שופטים יהושוע יהושוע ויהי אחרי מות מושה עבד יהוה ויואמר

‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫יהושוע‬
‫א‪:‬א ויהי אחרי מות מושה עבד יהוה ויואמר יהוה אל יהושוע‬
‫בינ נון משרת מושה לאמור א‪:‬ב מושה עבדי מת ועתה קום עבור‬
‫את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנוכי נותן‬
‫להם ליבני יישראל א‪:‬ג כל מקום אשר תידרוכ כף רגלכם בו‬
‫לכם נתתיו כאשר דיברתי אל מושה א‪:‬ד מהמידבר והלבנון הזה‬
‫ועד הנהר הגדול נהר פרת כול ארץ החיתים ועד הים הגדול‬
‫מבוא השמש ייחיה גבולכם א‪:‬ה לוא ייתיצב איש לפניכ‬
‫כול ימי חייכ כאשר הייתי עימ מושה אחיה עימכ לוא‬
‫ארפכ ולוא אעזבכא א‪:‬ו חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה‬
‫את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם א‪:‬ז רק חזק ואמץ מאוד‬
‫לישמור לעשות ככל התורה אשר ציוכ מושה עבדי אל תסור‬
‫מימנו ימין ושמואול למען תשכיל בכול אשר תלכ א‪:‬ח לוא‬
‫ימוש ספר התורה הזה מיפיכ והגית בו יומם ולילה למען‬
‫תישמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרככ ואז תשכיל‬
‫א‪:‬ט הלוא ציויתיכ חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת כי עימכ יהוה‬
‫אלוהיכ בכול אשר תלכ‪..........‬פ‬
‫א‪:‬י ויצו יהושוע את שוטרי העם לאמור א‪:‬יא עיברו בקרב‬
‫המחנה וצוו את העם לאמור הכינו לכם צידה כי בעוד שלושת‬
‫ימים אתם עוברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר‬
‫יהוה אלוהיכם נותן לכם לרישתה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬יב ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושוע לאמור‬
‫א‪:‬יג זכור את הדבר אשר ציוה אתכם מושה עבד יהוה לאמור‬
‫יהוה אלוהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזואת א‪:‬יד‬
‫נשיכם טפכם ומיקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם מושה‬
‫בעבר הירדן ואתם תעברו חמושים ליפני אחיכם כול‬
‫גיבורי החייל ועזרתם אותם א‪:‬טו עד אשר יניח יהוה‬
‫לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלוהיכם‬
‫נותן להם ושבתם לארץ ירושתכם וירישתם אותה אשר נתן‬
‫לכם מושה עבד יהוה בעבר הירדן מיזרח השמש א‪:‬טז ויענו‬
‫את יהושוע לאמור כול אשר ציויתנו נעשה ואל כל אשר‬
‫תישלחנו נלכ א‪:‬יז ככול אשר שמענו אל מושה כן נשמע‬
‫אליכ רק ייחיה יהוה אלוהיכ עימכ כאשר היה עימ מושה‬
‫א‪:‬יח כל איש אשר ימרה את פיכ ולוא יישמע את דבריכ לכול‬
‫אשר תצונו יומת רק חזק ואמץ‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א ויישלח יהושוע בינ נון מינ השיטים שניים‬
‫אנשים מרגלים חרש לאמור לכו ראו את הארץ ואת יריחו‬
‫וילכו ויבואו בית אישה זונה ושמה רחב ויישכבו שמה ב‪:‬ב‬
‫ויאמר למלכ יריחו לאמור הינה אנשים באו הנה הלילה‬
‫מיבני יישראל לחפור את הארץ ב‪:‬ג ויישלח מלכ יריחו אל‬
‫רחב לאמור הוציאי האנשים הבאים אלייכ אשר באו לביתכ‬
‫כי לחפור את כל הארץ באו ב‪:‬ד ותיקח האישה את שני האנשים‬
‫ותיצפנו ותואמר כן באו אלי האנשים ולוא ידעתי מאיין‬
‫המה ב‪:‬ה ויהי השער ליסגור בחושכ והאנשים יצאו לוא‬
‫ידעתי אנה הלכו האנשים רידפו מהר אחריהם כי תשיגום‬
‫ב‪:‬ו והיא העלתם הגגה ותיטמנם בפישתי העץ הערוכות לה על‬
‫הגג ב‪:‬ז והאנשים רדפו אחריהם דרכ הירדן על המעברות‬
‫והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרודפים אחריהם ב‪:‬ח והמה טרם‬
‫יישכבון והיא עלתה עליהם על הגג ב‪:‬ט ותואמר אל האנשים‬
‫ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם‬
‫עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מיפניכם ב‪:‬י כי‬
‫שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מיפניכם‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫מלכי‬
‫לישני‬
‫עשיתם‬
‫ואשר‬
‫מימיצריים‬
‫בצאתכם‬
‫האמורי אשר בעבר הירדן לסיחון ולעוג אשר החרמתם אותם‬
‫באיש‬
‫רוח‬
‫עוד‬
‫קמה‬
‫ולוא‬
‫לבבנו‬
‫ויימס‬
‫ונשמע‬
‫ב‪:‬יא‬
‫מיפניכם כי יהוה אלוהיכם הוא אלוהים בשמיים‬
‫מימעל ועל הארץ מיתחת ב‪:‬יב ועתה הישבעו נא לי ביהוה‬
‫כי עשיתי עימכם חסד ועשיתם גם אתם עימ בית אבי חסד‬
‫ונתתם לי אות אמת ב‪:‬יג והחייתם את אבי ואת אימי ואת‬
‫אחי ואת אחותי )אחיותי( ואת כל אשר להם והיצלתם את‬
‫נפשותינו מימות ב‪:‬יד ויואמרו לה האנשים נפשנו‬
‫תחתיכם למות אים לוא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו‬
‫את הארץ ועשינו עימכ חסד ואמת ב‪:‬טו ותורידם בחבל בעד החלון‬
‫כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת ב‪:‬טז ותואמר להם‬
‫ההרה לכו פן ייפגעו בכם הרודפים ונחבתם שמה שלושת‬
‫ימים עד שוב הרודפים ואחר תלכו לדרככם ב‪:‬יז ויואמרו‬
‫אשר‬
‫הזה‬
‫מישבועתכ‬
‫אנחנו‬
‫נקיים‬
‫האנשים‬
‫אליה‬
‫הישבעתנו ב‪:‬יח הינה אנחנו באים בארץ את תיקות חוט‬
‫השני הזה תיקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביכ ואת‬
‫אימכ ואת אחייכ ואת כל בית אביכ תאספי אלייכ הביתה‬
‫ב‪:‬יט והיה כול אשר יצא מידלתי ביתכ החוצה דמו ברואשו‬
‫ואנחנו נקיים וכול אשר ייחיה איתכ בביית דמו ברואשנו‬
‫אים יד תיחיה בו ב‪:‬כ ואים תגידי את דברנו זה והיינו‬
‫נקיים מישבועתכ אשר הישבעתנו ב‪:‬כא ותואמר כדיבריכם‬
‫כן הוא ותשלחם וילכו ותיקשור את תיקות השני בחלון ב‪:‬כב‬
‫וילכו ויבואו ההרה וישבו שם שלושת ימים עד שבו הרודפים‬
‫ויבקשו הרודפים בכל הדרכ ולוא מצאו ב‪:‬כג וישובו שני‬
‫האנשים וירדו מההר ויעברו ויבואו אל יהושוע בינ נון‬
‫ויספרו לו את כל המוצאות אותם ב‪:‬כד ויואמרו אל יהושוע כי‬
‫נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ‬
‫וייסעו‬
‫בבוקר‬
‫יהושוע‬
‫וישכם‬
‫מיפנינו‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬א‬
‫מהשיטים ויבואו עד הירדן הוא וכל בני יישראל וילינו‬
‫שם טרם יעבורו ג‪:‬ב ויהי מיקצה שלושת ימים ויעברו‬
‫השוטרים בקרב המחנה ג‪:‬ג ויצוו את העם לאמור כיראותכם את‬
‫ארון ברית יהוה אלוהיכם והכוהנים הלויים נושאים אותו‬
‫ואתם תיסעו מימקומכם והלכתם אחריו ג‪:‬ד אכ רחוק ייחיה‬
‫ביניכם ובניו כאלפיים אמה במידה אל תיקרבו אליו‬
‫למען אשר תדעו את הדרכ אשר תלכו בה כי לוא עברתם בדרכ‬
‫מיתמול שילשום‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ה ויואמר יהושוע אל העם היתקדשו כי מחר יעשה יהוה‬
‫בקירבכם נפלאות ג‪:‬ו ויואמר יהושוע אל הכוהנים לאמור שאו‬
‫את ארון הברית ועיברו ליפני העם ויישאו את ארון הברית‬
‫וילכו ליפני העם‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬ז ויואמר יהוה אל יהושוע‬
‫היום הזה אחל גדלכ בעיני כל יישראל אשר ידעון כי כאשר‬
‫הייתי עימ מושה אחיה עימכ ג‪:‬ח ואתה תצוה את הכוהנים‬
‫נושאי ארון הברית לאמור כבואכם עד קצה מי הירדן בירדן‬
‫תעמודו‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ט ויואמר יהושוע אל בני יישראל גושו הנה ושימעו את‬
‫דיברי יהוה אלוהיכם ג‪:‬י ויואמר יהושוע בזואת תדעון כי‬
‫אל חי בקירבכם והורש יוריש מיפניכם את הכנעני ואת‬
‫החיתי ואת החיוי ואת הפריזי ואת הגירגשי והאמורי‬
‫והיבוסי ג‪:‬יא הינה ארון הברית אדון כל הארץ עובר‬
‫ליפניכם בירדן ג‪:‬יב ועתה קחו לכם שני עשר איש‬
‫מישיבטי יישראל איש אחד איש אחד לשבט ג‪:‬יג והיה כנוח‬
‫כפות רגלי הכוהנים נושאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי‬
‫הירדן מי הירדן ייכרתון המיים היורדים מילמעלה‬
‫ויעמדו נד אחד ג‪:‬יד ויהי בינסוע העם מאהליהם לעבור את‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫הירדן והכוהנים נושאי הארון הברית ליפני העם ג‪:‬טו‬
‫וכבוא נושאי הארון עד הירדן ורגלי הכוהנים נושאי הארון‬
‫נטבלו ביקצה המיים והירדן מלא על כל גדותיו כול ימי‬
‫קציר ג‪:‬טז ויעמדו המיים היורדים מילמעלה קמו נד אחד‬
‫הרחק מאוד באדם )מאדם( העיר אשר מיצד צרתן והיורדים על‬
‫ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו ג‪:‬יז‬
‫ויעמדו הכוהנים נושאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוכ‬
‫הירדן הכן וכל יישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי‬
‫לעבור את הירדן ד‪:‬א ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את‬
‫הירדן‪..........‬פ‬
‫ויואמר יהוה אל יהושוע לאמור ד‪:‬ב קחו לכם מינ העם שנים‬
‫עשר אנשים איש אחד איש אחד מישבט ד‪:‬ג וצוו אותם לאמור‬
‫שאו לכם מיזה מיתוכ הירדן מימצב רגלי הכוהנים הכין‬
‫שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עימכם והינחתם אותם‬
‫במלון אשר תלינו בו הלילה‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ד וייקרא יהושוע אל‬
‫שנים העשר איש אשר הכין מיבני יישראל איש אחד‬
‫איש אחד מישבט ד‪:‬ה ויואמר להם יהושוע עיברו ליפני‬
‫ארון יהוה אלוהיכם אל תוכ הירדן והרימו לכם איש אבן אחת‬
‫על שיכמו למיספר שיבטי בני יישראל ד‪:‬ו למען תיחיה‬
‫זואת אות בקירבכם כי יישאלון בניכם מחר לאמור מה‬
‫האבנים האלה לכם ד‪:‬ז ואמרתם להם אשר נכרתו מימי‬
‫הירדן מיפני ארון ברית יהוה בעברו בירדן נכרתו מי‬
‫הירדן והיו האבנים האלה לזיכרון ליבני יישראל עד‬
‫עולם ד‪:‬ח ויעשו כן בני יישראל כאשר ציוה יהושוע‬
‫ויישאו שתי עשרה אבנים מיתוכ הירדן כאשר דיבר יהוה‬
‫אל יהושוע למיספר שיבטי בני יישראל ויעבירום‬
‫עימם אל המלון וינחום שם ד‪:‬ט ושתים עשרה אבנים הקים‬
‫יהושוע בתוכ הירדן תחת מצב רגלי הכוהנים נושאי ארון‬
‫הברית וייחיו שם עד היום הזה ד‪:‬י והכוהנים נושאי‬
‫הארון עומדים בתוכ הירדן עד תום כל הדבר אשר ציוה יהוה‬
‫את יהושוע לדבר אל העם ככול אשר ציוה מושה את יהושוע‬
‫וימהרו העם ויעבורו ד‪:‬יא ויהי כאשר תם כל העם לעבור‬
‫ויעבור ארון יהוה והכוהנים ליפני העם ד‪:‬יב ויעברו בני‬
‫ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמושים ליפני בני‬
‫יישראל כאשר דיבר אליהם מושה ד‪:‬יג כארבעים אלף‬
‫ערבות‬
‫אל‬
‫למילחמה‬
‫יהוה‬
‫ליפני‬
‫עברו‬
‫הצבא‬
‫חלוצי‬
‫יריחו‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יד ביום ההוא גידל יהוה את יהושוע בעיני‬
‫כל יישראל וייראו אותו כאשר יראו את מושה כל ימי‬
‫חייו‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬טו ויואמר יהוה אל יהושוע לאמור ד‪:‬טז צוה את הכוהנים‬
‫נושאי ארון העדות ויעלו מינ הירדן ד‪:‬יז ויצו יהושוע את‬
‫הכוהנים לאמור עלו מינ הירדן ד‪:‬יח ויהי בעלות )כעלות(‬
‫הכוהנים נושאי ארון ברית יהוה מיתוכ הירדן נתקו כפות‬
‫רגלי הכוהנים אל החרבה וישובו מי הירדן לימקומם וילכו‬
‫כיתמול שילשום על כל גדותיו ד‪:‬יט והעם עלו מינ הירדן‬
‫בעשור לחודש הריאשון ויחנו בגילגל ביקצה מיזרח יריחו‬
‫ד‪:‬כ ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מינ הירדן‬
‫הקים יהושוע בגילגל ד‪:‬כא ויואמר אל בני יישראל לאמור‬
‫אשר יישאלון בניכם מחר את אבותם לאמור מה האבנים‬
‫האלה ד‪:‬כב והודעתם את בניכם לאמור ביבשה עבר יישראל את‬
‫הירדן הזה ד‪:‬כג אשר הוביש יהוה אלוהיכם את מי הירדן‬
‫מיפניכם עד עברכם כאשר עשה יהוה אלוהיכם לים סוף‬
‫אשר הוביש מיפנינו עד עברנו ד‪:‬כד למען דעת כל עמי‬
‫הארץ את יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את יהוה‬
‫אלוהיכם כל הימים‪..........‬פ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ה‪:‬א ויהי כישמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה‬
‫וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי‬
‫הירדן מיפני בני יישראל עד עברנו )עברם( ויימס לבבם‬
‫ולוא היה בם עוד רוח מיפני בני יישראל‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ב בעת ההיא אמר יהוה אל יהושוע עשה לכ חרבות צורים ושוב‬
‫מול את בני יישראל שנית ה‪:‬ג ויעש לו יהושוע חרבות‬
‫צורים וימל את בני יישראל אל גיבעת הערלות ה‪:‬ד וזה הדבר‬
‫אשר מל יהושוע כל העם היוצא מימיצריים הזכרים כול‬
‫אנשי המילחמה מתו במידבר בדרכ בצאתם מימיצריים ה‪:‬ה‬
‫כי מולים היו כל העם היוצאים וכל העם היילודים‬
‫במידבר בדרכ בצאתם מימיצריים לוא מלו ה‪:‬ו כי ארבעים‬
‫שנה הלכו בני יישראל במידבר עד תום כל הגוי אנשי‬
‫המילחמה היוצאים מימיצריים אשר לוא שמעו בקול יהוה‬
‫אשר נשבע יהוה להם לבילתי הראותם את הארץ אשר נשבע‬
‫יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש ה‪:‬ז ואת בניהם הקים‬
‫תחתם אותם מל יהושוע כי ערלים היו כי לוא מלו אותם בדרכ‬
‫ה‪:‬ח ויהי כאשר תמו כל הגוי להימול וישבו תחתם במחנה עד‬
‫חיותם‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ט ויואמר יהוה אל יהושוע היום גלותי את חרפת‬
‫מיצריים מעליכם וייקרא שם המקום ההוא גילגל עד‬
‫היום הזה ה‪:‬י ויחנו בני יישראל בגילגל ויעשו את הפסח‬
‫בארבעה עשר יום לחודש בערב בערבות יריחו ה‪:‬יא ויואכלו‬
‫מעבור הארץ מימחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה ה‪:‬יב‬
‫ויישבות המן מימחרת באכלם מעבור הארץ ולוא היה עוד‬
‫ליבני יישראל מן ויואכלו מיתבואת ארץ כנען בשנה‬
‫ההיא‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יג ויהי ביחיות יהושוע ביריחו ויישא‬
‫עיניו וירא והינה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילכ‬
‫יהושוע אליו ויואמר לו הלנו אתה אים לצרינו ה‪:‬יד ויואמר‬
‫לוא כי אני שר צבא יהוה עתה באתי וייפול יהושוע אל‬
‫פניו ארצה ויישתחו ויואמר לו מה אדוני מדבר אל עבדו ה‪:‬טו‬
‫ויואמר שר צבא יהוה אל יהושוע של נעלכ מעל רגלכ כי‬
‫המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא ויעש יהושוע כן ו‪:‬א‬
‫ויריחו סוגרת ומסוגרת מיפני בני יישראל אין יוצא‬
‫ואין בא‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬ב ויואמר יהוה אל יהושוע ראה נתתי בידכ‬
‫את יריחו ואת מלכה גיבורי החייל ו‪:‬ג וסבותם את העיר כול‬
‫אנשי המילחמה הקיף את העיר פעם אחת כוה תעשה ששת‬
‫שופרות‬
‫שיבעה‬
‫יישאו‬
‫כוהנים‬
‫ושיבעה‬
‫ו‪:‬ד‬
‫ימים‬
‫היובלים ליפני הארון וביום השביעי תסובו את העיר שבע‬
‫פעמים והכוהנים ייתקעו בשופרות ו‪:‬ה והיה בימשוכ בקרן‬
‫היובל בשמעכם )כשמעכם( את קול השופר יריעו כל העם תרועה‬
‫גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו ו‪:‬ו‬
‫וייקרא יהושוע בינ נון אל הכוהנים ויואמר אלהם שאו את‬
‫ארון הברית ושיבעה כוהנים יישאו שיבעה שופרות‬
‫יובלים ליפני ארון יהוה ו‪:‬ז ויאמרו )ויואמר( אל העם‬
‫עיברו וסובו את העיר והחלוץ יעבור ליפני ארון יהוה ו‪:‬ח‬
‫ויהי כאמור יהושוע אל העם ושיבעה הכוהנים נושאים‬
‫שיבעה שופרות היובלים ליפני יהוה עברו ותקעו בשופרות‬
‫וארון ברית יהוה הולכ אחריהם ו‪:‬ט והחלוץ הולכ ליפני‬
‫הכוהנים תקעו )תוקעי( השופרות והמאסף הולכ אחרי הארון‬
‫הלוכ ותקוע בשופרות ו‪:‬י ואת העם ציוה יהושוע לאמור לוא‬
‫תריעו ולוא תשמיעו את קולכם ולוא יצא מיפיכם דבר עד יום‬
‫אמרי אליכם הריעו והריעותם ו‪:‬יא ויסב ארון יהוה את‬
‫העיר הקף פעם אחת ויבואו המחנה וילינו במחנה‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬יב וישכם יהושוע בבוקר ויישאו הכוהנים את ארון יהוה‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ו‪:‬יג ושיבעה הכוהנים נושאים שיבעה שופרות היובלים‬
‫ליפני ארון יהוה הולכים הלוכ ותקעו בשופרות והחלוץ הולכ‬
‫ליפניהם והמאסף הולכ אחרי ארון יהוה הולך )הלוכ( ותקוע‬
‫בשופרות ו‪:‬יד ויסובו את העיר ביום השני פעם אחת וישובו‬
‫המחנה כוה עשו ששת ימים ו‪:‬טו ויהי ביום השביעי‬
‫וישכימו כעלות השחר ויסובו את העיר כמישפט הזה שבע‬
‫פעמים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים ו‪:‬טז ויהי‬
‫בפעם השביעית תקעו הכוהנים בשופרות ויואמר יהושוע אל‬
‫העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר ו‪:‬יז והיתה העיר‬
‫חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תיחיה היא וכל אשר‬
‫איתה בביית כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו ו‪:‬יח ורק‬
‫אתם שימרו מינ החרם פן תחרימו ולקחתם מינ החרם‬
‫ושמתם את מחנה יישראל לחרם ועכרתם אותו ו‪:‬יט וכול כסף‬
‫וזהב וכלי נחושת וברזל קודש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא ו‪:‬כ‬
‫וירע העם וייתקעו בשופרות ויהי כישמוע העם את קול‬
‫השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותיפול החומה תחתיה ויעל‬
‫העם העירה איש נגדו ויילכדו את העיר ו‪:‬כא ויחרימו את כל‬
‫אשר בעיר מאיש ועד אישה מינער ועד זקן ועד שור ושה‬
‫וחמור לפי חרב ו‪:‬כב ולישניים האנשים המרגלים את הארץ‬
‫אמר יהושוע בואו בית האישה הזונה והוציאו מישם את‬
‫האישה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה ו‪:‬כג ויבואו הנערים‬
‫המרגלים ויוציאו את רחב ואת אביה ואת אימה ואת אחיה ואת‬
‫כל אשר לה ואת כל מישפחותיה הוציאו ויניחום מיחוץ‬
‫למחנה יישראל ו‪:‬כד והעיר שרפו באש וכל אשר בה רק הכסף‬
‫והזהב וכלי הנחושת והברזל נתנו אוצר בית יהוה ו‪:‬כה ואת רחב‬
‫הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושוע ותשב בקרב‬
‫יישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים אשר שלח‬
‫יהושוע לרגל את יריחו‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬כו וישבע יהושוע בעת ההיא לאמור ארור האיש ליפני‬
‫יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזואת את יריחו ביבכורו‬
‫ייסדנה וביצעירו יציב דלתיה‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬כז ויהי יהוה את‬
‫יהושוע ויהי שמעו בכל הארץ ז‪:‬א ויימעלו בני יישראל‬
‫מעל בחרם וייקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה‬
‫מינ החרם וייחר אף יהוה ביבני יישראל‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬ב‬
‫ויישלח יהושוע אנשים מיריחו העי אשר עימ בית און‬
‫מיקדם לבית אל ויואמר אליהם לאמור עלו ורגלו את הארץ‬
‫ויעלו האנשים וירגלו את העי ז‪:‬ג וישובו אל יהושוע‬
‫ויואמרו אליו אל יעל כל העם כאלפיים איש או כישלושת‬
‫אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם‬
‫כי מעט המה ז‪:‬ד ויעלו מינ העם שמה כישלושת אלפים‬
‫איש וינוסו ליפני אנשי העי ז‪:‬ה ויכו מהם אנשי העי‬
‫כישלושים ושישה איש ויירדפום ליפני השער עד‬
‫השברים ויכום במורד ויימס לבב העם ויהי למיים ז‪:‬ו‬
‫וייקרע יהושוע שימלותיו וייפול על פניו ארצה‬
‫ליפני ארון יהוה עד הערב הוא וזיקני יישראל ויעלו‬
‫עפר על רואשם ז‪:‬ז ויואמר יהושוע אהה אדוני יהויה למה‬
‫העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אותנו ביד האמורי‬
‫להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן ז‪:‬ח בי יהוה מה אומר‬
‫אחרי אשר הפכ יישראל עורף ליפני אויביו ז‪:‬ט‬
‫ויישמעו הכנעני וכול יושבי הארץ ונסבו עלינו והיכריתו‬
‫את שמנו מינ הארץ ומה תעשה לשימכ הגדול ז‪:‬י ויואמר‬
‫יהוה אל יהושוע קומ לכ למה זה אתה נופל על פניכ ז‪:‬יא‬
‫חטא יישראל וגם עברו את בריתי אשר ציויתי אותם וגם לקחו‬
‫מינ החרם וגם גנבו וגם כיחשו וגם שמו ביכליהם ז‪:‬יב ולוא‬
‫יוכלו בני יישראל לקום ליפני אויביהם עורף ייפנו‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ליפני אויביהם כי היו לחרם לוא אוסיף ליחיות עימכם‬
‫אים לוא תשמידו החרם מיקירבכם ז‪:‬יג קומ קדש את העם‬
‫ואמרת היתקדשו למחר כי כוה אמר יהוה אלוהי יישראל חרם‬
‫בקירבכ יישראל לוא תוכל לקום ליפני אויביכ עד הסירכם‬
‫החרם מיקירבכם ז‪:‬יד ונקרבתם בבוקר לשיבטיכם והיה השבט‬
‫אשר יילכדנו יהוה ייקרב למישפחות והמישפחה אשר‬
‫יילכדנה יהוה תיקרב לבתים והביית אשר יילכדנו יהוה‬
‫ייקרב לגברים ז‪:‬טו והיה הנלכד בחרם יישרף באש אותו ואת‬
‫כל אשר לו כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה ביישראל‬
‫ז‪:‬טז וישכם יהושוע בבוקר ויקרב את יישראל לישבטיו‬
‫ויילכד שבט יהודה ז‪:‬יז ויקרב את מישפחת יהודה ויילכוד‬
‫את מישפחת הזרחי ויקרב את מישפחת הזרחי לגברים‬
‫ויילכד זבדי ז‪:‬יח ויקרב את ביתו לגברים ויילכד עכן בן‬
‫כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה ז‪:‬יט ויואמר יהושוע אל‬
‫עכן בני שים נא כבוד ליהוה אלוהי יישראל ותן לו תודה‬
‫והגד נא לי מה עשית אל תכחד מימני ז‪:‬כ ויען עכן את‬
‫יהושוע ויואמר אמנה אנוכי חטאתי ליהוה אלוהי יישראל‬
‫וכזואת וכזואת עשיתי ז‪:‬כא ואראה )וארא( בשלל אדרת שינער‬
‫אחת טובה ומאתיים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמישים‬
‫שקלים מישקלו ואחמדם ואקחם והינם טמונים בארץ בתוכ‬
‫האהלי והכסף תחתיה ז‪:‬כב ויישלח יהושוע מלאכים וירוצו‬
‫האוהלה והינה טמונה באהלו והכסף תחתיה ז‪:‬כג וייקחום‬
‫מיתוכ האוהל ויביאום אל יהושוע ואל כל בני יישראל‬
‫ויציקומ ליפני יהוה ז‪:‬כד וייקח יהושוע את עכן בן זרח‬
‫ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנותיו ואת‬
‫שורו ואת חמורו ואת צואנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל יישראל‬
‫עימו ויעלו אותם עמק עכור ז‪:‬כה ויואמר יהושוע מה עכרתנו‬
‫יעכרכ יהוה ביום הזה ויירגמו אותו כל יישראל אבן‬
‫ויישרפו אותם באש וייסקלו אותם באבנים ז‪:‬כו ויקימו‬
‫עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על‬
‫כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א ויואמר יהוה אל יהושוע אל תירא ואל תחת קח עימכ את כל‬
‫עם המילחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידכ את מלכ העי ואת‬
‫עמו ואת עירו ואת ארצו ח‪:‬ב ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית‬
‫ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבוזו לכם שים לכ אורב לעיר‬
‫מאחריה ח‪:‬ג ויקם יהושוע וכל עם המילחמה לעלות העי‬
‫החייל‬
‫גיבורי‬
‫איש‬
‫אלף‬
‫שלושים‬
‫יהושוע‬
‫וייבחר‬
‫ויישלחם לילה ח‪:‬ד ויצו אותם לאמור ראו אתם אורבים לעיר‬
‫מאחרי העיר אל תרחיקו מינ העיר מאוד ויחייתם כולכם‬
‫נכונים ח‪:‬ה ואני וכל העם אשר איתי נקרב אל העיר והיה‬
‫כי יצאו ליקראתנו כאשר בריאשונה ונסנו ליפניהם ח‪:‬ו‬
‫ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מינ העיר כי יואמרו‬
‫נסים לפנינו כאשר בריאשונה ונסנו ליפניהם ח‪:‬ז ואתם‬
‫תקומו מהאורב והורשתם את העיר ונתנה יהוה אלוהיכם בידכם‬
‫ח‪:‬ח והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש כידבר יהוה‬
‫תעשו ראו ציויתי אתכם ח‪:‬ט ויישלחם יהושוע וילכו אל‬
‫המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וילן‬
‫יהושוע בלילה ההוא בתוכ העם ח‪:‬י וישכם יהושוע בבוקר‬
‫וייפקוד את העם ויעל הוא וזיקני יישראל ליפני העם‬
‫העי ח‪:‬יא וכל העם המילחמה אשר איתו עלו וייגשו ויבואו‬
‫נגד העיר ויחנו מיצפון לעי והגי בינו ובין העי ח‪:‬יב‬
‫וייקח כחמשת אלפים איש וישם אותם אורב בין בית אל‬
‫ובין העי מים לעיר ח‪:‬יג וישימו העם את כל המחנה אשר‬
‫מיצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילכ יהושוע בלילה‬
‫ההוא בתוכ העמק ח‪:‬יד ויהי כיראות מלכ העי וימהרו‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫וישכימו ויצאו אנשי העיר ליקראת יישראל למילחמה‬
‫הוא וכל עמו למועד ליפני הערבה והוא לוא ידע כי אורב לו‬
‫מאחרי העיר ח‪:‬טו ויינגעו יהושוע וכל יישראל ליפניהם‬
‫וינוסו דרכ המידבר ח‪:‬טז וייזעקו כל העם אשר בעיר )בעי(‬
‫לירדוף אחריהם ויירדפו אחרי יהושוע ויינתקו מינ‬
‫העיר ח‪:‬יז ולוא נשאר איש בעי ובית אל אשר לוא יצאו אחרי‬
‫אחרי‬
‫ויירדפו‬
‫פתוחה‬
‫העיר‬
‫את‬
‫ויעזבו‬
‫יישראל‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬יח ויואמר יהוה אל יהושוע נטה בכידון אשר בידכ אל העי‬
‫כי בידכ אתננה ויט יהושוע בכידון אשר בידו אל העיר ח‪:‬יט‬
‫והאורב קם מהרה מימקומו וירוצו כינטות ידו ויבואו העיר‬
‫ויילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש ח‪:‬כ וייפנו אנשי‬
‫העי אחריהם וייראו והינה עלה עשן העיר השמימה ולוא‬
‫היה בהם ידיים לנוס הנה והנה והעם הנס המידבר נחפכ אל‬
‫הרודף ח‪:‬כא ויהושוע וכל יישראל ראו כי לכד האורב את העיר‬
‫וכי עלה עשן העיר וישובו ויכו את אנשי העי ח‪:‬כב ואלה‬
‫יצאו מינ העיר ליקראתם וייחיו ליישראל בתוכ אלה‬
‫מיזה ואלה מיזה ויכו אותם עד בילתי הישאיר לו שריד‬
‫ופליט ח‪:‬כג ואת מלכ העי תפשו חי ויקריבו אותו אל יהושוע‬
‫ח‪:‬כד ויהי ככלות יישראל להרוג את כל יושבי העי בשדה‬
‫במידבר אשר רדפום בו וייפלו כולם לפי חרב עד תומם‬
‫וישובו כל יישראל העי ויכו אותה לפי חרב ח‪:‬כה ויהי כל‬
‫הנופלים ביום ההוא מאיש ועד אישה שנים עשר אלף כול‬
‫אנשי העי ח‪:‬כו ויהושוע לוא השיב ידו אשר נטה בכידון עד‬
‫אשר החרים את כל יושבי העי ח‪:‬כז רק הבהמה ושלל העיר‬
‫ההיא בזזו להם יישראל כידבר יהוה אשר ציוה את יהושוע‬
‫ח‪:‬כח ויישרוף יהושוע את העי וישימה תל עולם שממה עד‬
‫היום הזה ח‪:‬כט ואת מלכ העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא‬
‫השמש ציוה יהושוע ויורידו את נבלתו מינ העץ וישליכו‬
‫אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד‬
‫היום הזה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ל אז ייבנה יהושוע מיזבח ליהוה אלוהי יישראל בהר‬
‫עיבל ח‪:‬לא כאשר ציוה מושה עבד יהוה את בני יישראל ככתוב‬
‫בספר תורת מושה מיזבח אבנים שלמות אשר לוא הניף‬
‫עליהן ברזל ויעלו עליו עולות ליהוה וייזבחו שלמים ח‪:‬לב‬
‫וייכתב שם על האבנים את מישנה תורת מושה אשר כתב‬
‫ליפני בני יישראל ח‪:‬לג וכל יישראל וזקניו ושוטרים‬
‫ושופטיו עומדים מיזה ומיזה לארון נגד הכוהנים‬
‫הלויים נושאי ארון ברית יהוה כגר כאזרח חציו אל מול הר‬
‫גריזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר ציוה מושה עבד יהוה‬
‫לברכ את העם יישראל בריאשונה ח‪:‬לד ואחרי כן קרא את כל‬
‫דיברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה ח‪:‬לה לוא היה‬
‫דבר מיכול אשר ציוה מושה אשר לוא קרא יהושוע נגד כל קהל‬
‫יישראל והנשים והטף והגר ההולכ בקירבם ט‪:‬א ויהי‬
‫כישמוע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכול חוף‬
‫הים הגדול אל מול הלבנון החיתי והאמורי הכנעני‬
‫הפריזי החיוי והיבוסי ט‪:‬ב וייתקבצו יחדו להילחם עימ‬
‫יהושוע ועימ יישראל פה אחד‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬ג ויושבי גיבעון שמעו את אשר עשה יהושוע ליריחו‬
‫ולעי ט‪:‬ד ויעשו גם המה בערמה וילכו וייצטירו וייקחו‬
‫שקים בלים לחמוריהם ונואדות ייין בלים ומבוקעים‬
‫ומצוררים ט‪:‬ה ונעלות בלות ומטולאות ברגליהם ושלמות בלות‬
‫עליהם וכול לחם צידם יבש היה נקודים ט‪:‬ו וילכו אל יהושוע‬
‫אל המחנה הגילגל ויואמרו אליו ואל איש יישראל מארץ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫רחוקה באנו ועתה כירתו לנו ברית ט‪:‬ז ויאמרו )ויואמר( איש‬
‫יישראל אל החיוי אולי בקירבי אתה יושב ואיכ אכרות )אכרת(‬
‫לכ ברית ט‪:‬ח ויואמרו אל יהושוע עבדיכ אנחנו ויואמר אליהם‬
‫יהושוע מי אתם ומאיין תבואו ט‪:‬ט ויואמרו אליו מארץ רחוקה‬
‫מאוד באו עבדיכ לשם יהוה אלוהיכ כי שמענו שמעו ואת כל‬
‫אשר עשה במיצריים ט‪:‬י ואת כל אשר עשה לישני מלכי‬
‫האמורי אשר בעבר הירדן לסיחון מלכ חשבון ולעוג מלכ הבשן‬
‫אשר בעשתרות ט‪:‬יא ויואמרו אלינו זקינינו וכל יושבי‬
‫ארצנו לאמור קחו בידכם צידה לדרכ ולכו ליקראתם ואמרתם‬
‫אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כירתו לנו ברית ט‪:‬יב זה לחמנו‬
‫חם היצטידנו אותו מיבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה‬
‫הינה יבש והיה נקודים ט‪:‬יג ואלה נואדות הייין אשר‬
‫מילאנו חדשים והינה היתבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו‬
‫בלו מרוב הדרכ מאוד ט‪:‬יד וייקחו האנשים מיצידם ואת פי‬
‫יהוה לוא שאלו ט‪:‬טו ויעש להם יהושוע שלום וייכרות להם‬
‫ברית לחיותם ויישבעו להם נשיאי העדה ט‪:‬טז ויהי‬
‫מיקצה שלושת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית ויישמעו‬
‫כי קרובים הם אליו ובקירבו הם יושבים ט‪:‬יז וייסעו בני‬
‫יישראל ויבואו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גיבעון‬
‫והכפירה ובארות וקירית יערים ט‪:‬יח ולוא היכום בני‬
‫יישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלוהי‬
‫יישראל ויילונו כל העדה על הנשיאים ט‪:‬יט ויואמרו כל‬
‫הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלוהי‬
‫יישראל ועתה לוא נוכל לינגוע בהם ט‪:‬כ זואת נעשה להם‬
‫והחיה אותם ולוא ייחיה עלינו קצף על השבועה אשר‬
‫נשבענו להם ט‪:‬כא ויואמרו אליהם הנשיאים ייחיו‬
‫וייחיו חוטבי עצים ושואבי מיים לכל העדה כאשר דיברו‬
‫להם הנשיאים ט‪:‬כב וייקרא להם יהושוע וידבר אליהם‬
‫לאמור למה רימיתם אותנו לאמור רחוקים אנחנו מיכם מאוד‬
‫ואתם בקירבנו יושבים ט‪:‬כג ועתה ארורים אתם ולוא ייכרת‬
‫מיכם עבד וחוטבי עצים ושואבי מיים לבית אלוהי ט‪:‬כד‬
‫ויענו את יהושוע ויואמרו כי הוגד הוגד לעבדיכ את אשר ציוה‬
‫יהוה אלוהיכ את מושה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את‬
‫כל יושבי הארץ מיפניכם ונירא מאוד לנפשותינו‬
‫מיפניכם ונעשה את הדבר הזה ט‪:‬כה ועתה היננו בידכ כטוב‬
‫וכישר בעיניכ לעשות לנו עשה ט‪:‬כו ויעש להם כן ויצל‬
‫אותם מיד בני יישראל ולוא הרגום ט‪:‬כז וייתנם יהושוע‬
‫ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מיים לעדה ולמיזבח יהוה‬
‫עד היום הזה אל המקום אשר ייבחר‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א ויהי כישמוע אדוני צדק מלכ ירושלימ כי לכד יהושוע‬
‫את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי‬
‫ולמלכה וכי הישלימו יושבי גיבעון את יישראל וייחיו‬
‫בקירבם י‪:‬ב וייראו מאוד כי עיר גדולה גיבעון כאחת ערי‬
‫הממלכה וכי היא גדולה מינ העי וכל אנשיה גיבורים י‪:‬ג‬
‫ויישלח אדוני צדק מלכ ירושלימ אל הוהם מלכ חברון ואל‬
‫פיראם מלכ ירמות ואל יפיע מלכ לכיש ואל דביר מלכ‬
‫עגלון לאמור י‪:‬ד עלו אלי ועיזרוני ונכה את גיבעון כי‬
‫הישלימה את יהושוע ואת בני יישראל י‪:‬ה ויאספו ויעלו‬
‫חמשת מלכי האמורי מלכ ירושלימ מלכ חברון מלכ ירמות‬
‫מלכ לכיש מלכ עגלון הם וכל מחניהם ויחנו על גיבעון‬
‫ויילחמו עליה י‪:‬ו ויישלחו אנשי גיבעון אל יהושוע אל‬
‫המחנה הגילגלה לאמור אל תרף ידיכ מעבדיכ עלה אלינו‬
‫מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמורי‬
‫יושבי ההר י‪:‬ז ויעל יהושוע מינ הגילגל הוא וכל עם‬
‫המילחמה עימו וכול גיבורי החייל‪..........‬פ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫י‪:‬ח ויואמר יהוה אל יהושוע אל תירא מהם כי בידכ נתתים‬
‫לוא יעמוד איש מהם בפניכ י‪:‬ט ויבוא אליהם יהושוע‬
‫פיתאום כל הלילה עלה מינ הגילגל י‪:‬י ויהומם יהוה‬
‫ליפני יישראל ויכם מכה גדולה בגיבעון ויירדפם דרכ‬
‫מעלה בית חורון ויכם עד עזקה ועד מקדה י‪:‬יא ויהי בנוסם‬
‫מיפני יישראל הם במורד בית חורון ויהוה הישליכ‬
‫עליהם אבנים גדולות מינ השמיים עד עזקה וימותו רבים‬
‫יישראל‬
‫בני‬
‫הרגו‬
‫מאשר‬
‫הברד‬
‫באבני‬
‫מתו‬
‫אשר‬
‫בחרב‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬יב אז ידבר יהושוע ליהוה ביום תת יהוה את‬
‫האמורי ליפני בני יישראל ויואמר לעיני יישראל‬
‫שמש בגיבעון דום וירח בעמק אילון י‪:‬יג ויידום השמש‬
‫וירח עמד עד ייקום גוי אויביו הלוא היא כתובה על ספר‬
‫הישר ויעמוד השמש בחצי השמיים ולוא אץ לבוא כיום‬
‫תמים י‪:‬יד ולוא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לישמוע‬
‫יהוה בקול איש כי יהוה נלחם ליישראל‪..........‬ס‪ ..........‬י‪:‬טו וישב‬
‫יהושוע וכל יישראל עימו אל המחנה הגילגלה י‪:‬טז וינוסו‬
‫חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה י‪:‬יז ויוגד‬
‫ליהושוע לאמור נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה‬
‫י‪:‬יח ויואמר יהושוע גולו אבנים גדולות אל פי המערה‬
‫והפקידו עליה אנשים לשמרם י‪:‬יט ואתם אל תעמודו רידפו‬
‫אחרי אויביכם וזינבתם אותם אל תיתנום לבוא אל עריהם‬
‫כי נתנם יהוה אלוהיכם בידכם י‪:‬כ ויהי ככלות יהושוע‬
‫ובני יישראל להכותם מכה גדולה מאוד עד תומם והשרידים‬
‫שרדו מהם ויבואו אל ערי המיבצר י‪:‬כא וישובו כל העם אל‬
‫המחנה אל יהושוע מקדה בשלום לוא חרץ ליבני יישראל‬
‫לאיש את לשונו י‪:‬כב ויואמר יהושוע פיתחו את פי המערה‬
‫והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מינ המערה י‪:‬כג‬
‫ויעשו כן ויוציאו אליו את חמשת המלכים האלה מינ‬
‫המערה את מלכ ירושלימ את מלכ חברון את מלכ ירמות את מלכ‬
‫לכיש את מלכ עגלון י‪:‬כד ויהי כהוציאם את המלכים האלה‬
‫אל יהושוע וייקרא יהושוע אל כל איש יישראל ויואמר אל‬
‫קציני אנשי המילחמה ההלכוא איתו קירבו שימו את‬
‫רגליכם על צוארי המלכים האלה וייקרבו וישימו את‬
‫רגליהם על צואריהם י‪:‬כה ויואמר אליהם יהושוע אל תיראו‬
‫ואל תחתו חיזקו ואימצו כי ככה יעשה יהוה לכל אויביכם אשר‬
‫אתם נלחמים אותם י‪:‬כו ויכם יהושוע אחרי כן וימיתם‬
‫וייתלם על חמישה עצים וייחיו תלויים על העצים עד‬
‫הערב י‪:‬כז ויהי לעת בוא השמש ציוה יהושוע ויורידום מעל‬
‫העצים וישליכומ אל המערה אשר נחבאו שם וישימו‬
‫אבנים גדולות על פי המערה עד עצם היום הזה‪..........‬ס‪ ..........‬י‪:‬כח‬
‫ואת מקדה לכד יהושוע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה‬
‫החרימ אותם ואת כל הנפש אשר בה לוא הישאיר שריד ויעש‬
‫למלכ מקדה כאשר עשה למלכ יריחו‪..........‬ס‪ ..........‬י‪:‬כט ויעבור‬
‫יהושוע וכל יישראל עימו מימקדה ליבנה ויילחם עימ‬
‫ליבנה י‪:‬ל וייתן יהוה גם אותה ביד יישראל ואת מלכה‬
‫ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לוא הישאיר בה שריד‬
‫ויעש למלכה כאשר עשה למלכ יריחו‪..........‬ס‪ ..........‬י‪:‬לא ויעבור‬
‫יהושוע וכל יישראל עימו מיליבנה לכישה וייחן עליה‬
‫ויילחם בה י‪:‬לב וייתן יהוה את לכיש ביד יישראל‬
‫ויילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה‬
‫ככול אשר עשה לליבנה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬לג אז עלה הורם מלכ גזר לעזור את לכיש ויכהו יהושוע ואת‬
‫עמו עד בילתי הישאיר לו שריד י‪:‬לד ויעבור יהושוע וכל‬
‫יישראל עימו מילכיש עגלונה ויחנו עליה ויילחמו‬
‫עליה י‪:‬לה ויילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככול אשר עשה ללכיש‪..........‬פ‬
‫י‪:‬לו ויעל יהושוע וכל יישראל עימו מעגלונה חברונה‬
‫ויילחמו עליה י‪:‬לז ויילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת‬
‫כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לוא הישאיר שריד ככול אשר‬
‫עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה‪..........‬ס‪ ..........‬י‪:‬לח‬
‫וישב יהושוע וכל יישראל עימו דבירה ויילחם עליה י‪:‬לט‬
‫ויילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את‬
‫כל נפש אשר בה לוא הישאיר שריד כאשר עשה לחברון כן‬
‫עשה לידבירה ולמלכה וכאשר עשה לליבנה ולמלכה י‪:‬מ ויכה‬
‫יהושוע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל‬
‫מלכיהם לוא הישאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר‬
‫ציוה יהוה אלוהי יישראל י‪:‬מא ויכם יהושוע מיקדש‬
‫ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גושן ועד גיבעון י‪:‬מב ואת כל‬
‫המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושוע פעם אחת כי יהוה‬
‫אלוהי יישראל נלחם ליישראל י‪:‬מג וישב יהושוע וכל‬
‫יישראל עימו אל המחנה הגילגלה‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א ויהי כישמוע יבין מלכ חצור ויישלח אל יובב מלכ‬
‫מדון ואל מלכ שימרון ואל מלכ אכשף יא‪:‬ב ואל המלכים אשר‬
‫מיצפון בהר ובערבה נגב כינרות ובשפלה ובנפות דור מים‬
‫יא‪:‬ג הכנעני מימיזרח ומים והאמורי והחיתי והפריזי‬
‫והיבוסי בהר והחיוי תחת חרמון בארץ המיצפה יא‪:‬ד ויצאו‬
‫הם וכל מחניהם עימם עם רב כחול אשר על שפת הים לרוב‬
‫וסוס ורכב רב מאוד יא‪:‬ה וייועדו כול המלכים האלה ויבואו‬
‫ויחנו יחדו אל מי מרום להילחם עימ יישראל‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬ו ויואמר יהוה אל יהושוע אל תירא מיפניהם כי מחר‬
‫כעת הזואת אנוכי נותן את כולם חללים ליפני יישראל את‬
‫סוסיהם תעקר ואת מרכבותיהם תישרוף באש יא‪:‬ז ויבוא‬
‫יהושוע וכל עם המילחמה עימו עליהם על מי מרום‬
‫פיתאום וייפלו בהם יא‪:‬ח וייתנם יהוה ביד יישראל‬
‫ויכום ויירדפום עד צידון רבה ועד מישרפות מיים ועד‬
‫ביקעת מיצפה מיזרחה ויכומ עד בילתי הישאיר להם‬
‫שריד יא‪:‬ט ויעש להם יהושוע כאשר אמר לו יהוה את סוסיהם‬
‫עיקר ואת מרכבותיהם שרף באש‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬י וישב יהושוע‬
‫בעת ההיא ויילכוד את חצור ואת מלכה היכה בחרב כי חצור‬
‫לפנים היא רואש כל הממלכות האלה יא‪:‬יא ויכו את כל‬
‫הנפש אשר בה לפי חרב החרם לוא נותר כל נשמה ואת חצור‬
‫שרף באש יא‪:‬יב ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם‬
‫לכד יהושוע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר ציוה מושה‬
‫עבד יהוה יא‪:‬יג רק כל הערים העומדות על תילם לוא שרפם‬
‫יישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושוע יא‪:‬יד וכול שלל‬
‫הערים האלה והבהמה בזזו להם בני יישראל רק את כל האדם‬
‫היכו לפי חרב עד הישמידם אותם לוא הישאירו כל נשמה‬
‫יא‪:‬טו כאשר ציוה יהוה את מושה עבדו כן ציוה מושה את‬
‫יהושוע וכן עשה יהושוע לוא הסיר דבר מיכול אשר ציוה‬
‫יהוה את מושה יא‪:‬טז וייקח יהושוע את כל הארץ הזואת ההר‬
‫ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגושן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר‬
‫יישראל ושפלתוה יא‪:‬יז מינ ההר החלק העולה שעיר ועד‬
‫בעל גד בביקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד‬
‫ויכם וימיתם יא‪:‬יח ימים רבים עשה יהושוע את כל‬
‫אשר‬
‫עיר‬
‫היתה‬
‫לוא‬
‫יא‪:‬יט‬
‫מילחמה‬
‫האלה‬
‫המלכים‬
‫הישלימה אל בני יישראל בילתי החיוי יושבי גיבעון‬
‫את הכול לקחו במילחמה יא‪:‬כ כי מאת יהוה היתה לחזק את‬
‫ליבם ליקראת המילחמה את יישראל למען החרימם‬
‫לבילתי היות להם תחינה כי למען השמידם כאשר ציוה‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫יהוה את מושה‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כא ויבוא יהושוע בעת ההיא ויכרת‬
‫את הענקים מינ ההר מינ חברון מינ דביר מינ ענב‬
‫ומיכול הר יהודה ומיכול הר יישראל עימ עריהם החרימם‬
‫יהושוע יא‪:‬כב לוא נותר ענקים בארץ בני יישראל רק בעזה‬
‫בגת ובאשדוד נשארו יא‪:‬כג וייקח יהושוע את כל הארץ ככול אשר‬
‫דיבר יהוה אל מושה וייתנה יהושוע לנחלה ליישראל‬
‫כמחלקותם לשיבטיהם והארץ שקטה מימילחמה‪..........‬ס‪ ..........‬יב‪:‬א‬
‫ואלה מלכי הארץ אשר היכו בני יישראל ויירשו את ארצם‬
‫בעבר הירדן מיזרחה השמש מינחל ארנון עד הר חרמון וכל‬
‫הערבה מיזרחה יב‪:‬ב סיחון מלכ האמורי היושב בחשבון מושל‬
‫מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוכ הנחל וחצי הגילעד ועד‬
‫יבוק הנחל גבול בני עמון יב‪:‬ג והערבה עד ים כינרות‬
‫מיזרחה ועד ים הערבה ים המלח מיזרחה דרכ בית הישימות‬
‫ומיתימן תחת אשדות הפיסגה יב‪:‬ד וגבול עוג מלכ הבשן‬
‫מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי יב‪:‬ה ומושל בהר‬
‫חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי‬
‫הגילעד גבול סיחון מלכ חשבון יב‪:‬ו מושה עבד יהוה ובני‬
‫יישראל היכום וייתנה מושה עבד יהוה ירושה לראובני‬
‫ולגדי ולחצי שבט המנשה‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬ז ואלה מלכי הארץ אשר‬
‫היכה יהושוע ובני יישראל בעבר הירדן ימה מיבעל גד‬
‫בביקעת הלבנון ועד ההר החלק העולה שעירה וייתנה יהושוע‬
‫לשיבטי יישראל ירושה כמחלקותם יב‪:‬ח בהר ובשפלה ובערבה‬
‫ובאשדות ובמידבר ובנגב החיתי האמורי והכנעני הפריזי‬
‫החיוי והיבוסי‬
‫יב‪:‬ט מלכ יריחו‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ העי אשר מיצד בית‬
‫אחד‬
‫אל‬
‫יב‪:‬י מלכ ירושלימ‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ חברון‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יב‪:‬יא מלכ ירמות‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ לכיש‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יב‪:‬יב מלכ עגלון‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ גזר‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫גדר‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫דביר‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ‬
‫מלכ‬
‫יב‪:‬יג‬
‫ערד‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫חרמה‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ‬
‫מלכ‬
‫יב‪:‬יד‬
‫יב‪:‬טו מלכ ליבנה‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ עדולם‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יב‪:‬טז מלכ מקדה‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ בית אל‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יב‪:‬יז מלכ תפוח‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ חפר‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יב‪:‬יח מלכ אפק‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ לשרון‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יב‪:‬יט מלכ מדון‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ חצור‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫מרואון‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ‬
‫שימרון‬
‫מלכ‬
‫יב‪:‬כ‬
‫אכשף‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יב‪:‬כא מלכ תענכ‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ מגידו‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יקנעם‬
‫קדש‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ‬
‫מלכ‬
‫יב‪:‬כב‬
‫לכרמל‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫יב‪:‬כג מלכ דור לנפת דור‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬מלכ גויים‬
‫לגילגל‪..........‬ס‪..........‬אחד‬
‫מלכים‬
‫תירצה‪..........‬ס‪..........‬אחד‪..........‬ס‪..........‬כל‬
‫מלכ‬
‫יב‪:‬כד‬
‫שלושים‪..........‬ס‪..........‬ואחד‬
‫יג‪:‬א ויהושוע זקן בא בימים ויואמר יהוה אליו אתה זקנתה‬
‫באת בימים והארץ נשארה הרבה מאוד לרישתה יג‪:‬ב זואת‬
‫הארץ הנשארת כל גלילות הפלישתים וכל הגשורי יג‪:‬ג מינ‬
‫השיחור אשר על פני מיצריים ועד גבול עקרון צפונה‬
‫לכנעני תחשב חמשת סרני פלישתים העזתי והאשדודי‬
‫האשקלוני הגיתי והעקרוני והעוים יג‪:‬ד מיתימן כל ארץ‬
‫הכנעני ומערה אשר לצידונים עד אפקה עד גבול האמורי‬
‫יג‪:‬ה והארץ הגיבלי וכל הלבנון מיזרח השמש מיבעל גד תחת‬
‫הר חרמון עד לבוא חמת יג‪:‬ו כל יושבי ההר מינ הלבנון עד‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫מישרפות מיים כל צידונים אנוכי אורישם מיפני‬
‫בני יישראל רק הפילה ליישראל בנחלה כאשר ציויתיכ‬
‫יג‪:‬ז ועתה חלק את הארץ הזואת בנחלה לתישעת השבטים וחצי‬
‫השבט המנשה יג‪:‬ח עימו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר‬
‫נתן להם מושה בעבר הירדן מיזרחה כאשר נתן להם מושה‬
‫עבד יהוה יג‪:‬ט מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר‬
‫בתוכ הנחל וכל המישור מידבא עד דיבון יג‪:‬י וכול ערי סיחון‬
‫מלכ האמורי אשר מלכ בחשבון עד גבול בני עמון יג‪:‬יא‬
‫והגילעד וגבול הגשורי והמעכתי וכול הר חרמון וכל הבשן עד‬
‫סלכה יג‪:‬יב כל ממלכות עוג בבשן אשר מלכ בעשתרות ובאדרעי‬
‫הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם מושה ויורישם יג‪:‬יג ולוא‬
‫הורישו בני יישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור‬
‫ומעכת בקרב יישראל עד היום הזה יג‪:‬יד רק לשבט הלוי לוא‬
‫נתן נחלה אישי יהוה אלוהי יישראל הוא נחלתו כאשר דיבר‬
‫לו‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬טו וייתן מושה למטה בני ראובן למישפחותם יג‪:‬טז‬
‫ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר‬
‫בתוכ הנחל וכל המישור על מידבא יג‪:‬יז חשבון וכל עריה אשר‬
‫במישור דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון יג‪:‬יח ויחצה וקדמות‬
‫ומפעת יג‪:‬יט וקיריתיים ושיבמה וצרת השחר בהר העמק‬
‫יג‪:‬כ ובית פעור ואשדות הפיסגה ובית הישימות יג‪:‬כא וכול‬
‫ערי המישור וכל ממלכות סיחון מלכ האמורי אשר מלכ‬
‫בחשבון אשר היכה מושה אותו ואת נשיאי מידין את אוי ואת‬
‫רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון יושבי הארץ יג‪:‬כב‬
‫ואת בילעם בן בעור הקוסם הרגו בני יישראל בחרב אל חלליהם‬
‫יג‪:‬כג ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זואת נחלת בני‬
‫ראובן למישפחותם הערים וחצריהן‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬כד וייתן מושה למטה גד ליבני גד למישפחותם יג‪:‬כה‬
‫ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגילעד וחצי ארץ בני עמון‬
‫עד ערוער אשר על פני רבה יג‪:‬כו ומחשבון עד רמת המיצפה‬
‫ובטונים ומימחניים עד גבול לידביר יג‪:‬כז ובעמק בית‬
‫הרם ובית נמרה וסוכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלכ חשבון‬
‫הירדן וגבול עד קצה ים כינרת עבר הירדן מיזרחה יג‪:‬כח‬
‫הערים‬
‫למישפחותם‬
‫גד‬
‫בני‬
‫נחלת‬
‫זואת‬
‫וחצריהם‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬כט וייתן מושה לחצי שבט מנשה ויהי‬
‫לחצי מטה בני מנשה למישפחותם יג‪:‬ל ויהי גבולם‬
‫מימחניים כל הבשן כל ממלכות עוג מלכ הבשן וכל חות‬
‫יאיר אשר בבשן שישים עיר יג‪:‬לא וחצי הגילעד ועשתרות‬
‫ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן ליבני מכיר בן מנשה לחצי‬
‫בני מכיר למישפחותם יג‪:‬לב אלה אשר נחל מושה בערבות‬
‫מואב מעבר לירדן יריחו מיזרחה‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬לג ולשבט הלוי לוא נתן מושה נחלה יהוה אלוהי יישראל‬
‫הוא נחלתם כאשר דיבר להם‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬א ואלה אשר נחלו בני‬
‫יישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכוהן ויהושוע‬
‫בינ נון וראשי אבות המטות ליבני יישראל יד‪:‬ב בגורל‬
‫נחלתם כאשר ציוה יהוה ביד מושה לתישעת המטות וחצי‬
‫המטה יד‪:‬ג כי נתן מושה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר‬
‫לירדן וללויים לוא נתן נחלה בתוכם יד‪:‬ד כי היו בני יוסף‬
‫שני מטות מנשה ואפריים ולוא נתנו חלק ללויים בארץ כי‬
‫אים ערים לשבת ומיגרשיהם למיקניהם ולקינינם‬
‫יד‪:‬ה כאשר ציוה יהוה את מושה כן עשו בני יישראל ויחלקו‬
‫את הארץ‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬ו וייגשו בני יהודה אל יהושוע בגילגל ויואמר אליו כלב‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫בן יפונה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דיבר יהוה אל‬
‫מושה איש האלוהים על אודותי ועל אודותיכ בקדש ברנע יד‪:‬ז‬
‫בן ארבעים שנה אנוכי בישלוח מושה עבד יהוה אותי‬
‫מיקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אותו דבר כאשר עימ לבבי‬
‫יד‪:‬ח ואחי אשר עלו עימי הימסיו את לב העם ואנוכי‬
‫מילאתי אחרי יהוה אלוהי יד‪:‬ט ויישבע מושה ביום ההוא‬
‫לאמור אים לוא הארץ אשר דרכה רגלכ בה לכ תיחיה לנחלה‬
‫ולבניכ עד עולם כי מילאת אחרי יהוה אלוהי יד‪:‬י ועתה‬
‫הינה החיה יהוה אותי כאשר דיבר זה ארבעים וחמש שנה‬
‫מאז דיבר יהוה את הדבר הזה אל מושה אשר הלכ יישראל‬
‫במידבר ועתה הינה אנוכי היום בן חמש ושמונים שנה‬
‫יד‪:‬יא עודני היום חזק כאשר ביום שלוח אותי מושה ככוחי‬
‫אז וככוחי עתה למילחמה ולצאת ולבוא יד‪:‬יב ועתה תנה לי את‬
‫ההר הזה אשר דיבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא‬
‫כי ענקים שם וערים גדולות בצורות אולי יהוה אותי‬
‫והורשתים כאשר דיבר יהוה יד‪:‬יג ויברכהו יהושוע וייתן‬
‫את חברון לכלב בן יפונה לנחלה יד‪:‬יד על כן היתה חברון‬
‫לכלב בן יפונה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מילא‬
‫אחרי יהוה אלוהי יישראל יד‪:‬טו ושם חברון לפנים קירית‬
‫ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה מימילחמה‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א ויהי הגורל למטה בני יהודה למישפחותם אל גבול אדום‬
‫מידבר צינ נגבה מיקצה תימן טו‪:‬ב ויהי להם גבול נגב‬
‫מיקצה ים המלח מינ הלשון הפונה נגבה טו‪:‬ג ויצא אל‬
‫מינגב למעלה עקרבים ועבר צינה ועלה מינגב לקדש ברנע‬
‫ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה טו‪:‬ד ועבר עצמונה ויצא‬
‫נחל מיצריים והיה )והיו( תוצאות הגבול ימה זה ייחיה‬
‫לכם גבול נגב טו‪:‬ה וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול‬
‫ליפאת צפונה מילשון הים מיקצה הירדן טו‪:‬ו ועלה הגבול‬
‫בית חגלה ועבר מיצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בוהן בן‬
‫ראובן טו‪:‬ז ועלה הגבול דבירה מעמק עכור וצפונה פונה אל‬
‫הגילגל אשר נוכח למעלה אדומים אשר מינגב לנחל ועבר‬
‫הגבול אל מי עין שמש והיו תוצאותיו אל עין רוגל טו‪:‬ח ועלה‬
‫הגבול גי בן הינום אל כתף היבוסי מינגב היא ירושלימ‬
‫ועלה הגבול אל רואש ההר אשר על פני גי הינום ימה אשר‬
‫ביקצה עמק רפאים צפונה טו‪:‬ט ותאר הגבול מרואש ההר אל‬
‫מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה‬
‫היא קירית יערים טו‪:‬י ונסב הגבול מיבעלה ימה אל הר‬
‫שעיר ועבר אל כתף הר יערים מיצפונה היא כסלון וירד‬
‫בית שמש ועבר תימנה טו‪:‬יא ויצא הגבול אל כתף עקרון‬
‫צפונה ותאר הגבול שיכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו‬
‫תוצאות הגבול ימה טו‪:‬יב וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול‬
‫בני יהודה סביב למישפחותם טו‪:‬יג ולכלב בן יפונה נתן‬
‫חלק בתוכ בני יהודה אל פי יהוה ליהושוע את קירית ארבע‬
‫אבי הענק היא חברון טו‪:‬יד ויורש מישם כלב את שלושה בני‬
‫הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק טו‪:‬טו‬
‫ויעל מישם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קירית ספר‬
‫טו‪:‬טז ויואמר כלב אשר יכה את קירית ספר ולכדה ונתתי לו את‬
‫עכסה ביתי לאישה טו‪:‬יז ויילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב‬
‫וייתן לו את עכסה ביתו לאישה טו‪:‬יח ויהי בבואה ותסיתהו‬
‫לישאול מאת אביה שדה ותיצנח מעל החמור ויואמר לה כלב מה‬
‫לכ טו‪:‬יט ותואמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי‬
‫גולות מיים וייתן לה את גולות עיליות ואת גולות‬
‫תחתיות‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬כ זואת נחלת מטה בני יהודה למישפחותם טו‪:‬כא וייחיו‬
‫הערים מיקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ועדר ויגור טו‪:‬כב וקינה ודימונה ועדעדה טו‪:‬כג וקדש וחצור‬
‫וייתנן טו‪:‬כד זיף וטלם ובעלות טו‪:‬כה וחצור חדתה וקריות חצרון‬
‫היא חצור טו‪:‬כו אמם ושמע ומולדה טו‪:‬כז וחצר גדה וחשמון ובית‬
‫פלט טו‪:‬כח וחצר שועל ובאר שבע וביזיותיה טו‪:‬כט בעלה ועיימ‬
‫ועצם טו‪:‬ל ואלתולד וכסיל וחרמה טו‪:‬לא וציקלג ומדמנה וסנסנה‬
‫טו‪:‬לב ולבאות ושילחים ועיין ורימון כל ערים עשרים‬
‫ותשע וחצריהן‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬לג בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה‬
‫טו‪:‬לד וזנוח ועין גנים תפוח והעינם טו‪:‬לה ירמות ועדולם‬
‫שוכוה ועזקה טו‪:‬לו ושעריים ועדיתיים והגדרה וגדרותיים‬
‫ערים ארבע עשרה וחצריהן‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬לז צנן וחדשה ומיגדל‬
‫גד טו‪:‬לח ודילען והמיצפה ויקתאל טו‪:‬לט לכיש ובצקת ועגלון‬
‫טו‪:‬מ וכבון ולחמס וכיתליש טו‪:‬מא וגדרות בית דגון ונעמה‬
‫ומקדה ערים שש עשרה וחצריהן‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬מב ליבנה ועתר‬
‫ועשן טו‪:‬מג וייפתח ואשנה ונציב טו‪:‬מד וקעילה ואכזיב‬
‫ומראשה ערים תשע וחצריהן‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬מה עקרון ובנותיה‬
‫אשדוד‬
‫יד‬
‫על‬
‫אשר‬
‫כול‬
‫וימה‬
‫מעקרון‬
‫טו‪:‬מו‬
‫וחצריה‬
‫וחצריהן‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬מז אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה‬
‫)הגדול(‬
‫הגבול‬
‫והים‬
‫מיצריים‬
‫נחל‬
‫עד‬
‫וחצריה‬
‫וגבול‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬מח ובהר שמיר ויתיר ושוכוה טו‪:‬מט ודנה‬
‫וקירית סנה היא דביר‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬נ וענב ואשתמוה וענים‬
‫עשרה‬
‫אחת‬
‫ערים‬
‫וגילוה‬
‫וחולון‬
‫וגושן‬
‫טו‪:‬נא‬
‫וינים‬
‫טו‪:‬נג‬
‫ואשען‬
‫ורומה‬
‫ארב‬
‫וחצריהן‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬נב‬
‫)וינום( ובית תפוח ואפקה טו‪:‬נד וחומטה וקירית ארבע היא‬
‫חברון וציעור ערים תשע וחצריהן‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬נה מעון כרמל‬
‫וזיף ויוטה טו‪:‬נו וייזרעאל ויקדעם וזנוח טו‪:‬נז הקיין‬
‫גיבעה ותימנה ערים עשר וחצריהן‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬נח חלחול בית‬
‫צור וגדור טו‪:‬נט ומערת ובית ענות ואלתקון ערים שש‬
‫וחצריהן‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬ס קירית בעל היא קירית יערים והרבה ערים שתיים‬
‫וחצריהן‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬סא במידבר בית הערבה מידין וסככה טו‪:‬סב‬
‫והנבשן ועיר המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן טו‪:‬סג ואת‬
‫היבוסי יושבי ירושלימ לוא יוכלו )יכלו( בני יהודה‬
‫להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלימ עד היום‬
‫הזה‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬א ויצא הגורל ליבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו‬
‫מיזרחה המידבר עולה מיריחו בהר בית אל טז‪:‬ב ויצא מיבית‬
‫אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות טז‪:‬ג וירד ימה אל גבול‬
‫היפלטי עד גבול בית חורון תחתון ועד גזר והיו תוצאותו ימה‬
‫טז‪:‬ד ויינחלו בני יוסף מנשה ואפריים טז‪:‬ה ויהי גבול‬
‫בני אפריים למישפחותם ויהי גבול נחלתם מיזרחה‬
‫עטרות אדר עד בית חורון עליון טז‪:‬ו ויצא הגבול הימה‬
‫המיכמתת מיצפון ונסב הגבול מיזרחה תאנת שילוה ועבר‬
‫אותו מימיזרח ינוחה טז‪:‬ז וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע‬
‫ביריחו ויצא הירדן טז‪:‬ח מיתפוח ילכ הגבול ימה נחל קנה‬
‫והיו תוצאותיו הימה זואת נחלת מטה בני אפריים‬
‫למישפחותם טז‪:‬ט והערים המיבדלות ליבני אפריים בתוכ‬
‫נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן טז‪:‬י ולוא הורישו את‬
‫הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפריים עד‬
‫היום הזה ויהי למס עובד‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬א ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור‬
‫מנשה אבי הגילעד כי הוא היה איש מילחמה ויהי לו‬
‫הנותרים‬
‫מנשה‬
‫ליבני‬
‫ויהי‬
‫יז‪:‬ב‬
‫והבשן‬
‫הגילעד‬
‫למישפחותם ליבני אביעזר וליבני חלק וליבני אשריאל‬
‫וליבני שכם וליבני חפר וליבני שמידע אלה בני מנשה‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫בן יוסף הזכרים למישפחותם יז‪:‬ג וליצלפחד בן חפר בן‬
‫גילעד בן מכיר בן מנשה לוא היו לו בנים כי אים בנות‬
‫ואלה שמות בנותיו מחלה ונועה חגלה מילכה ותירצה יז‪:‬ד‬
‫ותיקרבנה ליפני אלעזר הכוהן וליפני יהושוע בינ נון‬
‫וליפני הנשיאים לאמור יהוה ציוה את מושה לתת לנו‬
‫נחלה בתוכ אחינו וייתן להם אל פי יהוה נחלה בתוכ אחי‬
‫אביהן יז‪:‬ה וייפלו חבלי מנשה עשרה לבד מארץ הגילעד‬
‫והבשן אשר מעבר לירדן יז‪:‬ו כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוכ‬
‫בניו וארץ הגילעד היתה ליבני מנשה הנותרים יז‪:‬ז‬
‫ויהי גבול מנשה מאשר המיכמתת אשר על פני שכם והלכ‬
‫הגבול אל הימין אל יושבי עין תפוח יז‪:‬ח לימנשה היתה‬
‫ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה ליבני אפריים יז‪:‬ט וירד‬
‫הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפריים בתוכ ערי‬
‫מנשה וגבול מנשה מיצפון לנחל ויהי תוצאותיו הימה‬
‫יז‪:‬י נגבה לאפריים וצפונה לימנשה ויהי הים גבולו‬
‫ובאשר ייפגעון מיצפון ובייששכר מימיזרח יז‪:‬יא‬
‫ובנותיה‬
‫שאן‬
‫בית‬
‫ובאשר‬
‫בייששכר‬
‫לימנשה‬
‫ויהי‬
‫וייבלעם ובנותיה ואת יושבי דואר ובנותיה ויושבי עין‬
‫דור ובנותיה ויושבי תענכ ובנותיה ויושבי מגידו ובנותיה‬
‫שלושת הנפת יז‪:‬יב ולוא יכלו בני מנשה להוריש את‬
‫הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזואת יז‪:‬יג ויהי‬
‫כי חזקו בני יישראל וייתנו את הכנעני למס והורש לוא‬
‫הורישו‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬יד וידברו בני יוסף את יהושוע לאמור‬
‫מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד‬
‫כוה ברכני יהוה יז‪:‬טו ויואמר אליהם יהושוע אים עם רב‬
‫אתה עלה לכ היערה ובראת לכ שם בארץ הפריזי והרפאים כי‬
‫אץ לכ הר אפריים יז‪:‬טז ויואמרו בני יוסף לוא יימצא‬
‫לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני היושב בארץ העמק לאשר בבית‬
‫שאן ובנותיה ולאשר בעמק ייזרעאל יז‪:‬יז ויואמר יהושוע‬
‫אל בית יוסף לאפריים ולימנשה לאמור עם רב אתה וכוח‬
‫גדול לכ לוא ייחיה לכ גורל אחד יז‪:‬יח כי הר ייחיה לכ כי‬
‫יער הוא ובראתו והיה לכ תוצאותיו כי תוריש את הכנעני כי‬
‫רכב ברזל לו כי חזק הוא‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א וייקהלו כל עדת בני יישראל שילוה וישכינו שם את‬
‫אוהל מועד והארץ נכבשה ליפניהם יח‪:‬ב וייותרו ביבני‬
‫יישראל אשר לוא חלקו את נחלתם שיבעה שבטים יח‪:‬ג‬
‫ויואמר יהושוע אל בני יישראל עד אנה אתם מיתרפים‬
‫לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה אלוהי אבותיכם יח‪:‬ד‬
‫הבו לכם שלושה אנשים לשבט ואשלחם ויקומו וייתהלכו בארץ‬
‫וייכתבו אותה לפי נחלתם ויבואו אלי יח‪:‬ה והיתחלקו אותה‬
‫לשיבעה חלקים יהודה יעמוד על גבולו מינגב ובית יוסף‬
‫יעמדו על גבולם מיצפון יח‪:‬ו ואתם תיכתבו את הארץ שיבעה‬
‫חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פוה ליפני‬
‫יהוה אלוהינו יח‪:‬ז כי אין חלק ללויים בקירבכם כי כהונת‬
‫יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר‬
‫לירדן מיזרחה אשר נתן להם מושה עבד יהוה יח‪:‬ח ויקומו‬
‫האנשים וילכו ויצו יהושוע את ההולכים ליכתוב את הארץ‬
‫לאמור לכו והיתהלכו בארץ וכיתבו אותה ושובו אלי ופוה אשליכ‬
‫לכם גורל ליפני יהוה בשילוה יח‪:‬ט וילכו האנשים ויעברו‬
‫בארץ וייכתבוה לערים לשיבעה חלקים על ספר ויבואו אל‬
‫יהושוע אל המחנה שילוה יח‪:‬י וישלכ להם יהושוע גורל‬
‫בשילוה ליפני יהוה ויחלק שם יהושוע את הארץ ליבני‬
‫יישראל כמחלקותם‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬יא ויעל גורל מטה בני בינימינ למישפחותם ויצא‬
‫גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף יח‪:‬יב ויהי‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫להם הגבול ליפאת צפונה מינ הירדן ועלה הגבול אל כתף‬
‫יריחו מיצפון ועלה בהר ימה והיה )והיו( תוצאותיו מידברה‬
‫בית און יח‪:‬יג ועבר מישם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה‬
‫היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר על ההר אשר מינגב לבית‬
‫חורון תחתון יח‪:‬יד ותאר הגבול ונסב ליפאת ים נגבה מינ‬
‫ההר אשר על פני בית חורון נגבה והיה )והיו( תוצאותיו אל‬
‫קירית בעל היא קירית יערים עיר בני יהודה זואת פאת‬
‫ים יח‪:‬טו ופאת נגבה מיקצה קירית יערים ויצא הגבול‬
‫ימה ויצא אל מעין מי נפתוח יח‪:‬טז וירד הגבול אל קצה‬
‫ההר אשר על פני גי בן הינום אשר בעמק רפאים צפונה‬
‫וירד גי הינום אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רוגל יח‪:‬יז‬
‫ותאר מיצפון ויצא עין שמש ויצא אל גלילות אשר נוכח‬
‫מעלה אדומים וירד אבן בוהן בן ראובן יח‪:‬יח ועבר אל כתף‬
‫מול הערבה צפונה וירד הערבתה יח‪:‬יט ועבר הגבול אל כתף‬
‫בית חגלה צפונה והיה )והיו( תצאותיו )תוצאות( הגבול אל לשון‬
‫ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב יח‪:‬כ‬
‫בני‬
‫נחלת‬
‫זואת‬
‫קדמה‬
‫ליפאת‬
‫אותו‬
‫ייגבול‬
‫והירדן‬
‫בינימינ ליגבולותיה סביב למישפחותם‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬כא והיו הערים למטה בני בינימינ למישפחותיהם‬
‫יריחו ובית חגלה ועמק קציץ יח‪:‬כב ובית הערבה וצמריים‬
‫ובית אל יח‪:‬כג והעוים והפרה ועפרה יח‪:‬כד וכפר העמני‬
‫)העמונה( והעפני וגבע ערים שתים עשרה וחצריהן יח‪:‬כה‬
‫גיבעון והרמה ובארות יח‪:‬כו והמיצפה והכפירה והמוצה‬
‫יח‪:‬כז ורקם ויירפאל ותראלה יח‪:‬כח וצלע האלף והיבוסי היא‬
‫ירושלימ גיבעת קירית ערים ארבע עשרה וחצריהן זואת‬
‫נחלת בני בינימינ למישפחותם‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬א ויצא הגורל השני לשימעון למטה בני שימעון‬
‫למישפחותם ויהי נחלתם בתוכ נחלת בני יהודה יט‪:‬ב ויהי‬
‫להם בנחלתם באר שבע ושבע ומולדה יט‪:‬ג וחצר שועל ובלה ועצם‬
‫יט‪:‬ד ואלתולד ובתול וחרמה יט‪:‬ה וציקלג ובית המרכבות וחצר סוסה‬
‫יט‪:‬ו ובית לבאות ושרוחן ערים שלוש עשרה וחצריהן יט‪:‬ז‬
‫עיין רימון ועתר ועשן ערים ארבע וחצריהן יט‪:‬ח וכל‬
‫החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר ראמת נגב‬
‫זואת נחלת מטה בני שימעון למישפחותם יט‪:‬ט מחבל בני‬
‫יהודה נחלת בני שימעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם‬
‫ויינחלו בני שימעון בתוכ נחלתם‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬י ויעל הגורל השלישי ליבני זבולונ למישפחותם‬
‫ויהי גבול נחלתם עד שריד יט‪:‬יא ועלה גבולם לימה ומרעלה‬
‫ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם יט‪:‬יב ושב‬
‫מישריד קדמה מיזרח השמש על גבול כיסלות תבור ויצא אל‬
‫הדברת ועלה יפיע יט‪:‬יג ומישם עבר קדמה מיזרחה גיתה‬
‫חפר עיתה קצין ויצא רימון המתואר הנעה יט‪:‬יד ונסב אותו‬
‫הגבול מיצפון חנתון והיו תוצאותיו גי ייפתח אל יט‪:‬טו‬
‫וקטת ונהלל ושימרון ויידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה‬
‫וחצריהן יט‪:‬טז זואת נחלת בני זבולונ למישפחותם הערים‬
‫האלה וחצריהן‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬יז לייששכר יצא הגורל הרביעי ליבני ייששכר‬
‫למישפחותם יט‪:‬יח ויהי גבולם ייזרעאלה והכסולות ושונם‬
‫יט‪:‬יט וחפריים ושיאון ואנחרת יט‪:‬כ והרבית וקישיון‬
‫ואבץ יט‪:‬כא ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ יט‪:‬כב‬
‫ופגע הגבול בתבור ושחצומה )ושחצימה( ובית שמש והיו תוצאות‬
‫גבולם הירדן ערים שש עשרה וחצריהן יט‪:‬כג זואת נחלת‬
‫מטה בני ייששכר למישפחותם הערים וחצריהן‪..........‬פ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫יט‪:‬כד ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למישפחותם‬
‫יט‪:‬כה ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף יט‪:‬כו ואלמלכ ועמעד‬
‫ומישאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור ליבנת יט‪:‬כז ושב‬
‫מיזרח השמש בית דגון ופגע ביזבולון ובגי ייפתח אל‬
‫צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול מישמואל יט‪:‬כח‬
‫ועברון ורחוב וחמון וקנה עד צידון רבה יט‪:‬כט ושב הגבול הרמה‬
‫ועד עיר מיבצר צור ושב הגבול חוסה ויהיו )והיו( תוצאותיו‬
‫הימה מחבל אכזיבה יט‪:‬ל ועומה ואפק ורחוב ערים עשרים‬
‫אשר‬
‫בני‬
‫מטה‬
‫נחלת‬
‫זואת‬
‫יט‪:‬לא‬
‫וחצריהן‬
‫ושתיים‬
‫למישפחותם הערים האלה וחצריהן‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬לב ליבני נפתלי יצא הגורל השישי ליבני נפתלי‬
‫למישפחותם יט‪:‬לג ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים‬
‫ואדמי הנקב ויבנאל עד לקום ויהי תוצאותיו הירדן יט‪:‬לד‬
‫ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא מישם חוקוקה ופגע‬
‫ביזבולון מינגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מיזרח‬
‫השמש יט‪:‬לה וערי מיבצר הצידים צר וחמת רקת וכינרת‬
‫יט‪:‬לו ואדמה והרמה וחצור יט‪:‬לז וקדש ואדרעי ועין חצור יט‪:‬לח‬
‫וייראון ומיגדל אל חרם ובית ענת ובית שמש ערים תשע‬
‫נפתלי‬
‫בני‬
‫מטה‬
‫נחלת‬
‫זואת‬
‫יט‪:‬לט‬
‫וחצריהן‬
‫עשרה‬
‫למישפחותם הערים וחצריהן‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬מ למטה בני דן למישפחותם יצא הגורל השביעי יט‪:‬מא‬
‫ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש יט‪:‬מב ושעלבין‬
‫ואילון וייתלה יט‪:‬מג ואילון ותימנתה ועקרון יט‪:‬מד‬
‫ואלתקה וגיבתון ובעלת יט‪:‬מה ויהוד ובני ברק וגת רימון‬
‫יט‪:‬מו ומי הירקון והרקון עימ הגבול מול יפו יט‪:‬מז ויצא‬
‫גבול בני דן מהם ויעלו בני דן ויילחמו עימ לשם‬
‫ויילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב ויירשו אותה וישבו בה‬
‫וייקראו ללשם דן כשם דן אביהם יט‪:‬מח זואת נחלת מטה בני‬
‫דן למישפחותם הערים האלה וחצריהן‪..........‬ס‪ ..........‬יט‪:‬מט ויכלו‬
‫לינחול את הארץ ליגבולותיה וייתנו בני יישראל נחלה‬
‫ליהושוע בינ נון בתוכם יט‪:‬נ על פי יהוה נתנו לו את‬
‫העיר אשר שאל את תימנת סרח בהר אפריים וייבנה את‬
‫העיר וישב בה יט‪:‬נא אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכוהן‬
‫ויהושוע בינ נון וראשי האבות למטות בני יישראל בגורל‬
‫בשילוה ליפני יהוה פתח אוהל מועד ויכלו מחלק את‬
‫הארץ‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬א וידבר יהוה אל יהושוע לאמור כ‪:‬ב דבר אל בני יישראל‬
‫לאמור תנו לכם את ערי המיקלט אשר דיברתי אליכם ביד‬
‫מושה כ‪:‬ג לנוס שמה רוצח מכה נפש בישגגה ביבלי דעת והיו‬
‫לכם למיקלט מיגואל הדם כ‪:‬ד ונס אל אחת מהערים האלה ועמד‬
‫פתח שער העיר ודיבר באזני זיקני העיר ההיא את דבריו‬
‫ואספו אותו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עימם כ‪:‬ה וכי‬
‫יירדוף גואל הדם אחריו ולוא יסגירו את הרוצח בידו כי‬
‫ביבלי דעת היכה את רעהו ולוא שונא הוא לו מיתמול שילשום‬
‫כ‪:‬ו וישב בעיר ההיא עד עמדו ליפני העדה למישפט עד‬
‫מות הכוהן הגדול אשר ייחיה בימים ההם אז ישוב הרוצח‬
‫ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס מישם כ‪:‬ז ויקדישו‬
‫את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפריים ואת קירית‬
‫ארבע היא חברון בהר יהודה כ‪:‬ח ומעבר לירדן יריחו מיזרחה‬
‫נתנו את בצר במידבר במישור מימטה ראובן ואת ראמות‬
‫בגילעד מימטה גד ואת גלון )גולן( בבשן מימטה מנשה כ‪:‬ט‬
‫אלה היו ערי המועדה לכול בני יישראל ולגר הגר בתוכם לנוס‬
‫שמה כל מכה נפש בישגגה ולוא ימות ביד גואל הדם עד עמדו‬
‫ליפני העדה‪..........‬פ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫כא‪:‬א וייגשו ראשי אבות הלויים אל אלעזר הכוהן ואל‬
‫יהושוע בינ נון ואל ראשי אבות המטות ליבני יישראל‬
‫כא‪:‬ב וידברו אליהם בשילוה בארץ כנען לאמור יהוה ציוה ביד‬
‫מושה לתת לנו ערים לשבת ומיגרשיהן ליבהמתנו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬ג וייתנו בני יישראל ללויים מינחלתם אל פי יהוה‬
‫את הערים האלה ואת מיגרשיהן כא‪:‬ד ויצא הגורל למישפחות‬
‫הקהתי ויהי ליבני אהרון הכוהן מינ הלויים מימטה‬
‫יהודה ומימטה השימעוני ומימטה בינימינ בגורל‬
‫הנותרים‬
‫קהת‬
‫וליבני‬
‫עשרה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬ה‬
‫שלוש‬
‫ערים‬
‫מימישפחות מטה אפריים ומימטה דן ומחצי מטה מנשה‬
‫בגורל ערים עשר‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬ו וליבני גרשון מימישפחות‬
‫מטה ייששכר ומימטה אשר ומימטה נפתלי ומחצי מטה‬
‫מנשה בבשן בגורל ערים שלוש עשרה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬ז ליבני‬
‫מררי למישפחותם מימטה ראובן ומימטה גד ומימטה‬
‫בני‬
‫וייתנו‬
‫עשרה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬ח‬
‫שתים‬
‫ערים‬
‫זבולונ‬
‫יישראל ללויים את הערים האלה ואת מיגרשיהן כאשר‬
‫ציוה יהוה ביד מושה בגורל‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬ט וייתנו מימטה בני יהודה ומימטה בני שימעון את‬
‫הערים האלה אשר ייקרא אתהן בשם כא‪:‬י ויהי ליבני‬
‫אהרון מימישפחות הקהתי מיבני לוי כי להם היה הגורל‬
‫ריאישונה כא‪:‬יא וייתנו להם את קירית ארבע אבי הענוק‬
‫היא חברון בהר יהודה ואת מיגרשה סביבותיה כא‪:‬יב ואת שדה‬
‫העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬יג‬
‫וליבני אהרון הכוהן נתנו את עיר מיקלט הרוצח את חברון‬
‫ואת מיגרשה ואת ליבנה ואת מיגרשה כא‪:‬יד ואת יתיר ואת‬
‫מיגרשה ואת אשתמוע ואת מיגרשה כא‪:‬טו ואת חולון ואת‬
‫מיגרשה ואת דביר ואת מיגרשה כא‪:‬טז ואת עיין ואת‬
‫מיגרשה ואת יוטה ואת מיגרשה את בית שמש ואת מיגרשה‬
‫ערים תשע מאת שני השבטים האלה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬יז ומימטה‬
‫בינימין את גיבעון ואת מיגרשה את גבע ואת מיגרשה‬
‫כא‪:‬יח את ענתות ואת מיגרשה ואת עלמון ואת מיגרשה ערים‬
‫ארבע כא‪:‬יט כל ערי בני אהרון הכוהנים שלוש עשרה ערים‬
‫ומיגרשיהן‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬כ ולמישפחות בני קהת הלויים‬
‫הנותרים מיבני קהת ויהי ערי גורלם מימטה אפריים‬
‫כא‪:‬כא וייתנו להם את עיר מיקלט הרוצח את שכם ואת‬
‫מיגרשה בהר אפריים ואת גזר ואת מיגרשה כא‪:‬כב ואת‬
‫קיבציים ואת מיגרשה ואת בית חורון ואת מיגרשה ערים‬
‫ארבע‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬כג ומימטה דן את אלתקא ואת מיגרשה את‬
‫גיבתון ואת מיגרשה כא‪:‬כד את אילון ואת מיגרשה את גת‬
‫רימון ואת מיגרשה ערים ארבע כא‪:‬כה ומימחצית מטה‬
‫מנשה את תענכ ואת מיגרשה ואת גת רימון ואת מיגרשה‬
‫ערים שתיים כא‪:‬כו כל ערים עשר ומיגרשיהן למישפחות‬
‫גרשון‬
‫וליבני‬
‫הנותרים‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬כז‬
‫קהת‬
‫בני‬
‫מימישפחות הלויים מחצי מטה מנשה את עיר מיקלט‬
‫הרוצח את גלון )גולן( בבשן ואת מיגרשה ואת בעשתרה ואת‬
‫מיגרשה ערים שתיים‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬כח ומימטה ייששכר את‬
‫קישיון ואת מיגרשה את דברת ואת מיגרשה כא‪:‬כט את ירמות‬
‫ערים‬
‫מיגרשה‬
‫ואת‬
‫גנים‬
‫עין‬
‫את‬
‫מיגרשה‬
‫ואת‬
‫ארבע‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬ל ומימטה אשר את מישאל ואת מיגרשה את‬
‫עבדון ואת מיגרשה כא‪:‬לא את חלקת ואת מיגרשה ואת רחוב ואת‬
‫מיגרשה ערים ארבע‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬לב ומימטה נפתלי את עיר‬
‫מיקלט הרוצח את קדש בגליל ואת מיגרשה ואת חמות דואר ואת‬
‫מיגרשה ואת קרתן ואת מיגרשה ערים שלוש כא‪:‬לג כל ערי‬
‫עיר‬
‫עשרה‬
‫שלוש‬
‫למישפחותם‬
‫הגרשוני‬
‫ומיגרשיהן‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬לד ולמישפחות בני מררי הלויים‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫הנותרים מאת מטה זבולונ את יקנעם ואת מיגרשה את קרתה‬
‫ואת מיגרשה כא‪:‬לה את דימנה ואת מיגרשה את נהלל ואת‬
‫מיגרשה ערים ארבע‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬לו ומימטה גד את עיר מיקלט‬
‫הרוצח את רמות בגילעד ואת מיגרשה ואת מחניים ואת‬
‫מיגרשה כא‪:‬לז את חשבון ואת מיגרשה את יעזר ואת מיגרשה‬
‫כל ערים ארבע כא‪:‬לח כל הערים ליבני מררי למישפחותם‬
‫הנותרים מימישפחות הלויים ויהי גורלם ערים שתים‬
‫עשרה כא‪:‬לט כול ערי הלויים בתוכ אחוזת בני יישראל ערים‬
‫ארבעים ושמונה ומיגרשיהן כא‪:‬מ תיחיינה הערים האלה‬
‫הערים‬
‫לכל‬
‫כן‬
‫סביבותיה‬
‫ומיגרשיה‬
‫עיר‬
‫עיר‬
‫האלה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬מא וייתן יהוה ליישראל את כל הארץ אשר‬
‫נשבע לתת לאבותם ויירשוה וישבו בה כא‪:‬מב וינח יהוה להם‬
‫מיסביב ככול אשר נשבע לאבותם ולוא עמד איש ביפניהם‬
‫מיכל אויביהם את כל אויביהם נתן יהוה בידם כא‪:‬מג לוא‬
‫נפל דבר מיכול הדבר הטוב אשר דיבר יהוה אל בית יישראל‬
‫הכול בא‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬א אז ייקרא יהושוע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה‬
‫כב‪:‬ב ויואמר אליהם אתם שמרתם את כל אשר ציוה אתכם מושה‬
‫עבד יהוה ותישמעו בקולי לכול אשר ציויתי אתכם כב‪:‬ג לוא‬
‫עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את‬
‫מישמרת מיצות יהוה אלוהיכם כב‪:‬ד ועתה הניח יהוה‬
‫אלוהיכם לאחיכם כאשר דיבר להם ועתה פנו ולכו לכם‬
‫לאהליכם אל ארץ אחוזתכם אשר נתן לכם מושה עבד יהוה בעבר‬
‫הירדן כב‪:‬ה רק שימרו מאוד לעשות את המיצוה ואת התורה אשר‬
‫ציוה אתכם מושה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלוהיכם וללכת בכל‬
‫דרכיו ולישמור מיצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל‬
‫נפשכם כב‪:‬ו ויברכם יהושוע וישלחם וילכו אל אהליהם‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬ז ולחצי שבט המנשה נתן מושה בבשן ולחציו נתן יהושוע‬
‫עימ אחיהם מעבר )בעבר( הירדן ימה וגם כי שילחם‬
‫יהושוע אל אהליהם ויברכם כב‪:‬ח ויואמר אליהם לאמור‬
‫בינכסים רבים שובו אל אהליכם ובמיקנה רב מאוד בכסף‬
‫ובזהב ובינחושת ובברזל ובישלמות הרבה מאוד חילקו שלל‬
‫אויביכם עימ אחיכם‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬ט וישובו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת‬
‫בני יישראל מישילוה אשר בארץ כנען ללכת אל ארץ‬
‫הגילעד אל ארץ אחוזתם אשר נואחזו בה על פי יהוה ביד‬
‫מושה כב‪:‬י ויבואו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען וייבנו‬
‫בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מיזבח על הירדן‬
‫מיזבח גדול למראה כב‪:‬יא ויישמעו בני יישראל לאמור‬
‫הינה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המיזבח‬
‫אל מול ארץ כנען אל גלילות הירדן אל עבר בני יישראל‬
‫כב‪:‬יב ויישמעו בני יישראל וייקהלו כל עדת בני‬
‫יישראל שילוה לעלות עליהם לצבא‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬יג ויישלחו בני יישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל‬
‫חצי שבט מנשה אל ארץ הגילעד את פינחס בן אלעזר הכוהן‬
‫כב‪:‬יד ועשרה נשיאים עימו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב‬
‫לכול מטות יישראל ואיש רואש בית אבותם המה לאלפי‬
‫יישראל כב‪:‬טו ויבואו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט‬
‫מנשה אל ארץ הגילעד וידברו איתם לאמור כב‪:‬טז כוה אמרו כול‬
‫עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלוהי יישראל לשוב‬
‫היום מאחרי יהוה ביבנותכם לכם מיזבח לימרדכם היום‬
‫ביהוה כב‪:‬יז המעט לנו את עון פעור אשר לוא היטהרנו‬
‫מימנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה כב‪:‬יח ואתם‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫תשובו היום מאחרי יהוה והיה אתם תימרדו היום ביהוה‬
‫ומחר אל כל עדת יישראל ייקצוף כב‪:‬יט ואכ אים טמאה ארץ‬
‫אחוזתכם עיברו לכם אל ארץ אחוזת יהוה אשר שכן שם מישכן‬
‫יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תימרודו ואותנו אל תימרודו‬
‫ביבנותכם לכם מיזבח מיבלעדי מיזבח יהוה אלוהינו כב‪:‬כ‬
‫הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת יישראל היה‬
‫קצף והוא איש אחד לוא גוע בעונו‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬כא ויענו בני‬
‫ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי‬
‫יישראל כב‪:‬כב אל אלוהים יהוה אל אלוהים יהוה הוא יודע‬
‫ויישראל הוא ידע אים במרד ואים במעל ביהוה אל תושיענו‬
‫היום הזה כב‪:‬כג ליבנות לנו מיזבח לשוב מאחרי יהוה ואים‬
‫להעלות עליו עולה ומינחה ואים לעשות עליו זיבחי‬
‫שלמים יהוה הוא יבקש כב‪:‬כד ואים לוא מידאגה מידבר‬
‫עשינו את זואת לאמור מחר יואמרו בניכם לבנינו לאמור מה‬
‫לכם וליהוה אלוהי יישראל כב‪:‬כה וגבול נתן יהוה ביננו‬
‫וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן אין לכם חלק ביהוה‬
‫והישביתו בניכם את בנינו לבילתי ירוא את יהוה כב‪:‬כו‬
‫ונואמר נעשה נא לנו ליבנות את המיזבח לוא לעולה ולוא לזבח‬
‫כב‪:‬כז כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דורותינו אחרינו‬
‫וביזבחינו‬
‫בעולותינו‬
‫לפניו‬
‫יהוה‬
‫עבודת‬
‫את‬
‫לעבוד‬
‫ובישלמינו ולוא יואמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק‬
‫ביהוה כב‪:‬כח ונואמר והיה כי יואמרו אלינו ואל דורותינו מחר‬
‫ואמרנו ראו את תבנית מיזבח יהוה אשר עשו אבותינו לוא‬
‫לעולה ולוא לזבח כי עד הוא בינינו וביניכם כב‪:‬כט חלילה לנו‬
‫מימנו לימרוד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה ליבנות‬
‫מיזבח לעולה למינחה ולזבח מילבד מיזבח יהוה אלוהינו‬
‫אשר ליפני מישכנו‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬ל ויישמע פינחס הכוהן ונשיאי העדה וראשי אלפי‬
‫יישראל אשר איתו את הדברים אשר דיברו בני ראובן ובני‬
‫גד ובני מנשה וייטב בעיניהם כב‪:‬לא ויואמר פינחס בן‬
‫אלעזר הכוהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום‬
‫ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לוא מעלתם ביהוה המעל הזה אז‬
‫היצלתם את בני יישראל מיד יהוה כב‪:‬לב וישב פינחס בן‬
‫אלעזר הכוהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד‬
‫מארץ הגילעד אל ארץ כנען אל בני יישראל וישיבו אותם‬
‫דבר כב‪:‬לג וייטב הדבר בעיני בני יישראל ויברכו אלוהים‬
‫בני יישראל ולוא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ‬
‫אשר בני ראובן ובני גד יושבים בה כב‪:‬לד וייקראו בני‬
‫ראובן ובני גד למיזבח כי עד הוא בינותינו כי יהוה‬
‫האלוהים‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬א ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה ליישראל‬
‫מיכל אויביהם מיסביב ויהושוע זקן בא בימים כג‪:‬ב‬
‫וייקרא יהושוע לכל יישראל ליזקניו ולראשיו ולשופטיו‬
‫ולשוטריו ויואמר אלהם אני זקנתי באתי בימים כג‪:‬ג ואתם‬
‫ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלוהיכם לכל הגויים האלה‬
‫מיפניכם כי יהוה אלוהיכם הוא הנלחם לכם כג‪:‬ד ראו‬
‫בנחלה‬
‫האלה‬
‫הנשארים‬
‫הגויים‬
‫את‬
‫לכם‬
‫היפלתי‬
‫לשיבטיכם מינ הירדן וכל הגויים אשר היכרתי והים‬
‫יחדפם‬
‫הוא‬
‫אלוהיכם‬
‫ויהוה‬
‫כג‪:‬ה‬
‫השמש‬
‫מבוא‬
‫הגדול‬
‫מיפניכם והוריש אותם מיליפניכם וירישתם את ארצם‬
‫כאשר דיבר יהוה אלוהיכם לכם כג‪:‬ו וחזקתם מאוד לישמור‬
‫ולעשות את כל הכתוב בספר תורת מושה לבילתי סור מימנו‬
‫ימין ושמואול כג‪:‬ז לבילתי בוא בגויים האלה הנשארים‬
‫האלה איתכם ובשם אלוהיהם לוא תזכירו ולוא תשביעו ולוא‬
‫תעבדום ולוא תישתחוו להם כג‪:‬ח כי אים ביהוה אלוהיכם‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫תידבקו כאשר עשיתם עד היום הזה כג‪:‬ט ויורש יהוה‬
‫מיפניכם גויים גדולים ועצומים ואתם לוא עמד איש‬
‫ביפניכם עד היום הזה כג‪:‬י איש אחד מיכם יירדף אלף‬
‫כי יהוה אלוהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דיבר לכם כג‪:‬יא‬
‫ונשמרתם מאוד לנפשותיכם לאהבה את יהוה אלוהיכם כג‪:‬יב‬
‫כי אים שוב תשובו ודבקתם ביתר הגויים האלה הנשארים‬
‫האלה איתכם והיתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם כג‪:‬יג‬
‫ידוע תדעו כי לוא יוסיף יהוה אלוהיכם להוריש את הגויים‬
‫האלה מיליפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצידיכם‬
‫וליצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזואת‬
‫אשר נתן לכם יהוה אלוהיכם כג‪:‬יד והינה אנוכי הולכ היום‬
‫בדרכ כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לוא נפל דבר‬
‫אחד מיכול הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלוהיכם עליכם‬
‫הכול באו לכם לוא נפל מימנו דבר אחד כג‪:‬טו והיה כאשר בא‬
‫עליכם כל הדבר הטוב אשר דיבר יהוה אלוהיכם אליכם כן‬
‫יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע עד השמידו אותכם מעל‬
‫האדמה הטובה הזואת אשר נתן לכם יהוה אלוהיכם כג‪:‬טז‬
‫בעברכם את ברית יהוה אלוהיכם אשר ציוה אתכם והלכתם‬
‫ועבדתם אלוהים אחרים והישתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם‬
‫ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬א ויאסוף יהושוע את כל שיבטי יישראל שכמה וייקרא‬
‫לזיקני יישראל ולראשיו ולשופטיו ולשוטריו וייתיצבו‬
‫ליפני האלוהים כד‪:‬ב ויואמר יהושוע אל כל העם כוה אמר‬
‫יהוה אלוהי יישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח‬
‫אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלוהים אחרים כד‪:‬ג ואקח את‬
‫אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולכ אותו בכל ארץ כנען וארב‬
‫)וארבה( את זרעו ואתן לו את ייצחק כד‪:‬ד ואתן לייצחק את יעקוב‬
‫ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקוב ובניו ירדו‬
‫מיצריים כד‪:‬ה ואשלח את מושה ואת אהרון ואגוף את‬
‫מיצריים כאשר עשיתי בקירבו ואחר הוצאתי אתכם כד‪:‬ו‬
‫ואוציא את אבותיכם מימיצריים ותבואו הימה ויירדפו‬
‫מיצריים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים סוף כד‪:‬ז‬
‫וייצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המיצרים‬
‫ויבא עליו את הים ויכסהו ותיראינה עיניכם את אשר‬
‫עשיתי במיצריים ותשבו במידבר ימים רבים כד‪:‬ח ואבאה‬
‫)ואביא( אתכם אל ארץ האמורי היושב בעבר הירדן ויילחמו‬
‫איתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם‬
‫מיפניכם כד‪:‬ט ויקם בלק בן ציפור מלכ מואב ויילחם‬
‫ביישראל ויישלח וייקרא לבילעם בן בעור לקלל אתכם כד‪:‬י‬
‫ולוא אביתי לישמוע לבילעם ויברכ ברוכ אתכם ואציל אתכם‬
‫מידו כד‪:‬יא ותעברו את הירדן ותבואו אל יריחו ויילחמו בכם‬
‫והחיתי‬
‫והכנעני‬
‫והפריזי‬
‫האמורי‬
‫יריחו‬
‫בעלי‬
‫והגירגשי החיוי והיבוסי ואתן אותם בידכם כד‪:‬יב ואשלח‬
‫ליפניכם את הצירעה ותגרש אותם מיפניכם שני מלכי‬
‫האמורי לוא בחרבכ ולוא בקשתכ כד‪:‬יג ואתן לכם ארץ אשר לוא‬
‫יגעת בה וערים אשר לוא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים‬
‫אשר לוא נטעתם אתם אוכלים כד‪:‬יד ועתה יראו את יהוה‬
‫ועיבדו אותו בתמים ובאמת והסירו את אלוהים אשר עבדו‬
‫אבותיכם בעבר הנהר ובמיצריים ועיבדו את יהוה כד‪:‬טו ואים‬
‫רע בעיניכם לעבוד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבודון‬
‫אים את אלוהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר )מעבר( הנהר‬
‫ואים את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם ואנוכי‬
‫וביתי נעבוד את יהוה‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬טז ויען העם ויואמר חלילה לנו מעזוב את יהוה לעבוד‬
‫אלוהים אחרים כד‪:‬יז כי יהוה אלוהינו הוא המעלה אותנו‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ואת אבותינו מארץ מיצריים מיבית עבדים ואשר עשה‬
‫לעינינו את האותות הגדולות האלה ויישמרנו בכל הדרכ אשר‬
‫הלכנו בה ובכול העמים אשר עברנו בקירבם כד‪:‬יח ויגרש יהוה‬
‫את כל העמים ואת האמורי יושב הארץ מיפנינו גם אנחנו‬
‫נעבוד את יהוה כי הוא אלוהינו כד‪:‬יט ויואמר יהושוע אל‬
‫העם לוא תוכלו לעבוד את יהוה כי אלוהים קדושים הוא אל קנוא‬
‫הוא לוא יישא לפישעכם ולחטואותיכם כד‪:‬כ כי תעזבו את‬
‫יהוה ועבדתם אלוהי נכר ושב והרע לכם וכילה אתכם אחרי אשר‬
‫היטיב לכם כד‪:‬כא ויואמר העם אל יהושוע לוא כי את יהוה‬
‫נעבוד כד‪:‬כב ויואמר יהושוע אל העם עדים אתם בכם כי אתם‬
‫בחרתם לכם את יהוה לעבוד אותו ויואמרו עדים כד‪:‬כג ועתה‬
‫הסירו את אלוהי הנכר אשר בקירבכם והטו את לבבכם אל יהוה‬
‫אלוהי יישראל כד‪:‬כד ויואמרו העם אל יהושוע את יהוה‬
‫אלוהינו נעבוד ובקולו נשמע כד‪:‬כה וייכרות יהושוע ברית‬
‫לעם ביום ההוא וישם לו חוק ומישפט בישכם כד‪:‬כו וייכתוב‬
‫יהושוע את הדברים האלה בספר תורת אלוהים וייקח אבן‬
‫גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במיקדש יהוה‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬כז ויואמר יהושוע אל כל העם הינה האבן הזואת תיחיה‬
‫בנו לעדה כי היא שמעה את כל אימרי יהוה אשר דיבר‬
‫עימנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלוהיכם כד‪:‬כח וישלח‬
‫יהושוע את העם איש לנחלתו‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬כט ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושוע בינ נון עבד‬
‫יהוה בן מאה ועשר שנים כד‪:‬ל וייקברו אותו ביגבול נחלתו‬
‫בתימנת סרח אשר בהר אפריים מיצפון להר געש כד‪:‬לא‬
‫ויעבוד יישראל את יהוה כול ימי יהושוע וכול ימי‬
‫הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע ואשר ידעו את כל‬
‫מעשה יהוה אשר עשה ליישראל כד‪:‬לב ואת עצמות יוסף אשר‬
‫העלו בני יישראל מימיצריים קברו בישכם בחלקת השדה‬
‫אשר קנה יעקוב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה‬
‫וייחיו ליבני יוסף לנחלה כד‪:‬לג ואלעזר בן אהרון מת‬
‫וייקברו אותו בגיבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפריים‬
‫שופטים‬
‫א‪:‬א ויהי אחרי מות יהושוע ויישאלו בני יישראל ביהוה‬
‫לאמור מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה להילחם בו א‪:‬ב‬
‫ויואמר יהוה יהודה יעלה הינה נתתי את הארץ בידו א‪:‬ג‬
‫ויואמר יהודה לשימעון אחיו עלה איתי בגורלי ונלחמה‬
‫בכנעני והלכתי גם אני איתכ בגורלכ וילכ איתו שימעון‬
‫א‪:‬ד ויעל יהודה וייתן יהוה את הכנעני והפריזי בידם‬
‫ויכום בבזק עשרת אלפים איש א‪:‬ה ויימצאו את אדוני בזק‬
‫בבזק ויילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפריזי א‪:‬ו וינס‬
‫אדוני בזק ויירדפו אחריו ויואחזו אותו ויקצצו את בהונות‬
‫ידיו ורגליו א‪:‬ז ויואמר אדוני בזק שיבעים מלכים בהונות‬
‫ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני כאשר‬
‫עשיתי כן שילם לי אלוהים ויביאוהו ירושלימ וימת‬
‫שם‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ח ויילחמו בני יהודה בירושלימ ויילכדו אותה ויכוה‬
‫לפי חרב ואת העיר שילחו באש א‪:‬ט ואחר ירדו בני יהודה‬
‫להילחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה א‪:‬י וילכ יהודה‬
‫אל הכנעני היושב בחברון ושם חברון לפנים קירית ארבע‬
‫ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי א‪:‬יא וילכ מישם אל‬
‫יושבי דביר ושם דביר לפנים קירית ספר א‪:‬יב ויואמר‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫כלב אשר יכה את קירית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה ביתי‬
‫לאישה א‪:‬יג ויילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטון‬
‫מימנו וייתן לו את עכסה ביתו לאישה א‪:‬יד ויהי בבואה‬
‫ותסיתהו לישאול מאת אביה השדה ותיצנח מעל החמור ויואמר‬
‫לה כלב מה לכ א‪:‬טו ותואמר לו הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני‬
‫ונתתה לי גולות מיים וייתן לה כלב את גולות עילית ואת‬
‫גולות תחתית‪..........‬פ‬
‫א‪:‬טז ובני קיני חותן מושה עלו מעיר התמרים את בני‬
‫יהודה מידבר יהודה אשר בנגב ערד וילכ וישב את העם א‪:‬יז‬
‫וילכ יהודה את שימעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת‬
‫ויחרימו אותה וייקרא את שם העיר חרמה א‪:‬יח ויילכוד‬
‫יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת‬
‫גבולה א‪:‬יט ויהי יהוה את יהודה ויורש את ההר כי לוא‬
‫להוריש את יושבי העמק כי רכב ברזל להם א‪:‬כ וייתנו לכלב‬
‫את חברון כאשר דיבר מושה ויורש מישם את שלושה בני‬
‫הענק א‪:‬כא ואת היבוסי יושב ירושלימ לוא הורישו בני‬
‫בינימינ וישב היבוסי את בני בינימינ בירושלימ עד‬
‫היום הזה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬כב ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עימם א‪:‬כג‬
‫ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז א‪:‬כד‬
‫וייראו השומרים איש יוצא מינ העיר ויואמרו לו הראנו‬
‫נא את מבוא העיר ועשינו עימכ חסד א‪:‬כה ויראם את מבוא‬
‫העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל מישפחתו‬
‫שילחו א‪:‬כו וילכ האיש ארץ החיתים וייבן עיר וייקרא‬
‫שמה לוז הוא שמה עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬כז ולוא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענכ‬
‫ואת בנותיה ואת יושב )יושבי( דור ואת בנותיה ואת יושבי‬
‫ייבלעם ואת בנותיה ואת יושבי מגידו ואת בנותיה ויואל‬
‫הכנעני לשבת בארץ הזואת א‪:‬כח ויהי כי חזק יישראל וישם‬
‫את הכנעני למס והוריש לוא הורישו‪..........‬ס‪ ..........‬א‪:‬כט ואפריים‬
‫לוא הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקירבו‬
‫בגזר‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬ל זבולונ לוא הוריש את יושבי קיטרון ואת‬
‫וייחיו‬
‫בקירבו‬
‫הכנעני‬
‫וישב‬
‫נהלול‬
‫יושבי‬
‫למס‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬לא אשר לוא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי‬
‫צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחוב א‪:‬לב‬
‫לוא‬
‫כי‬
‫הארץ‬
‫יושבי‬
‫הכנעני‬
‫בקרב‬
‫האשרי‬
‫וישב‬
‫הורישו‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬לג נפתלי לוא הוריש את יושבי בית שמש‬
‫ואת יושבי בית ענת וישב בקרב הכנעני יושבי הארץ‬
‫ויושבי בית שמש ובית ענת היו להם למס א‪:‬לד ויילחצו‬
‫האמורי את בני דן ההרה כי לוא נתנו לרדת לעמק א‪:‬לה ויואל‬
‫האמורי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותיכבד יד בית‬
‫יוסף וייחיו למס א‪:‬לו וגבול האמורי מימעלה עקרבים‬
‫מהסלע ומעלה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א‬
‫ויעל‬
‫מלאכ‬
‫יהוה‬
‫מינ‬
‫הגילגל‬
‫אל‬
‫הבוכים‪..........‬פ‬
‫ויואמר אעלה אתכם מימיצריים ואביא אתכם אל הארץ אשר‬
‫נשבעתי לאבותיכם ואומר לוא אפר בריתי איתכם לעולם ב‪:‬ב‬
‫ואתם לוא תיכרתו ברית ליושבי הארץ הזואת מיזבחותיהם‬
‫תיתוצון ולוא שמעתם בקולי מה זואת עשיתם ב‪:‬ג וגם אמרתי‬
‫לוא אגרש אותם מיפניכם והיו לכם לצידים ואלוהיהם‬
‫ייחיו לכם למוקש ב‪:‬ד ויהי כדבר מלאכ יהוה את הדברים האלה‬
‫אל כל בני יישראל ויישאו העם את קולם וייבכו ב‪:‬ה‬
‫וייקראו שם המקום ההוא בוכים וייזבחו שם ליהוה‪..........‬פ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ב‪:‬ו וישלח יהושוע את העם וילכו בני יישראל איש לנחלתו‬
‫לרשת את הארץ ב‪:‬ז ויעבדו העם את יהוה כול ימי יהושוע וכול‬
‫ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את‬
‫כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה ליישראל ב‪:‬ח וימת יהושוע‬
‫בינ נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים ב‪:‬ט וייקברו אותו‬
‫ביגבול נחלתו בתימנת חרס בהר אפריים מיצפון להר געש‬
‫ב‪:‬י וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם‬
‫עשה‬
‫אשר‬
‫המעשה‬
‫את‬
‫וגם‬
‫יהוה‬
‫את‬
‫ידעו‬
‫לוא‬
‫אשר‬
‫ליישראל‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬יא ויעשו בני יישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את‬
‫הבעלים ב‪:‬יב ויעזבו את יהוה אלוהי אבותם המוציא אותם‬
‫מארץ מיצריים וילכו אחרי אלוהים אחרים מאלוהי‬
‫העמים אשר סביבותיהם ויישתחוו להם ויכעיסו את יהוה‬
‫ב‪:‬יג ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות ב‪:‬יד וייחר אף‬
‫יהוה ביישראל וייתנם ביד שוסים וישוסו אותם ויימכרם‬
‫ביד אויביהם מיסביב ולוא יכלו עוד לעמוד ליפני‬
‫אויביהם ב‪:‬טו בכול אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר‬
‫דיבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאוד ב‪:‬טז ויקם‬
‫יהוה שופטים ויושיעום מיד שוסיהם ב‪:‬יז וגם אל‬
‫שופטיהם לוא שמעו כי זנו אחרי אלוהים אחרים ויישתחוו‬
‫להם סרו מהר מינ הדרכ אשר הלכו אבותם לישמוע מיצות‬
‫יהוה לוא עשו כן ב‪:‬יח וכי הקים יהוה להם שופטים והיה‬
‫יהוה עימ השופט והושיעם מיד אויביהם כול ימי השופט‬
‫כי יינחם יהוה מינאקתם מיפני לוחציהם ודוחקיהם‬
‫ב‪:‬יט והיה במות השופט ישובו והישחיתו מאבותם ללכת אחרי‬
‫היפילו‬
‫לוא‬
‫להם‬
‫ולהישתחות‬
‫לעבדם‬
‫אחרים‬
‫אלוהים‬
‫מימעלליהם ומידרכם הקשה ב‪:‬כ וייחר אף יהוה ביישראל‬
‫ויואמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר ציויתי את‬
‫אבותם ולוא שמעו לקולי ב‪:‬כא גם אני לוא אוסיף להוריש‬
‫איש מיפניהם מינ הגויים אשר עזב יהושוע וימות‬
‫ב‪:‬כב למען נסות בם את יישראל השומרים הם את דרכ יהוה‬
‫ללכת בם כאשר שמרו אבותם אים לוא ב‪:‬כג וינח יהוה את‬
‫הגויים האלה לבילתי הורישם מהר ולוא נתנם ביד‬
‫יהושוע‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א ואלה הגויים אשר היניח יהוה לנסות בם את יישראל‬
‫את כל אשר לוא ידעו את כל מילחמות כנען ג‪:‬ב רק למען דעת‬
‫דורות בני יישראל ללמדם מילחמה רק אשר לפנים לוא‬
‫ידעום ג‪:‬ג חמשת סרני פלישתים וכל הכנעני והצידוני‬
‫והחיוי יושב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת ג‪:‬ד‬
‫וייחיו לנסות בם את יישראל לדעת היישמעו את מיצות‬
‫יהוה אשר ציוה את אבותם ביד מושה ג‪:‬ה ובני יישראל ישבו‬
‫בקרב הכנעני החיתי והאמורי והפריזי והחיוי והיבוסי‬
‫ג‪:‬ו וייקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו‬
‫ליבניהם ויעבדו את אלוהיהם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ז ויעשו בני יישראל את הרע בעיני יהוה ויישכחו את‬
‫יהוה אלוהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות ג‪:‬ח וייחר אף‬
‫יהוה ביישראל ויימכרם ביד כושן רישעתיים מלכ ארם‬
‫נהריים ויעבדו בני יישראל את כושן רישעתיים‬
‫שמונה שנים ג‪:‬ט וייזעקו בני יישראל אל יהוה ויקם‬
‫יהוה מושיע ליבני יישראל ויושיעם את עתניאל בן‬
‫קנז אחי כלב הקטון מימנו ג‪:‬י ותהי עליו רוח יהוה‬
‫ויישפוט את יישראל ויצא למילחמה וייתן יהוה בידו את‬
‫כושן רישעתיים מלכ ארם ותעז ידו על כושן רישעתיים‬
‫ג‪:‬יא ותישקוט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫קנז‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יב ויוסיפו בני יישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק‬
‫יהוה את עגלון מלכ מואב על יישראל על כי עשו את הרע‬
‫בעיני יהוה ג‪:‬יג ויאסוף אליו את בני עמון ועמלק וילכ‬
‫ויכ את יישראל ויירשו את עיר התמרים ג‪:‬יד ויעבדו בני‬
‫יישראל את עגלון מלכ מואב שמונה עשרה שנה ג‪:‬טו‬
‫וייזעקו בני יישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את‬
‫אהוד בן גרא בן הימיני איש איטר יד ימינו ויישלחו‬
‫בני יישראל בידו מינחה לעגלון מלכ מואב ג‪:‬טז ויעש לו‬
‫אהוד חרב ולה שני פיות גומד ארכה ויחגור אותה מיתחת למדיו‬
‫על ירכ ימינו ג‪:‬יז ויקרב את המינחה לעגלון מלכ מואב‬
‫ועגלון איש בריא מאוד ג‪:‬יח ויהי כאשר כילה להקריב את‬
‫המינחה וישלח את העם נושאי המינחה ג‪:‬יט והוא שב מינ‬
‫הפסילים אשר את הגילגל ויואמר דבר סתר לי אליכ המלכ‬
‫ויואמר הס ויצאו מעליו כל העומדים עליו ג‪:‬כ ואהוד בא אליו‬
‫והוא יושב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויואמר אהוד דבר אלוהים‬
‫לי אליכ ויקם מעל הכיסא ג‪:‬כא ויישלח אהוד את יד שמואלו‬
‫וייקח את החרב מעל ירכ ימינו וייתקעה בביטנו ג‪:‬כב ויבוא‬
‫גם הנצב אחר הלהב וייסגור החלב בעד הלהב כי לוא שלף החרב‬
‫מיביטנו ויצא הפרשדונה ג‪:‬כג ויצא אהוד המיסדרונה‬
‫וייסגור דלתות העליה בעדו ונעל ג‪:‬כד והוא יצא ועבדיו באו‬
‫וייראו והינה דלתות העליה נעולות ויואמרו אכ מסיכ הוא את‬
‫רגליו בחדר המקרה ג‪:‬כה ויחילו עד בוש והינה איננו פותח‬
‫דלתות העליה וייקחו את המפתח וייפתחו והינה אדוניהם‬
‫נופל ארצה מת ג‪:‬כו ואהוד נמלט עד היתמחמהם והוא עבר את‬
‫הפסילים ויימלט השעירתה ג‪:‬כז ויהי בבואו וייתקע‬
‫בשופר בהר אפריים וירדו עימו בני יישראל מינ ההר‬
‫והוא ליפניהם ג‪:‬כח ויואמר אלהם רידפו אחרי כי נתן‬
‫יהוה את אויביכם את מואב בידכם וירדו אחריו ויילכדו את‬
‫מעברות הירדן למואב ולוא נתנו איש לעבור ג‪:‬כט ויכו את מואב‬
‫בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חייל ולוא‬
‫נמלט איש ג‪:‬ל ותיכנע מואב ביום ההוא תחת יד יישראל‬
‫ותישקוט הארץ שמונים שנה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬לא ואחריו היה שמגר בן ענת ויכ את פלישתים שש מאות‬
‫איש במלמד הבקר ויושע גם הוא את יישראל‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א ויוסיפו בני יישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד‬
‫מת ד‪:‬ב ויימכרם יהוה ביד יבין מלכ כנען אשר מלכ בחצור‬
‫ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרושת הגויים ד‪:‬ג וייצעקו בני‬
‫יישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני‬
‫יישראל בחזקה עשרים שנה‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬ד ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שופטה את‬
‫יישראל בעת ההיא ד‪:‬ה והיא יושבת תחת תומר דבורה בין‬
‫הרמה ובין בית אל בהר אפריים ויעלו אליה בני יישראל‬
‫למישפט ד‪:‬ו ותישלח ותיקרא לברק בן אבינועם מיקדש‬
‫נפתלי ותואמר אליו הלוא ציוה יהוה אלוהי יישראל לכ‬
‫ומשכת בהר תבור ולקחת עימכ עשרת אלפים איש מיבני‬
‫נפתלי ומיבני זבולון ד‪:‬ז ומשכתי אליכ אל נחל קישון את‬
‫סיסרא שר צבא יבין ואת ריכבו ואת המונו ונתתיהו בידכ ד‪:‬ח‬
‫ויואמר אליה ברק אים תלכי עימי והלכתי ואים לוא תלכי‬
‫עימי לוא אלכ ד‪:‬ט ותואמר הלוכ אלכ עימכ אפס כי לוא תיחיה‬
‫תיפארתכ על הדרכ אשר אתה הולכ כי ביד אישה יימכור יהוה‬
‫את סיסרא ותקם דבורה ותלכ עימ ברק קדשה ד‪:‬י ויזעק ברק את‬
‫זבולונ ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫עימו דבורה ד‪:‬יא וחבר הקיני נפרד מיקיין מיבני חובב‬
‫חותן מושה ויט אהלו עד אילון בצענים )בצעננים( אשר את‬
‫קדש ד‪:‬יב ויגידו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינועם הר תבור‬
‫ד‪:‬יג ויזעק סיסרא את כל ריכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל‬
‫העם אשר איתו מחרושת הגויים אל נחל קישון ד‪:‬יד ותואמר‬
‫דבורה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידכ‬
‫הלוא יהוה יצא לפניכ וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים‬
‫איש אחריו ד‪:‬טו ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל‬
‫המחנה לפי חרב ליפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס‬
‫ברגליו ד‪:‬טז וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרושת‬
‫הגויים וייפול כל מחנה סיסרא לפי חרב לוא נשאר עד אחד‬
‫ד‪:‬יז וסיסרא נס ברגליו אל אוהל יעל אשת חבר הקיני כי‬
‫שלום בין יבין מלכ חצור ובין בית חבר הקיני ד‪:‬יח ותצא‬
‫יעל ליקראת סיסרא ותואמר אליו סורה אדוני סורה אלי אל‬
‫תירא ויסר אליה האוהלה ותכסהו בשמיכה ד‪:‬יט ויואמר אליה‬
‫השקיני נא מעט מיים כי צמאתי ותיפתח את נואוד החלב‬
‫ותשקהו ותכסהו ד‪:‬כ ויואמר אליה עמוד פתח האוהל והיה אים‬
‫איש יבוא ושאלכ ואמר היש פוה איש ואמרת איין ד‪:‬כא‬
‫ותיקח יעל אשת חבר את יתד האוהל ותשם את המקבת בידה ותבוא‬
‫אליו בלאט ותיתקע את היתד ברקתו ותיצנח בארץ והוא נרדם‬
‫ויעף וימות ד‪:‬כב והינה ברק רודף את סיסרא ותצא יעל‬
‫ליקראתו ותואמר לו לכ ואראכא את האיש אשר אתה מבקש ויבוא‬
‫אליה והינה סיסרא נופל מת והיתד ברקתו ד‪:‬כג ויכנע‬
‫אלוהים ביום ההוא את יבין מלכ כנען ליפני בני‬
‫יישראל ד‪:‬כד ותלכ יד בני יישראל הלוכ וקשה על יבין מלכ‬
‫כנען עד אשר היכריתו את יבין מלכ כנען‬
‫ה‪:‬א ותשר דבורה וברק בן אבינועם‪..........‬ס‪..........‬ביום ההוא‬
‫לאמור‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ב ביפרוע פרעות ביישראל‪..........‬ס‪..........‬בהיתנדב‬
‫האזינו‬
‫מלכים‬
‫שימעו‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ג‬
‫ברכו‬
‫עם‬
‫רוזנים‪..........‬ס‪..........‬אנוכי ליהוה אנוכי אשירה‪..........‬ס‪..........‬אזמר‬
‫בצאתכ‬
‫יהוה‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ד‬
‫אלוהי‬
‫ליהוה‬
‫אדום‪..........‬ס‪..........‬ארץ‬
‫מישדה‬
‫מישעיר‪..........‬ס‪..........‬בצעדכ‬
‫נטפו‬
‫עבים‬
‫נטפו‪..........‬ס‪..........‬גם‬
‫שמיים‬
‫גם‬
‫רעשה‬
‫מיים‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ה הרים נזלו מיפני יהוה‪..........‬ס‪..........‬זה‬
‫סיני מיפני יהוה אלוהי יישראל‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ו בימי‬
‫בן‬
‫שמגר‬
‫ארחות‪..........‬ס‪..........‬והולכי‬
‫חדלו‬
‫יעל‬
‫ענת‪..........‬ס‪..........‬בימי‬
‫נתיבות ילכו ארחות עקלקלות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ז חדלו פרזון ביישראל‬
‫חדלו‪..........‬ס‪..........‬עד שקמתי דבורה שקמתי אם ביישראל‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ח‬
‫ייבחר‬
‫אלוהים חדשים אז לחם שערים‪..........‬ס‪..........‬מגן אים יראה‬
‫ורומח‪..........‬ס‪..........‬בארבעים אלף ביישראל‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ט ליבי‬
‫ברכו‬
‫בעם‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........‬המיתנדבים‬
‫לחוקקי‬
‫צחורות‪..........‬ס‪..........‬יושבי‬
‫אתונות‬
‫רוכבי‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬י‬
‫על מידין והולכי על דרכ שיחו‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יא מיקול מחצצים‬
‫בין‬
‫משאבים‪..........‬ס‪..........‬שם יתנו צידקות יהוה‪..........‬ס‪..........‬צידקות‬
‫עם‬
‫לשערים‬
‫ירדו‬
‫ביישראל‪..........‬ס‪..........‬אז‬
‫פירזונו‬
‫דבורה‪..........‬ס‪..........‬עורי‬
‫עורי‬
‫עורי‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יב‬
‫בן‬
‫שביכ‬
‫ושבה‬
‫ברק‬
‫שיר‪..........‬ס‪..........‬קום‬
‫דברי‬
‫עורי‬
‫לאדירים‬
‫שריד‬
‫ירד‬
‫אז‬
‫אבינועם‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יג‬
‫עם‪..........‬ס‪..........‬יהוה‬
‫ירד לי בגיבורים‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יד מיני אפריים שרשם‬
‫בעמלק‪..........‬ס‪..........‬אחריכ בינימין בעממיכ‪..........‬ס‪..........‬מיני‬
‫מכיר ירדו מחוקקים‪..........‬ס‪..........‬ומיזבולונ מושכים בשבט‬
‫יהושוע‬
‫ושרי‬
‫שופטים‬
‫בייששכר‬
‫עימ‬
‫סופר‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬טו‬
‫דבורה‪..........‬ס‪..........‬וייששכר‬
‫כן ברק בעמק שולח ברגליו‪..........‬ס‪..........‬ביפלגות ראובן גדולים‬
‫חיקקי‬
‫בין‬
‫ישבת‬
‫למה‬
‫לב‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬טז‬
‫המישפתיים‪..........‬ס‪..........‬לישמוע‬
‫שריקות עדרים‪..........‬ס‪..........‬ליפלגות ראובן גדולים חיקרי‬
‫שכן‪..........‬ס‪..........‬ודן‬
‫הירדן‬
‫בעבר‬
‫גילעד‬
‫לב‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יז‬
‫לחוף‬
‫ישב‬
‫אניות‪..........‬ס‪..........‬אשר‬
‫יגור‬
‫למה‬
