעה • וזש״ח לכ‬
‫חכם לימינו ואינו שומע ליצהי׳ר להטות מימינו שהוא סטרא דקרושח •‬
‫כי ידוע ירע אם הטה מימין הליך ילך מדחיאלדחי וישתקע• ולכ כסיל‬
‫לשמאלו • אומר מה ככך כיון שאין כ״ר ש״מ מענישין רק מכן כ׳ ־ אעשה‬
‫רצון יצה״רקודם כ׳וכהגיע כ' אעשה משמרת למשמרתי ואהי נזהר שלא‬
‫אעבור והוא לא ידע מה יעשה כאתריתה • כי בהשתקעו כעבירות ח״ו‬
‫שם הרגיעה הסט״א ומצאה מטת וקשה הרבה לצאת • כי כטעום האדם‬
‫העכירות רבי עליו התאוות ואחת גוררת תברתה • וזה״ש את״ז וגס בדרך‬
‫כשהסכל הולך לכו הסר‪ .‬כלוי כשלמא אם מציט טענה זו של יצח״ר שטוען‬
‫לארם לטעום העכירה ומיד מישך ידו • מועלת • וכך יהיה ניחא מעט‬
‫כיין שהוא קידם כ׳• אכל הרי אנו רואים כעיניני דאף שהסכל תישכ כדעתו‬
‫שלא יעבור כ״א קודם כ׳ ואתר כ׳ ישוכ• מ״מ כיון שנשתקע קודם כ' קשה‬
‫לו לפרוש אחר כ׳ כיון שעדיין לא מילא חאיתו• וזש״ה וגם בדרך זה‬
‫כשהסכל הילך כה ואומר שישוכ אתר כ׳ • עינינו הרואית שעדיין לכי חסר‬
‫ואומר שעדיין לא השלים תאיתו • וגם אתר כ׳ לא שב מרשעתו וכאלו‬
‫אומר כפיו לכל שהוא סכל• כמו שפירש״י ז״ל ע״פ ואומר לכל סכל היא•‬
‫דעכשיו נגלית סכלותו ושטותרלעין כל • וכאלו קרא כחיל הכל הואי לעץ‬
‫שלא היה כמחשכתו מתחילה כ״א קודם כ׳ • ועכשיו נגכי גס אתר כ׳‬
‫א״כ סכל הוא• וממילא נודעה ביונה השטן שלא ירד עמו לדבר זה כ״א‬
‫להשקיעו « ולכן לב חכם לימינו ואיננו שומע לו • ואמר אח״ז אם רות‬
‫המושל תעלה עליך מקומך אל תנח ובו׳ • בא שלמק הע״ה לחזסיר לכט‬
‫אדם‬
‫‪&,,‬ים הצדי הגדול והרשאה הגדולה שמצלת האדם מן השטן כין קוד© כ'‬
‫^ן אחר כ׳ • בכל עת וככל זמן היא המיתה• שבכל עת שמתגבר יצח״ר‬
‫האדם יחשוב שמא כאותו יום ימית ונמצא מת רשע כ״מ • ובזה יותש‬
‫היצר יינם ויצא החוצא • וזש״ה אם רוח המושל שהוא יצם״ר שמישל על‬
‫*‪:‬ני העולם תעלה עליך ויתגכר עליך להתטיאך • מקימ׳ךאלתנח הוא‬
‫‪5‬״&קבי המקים העיקרי ‪ t‬תנת‪ .‬והשב תשיב ליצר שמא היום תלך לקכר‬
‫צאת מת רשע ח״ו כי מרפא זה של טענת המיתה יצית תטאיס גדולים •‬
‫*לצ יבואו על ידך ומה שקרא הטענה זו של המיתה מרפא‪ .‬משוס דאמיו‬
‫' עמי לעילם ירגיז אדם יצה׳יט על יצה״ר אי אזיל מוטב ואי לאו יעסוק‬
‫תורה ואי לאו יקרא ק״ש • ואי לאו יזכור לו יום המיתה • וכל א׳ מאלו‬
‫היקרא רפיאח להציל אדם מיצה״ר • והרפואה הגדולה שכהם היא המיתה•‬
‫&פי׳ אמר כי מיפא זח של טענת המיתה • יניח חטאים גדולים ויסירם‬
‫על האדם• נמצא אין עיקר מליטת הארס מיצח״ר רק זכירת יום המיתה ‪:‬‬
‫‪ HtJJ'fe‬יפורש המאמר הנצכ פתת השער וז״ל ויקרכו ימיישראללמות‬
‫‪ ^ 4‬כתיב כי גר אנכי עמך וכו׳ הכל יודעים ואומרים בפיהם שהם‬
‫מתים• אכרהם אמר ואנכי הולך ערירי• יצחק אמר ואברככה לפני ה׳ לפני‬
‫מותי • אף יעקב אמר ושכבתי עם אביתי • אימתי בשעה שנטה למות ‪.‬‬
‫‪ rttJ‬לכאורה המאמר הזה תמוה • דכשאמר הכל יודעים ואומרים בפיהם‬
‫שהם מתים • הוא דבר גלוי ומפירסם לעין כל‪ .‬או״ה וישראל‬
‫‪•.‬‬
‫דיקים ורשעים וחכמים • הכל יודעים שהם מתים • וסוא דבר ידוע שאין‬
‫‪ i‬צורך לאומרו כלל • ואעפ״כ לא די לו בזה • אלא מכיא ראיה מאכית‬
‫העולם • ותימה גדולה היא זו • זכי אמת העולם שירעו ומ־ זה • אפיי‬
‫ימפשים שבאו״ה אומרים כפיהם ויודעים ידיעה זי• שהרי עין כל העולם‬
‫רואה שאין שום אדם נשאר חי‪:‬‬
‫‪£‬‬
‫־‪1‬לפי האמור יכיא הכל ע״נ • והוא רהאדס הישר צ־יך כל ימיו מדי‬
‫יום ביומו יתשוכ כמיתה שמא ימות היום או למחר וכזה נמצא כ‪.‬‬
‫<‬
‫^מגיו כתשובה • ומי שאומר עוד היום גדול והולך בשרירות לבו אם מת‬
‫פמאים רח״ל« מת רשע • וכזה נכשלים כני אדם ובזה יבוא המאמר ע״נ‬
‫‪:‬ג*‪*1‬צ ויכךמ ימי ישראל למות• כתיב כי גר אנכי עמך‪ .‬לפי שהוקשה‬
‫‪/‬לבעל המאמר דמשמעית ויקרבו ימי ישראל למות • משמע דעכשיו הוא‬
‫שהרגיש יעקב אע״ה שקרוב למות •ואין זה דרכם של צדיקים וחסידים •‬
‫^שככל יום ויום חושבים שמא ימותו‪ .‬לרא כי גר אנכי עמך דהצדיקים‬
‫למושבים עצמם כל ימיהם • כ״א גרים דרך עראי • וכן יעקב אע״ה היה‬
‫*אשכ־עצמו כ״א גר • פמ״ש וישב יעקכ כאק מגורי אכיו• וכן עם לכן‬
‫^&תי • וכן ימי מגורי • יוהיסיף בעל המאמר לומר כי גרים אנחט‪ .‬כצל‬
‫ימיט‬
‫ז‬
‫דורש‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫‪/‬‬
‫‪ .‬טוב!‬
‫ימינו על האר[• והכוונה היא שהצדיקים חושבים עצמם כגיים•‬
‫תחשוב כגרים שיש להם דירת חרש או עשרים יום • אינם חושבים עצמם ״'‬
‫רק כצל עובר • וגם זה הצל לא חחשיכ שהוא כצלו של כוחל או של אילן‬
‫שיש כי ממש • רק כצל עוף עוכר שאין בו ממש • והכוונה היא שאינם‬
‫חושבים כעצמם שיושבים כעולם אפי׳ רגע א׳ • וזה״ש ואין מקוה • דהיינו‬
‫אין מקוה שיש לו ישיכה כעולם אפי׳ רגע א • ולכן אמר אברהם ואנכי‬
‫הולך ערירי • ומדקאמר הולך לשון הווה משמע שאאע״ה כך היה חישב‬
‫עצמו כל ימיו שהוא הולך לאיתי עולם• ואינו יושכ• וכן יצחק אמר ואכרככס‬
‫לפני ה׳ לפני מותי • והכוונה כזה לפני מותי סמיך למיתתי • כמי לבנו‬
‫מיתי האמור כמשה • ומדקאמר יצחק כך משמע שיצחק היה חושב כפל‬
‫זמן שהיא סמוך' למיתה • ומיתורא הוא דררשינן הכי‪ .‬ומי׳ש אף יעקכ אמר‬
‫ושככתי יכי׳ • הטעם שכתב כלשין זה • משים הקישיא דהקשיני מייק״בו‬
‫ימי ישראל למות ‪ :‬רמשמע השתא היא שהרגיש שקרב ימיו למית הא קידם‬
‫לכן לא • לז״א אף יעקב אמר ושכבתי עם אמתי • והכוונה היא כזה‬
‫דושככתי עם אכותי נראה כמיותר דהא כתיכ כהריא ונשאתני ממצרים‬
‫וקברתני בקבורתם • א״כ ושככתי עם אמתי למה לי • אלה הכי קאמד‬
‫יעקכ אכיכו ע״ה • אני כל ימי חיי הייתי תישכ כאלו שככתי עם אמתי‪.‬‬
‫לפי שהייתי אומר שמא היום אמות או למחי אמוח • וכך דרכן של המיישרים‬
‫אורתותם • אין נוטה לכם אחרי הכלי העולם הזה רק להתהלך לפני ח׳‬
‫כארצוח החיים כילא״ו יאלא״ו‪:‬‬
‫י‪>6‬׳י;־‬
‫‪,‬‬
‫§‬
‫דרוש ו‬
‫‪I‬‬
‫ל־ינפטרים‪.‬‬
‫א י ת א בגמרא דכרכוח וז״ל לעולם ירגיז אדם יצה״ט על יצה״ר שנא׳‬
‫רגזו ואל חחטאו אי אזיל מוטכ ואי לאו יעסיק כתורה שנא‬
‫אמרו בלכככם • אי אזיל מוטב ואי לאו יקרא קי׳ש שנא׳ על משכבכם‪ .‬אי‬
‫אזיל מיטב • ואי לאו יזכור לו יום המיתה שנא׳ ורומו סלה עכ״ל‪:‬‬
‫והגה ראיתי פה לפרש המזמור שמעו זאת כל העמים י* ל יישעי‬
‫חלד גס כני אדם גם כני איש וכו׳ • דרשיהו רז״ל על המיתה‪.‬‬
‫ויש להעיר קצת קושיות• מה ראה דהע״ה להוכיח כמיתה גם לשאר העמים‬
‫אשר לא מבני ישראל המה רבאומרו כל העמים• כלל גם יוה״ע וגבי‬
‫אות״ע תוכתה זאת מה זו עושה • ולא די בפעם אחת • אלא חזר ושכ<ן‬
‫באומרו‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫זינו כ‬
‫דורש‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫דכזה ג״כ‬
‫טוב‬
‫נט‬
‫^קאוממ כל יושפי חלד •‬
‫ולא די ככלל הלא הזר ו כ ר ע כאומרו גם כני אדם ג ם כני איש יחד עשיר‬
‫ואביון‪:‬‬
‫‪ ,‬י‬
‫‪ :‬׳ ו א פ ש ר לפ־ש ד ה נ ה י ד ו ע רהקכ״ה ית״ש מרוכ ח ס ד ו ואהבתו כ ח ד‬
‫ישע‪ 1‬לנחלה מכל ה ע מ י ם והבדילם לחלקו וגודלו • כמי׳ש כי‬
‫‪ .,‬סלק ה׳ ע מ ו • ו ק י א ם ע מ ו ונחלחו ובניו ו י ע י ו ואוהביו ועושה ע מ ה ש ח מ י ד‬
‫כסיס ונפלאות בכל ע ת ובכל ז מ ן ‪ .‬ובשבילם ברא ה ע ו ה ״ ז והעוה״ב • וכל‬
‫טובו נתן להם ומ״וכ א ה ב ת י אותם הרצון שלו בהם • ימשי״ה צי־יכים ג ם‬
‫הם שיהיו ע ו ב ד י ם הוהי ביראה ו א ה ב ה ושמחה רכה • !"לא יתלו ע ב ו ד ת ו‬
‫ואהבתו בשים ד כ ‪ -‬ובשום ע נ י ן ‪ .‬ו כ מ א מ ר א נ ט י ג ט ס איש סוכו • ‪ b‬תהיו‬
‫;׳כעבדי׳ המשמשי׳ את ה ד כ ע ל מ נ ת לקבל פ ־ ס • ‪ r b‬הוו כ ע ב ר י ם ה מ ש מ ש י‬
‫־ את הרב שלא ע ״ מ לקבל פ י ס • הנך רואה ב ע י נ י ך ששימוש ישראל לגכי‬
‫;הקכ״ה ב ע י נ ן שלא ע ״ מ לקבל עדש• רק מאהבה• והנה ה ה ב ט ח ו ת וההכר‬
‫‪ ; ,‬ש ה ב ט י ח נ ו ה ק כ ״ ה הוא לגבי בני אדם שאין א ה ב ת ה׳ ת ק ו ע ה כלבם להם‬
‫‪ j‬כ ת ב ו נביאים ו ח כ מ י ם ודברו ע ל לבם לקיבם ל ע ב ו ־ ה אולי יהיו עוב־ים‬
‫|מחמת השכר ה מ ז ו מ ן להם • והיא ע ב ו ד ה גרועה ‪ .‬שהינם עובדים רק ע״מ‬
‫^ לקבל פ ״ ס ‪ .‬ויש מין אחר גי־וע מזה שאינו ע ו ב ד רק מ י ר א ת העונש והיא‬
‫‪:/‬יראת ג י ה נ ם וחיבוט ה ק ב ־ וכיוצא וגם מיסורי העוה״ז • וזו ע ב י ר ה ג י ו ע ה‬
‫•?‪.‬מאד שאם היה יודע זה ה ה ־ ם שאץ ה ק ב ״ ה מ י ס ד ו לא בעוה״ז ולא‬
‫* בעוה״ב • היה ע י ש ה תאית יצה״ר ולא היה ע ו כ ר ה׳ כלל • א מ נ ם אוהבי‬
‫?ה' א ה ב ה ה פ נ י מ י ת אין יראתם ו א ה כ ת ס ו ע ב ו ד ת ם תלויה לא כעונש ולא‬
‫;בשבר• רגלוי וידוע לפניו יח׳ רמי ש ת ק ו ע ה אהבתו כלבם אפי׳ יהיו כל‬
‫!ימיהם ביסו־ין יחיי צער יחיו וגם כ ע י ה ״ כ לא ימצאו מניחה• אינם חוששים‬
‫^לשום דבר מצר א ה ב ת ה׳ ואין א ה ב ת ם משהניח • יהנה ג׳׳כ כל אזהרות‬
‫׳‪ i‬החכמים שמזהירים ומפחידים כני אדם מיום ה מ י ת ה • היא דייקא לבני‬
‫|ארם קשי עייף אבר לא נ ג ע ה בהם א ה ב ת ה׳ יהולכים א ח י י תאית הגיף‬
‫*בעוה״ז למציא ח א ו ח ם • ולפי׳ הרבו להם ה ח כ מ י ם ה י ה ד ו ת אחר הזהמת‬
‫?•ומודיעים אותם שהגיף הזה שעליו אתם טורחים כל ה ט ר ח ו ת ו י ג י ע י ם‬
‫!‪,‬עליו כל ה י ג י ע י ת הללי־ אין כי מ מ ש ואין לו חקוה ו א ח י י ח כי סיף ארם‬
‫!‪.‬למות • והגיף יהיה מ ל א ר מ ה וכרקב יבלה • יהנפש ת ק כ ל עינשה מר‬
‫‪•!:‬ממות כ א ק ציה וצלמות ־ וצער ה ג י ף יהנפש אין לי שיעור‪ .‬ובאלי ה ה ו כ ח ו ת‬
‫‪;,‬אילי ימעט הנאתי ויתקרב מ ע ט מ ע ט אל ה׳ • ו ה נ ה זאת ה כ ת שאינם‬
‫^ מ ת פ ח ד י ם רק מיום ה מ י ת ה ו מ ה ע ו נ ש י ם • קי־וב דרכם לדרך או״ה שאינם‬
‫‪,‬‬
‫;געוכדים את ס׳ רק מ י ר א ת ה ע ו נ ש • וזה״ש ש מ ע ו זאת היא ה מ י ח ה ה נ ק‬
‫זאת ולמה נק׳ זאת מפני שהיא מטיה תמיר ומוכנת לפיכך נק׳ זאת‪,‬‬
‫כלל אוה״ע דבכלל יושכי חלד נ י נ ת ו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫)ל(‬
‫ופירש‬
‫ילוש לנפטרים‬
‫זאת המיתה‬
‫אני‬
‫‪31b‬‬
‫ו מ כ נ י ע אתכם כה'‬
‫שאני אומר לכם ש מ ע ו‬
‫ופירש ד מ י ו ואמר‬
‫אזתרתי רק לכל ה ע מ י ם דהיי׳ שדרכם‬
‫מזהיר‬
‫ישראל‬
‫לכל‬
‫ק״וכה לדרך ה ע מ י ם שאינם ע י כ ד י ם את השם רק מ י י א ת העינש • אכל‬
‫ליראי ה׳ ואוהביו יראת ו א ה כ ת ה מ מ מ י ת אינם צריכים לאזהית ה מ י ת ה‬
‫ופירש רבדיו ואמר ת ד ע ו ל מ ה השיתי בדכר זה של ה מ י ת ה ה ג י ו ע י‬
‫שכישראל לאו״ה • ה ט ע ם היא האזיני כל יישכי חל‪ -‬רכל מי שמגמתו‬
‫וטרחתו ע ״ ז העילם וישיכי הרי היא כאחי• מן ה ע מ י ם דכמי ש ה א י ת ״ ע‬
‫טורחים ל ק מ ח זה ה ע ו ל ם כך ה ג י ו ע י ם שכישיאל ויקראו ט ל ם יושבי חלד ‪.‬‬
‫נמצא אלו‬
‫כל כוונתם רק לישיכ ה ע ו ה ״ ז דווקא למלאות‬
‫ואלו שוים ואין להם ה כ נ ע ה רק כיום ה מ י ת ה • לכך אני מזכיר לכם יום‬
‫נ ־ ׳ בני ה ע ו ל ם‬
‫ה מ י ת ה • אולי אז י כ נ ע לבבכש הערל • ורז״ל ד ר ל‬
‫יושבי חל־ ־ משוס שהם דומים לחולדה שגונכח וגוררת ומנחת ואינה יודעת‬
‫למי מ נ ח ת • כך בני העולם להוטים אחר ה מ מ י ן לקבצו ומניחים אותו‬
‫ואינם יודעים למי מ נ י ח י ם כי ספיקות הרבה ק י ו ב י ם לודאי ־ יש כדבר‬
‫יגזל‬
‫לא יהנה • כי שמא יגנכ‬
‫הזה ס פ ק יהנה המקכצו מ מ נ י‬
‫עליו חילי ר ע ה ולא ישמח כי• יאח״ל‬
‫יגזל • שמא ת ה י ה‬
‫יגנב‬
‫ישאר לבניי • ה ס פ ק שאירע לאב שייך גם ככנים• וא״כ הוי דומיא דחילרה‬
‫מ מ ש • ולפ״ז יבוא דבר ר ה ע ״ ה ע ״ ז האופן ר ה י י ט כתחילה אמר ש מ ע ו‬
‫זאת היא ה מ י ת ה כאמור ־ והשוה קשי עורף שבישראל ב־בר ה מ י ת ה לשאר‬
‫ה ע מ י ם כיון ראינס נ כ נ ע י ם מ ע ט רק כזכ־ון המיתה• והוסיף לומר א ת ם‬
‫בני ישיאל תנו לבבכם ו ה ט ו אזניכס לסיבה ה מ ט ר ד ת אתכם כיעוה״ו• והיא‬
‫ס י ב ת ה מ מ י ן רעי לכם כי חסיון ר ע ת היא זה כי רודפי עניין זה הם‪.‬‬
‫דומיא רחולרה וזו היא ה ס י ב ה ה מ ו נ ע ת א ת כ ם שאין אתם נ כ נ ע י ם רק‬
‫ביום המיתה• נמצא שתי ר ע י ת יש ב מ י שאיני נ כ נ ע רק ביום ה מ י ת ה •‬
‫חרא דשוה לשאר ה ע מ י ס ׳ ו ע ו ד רדומה לחולדה •‬
‫ה ו ס י ף ע ו ר לומר גם בני אדם וכוי• צריך להקדים לזה רשלשה‬
‫יש בבני אדם ש מ פ ת ה אותם יצה״ר ואומר להם אתם פ ע ו ר י ם‬
‫ו מ ה ת פ ל ה ולגהמצית ב ט ע נ ת שהם אניסים• א׳ מי שהיא‬
‫ג מ ו ר ואין לו כלום• ואם לא ע ב ר י ט י ח יים ילילה כ ע כ ו ־ ה לא יוכל למצוא‬
‫ט ר ף לנפשו ולנפשות בכי כיתו‪ .‬לזה אומר יצה״ר לא יש עליך דין וחשבון‬
‫באותו ע ו ל ם לא ע ל ביטול תורה ולא ע ל כיטיל ה פ ל ה ומצית כי אנוס־‬
‫ואנוס רתמנא פ ע ר י ה • וכ״נ מ י שיש לו מ מ ו ן הלכה אומר לו יצה״ר‬
‫תורה ולהתפלל חפלה כראוי יאכר ה מ מ ו ן וא״כ אניס‬
‫ודבק בו יצה״ר•‬
‫שהוא‬
‫הממון• וכ״ג‬
‫מצד‬
‫לא‬
‫כללית‬
‫אין‬
‫וחזר‬
‫‪,‬‬
‫תאית הגוף •‬
‫כי‬
‫ש ו‬
‫לא‬
‫ילא‬
‫אי‬
‫לי‬
‫מ ה‬
‫אי‬
‫יאח״ל ‪.‬‬
‫מינים‬
‫מהתורה‬
‫עט‬
‫אתה•‬
‫אתה'‬
‫אם כאת ללמוד‬
‫חימר לו‬
‫יפה הואר‬
‫מי‬
‫איכוד‬
‫ג״כ אניס אתה ופטור מן הדין ותשמן• ולכל העענית האלה עשו חכמים‬
‫סתירה‬
‫דורש‬
‫דלו^לנ^ם‬
‫טוב‬
‫ס‬
‫תייה• כי העני יתחייכ מצ* הלל הזקן ע״ ה שהיה כתכלית העניות ולא‬
‫‪ v‬כיעל מימיי לא תויה ולא תפלה• והעשיר ג״כ יתחייכ מצד ר' אלעזר כן‬
‫״<דסום שהיי לי חלף הפינית כים ואלף ספינות כיכשה ומימיו לא כיטל‬
‫לא חורה ילא תפלה• והיפה תואר ג״כ יחחייכ מצי* יוסף הצדיק שלא היה‬
‫;יפה תיאי כמיהי ואפי״ה מימיו לא כיטל לא תורה ולא תפלה • וזהו‬
‫ןיצווכת דהעי׳ה שמעו זאת היא המיסה ודעו הדין והחשבון שעתירין ליתן‬
‫;׳׳כי אין מנוס ממנו לשים נברא‪ .‬ושים אדם לא יוכל לפטור עצמי כשום‬
‫‪ .‬טענה‪ .‬ואמר גם בני אדם גס כני איש• דהיי׳ הש היפי קוא־ כאדה״ר‬
‫^ וביוסף הצ־יק הנק׳ איש• וג״כ יח־ עשיר ואביון• שים א׳ מכם לא יוכל‬
‫‪.‬‬
‫לפטור עצמו מרין וחשבין‪ .‬כי לכילכם יש סתירה מעלייא • יזהו פי ידבר‬
‫כמית ילכולכם יש תשובה נצחת • כי הטוען שהיה יפה הואר יוסף הצדיק‬
‫?יוכיח• והטוען שהיה עשיר ר׳ אלעד־ בן חדשים יוכיח• והטוען שהיה עני‬
‫הלל הזקן יוכיח • וזהו פי ידבר חכמיה ולכולכס יש סתייה מעלייא• וא״ת‬
‫מה זו סתירה מצינו לומר שהאנשים השלימים האלה בהם יוסף הצדיק ‪1‬‬
‫;יהלל הזקן ור׳ אלעזר כן ח־־שום הם החמירו על עצמם‪ .‬ודנו להיית‬
‫;צמעלה העליונה של החסידים • ואנחנו דיינו להיות במעלת הצ־יקים‬
‫אניסים היינו ובדפי• הזה לא ינילני לכבוש היצר ‪ .‬לו״א והגית לבי תבונית‬
‫והכיינה היא לפי שיזיכה על כל הנק׳ כשם יש־אל להתכינן ברעהו מה‬
‫|טעם כיאתי לעולם• ימה טעם כחי ה׳ כישראל מכל האימית ינתן להם‬
‫לתורתי הק־ישה • יכשיתכינן בזה הדבר ידע מעצמי שאין עיקר כיאת‬
‫‪£‬קאדם לעוה״ז כ״א לעשות רצץ יוצ״ו דווקא ־ ושום רב״ מחפצי גופי‬
‫?׳והנאתו לא ימנעוהו מעבודת ה׳• ואם פנה לחפצי גיפו ועזכ^עבי‪-‬ת‬
‫לה' נמצא מורד כמלכית שמים ודמו בראשו • משל למה״דלמלך ב״ו ששלח‬
‫>א' מעכ־יו וא״ל לך למקים פלוני יהכיא לי רבי פלוני וכשהלך העב­‬
‫הוא לאיתי מקום • והיטב בעיניו ישיבת המקום ההיא יישב שם להנאתי‬
‫;וביטל שליחית המלךילא הביא לי הדבר ששעבורושלחו• בודאי העבד הזה‬
‫|מורד כמלכית יכן מית היא • כן ענין בני ישראל עם ממ״ה הקב״ה‪.‬‬
‫!שולחם לעי־ה״ז כ״א לעשית רטנו‪ .‬יאם באים לעיה״ז ימתהפכים למצוא‬
‫חפצם ועוזבים רצין ה׳• נמצאים מודדים במלכיח שמים ח״ו • וזהו שאמר‬
‫(והגות לכי תבונות רהיי׳ מה שמתחייכיס העשיר והעני ויפה הואר מצד‬
‫;הלל ויוסף ויי אלעזר לא יוכל שים אדם לטעין שאלי הק־ושים התמידו‬
‫!•על עצמם אינה טענה כלל‪ .‬כי כן תוכה על כל כי ישראל לעשות• כי‬
‫‪ J‬היא עיקר ביאתי לזה העילה • והראיה מהמשל שאמרנו• וזהו אטה‬
‫‪1‬למשל אזני הוא המשל שכתבנו למעלה שהמלך שלח עבדו לקנית לו דבר‬
‫לפלוני והלך העיד ונתעסק" בצרכי עצתו ועזכ ציווי המלך'בוראי זה מורד‬
‫כמלכות‬
‫;‬
‫ד‪1‬ד»״ן‬
‫‪:‬‬
‫רר!> ש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫י‬
‫יי‬
‫‪f‬‬
‫‪i‬‬
‫‪tpv‬‬
‫ב מ ל ט ה ודמו כראשו וכן מ ו ח הוא • וכמשל הזה כן דין כני ישיאל‬
‫״*‬
‫אביהם שבשמים •‬
‫‪$‬יי»‪$‬י כמי י״ל א ט ה ל מ ש ‪ .‬ע ״ ד שאמי־ו בגמ׳ דשכת כי הולך ארם ' ‪ I‬ב י ת י?‬
‫ע ו ל מ ו מ ל מ ד שכל צדיק וצ־יק עישים לו מדור לבי כבודו מ ש ל ‪r‬‬
‫למלך ב״ו שנכנס היא ועבדיו למדינה כשנכנסים• כ פ ת ח א׳ ככנקיס וכשלכים־'•!‬
‫כל א׳ וא׳ עושים לו מדוד לפי כבודו וכתבו המשל הזה־ להסיר מלב ה ט פ ס י ם •‪1‬‬
‫והכסילים האומל־יס כי אין יתרון באותו עילם לצ־יק מן היישע כי הלי ׳ ••‬
‫עינינו רואות כ מ י ת ה כמות זה כן זה וכבס שאין הפרש כ מ י ת ה כך אין •‬
‫הפי־ש באותו עול׳־ לזה הוצי־כו להבי׳ המשל‪ .‬כי הרי מב״ו כשנכנס היא ו ע ב ד י ו ;‬
‫למדינה כ פ ת ח ה מ ־ י נ ה כילם נכנסים ואין הפ־ש בין המלך לעבדיו אכל‬
‫בלינה כל א׳ ואי עושים לו מדור לפי בכורו • כך ה מ י ת ה היא כמי פתת ‪,.‬‬
‫ה מ ־ י נ ה כולי ע ל מ א נ כ נ ס י ס ב פ ת ח א׳ וב־ותי עולם כודאי שכל א ח ד ואי ‪V‬‬
‫על‪|.‬‬
‫עושים לו מדוד לפי כ ב ו ד ו ‪ .‬והנה ד ה ע ״ ה כל המזמור הזה עשהו‬
‫ענין ה מ י ת ה • וכדי להסיר ג ם הוא מלב הטפשים האומרים כשם שאין •־ז‬
‫הפרש ב מ י ת ה ־ כך אין הפייש באותו עולם ־ לכן הקדים המשל הזה כ ת ח ל ת ‪V‬‬
‫דבריו ואמר מ ה שאני מזהירכם ע ל ה מ י ת ה ואומר לכם ש מ ע י זאת כל^‬
‫ה ע מ י ם היא ה מ י ת ה ו ה כ נ ע ו מ ח מ ת ה • ‪ b‬תשיבי לי למה כל ה ס ־ דה הזאת‪-‬״<׳‬
‫כי הרי א ט רואים שבמיתה אין ה פ י ש בין צ־יק לרשע וגם כאותי עולם•?‬
‫כן יהיה־ ל ר א אל י ע ל ה ע ל לבבכם כן־ כי הלא א ט ה למשל אזני הוא ‪J‬‬
‫המשל הנז׳ כ ג מ ׳ ובמשל הזה נקבדר שיש הפי־ ש • וממילא אפתח כבכור ‪p‬‬
‫‪U‬‬
‫הירחי • היא התוכחה הואת שיציתי להיכיחכם ־ והתחיל ל י מ ד ‪:‬‬
‫אי‪-‬א כימי ר ע עין ע ק ב י יהוכני ה כ י ט ח י ם ע ל חילם וכי־יב^‬
‫עש־ם יתהללי אח לא פ ־ ה י פ ־ ה איש לא יהן לאלקים כ פ י י ו י ק ד‬
‫‪f:‬‬
‫פריון נפשם יחדל לעילם ‪:‬‬
‫דהע׳יה בא להיכיח כני אדם ע ל הדברים ה מ ט ־ י ד י ם א ו ת ם ל ‪,‬‬
‫ה נ ה‬
‫מ ע נ י י נ י עיה״כ־ יכריח קדשי ר ע י ק ר ה מ ט ר י ד האדם הוא רדיפת*‪;•,‬‬
‫ק י מ ץ ה מ מ י ן אין נ ג ע ייתר מ ז ה ־ כאשר ע י נ י נ י ה מ א י ת כי להיטת הממון'‪4‬‬
‫היא ה ג ו ר מ ת כל ה ר ע ו ת יהיא ס י כ ה ל מ ט י ל ח י ה ילכיטיל תפלה וכוונתה"׳?‪.‬‬
‫ולכיטיל המצית ־ י ה נ ה כני ארם מ ה מ י י ת ע י נ י ה ם כ ע ו ה ״ ר כשכל ימיהם׳‪*:‬‬
‫להוטים אחר ק י מ ץ ה מ מ י ן • אימרים כ ר ע ת ם אין עין ולא ח ט א‬
‫מ א ח ר שאינם עישים עבירות רק טירחים למצוא ט ר ף להחיוח נפשם‬
‫כני מ ת ם ילעשית כל הצריך להם • ואת״ל קבצו כל הצריך יאמרו ה ז מ ן א ר ו ך ?‬
‫ויוקר בא לעילם ילא ת ד ע מה ילד יום • ולפי׳ אין לנו מ נ ו ח ה מ ק י מ ץ כל י‬
‫כ ע ו ה ״ ר סכרתם ר ע ו ע ה • כי בשלמת אם‬
‫לקבץ נקבץ•‬
‫כיון‬
‫כיעול‬
‫‪1‬‬
‫למה‬
‫ר‬
‫כדבר‬
‫ינפש‪1‬־‬
‫אבל‬
‫אשר נוכל‬
‫היה ביטול תפלה ומצית בזה מוטב אע״ג ריש‬
‫הורה אכל‬
‫זה‬
‫לא‬
‫דדבד‬
‫יי‬
‫דוחש‬
‫״־השלנפסדם‬
‫‪B31‬‬
‫סא‬
‫ה גורם לביטול חבלה ומצות • נמצא שהעיקר על מה שבאו לזה העולם‬
‫קסי • כי לא בא האדם לזה העולם כ״א על מציח ומע״ט ואם יעסיק‬
‫בהבלי העולם ויניח העיקר • כל טענוחיו בטלים• והנה בעוה״ר כשסורגלו‬
‫כני אדם כענין זה • איש את אחיו ואיש את רעהו מישרים זה הענין‬
‫ואומרים זל״ז כך יפה לנו לעשות להתיות נפשותינו ונפשות בניביתינו‬
‫ומתלמדיס זמ״ז והולכים כעניין הרע הזה • והנה מלכד שיש כרכר זה‬
‫ביטול הורה ותפלה ומע״ט כאמור • יש כזה רעה גדולה ועכירה תיקרא‪.‬‬
‫כי כל הלהוט אחר הממון מכטל השגחתו ית׳ • כי מקרא מלא הוא וזכרת‬
‫את ה׳ אלקיך כי הוא הטחן לך כח לעשות חיל וחרגס אוכקלוס דיהיכ לך‬
‫עיטא למקני ניכסין• וזה הלהוט כעוח״ר כיון שהוא מכטל עכודתיח׳‬
‫עבור עניין זה גלי ארעתיס ראם אינו טורח היכה אינו משיג מה שמשיג•‬
‫כזה הדבר מבטל השגחתו ית׳ ועבירה חיחשכ לו • וזה העניין מונע מכני‬
‫ארס גם זכירת יום המות כדי להכין להם צדה • כי מאתר שנטרדו בעניין‬
‫מורים היתר כאמרם שטין שאינם עושים עכירות אין להס עונש לעיה׳״כ־‬
‫וטח מלאות עיניהם מהשביל לכותם כי צייך שידעו כאיזה זכות יזכו‬
‫לחיי העוה״כ • כי עולה״כ אין אדם זוכה לו כ״א ע״י מע״ט • וכיון‬
‫מבטל כשכיל הכלי העולם מצות ומע״ט כמה יירש עולה״ב • וזש׳יה למה‬
‫ירא בימי רע • הם ימי גיהנם שנקרא רעה • מי גרס לי שאירא מפתרה‬
‫הל גיהנם • עץ עקבי; דהייט העון שהייחי דש בעקבי ואיני חושש לו•‬
‫והוא עץ גדול • הוא עכשיו יסיכני • וביאר דבריו ואמר דע לך מי הוא‬
‫הגורם הגדול המונע את האדם מעוה״כ והיא העץ שכני אדם דשים‬
‫עקבותיהם • הוא להיטת הממון • וזשי׳ה סכוטתים על תילם • והבטתין‬
‫שלהם הוא שאומרים אין בקיכק• הממון עץ או תטא כי כל כוונתנו כ״א‬
‫החיות את נפשותינו ונפשות כני כיתינו • וכל טרחט ועמלט ויגיעתנו הוא‬
‫כרי שלא נבוא לירי גזל ושבועת שיא ואין כזה עץ • והמה כאשר הורגלו‬
‫בזה וישי בעיניהם הרכר מפרכסים זל״ז • ואומרים כך יפה לנו לעשות •‬
‫הו הכוטחים על חילם דהיינו שחולים בעחונם בחילם • שאומרים אין עונש‬
‫בדכר • מאת־ שאין עסקינו כעכירות רק כמה להחפרנס י וכרוכ עשרם‬
‫יתהללו • כאומרם שבת הוא לנו שאנו מתפרנסים ומתעשרים במעשה ידינו‬
‫כי טוב לנו בזה מלגזול ולחמיס ולישבע לשקר • ומטיבים כיניהם רכד זה•‬
‫לז״א דהע״ה אל תשמע בדבר זה לא לאחיך ולא לרעך אשר כנפשך • כי‬
‫לא תועיל לך עצה זו כלום לפיטרך מעונש ולפרוחך מחיוב • וזהו אח לא‬
‫פדה יפדה איש • כלומד אתיך המשיאך עצה זו אין ממש בעצתו לפיותך‬
‫יליתן לאלקים כפרך לכן אל תשמע לעצתו‪:‬‬
‫נמי אפשר לפרש כאופן אחר דיש סוג כבני אדם כששומעים שמצות‬
‫הצדקה‬
‫)לא(‬
‫ףןך^‬
‫ראש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫הציקה מעילה אומרים אנו מיכים במצית הצ‪-‬קה יותר מבחנו ובל‬
‫תאיתנו אני עישים• כי מצוח הצרקה חגן עלינו בעיה״ז יבעיה״ב • והם‬
‫בעיה״ר מלאים בכל מיני עבירית‪ .‬וביעתים עצ מצית הציקה• יהברתם‬
‫נפסית ינמאסת כי אע״ג דארו״ל אין עבירה מכבה איתה כשאי מצית•‬
‫אבל אם איתרע ונאנק באיזה עבירה לפי שעה • איתה עבירה אינס‬
‫מכבה למצית הצדקה ‪ .‬לא בקם במזיד לכתחילה ועושה עכייית ואומד‬
‫שמצות הצדקה חגן • כי היי אמדו רז״ל האומר אחטא ואשיכ אין מספי׳‬
‫כידו לעשות תשיבה כיין שאומר לכתחילה אתעא• זה שעושה במזיד ואינו‬
‫חישב לשיכ כלל• רק כיעת כמ־ת הצדקה עאכ״ו שאין לו כפרה עולמיק‪.‬‬
‫וזשי״ה הביטחים על חילם על ממונם שסיגלו כחילם יכייכ עש־ם יתהללו‬
‫שהם מרבים הצדקה יביטחים כזה יאימרים יכילה מציה זו שתגן עלינו‬
‫וכל מה שחפץ לבני אני עושים־ לו״א כי בטחון של שוא הוא זה יאין לכם‬
‫ממש כאיקי עילם כלל• כי אח שהיא העני שהיית זן ומפינש כמ״ש לאחיך‬
‫לענייך והיית כיטח כי שהיא יצילך כזכיתי כאיחי עילם לי־יק יגעה לא‬
‫פרה יפרה איש־ ולא יעלה כרעחך לומר כשם שהעני היה ראוי למות‬
‫כרעכ• יהצלתי איתי ממיח• כך אני יציל אח נפשי כאיחי עולם כי נפש‬
‫תחת נפש אמרה תורה־ וממילא כיפ* נפשי היא נפש העני שהחייתי• לזי׳א‬
‫אין האמת כך־ כי לא יתן העני לאלקים כפ־י כל העשיר מטעם שכתבנו•‬
‫כיון שעושים כל עכירות שרוצים וכיטתים על מדת הצדקה אין מועלת‬
‫להם כלום •‬
‫ר ק ד פדיון נפשם וחדל לעילם• כא לומר כי כל העניינים שזכי־נו ע ל‬
‫הלוהטים אחר הממון ובוטחים להנצל כטענתו• וכתבנו שאין להם‬
‫הצלה כאותו עולם‪ .‬וכ״ז אס לא חזרו כתשו׳ אבל אם חזרו ותיקני מה‬
‫שעיייתי הכל מחול להם• ויקנו עולמם כקודם החטא־ ואמר דהע״ה כי‬
‫בעודם כתייס רפיאתם קרובה עי׳י תשו׳ ייכילים לפדות נפשם בדבר מיעט‬
‫ע ׳ תשו׳• אבל אם לא שבו מדרכם הרעה כל ממין שבעולם לא יפרם‪.‬‬
‫וזה״ש ויקר פדיון נפשם דהייני שאין להם פדיון ובזה יחיל לעילם דהיינו‬
‫נמנע 'מאותו עולם‪:‬‬
‫‪ 1‬י ח י עוד לנצח לא יראה השחת־ כא רהע׳יה להוכיח אלו הטפשים חסידי‬
‫לב הליהטים אתר הממון ואינם מכקש־ם כאיתי עילם מה עלה‬
‫בדעתם הנפסדת וכי יחיו לעולם לא שייך• וא״כ איך לא ראיסמיית עיניהם‬
‫ווש״ה ויחי עוד לנצח • כלו׳ בשלמא אם יחיה עוד לנצח ולא יראה השתת‬
‫מוטב שיבקש רק לישוב זה העולם ‪ .‬אכל אין הדבר כן שהיי כל העולם‬
‫מתים • וזהו כי יראה חכמים ימיתו יחד כסיל ובעד יאבדו ועזכו לאחרים‬
‫קילס • כא רחעי׳ה לומר אם הטפשים האלה עילה בדעתם הנפקדת כי‬
‫כאותו‬
‫‪, ,‬‬
‫\ '‬
‫‪gHft‬‬
‫ד^ימפמריס־ י‬
‫&‪1‬ברי‬
‫סבי‬
‫•אוחי עולם אין השיש כין צדיק לישע כי כמית האדם כן מית הבהמה‬
‫וכל הטענות שכהבכי למעלה לא הועילו כהם • כא עכשיו לומי להם‬
‫וח מופת ראיה חוהכת • והוא כי ה״י אנחנו רואים בעינינו מיום שנכרא‬
‫אדה״ר ועד היום‪ .‬כל הצדיקים שעבי־ו כל כני אדם מזכירים אותם לכרכה‬
‫ומטחים כ‪-‬׳כיתם ואפי׳ ה־שעים מכקשי׳ על עצמם מנית הצדיקי׳ שעכיו‬
‫והכסילים שעמו והרשעים נמחה שמם ואיד זכרם אין מי שזוכרם• ואפי‬
‫יוזכרו כאיזה פעם ״ כל העולם צ־יקיס ורשעים זוכרים אותם לקללה •‬
‫מ׳יש זכר צדיק לב־כה ושם רשעים ירקכ ‪ .‬וזה מיפת ג־יל והכחנה גדולה‬
‫ש הפ־ש כין קודש לחול וכין עמא לטהי־ • יז'׳ש כי יאה חכמים ימותו‬
‫היינו אין בהם רק מיתה דווקא ומיום מיתתם כני העולם מזכירי׳ אותם‬
‫לכרכה ומבקשים רתמים מאתה׳ בזכיתם• וכמו שאמדו רז״ל צדיקים אפי׳‬
‫במיתחם ק־ויים חיים אכל כסיל יכער משעת מיתתם אכר זכ־ם המה‪.‬‬
‫וכיון שהכסיל רואה כך כעיניו כל ימיו• מה ראה לרדוף אחר הכלי העולם‬
‫‪:‬הזה ולהניח עולם העיקרי • ומה שאמ־ ועזבי לאח״ים חילם‪ .‬כלו׳ רבץ‬
‫שע ובין צדיק מניחים חילם לאח־ים שהש יי־שיהם ובא וראה • מה בין‬
‫<יי הצדיק לבני הרשע • כי כני הצ־יק כני העילש מכבדים אותם כזכית‬
‫אכיהם • כמ״ש שזכיח אמתם מסייעתם • וכני הישע כל העולם מבזים‬
‫תם מחמת רשעות אביהם • ואם יש להם לב לכסילים בזה הדבר יתעוררו‬
‫ויכחיני כין עיב לרע • אכל כעיה״ר עת מראית עיניהם מהשכיל לכיתם‬
‫לא ירעו ולא יכיני בתשיכה יתהלכי • ימי גרם להם כ״ז • להיטת הממין‬
‫שנטמעי כהכלי ה;גילם • וכל מחשביהם בהבלי העילם היה דווקא ‪ .‬וזהו‬
‫מ ר ב ם בתימי לעילם משכניתם לדיר ודור קיאו בשמיתם עלי ארמית •‬
‫הכוונת כלי׳ מי גיס להם לכסילים האלה שאינם מבקשים כאיתי‬
‫י‬
‫ם ׳ מפני שתמיר כל מחשכותם ככל עת ובכל רגע אינה כ״א על עסקי‬
‫העיה״ז דווקא • וזהו קיכם כתימו • לעולם • כלו׳ כקיכם שהוא לכם‬
‫אינם מחשבים לעולם כ״א כתימו • שהם ישיכ זה העולם דווקא ומרוב‬
‫נןפשיתם אומרים שזה משכטתם לדוד ודור• ולזה טורחים ויגעים לקנות‬
‫תים יש־ית יכ‪-‬מים • ייקיאי שמותם עליהם • כ״ז מודה שעיקרם הוא זה‬
‫עולם וישיבו • ואינם תשים לאיתי עולם כלל ולא התמננו למה בחר ה׳‬
‫זנישיאל מכל האימות כ״א על עניין עוה״ב • וזהי ו א ל ם כיקר בל‬
‫לב־וקרא‬
‫׳ילין נמשל כבהמות נדחו • כלו׳ ארם היש‪-‬אלי שלו‬
‫קכ״ה אדם• כמ״ש רזי׳ ל אתם רךויים אדם ואין אוה״ע קרויים ארם ומאת״‬
‫הקב* ה קראו אדם וכיבדו ביקר גדול ־ וכ״ז כרי לעשית לו מניחה •שלימה‬
‫איתי עולם והוא לא רצה ללון באותו עילם כככיד זה • שהרי איני עיסק‬
‫מצית וחע״ט • לכן כיין שלא רצז במנותת אותי עולם• כאשר עלה בצבו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ודעתו‬
‫דורש‬
‫‪ wm‬לנפהרים‬
‫טוב‬
‫ידעתי כאשי עשה • כן יעשה לי • וזש׳יח נמשל ככהמית כדמו ״ כלי׳ הוא‬
‫עשה מעשה כהמה שאינה מכקשת רק הנאת עצמה לפי שעה • לכן גם‬
‫הוא כשימית ‪ .‬כמיתת הכהמה כך מיתתי • כשם שהיא אין לה חלק כך‬
‫היא אין לו חלק ימי גדם לי כ״ז להיטת הממון ורדיפת הכל העיה״ז • ההו‬
‫זך־ן דרכם כסל למו יאחריהם כפיהם ירצו סלה • הכוינה היא כיון שכל‬
‫גרמא לרכר זה הוא להיטח הממון כא דהעי׳ה לומר שגם זה הממק‬
‫שעליו טורח כל אלה הטרחות • סיף סיף לא יניח כרכה אחריו • כי‬
‫עינינו הרואות רוכ העשירים שעיקר יגיעתם כ״א לקק הממון• כניהם‬
‫אחריהם שואלים לאחרים ליתן להם או להלות להם י וזש״ה זה דרכם של‬
‫הלהוטים אחר הממון כסל למו דהיי׳ כוטחים כזה העניין של הממון‬
‫ומראים צד זכות כמו שכחכנו למעלה • משני צדדים או אינם עוסקים‬
‫כעבירות כאמת מבטלים תורה יתפלית ומע״ט ואומרים אין עלינו עונש‬
‫מפני שכל עסקינו הוא להחיות נפשיתיט ונפשות כני כיתינו‪ .‬והצד הב׳‬
‫היא שעושים עכירות ומטחים על הצדקה שעושים• וככר כתבנו שדבריהם‬
‫מהכל ימעטו • ואין להם על מה שיסמיכו • ועכשיו כא לומר זה הממק‬
‫שעליו חדרו כל החררה הזאת סיף קיף לא יהט ממנו‪ .‬כי הרי מה שמניתי*‬
‫אחריהם שהם זרעם • כפיהם ירצו סלה • דהיי׳ כפיהם מפייסים ומרצים‬
‫אחרים שיחנו להם או שילוו להם • וא״כ מאי אהני להו כל העמל והטורח־‬
‫שעמלו וטרחו הרי כעוה״ר לא נהנו ממה שקיבצו ובאותו עולם אין להם‬
‫מטחה • יזהי כצאן לשאול שתו מית ירעם וירדו בם ישרים לבוקר וצורם‬
‫מיכול לו הכוונה היא כשם שאלו הלהוטים אחר‬
‫לכלות שאול‬
‫הממין לא היחה להם מניחה כזה העולם מפני חמדת הממין כך כאותו‬
‫עולם לא תהיה להם מנותה כי מלאך המות רועה אותם באכזריות ומוליך‬
‫אותם מדתי אל דתי כשבט עכיתו ‪ .‬ומצינו בדברי רז״ל שכאותו עולם‬
‫מראים לצדיקים שקיימו התורה ומצותיה עונש הרשעים שלא קיימו• וסנה‬
‫מציט ג״כ שכל אחד וא׳ מישראל יש לו חלק כג״ע והלק כגיהנם זכה‬
‫צדיק טטל חלקו וחלק חבירו בג״ע• נחחייכ רשע ניטל חלקו וחלק‬
‫חכירו כגיהנם • וז״ש כצאן לשאול שתו• רהיי׳ אלה הרשעים רועיס כשאול‬
‫כצאן • ותדע מי הוא הרועה שלהם • הוא מלאך המות ‪ .‬וזהו מות ירעם‬
‫ואוי לו למי שהרועה שלו מלאך המות • כי אין לך אכזרי כמלאך המות׳‬
‫וירדו כם ישרים לכוקד • הכוונה כמו שכתכט שהישרים יורדים ליאות‬
‫עונש הרשעים וצערם • ומי׳ש למקד • מלת לכוקר סמוכה היא למלת‬
‫ישי־ים • כלו׳ הצדיקים שהיו ישרים למקד • רהיי' שכל מעשיהם לא היו‬
‫כ״א לעוה״כ שנק׳ כוקר לאפיקי אלה רשעים שכל מעשיהם ללילה שהיא‬
‫מהנס‪ .‬וצורם לכלות שאול מזכול לו כלו׳ אלה הרשעים • צירקס שאול‬
‫מכלה‬
‫בלה איחה ואין להם חלק בעיה׳״כ • וחלף מזכיל שהיה יאיי להם לירש‪.‬‬
‫יורשים שאול• שהיי אם זכו ככד יש להם חלק כזכול שהוא ג״ע• עכשיו‬
‫שנתתייכי • חחת זפיל ירדו לשאול חחתיח‪:‬‬
‫י‪.‬‬
‫ן ‪ $‬ךאלקי"ם י פיה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה • כא דהע״ה לכקש‬
‫י על עצמו ולהורות גס לכני ארם הירך שכה ניצולים משאול • והיא‬
‫מו שכתב כמקים אחר ישנה• כי לא שייך שינצל האדם מיין גיהנם ויזכה‬
‫ג״ע • זיילת כהת־כקיתו כהי״ת המיר ולא יפנה מחשכתו ממנו ככל עת‪.‬‬
‫וכמ״ש דהע״ה שייתי ה׳ לנגיי תמיר כי מימיני כל אמוע • כי אם לא‬
‫יעשה כן הא־ם כהכית שישגה ויתעא‪ .‬וכשיעשה כן ולא יפ‪-‬יד מחשכתו‬
‫מהכירא ית״ש כלל • אפי״ה לא יתלה הגדילה כעצמו ויאמר כמה גכור‬
‫‪:‬״וחסיד אני ק יתלה הכל בחסדו ית״ש שעזיו עליו כמ׳יש ה׳ לא יעזכנו‬
‫כידו‪ .‬וזה״ש אך י‪1‬קים יפ־ה נפשי מיד שאול • ותני והדר מפרש תדע‬
‫במה יפרנו מש זול ‪ .‬כשיעשה לי זאת יהוא כי יקחני סלה • רהיי' יקתני‬
‫לחלקו‪ .‬ולא תהיה מחשבתי ועסקי כ״א עמו• ע״ד שייתי ה׳ לנגדי תמיד‬
‫|ואע״ג דהדכר הזה רההתדבק־ת תלוי כידי אדם • מאחר דהעזר תלוי‬
‫כידי ית׳ חלה הדבר בו ואמר כי יקחכי סלה ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫<ך תירא כי יעשיר איש כי ייכה כביד כיחי כי לא כמותו יקח הכל לא‬
‫ירד אחייו כבודו • הקישיית כפסיקים אלו ני־אים לעין כל • ויתירן‬
‫רכר כשנק״ים מה שכתבו רז״ל• רמי שהוא הולך כדרך רשע• כל המצות‬
‫תורה והמע״ט שהוא עושה ועודנו כי־שעו הכל כאשר לכל ניטלת הסט״א•‬
‫ם שכ כתשובה שלימה כל מה שלקחה סט״א• הכל יתזור לקדושה למקומו‬
‫‪1‬הראשין ולא ירח ממנו נדח‪ .‬וע״ז אמרה הורה ושכ ה' אלקיך את שבותך‬
‫השבי של מע״ט ששבתה השט״א • והנה האדם כשרוצה לשוכ כחשיבה‬
‫מצטער הרכה ואומר שלא יוכל ח״ו להנצל מהסט״א מפני הכח שנתן כה‬
‫במע״ט שהיה עישה ועודנו רשע • ולקחה הסט״א איחס המע״ט • וכזה‬
‫<תגבר עליו ישלטה בו ונכפף תחתיה ולא יופל לצאת מתתת ידיה • לז״א‬
‫דסע״ה • אס נתעיררת לשוכ כתשובהאלתירא כי יעשיר איש כלומר אל‬
‫<ספחר מחמת שנתעשר איש בליעל ממע*ט שעשיח ולקחם ונחגכר כהס‬
‫‪1‬עשית ה־מת ראש לםט״א ‪ .‬וזהו כי ירבה כבוד ביחו • דהיי׳ כל כח שלו‬
‫!הרימו ראש• ובזה תאמר בלבכך שלא תוכל לצאת מחחת ידםאלתאמר‬
‫בן לא תירא מהם • מפני כי לא כמוהו יקת הכל • הכוונה היא כידוע ‪.‬‬
‫י כשהאדם חוטא טחן חיות וכח וממשלה כסט״א• וכשחוזר כתשי' משפיל‬
‫הסט״א ומורידה מגדולתה ומעלתה וזוהי מיתתה• וז״ש כי לא כמויתו יקח‬
‫ה‪.‬כל • דהיינו כשתחזור כתשובה שלימה ותמית לסט״א דהיינו שתויידה‬
‫‪.‬מגדולתה ומעלתה לא קקת הסט״א הכל • ומ"ש הכל דמשמע הא מעע‬
‫מיהא‬
‫)למ‬
‫י‬
‫י‬
‫^•‪.‬־־ •י‪< ,‬‬
‫מימא לוקחת • כך הוא האמת‪ .‬דכדי איותה רסט״א כשאי־ כה מכל מקו& ‪.‬‬
‫כדי שלא תתאבד לגמרי רכך הוא רצינו ית' • וז״ש כי לז כמותו יקה י‪:‬‬
‫הכל יק מעט כיי תיותו‪ .‬ולא ירד אתייו ככורו שהיה לו מתתלה • כי־‪.‬‬
‫הכביד יחזיי לבעליו שחזר כתשובה • והסט״א נתייקנה ממני ולא כשאא )‬
‫כ י נפשו כחייו יביך ויו‪-‬וך כי תיטיכ לך • י‬
‫לה רק כיי חייהה • וזהו‬
‫לא נשאי לו כ׳׳ ת חייה נכש ־עקא• וזהו ‪:‬‬
‫הכוונה היז האיש הבליעל‬
‫כי נפשי כחיי׳ו יברך • ומ״ש ויודוך כי תיטיב לך • רה־י׳ כל כת־ת הסע״א‬
‫כשתחזור כחשיבה אע״ג רפסקת לחייתייהו כעל כרחייהו ענו אמן ומורי׳ י‬
‫לך וזהו ויויוך כי חיטיכ לך‪:‬‬
‫ת ב א עד דיר אכותיו ער נצח לא יראו אי־ • הניונה כזה היא כמו‬
‫שיריע שבקדושה זה גמה מזה וזה מזה כך כשט״א • וכל הגדול‬
‫מחבייו נקיז לו אב • ובא עכשיו לומי יכל שו־ש הסט״א עי עיקיה‬
‫הראשון לא נשאר להם שום הכהה ואוי מצר זה ההדש שחז־ כתשו׳ שלימה;‪..‬־‬
‫וז״ש תנא ע־ דור אכיתיו של האיש השליעל ‪ .‬ער נצח ל־ז יי‪-‬או ‪7‬ור מצ־ זה‪:‬‬
‫האדם שחזי כתשו׳ שלימה• כי כל ככויו והיי־ו שלקחה ההטי׳א הכל תזר לו‬
‫א ל ם כיקי• ולא יבין נמשל ככהמית כדמי־ אח־ שכתב יהע״ה כל חתיכתה ‪I‬‬
‫שכמזמיי זה על בני הדס הלהיטים אכ!ר הממין יאח־ הבלי העילס׳•‪:‬׳‬
‫ובירר בתיכחהו שצייך שיחייי מיים המיתה‪ .‬יבי־י כי הישעים אין להם}‬
‫זכרון עמ הצ־יקיש • יבייר שגם הממין שלהיטים אחייי לא יהני ממני • כא‪/‬‬
‫•עכשיי׳ לימי כי יש כמה כני אים קשי עייף ישימעים כל אלה התיכחית‬
‫ואינם ניתנים לב לשוב כלל ומשליכים היבריס אחריהם יאינם חישש־ם כלל‪v .‬‬
‫בא רהע״ה לימי כי אדם כחיי הקב״ה ינתן כי דעת ינפח בי כשמה•;‬
‫וכ״ז כיי לידע ילההכינן בעמ״תי יתביך • ואם טימטם לכי וסימא עיניו ולא יי׳‬
‫רצה להתכינן כעכידתי ית׳ הדי היה כבהמה ממש • שיינה מכחנת כין טוכ^‬
‫לרע • יזש״ה אדים ביקיר דהיינו ארם שעשאו השי״ת כצלם אלקים וכת]‪":.‬‬
‫בו דעת ינשמה שהוא היקר יחכבוד ולא יבין לא נתן רעתו להתבינן מה בין ?‬
‫ישראל לעמים • זה נמשל כבהמית נימי • דהיינו שיה לבהמה כמו שהבהמה?‬
‫כמיתה א־ן לה שכי כן היא אין לו שכר כמיתו • כאש־ עשה כן יעשה לו<‪£‬‬
‫הוא עשה עצמו כבהמה ולא הבחין בין טוב וכין רע כך היא כאיתי עילם‬
‫יחיה כבהמה • ומה שאמר בחחלה ואדם ביקר כל ילין וכשיף אמר ולא;}‬
‫יכין • הכוונה היא • רמי ־שיש לו דעת וכינה כשיעבור עליו איזה חטא‪?:‬‬
‫ביום • לא ישככ כלילה עי שיחייה וישוב • וישמור עצמו מאותו ייש כךו;‬
‫שלא יבשל באיחו חטא • וכש״א רז״ל אם ראית ת״ח שעבד עבירה ביום*‬
‫אל תהיהר אחריי בלילה‪ .‬מדאי עשה חשובה• ומי שעושה ק יצא מכל^‬
‫נהמה ‪ .‬ומי שאינו עושה כן רק כיוס עוכר עכירות ובלילה לא יקקמן‬
‫ל‬
‫‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫יתעודד לשוב בתשובת חיי הוא כבהמה ש איכס מבחנת כץ טיב לי־ע‪.‬‬
‫?ואפי״ה אם עביי עליו איזה ימים או שטם ויתתרט וישוב כתשו׳ שלימה‬
‫גם זה יצא מכלל בהמה ‪ .‬׳־סיף סיף חיי הכתין כין טוב לי־ע • אכל‬
‫ןגרוע היא מי שכל ימיי בחשך ולח נתעירר ולא התבונן להבדיל כין קיימ‬
‫לחול וכין טיכ ליע• ע״י ־הע״ה כפל הפשיק הזה שני פעמים• כהחלה‬
‫מד ואדם כיקי כל ילין יהייני אם ההים חטא ילא לן ביקיודהיי׳ ש;י‪1‬‬
‫כחשיבה זה נמשל כבהמית נ־־מי כיין שלא הבחין כין טוכ ליע• ואעפי״כ‬
‫אם לאת־ איזה ימים ושנים נתעורר וחזי־ בהשיבה יצא מכלל בהמה אכל‬
‫גרוע היא מי שכל ימיו כת‪:‬ך ולה נתעורי לשיב • זהו שנמשל כבהמות‬
‫יממש לפי׳ כפל פשו־ זה שני פעמים וכתב כשני ול־ז יכין דהיינו םל‪»-‬‬
‫התכונן כל ימיו לחזו־ זהי הנקיא כהמה ממש‪:‬‬
‫‪' £)^t‬י מה כפיישנו מזמי־ זה • יפייש מה ראיתא כגמ׳ דכתוכית וז״ל‬
‫אחינו כני יש־י‪ 1‬תנו לכבכם ל־עת את ז־ת • זהת הית עימרת‬
‫•לעד כתיב היא מששת ימי ביהשית רכים שתי עכ״ל • רלכאירה ה״כיים‬
‫שנויים ומשילשים • אכן כמה שכתבנו יכוא הכל ע״ נ • והוא דהמיהה כ ג‬
‫•בני אדם יודעים שימיתו • אכן ייב כני א־ם כעוה״ר אינם עויתים לרבי;‬
‫;'צדה ליים נסיעתם כמי שטי־חים על הבלי העילם היה• והוא מחזיר‬
‫•־נופשותם יסמיית עיניהם • כי מי לא ידע שעיקר ישיבתי של אדם ו־י־חו‬
‫;״׳הוא איתי עילם ‪ .‬וזה העולם דיך עראי יהעכיה כעלמא ‪ .‬יאיך‬
‫האדם העיקי ויתעסק כטפל • ואם נחטמטם לכי כל כך עדשסיכ־ שבייתו‬
‫עולם אין הפ־ש כין צ־יק לישע • יק כמיתת הכהמה מיתת ההדס• ול כא‬
‫צא שב־ ולא עינש היי הוא רואה בעיניו מיום שנכיא'העולם ועי היים‬
‫הזה כל הצ־יקיש שעניי בעילם מזכייים איתם כני העילם לביכה יביטז־ם‬
‫בזכיתם ימכץשים רשמים מאת הקכ״ה בזכיתם • יהישעים שי‪:‬ם י ת‬
‫‪ %‬נאבד ‪ .‬ולא לחנם נקבע דבר זה• אם לא שתאמי־ כודאי דודהי‬
‫; באיחיעילם יושבים כחיים הנצחיים‪ .‬ולפיכך אפי׳ במיחחם קייאים‬
‫וגהכי נזכיים תמיד לברכה • והרשעים כמיהת הבהמה לכיכר משמתו‬
‫אכד שמם וזכרם‪ .‬וזה״ש אתינו כני יש־אל תנו לכככם לדעת את ז זית י‬
‫(־‪':-‬סיא המיתה• ודהיינו לא תתנו לכככם כ״א עמה להכין ציה מי־י יים‬
‫^ביומי לא כשאר בני אדם שווכיים המיחה כפיהם ואין עושים לה הכנה‬
‫זצייכים אתם לדעת כי כן ראוי להיות כי אפי׳ הטפשיש יודעים שהמקים‬
‫־עסוא עיקר דירתו של ארם• לאותו מקים הוא עושה לו הכנה מיוכה־‬
‫*המקום שהוא עובר בו דרך עראי איט נעשה לו רק הכנה מועטת •‬
‫ייזלזיא זאת היא עומדת לעד• הכוונה היא המיתה שנקיאת זאת • היא‬
‫סעומדת לעד • דהיינו כשימות האדם שם היא העמידה והישיכ העיקרי‬
‫והתדירי‬
‫יגיח‬
‫י"‬
‫יעי־‬
‫דהכ‪-‬ייזים‬
‫חיים•‬
‫ךןךש‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫‪.‬טול‬
‫והחדירי • וכיין שהוא העמידה העיקיית • לה צ‪-‬יך האדם לעשות הכנא‬
‫מדוכה • והל ישיאך יצרך שכשימית ה^דם ‪ .‬ימות כמיהה הכהמה • וליכא‬
‫לא שכר ולא עונש‪ .‬לז״א נתיכ הוא מששת ימי כראשית‪ .‬רכים שקו‪.‬‬
‫הטונה • כמו שכתכנו למעלה • דאית יסימן גדיל הוא דמיום שנכיא העולם‬
‫עד היום הזה כל הצדיקים שמתו בני העולם מזכייים איתם לטובה •‬
‫ולזכקביס רחמים כזכיחם מאת ה׳ וכויאי דתיים הם באותו עולם יחשיכים‬
‫להני המקיס לעשית רצונם • והרשעים אכר שמם ונשכת זכרם א״כ כעל‬
‫כרחך צריך אהה ליחיד מן המיתה ולעשות לה הכנה כראוי ‪:‬‬
‫‪ 31Hf‬נבוא למהמר הנצכ פתח השערלעולם ירגיז אדם יצה״ט על•‬
‫יצה״ר • הכוונה הצד המעולה ככפייה יצהי׳ר הוא שיחשוכ ארם‬
‫ככל עח שהשכינה כנגדי • ובמ״ש שייהי ה׳ לנגדי חמיד כי מימיני כל אמוט•‬
‫דהיינו כשאשיב השם נגדי תמיד היא ביכה רמימיני כל אמוט• שהוא צד‬
‫יצה״ט • וזה״ש לעולם ירגיז אדם יצה״ט על יצה״ר• וכיצד הרמתו• היא‬
‫שישים ה' נגר עיניו תמיר וזהו הצד המעולה• ילהכי אמר אי אזיל מוטב‬
‫דהיינו זהו הדרך יוקר טוב • ואי לא יעהיק בחירה • פי' ואי לאו כר הכי‬
‫דהיינו שאינו מן כח החסידים שמשימין ה׳ נג־ם תמיד • יעהוק בקורה •‬
‫דהתירת מחשק כחי של יצה׳יר יוקר מכל דבר ׳ אי אזיל מיטב • דהיינו גם‬
‫זו דרך טיכה • אכל אינה כמדרגה הראשונה • ואי לאי כר הכי שאיני בעל‬
‫חורה יקרא ק״ש י אי אזיל מוטב גם זו דרך טוכה ׳ אכל אינה כמדרגה‬
‫השניה ומכ״ש כהאשינה • ואי לאו כר הכי הוא שאינו יידע אפי׳ ק״ש‬
‫יזכיר לו יום המיחה • דגם כזה נכנע היצה״ר • וכזה יעשה חיקין לעצמו‬
‫כדי שיזכה לעיה״ב עולם שכולו מנוחה וחיים בילא״ו יילת״ו‪:‬‬
‫י‬
‫דרוש‬
‫ז׳‬
‫ד־ינפטריכם •‬
‫|‪j‬‬
‫לנו גדיל ממשה שלא נתעסק כו אלא המקים שנא׳ ויקבור איתו בגיא‬
‫לא על משה בלכד אמרו ״ אלא על כל הצדיקים שנא׳ והל! ל ך צדקן‬
‫ככור ה׳ יאספך עכ״ל‪:‬‬
‫גלולים צדיקים כמיתחם יוחד מכחייהם על אחת כמה וכמה• טובה‬
‫כפילה ומכופלת צפונה ותתומה‪ .‬עין לא ראתה אלקים זולקן‬
‫באותה שעה נתקיימה • שם עומדים לכלך בהיכלו בית קיס הקדשי‪0‬־‬
‫פנימה י לחזות בטעם ס׳‪:‬‬
‫גדולים‬
‫פני‬
‫חף‪#‬‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫י‬
‫׳טיבי‬
‫סה‬
‫•‪5‬ד‪1‬ל ם צ־יקים במהפכים מדח היין למדת הרחמים• קדושים אשד‬
‫כהרץ ומעשיהם מגיעים לשמי מרימים • המה הגבורים אשר•‬
‫‪.‬מעולם מתגברים על יצים אשוריים לעישי׳ם לאומיים ‪ .‬לכן יוכו לנחלת‬
‫עילמים • הנה כתלה ה׳‪:‬‬
‫גדולים צ־יקים שכל מגמתם לתקן נשמה נפש ורית ‪ .‬כל מה שנדחו‬
‫בזה העולם כאותו עולם שם יניחו יגיעי כת • שם ימצאו‬
‫השקט וכעת כלי הפשק מרגיע ומטח • מעשיהם הטובים יעלו ל^יח‬
‫טתות • אשה לה׳‪:‬‬
‫גדולים צדיקים בוונים ויושבים לפני שפינה • מניחה נכונה כישיכה‬
‫עליונה • שמה ישכו כסיות להכין דעת חכמה וכינה ־ תורה‬
‫על אמתתה סירה סתרה ומצפינה • פנים כפנים דכי ה׳‪:‬‬
‫א י ת א כמדרש כשעה שהצדיק יוצא מן העולם שלש כתות של מלאכי‬
‫השית יוצאות לק־אתו א׳ אומרת יבוא שלים • וא׳ אומרת הולך‬
‫נכיחו • וא׳ אומרת יניחו על משככיתם • עכ״ל‪:‬‬
‫־‬
‫‪?*V‬להעיד מפני מה שלש כתות לא פחית ולא יותר יהיה די כאתת‬
‫ותהמר מה שאמו הש״יש • ותי למה השלישית אומית יניחו עצ‬
‫משככיתם לשון רכים‪:‬‬
‫^ א פ י צ ר לתי־ץ כהקרים כידוע מדכיי ה׳שב״י ע״ה דהצ־יק שזיכהו‬
‫הקב״ה זיכה לנפש דוח כשמה־ וכשנפטר לכית עולמי• הנשמה‬
‫עולה לג״ע העליון • והיות בג״ע התתתין• והנפש כשארח עם הגוף בקבר‬
‫־‪.-‬עד שיכלה הגיף והולכת למקים הראוי לה • ולפיכך כשהתדם ייצא מן‬
‫•העולם והוא שלם כני״ן• כאית ג׳ כתית של מלאכי השי־ת ומבש־ית איתו‬
‫*‪.‬הראשונה מכבדת איתי על הנשמה ואומרת לו יכא שלים• לפי שמקום‬
‫נשמה עליין יגדיל על כולם שהוא כ ג״ע העליון • לכך מכשית איתי כת‬
‫?‪:‬הראשונה יבא שלים לגן עין העליין שנילי שלים • והכת השנייה מכשרת‬
‫אותי על הדיח והימית לי הילך נכיחי • דהיי׳ שילך הרוח לג״ע התחתין‬
‫‪1‬םהוא מכת ג״ע העליון • והכת השלישית מכשרת איתי על הנפש והגיף‬
‫שנשארי׳ בקב־ שגם הם יהיו כמנוחה וכביר‪ .‬לפי' אמר ימחו על משככיתם‬
‫??לשין רכים• יזהו אפשי כוינת הכתוב ונחך ה׳ חמיד והשביע כצחצחית‬
‫‪ ,‬נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן ריה וכמוצא מים אשר לא יכזכי מימיו•‬
‫להכוונה היא רכל הכתוכ הזה כשר־ה לצדיק על מנותת כל חלקיו הנפש‬
‫;;והגיף וה־וח והנשמה • וזהו וכחך ה׳ תמיד היא המנוחה שבאותו‬
‫*עולם שאין לה הפסק כלי שום יגון ואנחה ודאגה • לפי שהעיה״ז אפי׳‬
‫יהי' האדם כי כהשקט וכטח אין מטחחו מנוחה שלימה• שכהגיח משתנים‬
‫העתים והזמנים עתים לעובה עתים לרעה • עת בריא עח חילה • עת‬
‫רעכ‬
‫)ל ג(‬
‫י‬
‫;‬
‫‪?m‬מפטרים‬
‫טוב‬
‫‪8‬‬
‫יעפ עת שנע י עת שמחה עת יגון וכיוצא ‪ .‬נמצא מנוחת העוה״ז אינמ‬
‫מנוחם שלימה • אכל כאותו עילם אין שיטי כלל• לפי אמי וכחך ה׳ תמיד‬
‫מניחה שהיא תמידית כלי הפסק • לאפיקי מניחח העיה״ז שאינה מכיתת‬
‫תמיד • והשכיע כצחצחות נפשך היא הנפש • ועצמיחיך יחלק הוא הגוף‬
‫שעם הנפש • והייח כגן מה הוא היוח שהילך לג״ע התחחין יכמיצא מים‬
‫הוא ג״ע העליון שעילה לו הנשמה • ולפי שעיקר ג״ע החחחין הוא מן‬
‫העלי ין • לפי׳ קיא לעליון מוצא מים • ומה שאמר כגן וכמוצא ככיף‬
‫הדמיון • הוא לפי שהצדיקים כג״ע התחתון והעליון אינם שוים כמעלה ״ •‬
‫כמ״ש רז״ל שכל א׳ נכוה מתיפתו של חכידו• לפי׳ אמר כגן רהיי׳ כיושכים‬
‫בגן כמוכתר שבו י והיא שא׳ דוה • וכמיצא מים כיושבים כמוצא מים‬
‫כמובחר שבו והוא אש־ לא יכזבו מימיו‪:‬‬
‫‪5^$‬ו יאמר כאופן אחר כהקדים מה דאיתא כזוה״ק ‪ .‬דכל צדיק וצדיק‬
‫ע״י מעשיו הטובים שעושה כימיו מהם כעשה לו מלכוש לנשמתו‬
‫כשמגעת לג״ע התתתץ כמו שפי׳ על ואכי־הם זקן כא בימים • דהיינו‬
‫במע״ט שנעשי כימים • והנה כשהנשמה יוצאת כאה כת ראשונה ומכשיתח‬
‫יבא שלים ‪ .‬רהיי׳ שכל ימיך הם כשלימות כלי פגם • ושלום הוא לשק‬
‫‪ ,‬שלימיח• ידהיי׳ שיש לה מלכיש מאותן הימים מוכן כג״ע התתתין להתלכש‬
‫בו • ומחמת שמא תפחד ותאמר דכיני כיני עדם כיאה לג״ע יפגעו כה‬
‫מלאכי חבלה וישלטו עליה ח״ו • לזה מכש־ת לה כת שנייה הולך נטחו‬
‫דהיי׳ שתלך למישרים ואין שטן ואין פגע רע ‪ .‬וכשמגעח לג״ע התתתון‬
‫באה כת שלישית ומבשרת אותה עכשיו תתלבש כחליקא דרבנן ־ ושניהם‬
‫המלבוש והנשמה תנוחו על משכביתיגס‪:‬‬
‫או יאמי באופן אחי־ בהקרים מיש יז״ל• דכמה צדיקים עוברי׳ בגיהנם‬
‫העכרה בעלמא ולא מתמת עצמם רק להעלות משם נשמות הרשעי'‪.‬‬
‫שהרהי־ו לעשית חשוכה ולא הספיקי לעשיחה כפועל עד שמתי • והם׳•־‬
‫נידונים כגיהנם עד שיעכיו איזה צדיקים שם ומרךכקים כהם ועולים•‬
‫והצדיקים שבחייהם היו משחרלים להחזיר הרשעים כהשיכה ולזכות את‪,‬‬
‫הרבים אפשר גם כמיחהם הקב״ה מגלגל זכיח זה על ירם ומעבירם‬
‫בגיהנם כדי לתעליח הרשעים שהרהרו חשוכה ויזכו על ידם ואעפ׳יי שיש‬
‫צער מועט לצדיקים בעוברם שם • מ״מ יש להם נתת רוח ורצק טוב‬
‫כשכיל זכית הרשעים • והנה ידוע שגיהנם מכוון כנגד ג״ע ו כצאת הצדק‬
‫מהעוה״ז כאה כת ראשונה ומבשרת אותו ואומרת לו יכא שלום דהיינו‬
‫יבוא למקום שלום שהוא ג״ע • שם תחי׳ מטחתו וישיבתו • וכת שטיה‬
‫באה ואומרת לו הולך נטחו ״ דהיי׳ צריך שתלך נוכח ג״ע שהוא גיהנס‬
‫י ילך למס­‬
‫תחילה• וכדי שלא יהיה לו שום חשש חיו שמא מחמת‬
‫‪,‬‬
‫ע ו נ‬
‫באה‬
‫דורש‬
‫**זמלנפמרים‬
‫טוב‬
‫ג גאה כת שלישית וממדי! אותו • דחעבי״ם זו כיי שיחדבקי כך סיסע»^‬
‫‪^;':‬סדהיו חשיבה ותעלה איתם ויזכו כשכילך• יזהו יניחו על משככיתם ‪.‬‬
‫ו^יםיי׳ הרשעים יעלו עמך ויזט ויניחו גם הם על משכביחם • וכשירה‬
‫)זגוובה וגדולה היא זו לו• שהקב״ה גלוי ויריע לפניו שנחת רוח‬
‫ורצי! טיב ישמחה רכה יש לזה הצ־יק כזכות הרשעים ‪:‬‬
‫•‪.‬‬
‫^‪ rfiJJ‬אפש~ לפ״ש מ״ש כתהלים מזמור לדודה' ריעילחאחסד בנאות‬
‫דשא ייכיצני על מי מניחות ינהלני נפשי ישוככ ינחני וכו ‪:‬‬
‫‪ PUttHf‬היא דדהע״ה היה טהר תמיר שלא להסיר מחשכחו כלל אפיי‬
‫רגע א׳ מהי״ח וכמ״ש הוא בעצמו שויחי ה׳ לנג־י תמיד כי‬
‫מימיני כל ה מ ו ט • ודהע״ה ירע האמת העיקיי כמה שהנהיג הקב״ ח‬
‫) ע ו ל מ ו • בהקכ״ה הוא היועה את כני העולם כצאן וכמו שהצ‪-‬ן אם אין‬
‫־;•ילהם רועה שיודע להיכן יוליכם כרגע י א ב ד ו ״ כך אם ח״ו נסתלקה‬
‫?;השגחתו < מכני העולם כיגע א׳ יאכדו• וכמו שהמעה משגיח כצאן‬
‫להטיכ להם • כך הצאן שהם כני אדם צריכים לידע המעה ולעשות יטנו‬
‫'עוזהו עיקי העכורה כשידע הארס שהרועה אוחו משגיח כו ככל עת וככל‬
‫‪ k‬רגע • כויאי שימש ויכלם ממנו ויעשה רצונו ולא יטה ימין ישמאל*‬
‫?‪.‬־וזם״ש דיע״ה ה׳ רועי דהיינו אני מחשכ תמיד שהשם היא הרועה אותי‬
‫^ומשגיח כי • וכיה אני כוש וירא מלפניו ועושה רצינו תמיד • וכיון שכן‬
‫^‪.‬בודאי שלא אחסי כל טוכ לא כעוה״ז ולא כעוה״ב• וזהו לא החסר‪.‬‬
‫‪ £‬ובלכתי לאיתי עולם מובטחני שבנאות דשא ירכיצני שהוא ג״ע התחתון־‬
‫|‪5‬עצ מי מניחות ינהלני הוא ג״ע העליון־ גם כי אלך כגיא צלמית היא‬
‫‪£‬גיהנם דהיי' אף כי הוליכני לגיהנם מובטחני שלא מחמח חסרוני הולכתני‬
‫<‪0‬ם כ״א לזכית את הרשעים שהרהרו חשוכה ולהעלוחם משם • אכל אני‬
‫ברי שס • לא אירא רע • שלא יגיע לי שים נזק • והטעם כי אחה עמדי •‬
‫‪&>1‬פי' בלכתי שם אתה עמדי• ואדרבא הרמה גדולה עשית לי בזה שכמקים‬
‫&‪0‬יש השכט והנקמה שלך י שמה עשית לי משענת וסמיכה ״ וכל העולם‬
‫‪#‬יואים ותמהים שהרי כל מי שנכנס לגיהנם נכנס כ״א לירון בעונשים‬
‫‪4‬קשים ־ ואני נכנסתי לטובה • כי לא נכנסתי כ״א להציל אחרים ואני לא‬
‫‪*£‬גי ע לי שום נזק • וזם״ש שבטך ומשענחך המה ינחמוני • דהיינו כמקום‬
‫&שם שכטך‪ .‬שמה עשית לי משענחך• ולפי' זאת היא נחמתי• היסיף עוד‬
‫אמר תעמך לפני שלחן נגד צוררי• הכוונה כזה• שהישעים האלה שסרהיו‬
‫השובה והיו טבועים כגיהנם היו חלק ההט״א • וכשיעלו משם חזרו לחלק‬
‫הקרושה • הה״ש תערוך לפני שלחן נגד צוררי דהיינו הרשעים האלה שהיו‬
‫!מאכל להט״א והיו כשלחנם שהיא גיהנם חזרו לשלחן הקמשה שהוא ג * ע ‪.‬‬
‫‪ w‬תערוך לפט שלחן שהם קלה הרשעים שעלו עמי חזרו לשלחני שה<‪$‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫• שולחן‬
‫דורש‬
‫טוב‬
‫דרוש לנפטדם‬
‫שולחן הק־ש שהוא ג״ע‪ .‬וזה נגד צודדי שהם הסט״א שהיו בחלקם ויצאו?‪-‬׳‬
‫מהם• ומ״ש רשנת כשמן ראשי כיסי מיה• לפי שמצינו כרשעים הנידונים••׳‬
‫בגיהנם נאמר עליהם הנה סעדת ה׳ חמה יוצאה סעי מתגייר על ראש‬
‫רשעים יחול ־ ושותים ג״כ שם כיס ההרעלה‪ ,‬ואמ‪ -‬דהע״ה תעפ״י שאני‬
‫עוכר שם לא יחיל על ראשי כמו הרשעים ולא אשתה מה שםית־ם הרשעים‬
‫רק ישנת כשמן ראשי וכיסי רדה ‪ .‬אך זאת אני מבקש מלפניך עוכ וחשד‬
‫ירדפוני כל ימי חיי שאהיה מתעסק כל ימי לעשית טוב והס־ לשמך• וכזה‬
‫מובטחני שאשכ ככיח ח׳ שהוא עוה״כ לאורך ימים•‬
‫‪<4‬ן יאמר כאופן אחר כהק־־ים דחוכה על כל כר ישראל להתפלל ג'‬
‫תפלות ככל יום ויום שחייח מנחה ערכיה • וזהו עיקר העכורה'‬
‫שבמקום הקי׳כן‪ .‬ועיקר התפלה תלויה כלכ כמ״ש ולעב־ו ככל לכככם‬
‫ודדז״ל עבודה שכלב זוהי תפלה ועוד קראוה רז״ל דברים שעומדים ברומו‬
‫של עולם • ומעלת התפלה אין אתריה ‪ .‬וכמי שגילה הרשב״י ע ה כזיה״ק‬
‫ולפי כשהצ־יק יוצא מן העולם יוצאות ג׳ כתוח ל ל ' לק״יתי לבשר"‬
‫אוחו כנגד ג' העלית שהיה שומר כראוי• א׳ אומרת יכא שצום• כנגד‬
‫תפלח שחי־ית • שזמן תפלת שחרית הוא עח החסד יהייחמים והשלום •‬
‫ולפי׳ אומיה לו יכא שלים כנגד הפלח שחרית שהיא כעח שלים וכח שכייה‬
‫אומדח לו הולך נטחו כנגר תפלת מנחה שהיא כעת הדין וצייך האדם‬
‫להיות זהיר כה כיוהר כמ׳׳ש כגמ׳ לעולם יהא ארם זהיר בקפלת המנחה•‬
‫כיון שהוא עת הרוגז צייך ההדס ליזהר בה שלא יהיה עליו קיטרוג מלמעלה‬
‫ולפי׳ מכשיית אותו כת שנייה בזה הלשין הולך ככוחו • והכוונת היא שכל•‬
‫מי שאיני נשמר ממצית עשה ומל״ת ירא תמיד מבעלי דינים ומקערגים‬
‫ונתבא אל המקימית המיסתיים ואיני יכיל לילך בקימה זקיפה • וכפרע‬
‫מי שאינו זהיר כתפלית וכפיט מן הפיט מי שאיני זהיר בתפלת המנחם‪.‬‬
‫שהוא עח הקטי־וג • וזה הצדיק שהיה זהיר כחפלח המנחה מכשרת אותו‬
‫כת שנייה הולך נכיחו רהיי׳ שילך בקימה זקיכה ביר רעה נוכח המקטרג‬
‫ואין מי שיוכל ליגע כו כלל • וכנגי• הפלת עי־כית שהיא בזמן השכיבה^‬
‫מכשרת אותו כת ג׳ ינוחו על משכביהם הם הנפש והרוח והנשמה • כשם‪:‬‬
‫שבתיים לא היו שיככים ער שמתפללין הפלת עי־כית כי־אוי • לכן גם קם‬
‫עכשיו ינוחו על משככיתם מניחה שלימה מניחת שלים השקט וכטח‪. .‬‬
‫)}]‪ V'S‬יפייש הכתיב יהכיאיחים אל הי קדשי ושמחתים ככיח תפלתי‪,‬‬
‫עולותיהם ווכחיהם ליצון על מזכחי כי כיתי כית תפלה יקרא‬
‫לכל העמים•‬
‫א ‪ ^ 9‬ר דהכחוכ הזה נאמר על שומיי החפלה כראוי• והנה עוה׳״ב ראוי‪:‬‬
‫להקרא כית תפלה• לפי ששם צדיקים יושבים ועטמתיסם‬
‫בראשיהם‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫‪tjhfi‬‬
‫דדושלנפמדם‬
‫טוכ‬
‫‪TD‬‬
‫&די>שיהם ומפאיים ומשבחים להקכ״ה • לפי' ראוי להקיא בית תפלה• ולמם״‬
‫אמד על מקיימי תפלה • והביאיתים אל חי קישי הוא עוה״ב ושמחתי©‬
‫‪ pnri‬תפלתי חית כמי עיח״ב הנק׳ בית תפלס • עולותיהם מבתיהם ליצון‬
‫על מזבחי הם תפציחיהם שהיו מתפללים שהם כמקים עולות הבתים‬
‫פמ״ש ונשלמה פייס שפתינו • כל תפליחיהם לי־צין על מזבחי כחקבלו‬
‫לרצון לפני • וחזר ונתן טעם כי ביתי כיח חפלה ראיי להקרא בית תפלה‬
‫דהיי׳ עוה״כ הוא שראוי להקיא בית תפלה •‬
‫אן יאמר כאיפן אח* כהקרים רירוע רכל צריק וצדיק יש לו שי׳י עולמית‬
‫כמ״ש להנחיל אוהכי י ״ש‪ ,‬עוד כחכו המקוכלים זי׳ל רה״ן רבוא‬
‫עולמית זוכים יעילים צייקים גמורים מה שאין מלאכי השית זוטם לעלות‬
‫שנא׳ היין לה׳ אלהיך ה״ן כגימ׳ חמשה וחמשים רכוא ‪ .‬עוד מציע י״ת‬
‫אלפי רמקכלי יפי שכינה‪ .‬כמ״ש סכיכ שמנה עשר אלף • יהצייק ה^מוד‬
‫וכה לכל אלה • וייצאית ג׳ כתית לפניו ומכש״ית איתי • כח ראשונה מבשרת‬
‫‪£‬וסו ייבא שילום י״ת י״ש דהיי׳ י״ש עולמות שזוכה לי״ש עולמית‪ .‬כת‬
‫שניה מכש״־ת תיתו הולך ניכותי ר״ת ס״ן חם חמשה וחמשים רכיא עולמית‬
‫קימוזיס כה״ן לח׳ אלהיך שזוכה זה הצדיק ועולה להם • כת שלישלת‬
‫מבשרת אותו י׳כיחו ע׳ל מישגביתם דהיי׳ שזונה ויישב לפני השכי׳ וזה‬
‫רמוז כרי׳ ת י׳ניחו על מ׳שככיהם י״ח עמי • רהיי׳ כך אומר לו הקב״ה‬
‫עמי תהיה שזוכה ויישב לפני שכינה •‬
‫יאמר באופן אחי בתקדים מה ראיתא במדרש ‪ .‬רבשעה שיצה הקב״ה‬
‫לכייא את •האדם גמלך עם ר׳ כתיח של מלה״ש • חסד ויזמת צדק‬
‫ושלום‪ .‬חסד אמר יכרה שכולי מלא חסרים• אמת אמי* אל יברא שכילו‬
‫מלא שקיים • צדק אמר יברא שכולו מלא צדקית • שלים אמר אל יכרא‬
‫שפגלו מלא קטטות • מה עשה הקב״ה השליך אמק ארצה שנאוהשליך‬
‫אמת ארצה ז׳כרה אח האדם • והיה ככל עת שכני ישראל עושים רש״מ חפי‬
‫&ח אמת ושלים שכךערגו יאמרו ‪ k‬יברא מודים ומשבחים להקב״ה ואומרים‬
‫יפהמ־חת יפה עסיח‪ .‬וכשאינם עושים רצינו של מקים‪.‬מקטי גיס ‪1‬אומר<&‬
‫הלא דה הדכר אשר דכרט אליך לאמי לא יכיא• ולפיכך אמיו בגמ׳ שאני‬
‫?מומן ביתמ״ק ־דחפי׳ מלאכי שלום ככי שנאמר מלאכי שלום‪.‬מד יבכיון •‬
‫ש לדרךק מאי אפי׳ מלאכי שלים דקאמר מה נשתנו אלו משאר המלאב״ם‬
‫א ־ודאי דםם קיטרנו בשעת הבריאה • ‪.‬ואמרו לא יברא • ומהראוי דכשעת‬
‫מחגתכן •ישמחו‪.‬מאחד שנתקיימו דבריהם א ףו אל יכי־א • •לד״א דכםעק‬
‫ק&ורכן שיאו כל‪,‬הנקמה והצער שאירע‪.‬לישראל אפי׳ הס פכ< • ום‪$‬ה ‪Jk£‬‬
‫&מר משעת עטיהז הצדיק אפי׳ מ אמת וכת שלום מודים •לו ומשבחים‬
‫‪#‬מו ומקבלים נפכיו ואומדים לו דבשכילך ונשכיל צדיקים במוחך י יפק בניא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫)לח‬
‫מ‬
‫הקנייה‬
‫ןץף^‬
‫דרוש מפטרים‬
‫טוב‬
‫הקכ״ה ויפה עשה • וזהו שמבשרת אותו כת ראשונה יכא שלום • אפי׳ כתי‬
‫שלום שקיערגו עציך כשעת הכייאח • עכשיו יכוא לקבל פניך כשמחת •‬
‫וכת שניה מכשית אותו • גס כת אמת שדכריו כיכרי שלום כשעת הבריאה‬
‫גם הוא יכא לקבל פניך כשמחה• וזהו הולך ככוחו• דהיינו אותו שהולך‬
‫נכותו של שלום שהיא אמת שדבריהם היו א׳ כשעת הכריאה ששניהם אמרו‬
‫אל יברא גם הוא יכוא לקכל פניך‪ .‬וכת ג׳ אומרת לו יניחו על משככיחם‬
‫דהיי׳ כל ארכע כתוח עכשיו ינוחו על משככותם דהיי' על מנוחתם • וחדי‬
‫כחיח הם חסר ואמת צדק ושלום כולם כצדיק זה •‬
‫‪ 1‬א ג ב זה נכיא פסקי משלי מפירשים אצלי על אופן זה • כני תירתי אל‬
‫תשכת ומציתי יצר לכך כי אידך ימים ושנות תיים ישלום ייסיפו לן‪.‬‬
‫חקר ואמת אל יעזבוך קשים על גיגרותיך כתבם על לוח לכך ‪:‬‬
‫והנה משלי כשמו כן הוא כולו משל ללמד רעת לכני ארס ־ והמשל כאן‬
‫הוא זה• שמצית הקב״ה שציונו ותורתו הוא משל למלך כ״ו ששלח‬
‫לאומן א לעשות לו כלי א׳ כהכרת האומן יעשה הכלי ההוא‪ :‬כי מצית‬
‫המלך היא • ואפי׳ יביא איזס ארם אלם כעל זרוע וישביע לאומן ההוא שלא‬
‫יעשה אוחי כלי למלך• לא ישמע האומן ההוא לאלם ההוא ויפייסנו וישחידנו‪.‬‬
‫כדי לעשות רצין המלך • וכ׳יז אפי׳ אם יעשה האומן ההוא הכלי בחנם״‬
‫מכ״ש אם המלך טחן לאומן ההוא שניו• דהשתא יש לאומן ההיא שתי‬
‫מוכות חרא שעשה רצון המלך • ותדא שלא הפסיד שכיו • מכ״ש אם נתן לו‬
‫בשכיו כפלי כפליים • וגדולה מכל זה אם יש לו לאותו אומן איזה א מקרובי‬
‫המלך שיכא איתו ומצפה אימתי יגיד עליו רע למלך • וכשרואה עכשיו‬
‫שהאומן הזה הכיא הכלי ההוא למלך וקבלו המלך כסכר פנים יפות• יאמר‬
‫הקרוב ההוא השינא את האומן מעתה לא נשאר לי שים שנאה עם זה‬
‫האומן ולא לדבר עליו רע למלך • כי הרי המלך קבלו כספ״י וקרבו ואהבו•‬
‫גם אני אעשה עמו שלום וארכי עליו טוב למלך נמצא זה האומן חרוית‬
‫כמה טיבית • עשה רצין המלך ונעשה אוהבו • ולקח שכרו כנפלי כפליים•‬
‫ושונאו נעשה אוהבו • זהו המשל • והנמשל המלך הוא ממי׳ה הקב׳יה י‪:‬‬
‫והאומן הוא האדם • והכלי שניתן לו הקכ״ח לתקן היא התירה והמצית י‬
‫והאלם המונע הוא יצה״ר • יהשכי־ שנותן לו הקכ״ה אין לו קז כעולם שכולו;‬
‫ארוך • והשינאים שיש לו לאדם הס כת שלום וכת אמת שקיטרגו בעת?‬
‫הבריאה ואמרו אל יבאר• כשאין אדם עושה רטט של מקים חוזרים לקטמגם‬
‫ואומרי׳ הלא זה הדבר אשר דברנו‪ .‬וכשעיש' רש״מ אומרי׳ יפה בראת יפה עשיק!‬
‫‪ 0 1‬ח יפורשו הכתובים• כני תורתי אל תשכח• ומטחי• הקב״ה מצום‬
‫לאדם ואומר לו כך • בני דע מי מצוך הלא אני אכיך הוא‬
‫‪'_.‬‬
‫מלכך ומצוך לעשות תורתי ומצותי‪ .‬ומי מונע אותך יצר לכך • לפי בתמ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫דורש‬
‫טמד" &‪n‬‬
‫רמש־ ינפטדיס~‬
‫חסר • לרמוז על יצה״ר שהיא המינע • וכיין שאני מלך עליך ועליו •י‬
‫בהכרח וחוכה עליך שתרחנו כמה שחרצה • ורצוני הוא העיקר • וכ״ו‬
‫י׳ תעשה כחנס מחמס גזיחי שאני מלך ־ אכל דע לך שהשכר שאני נוחן־‬
‫לך אין לו קץ וקצכה • וזהו כי אורך ימים ושנית חיים כעולם שכולו אתך‬
‫ולו חיים • זאת יעו״ אפי׳ המקט־גים שהיו לך שהם שלים ואמת • עכשיו‪.‬‬
‫יחזרו סניגורים ולא יאמרו עליך כי אם עוכה • וזהו ישלום שהם כת שלים‬
‫עכשיו יהיו נוספים עליך ויהיו שלום ואמת כחס‪ • :‬וזהו תסר ואמת אל•‬
‫יעזביך מדקאמר אל יעזכוך ולא קאמר אל תעזוכ‪ :‬מזה משמע דעל כת‬
‫שלום וכת אמת מדכר שגם הם יתזרו ככת תסד ויסכימו ללמד עליך זכות‬
‫וטובה • וכיין שכל חעיכית האלה תריית ־ קשרם לדכרי תורה ולמצית‬
‫• על גרגרותיך וענרם על לית לכך אל תסית רעתך מהם ככל עת •‬
‫אן יאמי־ כאופן אתר על עניין ג כהות ״ כהקרם מה ראיתא כגמ׳ כד‬
‫?עיך ר׳ אכהו אתזיו ליה תליסר נהרי דאפיקמונא דכייא תמה ואמר כל אלין­‬
‫דאכהו ואני אמרתי לייק יגעתי לתוהו והכל כתי כליתי׳ אכן משפעי את‬
‫ה׳ ופעולתי את אלקי עכ׳יל • וככר דשו כיה רכים ‪:‬‬
‫•אלההיו כעבדים המשמשין‬
‫‪y‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫את הרב על מנת לקכל פיס אלא הוו כעבדים המשמשין‬
‫את הרב שלא ע״מ לקכל פרס וכו׳ • והכוונה היא כידוע שאין מעלה‬
‫במעלת העוכר מאהבה שזו היא השלימית הגמורה שאין אחייה שלימות‬
‫*בזה נשחכח אכרהם אע״ה כמ״ש זיע אכל־הם אוהכי • כאמת לא תהיה‬
‫האהבה מחמת העוב המזומן לו רזו אהבה גיועה היא שאם היה יודע‬
‫‪,‬י שאין טוכ מוכן לו לא היה אוהכ • וכמ״ש התנא ע״ה כל אחכה שהיא‬
‫• תלויה כרכר כטל רכר בעלה אהבה ושאינה תלויה כרכר אינה כעילה‬
‫לעולם • רק האהכה האמתית היא שאינה תלויה כשום רכד רק יתן אל‬
‫‪ :‬לכו שהי״ת ויתעלה ככיד הדר מלכיתו • כרא העולם וכרא כל הצריך‬
‫לו• וכרא אדם לכבודו כלי הכיח ולא לצורך רק נדכה • לכן גם האדם צריך‬
‫שכל מה שיעבוד יהיה מאהבה ויאמר כלכו מה אני מה חיי מה חסדי‬
‫חין טוב לי כ״א לעשות רצון כודאי כלי שום כצע• ואם ככה יעשה ויהיה•‬
‫כל מעשיו מאהכה אין מעלה במעלתו • וע״ז אמרו רז׳יל רהשב מאהבה‬
‫־•ודונות נעשי לו כזכיות • כא וראה כמה הפריזו המרה והגיעו לעובד‬
‫‪,.‬מאהכה ראפילו זדונות נעשו לו כזכיית • לז׳יא התנא אל תהיו כעברים‬
‫המשמשין את הרכ לקפל פיס • דשיי׳ אל תעשו מאהכת השכר המזומץ‬
‫לכם • אלא הוו כעבדים המשמשין את הרכ שלא ע״מ לקכל פרס כ״א‬
‫ןגאהכת ה ומגדולתו הרמה שכחר ורצח כנו שאנחנו עער ואפר וכראנ*‬
‫לכטדו לשרתו ולכלך בשמי• זה ישפיק׳לט לאהבה אוקו‪,‬קלו שום בצע י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ומה‬
‫ךןף<‪2‬‬
‫‪fiTO»fr«W‬־‬
‫טוב‬
‫ומה שמסיים ויהא מורא שמים עליכם‪ -‬הטונה כמו שידוע שטבע חעול‪£‬׳‬
‫דמי שאוחכ את חבירי אהכה עזה ותאוותו יחש־ןו קמיד תלויה כי ועושה‬
‫לו רצוני תמיד ככל דכי שהוא רוצח בהכי־ח מריכ רשפי חיזהכח מיקל‬
‫יאשו כנגיו ממכ שמחתו בו ועוז חגכוית אהכחו • לזה כא לימי דכלפי‬
‫שמייא לא שייכא דא דלעולם אהכת ה׳ תהיה עמה יראה כלי שום קלות‬
‫ראש כלל וזהו ויהא מורא שמים עליכם אע״ג דאהכתם אהבה עזה את‬
‫ס׳ מ״מ יהא מורא שמים עליכם • ולפ״ז אפשר דכל עיכד מאהכה זוכה‬
‫לי״ג נחיי דאפיסמינא רכייא • משום דאהכיח כגי׳ י״ג היא נגר י״ג‬
‫פהיי ראפיסמונא רכייא ׳ והנח דכי אכהו כשמו ק היא דהיא איתיות‬
‫אוהב • והיא הי ח דורש שמו ועוכר אח ח׳ מאהכח• וזהו שהראו לו י״ג•‬
‫בהרי דאפיסמונא רכייא נגר אהכה שהיה עיכד את ה׳ מאהכה • ולכן‬
‫תמה ואמר אני אמרתי אף מה שנוטלים אידים לא אטול • ועכשיו הוסיפו‬
‫לי י״ג נהרי ראפרסמונא דכי יא וכי תימא אעיקרא דדינא פייכא הי^‬
‫חיהק איעתין דישאר שום אתר כלי שכי אפי׳ עיכר מיראה עד שנאמר‬
‫זה שהיה עיכר מאהכה חיה עיכר שלא ע׳״מ לקכל סיס • ולפי' הוסיפו‬
‫לו י״ג כהי־י דאפי־סמינא דכייא‪ -‬סיף סיף חדי יודע שיטיל שכר • ומאין‬
‫מוכח דאלו לא היה ירע שיקבל שכי־ אפיי׳ה חיה עובד מאהבה • לז״א‬
‫אכן משפטי אח ח׳ כלומר הוכחה זו כדעתו ית׳ שהיא ביתן לבית וכליות‬
‫ולפניו נגלו כל תעלומות והוא היודע העובד מאהבה אפי׳ אם לא היה‬
‫נוטל שכי • ולמי שיורע וכך עבודתו מיסיף לו *״ג נהרי דחפיסמוכא‬
‫דכייא • לפיכך אמר ר׳ אבוה אכן משפטי הת ה׳ היא שידע מה סיתה־‬
‫עטרתי ולפיכך היסיף לי י״ג נהיי דאפיסמונא דכייא • •והיא שיודע‬
‫שפעולתי היתח לשמו דווקא מאהבה כלי שים פנייה אחרת ולק כשהצדי‬
‫יוצא מן העולם • אם •היה עובר את ה׳ מאסכה בת •ראשונה מבשרת•‬
‫אותו יכוא שלום יכ׳א גימ׳ י״ג וגימ׳ אהכ־ה • לבשי אוחו מאתי שהייתי‬
‫עוכר את ה׳ מאהבה הרי מוכנים לך י״ג נהיי אפיס׳ דכייא ‪-‬וזה תיספית‬
‫על הטוכ הצפון לך • ולפי׳ כת שנייה מכשרת אוחו •ינוחו על^משכבוחם‬
‫דהיי׳ הנפש והרוח והנשמה יניחו על משככיתם המוכנים לסם • ומם‬
‫שבשריך כת ראשונה בי״ג נ־הרי ראפרס׳ •היא דרך תיספות• ״וכת ג׳ מכשית‬
‫אותי הולך ככוחו ר״תה״ן על דרך הן לה' אלקק• השמים •ישמי השמים ־האדץ‬
‫וכל‪.‬־אש״ כה • ׳ומצינו כעוכר את ה׳ מאהכה קונה המים ׳ואדץ • כמ״ש‬
‫כאל‪1‬ע״ה שהיה ־עובד ה׳ מאהכח• •נאמר יכו כרוך אכרםלאלעליון קנגמ‬
‫שמים יאק• ולפי׳ כת גי מבשרת אוחו ע״י עבודחךשהיית יעובד מאסעה‬
‫ו לו הין‬
‫ניןמימות • השמים והארץ של ה׳ קראם •להיות שלך־‬
‫‪:‬לה' אלקוך השמים יוכו׳ דהיי׳ יהם של השי^ת וקראם שלן‪::‬‬
‫ועפי״ז‬
‫‪,‬‬
‫יזהי ג‪£‬דמז‬
‫>‪ p£jjf‬יש לפרש מה דאיתא בגמ' וז״ל הנעלבים ואינם עולכי׳ שומעי׳‬
‫חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורין עליהם‬
‫הכתוב אומי ואוהביו כצאת השמש בגבויחו עכ״ל‪:‬‬
‫\‪ {JN‬לרקיק היכא רמוז כהאי קרא נעלבים ואינם עולבים ושומעים‬
‫חרפתם ואינם משיכים ושמתים כישורים• אינו רמוז כקרא כ״א עושים‬
‫מאהכס דווקא • אמנם הדבר מכואר מאליו‪ .‬דהעוכר מאהכה• אינה ניכרת‬
‫אהבתו • כי אם על ידי פעולות האלה יהיה נעלכ ולא עולכ שומע‬
‫לןרפתו ואינו משיב • ושמח כישורים‪ .‬כזה ניכרת אהבתו שהיא שלימה •‬
‫ידמרוב אהבתו את ה׳ אינו חושש לכבוד עצמו כלל• ואינו טחן לב לחרפת‬
‫‪.‬שום אדם ולכזיונו כלל• כי לא נתן רעתו ועיניו כ״א עם ה׳ דווקא• והגמ‬
‫כא לפרש המקי־א דואוהכיו כצאת השמש • ואמראלתפרש ואוהביו דהיינו‬
‫שאוהביו הם אוהכי המצית וההורה•אלתאמר כן• כי צריכים תנאים אחרים‬
‫\אלו הן יהיו נעלבים ולא עולבים• שומעים תרפתם ואינם משיכים• עושי‬
‫‪.‬מאהכה ושמשים כיהודים אלה הם הנקראים אוהבים שלימים ועליהם‬
‫הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו • ומ״ש כצאת השמש• לרמוז‬
‫כי גם הם ביציאתם מן העילם הזה קידם הגיעם למקום מנוחתם יש להם‬
‫תוספת יריית והם י״ג נהרי אפרסמונא דכי יא • ועפ״ י האמור יש לפרש‬
‫מ״ש דהע״ה שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לכי שש אנכי על אמרתך‬
‫כו׳ • והוא כמו שידוע דרהע״ה עכר עליו אותו מעשה דכת שבע ואעי׳ג‬
‫‪:‬רעשה כמה סיגופים ונענש ככמה יסורין היה ירא שמא מאתר שהיא‬
‫"הכם גדול לא נתקבלה תשוכתי כראיי כמאמר התנא ששגגת תלמיד עולה‬
‫זרק• ושינאי דור אעפ״י שסם חכמים היו אומרים דלא נתקן דוד בתשובה•‬
‫ובמה דאיתא כגמ׳ דכשעה שהיו עיסקים כתורה ״ היו אומרים לו דוד‬
‫הבא על אשת איש תקנתו כמה• נמצא שהיו שונאי דוד אומרים שלא תיקן‬
‫בתשובתו • והנה דהע״ה כשידע דהשכ מאהבה אין תיקון גדול מזה דאפי'‬
‫זרוטת נעשות לו כזכיות• כזה שמת והוכטת שתשובתו נתקבלה כראוי •‬
‫ולפ״ז אע״ג רהתכם שגגות נעשות לו כזדונות • כששב מאהבה בא זה‬
‫תיקן זה • דאפי׳ זדונית נעשות לו כזכיות׳ וז״ש שרים רדפוני חנם • שרים‬
‫התכמים כהורה רדפוני חנם• דהיי' שאמרו כל מה שאני עושה כתשיכה‪.‬‬
‫ריק ולחנם יגעתי ולא חששתי לדבריהם• כאמת ומדברך פחד לכי• שאמרת‬
‫שגגת תלמוד עולה זדון • ויראחי שמא מאחר שחמור עונש החכם דשגגות‬
‫כעשות לו כזדונות לא נחקכלה תשוכחי• אכל מאחר שידעתי כידיעה‬
‫ברורה שהשכ מאהכה אפי׳ זדונות נעשית לו כזכיות • זאת היא נחמתי‬
‫וששתי כעל כל הון • וזה״ש שש אנכי על אמרתך היא האמירה דהשב‬
‫מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות כמוצא שלל רב״ ומעתה ומעכשיו הנני‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫)לה(‬
‫מוכן‬
‫ן*ןיף‪#‬‬
‫טוב‬
‫‪1‬ררמ מפטרים‬
‫מוכן ומזומן כל מה שאעשה בעבודתך הן תורה הן תפלה הן מצות סכל‬
‫אעשה כ״א כלכ שלם וכנפש חפצה כאהכה לשם ככודך דווקא ווס״ש שקר‬
‫שנאתי ואתעכח ״ תודחך אהכתי • פי' כל הכלי העוהי׳ז ועסקיו נקראים‬
‫שקר • והתנא אמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה • לז״א שקר שנאתי‬
‫הם הכלי העילס ואני ממעט בהם ועוסק בחורה • ועחקי בתורה הוא‬
‫מאהכחך דווקא כלי שום פנייה אחרת • וזהוותורחך אהבתי • שכע כיום‬
‫הללתיך על משפעי צדקך • כאן כא לומר על התפלה • שגם היא באהבה‬
‫רבה היה עושה אותה ורש״י ז״ל פי׳ על פ׳ שכע כיום הללחיך היא ק״ש‬
‫דכערכ מברך שחים לפניה ושתים לאחריה • ובשחי מכרך שחים לפניה ואי‬
‫צאחריה• הם שכע כרכוח• והנה ק״ש וחפלה הם עיקר קיו׳ העולם והעמדתו‬
‫כמו הקרכטת • ואהכת התפלה היא ע״ז האופן‪ .‬דהיי מאהכת ה׳ שעשה‬
‫התפלות לקיום העולם • כך יהיה האדם עוכר כאהכה רכה • מה שאהב‬
‫בוראו • וזה׳׳ש שכע כיום הללתיך• רהיי׳ התפלח שאני מתפלל לך דרך הילול‬
‫ושבת • אני עושה מאהבתך כלי שום פנייה אתרת • כי ידעתי כי היא‬
‫עיקר קיום העולם וכך הוא רצונך • ומי לא יאהוכ וישמת כרכר שהוא‬
‫רצונך • וזהו על משפטי צרקך• שמשפט צדק שכד העמדת עולמך• התפלה‬
‫אתת מהם • ולפי׳ אני עוכר אוחת כאהכה וכשמתה רכה • ומעלה גדולה‬
‫ראיתי לשבים מאהבה ועוסקים כתורה מאהכה ועושים מצות מאהכה‬
‫כי הרי מציט שאר השכים מיראה • דים שזדונות נעשות להם כשגגות אבל‬
‫השכים מאהכה לא דיים שנמהלו להם כל עיטתיהם אלא אדרכא‬
‫הזדונות נעשות להם כזכיות ‪ .‬כאלו עשו מצית כמקים עכירות • וזהו שלום‬
‫רב לאוהבי תורהך דהיי׳ לשביס מאהכה ועוסקים כתורה מאהכא• והרכותא‬
‫שלהם היא שהזרוטת נעשות להם כזכיות • ולא נתשכ להם במקומם אפי״‬