‫ימים‪..........‬ס‪..........‬ועל מיפרציו יישכון‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יח זבולון‬
‫מרומי‬
‫על‬
‫למות‪..........‬ס‪..........‬ונפתלי‬
‫נפשו‬
‫חרף‬
‫עם‬
‫נלחמו‪..........‬ס‪..........‬אז‬
‫מלכים‬
‫באו‬
‫שדה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יט‬
‫מי‬
‫על‬
‫כנען‪..........‬ס‪..........‬בתענכ‬
‫מלכי‬
‫נלחמו‬
‫מינ‬
‫לקחו‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כ‬
‫לוא‬
‫כסף‬
‫מגידו‪..........‬ס‪..........‬בצע‬
‫שמיים נלחמו‪..........‬ס‪..........‬הכוכבים מימסילותם נלחמו עימ‬
‫גרפם‪..........‬ס‪..........‬נחל‬
‫קישון‬
‫נחל‬
‫סיסרא‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כא‬
‫נפשי‬
‫קישון‪..........‬ס‪..........‬תידרכי‬
‫נחל‬
‫קדומים‬
‫סוס‪..........‬ס‪..........‬מידהרות‬
‫עיקבי‬
‫הלמו‬
‫אז‬
‫עוז‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כב‬
‫דהרות אביריו‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כג אורו מרוז אמר מלאכ יהוה אורו ארור‬
‫לעזרת יהוה‪..........‬ס‪..........‬לעזרת‬
‫באו‬
‫לוא‬
‫יושביה‪..........‬ס‪..........‬כי‬
‫יהוה בגיבורים‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כד תבורכ מינשים יעל אשת חבר‬
‫הקיני‪..........‬ס‪..........‬מינשים באוהל תבורכ‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כה מיים‬
‫היקריבה‬
‫אדירים‬
‫נתנה‪..........‬ס‪..........‬בספל‬
‫חלב‬
‫שאל‬
‫תישלחנה‪..........‬ס‪..........‬וימינה‬
‫ליתד‬
‫ידה‬
‫חמאה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כו‬
‫מחקה‬
‫סיסרא‬
‫עמלים‪..........‬ס‪..........‬והלמה‬
‫להלמות‬
‫בין‬
‫רקתו‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כז‬
‫וחלפה‬
‫רואשו‪..........‬ס‪..........‬ומחצה‬
‫כרע‬
‫רגליה‬
‫שכב‪..........‬ס‪..........‬בין‬
‫נפל‬
‫כרע‬
‫רגליה‬
‫נפל‪..........‬ס‪..........‬באשר כרע שם נפל שדוד‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כח בעד‬
‫החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב‪..........‬ס‪..........‬מדוע בושש‬
‫ריכבו‬
‫לבוא‪..........‬ס‪..........‬מדוע אחרו פעמי מרכבותיו‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כט חכמות‬
‫אמריה‬
‫תשיב‬
‫היא‬
‫תענינה‪..........‬ס‪..........‬אף‬
‫שרותיה‬
‫שלל‪..........‬ס‪..........‬רחם‬
‫יחלקו‬
‫יימצאו‬
‫הלוא‬
‫לה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ל‬
‫צבעים‬
‫גבר‪..........‬ס‪..........‬שלל‬
‫לרואש‬
‫רחמתיים‬
‫ריקמה‪..........‬ס‪..........‬צבע‬
‫צבעים‬
‫לסיסרא‪..........‬ס‪..........‬שלל‬
‫ריקמתיים לצוארי שלל‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬לא כן יואבדו כל אויביכ‬
‫יהוה‬
‫ואוהביו כצאת השמש ביגבורתו‪..........‬ס‪..........‬ותישקוט הארץ ארבעים‬
‫שנה‬
‫ו‪:‬א ויעשו בני יישראל הרע בעיני יהוה וייתנם יהוה‬
‫ביד מידין שבע שנים ו‪:‬ב ותעז יד מידין על יישראל‬
‫מיפני מידין עשו להם בני יישראל את המינהרות אשר‬
‫בהרים ואת המערות ואת המצדות ו‪:‬ג והיה אים זרע יישראל‬
‫ועלה מידין ועמלק ובני קדם ועלו עליו ו‪:‬ד ויחנו עליהם‬
‫וישחיתו את יבול הארץ עד בואכ עזה ולוא ישאירו מיחיה‬
‫ביישראל ושה ושור וחמור ו‪:‬ה כי הם ומיקניהם יעלו‬
‫ואהליהם יבאו )ובאו( כדי ארבה לרוב ולהם וליגמליהם אין‬
‫מיספר ויבואו בארץ לשחתה ו‪:‬ו ויידל יישראל מאוד מיפני‬
‫מידין וייזעקו בני יישראל אל יהוה‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬ז ויהי כי זעקו בני יישראל אל יהוה על אודות מידין ו‪:‬ח‬
‫ויישלח יהוה איש נביא אל בני יישראל ויואמר להם כוה‬
‫אתכם‬
‫העליתי‬
‫אנוכי‬
‫יישראל‬
‫אלוהי‬
‫יהוה‬
‫אמר‬
‫מימיצריים ואוציא אתכם מיבית עבדים ו‪:‬ט ואציל אתכם‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫מיד מיצריים ומיד כל לוחציכם ואגרש אותם מיפניכם‬
‫ואתנה לכם את ארצם ו‪:‬י ואומרה לכם אני יהוה אלוהיכם לוא‬
‫תיראו את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם ולוא‬
‫שמעתם בקולי‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬יא ויבוא מלאכ יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר‬
‫ליואש אבי העזרי וגידעון בנו חובט חיטים בגת להניס‬
‫מיפני מידין ו‪:‬יב וירא אליו מלאכ יהוה ויואמר אליו‬
‫יהוה עימכ גיבור החייל ו‪:‬יג ויואמר אליו גידעון בי‬
‫אדוני ויש יהוה עימנו ולמה מצאתנו כל זואת ואיה כל‬
‫הלוא‬
‫לאמור‬
‫אבותינו‬
‫לנו‬
‫סיפרו‬
‫אשר‬
‫נפלאותיו‬
‫מימיצריים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה וייתננו בכף‬
‫מידין ו‪:‬יד וייפן אליו יהוה ויואמר לכ בכוחכ זה והושעת‬
‫את יישראל מיכף מידין הלוא שלחתיכ ו‪:‬טו ויואמר אליו‬
‫בי יהוה במה אושיע את יישראל הינה אלפי הדל בימנשה‬
‫ואנוכי הצעיר בבית אבי ו‪:‬טז ויואמר אליו יהוה כי אחיה‬
‫עימכ והיכית את מידין כאיש אחד ו‪:‬יז ויואמר אליו אים‬
‫נא מצאתי חן בעיניכ ועשית לי אות שאתה מדבר עימי‬
‫ו‪:‬יח אל נא תמוש מיזה עד בואי אליכ והוצאתי את מינחתי‬
‫והינחתי לפניכ ויואמר אנוכי אשב עד שובכ ו‪:‬יט וגידעון‬
‫בא ויעש גדי עיזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק‬
‫שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬כ ויואמר אליו מלאכ האלוהים קח את הבשר ואת המצות והנח‬
‫אל הסלע הלז ואת המרק שפוכ ויעש כן ו‪:‬כא ויישלח מלאכ‬
‫יהוה את קצה המישענת אשר בידו וייגע בבשר ובמצות ותעל‬
‫האש מינ הצור ותואכל את הבשר ואת המצות ומלאכ יהוה הלכ‬
‫מעיניו ו‪:‬כב וירא גידעון כי מלאכ יהוה הוא ויואמר‬
‫גידעון אהה אדוני יהויה כי על כן ראיתי מלאכ יהוה‬
‫פנים אל פנים ו‪:‬כג ויואמר לו יהוה שלום לכ אל תירא לוא‬
‫תמות ו‪:‬כד וייבן שם גידעון מיזבח ליהוה וייקרא לו יהוה‬
‫שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי‪..........‬ס‪ ..........‬ו‪:‬כה‬
‫ויהי בלילה ההוא ויואמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביכ‬
‫ופר השני שבע שנים והרסת את מיזבח הבעל אשר לאביכ ואת‬
‫האשרה אשר עליו תיכרות ו‪:‬כו ובנית מיזבח ליהוה אלוהיכ על‬
‫רואש המעוז הזה במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה‬
‫בעצי האשרה אשר תיכרות ו‪:‬כז וייקח גידעון עשרה אנשים‬
‫מעבדיו ויעש כאשר דיבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את‬
‫בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה ו‪:‬כח‬
‫וישכימו אנשי העיר בבוקר והינה נותץ מיזבח הבעל‬
‫והאשרה אשר עליו כורתה ואת הפר השני הועלה על המיזבח‬
‫הבנוי ו‪:‬כט ויואמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה ויידרשו‬
‫ויבקשו ויואמרו גידעון בן יואש עשה הדבר הזה ו‪:‬ל ויואמרו‬
‫אנשי העיר אל יואש הוצא את בינכ וימות כי נתץ את‬
‫מיזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו ו‪:‬לא ויואמר יואש לכול‬
‫אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אים אתם תושיעון אותו‬
‫אשר יריב לו יומת עד הבוקר אים אלוהים הוא ירב לו כי נתץ‬
‫את מיזבחו ו‪:‬לב וייקרא לו ביום ההוא ירובעל לאמור ירב בו‬
‫הבעל כי נתץ את מיזבחו‪..........‬ס‪ ..........‬ו‪:‬לג וכל מידין ועמלק ובני‬
‫קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק ייזרעאל ו‪:‬לד ורוח יהוה‬
‫לבשה את גידעון וייתקע בשופר וייזעק אביעזר אחריו ו‪:‬לה‬
‫ומלאכים שלח בכל מנשה וייזעק גם הוא אחריו ומלאכים‬
‫שלח באשר וביזבולון ובנפתלי ויעלו ליקראתם ו‪:‬לו ויואמר‬
‫גידעון אל האלוהים אים ישכ מושיע בידי את יישראל‬
‫כאשר דיברת ו‪:‬לז הינה אנוכי מציג את גיזת הצמר בגורן‬
‫אים טל ייחיה על הגיזה לבדה ועל כל הארץ חורב וידעתי כי‬
‫תושיע בידי את יישראל כאשר דיברת ו‪:‬לח ויהי כן וישכם‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫מימחרת ויזר את הגיזה ויימץ טל מינ הגיזה מלוא הספל‬
‫מיים ו‪:‬לט ויואמר גידעון אל האלוהים אל ייחר אפכ בי‬
‫ואדברה אכ הפעם אנסה נא רק הפעם בגיזה יהי נא חורב אל‬
‫הגיזה לבדה ועל כל הארץ ייחיה טל ו‪:‬מ ויעש אלוהים כן‬
‫בלילה ההוא ויהי חורב אל הגיזה לבדה ועל כל הארץ היה‬
‫טל‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א וישכם ירובעל הוא גידעון וכל העם אשר איתו ויחנו על‬
‫עין חרוד ומחנה מידין היה לו מיצפון מיגיבעת המורה‬
‫בעמק‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬ב ויואמר יהוה אל גידעון רב העם אשר איתכ‬
‫מיתיתי את מידין בידם פן ייתפאר עלי יישראל‬
‫לאמור ידי הושיעה לי ז‪:‬ג ועתה קרא נא באזני העם לאמור‬
‫מי ירא וחרד ישוב וייצפור מהר הגילעד וישב מינ העם‬
‫עשרים ושניים אלף ועשרת אלפים נשארו‪..........‬ס‪ ..........‬ז‪:‬ד‬
‫ויואמר יהוה אל גידעון עוד העם רב הורד אותם אל המיים‬
‫ואצרפנו לכ שם והיה אשר אומר אליכ זה ילכ איתכ הוא ילכ‬
‫איתכ וכול אשר אומר אליכ זה לוא ילכ עימכ הוא לוא ילכ ז‪:‬ה‬
‫ויורד את העם אל המיים ויואמר יהוה אל גידעון כול אשר‬
‫ילוק בילשונו מינ המיים כאשר ילוק הכלב תציג אותו לבד‬
‫וכול אשר ייכרע על בירכיו לישתות ז‪:‬ו ויהי מיספר‬
‫המלקקים בידם אל פיהם שלוש מאות איש וכול יתר העם‬
‫כרעו על בירכיהם לישתות מיים‪..........‬ס‪ ..........‬ז‪:‬ז ויואמר יהוה‬
‫אל גידעון בישלוש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם‬
‫ונתתי את מידין בידכ וכל העם ילכו איש לימקומו ז‪:‬ח‬
‫וייקחו את צדה העם בידם ואת שופרותיהם ואת כל איש‬
‫יישראל שילח איש לאוהליו ובישלוש מאות האיש החזיק‬
‫ומחנה מידין היה לו מיתחת בעמק‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ט ויהי בלילה ההוא ויואמר אליו יהוה קום רד במחנה כי‬
‫נתתיו בידכ ז‪:‬י ואים ירא אתה לרדת רד אתה ופורה נערכ אל‬
‫המחנה ז‪:‬יא ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיכ וירדת‬
‫במחנה וירד הוא ופורה נערו אל קצה החמושים אשר במחנה‬
‫ז‪:‬יב ומידין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק כארבה לרוב‬
‫וליגמליהם אין מיספר כחול שעל שפת הים לרוב ז‪:‬יג‬
‫ויבוא גידעון והינה איש מספר לרעהו חלום ויואמר הינה‬
‫חלום חלמתי והינה צליל לחם שעורים מיתהפכ במחנה‬
‫מידין ויבוא עד האוהל ויכהו וייפול ויהפכהו למעלה ונפל‬
‫האוהל ז‪:‬יד ויען רעהו ויואמר אין זואת בילתי אים חרב‬
‫גידעון בן יואש איש יישראל נתן האלוהים בידו את‬
‫מידין ואת כל המחנה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬טו ויהי כישמוע גידעון את מיספר החלום ואת שיברו‬
‫ויישתחו וישב אל מחנה יישראל ויואמר קומו כי נתן יהוה‬
‫בידכם את מחנה מידין ז‪:‬טז ויחץ את שלוש מאות האיש‬
‫שלושה ראשים וייתן שופרות ביד כולם וכדים ריקים‬
‫ולפידים בתוכ הכדים ז‪:‬יז ויואמר אליהם מימני תיראו‬
‫וכן תעשו והינה אנוכי בא ביקצה המחנה והיה כאשר אעשה‬
‫כן תעשון ז‪:‬יח ותקעתי בשופר אנוכי וכל אשר איתי ותקעתם‬
‫ליהוה‬
‫ואמרתם‬
‫המחנה‬
‫כל‬
‫סביבות‬
‫אתם‬
‫גם‬
‫בשופרות‬
‫ולגידעון‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬יט ויבוא גידעון ומאה איש אשר איתו ביקצה המחנה רואש‬
‫האשמורת התיכונה אכ הקם הקימו את השומרים וייתקעו‬
‫בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם ז‪:‬כ וייתקעו שלושת‬
‫הראשים בשופרות ויישברו הכדים ויחזיקו ביד שמואולם‬
‫בלפידים וביד ימינם השופרות ליתקוע וייקראו חרב‬
‫ליהוה ולגידעון ז‪:‬כא ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫כל המחנה ויריעו ויניסו )וינוסו( ז‪:‬כב וייתקעו שלוש מאות‬
‫השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס‬
‫המחנה עד בית השיטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת ז‪:‬כג‬
‫וייצעק איש יישראל מינפתלי ומינ אשר ומינ כל‬
‫מנשה ויירדפו אחרי מידין ז‪:‬כד ומלאכים שלח גידעון‬
‫בכל הר אפריים לאמור רדו ליקראת מידין וליכדו להם את‬
‫המיים עד בית ברה ואת הירדן וייצעק כל איש אפריים‬
‫ויילכדו את המיים עד בית ברה ואת הירדן ז‪:‬כה ויילכדו‬
‫שני שרי מידין את עורב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב‬
‫ואת זאב הרגו ביקב זאב ויירדפו אל מידין ורואש עורב וזאב‬
‫הביאו אל גידעון מעבר לירדן ח‪:‬א ויואמרו אליו איש‬
‫אפריים מה הדבר הזה עשית לנו לבילתי קרואות לנו כי‬
‫הלכת להילחם במידין ויריבון איתו בחזקה ח‪:‬ב ויואמר‬
‫אליהם מה עשיתי עתה ככם הלוא טוב עוללות אפריים‬
‫מיבציר אביעזר ח‪:‬ג בידכם נתן אלוהים את שרי מידין‬
‫את עורב ואת זאב ומה יכולתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו‬
‫בדברו הדבר הזה ח‪:‬ד ויבוא גידעון הירדנה עובר הוא ושלוש‬
‫מאות האיש אשר איתו עיפים ורודפים ח‪:‬ה ויואמר לאנשי‬
‫סוכות תנו נא כיכרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם‬
‫ואנוכי רודף אחרי זבח וצלמונע מלכי מידין ח‪:‬ו ויואמר‬
‫שרי סוכות הכף זבח וצלמונע עתה בידכ כי נתן ליצבאכ לחם‬
‫ח‪:‬ז ויואמר גידעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמונע בידי‬
‫ודשתי את בשרכם את קוצי המידבר ואת הברקנים ח‪:‬ח ויעל‬
‫מישם פנואל וידבר אליהם כזואת ויענו אותו אנשי פנואל‬
‫כאשר ענו אנשי סוכות ח‪:‬ט ויואמר גם לאנשי פנואל לאמור‬
‫בשובי בשלום אתוץ את המיגדל הזה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬י וזבח וצלמונע בקרקור ומחניהם עימם כחמשת עשר אלף‬
‫כול הנותרים מיכול מחנה בני קדם והנופלים מאה ועשרים‬
‫אלף איש שולף חרב ח‪:‬יא ויעל גידעון דרכ השכוני באהלים‬
‫מיקדם לנובח ויגבהה ויכ את המחנה והמחנה היה בטח ח‪:‬יב‬
‫וינוסו זבח וצלמונע ויירדוף אחריהם ויילכוד את שני‬
‫מלכי מידין את זבח ואת צלמונע וכל המחנה החריד ח‪:‬יג‬
‫וישב גידעון בן יואש מינ המילחמה מילמעלה החרס ח‪:‬יד‬
‫ויילכד נער מאנשי סוכות ויישאלהו וייכתוב אליו את שרי‬
‫סוכות ואת זקניה שיבעים ושיבעה איש ח‪:‬טו ויבוא אל אנשי‬
‫סוכות ויואמר הינה זבח וצלמונע אשר חרפתם אותי לאמור‬
‫הכף זבח וצלמונע עתה בידכ כי נתן לאנשיכ היעפים לחם‬
‫ח‪:‬טז וייקח את זיקני העיר ואת קוצי המידבר ואת הברקנים‬
‫ויודע בהם את אנשי סוכות ח‪:‬יז ואת מיגדל פנואל נתץ‬
‫ויהרוג את אנשי העיר ח‪:‬יח ויואמר אל זבח ואל צלמונע‬
‫איפוה האנשים אשר הרגתם בתבור ויואמרו כמוכ כמוהם אחד‬
‫כתואר בני המלכ ח‪:‬יט ויואמר אחי בני אימי הם חי יהוה‬
‫לו החייתם אותם לוא הרגתי אתכם ח‪:‬כ ויואמר ליתר בכורו קום‬
‫הרוג אותם ולוא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער ח‪:‬כא‬
‫ויואמר זבח וצלמונע קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ויקם‬
‫גידעון ויהרוג את זבח ואת צלמונע וייקח את השהרונים‬
‫אשר בצוארי גמליהם‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬כב ויואמרו איש יישראל אל גידעון משל בנו גם אתה גם‬
‫בינכ גם בן בנכ כי הושעתנו מיד מידין ח‪:‬כג ויואמר‬
‫אלהם גידעון לוא אמשול אני בכם ולוא יימשול בני בכם‬
‫יהוה יימשול בכם ח‪:‬כד ויואמר אלהם גידעון אשאלה מיכם‬
‫שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי‬
‫יישמעאלים הם ח‪:‬כה ויואמרו נתון נתן וייפרשו את‬
‫השימלה וישליכו שמה איש נזם שללו ח‪:‬כו ויהי מישקל‬
‫נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב לבד מינ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫השהרונים והנטיפות וביגדי הארגמן שעל מלכי מידין‬
‫ולבד מינ הענקות אשר בצוארי גמליהם ח‪:‬כז ויעש אותו‬
‫גידעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה וייזנו כל יישראל‬
‫אחריו שם ויהי לגידעון ולביתו למוקש ח‪:‬כח וייכנע‬
‫מידין ליפני בני יישראל ולוא יספו לשאת רואשם‬
‫ותישקוט הארץ ארבעים שנה בימי גידעון‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬כט וילכ ירובעל בן יואש וישב בביתו ח‪:‬ל ולגידעון‬
‫שיבעים בנים יוצאי ירכו כי נשים רבות היו לו‬
‫ופילגשו אשר בישכם ילדה לו גם היא בן וישם את‬
‫אבימלכ ח‪:‬לב וימת גידעון בן יואש בשיבה טובה וייקבר‬
‫יואש אביו בעפרה אבי העזרי‪..........‬פ‬
‫היו‬
‫ח‪:‬לא‬
‫שמו‬
‫בקבר‬
‫ח‪:‬לג ויהי כאשר מת גידעון וישובו בני יישראל וייזנו‬
‫אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלוהים ח‪:‬לד ולוא זכרו‬
‫בני יישראל את יהוה אלוהיהם המציל אותם מיד כל‬
‫אויביהם מיסביב ח‪:‬לה ולוא עשו חסד עימ בית ירובעל‬
‫גידעון ככל הטובה אשר עשה עימ יישראל‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬א וילכ אבימלכ בן ירובעל שכמה אל אחי אימו וידבר‬
‫אליהם ואל כל מישפחת בית אבי אימו לאמור ט‪:‬ב דברו נא‬
‫באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשול בכם שיבעים איש‬
‫כול בני ירובעל אים משול בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם‬
‫ובשרכם אני ט‪:‬ג וידברו אחי אימו עליו באזני כל בעלי‬
‫שכם את כל הדברים האלה ויט ליבם אחרי אבימלכ כי אמרו‬
‫אחינו הוא ט‪:‬ד וייתנו לו שיבעים כסף מיבית בעל ברית‬
‫ויישכור בהם אבימלכ אנשים ריקים ופוחזים וילכו‬
‫אחריו ט‪:‬ה ויבוא בית אביו עפרתה ויהרוג את אחיו בני‬
‫ירובעל שיבעים איש על אבן אחת וייותר יותם בן ירובעל‬
‫הקטון כי נחבא‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬ו ויאספו כל בעלי שכם וכל בית‬
‫מילוא וילכו וימליכו את אבימלכ למלכ עימ אלון מוצב אשר‬
‫בישכם ט‪:‬ז ויגידו ליותם וילכ ויעמוד ברואש הר גריזים‬
‫ויישא קולו וייקרא ויואמר להם שימעו אלי בעלי שכם‬
‫ויישמע אליכם אלוהים ט‪:‬ח הלוכ הלכו העצים לימשוח‬
‫עליהם מלכ ויואמרו לזיית מלוכה )מלכה( עלינו ט‪:‬ט ויואמר‬
‫להם הזיית החדלתי את דישני אשר בי יכבדו אלוהים‬
‫ואנשים והלכתי לנוע על העצים ט‪:‬י ויואמרו העצים‬
‫לתאנה לכי את מלכי עלינו ט‪:‬יא ותואמר להם התאנה החדלתי‬
‫את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים ט‪:‬יב‬
‫ויואמרו העצים לגפן לכי את מלוכי )מלכי( עלינו ט‪:‬יג‬
‫ותואמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלוהים‬
‫ואנשים והלכתי לנוע על העצים ט‪:‬יד ויואמרו כל העצים‬
‫אל האטד לכ אתה מלכ עלינו ט‪:‬טו ויואמר האטד אל העצים אים‬
‫באמת אתם מושחים אותי למלכ עליכם בואו חסו בצילי ואים‬
‫איין תצא אש מינ האטד ותואכל את ארזי הלבנון ט‪:‬טז ועתה‬
‫אים באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלכ ואים טובה‬
‫עשיתם עימ ירובעל ועימ ביתו ואים כיגמול ידיו‬
‫עשיתם לו ט‪:‬יז אשר נלחם אבי עליכם וישלכ את נפשו‬
‫מינגד ויצל אתכם מיד מידין ט‪:‬יח ואתם קמתם על בית‬
‫אבי היום ותהרגו את בניו שיבעים איש על אבן אחת‬
‫ותמליכו את אבימלכ בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא‬
‫ט‪:‬יט ואים באמת ובתמים עשיתם עימ ירובעל ועימ ביתו‬
‫היום הזה שימחו באבימלכ ויישמח גם הוא בכם ט‪:‬כ ואים‬
‫איין תצא אש מאבימלכ ותואכל את בעלי שכם ואת בית‬
‫מילוא ותצא אש מיבעלי שכם ומיבית מילוא ותואכל את‬
‫אבימלכ ט‪:‬כא וינס יותם וייברח וילכ בארה וישב שם‬
‫מיפני אבימלכ אחיו‪..........‬פ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ט‪:‬כב וישר אבימלכ על יישראל שלוש שנים ט‪:‬כג ויישלח‬
‫אלוהים רוח רעה בין אבימלכ ובין בעלי שכם וייבגדו‬
‫בעלי שכם באבימלכ ט‪:‬כד לבוא חמס שיבעים בני ירובעל‬
‫ודמם לשום על אבימלכ אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם‬
‫אשר חיזקו את ידיו להרוג את אחיו ט‪:‬כה וישימו לו בעלי‬
‫שכם מארבים על ראשי ההרים וייגזלו את כל אשר יעבור‬
‫עליהם בדרכ ויוגד לאבימלכ‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬כו ויבוא געל בן עבד ואחיו ויעברו בישכם וייבטחו בו בעלי‬
‫שכם ט‪:‬כז ויצאו השדה וייבצרו את כרמיהם ויידרכו ויעשו‬
‫הילולים ויבואו בית אלוהיהם ויואכלו ויישתו ויקללו את‬
‫אבימלכ ט‪:‬כח ויואמר געל בן עבד מי אבימלכ ומי שכם כי‬
‫נעבדנו הלוא בן ירובעל וזבול פקידו עיבדו את אנשי חמור‬
‫אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו ט‪:‬כט ומי ייתן את העם הזה‬
‫בידי ואסירה את אבימלכ ויואמר לאבימלכ רבה צבאכ וצאה ט‪:‬ל‬
‫ויישמע זבול שר העיר את דיברי געל בן עבד וייחר אפו‬
‫ט‪:‬לא ויישלח מלאכים אל אבימלכ בתרמה לאמור הינה געל‬
‫בן עבד ואחיו באים שכמה והינם צרים את העיר עליכ ט‪:‬לב‬
‫ועתה קום לילה אתה והעם אשר איתכ וארוב בשדה ט‪:‬לג והיה‬
‫בבוקר כיזרוח השמש תשכים ופשטת על העיר והינה הוא‬
‫והעם אשר איתו יוצאים אליכ ועשית לו כאשר תימצא ידכ‬
‫ט‪:‬לד ויקם אבימלכ וכל העם אשר עימו לילה ויארבו על שכם‬
‫ארבעה ראשים ט‪:‬לה ויצא געל בן עבד ויעמוד פתח שער העיר‬
‫ויקם אבימלכ והעם אשר איתו מינ המארב ט‪:‬לו וירא געל את‬
‫העם ויואמר אל זבול הינה עם יורד מראשי ההרים ויואמר‬
‫אליו זבול את צל ההרים אתה רואה כאנשים ט‪:‬לז ויוסף עוד‬
‫געל לדבר ויואמר הינה עם יורדים מעימ טבור הארץ ורואש‬
‫אחד בא מידרכ אלון מעוננים ט‪:‬לח ויואמר אליו זבול איה‬
‫אפוא פיכ אשר תואמר מי אבימלכ כי נעבדנו הלוא זה העם‬
‫אשר מאסתה בו צא נא עתה והילחם בו ט‪:‬לט ויצא געל ליפני‬
‫בעלי שכם ויילחם באבימלכ ט‪:‬מ ויירדפהו אבימלכ וינס‬
‫מיפניו וייפלו חללים רבים עד פתח השער ט‪:‬מא וישב‬
‫אבימלכ בארומה ויגרש זבול את געל ואת אחיו מישבת‬
‫בישכם‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬מב ויהי מימחרת ויצא העם השדה ויגידו‬
‫לאבימלכ ט‪:‬מג וייקח את העם ויחצם לישלושה ראשים‬
‫ויארוב בשדה וירא והינה העם יוצא מינ העיר ויקם‬
‫עליהם ויכם ט‪:‬מד ואבימלכ והראשים אשר עימו פשטו‬
‫ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר‬
‫בשדה ויכום ט‪:‬מה ואבימלכ נלחם בעיר כול היום ההוא‬
‫ויילכוד את העיר ואת העם אשר בה הרג וייתוץ את העיר‬
‫וייזרעה מלח‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬מו ויישמעו כל בעלי מיגדל שכם ויבואו אל צריח בית אל‬
‫ברית ט‪:‬מז ויוגד לאבימלכ כי היתקבצו כל בעלי מיגדל שכם‬
‫ט‪:‬מח ויעל אבימלכ הר צלמון הוא וכל העם אשר איתו וייקח‬
‫אבימלכ את הקרדומות בידו וייכרות שוכת עצים ויישאה‬
‫וישם על שיכמו ויואמר אל העם אשר עימו מה ראיתם‬
‫עשיתי מהרו עשו כמוני ט‪:‬מט וייכרתו גם כל העם איש‬
‫שוכוה וילכו אחרי אבימלכ וישימו על הצריח ויציתו‬
‫עליהם את הצריח באש וימותו גם כל אנשי מיגדל שכם‬
‫כאלף איש ואישה‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬נ וילכ אבימלכ אל תבץ וייחן בתבץ ויילכדה ט‪:‬נא ומיגדל‬
‫עוז היה בתוכ העיר וינוסו שמה כל האנשים והנשים וכול‬
‫בעלי העיר וייסגרו בעדם ויעלו על גג המיגדל ט‪:‬נב ויבוא‬
‫אבימלכ עד המיגדל ויילחם בו וייגש עד פתח המיגדל‬
‫לשרפו באש ט‪:‬נג ותשלכ אישה אחת פלח רכב על רואש אבימלכ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ותריצ את גולגלתו ט‪:‬נד וייקרא מהרה אל הנער נושא כליו‬
‫ויואמר לו שלוף חרבכ ומותתני פן יואמרו לי אישה הרגתהו‬
‫ויידקרהו נערו וימות ט‪:‬נה וייראו איש יישראל כי מת‬
‫אבימלכ וילכו איש לימקומו ט‪:‬נו וישב אלוהים את רעת‬
‫אבימלכ אשר עשה לאביו להרוג את שיבעים אחיו ט‪:‬נז ואת כל‬
‫רעת אנשי שכם השיב אלוהים ברואשם ותבוא אליהם קיללת‬
‫יותם בן ירובעל‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א ויקם אחרי אבימלכ להושיע את יישראל תולע בן פואה‬
‫בן דודו איש ייששכר והוא יושב בשמיר בהר אפריים י‪:‬ב‬
‫ויישפוט את יישראל עשרים ושלוש שנה וימת וייקבר‬
‫בשמיר‪..........‬פ‬
‫י‪:‬ג ויקם אחריו יאיר הגילעדי ויישפוט את יישראל‬
‫עשרים ושתיים שנה י‪:‬ד ויהי לו שלושים בנים רוכבים‬
‫על שלושים עירים ושלושים עירים להם להם ייקראו חות‬
‫יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגילעד י‪:‬ה וימת יאיר‬
‫וייקבר בקמון‪..........‬פ‬
‫י‪:‬ו ויוסיפו בני יישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו‬
‫את הבעלים ואת העשתרות ואת אלוהי ארם ואת אלוהי צידון‬
‫ואת אלוהי מואב ואת אלוהי בני עמון ואת אלוהי פלישתים‬
‫ויעזבו את יהוה ולוא עבדוהו י‪:‬ז וייחר אף יהוה ביישראל‬
‫ויימכרם ביד פלישתים וביד בני עמון י‪:‬ח ויירעצו‬
‫וירוצצו את בני יישראל בשנה ההיא שמונה עשרה שנה את‬
‫כל בני יישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמורי אשר‬
‫בגילעד י‪:‬ט ויעברו בני עמון את הירדן להילחם גם ביהודה‬
‫ובבינימין ובבית אפריים ותצר ליישראל מאוד י‪:‬י‬
‫וייזעקו בני יישראל אל יהוה לאמור חטאנו לכ וכי עזבנו‬
‫את אלוהינו ונעבוד את הבעלים‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יא ויואמר יהוה אל בני יישראל הלוא מימיצריים‬
‫ומינ האמורי ומינ בני עמון ומינ פלישתים י‪:‬יב‬
‫וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותיצעקו אלי ואושיעה‬
‫אתכם מידם י‪:‬יג ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלוהים אחרים‬
‫לכן לוא אוסיף להושיע אתכם י‪:‬יד לכו וזעקו אל האלוהים‬
‫אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם י‪:‬טו ויואמרו‬
‫בני יישראל אל יהוה חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניכ‬
‫אכ הצילנו נא היום הזה י‪:‬טז ויסירו את אלוהי הנכר‬
‫בעמל‬
‫נפשו‬
‫ותיקצר‬
‫יהוה‬
‫את‬
‫ויעבדו‬
‫מיקירבם‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יז וייצעקו בני עמון ויחנו בגילעד ויאספו בני‬
‫יישראל ויחנו במיצפה י‪:‬יח ויואמרו העם שרי גילעד‬
‫איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להילחם ביבני עמון‬
‫ייחיה לרואש לכול יושבי גילעד‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א וייפתח הגילעדי היה גיבור חייל והוא בן אישה‬
‫זונה ויולד גילעד את ייפתח יא‪:‬ב ותלד אשת גילעד לו בנים‬
‫וייגדלו בני האישה ויגרשו את ייפתח ויואמרו לו לוא‬
‫תינחל בבית אבינו כי בן אישה אחרת אתה יא‪:‬ג וייברח‬
‫ייפתח מיפני אחיו וישב בארץ טוב וייתלקטו אל ייפתח‬
‫אנשים ריקים ויצאו עימו‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬ד ויהי מימים ויילחמו בני עמון עימ יישראל‬
‫יא‪:‬ה ויהי כאשר נלחמו בני עמון עימ יישראל וילכו‬
‫זיקני גילעד לקחת את ייפתח מארץ טוב יא‪:‬ו ויואמרו‬
‫לייפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה ביבני עמון יא‪:‬ז‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ויואמר ייפתח לזיקני גילעד הלוא אתם שנאתם אותי‬
‫ותגרשוני מיבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם‬
‫יא‪:‬ח ויואמרו זיקני גילעד אל ייפתח לכן עתה שבנו אליכ‬
‫והלכת עימנו ונלחמת ביבני עמון והיית לנו לרואש לכול‬
‫יושבי גילעד יא‪:‬ט ויואמר ייפתח אל זיקני גילעד אים‬
‫משיבים אתם אותי להילחם ביבני עמון ונתן יהוה אותם‬
‫לפני אנוכי אחיה לכם לרואש יא‪:‬י ויואמרו זיקני גילעד‬
‫אל ייפתח יהוה ייחיה שומע בינותינו אים לוא כידברכ‬
‫כן נעשה יא‪:‬יא וילכ ייפתח עימ זיקני גילעד‬
‫וישימו העם אותו עליהם לרואש ולקצין וידבר ייפתח את‬
‫כל דבריו ליפני יהוה במיצפה‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬יב ויישלח ייפתח מלאכים אל מלכ בני עמון לאמור‬
‫מה לי ולכ כי באת אלי להילחם בארצי יא‪:‬יג ויואמר מלכ‬
‫בני עמון אל מלאכי ייפתח כי לקח יישראל את ארצי‬
‫בעלותו מימיצריים מארנון ועד היבוק ועד הירדן ועתה‬
‫השיבה אתהן בשלום יא‪:‬יד ויוסף עוד ייפתח ויישלח‬
‫מלאכים אל מלכ בני עמון יא‪:‬טו ויואמר לו כוה אמר ייפתח‬
‫לוא לקח יישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון יא‪:‬טז כי‬
‫בעלותם מימיצריים וילכ יישראל במידבר עד ים סוף‬
‫ויבוא קדשה יא‪:‬יז ויישלח יישראל מלאכים אל מלכ אדום‬
‫לאמור אעברה נא בארצכ ולוא שמע מלכ אדום וגם אל מלכ מואב‬
‫שלח ולוא אבה וישב יישראל בקדש יא‪:‬יח וילכ במידבר ויסב‬
‫את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבוא מימיזרח שמש לארץ מואב‬
‫ויחנון בעבר ארנון ולוא באו ביגבול מואב כי ארנון גבול מואב‬
‫יא‪:‬יט ויישלח יישראל מלאכים אל סיחון מלכ האמורי‬
‫מלכ חשבון ויואמר לו יישראל נעברה נא בארצכ עד מקומי‬
‫יא‪:‬כ ולוא האמין סיחון את יישראל עבור ביגבולו ויאסוף‬
‫סיחון את כל עמו ויחנו ביחצה ויילחם עימ יישראל יא‪:‬כא‬
‫וייתן יהוה אלוהי יישראל את סיחון ואת כל עמו ביד‬
‫יישראל ויכום ויירש יישראל את כל ארץ האמורי יושב‬
‫הארץ ההיא יא‪:‬כב ויירשו את כל גבול האמורי מארנון ועד‬
‫היבוק ומינ המידבר ועד הירדן יא‪:‬כג ועתה יהוה אלוהי‬
‫יישראל הוריש את האמורי מיפני עמו יישראל ואתה‬
‫תירשנו יא‪:‬כד הלוא את אשר יורישכ כמוש אלוהיכ אותו תירש‬
‫ואת כל אשר הוריש יהוה אלוהינו מיפנינו אותו נירש‬
‫יא‪:‬כה ועתה הטוב טוב אתה מיבלק בן ציפור מלכ מואב הרוב רב‬
‫עימ יישראל אים נלחום נלחם בם יא‪:‬כו בשבת יישראל‬
‫בחשבון וביבנותיה ובערעור וביבנותיה ובכל הערים אשר על‬
‫ידי ארנון שלוש מאות שנה ומדוע לוא היצלתם בעת ההיא‬
‫יא‪:‬כז ואנוכי לוא חטאתי לכ ואתה עושה איתי רעה להילחם‬
‫בי יישפוט יהוה השופט היום בין בני יישראל ובין‬
‫בני עמון יא‪:‬כח ולוא שמע מלכ בני עמון אל דיברי‬
‫ייפתח אשר שלח אליו‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬כט ותהי על ייפתח רוח יהוה ויעבור את הגילעד ואת‬
‫מנשה ויעבור את מיצפה גילעד ומימיצפה גילעד עבר‬
‫בני עמון יא‪:‬ל ויידר ייפתח נדר ליהוה ויואמר אים‬
‫נתון תיתן את בני עמון בידי יא‪:‬לא והיה היוצא אשר‬
‫יצא מידלתי ביתי ליקראתי בשובי בשלום מיבני עמון‬
‫והיה ליהוה והעליתיהו עולה‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬לב ויעבור ייפתח אל בני עמון להילחם בם וייתנם‬
‫יהוה בידו יא‪:‬לג ויכם מערוער ועד בואכ מינית עשרים‬
‫עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאוד וייכנעו בני עמון‬
‫מיפני בני יישראל‪..........‬פ‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫יא‪:‬לד ויבוא ייפתח המיצפה אל ביתו והינה ביתו יוצאת‬
‫ליקראתו בתופים ובימחולות ורק היא יחידה אין לו מימנו‬
‫בן או בת יא‪:‬לה ויהי כיראותו אותה וייקרע את בגדיו ויואמר‬
‫אהה ביתי הכרע היכרעתיני ואת היית בעוכרי ואנוכי‬
‫פציתי פי אל יהוה ולוא אוכל לשוב יא‪:‬לו ותואמר אליו אבי‬
‫פציתה את פיכ אל יהוה עשה לי כאשר יצא מיפיכ אחרי‬
‫אשר עשה לכ יהוה נקמות מאויביכ מיבני עמון יא‪:‬לז‬
‫ותואמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה מימני שניים‬
‫חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנוכי‬
‫ורעיתי )ורעותי( יא‪:‬לח ויואמר לכי ויישלח אותה שני‬
‫ותבך על בתוליה על ההרים יא‪:‬לט‬
‫‪#‬‬
‫חדשים ותלכ היא ורעותיה‬
‫ויהי מיקץ שניים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את‬
‫נדרו אשר נדר והיא לוא ידעה איש ותהי חוק ביישראל יא‪:‬מ‬
‫מימים ימימה תלכנה בנות יישראל לתנות לבת ייפתח‬
‫הגילעדי ארבעת ימים בשנה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬א וייצעק איש אפריים ויעבור צפונה ויואמרו‬
‫לייפתח מדוע עברת להילחם ביבני עמון ולנו לוא קראת ללכת‬
‫עימכ ביתכ נשרוף עליכ באש יב‪:‬ב ויואמר ייפתח אליהם‬
‫איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאוד ואזעק אתכם‬
‫ולוא הושעתם אותי מידם יב‪:‬ג ואראה כי אינכ מושיע‬
‫ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון וייתנם יהוה‬
‫בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להילחם בי יב‪:‬ד וייקבוץ‬
‫ייפתח את כל אנשי גילעד ויילחם את אפריים ויכו‬
‫אנשי גילעד את אפריים כי אמרו פליטי אפריים אתם‬
‫גילעד בתוכ אפריים בתוכ מנשה יב‪:‬ה ויילכוד גילעד את‬
‫פליטי‬
‫יואמרו‬
‫כי‬
‫והיה‬
‫לאפריים‬
‫הירדן‬
‫מעברות‬
‫אפריים אעבורה ויואמרו לו אנשי גילעד האפרתי אתה‬
‫ויואמר לוא יב‪:‬ו ויואמרו לו אמר נא שיבולת ויואמר סיבולת‬
‫ולוא יכין לדבר כן ויואחזו אותו ויישחטוהו אל מעברות הירדן‬
‫וייפול בעת ההיא מאפריים ארבעים ושניים אלף יב‪:‬ז‬
‫ויישפוט ייפתח את יישראל שש שנים וימת ייפתח‬
‫הגילעדי וייקבר בערי גילעד‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬ח ויישפוט אחריו את יישראל איבצן מיבית לחם יב‪:‬ט‬
‫ויהי לו שלושים בנים ושלושים בנות שילח החוצה‬
‫ושלושים בנות הביא לבניו מינ החוץ ויישפוט את‬
‫יישראל שבע שנים יב‪:‬י וימת איבצן וייקבר בבית‬
‫לחם‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬יא ויישפוט אחריו את יישראל אילון הזבולוני‬
‫ויישפוט את יישראל עשר שנים יב‪:‬יב וימת אילון‬
‫הזבולוני וייקבר באילון בארץ זבולונ‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬יג ויישפוט אחריו את יישראל עבדון בן הילל‬
‫הפירעתוני יב‪:‬יד ויהי לו ארבעים בנים ושלושים בני‬
‫בנים רוכבים על שיבעים עירימ ויישפוט את יישראל‬
‫שמונה שנים יב‪:‬טו וימת עבדון בן הילל הפירעתוני‬
‫וייקבר בפירעתון בארץ אפריים בהר העמלקי‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א ויוסיפו בני יישראל לעשות הרע בעיני‬
‫וייתנם יהוה ביד פלישתים ארבעים שנה‪..........‬פ‬
‫יהוה‬
‫יג‪:‬ב ויהי איש אחד מיצרעה מימישפחת הדני ושמו מנוח‬
‫ואישתו עקרה ולוא ילדה יג‪:‬ג וירא מלאכ יהוה אל האישה‬
‫ויואמר אליה הינה נא את עקרה ולוא ילדת והרית וילדת בן‬
‫יג‪:‬ד ועתה הישמרי נא ואל תישתי ייין ושכר ואל תואכלי‬
‫כל טמא יג‪:‬ה כי הינכ הרה ויולדת בן ומורה לוא יעלה על‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫רואשו כי נזיר אלוהים ייחיה הנער מינ הבטן והוא יחל‬
‫להושיע את יישראל מיד פלישתים יג‪:‬ו ותבוא האישה‬
‫ותואמר לאישה לאמור איש האלוהים בא אלי ומראהו כמראה‬
‫מלאכ האלוהים נורא מאוד ולוא שאילתיהו אי מיזה הוא ואת‬
‫שמו לוא היגיד לי יג‪:‬ז ויואמר לי הינכ הרה ויולדת בן‬
‫ועתה אל תישתי ייין ושכר ואל תואכלי כל טומאה כי נזיר‬
‫אלוהים ייחיה הנער מינ הבטן עד יום מותו‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬ח ויעתר מנוח אל יהוה ויואמר בי יהוה איש האלוהים‬
‫אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד‬
‫יג‪:‬ט ויישמע האלוהים בקול מנוח ויבוא מלאכ האלוהים עוד‬
‫אל האישה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עימה יג‪:‬י‬
‫ותמהר האישה ותרץ ותגד לאישה ותואמר אליו הינה נראה‬
‫אלי האיש אשר בא ביום אלי יג‪:‬יא ויקם וילכ מנוח אחרי‬
‫אישתו ויבוא אל האיש ויואמר לו האתה האיש אשר דיברת אל‬
‫האישה ויואמר אני יג‪:‬יב ויואמר מנוח עתה יבוא דבריכ‬
‫מה ייחיה מישפט הנער ומעשהו יג‪:‬יג ויואמר מלאכ‬
‫יהוה אל מנוח מיכול אשר אמרתי אל האישה תישמר יג‪:‬יד‬
‫מיכול אשר יצא מיגפן הייין לוא תואכל וייין ושכר אל‬
‫ציויתיה‬
‫אשר‬
‫כול‬
‫תואכל‬
‫אל‬
‫טומאה‬
‫וכל‬
‫תשת‬
‫תישמור‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬טו ויואמר מנוח אל מלאכ יהוה נעצרה נא‬
‫אותכ ונעשה לפניכ גדי עיזים יג‪:‬טז ויואמר מלאכ יהוה‬
‫אל מנוח אים תעצרני לוא אוכל בלחמכ ואים תעשה עולה‬
‫ליהוה תעלנה כי לוא ידע מנוח כי מלאכ יהוה הוא יג‪:‬יז‬
‫ויואמר מנוח אל מלאכ יהוה מי שמכ כי יבוא דבריך )דברכ(‬
‫וכיבדנוכ יג‪:‬יח ויואמר לו מלאכ יהוה למה זה תישאל‬
‫לישמי והוא פליאי‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬יט וייקח מנוח את גדי העיזים ואת המינחה ויעל על‬
‫הצור ליהוה ומפליא לעשות ומנוח ואישתו רואים יג‪:‬כ ויהי‬
‫בעלות הלהב מעל המיזבח השמימה ויעל מלאכ יהוה בלהב‬
‫המיזבח ומנוח ואישתו רואים וייפלו על פניהם ארצה‬
‫יג‪:‬כא ולוא יסף עוד מלאכ יהוה להראוה אל מנוח ואל אישתו אז‬
‫ידע מנוח כי מלאכ יהוה הוא יג‪:‬כב ויואמר מנוח אל אישתו‬
‫מות נמות כי אלוהים ראינו יג‪:‬כג ותואמר לו אישתו לו חפץ‬
‫יהוה להמיתנו לוא לקח מידנו עולה ומינחה ולוא הראנו את כל‬
‫אלה וכעת לוא הישמיענו כזואת יג‪:‬כד ותלד האישה בן ותיקרא‬
‫את שמו שימשון וייגדל הנער ויברכהו יהוה יג‪:‬כה ותחל רוח‬
‫יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬א וירד שימשון תימנתה וירא אישה בתימנתה מיבנות‬
‫פלישתים יד‪:‬ב ויעל ויגד לאביו ולאימו ויואמר אישה‬
‫ראיתי בתימנתה מיבנות פלישתים ועתה קחו אותה לי‬
‫לאישה יד‪:‬ג ויואמר לו אביו ואימו האין ביבנות אחיכ ובכל‬
‫עמי אישה כי אתה הולכ לקחת אישה מיפלישתים הערלים‬
‫ויואמר שימשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני‬
‫יד‪:‬ד ואביו ואימו לוא ידעו כי מיהוה היא כי תואנה הוא‬
‫מבקש מיפלישתים ובעת ההיא פלישתים מושלים‬
‫ביישראל יד‪:‬ה וירד שימשון ואביו ואימו תימנתה ויבואו‬
‫עד כרמי תימנתה והינה כפיר אריות שואג ליקראתו יד‪:‬ו‬
‫ותיצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין‬
‫בידו ולוא היגיד לאביו ולאימו את אשר עשה יד‪:‬ז וירד וידבר‬
‫לאישה ותישר בעיני שימשון יד‪:‬ח וישב מימים לקחתה‬
‫ויסר ליראות את מפלת האריה והינה עדת דבורים ביגוית‬
‫האריה ודבש יד‪:‬ט ויירדהו אל כפיו וילכ הלוכ ואכול וילכ אל‬
‫אביו ואל אימו וייתן להם ויואכלו ולוא היגיד להם כי‬
‫מיגוית האריה רדה הדבש יד‪:‬י וירד אביהו אל האישה ויעש‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫שם שימשון מישתה כי כן יעשו הבחורים יד‪:‬יא ויהי‬
‫כיראותם אותו וייקחו שלושים מרעים וייחיו איתו יד‪:‬יב‬
‫ויואמר להם שימשון אחודה נא לכם חידה אים הגד תגידו‬
‫אותה לי שיבעת ימי המישתה ומצאתם ונתתי לכם‬
‫שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים יד‪:‬יג ואים‬
‫לוא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלושים סדינים‬
‫ושלושים חליפות בגדים ויואמרו לו חודה חידתכ ונשמענה‬
‫יד‪:‬יד ויואמר להם מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולוא‬
‫יד‪:‬טו ויהי ביום‬
‫יכלו להגיד החידה שלושת ימים‬
‫השביעי ויואמרו לאשת שימשון פתי את אישכ ויגד לנו‬
‫את החידה פן נשרוף אותכ ואת בית אביכ באש הלירשנו‬
‫ותבך אשת שימשון עליו ותואמר רק‬
‫‪#‬‬
‫קראתם לנו הלוא יד‪:‬טז‬
‫שנאתני ולוא אהבתני החידה חדת ליבני עמי ולי לוא‬
‫היגדתה ויואמר לה הינה לאבי ולאימי לוא היגדתי ולכ‬
‫ותבך עליו שיבעת הימים אשר היה להם‬
‫‪#‬‬
‫אגיד יד‪:‬יז‬
‫המישתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד‬
‫החידה ליבני עמה יד‪:‬יח ויואמרו לו אנשי העיר ביום‬
‫השביעי בטרם יבוא החרסה מה מתוק מידבש ומה עז מארי‬
‫ויואמר להם לולא חרשתם בעגלתי לוא מצאתם חידתי יד‪:‬יט‬
‫ותיצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויכ מהם שלושים איש‬
‫וייקח את חליצותם וייתן החליפות למגידי החידה וייחר‬
‫אפו ויעל בית אביהו יד‪:‬כ ותהי אשת שימשון למרעהו אשר‬
‫רעה לו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א ויהי מימים בימי קציר חיטים וייפקוד שימשון‬
‫את אישתו ביגדי עיזים ויואמר אבואה אל אישתי החדרה‬
‫ולוא נתנו אביה לבוא טו‪:‬ב ויואמר אביה אמור אמרתי כי שנוא‬
‫שנאתה ואתננה למרעכ הלוא אחותה הקטנה טובה מימנה תהי‬
‫נא לכ תחתיה טו‪:‬ג ויואמר להם שימשון נקיתי הפעם‬
‫מיפלישתים כי עושה אני עימם רעה טו‪:‬ד וילכ שימשון‬
‫ויילכוד שלוש מאות שועלים וייקח לפידים ויפן זנב אל‬
‫זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוכ טו‪:‬ה ויבער אש‬
‫בלפידים וישלח בקמות פלישתים ויבער מיגדיש ועד קמה‬
‫ועד כרם זיית טו‪:‬ו ויואמרו פלישתים מי עשה זואת‬
‫ויואמרו שימשון חתן התימני כי לקח את אישתו וייתנה‬
‫למרעהו ויעלו פלישתים ויישרפו אותה ואת אביה באש טו‪:‬ז‬
‫ויואמר להם שימשון אים תעשון כזואת כי אים נקמתי‬
‫בכם ואחר אחדל טו‪:‬ח ויכ אותם שוק על ירכ מכה גדולה וירד וישב‬
‫ביסעיף סלע עיטם‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬ט ויעלו פלישתים ויחנו ביהודה ויינטשו בלחי טו‪:‬י‬
‫ויואמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויואמרו לאסור את‬
‫שימשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו טו‪:‬יא וירדו שלושת‬
‫אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויואמרו‬
‫לשימשון הלוא ידעת כי מושלים בנו פלישתים ומה זואת‬
‫עשית לנו ויואמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם טו‪:‬יב‬
‫ויואמרו לו לאסרכ ירדנו לתיתכ ביד פלישתים ויואמר להם‬
‫שימשון הישבעו לי פן תיפגעון בי אתם טו‪:‬יג ויואמרו‬
‫לו לאמור לוא כי אסור נאסרכ ונתנוכ בידם והמת לוא נמיתכ‬
‫ויאסרוהו בישניים עבותים חדשים ויעלוהו מינ הסלע‬
‫טו‪:‬יד הוא בא עד לחי ופלישתים הריעו ליקראתו ותיצלח‬
‫עליו רוח יהוה ותיחיינה העבותים אשר על זרועותיו‬
‫כפישתים אשר בערו באש ויימסו אסוריו מעל ידיו טו‪:‬טו‬
‫ויימצא לחי חמור טריה ויישלח ידו וייקחה ויכ בה אלף‬
‫איש טו‪:‬טז ויואמר שימשון בילחי החמור חמור חמורתיים‬
‫בילחי החמור היכיתי אלף איש טו‪:‬יז ויהי ככלותו לדבר‬
‫וישלכ הלחי מידו וייקרא למקום ההוא רמת לחי טו‪:‬יח‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫וייצמא מאוד וייקרא אל יהוה ויואמר אתה נתת ביד עבדכ את‬
‫התשועה הגדולה הזואת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים‬
‫טו‪:‬יט וייבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי ויצאו מימנו‬
‫מיים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר‬
‫בלחי עד היום הזה טו‪:‬כ ויישפוט את יישראל בימי‬
‫פלישתים עשרים שנה‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬א וילכ שימשון עזתה וירא שם אישה זונה ויבוא אליה‬
‫טז‪:‬ב לעזתים לאמור בא שימשון הנה ויסובו ויארבו לו כל‬
‫הלילה בשער העיר וייתחרשו כל הלילה לאמור עד אור הבוקר‬
‫והרגנוהו טז‪:‬ג ויישכב שימשון עד חצי הלילה ויקם בחצי‬
‫הלילה ויאחוז בדלתות שער העיר ובישתי המזוזות וייסעם‬
‫עימ הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל רואש ההר אשר על‬
‫פני חברון‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬ד ויהי אחרי כן ויאהב אישה בנחל שורק ושמה דלילה טז‪:‬ה‬
‫ויעלו אליה סרני פלישתים ויואמרו לה פתי אותו וראי‬
‫במה כוחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנוהו לענותו ואנחנו נתן לכ‬
‫איש אלף ומאה כסף טז‪:‬ו ותואמר דלילה אל שימשון הגידה‬
‫נא לי במה כוחכ גדול ובמה תאסר לענותכ טז‪:‬ז ויואמר אליה‬
‫שימשון אים יאסרוני בשיבעה יתרים לחים אשר לוא‬
‫חורבו וחליתי והייתי כאחד האדם טז‪:‬ח ויעלו לה סרני‬
‫פלישתים שיבעה יתרים לחים אשר לוא חורבו ותאסרהו בהם‬
‫טז‪:‬ט והאורב יושב לה בחדר ותואמר אליו פלישתים עליכ‬
‫שימשון וינתק את היתרים כאשר יינתק פתיל הנעורת‬
‫בהריחו אש ולוא נודע כוחו טז‪:‬י ותואמר דלילה אל שימשון‬
‫הינה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה‬
‫תאסר טז‪:‬יא ויואמר אליה אים אסור יאסרוני בעבותים‬
‫חדשים אשר לוא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד‬
‫האדם טז‪:‬יב ותיקח דלילה עבותים חדשים ותאסרהו בהם ותואמר‬
‫אליו פלישתים עליכ שימשון והאורב יושב בחדר וינתקם‬
‫מעל זרועותיו כחוט טז‪:‬יג ותואמר דלילה אל שימשון עד הנה‬
‫התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויואמר אליה‬
‫אים תארגי את שבע מחלפות רואשי עימ המסכת טז‪:‬יד‬
‫ותיתקע ביתד ותואמר אליו פלישתים עליכ שימשון‬
‫וייקץ מישנתו וייסע את היתד הארג ואת המסכת טז‪:‬טו‬
‫ותואמר אליו איכ תואמר אהבתיכ וליבכ אין איתי זה שלוש‬
‫פעמים התלת בי ולוא היגדת לי במה כוחכ גדול טז‪:‬טז ויהי‬
‫כי הציקה לו בידבריה כל הימים ותאלצהו ותיקצר נפשו‬
‫למות טז‪:‬יז ויגד לה את כל ליבו ויואמר לה מורה לוא עלה על‬
‫רואשי כי נזיר אלוהים אני מיבטן אימי אים גולחתי‬
‫וסר מימני כוחי וחליתי והייתי ככל האדם טז‪:‬יח ותרא‬
‫דלילה כי היגיד לה את כל ליבו ותישלח ותיקרא לסרני‬
‫פלישתים לאמור עלו הפעם כי היגיד לה )לי( את כל ליבו‬
‫ועלו אליה סרני פלישתים ויעלו הכסף בידם טז‪:‬יט‬
‫ותישנהו על בירכיה ותיקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות‬
‫רואשו ותחל לענותו ויסר כוחו מעליו טז‪:‬כ ותואמר פלישתים‬
‫עליכ שימשון וייקץ מישנתו ויואמר אצא כפעם בפעם‬
‫ואינער והוא לוא ידע כי יהוה סר מעליו טז‪:‬כא ויואחזוהו‬
‫פלישתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו‬
‫בנחושתיים ויהי טוחן בבית האסירים )האסורים( טז‪:‬כב‬
‫ויחל שער רואשו לצמח כאשר גולח‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬כג וסרני פלישתים נאספו ליזבוח זבח גדול לדגון‬
‫את‬
‫בידנו‬
‫אלוהינו‬
‫נתן‬
‫ויואמרו‬
‫ולשימחה‬
‫אלוהיהם‬
‫שימשון אויבנו טז‪:‬כד וייראו אותו העם ויהללו את אלוהיהם‬
‫כי אמרו נתן אלוהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ואשר הירבה את חללינו טז‪:‬כה ויהי כי טוב )כטוב( ליבם‬
‫ויואמרו קיראו לשימשון וישחק לנו וייקראו לשימשון‬
‫מיבית האסירים )האסורים( ויצחק ליפניהם ויעמידו‬
‫אותו בין העמודים טז‪:‬כו ויואמר שימשון אל הנער המחזיק‬
‫בידו הניחה אותי והימשני )והמישני( את העמודים אשר‬
‫הביית נכון עליהם ואשען עליהם טז‪:‬כז והביית מלא‬
‫האנשים והנשים ושמה כול סרני פלישתים ועל הגג‬
‫כישלושת אלפים איש ואישה הרואים בישחוק שימשון‬
‫טז‪:‬כח וייקרא שימשון אל יהוה ויואמר אדוני יהויה‬
‫זכרני נא וחזקני נא אכ הפעם הזה האלוהים ואינקמה‬
‫נקם אחת מישתי עיני מיפלישתים טז‪:‬כט ויילפות‬
‫שימשון את שני עמודי התוכ אשר הביית נכון עליהם‬
‫וייסמכ עליהם אחד בימינו ואחד בישמואלו טז‪:‬ל ויואמר‬
‫שימשון תמות נפשי עימ פלישתים ויט בכוח וייפול‬
‫הביית על הסרנים ועל כל העם אשר בו וייחיו המתים אשר‬
‫המית במותו רבים מאשר המית בחייו טז‪:‬לא וירדו אחיו וכל‬
‫בית אביהו ויישאו אותו ויעלו וייקברו אותו בין צרעה ובין‬
‫אשתאול בקבר מנוח אביו והוא שפט את יישראל עשרים‬
‫שנה‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬א ויהי איש מהר אפריים ושמו מיכיהו יז‪:‬ב ויואמר‬
‫לאימו אלף ומאה הכסף אשר לוקח לכ ואתי )ואת( אלית וגם‬
‫אמרת באזני הינה הכסף איתי אני לקחתיו ותואמר אימו‬
‫ברוכ בני ליהוה יז‪:‬ג וישב את אלף ומאה הכסף לאימו‬
‫ותואמר אימו הקדש היקדשתי את הכסף ליהוה מידי ליבני‬
‫לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לכ יז‪:‬ד וישב את הכסף‬
‫לאימו ותיקח אימו מאתיים כסף ותיתנהו לצורף ויעשהו‬
‫פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו יז‪:‬ה והאיש מיכה לו בית‬
‫אלוהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מיבניו‬
‫ויהי לו לכוהן יז‪:‬ו בימים ההם אין מלכ ביישראל איש‬
‫הישר בעיניו יעשה‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬ז ויהי נער מיבית לחם יהודה מימישפחת יהודה והוא‬
‫לוי והוא גר שם יז‪:‬ח וילכ האיש מהעיר מיבית לחם יהודה‬
‫לגור באשר יימצא ויבוא הר אפריים עד בית מיכה לעשות‬
‫דרכו יז‪:‬ט ויואמר לו מיכה מאיין תבוא ויואמר אליו לוי‬
‫אנוכי מיבית לחם יהודה ואנוכי הולכ לגור באשר אמצא‬
‫יז‪:‬י ויואמר לו מיכה שבה עימדי וחיה לי לאב ולכוהן‬
‫ואנוכי אתן לכ עשרת כסף לימים וערכ בגדים ומיחיתכ‬
‫וילכ הלוי יז‪:‬יא ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו‬
‫כאחד מיבניו יז‪:‬יב וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו‬
‫הנער לכוהן ויהי בבית מיכה יז‪:‬יג ויואמר מיכה עתה‬
‫ידעתי כי ייטיב יהוה לי כי היה לי הלוי לכוהן‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א בימים ההם אין מלכ ביישראל ובימים ההם שבט‬
‫הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לוא נפלה לו עד היום ההוא בתוכ‬
‫שיבטי יישראל בנחלה‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬ב ויישלחו בני דן מימישפחתם חמישה אנשים‬
‫מיקצותם אנשים בני חייל מיצרעה ומאשתאול לרגל את‬
‫הארץ ולחקרה ויואמרו אלהם לכו חיקרו את הארץ ויבואו הר‬
‫אפריים עד בית מיכה וילינו שם יח‪:‬ג המה עימ בית‬
‫מיכה והמה היכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויואמרו לו‬
‫מי הביאכ הלום ומה אתה עושה בזה ומה לכ פוה יח‪:‬ד ויואמר‬
‫אלהם כזוה וכזה עשה לי מיכה ויישכרני ואהי לו לכוהן‬
‫יח‪:‬ה ויואמרו לו שאל נא באלוהים ונדעה התצליח דרכנו אשר‬
‫אנחנו הולכים עליה יח‪:‬ו ויואמר להם הכוהן לכו לשלום נוכח‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫יהוה דרככם אשר תלכו בה‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬ז וילכו חמשת האנשים ויבואו לישה וייראו את העם‬
‫אשר בקירבה יושבת לבטח כמישפט צידונים שוקט ובוטח ואין‬
‫מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחוקים המה מיצידונים ודבר‬
‫אין להם עימ אדם יח‪:‬ח ויבואו אל אחיהם צרעה ואשתאול‬
‫ויואמרו להם אחיהם מה אתם יח‪:‬ט ויואמרו קומה ונעלה‬
‫עליהם כי ראינו את הארץ והינה טובה מאוד ואתם מחשים‬
‫אל תעצלו ללכת לבוא לרשת את הארץ יח‪:‬י כבואכם תבואו אל עם‬
‫בוטח והארץ רחבת ידיים כי נתנה אלוהים בידכם מקום אשר‬
‫אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ יח‪:‬יא וייסעו מישם‬
‫מימישפחת הדני מיצרעה ומאשתאול שש מאות איש חגור‬
‫כלי מילחמה יח‪:‬יב ויעלו ויחנו בקירית יערים ביהודה על‬
‫כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הינה אחרי‬
‫קירית יערים יח‪:‬יג ויעברו מישם הר אפריים ויבואו‬
‫עד בית מיכה יח‪:‬יד ויענו חמשת האנשים ההולכים לרגל‬
‫את הארץ לייש ויואמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים‬
‫האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו יח‪:‬טו‬
‫ויסורו שמה ויבואו אל בית הנער הלוי בית מיכה ויישאלו לו‬
‫לשלום יח‪:‬טז ושש מאות איש חגורים כלי מילחמתם נצבים‬
‫פתח השער אשר מיבני דן יח‪:‬יז ויעלו חמשת האנשים‬
‫ההולכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת‬
‫התרפים ואת המסכה והכוהן נצב פתח השער ושש מאות האיש‬
‫החגור כלי המילחמה יח‪:‬יח ואלה באו בית מיכה וייקחו את‬
‫פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויואמר אליהם הכוהן מה‬
‫אתם עושים יח‪:‬יט ויואמרו לו החרש שים ידכ על פיכ ולכ‬
‫עימנו וחיה לנו לאב ולכוהן הטוב היותכ כוהן לבית איש אחד‬
‫או היותכ כוהן לשבט ולמישפחה ביישראל יח‪:‬כ וייטב לב‬
‫הכוהן וייקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבוא בקרב‬
‫העם יח‪:‬כא וייפנו וילכו וישימו את הטף ואת המיקנה ואת‬
‫הכבודה ליפניהם יח‪:‬כב המה הירחיקו מיבית מיכה‬
‫והאנשים אשר בבתים אשר עימ בית מיכה נזעקו וידביקו‬
‫את בני דן יח‪:‬כג וייקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויואמרו‬
‫למיכה מה לכ כי נזעקת יח‪:‬כד ויואמר את אלוהי אשר‬
‫עשיתי לקחתם ואת הכוהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תואמרו‬
‫אלי מה לכ יח‪:‬כה ויואמרו אליו בני דן אל תשמע קולכ‬
‫עימנו פן ייפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה‬
‫נפשכ ונפש ביתכ יח‪:‬כו וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי‬
‫חזקים המה מימנו וייפן וישב אל ביתו יח‪:‬כז והמה לקחו‬
‫את אשר עשה מיכה ואת הכוהן אשר היה לו ויבואו על לייש‬
‫על עם שוקט ובוטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש‬
‫יח‪:‬כח ואין מציל כי רחוקה היא מיצידון ודבר אין להם‬
‫עימ אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב וייבנו את העיר וישבו‬
‫בה יח‪:‬כט וייקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד‬
‫ליישראל ואולם לייש שם העיר לריאשונה יח‪:‬ל ויקימו‬
‫להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא‬
‫ובניו היו כוהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ יח‪:‬לא‬
‫וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית‬
‫האלוהים בשילוה‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬א ויהי בימים ההם ומלכ אין ביישראל ויהי איש‬
‫לוי גר בירכתי הר אפריים וייקח לו אישה פילגש‬
‫מיבית לחם יהודה יט‪:‬ב ותיזנה עליו פילגשו ותלכ מאיתו‬
‫אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה‬
‫חדשים יט‪:‬ג ויקם אישה וילכ אחריה לדבר על ליבה להשיבו‬
‫)להשיבה( ונערו עימו וצמד חמורים ותביאהו בית אביה‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫וייראהו אבי הנערה ויישמח ליקראתו יט‪:‬ד ויחזק בו חותנו‬
‫אבי הנערה וישב איתו שלושת ימים ויואכלו ויישתו‬
‫וילינו שם יט‪:‬ה ויהי ביום הרביעי וישכימו בבוקר ויקם‬
‫ללכת ויואמר אבי הנערה אל חתנו סעד ליבכ פת לחם ואחר תלכו‬
‫יט‪:‬ו וישבו ויואכלו שניהם יחדו ויישתו ויואמר אבי‬
‫הנערה אל האיש הואל נא ולין וייטב ליבכ יט‪:‬ז ויקם‬
‫האיש ללכת וייפצר בו חותנו וישב וילן שם יט‪:‬ח וישכם‬
‫בבוקר ביום החמישי ללכת ויואמר אבי הנערה סעד נא לבבכ‬
‫והיתמחמהו עד נטות היום ויואכלו שניהם יט‪:‬ט ויקם האיש‬
‫ללכת הוא ופילגשו ונערו ויואמר לו חותנו אבי הנערה הינה‬
‫נא רפה היום לערוב לינו נא הינה חנות היום לין פוה‬
‫וייטב לבבכ והישכמתם מחר לדרככם והלכת לאוהלכ יט‪:‬י ולוא‬
‫אבה האיש ללון ויקם וילכ ויבוא עד נוכח יבוס היא‬
‫ירושלימ ועימו צמד חמורים חבושים ופילגשו עימו‬
‫יט‪:‬יא הם עימ יבוס והיום רד מאוד ויואמר הנער אל אדוניו‬
‫לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזואת ונלין בה יט‪:‬יב‬
‫ויואמר אליו אדוניו לוא נסור אל עיר נכרי אשר לוא מיבני‬
‫יישראל הנה ועברנו עד גיבעה יט‪:‬יג ויואמר לנערו לכ‬
‫ונקרבה באחד המקומות ולנו בגיבעה או ברמה יט‪:‬יד ויעברו‬
‫וילכו ותבוא להם השמש אצל הגיבעה אשר לבינימינ יט‪:‬טו‬
‫ויסורו שם לבוא ללון בגיבעה ויבוא וישב בירחוב העיר ואין‬
‫איש מאסף אותם הביתה ללון יט‪:‬טז והינה איש זקן בא‬
‫מינ מעשהו מינ השדה בערב והאיש מהר אפריים והוא גר‬
‫בגיבעה ואנשי המקום בני ימיני יט‪:‬יז ויישא עיניו‬
‫וירא את האיש האורח בירחוב העיר ויואמר האיש הזקן אנה‬
‫תלכ ומאיין תבוא יט‪:‬יח ויואמר אליו עוברים אנחנו‬
‫מיבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפריים מישם אנוכי‬
‫ואלכ עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הולכ ואין איש‬
‫מאסף אותי הביתה יט‪:‬יט וגם תבן גם מיספוא יש‬
‫לחמורינו וגם לחם וייין יש לי ולאמתכ ולנער עימ‬
‫עבדיכ אין מחסור כל דבר יט‪:‬כ ויואמר האיש הזקן שלום לכ רק‬
‫כל מחסורכ עלי רק ברחוב אל תלן יט‪:‬כא ויביאהו לביתו ויבול‬
‫)ויבל( לחמורים ויירחצו רגליהם ויואכלו ויישתו יט‪:‬כב המה‬
‫מיטיבים את ליבם והינה אנשי העיר אנשי בני בליעל‬
‫נסבו את הביית מיתדפקים על הדלת ויואמרו אל האיש בעל‬
‫הביית הזקן לאמור הוצא את האיש אשר בא אל ביתכ ונדענו‬
‫יט‪:‬כג ויצא אליהם האיש בעל הביית ויואמר אלהם אל אחי‬
‫אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את‬
‫הנבלה הזואת יט‪:‬כד הינה ביתי הבתולה ופילגשהו אוציאה‬
‫נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לוא‬
‫תעשו דבר הנבלה הזואת יט‪:‬כה ולוא אבו האנשים לישמוע לו‬
‫ויחזק האיש בפילגשו ויוצא אליהם החוץ וידעו אותה‬
‫וייתעללו בה כל הלילה עד הבוקר וישלחוה בעלות )כעלות( השחר‬
‫יט‪:‬כו ותבוא האישה ליפנות הבוקר ותיפול פתח בית האיש‬
‫אשר אדוניה שם עד האור יט‪:‬כז ויקם אדוניה בבוקר וייפתח‬
‫דלתות הביית ויצא ללכת לדרכו והינה האישה פילגשו נופלת‬
‫פתח הביית וידיה על הסף יט‪:‬כח ויואמר אליה קומי ונלכה‬
‫ואין עונה וייקחה על החמור ויקם האיש וילכ לימקומו‬
‫יט‪:‬כט ויבוא אל ביתו וייקח את המאכלת ויחזק בפילגשו‬
‫וינתחה לעצמיה לישנים עשר נתחים וישלחה בכול גבול‬
‫יישראל יט‪:‬ל והיה כל הרואה ואמר לוא נחיתה ולוא נראתה‬
‫כזואת למיום עלות בני יישראל מארץ מיצריים עד היום‬
‫הזה שימו לכם עליה עוצו ודברו‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬א ויצאו כל בני יישראל ותיקהל העדה כאיש אחד למידן‬
‫ועד באר שבע וארץ הגילעד אל יהוה המיצפה כ‪:‬ב וייתיצבו‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫פינות כל העם כול שיבטי יישראל ביקהל עם האלוהים‬
‫ארבע מאות אלף איש רגלי שולף חרב‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬ג ויישמעו בני בינימינ כי עלו בני יישראל‬
‫המיצפה ויואמרו בני יישראל דברו איכה נחיתה הרעה‬
‫הזואת כ‪:‬ד ויען האיש הלוי איש האישה הנרצחה ויואמר‬
‫הגיבעתה אשר לבינימינ באתי אני ופילגשי ללון כ‪:‬ה‬
‫ויקומו עלי בעלי הגיבעה ויסובו עלי את הביית לילה אותי‬
‫דימו להרוג ואת פילגשי עינו ותמות כ‪:‬ו ואוחז בפילגשי‬
‫ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת יישראל כי עשו זימה ונבלה‬
‫ביישראל כ‪:‬ז הינה כולכם בני יישראל הבו לכם דבר ועצה‬
‫הלום כ‪:‬ח ויקם כל העם כאיש אחד לאמור לוא נלכ איש לאהלו‬
‫ולוא נסור איש לביתו כ‪:‬ט ועתה זה הדבר אשר נעשה לגיבעה‬
‫עליה בגורל כ‪:‬י ולקחנו עשרה אנשים למאה לכול שיבטי‬
‫יישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם‬
‫לגבע בינימינ ככל הנבלה אשר עשה ביישראל כ‪:‬יא ויאסף‬
‫כל איש יישראל אל העיר כאיש אחד חברים‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬יב ויישלחו שיבטי יישראל אנשים בכל שיבטי‬
‫בינימינ לאמור מה הרעה הזואת אשר נחיתה בכם כ‪:‬יג ועתה‬
‫תנו את האנשים בני בליעל אשר בגיבעה ונמיתם ונבערה‬
‫רעה מיישראל ולוא אבו )בני( בינימינ לישמוע בקול‬
‫אחיהם בני יישראל כ‪:‬יד ויאספו בני בינימינ מינ‬
‫הערים הגיבעתה לצאת למילחמה עימ בני יישראל כ‪:‬טו‬
‫וייתפקדו בני בינימינ ביום ההוא מהערים עשרים‬
‫ושישה אלף איש שולף חרב לבד מיושבי הגיבעה היתפקדו‬
‫שבע מאות איש בחור כ‪:‬טז מיכול העם הזה שבע מאות איש בחור‬
‫איטר יד ימינו כל זה קולע באבן אל השערה ולוא‬
‫יחטיא‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬יז ואיש יישראל היתפקדו לבד מיבינימינ ארבע מאות‬
‫אלף איש שולף חרב כל זה איש מילחמה כ‪:‬יח ויקומו ויעלו‬
‫בית אל ויישאלו באלוהים ויואמרו בני יישראל מי יעלה‬
‫לנו בתחילה למילחמה עימ בני בינימינ ויואמר יהוה‬
‫יהודה בתחילה כ‪:‬יט ויקומו בני יישראל בבוקר ויחנו על‬
‫הגיבעה כ‪:‬כ ויצא איש יישראל למילחמה עימ בינימינ‬
‫ויערכו איתם איש יישראל מילחמה אל הגיבעה כ‪:‬כא ויצאו‬
‫בני בינימינ מינ הגיבעה וישחיתו ביישראל ביום‬
‫ההוא שניים ועשרים אלף איש ארצה כ‪:‬כב וייתחזק העם‬
‫איש יישראל ויוסיפו לערוכ מילחמה במקום אשר ערכו שם‬
‫ביום הריאשון כ‪:‬כג ויעלו בני יישראל וייבכו ליפני‬
‫יהוה עד הערב ויישאלו ביהוה לאמור האוסיף לגשת‬
‫למילחמה עימ בני בינימינ אחי ויואמר יהוה עלו‬
‫אליו‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬כד וייקרבו בני יישראל אל בני בינימינ ביום השני‬
‫כ‪:‬כה ויצא בינימינ ליקראתם מינ הגיבעה ביום השני‬
‫וישחיתו ביבני יישראל עוד שמונת עשר אלף איש ארצה‬
‫כל אלה שולפי חרב כ‪:‬כו ויעלו כל בני יישראל וכל העם ויבואו‬
‫בית אל וייבכו וישבו שם ליפני יהוה ויצומו ביום ההוא‬
‫עד הערב ויעלו עולות ושלמים ליפני יהוה כ‪:‬כז ויישאלו‬
‫בני יישראל ביהוה ושם ארון ברית האלוהים בימים ההם‬
‫כ‪:‬כח ופינחס בן אלעזר בן אהרון עומד לפניו בימים ההם‬
‫לאמור האוסיפ עוד לצאת למילחמה עימ בני בינימינ‬
‫אחי אים אחדל ויואמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידכ כ‪:‬כט‬
‫וישם יישראל אורבים אל הגיבעה סביב‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬ל ויעלו בני יישראל אל בני בינימינ ביום השלישי‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫ויערכו אל הגיבעה כפעם בפעם כ‪:‬לא ויצאו בני בינימינ‬
‫ליקראת העם הנתקו מינ העיר ויחלו להכות מהעם חללים‬
‫כפעם בפעם במסילות אשר אחת עולה בית אל ואחת גיבעתה‬
‫בני‬
‫ויואמרו‬
‫כ‪:‬לב‬
‫ביישראל‬
‫איש‬
‫כישלושים‬
‫בשדה‬
‫ובני‬
‫כבריאשונה‬
‫לפנינו‬
‫הם‬
‫נגפים‬
‫בינימינ‬
‫יישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מינ העיר אל המסילות כ‪:‬לג‬
‫וכול איש יישראל קמו מימקומו ויערכו בבעל תמר ואורב‬
‫יישראל מגיח מימקומו מימערה גבע כ‪:‬לד ויבואו מינגד‬
‫לגיבעה עשרת אלפים איש בחור מיכל יישראל והמילחמה‬
‫כבדה והם לוא ידעו כי נוגעת עליהם הרעה‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬לה וייגוף יהוה את בינימינ ליפני יישראל‬
‫וישחיתו בני יישראל בבינימינ ביום ההוא עשרים‬
‫וחמישה אלף ומאה איש כל אלה שולף חרב כ‪:‬לו וייראו בני‬
‫מקום‬
‫יישראל‬
‫איש‬
‫וייתנו‬
‫נגפו‬
‫כי‬
‫בינימינ‬
‫לבינימינ כי בטחו אל האורב אשר שמו אל הגיבעה כ‪:‬לז‬
‫והאורב החישו וייפשטו אל הגיבעה ויימשוכ האורב ויכ את‬
‫כל העיר לפי חרב כ‪:‬לח והמועד היה לאיש יישראל עימ‬
‫האורב הרב להעלותם משאת העשן מינ העיר כ‪:‬לט ויהפוכ‬
‫איש יישראל במילחמה ובינימינ החל להכות חללים‬
‫באיש יישראל כישלושים איש כי אמרו אכ נגוף נגף הוא‬
‫לפנינו כמילחמה הריאשונה כ‪:‬מ והמשאת החלה לעלות מינ‬
‫העיר עמוד עשן וייפן בינימינ אחריו והינה עלה‬
‫כליל העיר השמימה כ‪:‬מא ואיש יישראל הפכ וייבהל‬
‫איש בינימינ כי ראה כי נגעה עליו הרעה כ‪:‬מב וייפנו‬
‫והמילחמה‬
‫המידבר‬
‫דרכ‬
‫אל‬
‫יישראל‬
‫איש‬
‫ליפני‬
‫הידביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו כ‪:‬מג כיתרו‬
‫את בינימינ הירדיפוהו מנוחה הידריכוהו עד נוכח‬
‫הגיבעה מימיזרח שמש כ‪:‬מד וייפלו מיבינימינ‬
‫שמונה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חייל כ‪:‬מה וייפנו‬
‫וינוסו המידברה אל סלע הרימון ויעוללוהו במסילות חמשת‬
‫אלפים איש וידביקו אחריו עד גידעום ויכו מימנו‬
‫אלפיים איש כ‪:‬מו ויהי כל הנופלים מיבינימינ‬
‫עשרים וחמישה אלף איש שולף חרב ביום ההוא את כל אלה‬
‫אנשי חייל כ‪:‬מז וייפנו וינוסו המידברה אל סלע הרימון‬
‫שש מאות איש וישבו בסלע רימון ארבעה חדשים כ‪:‬מח ואיש‬
‫יישראל שבו אל בני בינימינ ויכום לפי חרב מעיר‬
‫מתום עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שילחו‬
‫באש‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א ואיש יישראל נשבע במיצפה לאמור איש מימנו לוא‬
‫ייתן ביתו לבינימינ לאישה כא‪:‬ב ויבוא העם בית אל‬
‫וישבו שם עד הערב ליפני האלוהים ויישאו קולם וייבכו‬
‫בכי גדול כא‪:‬ג ויואמרו למה יהוה אלוהי יישראל היתה זואת‬
‫ביישראל להיפקד היום מיישראל שבט אחד כא‪:‬ד ויהי‬
‫מימחרת וישכימו העם וייבנו שם מיזבח ויעלו עולות‬
‫ושלמים‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬ה ויואמרו בני יישראל מי אשר לוא עלה בקהל מיכל‬
‫שיבטי יישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לוא‬
‫עלה אל יהוה המיצפה לאמור מות יומת כא‪:‬ו ויינחמו בני‬
‫יישראל אל בינימינ אחיו ויואמרו נגדע היום שבט אחד‬
‫מיישראל כא‪:‬ז מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו‬
‫נשבענו ביהוה לבילתי תת להם מיבנותינו לנשים כא‪:‬ח‬
‫ויואמרו מי אחד מישיבטי יישראל אשר לוא עלה אל יהוה‬
‫המיצפה והינה לוא בא איש אל המחנה מיביש גילעד אל‬
‫הקהל כא‪:‬ט וייתפקד העם והינה אין שם איש מיושבי‬
‫יהושוע‬
‫שופטים‬
‫יבש גילעד כא‪:‬י ויישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש‬
‫מיבני החייל ויצוו אותם לאמור לכו והיכיתם את יושבי‬
‫יבש גילעד לפי חרב והנשים והטף כא‪:‬יא וזה הדבר אשר‬
‫תעשו כל זכר וכל אישה יודעת מישכב זכר תחרימו כא‪:‬יב‬
‫ויימצאו מיושבי יביש גילעד ארבע מאות נערה בתולה אשר‬
‫לוא ידעה איש למישכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שילוה‬
‫אשר בארץ כנען‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬יג ויישלחו כל העדה וידברו אל בני בינימינ אשר בסלע‬
‫רימון וייקראו להם שלום כא‪:‬יד וישב בינימינ בעת‬
‫ההיא וייתנו להם הנשים אשר חיו מינשי יבש גילעד‬
‫ולוא מצאו להם כן כא‪:‬טו והעם נחם לבינימינ כי עשה יהוה‬
‫פרץ בשיבטי יישראל כא‪:‬טז ויואמרו זיקני העדה מה‬
‫נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מיבינימינ אישה‬
‫כא‪:‬יז ויואמרו ירושת פליטה לבינימינ ולוא יימחה שבט‬
‫נשים‬
‫להם‬
‫לתת‬
‫נוכל‬
‫לוא‬
‫ואנחנו‬
‫כא‪:‬יח‬
‫מיישראל‬
‫מיבנותינו כי נשבעו בני יישראל לאמור ארור נותן‬
‫אישה לבינימינ‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬יט ויואמרו הינה חג יהוה‬
‫בשילו מימים ימימה אשר מיצפונה לבית אל מיזרחה‬
‫השמש לימסילה העולה מיבית אל שכמה ומינגב לילבונה‬
‫כא‪:‬כ ויצו )ויצוו( את בני בינימינ לאמור לכו וארבתם‬
‫בכרמים כא‪:‬כא וראיתם והינה אים יצאו בנות שילו לחול‬
‫במחולות ויצאתם מינ הכרמים וחטפתם לכם איש אישתו‬
‫מיבנות שילו והלכתם ארץ בינימינ כא‪:‬כב והיה כי יבואו‬
‫אבותם או אחיהם לרוב )לריב( אלינו ואמרנו אליהם חנונו‬
‫אותם כי לוא לקחנו איש אישתו במילחמה כי לוא אתם נתתם‬
‫להם כעת תאשמו‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬כג ויעשו כן בני בינימינ‬
‫ויישאו נשים למיספרם מינ המחוללות אשר גזלו וילכו‬
‫וישובו אל נחלתם וייבנו את הערים וישבו בהם כא‪:‬כד‬
‫וייתהלכו מישם בני יישראל בעת ההיא איש לשיבטו‬
‫ולמישפחתו ויצאו מישם איש לנחלתו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬כה בימים ההם אין מלכ ביישראל איש הישר בעיניו‬
‫יעשה‬
‫ממלכות‬
‫שמואל א‬
‫א‪:‬א ויהי איש אחד מינ הרמתיים צופים מהר אפריים‬
‫ושמו אלקנה בן ירוחם בן אליהוא בן תוחו בן צוף אפרתי א‪:‬ב‬
‫ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי‬
‫ליפננה ילדים ולחנה אין ילדים א‪:‬ג ועלה האיש ההוא‬
‫מעירו מימים ימימה להישתחות וליזבוח ליהוה צבאות‬
‫בשילוה ושם שני בני עלי חפני ופינחס כוהנים ליהוה‬
‫א‪:‬ד ויהי היום וייזבח אלקנה ונתן ליפננה אישתו ולכל‬
‫בניה ובנותיה מנות א‪:‬ה ולחנה ייתן מנה אחת אפיים כי‬
‫את חנה אהב ויהוה סגר רחמה א‪:‬ו וכיעסתה צרתה גם כעס בעבור‬
‫הרעימה כי סגר יהוה בעד רחמה א‪:‬ז וכן יעשה שנה בשנה‬
‫מידי עלותה בבית יהוה כן תכעיסנה ותיבכה ולוא תואכל א‪:‬ח‬
‫ויואמר לה אלקנה אישה חנה למה תיבכי ולמה לוא תואכלי‬
‫ולמה ירע לבבכ הלוא אנוכי טוב לכ מעשרה בנים א‪:‬ט ותקם חנה‬
‫אחרי אכלה בשילוה ואחרי שתוה ועלי הכוהן יושב על הכיסא‬
‫על מזוזת היכל יהוה א‪:‬י והיא מרת נפש ותיתפלל על יהוה‬
‫ובכוה תיבכה א‪:‬יא ותידור נדר ותואמר יהוה צבאות אים ראוה‬
‫תיראה בעני אמתכ וזכרתני ולוא תישכח את אמתכ ונתתה‬
‫לאמתכ זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לוא‬
‫יעלה על רואשו א‪:‬יב והיה כי הירבתה להיתפלל ליפני‬
‫יהוה ועלי שומר את פיה א‪:‬יג וחנה היא מדברת על ליבה רק‬
‫שפתיה נעות וקולה לוא יישמע ויחשבה עלי לשיכורה א‪:‬יד‬
‫ויואמר אליה עלי עד מתי תישתכרין הסירי את יינכ‬
‫מעלייכ א‪:‬טו ותען חנה ותואמר לוא אדוני אישה קשת רוח‬
‫אנוכי וייין ושכר לוא שתיתי ואשפוכ את נפשי ליפני‬
‫יהוה א‪:‬טז אל תיתן את אמתכ ליפני בת בליעל כי מרוב‬
‫שיחי וכעסי דיברתי עד הנה א‪:‬יז ויען עלי ויואמר לכי‬
‫לשלום ואלוהי יישראל ייתן את שלתכ אשר שאלת מעימו‬
‫א‪:‬יח ותואמר תימצא שיפחתכ חן בעיניכ ותלכ האישה לדרכה‬
‫ותואכל ופניה לוא היו לה עוד א‪:‬יט וישכימו בבוקר ויישתחוו‬
‫ליפני יהוה וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את‬
‫חנה אישתו וייזכרה יהוה א‪:‬כ ויהי ליתקופות הימים ותהר‬
‫חנה ותלד בן ותיקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאילתיו א‪:‬כא‬
‫ויעל האיש אלקנה וכל ביתו ליזבוח ליהוה את זבח הימים‬
‫ואת נדרו א‪:‬כב וחנה לוא עלתה כי אמרה לאישה עד ייגמל‬
‫הנער והביאותיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם‬
‫א‪:‬כג ויואמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעינייכ שבי עד‬
‫גמלכ אותו אכ יקם יהוה את דברו ותשב האישה ותינק את בנה‬
‫עד גמלה אותו א‪:‬כד ותעלהו עימה כאשר גמלתו בפרים שלושה‬
‫ואיפה אחת קמח ונבל ייין ותביאהו בית יהוה שילו והנער‬
‫נער א‪:‬כה ויישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי א‪:‬כו‬
‫ותואמר בי אדוני חי נפשכ אדוני אני האישה הנצבת‬
‫עימכה בזה להיתפלל אל יהוה א‪:‬כז אל הנער הזה היתפללתי‬
‫וייתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעימו א‪:‬כח וגם‬
‫אנוכי הישאילתיהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול‬
‫ליהוה ויישתחו שם ליהוה‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬א ותיתפלל חנה ותואמר‬
‫עלץ ליבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי‬
‫שמחתי בישועתכ ב‪:‬ב אין קדוש כיהוה כי אין בילתכ ואין‬
‫צור כאלוהינו ב‪:‬ג אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה יצא עתק‬
‫מיפיכם כי אל דעות יהוה ולא )ולו( נתכנו עלילות ב‪:‬ד קשת‬
‫גיבורים חתים ונכשלים אזרו חייל ב‪:‬ה שבעים בלחם‬
‫נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שיבעה ורבת בנים אומללה‬
‫ב‪:‬ו יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ב‪:‬ז יהוה מוריש‬
‫ומעשיר משפיל אף מרומם ב‪:‬ח מקים מעפר דל מאשפות‬
‫ירים אביון להושיב עימ נדיבים וכיסא כבוד ינחילם‬
‫ממלכות‬
‫כי ליהוה מצוקי ארץ וישת עליהם תבל ב‪:‬ט רגלי חסידו‬
‫יישמור ורשעים בחושכ יידמו כי לוא בכוח ייגבר איש ב‪:‬י‬
‫יהוה יחתו מריבו עלו בשמיים ירעם יהוה ידין אפסי‬
‫ארץ וייתן עוז למלכו וירם קרן משיחו‪..........‬פ‬
‫א ב‪:‬יא וילכ אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה‬
‫את פני עלי הכוהן ב‪:‬יב ובני עלי בני בליעל לוא ידעו את‬
‫יהוה ב‪:‬יג ומישפט הכוהנים את העם כל איש זובח זבח ובא‬
‫נער הכוהן כבשל הבשר והמזלג שלוש השיניים בידו ב‪:‬יד‬
‫והיכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כול אשר יעלה המזלג‬
‫ייקח הכוהן בו ככה יעשו לכל יישראל הבאים שם בשילוה‬
‫ב‪:‬טו גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכוהן ואמר לאיש‬
‫הזובח תנה בשר ליצלות לכוהן ולוא ייקח מימכ בשר מבושל כי‬
‫אים חי ב‪:‬טז ויואמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח‬
‫לכ כאשר תאוה נפשכ ואמר לו )לוא( כי עתה תיתן ואים לוא‬
‫לקחתי בחזקה ב‪:‬יז ותהי חטאת הנערים גדולה מאוד את פני‬
‫יהוה כי נאצו האנשים את מינחת יהוה ב‪:‬יח ושמואל משרת‬
‫את פני יהוה נער חגור אפוד בד ב‪:‬יט ומעיל קטון תעשה לו‬
‫אימו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה ליזבוח‬
‫את זבח הימים ב‪:‬כ וברכ עלי את אלקנה ואת אישתו ואמר ישם‬
‫יהוה לכ זרע מינ האישה הזואת תחת השאלה אשר שאל ליהוה‬
‫והלכו לימקומו ב‪:‬כא כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלושה‬
‫בנים ושתי בנות וייגדל הנער שמואל עימ יהוה‪..........‬ס‪..........‬‬
‫ב‪:‬כב ועלי זקן מאוד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל‬
‫יישראל ואת אשר יישכבון את הנשים הצובאות פתח אוהל‬
‫מועד ב‪:‬כג ויואמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנוכי‬
‫שומע את דיבריכם רעים מאת כל העם אלה ב‪:‬כד אל בני כי‬
‫לוא טובה השמועה אשר אנוכי שומע מעבירים עם יהוה ב‪:‬כה‬
‫אים יחטא איש לאיש ופיללו אלוהים ואים ליהוה יחטא‬
‫איש מי ייתפלל לו ולוא יישמעו לקול אביהם כי חפץ‬
‫יהוה להמיתם ב‪:‬כו והנער שמואל הולכ וגדל וטוב גם עימ יהוה‬
‫וגם עימ אנשים‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬כז ויבוא איש אלוהים אל עלי ויואמר אליו כוה אמר יהוה‬
‫הנגלוה נגליתי אל בית אביכ ביחיותם במיצריים לבית‬
‫פרעוה ב‪:‬כח ובחור אותו מיכל שיבטי יישראל לי לכוהן לעלות‬
‫על מיזבחי להקטיר קטורת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית‬
‫אביכ את כל אישי בני יישראל ב‪:‬כט למה תיבעטו בזיבחי‬
‫ובמינחתי אשר ציויתי מעון ותכבד את בניכ מימני‬
‫להבריאכם מראשית כל מינחת יישראל לעמי ב‪:‬ל לכן נאומ‬
‫יהוה אלוהי יישראל אמור אמרתי ביתכ ובית אביכ‬
‫ייתהלכו לפני עד עולם ועתה נאומ יהוה חלילה לי כי‬
‫מכבדי אכבד ובוזי יקלו ב‪:‬לא הינה ימים באים וגדעתי את‬
‫זרועכ ואת זרוע בית אביכ מיחיות זקן בביתכ ב‪:‬לב והיבטת צר‬
‫מעון בכול אשר ייטיב את יישראל ולוא ייחיה זקן בביתכ‬
‫כל הימים ב‪:‬לג ואיש לוא אכרית לכ מעימ מיזבחי לכלות את‬
‫עיניכ ולאדיב את נפשכ וכל מרבית ביתכ ימותו אנשים‬
‫ב‪:‬לד וזה לכ האות אשר יבוא אל שני בניכ אל חפני ופינחס‬
‫ביום אחד ימותו שניהם ב‪:‬לה והקימותי לי כוהן נאמן‬
‫כאשר בילבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו ביית נאמן‬
‫והיתהלכ ליפני משיחי כל הימים ב‪:‬לו והיה כל הנותר‬
‫בביתכ יבוא להישתחות לו לאגורת כסף וכיכר לחם ואמר ספחני‬
‫נא אל אחת הכהונות לאכול פת לחם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א והנער שמואל משרת את יהוה ליפני עלי ודבר יהוה‬
‫היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬ב ויהי‬
‫ביום ההוא ועלי שוכב בימקומו ועינו החלו כהות לוא יוכל‬
‫ליראות ג‪:‬ג ונר אלוהים טרם ייכבה ושמואל שוכב בהיכל יהוה‬
‫ממלכות‬
‫אשר שם ארון אלוהים‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ד וייקרא יהוה אל שמואל ויואמר הינני ג‪:‬ה וירץ אל‬
‫עלי ויואמר הינני כי קראת לי ויואמר לוא קראתי שוב שכב‬
‫וילכ ויישכב‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬ו ויוסף יהוה קרוא עוד שמואל ויקם‬
‫שמואל וילכ אל עלי ויואמר הינני כי קראת לי ויואמר לוא‬
‫קראתי בני שוב שכב ג‪:‬ז ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם‬
‫ייגלה אליו דבר יהוה ג‪:‬ח ויוסף יהוה קרוא שמואל בשלישית‬
‫ויקם וילכ אל עלי ויואמר הינני כי קראת לי ויבן עלי‬
‫כי יהוה קורא לנער ג‪:‬ט ויואמר עלי לישמואל לכ שכב והיה‬
‫אים ייקרא אליכ ואמרת דבר יהוה כי שומע עבדכ וילכ‬
‫שמואל ויישכב בימקומו ג‪:‬י ויבוא יהוה וייתיצב וייקרא‬
‫כפעם בפעם שמואל שמואל ויואמר שמואל דבר כי שומע‬
‫עבדכ‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יא ויואמר יהוה אל שמואל הינה אנוכי עושה דבר‬
‫ביישראל אשר כל שומעו תצילינה שתי אזניו ג‪:‬יב ביום‬
‫ההוא אקים אל עלי את כל אשר דיברתי אל ביתו החל וכלה ג‪:‬יג‬
‫והיגדתי לו כי שופט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע‬
‫כי מקללים לאלוהימ בניו ולוא כיהה בם ג‪:‬יד ולכן נשבעתי‬
‫לבית עלי אים ייתכפר עון בית עלי בזבח ובמינחה עד‬
‫עולם ג‪:‬טו ויישכב שמואל עד הבוקר וייפתח את דלתות בית‬
‫יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי ג‪:‬טז וייקרא‬
‫עלי את שמואל ויואמר שמואל בני ויואמר הינני ג‪:‬יז‬
‫ויואמר מה הדבר אשר דיבר אליכ אל נא תכחד מימני כוה‬
‫יעשה לכ אלוהים וכוה יוסיף אים תכחד מימני דבר מיכל‬
‫הדבר אשר דיבר אליכ ג‪:‬יח ויגד לו שמואל את כל הדברים ולוא‬
‫כיחד מימנו ויואמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יט וייגדל שמואל ויהוה היה עימו ולוא היפיל מיכל‬
‫דבריו ארצה ג‪:‬כ וידע כל יישראל מידן ועד באר שבע כי‬
‫נאמן שמואל לנביא ליהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬כא ויוסף יהוה להראוה‬
‫בשילוה כי נגלה יהוה אל שמואל בשילו בידבר יהוה‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א ויהי דבר שמואל לכל יישראל ויצא יישראל ליקראת‬
‫פלישתים למילחמה ויחנו על האבן העזר ופלישתים חנו‬
‫באפק ד‪:‬ב ויערכו פלישתים ליקראת יישראל ותיטוש‬
‫המילחמה ויינגף יישראל ליפני פלישתים ויכו‬
‫במערכה בשדה כארבעת אלפים איש ד‪:‬ג ויבוא העם אל המחנה‬
‫ויואמרו זיקני יישראל למה נגפנו יהוה היום ליפני‬
‫פלישתים נקחה אלינו מישילוה את ארון ברית יהוה ויבוא‬
‫בקירבנו ויושיענו מיכף אויבינו ד‪:‬ד ויישלח העם שילוה‬
‫ויישאו מישם את ארון ברית יהוה צבאות יושב הכרובים‬
‫ושם שני בני עלי עימ ארון ברית האלוהים חפני‬
‫ופינחס ד‪:‬ה ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה ויריעו כל‬
‫יישראל תרועה גדולה ותהום הארץ ד‪:‬ו ויישמעו פלישתים‬
‫את קול התרועה ויואמרו מה קול התרועה הגדולה הזואת במחנה‬
‫העיברים וידעו כי ארון יהוה בא אל המחנה ד‪:‬ז וייראו‬
‫הפלישתים כי אמרו בא אלוהים אל המחנה ויואמרו אוי לנו‬
‫כי לוא היתה כזואת אתמול שילשום ד‪:‬ח אוי לנו מי יצילנו‬
‫מיד האלוהים האדירים האלה אלה הם האלוהים המכים את‬
‫מיצריים בכל מכה במידבר ד‪:‬ט היתחזקו ויחיו לאנשים‬
‫פלישתים פן תעבדו לעיברים כאשר עבדו לכם ויחייתם‬
‫לאנשים ונלחמתם ד‪:‬י ויילחמו פלישתים ויינגף‬
‫יישראל וינוסו איש לאוהליו ותהי המכה גדולה מאוד‬
‫וייפול מיישראל שלושים אלף רגלי ד‪:‬יא וארון אלוהים‬
‫נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס ד‪:‬יב וירץ איש‬
‫בינימינ מהמערכה ויבוא שילוה ביום ההוא ומדיו קרועים‬
‫ממלכות‬
‫ואדמה על רואשו ד‪:‬יג ויבוא והינה עלי יושב על הכיסא יך‬
‫)יד( דרכ מצפה כי היה ליבו חרד על ארון האלוהים והאיש בא‬
‫להגיד בעיר ותיזעק כל העיר ד‪:‬יד ויישמע עלי את קול‬
‫הצעקה ויואמר מה קול ההמון הזה והאיש מיהר ויבוא ויגד‬
‫לעלי ד‪:‬טו ועלי בן תישעים ושמונה שנה ועיניו קמה ולוא‬
‫יכול ליראות ד‪:‬טז ויואמר האיש אל עלי אנוכי הבא מינ‬
‫המערכה ואני מינ המערכה נסתי היום ויואמר מה היה‬
‫הדבר בני ד‪:‬יז ויען המבשר ויואמר נס יישראל ליפני‬
‫פלישתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניכ מתו‬
‫חפני ופינחס וארון האלוהים נלקחה‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬יח ויהי כהזכירו את ארון האלוהים וייפול מעל הכיסא‬
‫אחורנית בעד יד השער ותישבר מפרקתו וימות כי זקן האיש‬
‫וכבד והוא שפט את יישראל ארבעים שנה ד‪:‬יט וכלתו אשת‬
‫פינחס הרה ללת ותישמע את השמועה אל הילקח ארון‬
‫האלוהים ומת חמיה ואישה ותיכרע ותלד כי נהפכו עליה‬
‫ציריה ד‪:‬כ וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי‬
‫בן ילדת ולוא ענתה ולוא שתה ליבה ד‪:‬כא ותיקרא לנער איכבוד‬
‫לאמור גלה כבוד מיישראל אל הילקח ארון האלוהים ואל חמיה‬
‫ואישה ד‪:‬כב ותואמר גלה כבוד מיישראל כי נלקח ארון‬
‫האלוהים‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א ופלישתים לקחו את ארון האלוהים ויביאוהו מאבן העזר‬
‫אשדודה ה‪:‬ב וייקחו פלישתים את ארון האלוהים ויביאו אותו‬
‫בית דגון ויציגו אותו אצל דגון ה‪:‬ג וישכימו אשדודים‬
‫מימחרת והינה דגון נופל לפניו ארצה ליפני ארון יהוה‬
‫וייקחו את דגון וישיבו אותו לימקומו ה‪:‬ד וישכימו בבוקר‬
‫מימחרת והינה דגון נופל לפניו ארצה ליפני ארון יהוה‬
‫ורואש דגון ושתי כפות ידיו כרותות אל המיפתן רק דגון‬
‫נשאר עליו ה‪:‬ה על כן לוא יידרכו כוהני דגון וכל הבאים‬
‫בית דגון על מיפתן דגון באשדוד עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ו ותיכבד יד יהוה אל האשדודים וישימם ויכ אותם‬
‫בעפלים )בטחורים( את אשדוד ואת גבוליה ה‪:‬ז וייראו אנשי‬
‫אשדוד כי כן ואמרו לוא ישב ארון אלוהי יישראל עימנו כי‬
‫קשתה ידו עלינו ועל דגון אלוהינו ה‪:‬ח ויישלחו ויאספו את‬
‫כל סרני פלישתים אליהם ויואמרו מה נעשה לארון אלוהי‬
‫יישראל ויואמרו גת ייסוב ארון אלוהי יישראל ויסבו את‬
‫ארון אלוהי יישראל‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ט ויהי אחרי הסבו אותו ותהי‬
‫יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאוד ויכ את אנשי העיר‬
‫מיקטון ועד גדול ויישתרו להם עפלים )טחורים( ה‪:‬י וישלחו‬
‫את ארון האלוהים עקרון ויהי כבוא ארון האלוהים עקרון‬
‫וייזעקו העקרונים לאמור הסבו אלי את ארון אלוהי יישראל‬
‫להמיתני ואת עמי ה‪:‬יא ויישלחו ויאספו את כל סרני‬
‫פלישתים ויואמרו שלחו את ארון אלוהי יישראל וישוב‬
‫לימקומו ולוא ימית אותי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל‬
‫העיר כבדה מאוד יד האלוהים שם ה‪:‬יב והאנשים אשר לוא‬
‫העיר‬
‫שועת‬
‫ותעל‬
‫)בטחורים(‬
‫בעפלים‬
‫הוכו‬
‫מתו‬
‫השמיים‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬א ויהי ארון יהוה בישדה פלישתים‬
‫שיבעה חדשים ו‪:‬ב וייקראו פלישתים לכוהנים ולקוסמים‬
‫לאמור מה נעשה לארון יהוה הודיעונו במה נשלחנו‬
‫לימקומו‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬ג ויואמרו אים משלחים את ארון אלוהי‬
‫יישראל אל תשלחו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז‬
‫תרפאו ונודע לכם למה לוא תסור ידו מיכם ו‪:‬ד ויואמרו מה‬
‫האשם אשר נשיב לו ויואמרו מיספר סרני פלישתים‬
‫חמישה עפלי )טחורי( זהב וחמישה עכברי זהב כי מגפה אחת‬
‫לכולם ולסרניכם ו‪:‬ה ועשיתם צלמי עפליכם )טחוריכם(‬
‫וצלמי עכבריכם המשחיתימ את הארץ ונתתם לאלוהי‬
‫ממלכות‬
‫יישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלוהיכם ומעל‬
‫ארצכם ו‪:‬ו ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כיבדו מיצריים‬
‫ופרעוה את ליבם הלוא כאשר היתעלל בהם וישלחום וילכו ו‪:‬ז‬
‫ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לוא עלה‬
‫עליהם עול ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבותם בניהם‬
‫מאחריהם הביתה ו‪:‬ח ולקחתם את ארון יהוה ונתתם אותו אל‬
‫העגלה ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז‬
‫מיצידו ושילחתם אותו והלכ ו‪:‬ט וראיתם אים דרכ גבולו יעלה‬
‫בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזואת ואים לוא‬
‫וידענו כי לוא ידו נגעה בנו מיקרה הוא היה לנו ו‪:‬י ויעשו‬
‫האנשים כן וייקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת‬
‫בניהם כלו בביית ו‪:‬יא וישימו את ארון יהוה אל העגלה ואת‬
‫הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחוריהם ו‪:‬יב ויישרנה‬
‫הפרות בדרכ על דרכ בית שמש בימסילה אחת הלכו הלוכ וגעו ולוא‬
‫סרו ימין ושמואול וסרני פלישתים הולכים אחריהם עד‬
‫גבול בית שמש ו‪:‬יג ובית שמש קוצרים קציר חיטים בעמק‬
‫ויישאו את עיניהם וייראו את הארון ויישמחו ליראות‬
‫ו‪:‬יד והעגלה באה אל שדה יהושוע בית השימשי ותעמוד שם‬
‫ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עולה‬
‫ליהוה‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬טו והלויים הורידו את ארון יהוה ואת הארגז‬
‫אשר איתו אשר בו כלי זהב וישימו אל האבן הגדולה ואנשי‬
‫בית שמש העלו עולות וייזבחו זבחים ביום ההוא ליהוה ו‪:‬טז‬
‫ביום‬
‫עקרון‬
‫וישובו‬
‫ראו‬
‫פלישתים‬
‫סרני‬
‫וחמישה‬
‫ההוא‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬יז ואלה טחורי הזהב אשר השיבו פלישתים‬
‫אחד‪..........‬ס‪..........‬לעזה‬
‫ליהוה‪..........‬ס‪..........‬לאשדוד‬
‫אשם‬
‫אחד‪..........‬ס‪..........‬לגת‬
‫אחד‪..........‬ס‪..........‬לאשקלון‬
‫ועכברי‬
‫אחד‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬יח‬
‫אחד‪..........‬ס‪..........‬לעקרון‬
‫הזהב מיספר כל ערי פלישתים לחמשת הסרנים מעיר‬
‫מיבצר ועד כופר הפרזי ועד אבל הגדולה אשר היניחו עליה‬
‫את ארון יהוה עד היום הזה בישדה יהושוע בית השימשי‬
‫ו‪:‬יט ויכ באנשי בית שמש כי ראו בארון יהוה ויכ בעם‬
‫שיבעים איש חמישים אלף איש וייתאבלו העם כי‬
‫היכה יהוה בעם מכה גדולה ו‪:‬כ ויואמרו אנשי בית שמש מי‬
‫יוכל לעמוד ליפני יהוה האלוהים הקדוש הזה ואל מי יעלה‬
‫מעלינו ו‪:‬כא ויישלחו מלאכים אל יושבי קירית יערים‬
‫לאמור השיבו פלישתים את ארון יהוה רדו העלו אותו אליכם‬
‫ז‪:‬א ויבואו אנשי קירית יערים ויעלו את ארון יהוה‬
‫ויביאו אותו אל בית אבינדב בגיבעה ואת אלעזר בנו קידשו‬
‫לישמור את ארון יהוה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ב ויהי מיום שבת הארון בקירית יערים ויירבו‬
‫הימים וייחיו עשרים שנה ויינהו כל בית יישראל‬
‫אחרי יהוה‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬ג ויואמר שמואל אל כל בית יישראל‬
‫לאמור אים בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלוהי‬
‫הנכר מיתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועיבדוהו לבדו‬
‫ויצל אתכם מיד פלישתים ז‪:‬ד ויסירו בני יישראל את‬
‫הבעלים ואת העשתרות ויעבדו את יהוה לבדו‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ה ויואמר שמואל קיבצו את כל יישראל המיצפתה ואתפלל‬
‫בעדכם אל יהוה ז‪:‬ו וייקבצו המיצפתה ויישאבו מיים‬
‫ויישפכו ליפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויואמרו שם‬
‫חטאנו ליהוה ויישפוט שמואל את בני יישראל במיצפה‬
‫ז‪:‬ז ויישמעו פלישתים כי היתקבצו בני יישראל‬
‫המיצפתה ויעלו סרני פלישתים אל יישראל ויישמעו‬
‫בני יישראל וייראו מיפני פלישתים ז‪:‬ח ויואמרו‬
‫בני יישראל אל שמואל אל תחרש מימנו מיזעוק אל יהוה‬
‫אלוהינו ויושיענו מיד פלישתים ז‪:‬ט וייקח שמואל טלה‬
‫חלב אחד ויעלה )ויעלהו( עולה כליל ליהוה וייזעק שמואל אל‬
‫ממלכות‬
‫יהוה בעד יישראל ויענהו יהוה ז‪:‬י ויהי שמואל מעלה‬
‫העולה ופלישתים נגשו למילחמה ביישראל וירעם יהוה‬
‫בקול גדול ביום ההוא על פלישתים ויהומם ויינגפו‬
‫ליפני יישראל ז‪:‬יא ויצאו אנשי יישראל מינ‬
‫המיצפה ויירדפו את פלישתים ויכום עד מיתחת לבית כר‬
‫ז‪:‬יב וייקח שמואל אבן אחת וישם בין המיצפה ובין השן‬
‫וייקרא את שמה אבן העזר ויואמר עד הנה עזרנו יהוה ז‪:‬יג‬
‫וייכנעו הפלישתים ולוא יספו עוד לבוא ביגבול יישראל‬
‫ותהי יד יהוה בפלישתים כול ימי שמואל ז‪:‬יד ותשובנה‬
‫הערים אשר לקחו פלישתים מאת יישראל ליישראל‬
‫מעקרון ועד גת ואת גבולן היציל יישראל מיד פלישתים‬
‫ויהי שלום בין יישראל ובין האמורי ז‪:‬טו ויישפוט‬
‫שמואל את יישראל כול ימי חייו ז‪:‬טז והלכ מידי שנה‬
‫בשנה וסבב בית אל והגילגל והמיצפה ושפט את יישראל את‬
‫כל המקומות האלה ז‪:‬יז ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט‬
‫את יישראל וייבן שם מיזבח ליהוה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שופטים‬
‫ליישראל ח‪:‬ב ויהי שם בנו הבכור יואל ושם מישנהו אביה‬
‫שופטים ביבאר שבע ח‪:‬ג ולוא הלכו בניו בידרכו וייטו אחרי‬
‫הבצע וייקחו שוחד ויטו מישפט‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ד וייתקבצו כול זיקני יישראל ויבואו אל שמואל הרמתה‬
‫ח‪:‬ה ויואמרו אליו הינה אתה זקנת ובניכ לוא הלכו בידרכיכ‬
‫עתה שימה לנו מלכ לשפטנו ככל הגויים ח‪:‬ו וירע הדבר‬
‫בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלכ לשפטנו וייתפלל‬
‫שמואל אל יהוה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ז ויואמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכול אשר יואמרו‬
‫אליכ כי לוא אותכ מאסו כי אותי מאסו מימלוכ עליהם ח‪:‬ח ככל‬
‫המעשים אשר עשו מיום העלותי אותם מימיצריים ועד‬
‫היום הזה ויעזבוני ויעבדו אלוהים אחרים כן המה עושים‬
‫גם לכ ח‪:‬ט ועתה שמע בקולם אכ כי העד תעיד בהם והיגדת להם‬
‫מישפט המלכ אשר יימלוכ עליהם‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬י ויואמר‬
‫שמואל את כל דיברי יהוה אל העם השואלים מאיתו‬
‫מלכ‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬יא ויואמר זה ייחיה מישפט המלכ אשר‬
‫יימלוכ עליכם את בניכם ייקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו‬
‫ורצו ליפני מרכבתו ח‪:‬יב ולשום לו שרי אלפים ושרי‬
‫חמישים ולחרוש חרישו וליקצור קצירו ולעשות כלי מילחמתו‬
‫וכלי ריכבו ח‪:‬יג ואת בנותיכם ייקח לרקחות ולטבחות ולאופות‬
‫ח‪:‬יד ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים ייקח‬
‫ונתן לעבדיו ח‪:‬טו וזרעיכם וכרמיכם יעשור ונתן לסריסיו‬
‫ולעבדיו ח‪:‬טז ואת עבדיכם ואת שיפחותיכם ואת בחוריכם‬
‫הטובים ואת חמוריכם ייקח ועשה לימלאכתו ח‪:‬יז צואנכם‬
‫יעשור ואתם תיחיו לו לעבדים ח‪:‬יח וזעקתם ביום ההוא‬
‫מיליפני מלככם אשר בחרתם לכם ולוא יענה יהוה אתכם‬
‫ביום ההוא ח‪:‬יט וימאנו העם לישמוע בקול שמואל ויואמרו‬
‫לוא כי אים מלכ ייחיה עלינו ח‪:‬כ והיינו גם אנחנו ככל‬
‫הגויים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מילחמותנו‬
‫ח‪:‬כא ויישמע שמואל את כל דיברי העם וידברם באזני‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬כב ויואמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והימלכת להם מלכ‬
‫ויואמר שמואל אל אנשי יישראל לכו איש לעירו‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬א ויהי איש מבן ימין )מיבינימין( ושמו קיש בן‬
‫אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גיבור‬
‫חייל ט‪:‬ב ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מיבני‬
‫יישראל טוב מימנו מישיכמו ומעלה גבוה מיכל העם ט‪:‬ג‬
‫ממלכות‬
‫ותואבדנה האתונות לקיש אבי שאול ויואמר קיש אל שאול בנו‬
‫קח נא איתכ את אחד מהנערים וקום לכ בקש את האתונות ט‪:‬ד‬
‫ויעבור בהר אפריים ויעבור בארץ שלישה ולוא מצאו ויעברו‬
‫בארץ שעלים ואיין ויעבור בארץ ימיני ולוא מצאו ט‪:‬ה‬
‫המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עימו לכה ונשובה‬
‫פן יחדל אבי מינ האתונות ודאג לנו ט‪:‬ו ויואמר לו הינה נא‬
‫איש אלוהים בעיר הזואת והאיש נכבד כול אשר ידבר בוא‬
‫יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו‬
‫עליה ט‪:‬ז ויואמר שאול לנערו והינה נלכ ומה נביא לאיש‬
‫כי הלחם אזל מיכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלוהים‬
‫מה איתנו ט‪:‬ח ויוסף הנער לענות את שאול ויואמר הינה‬
‫נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלוהים והיגיד‬
‫לנו את דרכנו ט‪:‬ט לפנים ביישראל כוה אמר האיש בלכתו‬
‫לידרוש אלוהים לכו ונלכה עד הרואה כי לנביא היום ייקרא‬
‫לפנים הרואה ט‪:‬י ויואמר שאול לנערו טוב דברכ לכה נלכה‬
‫וילכו אל העיר אשר שם איש האלוהים ט‪:‬יא המה עולים‬
‫במעלה העיר והמה מצאו נערות יוצאות לישאוב מיים‬
‫ויואמרו להן היש בזה הרואה ט‪:‬יב ותענינה אותם ותואמרנה‬
‫יש הינה לפניכ מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום‬
‫לעם בבמה ט‪:‬יג כבואכם העיר כן תימצאון אותו בטרם יעלה‬
‫הבמתה לאכול כי לוא יואכל העם עד בואו כי הוא יברכ הזבח‬
‫אחרי כן יואכלו הקרואים ועתה עלו כי אותו כהיום תימצאון‬
‫אותו ט‪:‬יד ויעלו העיר המה באים בתוכ העיר והינה שמואל‬
‫יוצא ליקראתם לעלות הבמה‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬טו ויהוה גלה את אוזן‬
‫שמואל יום אחד ליפני בוא שאול לאמור ט‪:‬טז כעת מחר אשלח‬
‫אליכ איש מארץ בינימינ ומשחתו לנגיד על עמי‬
‫יישראל והושיע את עמי מיד פלישתים כי ראיתי את‬
‫עמי כי באה צעקתו אלי ט‪:‬יז ושמואל ראה את שאול ויהוה‬
‫ענהו הינה האיש אשר אמרתי אליכ זה יעצור בעמי ט‪:‬יח‬
‫וייגש שאול את שמואל בתוכ השער ויואמר הגידה נא לי אי‬
‫זה בית הרואה ט‪:‬יט ויען שמואל את שאול ויואמר אנוכי‬
‫הרואה עלה לפני הבמה ואכלתם עימי היום ושילחתיכ בבוקר‬
‫וכול אשר בילבבכ אגיד לכ ט‪:‬כ ולאתונות האובדות לכ היום שלושת‬
‫הימים אל תשם את ליבכ להם כי נמצאו ולמי כל חמדת‬
‫יישראל הלוא לכ ולכול בית אביכ‪..........‬ס‪ ..........‬ט‪:‬כא ויען שאול‬
‫ויואמר הלוא בן ימיני אנוכי מיקטני שיבטי יישראל‬
‫ומישפחתי הצעירה מיכל מישפחות שיבטי בינימינ‬
‫ולמה דיברת אלי כדבר הזה‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬כב וייקח שמואל את שאול‬
‫ואת נערו ויביאם לישכתה וייתן להם מקום ברואש הקרואים‬
‫והמה כישלושימ איש ט‪:‬כג ויואמר שמואל לטבח תנה את‬
‫המנה אשר נתתי לכ אשר אמרתי אליכ שים אותה עימכ ט‪:‬כד‬
‫וירם הטבח את השוק והעליה וישם ליפני שאול ויואמר‬
‫הינה הנשאר שים לפניכ אכול כי למועד שמור לכ לאמור‬
‫העם קראתי ויואכל שאול עימ שמואל ביום ההוא ט‪:‬כה וירדו‬
‫מהבמה העיר וידבר עימ שאול על הגג ט‪:‬כו וישכימו ויהי‬
‫כעלות השחר וייקרא שמואל אל שאול הגג )הגגה( לאמור קומה‬
‫ואשלחכא ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה ט‪:‬כז‬
‫המה יורדים ביקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמור לנער‬
‫ויעבור לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום ואשמיעכ את דבר‬
‫אלוהים‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א וייקח שמואל את פכ השמן וייצוק על רואשו ויישקהו‬
‫ויואמר הלוא כי משחכ יהוה על נחלתו לנגיד י‪:‬ב בלכתכ היום‬
‫מעימדי ומצאת שני אנשים עימ קבורת רחל ביגבול‬
‫בינימינ בצלצח ואמרו אליכ נמצאו האתונות אשר הלכת לבקש‬
‫והינה נטש אביכ את דיברי האתונות ודאג לכם לאמור מה‬
‫אעשה ליבני י‪:‬ג וחלפת מישם והלאה ובאת עד אלון תבור‬
‫ממלכות‬
‫ומצאוכ שם שלושה אנשים עולים אל האלוהים בית אל אחד‬
‫נושא שלושה גדיימ ואחד נושא שלושת כיכרות לחם ואחד נושא‬
‫נבל ייין י‪:‬ד ושאלו לכ לשלום ונתנו לכ שתי לחם ולקחת‬
‫מידם י‪:‬ה אחר כן תבוא גיבעת האלוהים אשר שם נציבי‬
‫פלישתים ויהי כבואכ שם העיר ופגעת חבל נביאים‬
‫יורדים מהבמה וליפניהם נבל ותוף וחליל וכינור והמה‬
‫מיתנבאים י‪:‬ו וצלחה עליכ רוח יהוה והיתנבית עימם‬
‫ונחפכת לאיש אחר י‪:‬ז והיה כי תבאינה )תבואנה( האותות‬
‫האלה לכ עשה לכ אשר תימצא ידכ כי האלוהים עימכ י‪:‬ח‬
‫וירדת לפני הגילגל והינה אנוכי יורד אליכ להעלות עולות‬
‫ליזבוח זיבחי שלמים שיבעת ימים תוחל עד בואי אליכ‬
‫והודעתי לכ את אשר תעשה י‪:‬ט והיה כהפנותו שיכמו ללכת‬
‫מעימ שמואל ויהפכ לו אלוהים לב אחר ויבואו כל האותות האלה‬
‫ביום ההוא‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬י ויבואו שם הגיבעתה והינה חבל‬
‫נביאים ליקראתו ותיצלח עליו רוח אלוהים וייתנבא בתוכם‬
‫י‪:‬יא ויהי כל יודעו מאיתמול שילשום וייראו והינה‬
‫עימ נביאים נבא‪..........‬ס‪..........‬ויואמר העם איש אל רעהו מה זה‬
‫היה לבן קיש הגם שאול בנביאים י‪:‬יב ויען איש מישם‬
‫ויואמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנביאים‬
‫י‪:‬יג ויכל מהיתנבות ויבוא הבמה י‪:‬יד ויואמר דוד שאול‬
‫אליו ואל נערו אן הלכתם ויואמר לבקש את האתונות ונראה כי‬
‫איין ונבוא אל שמואל י‪:‬טו ויואמר דוד שאול הגידה נא לי‬
‫מה אמר לכם שמואל י‪:‬טז ויואמר שאול אל דודו הגד היגיד לנו‬
‫כי נמצאו האתונות ואת דבר המלוכה לוא היגיד לו אשר אמר‬
‫שמואל‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יז ויצעק שמואל את העם אל יהוה המיצפה י‪:‬יח ויואמר‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫בני‬
‫אל‬
‫כוה אמר יהוה אלוהי יישראל אנוכי העליתי את יישראל‬
‫מימיצריים ואציל אתכם מיד מיצריים ומיד כל‬
‫הממלכות הלוחצים אתכם י‪:‬יט ואתם היום מאסתם את‬
‫אלוהיכם אשר הוא מושיע לכם מיכל רעותיכם וצרותיכם‬
‫ותואמרו לו כי מלכ תשים עלינו ועתה היתיצבו ליפני‬
‫יהוה לשיבטיכם ולאלפיכם י‪:‬כ ויקרב שמואל את כל שיבטי‬
‫יישראל ויילכד שבט בינימינ י‪:‬כא ויקרב את שבט‬
‫בינימינ למישפחותו ותילכד מישפחת המטרי ויילכד‬
‫שאול בן קיש ויבקשוהו ולוא נמצא י‪:‬כב ויישאלו עוד ביהוה‬
‫הבא עוד הלום איש‪..........‬ס‪..........‬ויואמר יהוה הינה הוא נחבא אל‬
‫הכלים י‪:‬כג וירוצו וייקחוהו מישם וייתיצב בתוכ העם‬
‫וייגבה מיכל העם מישיכמו ומעלה י‪:‬כד ויואמר שמואל אל‬
‫כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמוהו בכל העם‬
‫ויריעו כל העם ויואמרו יחי המלכ‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬כה וידבר שמואל‬
‫אל העם את מישפט המלוכה וייכתוב בספר וינח ליפני‬
‫יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו י‪:‬כו וגם שאול הלכ‬
‫לביתו גיבעתה וילכו עימו החייל אשר נגע אלוהים בליבם‬
‫י‪:‬כז ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה וייבזוהו ולוא‬
‫הביאו לו מינחה ויהי כמחריש‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א ויעל נחש העמוני וייחן על יביש גילעד ויואמרו‬
‫כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדכא יא‪:‬ב ויואמר‬
‫אליהם נחש העמוני בזואת אכרות לכם בינקור לכם כל עין‬
‫ימין ושמתיה חרפה על כל יישראל יא‪:‬ג ויואמרו אליו‬
‫זיקני יביש הרף לנו שיבעת ימים ונשלחה מלאכים‬
‫בכול גבול יישראל ואים אין מושיע אותנו ויצאנו אליכ‬
‫יא‪:‬ד ויבואו המלאכים גיבעת שאול וידברו הדברים באזני‬
‫העם ויישאו כל העם את קולם וייבכו יא‪:‬ה והינה שאול בא‬
‫אחרי הבקר מינ השדה ויואמר שאול מה לעם כי ייבכו‬
‫ממלכות‬
‫ויספרו לו את דיברי אנשי יביש יא‪:‬ו ותיצלח רוח אלוהים‬
‫על שאול בשמעו )כשמעו( את הדברים האלה וייחר אפו מאוד‬
‫יא‪:‬ז וייקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול יישראל ביד‬
‫המלאכים לאמור אשר איננו יוצא אחרי שאול ואחר שמואל‬
‫כוה יעשה ליבקרו וייפול פחד יהוה על העם ויצאו כאיש‬
‫אחד יא‪:‬ח וייפקדם בבזק וייחיו בני יישראל שלוש מאות‬
‫אלף ואיש יהודה שלושים אלף יא‪:‬ט ויואמרו למלאכים‬
‫הבאים כוה תואמרון לאיש יביש גילעד מחר תיחיה לכם‬
‫תשועה בחם )כחום( השמש ויבואו המלאכים ויגידו לאנשי‬
‫יביש ויישמחו יא‪:‬י ויואמרו אנשי יביש מחר נצא‬
‫אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬יא ויהי‬
‫מימחרת וישם שאול את העם שלושה ראשים ויבואו בתוכ‬
‫המחנה באשמורת הבוקר ויכו את עמון עד חום היום ויהי‬
‫הנשארים ויפוצו ולוא נשארו בם שניים יחד יא‪:‬יב‬
‫ויואמר העם אל שמואל מי האומר שאול יימלוכ עלינו תנו‬
‫האנשים ונמיתם יא‪:‬יג ויואמר שאול לוא יומת איש ביום‬
‫הזה כי היום עשה יהוה תשועה ביישראל יא‪:‬יד ויואמר‬
‫שמואל אל העם לכו ונלכה הגילגל ונחדש שם המלוכה יא‪:‬טו‬
‫וילכו כל העם הגילגל וימליכו שם את שאול ליפני יהוה‬
‫בגילגל וייזבחו שם זבחים שלמים ליפני יהוה ויישמח‬
‫שם שאול וכל אנשי יישראל עד מאוד‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬א ויואמר שמואל אל כל יישראל הינה שמעתי בקולכם‬
‫לכול אשר אמרתם לי ואמליכ עליכם מלכ יב‪:‬ב ועתה הינה‬
‫המלכ מיתהלכ ליפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הינם‬
‫איתכם ואני היתהלכתי ליפניכם מינעורי עד היום הזה‬
‫יב‪:‬ג הינני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי‬
‫לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד‬
‫מי לקחתי כופר ואעלים עיני בו ואשיב לכם יב‪:‬ד ויואמרו‬
‫לוא עשקתנו ולוא רצותנו ולוא לקחת מיד איש מאומה יב‪:‬ה‬
‫ויואמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לוא‬
‫מצאתם בידי מאומה ויואמר עד‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬ו ויואמר שמואל אל העם יהוה אשר עשה את מושה ואת‬
‫אהרון ואשר העלה את אבותיכם מארץ מיצריים יב‪:‬ז ועתה‬
‫היתיצבו ואישפטה איתכם ליפני יהוה את כל צידקות‬
‫יהוה אשר עשה איתכם ואת אבותיכם יב‪:‬ח כאשר בא יעקוב‬
‫מיצריים וייזעקו אבותיכם אל יהוה ויישלח יהוה את‬
‫מושה ואת אהרון ויוציאו את אבותיכם מימיצריים‬
‫ויושיבום במקום הזה יב‪:‬ט ויישכחו את יהוה אלוהיהם‬
‫ויימכור אותם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלישתים וביד‬
‫מלכ מואב ויילחמו בם יב‪:‬י וייזעקו אל יהוה ויאמר‬
‫)ויואמרו( חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבוד את הבעלים ואת‬
‫העשתרות ועתה הצילנו מיד אויבינו ונעבדכא יב‪:‬יא‬
‫ויישלח יהוה את ירובעל ואת בדן ואת ייפתח ואת שמואל‬
‫ויצל אתכם מיד אויביכם מיסביב ותשבו בטח יב‪:‬יב ותיראו‬
‫כי נחש מלכ בני עמון בא עליכם ותואמרו לי לוא כי מלכ‬
‫יימלוכ עלינו ויהוה אלוהיכם מלככם יב‪:‬יג ועתה הינה‬
‫המלכ אשר בחרתם אשר שאלתם והינה נתן יהוה עליכם מלכ‬
‫יב‪:‬יד אים תיראו את יהוה ועבדתם אותו ושמעתם בקולו ולוא‬
‫תמרו את פי יהוה ויחייתם גם אתם וגם המלכ אשר מלכ‬
‫עליכם אחר יהוה אלוהיכם יב‪:‬טו ואים לוא תישמעו בקול‬
‫יהוה ומריתם את פי יהוה והיתה יד יהוה בכם ובאבותיכם‬
‫יב‪:‬טז גם עתה היתיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה‬
‫עושה לעיניכם יב‪:‬יז הלוא קציר חיטים היום אקרא אל‬
‫יהוה וייתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם‬
‫בעיני יהוה לישאול לכם מלכ‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬יח וייקרא שמואל‬
‫אל יהוה וייתן יהוה קולות ומטר ביום ההוא ויירא כל העם‬
‫ממלכות‬
‫מאוד את יהוה ואת שמואל יב‪:‬יט ויואמרו כל העם אל שמואל‬
‫היתפלל בעד עבדיכ אל יהוה אלוהיכ ואל נמות כי יספנו על‬
‫כל חטואתינו רעה לישאול לנו מלכ יב‪:‬כ ויואמר שמואל אל‬
‫העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזואת אכ אל תסורו‬
‫מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם יב‪:‬כא ולוא תסורו כי‬
‫אחרי התוהו אשר לוא יועילו ולוא יצילו כי תוהו המה יב‪:‬כב‬
‫כי לוא ייטוש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יהוה‬
‫לעשות אתכם לו לעם יב‪:‬כג גם אנוכי חלילה לי מחטוא ליהוה‬
‫מחדול להיתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרכ הטובה והישרה‬
‫יב‪:‬כד אכ יראו את יהוה ועבדתם אותו באמת בכל לבבכם כי ראו את‬
‫אשר היגדיל עימכם יב‪:‬כה ואים הרע תרעו גם אתם גם‬
‫מלככם תיספו‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלכ על יישראל יג‪:‬ב‬
‫וייבחר לו שאול שלושת אלפים מיישראל וייחיו עימ‬
‫שאול אלפיים במיכמש ובהר בית אל ואלף היו עימ יונתן‬
‫בגיבעת בינימין ויתר העם שילח איש לאוהליו יג‪:‬ג ויכ‬
‫ויישמעו‬
‫בגבע‬
‫אשר‬
‫פלישתים‬
‫נציב‬
‫את‬
‫יונתן‬
‫פלישתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמור יישמעו‬
‫העיברים יג‪:‬ד וכל יישראל שמעו לאמור היכה שאול את‬
‫נציב פלישתים וגם נבאש יישראל בפלישתים וייצעקו‬
‫העם אחרי שאול הגילגל יג‪:‬ה ופלישתים נאספו להילחם‬
‫עימ יישראל שלושים אלף רכב וששת אלפים פרשים‬
‫ועם כחול אשר על שפת הים לרוב ויעלו ויחנו במיכמש‬
‫קידמת בית און יג‪:‬ו ואיש יישראל ראו כי צר לו כי נגש‬
‫העם וייתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצריחים‬
‫ובבורות יג‪:‬ז ועיברים עברו את הירדן ארץ גד וגילעד ושאול‬
‫עודנו בגילגל וכל העם חרדו אחריו יג‪:‬ח וייחל )ויוחל( שיבעת‬
‫ימים למועד אשר שמואל ולוא בא שמואל הגילגל ויפץ העם‬
‫מעליו יג‪:‬ט ויואמר שאול הגישו אלי העולה והשלמים ויעל‬
‫העולה יג‪:‬י ויהי ככלותו להעלות העולה והינה שמואל בא‬
‫ויצא שאול ליקראתו לברכו יג‪:‬יא ויואמר שמואל מה עשית‬
‫ויואמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לוא באת‬
‫למועד הימים ופלישתים נאספים מיכמש יג‪:‬יב ואומר‬
‫עתה ירדו פלישתים אלי הגילגל ופני יהוה לוא חיליתי‬
‫ואתאפק ואעלה העולה‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬יג ויואמר שמואל אל שאול‬
‫נסכלת לוא שמרת את מיצות יהוה אלוהיכ אשר ציוכ כי עתה‬
‫הכין יהוה את ממלכתכ אל יישראל עד עולם יג‪:‬יד ועתה‬
‫ממלכתכ לוא תקום ביקש יהוה לו איש כילבבו ויצוהו יהוה‬
‫לנגיד על עמו כי לוא שמרת את אשר ציוכ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬יג‪:‬טו‬
‫בינימינ‬
‫גיבעת‬
‫הגילגל‬
‫מינ‬
‫ויעל‬
‫שמואל‬
‫ויקם‬
‫וייפקוד שאול את העם הנמצאים עימו כשש מאות איש‬
‫יג‪:‬טז ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עימם יושבים בגבע‬
‫בינימינ ופלישתים חנו במיכמש יג‪:‬יז ויצא המשחית‬
‫מימחנה פלישתים שלושה ראשים הרואש אחד ייפנה אל‬
‫דרכ עפרה אל ארץ שועל יג‪:‬יח והרואש אחד ייפנה דרכ בית‬
‫חורון והרואש אחד ייפנה דרכ הגבול הנשקף על גי הצבועים‬
‫המידברה‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬יט וחרש לוא יימצא בכול ארץ יישראל‬
‫כי אמר )אמרו( פלישתים פן יעשו העיברים חרב או חנית‬
‫יג‪:‬כ וירדו כל יישראל הפלישתים לילטוש איש את מחרשתו‬
‫ואת אתו ואת קרדומו ואת מחרשתו יג‪:‬כא והיתה הפצירה פים‬
‫למחרשות ולאתים ולישלוש קילשון ולהקרדומים ולהציב‬
‫הדרבן יג‪:‬כב והיה ביום מילחמת ולוא נמצא חרב וחנית ביד‬
‫כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותימצא לשאול וליונתן בנו‬
‫יג‪:‬כג ויצא מצב פלישתים אל מעבר מיכמש‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬א‬
‫ויהי היום ויואמר יונתן בן שאול אל הנער נושא כליו לכה‬
‫ונעברה אל מצב פלישתים אשר מעבר הלז ולאביו לוא היגיד‬
‫ממלכות‬
‫יד‪:‬ב ושאול יושב ביקצה הגיבעה תחת הרימון אשר במיגרון‬
‫והעם אשר עימו כשש מאות איש יד‪:‬ג ואחיה בן אחיטוב אחי‬
‫איכבוד בן פינחס בן עלי כוהן יהוה בשילו נושא אפוד‬
‫והעם לוא ידע כי הלכ יונתן יד‪:‬ד ובין המעברות אשר ביקש‬
‫יונתן לעבור על מצב פלישתים שן הסלע מהעבר מיזה ושן‬
‫הסלע מהעבר מיזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה יד‪:‬ה השן‬
‫מול‬
‫מינגב‬
‫והאחד‬
‫מיכמש‬
‫מול‬
‫מיצפון‬
‫מצוק‬
‫האחד‬
‫גבע‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬ו ויואמר יהונתן אל הנער נושא כליו לכה‬
‫ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין‬
‫ליהוה מעצור להושיע ברב או בימעט יד‪:‬ז ויואמר לו נושא‬
‫עימכ‬
‫הינני‬
‫לכ‬
‫נטה‬
‫בילבבכ‬
‫אשר‬
‫כל‬
‫עשה‬
‫כליו‬
‫כילבבכ‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬ח ויואמר יהונתן הינה אנחנו עוברים אל‬
‫האנשים ונגלינו אליהם יד‪:‬ט אים כוה יואמרו אלינו דומו‬
‫עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולוא נעלה אליהם יד‪:‬י‬
‫ואים כוה יואמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו‬
‫וזה לנו האות יד‪:‬יא וייגלו שניהם אל מצב פלישתים‬
‫ויואמרו פלישתים הינה עיברים יוצאים מינ החורים‬
‫אשר היתחבאו שם יד‪:‬יב ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת‬
‫נושא כליו ויואמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר‪..........‬פ‬
‫ויואמר יונתן אל נושא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד‬
‫יישראל יד‪:‬יג ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונושא כליו‬
‫אחריו וייפלו ליפני יונתן ונושא כליו ממותת אחריו‬
‫יד‪:‬יד ותהי המכה הריאשונה אשר היכה יונתן ונושא כליו‬
‫כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה יד‪:‬טו ותהי חרדה במחנה‬
‫בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותירגז הארץ‬
‫ותהי לחרדת אלוהים יד‪:‬טז וייראו הצופים לשאול בגיבעת‬
‫בינימינ והינה ההמון נמוג וילכ והלום‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬יז ויואמר שאול לעם אשר איתו פיקדו נא וראו מי הלכ‬
‫מעימנו וייפקדו והינה אין יונתן ונושא כליו יד‪:‬יח‬
‫ויואמר שאול לאחיה הגישה ארון האלוהים כי היה ארון‬
‫האלוהים ביום ההוא ובני יישראל יד‪:‬יט ויהי עד דיבר‬
‫שאול אל הכוהן וההמון אשר במחנה פלישתים וילכ הלוכ‬
‫ורב‪..........‬פ‬
‫ויואמר שאול אל הכוהן אסוף ידכ יד‪:‬כ וייזעק שאול וכל העם‬
‫אשר איתו ויבואו עד המילחמה והינה היתה חרב איש ברעהו‬
‫מהומה גדולה מאוד יד‪:‬כא והעיברים היו לפלישתים כאתמול‬
‫שילשום אשר עלו עימם במחנה סביב וגם המה ליחיות עימ‬
‫יישראל אשר עימ שאול ויונתן יד‪:‬כב וכול איש יישראל‬
‫המיתחבאים בהר אפריים שמעו כי נסו פלישתים וידבקו‬
‫גם המה אחריהם במילחמה יד‪:‬כג ויושע יהוה ביום ההוא את‬
‫יישראל והמילחמה עברה את בית און יד‪:‬כד ואיש יישראל‬
‫נגש ביום ההוא ויואל שאול את העם לאמור ארור האיש אשר‬
‫יואכל לחם עד הערב ונקמתי מאויבי ולוא טעם כל העם‬
‫לחם‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬כה וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני‬
‫השדה יד‪:‬כו ויבוא העם אל היער והינה הלכ דבש ואין משיג‬
‫ידו אל פיו כי ירא העם את השבועה יד‪:‬כז ויונתן לוא שמע‬
‫בהשביע אביו את העם ויישלח את קצה המטה אשר בידו‬
‫וייטבול אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה‬
‫)ותאורנה( עיניו יד‪:‬כח ויען איש מהעם ויואמר השבע‬
‫הישביע אביכ את העם לאמור ארור האיש אשר יואכל לחם‬
‫היום ויעף העם יד‪:‬כט ויואמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו‬
‫נא כי אורו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה יד‪:‬ל אף כי לוא‬
‫אכול אכל היום העם מישלל אויביו אשר מצא כי עתה לוא‬
‫רבתה מכה בפלישתים יד‪:‬לא ויכו ביום ההוא בפלישתים‬
‫ממלכות‬
‫מימיכמש אילונה ויעף העם מאוד יד‪:‬לב ויעש )ויעט( העם‬
‫אל שלל )השלל( וייקחו צואן ובקר ובני בקר ויישחטו ארצה‬
‫ויואכל העם על הדם יד‪:‬לג ויגידו לשאול לאמור הינה העם‬
‫חוטיאים ליהוה לאכול על הדם ויואמר בגדתם גולו אלי היום‬
‫אבן גדולה יד‪:‬לד ויואמר שאול פוצו בעם ואמרתם להם הגישו‬
‫אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולוא תחטאו‬
‫ליהוה לאכול אל הדם ויגישו כל העם איש שורו בידו הלילה‬
‫ויישחטו שם יד‪:‬לה וייבן שאול מיזבח ליהוה אותו החל‬
‫ליבנות מיזבח ליהוה‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬לו ויואמר שאול נרדה אחרי פלישתים לילה ונבוזה בהם‬
‫עד אור הבוקר ולוא נשאר בהם איש ויואמרו כל הטוב בעיניכ‬
‫עשה‪..........‬ס‪..........‬ויואמר הכוהן נקרבה הלום אל האלוהים יד‪:‬לז‬
‫ויישאל שאול באלוהים הארד אחרי פלישתים התיתנם ביד‬
‫יישראל ולוא ענהו ביום ההוא יד‪:‬לח ויואמר שאול גושו הלום‬
‫כול פינות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזואת היום יד‪:‬לט‬
‫כי חי יהוה המושיע את יישראל כי אים ישנו ביונתן‬
‫בני כי מות ימות ואין עונהו מיכל העם יד‪:‬מ ויואמר אל‬
‫כל יישראל אתם תיחיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נחיה‬
‫בעיניכ‬
‫הטוב‬
‫שאול‬
‫אל‬
‫העם‬
‫ויואמרו‬
‫אחד‬
‫לעבר‬
‫עשה‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬מא ויואמר שאול אל יהוה אלוהי יישראל‬
‫הבה תמים ויילכד יונתן ושאול והעם יצאו יד‪:‬מב ויואמר‬
‫שאול הפילו ביני ובין יונתן בני ויילכד יונתן יד‪:‬מג‬
‫ויואמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו‬
‫יונתן ויואמר טעום טעמתי ביקצה המטה אשר בידי מעט‬
‫דבש הינני אמות‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬מד ויואמר שאול כוה יעשה‬
‫אלוהים וכוה יוסיפ כי מות תמות יונתן יד‪:‬מה ויואמר העם‬
‫אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזואת‬
‫ביישראל חלילה חי יהוה אים ייפול מישערת רואשו‬
‫ארצה כי עימ אלוהים עשה היום הזה וייפדו העם את‬
‫יונתן ולוא מת‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬מו ויעל שאול מאחרי פלישתים‬
‫ופלישתים הלכו לימקומם יד‪:‬מז ושאול לכד המלוכה על‬
‫יישראל ויילחם סביב בכל אויביו במואב וביבני עמון‬
‫ובאדום ובמלכי צובה ובפלישתים ובכול אשר ייפנה ירשיע‬
‫יד‪:‬מח ויעש חייל ויכ את עמלק ויצל את יישראל מיד‬
‫שוסהו‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬מט וייחיו בני שאול יונתן ויישוי ומלכישוע ושם‬
‫שתי בנותיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל יד‪:‬נ ושם‬
‫אשת שאול אחינועם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר‬
‫דוד שאול יד‪:‬נא וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן‬
‫אביאל‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬נב ותהי המילחמה חזקה על פלישתים כול‬
‫ימי שאול וראה שאול כל איש גיבור וכל בן חייל ויאספהו‬
‫אליו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א ויואמר שמואל אל שאול אותי שלח יהוה לימשחכ למלכ על‬
‫עמו על יישראל ועתה שמע לקול דיברי יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬ב כוה‬
‫אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק ליישראל אשר‬
‫שם לו בדרכ בעלותו מימיצריים טו‪:‬ג עתה לכ והיכיתה את‬
‫עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולוא תחמול עליו והמתה מאיש עד‬
‫מיגמל ועד‬
‫ועד שה‬
‫יונק מישור‬
‫אישה מעולל ועד‬
‫חמור‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ד וישמע שאול את העם וייפקדם בטלאים‬
‫מאתיים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה טו‪:‬ה‬
‫ויבוא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל טו‪:‬ו ויואמר שאול אל‬
‫הקיני לכו סורו רדו מיתוכ עמלקי פן אוסיפכ עימו ואתה‬
‫עשיתה חסד עימ כל בני יישראל בעלותם מימיצריים‬
‫ויסר קיני מיתוכ עמלק טו‪:‬ז ויכ שאול את עמלק מחוילה בואכ‬
‫שור אשר על פני מיצריים טו‪:‬ח וייתפוש את אגג מלכ‬
‫ממלכות‬
‫עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב טו‪:‬ט ויחמול שאול והעם‬
‫על אגג ועל מיטב הצואן והבקר והמישנים ועל הכרים ועל כל‬
‫הטוב ולוא אבו החרימם וכל המלאכה נמיבזה ונמס אותה‬
‫החרימו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬י ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמור טו‪:‬יא נחמתי כי‬
‫הימלכתי את שאול למלכ כי שב מאחרי ואת דברי לוא הקים‬
‫וייחר לישמואל וייזעק אל יהוה כל הלילה טו‪:‬יב וישכם‬
‫שמואל ליקראת שאול בבוקר ויוגד לישמואל לאמור בא שאול‬
‫הכרמלה והינה מציב לו יד וייסוב ויעבור וירד הגילגל‬
‫טו‪:‬יג ויבוא שמואל אל שאול ויואמר לו שאול ברוכ אתה ליהוה‬
‫הקימותי את דבר יהוה טו‪:‬יד ויואמר שמואל ומה קול הצואן‬
‫הזה באזני וקול הבקר אשר אנוכי שומע טו‪:‬טו ויואמר שאול‬
‫מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצואן והבקר למען‬
‫זבוח ליהוה אלוהיכ ואת היותר החרמנו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬טז ויואמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לכ את אשר דיבר‬
‫יהוה אלי הלילה ויאמרו )ויואמר( לו דבר‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יז ויואמר‬
‫שמואל הלוא אים קטון אתה בעיניכ רואש שיבטי יישראל‬
‫אתה ויימשחכ יהוה למלכ על יישראל טו‪:‬יח ויישלחכ יהוה‬
‫בדרכ ויואמר לכ והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד‬
‫כלותם אותם טו‪:‬יט ולמה לוא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל‬
‫ותעש הרע בעיני יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬כ ויואמר שאול אל שמואל‬
‫אשר שמעתי בקול יהוה ואלכ בדרכ אשר שלחני יהוה ואביא את‬
‫אגג מלכ עמלק ואת עמלק החרמתי טו‪:‬כא וייקח העם מהשלל‬
‫אלוהיכ‬
‫ליהוה‬
‫ליזבוח‬
‫החרם‬
‫ראשית‬
‫ובקר‬
‫צואן‬
‫בגילגל‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬כב ויואמר שמואל החפץ ליהוה בעולות‬
‫וזבחים כישמוע בקול יהוה הינה שמוע מיזבח טוב להקשיב‬
‫מחלב אילים טו‪:‬כג כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר‬
‫יען מאסת את דבר יהוה ויימאסכ מימלכ‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬כד‬
‫ויואמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת‬
‫דבריכ כי יראתי את העם ואשמע בקולם טו‪:‬כה ועתה שא נא את‬
‫חטאתי ושוב עימי ואשתחוה ליהוה טו‪:‬כו ויואמר שמואל אל‬
‫שאול לוא אשוב עימכ כי מאסתה את דבר יהוה ויימאסכ יהוה‬
‫מיחיות מלכ על יישראל‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬כז וייסוב שמואל ללכת‬
‫ויחזק ביכנף מעילו וייקרע‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬כח ויואמר אליו‬
‫שמואל קרע יהוה את ממלכות יישראל מעליכ היום ונתנה‬
‫לרעכ הטוב מימכא‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬כט וגם נצח יישראל לוא ישקר‬
‫ולוא יינחם כי לוא אדם הוא להינחם טו‪:‬ל ויואמר חטאתי עתה‬
‫כבדני נא נגד זיקני עמי ונגד יישראל ושוב עימי‬
‫והישתחויתי ליהוה אלוהיכ טו‪:‬לא וישב שמואל אחרי שאול‬
‫ויישתחו שאול ליהוה‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬לב ויואמר שמואל הגישו אלי‬
‫את אגג מלכ עמלק וילכ אליו אגג מעדנות ויואמר אגג אכן סר‬
‫מר המות‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬לג ויואמר שמואל כאשר שיכלה נשים‬
‫חרבכ כן תישכל מינשים אימכ וישסף שמואל את אגג‬
‫ליפני יהוה בגילגל‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬לד וילכ שמואל הרמתה ושאול‬
‫עלה אל ביתו גיבעת שאול טו‪:‬לה ולוא יסף שמואל ליראות את‬
‫שאול עד יום מותו כי היתאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי‬
‫הימליכ את שאול על יישראל‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬א ויואמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מיתאבל אל שאול‬
‫ואני מאסתיו מימלוכ על יישראל מלא קרנכ שמן ולכ‬
‫אשלחכ אל יישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלכ טז‪:‬ב‬
‫ויואמר שמואל איכ אלכ ושמע שאול והרגני ויואמר יהוה‬
‫עגלת בקר תיקח בידכ ואמרת ליזבוח ליהוה באתי טז‪:‬ג וקראת‬
‫ליישי בזבח ואנוכי אודיעכ את אשר תעשה ומשחת לי את‬
‫אשר אומר אליכ טז‪:‬ד ויעש שמואל את אשר דיבר יהוה ויבוא‬
‫בית לחם ויחרדו זיקני העיר ליקראתו ויואמר שלום בואכ‬
‫ממלכות‬
‫טז‪:‬ה ויואמר שלום ליזבוח ליהוה באתי היתקדשו ובאתם איתי‬
‫בזבח ויקדש את יישי ואת בניו וייקרא להם לזבח טז‪:‬ו ויהי‬
‫יהוה‬
‫נגד‬
‫אכ‬
‫ויואמר‬
‫אליאב‬
‫את‬
‫וירא‬
‫בבואם‬
‫משיחו‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬ז ויואמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו‬
‫ואל גבוה קומתו כי מאסתיהו כי לוא אשר ייראה האדם כי‬
‫האדם ייראה לעיניים ויהוה ייראה ללבב טז‪:‬ח וייקרא‬
‫יישי אל אבינדב ויעבירהו ליפני שמואל ויואמר גם‬
‫בזה לוא בחר יהוה טז‪:‬ט ויעבר יישי שמה ויואמר גם בזה לוא‬
‫בחר יהוה טז‪:‬י ויעבר יישי שיבעת בניו ליפני שמואל‬
‫ויואמר שמואל אל יישי לוא בחר יהוה באלה טז‪:‬יא ויואמר‬
‫שמואל אל יישי התמו הנערים ויואמר עוד שאר הקטן‬
‫והינה רועה בצואן ויואמר שמואל אל יישי שילחה וקחנו כי‬
‫לוא נסוב עד בואו פוה טז‪:‬יב ויישלח ויביאהו והוא אדמוני‬
‫רואי‪..........‬פ‬
‫וטוב‬
‫עיניים‬
‫יפה‬
‫עימ‬
‫ויואמר יהוה קום משחהו כי זה הוא טז‪:‬יג וייקח שמואל את‬
‫קרן השמן ויימשח אותו בקרב אחיו ותיצלח רוח יהוה אל דויד‬
‫מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילכ הרמתה טז‪:‬יד ורוח יהוה‬
‫סרה מעימ שאול וביעתתו רוח רעה מאת יהוה טז‪:‬טו ויואמרו‬
‫עבדי שאול אליו הינה נא רוח אלוהים רעה מבעיתכ טז‪:‬טז‬
‫יואמר נא אדוננו עבדיכ לפניכ יבקשו איש יודע מנגן‬
‫בכינור והיה ביחיות עליכ רוח אלוהים רעה ונגן בידו וטוב‬
‫לכ‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬יז ויואמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן‬
‫והביאותם אלי טז‪:‬יח ויען אחד מהנערים ויואמר הינה‬
‫ראיתי בן ליישי בית הלחמי יודע נגן וגיבור חייל‬
‫ואיש מילחמה ונבון דבר ואיש תואר ויהוה עימו טז‪:‬יט‬
‫ויישלח שאול מלאכים אל יישי ויואמר שילחה אלי את‬
‫דויד בינכ אשר בצואן טז‪:‬כ וייקח יישי חמור לחם ונואד‬
‫ייין וגדי עיזים אחד ויישלח ביד דויד בנו אל שאול‬
‫טז‪:‬כא ויבוא דויד אל שאול ויעמוד לפניו ויאהבהו מאוד ויהי‬
‫לו נושא כלים טז‪:‬כב ויישלח שאול אל יישי לאמור יעמד‬
‫נא דויד לפני כי מצא חן בעיני טז‪:‬כג והיה ביחיות רוח‬
‫אלוהים אל שאול ולקח דויד את הכינור ונגן בידו ורוח לשאול‬
‫וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬א ויאספו פלישתים את מחניהם למילחמה ויאספו‬
‫שוכוה אשר ליהודה ויחנו בין שוכוה ובין עזקה באפס דמים‬
‫יז‪:‬ב ושאול ואיש יישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו‬
‫מילחמה ליקראת פלישתים יז‪:‬ג ופלישתים עומדים אל‬
‫ההר מיזה ויישראל עומדים אל ההר מיזה והגיא ביניהם‬
‫יז‪:‬ד ויצא איש הבניים מימחנות פלישתים גלית שמו‬
‫מיגת גבהו שש אמות וזרת יז‪:‬ה וכובע נחושת על רואשו‬
‫ושיריון קשקשים הוא לבוש ומישקל השיריון חמשת‬
‫אלפים שקלים נחושת יז‪:‬ו ומיצחת נחושת על רגליו וכידון‬
‫נחושת בין כתפיו יז‪:‬ז וחץ )ועץ( חניתו כימנור אורגים‬
‫ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונושא הצינה הולכ‬
‫לפניו יז‪:‬ח ויעמוד וייקרא אל מערכות יישראל ויואמר‬
‫להם למה תצאו לערוכ מילחמה הלוא אנוכי הפלישתי ואתם‬
‫עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי יז‪:‬ט אים יוכל‬
‫להילחם איתי והיכני והיינו לכם לעבדים ואים אני‬
‫אוכל לו והיכיתיו ויחייתם לנו לעבדים ועבדתם אותנו יז‪:‬י‬
‫ויואמר הפלישתי אני חרפתי את מערכות יישראל היום‬
‫הזה תנו לי איש ונלחמה יחד יז‪:‬יא ויישמע שאול וכל‬
‫וייראו‬
‫ויחתו‬
‫האלה‬
‫הפלישתי‬
‫דיברי‬
‫את‬
‫יישראל‬
‫מאוד‪..........‬פ‬
‫ממלכות‬
‫יז‪:‬יב ודויד בן איש אפרתי הזה מיבית לחם יהודה ושמו‬
‫יישי ולו שמונה בנים והאיש בימי שאול זקן בא‬
‫באנשים יז‪:‬יג וילכו שלושת בני יישי הגדולים הלכו‬
‫אחרי שאול למילחמה ושם שלושת בניו אשר הלכו במילחמה‬
‫אליאב הבכור ומישנהו אבינדב והשלישי שמה יז‪:‬יד ודויד‬
‫הוא הקטן ושלושה הגדולים הלכו אחרי שאול‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬טו ודויד‬
‫הולכ ושב מעל שאול לירעות את צואן אביו בית לחם יז‪:‬טז‬
‫ארבעים‬
‫וייתיצב‬
‫והערב‬
‫השכם‬
‫הפלישתי‬
‫וייגש‬
‫יום‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬יז ויואמר יישי לדויד בנו קח נא לאחיכ איפת הקליא‬
‫הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיכ יז‪:‬יח ואת עשרת‬
‫חריצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיכ תיפקוד לשלום‬
‫ואת ערובתם תיקח יז‪:‬יט ושאול והמה וכל איש יישראל בעמק‬
‫האלה נלחמים עימ פלישתים‪..........‬ס‪ ..........‬יז‪:‬כ וישכם דויד‬
‫בבוקר וייטוש את הצואן על שומר ויישא וילכ כאשר ציוהו‬
‫יישי ויבוא המעגלה והחייל היוצא אל המערכה והרעו‬
‫במילחמה יז‪:‬כא ותערוכ יישראל ופלישתים מערכה ליקראת‬
‫מערכה יז‪:‬כב וייטוש דויד את הכלים מעליו על יד שומר‬
‫הכלים וירץ המערכה ויבוא ויישאל לאחיו לשלום יז‪:‬כג והוא‬
‫מדבר עימם והינה איש הבניים עולה גלית הפלישתי‬
‫שמו מיגת ממערות )מימערכות( פלישתים וידבר כדברים‬
‫האלה ויישמע דויד יז‪:‬כד וכול איש יישראל ביראותם את‬
‫האיש וינוסו מיפניו וייראו מאוד יז‪:‬כה ויואמר איש‬
‫יישראל הראיתם האיש העולה הזה כי לחרף את יישראל‬
‫עולה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלכ עושר גדול ואת‬
‫ביתו ייתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי ביישראל‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬כו ויואמר דויד אל האנשים העומדים עימו לאמור מה‬
‫יעשה לאיש אשר יכה את הפלישתי הלז והסיר חרפה מעל‬
‫יישראל כי מי הפלישתי הערל הזה כי חרף מערכות‬
‫אלוהים חיימ יז‪:‬כז ויואמר לו העם כדבר הזה לאמור כוה‬
‫יעשה לאיש אשר יכנו יז‪:‬כח ויישמע אליאב אחיו הגדול‬
‫בדברו אל האנשים וייחר אף אליאב בדויד ויואמר למה זה‬
‫ירדת ועל מי נטשת מעט הצואן ההנה במידבר אני ידעתי‬
‫את זדונכ ואת רוע לבבכ כי למען ראות המילחמה ירדת יז‪:‬כט‬
‫ויואמר דויד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא יז‪:‬ל וייסוב‬
‫מאצלו אל מול אחר ויואמר כדבר הזה וישיבוהו העם דבר כדבר‬
‫הריאשון יז‪:‬לא ויישמעו הדברים אשר דיבר דויד ויגידו‬
‫ליפני שאול וייקחהו יז‪:‬לב ויואמר דויד אל שאול אל‬
‫ייפול לב אדם עליו עבדכ ילכ ונלחם עימ הפלישתי הזה‬
‫יז‪:‬לג ויואמר שאול אל דויד לוא תוכל ללכת אל הפלישתי הזה‬
‫מילחמה‬
‫איש‬
‫והוא‬
‫אתה‬
‫נער‬
‫כי‬
‫עימו‬
‫להילחם‬
‫מינעוריו‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬לד ויואמר דויד אל שאול רועה היה‬
‫עבדכ לאביו בצואן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר יז‪:‬לה‬
‫ויצאתי אחריו והיכיתיו והיצלתי מיפיו ויקם עלי‬
‫והחזקתי ביזקנו והיכיתיו והמיתיו יז‪:‬לו גם את הארי גם‬
‫הדוב היכה עבדכ והיה הפלישתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף‬
‫מערכות אלוהים חיימ‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬לז ויואמר דויד יהוה אשר‬
‫היצילני מיד הארי ומיד הדוב הוא יצילני מיד‬
‫הפלישתי הזה‪..........‬ס‪..........‬ויואמר שאול אל דויד לכ ויהוה‬
‫ייחיה עימכ יז‪:‬לח וילבש שאול את דויד מדיו ונתן קובע‬
‫נחושת על רואשו וילבש אותו שיריון יז‪:‬לט ויחגור דויד את‬
‫חרבו מעל למדיו ויואל ללכת כי לוא נסה ויואמר דויד אל שאול‬
‫לוא אוכל ללכת באלה כי לוא נסיתי ויסירם דויד מעליו יז‪:‬מ‬
‫וייקח מקלו בידו וייבחר לו חמישה חלוקי אבנים מינ הנחל‬
‫וישם אותם ביכלי הרועים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו‬
‫וייגש אל הפלישתי יז‪:‬מא וילכ הפלישתי הולכ וקרב אל‬
‫ממלכות‬
‫דויד והאיש נושא הצינה לפניו יז‪:‬מב ויבט הפלישתי‬
‫וייראה את דויד וייבזהו כי היה נער ואדמוני עימ יפה‬
‫מראה יז‪:‬מג ויואמר הפלישתי אל דויד הכלב אנוכי כי אתה‬
‫בא אלי במקלות ויקלל הפלישתי את דויד באלוהיו יז‪:‬מד‬
‫ויואמר הפלישתי אל דויד לכה אלי ואתנה את בשרכ לעוף‬
‫השמיים ולבהמת השדה‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬מה ויואמר דויד אל‬
‫הפלישתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנוכי בא אליכ‬
‫בשם יהוה צבאות אלוהי מערכות יישראל אשר חרפת יז‪:‬מו‬
‫היום הזה יסגרכ יהוה בידי והיכיתיכ והסירותי את רואשכ‬
‫מעליכ ונתתי פגר מחנה פלישתים היום הזה לעוף‬
‫השמיים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלוהים‬
‫ליישראל יז‪:‬מז וידעו כל הקהל הזה כי לוא בחרב ובחנית‬
‫אתכם‬
‫ונתן‬
‫המילחמה‬
‫ליהוה‬
‫כי‬
‫יהוה‬
‫יהושיע‬
‫בידנו‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬מח והיה כי קם הפלישתי וילכ וייקרב‬
‫ליקראת דויד וימהר דויד וירץ המערכה ליקראת הפלישתי‬
‫יז‪:‬מט ויישלח דויד את ידו אל הכלי וייקח מישם אבן‬
‫ויקלע ויכ את הפלישתי אל מיצחו ותיטבע האבן במיצחו‬
‫וייפול על פניו ארצה יז‪:‬נ ויחזק דויד מינ הפלישתי‬
‫בקלע ובאבן ויכ את הפלישתי וימיתהו וחרב אין ביד דויד‬
‫יז‪:‬נא וירץ דויד ויעמוד אל הפלישתי וייקח את חרבו‬
‫ויישלפה מיתערה וימותתהו וייכרת בה את רואשו וייראו‬
‫הפלישתים כי מת גיבורם וינוסו יז‪:‬נב ויקומו אנשי‬
‫יישראל ויהודה ויריעו ויירדפו את הפלישתים עד בואכ‬
‫גיא ועד שערי עקרון וייפלו חללי פלישתים בדרכ‬
‫שעריים ועד גת ועד עקרון יז‪:‬נג וישובו בני יישראל‬
‫מידלוק אחרי פלישתים וישוסו את מחניהם יז‪:‬נד וייקח‬
‫דויד את רואש הפלישתי ויביאהו ירושלימ ואת כליו שם‬
‫באהלו‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬נה וכיראות שאול את דויד יוצא ליקראת‬
‫הפלישתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר‬
‫ויואמר אבנר חי נפשכ המלכ אים ידעתי יז‪:‬נו ויואמר‬
‫המלכ שאל אתה בן מי זה העלם‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬נז וכשוב דויד‬
‫מהכות את הפלישתי וייקח אותו אבנר ויביאהו ליפני‬
‫שאול ורואש הפלישתי בידו יז‪:‬נח ויואמר אליו שאול בן מי‬
‫אתה הנער ויואמר דויד בן עבדכ יישי בית הלחמי יח‪:‬א‬
‫ויהי ככלותו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דויד‬
‫ויאהבו )ויאהבהו( יהונתן כנפשו יח‪:‬ב וייקחהו שאול ביום‬
‫ההוא ולוא נתנו לשוב בית אביו יח‪:‬ג וייכרות יהונתן ודויד‬
‫ברית באהבתו אותו כנפשו יח‪:‬ד וייתפשט יהונתן את המעיל‬
‫אשר עליו וייתנהו לדויד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגורו‬
‫יח‪:‬ה ויצא דויד בכול אשר יישלחנו שאול ישכיל וישימהו‬
‫שאול על אנשי המילחמה וייטב בעיני כל העם וגם‬
‫בעיני עבדי שאול‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬ו ויהי בבואם בשוב דויד מהכות את הפלישתי ותצאנה‬
‫הנשים מיכל ערי יישראל לשור )לשיר( והמחולות ליקראת‬
‫שאול המלכ בתופים בשימחה ובשלישים יח‪:‬ז ותענינה‬
‫ותואמרן היכה שאול באלפו ודויד בריבבותיו‬
‫‪#‬‬
‫הנשים המשחקות‬
‫יח‪:‬ח וייחר לשאול מאוד וירע בעיניו הדבר הזה ויואמר‬
‫נתנו לדויד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אכ המלוכה יח‪:‬ט‬
‫ההוא‬
‫מהיום‬
‫דויד‬
‫את‬
‫)עוין(‬
‫עון‬
‫שאול‬
‫ויהי‬
‫והלאה‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬י ויהי מימחרת ותיצלח רוח אלוהים רעה‬
‫אל שאול וייתנבא בתוכ הביית ודויד מנגן בידו כיום ביום‬
‫והחנית ביד שאול יח‪:‬יא ויטל שאול את החנית ויואמר אכה‬
‫בדויד ובקיר וייסוב דויד מיפניו פעמיים יח‪:‬יב ויירא‬
‫שאול מיליפני דויד כי היה יהוה עימו ומעימ שאול סר‬
‫יח‪:‬יג ויסירהו שאול מעימו וישימהו לו שר אלף ויצא‬
‫ויבוא ליפני העם‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬יד ויהי דויד לכל דרכו‬
‫ממלכות‬
‫משכיל ויהוה עימו יח‪:‬טו וירא שאול אשר הוא משכיל מאוד‬
‫ויגר מיפניו יח‪:‬טז וכל יישראל ויהודה אוהב את דויד כי‬
‫הוא יוצא ובא ליפניהם‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬יז ויואמר שאול אל דויד הינה ביתי הגדולה מרב אותה‬
‫אתן לכ לאישה אכ היה לי לבן חייל והילחם מילחמות יהוה‬
‫יד‬
‫בו‬
‫ותהי‬
‫בו‬
‫ידי‬
‫תהי‬
‫אל‬
‫אמר‬
‫ושאול‬
‫פלישתים‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬יח ויואמר דויד אל שאול מי אנוכי‬
‫ומי חיי מישפחת אבי ביישראל כי אחיה חתן למלכ‬
‫יח‪:‬יט ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדויד והיא נתנה‬
‫לעדריאל המחולתי לאישה יח‪:‬כ ותאהב מיכל בת שאול את דויד‬
‫ויגידו לשאול ויישר הדבר בעיניו יח‪:‬כא ויואמר שאול‬
‫אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלישתים ויואמר שאול‬
‫אל דויד בישתיים תיתחתן בי היום יח‪:‬כב ויצו שאול את‬
‫עבדו דברו אל דויד בלט לאמור הינה חפץ בכ המלכ וכל עבדיו‬
‫אהבוכ ועתה היתחתן במלכ יח‪:‬כג וידברו עבדי שאול באזני‬
‫דויד את הדברים האלה ויואמר דויד הנקלה בעיניכם‬
‫היתחתן במלכ ואנוכי איש רש ונקלה יח‪:‬כד ויגידו עבדי‬
‫שאול לו לאמור כדברים האלה דיבר דויד יח‪:‬כה ויואמר שאול‬
‫כוה תואמרו לדויד אין חפץ למלכ במוהר כי במאה ערלות‬
‫פלישתים להינקם באויבי המלכ ושאול חשב להפיל את‬
‫דויד ביד פלישתים יח‪:‬כו ויגידו עבדיו לדויד את הדברים‬
‫האלה ויישר הדבר בעיני דויד להיתחתן במלכ ולוא מלאו‬
‫הימים יח‪:‬כז ויקם דויד וילכ הוא ואנשיו ויכ בפלישתים‬
‫מאתיים איש ויבא דויד את ערלותיהם וימלאום למלכ‬
‫ביתו‬
‫מיכל‬
‫את‬
‫שאול‬
‫לו‬
‫וייתן‬
‫במלכ‬
‫להיתחתן‬
‫לאישה‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬כח וירא שאול וידע כי יהוה עימ דויד‬
‫ומיכל בת שאול אהבתהו יח‪:‬כט ויואסף שאול לרוא מיפני דויד‬
‫עוד ויהי שאול אויב את דויד כל הימים‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬ל ויצאו שרי פלישתים ויהי מידי צאתם שכל דויד‬
‫מיכול עבדי שאול וייקר שמו מאוד‪..........‬ס‪ ..........‬יט‪:‬א וידבר שאול‬
‫אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דויד ויהונתן בן שאול‬
‫חפץ בדויד מאוד יט‪:‬ב ויגד יהונתן לדויד לאמור מבקש שאול‬
‫אבי להמיתכ ועתה הישמר נא בבוקר וישבת בסתר ונחבאת יט‪:‬ג‬
‫ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בכ‬
‫אל אבי וראיתי מה והיגדתי לכ‪..........‬ס‪ ..........‬יט‪:‬ד וידבר יהונתן‬
‫בדויד טוב אל שאול אביו ויואמר אליו אל יחטא המלכ בעבדו‬
‫בדויד כי לוא חטא לכ וכי מעשיו טוב לכ מאוד יט‪:‬ה וישם את‬
‫נפשו בכפו ויכ את הפלישתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל‬
‫יישראל ראית ותישמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דויד‬
‫חינם יט‪:‬ו ויישמע שאול בקול יהונתן ויישבע שאול חי‬
‫יהוה אים יומת יט‪:‬ז וייקרא יהונתן לדויד ויגד לו‬
‫יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דויד אל שאול‬
‫ויהי לפניו כאתמול שילשום‪..........‬ס‪ ..........‬יט‪:‬ח ותוסף המילחמה‬
‫ליחיות ויצא דויד ויילחם בפלישתים ויכ בהם מכה גדולה‬
‫וינוסו מיפניו יט‪:‬ט ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו‬
‫יושב וחניתו בידו ודויד מנגן ביד יט‪:‬י ויבקש שאול להכות‬
‫בחנית בדויד ובקיר וייפטר מיפני שאול ויכ את החנית‬
‫בקיר ודויד נס ויימלט בלילה הוא‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬יא ויישלח שאול מלאכים אל בית דויד לשמרו ולהמיתו‬
‫בבוקר ותגד לדויד מיכל אישתו לאמור אים אינכ ממלט את‬
‫נפשכ הלילה מחר אתה מומת יט‪:‬יב ותורד מיכל את דויד בעד‬
‫החלון וילכ וייברח ויימלט יט‪:‬יג ותיקח מיכל את התרפים‬
‫ותשם אל המיטה ואת כביר העיזים שמה מראשותיו ותכס‬
‫בבגד‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬יד ויישלח שאול מלאכים לקחת את דויד‬
‫ותואמר חולה הוא‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬טו ויישלח שאול את המלאכים‬
‫ממלכות‬
‫ליראות את דויד לאמור העלו אותו במיטה אלי להמיתו יט‪:‬טז‬
‫וכביר‬
‫המיטה‬
‫אל‬
‫התרפים‬
‫והינה‬
‫המלאכים‬
‫ויבואו‬
‫העיזים מראשותיו‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬יז ויואמר שאול אל מיכל‬
‫למה ככה רימיתיני ותשלחי את אויבי ויימלט ותואמר‬
‫מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחיני למה אמיתכ יט‪:‬יח‬
‫ודויד ברח ויימלט ויבוא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר‬
‫עשה לו שאול וילכ הוא ושמואל וישבו בנוית )בניות( יט‪:‬יט‬
‫ויוגד לשאול לאמור הינה דויד בנוית )בניות( ברמה יט‪:‬כ‬
‫ויישלח שאול מלאכים לקחת את דויד וירא את להקת הנביאים‬
‫נבאים ושמואל עומד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח‬
‫אלוהים וייתנבאו גם המה יט‪:‬כא ויגידו לשאול ויישלח‬
‫מלאכים אחרים וייתנבאו גם המה‪..........‬ס‪..........‬ויוסף שאול‬
‫ויישלח מלאכים שלישים וייתנבאו גם המה יט‪:‬כב וילכ‬
‫גם הוא הרמתה ויבוא עד בור הגדול אשר בשכו ויישאל ויואמר‬
‫איפוה שמואל ודויד ויואמר הינה בנוית )בניות( ברמה‬
‫יט‪:‬כג וילכ שם אל נוית )ניות( ברמה ותהי עליו גם הוא רוח‬
‫אלוהים וילכ הלוכ וייתנבא עד בואו בנוית )בניות( ברמה‬
‫יט‪:‬כד וייפשט גם הוא בגדיו וייתנבא גם הוא ליפני‬
‫שמואל וייפול ערום כל היום ההוא וכל הלילה על כן יואמרו‬
‫הגם שאול בנביאים‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬א וייברח דויד מנוות )מיניות( ברמה ויבוא ויואמר‬
‫ליפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי ליפני‬
‫אביכ כי מבקש את נפשי כ‪:‬ב ויואמר לו חלילה לוא תמות‬
‫הינה לו עשה )לוא יעשה( אבי דבר גדול או דבר קטון ולוא‬
‫ייגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי מימני את הדבר הזה‬
‫אין זואת כ‪:‬ג ויישבע עוד דויד ויואמר ידוע ידע אביכ כי‬
‫מצאתי חן בעיניכ ויואמר אל ידע זואת יהונתן פן יעצב‬
‫ואולם חי יהוה וחי נפשכ כי כפשע ביני ובין המות כ‪:‬ד‬
‫ויואמר יהונתן אל דויד מה תואמר נפשכ ואעשה לכ‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬ה ויואמר דויד אל יהונתן הינה חודש מחר ואנוכי ישוב‬
‫אשב עימ המלכ לאכול ושילחתני ונסתרתי בשדה עד הערב‬
‫השלישית כ‪:‬ו אים פקוד ייפקדני אביכ ואמרת נשאול‬
‫נשאל מימני דויד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם‬
‫לכל המישפחה כ‪:‬ז אים כוה יואמר טוב שלום לעבדכ ואים חרוה‬
‫יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעימו כ‪:‬ח ועשית חסד על עבדכ כי‬
‫ביברית יהוה הבאת את עבדכ עימכ ואים יש בי עון‬
‫המיתני אתה ועד אביכ למה זה תביאני‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬ט ויואמר יהונתן חלילה לכ כי אים ידוע אדע כי כלתה‬
‫הרעה מעימ אבי לבוא עליכ ולוא אותה אגיד לכ‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬י‬
‫ויואמר דויד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענכ אביכ‬
‫קשה‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬יא ויואמר יהונתן אל דויד לכה ונצא השדה‬
‫ויצאו שניהם השדה‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬יב ויואמר יהונתן אל דויד‬
‫יהוה אלוהי יישראל כי אחקור את אבי כעת מחר השלישית‬
‫והינה טוב אל דויד ולוא אז אשלח אליכ וגליתי את אזנכ כ‪:‬יג‬
‫כוה יעשה יהוה ליהונתן וכוה יוסיף כי ייטיב אל אבי את‬
‫הרעה עליכ וגליתי את אזנכ ושילחתיכ והלכת לשלום ויהי‬
‫יהוה עימכ כאשר היה עימ אבי כ‪:‬יד ולוא אים עודני חי‬
‫ולוא תעשה עימדי חסד יהוה ולוא אמות כ‪:‬טו ולוא תכרית את חסדכ‬
‫מעימ ביתי עד עולם ולוא בהכרית יהוה את אויבי דויד איש‬
‫מעל פני האדמה כ‪:‬טז וייכרות יהונתן עימ בית דויד‬
‫וביקש יהוה מיד אויבי דויד כ‪:‬יז ויוסף יהונתן להשביע‬
‫את דויד באהבתו אותו כי אהבת נפשו אהבו‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬יח ויואמר‬
‫לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי ייפקד מושבכ כ‪:‬יט ושילשת‬
‫תרד מאוד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת‬
‫אצל האבן האזל כ‪:‬כ ואני שלושת החיצים צידה אורה לשלח לי‬
‫ממלכות‬
‫למטרה כ‪:‬כא והינה אשלח את הנער לכ מצא את החיצים אים‬
‫אמור אומר לנער הינה החיצים מימכ והנה קחנו ובואה כי‬
‫שלום לכ ואין דבר חי יהוה כ‪:‬כב ואים כוה אומר לעלם הינה‬
‫החיצים מימכ והלאה לכ כי שילחכ יהוה כ‪:‬כג והדבר אשר‬
‫עד‬
‫ובינכ‬
‫ביני‬
‫יהוה‬
‫הינה‬
‫ואתה‬
‫אני‬
‫דיברנו‬
‫עולם‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬כד וייסתר דויד בשדה ויהי החודש וישב המלכ‬
‫על )אל( הלחם לאכול כ‪:‬כה וישב המלכ על מושבו כפעם בפעם אל‬
‫מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מיצד שאול וייפקד‬
‫מקום דויד כ‪:‬כו ולוא דיבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר‬
‫מיקרה הוא בילתי טהור הוא כי לוא טהור‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬כז ויהי‬
‫דויד‪..........‬פ‬
‫מקום‬
‫וייפקד‬
‫השני‬
‫החודש‬
‫מימחרת‬
‫ויואמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לוא בא בן יישי גם תמול‬
‫גם היום אל הלחם כ‪:‬כח ויען יהונתן את שאול נשאול נשאל‬
‫דויד מעימדי עד בית לחם כ‪:‬כט ויואמר שלחני נא כי זבח‬
‫מישפחה לנו בעיר והוא ציוה לי אחי ועתה אים מצאתי חן‬
‫בעיניכ אימלטה נא ואראה את אחי על כן לוא בא אל שולחן‬
‫המלכ‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬ל וייחר אף שאול ביהונתן ויואמר לו בן‬
‫נעות המרדות הלוא ידעתי כי בוחר אתה לבן יישי לבשתכ‬
‫ולבושת ערות אימכ כ‪:‬לא כי כל הימים אשר בן יישי חי על‬
‫האדמה לוא תיכון אתה ומלכותכ ועתה שלח וקח אותו אלי כי בן‬
‫מות הוא‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬לב ויען יהונתן את שאול אביו ויואמר‬
‫אליו למה יומת מה עשה כ‪:‬לג ויטל שאול את החנית עליו‬
‫להכותו וידע יהונתן כי כלה היא מעימ אביו להמית את‬
‫דויד‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬לד ויקם יהונתן מעימ השולחן בחרי אף ולוא‬
‫אכל ביום החודש השני לחם כי נעצב אל דויד כי היכלימו‬
‫אביו‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬לה ויהי בבוקר ויצא יהונתן השדה למועד דויד‬
‫ונער קטון עימו כ‪:‬לו ויואמר לנערו רוצ מצא נא את החיצים‬
‫אשר אנוכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעבירו כ‪:‬לז‬
‫ויבוא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן וייקרא‬
‫יהונתן אחרי הנער ויואמר הלוא החצי מימכ והלאה כ‪:‬לח‬
‫וייקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמוד וילקט נער‬
‫יהונתן את החצי )החיצים( ויבוא אל אדוניו כ‪:‬לט והנער לוא‬
‫ידע מאומה אכ יהונתן ודויד ידעו את הדבר‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬מ‬
‫וייתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויואמר לו לכ הביא‬
‫העיר כ‪:‬מא הנער בא ודויד קם מאצל הנגב וייפול לאפיו‬
‫ארצה ויישתחו שלוש פעמים ויישקו איש את רעהו וייבכו‬
‫איש את רעהו עד דויד היגדיל כ‪:‬מב ויואמר יהונתן לדויד לכ‬
‫לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמור יהוה‬
‫ייחיה ביני ובינכ ובין זרעי ובין זרעכ עד עולם‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א ויקם וילכ ויהונתן בא העיר כא‪:‬ב ויבוא דויד נובה אל‬
‫אחימלכ הכוהן ויחרד אחימלכ ליקראת דויד ויואמר לו מדוע‬
‫אתה לבדכ ואיש אין איתכ כא‪:‬ג ויואמר דויד לאחימלכ הכוהן‬
‫המלכ ציוני דבר ויואמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר‬
‫אשר אנוכי שולחכ ואשר ציויתיכ ואת הנערים יודעתי אל‬
‫מקום פלוני אלמוני כא‪:‬ד ועתה מה יש תחת ידכ חמישה לחם‬
‫תנה בידי או הנמצא כא‪:‬ה ויען הכוהן את דויד ויואמר אין‬
‫לחם חול אל תחת ידי כי אים לחם קודש יש אים נשמרו‬
‫הנערים אכ מאישה‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬ו ויען דויד את הכוהן ויואמר לו כי אים אישה עצורה לנו‬
‫כיתמול שילשום בצאתי וייחיו כלי הנערים קודש והוא דרכ‬
‫חול ואף כי היום ייקדש בכלי כא‪:‬ז וייתן לו הכוהן קודש כי‬
‫המוסרים‬
‫הפנים‬
‫לחם‬
‫אים‬
‫כי‬
‫לחם‬
‫שם‬
‫היה‬
‫לוא‬
‫מיליפני יהוה לשום לחם חום ביום הילקחו כא‪:‬ח ושם איש‬
‫מעבדי שאול ביום ההוא נעצר ליפני יהוה ושמו דואג‬
‫האדומי אביר הרועים אשר לשאול כא‪:‬ט ויואמר דויד לאחימלכ‬
‫ממלכות‬
‫ואין יש פוה תחת ידכ חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לוא‬
‫לקחתי בידי כי היה דבר המלכ נחוץ‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬י ויואמר‬
‫הכוהן חרב גלית הפלישתי אשר היכית בעמק האלה הינה‬
‫היא לוטה בשימלה אחרי האפוד אים אותה תיקח לכ קח כי‬
‫אין אחרת זולתה בזה‪..........‬ס‪..........‬ויואמר דויד אין כמוה תננה‬
‫לי כא‪:‬יא ויקם דויד וייברח ביום ההוא מיפני שאול ויבוא‬
‫אל אכיש מלכ גת כא‪:‬יב ויואמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה‬
‫דויד מלכ הארץ הלוא לזה יענו במחולות לאמור היכה שאול‬
‫באלפו ודויד בריבבותו כא‪:‬יג וישם דויד את הדברים האלה‬
‫בילבבו ויירא מאוד מיפני אכיש מלכ גת כא‪:‬יד וישנו את‬
‫טעמו בעיניהם וייתהולל בידם ויתו על דלתות השער ויורד‬
‫רירו אל זקנו‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬טו ויואמר אכיש אל עבדיו הינה‬
‫תיראו איש מישתגע למה תביאו אותו אלי כא‪:‬טז חסר‬
‫משוגעים אני כי הבאתם את זה להישתגע עלי הזה יבוא אל‬
‫ביתי‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬א וילכ דויד מישם ויימלט אל מערת עדולם ויישמעו‬
‫אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה כב‪:‬ב וייתקבצו אליו כל‬
‫איש מצוק וכל איש אשר לו נושא וכל איש מר נפש ויהי‬
‫עליהם לשר וייחיו עימו כארבע מאות איש כב‪:‬ג וילכ דויד‬
‫מישם מיצפה מואב ויואמר אל מלכ מואב יצא נא אבי‬
‫ואימי איתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלוהים כב‪:‬ד‬
‫וינחם את פני מלכ מואב וישבו עימו כל ימי היות דויד‬
‫במצודה‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬ה ויואמר גד הנביא אל דויד לוא תשב במצודה‬
‫לכ ובאת לכ ארץ יהודה וילכ דויד ויבוא יער חרת‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬ו‬
‫ויישמע שאול כי נודע דויד ואנשים אשר איתו ושאול יושב‬
‫בגיבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו‬
‫כב‪:‬ז ויואמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שימעו נא בני‬
‫ימיני גם לכולכם ייתן בן יישי שדות וכרמים לכולכם‬
‫ישים שרי אלפים ושרי מאות כב‪:‬ח כי קשרתם כולכם עלי‬
‫ואין גולה את אזני ביכרת בני עימ בן יישי ואין חולה‬
‫מיכם עלי וגולה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי‬
‫לאורב כיום הזה‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬ט ויען דואג האדומי והוא נצב על‬
‫עבדי שאול ויואמר ראיתי את בן יישי בא נובה אל אחימלכ‬
‫בן אחיטוב כב‪:‬י ויישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית‬
‫הפלישתי נתן לו כב‪:‬יא ויישלח המלכ ליקרוא את אחימלכ‬
‫בן אחיטוב הכוהן ואת כל בית אביו הכוהנים אשר בנוב ויבואו‬
‫כולם אל המלכ‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬יב ויואמר שאול שמע נא בן אחיטוב‬
‫ויואמר הינני אדוני כב‪:‬יג ויואמר אלו שאול למה קשרתם‬
‫עלי אתה ובן יישי בתיתכ לו לחם וחרב ושאול לו באלוהים‬
‫לקום אלי לאורב כיום הזה‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬יד ויען אחימלכ את‬
‫המלכ ויואמר ומי בכל עבדיכ כדויד נאמן וחתן המלכ וסר אל‬
‫מישמעתכ ונכבד בביתכ כב‪:‬טו היום החילותי לשאול )לישאל( לו‬
‫באלוהים חלילה לי אל ישם המלכ בעבדו דבר בכל בית אבי כי‬
‫לוא ידע עבדכ בכל זואת דבר קטון או גדול כב‪:‬טז ויואמר המלכ מות‬
‫תמות אחימלכ אתה וכל בית אביכ כב‪:‬יז ויואמר המלכ לרצים‬
‫הנצבים עליו סובו והמיתו כוהני יהוה כי גם ידם עימ‬
‫דויד וכי ידעו כי בורח הוא ולוא גלו את אזנו )אזני( ולוא אבו‬
‫בכוהני‬
‫ליפגוע‬
‫ידם‬
‫את‬
‫לישלוח‬
‫המלכ‬
‫עבדי‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬יח ויואמר המלכ לדויג )לדואג( סוב אתה ופגע‬
‫בכוהנים וייסוב דויג )דואג( האדומי וייפגע הוא בכוהנים‬
‫וימת ביום ההוא שמונים וחמישה איש נושא אפוד בד כב‪:‬יט‬
‫ואת נוב עיר הכוהנים היכה לפי חרב מאיש ועד אישה‬
‫מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב כב‪:‬כ ויימלט בן אחד‬
‫לאחימלכ בן אחיטוב ושמו אביתר וייברח אחרי דויד כב‪:‬כא‬
‫ויגד אביתר לדויד כי הרג שאול את כוהני יהוה כב‪:‬כב ויואמר‬
‫דויד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג )דואג( האדומי‬
‫ממלכות‬
‫כי הגד יגיד לשאול אנוכי סבותי בכל נפש בית אביכ כב‪:‬כג‬
‫שבה איתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את‬
‫נפשכ כי מישמרת אתה עימדי‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬א ויגידו לדויד‬
‫לאמור הינה פלישתים נלחמים ביקעילה והמה שוסים את‬
‫הגרנות כג‪:‬ב ויישאל דויד ביהוה לאמור האלכ והיכיתי‬
‫בפלישתים האלה‪..........‬ס‪..........‬ויואמר יהוה אל דויד לכ והיכית‬
‫בפלישתים והושעת את קעילה כג‪:‬ג ויואמרו אנשי דויד‬
‫אליו הינה אנחנו פוה ביהודה יראים ואף כי נלכ קעילה‬
‫אל מערכות פלישתים‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬ד ויוסף עוד דויד לישאול‬
‫ביהוה ויענהו יהוה ויואמר קום רד קעילה כי אני נותן את‬
‫פלישתים בידכ כג‪:‬ה וילכ דויד ואנשו קעילה ויילחם‬
‫בפלישתים ויינהג את מיקניהם ויכ בהם מכה גדולה‬
‫ויושע דויד את יושבי קעילה‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬ו ויהי ביברוח‬
‫אביתר בן אחימלכ אל דויד קעילה אפוד ירד בידו כג‪:‬ז ויוגד‬
‫לשאול כי בא דויד קעילה ויואמר שאול נכר אותו אלוהים‬
‫בידי כי נסגר לבוא בעיר דלתיים ובריח כג‪:‬ח וישמע שאול‬
‫את כל העם למילחמה לרדת קעילה לצור אל דויד ואל אנשיו‬
‫כג‪:‬ט וידע דויד כי עליו שאול מחריש הרעה ויואמר אל אביתר‬
‫הכוהן הגישה האפוד‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬י ויואמר דויד יהוה אלוהי‬
‫יישראל שמוע שמע עבדכ כי מבקש שאול לבוא אל קעילה‬
‫לשחת לעיר בעבורי כג‪:‬יא היסגירוני בעלי קעילה בידו‬
‫הירד שאול כאשר שמע עבדכ יהוה אלוהי יישראל הגד נא‬
‫לעבדכ‪..........‬ס‪..........‬ויואמר יהוה ירד‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬יב ויואמר דויד‬
‫היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול ויואמר‬
‫יהוה יסגירו‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬יג ויקם דויד ואנשיו כשש מאות‬
‫איש ויצאו מיקעילה וייתהלכו באשר ייתהלכו ולשאול הוגד‬
‫כי נמלט דויד מיקעילה ויחדל לצאת כג‪:‬יד וישב דויד‬
‫במידבר במצדות וישב בהר במידבר זיף ויבקשהו שאול כל‬
‫הימים ולוא נתנו אלוהים בידו כג‪:‬טו וירא דויד כי יצא‬
‫שאול לבקש את נפשו ודויד במידבר זיף בחורשה‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬טז‬
‫ויקם יהונתן בן שאול וילכ אל דויד חורשה ויחזק את ידו‬
‫באלוהים כג‪:‬יז ויואמר אליו אל תירא כי לוא תימצאכ יד‬
‫שאול אבי ואתה תימלוכ על יישראל ואנוכי אחיה לכ‬
‫למישנה וגם שאול אבי יודע כן כג‪:‬יח וייכרתו שניהם‬
‫ברית ליפני יהוה וישב דויד בחורשה ויהונתן הלכ‬
‫לביתו‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬יט ויעלו זיפים אל שאול הגיבעתה לאמור‬
‫הלוא דויד מיסתתר עימנו במצדות בחורשה בגיבעת החכילה‬
‫אשר מימין הישימון כג‪:‬כ ועתה לכל אות נפשכ המלכ לרדת‬
‫רד ולנו הסגירו ביד המלכ כג‪:‬כא ויואמר שאול ברוכים אתם‬
‫ליהוה כי חמלתם עלי כג‪:‬כב לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את‬
‫מקומו אשר תיחיה רגלו מי ראהו שם כי אמר אלי ערום‬
‫יערימ הוא כג‪:‬כג וראו ודעו מיכול המחבואים אשר ייתחבא‬
‫שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי איתכם והיה אים ישנו‬
‫בארץ וחיפשתי אותו בכול אלפי יהודה כג‪:‬כד ויקומו וילכו‬
‫זיפה ליפני שאול ודויד ואנשיו במידבר מעון בערבה אל‬
‫ימין הישימון כג‪:‬כה וילכ שאול ואנשיו לבקש ויגידו‬
‫לדויד וירד הסלע וישב במידבר מעון ויישמע שאול‬
‫ויירדוף אחרי דויד מידבר מעון כג‪:‬כו וילכ שאול מיצד ההר‬
‫מיזה ודויד ואנשיו מיצד ההר מיזה ויהי דויד נחפז ללכת‬
‫מיפני שאול ושאול ואנשיו עוטרים אל דויד ואל אנשיו‬
‫לתפשם כג‪:‬כז ומלאכ בא אל שאול לאמור מהרה ולכה כי פשטו‬
‫פלישתים על הארץ כג‪:‬כח וישב שאול מירדוף אחרי דויד‬
‫וילכ ליקראת פלישתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות‬
‫כג‪:‬כט ויעל דויד מישם וישב בימצדות עין גדי‪..........‬ס‪..........‬כד‪:‬א‬
‫ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלישתים ויגידו לו לאמור‬
‫הינה דויד במידבר עין גדי‪..........‬ס‪..........‬כד‪:‬ב וייקח שאול שלושת‬
‫אלפים איש בחור מיכל יישראל וילכ לבקש את דויד‬
‫ממלכות‬
‫ואנשיו על פני צורי היעלים כד‪:‬ג ויבוא אל גידרות הצואן‬
‫על הדרכ ושם מערה ויבוא שאול להסכ את רגליו ודויד ואנשיו‬
‫בירכתי המערה יושבים כד‪:‬ד ויואמרו אנשי דויד אליו‬
‫הינה היום אשר אמר יהוה אליכ הינה אנוכי נותן את‬
‫איביך )אוייבכ( בידכ ועשית לו כאשר ייטב בעיניכ ויקם‬
‫דויד וייכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלט כד‪:‬ה ויהי‬
‫אחרי כן ויכ לב דויד אותו על אשר כרת את כנף אשר לשאול כד‪:‬ו‬
‫ויואמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אים אעשה את הדבר הזה‬
‫לאדוני לימשיח יהוה לישלוח ידי בו כי משיח יהוה הוא‬
‫כד‪:‬ז וישסע דויד את אנשיו בדברים ולוא נתנם לקום אל שאול‬
‫ושאול קם מהמערה וילכ בדרכ‪..........‬ס‪..........‬כד‪:‬ח ויקם דויד אחרי כן‬
‫ויצא מן המערה )מהמערה( וייקרא אחרי שאול לאמור אדוני‬
‫ארצה‬
‫אפיים‬
‫דויד‬
‫וייקוד‬
‫אחריו‬
‫שאול‬
‫ויבט‬
‫המלכ‬
‫ויישתחו‪..........‬ס‪..........‬כד‪:‬ט ויואמר דויד לשאול למה תישמע את‬
‫דיברי אדם לאמור הינה דויד מבקש רעתכ כד‪:‬י הינה היום‬
‫הזה ראו עיניכ את אשר נתנכ יהוה היום בידי במערה ואמר‬
‫להרגכ ותחס עליכ ואומר לוא אשלח ידי באדוני כי משיח יהוה‬
‫הוא כד‪:‬יא ואבי ראה גם ראה את כנף מעילכ בידי כי בכרתי‬
‫את כנף מעילכ ולוא הרגתיכ דע וראה כי אין בידי רעה‬
‫ופשע ולוא חטאתי לכ ואתה צודה את נפשי לקחתה כד‪:‬יב‬
‫יישפוט יהוה ביני ובינכ ונקמני יהוה מימכא וידי‬
‫לוא תיחיה בכ כד‪:‬יג כאשר יואמר משל הקדמוני מרשעים‬
‫יצא רשע וידי לוא תיחיה בכ כד‪:‬יד אחרי מי יצא מלכ‬
‫יישראל אחרי מי אתה רודף אחרי כלב מת אחרי פרעוש אחד‬
‫כד‪:‬טו והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינכ וירא וירב את‬
‫ריבי ויישפטני מידכ‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬טז ויהי ככלות דויד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויואמר‬
‫ויבך כד‪:‬יז ויואמר‬
‫‪$‬‬
‫שאול הקולכ זה בני דויד ויישא שאול קולו‬
‫אל דויד צדיק אתה מימני כי אתה גמלתני הטובה ואני‬
‫גמלתיכ הרעה כד‪:‬יח ואת )ואתה( היגדת היום את אשר עשיתה‬
‫איתי טובה את אשר סיגרני יהוה בידכ ולוא הרגתני כד‪:‬יט‬
‫וכי יימצא איש את אויבו ושילחו בדרכ טובה ויהוה ישלמכ‬
‫טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי כד‪:‬כ ועתה הינה ידעתי‬
‫כי מלוכ תימלוכ וקמה בידכ ממלכת יישראל כד‪:‬כא ועתה‬
‫הישבעה לי ביהוה אים תכרית את זרעי אחרי ואים תשמיד‬
‫את שמי מיבית אבי כד‪:‬כב ויישבע דויד לשאול וילכ שאול אל‬
‫ביתו ודויד ואנשיו עלו על המצודה‪..........‬ס‪ ..........‬כה‪:‬א וימת שמואל‬
‫וייקבצו כל יישראל וייספדו לו וייקברוהו בביתו ברמה‬
‫ויקם דויד וירד אל מידבר פארן‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬ב ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאוד ולו צואן‬
‫שלושת אלפים ואלף עיזים ויהי ביגזוז את צואנו בכרמל‬
‫כה‪:‬ג ושם האיש נבל ושם אישתו אביגייל והאישה טובת שכל‬
‫ויפת תואר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו )כליבי( כה‪:‬ד‬
‫ויישמע דויד במידבר כי גוזז נבל את צואנו כה‪:‬ה ויישלח‬
‫דויד עשרה נערים ויואמר דויד לנערים עלו כרמלה ובאתם‬
‫אל נבל ושאלתם לו בישמי לשלום כה‪:‬ו ואמרתם כוה לחי ואתה‬
‫שלום וביתכ שלום וכול אשר לכ שלום כה‪:‬ז ועתה שמעתי כי‬
‫גוזזים לכ עתה הרועים אשר לכ היו עימנו לוא הכלמנום‬
‫ולוא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל כה‪:‬ח שאל את‬
‫נעריכ ויגידו לכ ויימצאו הנערים חן בעיניכ כי על‬
‫יום טוב בנו תנה נא את אשר תימצא ידכ לעבדיכ ולבינכ‬
‫לדויד כה‪:‬ט ויבואו נערי דויד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה‬
‫בשם דויד וינוחו כה‪:‬י ויען נבל את עבדי דויד ויואמר מי‬
‫דויד ומי בן יישי היום רבו עבדים המיתפרצים איש‬
‫מיפני אדוניו כה‪:‬יא ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת‬
‫טיבחתי אשר טבחתי לגוזזי ונתתי לאנשים אשר לוא ידעתי‬
‫ממלכות‬
‫אי מיזה המה כה‪:‬יב ויהפכו נערי דויד לדרכם וישובו‬
‫ויבואו ויגידו לו ככול הדברים האלה כה‪:‬יג ויואמר דויד‬
‫לאנשיו חיגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגור גם‬
‫דויד את חרבו ויעלו אחרי דויד כארבע מאות איש ומאתיים‬
‫ישבו על הכלים כה‪:‬יד ולאביגייל אשת נבל היגיד נער אחד‬
‫מהנערים לאמור הינה שלח דויד מלאכים מהמידבר לברכ את‬
‫אדונינו ויעט בהם כה‪:‬טו והאנשים טובים לנו מאוד ולוא‬
‫הכלמנו ולוא פקדנו מאומה כל ימי היתהלכנו איתם‬
‫ביחיותנו בשדה כה‪:‬טז חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל‬
‫ימי היותנו עימם רועים הצואן כה‪:‬יז ועתה דעי וראי מה‬
‫תעשי כי כלתה הרעה אל אדונינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל‬
‫מידבר אליו כה‪:‬יח ותמהר אבוגיל )אביגייל( ותיקח מאתיים‬
‫לחם ושניים נבלי ייין וחמש צואן עשוות )עשויות( וחמש‬
‫סאים קלי ומאה צימוקים ומאתיים דבלים ותשם על‬
‫החמורים כה‪:‬יט ותואמר לינעריה עיברו לפני הינני‬
‫אחריכם באה ולאישה נבל לוא היגידה כה‪:‬כ והיה היא רוכבת‬
‫על החמור ויורדת בסתר ההר והינה דויד ואנשיו יורדים‬
‫ליקראתה ותיפגוש אותם כה‪:‬כא ודויד אמר אכ לשקר שמרתי את‬
‫כל אשר לזה במידבר ולוא נפקד מיכל אשר לו מאומה וישב לי‬
‫רעה תחת טובה כה‪:‬כב כוה יעשה אלוהים לאויבי דויד וכוה‬
‫יוסיף אים אשאיר מיכל אשר לו עד הבוקר משתין בקיר‬
‫כה‪:‬כג ותרא אביגייל את דויד ותמהר ותרד מעל החמור ותיפול‬
‫לאפי דויד על פניה ותישתחו ארץ כה‪:‬כד ותיפול על רגליו‬
‫ותואמר בי אני אדוני העון ותדבר נא אמתכ באזניכ ושמע‬
‫את דיברי אמתכ כה‪:‬כה אל נא ישים אדוני את ליבו אל איש‬
‫הבליעל הזה על נבל כי כישמו כן הוא נבל שמו ונבלה עימו‬
‫ואני אמתכ לוא ראיתי את נערי אדוני אשר שלחת כה‪:‬כו ועתה‬
‫אדוני חי יהוה וחי נפשכ אשר מנעכ יהוה מיבוא בדמים‬
‫והושע ידכ לכ ועתה ייחיו כנבל אויביכ והמבקשים אל‬
‫אדוני רעה כה‪:‬כז ועתה הברכה הזואת אשר הביא שיפחתכ‬
‫לאדוני ונתנה לנערים המיתהלכים ברגלי אדוני כה‪:‬כח שא‬
‫נא לפשע אמתכ כי עשוה יעשה יהוה לאדוני ביית נאמן‬
‫כי מילחמות יהוה אדוני נלחם ורעה לוא תימצא בכ מימיכ‬
‫כה‪:‬כט ויקם אדם לירדפכ ולבקש את נפשכ והיתה נפש אדוני‬
‫צרורה ביצרור החיימ את יהוה אלוהיכ ואת נפש אויביכ‬
‫יקלענה בתוכ כף הקלע כה‪:‬ל והיה כי יעשה יהוה לאדוני ככול‬
‫אשר דיבר את הטובה עליכ וציוכ לנגיד על יישראל כה‪:‬לא‬
‫ולוא תיחיה זואת לכ לפוקה ולמיכשול לב לאדוני ולישפכ דם‬
‫חינם ולהושיע אדוני לו והיטיב יהוה לאדוני וזכרת את‬
‫אמתכ‪..........‬ס‪..........‬כה‪:‬לב ויואמר דויד לאביגל ברוכ יהוה אלוהי‬
‫יישראל אשר שלחכ היום הזה ליקראתי כה‪:‬לג וברוכ טעמכ‬
‫וברוכה את אשר כליתיני היום הזה מיבוא בדמים והושע‬
‫ידי לי כה‪:‬לד ואולם חי יהוה אלוהי יישראל אשר מנעני‬
‫מהרע אותכ כי לולי מיהרת ותבאתי )ותבואת( ליקראתי כי‬
‫אים נותר לנבל עד אור הבוקר משתין בקיר כה‪:‬לה וייקח דויד‬
‫מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתכ ראי‬
‫שמעתי בקולכ ואשא פנייכ כה‪:‬לו ותבוא אביגייל אל נבל‬
‫והינה לו מישתה בביתו כמישתה המלכ ולב נבל טוב עליו והוא‬
‫שיכור עד מאוד ולוא היגידה לו דבר קטון וגדול עד אור הבוקר‬
‫כה‪:‬לז ויהי בבוקר בצאת הייין מינבל ותגד לו אישתו את‬
‫הדברים האלה וימת ליבו בקירבו והוא היה לאבן כה‪:‬לח ויהי‬
‫כעשרת הימים וייגוף יהוה את נבל וימות כה‪:‬לט ויישמע‬
‫דויד כי מת נבל ויואמר ברוכ יהוה אשר רב את ריב חרפתי‬
‫מיד נבל ואת עבדו חשכ מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה ברואשו‬
‫ויישלח דויד וידבר באביגייל לקחתה לו לאישה כה‪:‬מ ויבואו‬
‫עבדי דויד אל אביגייל הכרמלה וידברו אליה לאמור דויד‬
‫שלחנו אלייכ לקחתכ לו לאישה כה‪:‬מא ותקם ותישתחו אפיים‬
‫ממלכות‬
‫ארצה ותואמר הינה אמתכ לשיפחה לירחוץ רגלי עבדי אדוני‬
‫כה‪:‬מב ותמהר ותקם אביגייל ותירכב על החמור וחמש נערותיה‬
‫ההולכות לרגלה ותלכ אחרי מלאכי דויד ותהי לו לאישה כה‪:‬מג‬
‫ותיחיין גם שתיהן לו‬
‫‪#‬‬
‫ואת אחינועם לקח דויד מייזרעאל‬
‫לנשים‪..........‬ס‪..........‬כה‪:‬מד ושאול נתן את מיכל ביתו אשת דויד‬
‫לפלטי בן לייש אשר מיגלים כו‪:‬א ויבואו הזיפים אל‬
‫שאול הגיבעתה לאמור הלוא דויד מיסתתר בגיבעת החכילה על‬
‫פני הישימון כו‪:‬ב ויקם שאול וירד אל מידבר זיף ואיתו‬
‫שלושת אלפים איש בחורי יישראל לבקש את דויד במידבר‬
‫זיף כו‪:‬ג וייחן שאול בגיבעת החכילה אשר על פני‬
‫הישימון על הדרכ ודויד יושב במידבר וירא כי בא שאול‬
‫אחריו המידברה כו‪:‬ד ויישלח דויד מרגלים וידע כי בא שאול‬
‫אל נכון כו‪:‬ה ויקם דויד ויבוא אל המקום אשר חנה שם שאול‬
‫וירא דויד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו‬
‫ושאול שוכב במעגל והעם חונים סביבותו כו‪:‬ו ויען דויד‬
‫ויואמר אל אחימלכ החיתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב‬
‫לאמור מי ירד איתי אל שאול אל המחנה ויואמר אבישי‬
‫אני ארד עימכ כו‪:‬ז ויבוא דויד ואבישי אל העם לילה‬
‫והינה שאול שוכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשותו‬
‫ואבנר והעם שוכבים סביבותו‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬ח ויואמר אבישי אל‬
‫דויד סיגר אלוהים היום את אוייבכ בידכ ועתה אכנו נא‬
‫בחנית ובארץ פעם אחת ולוא אשנה לו כו‪:‬ט ויואמר דויד אל‬
‫אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו בימשיח יהוה‬
‫ונקה‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬י ויואמר דויד חי יהוה כי אים יהוה ייגפנו או יומו‬
‫יבוא ומת או במילחמה ירד ונספה כו‪:‬יא חלילה לי מיהוה‬
‫מישלוח ידי בימשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר‬
‫מראשותו ואת צפחת המיים ונלכה לנו כו‪:‬יב וייקח דויד את‬
‫החנית ואת צפחת המיים מראשותי שאול וילכו להם ואין‬
‫רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת‬
‫יהוה נפלה עליהם כו‪:‬יג ויעבור דויד העבר ויעמוד על רואש‬
‫ההר מרחוק רב המקום ביניהם כו‪:‬יד וייקרא דויד אל העם ואל‬
‫אבנר בן נר לאמור הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויואמר מי‬
‫אתה קראת אל המלכ‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬טו ויואמר דויד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוכ ביישראל‬
‫ולמה לוא שמרת אל אדוניכ המלכ כי בא אחד העם להשחית את‬
‫המלכ אדוניכ כו‪:‬טז לוא טוב הדבר הזה אשר עשית חי יהוה כי‬
‫בני מות אתם אשר לוא שמרתם על אדוניכם על משיח יהוה‬
‫ועתה ראה אי חנית המלכ ואת צפחת המיים אשר מראשותו‬
‫כו‪:‬יז ויכר שאול את קול דויד ויואמר הקולכ זה בני דויד‬
‫ויואמר דויד קולי אדוני המלכ כו‪:‬יח ויואמר למה זה אדוני‬
‫רודף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה בידי רעה כו‪:‬יט ועתה‬
‫יישמע נא אדוני המלכ את דיברי עבדו אים יהוה הסיתכ‬
‫בי ירח מינחה ואים בני האדם ארורים הם ליפני יהוה‬
‫כי גרשוני היום מהיסתפח בנחלת יהוה לאמור לכ עבוד‬
‫אלוהים אחרים כו‪:‬כ ועתה אל ייפול דמי ארצה מינגד פני‬
‫יהוה כי יצא מלכ יישראל לבקש את פרעוש אחד כאשר‬
‫יירדוף הקורא בהרים כו‪:‬כא ויואמר שאול חטאתי שוב בני‬
‫דויד כי לוא ארע לכ עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניכ היום‬
‫הזה הינה היסכלתי ואשגה הרבה מאוד כו‪:‬כב ויען דויד‬
‫ויואמר הינה החנית )חנית( המלכ ויעבור אחד מהנערים‬
‫וייקחה כו‪:‬כג ויהוה ישיב לאיש את צידקתו ואת אמונתו אשר‬
‫נתנכ יהוה היום ביד ולוא אביתי לישלוח ידי בימשיח‬
‫יהוה כו‪:‬כד והינה כאשר גדלה נפשכ היום הזה בעיני כן‬
‫תיגדל נפשי בעיני יהוה ויצילני מיכל צרה‪..........‬פ‬
‫ממלכות‬
‫כו‪:‬כה ויואמר שאול אל דויד ברוכ אתה בני דויד גם עשוה תעשה‬
‫וגם יכול תוכל וילכ דויד לדרכו ושאול שב לימקומו‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬א ויואמר דויד אל ליבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין‬
‫לי טוב כי הימלט אימלט אל ארץ פלישתים ונואש מימני‬
‫שאול לבקשני עוד בכל גבול יישראל ונמלטתי מידו כז‪:‬ב‬
‫ויקם דויד ויעבור הוא ושש מאות איש אשר עימו אל אכיש‬
‫בן מעוכ מלכ גת כז‪:‬ג וישב דויד עימ אכיש בגת הוא ואנשיו‬
‫איש וביתו דויד ושתי נשיו אחינועם הייזרעאלית‬
‫ואביגייל אשת נבל הכרמלית כז‪:‬ד ויוגד לשאול כי ברח דויד‬
‫גת ולוא יוסף )יסף( עוד לבקשו‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬ה ויואמר דויד אל‬
‫אכיש אים נא מצאתי חן בעיניכ ייתנו לי מקום באחת‬
‫ערי השדה ואשבה שם ולמה ישב עבדכ בעיר הממלכה עימכ‬
‫כז‪:‬ו וייתן לו אכיש ביום ההוא את ציקלג לכן היתה ציקלג‬
‫למלכי יהודה עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫בישדה‬
‫דויד‬
‫ישב‬
‫אשר‬
‫הימים‬
‫מיספר‬
‫ויהי‬
‫כז‪:‬ז‬
‫פלישתים ימים וארבעה חדשים כז‪:‬ח ויעל דויד ואנשיו‬
‫וייפשטו אל הגשורי והגרזי )והגיזרי( והעמלקי כי הנה‬
‫יושבות הארץ אשר מעולם בואכ שורה ועד ארץ מיצריים כז‪:‬ט‬
‫והיכה דויד את הארץ ולוא יחיה איש ואישה ולקח צואן ובקר‬
‫וחמורים וגמלים ובגדים וישב ויבוא אל אכיש כז‪:‬י ויואמר‬
‫אכיש אל פשטתם היום ויואמר דויד על נגב יהודה ועל נגב‬
‫הירחמאלי ואל נגב הקיני כז‪:‬יא ואיש ואישה לוא יחיה‬
‫דויד להביא גת לאמור פן יגידו עלינו לאמור כוה עשה דויד‬
‫וכוה מישפטו כל הימים אשר ישב בישדה פלישתים‬
‫כז‪:‬יב ויאמן אכיש בדויד לאמור הבאש היבאיש בעמו‬
‫ביישראל והיה לי לעבד עולם‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬א ויהי בימים ההם וייקבצו פלישתים את מחניהם‬
‫לצבא להילחם ביישראל ויואמר אכיש אל דויד ידוע תדע כי‬
‫איתי תצא במחנה אתה ואנשיכ כח‪:‬ב ויואמר דויד אל אכיש‬
‫לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדכ ויואמר אכיש אל דויד לכן‬
‫שומר לרואשי אשימכ כל הימים‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬ג ושמואל מת וייספדו לו כל יישראל וייקברוהו ברמה‬
‫ובעירו ושאול הסיר האובות ואת היידעונים מהארץ כח‪:‬ד‬
‫וייקבצו פלישתים ויבואו ויחנו בשונם וייקבוץ שאול את‬
‫כל יישראל ויחנו בגילבוע כח‪:‬ה וירא שאול את מחנה‬
‫פלישתים ויירא ויחרד ליבו מאוד כח‪:‬ו ויישאל שאול ביהוה‬
‫ולוא ענהו יהוה גם בחלומות גם באורים גם בנביאים כח‪:‬ז‬
‫ויואמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה‬
‫ואדרשה בה ויואמרו עבדיו אליו הינה אשת בעלת אוב בעין דור‬
‫כח‪:‬ח וייתחפש שאול ויילבש בגדים אחרים וילכ הוא ושני‬
‫אנשים עימו ויבואו אל האישה לילה ויואמר קסומי )קסמי(‬
‫נא לי באוב והעלי לי את אשר אומר אלייכ כח‪:‬ט ותואמר‬
‫האישה אליו הינה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר‬
‫היכרית את האובות ואת היידעוני מינ הארץ ולמה אתה‬
‫מיתנקש בנפשי להמיתני כח‪:‬י ויישבע לה שאול ביהוה‬
‫לאמור חי יהוה אים ייקרכ עון בדבר הזה כח‪:‬יא ותואמר‬
‫האישה את מי אעלה לכ ויואמר את שמואל העלי לי כח‪:‬יב‬
‫ותרא האישה את שמואל ותיזעק בקול גדול ותואמר האישה אל‬
‫שאול לאמור למה רימיתני ואתה שאול כח‪:‬יג ויואמר לה המלכ‬
‫אל תיראי כי מה ראית ותואמר האישה אל שאול אלוהים‬
‫ראיתי עולים מינ הארץ כח‪:‬יד ויואמר לה מה תארו ותואמר‬
‫איש זקן עולה והוא עוטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא‬
‫וייקוד אפיים ארצה ויישתחו‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬טו ויואמר שמואל‬
‫אל שאול למה הירגזתני להעלות אותי ויואמר שאול צר לי‬
‫ממלכות‬
‫מאוד ופלישתים נלחמים בי ואלוהים סר מעלי ולוא ענני‬
‫עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לכ להודיעני מה‬
‫אעשה‪..........‬ס‪..........‬כח‪:‬טז ויואמר שמואל ולמה תישאלני ויהוה סר‬
‫מעליכ ויהי ערכ כח‪:‬יז ויעש יהוה לו כאשר דיבר בידי‬
‫וייקרע יהוה את הממלכה מידכ וייתנה לרעכ לדויד כח‪:‬יח‬
‫כאשר לוא שמעת בקול יהוה ולוא עשית חרון אפו בעמלק על כן‬
‫הדבר הזה עשה לכ יהוה היום הזה כח‪:‬יט וייתן יהוה גם את‬
‫יישראל עימכ ביד פלישתים ומחר אתה ובניכ עימי גם‬
‫את מחנה יישראל ייתן יהוה ביד פלישתים כח‪:‬כ וימהר‬
‫שאול וייפול מלוא קומתו ארצה ויירא מאוד מידיברי‬
‫שמואל גם כוח לוא היה בו כי לוא אכל לחם כל היום וכל הלילה‬
‫כח‪:‬כא ותבוא האישה אל שאול ותרא כי נבהל מאוד ותואמר אליו‬
‫הינה שמעה שיפחתכ בקולכ ואשים נפשי בכפי ואשמע את‬
‫דבריכ אשר דיברת אלי כח‪:‬כב ועתה שמע נא גם אתה בקול‬
‫שיפחתכ ואשימה לפניכ פת לחם ואכול ויהי בכ כוח כי תלכ‬
‫בדרכ כח‪:‬כג וימאן ויואמר לוא אוכל וייפרצו בו עבדיו וגם‬
‫האישה ויישמע לקולם ויקם מהארץ וישב אל המיטה כח‪:‬כד‬
‫ולאישה עגל מרבק בביית ותמהר ותיזבחהו ותיקח קמח ותלש‬
‫ותופהו מצות כח‪:‬כה ותגש ליפני שאול וליפני עבדיו‬
‫ויואכלו ויקומו וילכו בלילה ההוא‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬א וייקבצו פלישתים את כל מחניהם אפקה ויישראל‬
‫חונים בעיין אשר בייזרעאל כט‪:‬ב וסרני פלישתים‬
‫עוברים למאות ולאלפים ודויד ואנשיו עוברים באחרונה‬
‫עימ אכיש כט‪:‬ג ויואמרו שרי פלישתים מה העיברים‬
‫האלה ויואמר אכיש אל שרי פלישתים הלוא זה דויד עבד‬
‫שאול מלכ יישראל אשר היה איתי זה ימים או זה שנים‬
‫ולוא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬ד וייקצפו עליו שרי פלישתים ויואמרו לו שרי‬
‫פלישתים השב את האיש וישוב אל מקומו אשר היפקדתו שם‬
‫ולוא ירד עימנו במילחמה ולוא ייחיה לנו לשטן במילחמה‬
‫ובמה ייתרצה זה אל אדוניו הלוא בראשי האנשים ההם כט‪:‬ה‬
‫הלוא זה דויד אשר יענו לו במחולות לאמור היכה שאול באלפיו‬
‫ודויד בריבבותו‪..........‬ס‪..........‬כט‪:‬ו וייקרא אכיש אל דויד ויואמר‬
‫אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתכ ובואכ איתי‬
‫במחנה כי לוא מצאתי בכ רעה מיום בואכ אלי עד היום הזה‬
‫ובעיני הסרנים לוא טוב אתה כט‪:‬ז ועתה שוב ולכ בשלום ולוא‬
‫תעשה רע בעיני סרני פלישתים‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬ח ויואמר דויד‬
‫אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדכ מיום אשר‬
‫הייתי לפניכ עד היום הזה כי לוא אבוא ונלחמתי באויבי‬
‫אדוני המלכ כט‪:‬ט ויען אכיש ויואמר אל דויד ידעתי כי טוב‬
‫אתה בעיני כמלאכ אלוהים אכ שרי פלישתים אמרו לוא‬
‫יעלה עימנו במילחמה כט‪:‬י ועתה השכם בבוקר ועבדי אדוניכ‬
‫אשר באו איתכ והישכמתם בבוקר ואור לכם ולכו כט‪:‬יא וישכם‬
‫דויד הוא ואנשיו ללכת בבוקר לשוב אל ארץ פלישתים‬
‫דויד‬
‫בבוא‬
‫ויהי‬
‫ייזרעאל‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬א‬
‫עלו‬
‫ופלישתים‬
‫ואנשיו ציקלג ביום השלישי ועמלקי פשטו אל נגב ואל‬
‫ציקלג ויכו את ציקלג ויישרפו אותה באש ל‪:‬ב ויישבו את‬
‫הנשים אשר בה מיקטון ועד גדול לוא המיתו איש ויינהגו‬
‫וילכו לדרכם ל‪:‬ג ויבוא דויד ואנשיו אל העיר והינה שרופה‬
‫באש ונשיהם ובניהם ובנותיהם נשבו ל‪:‬ד ויישא דויד והעם‬
‫אשר איתו את קולם וייבכו עד אשר אין בהם כוח ליבכות ל‪:‬ה‬
‫ושתי נשי דויד נשבו אחינועם הייזרעלית ואביגייל‬
‫אשת נבל הכרמלי ל‪:‬ו ותצר לדויד מאוד כי אמרו העם לסקלו כי‬
‫מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנותיו וייתחזק דויד‬
‫ביהוה אלוהיו‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬ז ויואמר דויד אל אביתר הכוהן בן‬
‫אחימלכ הגישה נא לי האפוד ויגש אביתר את האפוד אל דויד‬
‫ממלכות‬
‫ל‪:‬ח ויישאל דויד ביהוה לאמור ארדוף אחרי הגדוד הזה‬
‫האשיגנו ויואמר לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל ל‪:‬ט וילכ‬
‫דויד הוא ושש מאות איש אשר איתו ויבואו עד נחל הבשור‬
‫והנותרים עמדו ל‪:‬י ויירדוף דויד הוא וארבע מאות איש‬
‫ויעמדו מאתיים איש אשר פיגרו מעבור את נחל הבשור‬
‫ל‪:‬יא ויימצאו איש מיצרי בשדה וייקחו אותו אל דויד‬
‫וייתנו לו לחם ויואכל וישקוהו מיים ל‪:‬יב וייתנו לו פלח‬
‫דבלה ושני צימוקים ויואכל ותשב רוחו אליו כי לוא אכל לחם‬
‫ולוא שתה מיים שלושה ימים ושלושה לילות‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬יג‬
‫ויואמר לו דויד למי אתה ואי מיזה אתה ויואמר נער‬
‫מיצרי אנוכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדוני כי‬
‫חליתי היום שלושה ל‪:‬יד אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר‬
‫ליהודה ועל נגב כלב ואת ציקלג שרפנו באש ל‪:‬טו ויואמר אליו‬
‫דויד התורידני אל הגדוד הזה ויואמר הישבעה לי באלוהים‬
‫אים תמיתני ואים תסגירני ביד אדוני ואורידכ אל הגדוד‬
‫הזה ל‪:‬טז ויורידהו והינה נטושים על פני כל הארץ אוכלים‬
‫ושותים וחוגגים בכול השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלישתים‬
‫ומארץ יהודה ל‪:‬יז ויכם דויד מהנשף ועד הערב למחרתם ולוא‬
‫נמלט מהם איש כי אים ארבע מאות איש נער אשר רכבו על‬
‫הגמלים וינוסו ל‪:‬יח ויצל דויד את כל אשר לקחו עמלק ואת‬
‫שתי נשיו היציל דויד ל‪:‬יט ולוא נעדר להם מינ הקטון ועד‬
‫הגדול ועד בנים ובנות ומישלל ועד כל אשר לקחו להם הכול‬
‫השיב דויד ל‪:‬כ וייקח דויד את כל הצואן והבקר נהגו ליפני‬
‫המיקנה ההוא ויואמרו זה שלל דויד ל‪:‬כא ויבוא דויד אל‬
‫דויד‬
‫אחרי‬
‫מילכת‬
‫פיגרו‬
‫אשר‬
‫האנשים‬
‫מאתיים‬
‫ויושיבומ בנחל הבשור ויצאו ליקראת דויד וליקראת העם אשר‬
‫איתו וייגש דויד את העם ויישאל להם לשלום‪..........‬ס‪ ..........‬ל‪:‬כב‬
‫ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עימ דויד‬
‫ויואמרו יען אשר לוא הלכו עימי לוא נתן להם מהשלל אשר‬
‫היצלנו כי אים איש את אישתו ואת בניו ויינהגו‬
‫וילכו‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬כג ויואמר דויד לוא תעשו כן אחי את אשר נתן‬
‫יהוה לנו ויישמור אותנו וייתן את הגדוד הבא עלינו בידנו‬
‫ל‪:‬כד ומי יישמע לכם לדבר הזה כי כחלק היורד במילחמה‬
‫וכחלק היושב על הכלים יחדו יחלוקו‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬כה ויהי מהיום‬
‫ההוא ומעלה וישימה לחוק ולמישפט ליישראל עד היום‬
‫הזה‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬כו ויבוא דויד אל ציקלג וישלח מהשלל לזיקני יהודה‬
‫לכם‬
‫הינה‬
‫לאמור‬
‫לרעהו‬
‫בבית‬
‫לאשר‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬כז‬
‫אויבי‬
‫מישלל‬
‫ברכה‬
‫אל‪..........‬ס‪..........‬ולאשר‬
‫ולאשר‬
‫ביתיר‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬כח‬
‫נגב‪..........‬ס‪..........‬ולאשר‬
‫ברמות‬
‫בשיפמות‪..........‬ס‪..........‬ולאשר‬
‫בערוער‪..........‬ס‪..........‬ולאשר‬
‫ברכל‪..........‬ס‪..........‬ולאשר‬
‫ולאשר‬
‫באשתמוע‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬כט‬
‫הקיני‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬ל‬
‫בערי‬
‫הירחמאלי‪..........‬ס‪..........‬ולאשר‬
‫בערי‬
‫ולאשר‬
‫עשן‪..........‬ס‪..........‬ולאשר‬
‫בבור‬
‫בחרמה‪..........‬ס‪..........‬ולאשר‬
‫אשר‬
‫המקומות‬
‫ולכל‬
‫בחברון‬
‫ולאשר‬
‫בעתכ‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬לא‬
‫היתהלכ שם דויד הוא ואנשיו‪..........‬פ‬
‫אנשי‬
‫וינוסו‬
‫ביישראל‬
‫נלחמים‬
‫ופלישתים‬
‫לא‪:‬א‬
‫יישראל מיפני פלישתים וייפלו חללים בהר הגילבוע‬
‫לא‪:‬ב וידבקו פלישתים את שאול ואת בניו ויכו פלישתים את‬
‫יהונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע בני שאול לא‪:‬ג ותיכבד‬
‫המילחמה אל שאול ויימצאוהו המורים אנשים בקשת ויחל‬
‫מאוד מהמורים לא‪:‬ד ויואמר שאול לנושא כליו שלוף חרבכ‬
‫ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרוני והיתעללו בי‬
‫ולוא אבה נושא כליו כי ירא מאוד וייקח שאול את החרב‬
‫ממלכות‬
‫וייפול עליה לא‪:‬ה וירא נושא כליו כי מת שאול וייפול גם‬
‫הוא על חרבו וימת עימו לא‪:‬ו וימת שאול ושלושת בניו ונושא‬
‫כליו גם כל אנשיו ביום ההוא יחדו לא‪:‬ז וייראו אנשי‬
‫יישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי‬
‫יישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינוסו‬
‫ויבואו פלישתים וישבו בהן‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬ח ויהי מימחרת ויבואו פלישתים לפשט את החללים‬
‫ויימצאו את שאול ואת שלושת בניו נופלים בהר הגילבוע‬
‫לא‪:‬ט וייכרתו את רואשו ויפשיטו את כליו וישלחו בארץ‬
‫פלישתים סביב לבשר בית עצביהם ואת העם לא‪:‬י וישימו‬
‫את כליו בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן לא‪:‬יא‬
‫עשו‬
‫אשר‬
‫את‬
‫גילעד‬
‫יביש‬
‫יושבי‬
‫אליו‬
‫ויישמעו‬
‫פלישתים לשאול לא‪:‬יב ויקומו כל איש חייל וילכו כל‬
‫הלילה וייקחו את גוית שאול ואת גויות בניו מחומת בית שן‬
‫את‬
‫וייקחו‬
‫לא‪:‬יג‬
‫שם‬
‫אותם‬
‫ויישרפו‬
‫יבשה‬
‫ויבואו‬
‫עצמותיהם וייקברו תחת האשל ביבשה ויצומו שיבעת‬
‫ימים‪..........‬פ‬
‫שמואל ב‬
‫א‪:‬א ויהי אחרי מות שאול ודויד שב מהכות את העמלק וישב‬
‫דויד בציקלג ימים שניים א‪:‬ב ויהי ביום השלישי‬
‫והינה איש בא מינ המחנה מעימ שאול ובגדיו קרועים‬
‫ואדמה על רואשו ויהי בבואו אל דויד וייפול ארצה ויישתחו‬
‫א‪:‬ג ויואמר לו דויד אי מיזה תבוא ויואמר אליו מימחנה‬
‫יישראל נמלטתי א‪:‬ד ויואמר אליו דויד מה היה הדבר הגד‬
‫נא לי ויואמר אשר נס העם מינ המילחמה וגם הרבה נפל‬
‫מינ העם וימותו וגם שאול ויהונתן בנו מתו א‪:‬ה ויואמר‬
‫דויד אל הנער המגיד לו איכ ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו‬
‫א‪:‬ו ויואמר הנער המגיד לו נקרוא נקריתי בהר הגילבוע‬
‫והינה שאול נשען על חניתו והינה הרכב ובעלי הפרשים‬
‫הידביקוהו א‪:‬ז וייפן אחריו וייראני וייקרא אלי ואומר‬
‫הינני א‪:‬ח ויואמר לי מי אתה ויאמר )ואומר( אליו עמלקי‬
‫אנוכי א‪:‬ט ויואמר אלי עמד נא עלי ומותתני כי אחזני‬
‫השבץ כי כל עוד נפשי בי א‪:‬י ואעמוד עליו ואמותתהו כי‬
‫ידעתי כי לוא ייחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על רואשו‬
‫ואצעדה אשר על זרועו ואביאם אל אדוני הנה א‪:‬יא ויחזק‬
‫דויד ביבגדו וייקרעם וגם כל האנשים אשר איתו א‪:‬יב‬
‫וייספדו וייבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו‬
‫ועל עם יהוה ועל בית יישראל כי נפלו בחרב‪..........‬פ‬
‫א‪:‬יג ויואמר דויד אל הנער המגיד לו אי מיזה אתה ויואמר‬
‫בן איש גר עמלקי אנוכי א‪:‬יד ויואמר אליו דויד איכ לוא‬
‫יראת לישלוח ידכ לשחת את משיח יהוה א‪:‬טו וייקרא דויד‬
‫לאחד מהנערים ויואמר גש פגע בו ויכהו וימות א‪:‬טז ויואמר‬
‫אליו דויד דמיך )דמכ( על רואשכ כי פיכ ענה בכ לאמור‬
‫אנוכי מותתי את משיח יהוה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬יז ויקונן דויד את הקינה הזואת על שאול ועל יהונתן בנו‬
‫א‪:‬יח ויואמר ללמד בני יהודה קשת הינה כתובה על ספר‬
‫הישר א‪:‬יט הצבי יישראל על במותיכ חלל איכ נפלו‬
‫גיבורים א‪:‬כ אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן‬
‫תישמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים א‪:‬כא‬
‫הרי בגילבוע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות כי שם‬
‫נגעל מגן גיבורים מגן שאול בלי משיח בשמן א‪:‬כב מידם‬
‫חללים מחלב גיבורים קשת יהונתן לוא נשוג אחור וחרב שאול‬
‫ממלכות‬
‫לוא תשוב ריקם א‪:‬כג שאול ויהונתן הנאהבים והנעימימ‬
‫בחייהם ובמותם לוא נפרדו מינשרים קלו מאריות גברו א‪:‬כד‬
‫בנות יישראל אל שאול בכינה המלבישכם שני עימ‬
‫עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן א‪:‬כה איכ נפלו גיבורים‬
‫בתוכ המילחמה יהונתן על במותיכ חלל א‪:‬כו צר לי עליכ אחי‬
‫יהונתן נעמת לי מאוד נפלאתה אהבתכ לי מאהבת נשים‬
‫א‪:‬כז איכ נפלו גיבורים ויואבדו כלי מילחמה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א ויהי אחרי כן ויישאל דויד ביהוה לאמור האעלה באחת‬
‫ערי יהודה ויואמר יהוה אליו עלה ויואמר דויד אנה אעלה‬
‫ויואמר חברונה ב‪:‬ב ויעל שם דויד וגם שתי נשיו אחינועם‬
‫הייזרעלית ואביגייל אשת נבל הכרמלי ב‪:‬ג ואנשיו אשר‬
‫עימו העלה דויד איש וביתו וישבו בערי חברון ב‪:‬ד ויבואו‬
‫אנשי יהודה ויימשחו שם את דויד למלכ על בית יהודה‬
‫ויגידו לדויד לאמור אנשי יביש גילעד אשר קברו את‬
‫שאול‪..........‬ס‪.........‬ב‪:‬ה ויישלח דויד מלאכים אל אנשי יביש‬
‫גילעד ויואמר אליהם ברוכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד‬
‫הזה עימ אדוניכם עימ שאול ותיקברו אותו ב‪:‬ו ועתה יעש‬
‫יהוה עימכם חסד ואמת וגם אנוכי אעשה איתכם הטובה הזואת‬
‫אשר עשיתם הדבר הזה ב‪:‬ז ועתה תחזקנה ידיכם ויחיו‬
‫ליבני חייל כי מת אדוניכם שאול וגם אותי משחו בית‬
‫יהודה למלכ עליהם‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ח ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בושת בן שאול‬
‫ויעבירהו מחניים ב‪:‬ט וימליכהו אל הגילעד ואל האשורי‬
‫ואל ייזרעאל ועל אפריים ועל בינימינ ועל יישראל‬
‫כולוה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬י בן ארבעים שנה איש בושת בן שאול במלכו על יישראל‬
‫ושתיים שנים מלכ אכ בית יהודה היו אחרי דויד ב‪:‬יא‬
‫ויהי מיספר הימים אשר היה דויד מלכ בחברון על בית‬
‫יהודה שבע שנים ושישה חדשים‪..........‬ס‪ .........‬ב‪:‬יב ויצא אבנר בן‬
‫נר ועבדי איש בושת בן שאול מימחניים גיבעונה ב‪:‬יג‬
‫ויואב בן צרויה ועבדי דויד יצאו וייפגשום על ברכת‬
‫גיבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מיזה ואלה על הברכה מיזה‬
‫ב‪:‬יד ויואמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו‬
‫לפנינו ויואמר יואב יקומו ב‪:‬טו ויקומו ויעברו במיספר‬
‫שנים עשר לבינימינ ולאיש בושת בן שאול ושנים עשר‬
‫מעבדי דויד ב‪:‬טז ויחזיקו איש ברואש רעהו וחרבו בצד רעהו‬
‫וייפלו יחדו וייקרא למקום ההוא חלקת הצורים אשר‬
‫בגיבעון ב‪:‬יז ותהי המילחמה קשה עד מאוד ביום ההוא‬
‫ויינגף אבנר ואנשי יישראל ליפני עבדי דויד ב‪:‬יח‬
‫וייחיו שם שלושה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל‬
‫ועשהאל קל ברגליו כאחד הצביים אשר בשדה ב‪:‬יט ויירדוף‬
‫עשהאל אחרי אבנר ולוא נטה ללכת על הימין ועל השמואול‬
‫מאחרי אבנר ב‪:‬כ וייפן אבנר אחריו ויואמר האתה זה עשהאל‬
‫ויואמר אנוכי ב‪:‬כא ויואמר לו אבנר נטה לכ על ימינכ או על‬
‫שמואלכ ואחוז לכ אחד מהנערים וקח לכ את חליצתו ולוא אבה‬
‫עשהאל לסור מאחריו ב‪:‬כב ויוסף עוד אבנר לאמור אל עשהאל סור‬
‫לכ מאחרי למה אככה ארצה ואיכ אשא פני אל יואב אחיכ ב‪:‬כג‬
‫וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החומש ותצא החנית‬
‫מאחריו וייפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר‬
‫נפל שם עשהאל וימות ויעמודו ב‪:‬כד ויירדפו יואב ואבישי‬
‫אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד גיבעת אמה אשר על‬
‫בני‬
‫וייתקבצו‬
‫ב‪:‬כה‬
‫גיבעון‬
‫מידבר‬
‫דרכ‬
‫גיח‬
‫פני‬
‫בינימינ אחרי אבנר וייחיו לאגודה אחת ויעמדו על רואש‬
‫גיבעה אחת ב‪:‬כו וייקרא אבנר אל יואב ויואמר הלנצח תואכל‬
‫חרב הלוא ידעתה כי מרה תיחיה באחרונה ועד מתי לוא תואמר‬
‫ממלכות‬
‫לעם לשוב מאחרי אחיהם ב‪:‬כז ויואמר יואב חי האלוהים כי‬
‫לולא דיברת כי אז מהבוקר נעלה העם איש מאחרי אחיו ב‪:‬כח‬
‫וייתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולוא יירדפו עוד אחרי‬
‫יישראל ולוא יספו עוד להילחם ב‪:‬כט ואבנר ואנשיו הלכו‬
‫בערבה כול הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הביתרון‬
‫ויבואו מחניים ב‪:‬ל ויואב שב מאחרי אבנר וייקבוץ את כל‬
‫העם וייפקדו מעבדי דויד תישעה עשר איש ועשהאל ב‪:‬לא‬
‫ועבדי דויד היכו מיבינימינ ובאנשי אבנר שלוש מאות‬
‫ושישים איש מתו ב‪:‬לב ויישאו את עשהאל וייקברוהו בקבר‬
‫אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאור להם‬
‫בחברון ג‪:‬א ותהי המילחמה ארוכה בין בית שאול ובין בית‬
‫דויד ודויד הולכ וחזק ובית שאול הולכים ודלים‪..........‬ס‪ .........‬ג‪:‬ב‬
‫וילדו )וייולדו( לדויד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון‬
‫לאחינועם הייזרעאלית ג‪:‬ג ומישנהו כילאב לאביגל‬
‫)לאביגייל( אשת נבל הכרמלי והשלישי אבשלום בן מעכה בת‬
‫תלמי מלכ גשור ג‪:‬ד והרביעי אדוניה בן חגית והחמישי‬
‫שפטיה בן אביטל ג‪:‬ה והשישי ייתרעם לעגלה אשת דויד‬
‫אלה יולדו לדויד בחברון‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ו ויהי ביחיות המילחמה בין בית שאול ובין בית דויד‬
‫ואבנר היה מיתחזק בבית שאול ג‪:‬ז ולשאול פילגש ושמה‬
‫ריצפה בת איה ויואמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי‬
‫ג‪:‬ח וייחר לאבנר מאוד על דיברי איש בושת ויואמר הרואש‬
‫כלב אנוכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עימ בית שאול אביכ‬
‫אל אחיו ואל מרעהו ולוא הימציתיכ ביד דויד ותיפקוד עלי‬
‫עון האישה היום‪..........‬ס‪.........‬ג‪:‬ט כוה יעשה אלוהים לאבנר וכוה‬
‫יוסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדויד כי כן אעשה לו ג‪:‬י‬
‫להעביר הממלכה מיבית שאול ולהקים את כיסא דויד על‬
‫יישראל ועל יהודה מידן ועד באר שבע ג‪:‬יא ולוא יכול עוד‬
‫להשיב את אבנר דבר מייראתו אותו‪..........‬ס‪ .........‬ג‪:‬יב ויישלח אבנר‬
‫מלאכים אל דויד תחתו לאמור למי ארץ לאמור כרתה בריתכ‬
‫איתי והינה ידי עימכ להסב אליכ את כל יישראל ג‪:‬יג‬
‫ויואמר טוב אני אכרות איתכ ברית אכ דבר אחד אנוכי שואל‬
‫מאיתכ לאמור לוא תיראה את פני כי אים ליפני הביאכ‬
‫את מיכל בת שאול בבואכ ליראות את פני‪..........‬ס‪.........‬ג‪:‬יד ויישלח‬
‫דויד מלאכים אל איש בושת בן שאול לאמור תנה את אישתי‬
‫את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלישתים ג‪:‬טו‬
‫ויישלח איש בושת וייקחה מעימ איש מעימ פלטיאל בן‬
‫לוש )לייש( ג‪:‬טז וילכ איתה אישה הלוכ ובכוה אחריה עד‬
‫בחורים ויואמר אליו אבנר לכ שוב וישוב ג‪:‬יז ודבר אבנר היה‬
‫עימ זיקני יישראל לאמור גם תמול גם שילשום הייתם‬
‫מבקשים את דויד למלכ עליכם ג‪:‬יח ועתה עשו כי יהוה אמר‬
‫אל דויד לאמור ביד דויד עבדי הושיע את עמי יישראל מיד‬
‫פלישתים ומיד כל אויביהם ג‪:‬יט וידבר גם אבנר באזני‬
‫בינימין וילכ גם אבנר לדבר באזני דויד בחברון את כל‬
‫אשר טוב בעיני יישראל ובעיני כל בית בינימינ ג‪:‬כ‬
‫ויבוא אבנר אל דויד חברון ואיתו עשרים אנשים ויעש דויד‬
‫לאבנר ולאנשים אשר איתו מישתה ג‪:‬כא ויואמר אבנר אל‬
‫דויד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדוני המלכ את כל יישראל‬
‫וייכרתו איתכ ברית ומלכת בכול אשר תאוה נפשכ וישלח דויד‬
‫את אבנר וילכ בשלום ג‪:‬כב והינה עבדי דויד ויואב בא מהגדוד‬
‫ושלל רב עימם הביאו ואבנר איננו עימ דויד בחברון כי‬
‫שילחו וילכ בשלום ג‪:‬כג ויואב וכל הצבא אשר איתו באו ויגידו‬
‫ליואב לאמור בא אבנר בן נר אל המלכ וישלחהו וילכ בשלום‬
‫ג‪:‬כד ויבוא יואב אל המלכ ויואמר מה עשיתה הינה בא אבנר‬
‫אליכ למה זה שילחתו וילכ הלוכ ג‪:‬כה ידעת את אבנר בן נר כי‬
‫לפתותכ בא ולדעת את מוצאכ ואת מבואך )מובאכ( ולדעת את כל אשר‬
‫ממלכות‬
‫אתה עושה ג‪:‬כו ויצא יואב מעימ דויד ויישלח מלאכים‬
‫אחרי אבנר וישיבו אותו מיבור הסירה ודויד לוא ידע ג‪:‬כז‬
‫וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוכ השער לדבר איתו בשלי‬
‫ויכהו שם החומש וימת בדם עשהאל אחיו ג‪:‬כח ויישמע דויד‬
‫מאחרי כן ויואמר נקי אנוכי וממלכתי מעימ יהוה עד‬
‫עולם מידמי אבנר בן נר ג‪:‬כט יחולו על רואש יואב ואל כל‬
‫בית אביו ואל ייכרת מיבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלכ‬
‫ונופל בחרב וחסר לחם ג‪:‬ל ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על‬
‫אשר המית את עשהאל אחיהם בגיבעון במילחמה‪..........‬ס‪.........‬ג‪:‬לא‬
‫ויואמר דויד אל יואב ואל כל העם אשר איתו קירעו ביגדיכם‬
‫וחיגרו שקים וסיפדו ליפני אבנר והמלכ דויד הולכ אחרי‬
‫המיטה ג‪:‬לב וייקברו את אבנר בחברון ויישא המלכ את קולו‬
‫ויבך אל קבר אבנר וייבכו כל העם‪..........‬ס‪ .........‬ג‪:‬לג ויקונן המלכ אל‬
‫‪$‬‬
‫אבנר ויואמר הכמות נבל ימות אבנר ג‪:‬לד ידכ לוא אסורות‬
‫ורגליכ לוא לינחושתיים הוגשו כינפול ליפני בני עולה‬
‫נפלת ויוסיפו כל העם ליבכות עליו ג‪:‬לה ויבוא כל העם‬
‫להברות את דויד לחם בעוד היום ויישבע דויד לאמור כוה יעשה‬
‫לי אלוהים וכוה יוסיף כי אים ליפני בוא השמש אטעם‬
‫לחם או כל מאומה ג‪:‬לו וכל העם היכירו וייטב בעיניהם ככול‬
‫אשר עשה המלכ בעיני כל העם טוב ג‪:‬לז וידעו כל העם וכל‬
‫יישראל ביום ההוא כי לוא היתה מהמלכ להמית את אבנר בן‬
‫נר‪..........‬ס‪.........‬ג‪:‬לח ויואמר המלכ אל עבדיו הלוא תדעו כי שר וגדול‬
‫נפל היום הזה ביישראל ג‪:‬לט ואנוכי היום רכ ומשוח מלכ‬
‫והאנשים האלה בני צרויה קשים מימני ישלם יהוה‬
‫לעושה הרעה כרעתו‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א ויישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון ויירפו ידיו וכל‬
‫יישראל נבהלו ד‪:‬ב ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול‬
‫שם האחד בענה ושם השני רכב בני רימון הבארותי מיבני‬
‫בינימינ כי גם בארות תחשב על בינימינ ד‪:‬ג וייברחו‬
‫היום‬
‫עד‬
‫גרים‬
‫שם‬
‫וייחיו‬
‫גיתימה‬
‫הבארותים‬
‫הזה‪..........‬ס‪.........‬ד‪:‬ד וליהונתן בן שאול בן נכה רגליים בן חמש‬
‫שנים היה בבוא שמועת שאול ויהונתן מייזרעאל ותישאהו‬
‫אומנתו ותנוס ויהי בחפזה לנוס וייפול וייפסח ושמו‬
‫מפיבושת ד‪:‬ה וילכו בני רימון הבארותי רכב ובענה ויבואו‬
‫כחום היום אל בית איש בושת והוא שוכב את מישכב הצהריים‬
‫ד‪:‬ו והנה באו עד תוכ הביית לוקחי חיטים ויכוהו אל החומש ורכב‬
‫ובענה אחיו נמלטו ד‪:‬ז ויבואו הביית והוא שוכב על מיטתו בחדר‬
‫מישכבו ויכוהו וימיתוהו ויסירו את רואשו וייקחו את רואשו‬
‫וילכו דרכ הערבה כל הלילה ד‪:‬ח ויביאו את רואש איש בושת אל‬
‫דויד חברון ויואמרו אל המלכ הינה רואש איש בושת בן שאול‬
‫אוייבכ אשר ביקש את נפשכ וייתן יהוה לאדוני המלכ‬
‫נקמות היום הזה מישאול ומיזרעו ד‪:‬ט ויען דויד את רכב ואת‬
‫בענה אחיו בני רימון הבארותי ויואמר להם חי יהוה אשר‬
‫פדה את נפשי מיכל צרה ד‪:‬י כי המגיד לי לאמור הינה‬
‫מת שאול והוא היה כימבשר בעיניו ואוחזה בו ואחרגהו בציקלג‬
‫אשר לתיתי לו בשורה ד‪:‬יא אף כי אנשים רשעים הרגו את‬
‫איש צדיק בביתו על מישכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם‬
‫וביערתי אתכם מינ הארץ ד‪:‬יב ויצו דויד את הנערים‬
‫ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם וייתלו על הברכה‬
‫בחברון ואת רואש איש בושת לקחו וייקברו בקבר אבנר‬
‫בחברון‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א ויבואו כל שיבטי יישראל אל דויד חברונה ויואמרו לאמור‬
‫היננו עצמכ ובשרכ אנחנו ה‪:‬ב גם אתמול גם שילשום ביחיות‬
‫שאול מלכ עלינו אתה הייתה מוציא )המוציא( והמבי את‬
‫יישראל ויואמר יהוה לכ אתה תירעה את עמי את יישראל‬
‫ואתה תיחיה לנגיד על יישראל ה‪:‬ג ויבואו כל זיקני‬
‫ממלכות‬
‫יישראל אל המלכ חברונה וייכרות להם המלכ דויד ברית‬
‫על‬
‫למלכ‬
‫דויד‬
‫את‬
‫ויימשחו‬
‫יהוה‬
‫ליפני‬
‫בחברון‬
‫יישראל‪..........‬ס‪.........‬ה‪:‬ד בן שלושים שנה דויד במלכו ארבעים‬
‫שנה מלכ ה‪:‬ה בחברון מלכ על יהודה שבע שנים ושישה‬
‫חדשים ובירושלימ מלכ שלושים ושלוש שנה על כל יישראל‬
‫ויהודה ה‪:‬ו וילכ המלכ ואנשיו ירושלימ אל היבוסי יושב‬
‫הארץ ויואמר לדויד לאמור לוא תבוא הנה כי אים הסירכ‬
‫העיורים והפיסחים לאמור לוא יבוא דויד הנה ה‪:‬ז ויילכוד‬
‫דויד את מצודת ציון היא עיר דויד ה‪:‬ח ויואמר דויד ביום‬
‫ההוא כל מכה יבוסי וייגע בצינור ואת הפיסחים ואת‬
‫העיורים שנאו )שנואי( נפש דויד על כן יואמרו עיור‬
‫ופיסח לוא יבוא אל הביית ה‪:‬ט וישב דויד במצודה וייקרא לה‬
‫עיר דויד וייבן דויד סביב מינ המילוא וביתה ה‪:‬י וילכ‬
‫דויד הלוכ וגדול ויהוה אלוהי צבאות עימו‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬יא ויישלח חירם מלכ צור מלאכים אל דויד ועצי ארזים‬
‫וחרשי עץ וחרשי אבן קיר וייבנו ביית לדויד ה‪:‬יב וידע‬
‫דויד כי הכינו יהוה למלכ על יישראל וכי נשא ממלכתו‬
‫בעבור עמו יישראל‪..........‬ס‪ .........‬ה‪:‬יג וייקח דויד עוד פילגשים‬
‫ונשים מירושלימ אחרי בואו מחברון וייולדו עוד לדויד‬
‫בנים ובנות ה‪:‬יד ואלה שמות היילודים לו בירושלימ שמוע‬
‫ושובב ונתן ושלומוה ה‪:‬טו וייבחר ואלישוע ונפג ויפיע ה‪:‬טז‬
‫ואלישמע ואלידע ואליפלט‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬יז ויישמעו פלישתים כי משחו את דויד למלכ על‬
‫יישראל ויעלו כל פלישתים לבקש את דויד ויישמע דויד‬
‫וירד אל המצודה ה‪:‬יח ופלישתים באו ויינטשו בעמק‬
‫ויישאל דויד ביהוה לאמור האעלה אל‬
‫ה‪:‬יט‬
‫רפאים‬
‫בידי‪..........‬פ‬
‫התיתנם‬
‫פלישתים‬
‫ויואמר יהוה אל דויד עלה כי נתון אתן את הפלישתים‬
‫בידכ ה‪:‬כ ויבוא דויד בבעל פרצים ויכם שם דויד ויואמר‬
‫פרץ יהוה את אויבי לפני כפרץ מיים על כן קרא שם‬
‫המקום ההוא בעל פרצים ה‪:‬כא ויעזבו שם את עצביהם‬
‫ויישאם דויד ואנשיו‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬כב ויוסיפו עוד פלישתים לעלות ויינטשו בעמק רפאים‬
‫ה‪:‬כג ויישאל דויד ביהוה ויואמר לוא תעלה הסב אל אחריהם‬
‫ובאת להם מימול בכאים ה‪:‬כד ויהי בשמעך )כשמעכ( את קול‬
‫צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניכ‬
‫להכות במחנה פלישתים ה‪:‬כה ויעש דויד כן כאשר ציוהו‬
‫יהוה ויכ את פלישתים מיגבע עד בואכ גזר‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬א ויוסף עוד דויד את כל בחור ביישראל שלושים אלף ו‪:‬ב‬
‫ויקם וילכ דויד וכל העם אשר איתו מיבעלי יהודה להעלות‬
‫מישם את ארון האלוהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות‬
‫יושב הכרובים עליו ו‪:‬ג וירכיבו את ארון האלוהים אל עגלה‬
‫חדשה ויישאוהו מיבית אבינדב אשר בגיבעה ועוזא ואחיו‬
‫בני אבינדב נוהגים את העגלה חדשה ו‪:‬ד ויישאוהו מיבית‬
‫אבינדב אשר בגיבעה עימ ארון האלוהים ואחיו הולכ‬
‫ליפני הארון ו‪:‬ה ודויד וכל בית יישראל משחקים ליפני‬
‫יהוה בכול עצי ברושים ובכינורות ובינבלים ובתופים‬
‫ובצלצלים ו‪:‬ו ויבואו עד גורן נכון ויישלח‬
‫&‬
‫ובימנענעים‬
‫עוזה אל ארון האלוהים ויואחז בו כי שמטו הבקר ו‪:‬ז וייחר אף‬
‫יהוה בעוזה ויכהו שם האלוהים על השל וימת שם עימ ארון‬
‫האלוהים ו‪:‬ח וייחר לדויד על אשר פרץ יהוה פרץ בעוזה‬
‫וייקרא למקום ההוא פרץ עוזה עד היום הזה ו‪:‬ט ויירא דויד‬
‫את יהוה ביום ההוא ויואמר איכ יבוא אלי ארון יהוה ו‪:‬י‬
‫ממלכות‬
‫ולוא אבה דויד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דויד ויטהו‬
‫דויד בית עובד אדום הגיתי ו‪:‬יא וישב ארון יהוה בית עובד‬
‫אדום הגיתי שלושה חדשים ויברכ יהוה את עובד אדום ואת כל‬
‫ביתו ו‪:‬יב ויוגד למלכ דויד לאמור ברכ יהוה את בית עובד אדום‬
‫ואת כל אשר לו בעבור ארון האלוהים וילכ דויד ויעל את ארון‬
‫האלוהים מיבית עובד אדום עיר דויד בשימחה ו‪:‬יג ויהי‬
‫כי צעדו נושאי ארון יהוה שישה צעדים וייזבח שור‬
‫ומריא ו‪:‬יד ודויד מכרכר בכל עוז ליפני יהוה ודויד חגור‬
‫אפוד בד ו‪:‬טו ודויד וכל בית יישראל מעלים את ארון יהוה‬
‫ביתרועה ובקול שופר ו‪:‬טז והיה ארון יהוה בא עיר דויד ומיכל‬
‫בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלכ דויד מפזז ומכרכר‬
‫ליפני יהוה ותיבז לו בליבה ו‪:‬יז ויביאו את ארון יהוה‬
‫ויציגו אותו בימקומו בתוכ האוהל אשר נטה לו דויד ויעל דויד‬
‫עולות ליפני יהוה ושלמים ו‪:‬יח ויכל דויד מהעלות העולה‬
‫והשלמים ויברכ את העם בשם יהוה צבאות ו‪:‬יט ויחלק לכל‬
‫העם לכל המון יישראל למאיש ועד אישה לאיש חלת לחם‬
‫אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילכ כל העם איש לביתו ו‪:‬כ‬
‫וישב דויד לברכ את ביתו‪..........‬ס‪..........‬ותצא מיכל בת שאול ליקראת‬
‫דויד ותואמר מה נכבד היום מלכ יישראל אשר נגלה היום‬
‫לעיני אמהות עבדיו כהיגלות נגלות אחד הרקים ו‪:‬כא ויואמר‬
‫דויד אל מיכל ליפני יהוה אשר בחר בי מאביכ ומיכל ביתו‬
‫לצות אותי נגיד על עם יהוה על יישראל ושיחקתי ליפני‬
‫יהוה ו‪:‬כב ונקלותי עוד מיזואת והייתי שפל בעיני ועימ‬
‫האמהות אשר אמרת עימם איכבדה ו‪:‬כג ולמיכל בת שאול לוא‬
‫היה לה ילד עד יום מותה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א ויהי כי ישב המלכ בביתו ויהוה הניח לו מיסביב מיכל‬
‫אויביו ז‪:‬ב ויואמר המלכ אל נתן הנביא ראה נא אנוכי יושב‬
‫בבית ארזים וארון האלוהים יושב בתוכ היריעה ז‪:‬ג ויואמר‬
‫נתן אל המלכ כול אשר בילבבכ לכ עשה כי יהוה עימכ ז‪:‬ד‬
‫ויהי בלילה ההוא‪..........‬ס‪..........‬ויהי דבר יהוה אל נתן לאמור ז‪:‬ה‬
‫לכ ואמרת אל עבדי אל דויד‪..........‬ס‪..........‬כוה אמר יהוה האתה תיבנה‬
‫לי ביית לשיבתי ז‪:‬ו כי לוא ישבתי בביית למיום העלותי‬
‫את בני יישראל מימיצריים ועד היום הזה ואחיה‬
‫מיתהלכ באוהל ובמישכן ז‪:‬ז בכול אשר היתהלכתי בכל בני‬
‫יישראל הדבר דיברתי את אחד שיבטי יישראל אשר‬
‫ציויתי לירעות את עמי את יישראל לאמור למה לוא‬
‫בניתם לי בית ארזים ז‪:‬ח ועתה כוה תואמר לעבדי לדויד כוה‬
‫אמר יהוה צבאות אני לקחתיכ מינ הנוה מאחר הצואן‬
‫ליחיות נגיד על עמי על יישראל ז‪:‬ט ואחיה עימכ בכול‬
‫אשר הלכת ואכריתה את כל אויביכ מיפניכ ועשיתי לכ שם‬
‫גדול כשם הגדולים אשר בארץ ז‪:‬י ושמתי מקום לעמי‬
‫ליישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולוא יירגז עוד ולוא יוסיפו‬
‫בני עולה לענותו כאשר בריאשונה ז‪:‬יא ולמינ היום אשר‬
‫ציויתי שופטים על עמי יישראל והניחותי לכ מיכל‬
‫אויביכ והיגיד לכ יהוה כי ביית יעשה לכ יהוה ז‪:‬יב כי‬
‫יימלאו ימיכ ושכבת את אבותיכ והקימותי את זרעכ אחריכ‬
‫אשר יצא מימעיכ והכינותי את ממלכתו ז‪:‬יג הוא ייבנה‬
‫ביית לישמי וכוננתי את כיסא ממלכתו עד עולם ז‪:‬יד אני‬
‫אחיה לו לאב והוא ייחיה לי לבן אשר בהעותו והוכחתיו בשבט‬
‫אנשים ובנגעי בני אדם ז‪:‬טו וחסדי לוא יסור מימנו כאשר‬
‫הסירותי מעימ שאול אשר הסירותי מילפניכ ז‪:‬טז ונאמן‬
‫ביתכ וממלכתכ עד עולם לפניכ כיסאכ ייחיה נכון עד עולם‬
‫ז‪:‬יז ככול הדברים האלה וככול החיזיון הזה כן דיבר נתן אל‬
‫דויד‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬יח ויבוא המלכ דויד וישב ליפני יהוה ויואמר מי‬
‫אנוכי אדוני יהויה ומי ביתי כי הביאותני עד הלום‬
‫ממלכות‬
‫ז‪:‬יט ותיקטן עוד זואת בעיניכ אדוני יהויה ותדבר גם אל‬
‫בית עבדכ למרחוק וזואת תורת האדם אדוני יהויה ז‪:‬כ ומה‬
‫יוסיף דויד עוד לדבר אליכ ואתה ידעת את עבדכ אדוני יהויה‬
‫ז‪:‬כא בעבור דברכ וכליבכ עשית את כל הגדולה הזואת להודיע את‬
‫עבדכ ז‪:‬כב על כן גדלת יהוה אלוהים כי אין כמוכ ואין‬
‫אלוהים זולתכ בכול אשר שמענו באזנינו ז‪:‬כג ומי כעמכ‬
‫כיישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלוהים ליפדות לו לעם‬
‫ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונוראות לארצכ מיפני עמכ‬
‫אשר פדית לכ מימיצריים גויים ואלוהיו ז‪:‬כד ותכונן לכ‬
‫את עמכ יישראל לכ לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם‬
‫לאלוהים‪..........‬ס‪.........‬ז‪:‬כה ועתה יהוה אלוהים הדבר אשר דיברת על‬
‫עבדכ ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דיברת ז‪:‬כו וייגדל‬
‫שימכ עד עולם לאמור יהוה צבאות אלוהים על יישראל ובית‬
‫עבדכ דויד ייחיה נכון לפניכ ז‪:‬כז כי אתה יהוה צבאות‬
‫אלוהי יישראל גליתה את אוזן עבדכ לאמור ביית אבנה לכ‬
‫על כן מצא עבדכ את ליבו להיתפלל אליכ את התפילה הזואת‬
‫ז‪:‬כח ועתה אדוני יהויה אתה הוא האלוהים ודבריכ ייחיו‬
‫אמת ותדבר אל עבדכ את הטובה הזואת ז‪:‬כט ועתה הואל וברכ את בית‬
‫עבדכ ליחיות לעולם לפניכ כי אתה אדוני יהויה דיברת‬
‫ומיבירכתכ יבורכ בית עבדכ לעולם‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א ויהי אחרי כן ויכ דויד את פלישתים ויכניעם וייקח‬
‫דויד את מתג האמה מיד פלישתים ח‪:‬ב ויכ את מואב וימדדם‬
‫בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלוא החבל‬
‫להחיות ותהי מואב לדויד לעבדים נושאי מינחה ח‪:‬ג ויכ‬
‫דויד את הדדעזר בן רחוב מלכ צובה בלכתו להשיב ידו בינהר‬
‫)פרת( ח‪:‬ד ויילכוד דויד מימנו אלף ושבע מאות פרשים‬
‫ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר‬
‫מימנו מאה רכב ח‪:‬ה ותבוא ארם דמשק לעזור להדדעזר מלכ צובה‬
‫ויכ דויד בארם עשרים ושניים אלף איש ח‪:‬ו וישם דויד‬
‫נציבים בארם דמשק ותהי ארם לדויד לעבדים נושאי‬
‫מינחה ויושע יהוה את דויד בכול אשר הלכ ח‪:‬ז וייקח דויד את‬
‫שילטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלימ‬
‫ח‪:‬ח ומיבטח ומיברותי ערי הדדעזר לקח המלכ דויד נחושת הרבה‬
‫מאוד‪..........‬ס‪.........‬ח‪:‬ט ויישמע תועי מלכ חמת כי היכה דויד את כל‬
‫חיל הדדעזר ח‪:‬י ויישלח תועי את יורם בנו אל המלכ דויד‬
‫לישאל לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש‬
‫מילחמות תועי היה הדדעזר ובידו היו כלי כסף וכלי זהב‬
‫וכלי נחושת ח‪:‬יא גם אותם היקדיש המלכ דויד ליהוה עימ‬
‫הכסף והזהב אשר היקדיש מיכל הגויים אשר כיבש ח‪:‬יב‬
‫מארם ומימואב ומיבני עמון ומיפלישתים ומעמלק‬
‫ומישלל הדדעזר בן רחוב מלכ צובה ח‪:‬יג ויעש דויד שם בשובו‬
‫מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף ח‪:‬יד וישם באדום‬
‫נציבים בכל אדום שם נציבים ויהי כל אדום עבדים לדויד‬
‫ויושע יהוה את דויד בכול אשר הלכ ח‪:‬טו ויימלוכ דויד על כל‬
‫יישראל ויהי דויד עושה מישפט וצדקה לכל עמו ח‪:‬טז ויואב‬
‫בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר ח‪:‬יז וצדוק בן‬
‫אחיטוב ואחימלכ בן אביתר כוהנים ושריה סופר ח‪:‬יח ובניהו‬
‫כוהנים‬
‫דויד‬
‫ובני‬
‫והפלתי‬
‫והכרתי‬
‫יהוידע‬
‫בן‬
‫היו‪..........‬ס‪.........‬ט‪:‬א ויואמר דויד הכי יש עוד אשר נותר לבית‬
‫שאול ואעשה עימו חסד בעבור יהונתן ט‪:‬ב ולבית שאול עבד ושמו‬
‫ציבא וייקראו לו אל דויד ויואמר המלכ אליו האתה ציבא‬
‫ויואמר עבדכ ט‪:‬ג ויואמר המלכ האפס עוד איש לבית שאול‬
‫ואעשה עימו חסד אלוהים ויואמר ציבא אל המלכ עוד בן‬
‫ליהונתן נכה רגליים ט‪:‬ד ויואמר לו המלכ איפוה הוא‬
‫ויואמר ציבא אל המלכ הינה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו‬
‫דבר ט‪:‬ה ויישלח המלכ דויד וייקחהו מיבית מכיר בן עמיאל‬
‫ממלכות‬
‫מילו דבר ט‪:‬ו ויבוא מפיבושת בן יהונתן בן שאול אל דויד‬
‫וייפול על פניו ויישתחו ויואמר דויד מפיבושת ויואמר‬
‫הינה עבדכ ט‪:‬ז ויואמר לו דויד אל תירא כי עשוה אעשה‬
‫עימכ חסד בעבור יהונתן אביכ והשיבותי לכ את כל שדה שאול‬
‫אביכ ואתה תואכל לחם על שולחני תמיד ט‪:‬ח ויישתחו ויואמר‬
‫מה עבדכ כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני ט‪:‬ט וייקרא‬
‫המלכ אל ציבא נער שאול ויואמר אליו כול אשר היה לשאול‬
‫ולכל ביתו נתתי לבן אדוניכ ט‪:‬י ועבדת לו את האדמה אתה‬
‫ובניכ ועבדיכ והבאת והיה לבן אדוניכ לחם ואכלו ומפיבושת‬
‫בן אדוניכ יואכל תמיד לחם על שולחני ולציבא חמישה עשר‬
‫בנים ועשרים עבדים ט‪:‬יא ויואמר ציבא אל המלכ ככול אשר‬
‫יצוה אדוני המלכ את עבדו כן יעשה עבדכ ומפיבושת אוכל על‬
‫שולחני כאחד מיבני המלכ ט‪:‬יב ולימפיבושת בן קטן ושמו‬
‫מיכא וכול מושב בית ציבא עבדים לימפיבושת ט‪:‬יג‬
‫ומפיבושת יושב בירושלימ כי על שולחן המלכ תמיד הוא‬
‫אוכל והוא פיסח שתי רגליו‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א ויהי אחרי כן וימת מלכ בני עמון ויימלוכ חנון בנו‬
‫תחתיו י‪:‬ב ויואמר דויד אעשה חסד עימ חנון בן נחש כאשר‬
‫עשה אביו עימדי חסד ויישלח דויד לנחמו ביד עבדיו אל‬
‫אביו ויבואו עבדי דויד ארץ בני עמון י‪:‬ג ויואמרו שרי‬
‫בני עמון אל חנון אדוניהם המכבד דויד את אביכ בעיניכ‬
‫כי שלח לכ מנחמים הלוא בעבור חקור את העיר ולרגלה ולהפכה‬
‫שלח דויד את עבדיו אליכ י‪:‬ד וייקח חנון את עבדי דויד‬
‫ויגלח את חצי זקנם וייכרות את מדויהם בחצי עד שתותיהם‬
‫וישלחם י‪:‬ה ויגידו לדויד ויישלח ליקראתם כי היו‬
‫האנשים נכלמים מאוד ויואמר המלכ שבו בירחו עד יצמח‬
‫זקנכם ושבתם י‪:‬ו וייראו בני עמון כי נבאשו בדויד‬
‫ויישלחו בני עמון ויישכרו את ארם בית רחוב ואת ארם צובא‬
‫עשרים אלף רגלי ואת מלכ מעכה אלף איש ואיש טוב שנים‬
‫עשר אלף איש י‪:‬ז ויישמע דויד ויישלח את יואב ואת כל‬
‫הצבא הגיבורים י‪:‬ח ויצאו בני עמון ויערכו מילחמה פתח‬
‫השער וארם צובא ורחוב ואיש טוב ומעכה לבדם בשדה י‪:‬ט וירא‬
‫יואב כי היתה אליו פני המילחמה מיפנים ומאחור‬
‫וייבחר מיכול בחורי בישראל )יישראל( ויערוכ ליקראת ארם‬
‫י‪:‬י ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערוכ ליקראת בני‬
‫עמון י‪:‬יא ויואמר אים תחזק ארם מימני והייתה לי‬
‫לישועה ואים בני עמון יחזקו מימכ והלכתי להושיע לכ‬
‫י‪:‬יב חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו ויהוה יעשה‬
‫הטוב בעיניו י‪:‬יג וייגש יואב והעם אשר עימו למילחמה‬
‫בארם וינוסו מיפניו י‪:‬יד ובני עמון ראו כי נס ארם‬
‫וינוסו מיפני אבישי ויבואו העיר וישב יואב מעל בני‬
‫עמון ויבוא ירושלימ י‪:‬טו וירא ארם כי נגף ליפני‬
‫יישראל ויאספו יחד י‪:‬טז ויישלח הדדעזר ויוצא את ארם‬
‫אשר מעבר הנהר ויבואו חילם ושובכ שר צבא הדדעזר‬
‫ליפניהם‪..........‬ס‪.........‬י‪:‬יז ויוגד לדויד ויאסוף את כל יישראל‬
‫ויעבור את הירדן ויבוא חלאמה ויערכו ארם ליקראת דויד‬
‫ויילחמו עימו י‪:‬יח וינס ארם מיפני יישראל ויהרוג‬
‫דויד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובכ‬
‫שר צבאו היכה וימת שם י‪:‬יט וייראו כל המלכים עבדי‬
‫הדדעזר כי נגפו ליפני יישראל וישלימו את יישראל‬
‫ויעבדום וייראו ארם להושיע עוד את בני עמון‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א ויהי ליתשובת השנה לעת צאת המלאכים ויישלח דויד‬
‫את יואב ואת עבדיו עימו ואת כל יישראל וישחיתו את בני‬
‫עמון ויצורו על רבה ודויד יושב בירושלימ‪..........‬ס‪ .........‬יא‪:‬ב‬
‫ויהי לעת הערב ויקם דויד מעל מישכבו וייתהלכ על גג בית‬
‫המלכ וירא אישה רוחצת מעל הגג והאישה טובת מראה מאוד‬
‫ממלכות‬
‫יא‪:‬ג ויישלח דויד ויידרוש לאישה ויואמר הלוא זואת בת‬
‫שבע בת אליעם אשת אוריה החיתי יא‪:‬ד ויישלח דויד‬
‫מלאכים וייקחה ותבוא אליו ויישכב עימה והיא מיתקדשת‬
‫מיטומאתה ותשב אל ביתה יא‪:‬ה ותהר האישה ותישלח ותגד‬
‫לדויד ותואמר הרה אנוכי יא‪:‬ו ויישלח דויד אל יואב שלח אלי‬
‫את אוריה החיתי ויישלח יואב את אוריה אל דויד יא‪:‬ז‬
‫ויבוא אוריה אליו ויישאל דויד לישלום יואב ולישלום העם‬
‫ולישלום המילחמה יא‪:‬ח ויואמר דויד לאוריה רד לביתכ ורחץ‬
‫רגליכ ויצא אוריה מיבית המלכ ותצא אחריו משאת המלכ‬
‫יא‪:‬ט ויישכב אוריה פתח בית המלכ את כל עבדי אדוניו ולוא‬
‫ירד אל ביתו יא‪:‬י ויגידו לדויד לאמור לוא ירד אוריה אל‬
‫ביתו ויואמר דויד אל אוריה הלוא מידרכ אתה בא מדוע לוא‬
‫ירדת אל ביתכ יא‪:‬יא ויואמר אוריה אל דויד הארון‬
‫ויישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדוני יואב ועבדי אדוני‬
‫על פני השדה חונים ואני אבוא אל ביתי לאכול ולישתות‬
‫ולישכב עימ אישתי חיכ וחי נפשכ אים אעשה את הדבר‬
‫הזה יא‪:‬יב ויואמר דויד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר‬
‫אשלחכא וישב אוריה בירושלימ ביום ההוא ומימחרת יא‪:‬יג‬
‫וייקרא לו דויד ויואכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב‬
‫לישכב במישכבו עימ עבדי אדוניו ואל ביתו לוא ירד יא‪:‬יד‬
‫ויהי בבוקר וייכתוב דויד ספר אל יואב ויישלח ביד אוריה‬
‫יא‪:‬טו וייכתוב בספר לאמור הבו את אוריה אל מול פני‬
‫המילחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת‪..........‬ס‪.........‬יא‪:‬טז ויהי‬
‫בישמור יואב אל העיר וייתן את אוריה אל המקום אשר ידע‬
‫כי אנשי חייל שם יא‪:‬יז ויצאו אנשי העיר ויילחמו את‬
‫יואב וייפול מינ העם מעבדי דויד וימת גם אוריה‬
‫החיתי יא‪:‬יח ויישלח יואב ויגד לדויד את כל דיברי‬
‫המילחמה יא‪:‬יט ויצו את המלאכ לאמור ככלותכ את כל דיברי‬
‫המילחמה לדבר אל המלכ יא‪:‬כ והיה אים תעלה חמת המלכ ואמר‬
‫לכ מדוע נגשתם אל העיר להילחם הלוא ידעתם את אשר יורו‬
‫מעל החומה יא‪:‬כא מי היכה את אבימלכ בן ירובשת הלוא‬
‫אישה הישליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה‬
‫נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדכ אוריה החיתי מת יא‪:‬כב‬
‫וילכ המלאכ ויבוא ויגד לדויד את כל אשר שלחו יואב יא‪:‬כג‬
‫ויואמר המלאכ אל דויד כי גברו עלינו האנשים ויצאו‬
‫אלינו השדה ונחיה עליהם עד פתח השער יא‪:‬כד ויוראו‬
‫המוריאים אל עבדיכ מעל החומה וימותו מעבדי המלכ וגם‬
‫עבדכ אוריה החיתי מת‪..........‬ס‪.........‬יא‪:‬כה ויואמר דויד אל המלאכ‬
‫כוה תואמר אל יואב אל ירע בעיניכ את הדבר הזה כי כזוה‬
‫וכזה תואכל החרב החזק מילחמתכ אל העיר והרסה וחזקהו יא‪:‬כו‬
‫ותישמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותיספוד על בעלה‬
‫יא‪:‬כז ויעבור האבל ויישלח דויד ויאספה אל ביתו ותהי לו‬
‫לאישה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דויד בעיני‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬א ויישלח יהוה את נתן אל דויד ויבוא אליו ויואמר לו‬
‫שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש יב‪:‬ב‬
‫לעשיר היה צואן ובקר הרבה מאוד יב‪:‬ג ולרש אין כול כי אים‬