‫שיגג ־ וזהו ואין למו מכשול הוא שוגג• ולא זו כלכד • אלא שקויתי לדכרן‬
‫שאמרת שהזדוטת נעשית כזכיות ״ ומקיה ומצפה רתמיך גם אני שתשים‬
‫חלקי עם השכים מאהכה • שאתה עושה להם העכירית כמצית • וזה״ש‬
‫סברתי לישועתך ה • דהיינו שתכשמי שהישעתני מעיטתי וכתכת עלי‬
‫במקומם שמציתיך עשיתי• והוסיף ואמר שמרה נפשי עדותיך• לפי שהתודה‬
‫יש כה מצות וערות וחוקים ומשפעים • וכיוצא בא רהע״ה לומר שמרה‬
‫נפשי עדותיך • וגם אלה ואוהבם מאוד • דהיי' כל מס שאני עושה• אני‬
‫עושה כאהכה רכה • וזש״ה אח״ז ג״כ שמרתי פקודיך ועדותיך והכל כדרך‬
‫אהבה כי כל דרכי נגדך דהיי׳ הכל לשמך לעשות רצונך דווקא מאהבה ‪:‬‬
‫ונחזור למאמר שפחתנו בו מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא‬
‫הקכ״ח וכו׳ • לא על משה כלכד אמרו וכו׳ והנה יש כאן‬
‫תמיהה ג־יולה י היכי שייך שמשוה שאר צדיקים עם משה כזה העניין‬
‫שלא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שלא מצינו שום צדיק בעולם שנתעחק בו הקב״ם זולת משה לכדו « וא״כ‬
‫מהו אומרו לא על משה בלבד אמרו‪:‬‬
‫ו א פ ^ ר לפי־ש כפי מה דאיתא בזוה״ק רמה שזכה מרע״ה בחייו זכה‬
‫יעקב אעי׳ה במיתתו ״ משה בגופא ויעקכ כנשמתא וזוהי‬
‫מעלת משה דבינו ע״ה מכל שאר הככיאים והחסידים • שזכה בחייו למה‬
‫שזכי צדיקים אחר מיתתם• לפי שהוא ע״ה גופו נשמה ממש יחשב• וזוהי‬
‫•גוונת המשנה לא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצריקים• ודהיי׳ מה‬
‫שנתעחק הקב״ה בגוש של משח • כך הוא מתעסק בנשמות הצדיקים‬
‫חלקם בחיים • בילא״ו‪:‬‬
‫;‬
‫<|‬
‫דרוש וז ל־עפטדיכם•‬
‫&‬
‫־איתןיין במדרש אמר דוד לפני הקבי׳ה רבש״ע הודיעני כאיזה דרך‬
‫אזכה לחיי העוה׳״ב‪ .‬א״ל‪ ,‬דוד חיי עוה״ב את בעי צפה ליסודין‬
‫שנא׳ ודרך חיים תוכחות מוסר • עכ״ל‪:‬‬
‫להם‪IT‬‬
‫יסורץ חיכה יתירה נודעת‬
‫איהם•‬
‫אשרי השמח בהם• מקדשים ומטהרים את כעליסם • רפואת‬
‫הגוף ורפואת נפש •‬
‫‪*3IT‬‬
‫היה נמנה עם פועלי און ועכשיו נמנה עם ברים ונקיים •‬
‫אשדי מי שטחן כלכו כי מנחה היא שלוחה לו מן השמים‪ .‬ויתעורר לשוב‬
‫בתשובה ולשפוך שיחו לפני האל ערב ובקר וצהרים • ויהי האדםלנפש‪:‬‬
‫חכיכיל יסורין שנקראו מזבח כפייה • לכפר על עבירה קלה וחמורה •‬
‫ושב ורפא לו ומעלץ עליו כאלו מחרש נברא • ומשפיע עליו‬
‫שפע קדושה וטהרה • אשר כידו נפש •‬
‫איו‪/‬א במדרש• כל שהקכ׳׳ה חק כו מדכאו כיסורין שנאי וה׳ חפ[‬
‫דכאו החלי יכיל אפי׳ לא קבלן מאהבה• ח״ל אס השים אשם‬
‫מה אשם לדעת • אף יסויין לדעת • ואם קכלם מאהכה מה שברו‪ .‬יראה‬
‫זרע יאי־יך ימים• ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים כידי• שנאמר וחפץ‬‫ה׳ בידו יצליח ענ״ל • והדקדקים שבזה נראים לעין כל‪:‬‬
‫וא‪3‬שר ליךץ• דחנה יש להתכונן• אדם שכאים יסודין עליו היכי דמי •‬
‫אם בעל תשובה הוא • צייכים אנו לרעת• מה תועלק מוקיפין‬
‫לו‬
‫ן ץ ף ^ דררמ מנומרים‬
‫‪:‬‬
‫טןןנ‬
‫לו היסורין• ואם אינו בעל תשובה‪.‬מה מועילין לוהיכןורין• ועוד קי*‪£‬‬
‫דהשב מאהבה אפיי זדונות נעשית לו בזכיות• וביאת היסורין אס באו‬
‫*‬
‫עליו מה תועלת יש בהם•‬
‫ונלאה אם אפשר רהקב״ה יח״ש לעד רחמן מלא רחמים וחפץ כעיכא‬
‫כרואיו ולא יחפוץ כמות הרשע• כ״א בשובו מדרכיו וחיה י‬
‫והנה חליקיח חליקיח יש • יש אדם ששב בחשיכה מיראה שהזרונוח נעשית‬
‫להם כשגגות • והקכ״ה חפץ כעוכחו לנקיתו היעכ עד שלא ישאר כידו‬
‫אפי׳ שגגות • ומכיא עליו יסורין כדי לעוררו • ויש שנמתלו עונותיו כולם‬
‫ולא נשאר כידו אפי׳ שוגג• ומכיא עליו הקכ״ה יסורין כדי לעוררו‪ .‬לשוב‬
‫כתשוכה מאהכה • ואפי׳ זדונית נעשות לו כזכיות י ויש שאינו מתעורר‬
‫כלל לשוכ כתשובה ומכיא עליו הקכ״ה יסורין כדי לעוררו לשוכ כחשובה •‬
‫ויש ששכ כתשובה מאהכה• וזדונות נעשות לו כזכיות• ואפי״ה הקכ״ה‬
‫מכיא עליו היסירין כדי להרבות שכרו יותר ויותר •‬
‫ובזה נבוא לביאור המאמר • כל שהקכ״ה חפץ כו מדכאו כיסירין• דמלת‬
‫כל כוללת כל החלוקות שאמרנו • דהיינו אם הוא רשע ולא נתעורר‬
‫לשוב כתשובה • הקכ״ה מכיא עליו יסורין כדי לעוררו לשוכ כתשובה • ואם‬
‫הוא שכ כתשיכה אכל שכ מיראה דעריין הזדונות נעשות לו כשגגות• הקכ״ה‬
‫מכיא עליו יסורין כרי לעוררו לשוב מאהכה • כרי לנקותו מכל וכל והזדונות‬
‫נעשית לו כזכיות • ואם הוא ככר שב מאהבה הקכ״ה מכיא עליו יסוריז‬
‫להרבות שכי־ו יותר ויותר • לפי׳ אמד כל שהקכי׳ה חפץ כו • וכלל כמלת‬
‫כל • כל החלוקות • והוסיף לימד יכול אפי׳ לא קכלם מאהבה• דהיי׳ דכעינן‬
‫כל א׳ וא׳ מהחלוקות הנז׳ • יתעורר הבאים עליו להוסיף תשוכה על תשובתו״‬
‫ואם לא נתעורר • מה יועילו לו היסורין • ולז״א יכול אפי׳ לא קכלם‬
‫מאהכה • קורא אני כל שהקכ״ה חפץ לו • והשיכ ת״ל אם תשים אשם •‬
‫דכעינן מה אשם לדעת שיקרכהו מדעתו ובחזרתו• כך היסירין יקבלם‬
‫מאהבה ויוסיף לחזור • כזה האופן הס שמועילים לו • והוסיף לומר‪ .‬ואם‬
‫קכלם מאהכה מס שכרו • כוונתו כזה לומר לפי שמצינו מצות שעושין‬
‫פייות כעוה״ז • כדתנן אלו דכרים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהן‬
‫בעוה״ז והקרן קיימת לעוה״כ • והנה בחלוקות שזכרנו • יש לומי שתלוקת‬
‫שכבר שכ מאהבה וזדונות נעשה לו כזכיות ואת״כ באו עליו יסורץ ‪P‬‬
‫סברא לומר ריש לו פירות כעוה׳״ז ושכר גמור • לפי׳ אמר ע״ ז החלוקה‬
‫ואם קכלם מאהכה מה שכרו בעוה״ז בפייות‪ .‬לז״א יראה זרע יאריך ימיה•‬
‫שכר פירותיו כעוה״ז והקרן קיימת לו לעיהי׳כ• והוסיף לומר ולא עור‬
‫אלא שתלמודו מתקיים כידו‪ .‬כוונתו כזה לומר • לפי שמצינו שאמר התנא‬
‫ותלמוד תורה כנגד כולם • דהיינו מי שיש כידו ת״ת אוכל מכירותיו בעוה״ן‬
‫והקיץ‬
‫‪JHH‬‬
‫דררמלנפמדיס‬
‫^א‬
‫טוב‬
‫*&קין קיימת לי לעיה״כ • ובא לומי כאן דמי שיש פירו ת״ת ושב בתשי'‬
‫מאהבה ועוד באו עליו יסודין ״ ועכשיו אמדנו כי מי ששב מאהבה ובאו‬
‫עליו היהורין יש לו שכר כעיח״ז כמי שכתכני ולא תאמר ששכר פירות‬
‫דין הוא שאוכל בעיה״ ז אבל שכר פימת תורה אינו אוכל דדי לו בעיה״ז‬
‫כשכר א׳ של פימת • לז״א ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים כידו• דהיינו‬
‫אפי׳ שכר ת״ת אוכל כעוח״ז • נמצא כעוה״ז מוסיף פימת על פירות •‬
‫ובעוה״כ מוסיף קרן על קרן • ועפ״ז יכואר נמי מה דאיתא כמדרש וז״ל‬
‫אם רואה אדם שיסומן באים עליו יפשפש במעשיו שנא׳ נחפשה דרכינו‬
‫ונחקורה פשפש ולא מצא יתלה בביטול חורה • פשפש ולא מצא בידוע‬
‫שיסומן של אהכה הן • שנא׳ כי את אשר יאהב ס׳ יוכיח •‬
‫ו ה ג ה יש לדקדק כמאמר הזה • תחלה אמרו אם מאה אדם שיסורין‬
‫באים עליו‪ .‬מה הלשון אוממת אם מאה אדם • היל״ל מי שיסויין‬
‫ם עליו יפשפש כמעשיו‪ .‬ועוד מ״ש פשפש ולא מצא • וכי שייך שיפשפש‬
‫ולא ימצא והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוכ ולא יחטא‪:‬‬
‫ןא‪£5‬יטר לומר כי זה מדבר על מי ששב כחשיכה שלימה כראוי • ומיום‬
‫שובו הוא שומר עצמו לבלתי ירח ממנו נדח • ביני ביני הנה‬
‫יםר־ין באין עליי • ע״ז אמר אס מאה אדם • דהיינו אדם ששב בתשובת‬
‫ימה כראוי • ואפי״ה הכה יסורין כאין עליו • מה יעשה זה האיש‪ .‬יפשפש‬
‫כמעשיו‪ .‬דהיינו שמא לא שב רק מיראה רזדוטת נעשות לי כשגגות •‬
‫לפי׳ באו עליו היסורין כדי לעוררו לשוב מאהבה • וחזר ואמר פשפש ולא‬
‫מצא דהיינו ב״ק עצמו יקי״ל בנפשיה דהיחח תשובתו מאהכה כראוי‪.‬‬
‫יתלה ככיטול תורה‪ .‬כמ״ש אשרי הגכר אשר תיינדנו יה ומתורחך תלמדנו‪.‬‬
‫דהיינו אשרי הגבר שהבאת עליו יסירץ ולא מצ־ עון שיש כידו• רק כדי‬
‫שמתורתך תלמדני • שיהיה עוסק בתורה‪ .‬ואם פשפש ולא מצא טרו אפי׳‬
‫כיטול תורה • כידוע שיסומן של אהכה הן • כדי להרבות שכרו כדכתבנו‪:‬‬
‫ן ‪ f'fljf‬יפורש המזמור לדוד כרכי נפשי את ה׳ וכל קרכי את שם קדשי‪.‬‬
‫ביט נפשי את ה׳ ואל תשכחי כל גמוליו ־ הסולח לכל עונייכי‬
‫הרופא לכל תחלואייכי וכו׳‪:‬‬
‫‪1‬א‪3‬ער דדהע״ה אמר מזמור זה אחי שנתייסר כיסורין כראוי ושמת‬
‫בהם • כמ״ש יסוד יסרני יה ולמות לא נתנט • וכיון דידע‬
‫שנתקן ביסורין כראוי בא צומי״ שעכשיו ראוי לו־ליתן שכח כגוף ונפש מאחר‬
‫שנחקט כי־אוי • וז״א • לדוד כרכי נפשי אח ה׳ וכל קרבי חת שם קדשו •‬
‫כלומר עכשיו שנחק־שתס כיסורין כראוי נאה ויאה לכם להזכיר קדושתו‬
‫ית׳ כיאיי ולא תטשו• חזר ואמר כרכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו‬
‫כא להדית התגמולות‪-‬והחס‪-‬י׳ הגדילים שעשה הקב" ה עם האדם בהביאו‬
‫;ל‪0‬‬
‫עליו‬
‫‪^*)11‬‬
‫ידרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫עליו היסורין‪ .‬כי כהחכינן האדם כחסד הגדול הזח אין למעלה ממנו‬
‫שהיסורין מזכח כפרה הם שמכפרים לארם כל עונותיו• ואם אין כידו עוף‬
‫מיסיפין לו כשכילם שכר גדול • וכל המקכלם מאהכה לא ישאר כידו שים‬
‫עון לא מזיר ולא שוגג‪ .‬ומרפאים אותו רפואה הכפש ורפואה הגיף ואפי‬
‫נכתכ ונתתם כספר שירון כגיהנם הכל יקרע ולא יענש כלל • ואין מי‬
‫שינקה האדם ויחזור זך וכרי כמו היסורין • וכמ״ש כגמ׳ ק״ו משן ועין״‬
‫ומה שן ועין שהוא א׳ מאיבריו של ארם • עכר יוצא כהם לחירות • יסויין‬
‫שממרקין כל גופו של אדם עאכ״ו • נמצא שחוזר כריה חדשה ממש • כאלו‬
‫עכשיו נכרא • וזש״ה כרכי נפשי את ה'ואלתשכחי כל גמוליו • הוא הגמול‬
‫הטוב של היסורין שאין חשד וגמול טוב יותר מזה • והוא כי כזה הסולת ‪.‬‬
‫לכל עונייכי • בשכיל יסורין אלו מחל לך כל עון מזיר ושוגג• ועוד הרופא׳‬
‫לכל תחלואייכי • לפי שהעין הוא חולי הנפש והרוח והנשמה • ובשביל‬
‫היסירין נתרפאו כולם • ועודהגיאלמשחת תייכי • אפי׳ נגזר ונכתב עליך‬
‫שתרד לגיהנם עכשיו ע״י היסורין גואל משחת תייכי • ולא זו בלבד אלא‬
‫הוסיף לך עטרת חסר ורחמים תתת אשר היה כתוכ עליך דין ותשכון‬
‫ונקמה • וזהו המשביע בטוב ערייך• דהיי׳ עכשיו שנתקנת ונתיצית כיסודין‬
‫כל מה שאתה מבקש מאת ה׳ הקרא וה׳ יענה • ודהיי׳ המשביע כטוב‬
‫ערייך הוא פיך • ומי גרם לך כ״ז • מאחר שע״י יסודי; תתחדש כנשר‬
‫נעורייכי שחזר כנער שלא טעם טעם חטא • חזי ואמי עישה ציקית ה׳‬
‫ומשפטים לכל עשיקים כיונתי כזה לימד • דהדכר הזה שעישה הקכ״ה‬
‫שמיעוט עוני׳ שיש ביד הצדיקי׳ מכיא עליהם יסירין בעוה״ז כדי שיטלו‬
‫שכר מושלם כעוה״ב• ומהראוי היה שבעוה״ז יהיו נוחים ושקטים• ובעוה״כ‬
‫יענשי על מיעיט עינית שהיו בידם• לז״א רזה העניין יקרא צדקה ומשפט‬
‫משום רבעוה״ז לא שייך בו קורת רות ומנותה כ״א כעוה״ב שהיא עילם‬
‫המנוחה‪ .‬וזו היא הצדקה שהחליף לו מניחת עיה״ז שהיא הבל וריק למטתת‬
‫עוה״ב שהיא מנוחת אמת השקט ובטח • וזוהי הצ־קה• וכשתתבונן בעיקי‬
‫הדבר המצא שכך ראוי להיות לפי משפט האמת • משים דהצדיק דמבו‬
‫זכיות אין חשקי יתאיתו בזה העולם ותאוותיו• ואם איתרע ובא לידו איזה‬
‫עון ‪ .‬הקבי׳ה ירד לסוף דעחו דאינו חפץ כתאוית זה העילם רק כתאוות‬
‫עולם החיים• ולפי׳ מענישו כעולם שאינו חפץ כו ומשלם לו שבר בעילם‬
‫שהוא חפץ כו • מרה כנגד מדה ״ וההפך לרשעים ררובם עוטת • נמצא‬
‫זה שעושה הקכ״ה לצדיקים כקרא משפט וצדקה • ולפי׳ אמר עישה צדקו׳‬
‫ה׳ ומשפטים לכל עשוקים • וזה הדבר הודיע הקכ״ה למשה כשכקשממט‬
‫הודיעני נא אח דרכיך • מפני מה צדיק וטיב לי צדיק ורע לי • והשיב לו‬
‫צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ודע לו צדיק שאינו גמור י וזהו יודיע‬
‫דרכיו‬
‫‪,‬‬
‫ר)ר&‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫יטיב‬
‫עב‬
‫דרכיו למשה לבכי ישראל עלילותיו‪ .‬דהיי׳ העלילות שעושה הקכ״ה לבני‬
‫ראל • דצדיק ועוב לו צ־יק ורע לו ׳ רשע ועוכ לו רשע ורע לו • הכל‬
‫ודיע למשה חזר ואמר חנון ורחום ה׳ ארך אפים ורב הסר לא לנצח יריב‬
‫א לעולם ייעור• כוונתו כזה לומר דיש לדקדק שיש כמה וכמה מן הצריקי׳‬
‫דרובם זכיות • ועל מיעוט עונות שכירם כאים עליהם כ״א מעע יסורין‬
‫ובזה נתפטרו מעונש אוחו עולם ומגיהנם ‪ .‬לז״א חנון ורחום ה׳ ארך‬
‫אפים ורכ חשד • כלו׳ מרוכ חסדיו ורחמנותו אינו מכיא על האדם כל‬
‫עינש הראוי לבוא עליו • כי הלא תראה הרשע שהתמיד בעכירות שלשים‬
‫וארבעים שנה או יור ר ‪ .‬משפטו כגיהנם שנה א׳ • ולפחות הי״ל לישב‬
‫יהנם כמספר הימים אשי־ היה רשע בהם אלא ודאי מרוב רחמניתו ית״ש‬
‫אינו מכיא על האדם כל העינש הראוי לבוא עליו • וזהו לא לנצח יריב‬
‫לא לעילם יעוד כאותו עולם אף לרשעים • ומכ״ש כ‪-‬יה העולם לצדיקים•‬
‫לא כחטאינו עשה לנו ולא כעוניתינו גמל עליני• כ״א מעט מזער מעונש‬
‫הראוי לני • יהטעם משים דמציני מי־יכה מרה טיבה ממרת כידענית ה׳‬
‫מאות‪ .‬דלגכי פורעניות כתיב על שלשים ועל רבעים • ולגכי מדה טיבה‬
‫כתיב ניצר חסד לאלפים ה־י רמדיכה מרה טיכה ממרת פורענות חמש‬
‫מאות ‪ .‬וזה״ש כגכיה שמים על הא־ץ גבר חש־ו על יראיו • וידוע דבין‬
‫מים לאיץ ת״ק שנה • וכא לומר השיעור שכין השמים לארץ שהואת״ק‬
‫כן גבר חסדו על יראיו ומרבה להם במרה טובה יותר ת״ק על מה‬
‫שראוים • וכמו שעושה כרכוי מרה טוכה‪ .‬כן עושה כסליחה פשע ובמחילת‬
‫עון • שאינו מעניש כ״א מעט מזע־ ומוחל השאר • וזש״ה כרחוק מורח‬
‫ממערב שהיא ג״כ ת״ק שנה ‪ .‬כן הדתיק ממני את פשענו ־ וכ״ז משום‬
‫שהיא עישה לנו כאכ עם כנו האיהכי אהבה עזה ואפילו מייה‪-‬ו ב‪-‬דך‬
‫רחמים ־ וז״ש כרחם אכ על כנים ריחם ה׳ על יראיו ״ ודויקא רחמנית‬
‫שה ליראיי ואיהכי שמי דייקא אכל אניש שאינו ירא מן ה׳ זה כחציר ימיו‬
‫כציץ השדה כן יציץ לפי שעה • ועור מעע ואין רשע כי ריח עכי־ה בו‬
‫ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו • יחסר ה׳ מעולם ועד עולם על יראיו‬
‫וצדקתו לכני כניס ‪:‬‬
‫ל‬
‫י?‬
‫ך!ך<ןן‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוג*‬
‫את זה דרשתי ער פטירת אמי כבור יהיה מנוחתה‪.‬‬
‫ויהא חלקה עפ נשים צדקניות ותהא שלימה משכורתה‪ .‬אכי״ר‪:‬‬
‫א י ת א כגמרא גדילה הבטחה שהכטיח הקכי׳ה לנשים יויןד מהאנשים‬
‫שנאמר נשים שאננית • אמר ליה רכ לר׳ חייא הני נשי במאי‬
‫זכיין באקרויי כנייהו בי כנישתא וכאתנייי גכרייהי כי רכנן ומנטרי לגכרייהו‬
‫עד דאתי מבי רבנן עכ׳׳ל‪:‬‬
‫גלולים צדיקים כמיתחן שנק׳ מזכח כפרה • אחד האיש ואחד האשה‬
‫שיין כמדה זו אי כעית אימא קרא ואי כעית אימא סברא‪.‬‬
‫כאשר חכמיס הגידו • טעם סמיכת מיתת מרים לפרח • משם ראיה דכפרה‬
‫זו כאתתא כגכרא ‪ :‬ועוד צא ולמד מן וחצא מן המקים האמור כנעמי‬
‫ירית משם כארה • דכיין שיצאו מן העיר פנה זייח פנה הודה פנה הדרה•‬
‫גם כשכר נשים צדקניות יצאו צכאות ה׳ מאפלה לאורח • ועוד האדם הגדול‬
‫בא לספיר ולכפות לשרה• כל זה לחויות בא רצריק וצ׳־קת בתייהם וכמיתתם‬
‫הם מגן צנה וסיחרה • לפיכך חיכה על כל בר ישראל• להתאבל על אשס‬
‫כשרה • וכל המרכה ה״ז משוכח ושכרו גדול לפגי איום ונורא‪:‬‬
‫וקולם נביא מ״ש שהע״ה אשת חיל מי ימצא יט' דיש לדקדק למה‬
‫קראה בשם אשת חילי הי״ל לקוראה אשת יראת ה׳ מי ימצא•‬
‫כמי שקראה לבסוף אשה יראת ה׳ היא תתהלל י דהיא היא אשת חיל‬
‫האמורה למעלה• ולמה קי־אה אשת חיל• וכדי שיובן זה נביא מה‬
‫דאיתא כמדרש שאלו לחכמה חוטא מה עונשו י א״ל חטאים חרדף רעה •׳‬
‫שאלי לנבואה חוטא מה עונשי • א״ל הנפש החיטאח היא חמות • שאלו‬
‫לחורה חוטא מה עונשי • א״ל יכיא קיק ייתכפ* לו • שאלו להקכ״ה חיטא‬
‫מה עונשי אייל יעשה השוכה ייתכפי לו שנאמר טוב יישר ה׳ על כן‬
‫יודה חטאים כדרך עכ״ל • והנה המאמר הזה תמוה • דביק דהקכ״ה ארק‬
‫הבל גזר אומר רתשוכה מספקת • מה נשאר לחכמה ולנבואה ולתורה• מה‬
‫יאמיו כי מי יכוא אתר המלך• ותיהאי רקאמרדחנכואס השיכה דהנפש‬
‫החוטאת היא תמות ״ משום דמקרא זח כתיב בנכיא • יתרי כנכיא אחר‬
‫כתיכ שיכה ישראל קחו עמכם דברים ושיט ונשלמה פיים שפתינו • הו‬
‫היא תשובק הקב״ה כעצמו • ומה ראה בעל המאמר דתפש בידו ה^תוב‬
‫שאמר‬
‫‪#111‬‬
‫'טובי‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫עג‬
‫‪,‬‬
‫׳שאמי הנפש החוטאת והניח הכתוב משלמה פרים שפתינו • יעוד מ ״ש‬
‫?־התורה השיכה יכיא קרכן הרי כתורה מבוררת החשוכה • כמ״ש כי קיוב‬
‫אליך הדכר מאד בפיך ובלבבך לעשותו ־ ותו האי פסוקא דמייתי ראיה‬
‫להקכ״ה ככתוכים כחיכ הנק׳ חכמה‪:‬‬
‫ן א ‪ 3‬ש ר דכעל המאמר דעת שפתיו כמר מללו • וכתכמה גדולה יסד‬
‫המאמר הזה • והוא דאיתא כזוה״ק ובתיקונים וכדברי האריז״ל•‬
‫וכל המקיכלים דע״י העכירות פוגם האדם ח״ו כאותיות שם הוי״ה ב״ה•‬
‫יש שאינו פוגם רק כה׳א אחרונה ויש פוגם מאיו ה׳א • ויש שפוגם כה׳א‬
‫ואיו היא • ויש שפוגם כשם הוי׳ה כולו ר״ל‪ .‬וע״ז נאמר פן יהרסו אל ה'‬
‫דהיי׳ שע״י מעשיהם גורמים להרוס כל אותיות שם הוי״ה ‪ .‬והנה מי‬
‫שפגם כחיא אחרונה לברה ועונשה קל ‪ .‬ומי שמוסיף לאות הכ׳ חמור‬
‫ממנו • ומי שמוסיף לאות הג׳ חמור מהם • ומי שפוגם כארכעתן גדול‬
‫עונו מנשוא ועוד יש הפרש אחר • דהפוגם כשם י״ה אותיית ראשונית‬
‫לעונשו כפול ומכופל על הפוגם כאותיות אחרינית י ואותיות י״ה גם כן‬
‫'בעצמם • הפוגם כאות יויד כפיל ומכופל עונשו על הפיגם כאות ה׳א‬
‫אשונה‪ .‬ואפשר רעל הפיגם כארבע אותיות הוי״ה ‪ .‬אמר הנכיא על שלשה‬
‫פשעי ישראל ועל ארכעה לא אשיכנו• והנה ידוע דקי״ל הכא לטהר‬
‫מסייעין אוחו • ורהיינו הכא לחזור כתשובה הקכ״ה מסייעו • והכה אם‬
‫פגם כג׳ אותיות הוי״ה וכא לחזור כתשובה הקכ״ה מסייעו כתשובתו י וכל‬
‫•הפוגם כאות יו׳ר אין הקכ״ח מסייעו • ודהיינו צריך לערות ולהמית עצמו‬
‫שות תשוכה גמורה • כיון דליכא עמיה סייעתא רשמייא • ז״ש על שלשה‬
‫שעי ישראל • דהייני על פגם ג׳ איתיות הו״ח • אע״ג שפשע ישראל ופגם‬
‫בהם וכא לחזור כתשובה ‪.‬אני אסייענו ומקבל עליו התשובה • אכל על‬
‫ארבעה אם פגם גם כאות יוד ע״ז לא אשיבנו• דהיי לא אסייענו כתשובחי‪.‬‬
‫ודהיינו צריך לטרוח ולהמית עצמי ילעשית חשוכה חמורה שבחמורות •‬
‫ועל עניין זה דבר דחע״ה כמזמור החשיכה שאמר לך לכרך ‪,‬חטאחי והרע‬
‫•'בעיניך עשית למען חצרק בדבריך חזכה בשפטך דיש לדקדק מה הלשון‬
‫אומרת לן לב־ך חטאתי י ולמי חוטאים כני אדם שהבדיל עצמו ברבר זח•‬
‫ועם האמור יוכן דהנה אמרו בזוה״ק דרהע״ה פגמו היה כ״א כשכי'‬
‫א אחרונה שכשם• ולפיכך עונשי קל וסייעתא דשמייא ודאי איכא כתשובתו‬
‫זה״ש לך לכרך חטאחי • דהיינו לא חטאתי ולא פגמתי כ״א בשכינה היא‬
‫א האחרונה שכשם שהרי עמה מדכ• • כדפחח כמ״ש המזמור חנט אלקים‬
‫סדיך ואלקים היא השכינה היא אחרונה שכשם • לכן אמר כיון דלא פגמחי‬
‫רק כך רוקא ילא פגמתי בשם הוי״ה כולו ולא בראשו ולא בחציו רק כה׳א‬
‫האחרונה • והרע בעיניך עשיתי דווקא • א״כ סייעכי בתשובתי מהי יתקי‬
‫קלה‬
‫)לז( *‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫דרוש לגפטריש‬
‫ךןף^ן‬
‫צ{‪51‬‬
‫* י‬
‫קלה למען תצדק בדברך תזכה בשפטך • שהרי מפי כבודך אמור דאינו דימה‬
‫הורס כל בניין הוי״ה להורס מעט ממנו • שנאמראליהרסואלה׳ לראות‬
‫פן יפי־וץ כם מכאן אנו למרים היכן אתה עושה פרצה אם יהרסו כל השם•‬
‫אכל מעט ממנו לא • לכן חנני ושמע תפלתי ועוזרני וסייעני לעשות‬
‫תשוכה בקל • ותהיה מקובלת מהרה ‪ .‬ואפשר רזהו כמי כוונת יתרו • שאמר‬
‫למרע״ה ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקיס אנשי אמת שונאי‬
‫בצע ונו׳ רהפסוק הזה נראה מיותר דכאמרו יראי׳אלקים כל דבר נכלל כיראה •‬
‫כמ״ש כי אין מתסור ליריאיו • ואי׳כ למה הוציך לומר אח״כ אנשי אמת‬
‫שונאי כצע ־ ואפשר ריתרו הכי קאמי־ למרע״ה דאתה כיון שרוה״ק שירה‬
‫עליך• תרע כי־וה״ק מי שתקנו בתשובתם ובמעשיהם הטובים כל ד׳ אותיות‬
‫דהוי" ה • ולא נשאר שום פגם מצ־־ם כשם הויה וזהו אנשי חיל • משים‬
‫דאין חיל כלא מלך רעל המלך מתכנשים החיילות והכא נמי היוד היא‬
‫המלך של האותיות האחרונות • וזהו אנשי חיל כנגד הוי״ה ‪ .‬יראי אלקים‬
‫כנגד היא ראשונה שהיא נק׳ אלקים חיים כידוע‪ .‬אנשי אמת כנגר הואו‬
‫שהוא׳ו הוא עץ חיים שהיא ההורה • וזהו שינאי כצע כנגד היא אחרונה‬
‫שכשם • לפי שמשם יורד השפע לתתתונים • והבוטח כה צריך לצפות לשפע‬
‫היורד לו ממנה• ולשונא הבצע שהוא מצד סט״א ‪ :‬אח״כ אמר ושמת עליהם‬
‫שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשי ושרי עשרות• כא להורות• רכיון שיהיו שלימי׳‬
‫כאותיו׳ דהוי״ה שלא פגמו כהם צריך לכיללם גם כשם אדני• וז״ש ושמת עליה'‬
‫שדי אלפים כנגד אל׳ף של שם אדני• ושרי מאות כנגי רל׳ק של שם אדנ׳י כראמר‬
‫בזוהי׳ק לדלת של שם אדני • כנגד ר׳ מאות שנה שנשתעבדו ישיאל כמצרים‪,‬‬
‫ושיי חמשים כנגד נו׳ן של שם אדני • שרי עשרות כנגר יוד של שם אדני•‬
‫נמצא מלת תיל רומזות ליוד של הוי״ה • ולהכי קרי להו אנשי חיל• ומטעם‬
‫זה קורא כמי לאשה כשרה ויראת ה׳ אשת חיל ״ דהיינו שלא עשתה פגם‬
‫בשם יוד של הוי״ ה ובחילו שהם הג׳ אותיות אחרות • ואפשר דמטעס זה‬
‫קראה שהע״ה אשת חיל עטית בעלה‪ .‬דמשום דלא פגמה ביוד שהוא‬
‫המלך‪ .‬א־׳כ היא עטרת כעלה שהרי קנתה עטרה של המלטת ואפשר רג״כ‬
‫רמוז כמי׳ש וכנייהו כן יהוידע כן איש חיל דחי כתי׳ וקדינן תיל• וצריך לדעת‬
‫הטעם למה • אבל להורות לנו מעלתו ע״ה דזכה ער שתיקן כל שם הוי׳יה‪.‬‬
‫ומרוכ קדושתו וזטיתו • נרשם בו הוי״ה בשמי• וזהו בניהו קרי ביה בן‬
‫יהו• וכן שכתחלת שמו היא ח׳א האחרונה שכשם שהוא שם כ״ן• ומה שהקדימה‬
‫בתחלת השם להורות דהתיקון שתיקן תחילה התחיל משם ב״ן שהיא ה׳א‬
‫‪.‬אחרונה שבשם דממנה מתחיל התיקון • וג״כ אביו יש בו שם יהו׳ וזהו‬
‫יחוידע • ולהט קרי ליה כן איש חיל כלומר מאתר שתיקן כל שם הוי״ה‬
‫כשלימות מראשו להופו • הרי קנה המלך וחייליו כאמור • ולהט קרי ליק‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫דרושלנפמרים‬
‫עד‬
‫טוב‬
‫איש חיל • וקרי ליה ג״כ בן איש חי • כמ״ש רז״ל אפי׳במיהתו קריי חי•‬
‫טעם זה נמי קראוהו אפי׳ במיתחו חי• מאחר שחיקן שס הוי״ה בשלימוח‪:‬‬
‫‪ 1‬מ ה נביא לפירוש המאמר שאלו לחכמה חיטא מה עונשו ־ חכמה היא‬
‫יו׳ר ראשונה שבשם • השיבה להם חטאים חירף רעה ‪ .‬דהיי׳ כיון‬
‫שפגם כי עונשו גדול וחטאים תררף רעה• שאלו לנבואה היא ר\א ראשונה‬
‫שבשם • שמשם היא הנבואה • והשיכה להם הנפש החוטאת היא חמות •‬
‫דכיון שפגם בי עינשו גריל • ולפיכך הנפש החוטאת היא תמית • שאלו‬
‫לתורה חוטא מה עונשו • ההורה היא ואיו שבשם שהיא עין חיים שהיא‬
‫קתודה • השיכה להם כיון שפגם כי ולא כאותיות ראשוטת עונשו קל •‬
‫ויביא כ״א קיק ויתכפר לו • שאלו להקכ״ה היא ה׳א אחרונה שכשם• שגם‬
‫היא נק׳ הקדוש ברוך הוא• חוטא מה עונשו‪ .‬השיבה להם כיון שלא פגם‬
‫כי אם כי עונשו קל הרכה ויעשה כ״א תשיבה ויתכפר לו ־ וכזה ג״כ אחי‬
‫׳שפיר אשת חיל מי ימצא דהיי׳ האשה שלא פגמה כשום חית מאותיות‬
‫התור״ה כי׳ה י רק נשארו שלימים כמלך עם חייליו מי ימצא • דהיי׳ אשה‬
‫גון זו אחת מכמה רככית אולי תמצא • עור אשת חיל דהיי׳ האשה שבל‬
‫מגמתה כ״א לעשות מצות ומע״ט ואינה מבקשת בתכשיטים ובמלבושים‬
‫‪ :‬כשאר הנשים רק לעשות חיל הם המלאכים הנבראים ממומע״ט מי ימצא‬
‫חשה כזו • עור אשת חיל רומו על התשובה • רהתשיכה מעלות מעלות‬
‫ש • דיש שתשובתו מחזרת לי הזדונית כשגגות ויש שנמהל לו הכל • והתשו׳‬
‫המעילה• השב מאהבה גדילה• ראפילו הזדונית נעשו לי בזכיית• וזהו‬
‫שת חיל • אשת אותיות תשא • דעי‪ /‬התשיכה נאמר לי כל תיןא עין• עוד‬
‫חיתיות שאת • דע״י התשיכה שייטב שאת • ובא לומר רהעושה חשובה‬
‫‪?.‬על ירה קונה חיל והחיל שקונה הוא שהחיל של המקטייגים שנבראו‬
‫ז ממעשים הרעים והיו שונאיו מבקשים להמיתו • עכשיו חזרו קניגו־־ים‬
‫‪,:‬לעזרתו ואנשי עצתו • להכי קאמר החשיכה שתהיה כ״כ מעילה מי ימצא‬
‫;מיעוטא ימיעוטא הוא דתימצא בו• והאשה הנזכרת שתהיה אשת חיל‬
‫או התשוכה שתהיה אשח חיל כאמור • כל מי שמצא אותם רחוק מפנינים‬
‫'מכרה • פנינים האמור כאן כא לימה על צדיקים גמורים הנכנסים לפני‬
‫;ולפנים • ועומדים בחצר בית המ!יך הפנימית ‪ .‬ראשה שהיא אשת חיל‬
‫כאמור מעלתה גדולה ממעלת צדיקים גמורים הנכנסים לפני ולפנים ־‬
‫וג״כ התשוכה שהיא אשת תיל כאמור מעלתה גמלה מהצדיקים גמורים‬
‫מ״ש דז״ל מקים שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמיריס יכולים לעמיד‬
‫וזהו ורחוק מפנינים מכרה ״ בטח בה לב בעלה • ושלל לא יחסר • לגבי‬
‫חשה שהיא אשת חיל • אס בעלה רוצח להיות וותק עם העניים • ומציה‬
‫אשתו ליתן להם‪ .‬כיון דחיא אשת תיל כודאי דיצאת מכלל נשיס דעיניהם‬
‫ציה‬
‫ךןיףש‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טובי‬
‫צ״ה‪ .‬וזו כל מה שמצווה לה לעשות מוספת ולא מגרעת • וזהי כטח כה‬
‫לכ כעלה כודאי ׳ כל מה שצוח לח ליתן נותנת‪ .‬וככל יום ויום שלל לא‬
‫יחסי‪ .‬רהיי׳ השלל שהיא מחלקו לעניים‪ .‬ועוד השלל שיכוא לו הקכ״ה ‪,‬‬
‫כגללה ומכוחה • ולגכי כעל תשוכה כא לומר • דהנה החשיכה הגי־ועה‬
‫כעלה מיד חוזר לסורי • אכל התשוכה הגמורה כזו מוכטת כעלה שאינו‬
‫חוזר לסורי רק ככל יום מוסיף מצוח ומע״ט • חרשים מקרוכ כאו • וזהו‬
‫כעח כה לכ כעלה • דהיי׳ זאת החשוכה כיון שהיא מעולה כ״כ כטח כה‬
‫לכ כעלה שאינו חוזר לסורו‪ .‬וככל יום ויום שלל של מצות ומע״ע לא‬
‫יחסר‪:‬‬
‫והנד־( חשקה נפשי לפרש כל אשת חיל על גמרא ככלית • ששהע׳יה‬
‫עינו ראתה כל טוכ וצפה כי־וה״ק שתיקון החודה ודיניה‬
‫ומציתיה הכל תלוי כאמוראים שהם שפירשו המשנה על אמתתה כרוה״ק‬
‫ועל פיהם יהיה כל ייכ וכל נגע וכל דין ומשפע ומצוה ואיסור והיתי׳‪.‬‬
‫ואע״ג דאיכא ג״כ גמרא ירושלמית • מ״מ העיקר היא גמרא ככלית כידוע‬
‫והאמוראים שעשו גמרא ככלית הם עשו עטרה לקכה״ו ושכינחיה • רעשו‬
‫עיליי לשכינה כראוי • ואין מעלה כמעלת גמרא ככלית שהיא שפירשה‬
‫לנו תורה שככתכ ותורה שבע״פ • וזה״ש אשת חיל מי ימצא • אשת גי‬
‫זו גמרא ככלית • חיל רומז דהתורה נקנית כמ״ח מעלות • וכא לרמוו‬
‫רכל האמוראים שעסקו בגמרא ככלית • כל א׳ וא׳ מהם היו כו מ״ח‬
‫מעלית שהתודה נקנית בהם • ובאמת לגמרא ככלית נאה ויאה לקיות לה‬
‫השח חיל • חרא דהיא נקנית במ״ח מעלית שהם גי׳ תיל • ועיר שהיא‬
‫עשתה חיל למעלה • ומי׳ ש מי ימצא • ר״ל דהמצה לזכיח בה ירדוף מדת‬
‫העניה ויהיה קורא על עצמי מי אנכי • דהתירה נמשלה למים וכמו שהמים‬
‫אינם רודפים רק מקוש השפל• כך חתירה אינה מתקיימת ירק כאדם‬
‫השפל • ודחוק מפנינים מכרה • כא לרמיז רמעלת גמרא ככלית • גדולה‬
‫מגמרא ירושלמית • אע״ג רזו נעשיח כחוצה לאק וזו נעשיח כארץ • וזהו‬
‫ירחיק מפנינים • פנינים היא גמרא ירושלמית שנעשית כלפני ולפנים שהיא‬
‫ירושלם • ו־היי׳ זאת הגמרא הככלית רחיק מפנינים מכרה • רהיי׳ מעלתה‬
‫גדולה ממעלת ירושלם הנעשית לפני ולפנים • כעת כה לכ כעלה • כעלה‬
‫היא הקכ״ה • דהייני הקכ״ה שמח כגמ׳ ככלית ימצא מניחה שלא יכשלו‬
‫כני ישראל כאיסור והיתי־ וטמא וטהור וחייכ וזכאי‪ .‬זאת יעיר ישלל לא‬
‫יחסר‪ .‬דככל יום ויום מיום שנעשית גמרא ככלית ודינים מתתדשים ממנה‬
‫ככל דור ודור חרשים מק־וכ כאו • וכל חידוש ותירוש שמתחרש מתודה‬
‫מוסיף עילוי לשכינה וזהו ושלל לא יחסר• גמלתהו טוכ ולא רע • כל ימי‬
‫חייה• כא לומררלא טמא דח״ו איכא עונש לאמוראים דעשויהגמ׳ הזאת‬
‫‪,‬‬
‫׳ כקוי׳ל‬
‫דודט‬
‫דרושלגפסריס‬
‫־טוב*‬
‫עה‬
‫׳*‪:‬חו״ל • דהיה להם ללכת לארצנו הקדושה • ושם יעשו התיקון הגדיל הזה~‪-‬‬
‫דהוי חכמה משאית ככלי מפואר• לז״א אל תאמר כן כי כך רצינו ית׳‬
‫לעשות חיקין זה כחו״ל • רהכל היה כיוח״ק • וזהו גמלחהו טו‪ 3‬דהיינו‬
‫האמוראים שעשו גמרא זו כחו״ל ולא כארץ אל תאמר שעשו רע בזה ח״ו‬
‫דגם כזה גמלחהו טוכ ולא רע• כל ימי חייה‪ .‬הכוונה דהאמוראים לא‬
‫כדור א׳ היו כי כמה דיריח נמשכו האמוראים דור אחר דור • ובא לומר‬
‫דא׳ האמיראים הראשונים וא׳ האחרונים‪ .‬לא עשו כ״א טוכ ולא רע • כמה‬
‫ע‪-‬לא הלכו לארץישראל• דרשה צמר ופשחים • והעש כחפץ כפיה‪ .‬כא לימד‬
‫ל הקישיית יהפ ירכיה שהיו מקשים ומחיצים • הכל ככוונה מכוונת• רהקישיי׳‬
‫•יהיא מצד קט״א ־ שהיא סיתמת ררך האמת ‪ .‬וע״י הקושיות והתיריצים‬
‫*)שחכר כת הקליפה ונגלה האמת • וידוע דהצמר מצד הקרושה • והפשתן‬
‫<מצד סע״א • והפשתים הוא כנגד הקושיות • והצמר נגד התירוצים• וזהו‬
‫דרשה צמר יפשתים הם התיריצים יהקישיית • ועי״ז ותעש כחפץ כפיה ‪-‬‬
‫דע״י הקישיית נגלה התירוץ האמתי • ונתיישבה ההלכה על כירייה‬
‫ואמתתה‪:‬‬
‫^ןוך אפשי־ לומר גמלתהו טוב ולא רע• דרשה יכו׳ כא לפ׳ מ״ש רביני‬
‫האריז״ל רכל הנשמית של כני ישראל הס מאדה״ר וקין והבל• וכשחטאו‬
‫־נפגמו הנשמיתוצ‪-‬יכים להתקן• ימתתקכים ככל דור ידור• ואע״גדמתתקנים‬
‫ככל דור ודור• התיקין שעשי האמוראים היא התיקין הגדול מהכל •‬
‫‪/‬וז״ש גמלתהו טוב ולא רע ־ שהיא תיקין תילוף ארם הראשון שאכל מעץ‬
‫^ הייעת טוב ודע ועייב רע בטוב• אמנם האמוראים הפרידו הרע מן הטוכ‬
‫\~ההו גמלתהו טוב ולא דע • תיקון אדם היאשון שעירב רע עם הטוב •‬
‫‪.‬אמכם הם הפרידו הרע מן הטיב ע״י שטרחו וביררו הזכאי מן החייב­‬
‫‪ .‬וההית״ מן האיסור• יהטהור מן הטמא יהכשר מן הפסיל• ולא האמוראים‬
‫‪ .‬כלכר שעשו תיקון זה• אלא מיום שעשי התלמוד‪ .‬מהיום ההוא עד סיף‬
‫כל הרומח• ככל דוד ודוד החכמים שכ‪-‬ור ע״י התלמוד מבררים ומצי־פי'‬
‫;•ומלבנים ומעמידים ההלכה על אמיתחם ומפרידים הטוב מן הרע נמצא‬
‫•‪..‬כל מה שמברריס ככל דור ודור הכל תלוי בכח האמוראים שעשו התלמוד‬
‫;‪.‬דאין שוס רכד חוץ ממנו• וזש״ה כל ימי חייה הם כל ימי חיי העולם‬
‫; דבל כני העולם חלמידי האמוראים הם ומימיהם הם שוהים ושייך לקרות‬
‫׳‪-,‬האמוראים חיים כל ימי חיי העולם דכדכריהם שלומדים דומה כאלו‬
‫'הס חיים ומלמדים לבני אדם• לפי׳ אמר כל ימי חייה• וכ״ז לחוקק אדם‬
‫‪.‬־הראשון • ולא אדה״ר כלבד חיקני אלא גם הכל וקין תיקנו דהיי׳ הנשמות‬
‫<שםיו הלוים כהם וזה״ש דרשה צמר ופשתים דהיי' תיקון להבל וקין• דהכל‬
‫‪%‬דתו כצמר דכך היה קרבנו • וקין מדתו כפשתן רכך היה קרבנו• והצמד‬
‫הוא‬
‫)לח(‬
‫‪:‬‬
‫ןץף^‬
‫דדו^לנפצןייים‬
‫] צ‪14‬ב*‬
‫היא מסיטרא דקדושה • והפשטן מסע״א‪ .‬ואע״ג דהכל מסט׳ דקדושה• עדיין ;‬
‫דבר מועט כו שלא נתמ־ר • אכל קין רוכו ככולו לא כתכרר • והאמוראים‬
‫ע״ה ברוב קדושתם וטרחס שעסקו בתורה להעמיד הדין על אמתתו ביררו י•‬
‫בירור גדול • וזהו ותעש בחפץ כפיה ‪ .‬וקרי לכירור הכי משום דהבירוד‬
‫הוא כמכרר כידו אוכל מתוך פסולת • לפי׳ קאמר ותעש בתפץ כפיה ‪.‬‬
‫היתה כאניות סוחר ממרחק תכיא לחמה• כאן כא לרמוז מה שמציט אומר‬
‫בגמרא חסורי מתסרא • דהוא דכר גדול הרבה דהמשנה מיוהדת כראוי *‬
‫וחם אומרים חסורי מחסרא • אלא וראי זה מורה באצבע דהכל ברוח‬
‫הקודש שהופיע עליהם • והנה כל חסודי מחסרא מביאים לה ראיה מן‬
‫הכרייתא • דהכרייתא שנויה כמו החסרון שהוסיפו • וזש׳יה היתה כאניות‬
‫קיחר לענין החסרון שחסר כמשנה רהחסרון רומה כמי שחסר לי לחם \‬
‫לאכול וצריך להליך כאניות כדי למצוא לחם • וזהו היחה כאניות סוחר ;‬
‫ממרחק תכיא לחמה דהיינו דכר שנראה לעינים שהחסרון ההיא רחוק ;‬
‫הרכה ממשמעית המשנה • להכי קרי ליה ממרחק תכיא לחמה • והנח‬
‫אותיות סת׳ר הם אותיות תסיר לרמוז רעל החסרון מדבר‪-‬ותקם כעוד לילה‬
‫יתחן ערף לכיחה וחק לנערותיה • כאן כא לרמוז רהנה ידוע שהתלמוד ?‬
‫‪.‬הואככריאח• ועיקר כל הניצוצית שאנו מבררים מרפ״ח ניצוצות תיקונם‬
‫הוא כעולם הכריאה כידוע‪ .‬והתלמוד שעשו האמוראים ע״ה כיון שהוא׳ ?‬
‫כעולם הבריאה • כזה ניתוסף כעולם הבריאה קדושה על קדושתו והבירור ־‬
‫עושה שם כשלימות• והנה ממה שנעש' תיקון כבריאה כזה יש תיקון גם ליצירה י‪.‬‬
‫ועשיה כידוע‪ .‬וזש״ה ותקם כעיר לילה • לילה הוא הגלות כידוע כמ״ש ‪••:‬‬
‫על משכבי כלילות • רהתלמור כזמן הגלות עשו אותו האמוראים ע״ה ותתן‪:‬‬
‫טרף לכיתה‪ .‬כיתה הוא עולם הבריאה ששם הוא מקום התלמוד ‪ .‬ערף \‬
‫חם רפ״ח ע״ה שבעולם הכריאה מחכררים • וכזה מגיע חק של פרנסה‪i.‬‬
‫לנערותיה שהם עולם היצירה ועולם העשיה • זממה שדה ותקחהו וט׳‬
‫הנה ידוע מ״שרבינו ההרח״וז׳יל כשם רטט האר״י ז״ל• דמקרא משנה‪.'/‬‬
‫תלמוד קכלה • כך הוא שרשם בד׳ עולמות אבי״ע • דבעולם האצילות •‬
‫ישנס כארכעתם • רק משום דתלמוד משנה מקרא איתנהו כשלשה עולמו׳ ]!•‬
‫שלמטה ממנו והוא יתר עליהם כקכלה • משום הכי אין אני קירים על האצי׳ •‬
‫רק הקבלה דבזה יתר על האחרים • אבל גס השלשה אתרים ישנם בו • וק ‪••:‬‬
‫נמי הבריאה יש בה מוטיב תלתא כתדא • התלמוד והמשנה והמקרא אמנם‬
‫כיון דשנים מהם שהם המשנה והמקרא ישנם גם ביצירה ועשיה משו׳יה‬
‫אץ אנו קורים על הכריאה רק התלמוד רכזה יתר עליהם וכן נמי היצירמ‬
‫יש כה משנה ומקרא • אמנם כיון דהמקרא ישנו ג״כ כעשיה לכן אין אנו •‬
‫‪.‬קורים על שם היצירה רק המשנה שט יתר על העשיה • והעשיה אין בלן ‪:‬‬
‫יק‬
‫מחצן‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫יטיב‬
‫'*ק מקרא דייקא י והנה עיקר תורה שבכתכ הא המשנה הורה שבע״פ‬
‫‪ .‬זעיקר המשנה הוא התלמוד שפי׳ המשנה • נמצא עיקר תורה שנכתב‬
‫ותורה שבע״פ הוא התלמוד שפירש הכל דבר דכור על אופניו• וזה״ש זממה‬
‫שדה יתקתהו • זממה שיח גי׳ המשנה ע״ה י והכוונה דבעלי התלמוד יש‬
‫להם כת המשנה וכת התלמוד • ולהכי קאמר זממה שדה ותקתהו שהיא‬
‫המשנה • מפרי כפיה נטעה כרם • כיס גי׳ היא גמרא׳ ולהכי לגכי המשנה‬
‫שכבר היחה כעולם אמר לשון לקיחה ׳ ולגכי הגמרא שהם עשו מחדש י‬
‫אמר לשין נטיעה שהיא נטיעה חרשה • וג׳״כ קרא למשנה שדה ולגמרא‬
‫כרם• לפי שהמשנה כלי גמרא כשרה‪ .‬כלי נטיעה • חגרה כעוז מתניה‬
‫היא תורה שככתכ• שע״י טעמי הגמרא נתכררו דיני תורה על אמיתתם‬
‫ובזה ותאמץ זרועותיה כיון דהכל נכלל כתלמוד • טעמה כי טוכ סתרה‬
‫לא יככה בלילה" ט־ה • בא לומי השבת של התלמוד שהוא פירוש תורה‬
‫־שבע״פ • דתורה שבע״פ שייכא בין ביום בין בלילה • ותורה שבכתב לא‬
‫שייבא כ״א כיום דווקא• וזה״ש טעמה כי טוב סתרה• דהיי׳ האמוראי׳ שתיקנו‬
‫‪.‬מתלמוד טעמו שהסחורה שלו מעולה מאד • משום שהוא שייך בין כיום‬
‫בין בלילה • וזהו לא יכבה כלילה נרה •‬
‫ י ד י ה שלחה ככשור וכפיה תמכו פלך• כאן בא לומר על ענין הגזירה‬‫שיה קל וחומר שעליהם מיוסד התלמוד • רטרחו האמוראים‬
‫להעמיד כל גזירת שוה וכל קל וחומר דבר דבור על אופניו • והנה כישור‬
‫בימ׳ גזירה שוה • פלך גי קל • עור פלך במילוי פ׳א למ׳ד כיף גימ׳ חומר‬
‫; ע״ה • הרי קל וחומר נרמז כמלת פלך • וזהו ידיח שלחה ככישור היא‬
‫בזירה שוה• וכפיה תמכו פלך הוא קלוחומר• אי נמי אפשר דכא לרמוז‬
‫על סדכר שהניתו האמוראים כתיקו דהכל כיושר עושה ־ והנה בכישור‬
‫ע״ה גימ׳ זהו התיקו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫דרוש עד ד־ינפטרים•‬
‫|ן‬
‫זז? דרשתי על פטירת הח׳ הש׳ כמוהר״ר שלמה חירן דל תנצב״ה‪.‬‬
‫והיו מלכים אומניך וכוי‪ .‬היוקח מגכור מלקוח וכו׳‪ .‬כי כה‬
‫אמר ה׳ גס שבי ונו׳ • והאכלתי את חמניך את כשדם וכו׳ •‬
‫״כמכרה ולקחתם גס את זה ־ ולקחתם את ארק• ולקחתם לכם ביום‬
‫הראשון‬
‫‪1‬‬
‫'יי•י!'*‪K‬‬
‫*‬
‫ךןף^‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫הראשון• ולקתתם אגודת אזוכ• ולקחחם מן י החים • והתחזקתם ולקלזת‪6‬‬
‫מפרי הארץ ‪.‬‬
‫^‪*3‬׳}‪£‬ף לפרש על עניין פטירח הצדיק וכפרט אם הוא חכם שתי יפים ‪/‬‬
‫כל הקהל להתאבל ולהתאונן עליו מב׳ סיכות • א' שיציאת ‪:‬‬
‫*‬
‫הצדיק מן המקום עושה רושם ־ שכל זמן שהוא כתיים מגין על הקהל •‬
‫כמ״ש רש״י ז״ל על פסו׳ סר צלם מעליהם איוכ שהיה מגין עליהם מת•‬
‫והסיכה הכ׳ שמא כעון הדור נסתלק • ואם נסתלק כעונם חייבים לספיר‬
‫ולקרוע לככס ‪ .‬על שהם גרמו לו להסתלק קורם זמנו • והעיקר הוא‬
‫שבין כך וכין כך צריכים הקהל להתעורר ולשוב כתשובה שלימה שכל זמן‬
‫שהיה חי היתה זכותו מגינה עלינו ועכשיו צריכים לשוכ כרי שתשובתם‬
‫הגין עליהם‪ .‬וכמעשה דהנהו בריוני רהוו כשכיכוחיה דרכי זידא • ואם ‪,‬‬
‫מחמת עינם נסתלק • כ״ש וכ״ש שצריכים תשיבה אתי תשוכה • אולי ירחם‬
‫השם עליהם ולא יאבדו • וזה טינת הפסיק נפלה עטרת ראשי ני איי נא ‪J‬‬
‫לנו כי חעאט • דהיי׳ כשתפול העטרה שהיא הצדיק חייבים הקהל להתאונן |‬
‫ולומר אוי נא לנו 'כי חטאנו‪ .‬ומלח חטאנו תתפרש על כ׳ פירושים• חדא ‪£‬‬
‫כפשטה שמא כחטאתנו נסתלק • ועיר חחפרש מלשין חסיון כמי יהייתי •;‬
‫אני יכני שלמת חטאים‪ .‬דהיי׳ אוי נא לנו שתה־ ממנו שכל זמן שהיה חי ‪i‬‬
‫היה מגיץ עלינו ועכשיו מי יגין‪ .‬לכן צריכים אנחני להתעורר כחשיבה ‪\•• .‬‬
‫דהא אם אין אני לי מי לי • וזהו טינת המסרה ולקחתם גם אח זה• דהיי'‬
‫כשתראי שהקכ״ה אימר על הצדיק ילקחתם גם את זה מעם פני יקי־הו • י‬
‫אסון • וכפיט אס הוא חכם יאימר הקכ״ה עליי ילקחתם את ארין ה׳ •י‬
‫לסלקי • ע״ז הדבר צריכים אתם להתאונן ולשכר לבבכם ולשוב כחשובה י• ‪C‬‬
‫כי פרצה נפיצה בכס מכ׳ סיטת כמ׳׳ש‪ :‬והתיקון המועיל לכם ולקחתם לכם ‪.‬‬
‫כיום הראשון פרי עץ הדר • יום הראשון הוא יום א׳ לפטירת הצדיק• כאותו ?‬
‫היום ממש צריכי' אתם לשוכ כתשו כרי שישיב ה׳ מחיק אפו ויתעשתלכם ולא ‪I‬‬
‫תאבדו שאס תתעצלו ילא תשיכי הכף ימיר היי הוספתם פשע על חעאתכם<‬
‫לכן חזקו ואמצי יתכף ומיד ולקחתם לכם ביים הא׳ לפטיר׳ הצייק• ומה שתששו‬
‫הוא כענק הלולב ומיניו כמ״ש רז״לרלולכ ימיניוירומזים לד׳ מיניןשבישראל‬
‫שיש כישי־אל שהם מקיימים תודה ומע״ט ‪ .‬וזה דומה לאחיוג שיש כו‪.‬‬
‫טעם וריח • הטעם כנגד ההורה והייח כנגד מע׳׳ט • ייש כהם שיש כהם‪:‬‬
‫התודה ולא מע״ט • וזה דומה ללילכ שהיא כפות המרים שהיא טעם בל‪^1‬‬
‫ריח • ויש בהם שיש כהם מעיט ולא תורה ‪ .‬וזה כנגד ההדס שהיא ‪"n>1‬־‪t‬‬
‫כלי טעם • ויש כהים שאין כי דם לא תורה ולא מע״ט וזה כנגד העדפה"‬
‫שאין בו לא טעם ולא ריח ‪ .‬ואט עישים אוחם אגודה אחת להויות כיק י‬
‫שישראל שורש א׳ וגוף א׳ כמ״ש שה פזורהישראל• דכל יאל מלליתםר‬
‫נקראים‬
‫‪4‬‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫יש‬
‫דידצן‬
‫ט ו ב * עז‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫ראים שה אחד • וזה מורה בהצנע דכל ישראל קרויים גוף א׳ • ומאחר‬
‫שהם גיף א׳ • האכר שחסר כגוף או חלה הרי כל הגוף בצער גדול• לפי׳‬
‫יכים להתחבר ולהתקשר יחר • וזה מחזיר לזה וזה מורה לזה • ‪,‬כדי שלא‬
‫מזק הגיף • וכשיהיו כאגודה א׳ וקשר א׳ מגינים זע״ז • ועוד רמזו ת״ל‬
‫בלולכ ומיניו שהאתרוג כנגד הלכ • והלולכ כנגר השדרה • שהוא עיקר‬
‫ף האדם • וההרס כנג־ העינים • והערכה כנגד השפתים • לרמוז דצריך‬
‫החרם לסה־ כל איכריו שיהיו כולם משועבדים למקוס ולא יהיה שום א׳‬
‫חלוק מחכירו‪ .‬יכי׳ז כא על ירי תשובה שיתעורר האדם לשוכ כתשובה‬
‫לתקן את אבריי לעבודתי ית׳• וזה העניין הנרמז כלולב צריכים כני ישרנ!‬
‫להתעורר ולעשות כשמאיס הצדיק נסתלק מביניהם לתקן את אבריהם‬
‫ולהתתקן ביניהם כהצטרפיתם כאגודה א׳ וכקשר א׳ וכל א׳ מעורר את‬
‫תכירו וזה מוכית לזה וזל״ז להורותו דדך ישרה • לז״א ולקתתס לכם כיום‬
‫הא׳ תכף ומיד כמיתת הצ־יק כל מה שנרמז כלולכ • כן תעשו כפועל‬
‫לתיקון איכרים שלכם ולתיקון כללוחיכם • זאת ועוד ולקתתם לכם אגורת‬
‫הזב ‪ .‬אז׳כ גימ׳ עשר • אם אין התם מתפללים כמניין צריכים להתעורר‬
‫ע״ז ילתקן שכל ג׳ תפלית יהיו כמניין שאין דומה תפלח יחיד לתפלת‬
‫צכור • דהן ‪ b‬כביר לא ימאס • יכל יתחמץ שים לכ ח' מישראלימלשוב•‬
‫באמור לי היצר שעונותיו רבו למעלה ועשי פגם גדיל‪ .‬יאפשר ככר נגזרה‬
‫עליו גזירה שלא תקיכל תשובתי ומה יועיל אס ישיב ולכן ישאר ברשעו •‬
‫ין האמת כן • שמצינו כפירוש שאבי׳ אס נשבע הקכ״ה שלא יקכל האדם‬
‫השיבה • מ״מ אם חזר האדם כתשובה שלימה כראוי הקב״ה מקבלו • שכן‬
‫מציכו ביככיה שנשבע הקכ״ה עליו שלא יקבלו כתשובה ושיהיה ערירי‬
‫ואח״כ מציני שהיו לו בנים שנא׳ ובני יכניה אסיר וכו׳ • הרי הכתוב קרא‬
‫בחיל בואו וראו כני ישראל היי יבניה נשבע עליי הקב״ה שלא יקבלנו‬
‫'בחשוכה • ושלא יניח זרע הרי כיין שחזר כחשובה קבלו הקכי׳ה והניח‬
‫"׳זרע • יהטעם שאע״ג שהקב״ה נשכע חוזר כשבועתו • משום דשבועתו‬
‫ית׳ על תנאי נשבע על מנח אם ילא חזר בו כראוי • אבל אם חזר בו‬
‫כראוי ותיקן מה שפגם ע״ז לא היתה השבועה • שלא היחה השבועה‬
‫רק אם היתה תשובתו כלאחר יד שלא היה יכול לתקן עיי תשובתו מה‬
‫שפגם‪ .‬אכל אם שהיקן מה שפגם ע״ז לא ה״תה שבועתו ית״ש • וזש״ה‬
‫לקחתם מן החרם דהיי׳ אס אפי׳ שמעתם מפי הקכ״ה שכועה כחרם שלא‬
‫יקבל התשובה • אל תחושו לזה ששבועתו ית׳ היה על תנאי אם לא ישוב‬
‫ראוי • וכך היא כוונת ולקחתם מן התרס• דהיי׳ מה שאמרתי לכם ולקחתם‬
‫לכם ביום האי ולקתתם אגורת אזוב• שתעשו תשובה ותתקנו עצמכם זה‬
‫מועיל לכם • אפי׳ היה הדבר כשכיעה לפניו ית׳ שלא יקכל אתכם כקשיבק‬
‫)ל‪(0‬‬
‫י‬
‫מ״מ‬
‫‪:‬‬
‫״ ךןךןן‬
‫דרוש לנפטרים‬
‫טוב‬
‫•י•"די•‬
‫<?‪3‬‬
‫״‬
‫מ״מ תשובה כראוי יש בה נח לנטל אפי׳ גזר דין שיש עמו שנועה‪.‬‬
‫רק חזקו ואמצו ועשו תשוכה כראוי ורעו וראו שככל עת אתם מוכנים‬
‫ללכת לאותו עולם • ואס לא תכינו צרה לררככם ותלכו כירים ריקניות ‪.‬‬
‫אנה תעזכו ככודכם • ומה תהא על תרפתכם וכלימתכם • שאין תרפה‬
‫כאותה חרפה • ואין כושה כאותה משה • ואין צער כאותו צער • לכן‬
‫חגרו מתניכם והזדרזו יומם ולילה לסגל תורה ומע״טואלתשעו כרכרו‬
‫שקר כהכלי העולם הזה • רק השתדלו כעניין המועיל לאותו העולם •‬
‫שהם מע״ט• וזהו והתתזקתם ולקחתם מפרי הארץ • ארץ זו היא ארץ החיים‬
‫ולזה חזקו ואמצו והתתזקתם ולקחתם מפרי הארץ • הם המעשים עוכים‬
‫שהם פירות ארץ החיים • שהיא עוה״ב‪:‬‬
‫ו ה נ ה ידוע ומפורסם שהחכמים הצדיקים יש בהם הנאה להקב״ה והנאה‬
‫לישראל • הנאה לישראל שזכותם וזכות חורחם מגינה עליהם‬
‫והנאה להקכ״ה לפי שכצלם אלקים עשה את האדם והאדם עשאו הקב״ס‬
‫דומיא דאילן העליון • וכמו שהאילן שורש גופו נר״ן כך שורש האדם התתתק‬
‫צריך לתקן נר״ן שלו • ומי שערת ע״י מעשיו הטובים ותסידותו וקדושתו‬
‫יזכה לאיזה ניצוץ מחיה ויתירה זולת משה רבינו ע״ ה שזכה לנמח״י כשלימות‬
‫ואפשר רלזה כוונו כגמרא שאמרו כשעת פטירת מרע״ה אמר הקכ״ה‬
‫מי יקום לי עם מרעים מי יתיצכ לי עס פועלי און • ושמואל אמר מי‬
‫כהחכם ומי יורע פשר רבד • ור׳ יוחנן אמר והחכמה מאין תמצא ואיזה‬
‫מקום בינה ורב נחמן בר יצחק אמר וימת שם משה עבד ה׳ • וסמליו!‬
‫אמר וימת משה ספרא רכא רישראל • והנה בודאי רמר אמר חרא ומר‬
‫אמר תרא אך צריך להתבונן למה אמרו כ״א חמשה דווקא ולמה אמרו•‬
‫כ״א פסוקים אלו דווקא‪:‬‬
‫ול)‪ •£‬מה שכתבנו יכא על נכון רמשה רכינו ע״ה זכה לנרנת״י כראוי‬
‫מה שלא זכה שוס ארם כעולם רממכ קדושתו כל א' וא׳ מנרנח״י‬
‫שלו הראית פעולתה • והנה ידוע דהנפש היא מצד הגבורות והדינין שהיא‬
‫מעולם העשיה ששם תוקף הדינין ולפי׳ כל הרינין והנקמה שטקס הצדיק‬
‫ברשע • הוא מצד הנפש שכצריק • וכנגד זה אמר הקכ״ה מי יקום לי עם‬
‫מרעים מי יתיצכ לי עם פועלי און • כנגד נפשו של מרע״ה שמצד תגבורת‬
‫נפשו מצד הקדושה היה נטשה דין כרשעים ואין כח כקליפה לעמוד כנגדו‬
‫ולהחזירו לאחור וע״ז אמר דור הע״ה ארדוף אויבי ואשיגם ילא אשוב עד‬
‫בלותם • ושמואל אמד כנגד הרוח מי כהחכם ומי יודע פשר דבר • לפי‬
‫שהדחכת הדעת היא מצר הרוח • לפי שהרוח משכנו כלכ • וכלכ תלוי‬
‫הרחבת הרעת או קוצר שמי שיש בו רוח יורע כל דכר לאמתתו‪.:‬‬
‫כינ״י‬
‫עמ״י‬
‫‪xvy‬‬
‫שערי ארוכה‬
‫לדודי ורודי לי המעה בשושנים • כתבו הראשונים ז״ל א׳כי ל׳רודי‬
‫וירידי ליי ר״ת אלול‪ .‬לרמוז ראפי׳ בשאר ימות השנה האדם ערוד‬
‫ואינו נותן לב לעבודתו ית׳ • תובה עליו בחודש הזה להתעורר משינתו׳‬
‫לאזור חיל ולשום מחניו • ולחפש ולחור חיפוש אחר חיפוש בחורין ובסדקין‬
‫כל מקום שמכניסי׳ בו חמץ להוציאו משם כמרא וחצינא • לבל יראה ובל‬
‫ימצא י ויתורע ויתחרט בכל יום ויום בחדש הזה מכל מה שעבר עליו‬
‫ויקבל עליו שלא לשוב עור לעבור על שום אתת מהנה • גדולה או קטנה‬
‫רכזה ימצא רתמים לפני ה׳ ויקכל תשובתו • כמ״ש ומודם ועוזב ימתם •‬
‫סנה כשתתשוב ר״ת וס״ת • דשלשה תיבות אלו ומודה ועוזב ימתם הוי גי*‬
‫באלול • והכוונה משום דהוה סליק אדעתין כיון דככל חדשי השנה אין‬
‫האדם מתעורר לעשות תיקון לעצמו כמו בחדש ‪.‬הזה מהראוי שלא תקובל‬
‫כתו • דמאי שנא כל התרשים הוא ישן ונרדם • ועכשיו כא לקום משינתו‬
‫אמנם הקכ״ה ית״ש הוא רחמן מלא רחמים • ומרוכ רחמים מקכל השכים‬
‫‪,‬אפי׳ היו כשאר חדשי השנה ישנים ונרדמים מעמדתו ית׳• כשיתעוררו‬
‫חורש הזה מקבל‪.‬אותם ומטעם זה נרמז אלול כמורה ועוזכ ירוחם • לומד‬
‫דמהראוי כיון שכל חרשי השנה האדם היה ישן‪ .‬ובחדש הזה דווקא נתעורר‬
‫לקום משינתו • הוה אמינא דקימה זו לאו שמה קימה • משו״ה אשמועינן‬
‫קב״ה מרוב רחמנותו • מקבל תשובתו ומרחם עליו‪ .‬והיא גופה דאשמועינן‬
‫ברמז א׳ני ל׳רודי וידויי ליי דהוא ר״ת אלול • לומר כיון שהקב״ה חושב‬
‫לי דוד ממב אהכתי איתי אע״פ שנתעצלתי כל חדשי השנה ולא נתתי לב‬
‫לשוב • ולא נתעוררתי עד הקודש הזה שהוא אחרית שנה • אפייה מרוב‬
‫אהכתו‬
‫<צ‪1‬עףי‬
‫אות א‬
‫ארוכי!‬
‫אהכתי איחי שמח כחשיכחי ואמר לי דודי אחה • קיבלתי אותך כרצון לא‬
‫חירא ילא החח • יהנה כשישנים גי' חשיב • לימד דאע״ג רלא שכ האדם‬
‫רק עד החרש האתרין שכשנה • אפ״ ה הקכ״ה שש ושמת כתשיבחי ומקבלה•‬
‫וזהו כשושנים שהיא גי׳ חשיב כאמור • ומשמעותה ל׳ ששין • להורות‬
‫שהקכ״ה שש ושמת כתשובתו • עור הריעה כשישנים • גי' עיו שבו ישנים•‬
‫כלו׳ רכל חרשי השנה היו ישנים ולא נתעוררו משינתם• ועכשיו כחדש האחרון‬
‫כתעורמ • יאפי״ה הקב״ה מריכ אהבתי איחם • שש ושמח כחשיבחם‬
‫ומשתעשע עמהם • יזהי הריעה כשישנים • כלי׳ אע״ג רהשתא שהיא אחרית‬
‫השנה • הוא שערו ושבו ישנים • אפ״ה הקב״ה חשכה שישנים• י״יעה איתם‬
‫ומשתעשע בהם • ועוד אני לדודי ורודי לי ק״ת גי׳ ארבעים• משים רחובה‬
‫על האדם ככל מ׳ יום דמר״ח אלול עד יום הכפורים לעשית בהם תשובה‬
‫מ־י יום כיומו • ולתקן מה שפגם ככל השנה • והארבעים יום הי‪1‬ה ככד‬
‫נקבעו כשירד מדע״ה מן ההר למחילה ולסליחה ולכפי־ה • ולכן צריך שיהיו‬
‫מ׳ יום אלה רצופים בחשובה ומעשים טובים מלכ ומנפש • ועוד ני־מזו‬
‫עשה ימי השונה • במלת שושנים • שהיא גי׳ אלה עשר ימים והנם‬
‫כשתיסיף עש־ה על חשבון אליל הוי גי׳ עז • ונכון לומר על זה ה׳ עז‬
‫לעמי יתן ה׳ יכרך את עמי כשלים עז היא אליל עם עשית ימ״ת כמו‬
‫שכתכני • דהיי׳ מאחר שקבע הקב" ה הימים האלה להשיבה‪ .‬שהם נק׳ עזי‬
‫כאמור אז בזה יברך אח עמו בשלום • שמוחל וסולח להם על כל מה שעשו"‬
‫כימית השנה • ואומי־ להם שלום שלים לרחוק ולקי־וב אמר ה׳ ורפאתיו״‬
‫ואפשר ל־מוז דבר זה כמה שאמד הנביא או יחזיק כמעיזי יעשה שלום‬
‫לי שלים יעשה לי כא הנביא ע״ה לעורר את האדם ילהייית לו‬
‫דאע״ג רכשאר ימות השנה היה ישן ונררס ילא חלי ילא מי־גיש לתקן את‬
‫אשר עיית • מ״מ אם יתעורר כמי יום הללו רפיאה שלימה תהיה לו ‪-‬‬
‫ומקובל ומריצה לפני הלגקים כריך היא ינעשה על ירי שלים ככמליא של‬
‫מעלה ובפמליא של מטה• וזה״ש או יחזיק כמעיזי‪ .‬מעוזי הוא עז שרמזנו‬
‫כי אלול ועשיה ימים‪ .‬דהיי׳ כיון שנתעורר כימים האלה הנק׳ עי ושב‬
‫יסיקן את אשר קלקל‪ .‬כזה עושה שלום בפמליא של מעלה יכפמליא של‬
‫מטה • והנה מלת לי גי׳ מ׳ להוהיף לחזק הרכר ד‪.‬ע״י המי יום הללו‬
‫היא עישה השלום • ואפשר עוד לרמוז רכר זה כפסוק זה מגדל עז שם ס׳‬
‫כי יריץ צדיק ינשגכ• רהא כתמי דאלול עם י׳ ימים גי׳ עז • והייני כמי‬
‫חשבון מגדל • והיי׳ נמי חשבון אדני עם י״ב אותיות מילויו • יע״ז אמרי‬
‫שהע״ה בן ארם פקת עיניך וראה אע״ג שהיית נרדם בשינה כל ימית‬
‫השנה • עכשיו חמר חרבך על ירך ג כור • ותקן כל מה שפנמח במ׳ יום‬
‫הללו • וזהו הודך והדרך‪ .‬שהימים האלה נק׳ עז ונק׳ מגדל ־ ינק׳ שם ה׳‬
‫י‬
‫כמו‬
‫אדיבה‬
‫אות א‬
‫א‬
‫כמו שכחכני • וכ״ז להימת שבח השב בהם שהוא ממצה ומקובל לפני הי‬
‫וזהו שאמר מגדל עז שם ה׳ כלומד הימים האלה הם מגדל ועז ושם הי‪.‬‬
‫כיון שכן במגדל זה שבו עז ושם ה׳ בו ירוץ צדיק ונשגב•‪.‬דתשיכתו כשגבה‬
‫ה עד מאד • עוד אני לדורי ודודי לי המעה כשושנים עם כל אותיותיהם‬
‫י׳ שלש עשרה ע״ה לרמוז מש״כ רכינו זלה״ה דכתדש זה נגלין י״ג ממת‬
‫דרחמי • ומעעם זה כולו עת רצון יהתשיבה מקובלת ורצויה כו • לפי' כא‬
‫חשמן מכוון של י״ג מרית ככהוק זה שכו נרמז אלול‪ .‬וג״כ מלח כשושנים‬
‫היא מידה על המדיה דשם זה רשושנים יאה ונאה להיקרא עליהם •‬
‫ואגב ראיתי לפרש כאן בק״ד מזמור לדור ה׳ אודי וישעי • שטוב‬
‫ לאומרו בכל התדש הזה משוש שיש כו י״ג הייוי׳ת כנגד י״ג מקורי‬‫דרחמי דנפתחים ומאירים בחדש זה • והנה כל שם הי״ג מאירים‪ .‬דהיי׳‬
‫י״ג נימין וי״ג חוורתי וי״ג מכילן• כולם מאיריס כחרש זה •‬
‫לר‪1‬ד ה׳ אודי וישעי ממי אירא ה׳ מעוז חיי ממי אפחד • כא לרמוז‬
‫רהחדש הזה נפחחי׳ בו י״ג מקורי דרחמי והם מקיפים לאו״א‪.‬‬
‫והזכיר כאן כ׳ היייח א׳ כנגר מקיף אמא וא׳ כנגד מקיף אבא • ה׳ אורי‬
‫וישעי כנגר מקיף אמא • ה׳ מעה חיי כנגד מקיף אבא ששם החיים שנאי‬
‫כמה חחיה כעליה • עוד הזכיר כאן ג׳ דכייים אורי ויכעי ומעוז חיי• כנגד‬
‫ג נימין וי״ג חוורחי וי״ג מכילין דנפתחי׳ כחי׳ הזה‪ .‬ואמר מאחר דנפחחים‬
‫מקורות הרחמים והחיים כחדש הזה כודאי דלא אירא ולא אפחד מכל‬
‫המקטרגים • עוד אורי וישעי גי׳ זו מצפ״ץ מצפ״ץ והם כ׳ השמות דכשני‬
‫פאות דא״א והם רחמים דמצפ״ץ גי׳ כיחמים • וכ׳ השמורל האלה הם‬
‫חילוף כ׳ הויי״ת • ומשו״ה נזכרו נמי כאן כ׳ הייוי׳ת‪ .‬לרמוז מה שכתכנו‬
‫והנה ה׳ הורי יישעי יש כהס יי׳ג חיתיות • כנגד יי׳ג מכילן דרחמי י״ג‬
‫תיקוני ריקנא דכגילוי הריקנא נכנעים החיצונים ומתבטלים וכמי שאמר‬
‫בזוה״ק באד״ר על מן המצר קראתי יה ענגי כמרחכ יה דשם רמז דהע״ה‬
‫תיקיני ה־יקנא • ופירש יה עי׳ ה ואמר תדע למה הוצרכתי להמשיך תיקוני‬
‫הדיקכא • משום רכל גויס סבבוני וכשם ה׳ שהוא שם הדיקנא כי אמילם‬
‫והכא נמי כיון שמזמור זה דאודי זישעי רומז לי״ג תיקיני׳ אמר כיון דה׳‬
‫‪ .‬אורי וישעי שמאירי י״ג תיקיני׳ כחדש זה כזה לא אירא ולא אפחד מן‬
‫החיציכי׳ ומכל המקטרגים‪.‬‬
‫איתי לכתוכ כאן הלשין של אד״ר משום דצריך ישוכ וז״ל א״ד שמעון לר‬
‫אלעזד כריה קים כרי סלסל תיקונא רדיקנא קדישא כתיקונוי אלין‬
‫ר׳ י‪1‬עזר פתח ואמר מן המצר קראחי יה ענני כמרחכ יה וכו׳ עד מכטיח‬
‫כנריכים • תאנא הכא ט׳ חיקיני דבריקנא דא להט תיקוכין איצעריך דוד‬
‫מלכא כגין לנצח א לשקר מלנין ולשאר עמין • ת״ת כיון דאמר קני ‪p‬׳‬
‫תיקוני׳‬
‫גמם(‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫אות א‬
‫^‪Mjip‬‬
‫‪TStm‬‬
‫תיקוני׳ לכחד אמד כל גולם• סבבונו כשם ה׳ כיאמילס• אמי הני תיקוטן‬
‫דאמינא למאי אצטריכנא‪ .‬משום דבל גרס‪.‬סבבוני וכתיקונא רדיקנא דא‬
‫נו קיקוני׳ ראינון שם ה׳ אשצינון מן‪.‬עלמא הה״ד כשם ה׳ כי אמילס ותאנא‬
‫כצניעותא רספרא תשעה תיקונין אמר דוד הכא שיתא אינק כשמא קדישא‬
‫דשית שמהן הוו ותלת אדם ‪ .‬ואו תימא קרין אינק • תלתא הוו רחא‬
‫נרומם‪ .‬ככלל אדם הוי • תנא שיתא שמהן דכתיכ מן המצי קיאתי יה חד ‪.‬‬
‫עננו כמרחב יה תרין • ה לי לא אירא תלת • ה׳ לי כעוזרי ארכע • נווה‬
‫לתסית בה׳ חמשה • טיכ לחסות כה׳ שיתא • אדם תלת • דכחיכ ה' לי לאי‬
‫אירא מה יעשה לי ארם חד • טוב לחסות כה׳ מבטות בארם ידי • טופ‬
‫לחסית בה׳ מבטוח בנדיבים תלת ״ ית״ח רזא רמלה דבכל אחר רארכר‬
‫ארם הבא לא אדכד אלא כשמא קדישא רהכי אתחזי‪ .‬משים דלא אקדי‬
‫ארס אלא כמה דאתחזי ליה • ומאי אתתזי ליה שמא קדישא • דכתיכ וייצר‬
‫ה׳ אלקים את האדם כשם מלא רהוא ה׳ אלקים כמה ראחחזי ליה • וכג״פ‬
‫הכא לא אדבר אדם אלא כשמא קדישא ותאנא כתיכ מן המצר קיאתי יה‬
‫ענני במרתכ יה • תרי זמני יה יה לקבל תרי עלעוי דשערי אתאחדין כהו‪.‬‬
‫ומרחמא רשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר ה׳ לי בעזרי • בשמא דלא‬
‫חסר בשמא דהוא קדישא • וכשמא דא אדבר אדם ומה דאמר מה יעשה‬
‫לי אדם הכי הוא דתאנא כל איטן כתרין קדישין דמלכא כד אתתקן כתיקונוי‬
‫אתקרון ארם • דיוקנא דכליל כלא • ומה דמשלפא כהו אתקרי שמא קיישא‬
‫ותערא ומה רמה אתקרי הוי״ה יאתקרי ארם • ככללא דתערא ומה דכים‬
‫וטי עכ״ל ‪:‬‬
‫‪UP""tt‬־‪ P‬המאמר הקדוש הזה תמיה • דקאמר דתשעה תקיני ריקכא׳‬
‫אמר דוד מלכא הכא כדי לאכנעא שנאוי כמ״ש כל גויס‪:‬‬
‫סבבוני • בשם ה׳ דאינין תשעה תיקוני׳ אשצינין מן עלמא • ופי׳ דעי תיקוני‬
‫איכון שיתא שמהן ותלת אדם • ואמר דאדם דאדכר הכא לא ארכר אלא‬
‫כשם מלא דאתתזי ליה דהוא ה׳ הלקים • והדר ותני כשבתא דארם דאדכד‬
‫הכא • ועם כל זה משמעית דקראי אדרבא איפכא מסתכרא • דמשמעות‬
‫הקראי לעכין גירעון וכתכ אדם כאן • שאמר ה׳ לי לא אירא מה יעשה‬
‫לי ארם • משמע דאדם אין כו ממש ח״ו • וכן נמי טיב לתסות כה׳ מכטות‬
‫באדם • וטוב לתסות בה׳ מבטוח בנדיבים בכילהו משמע ראדם אין כו‬
‫ממש ח״ו • והיכי רמי שהכניס חשבון תלת אדם כט׳ תיקוני דיקנא להיו^‬
‫לו לעזר • הוא לא עשה כו ממש ויהיה לו לעזר דבר זה יתמה כל השומעו‪.‬‬
‫ועוד האי דקאמר הכא • ומה ראמר מה יעשה לי אדם הכי הוא דתאכא*‬
‫כל איכון כתרין קדישין וכו׳ לא ידענא מאי כוונחי אי לשכחא אי לגריעותא״•‬
‫וראיתי כפירוש על התררא רכתב חכם א׳ דלגריעותא פריך ילגריעיתא*‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫משני‬
‫‪^ 0‬‬
‫א^א‬
‫ב‬
‫אדוצה׳‬
‫שני • ופי דש דהכי קאמר ומה דאמר מה יעשה• לי אדם • דמשמע אדם‬
‫אין בו ממש חייו‪ .‬ומשני כך היא האמת משום דכתיין דמלכא קדישא‬
‫איטן חערא ומה דביה • והתעיא הוא ארם‪ .‬ומה דביה הוא שם הוי״ה‬
‫״כ העיקר הוא שם הוי״ה ולא התערא ומשו״ח אמר מה יעשה ל^ אדם•‬
‫זהו שפי׳ החכם • ומחיי רכה מככודו דגלי ארעתיה דלא ידע ולא הכין‬
‫מה דקאמר הכא • דלא קאמר הכא דתערא איקרי ארם• רק תערא ומה‬
‫דאית כיה שהוא הוי״ה כולא ככללא אי קרי אדם תערא ומה דאית כיה •‬
‫והדברים נכוחים ופשוטים דקאמר רתאנא כל איכון כקרין קדשין דמלכא‬
‫כד אתחקן בתיקונוי אתקרוןיאדם‪ .‬דיוקנא דכליל כלא• הרי מבואר דלא‬
‫רי אדם • עד שיהיה שלם דהיינו הצלם במוחי׳ שלו • וזהו שאמר דיוקנא‬
‫ל כלא • דהיינו גוף ונשמה • ואזיל ומפרש כיצד הוא התיקון הזה‪ .‬ואמר‬
‫ומה דמשלפא כהו שמא קדישא ותיערא • פירוש התיקונים של מלכא‬
‫מתפשטים יש כהם שמא קדישא ותעדא שהזא התיק שלו • ואת׳־יכ אמר‬
‫דכיה אתקרי הוי״ה דהיינו מה שבתוך התיק אתקרי הוי״ה לפי שבתחלה‬
‫‪•.‬לא אמר רק שמא קדישא סתם• ואח״כ אמר שהוא הוי״ה והתיק לא‬
‫זכיר שמו • ודכר פשוט שהוא אדני או אהיה • ואח״כ אמר ואתקרי אדם‬
‫בכללא דתערא ומה דביה • הרי מבואר דשם אדם נק׳ על כללות השלימות•‬
‫תערא ומה ראית כיה • ומאין הכין התכם דאדם לא נקרא רק על התערא‬
‫ל הקושיות שהקשינו למעלה מה יעשה להם • אס נאמר רארם לגריעותא‬
‫איתמר‪:‬‬
‫והנלע׳יד דאדם שנאמר כאן כלשון שכח נאמר • ומשו״ה תני והדר‬
‫בשכחא וארס • ואמר דלא אדכר אדם אלא כשמא שלים דהוא‬
‫ה' אלקים‪ .‬ואמר דשלשה מקומות שנזכר אדם כאן • נזכר עמו שם הוי״ה‬
‫ולא נזכר אדם לבדו בשום פסוק כלי שם הוי״ה • דג׳ פסוקים שנזכר ארם‬
‫‪,‬כאן יש עמו שם הוי״ה • ה׳ לי לא אירא מה יעשה לי ארס• טוב לחסות‬
‫‪.‬בה׳ מבטוח באדם • טוב לחסוח בה׳ מבטוח בנדיבים • וכל זה להורות‬
‫•יארס הנזכר כאן לשבח כזכר • ומשמעית השבח בקרא כך הוא • דמלת‬
‫מה שנאמרה גבי מה יעשה לי ארם לשבח נאמרה • רהרבה מה נאמרי׳‬
‫לשבח • כמו מה רכו מעשיך דהיינו כמה רבו מעשיך‪ .‬וכן נמי מה גדלו‬
‫מעשיך ה׳ וכן מה רב טובך • וכן מה אהכתי תורתך • וכיוצא רבים‪.‬‬
‫הבא נמי מה יעשה לי אדם פירושה כמה נפלאות ונוראות יעשה לי‬
‫ארס • דכתתלה אמר ה׳ לי לא אירא • וחזר ואמר כמה נוראות יעשה לי‬
‫ארס יותר משם הוי״ה וע״ז אמר ומה דאמר מה יעשה לי אדם • רעי׳‬
‫‪:‬מה יעשה לי אדם מזה משמע דשם אדם גדול משם הוי״ה • ומשני כך‬
‫^א האמת • דשם הוי״ה הוא מה שבתון התיק י ושם אדים כולל התיק‬
‫‪:‬‬
‫ומס‬
‫^ ^ ף י‬
‫אות‬
‫א‬
‫א ר ו כ ה‬
‫ומה שבתוכו • מהו דיוקנא דכליל כלא חערא ומה דכיה • נמצא שם אדם‬
‫הנאמר כאן גדול משם הוי״ה דשס ארס הוא שמא שלים ה׳ אלקיס ושם‬
‫הוי״ה הוא ‪3‬בדו וידוע שאין הדיקנא מתגלית כז״א ע־ שיהיה כצלם שלם‬
‫הנק׳ ארם גוף ונשמה ‪ .‬ומשי״ה אמר דוד כאן כ־־יקנא נמה נוראות ונפלאות‬
‫יעשה לי שם אדם שנשלם כשלימות ונק׳ אדם • בנח זה כל גייס שסבבוני‬
‫כשם זה כי אמילם • ומאחר דשם אדם גדול דהיא כולל שם הוי״ה עם התיק‬
‫שלו משוי׳ה אמר מה יעשה לי אדם שפי׳ כמה וכמה נפלאות יעשה לי‬
‫ארס יותר משם היי״ה לכדו • וכן על זה היי! יהפישו טוב לחשית כה׳‬
‫מכטוח כאדם ומבטוח כנדיכים • דפידוש מבטיח בהדס הוא מחמת כטית‬
‫כאדם כמי מאהכת ה׳ אתכם ומשמרו את השביעה שהמים בהם היא סכתית‬
‫הכא נמי טוב לחסית כה׳ מחמת שאני ביטח באדם שהוא שם שלם־‪ .‬והכוונה‬
‫כמו שכתבנו רדהע״ה רצה לגלית הדיקנא כדי לעשות נקמה כאויבים‬
‫וגילוי הדיקנא לא שייך ער שיהיה ז״א שלם ככל כפירותיו כללם רגילות‬
‫כראיי הנק׳ ארם דייקנא דכליל כלא חערא ימה דכית גוף ונשניה לא שם‬
‫היי'׳ה לכדו י ועל זה אמר טוב לחסית כה׳ ־ יאמר תדע כמה טיכ לי‬
‫עכשיי הכטחין הזה מחמת שעכשיי יש לי בטחין שלם שנכלל שם היי״ח י‬
‫בתיק שלו ינק׳ ארס שהיא שמא שלים כזה יש לי בטחון לנצח אח חייכי ••'‬
‫דשם אדם שהוא שמא שלים מכי־ית את האויבים ימאכי איתם ־ ומשום‬
‫דדריש אדם לשבח • משים הכי הדר וחכי ומפ־ש אדם לשבח ׳ להידית לנו‬
‫רלא נאמר אדם כ״א בלשון שכח‪ .‬יה־בי מוכיח בפשיטיח שכך היא רהיט‪.‬‬
‫דמי שהדי הם תשעה תיקי׳ דז״א ובהם בטח יסמך דהע״ה ואיך אפשר‬
‫שיאמר על ג׳ מהם מה יעשה לי אדם• היא עליהם בטח יאומר מה יעק'‬
‫לי • אלא ודאי מחוורתא כמו שכתכני • העילה מכל זה רגיליי ה־יקנא;‬
‫מכניע החיצונים והמקטרגים ובחדש אלול נגליח ה־יקנא יא״א שכולו‪:‬‬
‫רחמים • וכזה נכנעים כל המקטרגים • וע״ו אכו אומרים ה׳ אורי וישעי‬
‫ממי אירא ה׳ מעוז חיי ממי אפחד • דמאחי רנחגלו י״ג מכילן לא נשאק‬
‫לני מורא ופחד מן החיצונים אמנם צ־יך הדבר הזה שיהיה ע״י תשובתי•‪.:‬‬
‫שישוב האדם כתשובה שלימה כראוי וזה נרמז כמלח יי שעי דיש עי ר״ת‬
‫שוביה ישרא׳ל עיר ה׳ י והכי קאמר קרא אימתי ה׳ אורי כזמן שבא הישע‬
‫מצדי• דהייני שחזרתי בהשיבה שלימה כנימז כמלת ישעי אז כאיתה שעה‪:‬‬
‫ה׳ מעיז חיי ממי אפחד • ועיר מעוז חיי יש לפרשו כמו שפירשנו למעל‪.£‬‬
‫דמלת אלול עם י׳ ימ״ת גי׳ עז • דמ׳ יום שמד׳יח אלול ער יום הכפידמ(‪.‬׳'‬
‫הם מסוגלים לתשוכה מכל ימות השנה • ורז״ל כמי דרשי ה' אורי בראש‬
‫השנה וישעי כיוה״כ • וכשמצערפים העשרת ימים עם אליל הוי התשט|‬
‫עז * וזה״ש מעוז חיי • ועוד תיבת מעוז גופא קרי בה מ׳ עיז • דהיינו‬
‫ימים‬
‫;‬
‫אות א‬
‫שערי‬
‫ג‬
‫ארוכה‬
‫ימים הללו הם עוז לכניישראלכתשובה‪:‬‬
‫נ‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫‪3‬‬
‫‪D‬‬
‫)‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫הנה ירוע דג׳ אלקיס הם א׳ רמילוי יודי״ן וא׳ דמילוי ההי״ן‬
‫וא׳ דמילוי אלפי״ן וכל א' יש כו ק״ך צירופים • וג׳ ק״ך גי׳ ש״ה והוא‬
‫שכץ שי״ן מלאה • וכל ה־־יניס והקטרוגים שרשם מדיני אלקים • וכל עוד‬
‫שאינם מתמתקים דיני אלקי״ם אז ויקצוף המליך מאד וחמתו כעדה‪:‬‬
‫וכשמתמתקים אז כתיכ וחמת המלך שככה • והנה אםישי־אלאינם עושים‬
‫רצינו של מקום ח״ו כזה הוי צעי לשכינת עוזנו למעלה מן הקליפות‬
‫אשי סכיכותיה • ומזה נמשך צדה לישראל למטה משונאיהם • וכששבים‬
‫בתשובה לא נשארה אתיזה לקליפיח למעלה כשבינה ולא לאויביהם של‬
‫שראל עליהם למטה • ובהדש הזה שנפתחים שערי רחמים והוא עת רצון‬
‫של תשובה • נעשית הרמה כו לשכינת עוזנו ולישראל בניה ויש הכנעה‬
‫גדולה למקטרגים העליונים והתתתונים ונכנעים ונשפלים עד מאד וזה״ש‬
‫ביךוב עלי מרעים • גי׳ ש״ס ג׳ ק״ך רצירופי אלקים • דמחמת תגבורת‬
‫אלקים עי״ו מהגברים החיצונים ושולטים • ועכשיו בחדש הזה כשמתגכרי'‬
‫י מחמת העונות שעברו עלי כשאר ימוח השנה • והתגבורת שלהם תחלה‬
‫הם נגשיםאלהשכינה לאחוז כה ‪ .‬וזהו לאכול את בשרי‪ .‬בשר היא השכינה‬
‫הנק׳ שאר כשרו של הקכ״ה • ומלח כשר י השיי׳ן הוא אלקים ךווךו״ן‪.‬‬
‫די״ש הוא אלקים כרכוע • וכי״ח הוא כללות ב׳ השמית האלה • והשכינה‬
‫שרשה מן הגכורית לכן מלת כשר ני־מזת כה • וזהו לאכול את כשרי היא‬
‫שכינה שרוצים התיצונים להתקרכ אליה להיית להם אתיזה כה ומזה נמשך‬
‫תגברו עלי גם אני למטה צרי ואויכי רזה חלוי כזה • וזה״ש ציי יאויכי לי‪.‬‬
‫דהיי׳ כשמתקרבים החיצונים לאכיל כשרי שהיא השכינה למעלה • מזה‬
‫שך שיחגברו עלי צרי ואויבי למטת • והנה ג״ כ צרי אויכי לי • גי׳ ש״ה‬
‫הם ג׳ ק״ך צירופים עם ג׳ כללותיהם • כמו חשכון מרעים‪ .‬שכל זה נמשך‬
‫מתגכירת דיני אלקים • וכ״ז כחדש הזה אין התיצונים מועילים • דהמה‬
‫כשלו ונפלו • כין העליינים וכין החחתיניס • דהנה המה גי׳ חמשים• הם‬
‫קמשים שערי כינה רכחרש הזה ‪ .‬כל קו ימין דאימא פשוטה לקבל שבים•‬
‫וזהו המה עי׳י חמשים ש״כ כשלו • עוד המה כשלו גי׳ פשוטה ו׳ דהיינו‬
‫קו ימין דאימא שהוא כמו ו׳ פשוטה לקכל שכיס • וכזה המה כשלו ונפלו•‬
‫והנה ר׳׳ת ו׳אויכי ליי הימה כ׳שלו ו׳נשלי גימ׳ אלול‪:‬‬
‫א‪ 0‬תחנה עלי מחנה לא יירא לכי וט׳ כזאת אני כוטח ‪ :‬הנה ידוע‬
‫׳ש רז״ל דש׳י עולמו׳ תחת הכסא• הזי מימין מצד החסרי׳ וק״ג משמאל‬
‫כילם דינים קשים• ואלו הק ג מתעוררים בכל יום כשעת המנחה והס נמי‬
‫כחשבון מנחה י דע״י תפלת המנחה נחים מרוגזם הק״ג דינים הקשים ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫)&א(‬
‫ועוד‬
‫^ערי‬
‫‪ w‬א‬
‫ארוכה‬
‫ועוד מנחה בריבוע עולה ש״ך וי״א‪ .‬ש״ך כנגד ש״ך דינים וי״א כנגד‬
‫י״א קליפות לרמוז דהכל מהעורר בזמן המנחה • וע״י תפלת המנחה נחים‬
‫הדינים מרוגזם • וע״ז אמרו בגמ׳ לעולם יהא ארם זהיר בתפלת המנחה‬
‫ורהיי׳ לתת לכו ולהתפלל אותה כראוי‪ .‬רהעיקר היא כיונת הלב • וחנה‬
‫לב בא׳ית כ״ש הוא ש״ך • להורות ראם ארם ניחן לכו להתפלל כראוי‪ .‬אץ‬
‫ש״ך דינים שולטים עליו • ואפשר דלוה רמז אליהו ז״ל שאמר ואתה הסיבות‬
‫את לכם אחורנית • דנביאי הבעל חשבו בלבם להגביר ש״ך דינים ועי ‪f‬‬
‫יתגברו הקליפות • ויעשו נקמה ביראי ה׳ שלא רדפו אחרי הבעל י‬
‫וע״י תפלת אליהו ז״ל נהפוך הוא שנחגברו הדינים ועשו נקמה בנביאי‬
‫הבעל‪ .‬וזהו ואתה הסבית את לבם אחורנית דהיי׳ השי׳ך דינים הרמוזה‬
‫בלכם שחשט להמשיכה על אחרים• חזרו אחורנית ונמשכה עליהם• וזה״ש כאן‬
‫אם תחנה עלי מחנה • מחנה אותיות מנחה שהיא גי׳ ק״ג• שק״ג עולמות‬
‫דינים מתעוררים באותה שעה • ועוד מנחה בריבוע גי׳ ש״ך דינים וי״א‬
‫קליפות • כל אלה המחנה אם יתעורר ויחנה עלי לא יירא לבי ממנו יהזכיד‬
‫הלב בפירוש לרמוז על הש״ך דינים הרמוזים בו באי׳ת כ״ש כמו שכתבנו •‬
‫דכיון שאני ניתן לבי בתשובה ובתפלה• לא יירא לכי מכל הדינים המתעוררי'‬
‫ובפרט בחדש שהוא עת רטן • אם תקום עלי מלחמה כזאת אני כוטת ״‬
‫מלחמה גי ג ק״ך דהיי' שלשה ק״ך צירופי אלקים• אם יתעוררו עלי הדינים‬
‫היוצאים מהם בזאת אני בוטח • מלת בזאת עם ד׳ אותיות גי׳ יד פשיטה;‬
‫לרמוז על יד ימין שהיא פשוטה בחדש היה לקבל חשבים • וע״י התשובה‬
‫נכנעים כל הדינים ובפרט בחדש הזח‪ .‬עוד זאת גי׳ ג״פ קול • רומז לגי‬
‫חפילית שמתפללים ככל יום ראפי׳ בשאר ימית השנה אין אני ראוי שתקובל‬
‫תפלתי • בחודש הזה שהוא עת רצון ושערי רחמים נפתחים‪ .‬בזאת אני‬
‫בוטח בשלשה קולות שבשלש תפלות אני בוטת שתקובל תפלתי ילא יתעוררו‬
‫עלי הדינים‪:‬‬
‫א ח ת שאלתי מאת ה׳ אותה אכקש שכתי בכית ה כל ימי חיי לחזות‬
‫כטעם ה׳ ולבקר בהיכלו‪ :‬הכוונה דבחדש חוה נפתחים י״ג מקורות‬
‫דתיקוני דיקנא דאריך ומאירים באור מקיף מחוץ לאי״א • ועי״ז הוי‬
‫החרש הזח עת רצון לקבל השכים • משום דאו״א מתיחדים ביחידא שלים‪.‬‬
‫והנה גם בשאר ימות השנה מי שתורתו אומנתו ולומד תורה לשמה גורם‬
‫לאו״א שמתיחדים ביחודא שלים• מש״ח אחת שאלתי מאת חי אותה אבקש‬
‫דהיי׳ מה שנעשה בחדש הזה שמתיחרים ט או״יז ביחודא שלים• גם‬
‫בשאר ימות השנה שייך הדבר הזה ע״י שתהיה תורתי אומנתי ואלמוד‬
‫אותה לשמה • וזהו שאני מבקש שבתי בבית ח׳ כל ימי חיי דהיי' שתהיה‬
‫תורתי אומנתי ״ יבזה אני זונה לתזות כטעם ח נעם היא אמא מעם־‬
‫נמי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫?‪nyt‬‬
‫אות *‬
‫ד‬
‫או‪1‬צ*‬
‫צמי ע״ה גי' קס״א • ליחזית ב׳ניעם ר״ת ל׳׳ב נתיבו׳ מכמה שהוא אבא •‬
‫ץלכקר בהיכלו רומז להיכל שמתיחדים בו או״א • שע״י למוד תורה לשמה‬
‫אני זוכה גם בשאר ימות השנה לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו שיתיקדו‬
‫על ידי או״א ביחודא שלים זח הדבר אני שואל ומכקש מאת ה׳‪:‬‬
‫יצפנני בסט ביום רעה יסתירני בהתר אהלו בצור ירוממני‪ :‬כיון‬
‫ששאל וביקש שתהיה תודתו אומנתו‪ .‬דבזה יתיתדו אי״א ביתורא שלים•‬
‫בא לומר התועלת הגדולה הנמשכת מזה בעוה״ז ובעוה״ב • והוא שאימא‬
‫בקרא הוכת שלום • ועציה אנו אומרים ופמש עלינו סוכת רחמים • שהיא‬
‫מגינה על האדם וםוככת עליו מכל החיצונים והמקטרגים • ועליה נאמד‬
‫כנשר יעיד קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אכרתי ״‬
‫זה ההגנה כעוה׳״ז • ובעוה׳״כ ביום רעה שהיא גיהנם יסתירני כסתי‬
‫אהלושהיא אמא נמי הנק׳ אהל וקרא סכה ואהל כל׳ זכר לרמוז דאכא נכלל‬
‫ע ם אמא בציד ירוממני • צור גי ע ק חעליק ע״ה דשם שייכא התרוממות‪:‬‬
‫‪ JinV^t‬ימם ראשי על אויבי סכיטתי ואזבחה באהלו זכתי תמעה‬
‫אשירה ואזמרה לה׳‪ :‬חזר לדבר על החדש הזה שכל המזמור מדבר•‬
‫הנם ועתה היא תשובה• כלומר התשובה בחדש הזה היא מקובלת ומרוצת‬
‫׳מכל שאר ימות השנה ואין קטמג המקטרגים יוכל לבטלה • דבזה החדש‬
‫כל החיצונים נכנעים ואין להם פה להשיב ולא מצח להרים ראש • וזה״ש‬
‫ועתה דהיי׳ התשובה בחרש הזה בה ירום ראשי על אויבי סטבוחי שהם‬
‫החיצונים הסיככיס אותי ומקטרגים עלי כל השנה • עכשיו בתדש הזה‬
‫ידום ראשי בתשובתי עליהם ולא יהיה בהם כת לקטרג • זאת ועוד ואזבחה‬
‫כאהלו זבחי תרועה • הוא השופר שאני תיקע כי״ה דע״י זה מתערבבים‬
‫ונשכרי׳ ומתקיים בהם תמעס בשכט כחל ככלי יוצר תנפצם • אשירה ואזמרה‬
‫ל ה ‪ .‬בזה ירמוז שו‪$‬מת זכמטת מלכיות שאנו מזטרין בדיה ועוד רמז גי׳כ‬
‫הרי״ו שצריכי׳ לטץ בהם בד״ה עז׳יה דהיי׳ אשירה השי״ן שבה היא ר״ת‬
‫שופרות ומה שנשאר במלת אשירה גי רי״ו • ואזמרה הזיי״ן והמ״ם ר״ת‬
‫זיכרונות מילכיות ומה שנשאר עם אותיותיו גי׳ רי״ו •‬
‫שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני • בא לומר ראעי׳ג דהחדש הזה‬
‫מסוגל לתשובה דבו נפתחים שערי רחמים כמו שכתבנו מ״מ‬
‫צריך אדם להרבות בתשובה וכקשת רחמים הרכה כדי שהקובל תשובתו‬
‫ותפלתו • דשמא הוא ת״ו מאותם שנאמר עליהם מי בקש זאת מידכם‬
‫רמוס חצרי • ולכן צריך לעשות עצמו עני שואל על הפתחים ואינו טטת‬
‫כמעשיו ובתפלתו רק כשואל מתנת חנם מאת ה׳ כמו שדרשו רז״ל על‬
‫ואתחנן אל הי‪ .‬וזה״ש שמע ה׳ קולי אקרא ולא מפני מעשי ותפלתי אני‬
‫קורא לך רק וקנט וענני• דהיי׳ במתנת חנם דווקא‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לן‬
‫<אעדי׳‬
‫אות י א‬
‫ארוכה‬
‫לך אמי לבי בקשי פני את פניך ה׳ אכקש‪ :‬כבי פי' הפקוק הזח עז׳יה‬
‫י דדהע״ה נחחכם עש הקב״ה בשאלתי כדי לקבל שאלתו מפני שהוא‬
‫רחמן מלא רחמים • ומיי המו מעיו ורחמיו על המתחנן לו כמ״ש הבן‬
‫יקיר לי אפיים אם ילד שעשועים כי מדי רכרי כו זכור אזט־ט על כן‬