‫כיבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותיגדל עימו ועימ בניו‬
‫יחדו מיפיתו תואכל ומיכוסו תישתה ובחיקו תישכב ותהי לו‬
‫כבת יב‪:‬ד ויבוא הלכ לאיש העשיר ויחמול לקחת מיצואנו‬
‫ומיבקרו לעשות לאורח הבא לו וייקח את כיבשת האיש הראש‬
‫ויעשה לאיש הבא אליו יב‪:‬ה וייחר אף דויד באיש מאוד‬
‫ויואמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העושה זואת יב‪:‬ו‬
‫ואת הכיבשה ישלם ארבעתיים עקב אשר עשה את הדבר הזה‬
‫ועל אשר לוא חמל‪..........‬ס‪.........‬יב‪:‬ז ויואמר נתן אל דויד אתה‬
‫האיש‪..........‬ס‪..........‬כוה אמר יהוה אלוהי יישראל אנוכי משחתיכ‬
‫ממלכות‬
‫למלכ על יישראל ואנוכי היצלתיכ מיד שאול יב‪:‬ח ואתנה לכ‬
‫את בית אדוניכ ואת נשי אדוניכ בחיקכ ואתנה לכ את בית‬
‫יישראל ויהודה ואים מעט ואוסיפה לכ כהנה וכהנה יב‪:‬ט‬
‫מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו )בעיני( את אוריה‬
‫החיתי היכית בחרב ואת אישתו לקחת לכ לאישה ואותו הרגת‬
‫בחרב בני עמון יב‪:‬י ועתה לוא תסור חרב מיביתכ עד עולם עקב‬
‫כי בזיתני ותיקח את אשת אוריה החיתי ליחיות לכ‬
‫לאישה‪..........‬ס‪.........‬יב‪:‬יא כוה אמר יהוה הינני מקים עליכ‬
‫רעה מיביתכ ולקחתי את נשיכ לעיניכ ונתתי לרעיכ ושכב‬
‫עימ נשיכ לעיני השמש הזואת יב‪:‬יב כי אתה עשית בסתר‬
‫ונגד‬
‫יישראל‬
‫כל‬
‫נגד‬
‫הזה‬
‫הדבר‬
‫את‬
‫אעשה‬
‫ואני‬
‫חטאתי‬
‫נתן‬
‫אל‬
‫דויד‬
‫ויואמר‬
‫השמש‪..........‬ס‪.........‬יב‪:‬יג‬
‫ליהוה‪..........‬ס‪..........‬ויואמר נתן אל דויד גם יהוה העביר חטאתכ לוא‬
‫תמות יב‪:‬יד אפס כי נאץ נאצת את יהוה בדבר הזה גם הבן‬
‫היילוד לכ מות ימות יב‪:‬טו וילכ נתן אל ביתו וייגוף יהוה‬
‫את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדויד ויאנש יב‪:‬טז ויבקש‬
‫דויד את האלוהים בעד הנער ויצם דויד צום ובא ולן ושכב‬
‫ארצה יב‪:‬יז ויקומו זיקני ביתו עליו להקימו מינ הארץ‬
‫ולוא אבה ולוא ברא איתם לחם יב‪:‬יח ויהי ביום השביעי‬
‫וימת הילד וייראו עבדי דויד להגיד לו כי מת הילד כי‬
‫אמרו הינה ביחיות הילד חי דיברנו אליו ולוא שמע בקולנו‬
‫ואיכ נואמר אליו מת הילד ועשה רעה יב‪:‬יט וירא דויד כי‬
‫עבדיו מיתלחשים ויבן דויד כי מת הילד ויואמר דויד אל‬
‫עבדיו המת הילד ויואמרו מת יב‪:‬כ ויקם דויד מהארץ ויירחץ‬
‫ויסכ ויחלף שימלותו ויבוא בית יהוה ויישתחו ויבוא אל‬
‫ביתו ויישאל וישימו לו לחם ויואכל יב‪:‬כא ויואמרו עבדיו‬
‫ותבך‬
‫‪$‬‬
‫אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת‬
‫וכאשר מת הילד קמת ותואכל לחם יב‪:‬כב ויואמר בעוד הילד חי‬
‫צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני )וחנני( יהוה וחי‬
‫הילד יב‪:‬כג ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני‬
‫הולכ אליו והוא לוא ישוב אלי יב‪:‬כד וינחם דויד את בת שבע‬
‫אישתו ויבוא אליה ויישכב עימה ותלד בן ויקרא )ותיקרא( את‬
‫שמו שלומוה ויהוה אהבו יב‪:‬כה ויישלח ביד נתן הנביא‬
‫וייקרא את שמו ידידיה בעבור יהוה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬כו ויילחם יואב ברבת בני עמון ויילכוד את עיר המלוכה‬
‫יב‪:‬כז ויישלח יואב מלאכים אל דויד ויואמר נלחמתי ברבה‬
‫גם לכדתי את עיר המיים יב‪:‬כח ועתה אסוף את יתר העם‬
‫וחנה על העיר ולכדה פן אלכוד אני את העיר ונקרא שמי‬
‫עליה יב‪:‬כט ויאסוף דויד את כל העם וילכ רבתה ויילחם בה‬
‫ויילכדה יב‪:‬ל וייקח את עטרת מלכם מעל רואשו ומישקלה‬
‫כיכר זהב ואבן יקרה ותהי על רואש דויד ושלל העיר הוציא‬
‫הרבה מאוד יב‪:‬לא ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה‬
‫ובחריצי הברזל ובמגזרות הברזל והעביר אותם במלכן )במלבן(‬
‫וכן יעשה לכול ערי בני עמון וישב דויד וכל העם‬
‫ירושלימ‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דויד אחות יפה ושמה תמר‬
‫ויאהבה אמנון בן דויד יג‪:‬ב ויצר לאמנון להיתחלות בעבור‬
‫תמר אחותו כי בתולה היא וייפלא בעיני אמנון לעשות לה‬
‫מאומה יג‪:‬ג ולאמנון רע ושמו יונדב בן שימעה אחי דויד‬
‫ויונדב איש חכם מאוד יג‪:‬ד ויואמר לו מדוע אתה ככה דל בן‬
‫המלכ בבוקר בבוקר הלוא תגיד לי ויואמר לו אמנון את תמר אחות‬
‫אבשלום אחי אני אוהב יג‪:‬ה ויואמר לו יהונדב שכב על‬
‫מישכבכ והיתחל ובא אביכ ליראותכ ואמרת אליו תבוא נא תמר‬
‫אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הביריה למען אשר‬
‫אראה ואכלתי מידה יג‪:‬ו ויישכב אמנון וייתחל ויבוא המלכ‬
‫ליראותו ויואמר אמנון אל המלכ תבוא נא תמר אחותי ותלבב‬
‫ממלכות‬
‫לעיני שתי לביבות ואברה מידה יג‪:‬ז ויישלח דויד אל תמר‬
‫הביתה לאמור לכי נא בית אמנון אחיכ ועשי לו הביריה‬
‫יג‪:‬ח ותלכ תמר בית אמנון אחיה והוא שוכב ותיקח את הבצק‬
‫ותלוש )ותלש( ותלבב לעיניו ותבשל את הלביבות יג‪:‬ט ותיקח את‬
‫המשרת ותיצוק לפניו וימאן לאכול ויואמר אמנון הוציאו‬
‫כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו יג‪:‬י ויואמר אמנון‬
‫אל תמר הביאי הביריה החדר ואברה מידכ ותיקח תמר את‬
‫הלביבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה יג‪:‬יא ותגש‬
‫אליו לאכול ויחזק בה ויואמר לה בואי שיכבי עימי אחותי‬
‫יג‪:‬יב ותואמר לו אל אחי אל תענני כי לוא יעשה כן‬
‫ביישראל אל תעשה את הנבלה הזואת יג‪:‬יג ואני אנה אוליכ‬
‫את חרפתי ואתה תיחיה כאחד הנבלים ביישראל ועתה דבר נא‬
‫אל המלכ כי לוא יימנעני מימכא יג‪:‬יד ולוא אבה לישמוע‬
‫בקולה ויחזק מימנה ויענה ויישכב אותה יג‪:‬טו ויישנאה‬
‫אמנון שינאה גדולה מאוד כי גדולה השינאה אשר שנאה‬
‫מאהבה אשר אהבה ויואמר לה אמנון קומי לכי יג‪:‬טז ותואמר‬
‫לו אל אודות הרעה הגדולה הזואת מאחרת אשר עשית עימי‬
‫לשלחני ולוא אבה לישמוע לה יג‪:‬יז וייקרא את נערו משרתו‬
‫ויואמר שילחו נא את זואת מעלי החוצה ונעול הדלת אחריה‬
‫תילבשן בנות המלכ‬
‫‪#‬‬
‫יג‪:‬יח ועליה כתונת פסים כי כן‬
‫הבתולות מעילים ויוצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה‬
‫יג‪:‬יט ותיקח תמר אפר על רואשה וכתונת הפסים אשר עליה‬
‫קרעה ותשם ידה על רואשה ותלכ הלוכ וזעקה יג‪:‬כ ויואמר אליה‬
‫אבשלום אחיה האמינון אחיכ היה עימכ ועתה אחותי‬
‫החרישי אחיכ הוא אל תשיתי את ליבכ לדבר הזה ותשב תמר‬
‫ושוממה בית אבשלום אחיה יג‪:‬כא והמלכ דויד שמע את כל‬
‫הדברים האלה וייחר לו מאוד יג‪:‬כב ולוא דיבר אבשלום עימ‬
‫אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר‬
‫עינה את תמר אחותו‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬כג ויהי לישנתיים ימים וייחיו גוזזים לאבשלום‬
‫בבעל חצור אשר עימ אפריים וייקרא אבשלום לכל בני‬
‫המלכ יג‪:‬כד ויבוא אבשלום אל המלכ ויואמר הינה נא גוזזים‬
‫לעבדכ ילכ נא המלכ ועבדיו עימ עבדכ יג‪:‬כה ויואמר המלכ אל‬
‫אבשלום אל בני אל נא נלכ כולנו ולוא נכבד עליכ וייפרץ בו‬
‫ולוא אבה ללכת ויברכהו יג‪:‬כו ויואמר אבשלום ולוא ילכ נא‬
‫איתנו אמנון אחי ויואמר לו המלכ למה ילכ עימכ יג‪:‬כז‬
‫וייפרץ בו אבשלום ויישלח איתו את אמנון ואת כל בני‬
‫המלכ‪..........‬ס‪.........‬יג‪:‬כח ויצו אבשלום את נעריו לאמור ראו נא כטוב‬
‫לב אמנון בייין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמיתם‬
‫אותו אל תיראו הלוא כי אנוכי ציויתי אתכם חיזקו ויחיו‬
‫ליבני חייל יג‪:‬כט ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר‬
‫ציוה אבשלום ויקומו כל בני המלכ ויירכבו איש על פירדו‬
‫וינוסו יג‪:‬ל ויהי המה בדרכ והשמועה באה אל דויד לאמור‬
‫היכה אבשלום את כל בני המלכ ולוא נותר מהם אחד‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬לא ויקם המלכ וייקרע את בגדיו ויישכב ארצה וכל עבדיו‬
‫נצבים קרועי בגדים‪..........‬ס‪.........‬יג‪:‬לב ויען יונדב בן שימעה‬
‫אחי דויד ויואמר אל יואמר אדוני את כל הנערים בני המלכ‬
‫המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שומה‬
‫מיום ענותו את תמר אחותו יג‪:‬לג ועתה אל ישם אדוני המלכ‬
‫אל ליבו דבר לאמור כל בני המלכ מתו כי אם אמנון לבדו‬
‫מת‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬לד וייברח אבשלום ויישא הנער הצופה את עינו וירא‬
‫והינה עם רב הולכים מידרכ אחריו מיצד ההר יג‪:‬לה ויואמר‬
‫יונדב אל המלכ הינה בני המלכ באו כידבר עבדכ כן היה‬
‫יג‪:‬לו ויהי ככלותו לדבר והינה בני המלכ באו ויישאו קולם‬
‫ממלכות‬
‫וייבכו וגם המלכ וכל עבדיו בכו בכי גדול מאוד יג‪:‬לז ואבשלום‬
‫ברח וילכ אל תלמי בן עמיחור )עמיהוד( מלכ גשור וייתאבל‬
‫על בנו כל הימים יג‪:‬לח ואבשלום ברח וילכ גשור ויהי שם‬
‫שלוש שנים יג‪:‬לט ותכל דויד המלכ לצאת אל אבשלום כי נחם‬
‫על אמנון כי מת‪..........‬ס‪.........‬יד‪:‬א וידע יואב בן צרויה כי לב‬
‫המלכ על אבשלום יד‪:‬ב ויישלח יואב תקועה וייקח מישם‬
‫אישה חכמה ויואמר אליה היתאבלי נא וליבשי נא ביגדי‬
‫אבל ואל תסוכי שמן והיית כאישה זה ימים רבים‬
‫מיתאבלת על מת יד‪:‬ג ובאת אל המלכ ודיברת אליו כדבר הזה‬
‫וישם יואב את הדברים בפיה יד‪:‬ד ותואמר האישה התקועית‬
‫אל המלכ ותיפול על אפיה ארצה ותישתחו ותואמר הושיעה‬
‫המלכ‪..........‬ס‪.........‬יד‪:‬ה ויואמר לה המלכ מה לכ ותואמר אבל אישה‬
‫אלמנה אני וימת אישי יד‪:‬ו ולשיפחתכ שני בנים‬
‫ויינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את‬
‫האחד וימת אותו יד‪:‬ז והינה קמה כל המישפחה על שיפחתכ‬
‫ויואמרו תני את מכה אחיו ונמיתהו בנפש אחיו אשר הרג‬
‫ונשמידה גם את היורש וכיבו את גחלתי אשר נשארה לבילתי‬
‫שום )שים( לאישי שם ושארית על פני האדמה‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬ח ויואמר המלכ אל האישה לכי לביתכ ואני אצוה עלייכ‬
‫יד‪:‬ט ותואמר האישה התקועית אל המלכ עלי אדוני המלכ‬
‫העון ועל בית אבי והמלכ וכיסאו נקי‪..........‬ס‪ .........‬יד‪:‬י ויואמר‬
‫המלכ המדבר אלייכ והבאתו אלי ולוא יוסיף עוד לגעת בכ‬
‫יד‪:‬יא ותואמר ייזכר נא המלכ את יהוה אלוהיכ מהרבית‬
‫)מהרבת( גואל הדם לשחת ולוא ישמידו את בני ויואמר חי יהוה‬
‫אים ייפול מישערת בנכ ארצה יד‪:‬יב ותואמר האישה תדבר‬
‫נא שיפחתכ אל אדוני המלכ דבר ויואמר דברי‪..........‬ס‪ .........‬יד‪:‬יג‬
‫ותואמר האישה ולמה חשבתה כזואת על עם אלוהים ומידבר‬
‫המלכ הדבר הזה כאשם לבילתי השיב המלכ את נדחו יד‪:‬יד כי‬
‫מות נמות וכמיים הנגרים ארצה אשר לוא יאספו ולוא‬
‫יישא אלוהים נפש וחשב מחשבות לבילתי יידח מימנו‬
‫נדח יד‪:‬טו ועתה אשר באתי לדבר אל המלכ אדוני את הדבר הזה‬
‫כי יראוני העם ותואמר שיפחתכ אדברה נא אל המלכ אולי‬
‫יעשה המלכ את דבר אמתו יד‪:‬טז כי יישמע המלכ להציל את‬
‫אמתו מיכף האיש להשמיד אותי ואת בני יחד מינחלת‬
‫אלוהים יד‪:‬יז ותואמר שיפחתכ ייחיה נא דבר אדוני המלכ‬
‫לימנוחה כי כמלאכ האלוהים כן אדוני המלכ לישמוע הטוב‬
‫והרע ויהוה אלוהיכ יהי עימכ‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬יח ויען המלכ ויואמר אל האישה אל נא תכחדי מימני‬
‫דבר אשר אנוכי שואל אותכ ותואמר האישה ידבר נא אדוני‬
‫המלכ יד‪:‬יט ויואמר המלכ היד יואב איתכ בכל זואת ותען‬
‫האישה ותואמר חי נפשכ אדוני המלכ אים איש להמין‬
‫ולהשמיל מיכול אשר דיבר אדוני המלכ כי עבדכ יואב הוא‬
‫ציוני והוא שם בפי שיפחתכ את כל הדברים האלה יד‪:‬כ‬
‫לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדכ יואב את הדבר הזה ואדוני‬
‫חכם כחכמת מלאכ האלוהים לדעת את כל אשר בארץ‪..........‬ס‪ .........‬יד‪:‬כא‬
‫ויואמר המלכ אל יואב הינה נא עשיתי את הדבר הזה ולכ השב‬
‫את הנער את אבשלום יד‪:‬כב וייפול יואב אל פניו ארצה‬
‫ויישתחו ויברכ את המלכ ויואמר יואב היום ידע עבדכ כי‬
‫מצאתי חן בעיניכ אדוני המלכ אשר עשה המלכ את דבר עבדו‬
‫)עבדכ( יד‪:‬כג ויקם יואב וילכ גשורה ויבא את אבשלום‬
‫ירושלימ‪..........‬ס‪.........‬יד‪:‬כד ויואמר המלכ ייסוב אל ביתו ופני‬
‫לוא ייראה וייסוב אבשלום אל ביתו ופני המלכ לוא‬
‫ראה‪..........‬ס‪.........‬יד‪:‬כה וכאבשלום לוא היה איש יפה בכל יישראל‬
‫להלל מאוד מיכף רגלו ועד קדקדו לוא היה בו מום יד‪:‬כו ובגלחו את‬
‫רואשו והיה מיקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו‬
‫וגילחו ושקל את שער רואשו מאתיים שקלים באבן המלכ‬
‫ממלכות‬
‫יד‪:‬כז וייולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא‬
‫היתה אישה יפת מראה‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כח וישב אבשלום בירושלימ שנתיים ימים ופני‬
‫המלכ לוא ראה יד‪:‬כט ויישלח אבשלום אל יואב לישלוח אותו אל‬
‫המלכ ולוא אבה לבוא אליו ויישלח עוד שנית ולוא אבה לבוא‬
‫יד‪:‬ל ויואמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שעורים‬
‫לכו והוצתיה )והציתוה( באש ויציתו עבדי אבשלום את החלקה‬
‫באש‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬לא ויקם יואב ויבוא אל אבשלום הביתה ויואמר אליו למה‬
‫היציתו עבדיכ את החלקה אשר לי באש יד‪:‬לב ויואמר אבשלום‬
‫אל יואב הינה שלחתי אליכ לאמור בוא הנה ואשלחה אותכ אל‬
‫המלכ לאמור למה באתי מיגשור טוב לי עוד אני שם ועתה‬
‫אראה פני המלכ ואים יש בי עון והמיתני יד‪:‬לג ויבוא‬
‫יואב אל המלכ ויגד לו וייקרא אל אבשלום ויבוא אל המלכ‬
‫ויישתחו לו על אפיו ארצה ליפני המלכ ויישק המלכ‬
‫לאבשלום‪..........‬ס‪.........‬טו‪:‬א ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה‬
‫וסוסים וחמישים איש רצים לפניו טו‪:‬ב והישכים אבשלום‬
‫ועמד על יד דרכ השער ויהי כל האיש אשר ייחיה לו ריב‬
‫לבוא אל המלכ למישפט וייקרא אבשלום אליו ויואמר אי‬
‫מיזה עיר אתה ויואמר מאחד שיבטי יישראל עבדכ טו‪:‬ג‬
‫ויואמר אליו אבשלום ראה דבריכ טובים ונכוחים ושומע אין‬
‫לכ מאת המלכ טו‪:‬ד ויואמר אבשלום מי ישימני שופט בארץ‬
‫ועלי יבוא כל איש אשר ייחיה לו ריב ומישפט והיצדקתיו‬
‫טו‪:‬ה והיה ביקרב איש להישתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו‬
‫ונשק לו טו‪:‬ו ויעש אבשלום כדבר הזה לכל יישראל אשר יבואו‬
‫אנשי‬
‫לב‬
‫את‬
‫אבשלום‬
‫ויגנב‬
‫המלכ‬
‫אל‬
‫למישפט‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬ז ויהי מיקץ ארבעים שנה ויואמר אבשלום אל המלכ אלכה‬
‫נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון טו‪:‬ח כי נדר‬
‫נדר עבדכ בשיבתי ביגשור בארם לאמור אים ישיב )ישוב(‬
‫ישיבני יהוה ירושלימ ועבדתי את יהוה טו‪:‬ט ויואמר לו‬
‫המלכ לכ בשלום ויקם וילכ חברונה‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬י ויישלח אבשלום מרגלים בכל שיבטי יישראל לאמור‬
‫כשמעכם את קול השופר ואמרתם מלכ אבשלום בחברון טו‪:‬יא ואת‬
‫אבשלום הלכו מאתיים איש מירושלימ קרואים והולכים‬
‫לתומם ולוא ידעו כל דבר טו‪:‬יב ויישלח אבשלום את אחיתופל‬
‫הגילוני יועץ דויד מעירו מיגילוה בזבחו את הזבחים‬
‫ויהי הקשר אמיצ והעם הולכ ורב את אבשלום טו‪:‬יג ויבוא‬
‫המגיד אל דויד לאמור היה לב איש יישראל אחרי אבשלום‬
‫טו‪:‬יד ויואמר דויד לכל עבדיו אשר איתו בירושלימ קומו‬
‫ונברחה כי לוא תיחיה לנו פליטה מיפני אבשלום מהרו‬
‫ללכת פן ימהר והישיגנו והידיח עלינו את הרעה והיכה‬
‫העיר לפי חרב טו‪:‬טו ויואמרו עבדי המלכ אל המלכ ככול אשר‬
‫ייבחר אדוני המלכ הינה עבדיכ טו‪:‬טז ויצא המלכ וכל ביתו‬
‫ברגליו ויעזוב המלכ את עשר נשים פילגשים לישמור‬
‫הביית טו‪:‬יז ויצא המלכ וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק‬
‫טו‪:‬יח וכל עבדיו עוברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל‬
‫הגיתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מיגת עוברים על‬
‫פני המלכ‪..........‬ס‪.........‬טו‪:‬יט ויואמר המלכ אל איתי הגיתי למה‬
‫תלכ גם אתה איתנו שוב ושב עימ המלכ כי נכרי אתה וגם גולה‬
‫אתה לימקומכ טו‪:‬כ תמול בואכ והיום אנועך )אניעכ( עימנו‬
‫ללכת ואני הולכ על אשר אני הולכ שוב והשב את אחיכ עימכ‬
‫חסד ואמת טו‪:‬כא ויען איתי את המלכ ויואמר חי יהוה וחי‬
‫אדוני המלכ כי אם בימקום אשר ייחיה שם אדוני המלכ‬
‫ממלכות‬
‫אים למות אים לחיימ כי שם ייחיה עבדכ טו‪:‬כב ויואמר‬
‫דויד אל איתי לכ ועבור ויעבור איתי הגיתי וכל אנשיו וכל‬
‫הטף אשר איתו טו‪:‬כג וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עוברים‬
‫והמלכ עובר בנחל קידרון וכל העם עוברים על פני דרכ את‬
‫המידבר טו‪:‬כד והינה גם צדוק וכל הלויים איתו נושאים את‬
‫ארון ברית האלוהים ויציקו את ארון האלוהים ויעל אביתר‬
‫עד תום כל העם לעבור מינ העיר‪..........‬ס‪.........‬טו‪:‬כה ויואמר המלכ‬
‫לצדוק השב את ארון האלוהים העיר אים אמצא חן בעיני‬
‫יהוה והשיבני והיראני אותו ואת נוהו טו‪:‬כו ואים כוה יואמר‬
‫טוב‬
‫כאשר‬
‫לי‬
‫יעשה‬
‫הינני‬
‫בכ‬
‫חפצתי‬
‫לוא‬
‫בעיניו‪..........‬ס‪.........‬טו‪:‬כז ויואמר המלכ אל צדוק הכוהן הרואה אתה‬
‫שובה העיר בשלום ואחימעץ בינכ ויהונתן בן אביתר שני‬
‫בניכם איתכם טו‪:‬כח ראו אנוכי מיתמחמה בעברות )בערבות(‬
‫המידבר עד בוא דבר מעימכם להגיד לי טו‪:‬כט וישב צדוק‬
‫ואביתר את ארון האלוהים ירושלימ וישבו שם טו‪:‬ל ודויד‬
‫עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה ורואש לו חפוי והוא הולכ‬
‫יחף וכל העם אשר איתו חפו איש רואשו ועלו עלוה ובכוה טו‪:‬לא‬
‫ודויד היגיד לאמור אחיתופל בקושרים עימ אבשלום ויואמר‬
‫דויד סכל נא את עצת אחיתופל יהוה טו‪:‬לב ויהי דויד בא עד‬
‫הרואש אשר יישתחוה שם לאלוהים והינה ליקראתו חושי‬
‫הארכי קרוע כותנתו ואדמה על רואשו טו‪:‬לג ויואמר לו דויד אים‬
‫עברת איתי והיית עלי למשא טו‪:‬לד ואים העיר תשוב ואמרת‬
‫לאבשלום עבדכ אני המלכ אחיה עבד אביכ ואני מאז ועתה‬
‫ואני עבדכ והפרתה לי את עצת אחיתופל טו‪:‬לה והלוא עימכ‬
‫שם צדוק ואביתר הכוהנים והיה כל הדבר אשר תישמע מיבית‬
‫המלכ תגיד לצדוק ולאביתר הכוהנים טו‪:‬לו הינה שם עימם‬
‫שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם‬
‫אלי כל דבר אשר תישמעו טו‪:‬לז ויבוא חושי רעה דויד העיר‬
‫ואבשלום יבוא ירושלימ‪..........‬ס‪.........‬טז‪:‬א ודויד עבר מעט מהרואש‬
‫והינה ציבא נער מפיבושת ליקראתו וצמד חמורים חבושים‬
‫ועליהם מאתיים לחם ומאה צימוקים ומאה קייץ ונבל‬
‫ייין טז‪:‬ב ויואמר המלכ אל ציבא מה אלה לכ ויואמר ציבא‬
‫החמורים לבית המלכ לירכוב ולהלחם )והלחם( והקייץ לאכול‬
‫הנערים והייין לישתות היעף במידבר טז‪:‬ג ויואמר‬
‫המלכ ואיה בן אדוניכ ויואמר ציבא אל המלכ הינה יושב‬
‫בירושלימ כי אמר היום ישיבו לי בית יישראל את‬
‫ממלכות אבי טז‪:‬ד ויואמר המלכ לציבא הינה לכ כול אשר‬
‫לימפיבושת ויואמר ציבא הישתחויתי אמצא חן בעיניכ‬
‫אדוני המלכ טז‪:‬ה ובא המלכ דויד עד בחורים והינה מישם‬
‫איש יוצא מימישפחת בית שאול ושמו שימעי בן גרא‬
‫יוצא יצוא ומקלל טז‪:‬ו ויסקל באבנים את דויד ואת כל עבדי‬
‫המלכ דויד וכל העם וכל הגיבורים מימינו ומישמואלו טז‪:‬ז‬
‫וכוה אמר שימעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל‬
‫טז‪:‬ח השיב עליכ יהוה כול דמי בית שאול אשר מלכת תחתו‬
‫וייתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנכ והינכ ברעתכ כי‬
‫איש דמים אתה טז‪:‬ט ויואמר אבישי בן צרויה אל המלכ למה‬
‫יקלל הכלב המת הזה את אדוני המלכ אעברה נא ואסירה את‬
‫רואשו‪..........‬ס‪.........‬טז‪:‬י ויואמר המלכ מה לי ולכם בני צרויה כי‬
‫)כוה( יקלל וכי )כי( יהוה אמר לו קלל את דויד ומי יואמר מדוע‬
‫עשיתה כן‪..........‬ס‪.........‬טז‪:‬יא ויואמר דויד אל אבישי ואל כל‬
‫עבדיו הינה בני אשר יצא מימעי מבקש את נפשי ואף‬
‫כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה טז‪:‬יב‬
‫אולי ייראה יהוה בעינו והשיב יהוה לי טובה תחת קיללתו‬
‫היום הזה טז‪:‬יג וילכ דויד ואנשיו בדרכ‪..........‬ס‪..........‬ושימעי‬
‫הולכ בצלע ההר לעומתו הלוכ ויקלל ויסקל באבנים לעומתו‬
‫ועיפר בעפר‪..........‬פ‬
‫ממלכות‬
‫טז‪:‬יד ויבוא המלכ וכל העם אשר איתו עיפים ויינפש שם‬
‫טז‪:‬טו ואבשלום וכל העם איש יישראל באו ירושלימ‬
‫ואחיתופל איתו טז‪:‬טז ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דויד‬
‫אל אבשלום ויואמר חושי אל אבשלום יחי המלכ יחי המלכ‬
‫טז‪:‬יז ויואמר אבשלום אל חושי זה חסדכ את רעכ למה לוא הלכת‬
‫את רעכ טז‪:‬יח ויואמר חושי אל אבשלום לוא כי אשר בחר יהוה‬
‫והעם הזה וכל איש יישראל לא )לו( אחיה ואיתו אשב טז‪:‬יט‬
‫והשנית למי אני אעבוד הלוא ליפני בנו כאשר עבדתי‬
‫ליפני אביכ כן אחיה ליפניכ‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬כ ויואמר אבשלום אל אחיתופל הבו לכם עצה מה נעשה‬
‫טז‪:‬כא ויואמר אחיתופל אל אבשלום בוא אל פילגשי אביכ‬
‫אשר היניח לישמור הביית ושמע כל יישראל כי נבאשת‬
‫את אביכ וחזקו ידי כל אשר איתכ טז‪:‬כב ויטו לאבשלום האוהל‬
‫על הגג ויבוא אבשלום אל פילגשי אביו לעיני כל יישראל‬
‫טז‪:‬כג ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר יישאל‬
‫)איש( בידבר האלוהים כן כל עצת אחיתופל גם לדויד גם‬
‫לאבשלום‪..........‬ס‪.........‬יז‪:‬א ויואמר אחיתופל אל אבשלום אבחרה נא‬
‫שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דויד הלילה‬
‫יז‪:‬ב ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידיים והחרדתי אותו ונס כל‬
‫העם אשר איתו והיכיתי את המלכ לבדו יז‪:‬ג ואשיבה כל העם‬
‫אליכ כשוב הכול האיש אשר אתה מבקש כל העם ייחיה שלום‬
‫יז‪:‬ד ויישר הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל זיקני‬
‫יישראל‪..........‬ס‪.........‬יז‪:‬ה ויואמר אבשלום קרא נא גם לחושי‬
‫הארכי ונשמעה מה בפיו גם הוא יז‪:‬ו ויבוא חושי אל אבשלום‬
‫ויואמר אבשלום אליו לאמור כדבר הזה דיבר אחיתופל הנעשה‬
‫את דברו אים איין אתה דבר‪..........‬ס‪ .........‬יז‪:‬ז ויואמר חושי אל‬
‫אבשלום לוא טובה העצה אשר יעץ אחיתופל בפעם הזואת יז‪:‬ח‬
‫ויואמר חושי אתה ידעת את אביכ ואת אנשיו כי גיבורים‬
‫המה ומרי נפש המה כדוב שכול בשדה ואביכ איש מילחמה‬
‫ולוא ילין את העם יז‪:‬ט הינה עתה הוא נחבא באחת הפחתים‬
‫או באחד המקומות והיה כינפול בהם בתחילה ושמע השומע‬
‫ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלום יז‪:‬י והוא גם בן‬
‫חייל אשר ליבו כלב האריה הימס יימס כי יודע כל‬
‫יישראל כי גיבור אביכ ובני חייל אשר איתו יז‪:‬יא כי‬
‫יעצתי האסוף יאסף עליכ כל יישראל מידן ועד באר שבע‬
‫כחול אשר על הים לרוב ופניכ הולכים בקרב יז‪:‬יב ובאנו אליו‬
‫באחת )באחד( המקומות אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר ייפול‬
‫הטל על האדמה ולוא נותר בו ובכל האנשים אשר איתו גם אחד‬
‫יז‪:‬יג ואים אל עיר יאסף והישיאו כל יישראל אל העיר‬
‫ההיא חבלים וסחבנו אותו עד הנחל עד אשר לוא נמצא שם גם‬
‫צרור‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬יד ויואמר אבשלום וכל איש יישראל טובה עצת חושי‬
‫הארכי מעצת אחיתופל‪..........‬ס‪..........‬ויהוה ציוה להפר את עצת‬
‫את‬
‫אבשלום‬
‫אל‬
‫יהוה‬
‫הביא‬
‫לבעבור‬
‫הטובה‬
‫אחיתופל‬
‫הרעה‪..........‬ס‪.........‬יז‪:‬טו ויואמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכוהנים‬
‫כזואת וכזואת יעץ אחיתופל את אבשלום ואת זיקני יישראל‬
‫וכזואת וכזואת יעצתי אני יז‪:‬טז ועתה שילחו מהרה והגידו‬
‫לדויד לאמור אל תלן הלילה בערבות המידבר וגם עבור תעבור‬
‫פן יבולע למלכ ולכל העם אשר איתו יז‪:‬יז ויהונתן‬
‫ואחימעץ עומדים בעין רוגל והלכה השיפחה והיגידה להם‬
‫והם ילכו והיגידו למלכ דויד כי לוא יוכלו להראות לבוא‬
‫העירה יז‪:‬יח וירא אותם נער ויגד לאבשלום וילכו שניהם‬
‫מהרה ויבואו אל בית איש בבחורים ולו באר בחצרו וירדו שם‬
‫יז‪:‬יט ותיקח האישה ותיפרוש את המסכ על פני הבאר‬
‫ותישטח עליו הריפות ולוא נודע דבר יז‪:‬כ ויבואו עבדי‬
‫אבשלום אל האישה הביתה ויואמרו איה אחימעץ ויהונתן‬
‫ממלכות‬
‫ותואמר להם האישה עברו מיכל המיים ויבקשו ולוא מצאו‬
‫וישובו ירושלימ‪..........‬ס‪.........‬יז‪:‬כא ויהי אחרי לכתם ויעלו‬
‫מהבאר וילכו ויגידו למלכ דויד ויואמרו אל דויד קומו ועיברו‬
‫מהרה את המיים כי ככה יעץ עליכם אחיתופל יז‪:‬כב ויקם‬
‫דויד וכל העם אשר איתו ויעברו את הירדן עד אור הבוקר עד אחד‬
‫לוא נעדר אשר לוא עבר את הירדן יז‪:‬כג ואחיתופל ראה כי לוא‬
‫נעשתה עצתו ויחבוש את החמור ויקם וילכ אל ביתו אל עירו‬
‫ויצו אל ביתו ויחנק וימת וייקבר בקבר אביו‪..........‬ס‪.........‬יז‪:‬כד‬
‫ודויד בא מחנימה ואבשלום עבר את הירדן הוא וכל איש‬
‫יישראל עימו יז‪:‬כה ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב על‬
‫הצבא ועמשא בן איש ושמו ייתרא היישראלי אשר בא אל‬
‫אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב יז‪:‬כו וייחן יישראל‬
‫ואבשלום ארץ הגילעד‪..........‬ס‪.........‬יז‪:‬כז ויהי כבוא דויד מחנימה‬
‫ושובי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מילוא דבר‬
‫וברזילי הגילעדי מרוגלים יז‪:‬כח מישכב וספות וכלי יוצר‬
‫וחיטים ושעורים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי יז‪:‬כט ודבש‬
‫וחמאה וצואן ושפות בקר היגישו לדויד ולעם אשר איתו לאכול‬
‫כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במידבר‪..........‬ס‪.........‬יח‪:‬א וייפקוד‬
‫דויד את העם אשר איתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי‬
‫מאות יח‪:‬ב וישלח דויד את העם השלישית ביד יואב‬
‫והשלישית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלישית‬
‫ביד איתי הגיתי‪..........‬ס‪..........‬ויואמר המלכ אל העם יצוא אצא‬
‫גם אני עימכם יח‪:‬ג ויואמר העם לוא תצא כי אים נוס‬
‫ננוס לוא ישימו אלינו לב ואים ימותו חצינו לוא ישימו‬
‫אלינו לב כי עתה כמונו עשרה אלפים ועתה טוב כי תיחיה‬
‫לנו מעיר לעזיר )לעזור(‪..........‬ס‪.........‬יח‪:‬ד ויואמר אליהם המלכ‬
‫אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמוד המלכ אל יד השער וכל‬
‫העם יצאו למאות ולאלפים יח‪:‬ה ויצו המלכ את יואב ואת‬
‫אבישי ואת איתי לאמור לאט לי לנער לאבשלום וכל העם‬
‫שמעו בצות המלכ את כל השרים על דבר אבשלום יח‪:‬ו ויצא העם‬
‫השדה ליקראת יישראל ותהי המילחמה ביער אפריים יח‪:‬ז‬
‫ויינגפו שם עם יישראל ליפני עבדי דויד ותהי שם‬
‫המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף יח‪:‬ח ותהי שם‬
‫המילחמה נפצות )נפוצת( על פני כל הארץ וירב היער לאכול‬
‫בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא יח‪:‬ט וייקרא אבשלום‬
‫ליפני עבדי דויד ואבשלום רוכב על הפרד ויבוא הפרד תחת‬
‫שובכ האלה הגדולה ויחזק רואשו באלה ויותן בין השמיים‬
‫ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר יח‪:‬י וירא איש אחד ויגד‬
‫ליואב ויואמר הינה ראיתי את אבשלום תלוי באלה יח‪:‬יא‬
‫ויואמר יואב לאיש המגיד לו והינה ראית ומדוע לוא היכיתו‬
‫שם ארצה ועלי לתת לכ עשרה כסף וחגורה אחת יח‪:‬יב ויואמר‬
‫האיש אל יואב ולא )ולוא( אנוכי שוקל על כפי אלף כסף לוא‬
‫אשלח ידי אל בן המלכ כי באזנינו ציוה המלכ אותכ ואת‬
‫אבישי ואת איתי לאמור שימרו מי בנער באבשלום יח‪:‬יג‬
‫או עשיתי בנפשו )בנפשי( שקר וכל דבר לוא ייכחד מינ‬
‫המלכ ואתה תיתיצב מינגד יח‪:‬יד ויואמר יואב לוא כן‬
‫אוחילה לפניכ וייקח שלושה שבטים בכפו וייתקעם בלב‬
‫אבשלום עודנו חי בלב האלה יח‪:‬טו ויסובו עשרה נערים נושאי‬
‫כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתוהו יח‪:‬טז וייתקע יואב‬
‫בשופר וישב העם מירדוף אחרי יישראל כי חשכ יואב את‬
‫העם יח‪:‬יז וייקחו את אבשלום וישליכו אותו ביער אל הפחת‬
‫הגדול ויציבו עליו גל אבנים גדול מאוד וכל יישראל נסו‬
‫איש לאוהלו יח‪:‬יח ואבשלום לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר‬
‫בעמק המלכ כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי וייקרא‬
‫היום‬
‫עד‬
‫אבשלום‬
‫יד‬
‫לה‬
‫וייקרא‬
‫שמו‬
‫על‬
‫למצבת‬
‫הזה‪..........‬ס‪.........‬יח‪:‬יט ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את‬
‫המלכ כי שפטו יהוה מיד אויביו יח‪:‬כ ויואמר לו יואב לוא‬
‫ממלכות‬
‫איש בשורה אתה היום הזה ובישרת ביום אחר והיום הזה לוא‬
‫תבשר כי על )כן( בן המלכ מת יח‪:‬כא ויואמר יואב לכושי לכ‬
‫הגד למלכ אשר ראיתה ויישתחו כושי ליואב וירוץ יח‪:‬כב‬
‫ויוסף עוד אחימעץ בן צדוק ויואמר אל יואב ויהי מה ארוצה‬
‫נא גם אני אחרי הכושי ויואמר יואב למה זה אתה רץ בני‬
‫ולכה אין בשורה מוצאת יח‪:‬כג ויהי מה ארוץ ויואמר לו רוץ‬
‫וירץ אחימעץ דרכ הכיכר ויעבור את הכושי יח‪:‬כד ודויד יושב‬
‫בין שני השערים וילכ הצופה אל גג השער אל החומה‬
‫ויישא את עיניו וירא והינה איש רץ לבדו יח‪:‬כה וייקרא‬
‫הצופה ויגד למלכ ויואמר המלכ אים לבדו בשורה בפיו וילכ‬
‫הלוכ וקרב יח‪:‬כו וירא הצופה איש אחר רץ וייקרא הצופה אל‬
‫השוער ויואמר הינה איש רץ לבדו ויואמר המלכ גם זה מבשר‬
‫יח‪:‬כז ויואמר הצופה אני רואה את מרוצת הריאשון כימרוצת‬
‫אחימעץ בן צדוק ויואמר המלכ איש טוב זה ואל בשורה טובה‬
‫יבוא יח‪:‬כח וייקרא אחימעץ ויואמר אל המלכ שלום ויישתחו‬
‫למלכ לאפיו ארצה‪..........‬ס‪..........‬ויואמר ברוכ יהוה אלוהיכ אשר‬
‫באדוני‬
‫ידם‬
‫את‬
‫נשאו‬
‫אשר‬
‫האנשים‬
‫את‬
‫סיגר‬
‫המלכ‪..........‬ס‪.........‬יח‪:‬כט ויואמר המלכ שלום לנער לאבשלום ויואמר‬
‫אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לישלוח את עבד המלכ יואב ואת‬
‫עבדכ ולוא ידעתי מה יח‪:‬ל ויואמר המלכ סוב היתיצב כוה‬
‫וייסוב ויעמוד יח‪:‬לא והינה הכושי בא ויואמר הכושי‬
‫ייתבשר אדוני המלכ כי שפטכ יהוה היום מיד כל הקמים‬
‫עליכ‪..........‬ס‪.........‬יח‪:‬לב ויואמר המלכ אל הכושי השלום לנער‬
‫לאבשלום ויואמר הכושי ייחיו כנער אויבי אדוני המלכ‬
‫וכול אשר קמו עליכ לרעה‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬א ויירגז המלכ ויעל על‬
‫ויבך וכוה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני‬
‫‪$‬‬
‫עלית השער‬
‫אבשלום מי ייתן מותי אני תחתיכ אבשלום בני בני יט‪:‬ב‬
‫ויוגד ליואב הינה המלכ בוכה וייתאבל על אבשלום יט‪:‬ג ותהי‬
‫התשועה ביום ההוא לאבל לכל העם כי שמע העם ביום ההוא‬
‫לאמור נעצב המלכ על בנו יט‪:‬ד וייתגנב העם ביום ההוא לבוא‬
‫העיר כאשר ייתגנב העם הנכלמים בנוסם במילחמה יט‪:‬ה‬
‫והמלכ לאט את פניו וייזעק המלכ קול גדול בני אבשלום‬
‫אבשלום בני בני‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬ו ויבוא יואב אל המלכ הביית‬
‫ויואמר הובשת היום את פני כל עבדיכ הממלטים את נפשכ‬
‫ונפש‬
‫נשיכ‬
‫ונפש‬
‫ובנותיכ‬
‫בניכ‬
‫נפש‬
‫ואת‬
‫היום‬
‫פילגשיכ יט‪:‬ז לאהבה את שונאיכ ולישנוא את אוהביכ כי‬
‫היגדת היום כי אין לכ שרים ועבדים כי ידעתי היום כי‬
‫לא )לוא( אבשלום חי וכולנו היום מתים כי אז ישר בעיניכ‬
‫יט‪:‬ח ועתה קום צא ודבר על לב עבדיכ‪..........‬ס‪..........‬כי ביהוה נשבעתי‬
‫כי אינכ יוצא אים ילין איש איתכ הלילה ורעה לכ זואת‬
‫מיכל הרעה אשר באה עליכ מינעוריכ עד עתה‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬ט‬
‫ויקם המלכ וישב בשער ולכל העם היגידו לאמור הינה המלכ‬
‫יושב בשער ויבוא כל העם ליפני המלכ ויישראל נס איש‬
‫כל העם נדון בכל שיבטי‬
‫לאוהליו‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬י ויהי‬
‫יישראל לאמור המלכ היצילנו מיכף אויבינו והוא‬
‫מילטנו מיכף פלישתים ועתה ברח מינ הארץ מעל אבשלום‬
‫יט‪:‬יא ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במילחמה ועתה למה‬
‫אתם מחרישים להשיב את המלכ‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬יב והמלכ דויד‬
‫שלח אל צדוק ואל אביתר הכוהנים לאמור דברו אל זיקני יהודה‬
‫לאמור למה תיחיו אחרונים להשיב את המלכ אל ביתו ודבר כל‬
‫יישראל בא אל המלכ אל ביתו יט‪:‬יג אחי אתם עצמי ובשרי‬
‫אתם ולמה תיחיו אחרונים להשיב את המלכ יט‪:‬יד ולעמשא‬
‫תומרו הלוא עצמי ובשרי אתה כוה יעשה לי אלוהים וכוה‬
‫יוסיף אים לוא שר צבא תיחיה לפני כל הימים תחת יואב‬
‫יט‪:‬טו ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד ויישלחו אל המלכ‬
‫שוב אתה וכל עבדיכ יט‪:‬טז וישב המלכ ויבוא עד הירדן ויהודה‬
‫בא הגילגלה ללכת ליקראת המלכ להעביר את המלכ את הירדן‬
‫ממלכות‬
‫אשר‬
‫הימיני‬
‫בן‬
‫גרא‬
‫בן‬
‫שימעי‬
‫וימהר‬
‫יט‪:‬יז‬
‫מיבחורים וירד עימ איש יהודה ליקראת המלכ דויד יט‪:‬יח‬
‫ואלף איש עימו מיבינימינ וציבא נער בית שאול‬
‫וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו איתו וצלחו הירדן ליפני‬
‫המלכ יט‪:‬יט ועברה העברה לעביר את בית המלכ ולעשות הטוב‬
‫בעינו ושימעי בן גרא נפל ליפני המלכ בעברו בירדן‬
‫יט‪:‬כ ויואמר אל המלכ אל יחשב לי אדוני עון ואל תיזכור את‬
‫אשר העוה עבדכ ביום אשר יצא אדוני המלכ מירושלימ‬
‫לשום המלכ אל ליבו יט‪:‬כא כי ידע עבדכ כי אני חטאתי‬
‫והינה באתי היום ריאשון לכל בית יוסף לרדת ליקראת‬
‫אדוני המלכ‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬כב ויען אבישי בן צרויה ויואמר‬
‫משיח‬
‫את‬
‫קילל‬
‫כי‬
‫שימעי‬
‫יומת‬
‫לוא‬
‫זואת‬
‫התחת‬
‫יהוה‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬כג ויואמר דויד מה לי ולכם בני צרויה כי‬
‫תיחיו לי היום לשטן היום יומת איש ביישראל כי הלוא‬
‫ידעתי כי היום אני מלכ על יישראל יט‪:‬כד ויואמר המלכ‬
‫המלכ‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬כה‬
‫לו‬
‫ויישבע‬
‫תמות‬
‫לוא‬
‫שימעי‬
‫אל‬
‫ומפיבושת בן שאול ירד ליקראת המלכ ולוא עשה רגליו ולוא‬
‫עשה שפמו ואת בגדיו לוא כיבס למינ היום לכת המלכ עד‬
‫היום אשר בא בשלום יט‪:‬כו ויהי כי בא ירושלימ ליקראת‬
‫המלכ ויואמר לו המלכ למה לוא הלכת עימי מפיבושת יט‪:‬כז‬
‫ויואמר אדוני המלכ עבדי רימני כי אמר עבדכ אחבשה לי‬
‫החמור וארכב עליה ואלכ את המלכ כי פיסח עבדכ יט‪:‬כח וירגל‬
‫בעבדכ אל אדוני המלכ ואדוני המלכ כמלאכ האלוהים ועשה‬
‫הטוב בעיניכ יט‪:‬כט כי לוא היה כל בית אבי כי אים אנשי‬
‫מות לאדוני המלכ ותשת את עבדכ באוכלי שולחנכ ומה יש לי‬
‫עוד צדקה וליזעוק עוד אל המלכ‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬ל ויואמר לו המלכ למה תדבר עוד דבריכ אמרתי אתה וציבא‬
‫תחלקו את השדה יט‪:‬לא ויואמר מפיבושת אל המלכ גם את הכול‬
‫ייקח אחרי אשר בא אדוני המלכ בשלום אל ביתו‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬לב‬
‫וברזילי הגילעדי ירד מרוגלים ויעבור את המלכ הירדן‬
‫לשלחו את בירדן )הירדן( יט‪:‬לג וברזילי זקן מאוד בן‬
‫שמונים שנה והוא כילכל את המלכ בשיבתו במחניים כי‬
‫איש גדול הוא מאוד יט‪:‬לד ויואמר המלכ אל ברזילי אתה עבור‬
‫איתי וכילכלתי אותכ עימדי בירושלימ יט‪:‬לה ויואמר‬
‫ברזילי אל המלכ כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלכ‬
‫ירושלימ יט‪:‬לו בן שמונים שנה אנוכי היום האדע בין‬
‫טוב לרע אים ייטעם עבדכ את אשר אוכל ואת אשר אשתה אים‬
‫אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה ייחיה עבדכ עוד למשא אל‬
‫אדוני המלכ יט‪:‬לז כימעט יעבור עבדכ את הירדן את המלכ‬
‫ולמה ייגמלני המלכ הגמולה הזואת יט‪:‬לח ישב נא עבדכ‬
‫ואמות בעירי עימ קבר אבי ואימי והינה עבדכ כימהם‬
‫טוב‬
‫אשר‬
‫את‬
‫לו‬
‫ועשה‬
‫המלכ‬
‫אדוני‬
‫עימ‬
‫יעבור‬
‫בעיניכ‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬לט ויואמר המלכ איתי יעבור כימהם‬
‫ואני אעשה לו את הטוב בעיניכ וכול אשר תיבחר עלי אעשה‬
‫לכ יט‪:‬מ ויעבור כל העם את הירדן והמלכ עבר ויישק המלכ‬
‫לברזילי ויברכהו וישב לימקומו‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬מא ויעבור המלכ‬
‫הגילגלה וכימהן עבר עימו וכל עם יהודה ויעברו )העבירו(‬
‫את המלכ וגם חצי עם יישראל יט‪:‬מב והינה כל איש‬
‫יישראל באים אל המלכ ויואמרו אל המלכ מדוע גנבוכ אחינו‬
‫איש יהודה ויעבירו את המלכ ואת ביתו את הירדן וכל אנשי‬
‫דויד עימו‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬מג ויען כל איש יהודה על איש‬
‫יישראל כי קרוב המלכ אלי ולמה זה חרה לכ על הדבר הזה האכול‬
‫אכלנו מינ המלכ אים נשאת נשא לנו‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬מד ויען‬
‫איש יישראל את איש יהודה ויואמר עשר ידות לי במלכ‬
‫וגם בדויד אני מימכ ומדוע הקילותני ולוא היה דברי‬
‫ריאשון לי להשיב את מלכי וייקש דבר איש יהודה מידבר‬
‫ממלכות‬
‫איש יישראל‪..........‬ס‪.........‬כ‪:‬א ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע‬
‫בן ביכרי איש ימיני וייתקע בשופר ויואמר אין לנו‬
‫חלק בדויד ולוא נחלה לנו בבן יישי איש לאלוהיו יישראל‬
‫כ‪:‬ב ויעל כל איש יישראל מאחרי דויד אחרי שבע בן ביכרי‬
‫ואיש יהודה דבקו במלכם מינ הירדן ועד ירושלימ כ‪:‬ג ויבוא‬
‫דויד אל ביתו ירושלימ וייקח המלכ את עשר נשים‬
‫פילגשים אשר היניח לישמור הביית וייתנם בית‬
‫מישמרת ויכלכלם ואליהם לוא בא ותיחיינה צרורות עד יום‬
‫מותן אלמנות חיות‪..........‬ס‪.........‬כ‪:‬ד ויואמר המלכ אל עמשא הזעק‬
‫לי את איש יהודה שלושת ימים ואתה פוה עמוד כ‪:‬ה וילכ‬
‫עמשא להזעיק את יהודה וייחר )ויוחר( מינ המועד אשר‬
‫יעדו‪..........‬ס‪.........‬כ‪:‬ו ויואמר דויד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן‬
‫ביכרי מינ אבשלום אתה קח את עבדי אדוניכ ורדוף אחריו‬
‫פן מצא לו ערים בצורות והיציל עיננו כ‪:‬ז ויצאו אחריו‬
‫ויצאו‬
‫הגיבורים‬
‫וכל‬
‫והפלתי‬
‫והכרתי‬
‫יואב‬
‫אנשי‬
‫מירושלימ לירדוף אחרי שבע בן ביכרי כ‪:‬ח הם עימ האבן‬
‫הגדולה אשר בגיבעון ועמשא בא ליפניהם ויואב חגור מידו‬
‫לבושו ועלו חגור חרב מצומדת על מתניו בתערה והוא יצא‬
‫ותיפול‪..........‬ס‪.........‬כ‪:‬ט ויואמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותוחז‬
‫יד ימין יואב ביזקן עמשא לינשק לו כ‪:‬י ועמשא לוא‬
‫נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החומש ויישפוכ‬
‫מעיו ארצה ולוא שנה לו וימות ויואב ואבישי אחיו רדף‬
‫אחרי שבע בן ביכרי כ‪:‬יא ואיש עמד עליו מינערי יואב‬
‫ויואמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדויד אחרי יואב כ‪:‬יב‬
‫ועמשא מיתגולל בדם בתוכ המסילה וירא האיש כי עמד כל‬
‫העם ויסב את עמשא מינ המסילה השדה וישלכ עליו בגד‬
‫כאשר ראה כל הבא עליו ועמד כ‪:‬יג כאשר הוגה מינ המסילה‬
‫עבר כל איש אחרי יואב לירדוף אחרי שבע בן ביכרי כ‪:‬יד‬
‫וכל‬
‫מעכה‬
‫ובית‬
‫אבלה‬
‫יישראל‬
‫שיבטי‬
‫בכל‬
‫ויעבור‬
‫הברים‪..........‬ס‪..........‬ויקלהו )וייקהלו( ויבואו אף אחריו כ‪:‬טו ויבואו‬
‫ויצורו עליו באבלה בית המעכה ויישפכו סוללה אל העיר‬
‫ותעמוד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתימ להפיל החומה‬
‫כ‪:‬טז ותיקרא אישה חכמה מינ העיר שימעו שימעו אימרו‬
‫נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליכ כ‪:‬יז וייקרב אליה‬
‫ותואמר האישה האתה יואב ויואמר אני ותואמר לו שמע‬
‫דיברי אמתכ ויואמר שומע אנוכי כ‪:‬יח ותואמר לאמור דבר‬
‫ידברו בריאשונה לאמור שאול ישאלו באבל וכן התמו כ‪:‬יט‬
‫אנוכי שלומי אמוני יישראל אתה מבקש להמית עיר ואם‬
‫ביישראל למה תבלע נחלת יהוה‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬כ ויען יואב ויואמר חלילה חלילה לי אים אבלע ואים‬
‫אשחית כ‪:‬כא לוא כן הדבר כי איש מהר אפריים שבע בן‬
‫ביכרי שמו נשא ידו במלכ בדויד תנו אותו לבדו ואלכה מעל‬
‫העיר ותואמר האישה אל יואב הינה רואשו מושלכ אליכ בעד‬
‫החומה כ‪:‬כב ותבוא האישה אל כל העם בחכמתה וייכרתו את רואש‬
‫שבע בן ביכרי וישליכו אל יואב וייתקע בשופר ויפוצו‬
‫אל‬
‫ירושלימ‬
‫שב‬
‫ויואב‬
‫לאוהליו‬
‫איש‬
‫העיר‬
‫מעל‬
‫המלכ‪..........‬ס‪.........‬כ‪:‬כג ויואב אל כל הצבא יישראל ובניה בן‬
‫יהוידע על הכרי )הכרתי( ועל הפלתי כ‪:‬כד ואדורם על המס‬
‫ויהושפט בן אחילוד המזכיר כ‪:‬כה ושיא )ושוא( סופר וצדוק‬
‫כוהן‬
‫היה‬
‫היאירי‬
‫עירא‬
‫וגם‬
‫כ‪:‬כו‬
‫כוהנים‬
‫ואביתר‬
‫לדויד‪..........‬ס‪.........‬כא‪:‬א ויהי רעב בימי דויד שלוש שנים שנה‬
‫אחרי שנה ויבקש דויד את פני יהוה‪..........‬ס‪..........‬ויואמר יהוה‬
‫אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגיבעונים כא‪:‬ב‬
‫וייקרא המלכ לגיבעונים ויואמר אליהם והגיבעונים לוא‬
‫מיבני יישראל המה כי אים מיתר האמורי ובני‬
‫יישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכותם בקנואתו ליבני‬
‫ממלכות‬
‫יישראל ויהודה כא‪:‬ג ויואמר דויד אל הגיבעונים מה אעשה‬
‫לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה כא‪:‬ד ויואמרו לו‬
‫הגיבעונים אין לי )לנו( כסף וזהב עימ שאול ועימ ביתו‬
‫ואין לנו איש להמית ביישראל ויואמר מה אתם אומרים‬
‫אעשה לכם כא‪:‬ה ויואמרו אל המלכ האיש אשר כילנו ואשר‬
‫דימה לנו נשמדנו מהיתיצב בכל גבול יישראל כא‪:‬ו ינתן‬
‫)יותן( לנו שיבעה אנשים מיבניו והוקענום ליהוה בגיבעת‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫בחיר‬
‫שאול‬
‫ויואמר המלכ אני אתן כא‪:‬ז ויחמול המלכ על מפיבושת בן‬
‫יהונתן בן שאול על שבועת יהוה אשר בינותם בין דויד‬
‫ובין יהונתן בן שאול כא‪:‬ח וייקח המלכ את שני בני‬
‫ריצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמוני ואת מפיבושת‬
‫ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן‬
‫ברזילי המחולתי כא‪:‬ט וייתנם ביד הגיבעונים ויוקיעומ‬
‫בהר ליפני יהוה וייפלו שבעתים )שבעתם( יחד והם )והמה(‬
‫הומתו בימי קציר בריאשונים תחלת )ביתחילת( קציר‬
‫שעורים כא‪:‬י ותיקח ריצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור‬
‫מיתחילת קציר עד נתכ מיים עליהם מינ השמיים ולוא‬
‫נתנה עוף השמיים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה‬
‫כא‪:‬יא ויוגד לדויד את אשר עשתה ריצפה בת איה פילגש‬
‫שאול כא‪:‬יב וילכ דויד וייקח את עצמות שאול ואת עצמות‬
‫יהונתן בנו מאת בעלי יביש גילעד אשר גנבו אותם מרחוב‬
‫בית שן אשר תלום )תלאום( שם הפלשתים )שמה פלישתים(‬
‫ביום הכות פלישתים את שאול בגילבוע כא‪:‬יג ויעל מישם‬
‫את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות‬
‫המוקעים כא‪:‬יד וייקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ‬
‫בינימינ בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כול אשר ציוה המלכ‬
‫ויעתר אלוהים לארץ אחרי כן‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬טו ותהי עוד מילחמה לפלישתים את יישראל וירד דויד‬
‫ועבדיו עימו ויילחמו את פלישתים ויעף דויד כא‪:‬טז‬
‫וישבו )ויישבי( בנוב אשר בילידי הרפה ומישקל קינו‬
‫שלוש מאות מישקל נחושת והוא חגור חדשה ויואמר להכות את‬
‫דויד כא‪:‬יז ויעזר לו אבישי בן צרויה ויכ את הפלישתי‬
‫וימיתהו אז נשבעו אנשי דויד לו לאמור לוא תצא עוד איתנו‬
‫למילחמה ולוא תכבה את נר יישראל‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬יח ויהי אחרי כן ותהי עוד המילחמה בגוב עימ‬
‫פלישתים אז היכה סיבכי החושתי את סף אשר בילידי‬
‫עימ‬
‫בגוב‬
‫המילחמה‬
‫עוד‬
‫ותהי‬
‫הרפה‪..........‬ס‪.........‬כא‪:‬יט‬
‫פלישתים ויכ אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את‬
‫גלית הגיתי ועץ חניתו כימנור אורגים‪..........‬ס‪ .........‬כא‪:‬כ ותהי‬
‫עוד מילחמה בגת ויהי איש מדין )מדון( ואצבעות ידיו‬
‫ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבע מיספר וגם הוא יולד‬
‫להרפה כא‪:‬כא ויחרף את יישראל ויכהו יהונתן בן שמעי‬
‫)שימעה( אחי דויד כא‪:‬כב את ארבעת אלה יולדו להרפה בגת‬
‫וייפלו ביד דויד וביד עבדיו‬
‫כב‪:‬א וידבר דויד ליהוה את דיברי השירה הזואת‪..........‬ס‪..........‬ביום‬
‫אותו‬
‫יהוה‬
‫היציל‬
‫מיכף כל אויביו ומיכף שאול‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬ב ויואמר יהוה‬
‫ומצודתי‬
‫סלעי‬
‫ומפלטי לי כב‪:‬ג אלוהי צורי אחסה בו‪..........‬ס‪..........‬מגיני וקרן‬
‫יישעי‬
‫תושיעני‬
‫מחמס‬
‫ומנוסי‪..........‬ס‪..........‬מושיעי‬
‫מישגבי‬
‫איושע‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ומאויבי‬
‫אקרא‬
‫מהולל‬
‫כב‪:‬ד‬
‫בליעל‬
‫מות‪..........‬ס‪..........‬נחלי‬
‫מישברי‬
‫אפפוני‬
‫כי‬
‫כב‪:‬ה‬
‫ממלכות‬
‫יבעתוני‬
‫מות‬
‫מוקשי‬
‫סבוני‪..........‬ס‪..........‬קידמוני‬
‫שאול‬
‫חבלי‬
‫כב‪:‬ו‬
‫כב‪:‬ז בצר לי אקרא יהוה ואל אלוהי אקרא‪..........‬ס‪..........‬ויישמע‬
‫באזניו‬
‫ושועתי‬
‫קולי‬
‫מהיכלו‬
‫כב‪:‬ח ותגעש )וייתגעש( ותירעש הארץ‪..........‬ס‪..........‬מוסדות השמיים‬
‫לו‬
‫חרה‬
‫כי‬
‫וייתגעשו‬
‫יירגזו‬
‫כב‪:‬ט עלה עשן באפו ואש מיפיו תואכל‪..........‬ס‪..........‬גחלים בערו‬
‫מימנו‬
‫רגליו‬
‫תחת‬
‫וירד‪..........‬ס‪..........‬וערפל‬
‫שמיים‬
‫ויט‬
‫כב‪:‬י‬
‫כב‪:‬יא ויירכב על כרוב ויעוף‪..........‬ס‪..........‬וירא על כנפי רוח‬
‫כב‪:‬יב וישת חושכ סביבותיו סוכות‪..........‬ס‪..........‬חשרת מיים עבי‬
‫שחקים‬
‫כב‪:‬יג מינוגה נגדו בערו גחלי אש‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬יד ירעם מינ‬
‫יהוה‬
‫שמיים‬
‫ועליון ייתן קולו‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬טו ויישלח חיצים ויפיצם‬
‫)ויהום(‬
‫ויהמם‬
‫ברק‬
‫כב‪:‬טז ויראו אפיקי ים ייגלו מוסדות תבל‪..........‬ס‪..........‬בגערת‬
‫אפו‬
‫רוח‬
‫מינשמת‬
‫יהוה‬
‫ייקחני‪..........‬ס‪..........‬ימשני‬
‫מימרום‬
‫יישלח‬
‫כב‪:‬יז‬
‫רבים‬
‫מימיים‬
‫כב‪:‬יח יצילני מאויבי עז‪..........‬ס‪..........‬מישונאי כי אמצו‬
‫מימני‬
‫מישען‬
‫יהוה‬
‫ויהי‬
‫אידי‬
‫ביום‬
‫יקדמוני‬
‫כב‪:‬יט‬
‫אותי‬
‫למרחב‬
‫ויוצא‬
‫לי‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬כ‬
‫יחלצני כי חפץ בי‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬כא ייגמלני יהוה כצידקתי‬
‫כבור ידי ישיב לי‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬כב כי שמרתי דרכי יהוה‬
‫ולוא רשעתי מאלוהי‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬כג כי כל מישפטו לנגדי‬
‫מימנה‬
‫אסור‬
‫לוא‬
‫וחוקותיו‬
‫מעוני‬
‫לו‪..........‬ס‪..........‬ואשתמרה‬
‫תמים‬
‫ואחיה‬
‫כב‪:‬כד‬
‫כב‪:‬כה וישב יהוה לי כצידקתי‪..........‬ס‪..........‬כבורי לנגד עיניו‬
‫כב‪:‬כו עימ חסיד תיתחסד‪..........‬ס‪..........‬עימ גיבור תמים תיתמם‬
‫תיתפל‬
‫עיקש‬
‫תיתבר‪..........‬ס‪..........‬ועימ‬
‫נבר‬
‫עימ‬
‫כב‪:‬כז‬
‫כב‪:‬כח ואת עם עני תושיע‪..........‬ס‪..........‬ועיניכ על רמים תשפיל‬
‫כב‪:‬כט כי אתה נירי יהוה‪..........‬ס‪..........‬ויהוה יגיה חשכי‬
‫שור‬
‫אדלג‬
‫גדוד‪..........‬ס‪..........‬באלוהי‬
‫ארוץ‬
‫בכה‬
‫כי‬
‫כב‪:‬ל‬
‫כב‪:‬לא האל תמים דרכו אימרת יהוה צרופה‪..........‬ס‪..........‬מגן הוא‬
‫בו‬
‫החוסים‬
‫לכול‬
‫כב‪:‬לב כי מי אל מיבלעדי יהוה‪..........‬ס‪..........‬ומי צור מיבלעדי‬
‫אלוהינו‬
‫כב‪:‬לג האל מעוזי חייל‪..........‬ס‪..........‬ויתר תמים דרכו )דרכי(‬
‫במותי‬
‫כאילות‪..........‬ס‪..........‬ועל‬
‫)רגלי(‬
‫רגליו‬
‫משוה‬
‫כב‪:‬לד‬
‫יעמידני‬
‫כב‪:‬לה מלמד ידי למילחמה‪..........‬ס‪..........‬ונחת קשת נחושה זרועותי‬
‫כב‪:‬לו ותיתן לי מגן יישעכ וענותכ תרבני‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬לז‬
‫קרסולי‬
‫מעדו‬
‫ולוא‬
‫תחתני‬
‫צעדי‬
‫תרחיב‬
‫כב‪:‬לח ארדפה אויבי ואשמידם‪..........‬ס‪..........‬ולוא אשוב עד כלותם‬
‫כב‪:‬לט ואכלם ואמחצם ולוא יקומון‪..........‬ס‪..........‬וייפלו תחת רגלי‬
‫כב‪:‬מ ותזרני חייל למילחמה‪..........‬ס‪..........‬תכריע קמי תחתני‬
‫כב‪:‬מא ואויבי תתה לי עורף משנאי ואצמיתם‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬מב‬
‫ענם‬
‫ולוא‬
‫יהוה‬
‫אל‬
‫מושיע‬
‫ואין‬
‫יישעו‬
‫כב‪:‬מג ואשחקם כעפר ארץ‪..........‬ס‪..........‬כטיט חוצות אדיקם ארקעם‬
‫לרואש‬
‫תישמרני‬
‫עמי‬
‫מריבי‬
‫ותפלטני‬
‫כב‪:‬מד‬
‫יעבדוני‬
‫ידעתי‬
‫לוא‬
‫גויים‪..........‬ס‪..........‬עם‬
‫כב‪:‬מה בני נכר ייתכחשו לי לישמוע אוזן יישמעו‬
‫לי‪..........‬ס‪.........‬כב‪:‬מו בני נכר ייבולו ויחגרו מימיסגרותם‬
‫ממלכות‬
‫כב‪:‬מז חי יהוה וברוכ צורי‪..........‬ס‪..........‬וירומ אלוהי צור יישעי‬
‫כב‪:‬מח האל הנותן נקמות לי‪..........‬ס‪..........‬ומוריד עמים תחתני‬
‫כב‪:‬מט ומוציאי מאויבי ומיקמי תרוממני‪..........‬ס‪..........‬מאיש‬
‫תצילני‬
‫חמסים‬
‫כב‪:‬נ על כן אודכ יהוה בגויים‪..........‬ס‪..........‬ולשימכ אזמר‬
‫חסד‬
‫ועושה‬
‫מלכו‬
‫ישועות‬
‫)מיגדול(‬
‫מגדיל‬
‫כב‪:‬נא‬
‫עולם‬
‫עד‬
‫ולזרעו‬
‫לימשיחו‪..........‬ס‪..........‬לדויד‬
‫כג‪:‬א ואלה דיברי דויד האחרונים נאומ דויד בן יישי‬
‫ונאומ הגבר הוקם על משיח אלוהי יעקוב ונעים זמירות‬
‫יישראל כג‪:‬ב רוח יהוה דיבר בי ומילתו על לשוני כג‪:‬ג אמר‬
‫אלוהי יישראל לי דיבר צור יישראל מושל באדם צדיק‬
‫מושל ייראת אלוהים כג‪:‬ד וכאור בוקר ייזרח שמש בוקר לוא‬
‫עבות מינוגה מימטר דשא מארץ כג‪:‬ה כי לוא כן ביתי עימ‬
‫אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכול ושמורה כי כל יישעי‬
‫וכל חפץ כי לוא יצמיח כג‪:‬ו ובליעל כקוץ מונד כולהם כי לוא‬
‫ביד ייקחו כג‪:‬ז ואיש ייגע בהם יימלא ברזל ועץ חנית‬
‫ובאש שרוף יישרפו בשבת‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬ח אלה שמות הגיבורים אשר לדויד יושב בשבת תחכמוני‬
‫רואש השלישי הוא עדינו העצנו )העצני( על שמונה מאות‬
‫חלל בפעם אחד )אחת(‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬ט ואחרו אלעזר בן דדי )דודו( בן‬
‫אחוחי בישלושה גברים )הגיבורים( עימ דויד בחרפם‬
‫בפלישתים נאספו שם למילחמה ויעלו איש יישראל כג‪:‬י‬
‫הוא קם ויכ בפלישתים עד כי יגעה ידו ותידבק ידו אל החרב‬
‫ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישובו אחריו אכ‬
‫לפשט‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬יא ואחריו שמה בן אגא הררי ויאספו‬
‫פלישתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס‬
‫מיפני פלישתים כג‪:‬יב וייתיצב בתוכ החלקה ויצילה‬
‫ויכ את פלישתים ויעש יהוה תשועה גדולה‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬יג‬
‫וירדו שלשים )שלושה( מהשלושים רואש ויבואו אל קציר אל‬
‫דויד אל מערת עדולם וחית פלישתים חונה בעמק רפאים‬
‫כג‪:‬יד ודויד אז במצודה ומצב פלישתים אז בית לחם כג‪:‬טו‬
‫וייתאוה דויד ויואמר מי ישקני מיים מיבואר בית לחם‬
‫אשר בשער‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬טז וייבקעו שלושת הגיבורים במחנה‬
‫פלישתים ויישאבו מיים מיבואר בית לחם אשר בשער‬
‫ויישאו ויביאו אל דויד ולוא אבה לישתותם ויסכ אותם ליהוה‬
‫כג‪:‬יז ויואמר חלילה לי יהוה מעשותי זואת הדם האנשים‬
‫ההולכים בנפשותם ולוא אבה לישתותם אלה עשו שלושת‬
‫הגיבורים‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬יח ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא‬
‫רואש השלשי )השלושה( והוא עורר את חניתו על שלוש מאות חלל‬
‫ולו שם בשלושה כג‪:‬יט מינ השלושה הכי נכבד ויהי להם לשר‬
‫ועד השלושה לוא בא‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬כ ובניהו בן יהוידע בן איש‬
‫חי )חייל( רב פעלים מיקבצאל הוא היכה את שני אריאל‬
‫מואב והוא ירד והיכה את האריה )הארי( בתוכ הבואר ביום השלג‬
‫כג‪:‬כא והוא היכה את איש מיצרי אשר )איש( מראה וביד‬
‫המיצרי חנית וירד אליו בשבט וייגזול את החנית מיד‬
‫המיצרי ויהרגהו בחניתו כג‪:‬כב אלה עשה בניהו בן יהוידע‬
‫ולו שם בישלושה הגיבורים כג‪:‬כג מינ השלושים נכבד ואל‬
‫דויד‬
‫וישימהו‬
‫בא‬
‫לוא‬
‫השלושה‬
‫אל מישמעתו‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬כד עשהאל אחי יואב בשלושים אלחנן‬
‫דודו‬
‫בן‬
‫החרודי‪..........‬ס‪..........‬אליקא‬
‫שמה‬
‫לחם‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬כה‬
‫בית‬
‫הפלטי‪..........‬ס‪..........‬עירא‬
‫חלץ‬
‫החרודי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬כו‬
‫אביעזר‬
‫עיקש‪..........‬ס‪..........‬התקועי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬כז‬
‫בן‬
‫צלמון‬
‫החושתי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬כח‬
‫הענתותי‪..........‬ס‪..........‬מבוני‬
‫האחוחי‪..........‬ס‪..........‬מחרי הנטופתי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬כט חלב בן בענה‬
‫ממלכות‬
‫מיגיבעת‬
‫ריבי‬
‫בן‬
‫בניהו‬
‫מינחלי געש‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לא‬
‫בני‬
‫הנטופתי‪..........‬ס‪..........‬איתי‬
‫בינימינ‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬ל‬
‫אבי‬
‫פירעתוני‪..........‬ס‪..........‬הידי‬
‫עלבון‬
‫אליחבא‬
‫הברחומי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לב‬
‫הערבתי‪..........‬ס‪..........‬עזמות‬
‫השעלבוני‪..........‬ס‪..........‬בני ישן יהונתן‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לג שמה‬
‫ההררי‪..........‬ס‪..........‬אחיאם בן שרר האררי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לד אליפלט‬
‫אחיתופל‬
‫בן‬
‫המעכתי‪..........‬ס‪..........‬אליעם‬
‫בן‬
‫אחסבי‬
‫בן‬
‫הגילוני‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לה חצרו )חצרי( הכרמלי‪..........‬ס‪..........‬פערי‬
‫הארבי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לו ייגאל בן נתן מיצובה‪..........‬ס‪..........‬בני‬
‫העמוני‪..........‬ס‪..........‬נחרי‬
‫צלק‬
‫הגדי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לז‬
‫הבארותי נשאי )נושא( כלי יואב בן צרויה‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לח‬
‫עירא‬
‫אוריה‬
‫הייתרי‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לט‬
‫הייתרי‪..........‬ס‪..........‬גרב‬
‫החיתי כול שלושים ושיבעה‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬א ויוסף אף יהוה לחרות ביישראל ויסת את דויד בהם‬
‫לאמור לכ מנה את יישראל ואת יהודה כד‪:‬ב ויואמר המלכ אל‬
‫יואב שר החייל אשר איתו שוט נא בכל שיבטי יישראל‬
‫מידן ועד באר שבע ופיקדו את העם וידעתי את מיספר‬
‫העם‪..........‬ס‪.........‬כד‪:‬ג ויואמר יואב אל המלכ ויוסף יהוה אלוהיכ‬
‫אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדוני המלכ רואות‬
‫ואדוני המלכ למה חפץ בדבר הזה כד‪:‬ד ויחזק דבר המלכ אל יואב‬
‫ועל שרי החייל ויצא יואב ושרי החייל ליפני המלכ‬
‫ליפקוד את העם את יישראל כד‪:‬ה ויעברו את הירדן ויחנו‬
‫בערוער ימין העיר אשר בתוכ הנחל הגד ואל יעזר כד‪:‬ו ויבואו‬
‫הגילעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבואו דנה יען וסביב אל‬
‫צידון כד‪:‬ז ויבואו מיבצר צור וכל ערי החיוי והכנעני‬
‫ויצאו אל נגב יהודה באר שבע כד‪:‬ח וישוטו בכל הארץ ויבואו‬
‫מיקצה תישעה חדשים ועשרים יום ירושלימ כד‪:‬ט וייתן‬
‫יואב את מיספר מיפקד העם אל המלכ ותהי יישראל שמונה‬
‫מאות אלף איש חייל שולף חרב ואיש יהודה חמש מאות אלף‬
‫איש כד‪:‬י ויכ לב דויד אותו אחרי כן ספר את העם‪..........‬פ‬
‫ויואמר דויד אל יהוה חטאתי מאוד אשר עשיתי ועתה יהוה‬
‫העבר נא את עון עבדכ כי נסכלתי מאוד כד‪:‬יא ויקם דויד‬
‫בבוקר‪..........‬פ‬
‫ודבר יהוה היה אל גד הנביא חוזה דויד לאמור כד‪:‬יב הלוכ‬
‫ודיברת אל דויד כוה אמר יהוה שלוש אנוכי נוטל עליכ בחר לכ‬
‫אחת מהם ואעשה לכ כד‪:‬יג ויבוא גד אל דויד ויגד לו ויואמר לו‬
‫התבוא לכ שבע שנים רעב בארצכ אים שלושה חדשים נוסכ‬
‫ליפני צריכ והוא רודפכ ואים היות שלושת ימים דבר‬
‫בארצכ עתה דע וראה מה אשיב שולחי דבר‪..........‬ס‪ .........‬כד‪:‬יד ויואמר‬
‫דויד אל גד צר לי מאוד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו‬
‫וביד אדם אל אפולה כד‪:‬טו וייתן יהוה דבר ביישראל מהבוקר‬
‫ועד עת מועד וימת מינ העם מידן ועד באר שבע שיבעים‬
‫אלף איש כד‪:‬טז ויישלח ידו המלאכ ירושלימ לשחתה‬
‫ויינחם יהוה אל הרעה ויואמר למלאכ המשחית בעם רב עתה‬
‫הרף ידכ ומלאכ יהוה היה עימ גורן האורנה )הארונה(‬
‫היבוסי‪..........‬ס‪.........‬כד‪:‬יז ויואמר דויד אל יהוה ביראותו את‬
‫המלאכ המכה בעם ויואמר הינה אנוכי חטאתי ואנוכי‬
‫העויתי ואלה הצואן מה עשו תהי נא ידכ בי ובבית‬
‫אבי‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬יח ויבוא גד אל דויד ביום ההוא ויואמר לו עלה הקם ליהוה‬
‫מיזבח בגורן ארניה )ארונה( היבוסי כד‪:‬יט ויעל דויד כידבר‬
‫גד כאשר ציוה יהוה כד‪:‬כ וישקף ארונה וירא את המלכ ואת‬
‫ממלכות‬
‫עבדיו עוברים עליו ויצא ארונה ויישתחו למלכ אפיו ארצה‬
‫כד‪:‬כא ויואמר ארונה מדוע בא אדוני המלכ אל עבדו ויואמר‬
‫דויד ליקנות מעימכ את הגורן ליבנות מיזבח ליהוה ותעצר‬
‫המגפה מעל העם כד‪:‬כב ויואמר ארונה אל דויד ייקח ויעל‬
‫אדוני המלכ הטוב בעינו ראה הבקר לעולה והמוריגים וכלי‬
‫הבקר לעצים כד‪:‬כג הכול נתן ארונה המלכ למלכ‪..........‬ס‪..........‬ויואמר‬
‫ארונה אל המלכ יהוה אלוהיכ יירצכ כד‪:‬כד ויואמר המלכ אל‬
‫ארונה לוא כי קנו אקנה מאותכ בימחיר ולוא אעלה ליהוה‬
‫אלוהי עולות חינם וייקן דויד את הגורן ואת הבקר בכסף‬
‫שקלים חמישים כד‪:‬כה וייבן שם דויד מיזבח ליהוה ויעל‬
‫עולות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל‬
‫יישראל‬
‫מלכים א‬
‫א‪:‬א והמלכ דויד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולוא ייחם לו‬
‫א‪:‬ב ויואמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלכ נערה בתולה ועמדה‬
‫ליפני המלכ ותהי לו סוכנת ושכבה בחיקכ וחם לאדוני המלכ‬
‫א‪:‬ג ויבקשו נערה יפה בכול גבול יישראל ויימצאו את‬
‫אבישג השונמית ויביאו אותה למלכ א‪:‬ד והנערה יפה עד‬
‫מאוד ותהי למלכ סוכנת ותשרתהו והמלכ לוא ידעה א‪:‬ה ואדוניה‬
‫בן חגית מיתנשא לאמור אני אמלוכ ויעש לו רכב ופרשים‬
‫וחמישים איש רצים לפניו א‪:‬ו ולוא עצבו אביו מימיו‬
‫לאמור מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תואר מאוד ואותו ילדה אחרי‬
‫אבשלום א‪:‬ז וייחיו דבריו עימ יואב בן צרויה ועימ אביתר‬
‫הכוהן ויעזרו אחרי אדוניה א‪:‬ח וצדוק הכוהן ובניהו בן‬
‫יהוידע ונתן הנביא ושימעי ורעי והגיבורים אשר לדויד‬
‫לוא היו עימ אדוניהו א‪:‬ט וייזבח אדוניהו צואן ובקר ומריא‬
‫עימ אבן הזוחלת אשר אצל עין רוגל וייקרא את כל אחיו בני‬
‫המלכ ולכל אנשי יהודה עבדי המלכ א‪:‬י ואת נתן הנביא‬
‫ובניהו ואת הגיבורים ואת שלומוה אחיו לוא קרא א‪:‬יא ויואמר‬
‫נתן אל בת שבע אם שלומוה לאמור הלוא שמעת כי מלכ‬
‫אדוניהו בן חגית ואדונינו דויד לוא ידע א‪:‬יב ועתה לכי‬
‫איעצכ נא עצה ומלטי את נפשכ ואת נפש בנכ שלומוה א‪:‬יג‬
‫לכי ובואי אל המלכ דויד ואמרת אליו הלוא אתה אדוני המלכ‬
‫נשבעת לאמתכ לאמור כי שלומוה בנכ יימלוכ אחרי והוא ישב‬
‫על כיסאי ומדוע מלכ אדוניהו א‪:‬יד הינה עודכ מדברת שם‬
‫עימ המלכ ואני אבוא אחרייכ ומילאתי את דברייכ א‪:‬טו‬
‫ותבוא בת שבע אל המלכ החדרה והמלכ זקן מאוד ואבישג‬
‫השונמית משרת את המלכ א‪:‬טז ותיקוד בת שבע ותישתחו למלכ‬
‫ויואמר המלכ מה לכ א‪:‬יז ותואמר לו אדוני אתה נשבעת ביהוה‬
‫אלוהיכ לאמתכ כי שלומוה בנכ יימלוכ אחרי והוא ישב על‬
‫כיסאי א‪:‬יח ועתה הינה אדוניה מלכ ועתה אדוני המלכ לוא‬
‫לרוב‪..........‬פ‬
‫וצואן‬
‫ומריא‬
‫שור‬
‫וייזבח‬
‫א‪:‬יט‬
‫ידעת‬
‫וייקרא לכל בני המלכ ולאביתר הכוהן וליואב שר הצבא‬
‫ולישלומוה עבדכ לוא קרא א‪:‬כ ואתה אדוני המלכ עיני כל‬
‫יישראל עליכ להגיד להם מי ישב על כיסא אדוני המלכ‬
‫אחריו א‪:‬כא והיה כישכב אדוני המלכ עימ אבותיו והייתי‬
‫אני ובני שלומוה חטאים א‪:‬כב והינה עודנה מדברת עימ‬
‫המלכ ונתן הנביא בא א‪:‬כג ויגידו למלכ לאמור הינה נתן‬
‫הנביא ויבוא ליפני המלכ ויישתחו למלכ על אפיו ארצה‬
‫א‪:‬כד ויואמר נתן אדוני המלכ אתה אמרת אדוניהו יימלוכ‬
‫אחרי והוא ישב על כיסאי א‪:‬כה כי ירד היום וייזבח שור‬
‫ומריא וצואן לרוב וייקרא לכל בני המלכ ולשרי הצבא‬
‫ולאביתר הכוהן והינם אוכלים ושותים לפניו ויואמרו יחי‬
‫ממלכות‬
‫המלכ אדוניהו א‪:‬כו ולי אני עבדכ ולצדוק הכוהן וליבניהו בן‬
‫יהוידע ולישלומוה עבדכ לוא קרא א‪:‬כז אים מאת אדוני המלכ‬
‫נחיה הדבר הזה ולוא הודעת את עבדיך )עבדכ( מי ישב על כיסא‬
‫אדוני המלכ אחריו‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬כח ויען המלכ דויד ויואמר‬
‫קיראו לי לבת שבע ותבוא ליפני המלכ ותעמוד ליפני המלכ‬
‫א‪:‬כט ויישבע המלכ ויואמר חי יהוה אשר פדה את נפשי‬
‫מיכל צרה א‪:‬ל כי כאשר נשבעתי לכ ביהוה אלוהי יישראל‬
‫לאמור כי שלומוה בנכ יימלוכ אחרי והוא ישב על כיסאי‬
‫תחתי כי כן אעשה היום הזה א‪:‬לא ותיקוד בת שבע אפיים‬
‫ארץ ותישתחו למלכ ותואמר יחי אדוני המלכ דויד לעולם‪..........‬פ‬
‫א‪:‬לב ויואמר המלכ דויד קיראו לי לצדוק הכוהן ולנתן הנביא‬
‫וליבניהו בן יהוידע ויבואו ליפני המלכ א‪:‬לג ויואמר‬
‫המלכ להם קחו עימכם את עבדי אדוניכם והירכבתם את‬
‫שלומוה בני על הפירדה אשר לי והורדתם אותו אל גיחון א‪:‬לד‬
‫ומשח אותו שם צדוק הכוהן ונתן הנביא למלכ על יישראל‬
‫ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלכ שלומוה א‪:‬לה ועליתם‬
‫אחריו ובא וישב על כיסאי והוא יימלוכ תחתי ואותו ציויתי‬
‫ליחיות נגיד על יישראל ועל יהודה א‪:‬לו ויען בניהו בן‬
‫יהוידע את המלכ ויואמר אמן כן יואמר יהוה אלוהי אדוני‬
‫המלכ א‪:‬לז כאשר היה יהוה עימ אדוני המלכ כן יהי‬
‫)ייחיה( עימ שלומוה ויגדל את כיסאו מיכיסא אדוני המלכ‬
‫דויד א‪:‬לח וירד צדוק הכוהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע‬
‫והכרתי והפלתי וירכיבו את שלומוה על פירדת המלכ דויד‬
‫ויוליכו אותו על גיחון א‪:‬לט וייקח צדוק הכוהן את קרן השמן‬
‫מינ האוהל ויימשח את שלומוה וייתקעו בשופר ויואמרו כל‬
‫העם יחי המלכ שלומוה א‪:‬מ ויעלו כל העם אחריו והעם‬
‫מחללים בחלילים ושמחים שימחה גדולה ותיבקע הארץ‬
‫בקולם א‪:‬מא ויישמע אדוניהו וכל הקרואים אשר איתו והם‬
‫כילו לאכול ויישמע יואב את קול השופר ויואמר מדוע קול‬
‫הקיריה הומה א‪:‬מב עודנו מדבר והינה יונתן בן אביתר‬
‫הכוהן בא ויואמר אדוניהו בוא כי איש חייל אתה וטוב תבשר‬
‫א‪:‬מג ויען יונתן ויואמר לאדוניהו אבל אדונינו המלכ דויד‬
‫הימליכ את שלומוה א‪:‬מד ויישלח איתו המלכ את צדוק הכוהן‬
‫ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכיבו‬
‫אותו על פירדת המלכ א‪:‬מה ויימשחו אותו צדוק הכוהן ונתן‬
‫הנביא למלכ בגיחון ויעלו מישם שמחים ותהום הקיריה‬
‫הוא הקול אשר שמעתם א‪:‬מו וגם ישב שלומוה על כיסא המלוכה‬
‫א‪:‬מז וגם באו עבדי המלכ לברכ את אדונינו המלכ דויד לאמור‬
‫ייטב אלהיך )אלוהים( את שם שלומוה מישמכ ויגדל את‬
‫כיסאו מיכיסאכ ויישתחו המלכ על המישכב א‪:‬מח וגם ככה‬
‫אמר המלכ ברוכ יהוה אלוהי יישראל אשר נתן היום יושב‬
‫על כיסאי ועיני רואות א‪:‬מט ויחרדו ויקומו כל הקרואים אשר‬
‫לאדוניהו וילכו איש לדרכו א‪:‬נ ואדוניהו ירא מיפני‬
‫שלומוה ויקם וילכ ויחזק בקרנות המיזבח א‪:‬נא ויוגד‬
‫לישלומוה לאמור הינה אדוניהו ירא את המלכ שלומוה והינה‬
‫אחז בקרנות המיזבח לאמור יישבע לי כיום המלכ שלומוה‬
‫אים ימית את עבדו בחרב א‪:‬נב ויואמר שלומוה אים ייחיה‬
‫לבן חייל לוא ייפול מישערתו ארצה ואים רעה תימצא בו‬
‫ומת א‪:‬נג ויישלח המלכ שלומוה ויורידוהו מעל המיזבח‬
‫לכ‬
‫שלומוה‬
‫לו‬
‫ויואמר‬
‫שלומוה‬
‫למלכ‬
‫ויישתחו‬
‫ויבוא‬
‫לביתכ‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א וייקרבו ימי דויד למות ויצו את שלומוה בנו לאמור ב‪:‬ב‬
‫אנוכי הולכ בדרכ כל הארץ וחזקת והיית לאיש ב‪:‬ג ושמרת את‬
‫מישמרת יהוה אלוהיכ ללכת בידרכיו לישמור חוקותיו‬
‫מיצותיו ומישפטיו ועדותיו ככתוב בתורת מושה למען‬
‫תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תיפנה שם ב‪:‬ד למען‬
‫ממלכות‬
‫יקים יהוה את דברו אשר דיבר עלי לאמור אים יישמרו‬
‫בניכ את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמור‬
‫לוא ייכרת לכ איש מעל כיסא יישראל ב‪:‬ה וגם אתה ידעת את‬
‫אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לישני שרי ציבאות‬
‫יישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי‬
‫מילחמה בשלום וייתן דמי מילחמה בחגורתו אשר במתניו‬
‫ובנעלו אשר ברגליו ב‪:‬ו ועשית כחכמתכ ולוא תורד שיבתו בשלום‬
‫שאול ב‪:‬ז וליבני ברזילי הגילעדי תעשה חסד והיו באוכלי‬
‫שולחנכ כי כן קרבו אלי בברחי מיפני אבשלום אחיכ ב‪:‬ח‬
‫והינה עימכ שימעי בן גרא בן הימיני מיבחורים והוא‬
‫קיללני קללה נמרצת ביום לכתי מחניים והוא ירד‬
‫ליקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמור אים אמיתכ בחרב ב‪:‬ט‬
‫ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו‬
‫והורדת את שיבתו בדם שאול ב‪:‬י ויישכב דויד עימ אבותיו‬
‫וייקבר בעיר דויד‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬יא והימים אשר מלכ דויד על יישראל ארבעים שנה‬
‫בחברון מלכ שבע שנים ובירושלימ מלכ שלושים ושלוש‬
‫שנים ב‪:‬יב ושלומוה ישב על כיסא דויד אביו ותיכון מלכותו‬
‫מאוד‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬יג ויבוא אדוניהו בן חגית אל בת שבע אם‬
‫שלומוה ותואמר השלום בואכ ויואמר שלום ב‪:‬יד ויואמר דבר לי‬
‫אלייכ ותואמר דבר ב‪:‬טו ויואמר את ידעת כי לי היתה המלוכה‬
‫ועלי שמו כל יישראל פניהם לימלוכ ותיסוב המלוכה ותהי‬
‫לאחי כי מיהוה היתה לו ב‪:‬טז ועתה שאלה אחת אנוכי שואל‬
‫מאיתכ אל תשיבי את פני ותואמר אליו דבר ב‪:‬יז ויואמר‬
‫אימרי נא לישלומוה המלכ כי לוא ישיב את פנייכ‬
‫וייתן לי את אבישג השונמית לאישה ב‪:‬יח ותואמר בת שבע‬
‫טוב אנוכי אדבר עליכ אל המלכ ב‪:‬יט ותבוא בת שבע אל המלכ‬
‫שלומוה לדבר לו על אדוניהו ויקם המלכ ליקראתה ויישתחו לה‬
‫וישב על כיסאו וישם כיסא לאם המלכ ותשב לימינו ב‪:‬כ‬
‫ותואמר שאלה אחת קטנה אנוכי שואלת מאיתכ אל תשב את פני‬
‫ויואמר לה המלכ שאלי אימי כי לוא אשיב את פנייכ ב‪:‬כא‬
‫ותואמר יותן את אבישג השונמית לאדוניהו אחיכ לאישה‬
‫ב‪:‬כב ויען המלכ שלומוה ויואמר לאימו ולמה את שואלת את‬
‫אבישג השונמית לאדוניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי‬
‫הגדול מימני ולו ולאביתר הכוהן וליואב בן צרויה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬כג ויישבע המלכ שלומוה ביהוה לאמור כוה יעשה לי‬
‫אלוהים וכוה יוסיף כי בנפשו דיבר אדוניהו את הדבר הזה‬
‫ב‪:‬כד ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני )ויושיבני(‬
‫על כיסא דויד אבי ואשר עשה לי ביית כאשר דיבר כי היום‬
‫יומת אדוניהו ב‪:‬כה ויישלח המלכ שלומוה ביד בניהו בן‬
‫יהוידע וייפגע בו וימות‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬כו ולאביתר הכוהן אמר‬
‫המלכ ענתות לכ על שדיכ כי איש מות אתה וביום הזה לוא‬
‫אמיתכ כי נשאת את ארון אדוני יהויה ליפני דויד אבי‬
‫וכי היתענית בכול אשר היתענה אבי ב‪:‬כז ויגרש שלומוה את‬
‫אביתר מיחיות כוהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשר דיבר על‬
‫בית עלי בשילוה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬כח והשמועה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדוניה ואחרי‬
‫אבשלום לוא נטה וינס יואב אל אוהל יהוה ויחזק בקרנות‬
‫המיזבח ב‪:‬כט ויוגד למלכ שלומוה כי נס יואב אל אוהל יהוה‬
‫והינה אצל המיזבח ויישלח שלומוה את בניהו בן יהוידע‬
‫לאמור לכ פגע בו ב‪:‬ל ויבוא בניהו אל אוהל יהוה ויואמר אליו‬
‫כוה אמר המלכ צא ויואמר לוא כי פוה אמות וישב בניהו את‬
‫המלכ דבר לאמור כוה דיבר יואב וכוה ענני ב‪:‬לא ויואמר לו‬
‫המלכ עשה כאשר דיבר ופגע בו וקברתו והסירות דמי חינם‬
‫אשר שפכ יואב מעלי ומעל בית אבי ב‪:‬לב והשיב יהוה את דמו‬
‫ממלכות‬
‫על רואשו אשר פגע בישני אנשים צדיקים וטובים‬
‫מימנו ויהרגם בחרב ואבי דויד לוא ידע את אבנר בן נר שר‬
‫צבא יישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה ב‪:‬לג ושבו‬
‫דמיהם ברואש יואב וברואש זרעו לעולם ולדויד ולזרעו ולביתו‬
‫ולכיסאו ייחיה שלום עד עולם מעימ יהוה ב‪:‬לד ויעל בניהו‬
‫בן יהוידע וייפגע בו וימיתהו וייקבר בביתו במידבר ב‪:‬לה‬
‫וייתן המלכ את בניהו בן יהוידע תחתיו על הצבא ואת צדוק‬
‫הכוהן נתן המלכ תחת אביתר ב‪:‬לו ויישלח המלכ וייקרא‬
‫לשימעי ויואמר לו בנה לכ ביית בירושלימ וישבת שם ולוא‬
‫תצא מישם אנה ואנה ב‪:‬לז והיה ביום צאתכ ועברת את נחל‬
‫קידרון ידוע תדע כי מות תמות דמכ ייחיה ברואשכ ב‪:‬לח‬
‫ויואמר שימעי למלכ טוב הדבר כאשר דיבר אדוני המלכ כן‬
‫ימים‬
‫בירושלימ‬
‫שימעי‬
‫וישב‬
‫עבדכ‬
‫יעשה‬
‫רבים‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬לט ויהי מיקץ שלוש שנים וייברחו שני‬
‫עבדים לשימעי אל אכיש בן מעכה מלכ גת ויגידו‬
‫לשימעי לאמור הינה עבדיכ בגת ב‪:‬מ ויקם שימעי ויחבוש‬
‫את חמורו וילכ גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילכ שימעי‬
‫ויבא את עבדיו מיגת‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬מא ויוגד לישלומוה כי הלכ‬
‫שימעי מירושלימ גת וישוב ב‪:‬מב ויישלח המלכ וייקרא‬
‫לשימעי ויואמר אליו הלוא הישבעתיכ ביהוה ואעיד בכ‬
‫לאמור ביום צאתכ והלכת אנה ואנה ידוע תדע כי מות תמות‬
‫ותואמר אלי טוב הדבר שמעתי ב‪:‬מג ומדוע לוא שמרת את שבועת‬
‫יהוה ואת המיצוה אשר ציויתי עליכ ב‪:‬מד ויואמר המלכ אל‬
‫שימעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבכ אשר עשית‬
‫לדויד אבי והשיב יהוה את רעתכ ברואשכ ב‪:‬מה והמלכ שלומוה‬
‫ברוכ וכיסא דויד ייחיה נכון ליפני יהוה עד עולם ב‪:‬מו‬
‫ויצו המלכ את בניהו בן יהוידע ויצא וייפגע בו וימות‬
‫והממלכה נכונה ביד שלומוה ג‪:‬א וייתחתן שלומוה את פרעוה‬
‫מלכ מיצריים וייקח את בת פרעוה ויביאה אל עיר דויד עד‬
‫כלותו ליבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלימ סביב‬
‫ג‪:‬ב רק העם מזבחים בבמות כי לוא נבנה ביית לשם יהוה עד‬
‫הימים ההם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ג ויאהב שלומוה את יהוה ללכת בחוקות דויד אביו רק בבמות הוא‬
‫מזבח ומקטיר ג‪:‬ד וילכ המלכ גיבעונה ליזבוח שם כי היא‬
‫הבמה הגדולה אלף עולות יעלה שלומוה על המיזבח ההוא ג‪:‬ה‬
‫בגיבעון נראה יהוה אל שלומוה בחלום הלילה ויואמר אלוהים‬
‫שאל מה אתן לכ ג‪:‬ו ויואמר שלומוה אתה עשית עימ עבדכ דויד‬
‫אבי חסד גדול כאשר הלכ לפניכ באמת וביצדקה וביישרת לבב‬
‫עימכ ותישמר לו את החסד הגדול הזה ותיתן לו בן יושב על‬
‫כיסאו כיום הזה ג‪:‬ז ועתה יהוה אלוהי אתה הימלכת את עבדכ‬
‫תחת דויד אבי ואנוכי נער קטון לוא אדע צאת ובוא ג‪:‬ח ועבדכ בתוכ‬
‫עמכ אשר בחרת עם רב אשר לוא יימנה ולוא ייספר מרוב ג‪:‬ט‬
‫ונתת לעבדכ לב שומע לישפוט את עמכ להבין בין טוב לרע כי‬
‫מי יוכל לישפוט את עמכ הכבד הזה ג‪:‬י וייטב הדבר בעיני‬
‫יהוה כי שאל שלומוה את הדבר הזה ג‪:‬יא ויואמר אלוהים אליו‬
‫יען אשר שאלת את הדבר הזה ולוא שאלת לכ ימים רבים ולוא‬
‫שאלת לכ עושר ולוא שאלת נפש אויביכ ושאלת לכ הבין‬
‫לישמוע מישפט ג‪:‬יב הינה עשיתי כידבריכ הינה נתתי‬
‫לכ לב חכם ונבון אשר כמוכ לוא היה לפניכ ואחריכ לוא יקום‬
‫כמוכ ג‪:‬יג וגם אשר לוא שאלת נתתי לכ גם עושר גם כבוד אשר‬
‫לוא היה כמוכ איש במלכים כל ימיכ ג‪:‬יד ואים תלכ‬
‫בידרכי לישמור חוקי ומיצותי כאשר הלכ דויד אביכ‬
‫והארכתי את ימיכ‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬טו וייקץ שלומוה והינה חלום‬
‫ויבוא ירושלימ ויעמוד ליפני ארון ברית יהוה ויעל‬
‫עולות ויעש שלמים ויעש מישתה לכל עבדיו‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬טז אז תבואנה שתיים נשים זונות אל המלכ ותעמודנה‬
‫ממלכות‬
‫לפניו ג‪:‬יז ותואמר האישה האחת בי אדוני אני והאישה‬
‫הזואת יושבות בביית אחד ואלד עימה בביית ג‪:‬יח ויהי‬
‫ביום השלישי ללידתי ותלד גם האישה הזואת ואנחנו יחדו‬
‫אין זר איתנו בביית זולתי שתיים אנחנו בביית ג‪:‬יט‬
‫וימת בן האישה הזואת לילה אשר שכבה עליו ג‪:‬כ ותקם בתוכ‬
‫הלילה ותיקח את בני מאצלי ואמתכ ישנה ותשכיבהו בחיקה‬
‫ואת בנה המת הישכיבה בחיקי ג‪:‬כא ואקומ בבוקר להיניק את‬
‫בני והינה מת ואתבונן אליו בבוקר והינה לוא היה בני אשר‬
‫ילדתי ג‪:‬כב ותואמר האישה האחרת לוא כי בני החי ובנכ המת‬
‫וזואת אומרת לוא כי בנכ המת ובני החי ותדברנה ליפני‬
‫המלכ ג‪:‬כג ויואמר המלכ זואת אומרת זה בני החי ובנכ המת‬
‫וזואת אומרת לוא כי בנכ המת ובני החי‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬כד ויואמר המלכ קחו לי חרב ויביאו החרב ליפני המלכ ג‪:‬כה‬
‫ויואמר המלכ גיזרו את הילד החי לישניים ותנו את החצי‬
‫לאחת ואת החצי לאחת ג‪:‬כו ותואמר האישה אשר בנה החי אל‬
‫המלכ כי נכמרו רחמיה על בנה ותואמר בי אדוני תנו לה את‬
‫הילוד החי והמת אל תמיתוהו וזואת אומרת גם לי גם לכ לוא‬
‫ייחיה גזורו ג‪:‬כז ויען המלכ ויואמר תנו לה את הילוד החי‬
‫והמת לוא תמיתוהו היא אימו‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬כח ויישמעו כל‬
‫יישראל את המישפט אשר שפט המלכ וייראו מיפני‬
‫לעשות‬
‫בקירבו‬
‫אלוהים‬
‫חכמת‬
‫כי‬
‫ראו‬
‫כי‬
‫המלכ‬
‫כל‬
‫על‬
‫מלכ‬
‫שלומוה‬
‫המלכ‬
‫ויהי‬
‫מישפט‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬א‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ב ואלה השרים אשר לו עזריהו בן צדוק‬
‫שישא‬
‫בני‬
‫ואחיה‬
‫אליחורף‬
‫הכוהן‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ג‬
‫המזכיר‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ד‬
‫אחילוד‬
‫בן‬
‫סופרים‪..........‬ס‪..........‬יהושפט‬
‫ואביתר‬
‫הצבא‪..........‬ס‪..........‬וצדוק‬
‫על‬
‫יהוידע‬
‫בן‬
‫ובניהו‬
‫על‬
‫נתן‬
‫בן‬
‫ועזריהו‬
‫כוהנים‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ה‬
‫הנצבים‪..........‬ס‪..........‬וזבוד בן נתן כוהן רעה המלכ‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ו‬
‫על‬
‫עבדא‬
‫בן‬
‫הביית‪..........‬ס‪..........‬ואדונירם‬
‫על‬
‫ואחישר‬
‫המס‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ז ולישלומוה שנים עשר נצבים על כל‬
‫יישראל וכילכלו את המלכ ואת ביתו חודש בשנה ייחיה על‬
‫בהר‬
‫חור‬
‫בן‬
‫שמותם‬
‫ואלה‬
‫לכלכל‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ח‬
‫)האחד(‬
‫אחד‬
‫אפריים‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ט בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש‬
‫ואילון בית חנן‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬י בן חסד בארובות לו שוכוה וכל ארץ‬
‫חפר‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יא בן אבינדב כל נפת דואר טפת בת שלומוה‬
‫היתה לו לאישה‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יב בענא בן אחילוד תענכ ומגידו‬
‫וכל בית שאן אשר אצל צרתנה מיתחת לייזרעאל מיבית‬
‫שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יג בן גבר‬
‫ברמות גילעד לו חות יאיר בן מנשה אשר בגילעד לו חבל ארגוב‬
‫ובריח‬
‫חומה‬
‫גדולות‬
‫ערים‬
‫שישים‬
‫בבשן‬
‫אשר‬
‫נחושת‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יד אחינדב בן עידוא מחנימה‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬טו‬
‫שלומוה‬
‫בת‬
‫בשמת‬
‫את‬
‫לקח‬
‫הוא‬
‫גם‬
‫בנפתלי‬
‫אחימעץ‬
‫לאישה‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬טז בענא בן חושי באשר ובעלות‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יז‬
‫יהושפט בן פרוח בייששכר‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יח שימעי בן אלא‬
‫בבינימינ‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יט גבר בן אורי בארץ גילעד ארץ‬
‫סיחון מלכ האמורי ועוג מלכ הבשן ונציב אחד אשר בארץ ד‪:‬כ‬
‫יהודה ויישראל רבים כחול אשר על הים לרוב אוכלים‬
‫ושותים ושמחים ה‪:‬א ושלומוה היה מושל בכל הממלכות מינ‬
‫הנהר ארץ פלישתים ועד גבול מיצריים מגישים מינחה‬
‫ועובדים את שלומוה כל ימי חייו‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ב ויהי לחם שלומוה ליום אחד שלושים כור סולת ושישים‬
‫כור קמח ה‪:‬ג עשרה בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צואן‬
‫לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים ה‪:‬ד כי הוא רודה בכל‬
‫עבר הנהר מיתיפסח ועד עזה בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה‬
‫לו מיכל עבריו מיסביב ה‪:‬ה וישב יהודה ויישראל לבטח איש‬
‫תחת גפנו ותחת תאנתו מידן ועד באר שבע כול ימי‬
‫ממלכות‬
‫שלומוה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ו ויהי לישלומוה ארבעים אלף אורות סוסים‬
‫למרכבו ושנים עשר אלף פרשים ה‪:‬ז וכילכלו הנצבים האלה‬
‫את המלכ שלומוה ואת כל הקרב אל שולחן המלכ שלומוה איש חדשו‬
‫לוא יעדרו דבר ה‪:‬ח והשעורים והתבן לסוסים ולרכש יביאו אל‬
‫המקום אשר ייחיה שם איש כמישפטו‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬ט וייתן‬
‫אלוהים חכמה לישלומוה ותבונה הרבה מאוד ורוחב לב כחול אשר‬
‫על שפת הים ה‪:‬י ותרב חכמת שלומוה מחכמת כל בני קדם‬
‫ומיכול חכמת מיצריים ה‪:‬יא ויחכם מיכל האדם מאיתן‬
‫האזרחי והימן וכלכול ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל‬
‫הגויים סביב ה‪:‬יב וידבר שלושת אלפים משל ויהי שירו‬
‫חמישה ואלף ה‪:‬יג וידבר על העצים מינ הארז אשר בלבנון‬
‫ועד האזוב אשר יוצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל‬
‫הרמש ועל הדגים ה‪:‬יד ויבואו מיכל העמים לישמוע את‬
‫את‬
‫שמעו‬
‫אשר‬
‫הארץ‬
‫מלכי‬
‫כל‬
‫מאת‬
‫שלומוה‬
‫חכמת‬
‫חכמתו‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬טו ויישלח חירם מלכ צור את עבדיו אל שלומוה‬
‫כי שמע כי אותו משחו למלכ תחת אביהו כי אוהב היה חירם‬
‫לדויד כל הימים‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬טז ויישלח שלומוה אל חירם‬
‫לאמור ה‪:‬יז אתה ידעת את דויד אבי כי לוא יכול ליבנות‬
‫ביית לשם יהוה אלוהיו מיפני המילחמה אשר סבבוהו עד‬
‫תת יהוה אותם תחת כפות רגלו )רגלי( ה‪:‬יח ועתה הניח יהוה‬
‫אלוהי לי מיסביב אין שטן ואין פגע רע ה‪:‬יט והינני‬
‫אומר ליבנות ביית לשם יהוה אלוהי כאשר דיבר יהוה אל‬
‫דויד אבי לאמור בינכ אשר אתן תחתיכ על כיסאכ הוא ייבנה‬
‫הביית לישמי ה‪:‬כ ועתה צוה וייכרתו לי ארזים מינ‬
‫הלבנון ועבדי ייחיו עימ עבדיכ ושכר עבדיכ אתן לכ ככול‬
‫אשר תואמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש יודע ליכרת‬
‫עצים כצידונים ה‪:‬כא ויהי כישמוע חירם את דיברי‬
‫שלומוה ויישמח מאוד ויואמר ברוכ יהוה היום אשר נתן‬
‫לדויד בן חכם על העם הרב הזה ה‪:‬כב ויישלח חירם אל שלומוה‬
‫לאמור שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצכ‬
‫בעצי ארזים ובעצי ברושים ה‪:‬כג עבדי יורידו מינ‬
‫הלבנון ימה ואני אשימם דוברות בים עד המקום אשר‬
‫תישלח אלי ונפצתים שם ואתה תישא ואתה תעשה את חפצי‬
‫לתת לחם ביתי ה‪:‬כד ויהי חירום נותן לישלומוה עצי‬
‫ארזים ועצי ברושים כל חפצו ה‪:‬כה ושלומוה נתן לחירם‬
‫עשרים אלף כור חיטים מכולת לביתו ועשרים כור שמן‬
‫כתית כוה ייתן שלומוה לחירם שנה בשנה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬כו ויהוה נתן חכמה לישלומוה כאשר דיבר לו ויהי שלום‬
‫בין חירם ובין שלומוה וייכרתו ברית שניהם ה‪:‬כז ויעל‬
‫המלכ שלומוה מס מיכל יישראל ויהי המס שלושים אלף‬
‫איש ה‪:‬כח ויישלחם לבנונה עשרת אלפים בחודש חליפות‬
‫חודש ייחיו בלבנון שניים חדשים בביתו ואדונירם על‬
‫המס‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כט ויהי לישלומוה שיבעים אלף נושא סבל‬
‫ושמונים אלף חוצב בהר ה‪:‬ל לבד מישרי הנצבים לישלומוה‬
‫אשר על המלאכה שלושת אלפים ושלוש מאות הרודים בעם‬
‫העושים במלאכה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬לא ויצו המלכ ויסיעו אבנים‬
‫גדולות אבנים יקרות ליסד הביית אבני גזית ה‪:‬לב וייפסלו‬
‫בוני שלומוה ובוני חירום והגיבלים ויכינו העצים‬
‫והאבנים ליבנות הביית‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬א ויהי בישמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני‬
‫יישראל מארץ מיצריים בשנה הרביעית בחודש זיו הוא‬
‫החודש השני לימלוכ שלומוה על יישראל וייבן הביית‬
‫ליהוה ו‪:‬ב והביית אשר בנה המלכ שלומוה ליהוה שישים‬
‫אמה ארכו ועשרים רחבו ושלושים אמה קומתו ו‪:‬ג והאולם על‬
‫פני היכל הביית עשרים אמה ארכו על פני רוחב הביית‬
‫עשר באמה רחבו על פני הביית ו‪:‬ד ויעש לביית חלוני‬
‫ממלכות‬
‫שקופים אטומים ו‪:‬ה וייבן על קיר הביית יצוע )יציע(‬
‫סביב את קירות הביית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב‬
‫ו‪:‬ו היצוע )היציע( התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש‬
‫באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מיגרעות נתן‬
‫לביית סביב חוצה לבילתי אחוז בקירות הביית ו‪:‬ז והביית‬
‫בהיבנותו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל‬
‫לוא נשמע בביית בהיבנותו ו‪:‬ח פתח הצלע התיכונה אל כתף‬
‫הביית הימנית ובלולים יעלו על התיכונה ומינ התיכונה‬
‫אל השלישים ו‪:‬ט וייבן את הביית ויכלהו וייספון את‬
‫הביית גבים ושדרות בארזים ו‪:‬י וייבן את היצוע )היציע(‬
‫על כל הביית חמש אמות קומתו ויאחוז את הביית בעצי‬
‫ארזים‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬יא ויהי דבר יהוה אל שלומוה לאמור ו‪:‬יב הביית הזה אשר‬
‫אתה בונה אים תלכ בחוקותי ואת מישפטי תעשה ושמרת את כל‬
‫מיצותי ללכת בהם והקימותי את דברי איתכ אשר דיברתי אל‬
‫דויד אביכ ו‪:‬יג ושכנתי בתוכ בני יישראל ולוא אעזוב את‬
‫עמי יישראל‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬יד וייבן שלומוה את הביית ויכלהו ו‪:‬טו וייבן את קירות‬
‫הביית מיביתה בצלעות ארזים מיקרקע הביית עד קירות‬
‫הסיפונ ציפה עץ מיביית ויצף את קרקע הביית בצלעות‬
‫ברושים ו‪:‬טז וייבן את עשרים אמה מירכותי )מירכתי(‬
‫הביית בצלעות ארזים מינ הקרקע עד הקירות וייבן לו‬
‫מיביית לידביר לקודש הקדשים ו‪:‬יז וארבעים באמה היה‬
‫הביית הוא ההיכל ליפני ו‪:‬יח וארז אל הביית פנימה‬
‫מיקלעת פקעים ופטורי ציצים הכול ארז אין אבן נראה‬
‫ו‪:‬יט ודביר בתוכ הביית מיפנימה הכין לתיתן שם את‬
‫ארון ברית יהוה ו‪:‬כ וליפני הדביר עשרים אמה אורכ‬
‫ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור‬
‫ויצף מיזבח ארז ו‪:‬כא ויצף שלומוה את הביית מיפנימה‬
‫זהב סגור ויעבר ברתיקות )ברתוקות( זהב ליפני הדביר ויצפהו‬
‫זהב ו‪:‬כב ואת כל הביית ציפה זהב עד תום כל הביית וכל‬
‫המיזבח אשר לדביר ציפה זהב ו‪:‬כג ויעש בדביר שני‬
‫כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו ו‪:‬כד וחמש אמות כנף הכרוב‬
‫האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מיקצות‬
‫כנפיו ועד קצות כנפיו ו‪:‬כה ועשר באמה הכרוב השני מידה‬
‫אחת וקצב אחד לישני הכרובים ו‪:‬כו קומת הכרוב האחד עשר באמה‬
‫וכן הכרוב השני ו‪:‬כז וייתן את הכרובים בתוכ הביית‬
‫הפנימי וייפרשו את כנפי הכרובים ותיגע כנף האחד‬
‫בקיר וכנף הכרוב השני נוגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוכ‬
‫הביית נוגעות כנף אל כנף ו‪:‬כח ויצף את הכרובים זהב ו‪:‬כט‬
‫ואת כל קירות הביית מסב קלע פיתוחי מיקלעות כרובים‬
‫ותימורות ופטורי ציצים מיליפנים ולחיצון ו‪:‬ל ואת‬
‫קרקע הביית ציפה זהב ליפנימה ולחיצון ו‪:‬לא ואת פתח‬
‫הדביר עשה דלתות עצי שמן האייל מזוזות חמישית ו‪:‬לב‬
‫ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מיקלעות כרובים‬
‫ותימורות ופטורי ציצים וציפה זהב וירד על הכרובים ועל‬
‫התימורות את הזהב ו‪:‬לג וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי‬
‫שמן מאת רביעית ו‪:‬לד ושתי דלתות עצי ברושים שני‬
‫צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית‬
‫גלילים ו‪:‬לה וקלע כרובים ותימורות ופטורי ציצים וציפה‬
‫זהב מיושר על המחוקה ו‪:‬לו וייבן את החצר הפנימית שלושה‬
‫טורי גזית וטור כרותות ארזים ו‪:‬לז בשנה הרביעית יוסד בית‬
‫יהוה בירח זיו ו‪:‬לח ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש‬
‫השמיני כלה הביית לכל דבריו ולכל מישפטו וייבנהו שבע‬
‫שנים ז‪:‬א ואת ביתו בנה שלומוה שלוש עשרה שנה ויכל את כל‬
‫ביתו ז‪:‬ב וייבן את בית יער הלבנון מאה אמה ארכו‬
‫ממלכות‬
‫וחמישים אמה רחבו ושלושים אמה קומתו על ארבעה טורי‬
‫עמודי ארזים וכרותות ארזים על העמודים ז‪:‬ג וספונ בארז‬
‫מימעל על הצלעות אשר על העמודים ארבעים וחמישה‬
‫חמישה עשר הטור ז‪:‬ד ושקופים שלושה טורים ומחזה אל מחזה‬
‫שלוש פעמים ז‪:‬ה וכל הפתחים והמזוזות רבועים שקף ומול‬
‫מחזה אל מחזה שלוש פעמים ז‪:‬ו ואת אולם העמודים עשה‬
‫חמישים אמה ארכו ושלושים אמה רחבו ואולם על פניהם‬
‫ועמודים ועב על פניהם ז‪:‬ז ואולם הכיסא אשר יישפט שם‬
‫אולם המישפט עשה וספון בארז מהקרקע עד הקרקע ז‪:‬ח וביתו‬
‫אשר ישב שם חצר האחרת מיבית לאולם כמעשה הזה היה‬
‫וביית יעשה לבת פרעוה אשר לקח שלומוה כאולם הזה ז‪:‬ט כל‬
‫אלה אבנים יקרות כמידות גזית מגוררות במגרה מיביית‬
‫ומיחוץ ומימסד עד הטפחות ומיחוץ עד החצר הגדולה ז‪:‬י‬
‫ומיוסד אבנים יקרות אבנים גדולות אבני עשר אמות ואבני‬
‫שמונה אמות ז‪:‬יא ומילמעלה אבנים יקרות כמידות גזית‬
‫וארז ז‪:‬יב וחצר הגדולה סביב שלושה טורים גזית וטור כרותות‬
‫ארזים ולחצר בית יהוה הפנימית ולאולם הביית‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬יג ויישלח המלכ שלומוה וייקח את חירם מיצור ז‪:‬יד בן‬
‫אישה אלמנה הוא מימטה נפתלי ואביו איש צורי חורש‬
‫נחושת ויימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל‬
‫מלאכה בנחושת ויבוא אל המלכ שלומוה ויעש את כל מלאכתו ז‪:‬טו‬
‫ויצר את שני העמודים נחושת שמונה עשרה אמה קומת‬
‫העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני ז‪:‬טז‬
‫ושתי כותרות עשה לתת על ראשי העמודים מוצק נחושת חמש‬
‫אמות קומת הכותרת האחת וחמש אמות קומת הכותרת השנית ז‪:‬יז‬
‫שבכים מעשה שבכה גדילים מעשה שרשרות לכותרות אשר על‬
‫רואש העמודים שיבעה לכותרת האחת ושיבעה לכותרת השנית‬
‫ז‪:‬יח ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת‬
‫לכסות את הכותרות אשר על רואש הרימונים וכן עשה לכותרת‬
‫השנית ז‪:‬יט וכותרות אשר על רואש העמודים מעשה שושן‬
‫באולם ארבע אמות ז‪:‬כ וכותרות על שני העמודים גם מימעל‬
‫והרימונים‬
‫)השבכה(‬
‫שבכה‬
‫לעבר‬
‫אשר‬
‫הבטן‬
‫מילעומת‬
‫מאתיים טורים סביב על הכותרת השנית ז‪:‬כא ויקם את‬
‫העמודים לאולם ההיכל ויקם את העמוד הימני וייקרא את‬
‫שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי וייקרא את שמו בועז‬
‫ז‪:‬כב ועל רואש העמודים מעשה שושן ותיתום מלאכת‬
‫העמודים ז‪:‬כג ויעש את הים מוצק עשר באמה מישפתו עד‬
‫שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקוה )וקו( שלושים באמה‬
‫יסוב אותו סביב ז‪:‬כד ופקעים מיתחת לישפתו סביב סובבים‬
‫אותו עשר באמה מקיפים את הים סביב שני טורים‬
‫הפקעים יצוקים ביצוקתו ז‪:‬כה עומד על שני עשר בקר‬
‫שלושה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלושה פונים‬
‫נגבה ושלושה פונים מיזרחה והים עליהם מילמעלה וכל‬
‫אחוריהם ביתה ז‪:‬כו ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח‬
‫שושן אלפיים בת יכיל‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬כז ויעש את המכונות עשר נחושת ארבע באמה אורכ המכונה‬
‫האחת וארבע באמה רחבה ושלוש באמה קומתה ז‪:‬כח וזה מעשה‬
‫המכונה מיסגרות להם ומיסגרות בין השלבים ז‪:‬כט ועל‬
‫המיסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל‬
‫השלבים כן מימעל ומיתחת לאריות ולבקר לויות מעשה מורד‬
‫ז‪:‬ל וארבעה אופני נחושת למכונה האחת וסרני נחושת וארבעה‬
‫פעמותיו כתפות להם מיתחת לכיור הכתפות יצוקות מעבר‬
‫איש לויות ז‪:‬לא ופיהו מיבית לכותרת ומעלה באמה ופיה‬
‫עגול מעשה כן אמה וחצי האמה וגם על פיה מיקלעות‬
‫ומיסגרותיהם מרובעות לוא עגולות ז‪:‬לב וארבעת האופנים‬
‫למיתחת למיסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן‬
‫ממלכות‬
‫האחד אמה וחצי האמה ז‪:‬לג ומעשה האופנים כמעשה אופן‬
‫המרכבה ידותם וגביהם וחישוקיהם וחישוריהם הכול מוצק‬
‫ז‪:‬לד וארבע כתפות אל ארבע פינות המכונה האחת מינ המכונה‬
‫כתפיה ז‪:‬לה וברואש המכונה חצי האמה קומה עגול סביב ועל‬
‫רואש המכונה ידותיה ומיסגרותיה מימנה ז‪:‬לו ויפתח על‬
‫הלוחות ידותיה ועל ומסגרתיה )מיסגרותיה( כרובים אריות‬
‫ותימורות כמער איש ולויות סביב ז‪:‬לז כזואת עשה את עשר‬
‫המכונות מוצק אחד מידה אחת קצב אחד לכולחנה‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬לח‬
‫ויעש עשרה כיורות נחושת ארבעים בת יכיל הכיור האחד‬
‫ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד על המכונה האחת לעשר‬
‫המכונות ז‪:‬לט וייתן את המכונות חמש על כתף הביית‬
‫מימין וחמש על כתף הביית מישמואלו ואת הים נתן‬
‫מיכתף הביית הימנית קדמה מימול נגב‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬מ‬
‫ויעש חירום את הכיורות ואת היעים ואת המיזרקות ויכל‬
‫חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלכ שלומוה בית יהוה‬
‫ז‪:‬מא עמודים שניים וגולות הכותרות אשר על רואש העמודים‬
‫שתיים והשבכות שתיים לכסות את שתי גולות הכותרות אשר על‬
‫רואש העמודים ז‪:‬מב ואת הרימונים ארבע מאות לישתי‬
‫השבכות שני טורים רימונים לשבכה האחת לכסות את שתי‬
‫גולות הכותרות אשר על פני העמודים ז‪:‬מג ואת המכונות עשר‬
‫ואת הכיורות עשרה על המכונות ז‪:‬מד ואת הים האחד ואת הבקר‬
‫שנים עשר תחת הים ז‪:‬מה ואת הסירות ואת היעים ואת‬
‫המיזרקות ואת כל הכלים האהל )האלה( אשר עשה חירם למלכ‬
‫שלומוה בית יהוה נחושת ממורט ז‪:‬מו בכיכר הירדן יצקם‬
‫המלכ במעבה האדמה בין סוכות ובין צרתן ז‪:‬מז וינח שלומוה‬
‫את כל הכלים מרוב מאוד מאוד לוא נחקר מישקל הנחושת ז‪:‬מח‬
‫ויעש שלומוה את כל הכלים אשר בית יהוה את מיזבח הזהב‬
‫ואת השולחן אשר עליו לחם הפנים זהב ז‪:‬מט ואת המנורות‬
‫חמש מימין וחמש מישמואול ליפני הדביר זהב סגור‬
‫והפרח והנרות והמלקחיים זהב ז‪:‬נ והסיפות והמזמרות‬
‫והמיזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפותות לדלתות הביית‬
‫הפנימי לקודש הקדשים לדלתי הביית להיכל זהב‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬נא ותישלם כל המלאכה אשר עשה המלכ שלומוה בית יהוה‬
‫ויבא שלומוה את קדשי דויד אביו את הכסף ואת הזהב ואת‬
‫הכלים נתן באוצרות בית יהוה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א אז יקהל שלומוה את זיקני יישראל את כל ראשי המטות‬
‫נשיאי האבות ליבני יישראל אל המלכ שלומוה ירושלימ‬
‫להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד היא ציון ח‪:‬ב‬
‫וייקהלו אל המלכ שלומוה כל איש יישראל בירח האתנים‬
‫בחג הוא החודש השביעי ח‪:‬ג ויבואו כול זיקני יישראל‬
‫ויישאו הכוהנים את הארון ח‪:‬ד ויעלו את ארון יהוה ואת אוהל‬
‫מועד ואת כל כלי הקודש אשר באוהל ויעלו אותם הכוהנים‬
‫והלויים ח‪:‬ה והמלכ שלומוה וכל עדת יישראל הנועדים עליו‬
‫איתו ליפני הארון מזבחים צואן ובקר אשר לוא ייספרו‬
‫ולוא יימנו מרוב ח‪:‬ו ויביאו הכוהנים את ארון ברית יהוה אל‬
‫מקומו אל דביר הביית אל קודש הקדשים אל תחת כנפי‬
‫הכרובים ח‪:‬ז כי הכרובים פורשים כנפיים אל מקום הארון‬
‫ויסוכו הכרובים על הארון ועל בדיו מילמעלה ח‪:‬ח ויאריכו‬
‫הבדים ויראו ראשי הבדים מינ הקודש על פני הדביר ולוא‬
‫יראו החוצה וייחיו שם עד היום הזה ח‪:‬ט אין בארון רק שני‬
‫לוחות האבנים אשר הינח שם מושה בחורב אשר כרת יהוה עימ‬
‫בני יישראל בצאתם מארץ מיצריים ח‪:‬י ויהי בצאת‬
‫הכוהנים מינ הקודש והענן מלא את בית יהוה ח‪:‬יא ולוא‬
‫יכלו הכוהנים לעמוד לשרת מיפני הענן כי מלא כבוד‬
‫יהוה את בית יהוה‪..........‬פ‬
‫ממלכות‬
‫ח‪:‬יב אז אמר שלומוה יהוה אמר לישכון בערפל ח‪:‬יג בנוה‬
‫בניתי בית זבול לכ מכון לשיבתכ עולמים ח‪:‬יד ויסב המלכ‬
‫את פניו ויברכ את כל קהל יישראל וכל קהל יישראל עומד‬
‫ח‪:‬טו ויואמר ברוכ יהוה אלוהי יישראל אשר דיבר בפיו את‬
‫דויד אבי ובידו מילא לאמור ח‪:‬טז מינ היום אשר הוצאתי את‬
‫עמי את יישראל מימיצריים לוא בחרתי בעיר מיכול‬
‫שיבטי יישראל ליבנות ביית ליחיות שמי שם ואבחר‬
‫בדויד ליחיות על עמי יישראל ח‪:‬יז ויהי עימ לבב דויד‬
‫אבי ליבנות ביית לשם יהוה אלוהי יישראל ח‪:‬יח ויואמר‬
‫יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עימ לבבכ ליבנות ביית‬
‫לישמי הטיבות כי היה עימ לבבכ ח‪:‬יט רק אתה לוא תיבנה‬
‫הביית כי אים בינכ היוצא מחלציכ הוא ייבנה הביית‬
‫לישמי ח‪:‬כ ויקם יהוה את דברו אשר דיבר ואקומ תחת דויד אבי‬
‫ואשב על כיסא יישראל כאשר דיבר יהוה ואבנה הביית לשם‬
‫יהוה אלוהי יישראל ח‪:‬כא ואשימ שם מקום לארון אשר שם‬
‫ברית יהוה אשר כרת עימ אבותינו בהוציאו אותם מארץ‬
‫מיצריים‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬כב ויעמוד שלומוה ליפני מיזבח יהוה‬
‫נגד כל קהל יישראל וייפרוש כפיו השמיים ח‪:‬כג ויואמר‬
‫יהוה אלוהי יישראל אין כמוכ אלוהים בשמיים מימעל‬
‫ועל הארץ מיתחת שומר הברית והחסד לעבדיכ ההולכים לפניכ‬
‫בכל ליבם ח‪:‬כד אשר שמרת לעבדכ דויד אבי את אשר דיברת לו‬
‫ותדבר בפיכ ובידכ מילאת כיום הזה ח‪:‬כה ועתה יהוה אלוהי‬
‫יישראל שמור לעבדכ דויד אבי את אשר דיברת לו לאמור לוא‬
‫ייכרת לכ איש מילפני יושב על כיסא יישראל רק אים‬
‫יישמרו בניכ את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני ח‪:‬כו‬
‫ועתה אלוהי יישראל יאמן נא דבריך )דברכ( אשר דיברת‬
‫לעבדכ דויד אבי ח‪:‬כז כי האומנם ישב אלוהים על הארץ‬
‫הינה השמיים ושמי השמיים לוא יכלכלוכ אף כי‬
‫הביית הזה אשר בניתי ח‪:‬כח ופנית אל תפילת עבדכ ואל‬
‫תחינתו יהוה אלוהי לישמוע אל הרינה ואל התפילה אשר‬
‫עבדכ מיתפלל לפניכ היום ח‪:‬כט ליחיות עינכ פתוחות אל‬
‫הביית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת ייחיה שמי‬
‫שם לישמוע אל התפילה אשר ייתפלל עבדכ אל המקום הזה‬
‫ח‪:‬ל ושמעת אל תחינת עבדכ ועמכ יישראל אשר ייתפללו אל‬
‫המקום הזה ואתה תישמע אל מקום שיבתכ אל השמיים‬
‫ושמעת וסלחת ח‪:‬לא את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה‬
‫להאלותו ובא אלה ליפני מיזבחכ בביית הזה ח‪:‬לב ואתה‬
‫תישמע השמיים ועשית ושפטת את עבדיכ להרשיע רשע‬
‫לתת דרכו ברואשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצידקתו ח‪:‬לג בהינגף‬
‫עמכ יישראל ליפני אויב אשר יחטאו לכ ושבו אליכ והודו את‬
‫שמכ והיתפללו והיתחננו אליכ בביית הזה ח‪:‬לד ואתה‬
‫תישמע השמיים וסלחת לחטאת עמכ יישראל והשבותם אל‬
‫האדמה אשר נתת לאבותם‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬לה בהעצר שמיים ולוא‬
‫ייחיה מטר כי יחטאו לכ והיתפללו אל המקום הזה והודו את‬
‫שמכ ומחטאתם ישובון כי תענם ח‪:‬לו ואתה תישמע השמיים‬
‫וסלחת לחטאת עבדיכ ועמכ יישראל כי תורם את הדרכ הטובה אשר‬
‫לעמכ‬
‫נתתה‬
‫אשר‬
‫ארצכ‬
‫על‬
‫מטר‬
‫ונתתה‬
‫בה‬
‫ילכו‬
‫לנחלה‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬לז רעב כי ייחיה בארץ דבר כי ייחיה‬
‫שידפון ירקון ארבה חסיל כי ייחיה כי יצר לו אויבו בארץ‬
‫שעריו כל נגע כל מחלה ח‪:‬לח כל תפילה כל תחינה אשר תיחיה‬
‫לכל האדם לכול עמכ יישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש‬
‫כפיו אל הביית הזה ח‪:‬לט ואתה תישמע השמיים מכון‬
‫שיבתכ וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו‬
‫כי אתה ידעת לבדכ את לבב כל בני האדם ח‪:‬מ למען ייראוכ כל‬
‫הימים אשר הם חיימ על פני האדמה אשר נתתה לאבותינו‬
‫ח‪:‬מא וגם אל הנכרי אשר לוא מעמכ יישראל הוא ובא מארץ‬
‫רחוקה למען שמכ ח‪:‬מב כי יישמעון את שימכ הגדול ואת ידכ‬
‫ממלכות‬
‫החזקה וזרועכ הנטויה ובא והיתפלל אל הביית הזה ח‪:‬מג אתה‬
‫תישמע השמיים מכון שיבתכ ועשית ככול אשר ייקרא‬
‫אליכ הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמכ לייראה‬
‫אותכ כעמכ יישראל ולדעת כי שימכ נקרא על הביית הזה‬
‫אשר בניתי ח‪:‬מד כי יצא עמכ למילחמה על אויבו בדרכ אשר‬
‫תישלחם והיתפללו אל יהוה דרכ העיר אשר בחרת בה והביית‬
‫אשר בנתי לישמכ ח‪:‬מה ושמעת השמיים את תפילתם ואת‬
‫תחינתם ועשית מישפטם ח‪:‬מו כי יחטאו לכ כי אין אדם‬
‫אשר לוא יחטא ואנפת בם ונתתם ליפני אויב ושבום‬
‫שוביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה ח‪:‬מז והשיבו אל ליבם‬
‫בארץ אשר נשבו שם ושבו והיתחננו אליכ בארץ שוביהם לאמור‬
‫חטאנו והעוינו רשענו ח‪:‬מח ושבו אליכ בכל לבבם ובכל נפשם‬
‫בארץ אויביהם אשר שבו אותם והיתפללו אליכ דרכ ארצם אשר‬
‫נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והביית אשר בנית )בניתי(‬
‫לישמכ ח‪:‬מט ושמעת השמיים מכון שיבתכ את תפילתם ואת‬
‫תחינתם ועשית מישפטם ח‪:‬נ וסלחת לעמכ אשר חטאו לכ ולכל‬
‫פישעיהם אשר פשעו בכ ונתתם לרחמים ליפני שוביהם‬
‫וריחמום ח‪:‬נא כי עמכ ונחלתכ הם אשר הוצאת מימיצריים‬
‫מיתוכ כור הברזל ח‪:‬נב ליחיות עיניכ פתוחות אל תחינת עבדכ‬
‫ואל תחינת עמכ יישראל לישמוע אליהם בכול קראם אליכ‬
‫ח‪:‬נג כי אתה היבדלתם לכ לנחלה מיכול עמי הארץ כאשר‬
‫דיברת ביד מושה עבדכ בהוציאכ את אבותינו מימיצריים‬
‫אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬נד ויהי ככלות שלומוה להיתפלל אל יהוה את כל התפילה‬
‫והתחינה הזואת קם מיליפני מיזבח יהוה מיכרוע על‬
‫בירכיו וכפיו פרושות השמיים ח‪:‬נה ויעמוד ויברכ את כל‬
‫קהל יישראל קול גדול לאמור ח‪:‬נו ברוכ יהוה אשר נתן מנוחה‬
‫לעמו יישראל ככול אשר דיבר לוא נפל דבר אחד מיכול דברו‬
‫הטוב אשר דיבר ביד מושה עבדו ח‪:‬נז יהי יהוה אלוהינו‬
‫עימנו כאשר היה עימ אבותינו אל יעזבנו ואל ייטשנו‬
‫ח‪:‬נח להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולישמור מיצותיו‬
‫וחוקיו ומישפטיו אשר ציוה את אבותינו ח‪:‬נט וייחיו דברי‬
‫אלה אשר היתחננתי ליפני יהוה קרובים אל יהוה‬
‫אלוהינו יומם ולילה לעשות מישפט עבדו ומישפט עמו‬
‫יישראל דבר יום ביומו ח‪:‬ס למען דעת כל עמי הארץ כי‬
‫יהוה הוא האלוהים אין עוד ח‪:‬סא והיה לבבכם שלם עימ יהוה‬
‫אלוהינו ללכת בחוקיו ולישמור מיצותיו כיום הזה ח‪:‬סב והמלכ‬
‫וכל יישראל עימו זובחים זבח ליפני יהוה ח‪:‬סג וייזבח‬
‫שלומוה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים‬
‫ושניים אלף וצואן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה‬
‫המלכ וכל בני יישראל ח‪:‬סד ביום ההוא קידש המלכ את תוכ‬
‫החצר אשר ליפני בית יהוה כי עשה שם את העולה ואת‬
‫המינחה ואת חלבי השלמים כי מיזבח הנחושת אשר ליפני‬
‫יהוה קטון מהכיל את העולה ואת המינחה ואת חלבי השלמים‬
‫ח‪:‬סה ויעש שלומוה בעת ההיא את החג וכל יישראל עימו קהל‬
‫גדול מילבוא חמת עד נחל מיצריים ליפני יהוה אלוהינו‬
‫שיבעת ימים ושיבעת ימים ארבעה עשר יום ח‪:‬סו ביום‬
‫השמיני שילח את העם ויברכו את המלכ וילכו לאהליהם‬
‫שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדויד עבדו‬
‫וליישראל עמו ט‪:‬א ויהי ככלות שלומוה ליבנות את בית יהוה‬
‫ואת בית המלכ ואת כל חשק שלומוה אשר חפץ לעשות‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬ב וירא יהוה אל שלומוה שנית כאשר נראה אליו בגיבעון‬
‫ט‪:‬ג ויואמר יהוה אליו שמעתי את תפילתכ ואת תחינתכ אשר‬
‫היתחננתה לפני היקדשתי את הביית הזה אשר בנתה לשום‬
‫שמי שם עד עולם והיו עיני וליבי שם כל הימים ט‪:‬ד‬
‫ואתה אים תלכ לפני כאשר הלכ דויד אביכ בתם לבב וביושר‬
‫ממלכות‬
‫לעשות ככול אשר ציויתיכ חוקי ומישפטי תישמור ט‪:‬ה‬
‫והקימותי את כיסא ממלכתכ על יישראל לעולם כאשר‬
‫דיברתי על דויד אביכ לאמור לוא ייכרת לכ איש מעל כיסא‬
‫יישראל ט‪:‬ו אים שוב תשובון אתם ובניכם מאחרי ולוא‬
‫תישמרו מיצותי חוקותי אשר נתתי ליפניכם והלכתם‬
‫ועבדתם אלוהים אחרים והישתחויתם להם ט‪:‬ז והיכרתי את‬
‫יישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הביית אשר‬
‫היקדשתי לישמי אשלח מעל פני והיה יישראל למשל‬
‫ולישנינה בכל העמים ט‪:‬ח והביית הזה ייחיה עליון כל‬
‫עובר עליו יישום ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ‬
‫הזואת ולביית הזה ט‪:‬ט ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלוהיהם‬
‫אשר הוציא את אבותם מארץ מיצריים ויחזיקו באלוהים‬
‫אחרים וישתחו )ויישתחוו( להם ויעבדומ על כן הביא יהוה‬
‫עליהם את כל הרעה הזואת‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬י ויהי מיקצה עשרים שנה אשר בנה שלומוה את שני‬
‫הבתים את בית יהוה ואת בית המלכ ט‪:‬יא חירם מלכ צור נשא‬
‫את שלומוה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו אז‬
‫ייתן המלכ שלומוה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל ט‪:‬יב‬
‫ויצא חירם מיצור ליראות את הערים אשר נתן לו שלומוה‬
‫ולוא ישרו בעיניו ט‪:‬יג ויואמר מה הערים האלה אשר נתתה‬
‫לי אחי וייקרא להם ארץ כבול עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬יד ויישלח חירם למלכ מאה ועשרים כיכר זהב ט‪:‬טו וזה דבר‬
‫המס אשר העלה המלכ שלומוה ליבנות את בית יהוה ואת ביתו‬
‫ואת המילוא ואת חומת ירושלימ ואת חצור ואת מגידו ואת גזר‬
‫ט‪:‬טז פרעוה מלכ מיצריים עלה ויילכוד את גזר ויישרפה‬
‫באש ואת הכנעני היושב בעיר הרג וייתנה שילוחים לביתו‬
‫אשת שלומוה ט‪:‬יז וייבן שלומוה את גזר ואת בית חורון תחתון‬
‫ט‪:‬יח ואת בעלת ואת תמר )תדמור( במידבר בארץ ט‪:‬יט ואת כל ערי‬
‫המיסכנות אשר היו לישלומוה ואת ערי הרכב ואת ערי‬
‫הפרשים ואת חשק שלומוה אשר חשק ליבנות בירושלימ‬
‫ובלבנון ובכול ארץ ממשלתו ט‪:‬כ כל העם הנותר מינ האמורי‬
‫החיתי הפריזי החיוי והיבוסי אשר לוא מיבני יישראל‬
‫המה ט‪:‬כא בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לוא יכלו בני‬
‫יישראל להחרימם ויעלם שלומוה למס עובד עד היום הזה‬
‫ט‪:‬כב ומיבני יישראל לוא נתן שלומוה עבד כי הם אנשי‬
‫ריכבו‬
‫ושרי‬
‫ושלישיו‬
‫ושריו‬
‫ועבדיו‬
‫המילחמה‬
‫ופרשיו‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬כג אלה שרי הנצבים אשר על המלאכה‬
‫לישלומוה חמישים וחמש מאות הרודים בעם העושים‬
‫במלאכה ט‪:‬כד אכ בת פרעוה עלתה מעיר דויד אל ביתה אשר בנה‬
‫לה אז בנה את המילוא ט‪:‬כה והעלה שלומוה שלוש פעמים‬
‫בשנה עולות ושלמים על המיזבח אשר בנה ליהוה והקטיר‬
‫איתו אשר ליפני יהוה ושילם את הביית ט‪:‬כו ואני עשה‬
‫המלכ שלומוה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף בארץ‬
‫אדום ט‪:‬כז ויישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות‬
‫יודעי הים עימ עבדי שלומוה ט‪:‬כח ויבואו אופירה וייקחו‬
‫מישם זהב ארבע מאות ועשרים כיכר ויביאו אל המלכ‬
‫שלומוה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א ומלכת שבא שומעת את שמע שלומוה לשם יהוה ותבוא‬
‫לנסותו בחידות י‪:‬ב ותבוא ירושלמה בחייל כבד מאוד גמלים‬
‫נושאים בשמים וזהב רב מאוד ואבן יקרה ותבוא אל שלומוה‬
‫ותדבר אליו את כל אשר היה עימ לבבה י‪:‬ג ויגד לה שלומוה את‬
‫כל דבריה לוא היה דבר נעלם מינ המלכ אשר לוא היגיד לה‬
‫י‪:‬ד ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלומוה והביית אשר בנה י‪:‬ה‬
‫ומאכל שולחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבושיהם ומשקיו‬
‫ועולתו אשר יעלה בית יהוה ולוא היה בה עוד רוח י‪:‬ו ותואמר אל‬
‫ממלכות‬
‫המלכ אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריכ ועל חכמתכ‬
‫י‪:‬ז ולוא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותיראינה עיני‬
‫והינה לוא הוגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר‬
‫שמעתי י‪:‬ח אשרי אנשיכ אשרי עבדיכ אלה העומדים‬
‫לפניכ תמיד השומעים את חכמתכ י‪:‬ט יהי יהוה אלוהיכ‬
‫ברוכ אשר חפץ בכ לתיתכ על כיסא יישראל באהבת יהוה את‬
‫יישראל לעולם וישימכ למלכ לעשות מישפט וצדקה י‪:‬י‬
‫ותיתן למלכ מאה ועשרים כיכר זהב ובשמים הרבה מאוד ואבן‬
‫יקרה לוא בא כבושם ההוא עוד לרוב אשר נתנה מלכת שבא למלכ‬
‫שלומוה י‪:‬יא וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא‬
‫מאופיר עצי אלמוגים הרבה מאוד ואבן יקרה י‪:‬יב ויעש‬
‫המלכ את עצי האלמוגים מיסעד לבית יהוה ולבית המלכ‬
‫וכינורות ונבלים לשרים לוא בא כן עצי אלמוגים ולוא‬
‫נראה עד היום הזה י‪:‬יג והמלכ שלומוה נתן למלכת שבא את‬
‫כל חפצה אשר שאלה מילבד אשר נתן לה כיד המלכ שלומוה‬
‫ותפן ותלכ לארצה היא ועבדיה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יד ויהי מישקל הזהב אשר בא לישלומוה בשנה אחת שש‬
‫מאות שישים ושש כיכר זהב י‪:‬טו לבד מאנשי התרים‬
‫ומיסחר הרוכלים וכל מלכי הערב ופחות הארץ י‪:‬טז ויעש‬
‫המלכ שלומוה מאתיים צינה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה‬
‫על הצינה האחת י‪:‬יז ושלוש מאות מגינים זהב שחוט שלושת‬
‫מנים זהב יעלה על המגן האחת וייתנם המלכ בית יער‬
‫הלבנון‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יח ויעש המלכ כיסא שן גדול ויצפהו זהב מופז י‪:‬יט שש‬
‫מעלות לכיסה ורואש עגול לכיסה מאחריו וידות מיזה ומיזה‬
‫אל מקום השבת ושניים אריות עומדים אצל הידות י‪:‬כ‬
‫ושנים עשר אריימ עומדים שם על שש המעלות מיזה‬
‫ומיזה לוא נעשה כן לכל ממלכות י‪:‬כא וכול כלי משקה המלכ‬
‫שלומוה זהב וכול כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף לוא‬
‫נחשב בימי שלומוה לימאומה י‪:‬כב כי אני תרשיש למלכ‬
‫בים עימ אני חירם אחת לשלוש שנים תבוא אני תרשיש‬
‫נושאת זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיימ י‪:‬כג וייגדל‬
‫המלכ שלומוה מיכול מלכי הארץ לעושר ולחכמה י‪:‬כד וכל הארץ‬
‫מבקשים את פני שלומוה לישמוע את חכמתו אשר נתן‬
‫אלוהים בליבו י‪:‬כה והמה מביאים איש מינחתו כלי כסף‬
‫וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה‬
‫בשנה‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬כו ויאסוף שלומוה רכב ופרשים ויהי לו אלף‬
‫וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב‬
‫ועימ המלכ בירושלימ י‪:‬כז וייתן המלכ את הכסף‬
‫בירושלימ כאבנים ואת הארזים נתן כשיקמים אשר‬
‫לישלומוה‬
‫אשר‬
‫הסוסים‬
‫ומוצא‬
‫י‪:‬כח‬
‫לרוב‬
‫בשפלה‬
‫מימיצריים ומיקוה סוחרי המלכ ייקחו מיקוה בימחיר‬
‫י‪:‬כט ותעלה ותצא מרכבה מימיצריים בשש מאות כסף וסוס‬
‫בחמישים ומאה וכן לכל מלכי החיתים ולמלכי ארם בידם‬
‫יוציאו‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א והמלכ שלומוה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעוה‬
‫מואביות עמניות אדומיות צדניות חיתיות יא‪:‬ב מינ‬
‫הגויים אשר אמר יהוה אל בני יישראל לוא תבואו בהם והם‬
‫לוא יבואו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלוהיהם בהם דבק‬
‫שלומוה לאהבה יא‪:‬ג ויהי לו נשים שרות שבע מאות‬
‫ופילגשים שלוש מאות ויטו נשיו את ליבו יא‪:‬ד ויהי לעת‬
‫זיקנת שלומוה נשיו היטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים ולוא‬
‫היה לבבו שלם עימ יהוה אלוהיו כילבב דויד אביו יא‪:‬ה וילכ‬
‫שלומוה אחרי עשתורת אלוהי צידונים ואחרי מילכום שיקוצ‬
‫עמונים יא‪:‬ו ויעש שלומוה הרע בעיני יהוה ולוא מילא‬
‫ממלכות‬
‫אחרי יהוה כדויד אביו‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬ז אז ייבנה שלומוה במה‬
‫ליכמוש שיקוצ מואב בהר אשר על פני ירושלימ ולמולכ‬
‫שיקוצ בני עמון יא‪:‬ח וכן עשה לכל נשיו הנכריות‬
‫מקטירות ומזבחות לאלוהיהן יא‪:‬ט וייתאנף יהוה בישלומוה‬
‫כי נטה לבבו מעימ יהוה אלוהי יישראל הנראה אליו‬
‫פעמיים יא‪:‬י וציוה אליו על הדבר הזה לבילתי לכת אחרי‬
‫אלוהים אחרים ולוא שמר את אשר ציוה יהוה‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬יא ויואמר יהוה לישלומוה יען אשר היתה זואת עימכ‬
‫ולוא שמרת בריתי וחוקותי אשר ציויתי עליכ קרוע אקרע את‬
‫הממלכה מעליכ ונתתיה לעבדכ יא‪:‬יב אכ בימיכ לוא אעשנה‬
‫למען דויד אביכ מיד בינכ אקרענה יא‪:‬יג רק את כל הממלכה‬
‫לוא אקרע שבט אחד אתן ליבנכ למען דויד עבדי ולמען‬
‫שטן‬
‫יהוה‬
‫ויקם‬
‫בחרתי‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬יד‬
‫אשר‬
‫ירושלימ‬
‫לישלומוה את הדד האדומי מיזרע המלכ הוא באדום יא‪:‬טו‬
‫ויהי ביחיות דויד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את‬
‫החללים ויכ כל זכר באדום יא‪:‬טז כי ששת חדשים ישב שם‬
‫יואב וכל יישראל עד היכרית כל זכר באדום יא‪:‬יז וייברח‬
‫לבוא‬
‫מעבדי אביו איתו‬
‫אדומיימ‬
‫ואנשים‬
‫הוא‬
‫אדד‬
‫מיצריים והדד נער קטן יא‪:‬יח ויקומו מימידין ויבואו‬
‫פארן וייקחו אנשים עימם מיפארן ויבואו מיצריים‬
‫אל פרעוה מלכ מיצריים וייתן לו ביית ולחם אמר לו וארץ‬
‫נתן לו יא‪:‬יט ויימצא הדד חן בעיני פרעוה מאוד וייתן‬
‫לו אישה את אחות אישתו אחות תחפניס הגבירה יא‪:‬כ ותלד לו‬
‫אחות תחפניס את גנובת בנו ותיגמלהו תחפנס בתוכ בית פרעוה‬
‫ויהי גנובת בית פרעוה בתוכ בני פרעוה יא‪:‬כא והדד שמע‬
‫במיצריים כי שכב דויד עימ אבותיו וכי מת יואב שר הצבא‬
‫ויואמר הדד אל פרעוה שלחני ואלכ אל ארצי יא‪:‬כב ויואמר לו‬
‫פרעוה כי מה אתה חסר עימי והינכ מבקש ללכת אל ארצכ‬
‫ויואמר לוא כי שלח תשלחני יא‪:‬כג ויקם אלוהים לו שטן את‬
‫רזון בן אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלכ צובה אדוניו יא‪:‬כד‬
‫וייקבוץ עליו אנשים ויהי שר גדוד בהרוג דויד אותם וילכו‬
‫דמשק וישבו בה ויימלכו בדמשק יא‪:‬כה ויהי שטן ליישראל‬
‫כל ימי שלומוה ואת הרעה אשר הדד ויקץ ביישראל ויימלוכ‬
‫על ארם‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬כו וירבעם בן נבט אפרתי מינ הצרדה ושם אימו צרועה‬
‫אישה אלמנה עבד לישלומוה וירם יד במלכ יא‪:‬כז וזה הדבר‬
‫אשר הרים יד במלכ שלומוה בנה את המילוא סגר את פרץ עיר‬
‫דויד אביו יא‪:‬כח והאיש ירבעם גיבור חייל וירא שלומוה את‬
‫הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית‬
‫יצא‬
‫וירבעם‬
‫ההיא‬
‫בעת‬
‫ויהי‬
‫יוסף‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כט‬
‫מירושלימ ויימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרכ והוא‬
‫מיתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה יא‪:‬ל וייתפוש‬
‫אחיה בשלמה החדשה אשר עליו וייקרעה שנים עשר קרעים‬
‫יא‪:‬לא ויואמר לירבעם קח לכ עשרה קרעים כי כוה אמר יהוה‬
‫אלוהי יישראל הינני קורע את הממלכה מיד שלומוה‬
‫ונתתי לכ את עשרה השבטים יא‪:‬לב והשבט האחד ייחיה לו‬
‫למען עבדי דויד ולמען ירושלימ העיר אשר בחרתי בה‬
‫מיכול שיבטי יישראל יא‪:‬לג יען אשר עזבוני ויישתחוו‬
‫לעשתורת אלוהי צידונין ליכמוש אלוהי מואב ולמילכום‬
‫אלוהי בני עמון ולוא הלכו בידרכי לעשות הישר בעיני‬
‫וחוקותי ומישפטי כדויד אביו יא‪:‬לד ולוא אקח את כל הממלכה‬
‫מידו כי נשיא אשיתנו כול ימי חייו למען דויד עבדי‬
‫אשר בחרתי אותו אשר שמר מיצותי וחוקותי יא‪:‬לה ולקחתי‬
‫המלוכה מיד בנו ונתתיה לכ את עשרת השבטים יא‪:‬לו וליבנו‬
‫אתן שבט אחד למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני‬
‫בירושלימ העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם יא‪:‬לז ואותכ‬
‫ממלכות‬
‫אקח ומלכת בכול אשר תאוה נפשכ והיית מלכ על יישראל‬
‫יא‪:‬לח והיה אים תישמע את כל אשר אצוכ והלכת בידרכי‬
‫ועשית הישר בעיני לישמור חוקותי ומיצותי כאשר עשה‬
‫דויד עבדי והייתי עימכ ובניתי לכ ביית נאמן כאשר‬
‫בניתי לדויד ונתתי לכ את יישראל יא‪:‬לט ואענה את זרע‬
‫דויד למען זואת אכ לוא כל הימים‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬מ ויבקש‬
‫שלומוה להמית את ירבעם ויקם ירבעם וייברח מיצריים‬
‫אל שישק מלכ מיצריים ויהי במיצריים עד מות‬
‫שלומוה‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬מא ויתר דיברי שלומוה וכל אשר עשה‬
‫וחכמתו הלוא הם כתובים על ספר דיברי שלומוה יא‪:‬מב‬
‫והימים אשר מלכ שלומוה בירושלימ על כל יישראל‬
‫ארבעים שנה יא‪:‬מג ויישכב שלומוה עימ אבותיו וייקבר‬
‫בעיר דויד אביו ויימלוכ רחבעם בנו תחתיו‪..........‬ס‪ ..........‬יב‪:‬א וילכ‬
‫רחבעם שכם כי שכם בא כל יישראל להמליכ אותו יב‪:‬ב ויהי‬
‫כישמוע ירבעם בן נבט והוא עודנו במיצריים אשר ברח‬
‫מיפני המלכ שלומוה וישב ירבעם במיצריים יב‪:‬ג‬
‫ויישלחו וייקראו לו ויבאו )ויבוא( ירבעם וכל קהל יישראל‬
‫וידברו אל רחבעם לאמור יב‪:‬ד אביכ היקשה את עולנו ואתה עתה‬
‫הקל מעבודת אביכ הקשה ומעולו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדכא‬
‫יב‪:‬ה ויואמר אליהם לכו עוד שלושה ימים ושובו אלי וילכו‬
‫העם יב‪:‬ו וייועץ המלכ רחבעם את הזקנים אשר היו עומדים‬
‫את פני שלומוה אביו ביחיותו חי לאמור איכ אתם נועצים‬
‫להשיב את העם הזה דבר יב‪:‬ז וידבר )וידברו( אליו לאמור אים‬
‫היום תיחיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודיברת אליהם‬
‫דברים טובים והיו לכ עבדים כל הימים יב‪:‬ח ויעזוב את‬
‫עצת הזקנים אשר יעצוהו וייועץ את הילדים אשר גדלו‬
‫איתו אשר העומדים לפניו יב‪:‬ט ויואמר אליהם מה אתם‬
‫נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דיברו אלי לאמור הקל‬
‫מינ העול אשר נתן אביכ עלינו יב‪:‬י וידברו אליו הילדים‬
‫אשר גדלו איתו לאמור כוה תואמר לעם הזה אשר דיברו אליכ‬
‫לאמור אביכ היכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו כוה תדבר‬
‫אליהם קטני עבה מימתני אבי יב‪:‬יא ועתה אבי העמיס‬
‫עליכם עול כבד ואני אוסיף על עולכם אבי ייסר אתכם‬
‫בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים יב‪:‬יב ויבו ירבעם וכל‬
‫העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דיבר המלכ לאמור שובו‬
‫אלי ביום השלישי יב‪:‬יג ויען המלכ את העם קשה ויעזוב‬
‫את עצת הזקנים אשר יעצוהו יב‪:‬יד וידבר אליהם כעצת‬
‫הילדים לאמור אבי היכביד את עולכם ואני אוסיף על‬
‫עולכם אבי ייסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים‬
‫יב‪:‬טו ולוא שמע המלכ אל העם כי היתה סיבה מעימ יהוה‬
‫למען הקים את דברו אשר דיבר יהוה ביד אחיה השילוני אל‬
‫ירבעם בן נבט יב‪:‬טז וירא כל יישראל כי לוא שמע המלכ‬
‫אלהם וישיבו העם את המלכ דבר לאמור מה לנו חלק בדויד ולוא‬
‫נחלה בבן יישי לאלוהיכ יישראל עתה ראה ביתכ דויד וילכ‬
‫יישראל לאוהליו יב‪:‬יז ובני יישראל היושבים בערי‬
‫יהודה ויימלוכ עליהם רחבעם‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬יח ויישלח המלכ רחבעם את אדורם אשר על המס ויירגמו‬
‫כל יישראל בו אבן וימות והמלכ רחבעם היתאמץ לעלות‬
‫במרכבה לנוס ירושלימ יב‪:‬יט וייפשעו יישראל בבית‬
‫דויד עד היום הזה‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬כ ויהי כישמוע כל יישראל‬
‫כי שב ירבעם ויישלחו וייקראו אותו אל העדה וימליכו אותו‬
‫על כל יישראל לוא היה אחרי בית דויד זולתי שבט יהודה‬
‫לבדו יב‪:‬כא ויבאו )ויבוא( רחבעם ירושלימ ויקהל את כל בית‬
‫יהודה ואת שבט בינימינ מאה ושמונים אלף בחור עושה‬
‫מילחמה להילחם עימ בית יישראל להשיב את המלוכה‬
‫לירחבעם בן שלומוה‪..........‬פ‬
‫ממלכות‬
‫יב‪:‬כב ויהי דבר האלוהים אל שמעיה איש האלוהים לאמור‬
‫יב‪:‬כג אמור אל רחבעם בן שלומוה מלכ יהודה ואל כל בית יהודה‬
‫ובינימין ויתר העם לאמור יב‪:‬כד כוה אמר יהוה לוא תעלו‬
‫ולוא תילחמון עימ אחיכם בני יישראל שובו איש לביתו‬
‫כי מאיתי נחיה הדבר הזה ויישמעו את דבר יהוה וישובו‬
‫ללכת כידבר יהוה‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬כה וייבן ירבעם את שכם בהר‬
‫אפריים וישב בה ויצא מישם וייבן את פנואל יב‪:‬כו‬
‫ויואמר ירבעם בליבו עתה תשוב הממלכה לבית דויד יב‪:‬כז‬
‫אים יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלימ‬
‫ושב לב העם הזה אל אדוניהם אל רחבעם מלכ יהודה והרגוני‬
‫ושבו אל רחבעם מלכ יהודה יב‪:‬כח וייועץ המלכ ויעש שני‬
‫עגלי זהב ויואמר אלהם רב לכם מעלות ירושלימ הינה‬
‫אלוהיכ יישראל אשר העלוכ מארץ מיצריים יב‪:‬כט וישם‬
‫את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן יב‪:‬ל ויהי הדבר הזה‬
‫לחטאת וילכו העם ליפני האחד עד דן יב‪:‬לא ויעש את בית‬
‫במות ויעש כוהנים מיקצות העם אשר לוא היו מיבני לוי‬
‫יב‪:‬לב ויעש ירבעם חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום‬
‫לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המיזבח כן עשה בבית אל‬
‫לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות‬
‫אשר עשה יב‪:‬לג ויעל על המיזבח אשר עשה בבית אל בחמישה‬
‫עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר בדא מלבד )מיליבו(‬
‫ויעש חג ליבני יישראל ויעל על המיזבח להקטיר‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א והינה איש אלוהים בא מיהודה בידבר יהוה אל בית אל‬
‫וירבעם עומד על המיזבח להקטיר יג‪:‬ב וייקרא על המיזבח‬
‫בידבר יהוה ויואמר מיזבח מיזבח כוה אמר יהוה הינה בן‬
‫נולד לבית דויד יואשיהו שמו וזבח עליכ את כוהני הבמות‬
‫המקטירים עליכ ועצמות אדם יישרפו עליכ יג‪:‬ג ונתן‬
‫ביום ההוא מופת לאמור זה המופת אשר דיבר יהוה הינה‬
‫המיזבח נקרע ונשפכ הדשן אשר עליו יג‪:‬ד ויהי כישמוע‬
‫המלכ את דבר איש האלוהים אשר קרא על המיזבח בבית אל‬
‫ויישלח ירבעם את ידו מעל המיזבח לאמור תיפשוהו ותיבש‬
‫ידו אשר שלח עליו ולוא יכול להשיבה אליו יג‪:‬ה והמיזבח‬
‫נקרע ויישפכ הדשן מינ המיזבח כמופת אשר נתן איש‬
‫האלוהים בידבר יהוה יג‪:‬ו ויען המלכ ויואמר אל איש‬
‫האלוהים חל נא את פני יהוה אלוהיכ והיתפלל בעדי ותשוב‬
‫ידי אלי ויחל איש האלוהים את פני יהוה ותשב יד המלכ‬
‫אליו ותהי כבריאשונה יג‪:‬ז וידבר המלכ אל איש האלוהים‬
‫בואה איתי הביתה וסעדה ואתנה לכ מתת יג‪:‬ח ויואמר איש‬
‫האלוהים אל המלכ אים תיתן לי את חצי ביתכ לוא אבוא‬
‫עימכ ולוא אוכל לחם ולוא אשתה מיים במקום הזה יג‪:‬ט כי כן‬
‫ציוה אותי בידבר יהוה לאמור לוא תואכל לחם ולוא תישתה‬
‫מיים ולוא תשוב בדרכ אשר הלכת יג‪:‬י וילכ בדרכ אחר ולוא שב‬
‫בדרכ אשר בא בה אל בית אל‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬יא ונביא אחד זקן יושב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את‬
‫כל המעשה אשר עשה איש האלוהים היום בבית אל את‬
‫הדברים אשר דיבר אל המלכ ויספרום לאביהם יג‪:‬יב וידבר‬
‫אלהם אביהם אי זה הדרכ הלכ וייראו בניו את הדרכ אשר הלכ‬
‫איש האלוהים אשר בא מיהודה יג‪:‬יג ויואמר אל בניו‬
‫חיבשו לי החמור ויחבשו לו החמור ויירכב עליו יג‪:‬יד וילכ‬
‫אחרי איש האלוהים ויימצאהו יושב תחת האלה ויואמר אליו‬
‫האתה איש האלוהים אשר באת מיהודה ויואמר אני יג‪:‬טו‬
‫ויואמר אליו לכ איתי הביתה ואכול לחם יג‪:‬טז ויואמר לוא‬
‫אוכל לשוב איתכ ולבוא איתכ ולוא אוכל לחם ולוא אשתה איתכ‬
‫מיים במקום הזה יג‪:‬יז כי דבר אלי בידבר יהוה לוא תואכל‬
‫לחם ולוא תישתה שם מיים לוא תשוב ללכת בדרכ אשר הלכת בה‬
‫יג‪:‬יח ויואמר לו גם אני נביא כמוכ ומלאכ דיבר אלי בידבר‬
‫ממלכות‬
‫יהוה לאמור השיבהו איתכ אל ביתכ ויואכל לחם וישת מיים‬
‫כיחש לו יג‪:‬יט וישב איתו ויואכל לחם בביתו וישת מיים‬
‫השולחן‪..........‬פ‬
‫אל‬
‫יושבים‬
‫הם‬
‫ויהי‬
‫יג‪:‬כ‬
‫ויהי דבר יהוה אל הנביא אשר השיבו יג‪:‬כא וייקרא אל‬
‫איש האלוהים אשר בא מיהודה לאמור כוה אמר יהוה יען כי‬
‫מרית פי יהוה ולוא שמרת את המיצוה אשר ציוכ יהוה‬
‫אלוהיכ יג‪:‬כב ותשב ותואכל לחם ותשת מיים במקום אשר דיבר‬
‫אליכ אל תואכל לחם ואל תשת מיים לוא תבוא נבלתכ אל קבר‬
‫אבותיכ יג‪:‬כג ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש לו‬
‫החמור לנביא אשר השיבו יג‪:‬כד וילכ ויימצאהו אריה בדרכ‬
‫וימיתהו ותהי נבלתו מושלכת בדרכ והחמור עומד אצלה והאריה‬
‫עומד אצל הנבלה יג‪:‬כה והינה אנשים עוברים וייראו את‬
‫הנבלה מושלכת בדרכ ואת האריה עומד אצל הנבלה ויבואו וידברו‬
‫בעיר אשר הנביא הזקן יושב בה יג‪:‬כו ויישמע הנביא אשר‬
‫השיבו מינ הדרכ ויואמר איש האלוהים הוא אשר מרה את‬
‫פי יהוה וייתנהו יהוה לאריה ויישברהו וימיתהו כידבר‬
‫יהוה אשר דיבר לו יג‪:‬כז וידבר אל בניו לאמור חיבשו לי את‬
‫החמור ויחבושו יג‪:‬כח וילכ ויימצא את נבלתו מושלכת בדרכ‬
‫וחמור והאריה עומדים אצל הנבלה לוא אכל האריה את הנבלה‬
‫ולוא שבר את החמור יג‪:‬כט ויישא הנביא את נבלת איש‬
‫האלוהים וינחהו אל החמור וישיבהו ויבוא אל עיר הנביא‬
‫הזקן ליספוד ולקברו יג‪:‬ל וינח את נבלתו בקיברו וייספדו‬
‫עליו הוי אחי יג‪:‬לא ויהי אחרי קברו אותו ויואמר אל בניו‬
‫לאמור במותי וקברתם אותי בקבר אשר איש האלוהים קבור בו‬
‫אצל עצמותיו הניחו את עצמותי יג‪:‬לב כי היוה ייחיה‬
‫הדבר אשר קרא בידבר יהוה על המיזבח אשר בבית אל ועל כל‬
‫בתי הבמות אשר בערי שומרון‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬לג אחר הדבר הזה לוא שב ירבעם מידרכו הרעה וישב ויעש‬
‫מיקצות העם כוהני במות החפץ ימלא את ידו ויהי כוהני‬
‫במות יג‪:‬לד ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד‬
‫ולהשמיד מעל פני האדמה‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬א בעת ההיא חלה אביה בן ירבעם יד‪:‬ב ויואמר ירבעם‬
‫לאישתו קומי נא והישתנית ולוא ידעו כי אתי )את( אשת‬
‫ירבעם והלכת שילוה הינה שם אחיה הנביא הוא דיבר עלי‬
‫למלכ על העם הזה יד‪:‬ג ולקחת בידכ עשרה לחם ונקודים ובקבוק‬
‫דבש ובאת אליו הוא יגיד לכ מה ייחיה לנער יד‪:‬ד ותעש כן‬
‫אשת ירבעם ותקם ותלכ שילוה ותבוא בית אחיה ואחיהו לוא‬
‫יכול ליראות כי קמו עיניו מישיבו‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬ה ויהוה אמר אל אחיהו הינה אשת ירבעם באה לידרוש דבר‬
‫מעימכ אל בנה כי חולה הוא כזוה וכזה תדבר אליה ויהי כבואה‬
‫והיא מיתנכרה יד‪:‬ו ויהי כישמוע אחיהו את קול רגליה באה‬
‫בפתח ויואמר בואי אשת ירבעם למה זה את מיתנכרה ואנוכי‬
‫שלוח אלייכ קשה יד‪:‬ז לכי אימרי לירבעם כוה אמר יהוה‬
‫אלוהי יישראל יען אשר הרימותיכ מיתוכ העם ואתנכ‬
‫נגיד על עמי יישראל יד‪:‬ח ואקרע את הממלכה מיבית דויד‬
‫ואתנה לכ ולוא היית כעבדי דויד אשר שמר מיצותי ואשר הלכ‬
‫אחרי בכל לבבו לעשות רק הישר בעיני יד‪:‬ט ותרע לעשות‬
‫מיכול אשר היו לפניכ ותלכ ותעשה לכ אלוהים אחרים ומסכות‬
‫להכעיסני ואותי הישלכת אחרי גוכ יד‪:‬י לכן הינני‬
‫מביא רעה אל בית ירבעם והיכרתי לירבעם משתין בקיר‬
‫עצור ועזוב ביישראל וביערתי אחרי בית ירבעם כאשר‬
‫יבער הגלל עד תומו יד‪:‬יא המת לירבעם בעיר יואכלו‬
‫הכלבים והמת בשדה יואכלו עוף השמיים כי יהוה דיבר‬
‫יד‪:‬יב ואת קומי לכי לביתכ בבואה רגלייכ העירה ומת הילד‬
‫ממלכות‬
‫יד‪:‬יג וספדו לו כל יישראל וקברו אותו כי זה לבדו יבוא‬
‫לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל יהוה אלוהי‬
‫יישראל בבית ירבעם יד‪:‬יד והקים יהוה לו מלכ על‬
‫יישראל אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה גם עתה‬
‫יד‪:‬טו והיכה יהוה את יישראל כאשר ינוד הקנה במיים‬
‫ונתש את יישראל מעל האדמה הטובה הזואת אשר נתן‬
‫לאבותיהם וזרם מעבר לנהר יען אשר עשו את אשריהם‬
‫מכעיסים את יהוה יד‪:‬טז וייתן את יישראל ביגלל חטואות‬
‫ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את יישראל יד‪:‬יז ותקם אשת‬
‫ירבעם ותלכ ותבוא תירצתה היא באה בסף הביית והנער מת‬
‫יד‪:‬יח וייקברו אותו וייספדו לו כל יישראל כידבר יהוה אשר‬
‫דיבר ביד עבדו אחיהו הנביא יד‪:‬יט ויתר דיברי ירבעם אשר‬
‫נלחם ואשר מלכ הינם כתובים על ספר דיברי הימים‬
‫למלכי יישראל יד‪:‬כ והימים אשר מלכ ירבעם עשרים‬
‫ושתיים שנה ויישכב עימ אבותיו ויימלוכ נדב בנו‬
‫תחתיו‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כא ורחבעם בן שלומוה מלכ ביהודה בן ארבעים ואחת שנה‬
‫רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלכ בירושלימ העיר אשר בחר‬
‫יהוה לשום את שמו שם מיכול שיבטי יישראל ושם אימו‬
‫נעמה העמונית יד‪:‬כב ויעש יהודה הרע בעיני יהוה‬
‫ויקנאו אותו מיכול אשר עשו אבותם בחטואתם אשר חטאו יד‪:‬כג‬
‫וייבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גיבעה‬
‫גבוהה ותחת כל עץ רענן יד‪:‬כד וגם קדש היה בארץ עשו ככול‬
‫בני‬
‫מיפני‬
‫יהוה‬
‫הוריש‬
‫אשר‬
‫הגויים‬
‫התועבות‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כה ויהי בשנה החמישית למלכ רחבעם עלה שושק )שישק(‬
‫מלכ מיצריים על ירושלימ יד‪:‬כו וייקח את אוצרות בית‬
‫יהוה ואת אוצרות בית המלכ ואת הכול לקח וייקח את כל מגיני‬
‫הזהב אשר עשה שלומוה יד‪:‬כז ויעש המלכ רחבעם תחתם‬
‫מגיני נחושת והיפקיד על יד שרי הרצים השומרים פתח‬
‫בית המלכ יד‪:‬כח ויהי מידי בוא המלכ בית יהוה יישאום‬
‫הרצים והשיבום אל תא הרצים יד‪:‬כט ויתר דיברי רחבעם וכל‬
‫אשר עשה הלוא המה כתובים על ספר דיברי הימים למלכי‬
‫יהודה יד‪:‬ל ומילחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל‬
‫הימים יד‪:‬לא ויישכב רחבעם עימ אבותיו וייקבר עימ‬
‫אבותיו בעיר דויד ושם אימו נעמה העמונית ויימלוכ‬
‫אבים בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א ובישנת שמונה עשרה למלכ ירבעם בן נבט מלכ אבים‬
‫על יהודה טו‪:‬ב שלוש שנים מלכ בירושלימ ושם אימו מעכה‬
‫בת אבישלום טו‪:‬ג וילכ בכל חטואות אביו אשר עשה לפניו ולוא‬
‫היה לבבו שלם עימ יהוה אלוהיו כילבב דויד אביו טו‪:‬ד כי‬
‫למען דויד נתן יהוה אלוהיו לו ניר בירושלימ להקים את‬
‫בנו אחריו ולהעמיד את ירושלימ טו‪:‬ה אשר עשה דויד את‬
‫הישר בעיני יהוה ולוא סר מיכול אשר ציוהו כול ימי חייו‬
‫רק בידבר אוריה החיתי טו‪:‬ו ומילחמה היתה בין רחבעם ובין‬
‫ירבעם כל ימי חייו טו‪:‬ז ויתר דיברי אבים וכל אשר עשה‬
‫הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יהודה‬
‫ומילחמה היתה בין אבים ובין ירבעם טו‪:‬ח ויישכב אבים‬
‫עימ אבותיו וייקברו אותו בעיר דויד ויימלוכ אסא בנו‬
‫תחתיו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬ט ובישנת עשרים לירבעם מלכ יישראל מלכ אסא מלכ‬
‫יהודה טו‪:‬י וארבעים ואחת שנה מלכ בירושלימ ושם אימו‬
‫מעכה בת אבישלום טו‪:‬יא ויעש אסא הישר בעיני יהוה‬
‫כדויד אביו טו‪:‬יב ויעבר הקדשים מינ הארץ ויסר את כל‬
‫ממלכות‬
‫הגילולים אשר עשו אבותיו טו‪:‬יג וגם את מעכה אימו‬
‫ויסירה מיגבירה אשר עשתה מיפלצת לאשרה וייכרות אסא‬
‫את מיפלצתה ויישרוף בנחל קידרון טו‪:‬יד והבמות לוא סרו רק‬
‫לבב אסא היה שלם עימ יהוה כל ימיו‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬טו ויבא את‬
‫קדשי אביו וקדשו )וקדשי( בית יהוה כסף וזהב וכלים טו‪:‬טז‬
‫ומילחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלכ יישראל כל‬
‫ימיהם טו‪:‬יז ויעל בעשא מלכ יישראל על יהודה וייבן את‬
‫הרמה לבילתי תת יוצא ובא לאסא מלכ יהודה טו‪:‬יח וייקח אסא‬
‫את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית יהוה ואת אוצרות בית‬
‫מלך )המלכ( וייתנם ביד עבדיו ויישלחם המלכ אסא אל בן‬
‫הדד בן טברימון בן חזיון מלכ ארם היושב בדמשק לאמור‬
‫טו‪:‬יט ברית ביני ובינכ בין אבי ובין אביכ הינה שלחתי‬
‫לכ שוחד כסף וזהב לכ הפרה את בריתכ את בעשא מלכ יישראל‬
‫ויעלה מעלי טו‪:‬כ ויישמע בן הדד אל המלכ אסא ויישלח את‬
‫שרי החילים אשר לו על ערי יישראל ויכ את עיון ואת דן‬
‫ואת אבל בית מעכה ואת כל כינרות על כל ארץ נפתלי טו‪:‬כא‬
‫ויהי כישמוע בעשא ויחדל מיבנות את הרמה וישב בתירצה‬
‫טו‪:‬כב והמלכ אסא הישמיע את כל יהודה אין נקי ויישאו את‬
‫אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא וייבן בם המלכ אסא‬
‫את גבע בינימינ ואת המיצפה טו‪:‬כג ויתר כל דיברי אסא‬
‫וכל גבורתו וכל אשר עשה והערים אשר בנה הלוא המה כתובים‬
‫על ספר דיברי הימים למלכי יהודה רק לעת זיקנתו חלה את‬
‫רגליו טו‪:‬כד ויישכב אסא עימ אבותיו וייקבר עימ אבותיו‬
‫בעיר דויד אביו ויימלוכ יהושפט בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬כה ונדב בן ירבעם מלכ על יישראל בישנת שתיים לאסא‬
‫מלכ יהודה ויימלוכ על יישראל שנתיים טו‪:‬כו ויעש הרע‬
‫בעיני יהוה וילכ בדרכ אביו ובחטאתו אשר החטיא את יישראל‬
‫טו‪:‬כז וייקשור עליו בעשא בן אחיה לבית ייששכר ויכהו‬
‫בעשא בגיבתון אשר לפלישתים ונדב וכל יישראל צרים על‬
‫גיבתון טו‪:‬כח וימיתהו בעשא בישנת שלוש לאסא מלכ יהודה‬
‫ויימלוכ תחתיו טו‪:‬כט ויהי כמלכו היכה את כל בית ירבעם לוא‬
‫הישאיר כל נשמה לירבעם עד הישמידו כידבר יהוה אשר‬
‫דיבר ביד עבדו אחיה השילוני טו‪:‬ל על חטואות ירבעם אשר חטא‬
‫ואשר החטיא את יישראל בכעסו אשר היכעיס את יהוה אלוהי‬
‫יישראל טו‪:‬לא ויתר דיברי נדב וכל אשר עשה הלוא הם‬
‫כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יישראל טו‪:‬לב‬
‫ומילחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלכ יישראל כל‬
‫ימיהם‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬לג בישנת שלוש לאסא מלכ יהודה מלכ בעשא בן אחיה על כל‬
‫יישראל בתירצה עשרים וארבע שנה טו‪:‬לד ויעש הרע‬
‫בעיני יהוה וילכ בדרכ ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬א ויהי דבר יהוה אל יהוא בן חנני על‬
‫בעשא לאמור טז‪:‬ב יען אשר הרימותיכ מינ העפר ואתנכ‬
‫נגיד על עמי יישראל ותלכ בדרכ ירבעם ותחטיא את עמי‬
‫יישראל להכעיסני בחטואתם טז‪:‬ג הינני מבעיר אחרי‬
‫בעשא ואחרי ביתו ונתתי את ביתכ כבית ירבעם בן נבט טז‪:‬ד‬
‫המת לבעשא בעיר יואכלו הכלבים והמת לו בשדה יואכלו עוף‬
‫השמיים טז‪:‬ה ויתר דיברי בעשא ואשר עשה וגבורתו הלוא הם‬
‫כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יישראל טז‪:‬ו‬
‫ויישכב בעשא עימ אבותיו וייקבר בתירצה ויימלוכ אלה‬
‫בנו תחתיו טז‪:‬ז וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר יהוה היה‬
‫אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני יהוה‬
‫להכעיסו במעשה ידיו ליחיות כבית ירבעם ועל אשר היכה‬
‫אותו‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬ח בישנת עשרים ושש שנה לאסא מלכ יהודה מלכ אלה בן‬
‫ממלכות‬
‫בעשא על יישראל בתירצה שנתיים טז‪:‬ט וייקשור עליו‬
‫עבדו זימרי שר מחצית הרכב והוא בתירצה שותה שיכור בית‬
‫ארצא אשר על הביית בתירצה טז‪:‬י ויבוא זימרי ויכהו‬
‫וימיתהו בישנת עשרים ושבע לאסא מלכ יהודה ויימלוכ‬
‫תחתיו טז‪:‬יא ויהי במלכו כשיבתו על כיסאו היכה את כל בית‬
‫בעשא לוא הישאיר לו משתין בקיר וגואליו ורעהו טז‪:‬יב‬
‫וישמד זימרי את כל בית בעשא כידבר יהוה אשר דיבר אל‬
‫בעשא ביד יהוא הנביא טז‪:‬יג אל כל חטואות בעשא וחטואות אלה‬
‫בנו אשר חטאו ואשר החטיאו את יישראל להכעיס את יהוה‬
‫אלוהי יישראל בהבליהם טז‪:‬יד ויתר דיברי אלה וכל אשר‬
‫עשה הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬טו בישנת עשרים ושבע שנה לאסא מלכ יהודה מלכ‬
‫זימרי שיבעת ימים בתירצה והעם חונים על גיבתון‬
‫אשר לפלישתים טז‪:‬טז ויישמע העם החונים לאמור קשר‬
‫זימרי וגם היכה את המלכ וימליכו כל יישראל את עמרי‬
‫שר צבא על יישראל ביום ההוא במחנה טז‪:‬יז ויעלה עמרי‬
‫וכל יישראל עימו מיגיבתון ויצורו על תירצה טז‪:‬יח ויהי‬
‫כיראות זימרי כי נלכדה העיר ויבוא אל ארמון בית המלכ‬
‫ויישרוף עליו את בית מלכ באש וימות טז‪:‬יט על חטואתיו‬
‫אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה ללכת בדרכ ירבעם ובחטאתו‬
‫אשר עשה להחטיא את יישראל טז‪:‬כ ויתר דיברי זימרי‬
‫וקישרו אשר קשר הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים‬
‫למלכי יישראל‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬כא אז יחלק העם יישראל לחצי חצי העם היה אחרי‬
‫תיבני בן גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי טז‪:‬כב ויחזק‬
‫העם אשר אחרי עמרי את העם אשר אחרי תיבני בן גינת‬
‫וימת תיבני ויימלוכ עמרי‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬כג בישנת שלושים ואחת שנה לאסא מלכ יהודה מלכ עמרי‬
‫על יישראל שתים עשרה שנה בתירצה מלכ שש שנים טז‪:‬כד‬
‫וייקן את ההר שומרון מאת שמר בכיכריים כסף וייבן את‬
‫ההר וייקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני ההר‬
‫שומרון טז‪:‬כה ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מיכול‬
‫אשר לפניו טז‪:‬כו וילכ בכל דרכ ירבעם בן נבט ובחטאתיו‬
‫)ובחטאתו( אשר החטיא את יישראל להכעיס את יהוה אלוהי‬
‫יישראל בהבליהם טז‪:‬כז ויתר דיברי עמרי אשר עשה‬
‫וגבורתו אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים‬
‫למלכי יישראל טז‪:‬כח ויישכב עמרי עימ אבותיו וייקבר‬
‫בשומרון ויימלוכ אחאב בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬כט ואחאב בן עמרי מלכ על יישראל בישנת שלושים‬
‫ושמונה שנה לאסא מלכ יהודה ויימלוכ אחאב בן עמרי על‬
‫יישראל בשומרון עשרים ושתיים שנה טז‪:‬ל ויעש אחאב בן‬
‫עמרי הרע בעיני יהוה מיכול אשר לפניו טז‪:‬לא ויהי‬
‫הנקל לכתו בחטואות ירבעם בן נבט וייקח אישה את איזבל בת‬
‫אתבעל מלכ צידונים וילכ ויעבוד את הבעל ויישתחו לו טז‪:‬לב‬
‫ויקם מיזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשומרון טז‪:‬לג ויעש‬
‫אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את יהוה אלוהי‬
‫יישראל מיכול מלכי יישראל אשר היו לפניו טז‪:‬לד‬
‫בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחוה באבירם בכורו ייסדה‬
‫ובשגיב )ובישגוב( צעירו היציב דלתיה כידבר יהוה אשר‬
‫דיבר ביד יהושוע בינ נון‪..........‬ס‪ ..........‬יז‪:‬א ויואמר אליהו‬
‫התישבי מיתושבי גילעד אל אחאב חי יהוה אלוהי יישראל‬
‫אשר עמדתי לפניו אים ייחיה השנים האלה טל ומטר כי‬
‫אים לפי דברי‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬ב ויהי דבר יהוה אליו לאמור‬
‫ממלכות‬
‫יז‪:‬ג לכ מיזה ופנית לכ קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על‬
‫פני הירדן יז‪:‬ד והיה מהנחל תישתה ואת העורבים‬
‫ציויתי לכלכלכ שם יז‪:‬ה וילכ ויעש כידבר יהוה וילכ וישב‬
‫בנחל כרית אשר על פני הירדן יז‪:‬ו והעורבים מביאים לו‬
‫לחם ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב ומינ הנחל יישתה יז‪:‬ז‬
‫ויהי מיקץ ימים וייבש הנחל כי לוא היה גשם‬
‫בארץ‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬ח ויהי דבר יהוה אליו לאמור יז‪:‬ט קום לכ‬
‫צרפתה אשר לצידון וישבת שם הינה ציויתי שם אישה‬
‫אלמנה לכלכלכ יז‪:‬י ויקם וילכ צרפתה ויבוא אל פתח העיר‬
‫והינה שם אישה אלמנה מקוששת עצים וייקרא אליה‬
‫ויואמר קחי נא לי מעט מיים בכלי ואשתה יז‪:‬יא ותלכ לקחת‬
‫וייקרא אליה ויואמר ליקחי נא לי פת לחם בידכ יז‪:‬יב‬
‫ותואמר חי יהוה אלוהיכ אים יש לי מעוג כי אים מלוא כף‬
‫קמח בכד ומעט שמן בצפחת והינני מקוששת שניים עצים‬
‫ובאתי ועשיתיהו לי וליבני ואכלנוהו ומתנו יז‪:‬יג ויואמר‬
‫אליה אליהו אל תיראי בואי עשי כידברכ אכ עשי לי‬
‫מישם עוגה קטנה בריאשונה והוצאת לי ולכ וליבנכ תעשי‬
‫באחרונה יז‪:‬יד כי כוה אמר יהוה אלוהי יישראל כד הקמח לוא‬
‫תיכלה וצפחת השמן לוא תחסר עד יום תתן )תת( יהוה גשם על‬
‫פני האדמה יז‪:‬טו ותלכ ותעשה כידבר אליהו ותואכל הוא והיא‬
‫)היא והוא( וביתה ימים יז‪:‬טז כד הקמח לוא כלתה וצפחת‬
‫השמן לוא חסר כידבר יהוה אשר דיבר ביד אליהו‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬יז ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האישה בעלת הביית‬
‫ויהי חליו חזק מאוד עד אשר לוא נותרה בו נשמה יז‪:‬יח‬
‫ותואמר אל אליהו מה לי ולכ איש האלוהים באת אלי להזכיר‬
‫את עוני ולהמית את בני יז‪:‬יט ויואמר אליה תני לי את‬
‫בנכ וייקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא יושב שם‬
‫וישכיבהו על מיטתו יז‪:‬כ וייקרא אל יהוה ויואמר יהוה‬
‫אלוהי הגם על האלמנה אשר אני מיתגורר עימה הרעות‬
‫להמית את בנה יז‪:‬כא וייתמודד על הילד שלוש פעמים‬
‫וייקרא אל יהוה ויואמר יהוה אלוהי תשב נא נפש הילד‬
‫הזה על קירבו יז‪:‬כב ויישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש‬
‫הילד על קירבו ויחי יז‪:‬כג וייקח אליהו את הילד ויורידהו‬
‫מינ העליה הביתה וייתנהו לאימו ויואמר אליהו ראי חי‬
‫בנכ יז‪:‬כד ותואמר האישה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש‬
‫אלוהים אתה ודבר יהוה בפיכ אמת‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה‬
‫השלישית לאמור לכ הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני‬
‫האדמה יח‪:‬ב וילכ אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשומרון‬
‫יח‪:‬ג וייקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הביית ועובדיהו היה‬
‫ירא את יהוה מאוד יח‪:‬ד ויהי בהכרית איזבל את נביאי‬
‫יהוה וייקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמישים‬
‫איש במערה וכילכלם לחם ומיים יח‪:‬ה ויואמר אחאב אל‬
‫עובדיהו לכ בארץ אל כל מעיני המיים ואל כל הנחלים אולי‬
‫נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה יח‪:‬ו ויחלקו‬
‫להם את הארץ לעבר בה אחאב הלכ בדרכ אחד לבדו ועובדיהו הלכ בדרכ‬
‫אחד לבדו יח‪:‬ז ויהי עובדיהו בדרכ והינה אליהו ליקראתו‬
‫ויכירהו וייפול על פניו ויואמר האתה זה אדוני אליהו‬
‫יח‪:‬ח ויואמר לו אני לכ אמור לאדוניכ הינה אליהו יח‪:‬ט‬
‫ויואמר מה חטאתי כי אתה נותן את עבדכ ביד אחאב להמיתני‬
‫יח‪:‬י חי יהוה אלוהיכ אים יש גוי וממלכה אשר לוא שלח‬
‫אדוני שם לבקשכ ואמרו איין והישביע את הממלכה ואת‬
‫הגוי כי לוא יימצאכה יח‪:‬יא ועתה אתה אומר לכ אמור‬
‫לאדוניכ הינה אליהו יח‪:‬יב והיה אני אלכ מאיתכ ורוח‬
‫יהוה יישאכ על אשר לוא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולוא‬
‫יימצאכ והרגני ועבדכ ירא את יהוה מינעורי יח‪:‬יג הלוא‬
‫ממלכות‬
‫הוגד לאדוני את אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי יהוה‬
‫ואחביא מינביאי יהוה מאה איש חמישים חמישים‬
‫איש במערה ואכלכלם לחם ומיים יח‪:‬יד ועתה אתה אומר לכ‬
‫אמור לאדוניכ הינה אליהו והרגני‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬טו ויואמר‬
‫אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה‬
‫אליו יח‪:‬טז וילכ עובדיהו ליקראת אחאב ויגד לו וילכ אחאב‬
‫ליקראת אליהו יח‪:‬יז ויהי כיראות אחאב את אליהו ויואמר‬
‫אחאב אליו האתה זה עוכר יישראל יח‪:‬יח ויואמר לוא עכרתי‬
‫את יישראל כי אים אתה ובית אביכ בעזבכם את מיצות יהוה‬
‫ותלכ אחרי הבעלים יח‪:‬יט ועתה שלח קבוץ אלי את כל יישראל‬
‫אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמישים ונביאי‬
‫האשרה ארבע מאות אוכלי שולחן איזבל יח‪:‬כ ויישלח אחאב בכל‬
‫בני יישראל וייקבוץ את הנביאים אל הר הכרמל יח‪:‬כא‬
‫וייגש אליהו אל כל העם ויואמר עד מתי אתם פוסחים על‬
‫שתי הסעיפים אים יהוה האלוהים לכו אחריו ואים הבעל‬
‫לכו אחריו ולוא ענו העם אותו דבר יח‪:‬כב ויואמר אליהו אל העם‬
‫אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות‬
‫וחמישים איש יח‪:‬כג וייתנו לנו שניים פרים וייבחרו‬
‫להם הפר האחד וינתחוהו וישימו על העצים ואש לוא ישימו‬
‫ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לוא אשים‬
‫יח‪:‬כד וקראתם בשם אלוהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה‬
‫האלוהים אשר יענה באש הוא האלוהים ויען כל העם‬
‫ויואמרו טוב הדבר יח‪:‬כה ויואמר אליהו לינביאי הבעל בחרו‬
‫לכם הפר האחד ועשו ריאשונה כי אתם הרבים וקיראו בשם‬
‫אלוהיכם ואש לוא תשימו יח‪:‬כו וייקחו את הפר אשר נתן להם‬
‫ויעשו וייקראו בשם הבעל מהבוקר ועד הצהריים לאמור הבעל‬
‫עננו ואין קול ואין עונה ויפסחו על המיזבח אשר עשה‬
‫יח‪:‬כז ויהי בצהריים ויהתל בהם אליהו ויואמר קיראו בקול‬
‫גדול כי אלוהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרכ לו אולי‬
‫יח‪:‬כח וייקראו בקול גדול וייתגודדו‬
‫ישן הוא וייקץ‬
‫כמישפטם בחרבות וברמחים עד שפכ דם עליהם יח‪:‬כט ויהי‬
‫כעבור הצהריים וייתנבאו עד לעלות המינחה ואין קול‬
‫ואין עונה ואין קשב יח‪:‬ל ויואמר אליהו לכל העם גשו אלי‬
‫וייגשו כל העם אליו וירפא את מיזבח יהוה ההרוס יח‪:‬לא‬
‫וייקח אליהו שתים עשרה אבנים כמיספר שיבטי בני‬
‫יעקוב אשר היה דבר יהוה אליו לאמור יישראל ייחיה שמכ‬
‫יח‪:‬לב וייבנה את האבנים מיזבח בשם יהוה ויעש תעלה‬
‫כבית סאתיים זרע סביב למיזבח יח‪:‬לג ויערוכ את העצים‬
‫וינתח את הפר וישם על העצים יח‪:‬לד ויואמר מילאו ארבעה‬
‫כדים מיים וייצקו על העולה ועל העצים ויואמר שנו‬
‫ויישנו ויואמר שלשו וישלשו יח‪:‬לה וילכו המיים סביב‬
‫למיזבח וגם את התעלה מילא מיים יח‪:‬לו ויהי בעלות‬
‫המינחה וייגש אליהו הנביא ויואמר יהוה אלוהי אברהם‬
‫ייצחק ויישראל היום ייודע כי אתה אלוהים ביישראל‬
‫ואני עבדכ ובדבריך )ובידברכ( עשיתי את כל הדברים האלה‬
‫יח‪:‬לז ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה‬
‫האלוהים ואתה הסיבות את ליבם אחורנית יח‪:‬לח ותיפול אש‬
‫יהוה ותואכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת‬
‫המיים אשר בתעלה ליחכה יח‪:‬לט וירא כל העם וייפלו על‬
‫פניהם ויואמרו יהוה הוא האלוהים יהוה הוא האלוהים‬
‫יח‪:‬מ ויואמר אליהו להם תיפשו את נביאי הבעל איש אל‬
‫יימלט מהם וייתפשום ויורידם אליהו אל נחל קישון‬
‫ויישחטם שם יח‪:‬מא ויואמר אליהו לאחאב עלה אכול ושתה כי‬
‫קול המון הגשם יח‪:‬מב ויעלה אחאב לאכול ולישתות ואליהו עלה‬
‫אל רואש הכרמל וייגהר ארצה וישם פניו בין בירכו יח‪:‬מג‬
‫ויואמר אל נערו עלה נא הבט דרכ ים ויעל ויבט ויואמר אין‬
‫מאומה ויואמר שוב שבע פעמים יח‪:‬מד ויהי בשביעית‬
‫ממלכות‬
‫ויואמר הינה עב קטנה ככף איש עולה מים ויואמר עלה‬
‫אמור אל אחאב אסור ורד ולוא יעצרכה הגשם יח‪:‬מה ויהי עד כוה‬
‫ועד כוה והשמיים היתקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול‬
‫ויירכב אחאב וילכ ייזרעאלה יח‪:‬מו ויד יהוה היתה אל‬
‫בואכה‬
‫עד‬
‫אחאב‬
‫ליפני‬
‫וירץ‬
‫מתניו‬
‫וישנס‬
‫אליהו‬
‫ייזרעאלה יט‪:‬א ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו‬
‫ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב יט‪:‬ב ותישלח איזבל‬
‫מלאכ אל אליהו לאמור כוה יעשון אלוהים וכוה יוסיפון כי‬
‫כעת מחר אשים את נפשכ כנפש אחד מהם יט‪:‬ג וירא ויקם‬
‫וילכ אל נפשו ויבוא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם‬
‫יט‪:‬ד והוא הלכ במידבר דרכ יום ויבוא וישב תחת רותם אחת )אחד(‬
‫ויישאל את נפשו למות ויואמר רב עתה יהוה קח נפשי כי‬
‫לוא טוב אנוכי מאבותי יט‪:‬ה ויישכב ויישן תחת רותם אחד‬
‫והינה זה מלאכ נוגע בו ויואמר לו קום אכול יט‪:‬ו ויבט והינה‬
‫מראשותיו עוגת רצפים וצפחת מיים ויואכל וישת וישב‬
‫ויישכב יט‪:‬ז וישב מלאכ יהוה שנית וייגע בו ויואמר קום‬
‫אכול כי רב מימכ הדרכ יט‪:‬ח ויקם ויואכל ויישתה וילכ בכוח‬
‫האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלוהים‬
‫חורב יט‪:‬ט ויבוא שם אל המערה וילן שם והינה דבר יהוה‬
‫אליו ויואמר לו מה לכ פוה אליהו יט‪:‬י ויואמר קנוא‬
‫קינאתי ליהוה אלוהי צבאות כי עזבו בריתכ בני יישראל‬
‫את מיזבחותיכ הרסו ואת נביאיכ הרגו בחרב ואיותר אני לבדי‬
‫ויבקשו את נפשי לקחתה יט‪:‬יא ויואמר צא ועמדת בהר‬
‫ליפני יהוה והינה יהוה עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים‬
‫ומשבר סלעים ליפני יהוה לוא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לוא‬
‫ברעש יהוה יט‪:‬יב ואחר הרעש אש לוא באש יהוה ואחר האש קול‬
‫דממה דקה יט‪:‬יג ויהי כישמוע אליהו וילט פניו באדרתו‬
‫ויצא ויעמוד פתח המערה והינה אליו קול ויואמר מה לכ פוה‬
‫אליהו יט‪:‬יד ויואמר קנוא קינאתי ליהוה אלוהי צבאות כי‬
‫עזבו בריתכ בני יישראל את מיזבחותיכ הרסו ואת נביאיכ‬
‫נפשי‬
‫את‬
‫ויבקשו‬
‫לבדי‬
‫אני‬
‫ואיותר‬
‫בחרב‬
‫הרגו‬
‫לקחתה‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬טו ויואמר יהוה אליו לכ שוב לדרככ מידברה‬
‫דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלכ על ארם יט‪:‬טז ואת יהוא בן‬
‫נמשי תימשח למלכ על יישראל ואת אלישע בן שפט מאבל‬
‫מחולה תימשח לנביא תחתיכ יט‪:‬יז והיה הנמלט מחרב חזאל‬
‫ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע יט‪:‬יח‬
‫והישארתי ביישראל שיבעת אלפים כל הבירכיים אשר‬
‫לוא כרעו לבעל וכל הפה אשר לוא נשק לו יט‪:‬יט וילכ מישם‬
‫ויימצא את אלישע בן שפט והוא חורש שנים עשר צמדים‬
‫לפניו והוא בישנים העשר ויעבור אליהו אליו וישלכ‬
‫אדרתו אליו יט‪:‬כ ויעזוב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויואמר‬
‫אשקה נא לאבי ולאימי ואלכה אחריכ ויואמר לו לכ שוב כי מה‬
‫עשיתי לכ יט‪:‬כא וישב מאחריו וייקח את צמד הבקר‬
‫וייזבחהו וביכלי הבקר בישלם הבשר וייתן לעם ויואכלו‬
‫ויקם וילכ אחרי אליהו וישרתהו‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬א ובן הדד מלכ ארם קבץ את כל חילו ושלושים ושניים מלכ‬
‫איתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שומרון ויילחם בה כ‪:‬ב ויישלח‬
‫מלאכים אל אחאב מלכ יישראל העירה כ‪:‬ג ויואמר לו כוה אמר‬
‫בן הדד כספכ וזהבכ לי הוא ונשיכ ובניכ הטובים לי הם כ‪:‬ד‬
‫ויען מלכ יישראל ויואמר כידברכ אדוני המלכ לכ אני וכל‬
‫אשר לי כ‪:‬ה וישובו המלאכים ויואמרו כוה אמר בן הדד לאמור‬
‫כי שלחתי אליכ לאמור כספכ וזהבכ ונשיכ ובניכ לי תיתן‬
‫כ‪:‬ו כי אים כעת מחר אשלח את עבדי אליכ וחיפשו את ביתכ‬
‫ואת בתי עבדיכ והיה כל מחמד עיניכ ישימו בידם ולקחו כ‪:‬ז‬
‫וייקרא מלכ יישראל לכל זיקני הארץ ויואמר דעו נא וראו‬
‫כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי‬
‫ממלכות‬
‫וליזהבי ולוא מנעתי מימנו כ‪:‬ח ויואמרו אליו כל הזקנים‬
‫וכל העם אל תישמע ולוא תואבה כ‪:‬ט ויואמר למלאכי בן הדד‬
‫אימרו לאדוני המלכ כול אשר שלחת אל עבדכ בריאשונה אעשה‬
‫והדבר הזה לוא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישיבוהו דבר כ‪:‬י‬
‫ויישלח אליו בן הדד ויואמר כוה יעשון לי אלוהים וכוה‬
‫יוסיפו אים יישפוק עפר שומרון לישעלים לכל העם‬
‫אשר ברגלי כ‪:‬יא ויען מלכ יישראל ויואמר דברו אל ייתהלל‬
‫חוגר כימפתח כ‪:‬יב ויהי כישמוע את הדבר הזה והוא שותה הוא‬
‫והמלכים בסוכות ויואמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר‬
‫כ‪:‬יג והינה נביא אחד נגש אל אחאב מלכ יישראל ויואמר כוה‬
‫אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הינני נותנו בידכ‬
‫היום וידעת כי אני יהוה כ‪:‬יד ויואמר אחאב במי ויואמר‬
‫כוה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויואמר מי יאסור‬
‫המילחמה ויואמר אתה כ‪:‬טו וייפקוד את נערי שרי המדינות‬
‫וייחיו מאתיים שניים ושלושים ואחריהם פקד את כל‬
‫העם כל בני יישראל שיבעת אלפים כ‪:‬טז ויצאו בצהריים‬
‫ובן הדד שותה שיכור בסוכות הוא והמלכים שלושים ושניים‬
‫מלכ עוזר אותו כ‪:‬יז ויצאו נערי שרי המדינות בריאשונה‬
‫ויישלח בן הדד ויגידו לו לאמור אנשים יצאו מישומרון‬
‫כ‪:‬יח ויואמר אים לשלום יצאו תיפשום חיימ ואים‬
‫למילחמה יצאו חיימ תיפשום כ‪:‬יט ואלה יצאו מינ העיר‬
‫נערי שרי המדינות והחייל אשר אחריהם כ‪:‬כ ויכו איש‬
‫אישו וינוסו ארם ויירדפם יישראל ויימלט בן הדד מלכ‬
‫ארם על סוס ופרשים כ‪:‬כא ויצא מלכ יישראל ויכ את הסוס ואת‬
‫הרכב והיכה בארם מכה גדולה כ‪:‬כב וייגש הנביא אל מלכ‬
‫יישראל ויואמר לו לכ היתחזק ודע וראה את אשר תעשה כי‬
‫ליתשובת השנה מלכ ארם עולה עליכ‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬כג ועבדי מלכ ארם אמרו אליו אלוהי הרים אלוהיהם על כן‬
‫חזקו מימנו ואולם נלחם איתם במישור אים לוא נחזק מהם‬
‫כ‪:‬כד ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש מימקומו ושים‬
‫פחות תחתיהם כ‪:‬כה ואתה תימנה לכ חייל כחייל הנופל‬
‫מאותכ וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אים לוא נחזק‬
‫מהם ויישמע לקולם ויעש כן‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬כו ויהי ליתשובת השנה וייפקוד בן הדד את ארם ויעל‬
‫אפקה למילחמה עימ יישראל כ‪:‬כז ובני יישראל התפקדו‬
‫וכלכלו וילכו ליקראתם ויחנו בני יישראל נגדם כישני‬
‫חשיפי עיזים וארם מילאו את הארץ כ‪:‬כח וייגש איש‬
‫האלוהים ויואמר אל מלכ יישראל ויואמר כוה אמר יהוה‬
‫יען אשר אמרו ארם אלוהי הרים יהוה ולוא אלוהי עמקים‬
‫הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידכ וידעתם כי אני‬
‫יהוה כ‪:‬כט ויחנו אלה נוכח אלה שיבעת ימים ויהי ביום‬
‫השביעי ותיקרב המילחמה ויכו בני יישראל את ארם מאה‬
‫אלף רגלי ביום אחד כ‪:‬ל וינוסו הנותרים אפקה אל העיר‬
‫ותיפול החומה על עשרים ושיבעה אלף איש הנותרים ובן‬
‫הדד נס ויבוא אל העיר חדר בחדר כ‪:‬לא ויואמרו אליו עבדיו‬
‫הינה נא שמענו כי מלכי בית יישראל כי מלכי חסד הם‬
‫נשימה נא שקים במתנינו וחבלים ברואשנו ונצא אל מלכ‬
‫יישראל אולי יחיה את נפשכ כ‪:‬לב ויחגרו שקים במתניהם‬
‫וחבלים בראשיהם ויבואו אל מלכ יישראל ויואמרו עבדכ בן‬
‫הדד אמר תחי נא נפשי ויואמר העודנו חי אחי הוא כ‪:‬לג‬
‫והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו המימנו ויואמרו אחיכ בן‬
‫הדד ויואמר בואו קחוהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה‬
‫כ‪:‬לד ויואמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביכ אשיב‬
‫וחוצות תשים לכ בדמשק כאשר שם אבי בשומרון ואני בברית‬
‫אשלחכא וייכרת לו ברית וישלחהו‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬לה ואיש אחד‬
‫מיבני הנביאים אמר אל רעהו בידבר יהוה הכיני נא‬
‫ממלכות‬
‫וימאן האיש להכותו כ‪:‬לו ויואמר לו יען אשר לוא שמעת בקול‬
‫מאצלו‬
‫וילכ‬
‫האריה‬
‫והיככ‬
‫מאיתי‬
‫הולכ‬
‫הינכ‬
‫יהוה‬
‫ויימצאהו האריה ויכהו כ‪:‬לז ויימצא איש אחר ויואמר‬
‫הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצוע כ‪:‬לח וילכ הנביא ויעמוד‬
‫למלכ על הדרכ וייתחפש באפר על עיניו כ‪:‬לט ויהי המלכ‬
‫עובר והוא צעק אל המלכ ויואמר עבדכ יצא בקרב המילחמה‬
‫והינה איש סר ויבא אלי איש ויואמר שמור את האיש הזה‬
‫אים היפקד ייפקד והיתה נפשכ תחת נפשו או כיכר כסף‬
‫תישקול כ‪:‬מ ויהי עבדכ עושה הנה והנה והוא איננו ויואמר‬
‫אליו מלכ יישראל כן מישפטכ אתה חרצת כ‪:‬מא וימהר ויסר‬
‫את האפר מעל )מעלי( עיניו ויכר אותו מלכ יישראל כי‬
‫מהנביאים הוא כ‪:‬מב ויואמר אליו כוה אמר יהוה יען‬
‫שילחת את איש חרמי מיד והיתה נפשכ תחת נפשו ועמכ תחת‬
‫עמו כ‪:‬מג וילכ מלכ יישראל על ביתו סר וזעף ויבוא‬
‫שומרונה‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות הייזרעאלי‬
‫אשר בייזרעאל אצל היכל אחאב מלכ שומרון כא‪:‬ב וידבר אחאב‬
‫אל נבות לאמור תנה לי את כרמכ ויהי לי לגן ירק כי הוא‬
‫קרוב אצל ביתי ואתנה לכ תחתיו כרם טוב מימנו אים טוב‬
‫בעיניכ אתנה לכ כסף מחיר זה כא‪:‬ג ויואמר נבות אל אחאב‬
‫חלילה לי מיהוה מיתיתי את נחלת אבותי לכ כא‪:‬ד ויבוא‬
‫אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דיבר אליו נבות‬
‫הייזרעאלי ויואמר לוא אתן לכ את נחלת אבותי ויישכב על‬
‫מיטתו ויסב את פניו ולוא אכל לחם כא‪:‬ה ותבוא אליו איזבל‬
‫אישתו ותדבר אליו מה זה רוחכ סרה ואינכ אוכל לחם כא‪:‬ו וידבר‬
‫אליה כי אדבר אל נבות הייזרעאלי ואומר לו תנה לי את‬
‫כרמכ בכסף או אים חפץ אתה אתנה לכ כרם תחתיו ויואמר לוא‬
‫אתן לכ את כרמי כא‪:‬ז ותואמר אליו איזבל אישתו אתה עתה‬
‫תעשה מלוכה על יישראל קום אכל לחם וייטב ליבכ אני אתן‬
‫לכ את כרם נבות הייזרעאלי כא‪:‬ח ותיכתוב ספרים בשם אחאב‬
‫ותחתום בחותמו ותישלח הספרים )ספרים( אל הזקנים ואל‬
‫החורים אשר בעירו היושבים את נבות כא‪:‬ט ותיכתוב בספרים‬
‫לאמור קיראו צום והושיבו את נבות ברואש העם כא‪:‬י והושיבו‬
‫שניים אנשים בני בליעל נגדו ויעידוהו לאמור קללת‬
‫אלוהים ומלכ והוציאוהו וסיקלוהו וימות כא‪:‬יא ויעשו אנשי‬
‫עירו הזקנים והחורים אשר היושבים בעירו כאשר שלחה‬
‫אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם כא‪:‬יב‬
‫קראו צום והושיבו את נבות ברואש העם כא‪:‬יג ויבואו שני‬
‫האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעידוהו אנשי הבליעל‬
‫את נבות נגד העם לאמור קלל נבות אלוהים ומלכ ויוציאוהו‬
‫מיחוץ לעיר וייסקלוהו באבנים וימות כא‪:‬יד ויישלחו אל‬
‫איזבל לאמור סוקל נבות וימות כא‪:‬טו ויהי כישמוע איזבל כי‬
‫סוקל נבות וימות ותואמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות‬
‫הייזרעאלי אשר מאן לתת לכ בכסף כי אין נבות חי כי מת‬
‫כא‪:‬טז ויהי כישמוע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל‬
‫כרם נבות הייזרעאלי לרישתו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬יז ויהי דבר יהוה אל אליהו התישבי לאמור כא‪:‬יח קום רד‬
‫ליקראת אחאב מלכ יישראל אשר בשומרון הינה בכרם נבות‬
‫אשר ירד שם לרישתו כא‪:‬יט ודיברת אליו לאמור כוה אמר יהוה‬
‫הרצחת וגם ירשת ודיברת אליו לאמור כוה אמר יהוה בימקום‬
‫אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילוקו הכלבים את דמכ גם אתה‬
‫כא‪:‬כ ויואמר אחאב אל אליהו המצאתני אויבי ויואמר מצאתי‬
‫יען היתמכרכ לעשות הרע בעיני יהוה כא‪:‬כא הינני מבי‬
‫אליכ רעה וביערתי אחריכ והיכרתי לאחאב משתין בקיר‬
‫ועצור ועזוב ביישראל כא‪:‬כב ונתתי את ביתכ כבית ירבעם בן‬
‫נבט וכבית בעשא בן אחיה אל הכעס אשר היכעסת ותחטיא את‬
‫ממלכות‬
‫יישראל כא‪:‬כג וגם לאיזבל דיבר יהוה לאמור הכלבים יואכלו‬
‫את איזבל בחל ייזרעאל כא‪:‬כד המת לאחאב בעיר יואכלו‬
‫הכלבים והמת בשדה יואכלו עוף השמיים כא‪:‬כה רק לוא היה‬
‫כאחאב אשר היתמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר הסתה אותו‬
‫איזבל אישתו כא‪:‬כו ויתעב מאוד ללכת אחרי הגילולים ככול‬
‫בני‬
‫מיפני‬
‫יהוה‬
‫הוריש‬
‫אשר‬
‫האמורי‬
‫עשו‬
‫אשר‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬כז ויהי כישמוע אחאב את הדברים האלה וייקרע בגדיו‬
‫וישם שק על בשרו ויצום ויישכב בשק ויהלכ אט‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬כח ויהי דבר יהוה אל אליהו התישבי לאמור כא‪:‬כט הראית‬
‫כי נכנע אחאב מילפני יען כי נכנע מיפני לוא אבי‬
‫הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתו כב‪:‬א וישבו‬
‫שלוש שנים אין מילחמה בין ארם ובין יישראל‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬ב ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלכ יהודה אל מלכ‬
‫יישראל כב‪:‬ג ויואמר מלכ יישראל אל עבדיו הידעתם כי‬
‫לנו רמות גילעד ואנחנו מחשים מיקחת אותה מיד מלכ ארם‬
‫כב‪:‬ד ויואמר אל יהושפט התלכ איתי למילחמה רמות גילעד‬
‫ויואמר יהושפט אל מלכ יישראל כמוני כמוכ כעמי כעמכ‬
‫כסוסי כסוסיכ כב‪:‬ה ויואמר יהושפט אל מלכ יישראל דרש נא‬
‫כיום את דבר יהוה כב‪:‬ו וייקבוץ מלכ יישראל את הנביאים‬
‫כארבע מאות איש ויואמר אלהם האלכ על רמות גילעד‬
‫למילחמה אים אחדל ויואמרו עלה וייתן יהוה ביד המלכ‬
‫כב‪:‬ז ויואמר יהושפט האין פוה נביא ליהוה עוד ונדרשה‬
‫מאותו כב‪:‬ח ויואמר מלכ יישראל אל יהושפט עוד איש אחד‬
‫לידרוש את יהוה מאותו ואני שנאתיו כי לוא ייתנבא עלי‬
‫טוב כי אים רע מיכיהו בן יימלה ויואמר יהושפט אל‬
‫יואמר המלכ כן כב‪:‬ט וייקרא מלכ יישראל אל סריס אחד‬
‫ויואמר מהרה מיכיהו בן יימלה כב‪:‬י ומלכ יישראל‬
‫ויהושפט מלכ יהודה יושבים איש על כיסאו מלובשים‬
‫בגדים בגורן פתח שער שומרון וכל הנביאים מיתנבאים‬
‫ליפניהם כב‪:‬יא ויעש לו צידקיה בן כנענה קרני ברזל‬
‫ויואמר כוה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם כב‪:‬יב וכל‬
‫הנביאים נבאים כן לאמור עלה רמות גילעד והצלח ונתן‬
‫יהוה ביד המלכ כב‪:‬יג והמלאכ אשר הלכ ליקרוא מיכיהו דיבר‬
‫אליו לאמור הינה נא דיברי הנביאים פה אחד טוב אל המלכ‬
‫יהי נא דבריך )דברכ( כידבר אחד מהם ודיברת טוב כב‪:‬יד ויואמר‬
‫מיכיהו חי יהוה כי את אשר יואמר יהוה אלי אותו אדבר‬
‫כב‪:‬טו ויבוא אל המלכ ויואמר המלכ אליו מיכיהו הנלכ אל‬
‫רמות גילעד למילחמה אים נחדל ויואמר אליו עלה והצלח‬
‫ונתן יהוה ביד המלכ כב‪:‬טז ויואמר אליו המלכ עד כמה‬
‫פעמים אני משביעכ אשר לוא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה‬
‫כב‪:‬יז ויואמר ראיתי את כל יישראל נפוצים אל ההרים‬
‫כצואן אשר אין להם רועה ויואמר יהוה לוא אדונים לאלה‬
‫ישובו איש לביתו בשלום כב‪:‬יח ויואמר מלכ יישראל אל‬
‫יהושפט הלוא אמרתי אליכ לוא ייתנבא עלי טוב כי אים‬
‫רע‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬יט ויואמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה‬
‫יושב על כיסאו וכל צבא השמיים עומד עליו מימינו‬
‫ומישמואלו כב‪:‬כ ויואמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל‬
‫וייפול ברמות גילעד ויואמר זה בכוה וזה אומר בכוה כב‪:‬כא‬
‫ויצא הרוח ויעמוד ליפני יהוה ויואמר אני אפתנו‬
‫ויואמר יהוה אליו במה כב‪:‬כב ויואמר אצא והייתי רוח שקר‬
‫בפי כל נביאיו ויואמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן כב‪:‬כג‬
‫ועתה הינה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיכ אלה ויהוה‬
‫דיבר עליכ רעה כב‪:‬כד וייגש צידקיהו בן כנענה ויכה את‬
‫מיכיהו על הלחי ויואמר אי זה עבר רוח יהוה מאיתי לדבר‬
‫ממלכות‬
‫אותכ כב‪:‬כה ויואמר מיכיהו הינכ רואה ביום ההוא אשר תבוא‬
‫חדר בחדר להחבה כב‪:‬כו ויואמר מלכ יישראל קח את מיכיהו‬
‫והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלכ כב‪:‬כז ואמרת‬
‫כוה אמר המלכ שימו את זה בית הכלא והאכילוהו לחם לחץ‬
‫ומיים לחץ עד בואי בשלום כב‪:‬כח ויואמר מיכיהו אים שוב‬
‫תשוב בשלום לוא דיבר יהוה בי ויואמר שימעו עמים כולם‬
‫כב‪:‬כט ויעל מלכ יישראל ויהושפט מלכ יהודה רמות גילעד‬
‫כב‪:‬ל ויואמר מלכ יישראל אל יהושפט היתחפש ובוא‬
‫במילחמה ואתה לבש בגדיכ וייתחפש מלכ יישראל ויבוא‬
‫במילחמה כב‪:‬לא ומלכ ארם ציוה את שרי הרכב אשר לו שלושים‬
‫ושניים לאמור לוא תילחמו את קטון ואת גדול כי אים את מלכ‬
‫יישראל לבדו כב‪:‬לב ויהי כיראות שרי הרכב את יהושפט והמה‬
‫אמרו אכ מלכ יישראל הוא ויסורו עליו להילחם וייזעק‬
‫יהושפט כב‪:‬לג ויהי כיראות שרי הרכב כי לוא מלכ יישראל‬
‫הוא וישובו מאחריו כב‪:‬לד ואיש משכ בקשת לתומו ויכה את מלכ‬
‫יישראל בין הדבקים ובין השירין ויואמר לרכבו הפוכ‬
‫ידכ והוציאני מינ המחנה כי החליתי כב‪:‬לה ותעלה‬
‫המילחמה ביום ההוא והמלכ היה מעמד במרכבה נוכח ארם‬
‫וימת בערב וייצק דם המכה אל חיק הרכב כב‪:‬לו ויעבור הרינה‬
‫במחנה כבוא השמש לאמור איש אל עירו ואיש אל ארצו כב‪:‬לז‬
‫וימת המלכ ויבוא שומרון וייקברו את המלכ בשומרון כב‪:‬לח‬
‫ויישטוף את הרכב על ברכת שומרון וילוקו הכלבים את דמו‬
‫והזונות רחצו כידבר יהוה אשר דיבר כב‪:‬לט ויתר דיברי אחאב‬
‫וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא‬
‫הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יישראל כב‪:‬מ‬
‫ויישכב אחאב עימ אבותיו ויימלוכ אחזיהו בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬מא ויהושפט בן אסא מלכ על יהודה בישנת ארבע לאחאב‬
‫מלכ יישראל כב‪:‬מב יהושפט בן שלושים וחמש שנה במלכו‬
‫ועשרים וחמש שנה מלכ בירושלימ ושם אימו עזובה בת‬
‫שילחי כב‪:‬מג וילכ בכל דרכ אסא אביו לוא סר מימנו לעשות‬
‫הישר בעיני יהוה כב‪:‬מד אכ הבמות לוא סרו עוד העם מזבחים‬
‫ומקטרים בבמות כב‪:‬מה וישלם יהושפט עימ מלכ יישראל‬
‫כב‪:‬מו ויתר דיברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלוא‬
‫הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יהודה כב‪:‬מז‬
‫ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו ביער מינ הארץ‬
‫כב‪:‬מח ומלכ אין באדום נצב מלכ כב‪:‬מט יהושפט עשר )עשה(‬
‫אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולוא הלכ כי נשברה )נשברו(‬
‫אניות בעציון גבר כב‪:‬נ אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט‬
‫ילכו עבדי עימ עבדיכ באניות ולוא אבה יהושפט כב‪:‬נא‬
‫ויישכב יהושפט עימ אבותיו וייקבר עימ אבותיו בעיר‬
‫דויד אביו ויימלוכ יהורם בנו תחתיו‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬נב אחזיהו‬
‫בן אחאב מלכ על יישראל בשומרון בישנת שבע עשרה‬
‫ליהושפט מלכ יהודה ויימלוכ על יישראל שנתיים כב‪:‬נג‬
‫ויעש הרע בעיני יהוה וילכ בדרכ אביו ובדרכ אימו ובדרכ‬
‫ירבעם בן נבט אשר החטיא את יישראל כב‪:‬נד ויעבוד את הבעל‬
‫ויישתחוה לו ויכעס את יהוה אלוהי יישראל ככול אשר עשה‬
‫אביו‬
‫מלכים ב‬
‫א‪:‬א וייפשע מואב ביישראל אחרי מות אחאב א‪:‬ב וייפול‬
‫אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשומרון ויחל ויישלח‬
‫מלאכים ויואמר אלהם לכו דירשו בבעל זבוב אלוהי עקרון‬
‫אים אחיה מחלי זה‪..........‬ס‪ .........‬א‪:‬ג ומלאכ יהוה דיבר אל אליה‬
‫התישבי קום עלה ליקראת מלאכי מלכ שומרון ודבר אלהם‬
‫המיבלי אין אלוהים ביישראל אתם הולכים לידרוש בבעל‬
‫ממלכות‬
‫זבוב אלוהי עקרון א‪:‬ד ולכן כוה אמר יהוה המיטה אשר עלית‬
‫שם לוא תרד מימנה כי מות תמות וילכ אליה א‪:‬ה וישובו‬
‫המלאכים אליו ויואמר אליהם מה זה שבתם א‪:‬ו ויואמרו‬
‫אליו איש עלה ליקראתנו ויואמר אלינו לכו שובו אל המלכ‬
‫אשר שלח אתכם ודיברתם אליו כוה אמר יהוה המיבלי אין‬
‫אלוהים ביישראל אתה שולח לידרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון‬
‫לכן המיטה אשר עלית שם לוא תרד מימנה כי מות תמות א‪:‬ז‬
‫וידבר אלהם מה מישפט האיש אשר עלה ליקראתכם וידבר‬
‫אליכם את הדברים האלה א‪:‬ח ויואמרו אליו איש בעל שער‬
‫ואזור עור אזור במתניו ויואמר אליה התישבי הוא א‪:‬ט‬
‫ויישלח אליו שר חמישים וחמישיו ויעל אליו והינה‬
‫יושב על רואש ההר וידבר אליו איש האלוהים המלכ דיבר רדה‬
‫א‪:‬י ויענה אליהו וידבר אל שר החמישים ואים איש‬
‫אלוהים אני תרד אש מינ השמיים ותואכל אותכ ואת‬
‫חמישיכ ותרד אש מינ השמיים ותואכל אותו ואת חמישיו‬
‫א‪:‬יא וישב ויישלח אליו שר חמישים אחר וחמישיו ויען‬
‫וידבר אליו איש האלוהים כוה אמר המלכ מהרה רדה א‪:‬יב‬
‫ויען אליה וידבר אליהם אים איש האלוהים אני תרד אש‬
‫מינ השמיים ותואכל אותכ ואת חמישיכ ותרד אש אלוהים‬
‫מינ השמיים ותואכל אותו ואת חמישיו א‪:‬יג וישב ויישלח‬
‫שר‬
‫ויבוא‬
‫ויעל‬
‫וחמישיו‬
‫שלישים‬
‫חמישים‬
‫שר‬
‫החמישים השלישי וייכרע על בירכיו לנגד אליהו‬
‫וייתחנן אליו וידבר אליו איש האלוהים תיקר נא נפשי‬
‫ונפש עבדיכ אלה חמישים בעיניכ א‪:‬יד הינה ירדה אש‬
‫החמישים‬
‫שרי‬
‫שני‬
‫את‬
‫ותואכל‬
‫השמיים‬
‫מינ‬
‫נפשי‬
‫תיקר‬
‫ועתה‬
‫חמישיהם‬
‫ואת‬
‫הריאשונים‬
‫בעיניכ‪..........‬ס‪.........‬א‪:‬טו וידבר מלאכ יהוה אל אליהו רד אותו אל‬
‫תירא מיפניו ויקם וירד אותו אל המלכ א‪:‬טז וידבר אליו כוה‬
‫אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לידרוש בבעל זבוב אלוהי‬
‫עקרון המיבלי אין אלוהים ביישראל לידרוש בידברו לכן‬
‫המיטה אשר עלית שם לוא תרד מימנה כי מות תמות א‪:‬יז‬
‫וימת כידבר יהוה אשר דיבר אליהו ויימלוכ יהורם‬
‫תחתיו‪..........‬פ‬
‫בישנת שתיים ליהורם בן יהושפט מלכ יהודה כי לוא היה‬
‫לו בן‪..........‬ס‪.........‬א‪:‬יח ויתר דיברי אחזיהו אשר עשה הלוא המה‬
‫כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יישראל‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השמיים וילכ‬
‫אליהו ואלישע מינ הגילגל ב‪:‬ב ויואמר אליהו אל אלישע‬
‫שב נא פוה כי יהוה שלחני עד בית אל ויואמר אלישע חי‬
‫יהוה וחי נפשכ אים אעזבכא וירדו בית אל ב‪:‬ג ויצאו בני‬
‫הנביאים אשר בית אל אל אלישע ויואמרו אליו הידעת כי‬
‫היום יהוה לוקח את אדוניכ מעל רואשכ ויואמר גם אני‬
‫ידעתי החשו ב‪:‬ד ויואמר לו אליהו אלישע שב נא פוה כי‬
‫יהוה שלחני יריחו ויואמר חי יהוה וחי נפשכ אים‬
‫אעזבכא ויבואו יריחו ב‪:‬ה וייגשו בני הנביאים אשר‬
‫ביריחו אל אלישע ויואמרו אליו הידעת כי היום יהוה לוקח‬
‫את אדוניכ מעל רואשכ ויואמר גם אני ידעתי החשו ב‪:‬ו‬
‫ויואמר לו אליהו שב נא פוה כי יהוה שלחני הירדנה‬
‫ויואמר חי יהוה וחי נפשכ אים אעזבכא וילכו שניהם ב‪:‬ז‬
‫וחמישים איש מיבני הנביאים הלכו ויעמדו מינגד‬
‫מרחוק ושניהם עמדו על הירדן ב‪:‬ח וייקח אליהו את אדרתו‬
‫וייגלום ויכה את המיים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם‬
‫בחרבה ב‪:‬ט ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה‬
‫לכ בטרם אלקח מעימכ ויואמר אלישע ויהי נא פי שניים‬
‫ברוחכ אלי ב‪:‬י ויואמר היקשית לישאול אים תיראה אותי‬
‫ממלכות‬
‫לוקח מאיתכ יהי לכ כן ואים איין לוא ייחיה ב‪:‬יא ויהי‬
‫המה הולכים הלוכ ודבר והינה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין‬
‫שניהם ויעל אליהו בסערה השמיים ב‪:‬יב ואלישע רואה‬
‫והוא מצעק אבי אבי רכב יישראל ופרשיו ולוא ראהו עוד‬
‫ויחזק ביבגדיו וייקרעם לישניים קרעים ב‪:‬יג וירם את‬
‫אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמוד על שפת הירדן‬
‫ב‪:‬יד וייקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את‬
‫המיים ויואמר איה יהוה אלוהי אליהו אף הוא ויכה את‬
‫המיים ויחצו הנה והנה ויעבור אלישע ב‪:‬טו וייראוהו בני‬
‫הנביאים אשר ביריחו מינגד ויואמרו נחה רוח אליהו על‬
‫אלישע ויבואו ליקראתו ויישתחוו לו ארצה ב‪:‬טז ויואמרו אליו‬
‫הינה נא יש את עבדיכ חמישים אנשים בני חייל ילכו‬
‫נא ויבקשו את אדוניכ פן נשאו רוח יהוה וישליכהו באחד‬
‫ההרים או באחת הגיאות )הגיאיות( ויואמר לוא תישלחו ב‪:‬יז‬
‫וייפצרו בו עד בוש ויואמר שלחו ויישלחו חמישים איש‬
‫ויבקשו שלושה ימים ולוא מצאוהו ב‪:‬יח וישובו אליו והוא‬
‫אליכם אל‬
‫אמרתי‬
‫הלוא‬
‫אלהם‬
‫ביריחו ויואמר‬
‫יושב‬
‫תלכו‪..........‬ס‪.........‬ב‪:‬יט ויואמרו אנשי העיר אל אלישע הינה נא‬
‫מושב העיר טוב כאשר אדוני רואה והמיים רעים והארץ‬
‫משכלת ב‪:‬כ ויואמר קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח‬
‫וייקחו אליו ב‪:‬כא ויצא אל מוצא המיים וישלכ שם מלח‬
‫ויואמר כוה אמר יהוה ריפיאתי למיים האלה לוא ייחיה‬
‫מישם עוד מות ומשכלת ב‪:‬כב וירפו המיים עד היום הזה‬
‫כידבר אלישע אשר דיבר‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬כג ויעל מישם בית אל והוא עולה בדרכ ונערים קטנים‬
‫יצאו מינ העיר וייתקלסו בו ויואמרו לו עלה קרח עלה קרח ב‪:‬כד‬
‫וייפן אחריו וייראם ויקללם בשם יהוה ותצאנה שתיים‬
‫דובים מינ היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים ב‪:‬כה‬
‫וילכ מישם אל הר הכרמל ומישם שב שומרון‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א ויהורם בן אחאב מלכ על יישראל בשומרון בישנת‬
‫שמונה עשרה ליהושפט מלכ יהודה ויימלוכ שתים עשרה‬
‫שנה ג‪:‬ב ויעשה הרע בעיני יהוה רק לוא כאביו וכאימו ויסר‬
‫את מצבת הבעל אשר עשה אביו ג‪:‬ג רק בחטואות ירבעם בן נבט‬
‫אשר החטיא את יישראל דבק לוא סר מימנה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ד ומישע מלכ מואב היה נוקד והשיב למלכ יישראל מאה‬
‫אלף כרים ומאה אלף אילים צמר ג‪:‬ה ויהי כמות אחאב‬
‫וייפשע מלכ מואב במלכ יישראל ג‪:‬ו ויצא המלכ יהורם‬
‫ביום ההוא מישומרון וייפקוד את כל יישראל ג‪:‬ז וילכ‬
‫ויישלח אל יהושפט מלכ יהודה לאמור מלכ מואב פשע בי‬
‫התלכ איתי אל מואב למילחמה ויואמר אעלה כמוני כמוכ‬
‫כעמי כעמכ כסוסי כסוסיכ ג‪:‬ח ויואמר אי זה הדרכ נעלה‬
‫ויואמר דרכ מידבר אדום ג‪:‬ט וילכ מלכ יישראל ומלכ יהודה‬
‫ומלכ אדום ויסובו דרכ שיבעת ימים ולוא היה מיים למחנה‬
‫ולבהמה אשר ברגליהם ג‪:‬י ויואמר מלכ יישראל אהה כי קרא‬
‫ביד‬
‫אותם‬
‫לתת‬
‫האלה‬
‫המלכים‬
‫לישלושת‬
‫יהוה‬
‫מואב‪..........‬ס‪.........‬ג‪:‬יא ויואמר יהושפט האין פוה נביא ליהוה‬
‫ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלכ יישראל‬
‫ויואמר פוה אלישע בן שפט אשר יצק מיים על ידי‬
‫אליהו ג‪:‬יב ויואמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו‬
‫מלכ יישראל ויהושפט ומלכ אדום ג‪:‬יג ויואמר אלישע אל‬
‫מלכ יישראל מה לי ולכ לכ אל נביאי אביכ ואל נביאי‬
‫אימכ ויואמר לו מלכ יישראל אל כי קרא יהוה לישלושת‬
‫המלכים האלה לתת אותם ביד מואב ג‪:‬יד ויואמר אלישע חי‬
‫יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלכ‬
‫יהודה אני נושא אים אביט אליכ ואים אראכא ג‪:‬טו ועתה קחו‬
‫ממלכות‬
‫לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה ג‪:‬טז‬
‫ויואמר כוה אמר יהוה עשוה הנחל הזה גבים גבים ג‪:‬יז כי‬
‫כוה אמר יהוה לוא תיראו רוח ולוא תיראו גשם והנחל ההוא‬
‫יימלא מיים ושתיתם אתם ומיקניכם ובהמתכם ג‪:‬יח ונקל‬
‫זואת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם ג‪:‬יט והיכיתם כל‬
‫עיר מיבצר וכל עיר מיבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני‬
‫מיים תיסתומו וכול החלקה הטובה תכאיבו באבנים ג‪:‬כ ויהי‬
‫בבוקר כעלות המינחה והינה מיים באים מידרכ אדום‬
‫ותימלא הארץ את המיים ג‪:‬כא וכל מואב שמעו כי עלו‬
‫המלכים להילחם בם וייצעקו מיכול חוגר חגורה ומעלה‬
‫ויעמדו על הגבול ג‪:‬כב וישכימו בבוקר והשמש זרחה על‬
‫המיים וייראו מואב מינגד את המיים אדומים כדם ג‪:‬כג‬
‫ויואמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה‬
‫לשלל מואב ג‪:‬כד ויבואו אל מחנה יישראל ויקומו יישראל‬
‫ויכו את מואב וינוסו מיפניהם ויבו )ויכו( בה והכות את מואב‬
‫ג‪:‬כה והערים יהרוסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו‬
‫ומילאוה וכל מעין מיים ייסתומו וכל עץ טוב יפילו עד‬
‫הישאיר אבניה בקיר חרשת ויסובו הקלעים ויכוה ג‪:‬כו וירא‬
‫מלכ מואב כי חזק מימנו המילחמה וייקח אותו שבע מאות‬
‫איש שולף חרב להבקיע אל מלכ אדום ולוא יכולו ג‪:‬כז וייקח את‬
‫בנו הבכור אשר יימלוכ תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי‬
‫קצף גדול על יישראל וייסעו מעליו וישובו לארץ‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א ואישה אחת מינשי בני הנביאים צעקה אל אלישע‬
‫לאמור עבדכ אישי מת ואתה ידעת כי עבדכ היה ירא את יהוה‬
‫והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים ד‪:‬ב ויואמר אליה‬
‫אלישע מה אעשה לכ הגידי לי מה יש לכי )לכ( בביית‬
‫ותואמר אין לשיפחתכ כול בביית כי אים אסוכ שמן ד‪:‬ג‬
‫ויואמר לכי שאלי לכ כלים מינ החוץ מאת כל שכנכי‬
‫)שכנייכ( כלים רקים אל תמעיטי ד‪:‬ד ובאת וסגרת הדלת בעדכ‬
‫ובעד בנייכ ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי ד‪:‬ה ותלכ‬
‫מאיתו ותיסגור הדלת בעדה ובעד בניה הם מגישים אליה‬
‫והיא מיצקת )מוצקת( ד‪:‬ו ויהי כימלואת הכלים ותואמר אל בנה‬
‫הגישה אלי עוד כלי ויואמר אליה אין עוד כלי ויעמוד‬
‫השמן ד‪:‬ז ותבוא ותגד לאיש האלוהים ויואמר לכי מיכרי את‬
‫השמן ושלמי את נשיכי )נשיכ( ואת בניכי )ובנייכ(‬
‫תיחיי בנותר‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬ח ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם ושם אישה גדולה‬
‫ותחזק בו לאכל לחם ויהי מידי עברו יסור שמה לאכל לחם ד‪:‬ט‬
‫ותואמר אל אישה הינה נא ידעתי כי איש אלוהים קדוש הוא‬
‫עובר עלינו תמיד ד‪:‬י נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו‬
‫שם מיטה ושולחן וכיסא ומנורה והיה בבואו אלינו יסור שמה‬
‫ד‪:‬יא ויהי היום ויבוא שמה ויסר אל העליה ויישכב שמה‬
‫ד‪:‬יב ויואמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזואת וייקרא לה‬
‫ותעמוד לפניו ד‪:‬יג ויואמר לו אמר נא אליה הינה חרדת‬
‫אלינו את כל החרדה הזואת מה לעשות לכ היש לדבר לכ אל המלכ‬
‫או אל שר הצבא ותואמר בתוכ עמי אנוכי יושבת ד‪:‬יד ויואמר‬
‫ומה לעשות לה ויואמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן ד‪:‬טו‬
‫ויואמר קרא לה וייקרא לה ותעמוד בפתח ד‪:‬טז ויואמר למועד‬
‫הזה כעת חיה אתי )את( חובקת בן ותואמר אל אדוני איש‬
‫האלוהים אל תכזב בשיפחתכ ד‪:‬יז ותהר האישה ותלד בן למועד‬
‫הזה כעת חיה אשר דיבר אליה אלישע ד‪:‬יח וייגדל הילד‬
‫ויהי היום ויצא אל אביו אל הקוצרים ד‪:‬יט ויואמר אל אביו‬
‫רואשי רואשי ויואמר אל הנער שאהו אל אימו ד‪:‬כ ויישאהו‬
‫ויביאהו אל אימו וישב על בירכיה עד הצהריים וימות ד‪:‬כא‬
‫ותעל ותשכיבהו על מיטת איש האלוהים ותיסגור בעדו ותצא‬
‫ד‪:‬כב ותיקרא אל אישה ותואמר שילחה נא לי אחד מינ‬
‫ממלכות‬
‫הנערים ואחת האתונות וארוצה עד איש האלוהים ואשובה ד‪:‬כג‬
‫ויואמר מדוע אתי )את( הלכתי )הולכת( אליו היום לוא חודש ולוא‬
‫שבת ותואמר שלום ד‪:‬כד ותחבוש האתון ותואמר אל נערה נהג ולכ‬
‫אל תעצר לי לירכוב כי אים אמרתי לכ ד‪:‬כה ותלכ ותבוא אל‬
‫איש האלוהים אל הר הכרמל ויהי כיראות איש האלוהים‬
‫אותה מינגד ויואמר אל גיחזי נערו הינה השונמית הלז‬
‫ד‪:‬כו עתה רוץ נא ליקראתה ואמר לה השלום לכ השלום לאישכ‬
‫השלום לילד ותואמר שלום ד‪:‬כז ותבוא אל איש האלוהים אל ההר‬
‫ותחזק ברגליו וייגש גיחזי להדפה ויואמר איש האלוהים‬
‫הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים מימני ולוא‬
‫היגיד לי ד‪:‬כח ותואמר השאלתי בן מאת אדוני הלוא אמרתי‬
‫לוא תשלה אותי ד‪:‬כט ויואמר לגיחזי חגור מתניכ וקח‬
‫מישענתי בידכ ולכ כי תימצא איש לוא תברכנו וכי יברככ‬
‫איש לוא תעננו ושמת מישענתי על פני הנער ד‪:‬ל ותואמר‬
‫אם הנער חי יהוה וחי נפשכ אים אעזבכא ויקם וילכ‬
‫אחריה ד‪:‬לא וגחזי עבר ליפניהם וישם את המישענת על‬
‫פני הנער ואין קול ואין קשב וישב ליקראתו ויגד לו לאמור‬
‫לוא הקיץ הנער ד‪:‬לב ויבוא אלישע הביתה והינה הנער מת‬
‫מושכב על מיטתו ד‪:‬לג ויבוא וייסגור הדלת בעד שניהם‬
‫וייתפלל אל יהוה ד‪:‬לד ויעל ויישכב על הילד וישם פיו‬
‫על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו וייגהר עליו‬
‫ויחם בשר הילד ד‪:‬לה וישב וילכ בביית אחת הנה ואחת הנה‬
‫ויעל וייגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים וייפקח‬
‫הנער את עיניו ד‪:‬לו וייקרא אל גיחזי ויואמר קרא אל‬
‫השונמית הזואת וייקראה ותבוא אליו ויואמר שאי בנכ ד‪:‬לז‬
‫ותבוא ותיפול על רגליו ותישתחו ארצה ותישא את בנה‬
‫ותצא‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬לח ואלישע שב הגילגלה והרעב בארץ ובני הנביאים‬
‫יושבים לפניו ויואמר לנערו שפות הסיר הגדולה ובשל‬
‫נזיד ליבני הנביאים ד‪:‬לט ויצא אחד אל השדה ללקט אורות‬
‫ויימצא גפן שדה וילקט מימנו פקועות שדה מלוא ביגדו‬
‫ויבוא ויפלח אל סיר הנזיד כי לוא ידעו ד‪:‬מ וייצקו‬
‫לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויואמרו מות‬
‫בסיר איש האלוהים ולוא יכלו לאכול ד‪:‬מא ויואמר וקחו קמח‬
‫וישלכ אל הסיר ויואמר צק לעם ויואכלו ולוא היה דבר רע‬
‫בסיר‪..........‬ס‪.........‬ד‪:‬מב ואיש בא מיבעל שלישה ויבא לאיש‬
‫וכרמל‬
‫שעורים‬
‫לחם‬
‫עשרים‬
‫ביכורים‬
‫לחם‬
‫האלוהים‬
‫בציקלונו ויואמר תן לעם ויואכלו ד‪:‬מג ויואמר משרתו מה‬
‫אתן זה ליפני מאה איש ויואמר תן לעם ויואכלו כי כוה‬
‫אמר יהוה אכול והותר ד‪:‬מד וייתן ליפניהם ויואכלו‬
‫ויותירו כידבר יהוה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א ונעמן שר צבא מלכ ארם היה איש גדול ליפני אדוניו‬
‫ונשוא פנים כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה‬
‫גיבור חייל מצורע ה‪:‬ב וארם יצאו גדודים ויישבו מארץ‬
‫יישראל נערה קטנה ותהי ליפני אשת נעמן ה‪:‬ג ותואמר‬
‫אל גבירתה אחלי אדוני ליפני הנביא אשר בשומרון אז‬
‫יאסוף אותו מיצרעתו ה‪:‬ד ויבוא ויגד לאדוניו לאמור כזואת‬
‫וכזואת דיברה הנערה אשר מארץ יישראל ה‪:‬ה ויואמר מלכ‬
‫ארם לכ בוא ואשלחה ספר אל מלכ יישראל וילכ וייקח בידו‬
‫עשר כיכרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים ה‪:‬ו‬
‫ויבא הספר אל מלכ יישראל לאמור ועתה כבוא הספר הזה אליכ‬
‫הינה שלחתי אליכ את נעמן עבדי ואספתו מיצרעתו ה‪:‬ז‬
‫ויהי כיקרוא מלכ יישראל את הספר וייקרע בגדיו ויואמר‬
‫האלוהים אני להמית ולהחיות כי זה שולח אלי לאסוף איש‬
‫מיצרעתו כי אכ דעו נא וראו כי מיתאנה הוא לי ה‪:‬ח ויהי‬
‫כישמוע אלישע איש האלוהים כי קרע מלכ יישראל את‬
‫ממלכות‬
‫בגדיו ויישלח אל המלכ לאמור למה קרעת בגדיכ יבוא נא אלי‬
‫וידע כי יש נביא ביישראל ה‪:‬ט ויבוא נעמן בסוסו ובריכבו‬
‫ויעמוד פתח הביית לאלישע ה‪:‬י ויישלח אליו אלישע‬
‫מלאכ לאמור הלוכ ורחצת שבע פעמים בירדן וישוב בשרכ לכ‬
‫וטהר ה‪:‬יא וייקצוף נעמן וילכ ויואמר הינה אמרתי אלי‬
‫יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלוהיו והניף ידו אל המקום‬
‫ואסף המצורע ה‪:‬יב הלוא טוב אבנה )אמנה( ופרפר נהרות דמשק‬
‫מיכול מימי יישראל הלוא ארחץ בהם וטהרתי וייפן וילכ‬
‫בחמה ה‪:‬יג וייגשו עבדיו וידברו אליו ויואמרו אבי דבר גדול‬
‫הנביא דיבר אליכ הלוא תעשה ואף כי אמר אליכ רחץ וטהר‬
‫ה‪:‬יד וירד וייטבול בירדן שבע פעמים כידבר איש‬
‫האלוהים וישב בשרו כיבשר נער קטון וייטהר ה‪:‬טו וישב אל‬
‫איש האלוהים הוא וכל מחנהו ויבוא ויעמוד לפניו ויואמר‬
‫הינה נא ידעתי כי אין אלוהים בכל הארץ כי אים‬
‫ביישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדכ ה‪:‬טז ויואמר חי יהוה‬
‫אשר עמדתי לפניו אים אקח וייפצר בו לקחת וימאן ה‪:‬יז‬
‫ויואמר נעמן ולוא יותן נא לעבדכ משא צמד פרדים אדמה‬
‫כי לוא יעשה עוד עבדכ עולה וזבח לאלוהים אחרים כי אים‬
‫ליהוה ה‪:‬יח לדבר הזה ייסלח יהוה לעבדכ בבוא אדוני בית‬
‫רימון להישתחות שמה והוא נשען על ידי והישתחויתי‬
‫בית רימון בהישתחויתי בית רימון ייסלח נא יהוה לעבדכ‬
‫בדבר הזה ה‪:‬יט ויואמר לו לכ לשלום וילכ מאיתו כיברת‬
‫ארץ‪..........‬ס‪.........‬ה‪:‬כ ויואמר גיחזי נער אלישע איש האלוהים‬
‫הינה חשכ אדוני את נעמן הארמי הזה מיקחת מידו את אשר‬
‫הביא חי יהוה כי אים רצתי אחריו ולקחתי מאיתו מאומה‬
‫ה‪:‬כא ויירדוף גיחזי אחרי נעמן וייראה נעמן רץ אחריו‬
‫וייפול מעל המרכבה ליקראתו ויואמר השלום ה‪:‬כב ויואמר‬
‫שלום אדוני שלחני לאמור הינה עתה זה באו אלי שני‬
‫נערים מהר אפריים מיבני הנביאים תנה נא להם‬
‫כיכר כסף ושתי חליפות בגדים ה‪:‬כג ויואמר נעמן הואל קח‬
‫כיכריים וייפרץ בו ויצר כיכריים כסף בישני‬
‫חריטים ושתי חליפות בגדים וייתן אל שני נעריו‬
‫ויישאו לפניו ה‪:‬כד ויבוא אל העופל וייקח מידם וייפקוד‬
‫בביית וישלח את האנשים וילכו ה‪:‬כה והוא בא ויעמוד אל‬
‫אדוניו ויואמר אליו אלישע מאן )מאיין( גחזי ויואמר‬
‫לוא הלכ עבדכ אנה ואנה ה‪:‬כו ויואמר אליו לוא ליבי הלכ כאשר‬
‫הפכ איש מעל מרכבתו ליקראתכ העת לקחת את הכסף ולקחת‬
‫בגדים וזיתים וכרמים וצואן ובקר ועבדים ושפחות ה‪:‬כז‬
‫וצרעת נעמן תידבק בכ ובזרעכ לעולם ויצא מילפניו מצורע‬
‫כשלג ו‪:‬א ויואמרו בני הנביאים אל אלישע הינה נא‬
‫המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניכ צר מימנו ו‪:‬ב נלכה‬
‫נא עד הירדן ונקחה מישם איש קורה אחת ונעשה לנו שם‬
‫מקום לשבת שם ויואמר לכו ו‪:‬ג ויואמר האחד הואל נא ולכ את‬
‫עבדיכ ויואמר אני אלכ ו‪:‬ד וילכ איתם ויבואו הירדנה‬
‫וייגזרו העצים ו‪:‬ה ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל‬
‫אל המיים וייצעק ויואמר אהה אדוני והוא שאול ו‪:‬ו ויואמר‬
‫איש האלוהים אנה נפל ויראהו את המקום וייקצב עץ‬
‫וישלכ שמה ויצף הברזל ו‪:‬ז ויואמר הרם לכ ויישלח ידו‬
‫וייקחהו‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬ח ומלכ ארם היה נלחם ביישראל וייועץ אל עבדיו לאמור‬
‫אל מקום פלוני אלמוני תחנותי ו‪:‬ט ויישלח איש האלוהים‬
‫אל מלכ יישראל לאמור הישמר מעבור המקום הזה כי שם‬
‫ארם נחיתים ו‪:‬י ויישלח מלכ יישראל אל המקום אשר אמר‬
‫לו איש האלוהים והיזהירוה ונשמר שם לוא אחת ולוא‬
‫שתיים ו‪:‬יא וייסער לב מלכ ארם על הדבר הזה וייקרא אל‬
‫עבדיו ויואמר אליהם הלוא תגידו לי מי מישלנו אל מלכ‬
‫ממלכות‬
‫יישראל ו‪:‬יב ויואמר אחד מעבדיו לוא אדוני המלכ כי‬
‫אלישע הנביא אשר ביישראל יגיד למלכ יישראל את‬
‫הדברים אשר תדבר בחדר מישכבכ ו‪:‬יג ויואמר לכו וראו איכוה‬
‫הוא ואשלח ואקחהו ויוגד לו לאמור הינה בדותן ו‪:‬יד ויישלח‬
‫שמה סוסים ורכב וחייל כבד ויבואו לילה ויקיפו על העיר‬
‫ו‪:‬טו וישכם משרת איש האלוהים לקום ויצא והינה חייל סובב‬
‫את העיר וסוס ורכב ויואמר נערו אליו אהה אדוני איכה נעשה‬
‫ו‪:‬טז ויואמר אל תירא כי רבים אשר איתנו מאשר אותם ו‪:‬יז‬
‫וייתפלל אלישע ויואמר יהוה פקח נא את עיניו וייראה‬
‫וייפקח יהוה את עיני הנער וירא והינה ההר מלא סוסים‬
‫ורכב אש סביבות אלישע ו‪:‬יח וירדו אליו וייתפלל אלישע אל‬
‫יהוה ויואמר הכ נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים‬
‫כידבר אלישע ו‪:‬יט ויואמר אלהם אלישע לוא זה הדרכ ולוא זוה‬
‫העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון ויולכ‬
‫אותם שומרונה ו‪:‬כ ויהי כבואם שומרון ויואמר אלישע יהוה‬
‫פקח את עיני אלה וייראו וייפקח יהוה את עיניהם‬
‫וייראו והינה בתוכ שומרון ו‪:‬כא ויואמר מלכ יישראל אל‬
‫אלישע כיראותו אותם האכה אכה אבי ו‪:‬כב ויואמר לוא תכה‬
‫האשר שבית בחרבכ ובקשתכ אתה מכה שים לחם ומיים‬
‫ליפניהם ויואכלו ויישתו וילכו אל אדוניהם ו‪:‬כג וייכרה‬
‫להם כרה גדולה ויואכלו ויישתו וישלחם וילכו אל אדוניהם‬
‫ולוא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ יישראל‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬כד ויהי אחרי כן וייקבוץ בן הדד מלכ ארם את כל מחנהו‬
‫ויעל ויצר על שומרון ו‪:‬כה ויהי רעב גדול בשומרון והינה‬
‫צרים עליה עד היות רואש חמור בישמונים כסף ורובע הקב‬
‫חרי )דיב( יונים בחמישה כסף ו‪:‬כו ויהי מלכ יישראל עובר‬
‫על החומה ואישה צעקה אליו לאמור הושיעה אדוני המלכ ו‪:‬כז‬
‫ויואמר אל יושיעכ יהוה מאיין אושיעכ המינ הגורן או‬
‫מינ היקב ו‪:‬כח ויואמר לה המלכ מה לכ ותואמר האישה הזואת‬
‫אמרה אלי תני את בנכ ונואכלנו היום ואת בני נואכל מחר‬
‫ו‪:‬כט ונבשל את בני ונואכלהו ואומר אליה ביום האחר תני את‬
‫בנכ ונואכלנו ותחביא את בנה ו‪:‬ל ויהי כישמוע המלכ את‬
‫דיברי האישה וייקרע את בגדיו והוא עובר על החומה וירא‬
‫העם והינה השק על בשרו מיביית ו‪:‬לא ויואמר כוה יעשה‬
‫לי אלוהים וכוה יוסיפ אים יעמוד רואש אלישע בן שפט‬
‫עליו היום ו‪:‬לב ואלישע יושב בביתו והזקנים יושבים‬
‫איתו ויישלח איש מילפניו בטרם יבוא המלאכ אליו והוא‬
‫אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את‬
‫רואשי ראו כבוא המלאכ סיגרו הדלת ולחצתם אותו בדלת הלוא קול‬
‫רגלי אדוניו אחריו ו‪:‬לג עודנו מדבר עימם והינה המלאכ‬
‫יורד אליו ויואמר הינה זואת הרעה מאת יהוה מה אוחיל‬
‫ליהוה עוד‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א ויואמר אלישע שימעו דבר יהוה כוה אמר יהוה כעת מחר‬
‫סאה סולת בשקל וסאתיים שעורים בשקל בשער שומרון ז‪:‬ב‬
‫ויען השליש אשר למלכ נשען על ידו את איש האלוהים‬
‫ויואמר הינה יהוה עושה ארובות בשמיים הייחיה הדבר‬
‫הזה ויואמר הינכה רואה בעיניכ ומישם לוא תואכל‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ג וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער ויואמרו איש‬
‫אל רעהו מה אנחנו יושבים פוה עד מתנו ז‪:‬ד אים אמרנו‬
‫נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואים ישבנו פוה ומתנו‬
‫ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אים יחיונו נחיה ואים‬
‫ימיתונו ומתנו ז‪:‬ה ויקומו בנשף לבוא אל מחנה ארם ויבואו‬
‫עד קצה מחנה ארם והינה אין שם איש ז‪:‬ו ויהוה הישמיע‬
‫את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חייל גדול ויואמרו איש אל‬
‫אחיו הינה שכר עלינו מלכ יישראל את מלכי החיתים ואת‬
‫ממלכות‬
‫מלכי מיצריים לבוא עלינו ז‪:‬ז ויקומו וינוסו בנשף‬
‫ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמוריהם המחנה כאשר‬
‫היא וינוסו אל נפשם ז‪:‬ח ויבואו המצורעים האלה עד קצה‬
‫המחנה ויבואו אל אוהל אחד ויואכלו ויישתו ויישאו מישם‬
‫כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמינו וישובו ויבואו אל אוהל אחר‬
‫ויישאו מישם וילכו ויטמינו ז‪:‬ט ויואמרו איש אל רעהו‬
‫לוא כן אנחנו עושים היום הזה יום בשורה הוא ואנחנו‬
‫מחשים וחיכינו עד אור הבוקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבואה‬
‫ונגידה בית המלכ ז‪:‬י ויבואו וייקראו אל שוער העיר ויגידו‬
‫להם לאמור באנו אל מחנה ארם והינה אין שם איש וקול אדם‬
‫כי אים הסוס אסור והחמור אסור ואוהלים כאשר המה ז‪:‬יא‬
‫וייקרא השוערים ויגידו בית המלכ פנימה ז‪:‬יב ויקם‬
‫המלכ לילה ויואמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו‬
‫ארם ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מינ המחנה להחבה בהשדה‬
‫)בשדה( לאמור כי יצאו מינ העיר ונתפשם חיימ ואל העיר‬
‫נבוא ז‪:‬יג ויען אחד מעבדיו ויואמר וייקחו נא חמישה‬
‫מינ הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הינם ככל ההמון‬
‫)המון( יישראל אשר נשארו בה הינם ככל המון יישראל‬
‫אשר תמו ונשלחה ונראה ז‪:‬יד וייקחו שני רכב סוסים ויישלח‬
‫המלכ אחרי מחנה ארם לאמור לכו וראו ז‪:‬טו וילכו אחריהם עד‬
‫הירדן והינה כל הדרכ מלאה בגדים וכלים אשר הישליכו‬
‫ארם בהחפזם )בחפזם( וישובו המלאכים ויגידו למלכ ז‪:‬טז‬
‫ויצא העם ויבוזו את מחנה ארם ויהי סאה סולת בשקל‬
‫וסאתיים שעורים בשקל כידבר יהוה ז‪:‬יז והמלכ היפקיד‬
‫את השליש אשר נשען על ידו על השער ויירמסוהו העם‬
‫בשער וימות כאשר דיבר איש האלוהים אשר דיבר ברדת המלכ‬
‫אליו ז‪:‬יח ויהי כדבר איש האלוהים אל המלכ לאמור‬
‫סאתיים שעורים בשקל וסאה סולת בשקל ייחיה כעת מחר‬
‫בשער שומרון ז‪:‬יט ויען השליש את איש האלוהים ויואמר‬
‫והינה יהוה עושה ארובות בשמיים הייחיה כדבר הזה‬
‫ויואמר הינכ רואה בעיניכ ומישם לוא תואכל ז‪:‬כ ויהי לו‬
‫כן ויירמסו אותו העם בשער וימות‪..........‬ס‪ .........‬ח‪:‬א ואלישע דיבר‬
‫אל האישה אשר החיה את בנה לאמור קומי ולכי אתי )את(‬
‫וביתכ וגורי באשר תגורי כי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ‬
‫שבע שנים ח‪:‬ב ותקם האישה ותעש כידבר איש האלוהים ותלכ‬
‫היא וביתה ותגר בארץ פלישתים שבע שנים ח‪:‬ג ויהי‬
‫מיקצה שבע שנים ותשב האישה מארץ פלישתים ותצא‬
‫ליצעוק אל המלכ אל ביתה ואל שדה ח‪:‬ד והמלכ מדבר אל גחזי‬
‫נער איש האלוהים לאמור ספרה נא לי את כל הגדולות אשר‬
‫עשה אלישע‪..........‬ס‪ .........‬ח‪:‬ה ויהי הוא מספר למלכ את אשר החיה‬
‫את המת והינה האישה אשר החיה את בנה צועקת אל המלכ על‬
‫ביתה ועל שדה ויואמר גחזי אדוני המלכ זואת האישה וזה‬
‫בנה אשר החיה אלישע ח‪:‬ו ויישאל המלכ לאישה ותספר לו‬
‫וייתן לה המלכ סריס אחד לאמור השיב את כל אשר לה ואת כל‬
‫תבואות השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ז ויבוא אלישע דמשק ובן הדד מלכ ארם חולה ויוגד לו לאמור‬
‫בא איש האלוהים עד הנה ח‪:‬ח ויואמר המלכ אל חזהאל קח בידכ‬
‫מינחה ולכ ליקראת איש האלוהים ודרשת את יהוה מאותו‬
‫לאמור האחיה מחלי זה ח‪:‬ט וילכ חזאל ליקראתו וייקח מינחה‬
‫בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבוא ויעמוד לפניו‬
‫ויואמר בינכ בן הדד מלכ ארם שלחני אליכ לאמור האחיה‬
‫מחלי זה ח‪:‬י ויואמר אליו אלישע לכ אמר לא )לו( חיוה תיחיה‬
‫והיראני יהוה כי מות ימות ח‪:‬יא ויעמד את פניו וישם‬
‫ויבך איש האלוהים ח‪:‬יב ויואמר חזאל מדוע אדוני‬
‫‪$‬‬
‫עד בוש‬
‫בוכה ויואמר כי ידעתי את אשר תעשה ליבני יישראל רעה‬
‫מיבצריהם תשלח באש ובחוריהם בחרב תהרוג ועולליהם תרטש‬
‫ממלכות‬
‫והרותיהם תבקע ח‪:‬יג ויואמר חזהאל כי מה עבדכ הכלב כי‬
‫יעשה הדבר הגדול הזה ויואמר אלישע היראני יהוה אותכ‬
‫מלכ על ארם ח‪:‬יד וילכ מאת אלישע ויבוא אל אדוניו ויואמר‬
‫לו מה אמר לכ אלישע ויואמר אמר לי חיוה תיחיה ח‪:‬טו ויהי‬
‫מימחרת וייקח המכבר וייטבול במיים וייפרוש על פניו‬
‫וימות ויימלוכ חזהאל תחתיו‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬טז ובישנת חמש ליורם בן אחאב מלכ יישראל ויהושפט‬
‫מלכ יהודה מלכ יהורם בן יהושפט מלכ יהודה ח‪:‬יז בן‬
‫שלושים ושתיים שנה היה במלכו ושמונה שנה )שנים( מלכ‬
‫בירושלימ ח‪:‬יח וילכ בדרכ מלכי יישראל כאשר עשו בית‬
‫אחאב כי בת אחאב היתה לו לאישה ויעש הרע בעיני יהוה‬
‫ח‪:‬יט ולוא אבה יהוה להשחית את יהודה למען דויד עבדו כאשר‬
‫אמר לו לתת לו ניר לבניו כל הימים ח‪:‬כ בימיו פשע אדום‬
‫מיתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלכ ח‪:‬כא ויעבור יורם‬
‫צעירה וכל הרכב עימו ויהי הוא קם לילה ויכה את אדום‬
‫הסוביב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאוהליו ח‪:‬כב וייפשע‬
‫אדום מיתחת יד יהודה עד היום הזה אז תיפשע ליבנה בעת‬
‫ההיא ח‪:‬כג ויתר דיברי יורם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים‬
‫על ספר דיברי הימים למלכי יהודה ח‪:‬כד ויישכב יורם‬
‫עימ אבותיו וייקבר עימ אבותיו בעיר דויד ויימלוכ‬
‫אחזיהו בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬כה בישנת שתים עשרה שנה ליורם בן אחאב מלכ יישראל‬
‫מלכ אחזיהו בן יהורם מלכ יהודה ח‪:‬כו בן עשרים ושתיים‬
‫שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלכ בירושלימ ושם אימו‬
‫עתליהו בת עמרי מלכ יישראל ח‪:‬כז וילכ בדרכ בית אחאב‬
‫ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי חתן בית אחאב הוא ח‪:‬כח‬
‫וילכ את יורם בן אחאב למילחמה עימ חזאל מלכ ארם ברמות‬
‫גילעד ויכו ארמים את יורם ח‪:‬כט וישב יורם המלכ‬
‫להיתרפא בייזרעאל מינ המכים אשר יכוהו ארמים ברמה‬
‫בהילחמו את חזהאל מלכ ארם ואחזיהו בן יהורם מלכ יהודה‬
‫ירד ליראות את יורם בן אחאב בייזרעאל כי חולה הוא‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬א ואלישע הנביא קרא לאחד מיבני הנביאים ויואמר לו‬
‫חגור מתניכ וקח פכ השמן הזה בידכ ולכ רמות גילעד ט‪:‬ב ובאת‬
‫שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמותו‬
‫מיתוכ אחיו והביאת אותו חדר בחדר ט‪:‬ג ולקחת פכ השמן ויצקת‬
‫על רואשו ואמרת כוה אמר יהוה משחתיכ למלכ אל יישראל‬
‫ופתחת הדלת ונסתה ולוא תחכה ט‪:‬ד וילכ הנער הנער הנביא רמות‬
‫גילעד ט‪:‬ה ויבוא והינה שרי החייל יושבים ויואמר דבר‬
‫לי אליכ השר ויואמר יהוא אל מי מיכולנו ויואמר אליכ‬
‫השר ט‪:‬ו ויקם ויבוא הביתה וייצוק השמן אל רואשו ויואמר לו‬
‫כוה אמר יהוה אלוהי יישראל משחתיכ למלכ אל עם יהוה אל‬
‫יישראל ט‪:‬ז והיכיתה את בית אחאב אדוניכ ונקמתי דמי‬
‫עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה מיד איזבל ט‪:‬ח ואבד כל‬
‫בית אחאב והיכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב‬
‫ביישראל ט‪:‬ט ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט וכבית‬
‫בעשא בן אחיה ט‪:‬י ואת איזבל יואכלו הכלבים בחלק ייזרעאל‬
‫ואין קובר וייפתח הדלת וינוס ט‪:‬יא ויהוא יצא אל עבדי‬
‫אדוניו ויואמר לו השלום מדוע בא המשוגע הזה אליכ ויואמר‬
‫אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו ט‪:‬יב ויואמרו שקר‬
‫הגד נא לנו ויואמר כזואת וכזואת אמר אלי לאמור כוה אמר‬
‫יהוה משחתיכ למלכ אל יישראל ט‪:‬יג וימהרו וייקחו איש‬
‫ביגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות וייתקעו בשופר‬
‫ויואמרו מלכ יהוא ט‪:‬יד וייתקשר יהוא בן יהושפט בן‬
‫נמשי אל יורם ויורם היה שומר ברמות גילעד הוא וכל‬
‫יישראל מיפני חזאל מלכ ארם ט‪:‬טו וישב יהורם המלכ‬
‫ממלכות‬
‫להיתרפא בייזרעאל מינ המכים אשר יכוהו ארמים‬
‫בהילחמו את חזאל מלכ ארם ויואמר יהוא אים יש נפשכם‬
‫אל יצא פליט מינ העיר ללכת לגיד )להגיד( בייזרעאל ט‪:‬טז‬
‫ויירכב יהוא וילכ ייזרעאלה כי יורם שוכב שמה ואחזיה‬
‫מלכ יהודה ירד ליראות את יורם ט‪:‬יז והצופה עומד על‬
‫המיגדל בייזרעאל וירא את שיפעת יהוא בבואו ויואמר‬
‫שיפעת אני רואה ויואמר יהורם קח רכב ושלח ליקראתם‬
‫ויואמר השלום ט‪:‬יח וילכ רוכב הסוס ליקראתו ויואמר כוה אמר‬
‫המלכ השלום ויואמר יהוא מה לכ ולשלום סוב אל אחרי ויגד‬
‫הצופה לאמור בא המלאכ עד הם ולוא שב ט‪:‬יט ויישלח רוכב סוס‬
‫שני ויבוא אלהם ויואמר כוה אמר המלכ שלום ויואמר יהוא‬
‫מה לכ ולשלום סוב אל אחרי ט‪:‬כ ויגד הצופה לאמור בא עד‬
‫אליהם ולוא שב והמינהג כמינהג יהוא בן נמשי כי‬
‫בשיגעון יינהג ט‪:‬כא ויואמר יהורם אסור ויאסור ריכבו‬
‫ויצא יהורם מלכ יישראל ואחזיהו מלכ יהודה איש בריכבו‬
‫ויצאו ליקראת יהוא ויימצאוהו בחלקת נבות הייזרעאלי ט‪:‬כב‬
‫ויהי כיראות יהורם את יהוא ויואמר השלום יהוא ויואמר‬
‫מה השלום עד זנוני איזבל אימכ וכשפיה הרבים ט‪:‬כג‬
‫ויהפוכ יהורם ידיו וינוס ויואמר אל אחזיהו מירמה‬
‫אחזיה ט‪:‬כד ויהוא מילא ידו בקשת ויכ את יהורם בין זרועיו‬
‫ויצא החצי מיליבו וייכרע בריכבו ט‪:‬כה ויואמר אל בידקר‬
‫שלישוה שא השליכהו בחלקת שדה נבות הייזרעאלי כי זכור‬
‫אני ואתה את רוכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא‬
‫עליו את המשא הזה ט‪:‬כו אים לוא את דמי נבות ואת דמי בניו‬
‫ראיתי אמש נאומ יהוה ושילמתי לכ בחלקה הזואת נאומ‬
‫יהוה ועתה שא השליכהו בחלקה כידבר יהוה ט‪:‬כז ואחזיה מלכ‬
‫יהודה ראה וינס דרכ בית הגן ויירדוף אחריו יהוא ויואמר‬
‫גם אותו הכוהו אל המרכבה במעלה גור אשר את ייבלעם וינס‬
‫ירושל‪$‬מה וייקברו‬
‫‪#‬‬
‫מגידו וימת שם ט‪:‬כח וירכיבו אותו עבדיו‬
‫אותו ביקבורתו עימ אבותיו בעיר דויד‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬כט ובישנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלכ אחזיה על‬
‫יהודה ט‪:‬ל ויבוא יהוא ייזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוכ‬
‫עיניה ותיטב את רואשה ותשקף בעד החלון ט‪:‬לא ויהוא בא‬
‫בשער ותואמר השלום זימרי הורג אדוניו ט‪:‬לב ויישא פניו‬
‫אל החלון ויואמר מי איתי מי וישקיפו אליו שניים‬
‫שלושה סריסים ט‪:‬לג ויואמר שמטהו )שימטוה( ויישמטוה‬
‫וייז מידמה אל הקיר ואל הסוסים ויירמסנה ט‪:‬לד ויבוא‬
‫ויואכל וישת ויואמר פיקדו נא את הארורה הזואת וקיברוה כי‬
‫בת מלכ היא ט‪:‬לה וילכו לקברה ולוא מצאו בה כי אים הגולגולת‬
‫והרגליים וכפות הידיים ט‪:‬לו וישובו ויגידו לו ויואמר דבר‬
‫יהוה הוא אשר דיבר ביד עבדו אליהו התישבי לאמור בחלק‬
‫ייזרעאל יואכלו הכלבים את בשר איזבל ט‪:‬לז והית )והיתה(‬
‫נבלת איזבל כדומן על פני השדה בחלק ייזרעאל אשר לוא‬
‫יואמרו זואת איזבל‪..........‬ס‪.........‬י‪:‬א ולאחאב שיבעים בנים‬
‫בשומרון וייכתוב יהוא ספרים ויישלח שומרון אל שרי‬
‫ייזרעאל הזקנים ואל האומנים אחאב לאמור י‪:‬ב ועתה כבוא‬
‫הספר הזה אליכם ואיתכם בני אדוניכם ואיתכם הרכב‬
‫והסוסים ועיר מיבצר והנשק י‪:‬ג וראיתם הטוב והישר‬
‫מיבני אדוניכם ושמתם על כיסא אביו והילחמו על בית‬
‫אדוניכם י‪:‬ד וייראו מאוד מאוד ויואמרו הינה שני‬
‫המלכים לוא עמדו לפניו ואיכ נעמוד אנחנו י‪:‬ה ויישלח‬
‫אשר על הביית ואשר על העיר והזקנים והאומנים אל יהוא‬
‫לאמור עבדיכ אנחנו וכול אשר תואמר אלינו נעשה לוא נמליכ‬
‫איש הטוב בעיניכ עשה י‪:‬ו וייכתוב אליהם ספר שנית‬
‫לאמור אים לי אתם ולקולי אתם שומעים קחו את ראשי‬
‫אנשי בני אדוניכם ובואו אלי כעת מחר ייזרעאלה ובני‬
‫ממלכות‬
‫המלכ שיבעים איש את גדולי העיר מגדלים אותם י‪:‬ז‬
‫ויהי כבוא הספר אליהם וייקחו את בני המלכ ויישחטו‬
‫שיבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים ויישלחו אליו‬
‫ייזרעאלה י‪:‬ח ויבוא המלאכ ויגד לו לאמור הביאו ראשי בני‬
‫המלכ ויואמר שימו אותם שני ציבורים פתח השער עד הבוקר‬
‫י‪:‬ט ויהי בבוקר ויצא ויעמוד ויואמר אל כל העם צדיקים‬
‫אתם הינה אני קשרתי על אדוני ואחרגהו ומי היכה את כל‬
‫אלה י‪:‬י דעו אפוא כי לוא ייפול מידבר יהוה ארצה אשר‬
‫דיבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה את אשר דיבר ביד עבדו‬
‫אליהו י‪:‬יא ויכ יהוא את כל הנשארים לבית אחאב‬
‫בייזרעאל וכל גדוליו ומיודעיו וכוהניו עד בילתי הישאיר‬
‫לו שריד י‪:‬יב ויקם ויבוא וילכ שומרון הוא בית עקד הרועים‬
‫בדרכ י‪:‬יג ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלכ יהודה ויואמר מי‬
‫אתם ויואמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לישלום בני המלכ‬
‫ובני הגבירה י‪:‬יד ויואמר תיפשום חיימ וייתפשום‬
‫חיימ ויישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושניים איש‬
‫ולוא הישאיר איש מהם‪..........‬ס‪ .........‬י‪:‬טו וילכ מישם ויימצא‬
‫את יהונדב בן רכב ליקראתו ויברכהו ויואמר אליו היש את‬
‫לבבכ ישר כאשר לבבי עימ לבבכ ויואמר יהונדב יש ויש תנה‬
‫את ידכ וייתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה י‪:‬טז ויואמר לכה‬
‫איתי וראה בקינאתי ליהוה וירכיבו אותו בריכבו י‪:‬יז‬
‫ויבוא שומרון ויכ את כל הנשארים לאחאב בשומרון עד‬
‫הישמידו כידבר יהוה אשר דיבר אל אליהו‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יח וייקבוץ יהוא את כל העם ויואמר אלהם אחאב עבד את‬
‫הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה י‪:‬יט ועתה כל נביאי הבעל כל‬
‫עובדיו וכל כוהניו קיראו אלי איש אל ייפקד כי זבח גדול‬
‫לי לבעל כול אשר ייפקד לוא ייחיה ויהוא עשה בעקבה‬
‫למען האביד את עובדי הבעל י‪:‬כ ויואמר יהוא קדשו עצרה‬
‫לבעל וייקראו י‪:‬כא ויישלח יהוא בכל יישראל ויבואו כל‬
‫עובדי הבעל ולוא נשאר איש אשר לוא בא ויבואו בית הבעל‬
‫ויימלא בית הבעל פה לפה י‪:‬כב ויואמר לאשר על המלתחה‬
‫הוצא לבוש לכול עובדי הבעל ויוצא להם המלבוש י‪:‬כג ויבוא‬
‫יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויואמר לעובדי הבעל חפשו‬
‫וראו פן יש פוה עימכם מעבדי יהוה כי אים עובדי הבעל‬
‫לבדם י‪:‬כד ויבואו לעשות זבחים ועולות ויהוא שם לו בחוץ‬
‫שמונים איש ויואמר האיש אשר יימלט מינ האנשים‬
‫אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו י‪:‬כה ויהי‬
‫ככלותו לעשות העולה ויואמר יהוא לרצים ולשלישים בואו‬
‫הכום איש אל יצא ויכום לפי חרב וישליכו הרצים‬
‫והשלישים וילכו עד עיר בית הבעל י‪:‬כו ויוציאו את מצבות‬
‫בית הבעל ויישרפוה י‪:‬כז וייתצו את מצבת הבעל וייתצו את‬
‫בית הבעל וישימוהו למחראות )למוצאות( עד היום י‪:‬כח וישמד‬
‫יהוא את הבעל מיישראל י‪:‬כט רק חטאי ירבעם בן נבט אשר‬
‫החטיא את יישראל לוא סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר‬
‫בית אל ואשר בדן‪..........‬פ‬
‫י‪:‬ל ויואמר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבות לעשות הישר‬
‫בעיני ככול אשר בילבבי עשית לבית אחאב בני רביעים‬
‫ישבו לכ על כיסא יישראל י‪:‬לא ויהוא לוא שמר ללכת בתורת‬
‫יהוה אלוהי יישראל בכל לבבו לוא סר מעל חטואות ירבעם אשר‬
‫החטיא את יישראל י‪:‬לב בימים ההם החל יהוה לקצות‬
‫ביישראל ויכם חזאל בכל גבול יישראל י‪:‬לג מינ הירדן‬
‫מיזרח השמש את כל ארץ הגילעד הגדי והראובני והמנשי‬
‫מערוער אשר על נחל ארנון והגילעד והבשן י‪:‬לד ויתר דיברי‬
‫יהוא וכל אשר עשה וכל גבורתו הלוא הם כתובים על ספר דיברי‬
‫הימים למלכי יישראל י‪:‬לה ויישכב יהוא עימ אבותיו‬
‫וייקברו אותו בשומרון ויימלוכ יהואחז בנו תחתיו י‪:‬לו‬
‫ממלכות‬
‫והימים אשר מלכ יהוא על יישראל עשרים ושמונה שנה‬
‫בשומרון‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א ועתליה אם אחזיהו וראתה )ראתה( כי מת בנה ותקם ותאבד‬
‫את כל זרע הממלכה יא‪:‬ב ותיקח יהושבע בת המלכ יורם אחות‬
‫אחזיהו את יואש בן אחזיה ותיגנוב אותו מיתוכ בני המלכ‬
‫הממותתים )המומתים( אותו ואת מינקתו בחדר המיטות‬
‫ויסתירו אותו מיפני עתליהו ולוא הומת יא‪:‬ג ויהי איתה‬
‫בית יהוה מיתחבא שש שנים ועתליה מולכת על הארץ‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬ד ובשנה השביעית שלח יהוידע וייקח את שרי המאיות‬
‫)המאות( לכרי ולרצים ויבא אותם אליו בית יהוה וייכרות‬
‫להם ברית וישבע אותם בבית יהוה וירא אותם את בן המלכ‬
‫יא‪:‬ה ויצום לאמור זה הדבר אשר תעשון השלישית מיכם‬
‫באי השבת ושומרי מישמרת בית המלכ יא‪:‬ו והשלישית‬
‫בשער סור והשלישית בשער אחר הרצים ושמרתם את מישמרת‬
‫הביית מסח יא‪:‬ז ושתי הידות בכם כול יוצאי השבת ושמרו את‬
‫מישמרת בית יהוה אל המלכ יא‪:‬ח והיקפתם על המלכ סביב‬
‫איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת ויחיו את המלכ בצאתו‬
‫ובבואו יא‪:‬ט ויעשו שרי המאיות )המאות( ככול אשר ציוה‬
‫יהוידע הכוהן וייקחו איש את אנשיו באי השבת עימ‬
‫יוצאי השבת ויבואו אל יהוידע הכוהן יא‪:‬י וייתן הכוהן‬
‫לשרי המאיות )המאות( את החנית ואת השלטים אשר למלכ דויד‬
‫אשר בבית יהוה יא‪:‬יא ויעמדו הרצים איש וכליו בידו‬
‫מיכתף הביית הימנית עד כתף הביית השמאלית למיזבח‬
‫ולביית על המלכ סביב יא‪:‬יב ויוציא את בן המלכ וייתן‬
‫עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אותו ויימשחוהו ויכו כף‬
‫ויואמרו יחי המלכ‪..........‬ס‪ .........‬יא‪:‬יג ותישמע עתליה את קול‬
‫הרצין העם ותבוא אל העם בית יהוה יא‪:‬יד ותרא והינה‬
‫המלכ עומד על העמוד כמישפט והשרים והחצוצרות אל המלכ‬
‫וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצוצרות ותיקרע עתליה את בגדיה‬
‫ותיקרא קשר קשר יא‪:‬טו ויצו יהוידע הכוהן את שרי המאיות‬
‫)המאות( פקודי החייל ויואמר אליהם הוציאו אותה אל‬
‫מיבית לשדרות והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכוהן אל תומת‬
‫בית יהוה יא‪:‬טז וישימו לה ידיים ותבוא דרכ מבוא הסוסים‬
‫בית המלכ ותומת שם‪..........‬ס‪.........‬יא‪:‬יז וייכרות יהוידע את‬
‫הברית בין יהוה ובין המלכ ובין העם ליחיות לעם ליהוה‬
‫ובין המלכ ובין העם יא‪:‬יח ויבואו כל עם הארץ בית הבעל‬
‫וייתצוהו את מיזבחותו ואת צלמיו שיברו היטב ואת מתן כוהן‬
‫הבעל הרגו ליפני המיזבחות וישם הכוהן פקודות על בית‬
‫יהוה יא‪:‬יט וייקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת‬
‫כל עם הארץ ויורידו את המלכ מיבית יהוה ויבואו דרכ שער‬
‫הרצים בית המלכ וישב על כיסא המלכים יא‪:‬כ ויישמח כל‬
‫עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך‬
‫)המלכ(‪..........‬ס‪.........‬יב‪:‬א בן שבע שנים יהואש במלכו‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬ב בישנת שבע ליהוא מלכ יהואש וארבעים שנה מלכ‬
‫בירושלימ ושם אימו ציביה מיבאר שבע יב‪:‬ג ויעש‬
‫יהואש הישר בעיני יהוה כל ימיו אשר הורהו יהוידע‬
‫הכוהן יב‪:‬ד רק הבמות לוא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות‬
‫יב‪:‬ה ויואמר יהואש אל הכוהנים כול כסף הקדשים אשר יובא‬
‫בית יהוה כסף עובר איש כסף נפשות ערכו כל כסף אשר יעלה‬
‫על לב איש להביא בית יהוה יב‪:‬ו ייקחו להם הכוהנים איש‬
‫מאת מכרו והם יחזקו את בדק הביית לכול אשר יימצא שם‬
‫בדק‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬ז ויהי בישנת עשרים ושלוש שנה למלכ יהואש לוא‬
‫חיזקו הכוהנים את בדק הביית יב‪:‬ח וייקרא המלכ יהואש‬
‫ממלכות‬
‫ליהוידע הכוהן ולכוהנים ויואמר אלהם מדוע אינכם‬
‫מחזקים את בדק הביית ועתה אל תיקחו כסף מאת מכריכם כי‬
‫לבדק הביית תיתנוהו יב‪:‬ט ויאותו הכוהנים לבילתי קחת כסף‬
‫מאת העם ולבילתי חזק את בדק הביית יב‪:‬י וייקח יהוידע‬
‫הכוהן ארון אחד וייקוב חור בדלתו וייתן אותו אצל המיזבח‬
‫בימין )מימין( בבוא איש בית יהוה ונתנו שמה הכוהנים‬
‫שומרי הסף את כל הכסף המובא בית יהוה יב‪:‬יא ויהי‬
‫כיראותם כי רב הכסף בארון ויעל סופר המלכ והכוהן הגדול‬
‫ויצורו ויימנו את הכסף הנמצא בית יהוה יב‪:‬יב ונתנו את‬
‫הפקדים‬
‫המלאכה‬
‫עושי‬
‫)ידי(‬
‫יד‬
‫על‬
‫המתוכן‬
‫הכסף‬
‫)המופקדים( בית יהוה ויוציאוהו לחרשי העץ ולבונים‬
‫העושים בית יהוה יב‪:‬יג ולגודרים ולחוצבי האבן וליקנות‬
‫עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית יהוה ולכול אשר יצא על‬
‫הביית לחזקה יב‪:‬יד אכ לוא יעשה בית יהוה סיפות כסף‬
‫מזמרות מיזרקות חצוצרות כל כלי זהב וכלי כסף מינ הכסף‬
‫המובא בית יהוה יב‪:‬טו כי לעושי המלאכה ייתנוהו וחיזקו בו‬
‫את בית יהוה יב‪:‬טז ולוא יחשבו את האנשים אשר ייתנו את‬
‫הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים‬
‫יב‪:‬יז כסף אשם וכסף חטאות לוא יובא בית יהוה לכוהנים‬
‫ייחיו‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬יח אז יעלה חזאל מלכ ארם ויילחם על גת ויילכדה וישם‬
‫חזאל פניו לעלות על ירושלימ יב‪:‬יט וייקח יהואש מלכ‬
‫יהודה את כל הקדשים אשר היקדישו יהושפט ויהורם‬
‫ואחזיהו אבותיו מלכי יהודה ואת קדשיו ואת כל הזהב הנמצא‬
‫באוצרות בית יהוה ובית המלכ ויישלח לחזאל מלכ ארם ויעל‬
‫מעל ירושלימ יב‪:‬כ ויתר דיברי יואש וכל אשר עשה הלוא הם‬
‫כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יהודה יב‪:‬כא ויקומו‬
‫עבדיו וייקשרו קשר ויכו את יואש בית מילוא היורד סילא‬
‫יב‪:‬כב ויוזכר בן שימעת ויהוזבד בן שומר עבדיו היכוהו‬
‫וימות וייקברו אותו עימ אבותיו בעיר דויד ויימלוכ‬
‫אמציה בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א בישנת עשרים ושלוש שנה ליואש בן אחזיהו מלכ‬
‫יהודה מלכ יהואחז בן יהוא על יישראל בשומרון שבע עשרה‬
‫שנה יג‪:‬ב ויעש הרע בעיני יהוה וילכ אחר חטואת ירבעם בן‬
‫נבט אשר החטיא את יישראל לוא סר מימנה יג‪:‬ג וייחר אף‬
‫יהוה ביישראל וייתנם ביד חזאל מלכ ארם וביד בן הדד בן‬
‫חזאל כל הימים יג‪:‬ד ויחל יהואחז את פני יהוה ויישמע‬
‫אליו יהוה כי ראה את לחץ יישראל כי לחץ אותם מלכ ארם‬
‫יג‪:‬ה וייתן יהוה ליישראל מושיע ויצאו מיתחת יד ארם‬
‫וישבו בני יישראל באהליהם כיתמול שילשום יג‪:‬ו אכ לוא‬
‫סרו מחטואת בית ירבעם אשר החטי את יישראל בה הלכ וגם‬
‫האשרה עמדה בשומרון יג‪:‬ז כי לוא הישאיר ליהואחז עם כי‬
‫אים חמישים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי כי‬
‫איבדם מלכ ארם וישימם כעפר לדוש יג‪:‬ח ויתר דיברי‬
‫יהואחז וכל אשר עשה וגבורתו הלוא הם כתובים על ספר דיברי‬
‫הימים למלכי יישראל יג‪:‬ט ויישכב יהואחז עימ אבותיו‬
‫וייקברוהו בשומרון ויימלוכ יואש בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬י בישנת שלושים ושבע שנה ליואש מלכ יהודה מלכ‬
‫יהואש בן יהואחז על יישראל בשומרון שש עשרה שנה‬
‫יג‪:‬יא ויעשה הרע בעיני יהוה לוא סר מיכל חטואות ירבעם‬
‫בן נבט אשר החטיא את יישראל בה הלכ יג‪:‬יב ויתר דיברי‬
‫יואש וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם עימ אמציה מלכ‬
‫יהודה הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי‬