‫המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה' ‪ :‬ואמר דהע״ה אני מלך כ״ו וכשאדם‬
‫עושה לי רעה • ואני כועס עליו לעשות בו משפט • כשיעבור כעסי אני‬
‫מתחרט ואומר מי יחן שיכא הארס שעשה לי רעה ויכקש פני לעשות לו‬
‫מחילה • וקרוכ כעיני לומר לו כפי אע״פ שעשית לי רעה כוא וכקש ממני‬
‫מחילה ואני המחול לך וכל זה מרוב הרחמנית שיש כלבי שלבי רחמן ולא‬
‫אכזר ‪ .‬שומאין כאה לי הרחמנות הגדולה זאת כי אם ממך ית׳ שאתה הוא‬
‫שכראחכי ואם ח״ו לא יש כך רחמנית • מאין חכא לי • אלא ודאי דכר פשוע‬
‫שהרחמטת שיש כי אין כה אפי׳ חלק א' מי־כי רבכיח רחמניחך • והשתא‬
‫ק׳יו מיהא איתא ימה אני עכ־ך שלא יש כי אפי׳ טיפה מן הים כרחמניחך‬
‫מצפה מי יחן שיכקש פני מי שעשה לי רעה שאמחול לו ואמחיל לי מיד‬
‫כלי שום עכבה • מתמה הרתמנית שעשית כלבי• אחה שא כ רחמן ובראת‬
‫את הרחמים עאכ״ו• וזהו כוונת הכתיב לך אמר לכי כלומר בשבילך‬
‫דהיי׳ בשביל מה שנתת בלבי מעט מזער מרחמניחך אומר לי לכי לימד‬
‫למי שעשו לי רעה בקשו פני ואני המחיל לכם משום היתמנית שנתת כלכ•‬
‫אתה שאחה הוא כעל הרחמים ומלא רחמיס עאכ״ו כשישוב החוטא ויבקש‬
‫ממך מחילה• כודאי פשוט היא מריכ רחמנות־ שתעשה לו מחילה • ולכן‬
‫את פניך ה׳ אני מבקש שתעשה לי מחילה מריכ רחמניחך ־ אל תקתד‬
‫פניך ממני‪:‬‬
‫וקרוב לזה יתפרש הכתיכ הזה על הדיקנא דרחמי שמתגלית כחרש זח•‬
‫יהדיקנא היא כפנים ־ ומשיס גילוי הרי קנא כתדש הזה נפתחים‬
‫כו שערי יתמים והוא עת רצון לכל השכים כו‪ .‬וזהו כיינת הכתיב לך‬
‫אמר לכי כקשו פני דהיי׳ כחרש הזה שהפנים של הרתמים מתגלי׳ • כמקימך‬
‫אני אומר לבני ישראל בואו אחי ורעי עתה שהפנים של הרחמים מהגלי״‬
‫כקשו הפנים של הרחמים ואמחול לכם ‪ .‬וכשאני אומר לאחרים כך במקימף‬
‫מכ״ש שאני עושה כך לעצמי • לכן אח פניך ה׳ שהם פנים של רחמים‬
‫שמחגלים כחדש הזה אני מכקש שתמהיל לי ואל תסתד פניך ממני•‬
‫אל חסיד פניך ממני אל חט באף עבדך‪.‬עזרתי היית אל חטשני ואל‬
‫תעזבני אלהי ישעי‪ :‬אומר השב כתשיכה כח׳־ש הזה לפני הקכ״ה‪-‬‬
‫רכון העולמים • אל מלא רחמים • מאחר שהפנים של רחמים שהם י״ג‬
‫מקורות ררחמי׳ מתגלים כחדש הזה אני מבקש ממך הפנים הללו של‬
‫'רתמים אל תסתיר אותם ממט • ואף אם ת״ו ככר נמסרה נפשי כוך‬
‫התיצינים‬
‫‪:‬‬
‫‪#‬עז*‪:‬‬
‫אוח א‬
‫אחעמ‬
‫‪n‬‬
‫התיצוטם ־ אפיה אל תניחני בידם • וזהו אל תנו באף עבדך‪ .‬דהיי׳ אל‬
‫תניח עבדך מוטה ונופל ביד האף שהוא הסט״א ׳ כי הלא מיום שבראת‬
‫העולם קבעת התדש הזה לתיקון עמךישיאלהשביס אליך בלב שלם • וזהו‬
‫זרתי חיית• דהיי' שקבעת לי התדש לעזרה י ולק ‪ 12‬תטשני יאל תעזבני‬
‫אלהי ישעי • וכפל הדכרים לכיר שאלת וכקשת התתנה וכך אומי־ אל‬
‫תטשני עכשיו להמסי כיד התיצוני׳ ואם כבר אני מסור כידם‪ .‬אני מכקנן‬
‫ממך אל תעזבני כ ידם והוציאני מחחח ידם‪ .‬כי עליך כטחתי שאתה אלהי‬
‫ישעי‪ .‬ומלת ישעי נרמזה בה התשוכה • כמו שכתבנו בישעי הראשונה‬
‫שהיא ר״ת ש׳ובה י׳שראל ע׳ד ה׳ ור״ל ע״י ששבתי בתשובה שלימה אתה‬
‫תושיעני‪:‬‬
‫‪3‬י אכי ואמי עזכוני וה׳ יאספני • כאן בא לומר דהנה יש תשובה עלאה‬
‫ויש תשובה תתאה תשובה עלאה באמא ותשובה תתאה בכרתא שהיא•‬
‫מלכות • וככל מקום שתמצא אמא • אכא נכלל עמה • וכשתמצא מלכות‬
‫״א נכלל עמה • וכאן אומר השכ אם אין אני זוכה לתשוכה עלאה שהיא‬‫באו״א‪ .‬מ״מ אני מכקש ממך שתעזמי לקכל תשוכתי תשוכה תתאה •‬
‫מהו כי אכי ואמי עזבוני דהיי׳ אם איני ראוי שאו״א יקכלו תשוכתי • אני‬
‫מכקש ממך וה׳ יאספני שהיא תשובה תתאה שהיא בזו״ן‪:‬‬
‫! ה ו ר נ י ה׳ דרכך ונחני באורח מישור למען שורדי • הנה ידוע מהגלים‬
‫שני שמות קס״א וס״ג ושני שמות אלה נרמזים כמלת אלול •‬
‫דעיקר שם ס״ג הוא אל‪ .‬ועיקר שם קס״א ג״כ הוא ואלול יש בו אל •‬
‫רש בו ל׳ והאל״ף דחסר נכלעת כוא״ו דאלול • הרי ב׳ אל שהם ‪.‬עיקר‬
‫ס״ג וקס״א נתחמים באלול וקס׳׳א וס״ג גי׳ דרך וע״ז נאמד הניחן בים‬
‫דרך • והנה ידוע דשם קס״א הוא באמא עלאה שהיא בינה עליונה • ושם‬
‫ס״ג הוא בתכונה ־ וכאן שואל השב בתשובה כיון שהתדש הזה מאירים בו‬
‫קה״א וס״ג שהיא גי׳ דרך‪ .‬ע״י דרך זה אט מבקש ממך הורני ה׳ דרכך•‬
‫•אבל אני שיאל ממך עזרני להתדבק בבינה עליונה שהיא תשיבה עלאה‬
‫והיא הדותה את החיצונים שלא יקרבו עוד אלי ״ וזהו ונחני באודח מישור־‬
‫מלת מישור עם האותיות גי' קס״א פשוטה‪ .‬ר״ל אמא עלאה שיש בה‬
‫קס״א שהיא פשיטה לקבל שבים • והגיעם למען שורדי שהם החיצונים‬
‫שמביטים בי תמיד ללוכדני • ואמא עלאה היא שיש כח ויכולת לדחותם‬
‫מעלי‪:‬‬
‫^ ל ״ י חחככי כנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס • עכשו בא‬
‫לימד אם נפשי כבר מסורס ביד החיצונים אני מכקש ממך‬
‫שלא תניתנה עיר‪ ,‬בידם רק הוציא אותה מתחת ירם והחזיר לי את אכי דחי‬
‫פי‪ .‬בל נטד שהיא בידם • הרי‪ .‬החיצונים קולטים כמקומה ומתלבשים בי‬
‫)‪QD‬‬
‫'וכיין‬
‫^‬
‫<עערי‬
‫אוח א‬
‫ארוכה‬
‫וכיון שמתלכשים כקרכי ״ כהכרח כיון שהם עדי שקר וחמס גם אני‬
‫כמותם • וזה״ש אל תתכני כנפש צרי דהיי׳ אם נפשי חטפים איתם החיצי'‪.‬׳‬
‫ונטמעה בכפשס אל תניתנה שם • שהרי הם נתלבשו ונצכים בקרבי כמקומה‬
‫וכיון שהם ערי שקר וחמס • כהכרח גם אני אהיה כמוחם לכן אני מבקש‬
‫ממך אל חניחנה שם החזיר לי את אכידחי‪:‬‬
‫ל ו ל א האמנתי לראוח כטוכ ה׳ כארץ חיים‪ :‬לולא אוחיות אלול כמו‬
‫שכתבו הראשונים ז־׳ל • ובא לומר אע״ג רבשאר ימית השנה׳‬
‫אם שכ האדם כתשוכה יש ספק אם נתקכלה תשוכתו אם לא • מ״מ כחדש‬
‫אלול אם שכ כתשובה שלימה • מוכטת לו שמקובלת תשובתו • מאחד‬
‫רנפתחיס בו שערי רחמים והוא עת רצון • וזה״ש לולא שהוא אלול • כזה‬
‫החדש האמנתי כי נתקבלה תשובתי וזהו האמנתי לראות בטוב ה׳ ע״י‬
‫תשוכתי • ואזכה לארץ חיים דאלול כשהוסיף עליו אחת שהיא חשוכה הוי‬
‫גי' חיים‪:‬‬
‫ק‪1‬ה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקיה אל ה'‪ .‬כא להזהיר לכעל תשוכה‬
‫שיהיה זהיר וזריז ויוסיף מדי יום כיומו לאזור חיל • ולהוסיף תשובי‬
‫על תשוכתו שמא עדיין לא השלים חקו ולא נחכפר עינו כפרה גמורה‬
‫כראוי ומי לנו כעל תשוכה גמורה יותר מדהע״ה ואפייה קאמר וחטאתי‬
‫נגדי תמיד שלא היה שוכח החעא מכין עיניו והיה מוסיף תיקין על‪.‬‬
‫תיקון וק״ו לשאר כני אדם שאינם יודעי׳ לעשות תשו׳ כתיקינה שצריכים‬
‫שלא ישכחו החטא שעשו וככל יום ויום יוסיפו תיקין על תיקון • משו״ם‬
‫כפל כאן כ׳ פעמים קוה • אי נמי הטעם דכפל כ׳ פעמים קיה משום‬
‫רצריך אדם לעולם לכלול השמאל כימין רהיי׳ הגבורות עם החסדים דזהו‬
‫עיקר החתמתקות • והנה קוה איתיוח קו ה׳ דהיי׳ קו חמשה חסדים שהוא •‬
‫קו ימין‪ .‬וחזר ואמר יקיה אל ה׳ • וקרי כיה ג״כ קו ה׳ והיי׳ קו חמשה׳‬
‫גבורות • וכאן שהוא קו הגבורות ואמר וקוה כתוספת ואייו להודיע דצריך‬
‫לכלול הגבירות עם החסדים • או נמי קיה גי׳ ^ף‪ .‬והנה כ׳ שמות י‪1‬הים•‬
‫ואדני שניהם מתחילים בא׳לף • ועליהם נרמז נוצר חסד לאלפים • אלפים‬
‫היא אלפ׳ין דהיי׳ אלה השמית המתחילי׳ כאלפין צריכי׳ חסר למחקם וזהו‬
‫נוצר חסר לאלפי׳ • והחשד הוא להמשיך להם הויו״ת דגדלית דזהו מיתיקם‪.‬‬
‫והנה כשמתמתקים חוזרים כעצמם להיות חסדים • ואות האל״ף כשחציירנה ‪,‬‬
‫הויא כ״ו יו״ד למעלה ויו״ר למטה וא״ו באמצע הרי כ״ו שהוא שם הוי״ה‬
‫שהוא חסד וזה״ש קוה אל ה׳ דהיי׳ קוה שהיא גי׳ אל״ף של אלהיס צריף‬
‫שתמתיק אותה עד שתחזירנה חסד כמו שכתבנו • וזהו קוה אל ה׳ דהיי״‬
‫האל״ף שהיא תשכין קוה התזיר אותה שתהיה כ״ו שהוא שם הוי״ה שהוא‬
‫חסד וזה כאל׳'ף של אלהים • וכן נמי תעשה כאל״ף של ארץ יזהו שחזר‪.‬‬
‫אהיה ׳‬
‫‪:‬‬
‫&‪$‬רי‪:.:‬‬
‫אוזז א‬
‫אדובמ‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫אמר וקוה אל ה׳ • עוד קוה ה וקוה ה׳ ע״ה גי׳ אלול כמי׳ אל״ף למ״ד־‬
‫וי״ו למ״ר • לרמיז דבחדש אלול צריך אדם התחזקות והתאמצות • וזריזות‬
‫אחר זריזיח שאם לא עכשיו אימתי‪.‬‬
‫אן ישיר משה וכני ישראל את השירה הזאת לה׳ ויאמרו לאמד אשירה‬
‫לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים ‪ :‬הנה ו׳יאמרו ל׳אמר א׳שידת‬
‫ליה' ר״ת אלול • וכא רמז זה ככוונה מכוונת ע״פ הנותן כים דרך• רכתיש‬
‫אלול מתגלים כ׳ שמות קסי׳א וס״ג ששניהם גי׳ דרך וזהו המתן כיס דרך‬
‫זה משמע דהעכרת הים שעברוישראלהיא ע״י שמות הנזכרים כמשמעות‬
‫הכי הנותן כים דיך • רעיי מי ניתן דרך כים ע״י השמות שהס גי׳ דרך •‬
‫וד השמות האלה הם של אמא וע״י אמא היחה יציאה מצרים • וכהכרת‬
‫מי על ידה היתה העכרת הים • נמצא רומה חרש זה להעכרת הים שהרי‬
‫על שניהם נאמר הנותן כים דרך • עוד השירה גי ג' שמות אהי״ה‬
‫במילואיהם שהם גי׳ תנ״ה וס״ג עם כ׳ כ״ו דכי השמות וג״כ הזאת עי׳ת‬
‫גי יד בשועה הרי השמות דאמא המאירי בחדש הזה המה היו בהעברת‬
‫הים • רגם כהעברת היס עשו כני ישראל תשובה כמו שאנו אומרים דענת‬
‫לאכותינו על ים סוף • והנה מלת שירה נרמזו כה או״א שניהם ראותיות‬
‫י׳ה הם או״א • ואותיות ש״ר הנשארים כמלת שירה שייכים כין כאבא בין‬
‫באמא דאכא נק׳ ראש ואמא נק׳ אשר‪ .‬הרי או״א נרמזו כמלת שירה •‬
‫כאן כתדש הזה י״ג תיקונים דמתגלין בו הם מקיפי׳ לאו׳יא • נמצא חרש‬
‫זה דומה להעכת הים‪ .‬ו ע ו ד מלת לאמר האמורה כאן ע״ה גי אלול‬
‫במילוי אל״ף למ״ד וא״ו למ״ד • והנה קריעת ים סוף • כה קרע הקב״ה‬
‫כל החיצונים והמקטרגים • וה״נ בחרש הזה עם עשרת ימי תשובה ק ו ר ע‬
‫הקכ״ה כל המשטינים והמקטריגים על עמו ישראל • וזהו סיס ומככו‬
‫רמה כים • סוס ורוככו הס ס״מ וליי רמה כים כנוק׳ רההומא רכא ׳‬
‫והנה סיס גי׳ אדני בריבוע • והוא נמי חשבון ג׳ מ״כ דע״כ סי׳ג מ׳י׳ה•‬
‫כ ע״ה גי׳ הדרך שהם כ׳ שמות שכחבנו קס׳׳א וס״ג המאירים בחדש הזה‬
‫דע״י השמות האלה סיס ורוכבו רמה כים‪ .‬נמצא הרש הזה דומה להעברת‬
‫ים • משו״ה נרמז אליל כתחלת השירה ‪ .‬ועוד שירה גי׳ סליחות ע״ה‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫א ו ר ת‬
‫כירת‬
‫!?‬
‫‪ 3‬ר ח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים על הרי בשמים‪ :‬ו׳דמת‬
‫ליך ל׳צכי א׳ו ר״ת אלול• ובא הרמז כא] • לרמוז דכנסת ישראל‬
‫אומרת‬
‫אוח ‪x‬‬
‫אמונה‬
‫אומית?‪$‬דה• אעי׳פ‪-‬שכט מתעצלים מלעשות־ תשובה כדי לתקן עצמם מ״ע‬
‫בחדש אלול הם מהעוררים‪ .‬ומתחרטים ושבים על מה שעשו‪ .‬כשאר ימות‬
‫השנה • וכשביל החדש הזה ראוי שתקכל תשובתם ותשמע צעקחם ותוציאנו‬
‫ותוציאס מן הגלות • וכך אומרת כשכיל חדש אלול שכני שכיס כו כתשו*‬
‫ברת דודי מן הגלות • לפי שגם הקכ״ה גולה עם השכינה • כמ״ש כתיקונים‬
‫ע״פ כן איש נורד ממקומו•י עוד אומית כנסתישראל• שיפרה אותה מן‬
‫הגלות • כמו שעשה כגלות מצרים וכגלות ככל • מטעם תרש אלול ששכים‬
‫בו כתשוכה • והכה אע״ג דכמצריס היו ראויםליגאלמטעם ששמרו כרית קדש‬
‫כהלכתו כמ״ש שבטי יה עדותלישראלרבניישראלעאלו ובניישראלנפקו•‬
‫הרי בבל יוכיח שפגמו כרית קרש פגם גדול שנשאו נשים נכריות ואעילו‬
‫קיימא קדישא כרשיתא אחרא • ומ״מ לא הוסיפו על שבעים שנה שגזר‬
‫עליהם • ואף בגלות האחרון המר הזה • קבע לו זמן אלף שנה כמו שכתוב‬
‫נקנני שוממה כל היום דוה וא״כ מה נשתנה גלית זה מגלות ככל וזהו‬
‫שאמר ברח דודי • כרח גי׳ רדיו • דהיינו שכמצרים גזרת שישעכרו אותם‬
‫ד׳ מאות שנה ‪ .‬וכשעברו כמנין ברח ־ ברתת דורי מן הגלות ‪'.‬ויצאו כחשבון‬
‫דד׳ו שהוא חשבון ברח • וכגלות הזה כמה מאות שנים אלו שעכרו משנשלם‬
‫הקץ שהוא אלף שנה • וא״כ ברת דודי מן הגלות הזה כיון שנתארך הרבה• ודמה‬
‫לך לצכי כמו שעשית בגלות מצרים ואע״גדשאני התם שהיו ראוים הרי‬
‫תשובתה כצדה • דהחם כשכיל שהיו ראוים כרחת קודם תשלום הקץ‪ .‬והבא‬
‫שאינם ראוים הרי נתארך הקץ יותר מדאי‪ .‬ומה שתסר מצד שאינם ראוים״‬
‫יושלם כאורך הגלית • וכי תימא לעולם כשכיל שאינם ראוים צייכים אריכות‬
‫אחר אריכות • הרי בככל שהיו פגומים פגם שאין יותר ממט ולא הוסיפו‬
‫על הקץ שקכעת להם • לעופר האילים • אותיות לא מילה ופריעה• כשתחשוב‬
‫אות ה׳א של האילים כ׳ פעמים • כלומר הרי לא שמרו מילה ופריעה שהם‬
‫חותם הקדושה • והכניסו אותה ברשותא אחרא • ואפי הכי לא היסיפו על‬
‫הקץ שקכעת להם‪ .‬וא״כ מאי שנא כגלות הזה שלא מציט לו תרופה י‬
‫וכל מה שאט מצטערים הוא על כיטול התירה ומצותיה ־ וזהו על הרי‬
‫כשמים • הרי כשמים עם האותיות והנו׳ גי׳ התורה • ואני מכקשת ממך‬
‫כשביל אליל • כרח דודי מן הגלית ״ אי נמי רידוע דג׳ מ״כ הם המעלים‬
‫הבידורי׳ דג׳ עילמות מ׳יכ ראכ״ג ית״ץ הוא ביצי׳ שמעלה בירור תעשי׳ ׳ ומ״ב‬
‫דאהיה יה״ו בברי׳ שמעלה בירורי היצי׳ • ומ״ב דמ״ה באצי׳ שמעלה בירורי‬
‫הברי׳ ואומרת כנסתישראללדודה• ברח דודי והעלה הכירו׳ מעולם לעולם קל‬
‫עול׳ ע״י מ׳יב שבו• וזהו ודמה לך לצבי• כאן נרמז המ״ב שכיצי׳ שהוא אכ״ג ית״ן‬
‫והשם הזה עליו נאמר כשתים יכסה פניו וכשתים יכסה רגליו ובשתים‪.‬יעופף‬
‫והוא נחלק לגי• א״ב לבדו• ג״י לבדו• ת׳״ץ לכדו • וסיף הג׳ חלקים אלה• ‪Cjr‬‬
‫אותיית‬
‫‪,‬‬
‫שעדי י‬
‫אות ב ׳‬
‫ארוכה‬
‫ז‬
‫אותיות צבי• וזח״ש ודמה לך לצבי שתעלה בירורי העשיה ע״י מ״ב דיצימז‬
‫או לעופר האילים • הנה איל ע״ה גי׳ מ״ב • ומ״ב זה הוא אהי״ה יהיו‬
‫בבריאה‪ .‬ונרמז במלת איל שהיא גי׳ אם • רומז לאמא שכה שם אהי״ה‬
‫שהוא המ״ב שמעלה בירורי היצירה לבריאה• על הרי בשמים• בשמים‬
‫״ת וס״ת מ״ב והרי בשמים רי׳ת וס״ת דשניהם מ״ח • והוא המ״ב דאצילו׳‬
‫שמעלה טרודים לאצילות • יסיים על הרי כשמים הכוונה רכל הבירורים‬
‫הם רינין שהם אלהיס וכשיעלו הם מתמתקים ומתכשמים וזהו על הרי‬
‫כשמים • הר הוא הלקים בריטע עם ה׳ אותיותיו • והטונה שיחזרו ההרים‬
‫שהם דיני אלקים בשמים ויתמתקו • והיי׳ הרי יחזרו בשמים ויתמתקו ‪.‬‬
‫ושואלת כנסת ישראל מדודה • שככח אלול • שנפתחים בו שערי רחמים •‬
‫והיא עת רצין • תקיבל בי התשובה • ויעלו הבירורים ויתמלא כל העולם‬
‫בשמים‪:‬‬
‫ב כ ל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובתמלתו הוא גאלם‬
‫וינטלם וינשאס כל ימי עולם‪ :‬הנה האי ליו רכתיב בהאי קרא אית‬
‫ביה כתיב וקרי • והיינו ל׳א ליו • ושניהם הויין אותיות אלול • ובא רמז‬
‫אליל כאן • ללמדנו • ראם ישראל ח״ו אינם עושים רצונו של מקים אינו‬
‫מיצר כציתם • ואינו מצטער מצדם • וכמ״ש וחרה אפי בו כיום ההוא‬
‫^ ועזכתים והסתרתי פני מהם והיה לאטל ומצאוהו רעות רכות וצרות וכו׳‬
‫* וכשעושים רצוני ש״מ ותוזרים בתשובה • אז מיצר כצי־תם ויש לו צער‬
‫וככיכול אין לו נחת רות עד שפירה אותם מתיך הצרה וכמ״ש יקראני‬
‫ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו ‪ :‬וחדש הזה של אלול יש בו‬
‫סגולה מכל ימות השנה • רהתשובה מתקבלת ט מיד כלי שום עיכוב ואץ‬
‫כח במקטרגים לקטרג עליה ולדחותה ‪ .‬משים דנפחחים בו שערי רחמים‬
‫וכשישראל מצטערים בתדש היה ודואגים על העונות ועל החטאים שעברו‬
‫עליהם כשזר ימות השנה הקב״ה רואה בצערם ובדאגתם• ומיד מוקל‬
‫להם • וזהי׳ש ככל צ׳־תם לו צר יךי כיה ב׳ ל׳א ליו כמו שכתכנו דהיינו‬
‫אלול • כלומר כחדש אלול רכד פשוט הוא דכשישראל מצטערים ומיצר להם‬
‫על מה שתטאו בימות השנה גם הקכ״ה לו‪,‬צר ומקכל מיד תשובתם כלי‬
‫שום עיכוב • והטעם משום רבתדש הזה מתגלי׳ פנים עילאין שהם תיקוני‬
‫הריקנא והוא עת רצין • ושכינת עוזנו שהיא אפוטרופסא רישראל מכח‬
‫גילוי הדיקנא מצאה היינה מניח וכח ללמד זכות על כניה • וזהו ומלאך‬
‫פניו היא השכינה הכאה ככח פניו שחם פני הרחמים המתגלים כחדש‬
‫זה לימדה עליהם זטת להושיעם• לפי׳ הקכ״ה כאהבתו וכחמלחו הוא גי‪1‬ם•‬
‫וינטלם מתוך יד סע״ א שהיו מקורים כידה• וינשאם עשה להם נשיאות‬
‫וחזרו לסערא דקרושה וזהו נשיאות ראשם • כל ימי עולם דהיינו על כל‬
‫שעףי^ <‬
‫־‬
‫אות נ•‬
‫ארונז<‬
‫שעכר עליהם ככל השנה שהיא נקראת עולם • על הכל מחל להם‬
‫להם נשיאות ראש‪ .‬והנה עיקר התשובה הוא שיהיה האדם דואג ומיצר׳‬
‫על מה שעבר על מאמרו ית׳‪ .‬ולא יחשוב שוס צער ודאגה בעילם • כנגד‬
‫הצער והדאגה שיש לו מצר העון‪ .‬דמה הקב״ה גס הוא ית׳ מיצר עמו‬
‫ומוחל לו‪ .‬ועיקר צרה שנאמרה ככתוב הזה • על הצרה שמיצר אדם ודואג‬
‫על עונו• דזהו סיבת תשועתו וגאולתו• ואפשר רזה כמי כיונת הכתוב־‬
‫ועת צרה היא ליעקכ וממנה יושע • דהיינו כשתהיה עת צרה ליעקב׳‬
‫על העין שעכר עליו ומיצר ודואג עליו • מתוך הצרה הזאת שהוא מיצר‬
‫ממנה תבא לו התשובה • שהיא סיבת גאולתו וישועתו‪:‬‬
‫ועשת׳‬
‫ואגב‬
‫זה נביא מזמור התשובה של דהע״ה שהיה דואג ומצטער על חטא כת שבע‪:‬‬
‫למנצח מזמור לדוד ‪ :‬הנה אמר כזוה״ק דכשאומר מזמור לדוד • שרתה‬
‫עליו רוה״ק ואת״כ אומר • וכשאומר לדוד מזמור • התחיל‬
‫לומר ואח״כ שרתה עליו רות הקודש • ובמזמור זה של התשובה שרתה עליו‬
‫רוה׳יק ואח״כ התחיל • וכפל ואמר למנצח מזמור • שכשרה אותו רוה׳יק‬
‫ככשורה אחר כשורה שהוא כפל מזמור שנתקכלה תשוכתו כמ״ש לו נתן׳‬
‫הנביא גם ה׳ העכיר חעאתחך לא חמיה‪ :‬והנה למנצח מזמור לדוד ס״ה‬
‫היד לומר לך שאע״פ שבישרו הקכ״ה ע״י‪,‬נחן הנכיא • מ״מ מרוכ חסידותו‬
‫וקדושתו ע״ה ששגג בחטא זה היה המיר חרר וירא שמא ח״ו נתמעטה‬
‫גיילתי למעלה ממה שהיתה • עיר אותיות ח‪-‬׳ד הללו הם ר״ח ח׳סר ד׳ין‬
‫ר׳חמים לומר • דחזרו הספירות כתיקונן ולא נפגמו רק אזלין כסדרן תד‬
‫אריך זה חסד וחד קצר זה נכורה ותר כינוני זה ת״ת • וכן נמי חב״ד יכן‬
‫נמי נה׳יי על דרך זה • עור למנצח מזמור לדוד ר״ת גי׳ מאה • רמז על‬
‫מאה כרכות שתיקן דהע״ה שכזה עשה הרמה ראש לשכינה שחעא לה י‬
‫דמאה כי־כות אלה שתיקן הם תיקון לשכינה לשם אדני שכה‪ .‬דארני גי׳‬
‫ס״ה ואדני כמילוי דמילוי יש כו ל״ה אותיות הרי מאה • עוד ס״ג‬
‫ומילואו שהוא ל״ז גי׳ מאה • וש״ג הוא כתכונה • ועיקר יניקת המלכות‬
‫היא מן התכונה • נמצא דע״י מאה ב^כית שתיקן עשה תיקין לאמא‬
‫וכרתא • משי״ה כפל למנצת מזמור‪.‬‬
‫ב ב ו א אליו נתן כאשר באאלבת שבע ‪ :‬באאלבת שבע ע״ה גי׳ בעל‬
‫אשתו • כלומר אל תתמה היכי דמי שרוד הע״ה חסיד קרוש‬
‫ובא חטא זה על ירו שהרי הקכ״ה אין מכיא תקלה אפי׳ ע״י כהמתן של‬
‫צדיקים • מכ״ש על ידיהן עצמם • לז״א דע לך שכת שכע היא אשתו שצי‬
‫דוד מששת ימי כראשית ותיתה כשבויה כיד אוריה ולא נגע בה מעולם‪.-‬׳‬
‫אן רהע״ה חטא שלא המתין עד שיקחנה בהיתי • אכל‬
‫מ‬
‫מ‬
‫" אשתו הואץ‬
‫וזר‬
‫אות ב‬
‫סער*‪:‬‬
‫ארוכה•‪ •:‬ח‬
‫מד לא יקרב אליה • ולזה בא הרמז שכתבנו בעל אשתו • כלו׳ מה שבעלי‬
‫דהע״ה לכת שכע • אשתו היא שכעל ואין כאן תמיהה‪:‬‬
‫‪JJn‬י אלקים כחסדך כרוב רתמיך מחה פשעי‪ :‬הנה צי־יך להתבונן רדוד‬
‫המע״ה מכקש מאת ה׳ שיעשה עמו חסר ורחמים • א״כ היה לו‬
‫להזכיר שם הוי״ה כ״ה שהוא כעל החסר והרחמים • ואמאי שם אלקים‬
‫שסוא דין על החסד ועל הרחמים ‪:‬‬
‫וא‪3‬ער לומר דדהע״ה נחחכם כשאלתו זאת חכמה גדולה• ושם אלקים‬
‫שהזכיר כאן עיקרו על השכינה• שחעא כנגדה הנק׳ אלקים‬
‫וכלל כזה גם ז״א דלפעמים גס הוא נק׳ אלקים כידוע • וכוונתו בזה‬
‫דמצינו גדולה חשוכה ראפי׳ זדונות נחשכו כזכיות •ועוד מצעו רצ־יקים‬
‫מהפכין מרח הרין למדה הרחמים • והנה שם אלקים הוא דין ואותיות‬
‫וכו׳ לו השמות שכהם הם רחמי׳• דשם כמו׳כן הסמוי לאוחיוח אלקים הוא‬
‫מים‪ .‬וכן נמי אכרע״ס וא״ם ג״ל הסמיכו׳ לשם אלקים מלפניו הם רחמים•‬
‫נה שם כמיכ׳ן גי׳ ע״כ ימליאי שהיא חסד• הרי מורה כאצכע שחזי־ שס‬
‫ם שהיא דין לשם ע״ב שהוא חשד• ושם אכדט״ם ד׳ שמות יש בי כידוע‬
‫אכדט״ם א׳ם ג׳ל ע״ה ע״ד• ודי שמית אלה עי׳ה גי׳ רחמים • הדי שם‬
‫אלקים כחהפך לחסר ורחמים • וזהו ששואל דהע״ה כחכמתי חנט אלקים‬
‫כחסדך • דהיי׳ כשם אלהים שהוא דין חנני כחסר הסמוך לאלקים שהיא‬
‫מוכ"ן שחשבונו הוא חשבון שם ע״כ ומלואו • ועור כרוכ רחמיך שהם ר׳‬
‫מית שכתבנו שהם גי׳ רחמים • ודקדק כאן ברחמים ואמר כרוכ מה שלא‬
‫אמר בחס־ים • משים דשמיח הרחמים הם ד׳ כמי שכתכנו • יהחסד אינו‬
‫א שם א׳ • משו״ה כיון דד׳ שמית הם אמר ביוב רחמיך ומאחר שעיקר‬
‫החטא היא במלכית‪,‬שנק׳ אלהים משי״ה עיקר שאלתו יכקשתי הוא לשם‬
‫אלהים • ועוד יש לו עזר יסייע בזח רהתשועה הבאה מצ־ הגבומת היא‬
‫תשועה שלימה ואין כת למקטרגים לקטרג דכיין שהגבומת שהיו מזומני׳‬
‫עשית כי דין נהפכי עליו לחסד ולרחמים וחזרו לעזרתו מעתה כל החיצו״‬
‫שיכואי לקטרג הם ריחים איתם ילא חעשנת ידיהם תישיה • והנה מ׳חה‬
‫שעי ר״ח גי׳ ק״ך שהם ק״ך צי׳ אלקיס ששואל שלא ישאר לי שיס קטרוג‬
‫צד שים ציריף מציריפי אלהים רק שם אלקים יחהפך מן הקצה ‪ b‬הקצה‬
‫בשמות החסר והחמים שכתבנו‪ .‬וכזה ימחו פשעיו והיו כלא היו‪:‬‬
‫ה ר ב ככסני מעוני ומחעאתי טהרני‪ :‬הרב • כתיב הרכה וקרינן הרב•‬
‫והטעם דמלכית שהיא אדני היא ה״א אחרונה דשם הוי״ה• ור״ת‬
‫ה׳רב כיכסני מיעוט גי אדני ומכקש ממנה שהמחול לו על מה שפגם‬
‫כשם ארנ׳י ובאות ה״א אחמנה שהם שמה • והנה אדני כרכוע גי׳ קכ״ו‬
‫והוא תשכון עץ דעי׳י עץ עוגס האדם ברכוע אדני ומכחש ממנה שתמקול‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫לו‬
‫שערי‬
‫אות ב‬
‫ארוסי•‬
‫‪,‬‬
‫לי על הכל • והכה חטא ע״ה גי׳ י׳נו שהוא מילוי שם מ״ה• והוא במלטלז‬
‫שהיא גי׳ חיה• משי״ה הזכיר העץ לב‪ -‬והחטא לב־ כנגד מקים שפוגמי׳‬
‫בו שהעץ פוגם ברבוע אדני שהוא חשבינו והחטא פיגם כמי' מ״ה שהוא‬
‫חשכוכו • והככוס והטהרה הוא ע״י השמות שכחבנו שנהפך בהם אלקים‬
‫והם אכדט׳ס א׳ם ג׳ל ע׳ה ע׳ר• שהשמות האלה ע״ ה גי' ככוס עם טהרה‪:‬‬
‫כ י פשעי אני אדע וחטאתי נגרי תמיר‪ :‬ככאן היסיף עיר הפשעים •‬
‫והטעם משים דהחטא פוגם כ״א כנפש • והעץ פיגם גם כרוח ‪.‬‬
‫והפשע פוגם גם בנשמה • ורהע״ה חשב עצמו שפגם בנר״ן יחד • לפיכך‬
‫מחירה עליהש בג׳ ועישה חיקין המועיל להם • אך צריך להחבוק מפני‬
‫מה החטא יהעון הזכירם בלשין יחיד והפשע בלשץ רבים‪ .‬ואפשי דהנה‬
‫המלכית היא כ״ן ועשרה ספירות יש בת בעשרה ב״ן • ועשרה ביין גימ'‬
‫חמש מאית ועשרים וע״ה היא חשבץ פשעי אני י שאומר מאחר שפגמתי‬
‫בעשר ספי׳ וכל ספי׳ יש בת שם ב״ן • פשעים רבים אלו נחשבים משי״ה‬
‫קיא איתם כל׳ רכים מאחר שבאו כחשבון עשיה ב״ן • וחטאחי נגרי תמיד‬
‫הנה ה־כ זלה״ה כתכ על מדת ימי מה היא • שמרת היא גי׳ ד׳ אלפי ‪f‬‬
‫דאהי״ה שכלאה • יכן נמי עולת תמיד רומזת על ה־כר הזה ודהע״ה אומר‬
‫שפגם ככ׳ אחייח רחל ילאה‪ .‬יע״ז אמר יחטאתי נגרי תמיר• תמיר היא לאת‪:‬‬
‫ל ך לבדך חעאתי יהרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך‪:‬‬
‫הנה מלת לב־ך צייך שתר מאי ריצה לימר • יעיד מהי תצדק בדברך‬
‫תזכה בשפטך‪ .‬ואפשר דהנה בת שבע היא אשתו של דהע״ה מששת ימי‬
‫בראשית ואין לשים זר אחר חלק בה • ישמה מידה עליה שהיא כנגד‬
‫השטנה • שהשכינה נק׳ באר שבע הו נקי בת שבע־ ובזוה״ק אמר רשתים‬
‫זו שמעני שהם כנגר השכינה אלישבע אשת אהרן וכת שכע אשת דוד‬
‫רק שאהין לקחה מצד החסר• לפי׳ נק־את אלישבע נישה כה שהוא חסד‬
‫ורוד לקחה מצר הגבורות • וכת שכע אירע לה מה שנישאת לתוריה‬
‫תחלה מת שאירע לנשמת אברהם אע״ה ולנשמית פ־[ וזרח שנטמעו ביד‬
‫הקליפית ולא יצאי משם רק ע״י המעשה שנעשה באיסור • דהקליפית כיון‬
‫שהנשמות הקדישי׳ נטמעי בידם אין רצינם לשלתם מתתת ירם לפי שמרייחי׳‬
‫על ירם חיית ג־ולה כתוספת מדוכה לכן אינם רוצי׳ להוציאם מתתת ידם זולת‬
‫כשרואים דבר עבירה משלחי׳ אותם שם• שחישכיס שלענין עבירה אין להם‬
‫מניס מידם וטינתם כשליחיתם אותם שם כדי להיסיפי לשאוכ הזוהןוא •־‬
‫ויוסיפו זוהמא על זוהמא • ויוטמעו הרכה ולא יוכלו לצאת מתתת ידם‬
‫לעולם ועושה הקכ״ה כחכמחו עד שמוציאם כדי לקיים וכטרי לאחד‬
‫לא אתן ותהלתי לפסילים ונשמת כת שכע עליונה ער מאד שהיא חלק מן‬
‫השטנה והיא כמקום השכינה ממש ואינה ראויה כ״א לדהע״ה שמרתי‬
‫היא‬
‫שערי‬
‫אות‪.‬ג‬
‫אדוכח‬
‫ט‬
‫היא מלית המלנית ומשי״ה עושה הדבר בעכירה וחזרה האבייה לבעלת‬
‫ואז נתקנה מלכיה בית דור כיאוי• וזה הדבר דווקא לענץ יציאתה מרשות‬
‫״א • אכל לענין דהע״ה תעא יתשכ לו • דאפי׳ אם נאמר שידע ברוה״ק‬
‫א אשתו• מ״מ לא היה לו ליקחנה כאיסור שהיה לו להמתין עד שיגרשנת‬
‫אוריה או עד שימית ויקחנה כהיתר• ומה שלא המחץ חעא גמור‬
‫הוא כידו ׳ יהנה תיעלת גדולה נעשית כמלכות שמים למעלה כשישא דוד‬
‫כת שבע דשניהם כמדת המלטת אדוקים ודביקים • אך כמה שלא המתין‬
‫דוד כזה יש כידי חעא וע״ז אמיו רז״ל אכלה פגה דהיי׳ שלא המתין לה‬
‫הי שאמר לך לבדך חטאתי • אימר למלכית שמים לך לבדך חטאתי דהיי'‬
‫שהחטא שאירע לי כשכיל הנאתך לכד אירע לי שע״י כך זכיתי ככת שבע‬
‫וזהו התיקן שאתה רוצה כי • שע״י כך שזכיתי אני ככת שבע כתקנה‬
‫מלכות שמים תיקון גדול• א״כ החטא הזה שחטאחי הוא להנאתך ולטוכתך‬
‫וזהו לך לכ‪-‬ך חטאחי • כלו׳ כרי שחהיה הנאה לך לכר היה התטא שלי‬
‫דאל״כ לא הייחי חוטא שהרי לכי חלל בקרבי • ולפי האמת לגכי דירי‬
‫נחשב לי והרע בעיניך עשיתי שהיה לי להמתין • והכוונה אע״ג דלגכי‬
‫דירך אית הנאה כחטא לגבי דירי חטא הוא • לפי׳ הריני מודה שהרע‬
‫בעיניך עשיתי • שהאמת הוא שהייתי צריך להמתין • וזהו דבריך ומשפטיך‬
‫ששלחת לי עם נחן הנביא ששלחח לי עמו • שאני חטאתי‪ .‬וצריך ליענש‬
‫ליו כמשפט יסורין • וזהו למען הצדק בדברך• היינו דברך ששלחת צי עם‬
‫נתן הנביא שחטאתי• הזכה בשפטך היי׳ העונש ששלתת לי ליענש עליי•‬
‫הריני מודה לפניך שהאמת אתך‪:‬‬
‫ן־־ןן כעין חיללחי ובחטא יחמחני אמי הן אמח חפצת בטוחות ובסתום‬
‫י חכמה הודיעני‪ :‬כא כאן להוציא מלב כני אדם הטיעים שחושבים‬
‫שלפעמים הקכ״ה ח״ו עישה סיכה לחטיא שזה טענה כוזכח • שהקכ״ה‬
‫ית״ש אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא • וכמ״ש כגמ׳ אמרו לי לא־ם‬
‫ראשין מי גרם לך לחטוא • אמר להם אני גרמחי לעצמי • אמרו לו ולא‬
‫הקכ״ה עשה לך אמר להם חייו אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא יכן‬
‫עזה״ד וכו׳ והטעם שהאדם בחירי וכהן כו הקכי׳ה דעת להבחין כין טוב‬
‫וכין רע והכל כידי שמים חוץ מיראה שמים ׳ וכא דהע״ה לומר אל יעלה‬
‫כדעתכם כיין שכת שבע שלי היא מששה ימי כראשיח וכשכויה היחה אצל‬
‫אוריה הקכ״ה ח״ז שגרם לי לחטוא כדי שחחזור לי אכידתי • דאי הכי‬
‫שיא לאלהיכר היה לו להמית אוריה או יחן כלט לגרשה • ולא יהיה הדבר‬
‫עשה ע״י איסור אלא דבר פשיט הוא דהרכר תלוי בירי ולא יש שום חשש‬
‫מצדו ית׳ כלל • והריני מתודה לפני ה׳ ואומד לו בפה מלא והרע כעיניך‬
‫עשיתי אט הוא שעטיתי לעצמי ואחה לא גרמת לי• וכהאי גונק אמר‬
‫בהודאתו‬
‫)מד(‬
‫;‬
‫י‬
‫ארובה‬
‫אות ב‬
‫‪,‬‬
‫בהודאתו הן בעין חוללתי ובחטא יחמתני אמי כלי אע״ג רכל יצירתי ע״ו‪/‬‬
‫מין וחטא וממילא עלול אני לכזקין שתחלת היותי במעי אמי היתה ע״י‬
‫זוהמה עון וחטא וכשעת יציאתי לעילם לפתח חטאה רוק ואיך אמנע‬
‫שלא אחטא • גם זו אצלי טענה כיזבת‪ .‬דהני מלי אם נשיזר יצה״ר לבדו‬
‫וליכא רקם לאפיה אכל היי כשמגיע האדם לי״ג שנה שנק׳ איש וקונה‪.‬‬
‫רעה שלימה כרי להבחין כין טוכ לרע‪ .‬הרי יצה״ט כא לו ונשמה קדושה•‬
‫יעילא מכלהי הקכ״ה שהיא יח״ש מסייע לנשמה ויצה״ט • וכמו שהשיבו‬
‫חברי איוב לאיוב שהוא אמר יכילני לפטור את העילם מן הרין משים אדי׳‬
‫דרביע עלייהי יחקכ״ה העיד עליי כי יצר לב האדם רע מנעיריי • מה‬
‫השיבו לו חבריי אף אתה חפר יראה יהגרע שיחה לפני ׳‪ 1‬שהקב״ה אמד‬
‫בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין• א״כ אין לאדם מטס ומפלט • שהרי‬
‫יצה״ט עומד לנגד יצה״ר‪ .‬ועוד נשמה והקבי׳ה ־ והקב״ה נתן בו דעת‬
‫והזהירו ובחרת בחיים ולא נשאר לאדם שום פיטור לסמוך עליו ואומר‬
‫עכשיו דהע״ה בהודאחו לפניו יחי אע׳׳ג רבעון חוללתי ובחטא יחמתני‬
‫אמי‪ .‬אני יורע בעצמי שאין טענה זו מצלת אותי ולא לשום אדם • שהאמת‬
‫הגמור היא שהרי בראת לי כליית ייעצית ילב מכין ויש לט להבתין בין• י‬
‫טיב לרע • שהדי הזהרחני שיש דדך מיח ודרך חיים והזהרתנו ובח־ת׳‬
‫בחיים ומה כשאר לנו לעשות עיר‪ .‬וזה״ש הן אמת תפצת כטיחית • כלו‬
‫הטענה שאטעין שאני אניס מחמת דכעין חיללו וכו׳ זו טענה כוזבת'‪ .‬י‬
‫והאמת היא שחפצת בני ינתת כני כליית יועצות • ועוד יכסחיס שהוא‬
‫הלכ כל יום אתת מודיעני כי חכמה מחדש‪ .‬א״כ חובה רמיא עלי‬
‫להבדיל כין טוב לרע • ואם לא עשיתי כך אני היא שגרמתי לעצמי ואין‬
‫מצרך שים גימא ח״ו‪:‬‬
‫ת ח ט א נ י •באזוב ואטהר• חככסני ימשלג אלכין‪ :‬הכיינה כא להשלים‬
‫דבריי • כלימר כיין שאין שום גרמא מצדך רק אני גרמתי‬
‫לעצמי מעחה לא נשאר לי רק לבקש ממך סליחה וכפ־ה וטהי־ה יק־ישה‬
‫כראוי‪ .‬ושאלתי ובקשתי ממך אם מצאתי חן בעיניך המלך • הוא שתחטאני‬
‫כאזוב ואטהר • ומה שאמר חחטאני כתיספת ת׳ ולא אמר חטאט • וכן כמי‬
‫תבבסני השמיעני תגלנה • כילם כתיספח ח׳ הכוונה שהוא מבקש שתבא‬
‫לו הטהדה והקדישה מתכמה שהיא אבא הנק׳ ק־ש ששם היא שירש הקדישה‪-‬‬
‫ואות ה' ידועה לאבא‪:‬‬
‫ה ש י ב ה לי ששון ישעך ורוח כריכה תסמכני‪ :‬הכוונה בזה • משום־‬
‫דרוח הקרש היא מיסוד ומלכו׳• וכזה היה הפגם שלו• וכהכרה‪.‬‬
‫שכעח שחטא נסתלקה הופעחו ממנו‪ .‬ועכשיו מכקש שישוכו ויופיעו כד‬
‫כבראשונה קורם החטא • חה״ש השיבה לי ששק ישעך • ששין היא היקןך‬
‫וישעך‬
‫‪,‬‬
‫אומ‬
‫ג‬
‫אא‪13‬ד‬
‫י‬
‫'וישעך היא המלטת‪ .‬דהיי׳ החזיר לי הופעתם כבתחילה וזה דיך ניבה‬
‫ומתנת חנם יזהו ורוח נ־יכה תסמכני • אי כמי על החלת מזינת ריה״ק'‬
‫כתחלה קרי לה רות נ‪1‬יכה • משום רזכה לה מצד עצמו ולא מצד זולתו‬
‫כל הבאים אחייה ממנה לוקחים י ולכך נקי רוח נדיבה רמחמת נדיבותה‬
‫היא מתנדבת ונותנת לזולתה • וזהו ורוח נדיבה שנתת לי מתחלה בה‬
‫תסמכני עכשיו ולא תחסר כל כה• עוד יש לומר בג׳ פסוקים אלה חסמוכי‬
‫ה לזה שאמי־ בכל א׳ מהם רוח • לב עהור ברא לי אלהים ורו׳ח נכין‬
‫ש כקיביאלתשליכני מלפניך ורויח ק־שך תל חקח ממני השיבה לי ששון‬
‫ישעך ויויח נ־יבה חשמכני ‪ .‬כג׳ פסיקים אלה הזכיר ג׳ רוחית ‪ .‬ותם‬
‫כנגר כר״ן שלו דגי אלה כשלשתם נקראים נפש או רוח או נשמה‪ .‬והשתא‬
‫קראם כולם רוח • וכל א׳ ידוע במקימו• והוא רכשחעא כודאי פגם כנר״ן‬
‫• דהחעא שתעא יש ט חעא ועין ופשע • והחעא פיגם כנפש ־ והנבון‬
‫פיגם גם כרוח ‪ .‬והפשע פיגם גם בנשמה ־ א״כ פגם בתם כשלשתן‬
‫ומבקש מאת ה׳ שיתוקן מה שפגם בזה וישיבו לאיתנם ולתוקפם הראשין‬
‫האירו בו ככהחלה • ותחילה ביקש על הנפש וזה רמז כמה שאמד ודורו‬
‫בון חדש • נכין ח־ש גי׳ הנפש עם ג' אותיות נפש • יייח קרש־ הכתיב׳‬
‫אח״יי הוא הדיח כפשועו השיכה לי ששון ישעך• ישעך גי׳ הנשמה הדי ג'‬
‫נ‪-‬״ן והוסיף לומר ומי ח נ־יכיה תסמכניי ס״ת חיה שמבקש מלפניו ית'‬
‫שיזכה לחיה שקיא נשמה לנשמה • לפי׳ אמר עליה ורוח נ״יכה חסמכני•‬
‫דתיי׳ ב־יך נדיכית חסמכני גם כחיה • או יאמר מה שאמר תסמכני •‬
‫זוכה לחיה • אין חעא כא על ידי כלל אפי׳ בשיגג ־ לפיכך שאל מאתי‬
‫‪ .‬ה׳ השמכני בחיה כדי שלא יכא שום חעא על ידי כלל‪:‬‬
‫א ל מ ד ה פישעים דרכיך וחעאים אליך ישובו‪ :‬הכיונה רוצה לימד רכזה‬
‫הוידוי שעשיתי לפניך ושאלתי ובקשתי שבקשתי ממך שאני‬
‫פגמתי בנר״ן שלך שיתוקנו הני״ן שלי ‪ .‬מזה ילמדו הפושעים דהפושע‬
‫פוגם גם כנשמה • ויזדרז לעשית השובה הייתי גדולה לתיקין נשמתו וכן‬
‫נמי מי ‪.‬שיש כידו עון פוגם גם ט־וח • והטונה ממני ילמדו הפושעים‬
‫והחועאים אשי־ אליך ישוט כמה פגמו והתיקין אשד יעשו כיון שידעו‬
‫כמה פגמו‪:‬‬
‫י »‬
‫צילני מדמים חלקים אלקי תשיעתי חרק לשוני צ־קתך‪ :‬עכשיו שיאל‬
‫שלא יפלי הניצגציח ליד הקליפיח ימה שהיהבידם קודם• יחזור‬
‫קום הקדושה והנה מרמים כמילוי מ״ס דל״ת מ״ם יו״ ד מ״ס גי׳ מניצוצות‬
‫ע״ה עוד דמים כמי׳ דל״ת מ״ס יו״ד מ״ם עם האותיות והכו׳ גי׳‬
‫קליפות רשואל מאת ה׳ שלא ישלעו הקליפות כנצוצות הקדושה שלו• ואם‬
‫י‪ £‬ככד בידם ביד הקליפות ניצוצות הקרושה שלי שיחזרו צמקימם מקום‬
‫הקדש‬
‫‪,‬‬
‫שעדי‬
‫אות כ‬
‫ארוכה‬
‫הקדש• ועל העתיר אמי הצילני שלא אמסר כייס ועל העט־ י י‪1‬קיחשועתי‬
‫רהיי' שחוכיעני במה שמסור בידם שתושיעני ותוציא את בלעם מפיהם‬
‫ותחזיר הכל למקים הקדושה• ומה שכבל ואמר אלקים חלקי חשועתי אלקי'‬
‫רומז לאמא הנק׳ אלקים חיים ואלקי רומז לאבא דאלהי גי׳ מ״ו והוא‬
‫מילוי שם ע״ב שהוא באבא • דאו״א הם הדוחים אח החיצונים ומציאים את‬
‫בלעם מפיהם • ובפי־ט מן הפרט אבא שהוא דוחה אח החיציניס דחייה‬
‫גמורה יוהד מאמא משו״ה סמך לו החשועה ואמר אלהי חשיעתי ימה‬
‫שהזכיר או״א בשם אלהים ואלהי • לרמוז רע״י הגבורות שבהם הם ריחים‬
‫את החיצונים ועושים בהם משפט משו״ה הזכיר אמא בשם אלקים שהוא‬
‫דין‪ .‬והזכיר אכא בשם אלקי שהוא מילוי ע״כ וכל מילוי הוא כן • כלו׳‬
‫בכח הרין שיש באו״א ‪ .‬יעשו דין כחיצינים שיוציאו כלעם מפיהם ולא‬
‫יגשו אלי עוד • קינן לשוני צרקהך הטונה שאומר לפני ה' לא יאות לי‬
‫שאני מסיתי ניצוצות הקדושה שלי כיד החיצינים• ואני מתפלל לפניך ועושה‬
‫מצית היכי רמי שתקוכל תפלתי ומעשים טובים ועדיין תני מסור‬
‫כיד החיצונים • דע״ז אמר הנביא גס כי תרבי תפלה אינני שימע ידיכם‬
‫דמים מלאו • רהנכיא מוכיחם היכי רמי אתם מכדתם כניכם שהם ניצוצות‬
‫הקדושה ביד החיצוני׳ להמיתם ואתם מחפללים לפני אינני שימע תפלתכם‬
‫כיון דידיכם דמים מלאו • אם חרצו לשמוע חפלחכם חזקי ואמצו להשיב‬
‫בניכם מן השביה ואז אשמע תפלחכס‪ .‬שלא נשאר לכם קטרוג מן החיצו׳‬
‫בשכו בניכם • יזה׳יש אח״ז רחצי ה!כו • דהיי׳ הטהמ טהרה אחר טהרה‪.‬‬
‫כיי שתסירו ריע מעלליכם מנגד עיני• הן הנה ניציציח הקדושה שמכרתה‪...‬‬
‫ביד החיצונים ונעשו לכם מחבלים לקטיג עליכם יהם תמיד לנגד עיני‬
‫לקטרג עליכם • לכן אס רוצים אתם שאקבל חפלחכס• הסירי יוע מעלליכם‬
‫מנגד עיני‪ .‬ועוד חדלו הרע • היא יצה״ר שכל עוד שניצוצות שלכם‬
‫מסורים כיד החיצינים אין לכם מנוחה מצר יצה״ר• וזה גרחא שלא אשמע‬
‫תפלתכם • לכן רחצי הזכו פדי שאשמע תפלתכם• וזה טינת דהע״ה כאן‬
‫הצילני מדמים אלהים ת־נן לשוני צדקתך ־ אמר אני יודע בעצמי שכל‬
‫עור שניצוצית קדושתי כיד התיצי׳ לא יאית לי לא תפלה ולא תיתנה ולא‬
‫מעשים טיכיס לכן אני מכקש מלפניך שהצילני מדמים דהיי' להציל הניציצו׳‬
‫שלי • ואז כאיתה שעה תינן לשיכי צדקתך דודאי כשאני אקיא לך אתה‬
‫תענני דלא כשאר מקטרג ודבר המבדיל כיני לבינך‪:‬‬
‫א׳רני שפתי תפתת ופי יגיד תהלתך‪ :‬הזכיר אדני כשם אדנית • אפשר‬
‫רמשם היא רוה׳יק ‪ .‬ושואל מאת ה׳ שתהיה שורה עליו ריה״ק‬
‫תחלה ואח״כ יתחיל לשורר ולהגיד תהלות האל • וזהו אדני שפתי תפתה‬
‫תתלה ואח״כ ופי יגיד ההלחך‪ .‬אי נמי טונתו בזה הוא להשלים שאלותיו‬
‫שביקש ״ *‬
‫אות ב‬
‫אדונה‬
‫יא‬
‫שביקש מאת ה' שיטהרנו טהרה כתכלית • ולכ טהור יביא לו ורוח נכין‬
‫יחרש בקרכו י ויתקן נרי׳ן שלו תיקון גדול • עד שיהיה מרכבה לשכינת‬
‫כראוי ויהיה ראוי שתשרה עליו רוה״ק • והשתא בא לשאול על שפתיו ופיו‬
‫שמשבחים לאל • שיהיו ברשות האל ולא ברשותי שיהיו אומר בהם מה‬
‫שירצה • כמ״ש שפחיט אתנו מי ארון לנו אלא שפתיו יהיו נשמרים ע״י‬
‫ית׳ הוא הסוגר והוא הפותח דזהו עיקר המורא והשראת מה״ק על האדם•‬
‫וכמ״ש שהע״ה כמשלי שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו רעיקר העבודה‬
‫היא כשפחיס ואם היו פגומים כטלה העכורה • לכן שואל מאת ח׳ אדני‬
‫תי תפתח • דהיי׳ שיהיו ברשותך וכאלו אינם נפתחים כ״א על ידך• וממילא‬
‫לא אדבר בהם דברים כטליס שלא כרצונך • וכשיהיו שמורים ברשותך• אז‬
‫ראוי ופי יגיד תהלהך • ואם לא היו שמורים לא נאה לפי להגיד תהלתך‪:‬‬
‫י לא תחפוץ זבח ואחנה עולה לא חי־צח ‪ :‬הכוונה שאומר עכשיו שהעיקר‬
‫הוא מה שאני שואל ממך • שחקרתי ודרשתי ומצאתי שעיקר עכודחך‬
‫תלוי׳ שיהיה הגיף מוכשר כראוי כמחשבה וכרכור וכמעשה • דכלא זה‬
‫לא שייך עבירה לא בקרבנות ולא כצרקית שעושה • שאם הגוף אינו טהור‬
‫כראוי מה מיעילים הקרכנית והצדקית שעושה • הכל הבל המה מעשה‬
‫תעתועים • וזהו כי לא תחפוץ זבח ואתנה‪ .‬דהיי׳ כלא טהרת הגוף אינו‬
‫מועיל לא זכח ולא עולה לכך שואל אני ממך שחסייעני על טהית גופי‬
‫כראוי שאהיה כלי מוכן לקכל טהרה וקדושה • וזה׳יש אח״כ‪:‬‬
‫זבחי אלהים רוח נשכרה לכ נשכר ונדכה אלהים לא תטה‪ :‬כ׳ כזוה״ק‬
‫דפי׳ רוח נשכרה שאמר דהע״ה משום דכשהאדם חוטא ר״ל נכנסת‬
‫בו מחא מסאכא מסט״א ודרה עמו ונשרשת כו • ועל פיה יצא ועל פיה‬
‫יבא • וכשירצה לשוב כתשובה אם לא היה גבר כגוכרין לעקור את רות‬
‫הטומאה ולהעבירה מן הארץ שהוא גופו שוא שקי• • דהעיקר הוא זה ראם‬
‫האויב דר עמו ככית אינו יטל להשמי ממנו • וע״ז אמר דהע׳׳׳ה זבחי‬
‫אלהים רוח נשברה • דעיקר התשובה שתיקרא זבחי אלהים הי׳ חח נשברה‪.‬‬
‫דהיי' שישבר רות הטומאה שנטמעה בו בל תראה וכל תמצא וזהו ריח‬
‫נשכרה • דהיי׳ רוח הטומאה שנכנס בו ישכמה • והנה ע״י שמשכר דית‬
‫הטומאה יחמחקו כל הדינים ולא ישאר עליו ק ט ר ו ג ‪ -‬הה נרמז במלת‬
‫נשברה • ראוח שי״ן הוא אלהים כמי׳ יודי״ן‪ .‬ואות רי״ש אלהים ברבוע‬
‫ואותיות ב״ן הוא אלהים במי׳ ומי׳ דמי׳ ואות ה״א • הם ה' אותיות אלהים‬
‫דטון דנשכרה רוח הטומאה נתמחקו דיני'אלהים •יעוד אמר לב כשכר‬
‫ונדכה אלהים לא תכזה לכ רימז לל׳כ אלהים דמעשה כראשית • וכשתהיה‬
‫א׳ כלולה מעשר הוי ש״כ דינים דע״י שכירת הלכ מתמתקים כל הדינים >‬
‫לחטיבה ברצונך את ציון תכנה חומות ירושלם ‪ :‬עכשיו בא לבאר היטב‬
‫)הה(‬
‫עןעדי‬
‫אות ב‬
‫ארוכה‬
‫טעם העיקרי על כל שאמר • והוא שהארם העליון של‬
‫תלוי כאדם הישראלי החחתון • שאם הארס התחתון מתקן את עצמו‬
‫מלמטה היקון גדול כראוי מכל צר ומכל פינה ‪ .‬עי״ז נתקן האדם העליון‪.‬‬
‫וכל העולמות העליונים יהיו כשלימות ואחרות גמורה ומקבלין דין מן‬
‫דין וזר לא יקרב אליהם רכדד ישכ מחק למחנה מושכו • ואם ח״ו יהיה‬
‫האדם התחתון פגום כך יהיה למעלה • ואז מהקיים אלהים כאו גייס‬
‫כנחלחך • והנה כשתהיה שלימות למעלה כל היסודות העליונים מתלכשים‬
‫כתוך יסוד ז״א אפי׳ יסור דא״א וזהו השלימות הגדול • שמגיע יסוד דא״א‬
‫עד יסור ז״א ומאיר כו כשלימות • וכאותה שעה יהיה ז״א שלם כשלימות‬
‫כראוי ויהיה היסוד שלו שבו עיקר ההשפעה כשלימות • ותהיה הנוק'‬
‫כשלימות ויהיה זווג שלם בכל העולמות והנה יסוד דא״א כק׳ רצון• דרצון‬
‫אותיות צנור שהוא היסוד המשפיע כמו צמר • וזה״ש היטיבה כיצונך את‬
‫ציון דהיי׳ היסוד רא״א הנק׳ רצון • יגיע כשלימות הטכתו ער יסוד דז״א‬
‫שהוא ציון האמור כאן רציון גי׳ יוסף שהוא יסוד דז״א ואז תכנה חומות‬
‫ירושלם • שהם יסוד ומלכות דמלכות הנק׳ חותם בתוך חותם • והם נמי‬
‫חומה כתוך חומה וזהו שאמר תכנה חומות ירושלם ואז כשתהיה השלימית‬
‫כך כאותה שעה תחפוץ עולה וכליל וזה׳׳ש ‪:‬‬
‫>י?ן חחפוץ זכחי צדק עולה וכליל • אז יעלו על מזכחך פייס‪ :‬ואמר‬
‫ב״ פ אז‪ .‬א׳ רומז להיי״ה אהיה שהם ת׳ אותיות כמנין אז‪ .‬וא׳ רומו‬
‫להיי״ה ואדני שהם ג״כ ח׳ אותיות כמנין א״ז ודהיי׳ שיזדווגו או״א וזו׳ין‬
‫כשלימות • והשחא הוא שגמר רהע״ה שאלחו ובקשתו כנתינת טעם • שאמר‬
‫לפניו ית׳ מה שאני שואל ממך שתקרשני ותטהיני הרכה ותחרש גופי‬
‫ונ '׳ן שלי היא שעי״ז יושלמו מדות העליונות ויהי׳ הזווג כשלימות• וממילא‬
‫יהיה עת רצון ובזה תקיכל תשוכתי ותפלתי וקיכני • נמצא למדנו מן‬
‫המזמור הזה שיהיה החיטא דואג על פגמו שפגם בגופו ונ״ן שלו ועולמות‬
‫עליונים יע״י הדאגה שיהיה דואג יכא לתקן • ולכן בחדש אליל שהוא עת‬
‫רצין לתשובת יתעורר האדם בדאגה ויגון על מה שעבד עליו כימוא‬
‫השנה וישוב אל אלהינו כי ירבה לשלות • והנה יגון גי׳ באלול • דהיי׳ באלול‬
‫יהיה דואג ביגון על עונו • ויתורה ויתחרט על כל מה שעבר עליו ויעשה‬
‫תשוכה שלימה כראוי וימינו ית׳ פשיטה לקבל שביס ושב ורפא לו‪:‬‬
‫הקיישה'‬
‫ד‬
‫י‬
‫שעדי‬
‫‪it‬‬
‫_‬
‫‪7‬־"‬
‫אות ג‬
‫>י‪8‬ודת‬
‫איוצה־‬
‫גימל‪-‬‬
‫_‬
‫יכ‬
‫‪11‬‬
‫‪rJai‬‬
‫הי ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו‪ :‬גם בזה נראה לרמוז‪V7J‬‬
‫ח־ש אלול • דגרול ה׳ גי׳ באלול • וכן כמי ק״ח גדו׳ל ה׳ ומהול׳ל‬
‫מאיד גי׳ באלול‪ .‬לרמוז דכאלול שכני ישראל מתעוררים בתשיכה • מתגדל‬
‫שמו של הקב״ה ומתרומם • והנה אליל במילוי אל׳ף למ׳ר וי׳ו למ׳ר גי׳‬
‫עיר ע״ה • ועיר גי' פ'י אותיות מנצפ׳ך לרמוז דע״י התשובה שישראל‬
‫מתעוררים לעשות באליל מתמתקים הדינים שהם מנצפ״ך וקראס עיר‬
‫אלקינו משוש דמלכית מק׳ קדישא עיקר בניינה הם הגבורות דבהם היא‬
‫נית • ודמו ג״כ ראש השנה ויום הכפורים • הד רומז לראש השנה שהוא‬
‫רינא קשי א כהר • עוד הר ר״ת ראש השנה • והנה תיכות ראש השנת‬
‫קנזו בהם הדינים דראש הוא רי״ש רבוע אלקים ואות אל׳ ף אלקים פשוע‬
‫שראשו אל׳ף • ושיין אלקים דיורי׳ן והשנה גי׳ ג׳ ק״ך דג׳ צירופי אלקים ‪-‬‬
‫מלת קדשי נרמז כה יום כפויים דמלת קדשו ע" ה גי׳ יום כפורים • הדי‬
‫שנרמז כפסיק הזה אלול וראש השנה ויום כפורים • שצריכים כני ישראל‬
‫ההעורר בהשיבה • ולשוב לתקן מה שפגמו כימית השנה ותנה ר״ת א׳ליל‬
‫ר׳אש השנה כיפור הוא ארך‪ .‬ואפשר רזה כרמז כה׳ ארך אסים•‬
‫ארך ר״ת א׳לול ר׳אש כיפור רכשאדם חועא כימית השנה • הקכ׳׳ה מאריך‬
‫אפו עמו ער הזמן הזה שהוא עת רצון לתשובה אולי ישוב ושכ ורפא‬
‫ל<‪ -‬וכשאינו שב גם בזמן הזה לא נשאר צו עוד תקוה להאריך עוד אפו‬
‫עמו לשנה אסרת רק נפיע ממנו מיד • וע״ז אמרו רז״ל דג׳ ספרים‬
‫פתחים בראש השנה של צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לתיים ־‬
‫של רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתל־ למיתה• של בינונים תלויים‬
‫ועומדים מיום ר״ה ליוה״כ זכו נחתמים לחיים צא זכו נחתמים למיתה•‬
‫גדיש להקשיח אמאי יצא הדין הזה מלפניי יח׳ דהרשעים נחחמים למיחה‬
‫יה׳״ם הכימניס אם לא שבו כין ר״ה לייה״כ• והרי הקכ״ה רחמן מלא‬
‫רחמים ונק׳ ארך אפים אף לרשעים • ומהראוי יאריך להם עוד לשנת‬
‫אחרת אולי ישובו • אלא וראי הדכר ברור כמו שכתכנו • רכל ימות השנת‬
‫דכשאדם חיטא ושונה כאולתי ולא יחן לכ לשיכ הקכ״ה מאריך אפו עמו‬
‫עד הזמן הזה שכו שערי רתמים נפתחים ועת רצון לחשובה • אולי ישיב‬
‫ו וכשאינו שב בזמן הזה אבדה תקיתו • ונעשה בו המשפט כי לא נשאד‬
‫ד ומן אתר • וע״ז נאמד כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב • דהיי'‬
‫מעת‬
‫^ ך ו‬
‫אות ג‬
‫איוכח‬
‫מעת כריאת העולם חק וזמן נתן וקכע הקב״ה שיאריך אפי עם האדם‬
‫ער הזמן הזה ואס צא שב דמו כראשי • וזהו כי חק לישראל הוא הזמן‬
‫הזה ומי שלא שב בזמן הזה משפט לאלקי יעקב • לעשות בו משפע כתוב •י‬
‫והנה גדול ה׳ ומהולל מאר גי' ארך‪ .‬עם ג׳ אותיות והכו'‪ .‬לרמוז מה‬
‫שכתבנו רכימים האלה כזמן הזה • הוא עת שישי־אל עושים תשוכה • והקב״ח‬
‫מתגדל ומתהלל ומתפאר כהם ־ וזהו גדול ח׳ ומהולל מאד דהיינו דכימים‬
‫האלה שישראל עושים תשובה גדול ה׳ ומהולל מאד י אך דעו לכם דגדול‬
‫ה׳ ומהלל מאד גי' ארך כמו שכתבנו רעד הזמן הזה דווקא מאריך אפו‬
‫עם האדם דזהו סוף הפירעון • דמי שלא פיע חוכו כזמן הזה דמו כראשו‬
‫דלא נשאר לו עוד זמן • והנה למעלה כתבנו דתיכית• אלול עם עשית ימי‬
‫תשובה גי׳ עז‪ .‬לרמוז רבני ישראל צריכים כזמן הזה להתעורר לשוכ כתשו׳‬
‫לתת עוז לה׳ כמ״ש תנו עוז לאלקים • והנה עוז כוא׳ו כמילוי עיין ו׳יו‬
‫זיין עם כ׳ אותיות עי׳ז גי׳ ארך י כלומר רעד הזמן הזה הנק׳ עוז דווקא‬
‫הקב״ה מאריך אפו« ומי שלא שב כזמן הזה לא נשאר לו עור זמן‪ .‬ואפשר‬
‫לרמוז זה במקרא שכתוב צוה אלקיך עוזך עוזה אלקים זו פעלת לקו‪.‬‬
‫הכיינה ציה אלקיך עוזך דהיינו הקבי׳ה כחן לך הימים הנוראים האלה‬
‫הנק׳ עוז • שתשוכ כהם ותתקן מה שפגמת כשאר ימית השנה וכשתשיכ‬
‫בהם זהו עוזך ועוז ה׳ וזה הוא הודן והדרך הוד והדר ג״כ לפניו ית׳ •‬
‫אכל צריך שתיע ותכין שזהו סיף הפירעון שאם לא עכשיו אימתי שאם‬
‫לא חזרת בזמן הזה נכחם עונך לפניו יחי ונכחכ ונחתם כטכעת המלך‬
‫משפט חייץ • לכן צריך שהכין כלכך וחאמר כפיך עיזה אלקיס זו פעלת‬
‫לנו • דהיינו שלא יש כידינו רק ימי עוז האלה ואם לא שכנו כהם הרי‬
‫איכמו עצמינו לדעת וזהו מלת זו למעוטי אחא • דהיינו דווקא כעת זו•‬
‫ולא נשאר עת אחר • לכן צייך האדם להחחוק ולהתאמן כימים האלה לתקן‬
‫אשר עיות כימות השנה ושכ ורפא לו‪:‬‬
‫יפה כיף משיש כל הארץ הר ציון ירכתי צפין קיית מלך רב • אלקים‬
‫בארמטתיה נודע למשגכ ‪ :‬אפשר לרמוז ע״פ מ״ש יכינו זלה״ה‬
‫דהמלטת נוק׳ קדישא נבנית ע״י א״ב דאטב״ח גזד״ו ועיקר בניינה הוא‬
‫ע״י אמא כמ״ש רכינו זלה״ה בפי׳ א״כ זו • והנה בניינה ע״י א״כ • הוא׳‬
‫על ג׳ חלקים עשרות מאות אלפים‪ .‬ונלע״ד לרמוז בנין זח בפסוק ואא‬
‫האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וט׳‪ :‬האלף רימז‬
‫לחלק האלפים שבא״ב והמאות רומז לחלק המאות‪ .‬והשבעים רומז לחלק‬
‫העשרות• וחמשה רומז להנ״ךשהס אותיות שאין להם זווג שנשארו בא״פ‬
‫זו • יפי׳ עשה ווים לעמודים • עמודים הם נ״ה וידוע נה״י דז״א ״ לז״א‬
‫עשה ווים לעמודים דהיינו והא״ב הזו דאטב״ת עשה אותה ווים כעד‬
‫העמודים‬
‫‪5‬־‪%‬‬
‫?ועירי׳ י‬
‫אות‬
‫‪,‬‬
‫נ־׳ '‬
‫ארוכת׳"' יג‬
‫דים שהם כ״ח דז״א וקיא אותם ווים משים דהכויק' היא תורה שכע״פ‬
‫תורה שגכחכ • ותורה שככתכ שרשה אות ואיו משום שהיא כנגד הת״ת‬
‫הוא ואיו ועוד התורה כולה ככללותה נק׳ עץ תיים שהוא ואיו וכא לומר‬
‫דאע״ג דהניק׳ היא תויהשבע״פ • מ״מ מצד הא״כ הזו דאטכ״ח יש כה‬
‫חלק מתורה שככחכ • והכנין הזה שנבנית כא״כ זו ראויה להיות נחשכים‬
‫ה ווים כמו תורה שככהכ שהיא ואיו • יסיים וצפה ראשיהם וחשק אותם‬
‫ו מאחר שש־שה נכנה בא״כ שהיא תירה שבכתב • או צפה אותם בתורה‬
‫שבע״פ • יחשק איתם גם כשירות רהאיתיוח הכל נשרש כהם כין תירה‬
‫שבע״פ בין רזי תירה יהנה רמז זה נרמז כתיכח אלול במי׳ אל׳ף למיד‬
‫למיד • האל׳ף רומז לחלק האלפים ־ והלמ׳ד שכלמ׳ד א׳ כל אחר כלילה‬
‫מעש‪ -‬היי שבע מאיח הם שכע מאית האמורים כפסיק • וזח הוא חלק‬
‫ומז למאית שבא״כ יהלמיר של למיד ב׳ שבאלול • רומז לשבעים האמורי'‬
‫סיק • והיא רימז לחלק המאית שבא״ב • יב׳ דלתיין הנשארד מב׳ למדיין‬
‫הם גי׳ שמנה־ חמשה מהם רומז לחמשה הנשארים בפסיק הרימזים‬
‫לאותיות הנ״ך כמו שכתבנו • דאות ה״א צריך ושייך לאומרה על חמשה‬
‫על חמשים ועל חמש מאות • ושלשה הנשארים מהשמנה הם כנגר כללות‬
‫׳ חלקים שנבנית בהם הנוק׳ בא״כ זו שהם עשיות מאות אלפים • ואות‬
‫ויו שנשארה כאליל רומז לוויי העמודים הנאמרים כפסוק‪ .‬וכא הימז זה‬
‫בת אליל• להודות לשב־ בתשובה שאם היה עצל כשאר ימית השנה כלימיד‬
‫תורה עכשיו כח־ש הזה יחתזק לעסוק כתורה • ויכין שבזה יעשה תיקון‬
‫לנוק׳ הרמוז כאלול כמו שכתבנו‪ .‬עוד חלול עם י׳ ימי חשובה גי׳ ע״ז‬
‫כמו שכתבנו • ועז היא התירה לכן צריך לעסיק כתורה הנק׳ עז בימים‬
‫האלה הנק׳ עז יותר משאר ימות השנה • וכזה נכא לפרש יפה נוף • הנה‬
‫כתב רכינו זלה״ה די״כ צירופי הוי״ה צירוף א׳ בכל חדש ועוד אותיות‬
‫וי*ה כל אוח ככל חרש דהיינו איה יויד כחדש ניסן ואות ה׳א כתדש אייר‬
‫ק עזה״ד כהליך ושוב • וכתכ שכת‪-‬ש אלול באה בו אות ה׳ שכשם שהיא‬
‫קשובה עלאה לפי׳ התדש הזה מסוגל לתשיכח ‪ .‬וכתכנו דהמזמור הזה‬
‫מדבר על החדש הזה‪ :‬וכיין שהוא כה׳א ראשונה׳ שהיא אמא עלאה• עליה‬
‫הוא אומר יפה ניף לפי שאמא היא המתקנת ז״א והמקשעת אותי והעושה‬
‫כל צרכיו כמו שהאם עושה לכנה כמ״ש כונן שמים כתכונה והנה נוף גי׳‬
‫שהוא ז״א הנק׳ קול • עוד נ׳ף חסר ואיו גי׳ ק״ל והוא שם מ״ה כרכוע‬
‫א כז״א ועוד ניף רומז לעין חי׳ שהוא ז״א • וזהו יפה נוף‪ .‬דהיי׳ השולטת‬
‫בחדש הזו שהיא אמא עלאה • היא הכונה ומקשטת ומיפה את הנוף שהוא‬
‫״א משיש כל הארץ • הארץ זו מלכות • שאמא ג״כ היא הבונה ומתקנת‬
‫ומקשטת את המלכות שהי׳ בתה‪.‬ומשוש•גי׳ שייך ושי׳ן שיש בז״א שיין דיני׳‬
‫;‬
‫י‬
‫)מו‪1‬‬
‫כפו‬
‫‪,‬‬
‫^עדי‬
‫אוח ג‬
‫אחכה‬
‫כפו׳ ומשו׳יה נקי שמש וכן במלכות • ומשו׳יה נק׳ תמי • יעוד מ׳שוש פיל־‬
‫ה׳ארץ ר״תגי אדני לרמוז דעלהמלטת הוא מדבי• הי ציון ע׳׳ה גימ׳‬
‫ה השכים כלומר זו היא היא העליונה המקבלת השבים וקראה הר ציון‪•.‬‬
‫משוס דמי שמגיע לתשוכה זו דהיא עלאה מוכטח לו דשקט ושאנן ואין מחיייד‪-‬‬
‫כמ״ש המטחים כה׳ כהר ציון לא ימוט לעולם ישכ‪ :‬עוד הר ציון ע״ה‬
‫גי׳ ה״ה נשיב היא חמשים שערי כעס• וכינה עד הוד אתפשעת ולזה‬
‫אמר ירכתי צפון • דהיינו סופה הוא הוד שהוא סוף צפון • קיית מלך רב‪..‬‬
‫כלומר שהוא הכונה המלטת מתחלת בניינה ע״י האלפ׳א בית׳א דאטבימ‬
‫גזד׳ו • וזהו קרית מלך רכ • דהיינו היא העושה קריה שהוא פרצוף למלך‬
‫רכ שהיא המלכות • וזהו שהולך ומפרש אח׳׳ז אלקים בארמטתיה טדע‬
‫למשגב • הנה תיבת ארמון בה רמוז האלפא ביתא דאטביח אלף שבארמון‬
‫רומז לאלפים • הרי׳ש רומז למאות • המים רומז לעשרות‪ :‬הנו׳ן רומז‬
‫לאותיות הניף והטונה כך היא אלקים שהוא המלטת בארמנותיה שהיא א׳״ב‬
‫דאטב׳ח רשם נתבאר דעיקר גדלותה עיי אמא • א״כ בכח אמא נודעה‬
‫המלטת למשגב י והנה אילקים ביארמטתיח ר״ת א׳ב לרמוז רעל א׳ב‬
‫הוא מרכר ‪:‬‬
‫כ י הנה המלכים נועדו עכרו יחדיו‪ :‬חגה כתבנו בתחלת המזמור על‬
‫פסוק גדול ח׳ שעל ג׳ זמנים הוא מדכר על אלול ועל ר״ה ועל יום‬
‫הכשרים• והנה עכשיו מדכר על ראש השנה שכו מתחלת הנחירה • והנה‬
‫הנה המלכים נועדו גי׳ היא נקירה ״ וכתכ רכיט זלהיה דכיוס ר׳יה ננסר׳‬
‫מכתר ז״א עד ת״ת שלו ששם כתר רחל וננסד כתר רחל • נמצא דבי‬
‫כתריס ננקרו ביום א׳ ועליהם אמר כי הנח המלכים טערו • הם כתר שלו‬
‫וכתר שלח • עברו יתדיו דהיינו שננסמ ‪:‬‬
‫;־| ראו כן תמהו נכפלו נחפזו רעדה אחזתם שם חיל כיולדה‪1‬‬
‫ח׳מה ר׳או כ׳ן ת׳מהו ר״ת ע״ח גי׳ קליטת • דבראש השנה־‬
‫נבהלת הסט׳יא ובפרט כעת תקיעת השופר והנח ר׳עריה איחזת׳ם שיםו‬
‫ר״ת וק״ת גי׳ שופר רע״י תקיעת השופר רעדה אחזתם וחיל כיולדה ‪c :‬‬
‫‪ r\T\2‬קדים תשבר אניות תרשיש‪ :‬ברוח קדים גי׳ הוא כח הנהירה ‪u‬‬
‫אניות תרשיש גי׳ אתת עשרה קליטת עם אותיות קליפות דע״‪,1‬‬
‫‬‫הנהירה נשברים הקליפות ונכנעים‪:‬‬
‫כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה׳ צבאות בעיר אלקיני אלקים יכוננה";‬
‫עד עולם חלה ‪ :‬הנח בתכנו במקום אחר פי׳ כאשר שמעמ>‬
‫ק ראינו והוא דדכרי השוד הם דברים עליונים דברים אשר עין לא ראתה(‬
‫אלקים זולחך‪ .‬דברים מופלאים דהסוד לטדיע מהותו ית' ומה שהאצילז‬
‫בעולמות עליונים אשר יתמה ויכהל השומע אותם ואינם תלוים כי א‪#‬‬
‫כאמונה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עעף‬
‫אות‬
‫ג‬
‫״‬
‫יד‬
‫ארונה‬
‫באמונה דייקא לא בשיקול הדעת רק באמונה שיאמין האדם באמונה‬
‫שלימה שהם אמת ומשי״ח נקרא הסוד דיך האמת מב׳ טעמים • שהוא‬
‫מצד עצמו אמת הה הוא אמיתות התורה וטעמי מציתיה • דבלא טעם‬
‫וד כמה וכמה מצות לא תמצא להם שורש וטעם וע״ד הסוד ימצא האדם‬
‫נתת רוח לכל התודה ומציתיה‪ .‬ועל עיקר הסוד אמרו כדיש מס אכות‬
‫משה קיכל תורה מסיני ומס־ה ליהישע• רהוא הנמסר כקכלה מפה ‪ t‬פת‬
‫וע׳יו אומד תמיד כזיה״ק רזא דמהימטתא• וכוונתו ג״כ כרזא דמהימטתא‬
‫לכי טעמים• א׳ כמו שכתכנו דזהו אמיתית התורה ומצותיה• והטעם הב׳‬
‫הוא שיאמין האדם כלכו שהדכר אמת גמור כאלו רואה אותו בעיניו כלי‬
‫שום שיכיש כלל ״ ומי שאינו מאמין כאמונה שלימה לא ישלת ידו כו ולא‬
‫יקריב אליו כמו שהזהירו המקובלים זיל‪ .‬וע״ז אמר דוד הע״ה אנתנו‬
‫מאמינים באמונה שלימה על קבלת דרך האמת שבידינו • שמה שמעכו‬
‫וקבלנו כדרך שמיעה כאלו רואים אותי בעינינו ואין לנו שום חיליק כין‬
‫שמיעה לראיה וזהו כאשר שמעט כן ראינו‪ .‬ורצה לדכר על ענין המלכות‬
‫טק' קדישא ועל בניינה ותיקונה • ואומר ד ע י ק ר בניינה הוא ע״י הגמדית‬
‫שהם שרשה • ואת׳יכ מתמתקת בחסדים בעת הזיוג וככל שנה ושנהבתחלת‬
‫ר״ה • חוזרת אחוד באחור עם ז״א ואין לה זווג עד ש״ע וככל עשי״ת‬
‫מסרים הגמרות מז״א ונותנים בה כי הם שרשה וע״י נבנית• והם עשרת‬
‫גבורות כנגר עשר הפירותיה כל יום ספי׳ א • ומערב יום הכיפורים‬
‫מתחלת לקכל הארת כללות החסדים דיסודה ומלכותה אע״ג דיום הכפורי׳‬
‫עצמו הוא תשלום קבלת הגבורות ״ ואין נשלמים עד זמן נעילה מ״מ‬
‫הארת כללית החסדים דיסורה ומלמתה מתחלת לקבל אותם בערב יוה״כ‬
‫וממחרת יוה״כ חחדת עם ז״א לקכל החסדים • ואין לה זווג עם ש״ע‬
‫^וזם הדבר הוא נוהג בכל שנה ושנה עד טאת משיחני‪ .‬וכן ככל יום ויום‬
‫לבלילה מתמעטת וחוזרת לנקודה א׳ שהיא שישה מתחלת אציליחה וביום‬
‫חוזרת ונבנית • וכל אלה ההתמעטות והבניינים בין דשאר ימות השנה כין‬
‫‪ .‬שמראש השנה עד ש״ע • הכל למלאות תיקון חסרונה שחסר לה מתתלת‬
‫אצילותה • שהמ״ן שלה מתתלת אצילותה לא הושלמו להחברר • והולכים‬
‫ומתבררים ככל מם ויום מעט מעט ״ וכל אורך הגלות הוא ע״י המ״ן‬
‫שלה שעדיץ לא הושלמו להתכדד דכשיושלמו להתברר אז מתקיים מקרא‬
‫שכתוב בלע המית לנצח י יע״י בירורי המ״ן שלה שמתבררים ככל יום‬
‫היא מתמעטת ככל יום ותהדק ונבנית ובראש השנה שתוזר העולם לקרמיתו‬
‫וצייך שככל ראש השנה יהיה בו מה שהיה בראש השנה הראשין כבריאת‬
‫העולם ע״י אדה״ר משו״ה כך נעשה ככל שנה ושנה• שהיא יושכת אחוד‬
‫האחור עס ז׳יא ואין לה זווג עד ש״ע‪ .‬וכל אלה להנאתך של עתיד שככל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עת‬
‫ש‪$‬ך‪:‬‬
‫י‬
‫אות * ‪-‬‬
‫ארומז‬
‫עת וזמן שהיא מתמעטת הוא תיקון למ״ן שלה שייפייו • נמצא כל המרו׳*‬
‫שהם מחרבן כית המקדש ער כיאת משיחנו ככ״א כולם הולכים ומתקני‬
‫אותה כרי שתושלם ברור אחרון שבו יבא משיח צדקנו כבי׳א• ואלה הדברים‬
‫הן הנה שנאמרו כמזמור הזח • כאשר שמענו כן ראינו כעיר ה׳ צבאות•'‬
‫כלו׳ כאשר שמענו וקבלנו על ענין השטנה ומיעוטה ובניינה וחיקינה ••‬
‫אנו מאמינים כאמונה שלימה שאט רואים הרב־ בעינינו • ואין לנו שום‬
‫ספק ושיבוש ח״ו ‪ .‬וזה״ש כעיר ה׳ צבאות• דהיי׳ המלטת עיקר קומתה‬
‫והעמדתה הוא כנגר תנה״י דז״א הם׳ ד׳ ספירוח ומשו״ה נקי דל״חראחד‬
‫וזהו עיר ה׳ צכאית עיר היא המלכות דעיר גי׳ פ״ר כמו שנחבט למעלה‬
‫ובל כנין המלכית הוא ע״י פ״ר• גכייות מנצפ״ך ואומר שהעיר הזאת שהיא‪.‬‬
‫המלטת היא עיר ה׳ צכאות • כלו׳ היא כנגר תנת״י רז״א דזהו שיעור־‬
‫קומתה וזה ה׳ צכאות ה׳ הוא צבאות התי׳ת צבאות והם נ״ ה • וחזר ואלצר‬
‫בעיר אלהיט‪ .‬רהיי׳ שלא תאמר כיון• שעימדת כנגר חנה״י דז״א משם‬
‫נמי הוא ש״שה• לזה אמר בעיר אלהיט כלו׳ העיר הזאת שרשה הוא‬
‫מאמא הנקי׳ אלהיט • •שהיא אמא‪ .‬ועיקר בניינה משם היא ‪ .‬ואמר אלהי'‬
‫יכוננה ער סלכ; • כא לבאי היטב דעיקר בניינה הוא מהגטיות שה‪; $‬‬
‫אלהים ועל זה אמר יכוננה ער עולם סלה• כלו׳ ע״י הגבורות היא מתכיננת‬
‫עד שתושלם • וכוונת עיקר אמירת אלהים יכוננה ער עולם סלה הוא‪.‬‬
‫על יום ראש השנה • דלעיל כתבנו רעיקר שם ראש השנה הוא על שם‪.‬‬
‫הלהים שהם הגבריות • דמלת ראש שם אלקים ברבוע ואלקי׳ פשוט ואלקי‬
‫במי׳ יודי״ן והשנה גי׳ ש״ה שהש ג׳ ק״ך צירופי אלקים ואומי דבראש‬
‫השנה מתחלת להתתקן כהכלת הגטיות • ומשם והיא מתכוננת ואין נגמר י‪.‬‬
‫תיקונה עד יום ש״ע שאז חהיה ראויה לזווג וזהו ער עילם שהוא עד•‬
‫שי׳ע• רהיי׳ עד שנשלם עולם זה שהיא המלטת להתתקן והנה כתבנו כאן• •‬
‫דאין הגבויית נשלמות עד זמן נעילה • כיום הכפורים וממחית יוה״כ ;‬
‫מתחלה לקבל החס־ים• ומערב יוה״כ מהחלת לקבל הארת כללות התחרי'‬
‫של יסודה ומלכותה ‪ .‬וזה״ש אח״ז ל מ י נ ו אלהים חס־ך כקיכ היכלך‪.•,‬׳‬
‫גטיותיה כיום הכפירי׳ אינו ־‬
‫הכוונה דכעודנו עסוקים כהשלמת‬
‫מכוונים שתקכל כאותו זמן הארת כללות חסדיה ‪ .‬וזהו חס־ך דהיינו‬
‫כווננו שתקבל המלטת הארת חסדיך בקרב היכלך • יךב היכלך גי׳ זה‬
‫הוא יום כפור ע״ה כמו שכחכגו ואזיל ומפרש־‪:‬‬
‫כעמל הלקים כן תהלתך על קצוי ארץ •צדק מלאה ימינך‪ :‬הכוונת‬
‫י דכשם שקיכלח המלכות הגבורות מראש השגה עד יום הכפירי‬
‫כך מקכלת התסדים ממתרת יום הכפירים ער שמיני ׳עצרת ״ וזת״ש כשמך‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫אלקיםרהיי׳ שחיא שמך מקבלת הגבורות ישהם‪.‬אלקים‪.‬׳כך מקכלת הקקד&‬
‫שהס‬
‫*שעריי־*‬
‫אות ג*״־״‬
‫ארוכה•׳‬
‫טו‬
‫שהם תהלתךי על קצויארץהיא כמי המלכות ודהיי׳ כשם שקיבלה הגבורו׳‬
‫על כל קצייחיה כך מקכלת החסדים על כל קצוותיה עד שתתמלא מן‬
‫החסרים כמו מן הגכורות וזהו צדק שהיא מלכית דינא קשיא מלאה‬
‫ימינך שהם החסדים‪:‬‬
‫י ש מ ה הד ציון תגלנה בנית יהודה למען משפטיך‪ :‬כאן בא לכאר על‬
‫ענין יסודה ומלטתה שהם נק׳ חותם בתוך חותם שנחתמים‬
‫בחותם הגבורה כעת הנעילה חהו עיקר תיקונה ושלימותה רפיון שתבנה‬
‫תושלם ע״י הגבורות אז תהיה ראויה אח״כ לקבל החסדים • וזש״ה ישמח‬
‫הד ציון ממז לעיטרא רגט׳ תגלנה כנות יהודה הם יקוד ומלכות דמלטת‬
‫חותם כחוך חותם • למען משפטיך כיון שנחקט ונחחמו מצד הגבורות ‪:‬‬
‫כ ו ב ו ציון והקיפוה ספרו מגדליה • שיתו לבכם לחילה פסגו ארמטתיה‬
‫למען תסנדו לדור אחי־ון‪ :‬חוור לרכר עם כני ישראל שישתדלו‬
‫בכבוד המלטת • ויצטערו ככל יום ויום כיגון ואנחה על צערה ואורך‬
‫גלותה ויכינו ויכירו שדבר זה תלוי בידם • שאם ישתדלו ככל יום לבניתה‬
‫תקנה כראוי מלכ ונפש כקדושה ובטהרה‪ .‬כזה יגרמו שיעלו המ״ן כריכוי‬
‫יקרב קץ פדוחה • וזה״ש שובו ציון והקיפוה • כלו׳ אתם כני ישראל כני‬
‫המלכות סוכו ציון שהי׳ המלטת דהיי׳ צרכיכם שהם צרכי הבל והתעסקו‬
‫״א כצרט המלטת‪ .‬יומם ולילה לא תשכותו מענין זה ועשו עצמיכם שאין‬
‫לכם עסק אתר זולתי זה העסק כמו שאמר הנכיא ע״ה ואל תתנו רמי‬
‫לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה כארץ‪ .‬וזהו סוט ציון הקכצו‬
‫הקישה לעשות לה צרכיה ותיקונה‪ .‬והתיקון הוא ספרו מגדליה • דהיי׳‬
‫התעםקו תמיד לתקנה ולקשטה בגדלותה ואזיל ומפרש שיתו לבכם לחילה‬
‫ילה גי' אכן • אכן היא המלטת בהיותה כת נקודה אחת • ומלת אכן נמי‬
‫ניקודה איחת בילבד • וע״ז אמר יעקב אע״ה והאבן הזאת אשר שמתי‬
‫מצכה • כלו׳ דלא היהה רק נקודה א׳ כלי פרצוף ועכשיו שמתי אותה‬
‫מצבה דהיי׳ פרצוף בקומה שלימה וזה״ש שיתו לבכם לחילה • דהיי תנו‬
‫לבכם ורעו וראו שהיא נקודה א׳ • וחזקו ואמצו ופסגו ארמנותיה • רהיי׳‬
‫בנו והגביהו ספיריתיה כדי שחהיח פרצוף גמור ‪ .‬ארמטתיה רומז לאטכ״ח‬
‫כמו שכתבנו למעלה שע״י כך נבנית ונהקנת • ואם תאמרו והרי כמה‬
‫חסידים וצדיקים עברו בדורות שעכרו וכט ותיקנו אותה ואפ״ה לא נפדית‬
‫בימיהם • לזה אמר למען תספרי לדור אחרון • אע״ג דהראשונים תיקנו‬
‫ולא נפדית בימיהם • ואף אם אתם תתקנו ולא תפדה בימיכם‪ .‬אין חשש‬
‫בזה דבל התיקון הנעשה לה מיום שחרב ביה״מ עד שיבא משיחנו בי׳ב‬
‫הכל צריך לה להנאתה ולטוכתה כדי שתושלם לדור אחרון שתפדה בו «‬
‫•וזה״ש למען תקפמ לדור אחרון רהיי׳ תכירו ותקשטו אותה לדור אחרון‬
‫‪,‬‬
‫<מז(‬
‫שתהיה‬
‫עעף‬
‫אות‬
‫אהבה‬
‫ג‬
‫שתהיה נפדית בו רכל מעשים טובים של הדורות הם לתועלתה ולשלימיתה‪:‬‬
‫כי זה אלהים אלהיט עולם ועד הוא ינהגנו על מות‪ :‬הכוונה שאנו‬
‫בני ישראל צריך שנדע שהנהגתט ע״י עולמות העליונים וכשיושלם‬
‫הכירור אז נשלם קץ גלותנו • וזה״ש כי זה אלהים אלהיט • אלהים הוא‬
‫ז״א אלהיט היא אמא המתלבשת בו י וז״א הוא מנהגנו על דרך עולמית‬
‫העליונים והדבר תלוי בידינו שנכיר ונדע חסמן עולמות העליונים ונשתדל‬
‫לעשות תיקון כפי השגת ידינו וזה מעיקרי התשובה ובפרט השב בחדש‬
‫הזה שהוא עת רצון ישים מגמת פניו נגד פגם עולמות העליונים שיתוקן‬
‫הפגם שלהם • ובזה גם הוא ושב ורפא לו‪:‬‬
‫^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^‬
‫דודי לצבי או לעופר האילים הנח זה עומד אחר נתלט‪ .‬משגייז‬
‫מן החלונות מצץ מן החרכים‪ :‬כאן נרמז אלול ״ לצבי או לנטפר‬
‫יהיי' תיבת או עם ב׳ למדי״ן לצכי לעופר הוא אלול‪ .‬עוד ד״ומה ד׳ומ‬
‫ל׳צבי א׳ו ל׳עיפר ר״ת גימ׳ באלול • ובא הרמז כאן לרמוז דאע״ג דהקב״ה‬
‫רחוק ממנו בשאר ימות השנה • מ״מ בימים נוראים האלה עם עש ת ימי‬
‫תשובה מצוי הוא וקרוב לנו כמ״ש דרשו ה כהמצאו קראוהו בחיותו קרוב‬
‫וזה״ש דומה דודי לצכי כלו׳ אע״ג דבשאר ימות השנה רחוק ממני • עכשיו‬
‫בחדש הזה הוא רץ כצבי ובא אלי מהרה לעשות לי צרכי ״ ותדע באיזה‬
‫זכית בא לי בשביל העניה • זה עומד גי׳ עטה ע״ה רעיקר השגחתו מ‬
‫והשראת שכינתי בקרבי היא העניה כמ״ש יאל זח אביט אל עני ונכס‬
‫רוח וחרד על דברי • והעטה נרמזה ג״כ באלול • דאלול במי׳ אל״ף למ״ר‬
‫וא״ו למ״ד ע״ה גי׳ עטה במי׳ עי״ן ט ‪ f‬וי״ו ה״י לרמוז רעיקר התיקון‬
‫שיעשה האדם באלול• הוא שיאחוז בידו מדת העטה שהיא שורש כל‬
‫הקדושה • וזה״ש חנה עומד אחר כהלט כלוי מי טרם לו שעומד אחר‬
‫כתלנו ושומע תפלתט ומקבל תשובתט בשביל העטה הרמוזה בזה עומר‬
‫כמו שכתבנו • עוד אמר משגיח מן החלוטת מציץ מן החרכים • משום דיש‬
‫תשובה עלאח ותשובה תתאח תשובה עילאה היא בה״א ראשונה שבשם‬
‫והיא באמא * ותשובה תתאה היא בה״א אחרונה שבשם והיא במלכות •‬
‫ובעד תשובה עלאה אמר משגיח מן חחלוטת • ובעד תשובה התאה אמר‬
‫מציץ מן החרכים‪:‬‬
‫ואגב‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מערי‬
‫‪1‬אגכ‬
‫אות‬
‫י‬
‫אדונה‬
‫טז‬
‫זה גפדש ‪ riK‬דל׳׳ת דאשרי תטיפי דרך‪ .‬דבקה לעפר געשי‪:‬‬
‫ד ‪ 3‬ק ה לעפר נפשי חיני כדברך‪ :‬הנח חיני ע״ה גי׳ זה אלול• וכתבנו בסמוך‬
‫דאלול במי׳ גי׳ עניה דעיקר תיקץ האדם היא הענוה ״ וזה״ש‬
‫דבקה לעפר נפשי דהיי׳ הריני קיבלתי עלי מדת העניה עד הקצה האחרון‬
‫דנפש• לעפר לכל תהיה וזהו דכקה לעפר נפשי דזהו תכלית העניה וכיון‬
‫שכן חיני כדברך ״ רכן אמרת מפי ככודך ואל זה אמנן אל עני ונכה רות‬
‫וזהו כדברך ‪:‬‬
‫דרכי ספרתי יתענני למדני חקיך‪ :‬חנה כתבט למעלה משם רכינו‬
‫׳ זלח״ה דבאלול מאירים בו ב׳ שמות קה׳יא וה״ג • והם גי׳ דרך‬
‫וע״ז נאמר הנותן בים דק־ • ואומר ביק דבחדש זה מאירים השמות האל‬
‫שהם גי׳ דרך• גם אני אכונן דרכי• כדי שאדבק בדרך העליונה שהם ב'‬
‫שמות אלו‪ .‬וחנה השמות האלה הם באמא שהיא תשובה עלאה והיא פשיטה‬
‫כחדש הזח לקבל השבים • אבל אני יודע שאין אתה חפץ ורוצה ומקבל‬
‫כיותר רק ליודעי הודותיך ומכירים אלהותך ואחדותך כראוי שיודעי׳ לתקן‬
‫כל דבר דבור על אופניו • לאלה אתה קרוב ועונה אותם מיד • כמ״ש‬
‫קרוב ה׳ לכל קוראיו • ומי הם שקרוב להם הי״ת‪ .‬הם אשר יקראוהו באמת‬
‫דהיי׳ שיודעים דדן האמת כמ״ש בזוה״ק ואמר נמי בזוה״ק דמי שלא ידע‬
‫רק־ האמת טכ ליה דלא איכרי והנה נמי דרכי חפרתי ותענני ר״ת היד‬
‫רעל הסוד הוא מדבר • ומשו״ה אמר ותענני ולא אמר ענני • כלו׳ אם‬
‫אני מתעסק כדרך הסוד • דבר פשוט אצלי שתענני רקרוב ה׳ לאשר יקראוהו‬
‫כאמת ״ אכל עדיין לא השגתי כראוי בעומק סודותיך • וזה אני שואל‬
‫ממך למדגי חקיך לידע כל חק ותק על מתכונתו בסודו כראוי וזהו‬
‫שסיים למדני חקיך‪:‬‬
‫פקודיך הכינני ואשיחה כנפלאותיך‪ :‬גם זה מענין שאט עשוקים‬
‫דרך‬
‫בו שהוא דק־ הסוד ששואל מאתי ית׳ ומוסיף ושואל על אמיתת‬
‫דרך הסוד שיכץ אותו על לתכונתו • ונלע״ד שכל שם פקודיך שאמר דוד‬
‫‪.‬םע״ה כא״כ זו על דרך אמת שהוא הסוד מטין• וקרא הסוד פקדון שהיא‬
‫כמו פקמן ־ דכמו שהפקדון צריך שמירה ביותר שיהיה גנוז וטמון כך‬
‫הסוד צריך להיות שמור וטמון דאין דורשין במעשה מרכבה ליחיד אלא א״כ‬
‫הים חכם ומבין מדעתו • וכן אממ כגמרא כבשים ללבושך דברים שהם‬
‫<בשומ של עולם יהיה תחת לבושך • א״כ הוי דומיא דפקמן ״ ומעניק‬
‫משמירה כמי צריך שיהיה העוסק בסוד מקיים מקרא שכתוב סור מרע •‬
‫ועשה טוב • רזהו תכלית העטרה • והנה פקודי ה׳ גי׳ הם סוד הטמון‬
‫־ע״ה ״ וע״ז אמר דהע״ה בפסוק אחר פקודי ה׳ ישרים משמח• דכשיעשה‬
‫ארם המצות והתורה על דיו הקוד שהוא פקידי ה׳ אז הוו ישרים משמקי‬
‫לב‬
‫^ערי‬
‫‪:‬‬
‫אות‬
‫י‬
‫אדוכין‬
‫לכ‪ .‬שאין שמחה כשמחת ידיעת הסוד שהוא עיקר כיאה הנשמה לעולם ‪t‬‬
‫וזה״ש דרך פקודיך הכינני• דעיקר החדש הזה מאירי׳ בי כ׳ שמיה שמספים י*‬
‫דרך כמו שכחכנו• משו״ה ראוי לשאול דרך‪ .‬האמה כחדש שהוא דיך סלילה‬
‫לשבים ונק׳ דרך • והנה דרך נמי גי' זה הרז שהוא הסוד ושואל הכינני ידיעתו‬
‫בהכליח • כדי שאשיחה כנפלאיתיך • אשיחה היא החפלה • כמ״ש ערב‬
‫וכקר וצהרים אשיחה ואהמה • וכן ויצא יצחק לשיח כשדה ‪ .‬והכוונה דעיקד‬
‫הסוד הוא על זמן התפלוח• וזהו ואשיחה בנפלאותיך דהיי׳ כשאשיחה שהיא‬
‫התפלה‪ .‬ארע להתפלל בנפלאוחיך שהם סורוחיך‪:‬‬
‫!‬
‫דל‪3‬ה נפשי מחוגה קיימני כרכרך‪ :‬הכוונה בא לומר צריך שיצטער‬
‫צער גדול בנפשו ביגון ואנחה על החטאים שעברו עליו שלא‬
‫יהיו מבדילים בינו לבין קונו‪ .‬ויהיה נמנע מלהשיג הסוד על אמיתתו‬
‫שיהיו אומרים לו לך לך אמרינן לנזירא סחור סחןרלכרמא לא חקרב• ויהי׳‬
‫מצטער ג״כ על ידיעת הסוד כצער גדול כיגון ואנחה כדי שיתן לו ה׳ כינה‬
‫והשכל לרעת הסוד על אמתתו • וע״ן אמר דלפה נפשי מתוגה • כלו׳ יש ׳‬
‫כלכי חיגה ודאגה גדילה על החטאים שעביו עלי ואט דואג הרכה עליהם •‬
‫שמא חי׳ו יהיו מבדילים ביני לכינך • ודואג ג״ כ על השגת הסיד שאני •‬
‫שואל ומכקש• שלא יחיה לי שום חס״ון כידיעתו • וכיין שכן קימט כדברך•‬
‫דהיינו עשה לי קיום והעמדה והחזק כידי כרכרך כמי שהכטחת הכא •־‪.‬‬
‫ליטחר מהייעין אוחו‪:‬‬
‫דרך שקר הסר ממני יחייחך חנני• דרך אמונה כחרחי משפטיך שייתי‬
‫בא לשאול כזה שלא יתגרו בו ס״מ ולי׳ להטעיחי בשקרם ותעחועם‬
‫מיי־ האמת שהוא שואל ומבקש עליה מפני שהם מצולת ים וחפצם ורצונם י‬
‫להשקיע האדם הבא לטהר ביון מצילה ואין מעמד • והנה מצלת ים ע״ה‬
‫גי׳ סמ׳ ולי׳ • וכן נמי זה שקר גי׳ סמ׳ ולי׳ ע״ה• אמנם העוסק בתורה‬
‫לשמה מכניע ומכטל אותם רהתורח גי׳ המ׳ ולי׳ וגדול כחה של תורה‬
‫שהיא אמח • שמבטלת טחיח השקר וזה״ש דרך שקר הסר ממני שהם סמי‬
‫ולי׳ שהם חשבון שקר שלא יחגרו בי להתעוחי בשקים • והרי יש כידו כת‬
‫כנגד ח שבינם שהיא חשבון הורה שהיא תורת אמת והבא ההורה שסיאי‬
‫אמת וקרחה ס״מ ולי׳ אשר פיהם דבר שיא וימינם ימין שקר • וזהו‬
‫ותורתך חנני שמספרה כמספים כדי שתדחה אותם • אי נמי דרך שקד‬
‫הס־ ממני טון שאני מבקש להשיג דרך האמת בל יעלה בדעתי לסכור‬
‫איזה סברא מדעתי מה שלא קבלתי רהסברא בדרך האמת סכנה ‪-‬עצומה־‬
‫דאין הדבר הזה תליי כשכלי אנושי בעיון וסכרא רק כקבלה מפה \ פס‬
‫ועז״א דרך שקר הסד ממני שלא לכרות שים הביא ל לץ ותורתך‬
‫תנכי דהיי׳ אמת של תירה • וזהו שאמר את״ז דרך אמונה בחכתי דהיימי‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫בי‬
‫‪$‬עךי‬
‫אות‬
‫י‬
‫יז‬
‫ארוכת‬
‫אמונת הקבלה שקבלתי ולא אוסיף עליה מדעתי ראם אוסיף כפקא מ ינה‬
‫הירבה • ואבא לידי סכנה עצומה • וזהו משפטיך שויתי דהיינו שויתי‬
‫משפטיך בין עיני ושומר עצמי שלא אוסיף על מה שקבלתי‪:‬‬
‫דבקתי בעדותיך ה׳ אל תכישני‪ :‬כגר כתבנו במקום אחר רמלת עדותיך‬
‫שאומר דהע״ה כא״כ זו הס תורה שככתב ותורה שכע״פ• ובי‬
‫סודות אלו הם כנגד זי׳ין׳ תורה שככתכ נגד ז״א ותורה שבע״פ נגד הנוק'‬
‫וצריך האדם לחכר מדת לילה כיום ומדת היום כלילה משום חכור קב״ה‬
‫שכינתיה ״ והיי׳ דומיא דזכוד ושמור דכדיכור א׳ נאמרו דזכור לזכר ושמור‬
‫לנקבה וצריך רלא לאפרשא לק • ושואל מאתו ית׳ כשם שהוא רוכק כתורה‬
‫שבכתב ותורה שבע״פ ועושה להם דיבוק כך הקכ״ה יעשה לו דבוק עמו‬
‫ולא יפרישכו ממנו ודכוקו עם הי לא *שייך כ״א ע״י השגת דרך האמק‬
‫וזהו שמסיים ה׳ אל תבישני מלהשיג דרך האמת • רק חנט רעה והשכל‬
‫לרעת אותו על אמיחחו כדי שאחדכק כך כראוי וזהוששואלה׳ אל תבישני •‬
‫ל ר ך מציתיך ארוץ כי תרחיב לבי‪ :‬עכשיו אומר דביק שישיג דרך אמא‬
‫י על אמיתתו • כזה ירע עיקר ושורש וטעם כל מצוה על אמיתתס‬
‫היה שש ושמח כעשיית המצות וימסור נפשו על קיומם וזה״ש דרך מצותיך‬
‫ארוץ דהיינו אחיה רץ בזריזות גדולה ובשמחה גדולה לקיים מצותיך וזה‬
‫אם תרחיב לכי לרעת דרך האמח כדי לידע טפי ועיקר ושורש כל מצוה‬
‫וזהי כי תרחיב לבי • עוד שואל מאתו ית' רבחדש זה של אלול הנק׳ דרך‬
‫במו שכתבנו החשוכה שעושה כחדש זה שהוא דרך תעזרהו לרוץ כדרך‬
‫'המצות • והנה ממלת אלול ג״כ נפקא מלת דרך דאלול כמי״ אל׳ף למיד‬
‫יי׳ו למ׳ד חשבון המי׳ עם אותיותיו והכו׳ עולה כגי׳ דרך‪:‬‬
‫‪ Q H‬לח׳ והחחולל לו אל חחחד כמצליח דרכו באיש עושה מזימות ‪:‬‬
‫ל׳ה׳ ו׳התחולל ליו א׳ל ר׳״ת למפרע אלול‪ .‬ובא רמז אלול בכאן •‬
‫לזרז את האדם להתעורר משנתו לעשות תשוכה באלול שהוא עת רחמים‬
‫עת רצון • לכל ישיא אותי יצה״ר כמועציתיו הרעים איך יוכל לשוב כתשו״‬
‫והוא ככל חדשי השנה היה פרא למוד מדבר ומחהלך אחד עצת היצה״ר‬
‫טבע במצולות ים ועכשיו כרגע קטון יוכל להנצל ממנו • ובזה יבא לאדם‬
‫רפיון ירים וכשלות כח וימנע מלעשות חשובה‪ .‬על זה בא דהע״ה לחזק‬
‫את ידיו שלא ימנע מלעשות תשוכה כי התשובה מועילה בכל זמן • וכפרט‬
‫‪ .‬בחדש הזה שהוא מסוגל לתשובה והקב״ה מצוי וקרוב בו וימיני פשוטה‬
‫בו לקבל שבים יותר מן החדשים האחרים • ודברי יצה״ר מהבל ימעטו לא‬
‫תאבה לי ולא תשמע אליו וזה״ש מם לה׳ והתחולל לו דהיינו שוב לס‬
‫‪ .‬וקוה לו בחרש אלול שיקבל תשובתך• ואל ישיאך יצה״ר שבכל שאר ימות‬
‫חסנה היה מצליח דרכו עמך • שכל מה שהיה אומי לך לעשות היית עישת‬
‫‪,‬‬
‫)‪(TO‬‬
‫וכצ‬
‫^עלי‬
‫אלונה‬
‫אות י•‬
‫וכל המזמות שהיה אומר לך לעשות היית עושה וזהו אל חתחר כמצליח׳‪.‬‬
‫דרכו כאיש עושה מזמות הוא יצה״ר שהיה מצליח כך כשאר ימות השנה ״‬
‫השמד לך כל יתגרה כך עכשיו ויאמר לך שלא תיכל לשיכ • אל תשית לפ‬
‫לגירויי כי רכריו מהכל ימעטו רק חיק ואמץ ואתה תשיכ ושמעת כקול‬
‫ה׳ והיא יהיה ככסלך ישמר רגלך מלכד‪:‬‬
‫‪n i x‬‬
‫‪T‬‬
‫ד ה א‬
‫! ‪I‬‬
‫»‬
‫הנסתלולת לה׳ אלקינו והנגלית לנו ולכניט עי• עילם לעשות את‪.‬‬
‫כל דברי התירה הזאת‪ :‬ל׳ה׳ א׳לקינו ו׳הנגלות ל׳נו ר״ת‬
‫חלול • בא רמז אלול בכאן • לעורר את האדם שאס לא עשה כימות השנה‬
‫תשוכה • צריך להתעורר בחרש הזה ולשוב מאשר חטא על הנפש ולעשות‬
‫תיקון לכל מה שפגם וקלקל וצריך לעשית תשיכה כין מעכירית שכינו‬
‫לכין המקים וכין עכירות שכינו לכין תכירו• וזה״ש כשישיכ אדם כחרש‬
‫אלול צריך לעשית תשיכה כין על הנסתיית שהם לה' אלהיני רהיי׳ עכירייך‬
‫שכינו לכין המקום וכין על הנגלית לני• שהם עכירית שכיני לפין תכירו‬
‫הכל צריך לשיכ ממני ולתקנו וזהו לעשות את כל דכרי החידה הזאת• אי•‬
‫נמי הנסתיית הם מצית לא העשה שהם נשתרית ממני ע״ י שהם אסורית׳‬
‫לני• והנגלית הס מצית עשה שהם מותרות לנו לעשות אותם ולקיימם׳׳‬
‫אלו ואלי צריך לעשות עליהם תשיכה כאליל ולתקן מה שפגם וזהו לעשית‬
‫חת כל דכרי ההורה הזאת• אי נמי הנסתיית לה׳ אלהיני עכירות שכיך‬
‫ארם למקים שלא מדעי לכני אדם • לא יחידה עליהם כפני כני אדם רק‬
‫כינו לכין המקום כמ״ש רז״ל חציף עלי מאן רמפיש חטאיה • וזהו הנסתרות ׳‬
‫לה׳ אלהיט דהיי׳ לא יחידה עליהם רק לה׳ אלהיט ילא ישמעו כני אדם‪.‬‬
‫והנגלות שירועית לכני ארם יחידה עליהם כפני כני ארם יזהי לני ולכנינו‪,:‬‬
‫וכיון דאות זה היא אותה״א רעית• לכרש בה מזמור הכי לה׳ המתחיל כאות ה״א בעיה‪:‬‬
‫ל״זבו לה׳ כני אלים הכי לה׳ כבוד ועוז‪ :‬הנה כתבנו למעלה‪,‬דכתרש‬
‫זה ראלול • מחגלין בו י״ג נימין וי״ג חיורתי וי״ג תיקוני דיקנא‪.‬‬
‫משו״ה היא עת רצון דשערי רחמים נפתחים בו • וזה רמז כמזמור ז‪•5‬‬
‫דאמר כו ג׳ הכו • וכל הבו מספי־י י׳יג • לרמוז על השלש׳ י״ג שמתגלים ‪,‬‬
‫כו כמו שכתבנו • והנה אלים במילוי אל״ף למ״ד יו״ד מ״ם גי׳ אלול‬
‫במי׳ אל״ף למ״ד יי״ו למ״ד עם ד׳ אותיות ־ לרמוז רעל אלול מדבר ‪.‬‬
‫ואלים לשק תוקף כמי ואת אילי האיץ שצריך האדם להיות תקין ותזק‪,‬‬
‫לעשות‬
‫י‬
‫עעף‬
‫אות ה ־‬
‫ארוכה‬
‫יח‬
‫לעשות השובה כאליל עוד אלים גי׳ כסא • לרמוז רצריך האדם לעשית‬‫תשיבה שמגעת ער כסא הכבוד • כמו שירשו רבותינו ז״ל גדולה תשובת‬
‫שמגעת עד כסא הכבוד • שנא׳ שובה יש״אל עד ה׳ אלהיך ״ והנה גם‬
‫בכאן נרמז כסא רר״ת ע׳ד ה׳ א׳להיך גי׳ כסא וזה רמז בכאן במלת אלים‬
‫שהוא גי׳ כסא וסמיך ליה הכו לה׳ ככור והיי׳ כסא הככוד • ולכך מזהיר‬
‫לבני ישיאל תנו עוז לאלהים והעוז הוא שתעשו תשוכה שמגעת עד כסא‬
‫הככוד‪ .‬והנה למעלה כתכנו רמלת אלול עם עשית ימי תשוכה‪.‬גי׳ עז‬
‫דצריך האדם להתעורר כתשובה ולתקן דרכיו כארבעים ימים הנוראים‬
‫האלה שהם מדאש חדש אלול ע־ יום הבכורים שהם ימ«י רצון וקבלת‬
‫החשוכה • ולפי' ראוי לקריתם עז • והנה כל יום ויום מארבעים ימים‬
‫הללו • צריך לחפש ולדקדק ילי&ית כי תיקון כל מה שידו משגת ולא‬
‫חסר שים יים שלא יעשה כי תיקין • ואדיכא צייך להוסיף כיום שכא על‬
‫היום שעבר כי כן דרך יראי ה׳ מעלין כקדש ולא מויירין • והנה ג' זמנים‬
‫הם חדש אלול וראש השנה ויום הכפירים• בכל זמן מאלה צריך לעשית‬
‫תיקון גדול‪ .‬והזמן האחרון יוסיף בו חימיית ייתי מן הזמן שקדם לי‬
‫ויש לרמיז ג׳ זמנים אלה • כמלת ה׳ אויי • אייי ר״ת אלול וראש השנה‬
‫ויום הכשרים • ויש לרמה ג״כ זה כמה שכתיב ויקרא אברהם שם המקים‬
‫ההוא ה׳ יראה אשר יאמר היום כהר ה׳ יראה • והיא דצדיכים אנחנו‬
‫יסיף על ג׳ זמנים הנזכרים יום הישענא יבה • שגם היא עת רצון וקבלת‬
‫התשובה וכשמו• ק היא הישענא דכה רהיי׳ היים הזה היא יים תשועה‬
‫הגדולה • ולכן כל מה שיעשה האדם כאלול וכר״ה וביום הכפירום • יוסיף‬
‫יראה על יראהו וקדושה על קדושתו כיום הושענא רבה • והוא ה״ין ח״ו‬
‫מי שלא שב כאליל ישיב כד״ה ומי שלא שב ברייה ישיב ביום הכפורים‬
‫ומי‪.‬שלא שכ כיום ה כפורים ישיכ כיום הושענא רכה • והנה ד׳ זמנים‬
‫הללו הם ר״ת אריה דהיי׳ א׳לול ר׳אש השנה ייום הכשרים ה׳ושענא רכה‪.‬‬
‫והם נמי ר״ת יראה וזהי שרמז אברהם אע״ה ויקרא׳ אברהם שם המקום‬
‫ההוא ה׳ יראה שהתפלל אאע״ה שכשיעשי בניי תשובה בימים האלה יקבלם‬
‫הקב״ה וזהי ה׳ יראה שהוא ר״ת ד׳ זמנים היז׳ וזה דבר יהיה נקכע‬
‫לדורות‪ .‬וזהי׳ש אשר יאמר היום כהר ה׳ יראה‪ .‬דהיי׳ בכל דור ורוד יאמר‬
‫על הזמנים הללו • השב בהם בתר ה׳ יראה • דהייי' השב כימים האלה‬
‫דסי׳ שלהם יראה בהד ה׳ יראה יתתקבל תשובתו• ואפשר על דרך זה‬
‫לפרש פ׳ ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שיאל מעמך כי אם ליראה • וכי אם‬
‫ליראה דכר קשה ההכנה ״ ויז״ל הקשו אעו יראה מילתא זוערתי היא‪.‬‬
‫יבד מן דין יש לדקדק שמשמעות מה ה׳ שואל מעמך כי אם ליראה שיש‬
‫דברים אתרים שיש בידי האדם לעשות לה׳ ולא שאל ממנו כ״א היראה‬
‫והלא‬
‫שערי‬
‫אות ח ‪.‬‬
‫אדוכח‬
‫והלא לא יש כיד האדם לעשות לה״ כי אם היראה וליכא מידי אחייתי‪.‬י‬
‫אמנם כפי דרכנו יכא על נכון‪ .‬רעל חדש אליל הוא מדכר • דבכל חדשי‬
‫השנה היה נער משולח ועישה כרצונו • אפ״ה הקכ״ה רחמן מלא רחמים‬
‫ואומר לארם מי יתן והיה שתשוכ כזמנים הללו ואני מקבל תשובתך ברצון‬
‫העוכ • וזהו שאמר ועתה ישראל מיירי כחרש אלול‪ .‬דכחדש זה אומר‬
‫הקכ״ה לאדם אע״ג דככל חרשי השנה הלכה אחר עצת היצר • אפ״ה אני‬
‫שואל מעמך כי אם ליראה ‪ .‬דהיי׳ הזמנים הימוזים כמלת יראה שהיא ר״ת‬
‫חילול ר׳אש השנה י׳ום הכשרים ה׳ושענא רכה • וזהו כי אם ליראה דהיי׳ די‬
‫כימים האלה שהם סימן יראה אס תקנת כהם מה שפגמת כימות השנה‬
‫ואפשר רזה כמי נרמז כמלת כראשית שהיא תחלת התורה• רכראשית‬
‫איתיוח כשח ארי • רהיי׳ אם לא היה לך ששת פנים מפניו ית׳ • מ״מ‬
‫כהגיע אלול‪ .‬צריך שתהיה לך כושת פנים שאם לא עכשיו אימתי‪ .‬עצ‬
‫כן צריך שתהיה לך כישת פנים מפניו ית׳ ותעשה תשוכה אתר השוכה בר‬
‫זמנים שסי׳ אריה כמו שכת כנו • וזהו כשת ארי • רהיי׳ כוש והכלם בהגיע‬
‫זמנים הרמוזים באריה ועשה תשיכה לפניו ית׳ • ואפשר רד׳ זמנים הללו‬
‫נרמזו כראש המזמור הזה של הכו לה׳‪ .‬הבו לה׳ בני אלים רומז לאלול ‪-‬‬
‫כמו שכתבנו למעלה דמלת אלים במי׳ הוא חשבון אלול כמילוי ואומר לבני‬
‫ישראל הכו לה׳ ותנו לו עוז וחזרו בתשובה בתרש אלול• וזהו הבו לס׳‬
‫בני אלים • והוסיפו עוד תשובה על תשובה בראש השנה • וזהו הבו לה׳‬
‫ככור ועוז • רהיי׳ בראש השנה • ועוד הוסיפו תשובה על השובה ביום‬
‫הכשרים וזהו הכו לה׳ כבוד שמו שהוא יום הכשרים שמזכירים בו ברוך‬
‫שם ככור מלטש כקול רם וזהו ככור שמו • השחחוו לה׳ כהדרת ק־ש הוא‬
‫כנגד הישענא רכה שעושי' ז׳ הקשת דומיא דהשחחויות • וגם כיוס זה צריך‬
‫להוסיף בתשובה • ונרמז תשובה בכאן • רהשחחו׳ו ליה׳ בהררית קדיש ס״ת‬
‫ע״ה גי׳ תשובה‪:‬‬
‫‪ T‬לפרש המזמור הזה על הנהירה הנעשית כעשרה ימים שמיום‪#~7J1‬‬
‫ראש השנה עד יום הכשרים כעשרה ספירות המלטת שכל‬
‫יום ננסרה ספי׳ א׳ מעשר ספימתיה • וכל נהירות של עשר סטרית דז״א‬
‫ניתנים כה • והנה היא קומתה מתזה רז״א ולמעה דווקא • דהיינו מ״ב‬
‫שלישי ת״ת שלו עד תשלום נה״י שלו • ואפ״ה כל נהירת עשר ספימת‬
‫ניתנים בה עז״ה דהיינו כיוס א׳ מסר מן הכתר שלו עד הת׳ית שצו וטחן‬
‫הכל ככתר שלה שהוא כנגד םת״ת שלו • וביום שני ניתן בה כל הנסירות‬
‫שמחכמה שלו עד פרק א׳ דנצס שלו ועד ככלל דגם הפרק הזה מצח שלד‬
‫כנסר כיום כ׳ שהוא כעד חכמתה וביום ב׳ זה כל זה ניחן בחכמתה‬
‫וכיום ג׳ לא נשאר בחכמתה רק דינים רחכמה רז״א עם דיני׳ דפ׳ ת?‬
‫דגצת‬
‫‪,‬‬
‫מעד*‪.‬‬
‫אות *‬
‫יט‬
‫אמםז•‬
‫‪,‬‬
‫דצצת שלו • וכל הריבים דככינה רז״א ולמטה'עם פרק א דהוד שלו שהוא‬
‫ככבד כינה שלה הכל ניחן ככינתה וכיום ג׳ לא כשאר בכינתה רק דיני׳‬
‫ךבינה דז״א עם דיני׳ דפ״א דהוד שלו והשאר ניתנים כדעתה עם פרק‬
‫א' דיסוד שלו שהוא כנגר רעתה כל זה ניתן כדעתה כיום ד׳ ומיום ה׳‬
‫הלאה שהם כנגד ז׳ תחתונית כל ספי׳ וספי' מז׳ תתתוכית שלה • אין ניתן‬
‫בה רק חלק המגיע לה דווקא • וזהו כוונת המזמור מזמור לדוד הכו לה‬
‫כגי אלים • מזמור לדוד ע״ה גימ׳ זו נסירה • ומלת לה׳ גימ׳ ב״ן עם ד׳‬
‫אותיות השורש ור״ל דהנסירה נעשית כמלכות שהיא שם כ״ן • וזהו משמעוק‬
‫"הכולה׳ כני אלים• דהיינו למלכות הנסירותרהדינים שהם כני אלים והנה‬
‫כיום א׳ שניטלת נסייית רכות • שהם מכתר שלו עד ת״ת שלו • משו״ה‬
‫אמר הכו לה׳ כני אלים לשון רבים • דהיינו ביום זה הכו ותנו לה׳ שהיא‬
‫המלכות כאמור נהירות רכות• וכן כמי כיום כ׳ שנוטלת כסירות רכות‬
‫•אמר הכו לה׳ כבוד ועוז שהיא לשק רכים • וכן כמי כיום שלישי אמר הבו‬
‫לה׳ ככור שמו‪ .‬ורמז הריבוי בזה הוא דכבוד שמו ר״ת ש״ך שהם ש״ך‬
‫דינים וש״ך דינים שרשם באמא שיש כה ל״ב אלקים דמעשה כראשית כל‬
‫אי כלול מעש־ הם שייך ניצוצית ‪ .‬והנה כג׳ ראשונות אלו שהם כתר חכמה‬
‫ינה • אמד ככל א׳ מהם הבי ־ והכי גי׳ אחד • משים דג׳ ראשונית כחד‬
‫תשיבי י •השתחוו לה׳ כה׳־רת קדש • זה רעת כיום ר׳ והנה הדרת גי׳ דעת‬
‫‪ .‬הק״ל דהיינו רעת הנוק׳ הננסד כיום ד׳ וגם זה ניתנים כמה נסירוק‬
‫•יות־ מחלקי • וזה ני־מז כמלת כהדרת שנאמי כרוכ עם הדרת מלך • אלו‬
‫ארכעה ספירות נטלו יוחד מחלקם • ומכאן והלאה כז׳ תתתיכית כל א׳‬
‫וא׳ נטל כ״א חלקו ‪:‬‬
‫י ‪.‬‬
‫י מ ו ל ה׳ על המים אל הבכיר הרעים ה׳ על מים רכים‪. :‬זה כנגד חשד‬
‫י דניק׳ המסר מכנגד פ״ כ דנצח דזי׳א • והדינים דחסד דז״א שהם‬
‫בדעת דניק׳ יורדים ונכנסים כחסר רניק׳ עם פרק שני דנצח דז״א • יהנה‬
‫קול ה׳ במי׳ כזה קו״ף יא״ו למ״ד יי״ד ה״ה ו״ו ה״ה גי׳ כסירה לרמיז רעל‬
‫־הנהירה הוא מדכר • ועוד הרעים גי׳ נסירה ‪ .‬לרמוז רכז׳ החתונות לא‬
‫יש ככל אחד רק כ׳ נהירות הראויות לו דהיינו כגון כאן כחסר דניק׳‬
‫הננס־ נעל חסר דז״א ופ״כ דנצח ח״א שהוא כנגד חסד דניק' משו״ה‬
‫רמז כאן כ׳ נסירית יכן נמי בכל זי תתתינית דכוק׳ • ואמר הרעים על מים‬
‫•דכים • משום דחסד הוא מים וככת נסירתו עושה דין כמים רכים שהם‬
‫סטרא אתרא מים הזדונים‪:‬‬
‫קלל• ה' ככח קול ה׳ בהדר‪ :‬קול ה׳ בכת • זו גבורה דנוק׳ המסרת מפ״ב‬
‫• * דהוד דו״א • ואמר ככת • להורות דמראה כתו וגבורתו כסע״א‪.‬‬
‫•־קול ח׳ בהדר זה ת״ת הטק׳ המסר מפ״ב ריקוד דז״א י וקיא אותו הדר‬
‫‪,‬‬
‫‪%‬‬
‫)‪©0‬‬
‫משום‬
‫אות ה‬
‫ארוכה‬
‫משום שהוא מהודר שנכללו בו ההדים וגבורות • חה הוא הידור המדמן‬
‫העליונית כשיהיו כלולות חסדים וגכורות‪ .‬עוד הדר כר״ת ה׳ם דיין ר׳חמיה‬
‫ומה מתהדר ומתנשא על החט״א‪:‬‬
‫מול־־• ח׳ שובר ארזים וישבר ה את ארזי הלבנון • וירקידם כמו עג‪3‬‬
‫לבנון ושריון כמו בן ראמים‪ :‬זה כנגד הנצח דנוק׳ הננסר מפרק‬
‫״‬
‫תחחק מצח דז״א • והנה עיקר אחיזת הקליפות הוא כנה״י רנוק׳ שחם‬
‫רגליה כדכחיכ רגליה יוידות מות • ומשי״ה כיון שבא לנה״י שלח ששם‬
‫אחיזת הקליפות החחיל לדבר כלי קושי כרי לשכר הקליפות דכמקום אחיזתם י‬
‫שם שייך שכירתם ונפילתם • וזה״ש קול ה׳ שוכר ארזים ״ הנח ארזים ג»׳‬
‫ג' אלקים שהם שורש דדינים כידוע • וכשמתגכרים דינים אלה דאלקים‬
‫מכחם מתגברים הקליפות • ויש לה אתיזה כנה״י דנוק׳ ועושים כעולם‬
‫כרצונם ועכשיו ע״י הנסירה כא מיתוק הדינים וממילא הקליפות נשכרים‬
‫ונופלים • וזה״ש קול ה׳ שוכר ארזים הוא הנצח דנוק׳ שוכר ארזים • הם‬
‫הדינים דאלקים המתמתקים רמיתוקם היא שבירתם ״ וממילא וישכר ה׳‬
‫את ארזי הלבנון הם הקליפות האוחזים בנה״י דנוק׳ • ארזי גי׳ חדי היא‬
‫חרון אף שהוא הקליפית • לבנון גי׳ חקל היא השכינה הנק׳ חקל תפוחין׳‬
‫דהיינו ע״י הנחירה נשכר חרון אף שהם הקליפות האוחזים בלבנון שהיא‬
‫השכינה כאמור• יתחתשהיו הקליפות עומדים כנגד נה״י דניק׳ כמו הרים‬
‫קבועים שאינם זזים משם• עכשיו וירקידם כמו עגל• דהייני נעשי כמו‬
‫עגל שוטה שמשוטט ממקום למקום ואין לי מקום קבוע • לבנון ושריון‪.‬‬
‫הנה הטק׳ היא שם אדני‪ .‬ואדני כמי׳ גימ׳ ידע׳א ועם שם א׳ל גימ'‬
‫שכת כידוע • ילבנין שייון גי׳ תש״ר הוא חשבון אדני מלא יאל פשוט עם'‬
‫כ׳ כו׳ • ולבטן ושר יין הם הרים הזקים וכך עושים הקליפות עצמם כנגד‬
‫הנוק׳ שהיא חשבון ההרים • ועכשיו כעת הנסירה יתפרדו כל פועלי און‬
‫ולא יהיה להם עוד קביעות כנגד השכינה • וזהו לבטן ושריון דהיימ‬
‫הקליפות שהם קבועים כמו לכטן ושריון כנגד השכינה שהשכונה לבנון‬
‫ושריון כאמור • עכשיו יחזמ כעפר ארץ ולא תהיה להם תקומה • וזהו‬
‫» כמו כן ראמים‪ .‬ראמים גי ארץ דהיינו שיחזרו כעפר ארץ‪:‬‬
‫ל ו ל ה׳ חוצב להכות אש‪ :‬זה כנגד ההוד דנוק׳ הננסר מכנגד ערק‬
‫תחתון דאוד ז״א • הנה עיקר שליטת הקליפות ותגבורת שלהם‬
‫הוא כהוד דנוק׳‪-‬וכמ״ש נתנני שוממה כל היום דוה אותיות הוד• דהוד‬
‫נהפך למשחית כעוה׳יר דחרכן הכית היה כחדש אכ שהוא הוי י ק׳ ששם‬
‫שליטת הקלישת ואתיזתם ביותר• והשתא כעת הנהירה שננסרים ‪>0‬‬
‫מהומת של ז״א ושל מק׳ ומתמתקיס הדינים שכהם זהו הכנעת הקליפות;‬
‫וזה״ש קול ה׳ חוצכ להכות אש‪ .‬כלומר עכשיו בנקירת ההורות זהו מקום‬
‫הדינים‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ני‬
‫שערי‬
‫אות *‬
‫ארוכה‬
‫כ‬
‫כים ותוקף גכויתם שהמקום הזה כלו אש וגפיית • אש לוהט אש שירף‪.‬‬
‫יכשננסרים הדינים שכמקום הזה זהו הכנעת הקליפות וזה״ש קול ה׳ חוצב‬
‫להבות אש הם שתי להכות • להכ הזכר ולהכ הנקכה‪ .‬חוצכ להכות אש‬
‫ס״ת שכת לימה רכיון שננקיים ההורות נכנעים הקליפות דומיא דשבת‪:‬‬
‫קול ה׳ יחיל מדבר יחיל ה׳ מדבר קרש‪ :‬זה כנגד היסוד ־ ונרמז‬
‫במלת מדכי • רמדבר בריבוע גי׳ שלום • ושלום הוא היסוד • והנה‬
‫היסוד והמלכות מרוב הארת ריבוי הגבורות כט״ה כיום תשיעי מכח זה‬
‫לקחו היסוד והמלכות נסירתם של הגכומת כיום הט׳ ומהאית התסדים‬
‫האירו ג״כ בז״א כיום תשיעי • קכלו ג״כ היסוד והמלכות של כוק׳ הארת‬
‫ללות החסדים השייכים להם קודם זמנם‪ .‬נמצא היסוד והמלכות של נוק׳‬
‫גתקט כנסייתם כיום תשיעי‪ .‬וגם לקחו הארת כללות החסדים • וכנגד‬
‫ה אמר יתיל ה׳ מדכי • כלומר מדכד שהוא היסוד נילדה מתרש כיום זה‬
‫סירתו של הגכורות אע״פ שהיום הזה התשיעי הוא של ההוד • א״כ נתשכ‬
‫לו נולד מחדש משו״ה אמר קול ה׳ יחיל מרכר דהיינו כולד מדכר שהוא‬
‫סוד מחדש • ולא די שנולד מצר הגבורות • אלא גם מצד החסדים נחשב‬
‫לד מחדש • שהרי ביום זה התשיעי ״ מקכל הארת כללות החסדים קודם‬
‫וזה״ש יחיל ה׳ מדבר קרש • קדש הוא קודש וקודש הוא באבא • ואבה‬
‫שורש החסדים ״ וזהו יחיל ס׳ מרבד קדש • כלומר ביום זה שהוא התשיעי‬
‫נולד כמרכר שהוא היסוד כאמור • אף החסרים הנק׳ קדש ‪:‬‬
‫קול ה' יחולל אילות ויחשיף יערות ובהיכלו כלי אומר ככור‪ :‬כאן מרכר‬
‫* על המלכות דטק׳ שהיא כמו היסוד • שנתקנה ג״כ כיום התשיעי‬
‫מצד הגבורות ומצד התסדים כמו היסוד ונתשכה כמו שנולדה מתרש‪ .‬ב״‬
‫תולדות מצה הגבורות ומצד החסדים • וזה״ש קול ה׳ יחולל אילות דהיי'‬
‫לדת כ׳ מלכיות ‪ .‬דכיון דנתקנה מצד הגבורות ומצד התסדים • נחשבו לה‬
‫כשני תולדות • ויחשוף יערות • יערת אותיות תרעי‪ .‬רה״מ היא אדני‬
‫ואדני גי׳ תרעא‪ .‬וכלו׳ עכשיי נתגלו בה ב׳‪ ,‬פתחים א׳ של הגכו׳ וא׳ של‬
‫החסדים • ובהיכלו כלו אומר כבוד • הכוונה כיון דהשתא ביום התשיעי‬
‫שלמה המ׳ ככל כתי׳ נחירותיה וגם קכלה הארת כללות חסדים של יסודה‬
‫מלכותה • משום הכי אנו אומרים כיוה״כ כרוך שם ככור כקול רם שעליה‬
‫נאמר • וזהו ובהיכלו כלו אומר ככוד • דהיי׳ כרוך שם ככור כקול רם‪:‬‬
‫ה׳ למבול ישכ • וישב ה׳ מלך לעולם‪ :‬הכוונה כזה להורות לנו רהקכ״ם‬
‫ית״ש ריצה בישיכו של עולם כמ״ש לא תוהו כראה לשכת יצרה ורוצה‬
‫להעמיד עולמו בצדק ומשפט כמ״ש צדק ומשפט מכון כסאך • וכתיב‬
‫מלך במשפט יעמיד ארץ • וזהו הנהגת המרות העליונות • וקיום העולמות‬
‫עליונים ותחתונים ״ והמלך הידור מלכותו קוא דיכוי עם כמ״ש ברוב‬
‫עם‬
‫^ןף‬
‫אות ה‬
‫אדיבל‬
‫עם הדרה מלך • אמכס איפכא מצינו בדור המבול • שהמלך הוא מלכי ‪Jb‬‬
‫עולם המית את כל עולם והיכן ברוב עם הדרת מלך • לזה אמר ה' למבול‬
‫ישכ • דהיי׳ דוקא כמכול ישכ כלי רכוי עם ותו לא מירי • ומשם ואילך‬
‫וישב ה׳ מלך לעולם בדיכוי עם דאין מלך אלא כריבוי עם‪ .‬שהרי כשכע‬
‫ית״ש ואמר ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי‪ .‬והכה למכול‬
‫ישב עם כ׳ כיל׳ גי׳ נשכע‪ .‬דהיי׳ מן המבול נשבע שלא ישאר כלי דיכוי‬
‫עם• ועכ״ז צריכים כני ישראל להחהלך אחר תורתו ומצו׳ כדי שיתכהג‬
‫העולם כצדק ומשפע שאם יגרמו ח״ו ער שיגבירו הריני׳ הקכ״ה לא יחריכ‬
‫העולם כמו בדור המבול • רק יעשה כחרק ירושלם ח״ו שנאכי הרוב‬
‫ואפייה נשאר ב*יכ עם הדרח מלך • לכן בני ישראל צריכים להזהר הרבה‬
‫שבשבילם נירא העולם ועליהם עומד‪ .‬ויכירו ויבינו שעיקר תיקון כל‬
‫העולמות עליונים וחחתונים על פיהם יחכו ועל פיהם יסעו • וע״ז סיים‬
‫דהע״ה בברכה וברך אותם בפ׳ זה האחרון שאמר ה׳ עוז וכו׳‪:‬‬
‫ה׳ עיז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום‪ :‬בירך אותם רהמ״ע כפ׳‬
‫זה ואמי• יהי רצון שיתן להם הקב״ה עוז ותעצומות להתגבר על‬
‫•יציס ולקיים התורה ומצותיה הנק׳ ע ו ז ‪ .‬ועי״ז יגרמו שיברך אותם בשלום‪:‬‬
‫ו ה ג ה מאחי־ שהמזמור על הנסירה • ראוי לפרש עור שכעה קולות שנאמרו‬
‫כו כנגד השופר‪ .‬ושבע הכלים שהם ז׳ דמיי ס״ג הם כז׳ תחתונות‬
‫ראימא « וכנגדם נאממ ז׳ קולות אלו • והדברים מוכנים מאליהם ואין‬
‫להאריך יותר‪:‬‬
‫הגה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך כדרך ולהביאך אל המקום אשר‬
‫הכינותי‪ :‬הנה ל׳פניך ל׳שמרך כ׳דרך ו׳להכיאך איל ר״ת באלול־•‬
‫ובא לרמוז כאן שלא יתעצל אדם ויהיו לו רפיין ידים מלעשוא השיבה עד‬
‫ראש השנה או יום הכפירים דאע״ג דגם זו נקי תשובה • עיקר תשיבה‬
‫המעולה היא באלול • כדי שימצא ראוי והגון כיום ר״ה וכמ״ש אל יתהלל‬
‫חוגר כמפתת • וידוע רכל התויה והתשובה ומע״ע שעושה האדם נבראים‬
‫מהם מלאכים טובים • ואלו הם המלמדים זכות על הארס כאמת • וכיון‬
‫שישיב האדם בחשובה באלול‪ .‬וירכה כמעשים טובים • הרי היא מרכה‬
‫במלאכים טובים׳ וחמה מלמדים זנות עליו בר״ה׳ וקמים לנגד כל‬
‫המשטינים והמקטרגים עליו‪ .‬ואין ריות גמל מזה • ובשביל התשובה‬
‫שיעשה באליל כראוי ימצא עצמו בר״ה מן הכת הנכתבים ונחתמים‬
‫לאלתי לחיים • ולזה נרמז אלול כפסיק הזה מזהיר לאדם אם תעשה תשיבה‬
‫כאליל הנה אתה גורם שכל מציה ומצוה שתעשה נברא ממנה מלאך אתד‬
‫טיכ והמלאכים הנבראים ־ממעשיך הטובים הם ישממך ויסייעוך מלחטוא‬
‫ומלמדים עליך• זכית וקמים נגדי בל המקנןרגים עליך ‪ -‬וזה״ש הנהי אנמי‬
‫שילח‬
‫‪*•0‬‬
‫אות ה י‬
‫כא‬
‫אז*‪1‬כה‬
‫‪'£‬ולת מלאך לפניך דהיי׳ על כל מציה ומציה שתעשה עכשיו כאליל הנרמז‬
‫כאן כירא לך ממנה מלאך • והמלאך הזה עישה לך פעילות רכות• שהיא‬
‫לשמרך כדרך שומ־ך שלא תחעא ועור כראש השנה וכייה״כ שככת כים‬
‫ונחתמים הספרים מלמדים עליך זכות שתכתכ ותתתם כספרי הצדיקים‬
‫מאחר בתקנת עצמך מאלול • יזהי ילהכיאך אל המקום זה ראש השנה •‬
‫אשר הכינותי זה יום הכשרים ומי גרס לך כל זה כיין שעשית תשוכה‬
‫באלול • והרבית מעשים טובים ומזה נתרבו המלאכים ונבראו • לכן יפה‬
‫שעת אתת קודם ועשה תשיכה כאליל ואל תאחר ‪:‬‬
‫ז‬
‫ןא צ!ר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר יניס שמה‪:‬‬
‫כתכי הראשנים ז״ל אינה ליידי ו׳שמתי ל׳ך ר׳ית אלול • ורהיי׳‬
‫שבאלול עשה הקכ״ה לארם מקים אשר יניס שמה • שיעשה תשיכה כו‬
‫ונמחלים לו י עונותיו שעשה כל השנה• ואפשר לפרש הפסיק ע״ז האופן‬
‫דהיינו דצדה מל׳ הצר ציד‪ .‬ודרך הצידה היא עישה האדם כשביל שימצא‬
‫כף״ף לעצמו כמה להתפרנס • יכשם שארם עושה צידה לזון הגוף החומרי‬
‫עאכ״ו שצריך לעשות צידה לזון הנשמה שהיא חלק אליה ממעל • שהגוף‬
‫פל לה שלא נברא הגיף כ״א להשתעבד לנשמה • לכן המזינות של הנשמה‬
‫הס העיקר שיטרת עליהם ככל כחי בעבודה רבה ביים ו״פלילה • יהמזיטת‬
‫של הנשמה הם התשובה ומעשים טובים וזה תיכה על האדם ככל ייס‬
‫ויום לט־וח עליהם לעצזיתם מר׳׳ יום ביומי • ךכשם שמזונות הגיף לא שייך‬
‫ו אר בים יום כלא מזין כך ייתר ייית‪ -‬לא שייך הנשמה שהשאר‬
‫שום יום כלא מזוטת • והמשאירה שים יום כלא מזונות מתתייב‬
‫׳כנפשי • אמנם הקכ״ה כיון שהוא רתמן מלא רתמים אע״ג‬
‫דבכל השנה האדם לא חש ולא מיגיש במזונות הנשמה • מ״מ הימר‬
‫הקכ״ה מי יהן והיה שיתעורר כתדש אלול ויבקש על המזונות של הנשמה‬
‫וזה״ש ואשר לא צדה • רהיי׳ כשאר ימות השנה לא ביקש צירה לנשמה‬
‫למצוא לה מזונותיה אפ״ה הי״ת מרוב רחמנותו והאלהים אנה לידו חדש‬
‫אלול וכזה ישמתי לך מקום • שאחתור לו חתירה לקבל תשובתו • עוד‬
‫גשמתי לך מקים הוא מדבר על העושה תשיבה כאליל • ואם לא שכ כאלול‬
‫י?וכ כראש השנת וזהו מלת אשי שהיא אותיות ראש דהיינו ראש השנה‬
‫ש ש‬
‫‪:‬‬
‫)נון(‪.‬‬
‫אשר‬
‫ש^ןץ‬
‫אות ו‬
‫אתכח‬
‫א׳שי י׳ניס ש׳מה ר״ח גימ' הכפור ראם לא שב לא באלול ולא ברי*‬
‫עדיין שערי רחמים נפתחים ויעשה השובה ביום הכשרים ־ וגם כזה ושב‬
‫ורפא לו‪ .‬ורפא לו ע״ה גי׳ זהו כפור‪:‬‬
‫אי נמי ואשר לא צרה וכו׳ אפשר לרמוז על מי שלא השיגה ידי לחשיבה‬
‫עלאה שהיא אמא יוסיף אומץ בחדש אלול ובי ימצא סיוע‬
‫ועזר להשיג חשובה עלאה מכמה טעמי‪ .‬חרא דהחדש הזה נפחחים בו‬
‫שערי רצץ ושערי רצון במי שכתבנו ‪ .‬ועיר רבי משמשת ה״א עלאה שהיא‬
‫ככינה כמו שכתבנו‪ .‬ועוד בו מתגלים כ׳ שמית קס״א יסייג שהם גי׳‬
‫דרך כמי שכחכנו • והנה אמא עלאה נק׳ מי שהם חמשים שערי כינה והיא‬
‫תשיבה עלאה יעליה נאמר מי ירפא לך דה״שאה השלימה היא כשיגיע‬
‫האדם לתשובה עלאה והשיבה תתאה היא מלכיח שהיא ה״א אחיינה ינק׳‬
‫ים • והנה מי המי׳ שלה נמי מי• יאפשי רהמיליי זה של מי‪ .‬הוא רומז‬
‫למלכית שהיא תשיכה תת אה הנק׳ ים שהוא איתיית מי ונרמזה במילוי‬
‫דכל המי׳ היא דין • ראינה רימה תשיבה תתאה לתשיכה עלאה • יאפשר‬
‫דלזה נמי כיוונו רז״ל שהקשו רמקום א׳ מציע רהשב בתשיכה זדיגית נעשו‬
‫לי כשגגית• ומקום אחד אומר דודונית נעשי לי כזכיות ותירצו כאן השכ‬
‫מיראה זדונות נעשו כשגגות • כאן השכ מאהכח זדונית נעשי לי כזכיית‬
‫יהיא הדבר אשר דכדני דמלכית נק׳ ידאה לפי' השכ כ״א מיראה אין‬
‫בידו רק השובה תתאה ודיו דהזדינית נעשי לי כשגגית אבל השב‬
‫מאהכה היא תשיבה עלאה שנק׳ אהבה רכה • לזה זדינית נעשו לו כזכיות‬
‫ונכללה תשיבה תתאה כתשוכה עלאה כמלת מי כאמור להורות לאדם‬
‫להזדרז בנלי עוז ע״י מעשיו הטובים לחבר שניהם ולא יהיה ביניהם פחד‬
‫לפי שהם ב׳ התי״ן דשם היי״ה כ״ה וצריך דלא לאפרשא לון • ועליהם‬
‫נאמר‪.‬יתלכנה שתיהם ומשו״ה נחתמו כ׳ במלת מי‪ .‬והנה דימיא דמלת‬
‫מי כך היא מלת מקום • דמלת מקום אפשר לרמזה כאמא • ולרמוז כה‬
‫מה שאמרו רו״ל שהקכ״ה מקומו של עולם ולא העולם מקומו‪ .‬דאפשר‬
‫על אמא וז״א נאמר זה שהקכ״ה היא אמא היא מקומו של עולם שהוא‬
‫ז״א הנק׳ עולם כמ״ש אמרחי עולם חסר יכנה דמחסר ולמטה היא ז״א‬
‫כידוע • ואמא היא מקומו של ז״א שהיא אמו והיא כיחו והיא הסובלת‬
‫אותו • ואין עולם שהוא ז״א מקומה של אמא שאין יכול לסכיל איתה‪ .‬והנה‬
‫מקים אותיות מו׳ם המילוי שכהם דומיא דאותיות הפשוטות מ״ס י״י מ״ם‬
‫אבל קו״ף חסד כאותיות המילוי כמנין י״ד זה הי״ר כין אותיות המילוי‬
‫לאותיות הפשוט • והנה אם הארס היתה בידו תשובה תתאה זו היא הרמוזה‬
‫כמילוי של מקים וכשזוכה לתשוכה עלאה היא הרמוזה כאותיות מקום‬
‫הפשוטות • רמקום גי׳ מילוי ע״כ שהוא כאכא ומילוי קס״א שהיא באמא‬
‫ראו״א‬
‫<‪0‬עדי‬
‫אות י י‬
‫אחכה‬
‫בכ‬
‫ו״א לא מתפ״שן וכשזכו אומדים דתשובה עלאה היא כאמא בהכיח אב‪$‬‬
‫עמה • ומשו״ה מלת מקום נרמזו כה או״א • ומילוי מקום מ״ם קו״ף ו״ו‬
‫מ״ם המי' גי׳ עקב והיא הנו׳ הנק׳ עקב כמ״ש עקב ענוה יראת ה'‬
‫עקב גי׳ כ' אלהים • והנו׳ נק׳ אלהיס • והיא תשיבה תתאה • והנה מי‬
‫שהיתה בירי תשובה תתאה ונתעורר באלול להוסיף בתשיכה • מיד אמא‬
‫כיון דידה פשיעה באליל לקבל השבים אוחזת בידו וזוכה למקים שלם‬
‫תחת שהיה כעקכ שהיא חשוכה תתאה • אמא איחית כידו ומשלמת לו‬
‫קכ למקום • זהי כינת הפסיק ואש* לא צדה אשר היא אמא • והכוונה‬
‫מי שכשאר ימית השנה לא זכה לאשי־ שהיא השובה עלאה והיי׳ לא צדה‬
‫שהצידה שצד לעשות תשיבה לא הגיעה לאשר שהיא תשובה‪ .‬עכשיו אס‬
‫נתעי־ר כאליל הרמוז כאן להיסיף כתשיכה מיד יהאלהים אנה לידו• דהיי׳‬
‫חשכון יד שהיה חסר לו עכשיו נשלם כאליל ע״י יד אמא שהיא פשיעת‬
‫• ועקכ שהיה חוחז כי חזר למקום וזהו ושמחי לך מקים • דהיי' חחה‬
‫עקב חזר למקים הדמה כתשיכה עלאה • אשר יטס שמה • שמה גי׳ קסי׳א‬
‫רביע ע" ב שהוא קפ״ד • והטונה דהימז שנדמזי או״א במלת מקים לא‬
‫נרמזי כ״א כמי׳ יכא לומי • לא תימא דהזיכה לחשובה עלתה • לא זכה‬
‫ק להמיליי רוקא • לזה אמר דזוכה לשמות או״א כשלימות וזהו אשר ינוס‬
‫שמה‪:‬‬
‫ו מ ל ה׳ אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה׳ אלקיך בכל‬
‫לכבך יככל נפשך למען תייך‪ :‬כתבי ה־אשינים ז״ל א׳ת ל׳בכך ו׳את‬
‫ליבב ר״ת אלול • ורהיינו שיתעורר האדם לעשות תשובה כאליל י ואפשר‬
‫מיז רזרעך הנאמ־ כאן היא על הניציצית של ק־ושה שנתפזרו כין הקליפו׳‬
‫שע״י התשובה חוזרות למקומם מקים הק־ש • יהנה אליל במילני אל״ף‬
‫למ״ר וי״ו למ״ד ע״ה גי׳ הזרע • לימוז דכשעושה אדם תשובה כראוי‬
‫ליל • הכיציצית של הק־ושה הנק׳ זרע קדש חיזיים למקומם ‪ .‬ועוד אותיית‬
‫מיל כמילוי ו״ו מ״ס למ״ד גי׳ צלמי • דע״י חשיבה ‪.‬שעושה האדם כראוי•‬
‫זוכה לצלם רותני שנאמר בו ויכרא אלקים את האדם כצלמו‪.‬‬
‫‪ 1‬ה י ה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצית ה׳ ועשיתם אותם‬
‫ולא תתירו אח־י לבבכם ואתרי עיניכם אשר אתם זוכים אחריהם ‪:‬‬
‫הנם לכם לציצית וראיתם אותי ר״ת אלול• וכא הרמז בכאן דכאלול צריך‬
‫האדם כיותר לטהר לכו ועיניו שהם תרי סרסורי דעכירה דאע״ג דכשאר‬
‫*מות השנה לא היה נזהר בשמירתם • עכשיו כאלול צריך לתקן מה שפגם‬
‫בהם בשאר ימות השנה • ויזהר בשמירתם מכאן ולהבא • והנה אלול כמי״‬
‫אל״ף למ׳׳ד וי״ו למ״ד עם האותיות והכו׳ גימ׳ לבבכם עיניכם‪ :‬לרמוז‬
‫־ לבני האדם רעיקרתשוכתכם באלול י הוא שתשמרו לבבכם ועיניכם‪.:‬‬
‫ויבאני‬
‫^ןף־‬
‫אייג י‬
‫‪:‬‬
‫ארונו*‬
‫ויכאני חסדך ה׳ תשיעתך כאמיתך‪ :‬ויכאכי גימ׳ זה אלול • והנה ככד‬
‫כתכני דכחדש אלול משמשת ה׳ א׳ של הוי״ה יכשתצרף ה׳ עם‬
‫אליל הוי גי׳ חסר • להויית שבאלול מתגלים החסרים ומתרבים כיון‬
‫שנפתחים בו שערי רחמים‪ .‬וצריך האדם להיכוח כעסק ההורה כאליל'•‬
‫כי אין רפואה כיפואת התורה ‪ :‬וכפרט כחרש הזה שהיא עת רצץ ‪ .‬המדכה‬
‫לעסוק כתורה בו תורתו רצויה ומקובלת יותר מחדשי השנה• ועסק התורה‬
‫הוא כארבע אופניה שתם ר״ת פררי׳ס • ואלו הר׳ נרמזו כתיבת אלול‬
‫שאות אל״ף באלול • משמעותה למו״ ‪ .‬ואות למ״ר גם כן משמעותה למוד•‬
‫וכן אות למי׳ר השניה ואות וא״ו שנשארה כאלול‪ .‬כשתמלא היא״ו כאל״ך‬
‫הרי האל״ף משמעותה למור • נמצא ד׳ למודים נחתמו באלול ־ ככגד‬
‫פי־ד״ס לכן צריך שיעסוק כתורה כחרש הזה ככל חלקי פרר׳״ס‪ .‬ובזה‬
‫תהיה תשובתי מקובלת ורצויה ‪ .‬וזהו המבקש השב כתשו׳ כאלול • שיעזיהו‬
‫הקכ״ה לעסיק כתורה כיותר • וכמו שיהיה זריז לעשות תשיבה לכפרת‬
‫עונותיו ־ כך יהיה זריז לעסוק כתודה כיותר • לפי שיצח״ר מרשלו מלעסוק‬
‫כתורה כאמור לו די לך כתשובה שאתה עושה • לכן צריך לכקש רחמים‬
‫מאתי ית׳ שיעזרהו לעסוק בתורה כראוי ולא יהגרה בו יצ״א כישא לרשלד‬
‫ולעצל•• • וזה״ש ויכאני תסדיך ה׳ כבר כתבנו דמלת ויכאני שם נרמז חל־ש*‬
‫אלול • ושיאל זה השב באלול • שיעזרהו להרבית כעסק התירה וזהו התסד‬
‫הגדיל שיעשה עמי • וזהי שאומר ויכאני חסדיך ה׳ דהיינו שתעשה עמי‬
‫מסרים גדולים כחדש הזה כמו שרמזנו החסר כמלת אליל • ומפי־ש מה‬
‫הם החסדים• הם תשיעהך כאמרתך• דהיינו כשם שאני זריז לעשות חשוכה‬
‫הנק׳ חשיעה ‪ .‬כך אהיה זריז לעסיק כאמרתך שהוא התורה • וזהו חשועחך‬
‫כאמרתך‪ .‬רהייני שיהיו שיים אצלי החשיכה והחודה ואהיה זהיר כשניהם•‬
‫רזו הוא הנק׳ רפיאה עיק*ית ‪:‬‬
‫ו א ^ ג ד ־ ן חירפי דבר כי כטחתי כדבריך‪ :‬כא לימד כזה • רהנה אם‬
‫האדם ח״ו עכר עכירות ג־ילית • כשיכא לעשיח חשו׳ יצה״ר‬
‫אומי לי אתה החרבת עילמיח כמעשה ידיך כפיעל ילא כרכיר י ועכשיו‬
‫ע״י וידיי וחרטה יעלה על דעתך שתבנה מה שה״סח זה דבר שאינו‬
‫עילה על ה־עת‪ .‬אכן כעיסקי בתירס ימצא סתירה גדילה לטענית היצ״ר•‬
‫והוא רכל מה שביגם האדם כעיניתיו עיקר פגמו היא כשכיכה כמ״ש‬
‫עמו אנכי כציה • והשכינה נק׳ דבר כמ״ש כי לא דבר רק הוא והתורה‬
‫נקי דבר כמ״ש בדבר ה׳ שמים נעשו ויכא דכר ייחק! י י * יעיי עסק‬
‫התורה נסתרה עענת היצר • וזה״ש ואענה חורפי דבר• כלו׳ מה ששאלתי‬
‫ממך שתעדני על למוד התירה עם התשיכה יש לי כזה ג״כ טענה‬
‫לדחיית היצר מעלי• רכהיות כידי התשיכה לתור בלי תירה • היצר מתרפט‬
‫ואומד‬
‫ב‬
‫שעדי‬
‫ארוכה‬
‫אות י‬
‫כג‬
‫ואומר לי וכי ביברי וידוי בעלמא אתה רוצה לבנות העולמות שהרסת‪..‬‬
‫אמנם כשאוסיף עסק התורה אני אשיכנו ואומר לו תדע לך עיקר פגמי‬
‫מה חיה כשכינה הנקי דכר • וזהו ואענה תורפי הוא היצר דתורפי מלא‬
‫ע״ה גי' היצר• דהיינו אענה היצר בטענת דבר שהיא השכינה דהיי?‬
‫אומר לו אני פגמתי כשכינה הנק׳ דבר והריני עוסק בתורה שנק׳ דבר‬
‫ויכא דכר ויתקן דכר • וזהו כי בטחתי היא התורה הנק׳ דבר כאמור‪:‬‬
‫ןאל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטיך יחלתי י‪ .‬כיון שמבקש‬
‫מהקב״ה שיעזרהו שלא יתרשל מלעסוק בחורה‪ .‬עכשיו משלים‬
‫לתו שיעזרהו הקכ״ה לעמוד על אמיתות התורה בכל חלקי הפרד״ס לידע‬
‫חלק וחלק על שרשו ואמיתו • וכא כטענה נצחית עם השי״ת דהקכ״ה‬
‫צוה לנו ואהכת את ה׳ אלקיך ככל לככך וככל נפשך וככל מאדך ‪ :‬רזהו‬
‫עיקר יראת ה׳ ואהכתו כשימסור ארס לכו ונפשו וממונו עליו ית׳ לא‬
‫נשאר אתר זה כלום • ואומר לפניו ית׳ עכשיו גלוי וידוע לפניך שאני‬
‫מוסד עצמי וממוני על אהכתך ואיני מעככ מלמסור עצמי וממוני על‬
‫הבתך • וכיין שתכלית יראתך ואהבתך זה הוא • גם אתה גל עיני ואכיטה‬
‫תכלית תורתך דמדה כנגד מרה • אני באתי עד תכלית • ואתה הודיעני‬
‫ד תכלית • וזהו ואל תצל מפי רכר אמת עד מאד דהיינו הודיענו תורתך‬
‫עד מאד • שהרי גם אני למשפטיך יחלתי‪ .‬דהיינו גמרתי כעצמי חק‪.‬ולא‬
‫ועכור שאס אצטרך למסור עצמי או ממוני ליעשות כי משפטיך אני מוסר‬
‫עצמי באהכה רכה וכיון שאני לא מנעתי ממך דברי גם אתה לא תמנע‬
‫ממנו שים דבר מתורתך‪:‬‬
‫א ש מ ר ה תורתך תמיר לעולם ועד‪ :‬שואל מעם הקב״ה שלא יתבטל‬
‫מעסק התורה ביום ובלילה כמ״ש לא ימוש ספר התורה‬
‫מפיך והגית בו יומם ולילה וכו׳ שזהו העיקר שיעזרהו הקב״ה שלא יבא‬
‫לירי ביטול תורה ״ ותהי כוונתו כעסק התורה כדי ליתדא קב״ה ושכינתיה‬
‫צדיק וצדק‪ .‬וזהו'ואשמרה תורתך תמיד• עזרני שאהיה עיסק בתורתך‬
‫יומם ולילה בלי כיטול • ועזרני שתהיה כוונתי לחבר צדק וצדיק ‪ .‬וזהו‬
‫‪ ,‬לעולם ועד • עולם הוא צדק • ועד הוא צדיק‪:‬‬
‫ו>*י»תהלכה ברחכה כי פקודיך דרשחי‪ :‬עכשיו בא לשאול שירחיב‬
‫דעתו ושכלו בסודות התורה כי הסוד א עיקר התורה‬
‫וידיעתו ית׳ באמיתות והנה כרתכה גי רזי דהיינו רזי התורה • וזהו‬
‫ואתהלכה ברחכה הודיעני רזי התורה כי בזה אמצא ריוח ורחבה לטעמי‬
‫התורה והמצית ולידיעת עבודתך כראוי • כי פקודיך דרשתי ככר כתכנו‬
‫למלת פקודיך אומר אותה על הומת התורה‪ .‬וגם עכשיו על סודות התורה‬
‫מדבר• ואע״ג דכתבנו במלת ברחבה רומז לרזי הקורה• הטונה כן היא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫)נא(‬
‫הו‬
‫ואתהלכת‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫אות י‬
‫ארוכה‬
‫ואתהלכה ברחכה הם רזי תודה • ולא תאמי בלי עמל ויגיעה תודיעני‬
‫אותם לאו הכי • שהרי כי פקודיך דרשתי‪ .‬אני דורש וחוקי בכל מאמצי‬
‫כחי להבין הוריתיך• וכיון שאני דורש וחוקי כהם ‪ t‬תמנע ידיעתם ממני‪:‬‬
‫ו א ד ב ר ה בעדותיך נגד מלכים ילא אמש‪ :‬עדותיך הס תירה שככחב‬
‫ותורה שכע״פ • וכוונתו לימד כיון שתעשה שאלתי ובקשתי‪.‬‬
‫שאני שואל ומכקש ממך להודיעני סודות התורה כיון שאדע סודות התורה‬
‫על אמיתתם כזה כיון שאהיה עוסק עם המלכים דא רכק • על טעמי‬
‫התורה ומציתיה ומשפטיה • אני אומר דבר דכור על אופניו ולא אכוש ‪.‬‬
‫ו א ש ת ע ש ע במצותיך אשר אהבתי‪ :‬כל זה תלוי במה ששאל לידע‬
‫הסוד כראוי • ועכשיו מחן טעם לדכר כי מאחר שידע‬
‫הסוד המצית שיהיה עישה יהיה שמח ומשתעשע כהם כיון שירע שרשם‬
‫ופעילתם ומעלתם למעלה מה הם עושים כעילמות עליונים ייהיה שמח‬
‫ומשתעשע בכל עשיית מציה ומציה שמחה שאין למעלה ממנה וזה״ש‬
‫ואשתעשע במציתיך אשר אהבתי כלימר מאחר שאדע סירות תירתך אני‬
‫יודע טעם כל מצוה ומצוה לפי סודה וזה גורם לי שעשיע במציחיך • יתכנס‬
‫בי התלהבות גדולה באהבה רכה לקיימם וזהו ואשתעשע כמציתיך‪ .‬אשר‬
‫אהכתי‪:‬‬
‫לאשא כפי אל מצותיך אשר אהכחי ואשיחה כחקיך• כאן כא להודיע‬
‫ולגלית דבר בטעמו על שורש המצית • שהם רמ״ח מצית עשה‬
‫ושש״ה לא תעשה ומצית עשה הם מסטרא רדכורא ונקראים זכור ימצית‬
‫לה תעשה מסטרא רנוק׳ ונקראים שמור • ומצית עשה הם מימינא ‪ .‬ומצות‬
‫לא תעשה הם משמאלא• וכשיסתכל האדם כצלמו אשי כי״א איתו ידע‬
‫בבירור זה הענין דהנה יד הימין שעשה הקב׳יה כאדם לה מסר הקכ״ה‬
‫לעשות כל צרכי האדם כין במלאכית כין כאכילית כין כמלחמית כל דבר‬
‫של הפעולות היא הפועלת אותם ויד שמאל איכה עושה שים פעולה מזה‬
‫ירע האדם ויתכונן ויכיר שמצות עשה שנמס־ו לנו לעשות ולקיים הם‬
‫תלמם כיד ימין ששייך כו לפעול ולעשות • ומצות לא תעשו שנאסרו לנו‬
‫מלעשות הם תלוים כיד שמאל דלא שייך כיה מעשה רק כטל ומבוטל‪.‬‬
‫כך מצית לא תעשה בטלות ומבוטלות מלעשותן • וזה״ש ואשא כפי אל‬
‫מציתיך כלי׳ משתי ידי אני יידע מציתיך ואוהב מצותיך ונזהר בהם דמצות‬
‫עשה הרי הם תליים ביד ימין שבו העשיה • ואני אוהב המצות שבו‬
‫ומקיימם כי • ומצות לא תעשה שהם כיד שמאל • כמו שיד שמאל בטל‬
‫ואינו עושה מעשה כך אט מניח המצית שמצדו בטלות ואיני עושה בהם‬
‫מעשה• זאת ועוד כשאדע סודות התירה אם המצית שהם משום גזירת‬
‫המלך בלי טעם רק תק • אדע טעמם כסיד למה כך • וזהי ואשיתה בחקיך‬
‫רהיי'‬
‫שערי‬
‫אות‬
‫א ר ו כ ה‬
‫י‬
‫כ ד‬
‫דהיי׳ גם המצית שציית בהם דרך חק כלי טעס • בקוד אדע למה היו כך‪:‬‬
‫ו י צ ב שם מזבח ויקרא לי אל אלהי ישראל‪ :‬הנה ויקרא לו אל אוקיות‬
‫אלול • לרמוז רהחוזר בהשיבה כראוי באלול • כחשב כאלו כנה‬
‫מזבח והקריב עליו קרבן • אלול גי׳ המזבחה • וכשחוזר הארס כתשובה‬
‫כלאוי‪-‬ראוי להיקרא עליי שהקב" ה כקרא אלוהו שאין הקב״ה מיחד שמו‬
‫ק על הצ־־יקיס וזהו ויקרח לו אל חלהי ישראל • דהיי׳ זה האדם ששב‬
‫בחשיבה כראוי כאליל• קרא עליי האל‪.‬אני אלהי זה הישראלי•‪:‬‬
‫כהיכל ק־שי הס מפניי כל הארץכהיכל י גי׳ אלול • יהנה ככר‪:‬‬
‫כתכנו דבאלול מתגלין י״ג מכילן ררחמי ומקיפי׳ הו״א דדך הור מקיף‬
‫ומשו״ה הוי ת־ש אלול כלו עת רצץ ורחמים ומתקכלת בי התשיבה מיד •‬
‫והנה כל זמן שאו״א יהיו מושפעים • כהכרח שיחן משפעם לבניהם שהם‬
‫• וכשיהיו האבות והבנים מושפעים אז הסע״א מתמעע חייהם ונכנעים‬
‫ו־זה״ש וה׳ בהיכל ק־שו יה׳ הם זו״ן בהיכל היא אמא רהוא נמי חשבון‬
‫בינה ק־שו הוא אכה הנק׳ קרש׳ וקיא אמא היכל ואבאקדש • היי׳ כקורס‬
‫היכליה דאמא תמיד היה היכל לאבא • והכוונת ־באלול הרמוז כאן שאו״א‬
‫מושפעים כי״ג מכילן דרחמי וזו״ן כשפעו מהם באיהו חדש הס מפניי‬
‫כל הארץ• הס מפניו כל הארץ עם האותיות שהם י״ג והנו׳ גי׳ ס״מ לי׳ י‬
‫היי׳ רכחדש זה נכנעת כל הסט״א • לכן צריך האדם שיתעורר כחדש הזה‬
‫שהיא עת רצץ לעשות חשוכה וראויה לכפ־ ׳עליו מאשר חטא על הנפש‬
‫'ואז ונרצה לי לכפר עליו‪:‬‬
‫‪g‬‬
‫א ו ת‬
‫זיין‬
‫‪ f‬ף^ןי לכם לצדקה קצרי לפי חסר נירו לכס כיד ועת ל־מש את ה׳ עי‬
‫יבוא ויורה צדק לכם‪ :‬ז׳רעו ל׳כם ל׳צ־קה ר״ת גי׳ אלול • עוד‬
‫אלול כמילוי אל״ף למ״ר ו״ו למ״ד • המי׳ גי׳ ר״ר הוא גי׳ הצדקה לרמיג‬
‫דכחדש זה אליל • צריך האדם להרכית צדקה וכמה מעלית טיכית נמצאו‬
‫בה שהיא מכפדת העין ואפי׳ נגזרה עליו מיתה הצ־קה מצלת אותי שנא*‬
‫וצדקה תציל ממות • וגדולה ‪.‬מכולם שע׳יי הצ־־קה מתעלית השכינה עילוי‬
‫גמל דהשכינה נק׳ צדק שהוא דין קשס וע״י הצדקה מתוספת כה ה״ה‬
‫שית צדקה שהיא רחמים • וזה״ש זרעו לכם לצרקס • דהיי׳ באלול הדמו!‬
‫כאן״ הרבו לכם בצדקה״ דכשתדכו בצדקה‪.‬״ היי ס״ה ראשונה המשמשת‬
‫כתלול‬
‫שערי‬
‫אות ז‬
‫ארוכה‬
‫באלול • מתוספת באלול • ונעשה גי׳ חסד וזהו קצרו לפי חסד• ועוד כיר<‬
‫לכם ניר היא מדת הענוה דזהו העיקר‪ .‬נ׳ ירו ל׳כם נ׳יר רי׳ת ע״ה גי'‬
‫עניה • עור ענוה כמי׳ עי״ן ט״ן וא״ו ה״ה ע״ה גי׳ ניר • דעיקר ניר‬
‫האדם שיתרוש ויזרע ויקצור ויצליח כו היא מדת הענוה והיא מרת יראי‬
‫ה׳ וחושכי שמו שעיקר זריעחם וחרישתם וקצירתם היא מדת העטה • הפך‬
‫הרשעים שעיקר חרישתם היא הגאות כמ״ש ניר רשעים חטאת • חטאת עפ‬
‫ד׳ אותיות והכו׳ גי זו גאות ‪ .‬דהרשעים עיקר חדי שתם היא הגאוה • לזה‬
‫מזהיר הנכיא ככאן לעושי תשוכה כאלול • שיתזיקו כמרת העטה וזהו נירו‬
‫לכם ניר שהיא העטה כמו שכתבנו • אמר אחי״ז ועת לדרוש את הי• דהיי״‬
‫התדש הזה עליו נאמר דרשו ה כהמצאו • רכשאר ימות השנה אם יעשה‬
‫הארס תשוכה ספק נתקכלה או לא • אמנם כחדש הזה ששערי רחמים‬
‫פתוחים והוא עת רצון • כודאי התשוכה מתקכלת כו • לזה אומר ועת‬
‫לדרוש את ה׳ כלו׳ חזקו ואמצו לתקן עצמכם כחרש זה שהוא עת אשד אם‬
‫תדרשו ה׳ תמצאוהו • וזהו ועת לדרוש את ה׳ • דהיי׳ והוא מטי לכם אם ‪.‬‬
‫תדרשוהו • ותמר עד יכא ויורה צדק לכם • הכוונה אומר להם שאני‬
‫מזהירכם שתהיו זריזים לעשות חשוכה כאלול • ולא תתאתרו עד רחש השנה‬
‫דראש השנה הוא יום הדין שנידונים כו כני האדם • ואם יתאחר האדם‬
‫עד שעה שהוא עומד כרין ועושה תשוכה ספק גדול יש מה תהיה בתשוכתו‬
‫אמנם אם הכין ותיקן עצמו קורם יום הרין • כזה יש לו כטחון וסמיכת‬
‫גדולה • וזהי׳ש עד יכא ויורה צדק לכם‪ .‬דהיי׳ מה שאני מזהירך צעשות‬
‫תשובה באלול • לפי שמתרת אלול הוא ר״ה ואתה עומד כרין • לכן אני‬
‫מזהירן שוב מהר באלול • טרם יבא יום הרין • וזהו עד יבא ויורה צדק‬
‫דהיי׳ טרם יכא יום הדין ויורה דין עליכם • מלת עד פירושה טרם • ומלת‬
‫צדק הוא הרין • לכן שוכו כאלול קודם כא יום הדין‪:‬‬
‫אי נמי אפשר לפרש כל הכתו׳ הזה על השנינה שהיא כצער גדול בגלות‬
‫והגלות נתארן כעוה״ר • והכל תלוי כיד כני ישראל ראם נתעוררו‬
‫לעשות תשוכה מיד הם נגאלים כמ״ש היום אם כקולו תשמנט ‪ .‬וכל כצער‬
‫שמצטערת השכינה כאורך הגלות הכל כעונותינו וכמ״ש כעצלתים ימך‬
‫המקרה י מקרה גי׳ השם היא השכינה הנק׳ שם • וע״ז מזהיר הנכיא לבני‬
‫ישראל זרעו לכם צדקה • השתדלו כנטז ותעטמות למתק השכינה מדינים‬
‫המרובים כה ומונעים אותה מן התיקון‪ .‬השתדלו במעשיכם הטוכיס על‬
‫שחוציאוה מן הדין הקשה הנקרא צדק ותחזירוח לצדקה • ולזה שייך לשק‬
‫זרעו‪ .‬דהיי׳ עשו זריעה שמצדק יוצא צדקה • קיצרו ל׳פי ח׳קר • ר׳ית‬
‫חקל היא השכינה הנקי חקל תפוחין קדישין • והנה ע״י מעשים טוביס‬
‫תיעשה חקל תפוחין קדישין ואם לאו כעוהי׳ר היא נקראת שרה טר ‪pn‬״‪p‬‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫קצרו‬
‫א»' י‬
‫<‪£‬מןיי'‬
‫‪fOhn‬‬
‫כה‬
‫קצרו לפי חסדדהיי׳ חקל הרמוז פאן• עש‪1‬אזיאי שיהי'מלאי יןפיחץ לן^יש*‬
‫סהם חסרים ולא מלא דינים וגבורות • וזהו קצרו לפי חסד דהיינו הבא‬
‫לקצור מן החקל הזה כיון שהוא מילא חסדים • הקוצר ממנו יהנה הנאה‬
‫גדולה • גס אתה כשתגרמו למלאת המ׳ חסרים • יערב גם לכם ‪ .‬לידו‬
‫ל׳כם נייר ר״ת גי׳ ק״ל דהמ לא יש לה כ״א ק״ל מצד הגכורות• וק״ל של‬
‫חסרים אינו נעשה לה כ״א ע״י מע״ע שעושים כני ישראל וזה״ש נירו‬
‫כם ניר • גיר גי׳ שני קי׳ל הס החסדי׳ והגיכימת דזהו תיקונה• ועת לדרוש‬
‫את ה׳ דהיי׳ ככל עת כקשו כתיקון השכינה הנק׳ אח • עד יכא ויורה‬
‫צדק לכם • דהיינו כשתעשו טובה• זו עם השכינה • עד יכא קץ הגאולה‬
‫יורה לכם הקכ״ה זה הטוכה הגדולה שגמלחם עם השכינה שהחזיתם אותה‬
‫מצדק לצדקה‪:‬‬
‫‪ I‬כור ה׳ לדוד את כל עטתי‪ :‬אפשר לפיש המזמור הזח על ענין קימת‬
‫חצות שהיה דהע״ה קם כלילה • ואוקמו כזוה״ק דדהע״ה מימיו‬
‫לא טעם טעם מיתה כשינה‪ .‬שהשינה היא א׳ מששים כמיהה • והישן‬
‫שתין נשמי חסר חד אינו טועם טעם מיתה • ודוד הע״ה הי׳ מתנמנם‬
‫כסיס שחין נשמי חסר חד ומימיו לא טעם טעם מיחה לפי׳ נאמר עליו‬
‫לוד מלך ישראל תי• וקייס • וכל כוונתו ע״ה כ״א להשתחף בצערה של‬
‫גזכינה ולעשות לה נחחרוח• וכשכיל כבודה אע״פשחיח מלך היה מצער‬
‫עצמו ומנרד שינה מעיניו כל ימיו • וזהו שאמר כאן זכור ה׳ לדוד את כל‬
‫ענותו • כל •עטתי גי׳ כחצות לילה ע״ה ‪ .‬זהו עיטי התרירי שהי׳ מענת‬
‫עצמו כל ימי תייו‪:‬‬
‫אשר נדר לה׳ נשכע לאכיר יעקכ אם אכא כאהל כיתי אם אעלה על‬
‫ערש יצועי אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנימה עד אמצא מקים‬
‫לה׳ משכטת לאביר יעקב הנה שמעטה כאפרתה מצאניה כשדי יער‪:‬‬
‫ד ה נ ה תחלה צריך להקדים מה שכתב דביני זלח״ה ואת״כ נכא לביאור‬
‫חכתוכים כע״ה‪ .‬והוא דשכינת עוזנו שהיא רחל כל ימי גלית‬
‫ככל לילה ולילה היא יורדת לעולמית כי״ע • וזה הוא גלות השכינה וצערה‬
‫שנפרדת מדורה מעולם האצילית ויורדת לעולמות שאינם לפי ככודה ובכל‬
‫כקר וכקר ע׳״י תפלותט עולה מעולם לעולם׳ ער שעולה לעולם האצילות‬
‫וכלילה עוד חוזרת לירד וכן הדבר חוזר חלילה כל ימי הגלות וזהו הצער‬
‫הגדול שיש לח • חיץ מלילי שצת ולילי יו״ט שעולה ג״כ כאצילות• והנה‬
‫הזווג המעולה שיש לה הוא כשמדדווגת עם •ז״ח ותהיי קומתה שיה לקומתו‬
‫ודה דווקא כחזרת מוסףדשבק • וקרוכ לזםיכחיזרת מוסף דיו״ט • ושאר‬
‫הזווגים שלה הם יעקב בחיל בתפלת שארית • ובשבח כערכיה וכתפלק‬
‫שחרית וכן כיו״ ט • ובערבית דשישת‪ -‬ימי חתול אינה בנמצא באצילוק רק‬
‫‪,‬‬
‫)נ‪0‬‬
‫נדחית‬
‫אות ז‬
‫ארוכה‬
‫^נדחית לעילמות כי״ע • יזה הוא גלותה וצעיה כל ימי הגלית• אלמם ;‬
‫יש לה נחת רוח כצדיקים המשתתפים עמה כצערה וקמים כחצית הלילה‬
‫ומחאכלים עמה • ומחצות ואילך הם עוסקים כתורה שהיא רנה של תורה‬
‫בלילה דע״י גורמים שהקכ״ה משתעשע עמה ומצא נחמה ונחת רוח •‬
‫וכשראה דהע״ה כמה״ק זה הצער של השכינה כגלותה והגלות ארוכה חרה לוי‬
‫עד מאד על ככורה שהיא כבודה בת מלך פנימה ובכל לילה ולילה היא‬
‫נדתית מדחי אל דחי • נשכע ונדר שכל ימיו לא יתן מעתה לעצמו בשום‬
‫לילה • כשם שהמל׳ לא יש לה מנוחה כזמן הגלות • והנה כשם שיש למי‬
‫צער גדול כהפררה מעולם האצילית •י כך יש צער גדול לז״א וליעקכ צער‬
‫גדול שנפרדה מהם וירדה לעילמית בי״ע שהם עילמית הפירור ״ וכיון‬
‫שז״א ויעקב יש להם צער גדול כרדת השכינה ככל לילה בעילמית בי‪-‬׳ע‪.‬‬
‫משו״ה דהע״ה נשכע ונדר להם שכל ימי תייו יהיה מצער עצמו בלילות‬
‫דומיא דצער השכינה שהיא מצטערת בגלות‪ .‬וזהו אשר נרד לה׳ הוא רא‬
‫נשכע לאכיר יעקכ הוא יעקב • וקראו אכיר יעקכ • משום דעיקר פרצוף‬
‫יעקכ הוא מכת יסוד אכא ‪.‬שכחוך ז׳יא • משו״ה קראו אכיר כנגד יקוד‬
‫אכא • ונשכע שלא יעלה על ערשו ולא יתן שינה לעיניו כל ימי תייו לפי׳‬
‫קרה לו עד מות על פרידתה כל לילה מעולם האצילות ותי־ה לו ג״כ על‬
‫ז״א ועל יעקכ שנפרדה מהם‪ .‬וזהו שאמר עד אמצא מקום לה' • מקום‬
‫היא השכינה לה׳ היא ז״א יהיי׳ דאמר דהמע״ה רציני וחשקי שתהיה המי'‬
‫תמיד עם ז״א כאצילית אפי׳ כלילות ותהיה קומתה שיה לקומתו דומיא'‬
‫רמיסף שכת • וזה נרמז כמלת מקום שהוא גי׳ מוסף • ואם לא יהיה לח‬
‫כך עם ז״א • לפחות תהיה משכנות לאביר יעקכ שהוא פרציף יעקכ כאמור‬
‫דגם כזה הרי נשארה כאצילות מקום הדרה זיוה וייךה• והצער שיש לי‬
‫הוא כרדתה ככי״ע • ושפתה נכנסה כמקימה וירשה גכירתה זהו הצער‬
‫שיש לי ולא מצאתי ממנו קורת רוח • וע׳׳ז אמר אח״ז‪:‬‬
‫‪JJPl‬״‪ r‬שמענוה כאפרתה מצאנוה כשדי יער‪ :‬הנה כאפיתה גימ' י‬
‫עולם האצילית • עיר אפרתה עי׳ה גימ׳ ידפ״ז • היא חשבק‬
‫דל״ב תני׳ה שהם שמות או״א בעולם האצילית • וזה חשבון אדני מלא‬
‫שהוא המלטת • דארני מלא גי׳ תרע״א ועם חשכין האותיות כשיהיו מלאים‬
‫שהם י״ב• ועוד תוסיף עליהם ד׳ אותיות אדני כין הכל היי ידפ*ז‬
‫להודית דכשתהיה המ בעולם האצילות שהיא עיקר אצילותה מתחילתה‬
‫כל שמות או״א שהם תיפ״ז מאירים אותה ומתקנים אותה • ועל זה תמה‬
‫‪ .‬דהע״ה ואמר ‪.‬הנה שמענוה כאפרתה • כלומר רעיקר המ׳ הוא בעולם‬
‫האצילות שהוא חשבון כאפרתה כאמור • ושם או״א‪.‬מתקני׳ אותה ששמותיהם‬
‫גי׳ אפרתה כאמור • ועכשיו מצאנוה שירדה עד עילם העשיה ששם מוש‪0‬‬
‫הקליפוק‬
‫‪,‬‬
‫»‬
‫‪+0‬‬
‫אות ז‬
‫•‬
‫ארוכה‬
‫יכו‬
‫׳הקליפות ־ נפלה מאיגדא רמא לכירא עמיקתא‪ .‬וזהו מצאנוה כשדי יעד‬
‫הוא עולם העשיה • ששם סנרלפו׳ין שהוא גי׳ יער • נפלה מאפיתה שהוא‬
‫עולם האצילות • עד שדי יער שהוא עילם העשיה • והיא כצער גדול כל‬
‫לילה על זה ת־ה לי עד מות ולא מצאתי נחמה‪ .‬על זאת נשבעתי‬
‫אקימה שכל ימי יהיו כצער כלילות ולא אתן שינה לעיני ולעפעפי תנימה‪:‬‬
‫נב‪&1‬ה למשכנותיו נשתתוה להדום רגליו‪ :‬עכשיו דבר כלשון רכים‬
‫נכואה נשחחוה • והכוונה מדבר עם כל עדת כני ישראל •‬
‫כלל עצמו עמהם' ואומד לסם רעו אחי ועמי דכל הצער הזה של שכינתנו‬
‫תלוי כידינו • שאנתנו הגורמים לה • שעונותינו הטו אלה ותטאתינו מנעו‬
‫הטוב ממנו • שאם השתדלנו לעשית תשובה שלימה ולעסוק כתורה לשמה‬
‫ולהסכים ככתי כנסיות וככתי מדרשות ולדאוג על צעד השכינה מיד היינו‬
‫נגאלים ותצא שכינתנו מציה למיתה ‪ .‬וזה״ש נכיאה למשכניתיי • דהיינו‬
‫מאתר רצער השכינה ואורך הגלית תלוי כידינו צריכים שנתתזק ונעשה‬
‫‪,‬תיקון המועיל והתיקין הוא שנכואה למשכנותיו שכשכים ונעריכ לכתי‬
‫כנסיות ולכתי מדרשות • לעסוק כתודה ולהתפלל כראוי • וכל מגמתנו‬
‫׳תהיה נשחחוה להדום רגליו דהיינו שכשחחוה לו ונכקש ממנו • שיפדה‬
‫שכינת עוזו שהיא הדום רגליו מן הגלות • וזהו נשתחוה להדום •רגליו‬
‫דהיינו נשתתוה לו כשכיל המם רגליו שהיא שכינת עוזו שיפרה אותה‪:‬‬
‫לן ו כ ה ה׳ למנוחתך אתה ואמן עיזך‪ :‬הכוונה כשנהיו משכימים לכ״כ‬
‫וכתי מדרשית והכל לשם שמים • אז יאות לני לומר לו קומה‬
‫י‬
‫ה׳ למכיחתך מניתה היא השכינה שהיא מניתתו של הקכ״ה דהכ״ה ג׳״כ‬
‫יש לו צער גדיל על פרידתי מן השכינה דמלכא כלא מטריניתא לאי איהו‬
‫מלכא • וזהו קימה ה׳ למנוחתך היא השכינה ־ השב אותה לכבידה והדרה•‬
‫אתה וארון עוזך‪ .‬קומה ה׳ הוא ז ׳'א וארון היא היסוד‪:‬‬
‫כהגיך ילכשו צדק וחסידיך ירננו‪ :‬הנה החמשה תסרים המתפשטים‬
‫בז'׳א מחסר עד הוד • שני חסדים ושליש מהם שהם כחסד‬
‫וגמרת ושליש ת״ת שלו הם מכוסים• וכ׳ שלישים וכ׳ חס־ים שיש כת״ת‬
‫‪:‬ונו״ה שלו הם מגולים• וכאן קורא לחסדים הראשונים המכוסים כהנים‬
‫לפי שהם ראשונים וכהן כי־אש‪ .‬ולחס־יים המגולים קרא חסדים כשמם‬
‫‪.‬שהם •מגולים וניכרים ועכשיו אומר שכל הה׳ חסדים יאירו כה• וזה״ש•‬
‫לפי שהיא תמר כתמרירותה עומדת וצריכה כל החסדים למתקה וזהו‬
‫כהניך ילבשו צדק‪ .‬דהיינו החסדים הראשונים • לכשו לצדק שכולה דינים‬
‫ממתיקו אוחה‪ .‬וגם וחסידיך שהם החסרים המגולים ירננו • דהיי׳ יתחכדו‬
‫עם הדינים והגבורות שכמ׳ הנק׳ רנה וימתיקו אותם ‪:‬‬
‫בעבור דוד עכיך אל תשכ פני משיחך‪ :‬אומד דהע״ה להקב״ה‬
‫רתת‬
‫שערי‬
‫אות *‬
‫ארוכה‬
‫ראה צערי ועמלי שאני מצנוער כל ימי ומניד שינה מעיני בשביל‬
‫צער השכינה‪ .‬ראה והביטה בצער זה ואל תעככ ביאת המשיח׳ כדי‬
‫שתמצא שכינחך מנוחה • ויהי אל חשכ פני משיחך • לשין עככה דהיינו‬
‫אל תעככ פני משיחך כ״כ מלכוא ‪ .‬כי כל עוד שלא בא השכינה היא‬
‫כצער לכן בבקשה ממך אל תעכבהו כ״כ‪. :‬‬
‫נ ש ב ע ה׳ לדוד אמת לא ישוכ ממנה מפרי כענך אשית לכסא לך אם‬
‫ישמרו כניך כריחי ועדוחי זו אלמדם גס כניהם ערי עד ישבר‬
‫לכסא לך‪ :‬בא להודיע לבני ישראל שהקכ״ה יח׳ שמו אל אמונה ואין עול‬
‫צדיק ויש״ הוא ‪ .‬שלא יחשבו בדעחם כיון שהם נקיאים כנים של מקום‬
‫בין שבי כין לא שכו יגאל אוחם לא שייך הדכר הזה כי השי״ת צדיק וישר‬
‫הוא • ואינו נוטה ח״ו ממרת האמת • ואומר רהע״ס לישראל ממני קראו‬
‫ותלמדו שהרי הקכ״ה אהכני ער מאד ונתן לי כתר מלכות לי ולזרעי‬
‫ונשבע לי‪.‬ע״ז ואפ״ה אמר לי על מנת וכתנאי אם ישמרו כניך כריתי‬
‫ועדותי זו אלמדם • מזה תדעו שאין הקכ״ה טטה ממרת האמת א״כ אל‬
‫חכעחו שיגאל אתכם כלי חשוכה רק תזקו ואמצו ועשו תשוכה • ואז כשביל‬
‫‪.‬עושי חשוכה כישראל הדואגים על צער השכינה מצרף הקכ״ה זכיתם עם‬
‫האהכה שהוא אוהכ את השכינה ופודה השכינה עם שכיה מן הגלות • וכזה‬
‫מרס־ים הכחוכים הכאים אח״ז‪:‬‬
‫כ י כתר ה׳ כציון אוה למושב לו • זאת מנוחתי עדי עד פח אשב כי‬
‫אויתיה ‪ :‬כלו׳ דעו כי השם כתר כציון שהיא שכינת עוזו • ואותה‬
‫איה למושב י לו • ואמר עליה זאח מנוחתי עדי עד פה אשב‬
‫כי אויתיה • וכל האהכה העזה הזאח שהוא אוהכ אוחה הרי הניחה כעס‪.‬‬
‫ונרה כגולה • ומזאת תרעו האמת והיושר שלו שמאחר שפדייתח תלויה׳ י‬
‫בירכם לא עשה ח״ו חק מקו האמת ולפיותה כלי טעם לכן המצה‬
‫להתחסד עם קונו ולגמול חסד עם שכינתו יקרכ הלום ויזכה שיחברך ממקור‬
‫הכרכות‪ .‬וזהו שאמר אח״ז י צ י ל ה בי־־ך אברך אכיוניה אשכיע לחם‪:‬‬
‫השכינה ומשתדלים להכין לה צידה ״‬
‫דהיינו הצדיקים הדואגים על‬
‫דהיי׳ להעלות לה המ״ן אותם המשתדלים לעשות לה כך‪ .‬גם אני כדך‬
‫אברך ממקור הברכות • וזה מיירי בחכמים צדיקים שיודעים ע׳יי כוונתם׳‬
‫להעלות לה המ״ן כראוי • אביוניח רסיי׳ הם אביונים מן התירח שאינם־‬
‫יודעים כמה להעלות המ״ן • אכל מ״מ הם דואגים על גלותה ומצטערים׳‬
‫בצערה • ולהכי רךי להו אכיוניה גם אלו אשביע לתם ‪:‬‬
‫וכה‪\3‬ה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו‪ :‬הטונה שאומר הקב״ה כשיהיו׳‬
‫בישראל • המשתדלים להעלות המ״ן • ויהיה כהם ג״כ המצטערים‪.‬‬
‫כצעד השכינה‪ .‬אז כהצערפות אלו עם אלה • על ידיהם יתרכי׳ התשדי ס­‬
‫רת ערבו‬
‫שערי‬
‫ארוכה‬
‫אות ז‬
‫כז‬
‫ויתערבו עם הג עירית ייהיה הכל מחוקן תיקון גדיל יישארו החסרים׳' כה‬
‫שם לעילם יקי כל קמוט כי בלע המית לנצח‪ .‬וזה״ש וכהניה אלכיש ישע‬
‫כהניה הם התסיים המשפיעים עליה מלמעלה ישפיעי עליה כש״ע‬
‫כהויין יזי היא הישועה השלימה • כמ״ש לה׳ הישיעה על עמך כיכתך‬
‫סלח הישיעה אותיות היי״ה ש״ע יהוי״ה זו היא ז״א ילה׳ האמור כאן‬
‫א מלכית שהוא גי׳ כ״ן עם י׳ אותיות השויש ואימר לה׳ הישיעה כשתהיה‬
‫המ׳ שהיא כ״ן מושפעת מז״א כש״ע כהודי׳ אז זי היא הישועה השלימה‬
‫ובאותה שעה על עמך ברכתך סלה שיהיו תמיד ככיכה ומשיתיך תמיד ־‬
‫וחסידיה רנן ימנו • חסידיה הם החסדים של עצמה שנקבעים עמה תמיד‬
‫ואינם זזים משם לעולם • רק ישאמ שם מרננים עס הגבורות רינון של‬
‫שמחה וחמה ואהבה ואחוה ושלום וריעות • אי נמי אפשר לומר על מלת‬
‫וכהניה לפי שהמלכי׳ נבנית על אלפא ביחא דאטב״ח גזד״ו • וכל האותיות‬
‫נזדווגו כה עשיית ומאית ואלפי׳ ואותיות הנ״ךשהם איתיית כהן נשארו‬
‫כלי זווג‪ .‬יככיאת משיחנו כ״כ גם אלה יחחקנו כה וע״ז אמר וכהניה‬
‫שהם איתיית הנך נם שלה יתתקנו וזהו אלכיש ישע‪:‬‬
‫אצמיח קין למד‪ .‬ערכתי נר למשיחי אויביי אלכיש כישת ועליי‬
‫יציץ נזרו‪ :‬כלי׳ כאותה שעה כשתתיקן המלכוח ע״י חסידים ואנשי‬
‫עשה כאמור• אז כאיתה שעה שם‪.‬אצמיח קרן לדוד • דכעילוי המ׳ נתעלה‬
‫דור כי היא מידתי • א׳צמית ק׳ין ליריד ר״ת גי׳ ס״מ דק״מ כאיתה שעה‬
‫מת ועכי וכעל מן העילם ‪ .‬עיכחי כר למשיחי • רג׳ יהודים שהם גימ׳‬
‫שהם היי״ה אהיה היי'׳ ה אלהים הוי״ה אדני יהיו ערוכים תמיד • וכאיהה‬
‫שעה אויביי של משיח שהם הקליפית שהם מעככים אותי אלכיש כושת ‪-‬‬
‫שיכישו ויחכעלו • ועליו יציק נזמ • כאן רמז להוד דעחיק שמופיע כמשיח‬
‫צדקנו • יעליי יציץ נזרו עם האוחייח והכו׳ גי׳ הוד דעחיק יזה חליי כיד‬
‫ישראל • לכן התקוששו וקישו • וכפרט כחרש הזה שהיא עת רצון ורחמים‬
‫וימינו פשיטה כו לקכל שכיס‪:‬‬
‫ןן‬
‫ץל*‬
‫_‬
‫חית‬
‫‪II‬‬
‫_ על׳‪/‬‬
‫חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אורה עלי פשעי לה׳ ואחה‬
‫נשאה עין חטאתי סלה על זאת יתפלל כל חסיד אלין• לעק‬
‫מציא רק לשטף מים ‪,‬רכים אליו לא יגיעו‪:‬‬
‫׳«‬
‫הנה‬
‫)נג(‬
‫אות ח‬
‫אךןןעךן‬
‫‪ PUl—T‬חטאתי אודיעך ועיני לא כסיתי אמיתי אורה ר״ח גי׳‬
‫וכא לרמוו דהתשוכה היא נשגכה עד מאד כיון שהוא עת יצץ‬
‫ומקורוח הרחמים פתוחים והימין פשיעה לקבל השכים וכחדש הזה אין‬
‫מרקרק הקב״ה־ עם השכים כ״כ • וכבר כתככו למעלה כי מי שאין כידד‬
‫רק חטאים שהם שוגג • פוגם כ״א בנפש • ומי שיש כידו עין • פיגםיגםי‬
‫ברוח • ומי שיש כידו פשע פוגם גם כנשמה • ודהע״ה היה חושכ דדי׳‬
‫כתשוכה שלי להעכיר הכחם מן הנשמה ולטהרה ולנקוחה מן הפשעים‬
‫אבל העון והחטא שהש כנגר הריח והנפש ישארו• וזה״ש חנואתי אודיעך‬
‫יעיני לא כקיתי כלי׳ היראה גרילה ישכת גדול אני כיהן לך שעשית עמדי‬
‫חסר גדיל כזה• שאני חשבתי שלא תמחיל לי בתשיבתי רק על הפשעים׳‪.‬‬
‫לטהר נשמתי • וזהר שאמר חטאתי אודיעך ועיני לא כסיתי על החסד‬
‫הגדול שעשית עמי כהם • שאני אמרתי אורה עלי פשעי לה׳ דהיינו דיי‬
‫לי שתמחול לי על הפשעים אכל אתה מדוב חסדיך נשאת עין חטאתי סלה• ‪.‬‬
‫מחלת לי גם על חעונית והחטאים וטהי־ת כל נר״ן שלי • אמנם גס הזמן־ ‪•-‬‬
‫היה בעזרי שהוא חרש אלול והוא עח רצון • ועל כן אני אומר כפה מלא‬
‫על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעח מציא שהיא חדש אלול • שאחה מטי־‬
‫כו • כמ״ש דישו ה׳ כהמצאו דהיי׳ שכל ירא ה׳ יתחזק לעשות תשיכה כתדש‬
‫אלול שהיא עח מציא • לפי שכשישיב כחדש אליל כשיבוא ראש השנה ויכאןז‬
‫המקערגים לקעיג ימצא מתוקן ייסתתמי טעניתיהם ‪ .‬רזהי רק לשטף‪.‬‬
‫מים רכים דהיינו כראש הש‪:‬ה כשיביהו מים רבים לשטוף העולם שהם‪,‬‬
‫המקטיגים • אליו לא יגיעו • לזה ששב כתשובה באלול אליו לא יגיער‬
‫שהרי חיקן עצמי כאליל • ילא נשאר להם פה להשיב ולא מצח להרים ראפ‪:‬‬
‫כנגדו • לכן עיקר החשיבה המעילה היא כחדש אליל‪:‬‬
‫ח ל צ נ י ה׳ מאדם רע מאיש חמסים חנצרני‪ :‬אפש־ לומר אדם רע הנאמר‪-‬‬
‫כאן הוא ס״מ שהוא ארם רקליפה • ואיש חמסים הוא יצה״ר‬
‫שהוא עושה לאדם שני תמסים שיורד ומשטין ומפתה לארס עד שמעבירו‬
‫על דעת קונו • ועולה ומקטרג עליו לאב־ו חן העוה״ז מנן העיה׳יכ• והנה‬
‫ארס רע • שם נרמזו ד׳ יסודות שכאדם כריית אש י־יח מיס עפר • ויתד‬
‫אות ר׳ הוא דם דעיקר חטא הארס הוא ע״י הדם המרתיחו • וס״מ כיק‬
‫שהיא מרככח המרכבה הטמאה שילח• ר' כוסות טמאים משם להתרכב‪.‬‬
‫באדם להחעיאו ולזה מחפלל דהע״ה חלצני ה׳ מאדם רע שהוא ס״מ שלא‬
‫תתרככ מרכבתו הטמאה בד׳ יסודית שלי הדמוזי׳ באדם רע כאמור • מאיתי‬
‫חמסים תנצרני שהוא יצה״ר שלא יוכל לפתיתי‪:‬‬
‫א ^ ף חשכו רעית בלכ כל יום יגורו מלחמוח‪ :‬הטונה שאומי להקב״ה‪:‬׳‬
‫אלזל *‬
‫;‬
‫זאת ההצלה שאגי שוקל ממך סתצילני מק״מ ומיצה״ר לא קצלין^‬
‫שעת‬
‫שעדי‬
‫אות י‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫אחינו !‬
‫בח‬
‫שעה ולא הצלת חדש ולא הצלת שביו ולא הצלת עשרה שנים ויותר • זד‬
‫מלחמה תדיריח כל יום ויום כל ימי חיי ואץ לי מניחה ממנה בשום‬
‫חופן עד יים המיתה כי יצה״ד מתחדש ככל יים ואץ מיעיל כו רק סייעתא‬
‫דשמיא וצמ״ש ציפה רשע זה יצה״ר צופה בכל יום ומבקש להמיתו‪ .‬ומאחר‬
‫שהיא צדיק ה׳ לא יעזבנו כידו • וזה״ש אשד חשכו רעית כלכ • דהיי׳ ס״מ‬
‫•ויצה״ד האמורים כל יום מביאים לי מחשכיח דעיח כלבי • כל יום יגורו‬
‫מלחמית • דהיי׳ כל יים מלתמית תדשית עישים עמי‪ .‬וזה הוא הרכר‬
‫הצריך תפלות ותחנינים וכקשת רחמים תמיד • לכן אני שוי‪ 1‬ממך שתחלצני‬
‫מהים‪:‬‬
‫?‪ ^JS‬לשינם כמו כחש חמת עבשוכ החת שפתימו סלה‪ :‬הכיינה שהם‬
‫עישים מעשה הנחש שעשה לתיה זו היא מלאכתם יאימכיחם תמיד‬
‫נראים כאוהבים בשעת הנאתם ומריחין איתי בכאר שחת שאיני עילה משם‬
‫דהנחש כא כריך הנאה לחיה ככתיב בתודה כי יודע אלהים כי כיום‬
‫אכלכם ממנו ונפקחו עיכיכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע • וחכף‬
‫ומיד בגמרו דכריו ותדא החשה כי טוב העץ למאכל וטי יתתן גם לאישה‬
‫עמה ויאכל • וכך דרכם של ס״מ ייצה״ר תמיד עם כני אדם מראים להם‬
‫ההנאה ומורידי׳ להם לכאר שחת • ואף שכל אדם יודע עונש החוטא כידיעה‬
‫גמורה ואין ספק לחוטאים • אפ״ה הם פיתחים לו פתח שינצל מן העונש‬
‫שאומרי׳ לו חטוא ועשה תשובה אתיז כזה וגס מיה אל הנח ידך • ונמצא‬
‫כירך הנאת הגוף והנאת הנשמה וכל מחשכיתש לרע • כי כוונתם להדיחו‬
‫מדחי אל דחי מעבירה לעכירה עד שישתקע ואינו יכול לצאת משם וכל‬
‫דבריהם כמרמה • מראים תימה • ותחתיה עי־מה‪ .‬כמו עשו שהוא משרש‬
‫הנתש• שהיה מדבר עס אכיי במרב־ כתמימית • והוא מלא ערמות•‬
‫וזה״ש שננו לשינס כמו נחש דהיי׳ כמי שעשה הנחש לחיה חמת עכשיכ‬
‫שם אותיות עשו ונשארו אות כ״כ גי׳ כאביו ע״ה‪ .‬רהיי׳ כמו שהיה עישה‬
‫עשו כאכיו שהיה מראה לו נפש זכה ונטהית‪ .‬ותחתיה תעמוד הכםית‬
‫כך דרכם של ס״מ ויצה״ר חמת עכשיכ החת שפתימי סלה‪:‬‬
‫ה׳ מירי רשע מאיש חמסים חנצדכי אשר חשכו לרחיח פעמי‪:‬‬
‫היסיף לומר כזה דלא די להם הפיתוי שהם מפחים האדם‬
‫בלכו • אלא ג״כ עושים לו דחיפה כידים לעכור על רעת קוני‪ .‬כמו‬
‫שמצינו כנחש שדחף תיה עד שנגעה כעץ הדעת ואמר לה כמו שנגעין‬
‫‪,‬ולא אירע לך שים היזק כך אכיל תאבל ולא יארע לך שים היזק • ואומניחם‬
‫זאת הראשונה אוחזים־ אותה כירם שמכהילים את האדם ירוחפים אותי‬
‫בידים למקום העכירה וזה״ש שמרני ה׳ מידי רשע שהוא ס״מ שלא יעשה‬
‫לי רחיפה בידו כמו שעשה לחוס• מאיש תמהים תנצדני שהיא יצה״ר שאני‬
‫• יודע‬
‫שעף‬
‫אות ת‬
‫ארונה‬
‫יודע כהס כיון שידעי כי שלא יוכלו לפתותי כלכ נחיעצו עלי לדחות‪, ,‬‬
‫אוחי כירים • וזהי אשי חשכו לדחות פעמי דהיינו כידים‪:‬‬
‫‪ ) ^ Q‬גאים פח לי וחבלים י־שו רשח ליד מעגלי מוקשים שחו לי‬
‫סלה‪ :‬כא; תזד וקיא אותם גאים • משום דהגאיח של הקכ״ה‬
‫כמ״ש ה׳ מלך גאוח לכש והם רואים איש צדיק מחחסד עם קינו • ולכו‬
‫שלם עם ה׳ ורעתו כ״א לעסוק כתויה לשמה ולעשות המצית לשם שמים ‪.‬‬
‫והם מתגרים כו לכטלו מן התו״ה ילק המצית או אם לא יכלו לבטלו‬
‫עושים חחכיליח • ימביאים לי מחשכית אשר לא טהימת • לעכבם עם‬
‫התורה יעם המצית כדי שיהיי פגימית ילא שלימות‪ •.‬ואלה נק־אים מורדים‬
‫כמלכיתם ית׳ שרצונם שהא״ם יעשה רצונם ולא רציני ית׳ • וכהד גאוה‬
‫נטלי להשתמש כי לפי׳ קרא איתם גאים • יאימד לפניי ית׳ ראה אלה‬
‫הרשעים מה עשו שנטלו כתר הגאיה ורוצים ששים מציה לא תיעשה‬
‫לשמך יאפי׳ המצית שתרם מתגבר יעישה אותם לשמך הם מע־כים לו בהם‬
‫מחשבית שלא יעשה איתם שלמים וזה״ש טמט גאים פח ונדשו רשת‬
‫ליד מעגל • מעגל צ״ק של תורה ושל מצית שאני ריצה לעשית לשמך גם‬
‫שמה טמנו לי‪.‬פח וחבלים ורשת להפסיד כוונתי שלא תהיה המציה כשלימות‬
‫לשמך • מוקשים שחי לי סלה על כל מצוה או לכטלני ממנה לגמרי • או‬
‫שתהא מעיכביח כמחשכית אש־ לא טהייות ‪:‬‬
‫א מ ר ת י לה׳ אלי אתה האזינה ה׳ קייל חחניני • אלקים אדני עוז‬
‫ישיעתי הכיתה לראשי כיום נשק ‪ :‬הכוונה כזה להודיע לבני י‬
‫האדם • דהייא את ה׳ בראוי‪ .‬מלב ימנפש • השמית הייצאים מהם הדינים‪,‬‬
‫והגכירות ומכחם באה התגברות לקליפות • איתש השמית כעצמם הם •‬
‫חוזרים לעזרת הארס לעזרת ה׳ כגבורים• יהשמית הם שמית אלקים ואדני‬
‫הם שהם שורש הדינים ומכחם מתגכ־ים הדינים והקליפית • והירא את ה'‬
‫על ידי מעשיי יהתגכרי על יצה״ר מתחברים אלה השמיח של אלקיס‬
‫ואדני שהם דינים יגיירית עם ההייי״ת שהם תס״ים ירתמיס ימצילים‬
‫האדם מכל מכשול ועושים נקמה באויביו העליונים והתתתונים • וזה״ש‬
‫אמרתי לה׳ אלי אתה זה צד החסדים האזינה ה' קיל תחנוני זה צד הרתמי'•‬
‫אלקים אדני עוז זה צ״ הדינים והגבורות יחחכיו אלה עם אלה ויהיו‬
‫בעזרי לישועתי‪ .‬והנה מלת עז הוא חשבון אדני עם הכ׳ איחייחיו כמי' •‬
‫ודהיינו גם אדני שהוא דין יהיה לי לעוז ולישיעה • סכיתה לראשי ביום‬
‫נשק הנה מלת ראש ככל מקום היא שמות אלקיס כריכיע ־ יאית אל״ף ‪,‬‬
‫היא אלקים סשוע • ואות שי״ן הוא אלקים כמילוי יורי׳ין ומכת דינים אלו י‬
‫באים מקטרגים על האדם לתייכ את ראשו למלך • אמנם כשאדם עישס‬
‫רצינו ש מקום מהם באה עזרה לאדם ומגינים על האדם להיות צל על‬
‫ראשו‬
‫פ‬
‫‪1‬‬
‫שעף•‪*-‬‬
‫אות ח ‪-‬‬
‫אדיכהי‬
‫כט‬
‫דאשו להציל חהי סטתה לראשי כלומר'אתה הלקים ששמוחיך חקוקים‬
‫כראשי ומוריש עכשיו שעשיתי רצונך הטחה ליאשי והגנת עלי כיום נשקי‬
‫רהיינו ככל יום ויום שככל יום יש לי מלתמה עם ס״מ ויצה׳׳ר׳ או תתפרש‬
‫כיום נשק על ראש השנה או על יום המיתה‪:‬‬
‫א ל תתן ה׳ מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה‪ :‬הנה מאויי גי׳‬
‫אלול • ומכקש מהקכ״ה שאע״ג שנתגבר עליו יצה״ר כשאר ימות‬
‫השנה לא יוכל להתגבר עליו כתרש אלול • שאס נתגבר עליו כשאר ימות‬
‫השנה ונתגבר עליו גם כהרש אלול הרי נמסר ביר יצה״ר לגמרי ונעשה‬
‫מחלקו • וזה״ש אל החן ח׳ מאויי רשע שהוא יצה״ר שחשכ לשלוע כי גם‬
‫כחדש אלול זממי אל תפק אל חיציא מחשכתו לפועל • שאם כן הקליפית‬
‫ירומו סלה אי נמי אל תתן ה' מאויי רשע • קאי על מה שכתבנו כסמוך‪.‬‬
‫שיצהיר אפי׳ האדם הירא את ה׳ מתגרים כו ס״מ ויצה״ר להפסיד מתשכאו‬
‫עכשיו מכקש מאת ה׳ שאל יועיל פיתויים כיראי ה׳ להפסיד מתשכתם‬
‫הטוכה ולערכ כה תערוכת זרה‪ .‬שאם כן הרשעים האלה מצאו רצונם‬
‫ככל• יש כני אדם שמבטלים אותם מעשות המצוה לגמרי • ומי שאינם יטלי׳‬
‫לבטל אותם מן המטה לגמרי מערכים להם תערוכת זיה • לזה אמר אל‬
‫התן ה׳ מאויי רשע • זממו אל הפק כיה הענין • שא״כ הקליפות ירומו‬
‫סלה שיאמרו גברה ידינו על הכל• לכן אל תתן ה׳ מאדי רשע שלצד‬
‫הפחות ישארו יראי ה׳ ותסידים נקיים‪:‬‬
‫ףא^{ מסכי עמל שפתימו יכסימו‪ :‬הכוונה דאלה הרשעים שהם ס״מ‬
‫ויצה״ר שדטנם להסיחני ולהריחני וגלוי לפניך הרציני לעשות רצמך‬
‫ואלה הרשעים מהגרים כי בחנם וראה והכיטה מעשיהם שהוסיפו ככסלי‬
‫כפלים על מה שטיח להם שהרי נתלכשי כגאוה ומרדו כך• ועוד שהם‬
‫מולידים וטדיס שקרים מלכם כדי להפיל כני אדם ברשתם • ועוטתיהם‬
‫אלה ילכ־י אותם ותענישם ותסייע לי כדחייתם• וזה״ש ראש מסכי כלומר‬
‫הרשעים האלה שהם ס״מ ויצה״ר הסובכים עלי להפילני כרשתם • הפקר‬
‫עליהם מעשיהם היעיייתסייע לי כדחייחם• ומעשיהם הם הגאוה שנתלכשו‬
‫כה כראשם ומרדו כמלכיחך • וזהו ראש מסכי דהיי' הראש מסכי דהיינו‬
‫הראש שלהם שנתלכשי כה כגאוה ועוד עמל שפתימו שכורים עמל ואון‬
‫מלכם להדיח כני אדם מעבודתך אלה המעשים יכסו אותם להענש עליהם‬
‫וכשכילם ימוטו עליהם גחלי׳ וכו׳ והנה ריאש מ׳סכי ע׳מל ש׳פתימו י׳כסימו‬
‫ר״ח רשעים‪ .‬לרמוז על הרשעי׳ החעאים האלה כנפשותם שהם ס״מ ויצה׳יר‬
‫זאת הרשעות שעשו בראשם ובשפתיהם חכקה עליהם להפרע מהם עד‬
‫שתפילם לתוך אש ולמהמורות ‪:‬‬
‫‪.‬ימוטו עליהם גחלים באש יפילם במהמורות בל יקומו • אפשר לרמוז‬
‫גחליח‬
‫)‪(U‬‬
‫^ ן ף ‪1‬‬
‫י‬
‫אות‬
‫מ־ ׳‬
‫ארוכח‬
‫גחלים גימטריא אמן• י דאין לני של*שבד צח* החיצונים כמו עניית א‪#‬ן‬
‫דקדיש כמו שכתב בזוה״ק רכח קדיש מתכר שלשלאין דפרזלא• וגמל כסו‬
‫שמבטל וקורע לארם גזר דין של שבעים• וע״ז אמר ימיטו עליהם גחלים‬
‫רהיי׳ בכת עטית אמן ימוטו עליהם גחלים ויפלו באש ובמהמומח כל יקומו‬
‫דע״י קריש משתקעים בתהומא רבת ‪:‬‬
‫א י ‪ #‬לשון כל יכון בארץ איש תמס רע יצודני למדתפית ‪ :‬הכתיכ הזה‬
‫צריך להחמנן כו רלמי קרא איש לשון‪ .‬ולמי קיא איש אמס רע•‬
‫יעיד כיין דשניהם רעים הרי שניהם לעשית י ע נתכוונו י יהיכי שאחד‬
‫מהם יצוד חכירו לדוחפו זה לא יעלה על הרעת ‪:‬‬
‫‪1‬א‪2‬שד ראינו מדבר כ״א על אחד • והוא ס״מ הרשע • ומס׳ימ הכל‬
‫יוצא דהוא מלאך המות הוא השטן הוא יצה״ר ומתחילת‬
‫נתן לו הקב״ה רשות לפתית ולא לממד בהקב״ה • והנה אם נשאר ס*מ‬
‫אחר עצתי ית׳ כ״א לפתית בני ארם דווקא• היתה לו תקנה לעתיד שהרי׳‬
‫שליתיתא דמאריה עביר כפית יי כני אדם יאין לי עינש ע״ז • אכל הוא‬
‫נהלכש כגאוה ועשא עצמו ע״ז רכיון שהתחילו סי־שעים לעובמ נתרצה׳‬
‫לעבודתם וקרא עצמו אל אחר ומרד כמלכו של עולם ויצא מן הכלל• וע ‪f‬׳‬
‫אין לי תקנה לעתיד כלל• דכמי שע״ז לא יש לה שוש קיום כלל לא ככולה‬
‫ולא כמקצחה• כך היא ס״מ כהכרח הקכ״ה ימחה זכמ מן העילם• זזה״ש‬
‫איש לשין בל יכין בארץ• איש לשין היא ס״מדסמאלכמי׳ סמ״ך מ״ם אל״ף‬
‫למ׳יר ע״הגי׳ לשין רמחחלה נתן לי הקב״ח רשיח לפחיח כ״א ילהלשין עליהם{‬
‫והכל לרצוני ית׳ כרי לנסיח כ״א להבחין כין עובד אלקים לאשר לא עבדו‬
‫ואם נשאר ס״מ על ענין זה כך היה לו תקנה דהא שליתיתא דמארי׳ עכיד‬
‫אכל השתא כל יכין כארץ אין לו תקנה כלל • שהרי עשה עצמו אל אחד‬
‫וזהו איש חמס רע ר״ח אחר דכיון דלקת התמס ועשה עצמו אל אחד‬
‫זה היא שיצודנו למדתפות ולא תהיה לו שום הקומה לעתיד ‪:‬‬
‫יד^תי כי יעשה ח׳ דין עט משפט אביונים אך צ־יקים יודו לשמך ישבו‬
‫ישרים את פניך‪ :‬אל הקב״ה הוא מדבר ואומר ידעתי שכל‪:‬‬
‫הצער שעשו הסט״א לישראל בנלית • לבסוף תעשה נקמה בהם צעלייני׳•‬
‫ובחחתוטם • שהרי אנו מאים אפי׳ דין עני א׳ אתה מבקש ומכ״ש אם הוא‬
‫אביוןומכ״ש אם הם־ אביינים רכים• וזה״ש ידעחי כי אחה ה' רודף אפי׳‬
‫דין עני א׳ ימכ״ש משפט אביונים שהם ישראל שכולם אכייטם׳ כגלות‪.‬׳‬
‫שאתה עתיד להנקה מאויביהם הצרים אותם • וכל הצרות שאתה עושה׳‬
‫לישראל כגלות • הכל אולי יתעוררו לשוב בחשוכה ויהיו עושים רצונך‬