‫יישראל יג‪:‬יג ויישכב יואש עימ אבותיו וירבעם ישב‬
‫על כיסאו וייקבר יואש בשומרון עימ מלכי יישראל‪..........‬פ‬
‫ממלכות‬
‫יג‪:‬יד ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו יואש‬
‫ויבך על פניו ויואמר אבי אבי רכב יישראל‬
‫‪$‬‬
‫מלכ יישראל‬
‫ופרשיו יג‪:‬טו ויואמר לו אלישע קח קשת וחיצים וייקח‬
‫אליו קשת וחיצים יג‪:‬טז ויואמר למלכ יישראל הרכב ידכ על‬
‫הקשת וירכב ידו וישם אלישע ידיו על ידי המלכ יג‪:‬יז‬
‫ויואמר פתח החלון קדמה וייפתח ויואמר אלישע ירה ויור‬
‫ויואמר חץ תשועה ליהוה וחץ תשועה בארם והיכית את ארם‬
‫באפק עד כלה יג‪:‬יח ויואמר קח החיצים וייקח ויואמר למלכ‬
‫יישראל הכ ארצה ויכ שלוש פעמים ויעמוד יג‪:‬יט‬
‫וייקצוף עליו איש האלוהים ויואמר להכות חמש או שש‬
‫פעמים אז היכית את ארם עד כלה ועתה שלוש פעמים תכה‬
‫את ארם‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬כ וימת אלישע וייקברוהו וגדודי מואב יבואו בארץ בא‬
‫שנה יג‪:‬כא ויהי הם קוברים איש והינה ראו את הגדוד‬
‫וישליכו את האיש בקבר אלישע וילכ וייגע האיש בעצמות‬
‫אלישע ויחי ויקם על רגליו‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬כב וחזאל מלכ ארם לחץ את יישראל כול ימי יהואחז‬
‫יג‪:‬כג ויחן יהוה אותם וירחמם וייפן אליהם למען בריתו‬
‫את אברהם ייצחק ויעקוב ולוא אבה השחיתם ולוא הישליכם‬
‫מעל פניו עד עתה יג‪:‬כד וימת חזאל מלכ ארם ויימלוכ בן‬
‫הדד בנו תחתיו יג‪:‬כה וישב יהואש בן יהואחז וייקח את‬
‫הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו‬
‫במילחמה שלוש פעמים היכהו יואש וישב את ערי‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬א בישנת שתיים ליואש בן יואחז מלכ יישראל מלכ‬
‫אמציהו בן יואש מלכ יהודה יד‪:‬ב בן עשרים וחמש שנה‬
‫היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלכ בירושלימ ושם אימו‬
‫יהועדין )יהועדן( מינ ירושלימ יד‪:‬ג ויעש הישר‬
‫בעיני יהוה רק לוא כדויד אביו ככול אשר עשה יואש אביו‬
‫עשה יד‪:‬ד רק הבמות לוא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות‬
‫יד‪:‬ה ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויכ את עבדיו המכים את‬
‫המלכ אביו יד‪:‬ו ואת בני המכים לוא המית ככתוב בספר תורת‬
‫מושה אשר ציוה יהוה לאמור לוא יומתו אבות על בנים ובנים‬
‫לוא יומתו על אבות כי אים איש בחטאו ימות )יומת( יד‪:‬ז הוא‬
‫היכה את אדום בגי המלח )מלח( עשרת אלפים ותפש את הסלע‬
‫במילחמה וייקרא את שמה יקתאל עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬ח אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא‬
‫מלכ יישראל לאמור לכה נתראה פנים יד‪:‬ט ויישלח יהואש‬
‫מלכ יישראל אל אמציהו מלכ יהודה לאמור החוח אשר בלבנון‬
‫שלח אל הארז אשר בלבנון לאמור תנה את ביתכ ליבני לאישה‬
‫ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותירמוס את החוח יד‪:‬י הכה‬
‫היכית את אדום ונשאכ ליבכ היכבד ושב בביתכ ולמה תיתגרה‬
‫ברעה ונפלתה אתה ויהודה עימכ יד‪:‬יא ולוא שמע אמציהו‬
‫ויעל יהואש מלכ יישראל וייתראו פנים הוא ואמציהו‬
‫מלכ יהודה בבית שמש אשר ליהודה יד‪:‬יב ויינגף יהודה‬
‫ליפני יישראל וינוסו איש לאוהלו יד‪:‬יג ואת אמציהו‬
‫מלכ יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלכ יישראל‬
‫בחומת‬
‫וייפרוץ‬
‫ירושלימ‬
‫)ויבוא(‬
‫ויבאו‬
‫שמש‬
‫בבית‬
‫ירושלימ בשער אפריים עד שער הפינה ארבע מאות אמה‬
‫יד‪:‬יד ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית‬
‫יהוה ובאוצרות בית המלכ ואת בני התערובות וישב שומרונה‬
‫יד‪:‬טו ויתר דיברי יהואש אשר עשה וגבורתו ואשר נלחם עימ‬
‫אמציהו מלכ יהודה הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים‬
‫למלכי יישראל יד‪:‬טז ויישכב יהואש עימ אבותיו וייקבר‬
‫ממלכות‬
‫עימ‬
‫בשומרון‬
‫תחתיו‪..........‬פ‬
‫מלכי‬
‫יישראל‬
‫ויימלוכ‬
‫ירבעם‬
‫בנו‬
‫יד‪:‬יז ויחי אמציהו בן יואש מלכ יהודה אחרי מות יהואש‬
‫בן יהואחז מלכ יישראל חמש עשרה שנה יד‪:‬יח ויתר דיברי‬
‫אמציהו הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי‬
‫יהודה יד‪:‬יט וייקשרו עליו קשר בירושלימ וינס לכישה‬
‫ויישלחו אחריו לכישה וימיתוהו שם יד‪:‬כ ויישאו אותו על‬
‫הסוסים וייקבר בירושלימ עימ אבותיו בעיר דויד יד‪:‬כא‬
‫וייקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה‬
‫וימליכו אותו תחת אביו אמציהו יד‪:‬כב הוא בנה את אילת‬
‫וישיבה ליהודה אחרי שכב המלכ עימ אבותיו‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כג בישנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלכ יהודה‬
‫מלכ ירבעם בן יואש מלכ יישראל בשומרון ארבעים ואחת‬
‫שנה יד‪:‬כד ויעש הרע בעיני יהוה לוא סר מיכל חטואות‬
‫ירבעם בן נבט אשר החטיא את יישראל יד‪:‬כה הוא השיב את‬
‫גבול יישראל מילבוא חמת עד ים הערבה כידבר יהוה אלוהי‬
‫יישראל אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא אשר‬
‫מיגת החפר יד‪:‬כו כי ראה יהוה את עני יישראל מורה מאוד‬
‫ואפס עצור ואפס עזוב ואין עוזר ליישראל יד‪:‬כז ולוא דיבר‬
‫יהוה לימחות את שם יישראל מיתחת השמיים ויושיעם‬
‫ביד ירבעם בן יואש יד‪:‬כח ויתר דיברי ירבעם וכל אשר עשה‬
‫וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה‬
‫ביישראל הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי‬
‫יישראל יד‪:‬כט ויישכב ירבעם עימ אבותיו עימ מלכי‬
‫יישראל ויימלוכ זכריה בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א בישנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלכ יישראל מלכ‬
‫עזריה בן אמציה מלכ יהודה טו‪:‬ב בן שש עשרה שנה היה‬
‫במלכו וחמישים ושתיים שנה מלכ בירושלימ ושם אימו‬
‫יכליהו מירושלימ טו‪:‬ג ויעש הישר בעיני יהוה ככול אשר‬
‫עשה אמציהו אביו טו‪:‬ד רק הבמות לוא סרו עוד העם מזבחים‬
‫ומקטרים בבמות טו‪:‬ה וינגע יהוה את המלכ ויהי מצורע עד‬
‫יום מותו וישב בבית החפשית ויותם בן המלכ על הביית‬
‫שופט את עם הארץ טו‪:‬ו ויתר דיברי עזריהו וכל אשר עשה‬
‫הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יהודה טו‪:‬ז‬
‫ויישכב עזריה עימ אבותיו וייקברו אותו עימ אבותיו‬
‫בעיר דויד ויימלוכ יותם בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬ח בישנת שלושים ושמונה שנה לעזריהו מלכ יהודה מלכ‬
‫זכריהו בן ירבעם על יישראל בשומרון שישה חדשים טו‪:‬ט‬
‫ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבותיו לוא סר מחטואות‬
‫ירבעם בן נבט אשר החטיא את יישראל טו‪:‬י וייקשור עליו‬
‫שלומ בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו ויימלוכ תחתיו טו‪:‬יא‬
‫ויתר דיברי זכריה הינם כתובים על ספר דיברי הימים‬
‫למלכי יישראל טו‪:‬יב הוא דבר יהוה אשר דיבר אל יהוא לאמור‬
‫בני רביעים ישבו לכ על כיסא יישראל ויהי כן‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬יג שלום בן יביש מלכ בישנת שלושים ותשע שנה‬
‫לעוזיה מלכ יהודה ויימלוכ ירח ימים בשומרון טו‪:‬יד‬
‫ויעל מנחם בן גדי מיתירצה ויבוא שומרון ויכ את שלום‬
‫בן יביש בשומרון וימיתהו ויימלוכ תחתיו טו‪:‬טו ויתר‬
‫דיברי שלום וקישרו אשר קשר הינם כתובים על ספר דיברי‬
‫הימים למלכי יישראל‪..........‬ס‪.........‬טו‪:‬טז אז יכה מנחם את‬
‫תיפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מיתירצה כי לוא פתח ויכ‬
‫את כל ההרותיה ביקע‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬יז בישנת שלושים ותשע שנה לעזריה מלכ יהודה מלכ‬
‫ממלכות‬
‫מנחם בן גדי על יישראל עשר שנים בשומרון טו‪:‬יח ויעש‬
‫הרע בעיני יהוה לוא סר מעל חטואות ירבעם בן נבט אשר‬
‫החטיא את יישראל כל ימיו טו‪:‬יט בא פול מלכ אשור על הארץ‬
‫וייתן מנחם לפול אלף כיכר כסף ליחיות ידיו איתו‬
‫להחזיק הממלכה בידו טו‪:‬כ ויוצא מנחם את הכסף על יישראל‬
‫על כל גיבורי החייל לתת למלכ אשור חמישים שקלים כסף‬
‫לאיש אחד וישב מלכ אשור ולוא עמד שם בארץ טו‪:‬כא ויתר‬
‫דיברי מנחם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דיברי‬
‫הימים למלכי יישראל טו‪:‬כב ויישכב מנחם עימ אבותיו‬
‫ויימלוכ פקחיה בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬כג בישנת חמישים שנה לעזריה מלכ יהודה מלכ פקחיה‬
‫בן מנחם על יישראל בשומרון שנתיים טו‪:‬כד ויעש הרע‬
‫בעיני יהוה לוא סר מחטואות ירבעם בן נבט אשר החטיא את‬
‫יישראל טו‪:‬כה וייקשור עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו‬
‫בשומרון בארמון בית מלך )המלכ( את ארגוב ואת האריה ועימו‬
‫חמישים איש מיבני גילעדים וימיתהו ויימלוכ תחתיו‬
‫טו‪:‬כו ויתר דיברי פקחיה וכל אשר עשה הינם כתובים על ספר‬
‫דיברי הימים למלכי יישראל‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬כז בישנת חמישים ושתיים שנה לעזריה מלכ יהודה‬
‫מלכ פקח בן רמליהו על יישראל בשומרון עשרים שנה טו‪:‬כח‬
‫ויעש הרע בעיני יהוה לוא סר מינ חטואות ירבעם בן נבט‬
‫אשר החטיא את יישראל טו‪:‬כט בימי פקח מלכ יישראל בא‬
‫תיגלת פילאסר מלכ אשור וייקח את עיון ואת אבל בית מעכה‬
‫ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגילעד ואת הגלילה כול ארץ‬
‫נפתלי ויגלם אשורה טו‪:‬ל וייקשר קשר הושע בן אלה על פקח‬
‫בן רמליהו ויכהו וימיתהו ויימלוכ תחתיו בישנת עשרים‬
‫ליותם בן עוזיה טו‪:‬לא ויתר דיברי פקח וכל אשר עשה הינם‬
‫כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יישראל‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬לב בישנת שתיים לפקח בן רמליהו מלכ יישראל מלכ‬
‫יותם בן עוזיהו מלכ יהודה טו‪:‬לג בן עשרים וחמש שנה היה‬
‫במלכו ושש עשרה שנה מלכ בירושלימ ושם אימו ירושא בת‬
‫צדוק טו‪:‬לד ויעש הישר בעיני יהוה ככול אשר עשה עוזיהו‬
‫אביו עשה טו‪:‬לה רק הבמות לוא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים‬
‫בבמות הוא בנה את שער בית יהוה העליון טו‪:‬לו ויתר דיברי‬
‫יותם אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים‬
‫למלכי יהודה טו‪:‬לז בימים ההם החל יהוה להשליח ביהודה‬
‫רצין מלכ ארם ואת פקח בן רמליהו טו‪:‬לח ויישכב יותם עימ‬
‫אבותיו וייקבר עימ אבותיו בעיר דויד אביו ויימלוכ אחז‬
‫בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬א בישנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלכ אחז בן‬
‫יותם מלכ יהודה טז‪:‬ב בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה‬
‫שנה מלכ בירושלימ ולוא עשה הישר בעיני יהוה אלוהיו‬
‫כדויד אביו טז‪:‬ג וילכ בדרכ מלכי יישראל וגם את בנו העביר‬
‫באש כתועבות הגויים אשר הוריש יהוה אותם מיפני בני‬
‫יישראל טז‪:‬ד ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן‬
‫טז‪:‬ה אז יעלה רצין מלכ ארם ופקח בן רמליהו מלכ יישראל‬
‫ירושלימ למילחמה ויצורו על אחז ולוא יכלו להילחם טז‪:‬ו‬
‫בעת ההיא השיב רצין מלכ ארם את אילת לארם וינשל את‬
‫היהודים מאילות וארמים )ואדומים( באו אילת וישבו שם עד‬
‫היום הזה‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬ז ויישלח אחז מלאכים אל תיגלת פלסר מלכ אשור לאמור‬
‫עבדכ ובינכ אני עלה והושיעני מיכף מלכ ארם ומיכף‬
‫מלכ יישראל הקומים עלי טז‪:‬ח וייקח אחז את הכסף ואת‬
‫הזהב הנמצא בית יהוה ובאוצרות בית המלכ ויישלח למלכ‬
‫ממלכות‬
‫אשור שוחד טז‪:‬ט ויישמע אליו מלכ אשור ויעל מלכ אשור אל‬
‫דמשק וייתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית טז‪:‬י וילכ‬
‫המלכ אחז ליקראת תיגלת פילאסר מלכ אשור דומשק וירא את‬
‫המיזבח אשר בדמשק ויישלח המלכ אחז אל אוריה הכוהן את‬
‫דמות המיזבח ואת תבניתו לכל מעשהו טז‪:‬יא וייבן אוריה‬
‫הכוהן את המיזבח ככול אשר שלח המלכ אחז מידמשק כן עשה‬
‫אוריה הכוהן עד בוא המלכ אחז מידמשק טז‪:‬יב ויבוא המלכ‬
‫מידמשק וירא המלכ את המיזבח וייקרב המלכ על המיזבח‬
‫ויעל עליו טז‪:‬יג ויקטר את עולתו ואת מינחתו ויסכ את נסכו‬
‫וייזרוק את דם השלמים אשר לו על המיזבח טז‪:‬יד ואת‬
‫המיזבח הנחושת אשר ליפני יהוה ויקרב מאת פני הביית‬
‫מיבין המיזבח ומיבין בית יהוה וייתן אותו על ירכ‬
‫המיזבח צפונה טז‪:‬טו ויצוהו )ויצוה( המלכ אחז את אוריה‬
‫הכוהן לאמור על המיזבח הגדול הקטר את עולת הבוקר ואת מינחת‬
‫הערב ואת עולת המלכ ואת מינחתו ואת עולת כל עם הארץ‬
‫ומינחתם ונסכיהם וכל דם עולה וכל דם זבח עליו תיזרוק‬
‫ומיזבח הנחושת ייחיה לי לבקר טז‪:‬טז ויעש אוריה הכוהן‬
‫ככול אשר ציוה המלכ אחז טז‪:‬יז ויקצץ המלכ אחז את‬
‫המיסגרות המכונות ויסר מעליהם ואת )את( הכיור ואת הים‬
‫הוריד מעל הבקר הנחושת אשר תחתיה וייתן אותו על מרצפת‬
‫אבנים טז‪:‬יח ואת מיסך )מוסכ( השבת אשר בנו בביית ואת מבוא‬
‫המלכ החיצונה הסב בית יהוה מיפני מלכ אשור טז‪:‬יט ויתר‬
‫דיברי אחז אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דיברי‬
‫הימים למלכי יהודה טז‪:‬כ ויישכב אחז עימ אבותיו וייקבר‬
‫עימ אבותיו בעיר דויד ויימלוכ חיזקיהו בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬א בישנת שתים עשרה לאחז מלכ יהודה מלכ הושע בן אלה‬
‫בשומרון על יישראל תשע שנים יז‪:‬ב ויעש הרע בעיני‬
‫יהוה רק לוא כמלכי יישראל אשר היו לפניו יז‪:‬ג עליו‬
‫עלה שלמנאסר מלכ אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מינחה‬
‫יז‪:‬ד ויימצא מלכ אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא‬
‫מלכ מיצריים ולוא העלה מינחה למלכ אשור כשנה בשנה‬
‫ויעצרהו מלכ אשור ויאסרהו בית כלא יז‪:‬ה ויעל מלכ אשור בכל‬
‫הארץ ויעל שומרון ויצר עליה שלוש שנים יז‪:‬ו בישנת‬
‫התשיעית להושע לכד מלכ אשור את שומרון ויגל את יישראל‬
‫אשורה ויושב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬ז ויהי כי חטאו בני יישראל ליהוה אלוהיהם המעלה‬
‫אותם מארץ מיצריים מיתחת יד פרעוה מלכ מיצריים‬
‫וייראו אלוהים אחרים יז‪:‬ח וילכו בחוקות הגויים אשר‬
‫הוריש יהוה מיפני בני יישראל ומלכי יישראל אשר‬
‫עשו יז‪:‬ט ויחפאו בני יישראל דברים אשר לוא כן על יהוה‬
‫אלוהיהם וייבנו להם במות בכל עריהם מימיגדל נוצרים‬
‫עד עיר מיבצר יז‪:‬י ויציבו להם מצבות ואשרים על כל‬
‫גיבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן יז‪:‬יא ויקטרו שם בכל במות‬
‫כגויים אשר הגלה יהוה מיפניהם ויעשו דברים רעים‬
‫להכעיס את יהוה יז‪:‬יב ויעבדו הגילולים אשר אמר יהוה‬
‫להם לוא תעשו את הדבר הזה יז‪:‬יג ויעד יהוה ביישראל‬
‫וביהודה ביד כל נביאו )נביאי( כל חוזה לאמור שובו‬
‫מידרכיכם הרעים ושימרו מיצותי חוקותי ככל התורה אשר‬
‫ציויתי את אבותיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי‬
‫הנביאים יז‪:‬יד ולוא שמעו ויקשו את ערפם כעורף אבותם‬
‫אשר לוא האמינו ביהוה אלוהיהם יז‪:‬טו ויימאסו את חוקיו‬
‫ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו‬
‫אחרי ההבל ויחבלו ואחרי הגויים אשר סביבותם אשר ציוה‬
‫יהוה אותם לבילתי עשות כהם יז‪:‬טז ויעזבו את כל מיצות‬
‫יהוה אלוהיהם ויעשו להם מסכה שנים )שני( עגלים‬
‫ויעשו אשירה ויישתחוו לכל צבא השמיים ויעבדו את הבעל‬
‫ממלכות‬
‫יז‪:‬יז ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש וייקסמו‬
‫קסמים וינחשו וייתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו‬
‫יז‪:‬יח וייתאנף יהוה מאוד ביישראל ויסירם מעל פניו‬
‫לוא נשאר רק שבט יהודה לבדו יז‪:‬יט גם יהודה לוא שמר את‬
‫מיצות יהוה אלוהיהם וילכו בחוקות יישראל אשר עשו יז‪:‬כ‬
‫ויימאס יהוה בכל זרע יישראל ויענם וייתנם ביד‬
‫שוסים עד אשר הישליכם מיפניו יז‪:‬כא כי קרע יישראל‬
‫מעל בית דויד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא )וידח( ירבעם‬
‫את יישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה יז‪:‬כב וילכו‬
‫בני יישראל בכל חטואות ירבעם אשר עשה לוא סרו מימנה‬
‫יז‪:‬כג עד אשר הסיר יהוה את יישראל מעל פניו כאשר‬
‫דיבר ביד כל עבדיו הנביאים וייגל יישראל מעל אדמתו‬
‫אשורה עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫ומחמת‬
‫ומעוא‬
‫ומיכותה‬
‫מיבבל‬
‫אשור‬
‫מלכ‬
‫ויבא‬
‫יז‪:‬כד‬
‫וספרויים ויושב בערי שומרון תחת בני יישראל ויירשו‬
‫את שומרון וישבו בעריה יז‪:‬כה ויהי ביתחילת שיבתם שם‬
‫לוא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות וייחיו‬
‫הורגים בהם יז‪:‬כו ויואמרו למלכ אשור לאמור הגויים אשר‬
‫היגלית ותושב בערי שומרון לוא ידעו את מישפט אלוהי‬
‫הארץ וישלח בם את האריות והינם ממיתים אותם כאשר‬
‫אינם יודעים את מישפט אלוהי הארץ יז‪:‬כז ויצו מלכ‬
‫אשור לאמור הוליכו שמה אחד מהכוהנים אשר היגליתם‬
‫מישם וילכו וישבו שם ויורם את מישפט אלוהי הארץ‬
‫יז‪:‬כח ויבוא אחד מהכוהנים אשר היגלו מישומרון וישב‬
‫בבית אל ויהי מורה אותם איכ ייראו את יהוה יז‪:‬כט‬
‫וייחיו עושים גוי גוי אלוהיו ויניחו בבית הבמות אשר‬
‫עשו השומרונים גוי גוי בעריהם אשר הם יושבים שם‬
‫יז‪:‬ל ואנשי בבל עשו את סוכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל‬
‫ואנשי חמת עשו את אשימא יז‪:‬לא והעוים עשו נבחז ואת‬
‫תרתק והספרוים שורפים את בניהם באש לאדרמלכ וענמלכ‬
‫אלה ספרים )אלוהי ספרויים( יז‪:‬לב וייחיו יראים את‬
‫יהוה ויעשו להם מיקצותם כוהני במות וייחיו עושים להם‬
‫בבית הבמות יז‪:‬לג את יהוה היו יראים ואת אלוהיהם היו‬
‫עובדים כמישפט הגויים אשר היגלו אותם מישם יז‪:‬לד עד‬
‫היום הזה הם עושים כמישפטים הריאשונים אינם‬
‫יראים את יהוה ואינם עושים כחוקותם וכמישפטם וכתורה‬
‫וכמיצוה אשר ציוה יהוה את בני יעקוב אשר שם שמו‬
‫יישראל יז‪:‬לה וייכרות יהוה איתם ברית ויצום לאמור לוא‬
‫תיראו אלוהים אחרים ולוא תישתחוו להם ולוא תעבדום ולוא‬
‫תיזבחו להם יז‪:‬לו כי אים את יהוה אשר העלה אתכם מארץ‬
‫מיצריים בכוח גדול וביזרוע נטויה אותו תיראו ולו תישתחוו‬
‫ולו תיזבחו יז‪:‬לז ואת החוקים ואת המישפטים והתורה‬
‫והמיצוה אשר כתב לכם תישמרון לעשות כל הימים ולוא‬
‫תיראו אלוהים אחרים יז‪:‬לח והברית אשר כרתי איתכם לוא‬
‫תישכחו ולוא תיראו אלוהים אחרים יז‪:‬לט כי אים את יהוה‬
‫אלוהיכם תיראו והוא יציל אתכם מיד כל אויביכם יז‪:‬מ‬
‫ולוא שמעו כי אים כמישפטם הריאשון הם עושים יז‪:‬מא‬
‫וייחיו הגויים האלה יראים את יהוה ואת פסיליהם היו‬
‫עובדים גם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבותם הם‬
‫עושים עד היום הזה‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א ויהי בישנת שלוש להושע בן אלה מלכ יישראל מלכ‬
‫חיזקיה בן אחז מלכ יהודה יח‪:‬ב בן עשרים וחמש שנה היה‬
‫במלכו ועשרים ותשע שנה מלכ בירושלימ ושם אימו אבי בת‬
‫זכריה יח‪:‬ג ויעש הישר בעיני יהוה ככול אשר עשה דויד‬
‫אביו יח‪:‬ד הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את‬
‫האשרה וכיתת נחש הנחושת אשר עשה מושה כי עד הימים‬
‫ממלכות‬
‫ההמה היו בני יישראל מקטרים לו וייקרא לו נחושתן יח‪:‬ה‬
‫ביהוה אלוהי יישראל בטח ואחריו לוא היה כמוהו בכול מלכי‬
‫יהודה ואשר היו לפניו יח‪:‬ו ויידבק ביהוה לוא סר מאחריו‬
‫ויישמור מיצותיו אשר ציוה יהוה את מושה יח‪:‬ז והיה‬
‫יהוה עימו בכול אשר יצא ישכיל ויימרוד במלכ אשור ולוא‬
‫עבדו יח‪:‬ח הוא היכה את פלישתים עד עזה ואת גבוליה‬
‫מימיגדל נוצרים עד עיר מיבצר‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬ט ויהי בשנה הרביעית למלכ חיזקיהו היא השנה‬
‫השביעית להושע בן אלה מלכ יישראל עלה שלמנאסר מלכ‬
‫אשור על שומרון ויצר עליה יח‪:‬י ויילכדוה מיקצה שלוש‬
‫שנים בישנת שש לחיזקיה היא שנת תשע להושע מלכ‬
‫יישראל נלכדה שומרון יח‪:‬יא ויגל מלכ אשור את יישראל‬
‫אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי יח‪:‬יב על אשר‬
‫לוא שמעו בקול יהוה אלוהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר‬
‫ציוה מושה עבד יהוה ולוא שמעו ולוא עשו‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬יג ובארבע עשרה שנה למלכ חיזקיה עלה סנחריב מלכ‬
‫אשור על כל ערי יהודה הבצורות וייתפשם יח‪:‬יד ויישלח‬
‫חיזקיה מלכ יהודה אל מלכ אשור לכישה לאמור חטאתי שוב‬
‫מעלי את אשר תיתן עלי אשא וישם מלכ אשור על חיזקיה‬
‫מלכ יהודה שלוש מאות כיכר כסף ושלושים כיכר זהב יח‪:‬טו‬
‫וייתן חיזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאוצרות בית‬
‫המלכ יח‪:‬טז בעת ההיא קיצץ חיזקיה את דלתות היכל יהוה‬
‫ואת האומנות אשר ציפה חיזקיה מלכ יהודה וייתנם למלכ‬
‫אשור‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬יז ויישלח מלכ אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה‬
‫מינ לכיש אל המלכ חיזקיהו בחיל כבד ירושלימ ויעלו‬
‫ויבואו ירושלימ ויעלו ויבואו ויעמדו ביתעלת הברכה‬
‫העליונה אשר בימסילת שדה כובס יח‪:‬יח וייקראו אל המלכ‬
‫ויצא אלהם אליקים בן חילקיהו אשר על הביית ושבנה‬
‫הסופר ויואח בן אסף המזכיר יח‪:‬יט ויואמר אליהם רבשקה‬
‫אימרו נא אל חיזקיהו כוה אמר המלכ הגדול מלכ אשור מה‬
‫הביטחון הזה אשר בטחת יח‪:‬כ אמרת אכ דבר שפתיים עצה‬
‫וגבורה למילחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי יח‪:‬כא עתה‬
‫הינה בטחת לכ על מישענת הקנה הרצוץ הזה על מיצריים‬
‫אשר ייסמכ איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעוה מלכ‬
‫מיצריים לכל הבוטחים עליו יח‪:‬כב וכי תואמרון אלי אל‬
‫יהוה אלוהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חיזקיהו את במותיו‬
‫ואת מיזבחותיו ויואמר ליהודה ולירושלימ ליפני המיזבח‬
‫הזה תישתחוו בירושלימ יח‪:‬כג ועתה היתערב נא את אדוני‬
‫את מלכ אשור ואתנה לכ אלפיים סוסים אים תוכל לתת לכ‬
‫רוכבים עליהם יח‪:‬כד ואיכ תשיב את פני פחת אחד עבדי‬
‫אדוני הקטנים ותיבטח לכ על מיצריים לרכב ולפרשים‬
‫יח‪:‬כה עתה המיבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחיתו‬
‫יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזואת והשחיתה יח‪:‬כו ויואמר‬
‫אליקים בן חילקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה דבר נא אל‬
‫עבדיכ ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עימנו יהודית‬
‫באזני העם אשר על החומה יח‪:‬כז ויואמר אליהם רבשקה העל‬
‫אדוניכ ואליכ שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה הלוא על‬
‫האנשים היושבים על החומה לאכול את חריהם )צואתם(‬
‫ולישתות את שניהם )מימי רגליהם( עימכם יח‪:‬כח ויעמוד‬
‫רבשקה וייקרא בקול גדול יהודית וידבר ויואמר שימעו דבר‬
‫המלכ הגדול מלכ אשור יח‪:‬כט כוה אמר המלכ אל ישיא לכם‬
‫חיזקיהו כי לוא יוכל להציל אתכם מידו יח‪:‬ל ואל יבטח אתכם‬
‫חיזקיהו אל יהוה לאמור הצל יצילנו יהוה ולוא תינתן את‬
‫העיר הזואת ביד מלכ אשור יח‪:‬לא אל תישמעו אל חיזקיהו כי‬
‫ממלכות‬
‫כוה אמר מלכ אשור עשו איתי ברכה וצאו אלי ואיכלו איש‬
‫גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו יח‪:‬לב עד בואי ולקחתי‬
‫אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ‬
‫זית ייצהר ודבש ויחיו ולוא תמותו ואל תישמעו אל חיזקיהו‬
‫כי יסית אתכם לאמור יהוה יצילנו יח‪:‬לג ההצל היצילו‬
‫אלוהי הגויים איש את ארצו מיד מלכ אשור יח‪:‬לד איה‬
‫אלוהי חמת וארפד איה אלוהי ספרויים הנע ועיוה כי‬
‫היצילו את שומרון מידי יח‪:‬לה מי בכל אלוהי הארצות אשר‬
‫היצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלימ‬
‫מידי יח‪:‬לו והחרישו העם ולוא ענו אותו דבר כי מיצות המלכ‬
‫היא לאמור לוא תענוהו יח‪:‬לז ויבוא אליקים בן חילקיה אשר‬
‫על הביית ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חיזקיהו‬
‫קרועי בגדים ויגידו לו דיברי רבשקה יט‪:‬א ויהי כישמוע‬
‫המלכ חיזקיהו וייקרע את בגדיו וייתכס בשק ויבוא בית‬
‫יהוה יט‪:‬ב ויישלח את אליקים אשר על הביית ושבנא הסופר‬
‫ואת זיקני הכוהנים מיתכסים בשקים אל ישעיהו הנביא‬
‫בן אמוץ יט‪:‬ג ויואמרו אליו כוה אמר חיזקיהו יום צרה‬
‫ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכוח איין‬
‫ללדה יט‪:‬ד אולי יישמע יהוה אלוהיכ את כל דיברי רבשקה‬
‫אשר שלחו מלכ אשור אדוניו לחרף אלוהים חי והוכיח בדברים‬
‫אשר שמע יהוה אלוהיכ ונשאת תפילה בעד השארית הנמצאה‬
‫יט‪:‬ה ויבואו עבדי המלכ חיזקיהו אל ישעיהו יט‪:‬ו ויואמר‬
‫להם ישעיהו כוה תואמרון אל אדוניכם כוה אמר יהוה אל‬
‫תירא מיפני הדברים אשר שמעת אשר גידפו נערי מלכ‬
‫אשור אותי יט‪:‬ז הינני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו‬
‫והיפלתיו בחרב בארצו יט‪:‬ח וישב רבשקה ויימצא את מלכ‬
‫אשור נלחם על ליבנה כי שמע כי נסע מילכיש יט‪:‬ט‬
‫ויישמע אל תירהקה מלכ כוש לאמור הינה יצא להילחם‬
‫איתכ וישב ויישלח מלאכים אל חיזקיהו לאמור יט‪:‬י כוה‬
‫תואמרון אל חיזקיהו מלכ יהודה לאמור אל ישיאכ אלוהיכ‬
‫אשר אתה בוטח בו לאמור לוא תינתן ירושלימ ביד מלכ אשור‬
‫יט‪:‬יא הינה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות‬
‫להחרימם ואתה תינצל יט‪:‬יב ההיצילו אותם אלוהי הגויים‬
‫אשר שיחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר‬
‫ביתלאשר יט‪:‬יג איו מלכ חמת ומלכ ארפד ומלכ לעיר‬
‫ספרויים הנע ועיוה יט‪:‬יד וייקח חיזקיהו את הספרים‬
‫מיד המלאכים וייקראם ויעל בית יהוה וייפרשהו‬
‫חיזקיהו ליפני יהוה‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬טו וייתפלל חיזקיהו ליפני יהוה ויואמר יהוה אלוהי‬
‫יישראל יושב הכרובים אתה הוא האלוהים לבדכ לכול ממלכות‬
‫הארץ אתה עשית את השמיים ואת הארץ יט‪:‬טז הטה יהוה‬
‫אזנכ ושמע פקח יהוה עיניכ וראה ושמע את דיברי סנחריב‬
‫אשר שלחו לחרף אלוהים חי יט‪:‬יז אמנם יהוה החריבו מלכי‬
‫אשור את הגויים ואת ארצם יט‪:‬יח ונתנו את אלוהיהם באש‬
‫כי לוא אלוהים המה כי אים מעשה ידי אדם עץ ואבן‬
‫ויאבדום יט‪:‬יט ועתה יהוה אלוהינו הושיענו נא מידו וידעו‬
‫כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלוהים לבדכ‪..........‬ס‪.........‬יט‪:‬כ‬
‫ויישלח ישעיהו בן אמוץ אל חיזקיהו לאמור כוה אמר יהוה‬
‫אלוהי יישראל אשר היתפללת אלי אל סנחריב מלכ אשור‬
‫שמעתי יט‪:‬כא זה הדבר אשר דיבר יהוה עליו בזה לכ לעגה לכ‬
‫בתולת בת ציון אחריכ רואש הניעה בת ירושלימ יט‪:‬כב את‬
‫מי חרפת וגידפת ועל מי הרימות קול ותישא מרום עיניכ‬
‫על קדוש יישראל יט‪:‬כג ביד מלאכיכ חרפת יהוה ותואמר ברכב‬
‫)ברוב( ריכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרות‬
‫קומת ארזיו מיבחור ברושיו ואבואה מלון קיצוה יער כרמילו‬
‫יט‪:‬כד אני קרתי ושתיתי מיים זרים ואחריב בכף פעמי‬
‫ממלכות‬
‫כול יאורי מצור יט‪:‬כה הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי‬
‫למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי לחשות גלים‬
‫נצים ערים בצורות יט‪:‬כו ויושביהן קיצרי יד חתו ויבושו‬
‫היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה ליפני קמה‬
‫יט‪:‬כז ושיבתכ וצאתכ ובואכ ידעתי ואת היתרגזכ אלי יט‪:‬כח‬
‫יען היתרגזכ אלי ושאננכ עלה באזני ושמתי חחי באפכ‬
‫ומיתגי בישפתיכ והשיבותיכ בדרכ אשר באת בה יט‪:‬כט וזה לכ‬
‫ובשנה‬
‫סחיש‬
‫השנית‬
‫ובשנה‬
‫ספיח‬
‫השנה‬
‫אכול‬
‫האות‬
‫השלישית זירעו וקיצרו ונטעו כרמים ואיכלו פירים יט‪:‬ל‬
‫ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שורש למטה ועשה פרי‬
‫למעלה יט‪:‬לא כי מירושלימ תצא שארית ופליטה מהר ציון‬
‫קינאת יהוה )צבאות( תעשה זואת‪..........‬ס‪ .........‬יט‪:‬לב לכן כוה אמר‬
‫יהוה אל מלכ אשור לוא יבוא אל העיר הזואת ולוא יורה שם חץ‬
‫ולוא יקדמנה מגן ולוא יישפוכ עליה סוללה יט‪:‬לג בדרכ אשר‬
‫יבוא בה ישוב ואל העיר הזואת לוא יבוא נאומ יהוה יט‪:‬לד‬
‫וגנותי אל העיר הזואת להושיעה למעני ולמען דויד עבדי‬
‫יט‪:‬לה ויהי בלילה ההוא ויצא מלאכ יהוה ויכ במחנה אשור‬
‫מאה שמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והינה כולם‬
‫פגרים מתים יט‪:‬לו וייסע וילכ וישב סנחריב מלכ אשור‬
‫וישב בנינוה יט‪:‬לז ויהי הוא מישתחוה בית נסרוכ אלוהיו‬
‫ואדרמלכ ושראצר )בניו( היכוהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט‬
‫ויימלוכ אסר חדון בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬א בימים ההם חלה חיזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן‬
‫אמוץ הנביא ויואמר אליו כוה אמר יהוה צו לביתכ כי מת אתה‬
‫ולוא תיחיה כ‪:‬ב ויסב את פניו אל הקיר וייתפלל אל יהוה‬
‫לאמור כ‪:‬ג אנה יהוה זכר נא את אשר היתהלכתי לפניכ באמת‬
‫ויבך חיזקיהו בכי‬
‫‪$‬‬
‫ובלבב שלם והטוב בעיניכ עשיתי‬
‫גדול‪..........‬ס‪.........‬כ‪:‬ד ויהי ישעיהו לוא יצא העיר )חצר( התיכונה‬
‫ודבר יהוה היה אליו לאמור כ‪:‬ה שוב ואמרת אל חיזקיהו נגיד‬
‫עמי כוה אמר יהוה אלוהי דויד אביכ שמעתי את תפילתכ‬
‫ראיתי את דימעתכ הינני רופא לכ ביום השלישי תעלה‬
‫בית יהוה כ‪:‬ו והוספתי על ימיכ חמש עשרה שנה ומיכף‬
‫מלכ אשור אצילכ ואת העיר הזואת וגנותי על העיר הזואת‬
‫למעני ולמען דויד עבדי כ‪:‬ז ויואמר ישעיהו קחו דבלת‬
‫תאנים וייקחו וישימו על השחין ויחי כ‪:‬ח ויואמר‬
‫חיזקיהו אל ישעיהו מה אות כי יירפא יהוה לי ועליתי‬
‫ביום השלישי בית יהוה כ‪:‬ט ויואמר ישעיהו זה לכ האות‬
‫מאת יהוה כי יעשה יהוה את הדבר אשר דיבר הלכ הצל עשר‬
‫מעלות אים ישוב עשר מעלות כ‪:‬י ויואמר יחיזקיהו נקל לצל‬
‫לינטות עשר מעלות לוא כי ישוב הצל אחורנית עשר מעלות‬
‫כ‪:‬יא וייקרא ישעיהו הנביא אל יהוה וישב את הצל במעלות‬
‫אשר ירדה במעלות אחז אחורנית עשר מעלות‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬יב בעת ההיא שלח ברואדכ בלאדן בן בלאדן מלכ בבל ספרים‬
‫ומינחה אל חיזקיהו כי שמע כי חלה חיזקיהו כ‪:‬יג‬
‫ויישמע עליהם חיזקיהו ויראם את כל בית נכותוה את הכסף‬
‫ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל‬
‫אשר נמצא באוצרותיו לוא היה דבר אשר לוא הראם חיזקיהו‬
‫בביתו ובכל ממשלתו כ‪:‬יד ויבוא ישעיהו הנביא אל המלכ‬
‫חיזקיהו ויואמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאיין‬
‫יבואו אליכ ויואמר חיזקיהו מארץ רחוקה באו מיבבל כ‪:‬טו‬
‫ויואמר מה ראו בביתכ ויואמר חיזקיהו את כל אשר בביתי ראו‬
‫לוא היה דבר אשר לוא היראיתימ באוצרותי כ‪:‬טז ויואמר‬
‫ישעיהו אל חיזקיהו שמע דבר יהוה כ‪:‬יז הינה ימים‬
‫באים ונשא כל אשר בביתכ ואשר אצרו אבותיכ עד היום הזה‬
‫בבלה לוא ייותר דבר אמר יהוה כ‪:‬יח ומיבניכ אשר יצאו‬
‫מימכ אשר תוליד יקח )ייקחו( והיו סריסים בהיכל מלכ בבל‬
‫ממלכות‬
‫כ‪:‬יט ויואמר חיזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דיברת‬
‫ויואמר הלוא אים שלום ואמת ייחיה בימי כ‪:‬כ ויתר דיברי‬
‫חיזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את‬
‫המיים העירה הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים‬
‫למלכי יהודה כ‪:‬כא ויישכב חיזקיהו עימ אבותיו ויימלוכ‬
‫מנשה בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמישים וחמש‬
‫שנה מלכ בירושלימ ושם אימו חפצי בה כא‪:‬ב ויעש הרע‬
‫בעיני יהוה כתועבות הגויים אשר הוריש יהוה מיפני‬
‫בני יישראל כא‪:‬ג וישב וייבן את הבמות אשר איבד‬
‫חיזקיהו אביו ויקם מיזבחות לבעל ויעש אשרה כאשר עשה‬
‫אחאב מלכ יישראל ויישתחו לכל צבא השמיים ויעבוד אותם‬
‫כא‪:‬ד ובנה מיזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלימ‬
‫אשים את שמי כא‪:‬ה וייבן מיזבחות לכל צבא השמיים‬
‫בישתי חצרות בית יהוה כא‪:‬ו והעביר את בנו באש ועונן ונחש‬
‫ועשה אוב ויידעונים הירבה לעשות הרע בעיני יהוה‬
‫להכעיס כא‪:‬ז וישם את פסל האשרה אשר עשה בביית אשר‬
‫אמר יהוה אל דויד ואל שלומוה בנו בביית הזה ובירושלימ‬
‫אשר בחרתי מיכול שיבטי יישראל אשים את שמי לעולם‬
‫כא‪:‬ח ולוא אוסיף להניד רגל יישראל מינ האדמה אשר נתתי‬
‫לאבותם רק אים יישמרו לעשות ככול אשר ציויתים ולכל‬
‫התורה אשר ציוה אותם עבדי מושה כא‪:‬ט ולוא שמעו ויתעם‬
‫מנשה לעשות את הרע מינ הגויים אשר הישמיד יהוה‬
‫מיפני בני יישראל כא‪:‬י וידבר יהוה ביד עבדיו‬
‫הנביאים לאמור כא‪:‬יא יען אשר עשה מנשה מלכ יהודה‬
‫התועבות האלה הרע מיכול אשר עשו האמורי אשר לפניו‬
‫ויחטיא גם את יהודה בגילוליו‪..........‬ס‪ .........‬כא‪:‬יב לכן כוה אמר‬
‫יהוה אלוהי יישראל הינני מביא רעה על ירושלימ‬
‫ויהודה אשר כל שמעיו )שומעה( תיצלנה שתי אזניו כא‪:‬יג‬
‫ונטיתי על ירושלימ את קו שומרון ואת מישקולת בית אחאב‬
‫ומחיתי את ירושלימ כאשר יימחה את הצלחת מחה והפכ על‬
‫פניה כא‪:‬יד ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד‬
‫אויביהם והיו לבז ולימשיסה לכל אויביהם כא‪:‬טו יען אשר‬
‫עשו את הרע בעיני וייחיו מכעיסים אותי מינ היום‬
‫אשר יצאו אבותם מימיצריים ועד היום הזה כא‪:‬טז וגם דם‬
‫נקי שפכ מנשה הרבה מאוד עד אשר מילא את ירושלימ פה‬
‫לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני‬
‫יהוה כא‪:‬יז ויתר דיברי מנשה וכל אשר עשה וחטאתו אשר חטא‬
‫הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יהודה כא‪:‬יח‬
‫ויישכב מנשה עימ אבותיו וייקבר בגן ביתו בגן עוזא‬
‫ויימלוכ אמון בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬יט בן עשרים ושתיים שנה אמון במלכו ושתיים‬
‫שנים מלכ בירושלימ ושם אימו משולמת בת חרוץ מינ‬
‫יטבה כא‪:‬כ ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו‬
‫כא‪:‬כא וילכ בכל הדרכ אשר הלכ אביו ויעבוד את הגילולים אשר‬
‫עבד אביו ויישתחו להם כא‪:‬כב ויעזוב את יהוה אלוהי אבותיו‬
‫ולוא הלכ בדרכ יהוה כא‪:‬כג וייקשרו עבדי אמון עליו וימיתו‬
‫את המלכ בביתו כא‪:‬כד ויכ עם הארץ את כל הקושרים על המלכ‬
‫אמון וימליכו עם הארץ את יואשיהו בנו תחתיו כא‪:‬כה ויתר‬
‫דיברי אמון אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דיברי‬
‫הימים למלכי יהודה כא‪:‬כו וייקבור אותו ביקבורתו בגן עוזא‬
‫ויימלוכ יואשיהו בנו תחתיו‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬א בן שמונה שנה יואשיהו במלכו ושלושים ואחת שנה מלכ‬
‫בירושלימ ושם אימו ידידה בת עדיה מיבצקת כב‪:‬ב ויעש‬
‫הישר בעיני יהוה וילכ בכל דרכ דויד אביו ולוא סר ימין‬
‫ממלכות‬
‫ושמואול‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬ג ויהי בישמונה עשרה שנה למלכ יואשיהו שלח המלכ את‬
‫שפן בן אצליהו בן משולם הסופר בית יהוה לאמור כב‪:‬ד עלה‬
‫אל חילקיהו הכוהן הגדול ויתם את הכסף המובא בית יהוה אשר‬
‫אספו שומרי הסף מאת העם כב‪:‬ה ויתנה )וייתנוהו( על יד‬
‫עושי המלאכה המופקדים בבית )בית( יהוה וייתנו אותו‬
‫לעושי המלאכה אשר בבית יהוה לחזק בדק הביית כב‪:‬ו לחרשים‬
‫ולבונים ולגודרים וליקנות עצים ואבני מחצב לחזק את‬
‫הביית כב‪:‬ז אכ לוא יחשב איתם הכסף הנתן על ידם כי‬
‫באמונה הם עושים כב‪:‬ח ויואמר חילקיהו הכוהן הגדול על‬
‫שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה וייתן חילקיה‬
‫את הספר אל שפן וייקראהו כב‪:‬ט ויבוא שפן הסופר אל המלכ‬
‫וישב את המלכ דבר ויואמר היתיכו עבדיכ את הכסף הנמצא‬
‫בביית וייתנוהו על יד עושי המלאכה המופקדים בית יהוה‬
‫כב‪:‬י ויגד שפן הסופר למלכ לאמור ספר נתן לי חילקיה‬
‫הכוהן וייקראהו שפן ליפני המלכ כב‪:‬יא ויהי כישמוע‬
‫המלכ את דיברי ספר התורה וייקרע את בגדיו כב‪:‬יב ויצו‬
‫המלכ את חילקיה הכוהן ואת אחיקם בן שפן ואת עכבור בן‬
‫מיכיה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלכ לאמור כב‪:‬יג לכו‬
‫דירשו את יהוה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דיברי‬
‫הספר הנמצא הזה כי גדולה חמת יהוה אשר היא נצתה בנו על‬
‫אשר לוא שמעו אבותינו על דיברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב‬
‫עלינו כב‪:‬יד וילכ חילקיהו הכוהן ואחיקם ועכבור ושפן‬
‫ועשיה אל חולדה הנביאה אשת שלומ בן תיקוה בן חרחס שומר‬
‫הבגדים והיא יושבת בירושלימ במישנה וידברו אליה כב‪:‬טו‬
‫ותואמר אליהם כוה אמר יהוה אלוהי יישראל אימרו לאיש‬
‫אשר שלח אתכם אלי כב‪:‬טז כוה אמר יהוה הינני מביא רעה‬
‫אל המקום הזה ועל יושביו את כל דיברי הספר אשר קרא מלכ‬
‫יהודה כב‪:‬יז תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלוהים אחרים למען‬
‫הכעיסני בכול מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולוא‬
‫תיכבה כב‪:‬יח ואל מלכ יהודה השולח אתכם לידרוש את יהוה כוה‬
‫תואמרו אליו כוה אמר יהוה אלוהי יישראל הדברים אשר‬
‫שמעת כב‪:‬יט יען רכ לבבכ ותיכנע מיפני יהוה בשמעכ‬
‫אשר דיברתי על המקום הזה ועל יושביו ליחיות לשמה‬
‫וליקללה ותיקרע את בגדיכ ותיבכה לפני וגם אנוכי שמעתי‬
‫נאומ יהוה כב‪:‬כ לכן הינני אוסיפכ על אבותיכ ונאספת אל‬
‫קיברותיכ בשלום ולוא תיראינה עיניכ בכול הרעה אשר אני‬
‫מביא על המקום הזה וישיבו את המלכ דבר כג‪:‬א ויישלח המלכ‬
‫ויאספו אליו כל זיקני יהודה וירושלימ כג‪:‬ב ויעל המלכ‬
‫בית יהוה וכל איש יהודה וכל יושבי ירושלימ איתו‬
‫והכוהנים והנביאים וכל העם למיקטון ועד גדול וייקרא‬
‫באזניהם את כל דיברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה כג‪:‬ג‬
‫ויעמוד המלכ על העמוד וייכרות את הברית ליפני יהוה‬
‫ללכת אחר יהוה ולישמור מיצותיו ואת עדותיו ואת חוקותיו בכל‬
‫לב ובכל נפש להקים את דיברי הברית הזואת הכתובים על‬
‫הספר הזה ויעמוד כל העם בברית כג‪:‬ד ויצו המלכ את חילקיהו‬
‫הכוהן הגדול ואת כוהני המישנה ואת שומרי הסף להוציא‬
‫מהיכל יהוה את כל הכלים העשויים לבעל ולאשרה ולכול צבא‬
‫השמיים ויישרפם מיחוץ לירושלימ בשדמות קידרון‬
‫ונשא את עפרם בית אל כג‪:‬ה והישבית את הכמרים אשר נתנו‬
‫מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסיבי ירושלימ ואת‬
‫המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכול צבא השמיים כג‪:‬ו‬
‫ויוצא את האשרה מיבית יהוה מיחוץ לירושלימ אל נחל‬
‫קידרון ויישרוף אותה בנחל קידרון וידק לעפר וישלכ את‬
‫עפרה על קבר בני העם כג‪:‬ז וייתוץ את בתי הקדשים אשר‬
‫בבית יהוה אשר הנשים אורגות שם בתים לאשרה כג‪:‬ח ויבא‬
‫ממלכות‬
‫את כל הכוהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קיטרו‬
‫שמה הכוהנים מיגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים‬
‫אשר פתח שער יהושוע שר העיר אשר על שמואול איש בשער‬
‫העיר כג‪:‬ט אכ לוא יעלו כוהני הבמות אל מיזבח יהוה‬
‫בירושלימ כי אים אכלו מצות בתוכ אחיהם כג‪:‬י וטימא את‬
‫התופת אשר בגי בני )בן( הינום לבילתי להעביר איש את‬
‫בנו ואת ביתו באש למולכ כג‪:‬יא וישבת את הסוסים אשר נתנו‬
‫מלכי יהודה לשמש מיבוא בית יהוה אל לישכת נתן מלכ‬
‫הסריס אשר בפרורים ואת מרכבות השמש שרף באש כג‪:‬יב ואת‬
‫המיזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת‬
‫המיזבחות אשר עשה מנשה בישתי חצרות בית יהוה נתץ‬
‫המלכ וירץ מישם והישליכ את עפרם אל נחל קידרון כג‪:‬יג‬
‫ואת הבמות אשר על פני ירושלימ אשר מימין להר‬
‫המשחית אשר בנה שלומוה מלכ יישראל לעשתורת שיקוצ‬
‫צידונים וליכמוש שיקוצ מואב ולמילכום תועבת בני עמון‬
‫טימא המלכ כג‪:‬יד ושיבר את המצבות וייכרות את האשרים‬
‫וימלא את מקומם עצמות אדם כג‪:‬טו וגם את המיזבח אשר בבית‬
‫אל הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את יישראל‬
‫גם את המיזבח ההוא ואת הבמה נתץ ויישרוף את הבמה הדק‬
‫לעפר ושרף אשרה כג‪:‬טז וייפן יואשיהו וירא את הקברים‬
‫אשר שם בהר ויישלח וייקח את העצמות מינ הקברים‬
‫ויישרוף על המיזבח ויטמאהו כידבר יהוה אשר קרא איש‬
‫האלוהים אשר קרא את הדברים האלה כג‪:‬יז ויואמר מה הציון‬
‫הלז אשר אני רואה ויואמרו אליו אנשי העיר הקבר איש‬
‫האלוהים אשר בא מיהודה וייקרא את הדברים האלה אשר‬
‫עשית על המיזבח בית אל כג‪:‬יח ויואמר הניחו לו איש אל‬
‫ינע עצמותיו וימלטו עצמותיו את עצמות הנביא אשר בא‬
‫מישומרון כג‪:‬יט וגם את כל בתי הבמות אשר בערי שומרון‬
‫אשר עשו מלכי יישראל להכעיס הסיר יואשיהו ויעש להם‬
‫ככל המעשים אשר עשה בבית אל כג‪:‬כ וייזבח את כל כוהני‬
‫הבמות אשר שם על המיזבחות ויישרוף את עצמות אדם‬
‫עליהם וישב ירושלימ כג‪:‬כא ויצו המלכ את כל העם לאמור‬
‫עשו פסח ליהוה אלוהיכם ככתוב על ספר הברית הזה כג‪:‬כב כי‬
‫לוא נעשה כפסח הזה מימי השופטים אשר שפטו את‬
‫יישראל וכול ימי מלכי יישראל ומלכי יהודה כג‪:‬כג כי‬
‫אים בישמונה עשרה שנה למלכ יואשיהו נעשה הפסח הזה‬
‫ליהוה בירושלימ כג‪:‬כד וגם את האובות ואת היידעונים ואת‬
‫התרפים ואת הגילולים ואת כל השיקוצים אשר נראו בארץ‬
‫יהודה ובירושלימ ביער יואשיהו למען הקים את דיברי‬
‫התורה הכתובים על הספר אשר מצא חילקיהו הכוהן בית יהוה‬
‫כג‪:‬כה וכמוהו לוא היה לפניו מלכ אשר שב אל יהוה בכל לבבו‬
‫ובכל נפשו ובכל מאודו ככול תורת מושה ואחריו לוא קם כמוהו כג‪:‬כו‬
‫אכ לוא שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה על כל‬
‫הכעסים אשר היכעיסו מנשה כג‪:‬כז ויואמר יהוה גם את‬
‫יהודה אסיר מעל פני כאשר הסירותי את יישראל ומאסתי‬
‫את העיר הזואת אשר בחרתי את ירושלימ ואת הביית אשר‬
‫אמרתי ייחיה שמי שם כג‪:‬כח ויתר דיברי יואשיהו וכל‬
‫אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי‬
‫יהודה כג‪:‬כט בימיו עלה פרעוה נכוה מלכ מיצריים על מלכ‬
‫אשור על נהר פרת וילכ המלכ יואשיהו ליקראתו וימיתהו‬
‫בימגידו כיראותו אותו כג‪:‬ל וירכיבוהו עבדיו מת מימגידו‬
‫ויביאוהו ירושלימ וייקברוהו ביקבורתו וייקח עם הארץ את‬
‫יהואחז בן יואשיהו ויימשחו אותו וימליכו אותו תחת‬
‫אביו‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬לא בן עשרים ושלוש שנה יהואחז במלכו ושלושה חדשים‬
‫מלכ בירושלימ ושם אימו חמוטל בת יירמיהו מיליבנה‬
‫ממלכות‬
‫כג‪:‬לב ויעש הרע בעיני יהוה ככול אשר עשו אבותיו כג‪:‬לג‬
‫ויאסרהו פרעוה נכוה בריבלה בארץ חמת במלך )מימלוכ(‬
‫בירושלימ וייתן עונש על הארץ מאה כיכר כסף וכיכר זהב‬
‫כג‪:‬לד וימלכ פרעוה נכוה את אליקים בן יואשיהו תחת‬
‫יואשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבוא‬
‫מיצריים וימת שם כג‪:‬לה והכסף והזהב נתן יהויקים‬
‫לפרעוה אכ העריכ את הארץ לתת את הכסף על פי פרעוה איש‬
‫כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעוה‬
‫נכוה‪..........‬ס‪.........‬כג‪:‬לו בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת‬
‫עשרה שנה מלכ בירושלימ ושם אימו זבידה )זבודה( בת פדיה‬
‫מינ רומה כג‪:‬לז ויעש הרע בעיני יהוה ככול אשר עשו‬
‫אבותיו כד‪:‬א בימיו עלה נבוכדנאצר מלכ בבל ויהי לו‬
‫יהויקים עבד שלוש שנים וישב ויימרד בו כד‪:‬ב וישלח‬
‫יהוה בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת‬
‫גדודי בני עמון וישלחם ביהודה להאבידו כידבר יהוה אשר‬
‫דיבר ביד עבדיו הנביאים כד‪:‬ג אכ על פי יהוה היתה‬
‫ביהודה להסיר מעל פניו בחטואת מנשה ככול אשר עשה כד‪:‬ד‬
‫וגם דם הנקי אשר שפכ וימלא את ירושלימ דם נקי ולוא‬
‫אבה יהוה ליסלוח כד‪:‬ה ויתר דיברי יהויקים וכל אשר עשה‬
‫הלוא הם כתובים על ספר דיברי הימים למלכי יהודה כד‪:‬ו‬
‫ויישכב יהויקים עימ אבותיו ויימלוכ יהויכין בנו‬
‫תחתיו כד‪:‬ז ולוא הוסיף עוד מלכ מיצריים לצאת מארצו כי‬
‫לקח מלכ בבל מינחל מיצריים עד נהר פרת כול אשר היתה‬
‫למלכ מיצריים‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬ח בן שמונה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלושה חדשים‬
‫מלכ בירושלימ ושם אימו נחושתא בת אלנתן מירושלימ‬
‫כד‪:‬ט ויעש הרע בעיני יהוה ככול אשר עשה אביו כד‪:‬י בעת‬
‫ההיא עלה )עלו( עבדי נבוכדנאצר מלכ בבל ירושלימ ותבוא‬
‫העיר במצור כד‪:‬יא ויבוא נבוכדנאצר מלכ בבל על העיר ועבדיו‬
‫צרים עליה כד‪:‬יב ויצא יהויכין מלכ יהודה על מלכ בבל‬
‫הוא ואימו ועבדיו ושריו וסריסיו וייקח אותו מלכ בבל בישנת‬
‫שמונה למלכו כד‪:‬יג ויוצא מישם את כל אוצרות בית יהוה‬
‫ואוצרות בית המלכ ויקצץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלומוה‬
‫מלכ יישראל בהיכל יהוה כאשר דיבר יהוה כד‪:‬יד והיגלה את‬
‫כל ירושלימ ואת כל השרים ואת כל גיבורי החייל עשרה‬
‫)עשרת( אלפים גולה וכל החרש והמסגר לוא נשאר זולת דלת עם‬
‫הארץ כד‪:‬טו ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלכ ואת נשי‬
‫המלכ ואת סריסיו ואת אולי )אילי( הארץ הוליכ גולה‬
‫מירושלימ בבלה כד‪:‬טז ואת כל אנשי החייל שיבעת אלפים‬
‫והחרש והמסגר אלף הכול גיבורים עושי מילחמה ויביאם‬
‫מלכ בבל גולה בבלה כד‪:‬יז וימלכ מלכ בבל את מתניה דודו תחתיו‬
‫ויסב את שמו צידקיהו‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬יח בן עשרים ואחת שנה צידקיהו במלכו ואחת עשרה שנה‬
‫מלכ בירושלימ ושם אימו חמיטל )חמוטל( בת יירמיהו‬
‫מיליבנה כד‪:‬יט ויעש הרע בעיני יהוה ככול אשר עשה‬
‫יהויקים כד‪:‬כ כי על אף יהוה היתה בירושלימ וביהודה עד‬
‫במלכ‬
‫צידקיהו‬
‫ויימרוד‬
‫פניו‬
‫מעל‬
‫אותם‬
‫הישליכו‬
‫בחודש‬
‫למלכו‬
‫התשיעית‬
‫בישנת‬
‫ויהי‬
‫בבל‪..........‬ס‪.........‬כה‪:‬א‬
‫העשירי בעשור לחודש בא נבוכדנאצר מלכ בבל הוא וכל חילו על‬
‫ירושלימ וייחן עליה וייבנו עליה דיק סביב כה‪:‬ב ותבוא‬
‫העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלכ צידקיהו כה‪:‬ג‬
‫בתישעה לחודש ויחזק הרעב בעיר ולוא היה לחם לעם הארץ‬
‫כה‪:‬ד ותיבקע העיר וכל אנשי המילחמה הלילה דרכ שער בין‬
‫החומותיים אשר על גן המלכ וכשדים על העיר סביב וילכ‬
‫דרכ הערבה כה‪:‬ה ויירדפו חיל כשדים אחר המלכ וישיגו אותו‬
‫בערבות ירחו וכל חילו נפוצו מעליו כה‪:‬ו וייתפשו את המלכ‬
‫ממלכות‬
‫ויעלו אותו אל מלכ בבל ריבלתה וידברו איתו מישפט כה‪:‬ז ואת‬
‫בני צידקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צידקיהו עיור‬
‫ובחודש‬
‫בבל‪..........‬ס‪ .........‬כה‪:‬ח‬
‫ויביאהו‬
‫בנחושתיים‬
‫ויאסרהו‬
‫החמישי בשיבעה לחודש היא שנת תשע עשרה שנה למלכ‬
‫נבוכדנאצר מלכ בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלכ בבל‬
‫ירושלימ כה‪:‬ט ויישרוף את בית יהוה ואת בית המלכ ואת כל‬
‫בתי ירושלימ ואת כל בית גדול שרף באש כה‪:‬י ואת חומות‬
‫ירושלימ סביב נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים כה‪:‬יא‬
‫ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנופלים אשר נפלו על‬
‫המלכ בבל ואת יתר ההמון הגלה נבוזראדן רב טבחים כה‪:‬יב‬
‫ומידלת הארץ הישאיר רב טבחים לכורמים וליוגבים כה‪:‬יג‬
‫ואת עמודי הנחושת אשר בית יהוה ואת המכונות ואת ים‬
‫הנחושת אשר בבית יהוה שיברו כשדים ויישאו את נחושתם‬
‫בבלה כה‪:‬יד ואת הסירות ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות‬
‫ואת כל כלי הנחושת אשר ישרתו בם לקחו כה‪:‬טו ואת המחתות ואת‬
‫המיזרקות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף לקח רב טבחים כה‪:‬טז‬
‫העמודים שניים הים האחד והמכונות אשר עשה שלומוה‬
‫לבית יהוה לוא היה מישקל לינחושת כל הכלים האלה כה‪:‬יז‬
‫שמונה עשרה אמה קומת העמוד האחד וכותרת עליו נחושת וקומת‬
‫הכותרת שלוש אמה )אמות( ושבכה ורימונים על הכותרת סביב‬
‫הכול נחושת וכאלה לעמוד השני על השבכה כה‪:‬יח וייקח רב‬
‫טבחים את שריה כוהן הרואש ואת צפניהו כוהן מישנה ואת‬
‫שלושת שומרי הסף כה‪:‬יט ומינ העיר לקח סריס אחד אשר הוא‬
‫פקיד על אנשי המילחמה וחמישה אנשים מרואי פני‬
‫המלכ אשר נמצאו בעיר ואת הסופר שר הצבא המצביא את עם‬
‫הארץ ושישים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר כה‪:‬כ וייקח‬
‫אותם נבוזראדן רב טבחים ויולכ אותם על מלכ בבל ריבלתה‬
‫כה‪:‬כא ויכ אותם מלכ בבל וימיתם בריבלה בארץ חמת וייגל‬
‫יהודה מעל אדמתו כה‪:‬כב והעם הנשאר בארץ יהודה אשר‬
‫הישאיר נבוכדנאצר מלכ בבל ויפקד עליהם את גדליהו בן‬
‫אחיקם בן שפן כה‪:‬כג ויישמעו כל שרי החילים המה‬
‫והאנשים כי היפקיד מלכ בבל את גדליהו ויבואו אל גדליהו‬
‫המיצפה ויישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן‬
‫תנחומת הנטופתי ויאזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם‬
‫כה‪:‬כד ויישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויואמר להם אל תיראו‬
‫מעבדי הכשדים שבו בארץ ועיבדו את מלכ בבל וייטב לכם‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬כה ויהי בחודש השביעי בא יישמעאל בן נתניה בן‬
‫אלישמע מיזרע המלוכה ועשרה אנשים איתו ויכו את‬
‫גדליהו וימות ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו איתו‬
‫במיצפה כה‪:‬כו ויקומו כל העם מיקטון ועד גדול ושרי‬
‫מיפני‬
‫יראו‬
‫כי‬
‫מיצריים‬
‫ויבואו‬
‫החילים‬
‫כשדים‪..........‬ס‪.........‬כה‪:‬כז ויהי בישלושים ושבע שנה לגלות‬
‫יהויכין מלכ יהודה בישנים עשר חודש בעשרים ושיבעה‬
‫לחודש נשא אויל מרודכ מלכ בבל בישנת מלכו את רואש‬
‫יהויכין מלכ יהודה מיבית כלא כה‪:‬כח וידבר איתו טובות‬
‫וייתן את כיסאו מעל כיסא המלכים אשר איתו בבבל כה‪:‬כט‬
‫ושינא את ביגדי כילאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי‬
‫חייו כה‪:‬ל וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו מאת המלכ דבר יום‬
‫ביומו כול ימי חיו‬
‫ישעיהו‬
‫א‪:‬א חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלימ‬
‫בימי עוזיהו יותם אחז יחיזקיהו מלכי יהודה א‪:‬ב שימעו‬
‫שמיים והאזיני ארץ כי יהוה דיבר בנים גידלתי‬
‫ורוממתי והם פשעו בי א‪:‬ג ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו‬
‫יישראל לוא ידע עמי לוא היתבונן א‪:‬ד הוי גוי חוטא עם כבד‬
‫עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את‬
‫קדוש יישראל נזורו אחור א‪:‬ה על מה תוכו עוד תוסיפו סרה כל‬
‫רואש לחלי וכל לבב דוי א‪:‬ו מיכף רגל ועד רואש אין בו מתום‬
‫פצע וחבורה ומכה טריה לוא זורו ולוא חובשו ולוא רוככה בשמן א‪:‬ז‬
‫ארצכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם לנגדכם זרים‬
‫אוכלים אותה ושממה כמחפכת זרים א‪:‬ח ונותרה בת ציון כסוכה‬
‫בכרם כימלונה במיקשה כעיר נצורה א‪:‬ט לולי יהוה צבאות‬
‫הותיר לנו שריד כימעט כיסדום היינו לעמורה דמינו‪..........‬פ‬
‫א‪:‬י שימעו דבר יהוה קציני סדום האזינו תורת אלוהינו עם‬
‫עמורה א‪:‬יא למה לי רוב זיבחיכם יואמר יהוה שבעתי עולות‬
‫אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לוא‬
‫חפצתי א‪:‬יב כי תבואו לראות פני מי ביקש זואת מידכם‬
‫רמוס חצרי א‪:‬יג לוא תוסיפו הביא מינחת שוא קטורת תועבה‬
‫היא לי חודש ושבת קרוא מיקרא לוא אוכל און ועצרה א‪:‬יד‬
‫חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח נלאיתי‬
‫נשוא א‪:‬טו ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מיכם גם כי‬
‫תרבו תפילה אינני שומע ידיכם דמים מלאו א‪:‬טז רחצו‬
‫היזכו הסירו רוע מעלליכם מינגד עיני חידלו הרע א‪:‬יז‬
‫לימדו היטב דירשו מישפט אשרו חמוץ שיפטו יתום ריבו‬
‫אלמנה‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬יח לכו נא ונוכחה יואמר יהוה אים ייחיו‬
‫חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אים יאדימו כתולע כצמר‬
‫ייחיו א‪:‬יט אים תואבו ושמעתם טוב הארץ תואכלו א‪:‬כ ואים‬
‫תמאנו ומריתם חרב תאוכלו כי פי יהוה דיבר‪..........‬פ‬
‫א‪:‬כא איכה היתה לזונה קיריה נאמנה מלאתי מישפט צדק‬
‫ילין בה ועתה מרצחים א‪:‬כב כספכ היה לסיגים סבאכ מהול‬
‫במיים א‪:‬כג שרייכ סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד‬
‫ורודף שלמונים יתום לוא יישפוטו וריב אלמנה לוא יבוא‬
‫אליהם‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬כד לכן נאומ האדון יהוה צבאות אביר‬
‫יישראל הוי אנחם מיצרי ואינקמה מאויבי א‪:‬כה ואשיבה‬
‫ידי עלייכ ואצרוף כבור סיגייכ ואסירה כל בדילייכ א‪:‬כו‬
‫ואשיבה שופטייכ כבריאשונה ויועצייכ כבתחילה אחרי כן‬
‫ייקרא לכ עיר הצדק קיריה נאמנה א‪:‬כז ציון במישפט‬
‫תיפדה ושביה ביצדקה א‪:‬כח ושבר פושעים וחטאים יחדו‬
‫ועוזבי יהוה ייכלו א‪:‬כט כי יבושו מאילים אשר חמדתם‬
‫ותחפרו מהגנות אשר בחרתם א‪:‬ל כי תיחיו כאלה נובלת עלה‬
‫וכגנה אשר מיים אין לה א‪:‬לא והיה החסון לינעורת ופועלו‬
‫לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלימ ב‪:‬ב‬
‫והיה באחרית הימים נכון ייחיה הר בית יהוה ברואש‬
‫ההרים ונשא מיגבעות ונהרו אליו כל הגויים ב‪:‬ג והלכו‬
‫עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלוהי‬
‫יעקוב ויורנו מידרכיו ונלכה באורחותיו כי מיציון תצא‬
‫תורה ודבר יהוה מירושלימ ב‪:‬ד ושפט בין הגויים והוכיח‬
‫וחניתותיהם‬
‫לאיתים‬
‫חרבותם‬
‫וכיתתו‬
‫רבים‬
‫לעמים‬
‫למזמרות לוא יישא גוי אל גוי חרב ולוא יילמדו עוד‬
‫מילחמה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ה בית יעקוב לכו ונלכה באור יהוה ב‪:‬ו כי נטשתה עמכ בית‬
‫יעקוב כי מלאו מיקדם ועוננים כפלישתים ובילדי‬
‫נכרים ישפיקו ב‪:‬ז ותימלא ארצו כסף וזהב ואין קצה‬
‫ישעיהו‬
‫לאוצרותיו ותימלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבותיו ב‪:‬ח‬
‫ותימלא ארצו אלילים למעשה ידיו יישתחוו לאשר עשו‬
‫אצבעותיו ב‪:‬ט ויישח אדם ויישפל איש ואל תישא להם ב‪:‬י‬
‫בוא בצור והיטמן בעפר מיפני פחד יהוה ומהדר גאונו ב‪:‬יא‬
‫עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו‬
‫ביום ההוא‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬יב כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל‬
‫ב‪:‬יג ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני‬
‫הבשן ב‪:‬יד ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות ב‪:‬טו‬
‫ועל כל מיגדל גבוה ועל כל חומה בצורה ב‪:‬טז ועל כל אניות‬
‫תרשיש ועל כל שכיות החמדה ב‪:‬יז ושח גבהות האדם ושפל רום‬
‫אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא ב‪:‬יח והאלילים כליל‬
‫יחלוף ב‪:‬יט ובאו בימערות צורים ובימחילות עפר מיפני‬
‫פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ ב‪:‬כ ביום ההוא‬
‫ישליכ האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו‬
‫להישתחות לחפור פרות ולעטלפים ב‪:‬כא לבוא בנקרות הצורים‬
‫וביסעיפי הסלעים מיפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו‬
‫לערוץ הארץ ב‪:‬כב חידלו לכם מינ האדם אשר נשמה באפו כי‬
‫במה נחשב הוא‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א כי הינה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלימ ומיהודה‬
‫משען ומשענה כול מישען לחם וכול מישען מיים ג‪:‬ב‬
‫גיבור ואיש מילחמה שופט ונביא וקוסם וזקן ג‪:‬ג שר‬
‫חמישים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש ג‪:‬ד‬
‫ונתתי נערים שריהם ותעלולים יימשלו בם ג‪:‬ה ונגש‬
‫העם איש באיש ואיש ברעהו יירהבו הנער בזקן והנקלה‬
‫בנכבד ג‪:‬ו כי ייתפוש איש באחיו בית אביו שימלה לכה‬
‫קצין תיחיה לנו והמכשלה הזואת תחת ידכ ג‪:‬ז יישא ביום‬
‫ההוא לאמור לוא אחיה חובש ובביתי אין לחם ואין שימלה‬
‫לוא תשימוני קצין עם ג‪:‬ח כי כשלה ירושלימ ויהודה נפל‬
‫כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו ג‪:‬ט הכרת‬
‫פניהם ענתה בם וחטאתם כיסדום היגידו לוא כיחדו אוי‬
‫לנפשם כי גמלו להם רעה ג‪:‬י אימרו צדיק כי טוב כי פרי‬
‫מעלליהם יואכלו ג‪:‬יא אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו‬
‫ג‪:‬יב עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריכ‬
‫מתעים ודרכ אורחותיכ בילעו‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יג נצב לריב יהוה ועומד לדין עמים ג‪:‬יד יהוה‬
‫במישפט יבוא עימ זיקני עמו ושריו ואתם ביערתם הכרם‬
‫גזלת העני בבתיכם ג‪:‬טו מלכם )מה לכם( תדכאו עמי ופני‬
‫עניימ תיטחנו נאומ אדוני יהויה צבאות‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬טז‬
‫ויואמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות )נטויות(‬
‫גרון ומשקרות עיניים הלוכ וטפוף תלכנה וברגליהם‬
‫תעכסנה ג‪:‬יז ושיפח יהוה קדקוד בנות ציון ויהוה פתהן‬
‫יערה‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬יח ביום ההוא יסיר יהוה את תיפארת‬
‫העכסים והשביסים והשהרונים ג‪:‬יט הנטיפות והשירות‬
‫והרעלות ג‪:‬כ הפארים והצעדות והקישורים ובתי הנפש‬
‫והלחשים ג‪:‬כא הטבעות ונזמי האף ג‪:‬כב המחלצות והמעטפות‬
‫והסדינים‬
‫והגיליונים‬
‫ג‪:‬כג‬
‫והחריטים‬
‫והמיטפחות‬
‫והצניפות והרדידים ג‪:‬כד והיה תחת בושם מק ייחיה ותחת‬
‫חגורה נקפה ותחת מעשה מיקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגורת‬
‫שק כי תחת יופי ג‪:‬כה מתייכ בחרב ייפולו וגבורתכ‬
‫במילחמה ג‪:‬כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב ד‪:‬א והחזיקו‬
‫שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמור לחמנו נואכל‬
‫אסוף‬
‫עלינו‬
‫שימכ‬
‫ייקרא‬
‫רק‬
‫נלבש‬
‫ושימלתנו‬
‫חרפתנו‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ב ביום ההוא ייחיה צמח יהוה ליצבי‬
‫ישעיהו‬
‫ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתיפארת ליפליטת יישראל ד‪:‬ג‬
‫והיה הנשאר בציון והנותר בירושלימ קדוש יאמר לו כל‬
‫הכתוב לחיימ בירושלימ ד‪:‬ד אים רחץ יהוה את צואת בנות‬
‫ציון ואת דמי ירושלימ ידיח מיקירבה ברוח מישפט וברוח‬
‫בער ד‪:‬ה וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מיקראה ענן‬
‫יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה ד‪:‬ו וסוכה‬
‫מיזרם‬
‫ולמיסתור‬
‫ולמחסה‬
‫מחורב‬
‫יומם‬
‫לצל‬
‫תיחיה‬
‫ומימטר‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי‬
‫בקרן בן שמן ה‪:‬ב ויעזקהו ויסקלהו וייטעהו שורק וייבן‬
‫מיגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש‬
‫באושים ה‪:‬ג ועתה יושב ירושלימ ואיש יהודה שיפטו נא‬
‫ביני ובין כרמי ה‪:‬ד מה לעשות עוד לכרמי ולוא עשיתי בו‬
‫מדוע קיויתי לעשות ענבים ויעש באושים ה‪:‬ה ועתה‬
‫אודיעה נא אתכם את אשר אני עושה לכרמי הסר משוכתו והיה‬
‫לבער פרוץ גדרו והיה למירמס ה‪:‬ו ואשיתהו בתה לוא ייזמר‬
‫ולוא יעדר ועלה שמיר ושיית ועל העבים אצוה מהמטיר‬
‫עליו מטר ה‪:‬ז כי כרם יהוה צבאות בית יישראל ואיש יהודה‬
‫נטע שעשועיו ויקו למישפט והינה מישפח ליצדקה‬
‫והינה צעקה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ח הוי מגיעי ביית בביית שדה בשדה יקריבו עד אפס‬
‫מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ ה‪:‬ט באזני יהוה צבאות אים‬
‫לוא בתים רבים לשמה ייחיו גדולים וטובים מאין יושב‬
‫ה‪:‬י כי עשרת צימדי כרם יעשו בת אחת וזרע חומר יעשה‬
‫איפה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יא הוי משכימי בבוקר שכר יירדופו‬
‫מאחרי בנשף ייין ידליקם ה‪:‬יב והיה כינור ונבל תוף‬
‫וחליל וייין מישתיהם ואת פועל יהוה לוא יביטו ומעשה‬
‫ידיו לוא ראו ה‪:‬יג לכן גלה עמי מיבלי דעת וכבודו מתי רעב‬
‫והמונו ציחה צמא ה‪:‬יד לכן הירחיבה שאול נפשה ופערה‬
‫פיה ליבלי חוק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה ה‪:‬טו‬
‫ויישח אדם ויישפל איש ועיני גבוהים תישפלנה ה‪:‬טז‬
‫וייגבה יהוה צבאות במישפט והאל הקדוש נקדש ביצדקה ה‪:‬יז‬
‫ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יואכלו‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬יח‬
‫הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה ה‪:‬יט‬
‫האומרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותיקרב ותבואה‬
‫עצת קדוש יישראל ונדעה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬כ הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושכ לאור ואור‬
‫לחושכ שמים מר למתוק ומתוק למר‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כא הוי חכמים‬
‫בעיניהם ונגד פניהם נבונים‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כב הוי גיבורים‬
‫לישתות ייין ואנשי חייל לימסוכ שכר ה‪:‬כג מצדיקי‬
‫רשע עקב שוחד וצידקת צדיקים יסירו מימנו‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬כד לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבה יירפה שרשם כמק‬
‫ייחיה ופירחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת‬
‫אימרת קדוש יישראל נאצו ה‪:‬כה על כן חרה אף יהוה בעמו‬
‫ויט ידו עליו ויכהו ויירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב‬
‫חוצות בכל זואת לוא שב אפו ועוד ידו נטויה ה‪:‬כו ונשא נס‬
‫לגויים מרחוק ושרק לו מיקצה הארץ והינה מהרה קל יבוא‬
‫ה‪:‬כז אין עיף ואין כושל בו לוא ינום ולוא יישן ולוא‬
‫נפתח אזור חלציו ולוא נתק שרוכ נעליו ה‪:‬כח אשר חיציו‬
‫שנונים וכל קשתותיו דרוכות פרסות סוסיו כצר נחשבו‬
‫וגלגיליו כסופה ה‪:‬כט שאגה לו כלביא ושאג )יישאג(‬
‫ככפירים ויינהום ויואחז טרף ויפליט ואין מציל ה‪:‬ל‬
‫ויינהום עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והינה חושכ‬
‫צר ואור חשכ בעריפיה‪..........‬פ‬
‫ישעיהו‬
‫ו‪:‬א בישנת מות המלכ עוזיהו ואראה את יהוה יושב על כיסא‬
‫רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל ו‪:‬ב שרפים עומדים‬
‫מימעל לו שש כנפיים שש כנפיים לאחד בישתיים‬
‫יכסה פניו ובישתיים יכסה רגליו ובישתיים יעופף‬
‫ו‪:‬ג וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלוא כל‬
‫הארץ כבודו ו‪:‬ד וינועו אמות הסיפים מיקול הקורא והביית‬
‫יימלא עשן ו‪:‬ה ואומר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא‬
‫שפתיים אנוכי ובתוכ עם טמא שפתיים אנוכי יושב כי‬
‫את המלכ יהוה צבאות ראו עיני ו‪:‬ו ויעף אלי אחד מינ‬
‫השרפים ובידו ריצפה במלקחיים לקח מעל המיזבח ו‪:‬ז‬
‫ויגע על פי ויואמר הינה נגע זה על שפתיכ וסר עונכ‬
‫וחטאתכ תכופר ו‪:‬ח ואשמע את קול יהוה אומר את מי אשלח ומי‬
‫ילכ לנו ואומר הינני שלחני ו‪:‬ט ויואמר לכ ואמרת לעם הזה‬
‫שימעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו ו‪:‬י השמן לב העם‬
‫הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן ייראה בעיניו‬
‫ובאזניו יישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו ו‪:‬יא ואומר עד‬
‫מתי יהוה ויואמר עד אשר אים שאו ערים מאין יושב‬
‫ובתים מאין אדם והאדמה תישאה שממה ו‪:‬יב וריחק יהוה את‬
‫האדם ורבה העזובה בקרב הארץ ו‪:‬יג ועוד בה עשיריה ושבה‬
‫והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קודש‬
‫מצבתה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א ויהי בימי אחז בן יותם בן עוזיהו מלכ יהודה עלה‬
‫רצין מלכ ארם ופקח בן רמליהו מלכ יישראל ירושלימ‬
‫למילחמה עליה ולוא יכול להילחם עליה ז‪:‬ב ויוגד לבית דויד‬
‫לאמור נחה ארם על אפריים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי‬
‫יער מיפני רוח‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬ג ויואמר יהוה אל ישעיהו צא‬
‫נא ליקראת אחז אתה ושאר ישוב בנכ אל קצה תעלת הברכה‬
‫העליונה אל מסילת שדה כובס ז‪:‬ד ואמרת אליו הישמר והשקט‬
‫אל תירא ולבבכ אל ירכ מישני זנבות האודים העשנים‬
‫האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו ז‪:‬ה יען כי יעץ‬
‫עליכ ארם רעה אפריים ובן רמליהו לאמור ז‪:‬ו נעלה ביהודה‬
‫ונקיצנה ונבקיענה אלינו ונמליכ מלכ בתוכה את בן‬
‫טבאל‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ז כוה אמר אדוני יהויה לוא תקום ולוא תיחיה ז‪:‬ח כי רואש‬
‫ארם דמשק ורואש דמשק רצין ובעוד שישים וחמש שנה יחת‬
‫אפריים מעם ז‪:‬ט ורואש אפריים שומרון ורואש שומרון‬
‫בן רמליהו אים לוא תאמינו כי לוא תאמנו‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬י ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמור ז‪:‬יא שאל לכ אות מעימ‬
‫יהוה אלוהיכ העמק שאלה או הגבה למעלה ז‪:‬יב ויואמר אחז‬
‫לוא אשאל ולוא אנסה את יהוה ז‪:‬יג ויואמר שימעו נא בית‬
‫דויד המעט מיכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלוהי ז‪:‬יד‬
‫לכן ייתן יהוה הוא לכם אות הינה העלמה הרה ויולדת בן‬
‫וקראת שמו עימנו אל ז‪:‬טו חמאה ודבש יואכל לדעתו מאוס ברע‬
‫ובחור בטוב ז‪:‬טז כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב תעזב‬
‫האדמה אשר אתה קץ מיפני שני מלכיה ז‪:‬יז יביא יהוה‬
‫עליכ ועל עמכ ועל בית אביכ ימים אשר לוא באו למיום סור‬
‫אפריים מעל יהודה את מלכ אשור‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬יח והיה ביום ההוא יישרוק יהוה לזבוב אשר ביקצה יאורי‬
‫מיצריים ולדבורה אשר בארץ אשור ז‪:‬יט ובאו ונחו כולם בנחלי‬
‫הבתות ובינקיקי הסלעים ובכול הנעצוצים ובכול הנהלולים‬
‫ז‪:‬כ ביום ההוא יגלח יהוה בתער השכירה בעברי נהר במלכ‬
‫אשור את הרואש ושער הרגליים וגם את הזקן תיספה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬כא והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צואן ז‪:‬כב‬
‫ישעיהו‬
‫והיה מרוב עשות חלב יואכל חמאה כי חמאה ודבש יואכל כל‬
‫הנותר בקרב הארץ‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬כג והיה ביום ההוא ייחיה כל‬
‫מקום אשר ייחיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשיית‬
‫ייחיה ז‪:‬כד בחיצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושיית‬
‫תיחיה כל הארץ ז‪:‬כה וכול ההרים אשר במעדר יעדרון לוא תבוא‬
‫שמה ייראת שמיר ושיית והיה למישלח שור ולמירמס‬
‫שה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א ויואמר יהוה אלי קח לכ גיליון גדול וכתוב עליו בחרט‬
‫אנוש למהר שלל חש בז ח‪:‬ב ואעידה לי עדים נאמנים את‬
‫אוריה הכוהן ואת זכריהו בן יברכיהו ח‪:‬ג ואקרב אל הנביאה‬
‫ותהר ותלד בן‪..........‬ס‪..........‬ויואמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש‬
‫בז ח‪:‬ד כי בטרם ידע הנער קרוא אבי ואימי יישא את חיל‬
‫דמשק ואת שלל שומרון ליפני מלכ אשור‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬ה ויוסף‬
‫יהוה דבר אלי עוד לאמור ח‪:‬ו יען כי מאס העם הזה את מי‬
‫השילוח ההולכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו ח‪:‬ז ולכן‬
‫הינה יהוה מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים‬
‫את מלכ אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלכ על כל‬
‫גדותיו ח‪:‬ח וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מוטות‬
‫כנפיו מלוא רוחב ארצכ עימנו אל‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬ט רועו עמים וחותו‬
‫והאזינו כול מרחקי ארץ היתאזרו וחותו היתאזרו וחותו ח‪:‬י עוצו‬
‫עצה ותופר דברו דבר ולוא יקום כי עימנו אל‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬יא כי‬
‫כוה אמר יהוה אלי כחזקת היד וייסרני מילכת בדרכ העם‬
‫הזה לאמור ח‪:‬יב לוא תואמרון קשר לכול אשר יואמר העם הזה‬
‫קשר ואת מוראו לוא תיראו ולוא תעריצו ח‪:‬יג את יהוה צבאות‬
‫אותו תקדישו והוא מוראכם והוא מעריצכם ח‪:‬יד והיה למיקדש‬
‫ולאבן נגף ולצור מיכשול לישני בתי יישראל לפח ולמוקש‬
‫ליושב ירושלימ ח‪:‬טו וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו‬
‫ונלכדו‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬טז צור תעודה חתום תורה בלימודי ח‪:‬יז וחיכיתי ליהוה‬
‫המסתיר פניו מיבית יעקוב וקיויתי לו ח‪:‬יח הינה אנוכי‬
‫והילדים אשר נתן לי יהוה לאותות ולמופתים ביישראל‬
‫מעימ יהוה צבאות השוכן בהר ציון‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬יט וכי יואמרו‬
‫אליכם דירשו אל האובות ואל היידעונים המצפצפים‬
‫והמחגים הלוא עם אל אלוהיו יידרוש בעד החיימ אל המתים‬
‫ח‪:‬כ לתורה וליתעודה אים לוא יואמרו כדבר הזה אשר אין לו‬
‫שחר ח‪:‬כא ועבר בה נקשה ורעב והיה כי יירעב והיתקצף וקילל‬
‫במלכו ובאלוהיו ופנה למעלה ח‪:‬כב ואל ארץ יביט והינה צרה‬
‫וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנודח ח‪:‬כג כי לוא מועף לאשר מוצק‬
‫לה כעת הריאשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון‬
‫היכביד דרכ הים עבר הירדן גליל הגויים ט‪:‬א העם‬
‫ההולכים בחושכ ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה‬
‫עליהם ט‪:‬ב הירבית הגוי לא )לו( היגדלת השימחה שמחו‬
‫לפניכ כשימחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל ט‪:‬ג כי את‬
‫עול סובלו ואת מטה שיכמו שבט הנוגש בו החיתות כיום מידין‬
‫ט‪:‬ד כי כל סאון סואן ברעש ושימלה מגוללה בדמים והיתה‬
‫לישרפה מאכולת אש ט‪:‬ה כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהי‬
‫המישרה על שיכמו וייקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי‬
‫עד שר שלום ט‪:‬ו לם רבה )למרבה( המישרה ולשלום אין קץ על‬
‫כיסא דויד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במישפט וביצדקה‬
‫מעתה ועד עולם קינאת יהוה צבאות תעשה זואת‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬ז דבר שלח יהוה ביעקוב ונפל ביישראל ט‪:‬ח וידעו העם כולו‬
‫אפריים ויושב שומרון בגאוה ובגודל לבב לאמור ט‪:‬ט לבנים‬
‫נפלו וגזית נבנה שיקמים גודעו וארזים נחליף ט‪:‬י‬
‫וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת אויביו יסכסכ ט‪:‬יא ארם‬
‫ישעיהו‬
‫מיקדם ופלישתים מאחור ויואכלו את יישראל בכל פה בכל‬
‫זואת לוא שב אפו ועוד ידו נטויה ט‪:‬יב והעם לוא שב עד המכהו‬
‫ואת יהוה צבאות לוא דרשו‪..........‬ס‪ ..........‬ט‪:‬יג ויכרת יהוה מיישראל‬
‫רואש וזנב כיפה ואגמון יום אחד ט‪:‬יד זקן ונשוא פנים‬
‫הוא הרואש ונביא מורה שקר הוא הזנב ט‪:‬טו וייחיו מאשרי‬
‫העם הזה מתעים ומאושריו מבולעים ט‪:‬טז על כן על בחוריו‬
‫לוא יישמח יהוה ואת יתומיו ואת אלמנותיו לוא ירחם כי‬
‫כולו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זואת לוא שב אפו ועוד ידו‬
‫נטויה ט‪:‬יז כי בערה כאש רישעה שמיר ושיית תואכל‬
‫ותיצת בסיבכי היער וייתאבכו גאות עשן ט‪:‬יח בעברת יהוה‬
‫צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכולת אש איש אל אחיו לוא‬
‫יחמולו ט‪:‬יט וייגזור על ימין ורעב ויואכל על שמואול ולוא‬
‫שבעו איש בשר זרועו יואכלו ט‪:‬כ מנשה את אפריים‬
‫ואפריים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זואת לוא שב אפו‬
‫און‬
‫חיקקי‬
‫החוקקים‬
‫הוי‬
‫נטויה‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬א‬
‫ידו‬
‫ועוד‬
‫ומכתבים עמל כיתבו י‪:‬ב להטות מידין דלים וליגזול‬
‫מישפט עניי עמי ליחיות אלמנות שללם ואת יתומים‬
‫יבוזו י‪:‬ג ומה תעשו ליום פקודה ולשואה מימרחק תבוא על מי‬
‫תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם י‪:‬ד בילתי כרע תחת אסיר ותחת‬
‫הרוגים ייפולו בכל זואת לוא שב אפו ועוד ידו נטויה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬ה הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי י‪:‬ו בגוי חנף‬
‫אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לישלול שלל ולבוז בז ולשימו‬
‫)ולשומו( מירמס כחומר חוצות י‪:‬ז והוא לוא כן ידמה ולבבו לוא כן‬
‫יחשוב כי להשמיד בילבבו ולהכרית גויים לוא מעט י‪:‬ח כי‬
‫יואמר הלוא שרי יחדו מלכים י‪:‬ט הלוא ככרכמיש כלנו אים‬
‫לוא כארפד חמת אים לוא כדמשק שומרון י‪:‬י כאשר מצאה‬
‫ידי לממלכות האליל ופסיליהם מירושלימ ומישומרון‬
‫י‪:‬יא הלוא כאשר עשיתי לשומרון ולאליליה כן אעשה‬
‫לירושלימ ולעצביה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יב והיה כי יבצע יהוה את כל מעשהו בהר ציון‬
‫ובירושלימ אפקוד על פרי גודל לבב מלכ אשור ועל תיפארת‬
‫רום עיניו י‪:‬יג כי אמר בכוח ידי עשיתי ובחכמתי כי‬
‫נבונותי ואסיר גבולות עמים ועתידתיהם )ועתודותיהם(‬
‫שושתי ואוריד כאביר יושבים י‪:‬יד ותימצא כקן ידי לחיל‬
‫העמים וכאסוף ביצים עזובות כל הארץ אני אספתי ולוא‬
‫היה נודד כנף ופוצה פה ומצפצף י‪:‬טו הייתפאר הגרזן‬
‫על החוצב בו אים ייתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת‬
‫מרימיו כהרים מטה לוא עץ‪..........‬פ‬
‫י‪:‬טז לכן ישלח האדון יהוה צבאות במישמניו רזון ותחת‬
‫כבודו יקד יקוד כיקוד אש י‪:‬יז והיה אור יישראל לאש וקדושו‬
‫ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד י‪:‬יח וכבוד יערו‬
‫וכרמילו מינפש ועד בשר יכלה והיה כימסוס נוסס י‪:‬יט‬
‫ושאר עץ יערו מיספר ייחיו ונער ייכתבם‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬כ‬
‫והיה ביום ההוא לוא יוסיף עוד שאר יישראל ופליטת בית‬
‫יעקוב להישען על מכהו ונשען על יהוה קדוש יישראל‬
‫באמת י‪:‬כא שאר ישוב שאר יעקוב אל אל גיבור י‪:‬כב כי אים‬
‫ייחיה עמכ יישראל כחול הים שאר ישוב בו כיליון חרוץ‬
‫שוטף צדקה י‪:‬כג כי כלה ונחרצה אדוני יהויה צבאות עושה‬
‫בקרב כל הארץ‪..........‬פ‬
‫י‪:‬כד לכן כוה אמר אדוני יהויה צבאות אל תירא עמי יושב‬
‫ציון מאשור בשבט יככה ומטהו יישא עליכ בדרכ מיצריים‬
‫י‪:‬כה כי עוד מעט מיזער וכלה זעם ואפי על תבליתם י‪:‬כו‬
‫ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מידין בצור עורב ומטהו על‬
‫הים ונשאו בדרכ מיצריים י‪:‬כז והיה ביום ההוא יסור סובלו‬
‫ישעיהו‬
‫מעל שיכמכ ועולו מעל צוארכ וחובל עול מיפני שמן י‪:‬כח בא‬
‫על עית עבר במיגרון למיכמש יפקיד כליו י‪:‬כט עברו‬
‫מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גיבעת שאול נסה י‪:‬ל צהלי‬
‫קולכ בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות י‪:‬לא נדדה‬
‫מדמנה יושבי הגבים העיזו י‪:‬לב עוד היום בנוב לעמוד‬
‫ינופף ידו הר בית )בת( ציון גיבעת ירושלימ‪..........‬פ‬
‫י‪:‬לג הינה האדון יהוה צבאות מסעף פוארה במערצה ורמי‬
‫הקומה גדועים והגבוהים יישפלו י‪:‬לד ונקף סיבכי היער‬
‫בברזל והלבנון באדיר ייפול‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬א ויצא חוטר מיגזע‬
‫יישי ונצר מישרשיו ייפרה יא‪:‬ב ונחה עליו רוח יהוה‬
‫רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת וייראת יהוה יא‪:‬ג‬
‫והריחו בייראת יהוה ולוא למראה עיניו יישפוט ולוא‬
‫למישמע אזניו יוכיח יא‪:‬ד ושפט בצדק דלים והוכיח‬
‫במישור לענוי ארץ והיכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו‬
‫ימית רשע יא‪:‬ה והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו‬
‫יא‪:‬ו וגר זאב עימ כבש ונמר עימ גדי יירבץ ועגל וכפיר‬
‫ומריא יחדו ונער קטון נוהג בם יא‪:‬ז ופרה ודוב תירעינה‬
‫יחדו יירבצו ילדיהן ואריה כבקר יואכל תבן יא‪:‬ח ושיעשע‬
‫יונק על חור פתן ועל מאורת ציפעוני גמול ידו הדה יא‪:‬ט‬
‫לוא ירעו ולוא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את‬
‫יהוה כמיים לים מכסים‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬י והיה ביום ההוא‬
‫שורש יישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים יידרושו‬
‫והיתה מנוחתו כבוד‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬יא והיה ביום ההוא יוסיף יהוה שנית ידו ליקנות את‬
‫שאר עמו אשר יישאר מאשור ומימיצריים ומיפתרוס‬
‫ומיכוש ומעילם ומישינער ומחמת ומאיי הים יא‪:‬יב‬
‫ונשא נס לגויים ואסף נדחי יישראל ונפוצות יהודה יקבץ‬
‫מארבע כנפות הארץ יא‪:‬יג וסרה קינאת אפריים וצוררי‬
‫יהודה ייכרתו אפריים לוא יקנא את יהודה ויהודה לוא‬
‫יצור את אפריים יא‪:‬יד ועפו בכתף פלישתים ימה יחדו‬
‫יבוזו את בני קדם אדום ומואב מישלוח ידם ובני עמון‬
‫מישמעתם יא‪:‬טו והחרים יהוה את לשון ים מיצריים‬
‫והניף ידו על הנהר בעים רוחו והיכהו לשיבעה נחלים‬
‫והידריכ בנעלים יא‪:‬טז והיתה מסילה לישאר עמו אשר‬
‫יישאר מאשור כאשר היתה ליישראל ביום עלותו מארץ‬
‫מיצריים יב‪:‬א ואמרת ביום ההוא אודכ יהוה כי אנפת בי‬
‫ישוב אפכ ותנחמני יב‪:‬ב הינה אל ישועתי אבטח ולוא אפחד‬
‫כי עזי וזימרת יה יהוה ויהי לי לישועה יב‪:‬ג ושאבתם‬
‫מיים בששון מימעיני הישועה יב‪:‬ד ואמרתם ביום ההוא‬
‫הודו ליהוה קיראו בישמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו‬
‫כי נשגב שמו יב‪:‬ה זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת )מודעת(‬
‫זואת בכל הארץ יב‪:‬ו צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקירבכ‬
‫קדוש יישראל‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬א משא בבל אשר חזה ישעיהו בן‬
‫אמוץ יג‪:‬ב על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד‬
‫ויבואו פיתחי נדיבים יג‪:‬ג אני ציויתי לימקודשי גם‬
‫קראתי גיבורי לאפי עליזי גאותי יג‪:‬ד קול המון בהרים‬
‫דמות עם רב קול שאון ממלכות גויים נאספים יהוה צבאות‬
‫מיקצה‬
‫מרחק‬
‫מארץ‬
‫באים‬
‫יג‪:‬ה‬
‫מילחמה‬
‫צבא‬
‫מפקד‬
‫השמיים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ‪..........‬ס‪ ..........‬יג‪:‬ו הילילו‬
‫כי קרוב יום יהוה כשוד מישדי יבוא יג‪:‬ז על כן כל ידיים‬
‫תירפינה וכל לבב אנוש יימס יג‪:‬ח ונבהלו צירים וחבלים‬
‫יואחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו ייתמהו פני‬
‫להבים פניהם יג‪:‬ט הינה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון‬
‫אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד מימנה יג‪:‬י כי‬
‫כוכבי השמיים וכסיליהם לוא יהלו אורם חשכ השמש בצאתו‬
‫ישעיהו‬
‫וירח לוא יגיה אורו יג‪:‬יא ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים‬
‫עונם והישבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל יג‪:‬יב‬
‫אוקיר אנוש מיפז ואדם מיכתם אופיר יג‪:‬יג על כן‬
‫שמיים ארגיז ותירעש הארץ מימקומה בעברת יהוה צבאות‬
‫וביום חרון אפו יג‪:‬יד והיה כיצבי מודח וכצואן ואין מקבץ‬
‫איש אל עמו ייפנו ואיש אל ארצו ינוסו יג‪:‬טו כל הנמצא‬
‫יידקר וכל הנספה ייפול בחרב יג‪:‬טז ועולליהם ירוטשו‬
‫לעיניהם יישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה )תישכבנה(‬
‫יג‪:‬יז הינני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לוא יחשובו‬
‫וזהב לוא יחפצו בו יג‪:‬יח וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן‬
‫לוא ירחמו על בנים לוא תחוס עינם יג‪:‬יט והיתה בבל צבי‬
‫ממלכות תיפארת גאון כשדים כמחפכת אלוהים את סדום ואת‬
‫עמורה יג‪:‬כ לוא תשב לנצח ולוא תישכון עד דור ודור ולוא יהל‬
‫שם ערבי ורועים לוא ירביצו שם יג‪:‬כא ורבצו שם ציימ‬
‫ומלאו בתיהם אוחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו‬
‫שם יג‪:‬כב וענה איימ באלמנותיו ותנים בהיכלי עונג‬
‫וקרוב לבוא עיתה וימיה לוא יימשכו יד‪:‬א כי ירחם יהוה את‬
‫יעקוב ובחר עוד ביישראל והיניחם על אדמתם ונלוה הגר‬
‫עליהם ונספחו על בית יעקוב יד‪:‬ב ולקחום עמים והביאום אל‬
‫מקומם והיתנחלום בית יישראל על אדמת יהוה לעבדים‬
‫ולישפחות והיו שובים לשוביהם ורדו בנוגשיהם‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬ג‬
‫והיה ביום הניח יהוה לכ מעצבכ ומירגזכ ומינ העבודה‬
‫הקשה אשר עובד בכ יד‪:‬ד ונשאת המשל הזה על מלכ בבל ואמרת‬
‫איכ שבת נוגש שבתה מדהבה יד‪:‬ה שבר יהוה מטה רשעים שבט‬
‫מושלים יד‪:‬ו מכה עמים בעברה מכת בילתי סרה רודה באף‬
‫גויים מורדף בלי חשכ יד‪:‬ז נחה שקטה כל הארץ פצחו רינה‬
‫יד‪:‬ח גם ברושים שמחו לכ ארזי לבנון מאז שכבת לוא יעלה‬
‫הכורת עלינו יד‪:‬ט שאול מיתחת רגזה לכ ליקראת בואכ עורר לכ‬
‫רפאים כל עתודי ארץ הקים מיכיסאותם כול מלכי גויים‬
‫יד‪:‬י כולם יענו ויואמרו אליכ גם אתה חולית כמונו אלינו‬
‫נמשלת יד‪:‬יא הורד שאול גאונכ המית נבליכ תחתיכ יוצע‬
‫רימה ומכסיכ תולעה יד‪:‬יב איכ נפלת מישמיים הילל בן‬
‫שחר נגדעת לארץ חולש על גויים יד‪:‬יג ואתה אמרת בילבבכ‬
‫השמיים אעלה מימעל לכוכבי אל ארים כיסאי ואשב בהר‬
‫מועד בירכתי צפון יד‪:‬יד אעלה על במתי עב אדמה לעליון‬
‫יד‪:‬טו אכ אל שאול תורד אל ירכתי בור יד‪:‬טז רואיכ אליכ‬
‫ישגיחו אליכ ייתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש‬
‫ממלכות יד‪:‬יז שם תבל כמידבר ועריו הרס אסיריו לוא פתח‬
‫ביתה יד‪:‬יח כל מלכי גויים כולם שכבו בכבוד איש בביתו‬
‫יד‪:‬יט ואתה השלכת מיקיברכ כנצר נתעב לבוש הרוגים‬
‫מטועני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס יד‪:‬כ לוא תחד‬
‫איתם ביקבורה כי ארצכ שיחת עמכ הרגת לוא ייקרא לעולם‬
‫זרע מרעים יד‪:‬כא הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקומו‬
‫וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים יד‪:‬כב וקמתי עליהם נאומ‬
‫יהוה צבאות והיכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאומ יהוה‬
‫יד‪:‬כג ושמתיה למורש קיפוד ואגמי מיים וטאטאתיה‬
‫במטאטא השמד נאומ יהוה צבאות‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬כד נשבע יהוה‬
‫צבאות לאמור אים לוא כאשר דימיתי כן היתה וכאשר‬
‫יעצתי היא תקום יד‪:‬כה לישבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו‬
‫וסר מעליהם עולו וסובלו מעל שיכמו יסור יד‪:‬כו זואת העצה‬
‫היעוצה על כל הארץ וזואת היד הנטויה על כל הגויים יד‪:‬כז‬
‫ומי‬
‫הנטויה‬
‫וידו‬
‫יפר‬
‫ומי‬
‫יעץ‬
‫צבאות‬
‫יהוה‬
‫כי‬
‫ישיבנה‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כח בישנת מות המלכ אחז היה המשא הזה יד‪:‬כט אל‬
‫תישמחי פלשת כולכ כי נשבר שבט מככ כי מישורש נחש‬
‫יצא צפע ופיריו שרף מעופף יד‪:‬ל ורעו בכורי דלים‬
‫ישעיהו‬
‫ואביונים לבטח יירבצו והמתי ברעב שרשכ ושאריתכ יהרוג‬
‫יד‪:‬לא הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כולכ כי‬
‫מיצפון עשן בא ואין בודד במועדיו יד‪:‬לב ומה יענה‬
‫מלאכי גוי כי יהוה ייסד ציון ובה יחסו עניי עמו‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א משא מואב כי בליל שודד ער מואב נדמה כי בליל שודד‬
‫קיר מואב נדמה טו‪:‬ב עלה הביית ודיבון הבמות לבכי על נבו‬
‫ועל מידבא מואב ייליל בכל רואשיו קרחה כל זקן גרועה טו‪:‬ג‬
‫בחוצותיו חגרו שק על גגותיה ובירחובותיה כולוה ייליל יורד‬
‫בבכי טו‪:‬ד ותיזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן‬
‫חלוצי מואב יריעו נפשו ירעה לו טו‪:‬ה ליבי למואב ייזעק‬
‫בריחה עד צוער עגלת שלישיה כי מעלה הלוחית ביבכי‬
‫יעלה בו כי דרכ חורוניים זעקת שבר יעוערו טו‪:‬ו כי מי‬
‫נמרים משמות ייחיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לוא היה‬
‫טו‪:‬ז על כן ייתרה עשה ופקודתם על נחל הערבים יישאום‬
‫טו‪:‬ח כי היקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגליים ייללתה‬
‫ובאר אילים ייללתה טו‪:‬ט כי מי דימון מלאו דם כי אשית‬
‫על דימון נוספות ליפליטת מואב אריה ולישארית אדמה‬
‫טז‪:‬א שילחו כר מושל ארץ מיסלע מידברה אל הר בת ציון טז‪:‬ב‬
‫והיה כעוף נודד קן משולח תיחיינה בנות מואב מעברות‬
‫לארנון טז‪:‬ג הביאו )הביאי( עצה עשו פלילה שיתי כלייל‬
‫צילכ בתוכ צהריים סתרי נדחים נודד אל תגלי טז‪:‬ד יגורו בכ‬
‫נדחי מואב הוי סתר למו מיפני שודד כי אפס המץ כלה שוד‬
‫תמו רומס מינ הארץ‪..........‬ס‪ ..........‬טז‪:‬ה והוכן בחסד כיסא וישב עליו‬
‫באמת באוהל דויד שופט ודורש מישפט ומהיר צדק טז‪:‬ו שמענו‬
‫גאון מואב גא מאוד גאותו וגאונו ועברתו לוא כן בדיו טז‪:‬ז לכן‬
‫ייליל מואב למואב כולוה ייליל לאשישי קיר חרשת תחגו‬
‫אכ נכאים טז‪:‬ח כי שדמות חשבון אומלל גפן שיבמה בעלי‬
‫גויים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מידבר שלוחותיה‬
‫נטשו עברו ים טז‪:‬ט על כן אבכה ביבכי יעזר גפן שיבמה‬
‫אריוכ דימעתי חשבון ואלעלה כי על קיצכ ועל קצירכ הידד‬
‫נפל טז‪:‬י ונאסף שימחה וגיל מינ הכרמל ובכרמים לוא‬
‫ירונן לוא ירועע ייין ביקבים לוא יידרוכ הדורכ הידד‬
‫הישבתי טז‪:‬יא על כן מעי למואב ככינור יהמו וקירבי‬
‫לקיר חרש טז‪:‬יב והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא‬
‫אל מיקדשו להיתפלל ולוא יוכל‪..........‬ס‪ ..........‬טז‪:‬יג זה הדבר אשר‬
‫דיבר יהוה אל מואב מאז טז‪:‬יד ועתה דיבר יהוה לאמור בשלוש‬
‫שנים כישני שכיר ונקלה כבוד מואב בכול ההמון הרב ושאר‬
‫מעט מיזער לוא כביר‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬א משא דמשק הינה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה‬
‫יז‪:‬ב עזובות ערי ערוער לעדרים תיחיינה ורבצו ואין‬
‫מחריד יז‪:‬ג ונשבת מיבצר מאפריים וממלכה מידמשק‬
‫ושאר ארם כיכבוד בני יישראל ייחיו נאומ יהוה‬
‫צבאות‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬ד והיה ביום ההוא יידל כבוד יעקוב ומישמן בשרו ירזה‬
‫יז‪:‬ה והיה כאסוף קציר קמה וזרועו שיבלים ייקצור והיה‬
‫כימלקט שיבלים בעמק רפאים יז‪:‬ו ונשאר בו עוללות כנוקף‬
‫זיית שניים שלושה גרגרים ברואש אמיר ארבעה חמישה‬
‫ביסעיפיה פוריה נאומ יהוה אלוהי יישראל יז‪:‬ז ביום‬
‫ההוא יישעה האדם על עושהו ועיניו אל קדוש יישראל‬
‫תיראינה יז‪:‬ח ולוא יישעה אל המיזבחות מעשה ידיו ואשר‬
‫עשו אצבעותיו לוא ייראה והאשרים והחמנים‪..........‬ס‪ ..........‬יז‪:‬ט‬
‫ביום ההוא ייחיו ערי מעוזו כעזובת החורש והאמיר אשר‬
‫עזבו מיפני בני יישראל והיתה שממה יז‪:‬י כי שכחת‬
‫אלוהי יישעכ וצור מעוזכ לוא זכרת על כן תיטעי נטעי‬
‫ישעיהו‬
‫נעמנים וזמורת זר תיזרענו יז‪:‬יא ביום נטעכ תשגשגי‬
‫וכאב‬
‫נחלה‬
‫ביום‬
‫קציר‬
‫נד‬
‫תפריחי‬
‫זרעכ‬
‫ובבוקר‬
‫אנוש‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬יב הוי המון עמים רבים כהמות ימים‬
‫יהמיון ושאון לאומים כישאון מיים כבירים יישאון‬
‫יז‪:‬יג לאומים כישאון מיים רבים יישאון וגער בו ונס‬
‫מימרחק ורודף כמוץ הרים ליפני רוח וכגלגל ליפני סופה‬
‫יז‪:‬יד לעת ערב והינה בלהה בטרם בוקר איננו זה חלק שוסינו‬
‫וגורל לבוזזינו‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א הוי ארץ צילצל כנפיים אשר מעבר לנהרי כוש יח‪:‬ב‬
‫השולח בים צירים וביכלי גומא על פני מיים לכו‬
‫מלאכים קלים אל גוי ממושכ ומורט אל עם נורא מינ הוא‬
‫והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו יח‪:‬ג כל יושבי‬
‫תבל ושוכני ארץ כינשוא נס הרים תיראו וכיתקוע שופר‬
‫תישמעו‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬ד כי כוה אמר יהוה אלי אשקוטה )אשקטה(‬
‫ואביטה בימכוני כחום צח עלי אור כעב טל בחום קציר יח‪:‬ה כי‬
‫ליפני קציר כתם פרח ובוסר גומל ייחיה נצה וכרת‬
‫הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז יח‪:‬ו יעזבו יחדו‬
‫לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העייט וכל בהמת הארץ‬
‫עליו תחרף‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬ז בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם‬
‫ממושכ ומורט ומעם נורא מינ הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר‬
‫בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬א משא מיצריים הינה יהוה רוכב על עב קל ובא‬
‫ולבב‬
‫מיפניו‬
‫מיצריים‬
‫אלילי‬
‫ונעו‬
‫מיצריים‬
‫מיצריים‬
‫וסיכסכתי‬
‫יט‪:‬ב‬
‫בקירבו‬
‫יימס‬
‫מיצריים‬
‫במיצריים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר‬
‫ממלכה בממלכה יט‪:‬ג ונבקה רוח מיצריים בקירבו ועצתו אבלע‬
‫ודרשו אל האלילים ואל האיטים ואל האובות ואל היידעונים‬
‫יט‪:‬ד וסיכרתי את מיצריים ביד אדונים קשה ומלכ עז‬
‫יימשל בם נאומ האדון יהוה צבאות יט‪:‬ה ונשתו מיים‬
‫מהים ונהר יחרב ויבש יט‪:‬ו והאזניחו נהרות דללו וחרבו‬
‫יאורי מצור קנה וסוף קמלו יט‪:‬ז ערות על יאור על פי יאור‬
‫וכול מיזרע יאור ייבש נדף ואיננו יט‪:‬ח ואנו הדיגים‬
‫ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופורשי מיכמורת על פני‬
‫מיים אומללו יט‪:‬ט ובושו עובדי פישתים שריקות ואורגים‬
‫חורי יט‪:‬י והיו שתותיה מדוכאים כל עושי שכר אגמי נפש‬
‫יט‪:‬יא אכ אוילים שרי צוען חכמי יועצי פרעוה עצה‬
‫נבערה איכ תואמרו אל פרעוה בן חכמים אני בן מלכי קדם‬
‫יט‪:‬יב אים אפוא חכמיכ ויגידו נא לכ וידעו מה יעץ יהוה‬
‫צבאות על מיצריים יט‪:‬יג נואלו שרי צוען נשאו שרי‬
‫נוף היתעו את מיצריים פינת שבטיה יט‪:‬יד יהוה מסכ‬
‫בקירבה רוח עיועים והיתעו את מיצריים בכל מעשהו‬
‫כהיתעות שיכור בקיאו יט‪:‬טו ולוא ייחיה למיצריים מעשה‬
‫אשר יעשה רואש וזנב כיפה ואגמון יט‪:‬טז ביום ההוא‬
‫ייחיה מיצריים כנשים וחרד ופחד מיפני תנופת יד‬
‫יהוה צבאות אשר הוא מניף עליו יט‪:‬יז והיתה אדמת יהודה‬
‫למיצריים לחגא כול אשר יזכיר אותה אליו ייפחד‬
‫מיפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו‪..........‬ס‪ ..........‬יט‪:‬יח‬
‫ביום ההוא ייחיו חמש ערים בארץ מיצריים מדברות שפת‬
‫יאמר‬
‫ההרס‬
‫עיר‬
‫צבאות‬
‫ליהוה‬
‫ונשבעות‬
‫כנען‬
‫לאחת‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬יט ביום ההוא ייחיה מיזבח ליהוה בתוכ‬
‫ארץ מיצריים ומצבה אצל גבולה ליהוה יט‪:‬כ והיה לאות ולעד‬
‫ליהוה צבאות בארץ מיצריים כי ייצעקו אל יהוה מיפני‬
‫לוחצים ויישלח להם מושיע ורב והיצילם יט‪:‬כא ונודע‬
‫יהוה למיצריים וידעו מיצריים את יהוה ביום ההוא‬
‫ועבדו זבח ומינחה ונדרו נדר ליהוה ושילמו יט‪:‬כב ונגף יהוה‬
‫ישעיהו‬
‫את מיצריים נגוף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם‬
‫מסילה‬
‫תיחיה‬
‫ההוא‬
‫ביום‬
‫ורפאם‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬כג‬
‫מימיצריים אשורה ובא אשור במיצריים ומיצריים‬
‫באשור ועבדו מיצריים את אשור‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬כד ביום ההוא‬
‫ייחיה יישראל שלישיה למיצריים ולאשור ברכה בקרב‬
‫עמי‬
‫ברוכ‬
‫לאמור‬
‫צבאות‬
‫יהוה‬
‫ברכו‬
‫אשר‬
‫יט‪:‬כה‬
‫הארץ‬
‫מיצריים ומעשה ידי אשור ונחלתי יישראל‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬א‬
‫בישנת בוא תרתן אשדודה בישלוח אותו סרגון מלכ אשור‬
‫ויילחם באשדוד ויילכדה כ‪:‬ב בעת ההיא דיבר יהוה ביד‬
‫ישעיהו בן אמוץ לאמור לכ ופיתחת השק מעל מתניכ ונעלכ‬
‫תחלוץ מעל רגלכ ויעש כן הלוכ ערום ויחף‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬ג ויואמר‬
‫יהוה כאשר הלכ עבדי ישעיהו ערום ויחף שלוש שנים אות‬
‫ומופת על מיצריים ועל כוש כ‪:‬ד כן יינהג מלכ אשור את‬
‫שבי מיצריים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף‬
‫וחשופי שת ערות מיצריים כ‪:‬ה וחתו ובושו מיכוש מבטם‬
‫ומינ מיצריים תיפארתם כ‪:‬ו ואמר יושב האי הזה ביום‬
‫ההוא הינה כוה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להינצל‬
‫מיפני מלכ אשור ואיכ נמלט אנחנו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א משא מידבר ים כסופות בנגב לחלוף מימידבר בא מארץ‬
‫נוראה כא‪:‬ב חזות קשה הוגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי‬
‫עילם צורי מדי כל אנחתה הישבתי כא‪:‬ג על כן מלאו מתני‬
‫חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי מישמוע‬
‫נבהלתי מראות כא‪:‬ד תעה לבבי פלצות ביעתתני את נשף‬
‫חישקי שם לי לחרדה כא‪:‬ה ערוכ השולחן צפוה הצפית אכול‬
‫שתוה קומו השרים מישחו מגן‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬ו כי כוה אמר אלי‬
‫יהוה לכ העמד המצפה אשר ייראה יגיד כא‪:‬ז וראה רכב צמד‬
‫פרשים רכב חמור רכב גמל והיקשיב קשב רב קשב כא‪:‬ח וייקרא‬
‫אריה על מיצפה יהוה אנוכי עומד תמיד יומם ועל‬
‫מישמרתי אנוכי נצב כל הלילות כא‪:‬ט והינה זה בא רכב איש‬
‫צמד פרשים ויען ויואמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי‬
‫אלוהיה שיבר לארץ כא‪:‬י מדושתי ובן גרני אשר שמעתי‬
‫מאת יהוה צבאות אלוהי יישראל היגדתי לכם‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬יא משא דומה אלי קורא מישעיר שומר מה מילילה‬
‫שומר מה מיליל כא‪:‬יב אמר שומר אתה בוקר וגם לילה אים‬
‫תיבעיון בעיו שובו אתיו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬יג משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דדנים כא‪:‬יד‬
‫ליקראת צמא התיו מיים יושבי ארץ תימא בלחמו קידמו‬
‫נודד כא‪:‬טו כי מיפני חרבות נדדו מיפני חרב נטושה‬
‫ומיפני קשת דרוכה ומיפני כובד מילחמה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬טז כי‬
‫כוה אמר יהוה אלי בעוד שנה כישני שכיר וכלה כל כבוד קדר‬
‫כא‪:‬יז ושאר מיספר קשת גיבורי בני קדר יימעטו כי יהוה‬
‫אלוהי יישראל דיבר‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬א משא גיא חיזיון מה לכ‬
‫אפוא כי עלית כולכ לגגות כב‪:‬ב תשואות מלאה עיר הומיה‬
‫קיריה עליזה חללייכ לוא חללי חרב ולוא מתי מילחמה כב‪:‬ג‬
‫כל קצינייכ נדדו יחד מיקשת אוסרו כל נמצאייכ אוסרו יחדו‬
‫מרחוק ברחו כב‪:‬ד על כן אמרתי שעו מיני אמרר בבכי אל‬
‫תאיצו לנחמני על שוד בת עמי כב‪:‬ה כי יום מהומה ומבוסה‬
‫ומבוכה לאדוני יהויה צבאות בגי חיזיון מקרקר קיר ושוע אל‬
‫ההר כב‪:‬ו ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן‬
‫כב‪:‬ז ויהי מיבחר עמקייכ מלאו רכב והפרשים שות שתו‬
‫השערה כב‪:‬ח ויגל את מסכ יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית‬
‫היער כב‪:‬ט ואת בקיעי עיר דויד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי‬
‫הברכה התחתונה כב‪:‬י ואת בתי ירושלימ ספרתם ותיתצו‬
‫הבתים לבצר החומה כב‪:‬יא ומיקוה עשיתם בין החומותיים‬
‫ישעיהו‬
‫למי הברכה הישנה ולוא היבטתם אל עושיה ויוצרה מרחוק לוא‬
‫ראיתם כב‪:‬יב וייקרא אדוני יהויה צבאות ביום ההוא ליבכי‬
‫ולמיספד ולקרחה ולחגור שק כב‪:‬יג והינה ששון ושימחה הרוג‬
‫בקר ושחוט צואן אכול בשר ושתות ייין אכול ושתו כי מחר נמות‬
‫כב‪:‬יד ונגלה באזני יהוה צבאות אים יכופר העון הזה לכם‬
‫עד תמותון אמר אדוני יהויה צבאות‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬טו כוה אמר אדוני יהויה צבאות לכ בוא אל הסוכן הזה על‬
‫שבנא אשר על הביית כב‪:‬טז מה לכ פוה ומי לכ פוה כי חצבת‬
‫לכ פוה קבר חוצבי מרום קיברו חוקקי בסלע מישכן לו כב‪:‬יז‬
‫הינה יהוה מטלטלכ טלטלה גבר ועוטכ עטוה כב‪:‬יח צנוף‬
‫ייצנפכ צנפה כדור אל ארץ רחבת ידיים שמה תמות ושמה‬
‫מרכבות כבודכ קלון בית אדוניכ כב‪:‬יט והדפתיכ מימצבכ‬
‫ומימעמדכ יהרסכ כב‪:‬כ והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי‬
‫לאליקים בן חילקיהו כב‪:‬כא והילבשתיו כותנתכ ואבנטכ‬
‫אחזקנו וממשלתכ אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלימ ולבית‬
‫יהודה כב‪:‬כב ונתתי מפתח בית דויד על שיכמו ופתח ואין‬
‫סוגר וסגר ואין פותח כב‪:‬כג ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה‬
‫לכיסא כבוד לבית אביו כב‪:‬כד ותלו עליו כול כבוד בית אביו‬
‫הצאצאים והצפיעות כול כלי הקטן מיכלי האגנות ועד כל‬
‫כלי הנבלים כב‪:‬כה ביום ההוא נאומ יהוה צבאות תמוש היתד‬
‫התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה‬
‫כי יהוה דיבר‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬א משא צור הילילו אניות תרשיש כי שודד מיביית‬
‫מיבוא מארץ כיתים נגלה למו כג‪:‬ב דומו יושבי אי סוחר‬
‫צידון עובר ים מילאוכ כג‪:‬ג ובמיים רבים זרע שיחור‬
‫קציר יאור תבואתה ותהי סחר גויים כג‪:‬ד בושי צידון כי אמר‬
‫ים מעוז הים לאמור לוא חלתי ולוא ילדתי ולוא גידלתי‬
‫בחורים רוממתי בתולות כג‪:‬ה כאשר שמע למיצריים יחילו‬
‫כשמע צור כג‪:‬ו עיברו תרשישה הילילו יושבי אי כג‪:‬ז‬
‫הזואת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יובילוה רגליה מרחוק‬
‫לגור כג‪:‬ח מי יעץ זואת על צור המעטירה אשר סוחריה שרים‬
‫כינעניה נכבדי ארץ כג‪:‬ט יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל‬
‫צבי להקל כל נכבדי ארץ כג‪:‬י עיברי ארצכ כיאור בת תרשיש‬
‫אין מזח עוד כג‪:‬יא ידו נטה על הים הירגיז ממלכות יהוה‬
‫ציוה אל כנען לשמיד מעוזניה כג‪:‬יב ויואמר לוא תוסיפי‬
‫עוד לעלוז המעושקה בתולת בת צידון כתיים )כיתים( קומי‬
‫עבורי גם שם לוא ינוח לכ כג‪:‬יג הן ארץ כשדים זה העם לוא‬
‫היה אשור יסדה לציימ הקימו בחיניו )בחוניו( עוררו‬
‫ארמנותיה שמה למפלה כג‪:‬יד הילילו אניות תרשיש כי‬
‫שודד מעוזכן‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬טו והיה ביום ההוא ונשכחת צור‬
‫שיבעים שנה כימי מלכ אחד מיקץ שיבעים שנה ייחיה‬
‫לצור כשירת הזונה כג‪:‬טז קחי כינור סובי עיר זונה נשכחה‬
‫היטיבי נגן הרבי שיר למען תיזכרי כג‪:‬יז והיה מיקץ‬
‫שיבעים שנה ייפקוד יהוה את צור ושבה לאתננה וזנתה את‬
‫כל ממלכות הארץ על פני האדמה כג‪:‬יח והיה סחרה ואתננה‬
‫קודש ליהוה לוא יאצר ולוא יחסן כי ליושבים ליפני יהוה‬
‫ייחיה סחרה לאכול לשבעה ולימכסה עתיק‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬א הינה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועיוה פניה והפיץ‬
‫יושביה כד‪:‬ב והיה כעם ככוהן כעבד כאדוניו כשיפחה‬
‫כגבירתה כקונה כמוכר כמלוה כלווה כנושה כאשר נושא בו כד‪:‬ג‬
‫היבוק תיבוק הארץ והיבוז תיבוז כי יהוה דיבר את הדבר הזה‬
‫כד‪:‬ד אבלה נבלה הארץ אומללה נבלה תבל אומללו מרום עם הארץ‬
‫כד‪:‬ה והארץ חנפה תחת יושביה כי עברו תורות חלפו חוק הפרו‬
‫ברית עולם כד‪:‬ו על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו יושבי בה על כן‬
‫ישעיהו‬
‫חרו יושבי ארץ ונשאר אנוש מיזער כד‪:‬ז אבל תירוש אומללה‬
‫גפן נאנחו כל שימחי לב כד‪:‬ח שבת משוש תופים חדל שאון‬
‫עליזים שבת משוש כינור כד‪:‬ט בשיר לוא יישתו ייין‬
‫ימר שכר לשותיו כד‪:‬י נשברה קירית תוהו סוגר כל ביית‬
‫מיבוא כד‪:‬יא צוחה על הייין בחוצות ערבה כל שימחה גלה‬
‫משוש הארץ כד‪:‬יב נשאר בעיר שמה ושאיה יוכת שער כד‪:‬יג‬
‫כי כוה ייחיה בקרב הארץ בתוכ העמים כנוקף זיית כעוללות‬
‫אים כלה בציר כד‪:‬יד המה יישאו קולם ירונו ביגאון יהוה‬
‫צהלו מים כד‪:‬טו על כן באורים כבדו יהוה באיי הים שם‬
‫יהוה אלוהי יישראל‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬טז מיכנף הארץ זמירות‬
‫שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי רזי לי אוי לי בוגדים‬
‫בגדו ובגד בוגדים בגדו כד‪:‬יז פחד ופחת ופח עליכ יושב הארץ‬
‫כד‪:‬יח והיה הנס מיקול הפחד ייפול אל הפחת והעולה מיתוכ‬
‫הפחת יילכד בפח כי ארובות מימרום נפתחו ויירעשו מוסדי‬
‫ארץ כד‪:‬יט רועה היתרועעה הארץ פור היתפוררה ארץ מוט‬
‫היתמוטטה ארץ כד‪:‬כ נוע תנוע ארץ כשיכור והיתנודדה כמלונה‬
‫וכבד עליה פישעה ונפלה ולוא תוסיף קום‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬כא והיה‬
‫ביום ההוא ייפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי‬
‫האדמה על האדמה כד‪:‬כב ואוספו אספה אסיר על בור וסוגרו על‬
‫מסגר ומרוב ימים ייפקדו כד‪:‬כג וחפרה הלבנה ובושה החמה‬
‫כי מלכ יהוה צבאות בהר ציון ובירושלימ ונגד זקניו‬
‫כבוד‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬א יהוה אלוהי אתה ארומימכ אודה שימכ כי עשית פלא‬
‫עצות מרחוק אמונה אומן כה‪:‬ב כי שמת מעיר לגל קיריה‬
‫בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לוא ייבנה כה‪:‬ג על‬
‫כן יכבדוכ עם עז קירית גויים עריצים ייראוכ כה‪:‬ד כי‬
‫היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מיזרם צל מחורב‬
‫כי רוח עריצים כזרם קיר כה‪:‬ה כחורב בציון שאון זרים‬
‫תכניע חורב בצל עב זמיר עריצים יענה‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬ו ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה מישתה שמנים‬
‫מישתה שמרים שמנים ממוחיים שמרים מזוקקים כה‪:‬ז‬
‫ובילע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה‬
‫על כל הגויים כה‪:‬ח בילע המות לנצח ומחה אדוני יהויה‬
‫דימעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי‬
‫יהוה דיבר‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬ט ואמר ביום ההוא הינה אלוהינו זה קיוינו לו ויושיענו‬
‫זה יהוה קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו כה‪:‬י כי תנוח‬
‫יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהידוש מתבן במי )במו(‬
‫מדמנה כה‪:‬יא ופרש ידיו בקירבו כאשר יפרש השוחה‬
‫לישחות והישפיל גאותו עימ ארבות ידיו כה‪:‬יב ומיבצר‬
‫עד‬
‫לארץ‬
‫היגיע‬
‫הישפיל‬
‫השח‬
‫חומותיכ‬
‫מישגב‬
‫עפר‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬א ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה‬
‫עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל כו‪:‬ב פיתחו שערים‬
‫ויבוא גוי צדיק שומר אמונים כו‪:‬ג יצר סמוכ תיצור שלום‬
‫שלום כי בכ בטוח כו‪:‬ד ביטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור‬
‫נשגבה‬
‫קיריה‬
‫מרום‬
‫יושבי‬
‫השח‬
‫כי‬
‫כו‪:‬ה‬
‫עולמים‬
‫כו‪:‬ו‬
‫ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר‬
‫תירמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים כו‪:‬ז אורח לצדיק‬
‫מישרים ישר מעגל צדיק תפלס כו‪:‬ח אף אורח מישפטיכ‬
‫יהוה קיוינוכ לשימכ ולזיכרכ תאות נפש כו‪:‬ט נפשי‬
‫איויתיכ בלילה אף רוחי בקירבי אשחרכא כי כאשר‬
‫מישפטיכ לארץ צדק למדו יושבי תבל כו‪:‬י יוחן רשע בל למד‬
‫צדק בארץ נכוחות יעול ובל ייראה גאות יהוה‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬יא יהוה רמה ידכ בל יחזיון יחזו ויבושו קינאת עם אף‬
‫ישעיהו‬
‫אש צריכ תואכלם‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬יב יהוה תישפות שלום לנו כי‬
‫גם כל מעשינו פעלת לנו‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬יג יהוה אלוהינו בעלונו‬
‫אדונים זולתכ לבד בכ נזכיר שמכ כו‪:‬יד מתים בל ייחיו‬
‫רפאים בל יקומו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו כו‪:‬טו‬
‫יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת ריחקת כל קצוי ארץ‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬טז יהוה בצר פקדוכ צקון לחש מוסרכ למו כו‪:‬יז כמו הרה‬
‫תקריב ללדת תחיל תיזעק בחבליה כן היינו מיפניכ יהוה‬
‫כו‪:‬יח הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועות בל נעשה ארץ ובל‬
‫ייפלו יושבי תבל כו‪:‬יט ייחיו מתיכ נבלתי יקומון‬
‫הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלכ וארץ רפאים‬
‫תפיל‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬כ לכ עמי בוא בחדריכ וסגור דלתיך )דלתכ( בעדכ חבי כימעט‬
‫רגע עד יעבור )יעבר( זעם כו‪:‬כא כי הינה יהוה יוצא‬
‫מימקומו ליפקוד עון יושב הארץ עליו וגילתה הארץ את‬
‫דמיה ולוא תכסה עוד על הרוגיה‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬א ביום ההוא ייפקוד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על‬
‫ליויתן נחש בריח ועל ליויתן נחש עקלתון והרג את התנין‬
‫אשר בים‪..........‬ס‪..........‬כז‪:‬ב ביום ההוא כרם חמר ענו לה כז‪:‬ג אני‬
‫יהוה נוצרה לירגעים אשקנה פן ייפקוד עליה לילה‬
‫ויום אצרנה כז‪:‬ד חמה אין לי מי ייתנני שמיר שיית‬
‫במילחמה אפשעה בה אציתנה יחד כז‪:‬ה או יחזק במעוזי‬
‫יעשה שלום לי שלום יעשה לי כז‪:‬ו הבאים ישרש יעקוב‬
‫יציץ ופרח יישראל ומלאו פני תבל תנובה‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬ז הכמכת מכהו היכהו אים כהרג הרוגיו הורג כז‪:‬ח בסאסאה‬
‫בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים כז‪:‬ט לכן בזואת‬
‫יכופר עון יעקוב וזה כל פרי הסיר חטאתו בשומו כל אבני‬
‫מיזבח כאבני גיר מנופצות לוא יקומו אשרים וחמנים‬
‫כז‪:‬י כי עיר בצורה בדד נוה משולח ונעזב כמידבר שם‬
‫יירעה עגל ושם יירבץ וכילה סעיפיה כז‪:‬יא ביבוש‬
‫קצירה תישברנה נשים באות מאירות אותה כי לוא עם בינות‬