‫וזהו אך צדיקים יורו לשמן* • דסי׳י׳ טונחך בכל זה רק כדי שיחזרו להיות‬
‫צדיקים• מודים לשמך ומשרתי• פניך • והנה׳ אך גימ׳ א‪#‬יה ויורי גי* <זא״^!‬
‫י‬
‫דהיי'‬
‫לעיי״ שיהיו'אנושים ימוד'זהו רצונך • והנה צדיקים יודו־ לשמך ס״ח ע'׳‪$‬‬
‫בימי אליל • ישייה את פניך גימ׳ המה עשרת ימים ע״ה דהיי׳ הצדיקים‬
‫צריך שיתעוררו באלול ובעשית ימי תשונה להוסיף השובה על תשובתם‬
‫ולעשות תיקץ המועיל דזהו זמן המסוגל לתשובה‪:‬‬
‫‪ D31‬וישר הי על כן יורה חעאים כדרךהנה אליל גי׳ כל טוב רמאתד‪.‬‬
‫שהוא עת רצון ומקירית ה־תמים נפתחים כו אין טוב ייתר מזה‪.‬‬
‫זטכל לומר ע״ז כפירים דשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו י כל טיב‪ .‬הכפירי׳‬
‫הם המקטרגים של מעלה המבקשים לטיוך טיף מבני ישראל • כזה‬
‫<ןחרש אינם מועילים כלום• משום שהוא עח רצץ והקב״ה מצוי כי והימין'‬
‫פשוטה לקכל השכים וזהו כפירים דשו ורעבו • דהיינו המקטרגים על‬
‫׳ישראל ימכקשיס לטרוף אותם כזה החדש איחם הכפירים דשו ודעכו כי‬
‫לא ימצאו מה לערוף משים דישראל כזה החדש הם דורשי ה׳ והוא מצוי‬
‫להם ואינם חסרים כל טיב שהרי עושים בו חשיבה ומרבים בסליחוק‬
‫והחנונים ותעניות וצדקוח וזהי לא יחסרו כל טיב • כמי שאלול הוא גי'‬
‫כל טוכ משום שמקורות הרחמים שכולה טיב נפתחים כו כךישיאלצייכי'‬
‫להתחזק ילעשית בו כל טוב ולא יהרשלי בשים רכד של מציה כתדש הזה‪-‬‬
‫<חסרגדול וטיבה גדולה עשה הקב״ס עם עמו ישראל שקכע להם חדש‬
‫זה עם עשרת ימי חשוכה לתקן כהם כל מה שפגמו יקלקלי בימית השנה‬
‫יזה״ש טוכ וישר ה׳ שקכע לכו חדש זה לרפאות כו כל מכאוכינו וזהו על‬
‫‪ p‬יורה חטאים כדרך • חטאים גי׳ אלול ע״ה • כדרך דרך גימ' קס״א‬
‫וס״ג המשמשים בחדש זה שמשם היא החשובה ‪:‬‬
‫ןא‪{^3‬ף לרמוז על זה הענין • כסיק ויקח העבר עשרה גמלים מגמלי‬
‫אדוניו וילך וכל טוב אדוניו כידו ויקם וילך אל ארם נהרים‬
‫אל עיר נסור • ויכרך הגמלים וכו׳ ויאמר ה׳ וכו׳‪ :‬הנה ידוע ממ׳יש רכינו‬
‫זלס״ה זיהמלכית שהיא ניק׳ קדישא ננסית עשרה כסייות מר״ה ער יוה״כ‬
‫פמידיי* ספיימתיה מכקר שלה עד מלכות שלה ‪ .‬ספירה א׳ ככל יום ועיקי‬
‫הכלי הנעשה לנסירותיה הואימאמא• והנסיריתהםמז״א • וכעת נעילת‬
‫ככנהו הה״ג ביסודה ונעלו דלתות היסוד שלהם עליהם כדי שלא יתאחזו‬
‫בהם הקיצונים • ולכן כק׳ הצלה זו נעילה • כלו׳ שננעלו רלחית היסיר‬
‫שערי_‬
‫אות מ‬
‫אמפה‬
‫שלה על הגבירות • והאיש הירא את ה׳ יתקן דרכיו ומחשבותיו וירמו‬
‫כמעשים טובים‪ .‬מאחר שעשית ימים האלה • נזכרים ונעשים לתקן שכינת‬
‫עוזינו • להיות לה לעזר ולסיוע עיקר חיקינה תלוי כיד כני ישראל ‪4‬־‬
‫וזה״ש ויקח העבד הוא האיש הירא את ה׳ הנק׳ עבר ה׳ • עוד העבד גי״‬
‫כסא • דהיי׳ זה האיש עשה חשובה שהגיעה עד כסא הכבוד לפיכך נקי‬
‫עבד ה״• עשרה גמלים• הנס גמל גי׳ ס״געם עשי אותיותיו• ועשיה‬
‫גמלים רמז לעשיה ספייות המ׳ שננסרו מר״ה עד יוה״כ• ועיקר כלי‬
‫הניתנת כי הנסירה הוא מאמא • לפי׳ עשיה ס״ג רומז לאמא שכה שם סיג‬
‫והיתר על שם ס״ג • הוא רומז עצ הנסירה עצמה הננסית מז״א • אי נמי‬
‫ע״ג רומז לשם ע״ב כירוע‪ .‬ורומז דאע״ג דהשתא אינה מקכלת כגסירות‬
‫רק הגבויות • היי אח״כ מקבלה החסרים שהם מע״ב • לפי׳ נימזו בגמל‬
‫ס״ג וע״ב ואומר על האיש הנק׳ עכר ה׳ • שכעת נעילה כבר תיקן‬
‫עשרה נסירות לפי שנגמרו כיום הכפירים • לפי שכיון כהם כראוי כי׳‬
‫ימים שמר״ה ער יוה״כ • ומ״ש מגמלי אדניו‪ .‬רומז לז״א ולמל׳ ששניהם‬
‫אדניו • הרי יש כידו זכות זה שכיון כראוי כעשרה נסירות • ועוד יש כידו‬
‫זכית התשוכח שעשה כראוי מקורם כתדש אלול • וזהו יכל טוכ אדניו בידו‬
‫כל טוב גי׳ אלול‪ .‬כמו שכתכנו למעלה • ויקש יילך אל ארם נהרים •‬
‫כהרים ע״ה גי׳ כפור ׳ וקראו נהיים לי רכים כשם הכפורים • שכולל אמא‬
‫וכרתא • אדם ל' הרמה שיוה״כ הוא הרמת ראש כעלי חשוכה • אל עיר‬
‫כחוד• ל׳ חוורו• על שם יוה״כ הנאמ׳ כי אס יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילכינו‬
‫ייכרך הגמלים מתוץ לעיר • הנה כתב רכיט זלל״ה שהגטמת שקיכלה המי‬
‫כי׳ ימים של נסיייתיה הן הנה היו מחיצוניות אמא • וה׳ גכורות שלוקחת‬
‫עוד ביום הכפיים הם מפנימיות אמא וממותקית הרכה • יהם סייג‬
‫מנצפ״ך • וזה״ש ויכרך הגמלים הם עשרה גבירות שלקתה כימי נסימתיס‬
‫וזה הם מחק צעיר • עיר גי׳ פ״ר הס ס״ג מנצפ״ך שלוקחת ביום הכפוי‬
‫מפנימיית אמא • ונמצא המנצפ״ך הס כפנימיות יהי' נהירות מבחק‪ .‬וזהו‬
‫מחק לעיר דהיי׳ הגבורות של הנסירוה הם מחק לעיר שהס הפ״ר‬
‫שקיבלה • וכל אלה נקכצו ביסיד שלה שהוא באר המים • ואימתי נקבצו‬
‫לעת ערב היא תפלת הנעילה • ערב עם ג׳ אותיותיו גי' הוא זמן נעילה‬
‫ע״ה • לעת צאת השואבות הם החסדים • שהם רמוזים במים • דתיכף ומיד‬
‫אחי הפלת נעילה • נגמרו הגבירות וננעלו עליהם דלתות היסוד שלה‬
‫ימתחלת לקבל הפסדים של אמא‪ .‬וזהו לעת צאת השואבות רהיי׳ שאיבת‬
‫המים שהם חחסדי' לפי׳ העבד הזה הירא את ה' וחרר על תיקון השכינה‬
‫מיד מתפלל ומטין כחסדים שיכנסו בה מהיום הזה והלאה‪ .‬וזה״ש ויאמר‬
‫ה׳ אלהי אברהם • הקיה נא לפני ועשה חקר עם אדני א‪.‬בלהם • )פי‬
‫שאברהם‬
‫ט‬
‫מ ע ד •‬
‫אות‬
‫ט‬
‫א ד י כ ח‬
‫לא‬
‫&אברהם אע״ה הוא שורש החס״ים • והיא יומא דכלהו‪ .‬לק מיופלל‬
‫׳האיש הירא את ה שיתחילו היום שהוא יציאת יום הכפורי׳ לתקן המלכית‬
‫בחסדים נמו שתיקנה אאע״ה • וזהי ועשה חסד‪ .‬עם השכינה כמו שהיית‬
‫עושה לה עם אדני אכי־הם • שהוא תיקן אוחה כחסרים כראוי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ן^ל‬
‫זה‬
‫משך זה נלע״ר לפרש מזמור שיר ליום השבוז שאמר אדה״ר ותחילת מומור‬
‫זה הוא טוב להורות‪ ,‬ואנו עסוקים עכשיו באות טייר‪ ..‬לפי' יאות לפרשו כאץ‪:‬‬
‫‪ rOJT‬מזמור שיר ליום השכת ‪ .‬ר״ת למשה כמו שכתכו המקובלים ז״ל‬
‫ונלע״ר דנרמז משה כאן לפי שידוע שארה״ר הפגם שלו תחילה‬
‫תיקנו אותו אכות העולם‪ .‬אמנם מרע״ה תיקן יותר מהם • ואפשר רזה‬
‫נרמז כפסיק ויאמר ה׳ לא ירון רוסי כארס לעולם כשגם הוא כשר והיו‬
‫ימיו מאה ועשרים שנה הכיונח שתקכ״ה אמר לא אניח לארם כלי תיקון‬
‫אך חיקונו הגמור הוא ע״י משה • וזה״ש לא ידון רוחי כאדם הי־אשון‬
‫שאהיה תיכע עמו מדת הדין ולא יתוקן כי הוא יציר כפי ולא שייך שישאר‬
‫כלי תיקין אמנם תיקונו האמיתי ע״י משה וזהו כשגם הוא כשר שהוא‬
‫ה • והיו ימיו של משה מאה ועשרים שנה שהם כנגד ק״כ צירופי י‪1‬היס‬
‫טמיתק כימיו ומכח זה הוא יטל לתקן את האדם • לפי׳ רמז האדם שם‬
‫משה בתחלת המזמור הזה • שהמזמור הזה אמי־י האדם על החשובה‬
‫שעשה ואמר אע״ג רעכשיו עשיתי תשובה גמד תשובתי הוא כשיבא משה‬
‫ויתקן פגמי כראוי לפי׳ רמזו בכאן‪:‬‬
‫‪ D I D‬להודות לה׳ ולזמר לשמך עליון‪ :‬הנה ידוע דככ״ה כאלול נכדא‬
‫העולם ובד״ה נברא האדם וכו ביום חגיא וכידן ויצא ברימיס • לפי׳‬
‫נקבע יום ר״ה לרין כני אדם יתשוכרלם • והנה האדם מאחר שהיה ר״ה‬
‫שכו שכ כתשובה סמוך לאלול ממש יחיש אלול הוא עת רחמים ועת רצון‬
‫שמת גם בזה ואמר זה סייעתא לתשובתי ואמר טוב להורות לה׳ דהיינו‬
‫על תדש אלול הנק׳ טוב כמו שכתבנו רכל טוב גי׳ אליל ועוז־ טיוב‬
‫ל׳הודות ליה׳ ר״ת גי׳ באלול רהיי׳‪.‬כשביל אלול הסמוך לתשובתם גם זה‬
‫סייעתא וטוב להוסיף לך הנראה על זה• ולזמר לשמך • עליון• היא אמא‬
‫המתגלית כתדש אלול וימינה פשוטה לקבל שטם ־ עליון גי׳ רבוע ס״ג‬
‫שהוא באמאי עוד עליון גי׳ טעם והיא אמא ‪:‬‬
‫־!‬
‫ל ה ג י ד בבקר חס־ך ואמונתך בלילות ״ עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון‬
‫ככנור‪ :‬כזה כא לחתידות לפני ה׳ על מת שחטא• ואומר שהקב״ה‬
‫קודם התטא הזהירו אזהרות גיולית והודיעו על מה העולם עומד וכיצד‬
‫היא הנהגתי ״ והודיעו עיקר כריאת האדם שהיא עיקר שלימות עולמות‬
‫העליונים דכלא אדם לא שייך שיהיו שלמים עולמית העליונים• דז״א‬
‫קעת אצילותו אין ט רק ו״ק ועי׳י תפלות ותירה ומעשים טוכים שעושים‬
‫כני‬
‫*ח(‬
‫אות ט‬
‫‪•;.‬־" ^ ף י‬
‫אדוכד!‬
‫פני זשראל באו לו ג״ר‪ .‬והוי שלם כעשר ספירות‪ .‬וכן כמי מלטת נוק־יי‬
‫ח״א עיקרה כעת אצילותה נקודה א׳ שהיא ספי׳ א׳ וע״י כנייש־אלכאימי‬
‫לה ט׳ ספי׳ והוא כת עשר ספי׳ • והשלמה זו שמשלימים אותם כני ישראל‬
‫לזו״ן ממשיכים אותה להם מאו״א ומא״א • והזהיר הקב״ה אדם על זה‬
‫ואמר לו דע לך • שמרככה העליונה תלויה כך אם תשלימנה תשתלם ‪.‬‬
‫ואס חחסרנה תתחסד • והודיעו ג" כ שלא יעשה פירוד כין ז״א לעקביה‬
‫שאע״ג שז״א מדתו ביום ונוק׳ מרחה בלילה • צריך שיכלול מרח לילה ביום‬
‫ומדת יום כלילה כדי שלא יהיה פירוד ח״ו בין ז״א לנוק׳ הה״ש להגיד‬
‫ככקר חסדך דהיינו הגדתני והורעתני שהכקר שהוא יום חסיך הוא•‬
‫המשתמש כו דהיינו ז״א מדתו כיום‪ .‬ואמונחך שהיא השכינה מדתה‬
‫כלילה • וצייך לכלול זה עם זה • ולפי׳ אמר ואמונתך כוא״ו שצריך לתכד‬
‫מדת לילה ביום ומדת יום בלילה • ומה שאמר כלילות ולא אמר כלילה׳‬
‫משום רהנילה נחלק לשנים חצי הראשון נק׳ ליל • וחצי הב׳ נק׳ לילה־ ודומה‬
‫כשני לילות לפי׳ אמר כלילית דכשני חצאין צי־יך לחבר עמהס מרת היום‬
‫שהוא ז״א והזהדחני על זה • ועוד הזהרחני על זו״ן שהם חסרים וצכל‬
‫יום צייך להשלימם לעש•״ ספירות • וזהו עלי עשור דהיינו שיהיו זו״ן ככל‬
‫יום בני עשר ספירות וז״א נרמז במלת עשור שהיא עשר ו׳ דהיינו ז א‬
‫שהוא י״ק יחזור לעשר • והניק׳ נרמזה במלת עלי שהוא אותיות על י‬
‫דהיינו הניק׳ ששישה נקודה א׳ שהיא כמין י׳ צריך להשלימה לעשר‪ .‬וזהו‬
‫עשור דהיינו עשר • והגדת לי שההשלמה שכה כשלמי צריך להמשיכה להם‬
‫מאו״א ומא״א • וזה״ש יעלי נבל • נכל היא או״א • נו״ן היא אמא שיש בה‬
‫חמשים שערים • ל׳ ב היא אבא שכי ליי׳כ נתיכית חכמה ‪ .‬עלי הגיון‬
‫ככניר ‪ .‬כניד היא א״א רכניר אותיות כ׳יו נר דת״א יש בי שם הוי״ס‬
‫שהוא כ״ו • ונר גימ׳ זהו אייך ע״ה • רא״א היא הנר העיקרי דעולם‬
‫האצילות שהיא נר א׳ וכי תלויים כל הפיצופים כל אלה גלית והגדת לי׳‬
‫והידעתני והותרתני עליו‪ .‬ועוד כי שמתתני וכו׳‪:‬‬
‫בי שמחתני ה׳‪-‬כפעלך כמעשה ידיך א ר נ ן ‪ :‬הניינה שאומר להקב״ה‬
‫שדכר גדיל עשית לי כיצירתי שלא יצרחני כשאר כני אדם ר ק יציתני‬
‫מעשה ידיך וגם האשה יצ״ת אותה אתת מצלעיהי • וזהי כי שמחתני הי‬
‫בפעלך היא אני בעצמי שעשית לי ע״י פעלך ולא ע״י מעשה כשד‬
‫ודם • וגם אשתי עשית לה מעשה ידיך וזהו במעשה ידיך ארנן • וכשיצרתנז‬
‫הודעתני שעשית לי דוגמא דכבודך אני ואשתי שעשית לנו דומיא דזו״ן‬
‫ושמחחי כרכר הזה עד מאד כי אמרתי מהו ארם שתדעהו אנוש ותחשבהו‬
‫וחעשהו דוגמא דככודך • וככל הככור והגדולה שעשית לי לא נשמרת‪.‬‬
‫ועכרתי על מצותיך ועל אזהמתיך ולא נתתי לכי להתכונן באזחרותיך‬
‫שהזהרתני‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫איוכדז'‬
‫לב‬
‫‪ ,‬שהזהיקני כי מי יוכל להשיג מעשיך ומחשכיתיך וזהו‪:‬‬
‫‪ !""ID‬גדלו מעשיך ה׳ מאד עמקו מחשכוחיך איש בער לא ידע וכסיל‬
‫לא יכין את זאת‪ :‬והכוונה שכשעה שציוה הקכ״ה לאדם והזהירו‬
‫על עץ ה־עת • כזה כלל לו הקכ״ה נס אשחו שלא ישמע אליה • שהאשה‬
‫עצמה היא גופא עץ הרעת טוב ורע ‪ .‬וכשהזהירו הקב״ה על עץ הרעת‬
‫הזהירו על עץ הרעת יעל האשה ששניהם סם עץ הרעת וארם לא הבין‬
‫דגם האשה עץ הרעת והזהירו גם עליה ־ וזה״ש מה גדלו מעשיך ה׳‬
‫מאד עמקו מחשבותיך כשהזהתני על עץ הדעת היתה האשה ככלל רגם‬
‫היא גופא עץ הדעת • ואיש כעד לא ירע וכסיל לא יכין את זאת שהיא‬
‫האשה שגם היא נק׳ עץ הדעת והיתה ככלל האזהרה‪ :‬שלא ידעתי ולא‬
‫נתכוננתי כדבר זה • ובזה אני כסיל ובע~ שלא כחבוננתי והנני מתודה‬
‫לפניך • ושמחתי על התשובה שביאת קורם שבראת את העולם זאת היא‬
‫נחמתי וזה״ש אח״ו כפרוח רשעים ו כ ו ׳ ‪:‬‬
‫בפללח רשעים כמו עשכ ויציצו כל פועלי און להשמדס עדי עד‪.‬‬
‫ואתה מרום לעולם ה׳‪ :‬הטונה אע״ג רהרשעים מרכים ברשע•‬
‫ונכהכ עליהם שישמרו עדי ער אפ״ה אס חוזרים כתשובה אתה מקבל‬
‫אותם וזהו כפמח רשעים דהיינו שהצליחו ברשעים והתמידו בו וכתגת‬
‫עליהם להשמדם עדי ער אפ״ה אם חזרו בתשובה אתה מקבל אותם י‬
‫וזהו ואתה ממם לעולם ה׳ מרוב רוממותיך אחה מקבלם כחשובה • אתת‬
‫ממם לעולם ה׳ גי׳ התשובה לעולם • דהיינו התשובה הקדמת אותה‬
‫לעולם וזהו מממותיך שאלמלא‪ .‬בראת תשובה לא היו הרשעים תחרים‬
‫ממעשיהם שאומרים כיון שאין להם תקנה לעוה״ב יעשו כל חפצם בעוה״ז•‬
‫אכל מאתר שיודעים שע״י תשוכה יש להם חלק חיזרים ויראים ממך‬
‫ועושים חשובה כדי י שיהיו להם חלק לעוה״ב • וכמ״ש כי עמך הסליחה‬
‫למען תורא • דהיינו כיון שבראת החשובה יע״י אהה סולח לשבים • בזה‬
‫אתה חורא • שהרעים יראים ממך וחוזרים כתשיכה ועל זה אמר ואתה‬
‫ממם לעולם ה׳ • והטונה כשם שאתה מתיומם ע״י צדיקים גמורים כן‬
‫אתה מתממם ע״י כעלי חשוכה‪ .‬ואדרכא הוספת כח וגמלה לבעלי‬
‫השוכה שאמרת כמקום שבעלי השוכה עומדים אין צדיקים גמורים יבולי׳‬
‫לעמוד • ובכן גם אנכי שמתתי כתשוכתי שעשיתי‪:‬‬
‫כי הנה אויביך ה׳ כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי עין‪ .‬בא לומד‬
‫דמי הם הרשעים הנדתים מאת ה׳ ואין להס הקנה הס שלא חזמ‬
‫בתשובה ומתו כרשעם כמ״ש האנשים הפושעים כי אשר פשעו לא נאמי‬
‫אלא הפושעים שהיו פושעים כל ימיהם ולא חזרו בתשובה וזה״ש כי‬
‫הנה אויכיך ה׳‪ .‬ומי הם הנקראים אויכיך הם כי הנה אויביך גם בקוף־‬
‫ימיהם‬
‫י‬
‫אןה ‪.‬־‪P‬‬
‫ארוכה‬
‫‪,‬‬
‫ימיהם לפי׳ כפל לומר דמשעה שהרשיעו ונקראו אויבי ה נשארו‪,‬אויביו ^‬
‫יער יום מיתם ומתו כלי חשוכה אלה הם שיאברו ואין להם חלק לעיה׳יכ *‪.‬‬
‫ואמר עוד יתפרדו כל פועלי און • לומר דעשית להם מרה כנגד מרה‬
‫רכשם שהם נפרדו ממך כעיה״ז ולא רצי להתדבק כך גם אתה מרית‬
‫להם כפעולתם• שלא הניחם להח־כק כך בעיה״ כ ולא יהיה להם חלק‪,‬‬
‫כך‪ .‬וזהו יתפידו כל פועלי און דהיי׳ יתפ״דו ממך כעיה״כ ולא יהי׳ להם‬
‫חלק בך • אכל אני שעשיתי תשובת דוממת את ראשי ורציתני • וזה״ש‬
‫) ת ר ם כראם קרני כלוחי כשמן רענן • הכוונה ראדם ה״אשין תיקנו‬
‫פגמו אבית העולם זמייע״ה • ומי גרם לו שתיקני איתי מאתר‬
‫שעשה השוכה שאם לא עשה תשיבה לא היה נתקן• שי^צדיקי׳ מכיא אותם‬
‫הקב׳׳ ה גלגיל אחר גלגול עד אין מספ־ עד שיהיו מתוקני׳ כיאוי וה־שעי׳‬
‫מיד הם נכיתים כמ״ש הכית תכרת הנפש ההיא עונה כה• כלו׳ מאחך‬
‫שהנפש ההיא נשאר עונה כה עד יום מותה ולא שכה כתשובה לפיכך ׳‬
‫הכית תכית ואדם הדישין כיון שעשה ה שיבה ינ־צה לו ה׳ נשלם תיקונו‬
‫על ידי הכית העילם ומיע״ה‪ .‬ותנה מאחר שנק•‪ :‬רו אמת העולם עם אדם‬
‫הראשין במערת המכפלה זה סימן מובהק ונראה לעין כל דנתק־ל לפנז‬
‫המקום ונתקן כראוי • יזה״ש ותרם כראם קיני • אותיות תים גי׳ אכיהם‬
‫יצחק יעקב ע״הכלו׳ אלה אבית העולם הרימו קמי כמה שהשלימו הקוני״‬
‫ובמה נתפרסם ה־־כי הזה ונתגלה היא כמה שקשרת אותם עמי במערת‬
‫המכפלה • וחרם ט־אם גימ׳ היא מעית המכפלה ע״ה • ק׳רני ביליתי‬
‫ב׳שמן ר׳ענן ד״ת כק‪:‬י• כלי׳ מאח״ שנקביו עמי כמקום שנקכיתי אכי‬
‫כזה הכל מודים דנתקבלתי וכתקנתי כי־אוי• ועור בליתי בשמן רענן דהיי׳‬
‫•השלמתי לי השלמה גדילה ע״י רעיא מהימנא שמן יענן עם האיתיות‬
‫גי׳ משה רועה נאמן • יפי׳ פליתי לשון כלילה כשמן כמו‪ .‬שפירש רש״י ז״ל‪.‬‬
‫ודהיי׳ עשית לי כלילה בשמן טיבה ורעננה שהשלמת לי תקוני ע״י רועה‬
‫נאמן • ובזה ישנתי או ינוח לי‪:‬‬
‫ד‪:‬עיני בשורו בקמים עלי מרעים תשמענה איני‬
‫דהצדיקים שמשתדלים לעשות‪ ,‬מצית ומעשים טובים הם מיסיפי׳׳‬
‫הימת הראש לאדה״ר והוא מכקש עליהם רחמים ומכיך אותם ׳ יהרשעי?‬
‫עושה רשע ‪ .‬הם משפילים ראשו מפני עונו שקדם לעילם • זה״ש ותבע‬
‫עיני כשורי • כשורי אותיות כיושר• דהיי׳ הצדיקים שמעשיהם ביושי כאמת‬
‫וכתמים • אני שמת בהם ומברך אותם כעין טוכה כמ״ש טוב עין הוא‬
‫יברך לפי שעושים לי הרמת ראש ־ אבל כקמים עלי מרעים מזכירין על!‪:,‬‬
‫עיניתי וגורמים לי השפלת ראש‪ .‬אלה הרשעים אזני תשמענה מה שהם‬
‫־ עושים ומה גורמים לי • והרי עונותם שמורים להם ליום היין ׳ וכשיבי(;‬
‫עתם‬
‫י‬
‫אות ט‬
‫לג‬
‫אייכה‬
‫עתם חשמענה אזני גם ק מה שיהיה בפורעטתם ובאוחה שעה ידעו‬
‫מה בין עישי תשיבה לשאינם עישי תשיבה שאני אע״ג דחעאתי יפגמתי‬
‫הרי עשיתי השובה יתקנתי מה שקלקלתי• יהם שמקי בישעם תילעחם‬
‫לא תמות ואשם לא הכבה והיו דיאון לכל בשי ‪ .‬והנה ב׳קמים עילי‬
‫מירעים תישמענה ד״ת בעתם כלו׳ אלה המיעים הקמים עלי להזכיר"‬
‫עוני• כעתס שהוא יום דין פורעטתם כשימיתי‪ .‬תשמענה אזני פורענתם‪.‬‬
‫ובאותו זמן יודו על האמת • ויכירו וידעו מה כין עושה תשובה לשאינו‬
‫עושה תשיבה מ׳רעים תישמענה א׳זני ר״ת אמת • דחיי׳ ביום דינם יודו‬
‫על האמת ‪.‬‬
‫צדיק כחמר יפרח כארז כלכנין ישגה‪ :‬כאן חזי לרבי על בעלי חשוכה‬
‫דנתקנים תיקון גדול ע" י תשוכחם ועי׳י הגלגול • יפי׳ח כאריז‬
‫בלבט׳ן ישג׳ה ה״ת עם כללות ר׳ אותיות גי׳ בגלגול • דע״י גלגול מפריח‬
‫וצומח גזעו ומחליף כארז ונתקן מה שחסר לו • והנה גלגול גי׳ חסר‪.‬‬
‫דחסד גדול עושה הקכ״ה עם האדם שמחזירו בגלגול כרי לחקן מה שחסר‬
‫לו• וע״י שעושה תשובה האדם היא הגורמה לו להשלים חיקוני בגלגול •‬
‫ואפשר דזה נרמז כמשמעות תשוכה‪ .‬דע׳יי חשוכה באה אליו השבה שישיב‬
‫לעולם אחרי מותו לתקן מה שתסר לו • והנה כתוכ ועמך כולם צדיקים‬
‫‪$‬עילם יירשו ארץ • דמה שאמר כולם צ־יקים קשה ההכנה וכי העם כולם‬
‫צדיקים והרי עינינו המאות דאין העם כולם צדיקים • ואפשר דכמלת‬
‫צייקים כלל כעלי תשובה דצדיקים כמי׳ צר״י ירד קו״ף דל״ת יו׳יד מ׳״ם‬
‫גי' זו כעלי התשובה ע״ה דקיא לצדיקים גמורים ולכעלי תשוכה כילם‬
‫צדיקים • רקריאת שם צדיק דכר גדול • וע״ז נקיא יוסף הצ־יק • והקכ״ה•‬
‫ח שהיה שלם לפניו כדור המבול קיא אותו צדיק • וכהוכ זה כא להשמיענו‬
‫דגם כעלי השוכה נקראים צדיקים ונכללים עם צדיקים כשמם להורות‬
‫דכמו שאלו לא חטאו גם אלו לא הטאו לזה אמד ועמך כלם צדיקים‬
‫דהיי׳ כין כעלי תשוכה כין צדיקים גמורים כול^ נכללים ביחד ונקראים‬
‫צדיקים שהרי מספרם שוה כמו שכתבנו • וכזה אתי שפיר מלת כלס רקאי‬
‫דווקא על כעלי תשוכה לכוללם עם הצדיקים כשם זה של צדיקים י וכילם‬
‫הצדיקים וכעלי תשיכה לעולם יירשו ארץ שהיא ארץ העליונה ארץ החיים‬
‫דכתוכ אחר אמר צדיקים יירשו ארץ דלא תימא דווקא צדיקים גמורים •‬
‫לזה אמר דגם כעלי חשוכה נק׳ צדיקים ואין חילוק כין אלו לאלו • ומי‬
‫שחסר לו שום חיקין ״ אני שוממ ועושה אוחו כנטיעה פעם אחר פעם‬
‫עד שיהיה מתוקן ושלם כראוי • וזה׳יש נצר מטעי • דהיי׳ אני נוצר הנטיעה‬
‫וטטעה פעם אחר פעם • עד שתהיה שלימה כהתפארות גדולה כראוי‬
‫מהו מעשי ירי להתפאר • וזת״ש כאץ צריק כתמי יפרת דהיי׳ דכשיהיה‬
‫)‪J 0‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ד‬
‫ס‬
‫<טעף*‬
‫אות‬
‫ט‬
‫אדוכןיו‬
‫האדם רודן אחד מצות ומעשים טובים וכל מעשיו לשם שמיס‪.‬י‪ ,‬יפיס‬
‫ורבה ומפריח כחמר • אז הקב״ה עישה לו‪.‬כארז בלכנין ישגה שמקייעז‪,‬‬
‫ער שישלים תיקינו • ואם לא השלים מחליף גזעו ומביאו פעם אחר פעם‬
‫ער שיתוקן כראוי כמו הארז שמחליף גזעו ‪:‬‬
‫ש ת ו ל י ם ככית ה׳ כתצמת אלהיכו יפריחו‪ .‬עוד ינוכון כשיכה דשנים‬
‫ורעננים יהיו‪ :‬כאן כא להורות דאין שום ארם יכול לזכות‬
‫ככל מעלית הראויות לו כפעם א׳ רק מדרגה אחר מדרגה‪ .‬כמו שמצינו‬
‫כאכרהם אע״ה שנאמר כו ואכרהם זקן כא כימים וה׳ כיך את אכרהם‬
‫בכל‪ .‬ער היף ימיו אז נאמר וה׳ ברך את אברהם בכל‪ .‬דהיי׳ שזכה לכל‬
‫מעליתיו• דבחחלה כתיב ביה ייסע אבדם הלוך ונסוע הנגבה• הנגבה‬
‫היא סערא דקדישה היה אביהם הולך ייידף אחריה מדריגה אתר‪-‬מדרגה‬
‫וכתיב נמי וילך למסעיו מנגב וער כית אל • שהיה משיג מדריגה אחד‬
‫מדריגה ולבסוף אז נאמר בו והי ביך את אברהם ככל‪ .‬שזכה לכל‬
‫מעלותיו כראוי • יה״ה לכל אדם דע״ י מעשיו זוכה ועולה מדריגה אחר‬
‫מדריגה עד רום המעלית ריש שאין כידו זכות כ״כ ולוקח נר״ן שלו מעולם‬
‫העשיה לכד• ויש שזוכ׳ ולוקחה מעול׳ היצי׳ ויש שזוכ' ולוקחה מעולם הבדייי‬
‫ויש שזיכ׳ וליקח נפש ככלליח נדנחי׳י שלה מעול׳ העשי׳ וזול ולוקח רוח ככללו‬
‫נרנח״י שלו מעולם היצי׳ וזיכה יליקח נשמה בכלליה ני־נח״י שלה מעולם הברי׳‬
‫וכן מעילם האצילות כמ״ש דכינו זלהי׳ה • והכל עולה לו האדם עי׳י מעשיו‬
‫וזכותי מדריגה אחר מדריגה וכן נמי כשכא לתקן הפרצופים העליונים‬
‫שפגם בהם צריך לתקן מדריגה אחר מדריגה • וזה שאמר על כעלי‬
‫תשוכה שתולים בכית ה׳ כית היא המלכות ה׳ הוא ז״א דכחחילה מחקנים‬
‫זו״ן• ואח׳׳ כ מתקנים או״א וזהו כחצרוח אלהיט יפריחו • אלהיט היא אמא‬
‫ומלת כחצ־ות כלל אכא עם אמא דחרוייהו כחרא י נפקן כחדא שריק‪,‬‬
‫עור ב׳חציות א׳להינו ד״ח אכ • אח״כ עור ינוכון כשיכה דא אי׳א דהוא‬
‫כעל שיכה דיקנא עלאה ק־ישא• וכשיגיעו לתיקון זה אז דשנים ורעננים יהיו•‬
‫שיזכו לנסיי כתלי רכש וחמאה ‪ .‬רענן גי׳ ש״ע שיזכי לאומת ש״ע נהודין‪:‬‬
‫ל•*‪ TJn‬כי ישי ה׳ צויי ולא עולתה כו‪ :‬כא להומה דהקכ״ה ישר‬
‫ושלם‪ .‬ואין אדם יכול להחרךב וליהנית מממתיו העליונות‬
‫רק מי שלא פגם כה ם או הסיר פגמו מהם כי כל איש אשר כו מום לא‬
‫יק״ב דהיכי רמי הוא נשאר פגמו כמקים קדוש והוא רוצה ליגש ולהכות‬
‫ממט זה לא שייך • וזה״ש להגיד בלו׳ דעו לכם בני האדם כי הקב״ה שלם‬
‫ומדותיו שלמית ומי שגרם ועשה כהם מום לא יעלה על דעתו שיתקרב‬
‫אל ה׳ זולתי אם הסיר המום משם • וזהו כי ישר ה׳ צירי ולא עולתה בו‬
‫רהיי' שהוא שלם ואין כו שום עולה וע״י מעשיכם אתם עישים כו ק״ו‬
‫עולה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אות‪;•,‬‬
‫;<‪8‬עמ‬
‫אדונה•‬
‫ל ד‬
‫עילה ואם אירע לכם כך חזקו ואמצו והסירו העילה כדי שתוכלי להתקרב‬
‫ אל הקדש י וליהנות ממנו השם ועזרנו על דבי כבוד שמו • אכי״ר ‪. :‬‬‫*‬
‫‪J‬‬
‫יהין לך לכיךואין לזרים אתך‪ :‬ל׳כדךי׳אץ ליזרים התך ד״תאלול• הכוונת‬
‫דהארס הסר מן הדרך על התור׳ והתכלו׳ והמצוי והצרקי׳ שעושה כעוד‬
‫שהוא רשע הכל ליקתה אותם הסע״א • ואם יתזור כתשו' כראוי הכל כאשר‬
‫לכל ישוכ לו ולא ירח ממנו נ־ח • והנה חיש זה של אלול מאחר שהוא‬
‫מסוגל לחשובה שהוא עת רתמים ועת רצון ועת תשובה • העושה כו תשוכם‬
‫כראוי מובעת לי שכל ניצונית'הקדושה שלו שלקתי הקליפות הכל חוזר לו‬
‫כמישלם • ואדרכא אם יש כו כח וזנית גדולה מוציא מיד הסט״א גם‬
‫הניציציח שאינם שלו‪ .‬יזה נרמז כחידה כפי כי חצא למלחמה על אויכיך‬
‫חנו ה' אלהיך כירך ושכיח שכיו • הנה כי חצא למלחמה על אויכיך ונתנו‬
‫ס״ת גי׳ אליל ה׳ • ואות ה׳ זאת היא ה׳ ראשונה דשם הוי״ה המשמשת‬
‫כחרש אלול כמו שכחכנו למעלה • וכא המקרא להשמיענו דמלחמת יצה״ר‬
‫כחרש אלול היא מעילה מכל שאר חדשי השנה שהוא עח מוכשי־ ומסוגל‬
‫לתשוכה • וע״ז אמר כי תצא למלחמה על אויביך ושם רמז אלול וה״א‬
‫עלאה המשמשת כו דימינה פשיעה כתדש הזה לקבל השכים ־ כשת לחם‬
‫עם הסע״א כזה התדש • אתה מיכעח שיתנו ה׳ י‪1‬היך בידך‪ .‬ושכית שכיי•‬
‫ושבית תחזיר השבי ששבה ממך • ועוד שביו דהיי׳ אף מה ששכ׳ כבי‬
‫‪.‬מזולתך ונק׳ שלי• אתה עכשיו ככת תשובתך תוציאו מידו• וזנו כיונת‬
‫תיב נמי אל יהיו לך לכרך שנימז כו אלול • כלו׳ שבחדש אלול כשתעשה‬
‫כי תשיבה • כל הניציצית שלך ששלטה עליהם הסע״א עכשיו יהיו לך‬
‫לכרך• ואין לזרים אתך• לא נשאר להם בהם שים חלקכלל‪:‬‬
‫וגל^״ד‬
‫‪7‬־־י‪0‬טיך לכגי־ןן מזמיד יישב בסו—״ר עליון ‪:‬‬
‫לרמוז‬
‫כאן על העושה תשובת‬
‫*ושב בסתר עליון כצל שרי יתלונן ‪ :‬כא‬
‫כתדש אלול רהיא מעולה כיותר ומתקבלת במהרה כלי שוש עיכוב‬
‫משום דאמא ימינה פשוטה לקבל שבים כחדש הזה‪ .‬ועוד החדש הזה הוא‬
‫כנגד היסיד יהיסיד נק שדי ואמרו רז״ל למה כק׳ שמו שדי משום שאמר‬
‫לעולמו די‪ .‬ואפשר לימוז כמה שאמרו שאמר לעולמו די שם נרמזה‬
‫התשובה ראותיות‪ ,‬די הם יד והיא היד הפשומח‪.‬לקכל‪.‬השטם‪ .‬דראה הקכ״ת‬
‫דאין‬
‫‪,‬‬
‫אות •‬
‫אחכה‬
‫•דאין העולם מתקיים בלי ח״ןיי‪ -‬י איחה קידם שכיא העולם וב‪1‬ם‬
‫יש קיום לעילם‪ .‬ווה״ש שזמי ‪.::‬י־ י• ר י שהיא היד הפשיטה לקבל שפים‬
‫והנה שדי המילוי שלו גי׳ ת ־ ‪ :‬י • י ה־י •צם שיש כו מהלך ת״ק וכן מלין‬
‫התשובה• המילוי שלה כזה היית ה ״י שי״ן כ י ״ ת ו י ר ו ה״ה׳ המי׳ע״הגי׳‬
‫תייק ־כמו שדי להייית דשם ש •‪:‬נמ׳י הי שאמר לעולמו די • הוא על‬
‫התשיבה שהיא קיום העילם ־ י ׳ה ש ב ־ ן י י ש ב ־ ל ס ת י עליין • היא על תדש‬
‫אלול שמתגלית בו אמא י י מ י ג ה כ ש י ע ה ל ק ב ל ש ב י ם עליון גי׳ טעם שהיא‬
‫אמא ועוד עליין גי' רביע ס ״ ג ש ה י א ב ת מ ה • ושמלת• עליון נימז ג׳״כ‬
‫אלול דעליין ע״ה גי׳ על אלול • כצל םי־ יתלייין • ש״י הוא יסור וח־ש !‪6‬‬
‫של אליל היא ביסיר• ומשי״ה סיוע ג מ ל מכל צ־־ יש לתשובה בחדש הזה •‬
‫וצל שרי ר״ל המילוי שלי שהיא כ מ י צלי • והימי' של שרי היא ת ק יכן נמ*‬
‫המי׳ של חשיבה הוא ת״ק י ה י א ה ע י ל ה ש ה י א ת״ק שנה להורות• דקיום‬
‫העולם היא התשיבה יבתדש ה ז ה מ ע י ל ת י מ ק י ב ל ת ומריצה ייתר מכל חדשי‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫י־‬
‫‪/‬׳‬
‫ישנה ‪:‬‬
‫יגל^׳ד‬
‫‪ Pljrnt‬אע״ג דליכא רק עשרה י מ י ם מר״ה לייה״כ מ״מ י״א ספירות‬
‫ננסי־ית • ומשו״ה יש כזכיני י׳״ א תיכית כנגד י ׳'א ספירוק‬
‫הככסמת שהם כחכ״ר חג״ת נהי״ם וכל הנסי*יה האלו שהם י״א הס מתישי*‬
‫ומכניעים כח י״א קליפות ‪:‬‬
‫יועב כסתד עליון כצל ש־י יתלונן‪ :‬סתר עליון אוחיות על נסימת‪.‬‬
‫לרמוז דעל הנסירית הוא מ־כר • עוד יושב בסתר גימ' גס‬
‫ככל יום ראש השנה ע״ה • לרמוז דככל ראש השנה נעשים הנסירית • והכה‬
‫יום הראשין מסר כתר הטק׳ והוא נקי עומק ראשית וזה ני׳מז בתיבות‬
‫ישכ כסתר עליין שהם נימי זה עימק ראשית ע״ה ויום כי של ר״ה ננסרת‬
‫החכמה של נוק׳ ונקי עומק ראשיה ‪ .‬ומאח״ ששניהם הכתר והתכמח נקי‬
‫ראשית לפי׳ עושים כ׳ ימים טוטם של ד״ה ‪ .‬ונרמזה נס ת החכמה‪.‬‬
‫בתיבות עליון כצל שדי יתלונן י שהם גי׳ וזה עומק ראשית עם כללית‬
‫ג׳ התיכות • ואע״ג דכבר מנינו מלת עליון כתשבק הכתר מ״מ מאחיי•‬
‫דמשמעית עליון כמשמעות ראשית • ושניהם כחד וחכמה גק׳ ראשית משו״ת‬
‫מכיט אותה לכאן ולכאן‪:‬‬
‫>ין‪1‬מר לה׳ מחסי ומצודתי אלקי אכטח כו‪ :‬הכוונה דעי׳ י נסיי־ת‬
‫הכתר והחכמה הנק׳ ראש כזה יש הרמה לראש הקדישה;‬
‫וגם אנחנו כני ישראל ששישנו מן הקרושה • כיון שנקמממה הקדושה‬
‫היא תהיה לנו למגן שלא ישלוט כנו הקליפות ילא יקטרגי עלינו י מחק*‬
‫מצידתי גי׳ אלו הקליפית דהייט נסידת ׳הכתר והחכמה הם מחסי ומצודתי‬
‫מן‬
‫לרמיז כל הגמירות שמראש העגה ער יוס דכפירים כטזמיר זד‪:,‬‬
‫יי‬
‫י‬
‫‪#‬ןף'־‬
‫ארופור‬
‫אי* •‬
‫לה‬
‫‪ p‬הקליפות שלא יגשו אל• לא בשליטה <לא בקטרוג‪ .‬ומצודתי א&ן‬
‫*כטס כו מ' כתי ואבא דהייט הכתר ואבא המסדים הם מחסי ומצודתי‬
‫להגיןעלימן הקליפית‪:‬‬
‫‪ fj‬הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות‪ :‬כי היא יצילך מפח יקיש‪ .‬זח רומו‬
‫על נהיית הביכה • יצילך מפח יקיש גי׳ זו הבעה אחרית דבינת כקן‬
‫עומק אחיית • וע״י נהירת בינה רטק׳ אנחנו ניצילים מפח יקיש שטומנת‬
‫כו הסעי׳א • מיבר הוות זה רומז לנסירת הדעת הנקי עומק טוב ועומק‬
‫דע • מדבר הוות גי׳ המה עומק טוב עם רע מסירת רעת דטק׳ מצל‪£‬‬
‫אותנו מדבר הוות ‪:‬‬
‫‪ 3‬א ב ר ת ו יהך לך יחחח בכפיי תחסה צנה יסיחרה‪ :‬באברתו יסך לך‬
‫זה רומז על עומק דרום ועומק צפץ ‪ .‬שחם החסר והגבירה‬
‫באבדתו יסך • גי׳ עומק דרום וצפק עם כללית ג׳ החיכיח • עור באבדתו‬
‫׳יהן לך גי׳ החסדים וגבורות • דע״י נסירת החסר והגבירה של הטקסי״‬
‫&הס הירים •והם דומיא דכנפים יהיו מגינים עלינו ובזה לא יהיה לכו‬
‫עחד מן הקליפות • וחחת כנפיו תחסה • זה רומז על ע\מק מזרח שהוא‬
‫ת״ת • תחסה גי׳ עומק מזרח עם כ׳ כו ‪ .‬יהנה הת״ת הוא תחק החסד‬
‫•והגבורה הנק׳ כנפים והוא כלול משניהם וזה הוא שאמר ותחת כנפיו‬
‫הוא הת״ת שהוא תחת הכנפים שהם החסד והגכורה • וכיק שכלול משניה‬
‫ש בו שתי הגהות • וזהו צנה וסותיה ‪ .‬ואמר אמתו משום שהת״ת נקיא‬
‫אמת כמ״ש תתן אמת ליעקב שהוא התי׳ח ‪:‬‬
‫ל י * ^ תירא מפחד לילה מחץ <עוף יימם‪ :‬זה ר ו מ ז על עימק רום‬
‫ועומק תחת שהם הנצח וההוד • והנה הכתוב הזה עם <ל‬
‫‪#‬יתייחיו והכו' • גי' עומק ריס •ותחת • והנה ג״כ ההוד דמצד הגבורה‬
‫‪0‬היא חשך נקי לילה • והנצח שמצד הנצח הנק׳ יום נק׳ יימס • וזה׳״ש‬
‫ץ־ע״י נהירת מסיד דפוק' לא •תירא מפחד ליצה • וע״י גסירת הנצח דטק‬
‫לא תירא מחץ יעוף •יומם‪:‬‬
‫•©!בר כאפל יהלוך מקטב ישור‪.‬צהרים‪ :‬זה רומז על עומק מערב‬
‫•והם היסוד והמלכות ששניהם נקי עומק מערב* וכל ׳הכתיב‬
‫׳הזה גי׳ הן חנה יסוד ומלכות • והוא עימק מערב • והנה אפל ה‪*3‬א‬
‫איחיית אל״ף‪-‬ייכן מני מלת קטב גי׳ אל׳ין* על שם שהיסוד נק׳ ארון‬
‫יונק׳ אדין ינק אלקי המתחילים כאל״ף ‪ .‬יפן נמי נקי אדנ״י ינק׳ ׳אלקים‬
‫המתחילים באיל״ף‪ .‬על •ק מצילים מאפל ומקטב שהם גי׳ <‪:^f‬‬
‫‪ yjjj‬׳מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש־הפה עכשיו נשלמו לל‪:‬‬
‫^א ׳ספירות הננסיית • ועיי כסירתם מתישים ׳ומחלישים פח ייייא‬
‫אליפות•״ והנח ‪#‬לה •ה^א קליפות פשמקגפרים !מוצאים פח <ל •תפירה‬
‫מהם‬
‫)‪(fj‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫;‪.,‬׳‬
‫שערי‬
‫אות‬
‫ארוכה‬
‫מהם נעשיח אלף • וחוזרים חי׳יא קליפות לי׳י׳א אלף • והוא חשכין אלף‬
‫ורבבה שאמר כאן שהרכבה יש בה עשרה אלפים ועם האלף הם י״א אלפים‬
‫והם י״א קליפות • והשתא ע״י הנהירה נפל ונסתי כל החשבון הזה וזהו‬
‫יפול מצרך אלף• שהוא צר שמאל דיו שיפיל אלף • וצד ימין שהוא צל‬
‫הקדושה וכחי ע־־־ף יפול עשרה אלפי׳ וזהו ורכבה מימינך • וכי תימא‬
‫הריבוי הזה שלהם נדחו ממך • אבל איזה יחידים שבהם יגשו אליך לזס‬
‫אמר אליך לא יגש • לשין יחיד דאפי׳ יחיד בהם לא יגש אליך רמאחד‬
‫רתקנת עצמך יפה באלול ובעשרת ימי השיבה כל החיצונים והמקערגים‬
‫נדחו מעליך ‪:‬‬
‫ךק בעיניך תביט ישלימת רשעים חרתה‪ :‬הכוונה כא לימי שהדברים‬
‫האלה שאמיתי לך שעי׳י קשוכהך תפיל החיציניש והי קטרגים בל‬
‫יפיל לך ספק בזה • כיין שהין הדבר הזה נראה לעין • דע לך שהדבר‬
‫הזה תלוי בעיני השכל דכשיהיה הארס ירא שמים ידאה הפנימית • הכל‬
‫גלוי וצפוי לפניו בעיני השכל שלו ואין לו כפק ושימש כשים רבי וזה״ש‬
‫רק בעיניך הביט • הם עיני השכל • בעיניך תביט גימ' אלה המה עיני‬
‫השכל ע״ה • וכן ג״כ ושלימת רשעים תראה כ״איית השכל‪:‬‬
‫כ י אתה ה׳ מחסי עליין שמת מעיניך‪ :‬עכשיו בא לדבר על הימים׳‬
‫שממחית יום הכפירים ער שמיני עצית • לפי שעשרה ימים שמר״ה‬
‫עד יום הכפויים היו ימי הדין מכני שהמלכות היתה מקבלת בהם כ״א‬
‫הדינין והגבירות • וממשית יום הכפירים וע‪ -‬שמ״ע והיא מקכלת החסדי‬
‫דאמא ודז״א פנימיים ומקיפים ע״י מצת סיכה ילילכ • ולכן הירא את ה‬
‫ישתדל לעשית סיכה ולולב כראוי מיו־ריס לקיים זה אלי ואניהי ויתפלל‬
‫כראוי וישים בטחונו כה׳ שע׳יי שיהיה זריז לקיים מציתיו כאהבה ושמחתי‬
‫כזה יהיה לי ה׳ למגן• וידחה מעליי כל החיצונים ולא יגשי אליי• והננן‬
‫מחסי עם ר׳ אוחי! ח הוי חסרים לרמוז לחס־יס שמקבלת המי למחרת יום‬
‫הכפירים • ועליון גי׳ סוכה ילולכ ע״ה‪ .‬ועוד מחסי רומז על אלול ועל‬
‫הלילה ועל ההיס י דג׳ אלו כל א׳ מהם גי' חיים ל־אליל ע*ה גימ׳ חיים‬
‫ולולב גי׳ חיים והדס גי׳ חיים ע״ה ועיקי התהייה הם איחיו׳ חס כמ״ש אחסה‬
‫בסחר מפיך סלה וכן כמי לחסית תחת כנפיי הרי ד ע י ק ר החסייה הוא‬
‫חס שהוא גי׳ חיים • וכשישתדל הארס לעשיח חשיכה כאליל כראוי שהוא‬
‫גימ׳ חיום ‪:‬׳ ועיר יוסיף חשיבה על תשיכהו ביים הכפירים שרמוז ג״כ בו‬
‫חיים עז׳?ה דהיינו כיום הכפירים ע״ה גי׳ זה ספי חיים • ומשחדל לעשית‬
‫סיכה׳ כראוי שרמוז ג״כ־כה חיים עזיה דהיינו דאותיוח הקידמות לאיתיו׳‬
‫סיכה דהיינו ‪ V‬ה׳ י׳ ד׳ גי׳ חיים • וקונה לילכ כראוי שהוא גי' חיים ייסדת‬
‫שהוא'גותיים •י כל אלה החיים יגינועליו ולא ישלו שום פחי מן התיצונים‪.‬‬
‫וזס״ש‬
‫־‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אות י י‬
‫^ערי‬
‫ארו?ה‬
‫לו‬
‫׳וזה״ש כי אחה ה׳ מחסי• מחסי שירש שלה הוא חש שהיא גי׳ חיים • וכך‬
‫^אומד דהעי׳ה לאדם המתקן עצמי כימים האלה • דע לך דכשאחה מתקן‬
‫עצמך כימים האלה ותאמר לה׳ אתה היא מתסי שהיי קיימתי יתקנתי‬
‫כל הנרמז כחס שהיא גי׳ חיים • יכל התיקינים והמעשים האלה שעשיתי‬
‫באלול וכעשית ימי תשובה וכסוכה ולולכ • ומיניו הכל תליי כעולם העליון‬
‫ששם שמת מעיניך יהכל עשיתי כרי ליתר עילמית עליונים ולתקנם • כזה‬
‫אחה מוכטח שלא תירא ולא תחת הה״ש ־‬
‫‪.‬לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקיכ כאהלך‪ :‬הנה סיכה גימ׳ היי״ה‬
‫ארני ועיקי־ הסיכה היא מאמא שהיא מסככת על זו׳ ן שהם כניה‬
‫וכעת שמתיחריש זי״ן או הי פירוד לרשעים שהם ס״מ ילי׳• יזה״ש לא‬
‫תאינה אליך רעה שהיא לי׳ ונגע ליז יקרב כאהלך היא ס״מ‪:‬‬
‫‪ 3‬י מלאכיו יציה לך צשמ־ך ככל דרכיך‪ :‬כאן בא לרמיז על נעילת הלילב‬
‫שצייך לכיין כי כר׳ מחית ומעלה ימעה שם יהו׳ ככל צי כי מלאכיו‬
‫יה ס״ת יה״ו שצייך לכוין שם יה״ו ככל צר־ ילשמית אלה של י ה״י קיא‬
‫מלאכים• והכוונה רכשאים מקיים מצית לולכ כראוי ומכיין ככל צר כאמור‬
‫מבח זה כאים להדם מלאכים לשומרו דכמו שהיא תיקן תפלתו בר׳ רוחות‬
‫ומעלה ימטה • גם היא יבאו לי מלאכים שיהיו שימרים איתי כר׳ מחית‬
‫מעלה ומטה • וזה״ש לשמרך ככל דרכיך ‪ .‬עיר לשמי־ך ככל • גי׳ זה היא‬
‫האתרוג עם כללית ג׳ תיכית רעל ירי מצית אתרוג כאח לארם שמירה‬
‫מעולה מן החיצוני ס דאלדיג ע״ה גי׳ ס״מ ליי• עוד אתרג חש־ איתיית‬
‫אגרת ואותיות תגיא • דע״י קיים מצית האתיוג• נשמר האים מן המזיקין‬
‫ומכל מיני תגי* שלהם• וזהו לשמרך כבל דרכיך‪:‬‬
‫כפים ישאונך פן תגיף כאבן רגלך‪ :‬זה רומז על הלילכ הנקרא‬
‫כפית תמרים דע״י קיום מצית לילכ הנהו כפית המלאכים‬
‫האמורים ישאו אותו על כפים כרי שלא יבשל ויגיף כאכן מכשיל יבאכן‬
‫נגף • האויבים עליו להכשילו ולנגפו‪:‬‬
‫^ ל " * שחל ופתן תדריך חדמוק כפיר ותנין‪ :‬שתל ופתן רומז לערכה‬
‫שהיא דומה לשפתיה ־ שחל פתן גי׳ אלו שפתים ע״ה • ושחל כמי‬
‫אותיוח לחש • והוא הנחש שכתיב י בי אס ישיך הנחש כלא לחש •‬
‫והנה גס ערכה כמיליי עי״ן רי״ש כיי׳ת ה״י‪ .‬המיליי גימ׳ שפתי• רעי׳י‬
‫מצות הערכה מתבטלים שפתי'החיצונים'המקטרגים ונשיכיחיהם תרמיס‬
‫כפיר ותנין • זה רימז על ההדס • שהיא נקי ענף עץ עכית • ענף עץ‬
‫עכות עם כללוה ג׳ התיכות גימ׳ כפיר ותנין עם האותיות• והנה ותנין גי׳‬
‫סמיות • דהיינו הכפיר והגביר שכקליפית יהיה לו סמיית עינים שלא יוכל‬
‫‪:‬־ להסתכל בך להרע לך ע״י מצות‪.‬ההדס הדומה לעינים שקיימת;‬
‫כי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫אדוט׳ז‬
‫»‪3‬י‬
‫בי‬
‫חשק ‪-‬ואפלטהו אשגעהי־כי«יע &»‪1‬‬
‫יקיאמ ואמצתי‬
‫עמי אעצץ‬
‫כציה אחלצהו ואכבדהו אורך •ימים אשביעהו ואראהו בישועתי‪ :‬הפיו*‪$‬‬
‫׳אומי־ דהע״ה לשב בחשיכה כראוי ומקיים המצית לשם שמים־ אומר לו ד־הג‬
‫י‬
‫‪$‬ך שע״י מעשיך הטיכים אחה זוכה עד שיאמר הקב״ה עלץ•‬
‫בי בי חשק ואפלטהו וכוי יהכיוכה דהצדיקים השלמים כתכלית כל מעשיהצ{‬
‫*הטוכים שעושים אץ כוונחם ליטול שכר עליהם כלל בשום איפן רק פל‬
‫כוונתם לעילוי השכינה וליחרה עם הקכ״ה זהו עיקר מגמהם שאינם‬
‫לעישים לככוד עצמם רק לשם יחוד קכ׳״ס ושכינתיה • וזהו שאומר הקב״ה ‪.‬‬
‫ע ל הצדיק העושה כך כי כי חשק דהייט זה הצדיק כל מעשהו כי חשק‬
‫*־לא כעצמו דהיי׳ לככודי הוא דויש המצות ולא לככוד עצמו • וכיון שהן‬
‫הוא גם אני אפלטהו‪ .‬ועוד אשגכהו כי ירע שמי שהיא השכינה שידע‬
‫&עיה וכל כוונתו כ״א לעשית לה עילוי • ומאחר שעיקר כוונתו לעילוי \‬
‫י־&כינה גם אנכי אהגכהו • והנה כי כי גי' מ״כ יאפשר לרמוז דהנה ששת‬
‫*ה״ו שמתפללים ככל יום כלולכ שהם ד׳ רוחות ומעלה ומטה וכל שני‬
‫*ה״ו <י׳ מ״כ נמצאו שלשה מ״כ • והם הגי מ״כ המעלים הניצוצות של ג"‬
‫*נגרמות בי׳״ע והכר ‪ f‬של בני אדם • וזהו כי בי חשק עיי חמ״כ חשק‬
‫?!העילות הניצוצות של הקדושה כדי שיהיה שמי שלם גם אנכי אשגבהו‬
‫׳וצשיקיאני על ציתו אענהו משום דעיקר ק־־יאתו על צרתו לא עיקד‬
‫כוונתו על צרתו רק על ציח שכינתי וזהו עמו אנכי בצרה • דהייהשכינה‬
‫הנק׳ אנכי היא עמו בציה וכל עיקר קריאתו עליה הוא קורא לפי׳ גם‬
‫אנכי אחלצהו ואכבדהו • ואכבדהו גי׳ במ״ב רהיי׳ גם אני ׳אעשה עילוי •י‬
‫לנר״ן שלו ע״י מ״ב‪ .‬אורך ימים אשביעהו ׳ רהיי׳ כיון שהשתדל כימים‬
‫האלה וקיים כל דבר שנרמז כו חיים כמו שכתכט • גם אנכי אורך ימי‪6‬‬
‫אשביעהו ואראהו בישועתי אזכהו שיאירו עליו‪-‬ש״ע נהורין הרמוזים בש״ע‬‫של ישועה;‬
‫‪,‬‬
‫*ייןורת כף‬
‫עו ה׳ אלקיך מתהלך כקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך ילא יל‪#‬א‬
‫פ נ‬
‫•צך ערות דבר ושב מאחריך • להצילן ולתת אייכד ל ? י״ת ‪.jrtfr‬‬
‫לרמוז להקדש הזיה של אלול היא מסיגל לתשובה ולהכנעת •ססכרא׳‪-‬מ&ו§•‬
‫שהוא עת ויצק ועת מומים והקב״ח מצוי בו וקרמ לכל קייאיו וימיע‬
‫פשועת‬
‫<&עדי‪:‬‬
‫אות כ‬
‫ארוכה‬
‫‪,,‬‬
‫לז‬
‫פשיטה לקבל שבים • וע״ז נדמו כאן אלול • כלו׳ דע לך כי כחדש היה‬
‫הי אלקיך מתהלך בקרב מחניך כלומד מצוי וקרוב אליך • כמ״ש דרשי ה׳ יי‬
‫המצאי קראיהי נהייתי קמב• ובזה החדש ה׳ מצילך וטחן אויביך המקטלג‬
‫עליך לפניך• אך העיקר היא יהיה מחניך קדיש הם רמ״ח איבריך ושס״ה‬
‫גידיך יהיי שלימים כלי פגם ‪ .‬ולא ידאה כך עדית דבר מלת יראה היא‬
‫רומזת להימים האלה שהוא עושה כהם התיקון‪ .‬והם א׳לול • ר׳אש השנה•‬
‫י׳ום הכפורים • ה׳ושעכה דכא • ר״ת יראה • לפיכך מזהיר השמר לך פן‬
‫כימים האלה הנוראים שאתה בא לתקן שמא תקלקל בשום דבר ח״ו• לכן‬
‫מד שלא יראה כך לא עמה ולא דבר שאם יהיה כך הרי הוא שב מאחריך‬
‫לכן השמד לך ושמיר נפשך מאד‪:‬‬
‫כת‪15‬ח כעצי היעד כן דורי בין הבנים כצלו׳ חמדתי וישבתי ופריו‬
‫מתוק לחכי • אפשר לרמוז זה על הסוכה ולולב ומיניו • וכבר‬
‫בתכני למעלה רכל הימים הנוראים האלה שמאלול ועד שמיני עצרת והמצוי‬
‫העושים בהם נרמזים בהם חיים‪ .‬דאליל ע״ה גי׳ תיים • ביום הכפירים‬
‫ע״ה גי׳ זה ספר חיים• סיכה אותיית שלפניה גי׳ חיים ע״ה • לולב גימ׳‬
‫יים • הדס גימ׳ חיים ע״ה • ועכשיו יש להיסיף אחרוג וערכה ״ אתריג‬
‫נק׳ עץ הדר יהיי׳ ממש עץ חיים ‪ .‬ערכי כחל • נחל גי׳ חייכם נמצא‬
‫כולם נרמזו בהם חיים ‪ .‬להורות דעיקד חיי האדם בעור\ו ובעוה״ב‬
‫תלויים כימים האלה וכמצית העישים כהם • יהנה כסיכה אמא עלאה‬
‫מהככת על ז ־׳א ונוק׳ ומתעלה ז״א כימי׳ האלה עילוי גמור וכל הקליפו׳‬
‫צננעים לפניו ואינם יכולים להרים ראש • וכן נמי אנתנו בכי ישרי! ע״י‬
‫קיום מצות סוכה ולולב אנחנו נמלטים וניצולים מקערוג שכעים שרים‬
‫והקליפוח כמו שכחכ בזיה״ק מהל לחיין רעאלו קרס מלכא לרינא וש‪12‬ין‬
‫בני עלמא מאן מנייהו נצח דיכא ואמרין לון מאן מפיק והימנין כימי‬
‫איהו נצח דינא• כך ישראל מפקין םימכין כידייהו הא סוכה הא לולב ימינין‬
‫דיליה ׳ בוראי דאינון נצחין דינא • וזה״ש כחפוח כעצי היער ‪ .‬תפוח גי'‬
‫בהכות • דע״י סיכה ז״א מתעלה מן הקלי׳ • כיון דאמא מסככת עליו‬
‫והוי דומיא דחפוח בעצי היער שהם עצים יבשים • וזהו כן דודי שהוא‬
‫ז״א כין הכנים שהם הקלי׳ • וגס אני כמוהו עשיתי דהיי׳ עשיתי לי סוכה‬
‫וזהו כצלו חמדתי שעשיתי סוכה ועשיתי אותם קבע • וזהו וישכהי • ועוד‬
‫ריו הם לילכ ומיניו מחוק לחכי• לחכי גי׳ חיים• דהכל רמוז כוחיים כמ״ש•‬
‫הביאני אל כית היין ודגלו עלי אהכה• יין גי׳ שבעים הם שכעים שרים‬
‫שאני נכנס עמהם לדין בימים האלה • ומאהבתו איתי נתן סימנים בידי‬
‫שאני נצחתי והם הוכה ולולכ וזהו ורגלו עלי אהכה • דהיינו הדגל שנתן‬
‫כירי לאית ולסימן שאני נצתתי זה מרוכ אהכתי איתי •‬
‫וראיתי‬
‫גגח(‬
‫אות נ‬
‫ארוכה‬
‫» וראיתי ל&מץ* לבאן סז‪6‬ור כאיל העיונ מאומריס כחג הסבות ׳ י י ‪r .‬־ ־‬
‫כאיל תערוג על אפיקי מיס כן נפשי תערוג אליך חלקים‪ .‬הכי( ידוע•‬
‫מה שכתכ רכינו זלהי׳ה דשנינת עוזנו הנקודה השרשית שהיא‬
‫עיקר עצמוחה ככל לילי החול ככל חצות לילה היא ני־־תית ככריאה ושם‬
‫שואגת וצווחת על הפרדה׳מדודה מעולם האצילות• ואין צער דומהלאיתו‬
‫הצער שנדחית לכריאה ‪ :‬ועי׳ז אמר הנכיא ע״ה מי יחן ראשי מים ועיני‬
‫מקור דמעה ואככה יומס ולילה את חללי כת עמי • דהיינו על תלול י‬
‫בת עמי שנתחללה מככורה ונדחית ממקומה• ואמר דהע״ה דכמו שעישת‬
‫השכינה ככל חצית לילה שהיא שיאגת וצווחת על שנפרדה מרודה • כן אני‬
‫שואג וצווח ומשתתף עמה כצערה ‪ .‬כמו שפי׳ למעלה על פסיק אם אתן‬
‫שנת לעיני לעפעפי חנומה • דמאחר שהיא מדחי חוכה רמיא עלי לחיות‬
‫עמה בצערה כעת שהיא מצעערת • וזה״ש כאיל תערוג על אפיקי מים‬
‫דהיי׳ כמו שעושה האילת שהיא השכינה שהיא עורגת ושואגת על שנסתלקו‬
‫ונמנעו ממנה התסדים ומשום זה היא נדתית לבריאה • כן אנכי עורג‬
‫ושואג עמה• והנה תערוג ע״ה גי' ככל חצית לילי חול • עוד תערוג‬
‫גי׳ נולה גבורות ע״ה • ודהיי׳ דככל תצית לילי החול היא כצער גדול ‪t‬‬
‫והיא שואגת על שנמנעו ממנה החק־ים שהם אפיקי מים ואין בה רק‬
‫דינים וגבורות • ומשום זה נפרדה מרודה ונדחית לבריאה • וכמו שעורגת'‬
‫השכינה כן נפשי עורגת ושואגת אליך אלקים • והנה אפיקי מים גי׳ זעיר‬
‫עם ד׳ אותיותיו • דהיינו שציעקת על שנפרדה מז״א שהוא דודה‪:‬‬
‫צמאה נפשי לאלהים לאל תי מתי אבוא ואראה פני אלהים‪ :‬הכוונה‬
‫רכמו שחנךה המלטת אורית רכים רחסריס גם הז״א חסר‬
‫כמ״ש כן משחת מאיש מראהו • דהחסדים ע י ק ר ם כשעת הזווג • וכיון דליפא‬
‫זווג נתמעטו החסרים גם מז״א ‪ .‬וע״ז אמר צמאה נפשי לאלהים הוא‬
‫ז״א דתזר גם הוא אלהים שהם דינים וגכויות כלי חסרים • לאל חי הוא‬
‫היסיד רהיי׳ דהשתא חסר הזייג שע״י היסיד שהיא אל תי ואני צמא ומשתוקק‬
‫מתי אבוא ואראה פני אלהים שהם החסדים שהם כפנים‪:‬‬
‫ה תה לי דמעחי לחם יומם ולילה כאמור אלי איה אלהיך‪ :‬פתב רבימ‬
‫זלה״ה דרתל גי׳ ב״פ דמעה • שהיא כולה דינים והרמעית באים‬
‫מתוקף דינים וצריכה מיתוק• וע״ז נאמר רחל מככה על בניה ואין• לה‬
‫נחמה זולתי כהתחכרותה עם דודה כמו שסיים הכתוכ מאנה להנחם על‬
‫כניה כי איננו דהיי׳ מאחר שאין כעלה עמה • והנח ב׳ דמעה שהם‬
‫ברחל לרמוז רבוכה כיום ובוכה כלילה‪ .‬וכנגד זה אמר דהע״ה גם אני‬
‫כך עושה כמו שרחל שאני אחוז כה דמעתה על לחייה ביום וכלילה ׳‪.‬ג^‬
‫אני דמעתי היא כמקים לחמי יומם ולילה‪ .‬מפני חרפת אויב האומד י‪1‬י‬
‫אלה‬
‫כל יום ויום איה אלהיך‪:‬‬
‫י‬
‫‪>Tpr‬׳‬
‫י‬
‫‪• r«k‬יי•‬
‫אחנה‬
‫‪rh‬‬
‫?אלד? אזכיה ואשפעה עלי נפשי צי אעצור פסך אירס ע י בית אלהיט‬
‫כקיל דנה ותודה חמין חוגג‪ :‬הכוונה כא לזכור הטובות ומחסדי׳‬
‫סודי נעשים לנו על ארצט ועל נחלת אביתימ• ועכשיו בגולה נשכת כל‬
‫השבע ולא נודע • וכאן מזכיר תחילה מה שהיה למעלה כאצילית העליון‬
‫כשהיינו עושים דש״מ ומיושבים על ארצנו הקדושה חוככ״׳א • והוא דהנה‬
‫*ידוע רכל הציות וכל הגליית יכל המאורעות שנעשי׳ הם מצד הדיני׳‬
‫ז־אלהים שבוי׳א כיין שאינם מתמתקי׳ רמזה הדינים מתרכי' והקליפית‬
‫מתגכיות וכאות ציית רכות ורעות • והנה ג‪ .‬אלהים הם בראש ז״א א׳ דיודין‬
‫וא׳ דאלפין ואי דההין וכל א' יש כו ק״נ ציריפי׳ • ובי קי׳כ מהם נשארים‬
‫בראש ז״א זמתמחקי׳ שם ואינם צייכיס להתפשט כגיפו כיי להתמתק •‬
‫וק׳׳ך צירופי׳ יורדים לגרונו ולשאר גיפי עד הסיף כדי להתמתק וכל הק״ך‬
‫מתפשטים כי מגריני ער סיף גיפי חיץ מחמשת מהם שיורדים לראש‬
‫הבריאה • והנה התיקון הגדול כיי שיתמתקי אלה הק״כ ציייפים הוא‬
‫שיתפשטו מראשו וער סופי ייטול כל מקים כי חלק הראיי לי כמבואר‬
‫‪3‬דכרי רכיט זלה״ה • וכל יום ויום נהיה הדבר הזה חדשים מקמכ כאו‬
‫אין קץ ואין מספי וכשישראל עושים רש״מ תיכף ומיד מתפשטים הדינים‬
‫ימה שנטל הגרון נטל והשאר מתפשט כגופי והכל מתמתק ואין שטן ואין‬
‫יפגע רע וכשאיןישראלעושים רצונו של מקום מתקבצים הדינים כגרון ואינם‬
‫מתפשטים והוי חמן אף ר״ל • וע״ז נחר גרוני‪ .‬נחר הוא •גי׳ ג׳ אלהים‬
‫כשמתקבצים בגרון ואינם מתפשטים על אותה שעה נאמר נחר גרוני •‬
‫רנידכה תדון כגיון • וכנגד זה היו כגלות מצרים שלשה שרים שר הטבחים‬
‫\שר המשקים ושד האופים כמבואר כרכרי רכיני זלה״ה • שכגלית מצרים‬
‫מיו הדינים מכונסי׳ בגרון • וכגליח הזה אין בט כח וזכות כ״כ למהקם‬
‫תיכף ומיד כמו כזמן שכית המקדש קיים וע״ז אומר דהע״ה כשזוכר דבר‬
‫ום יקר לבבי ממקומו ונפשי עלי אשפכה • ומפ״ש מהי ה־כר‪ .‬כי אעביר‬
‫‪:‬בסךאדדסערבית אלהים‪ .‬דהיי׳ התפשטות קי׳כ צירופי׳ אלהים המתפשטים‬
‫מראשי ועד סופו • כזמן שבית המקדש קיים היו עוכרים דרך מעכר‬
‫'צעלמא תיכף ומיד מתפשטים ככולו כלי שום עיכוב ומשום הכי לא היו‬
‫מיצאים דינים מקום כ־י להתנכר• וזהו שאני זוכר ותשות עלי נפשי‬
‫דמהחלה כי אעבור בסך אדרם עד בית אלהים דהיי׳ ע״ י כח וזכות‬
‫שהיה לי הייתי עושה העברה בעלמא בסך הידוע שהם ק״כ צירופי׳‬
‫ןןמתפשטים כז״א מגרונו ועד סופו• תיכף ומידהייחי עישח להם העביה‬
‫ומדדה אותם כל חשבון מהק״כ במקום הראוי לו ומיד הייתי מגיע חמשת‬
‫הנשארים בהם עד ראש הבריאה שהוא בית אלהים‪ .‬וכ״ז בקול רכה יתירה•‬
‫המק חיגצ גי׳ ק׳ינ עי׳ה כאן רמז הק״כ צירופי׳ אלה המתפשטי׳ שבאותו‬
‫זמן‬
‫׳ •‬
‫‪,‬‬
‫יז״ עןןף‪-:‬ן«‬
‫אות ?׳‬
‫ארוכה‪:‬‬
‫זמן היו דומים הריני׳׳ כמו עולי׳ להג דשמהה רכה יש להם‬
‫מיד מיתיק גמור כלי שום עיכוב • כמו האשה שאין לה נחת רוח דק‬
‫בכעלה • ועכשיו כעיה״ר בגלות אין בנו יודע מה לתקן ומה למתק • ועל‬
‫מה שעבר נפשי תשות ותהמה עלי ‪ .‬ואומרת ומתרעמת עד מתי אריכות‬
‫הגליח הזה • והשכינה וכניה מדחי אל דחי וגם קבי׳ה אינו כשלימות כמ׳יפ‬
‫כן משחת מאיש מראהו • ואומרת נפשי אם אין אתה עושה כגין כניך עשה‬
‫כגין אשתך שהיא השכינה‪ .‬ואם אין אתה עושה כגין אשחך • עשה בגין‬
‫שמך שאינו שלם ועד מתי לא תשוכ מתרון אפך‪:‬‬
‫‪ riO‬תשחוחתי נפשי ותהמי עלי היחילי לאלקים כי עוד אודנו ישועות‬
‫פניו • חוזר ואומר לנפשו • כתנם תשתותתי ותהמי יתתרעמי‬
‫על ה׳ דאין הדכר הזה תלוי כידי רק כידינו כי הוא ית׳ לא קצרה ידו‬
‫מפ־ות וכשעה א׳ יש יכולת בידו להכיא הגאולה כמ״ש היום אם כקילי‬
‫תשמעו • אכל עונותינו הטו אלה וכשעיני האריכו קצנו • ועדיין אין אנו‬
‫ראויים לגאולה • והעכוכ הוא מצדנו שאין אנו מתעוררים לעשות תשובה‬
‫ולתקן פגמינו • וזה״ש מה חשחוחתי נפשי ותהמי עלי • דהיינו כחנם‬
‫תחרעמי דהעיק׳ הוא הותילי לאלקים• דהיי׳ עשי חקק כדי שתהי׳ ראוי' להיחיל‬
‫ולקוה לאלקים שיושיע לך כי הכל תלוי כידיך • כי עדיין חסר לך התיקון‪:‬‬
‫ותתעוררי לעשות התיקון המועיל לך וממהר ישועתך • וזה״ש כי עוד‬
‫אודנו כלומר‪.‬עדיין אט צריכים להודות לה׳ ולברך כשמי ולחזור בתשובה•‬
‫וזהו כי עיר אודט דהיינו עדיין צריכים להתודות על עונותינו ולחזור כתשו׳‬
‫אז יעשה ישועות פניי שהדכר כידינו תלוי ואין לנו שום תרעומות עליו‬
‫יה׳ כי הוא חפץ כגאולה יותר ויותר ממט • אכל העיכוכ הוא מצ״ינו‪,‬‬
‫ומה שאמר כאן ישיעית פניי ילא אמר ישיעית פני ואלקי כמ״ש אח״ז‬
‫משום דהדכר הזה שאמר עכשיו שהיא התפשטית ק׳כ ציריפים ברא‬
‫מגרונו ועד סוף גיפו • זהי תיקין הפנים ‪.‬של ז״א בעצמי • וזה אמר‬
‫ישועות פניו שיהיו הפנים שלו שלמים • כיון שיהי׳ קמיתוק הי־בה יכראוי‪:‬‬
‫אלדי״ןי עלי נפשי תשתיתתי על כן אזכרך מארץ ירדן ותרמונים מהד‬
‫מצער‪ :‬חוזר עיר יאימר• עוד נפשי תשיח עלי כזיכרה כל׳‬
‫הטונות והנסים והנפלאות שעשית עמט מקודם • ועכשיו נהפך כל הודי‬
‫עלי למשחית • ואני ננושה ינלימח כין האומות וכל רואי ילעיגי לי יפטירו‬
‫כשפה יניעו ראש • וזה״ש אלהי עלי נפשי תשתוחחי כזוכרי הנסים שעשית‬
‫לני שהכל נתפלאו בהם שהוכשת לנו הים והירדן והלכנו בהם כהולך‬
‫כארץ ממש • וזהו על כן אזכרך מארץ ירדן • דהיי׳ עשית לנו הידק כארץ‬
‫ור״ת מ׳אדץ י׳רדן ים רעשה להם הקב״ה יבשה כארץ • זה הנסים הגדולי׳‬
‫זוכרת ותשות עלי • ועוד זוכרה ההליכה שהולכתט כמדבר והשפלת כצ הה‬
‫וגכעה‬
‫כשמתמתקי‪9‬י‬
‫‪4‬‬
‫אות‪.‬יי‬
‫לט‬
‫אדוכד*‬
‫‪-¥‬גכעה לפנינו יכל הר וגכעה הושפלו יהילכתנו במישור כמהלך נתיך‬
‫וזהו יח״מינים מהד מצעי • כל ההרים הגכוהים והגדולים קיא חרמינים‬
‫פי שחרמק גלוי ומפורסם לגבהות וגדלות • לפי׳ קרא כל ההרים הגדולי׳‬
‫על שמו • ודהיי' כל החימוניס שהם ההרים הגדולים מיעטת והשפלת‬
‫לפנינו ייתר ממיעוט ההר הקנק שאינו נראה כין ההרים • וזהו מהר‬
‫מצער דהיי׳ הר שפל וצעיר • יעכשיי כגלית כל הטוכות נהפכו עלי לציית‬
‫הה״ש •י ת ה ו ם ‪ b‬תהום קורא לקול צנוריך כל משכריך וגליך עלי עכרו‪:‬‬
‫שאני כגלות כמו ששקע כים והוא כצער גדול שאין‬
‫דהיינו‬
‫אחריי צער וההים דותהי אל תהום‪ .‬והצינירות שופכים עליו ומשכרי הים‬
‫וגליו עוכרים עליו‪ .‬וככל פעם יפעם אימר עכשיי תצא הנפש כך אני‬
‫כתוך הגלית • וכל מה שנתפלאי השימעים כטיכתי כתפלאו כרעתי שאירע‬
‫מה שלא אירע לשום אומה ולשין שנפלתי מאיגדא רמא לכירא עמיקתא‬
‫ועל זאח חשיח יחהמי נפשי עלי‪:‬‬
‫יומט יציה ה׳ חתרו וכלילה שירה עמי חפלה לאל חיי • אומרה לאל‬
‫סלעי למה שכחחני למה קירר אלך כלחץ אויב • כרצח כעצמיתי‬
‫א־יפיני צוררי כאמרם אלי כל היום איה אלהיך‪ :‬הכוונה לומר דדכר פשוט‬
‫הוא דכזמן שכיח המקדש קיים וכן נמי כזמן גאולהנו כ״כ החסדים הם‬
‫שמנהיגים העולם •י אכל כזמן הגלוח הריני' שהם אלהים הס המנהיגי׳‬
‫ת העולם והנה שייש הריני׳ הם ששה אלהים • שלשה מצד אמא • ושלשה‬
‫מצ״ אכא • וששה אלהים גי׳ יושר וזהו היימוז כר״ת י׳תגדל ו׳יחקדש שימיה‬
‫ר׳כא רע״י קריש אנו ממתקי׳ ששה אלהים אלה • ו ע ו ד חפלה ע״ה גי'‬
‫יושר דע״י התפלה מתמתקים הריני׳ • יכזה תשית נפשי עלי מה הועילו‬
‫התפלית שאט מתפללים• ועיר התרפות שמתרפים אותנו אויבינו ככל יים‬
‫קצנו בחיינו ואין לט פה להשיכ" להם כי מחרפים איתט חי־פית שאין לנו‬
‫נוענית לסתור אותם שהם רואים אותנו עוסקים כתורתך ילא עזבני אותה‬
‫ועוד אנו נהרגים על קדושת שמך ואין אנו מחליפים אותך ולא‬
‫תירחך וכזה מחרפים אוחט • ואומרים הרי אתם עוסקים כתורתו ונהרגים‬
‫על קדושת שמו • וא״כ איה אלהיך למה לא הושיע אוחך • וזהו כוונת‬
‫הכתיבים יומם יציה ה׳ חס־ו • דהיי׳ ידוע ידעתי שבזמן שנהיה כן חורין‬
‫כזמן שכית המקדש קיים ולאתר שנצא מן הגלית שנק׳ יימם יציה ה׳ חסרו‬
‫דהיי׳ מנהיג איתי על ידי התסד שהוא שש הוי״ה אכל עכשיו כגלית הנק׳‬
‫לילה שירי עמי שמית אלהים שהם דיני׳ הם המנהיגים והם ששה אלהים‬
‫שהם גי׳ שירי • יזהי יבלילה שהיא הגלית שירי עמי דהיי׳ הששה אלהים‬
‫שהם גי׳ שירי הם שעמי ימנהיגים איתי ימשיי׳ה באים עלי צרית רביק‬
‫ויעית • אבל מ״מ היי בכל יום אני מתפלל קפלה לאל חיי • שהיי תפלה‬
‫ביתי•‬
‫)נ»(‬
‫ע״ס‬
‫ארוגה‬
‫אות י‬
‫ננ״ה גי׳ יוקר והיא ממתקת הדינים הללו ומה הועילו תפלוחינו • וגרולמ‬
‫מזו אני אומד לאל סלעי למה שכחתני זהת השכחה הגדולה ואויבי לוחצט‬
‫בכל יום • ואני הולך קודר לפניו ומחרף ומגדף אותי ואין לי פה להשיבו‬
‫כי אין לי טענות לסתור חרפיחיו שהרי כרצח בעצמותו חיפיני צודדי דהיו׳‬
‫הם מחרפים אותי הרי אחם נרצחים על קדושת שמו • וזהו כיצת דהיי׳‬
‫כחרפה רצח שאנו נרצחים • כעצמותי עצמותי גי׳ התירה דהיי׳ כל עיקרכש‬
‫למה כחד ככם ה׳ הוא על קכלת התורה והרי אתם עיסקים אוחה ולא‪,‬‬
‫עזכתם אותת ונרצחים על קדושת שמו‪ .‬וא״כ איה אלהיך למה לא הושיעך‬
‫ועל אלה תשות נפשי ותהמי עלי אכל האמת יורה רוט אני אשיכ לנפשי‬
‫ואומר לה‪:‬‬
‫מה תשתוחחי נפשי ומה חהמי עלי הוחילי לאלקים כי עוד אורני ישועת‬
‫פני ואלקי • כמו שפי׳ למעלה דכתנם תשתוחח ותהמי דהרכר תלוי‬
‫כירנו ולא כידו ית״ש שעריק לא נתעוררנו לעשות תשוכה וזהו כי עוד‬
‫אירני • רהייני עדיין צריך להתידית לו ולעשו׳ תשיכ׳‪ .‬ואז הוא יעשה ישועית•‬
‫לי ולו וזהי ישיעית פני ואלחי • וכאן אמר ישיעית פני מפני שחרפות‬
‫שמחרפים לי האויכים הם מכיישים פני וכאן הזכיר החרפות שאמד קודף‬
‫אלך כלת׳ן אויכ כרצת כעצמיתי חרפוני צוררי הרי ככומר שמחרפין האויבי׳‬
‫לי ומטין אותי וכיין שעיקר הכזיין לי משו״ה אמר כזה ישועות פני•‬
‫רהיי׳ ישועת פני שתהא ישועה לפני שינצלו מהכישה והמיון • וישועוגן‬
‫אלקי על מה שאומרים איה אלקיך׳ יהרי׳מ שיסיר חרפתו וחרפתנו ויחיש‬
‫זמן גאילתינו אכי״ר‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫א ו ר ת‬
‫ל מ ד‬
‫‪J‬‬
‫לולא האמנתי לראות בטיב ה׳ כארץ חיים • לילא אותיות אלול • והנה‬
‫למעלה כתכנו כמה פעמים • דאלול ע״ה גי' חיים‪ :‬וגי׳ כל טיב•‬
‫וג״כ גי' כינה רממנה תוצאות חיים • וגי׳ שם סי׳ ג עם ד׳ חיתיות השורש•‬
‫והחרש הזה הוא עת רצון ועת רחמים‪ :‬והשכ כו כתשוכה סמוך לכו לא‬
‫יירא רודאי נתקבלה תשובתו • וזה״ש לולא האמנתי דהיינו אם עשיתי‬
‫תשונה באלול • בזה האמנתי כאמינה שלימה ומובטח אני שנתקבלתי‬
‫תשובתי • שהרי שמו מורה עליו שהוא גי׳ בינה שהיא אמא עלאה שימינס״‪,‬‬
‫פשוטה לקבל שבים• ועור בנןוכ ה׳ שהחדש הזה גי׳ כל טיב‪ .‬דהיינו‬
‫טוב‬
‫‪#‬עדי‪.‬‬
‫אות ל‬
‫^דוכה‬
‫מ‬
‫טיב לא יחס־ לשבים בו • ועוד כאק חיים שהוא גי' חיים לרמוז רה שבים‬
‫בו זוכים לארץ החיים עלמא דאתי‪:‬‬
‫<‬
‫ל ה ט ו ת לכבכו אליו ללכת ככל דרכיו ולשמיר מציתיו וחקיו ומשפטיו‬
‫אשר צוה את אבותינו‪ :‬ל׳כככו איליו ל׳לכת כ׳כל ר׳רכיו ר״ת‬
‫גי אלול ־ מצותיו וחקיו ומשפטיו גי׳ סוכה וצולב • אתרוג והיה וערבה •‬
‫כוונת שהע״ה ראע״ג שהאדם היה נררם כשינה כשאר ימות השנה ולא‬
‫עורר לעשות תשוכה‪ .‬כשיתעורר כתדש אלול ויעשה תשובה • ויקיים מצות‬
‫סוכה זלולכ ומיניו • כזה נרצה לו לכפר עליו‪ .‬דנל א׳ מאלו נק׳ תיים‬
‫כמו שכחכנו למעלה • והמקיימם זוכה לחיים ‪:‬‬
‫ל מ ^ | ידעו דורותיכם כי כספית הושבתי אח כני ישראל בהוציאי אוחם‬
‫מארץ מצרים אני ה׳ אלקיכם ‪ :‬הנה בסמיך כתכני דאלול גימ'‬
‫בינה שכו ימינה פשוטה לקבל שבים י וכשאדם עישה תשיכה באלול‬
‫כייאוי היי תיקן מה שפגם באמא עלאה • וימצא עצמו שלם בסיכת‬
‫סוכה ג״כ היא אמא עלאה והיא מרחמה עליו ומגינה עליי מכל המקערגי'‬
‫שלא יקטרגו עליו • ואמא רמוזה כסוכה כי סיכה כמי׳ כזה סמ״ך ויי׳ו‬
‫כ״ף ה״ה המי׳ גי׳ קס״א שהוא כאמא ‪ .‬עוד היישכתי א׳ת לני ׳׳שראל‬
‫ב׳הוציאי אייתם ר׳יח גי׳ אהיה שהוא כאמא • והנה ל׳מען יידעו דיד־יתיכם‬
‫כיי כ׳סנית ד״ת ע״ה גי׳ אלול‪ .‬לרמוז דהטוכ והישר הוא לאדם שיקדים‬
‫שית תשו׳ כאלול כראוי• כדי שתכא הסוכה אמא עלאה תשמת כו ותגין עליו‬
‫רך מי שטרח כערב שכת יאכל כשכת• אכל אם לא עשה תשי׳ כאליל• יגם‬
‫הוסיף על תטאתו פשע ילא עשה תשיבה גם כעשרת ימי תשיכה • ולא‪/‬‬
‫נתעורר ער שכאה הסיכה תשובתי אינה אלא רעועה לכן הטיב והישר‬
‫וא ‪ .‬מראש חדש אלול יעשה תשיבה • ובעשרת ימי תשובה יוסיף תשובת‬
‫על תשובתו וכסוכס יוסיף תשובה על תשובתו • רכזה ימצא מנוחה שלימה‬
‫ותגין עליו אמא ותתסה אותי כצל כנפיה • והנה למען אותיות לנעם‬
‫והיא אמא הנק׳ כעם • וזהי שנא לימר אם תרצה לזכות לניעם ה׳ שתגין‬
‫עליך אמא הנק׳ ניעם כסיכה • קיים מה שרמוז כפסיק זה כמי שכתבנו'‬
‫שנרמז כו אליל‪ .‬ודהיינו שתקדים ותעשה תשו׳ כאליל כראוי ואז כבואי‬
‫חג הסוכות׳ תמצא עצמך ותזכה לנועם ה׳ כאמור ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫וראיתי ל־־יכתוב מי»ן מזמור השמים מספרים‬
‫לרמוז בו ביוגה הלולב ‪:‬‬
‫ל מ נ צ ח מזמור לדוד • השמים מהפרים ככור אל ומעשה ידיו מגידי‬
‫הרקיע‪ .‬הנה ידוע מס־ שכתב רכינו זלה״ה ככמנת הלולכ •‬
‫היא דהמנת הוא שירש הה״ח יהה״ג שמחפשעים מחסד עד היוד ‪ .‬והיהודי‬
‫נוטל כללותם • וכן ג״פ המלכות • ומשו״ ה נקיא היסוד כל והמ׳ כלה‪.‬‬
‫משום דיש בהם כללית הה״ח והסיג‪ .‬וכל א׳ כלול׳ מעשר גי׳ כל • וכל זת‬
‫מוש־ש‬
‫‪^#‬ףו‬
‫ארוכה‬
‫אות ל‬
‫מישרש כדעת שיש בי שירש הה״ח והה״ג ויש בי שירש כללית היסוד והמ'‬
‫דמן הדעת מתפשע לכילס שהוא תייתם ויש כו שירש תגי׳ת נהי׳׳מ ועיקר‬
‫בלולב הוא כדי להתפשט החש־ים בגיף דז״א וממנו לנוק' העומית בחזם‬
‫שלו‪ .‬והלולב עצמו הוא היסיד שעולה עד הדעת ולהמשיך ממנו הארה‬
‫משידש החסדים אשי שם כדי להתפשע ככל גוף ז׳׳א וממני אל הניק׳ ״‬
‫והנה הנעניעי׳ הם כששה צ־רים דרום וצפין ומזרח ומעלה ומטה ימעיב‬
‫והם חג״ח נה״י וכל פעם צר־ך לכוין כו א׳ מששה צירופי יה״ו וכך הוא סד״ם‬
‫דהיי׳ כצד רדום יה״ו והוא מלא יורי״ן שהוא ע״כ • וכצ״ צפין הו״י כמילוי‬
‫ס״ג • ובצר מזרח וי״ה כמי׳ אלפי״ן ‪ .‬וצד מעלה יו״ה והוא מילוי ע׳״ב‬
‫כמו צד דיום • וצד מטה הי״ו והוא מי׳ ס׳* ג כמו צי צפין • וצד מערב‬
‫ה״י והיא מיליי אלפין כמי צר מזרח • והנה הצירופים האלה כל א׳ כטעמו‬
‫דהיי׳ שצר דרים ששרשי חסד איח יוד שהוא רכורא וחסד קודמת ט להודו‬
‫דאייה הזכר שהוא החסר גוכר כו • וצר צפין ששרשי גכירה ק־מה כי אות‬
‫הא׳ שהיא נוק׳ וגכורה • וצד מזרת שהוא ת״ת יהוא ממיצע שחציו חסד‬
‫וחציי גכירה מ״מ נוטה הוא לצר החס־ יותר מן הגבורה משו״ח קדם כי‬
‫חית שהוא דכורא • ומאחר שאינו חסר גמור כמו החסר לפי׳ ק־ס כו אות‬
‫וא״י ילא אית יו״ד כמו החשד• והנצח ששרשו חסד גמור כמו החסד לפי׳‬
‫ק־ם כי אות יו״ד כמו התסד • יההיד ששרשי גכירה קרמה כי אית האי‬
‫כמי הגבירה • יהיסיד שהוא ממוצא כמו התיח • קדם ט אית וא״ו כמי‬
‫הת״ת • יהנה עיקי הלילכ היא כשם כ״ן לפי׳ שכל עיקיו הוא למ׳ שהיא‬
‫כ״ן • ומשי״ה ככל הוכאה והיכאה שמביא הלילכ צ־יך שיהיה מגיע הלולב‬
‫ער החזה שלי שהיא רימז לתזה רז״א ששם עימדת הניק׳ שהעיקר היא‬
‫למלכות שחטול החסרים ככל יום ויום • ונכא לביאור הכחיכים השמים‬
‫מספ‪-‬ים ככור אל • מספרים כבוד אל י גי׳ זה הרעת ע״ה • והנה הדעת‬
‫והת״ת והיסוד שלשתן כקו האמצעי יכמי שהיעת יש כי הת׳ והג׳ ‪ .‬כן‬
‫התי׳ת מכת הדעת שמשפיע כו יש כו חת׳ והג ‪ .‬והיסוד יש כו כללות הח׳‬
‫והג׳ • והנה כנעניעי הלולכ עולים התסדים שכגוף ז״א שהוא ו׳ קצוות‬
‫ומקבלים הארה מש־שם שכרעת וחוזרים למקומם ומאירים ג״כ לניקכא‬
‫ועלייתם וחזרהם היא ע״י היסוד שהוא הלולכ שהוא המוציא והמכיא ‪.‬‬
‫נמצא כל עוד שהתס־ים גנוזים כדעת לא כיאית פעולתם עד שיתפשטו‬
‫בגופא דז׳׳א כו׳״ק והתפשטותם ע״י מעשה הלולב שהוא היסוד כאמוד״•‬
‫וזה ״ש השמים שהוא הת״ת כידוע שט ו״ק אלו ו״ק הם שמראים ומאירי‬
‫ונוצצים ל ככור אל שהוא הרעת כאמור שע״י התפשטות הדעת שהוא בבודי‬
‫אל כו״ק כזה נראה וניכר כת הרעת • אמנם הגורס המשכתס מהדעת הא׳‬
‫היסוד הרמוז בלולב • וזהו ומעשה ידיו שהוא גי׳ ארבע מיט לולב ר‪<'*$‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שערי‪-.‬‬
‫אלת ל‪:‬‬
‫אאיכה‬
‫מא‬
‫ישע״י לולב ומיניו מושך היסוד האמת האלו מן הדעת• וזהו מגיד הרקיע‬
‫דהיינו מושך היסוד שהוא הרקיע • והנה כיבוד א׳ל ר״ת גי׳ יה״ו רומז לצי׳‬
‫יה״ו שהוא מושך ככל צר כתו שנתכנו‪:‬‬
‫ליים יכיע אימר ולילה ללילה יחוה דעת ‪ :‬כאן כא לרמוז מת‬
‫שכחכני כסמיך דששה ציריפי חס״ר יה״ו כצד שהיא חסד גיבר‬
‫אות היו״ר או אות הוא״ו יקירם כי• וכצר שהוא גכורה גוכרת אוח הה״א‬
‫וקודמה בו והנה החסר נק׳ זכר ונק׳ יום והגבורה נק׳ נוק׳ ונקי לילה •‬
‫וזה״ש יים ליים רהיי׳ צדדי החסרים הנקרא יים גובר בהם אוח היו״ר או‬
‫אות הוא״ו שהם זברים וזהי יביע אימי־• מלת אימר תחלתה אל״ף שהוא‬
‫‪.‬אוח זבד • וג״כ צדדי התסדים קודם כהם אות הזכר כאמור ולילה ללילה‬
‫•דהיינו צדדי הגבו׳ הנק׳ לילה גוב ת וקדמת בהס אות ה״א שהיא‬
‫נקבה וזהו יתוה דעת מלת דעת קרמה אות דל״ת שהיא נקבה • וג״כ‬
‫צדדי הגבירה קודמת הה״א שהיא נקבה ‪:‬‬
‫אין אומר ואין דכרים כלי נשמע קולם• כא לרמוז מ״ש כסמוך דהתסדי׳‬
‫י כל עיר שהם כמיסים כתיך הרעת אין נראית פעולתם רעיקר היכר‬
‫פעילתם היא כשיהפשטי כגיף שהיא ו״ק זה כיד ימין יזה כיד שמאל וזה‬
‫כגוף וזה כירך ימין ווה כירך שמאל יזה כאית כרית שאין הדעת ספירה‬
‫פרטית כשאר הספימח אמנם היא חיית כל הי״ק • והנק כלי נשמע ע״ ה‬
‫גי׳ זה היא הרעת דהיי׳ כל עיר שהתסדים האלי כתוך הדעת אין אימר‬
‫ואין רכרים כלי נשמע קילס י דהיי׳ אין ניכרת פעילתם‪:‬‬
‫ב כ ל הארץ יצא קים יכקצה הכל מליהם לסמש שם איהל כהם‪ :‬כלימר‬
‫כשמחפשטים אלי החסדים כקוי הגוף שהם ו״ק ומי״ק דז״א‬
‫‪.‬מתפשטים בניק׳ אז כאיתה שעה נראית יניכרת פעולתם שמגיע הארתם‬
‫ער עילם העשיה שבו עולם החומרי הזה שהיא תבל שבני אדם בי‪ .‬וזהו‬
‫ככל הארץ יצא קום רהיי׳ כשמגיע קו האיתם ער הארץ שהוא המלכית‬
‫אז נ אית פעולתם ואפי׳ בקצה חבל מליהם אך עיקר שורש הארתם‬
‫‪.‬העייךים הוא כת״ת שהיא הגיף שבו הי״ק וזהו לשמש שהיא הת״ת שס‬
‫אוהל כהם‪:‬‬
‫ל ה ו א כחחן יוצא מחופחי ישיש כגכןד למץ אירח ‪ :‬עכשיו חזר לדבר‬
‫כיסוד שהוא מושך החסדים מן הדעה כמי שכחכנו ־ והנה כ׳חתן‬
‫י׳וצא מ׳חיפתי י׳שיש ר״ח גי׳ יסוד• דהיי׳ שהיסוד ייצא‪,‬כחתן וכגכור ללעץ‬
‫אורת ועולה עד הרעת ומושך משם החסדים ‪:‬‬
‫׳מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קציתם ואין נסתר מחמתו‪ :‬כלומר‬
‫שהיסוד עולה עד קצה השמים מלמעלה שהיא הדעת שהוא‬
‫למעלה מן השמים שהוא הת״ת ‪ .‬ומושך משם התקדים לכל השש קצוות‬
‫כולם‬
‫)©‬
‫י‬
‫י‬
‫שקף‬
‫אות ל‬
‫ארוכה‬
‫כולם הוא שמושך להם ״ והנה הצירופים של יס״ו בהם חתם חקב׳יה פשש‬
‫קצוות של עולם כמו שכתיב כס׳ יציר׳‪ .‬וכל צירוף כצד שלו נק׳ חותם כמ״ש‬
‫שם וזהו מקצה השמים מוצאו דהיי׳ היסוד הרמוז כאן כאמור עילה עד‬
‫הרעת ויוצא משם ותקופת הארתו שהמשיך מתפשטת על כל קצותם של שש‬
‫קצוות • ואין נסתר מתמתו זה קאי על היסוד עצמו כלוי אין נסתר ואין‬
‫נעלם מן היסוד שום צד מהששה צדדים שאין מישך לו ההארה על ידו‬
‫כאמור• ומתמתו קרי כיה מתותמו כלו׳ כל תוחם וחותם שהם הצי' האמורי'‬
‫טלם הם ע״י היסוד אין חסר ואין נסתר ממנו שים א׳ מהם‪:‬‬
‫ת ו ר ת ה׳ תמימה משיבת נפש • ערות ה׳ נאמנה מחכימת פתי‪ :‬כא‬
‫לכאר כל צר וצר מהששה צדדים שאנו מנעכעין בהם • והנה כל‬
‫צד צייך שלשה נענועין כנגד הצירוף של יה״ו שיש כו ג׳ אותיות כ ע ד‬
‫ג׳ מוחין • ואע״ג דככל צר לא יש כ״א ג׳ אותיות יה״ו וחסר אות ס״א‬
‫אחרונה משם צריך להשלימה כשיגיע הלולכ אל החזה ששם עומדת המ׳‬
‫החלויה כה״א אחרונה • נמצא שם הוי״ה שלם ככל צד • והכה דהע״ה זכר‬
‫כאן הששה צדדים • וככל צד זכר כו שם הוי״ה לרמוז רכל צר צריך לכוק‬
‫בו צירוף שם הוי״ה כאמור ואחר שזכר שם הוי״ה אמר אחריו שלש תיבות‬
‫לרמוז רכל צר צריך שלש נענועין • והנה דהע״ה זכר הצדדי׳ כסדרן חחי'‬
‫אמר צד דרום ש‪5‬ו מחחילין • ונרמז כפ׳ זה תורת ה׳ תמימה משיכת נפש‬
‫ה׳ ת׳מימה מ׳שיכת נ׳פש ר״ת תימן הוא הדרום שכו מתחילין • אחריו‬
‫צד צפון • ונרמז כעירות ה׳ נאמנה מ׳תכימת פיתי • ר״ת גי׳ זה צפון‪:‬‬
‫פ ק ו ד י ה׳ ישרים משמחי לכ‪ :‬זה כנגד צר מזרת• פיקודי הי י׳שרים‬
‫מ׳שמתי ר" ת עם ד׳ אותיות גי' קדם והוא המזרת הנק קדם•‬
‫ואמר כאן פקודי ה׳ ישרים ל' רכים לפי שהמזרת הוא כת״ת יהת״ת כולל‬
‫חסדים וגבורות לפי' הזכירו כל׳ רכים‪:‬‬
‫מצות ה׳ כרה מאירת ‪ :‬זה כנגד צד מעלה • מ׳צות ה׳ כירה מ׳אירת‬
‫עיינים גי׳ זה המעלה‪:‬‬
‫יראת ה׳ טהורה עומדת לעד • זה כנגד צד מטה‪ :‬ירא׳ת ה׳ טהיר׳ה‬
‫עומר׳ת לעיר • ס״ת גי׳ התתת ע״ה שהוא צר מטה שהוא כתחת‪:‬‬
‫מ^‪5‬טי ה׳ אמת צדקו יחדיו‪ .‬זה כנגד צד מערכ• משפטי ע״ה גי' לצד‬
‫המעדכ‪ .‬וכן נמי מלת אמת גי׳ לצד המערכ וגם כאן אמד‬
‫כל׳ רכים כיון שהיסוד גם הוא כולל חסרים וגבורות לפי׳ הזכירו כל׳ רבים‬
‫כמו צד מזרח שבו הת״ת‪:‬‬
‫כא לומר‬
‫הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדכש וכופת‬
‫דכל נענועי הלולב הם חסדים גמורים • וסם ממתיקים‬
‫הגכומת והדינין שקיבלה המ׳ בעשרת ימי תשובה‪ .-‬והגה עיקר התיקון‬
‫הוא‬
‫‪,‬‬
‫צ י פ י ם ‪:‬‬
‫ישערי‬
‫אית ל‬
‫ארוכה‬
‫מכ‬
‫הוא שיתחכיו החסדים עם הגבריות ויתמתקו הגבורות‪ .‬דהחסדים יזם‬
‫רכורין והגבורות הם ניקבי׳ • ויכויא בלא כוץ׳ ונוק׳ בלא דכורא‪ .‬ליכא‬
‫שלימוחא ובהתחביס אז הוי שלימוחא • הה״ש הנחמדים מזהב ומפז רב•‬
‫כלו׳ החסדים האלה חמחפשטי׳ ע״י הלולב• נעשו נחמדים מתמת שנתחברו‬
‫עם הזהכ ומיחקי • ומתמת ג׳יכ שנתתכמ עם פז רכ ומיתקו אותו • פז‬
‫רכ גי׳ רפי׳ ת ע״ה לרמוז לכירור המתברר מרפ״ת ניצר׳‪ .‬ומתוקים מדכש‬
‫כלו׳ החסרים האלה נעשו מתוקי׳ מאתר שנתתכרו עם הרכש רכש כרכוע‬
‫עם ג׳ אותיותיו והכו׳ גי׳ ש״ך הם ש״ך דינים • ונופת צופים הם מנצפ״ך‬
‫שהם פ״ר דינים דמנצפ״ך ציפים אמרום‪:‬‬
‫עכ־ך נזהר כהם כשמים עקכ רכ‪ :‬כא לומר דהיה נזהר הרכה‬
‫בנענועי הלולב להמשכת •התסדיס‪ .‬דעיקר כל המשכת החסדים‬
‫הוא לתיעלת המי לתקן הגבוי והריני׳ שקיבלה בימ״ת • ומטעם זה אנו‬
‫מסיימין כצד המעיכ ‪ .‬משום דשכינה היא במערב ׳ ואנו מסיימי׳ בו כדי‬
‫לקבץ כל החסדים שכצדדים האתרים כיון שהשכינה שם • וזה״ש גם עברך‬
‫נזהר בהם דהיי׳ בהמשכה החסרים בנענועי הלולב • והאזהרה שלי היא‬
‫שכל כוונתי היא לקכצ׳ כמערכ ששם השנינה שהיא צריכה להם • וזהו‬
‫בשמים עקכ רכ • הם אותיות כקשרם כמערכ • דהיינו הייתי מקשר‬
‫ומקכץ כל החסרים במע־ב כאמור • עוד עקב גי׳ עסמ״ב ר״ת של ע״ב‬
‫ס״ג מ״ה כ״ן‪ .‬רכולם צ־יך לכוון בצדדים‪:‬‬
‫ש ג י א ו ת מי יכין מנסתרות נקני‪ :‬כא לכקש ולשאול על עצמו מלפניו‬
‫ית׳ שיפקת עיניו כסודית התורה כדי שירע לכוין כל מצית‬
‫על אמתתו ולא ישגה כהם • לפי שכל הכוונות הם ע״י אותיות ונקודות‬
‫וטעמים • וזה הדכר צריך סייעתא דשמיא והופעה מאתו ית׳ שלא ישגה‬
‫ויטעה כאיזה אות או נקודה או טעם • וצריך האדם הכנת הלכ וישוב‬
‫הדעת כראוי כרי שלא ישגה ויטעה כזה • וע״ז אמר שגיאות מי יכין •‬
‫גי׳ זו האותיות ע״ה • עוד שגיאות ע״ה גי׳ נקודות כטעמם‪ .‬כלומר‬
‫השגיאות שאני ירא שלא אשגה ולא אטעה כהם הם האותיות והנקודות‬
‫והטעמים • שקיוכ אדם לעעית כהם וע״ז אני מתפלל לפניך מנסתרות‬
‫נקני שלא אטעה כהם‪:‬‬
‫‪ Q J .‬מזרים חשוך עכ־ך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב‪ :‬כא‬
‫לכקש מלפניו ית׳ שלא יחגרו כי החיצונים ויבהילוהו וידחו אוחו‬
‫מליכנס לפני ולפנים‪ .‬כי כן דרכם כשמאי׳ האדם מכקש ליכנס לחדר‬
‫המלך מלכי של עילם הם מהקנאים כו ומהגרים להסיחו ולסדיחו מפני‬
‫שגם הוא רוצה לפסוק להם חיותם • וזהו שמחפלל גם מזדיס שהם החיצונים‬
‫תשוך עבדך שלא ישלטו ויתגרו בי שאס ישלטו כי ח״ו לא די שאשגה והטעה‬
‫בדכריך‬
‫אות ל‬
‫ש^ךיו‬
‫אחכה‬
‫כיכריך אלא גם אבא לידי פשע רכ • לק עזרגי והרחיקה מעלי כדו‪.‬‬
‫שאשאר חם ונקיתי מפשע רכ‪:‬‬
‫ץ־!ץ לרצון אמרי פי והגיון לכי לפכיך ה׳ צורי וגואלי ‪ :‬כאן בא לכקש •‬
‫שכל תפליתיו ותורתו ומעשיו הטובים יהיה בהם כח ער שיתייחדו‬
‫מזל העליון עם התחתון ומשם לאוי׳א ומשם לזו״ן דזהו עיקר היסוד • וזהו‬
‫יהיו לרצון אמרי פי יצק אותיות טצי־ הוא מזל העליון • והגיון לכי לפניך•‬
‫פניך ע״ה גי׳ ונקה • יסוד הס או״א היין • כשתסייעני על יחוד הזה אני‬
‫מודה לך בפת מלא שאתה צורי וגואלי‪:‬‬
‫מ ^ י ? גנים כאד מים חיים ונוזלים מן לככין‪ .‬עורי צפון ובואי הימן‬
‫הפיחי גני יזלו כשמיו יכא דודי לגנו ויאכל פ־י מגדיו • כאתי‬
‫לגני אחותי כלה אריתי מורי עם כשמי אכלתי יערי עם רכשי שתיתי‬
‫ייני עם חלכי אכלו רעים שתי ושכרו דודיש ‪:‬‬
‫•‬
‫מה פעמים למעלה דהימים הנוראים והנשגבים‬
‫האלה שהם מ אש ח־ש אליל עלי שמיני עצרת כולם נ״שמים*‬
‫בהש כאליל וביוה״כ וכהונה ולולב והדס וערכה • והמ׳ שהיא שכינת‬
‫עוונו • כאלה הימים נתקנה ככל שנה ישנה יבקחלה נתקנה מן הגבורות‬
‫מ״אש השנה עד יוה״ כ וממתרת יוה״כ עד שמיני עצית נתקנת כחסרים‬
‫יכל תיקינה היא ע״י כני יש־אל • שעל ידם נגמר ינעשה כל תיקונה י‬
‫שהם המעלים לה המ״ן יע״י המ״ן היא תיקינה ־ והתיקון הגדיל שישתדל‬
‫האדם לעשות השיבה כראוי כאליל כדי שיהיה ראוי לעשית תיקין לשכינה‬
‫מראש השנה עד יים שמיני עצרת • יהנה יש־אל נק׳ גנים כמ״ש היושבת‬
‫בגנים ינתיכ כי כדם ה׳ צבאית כית יש־אל • יהקכ״ה אימ־ לשכינה‬
‫בימים הנוראים הנ‪1‬ה מעין גנים • הלומי הגנים שהם כני ישר‪ !:‬הנק׳ גנים‬
‫עשי איתם מעין רהייכי שתיקני איתך כלי כדי שתהיה ראויה לקבל המ ‪f‬‬
‫והעלי לך ג״כ המ״ן וזהו באר מים תייס שהם המ׳ין וגורמים להשפיע לך‬
‫מן או״א וזהו ונוזלים מן לבנון הם או״א ל״ב הוא אבא שיש כו ל״כ‬
‫נתיבות חכמה ט״ן היא אמא שבה חמשים שע‪-‬ים • ואומר לה עורי צפק‬
‫וכיאי תימן‪ .‬דהיינו כימים האלה שהם מר״ה עד שמיני עצרת • כחחילה‬
‫תקדים ליקת לך הגכורות והדינים מי־״ה עד יום הכפירים ־ וממתרת‬
‫יוה״כ‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫שעת‬
‫‪ram‬‬
‫אות מ‬
‫מג‬
‫יוה״כ עד ש״ע חקכל החהיים וזהי עורי צפון תהי׳ לקבל הגבורות‬
‫שמשם הם ואחייב ובואי תימן לקבל החסדים שמשם הם • הפיחי גנ>‬
‫דהיינו מה שנתן בך גני שהם ישראל ומילא אוחך במיני מגיים שהם‬
‫תשובה ומעשים טובים הפיחי והריחי לי כאותו הריח • ויזלו כשמים של‬
‫הגן שנתן כך ככל סביבותיך עד שתקרא לי וחאמר לי יבא דודי לגנו‬
‫ויאכל פרי מגדיו דהיינו ראוי דורי גם הוא לכא לי כשכיל גנו דהיינו‬
‫כשביל מה שתיקנו אותי ועשו בי גנו ישראל • וגם דורי יאכל פרי מגדיו‬
‫ממה שעשו ישראל כימים הנוראים האלה • ואז כשיהיו ישראל ראויים אומר‬
‫לה הקכ״ה לשכינה כאחי לגני אחוחי כלה ‪ .‬דהיינו באתי לגני שהם ישר<‪1‬‬
‫ושמחתי במעשיהם הטונים שערתו עד שהתקינו אותך עד שעשאוך ראוי‬
‫להיקרא חתיתי יכלתי • וזה גרמי ע י מעשיהם הטיבים שעשו מר״ה‬
‫על־ ש״ע ותזיל ומפרט הימים שסיגלו כהם תשיכה ומעשי׳ט • וזה׳יש אריתי‬
‫מורי עם בשמי • מורי היא חרש אלול‪ .‬לפי שבאלול מתגלים שם קס״א‬
‫ושם ס״ג כרמיו במלת אלול • וקס״א עם עשר אוחיוחיו וס״ג עם עשר‬
‫אותיותיו עם כ׳ כו׳ גי׳ מור • בשמי הוא ראש השנה • דכשמי אותיות יש‬
‫מ״ב דמ״כ רהמבורך היא כראש השנה כמו שאמר כזוה״ק וזהו כשמי •‬
‫אכלחי יערי עם דבשי • יערי הם הימים שבין ר״ה ליוה״כ שהם ימי‬
‫תשוכה • יער גי׳ ימי העומק שכל יום ננסר כו עומק א׳ • דבשי הוא‪-‬יוה״כ‬
‫רכש גי׳ כפור • שתיתי ייני עם תלכי • ייני זה שכעת ימי החג שמקריכי׳‬
‫בהם שכעים פרים גי׳ יין • חלכ רומז לשמיני עצי־ת שהוא שמחת התירה‬
‫•שכוונת קידשת היום הוא שם ע׳״כ שבו ר׳ יורץ גי׳ עי׳ב • ומאחר שבני‬
‫ישראל עישים תיקון כאלה הימים כאמור‪ .‬אז אומר להם הקכ״ה היום‬
‫ש״ע אכלו רעים ושתו ושכרו דודים • דהייני אני ואתם נעשו סעידה וזר‬
‫לא יקיב לנו • כמ״ש כיום השמיני עצ ת תהיה לכם‪:‬‬
‫שיך המעלית ממעמקים קראתיך ה׳‪ :‬זה המזמור תיקן רכינו זלה״ה‬
‫לומר איתי כעשיית ימי תשיכה • לפי שכל יום ננסר בו עומק א׳‬
‫והם עשרה עמקים כמ״ש בס׳ יצירה וז״ל עש ספירות כלי מה מדחן‬
‫עשי שאין להם סיף• עומק ראשית• יעומק אחרית• עומק טוב• ועומק רע•‬
‫•עימק רום• ועומק תתת‪ .‬עומק מזרת• ועימק מערב • עומק צפין ועומק‬
‫דרום • חדק יחיד אל מלך נחמן מושל ככולם ממעין קרשו ועד עדי‬
‫עד • עכ״ל‪:‬‬
‫‪ f l j n‬העשרה העמקים האמורים הם העשרה ספירות הידועות דעומק‬
‫ראשית היא חכמה כמ״ש ראשית חכמה וכן הכתר‪.‬נק׳ עומק‬
‫•ראשית שהוא הראש • והוא ראשית לכלהספימת‪ .‬וכן רבינו זלה״ה כשני‬
‫•ימים של ראש השנה כשניהם כתכ עומק ראשית ?יום עוכ א׳ של ד״ה‬
‫כתכ‬
‫)סא(‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,/‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ש^ףו‪.‬‬
‫אות מ‬
‫ארוכה‬
‫‪f‬‬
‫כתכ עומק ראשית כנגד הכתר • וביום טיב כ׳ כתכ עומק ראשית כנגר׳'י‬
‫החכמה • ועומק אתרית היא הבינה ‪ .‬ועומק טוב ועימק דע הוא‬
‫ועומק רדום הוא החסר ועומק צפון הוא הגבורה ועומק מזרח הוא הת״ת•‬
‫ועומק רום הוא הנצח ועומק החת הוא ההוד‪ .‬ועומק מערב הם היסוד;‬
‫והמלכות דשניהם נק׳ עומק מעדכ זהו הסדר שכתב רבינו זלה״ה כעשרת ׳‬
‫ימי תשוכה • ואל יקשה כעיניך ממה שכתכ כאן כס׳ יצירה שהיא שורש‬
‫הרכר • רנראה כמה דכרים מחולפים כדכרי רבינו זלהי׳ה על מה שכתוכ‬
‫כאן כס׳ יצירה • הכל מיושצ על מתכונתו ואין כאן מקום להאריך ומת‬
‫אקרא לספירות על*קים‪ .‬כבר כתבו המקוכלים זלה״ה להורות כי הספי'‬
‫אין להם קץ והכלה • כמו שאומרים על העומק שאין לו שיעור יקצכה ־‬
‫כמ״ש עמוק עמוק מי ימצאנו כך הספירות מראשן ועד סופן אין להם‬
‫שיעור וקצבה‪ .‬וזהו שהקדים בתחלת דבריו • עשר ספירות כלימה מדתן •‬
‫עשר שאין להם סיף • הרי השיה אותם בעשרה ואמר עשר שאין להם סוף״‬
‫ואת״כ הזכיר העמקים • ופירש כל א׳ ואי יכל א׳ קיאו עימק שאין לו‬
‫שיעור וקצכה• שלא החליק כיניהם חייו ותזמר כשלמא ג׳ ראשונות שייך‬
‫כהם עומק •אמנם ז׳ אתרונית שייך כהם שיעור יכפרע רשמיתיהם גורמי״‬
‫להם הקצכה רזה נק׳ הסר הרי נראה שיעירו יקצכתי שאיני פיעל כ״א‬
‫חסר ץכעד׳׳ז הגבורה יכן הטיכ יהרע שהיא הרעת• ליה אמר ‪ b‬תתשוכ‬
‫כן דאין השם גורם השיעור והקצבה • דלענין זה רשיעור וקצבה כל העשר‬
‫ספירות שיים בהשיאה א׳ יכילם אין להם שיעור וקצבה י וכל א׳ וא׳‬
‫מהם נק׳ עומק חמורה שאין לו שיעור וקצבה ‪ .‬ומטעם זה ק־אם עמקים‬
‫לכל העש־ה • אמנם מה שקיים אדון יחיד אל מלך נאמן מושל וכו׳ צריך‬
‫להתכונן מה טעם לתוארים הללו • רדי כאומרו א׳ מהם‪ :‬ונלע״ד אם‬
‫אפשר • וכעיני ה׳ יכשר • רעשי ספירות אלה שמדבר כהם הם עשר ספי'‬
‫ראצילית‪ :‬ועשר ספירות ראצילות נשמתם הוא אי׳א ועתיק מתלבש‬
‫כא״א ואריך מתלכש כעשר ספירות ראצילית • ועל זה אמר אדון יחיד ‪.‬‬
‫ארון היא עתיק רישא דלא אתירע יחיד היא א״א שהוא יחיד המייתר‬
‫כל עשר ספירית דאצילות • יאל מלך נאמן הם כנגד עשר ספירית דיךא‬
‫עצמו • מלת אל כנגר קו ימין שכי שהיא חסדים יא‪ 3‬היא חסד • מלת‬
‫מלך כנגד קו שמאל שהיא הגכירית • ושם המלך נק׳ מצד הגבורה שהוא‬
‫גכור • ומלת נאמן כנגד קו האמצעי • דקי האמצעי הוא אמת יאמונה‬
‫המחחכרים כו חסדים וגכירית וזה הנק׳ אמת שהוא חיבור החסדים עם‬
‫הגבורות‪ .‬ומי׳ש ממעון קרשו ממעין ע״ה גי׳ אין סיף • לימד דהכל‬
‫תלוי כאין סיף כ״ה נמצא כל ספי׳ וספי' אין לה שיעור משקראם כילם‬
‫עמקים כאמור • ודהע״ה כיון שכא לכקש על סליחת העון כא כעענת‬
‫אלימתא‬
‫הדעת‪-‬י•״‬
‫שערי‬
‫אלימתא‬
‫ראוי‬
‫לפניו ית׳‬
‫ו א מ ר לפניו ר כ ש ״ ע כיון שכל מ ד ו ת י ך נ ק ׳ א י ן ל ה ס ס ו ף‬
‫שתמחול מ י ד כלי‬
‫ע צ ב ה ד ר כ י שאין ל ו ס ו ף א י ן כ ו ר ו ג ז ו ל א ה ק פ ד ה‬
‫איבה כ מ ו‬
‫רחמים•‬
‫סוף מעחה‬
‫לפני‬
‫ארוכה׳‬
‫לרא • ש א ״ א מ ר ו כ ג ו ד ל ו‬
‫דלת ל נ ע ו ר‬
‫כולו‬
‫אות סי־‬
‫רכש׳׳ע‬
‫כולם נקראים‬
‫לסליתה‬
‫עמקים‬
‫ש מ צ י ע החילוק‬
‫וז״א יש ב ו ר ו ג ז •‬
‫שבין‬
‫א״א‬
‫ו מ א ח ר שנתגלה לנו ד כ ל ה ס פ י ׳ אין להם‬
‫כ ו ל ם ר א ו י י ם למחילה ולסליחה וזה ה ו א ש ב א ד ו ד ה ע ״ ה ל ו מ ד‬
‫הקב״ה‬
‫באיזה מ ד ה ממרוחיך‬
‫ע מ ק י ם שאין להם ס ו ף‬
‫וזה״ש‬
‫ולמתילה‪:‬‬
‫וכיון‬
‫ממעמקים‬
‫שאין ל ה ם ס ו ף ו א י ן ל ה ם‬
‫ש פ ג מ ח י יהיה מ ה שיהיה‬
‫דהיינו‬
‫נטירת‬
‫מ ע ע ט ת שכל‬
‫איכה כ כ ת‬
‫ספי׳‬
‫כ א ן כלל כ ו כל ע ש ר‬
‫רכל‬
‫לענין‬
‫ממעמקים•‬
‫נטי‬
‫ונעשים‬
‫קדוש‬
‫שנקבע‬
‫אגודה‬
‫וזהו‬
‫ה ק ד ו ש הזה‬
‫א׳‬
‫לסליחה‬
‫דא״ק‬
‫כ״א ומ״ד‬
‫וכתכ‬
‫ותכונה‬
‫לרמוז‬
‫כפר‬
‫ולמחילה •‬
‫תשובה‬
‫ובו‬
‫על‬
‫אדני ־‬
‫מאחר‬
‫עמקים אמא‬
‫השיכה‬
‫קורא‬
‫עלאה אני‬
‫לי‪:‬‬
‫הכפו׳‬
‫עונות‬
‫אדני‬
‫אהיה‬
‫דא״ק ויש לרמוז שם א מ א‬
‫כ ר כ ו ע גי׳‬
‫והנה כ ת ב נ ו‬
‫מ ״ ד ושם‬
‫אדני‬
‫רכוע‬
‫אהיה‬
‫כארט‬
‫פשוט‬
‫גי׳‬
‫כסמוך ר מ מ ע מ ק י ם קראתיך רומז‬
‫ש מ ע ה כקולי• ת ה י י נ ה‬
‫שש־שה מאזנים ד א ״ ק ק ר א לה ו ה ז כ י ר ה א ז נ י ם ל ר מ ו ז‬
‫העליונים‬
‫גם אתה‬
‫שהוא‬
‫התלויה כ ה ם •‬
‫כלו׳ כיון ששמך‬
‫תהיינה אזניך קשובות‬
‫משום‬
‫דסלקא לה‬
‫אהיה‬
‫תשמר יה‬
‫לקול תחנוני •‬
‫מ״ד ואהיה‬
‫שהוא‬
‫אדני מ י‬
‫ממקום‬
‫והטעם‬
‫העליון‬
‫של‬
‫שנק׳‬
‫אמא‬
‫כ ר ת א ו כ ל ה ו א ג ו ד ה א׳ מ ש ו ם ה כ י ה ו י‬
‫אדני ושניהם נק׳‬
‫א ח ר ריום הכפו׳ כחו‬
‫עולה‬
‫שהוא‬
‫דארני ש מ ע ה וכו׳ האומרים כיוה׳׳כ‬
‫מאוזן שמאל‬
‫ל ת מ י י ה ו ש ם א׳ דשניהם נ ק ׳‬
‫אם‬
‫יוה״כ‬
‫יום‬
‫זכרתיו‬
‫וכרחא ככח יום‬
‫חחאה ע ם‬
‫ר כ י נ ו זלה״ה‬
‫שישה‬
‫וכ״א גי׳‬
‫האזנים‬
‫כיום‬
‫אחת‬
‫ו ע ו ד א מ א ה י א נ ח ל ק ת לשנים כ י נ ה ו ת כ ו נ ה ו כ י נ ה שדשה מ א ז ן‬
‫קשוכית‬
‫האזנים‬
‫בהשואה‬
‫מתתכרים א מ א‬
‫יוה״כ ו ע ל מ ש ך זה הולך ו א ו מ ר אדני שהיא א מ א‬
‫אזניך‬
‫שוים‬
‫ומתחנן לפניך שהמחול ותסלח‬
‫ד א מ א ה י א שם אהיה • ושם‬
‫על‬
‫ע כ כ ה • ושם הוי״ה‬
‫שאמי‬
‫ש מ ע ה כ ק ו ל י ת ה י י נ ה א ז ט ך ק ש ו ב ו ת לקול ח ח ט נ י ‪ :‬כ א ן א מ ר‬
‫הם כאמת•‬
‫על‬
‫הטענה‬
‫כאתי‬
‫ספי׳ כולם‬
‫מ ע מ ק י ם שהם שני‬
‫שמתתברים כ ו‬
‫כאדטת •‬
‫ימין‬
‫זאת‬
‫מרותיך נק׳‬
‫ע מ ק י ם שאין ל ה ם ס י ף ‪:‬‬
‫מעמקים גי׳‬
‫ומתפלל‬
‫ארגי‬
‫העשרה‬
‫היי‬
‫שאין ל ה ם ס ו ף • כ ו ל ם ע ו מ ר י ׳‬
‫להתפלל ולהתתנן לפניך שהמחול לי מ י ד בלי שום‬
‫אי‬
‫מד‬
‫אהיה‬
‫פשוט‬
‫יעמוד‪ :‬ככר‬
‫ע ד י ף מכל שאר‬
‫שעולה מ ס פ ר ו אדני‬
‫שהיא ג י ׳‬
‫פירשנו‬
‫ימית‬
‫אדני‪:‬‬
‫פסוק‬
‫השנה‬
‫זה‬
‫כמקום‬
‫משום‬
‫דכרתא‬
‫ל א מ א י ת י ו י י ה י א ג ו ד ה א׳ ו ה ן ה נ ה כ ׳ ה ה י ״ ן ר ש ם ה ו י ״ ה כ ״ ה ח ש ו כ ת‬
‫ע ל א ה ו ת ש י כ ה תתאה‬
‫למחילה ולסליחת ולכפרה ־‬
‫משי״ה‬
‫יוה״כ כחי‬
‫וזה״ש‬
‫אם‬
‫עדיף‬
‫עיטת‬
‫מכל‬
‫שאר‬
‫ימות‬
‫השנה‬
‫תשמר יה כ ש א ר ימית השנה‬
‫שאין‬
‫שקךי‬
‫אות מ‬
‫ארוכה‬
‫שאין אתה רוצה למחול אותם היום הקרוש והנורא שביחא עילה לאמא‬
‫וראי תמחול אותם וזהו אדני מי יעמוד‪ .‬דחיי׳ היום הזה שארני שהיא‬
‫כרתא עולה למי שהיא אמא ועושים אגורה א׳ ודאי זה יעמוד • ועיר אדני‬
‫מי יטלים לפיש שניהם על אמא שיום הכפוי אמא נק׳ אדני • ושם זה מורה‬
‫על השליטה ועל הממשלה כמו ארון כל הארץ שהוא שליע ומושל • וכיום‬
‫הכפוי כיד אמא הממשלה והיא דרכה להוציא לחירות • וזהו אדני מי יעמוד‬
‫דהיי׳ מי שהיא אמא הנק׳ כיום זה אדני השלוטה כידה היא תעמוד ותקכל‬
‫השכים והוציא אוחם לחימת ‪:‬‬
‫א י נ מ י אפשר לומי דכוונח רהע״ה שלא יהיה הקכ״ה מעככ הסליחה‬
‫לשכים שהרי כל החטאים והעונות והפשעים עושים פגם כשפינה‬
‫ח״ו וכמ״ש וכפשעיכם שולחה אמכם • ובל עוד שלא נחקט הפגמי׳ שנרשמו‬
‫בה אינה ראויה ליחור כראוי • וזה״ש אם עונית חשמר יה דהיי׳ תמתין‬
‫וחחעככ מלמחיל אוחם מיד הרי כזה יש הפהר ונזק לשכינה רכל ע ו ד‬
‫שלא מתלת השכינה אינה יכולה להחייחד עמך‪ .‬וזהו אדני שהיא השכינה‬
‫מי יעמוד דהיינו מי יוכל לעמוד לפניך • לכן מפני ככורה הוי מוחל‬
‫לשכיס מיד‪:‬‬
‫כ י עמך הסליחה למען תורא‪ :‬כתיב זה צריך להתבונן בו מה כוונתו‬
‫כזה • ואפשר לפרשו על הדרך שאט עסוקים כו שהמזמור מדכר על‬
‫יום הכפו׳‪ .‬והנה יש השובה תתאה ותשובה עלאה תשוכה תתאה היא‬
‫כמלכות ותשוכה עלאה היא כאמא והעיקר הוא שישתדל האדם‪.‬לעשו׳ תשו׳‬
‫ראויה והגונה כי־אוי ער שמגעת לחמא ועל זה אמרו רז״ל גדולה תשוכח‬
‫שמגעת עד כסא הככור שהיא אמא דמקננא ככירסייא‪ .‬וכל עוד שלא‬
‫עשה ארס תשוכה שמגעח עד אמא עדיין לא השלים חקו ונקי תקר ופגום‬
‫וצ״יך הארס להשתדל ולשנס מתניו ולהוסיף יראה על יראה וקדושה על‬
‫קרישה ער שיגיע לתשוכה עלאה נמצא אם היה די לארם כתשיכה חתתה‬
‫לא היה צריך לטרוח להוסיף יראה ע ל יראתו דככר השלים חקו • אכל‬
‫כיון דנשאר תלוי ועומד עד שיגיע לחשיכה צייך לטרוח ולהיסיף יראה על•‬
‫יראחי • וכזה ירכה מורא ה׳ • ולזה א מ ר כי ע מ ך הסליחה דהיי׳ הסליחה‬
‫הגדולה מעוכבת אצל אמא לפי' א מ ר הסליחה כה״א היריעה שהיא באמא‬
‫דאע״ג דעשה האדם תשוכה שמועלת לגכי מלכות עדיין צריך להרבות‬
‫ביראה כרי להגיע לתשובה עלאה • וזהו למען תורא דהיי׳ ירבו כני אדם‬
‫כיראה כרי להשיגו המדרגה הזאת ‪:‬‬
‫‪ V V W‬ה׳ קיתה נפשי ולדכיי היתלתי‪ :‬הנה בתכני למעלה דהחטא איט‬
‫פיגם רק כנפש לכד כמ״ש הנפש החיטאת היא תמית דהחטא‬
‫אינו פוגם רק בנפש לבר• שאין כח ביד החטא לפגום ביוח ומכ״ש כנשמה‬
‫והעין‬
‫שעדי•‬
‫פוגם‬
‫והעץ‬
‫ומכ״ש‬
‫כרוח‬
‫אדם‬
‫אשרי‬
‫לא‬
‫עושה הפשע‬
‫כל‬
‫כך•‬
‫פגם‬
‫אות מ‬
‫ביוה ומכ״ש‬
‫וכנפש •‬
‫שהוא פ ו ג ם‬
‫שהפשע‬
‫דיה‬
‫ק צ ת ויחזור ה ע ץ‬
‫התשובה‬
‫ואם‬
‫ואינו פ ו ג ם כנשמה• ו ה פ ש ע‬
‫אמר‬
‫ה׳ ל ו‬
‫דהע״ה‬
‫ע ץ ואין‬
‫ההוא‬
‫יש‬
‫יחזור לו‬
‫כח‬
‫שוגג‬
‫מ א ד נמחל‬
‫פ ש ע כסוי‬
‫אשריו‬
‫רושם‬
‫מן‬
‫ונתבטל‬
‫שנתכסה‬
‫כ ר ו ח • אח׳ כ א מ ר אשרי‬
‫עד‬
‫שהפשע‬
‫רהיי׳‬
‫רמיה •‬
‫דהפשע‬
‫הנשמה‬
‫וזהו‬
‫חזר‬
‫שאמר‬
‫אכל‬
‫שחזר‬
‫בה‬
‫מן‬
‫ש ע ש ה לא‬
‫חזר לו‬
‫הרוח‬
‫ג״כ‬
‫עץ‬
‫כנפש •‬
‫כאן‬
‫קויתי‬
‫המחילה חהיה‬
‫ר ו ש ם כלל •‬
‫הפשע ועשה‬
‫ה׳‬
‫השובה‬
‫נשאר כ ו שום‬
‫ועבר‬
‫ג ס ה ח ט א שלו‬
‫הזכיר‬
‫כאן‬
‫ע ץ דבר פשוט‬
‫כנפשי‬
‫מכ״ש‬
‫לא‬
‫ארם‬
‫שהוא‬
‫העץ‬
‫חשוכה‬
‫ע ץ לגבי‬
‫לו‬
‫י ח ש ו ב ה׳‬
‫ג ם זה ה א ר ס אשריו •‬
‫מ ״ מ כיון‬
‫נפשי•‬
‫ישאר‬
‫הבטיחנו כחורחו‬
‫דהיי׳‬
‫שום רושם‬
‫קותה נ פ ש י רהיי׳ נ פ ש י שהיא‬
‫שכך‬
‫הנפש י‬
‫עון‬
‫עלולה‬
‫אע״ג‬
‫שהעביר הצרעת‬
‫אינו ד ו מ ה לראשון ש ט י ה ר‬
‫קיחה‬
‫שלא‬
‫וזה׳יש‬
‫ו נ ש א ר ר ש ו ם כרוח• ו ז ה ו ו א י ן כ ר ו ח ו‬
‫ג ם זה אשריו‪ .‬א כ ל‬
‫שלימה‬
‫ואמר‬
‫ו י ש א ר פ ג ם הנפש•‬
‫דלא נשאר ה פ ש ע שעשה‬
‫כ ו שום רושם‬
‫ונשאר רשום‬
‫חסידה‬
‫כ י ד ו הפשע• ו ע ש ה‬
‫ה ר ו ח • וזה״ש א ש ר י‬
‫רוחו ולא נשאר‬
‫לחטא‬
‫ומן‬
‫אשר היה‬
‫מ ן הנשמה ומן הרוח‬
‫רהיי׳ ה פ ג ם ג ם‬
‫שנטהר‬
‫החטא‬
‫ונשא ר‬
‫עדיין‬
‫גס‬
‫דהיי׳ ש נ ס כ ס ה‬
‫ג״כ הארס‬
‫‪1‬‬
‫הרוח‬
‫אכל‬
‫המת‬
‫כידו‬
‫שהוא‬
‫דכשהאדם‬
‫פ ג ם הנשמה‬
‫ונטהרה‬
‫כלל׳ ו א ע ״ ג דלא‬
‫חעאה‬
‫בתשוצה ההיא‬
‫מ ע ו ל ה ע ד ש נ מ ח ק א פ י ׳ ה ח ט א ולא‬
‫נ ש א ר שם רושם‬
‫שהסירה כגם‬
‫לעון‬
‫גם החטא‬
‫אם‬
‫•הוא‬
‫ויחרפא‬
‫בנשמה‬
‫כסוי‬
‫והכוונה‬
‫מזה ‪.‬‬
‫ח ט א ה ד ה י י ׳ ה א ד ם שיש‬
‫ע ש ה חשוכה‬
‫דמאחר‬
‫פוגם‬
‫פשע‬
‫רמיה •‬
‫ויחרפא פ ג ם‬
‫אפי׳ כ נ פ ש ו וזה״ש כסוי ח ט א ה‬
‫ה נ פ ש ולא‬
‫אשרי‬
‫כרוחו‬
‫נשוא‬
‫כחשובה יותר‬
‫ל ח ט א שהוא‬
‫נשגכה‬
‫ארוכה׳‬
‫בנשמה וחוזר בתשובה אם אין כ ח‬
‫הרוח והנפש ואם‬
‫א ש ר י נשוי‬
‫בנפש‬
‫וע״ז‬
‫יחשוכ‬
‫‪:‬‬
‫מה‬
‫קויחי‬
‫ג ם הנפש‬
‫ה׳ שימחול‬
‫אפי׳ כנפש‬
‫לנזקין‬
‫מן‬
‫שלי‬
‫לי‬
‫וזהו‬
‫שגםהיאלאישאר‬
‫הקדושה כ י כ י ו ם הזה י כ פ ר‬
‫עליכם‬
‫ל ט ה ר א ח כ ם מ כ ל ח ט א ת י כ ס ל פ נ י ה׳ ח ט ה מ ש ה ר י א מ ר ב פ י ׳ מ כ ל ח ט א ח י כ ם‬
‫שהם‬
‫וזהו‬
‫מן‬
‫שאינם‬
‫השגגות‬
‫רושמים‬
‫ולדברו הוחלתי‪.‬‬
‫ה ש ג ג ו ת לזה‬
‫נ‪3‬שי‬
‫דהכפש‬
‫דהיי׳‬
‫לאדני‬
‫כטענה‬
‫שיטהר‬
‫היא‬
‫דברו‬
‫קוחה נפשי‬
‫משמרים‬
‫מהמלכות‬
‫ר ק כנפש דווקא‬
‫הטוב‬
‫שחטהר‬
‫לבקר‬
‫אלו‬
‫שדיכר‬
‫כתורה‬
‫ג ם ה י א ולא‬
‫לכקר ‪:‬‬
‫שמרים‬
‫מ ט ה ר נפשוחיכי מ ה ם‬
‫שיטהר אותנו ג ם‬
‫ישאר‬
‫הכוונה‬
‫בה‬
‫דכא‬
‫שום‬
‫דוד‬
‫רושם ‪:‬‬
‫הע״ה‬
‫ה ק כ ״ ה ג ם נ פ ש ו ו ל א י ש א ר כ ה ש ו ם רושם• ו ה ט ע ם‬
‫שהיא‬
‫וכשיעשה‬
‫השכינה‬
‫הארס תיקון‬
‫לשכינה‬
‫דין‬
‫ה ו א ש ת ט ה ר כפשו שהיא מ ן השכינה •‬
‫ו ה נ ה ת י ק ו ן השכיכה ח י כ ה כ כ ל י ו ם‬
‫מעשה‬
‫ה׳‬
‫ויום‬
‫ישתדל‬
‫דכטוכו‬
‫ככל‬
‫מחרש ככל‬
‫יום‬
‫ויום‬
‫יום‬
‫לעשות‬
‫־ מ ד ת י ו ם כלילת ו מ ד ת לילה‬
‫כראשית •‬
‫כנין מחדש‬
‫ולזה‬
‫לשכינה •‬
‫הענין פל‬
‫ירא‬
‫ו י ש מ ו ר שיהיה מ ח ב ר‬
‫כ י ו ם • דהיום הוא כ נ ג ד ז״א והלילה כ נ ג ד ה מ‬
‫)‪00‬‬
‫שהית‬
‫‪,‬‬
‫^ ך ו‬
‫שהיא‬
‫שהיא‬
‫אני‬
‫אני‬
‫אות ט‬
‫נוק׳ וצריך ל ע ש ו ת‬
‫מן המ׳‬
‫עושה‬
‫שומר‬
‫משמרו‬
‫שומר‬
‫הנקר׳‬
‫כנפשי‬
‫עמי‬
‫התחברות •‬
‫להם‬
‫אדני• ה ר י‬
‫כשיכא‬
‫כלילה לכשיכא ב ו ק ר ‪.‬‬
‫הלילה‬
‫שאחכדנו ע מ ו‬
‫שאומרים‬
‫בכל יום‬
‫מה‬
‫כ ״ פ א׳‬
‫הכל‬
‫משמרים‬
‫ע ם הלילה• וזהו מ ש ו מ ד י ם‬
‫שומר ע ו ר‬
‫כיום לכשיבא‬
‫לבקר דהיי׳‬
‫כלילה‬
‫כיוצר ו ע י ק ר‬
‫תכלית‬
‫הכל‬
‫הוא‬
‫א׳ ל כ ן‬
‫צריכים‬
‫בכל‬
‫יום‬
‫כסיד נקודה‬
‫כטובת‬
‫׳דורשת‬
‫אי‬
‫המ׳‬
‫נמי‬
‫ענין‬
‫הראשונים‬
‫ויום‬
‫דין‬
‫שגם‬
‫נפשי‬
‫יוה״כ שניהם‬
‫כפולים וזה להורות‬
‫עשה כב׳‬
‫ואל‬
‫לרמוז‬
‫לרמוז‬
‫לאדני‬
‫עומק‬
‫יעזכט‬
‫ע ל ב׳‬
‫לבקר‪.‬שומרים‬
‫יסוד‬
‫יטשט •‬
‫ואל‬
‫ראשים קויתי‬
‫ל ב ו ק ר זה‬
‫ב ה שום מ ש ם ‪:‬‬
‫לרמוז‬
‫על‬
‫כתכנו ל מ ע ל ה דכ׳ ימי׳‬
‫מ ע ר ב • נמצא‬
‫הוא‬
‫מלכנו ואנחנו‬
‫ויום‬
‫רומז‬
‫י ש ל י ם זה‬
‫ושניהם י ס כ י מ ו‬
‫לטובתנו•‬
‫ל נ ו שיש‬
‫יסוד‬
‫וע״ז‬
‫ישראל‬
‫היא‬
‫כסירה •‬
‫‪.‬כילו‬
‫חסדים‬
‫רוגז • שקרי‬
‫ה׳ כ י‬
‫בקר•‬
‫עם‬
‫השיעי‬
‫להורוח‬
‫והנהירה‬
‫ה׳‬
‫ז״א‬
‫הגבורות‬
‫בעשרת‬
‫שמהם‬
‫לנו יסור‬
‫דיש‬
‫הכוונה‬
‫ז״א‬
‫ועיקר‬
‫מערב‬
‫ולעולם‬
‫זזה מ ן ה מ ע ר ב ש ה י א‬
‫היא‬
‫לפי‬
‫רתיכת‬
‫הגבורות‬
‫ימי תשובה‬
‫הרוגז‬
‫משומרי׳‬
‫אמנו‪.‬‬
‫דיסוד ומ׳ שניהם יסוד‬
‫החסד והרכה ע מ ו פדית‬
‫שמהן‬
‫כא‬
‫ו א מ ר ק י י ת י ה׳‬
‫‪:‬‬
‫יוה״כ והן הנסירות •‬
‫היא‬
‫קוחה‬
‫ו ע ש י ר י שהם ע ו מ ק‬
‫ויסוד אינם נפרדים‬
‫עונותיו‪:‬‬
‫עד‬
‫נמצא‬
‫כפל כאן‬
‫לט‬
‫ח ק ו ה ל ו מ ר ר כ ז ה יש ל י ת ק י ה‬
‫ע ל יום‬
‫שכינה‬
‫שמלכנו‬
‫עשה‬
‫כ נ י ו ו ע ב ד י ו ד ה ש כ י נ ה לא‬
‫מכל‬
‫שמר״ה‬
‫גדולה‬
‫הפז‬
‫כתחילת הדין שני ראשים‬
‫מערכ‬
‫ישראל אל‬
‫הבטחה‬
‫הראש‬
‫והיסוד שהם‬
‫ג י ׳ זה ה ו א ראש ע ״ ה ק י ת ה ג י ׳ ה ר א ש ה‬
‫אותיות‬
‫ב מ ע ר ב גי׳ הוא‬
‫ט ׳ ויום י׳ שניהם‬
‫בעמקים‬
‫ישאר‬
‫וכיון שנפשי‬
‫אפשר‬
‫י מ י ם ה א ח ר ו נ י ם כ׳ י ס ו ד ו ת ל ה ו ר ו ת‬
‫ע ל החכמה וקותה‬
‫יחל‬
‫והנה‬
‫שיעחטלזה‬
‫ח ס ד ו ר ח מ י ם ש מ ה ש ח ס ר לזה‬
‫ועיקר •‬
‫ת ט ה ר ולא‬
‫ל נ ו שיש ל נ ו‬
‫ב נ ו ורוצה כ ת י ק ו נ נ ו ו ק ר ו ב א ל‬
‫ששניהם‬
‫היא‬
‫ק ו ר י ם לבקר•‬
‫מ ש ו מ ר י ם וכוי •‬
‫ה ע מ ק י ם שכחכנו למעלה •‬
‫שהוא‬
‫הם‬
‫וכאחדונה‬
‫שורש‬
‫ולכן‬
‫אמר‬
‫ד ר ״ ה ה ם כ ש נ י ה ם ע ו מ ק ר א ש י ת ו ת ם ה כ ת ר והחכמה• ו י ו ם ת ש י ע י‬
‫עשירי‬
‫עיקר‬
‫לשלימותה •‬
‫מקדימין‬
‫ויסור ה ב ט ן • ו ע ״ ז‬
‫ל ב ק ר כ נ ג ד ב׳ ק״ש שאנו‬
‫הוא‬
‫‪F‬‬
‫שכפל שומרים לבוקר כ ״ פ • ע ל שם ק ״ ש‬
‫כ ק ר כ נ י ת וא׳‬
‫ק ו י ת י ה׳ ו כ ו ׳ נ פ ש י‬
‫לבקר ‪.‬‬
‫היום א נ י‬
‫לבוקר• ד ה י י ׳‬
‫ק״ש בקי־כטת כדי ל ע ש ו ת לה‬
‫לבקי־ ש מ ד י ם‬
‫דהיי׳‬
‫ע ם הלילה • וכשיהיה‬
‫אוחה מ ד ר ג ה א ח ר מ ד ר ג ה ע ר שתחזור‬
‫חחלת‬
‫שהוא‬
‫שאני‬
‫שומרים‬
‫ל ת ו ע ל ת השכינה ש נ ת מ ע ט ה‬
‫לכמת‬
‫משומרים‬
‫כלילה‬
‫כלילה‬
‫אי נ מ י‬
‫וזה״ש‬
‫לאדני דהיי'‬
‫היא שומרת תיקוני‬
‫שאהיה מ ח ב ר ו‬
‫ע ר שאחכי־נו‬
‫נפש־‬
‫נפשו‬
‫אדני שהיא ה מ ל ׳ ו מ ה‬
‫לתיקון אדני הוא‬
‫לבוקר‬
‫•אה כלו‬
‫נוקנם‬
‫מלא‬
‫והוא י פ ד ה א ת‬
‫ש ה מ ז מ ו ר הזה‬
‫ממעמקים‬
‫לטק׳‬
‫שבו‬
‫חסד‬
‫לבוק׳‪.‬‬
‫ע׳׳ה‬
‫והוא‬
‫מדכר‬
‫גימ׳‬
‫נשאר‬
‫ורחמים ואין ב ו‬
‫לכן ה ש כ כ ע י מ ״ ת‬
‫נוח‬
‫שערי‬
‫< ו ח זי׳׳א‬
‫דהיינו‬
‫להתרצות‬
‫כימי‬
‫ולא‬
‫דווקא‬
‫כיון‬
‫מ י ד • כיון‬
‫לו‬
‫הכשירה‪.‬‬
‫גכייות‬
‫שכולו‬
‫המוציאה‬
‫אות »‬
‫שטלו‬
‫מאי‬
‫ומיד מתרצה ־‬
‫חסדים•‬
‫לחירות •‬
‫וטעמא‬
‫זאת‬
‫או‬
‫חסד‪:‬‬
‫משים‬
‫השכ‬
‫ע ם ה׳‬
‫שאמת‬
‫מכל‬
‫עלאה שולטת‬
‫עונותיו•‬
‫עונותיו כמ״ש כי‬
‫‪,5‬ח‪2‬שח‬
‫ונחקורה‬
‫דרכינו‬
‫ו׳נשוכה‬
‫ע ר ה׳ • נ ׳ ח פ ש ה‬
‫ע ״ ה גי׳‬
‫ל ה ת ע ו ר ר משינתו ו ל ע ש י ת חשוכה‬
‫ולחפש‬
‫\לחקור‬
‫חקירה‬
‫ולשמור‬
‫דהיינו‬
‫אחר‬
‫עוד‬
‫יחזור‬
‫כ ח ד ש אלול כ א מ ו ר‬
‫ולעשות‬
‫טובים‬
‫שלימה כראוי‬
‫חקירה ככל‬
‫תשוכה‬
‫מעשים‬
‫אשר לא‬
‫לעשותם•‬
‫התו‬
‫ד׳רכינו‬
‫שמגעת‬
‫ו׳נחקוךת^‬
‫אלול •‬
‫ארם‬
‫צריך‬
‫חיפוש אחר חיפוש‬
‫יעשו‬
‫כדי‬
‫נחפשה‬
‫לחזור מ ה ם‬
‫דרכינו‬
‫ח ו כ ה ‪.‬עלינו לחפיש ולחקור ככל‬
‫ער‬
‫הישראלי מ כ ל‬
‫יכפר עליכם וכו׳‪:‬‬
‫אלול • ל ר מ ו ז ד ב ח ד ש‬
‫ע צ מ ו שלא‬
‫ר״ת‬
‫ונשוכה‬
‫והיא‬
‫וזהו והוא י פ ר ה‬
‫א ת ישיע! • ה ו א ה י א א מ א ע ל א ה • ה י א פ ו ד ה ו מ צ ל ת א ת ה א ד ם‬
‫כ י ו ם הזה‬
‫אל‬
‫ה'‬
‫החסד‬
‫כ י מ י ם האלה ה ר כ ה ע מ ו פ י ו ת‬
‫ייה״כ‬
‫נטהר‬
‫יחל ישיאל‬
‫רכימים האלה‬
‫ומשו״ה‬
‫ו ע ו ד בבוא‬
‫האדם‬
‫ארוכה‬
‫וזס״ש‬
‫מו‬
‫ונחקורה‬
‫דרכינו אשר לא‬
‫ה׳‬
‫כ ס א ה כ כ ו ר וזהו וגשוכה ע ד‬
‫כמי‬
‫שדרשו רז״ל כ פ ׳ ש ו ב ה ישראל ע ר ה׳ א ל ק י ך ‪:‬‬
‫‪\i‬־‪)it‬‬
‫נ ע ב ו ר חלוצים •‬
‫אתר‬
‫האלה•‬
‫עת‬
‫שהם‬
‫וירכה‬
‫שכל‬
‫רצון‬
‫ורחמים‬
‫עצמו בהם •‬
‫כסליחות‬
‫ככתו‬
‫כני‬
‫אימתה‬
‫לקבלת התשובה•‬
‫שהם‬
‫אימחי וראשיה הכל •‬
‫לעשות‬
‫נחנו פשענו‬
‫נתנו • א פ ש ר לרמוז ה מ ס י ה הזאת ע ל הימים הנוראים ו ט ו ב י ם‬
‫משינתו ולתקן‬
‫עכשיו‬
‫ונחנו‬
‫מה •‬
‫ומרינו‪.‬‬
‫כלנו בני איש‬
‫ובתחנונים‬
‫הוא‬
‫אלול‪.‬‬
‫חדש‬
‫שיעשה‬
‫ובצום‬
‫מדון•‬
‫כו‬
‫לא‬
‫כראוי‬
‫אש׳י ימצא‬
‫ו י ת כ ו נ ן שהוא יום הדין‬
‫ויתכהל ע ״ ז‬
‫ע ל י כ ה ע כ י ־ ת י שאני‬
‫שאם‬
‫תשובה‬
‫ובצדקה כל‬
‫כ ב ו א ראש השנה י ד ע‬
‫ה ע ו ל ם ע ו כ ר י ם ל פ נ י ו ית׳ כ כ נ י‬
‫יפתר ייאמר מה תהא‬
‫דצריך‬
‫א ח ר י ת ה ש נ ה ו ר א ש י ת •השנה •‬
‫ו ב ע ס ק החורה‬
‫יעשה• אח״כ‬
‫האדם להתעורר ״‬
‫עיבר‬
‫ותפיל‬
‫עליו‬
‫ית׳‬
‫ומת‬
‫לפניו‬
‫יהיה‬
‫מ ש פ ט י ודיני • וכזה י כ א להוסיף תשובה ע ל תשובתו ויראה ע ל יראתי‪-‬‬
‫אח״כ‬
‫חתימת‬
‫י ו ה ״ כ שהיא יום‬
‫כבוא‬
‫הספרים •‬
‫יאמר‬
‫כלבו‬
‫חוקי ואיני‬
‫ראוי‬
‫להחתם‬
‫ובבוא‬
‫סיר כ‬
‫שמיני ח ג‬
‫שמא‬
‫מחילה‬
‫מה‬
‫ו כ פ ר ה לשכים •‬
‫שעשיחי‬
‫לחיים • וכזה‬
‫ער‬
‫ג״כ‬
‫ע צ ר ת צריך ליחן‬
‫עכשיו‬
‫יכא‬
‫כלכו‬
‫ובו‬
‫נשלמה‬
‫לא‬
‫עדיין‬
‫השלמתי‬
‫להוסיף‬
‫יראה ע ל יראה‪.‬‬
‫ולהתבונן‬
‫נאמד כיום‬
‫מה‬
‫הזה‬
‫שערי‬
‫הזה‬
‫אות נין‬
‫כ י ו ם ה ש מ י נ י עצי־ת ח ה י ה‬
‫תחילה‬
‫שום‬
‫לעבדיו‬
‫זר לא‬
‫שכעת‬
‫יקיכ‬
‫ממני‬
‫מ ה ששיאל‬
‫וממילא‬
‫לסעודה זו•‬
‫והנה אם הכן אינו‬
‫לו‬
‫סעודה‬
‫הבן‬
‫לי ו ל כ ט • ו א מ ר‬
‫מוצא‬
‫עושה‬
‫כאכיו‬
‫רצינו‬
‫אביו‬
‫רצין‬
‫וכל‬
‫דבר פבונו‬
‫דאביו‬
‫דוחה‬
‫אוקי‬
‫מ ע ל השולחן ו א י נ י מ י ס כ ע מ ו וזה ה מ ח ש ב ה צ י י ך ש י ח ש י ב‬
‫האדם‬
‫שמא‬
‫ביום‬
‫מן‬
‫המסובים‬
‫להיוח‬
‫ובזה‬
‫מן‬
‫חלוצים‬
‫ש ״ ע שאבינו‬
‫יבא להוסיף‬
‫המסובים ולא‬
‫זה‬
‫חשוכה •‬
‫כנגר‬
‫מן‬
‫חליציס •‬
‫נחני גי׳‬
‫באשמורח‬
‫לג•‬
‫לומר‬
‫חלוצים‬
‫סליחה‬
‫חלול‬
‫ראש‬
‫מה‬
‫אני‬
‫וזהי‬
‫מ ה היי‬
‫ונחנוימה•‬
‫ונחנו‬
‫‪ .‬הוידוי‬
‫ג״כ‬
‫והחיטה הקכ״ה‬
‫האדם‬
‫מ ל כ ו של‬
‫שנעבור‬
‫שבו‬
‫מוחל‬
‫לתגור‬
‫זה י ת כ ה ל‬
‫מה‬
‫בחדש‬
‫זה כנכד‬
‫וישתומם ויאמר‬
‫יהיה‬
‫לפניו ית׳ • ו ע ו ד‬
‫שהוא‬
‫מתניו‬
‫כאמור • ונתנו‬
‫עילם ומה‬
‫יראה ע ל‬
‫מרבים‬
‫י׳ד•‬
‫משפעי‬
‫ונחנו‬
‫ודיני•‬
‫מה מה‬
‫יראתו ולהרבות כחשובה והנה‬
‫יום‬
‫וידויים‬
‫הדין •‬
‫על‬
‫כחנו פ ש ע נ ו ו מ ר י ע‬
‫פשעינו‬
‫ועוניתינו‬
‫ועיי‬
‫ועוזב‬
‫ירוחם •‬
‫וצריך‬
‫וסולח‬
‫כ י י ס ה ק ד י ש ו ה נ ו ר א הזה ל ה ו ס י ף‬
‫יראה‬
‫וזהו נ ח נ ו‬
‫ויחשוב ע צ מ ו‬
‫ומיסכ‬
‫זה‬
‫פשענו‬
‫עמהם‬
‫להיסכ‬
‫להסיכ‬
‫להוסיף‬
‫עם‬
‫אחיו‬
‫להיות קרישים‬
‫אחד‬
‫אכיו‬
‫כמ״ש‬
‫להיסיף‬
‫ו ה מ ו ר ד י ם וזהו נ ת נ ו‬
‫עושה‬
‫וחרד שמא ח״ו‬
‫אינו‬
‫הם ראויים והוא‬
‫אינו‬
‫שהקכ״ה‬
‫האדם להיות‬
‫הכנים‬
‫יראתו‬
‫שהוא‬
‫ירא‬
‫דשמא‬
‫וקרישה‬
‫קדושתו‬
‫כלנו כ נ י איש א ח ד נחנו •‬
‫דע‬
‫הקכ״ה והיא‬
‫על‬
‫סעודה‬
‫כדי שיהיה‬
‫קדושים ה ה י ו כי‬
‫ע מ נ ו ע ל שלחן א ׳ • נ ח נ ו‬
‫כיום צריך‬
‫יראה ע ל‬
‫עם‬
‫ואכיו • וזהו‬
‫נחנו‬
‫גי׳‬
‫יום‬
‫פשענו• כלט כני‬
‫כשאר‬
‫על‬
‫זהו‬
‫הוידוי‬
‫דהיינו‬
‫כניו‬
‫עצרח‬
‫צריך‬
‫יראה‬
‫ע״ה‬
‫כל עונותינו •‬
‫כ נ ג ד שמיני‬
‫ע ל שלחן‬
‫לכן צריך‬
‫נחנו‬
‫מ ן הפושעים‬
‫ע ל ש ל ח ן א׳‬
‫לך שכלנו ב נ י איש‬
‫בניו‬
‫ית׳‬
‫ציום‬
‫שיקכל‬
‫מיחנח‬
‫תשיכחי ויסלח‬
‫א ״ כ חיצית‬
‫כמ״ש‬
‫יראתו‬
‫להקכ‬
‫אליל‬
‫ארם‬
‫ומודה‬
‫איש אחד נחנו •‬
‫ראוי‬
‫על‬
‫כמלת‬
‫הספורים שבו מ ת ו ר י ם ע ל‬
‫ראוי‬
‫ח־ש‬
‫שצריך‬
‫לקים‬
‫ע ל יראהו כדי שיקכל ה ק כ ״ ה‬
‫ח ר ט ת י ווירויו •‬
‫ראוי‬
‫יכתחנונים‬
‫ובצדקית‬
‫תלוצים‬
‫שהוא ראש השנה‬
‫הכפויים•‬
‫מתניו‬
‫ולאזור חיל‬
‫ע ו מ ד י ם לרין • ו ע ל‬
‫יכא להיסיף‬
‫נחנו‬
‫ולעשות‬
‫ד ה י י נ ו שצריך‬
‫דהיינו מ ה אנו‬
‫גי׳ יום דין‬
‫זה כ נ ג ד יום‬
‫ארם‬
‫המסרה •‬
‫נעבור‬
‫ותעניות‬
‫ייחחנינים‬
‫שאעבור לפני‬
‫וכזה‬
‫לשנס‬
‫על‬
‫היא‬
‫חשיבתו שיזכה‬
‫ל י כ ת ב כ ס פ י ־ ח י י ם ‪•.‬וזהו נ ח נ ו נ ע ב ו ר‬
‫לימיו‬
‫י׳ד •‬
‫דכרים הרמוזים‬
‫יהיה מדינינו •‬
‫יום‬
‫מ׳תנת‬
‫השנה שכל כ נ י‬
‫כיונת‬
‫וכתפלות‬
‫ל׳ימיד‬
‫בניי‬
‫יהיה‬
‫לא‬
‫יהשיכה‬
‫ולכקש ר ח מ י ם מ ל פ נ י י‬
‫די׳ ח ח י ז ר ה‬
‫ל׳ילה ו ׳ ל י מ ו ד ציום‬
‫ולקיים‬
‫ע״ה‬
‫סליחות‬
‫וזה‬
‫שצייך אדם‬
‫כ ע ס ק התורה‬
‫עם‬
‫ודאתו‬
‫הנדחים•‬
‫תדש אלול‬
‫ולהדכות‬
‫מלכנו‬
‫יראה‬
‫מיסב‬
‫על‬
‫כדי שימצא ב ר ״ ה שהיא י י ס הרין ראוי‬
‫‪#‬‬
‫רז״ל משל למלך ש ע ש ה מ ש ת ה‬
‫י מ י ם• וכיום השמיני ע ש ה‬
‫לנו‬
‫ניחן‬
‫ארוכה‬
‫לכם • ומשלו‬
‫^‬
‫קדיש ורוצה‬
‫ק ר י ש וכוי ו כ ז ה‬
‫ג י ׳ חדוה לאכ ו כ ן •‬
‫דהיינו‬
‫בנו‬
‫נהיה‬
‫שאנו‬
‫ראויים‬
‫דהיינו יום ש ״ ע ש ה א ב‬
‫עושה‬
‫י‬
‫‪ tm‬ניז‬
‫שעף* ־‪.‬‬
‫עישה‬
‫‪ ^J‬׳‪H!J‬‬
‫נא‬
‫‪#‬‬
‫עליית‬
‫בבואו‬
‫שכתכני‬
‫האדם‬
‫ב ז מ נ י ם הללי‬
‫עיקי*‬
‫יעליה‬
‫אמר‬
‫תיקון‬
‫ד א י ן לה מ ג ר מ ה‬
‫השלמה‬
‫כלום •‬
‫ו ע ל זה‬
‫נעשה‬
‫נא‬
‫נ ק י ר ה א׳‬
‫כאמור‬
‫לימר‬
‫חדש‬
‫לכו‬
‫שלא‬
‫להקכ״ה‬
‫ס'׳ח‬
‫דכל‬
‫היא‬
‫עכשיו‬
‫לר״ה •‬
‫היא‬
‫כמטה‬
‫מטה‬
‫הס‬
‫לבני‬
‫ישלחן‬
‫שהיה‬
‫רמה‬
‫החל‬
‫שיש‬
‫כסא‬
‫כמ״ש‬
‫כ י נ ר מציה•‬
‫כזמ־כיס ה ל ל י‬
‫אלול‬
‫ומנורה •‬
‫מנורה‬
‫א ר ס ישן‬
‫והגוף‬
‫השכינה שהוא‬
‫גימ׳‬
‫והקטן‬
‫קיר קטנה‬
‫אין לו‬
‫דעת‬
‫לפי׳‬
‫אומרים‬
‫ע ״ ה ־ ונשים‬
‫וקיר‬
‫שמדכר‬
‫נא •‬
‫ואפי״ה‬
‫שכיכה‬
‫ע כ ש י ו ניכל לחקן •‬
‫להקכ״ה•‬
‫גם‬
‫א״כ‬
‫לו שם •‬
‫והחיקין‬
‫לחג הסכית •‬
‫וזה‬
‫זה ר א ש‬
‫כשאר‬
‫הזה‬
‫כחדש‬
‫כל‬
‫עכשיו‬
‫דהיינו‬
‫תשנה‪.‬‬
‫ככני‬
‫מרק‬
‫לו‬
‫שם‬
‫הוא שכעשה‬
‫שלחן‬
‫רומז‬
‫פירושם‬
‫מטה‬
‫ג י ׳ אלול־ ו ר מ ז ו‬
‫ימיח‬
‫צריך‬
‫השנה ולא‬
‫לקום מ מ ט ח ו‬
‫ה ש נ ה ‪ .‬ר מ ל ח השלחן ע ם‬
‫וקרא‬
‫על‬
‫והנה נעש׳ה‬
‫מ ט ה ר ו מ ז לאלול •‬
‫על מטחו‬
‫זה תחליצ‬
‫ה ' אותיות•‬
‫ל ר ״ ה שלחן‬
‫והוי‬
‫כשלחן‬
‫משום‬
‫העי‪-‬וך‬
‫נ ס ת ר כ ך כ נ י אדם ע ר ו כ י ם ל פ נ י ו‬
‫ג ם שלחן נ מ י ג י ׳ ל ב נ י מ ר ק דהיי׳‬
‫כסא הוא‬
‫בכי‬
‫יוה״כ שבו התשובה ה מ ע ו ל ה‬
‫עד‬
‫היא‬
‫חג‬
‫והמצית‬
‫הם‬
‫ס י כ ה ו ל ו ל כ ו מ י נ י י • י ה י ש ע נ ה דכא• י ש מ י ט‬
‫ומתיעצים הגוף‬
‫חדש א ל ו ל‬
‫שערכים‬
‫מצות ש נ ד מ ו לכרית‬
‫והנשמה ואומרים כשנתקן ע צ מ נ ו‬
‫ור׳יה ו י ו ם ה כ ש ר י ם‬
‫)‪UD‬‬
‫כו‬
‫אדם‬
‫המגעת‬
‫ביום‬
‫הסיכות‬
‫ע צ ר ת • זו ה י א מ נ ו ר ה •‬
‫שהם‬
‫גס‬
‫ע ו כ ר י ם ל פ נ י ו יח׳‬
‫הכבוד• מנורה •‬
‫דהיינו‬
‫כמי׳‬
‫שאמר‬
‫אלול ״‬
‫כ ו ג ל ו י ו א י ן שים ד כ ד‬
‫מרין ״‬
‫הנשמה‬
‫ע ל י ת רהיי׳‬
‫קטנה‬
‫לעבודה בוראו עכשיו‬
‫שנה‬
‫שבא לרמוז כססו׳‬
‫ל מ ט ה מ א ח ר י ה נ׳ י ״ ו ע ״ ה‬
‫דהיי׳‬
‫ושרים‬
‫יצריכה השלמה שחרי נ ק ר א ת ק י ר‬
‫לשכי׳ ה ו א נ מ י‬
‫ההמוכוח‬
‫היא‬
‫הצריכה‬
‫כדי לייחדה ע ם ק כ ״ ה וזהו ו נ ש י ם לו‬
‫ר ו מ ז ליום ה פ ו ר י ם •‬
‫ו ע ו ב ר י ם כבכי מ ר ק •‬
‫זה דומין לבני‬
‫דהיי׳‬
‫וכסא‬
‫זהיר וזהו‬
‫נא‬
‫ומה‬
‫ע ד חרש‬
‫השכינה־ ה ו א‬
‫עישים‬
‫השכינה‬
‫רס״ת הקיר‬
‫שחהי׳ שלימה •‬
‫כל כ נ י ה ע ו ל ם‬
‫אדם וכל‬
‫הקיר •‬
‫נא‬
‫כי‬
‫לני ק ט נ ה‬
‫נקודה א׳ •‬
‫לעילם הסירה‬
‫ה ב ו ר א י ת ׳ • שלחן‬
‫איחייח‬
‫דכר״ה‬
‫הזמני‬
‫‪,‬‬
‫אין לה‬
‫א ו ת ה כ ע ל י ה שלימה• ו א מ ר‬
‫זה היא כ ח ד ש‬
‫מ ת ע ו ר ר לקום‬
‫לעבודת‬
‫ית׳‬
‫שאט‬
‫לומר‬
‫עד‬
‫מלת‬
‫גי׳‬
‫אליל ד א י ח י י ח‬
‫היה‬
‫יהיה‬
‫ד ק נ ק ו ד ה א׳ וצריכה כ כ ל ע ת‬
‫כעשה‬
‫שנכנה‬
‫נחעוררו‬
‫תיקון‬
‫כסא‬
‫אינו‬
‫השלמה • ו ע ו ד נקר׳‬
‫כעלייה‬
‫דהיי׳ החיקין‬
‫לתיקין‬
‫גימ׳‬
‫ואומרים‬
‫שהיא‬
‫ה ת י ק ו ן • וזהו‬
‫עליי׳ת‬
‫כילם‬
‫ששורשה‬
‫פ נ י ו אל‬
‫ה ר כ ה וצריך‬
‫אלול •‬
‫יש‬
‫נזדרז‬
‫ר ע לך‬
‫צריך‬
‫נ׳א‬
‫מ ט ה ושלחן‬
‫שהע״ה אחית‬
‫עלית‬
‫ביניהם‬
‫ו י ס ב תזקיהו‬
‫לכניתה‬
‫לפי‬
‫ע ל י ת • כא‬
‫מתיעציס‬
‫חסר‬
‫בזה‬
‫ומנייה‬
‫הכתיב אפשר לרמוז‬
‫צריך ה א ד ם להשהדל ולהיות‬
‫לטובה‬
‫רוצה‬
‫ק ט נ ה ו נ ש י ם לי ש ם‬
‫אלינו יסור שמה • ג ם‬
‫עצמו‬
‫כמ״ש‬
‫קיר‬
‫ישמחה‬
‫בניו‪.‬‬
‫כ ס מ י ך ש י ת ת ז ק ה א ד ם ב כ ל ע ת כ ה ם ו ה נ ה כ ל ה ת ק נ י ת האלה ש מ ת ק ן‬
‫אחר חיתין •‬
‫זה‬
‫משחה‬
‫ארוכה‬
‫עם‬
‫מז‬
‫וימי הוכה •‬
‫בטאו‬
‫אז‬
‫והיק‬
‫״‬
‫בבואו‬
‫^ןןף‪,‬‬
‫אלינו‬
‫אות נון‪.‬‬
‫״‬
‫הקב״ה יסוד שמה ר כ י מ י ס‬
‫דרשו‬
‫עוד‬
‫וזהי‬
‫סיכתו ק כ ע‬
‫נעשה נא ע ל י ת קיר‬
‫ע ל הסוכה לכדה • דכסוכה צריך א ד ם‬
‫הזה‬
‫וכיתו ע ר א י מלת‬
‫קטנה היא‬
‫רומז‬
‫וגי‬
‫ההדסים‬
‫ערכות •‬
‫שלחן ז ה‬
‫אברהם ייוסף‬
‫האותיות‬
‫מלכים‬
‫אז‬
‫אברהם‬
‫גי׳‬
‫רגם מ ר ע י ה‬
‫ע״ה •‬
‫זה‬
‫תיכח‬
‫יצחק •‬
‫מנויה‬
‫יכשיזכה‬
‫השכינה‬
‫שורה‬
‫יכסא‬
‫זה‬
‫גי׳‬
‫היא‬
‫גבורה‬
‫ל ע ב ר ה ׳ לדור•‬
‫למנצח‬
‫לנגד‬
‫אין ו מ ר מ ה‬
‫ד ר ך לא‬
‫הקושיות‬
‫הארס‬
‫ט י ב ר ע לא‬
‫ויש‬
‫ולעכור‬
‫ואפשר‬
‫להאריך ־‬
‫ובזה‬
‫זה‬
‫אהק‪.‬‬
‫קרישין‬
‫בניאו‬
‫ואהרן‬
‫גכורה‬
‫הללי כ ס י כ ת ו ‪-‬‬
‫אלינו שהיא‬
‫הקכ״ה‬
‫עיני‬
‫על‬
‫פחד‬
‫לשנוא •‬
‫משככו‬
‫רכוונח‬
‫רהעי׳ה‬
‫אני‬
‫כיחב‬
‫להודיע‬
‫לכני‬
‫יצה״ר‬
‫גמורה‬
‫רשות לפתות‬
‫ע ל כל‬
‫ארם‬
‫מצות שכתורה קלות‬
‫לגסיח כ נ י אדם •‬
‫לכפור‬
‫וחמייית‬
‫ח״ו‬
‫כה׳‬
‫א מ נ ם כחן ל ו‬
‫ילכפיר‬
‫יאיני מורה‬
‫בתירתו‬
‫לאדם כלל‬
‫יהיה ניכר‬
‫מ ע ו ב ד ה׳ ל א ש ר לא ע כ ר ו •‬
‫ו כ ת ליצה״ר י ו ת ר‬
‫כדי‬
‫על‬
‫י צ ה ״ ר וזה‬
‫רשות‬
‫האדם‬
‫על‬
‫מזה נתן כת‬
‫דבל מ ה‬
‫כתו‬
‫שעשה הקב״ה ונתן‬
‫בארם ונתן לו התורה י ס י י ע ת א ר ש מ י א‬
‫יצה״ר ר ק צריך שיחזור חיל ויהי׳ ג כ ו ר כ א ר י כ ר י ל ה ת ג ב ר‬
‫ה ד ב ר צריך‬
‫גמורה‬
‫דרך‬
‫וכזה יתבונן האדם כי יצה״ר ה ו א‬
‫י ר ש י ת נ ת י נ ה ל ו מ א ת מ ל כ ו של ע י ל ם ל ר ד ו ף א ת ר ב נ י א ד ם ב כ ל‬
‫רשות‬
‫על‬
‫עשאו‬
‫כני‬
‫נסיין‬
‫כא‬
‫דכרי‬
‫יתיצכ‬
‫האלה כילם מקשה יאין‬
‫לומר‬
‫הקכ״ה‬
‫יחשוכ‬
‫אין‬
‫אלהים‬
‫לפחוח כ נ י אדם ולהריחם ו ל ת ע ו ת ם מ ד ר ך חיים ל ד ר ך‬
‫כידו‬
‫לתתגכר‬
‫לו‬
‫תשר‬
‫אושפיזין‬
‫אין‬
‫ט י ב רק דרך ר ע כ ך היא אימניתי ת מ י ד •‬
‫נסיון‬
‫דשניהם‬
‫מ נ ו ר ה זה יצתק‬
‫פשע־לרשע• ב ק י ב לכי‬
‫הכחיבים‬
‫ה ק כ ״ ה רשיח‬
‫ידיר‬
‫ע י נ י י כי החליק אליי ב ע י נ י י למצוא‬
‫ימאס‪:‬‬
‫השילחן מ ל א‬
‫ע״ה •‬
‫עם‬
‫שמה ‪:‬‬
‫חדל‬
‫שלא‬
‫מלך•‬
‫וזה״ש י ה י ה‬
‫להשכיל ל ה י ט י ב ‪.‬‬
‫דעיקר‬
‫מית •‬
‫נאם‬
‫משה‬
‫עי׳ ה •‬
‫ע מ ו ז׳‬
‫עמו •‬
‫גם תיכת‬
‫זה‬
‫כ ת י כ כיה ויהי כישורון‬
‫חסד‬
‫ש כ ע ה אישפיזין ע י ל א י ן‬
‫י ע ק כ א ע ״ ה שהית׳ מ ע ת י שלימה•‬
‫העילם‬
‫‪ /‬׳‬
‫ייסף‬
‫כ ת י ק ו נ ן אז ו ה י ה ב ב ו א ו‬
‫ומנורה ע ל‬
‫ע ה שזנו כ נ י‬
‫האדם לשרית‬
‫גם‬
‫ג ״ כ יש כ ו ש נ ע ה ל ו ל כ ו א ה ר ו ג‬
‫שמה‪:‬‬
‫מ ט ה זה‬
‫יסור‬
‫פיי‬
‫וכסא ‪ .‬מ א ח ר שהיא ק ב ע ־‬
‫ומנורה‬
‫יסור‬
‫ע״ה •‬
‫זה‬
‫א מ נ ם צריך לעשות‬
‫א פ ש ר ל פ ר ש מ ט ה ושלחן ו כ ס א‬
‫קרישין הכאים לסיכה •‬
‫גי'‬
‫ה ס י נ י ת ע״ה•‬
‫הסיכה‬
‫ו כ ש נ ע ש ה המצית האלה‬
‫הליכי‬
‫ע ‪ 1‬ד‬
‫עלית‬
‫הסיכה •‬
‫ק כ ע • ו ז ה ו ו נ ש י ם ל ו ש ם מ ט ה ושלחן‬
‫ללולכ •‬
‫האלה ה ק כ ״ ה מצוי ב י ט נ ו‬
‫ד מ נ ו ר ה יש כ ה ‪ .‬ז ׳ ק נ י ם ו ה ל ו ל כ‬
‫וכ׳‬
‫כמ*‪£‬‬
‫ה׳ כ ה מ צ א ו ק ר א ו ה ו ב ה י ו ת ו ק ר ו ב ‪:‬‬
‫אפשר לפרש כל ה פ ס י ק‬
‫לעשית‬
‫אהבל‪.‬‬
‫מאתו ית׳‬
‫עצמו מ מ ט‬
‫והקב״ה‬
‫שישים‬
‫האדם‬
‫לרדוף‬
‫אחר‬
‫תמיד‬
‫האדם‬
‫יהיה ב ע ז ר ו ומצילו‬
‫עיניו‬
‫כין‬
‫ולפתותו‬
‫מ מ ט•‬
‫י‬
‫שיצה״ר‬
‫ככל‬
‫וזהו‬
‫נתוכת‬
‫כחי‬
‫וישמוד‬
‫שכא‬
‫דהע״ה‬
‫י לומר'‬
‫יי־ שעךי‬
‫במזמור‬
‫•לומר‬
‫עצמו‬
‫קיא‬
‫ה׳‬
‫עבר‬
‫רשות‬
‫הזה‬
‫גמורה‬
‫ילתעיתו‬
‫שיבקר‬
‫דבר •‬
‫פתר‬
‫והחתיל‬
‫עוכר‬
‫על‬
‫נתינה‬
‫לו‬
‫ולעשוח‬
‫ילך‬
‫בו‬
‫בה‬
‫דהיי׳‬
‫מאמרו‬
‫ואני‬
‫מכל וכל •‬
‫מן‬
‫ובן‬
‫שיצה״ר‬
‫וזהו‬
‫ו א מ ר למנצח‬
‫השומעים‬
‫ל ע ב ד ה׳ ל ד ו ד‬
‫ליצה״ר ו ל ע י ת ו י ו ר ק א נ י‬
‫כ י א נ י י ו ר ע שיצהי׳ר ה ו א נ ס י ו ן •‬
‫מ מ ל כ ו של‬
‫כחפצו •‬
‫אףופדז‬
‫המזמור‬
‫עולם‬
‫אדם‬
‫בחרתי להיות‬
‫שהרי התבוננתי‬
‫ה׳‬
‫בתחלת‬
‫ע כ ר ה' • כלו׳ א נ י איני‬
‫ואיני‬
‫לו‬
‫אות גיד‬
‫מח‬
‫להתגבר‬
‫הרי הוא‬
‫ע ב ד ה׳‬
‫האדם‬
‫על‬
‫מותרת‬
‫אשמע‬
‫ולא‬
‫ובאמת‬
‫ולהדיחו‬
‫ועומר‬
‫והדרך‬
‫ליצה״ר‬
‫בשום‬
‫א י ן פ ח ד אלהים ל נ ג ד ע י נ י ו י מ ק י ר מ ן ה א ד ם‬
‫ל ר ש ע שהוא‬
‫נאום פ ש ע‬
‫שהוא‬
‫יצה״ר‬
‫לבי‬
‫כקרב‬
‫יש ל ו נ א ו ם ו כ ח ל ה י ו ת‬
‫ב ק ר ב ל כ י ו ל א י ה י ה פ ח ד <‪1‬הים ל נ ג ד ע י נ י ו •‬
‫כך‬
‫רשיח ל ע ש ו ת‬
‫מאי‬
‫וטעמא‬
‫מחחלה‬
‫כי‬
‫ה ק כ ״ ה ו נ ת ן לו ה ק ב ״ ה‬
‫עשאו‬
‫• כ א ד ם כ ר צ ו נ ו ו ז ה ״ ש כ י ה ח ל י ק א ל י ו ב ע י נ י ו ד ה י י ׳ ה ק כ ״ ה ה ח ל י ק ל ו ליצהי׳ר‬
‫לו‬
‫<נתן‬
‫התליק‬
‫רשית‬
‫אליו‬
‫ונתן‬
‫לו ח ל ק‬
‫•אליו‬
‫הקב״ה‬
‫קעון •‬
‫עינו‬
‫דרך‬
‫וזהו‬
‫עם‬
‫און‬
‫וזהו‬
‫כאדם‬
‫כ א ד ם מ ה שיראה כ ע י נ י יצה״ר וזהו כ י‬
‫החליק‬
‫חלק‬
‫אלהיך‬
‫לפני ה ק ב " ה ע ד שיחזור‬
‫עליו‬
‫ע ד שימציא צו‬
‫הארס‬
‫לשינאו‬
‫העין‬
‫ע ד שיעשה‬
‫וזהו‬
‫למצוא‬
‫ו א ח ״ כ לשנוא ד ה י י ׳‬
‫ו ז ה י א ו מ נ ו ת ו של י צ ה ״ ר ו ל כ ך נ ב ר א ל א נ ב ר א כ ״ א ל ע ש ו ת‬
‫דכרי‬
‫אשתו‬
‫מחשבתו‬
‫לו‬
‫ומקטרג‬
‫פ י ו און ו מ ר מ ה‬
‫הטובה רק‬
‫מה‬
‫ה׳‬
‫שיראה‬
‫כלו׳‬
‫דיצה״ר לעשות באדם כרצוני ל פ ת י ת א ו ת ו‬
‫רהיי׳ מ פ ת ה‬
‫ע ם ה׳ י‬
‫חלק‬
‫הקכ״ה‬
‫ליצה״ר‬
‫אשד‬
‫וישות לעשות‬
‫בעיניו‬
‫לשנוא‬
‫דע •‬
‫גמורה‬
‫וחוזר‬
‫להשניאו‬
‫לעשיית‬
‫בעיניו כמו‬
‫בעיניו‬
‫ד י צ ה ״ ר וזהו‪ .‬כ י‬
‫דרך ר ע •‬
‫מצות‬
‫לקיים‬
‫חדל‬
‫להשכיל‬
‫אינו‬
‫להיטיב לעולם‬
‫מורה‬
‫ו כ א ו ר א ה א פ י י אדם ע ל מ ש כ ב ו כשירצה ל ה ז ד ו ו ג‬
‫פריה‬
‫ודביה‬
‫לכוונה‬
‫לשם מ צ י ה ר ק‬
‫יחשוב‬
‫ע ל מ ש כ כ ו דהיי'‬
‫גם‬
‫אינו‬
‫בזה‬
‫מטרידו ומכלכל‬
‫ארם‬
‫מניח‬
‫לעשות‬
‫ד ע ת ו ע ד שפוגם מחשכתו‬
‫ר פ י ׳ ה א ר ס ע ל מ ש כ ב ו לשם מ צ ו ה מ ב י א‬
‫מ ח ש כ ה ד ע ה • ר כ ך ד ר כ י ח מ י ר יתיצכ ע ל ד ר ך לא ט ו ב ו ר ע לא י מ א ס ר כ ך‬
‫<;יא ד ר כ ו ו ע ל‬
‫ליצה״ר‬
‫היי׳ ת‬
‫כך‬
‫לכן אני‬
‫נ ב ר א ו א נ י נ ש מ ר מ מ נ ו ו א י נ י כ ״ א ע ב ד ה׳ ו א י נ ו נ ש מ ע‬
‫מזהיר‬
‫ושליחותו ה ו א‬
‫לכני‬
‫עושה‬
‫ארס‬
‫ליטהר‬
‫כהבמים‬
‫ח׳‬
‫יצה״ר‬
‫חסדך‬
‫והי־שית‬
‫אמונתך‬
‫שנתן‬
‫עצמם‬
‫שישמרו‬
‫מיצה״ר‬
‫לו‬
‫מסייעין חיתו‪:‬‬
‫ע ד שחקים‪:‬‬
‫הקב״ה‬
‫כוונתו כזה‬
‫לידוף אחר כני‬
‫ה ח י י ם לדרך ה מ י ת כאשד יראה ב ע י נ י ו כ מ ו ש כ ת ב נ ו ‪.‬‬
‫‪.‬וההצלה‬
‫שנהן‬
‫'האצילות‬
‫ושהקכי׳ה‬
‫ומגין‬
‫עליו‬
‫כיד‬
‫האדם כרי‬
‫להנצל‬
‫עשה א ת האדם‬
‫כרי ל ה נ צ ל‬
‫מן‬
‫כי‬
‫וצייך ארס להתגבר עליו והקכ״ה‬
‫מיצה״ר•‬
‫ישר‬
‫החציניס •‬
‫ג ן א מ ר ‪ .‬כ ה ש מ י ס ולא כשמים•‬
‫ע ״ כ צוהר‬
‫עוזרו דהכא‬
‫כיון‬
‫שאמר אומנית‬
‫ארם‬
‫להדיחם מ ד ר ך‬
‫כ א אחייב ל ו מ ר ה כ ת‬
‫והתחיל מהשחלשלית ע ו ל ם‬
‫כנלם אלהים •‬
‫תחלה‬
‫כ ו ו נ ת ו לכלול‬
‫א מ ר ה׳‬
‫ומושך עליו חשדו‬
‫כהשמים חסדך‬
‫השמים ושמי‬
‫מת‬
‫השמים• ו ה ש מ י ם‬
‫הוא‬
‫שערי‪.‬‬
‫אות נו?‬
‫ארוכה‬
‫היא ז״א בכללותו שהוא מחסד ער מלכית ‪-‬אצילות דזהי הנקי ז״א ושסי‬
‫השמים הם אי׳׳א ויססו״ת שהם שמי השמיס דהיי׳ שמים לגכי ז״א הנק׳‬
‫שמים • ולפ״ז כעל כי־חנו לומר דמה שאמי ה' כהשמיס חס־ך כנגד א״ח‬
‫הות מדכי‪ .‬דחיכיח ה' כהשמים גי׳ אייך אנפין ע״ה לימיז דכנגד א״א‬
‫הוא מדבי‪ .‬רהנה עיקר כל החפשעוח החסרים והגבוייח באו״א וזו״ן‬
‫הכל מא״א והנה אמא היא המחלכשח לעולם כז״א והחסדים שלה שהם‬
‫חמשה וכל א׳ כלילה מעשר הם חמשים שגירי כינה הם המתפשטים ב‪1‬״א‬
‫והתפשטותם עד הוד דוקא כמ״ש כזוה״ק אמא עד הוד אתפשטת• והם‬
‫כמי ה׳ ספי׳ חג״ח נ״ ה כנגד חמשה חסרים • ואע״ג דהחסרים אינם‬
‫מתפשטים רק עד ה! ד ־ ע״מ חוזרת הארת כלליהם ומתקכצת ביסוד •‬
‫ועיר חיזרת האית כלליתם פעם כ׳ ומתקבצת כמלכית ‪ .‬ומשי״ה נק׳‬
‫היסוד כל יהמ׳ כלה שיש כהם כלליח החמשה חסדים כל א׳ כלילה מעשר‬
‫הה״ש ה׳ כהשמים חס‪-‬ך ‪ .‬דהיי׳ א״א כמ״ש תסריך מתפשטים כשמי‬
‫השמים שהם או״א כאמור • ואח״כ אמינחך שהיא אמא מתפשטת עד שחקים‬
‫*‬
‫שהם נצח והוד כאמור‪:‬‬
‫צ ד ק ת ך כהירי אל משפטיך תהום רכה אדם ובהמה חישיע ה'‪ :‬כא‬
‫להשלים מה שכתבנו ראע״ג דאין אמא מתפשטת רק עד הוד‬
‫מ״מ הארת כללותם מתקכצת ביסוד וכן במי • והנה יסוד ומ׳ נק׳ צדיק‬
‫וצדק ‪ .‬וכהררי אל גי׳ חג״ת נ״ה שהוא ר״ת דחס־ וגכורה ת״ת נצת הוד•‬
‫וזהו צרקחך שהם יסוד ומ׳ שכל א׳ מהם נק׳ ל׳ צדקה • כל א׳ מהם נוטל‬
‫כל״וח חג״ת נ״ה שהם ה׳ ספירות כאמור וקראם הררי אל • כנגר החסרים‬
‫הנק׳ אל • וכמו שמחפשטים החס־יס כך מתפשטים הגבורות • וזה״ש‬
‫ומשפטיך תהים רבה • ותיקין העילמית הוא כהחחכמח החסרים עם‬
‫הגבורות • וזה״ש אדם ובהמה תושיע ה׳ ארם גי׳ מ״ס שמשם החסרים •‬
‫בהמה גי׳ ביין שמשם הגבורות • רכשיחחכרו האדם והבהמה שהם המ״ה‬
‫יהכ״ן ע״י כך באה ההצלה והתשועה מן החצוכים וזהו תושיע ה׳‪:‬‬
‫יקר חסדך אלהים וכני אדם כצל כנפיך יחסיין‪ :‬כא להשלים דעיקר‬
‫שלימית העולמות • הוא כהחחכר שם הוי״ה עם אלהים רזהי הנק׳‬
‫שמא שלים כי־וע • תהו מיתוק הדין כראוי ‪ .‬וזהו ביטיל תגבורת הדיטם‬
‫והקליפות • וזה״ש מה יקר חסדך אלהים ‪ .‬רה*י׳ כמה יקי וכבוד וגדילה‬
‫יש כשיתתכי הסרך שהם שם הוי״ה עם אלהים דאז הוי שמא שלים‬
‫וכאותה שעה וכני ארם בצל כנפיך יחסיון דהיי׳ מוסתרים מן החיצונים‬
‫ולא ייראו מהם ־ והנה הוי׳׳ה אלהים גי׳ יכ״ק יתיכית כצי האדם גי׳ יב״ק‬
‫דע״י צני ארם הראיים מתחברים ב׳ משמות • משו״ה חשבונם שוה‪:‬‬
‫‪ p T P‬מדשן ביתך ונחל עמיך תשקם‪ :‬כלו׳ רצשיהיה שמא ש^י‪ .‬אז מגיע‬
‫האמת‬
‫‪1‬‬
‫מז״ק‬
‫י‬
‫‪0‬קףי‬
‫שפע‬
‫הארות‬
‫העולמית‬
‫קדושה‬
‫עד‬
‫שתחתיה•‬
‫אמא‬
‫נשפע‬
‫ראכא‬
‫כק׳‬
‫המלטת‬
‫ומשם‬
‫דשן‬
‫ערן‬
‫לבני ישראל‬
‫רב‬
‫כמלכית‪.‬‬
‫כידוע‪.‬‬
‫ומתמלאת‬
‫המ׳ מ ש פ ע‬
‫בי‬
‫שמתפשטיס‬
‫היאוים‬
‫ארם‬
‫ואור‬
‫ער‬
‫מאיי‬
‫המתפשטים‬
‫כאומת‬
‫עמך‬
‫ואור‬
‫אחד‬
‫איי‬
‫מזה‬
‫יבין‬
‫יצה״ר‬
‫שהוא‬
‫את‬
‫לפי‬
‫שאמר‬
‫חחחוניס • וכן‬
‫שאין לו‬
‫דווקא‬
‫הטומאה‬
‫שאין‬
‫כך‬
‫נדכק‬
‫רמיתא•‬
‫דרגא‬
‫הצלתי‬
‫שעתיר‬
‫והייני‬
‫הארץ •‬
‫סיף‬
‫להם‬
‫כך‬
‫מאור‬
‫האורות‬
‫הקרושה •‬
‫אכל‬
‫וזה״ש כ י‬
‫ומעו״ה‬
‫מהפשט‬
‫אין תכלית ־ כיון שאתה מ ק י ר חיים‬
‫עד‬
‫נחתם‬
‫סיף •‬
‫מן‬
‫לי‬
‫כ ח י י ם שאין‬
‫אור‬
‫כאומת‬
‫אעכיר‬
‫המחפשט ממך‬
‫ההתפשעות‬
‫כני‬
‫כאורך‬
‫מ מ נ י איר אחרי‬
‫ש א י ן ' ל י ס ו ף י א״כ‬
‫ס י ף • ולא‬
‫יהיה‬
‫ל ה ת ב ט ל ולא‬
‫יובל לו‬
‫זכר •‬
‫לו‬
‫ע ב ד ה ׳ ו ל א א ש מ ע ליצה׳׳׳ר כ ש ו ם‬
‫דכמ‬
‫ת ש ד ך ל י ו ד ע י ך וצדקתך לישרי לב ‪ :‬שואל מ ה ק ב ״ ה ו א ו מ ר ל ו ‪ .‬א ת ה‬
‫ה׳‬
‫איחס‬
‫שחופש‬
‫שהם‬
‫בעיניך‪.‬‬
‫גבורה‬
‫ע ש ה להם‬
‫א ך ״‬
‫ע״פ‬
‫שכה‬
‫איתו‬
‫כאות‬
‫למלכות‬
‫עזר‬
‫רגל‬
‫ילא‬
‫מ״ש‬
‫עיקרו‬
‫מושכה‬
‫כל‬
‫בטן‬
‫ויודע‬
‫ויודעי‬
‫שמך ‪.‬‬
‫יסייעחא‬
‫רכינו‬
‫גאיה‬
‫ואין‬
‫דשמיא ‪.‬‬
‫ריייש‬
‫ומארכת‬
‫כאיח‬
‫אוחי‬
‫הרכה‬
‫שהיא‬
‫רשעים‬
‫דמלת‬
‫רגל‬
‫אוחו‬
‫שדה •‬
‫של‬
‫ה ר ג ל של ה ה ׳ י א ה י א כ ש י ש ע ו נ ו ת ב י ד‬
‫כאות‬
‫רי״ש‬
‫ומארכק אותו •‬
‫לעשיח ה ט ו ב‬
‫ח ס ־ ך וחן להם‬
‫ילא‬
‫איחס‪:‬‬
‫ינצח‬
‫ויד‬
‫האמורה‬
‫רשעים*‬
‫בסט״א‬
‫והקב״ה‬
‫שקר •‬
‫בני‬
‫ככחו‬
‫שתחת‬
‫שקר •‬
‫רחזיר דפושט‬
‫שהיתה‬
‫לפי׳‬
‫ומחזירו‬
‫דשדה •‬
‫כיין שניטל מ מ נ י ה י ג ל המשיך‬
‫והנה מ י‬
‫גורם‬
‫ישראל • ו ה נ ה‬
‫מ ה שבקי כ נ ג ד‬
‫)סד‪1‬‬
‫חוטפו‬
‫דל״ח‬
‫קי״ף‬
‫ומכנסת‬
‫טלפיו‬
‫ממנה‬
‫המ׳‬
‫אפשר‬
‫אות‬
‫ה ׳ ה ת ל ו י כ ש ד ה של ה ק ד ו ש ה‬
‫דהיינו‬
‫ה ״ ה ד ש ד ה • ו ה ק ו ״ ף של‬
‫רי״ש‬
‫אל‬
‫יצה״ר‬
‫יכייכיתיהס‬
‫ת נ י ר נ י ־ שצז נ פ ל י פ ו ע ל י א ו ן‬
‫ועושה דומיא‬
‫קו״ף •‬
‫בני‬
‫מגמתם רק‬
‫רגל גאיה‬
‫שקי‬
‫אדם‬
‫'ימשיך ע ל י ה ם‬
‫על‬
‫מ ה שבירר‬
‫זלה״ה‬
‫הוא שגינכח הק״א‬
‫שלה ונקי‬
‫תז־דה‬
‫ויד‬
‫יכליקים‪:‬‬
‫לה יוה רי״ש וחוזרת‬
‫הסט״ח‬
‫מחשבות‬
‫מ צ ד צדקתך שהיא ג ב ו ר ה ש י ת ג ב ר ו‬
‫תביאני‬
‫לי־מוז‬
‫חדרי‬
‫ישרים כלביתם‬
‫דחי‬
‫חזרה‬
‫עי‬
‫הקדיש‬
‫דהדכק‬
‫עצמי‬
‫ס^וך‬
‫עכשיו‬
‫ריח‬
‫שבא‬
‫השפע‬
‫הקדושה‬
‫מקור‬
‫ס י ף ‪ .‬וזה‬
‫ואח‬
‫האור‬
‫דרגא‬
‫אני‬
‫ד ר כ ם של‬
‫דהייני אתה מ ק ו ר חיים‬
‫אוד ׳ ד ה י י נ ו‬
‫האדם‬
‫אומת‬
‫כ י י ן שהשורש‬
‫כחיכ‬
‫מ ק י ר חיים‬
‫כרחה‬
‫לכן‬
‫אין‬
‫אורם‬
‫להם‬
‫המ׳ דהיי׳‬
‫דשפע‬
‫מאבא‬
‫שמך ‪:‬‬
‫ער‬
‫כן‬
‫דשן ה י א ה ש פ ע‬
‫או״א ומשם ירייין תסידיך‬
‫כאורך נראה אור ‪:‬‬
‫אין קץ‬
‫הקליפה‬
‫עמיך‬
‫עולמות‬
‫או״א ו מ ג י ע‬
‫ממנו‬
‫הוא‬
‫הכיונה‬
‫כמ׳‪/‬ש ־ כ י‬
‫ה׳ ו ח ו ש נ י ש מ ו‬
‫וזה״ש י מ י י ן מ ד ש ן פ י ת ך י‬
‫ויראי‬
‫עמך‬
‫יראי‬
‫וכחל‬
‫מ ק ו ר חיים‬
‫בחקדים‬
‫ומשפעת‬
‫לצל‬
‫שפע‬
‫דרך חמשים ש ע ר י ם ביתך היא‬
‫ר״ח‬
‫בשיפיע‬
‫ארוכה‬
‫ומתמלאת‬
‫כשפע‬
‫וביכית מריבית •‬
‫מאמא •‬
‫הנש!‪5‬ע‬
‫אות נק‬
‫או״א‬
‫ועהיה‬
‫;‬
‫מט‬
‫לסט״א‬
‫שגינבת‬
‫ק ו הה״א שמכנסת‬
‫הדי״ש‬
‫דהיי׳ כ ש י ע ו ר ה‬
‫מצטרף‬
‫אות‬
‫מצטרף‬
‫רגל•‬
‫ע ם ריש והוו‬
‫וע׳יז א מ ר אל ת מ א נ י‬
‫ויד רשעים‬
‫לא‬
‫בצורח‬
‫היא‬
‫ולא‬
‫כדגל‬
‫שם נפלו‬
‫הנשאר‬
‫ביד•‬
‫ביז‬
‫יו״ר‬
‫רגל‬
‫דל״ת ר ה י י נ ו י ר‬
‫ב י ד או• כ י ג ל‬
‫נק׳‬
‫ו מ ה שנמשך י ת ר‬
‫גאוה ה ו א הקו הנמשך ל מ ט ה הנק׳ ר ג ל ‪.‬‬
‫כ ת י ך הרי״ש‬
‫אבל‬
‫ארובה‬
‫עם‬
‫הרשעים‬
‫רשטי׳א‬
‫הרי״ש‬
‫הוא‬
‫י ד לא‬
‫און‬
‫שאין‬
‫חוששים‬
‫פיעלי‬
‫האמור‬
‫ולא‬
‫דוחו‬
‫עלי‬
‫תשלוט‬
‫ליראת‬
‫כיין‬
‫יוכלו קום‬
‫הי׳‬
‫שנדחו‬
‫לא יכלו לקום ‪:‬‬
‫אי‬
‫כי‬
‫נמי‬
‫עמך‬
‫כמה‬
‫ועשרת‬
‫פ ע מ י ם • דהימים‬
‫ימי חשוכה‬
‫שארם‬
‫עושה‬
‫דמדה‬
‫כנגד מרה‬
‫להתדכק‬
‫נזכה‬
‫שנתעסק‬
‫וצדקתך‬
‫מעליהם‬
‫לרימה‬
‫כי‬
‫מ מ ק ו ר חיים • וג״כ‬
‫שלא‬
‫ת׳כואני‬
‫פועלי‬
‫שואל‬
‫סוף‬
‫אין‬
‫מריכ‬
‫רחמיי‬
‫אור‬
‫יע״י‬
‫כמ״ש‬
‫החסדים •‬
‫גם‬
‫שיהיה‬
‫רשעים‬
‫יע״י‬
‫כך‬
‫אתה‬
‫את‬
‫וחסדיו‬
‫להתעוני‬
‫לכי‬
‫ס י ף כל‬
‫חע״ג‬
‫ינ־חי‬
‫הגנו‪1‬‬
‫אור וע׳יי‬
‫כמכ‬
‫חסדך‬
‫ו מ א ח ר שיש‬
‫מדרכך‬
‫ע״י‬
‫ילא‬
‫גי׳‬
‫באליל•‬
‫השנה‬
‫שהיה‬
‫יכלי‬
‫כפעל‬
‫ל מ ע ן לא‬
‫ס מ ך‬
‫אתיוג‬
‫כי העיקר‬
‫אותם ב פ י ע ל •‬
‫חמים בחקיך‬
‫ואת‬
‫היש־ה •‬
‫מצית‬
‫בלבי •‬
‫עישים ‪.‬איתם‬
‫ועושים‬
‫האלהים י ר א‬
‫דיבר היכל ר ״ ת‬
‫מצית הנק׳ ח י י ם‬
‫יתורה‬
‫אתרוג דהיינו‬
‫נ פ ל י פ ו ע ל י און‬
‫חמיד‬
‫זוכה‬
‫א ת י ו ג שהיא ר ו מ ה ללב בזה ת ד ח ה‬
‫שחישבים מ ח ש כ י ת ר ע י ת‬
‫סייף‬
‫חיים‬
‫חיים‬
‫העיה״כ‬
‫גם הוא‬
‫ישרים ב ל ב ם ע מ ך •‬
‫א ו ר ת‬
‫דבר הכל‬
‫האדם‪:‬‬
‫רגל גאות וי־‬
‫רעית‬
‫כשמע‬
‫העוה״ז‬
‫רע״י‬
‫וחיי‬
‫חשוכה‬
‫שהיא ה ת ו ר ה נזכה לאור‬
‫ג׳איה י׳יד ר״ח‬
‫הארס ל ה ת ע ו ר ר כתשיכה רזה‬
‫הקכי׳ה‬
‫התורה‬
‫נק׳‬
‫שמתפשטים‬
‫כלכבם‬
‫ימכקש מ מ ך‬
‫שהיא ס י ף‬
‫עמך‬
‫מקור‬
‫ליודעיךשהם‬
‫וטהיתו‬
‫‪$‬‬
‫י‬
‫זוכה לחיי‬
‫וזהו ב א ו ר ך‬
‫כ י שם‬
‫מחשכית‬
‫נקראים חיים‬
‫יסלטו עליהם ב ל ב ב ם להתעיתם‬
‫ריגל‬
‫לצפ • אל ה נ י ח‬
‫שמילת הלב‬
‫קיאם‬
‫כולם‬
‫לבב ע מ ך ומקיימים מצית‬
‫התיצונים‬
‫שחישבים‬
‫אני‬
‫החיים וזהו‬
‫א ו י • ובחג היה‬
‫ו ז ה ״ ש א׳ל‬
‫ומיניו‬
‫הוכה ולולב‬
‫משוךיחס־׳ףוצ־קחך‬
‫ישי־ות‬
‫היא‬
‫דכיון‬
‫ה נ ו ר א י ם ו ה ט ו ב י ם ה א ל ה ש ה ם ח ד ש אלול׳‬
‫שמקיים האדם המצית הנק׳‬
‫כ ה נזכה לאור הגנוז •‬
‫וזהו נראה‬
‫להם‬
‫וסוכה ולולכ‬
‫בהם ומצית‬
‫כמקים‬
‫לינק‬
‫מ ק ו ר חיים וכו׳ אפשר לרמוז ע ל דרך שכתבנו ל מ ע ל ה‬
‫קים‪.‬‬
‫משי״ה‬
‫וע״ו‬
‫אביש ‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫מציחיו‬
‫לרמוז‬
‫שמור כי זה‬
‫כל‬
‫ר כ ח י ש אלול צ ר י ך‬
‫י א ס ל א ע כ ש י י אימתי• ו א ד ר ב א‬
‫האדם‬
‫ה ש נ ה ורציה ל ע מ ו ד כ ד י ן ק ם ל ע ש ו ת‬
‫נרדם‬
‫כשיכה‬
‫תשוכה מ ה י א י י‬
‫ש‬
‫והשתא‬
‫ל א תקיבל‬
‫תשיכקו‬
‫•טערי‬
‫אפייה‬
‫משיכתו‬
‫הקכ״ה‬
‫כניס‬
‫שיבבים‬
‫שהיא‬
‫ס י ף השנה‬
‫הכל‬
‫אות ס‬
‫ארפא‬
‫מדוב י ח מ י ו‬
‫משיכיחיכם ‪.‬‬
‫ארוכה ׳‬
‫מקבל‬
‫יזהו‬
‫ואדרבא‬
‫מכייו‬
‫שיכו‬
‫שימו כאן סוף דבר‬
‫שהוא‬
‫אלול‬
‫כאמיר• א פ י ״ ה א ם תזרח כ ת ש י ב ה י ת י ק נ ת‬
‫נ ש מ ע דהיי׳ ה ק ב ״ ה ש י מ ע לך י מ ק ב ל‬
‫והלאה ישמור‬
‫יהלאה‬
‫הזה‬
‫ע צ מ ו שלא י ש ו ב ע ו ד‬
‫ואת‬
‫מציתיו‬
‫כ ר א י י • זה ה י א‬
‫ה ש נ ה • ייום‬
‫ל כ ס ! ה וזהי׳ש א ת‬
‫ע ו ר את‬
‫דהיעו‬
‫מציתיו שמור • ה ם מצית‬
‫מה‬
‫האדם •‬
‫הזה‬
‫מהיום‬
‫כשיעשה ת שיכה‬
‫ירא ר״ת‬
‫האלה ע ש ה‬
‫סיכה‬
‫האלהים י ר א‬
‫דהיי׳‬
‫האלקיס י ־ א •‬
‫כימים‬
‫שקלקלת‬
‫תשובתך• א ך ב א מ ת מ ה י י ם‬
‫ש מ ו ר כ י זה כל‬
‫תיקוני •‬
‫הכפירים •‬
‫כלאיי־ ואת‬
‫תשובתי‬
‫נון‬
‫ר׳אש‬
‫א׳ליל‬
‫יז־יכה כיראת‬
‫ולולב י כ י זה בל‬
‫שמים‬
‫האדם דהיי‬
‫‪,‬‬
‫זה ה ו א תיקונו ‪:‬‬
‫כאשישיח‬
‫‪^ J U S D‬‬
‫רפ־יני‬
‫כי‬
‫בחפיחים‬
‫ל ר א ש י י י מ י כ י ת ח ב ק נ י • א פ שי־‬
‫ו ע ד יים הכפורים היא‬
‫השנה‬
‫שמ״ע‬
‫מקבלת‬
‫היא‬
‫השכינה •אומיה‬
‫שמיני‬
‫עד‬
‫כשעת‬
‫לכני‬
‫עצ ת•‬
‫י‬
‫כריאת‬
‫לעשות‬
‫איתי‬
‫ומשם‬
‫ואילך‬
‫החס־ים‬
‫ישיאל‬
‫כדאיי•‬
‫אש ל ו ה ט •‬
‫לי הגכי׳‬
‫תחת‬
‫מקבלת הגבי׳ יהדינין י מ מ ח ר ת‬
‫עד‬
‫לתקונה‬
‫חזקי‬
‫וזהו‬
‫יאמצו ב י מ י ם‬
‫נבנית‬
‫ותיקוני הוא‬
‫שמר״ה ע ד יים‬
‫חילת‬
‫י ו ה ״ כ ע ר שי׳ ע •‬
‫אהבת‬
‫דודי‬
‫אני‬
‫יהחסדים • לכן חזקי‬
‫לראשי •‬
‫וזהו‬
‫רפ־וני‬
‫שנה תיקין‬
‫התקני‬
‫שנאתי‬
‫תיקיני‬
‫אותי בגכידית •‬
‫באשישית ה ם‬
‫ה ג ב י ר י ת שהם‬
‫החסדים •‬
‫יאיני יכולה ע ר ש ת מ ש כ ו‬
‫י נ י מ י ם ש א נ י מ ק כ ל ת ה ג ב י ׳ שמאלו‬
‫ו כ י מ י ם שאני מ ק ב ל ה‬
‫ותורתך‬
‫מחדש‬
‫דהיי' מ ר ״ ה ע ד‬
‫ב ת פ י ח י ם שהם‬
‫להחייח־ עמי•‬
‫יאמצי•‬
‫השנה י‬
‫ידכם • שתשימי לב ע ל‬
‫הכפיייש‬
‫בגכודות •‬
‫באשישו'‬
‫הללו שהם מ ר א ש‬
‫ינתקנת ככל‬
‫על‬
‫ייה״כ‬
‫שאמר סמכוני‬
‫ת ת ק נ ו איתי ב ח ס ד י ם וזה״ש ס מ כ י נ י כאשישי׳‬
‫וממחיח‬
‫‪G * S > ' D‬‬
‫ל״מוז דהנה מלכית‬
‫והכל‬
‫י ו ם ה כ פ ו ר י ם ע ש ו לי ס מ י כ ה‬
‫ו ה ט ע ם כי‬
‫אהבה אני‬
‫שמים מראש‬
‫שבהם אני‬
‫העולם•‬
‫חילת‬
‫שמאלי‬
‫תחת‬
‫החסדים‬
‫אז י י מ י נ י‬
‫אהבתי‪ .‬ה נ ה כשנתבונן‬
‫תחבקני‪:‬‬
‫כ כ ״ כ איתיית חתירה‬
‫לא תמצא איה כ ק י י ה ת ה מ ע י ל ה כ מ ו אות ס מ ״ ך ע ״ ז ה א ו פ ן‬
‫דמשמעית‬
‫׳דהיי׳‬
‫ס מ ך היא‬
‫ס מ ״ ך לשין‬
‫איתיית‬
‫ה י א איתייית‬
‫מסך•‬
‫כמס‬
‫וצפינה‬
‫ואפשר‬
‫ד ה ט ע ס היא ראית‬
‫ואמא‬
‫דג״כ‬
‫הוא •‬
‫כמיס ע מ ד י‬
‫נ א מ ד כנשר‬
‫סמ״ך היא‬
‫באמא‬
‫כמ״ש‬
‫יעיר קני‬
‫עולם הבא וכל‬
‫לשין‬
‫צדדיה‬
‫עלאה‬
‫כמי׳ש‬
‫לשון‬
‫גניזה‬
‫נדרשת‬
‫יסתירה‬
‫לטיכה •‬
‫ר כ י נ י זלה״ה ״‬
‫ו מ ג י נ ת לכל החיסה‬
‫ע ל גחליי• ו א מ א ה י א‬
‫ס ו מ ך ה׳ ל כ ל ה נ ו פ ל י ם •‬
‫שהיא הנק׳‬
‫שהיא‬
‫יטמין כ ה • ה י י ככל‬
‫ס י כ ת שלם כ י ד ו ע • לכן ה י א ס י ב כ ת‬
‫עליה‬
‫ש ה ם זי״ן‬
‫שהיא סיכנת ו מ ג י נ ה כ מ ס ך ו ס כ ך י ע ו ד ס מ ך‬
‫לשין ה ל א ה י א‬
‫דהיי׳ שכל ט ו ב צפון‬
‫נקי‬
‫סמיכה‬
‫דהיי׳‬
‫רהיי׳ שהיא‬
‫סימכת‬
‫הנופלים •‬
‫ועוד‪-‬‬
‫בצלה •‬
‫הש־עכת לניפלי׳‬
‫י ב ל ט י ב ה ג נ י ז ל צ ד י ק י ם בהיכה‬
‫ר ז ״ ל כ ש מ ד כ ר י ם ע ל ש כ ר אותו‬
‫עולם‬
‫^ ק ך י‬
‫אץ‬
‫'עילם‬
‫ארוכה‬
‫אות ס‬
‫מ ז כ י ר י ן א י ת י ר ק כל׳ ע ו ל ם ה ב א‬
‫כ מ ו כל‬
‫חלק‬
‫ישיאל יש ל ה ם‬
‫ל ע ו ל ם ה ב ה ו כ ן א ל י ד כ י י ם שא‪-‬ם ע י ש ה א י ת ש ו נ ו ׳ י ה ק י ן ק י י מ ת ל י ל ע ו ל ם‬
‫הבא• יכן כל‬
‫וכיוצא •‬
‫השינה ‪.‬הלנית ב כ ל י ו ם‬
‫י א מ א ה י א הנק׳ ע י ל ם‬
‫עישים ב ח ג ג ם היא‬
‫כ נ ג ר א מ א ככורע•‬
‫והוי‪ .‬׳ו שכה מ ו י י ס ע ל א מ א ע ל א ה‬
‫רבינו‬
‫וכחכ‬
‫מעשר‬
‫ונלע״ר‬
‫המילוי‬
‫והנה סיכה‬
‫ה י א חשבי!‬
‫סמ״ך‬
‫רכתב‬
‫במי׳ כזה‬
‫עשיה‬
‫ויראת‬
‫•ומגינה‬
‫ע ל י ו ורוחה‬
‫ע ל י ו • וזה״ש‬
‫שורה‬
‫מתחלת‬
‫וסוכה‬
‫מצית‬
‫כשביל‬
‫דשוכה י‬
‫וא״ו‬
‫חמשה‬
‫סיכה‬
‫מצית‬
‫משיש שהיא ר מ ו ז ה‬
‫כ ש ח ה א נ ל א׳‬
‫׳־סיכה ה י א‬
‫נלולה ״‬
‫בנגד א מ א •‬
‫א פ י ר מ ז כ ה מצית‬
‫ע ם ג׳‬
‫סוכה •‬
‫היחייח ת כ ה ג י ׳‬
‫ר״ס‬
‫ג כ ו י י ת • והנה‬
‫ביק‬
‫חסיים יחמשה‬
‫מ ת י ק ן כי־אוי‬
‫כ ש מ ח ה בקרישה• אז א מ א‬
‫כחשיבה‬
‫עלאה סוככת‬
‫מ ע ל י ו החיצונים שלא י ב ל ב ל ו מ ת ש ב ת ו ותשאר ה ק ר י ש ה‬
‫ס ע כ י ם שנאתי •‬
‫ומלת‬
‫כנגר‬
‫סיכה שהיא‬
‫מ ע ל י א ח החיצי׳ ש ל א ב ל ב ל י‬
‫ומגני אהה‬
‫ר ״ ס כ מ ו חשבון שכחכנו •‬
‫ס ע פ י ם גי'‬
‫סעפים‬
‫מתחלת‬
‫אמא‬
‫שחסיתי‬
‫כסמי׳ך ‪.‬‬
‫בצל‬
‫מ ח ש כ ת ׳ ו מ כ ת זה ס ע פ י‬
‫רעית‬
‫סתרי‬
‫סמ״ך•‬
‫כ א מ ו ר כיין שיהיה ה ז ר ם‬
‫כסמ״ך‬
‫דאית‬
‫עלאה‬
‫ס מ ״ ך יי ״ י כ ״ ף ה ׳׳י‬
‫שהסוכה היא כ נ ג ר א מ א‬
‫שינה ה ס ע ״ ך‬
‫ראית סמ״ך היא באמא עלאה כ א מ ו י ‪.‬‬
‫רהע״ה כתמניא‬
‫ה י י י ״ ח שהם‬
‫שמים י מ ק י י ם‬
‫ל י מ י רשם‬
‫ה י ו ״ ר של ש ם ה ו י ״ ה ‪ .‬י ה ו א ״ ו‬
‫ס מ ״ ך וזהו א י ת ס מ ך‬
‫ראית‬
‫כתיכה היא • יסיכה שאנו׳‬
‫ואפשר‬
‫זלהי׳ה ר ה ט ע ם רצק׳ א מ א‬
‫ב א ו ת ואייו של‬
‫היא‬
‫מ ו ב ע ת לי שהית כ ן‬
‫הבא• שכל ט י ב‬
‫עולם ה כ א ‪.‬‬
‫ל־ב־ך‬
‫יתויחך‬
‫ואומי‬
‫תרתית‬
‫כנפיה היא‬
‫שנאתי שהם מ ח ש ב ו‬
‫‪,‬‬
‫אהבתי‪:‬‬
‫י ת ל ת י ‪ :‬ג ס זה‬
‫סמ״ך רמיז כה סמיכה‬
‫דהע״ה‬
‫על‬
‫מתפרש‬
‫הדרך‬
‫שכתבנו •‬
‫כסמ״ך‬
‫יהגנה יסיכה ג ״ כ מ ח ח ל ת‬
‫ו ה י א כ נ ג ד א מ א ‪ .‬ל פ י ׳ מ צ י ת ס י כ ה ה י א מ ג י נ ה ימצלת• י מ צ י נ י ד כ י ז ה א פ ר י ש‬
‫ר נ ר י ת י כ ם כ י ב ס י כ י ת ה י ש ב ת י א ת ב נ י ישיאל י ה ם ע נ נ י‬
‫כתורה‬
‫למען‬
‫ידעי‬
‫כביר •‬
‫יענני‬
‫ככור היו מגן‬
‫החחתיניס • ה ״ נ מצית‬
‫והנה‬
‫סתרי‬
‫דהיי'‬
‫ע ״ י מצית‬
‫כתורה‬
‫כי‬
‫סיכה‬
‫שהיא‬
‫כנגר‬
‫מגינה ע ל‬
‫ע נ נ י כבוד‬
‫האדם •‬
‫י מ ג נ י אתה ר ״ ת יס״ת גי׳ סוכה ע ״ ה •‬
‫וזהי ס ת ר י י מ ג כ י א ת ה‬
‫כי‬
‫שכתבת‬
‫סיכה‬
‫בסינית‬
‫כבוד היה‬
‫סורו‬
‫וצנה‬
‫לבני‬
‫י ש י א ל מ כ ל צד מ ן ה ע ל י י כ י ם ו מ ן ־‬
‫ת ה י ה לי ס ח י‬
‫הישכתי א ת ב נ י‬
‫ימגן •‬
‫ישיאל שהם ע נ נ י‬
‫מגינים עלינו כך הסונה‬
‫ממני מיעים‬
‫ואציה‬
‫לדברך‬
‫וזהו‬
‫לדברך‬
‫מצית אלהי ‪ :‬ה נ ה כ כ ל‬
‫יחלתי‬
‫כ ב ו ד יכשם‬
‫שענני‬
‫יחלתי‪:‬‬
‫פסיקי האלפא כיתא‬
‫ה ז א ת של ת מ נ י א א פ י מ ש ה ת ח י ל ד ה ע ״ ה כ א י ת א ל ״ ף י א מ י א ת ה צ י י ת‬
‫עד‬
‫השלים‬
‫חוץ מ ן‬
‫האלפא כ י ת א כילה יהיא‬
‫ה פ ס י ק הזס‬
‫דשימ‬
‫ט ע ם מ א י שנא פ׳ זה מ כ ל‬
‫ממני‬
‫מדכי נ נ ל פסיק נ א‬
‫‪ /‬׳‬
‫מ ר ע י ם שלא ר ב ד כ י‬
‫פ ס י ק י ה א ״ כ כ י לח‬
‫לחנם שינה‬
‫לניכח ה ק כ ״ ה‬
‫להקכ״ה‬
‫פסוק זה‬
‫הפסוקים ־‬
‫יצריך‬
‫מכל‬
‫שערי‬
‫אות‬
‫ם"" י‬
‫^ א ^ כ ה ^‬
‫נא‬
‫הפסיקים דכריח הק״ש הכל נאמר ומאי שנא פסיק הזה מכל הפסיקים ;‬
‫‪ 1‬א פ י ט ר לימי על דיך מ״ש רשי׳י ז״ל על פסיק את האלהים התהלך‬
‫נח‪ .‬שהקשה שם ובאכיהם היא אימ• אשד התהלכתי לפניו‪-‬‬
‫ותירץ דנת היה צ־יך סע־ לתימני • אבל אברהם היה מתחזק והילך בצדקו‬
‫מאליו ע״כ‪ .‬נמצא אאע״ה מריב קדישתי יקיים התירה אע״ג דלא היתה‬
‫השכינה כצ־ו לא היה ייא מן התצינים • וכמו כן דהע״ה כיון שידע עצמו‬
‫שלם עם ה׳ שלימית גמירה כמ״ש שמרה נפשי כי חסיד אני • אומר‬
‫לחיצונים דעו לכם שאין אתם יכולים לי שאני תמיד איני מתעסק כ״א‬
‫במצית אלהי יומם ולילה כלי הפסק והריני כמו אאע״ה שהית מתהלך‬
‫בכח זכיחו • גם אני מחהלך ככת זכיתי והריני אומר לכם אתם התיצינים‬
‫המרעים כעל כרחבם סורו ממני ואצרה מצית אלהי שאני עסיק חמיד‬
‫כ״א כמצות ה׳ אלהי • אי נמי דסמיך אדסמיך ליה קאי דתחלה אמר סעפים‬
‫שנאתי רהיי׳ כל מתשכות הכלי העילס שנאתי ואיני אוהכ כ״א תורתך וכה‬
‫אני עיםק ומחשכ תמיד וזהי ותורתך אהכתי • וידעתי כי סתרי ומגני‬
‫אתה מאחר שלדכיך יחלחי שאין לו שים חקנה ותוחלת לשום רכד • רק‬
‫לתוחלת קיום תורתך ומציתיך ימכת זה אני אוכל לימר לקרעים שהם‬
‫החיציכים כפה מלא סורו ממני מרעים ואצרה מצוח אלהי‪ .‬נמצא לפ׳׳ז‬
‫גם פסיק זה של סורי ממני להקכ״ה הוא אומר כשאר כל הפסוקים כילם ‪:‬‬
‫א י ג מ * אפשר לומר• דקי״ל סכל כירי שמיס חיץ‪ .‬מיראח שמים דצדיק‬
‫ורשע לא קאמר • והנס שס״ה מצית לא חעשה ממונים עליהם‬
‫שס״ה חיצוני׳ כמכין ימית השנה כל א׳ כיומו להחעית את האדם לעכור‬
‫עליהם • ואלו שס״ה מל״ח הם כנגד שס״ה גידים שיש כאדם • ואם האדם‬
‫יהיה זהיר וזריז לטהר גופו ולקדשו כראוי עד שיחשכ משכן ה׳ ממש • אז‬
‫יהיה מוכטח שלא יכשל לעבור על שום מצוה ממצית לא חעשה‪ .‬ואם‬
‫יהיה פרוץ כלי שמירה פשוט הוא שיעבור כל יום ויום • וזח הלכר תלוי‬
‫כידי אדם לא כירי הקכ״ה דהכל כירי שמיס חוץ מיראת שמים • והנה‬
‫ערעים עם האותיות גי׳ שס״ה ואימר לחיצינים שהם‪ .‬שס״ה הצימרים על‬
‫האדם להעכירו על שס״ה סייו‪.‬ממני שאני טהרתי וקידשתי את גופי‬
‫ואין לכם עלי שום יכולת ל ע כ ו ר על שים מציה ממל״ח • ומאחר דהיראה‬
‫אינה תלויה כידי שמיס רק כידי אדם משו״ה לא אמר פסיק זה לנוכח‬
‫ה׳ • רק אומד למדעים המכשילים כעצמם • אמר להם זה הדכר של יראה‬
‫וטה״ח וקדושת הגוף שיעשה הארס שלא יכשל בשים עכייה תלוי כידי‬
‫יאדם ואני נזהרתי וקידשתי את גופי לכן סורו ממני מיעים שלא תוכלו‬
‫להכשילני • ומשום דקיי׳ל הבא ליטהר מסייעין אותו רדווקא כתחלת היראה‬
‫מתתיל האדם לכדו‪ .‬אכל את״כ הקכ״ה מסייעו‪ ,‬וכמ״שיז״ל שאמר‬
‫* הקכ״ה‬
‫)סה(‬
‫ע‪£‬עךי‬
‫הקכ״ה‬
‫אות ס‬
‫פ ת ח ו לי פ ת ח כ ח ו ד ה של מ ח ט ׳‬
‫א מ י אח״ז‬
‫משו״ה‬
‫שתסמכני‬
‫אתה‬
‫ס מ כ נ י כאמי־חך‬
‫וזהו‬
‫וחסעדני‬
‫מ מ נ י וכו׳‬
‫סורו‬
‫של‬
‫ו׳הושענא‬
‫סמ״ך‬
‫ריבה׳•‬
‫המכני‬
‫שמיני‬
‫סמי׳ ך‬
‫ואומר‬
‫עם‬
‫הסוכה‬
‫מלת‬
‫ררהע״ה כאות‬
‫סירי‬
‫ר״ס‬
‫כ ל ל ו ת כ׳ ה ת י כ י ת ו ה כ ו ׳ ג י ׳ ה ש מ י נ י‬
‫סמ״ך‬
‫כאמא עלאה ואמא היא הסומכת הטפלים \‬
‫ג״כ‬
‫וכתבנו‬
‫יסמ״ך היא‬
‫ו א ח י ה ששם ה ם ה ח י י ם •‬
‫ובזה‬
‫לי‬
‫ואישע‬
‫על‬
‫היא‬
‫יאל‬
‫כהוריי‬
‫כהם‬
‫סמיכה‬
‫יאשעה‬
‫כמשמעותה •‬
‫ס מ י כ ה ע ש ה לי‬
‫הם‬
‫דכילס‬
‫כסוכה‬
‫ג י׳‪.‬שי׳ ע ה ם כי אל‬
‫כמלת הושענא ש״ע •‬
‫אל‬
‫עלאה משם ה ב א‬
‫עד‬
‫ואל ת ב י ש נ י מ ש ב ר י זה שתעשה‪\ .‬‬
‫ש א ת ד ב ק כ א מ א עלאיה ‪:‬‬
‫כחקיך‬
‫החסרים‬
‫דהיי׳‬
‫העליונים‬
‫סמיכה •‬
‫תמיד‪:‬‬
‫לפי‬
‫שפירשנו ה מ ז מ ו ר הזה‬
‫מה‬
‫יאל כ מ י ׳ ג י ׳ ק פ ״ ה ישני אל כ מ י ׳ ג י ׳ ש ״ ע י ה ס‬
‫אתרוג־ נ ק ׳ כ ת י ר ה פ י ר י‬
‫נחל‬
‫ואומר‬
‫ע״י‬
‫אבל י‬
‫הסיכה ‪ :‬אפשר לרמוז רהנה הסיכה כולה התפשעיח ה ח ס ד י נ ז‬
‫חסד כידיע ‪.‬‬
‫אל‪.‬‬
‫למעלה אות‬
‫וזהו ס מ כ כ י כ א מ ר ת ך ה ס מ י כ ה ת ע ש ה אותה לי מ א מ ר ת ך ש ה י א ‪.‬‬
‫עלאה‬
‫סקרני‬
‫״‬
‫דסוכה היא כ נ ג ד א מ א ושם [‬
‫זאת הסמיכ׳ ת ע ש ה איתה לי מ מ ק ו ר ה העליון שהיא א מ א‬
‫אמא‬
‫־‬
‫מ ש ב ר י ‪ :‬הנה כחבנו‬
‫י א ו ת ס מ ״ ך ה י א לשין ס מ י כ ׳‬
‫שחחלתה‬
‫לי הסמיכה‪.‬־‬
‫ס׳וכה‬
‫זה ‪.‬‬
‫ו׳לולב;‬
‫מ מ נ י שאין אחש יכולים לשלוע ע ל י ‪:‬‬
‫ו כ ת כ נ י שהיא‬
‫רומז לאמא •‬
‫ליטהר‬
‫ל מ ד ע י ם ש ה ם ה ח צ ו נ י ם כ ש ב י ל המציית הי‪1‬ה ס ו ר ו ‪.‬‬
‫והיא חשובה ע ל א ה ונק׳ חיים •‬
‫סוכה‬
‫והנה‬
‫כ א מ ר ח ך ואחיה ואל חבישני‬
‫סמכני‬
‫קיום‬
‫כאמרתך‬
‫הבא‬
‫צריך;‬
‫אותו‪:‬‬
‫הסוכה •‬
‫ע ו ר סורו ממני‬
‫עצרח‬
‫שאמרת‬
‫נחזור למה שכתבנו כ כ ר •‬
‫רמז‬
‫ורחקו‬
‫ואני אפחח לכם כפתחו של‪-‬אולם^*‬
‫רהיי׳ כ י ו ן שאני הייחלתי כ י י א ה •‬
‫מסייעין‬
‫אי ‪*JJJ‬‬
‫דהיי׳‬
‫אחכה‬
‫שמיכי‬
‫העליונים •‬
‫גי׳‬
‫עיץ‬
‫וסוכה‬
‫ג ׳ אל ‪ .‬־ ל ו ל ב‬
‫ולולב‬
‫ומיניו‬
‫ג י ׳ אל ו א ל •‬
‫כילם‬
‫ש״ע‬
‫רמיזים‬
‫וכן כ מ י הרס•‬
‫ה י ד ר ר ״ ה ג י ׳ קנייה ה י א חשבון ה׳ אלי ע י כ י‬
‫מלאים •‬
‫יים הישענא רכה־‬
‫ל׳ ה י ש ע נ א •‬
‫כיין דיש‬
‫א ט מ כ ק ש י ם להאיר ע ל י נ ו מ ש ״ ע נ ה י ר י ׳ שהם ה ח ס ד י ם‬
‫ר״ת‬
‫עצ ת‬
‫י‬
‫ש״ע•‬
‫הרי‬
‫ככל‬
‫רכד‬
‫נימזי‬
‫החסדים •‬
‫יהנה‬
‫ב מ י ׳ גי׳ ק פ ״ ה ה י א תשכין נ ס ע ד ע ״ ת ר ע ״ י ה ח ס ד כ א לאדם ס ע י ו ס מ ך‬
‫וזה״ש‬
‫בהם‬
‫ס ע ד נ י דהיי׳ ע ל‬
‫א ל •־‬
‫ואהיה‬
‫ואל‬
‫ב מ י ׳ גי״‬
‫ירי‬
‫קיים‬
‫נסעד‬
‫מצית‬
‫מ כ ח זה‬
‫הסיכה‬
‫ימיניי‬
‫ילילכ‬
‫יכילם‬
‫א ט שואל מ מ ך ס ע ד נ י‬
‫כסער שהסעירה והסמיכה מצר החסד הם‬
‫ועוד‬
‫הושיעני‬
‫רמו‪1‬‬
‫כתסד אל‬
‫יאושעה‬
‫מ נ ח ש ״ ע נ ה ו ד י ׳ ־ ר כ ל ב ׳ א ל ב מ י ׳ ג י ' ש ״ ע ‪ .‬ו ע ו ד ה י ש ע נ א ר ב ה יש כ ה‬
‫ש״ע‬
‫י ע י ד א נ י שיאל‬
‫ממך‬
‫מ נ ח זה‬
‫כהדיא‬
‫ככח‬
‫סלית‬
‫אני‬
‫הש״ע‬
‫כל‬
‫שואל‬
‫מ מ ך הישועה שכה‬
‫ש״ע ־‬
‫ש א ש ע ה כ ח ק י ך ח מ י ד • שיש כ ה ש ע ה‬
‫שוגים‬
‫מתקיך כי‬
‫שקר‬
‫תרמיתם •‬
‫סיגים‬
‫ג״כ‬
‫ש״ע‪:‬‬
‫ה שכת‬
‫כל‬
‫ישעי‬
‫״ •י‪.‬׳ ״״•״>׳׳‪ %,‬׳;^•‪•-‬י‪.‬י‪:^^/-.‬׳זץ‪.‬׳ ־‪, -‬י‪..‬ץ ל׳••׳‪.‬־׳ ׳יל • ‪••.•.>-»jjv1y-%:‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫ל ; ׳ • י י • ׳ ‪ .‬״ ׳ י ;י ־‬
‫;‬
‫י‬
‫‪ h y e r‬־‬
‫אלן‬
‫לכן‬
‫יש‬
‫לפ‪-‬ש‬
‫אומות‬
‫אהבתי‬
‫על‬
‫־ להם‬
‫כה‬
‫שהיא‬
‫‪.‬‬
‫נ ב‬
‫מ פ ח ד ך ב ש י י ו מ מ ש פ ט י ך י י א ת י ‪• :‬גם‬
‫הסוכה ע ״ פ‬
‫ד ל ע ת י ד לבא כ ש י ע מ י ד‬
‫מ ״ ש רזי׳ל‬
‫זה‬
‫הקכ״ה‬
‫גם‬
‫אם תוכלו‬
‫שהיו ב נ י‬
‫סיכה‬
‫לקיים‬
‫ישראל‬
‫התורה ונקיים מציתיה ה ו מ ר‬
‫המצית‬
‫עושים‬
‫והא‬
‫מוטב‬
‫ככל שנה‬
‫י מ י ם ג ם א ת ם ע כ ש י י כ ל א׳ י ע ש ה ס י כ ה‬
‫רצים‬
‫לכם‬
‫סוכה‬
‫מצוה‬
‫ויושבים‬
‫יישב כה ש ב ע ת י מ י ם‬
‫כ ש מ ח ה ו כ ל א׳ ע ש ה ס י כ ת ו י ה ק ב ״ ה מ ב י א ע ל י ה ם ת מ ה כ ת י ק פ ה‬
‫ו כ ל א׳ ס י ת י‬
‫שבעולם •‬
‫תמורות‬
‫עכשיו‬
‫מצית‬
‫שכעת‬
‫סיכתי י י צ א •‬
‫מצית‬
‫זה‬
‫שבתורה •‬
‫סיכה‬
‫מצית‬
‫אז‬
‫סיכה‬
‫נמצא‬
‫כל שיגים מ ח ק י ך •‬
‫ע״י‬
‫א^טר?‬
‫ט ו ע נ י ם לפניו רכשי׳ע עכשיו נקבל‬
‫הקכ״ה‬
‫מיד‬
‫המר‬
‫;‬
‫ה ע ו ל ם ב ד י ן ויי־צה ל ע ש י ת ב ה ם כ ל י י ה ע ל ש ל א ק ב ל ו ה ת ו ר ה ו ק י י מ ו‬
‫מציחיה •‬
‫קלה‬
‫ס‬
‫&ית‬
‫עריתיך •‬
‫ענין‬
‫יי‬
‫י‬
‫י י ‪ '•-‬־ יי‬
‫שיחק‬
‫הקב״ה‬
‫שהיא קלה‬
‫ע״י‬
‫לא‬
‫עליהם‬
‫יכולחם‬
‫סוכה נ ג מ ר‬
‫ו א ו מ ר להם‬
‫כה‬
‫לעמוד‬
‫ד י ן או'־׳ה ל ח ו ב ה ‪.‬‬
‫שועים‬
‫ק״ו‬
‫מצית‬
‫וזהי׳ש‬
‫סלית‬
‫דהיי׳ אי״ה ששגו מ ח ק י ך ולא רצי לקיים התירה ימציתיה‬
‫נגמר‬
‫ודדכת‬
‫דינם‬
‫ו ר מ ס ת איחס ונאבדו מ ן העולם וזהו‬
‫כ י שקד ת י מ י ת ם רהיי׳ שאמי־ו לקיים מצית ס י כ ה ילא יכלו כ י ב ש ק ר י ב מ ר מ ת‬
‫הש‬
‫עסוקים•‪.‬‬
‫משי״ה‬
‫ע״י‬
‫ראם‬
‫סיגים‬
‫הסיכה‬
‫ימצאו‬
‫השבת כל‬
‫רשעי‬
‫ת ה י ה לני ג ם א נ ח ט ח ״ י‬
‫תורתך‬
‫יכיין‬
‫‪£‬‬
‫וזמית‬
‫^ןי‬
‫ומיניו •‬
‫כימים‬
‫לעשות‬
‫סוכה‬
‫האמור‬
‫וזהי׳ש‬
‫אלול‬
‫א*[ •‬
‫רשעי‬
‫עזי‬
‫עם‬
‫לכן‬
‫יה‬
‫אוו־ז‬
‫לישועה‬
‫ויהי לי‬
‫זיה ר ״ ת ג י ׳‬
‫שזהו חיקיץ‬
‫לעשות‬
‫סייגים‬
‫המיעיל‬
‫כראוי‬
‫סוכה‬
‫זה‬
‫וזמרת‬
‫אהנתי‬
‫בשדי •‬
‫לכפר‬
‫ו מ מ ש פ ט י ך דיום הדין‬
‫נאה‬
‫יה •‬
‫ע ש י ת י מ י תשיבה‬
‫‪%‬‬
‫ואניהו‬
‫וא־וממנהו‪:‬‬
‫אלהי אכי‬
‫כ פ ס ו ק זה נ ר מ ז י א ל ו ל ו ס י כ ה ו ל ו ל כ‬
‫לאדם ככל‬
‫עליו מאשר‬
‫לפניי‬
‫והוא‬
‫יסעדני‪:‬‬
‫שכה •‬
‫האדם‬
‫אמנם צייך‬
‫להזדרז‬
‫ד ה י י ׳ ש ב ח ־ ש אלול י ע ש ־ ת י מ י ת ש י ב ה י ז ד ר ז‬
‫ולולכ‬
‫אתנאה‬
‫זה‬
‫אלול‪:‬‬
‫סבה‬
‫דהיי׳‬
‫ט ע מ א שלא‬
‫ע״יהיך יאני מקיים‬
‫ד !‬
‫אלי‬
‫ר״ת‬
‫ימהאי‬
‫שיראתך ת מ י ד כין ע י נ י ס מ כ נ י‬
‫הללו ב כ ל מ א מ צ י כ ח ו •‬
‫בפסיק‬
‫ה י ש כ ת כיל‬
‫א י ץ שהם אי״ה •‬
‫כלייה ליים הדין‬
‫•‬
‫ליישיעה‬
‫חשוכה‬
‫וכלא טורח‬
‫ובכל ע ת וזמן ס מ ר מ פ ח ד ך‬
‫יראתי‬
‫ליי‬
‫כלא‬
‫ה ש כ ת ו א ב ד ת כל‬
‫ימציתיך•‬
‫צער‬
‫הם עושים יאם לאי לאו‬
‫נאה‬
‫ח ט א ע ל ה נ פ ש ואחייך יזדרז כ י מ י‬
‫ואתרוג‬
‫במצית •‬
‫רהנה‬
‫גי׳ עז•‬
‫כתבנו‬
‫דעז‬
‫נאה‬
‫ועי׳־׳ז‬
‫ימצא‬
‫למעלה‬
‫גדול‬
‫משום‬
‫נתן‬
‫לפני‬
‫בוראו‬
‫זה‬
‫פעמים‬
‫דמלת‬
‫שלש‬
‫כמה‬
‫לנו‬
‫אלי‬
‫ואנוהו‬
‫א ל ה י ט לתקן כצ‬
‫‪.‬‬
‫מה‪.‬‬
‫י‬
‫שעדי‬
‫אות ע‬
‫•ארוכה‬
‫מה שפגמנו כיחוח השנה כשנעשה חשוכה כחייש אלול יבעשיח ימי חשיבה‬
‫יאח״כ כחן לנו מציח הסיכה להגן עלינו מן החיצינים • ומצייף אליה‬
‫מציח לילכ ומיניו‪ .‬והנה כמצית לילכ כחיב ולקחתם לכם כיוס הראשון‬
‫ידרשו רזי׳ל ראשון להשכין עיניח לפי שעיניה שנה שעברה נמחלי כיום‬
‫הכפורי׳ ומיום ראשין של סיכית מחחיל חשכין עינית שנה הכאה • יכחן‬
‫לני הקכ״ה מצית לולכ ומיניו כיום ראשין של סינית כדי להנצל מיצה״ר‬
‫והצרי הגדול שככילם שמבטל יצה״ר היא האתרוג לפי שהוא כנגד הלב‬
‫וכלכ הוא עיקר משכן יצה״ר כמ״ש כי יצי• ל כ הארס רע מנעוריו • ולפי׳‬
‫אחרוג שהוא כנגד הלכ כחו גיול לכטל יצה״ר שהוא דר כלכ • ונרמז‬
‫ג״כ כפ׳ פרי עץ הדר ס״ח יצר לרמוז רפרי עץ ה־ר שהוא האחרוג כחו‬
‫גדול לבטל יצה״ר • והנה פרי עץ הדר גי׳ לביטול יצר רע ע״ ה ״ וגם‬
‫כן זמית יה גי׳ פרי עץ הדר ע״ה • המרת ל׳ מחן זמיריח רהוימר יצה׳״ר‬
‫ובינתי היא האתרוג יזהי עזי יזמרת יה רהיי׳ העז של אליל עם עשרת‬
‫ימי תשיבה • המה היו לי לישיעה • דאליל עם עשימ״ת בהם נתנפ״ לי‬
‫ע ל שנה שעב ה • ובשביל האתיוג אני ניצול מיצה״ר בשנה הבאה • ועוד‬
‫עיזי ו׳זמ ח ייה ו׳יהי ר״ת גי׳ סיבה ע״ה • זה אלי ואניהו• אניהי גי׳ לולב‬
‫יהיא חשנין הדס ג״נ • אלהי אפי וארוממנהו אבי ואמממנהו גי׳ עם‬
‫הכוללים • ערבי נחל • לרמוז על ערבה דבלולב ‪ .‬ועל ערבה של הישענא‬
‫רכה • והמצית האלה עיז הם לני וישועה ‪:‬‬
‫‪ ] /‬ץ תלעג לאב וחבוי ליקהח אס יק־יה עורכי נחל ויאכלוה כני נשר‪,‬‬
‫אפשר לרמוז רהנה כשאין ישראל עושים רציני של מקים ח״ו אז אמא‬
‫מסתלקת מעל הכנים שהם זו״ן ומכ״ש אבא • וכאיחה שעה מוצא ס״ע‬
‫הרשע רצונו וליעג על סיליק אי״א ישמת שמצא פתת פתית ליככס‪ .‬אמנם‬
‫בימי הסוכה נכנע ונשפל• ואין לו פה להשיב ולא מצח להרים ראש דע״י‬
‫החס־ים המתפשטים כלולכ • יהגבורית שע״י הערכה של הישענה בזה‬
‫חש כתי של ס״מ ונלאה• וזהיש עין תלעג לאב דהיי׳ ס״מ שהוא גי׳ עין‬
‫ע״ה אם כשאר ימות השנה גרמו העינית עד שנסתלקו אי״א מעל זו״ן‬
‫וזהו תלעג רהיי׳ כא לו הלעג ללעוג על סטרא דק־ושה כשכיל אכ שהוא•‬
‫אכא שנסתלק מעל זו״ן • ותכוז ליקהת אם דהיי׳ כיזה לסטרא דקיושה‬
‫בשכיל אס שהיא אמא שכנסה יאספה את עצמה ונסתלקה מזיי׳ן • עכשיו‬
‫בחג איתה העין שהוא ס״מ עיכא בישא יק־וה עורבי נחל קרי ביה ערבי‬
‫נחל היא הערבה • והם הגבורות שמקבלח הניק׳ בחושענה רבא שהם‬
‫ממותקות ‪ .‬ויאכלוה כני נשר • הם לולב ומיניו שהם החסדים המחפשטי׳‬
‫וכל הגבורות והחסרים מאמא הנקי נשר • והנה כני נשר גי׳ אתרוג ע״ס•‬
‫וכזכרין אתרוג נכללו האחרים שהוא תתלה כמקרא • נמצא ע״י קתפשעות‬
‫החו״ג‬
‫י‬
‫י‬
‫שעדי•־‬
‫התו״ג‬
‫נתכטלה עינא‬
‫הס״מ‬
‫כיסא‬
‫ש י פ י ח ה י ו ם ו נ ס ו הצללים א ל ך לי‬
‫‪#‬ך‬
‫כלך‬
‫לעשית‬
‫כה ס‬
‫יפה‬
‫אתכם‬
‫ועיני‬
‫ה־‬
‫אל‬
‫רשעים תצלינה‪:‬‬
‫ה מ ו ר ואל‬
‫הלבונה‬
‫גכעת‬
‫ר ע י ת י ו מ י ם א י ן כ ך ‪ :‬א פ ש ר ל ר מ ו ז ר כ ש צ נ י ישראל מ ת ע ו ר ר י ׳‬
‫קשובה בימים‬
‫ומקבלם‬
‫ארוכה•‬
‫־*יי*־•'•"•‬
‫נג‬
‫ניראים‬
‫דמקרא‬
‫ברצ‪-‬ץ•‬
‫ולקיים‬
‫מלא הוא‬
‫מ כ ל ח ט א ת י כ ם ל פ נ י ה׳‬
‫כשלג‬
‫ילי־ני אם‬
‫ה׳יום‬
‫וינסו הצללים‬
‫מצית‬
‫תטהרו•‬
‫יאדימו כתילע כצמר‬
‫אל‬
‫עוד‬
‫ת י מ ת לי‬
‫שבו‬
‫נ ע ק ר יצתק‬
‫אילך‬
‫גי׳‬
‫ליי איל ה ׳ ר‬
‫אלול‬
‫אע״ה‬
‫עם‬
‫כהי‬
‫סיכה‬
‫כי‬
‫ולולב‬
‫ביום‬
‫וכתיב אם‬
‫יהיו •‬
‫יהיו‬
‫וזה״ש‬
‫ה י מ ו ר ו׳אל‬
‫אותיות •‬
‫ד׳‬
‫המוייה•‬
‫אז ה ק ב ״ ה‬
‫הזה י כ פ ר‬
‫עליכם לטהר‬
‫חטאיכם‬
‫ע ר שיפיח‬
‫הלבונה הוא‬
‫כשנים‬
‫היום וכו׳‬
‫ל ב ע ת ר״ת גי׳‬
‫ה ר ה מ ו ר הוא‬
‫גכעת‬
‫שמת‬
‫אלול •‬
‫ראש השנה‬
‫יוהי׳כ‬
‫שבו‬
‫ש ו ל ט ת א מ א ו מ ק ב ל ת השבים‪ .‬הלבונה ג י ׳ ל ב י נ ה ע ״ ה ש ה י א מ ל כ נ ת ע ו נ י ת י ה ס‬
‫ע ל ישראל• ו ג ב ע ת‬
‫ועוד‬
‫גי' עתה‬
‫הל כ ו נ ה ע ם‬
‫נרמז‬
‫היי‬
‫ובעשרת‬
‫כלך‬
‫הכל‬
‫ימי‬
‫יפה‬
‫אין ע ת ה אלא‬
‫האותיות‬
‫כפסוק‬
‫תשובה‬
‫רעיתי‬
‫והכילל גי׳‬
‫הזה‬
‫תשובה •‬
‫ר״ת‬
‫וכשיתעוררו‬
‫ויקיימו‬
‫מצות‬
‫כל‬
‫ו מ ו ם אין כ ך •‬
‫משפט‬
‫גבריות‬
‫כולה‬
‫ישראל‬
‫ולולב •‬
‫צדק‬
‫בל חניחני לעושקי • הנה‬
‫נק׳‬
‫צדק ‪.‬‬
‫וז״א נ ק ר א מ ש פ ט‬
‫כלי‬
‫ודינים‬
‫מיתוק‬