‫הוא על כן לוא ירחמנו עושהו ויוצרו לוא יחוננו‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬יב והיה ביום ההוא יחבוט יהוה מישיבולת הנהר עד נחל‬
‫מיצריים ואתם תלוקטו לאחד אחד בני יישראל‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬יג והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול ובאו האובדים‬
‫בארץ אשור והנדחים בארץ מיצריים והישתחוו ליהוה בהר‬
‫הקודש בירושלימ‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬א הוי עטרת גאות שיכורי אפריים וציץ נובל צבי‬
‫תיפארתו אשר על רואש גיא שמנים הלומי ייין כח‪:‬ב‬
‫הינה חזק ואמיצ ליהוה כזרם ברד שער קטב כזרם מיים‬
‫כבירים שוטפים היניח לארץ ביד כח‪:‬ג ברגליים תרמסנה‬
‫עטרת גאות שיכורי אפריים כח‪:‬ד והיתה ציצת נובל צבי‬
‫תיפארתו אשר על רואש גיא שמנים כביכורה בטרם קייץ‬
‫אשר ייראה הרואה אותה בעודה בכפו ייבלענה‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬ה‬
‫ביום ההוא ייחיה יהוה צבאות לעטרת צבי וליצפירת‬
‫תיפארה לישאר עמו כח‪:‬ו ולרוח מישפט ליושב על המישפט‬
‫אלה‬
‫וגם‬
‫שערה‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬ז‬
‫מילחמה‬
‫משיבי‬
‫וליגבורה‬
‫בייין שגו ובשכר תעו כוהן ונביא שגו בשכר נבלעו מינ‬
‫הייין תעו מינ השכר שגו ברואה פקו פליליה כח‪:‬ח כי כל‬
‫שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬ט את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב‬
‫עתיקי מישדיים כח‪:‬י כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר‬
‫ישעיהו‬
‫שם זעיר שם כח‪:‬יא כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל‬
‫העם הזה כח‪:‬יב אשר אמר אליהם זואת המנוחה הניחו לעיף‬
‫וזואת המרגעה ולוא אבוא שמוע כח‪:‬יג והיה להם דבר יהוה צו‬
‫לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו‬
‫אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬יד לכן שימעו דבר יהוה אנשי לצון מושלי העם הזה‬
‫אשר בירושלימ כח‪:‬טו כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועימ‬
‫שאול עשינו חוזה שיט )שוט( שוטף כי עבר )יעבור( לוא יבואנו‬
‫כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬טז לכן כוה אמר אדוני יהויה הינני ייסד בציון אבן‬
‫אבן בוחן פינת ייקרת מוסד מוסד המאמין לוא יחיש כח‪:‬יז‬
‫ושמתי מישפט לקו וצדקה למישקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר‬
‫מות‬
‫את‬
‫בריתכם‬
‫וכופר‬
‫יישטופו‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬יח‬
‫מיים‬
‫וחזותכם את שאול לוא תקום שוט שוטף כי יעבור ויחייתם לו‬
‫למירמס כח‪:‬יט מידי עברו ייקח אתכם כי בבוקר בבוקר יעבור‬
‫ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה כח‪:‬כ כי קצר המצע‬
‫מהישתרע והמסכה צרה כהיתכנס כח‪:‬כא כי כהר פרצים יקום‬
‫יהוה כעמק בגיבעון יירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבוד‬
‫עבודתו נכריה עבודתו כח‪:‬כב ועתה אל תיתלוצצו פן יחזקו‬
‫מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדוני יהויה צבאות‬
‫על כל הארץ‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬כג האזינו ושימעו קולי הקשיבו ושימעו אימרתי כח‪:‬כד‬
‫הכול היום יחרוש החורש ליזרוע יפתח וישדד אדמתו כח‪:‬כה‬
‫הלוא אים שיוה פניה והפיץ קצח וכמון ייזרוק ושם חיטה‬
‫שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו כח‪:‬כו וייסרו למישפט‬
‫אלוהיו יורנו כח‪:‬כז כי לוא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על‬
‫כמון יוסב כי במטה יחבט קצח וכמון בשבט כח‪:‬כח לחם יודק כי‬
‫לוא לנצח אדוש ידושנו והמם גילגל עגלתו ופרשיו לוא‬
‫ידוקנו כח‪:‬כט גם זואת מעימ יהוה צבאות יצאה היפליא עצה‬
‫היגדיל תושיה‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬א הוי אריאל אריאל קירית חנה דויד ספו שנה על שנה‬
‫חגים יינקופו כט‪:‬ב והציקותי לאריאל והיתה תאניה‬
‫ואניה והיתה לי כאריאל כט‪:‬ג וחניתי כדור עלייכ וצרתי‬
‫עלייכ מוצב והקימותי עלייכ מצורות כט‪:‬ד ושפלת מארץ‬
‫תדברי ומעפר תישח אימרתכ והיה כאוב מארץ קולכ ומעפר‬
‫אימרתכ תצפצף כט‪:‬ה והיה כאבק דק המון זרייכ וכמוץ עובר‬
‫המון עריצים והיה לפתע פיתאום כט‪:‬ו מעימ יהוה צבאות‬
‫תיפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה כט‪:‬ז‬
‫והיה כחלום חזון לילה המון כל הגויים הצובאים על אריאל‬
‫וכל צוביה ומצודתה והמציקים לה כט‪:‬ח והיה כאשר יחלום הרעב‬
‫והינה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלום הצמא והינה‬
‫שותה והקיץ והינה עיף ונפשו שוקקה כן ייחיה המון כל‬
‫הגויים הצובאים על הר ציון‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬ט היתמחמהו ותמהו הישתעשעו ושועו שכרו ולוא ייין נעו‬
‫ולוא שכר כט‪:‬י כי נסכ עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את‬
‫עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החוזים כיסה כט‪:‬יא‬
‫ותהי לכם חזות הכול כדיברי הספר החתום אשר ייתנו אותו אל‬
‫יודע הספר )ספר( לאמור קרא נא זה ואמר לוא אוכל כי חתום הוא‬
‫כט‪:‬יב ונתן הספר על אשר לוא ידע ספר לאמור קרא נא זה‬
‫ואמר לוא ידעתי ספר‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬יג ויואמר יהוה יען כי‬
‫נגש העם הזה בפיו ובישפתיו כיבדוני וליבו ריחק‬
‫מימני ותהי ייראתם אותי מיצות אנשים מלומדה כט‪:‬יד‬
‫לכן הינני יוסיפ להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה‬
‫ישעיהו‬
‫הוי‬
‫תיסתתר‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬טו‬
‫נבוניו‬
‫ובינת‬
‫חכמיו‬
‫חכמת‬
‫המעמיקים מיהוה לסתיר עצה והיה במחשכ מעשיהם‬
‫ויואמרו מי רואנו ומי יודענו כט‪:‬טז הפככם אים כחומר‬
‫היוצר יחשב כי יואמר מעשה לעושהו לוא עשני ויצר אמר‬
‫ליוצרו לוא הבין כט‪:‬יז הלוא עוד מעט מיזער ושב לבנון‬
‫לכרמל והכרמל ליער יחשב כט‪:‬יח ושמעו ביום ההוא החרשים‬
‫דיברי ספר ומאופל ומחושכ עיני עיורים תיראינה כט‪:‬יט‬
‫ויספו ענוים ביהוה שימחה ואביוני אדם ביקדוש יישראל‬
‫יגילו כט‪:‬כ כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שוקדי און כט‪:‬כא‬
‫מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקושון ויטו בתוהו‬
‫צדיק‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬כב לכן כוה אמר יהוה אל בית יעקוב אשר פדה את אברהם לוא‬
‫עתה יבוש יעקוב ולוא עתה פניו יחורו כט‪:‬כג כי ביראותו‬
‫ילדיו מעשה ידי בקירבו יקדישו שמי והיקדישו את קדוש‬
‫יעקוב ואת אלוהי יישראל יעריצו כט‪:‬כד וידעו תועי רוח‬
‫בינה ורוגנים יילמדו לקח‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬א הוי בנים סוררים‬
‫נאומ יהוה לעשות עצה ולוא מיני ולינסוכ מסכה ולוא רוחי‬
‫למען ספות חטאת על חטאת ל‪:‬ב ההולכים לרדת מיצריים ופי‬
‫לוא שאלו לעוז במעוז פרעוה ולחסות בצל מיצריים ל‪:‬ג והיה‬
‫לכם מעוז פרעוה לבושת והחסות בצל מיצריים ליכלימה ל‪:‬ד‬
‫כי היו בצוען שריו ומלאכיו חנס יגיעו ל‪:‬ה כול הוביאיש‬
‫על עם לוא יועילו למו לוא לעזר ולוא להועיל כי לבושת וגם‬
‫לחרפה‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬ו משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא‬
‫ולייש מהם אפעה ושרף מעופף יישאו על כתף עירים‬
‫חילהם ועל דבשת גמלים אוצרותם על עם לוא יועילו ל‪:‬ז‬
‫ומיצריים הבל וריק יעזורו לכן קראתי לזואת רהב הם שבת‬
‫ל‪:‬ח עתה בוא כתבה על לוח איתם ועל ספר חוקה ותהי ליום אחרון‬
‫לעד עד עולם ל‪:‬ט כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לוא אבו‬
‫שמוע תורת יהוה ל‪:‬י אשר אמרו לרואים לוא תיראו ולחוזים‬
‫לוא תחזו לנו נכוחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות ל‪:‬יא סורו מיני‬
‫קדוש‬
‫את‬
‫מיפנינו‬
‫השביתו‬
‫אורח‬
‫מיני‬
‫הטו‬
‫דרכ‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬יב לכן כוה אמר קדוש יישראל יען‬
‫מאסכם בדבר הזה ותיבטחו בעושק ונלוז ותישענו עליו ל‪:‬יג‬
‫לכן ייחיה לכם העון הזה כפרץ נופל נבעה בחומה נשגבה‬
‫אשר פיתאום לפתע יבוא שיברה ל‪:‬יד ושברה כשבר נבל‬
‫יוצרים כתות לוא יחמול ולוא יימצא בימכיתתו חרש לחתות‬
‫אש מיקוד ולחשוף מיים מיגבא‪..........‬ס‪ ..........‬ל‪:‬טו כי כוה אמר‬
‫אדוני יהויה קדוש יישראל בשובה ונחת תיושעון בהשקט‬
‫ובביטחה תיחיה גבורתכם ולוא אביתם ל‪:‬טז ותואמרו לוא כי על‬
‫סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן ייקלו רודפיכם‬
‫ל‪:‬יז אלף אחד מיפני גערת אחד מיפני גערת חמישה‬
‫תנוסו עד אים נותרתם כתורן על רואש ההר וכנס על הגיבעה‬
‫ל‪:‬יח ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלוהי‬
‫מישפט יהוה אשרי כל חוכי לו‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬יט כי עם בציון ישב בירושלימ בכו לוא תיבכה חנון‬
‫יחנכ לקול זעקכ כשמעתו ענכ ל‪:‬כ ונתן לכם יהוה לחם צר‬
‫ומיים לחץ ולוא ייכנף עוד מוריכ והיו עיניכ רואות את‬
‫מוריכ ל‪:‬כא ואזניכ תישמענה דבר מאחריכ לאמור זה הדרכ‬
‫לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו ל‪:‬כב וטימאתם את ציפוי‬
‫פסילי כספכ ואת אפודת מסכת זהבכ תיזרם כמו דוה צא תואמר‬
‫לו ל‪:‬כג ונתן מטר זרעכ אשר תיזרע את האדמה ולחם תבואת‬
‫האדמה והיה דשן ושמן יירעה מיקניכ ביום ההוא כר נרחב‬
‫ל‪:‬כד והאלפים והעירים עובדי האדמה בליל חמיץ יואכלו‬
‫אשר זורה ברחת ובמיזרה ל‪:‬כה והיה על כל הר גבוה ועל כל‬
‫גיבעה נשאה פלגים ייבלי מיים ביום הרג רב בינפול‬
‫ישעיהו‬
‫מיגדלים ל‪:‬כו והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה ייחיה‬
‫שיבעתיים כאור שיבעת הימים ביום חבוש יהוה את שבר‬
‫עמו ומחץ מכתו יירפא‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬כז הינה שם יהוה בא מימרחק בוער אפו וכובד משאה‬
‫שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אוכלת ל‪:‬כח ורוחו כנחל שוטף עד‬
‫צואר יחצה להנפה גויים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי‬
‫עמים ל‪:‬כט השיר ייחיה לכם כליל היתקדש חג ושימחת לבב‬
‫כהולכ בחליל לבוא בהר יהוה אל צור יישראל ל‪:‬ל והישמיע‬
‫יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה‬
‫נפץ וזרם ואבן ברד ל‪:‬לא כי מיקול יהוה יחת אשור בשבט יכה‬
‫ל‪:‬לב והיה כול מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו‬
‫בתופים ובכינורות ובמילחמות תנופה נלחם בה )בם( ל‪:‬לג כי‬
‫ערוכ מאתמול תפתה גם הוא )היא( למלכ הוכן העמיק הירחיב‬
‫מדורתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בוערה‬
‫בה‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬א הוי היורדים מיצריים לעזרה על סוסים יישענו‬
‫וייבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאוד ולוא שעו על‬
‫קדוש יישראל ואת יהוה לוא דרשו לא‪:‬ב וגם הוא חכם ויבא רע‬
‫ואת דבריו לוא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פועלי און‬
‫לא‪:‬ג ומיצריים אדם ולוא אל וסוסיהם בשר ולוא רוח ויהוה יטה‬
‫ידו וכשל עוזר ונפל עזור ויחדו כולם ייכליון‪..........‬ס‪ ..........‬לא‪:‬ד‬
‫כי כוה אמר יהוה אלי כאשר יחגה האריה והכפיר על טרפו‬
‫אשר ייקרא עליו מלוא רועים מיקולם לוא יחת ומהמונם לוא‬
‫יענה כן ירד יהוה צבאות ליצבוא על הר ציון ועל גיבעתה‬
‫לא‪:‬ה כציפרים עפות כן יגן יהוה צבאות על ירושלימ‬
‫גנון והיציל פסוח והימליט לא‪:‬ו שובו לאשר העמיקו סרה‬
‫בני יישראל לא‪:‬ז כי ביום ההוא יימאסון איש אלילי‬
‫כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא לא‪:‬ח ונפל אשור‬
‫בחרב לוא איש וחרב לוא אדם תואכלנו ונס לו מיפני חרב‬
‫ובחוריו למס ייחיו לא‪:‬ט וסלעו מימגור יעבור וחתו מינס‬
‫שריו נאומ יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלימ‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬א הן לצדק יימלכ מלכ ולשרים למישפט ישורו לב‪:‬ב והיה‬
‫איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מיים בציון כצל סלע כבד‬
‫בארץ עיפה לב‪:‬ג ולוא תישעינה עיני רואים ואזני‬
‫שומעים תיקשבנה לב‪:‬ד ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון‬
‫עילגים תמהר לדבר צחות לב‪:‬ה לוא ייקרא עוד לנבל נדיב‬
‫ולכילי לוא יאמר שוע לב‪:‬ו כי נבל נבלה ידבר וליבו יעשה‬
‫און לעשות חונף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה‬
‫צמא יחסיר לב‪:‬ז וכלי כליו רעים הוא זימות יעץ לחבל‬
‫ענוים )עניימ( באימרי שקר ובדבר אביון מישפט לב‪:‬ח‬
‫ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬ט נשים‬
‫שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אימרתי‬
‫לב‪:‬י ימים על שנה תירגזנה בוטחות כי כלה בציר אוסף בלי‬
‫יבוא לב‪:‬יא חירדו שאננות רגזה בוטחות פשוטה ועורה וחגורה על‬
‫חלציים לב‪:‬יב על שדיים סופדים על שדי חמד על גפן‬
‫פוריה לב‪:‬יג על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי‬
‫משוש קיריה עליזה לב‪:‬יד כי ארמון נוטש המון עיר עוזב‬
‫עופל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מירעה‬
‫עדרים לב‪:‬טו עד יערה עלינו רוח מימרום והיה מידבר‬
‫לכרמל וכרמל )והכרמל( ליער יחשב לב‪:‬טז ושכן במידבר‬
‫מישפט וצדקה בכרמל תשב לב‪:‬יז והיה מעשה הצדקה שלום‬
‫ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם לב‪:‬יח וישב עמי בינוה‬
‫שלום ובמישכנות מיבטחים ובימנוחות שאננות לב‪:‬יט וברד‬
‫ברדת היער ובשיפלה תישפל העיר לב‪:‬כ אשריכם זורעי על‬
‫ישעיהו‬
‫כל מיים משלחי רגל השור והחמור‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬א הוי שודד ואתה‬
‫לוא שדוד ובוגד ולוא בגדו בו כהתימכ שודד תושד כנלותכ ליבגוד‬
‫ייבגדו בכ‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬ב יהוה חננו לכ קיוינו היה זרועם‬
‫לבקרים אף ישועתנו בעת צרה לג‪:‬ג מיקול המון נדדו עמים‬
‫מרוממותכ נפצו גויים לג‪:‬ד ואוסף שללכם אוסף החסיל כמשק‬
‫גבים שוקק בו לג‪:‬ה נשגב יהוה כי שוכן מרום מילא ציון‬
‫מישפט וצדקה לג‪:‬ו והיה אמונת עיתיכ חוסן ישועות חכמת‬
‫ודעת ייראת יהוה היא אוצרו‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬ז הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר ייבכיון לג‪:‬ח‬
‫נשמו מסילות שבת עובר אורח הפר ברית מאס ערים לוא חשב‬
‫אנוש לג‪:‬ט אבל אומללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון‬
‫כערבה ונוער בשן וכרמל‪..........‬ס‪ ..........‬לג‪:‬י עתה אקום יואמר יהוה‬
‫עתה ארומם עתה אנשא לג‪:‬יא תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש‬
‫תואכלכם לג‪:‬יב והיו עמים מישרפות שיד קוצים כסוחים‬
‫באש ייצתו‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬יג שימעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גבורתי‬
‫לג‪:‬יד פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו‬
‫אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם לג‪:‬טו הולכ צדקות ודובר‬
‫מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מיתמוכ בשוחד אוטם‬
‫אזנו מישמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע לג‪:‬טז הוא‬
‫מרומים יישכון מצדות סלעים מישגבו לחמו נתן מימיו‬
‫נאמנים לג‪:‬יז מלכ ביפיו תחזינה עיניכ תיראינה‬
‫ארץ מרחקים לג‪:‬יח ליבכ יחגה אימה איה סופר איה שוקל‬
‫איה סופר את המיגדלים לג‪:‬יט את עם נועז לוא תיראה עם‬
‫עימקי שפה מישמוע נלעג לשון אין בינה לג‪:‬כ חזה‬
‫ציון קירית מועדנו עיניכ תיראינה ירושלימ נוה‬
‫שאנן אוהל בל ייצען בל ייסע יתדותיו לנצח וכל חבליו בל‬
‫יינתקו לג‪:‬כא כי אים שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים‬
‫יאורים רחבי ידיים בל תלכ בו אני שייט וצי אדיר לוא‬
‫יעברנו לג‪:‬כב כי יהוה שופטנו יהוה מחוקקנו יהוה מלכנו הוא‬
‫יושיענו לג‪:‬כג נטשו חבלייכ בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס‬
‫אז חולק עד שלל מרבה פיסחים בזזו בז לג‪:‬כד ובל יואמר שכן‬
‫חליתי העם היושב בה נשוא עון‪..........‬ס‪..........‬לד‪:‬א קירבו גויים‬
‫לישמוע ולאומים הקשיבו תישמע הארץ ומלואה תבל וכל‬
‫צאצאיה לד‪:‬ב כי קצף ליהוה על כל הגויים וחמה על כל צבאם‬
‫החרימם נתנם לטבח לד‪:‬ג וחלליהם יושלכו ופיגריהם יעלה‬
‫באשם ונמסו הרים מידמם לד‪:‬ד ונמקו כל צבא השמיים‬
‫ונגולו כספר השמיים וכל צבאם ייבול כינבול עלה מיגפן‬
‫וכנובלת מיתאנה לד‪:‬ה כי ריותה בשמיים חרבי הינה על‬
‫אדום תרד ועל עם חרמי למישפט לד‪:‬ו חרב ליהוה מלאה דם‬
‫הודשנה מחלב מידם כרים ועתודים מחלב כיליות אילים כי‬
‫זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום לד‪:‬ז וירדו ראמים‬
‫עימם ופרים עימ אבירים וריותה ארצם מידם ועפרם‬
‫מחלב ידושן לד‪:‬ח כי יום נקם ליהוה שנת שילומים לריב‬
‫ציון לד‪:‬ט ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה‬
‫לזפת בוערה לד‪:‬י לילה ויומם לוא תיכבה לעולם יעלה עשנה‬
‫מידור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה לד‪:‬יא וירשוה קאת‬
‫וקיפוד וינשוף ועורב יישכנו בה ונטה עליה קו תוהו ואבני‬
‫בוהו לד‪:‬יב חוריה ואין שם מלוכה ייקראו וכל שריה ייחיו‬
‫אפס לד‪:‬יג ועלתה ארמנותיה סירים קימוש וחוח במיבצריה‬
‫והיתה נוה תנים חציר ליבנות יענה לד‪:‬יד ופגשו ציימ‬
‫את איימ ושעיר על רעהו ייקרא אכ שם הירגיעה לילית‬
‫ומצאה לה מנוח לד‪:‬טו שמה קיננה קיפוז ותמלט ובקעה ודגרה‬
‫בצילה אכ שם נקבצו דיות אישה רעותה לד‪:‬טז דירשו מעל ספר‬
‫יהוה וקראו אחת מהנה לוא נעדרה אישה רעותה לוא פקדו כי‬
‫ישעיהו‬
‫פי הוא ציוה ורוחו הוא קיבצן לד‪:‬יז והוא היפיל להן גורל‬
‫וידו חילקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור יישכנו‬
‫בה‪..........‬ס‪..........‬לה‪:‬א ישושום מידבר וציה ותגל ערבה ותיפרח‬
‫כחבצלת לה‪:‬ב פרוח תיפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון‬
‫נתן לה הדר הכרמל והשרון המה ייראו כבוד יהוה הדר‬
‫אלוהינו‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬ג חזקו ידיים רפות ובירכיים כושלות אמצו לה‪:‬ד אימרו‬
‫לנמהרי לב חיזקו אל תיראו הינה אלוהיכם נקם יבוא גמול‬
‫אלוהים הוא יבוא ויושעכם לה‪:‬ה אז תיפקחנה עיני‬
‫עיורים ואזני חרשים תיפתחנה לה‪:‬ו אז ידלג כאיל פיסח‬
‫ותרון לשון אילם כי נבקעו במידבר מיים ונחלים בערבה‬
‫לה‪:‬ז והיה השרב לאגם וצימאון למבועי מיים בינוה‬
‫תנים ריבצה חציר לקנה וגומא לה‪:‬ח והיה שם מסלול ודרכ ודרכ‬
‫הקודש ייקרא לה לוא יעברנו טמא והוא למו הולכ דרכ ואוילים‬
‫לוא ייתעו לה‪:‬ט לוא ייחיה שם אריה ופריץ חיות בל‬
‫יעלנה לוא תימצא שם והלכו גאולים לה‪:‬י ופדויי יהוה‬
‫ישובון ובאו ציון ברינה ושימחת עולם על רואשם ששון‬
‫ושימחה ישיגו ונסו יגון ואנחה‪..........‬ס‪..........‬לו‪:‬א ויהי בארבע‬
‫עשרה שנה למלכ חיזקיהו עלה סנחריב מלכ אשור על כל ערי‬
‫יהודה הבצורות וייתפשם לו‪:‬ב ויישלח מלכ אשור את רבשקה‬
‫מילכיש ירושלמה אל המלכ חיזקיהו בחיל כבד ויעמוד‬
‫ביתעלת הברכה העליונה בימסילת שדה כובס לו‪:‬ג ויצא אליו‬
‫אליקים בן חילקיהו אשר על הביית ושבנא הסופר ויואח בן‬
‫אסף המזכיר לו‪:‬ד ויואמר אליהם רבשקה אימרו נא אל‬
‫חיזקיהו כוה אמר המלכ הגדול מלכ אשור מה הביטחון הזה אשר‬
‫בטחת לו‪:‬ה אמרתי אכ דבר שפתיים עצה וגבורה למילחמה עתה‬
‫על מי בטחת כי מרדת בי לו‪:‬ו הינה בטחת על מישענת הקנה‬
‫הרצוץ הזה על מיצריים אשר ייסמכ איש עליו ובא בכפו‬
‫ונקבה כן פרעוה מלכ מיצריים לכל הבוטחים עליו לו‪:‬ז וכי‬
‫תואמר אלי אל יהוה אלוהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר‬
‫ליהודה‬
‫ויואמר‬
‫מיזבחותיו‬
‫ואת‬
‫במותיו‬
‫את‬
‫חיזקיהו‬
‫ולירושלימ ליפני המיזבח הזה תישתחוו לו‪:‬ח ועתה היתערב‬
‫נא את אדוני המלכ אשור ואתנה לכ אלפיים סוסים אים תוכל‬
‫לתת לכ רוכבים עליהם לו‪:‬ט ואיכ תשיב את פני פחת אחד‬
‫עבדי אדוני הקטנים ותיבטח לכ על מיצריים לרכב‬
‫ולפרשים לו‪:‬י ועתה המיבלעדי יהוה עליתי על הארץ‬
‫הזואת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזואת‬
‫והשחיתה‪..........‬ס‪..........‬לו‪:‬יא ויואמר אליקים ושבנא ויואח אל‬
‫רבשקה דבר נא אל עבדיכ ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר‬
‫אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה לו‪:‬יב ויואמר‬
‫רבשקה האל אדוניכ ואליכ שלחני אדוני לדבר את הדברים‬
‫האלה הלוא על האנשים היושבים על החומה לאכול את‬
‫חראיהם )צואתם( ולישתות את שיניהם )מימי רגליהם(‬
‫עימכם לו‪:‬יג ויעמוד רבשקה וייקרא בקול גדול יהודית‬
‫ויואמר שימעו את דיברי המלכ הגדול מלכ אשור לו‪:‬יד כוה‬
‫אמר המלכ אל ישיא לכם חיזקיהו כי לוא יוכל להציל אתכם‬
‫לו‪:‬טו ואל יבטח אתכם חיזקיהו אל יהוה לאמור הצל יצילנו‬
‫יהוה לוא תינתן העיר הזואת ביד מלכ אשור לו‪:‬טז אל‬
‫חיזקיהו‪..........‬פ‬
‫אל‬
‫תישמעו‬
‫כי כוה אמר המלכ אשור עשו איתי ברכה וצאו אלי ואיכלו איש‬
‫גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו לו‪:‬יז עד בואי ולקחתי‬
‫אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים לו‪:‬יח‬
‫פן יסית אתכם חיזקיהו לאמור יהוה יצילנו ההיצילו‬
‫אלוהי הגויים איש את ארצו מיד מלכ אשור לו‪:‬יט איה‬
‫אלוהי חמת וארפד איה אלוהי ספרויים וכי היצילו את‬
‫ישעיהו‬
‫שומרון מידי לו‪:‬כ מי בכל אלוהי הארצות האלה אשר היצילו‬
‫את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלימ מידי לו‪:‬כא‬
‫ויחרישו ולוא ענו אותו דבר כי מיצות המלכ היא לאמור לוא‬
‫תענוהו לו‪:‬כב ויבוא אליקים בן חילקיהו אשר על הביית‬
‫ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חיזקיהו קרועי‬
‫בגדים ויגידו לו את דיברי רבשקה‪..........‬ס‪..........‬לז‪:‬א ויהי‬
‫כישמוע המלכ חיזקיהו וייקרע את בגדיו וייתכס בשק ויבוא‬
‫בית יהוה לז‪:‬ב ויישלח את אליקים אשר על הביית ואת‬
‫שבנא הסופר ואת זיקני הכוהנים מיתכסים בשקים אל‬
‫ישעיהו בן אמוץ הנביא לז‪:‬ג ויואמרו אליו כוה אמר‬
‫חיזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד‬
‫משבר וכוח איין ללדה לז‪:‬ד אולי יישמע יהוה אלוהיכ את‬
‫דיברי רבשקה אשר שלחו מלכ אשור אדוניו לחרף אלוהים חי‬
‫והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלוהיכ ונשאת תפילה בעד‬
‫השארית הנמצאה לז‪:‬ה ויבואו עבדי המלכ חיזקיהו אל‬
‫ישעיהו לז‪:‬ו ויואמר אליהם ישעיהו כוה תואמרון אל‬
‫אדוניכם כוה אמר יהוה אל תירא מיפני הדברים אשר‬
‫שמעת אשר גידפו נערי מלכ אשור אותי לז‪:‬ז הינני נותן‬
‫בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והיפלתיו בחרב בארצו לז‪:‬ח‬
‫וישב רבשקה ויימצא את מלכ אשור נלחם על ליבנה כי שמע‬
‫כי נסע מילכיש לז‪:‬ט ויישמע על תירהקה מלכ כוש לאמור‬
‫יצא להילחם איתכ ויישמע ויישלח מלאכים אל חיזקיהו‬
‫לאמור לז‪:‬י כוה תואמרון אל חיזקיהו מלכ יהודה לאמור אל‬
‫ישיאכ אלוהיכ אשר אתה בוטח בו לאמור לוא תינתן ירושלימ‬
‫ביד מלכ אשור לז‪:‬יא הינה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור‬
‫לכל הארצות להחרימם ואתה תינצל לז‪:‬יב ההיצילו אותם‬
‫אלוהי הגויים אשר הישחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף‬
‫ובני עדן אשר ביתלשר לז‪:‬יג איה מלכ חמת ומלכ ארפד ומלכ‬
‫לעיר ספרויים הנע ועיוה לז‪:‬יד וייקח חיזקיהו את‬
‫יהוה‬
‫בית‬
‫ויעל‬
‫וייקראהו‬
‫המלאכים‬
‫מיד‬
‫הספרים‬
‫וייפרשהו חיזקיהו ליפני יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬לז‪:‬טו וייתפלל‬
‫חיזקיהו אל יהוה לאמור לז‪:‬טז יהוה צבאות אלוהי יישראל‬
‫יושב הכרובים אתה הוא האלוהים לבדכ לכול ממלכות הארץ אתה‬
‫עשית את השמיים ואת הארץ לז‪:‬יז הטה יהוה אזנכ ושמע‬
‫פקח יהוה עינכ וראה ושמע את כל דיברי סנחריב אשר שלח‬
‫לחרף אלוהים חי לז‪:‬יח אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את‬
‫כל הארצות ואת ארצם לז‪:‬יט ונתון את אלוהיהם באש כי לוא‬
‫אלוהים המה כי אים מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום לז‪:‬כ‬
‫ועתה יהוה אלוהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ‬
‫כי אתה יהוה לבדכ לז‪:‬כא ויישלח ישעיהו בן אמוץ אל‬
‫חיזקיהו לאמור כוה אמר יהוה אלוהי יישראל אשר היתפללת‬
‫אלי אל סנחריב מלכ אשור לז‪:‬כב זה הדבר אשר דיבר יהוה עליו‬
‫בזה לכ לעגה לכ בתולת בת ציון אחריכ רואש הניעה בת‬
‫ירושלימ לז‪:‬כג את מי חרפת וגידפת ועל מי הרימותה קול‬
‫ותישא מרום עיניכ אל קדוש יישראל לז‪:‬כד ביד עבדיכ‬
‫חרפת יהוה ותואמר ברוב ריכבי אני עליתי מרום הרים‬
‫ירכתי לבנון ואכרות קומת ארזיו מיבחר ברושיו ואבוא מרום‬
‫קיצו יער כרמילו לז‪:‬כה אני קרתי ושתיתי מיים ואחריב‬
‫בכף פעמי כול יאורי מצור לז‪:‬כו הלוא שמעת למרחוק אותה‬
‫עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות‬
‫גלים נצים ערים בצורות לז‪:‬כז ויושביהן קיצרי יד חתו‬
‫ובושו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה ליפני קמה‬
‫לז‪:‬כח ושיבתכ וצאתכ ובואכ ידעתי ואת היתרגזכ אלי לז‪:‬כט‬
‫יען היתרגזכ אלי ושאננכ עלה באזני ושמתי חחי באפכ‬
‫ומיתגי בישפתיכ והשיבותיכ בדרכ אשר באת בה לז‪:‬ל וזה לכ‬
‫ובשנה‬
‫שחיס‬
‫השנית‬
‫ובשנה‬
‫ספיח‬
‫השנה‬
‫אכול‬
‫האות‬
‫ישעיהו‬
‫השלישית זירעו וקיצרו ונטעו כרמים ואכול )ואיכלו(‬
‫פירים לז‪:‬לא ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שורש‬
‫למטה ועשה פרי למעלה לז‪:‬לב כי מירושלימ תצא שארית‬
‫תעשה‬
‫צבאות‬
‫יהוה‬
‫קינאת‬
‫ציון‬
‫מהר‬
‫ופליטה‬
‫זואת‪..........‬ס‪..........‬לז‪:‬לג לכן כוה אמר יהוה אל מלכ אשור לוא יבוא אל‬
‫העיר הזואת ולוא יורה שם חץ ולוא יקדמנה מגן ולוא‬
‫יישפוכ עליה סוללה לז‪:‬לד בדרכ אשר בא בה ישוב ואל העיר‬
‫הזואת לוא יבוא נאומ יהוה לז‪:‬לה וגנותי על העיר הזואת‬
‫להושיעה למעני ולמען דויד עבדי‪..........‬ס‪ ..........‬לז‪:‬לו ויצא מלאכ‬
‫יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמישה אלף‬
‫וישכימו בבוקר והינה כולם פגרים מתים לז‪:‬לז וייסע‬
‫וילכ וישב סנחריב מלכ אשור וישב בנינוה לז‪:‬לח ויהי הוא‬
‫מישתחוה בית נסרוכ אלוהיו ואדרמלכ ושראצר בניו היכוהו‬
‫בנו‬
‫חדון‬
‫אסר‬
‫ויימלוכ‬
‫אררט‬
‫ארץ‬
‫נמלטו‬
‫והמה‬
‫בחרב‬
‫תחתיו‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬א בימים ההם חלה חיזקיהו למות ויבוא‬
‫אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויואמר אליו כוה אמר יהוה‬
‫צו לביתכ כי מת אתה ולוא תיחיה לח‪:‬ב ויסב חיזקיהו פניו אל‬
‫הקיר וייתפלל אל יהוה לח‪:‬ג ויואמר אנה יהוה זכר נא את‬
‫אשר היתהלכתי לפניכ באמת ובלב שלם והטוב בעיניכ‬
‫ויבך חיזקיהו בכי גדול‪..........‬ס‪ ..........‬לח‪:‬ד ויהי דבר יהוה‬
‫‪#‬‬
‫עשיתי‬
‫אל ישעיהו לאמור לח‪:‬ה הלוכ ואמרת אל חיזקיהו כוה אמר יהוה‬
‫אלוהי דויד אביכ שמעתי את תפילתכ ראיתי את דימעתכ‬
‫הינני יוסיפ על ימיכ חמש עשרה שנה לח‪:‬ו ומיכף מלכ‬
‫אשור אצילכ ואת העיר הזואת וגנותי על העיר הזואת לח‪:‬ז וזה‬
‫לכ האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דיבר‬
‫לח‪:‬ח הינני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז‬
‫בשמש אחורנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות‬
‫אשר ירדה‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬ט מיכתב לחיזקיהו מלכ יהודה בחלותו‬
‫ויחי מחליו לח‪:‬י אני אמרתי בידמי ימי אלכה בשערי‬
‫שאול פוקדתי יתר שנותי לח‪:‬יא אמרתי לוא אראה יה יה‬
‫בארץ החיימ לוא אביט אדם עוד עימ יושבי חדל לח‪:‬יב דורי‬
‫נסע ונגלה מיני כאוהל רועי קיפדתי כאורג חיי מידלה‬
‫יבצעני מיום עד לילה תשלימני לח‪:‬יג שיויתי עד בוקר‬
‫כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני לח‪:‬יד‬
‫כסוס עגור כן אצפצף אחגה כיונה דלו עיני למרום יהוה‬
‫עשקה לי ערבני לח‪:‬טו מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל‬
‫שנותי על מר נפשי לח‪:‬טז יהוה עליהם ייחיו ולכל בהן‬
‫חיי רוחי ותחלימני והחיני לח‪:‬יז הינה לשלום מר לי מר‬
‫ואתה חשקת נפשי מישחת בלי כי הישלכת אחרי גוכ כל חטאי‬
‫לח‪:‬יח כי לוא שאול תודכא מות יהללכא לוא ישברו יורדי בור אל‬
‫אמיתכ לח‪:‬יט חי חי הוא יודכ כמוני היום אב לבנים יודיע‬
‫אל אמיתכ לח‪:‬כ יהוה להושיעני ונגינותי ננגן כל ימי‬
‫חיינו על בית יהוה לח‪:‬כא ויואמר ישעיהו יישאו דבלת‬
‫תאנים ויימרחו על השחין ויחי לח‪:‬כב ויואמר חיזקיהו מה‬
‫אות כי אעלה בית יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬לט‪:‬א בעת ההיא שלח מרודכ‬
‫בלאדן בן בלאדן מלכ בבל ספרים ומינחה אל חיזקיהו‬
‫ויישמע כי חלה ויחזק לט‪:‬ב ויישמח עליהם חיזקיהו‬
‫ויראם את בית נכותוה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת‬
‫השמן הטוב ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרותיו לוא‬
‫ובכל‬
‫בביתו‬
‫חיזקיהו‬
‫הראם‬
‫לוא‬
‫אשר‬
‫דבר‬
‫היה‬
‫המלכ‬
‫אל‬
‫הנביא‬
‫ישעיהו‬
‫ויבוא‬
‫ממשלתו‪..........‬ס‪..........‬לט‪:‬ג‬
‫חיזקיהו ויואמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאיין‬
‫יבואו אליכ ויואמר חיזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מיבבל לט‪:‬ד‬
‫ויואמר מה ראו בביתכ ויואמר חיזקיהו את כל אשר בביתי ראו‬
‫לוא היה דבר אשר לוא היראיתים באוצרותי לט‪:‬ה ויואמר‬
‫ישעיהו אל חיזקיהו שמע דבר יהוה צבאות לט‪:‬ו הינה ימים‬
‫ישעיהו‬
‫באים ונשא כל אשר בביתכ ואשר אצרו אבותיכ עד היום הזה‬
‫בבל לוא ייותר דבר אמר יהוה לט‪:‬ז ומיבניכ אשר יצאו מימכ‬
‫אשר תוליד ייקחו והיו סריסים בהיכל מלכ בבל לט‪:‬ח ויואמר‬
‫חיזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דיברת ויואמר כי‬
‫ייחיה שלום ואמת בימי‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬א נחמו נחמו עמי יואמר אלוהיכם מ‪:‬ב דברו על לב‬
‫ירושלימ וקיראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי‬
‫לקחה מיד יהוה כיפליים בכל חטואתיה‪..........‬ס‪ ..........‬מ‪:‬ג קול קורא‬
‫במידבר פנו דרכ יהוה ישרו בערבה מסילה לאלוהינו מ‪:‬ד כל‬
‫גיא יינשא וכל הר וגיבעה יישפלו והיה העקוב למישור‬
‫והרכסים לביקעה מ‪:‬ה ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי‬
‫פי יהוה דיבר‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬ו קול אומר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ‬
‫השדה מ‪:‬ז יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן‬
‫חציר העם מ‪:‬ח יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוהינו יקום‬
‫לעולם‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬ט על הר גבוה עלי לכ מבשרת ציון הרימי‬
‫בכוח קולכ מבשרת ירושלימ הרימי אל תיראי אימרי לערי‬
‫יהודה הינה אלוהיכם מ‪:‬י הינה אדוני יהויה בחזק יבוא‬
‫וזרועו מושלה לו הינה שכרו איתו ופעולתו לפניו מ‪:‬יא‬
‫כרועה עדרו יירעה ביזרועו יקבץ טלאים ובחיקו יישא עלות‬
‫ינהל‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬יב מי מדד בשעלו מיים ושמיים בזרת‬
‫תיכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות‬
‫במואזניים מ‪:‬יג מי תיכן את רוח יהוה ואיש עצתו‬
‫יודיענו מ‪:‬יד את מי נועץ ויבינהו וילמדהו באורח מישפט‬
‫וילמדהו דעת ודרכ תבונות יודיענו מ‪:‬טו הן גויים כמר‬
‫מידלי וכשחק מואזניים נחשבו הן איימ כדק ייטול מ‪:‬טז‬
‫ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬יז כל הגויים כאיין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו מ‪:‬יח ואל‬
‫מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו מ‪:‬יט הפסל נסכ חרש וצורף‬
‫בזהב ירקענו ורתוקות כסף צורף מ‪:‬כ המסוכן תרומה עץ לוא‬
‫לוא‬
‫פסל‬
‫להכין‬
‫לו‬
‫יבקש‬
‫חכם‬
‫חרש‬
‫ייבחר‬
‫יירקב‬
‫יימוט‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬כא הלוא תדעו הלוא תישמעו הלוא הוגד מרואש‬
‫לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ מ‪:‬כב היושב על חוג הארץ‬
‫ויושביה כחגבים הנוטה כדוק שמיים ויימתחם כאוהל לשבת‬
‫מ‪:‬כג הנותן רוזנים לאיין שופטי ארץ כתוהו עשה מ‪:‬כד אף‬
‫בל נטעו אף בל זורעו אף בל שורש בארץ גיזעם וגם נשף בהם‬
‫וייבשו וסערה כקש תישאם‪..........‬ס‪ ..........‬מ‪:‬כה ואל מי תדמיוני‬
‫ואשוה יואמר קדוש מ‪:‬כו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה‬
‫המוציא במיספר צבאם לכולם בשם ייקרא מרוב אונים‬
‫ואמיץ כוח איש לוא נעדר‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬כז למה תואמר יעקוב ותדבר‬
‫יישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלוהי מישפטי יעבור מ‪:‬כח‬
‫הלוא ידעת אים לוא שמעת אלוהי עולם יהוה בורא קצות הארץ‬
‫לוא ייעף ולוא ייגע אין חקר ליתבונתו מ‪:‬כט נותן ליעף‬
‫כוח ולאין אונים עצמה ירבה מ‪:‬ל וייעפו נערים וייגעו‬
‫ובחורים כשול ייכשלו מ‪:‬לא וקוי יהוה יחליפו כוח יעלו אבר‬
‫כנשרים ירוצו ולוא ייגעו ילכו ולוא ייעפו‪..........‬ס‪..........‬מא‪:‬א‬
‫החרישו אלי איימ ולאומים יחליפו כוח ייגשו אז ידברו‬
‫יחדו למישפט נקרבה מא‪:‬ב מי העיר מימיזרח צדק‬
‫ייקראהו לרגלו ייתן לפניו גויים ומלכים ירד ייתן‬
‫כעפר חרבו כקש נדף קשתו מא‪:‬ג יירדפם יעבור שלום אורח‬
‫ברגליו לוא יבוא מא‪:‬ד מי פעל ועשה קורא הדורות מרואש אני‬
‫יהוה ריאשון ואת אחרונים אני הוא מא‪:‬ה ראו איימ‬
‫וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון מא‪:‬ו איש את רעהו‬
‫יעזורו ולאחיו יואמר חזק מא‪:‬ז ויחזק חרש את צורף מחליק‬
‫ישעיהו‬
‫פטיש את הולם פעם אומר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לוא‬
‫יימוט‪..........‬ס‪..........‬מא‪:‬ח ואתה יישראל עבדי יעקוב אשר בחרתיכ‬
‫מא‪:‬ט אשר החזקתיכ מיקצות הארץ‬
‫זרע אברהם אוהבי‬
‫ומאציליה קראתיכ ואומר לכ עבדי אתה בחרתיכ ולוא מאסתיכ‬
‫מא‪:‬י אל תירא כי עימכ אני אל תישתע כי אני אלוהיכ‬
‫אימצתיכ אף עזרתיכ אף תמכתיכ בימין צידקי מא‪:‬יא‬
‫הן יבושו וייכלמו כול הנחרים בכ ייחיו כאיין ויואבדו‬
‫אנשי ריבכ מא‪:‬יב תבקשם ולוא תימצאם אנשי מצותכ‬
‫ייחיו כאיין וכאפס אנשי מילחמתכ מא‪:‬יג כי אני‬
‫יהוה אלוהיכ מחזיק ימינכ האומר לכ אל תירא אני‬
‫מתי‬
‫יעקוב‬
‫תולעת‬
‫תיראי‬
‫אל‬
‫עזרתיכ‪..........‬ס‪..........‬מא‪:‬יד‬
‫יישראל אני עזרתיכ נאומ יהוה וגואלכ קדוש יישראל‬
‫מא‪:‬טו הינה שמתיכ למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש‬
‫הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים מא‪:‬טז תיזרם ורוח תישאם‬
‫וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה ביקדוש יישראל‬
‫מבקשים‬
‫והאביונים‬
‫העניימ‬
‫תיתהלל‪..........‬ס‪..........‬מא‪:‬יז‬
‫מיים ואיין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלוהי‬
‫יישראל לוא אעזבם מא‪:‬יח אפתח על שפיימ נהרות ובתוכ‬
‫בקעות מעינות אשים מידבר לאגם מיים וארץ ציה‬
‫למוצאי מיים מא‪:‬יט אתן במידבר ארז שיטה והדס ועץ שמן‬
‫אשים בערבה ברוש תידהר ותאשור יחדו מא‪:‬כ למען ייראו‬
‫וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד יהוה עשתה זואת וקדוש‬
‫יישראל בראה‪..........‬פ‬
‫מא‪:‬כא קרבו ריבכם יואמר יהוה הגישו עצומותיכם יואמר‬
‫מלכ יעקוב מא‪:‬כב יגישו ויגידו לנו את אשר תיקרינה‬
‫הריאשונות מה הנה הגידו ונשימה ליבנו ונדעה אחריתן או‬
‫הבאות השמיעונו מא‪:‬כג הגידו האותיות לאחור ונדעה כי‬
‫אלוהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא )ונראה( יחדו‬
‫מא‪:‬כד הן אתם מאיין ופעלכם מאפע תועבה ייבחר‬
‫בכם‪..........‬פ‬
‫מא‪:‬כה העירותי מיצפון ויאת מימיזרח שמש ייקרא‬
‫בישמי ויבוא סגנים כמו חומר וכמו יוצר יירמס טיט מא‪:‬כו‬
‫מי היגיד מרואש ונדעה ומילפנים ונואמר צדיק אף‬
‫אין מגיד אף אין משמיע אף אין שומע אימריכם‬
‫מא‪:‬כז ריאשון לציון הינה הינם ולירושלימ מבשר אתן‬
‫מא‪:‬כח וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו‬
‫דבר מא‪:‬כט הן כולם און אפס מעשיהם רוח ותוהו נסכיהם‪..........‬פ‬
‫מב‪:‬א הן עבדי אתמכ בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו‬
‫מישפט לגויים יוציא מב‪:‬ב לוא ייצעק ולוא יישא ולוא‬
‫ישמיע בחוץ קולו מב‪:‬ג קנה רצוץ לוא יישבור ופישתה כהה‬
‫לוא יכבנה לאמת יוציא מישפט מב‪:‬ד לוא ייכהה ולוא ירוץ‬
‫עד ישים בארץ מישפט ולתורתו איימ ייחלו‪..........‬פ‬
‫מב‪:‬ה כוה אמר האל יהוה בורא השמיים ונוטיהם רוקע הארץ‬
‫וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה מב‪:‬ו אני‬
‫יהוה קראתיכ בצדק ואחזק בידכ ואצרכ ואתנכ ליברית עם לאור‬
‫גויים מב‪:‬ז ליפקוח עיניים עיורות להוציא מימסגר‬
‫אסיר מיבית כלא יושבי חושכ מב‪:‬ח אני יהוה הוא שמי‬
‫וכבודי לאחר לוא אתן ותהילתי לפסילים מב‪:‬ט הריאשונות‬
‫הינה באו וחדשות אני מגיד בטרם תיצמחנה אשמיע‬
‫אתכם‪..........‬פ‬
‫מב‪:‬י שירו ליהוה שיר חדש תהילתו מיקצה הארץ יורדי‬
‫הים ומלואו איימ ויושביהם מב‪:‬יא יישאו מידבר ועריו‬
‫חצרים תשב קדר ירונו יושבי סלע מרואש הרים ייצוחו‬
‫ישעיהו‬
‫מב‪:‬יב ישימו ליהוה כבוד ותהילתו באיימ יגידו מב‪:‬יג‬
‫יהוה כגיבור יצא כאיש מילחמות יעיר קינאה יריע אף‬
‫יצריח על אויביו ייתגבר‪..........‬ס‪ ..........‬מב‪:‬יד החשיתי מעולם‬
‫אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשום ואשאף יחד מב‪:‬טו אחריב‬
‫הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיימ‬
‫ואגמים אוביש מב‪:‬טז והולכתי עיורים בדרכ לוא ידעו‬
‫בינתיבות לוא ידעו אדריכם אשים מחשכ ליפניהם לאור‬
‫ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתימ ולוא עזבתים‬
‫מב‪:‬יז נסוגו אחור יבושו בושת הבוטחים בפסל האומרים למסכה‬
‫אתם אלוהינו‪..........‬פ‬
‫מב‪:‬יח החרשים שמעו והעיורים הביטו ליראות מב‪:‬יט מי‬
‫עיור כי אים עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עיור כימשולם‬
‫ועיור כעבד יהוה מב‪:‬כ ראית )ראות( רבות ולוא תישמור פקוח‬
‫אזניים ולוא יישמע מב‪:‬כא יהוה חפץ למען צידקו יגדיל‬
‫תורה ויאדיר מב‪:‬כב והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כולם‬
‫ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משיסה ואין אומר‬
‫השב מב‪:‬כג מי בכם יאזין זואת יקשיב ויישמע לאחור‬
‫מב‪:‬כד מי נתן למשוסה )לימשיסה( יעקוב ויישראל לבוזזים‬
‫הלוא יהוה זו חטאנו לו ולוא אבו בידרכיו הלוכ ולוא שמעו בתורתו‬
‫מב‪:‬כה ויישפוכ עליו חמה אפו ועזוז מילחמה ותלהטהו‬
‫מיסביב ולוא ידע ותיבער בו ולוא ישים על לב מג‪:‬א ועתה כוה‬
‫אמר יהוה בוראכ יעקוב ויוצרכ יישראל אל תירא כי גאלתיכ‬
‫קראתי בשימכ לי אתה מג‪:‬ב כי תעבור במיים איתכ אני‬
‫ובנהרות לוא יישטפוכ כי תלכ במו אש לוא תיכוה ולהבה לוא‬
‫תיבער בכ מג‪:‬ג כי אני יהוה אלוהיכ קדוש יישראל מושיעכ‬
‫נתתי כפרכ מיצריים כוש וסבא תחתיכ מג‪:‬ד מאשר יקרת‬
‫בעיני נכבדת ואני אהבתיכ ואתן אדם תחתיכ ולאומים תחת‬
‫נפשכ מג‪:‬ה אל תירא כי איתכ אני מימיזרח אביא זרעכ‬
‫ומימערב אקבצכא מג‪:‬ו אומר לצפון תני ולתימן אל תיכלאי‬
‫הביאי בני מרחוק ובנותי מיקצה הארץ מג‪:‬ז כול הנקרא‬
‫בישמי וליכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו מג‪:‬ח הוציא‬
‫עם עיור ועיניים יש וחרשים ואזניים למו מג‪:‬ט כל‬
‫הגויים נקבצו יחדו ויאספו לאומים מי בהם יגיד זואת‬
‫וריאשונות ישמיעונו ייתנו עדיהם וייצדקו ויישמעו‬
‫ויואמרו אמת מג‪:‬י אתם עדי נאומ יהוה ועבדי אשר בחרתי‬
‫למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לוא נוצר‬
‫אל ואחרי לוא ייחיה‪..........‬ס‪..........‬מג‪:‬יא אנוכי אנוכי יהוה‬
‫ואין מיבלעדי מושיע מג‪:‬יב אנוכי היגדתי והושעתי‬
‫והישמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאומ יהוה ואני אל‬
‫מג‪:‬יג גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי‬
‫ישיבנה‪..........‬ס‪..........‬מג‪:‬יד כוה אמר יהוה גואלכם קדוש יישראל‬
‫למענכם שילחתי בבלה והורדתי בריחים כולם וכשדים‬
‫באניות רינתם מג‪:‬טו אני יהוה קדושכם בורא יישראל‬
‫מלככם‪..........‬ס‪..........‬מג‪:‬טז כוה אמר יהוה הנותן בים דרכ ובמיים‬
‫עזים נתיבה מג‪:‬יז המוציא רכב וסוס חייל ועיזוז יחדו‬
‫יישכבו בל יקומו דעכו כפישתה כבו מג‪:‬יח אל תיזכרו‬
‫ריאשונות וקדמוניות אל תיתבוננו מג‪:‬יט הינני עושה‬
‫חדשה עתה תיצמח הלוא תדעוה אף אשים במידבר דרכ‬
‫בישימון נהרות מג‪:‬כ תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה‬
‫כי נתתי במידבר מיים נהרות בישימון להשקות עמי‬
‫תהילתי‬
‫לי‬
‫יצרתי‬
‫זו‬
‫עם‬
‫מג‪:‬כא‬
‫בחירי‬
‫יספרו‪..........‬ס‪..........‬מג‪:‬כב ולוא אותי קראת יעקוב כי יגעת בי‬
‫יישראל מג‪:‬כג לוא הביאת לי שה עולותיכ וזבחיכ לוא‬
‫כיבדתני לוא העבדתיכ במינחה ולוא הוגעתיכ בילבונה מג‪:‬כד‬
‫לוא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיכ לוא הירויתני אכ‬
‫העבדתני בחטואותיכ הוגעתני בעונותיכ מג‪:‬כה אנוכי אנוכי‬
‫ישעיהו‬
‫מג‪:‬כו‬
‫אזכור‬
‫לוא‬
‫וחטואתיכ‬
‫למעני‬
‫פשעיכ‬
‫מוחה‬
‫הוא‬
‫הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תיצדק מג‪:‬כז אביכ‬
‫הריאשון חטא ומליציכ פשעו בי מג‪:‬כח ואחלל שרי קודש‬
‫ואתנה לחרם יעקוב ויישראל לגידופים‪..........‬פ‬
‫מד‪:‬א ועתה שמע יעקוב עבדי ויישראל בחרתי בו מד‪:‬ב כוה אמר‬
‫יהוה עושכ ויוצרכ מיבטן יעזרכא אל תירא עבדי יעקוב‬
‫וישורון בחרתי בו מד‪:‬ג כי אצק מיים על צמא ונוזלים על‬
‫יבשה אצוק רוחי על זרעכ ובירכתי על צאצאיכ מד‪:‬ד וצמחו‬
‫בבין חציר כערבים על ייבלי מיים מד‪:‬ה זה יואמר‬
‫ליהוה אני וזה ייקרא בשם יעקוב וזה ייכתוב ידו ליהוה‬
‫ובשם יישראל יכנה‪..........‬פ‬
‫מד‪:‬ו כוה אמר יהוה מלכ יישראל וגואלו יהוה צבאות אני‬
‫ריאשון ואני אחרון ומיבלעדי אין אלוהים מד‪:‬ז ומי‬
‫כמוני ייקרא ויגידה ויערכה לי מישומי עם עולם‬
‫ואותיות ואשר תבואנה יגידו למו מד‪:‬ח אל תיפחדו ואל תירהו‬
‫הלוא מאז הישמעתיכ והיגדתי ואתם עדי היש אלוה‬
‫מיבלעדי ואין צור בל ידעתי מד‪:‬ט יוצרי פסל כולם תוהו‬
‫וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל ייראו ובל ידעו למען‬
‫יבושו מד‪:‬י מי יצר אל ופסל נסכ לבילתי הועיל מד‪:‬יא הן‬
‫כל חבריו יבושו וחרשים המה מאדם ייתקבצו כולם יעמודו‬
‫ייפחדו יבושו יחד מד‪:‬יב חרש ברזל מעצד ופעל בפחם‬
‫ובמקבות ייצרהו וייפעלהו ביזרוע כוחו גם רעב ואין כוח לוא‬
‫שתה מיים וייעף מד‪:‬יג חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד‬
‫יעשהו במקצועות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש‬
‫כתיפארת אדם לשבת ביית מד‪:‬יד ליכרת לו ארזים וייקח‬
‫תירזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע אורן וגשם יגדל‬
‫מד‪:‬טו והיה לאדם לבער וייקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם‬
‫אף ייפעל אל ויישתחו עשהו פסל וייסגד למו מד‪:‬טז חציו‬
‫שרף במו אש על חציו בשר יואכל ייצלה צלי ויישבע אף‬
‫יחום ויואמר האח חמותי ראיתי אור מד‪:‬יז ושאריתו לאל‬
‫עשה לפיסלו יסגוד )ייסגד( לו ויישתחו וייתפלל אליו‬
‫ויואמר הצילני כי אלי אתה מד‪:‬יח לוא ידעו ולוא יבינו‬
‫כי טח מראות עיניהם מהשכיל ליבותם מד‪:‬יט ולוא ישיב‬
‫אל ליבו ולוא דעת ולוא תבונה לאמור חציו שרפתי במו אש ואף‬
‫אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואוכל וייתרו לתועבה אעשה‬
‫לבול עץ אסגוד מד‪:‬כ רועה אפר לב הותל היטהו ולוא יציל את‬
‫נפשו ולוא יואמר הלוא שקר בימיני‪..........‬ס‪ ..........‬מד‪:‬כא זכר אלה‬
‫יעקוב ויישראל כי עבדי אתה יצרתיכ עבד לי אתה יישראל‬
‫לוא תינשני מד‪:‬כב מחיתי כעב פשעיכ וכענן חטואותיכ‬
‫שובה אלי כי גאלתיכ מד‪:‬כג רנו שמיים כי עשה יהוה‬
‫הריעו תחתיות ארץ פיצחו הרים רינה יער וכל עץ בו כי‬
‫גאל יהוה יעקוב וביישראל ייתפאר‪..........‬ס‪ ..........‬מד‪:‬כד כוה אמר‬
‫יהוה גואלכ ויוצרכ מיבטן אנוכי יהוה עושה כול נוטה‬
‫שמיים לבדי רוקע הארץ מי אתי )מאיתי( מד‪:‬כה מפר אותות‬
‫בדים וקוסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל מד‪:‬כו‬
‫מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלימ תושב‬
‫ולערי יהודה תיבנינה וחרבותיה אקומם מד‪:‬כז האומר לצולה‬
‫חרבי ונהרותייכ אוביש מד‪:‬כח האומר לכורש רועי וכל חפצי‬
‫ישלימ ולאמור לירושלימ תיבנה והיכל תיוסד‪..........‬פ‬
‫מה‪:‬א כוה אמר יהוה לימשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו‬
‫לרד לפניו גויים ומתני מלכים אפתח ליפתוח לפניו‬
‫דלתיים ושערים לוא ייסגרו מה‪:‬ב אני לפניכ אלכ‬
‫והדורים אושר )אישר( דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע‬
‫מה‪:‬ג ונתתי לכ אוצרות חושכ ומטמוני מיסתרים למען תדע‬
‫ישעיהו‬
‫כי אני יהוה הקורא בשימכ אלוהי יישראל מה‪:‬ד למען‬
‫עבדי יעקוב ויישראל בחירי ואקרא לכ בישמכ אכנכ ולוא‬
‫ידעתני מה‪:‬ה אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלוהים‬
‫אאזרכ ולוא ידעתני מה‪:‬ו למען ידעו מימיזרח שמש‬
‫ומימערבה כי אפס בילעדי אני יהוה ואין עוד מה‪:‬ז יוצר‬
‫אור ובורא חושכ עושה שלום ובורא רע אני יהוה עושה כל‬
‫אלה‪..........‬פ‬
‫מה‪:‬ח הרעיפו שמיים מימעל ושחקים ייזלו צדק תיפתח‬
‫יהוה‬
‫אני‬
‫יחד‬
‫תצמיח‬
‫וצדקה‬
‫ישע‬
‫וייפרו‬
‫ארץ‬
‫בראתיו‪..........‬ס‪..........‬מה‪:‬ט הוי רב את יוצרו חרש את חרשי אדמה‬
‫היואמר חומר ליוצרו מה תעשה ופעלכ אין ידיים‬
‫הוי אומר לאב מה תוליד ולאישה מה‬
‫לו‪..........‬ס‪..........‬מה‪:‬י‬
‫תחילין‪..........‬ס‪..........‬מה‪:‬יא כוה אמר יהוה קדוש יישראל ויוצרו‬
‫האותיות שאלוני על בני ועל פועל ידי תצווני מה‪:‬יב‬
‫אנוכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו‬
‫שמיים וכל צבאם ציויתי מה‪:‬יג אנוכי העירותיהו בצדק‬
‫וכל דרכיו אישר הוא ייבנה עירי וגלותי ישלח לוא‬
‫בימחיר ולוא בשוחד אמר יהוה צבאות‪..........‬ס‪ ..........‬מה‪:‬יד כוה אמר‬
‫יהוה יגיע מיצריים וסחר כוש וסבאים אנשי מידה‬
‫עלייכ יעבורו ולכ ייחיו אחרייכ ילכו בזיקים יעבורו‬
‫ואלייכ יישתחוו אלייכ ייתפללו אכ בכ אל ואין עוד אפס‬
‫אלוהים מה‪:‬טו אכן אתה אל מיסתתר אלוהי יישראל מושיע‬
‫מה‪:‬טז בושו וגם נכלמו כולם יחדו הלכו בכלימה חרשי צירים‬
‫מה‪:‬יז יישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לוא תבושו ולוא‬
‫תיכלמו עד עולמי עד‪..........‬פ‬
‫מה‪:‬יח כי כוה אמר יהוה בורא השמיים הוא האלוהים יוצר‬
‫הארץ ועושה הוא כוננה לוא תוהו בראה לשבת יצרה אני יהוה‬
‫ואין עוד מה‪:‬יט לוא בסתר דיברתי בימקום ארץ חושכ לוא‬
‫אמרתי לזרע יעקוב תוהו בקשוני אני יהוה דובר צדק מגיד‬
‫מישרים מה‪:‬כ היקבצו ובואו היתנגשו יחדו פליטי הגויים‬
‫לוא ידעו הנושאים את עץ פיסלם ומיתפללים אל אל לוא‬
‫מי‬
‫יחדו‬
‫ייועצו‬
‫אף‬
‫והגישו‬
‫הגידו‬
‫מה‪:‬כא‬
‫יושיע‬
‫הישמיע זואת מיקדם מאז היגידה הלוא אני יהוה ואין‬
‫עוד אלוהים מיבלעדי אל צדיק ומושיע איין זולתי מה‪:‬כב‬
‫פנו אלי והיושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד מה‪:‬כג‬
‫בי נשבעתי יצא מיפי צדקה דבר ולוא ישוב כי לי תיכרע‬
‫כל ברכ תישבע כל לשון מה‪:‬כד אכ ביהוה לי אמר צדקות ועוז‬
‫עדיו יבוא ויבושו כול הנחרים בו מה‪:‬כה ביהוה ייצדקו‬
‫וייתהללו כל זרע יישראל מו‪:‬א כרע בל קורס נבו היו עצביהם‬
‫לחיה ולבהמה נשואותיכם עמוסות משא לעיפה מו‪:‬ב קרסו כרעו‬
‫יחדו לוא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה‪..........‬פ‬
‫מו‪:‬ג שימעו אלי בית יעקוב וכל שארית בית יישראל‬
‫העמוסים מיני בטן הנשואים מיני רחם מו‪:‬ד ועד זיקנה‬
‫אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא‬
‫ותשוו‬
‫תדמיוני‬
‫למי‬
‫ואמלט‪..........‬ס‪..........‬מו‪:‬ה‬
‫אסבול‬
‫ואני‬
‫ותמשילוני ונדמה מו‪:‬ו הזלים זהב מיכיס וכסף בקנה‬
‫יישקולו יישכרו צורף ויעשהו אל ייסגדו אף יישתחוו‬
‫מו‪:‬ז יישאוהו על כתף ייסבלוהו ויניחוהו תחתיו ויעמוד‬
‫מימקומו לוא ימיש אף ייצעק אליו ולוא יענה מיצרתו‬
‫לוא יושיענו‪..........‬ס‪..........‬מו‪:‬ח זיכרו זואת והיתאוששו השיבו‬
‫פושעים על לב מו‪:‬ט זיכרו ריאשונות מעולם כי אנוכי אל‬
‫ואין עוד אלוהים ואפס כמוני מו‪:‬י מגיד מראשית אחרית‬
‫ומיקדם אשר לוא נעשו אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה‬
‫מו‪:‬יא קורא מימיזרח עייט מארץ מרחק איש עצתו )עצתי(‬
‫ישעיהו‬
‫אף דיברתי אף אביאנה יצרתי אף אעשנה‪..........‬ס‪..........‬מו‪:‬יב‬
‫שימעו אלי אבירי לב הרחוקים מיצדקה מו‪:‬יג קרבתי‬
‫צידקתי לוא תירחק ותשועתי לוא תאחר ונתתי בציון תשועה‬
‫ליישראל תיפארתי‪..........‬ס‪..........‬מז‪:‬א רדי ושבי על עפר בתולת‬
‫בת בבל שבי לארץ אין כיסא בת כשדים כי לוא תוסיפי‬
‫ייקראו לכ רכה וענוגה מז‪:‬ב קחי רחיים וטחני קמח גלי‬
‫צמתכ חשפי שובל גלי שוק עיברי נהרות מז‪:‬ג תיגל ערותכ‬
‫גם תראה חרפתכ נקם אקח ולוא אפגע אדם‪..........‬פ‬
‫מז‪:‬ד גואלנו יהוה צבאות שמו קדוש יישראל מז‪:‬ה שבי‬
‫ובואי בחושכ בת כשדים כי לוא תוסיפי ייקראו לכ‬
‫ממלכות מז‪:‬ו קצפתי על עמי חיללתי נחלתי ואתנם‬
‫לוא שמת להם רחמים על זקן היכבדת עולכ מאוד‬
‫ותואמרי לעולם אחיה גברת עד לוא שמת אלה על ליבכ לוא‬
‫אחריתה‪..........‬פ‬
‫דומם‬
‫גברת‬
‫בידכ‬
‫מז‪:‬ז‬
‫זכרת‬
‫מז‪:‬ח ועתה שימעי זואת עדינה היושבת לבטח האומרה בילבבה‬
‫אני ואפסי עוד לוא אשב אלמנה ולוא אדע שכול מז‪:‬ט ותבואנה‬
‫לכ שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמון כתומם באו עלייכ‬
‫ברוב כשפייכ בעצמת חברייכ מאוד מז‪:‬י ותיבטחי ברעתכ‬
‫אמרת אין רואני חכמתכ ודעתכ היא שובבתכ ותואמרי בליבכ‬
‫אני ואפסי עוד מז‪:‬יא ובא עלייכ רעה לוא תדעי שחרה‬
‫ותיפול עלייכ הווה לוא תוכלי כפרה ותבוא עלייכ פיתאום‬
‫שואה לוא תדעי מז‪:‬יב עימדי נא בחברייכ וברוב כשפייכ‬
‫באשר יגעת מינעורייכ אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי‬
‫מז‪:‬יג נלאית ברוב עצתייכ יעמדו נא ויושיעוכ הברו‬
‫)הוברי( שמיים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר‬
‫יבואו עלייכ מז‪:‬יד הינה היו כקש אש שרפתם לוא יצילו‬
‫את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו מז‪:‬טו כן‬
‫היו לכ אשר יגעת סוחרייכ מינעורייכ איש לעברו תעו‬
‫יעקוב‬
‫בית‬
‫זואת‬
‫שימעו‬
‫מושיעכ‪..........‬ס‪..........‬מח‪:‬א‬
‫אין‬
‫הנקראים בשם יישראל ומימי יהודה יצאו הנשבעים‬
‫בשם יהוה ובאלוהי יישראל יזכירו לוא באמת ולוא ביצדקה‬
‫מח‪:‬ב כי מעיר הקודש נקראו ועל אלוהי יישראל נסמכו יהוה‬
‫צבאות שמו‪..........‬ס‪..........‬מח‪:‬ג הריאשונות מאז היגדתי ומיפי‬
‫יצאו ואשמיעם פיתאום עשיתי ותבואנה מח‪:‬ד מידעתי כי‬
‫קשה אתה וגיד ברזל ערפכ ומיצחכ נחושה מח‪:‬ה ואגיד לכ מאז‬
‫בטרם תבוא הישמעתיכ פן תואמר עצבי עשם ופיסלי‬
‫כולה ואתם הלוא תגידו‬
‫חזה‬
‫שמעת‬
‫מח‪:‬ו‬
‫ונסכי ציום‬
‫הישמעתיכ חדשות מעתה ונצורות ולוא ידעתם מח‪:‬ז עתה נבראו‬
‫ולוא מאז וליפני יום ולוא שמעתם פן תואמר הינה‬
‫ידעתין מח‪:‬ח גם לוא שמעת גם לוא ידעת גם מאז לוא פיתחה‬
‫אזנכ כי ידעתי בגוד תיבגוד ופושע מיבטן קורא לכ מח‪:‬ט‬
‫למען שמי אאריכ אפי ותהילתי אחטם לכ לבילתי הכריתכ‬
‫מח‪:‬י הינה צרפתיכ ולוא בכסף בחרתיכ בכור עוני מח‪:‬יא‬
‫למעני למעני אעשה כי איכ יחל וכבודי לאחר לוא‬
‫אתן‪..........‬פ‬
‫מח‪:‬יב שמע אלי יעקוב ויישראל מקוראי אני הוא אני‬
‫ריאשון אף אני אחרון מח‪:‬יג אף ידי יסדה ארץ וימיני‬
‫טיפחה שמיים קורא אני אליהם יעמדו יחדו מח‪:‬יד‬
‫היקבצו כולכם ושמעו מי בהם היגיד את אלה יהוה אהבו‬
‫יעשה חפצו בבבל וזרועו כשדים מח‪:‬טו אני אני דיברתי אף‬
‫קראתיו הביאותיו והיצליח דרכו מח‪:‬טז קירבו אלי שימעו‬
‫זואת לוא מרואש בסתר דיברתי מעת היותה שם אני ועתה‬
‫אדוני יהויה שלחני ורוחו‪..........‬פ‬
‫מח‪:‬יז כוה אמר יהוה גואלכ קדוש יישראל אני יהוה אלוהיכ‬
‫ישעיהו‬
‫מלמדכ להועיל מדריככ בדרכ תלכ מח‪:‬יח לוא היקשבת למיצותי‬
‫ויהי כנהר שלומכ וצידקתכ כגלי הים מח‪:‬יט ויהי כחול זרעכ‬
‫וצאצאי מעיכ כימעותיו לוא ייכרת ולוא יישמד שמו‬
‫מילפני‪..........‬ס‪..........‬מח‪:‬כ צאו מיבבל בירחו מיכשדים בקול‬
‫רינה הגידו השמיעו זואת הוציאוה עד קצה הארץ אימרו גאל‬
‫יהוה עבדו יעקוב מח‪:‬כא ולוא צמאו בחרבות הוליכם מיים‬
‫מיצור היזיל למו וייבקע צור ויזובו מיים מח‪:‬כב אין‬
‫שלום אמר יהוה לרשעים‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬א שימעו איימ אלי והקשיבו לאומים מרחוק יהוה‬
‫מיבטן קראני מימעי אימי היזכיר שמי מט‪:‬ב וישם‬
‫פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו‬
‫היסתירני מט‪:‬ג ויואמר לי עבדי אתה יישראל אשר בכ‬
‫אתפאר מט‪:‬ד ואני אמרתי לריק יגעתי לתוהו והבל כוחי‬
‫את‬
‫ופעולתי‬
‫יהוה‬
‫את‬
‫מישפטי‬
‫אכן‬
‫כיליתי‬
‫אלוהי‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬ה ועתה אמר יהוה יוצרי מיבטן לעבד לו‬
‫לשובב יעקוב אליו ויישראל לא )לו( יאסף ואכבד בעיני יהוה‬
‫ואלוהי היה עוזי מט‪:‬ו ויואמר נקל מיחיותכ לי עבד להקים‬
‫את שיבטי יעקוב ונצירי )ונצורי( יישראל להשיב ונתתיכ‬
‫לאור גויים ליחיות ישועתי עד קצה הארץ‪..........‬ס‪ ..........‬מט‪:‬ז כוה‬
‫אמר יהוה גואל יישראל קדושו ליבזוה נפש לימתעב גוי‬
‫לעבד מושלים מלכים ייראו וקמו שרים ויישתחוו למען‬
‫יהוה אשר נאמן קדוש יישראל וייבחרכא‪..........‬ס‪ ..........‬מט‪:‬ח כוה‬
‫אמר יהוה בעת רצון עניתיכ וביום ישועה עזרתיכ ואצרכ‬
‫ואתנכ ליברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שוממות מט‪:‬ט‬
‫לאמור לאסורים צאו לאשר בחושכ היגלו על דרכים יירעו ובכל‬
‫שפיימ מרעיתם מט‪:‬י לוא יירעבו ולוא ייצמאו ולוא יכם‬
‫שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מיים ינהלם‬
‫מט‪:‬יא ושמתי כל הרי לדרכ ומסילותי ירומון מט‪:‬יב הינה‬
‫אלה מרחוק יבואו והינה אלה מיצפון ומים ואלה מארץ‬
‫סינים מט‪:‬יג רנו שמיים וגילי ארץ יפצחו )ופיצחו(‬
‫הרים רינה כי נחם יהוה עמו וענייו ירחם‪..........‬ס‪ ..........‬מט‪:‬יד‬
‫ותואמר ציון עזבני יהוה ויהוה שכחני מט‪:‬טו התישכח‬
‫אישה עולה מרחם בן ביטנה גם אלה תישכחנה ואנוכי לוא‬
‫אשכחכ מט‪:‬טז הן על כפיים חקותיכ חומותייכ נגדי תמיד‬
‫מט‪:‬יז מיהרו בנייכ מהרסייכ ומחריבייכ מימכ יצאו‬
‫מט‪:‬יח שאי סביב עינייכ וראי כולם נקבצו באו לכ חי אני‬
‫נאומ יהוה כי כולם כעדי תילבשי ותקשרים ככלה מט‪:‬יט כי‬
‫חרבותייכ ושוממותייכ וארץ הריסותכ כי עתה תצרי מיושב‬
‫ורחקו מבלעייכ מט‪:‬כ עוד יואמרו באזנייכ בני שיכולייכ‬
‫צר לי המקום גשה לי ואשבה מט‪:‬כא ואמרת בילבבכ מי ילד לי‬
‫את אלה ואני שכולה וגלמודה גולה וסורה ואלה מי גידל הן‬
‫אני נשארתי לבדי אלה איפוה הם‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬כב כוה אמר אדוני יהויה הינה אשא אל גויים ידי ואל‬
‫עמים ארים נסי והביאו בנייכ בחוצן ובנותייכ על כתף‬
‫ושרותיהם‬
‫אומנייכ‬
‫מלכים‬
‫והיו‬
‫מט‪:‬כג‬
‫תינשאנה‬
‫מיניקותייכ אפיים ארץ יישתחוו לכ ועפר רגלייכ‬
‫ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לוא יבושו קווי‪..........‬ס‪ ..........‬מט‪:‬כד‬
‫היוקח מיגיבור מלקוח ואים שבי צדיק יימלט‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬כה‬
‫כי כוה אמר יהוה גם שבי גיבור יוקח ומלקוח עריץ יימלט‬
‫ואת יריבכ אנוכי אריב ואת בנייכ אנוכי אושיע מט‪:‬כו‬
‫והאכלתי את מונייכ את בשרם וכעסיס דמם יישכרון וידעו‬
‫כל בשר כי אני יהוה מושיעכ וגואלכ אביר יעקוב‪..........‬ס‪..........‬נ‪:‬א‬
‫כוה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אימכם אשר שילחתיה או‬
‫מי מינושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונותיכם נמכרתם‬
‫ובפישעיכם שולחה אימכם נ‪:‬ב מדוע באתי ואין איש‬
‫ישעיהו‬
‫קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מיפדות ואים אין בי‬
‫כוח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מידבר‬
‫תיבאש דגתם מאין מיים ותמות בצמא נ‪:‬ג אלביש שמיים‬
‫קדרות ושק אשים כסותם‪..........‬פ‬
‫נ‪:‬ד אדוני יהויה נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את‬
‫יעף דבר יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לישמוע‬
‫כלימודים נ‪:‬ה אדוני יהויה פתח לי אוזן ואנוכי לוא‬
‫מריתי אחור לוא נסוגותי נ‪:‬ו גוי נתתי למכים ולחיי‬
‫למורטים פני לוא היסתרתי מיכלימות ורוק נ‪:‬ז ואדוני‬
‫יהויה יעזר לי על כן לוא נכלמתי על כן שמתי פני‬
‫כחלמיש ואדע כי לוא אבוש נ‪:‬ח קרוב מצדיקי מי יריב איתי‬
‫נעמדה יחד מי בעל מישפטי ייגש אלי נ‪:‬ט הן אדוני‬
‫יהויה יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כולם כבגד ייבלו‬
‫עש יואכלם‪..........‬ס‪..........‬נ‪:‬י מי בכם ירא יהוה שומע בקול עבדו‬
‫אשר הלכ חשכים ואין נוגה לו ייבטח בשם יהוה ויישען‬
‫באלוהיו‪..........‬ס‪..........‬נ‪:‬יא הן כולכם קודחי אש מאזרי זיקות לכו‬
‫באור אשכם ובזיקות ביערתם מידי היתה זואת לכם למעצבה‬
‫תישכבון‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬א שימעו אלי רודפי צדק מבקשי יהוה‬
‫הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם נא‪:‬ב הביטו אל‬
‫אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו‬
‫נא‪:‬ג כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבותיה וישם מידברה‬
‫כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושימחה יימצא בה תודה וקול‬
‫זימרה‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬ד הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו‬
‫כי תורה מאיתי תצא ומישפטי לאור עמים ארגיע נא‪:‬ה‬
‫קרוב צידקי יצא יישעי וזרועי עמים יישפוטו אלי‬
‫איימ יקוו ואל זרועי ייחלון נא‪:‬ו שאו לשמיים עיניכם‬
‫והביטו אל הארץ מיתחת כי שמיים כעשן נמלחו והארץ כבגד‬
‫תיבלה ויושביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תיחיה‬
‫וצידקתי לוא תחת‪..........‬פ‬
‫נא‪:‬ז שימעו אלי יודעי צדק עם תורתי בליבם אל תיראו‬
‫חרפת אנוש ומיגידופותם אל תחתו נא‪:‬ח כי כבגד יואכלם עש‬
‫וכצמר יואכלם סס וצידקתי לעולם תיחיה וישועתי לדור‬
‫דורים‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬ט עורי עורי ליבשי עוז זרוע יהוה עורי‬
‫כימי קדם דורות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת‬
‫תנין נא‪:‬י הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה‬
‫מעמקי ים דרכ לעבור גאולים נא‪:‬יא ופדויי יהוה ישובון‬
‫ובאו ציון ברינה ושימחת עולם על רואשם ששון ושימחה‬
‫ישיגון נסו יגון ואנחה‪..........‬ס‪ ..........‬נא‪:‬יב אנוכי אנוכי הוא‬
‫מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומיבן אדם חציר‬
‫יינתן נא‪:‬יג ותישכח יהוה עושכ נוטה שמיים ויוסד ארץ‬
‫ותפחד תמיד כל היום מיפני חמת המציק כאשר כונן‬
‫להשחית ואיה חמת המציק נא‪:‬יד מיהר צועה להיפתח ולוא‬
‫ימות לשחת ולוא יחסר לחמו נא‪:‬טו ואנוכי יהוה אלוהיכ רוגע‬
‫הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו נא‪:‬טז ואשימ דברי בפיכ‬
‫ובצל ידי כיסיתיכ לינטוע שמיים וליסוד ארץ ולאמור‬
‫לציון עמי אתה‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬יז היתעוררי היתעוררי קומי‬
‫ירושלימ אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קובעת כוס‬
‫התרעלה שתית מצית נא‪:‬יח אין מנהל לה מיכל בנים‬
‫ילדה ואין מחזיק בידה מיכל בנים גידלה נא‪:‬יט שתיים‬
‫הנה קוראותייכ מי ינוד לכ השוד והשבר והרעב והחרב מי‬
‫אנחמכ נא‪:‬כ בנייכ עולפו שכבו ברואש כל חוצות כתוא מיכמר‬
‫המלאים חמת יהוה גערת אלוהייכ נא‪:‬כא לכן שימעי נא‬
‫זואת עניה ושכורת ולוא מייין‪..........‬פ‬
‫נא‪:‬כב כוה אמר אדונייכ יהוה ואלוהייכ יריב עמו הינה‬
‫ישעיהו‬
‫לקחתי מידכ את כוס התרעלה את קובעת כוס חמתי לוא תוסיפי‬
‫לישתותה עוד נא‪:‬כג ושמתיה ביד מוגייכ אשר אמרו לנפשכ‬
‫שחי ונעבורה ותשימי כארץ גוכ וכחוץ לעוברים‪..........‬פ‬
‫נב‪:‬א עורי עורי ליבשי עוזכ ציון ליבשי ביגדי‬
‫תיפארתכ ירושלימ עיר הקודש כי לוא יוסיף יבוא בכ עוד‬
‫ערל וטמא נב‪:‬ב היתנערי מעפר קומי שבי ירושלימ‬
‫התפתחו )היתפתחי( מוסרי צוארכ שביה בת ציון‪..........‬ס‪ ..........‬נב‪:‬ג‬
‫בכסף‬
‫ולוא‬
‫נמכרתם‬
‫חינם‬
‫יהוה‬
‫אמר‬
‫כוה‬
‫כי‬
‫תיגאלו‪..........‬ס‪..........‬נב‪:‬ד כי כוה אמר אדוני יהויה מיצריים‬
‫ירד עמי בריאשונה לגור שם ואשור באפס עשקו נב‪:‬ה ועתה מה‬
‫לי פוה נאומ יהוה כי לוקח עמי חינם מושלו יהילילו‬
‫נאומ יהוה ותמיד כל היום שמי מינואץ נב‪:‬ו לכן ידע‬
‫המדבר‬
‫הוא‬
‫אני‬
‫כי‬
‫ההוא‬
‫ביום‬
‫לכן‬
‫שמי‬
‫עמי‬
‫מבשר‬
‫הינני‪..........‬ס‪..........‬נב‪:‬ז מה נאוו על ההרים רגלי‬
‫משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אומר לציון מלכ‬
‫אלוהייכ נב‪:‬ח קול צופייכ נשאו קול יחדו ירננו כי עיין‬
‫בעיין ייראו בשוב יהוה ציון נב‪:‬ט פיצחו רננו יחדו חרבות‬
‫ירושלימ כי נחם יהוה עמו גאל ירושלימ נב‪:‬י חשף יהוה‬
‫את זרוע קדשו לעיני כל הגויים וראו כל אפסי ארץ את‬
‫ישועת אלוהינו‪..........‬ס‪..........‬נב‪:‬יא סורו סורו צאו מישם טמא אל‬
‫תיגעו צאו מיתוכה היברו נושאי כלי יהוה נב‪:‬יב כי לוא‬
‫בחיפזון תצאו ובימנוסה לוא תלכון כי הולכ ליפניכם יהוה‬
‫ומאסיפכם אלוהי יישראל‪..........‬ס‪ ..........‬נב‪:‬יג הינה ישכיל‬
‫עבדי ירום ונשא וגבה מאוד נב‪:‬יד כאשר שממו עליכ רבים‬
‫כן מישחת מאיש מראהו ותוארו מיבני אדם נב‪:‬טו כן יזה‬
‫גויים רבים עליו ייקפצו מלכים פיהם כי אשר לוא‬
‫סופר להם ראו ואשר לוא שמעו היתבוננו‪..........‬ס‪ ..........‬נג‪:‬א מי‬
‫האמין לישמועתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה נג‪:‬ב ויעל‬
‫כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה לוא תואר לו ולוא הדר ונראהו‬
‫ולוא מראה ונחמדהו נג‪:‬ג נבזה וחדל אישים איש מכאובות‬
‫וידוע חולי וכמסתר פנים מימנו נבזה ולוא חשבנוהו נג‪:‬ד‬
‫אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע‬
‫מוכה אלוהים ומעונה נג‪:‬ה והוא מחולל מיפשענו מדוכא‬
‫מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו נג‪:‬ו כולנו‬
‫כצואן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה היפגיע בו את עון‬
‫כולנו נג‪:‬ז נגש והוא נענה ולוא ייפתח פיו כשה לטבח יובל‬
‫וכרחל ליפני גוזזיה נאלמה ולוא ייפתח פיו נג‪:‬ח מעוצר‬
‫ומימישפט לוקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיימ‬
‫מיפשע עמי נגע למו נג‪:‬ט וייתן את רשעים קיברו ואת‬
‫עשיר במותיו על לוא חמס עשה ולוא מירמה בפיו נג‪:‬י‬
‫ויהוה חפץ דכאו החלי אים תשים אשם נפשו ייראה זרע‬
‫יאריכ ימים וחפץ יהוה בידו ייצלח נג‪:‬יא מעמל נפשו‬
‫ייראה איר ויישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים‬
‫ועונותם הוא ייסבול נג‪:‬יב לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים‬
‫יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה‬
‫והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע‪..........‬פ‬
‫נד‪:‬א רני עקרה לוא ילדה פיצחי רינה וצהלי לוא חלה כי‬
‫רבים בני שוממה מיבני בעולה אמר יהוה נד‪:‬ב הרחיבי‬
‫מקום אהלכ ויריעות מישכנותייכ יטו אל תחשוכי האריכי‬
‫מיתרייכ ויתדותייכ חזקי נד‪:‬ג כי ימין ושמואול‬
‫תיפרוצי וזרעכ גויים יירש וערים נשמות יושיבו נד‪:‬ד‬
‫אל תיראי כי לוא תבושי ואל תיכלמי כי לוא תחפירי כי‬
‫בושת עלומייכ תישכחי וחרפת אלמנותייכ לוא תיזכרי עוד‬
‫נד‪:‬ה כי בועלייכ עושייכ יהוה צבאות שמו וגואלכ קדוש‬
‫יישראל אלוהי כל הארץ ייקרא נד‪:‬ו כי כאישה עזובה ועצובת‬
‫ישעיהו‬
‫רוח קראכ יהוה ואשת נעורים כי תימאס אמר אלוהייכ נד‪:‬ז‬
‫ברגע קטון עזבתיכ וברחמים גדולים אקבצכ נד‪:‬ח בשצף קצף‬
‫היסתרתי פני רגע מימכ ובחסד עולם ריחמתיכ אמר גואלכ‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬נד‪:‬ט כי מי נוח זואת לי אשר נשבעתי מעבור‬
‫מי נוח עוד על הארץ כן נשבעתי מיקצוף עלייכ ומיגער‬
‫בכ נד‪:‬י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאיתכ‬
‫מרחמכ‬
‫אמר‬
‫תמוט‬
‫לוא‬
‫שלומי‬
‫וברית‬
‫ימוש‬
‫לוא‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬נד‪:‬יא עניה סוערה לוא נוחמה הינה אנוכי‬
‫מרביץ בפוכ אבנייכ ויסדתיכ בספירים נד‪:‬יב ושמתי‬
‫כדכוד שימשותייכ ושערייכ לאבני אקדח וכל גבולכ לאבני‬
‫חפץ נד‪:‬יג וכל בנייכ לימודי יהוה ורב שלום בנייכ נד‪:‬יד‬
‫ביצדקה תיכונני רחקי מעושק כי לוא תיראי ומימחיתה‬
‫כי לוא תיקרב אלייכ נד‪:‬טו הן גור יגור אפס מאותי מי גר‬
‫איתכ עלייכ ייפול נד‪:‬טז הן )הינה( אנוכי בראתי חרש‬
‫נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנוכי בראתי משחית‬
‫לחבל נד‪:‬יז כל כלי יוצר עלייכ לוא ייצלח וכל לשון תקום‬
‫איתכ למישפט תרשיעי זואת נחלת עבדי יהוה וצידקתם‬
‫מאיתי נאומ יהוה‪..........‬ס‪..........‬נה‪:‬א הוי כל צמא לכו למיים‬
‫ואשר אין לו כסף לכו שיברו ואכולו ולכו שיברו בלוא כסף ובלוא‬
‫מחיר ייין וחלב נה‪:‬ב למה תישקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם‬
‫בלוא לשבעה שימעו שמוע אלי ואיכלו טוב ותיתענג בדשן‬
‫נפשכם נה‪:‬ג הטו אזנכם ולכו אלי שימעו ותחי נפשכם‬
‫ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דויד הנאמנים נה‪:‬ד הן עד‬
‫לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאומים נה‪:‬ה הן גוי לוא תדע‬
‫תיקרא וגוי לוא ידעוכ אליכ ירוצו למען יהוה אלוהיכ‬
‫יהוה‬
‫דירשו‬
‫פארכ‪..........‬ס‪ ..........‬נה‪:‬ו‬
‫כי‬
‫יישראל‬
‫וליקדוש‬
‫בהימצאו קראוהו ביחיותו קרוב נה‪:‬ז יעזוב רשע דרכו ואיש און‬
‫מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלוהינו כי ירבה‬
‫ליסלוח נה‪:‬ח כי לוא מחשבותי מחשבותיכם ולוא דרכיכם דרכי‬
‫נאומ יהוה נה‪:‬ט כי גבהו שמיים מארץ כן גבהו דרכי‬
‫מידרכיכם ומחשבותי מימחשבותיכם נה‪:‬י כי כאשר ירד‬
‫הגשם והשלג מינ השמיים ושמה לוא ישוב כי אים הירוה‬
‫את הארץ והולידה והיצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל‬
‫נה‪:‬יא כן ייחיה דברי אשר יצא מיפי לוא ישוב אלי‬
‫ריקם כי אים עשה את אשר חפצתי והיצליח אשר שלחתיו‬
‫נה‪:‬יב כי בשימחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות‬
‫ייפצחו ליפניכם רינה וכל עצי השדה יימחאו כף‬
‫נה‪:‬יג תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת )ותחת( הסירפד יעלה הדס‬
‫והיה ליהוה לשם לאות עולם לוא ייכרת‪..........‬פ‬
‫נו‪:‬א כוה אמר יהוה שימרו מישפט ועשו צדקה כי קרובה‬
‫ישועתי לבוא וצידקתי להיגלות נו‪:‬ב אשרי אנוש יעשה‬
‫זואת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל‬
‫רע‪..........‬ס‪..........‬נו‪:‬ג ואל יואמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמור הבדל‬
‫יבדילני יהוה מעל עמו ואל יואמר הסריס הן אני עץ‬
‫יבש‪..........‬פ‬
‫נו‪:‬ד כי כוה אמר יהוה לסריסים אשר יישמרו את שבתותי‬
‫ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים ביבריתי נו‪:‬ה ונתתי להם‬
‫בביתי ובחומותי יד ושם טוב מיבנים ומיבנות שם עולם‬
‫אתן לו אשר לוא ייכרת‪..........‬ס‪ ..........‬נו‪:‬ו ובני הנכר הנלוים על‬
‫יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה ליחיות לו לעבדים כל שומר‬
‫שבת מחללו ומחזיקים ביבריתי נו‪:‬ז והביאותים אל הר‬
‫קדשי ושימחתים בבית תפילתי עולותיהם וזיבחיהם‬
‫לרצון על מיזבחי כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל‬
‫העמים נו‪:‬ח נאומ אדוני יהויה מקבץ נדחי יישראל עוד‬
‫אקבץ עליו לנקבציו נו‪:‬ט כול חיתו שדי אתיו לאכול כל חיתו‬
‫ישעיהו‬
‫ביער‪..........‬פ‬
‫נו‪:‬י צופו עיורים כולם לוא ידעו כולם כלבים אילמים לוא‬
‫יוכלו לינבוח הוזים שוכבים אוהבי לנום נו‪:‬יא והכלבים‬
‫עזי נפש לוא ידעו שבעה והמה רועים לוא ידעו הבין כולם‬
‫לדרכם פנו איש לביצעו מיקצהו נו‪:‬יב אתיו אקחה ייין‬
‫ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאוד נז‪:‬א הצדיק‬
‫אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין‬
‫כי מיפני הרעה נאסף הצדיק נז‪:‬ב יבוא שלום ינוחו על‬
‫מישכבותם הולכ נכוחו‪..........‬ס‪..........‬נז‪:‬ג ואתם קירבו הנה בני‬
‫עוננה זרע מנאף ותיזנה נז‪:‬ד על מי תיתענגו על מי‬
‫תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם יילדי פשע זרע שקר‬
‫נז‪:‬ה הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים‬
‫בנחלים תחת סעיפי הסלעים נז‪:‬ו בחלקי נחל חלקכ הם הם‬
‫גורלכ גם להם שפכת נסכ העלית מינחה העל אלה אנחם נז‪:‬ז‬
‫על הר גבוה ונשא שמת מישכבכ גם שם עלית ליזבוח זבח נז‪:‬ח‬
‫ואחר הדלת והמזוזה שמת זיכרונכ כי מאיתי גילית ותעלי‬
‫הירחבת מישכבכ ותיכרת לכ מהם אהבת מישכבם יד חזית‬
‫נז‪:‬ט ותשורי למלכ בשמן ותרבי ריקוחייכ ותשלחי צירייכ‬
‫עד מרחוק ותשפילי עד שאול נז‪:‬י ברוב דרככ יגעת לוא אמרת‬
‫נואש חית ידכ מצאת על כן לוא חלית נז‪:‬יא ואת מי דאגת‬
‫ותיראי כי תכזבי ואותי לוא זכרת לוא שמת על ליבכ הלוא‬
‫אני מחשה ומעולם ואותי לוא תיראי נז‪:‬יב אני אגיד‬
‫צידקתכ ואת מעשייכ ולוא יועילוכ נז‪:‬יג בזעקכ יצילוכ‬
‫קיבוצייכ ואת כולם יישא רוח ייקח הבל והחוסה בי יינחל‬
‫ארץ ויירש הר קדשי נז‪:‬יד ואמר סולו סולו פנו דרכ הרימו‬
‫מיכשול מידרכ עמי‪..........‬ס‪..........‬נז‪:‬טו כי כוה אמר רם ונשא‬
‫שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח‬
‫להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים נז‪:‬טז כי לוא לעולם‬
‫אריב ולוא לנצח אקצוף כי רוח מילפני יעטוף ונשמות‬
‫אני עשיתי נז‪:‬יז בעון ביצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצוף‬
‫וילכ שובב בדרכ ליבו נז‪:‬יח דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו‬
‫ואשלם נחומים לו ולאבליו נז‪:‬יט בורא נוב )ניב( שפתיים‬
‫שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו נז‪:‬כ והרשעים‬
‫כים נגרש כי השקט לוא יוכל וייגרשו מימיו רפש וטיט‬
‫נז‪:‬כא אין שלום אמר אלוהי לרשעים‪..........‬פ‬
‫נח‪:‬א קרא בגרון אל תחשוכ כשופר הרם קולכ והגד לעמי‬
‫יום‬
‫יום‬
‫ואותי‬
‫נח‪:‬ב‬
‫חטואתם‬
‫יעקוב‬
‫ולבית‬
‫פישעם‬
‫יידרושון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומישפט‬
‫אלוהיו לוא עזב יישאלוני מישפטי צדק קירבת אלוהים‬
‫יחפצון נח‪:‬ג למה צמנו ולוא ראית עינינו נפשנו ולוא‬
‫תדע הן ביום צומכם תימצאו חפץ וכל עצביכם תינגושו נח‪:‬ד‬
‫הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרוף רשע לוא תצומו כיום‬
‫להשמיע במרום קולכם נח‪:‬ה הכזה ייחיה צום אבחרהו יום‬
‫ענות אדם נפשו הלכוף כאגמון רואשו ושק ואפר יציע הלזה‬
‫תיקרא צום ויום רצון ליהוה נח‪:‬ו הלוא זה צום אבחרהו פתח‬
‫חרצובות רשע התר אגודות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה‬
‫תנתקו נח‪:‬ז הלוא פרוס לרעב לחמכ ועניימ מרודים תביא‬
‫ביית כי תיראה ערום וכיסיתו ומיבשרכ לוא תיתעלם נח‪:‬ח‬
‫אז ייבקע כשחר אורכ וארוכתכ מהרה תיצמח והלכ לפניכ‬
‫צידקכ כבוד יהוה יאספכ נח‪:‬ט אז תיקרא ויהוה יענה תשוע‬
‫ויואמר הינני אים תסיר מיתוככ מוטה שלח אצבע ודבר און‬
‫נח‪:‬י ותפק לרעב נפשכ ונפש נענה תשביע וזרח בחושכ אורכ‬
‫ואפלתכ כצהריים נח‪:‬יא ונחכ יהוה תמיד והישביע בצחצחות‬
‫נפשכ ועצמותיכ יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מיים אשר‬
‫לוא יכזבו מימיו נח‪:‬יב ובנו מימכ חרבות עולם מוסדי דור‬
‫ישעיהו‬
‫ודור תקומם וקורא לכ גודר פרץ משובב נתיבות לשבת נח‪:‬יג אים‬
‫תשיב מישבת רגלכ עשות חפצכ ביום קדשי וקראת לשבת עונג‬
‫ליקדוש יהוה מכובד וכיבדתו מעשות דרכיכ מימצוא חפצכ ודבר‬
‫דבר נח‪:‬יד אז תיתענג על יהוה והירכבתיכ על במותי )במתי(‬
‫ארץ והאכלתיכ נחלת יעקוב אביכ כי פי יהוה דיבר‪..........‬פ‬
‫נט‪:‬א הן לוא קצרה יד יהוה מהושיע ולוא כבדה אזנו מישמוע‬
‫נט‪:‬ב כי אים עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין‬
‫אלוהיכם וחטואותיכם היסתירו פנים מיכם מישמוע נט‪:‬ג‬
‫כי כפיכם נגואלו בדם ואצבעותיכם בעון שיפתותיכם‬
‫דיברו שקר לשונכם עולה תחגה נט‪:‬ד אין קורא בצדק ואין‬
‫נשפט באמונה בטוח על תוהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און נט‪:‬ה‬
‫האוכל‬
‫יארוגו‬
‫עכביש‬
‫וקורי‬
‫ביקעו‬
‫ציפעוני‬
‫ביצי‬
‫מיביציהם ימות והזורה תיבקע אפעה נט‪:‬ו קוריהם לוא‬
‫ייחיו לבגד ולוא ייתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און‬
‫ופועל חמס בכפיהם נט‪:‬ז רגליהם לרע ירוצו וימהרו‬
‫ושבר‬
‫און שוד‬
‫מחשבות‬
‫מחשבותיהם‬
‫נקי‬
‫דם‬
‫לישפוכ‬
‫נט‪:‬ח דרכ שלום לוא ידעו ואין מישפט‬
‫בימסילותם‬
‫במעגלותם נתיבותיהם עיקשו להם כול דורכ בה לוא ידע שלום‬
‫נט‪:‬ט על כן רחק מישפט מימנו ולוא תשיגנו צדקה נקוה לאור‬
‫והינה חושכ לינגוהות באפלות נהלכ נט‪:‬י נגששה כעיורים‬
‫קיר וכאין עיניים נגששה כשלנו בצהריים כנשף‬
‫באשמנים כמתים נט‪:‬יא נהמה כדובים כולנו וכיונים‬
‫הגוה נחגה נקוה למישפט ואיין לישועה רחקה מימנו‬
‫נט‪:‬יב כי רבו פשעינו נגדכ וחטואותינו ענתה בנו כי‬
‫פשעינו איתנו ועונותינו ידענום נט‪:‬יג פשוע וכחש‬
‫ביהוה ונסוג מאחר אלוהינו דבר עושק וסרה הורו והוגו מילב‬
‫דיברי שקר נט‪:‬יד והוסג אחור מישפט וצדקה מרחוק תעמוד כי‬
‫כשלה ברחוב אמת ונכוחה לוא תוכל לבוא‪..........‬ס‪ ..........‬נט‪:‬טו ותהי האמת‬
‫נעדרת וסר מרע מישתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין‬
‫מישפט נט‪:‬טז וירא כי אין איש ויישתומם כי אין‬
‫מפגיע ותושע לו זרועו וצידקתו היא סמכתהו נט‪:‬יז ויילבש‬
‫צדקה כשירין וכובע ישועה ברואשו ויילבש ביגדי נקם‬
‫תילבושת ויעט כמעיל קינאה נט‪:‬יח כעל גמולות כעל ישלם‬
‫חמה לצריו גמול לאויביו לאיימ גמול ישלם נט‪:‬יט וייראו‬
‫מימערב את שם יהוה ומימיזרח שמש את כבודו כי יבוא‬
‫כנהר צר רוח יהוה נוססה בו נט‪:‬כ ובא לציון גואל ולשבי פשע‬
‫ביעקוב נאומ יהוה נט‪:‬כא ואני זואת בריתי אותם אמר יהוה‬
‫רוחי אשר עליכ ודברי אשר שמתי בפיכ לוא ימושו מיפיכ‬
‫ומיפי זרעכ ומיפי זרע זרעכ אמר יהוה מעתה ועד‬
‫עולם‪..........‬ס‪..........‬ס‪:‬א קומי אורי כי בא אורכ וכבוד יהוה עלייכ זרח‬
‫ס‪:‬ב כי הינה החושכ יכסה ארץ וערפל לאומים ועלייכ‬
‫ייזרח יהוה וכבודו עלייכ יראה ס‪:‬ג והלכו גויים לאורכ‬
‫ומלכים לנוגה זרחכ ס‪:‬ד שאי סביב עינייכ וראי כולם נקבצו‬
‫באו לכ בנייכ מרחוק יבואו ובנותייכ על צד תאמנה ס‪:‬ה אז‬
‫תיראי ונהרת ופחד ורחב לבבכ כי יהפכ עלייכ המון ים‬
‫חיל גויים יבואו לכ ס‪:‬ו שיפעת גמלים תכסכ ביכרי‬
‫מידין ועיפה כולם מישבא יבואו זהב ולבונה יישאו‬
‫ותהילות יהוה יבשרו ס‪:‬ז כל צואן קדר ייקבצו לכ אילי נביות‬
‫ישרתונכ יעלו על רצון מיזבחי ובית תיפארתי אפאר ס‪:‬ח‬
‫מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם ס‪:‬ט כי לי‬
‫איימ יקוו ואניות תרשיש בריאשונה להביא בנייכ מרחוק‬
‫כספם וזהבם איתם לשם יהוה אלוהייכ וליקדוש יישראל‬
‫כי פארכ ס‪:‬י ובנו בני נכר חומותייכ ומלכיהם ישרתונכ כי‬
‫בקיצפי היכיתיכ ובירצוני ריחמתיכ ס‪:‬יא ופיתחו‬
‫שערייכ תמיד יומם ולילה לוא ייסגרו להביא אלייכ חיל‬
‫גויים ומלכיהם נהוגים ס‪:‬יב כי הגוי והממלכה אשר לוא‬
‫ישעיהו‬
‫יעבדוכ יואבדו והגויים חרוב יחרבו ס‪:‬יג כבוד הלבנון אלייכ‬
‫יבוא ברוש תידהר ותאשור יחדו לפאר מקום מיקדשי ומקום‬
‫רגלי אכבד ס‪:‬יד והלכו אלייכ שחוח בני מענייכ והישתחוו‬
‫על כפות רגלייכ כל מנאצייכ וקראו לכ עיר יהוה ציון קדוש‬
‫יישראל ס‪:‬טו תחת היותכ עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיכ‬
‫ליגאון עולם משוש דור ודור ס‪:‬טז וינקת חלב גויים ושוד‬
‫מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעכ וגואלכ אביר‬
‫יעקוב ס‪:‬יז תחת הנחושת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת‬
‫העצים נחושת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקודתכ שלום‬
‫ונוגשייכ צדקה ס‪:‬יח לוא יישמע עוד חמס בארצכ שוד ושבר‬
‫ביגבולייכ וקראת ישועה חומותייכ ושערייכ תהילה ס‪:‬יט‬
‫לוא ייחיה לכ עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לוא יאיר‬
‫לכ והיה לכ יהוה לאור עולם ואלוהייכ לתיפארתכ ס‪:‬כ לוא יבוא‬
‫עוד שימשכ וירחכ לוא יאסף כי יהוה ייחיה לכ לאור עולם‬
‫ושלמו ימי אבלכ ס‪:‬כא ועמכ כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ‬
‫נצר מטעו )מטעי( מעשה ידי להיתפאר ס‪:‬כב הקטון ייחיה‬
‫בעיתה‬
‫יהוה‬
‫אני‬
‫עצום‬
‫לגוי‬
‫והצעיר‬
‫לאלף‬
‫אחישנה‪..........‬ס‪..........‬סא‪:‬א רוח אדוני יהויה עלי יען משח יהוה‬
‫אותי לבשר ענוים שלחני לחבוש לנשברי לב ליקרוא‬
‫לישבויים דרור ולאסורים פקח קוח סא‪:‬ב ליקרוא שנת רצון‬
‫ליהוה ויום נקם לאלוהינו לנחם כל אבלים סא‪:‬ג לשום לאבלי‬
‫ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה‬
‫תהילה תחת רוח כהה וקורא להם אילי הצדק מטע יהוה להיתפאר‬
‫סא‪:‬ד ובנו חרבות עולם שוממות ריאשונים יקוממו וחידשו ערי‬
‫חורב שוממות דור ודור סא‪:‬ה ועמדו זרים ורעו צואנכם ובני נכר‬
‫איכריכם וכורמיכם סא‪:‬ו ואתם כוהני יהוה תיקראו משרתי‬
‫אלוהינו יאמר לכם חיל גויים תואכלו וביכבודם תיתימרו‬
‫סא‪:‬ז תחת בשתכם מישנה וכלימה ירונו חלקם לכן בארצם‬
‫מישנה יירשו שימחת עולם תיחיה להם סא‪:‬ח כי אני‬
‫יהוה אוהב מישפט שונא גזל בעולה ונתתי פעולתם באמת‬
‫וברית עולם אכרות להם סא‪:‬ט ונודע בגויים זרעם וצאצאיהם‬
‫בתוכ העמים כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברכ יהוה‪..........‬פ‬
‫סא‪:‬י שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלוהי כי הילבישני‬
‫ביגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה‬
‫תעדה כליה סא‪:‬יא כי כארץ תוציא צימחה וכגנה זרועיה‬
‫תצמיח כן אדוני יהויה יצמיח צדקה ותהילה נגד כל‬
‫הגויים סב‪:‬א למען ציון לוא אחשה ולמען ירושלימ לוא‬
‫אשקוט עד יצא כנוגה צידקה וישועתה כלפיד ייבער סב‪:‬ב וראו‬
‫גויים צידקכ וכל מלכים כבודכ וקורא לכ שם חדש אשר פי‬
‫יהוה ייקבנו סב‪:‬ג והיית עטרת תיפארת ביד יהוה וצנוף‬
‫)וצניף( מלוכה בכף אלוהייכ סב‪:‬ד לוא יאמר לכ עוד עזובה‬
‫ולארצכ לוא יאמר עוד שממה כי לכ ייקרא חפצי בה ולארצכ‬
‫בעולה כי חפץ יהוה בכ וארצכ תיבעל סב‪:‬ה כי ייבעל בחור‬
‫בתולה ייבעלוכ בנייכ ומשוש חתן על כלה ישיש עלייכ‬
‫אלוהייכ סב‪:‬ו על חומותייכ ירושלימ היפקדתי שומרים כל‬
‫היום וכל הלילה תמיד לוא יחשו המזכירים את יהוה אל‬
‫דמי לכם סב‪:‬ז ואל תיתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את‬
‫ירושלימ תהילה בארץ סב‪:‬ח נשבע יהוה בימינו וביזרוע‬
‫עוזו אים אתן את דגנכ עוד מאכל לאויבייכ ואים יישתו‬
‫בני נכר תירושכ אשר יגעת בו סב‪:‬ט כי מאספיו יואכלוהו‬
‫והיללו את יהוה ומקבציו יישתוהו בחצרות קדשי‪..........‬ס‪..........‬סב‪:‬י‬
‫עיברו עיברו בשערים פנו דרכ העם סולו סולו המסילה סקלו‬
‫מאבן הרימו נס על העמים סב‪:‬יא הינה יהוה הישמיע אל‬
‫קצה הארץ אימרו לבת ציון הינה יישעכ בא הינה שכרו‬
‫איתו ופעולתו לפניו סב‪:‬יב וקראו להם עם הקודש גאולי יהוה‬
‫ולכ ייקרא דרושה עיר לוא נעזבה‪..........‬ס‪ ..........‬סג‪:‬א מי זה בא‬
‫ישעיהו‬
‫מאדום חמוץ בגדים מיבצרה זה הדור בילבושו צועה ברוב כוחו‬
‫אני מדבר ביצדקה רב להושיע סג‪:‬ב מדוע אדום לילבושכ ובגדיכ‬
‫כדורכ בגת סג‪:‬ג פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש איתי‬
‫ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי‬
‫אגאלתי סג‪:‬ד כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה סג‪:‬ה ואביט‬
‫ואין עוזר ואשתומם ואין סומכ ותושע לי זרועי וחמתי היא‬
‫סמכתני סג‪:‬ו ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ‬
‫נצחם‪..........‬ס‪..........‬סג‪:‬ז חסדי יהוה אזכיר תהילות יהוה כעל כול‬
‫אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית יישראל אשר גמלם כרחמיו‬
‫וכרוב חסדיו סג‪:‬ח ויואמר אכ עמי המה בנים לוא ישקרו ויהי‬
‫להם למושיע סג‪:‬ט בכל צרתם לא )לו( צר ומלאכ פניו הושיעם‬
‫באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם‬
‫סג‪:‬י והמה מרו ועיצבו את רוח קדשו ויהפכ להם לאויב הוא‬
‫נלחם בם סג‪:‬יא וייזכור ימי עולם מושה עמו איה המעלם‬
‫מים את רועי צואנו איה השם בקירבו את רוח קדשו סג‪:‬יב‬
‫מיים‬
‫בוקע‬
‫תיפארתו‬
‫זרוע‬
‫מושה‬
‫לימין‬
‫מוליכ‬
‫מיפניהם לעשות לו שם עולם סג‪:‬יג מוליכם בתהומות כסוס‬
‫במידבר לוא ייכשלו סג‪:‬יד כבהמה בביקעה תרד רוח יהוה‬
‫תניחנו כן נהגת עמכ לעשות לכ שם תיפארת סג‪:‬טו הבט‬
‫מישמיים וראה מיזבול קדשכ ותיפארתכ איה קינאתכ‬
‫וגבורותכ המון מעיכ ורחמיכ אלי היתאפקו סג‪:‬טז כי אתה‬
‫אבינו כי אברהם לוא ידענו ויישראל לוא יכירנו אתה יהוה‬
‫אבינו גואלנו מעולם שמכ סג‪:‬יז למה תתענו יהוה מידרכיכ‬
‫תקשיח ליבנו מייראתכ שוב למען עבדיכ שיבטי נחלתכ‬
‫סג‪:‬יח למיצער ירשו עם קדשכ צרינו בוססו מיקדשכ סג‪:‬יט‬
‫היינו מעולם לוא משלת בם לוא נקרא שימכ עליהם לוא‬
‫קרעת שמיים ירדת מיפניכ הרים נזולו סד‪:‬א כיקדוח אש‬
‫המסים מיים תיבעה אש להודיע שימכ לצריכ מיפניכ‬
‫גויים יירגזו סד‪:‬ב בעשותכ נוראות לוא נקוה ירדת מיפניכ‬
‫הרים נזולו‪..........‬ס‪..........‬סד‪:‬ג ומעולם לוא שמעו לוא האזינו‬
‫עיין לוא ראתה אלוהים זולתכ יעשה לימחכה לו סד‪:‬ד פגעת‬
‫את שש ועושה צדק בידרכיכ ייזכרוכ הן אתה קצפת ונחטא בהם‬
‫עולם ונושע סד‪:‬ה ונהי כטמא כולנו וכבגד עידים כל‬
‫צידקותינו ונבל כעלה כולנו ועוננו כרוח יישאונו סד‪:‬ו ואין‬
‫קורא בשימכ מיתעורר להחזיק בכ כי היסתרת פניכ מימנו‬
‫ותמוגנו ביד עוננו סד‪:‬ז ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החומר‬
‫ואתה יוצרנו ומעשה ידכ כולנו סד‪:‬ח אל תיקצוף יהוה עד מאוד‬
‫ואל לעד תיזכור עון הן הבט נא עמכ כולנו סד‪:‬ט ערי קדשכ היו‬
‫מידבר ציון מידבר היתה ירושלימ שממה סד‪:‬י בית קדשנו‬
‫ותיפארתנו אשר היללוכ אבותינו היה לישרפת אש וכל‬
‫מחמדינו היה לחרבה סד‪:‬יא העל אלה תיתאפק יהוה תחשה‬
‫ותעננו עד מאוד‪..........‬פ‬
‫סה‪:‬א נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללוא ביקשוני אמרתי‬
‫הינני הינני אל גוי לוא קורא בישמי סה‪:‬ב פרשתי ידי‬
‫כל היום אל עם סורר ההולכים הדרכ לוא טוב אחר מחשבותיהם‬
‫סה‪:‬ג העם המכעיסים אותי על פני תמיד זובחים בגנות‬
‫ומקטרים על הלבנים סה‪:‬ד היושבים בקברים ובנצורים‬
‫ילינו האוכלים בשר החזיר ופרק )ומרק( פיגולים כליהם‬
‫סה‪:‬ה האומרים קרב אליכ אל תיגש בי כי קדשתיכ אלה עשן‬
‫באפי אש יוקדת כל היום סה‪:‬ו הינה כתובה לפני לוא אחשה‬
‫כי אים שילמתי ושילמתי על חיקם סה‪:‬ז עונותיכם ועונות‬
‫אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קיטרו על ההרים ועל הגבעות‬
‫חרפוני ומדותי פעולתם ריאשונה על )אל( חיקם‪..........‬ס‪ ..........‬סה‪:‬ח‬
‫כוה אמר יהוה כאשר יימצא התירוש באשכול ואמר אל‬
‫תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבילתי השחית‬
‫הכול סה‪:‬ט והוצאתי מיעקוב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה‬
‫ישעיהו‬
‫בחירי ועבדי יישכנו שמה סה‪:‬י והיה השרון לינוה צואן‬
‫ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני סה‪:‬יא ואתם עוזבי‬
‫יהוה השכחים את הר קדשי העורכים לגד שולחן והממלאים‬
‫למני מימסכ סה‪:‬יב ומניתי אתכם לחרב וכולכם לטבח תיכרעו‬
‫יען קראתי ולוא עניתם דיברתי ולוא שמעתם ותעשו הרע‬
‫בעיני ובאשר לוא חפצתי בחרתם‪..........‬פ‬
‫סה‪:‬יג לכן כוה אמר אדוני יהויה הינה עבדי יואכלו ואתם‬
‫תירעבו הינה עבדי יישתו ואתם תיצמאו הינה עבדי‬
‫יישמחו ואתם תבושו סה‪:‬יד הינה עבדי ירונו מיטוב לב ואתם‬
‫תיצעקו מיכאב לב ומישבר רוח תילילו סה‪:‬טו והינחתם‬
‫שימכם לישבועה ליבחירי והמיתכ אדוני יהויה ולעבדיו‬
‫ייקרא שם אחר סה‪:‬טז אשר המיתברכ בארץ ייתברכ באלוהי‬
‫אמן והנשבע בארץ יישבע באלוהי אמן כי נשכחו הצרות‬
‫הריאשונות וכי נסתרו מעיני סה‪:‬יז כי הינני בורא‬
‫שמיים חדשים וארץ חדשה ולוא תיזכרנה הריאשונות ולוא‬
‫תעלינה על לב סה‪:‬יח כי אים שישו וגילו עדי עד אשר אני‬
‫בורא כי הינני בורא את ירושלימ גילה ועמה משוש סה‪:‬יט‬
‫וגלתי בירושלימ וששתי בעמי ולוא יישמע בה עוד קול בכי‬
‫וקול זעקה סה‪:‬כ לוא ייחיה מישם עוד עול ימים וזקן אשר‬
‫לוא ימלא את ימיו כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן‬
‫מאה שנה יקולל סה‪:‬כא ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו‬
‫פירים סה‪:‬כב לוא ייבנו ואחר ישב לוא ייטעו ואחר יואכל‬
‫כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי סה‪:‬כג‬
‫לוא ייגעו לריק ולוא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה‬
‫וצאצאיהם איתם סה‪:‬כד והיה טרם ייקראו ואני אענה עוד‬
‫הם מדברים ואני אשמע סה‪:‬כה זאב וטלה יירעו כאחד ואריה‬
‫כבקר יואכל תבן ונחש עפר לחמו לוא ירעו ולוא ישחיתו בכל הר‬
‫קדשי אמר יהוה‪..........‬ס‪..........‬סו‪:‬א כוה אמר יהוה השמיים כיסאי‬
‫והארץ הדום רגלי אי זה ביית אשר תיבנו לי ואי זה מקום‬
‫מנוחתי סו‪:‬ב ואת כל אלה ידי עשתה וייחיו כל אלה נאומ‬
‫יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי סו‪:‬ג שוחט‬
‫השור מכה איש זובח השה עורף כלב מעלה מינחה דם חזיר‬
‫מזכיר לבונה מברכ און גם המה בחרו בדרכיהם ובשיקוציהם‬
‫נפשם חפצה סו‪:‬ד גם אני אבחר בתעלוליהם ומגורותם אביא‬
‫להם יען קראתי ואין עונה דיברתי ולוא שמעו ויעשו הרע‬
‫בעיני ובאשר לוא חפצתי בחרו‪..........‬ס‪..........‬סו‪:‬ה שימעו דבר יהוה‬
‫החרדים אל דברו אמרו אחיכם שונאיכם מנדיכם למען שמי‬
‫ייכבד יהוה ונראה בשימחתכם והם יבושו סו‪:‬ו קול שאון‬
‫מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאויביו סו‪:‬ז בטרם‬
‫תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והימליטה זכר סו‪:‬ח מי שמע‬
‫כזואת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אים ייולד גוי‬
‫פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה סו‪:‬ט האני אשביר‬
‫ולוא אוליד יואמר יהוה אים אני המוליד ועצרתי אמר‬
‫אלוהייכ‪..........‬ס‪..........‬סו‪:‬י שימחו את ירושלימ וגילו בה כל‬
‫אוהביה שישו איתה משוש כל המיתאבלים עליה סו‪:‬יא‬
‫תמוצו‬
‫למען‬
‫תנחומיה‬
‫מישוד‬
‫ושבעתם‬
‫תינקו‬
‫למען‬
‫והיתענגתם מיזיז כבודה‪..........‬ס‪..........‬סו‪:‬יב כי כוה אמר יהוה‬
‫הינני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים‬
‫וינקתם על צד תינשאו ועל בירכיים תשעשעו סו‪:‬יג כאיש‬
‫אשר אימו תנחמנו כן אנוכי אנחמכם ובירושלימ תנוחמו‬
‫סו‪:‬יד וראיתם ושש ליבכם ועצמותיכם כדשא תיפרחנה‬
‫ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את אויביו‪..........‬ס‪ ..........‬סו‪:‬טו כי‬
‫הינה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבותיו להשיב בחמה אפו‬
‫וגערתו בלהבי אש סו‪:‬טז כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר‬
‫ורבו חללי יהוה סו‪:‬יז המיתקדשים והמיטהרים אל הגנות‬
‫אחר אחד )אחת( בתוכ אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יסופו‬
‫ישעיהו‬
‫נאומ יהוה סו‪:‬יח ואנוכי מעשיהם ומחשבותיהם באה לקבץ את‬
‫כל הגויים והלשונות ובאו וראו את כבודי סו‪:‬יט ושמתי בהם אות‬
‫ושילחתי מהם פליטים אל הגויים תרשיש פול ולוד‬
‫מושכי קשת תובל ויון האיימ הרחוקים אשר לוא שמעו את‬
‫שימעי ולוא ראו את כבודי והיגידו את כבודי בגויים סו‪:‬כ‬
‫והביאו את כל אחיכם מיכל הגויים מינחה ליהוה בסוסים‬
‫וברכב ובצבים ובפרדים ובכירכרות על הר קדשי ירושלימ‬
‫אמר יהוה כאשר יביאו בני יישראל את המינחה ביכלי‬
‫טהור בית יהוה סו‪:‬כא וגם מהם אקח לכוהנים ללויים אמר‬
‫יהוה סו‪:‬כב כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר‬
‫אני עושה עומדים לפני נאומ יהוה כן יעמוד זרעכם‬
‫ושימכם סו‪:‬כג והיה מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו‬
‫יבוא כל בשר להישתחות לפני אמר יהוה סו‪:‬כד ויצאו וראו‬
‫בפיגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לוא תמות‬
‫ואישם לוא תיכבה והיו דראון לכל בשר‬
‫ירמיהו‬
‫א‪:‬א דיברי יירמיהו בן חילקיהו מינ הכוהנים אשר‬
‫בענתות בארץ בינימינ א‪:‬ב אשר היה דבר יהוה אליו בימי‬
‫יואשיהו בן אמון מלכ יהודה בישלוש עשרה שנה למלכו א‪:‬ג‬
‫ויהי בימי יהויקים בן יואשיהו מלכ יהודה עד תום‬
‫עשתי עשרה שנה לצידקיהו בן יואשיהו מלכ יהודה עד גלות‬
‫ירושלימ בחודש החמישי‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ד ויהי דבר יהוה אלי לאמור א‪:‬ה בטרם אצורך )אצרכ( בבטן‬
‫ידעתיכ ובטרם תצא מרחם היקדשתיכ נביא לגויים נתתיכ‬
‫א‪:‬ו ואומר אהה אדוני יהויה הינה לוא ידעתי דבר כי נער‬
‫אנוכי‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬ז ויואמר יהוה אלי אל תואמר נער אנוכי‬
‫כי על כל אשר אשלחכ תלכ ואת כל אשר אצוכ תדבר א‪:‬ח אל תירא‬
‫מיפניהם כי איתכ אני להצילכ נאומ יהוה א‪:‬ט ויישלח‬
‫יהוה את ידו ויגע על פי ויואמר יהוה אלי הינה נתתי‬
‫דברי בפיכ א‪:‬י ראה היפקדתיכ היום הזה על הגויים ועל‬
‫ליבנות‬
‫ולהרוס‬
‫ולהאביד‬
‫ולינתוץ‬
‫לינתוש‬
‫הממלכות‬
‫ולינטוע‪..........‬פ‬
‫א‪:‬יא ויהי דבר יהוה אלי לאמור מה אתה רואה יירמיהו‬
‫ואומר מקל שקד אני רואה א‪:‬יב ויואמר יהוה אלי היטבת‬
‫ליראות כי שוקד אני על דברי לעשותו‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬יג ויהי דבר‬
‫יהוה אלי שנית לאמור מה אתה רואה ואומר סיר נפוח אני‬
‫רואה ופניו מיפני צפונה א‪:‬יד ויואמר יהוה אלי‬
‫מיצפון תיפתח הרעה על כל יושבי הארץ א‪:‬טו כי הינני‬
‫קורא לכל מישפחות ממלכות צפונה נאומ יהוה ובאו ונתנו‬
‫איש כיסאו פתח שערי ירושלימ ועל כל חומותיה סביב ועל‬
‫כל ערי יהודה א‪:‬טז ודיברתי מישפטי אותם על כל רעתם‬
‫אשר עזבוני ויקטרו לאלוהים אחרים ויישתחוו למעשי‬
‫ידיהם א‪:‬יז ואתה תאזור מתניכ וקמת ודיברת אליהם את כל‬
‫אשר אנוכי אצוכא אל תחת מיפניהם פן אחיתכ ליפניהם‬
‫א‪:‬יח ואני הינה נתתיכ היום לעיר מיבצר ולעמוד ברזל‬
‫ולחומות נחושת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכוהניה‬
‫ולעם הארץ א‪:‬יט ונלחמו אליכ ולוא יוכלו לכ כי איתכ אני‬
‫נאומ יהוה להצילכ‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור ב‪:‬ב הלוכ וקראת באזני‬
‫ירושלימ לאמור כוה אמר יהוה זכרתי לכ חסד נעורייכ אהבת‬
‫כלולותייכ לכתכ אחרי במידבר בארץ לוא זרועה ב‪:‬ג קודש‬
‫יישראל ליהוה ראשית תבואתוה כל אוכליו יאשמו רעה תבוא‬
‫אליהם נאומ יהוה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ד שימעו דבר יהוה בית יעקוב וכל מישפחות בית יישראל‬
‫ב‪:‬ה כוה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי‬
‫וילכו אחרי ההבל ויחבלו ב‪:‬ו ולוא אמרו איה יהוה המעלה אותנו‬
‫מארץ מיצריים המוליכ אותנו במידבר בארץ ערבה ושוחה‬
‫בארץ ציה וצלמות בארץ לוא עבר בה איש ולוא ישב אדם שם ב‪:‬ז‬
‫ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פיריה וטובה ותבואו ותטמאו‬
‫את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה ב‪:‬ח הכוהנים לוא אמרו איה‬
‫יהוה ותופשי התורה לוא ידעוני והרועים פשעו בי‬
‫והנביאים נבאו בבעל ואחרי לוא יועילו הלכו ב‪:‬ט לכן עוד‬
‫אריב איתכם נאומ יהוה ואת בני בניכם אריב ב‪:‬י כי‬
‫עיברו איי כיתיימ וראו וקדר שילחו והיתבוננו מאוד וראו‬
‫הן היתה כזואת ב‪:‬יא ההימיר גוי אלוהים והמה לוא אלוהים‬
‫ועמי המיר כבודי בלוא יועיל ב‪:‬יב שומו שמיים על זואת‬
‫ושערו חרבו מאוד נאומ יהוה ב‪:‬יג כי שתיים רעות עשה עמי‬
‫אותי עזבו מקור מיים חיימ לחצוב להם בוארות בוארות‬
‫נשברים אשר לוא יכילו המיים ב‪:‬יד העבד יישראל אים‬
‫יליד ביית הוא מדוע היה לבז ב‪:‬טו עליו יישאגו כפירים‬
‫ירמיהו‬
‫נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה )נצתו( מיבלי‬
‫יושב ב‪:‬טז גם בני נוף ותחפנס )ותחפנחס( יירעוכ קדקוד ב‪:‬יז‬
‫הלוא זואת תעשה לכ עזבכ את יהוה אלוהייכ בעת מוליככ בדרכ‬
‫ב‪:‬יח ועתה מה לכ לדרכ מיצריים לישתות מי שיחור ומה לכ‬
‫לדרכ אשור לישתות מי נהר ב‪:‬יט תיסרכ רעתכ ומשובותייכ‬
‫תוכיחוכ ודעי וראי כי רע ומר עזבכ את יהוה אלוהייכ ולוא‬
‫פחדתי אלייכ נאומ אדוני יהויה צבאות ב‪:‬כ כי מעולם‬
‫שברתי עולכ נתקתי מוסרותייכ ותואמרי לוא אעבוד )אעבור( כי‬
‫על כל גיבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן את צועה זונה ב‪:‬כא‬
‫ואנוכי נטעתיכ שורק כולוה זרע אמת ואיכ נחפכת לי סורי‬
‫הגפן נכריה ב‪:‬כב כי אים תכבסי בנתר ותרבי לכ בורית נכתם‬
‫עונכ לפני נאומ אדוני יהויה ב‪:‬כג איכ תואמרי לוא‬
‫נטמאתי אחרי הבעלים לוא הלכתי ראי דרככ בגיא דעי מה‬
‫עשית ביכרה קלה משרכת דרכיה ב‪:‬כד פרה לימוד מידבר באות‬
‫נפשו )נפשה( שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה‬
‫לוא ייעפו בחדשה יימצאונה ב‪:‬כה מינעי רגלכ מיחף‬
‫וגורנך )וגרונכ( מיצימאה ותואמרי נואש לוא כי אהבתי‬
‫זרים ואחריהם אלכ ב‪:‬כו כבושת גנב כי יימצא כן הובישו‬
‫בית יישראל המה מלכיהם שריהם וכוהניהם ונביאיהם‬
‫ב‪:‬כז אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני )ילידתנו( כי‬
‫פנו אלי עורף ולוא פנים ובעת רעתם יואמרו קומה‬
‫והושיענו ב‪:‬כח ואיה אלוהיכ אשר עשית לכ יקומו אים‬
‫אלוהיכ‬
‫היו‬
‫עריכ‬
‫מיספר‬
‫כי‬
‫רעתכ‬
‫בעת‬
‫יושיעוכ‬
‫יהודה‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬כט למה תריבו אלי כולכם פשעתם בי נאומ‬
‫יהוה ב‪:‬ל לשוא היכיתי את בניכם מוסר לוא לקחו אכלה חרבכם‬
‫נביאיכם כאריה משחית ב‪:‬לא הדור אתם ראו דבר יהוה‬
‫המידבר הייתי ליישראל אים ארץ מאפליה מדוע אמרו‬
‫עמי רדנו לוא נבוא עוד אליכ ב‪:‬לב התישכח בתולה עדיה כלה‬
‫קישוריה ועמי שכחוני ימים אין מיספר ב‪:‬לג מה‬
‫תיטיבי דרככ לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי )לימדת( את‬
‫דרכייכ ב‪:‬לד גם ביכנפייכ נמצאו דם נפשות אביונים‬
‫נקיימ לוא במחתרת מצאתים כי על כל אלה ב‪:‬לה ותואמרי כי‬
‫נקיתי אכ שב אפו מימני הינני נשפט אותכ על אמרכ‬
‫גם‬
‫דרככ‬
‫את‬
‫לשנות‬
‫מאוד‬
‫תזלי‬
‫מה‬
‫ב‪:‬לו‬
‫חטאתי‬
‫לוא‬
‫מימיצריים תבושי כאשר בושת מאשור ב‪:‬לז גם מאת זה‬
‫תצאי וידייכ על רואשכ כי מאס יהוה במיבטחייכ ולוא‬
‫תצליחי להם ג‪:‬א לאמור הן ישלח איש את אישתו והלכה‬
‫מאיתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף‬
‫הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאומ יהוה ג‪:‬ב‬
‫שאי עינייכ על שפיים וראי איפוה לוא שגלת )שוכבת(‬
‫על דרכים ישבת להם כערבי במידבר ותחניפי ארץ‬
‫ביזנותייכ וברעתכ ג‪:‬ג ויימנעו רביבים ומלקוש לוא היה‬
‫ומצח אישה זונה היה לכ מאנת היכלם ג‪:‬ד הלוא מעתה קראתי‬
‫)קראת( לי אבי אלוף נעורי אתה ג‪:‬ה היינטור לעולם אים‬
‫יישמור לנצח הינה דיברת ותעשי הרעות ותוכל‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ו ויואמר יהוה אלי בימי יואשיהו המלכ הראית אשר‬
‫עשתה משובה יישראל הולכה היא על כל הר גבוה ואל תחת כל עץ‬
‫רענן ותיזני שם ג‪:‬ז ואומר אחרי עשותה את כל אלה אלי‬
‫תשוב ולוא שבה ותראה )ותרא( בגודה אחותה יהודה ג‪:‬ח וארא כי על‬
‫כל אודות אשר נאפה משובה יישראל שילחתיה ואתן את ספר‬
‫כריתותיה אליה ולוא יראה בוגדה יהודה אחותה ותלכ ותיזן גם‬
‫היא ג‪:‬ט והיה מיקול זנותה ותחנף את הארץ ותינאף את‬
‫האבן ואת העץ ג‪:‬י וגם בכל זואת לוא שבה אלי בגודה אחותה‬
‫יהודה בכל ליבה כי אים בשקר נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬יא‬
‫ויואמר יהוה אלי צידקה נפשה משובה יישראל מיבוגדה‬
‫יהודה ג‪:‬יב הלוכ וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה‬
‫ירמיהו‬
‫משובה יישראל נאומ יהוה לוא אפיל פני בכם כי חסיד‬
‫אני נאומ יהוה לוא אטור לעולם ג‪:‬יג אכ דעי עונכ כי ביהוה‬
‫אלוהייכ פשעת ותפזרי את דרכייכ לזרים תחת כל עץ רענן‬
‫ובקולי לוא שמעתם נאומ יהוה ג‪:‬יד שובו בנים שובבים‬
‫נאומ יהוה כי אנוכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר‬
‫ושניים מימישפחה והבאתי אתכם ציון ג‪:‬טו ונתתי לכם‬
‫רועים כליבי ורעו אתכם דעה והשכיל ג‪:‬טז והיה כי תירבו‬
‫ופריתם בארץ בימים ההמה נאומ יהוה לוא יואמרו עוד‬
‫ארון ברית יהוה ולוא יעלה על לב ולוא ייזכרו בו ולוא‬
‫ייפקודו ולוא יעשה עוד ג‪:‬יז בעת ההיא ייקראו לירושלימ‬
‫כיסא יהוה ונקוו אליה כל הגויים לשם יהוה לירושלימ ולוא‬
‫ילכו עוד אחרי שרירות ליבם הרע‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬יח בימים ההמה‬
‫ילכו בית יהודה על בית יישראל ויבואו יחדו מארץ צפון על‬
‫הארץ אשר הינחלתי את אבותיכם ג‪:‬יט ואנוכי אמרתי איכ‬
‫אשיתכ בבנים ואתן לכ ארץ חמדה נחלת צבי ציבאות גויים‬
‫ואומר אבי תקראו )תיקראי( לי ומאחרי לוא תשובו )תשובי( ג‪:‬כ‬
‫אכן בגדה אישה מרעה כן בגדתם בי בית יישראל נאומ‬
‫יהוה ג‪:‬כא קול על שפיימ נשמע בכי תחנוני בני‬
‫יישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלוהיהם ג‪:‬כב שובו‬
‫בנים שובבים ארפה משובותיכם היננו אתנו לכ כי אתה‬
‫יהוה אלוהינו ג‪:‬כג אכן לשקר מיגבעות המון הרים אכן‬
‫ביהוה אלוהינו תשועת יישראל ג‪:‬כד והבושת אכלה את יגיע‬
‫אבותינו מינעורינו את צואנם ואת בקרם את בניהם ואת‬
‫בנותיהם ג‪:‬כה נשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו כי ליהוה‬
‫אלוהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מינעורינו ועד היום הזה‬
‫תשוב‬
‫אים‬
‫אלוהינו‪..........‬ס‪ ..........‬ד‪:‬א‬
‫יהוה‬
‫בקול‬
‫שמענו‬
‫ולוא‬
‫יישראל נאומ יהוה אלי תשוב ואים תסיר שיקוציכ‬
‫מיפני ולוא תנוד ד‪:‬ב ונשבעת חי יהוה באמת במישפט‬
‫וביצדקה והיתברכו בו גויים ובו ייתהללו‪..........‬ס‪ ..........‬ד‪:‬ג כי כוה‬
‫אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלימ נירו לכם ניר ואל‬
‫תיזרעו אל קוצים ד‪:‬ד הימולו ליהוה והסירו ערלות לבבכם איש‬
‫יהודה ויושבי ירושלימ פן תצא כאש חמתי ובערה ואין‬
‫מכבה מיפני רוע מעלליכם ד‪:‬ה הגידו ביהודה ובירושלימ‬
‫השמיעו ואימרו ותקעו )תיקעו( שופר בארץ קיראו מלאו‬
‫ואימרו האספו ונבואה אל ערי המיבצר ד‪:‬ו שאו נס ציונה‬
‫העיזו אל תעמודו כי רעה אנוכי מביא מיצפון ושבר גדול‬
‫ד‪:‬ז עלה אריה מיסובכו ומשחית גויים נסע יצא מימקומו‬
‫לשום ארצכ לשמה ערייכ תיצינה מאין יושב ד‪:‬ח על זואת‬
‫חיגרו שקים סיפדו והילילו כי לוא שב חרון אף יהוה‬
‫מימנו‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬ט והיה ביום ההוא נאומ יהוה יואבד לב המלכ ולב השרים‬
‫ונשמו הכוהנים והנביאים ייתמהו‪..........‬ס‪ ..........‬ד‪:‬י ואומר אהה‬
‫אדוני יהויה אכן השא הישאת לעם הזה ולירושלימ לאמור‬
‫שלום ייחיה לכם ונגעה חרב עד הנפש ד‪:‬יא בעת ההיא‬
‫יאמר לעם הזה ולירושלימ רוח צח שפיים במידבר דרכ בת‬
‫עמי לוא ליזרות ולוא להבר ד‪:‬יב רוח מלא מאלה יבוא לי עתה‬
‫גם אני אדבר מישפטים אותם ד‪:‬יג הינה כעננים יעלה‬
‫וכסופה מרכבותיו קלו מינשרים סוסיו אוי לנו כי שודדנו‬
‫ד‪:‬יד כבסי מרעה ליבכ ירושלימ למען תיושעי עד מתי‬
‫תלין בקירבכ מחשבות אונכ ד‪:‬טו כי קול מגיד מידן ומשמיע‬
‫און מהר אפריים ד‪:‬טז הזכירו לגויים הינה השמיעו על‬
‫ירושלימ נוצרים באים מארץ המרחק וייתנו על ערי‬
‫יהודה קולם ד‪:‬יז כשומרי שדי היו עליה מיסביב כי אותי‬
‫מרתה נאומ יהוה ד‪:‬יח דרככ ומעללייכ עשו אלה לכ זואת רעתכ‬
‫כי מר כי נגע עד ליבכ‪..........‬פ‬
‫ירמיהו‬
‫ד‪:‬יט מעי מעי אחולה )אוחילה( קירות ליבי הומה לי ליבי‬
‫לוא אחריש כי קול שופר שמעתי )שמעת( נפשי תרועת‬
‫מילחמה ד‪:‬כ שבר על שבר נקרא כי שודדה כל הארץ פיתאום‬
‫שודדו אוהלי רגע יריעותי ד‪:‬כא עד מתי אראה נס אשמעה קול‬
‫שופר‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬כב כי אויל עמי אותי לוא ידעו בנים סכלים המה ולוא‬
‫נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לוא ידעו ד‪:‬כג‬
‫ראיתי את הארץ והינה תוהו ובוהו ואל השמיים ואין אורם‬
‫ד‪:‬כד ראיתי ההרים והינה רועשים וכל הגבעות היתקלקלו ד‪:‬כה‬
‫ראיתי והינה אין האדם וכל עוף השמיים נדדו ד‪:‬כו‬
‫ראיתי והינה הכרמל המידבר וכל עריו נתצו מיפני יהוה‬
‫מיפני חרון אפו‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬כז כי כוה אמר יהוה שממה‬
‫תיחיה כל הארץ וכלה לוא אעשה ד‪:‬כח על זואת תאבל הארץ וקדרו‬
‫השמיים מימעל על כי דיברתי זמותי ולוא נחמתי ולוא‬
‫אשוב מימנה ד‪:‬כט מיקול פרש ורומה קשת בורחת כל העיר באו‬
‫בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש ד‪:‬ל‬
‫ואתי )ואת( שדוד מה תעשי כי תילבשי שני כי תעדי עדי‬
‫זהב כי תיקרעי בפוכ עינייכ לשוא תיתיפי מאסו בכ‬
‫עוגבים נפשכ יבקשו ד‪:‬לא כי קול כחולה שמעתי צרה‬
‫כמבכירה קול בת ציון תיתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי‬
‫עיפה נפשי להורגים‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א שוטטו בחוצות ירושלימ וראו נא ודעו ובקשו בירחובותיה‬
‫אים תימצאו איש אים יש עושה מישפט מבקש אמונה‬
‫ואסלח לה ה‪:‬ב ואים חי יהוה יואמרו לכן לשקר יישבעו ה‪:‬ג‬
‫יהוה עיניכ הלוא לאמונה היכיתה אותם ולוא חלו כיליתם‬
‫מאנו קחת מוסר חיזקו פניהם מיסלע מאנו לשוב ה‪:‬ד ואני‬
‫אמרתי אכ דלים הם נואלו כי לוא ידעו דרכ יהוה מישפט‬
‫אלוהיהם ה‪:‬ה אלכה לי אל הגדולים ואדברה אותם כי המה ידעו‬
‫דרכ יהוה מישפט אלוהיהם אכ המה יחדו שברו עול נתקו‬
‫מוסרות ה‪:‬ו על כן היכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר‬
‫שוקד על עריהם כל היוצא מהנה ייטרף כי רבו פישעיהם‬
‫עצמו משובותיהם ה‪:‬ז אי לזואת אסלוח )אסלח( לכ בנייכ‬
‫עזבוני ויישבעו בלוא אלוהים ואשביע אותם ויינאפו‬
‫ובית זונה ייתגודדו ה‪:‬ח סוסים מיוזנים משכים היו איש‬
‫אל אשת רעהו ייצהלו ה‪:‬ט העל אלה לוא אפקוד נאומ יהוה‬
‫ואים בגוי אשר כזה לוא תיתנקם נפשי‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬י עלו‬
‫בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה‬
‫המה ה‪:‬יא כי בגוד בגדו בי בית יישראל ובית יהודה נאומ‬
‫יהוה ה‪:‬יב כיחשו ביהוה ויואמרו לוא הוא ולוא תבוא עלינו רעה‬
‫וחרב ורעב לוא נראה ה‪:‬יג והנביאים ייחיו לרוח והדיבר אין‬
‫בהם כוה יעשה להם‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬יד לכן כוה אמר יהוה אלוהי‬
‫צבאות יען דברכם את הדבר הזה הינני נותן דברי בפיכ‬
‫לאש והעם הזה עצים ואכלתם ה‪:‬טו הינני מביא עליכם גוי‬
‫מימרחק בית יישראל נאומ יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם‬
‫הוא גוי לוא תדע לשונו ולוא תישמע מה ידבר ה‪:‬טז אשפתו כקבר‬
‫פתוח כולם גיבורים ה‪:‬יז ואכל קצירכ ולחמכ יואכלו בניכ‬
‫ובנותיכ יואכל צואנכ ובקרכ יואכל גפנכ ותאנתכ ירושש ערי‬