‫ש״ ע‬
‫עד‬
‫ואין‬
‫לה‬
‫שום‬
‫ומקבלה‬
‫כל‬
‫היא‬
‫הוי‬
‫זווג‬
‫דור‬
‫הע״ה ה״כ‬
‫ע מ ו פנים‬
‫ג מ ו ר וכ״ז נעשה ע י י בני‬
‫ועיבה‬
‫ד ה ר ס נק׳ כ ת ו ר ה ע נ ף‬
‫מתחלת‬
‫עיקר‬
‫וזה‬
‫בעין‬
‫משו״ה‬
‫שיום‬
‫כלל •‬
‫כפנים‬
‫זהו ד ב ו ק‬
‫דמר״ה‬
‫ע ץ ע ב י ת וכל‬
‫רמז‬
‫לעולם‬
‫תשיעי‬
‫גמור שמתדבקי׳‬
‫ע ד יוה״כ‬
‫דבוקה‬
‫היא‬
‫ג ב ו ר ה א׳ ו מ מ ח ר ת י ו ם‬
‫וביום‬
‫ש ״ ע אז‬
‫ומקכלת‬
‫ישראל •‬
‫ע״פ‬
‫הכפורי׳‬
‫החסדים‬
‫והנה‬
‫כ מ י שרמז כאות סמ״ך‬
‫כאות‬
‫מצות‬
‫עי״ן‬
‫אפשר דרמז‬
‫סוכה כ מ ו שכתבנו •‬
‫ג ׳ ת י ב ו ת אלה מ ת ־ ז י ל י '‬
‫באות עי״ן ע נ ף ע ץ‬
‫עבית‬
‫בעי״ן וערבה‬
‫ו ע ר כ י נחל ‪.‬‬
‫וזה ה ו י‬
‫והנה‬
‫ע״י החסרי׳‬
‫והנה א ע ״ ג ר א נ ו מ ג י ע י ׳ הלולכ ככל צר ע ד החזה ל ת ו ע ל ת‬
‫שהיא ע ו מ ד ת כחזה דז״א‬
‫דשכינה‬
‫עומק‬
‫מ‪:‬פט‬
‫‪,‬‬
‫מצדק משו״ה ויש כספה‬
‫ה ת ד ‪ :‬ק ו ׳ ו ק י ר ו ב י ח ו ד ה ו א כשיהיו פ נ י ׳ ב פ נ י ם‬
‫נ ע ש ה כלולב•‬
‫המ׳‬
‫עד‬
‫פירוד‬
‫דין ג מ ו ר כ מ ״ ש כזוה״ק‬
‫שמיני עצ־ח‬
‫גבורות שבו כל יום‬
‫חיזרת‬
‫לכם‪:‬‬
‫ידוע‬
‫כ ל א ע ת ו • ו ה נ ה מ ר א ש השנה‬
‫באחוריו‬
‫א ו מ ר להם‬
‫כלם‬
‫הקכ״ה‬
‫שרויים‬
‫שהמלכות כשתהי‬
‫כ ל א מ ש פ ט ד ה י י ׳ מ ש ים ד א ה י ח ק‬
‫ומשפט‬
‫אז‬
‫ה׳דס •‬
‫תשובה באליל‬
‫ופשעים‬
‫מותרים‬
‫ו ה ו א ר ח מ י ם ‪ .‬ו כ ש מ ת ר ח ק מ ש פ ט מ צ ד ק אז ה ו י‬
‫ויש נ ס פ ה‬
‫ל׳ולכ‬
‫ויעשו‬
‫ע ו מ ת וחטאות‬
‫לכם כלם מחילים לכם ט ל ם‬
‫וצדק‬
‫עוד‬
‫איתיוג עירבה‬
‫כני‬
‫סוכה‬
‫לבונה גי׳ כ ס ו כ ה‬
‫במערב‬
‫מ ״ מ כ צ ד ה מ ע ר כ ששם ה י ס ו ד ש ם ה י א ע מ ו‬
‫ואינה'‬
‫ויום הכפירים‬
‫מ ע ר ב ו ג ס ב ע ר ב יום‬
‫מתפרדת‬
‫שניהם סל‬
‫מהיסוד‬
‫יסוד‬
‫הכפורים שניהם‬
‫)סו(‬
‫וכמו‬
‫ש מ צ י נ ו כניסירה‬
‫ומלכות‬
‫ושניהם‬
‫נקראי'‬
‫יחד יקוד‬
‫ומלכות‬
‫מקבלים‬
‫הארת‬
‫אותי‬
‫‪v‬‬
‫ארוכה‬
‫הארת כללות החסרים דלעולם לא מתפרשאן • א״כ ההכרח הנענוע שלצג*‪.‬‬
‫מערב שהוא ביסוד שם באותו צד השכינה עם היסוד רהיא לעולם במערכי‬
‫וז״א הוא כמזרח ושכינה כנגדו במערב עם היסוד ואעי׳ג דהיא עומדת‬
‫בחזה דז״א דמשו״ה אנו מגיעים הלולכ ער החזה • מ״מ הרושם הגדול‬
‫שלה אינו זז מן המערכ והרי הוא עם היסוד • ואומר דהע״ה כיון שע״י‪.‬‬
‫הלילכ תקנתי המ׳ עם ז״א וזהו עשיתי משפע וצדק • משפע זה ז״א וצדק‬
‫זה מלכוח ־ גם אחה כל תניחני לעושקי כי אני ע״י מצות הלולכ לא‬
‫הנחתי מלכותך לעישקיה שהם הקליפו׳ שהם סכיכותיה גם אני כל תניחני‬
‫לעישקי שהם החיצונים‪:‬‬
‫^ ר ו ב עכדך לעוכ אל יעשקוני זדים‪ :‬כא להשלים היכר כמו שכחבנו‬
‫דהמ׳ נכללת עם היסוד כמעי־כ ויסור נקי טוכ כידוע • ושואל‬
‫מהקכ׳״ה כמו שהמ׳ נתערכה עם היסוד והאיר לה גם אנכי ע־כני עם‬
‫היסוד שהוא עוכ להאיר לי שלא יעשקוני זדים • שהיסוד הוא הנק׳ גואל־‬
‫שע״י חכא הגאולה והישועה• גם אני על ידו חגאלני שלא יעשקוני זר*ם•‬
‫והנה ככל הא״כ הזאת של תמניא אפי • ככל פסוק יש כו חייה או חק‬
‫או משפע או צדק או עדית או דכר וכיוצא • וזה הפסו׳ של עיוכ עכדך‬
‫לטוכ לא יש א׳ מהם וצריך טעם מאי שנא זה מכל הפסיקי׳ • ואפשר כיון‬
‫צןכפ׳ זה הסמיך לו אמר עשיתי משפע וצדק • וכתכט שמשפט היא ז״א‬
‫וצדק דא מלניתא קדישא • היי כו שנים א׳ לגופו וא׳ לפסיק שלאתריו •‬
‫שהיא עריכ עכ־ך‪ .‬ימאחר ש־הע״ה הוא מדת צדק ממש כרכתיב אני‬
‫כצדק אחזה פניך• משי״ה סמך על צדק שאמר כתחלה כפ׳ א׳ ואמר ערוב‬
‫עכיך שמיתי צ־ק שאמרתי עם טיב שהיא היסיר להאיר לי שיצילט שלא‬
‫יעשקיני זרים שהם התיצינים שכיסיר תלוי הגאולה כמו שאני ערכתי ע״י‬
‫הלילכ לצד מערב היסוד עם המלטת להאיר לה ‪:‬‬
‫^יני כלו לישועתך ולאמרת צדקך‪ :‬הנה היסוד דז״א האמיר הוא הגואל‬
‫השכינה מן הקליפות • וע״ז הזהירו רז״ל אזהיה אחר אזהרה •‬
‫שיהיה הא‪-‬ם זהיד יזייז לסמיך גאילה לתפלה • דגאילה הוא היסוד ותפלה‬
‫היא המלכות • יכעת תפלת י״ח צייכה המ׳ לעלית מן הבריאה כדי‬
‫להחייחד עם דודה והיסוד היא שמעלה אותה שלא יתאתזי בה הקליפות‪.‬‬
‫וזהו סמיכות גאולה לתפלה שצייך הארס לסמיך ולא יהיה ביניהם שים‬
‫הפסק כלל וע״ז אמר תזקיה ע״ה והטוכ כעיניך עשיתי יאמרו רז״ל‬
‫שסמך גאילה לתשלה • ודהע״ה כיון שאמר כאן ערוכ עכק־ לטוכ שהוא‬
‫תע־וכת היסוד עם המלטת וכן נמי כלילכ מתערכת המלכית עם היסיד‬
‫כמערב• השלים ואמרשג״כ הוא זהיר וזריז לעולם לסמוך גאולה לתפלה‬
‫שיאיר היסוד כמלכית להעלותה שלא יתאתזו בה הקליפות וזה״ש עיני בלו‬
‫לישועתך‬
‫שעדי‬
‫אומי*•־׳־‬
‫ארוצו־ר נד‬
‫לישועתך • דהיינו תמיד אני מצפה בכל יום לסמוך גאולה להפלה והיינו‬
‫עיני כלו לישועתך שהיא גאולה • לסומכה לאמית צדקך שהיא התפלה •‬
‫וכיון שאני זהיר כזה גם אתה האיר לי כיסוד להצילני מן החיצונים‪:‬‬
‫עם עכרך כחס־ך • וחקיך למדני‪ :‬הנה עי׳י הלולכ נמשכים‬
‫^שה‬
‫החסדי׳•ושואלמה׳ כשם שע״י הלולכ שאנו מנענעין נמשני׳ החסדי׳‬
‫בזו״ץ־ כך תמשוך עלינו חס־ים להכין תורתך ומציתיך כפנימיות שלהם‬
‫על אמת חם • והנה ע׳שה ע׳ם ע׳כדך כ׳חסדך כרי׳ ח נרמזו ד׳ מינים דהיי׳‬
‫ע׳ץ הידר ע׳ץ עיכות • ע׳רכי נתל כ׳פיח המרים‪ .‬ודהיינו כיון שע״י‬
‫ד׳ מינים אלה אנו מושכין חסדיך כזי״ן גם אחה משוך חסדיך עלינו •‬
‫ופחח לנו שערי אזרה להכין סתרי חידתך וזהו וחקיך למדני‪:‬‬
‫• ^ ‪ " p D‬אני הכינני ואדעה עדוחיך‪ :‬היסיף עוד לשאול כיון שהמשכת‬
‫החסדים מן הדעה• והדעח לשון עדיח כמ״ש כזוה״ק כיאלדעות‬
‫ה׳אלתקי־י רעית אלא עמת • אנו שואלים ממך מדוד לנו כמדה טוכה זו•‬
‫כמו שאנו מושכין החסדים מן המקום הנק׳ עדות ‪ .‬גם אתה משיך עלינו‬
‫חסדיך עד שנדע עדותיך על אמתחם וזה״ש ואדעה עדוחיך ‪:‬‬
‫ע ר ־ ] לעשות לה׳ הפרו תורתך‪ :‬כא לומר כיון שראיתי שאחה מחכב‬
‫המציח חייכה שאין למעלה ממנה • משו״ה דכק גס אני כהם‬
‫‪ b p‬ממך להודיעני רזיהם • והתיכה שחבכת אחה המציח • שי־אינו שאין לך‬
‫משוכח יותר מתלמוד תורת • ואפ״ה צויתנו לכטל תלמוד תורה מפני עשיית‬
‫וקיום המציח • וזהו דבר מופלא שמי לנו גדול מן החורה ואפ״ה מכטלי'‬
‫אוחה מפני קיום המצוח וכיון שראיחי שכ״כ חביב לפניך קיום המצות‬
‫אמרתי לא אסור מן הדרך הזה ימין ושמאל • והמיר אני מחככ מצותיך‬
‫ודבק כהם • וזה׳״ש עת לעשות לה׳ • דהיינו כעת עשייה המצית • צוית‬
‫שיפרו תורחך דהיי׳ שמכעלין תלמוד תורה מפני עשיית המצות וכיון שראיתי‬
‫שאחה מחככ המצות גם אני‪:‬‬
‫»‬
‫ע ל כן אהכתי מצותיך מזהב ומפז • מרוכ אהכחם אצלי • כל ממון‬
‫שבעולם איני מעריך אותו עם מציה מן המצית ‪ .‬לפי שהמצות‬
‫תלויים כמרככה העליונה כל מצוה תלויה ברבר עליון בעולם האצילות‬
‫והיודע סודן של דכריס יכיר וידע עד היכן מגיע כחה של כל מצוה‬
‫ומצוה • והנה מצות ע״ה גי׳ אצילות להודיע שהמצית חלויה כעולם‬
‫האצילית • וזה״ש על כן אהכתי מציתיך מלת כן גי׳ סוד • דהיינו מאחר‬
‫שסוד מצותיך מושרש כעולם האצילית על כן גם אני אהכתי איתם‬
‫אהכה עזה‪:‬‬
‫^ ך ־ י כן כל פקודי כל ישרתו כל אורח שקר שנאחי‪ :‬הכוונה מאחד‬
‫שהמצות הם ציייי ית׳ חייכ אדם להיות זהיר במצוה קלה ככחעורה‬
‫דכלם‬
‫שערי‬
‫ארוכה‬
‫אות ע‬
‫דגלם מפיו ית׳ נצטוו והי מנייהו מפקת• יכמאמר התנא ע״ה היי זהיר׳•־•‬
‫כמצוה קלה כבחמויה• וכן נמי צ־יך ליזהי כעבירה קלה כבתמורס‪.‬׳•‪.‬‬
‫וכמאמר התנא ע־׳ה שמציה גורית מצוה ועבירה גויי;; ענייה • שע״י •‬
‫קיום מציה הקלה יבא לקיים החמורה ממנה ובן כהפי לעכירה ח״ו‪.‬‬
‫וזה״ש על כן כל פקודי כל ישדתי דהיינו כל פקוריך שה ס המיות כילם‬
‫בכללותם ישיו כעיני • ושזים הם כעיני קלית כבחמורות יאני זהיר בהם‬
‫כשוה כי מאחר דבציוייך שוים הם ה״ר שנעשה בהם חיליק מעצמי על‬
‫כן כלם ישיתי ואני מקיים אותםבשוה וה״ה כעבירות אני זהיר כקלות‬
‫ככחמו׳ וזהו כל אורת שקר שנאתי• דהיי׳ העכירו׳ שהש דרך שקי כילם ככללית׳‬
‫שנאתי ודחקתי הקלות יהתמייית • אי נמי דהמצית הס הרי״ג רמ״ח מצות‬
‫עשה ושס״ה לא העשה • והם ממש כנגד רמ״ח איכרים ושס״ה גידים‬
‫שיש באדם ‪ :‬יהנה כמי שיש בגיף האדש רמ״ח איברים ושש״ה גידים‬
‫חומריים‪ .‬כך יש כנר״ן שלי ככל א׳ מהם רמ׳ח איביים ישס״ה גידים‬
‫רוחניים• וע״יקיים תיי״ג מצית מתקיימים ובאיזה חציה שפיגם נפגם האבר‬
‫שכנג־ה כנר״ן שלו‪ .‬ועל זה צריך האדם ליזהר אזהרה גדולה בקיום המצות‬
‫כרי שלא יהיו הנר״ן שלו פגומים וחסרים חייו• וזה״ש על כן כל פקודי;‪,‬‬
‫דהייני כל הפיקירים שהם מציחיך ככללוחם אני זהיר ככילם לקיימם קלות‬
‫וחמורות‪ .‬וטעמא מאי כל ישרתו קרי כיה ישייתי רהייני שישריתי חלוי‬
‫כהם לפי שגופי ינר״ן שלי כל א׳ יש כי הדי״ג כנגד קרי״ג מצית ואם‬
‫כגמתי במצית • בעצמי פגמתי • לק א‪:‬י כל אי־ח 'שק־ שנאתי ואהבתי‬
‫מציתיך לקיימם • כיי שיהיה קיים לנר״ן שלי‪ .‬בכך הזהיתני כתירחך הקדושה‬
‫רק השמי לך ושמור נפשך מאד • דהשמירה צאדס ילנר״ן שלי תלויה‬
‫כשמידת המצות‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫א ח‬
‫פא‬
‫‪11‬‬
‫פ ל א ו ת עדותיך על כן נצדחם נפשי‪ :‬הנה גם כפסיק זה יש לרמת‬
‫ר׳ מינים שכלולכ רר״ת פלאות ע׳רותיך עיל כין • היא פרי‬
‫עץ הדר ע׳נף ע[ עבית• עיכי נחל• כ׳ פית תמרים ‪ .‬יהנה לילכ ימיטו‬
‫היא כנגד שם הוי״ה כ״ה ההל־ס הוא כנגד יי״ר של ה׳ • הערכה כנגד‬
‫ה״ה א׳ הלילב כנגד הו״ו • האתרוג כנגד ה״ה אחרונה • וכמה סודית יש•‬
‫כלולכ וכן כל מצוה ומצוה • ואומר רהע״ה מאחר שמצוחיך כמה סודית‬
‫טראים‬
‫־ י•‬
‫אות פ י‬
‫אדוצדז׳ י נה‬
‫נוראים' ומיפלאיס גנילים וטמונים בהם צריך לשמור מאד אואם הסודות י‬
‫שלא 'אטע־ יל אשיה בהם דדב״׳ המופלא והנעלם צייך שמיר׳ ביותי־ בדי‬
‫שלא ישהנ־ז תת תהיה בו שגגה• ההי־שלדמר פלאית עדותיך דהיי׳מאתר‬
‫שמצותיך הסיסי׳־ית מופלאים ומכוסים• משי״ה אני'נזהר בהם לשמרס•‬
‫ההר על בן נצרתם נפשי;‬
‫פתח דבריך יאיר מבין פתיים‪ :‬גם זה הפסוק מדבר כנגד הלולב‪.‬‬
‫והיא רהנה כתבני כסמוך דהלילכ הוא כנגד שם היי״ה ב״ה •‬
‫היו״ד בנגל״ ההדס וכו׳ וה״ה אחי־ינה כנגד האתרוג‪ .‬וכיון דהכי הואי‬
‫שהתורה הקדיחה האתרוג שהואהאידק•• אמנם כשנסתכל ונתכונן בדבר‬
‫נמצא רשפיי הקדימה התר־ה להודיעני שורש ועיקי הלולכ משום רעיקר‬
‫הלולכ הי ז לתועלת המלכוד‪ .,‬לפי׳ ההוי״ה שנרמז כה הלילכ הוא ב״ן‬
‫שהוא כמלנוה והאתדוג הוא כנגר עטרת היסיד • ועטרה ומלכות הכל‬
‫דבר א׳ י לפי׳ הקדימה התורה דאקרוג שהוא רומז לעטרה • ועטרת‬
‫ומלכות א' מהם ובאה התורה להודיענו דעוי לכם דעיקר הלולב הוא‬
‫לתועלת המלכות לפי׳ הקדימה האלדוג שכו רמיזה המלכית‪ .‬אי נמי משים‬
‫דהאתרוג כנגד הלכ • והה״־ס כגי* העיניס והערכה כנגד שפתים והלולב‬
‫כנגר הגיף • והעיקר בכל אלו הוא הלב • לפי׳ הקדימה התורה האתרוג‬
‫שהוא כנגד הלכ שהוא העיקר • יזה׳יש פתח דכריך יאיר שפתחת בתורתן‬
‫כתחילת כאחדיג אע״ג שהוא יתרון כנגד ה״א אחרונה שכשם • כזה הארת‬
‫עינינו ינתת לנו בינה שאנחנו פתיים • רכזה ההקדמה שהקדמת האתריג‪.‬‬
‫הודעתנו שעיקר הגילכ הוח לתועלת המ׳ הרמוזה כאתרוג כאמור • ועוד י‬
‫הודעתנו דכיק שהאתרוג הוא כנגד הלכ• עיקר השמירה לאדם היא‬
‫תלויה בלב • וזהו יאיר מבין פתיים שהא ת עינינו • ונתת בינה כלכנו‬
‫־ ־ י אט הפתיים ‪:‬‬
‫פנה אלי וחנני • תנה עוזך לעבדך והושיעה לכן אמתך • עשה עמי‬
‫אות לטובה ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה׳ עז־תני ונחמחני‪ :‬ל׳עבדך‬
‫להושיעה ל׳כן אימתך ר״ה אלול‪ .‬הנח ככר כתבנו כמה פעמים דמלת‬
‫אלול עם עשרת ימי תשיכה גי׳ עז דנתן לנו הקכ״ה הימים האלה לעוז‬
‫יתעצומיח להיוח לנו לרצון לכפר לנו על כל עוניתיכו ע״י התשובה שאנו‬
‫עושים באלול ובעשרת ימי תשובה • ונתן לנו את״כ הוכה ולולב לאות‬
‫ולשימן שאנחנו נצחנו בהן כמ״ש בזוה״ק • וזה׳יש פנה אלי וחמי • יהיי'‬
‫דאיני ראוי להיות פונה אלי ולחנני כשאר ימוח השנה • עכשיו בימים‬
‫נוראים האלה שהם עת רצון ורחמים פנה אלי וחנני • תכה עוזך לעברך‪.‬‬
‫הנה באליל מתגלית אמא וכישטת ימינה לקבל השבים כמ״ש למעלה‬
‫וגי אהיה דכאמא כמי׳ גי׳ תנ״ה וזהו תנה עוזך מצד אמא שהיא תנ״ת‬
‫‪f‬‬
‫י‬
‫)‪(fp‬‬
‫כאמור‬
‫שעדי‬
‫אות פ‬
‫ארוכה‬
‫~‪r‬‬
‫כאמור • גם פנה גי׳ ע״ב ס״ג‪ .‬דככל מקום שמתגלית אמא כהכית אבא ^‬
‫ככלל כה דלא מתפרשאן • והושיעם לכן אמתך ביום הכפויים‪ .‬ישע גי‪/‬‬
‫זה יום הכפור ע״ה ראותו יום הוא יום הישיעה שמושיע הקכ״ה את ישיאל‬
‫ומטהר אותם מכל חעאתיהס• ואח״כ ע״י הסוכה והליל? עשה אות‬
‫לטיכה שיהיה הלילכ שאני ניטל לאית ולסימן שאני נצחתי כדין כאמת‬
‫ועי״ז יראו שינאי ייכישו כי עזרתני ונתמתני • והנה ע׳שה עימי איות י‬
‫ל׳טיבה ר״ת ע׳׳ץ עבית ‪ .‬ע׳רכה א׳תרוג לולכ • זהו האית לטיכה‪:‬‬
‫פתחו לי שערי צדק אכא כס אירה יה‪ :‬יש להתבינן למאן קאמר פתחו‬
‫לי שערי צדק• ואם להקכ״ה אימר היל״ל פתת לי שערי צדק •‬
‫ואפשר לימד דאדסמיך ליה קאי‪ .‬דקאמר יסיריסיני יה ילמית לא נתכני‪.-‬‬
‫רהיי׳ דכאי עליו יקירי׳ • והיסורין ממרקי׳ כל עיניתיו של ארם • וכפרע‬
‫על מה שאמרו כמדרש שאמר דור לפני הקכ״ה רכש״ע הודיעני באיזו‬
‫דרך אזכה לחיי העיה״כ והשיכו הקכ״ה דוד חיי עוה״כ את כעי צפי‬
‫ליסורין שנא׳ ודרך חיים חיכחיח מיסד עכ״ל וקיבל רהע״ה עליו היסירין‬
‫והנה מצינו בר׳ אלעזר ברשכ״י ע״ה כשהיה רוצה כיסודין היה אומר‬
‫בואו אחי ורעי וכשאינו רוצה כהם אומר לכו אחי ורעי על פיו יחנו ועל‬
‫פיו יסעו • וג״כ דהע״ה כאן מדכר עם היסורין דכסמיך ואומי להם אתם‬
‫היסורין שכאתם עלי ככר ע ל ידיכם נתמתקי כל עיניתי ולא נשאר בידי‬
‫שום חטא לעככ תפלתי מליכנס לפני הקב״ה ל ק אתם היהייין • פתתו‬
‫לי שערי צדק להככס תפלתי‪:‬‬
‫עם הקלינית מרבד דמצינו שהקליפות הם חימה של כתל‬
‫א‬
‫המפסיקים בין ישראל לאביהם שבשמי׳ שנא׳ כי אם עונותיכם‬
‫מבדילים ביניכם לבין אלהיכם • יהקליפית הס הסוגייה הדלתים ומונעים‬
‫התפלות מליכנס ע״י קטרוגם והכל ע״י העינית • וכיין דדהע ה נתמרקו‬
‫עיניתיו ע״י ה־סורין אימר להקליפית מעתה אין לכם רשות לסגור הדלת‬
‫כעד תפלתי וכעל כרחכםפתתילי שעיי צדק כדי שתכנס תפלתי• והנה‬
‫פהחו לי שערי צ״ק • אותיות חצרי קליפות שער• כלו׳ הצדיקיס ככח זטתם';‬
‫וקדושתם קוציים ו־יחים הקליפית מעל פתח שער הק־ישה והכנס החפלת ״‬
‫ואומר דהע״ה אני מהצדיקים הקצ־ים ודוחים אתכם מעל ‪-‬תת השער״‬
‫א״כ כעל כרחכם פתחו לי שערי צדק אכא כם אודה יה ‪:‬‬
‫א נ מ י אפשר לומר דעל המלאכים מדבר המעלים התפלית• והנת‬
‫שעיי צ־ק ע״ה גי׳ אלה הם היכלות הבריאה יהתפלו׳ מחקכצו׳‬
‫בהיכלות הכריחה ומשם עולים לעולם האצילו׳• ומדכי עם המלאכי׳ שיתנו‬
‫דרך לתפלה לעלות מהיכלית הבריאה לאצילות• צדיק אב׳א בים אודיה ק׳ית‬
‫גי׳ המלאכים שיפתחו לו דרך לעבור תפלתי‪:‬‬
‫אי נמי‬
‫י‬
‫;‬
‫י‬
‫שער>‬
‫אות פ‬
‫ארוכה‬
‫י‬
‫נו‬
‫־אי נמי אפשל לימוז על קימת חצית לילה • דבאותה שעה הקכ״ה‬
‫משתעשע עם הצדיקים כגן עין• והקמיס כאותה שעה לתיקק‬
‫‪,‬חצות ולעסוק כתורק הקב״ה והצדיקים שבג״ע מקשיבים לקולם‪ .‬וע״ז‬
‫אמר שהעי׳ה היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני • וםוה״ק‬
‫הגריל שבח הקם כחצות לאין קן רהקם באותה שעה ומשתתף עם השכינה‬
‫בצעיה ועושה לה נחת רוח כמה שעוסק כתורה • ועל העומדים כאותה‬
‫שעה נאמר העומדים ככית ה׳ כלילית‪ .‬וה‪:‬ה שעי־י גי׳ חצוח לילה ע״ה•‬
‫אומר לצ־יקים המשתעשעים עם הקכ״ה כג״ע מאחר שאני קם בחצות‬
‫לילה כעת שאחס משחעשעים עם הקכי׳ה פתחו לי שערי צדק שתכנס‬
‫תפלתי ותחכתי ותירתי לפני המקום ותהיה עזר וסיוע ונחת מת לשכינה‬
‫ומשי״ה קראם שערי צדק • דהתועלת כעת ההיא הוא לשכינה הנק׳ צדק•‬
‫ואמר אחי׳ז זה השער לה׳ צדיקים יכואו כו • דטתן שכת להקמים כתצית‬
‫לילה • ואומר דהקמים כאותה שעה נקראים צדיקים מיכחרים לפני ה!‬
‫וזהי׳ש זה השער לה׳• השער גי׳ חצית ליל עיי׳ה • רהיי׳ השער הזה של חצית‬
‫לילה חוא לה׳ • דהיי׳ משוכת ומעולה לפני השם • וכל הזהירים כו צדיקי‬
‫הם • וזהו צ־יקים יכואו כו‪:‬‬
‫אי נמי אפשי לרמוז כל הפסוקים האלה עד הסיף על הלולכ • והנה‬
‫הלולכ ככל נענוע צריך להגיע אוחו עד החזה שהוא כנגד‬
‫הז״א ששם המלטת עומדת וכל עיקר הלולכ הוא לתועלת המלטת כמו‬
‫שכתבנו למעלה • לכן צייך להגיעו עד החזה אשר שם עומדת • והנה‬
‫המי ככל ראש השנה חוזרת לבריאת העולם לספירה א׳ לכד• ומראש‪ .‬השנה‬
‫והיא נבנית ער יום ש״ע • דהיי׳ מראש השנה יעד יום הכפורים מקכלת‬
‫הגכומת והדינין וממחרת יוס הכפורים עד ש״ע מקבלת החסדים ובינם‬
‫ש״ע היי הזווג וכל זה תשובת כני ישראל וקיים מצות סוכה ולולכ כמו‬
‫שכתבנו למעלה ומשום דהימיס האלה הם כנין המלכות משום הכי תיעלת‬
‫הלולכ הוא לה כמו שכתכני • והנה שערי צדק עם האיתיית והכי׳ גי עץ‬
‫הדר הדס לולב ערכה • ועוד פחחו לי שערי גימ׳ חזה התפאית עם‬
‫האותיות • וצ־ק היא המלטת• ואומר דפתח ושער המלכיח הוא כחזה דז״א‬
‫ואומר לכני ישראל פתחו עמי שערי צדק שהיא המלטת דהיינו תקנו‬
‫בניינה יתיקינה עי שתהיה כעיר בנייה שהיא ראויה לשער ודלת ועיקר‬
‫תחילת בניינה היא מחזה הת״ת • לכן צ‪-‬יכים להגיע הלולב עד החזה‬
‫שהוא תחילת בניינה וקראם שערי לשון רכים • משים דכל יום מז׳ ימי‬
‫החג מקבלת חסד א׳ כשלימיתו• וכיון שהם ז׳ חסדים קרא לח שעיי כל׳ רכים•‬
‫והנה פתחיו ל׳י שעריי צדיק ס״ת גי׳ החסדים • והטונה היא כלוי פתחו‬
‫לצדק שהיא המ׳ שערים • והשערים שתפתחו לה הם החסרים שתמשיט‬
‫לה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אות ‪ a‬י‬
‫ארובח‬
‫לה עיי הלילכ כמו שימזגו • וע״י המשכת החסדים היא מתתקנת מאו״‪#‬‬
‫וזהו אבא בם אורה יה הם אי׳׳א• ועוד אכא בם י״ת אכ יס״ת אם דע״י‬
‫המשכת החסיי היא מתחקכח ואח״כ כא לה שפע מאי״ה להשלימה במוחין‬
‫כראוי• ואותיות כם הוא אותיות מ״כ דצייכה לעלות ע״י שם מ״ כ כ׳ידוע ;‬
‫‪ !""If‬השער לה׳ צדיקים יבואו בו•• כא להודיע ולהורות דהמלכות היא‬
‫צייכה תקין ובנין • והקונה ובניינה הוא ע״י בני ישראל• וכני ישר&‬
‫צריכים להחחזק ככניינה ככל יום ויום ובפי־ע מי״ת ער עצית שהיא דיגמא‪.‬‬
‫דכריאת העולם ממש • וצייכים כני ישראל להתכינן שנשמיתיהם ממנה‬
‫הם ויכירו וידעי כי בעלייתה הם עילים וכירידתה הם יורדים • ועלייתה‬
‫וירידתם בידם היא חלויה ‪ .‬ולזה צריכי׳ לתת לכ ככל יום • וזה״ש זה השער‬
‫לה • כלוי רעו לבם כני ישראל רזה השער שהיא המלכות היא מבקשת‪:‬‬
‫המיר לעלית אל ה׳ שהוא רודה להתייהד עמו ואינה יכולה עד שתכנה‪,‬‬
‫ותתקן כראוי • ובניינה יתקינה היא ע״ י הצדיקים יזהי צדיקים יבאי כו‪•.‬‬
‫רהייט הצדיקים הם שיכואו לזה השער שהיא המ׳ ויתקנו אותו לכן חזקו׳‬
‫ואמצו‪:‬‬
‫א ו ד ך כי עניתני ותהי לי לישיעה• עכשיו כא להודיע‪.‬שקודם שסכנה‬
‫י אין כה ספי׳ כ״א א׳ והיא ספי ת הבקר שכה יכשנבני׳ נעשית פרצוף;‬
‫גמור כעשר ספי׳ כראוי שלימית ״ והנה כחס־־ונה גם בכי ישראל חסרים‬
‫שנשמותיהם ממנה ‪ .‬ובהשלמחס הם שלמים ומלאים כל טוב• והנה עניתני‬
‫גי׳ כתי היא הספייה הנשאית כה בחסרונה • והנה בראש השנה אין כת‪:‬‬
‫רק ספיית הכתר דווקא • ומשם והיא נכנית עד שמיני עצ־ת ואז נשלמת‬
‫וכשנשלמח אז הוי שמחתה׳ ושמחתנו שמעוכה אט אוכלים וזה״ש אודך כי‬
‫עניתני דהיי׳ אני מודה לך ומשכת על שעשית עמדי החסד הזה שהמ׳‬
‫שאני חלוי כה וממנה הם חיי כראש השנה לאנשיה כה רק ספי׳ הכתר‬
‫דווקא שהיא חשכון עניתכי ומשם אתה כינה איחה ומחקנה • עד שמיני‬
‫עצרת שעשית אותה פרציף גמור ומלאה כל טיב‪ .‬וההשלמה יהעיכה שעשית‪.‬‬
‫לה לא לה כלבד עשית• כי אני תלוי כה וגם צי עשיח העוכה• וזהי ותהי לי‬
‫לישועה גם לי עשית הישועה כשמיני עצ׳ית כי מטוכת אני אוכל ובשמחתה‬
‫אני שמח ‪ .‬ויש לפי־ש עניתני מל׳ עינוי וצעד • והכוונה אורך כי עשית לי‬
‫צער‪ .‬ברייה שלא השארת כמ׳ שהיא חיי רק ספירת הכחר שהוא חשבון‬
‫עניתט ואח״׳כ ותהי לי לישועה ביום שמיני עלית שהשלמת אותה ושימחת‬
‫אותה ושמתתני‪:‬‬
‫אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה• כא לימד מי גדם למלכיתשככל‬
‫י שנה ושנה יתעככ בניינה ותיקונה מר״ה עד ש״ע הרי די להיום א׳‬
‫כשאר ימות השנה רבכל יום נבנית מחדש כמו שאט אומרים וכטיכו מחדש‬
‫בכל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫שערי‬
‫אות פ‬
‫נז‬
‫אהבה‬
‫גבל יום תמיד מעשה ביאשי‪,‬ל • ומה נשתנה ראש השנה מכל שאר הימים‪.‬‬
‫וכתב רכינו זלה״ה דע״י חעא אדה״ר נתעככ הדבר מר״ח עד ש״ע •‬
‫ראלמלא חעא ארה׳יר כאיחי שכת הראשון היה מזדווג ז״א עם כוק׳ שהיא‬
‫המי וע״י חשאו נתעככ הרבי מר״ה עד ש״ע ואז נזדוגו זו״ן• וכיון שאירע כך‬
‫בתחלת כריאת העולם‪ .‬משי״ה היזי הרכר לקדמותו ככל שנה ושנה• נמצא‬
‫מי גדם עיכוב זווג זו״ן הוא אדה״ר • וזה״ש אבן מאסו הבונים אכן היא‬
‫המ׳ שנק׳ אכן ישיאל • מאסו הכינים הס אדם וחוה שע״י נכנה העולם•‬
‫שסם אכ ואם לכל כני העולם • הם מתסו זאת האכן כמה שחטאו ועשו‬
‫לה מאיסה עם רודה שלא נזדווג עמה מיר ונתילככ זווגה ער ר״ה־ הכוני׳‬
‫שהם אדם וחיה • הם שגרמו זה הרכר‪ .‬ומי׳ מ יש לנו נחמה כמה שנתקנה‬
‫בשמיני עציח והכי קאמרראע״ג דאכן מאסו הכינים אפ״ה חזרה יהיתה‬
‫לראש פנה כיום י שמיני עצית • פנה גי׳ ע׳׳כ ס״ג • דכיום ש״ע נשלמת‬
‫ככל שלימוחה מאו״א‪:‬‬
‫‪3‬ןא‪ {1‬ה׳ היחה זאת היא נפלאח כעיניט • הכיינה דכשכח הראשונה‬
‫רכריאת העולם נחכטל זווג זי״ן ינדחה עד ש״ע ״ יכש״ע היה זווג•‬
‫ואותו זווג דשמיני עצרח עצמו לא היה רק ע״י רצון וחסד העליון הגדול‬
‫דלא היה כתתת׳ינים קדושה כ״כ לגרום זווג כראוי • רק היה גמר מזווג‬
‫ההוא דק ע״י רצץ העליון • כראמר בזוה״ק כד סליק ברעיתא למכרי‬
‫עלמא שהיה הזווג ע״י רצון העליון • וכך היה כאן סווג שמיני עצרת‬
‫דגמר הזויג ההיא ע״י רצין העליון • יזה׳״ש מאת ה׳ היתה זאת דהיי׳ זה‬
‫מזווג מעשה‪.‬בשמיני עצרת כמ״ש היחה לראש פנה• זה הזייג היה עיקרו‬
‫ע״י רצון העליון • וזהו מאת ה'‪.‬היתה זאת זה הוווג • והיא כפלאת בעינינו‪:‬‬
‫‪ P I T‬היום עשה ה׳ נגילה ונשמחה בו‪ .‬זה היום עשה ה׳ הוא יום שמיני‬
‫עצרת כו היה זווג כחחלת בייאת העולם‪ .‬וכן בכל שנה ושנה •‬
‫לכן‪ .‬נגילה ונשמחה כו‪:‬‬
‫אנא ה׳ הושיעה נא אנא ה׳ הצליחה נא • כזה אנו מתפללי׳ על המלט׳‬
‫שתקח מוחין גמורים כשלימית מצר או״א ומש״ע נהירין ותהיה‬
‫םלימה כיאוי ותיקרא תקל תפיתין קדישין • והנה ישועה גי׳ השכינה נג״ה‬
‫והצלחה גי׳ חקל • ונא היא המלכות ואט מתפללים אנא ה׳ הישיעה נא•‬
‫•דחיי׳ האיר למלכוח שהיא נא מאו״א שחם י״ה ומש״ע נהירין הרמוזים‬
‫פמלח הושיעה‪ .‬ער שחהיה לה הצלחה וחיקרא חקל מצדם • כרמח כהצליחה‬
‫גא כאמור וזהו אנא ה׳ הצליחה נא‪:‬‬
‫ברוך הבא ‪-‬בשם ה׳ ביכטכם מבית ח׳ זה מדבי על נעטעי הלולב‬
‫״ דככל צד צייך לנענע ג׳ נענועים כנגד ג׳ אותיות יה״ו דשם‬
‫הוי״ה ותשלום ה״א אתמנה שבשם צייך לטינה בהבאת הלילנ אל התזה‬
‫)‪(HP‬‬
‫כגצ‬
‫^ףי‬
‫אות פ‬
‫ארוכה‬
‫ככל צד • ונמצא שם היי״ה שלם ככל צי • והנה ב׳יוך ה׳בא ב׳שם הי׳‬
‫כ׳רכטכם ר״ת גי׳ יה״ו הוא שממשיכין ככל צד כאמור • וצייך להשלים ׳‬
‫ה׳ ככל צד כהכאת הלולב אל החזה כאמור וכשאדם ניחן לכו לכך ומשלי׳‬
‫השם ככל צר • מביכין אותו למעלה ואומרים לו כריך הכא כשם ה׳‬
‫רהיי׳ הכא כשם ה׳ כשלימו' שהיה מכוין שם הוי״ה שלם ככל צר• מלמעלה‬
‫מכרבין לכל א׳ וא׳• ואומרים להם בכללית להעושים שם הוי״ה שלם בכל‬
‫צר • גם אתם כרכנוכם מכית ה׳ כשלימו'• והנה שם הוי״ה רמוזים כו ד‬
‫עולמות אכי״ע כידוע יו״ד עולם האצילות ה״א ראשונה עולם הכריאה וא״ו‬
‫עולם היצירה ה״א אחרונה עילם העשיה וכולם רמזם כאן כפסיק זה וכפסו׳‬
‫שאחריו • כרכנוכם מכית ה׳ הוא ע<לם העשיה‪:‬‬
‫א ך * ה׳ ויאר לנו אסרו חג כעכיחים עד קרכיח המזכח ‪ :‬אל סי־‬
‫הוא עולם היצירה ששם אל הוי״ה ויאר לנו ויחי ע״ה גימ*‬
‫בריאה • כעכיתים רומז לעילם האצילית ששם שם ע״כ כמשמעית עכותים•‬
‫קרנית המזכת‪ .‬קרנות גי׳ שנית • המזכח עם האיתיית יהכי׳ גימ׳ תיים‪.‬‬
‫גם זה רומז לעולם האצילית • וזה ככלל הברכות שמכיכים למקיימי‬
‫הלולב שיזכו לשנות חיים מעולם האצילות ששם מקיר החיים עור יש לרמוז•‬
‫במה שאמר אסרו חג בעבותים לרפי׳ ת ניציצית שהם גי׳ ר׳ עי׳ב כידוע •‬
‫וכל עיקר התורה יהתפלית יהמצית הוא לכרר רפי׳ת ניצוצות • והבירור‬
‫שלהם הוא שיעלו מעולמות כי״ע לעילם האצילות וזהו אסרו חג דהיינו‬
‫ע״י תפלוח והמצות תקשרו התג כעכיתים דהייני בר׳ ע״כ שהם רפ״ת‬
‫ניצוצות שתעלי איתם ער קרנית המזכח • שהוא עולם האצילית ששם שנית‬
‫חיים שהוא תשכין קרנות המזכת באמור‪:‬‬
‫> י ן ל " אתה ואודך • אלקי ארוממך‪ :‬אומר לה׳ שהיא ז׳יא אלי אתה‬
‫ואורך‪ .‬דהיינו חוכה רמיא עלי להמשיך לך מוחי׳ מאמא‪.‬‬
‫וזהו אלי גי׳ אם‪ .‬אלקי ארוממך וחובה עלי ג״כ להמשיך מאכא מוחין‬
‫וזהו אלקי גי׳ מ״ו מילוי ע״ב שהוא באבא וזהו השלמת חהת־וממות‪ .‬לפי׳‬
‫אמר בזה ארוממך‪:‬‬
‫הורן לה׳ כי טוב כי לעילם חסרו‪ :‬כי טיב גי׳ הוי״ה אהיה שהם‬
‫או״א • ועוד ג"כ הודו גי׳ אהיה ומלה לה׳ רימז לאכא • ואומר‬
‫לכני ישראל השחרלו ע״י חפלוחיכם שהם ל׳ הוראה שישפיעו או״א • וזהו‬
‫הודו לה׳ התפללו לז״א שישפיעו כו או״א שהם גי׳ כי טוכ כאמור • ואן‬
‫ז״א יתרבו בו אורות החסרים וישפיעס כמלכוח • וזהו כי לעולם חסדו ״‬
‫עולם היא המל׳ זי׳א ישפיע בה תסדיס וזהו שלמות העולמית‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫שעת‬
‫־ אות צ‬
‫‪£‬‬
‫א ו ר ת‬
‫ארוכה‬
‫צדי‬
‫נח‬
‫‪$‬‬
‫י צ ד ק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשי ה׳ אלקיך כוהן לך‪:‬‬
‫ה׳ארץ איש״ ה׳ א׳לקיך נותן י״ת גי׳ אלול • לרמוז דכתרש אליצ‬
‫צריך אדם להרכית צדקה • משיי׳ ה כפל בפסיק צדק צדק שצריך להרבות‬
‫צדקה בכפלים • וכזה יזכה לחיי העוה״ז וחיי העוה״ב והייני דקאמר למען‬
‫חחיה • והנה אליל כמי' אל״ף למ״ד יא״ו למ״ד גי׳ המי׳ הצדקה ע״ה•‬
‫ועור כשתחשיכ כל מלח אלול כמילוי כאמור • הוי גי׳ הצדקה חיים • לומר‬
‫דבחרש הזה כשירבה הארס כי צדקה יזכה לחיים רע״י הצדקה כיצל*האדם‬
‫ממיחה וזוכה לחיים ובפרט כחדש אלול • כשירכה כו צדקה עם התשובה‪:‬‬
‫ע ו ד צ־ק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה׳ אלקיך‪.‬‬
‫תמצא כי״ת אלה צליתא כפי׳ והשאר עס האותיות והכו' גימ'‬
‫תפלה ״ עוד צדק כמי׳ צד״י דליית קי״ף • המי׳ ע״ה גי׳ היא תפלה • דכא‬
‫להזהיר אזהי־ה על אזהרה על התפלה דאעי׳ג שהאדם בשאר ימית השנה‬
‫אינו כיהן לכ להתפלל כראוי כימים נוראים האלה צריך ליתן דעתי‬
‫ולהתפלל כראוי דהתפלה כמקום העכורה ועיקרה תלוי כלכ כמ״ש ולעכדי‬
‫בכל לכככם ־ משוי׳ה נרמזה כמה פעמים כאן להזהיר עליה אזהרה אחר‬
‫אזהרה • ועוד י׳יל דג׳ פעמים נרמזה חפלה כאן כמו שכחכנו כנגר גי‬
‫תפלוח שביום שיהיה זהיר בג׳ תכלית שביום‪ .‬ועור דצ־ק צ־ק שכפל‪.‬‬
‫וכל צדק רמוז כו תפלה כמי׳ כאמור לומר דצריך לחש וחזרה • משי״ה‬
‫כפל צ‪-‬ק צדק • והנה תפלה נרמזה ג״כ כמלת חלול • דאלול גימ׳ ואני •‬
‫ואני היא תפלה כמ״ש ואני הפלתי ואני תפלה• עוד אני כמילוי הל״ף‬
‫ני״ן יי״ד ע״ה גי׳ רחל שתתפלה היא כרתל שהיא מלכית • ועוד מלת‬
‫אני כעצמה היא רחל שהיא חפלה ולפ״ז יש לפרש מה שאמר החנא ע״ת‬
‫אם אין אכי לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי והיא‬
‫דכא להזהיר התנא ע׳׳׳ה על התפלה כיותר רפיון דהתפלה כמקום הקרכן‬
‫אם מכטל האדם תפלה כטל הוא וכטלים חייו כי אין לו על עי לסמוך‬
‫וטוכ לו שלא נכרא דטוכ מיתו מחייו• לכן צריך האדם להיות זהיר‬
‫כתפלה כיותר י וכשמתפלל צריך להיות לכו כ״א כתפלה שהיא תלויה כלב‬
‫כמ״ש ולעברי ככל לכככם י כ״א מתפלל ולכו כל עמו לתפלה רק לצרכי‬
‫עצמו תפלתי כטלה ומכוטלת • ועוד ג״כ כיון שתפלת י״ח יש כה ג״כ‬
‫שאלת צרכי האדם• כמו ברכנו רפאנו לא יהיה מכוין ומשים לכו רק לברכו‬
‫שהם‬
‫‪,‬‬
‫אות‬
‫צ‬
‫־‬
‫ארובה‬
‫שהם צ־כי גופו וביטח שהם להיראות ה׳ איני מחן לכי להם • שאם‬
‫הוא עישה כן גם בזה תפלתו בטלה ומכיטלח ‪ .‬ועוד ני־יך להזהי• להתפלל‬
‫כל תפלה והפלה כזמנה הראוי לה שיהיה משכים ומעריב כיאוי ולא‬
‫יעשה תפלות סמוכות דעיקר כל חפלה וחפלה היא ממנה כמו הקרכן‬
‫הנאמר כי עט־ זמנו כטל קיכנו • וזהו הכוונה אם אין אני לי שהיא‬
‫התפלה הנק׳ אני כאמור מי לי דהייני מה נשמר לי ימה יש לי כידי כיון‬
‫שזין אני מתפלל אין כידי שום דכר ואין כי שום ממש רטוב מיתי מחיי‬
‫לכן צריך להזהר כה כייתי־ רזהו עיקר חיי • וכתנאי גי׳ כ כשאהי׳ מחפלל ‪,‬‬
‫לא אתן רעתי כ״א כתפלה שלא אהיה מהיהר כהכלי העילם‪ :‬יעיד לא‬
‫אהיה מטין כ״א ככרכית שהם צרכי הגיף ילא אהיה מכוין בכייכית שהם‬
‫לשכת ה׳ ראם אני עושה כן תפלתי מבוטלת • וזהו יכשאני לעצמי מה‬
‫אני‪ .‬ז־היינו כשאט שהיא התפלה תהיה לעצמי • מה אני דהייט אותה‬
‫החפלה שהיא אני מה היא שום ׳ אינה שוה כלום • הרי היא כטלה ומכיט‪3‬ת‬
‫לכן אני נזהר כזה • ועיר החפלה צריכה להיוח כזמנה כ־חיי • וזהו ואס‬
‫לא עכשיו אימתי • דהיינו ככל חפלה צריך אני לימד כזמנה אם לא עכשיו‬
‫שהוא זמנה אימתי ראם עכי־ זמנה כטל קיכנה ־ לכן אני נזהר כזה וכל‬
‫ארס צייך ליזהר כזה ‪:‬‬
‫צדיקים כה לישרים נאוה חהלה‪ :‬אפשר לרמוז על ההפלה דהשומרים‬
‫חפלה הם הנק׳ צדיקים וישרים • דצריך החחפלל לפני ה' שיהיה‬
‫גקי מעון • ראם היה מלא עונות • וכפיט אם היה כעל לשין הרע היכי‬
‫דמי שיקפל הקכ״ה תפלתו רעל זה נאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר‬
‫חקי ותשא ‪.‬כריתי עלי פיך ואתה שנאת מוסר ותשלך רכרי אחריך • וע״ז‬
‫אמי רננו צדיקים כה׳ רהיי׳ הצדיקים שהם הראויים לרנן לה׳ שהיא התפלה‬
‫לישרים נאוה תהלה היא נמי החפלה • וכפל ואמר לישרים נאוה תהלה •‬
‫רצה לכ^ר רעיקר התפלה היא כלכ• לזה הוסיף ואמר לישרים רכעינן‬
‫שיהיו ישרים כלכותם כשעת התפלה שלא חהיה להם מחשכה את ת זולת‬
‫מחשכת התפלה והנה תפלה רמוזה במלת צדיקים וישרים דצ־יקים כמי'‬
‫צד״י דל״ת יו״ר קו״ף יו״ר מים ס״ח גי׳ היא החפלה ע״ה • וישרים נמי‬
‫תפלה גי׳ ישיה • ויש לרמוז על תפליח ראש השנה ויום הכפורים שיהיה‬
‫האדם אזהרה גדולה • וזהו רננו גי׳ כפור • נאיה תהלה גי' ראש ע״ם‬
‫הוא ראש השנה • ואומר כאלה הימים צריכים שתהיו צדיקים וישרים כדי‬
‫שתקובל תפלתכם‪:‬‬
‫ה ו ר ו לה׳ בכטר בנבל עשור‪ .‬זמרו לו שירו לו שיר חדש היטיבו ען‬
‫בתרועה ‪ :‬בא לרמוז כאן תקיעת שופר שאנו חוקעי׳ בראש השנה‬
‫ותקיעת השופר היא כשביל המותק שנסתלקו מז״א ככניסת ר״ה ע׳״י‬
‫י‬
‫דננו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫תקיעת‬
‫אות־ ע‬
‫נט‬
‫ארוכה ׳‬
‫<זקיעת השיפי חוזיי׳ המוחי׳ למקומם • והתקיעות הם תקיעה שבי־ים‬
‫חיועה וציין כל א׳ שלשה פעמים • וזהו שימז כאן‪ .‬בכטי כנכל עשויי‬
‫זמרו לו גי׳ עי׳ה אלו הן תקיעה שברים• העיבו נגן כתיועה• היי תיועה‬
‫וי״ת כ׳כנוי ב׳נבל*עישור זיתיו ליו עם האותיות גי׳ במוחין דהיינו אלה‬
‫התקיעות הם כשביל המוחין שיחזרו למקומם • עוד ש׳ייו ליו ש׳יי ר״ת‬
‫שלש שיהיו התקיעות כל א׳ ג׳ פעמים • העיכו נגן • נגן ע״ה גי׳ זה‬
‫הכיונה‪ .‬כלו׳ דצריך שיהיו התקיעות ככוונה • כמ״ש אשרי העם יודעי‬
‫תיועה ילא תוקעי תרועה • שהעיקר היא הידיעה שהיא הטונה ‪ .‬לי שיי‬
‫חדש • גי׳ ראש שנה ע" ה לרמוז רעל ראש השנה היא מדבר • שעישי׳ בה‬
‫זה השיר ח־ש שהוא תקיעת השיסר משנה לשנה‪:‬‬
‫‪ 3‬י ישר דכי ה׳ וכל מעשהו כאמונה‪ :‬כאן כא לת־ץ קושיא א׳ כמ׳׳ש‬
‫רכינו זצל״ה דלמה אנו צייכי׳ תקיעת שופר לחזרה המוחין לז״א • הרי‬
‫בכל לילה מסתלקי׳ ממני המוחי׳ וכבקר הם חיז־״י׳ ע״ י תפלתנו בלא‬
‫תקיעת שופר • וגם ביום ראש השנה די לנו כתפלה ולמה אנו צ־יכי׳ לתקיעת‬
‫שופר • ותירץ משום דכיי׳ה חוזר העולם לקדמותו כש*לת הבריאה • ומשו" ה‬
‫לריבי׳ מעשה ודבור • וזה״ש כי יש־ דבר ה׳ • דהיי׳ ה־־בור שטה לנו לעשות‬
‫והוא הדבור של התפלה בציה לנו להתפלל • וכשאר ימית השנה די לנו‬
‫כרכור בלי מעשה • והיום של ראש השנה שציה לני לעשות מעשה לתקוע‬
‫שופד משוס שחוזר העילס לבי־ייתו וזהו וכל מעשהו באמונה • מעשהו הוא‬
‫השופר שצוה לט ללשית בעשיה • כאמונה אל תקרי כאמונה אלא באומנה‬
‫כמו כאשר היתה באמנה אתי בהוא זמן הקטנית • שכםעת כרי׳ העול׳ היה‬
‫ז״א כקטנית • ותחלת קטניהו צריך מעשה ודבור להגדילו‪ .‬משי״ה בר״ה שהוא‬
‫דוגמא לקטניתו הראשון שנולד בה אני עישי׳ מעשה ודבור להגדילי אי נמי'‬
‫אמינה לשין אמונה ממש שאנו מאמיני׳ שהקכ״ה ברא את העולם יביא אדה״ר‬
‫כר״ה יככל שנה ישנה חוזר העולם לברייתו ומשו״ה אני תוקעי׳ שיכר כאמיר‪:‬‬
‫א ו ה ב צדקה ומשפט חסר ה׳ מלאה הארץ • ב־כר ה׳ שמים כעשי וביוח‬
‫פיי כל צבאם • כינס כנד מ י הים • ניתן כאוצרות תהומית• ייראו‬
‫מה׳ כל הארץ ממני יגורי כל יישבי תבל• כי היא אמר ייהי היא ציה‬
‫ויעמוד • ה׳ הפיר עצת גויס הניא מחשבות עמים • עצת ה׳ לעילם תעמוד‬
‫מחשביה לכו לדור ודור • אשרי הגוי אשר ה׳ אלהיו העם כהר לנחלה לו ‪:‬‬
‫הפשר לרמוז כל הפסוקים שמראש המזמור ועד כאן • על שכח עדח בכי‬
‫ישראל שבחר כהם הקכ״ה מכל שבעים אומיח ‪ .‬וכחן לנו תודה‬
‫ומצות וחקיס ומשפטיה יש־ים וטוכים • ושכח וימים טובים • וככל חגים‬
‫וזמנים נתן לנו מצית המועילות לתקן אותנו כעוה״ז יבי‪1‬יה״ב • ותחילת‬
‫פרישתנו לק־ישה גלה אותנו כארץ מצרים לה;יזר<ט לצריף חיתנו כצריף‬
‫)‪(CD‬‬
‫‪•V-‬‬
‫^ ן ך‬
‫אות״ צ‬
‫א ר ו ב ה‬
‫הכסף והזהב והוציאני משם ביד רמה אע״ג רנתחנמו פיעה וייעצו‬
‫ומכשפיו ועשו קשיים וגדיים בקשר אמיץ יחזק שלא לצאת מתוכם לעולם ‪i‬״‬
‫מ״מ הקב״ה כיתמיו מדוכ אהכתו אותנו הפיי עצתם וקלקל מתשבותם‬
‫והוציא אותנו כיד ימה כעצם חיום‪ .‬ועשה לכו נ‪£‬ים אשי לא נעשו‬
‫מעולם‪ .‬וקרע לנו את הים והעביינו בתוכו כחיכה ושקע ציינו בתוכו‬
‫וכל העולם שמעו ויהדרו • וכל זה כרי שנשמור תורתו ומצותיו • וזהו הכוונה‬
‫מנו צדיקים כה׳‪ .‬הם בני ישראל • דרננו צדיקים כה׳‪ .‬עם האותיות גי‬
‫כני ישראל‪ .‬לרמוז רעל כני ישראל מרכר דלא שייך למיקדי צדיקים רק‬
‫לכני ישראל שיש להם תורה ומצית • ועיר צדיקים כמילוי צד״י דליית יו״ד‬
‫קו״ף יו״ד מ״ס • המי׳ עם האותיות והכו׳ גי׳ כני ישראל‪ .‬הרי ישראל‬
‫נרמזו כמלת צדיקים ‪ .‬ואומר להם דהע״ה אתם כני ישראל צריכי׳ להיות‬
‫צדיקים רשם צדיקים לא נקיא כ״א עליכם כמו שרמזנו כמלת צדיקים‬
‫וצריכים להזהר לקיים שנק׳ שמכם • לכן רננו צדיקים בה׳ עשו עצמיכם‬
‫צדיקים כדי שתהיו ראוים לרנן לה׳‪ .‬לישרים נאוה תהלה • הנה ישראל‬
‫אותיות ישר אל • וכיון ששמכם גם ישר צריכים להיות ישרים • כרי שתהיה‬
‫לכם נאוה תהלה להלל לאל כי ע״ז כתר אתכם מכל האומות כדי שתהיו‬
‫צדיקים וישרים • וזהו שאומר רננו צדיקים כה׳ לישרים נאוה תהלה דהוי׳‬
‫בראש השנה וכיום הכפו׳ כמו שרמזנו לעיל צריכי׳ אתם כני ישראל שתהיו‬
‫צדיקים וישרים כדי שתקוכל תפלתכם • והודו לה׳ ככנור וכו׳ היא תקיעת‬
‫הםיפר כמי שכתבני וכו׳ ודעו לכם כי ה׳ אוהכ צרקא ומשפע להיות בארץ־‬
‫משום דיצה להש״ות שכינתו כאיץ וזהו הסד ה׳ מלאה הארץ‪ .‬דעל ידי‪.‬‬
‫החסד כרא האיץ כמ״ש אמרתי עולם תסד יכנה • והשרה שכינתו כתוכה‬
‫ע״י שתעשו אהם כני ישראל צדקה ומשפט‪ .‬ועוד בל כריאת העולמות‬
‫ע״י תורה שככתכ ותורה שבעל פה • וזהו כרכר ה׳ שמים נעשו ״ היא‬
‫תירה שככחכ • וכרוח פיו כל צכאם היא חורה שכע״פ וכחד ככם ונתן לכם‬
‫כ' התויות • ועוד זכור תזכרו הנסים והנפלאית שעשה לכם כיציאת מצרים‬
‫וכקריעח ים סוף וזה״ש טנס כנד מי הים נותן באוצרות תהומות • כמ״ש‬
‫נצבו כמו כד נוזלים קפאו תהומות כלכ ים וכיין שקרע הים כל העולם‬
‫חרדו ונבהלו ממנו ורעדה אתזתם כמ״ש שמעו עמים ירגזון תפול עליהם‬
‫אימתה ופתר והכירו כל העולם וירעו כי ה׳ הוא האלהיס אין עוד מלברז‬
‫והוא היוצר והוא הכורא הכל אין דכר זולתו כי הרי כיין שהוא כרא את‬
‫הים • לפי׳ יש כידו לקורעו ולייכשו • וזה״ש כי הוא אמר ויהי ליס• דהי‪'1.‬‬
‫םכראו לפי׳ הוא ציה ויעמוד שהשתיקו וייבשו וקרעו • ומזה הכירו וידעו‬
‫כי ה׳ הוא כורא את הכל • וג״כ כל מה שנתחכמו פרעה וחכמיו בכשפיהם‬
‫ועשו קשר אמיץ שלא יוכלוישראללצאת משם לעולם הקב״ה הפיר עצתם‬
‫וקלקל‬
‫‪,‬‬
‫שערי‬
‫אות צ‬
‫א ר ו כ ה‬
‫ס‬
‫יקלקל מחשכוחם ולא הועילו פלוס וזהו ה׳ הפיר עצת גוים הניא מחשבות‬
‫עמים הם המצריים • לפי ששקי שהוא סערא אחרא אין צו רגלים אמנם‬
‫הקכ״ה שהוא אמת עצת ה׳ לעולם תעמוד מתשכות לכו לרור ורוד ־ ולכן‬
‫אשרי הגוי שה׳ אלהיו העם כתר לנתלה לו • הם אנתנו כני ישראל‪ .‬לכן‬
‫־צייכי׳ אתם להכיר ולידע כל הככוד והגדולה שעשה לכם ה׳ וכ״ז כדי‬
‫לעוכדו כלככ שלם ולשמור מציתיו כל הימים • והקיצו מתידמתכם • וכפרנו‬
‫באלה הימים שהם ימים נוראים וכתפלת ד׳׳ה שהוא יום הדין לכל העולם‬
‫חיכה אתם שבשכילכם נברא העולם להיות מתוקנים וראוים לפני ה'‬
‫•כתשו' כראוי הה״ש אתי׳ז‪:‬‬
‫םשמים הכי ט ה׳ ראה את כל כני האדם‪ :‬דהיינו כיום הזה שהוא‬
‫ראש השנה שהוא יום הדין משמים הכיע ה׳ וראה כל כני‬
‫האדם לדון אותם • לפי שכיום הזה כל י כני העולם עוביים לפניו ככני‬
‫מיון • ולכן אתם כני ישראל שהעולם עליכם קיים כל א' וא׳ מכם צריך‬
‫שיכיר וירע כיצד העכרתו לפניו ית׳ • וישמור עצמו כרי שלו תהיה לו כושת‬
‫וכלימה לפני‪.‬העוכריס מתוקנים‪:‬‬
‫מ מ כ ו ן שכתו השגיח אל כל יושכי הארץ • היוצר יתד לכם המכין אל‬
‫י כל מעשיהם‪ :‬דהיינו רכיום הזה הקכי׳ה משגית ודן את כל א'‬
‫וא׳ לפי מעשיו וכיום הזה גוזר חיים לארס וקוצכ לו מזונותיו של כל‬
‫השנה • וכל מה שיהיה לאדם כחיך השנה הן עוכ הן רע • הכל כיום זה‬
‫נגזר ונכתכ ונחתם כעכעת המלך‪ :‬וזה״ש ממכק שכתו השגיח דהיינו כיום‬
‫הזה משגיח השגתה פ״עית על כל א׳ וא׳ וכוחכ וחיחם לכל א' מה‬
‫שראוי לו • ומה שאמר היוצי יחד לכס וט׳ הוא ע׳* פ מ׳יש כגמ׳ עיני‬
‫ח' אלקיך כה עחים לטובה עחים לרעה • כיצד הרי שהיו ישראל חייבים‬
‫בר״ה ונגזר עליהם גשמים מועטים ובאמצע השנה חזרו כתשובה • הקב״ה‬
‫מוריד אותם הגשמים כעת שהוא צורך והנאה לארץ וחהיה מרובה כרכחו‬
‫בגשמים מרובים זהו עתים לטוכה • עתים לרעה הרי שהיוישראלראויים‬
‫בד״ה ונגזר עליהם גשמים מרובים ואת״כ סרחו • הקכ״ה מוריד אותם‬
‫הגשמי׳ כעת שאין בו צורך וכמקום שאין כו צורך• וכל זה צפה הקכ״ה והביע‬
‫מראשית השנה משעה שמם וזה״ש היוצר יתד לכם המכין‪ .‬אל כל מעשיהם ‪:‬‬
‫א י ן המלך נושע כרב תיל • גכור לא יכצל כרכ כת • שקר הסוס‬
‫לתשועה וברב חילו לא ימלט ‪ .‬הכוונה כמו שאומרים בתפלת ר״ה‬
‫ועל המדינות כו יאמר איזו לחרכ איזו לשלום איזו לרעב איזו לשכע וכי׳‬
‫דכיום הזה הכל נגזר כו • העדאח מלכים והקמת מלכים ומלתמות איזה‬
‫ינצח וכיוצא • לזה אמר לא יסבור שום מלך שיועיל לי תילו ולא שום גבור‬
‫שתועיל לו גבורתו כי כבר נכתב ונחתם כטבעת המלך כר״ה איזה יועיל‬
‫הנק‬
‫ואיזה אינו יועיל‪:‬‬
‫שעדי‬
‫אות‬
‫ע‬
‫*ארונה‬
‫‪f‬‬
‫כדעכ‪ :‬הכוונה דג׳ ספרים נפתחים בר״ה • א׳ של צדיקים‬
‫גמורים וא׳ של ישעים גמויים וא׳ של ביטנים • של צי־יקים גמורים‬
‫נבקביס ונחתמים לאלתר לחיים ושל רשעים גמורים נכתבים ונחתמים‪.‬‬
‫לאלתר למיתה • ושל בינונים חלויים ועומדים מדי׳ ה עד יוה״כ זבו‬
‫נחתמים לחיים • לא זכו נחתמים למיתה ‪ .‬הדי דחתימת החיים תלויה‬
‫במעשה האדם הכל לפי צדקו ולפי רשעו • וזה״ש הנה עין ה׳ אל יראיו‬
‫למיחלי׳ לחס־ו להציל ממוח נפשם וכוי כיום הרין של ר״ה כאמור• עור יש לומר‬
‫הנה עין ה׳ אל ייאיי הם צ־יקים גמו־יס שנכתבים ונחחמיס לאלתי‬
‫לחיים בראש השנה • למיחלים לחס־ו הם הכינונים התלייה מראש‬
‫השנה עד יוה״כ שמתקנים עצמם ומיחלים חס־ ה׳ שיהיו נחתמים ביום‬
‫הכפורים לחיים‪:‬‬
‫נ פ י צ נ ו חכתה לה׳ עזרנו ומגנט היא • כי בו ישמח לכנו כי כשם ק־שו‬
‫בטחנו • יהי חסדך ה׳ עלינו כאשי יחלנו לך‪ :‬כאן רמז כל‬
‫הימים הנוראים והטובים האלה שהם מר׳׳ח אליל עד שמיני עצרת שבהם‬
‫נתן לנו הקב״ה לתקן מה שפגמנו כימית השנה ע״י התשובה שנעשה •‬
‫וע״י מצות סיכה ולולב שנקיים • וע״י התשיבה יהמצית שנעשה אט‬
‫תחכים להקב״ה שישיב יי־חמני ויכבוש עוניתיט ייהי נפשנו חכתה לה׳‬
‫ע״י חשובה שנעשה באליל שיהיה בעזרנו דאלול כמי׳ אל״ף למ״ד וי״ו‬
‫למ״ר ע״ה גי׳ עוזר • ומגננו רומז לר״ה דמלך עוזר מושיע מגן גי׳ יום‬
‫ראש ש‪:‬ה • דע״י תשיבה שנעשה כאליל וכיי׳ה יהיה עזרנו ימגנני • כי בו‬
‫ישמח לכנו בייה״כ • ישמח גי׳ כיום כפור• כי כשם קדשו כטחני היא‬
‫הלולכ ה־מיז כי שם הוי״ה• יכיין שעשינו תשיכה יקיימני המצית יהי‬
‫חס־ך ה׳ עלינו כאשד יחלנו לך ‪:‬‬
‫צ א י ג ה וראינה בנית ציון במלך שלמה כעטרה שעטרה לו אמו כיום‬
‫חתמתי יביים שמחת לבו‪ :‬אפש־ לרמוז • ע״פ מה שכתב‬
‫רכיני זלה״ה דמיום ראש השנה עד ש׳׳ע אין זויג לרחל כלל יק ללאה ״‬
‫ויחל היא עק״ת הבית אשתי רז״א כידוע שהיא נקודה השרשית העיקי־ית‬
‫שכעת האצילית וכיון שכפיר ז״א מן רחל מר״ה ער ש״ע‪ .‬כש״ע הז‬
‫יש לו שמחה גדילה דהוי יום חתונתי ייים שמחת לכו • והנה עיקר תיקון‬
‫רחל וקישוטה הוא ע״י אמא ראמא מקשטא לברתה• רה״ש צאינה וראינה כנית‬
‫ציין הם הנשמית הקדושות העליונית במלך שלמה הוא ז״א בעטרה היא‬
‫רחל שהיא אשתי העיקרית ונקי עטרה יאשת חיל עטרח כעלה שעטרה‬
‫לי אמו רע״י אמא היא מתתקנת ומתקשטח וכאה לז״ה • הה כיום‬
‫חתונתי יביים שמחת לבו• שהוא יום שמיני עצרת שהוא שמחת התירה‪:‬‬
‫קיל‬
‫‪#‬עךי י‬
‫‪$‬‬
‫אז*דכה‬
‫אותי ק‬
‫אורת‬
‫ק»ף‬
‫‪1‬‬
‫סא‬
‫‪$‬‬
‫קן^ דודי הנה זה כא מ‪-‬לג על ההייי' מקפץ על הגכעו׳ דומה דודי לצכי‬
‫אי לעיפ* האילים‪ .‬הנה זה עימד אחד כתלינו משגיח מן החלונות‬
‫•לזציץ מן היויכים ‪ .‬הנה זה גי׳ אלול• ועוד הי׳א לימיז כמו שכתבנו כמה‬
‫פעמי׳ למעלה• רב‪1‬ול משמשת ה״א ראשונה ישם הוי״השהיא אמא שימינה‬
‫פשיטה כחדש הזה לקבל השבי׳‪ .‬יכה־ש זה מתגלין י״ג מכילן‪ .‬דרחמי• ובחדש‬
‫הזה קי־וכ ה׳ לכל קוראיו • והוא עת יצין ועת רחמים • והסט״א נכנעת‬
‫ונשפלת כו• והנה דוד׳י הניח ז׳ה ב׳א ס׳ית אהיה״לימוזעל אמא שמתגלית‬
‫כתדש זה־ עוד קול דודי ע״ה גי׳ קס״א שהיא אהיה כמי׳ שהוא כאמא• מלת‬
‫;ה ע״ ה גי׳ י״ג לרמוז על י״ג מכילן דרחלזי דמחגלין כח־ש הזה‪ .‬וככח זה קול‬
‫דודי הנה זה כא לשמיע קילי ואיני חושש לסטרא דמסאכית׳ הסיתמח תפלתני‬
‫וזה׳׳ש מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות • הם הקליפיח זכרים ונקבו׳‬
‫לא חשש להם• דבזה החדש דומה דודי לצבי או לעופר האילים שהוא קל לכא‬
‫מהרה • והנה הוא עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים‬
‫הם כתי כנסיות ובתי מדרשות ושומע תפלתנו ואין מעכב‪:‬‬
‫קייתי ה׳ ויט אלי וישמע שיטתי‪ :‬הנה כימים נוראים עשה עמנו‬
‫‪m p‬‬
‫הקכי׳ה כמה חסדים יכמה טיכית כרוב רתמיו מריב אהבתו‬
‫איחני כרחם אב על כנים• יסיכל איתני כאשר ישא האומן את היינק יפיתח‬
‫לנו כמה דרכים לחיותנו כהיום הזה • חחילה כחן לנו רפוהה כחרש אלול‬
‫לשוב כי כחשיבה כרי לכפר על מה שחטאנו ופגמנו כל השנה • ואע״ג‬
‫דלכאורה נראית חשיבה אליל גרועה מאחר רכל ימית השנה הא־ם ישן‬
‫ולא נחעויר עד חז־ש אלול• שראה יום הדין שהיא ר״ ה קייב • אפ״ה י‪1‬קי׳‬
‫חשכה לטובה לתשובה זו ומעלה היא לפניו ואומי מי יתן והיה לכבס זה‬
‫לשוב כחשובה גס בחדש הזה שהיא סיף השנה ואקפל חשוכחם• ועדיפאמזו‬
‫אפי׳ מי שלא שב באלול • ושב כר״ה מקבל תשוכחו • ועדיפא מזו אפי׳‬
‫לא שכ לא כזה ילא כזה יבב כייה״כ מקבל תשיכתו ‪ .‬ועריפא מזי אפי׳‬
‫עכרו כל הזמנים הללו ולא שב ושב בהושענא דכא ואפילו כשמיני‬
‫עצרת מקבל תשובתו • וזהי כאשד ישא האומן את היונק • שמרחם עלינו‬
‫כרחם אכ על כניס• וזהי קיה קייתי ה' דהיי׳ קיוי אתר קיוי שאע״ג שלא שקתי‬
‫כזמן הא׳ אני מקוה שאשיכ כזמן כ׳ וכן כג׳ וכן בד׳ ומריב רחמיו איני משיבני‬
‫ריקם רק מקכל תשוכתי • וזהו ויט אלי וישמע שועתי • והנה ויט אלי‬
‫עי׳ה‬
‫)}]{‬
‫ש^ףי‬
‫אות ל‪1‬‬
‫אחכה‬
‫ע׳״ה גי׳ אליל‪ .‬עוד ויט אלי וישמע עם האיהיית גי׳ ביאש• הוא‬
‫עוד ישמע גי׳ ביום הכפודיס ע״ה‪ .‬עוד וישמע עם האותייח יהכילל גי׳‬
‫הושענא • שועתי גי׳ זה הוא כעצית ‪ .‬היי כל ימי התשובה נימזו כאן * י‬
‫עוד היויטאלי גי׳ סוכה ע״ה ‪ .‬ע ו ד ו י ט אלי עם כ׳ כוללים גי׳ לולב‪:‬‬
‫ף^לגי מכיר שאץ מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשורי‪ :‬הנה‬
‫ידוע דע״י העוטת והפשעים • האדם יורד למרויית גיהנם‬
‫ונידון שם כל א׳ כפי עיט ויש שם מרור שנקרא כור • ויש שם מדור טיע‬
‫היון ‪ .‬והנה כור שאון עם ג' אותיות כור גי׳ תטאים פשעים • עוד ביד‬
‫שאון עם ד׳ אותיות שאון גי אלו עונות • רמי גורם לאדם שיפול למר‬
‫שאון הפשעים והעונות • אך ע״י התשובה אפי׳ נגד על האדם לירד לבור‬
‫שאון מכטל הקכ״ה הגזרה ומעלהו משם וזהו ויעלני מבור שאין מטיט‬
‫היון • עור שאון עם טיט גי׳ שכינה • והיון אותיות יונה שהיא נמי השכינה‬
‫שע״י העוטת והפשעים האדם נפרד מן השכינה ואין לי תלק כה וטובע‬
‫בבור שאין וכטיט היין • וע״י תשוכתו חוזר ימתרבק בה ויש לו חלק בה ׳י‬
‫וזהו ויעלנו מבור שאון מטיט היון שע״י עוטחי נחחלפו לי תחת חלקי בשכינה‬
‫שהם חשבונה כאמור • עכשיו שתזרתי בתשובה • תזיתי להתדבק בשרשי‬
‫הראשון שהיא השכינה וזהו ויקם על סלע רגלי היא השכינה הנק׳ סלע‬
‫כונן אשורי כמי ע״י השכינה דכונן גי׳ אינ״י כרכוע ‪:‬‬
‫ד ת ן כפי שיי חדש חהלה לאלהיט יראו רכים וייראו ויבטחו כה׳‪ :‬כאן ‪,‬‬
‫כא לרמוז על תקיעת השופר שתוקעים כראש השנה • דתקיעת‬
‫השיפר היא לשבר לככית כני אדם י ולהכניס כהם חררה כדי שיתעוררו‬
‫לשוכ כחשיבה • כמ׳׳ש אם יחקע שופר בעיר ועם לא יחרדו • דהשופר‬
‫מחריד העם לשיכ כתשובה‪ :‬וזהו ויתן כפי שיר חדש הוא השיפר י בפי‬
‫שיר ע״ה גי׳ זה השיפי שהוא תהלה לאלהיט • וע״י תקיעת השופר יראו‬
‫רכים וייראו שחכנס כהם חררה ייכטחו כה' לשוכ כחשיבה‪:‬‬
‫א ש ר י הגכר אשי שם הי מכטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזכ‪ :‬כא‬
‫לומי דאשרי השכ כחשובה ומחגכר על יצרו דלזה ק־או הגבר‬
‫רהשכ כחשובה כראוי עושה יחוד לקב״ה ושכינחיה רהחיטא ע״י חטאו‬
‫נרגן מפייר אלוף מפייר קב״ה משכינתיה ר״ל• וע״י תשוכחי חיזר לייחרם‬
‫וזהו לשין חשוכה אותיות תשכ ה״א וא״ו רהיי׳ תשוכ ה״א שהיא השכינה‬
‫להתחבר עם וא״ו שהוא קב׳יה • וזהו אשר שם ה׳ מכטחו ־ גי׳ אדני ועם‬
‫הויי׳ה הרי חבור קב״ה ושכינתיה ולא פנה אל רהבים • אל רהכים ע ה‬
‫כ׳ כו׳ גי׳ פייר • הם העושים פרוד בין קכ״ח ישכינתיה ע״י עיכיתיהם‬
‫ואינם רוצים לתזור בחשיבה כדי לתקן מה שקלקלו • וזה גרס להם מרוע‬
‫גסות ריח שבהם ורודפים שקר וכזב • חסו ולא פנס אל רהבים הס גקו‬
‫רבות‬
‫מ ת ושטי כוכ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫שעדי‬
‫ארוכה‬
‫*ית ק‬
‫סב‬
‫לבות עשית אתה ה׳ אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין עייך אליך‬
‫הגידה ואדברה עצמו מספי• בא להודות להשם ית׳ על נפלאותיו‬
‫ומתשבותיו אלינו שכל עיקר העילם לא בראו אלא בשביליש־אלומיום שברא‬
‫העולם והוא עסוק כ״א כצי־כיט ובהנאותינו וברכי־ המ‪-.‬עיל לני בעיה״*‬
‫וכעוה״כ • וככל דור ודור עושה עמנו נסים ונפלאות • ויוכא דרוכא אין‬
‫אגי יודעיס אותם כמ״ש לעושה נפלאות לכדו • וכל התיקין המועיל לנו‬
‫מסר ונתן לנו• ואין הפה יוכל לספר א׳ מאגיף אלפים ורכי רככית שעשה‬
‫עמנו ועדיין עושה עמנו והכל לתקוננו לכל נינדד ממנו • ומי היא זה‬
‫שהוא כפוי טיבה ולא יורה לשם ית׳ על חסדיו • ויעמד איתי ככל כתו‬
‫ולא ימרה את דבריו • וזהו שאמי רבית עשית אתה א׳ אלהי יהיי׳ רכית‬
‫טובות ונסים שעשית עמנו ונתת לנו תורותיך יתקותיך ומציתיך אשר‬
‫•בהם קבלנו אלהותך ונקראת ה׳ אלהיט • וזהו רבות עשית עד שנקראת‬
‫עלי אתה ה׳ אלהי• נפלאותיך ומחשבותיך אלינו רהיי' מיום שבראת עולמך כל‬
‫נפלאותיך ומחשבותיך בשבילנו • ואין ערך וקצכה לזה היכ־ • אגידה‬
‫ואדכרה עצמו מספר • וכיון שכל הטיכית הללו עשית עמנו• מי לא ייראך‬
‫מלך הכבוד ויעשה רצונך‪:‬‬
‫ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה ותטאה לא שאלת• הכוונה‬
‫זכה‬
‫ררצונך הוא שיהיה האדם נכנע ישפל לפניך ולא יטה מ־בריך ימין‬
‫ושמאל והעיקר הוא שיבטל יצוט מפני רצונך ‪ .‬דאין עבודתן תלויה‬
‫בקרכטת ובנתינת צדקות כי אם האדם מקייב רךבכית וטתן‬
‫צרקות • ומהלך אתרי תאוות גופו הכל בטל ומבוטל רהעיק• הוא זבחי‬
‫חלקים רוח נשכרה ‪ .‬וזה״ש זבח ומנחה לא חפצת דהיינו כלי שכירת הלב‪-‬‬
‫אזנים כרית לי ואמרת לי שמעה עמי והאזינה אמרתי דהיינו שהעיחר‬
‫הוא להיות מטים אזנינו לשמוע דבריך ולקיימם עולה וחטאה לא שאלת‬
‫דהייט עולה ועמה חטא לא שאלת שאין זה רצונך ש־צינך הו־ז שיהיה‬
‫האדם נקי מתטא ומקריב קרבן ונותן צ־קה • ראם לא שב מחטאו ומקי־יב‬
‫צדקה נמצא טובל ושרץ כירי • ולכן אני נזהר כזה ךלזנים שיכרית לי‬
‫הריני מוכן לשמוע דברי קרשך ולקיימם ‪:‬‬
‫‪ fjsfc‬אמרתי הנה באתי במגלת ספר כחיכ עלי‪ :‬חוזר ליאש השנה‬
‫שהחחיל כה כראש המזמור ואומר דכיום זה כל כני העילם עיכרי'‬
‫לפניך ככני מרק ואתה פיתח ג׳ ספרים א של צ‪-‬יקים גמורים ות׳ של‬
‫רשעים אמורים וא׳ של בינונים וזהו אז אמרתי הנה ב*תי בר״ה לפניך‬
‫עם כל כני העולם שעובדים לפניך וכמגלת ספר שהוא א' מג׳ ספריך‬
‫הנפתחים כתיכ עלי עם ראוי לימנית וליכתכ ולימנית • אכל גלוי לפניך‬
‫שרצוני לעשוק רצונך ככל אופן המועיל וזה שאמד אח״ז‪:‬‬
‫לעשוק‬
‫‪,‬‬
‫שעךי‬
‫אות ס‬
‫ארונה‬
‫רצונך אלקי חפצתי וחץרהך בתיך מעי‪ :‬הנה אמרו ר‪1‬״‪5‬‬
‫ל^ות‬
‫דלעולם יראה אים כאלו קרוש ש־וי בתיך מעיי סכל כק־כך‬
‫ק־יש דזהי תכליח עיקי־ העבו־ה • כי מאחל־ רכצלס אלקים עשה את‬
‫האדם צ־יך להיית קריש ריגמא דצלס אלקים• ועיר רא־ס •ע״י מעשיי העוכים‬
‫וייאיזו יק־ושהו זונה לקכות נר״ן ממקים עליון • והגיף שלי שם חיכים‬
‫הנר׳ין ואם לא יהיה ק־יש הגיף היכן שו*־יס הני־״ן יה^יך יקיא צלה‬
‫אלקים לכן יזה״ לעילם ככל יום וככל עח להיות דהוי כחלי ק־יש שרוי•‬
‫כתוך מעיו • ועי"ז יהיה נזהר לקדש נופו כ״אוי • וזה״ש לעשות רצינך‬
‫אלקי חפצתי רהייני שאין לי רצין לעשות דבי אתי־ בעילם זולתי לעשית‬
‫רצינך זהו מה שחפצתי דווקא‪ .‬יאני נזה־ מאד לקדש גיפי כיי שאתדמה‬
‫לצלם אלקים שנב אתי כו וישרו בי כר״ן כראוי וזהי יתי־־תך בהיך מעי ‪-‬‬
‫דהיינו עשיתי מקים לתורתך ומציתיך שיהיו ראייים לשרית בר<יך מעי‬
‫דהיי׳ שקידשתי את‪ .‬עצמי כראוי‪:‬‬
‫‪0‬צ‪5‬רתי צדק בקהל רכ הנה שפתי לא אכלא ה׳ אתה י־עת ‪ :‬כא לדכר‬
‫על התפלות של ראש השנה שהם דבר מקו־ש ועליון ונפלא‬
‫וצ־יכים ביינה גדולה לפי שביים ראשון של ראש השנה מתחיל בנין ותיקין‬
‫המלטת וכיום ראשון של ר״ח כנסר הכתי של המלטת • יהנסייה הוא‬
‫הכנת התיקון כדי שתחזור המ׳ עם ז״א פנים כפנים ‪ .‬והנה התפלה‬
‫המעילה היא שתהיה ברכים כי בריב עם ה־רת מלך כמ״ש הן אל כביר‬
‫לא ימאס • והנה בשרתי גי׳ יום ראש שנח עוד כשיתי צידק עם האותיות‬
‫גי׳ תפלית • עוד בשרתי איתיות כתשיי ואותיות ב שית שהוא ל׳ ראשית‬
‫כמי מי־שית שנה • עיר כפיתי צדק עם ה־ליתיית והכי׳ גי כתר מלכית‬
‫עיר בש תי יש כה איתיות תשר והם תקיעה שביים תרועה דיימז ג״כ‬
‫על הקיעית השיפי • הרי הכל נרמז בבשי־תי צ־ק • ואומד ביים ר״ה אני‬
‫נזהי־ הי־בה כתכלית שבה לפי שהיא תתילת כנין המלטת ־ יבפ־ע שהיום‬
‫הזה היא נסירת הכת־ שבה שהוא העיקר שבה • וזהי בשיתי צדק היא‬
‫המלטת וקרי כיה בראשית צדק• שהיום הזה תחילת הנסירה יכסירת הבקר‬
‫שהוא הראש שלה • ועוד היא גי׳ כתי־ מלטת כמי שכתבנו • ואני מתפלל‬
‫כ־אוי כקהל רב • עוד קהל רב גימ׳ זה נסידה • הנה שפתי לא אכלא‬
‫מלהתפלל י ולענות כרכיה ואמניס דזהי העיק־ • ודייה הינה שיפתי ל׳א‬
‫איבלא היא שליי גי' ג׳ אלקים יג׳ הייי״ת דזהו עיקר כל התפלית • כמו‬
‫שרמוז כסיית יחגריל ויתקד׳ש שמי׳ה רכיא שהוא גי׳ שלו • וזהי חשכין כמי‬
‫קהל רב • דאין תיכור שני שמית כעשה כי״אוי רק ע״י הקהל רכזה שייך‬
‫קדיש הני־מזים כו כאמור • ומה שאמר כשדתי כל׳ בשירה • משים רצרק היא‬
‫המ׳ כידוע ‪ .‬והיום הזה תתילת תיקונה ובשורה תתשכ לה ־ ״ ‪ £‬הי אתה‬
‫י‬
‫י‬
‫•י‬
‫י‬
‫ומ‬
‫ידעת‬
‫שעדי‬
‫אות ק‬
‫‪:‬‬
‫סג‬
‫ארוכה‬
‫ידעת • דהיינו מתחילת בריאה העולם צפיח ויאית וידעה החיקץ המועיל׳‬
‫לשכינת ערך ולק נתת לנו תורות וחקים ומשפטים אמת‪:‬‬
‫צ ד ק ת ך לא בהיתי בתיך לבי אמונתך ותשיעתך אמיתי לא כתדתי‬
‫חסדך ואמתך לקהל רב‪ :‬צדקתך היא התפלה דצ־קה כמילו׳ ‪-‬‬
‫צי״י יל״ת קו״ף ה״א • המילוי גי׳ היא תפלה • והכה התפלה צייכה בוינה‪.‬‬
‫ורביי • דאע״ג שהיא בלחש צ‪-‬יך להוציא י כל מלה ימלת בחתיכת הדבור•‬
‫דאי לאו הכי צלוחית לאו צלוחא וכעוחיה לאו כעוהא וכמ״ש יהיו לרצון‬
‫אמרי פי והגיון לכי• וזה׳׳ש צדקתך שהיא החפלח כאמור לא כסיתי בתוך לכי‬
‫לבר ולא הוצאתי אותה כשפתים רק הוצאתי איתה כשעתים כיאיי כחיחוך‬
‫הדכור אמונתך ותשועתך אמרתי • כזה בא לרמוז על ארבעה ובכן שאנו‬
‫אומרים כתפלת ר׳יה• והם כנגד אברהם יצתק ויעקב ורוד • וכל בכן גי׳‬
‫ע״ב ושני וכפן הראשינים כנגד לאה וכ׳ האחרונים כנגר יהל • וזהו‬
‫שימז אמונתך ותשועחך • אמונתך כנגד בכן דאברהם שהיא תחלח האמונה‬
‫ונאמר בו והאמין כה׳ יתשועלזך כנגד יצחק שהישיעו הקכ״ה כשעה‬
‫שנעקד על גבי המזבח • חסדך כנגר יעקב שאמר קטונתי מכל החס־יס•‬
‫ואמתך כנגר דוד שנאמי כו נשכע ה׳ למד אמח • ל׳א כיחדתי ח׳סרך‬
‫ו׳אמחך ל׳קתל ר׳ב; ר״ת הרפ״ח ע״ה • דד׳ בכן האמוי־ים הם גי׳ רפ״ת‬
‫ונדמזו כאן‪ .‬לקהל רב קהל רכ גי׳ הן לאה ויחל ע״ה • דנשמיח קהל‬
‫רכ שהם בניישיאל• הם מלתה ורחל • וזה הד׳ ובכן הם לצו״ך לאה ורחל‬
‫כמו שכחכנו • אי נמי יש לפרש קהל רב הנ<לגר כאן וגם הנאמר כפסיק‬
‫שעכר שהוא רומז על המלאכים הנקהלים ינקבצים לשמוע תפלות בני‬
‫ישיאל ולקבלם להעלותם • תיכת הקהל ע״ה גי׳ מלאכים‪:‬‬
‫&‪U~l?S‬״‪ r‬ה׳ לא חכלא יחמיך ממני חס־ך ואמהך המיר יצריני‪:‬‬
‫הכוונה בשביל זכירת הר׳ ובכן שזכינו בתפלה שהם כנגד‬
‫מדות העליונית • וכנגד ר׳ אותיות שם הוי״ה ב״ה • דבק הא׳ כנגד יו״ר ‪.‬‬
‫ובכן הב׳ כנגי־ ה״א ראשונה • ובכן הג׳ כנגר יא״ו• ובכן הד׳ כנגד ה״א‬
‫אחרונה• וכשה הוי״ה נכללו החסד והרחמים והאמת‪ .‬וזהישאמי אתה ה׳‬
‫לא חכלא רחמיך ממני חסדך ואמהך תמיד יציוני ככת ר׳ ובכן שזכרתי‪:‬‬
‫כ י אפפו עלי רעית ער אין מספר השיגיני עוניתי ולא יכולתי לראות‬
‫עצמו משערות ראשי ולבי עזבני‪ .‬רצה ה׳ להצילני ה׳ לעזיחי חושה ‪:‬‬
‫בא לומר דמה שאמרתי ושתלחי ממך חס״ך ואמתך תמיר יציוני שלא‬
‫יפידו ממני • הוא משוס כי אספו ע ל י רעית עד אין מספי • ואלה‬
‫הרעות הם עיניתי שמבדילים ביני לכינך ומונעים ממני ההשגה של‬
‫קדושתך • וזה״ש השיגוני עיניתי ולא יכילתי לראות כעין השכל מה שלבי‬
‫חפץ בקדושתך • וגם לכי עזכני ממה שאני• מצה להתכונן בעמקי קודוקיך‬
‫‪,‬‬
‫)עא(‬
‫יוה‬
‫שערי‬
‫אות ק‬
‫ארוכה‬
‫^ח מחמת עיכותי המכ‪-‬יליס רבו הקליטה המקטיגים עלי ומנעו הטוצ‬
‫ממני • לכן אני מחחנן ומבקש מלפניך רצה ה׳ להצילני מיד הקליפיק‬
‫המבדילים ביני לבינך ועוד אני מבקש ממך ה׳ לעזיתי חושה ־ שתעזרני‬
‫להשיג ק־ושחך כאשר אני חפץ‪:‬‬
‫\ ב ו ש ו ויחפי־ו יחד לזכקשי נפשי לספיחה יסיגו אחור ויכלמי חפצי רעתי‪:‬‬
‫מדבר על הקליפית שרודפים *חד האדם ייצינם היא להעמיע‪.‬‬
‫נפש הקרישה של האדם כרשיתם ומה ימצאו כת להרים ראש ולהכנס במקום‬
‫הקדושה • ואני מכקש ממך שלא יתגכרו עלי הקליפות ולא יקתו את נפשי‬
‫ולא ירימו ראשם להכ‪:‬ס כמקים הקרושה • וזה״ש יכישו ויתפרו יתד הם‬
‫הקליפות המכקשי׳ נפשי לספותה רהיי' לאוספה אצלם ילהעמיעה בתוכם׳‬
‫ומה שחשכו ג״כ שעי״ז יכנסו כמקים הקרושה יסיגו אתור ויכלמו• שלא‬
‫תתקיים מחשבתם יק יסיגו לאחור ויהיו נדחים ולח יחזו כנועם ה׳ רק יהיו‬
‫נדחים בנזיפה ולא העשינה ידיהם תושיה‪:‬‬
‫י ש ו מ ו על עקכ כשתם האומרים לי האח האח‪ :‬אפשר לרמוז ע״פ‬
‫מ״ש רכיט זלה״ה דקודם שחטא אדה״ר היו העולמות העליונים‬
‫למעלה יותר ממה שהם עכשיו שהיו ד' ספירות דיצירה התתתונית‪ .‬ועשר‬
‫ספי׳ רעשיה שהם י״ר ספי׳ כל אלה הי״ד ספי' היה מקומם חלל ופנוי‬
‫לקליפית ‪ .‬וע״ז נאמר שאמי לעולמו רי שהוא מקום י״ד ספירות שנשאר‬
‫לקליפות וכשחטא ארה״ר ירדו העולמוח ער שירדו הי״ד ספי׳ למקים הקלי״‬
‫כמו שהם עכשיו • נמצא כזה מצאו הקליפות להרים ראש ‪ .‬כיון שהקדושה‬
‫ירדה למקומם ונתערבו עמהם וזו היא שמחתם וכזה הם מתגכרי׳ ואומר‬
‫להקב״ה ישימו על עקכ כשחם • דהיי׳ הקליפית ישתוממו ויתרבו מן‬
‫הקדושה שנתערבה כהם ויחזרו פגרים ׳ חלף כשחם שמביישים לי ככצ‬
‫יום ואומייס לי האח האח • האח גי׳ י״ר והם י" ד ספירות של קרושה‬
‫האמורים שנחערכו עמהס ואומרים לי האח האח‪ .‬דהיי' שמחה גדולה‬
‫יש לנו במה שנחערבו עמנו י" ד ספי׳ של קדושה שהם גי׳ האח • לכן‬
‫מבקש ממך שיבושו ויבלמו‪:‬‬
‫*‪ V^JJJ‬וישמתו כך כל מכקשיך ויאמרו תמיד יגדל ה׳ אוהכי תשועחך‪:‬‬
‫הכוונה שמבקש מלפניו ית׳ שהיראים שמו ותדדים אל רכרו וכל‬
‫כוונתם היא כדי לידע אלהותו כאמיתות ולעובדו כלבב שלם • שיהי כעזרם‬
‫ולא; יתגברו עליהם הקליפות לדתיתם משעי המלך • כי טינת כל מכקשי‬
‫הי היא אולי יזכו ויהיו עזר וסיוע לאקמא שכינתא מעפרא דזהו עיקר‬
‫העכורה וידוע דאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שיתקיים בלע המות‬
‫לנצח • וזה״ש ישישו יישמתי כך כל מבקשי ן ישישו גי׳ קליסית רהיי׳ ישמחו‬
‫בך מבקשיך פשתרתה מעליהם הקליפות שלא יתגברו עליהם לדתיתס‪ .‬מתשי‪0‬‬
‫רצינך‬
‫‪,‬‬
‫שעדי‬
‫ארוכה‬
‫אלת ק‬
‫סד‬
‫דצינך• ולזה אמר מכקשיך דהיי׳ שמבקשים להשיג רצונך‪ .‬וכוונתם כ״א‬
‫לאקמא שכינתא מעפרא • ויהיה השם שלם והכסא שלם • וזהי׳ש יאמרו‬
‫תמיד יגדל ה׳ דהיי' המבקשים לעשית רצינך אומרים המיר יגדל ה׳ דהיי׳‬
‫שואלים תמיד שיהיה שלם ה׳ • אוהכי תשועחך כדי לאקמא שכינתא מעפרא‬
‫לכן תהיה בעזרם‪:‬‬
‫‪ 1‬א ג י עני ואביון אדני יתשכ לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר‪.:‬‬
‫אומד דהע״ה לפני הקכ״ה אהה עשיח לי חלקי מדת המלכית• וצריך‬
‫אני לירוף אתר מדתה כשם שהיא דלה ועניה דלית לה מגימה כלום •‬
‫כך אני צריך להיוח חושב עצמי דל ועני וזה״ש ואני עני ואביון אדני יחשב‬
‫לי‪ .‬דהיי׳ אתה ה׳ אלהי חשוכ לי כמדתי שהיא מדת המ׳ הנקי אדני‬
‫ומשים הבי נקע אדני • ואני שואל ממך שתתשוכ לי כמרתי כשם שהיא‬
‫עניה ואתה משגיח עליה ומשפיע עליה • גם אני עני ואביון היה עזרתי‬
‫ומפלטי אלהי אל תאתר שאלתי ובקשתי‪:‬‬
‫‪[T‬‬
‫^^^—‪^^^—-‬״•״‬
‫א ח‬
‫ריש‬
‫י״ • ^ ^ ^ ‪ ^ ^ ^ • • " • • -‬״ ־‬
‫דעןן ידאיו יעשה ואת שיעהם ישמע ויושיעם‪ :‬הנה ככר כתבנו דידאה‬
‫י ר״ ת א׳לול • ריאש השנה • י׳ום הכפורים • ה׳ישענה רכא • לומר‬
‫דאם חיקן האדם א׳יע כראוי כימים‪.‬הנוראים והטובים האלה שהם ימי אלול‬
‫ור״ה ייוה״כ וז׳ ןמי הסוכה כודאי דתשוכתו מקובלת ורצויה לפני המקו׳‬
‫לפי שהם ימי רצון וקרוכ ה׳ כסם לכל אשר יקראוהו כאמת • וזה״ש רצין‬
‫יראיו יעשה השכים ומתקני׳ עצמם כימי׳ האלה הרמוזה כהם מלת ירא<*‬
‫כאמור • ומכאן ולהבא כשישמע שועתם יושיעם‪:‬‬
‫ד ו צ ל " ! ה׳ את יראיו אח המיחלים לחסדו • גם יראיו הנאמד כאץ‬
‫'יש צרמוז כה כמו שכתבנו כסמוך‪ .‬ובא כאן לאשמועינן שלא‬
‫תהיה תשובת ימים נוראים קלה כיון שנתעצל האדם ולא שכ כימו׳ השנה״‬
‫אל תאמר כן י כי אדרבא הקכ״ה מרצה לא־ם ומפייסו כדי שישוב לו‬
‫כימים האלה • שהרי הנביא מכריז ע" פ הקכ״ה ואומר דרשו ה׳ כהמצאו‬
‫קראוהו בהיותו קיוכ • וזה״ש רוצה ה׳ את יראיו • דהיינו הקכ״ה מרצה‬
‫ומפייס לבני ישראל שישוכי כימים האלה שנרמזה בהם יראה כאמור• את‬
‫המיתלים לחסרו• רהיי' השכים כימים האלה ומצפים אולי יעשה הקכ״ה‬
‫מקד יויקכל תשיכתם מאחר שנתאחרו מלשוב ער עתה• יטו אזניהם וישמע*‬
‫שאדרבא‬
‫שער•‬
‫אות י‬
‫ארוכה‬
‫שאדיכא הקב׳׳ה מרצה ומפייס אוהם שישיבי לי עתה ‪:‬‬
‫ל‪3‬אגי ה׳ וארפא הושיעני יאישעה כי תהלחי אחה ‪ .‬אפשד לרמוז־‬
‫דמיום ראש השנה ער יום הכפוי־יס ננסיים עשי־ ספי' של המ>'‬
‫והם עש״ה עמקים כידוע• כל יוס נק״א עומק• ועומק גי׳ יי״ו והתשובה‬
‫מעילה מאר‪-‬כימים האלה הנקראים עמקים כמי שכחיני למעלה כמזמור‬
‫ממעמקים רךאתיך ה׳ • ואתי שכלי העמקים כאי ימי הסיכה שנכללים׳‬
‫כהו״ר• והי״ר כמשמעותה כן היא• שהיא השועה גדילה שמושיענו הקכ״ה‬
‫ומוחל לני כל עיניתינו• ומושי עני ומצילנו מכל המקטלגים עלינו ואח״כ‬
‫שמיני עצ״ת שהקב״ה מזדמן עמנו על שולחן א׳ ואין ןר אתנו • וכל‬
‫הימים ה*לה מסיגלים לשכ כהס כתשיבה שהיא ממצה לפני המקים ריצוי‬
‫גמור • וזה״ש ד׳פאני ה׳ ו׳ארפא ר״ת רי״ו שהיא גי׳ עימק • עיר רפאני‬
‫גי׳ ממעמקים ע״ה דהיי׳ רפאני ה׳ בעשית ימי תשיכה שהם ימי העמק»'‬
‫ועוד הישיעני כהישענא דכא כמשמעיתה ל׳תשיעהכי תהלתי אחה הוא‬
‫יום ש״ע‪ .‬תהלתי גי׳ זה היא יים העצרת‪:‬‬
‫ר צ י ת ה׳ ארצך שכת שכית יעקכ • אפשר לרמוז על יוה״כ • שהמלכות‬
‫עילה לאמא • יהיא התחכמת תשיכה תתאה כתשיכה עלאה שהם‬
‫כ׳ ההי״ן דשם הוי״ה ולפיכך נק׳ ביום הכפירים ל׳ רבים כמ״ש ח״ל שכו‬
‫כ׳ כפיות ראמא וכרתא יכזה נתייחד היום היה ונתעלה מכל הימים •‬
‫שנתייחד לסליחה ולכפיה משים שכי גתחכ־י אמא וכיתה• וזה נימז כמ״ש‬
‫כי כיום הזה יכפר עליכם לטהר אהכם־ אתכם גי׳ האם וכתה ע״ה• דהיי׳‬
‫ע״י האס והכת שנתחבמ זה גיס לכם לטהי אחכם מכל חעאתיכם• ועור‬
‫לפני ה׳ תטהרו ‪ .‬ה׳ תטהמ גי׳ אמא כרתא ע״ה • ואפשר רלזה רמז דוד‬
‫הע״ה במ״ש אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי כי עז לאלקיס ולך חרט‬
‫הסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו דהייני אחה היא *אמא עלאה שהיא‬
‫מיוחדת לכדה דהיא חימת רכלא פו‪-‬קנא דכלא ‪ .‬שהכל כידה לכדה ועכשיו‬
‫כיום הכפירי׳ שתים זי שמעתי שעלתה לה המלכית ונתחכרה עמה ישניהם‬
‫נמני על הכפ־ה דיום הכפורים • ואמאי היה כך • ומשיכ כי עיז לאלהיש‬
‫אלהים זה היא מלכיה ואמא ג״כ נקיא אלהים חיים והמעלה •זאח נעשית‬
‫למלכית שעלתה למעלה זו ונשתיה וככל מחקנא ארם חי[ מכני ההו כו‬
‫עיז לאלהים העוז הזה נעשה בשביל אלחיס שהיא מלכות • יעיד טעם‬
‫אחר ולך אדני חסד• אדני הית המלכיח והיא אי־תיוח דיכא • דיכא דמלכיתא‬
‫דינא • שהמלכית כילה רינין יגכי־ית וכעלייתא לאמא מתמחקח ומתמלאת‬
‫כחסרים • וממילא באה המוחה לישראל שע״י המלכית היא תשלים השכר‬
‫והעונש וביים זה שעלתה לאמא ונמחקה משלםלישראלשכר טוכ כפעולתם‬
‫"ומכעלת עליהם הדינים וזהו ולך אדני חסד־ אתה המי שהיאאדני•‬
‫עלייתך‬
‫׳‬
‫‪#‬‬
‫שער?‬
‫א ו ת ‪ .‬י •י‬
‫סה‬
‫ארוכה׳‬
‫*נלייחך לאמא תתמלא חסי • וע״י שתתמלא חסד השלם לאיש שהיא עם‬
‫ישראל תפליס טיב כמעשהו הטיכ שעשה כימים האלה כזמן הזה ‪ .‬וזהי׳ש‬
‫רצית ה׳ ארצך ארץ היא המלכיח ‪ .‬ורצית איחה שעלחה לאמא ‪ .‬ועוד רצית‬
‫לשון רצון טוכ שהוא חסד ורחמים • כי כיון שעלתה המ׳ לאמא נתמתקת‬
‫מדיניה יכחמלאה חסר ירחמים וזהי היצרן הטיכ • וכיין שנתמלאת רצון‬
‫טוב כזה ליהירים היחה אייה ושמחה יששין ויקר במשלמח לני חשלים‬
‫טיכ • וזהי סבת שבית יעקכ • עיר יצית גי׳ שני כפירים דכיין שנתחכרו‬
‫אמא וכרתא שהם השוכה עלאה יתתאה ושכיחה הסכימו על כפי־תנו זהו‬
‫הרצון טוב ובזה שכת שמת יעקב‪:‬‬
‫נ ש א ת עגן עמך כסית כל חטאתם סלה • אספת כל עכרהף השיכית‬
‫מח־ון אפך ‪ :‬הנה החטא איכו פיגס כ״א כנפש • והעין פוגם‬
‫גם ברוח• והפשע גם כנשמה • ימלכית היא הנפש והי־וח הוא ז״א והנשמה‬
‫היא אמא ‪ ,‬ילק בייה״כ שהמל׳ עלתה להמא ונתמתקה ונתמלאה גם היא‬
‫חסר ורחמים • משי״ה נאמר כי לטהי אתכם מכל חטאתיכם• דהיי' שגם‬
‫החטאים שהם כמלכית גם הם לא ישארו עליכם כיום זה מאח שהמ׳‬
‫עלחה לאמא הכל שריי לכם ומחיל לכם ומותר לכש« וזה״ש נש ח עין עמך‬
‫•שלא נשאר עליהם ביום זה שום עין ופשע • ולא זו בלבד אלא אף החטא‬
‫‪,‬לא נשאי־ עליהם מאחר שהמ׳ שבה החטאים חלוים עלתה לאמא וזהו‬
‫כסית כל חטאהם סלה וביון שמחלה להם העונות והחטאים• בזה אספת‬
‫כל עביחך השיביח מחי־ין אפך• לפי שהזכיר •כאן עין יחטא• יהעין הלוי‬
‫כז״א והחטא כמ׳ וחרון יף היא מז״א ועביה ממל'‪ .‬וזה״ש אספת כל‬
‫עברחך בהיא ממל' ואמר מלח כל• לכלול כימה גם אמא שפוגם כה הכשע‬
‫הסיכות מחרון אפך שבא מזי׳א שבו פוגם העון כאמור ‪:‬‬
‫ש ו כ ^ ו אצהי ישעני והפי־ כעסך עמכו הלעולס תאנף בט המשיך אפך‬
‫לדור ודור • אומי דוד הע״ה לפני הקב״ה רבש״ע כיון שכל‬
‫יום הכפ•׳ עולה לאמא ביתא • והבטתתנו בתורתך כי ביים היה הכפר‬
‫לנו מכל חטאתינו • מדוע לא הועילו כמה וכמה כפירים שעביו בעילם‬
‫ולא פדיתנו • והלא כל ייה״כ אתה מכפי כל עוטתיכי • ומקראיי שחצ־ף‬
‫גודל יום הכפורים עם צע* ואורך הגלית יתגאל אותנו ועל זה היה דוה‬
‫לבני על אלה חשפי עינינו • ואנחנו מחלים פניך שיבנו אלהי ישענו מן‬
‫הגליח והפר כעסך עמנו כשם שאהה עישה עמני ככל כפיר יכפיי" הלעילם‬
‫האנף כט תמשוך אפך לדו״ ודור• אין זה מרחך כי אחה רחמן מלא רחמים •‬
‫ועד מתי תמשיך אפך לדור ודור ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫אתה חשוב החייט ועמך ישמחו בך• הדאכו 'ה׳ חסדך וישען'חתן‬
‫הלא‬
‫‪ .‬לנו• הנה ידוע דזמן הגלות היא אלף שנה כמו שארז״ל ע?^‬
‫‪.‬‬‫י נתנני‬
‫)עב(‬
‫‪.. ,‬‬
‫י‬
‫א‬
‫שעו*‬
‫אותי‬
‫אוזצמ‬
‫נמנמ שוממה כל היום יוה ויומו של הקב״ה הוא אלף שט‪ • 1‬ו‪1‬או פ‪5‬‬
‫היום דוה שהיא הקץ שנגזר צגלירן • והאלף הזה הוא אלף החמישי• ואלף‬
‫‪5‬זחמישי הוא כהוד • וע״ז אמרו המקובלים ז״ל על זה נאמי יהירי נהפך ‪.‬‬
‫עלי למשחית ‪ .‬רמהור נעשה דוה ‪ .‬והנה ג״כ מצינו כבנין המלכית כשהיא‬
‫נבנית בי״לפא כיתא דאעכ״ח ההוד שלה נכנה כאותיות קץ אית צד״י‬
‫בחשבלן גייל • שהיא תשע מאות ועם אית קי״ף שהיא מאה היי אלף י‬
‫וזה״ש הכתיב קץ שם לחשך• קץ הוא גי׳ אלף כאמור • שם לחשך היא הגלית‬
‫נמצא זמן הגלות היא אלף שנים ריוקא • ונתאיך בעיה״ר ועל זה יש לנו‬
‫לצעוק יים ולילה אליך הלא אתה קצכת קץ לתשך כאמור שהוא אלף שני׳‬
‫ומה זה היה־ לנו שלא רצית לשדותינו ‪ .‬הלא הצעחתנו שתגאלנו וקצבאן‬
‫האלף שנים ומדוע כתאי״ך הזמן יותר מדאי‪ .‬וזהי׳שהלא אתה תשיכ תתיינו‬
‫דהיינו הבטחתנו שתשיכ תחיינו ותפיני מן הגלית • והנה אתה תשוצ‬
‫תחיינו ע״ה גימ׳ הלא גזית הגלות אלףשנים• וכשיכלו האלף שנים תפדלד‬
‫ועמך ישמתי כך ־ ועתה עכר הקץ וקרוב להיות נכפל• יאפי ה אנחנו לא‬
‫נתייאשט מהכטחיחיך ורחמיך • ועדיין אט מצפים כל יום ויים ולישועתך‬
‫קויט כל היים לכן ככקשח ממך הראנו ה׳ חס־־ך וישעך חתן לני‪:‬‬
‫א ש מ ע ה מה ידכר האל ה׳ כי ידבר שלים אל עמו ואל חסידיו ואל‬
‫ישיבו לכסלה• עכשיו חווי לענץ הדאשין ש״יבר כי על סליחת‬
‫יוה״כ כמו שכתבנו‪ .‬ומדבר עם כני ישראל על ענין ימים הטדאים‬
‫והטובים • שהם אלול ועשית ימי החג• שהם נצכים ועומדים לעדת ישרא!‬
‫לתשוכה ילמצית • ודוכא דרוכא נזהרים בהם בתשומת ותעניות וצדקות‬
‫ולימיר וקימת לילה לסליחית ובבוא החג טויתים לעשות כל א' ואחד‬
‫סוכה נאה והגונה • וקונים לולב ואתרוג ברמים יקרים • ומשי״ה הקב״ה‬
‫םמח בהם ואומר להם כייס השמיני עצית תהיה לכס כביכול השמחה לי‬
‫ולכם אט ואחם ניסכ על שלחן א׳‪ .‬ומי שמע כזאת מי יאה כאלה שמלכו‬
‫של עולם ית׳יש עושה לנו רצין כזה‪ .‬לכן חיצח עלינו להזהי־ בכבודו ולעבדו‬
‫כלככ שלם ככל השנה כולה • לא שנהיו כימים האלה צ‪-‬יקים ואסירים־ ״‬
‫וכשאר ימות השנה פושעים וזיים חיו • ועל זה צריך ליזהר שלא יפסיד‬
‫מה שתיקן • וזהי׳ש שכא דוד הע״ה לומר שמעי אחי ועמי והטו אזטצ&‬
‫ותנו לבככם • רכימים נוראים וימי החג • אשמעה מה ירכד האל ה׳ עלי‬
‫על אודות התשובה וקיום המצית שעשיתי כי פשוט הוא שידבר כ״א שלום‬
‫אל עמו ואל חסידיו וקרא אותם חסידיו • שבימים האלה נעשו צלם‬
‫חסידים • וזהו אל עמו ואל חסידיו רהיי' עמו שנעשו חסידי׳ כימים האלה‬
‫ולפן" איט מדבר עליהם כ״א שלום וברכה ושמת עמהם באמור מאתר‬
‫שעשו רצונו ״ אן ממין *תהיה השמתה שלימה ותדירה שלא ישובו עוד‬
‫לקלקול‬
‫‪4‬‬
‫אות י‬
‫‪#‬עד> *‬
‫ארוגה‬
‫סו‬
‫לקלקיל • חתי ואל ישיכו לצסלה• שלא יהיה עכשיו שמא צאם ולמתי ע‪5‬צ‬
‫וזועף עליהם־ לק אחי שמעו דכי ה׳ מה היא »יכר עליכם כימים האלה‬
‫כ״א שלום טיכה וכרכה • והזהדו מכאן ולהבא גם צן לעשות רצונו‪:‬‬
‫אך קךיכ לייאיו ישעי לשפץ ככור כאינט‪ :‬כא לימי אם היו ישראל‬
‫נוהגי׳ לעשות ימות השנה כימים נוראים ביראה ותשיכת ותפלה‬
‫וקיום המנות זהו סיכת קייונ הישועה ומקרא מלא הוא כה אמר ה׳ שמייו‬
‫משפע ועשו צדקה כי קיוכה ישועתי לכא וצדקתי להגלות ־ וזה״ש אך קמכ‬
‫ליראיו ישעי • דהיי׳ אם היו ישיאל נוהגים כימים הנוראים האלהואלישובו‬
‫לכסלה • כזה יהיה קרוב ישעו לשטן כבוד בארצנו • לפי שבימים הנוראים‬
‫והטובים האלס מתתקנים העולמית• העליונים תיקון גדול ואין שען ואין‬
‫פגע רע וז״ש אח״ז‪:‬‬
‫חסד ואמת נפגשו צ‪-‬ק ושלום נשקו‪ :‬דהיי' כימים האלה נתקן עולם‬
‫העליין תיקון גדול • רמר״ה עד יום הכפי׳ נכנית המ׳ ע״ י הגכורו׳‪.‬‬
‫וממחרת יוה״כ עד ש׳ ע היא מקבלת החכךים וכש״ע הוי הזווג שליה•‬
‫וזה״ש חסר יאמת הוא ז״א הנקי אמח שמתמלא חסרים • וכזה צדק ושלום‬
‫נשקו י צדק רא מלטחא קדישא• שלום דא יסוד והוי זווגא שלים• אי כמי רוחו‬
‫לד׳ מיני לילכ • חסד זה היס• אמח זה ערכה שהיא יסוד נביאים שדכריהם‬
‫אמת • שלים זה הלולב שהוא יסוד הנק׳ שלום• וצדק זה האתרוג שהוא כעטיה‪:‬‬
‫אמת מארץ חצמת וצדק משמים נשקף • כא לומר רעיקר זייג העליון‬
‫וירידת השפע היא תלוי כיד התחתונים שהם כני ישראל שע*י‬
‫׳מעשיהם הטובים הם מעלין מ׳׳ן למלכות • וכזה היא נתקכת ומזיווגאל‬
‫עם ז״א וטהן כה מ״ד ונמהקת ועי״ז יורד שפע לעילמית כי״ע ומשם‬
‫כא עד העילם הזה הגשמי • זזה״ש אמת מארץ תצמח דמיי' כשבני ישראל‬
‫עושים אמת וגורמי׳ להעלית מ״ן ע״י מעשיהם הטובים‪ .‬אז וצדק שהיא‬
‫מלטתא קיישא שכולה דיני׳ וגבורות • אז משמים שהוא ז״א נשקפה‬
‫שמשקיף עליה ומשפיע כה מסיים • אז כאותה שעה ג ם ה׳ יחן הטוב‬
‫מקום והעלו‬
‫ואיצני התן יכולה ‪ :‬דהיי׳ כיון שישראל עושים רצונו של‬
‫מ״ן והוי הזווג שלם • וכיון שנהיה זווג זו״ן שלי • כזה יהיה שפע יודל‬
‫לעולמות כי״ע ומשם יורד עד העוה״ז • וזהו גי׳ ה׳ יתן הטיב דחיי'‬
‫כשיהיה זווג זו״ן על ידינו • אז גם ה׳ שהוא ז״א יתן הטוכ‪ .‬וארצנו שהיא‬
‫‪,‬‬
‫צדק‬
‫ט׳ תתן יכולה‪:‬‬
‫לפציו יהלך וישם לדרך פעמיו‪ :‬אצשי לי־מו! דהנה ידוע דהמ*‬
‫דגליה יורדות מות ושם מאאחזין הקלי‪ •/‬והנה כשתהיה המ׳ ע״י‬
‫ז״א ואינה נפילת ממט • אין יגליא יויי־ית לקלי׳ ואינם מתאתזים כ ה ‪.‬‬
‫והנהצשיהיה השלימית מ*א וצההוא צשיתתביו צהס כ׳‪.‬שמית הוי״ת‬
‫אלהים‬
‫‪f‬‬
‫‪l‬‬
‫ש ע ר י ‪,‬‬
‫״ • < ו ; ה‬
‫איי‪ /‬י ‪« ,‬‬
‫אלהים ־זהי שמא שלים ‪ .‬וכשמתפשטים ב׳ שמית הללי בכל גופה ע י ‪ -‬ס ^‬
‫רגליה אז אין אחיזה לקלי׳ שם • וזה׳יש צ־־ק לפניו יה ך • רהיי׳ צ־ק שהיא‬
‫'מלכותא ק־ישא כשחהא מהלכת לפני ז״א ולא הפי־ר ממנו ־ אז אין פחד‬
‫מהחיצינים שיחאחזו כיגליה ש־זינם יכולים לגשה שם משום יכל מ‪.‬ל מתפשט‬
‫בי היי״ה אלהיס וזר לא יק־‪ :‬לסם וזהו יישם לידך פעמיו‪ .‬דיך שני יכ״ק‬
‫כל רגל נתפשט בו יכ״ק ובזה נדחים החיצונים וזהו וישם ל‪-‬יך פעמיו ״‬
‫רהיי׳ פעמיו של צ־ק האמור שהיא מלניתא קריש !‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫\'‬
‫‪£‬‬
‫אורת‪.‬‬
‫שין‬
‫‪$‬‬
‫ש ו ב ה ישראל ע‪ -‬ה׳ אלקיך כי כשלת כעוניך‪ :‬אלקיך ע״ת גי׳ אלול ‪-‬‬
‫דבאלול צייך אדם להתעירר לשיכ כתשובה ראם לא עכשיג‬
‫אימתי • והנה התשובה מריגית מדרגות היא רמי שיש כידו פ‪ :‬ע • ועשה‬
‫תשובה שאינה שלימה כ״כ ־יה לאותה התשוכה שהפשע שהיה בידו יחזור‬
‫לו לעין • והם עשה תשובה מעולה יותר מן היאשונה העין יתשכ לו‬
‫לתטא שהוא שיגג‪ .‬ואם עשה תשובה שלימה כתכלית לא ישא־ בידו גם‬
‫חטא וע״ז כאמ־ כסוי חטאה • וזת״ש שיבה ישראל ער ה׳ אלקיך דהייכו‬
‫יעשה הדיבה מעילה כתכלית השלימית בדי שלא ישאר עליך שים משם‬
‫אפיי חעא קל ־ ־אי לאי הכי הרי כשלת בעיניך יהייני אס לא עשית‬
‫תשיבה שלימה כמקים העץ נשאר רשים עליך המכשיל שהיא שוגג ל ק‬
‫השתיל לעשית תשיבה שלימה כדאיי כ־י שלא ישאר עליך שום רישס כלל‬
‫ש ח ו ר ה אני ינהיה בנית ייישלים כאהלי ק‪-‬ר כי־יעית שלמה ‪ :‬ינאיה‬
‫גי׳ אלול ע״ה • עיר ינאיה גי׳ לילב • יע״ה גי׳ ה־ס • והוא‬
‫גי׳ חיים • וכבי כתבנו למעלה • רבכל הימים הניראים והטובים‬
‫הללו נימיי תיים • וזהו שאימית כנסת ישיאל שתויה אני בשאר ימות‬
‫השנה ־ ינאיה אכי באליל • ונאיה כי״ה ינאיה כיוה״כ ינאית כסיכה ינאיה‬
‫בלולב • ונאוה בהישענא רכא יכש״ע ־ יכיין שכן היא כניס ירושלים שהם‬
‫ה;שמית שבט י אע״ג דכשא־ ימית השנה היו כאהלי קדר מלוכלכין מצד‬
‫העינית• עכשיוחזרי כיריעות שלמה נתלכנו ונטה־וונזדככו‪:‬‬
‫שרי• רדפוני חנם ומדברך פקד לבי‪ :‬הנה כתבנו כמקים אחר מה‬
‫הפסיק רומז על פרי החג ועל האלים ועל הכבשים־ ורציכי‬
‫להביא זיה״ק פ׳ פינחס יז״ל ובחמשה עש‪ -‬וכו׳ ר־ אבא פתח ותנת‬
‫התיכה כחדש הזי וכו׳ ת״ת כל הכי יומי׳ אזלת אמא על כנייא כגיז‬
‫יי‬
‫רלא‬
‫אות‬
‫שערי‪.‬‬
‫*־‬
‫י‬
‫ארוכהי‬
‫סז‬
‫‪:‬‬
‫דלא ישליט סט" א עלייהו וכגץ לשיזכא לון טין דאשתזיפו בנהא והא‬
‫יחכין כה כ ת מתנטיין בנטי‪-‬א יומא קלמאה ויומא חניינא פקל־ח לין‬
‫לישראל למעבד סעייתא לממנן ישאי עמין ואיהי לא שדיא תמן• מיומא‬
‫תליתאה דאיהו י״ז לתיש שריאת למישרי עלייהו הה״ד יתנת התיבה כחדש‬
‫הו׳ ביי־ז יום לח״ש ע ל היי אררט • טורין דגל לויטין ימידין שראן בגוייהו•‬
‫א״ד אלעז־ יומיז קרמאה דתג לא שייא עלייהו ולא יומא תניינא אלא‬
‫יומא תליתאה דתיסיף וגרע שי־יא עלייהו אוסיף אתיין וגרע קי־בנין‬
‫דכתיכ עשתי עשי וכו׳ והכי אתחזי ליע עין כגין דיומא קדמאה ויומא‬
‫תניינא חדיה דבנתא ואימן מפלגי עדאן לון • מיומא תליתאה ולהלאה‬
‫דאיהי שרייא עלייהו מה כחיכ והמים היו הלוך ותסור ע־ הת־ש העשירי‬
‫בעשירי כאח־ לח־ש נ ר א ו ראשי ההרים והמים היו הלוך ותסוי‪ .‬אלין‬
‫קרכנין ‪-‬־וזלין ומתמעטין וכמה דאינין מתמעטין ה״נ אתמעט טובא‬
‫דילהון‪ .‬אר״ש אל ע ז ר ת״ת מיומא תניינא ש־יאו מיא לאחחזאה כיון דשריאו‬
‫מיא מיומא תליתאה איהי ש ת עלייהו ואינון מים לא היו ידעי ככלאי‬
‫‪.‬אמאי רשימין הכא דהא טיכא דישראל לא הוי כאתר‪.‬דמיעיטא אלא כאתר‬
‫דריכוייא ובגין דאלין מייא ררשימין הבא אתמעטן אתא קיא לאשמועי׳‬
‫דכתיכ והמיס אימן דיריען כיומי רחג אינק דרשימין גו קיכנין דאינון‬
‫עורי לווטין היו הלוך ותם*־ טוכא דילהון ונגייו דאנגיד עלייהו היו הלוך‬
‫וחסור ובגין דאינין מים ילהק היא לא אחחבק אחוון דלא יחחבר טוכא‬
‫דילהין אלא זעיר ועיר • אבל לישיאל ראינין מקכ״ה מה כחיב !דורשי ה'‬
‫לא יחה־ו כל טוב • רישי׳ דקיא כפירים דשו ורעבו אלין ממנן ישאר עמץ‬
‫ודורשי ה׳ אלין ישראל לא ‪.‬יחסיו כל טיכ • אלין אזלי ואסתלקו לעילא‬
‫לעילא ־ וב״כ טוכא רילהין דאינין מים היו הלוך‪ .‬וחסיר ע־ הח־ש העשירי‬
‫דא טכת • דהא כדין ימי הדעה היו ואהעדח ההיא רעה ואתתקפח וכלה‬
‫קדישא לא אנהידת מגו שמשא כרין ניאו ראשי ההרים אלין קינון הרי‬
‫חשיכא טורין רלוועין אתחזון ואחחקפו ועכדין כישין כעלמא כאלין יומין‪.‬‬
‫אשה כהאי עולה דהא כ־ין הני אשים אכלי חולקהין• ע׳ פרים אלין אי נון‬
‫לקבל שבעין ממנן דשלטי על שכעין עמין וסלקין כיומא קדמאה ונחתי‬
‫בכל יומא ויומא ואיקרון פרים מנגחים ביומין דלהץ אילים ארביסר תיין‬
‫בכל יומא איכון י״רה' ירא דשליטא עלייהו תדיר בכל יומא ויומא • אמרין‬
‫בני שנה אינק ח״ץ‪ .‬ואי תימא אי הכי רע עין היינן לגבייהי י אין דהא כחיב‬
‫כי גחלים אחה חיתה על ראשו‪ .‬אכל אכן לא יהבינן אלא כחדויתא‪ .‬דלית‬
‫כיומי שתא תל־יוחא • כאלין יומין ובגין דאנן יהבין בטוכ לבא ובתדוותא‬
‫דרנטתא אתהפך עלייהו גחלים על דישיהין ממיין מלהטן דחדויתא דילן‬
‫עבדי לון טש י״ר ע׳ ח״[ כד סלקין בחושבנא דילהין וכל יא אי תימא‬
‫י‬
‫)עג(‬
‫מאן‬
‫^עףי‬
‫אות ש‬
‫ארוכה‬
‫מאן יהיב לן לאקי־בא עלייהו רלחא איכון לא כעאן כל דא • אלא ליח חדווה‬
‫לכל איכון ממנן ככל איטן תויין אילים ואמרין כהני בשעתאדישיאללהכין‬
‫להון סעודתי אלין • ועם כל דא לא מחקי־ב כלא אלא לקב״ח כלחורוי ואיכון‬
‫מתקרכי תמן ואיהי פליג לון‪ .‬ועל רא כתיכ אם רעכ שינאך האכילהו לחם‬
‫אלין אימן קיכנין רחג • ואי צמא השקהו מים אלין מים דרשימין הכא‬
‫ביומי רחג • כיומא תניינא וכיומא שתיחתה ושכיעאה וסי׳ כי״ ז יכיזי־לו מים‬
‫רכים לא יוכלו וכוי• אלי‪.‬ן איטן מים די מנסכי יש־אל כחג בח־יה וכרתימו‬
‫רקב״ה דכתיכ ושאכחם מים כשפון ינהי־ית לא ישטפיה • אלין א ינץ כהרי‬
‫דאפרסמינא רכיא דכלהו דכקי ומתקשרי כי־חימו דא• אש יחן איש אין‬
‫כל הון ביתו באהכה כוז דא ס״מ כאהבה דיש״<‪ 1‬למתיי ליה חילקת כהדייהו‬
‫באינין מים דישימין הכא כפדשתא יפחיכ אם יהן איש א‪ 0‬כל הין ביתו‬
‫באהבה בוז יבייי סימנא דאינין מים בוז יכיזו לו ודאי דהה כלהי תתשיכו‬
‫לגבן חרש כשבי־ דלית ליה תקנח לעלמין מים דילהין אתפליגי ביומין בו׳״ן‬
‫אשתארו שאר יומין דאינין ג׳ ד׳ ה׳ • וסימן חר״ש אח חרשי הז־מה ילית‬
‫לון תקינא כהדן ולא לעלמין • יאי חימא כיז יכיזי לו כחיכ החם כי לא‬
‫כזה ולא שקז ענית עני יומא קדמאה מאי עכיד ליה אלא לא אקרי ראשץ‬
‫ולא אקרי אתד אלא ט״ו סתם כלא ישימו כלל • אכל םייותא דלשימו‬
‫דמים מיום שגי הוי‪ :‬והכי אתחזי בגין דלית טיב כשני וכגין כך לא‬
‫רשים לה ראשון ולא אחד כלל והיי בסתם ישרי רשימו דיימיז ביום שכי‬
‫ואתפלגו מים בבוז ואשחאיו כיומין חר״ש כמה ראתמר וכלא כדקא יאות‬
‫זכאה חולקהץ דישראל דירעי לאעלאת וכי׳ עכ״ל‪:‬‬
‫‪1‬הנה מה שאמר ואי חימא בוז יכוזו לו כתיכ התם כי לא כזה ולא‬
‫שקץ עטת עני זכו׳ לכאורה צריך הכנה מאי כוונתו בזה • ובס׳‬
‫מקרש מלך פי׳ רהוא תירץ ומכיא יאיה דכוז לשין מיין מל׳ כי לא כזה‬
‫ומח״ר מככודו • וכי בוז דהוא ל׳ כזיון צריך ראיה • ונטי־ ואי תימא הוא לי‬
‫קישיא ולא ל׳ תיריץ‪:‬‬
‫‪1‬נלע״ד דהדכרים פשיטים רהנה פרי החג הם ע׳ כנגד ע׳ שרים ומיום‬
‫חראשין הם מחחילים ‪ .‬והנה ששה ימים עשה לאו״ה סימן‬
‫רע שהם כו״ז וחד״ש • נשאי ייס דאשין דגם הוא מיךיכים כו פרי©‬
‫שלהם והוי סליק אדעתין למימד רזה נשאר להם לעשות להם סמך מ ע ע‬
‫דכששה ימים אין להם רק כזיין כאמור והוי אמינא דהקכ״ה אינו חפץ‬
‫בכזיון האדם לגמרי • וכיון דבששה הימים נתכזו ונשארו עניים מדודי©‬
‫מהשגחתו ית׳• השאיר להם יום ראשון לעשית להם סמך מעט משים דקב״ה‬
‫כתיב כיה כי לא בזה ולא שקץ טייח עני• ומאחר דנתבזו בששה ימי©‪.‬‬
‫הו״א דביום ראשון יש לסם הרמת ראש ״ וה׳״ק ואי תימא בוז יבוזו‪ ,‬ל‪$‬‬
‫כששה‬
‫א‬
‫שעת‬
‫אות *‬
‫סח‬
‫ארי‪13‬ז‬
‫;בששה ימים• וכתיב החם כי לא כזה ולא שקץ עלות עני וכפ״ז יומא קימאה‬
‫מאי עכיד ליה דיש לנו ליי דזה היום השתיי לזיתו ה׳ להם משו‪ :‬כי לא‬
‫כזה ולא שקץ ענית עני • יהשאיר להם יום א* להרים דאש מעט ומתו{‬
‫דגם זה לא נשדד להם יאין להם ממני סמן כלל דהא לא אמי ראשון או‬
‫•אחד רק חמשה עש״ סתם • דכיון ששבעים פייס מק־יבין כשבעה ימים‬
‫והקריבן של חי״ה דהא ע׳ פייס בנגר ע' שיים הם יהשבעה ימים כךכנם‬
‫הוא שמקריבים א״כ אס הייס הר־זכין יש להם עזר וסמך כו • הו״ל לק־א‬
‫למימר ביים היי^־ין אי ביום אחר דמשמע ביים ראשון לקיכנם או ביום‬
‫א׳ לקיכנס דנוה משמע שש לה שייכו׳ ביים הנקיא על שם ק‪-‬דנם ימרלא‬
‫קאמר הבי רק ההם ו ז מ ר כחמשה עשי ‪ :‬כזה משמע שאין להם‬
‫שייטת י וייגע יד כלל כייס ראשון ויצא מן הכלל של מנן השבעה ולא‬
‫נשאר ביים רק ששה ימים בלכד • והם סימן רע להם כו״ז ותר״ש כאמור‪.‬‬
‫והנה פסיק ‪:‬דים רלפיני הנש • הכוונה היא רשבעים שרים של ההומות‬
‫תמיד רודפי׳ איתי ומקערגים עלי• וחני מקריב עליהם קרבניח כחג‬
‫ואותם הקרינית קם ליעתם משוס אם רעכ שונאך האכילהו לחם וכו׳ כי‬
‫גחלים אחה חיתה על רחשי • יהימים סימן רע נקיטנא להי כהו שהם‬
‫בו׳יז וחי׳״ש כאמיר • יגס הקרכנית סימנא כישא איח להו כהוא דהאילים‬
‫הם י׳׳ד להודיע דהנה יד ח׳ הויה בהם לעשית נקמה והכבשים הם ת״ץ ‪.‬‬
‫להודיע דחצים שמנים מוכנים ליכנס בהם והשכעי׳ פריס הם פרים מנגתי*‬
‫כמו שאמר בזוה״ק • דהיי׳ שהדינים והגבורות יתגרו כהם לעשות בהם‬
‫נקמות • אי נמי• אפשר לרמוז רשבעים גי׳ כז יכזו לו • רהיי' שהקרכן של‬
‫הפריס אין להם כו רק כזיון כמו הימים ‪ .‬והנה ש׳ ריס ר׳דפיני ת׳נם ר״ת‬
‫חר״ש לרמוז על הימים שהם חר״ש • חינם ו׳מדכרך ר״ת ע״ה גי׳ כו״ז הם‬
‫ימי כו״ז ־ כאמור‪ .‬ושם נמי רמוז י״ד אילים שהם כנגד יד ה' מכה רעה‬
‫חנם גי׳ חץ כנגד ח״ץ כבשים‪ .‬רדפוני גי׳ ע׳ פר • וככר אמרנו שהם פרים‬
‫׳מנגחים להם• ועוד הם גי׳ בז יבזו לו • כמי שכתבנו • נמצא הימייוהקרבנו׳‬
‫כלהו סימנא בישא אית להון כהו • אך צייך להחכינן מהו סיומא דקרא‬
‫שמסיים ומדברך פחד לבי ‪ .‬ואפשר לומר ע״פ מייש בזוה״ ק שכחכנו •‬
‫שמקשים הכבלים • דאמאי רשימין מיא באתר דמיעועא דכרכתא דישריו׳‬
‫לא הוי רק כאתר דרכויא• והכא כפרי החג אתר דמיעוט׳ ואמאי רשימין מיא‬
‫בהו • ואמי הישב״י ע״ה דהמיס שנרשמו כפרי החג‪ .‬אינם של ישראל‬
‫רק של אי״ה‪ :‬ועליהם אמר הפסיק והמים היו הליך וחסיד ‪ .‬ומפני שהם‬
‫שלהם נחפזמ אותיית מים ונתחלקו על ג׳ ימים בו״ז • וזה לך סאות‬
‫שהמים הללי שנכתבו באיד רמיעוטא הם של השרים ולא של ישראל• והנם‬
‫שדים רדפוני חנס ס״ת ־מים לרמוז־ עצ המים שבחג״ וע״ז •אמר ומרביץ‬
‫‪,‬‬
‫פתר‬
‫י‬
‫שערי‬
‫אות‪.‬״‬
‫ארוכה‬
‫^נןחדלכי • שימזח המים כקיכנית החג אתי דמיעוטא‪ .‬והמים הס תמי*‬
‫רומזים לברכת ישיאל • והיכי דמי שתהיה כרכח ישראל באחי רמיעיטא‬
‫ומזה פתר לבי‪ .‬אמנם שש אנכי על אמרתך דשבתי ואראה דהמים הללו‬
‫לא על ישראל נאמרו רק על שרי או״ה ‪ .‬והראיה משנכתכי בפיזור בימי‬
‫בו׳׳ז מזה נודע לי דהמיס הללו הם שנאמר עליהם והמים היו הלוך ותסיד‬
‫וזהו שש אנכי על אמיתך שכתכת כתורתך המים בפיזור• אי נמי ומדברך‬
‫פחד לכי• אפשר לרמוז על יום היאשין של חג• רהנה כששה ימים אשכחנא‬
‫כהו סימנא כישא להו כו״ז ותר״ש כאמור ונשאר יום ראשון שהוא תחלת‬
‫היךכן • וסליק אדעתין לומר רהנית להם הקב״ה יום זה להיות להם מעט‬
‫עזר וסמך כו• משים כי לא כזה ולא שקץ עטת עני כמו שכתבנו למעלה•‬
‫וזהו ומדכרך פחד לכי שנאמר עליך כי לא כיה ולא שקץ עטת עני‬
‫מזה פחד לכי שמא השאי־ת להם יום ראשון לסמיך עליו מעט • אמנם‬
‫קזרתי וכתכיננתי שאין להס שום שייכית כו ממת שלא יךית איתו לא ראשון‬
‫ולא אחד רק חמשה עשי סתם‪ .‬וזהו שש אנכי על אמרתך שכתכת כתמשת‬
‫עשר סתם • כיה נחה ושקטה רעחי‪:‬‬
‫‪ Jjfjp‬אנכי על אמרתך כמוצא שלל רכ‪ :‬הנה הזכיר כסמיך שרים רדפוני‬
‫חנם שהם שבעים ש״ים של או״ ה כמו שנתבט • והנה או״ח הס‬
‫שמחים בשרים האלו שלהם שהם מלמדים עליהם זכות ועל ידם יורד להם‬
‫השפע כריבוי‪ .‬ואנחנו בני ישי־אל אין לני קנאה כזה כי היי שלנו גדול‬
‫משלהם כי היי תלקיט הוא הקב״ה ונתן לט תייתו הקיושה שטלה שמותיו‬
‫ית' • והנה שכעי׳ ש־ים "ת שש דהיי׳ שהאומות ששים ושמתי׳ ומחפארי׳‬
‫כמה שיש להם ע' שדים • ואני איני תושש כזה ואיני מתקנא כתם‪ .‬שהרי‬
‫חלקו הוא אתה ותורתך • וזהו שש אנכי על אמרתך שהיה התירה ׳‪:‬מוצא‬
‫שלל רכ‪ .‬ועוד שש אנכי על אמיתך שאמי־ת כי חלק ה׳ עמי וכיון שאתת‬
‫חלקו • מה תועלת כגיים ושייהם • מאתר שאני מדוכק כך וכתויתך •‬
‫וע״ז נאמי שיש אשיש כה׳ אשיש גי׳ חידה רהשמחה והששין ה שלימים הם‬
‫בה׳ ובתורתו • וזהו שכפל שיש אשיש שוש בה׳ אשיש• כתורהו זהו הששון‬
‫והשמחה של חמת וזהו שאמר ג״כ אח״ז ^קר שנאתי ואתעבה תורתך‬
‫י שהוא גימ׳ חורה לומר‬
‫אהכתי ‪ .‬רהנה ם״מ ולי׳ גימ׳ תיי״א‬
‫רס׳״מ ולי׳ שהם שקר • הקורה שהיא אמת מ כניעתם ומשכרת כתם • דשקר‬
‫אין לו רגלים ואמת יש לו רגלים « והנה מלת אמת כמילוי אל״ף מ״ס‬
‫תי״ו עם ג׳ אותיות אמת והכו׳ גי' הורה וס״מ ולי׳ ע״ח גימ׳ זה שקר‪.‬‬
‫וע״ן אמר שקי שנאתי שהם ס״מ ‪.‬ולי׳ ורמאותם וחחטלותם שנאתי ותורתך‬
‫שהיא אמת שהיא מתשת את כחם דאין השקר־נחשכ כלום לפני האמת‪:‬‬
‫כיום הללתיך על משפטי צדקיך י בא לרמוז על יום הושענא‬
‫שבע‬
‫רכא‬
‫י‬
‫אות ש‬
‫שעה‬
‫סט‬
‫ארוכה‬
‫דכא שמקיפים כי שכעה הקפית • כיי להכניע כח שבעים שדים‬
‫וזה ימח בשבע כיום • אותיית כי שבעים‪ :‬רהיי׳ ביים זח שיש כי שכעה‬
‫הקכית ב׳ נכנעים שבעים שרים ‪ .‬ומה שאמד על משפטי צדקך • הכיינה‬
‫ע״פ מ״ש *בינו זלה״ה דהעי־בה היא כנגר הגביריח ומשי״ה לוקחין ה׳ בדי‬
‫ערכה יחיכטץ איחס ה׳ פעמים כקרקע כנגד ה׳ גכיייח מנצפ״ך שמקבלת‬
‫מלכיתא ק־ישא • ואמאי צייכח לזה כעיבה כיים סישענא יכא יהדי ככר‬
‫קיבלה הגבירית כעשית ימי חשיבה‪ .‬ועיר קיכלחם פעם אחרח מאמא‬
‫ביום הכפי׳ ־ אך מה ענץ עור הגכירוח שמקבלת כהו״ר ואמר רכינו‬
‫זלה״ה שכהישעכא רכא מקבלת גכיי־ית ממיחקיח יוחד ממיתיק הראשון‬
‫זהו היכף דכ־יי והטעם משים רהמ׳ שרשה דינים וכילה דינים וצייכה‬
‫מיתיקית כלולות ומכיפלית ‪ .‬ווה״ש שכע כיום הללתיך • רהיי׳ כיום היש״ר׳‬
‫והנה שבע גי׳ כעיבי נחל • וניתן טעם למה אני צייכים לערבה למיתוק‬
‫הגביר ת דהמ׳ היי כב״ נתמתקו מיתוק כפיל • לזה אמר על משפטי‬
‫צדקך • צדקן היא צ־ק מלכיתא קדישא • והיא כולה דיני׳ רכים • לכן גם‬
‫הית צייכה מיתוקיס רכים • וזהי על משפטי צדקך דהיי׳ על הריני׳ שהם‬
‫רבים כצ־קך שהיא המ׳ משי״ה צייכה מיתוקים רבים ‪:‬‬
‫ש ל ו ש רב לאוהבי היי־תך ואין למי מכשיל‪ :‬כא לגמיר הדבר על שמיני‬
‫עציה שעושים אחר הישענא רבא ‪ .‬יביים ש״ ע עישים שמחת‬
‫אתירה• יכל בני ישיאל שמחים שמחה גרילה ער מאד כתורה הקדישה‬
‫יכשמחת התורה נשלמה כפ ת כני ישיאל ומתילהם • ולא כשאר שוש משטין‬
‫ומקטיג • ווה״ש שלים רב לאיהבי תייתיך • שאוהבי התייה ישמחיש כת‬
‫ביום שמחה התו־ה • ואין למי מכשיל שלא נשאר עליהם נים מקטרג‪:‬‬
‫‪]TOtP‬׳' לישועתך ה׳ ומציתץ עשיתי‪ :‬כא לומר על הושענא רכא‬
‫שכשמה כן היא שבה ח שיעה גדילה לישיאל מעיניחיהם וכת‬
‫תשיעה ג־ילה לשכינת עיזני שנשים מיתיק דיניה יגכיריתיה כיאוי •‬
‫וזהי׳ש שכיחי לישיעתך ה׳ • דהייני קייתי יחכיתי ליים הישענא רכא שכו‬
‫התשועה הג־ולה לי ילשכינתך • ילא על היים כלכר סמכתי• כי ככר‬
‫ומצותיך עשיתי • יהיים הזה היא סייעתא ותשלים הכפיח‪:‬‬
‫ש מ ר ה נפשי ע־ותיך וא הכם מאד‪ :‬כא לומר על התורה הנקי עלות‬
‫יק״אה בל׳ רבים ע־יתיך משום שהם כ׳ תייית תורה שככחב‬
‫ותורה שכע״פ • יהתירה יש כה ד׳ פי׳ שהם פ‪-‬ר״ס פשט רמז דריש סוד •‬
‫והס כנגד ד' חלקי הנשמה נפש ריח נשמה • נשמח לנשמה שהיא חיה‪.‬‬
‫וזהו שמרת נפשי עדותיך • דהיי׳ כיין שנפשי בד׳ חלקיה‪ .‬היה כנג־ ד' פי‬
‫התיי־ה כאמור• משי״ה שמיה נפשי עדותיך בד׳ פי׳ נאיהבם מאיי‪:‬‬
‫שמרתי פקודיך וערותיך כי כל דרכי נגדך; כאן כא לימי על מת‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫)עד(‬
‫שאמר‬
‫ש^ףי‬
‫ארוכה‬
‫אותי ש‬
‫שאמר התנא ע״ה רעל שלשה דביים העולם עימד על התייה ועלי׳‬
‫העבודה ועל גמילות השדים • והנה תיבת פקודי כמילוי פ״ א קי״ף ו״ו‬
‫דליית יו״ר • המי׳ גי׳ תקל״ג הוא מספ‪ -‬זו התפלה יזה׳׳ש שמיתי פקודיך‬
‫היא התפלה • וערוחיך זו התוי־ה • כי כל ריבי נגדך זו גמילית חסדים •‬
‫דהיי׳ שאני מתהלך אחר דרכיך וכמו שאתה גימל חס־ים כך י•‪:‬י עישת‪:‬‬
‫ה ף ט י ע ר ״ ן ה׳ כי גמר חסיד כי פסו אמונים מכני אדה • ייפשי לומר‬
‫דטונת דהע״ה בזה המזמיי משים שיאה ביוה'ק שהגלות‬
‫תהיה ארובה על ישיאל • ויכבד עול הגוים עליהם ובזה ימצז ס״מ זגינרא‬
‫דתימה דיליה לעשות בישיאל כיצינה כי אריכית הגלית וכיבד העול •‬
‫גורם כיעיל תויה ויריעהה • וביטול תפלה וידיעתה וכינןול המצית יעשייתם‬
‫על אמיחתם ־ יחשכי הרואית כארובית • ומתטמטים הלבבית • ואפי׳ יהיו‬
‫יהירי סגילה כישיאל שיהיו ריצים להיית מתנהגים כחסייוח • ילשקיר ילתיר‬
‫ולחפש לדעת התייה והתפלה על אמתתם • ס מ יגינ־א דיליה מעככים‬
‫ולא ימצא הצדיק רצונו כראוי • ואדרבא ס״מ יגינרא דיליה מחמת אריכות‬
‫ועול הגלית • ע׳י פיתייים ומיעציתיהם הרעית • מרבים רשעים יפישעים‬
‫בישראל‪ .‬ורוב החיטאים כישראל הוא מחמת טייוף וכלכול הדעת של‬
‫עיל הגליה • כמי שאירע לאכיתיני כמציים שהיו שבטי יה ק־ושיש ושומרי‬
‫הכרית כיאוי ואפ״ה מחמת טירוף וכלכול הדעת עבדו ע׳׳ז • ק״ו לגלית‬
‫הזה שנשתקעו כאריכית הגדיל • וגבירות העיל • שכמעט לשוטים יחשבו‬
‫שיצאו מרעתם • ימחמת כלכול רעתם ־ מתפתים לסי׳ מ ייצ־א כישא וגוכדא‬
‫דחימה דילהין • וכשראה רהע״ה כרוה'׳ק שכך יהיה כגלות הזאת האחרונה‬
‫צייח ואמי רכש״ע הושיעה ה׳ כי גמר חסיד• כלימי אני מחה שכמה‬
‫וכמה מע־ת הגילתך רוצים להיות חסידים ילא מצאי כח • ילא מצדם כא‬
‫העיכיכ • רק מצד ס״מ וגונדא רתימה ריליה שמצאו יד רמה באריכות‬
‫הגלית יעישיס כיצונם כע־תך־ והם המעכבים הריצה להייח חסיד‬
‫מלהייח חסיד כראיי כיציני־ ילא גרמת חסידים בלב* שגרמי לבטל• י‪1‬א אף‬
‫בעלי אמינה ביעלי • דאנן סהדי דרוכא דתבא מבני ישי‪ !:‬חפצים כ״א באמת‬
‫ובאמונה • להיות משאם ימתנם כאמינה ובאמת וכל דבריהם יהיו כאמת •‬
‫הן שלהם צדק ילאי שלהם צדק • כי כן שישם במ״ש שארית יש־אל לא‬
‫יעשו עולה ולה ירכיו כיב וכי' ועתה כעיה״ר ע״י אריכות יעיל'הגלית‬
‫שנטרף ונתבלבל רעתם הועיל רמאית יפיתוי ס״מ וגונדא דיליה • עד‬
‫שפסקו גם כעלי אמונה וזהו כי פסו אמונים מכני ארם • וכפ״ז נשאר‬
‫הדבר הזה תליי כירך אתה ה׳ שהרי אתה ריאה שכמה וכמה רוצים להיות‬
‫חסידים‪ .‬ורוכס ככולם רוצים להיות כעלי אמינה כי השקי והדמיה שמאים‬
‫וקעובים אצל בני ארם אפי׳ בלי צווי • וראה והביטה עד היק הגיעה'‬
‫‪/‬׳‬
‫שערי‬
‫אות ש‬
‫ארוכה‬
‫ע‬
‫* י סמא״ל א ח י שטויף ו י ו מ ה ב ע ־ ת ך ואין מציל • והם לא מצאו כח‬
‫כ א מ ו ר ‪ .‬ואץ לנו ע ל מ י ל ה ס מ ך ילתשען רק עליך אבינו שבשמים• לכן‬
‫הושיעה ה ׳ ‪:‬‬
‫ידביו איש את ר ע ה ו שפת חלקית כלב ולב ידברו • רהיינו ראה‬
‫ו ה ב י ס ה ה׳ מ ה עישה ס ״ מ יגינ־־א ד ח י מ ה דיליה • כי לא די‬
‫שביטלו ה ח ס י ־ י ם ו כ י ל י א מ ו נ ה מ ע ד ח ך ‪ .‬אלא הוסיפו בפיתויים וגירויים‬
‫ועשו והצליחו‪ :‬ע ד שעשי כ מ ה ו כ מ ה מ ע ־ ת ק־ישתך שוא י ד ב י ו איש א ת‬
‫ד ע ה ו שפת חלקית בלב ולב י ר כ י י ‪ .‬והנך י ו אה בעיניך והכל גלוי וצפוי‬
‫לפניך שכל וה מ ע ש ה ס ״ מ יגינ‪-‬א דיליה‪:‬‬
‫י כ ל ת ה׳ כל שפתי חלקית לשין מ ־ ב ר ת ג־ילית • אשר אמרי ללש׳יננו‬
‫נ ג כ י ד שפתינו אתני מי א־ון לנו‪ :‬אומר ד ה ע ״ ה רצוננו הוא‬
‫שסי׳מ שהיציא והוליד לשון ה ר ע בעילם ש א מ י לשה״ר לאדם ותוה ו ע ״ י‬
‫כך ה ב י א מ י ת ה לעילם • ועדיין מ ת ג ר ה בבני ישראל לעסות מ ע ש ה ו ה י ע‬
‫שילמדו לשינם שקי ילשין ה י ע • ועיר שעשה עצמו אל אקר ו מ י ד כ מ ל כ ו‬
‫של עילם • זהי שישיית ה ק ב ״ ה ויאבדו מן העולם • וזה״ש יכרת ה׳ כל‬
‫שפתי חלקית הם ס ״ מ יגונ־א ד ח י מ ה דיליה • וחזי• ובירר ס ״ מ לבדי שהיא‬
‫הפורץ גרד דאבון שהיה נחש ה ק ״ מ י נ י שפיתה לחיה ‪ .‬וזהי לשק מ ד ב ר ת‬
‫גדולות• היא ש״מ ב ע ל הלשין הראשון• והנה ס ״ מ במי׳ ס מ ״ ך מ״ם אל׳׳ף‬
‫למ״ד גי׳ שפה וע׳׳ה גי׳ לשין • שהיא שפת חלקית ילשין מ ־ ב ר ה גדולות‬
‫לזה ה י ש ע יגינרא דיליה י־איי שיכ־יתו ה ק ב ״ ה ר ע ד כ מ ה מאריך להם ב ג א ו ה‬
‫יתגבירית זי• והרשעים הללו שהם ס ״ מ וגונרא דיליה כיון שהאייכו‬
‫והצליחי כ ג א י ה זי הם אשר א מ י ו ללשיננו נגביר שפתינו אתני להישיף‬
‫להתגרות בבני אדם ילהתגבר ע ל י ה ם ע ד שילמדי גם הם את פ י ה ם לומר‬
‫שקר ולה״ר כי מי הדין לני שימנעני מלעשות כיצינו• הרי ג״כ שכפרו ומרדו‬
‫ב מ ל כ י של עילם • לאלה אני שואל ומכקש מ א ת ה׳ שיכרית ו י א ב ד ‪:‬‬
‫מ י ש ו ר ע נ י י ם מ א נ ק ת אבייניס ע ת ה אקים יאמר ה׳ אשית בישע יפיח‬
‫ל י ‪ :‬אומר ד ה ע ״ ה אני בטוח בהקב׳׳ה שיקים ייעשה דין ברשעי׳‬
‫הללי שהם ס ״ מ וגונ־א דיליה ע ל ה ח מ ש והעול שעושים לבכי ישיאל וזהו‬
‫משור עניים מ א נ ק ת אביונים שהם יש־אל • ע ת ה אקום י א מ ר ה׳ דהייני‬
‫פשוט רכך אמר ה׳ שמוכן ומזימן לקים לעשיית נ ק מ ה כ ש ״ מ יכל ה ב ו ט ח י ם‬
‫כ י ולהושיע ל ע מ ו כאש־ ה ב ט י ח ו ודיבר עליו כמ״ש ושב ה׳ אלהיך את‬
‫שביתך ורחמך ושב וקכצך מכל ה ע מ י ם אשי הפיצך ה' אליליך שמה אם‬
‫יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך הי אלהיך ימשם יקתך ה י י כפירוש‬
‫ה ה ב ט ח ה שהבטיחנו הקב'׳ ה לפרותינו • יזהי פי׳ אשית כישע יפיח לי •‬
‫דהיינו אימד ה ק ב ״ ה אשית ואקיים ל ע מ י הישע שדברתי ע ל ע מ י ו ה כ ט ח ת י‬
‫אמרות‬
‫אותו בתורה ‪:‬‬
‫עןןא‬
‫ארוכה‬
‫אות ״‬
‫אגירות ה׳ אמרות טהורות כסף צ־יף בעליל לאיץ מזוקק שבעתים ״‪.‬‬
‫אתה ה׳ תשמיש תצ־ני מן הדוד זו לעילם‪ :‬אומר עכשיו על‬
‫התירה הק־־ישה • שאין קדושה למעלה מק־ישתה וכה • היה משתעשע‬
‫הקב״ה קידם שכדא העילמית שנאמי ואהי׳ שעשועים יים יים יכילה‬
‫שמותיו בל הקב״ה • וס״מ וגונדא דיליה לא חיש לכבוד ה׳ ולכבוד התירה•‬
‫ומזייזל בה בעיני בני יש־הל ומבטלים איחס מלימודה י י־ף הלומדים‬
‫אותה מתגרה בהם ומפתה אותם ללמוד אותה סלא לשמה• וכני ישראל‬
‫מרוב אריכות ועיל הגלית ידעתם טריף ימבילכל מיעיל כי פיתויים ‪.‬‬
‫וע״ו ציעק דהע״ה יאימי רבש״ע אפי׳ הם מ־וב עיטתיט לא חסת‬
‫עליני מה העשה לשמך הגדיל שהיא הירתך הקדישה שהית כילה שמיתיך‬
‫הקדישים כמ״ש המ־ית ה׳ אמרות טהירית וכו׳ ועד מתי ת הריך הפך ית־אה‬
‫זר הכו־ מנאץ שמך ימכזה חירחך אס לא העשה למעניני עשה למען‬
‫חירתיך שאני ירא שמא תשתכח ח״י מיש*‪ !:‬לכן מכק‪ :‬אני מלפניך לפתות‬
‫עשה שאלתי יבקשתי בזה ה־כ״ וזהי אתהה׳ תש מים לדברי תו־־ה שלא‬
‫ישתכחו מעמך• חצ־ט מן הרו־ זי לעילם • ה־ר חסי גי׳ אח־ היא ס״מ‬
‫אל את י‪ .‬שכל ימי הגלית היא שילט ומישל עליני ככל רי־ ודור‪.‬‬
‫חצ־ני מן הדר זו לעילם • הדד זה אל אח־ שהיא ס״מ חצרנו ממני שלא‬
‫י‬
‫יהלענו‬
‫ייאכ־ני ‪:‬‬
‫ס כ י ב רשעים יתהלכין • כיים ילי‪ r‬לבני אדם־ ע ו ד אומי דהע״ס‬
‫רכש״ע ה״י אתה יואה כעיני־ מה עישים ה־שעים הללו שהם‬
‫הקליפית אפי׳ בשעת התפלה שבניך מתקבצים להתפלל לפניך המה סיבבים‬
‫עליהם ומתגרים בהם ומביאים להם עציח רעית מ־ח־ק ימחשכית של‬
‫הבלי העולם ומזלזלין להם התפלה ומתמת בלבול דעתם כגלית מועילים‬
‫כהם כפיתייים ומתזלזלת תפלתן ‪ -‬וזה״ש סביב רשעים יתילכין׳ דהייט סביכ‬
‫לכית הכנסת בשעת התפלה ישעים שהם הקליפית יתהלכין • ה־שע־ם ע״ה‬
‫גי׳ קליפית • ושיככים על בניך ער שמשימים רב־ים שהם עימ״ים ברומו‬
‫של עילש שהיא התפלה כמ״ש כגמ׳ זלית לבני הדם דה־יני מפר־ם איתס‬
‫ער שמולולין בהם • לכך ראה ה׳ והביטה כי לך הישיעש ילך תלויות עינינן‬
‫ומהר הישיעה ה׳ למען שכינתך ולמען תורתך ‪:‬‬
‫‪n i x‬‬
‫תוךי‬
‫תיו‬
‫זהב נעשה לך עם נקידות הכסף • אפשר לרמוז על תיקק השכי׳‬
‫מראש‬
‫שערי‬
‫אותת‬
‫עא‬
‫אדוכח‬
‫מראש השנה עד ש״ע דמד״ה עד יוס״כ נתקנה בגבורות‪ .‬וממחדת‬
‫ייה״כ עד ש״ע נתקנה כחסדים כמו שכתבנו למעלה כמה פעמים •‬
‫וזה״ש תורי זהכ נעשה לך הם הנכויות שמקבלת מר״ח עד יוה״כ • עם‬
‫נקודות הכסף • הם התסדים שמקבלת מיום הכפירים עד ש״ע • כך‬
‫אומך הקבי׳ה לשכינת עוזו והיא משיכה ער שהמלך וכו׳ כמ״ש אח״ז‪:‬‬
‫עד שהמלך כמהכו נרדי נתן ריתו • צרור המור דודי לי כין שדי ילין ‪:‬‬
‫הכוונה כמו שכתכ רכינו זלה״ה דמר״ה עד יוה״כ הוי המי עם ז״א‬
‫אחור כאחור לקכל הנכויות וממחרת יוה״כ עד ש״ע חוזרת פנים כפנים‬
‫לקכל החסרים וכני ישראל מתאמצים ומתחזקים כימים הנוראים שמר״ה‬
‫עד יור\כ לעשות תשוכה ולהתפלל כראוי ומתענין ומרבים בצדקות ־ וכ״ז‬
‫הוא עזר וסיוע לשכינה כדי שתתקן כראוי ויש להם הרמת ראש כמעשיה'‬
‫הטובים הללו • ואומרת להקכ״ה ראה כני הרמת ראש שעושים לי כמעשיה״‬
‫הטובים וכזה תקרכני ותכבדני‪ .‬וזהו שאומרת עד שהמלך במסבו • דהיי'‬
‫בעודך מיסב פניך ממני שאתה עמי אחור באחור שהוא מר״ה עד יוה״כ•‬
‫באלו הימים • נדרי שהוא עמי כחן ריחו ריח טוב במעשיהם הטובים •‬
‫בתשובה ותפלות ותעניות וצדקות • נדרי ע״ה ני בכורי החביב • עוד‬
‫נרד ע״ה גי׳ עם קהלי • הרי שנרמז עם ישראל במלת נרדי • ואומרת‬
‫צרור המור דודי לי • צרור עם די אותיות והכו׳ לרמוז על ראש השנה ‪.‬‬
‫ואומרת אע״פ שמיצר וממיר לי דודי מר״ה עד יום הכפורים • מ״מ מיו‬
‫הכפו׳ ואילך עושה לי קורת רוח וחוזר עמי פנים בפנים ומקרבני ומכבדני•‬
‫וזהו כין שדי ילין כין שדי גי' זה כיום כפור רמשם ואילך בין שדי ילין‬
‫שהוא פנים כפנים • כין שדי גי׳ זו פנים כפנים ע״ה וכזה אני מקכלת‬
‫החסדים‪:‬‬
‫אי נמי עד שהמלך כמסכו וכוי יש לרמוז על הסוכה והלולכ • מסכו‬
‫גי‪ :‬זה הסוכה‪ :‬ואומרת השכינה עד שהמלך כמסכו שהיא‬
‫ההוכה שעשה עמי • עוד הוסיף נדרי שהוא עמי כאמור לתת ריתו שהוא‬
‫לולב לקיים מצותו בסוכה • ואח״כ מזכיר מיני הלולב • צרור המר דודי‬
‫לי זה רומז לאתרוג • שאתרוג הוא כנגד עטרת היסוד • ותיבות צרור‬
‫המד דודי • גי׳ עטרת היסוד ע״ה • ואמרה על זה כין שדי ילין שהמ״‬
‫היא עטרה וכעטרת היסוד שהוא דוגמתה יש לה קורת מת הרכה • ומשו״ה‬
‫אמרה כין שדי ילין;‬
‫אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי • אשכל הכפר רומז ללולב •‬
‫אשכל הכפר גי׳ היא תמר • שהוא כפות תמרים שהוא הלולב‬
‫דירי לי עם האותיות ‪ .‬גי׳ הדס ע״ה‪ .‬בכרמי עם האותיות גי׳ ערכהי‬
‫עין גדי גי' שבעה אהיה רומז לאמא שמתגלית ומאירה ביותר בשבעת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪(Hp‬‬
‫ימי‬
‫יי‪ :‬׳‬
‫שעךי ‪-‬‬
‫אות• ת־‬
‫ארוכה‬
‫ימי הסיכה‪ .‬י‪ .‬כי כל עיקי הסיכה היא אמא הנק׳ סיכת יחתים ישלים‪ .‬עוץ*‬
‫עין גדי גי׳ קמ״ג היא אהיה כמי׳ אלפין עם ר׳ איתיית השורש לרמוז'‬
‫נמי לאמא רכל אהיה הוא כאמא • וגרי גי׳• טיב • ועין גרי היי׳ עין עיכ•‬
‫יהנה אהיה כמיליי ההי״ן שהוא קנ׳יא מורה על הרין כמי היי׳יה דההי״ן‬
‫וקנ״א כשתסיר ממגי שרשי כשאר המי׳ גי׳ ק״ל יכימים העיפי ם האלה‬
‫אפי׳ השם הזה שהוא מורה על דין גמתק ינעשה עיכ וזהו עין גדי עין שהוא‬
‫מלוי קנ״א שהוא מורה על הרין • כמחק ונעשה גדי שהוא עוכ שחזר גם‬
‫היא חשד ורחמים ‪:‬‬
‫א י נ מ י אשכל הנפ־ אפש* לרמיז • רהנה כל ר׳ מינים יש כהם כפיה‬
‫יתיקין• דהאתייג דימה ללכ לכפי על מחשכית רעית• יהלולכ‬
‫דומה לש־רה• לכפר על היצאת ז״ל ההרס רימה לעיניה לכפר על ראיית‬
‫העינים• הערכה דומה לשפתים לכפר על שפתי חלקית• ואימ״ת השכינה‬
‫חשד גדול ועיבה גדילה עשה דודי עמי ועם קהלי‪ .‬שנתן להם מצית‬
‫הלולב שכו כפרתן • וזהי אשכל הכפי דודי לי בכרמי • מלת אשכול רומז‬
‫לכללות הלילכ עם מיניו • שהלולב ומיניו הס כמו אשכל• ה נפי איתיות‬
‫כפיה • בכרמי הם ישראל הנק׳ כרם • יהי׳ק אשכיל הכפר • דהיי׳ אשכל‬
‫שהוא הלולכ כפרה עשה כו דורי ככרמי שהם ישראל י שכל ד׳ מינים‬
‫כל א׳ וא׳ יש כו כפרה למינו הדומה לי כאמור • והנה ל׳י כ׳כרמי ר״ת לב‬
‫לרמוז על האתדיג שמכפי על מתשכית הלב ‪ .‬עין גרי‪ .‬עלן רימז על‬
‫ההדס •הדומה לעינים שהיא מכפ־ על ראיית העינים • גי אותיות גיר‬
‫רומז לאות ברית ק־ש • וזה כנגר הלולב שהוא דומה לשדרה שהוא מכפר‬
‫על הזרע שבא דרך השררה יייצא מן הגיד• עיר גרי איתיית יגד ל׳ הגרה‬
‫שהיא כפה• וזה כנגר הערבה שדומה לשפתי׳ שהיא מכפ״ת על שפתי חלקית‪:‬‬
‫ת ו ל י ד י אורח חיים שיכע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח ‪:‬‬
‫הנה כתכני כמה פעמי׳ למעלה• רכל הימים הניראי׳ יהעוכי'‬
‫האלה נ־מזו בהם חיים דהיי׳ באלול• ובעשרת ימי השיבה ובסיכה ילילכ‬
‫ומיניו • והו״ר וש״ע והחילה צריך להכין מהי כוונתו של רהע״ה כפ׳ הזה‬
‫ואפשר לרמוז דהנה המ׳ עם ז״א מר״ה ע־ יוה'׳׳ כ אחור כאחור מקבלת‬
‫הגכירית • יכאיחם הימים עצמם היא חתימת הצדיקים לחיים וכן נמי ג״כ‬
‫הכינונים אס עשי חשיבה מי״ה עד יוה״כ נחתמים כיוה״כ לחיי' ועדיין‬
‫באוחה שעה זו״ן אחור באחור והנחתמים באותו זמן לחיים • כמה שפע‬
‫יכרכית מתיספים להם שאז חוז־ים זו״ן פכ״פ שהרי כימי הכעס שהיו זו״ן‬
‫אכאי׳ח מצאו חן ונחחמו לחיים • עאכ״י מאחר שזי״ן פב״פ שהם ימי‬
‫היצין וימי החסד שימצאי איתם שנחתמי לחיים שפע וכרכית לאין קץ‪.‬‬
‫וזהו תודיעני אורח חיים • אורח אותיות איחור‪ .‬ואומר דהע״ה חסד גדול‬
‫זה‬
‫י‬
‫שעד‬
‫ארוכה‬
‫אות ת‬
‫עב‬
‫*ה עד מאד אחה עישה עמנו ־ שהיי אף כזמן שאתה עם המ׳ אחור‬
‫באחור אתה חותם יראיך ויודעי שמך לחיים ׳ וזהו תודיעני אורח חייש •‬
‫אורח הוא אחור כאמור דהיי׳ אף כשאתה באחור חחתמני לחיים• מכ״ש‬
‫כשתחזור פכ״פ שתיסיף •לי כרכות על אחת שבע • וזהו שכע שמחיה את‬
‫פניך • אל תקרא שיכע אלא שכע• דהיי׳ כשתחזור פניך כפני המ׳ אז שבעה‬
‫שמחית יש לי • וזהי שכע שמחות את פניך רהיי׳ פניך כשתחזיר איתם אצל‬
‫פני המ׳ שכעה שמחיח יש לי יבאיחה שעה נכלל השמאל כימין ונעשה‬
‫הכל ימין וחהדים וזהי כעימות כימינך נצח‪:‬‬
‫גמי הודיעני אורח חיים וכו׳ • מזכיר חס־י ה׳ וטובותיו שעשה‬
‫א‬
‫עמנו כימים הנוראים והטובים הללו לכפר על כל עונותינו‬
‫לתקן אותנו • שהרי הקדים לנו חדש אלול שהוא עת רצון ועת תשובה‬
‫ומקובלת ומרוצה כי החשובה יוחד כמ״ש ‪ .‬ואחייב ראש השנה • ואח״כ‬
‫ימי החשוכה • ואח״כ יום הכפורים • ואח״כ סיכה ולולב ימיניי ואח״כ‬
‫הושענא דכא• ואחי׳כ ש״ע כל אלה ימי תשובה וימי רצון ־ וזהו תודיעני‬
‫אורח חיים שהם אלול ור״ה יייה״פיסיכה ולולב שכולם רמוזים בהם חיים‬
‫כמי שכתבנו למעלה • יזהו הודיעני אייח חיים • רהיי׳ חסד גדול עשית‬
‫עמי‪.‬שנתת לי ארחיח חיים כימים האלה מר״ה עי הישענא רכא • ועיר‬
‫בהישענא דבא שבע שמחי׳ את פניך שהם שכע הקפית שאני מקיפין כהו״י‬
‫ועוד נעימות בימינך נצח • שהיא ש״ע שאנו שמחי׳ בחירתך שהיא טעם‬
‫וניתנה מימינך • וזהי נעימות בימינך נצח ‪:‬‬
‫ת‪3‬לה לדוד שמעה ה׳ צדק הקשיבה דנתי האזינה תפלתי בלא שפתי‬
‫מרמה ‪ :‬כמנת דהע״ה כאן דעיקר כל התפלות הם לתקון המ׳‬
‫בכל יום ויום דבכל לילה חוזית לנקודה א׳‪ .‬וצריכה ככל יום כנין מח־ש‬
‫כידיע • יהכנין נעשה על ידי כני ישראל על ירי התפלה• יהמ׳ כל עור‬
‫שלא נבנית ונעשית פיציף כראוי נק׳ ציק שהיא דין גמיר בלי מיתיק ־‬
‫יכשנעשית פרציף כיאיי אז נק׳ צדקה ‪ .‬יאימר דהע״ה כיין שכוונתינו ככל‬
‫התכלית • היא כרי לתקן השכינה שתהיה ראייה להתייח־ עמך • מזה‬
‫הטעם ראוי שתקבל תפלתיני ילא תדחה איתה• וזה׳יש שמעה ה׳ צדק דהיי׳‬
‫מה שרציתי לשאול ילכקש ממך שתקשיב לרנתי ילתפלתי היא כשביל צדק‬
‫מלכיתא קדישא שהיא שכינת עיזך• שכל כיונת תפלתי היא כרי לתקנה‬
‫ולקרכה אליך • לכן עשה למען שכינתך יקבל תפלתי • יזה״ש שמעה ה׳‬
‫צ־ק • דהיי׳ שמע ה׳ קרלי שבשביל צדק אני מצה לדבר • אי נמי שמעה‬
‫ה׳ ציק • קיל השכינה בעצמה שהיא ציעקת לך בכל לילה על צער גליתה‬
‫וגם אני כאיתה שעה אני ציע־ז עמה כשביל צערה • לכן הקשיבה דנתי‬
‫של לילה כמ״ש קומי רני כלילה"‪ .‬שאני צועק כלילה על צערה והאזינה‬
‫הפלתי‬
‫י‬
‫־‬
‫ש^רי‬
‫אחכה‬
‫אות ח‬
‫תפלתי של יום שאני עושה לתיקונה ״ שהרי גלוי לפניך שכל טונתי הוא‬
‫לתיקינה ‪ .‬ושאלתי וכקשתי היא לדחות החיצונים המקטרגי׳ על תפלתי שלא‬
‫תעלה בל יראו וכל ימצאו בעלות תפלתי • וזהו כלא שפתי מרמה• דהיי׳‬
‫שפתי מרמה שהם התיצו׳ המקטרגים על התפלה • לא ימצאו ולא יועילר‬
‫בעלות תפלתי‪:‬‬
‫מ ל פ נ י ך משפטי יצא עיניך תתזינה מישדים ‪ :‬מבקש דהעיה מלפני‬
‫הקכ״ה שכיאש השנה וככל עת שיהיה צריך למשפע• לא יהי׳‬
‫דן דינו כ״א הקכ״ה שהוא צופה העתידות וטחן למת וכליות מה שאין‬
‫ב״ד של מעלה שאין יודעים כידיעתו של הקכ״ה וזה״ש מלפניך משפטי‬
‫יצא דווקא ולא מכ״ד לפי שעיניך חחזינה מישרים מה שעתיד ומה שבלבבות‪:‬‬
‫ב ח נ ת לכי פקדת לילה צרפתני כל תמצא • זמוחי בל יעבור פי‪ :‬אומר‬
‫דהע״ה לפני הקכ״ה גלוי וידוע לפניך שתשוכתי היא למעלה‬
‫למעלה אין כה שום פקטק כלל • שהרי כתנתני וצרפתני אתר התשוכה‬
‫ומצאת אותי שלם כראוי ולכי ופי יתדיו תמים כלכי כן פי • ועילא מנהון‬
‫מה שאני שומר חצוח לילה שאיני ישן כו חק ולא יעכור מה שאין אדם‬
‫אחר יכול לעשות‪ .‬וזה״ש כתנת לכי ומצאת אותי שלם עמך ומכקש יראחך‬
‫ואהבתך • ועוד פקדת לילה יהיי׳ צוית ידאיך לקום כלילה להורות לך ואני‬
‫נזהר כזה יותר מן הכל שאני שומר חצית לילה ממש • פקדת גי׳ חצות‬
‫הלילה • צרפתני בל תמצא • רהיי׳ ציפתני ולא מצאת בי שום היג • זמותי‬
‫בל יעכוי פי דהיי׳ כלכי כן פי מתשבתי אינה עוברת פי ופי אינו עיבר‬
‫מחשבתי‪:‬‬
‫ל ‪ 2‬ע ל ‪ 1‬ת אדם כרכר שפתיך אני שמרתי ארתות פרק‪ :‬אפשר דכוונתו‬
‫כזה לומר דמאתר שאמר שהתשובה שעשה היא מעולה ביותר‬
‫כא לומר שלא יהיה לו כמו שהיה לאדם הראשון כתשוכתו שאדם הראשון‬
‫חטא ועשה תשובה ולא חזר למעלתו הראשונה שהיה כה רכשטלר ארה״ר‬
‫זכה ליחידה וכשתטא נסתלקה ממנו • ואפי' כשעשה תשובה לא חזרה לו‪.‬‬
‫ובאמת יש תמיהא גדילה ע״ז שהרי קי״ל במקום שכעלי תשיכח עימדי׳‬
‫אין צדיקים גמורי׳ יטלים לעמוד‪ .‬ועוד אמרו רז״ל גדולה תשובה דאפי׳‬
‫הזדונות נעשו לו כזכיות והתשובה נבראת קודם שנברא העולם ואלמלא‬
‫תשובה לא נכרא האדם כמו שמפו' בזוה״ק • וא׳״כ מה זה אירע לאדה״ר‬
‫שלא הועילה תשובחו לחזור למעלתו שהיה בה • אלא בעל כרחנו לומר‬
‫שלא היתה תשוכת אדה״ר שלימה כ״כ‪ .‬ער שיחזור לכל המעלה שהיה‬
‫כה • והעיכוב היה מצד המקכל לא מצד הנותן‪ .‬וע״ז יש לפרש משארז״ל‬
‫אמרו מלאכי השרת לפני הקכ״ה מפני מה קנסת מיתה על אדה״ר אמ״ל‬
‫מצוה קלה צויתיו ועכר עליה דיש לתמוה על שאלת המלאכים יעל תשיבת‬
‫הקב׳יה‬
‫א‬
‫שעךי‬
‫אות ת‬
‫ארוכה*‬
‫עג‬
‫הקל׳ה • וכי המלאכים לא ידעו אזהרת הקכ״ה שהזהיר אדה״ר על עץ‬
‫הדעת שאם יאכל ממנו מות ימות • והקכ״ה ג״כ הרי הארס עשה תשובה‬
‫ומדוע לא הועילה תשיבה אלא אפשר דהמלאכים עלי זה שאלו • שאמדו‬
‫להקכ״ה יכש״ע היי הקדמת תשוכה לעולם • והתשוכה היא כשיחטא האדם‬
‫וישוב כתשיכה כתשכ עליו כאלו לא תטא‪ .‬ואדם הרי עשה תשוכה ואחר‬
‫שעשה חשוכה הרי נחשכ עליו כאלו לא חטא • וא״כ למה קנסת עליו‬
‫מיחה • הרי קודם החטא לא היה חייכ מיחה ואע״ג דחטא ונחחייכ מיחה‬
‫הרי עשה חשוכה וחזר כקודם החטא שאינו חייכ מיחה רכך היא דרכה‬
‫של חשוכה שיחזור לאחר החטא כקודם החטא • ואי׳כ למה קנסת עליו‬
‫מיתה • והשיבם הקכ״ה לאו כל אפיא שיין דאין התשוכית שיות והכל לפי‬
‫מדרגת תשוכתו • ריש מי שכירו פשע ואין תשוכתו מועלת לו רק להחזיר‬
‫הפשע לעין לפי שלא עשה חשוכה שלימה ויש שמעולה ממנו שיחזור לו‬
‫העון לחטא שהוא שיגג• ויש שמעולה ממני שגם החטא נמחק ונמחל‬
‫לו • והמובחר הוא שגם זדונות נעשיח לו כזכיוח • ואדה״ ר ג״כ לא עשה‬
‫חשוכה שלימה שהרי לא חזרה לו יחידה שנסתלקה ממנו לפי שלא עשה‬
‫תשוכה שלימה כ״כ כדי שתחזור אליו‪ .‬וכיון שלא חזרה לו יחידה משו״ה‬
‫נקנסה עליו המיחה • ומה שאמר מציה קלה הטונה כך היא משום דהזוכה‬
‫ליחידה כל המצית כקל יכיל לעשוחם כלי עיטכ וכלי החרשלוח • וכל‬
‫העכירות כקש יכול לרתותם ואינו עושה איתם ואין יצה״ר מחגכר עליו‬
‫כשאר כני העילם • וקיי מצוה קלה לכל התורה • כלו׳ המצוה שהיא התורה‬
‫טלה קלה בעיניו כלו׳ כקל יכול לקיימה ככל תרי״ג מצות שכה ככה‬
‫יחידה שזכה לה• ולא נשמר ונסתלקה ממנו היתירה ולא עשה השוכח‬
‫שלימה כ״כ שתחזור לו לכן נקנסה עליו מיתה • ואומר דהמע״ה לא‬
‫תעשה לי כאדס׳יר שעשה תשוכה ולא תזר למעלתו הראשונה • שהרי גלוי‬
‫וצפוי לפניך דחשוכחי מכל צד ככל אופן המועיל ולא הנחתי שום מקים‬
‫אפי׳ כחידה של מחט ליכנס בי • וזהו שאמר להעלות אדם זה אדם הראשון‬
‫ור״ת כל הפסיק גימ׳ כתשובה דהיי׳ אל תדין תשוכתי כתשיכת אדה״ר‬
‫שלא חזר למעלתי הראשינה • דשאכי אדם הראשין שלא עשה תשובה שלימה‬
‫כראוי כאמור מפי ככידך למלאכיך הקדושים מצוה קלה צויתיו ועבר עליה‬
‫ולא יטל לתקנה משו״ה לא תזר למעלתו הראשונה ‪ .‬וזהו לפעלית אדם‬
‫דהיי׳ מה שאירע בארה״ר שלא חזר למעלתו הראשונה אחר שהזר בתשובה•‬
‫‪1‬ה נתברר בדבר שפתיך שרכרת למלאכיך הקדושים שאמית להם שארה״ר‬
‫לא עשה תשוכח שלימה כראוי וזהו כרכר שפתיך דהיי׳ שדברת למלאכיך‬
‫הקדושים• אבל אני כשעשיתי תשובה שמרתי ארחות פריץ • פריץ הוא נחש‬
‫הקדמוני שפרץ גדרו של עולם •* פייץ ע״ה גי׳ זהו הנחש • וכיין שאני‬
‫)‪(ty‬‬
‫שמיתי‬
‫שערי‬
‫אות ת‬
‫ארובה‬
‫שמרחי ארחית הנחש מכל צד ומכל פנה ולא הנחחי שים אחיזה לנחש כלל‬
‫א״כ אחזור למעלתי הראשונה כמו קורם החטא • רכך היא דרכה של‬
‫חשוכה השלימה המעולה‪:‬‬
‫ת מ ו ך אשורי כמעגליחיך בל כמוטו פעמי‪ .‬אני קראחיך כי חענני‬
‫י אל הע אזניך לי שמע אמרחי • הפלה חסדיך מושיע חוסים‬
‫ממחקוממיס בימינך‪ :‬בא להשלים דבריו ו ‪ p‬אומר שאני אחי חשוכתי‬
‫נזהרחי ושמרחי ארחוח פרק שהוא הנחש באמו־־ וחמכחי אשורי במעגלותיך‬
‫אני הולך כ״א במעגלי חורחך ומצותיך בל נמוטו פעמי מהם • שאיני‬
‫ניטה ימין ושמאל‪ .‬רק מהלך דרך ישרה כמעגליחיך כלי שום פנייה אחרת‬
‫וא״כ אני קיאתיך כי תענני אל והט אזנך לי ושמע אמיתי על הדבר היה‬
‫שאני מדב־ לך שלא יהיה לי כתשיכתי מה שהיה לא׳־ה״ר שלא חזר‬
‫למעלתו הראשונה ‪ .‬כי הפרש גדול יש כין תשובתי לתשובתו כמי שגלוי‬
‫וצפוי לפניך‪ .‬ואתה כעל האמת יצייך שתעשה חילוק כין תשיכתי לתשיכתו‬
‫כמו שאחה עושה בין רשעים לצ״יקים • וזהו הפלה חס־יך מושיע תיסים‬
‫כלו׳ אתה המושיע המשפיע חסדיך על החוסים כך שהם כעלי חשוכה‬
‫צריך שתפלה ותעשה חילוק כהם • שהעושים תשיכה כראוי כלי שים חסרון‬
‫כלל• לאלה תשפיע להם רוב חסדים ותהיה מעלתם גדולה אפי׳ מצדיקים‬
‫גמורים• ולמי שלא עשו חשוכה שלימה כ״כ לא חהיה השפעת חסדיך‬
‫מדוכה להם כ״כ‪ .‬וזהו הפלה חסדיך • וזה דומיא להפלאה והפרשה שאתה‬
‫עושה כין צ־יקיס לרשעים • וזהו ממתקוממים בימינך • כלו׳ רומיא שאתה‬
‫מפייש ומבדיל כין האוחזים בימינך שהם הצדיקים ממתקוממים שהם‬
‫אויביך הרשעים • שאלו לחיי עולם • ואלו לחל־פית ולדדאון עולם • כך חכריד‬
‫ותבדיל כין עושי׳ השובה שלימה לאינה כ״כ • וא״כ אני שעשיתי תשובה‬
‫שאין למעלה ממנה אחזור למעלתי הראשונה ‪:‬‬
‫ש מ ר נ י כאישון כת עין כצל כנפיך תסתירני‪ .‬מפני רשעים זו שדוני •‬
‫אויבי כנפש יקיפו עלי חלכמי סגרו פימו ד ג ר ו בגאות אשורנו‪.‬‬
‫ע ת ה סכטנו עיניהם ישיתו לנטות כ א ר ץ ‪ :‬כא לשאול מלפניו ית׳ שיהי‬
‫בעזרו ויצילהו מן הקליפות שיוציס להפילו ברשתם • לפי' שידוע שכשאדם‬
‫מתעורר כתשובה כראוי ומבקש להיות מכני היכלא דמלכא • הקליפות׳‬
‫כאוחה שעה עושים עצמם חדשים מקרוב באו • ואוזרים חיל ומוסיפים כת‬
‫על כח להחגכר עליו לדחותו • לפי שרוצה להפסיק להם חייהם • גס ה ם‬
‫רוצים לאכדו ח״ו ‪ :‬ואומר לפני הקב״ה כזה אני צריך סייעתא דשמיא‬
‫די־ך • ואני מכקש מלפניך כשם שגלוי וצפוי לפניך שאט שמ תי איחות‬
‫פיק כראוי ככל אופן המועיל • גס אתה שמרני כאישון כת עין שמירה‬
‫מעילה כראוי • וכצל כנפיך תסתירני הסתי־ה מעולה כראוי כמו שאני‬
‫עשיתי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫שערי‬
‫אות ת‬
‫ארוכה‬
‫עד‬
‫עשיתי תשיכה מעילה כראוי והשמיי־ה וההסתיה הזאת שאני שואל ממך‬
‫שתשממי ותסתירני• היא מפני ישעי׳ זו שדוני‪ .‬הם קליטת• ה־שעי׳ ע״ה גי׳‬
‫קליפית• שכיון שיראוני רוצה להכנס להיכלא דמלכא הש רוצים לשודדני ולדתו׳‬
‫איתי • יהש־ידה ש־יציס לשודדני הוא שדיצים להפילני כישתם ולקחת את‬
‫כפשם להיות תחת ידם וכרשיתם • וזהו כנפש יקיפו עלי דהיינו ההקפה‬
‫שמקיפים יסיככים עלי כוונתם הס צורים את נפשי לקחתה ־ וכזה ימצאו‬
‫רצונם יתאיתם ויתגאו עלי• רכך היא דיכם דכשחועפים הקדושה שכישי־אלי‬
‫ק״ו הס סוגדים עליה ומעמיעים אותה ביניהם ומתמלאים גאוה ועושים‬
‫כחפצם וכדצונם • וזהי תלבמי סגדו רהיי' העוב והשמן שביש־אלי שהוא‬
‫הקדישה סיגרים עליה ומתגאים כה ‪ .‬וזהו פיתו דברו כגאיח• רהיי' כשסיגרי׳‬
‫על החלב שחועפיס מיש־נ‪1‬י אז כאותה שעה פימי רכ־י בגאית שמתמלאי'‬
‫גאוה ועושים כחפצם יכיצינם • והנה חלכמי אותיות חלב מ״ו • וחלב גי׳‬
‫ארבעים כנגד ר׳ יודי״ן דע״כ ומ״ו ג״כ הוא מי׳ ע״ב וע״ב טלי חס*‬
‫ושייש הק־ושה היא חש־ • ואומד עוד אשורנו עתה סבבונו יכי׳ בלי׳ אע״פ‬
‫שסיכבים ומקיפים איתני לחטיף ק־ושתנו • נפשם רחבה יאינם אומרים‬
‫די לני כזה • כי מיסיפים רשעה על רשעתם ‪ .‬כי טתנים עיניהם להתאחז‬
‫בשכינת עוזך ילהידכק בה לסאבא היבלא רמלבא דיהי עיקר מגמתם‬
‫וזהי עיניהם ישיתי לנטות כארץ • כלי׳ מה בסבבכו‪ .‬עיק־ מגמתם היא‬
‫עיניהם ישיתו לנטות בארץ • א־ץ העליינה שהיא שכינת עוזך • והנה‬
‫אשורנו קדי כיה ג״כ ראשנו • ודהיי׳ שמקיפים אותנו מראשנו ער אשורנו‬
‫שהם פעמי רגלנו כדי לחטיף ק־ושתני • לכן אני מבקש ממך שמיני‬
‫כאישון כת עין ובצל כנפיך תסתי־ני כ־י להצילני מהם‪:‬‬
‫ד מ י ו נ ו כאריה ינסיף לט־וף • יככפיר יישב כמסת־יס • קימה ה׳ קדמה‬
‫פניי הכריעהי פלטה נפשי מרשע ת־בך‪ :‬כא לימד כאן רמציני‬
‫כמה צדיקים מקט־ג עליהם השטן לפני הקב יה כ־י ליחן לי ישית לנסיתם‬
‫ועושה להם השטן מאורעות רעית שמוציאים אותם מדעתם ומביאים איתם‬
‫לכפירה ת״ו • וביה נבחנים הצדיקים התקיפים • התופסים באמונת הקב״ה‬
‫וכאהכתו כ־איי כמי אברהם אכיני ע״ה • יכמי איוכ ור׳ מתיא כן חדש ע״ה‬
‫דכש יאה צ־יק גמור שאינו יכיל להסיתי ילפתיתי כרי להחטיאו מקטרג‬
‫לפני הקב״ה יאימר לי שיהן לי ישית לעשית לי מאורעית חוץ מן הטבע‬
‫כרי לנהיתי היעמור באמינתי אם לא‪-‬ורהע״ה ביקש מהקב״ה שלא יכית‬
‫השנון להתגיית בי לעשית לו נשיון כאופן האמור ־ וזהי שאמר דמייני‬
‫כאריה יכסיף לטרוף• דהיינו השטן כשרואה הצדיק גבור כח ואינו יכול‬
‫לפתיתו אפי׳לדכרקל כל שהוא עושה לו כאריה יכסיף לטרוף• שמכקש‬
‫מהקכ״ה שיתן לו רשות לעייף אותו כמאורעות רעית כדי לנהיתי • ולשאר‬
‫בני‬
‫י‬
‫;‬
‫שערי‬
‫אות ת‬
‫ארוכה‬
‫כני ארם עושה השטן עצמו ככפיר יושכ כמסתי־ים שהוא מסית ומפתה‬
‫אותם כסתי • ואומי דהע״ה לפני הקכ״ה אני מכקש ממך אם ראית‬
‫המקטיג הזה שהוא מכקש לקטרג עליו כדי להתנסות כמאייעות אל‬
‫תניחהו קומה ה׳ קדמה פניו אקדימיה לישיעא געוי כו ועשה לו נזיפה‬
‫שלא יחבע רכד זה וזהי הכריעה׳ דהיינו נזוף ו ג ע ו ר כו והכ יעהו התזידו‬
‫לאחוריו • פרי לפלטה נפשי מרשע ח־כך• הזה כי תואנה הוא מכקש עלי‪.‬‬
‫לכן היה כעזרי‪:‬‬
‫מ מ ת י ם ירך הי ממחים מחלד תלקם כתיים יצפינך תמלא כענם‬
‫ישכעו כנים והניחי יחים לעילליהם אני כצדק אחזה פניך‬
‫אשכעה כהקי( חמונחך‪ :‬עכשיו כא לומר שהעכודה המעולה והשכח הגדול‬
‫שמשתכחים כי הצדיקים כי הוא זהיר וזריז תמיד וה״כר היא‬
‫מסירת הנפש להריגה על קידוש השם ומסירת הנפש גם כן למיחח • וזה‬
‫נעשה ככל יים מסירה להריגה היא בק״ש על יתיר או״א ־ ומסירה למיתה‬
‫כירי שמים כנפילח אפים על יחוד זו״ן • וזה צי־יך עיכה גדילה יקכלת‬
‫הריגה ומיחה ממש כאלו נעשה כפועל • והזהיר כזה כמה מעליח טוכית‬
‫משיג כעיה״ז וכעוה״כ כמבואר כזוה״ק וכרכרי רכינו זלה״ה• וכל המסירית‬
‫האלו עיקר הכל לתיקין השכינה שהיא אספקלי־יא רלית לה גרמה כלים‬
‫וצריכה תיקון מרי יום כיומו • דככל לילה חיזרת לנקודה א׳ וככל יום‬
‫נבנית כפיציף גמור ע ״ י כני ישראל וזה״ש ממתים ידך ה׳ אומר דהע״ס•‬
‫אני טהי ככל יום ומוסר עצמי למיתה ולהריגה‪ .‬וזהו ממתים ירך הי‬
‫רהייני מאיתם המיסרים עצמם כאמיתית למיתה כך אני עושה וגם כן‬
‫מאותם המיסרים עצמם להייגה כך אני עושה • וזהו ממתים מתלד הייני‬
‫מפי חרב דחלד ל' חלדה כסכין יהייני הרג • יהמיסייים עצמם כאמיתית •‬
‫חלקם כחיים חיי עוה״ז וחיי עיה״כ • ויזט וישכעו מן הטוב אשר‬
‫צפנת ליראיך • וזהו יצפינך תמלא בטנם דהיינו כאותו עולם ישכעו מן‬
‫הטיב שצפנת ליראיך • יהטעם משים דע״י המסירה נעשה הזווג למעלה‬
‫וע״י הזווג ישכעו כנים שהם זו״ן דאצילית שפע ממכה יהס משפיעים‬
‫לעולמות כי״ע • וזהו והניחי יתרם לעולליהם הם עולמות כי״ע ־ ונשפעי׳‬
‫גם כן החחתונים • ואני זהיר יותר כזה יותר מן הכל • כי כלילה שהמ'‬
‫חיזרת לנקודה א׳ אני משתחף עמה כצערה ושואג וכוכה עמה ־ וכיום‬
‫שחוזרת ונכנית כפרצוף גמור אני משתדל וזריז הרכה כתיקונה וככניינה‬
‫כראיי ע״י שאני מוסר נפשי וע״י תפלה כראוי וכל דבר המועיל לה וזהו‬
‫שאמר כצדק אחזה פניך • צדק גי׳ זו היא נקודה • דהיינו כלילה שהוא עת‬
‫חזיון והמ׳ חוזרת לנקודה א׳ והיא צועק׳ לו כתצות לילה • כך אני עושה‬
‫וצועק לך על צערה • וכיום שחוזרת ונכנסת כפ־צוף גמור • אני מן ‪fjpn‬‬
‫רעמא‬
‫י‬
‫שעת‬
‫אחל•ה־•*‬
‫אדו‪;5‬ד‪ %‬עה‬
‫י‬
‫ליעמא נשתדלהי ככל עוז ותעצומות עם השכינה בלילה וכיום בעבירה‬
‫רבה ־ כלילה אני כצרק כשהיא נקו׳ אני מצעער כצעיה כאמוי‪ .‬כיום‬
‫שחיזרת פרצוף ע״י יראיך יודעי שמך אני מן המובחרים המתקנים איחה‬
‫וע״י כך שבעים מעוכה • וזהו אשכעה בהקיץ תמונתך • תמונתך היא‬
‫המ׳ שנעשית ביום תמונה שלימה שהוא פרציף שלם• אכי מיודעי שמך‬
‫המתקנים אותה לכן גם אני שבעני מטובה • וזהו אשבעה בהקיץ חמינתך•־‬
‫דהיינו כבקר שהיא חוזית המונה על ירינו גם אכי כאותה שעה אשכע‬
‫טוב על ירה ‪:‬‬
‫ת‪3‬לה למשה איש האלקיס אדני מעין אחה הייח לנו ברור ודור ‪:‬‬
‫אפשר לפיש המזמור הזה שאמר מרע״ה על אורך הגלית הזה‬
‫האחיין שיאה שיהיה אריך ייתר מראי • יבא בטענית לפני הקכ״ה כאמור‬
‫במזמור • והקדים בדבריו תתלה שהקב״ה בתר בישראל מכל האומית • ועיר‬
‫כיא הקב״ ה התשובה קודם שביא העולם • וכני ישראל עלו גס הם‬
‫במחשבה קידם שנברא העולם‪ .‬וקראם הקב״ה בנים ונתן להם תורתו‬
‫הקדושה שהיא שעשועיו ובה ברא כל העולמית ובשעת נתינתה באו‬
‫מלאכי השי־ת יטענו שהה יקכלוה ולא רצה הקב״ה ליתנה להם כ״א‬
‫ליש־אל ־ ועוד הנסים והנפלאית והגדילה יהככיר שעשה הקכ״ה לישראל‬
‫ע״י מרע״ה לא נבראי ככל האיץ וככל הגוים ותמה מרע״ה איך האהכה‬
‫העזה המשונה מכל האהבות ביוב מעלתה שאין שום אהבה שוה לה תיהפך‬
‫מן הקצה אל הקצה לשנאה שאין אחייה • יתמיהת מרע״ה היא על אורך‬
‫הגלות ייתר ויותר מדאי כי הואיל והקב״ה גזר אומר על ידי נביאו •‬
‫נתגכי שיממה כל היום דוה ויומו של הקב״ה אלף שנה די להם באלף‬
‫שנה כמי שגזר ע״י נביאי • יאפי׳ נאמר כמי שאמריכזיה״ק דכיין שישרי!‬
‫הם י״ב שבטים צריכים לישכ י״כ מאית שנה מאה שנה לכל שכט • גם‬
‫זה מקוכל וממצה • אכל אני ריאה כמה מאית שנים יתיספו על זה •‬
‫ובני אדם מיחלים ומחכים ככל דיי ודיי אחדי שנתארך הגלית ואומרים‬
‫אפשר בדור הזה תהיה הגאולה רעד אימתי יהיה אורך הגלית ומהים‬
‫כעגמת נפש וכן דור אחד ונסתם ונחתם הקץ הזה וכמה תכמים עמודי‬
‫עילם עשי ח שכין לעת הקץ ולא הועילו • ומה המכה העצומה הזאת ״‬
‫ער מתי יהיה כיטיל תירה יעכידה רכל מה שמיסיפי׳ כגליח מיסיפין‬
‫טמטום הלב וביטול תירה ועבודה • ואלי לצער עם כני ישראל לכרם‬
‫החרשתי אכל אני מאה כצער השנינה רצערה בגלית יותר מצער ישר[ ‪.‬‬
‫ועל זאת לא מצאחי נחמה כלל • ועל זה הענין של הגליה אמר כל המזמור‬
‫הזה • והתתלת ראש המזמור היא חפלה למשה איש האלקים י הפלה רומז‬
‫לשכינה• תפלה גי׳ זו מלכות ע״ה• איש האלקים‪ .‬האלקיס היא ‪-‬המל׳‬
‫‪,‬‬
‫)עז(‬
‫‪w‬‬
‫אות י* ־‬
‫אהבה‬
‫נמי • ופייוש איש האלקים בעלה דמעמניתא כידוע דמשה בעלה דמערול*‬
‫והוא הכיר כבורה ועוז הדרה ״ וכשראה אורך הגלות חרה לו עד מאד‬
‫ותמה ואמר הזאת הכלה שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ; וכיון‬
‫דהוא בעלה רמערוניתא וידע בככורה מכל כני העולם הוא ראוי לדאוג‬
‫על צערה מכל בני העולם ולזה היתה התחלת המזמור • תפלה למשה‬
‫איש האלקים תפלה היא המ׳ כאמור‪ .‬איש האלקיס היינו כעלה דמערונ׳‬
‫כאמור והיא יש לו צער על צער השכינה יותר מן הכל • ואומר לפני‬
‫הקכ״ה מה חרי האף הזה על שכינת עזך ועל בניה באורך הגלית • איך‬
‫כל האהכה שאהכת את ישראל • הפכת לה לשנאה יוחד מן הכל • כי הללז‬
‫מקורם כיון שכתית כאכרהם אע״ח כיון שעשה רצונך • אתה שומר זרעו‬
‫שהם ישראל ככל דור ורוד• כין קודם קכלת התורה כין לאתר קכלת‬
‫התורה ־ וזהו מעון אתה היית לנו כדור ודור • ועכשיו איך הסתרת פניך‬
‫ממנו • ותתאפק ותתעלם על אורך הגלות‪:‬‬
‫ב ט ר ם הרים יולדו יתחולל א ק ותכל • ומעולם עד עולם אתה אל •‬
‫תש כ אנוש עד דכא ותאמר שוכו כני ארם • כא לומר על‬
‫התשוכה שכרא הקכ״ה קודם שכרא העולם שאלמלא היא לא היה נברא‬
‫אדם כלל • וכוונתו מאחר ריש תשובה ובה נתקן הארס • יהקב״ה חפ[‬
‫כתשוכה הרכה • מאחר שישראל נחארך עליהם הגלות יוחד ויותר ונחשכו‬
‫עיניהם מראות ונסתם לככם מלהשכיל • כגון דא אמרינן פתח פיך לאלם‪-‬‬
‫דצריך שהקכ״ה יערה עליהם רות קדושה ממרום כדי שיתעוררו ויתנו לב‬
‫לשוכ כתשוכה כראוי וזה״ש בטרם הרים יולדו וכי׳ דהייני קודם שבראת‬
‫העולם הקדמת תשוכה וזהו תשכ אנוש עד דכא אפי׳ דכדוכה של מות •‬
‫ואדרבא אתה מכריז• ואומר שובו בני אדם ואתה אוהכ התשוכה ־ ואתה יודע‬
‫שבניישראלאנוסים בגלות• ומתוך צער ואורך חגלות נסתתמו עיניהם ולבותם‬
‫מהשכיל • וצריכי׳ סייעתא דשמיא רילך ‪:‬‬
‫כ י אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה כלילה זרמתם‬
‫שינה יהיו ככקר כחציר יחלוף כבקר יצק וחלף לערב ימולל ויבש ‪:‬‬
‫כא לומר לפניו ית׳‪ .‬שלא יחשוב ימי כני ארם כימיו ית׳• דנני אדם שורש‬
‫עצמוחם שהוא גוף • אין בו ממש דהגוף הוא כמו נאד מלא רוח דבר‬
‫שאין בו ממש ועומד לאיבוד • ובכל יום הוא מת וחי דבלילה הוא מק‬
‫וככקר הוא חי• כל ימי חייו כך הם• וימי חייו הם קצרים • ראם האריך ימים‬
‫הוא חי שבעי׳ שנה או שמני׳ והמעט הם שמגיעי׳ לזמן הזה אבל דוכא דרובא‬
‫אינם מגיעים אפי׳ לששים שנח ואפי׳ לחמשים וכל חיי ארם הם חיי צער יגק‬
‫לילו ואנחה יומו • וק״ו לכני ישראל שהם כשעכוד הגלות צרות אחד צדות‬
‫אחרונות מסכתות את הראשונות ולא נשאר להם דעת • וזהו שאומר לפט‬
‫הקכ׳י׳ה‬
‫^ ף י‬
‫אותת‬
‫אמצמ‬
‫יעו‬
‫מקב״ה דבינו של עולם אלף שנים שמית כגלית הם יום א׳ שלן תוקא‬
‫כמי שאמד נתנני שוממה כל היום דוה ‪ .‬ואפילו יהיה טסף על האלף‬
‫מאתים שכה כמו שכתכנו למעלה • סיף סוף כיום א׳ ואשמורה דווקא‬
‫חשוכים לגכי מדן• אכל בני אדם ששרשם הכל הכלים שאין כו ממש‬
‫אתה רואה שאפי״ כחיים חשוכים כמתים • שהרי כל לילה כמתים הם• וזהו‬
‫ורמתם שינה יחיו דהיי׳ כשחפול עליהם שיכה כלילה הרי הם כמתים• וזהו‬
‫מלת זרמתם אותיות זרם מת דהיי׳ כשתפול עליו השינה זרם מת כא לו‬
‫דהיי׳ שטף המית כא לו ושטש • וככקר כחציר יחלוף וכשככקר יצק ותלף‬
‫עוד לערכ ימולל ויכש ויחזור וימות עוד • וכן עזה׳יד כל ימיו• ומה ממש‬
‫יש כאדם אשר אלה לו‪:‬‬
‫‪ *3‬כליט באפין וכחמתן נכהלנו שתה עוטחיט לנגדיך עלומינו למאור‬
‫פנין כי כל ימינו פנו בעכרחך כלינו שנינו כמו הגה ‪ :‬הכוונה שאע״פ‬
‫שבלילה נחשכים כמתים • אפ״ה ביום שאנו חיים חייבים לעבוד עכורחך‬
‫קניתא אם היינו מוצאים מנותה ביום בלי צער ושעבוד הגלית ‪ .‬אבל‬
‫קנה אכתנו כלינו כאפך וכתמהן נכהלט כגלות שקצפת עלינו באף וכחימה•‬
‫ומזה קרי האף הגדול הזה נראה שכל עונותינו שמתם לנגדך ולא רצית‬
‫ל ע כ ו ר על שום א׳ מהם ולמחול עליו • ואפי׳ העונות שנתעלמו ממנו או‬
‫נשכחו ממנו שמת לנגיד ולא רצית לעכור ולמחול עליהם כי הרי אנו רואי'‬
‫דוד אחר דור כגלית כל ימיט פכי‪ -‬בעברתך • וכלינו שניט כמו הגה‪.‬‬
‫דהיי' כמי שמדכר דברים בטלים כלי שום ממש • יא״כ חיינו אינם חיים •‬
‫ומה שאנו תיים בגלות אינם נקראים חיים כלל• וכיון שכמה ו כ מ ה דורו'‬
‫זה אחר זה כלים ומתים בגלות• אין צער ואריכית גלית יותר מזה• דאע״ג‬
‫דלגבי דידך ימי הגלות כיוס א׳ חשוכי׳• לגבי דידן דשטחינו קצרים כל דור‬
‫ודור דומים עליו שנותיו כאלף שנים מרוב הצער והאף והתימה והביטה‬
‫וראה כמה דורות חלפו ועכרו • משנשלמו אלף שנים שגזרת שהרי ימי‬
‫שנותינו וכוי‪:‬‬
‫ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם כגכורות שמנים •שנה • ורהכם עמל‬
‫ואק כי גז חיש ונעופה ‪ .‬מי יודע עוז אפך וכיראתך עברתך‪ :‬הולך‬
‫ומשלי© דבריו שטוען להקב״ה שאמר שהאדם הגשמי אין כו ממש• יחייו‬
‫אינם חיים כי כמת נחשכ כחייו כי כל חייו הם תיי צער כמו שכתבנו ־‬
‫יטספה נחלתו כי חיים שלו קצרים ואינם ארוכים כי אס היו ארוכים‬
‫היקה מקצת נתמה שבאריכות הזמן היה עושה כהם איזה תועלת מעט•‬
‫אכל השתא תרתי לריעיתא הימים שהם ימי שנותינו הם קצרים יכילם ימי‬
‫רעה וימי יגון כציות הגלות מעט ורעים ולא השיגו• כי הרי מי שהאריך‬
‫ימים ושנותיו ע ׳ שנים ואם בגבומת פ׳ שנים וזה דווקא למיעוטא אכל דוכא‬
‫מתים‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫שערי‬
‫״‬
‫אדוכי!‬
‫אוחיית ׳‬
‫•מתים כחציי ימיהם או פחוה או יייד• ויהכם עמל ואון צל הגדילה והשייט‬
‫שיש לאדם כהם כמי שפייש״י ז״ל אינם אלא עמל ואון • כי הימים מעע‬
‫ורעים ואין פנאי לעשית שום תיקין לגאילהנו וזי היא שאמיתי לפ;יך‬
‫כתחלח רכרי כי אלף שנים של הגלית כיוס אחמול כי יעבור ואנחנו בש־ ורש‬
‫הכצ הבלים שאין כו ממש ‪ .‬ימינו מעט ורעים הנך ציפה ימכיע כמה ־‬
‫אלפים ייבכיח לאין ק[ חבו יקוד לישיעתך משעבי הזמן בגזית כגלית ומחו ן‬
‫כעגמח נפש דיריח רבים דור אחר דיי‪ .‬יזה היה מתמה ששניחיהש קציים יאינם ]‬
‫מאייכיס ימים מיד הם מחים כעוף פייח תהו־ כי גז חיש ינעוכה ־היי' |‬
‫נגזזים מהם ועופפים ועיביים מחמח ששניהיהם קצרים עור כי גז חיש גי׳ ‪i‬‬
‫משיח ׳ רהיי׳ כל דור ודור משעבר הזל׳ ן מצפים למשןח צדקנו • ומידיה‬
‫מתים כעגמת נפש ונעלם מעיני כל כשר הקץ הזה כי מי יורע עוז אפך •‬
‫וחיוכך שקצפת עלינו כגלית הזה ער מתי יכלה כלו הקצים וכלו החשכיני׳‬
‫ולא טרע זמן הקץ • יכמי שידאתך יאלהיחך עמיקה עמוקה מי ישיגנת!‬
‫כך אירע לקץ הזה שהוא עמוק עמוק מי ימצאנו• וזהי וכייאתך עכיתן‬
‫רה יי׳ כמו יראהך שהיא עמוקה כך ע כרי‪ ,‬ך שכגלית היא עמוקה‪i : :‬‬
‫ל מ נ ו ת ימינו כן הורע • ונביא לבב חכמה שיכה הי ע־ מהי והנחם‬
‫על עברך‪ :‬אומר צפניו רכש״ע לפחיח עשה לני הרבר הזה‬
‫ואין בו שים משוא פנים ה״ו שהיי גזית ימי רגלית שחם אלן• • ואם‬
‫נתיספו מאתים שכיס כ מ ו שכתכני קבלני כשכר פנים יפית ־ אבל עכשי<‬
‫ה־י כמה מאות כיתיסכי • והחת ההוספה שהוספת ולא הודעתנו טעמ‬
‫מאי • הודיענו עכשיו והתיה בנו ואמור לנו אם ישיתם דרכיכם ישבת^ו‬
‫כתשובה לא נשאר לכם לקץ רק כך יכך • וכשתודיעט קצבת היצגים שנשארה‬
‫אי נעשה תשיבה • כאיתה שעה נחלץ חושיש ינעשה תשיכה • יאם לאו‬
‫עשינו רמינו בדאשנו שלא נשאר לנו מה נטעין עיר • וזהו למעת ימינון‬
‫שהם הימים שנשאיי לני בגלית אם עשינו תשובה כן הודע לנו • ונביא‪],‬‬
‫לבב חכמה ונעשה השיבה • אי נמי ינביא לבב חכמה רהיי‪/‬אי הקים לנין‬
‫נביא שיש בי לבב חכמה ייחזי‪1‬ני למיטב ־ ימ״משיכה ה׳ ער חחיוהנח&‬
‫על עב־יך • כי סיף סיף עכ‪-‬יך אנח‪:‬י והיןדק" מיחס יעל עבדיו‪!!:‬‬
‫ש ב ע נ ו בביקי חס־ך יניננה ינשמחה בכל ימיני • שמחני כימית עניתנו‬
‫שנית ראיני רעה‪ :‬ביקי הוא זמן ה ^ ל ה ‪ .‬יאימר כי בג^ז‬
‫תפלתנו אינה תפלה ותורתנו אינה תורה ישמחהט כמציתיך אינה שמחה‬
‫כי עיל הגלית ותוקף הקליפיח מעכב ועל עבודתנו משפה ולחוץ • גם‬
‫אין אחני יי־ע עז״ מה שדשם של עמקי סידית;ן לכשתביא לנו הבקר‪.‬‬
‫שהיא הגאולה אז באיה ה שעה השכעני חס־ך‪ .‬וניגנה לך רנה של חורה‬
‫כיאוי ונשמחה בך יכתירחך ובמצותיך שמחה שלימה כראיי בכל ימיט•‬
‫והשמחה‬
‫י‬
‫&‬
‫•י‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫ן‬
‫שערי‬
‫אות‬
‫ת‬
‫ארוכה‬
‫עז‬
‫ףהשמ״חה לא תהיה קציה כשכיח שנותינו דעכםיו שהס קציים יק שמחנו‬
‫‪ ':‬כעכודחך וכשתחתך כימית עניתנו • שנית גלותנו שראינו יעה ה־אנו‬
‫חליפתס עוכה‪:‬‬
‫׳‬
‫׳ י ר א ה אל עכריך צעלך והריך על כניהם‪ :‬עכדיך האמורים כאן הם‬
‫האכית • וכמו שכעשייח העגל • אמר מרע״ה לפני הקכי׳ה זכו•‬
‫!לאביהם ליצתק ולישראל עכדיך אשר נשבעת להם כך ית־כר אליהם איכה‬
‫את זיעכם ככוכבי השמים וכל האיץ הזאת אשי־ אמרתי אתן לזיעכם‬
‫י ונחלו לעולם ־ גם עכשיו כזאת העענה כא לפני הקכ״ה ואמ״ל שיזכיי‬
‫־' השביעה שנשבע לאכית • שינחלו את האיץ לעילם כהשקע וכעת שע־יין‬
‫י לא נתקיימה השבועה וזהי ייאה אל עכייך הם אכיהם יצתק ייעקכ •‬
‫|'פעלך • יהיי' השכיעה שנשבעת‪ .‬יהפעילה שאמית ונתלו לעולם עדיין‬
‫לא נתקיימה ‪ .‬לכן גלה הייך על בניהם יאז תתקיים שכיעתך •‬
‫י‬
‫ו י ה י נועם אדני אלהינו עליני ומעשה יייני כיכנה עליני ימעשה ידינו‬
‫כוננהו‪ :‬משלים דכייו כתפלה לפניי ית׳ • ואומי יה״י מלפניו שיעיה‬
‫עלינו רוח קרישה כרי שנדע מה לעביר איתו כייאה וקדושה‪ .‬ויכונן כל‬
‫??עשה ידינו לעשות רצונו כראוי וזהו סיכת גאילתנו ופרית נפשני והרמת‬
‫י^ש לשכיגת עוזנו‪ ,‬וזה״ש ויהי טעם אדני אלהינו • דהיי׳ שישרה עלינו‬
‫רות קרושה יטהיה וכיה נתעורר לשוכ כתשובה שלימה כראוי• ומעשה‬
‫ירינו של תורה ותפלה ימצית ניכנסעליכי לעשית אותו כרצונך• ואז ע״י‬
‫מעשינו תכונן שכינתך ית‪-‬יציאה מן הגלית • יזהו ומעשה ידינו כוננהו‪.‬‬
‫מעשה ידינו עם הכי׳ גי׳ מלכית • ונק׳ מעשה ירינו שעל ידינו יורדת ועל‬
‫ידי ט עולה• וכשיהיו מעשה ירינו שלמים כיאוי אז הקכ״ה יכונן ויכנה‬
‫‪ J‬שכינתו כראוי • ויכנה אותה כנין שאין אחייו עיר סתירה וזהו ומעשה‬
‫ידינו שהיא מלגית שמיס כוננהו כינן אותה יתד כל תמוע ויקויים מקיא‬
‫׳שכתיכ יהיה אור הלכנה כאור החמה• יאיי החמה יהיה שבעתים• יהי‬
‫רצץ מ‪-‬פני אלהים חיים • שיפדה שכינתו הוא מלכוחו מלכיח‪.‬שמים• ייבנה‬
‫אימות ייושלש • מדחי ישראל יכנס מכין הגייס• כמהיה כימיט •‬
‫כעגלא יכזמן קריכ אמן כן יהי רצץ‪:‬‬
‫ן‬
‫ת ו ע ל כ ״ ע ‪.‬‬
‫דברי‬
‫המדפיסים‬
‫והמגיהים‬
‫ת ב ע נ ה שפתינו ההלה • בראותינו השלמת שני הספרים האלה יוצאים‬
‫לאור מנית דפוסנו לתלקם ביעקב ולהפיצם בישראל‪ .‬לעורר‬
‫את לבבם ‪.‬ולקרבם לאביהם שבשמים ‪ .‬ולהיות שפתיתיו של איתו צדיק‬
‫וקדוש המתכי זצ״ל דוככות • כן יוכנו הש״י להשלים ג״כ את יתר תבוריו‬
‫בעגלא ובזמן קריכ אמן כיה״ר •‬
‫ו ע ת ה הננו נגשים בתפלה‪ ,‬נוכת פני עם הגולה‪ ,‬הלומדים ומעיינים‬
‫בספרים האלה ־ אולי יצאה מת״ י איזה משגה קלה אל נא‬
‫יחשוכו עלינו אשמה ועולה• כי המלאכה נעשה במהירות ע״פ פקודת‬
‫היכ המלכת״ד שיתי׳ לאוי״ע • והעושים כמלאכה מלאכת הקודש נוגשים‬
‫אצים לאמר כלו מעשיכם • יאנתני בכל פיתינו עבדנו עבודת הקודש •‬
‫ובכל זאת צוינו עוד הפעם לבדוק ולעשות לוח התיקון • וכל הדן אותנו‬
‫לכף זכות וכו׳ • וזכות קדושת הרב המחבר‪ ,‬יגן על זרעו ועל בל ההיגי׳‬
‫כספריו הקדושים‪ ,‬להאיר פניהם כאור פני מלך חיים‪ ,‬ונגלה כבודו‬
‫ושכינ׳ עזו מקושעת כעדי עדיים‪ ,‬נזכה וכחי׳ ונראה כשיכי לציון ו־רישלם ‪:‬‬
‫ר ^ ת ה נשא עינינו אל ההרים‪ ,‬תכמי התיייה וגאוניה‪ ,‬רכנים ומורים‪,‬‬
‫מחברי ספרים‪ ,‬כי יהיה להם דבר הן מחידושי תורתם‪ ,‬והן כיי׳ק‬
‫קדמוני׳‪ ,‬אשר כאוצרוחם ספונים‪ ,‬וירצו להעלוחם בדפוס כעובם יפנו‬
‫אלינו‪ ,‬כי הננו מוכנים לככורם ולכבוד התורה לשרחם ולהוקיר את‬
‫מפעלם ככל האפשרות כיופי הדפיס והנייר וכפרע כמיעכ הגהה‪ ,‬כרצון‬
‫איש ואיש •‬
‫;‬
‫‪t‬‬
‫ותהי העלמתו כחורש הרחמים וחרצין‬
‫אך צדילןיס יודו לעגמך ל־־יפ״ק‬
‫‪n\W0‬‬
‫יד‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪If‬‬
‫ג‬
‫עסוד|ן שורה‬
‫א ״־ ד‬
‫ו‬
‫כ‬
‫א‬
‫ככ‬
‫כ‬
‫יד‬
‫א‬
‫כד‬
‫לג‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ע‬
‫כ‬
‫עז‬
‫ה‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כג‬
‫ויזררו‬
‫כה‬
‫א‬
‫הוא כן‪.‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫נ״ ה וידוע‬
‫לד‬
‫כ‬
‫והא״ב‬
‫לה‬
‫כ‬
‫‪— V‬׳‪-‬׳ ‪-‬כונס‬
‫שמעני ׳‬
‫יכ‬
‫א‬
‫להנאתך‬
‫לה‬
‫כהבלת‬
‫ככ‬
‫כ‬
‫כח וזהו חסדך‬
‫דהיי׳ שהיא‬
‫לה‬
‫כ‬
‫כד‬
‫שכינתי‬
‫כע הנה עומד‬
‫ד‬
‫כ‬
‫השוכ‬
‫א‬
‫כ‬
‫הכפורום‬
‫כ‬
‫ז‬
‫כי אם‬
‫דדינים‬
‫ו‬
‫כ‬
‫דה מ״ע‬
‫יד‬
‫כ‬
‫ל‬
‫גדול‬
‫ז‬
‫כ‬
‫ושערי רצון‬
‫רכו‬
‫ורהיינו‬
‫א כא‬
‫אליהו‬
‫א ה‬
‫ב ר‬
‫ומצא‬
‫‪It‬‬
‫ד‬
‫ז‬
‫‪1/‬‬
‫‪It‬‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ו‬
‫‪Hf‬‬
‫יב‬
‫‪If‬‬
‫‪It‬‬
‫יג‬
‫יד‬
‫‪If‬‬
‫‪If‬‬
‫‪If‬‬
‫‪If‬‬
‫טו‬
‫‪tt‬‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫‪It‬‬
‫כא‬
‫‪it‬‬
‫‪It‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪t/‬‬
‫ככ‬
‫כד‬
‫כה‬
‫תיקון‬
‫סעידת‬
‫ולשום‬
‫ויתודע‬
‫היא‬
‫יעש‬
‫מרעים •‬
‫אויכי‬
‫הז׳‬
‫שומאין‬
‫התשוכה‬
‫חעאתתך‬
‫והם אכדט״ס‬
‫מצרך‬
‫‪it‬‬
‫‪If‬‬
‫ה ת י ק ו ן )םספר עעף ארוכה(‬
‫ולשנס‬
‫ויתורה‬
‫הוא‬
‫יעשו‬
‫מרעים• מרעים גי׳‬
‫איבי‬
‫ר״ז‬
‫ומאין‬
‫התשועה‬
‫תעאתך‬
‫והס במוכ׳ן אכדע׳ס‬
‫מצרך‬
‫ויזדרז‬
‫'הוא דין‪.‬‬
‫כידוע • והנו׳ היא כנגד‬
‫הא״כ‬
‫בינה‬
‫ששמענו‬
‫להנאתה‬
‫כקבלת‬
‫וזהו דמינו אלקי׳ תסרך‬
‫דהיי׳ שהמל׳ שהיא‬
‫שכינתו‬
‫הנה זה עומד‬
‫תשוכ‬
‫הכפורים‬
‫כי אם‬
‫הדינים‬
‫רהמע״ה‬
‫גדול‬
‫ושערי רתמים‬
‫רכו‬
‫ודהיינו ״‬
‫אלהי‬
‫ותמצא‬
‫‪-‬‬
‫יף ‪#‬מור‬
‫כז א‬
‫כח ‪tr‬כ‬
‫‪it‬‬
‫‪It‬‬
‫‪11‬‬
‫ל‬
‫׳׳‬
‫לא‬
‫״‬
‫לכ‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫א‬
‫״‬
‫לה‬
‫כ‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪tr‬‬
‫צד‬
‫‪It‬‬
‫״‬
‫לו‬
‫לז‬
‫לח‬
‫לע‬
‫׳׳‬
‫‪r‬׳‬
‫‪it‬‬
‫‪It‬‬
‫‪It‬‬
‫עורח‬
‫מו‬
‫ג‬
‫ח‬
‫יח‬
‫ח‬
‫יע‬
‫כז‬
‫לד‬
‫יז‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ט‬
‫יט‬
‫יד‬
‫לג‬
‫ל‬
‫יא‬
‫יכ‬
‫יכ‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יא‬
‫כז‬
‫א‬
‫ט‬
‫כ‬
‫יא‬
‫יג‬
‫כו‬
‫יכ‬
‫ט‬
‫טז‬
‫ב‬
‫ככ‬
‫טעותי‬
‫גם שלה *‬
‫מעגלי‬
‫לעכבם‬
‫מעוככית‬
‫לערוך‬
‫ארם‬
‫הנראה‬
‫נשמרת •‬
‫כרשעים‬
‫על‬
‫אל‬
‫שרי‬
‫הגהית‬
‫כשום‬
‫עטת‬
‫אותם‬
‫כידי‬
‫מאיגדא‬
‫כמו‬
‫בכומר‬
‫פני‬
‫ה״י‬
‫מ כ‬
‫והצה‬
‫״ כ‬
‫תהי׳‬
‫מג א‬
‫אקרא‬
‫״ כ‬
‫עצבה‬
‫מד א‬
‫שנסנסה‬
‫מה א‬
‫כנפשי‬
‫דווקא אלו‬
‫התו‬
‫מו א‬
‫לשנס‬
‫״ כ‬
‫כננר‬
‫ושלחן ומנורה‬
‫מז א‬
‫הפורים‬
‫מגזירה לחג‬
‫מח ב לה שמא שלי‬
‫עב ב ח מה שאין‬
‫וי‬
‫‪11‬‬
‫‪it‬‬
‫‪it‬‬
‫‪It‬‬
‫‪'t‬‬
‫‪It‬‬
‫‪If‬‬
‫‪U‬‬
‫תיקון‬
‫גם אלה‬
‫מעגל •‬
‫לערכם‬
‫מעורכות‬
‫לערוף‬
‫ארם‬
‫הוראה‬
‫נשמיתי‬
‫ביש עם‬
‫כל‬
‫של‬
‫שרי‬
‫הגטת‬
‫כשום‬
‫עכת‬
‫חוקה‬
‫כידו‬
‫מאיגרא‬
‫כמו‬
‫כבירור‬
‫כני ואלקי‬
‫והי׳י *‬
‫והנה‬
‫תתילה‬
‫שקיא‬
‫עככה‬
‫שנתכסה‬
‫כנכש‪.‬‬
‫דווקא• אפי׳ אלו‬
‫וזהו ‪.‬‬
‫לשנס‬
‫כ גד‬
‫;‬
‫‪A‬‬
‫‪i‬‬
‫ושלחן וכסא ומנורה‬
‫הכפויים‬
‫מנורה רומז לחג‬
‫שמא שלים‬
‫מה שאין כן‬