‫מיבצריכ אשר אתה בוטח בהנה בחרב ה‪:‬יח וגם בימים ההמה‬
‫נאומ יהוה לוא אעשה איתכם כלה ה‪:‬יט והיה כי תואמרו תחת‬
‫מה עשה יהוה אלוהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר‬
‫עזבתם אותי ותעבדו אלוהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ‬
‫לוא לכם‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬כ הגידו זואת בבית יעקוב והשמיעוה ביהודה לאמור ה‪:‬כא‬
‫שימעו נא זואת עם סכל ואין לב עיניים להם ולוא ייראו‬
‫ירמיהו‬
‫אזניים להם ולוא יישמעו ה‪:‬כב האותי לוא תיראו נאומ‬
‫יהוה אים מיפני לוא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק‬
‫עולם ולוא יעברנהו וייתגעשו ולוא יוכלו והמו גליו ולוא‬
‫יעברונהו ה‪:‬כג ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו ה‪:‬כד ולוא‬
‫אמרו בילבבם נירא נא את יהוה אלוהינו הנותן גשם וירה‬
‫)יורה( ומלקוש בעיתו שבועות חוקות קציר יישמר לנו ה‪:‬כה‬
‫עונותיכם היטו אלה וחטואותיכם מנעו הטוב מיכם ה‪:‬כו כי‬
‫נמצאו בעמי רשעים ישור כשכ יקושים היציבו משחית‬
‫אנשים יילכודו ה‪:‬כז כיכלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים‬
‫מירמה על כן גדלו ויעשירו ה‪:‬כח שמנו עשתו גם עברו דיברי‬
‫רע דין לוא דנו דין יתום ויצליחו ומישפט אביונים לוא‬
‫שפטו ה‪:‬כט העל אלה לוא אפקוד נאומ יהוה אים בגוי אשר כזה‬
‫לוא תיתנקם נפשי‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬ל שמה ושערורה נחיתה בארץ‬
‫ה‪:‬לא הנביאים נבאו בשקר והכוהנים יירדו על ידיהם‬
‫ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה ו‪:‬א העיזו בני בינימינ‬
‫מיקרב ירושלימ וביתקוע תיקעו שופר ועל בית הכרם שאו‬
‫משאת כי רעה נשקפה מיצפון ושבר גדול ו‪:‬ב הנוה והמעונגה‬
‫דמיתי בת ציון ו‪:‬ג אליה יבואו רועים ועדריהם תקעו עליה‬
‫אוהלים סביב רעו איש את ידו ו‪:‬ד קדשו עליה מילחמה קומו‬
‫ונעלה בצהריים אוי לנו כי פנה היום כי יינטו ציללי‬
‫ערב ו‪:‬ה קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬ו כי כוה אמר יהוה צבאות כירתו עצה ושיפכו על ירושלימ‬
‫סוללה היא העיר הפקד כולה עושק בקירבה ו‪:‬ז כהקיר בור )בייר(‬
‫מימיה כן הקרה רעתה חמס ושוד יישמע בה על פני תמיד‬
‫חלי ומכה ו‪:‬ח היוסרי ירושלימ פן תקע נפשי מימכ פן‬
‫אשימכ שממה ארץ לוא נושבה‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬ט כוה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית יישראל‬
‫השב ידכ כבוצר על סלסילות ו‪:‬י על מי אדברה ואעידה‬
‫ויישמעו הינה ערלה אזנם ולוא יוכלו להקשיב הינה דבר‬
‫יהוה היה להם לחרפה לוא יחפצו בו ו‪:‬יא ואת חמת יהוה‬
‫מלאתי נלאיתי הכיל שפוכ על עולל בחוץ ועל סוד בחורים‬
‫יחדו כי גם איש עימ אישה יילכדו זקן עימ מלא ימים‬
‫ו‪:‬יב ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי‬
‫על יושבי הארץ נאומ יהוה ו‪:‬יג כי מיקטנם ועד גדולם כולו‬
‫בוצע בצע ומינביא ועד כוהן כולו עושה שקר ו‪:‬יד וירפאו את‬
‫שבר עמי על נקלה לאמור שלום שלום ואין שלום ו‪:‬טו הובישו‬
‫כי תועבה עשו גם בוש לוא יבושו גם הכלים לוא ידעו לכן‬
‫אמר‬
‫ייכשלו‬
‫פקדתים‬
‫בעת‬
‫בנופלים‬
‫ייפלו‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬טז כוה אמר יהוה עימדו על דרכים וראו ושאלו‬
‫לינתיבות עולם אי זה דרכ הטוב ולכו בה ומיצאו מרגוע‬
‫לנפשכם ויואמרו לוא נלכ ו‪:‬יז והקימותי עליכם צופים‬
‫הקשיבו לקול שופר ויואמרו לוא נקשיב ו‪:‬יח לכן שימעו‬
‫הגויים ודעי עדה את אשר בם ו‪:‬יט שימעי הארץ הינה‬
‫אנוכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי‬
‫לוא היקשיבו ותורתי ויימאסו בה ו‪:‬כ למה זה לי לבונה‬
‫מישבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עולותיכם לוא לרצון‬
‫וזיבחיכם לוא ערבו לי ו‪:‬כא לכן כוה אמר יהוה הינני נותן‬
‫אל העם הזה מיכשולים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו‬
‫יאבדו )ואבדו(‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬כב כוה אמר יהוה הינה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור‬
‫מירכתי ארץ ו‪:‬כג קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולוא ירחמו‬
‫קולם כים יהמה ועל סוסים יירכבו ערוכ כאיש למילחמה‬
‫עלייכ בת ציון ו‪:‬כד שמענו את שמעו רפו ידינו צרה‬
‫החזיקתנו חיל כיולדה ו‪:‬כה אל תצאי )תצאו( השדה ובדרכ אל תלכי‬
‫ירמיהו‬
‫)תלכו( כי חרב לאויב מגור מיסביב ו‪:‬כו בת עמי חיגרי שק‬
‫והיתפלשי באפר אבל יחיד עשי לכ מיספד תמרורים כי‬
‫פיתאום יבוא השודד עלינו ו‪:‬כז בחון נתתיכ בעמי מיבצר‬
‫ותדע ובחנת את דרכם ו‪:‬כח כולם סרי סוררים הולכי רכיל נחושת‬
‫וברזל כולם משחיתים המה ו‪:‬כט נחר מפוח מאשתם )מאש תם(‬
‫עופרת לשוא צרף צרוף ורעים לוא נתקו ו‪:‬ל כסף נמאס קראו‬
‫להם כי מאס יהוה בהם‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה לאמור ז‪:‬ב עמוד‬
‫בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שימעו דבר‬
‫להישתחות‬
‫האלה‬
‫בשערים‬
‫הבאים‬
‫יהודה‬
‫כל‬
‫יהוה‬
‫ליהוה‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬ג כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל‬
‫היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה ז‪:‬ד אל‬
‫תיבטחו לכם אל דיברי השקר לאמור היכל יהוה היכל יהוה‬
‫היכל יהוה המה ז‪:‬ה כי אים היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת‬
‫מעלליכם אים עשו תעשו מישפט בין איש ובין רעהו ז‪:‬ו‬
‫גר יתום ואלמנה לוא תעשוקו ודם נקי אל תישפכו במקום הזה‬
‫ואחרי אלוהים אחרים לוא תלכו לרע לכם ז‪:‬ז ושיכנתי אתכם‬
‫במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למינ עולם ועד עולם‬
‫ז‪:‬ח הינה אתם בוטחים לכם על דיברי השקר לבילתי הועיל‬
‫ז‪:‬ט הגנוב רצוח ונאוף והישבע לשקר וקטר לבעל והלוכ אחרי‬
‫אלוהים אחרים אשר לוא ידעתם ז‪:‬י ובאתם ועמדתם לפני‬
‫בביית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות‬
‫את כל התועבות האלה ז‪:‬יא המערת פריצים היה הביית הזה‬
‫אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנוכי הינה ראיתי‬
‫נאומ יהוה ז‪:‬יב כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר‬
‫שיכנתי שמי שם בריאשונה וראו את אשר עשיתי לו‬
‫מיפני רעת עמי יישראל ז‪:‬יג ועתה יען עשותכם את כל‬
‫המעשים האלה נאומ יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולוא‬
‫שמעתם ואקרא אתכם ולוא עניתם ז‪:‬יד ועשיתי לביית אשר‬
‫נקרא שמי עליו אשר אתם בוטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם‬
‫ולאבותיכם כאשר עשיתי לשילו ז‪:‬טו והישלכתי אתכם מעל‬
‫זרע‬
‫כל‬
‫את‬
‫אחיכם‬
‫כל‬
‫את‬
‫הישלכתי‬
‫כאשר‬
‫פני‬
‫אפריים‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬טז ואתה אל תיתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה‬
‫ותפילה ואל תיפגע בי כי אינני שומע אותכ ז‪:‬יז האינכ‬
‫רואה מה המה עושים בערי יהודה ובחוצות ירושלימ ז‪:‬יח‬
‫הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים‬
‫לשות בצק לעשות כונים לימלכת השמיים והסכ נסכים‬
‫לאלוהים אחרים למען הכעיסני ז‪:‬יט האותי הם מכעיסים‬
‫נאומ יהוה הלוא אותם למען בושת פניהם ז‪:‬כ לכן כוה אמר‬
‫אדוני יהויה הינה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על‬
‫האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולוא‬
‫תיכבה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬כא כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל עולותיכם ספו על‬
‫זיבחיכם ואיכלו בשר ז‪:‬כב כי לוא דיברתי את אבותיכם ולוא‬
‫ציויתים ביום הוציא )הוציאי( אותם מארץ מיצריים על‬
‫דיברי עולה וזבח ז‪:‬כג כי אים את הדבר הזה ציויתי אותם‬
‫לאמור שימעו בקולי והייתי לכם לאלוהים ואתם תיחיו לי‬
‫לעם והלכתם בכל הדרכ אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם ז‪:‬כד‬
‫ולוא שמעו ולוא היטו את אזנם וילכו במועצות בישרירות‬
‫ליבם הרע וייחיו לאחור ולוא לפנים ז‪:‬כה למינ היום אשר‬
‫יצאו אבותיכם מארץ מיצריים עד היום הזה ואשלח אליכם‬
‫את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלוח ז‪:‬כו ולוא שמעו אלי‬
‫ולוא היטו את אזנם ויקשו את ערפם הרעו מאבותם ז‪:‬כז ודיברת‬
‫ירמיהו‬
‫אליהם את כל הדברים האלה ולוא יישמעו אליכ וקראת אליהם‬
‫ולוא יענוכה ז‪:‬כח ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול‬
‫ונכרתה‬
‫האמונה‬
‫אבדה‬
‫מוסר‬
‫לקחו‬
‫ולוא‬
‫אלוהיו‬
‫יהוה‬
‫על‬
‫ושאי‬
‫והשליכי‬
‫נזרכ‬
‫גזי‬
‫מיפיהם‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬כט‬
‫שפיים קינה כי מאס יהוה וייטוש את דור עברתו ז‪:‬ל כי‬
‫עשו בני יהודה הרע בעיני נאומ יהוה שמו שיקוציהם‬
‫בביית אשר נקרא שמי עליו לטמאו ז‪:‬לא ובנו במות התופת‬
‫אשר בגיא בן הינום לישרוף את בניהם ואת בנותיהם באש‬
‫אשר לוא ציויתי ולוא עלתה על ליבי‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬לב לכן הינה ימים באים נאומ יהוה ולוא יאמר עוד‬
‫התופת וגיא בן הינום כי אים גיא ההרגה וקברו בתופת‬
‫מאין מקום ז‪:‬לג והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף‬
‫השמיים ולבהמת הארץ ואין מחריד ז‪:‬לד והישבתי מערי‬
‫יהודה ומחוצות ירושלימ קול ששון וקול שימחה קול חתן וקול‬
‫כלה כי לחרבה תיחיה הארץ ח‪:‬א בעת ההיא נאומ יהוה ויציאו‬
‫)יוציאו( את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות‬
‫הכוהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלימ‬
‫מיקיבריהם ח‪:‬ב ושטחום לשמש ולירח ולכול צבא השמיים‬
‫אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר‬
‫הישתחוו להם לוא יאספו ולוא ייקברו לדומן על פני האדמה‬
‫ייחיו ח‪:‬ג ונבחר מות מחיימ לכול השארית הנשארים מינ‬
‫אשר‬
‫הנשארים‬
‫המקומות‬
‫בכל‬
‫הזואת‬
‫הרעה‬
‫המישפחה‬
‫הידחתים שם נאומ יהוה צבאות‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬ד ואמרת אליהם כוה‬
‫אמר יהוה הייפלו ולוא יקומו אים ישוב ולוא ישוב ח‪:‬ה מדוע‬
‫שובבה העם הזה ירושלימ משובה נצחת החזיקו בתרמית מאנו‬
‫לשוב ח‪:‬ו היקשבתי ואשמע לוא כן ידברו אין איש נחם על‬
‫רעתו לאמור מה עשיתי כולוה שב במרצותם )בימרוצתם( כסוס‬
‫שוטף במילחמה ח‪:‬ז גם חסידה בשמיים ידעה מועדיה ותור‬
‫וסוס )וסיס( ועגור שמרו את עת בואנה ועמי לוא ידעו את‬
‫מישפט יהוה ח‪:‬ח איכה תואמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה‬
‫איתנו אכן הינה לשקר עשה עט שקר סופרים ח‪:‬ט הובישו‬
‫חכמים חתו ויילכדו הינה בידבר יהוה מאסו וחכמת מה להם‬
‫ח‪:‬י לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי‬
‫מיקטון ועד גדול כולוה בוצע בצע מינביא ועד כוהן כולוה עושה‬
‫שקר ח‪:‬יא וירפו את שבר בת עמי על נקלה לאמור שלום שלום‬
‫ואין שלום ח‪:‬יב הובישו כי תועבה עשו גם בוש לוא יבושו‬
‫והיכלם לוא ידעו לכן ייפלו בנופלים בעת פקודתם‬
‫ייכשלו אמר יהוה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬יג אסוף אסיפם נאומ יהוה אין ענבים בגפן ואין‬
‫תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום ח‪:‬יד על מה‬
‫אנחנו יושבים האספו ונבוא אל ערי המיבצר ונדמה שם כי‬
‫יהוה אלוהינו הדימנו וישקנו מי רואש כי חטאנו ליהוה ח‪:‬טו‬
‫קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והינה בעתה ח‪:‬טז מידן‬
‫נשמע נחרת סוסיו מיקול מיצהלות אביריו רעשה כל הארץ‬
‫ויבואו ויואכלו ארץ ומלואה עיר ויושבי בה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬יז כי הינני משלח בכם נחשים ציפעונים אשר אין‬
‫להם לחש ונשכו אתכם נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬יח מבליגיתי‬
‫עלי יגון עלי ליבי דוי ח‪:‬יט הינה קול שועת בת עמי‬
‫מארץ מרחקים היהוה אין בציון אים מלכה אין בה מדוע‬
‫היכעיסוני ביפסיליהם בהבלי נכר ח‪:‬כ עבר קציר כלה‬
‫קייץ ואנחנו לוא נושענו ח‪:‬כא על שבר בת עמי השברתי‬
‫קדרתי שמה החזיקתני ח‪:‬כב הצרי אין בגילעד אים רופא‬
‫אין שם כי מדוע לוא עלתה ארוכת בת עמי‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬כג מי‬
‫ייתן רואשי מיים ועיני מקור דימעה ואבכה יומם‬
‫ירמיהו‬
‫ולילה את חללי בת עמי‪..........‬ס‪ ..........‬ט‪:‬א מי ייתנני במידבר‬
‫מלון אורחים ואעזבה את עמי ואלכה מאיתם כי כולם‬
‫מנאפים עצרת בוגדים ט‪:‬ב וידרכו את לשונם קשתם שקר ולוא‬
‫לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואותי לוא ידעו‬
‫נאומ יהוה ט‪:‬ג איש מרעהו הישמרו ועל כל אח אל תיבטחו כי‬
‫כל אח עקוב יעקוב וכל רע רכיל יהלוכ ט‪:‬ד ואיש ברעהו יהתלו‬
‫ואמת לוא ידברו לימדו לשונם דבר שקר העוה נלאו ט‪:‬ה שיבתכ‬
‫בתוכ מירמה במירמה מאנו דעת אותי נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ט‪:‬ו‬
‫לכן כוה אמר יהוה צבאות הינני צורפם ובחנתים כי איכ‬
‫אעשה מיפני בת עמי ט‪:‬ז חץ שוחט )שחוט( לשונם מירמה‬
‫דיבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקירבו ישים ארבו ט‪:‬ח העל‬
‫אלה לוא אפקד בם נאומ יהוה אים בגוי אשר כזה לוא תיתנקם‬
‫נפשי‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬ט על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מידבר‬
‫קינה כי נצתו מיבלי איש עובר ולוא שמעו קול מיקנה‬
‫מעוף השמיים ועד בהמה נדדו הלכו ט‪:‬י ונתתי את ירושלימ‬
‫לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מיבלי‬
‫יושב‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬יא מי האיש החכם ויבן את זואת ואשר דיבר‬
‫פי יהוה אליו ויגידה על מה אבדה הארץ נצתה כמידבר‬
‫מיבלי עובר‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬יב ויואמר יהוה על עזבם את תורתי‬
‫אשר נתתי ליפניהם ולוא שמעו בקולי ולוא הלכו בה ט‪:‬יג‬
‫וילכו אחרי שרירות ליבם ואחרי הבעלים אשר לימדום‬
‫אבותם‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬יד לכן כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל הינני‬
‫מאכילם את העם הזה לענה והישקיתים מי רואש ט‪:‬טו‬
‫והפיצותים בגויים אשר לוא ידעו המה ואבותם ושילחתי‬
‫אחריהם את החרב עד כלותי אותם‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬טז כוה אמר יהוה צבאות היתבוננו וקיראו למקוננות‬
‫ותבואינה ואל החכמות שילחו ותבואנה ט‪:‬יז ותמהרנה ותישנה‬
‫עלינו נהי ותרדנה עינינו דימעה ועפעפינו ייזלו‬
‫מיים ט‪:‬יח כי קול נהי נשמע מיציון איכ שודדנו בושנו‬
‫מאוד כי עזבנו ארץ כי הישליכו מישכנותינו‪..........‬ס‪ ..........‬ט‪:‬יט‬
‫כי שמענה נשים דבר יהוה ותיקח אזנכם דבר פיו ולמדנה‬
‫בנותיכם נהי ואישה רעותה קינה ט‪:‬כ כי עלה מות בחלונינו‬
‫בא בארמנותינו להכרית עולל מיחוץ בחורים מרחובות ט‪:‬כא דבר‬
‫כוה נאומ יהוה ונפלה נבלת האדם כדומן על פני השדה‬
‫וכעמיר מאחרי הקוצר ואין מאסף‪..........‬ס‪ ..........‬ט‪:‬כב כוה אמר יהוה‬
‫אל ייתהלל חכם בחכמתו ואל ייתהלל הגיבור ביגבורתו אל‬
‫ייתהלל עשיר בעשרו ט‪:‬כג כי אים בזואת ייתהלל המיתהלל‬
‫השכל וידוע אותי כי אני יהוה עושה חסד מישפט וצדקה‬
‫בארץ כי באלה חפצתי נאומ יהוה‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬כד הינה ימים‬
‫באים נאומ יהוה ופקדתי על כל מול בערלה ט‪:‬כה על‬
‫מיצריים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל‬
‫כל קצוצי פאה היושבים במידבר כי כל הגויים ערלים וכל‬
‫בית יישראל ערלי לב‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א שימעו את הדבר אשר דיבר יהוה עליכם בית יישראל‬
‫י‪:‬ב כוה אמר יהוה אל דרכ הגויים אל תילמדו ומאותות‬
‫השמיים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה י‪:‬ג כי חוקות‬
‫העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד‬
‫י‪:‬ד בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק‬
‫י‪:‬ה כתומר מיקשה המה ולוא ידברו נשוא יינשוא כי לוא‬
‫ייצעדו אל תיראו מהם כי לוא ירעו וגם היטיב אין‬
‫אותם‪..........‬פ‬
‫י‪:‬ו מאין כמוכ יהוה גדול אתה וגדול שימכ ביגבורה י‪:‬ז מי‬
‫לוא ייראכ מלכ הגויים כי לכ יאתה כי בכל חכמי הגויים‬
‫ירמיהו‬
‫ובכל מלכותם מאין כמוכ י‪:‬ח ובאחת ייבערו וייכסלו מוסר‬
‫הבלים עץ הוא י‪:‬ט כסף מרוקע מיתרשיש יובא וזהב מאופז‬
‫מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים‬
‫כולם י‪:‬י ויהוה אלוהים אמת הוא אלוהים חיימ ומלכ עולם‬
‫מיקיצפו תירעש הארץ ולוא יכילו גויים זעמו‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יא כידנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו‬
‫יאבדו מארעא ומינ תחות שמיא אלה‪..........‬ס‪ ..........‬י‪:‬יב עושה ארץ‬
‫בכוחו מכין תבל בחכמתו וביתבונתו נטה שמיים י‪:‬יג לקול‬
‫תיתו המון מיים בשמיים ויעלה נשיאים מיקצה ארץ‬
‫)הארץ( ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאוצרותיו י‪:‬יד נבער כל‬
‫אדם מידעת הוביש כל צורף מיפסל כי שקר נסכו ולוא רוח בם‬
‫י‪:‬טו הבל המה מעשה תעתועים בעת פקודתם יואבדו י‪:‬טז לוא‬
‫כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכול הוא ויישראל שבט נחלתו יהוה‬
‫צבאות שמו‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬יז איספי מארץ כינעתכ ישבתי‬
‫)יושבת( במצור‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬יח כי כוה אמר יהוה הינני קולע‬
‫למען‬
‫להם‬
‫והצרותי‬
‫הזואת‬
‫בפעם‬
‫הארץ‬
‫יושבי‬
‫את‬
‫יימצאו‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬יט אוי לי על שיברי נחלה מכתי ואני‬
‫אמרתי אכ זה חלי ואשאנו י‪:‬כ אהלי שודד וכל מיתרי נתקו‬
‫בני יצאוני ואינם אין נוטה עוד אהלי ומקים יריעותי‬
‫י‪:‬כא כי נבערו הרועים ואת יהוה לוא דרשו על כן לוא‬
‫הישכילו וכל מרעיתם נפוצה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬כב קול שמועה הינה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את‬
‫ערי יהודה שממה מעון תנים‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬כג ידעתי יהוה כי‬
‫לוא לאדם דרכו לוא לאיש הולכ והכין את צעדו י‪:‬כד יסרני‬
‫יהוה אכ במישפט אל באפכ פן תמעיטני י‪:‬כה שפוכ חמתכ‬
‫על הגויים אשר לוא ידעוכ ועל מישפחות אשר בשימכ לוא‬
‫קראו כי אכלו את יעקוב ואכלוהו ויכלוהו ואת נוהו השמו‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה לאמור יא‪:‬ב‬
‫שימעו את דיברי הברית הזואת ודיברתם אל איש יהודה ועל‬
‫יושבי ירושלימ יא‪:‬ג ואמרת אליהם כוה אמר יהוה אלוהי‬
‫יישראל ארור האיש אשר לוא יישמע את דיברי הברית‬
‫הזואת יא‪:‬ד אשר ציויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם‬
‫בקולי‬
‫שימעו‬
‫לאמור‬
‫הברזל‬
‫מיכור‬
‫מיצריים‬
‫מארץ‬
‫ועשיתם אותם ככול אשר אצוה אתכם ויחייתם לי לעם‬
‫ואנוכי אחיה לכם לאלוהים יא‪:‬ה למען הקים את השבועה‬
‫אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה‬
‫ואען ואומר אמן יהוה‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬ו ויואמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה‬
‫ובחוצות ירושלימ לאמור שימעו את דיברי הברית הזואת‬
‫ועשיתם אותם יא‪:‬ז כי העד העידותי באבותיכם ביום‬
‫העלותי אותם מארץ מיצריים ועד היום הזה השכם והעד‬
‫לאמור שימעו בקולי יא‪:‬ח ולוא שמעו ולוא היטו את אזנם‬
‫וילכו איש בישרירות ליבם הרע ואביא עליהם את כל דיברי‬
‫הברית הזואת אשר ציויתי לעשות ולוא עשו‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬ט‬
‫ויואמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה וביושבי‬
‫ירושלימ יא‪:‬י שבו על עונות אבותם הריאשונים אשר מאנו‬
‫לישמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלוהים אחרים לעבדם‬
‫הפרו בית יישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את‬
‫אבותם‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬יא לכן כוה אמר יהוה הינני מביא‬
‫אליהם רעה אשר לוא יוכלו לצאת מימנה וזעקו אלי ולוא‬
‫אשמע אליהם יא‪:‬יב והלכו ערי יהודה ויושבי ירושלימ‬
‫וזעקו אל האלוהים אשר הם מקטרים להם והושע לוא יושיעו‬
‫להם בעת רעתם יא‪:‬יג כי מיספר עריכ היו אלוהיכ יהודה‬
‫ומיספר חוצות ירושלימ שמתם מיזבחות לבושת מיזבחות‬
‫ירמיהו‬
‫לקטר לבעל‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬יד ואתה אל תיתפלל בעד העם הזה ואל‬
‫תישא בעדם רינה ותפילה כי אינני שומע בעת קראם אלי‬
‫עשותה‬
‫בביתי‬
‫לידידי‬
‫מה‬
‫רעתם‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬טו‬
‫בעד‬
‫המזימתה הרבים ובשר קודש יעברו מעלייכ כי רעתכי אז‬
‫תעלוזי יא‪:‬טז זיית רענן יפה פרי תואר קרא יהוה שמכ‬
‫לקול המולה גדולה היצית אש עליה ורעו דליותיו יא‪:‬יז‬
‫ויהוה צבאות הנוטע אותכ דיבר עלייכ רעה ביגלל רעת בית‬
‫יישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעיסני לקטר‬
‫לבעל‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬יח ויהוה הודיעני ואדעה אז היראיתני מעלליהם‬
‫יא‪:‬יט ואני ככבש אלוף יובל ליטבוח ולוא ידעתי כי עלי‬
‫חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיימ ושמו‬
‫לוא ייזכר עוד יא‪:‬כ ויהוה צבאות שופט צדק בוחן כליות ולב‬
‫אראה נקמתכ מהם כי אליכ גיליתי את ריבי‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬כא‬
‫לכן כוה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשכ‬
‫לאמור לוא תינבא בשם יהוה ולוא תמות בידנו‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬כב לכן כוה אמר יהוה צבאות הינני פוקד עליהם‬
‫הבחורים ימותו בחרב בניהם ובנותיהם ימותו ברעב יא‪:‬כג‬
‫ושארית לוא תיחיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת‬
‫פקודתם‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬א צדיק אתה יהוה כי אריב אליכ אכ‬
‫מישפטים אדבר אותכ מדוע דרכ רשעים צלחה שלו כל בוגדי‬
‫בגד יב‪:‬ב נטעתם גם שורשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה‬
‫בפיהם ורחוק מיכיליותיהם יב‪:‬ג ואתה יהוה ידעתני‬
‫תיראני ובחנת ליבי איתכ התיקם כצואן לטיבחה והקדישם‬
‫ליום הרגה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬ד עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת יושבי‬
‫בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לוא ייראה את אחריתנו יב‪:‬ה‬
‫כי את רגלים רצתה וילאוכ ואיכ תתחרה את הסוסים ובארץ‬
‫שלום אתה בוטח ואיכ תעשה ביגאון הירדן יב‪:‬ו כי גם אחיכ‬
‫ובית אביכ גם המה בגדו בכ גם המה קראו אחריכ מלא אל תאמן‬
‫בם כי ידברו אליכ טובות‪..........‬ס‪ ..........‬יב‪:‬ז עזבתי את ביתי‬
‫נטשתי את נחלתי נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה‬
‫יב‪:‬ח היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן‬
‫שנאתיה יב‪:‬ט העייט צבוע נחלתי לי העייט סביב עליה‬
‫לכו איספו כל חית השדה התיו לאכלה יב‪:‬י רועים רבים‬
‫שיחתו כרמי בוססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למידבר‬
‫שממה יב‪:‬יא שמה לישממה אבלה עלי שממה נשמה כל‬
‫הארץ כי אין איש שם על לב יב‪:‬יב על כל שפיים במידבר‬
‫באו שודדים כי חרב ליהוה אוכלה מיקצה ארץ ועד קצה הארץ‬
‫אין שלום לכל בשר‪..........‬ס‪ ..........‬יב‪:‬יג זרעו חיטים וקוצים קצרו‬
‫נחלו לוא יועילו ובושו מיתבואותיכם מחרון אף יהוה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬יד כוה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה‬
‫אשר הינחלתי את עמי את יישראל הינני נותשם מעל‬
‫אדמתם ואת בית יהודה אתוש מיתוכם יב‪:‬טו והיה אחרי נתשי‬
‫אותם אשוב וריחמתים והשיבותים איש לנחלתו ואיש לארצו‬
‫יב‪:‬טז והיה אים למוד יילמדו את דרכי עמי להישבע‬
‫בישמי חי יהוה כאשר לימדו את עמי להישבע בבעל ונבנו‬
‫בתוכ עמי יב‪:‬יז ואים לוא יישמעו ונתשתי את הגוי ההוא‬
‫נתוש ואבד נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬יג‪:‬א כוה אמר יהוה אלי הלוכ‬
‫וקנית לכ אזור פישתים ושמתו על מתניכ ובמיים לוא‬
‫תביאהו יג‪:‬ב ואקנה את האזור כידבר יהוה ואשימ על‬
‫מתני‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬ג ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמור יג‪:‬ד קח את האזור אשר‬
‫ירמיהו‬
‫קנית אשר על מתניכ וקום לכ פרתה וטמנהו שם בינקיק‬
‫הסלע יג‪:‬ה ואלכ ואטמנהו ביפרת כאשר ציוה יהוה אותי יג‪:‬ו‬
‫ויהי מיקץ ימים רבים ויואמר יהוה אלי קום לכ פרתה וקח‬
‫מישם את האזור אשר ציויתיכ לטמנו שם יג‪:‬ז ואלכ פרתה‬
‫ואחפור ואקח את האזור מינ המקום אשר טמנתיו שמה והינה‬
‫נשחת האזור לוא ייצלח לכול‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬ח ויהי דבר יהוה אלי לאמור יג‪:‬ט כוה אמר יהוה ככה‬
‫אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלימ הרב יג‪:‬י העם‬
‫הזה הרע המאנים לישמוע את דברי ההולכים בישרירות‬
‫ליבם וילכו אחרי אלוהים אחרים לעבדם ולהישתחות להם‬
‫ויהי כאזור הזה אשר לוא ייצלח לכול‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬יא כי כאשר‬
‫יידבק האזור אל מתני איש כן הידבקתי אלי את כל בית‬
‫יישראל ואת כל בית יהודה נאומ יהוה ליחיות לי לעם ולשם‬
‫וליתהילה ולתיפארת ולוא שמעו יג‪:‬יב ואמרת אליהם את‬
‫הדבר הזה‪..........‬ס‪..........‬כוה אמר יהוה אלוהי יישראל כל נבל‬
‫יימלא ייין ואמרו אליכ הידוע לוא נדע כי כל נבל‬
‫יימלא ייין יג‪:‬יג ואמרת אליהם כוה אמר יהוה הינני‬
‫ממלא את כל יושבי הארץ הזואת ואת המלכים היושבים‬
‫לדויד על כיסאו ואת הכוהנים ואת הנביאים ואת כל יושבי‬
‫ירושלימ שיכרון יג‪:‬יד ונפצתים איש אל אחיו והאבות‬
‫והבנים יחדו נאומ יהוה לוא אחמול ולוא אחוס ולוא ארחם‬
‫מהשחיתם יג‪:‬טו שימעו והאזינו אל תיגבהו כי יהוה דיבר‬
‫ובטרם‬
‫יחשיכ‬
‫בטרם‬
‫כבוד‬
‫אלוהיכם‬
‫ליהוה‬
‫תנו‬
‫יג‪:‬טז‬
‫ייתנגפו רגליכם על הרי נשף וקיויתם לאור ושמה‬
‫לצלמות ישית )ושית( לערפל יג‪:‬יז ואים לוא תישמעוה‬
‫במיסתרים תיבכה נפשי מיפני גוה ודמוע תידמע ותרד‬
‫עיני דימעה כי נשבה עדר יהוה‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬יח אמור למלכ‬
‫ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תיפארתכם‬
‫יג‪:‬יט ערי הנגב סוגרו ואין פותח הגלת יהודה כולה הגלת‬
‫שלומים‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬כ שאי )שאו( עיניכם וראי )וראו( הבאים‬
‫מיצפון איה העדר נתן לכ צואן תיפארתכ יג‪:‬כא מה‬
‫תואמרי כי ייפקוד עלייכ ואת לימדת אותם עלייכ‬
‫אלופים לרואש הלוא חבלים יואחזוכ כמו אשת לדה יג‪:‬כב וכי‬
‫תואמרי בילבבכ מדוע קראוני אלה ברוב עונכ נגלו שולייכ‬
‫נחמסו עקבייכ יג‪:‬כג היהפוכ כושי עורו ונמר חברבורותיו גם‬
‫אתם תוכלו להיטיב לימודי הרע יג‪:‬כד ואפיצם כקש עובר לרוח‬
‫מידבר יג‪:‬כה זה גורלכ מנת מידייכ מאיתי נאומ יהוה‬
‫אשר שכחת אותי ותיבטחי בשקר יג‪:‬כו וגם אני חשפתי‬
‫נאופייכ‬
‫יג‪:‬כז‬
‫קלונכ‬
‫ונראה‬
‫פנייכ‬
‫על‬
‫שולייכ‬
‫ראיתי‬
‫בשדה‬
‫גבעות‬
‫על‬
‫זנותכ‬
‫זימת‬
‫ומיצהלותייכ‬
‫שיקוצייכ אוי לכ ירושלימ לוא תיטהרי אחרי מתי‬
‫עוד‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬א אשר היה דבר יהוה אל יירמיהו על דיברי‬
‫הבצרות יד‪:‬ב אבלה יהודה ושעריה אומללו קדרו לארץ וציוחת‬
‫ירושלימ עלתה יד‪:‬ג ואדיריהם שלחו צעוריהם )צעיריהם(‬
‫למיים באו על גבים לוא מצאו מיים שבו כליהם ריקם בושו‬
‫והכלמו וחפו רואשם יד‪:‬ד בעבור האדמה חתה כי לוא היה גשם‬
‫בארץ בושו איכרים חפו רואשם יד‪:‬ה כי גם אילת בשדה ילדה‬
‫ועזוב כי לוא היה דשא יד‪:‬ו ופראים עמדו על שפיים שאפו‬
‫רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב יד‪:‬ז אים עונינו‬
‫ענו בנו יהוה עשה למען שמכ כי רבו משובותינו לכ חטאנו‬
‫יד‪:‬ח מיקוה יישראל מושיעו בעת צרה למה תיחיה כגר בארץ‬
‫וכאורח נטה ללון יד‪:‬ט למה תיחיה כאיש נדהם כגיבור לוא‬
‫יוכל להושיע ואתה בקירבנו יהוה ושימכ עלינו נקרא אל‬
‫תנחנו‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬י כוה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע‬
‫רגליהם לוא חשכו ויהוה לוא רצם עתה ייזכור עונם וייפקוד‬
‫חטואתם‪..........‬פ‬
‫ירמיהו‬
‫יד‪:‬יא ויואמר יהוה אלי אל תיתפלל בעד העם הזה לטובה‬
‫יד‪:‬יב כי יצומו אינני שומע אל רינתם וכי יעלו עולה‬
‫ומינחה אינני רוצם כי בחרב וברעב ובדבר אנוכי מכלה‬
‫הינה‬
‫יהויה‬
‫אדוני‬
‫אהה‬
‫ואומר‬
‫אותם‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬יג‬
‫הנביאים אומרים להם לוא תיראו חרב ורעב לוא ייחיה לכם‬
‫כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה‪..........‬ס‪ ..........‬יד‪:‬יד ויואמר‬
‫יהוה אלי שקר הנביאים נבאים בישמי לוא שלחתים ולוא‬
‫ציויתים ולוא דיברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול )ואליל(‬
‫ותרמות )ותרמית( ליבם המה מיתנבאים לכם‪..........‬ס‪ ..........‬יד‪:‬טו‬
‫לכן כוה אמר יהוה על הנביאים הנבאים בישמי ואני לוא‬
‫שלחתים והמה אומרים חרב ורעב לוא ייחיה בארץ הזואת בחרב‬
‫וברעב ייתמו הנביאים ההמה יד‪:‬טז והעם אשר המה נבאים‬
‫להם ייחיו מושלכים בחוצות ירושלימ מיפני הרעב והחרב‬
‫ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנותיהם ושפכתי‬
‫עליהם את רעתם יד‪:‬יז ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה‬
‫עיני דימעה לילה ויומם ואל תידמינה כי שבר גדול‬
‫נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאוד יד‪:‬יח אים יצאתי‬
‫השדה והינה חללי חרב ואים באתי העיר והינה תחלואי רעב‬
‫כי גם נביא גם כוהן סחרו אל ארץ ולוא ידעו‪..........‬ס‪ ..........‬יד‪:‬יט‬
‫המאוס מאסת את יהודה אים בציון געלה נפשכ מדוע‬
‫היכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא‬
‫והינה בעתה יד‪:‬כ ידענו יהוה רישענו עון אבותינו כי‬
‫חטאנו לכ יד‪:‬כא אל תינאץ למען שימכ אל תנבל כיסא כבודכ‬
‫זכור אל תפר בריתכ איתנו יד‪:‬כב היש בהבלי הגויים‬
‫מגשימים ואים השמיים ייתנו רביבים הלוא אתה הוא‬
‫יהוה אלוהינו ונקוה לכ כי אתה עשית את כל אלה‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א ויואמר יהוה אלי אים יעמוד מושה ושמואל לפני‬
‫אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו טו‪:‬ב והיה כי‬
‫יואמרו אליכ אנה נצא ואמרת אליהם כוה אמר יהוה אשר‬
‫למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי‬
‫טו‪:‬ג ופקדתי עליהם ארבע מישפחות נאומ יהוה את החרב‬
‫להרוג ואת הכלבים ליסחוב ואת עוף השמיים ואת בהמת הארץ‬
‫לאכול ולהשחית טו‪:‬ד ונתתים לזועה )לזעוה( לכול ממלכות הארץ‬
‫ביגלל מנשה בן יחיזקיהו מלכ יהודה על אשר עשה‬
‫בירושלימ טו‪:‬ה כי מי יחמול עלייכ ירושלימ ומי ינוד‬
‫לכ ומי יסור לישאול לשלום לכ טו‪:‬ו את נטשת אותי נאומ יהוה‬
‫אחור תלכי ואט את ידי עלייכ ואשחיתכ נלאיתי הינחם טו‪:‬ז‬
‫ואזרם במיזרה בשערי הארץ שיכלתי איבדתי את עמי‬
‫מידרכיהם לוא שבו טו‪:‬ח עצמו לי אלמנותו מחול ימים‬
‫הבאתי להם על אם בחור שודד בצהריים היפלתי עליה‬
‫פיתאום עיר ובהלות טו‪:‬ט אומללה יולדת השיבעה נפחה‬
‫נפשה באה )בא( שימשה בעוד יומם בושה וחפרה ושאריתם‬
‫לחרב אתן ליפני אויביהם נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬י אוי לי‬
‫אימי כי ילידתיני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לוא‬
‫נשיתי ולוא נשו בי כולוה מקללוני‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יא אמר יהוה‬
‫אים לוא שרותך )שריתיכ( לטוב אים לוא היפגעתי בכ בעת‬
‫רעה ובעת צרה את האויב טו‪:‬יב הירוע ברזל ברזל מיצפון‬
‫ונחושת טו‪:‬יג חילכ ואוצרותיכ לבז אתן לוא בימחיר ובכל‬
‫חטואותיכ ובכל גבוליכ טו‪:‬יד והעברתי את אויביכ בארץ לוא‬
‫ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬טו אתה ידעת‬
‫יהוה זכרני ופקדני והינקם לי מרודפי אל לארכ אפכ‬
‫תיקחני דע שאתי עליכ חרפה טו‪:‬טז נמצאו דבריכ ואוכלם‬
‫ויהי דבריך )דברכ( לי לששון ולשימחת לבבי כי נקרא שימכ‬
‫עלי יהוה אלוהי צבאות‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬יז לוא ישבתי בסוד‬
‫זעם‬
‫כי‬
‫ישבתי‬
‫בדד‬
‫ידכ‬
‫ואעלוז מיפני‬
‫משחקים‬
‫מילאתני טו‪:‬יח למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה‬
‫ירמיהו‬
‫לוא‬
‫מיים‬
‫אכזב‬
‫כמו‬
‫לי‬
‫תיחיה‬
‫היו‬
‫הרפא‬
‫נאמנו‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יט לכן כוה אמר יהוה אים תשוב ואשיבכ‬
‫לפני תעמוד ואים תוציא יקר מיזולל כפי תיחיה ישובו‬
‫המה אליכ ואתה לוא תשוב אליהם טו‪:‬כ ונתתיכ לעם הזה לחומת‬
‫נחושת בצורה ונלחמו אליכ ולוא יוכלו לכ כי איתכ אני‬
‫להושיעכ ולהצילכ נאומ יהוה טו‪:‬כא והיצלתיכ מיד רעים‬
‫ופדיתיכ מיכף עריצים‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי‬
‫לאמור טז‪:‬ב לוא תיקח לכ אישה ולוא ייחיו לכ בנים ובנות‬
‫במקום הזה‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬ג כי כוה אמר יהוה על הבנים ועל‬
‫הבנות היילודים במקום הזה ועל אימותם היולדות אותם ועל‬
‫אבותם המולידים אותם בארץ הזואת טז‪:‬ד ממותי תחלואים‬
‫ימותו לוא ייספדו ולוא ייקברו לדומן על פני האדמה‬
‫ייחיו ובחרב וברעב ייכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף‬
‫השמיים ולבהמת הארץ‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬ה כי כוה אמר יהוה אל תבוא‬
‫בית מרזח ואל תלכ ליספוד ואל תנוד להם כי אספתי את‬
‫שלומי מאת העם הזה נאומ יהוה את החסד ואת הרחמים טז‪:‬ו‬
‫ומתו גדולים וקטנים בארץ הזואת לוא ייקברו ולוא ייספדו‬
‫להם ולוא ייתגודד ולוא ייקרח להם טז‪:‬ז ולוא ייפרסו להם על‬
‫אבל לנחמו על מת ולוא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל‬
‫לאכול‬
‫אותם‬
‫לשבת‬
‫תבוא‬
‫לוא‬
‫מישתה‬
‫ובית‬
‫טז‪:‬ח‬
‫אימו‬
‫ולישתות‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬ט כי כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל הינני משבית‬
‫מינ המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שימחה‬
‫קול חתן וקול כלה טז‪:‬י והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים‬
‫האלה ואמרו אליכ על מה דיבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה‬
‫הזואת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלוהינו‬
‫טז‪:‬יא ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאומ יהוה‬
‫וילכו אחרי אלוהים אחרים ויעבדום ויישתחוו להם ואותי‬
‫עזבו ואת תורתי לוא שמרו טז‪:‬יב ואתם הרעותם לעשות‬
‫מאבותיכם והינכם הולכים איש אחרי שרירות ליבו הרע‬
‫לבילתי שמוע אלי טז‪:‬יג והטלתי אתכם מעל הארץ הזואת על‬
‫הארץ אשר לוא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלוהים‬
‫אחרים יומם ולילה אשר לוא אתן לכם חנינה‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬יד לכן הינה ימים באים נאומ יהוה ולוא יאמר עוד חי‬
‫יהוה אשר העלה את בני יישראל מארץ מיצריים טז‪:‬טו כי‬
‫אים חי יהוה אשר העלה את בני יישראל מארץ צפון‬
‫ומיכול הארצות אשר הידיחם שמה והשיבותים על אדמתם‬
‫אשר נתתי לאבותם‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬טז הינני שולח לדוגים )לדיגים( רבים נאומ יהוה‬
‫ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל‬
‫כל גיבעה ומינקיקי הסלעים טז‪:‬יז כי עיני על כל‬
‫דרכיהם לוא נסתרו מילפני ולוא נצפן עונם מינגד‬
‫עיני טז‪:‬יח ושילמתי ריאשונה מישנה עונם וחטאתם על‬
‫חללם את ארצי בנבלת שיקוציהם ותועבותיהם מלאו את‬
‫נחלתי‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬יט יהוה עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליכ גויים‬
‫יבואו מאפסי ארץ ויואמרו אכ שקר נחלו אבותינו הבל ואין‬
‫בם מועיל טז‪:‬כ היעשה לו אדם אלוהים והמה לוא אלוהים‬
‫טז‪:‬כא לכן הינני מודיעם בפעם הזואת אודיעם את ידי‬
‫ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬א חטאת יהודה‬
‫כתובה בעט ברזל בציפורן שמיר חרושה על לוח ליבם ולקרנות‬
‫מיזבחותיכם יז‪:‬ב כיזכור בניהם מיזבחותם ואשריהם על‬
‫עץ רענן על גבעות הגבוהות יז‪:‬ג הררי בשדה חילכ כל‬
‫אוצרותיכ לבז אתן במותיכ בחטאת בכל גבוליכ יז‪:‬ד ושמטתה ובכ‬
‫ירמיהו‬
‫מינחלתכ אשר נתתי לכ והעבדתיכ את אויביכ בארץ אשר לוא‬
‫ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד‪..........‬ס‪ ..........‬יז‪:‬ה כוה אמר‬
‫יהוה ארור הגבר אשר ייבטח באדם ושם בשר זרועו ומינ יהוה‬
‫יסור ליבו יז‪:‬ו והיה כערער בערבה ולוא ייראה כי יבוא טוב‬
‫ושכן חררים במידבר ארץ מלחה ולוא תשב‪..........‬ס‪ ..........‬יז‪:‬ז ברוכ‬
‫הגבר אשר ייבטח ביהוה והיה יהוה מיבטחו יז‪:‬ח והיה כעץ‬
‫שתול על מיים ועל יובל ישלח שרשיו ולוא ירא )ייראה( כי‬
‫יבוא חום והיה עלהו רענן ובישנת בצורת לוא יידאג ולוא‬
‫ימיש מעשות פרי יז‪:‬ט עקוב הלב מיכול ואנוש הוא מי‬
‫ידענו יז‪:‬י אני יהוה חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כידרכו‬
‫כיפרי מעלליו‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬יא קורא דגר ולוא ילד עושה עושר‬
‫ולוא במישפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו ייחיה נבל‬
‫יז‪:‬יב כיסא כבוד מרום מריאשון מקום מיקדשנו יז‪:‬יג‬
‫מיקוה יישראל יהוה כל עוזביכ יבושו יסורי )וסורי( בארץ‬
‫ייכתבו כי עזבו מקור מיים חיימ את יהוה‪..........‬פ‬
‫כי‬
‫יז‪:‬יד רפאני יהוה וארפא הושיעני ואיושעה‬
‫תהילתי אתה יז‪:‬טו הינה המה אומרים אלי איה דבר יהוה‬
‫יבוא נא יז‪:‬טז ואני לוא אצתי מרועה אחריכ ויום אנוש לוא‬
‫היתאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נוכח פניכ היה יז‪:‬יז‬
‫אל תיחיה לי לימחיתה מחסי אתה ביום רעה יז‪:‬יח יבושו‬
‫רודפי ואל אבושה אני יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם‬
‫יום רעה ומישנה שיברון שברם‪..........‬ס‪ ..........‬יז‪:‬יט כוה אמר‬
‫יהוה אלי הלוכ ועמדת בשער בני עם )העם( אשר יבואו בו‬
‫מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכול שערי ירושלימ יז‪:‬כ ואמרת‬
‫אליהם שימעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכול יושבי‬
‫ירושלימ הבאים בשערים האלה יז‪:‬כא כוה אמר יהוה‬
‫הישמרו בנפשותיכם ואל תישאו משא ביום השבת והבאתם‬
‫בשערי ירושלימ יז‪:‬כב ולוא תוציאו משא מיבתיכם ביום‬
‫השבת וכל מלאכה לוא תעשו וקידשתם את יום השבת כאשר‬
‫ציויתי את אבותיכם יז‪:‬כג ולוא שמעו ולוא היטו את אזנם‬
‫ויקשו את ערפם לבילתי שומע )שמוע( ולבילתי קחת מוסר‬
‫יז‪:‬כד והיה אים שמוע תישמעון אלי נאומ יהוה לבילתי‬
‫הביא משא בשערי העיר הזואת ביום השבת ולקדש את יום‬
‫השבת לבילתי עשות בוה כל מלאכה יז‪:‬כה ובאו בשערי העיר‬
‫הזואת מלכים ושרים יושבים על כיסא דויד רוכבים ברכב‬
‫ובסוסים המה ושריהם איש יהודה ויושבי ירושלימ וישבה‬
‫העיר הזואת לעולם יז‪:‬כו ובאו מערי יהודה ומיסביבות‬
‫ירושלימ ומארץ בינימינ ומינ השפלה ומינ ההר ומינ‬
‫הנגב מביאים עולה וזבח ומינחה ולבונה ומביאי תודה בית‬
‫יהוה יז‪:‬כז ואים לוא תישמעו אלי לקדש את יום השבת‬
‫ולבילתי שאת משא ובוא בשערי ירושלימ ביום השבת‬
‫ולוא‬
‫ירושלימ‬
‫ארמנות‬
‫ואכלה‬
‫בישעריה‬
‫אש‬
‫והיצתי‬
‫תיכבה‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה לאמור יח‪:‬ב קום‬
‫וירדת בית היוצר ושמה אשמיעכ את דברי יח‪:‬ג וארד בית‬
‫היוצר והנהו )והינה הוא( עושה מלאכה על האבניים יח‪:‬ד‬
‫ונשחת הכלי אשר הוא עושה בחומר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי‬
‫אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬ה ויהי דבר‬
‫יהוה אלי לאמור יח‪:‬ו הכיוצר הזה לוא אוכל לעשות לכם בית‬
‫יישראל נאומ יהוה הינה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי‬
‫בית יישראל‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬ז רגע אדבר על גוי ועל ממלכה‬
‫לינתוש ולינתוץ ולהאביד יח‪:‬ח ושב הגוי ההוא מרעתו אשר‬
‫לעשות‬
‫חשבתי‬
‫אשר‬
‫הרעה‬
‫על‬
‫ונחמתי‬
‫עליו‬
‫דיברתי‬
‫לו‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬ט ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה ליבנות ולינטוע‬
‫יח‪:‬י ועשה הרעה )הרע( בעיני לבילתי שמוע בקולי ונחמתי‬
‫ירמיהו‬
‫על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬יא ועתה אמר‬
‫נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלימ לאמור כוה אמר יהוה‬
‫הינה אנוכי יוצר עליכם רעה וחושב עליכם מחשבה שובו נא‬
‫איש מידרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם יח‪:‬יב ואמרו‬
‫נואש כי אחרי מחשבותינו נלכ ואיש שרירות ליבו הרע‬
‫נעשה‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬יג לכן כוה אמר יהוה שאלו נא בגויים מי שמע כאלה‬
‫שערורית עשתה מאוד בתולת יישראל יח‪:‬יד היעזוב מיצור‬
‫שדי שלג לבנון אים יינתשו מיים זרים קרים נוזלים‬
‫יח‪:‬טו כי שכחוני עמי לשוא יקטרו ויכשילום בדרכיהם‬
‫שבילי עולם ללכת נתיבות דרכ לוא סלולה יח‪:‬טז לשום ארצם‬
‫לשמה שרוקת )שריקות( עולם כול עובר עליה יישום ויניד‬
‫ברואשו יח‪:‬יז כרוח קדים אפיצם ליפני אויב עורף ולוא‬
‫פנים אראם ביום אידם‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬יח ויואמרו לכו ונחשבה‬
‫על יירמיהו מחשבות כי לוא תואבד תורה מיכוהן ועצה מחכם‬
‫ודבר מינביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו‬
‫יח‪:‬יט הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי יח‪:‬כ הישולם‬
‫תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכור עמדי לפניכ לדבר‬
‫עליהם טובה להשיב את חמתכ מהם יח‪:‬כא לכן תן את בניהם‬
‫לרעב והגירם על ידי חרב ותיחינה נשיהם שכולות ואלמנות‬
‫ואנשיהם ייחיו הרוגי מות בחוריהם מוכי חרב במילחמה‬
‫יח‪:‬כב תישמע זעקה מיבתיהם כי תביא עליהם גדוד‬
‫פיתאום כי כרו שיחה )שוחה( ללכדני ופחים טמנו לרגלי‬
‫יח‪:‬כג ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על‬
‫עונם וחטאתם מילפניכ אל תמחי והיו )וייחיו( מוכשלים‬
‫לפניכ בעת אפכ עשה בהם‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬א כוה אמר יהוה הלוכ‬
‫ומיזיקני‬
‫העם‬
‫ומיזיקני‬
‫חרש‬
‫יוצר‬
‫בקבוק‬
‫וקנית‬
‫הכוהנים יט‪:‬ב ויצאת אל גיא בן הינום אשר פתח שער‬
‫החרסות )החרסית( וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליכ יט‪:‬ג‬
‫ואמרת שימעו דבר יהוה מלכי יהודה ויושבי ירושלימ כוה‬
‫אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל הינני מביא רעה על‬
‫המקום הזה אשר כל שומעה תיצלנה אזניו יט‪:‬ד יען אשר‬
‫עזבוני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלוהים אחרים‬
‫אשר לוא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום‬
‫הזה דם נקיים יט‪:‬ה ובנו את במות הבעל לישרוף את בניהם‬
‫באש עולות לבעל אשר לוא ציויתי ולוא דיברתי ולוא עלתה על‬
‫ליבי‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬ו לכן הינה ימים באים נאומ יהוה ולוא ייקרא למקום‬
‫הזה עוד התופת וגיא בן הינום כי אים גיא ההרגה יט‪:‬ז‬
‫ובקותי את עצת יהודה וירושלימ במקום הזה והיפלתים בחרב‬
‫ליפני אויביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם‬
‫למאכל לעוף השמיים ולבהמת הארץ יט‪:‬ח ושמתי את העיר‬
‫הזואת לשמה ולישרקה כול עובר עליה יישום ויישרוק על כל‬
‫מכותה יט‪:‬ט והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנותיהם‬
‫ואיש בשר רעהו יואכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם‬
‫אויביהם ומבקשי נפשם יט‪:‬י ושברת הבקבוק לעיני‬
‫האנשים ההולכים אותכ יט‪:‬יא ואמרת אליהם כוה אמר יהוה‬
‫צבאות ככה אשבור את העם הזה ואת העיר הזואת כאשר יישבור‬
‫את כלי היוצר אשר לוא יוכל להרפה עוד ובתופת ייקברו‬
‫מאין מקום ליקבור יט‪:‬יב כן אעשה למקום הזה נאומ יהוה‬
‫וליושביו ולתת את העיר הזואת כתופת יט‪:‬יג והיו בתי‬
‫ירושלימ ובתי מלכי יהודה כימקום התופת הטמאים לכול‬
‫הבתים אשר קיטרו על גגותיהם לכול צבא השמיים והסכ‬
‫נסכים לאלוהים אחרים‪..........‬פ‬
‫ירמיהו‬
‫יט‪:‬יד ויבוא יירמיהו מהתופת אשר שלחו יהוה שם להינבא‬
‫ויעמוד בחצר בית יהוה ויואמר אל כל העם‪..........‬ס‪ ..........‬יט‪:‬טו כוה‬
‫אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל הינני מבי אל העיר‬
‫הזואת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דיברתי עליה כי היקשו‬
‫את ערפם לבילתי שמוע את דברי כ‪:‬א ויישמע פשחור בן‬
‫אימר הכוהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את יירמיהו נבא‬
‫את הדברים האלה כ‪:‬ב ויכה פשחור את יירמיהו הנביא‬
‫וייתן אותו על המחפכת אשר בשער בינימינ העליון אשר‬
‫בבית יהוה כ‪:‬ג ויהי מימחרת ויוצא פשחור את יירמיהו‬
‫מינ המחפכת ויואמר אליו יירמיהו לוא פשחור קרא יהוה‬
‫שמכ כי אים מגור מיסביב‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬ד כי כוה אמר יהוה‬
‫הינני נותנכ למגור לכ ולכל אוהביכ ונפלו בחרב אויביהם‬
‫ועיניכ רואות ואת כל יהודה אתן ביד מלכ בבל והיגלם בבלה‬
‫והיכם בחרב כ‪:‬ה ונתתי את כל חוסן העיר הזואת ואת כל יגיעה‬
‫ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד אויביהם‬
‫ובזזום ולקחום והביאום בבלה כ‪:‬ו ואתה פשחור וכול יושבי ביתכ‬
‫תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תיקבר אתה וכל אוהביכ‬
‫אשר נבאת להם בשקר‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬ז פיתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לישחוק כל‬
‫היום כולוה לועג לי כ‪:‬ח כי מידי אדבר אזעק חמס ושוד אקרא‬
‫כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום כ‪:‬ט ואמרתי לוא‬
‫אזכרנו ולוא אדבר עוד בישמו והיה בליבי כאש בוערת עצור‬
‫בעצמותי ונלאיתי כלכל ולוא אוכל כ‪:‬י כי שמעתי דיבת‬
‫רבים מגור מיסביב הגידו ונגידנו כול אנוש שלומי שומרי‬
‫צלעי אולי יפותה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו מימנו כ‪:‬יא‬
‫ויהוה אותי כגיבור עריץ על כן רודפי ייכשלו ולוא יוכלו‬
‫בושו מאוד כי לוא הישכילו כלימת עולם לוא תישכח כ‪:‬יב‬
‫ויהוה צבאות בוחן צדיק רואה כליות ולב אראה נקמתכ מהם כי‬
‫אליכ גיליתי את ריבי‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬יג שירו ליהוה הללו את‬
‫יהוה כי היציל את נפש אביון מיד מרעים‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬יד‬
‫ארור היום אשר יולדתי בו יום אשר ילדתני אימי אל יהי‬
‫ברוכ כ‪:‬טו ארור האיש אשר בישר את אבי לאמור יולד לכ בן זכר‬
‫שמח שימחהו כ‪:‬טז והיה האיש ההוא כערים אשר הפכ יהוה‬
‫ולוא נחם ושמע זעקה בבוקר ותרועה בעת צהריים כ‪:‬יז אשר לוא‬
‫מותתני מרחם ותהי לי אימי קיברי ורחמה הרת עולם כ‪:‬יח‬
‫למה זה מרחם יצאתי ליראות עמל ויגון וייכלו בבושת‬
‫ימי‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה בישלוח אליו‬
‫המלכ צידקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה‬
‫הכוהן לאמור כא‪:‬ב דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלכ‬
‫בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאותיו‬
‫ויעלה מעלינו כא‪:‬ג ויואמר יירמיהו אליהם כוה תואמרונ‬
‫אל צידקיהו‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬ד כוה אמר יהוה אלוהי יישראל‬
‫הינני מסב את כלי המילחמה אשר בידכם אשר אתם‬
‫נלחמים בם את מלכ בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מיחוץ‬
‫לחומה ואספתי אותם אל תוכ העיר הזואת כא‪:‬ה ונלחמתי אני‬
‫איתכם ביד נטויה וביזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול כא‪:‬ו‬
‫והיכיתי את יושבי העיר הזואת ואת האדם ואת הבהמה בדבר‬
‫גדול ימותו כא‪:‬ז ואחרי כן נאומ יהוה אתן את צידקיהו מלכ‬
‫יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזואת מינ‬
‫הדבר מינ החרב ומינ הרעב ביד נבוכדראצר מלכ בבל וביד‬
‫אויביהם וביד מבקשי נפשם והיכם לפי חרב לוא יחוס‬
‫עליהם ולוא יחמול ולוא ירחם כא‪:‬ח ואל העם הזה תואמר כוה‬
‫אמר יהוה הינני נותן ליפניכם את דרכ החיימ ואת דרכ‬
‫המות כא‪:‬ט היושב בעיר הזואת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא‬
‫ירמיהו‬
‫ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה )וחיה( והיתה לו‬
‫נפשו לשלל כא‪:‬י כי שמתי פני בעיר הזואת לרעה ולוא‬
‫ושרפה‬
‫תינתן‬
‫בבל‬
‫מלכ‬
‫ביד‬
‫יהוה‬
‫נאומ‬
‫לטובה‬
‫באש‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬יא ולבית מלכ יהודה שימעו דבר יהוה כא‪:‬יב‬
‫בית דויד כוה אמר יהוה דינו לבוקר מישפט והצילו גזול מיד‬
‫עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מיפני רוע‬
‫מעלליהם )מעלליכם( כא‪:‬יג הינני אלייכ יושבת העמק‬
‫צור המישור נאומ יהוה האומרים מי יחת עלינו ומי יבוא‬
‫בימעונותינו כא‪:‬יד ופקדתי עליכם כיפרי מעלליכם‬
‫נאומ יהוה והיצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה כב‪:‬א כוה אמר‬
‫יהוה רד בית מלכ יהודה ודיברת שם את הדבר הזה כב‪:‬ב ואמרת‬
‫שמע דבר יהוה מלכ יהודה היושב על כיסא דויד אתה ועבדיכ‬
‫ועמכ הבאים בשערים האלה כב‪:‬ג כוה אמר יהוה עשו מישפט‬
‫וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תונו אל‬
‫תחמוסו ודם נקי אל תישפכו במקום הזה כב‪:‬ד כי אים עשו‬
‫תעשו את הדבר הזה ובאו בשערי הביית הזה מלכים יושבים‬
‫לדויד על כיסאו רוכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו כב‪:‬ה‬
‫ואים לוא תישמעו את הדברים האלה בי נשבעתי נאומ יהוה‬
‫כי לחרבה ייחיה הביית הזה‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬ו כי כוה אמר יהוה על בית מלכ יהודה גילעד אתה לי רואש‬
‫הלבנון אים לוא אשיתכ מידבר ערים לוא נושבה )נושבו( כב‪:‬ז‬
‫וקידשתי עליכ משחיתים איש וכליו וכרתו מיבחר ארזיכ‬
‫והיפילו על האש כב‪:‬ח ועברו גויים רבים על העיר הזואת‬
‫ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזואת‬
‫כב‪:‬ט ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלוהיהם ויישתחוו‬
‫לאלוהים אחרים ויעבדום‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬י אל תיבכו למת ואל‬
‫תנודו לו בכו בכו להולכ כי לוא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו‬
‫כב‪:‬יא כי כוה אמר יהוה אל שלומ בן יואשיהו מלכ יהודה‬
‫המולכ תחת יואשיהו אביו אשר יצא מינ המקום הזה לוא‬
‫ישוב שם עוד כב‪:‬יב כי בימקום אשר היגלו אותו שם ימות ואת‬
‫הארץ הזואת לוא ייראה עוד‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬יג הוי בונה ביתו בלוא‬
‫צדק ועליותיו בלוא מישפט ברעהו יעבוד חינם ופועלו לוא‬
‫ייתן לו כב‪:‬יד האומר אבנה לי בית מידות ועליות מרוחים‬
‫וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר כב‪:‬טו התימלוכ כי אתה‬
‫מתחרה בארז אביכ הלוא אכל ושתה ועשה מישפט וצדקה אז טוב‬
‫לו כב‪:‬טז דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אותי‬
‫נאומ יהוה כב‪:‬יז כי אין עיניכ וליבכ כי אים על ביצעכ‬
‫המרוצה‬
‫ועל‬
‫העושק‬
‫ועל‬
‫לישפוכ‬
‫הנקי‬
‫דם‬
‫ועל‬
‫לעשות‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬יח לכן כוה אמר יהוה אל יהויקים בן‬
‫יואשיהו מלכ יהודה לוא ייספדו לו הוי אחי והוי אחות לוא‬
‫ייספדו לו הוי אדון והוי הודוה כב‪:‬יט קבורת חמור ייקבר סחוב‬
‫והשלכ מהלאה לשערי ירושלימ‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬כ עלי הלבנון‬
‫וצעקי ובבשן תני קולכ וצעקי מעברים כי נשברו כל‬
‫מאהבייכ כב‪:‬כא דיברתי אלייכ בשלותייכ אמרת לוא אשמע‬
‫זה דרככ מינעורייכ כי לוא שמעת בקולי כב‪:‬כב כל רועייכ‬
‫תירעה רוח ומאהבייכ בשבי ילכו כי אז תבושי ונכלמת‬
‫מיכול רעתכ כב‪:‬כג ישבתי )יושבת( בלבנון מקננתי )מקוננת(‬
‫בארזים מה נחנת בבוא לכ חבלים חיל כיולדה כב‪:‬כד חי אני‬
‫נאומ יהוה כי אים ייחיה כניהו בן יהויקים מלכ יהודה‬
‫חותם על יד ימיני כי מישם אתקנכא כב‪:‬כה ונתתיכ ביד‬
‫מבקשי נפשכ וביד אשר אתה יגור מיפניהם וביד‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל וביד הכשדים כב‪:‬כו והטלתי אותכ ואת אימכ‬
‫אשר ילדתכ על הארץ אחרת אשר לוא יולדתם שם ושם תמותו‬
‫כב‪:‬כז ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם לשוב שם שמה‬
‫לוא ישובו‪..........‬פ‬
‫ירמיהו‬
‫כב‪:‬כח העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אים כלי אין‬
‫חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והושלכו על הארץ אשר לוא ידעו‬
‫כב‪:‬כט ארץ ארץ ארץ שימעי דבר יהוה כב‪:‬ל כוה אמר יהוה‬
‫כיתבו את האיש הזה ערירי גבר לוא ייצלח בימיו כי לוא‬
‫ייצלח מיזרעו איש יושב על כיסא דויד ומושל עוד‬
‫ביהודה‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬א הוי רועים מאבדים ומפיצים את צואן מרעיתי‬
‫נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬ב לכן כוה אמר יהוה אלוהי יישראל על‬
‫הרועים הרועים את עמי אתם הפיצותם את צואני ותדיחום‬
‫ולוא פקדתם אותם הינני פוקד עליכם את רוע מעלליכם‬
‫נאומ יהוה כג‪:‬ג ואני אקבץ את שארית צואני מיכול הארצות‬
‫אשר הידחתי אותם שם והשיבותי אתהן על נוהן ופרו ורבו‬
‫כג‪:‬ד והקימותי עליהם רועים ורעום ולוא ייראו עוד ולוא‬
‫יחתו ולוא ייפקדו נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬ה הינה ימים‬
‫באים נאומ יהוה והקימותי לדויד צמח צדיק ומלכ מלכ‬
‫והישכיל ועשה מישפט וצדקה בארץ כג‪:‬ו בימיו תיושע‬
‫יהודה ויישראל יישכון לבטח וזה שמו אשר ייקראו יהוה‬
‫צידקנו‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬ז לכן הינה ימים באים נאומ יהוה ולוא יואמרו עוד חי‬
‫יהוה אשר העלה את בני יישראל מארץ מיצריים כג‪:‬ח כי‬
‫אים חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית יישראל‬
‫מארץ צפונה ומיכול הארצות אשר הידחתים שם וישבו על‬
‫אדמתם‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬ט לנביאים נשבר ליבי בקירבי רחפו כל עצמותי‬
‫הייתי כאיש שיכור וכגבר עברו ייין מיפני יהוה‬
‫ומיפני דיברי קדשו כג‪:‬י כי מנאפים מלאה הארץ כי‬
‫מיפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מידבר ותהי מרוצתם‬
‫רעה וגבורתם לוא כן כג‪:‬יא כי גם נביא גם כוהן חנפו גם‬
‫בביתי מצאתי רעתם נאומ יהוה כג‪:‬יב לכן ייחיה דרכם‬
‫להם כחלקלקות באפלה יידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה‬
‫שנת פקודתם נאומ יהוה כג‪:‬יג ובינביאי שומרון ראיתי‬
‫תיפלה הינבאו בבעל ויתעו את עמי את יישראל כג‪:‬יד‬
‫ובינביאי ירושלימ ראיתי שערורה נאוף והלוכ בשקר‬
‫וחיזקו ידי מרעים לבילתי שבו איש מרעתו היו לי כולם‬
‫כיסדום ויושביה כעמורה‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬טו לכן כוה אמר יהוה צבאות על הנביאים הינני מאכיל‬
‫אותם לענה והישקיתים מי רואש כי מאת נביאי‬
‫ירושלימ יצאה חנופה לכל הארץ‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬טז כוה אמר יהוה צבאות אל תישמעו על דיברי הנביאים‬
‫הנבאים לכם מחבילים המה אתכם חזון ליבם ידברו לוא‬
‫מיפי יהוה כג‪:‬יז אומרים אמור לימנאצי דיבר יהוה‬
‫שלום ייחיה לכם וכול הולכ בישרירות ליבו אמרו לוא תבוא‬
‫עליכם רעה כג‪:‬יח כי מי עמד בסוד יהוה וירא ויישמע את‬
‫דברו מי היקשיב דברי )דברו( ויישמע‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬יט הינה‬
‫סערת יהוה חמה יצאה וסער מיתחולל על רואש רשעים יחול‬
‫כג‪:‬כ לוא ישוב אף יהוה עד עשותו ועד הקימו מזימות ליבו‬
‫באחרית הימים תיתבוננו בה בינה כג‪:‬כא לוא שלחתי את‬
‫הנביאים והם רצו לוא דיברתי אליהם והם נבאו כג‪:‬כב ואים‬
‫עמדו בסודי וישמיעו דברי את עמי וישיבום מידרכם הרע‬
‫ומרוע מעלליהם‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬כג האלוהי מיקרוב אני נאומ‬
‫יהוה ולוא אלוהי מרחוק כג‪:‬כד אים ייסתר איש במיסתרים‬
‫ואני לוא אראנו נאומ יהוה הלוא את השמיים ואת הארץ אני‬
‫מלא נאומ יהוה כג‪:‬כה שמעתי את אשר אמרו הנביאים‬
‫ירמיהו‬
‫הנבאים בישמי שקר לאמור חלמתי חלמתי כג‪:‬כו עד מתי‬
‫היש בלב הנביאים נבאי השקר ונביאי תרמית ליבם כג‪:‬כז‬
‫החושבים להשכיח את עמי שמי בחלומותם אשר יספרו איש‬
‫לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל כג‪:‬כח הנביא אשר איתו‬
‫חלום יספר חלום ואשר דברי איתו ידבר דברי אמת מה לתבן את‬
‫הבר נאומ יהוה כג‪:‬כט הלוא כוה דברי כאש נאומ יהוה וכפטיש‬
‫יפוצץ סלע‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬ל לכן הינני על הנביאים נאומ‬
‫יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו כג‪:‬לא הינני על‬
‫הנביאים נאומ יהוה הלוקחים לשונם ויינאמו נאומ כג‪:‬לב‬
‫הינני על נבאי חלומות שקר נאומ יהוה ויספרום ויתעו את‬
‫בשיקריהם ובפחזותם ואנוכי לוא שלחתים ולוא‬
‫עמי‬
‫ציויתים והועיל לוא יועילו לעם הזה נאומ יהוה כג‪:‬לג וכי‬
‫יישאלכ העם הזה או הנביא או כוהן לאמור מה משא יהוה‬
‫ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאומ יהוה כג‪:‬לד‬
‫והנביא והכוהן והעם אשר יואמר משא יהוה ופקדתי על‬
‫האיש ההוא ועל ביתו כג‪:‬לה כוה תואמרו איש על רעהו ואיש אל‬
‫אחיו מה ענה יהוה ומה דיבר יהוה כג‪:‬לו ומשא יהוה לוא‬
‫תיזכרו עוד כי המשא ייחיה לאיש דברו והפכתם את דיברי‬
‫אלוהים חיימ יהוה צבאות אלוהינו כג‪:‬לז כוה תואמר אל‬
‫הנביא מה ענכ יהוה ומה דיבר יהוה כג‪:‬לח ואים משא יהוה‬
‫תואמרו לכן כוה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא‬
‫יהוה ואשלח אליכם לאמור לוא תואמרו משא יהוה כג‪:‬לט לכן‬
‫הינני ונשיתי אתכם נשוא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר‬
‫נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני כג‪:‬מ ונתתי עליכם חרפת‬
‫עולם וכלימות עולם אשר לוא תישכח‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬א היראני יהוה והינה שני דודאי תאנים מועדים‬
‫ליפני היכל יהוה אחרי הגלות נבוכדראצר מלכ בבל את‬
‫יכניהו בן יהויקים מלכ יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש‬
‫ואת המסגר מירושלימ ויביאם בבל כד‪:‬ב הדוד אחד תאנים טובות‬
‫מאוד כיתאני הבכורות והדוד אחד תאנים רעות מאוד אשר לוא‬
‫תאכלנה מרוע‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬ג ויואמר יהוה אלי מה אתה רואה יירמיהו ואומר תאנים‬
‫התאנים הטובות טובות מאוד והרעות רעות מאוד אשר לוא תאכלנה‬
‫מרוע‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬ד ויהי דבר יהוה אלי לאמור כד‪:‬ה כוה אמר יהוה אלוהי‬
‫יישראל כתאנים הטובות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשר‬
‫שילחתי מינ המקום הזה ארץ כשדים לטובה כד‪:‬ו ושמתי‬
‫עיני עליהם לטובה והשיבותים על הארץ הזואת ובניתים‬
‫ולוא אהרוס ונטעתים ולוא אתוש כד‪:‬ז ונתתי להם לב לדעת אותי‬
‫כי אני יהוה והיו לי לעם ואנוכי אחיה להם לאלוהים כי‬
‫ישובו אלי בכל ליבם‪..........‬ס‪..........‬כד‪:‬ח וכתאנים הרעות אשר לוא‬
‫תאכלנה מרוע כי כוה אמר יהוה כן אתן את צידקיהו מלכ‬
‫יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלימ הנשארים בארץ‬
‫הזואת והיושבים בארץ מיצריים כד‪:‬ט ונתתים לזועה‬
‫)לזעוה( לרעה לכול ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לישנינה‬
‫וליקללה בכל המקומות אשר אדיחם שם כד‪:‬י ושילחתי בם את‬
‫החרב את הרעב ואת הדבר עד תומם מעל האדמה אשר נתתי להם‬
‫ולאבותיהם‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬א הדבר אשר היה על יירמיהו על כל עם יהודה בשנה‬
‫הרביעית ליהויקים בן יואשיהו מלכ יהודה היא השנה‬
‫הריאשונית לינבוכדראצר מלכ בבל כה‪:‬ב אשר דיבר יירמיהו‬
‫הנביא על כל עם יהודה ואל כל יושבי ירושלימ לאמור כה‪:‬ג‬
‫מינ שלוש עשרה שנה ליואשיהו בן אמון מלכ יהודה ועד‬
‫היום הזה זה שלוש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר‬
‫ירמיהו‬
‫אליכם אשכים ודבר ולוא שמעתם כה‪:‬ד ושלח יהוה אליכם את כל‬
‫עבדיו הנביאים השכם ושלוח ולוא שמעתם ולוא היטיתם את‬
‫אזנכם לישמוע כה‪:‬ה לאמור שובו נא איש מידרכו הרעה ומרוע‬
‫מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם‬
‫למינ עולם ועד עולם כה‪:‬ו ואל תלכו אחרי אלוהים אחרים‬
‫לעבדם ולהישתחות להם ולוא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולוא‬
‫ארע לכם כה‪:‬ז ולוא שמעתם אלי נאומ יהוה למען הכעסוני‬
‫)הכעיסני( במעשה ידיכם לרע לכם‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬ח לכן כוה אמר יהוה צבאות יען אשר לוא שמעתם את דברי‬
‫כה‪:‬ט הינני שולח ולקחתי את כל מישפחות צפון נאומ יהוה‬
‫ואל נבוכדראצר מלכ בבל עבדי והביאותים על הארץ הזואת ועל‬
‫יושביה ועל כל הגויים האלה סביב והחרמתים ושמתים‬
‫לשמה ולישרקה ולחרבות עולם כה‪:‬י והאבדתי מהם קול ששון וקול‬
‫שימחה קול חתן וקול כלה קול רחיים ואור נר כה‪:‬יא והיתה כל‬
‫הארץ הזואת לחרבה לשמה ועבדו הגויים האלה את מלכ בבל‬
‫שיבעים שנה כה‪:‬יב והיה כימלואות שיבעים שנה אפקוד‬
‫על מלכ בבל ועל הגוי ההוא נאומ יהוה את עונם ועל ארץ‬
‫כשדים ושמתי אותו לשיממות עולם כה‪:‬יג והבאותי )והבאתי(‬
‫על הארץ ההיא את כל דברי אשר דיברתי עליה את כל הכתוב‬
‫בספר הזה אשר נבא יירמיהו על כל הגויים כה‪:‬יד כי עבדו‬
‫בם גם המה גויים רבים ומלכים גדולים ושילמתי להם‬
‫כפעלם וכמעשה ידיהם‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬טו כי כוה אמר יהוה אלוהי יישראל אלי קח את כוס‬
‫הייין החמה הזואת מידי והישקיתה אותו את כל הגויים‬
‫כה‪:‬טז ושתו והיתגועשו‬
‫אשר אנוכי שולח אותכ אליהם‬
‫והיתהוללו מיפני החרב אשר אנוכי שולח בינותם כה‪:‬יז‬
‫ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגויים אשר שלחני‬
‫יהוה אליהם כה‪:‬יח את ירושלימ ואת ערי יהודה ואת מלכיה‬
‫את שריה לתת אותם לחרבה לשמה לישרקה וליקללה כיום הזה‬
‫כה‪:‬יט את פרעוה מלכ מיצריים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל‬
‫עמו כה‪:‬כ ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ‬
‫פלישתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד‬
‫כה‪:‬כא את אדום ואת מואב ואת בני עמון כה‪:‬כב ואת כל מלכי צור‬
‫ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים כה‪:‬כג ואת‬
‫דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה כה‪:‬כד ואת כל מלכי‬
‫ערב ואת כל מלכי הערב השוכנים במידבר כה‪:‬כה ואת כל מלכי‬
‫זימרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי כה‪:‬כו ואת כל‬
‫מלכי הצפון הקרובים והרחוקים איש אל אחיו ואת כל‬
‫הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלכ ששכ יישתה‬
‫אליהם‪..........‬פ‬
‫ואמרת‬
‫כה‪:‬כז‬
‫אחריהם‬
‫כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל שתו ושיכרו וקיו ונפלו‬
‫ולוא תקומו מיפני החרב אשר אנוכי שולח ביניכם כה‪:‬כח‬
‫והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידכ לישתות ואמרת אליהם כוה‬
‫אמר יהוה צבאות שתו תישתו כה‪:‬כט כי הינה בעיר אשר נקרא‬
‫שמי עליה אנוכי מחל להרע ואתם הינקה תינקו לוא תינקו‬
‫כי חרב אני קורא על כל יושבי הארץ נאומ יהוה צבאות כה‪:‬ל‬
‫ואתה תינבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה‬
‫מימרום יישאג ומימעון קדשו ייתן קולו שאוג יישאג‬
‫על נוהו הידד כדורכים יענה אל כל יושבי הארץ כה‪:‬לא בא‬
‫שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגויים נשפט הוא לכל‬
‫בשר הרשעים נתנם לחרב נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כה‪:‬לב כוה אמר‬
‫יהוה צבאות הינה רעה יוצאת מיגוי אל גוי וסער גדול יעור‬
‫מירכתי ארץ כה‪:‬לג והיו חללי יהוה ביום ההוא מיקצה הארץ‬
‫ועד קצה הארץ לוא ייספדו ולוא יאספו ולוא ייקברו לדומן על‬
‫ירמיהו‬
‫פני האדמה ייחיו כה‪:‬לד הילילו הרועים וזעקו והיתפלשו‬
‫אדירי הצואן כי מלאו ימיכם ליטבוח ותפוצותיכם ונפלתם‬
‫כיכלי חמדה כה‪:‬לה ואבד מנוס מינ הרועים ופליטה מאדירי‬
‫הצואן כה‪:‬לו קול צעקת הרועים ויללת אדירי הצואן כי שודד‬
‫יהוה את מרעיתם כה‪:‬לז ונדמו נאות השלום מיפני חרון‬
‫אף יהוה כה‪:‬לח עזב ככפיר סוכו כי היתה ארצם לשמה‬
‫מיפני חרון היונה ומיפני חרון אפו‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬א בראשית ממלכות יהויקים בן יואשיהו מלכ יהודה היה‬
‫הדבר הזה מאת יהוה לאמור כו‪:‬ב כוה אמר יהוה עמוד בחצר בית‬
‫יהוה ודיברת על כל ערי יהודה הבאים להישתחות בית יהוה‬
‫את כל הדברים אשר ציויתיכ לדבר אליהם אל תיגרע דבר כו‪:‬ג‬
‫אולי יישמעו וישובו איש מידרכו הרעה ונחמתי אל הרעה‬
‫אשר אנוכי חושב לעשות להם מיפני רוע מעלליהם כו‪:‬ד‬
‫ואמרת אליהם כוה אמר יהוה אים לוא תישמעו אלי ללכת‬
‫בתורתי אשר נתתי ליפניכם כו‪:‬ה לישמוע על דיברי עבדי‬
‫הנביאים אשר אנוכי שולח אליכם והשכם ושלוח ולוא שמעתם‬
‫כו‪:‬ו ונתתי את הביית הזה כשילוה ואת העיר הזאתה )הזואת(‬
‫אתן ליקללה לכול גוי הארץ‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬ז ויישמעו הכוהנים והנביאים וכל העם את יירמיהו‬
‫מדבר את הדברים האלה בבית יהוה כו‪:‬ח ויהי ככלות יירמיהו‬
‫לדבר את כל אשר ציוה יהוה לדבר אל כל העם וייתפשו אותו‬
‫הכוהנים והנביאים וכל העם לאמור מות תמות כו‪:‬ט מדוע‬
‫נבית בשם יהוה לאמור כשילו ייחיה הביית הזה והעיר‬
‫הזואת תחרב מאין יושב וייקהל כל העם אל יירמיהו בבית‬
‫יהוה כו‪:‬י ויישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו‬
‫יהוה‬
‫שער‬
‫בפתח‬
‫וישבו‬
‫יהוה‬
‫בית‬
‫המלכ‬
‫מיבית‬
‫החדש‪..........‬ס‪..........‬כו‪:‬יא ויואמרו הכוהנים והנביאים אל השרים‬
‫ואל כל העם לאמור מישפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר‬
‫הזואת כאשר שמעתם באזניכם כו‪:‬יב ויואמר יירמיהו אל כל‬
‫השרים ואל כל העם לאמור יהוה שלחני להינבא אל הביית‬
‫הזה ואל העיר הזואת את כל הדברים אשר שמעתם כו‪:‬יג ועתה‬
‫היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושימעו בקול יהוה אלוהיכם‬
‫ויינחם יהוה אל הרעה אשר דיבר עליכם כו‪:‬יד ואני‬
‫הינני בידכם עשו לי כטוב וכישר בעיניכם כו‪:‬טו אכ ידוע‬
‫תדעו כי אים ממיתים אתם אותי כי דם נקי אתם נותנים‬
‫עליכם ואל העיר הזואת ואל יושביה כי באמת שלחני יהוה‬
‫עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬טז‬
‫ויואמרו השרים וכל העם אל הכוהנים ואל הנביאים אין‬
‫לאיש הזה מישפט מות כי בשם יהוה אלוהינו דיבר אלינו‬
‫כו‪:‬יז ויקומו אנשים מיזיקני הארץ ויואמרו אל כל קהל‬
‫העם לאמור כו‪:‬יח מיכיה )מיכה( המורשתי היה נבא בימי‬
‫חיזקיהו מלכ יהודה ויואמר אל כל עם יהודה לאמור כוה אמר‬
‫יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושליים עיימ תיחיה והר‬
‫הביית לבמות יער כו‪:‬יט ההמת המיתוהו חיזקיהו מלכ יהודה‬
‫וכל יהודה הלוא ירא את יהוה ויחל את פני יהוה ויינחם‬
‫יהוה אל הרעה אשר דיבר עליהם ואנחנו עושים רעה גדולה‬
‫על נפשותינו כו‪:‬כ וגם איש היה מיתנבא בשם יהוה אוריהו‬
‫בן שמעיהו מיקירית היערים ויינבא על העיר הזואת‬
‫ועל הארץ הזואת ככול דיברי יירמיהו כו‪:‬כא ויישמע המלכ‬
‫יהויקים וכל גיבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלכ‬
‫המיתו ויישמע אוריהו ויירא וייברח ויבוא מיצריים‬
‫כו‪:‬כב ויישלח המלכ יהויקים אנשים מיצריים את‬
‫אלנתן בן עכבור ואנשים איתו אל מיצריים כו‪:‬כג ויוציאו‬
‫את אוריהו מימיצריים ויביאוהו אל המלכ יהויקים‬
‫ויכהו בחרב וישלכ את נבלתו אל קיברי בני העם כו‪:‬כד אכ יד‬
‫ירמיהו‬
‫אחיקם בן שפן היתה את יירמיהו לבילתי תת אותו ביד‬
‫העם להמיתו‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬א בראשית ממלכת יהויקימ בן יואושיהו מלכ יהודה‬
‫היה הדבר הזה אל יירמיה מאת יהוה לאמור כז‪:‬ב כוה אמר‬
‫יהוה אלי עשה לכ מוסרות ומוטות ונתתם על צוארכ כז‪:‬ג‬
‫ושילחתם אל מלכ אדום ואל מלכ מואב ואל מלכ בני עמון ואל‬
‫מלכ צור ואל מלכ צידון ביד מלאכים הבאים ירושלימ אל‬
‫צידקיהו מלכ יהודה כז‪:‬ד וציוית אותם אל אדוניהם לאמור‬
‫כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל כוה תואמרו אל אדוניכם‬
‫כז‪:‬ה אנוכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על‬
‫פני הארץ בכוחי הגדול וביזרועי הנטויה ונתתיה לאשר‬
‫ישר בעיני כז‪:‬ו ועתה אנוכי נתתי את כל הארצות האלה ביד‬
‫נבוכדנאצר מלכ בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו‬
‫כז‪:‬ז ועבדו אותו כל הגויים ואת בנו ואת בן בנו עד בוא עת ארצו‬
‫גם הוא ועבדו בו גויים רבים ומלכים גדולים כז‪:‬ח והיה‬
‫הגוי והממלכה אשר לוא יעבדו אותו את נבוכדנאצר מלכ בבל ואת‬
‫אשר לוא ייתן את צוארו בעול מלכ בבל בחרב וברעב ובדבר אפקוד‬
‫על הגוי ההוא נאומ יהוה עד תומי אותם בידו כז‪:‬ט ואתם אל‬
‫תישמעו אל נביאיכם ואל קוסמיכם ואל חלומותיכם ואל‬
‫עונניכם ואל כשפיכם אשר הם אומרים אליכם לאמור לוא‬
‫תעבדו את מלכ בבל כז‪:‬י כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק‬
‫אתכם מעל אדמתכם והידחתי אתכם ואבדתם כז‪:‬יא והגוי אשר‬
‫יביא את צוארו בעול מלכ בבל ועבדו והינחתיו על אדמתו נאומ‬
‫יהוה ועבדה וישב בה כז‪:‬יב ואל צידקיה מלכ יהודה דיברתי‬
‫ככל הדברים האלה לאמור הביאו את צואריכם בעול מלכ בבל‬
‫ועיבדו אותו ועמו ויחיו כז‪:‬יג למה תמותו אתה ועמכ בחרב ברעב‬
‫ובדבר כאשר דיבר יהוה אל הגוי אשר לוא יעבוד את מלכ בבל‬
‫כז‪:‬יד ואל תישמעו אל דיברי הנביאים האומרים אליכם‬
‫לאמור לוא תעבדו את מלכ בבל כי שקר הם נבאים לכם כז‪:‬טו כי‬
‫לוא שלחתים נאומ יהוה והם נבאים בישמי לשקר למען‬
‫הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנביאים הנבאים לכם כז‪:‬טז ואל‬
‫הכוהנים ואל כל העם הזה דיברתי לאמור כוה אמר יהוה אל‬
‫תישמעו אל דיברי נביאיכם הנבאים לכם לאמור הינה‬
‫כלי בית יהוה מושבים מיבבלה עתה מהרה כי שקר המה‬
‫נבאים לכם כז‪:‬יז אל תישמעו אליהם עיבדו את מלכ בבל‬
‫ויחיו למה תיחיה העיר הזואת חרבה כז‪:‬יח ואים נביאים‬
‫הם ואים יש דבר יהוה איתם ייפגעו נא ביהוה צבאות‬
‫לבילתי בואו הכלים הנותרים בבית יהוה ובית מלכ יהודה‬
‫ובירושלימ בבלה כז‪:‬יט כי כוה אמר יהוה צבאות אל העמודים‬
‫ועל הים ועל המכונות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזואת‬
‫כז‪:‬כ אשר לוא לקחם נבוכדנאצר מלכ בבל בגלותו את יכוניה‬
‫)יכניה( בן יהויקים מלכ יהודה מירושלימ בבלה ואת כל‬
‫חורי יהודה וירושלימ כז‪:‬כא כי כוה אמר יהוה צבאות אלוהי‬
‫יישראל על הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלכ יהודה‬
‫וירושלימ כז‪:‬כב בבלה יובאו ושמה ייחיו עד יום פקדי אותם‬
‫נאומ יהוה והעליתים והשיבותים אל המקום הזה‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬א ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צידקיה מלכ יהודה‬
‫בשנת )בשנה( הרביעית בחודש החמישי אמר אלי חנניה בן‬
‫עזור הנביא אשר מיגיבעון בבית יהוה לעיני הכוהנים‬
‫וכל העם לאמור כח‪:‬ב כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל‬
‫לאמור שברתי את עול מלכ בבל כח‪:‬ג בעוד שנתיים ימים‬
‫אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה אשר לקח‬
‫נבוכדנאצר מלכ בבל מינ המקום הזה ויביאם בבל כח‪:‬ד ואת‬
‫יכניה בן יהויקים מלכ יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים‬
‫בבלה אני משיב אל המקום הזה נאומ יהוה כי אשבור את עול‬
‫ירמיהו‬
‫מלכ בבל כח‪:‬ה ויואמר יירמיה הנביא אל חנניה הנביא‬
‫לעיני הכוהנים ולעיני כל העם העומדים בבית יהוה כח‪:‬ו‬
‫ויואמר יירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את‬
‫דבריכ אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מיבבל אל‬
‫המקום הזה כח‪:‬ז אכ שמע נא הדבר הזה אשר אנוכי דובר‬
‫באזניכ ובאזני כל העם כח‪:‬ח הנביאים אשר היו לפני‬
‫ולפניכ מינ העולם ויינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות‬
‫גדולות למילחמה ולרעה ולדבר כח‪:‬ט הנביא אשר יינבא לשלום‬
‫בבוא דבר הנביא ייודע הנביא אשר שלחו יהוה באמת כח‪:‬י‬
‫וייקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר יירמיה הנביא‬
‫ויישברהו כח‪:‬יא ויואמר חנניה לעיני כל העם לאמור כוה‬
‫אמר יהוה ככה אשבור את עול נבוכדנאצר מלכ בבל בעוד‬
‫שנתיים ימים מעל צואר כל הגויים וילכ יירמיה‬
‫הנביא לדרכו‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬יב ויהי דבר יהוה אל יירמיה אחרי שבור חנניה הנביא‬
‫את המוטה מעל צואר יירמיה הנביא לאמור כח‪:‬יג הלוכ ואמרת‬
‫אל חנניה לאמור כוה אמר יהוה מוטות עץ שברת ועשית‬
‫תחתיהן מוטות ברזל כח‪:‬יד כי כוה אמר יהוה צבאות אלוהי‬
‫יישראל עול ברזל נתתי על צואר כל הגויים האלה לעבוד את‬
‫נבוכדנאצר מלכ בבל ועבדוהו וגם את חית השדה נתתי לו כח‪:‬טו‬
‫ויואמר יירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא‬
‫חנניה לוא שלחכ יהוה ואתה היבטחת את העם הזה על שקר כח‪:‬טז‬
‫לכן כוה אמר יהוה הינני משלחכ מעל פני האדמה השנה‬
‫אתה מת כי סרה דיברת אל יהוה כח‪:‬יז וימת חנניה הנביא‬
‫בשנה ההיא בחודש השביעי‪..........‬פ‬
‫הנביא‬
‫יירמיה‬
‫שלח‬
‫אשר‬
‫הספר‬
‫דיברי‬
‫ואלה‬
‫כט‪:‬א‬
‫מירושלימ אל יתר זיקני הגולה ואל הכוהנים ואל‬
‫הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלימ בבלה‬
‫כט‪:‬ב אחרי צאת יכניה המלכ והגבירה והסריסים שרי יהודה‬
‫וירושלימ והחרש והמסגר מירושלימ כט‪:‬ג ביד אלעשה בן‬
‫שפן וגמריה בן חילקיה אשר שלח צידקיה מלכ יהודה אל‬
‫נבוכדנאצר מלכ בבל בבלה לאמור כט‪:‬ד כוה אמר יהוה צבאות‬
‫אלוהי יישראל לכל הגולה אשר היגליתי מירושלימ בבלה‬
‫כט‪:‬ה בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואיכלו את פירין כט‪:‬ו קחו‬
‫נשים והולידו בנים ובנות וקחו ליבניכם נשים ואת‬
‫בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל‬
‫תימעטו כט‪:‬ז ודירשו את שלום העיר אשר היגליתי אתכם‬
‫שמה והיתפללו בעדה אל יהוה כי בישלומה ייחיה לכם‬
‫שלום כט‪:‬ח כי כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל אל ישיאו‬
‫לכם נביאיכם אשר בקירבכם וקוסמיכם ואל תישמעו אל‬
‫חלומותיכם אשר אתם מחלמים כט‪:‬ט כי בשקר הם נבאים לכם‬
‫בישמי לוא שלחתים נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬י כי כוה אמר‬
‫יהוה כי לפי מלואת לבבל שיבעים שנה אפקוד אתכם‬
‫והקימותי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה‬
‫כט‪:‬יא כי אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב‬
‫עליכם נאומ יהוה מחשבות שלום ולוא לרעה לתת לכם אחרית‬
‫ותיקוה כט‪:‬יב וקראתם אותי והלכתם והיתפללתם אלי ושמעתי‬
‫אליכם כט‪:‬יג וביקשתם אותי ומצאתם כי תידרשוני בכל‬
‫לבבכם כט‪:‬יד ונמצאתי לכם נאומ יהוה ושבתי את שביתכם‬
‫)שבותכם( וקיבצתי אתכם מיכל הגויים ומיכל המקומות אשר‬
‫הידחתי אתכם שם נאומ יהוה והשיבותי אתכם אל המקום אשר‬
‫היגליתי אתכם מישם כט‪:‬טו כי אמרתם הקים לנו יהוה‬
‫נביאים בבלה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬טז כי כוה אמר יהוה אל המלכ היושב‬
‫אל כיסא דויד ואל כל העם היושב בעיר הזואת אחיכם אשר לוא‬
‫יצאו איתכם בגולה כט‪:‬יז כוה אמר יהוה צבאות הינני משלח‬
‫ירמיהו‬
‫בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השוערים‬
‫אשר לוא תאכלנה מרוע כט‪:‬יח ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר‬
‫ונתתים לזועה )לזעוה( לכול ממלכות הארץ לאלה ולשמה‬
‫ולישרקה ולחרפה בכל הגויים אשר הידחתים שם כט‪:‬יט תחת‬
‫אשר לוא שמעו אל דברי נאומ יהוה אשר שלחתי אליהם את‬
‫עבדי הנביאים השכם ושלוח ולוא שמעתם נאומ יהוה כט‪:‬כ‬
‫ואתם שימעו דבר יהוה כל הגולה אשר שילחתי מירושלימ‬
‫בבלה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬כא כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל אל‬
‫אחאב בן קוליה ואל צידקיהו בן מעשיה הנבאים לכם‬
‫בישמי שקר הינני נותן אותם ביד נבוכדראצר מלכ בבל‬
‫והיכם לעיניכם כט‪:‬כב ולוקח מהם קללה לכול גלות יהודה אשר‬
‫בבבל לאמור ישימכ יהוה כצידקיהו וכאחב אשר קלם מלכ בבל‬
‫באש כט‪:‬כג יען אשר עשו נבלה ביישראל וינאפו את נשי‬
‫רעיהם וידברו דבר בישמי שקר אשר לוא ציויתימ ואנוכי‬
‫הוידע )היודע( ועד נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬כד ואל שמעיהו‬
‫הנחלמי תואמר לאמור כט‪:‬כה כוה אמר יהוה צבאות אלוהי‬
‫יישראל לאמור יען אשר אתה שלחת בשימכה ספרים אל כל‬
‫העם אשר בירושלימ ואל צפניה בן מעשיה הכוהן ואל כל‬
‫הכוהנים לאמור כט‪:‬כו יהוה נתנכ כוהן תחת יהוידע הכוהן‬
‫ליחיות פקידים בית יהוה לכל איש משוגע ומיתנבא‬
‫ונתתה אותו אל המחפכת ואל הצינוק כט‪:‬כז ועתה למה לוא גערת‬
‫ביירמיהו הענתותי המיתנבא לכם כט‪:‬כח כי על כן שלח‬
‫אלינו בבל לאמור ארוכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות‬
‫ואיכלו את פריהן כט‪:‬כט וייקרא צפניה הכוהן את הספר הזה‬
‫באזני יירמיהו הנביא‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬ל ויהי דבר יהוה אל יירמיהו לאמור כט‪:‬לא שלח על כל‬
‫הגולה לאמור כוה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי יען אשר‬
‫נבא לכם שמעיה ואני לוא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר כט‪:‬לב‬
‫לכן כוה אמר יהוה הינני פוקד על שמעיה הנחלמי ועל‬
‫זרעו לוא ייחיה לו איש יושב בתוכ העם הזה ולוא ייראה‬
‫בטוב אשר אני עושה לעמי נאומ יהוה כי סרה דיבר על‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה‬
‫לאמור ל‪:‬ב כוה אמר יהוה אלוהי יישראל לאמור כתב לכ את כל‬
‫הדברים אשר דיברתי אליכ אל ספר ל‪:‬ג כי הינה ימים‬
‫באים נאומ יהוה ושבתי את שבות עמי יישראל ויהודה אמר‬
‫יהוה והשיבותים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬ד ואלה הדברים אשר דיבר יהוה אל יישראל ואל יהודה ל‪:‬ה‬
‫כי כוה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום ל‪:‬ו שאלו‬
‫נא וראו אים יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו‬
‫כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון ל‪:‬ז הוי כי גדול היום ההוא‬
‫מאיין כמוהו ועת צרה היא ליעקוב ומימנה ייושע ל‪:‬ח‬
‫והיה ביום ההוא נאומ יהוה צבאות אשבור עולו מעל צוארכ‬
‫ומוסרותיכ אנתק ולוא יעבדו בו עוד זרים ל‪:‬ט ועבדו את יהוה‬
‫אלוהיהם ואת דויד מלכם אשר אקים להם‪..........‬ס‪ ..........‬ל‪:‬י ואתה אל‬
‫תירא עבדי יעקוב נאומ יהוה ואל תחת יישראל כי הינני‬
‫מושיעכ מרחוק ואת זרעכ מארץ שיבים ושב יעקוב ושקט‬
‫ושאנן ואין מחריד ל‪:‬יא כי איתכ אני נאומ יהוה‬
‫להושיעכ כי אעשה כלה בכל הגויים אשר הפיצותיכ שם אכ‬
‫אותכ לוא אעשה כלה וייסרתיכ למישפט ונקה לוא אנקכא‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬יב כי כוה אמר יהוה אנוש לשיברכ נחלה מכתכ ל‪:‬יג אין‬
‫דן דינכ למזור רפואות תעלה אין לכ ל‪:‬יד כל מאהבייכ שכחוכ‬
‫אותכ לוא יידרושו כי מכת אויב היכיתיכ מוסר אכזרי על רוב‬
‫עונכ עצמו חטואתייכ ל‪:‬טו מה תיזעק על שיברכ אנוש מכאובכ‬
‫על רוב עונכ עצמו חטואתייכ עשיתי אלה לכ ל‪:‬טז לכן כל‬
‫ירמיהו‬
‫אוכלייכ יאכלו וכל צרייכ כולם בשבי ילכו והיו שואסייכ‬
‫לימשיסה וכל בוזזייכ אתן לבז ל‪:‬יז כי אעלה ארוכה לכ‬
‫ומימכותייכ ארפאכ נאומ יהוה כי נדחה קראו לכ ציון היא‬
‫דורש אין לה‪..........‬ס‪ ..........‬ל‪:‬יח כוה אמר יהוה הינני שב שבות‬
‫אהלי יעקוב ומישכנותיו ארחם ונבנתה עיר על תילה‬
‫וארמון על מישפטו ישב ל‪:‬יט ויצא מהם תודה וקול משחקים‬
‫והירביתים ולוא יימעטו והיכבדתים ולוא ייצערו ל‪:‬כ והיו‬
‫בניו כקדם ועדתו לפני תיכון ופקדתי על כל לוחציו ל‪:‬כא‬
‫והיה אדירו מימנו ומושלו מיקירבו יצא והיקרבתיו ונגש‬
‫אלי כי מי הוא זה ערב את ליבו לגשת אלי נאומ יהוה ל‪:‬כב‬
‫ויחייתם לי לעם ואנוכי אחיה לכם לאלוהים‪..........‬ס‪ ..........‬ל‪:‬כג‬
‫הינה סערת יהוה חמה יצאה סער מיתגורר על רואש רשעים‬
‫יחול ל‪:‬כד לוא ישוב חרון אף יהוה עד עשותו ועד הקימו‬
‫מזימות ליבו באחרית הימים תיתבוננו בה ל‪:‬כה בעת ההיא‬
‫נאומ יהוה אחיה לאלוהים לכול מישפחות יישראל והמה‬
‫ייחיו לי לעם‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬א כוה אמר יהוה מצא חן במידבר‬
‫עם שרידי חרב הלוכ להרגיעו יישראל לא‪:‬ב מרחוק יהוה נראה‬
‫לי ואהבת עולם אהבתיכ על כן משכתיכ חסד לא‪:‬ג עוד אבנכ‬
‫ונבנית בתולת יישראל עוד תעדי תופייכ ויצאת בימחול‬
‫משחקים לא‪:‬ד עוד תיטעי כרמים בהרי שומרון נטעו‬
‫נוטעים וחיללו לא‪:‬ה כי יש יום קראו נוצרים בהר אפריים‬
‫קומו ונעלה ציון אל יהוה אלוהינו‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬ו כי כוה אמר יהוה רנו ליעקוב שימחה וצהלו ברואש‬
‫הגויים השמיעו הללו ואימרו הושע יהוה את עמכ את שארית‬
‫יישראל לא‪:‬ז הינני מביא אותם מארץ צפון וקיבצתים‬
‫מירכתי ארץ בם עיור ופיסח הרה ויולדת יחדו קהל גדול ישובו‬
‫הנה לא‪:‬ח ביבכי יבואו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי‬
‫מיים בדרכ ישר לוא ייכשלו בה כי הייתי ליישראל לאב‬
‫ואפריים בכורי הוא‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬ט שימעו דבר יהוה גויים‬
‫והגידו באיימ מימרחק ואימרו מזרה יישראל יקבצנו‬
‫ושמרו כרועה עדרו לא‪:‬י כי פדה יהוה את יעקוב וגאלו מיד חזק‬
‫מימנו לא‪:‬יא ובאו וריננו בימרום ציון ונהרו אל טוב יהוה‬
‫על דגן ועל תירוש ועל ייצהר ועל בני צואן ובקר והיתה‬
‫נפשם כגן רוה ולוא יוסיפו לדאבה עוד לא‪:‬יב אז תישמח‬
‫בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון‬
‫ונחמתים ושימחתים מיגונם לא‪:‬יג וריויתי נפש‬
‫נאומ‬
‫יישבעו‬
‫טובי‬
‫את‬
‫ועמי‬
‫דשן‬
‫הכוהנים‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬יד כוה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי‬
‫תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להינחם על בניה כי‬
‫איננו‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬טו כוה אמר יהוה מינעי קולכ מיבכי‬
‫ועינייכ מידימעה כי יש שכר ליפעולתכ נאומ יהוה‬
‫ושבו מארץ אויב לא‪:‬טז ויש תיקוה לאחריתכ נאומ יהוה ושבו‬
‫אפריים‬
‫שמעתי‬
‫שמוע‬
‫ליגבולם‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬יז‬
‫בנים‬
‫מיתנודד ייסרתני ואיוסר כעגל לוא לומד השיבני ואשובה‬
‫כי אתה יהוה אלוהי לא‪:‬יח כי אחרי שובי נחמתי ואחרי‬
‫היודעי ספקתי על ירכ בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי‬
‫חרפת נעורי לא‪:‬יט הבן יקיר לי אפריים אים ילד‬
‫שעשועים כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו‬
‫מעי לו רחם ארחמנו נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬לא‪:‬כ הציבי לכ‬
‫ציונים שימי לכ תמרורים שיתי ליבכ למסילה דרכ‬
‫הלכתי )הלכת( שובי בתולת יישראל שובי אל ערייכ אלה לא‪:‬כא‬
‫עד מתי תיתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה‬
‫תסובב גבר‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬כב כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל‬
‫עוד יואמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם‬
‫יברככ יהוה נוה צדק הר הקודש לא‪:‬כג וישבו בה יהודה וכל עריו‬
‫יחדו איכרים ונסעו בעדר לא‪:‬כד כי הירויתי נפש עיפה‬
‫ירמיהו‬
‫וכל נפש דאבה מילאתי לא‪:‬כה על זואת הקיצותי ואראה‬
‫ושנתי ערבה לי‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬כו הינה ימים באים נאומ‬
‫יהוה וזרעתי את בית יישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע‬
‫בהמה לא‪:‬כז והיה כאשר שקדתי עליהם לינתוש ולינתוץ‬
‫ולהרוס ולהאביד ולהרע כן אשקוד עליהם ליבנות ולינטוע‬
‫נאומ יהוה לא‪:‬כח בימים ההם לוא יואמרו עוד אבות אכלו בוסר‬
‫ושיני בנים תיקהינה לא‪:‬כט כי אים איש בעונו ימות כל‬
‫האדם האוכל הבוסר תיקהינה שיניו‪..........‬ס‪ ..........‬לא‪:‬ל הינה‬
‫ימים באים נאומ יהוה וכרתי את בית יישראל ואת בית‬
‫יהודה ברית חדשה לא‪:‬לא לוא כברית אשר כרתי את אבותם ביום‬
‫החזיקי בידם להוציאם מארץ מיצריים אשר המה הפרו את‬
‫בריתי ואנוכי בעלתי בם נאומ יהוה לא‪:‬לב כי זואת הברית‬
‫אשר אכרות את בית יישראל אחרי הימים ההם נאומ יהוה‬
‫נתתי את תורתי בקירבם ועל ליבם אכתבנה והייתי להם‬
‫לאלוהים והמה ייחיו לי לעם לא‪:‬לג ולוא ילמדו עוד איש את‬
‫רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי‬
‫למיקטנם ועד גדולם נאומ יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לוא‬
‫אזכר עוד‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬לד כוה אמר יהוה נותן שמש לאור יומם‬
‫חוקות ירח וכוכבים לאור לילה רוגע הים ויהמו גליו יהוה‬
‫צבאות שמו לא‪:‬לה אים ימושו החוקים האלה מילפני נאומ‬
‫יהוה גם זרע יישראל יישבתו מיחיות גוי לפני כל‬
‫הימים‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬לו כוה אמר יהוה אים יימדו שמיים‬
‫מילמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע‬
‫יישראל על כל אשר עשו נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬לא‪:‬לז הינה‬
‫ימים )באים( נאומ יהוה ונבנתה העיר ליהוה מימיגדל‬
‫חננאל שער הפינה לא‪:‬לח ויצא עוד קוה )קו( המידה נגדו על‬
‫גיבעת גרב ונסב גועתה לא‪:‬לט וכל העמק הפגרים והדשן וכל‬
‫השרמות )השדמות( עד נחל קידרון עד פינת שער הסוסים‬
‫מיזרחה קודש ליהוה לוא יינתש ולוא יהרס עוד לעולם‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה בשנת )בשנה(‬
‫העשירית לצידקיהו מלכ יהודה היא השנה שמונה עשרה‬
‫שנה לינבוכדראצר לב‪:‬ב ואז חיל מלכ בבל צרים על ירושלימ‬
‫ויירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלכ יהודה‬
‫לב‪:‬ג אשר כלאו צידקיהו מלכ יהודה לאמור מדוע אתה נבא‬
‫לאמור כוה אמר יהוה הינני נותן את העיר הזואת ביד מלכ‬
‫בבל ולכדה לב‪:‬ד וצידקיהו מלכ יהודה לוא יימלט מיד הכשדים‬
‫כי הינתון יינתן ביד מלכ בבל ודיבר פיו עימ פיו‬
‫ועיניו את עינו תיראינה לב‪:‬ה ובבל יוליכ את צידקיהו‬
‫ושם ייחיה עד פקדי אותו נאומ יהוה כי תילחמו את‬
‫הכשדים לוא תצליחו‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬ו ויואמר יירמיהו היה דבר יהוה אלי לאמור לב‪:‬ז הינה‬
‫חנמאל בן שלומ דודכ בא אליכ לאמור קנה לכ את שדי אשר‬
‫בענתות כי לכ מישפט הגאולה ליקנות לב‪:‬ח ויבוא אלי חנמאל‬
‫בן דודי כידבר יהוה אל חצר המטרה ויואמר אלי קנה נא את‬
‫שדי אשר בענתות אשר בארץ בינימין כי לכ מישפט‬
‫הירושה ולכ הגאולה קנה לכ ואדע כי דבר יהוה הוא לב‪:‬ט ואקנה‬
‫את השדה מאת חנמאל בן דודי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף‬
‫שיבעה שקלים ועשרה הכסף לב‪:‬י ואכתוב בספר ואחתום ואעד‬
‫עדים ואשקול הכסף במואזניים לב‪:‬יא ואקח את ספר המיקנה‬
‫את החתום המיצוה והחוקים ואת הגלוי לב‪:‬יב ואתן את הספר‬
‫המיקנה אל ברוכ בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דודי‬
‫כל‬
‫ולעיני העדים הכותבים בספר המיקנה לעיני‬
‫היהודים היושבים בחצר המטרה לב‪:‬יג ואצוה את ברוכ‬
‫לעיניהם לאמור לב‪:‬יד כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל‬
‫לקוח את הספרים האלה את ספר המיקנה הזה ואת החתום ואת‬
‫ירמיהו‬
‫ספר הגלוי הזה ונתתם ביכלי חרש למען יעמדו ימים‬
‫רבים‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬טו כי כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל‬
‫עוד ייקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזואת‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬טז ואתפלל אל יהוה אחרי תיתי את ספר המיקנה אל ברוכ‬
‫בן נריה לאמור לב‪:‬יז אהה אדוני יהויה הינה אתה עשית‬
‫את השמיים ואת הארץ בכוחכ הגדול וביזרועכ הנטויה לוא‬
‫ייפלא מימכ כל דבר לב‪:‬יח עושה חסד לאלפים ומשלם עון‬
‫אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגיבור יהוה צבאות‬
‫שמו לב‪:‬יט גדול העצה ורב העליליה אשר עיניכ פקוחות על כל‬
‫דרכי בני אדם לתת לאיש כידרכיו וכיפרי מעלליו לב‪:‬כ‬
‫אשר שמת אותות ומופתים בארץ מיצריים עד היום הזה‬
‫וביישראל ובאדם ותעשה לכ שם כיום הזה לב‪:‬כא ותוצא את עמכ‬
‫את יישראל מארץ מיצריים באותות ובמופתים וביד חזקה‬
‫ובאזרוע נטויה ובמורא גדול לב‪:‬כב ותיתן להם את הארץ הזואת‬
‫אשר נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש לב‪:‬כג ויבואו‬
‫ויירשו אותה ולוא שמעו בקולכ ובתרותך )ובתורתכ( לוא הלכו את כל‬
‫אשר ציויתה להם לעשות לוא עשו ותקרא אותם את כל הרעה‬
‫הזואת לב‪:‬כד הינה הסוללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד‬
‫הכשדים הנלחמים עליה מיפני החרב והרעב והדבר ואשר‬
‫דיברת היה והינכ רואה לב‪:‬כה ואתה אמרת אלי אדוני יהויה‬
‫ביד‬
‫נתנה‬
‫והעיר‬
‫עדים‬
‫והעד‬
‫בכסף‬
‫השדה‬
‫לכ‬
‫קנה‬
‫הכשדים‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כו ויהי דבר יהוה אל יירמיהו לאמור‬
‫לב‪:‬כז הינה אני יהוה אלוהי כל בשר המימני ייפלא כל‬
‫דבר לב‪:‬כח לכן כוה אמר יהוה הינני נותן את העיר הזואת‬
‫ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלכ בבל ולכדה לב‪:‬כט ובאו‬
‫הכשדים הנלחמים על העיר הזואת והיציתו את העיר הזואת‬
‫באש ושרפוה ואת הבתים אשר קיטרו על גגותיהם לבעל‬
‫והיסיכו נסכים לאלוהים אחרים למען הכעיסני לב‪:‬ל כי‬
‫היו בני יישראל ובני יהודה אכ עושים הרע בעיני‬
‫מינעורותיהם כי בני יישראל אכ מכעיסים אותי‬
‫במעשה ידיהם נאומ יהוה לב‪:‬לא כי על אפי ועל חמתי‬
‫היתה לי העיר הזואת למינ היום אשר בנו אותה ועד היום‬
‫הזה להסירה מעל פני לב‪:‬לב על כל רעת בני יישראל ובני‬
‫יהודה אשר עשו להכעיסני המה מלכיהם שריהם כוהניהם‬
‫ונביאיהם ואיש יהודה ויושבי ירושלימ לב‪:‬לג וייפנו‬
‫אלי עורף ולוא פנים ולמד אותם השכם ולמד ואינם‬
‫שומעים לקחת מוסר לב‪:‬לד וישימו שיקוציהם בביית אשר‬
‫נקרא שמי עליו לטמאו לב‪:‬לה וייבנו את במות הבעל אשר‬
‫בגיא בן הינום להעביר את בניהם ואת בנותיהם למולכ אשר‬
‫לוא ציויתים ולוא עלתה על ליבי לעשות התועבה הזואת למען‬
‫החטי את יהודה‪..........‬ס‪ ..........‬לב‪:‬לו ועתה לכן כוה אמר יהוה אלוהי‬
‫יישראל אל העיר הזואת אשר אתם אומרים נתנה ביד מלכ‬
‫בבל בחרב וברעב ובדבר לב‪:‬לז הינני מקבצם מיכל הארצות אשר‬
‫הידחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשיבותים אל‬
‫המקום הזה והושבתים לבטח לב‪:‬לח והיו לי לעם ואני אחיה‬
‫להם לאלוהים לב‪:‬לט ונתתי להם לב אחד ודרכ אחד לייראה אותי‬
‫כל הימים לטוב להם וליבניהם אחריהם לב‪:‬מ וכרתי להם‬
‫ברית עולם אשר לוא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת‬
‫ייראתי אתן בילבבם לבילתי סור מעלי לב‪:‬מא וששתי‬
‫עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזואת באמת בכל ליבי‬
‫ובכל נפשי‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬מב כי כוה אמר יהוה כאשר הבאתי אל‬
‫העם הזה את כל הרעה הגדולה הזואת כן אנוכי מביא עליהם‬
‫את כל הטובה אשר אנוכי דובר עליהם לב‪:‬מג ונקנה השדה בארץ‬
‫הזואת אשר אתם אומרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה‬
‫ביד הכשדים לב‪:‬מד שדות בכסף ייקנו וכתוב בספר וחתום והעד‬
‫עדים בארץ בינימינ וביסביבי ירושלימ ובערי יהודה‬
‫ירמיהו‬
‫ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם‬
‫נאומ יהוה‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬א ויהי דבר יהוה אל יירמיהו שנית והוא עודנו עצור‬
‫בחצר המטרה לאמור לג‪:‬ב כוה אמר יהוה עושה יהוה יוצר אותה‬
‫להכינה יהוה שמו לג‪:‬ג קרא אלי ואענכא ואגידה לכ גדולות‬
‫ובצורות לוא ידעתם‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬ד כי כוה אמר יהוה אלוהי יישראל על בתי העיר הזואת‬
‫ועל בתי מלכי יהודה הנתוצים אל הסוללות ואל החרב לג‪:‬ה‬
‫באים להילחם את הכשדים ולמלאם את פיגרי האדם אשר‬
‫היכיתי באפי ובחמתי ואשר היסתרתי פני מהעיר הזואת‬
‫על כל רעתם לג‪:‬ו הינני מעלה לה ארוכה ומרפא ורפאתים‬
‫וגיליתי להם עתרת שלום ואמת לג‪:‬ז והשיבותי את שבות‬
‫לג‪:‬ח‬
‫כבריאשונה‬
‫ובנתים‬
‫יישראל‬
‫שבות‬
‫ואת‬
‫יהודה‬
‫וטיהרתים מיכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול )לכל(‬
‫עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי לג‪:‬ט והיתה לי לשם‬
‫ששון ליתהילה ולתיפארת לכול גויי הארץ אשר יישמעו‬
‫את כל הטובה אשר אנוכי עושה אותם ופחדו ורגזו על כל הטובה‬
‫ועל כל השלום אשר אנוכי עושה לה‪..........‬ס‪ ..........‬לג‪:‬י כוה אמר יהוה‬
‫עוד יישמע במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא מאין‬
‫אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחוצות ירושלימ הנשמות‬
‫מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה לג‪:‬יא קול ששון וקול‬
‫שימחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את יהוה צבאות כי‬
‫טוב יהוה כי לעולם חסדו מביאים תודה בית יהוה כי אשיב את‬
‫שבות הארץ כבריאשונה אמר יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬לג‪:‬יב כוה אמר יהוה‬
‫צבאות עוד ייחיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל‬
‫עריו נוה רועים מרביצים צואן לג‪:‬יג בערי ההר בערי‬
‫השפלה ובערי הנגב ובארץ בינימינ וביסביבי ירושלימ‬
‫ובערי יהודה עוד תעבורנה הצואן על ידי מונה אמר‬
‫יהוה‬
‫נאומ‬
‫באים‬
‫ימים‬
‫הינה‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬יד‬
‫והקימותי את הדבר הטוב אשר דיברתי אל בית יישראל ועל‬
‫בית יהודה לג‪:‬טו בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדויד צמח‬
‫צדקה ועשה מישפט וצדקה בארץ לג‪:‬טז בימים ההם תיושע‬
‫יהודה וירושלימ תישכון לבטח וזה אשר ייקרא לה יהוה‬
‫צידקנו‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬יז כי כוה אמר יהוה לוא ייכרת לדויד‬
‫איש יושב על כיסא בית יישראל לג‪:‬יח ולכוהנים הלויים‬
‫לוא ייכרת איש מילפני מעלה עולה ומקטיר מינחה ועושה‬
‫זבח כל הימים‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬יט ויהי דבר יהוה אל יירמיהו לאמור לג‪:‬כ כוה אמר יהוה‬
‫אים תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבילתי‬
‫היות יומם ולילה בעיתם לג‪:‬כא גם בריתי תופר את דויד‬
‫עבדי מיחיות לו בן מולכ על כיסאו ואת הלויים הכוהנים‬
‫משרתי לג‪:‬כב אשר לוא ייספר צבא השמיים ולוא יימד חול‬
‫הים כן ארבה את זרע דויד עבדי ואת הלויים משרתי‬
‫אותי‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬כג ויהי דבר יהוה אל יירמיהו לאמור לג‪:‬כד‬
‫הלוא ראית מה העם הזה דיברו לאמור שתי המישפחות אשר‬
‫בחר יהוה בהם ויימאסם ואת עמי יינאצון מיחיות עוד‬
‫גוי ליפניהם‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬כה כוה אמר יהוה אים לוא בריתי‬
‫יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לוא שמתי לג‪:‬כו גם זרע‬
‫יעקוב ודויד עבדי אמאס מיקחת מיזרעו מושלים אל זרע‬
‫שבותם‬
‫את‬
‫)אשיב(‬
‫אשוב‬
‫כי‬
‫ויעקוב‬
‫יישחק‬
‫אברהם‬
‫וריחמתים‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלכ‬
‫בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים‬
‫על ירושלימ ועל כל עריה לאמור לד‪:‬ב כוה אמר יהוה אלוהי‬
‫ירמיהו‬
‫יישראל הלוכ ואמרת אל צידקיהו מלכ יהודה ואמרת אליו כוה‬
‫אמר יהוה הינני נותן את העיר הזואת ביד מלכ בבל ושרפה‬
‫באש לד‪:‬ג ואתה לוא תימלט מידו כי תפוש תיתפש ובידו‬
‫תינתן ועיניכ את עיני מלכ בבל תיראינה ופיהו את‬
‫פיכ ידבר ובבל תבוא לד‪:‬ד אכ שמע דבר יהוה צידקיהו מלכ‬
‫יהודה כוה אמר יהוה עליכ לוא תמות בחרב לד‪:‬ה בשלום תמות‬
‫וכמישרפות אבותיכ המלכים הריאשונים אשר היו לפניכ‬
‫כן יישרפו לכ והוי אדון ייספדו לכ כי דבר אני דיברתי‬
‫נאומ יהוה‪..........‬ס‪..........‬לד‪:‬ו וידבר יירמיהו הנביא אל צידקיהו‬
‫מלכ יהודה את כל הדברים האלה בירושלימ לד‪:‬ז וחיל מלכ בבל‬
‫נלחמים על ירושלימ ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש‬
‫ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מיבצר‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬ח הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה אחרי כרות המלכ‬
‫צידקיהו ברית את כל העם אשר בירושלימ ליקרוא להם דרור‬
‫לד‪:‬ט לשלח איש את עבדו ואיש את שיפחתו העיברי‬
‫והעיבריה חפשים לבילתי עבד בם ביהודי אחיהו איש‬
‫לד‪:‬י ויישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש‬
‫את עבדו ואיש את שיפחתו חפשים לבילתי עבד בם עוד‬
‫ויישמעו וישלחו לד‪:‬יא וישובו אחרי כן וישיבו את העבדים‬
‫ואת השפחות אשר שילחו חפשים ויכבישום )וייכבשום(‬
‫לעבדים ולישפחות‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬יב ויהי דבר יהוה אל יירמיהו מאת יהוה לאמור לד‪:‬יג‬
‫כוה אמר יהוה אלוהי יישראל אנוכי כרתי ברית את אבותיכם‬
‫ביום הוציאי אותם מארץ מיצריים מיבית עבדים לאמור‬
‫לד‪:‬יד מיקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העיברי אשר‬
‫יימכר לכ ועבדכ שש שנים ושילחתו חפשי מעימכ ולוא‬
‫שמעו אבותיכם אלי ולוא היטו את אזנם לד‪:‬טו ותשובו אתם‬
‫היום ותעשו את הישר בעיני ליקרוא דרור איש לרעהו‬
‫ותיכרתו ברית לפני בביית אשר נקרא שמי עליו לד‪:‬טז‬
‫ותשובו ותחללו את שמי ותשיבו איש את עבדו ואיש את שיפחתו‬
‫אשר שילחתם חפשים לנפשם ותיכבשו אותם ליחיות לכם‬
‫לעבדים ולישפחות‪..........‬ס‪..........‬לד‪:‬יז לכן כוה אמר יהוה אתם לוא‬
‫שמעתם אלי ליקרוא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הינני‬
‫קורא לכם דרור נאומ יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי‬
‫אתכם לזועה )לזעוה( לכול ממלכות הארץ לד‪:‬יח ונתתי את‬
‫האנשים העוברים את בריתי אשר לוא הקימו את דיברי‬
‫הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לישניים ויעברו‬
‫בין בתריו לד‪:‬יט שרי יהודה ושרי ירושלימ הסריסים‬
‫והכוהנים וכול עם הארץ העוברים בין ביתרי העגל לד‪:‬כ‬
‫ונתתי אותם ביד אויביהם וביד מבקשי נפשם והיתה‬
‫נבלתם למאכל לעוף השמיים ולבהמת הארץ לד‪:‬כא ואת‬
‫צידקיהו מלכ יהודה ואת שריו אתן ביד אויביהם וביד‬
‫מבקשי נפשם וביד חיל מלכ בבל העולים מעליכם לד‪:‬כב‬
‫הינני מצוה נאומ יהוה והשיבותים אל העיר הזואת‬
‫ונלחמו עליה ולכדוה ושרפוה באש ואת ערי יהודה אתן שממה‬
‫מאין יושב‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה בימי‬
‫יהויקים בן יואשיהו מלכ יהודה לאמור לה‪:‬ב הלוכ אל בית‬
‫הרכבים ודיברת אותם והביאותם בית יהוה אל אחת הלשכות‬
‫והישקית אותם ייין לה‪:‬ג ואקח את יאזניה בן יירמיהו‬
‫בן חבציניה ואת אחיו ואת כל בניו ואת כל בית הרכבים לה‪:‬ד‬
‫ואביא אותם בית יהוה אל לישכת בני חנן בן ייגדליהו‬
‫איש האלוהים אשר אצל לישכת השרים אשר מימעל‬
‫ללישכת מעשיהו בן שלומ שומר הסף לה‪:‬ה ואתן ליפני‬
‫ירמיהו‬
‫בני בית הרכבים גביעים מלאים ייין וכוסות ואומר‬
‫אליהם שתו ייין לה‪:‬ו ויואמרו לוא נשתה ייין כי יונדב‬
‫בן רכב אבינו ציוה עלינו לאמור לוא תישתו ייין אתם‬
‫ובניכם עד עולם לה‪:‬ז וביית לוא תיבנו וזרע לוא תיזרעו‬
‫וכרם לוא תיטעו ולוא ייחיה לכם כי באהלים תשבו כל‬
‫ימיכם למען תיחיו ימים רבים על פני האדמה אשר‬
‫אתם גרים שם לה‪:‬ח ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכול‬
‫אשר ציונו לבילתי שתות ייין כל ימינו אנחנו נשינו‬
‫בנינו ובנותינו לה‪:‬ט ולבילתי בנות בתים לשיבתנו וכרם‬
‫ושדה וזרע לוא ייחיה לנו לה‪:‬י ונשב באהלים ונשמע ונעש‬
‫ככול אשר ציונו יונדב אבינו לה‪:‬יא ויהי בעלות נבוכדראצר‬
‫מלכ בבל אל הארץ ונואמר בואו ונבוא ירושלימ מיפני חיל‬
‫הכשדים ומיפני חיל ארם ונשב בירושלימ‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬יב ויהי דבר יהוה אל יירמיהו לאמור לה‪:‬יג כוה אמר‬
‫יהוה צבאות אלוהי יישראל הלוכ ואמרת לאיש יהודה‬
‫וליושבי ירושלימ הלוא תיקחו מוסר לישמוע אל דברי נאומ‬
‫יהוה לה‪:‬יד הוקם את דיברי יהונדב בן רכב אשר ציוה את‬
‫בניו לבילתי שתות ייין ולוא שתו עד היום הזה כי שמעו‬
‫את מיצות אביהם ואנוכי דיברתי אליכם השכם ודבר ולוא‬
‫שמעתם אלי לה‪:‬טו ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים‬
‫השכם ושלוח לאמור שובו נא איש מידרכו הרעה והיטיבו‬
‫מעלליכם ואל תלכו אחרי אלוהים אחרים לעבדם ושבו אל‬
‫האדמה אשר נתתי לכם ולאבותיכם ולוא היטיתם את אזנכם‬
‫ולוא שמעתם אלי לה‪:‬טז כי הקימו בני יהונדב בן רכב את‬
‫מיצות אביהם אשר ציום והעם הזה לוא שמעו אלי לה‪:‬יז‬
‫לכן כוה אמר יהוה אלוהי צבאות אלוהי יישראל הינני‬
‫מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלימ את כל הרעה אשר‬
‫דיברתי עליהם יען דיברתי אליהם ולוא שמעו ואקרא להם‬
‫ולוא ענו לה‪:‬יח ולבית הרכבים אמר יירמיהו כוה אמר יהוה‬
‫צבאות אלוהי יישראל יען אשר שמעתם על מיצות יהונדב‬
‫אביכם ותישמרו את כל מיצותיו ותעשו ככול אשר ציוה אתכם‬
‫לה‪:‬יט לכן כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל לוא ייכרת‬
‫איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬א ויהי בשנה הרביעית ליהויקים בן יואשיהו מלכ‬
‫יהודה היה הדבר הזה אל יירמיהו מאת יהוה לאמור לו‪:‬ב קח לכ‬
‫מגילת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דיברתי אליכ על‬
‫יישראל ועל יהודה ועל כל הגויים מיום דיברתי אליכ‬
‫מימי יואשיהו ועד היום הזה לו‪:‬ג אולי יישמעו בית‬
‫יהודה את כל הרעה אשר אנוכי חושב לעשות להם למען ישובו‬
‫ולחטאתם‪..........‬ס‪ ..........‬לו‪:‬ד‬
‫לעונם‬
‫וסלחתי‬
‫הרעה‬
‫מידרכו‬
‫איש‬
‫וייקרא יירמיהו את ברוכ בן נריה וייכתוב ברוכ מיפי‬
‫יירמיהו את כל דיברי יהוה אשר דיבר אליו על מגילת ספר‬
‫לו‪:‬ה ויצוה יירמיהו את ברוכ לאמור אני עצור לוא אוכל לבוא‬
‫בית יהוה לו‪:‬ו ובאת אתה וקראת במגילה אשר כתבת מיפי את‬
‫דיברי יהוה באזני העם בית יהוה ביום צום וגם באזני כל‬
‫יהודה הבאים מעריהם תיקראם לו‪:‬ז אולי תיפול תחינתם‬
‫ליפני יהוה וישובו איש מידרכו הרעה כי גדול האף והחמה‬
‫אשר דיבר יהוה אל העם הזה לו‪:‬ח ויעש ברוכ בן נריה ככול‬
‫אשר ציוהו יירמיהו הנביא ליקרוא בספר דיברי יהוה בית‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬ט ויהי בשנה החמישית ליהויקים בן יואשיהו מלכ‬
‫יהודה בחודש התשיעי קראו צום ליפני יהוה כל העם‬
‫בירושלימ וכל העם הבאים מערי יהודה בירושלימ לו‪:‬י‬
‫וייקרא ברוכ בספר את דיברי יירמיהו בית יהוה בלישכת‬
‫ירמיהו‬
‫גמריהו בן שפן הסופר בחצר העליון פתח שער בית יהוה‬
‫החדש באזני כל העם לו‪:‬יא ויישמע מיכיהו בן גמריהו בן‬
‫שפן את כל דיברי יהוה מעל הספר לו‪:‬יב וירד בית המלכ על‬
‫לישכת הסופר והינה שם כל השרים יושבים אלישמע‬
‫הסופר ודליהו בן שמעיהו ואלנתן בן עכבור וגמריהו בן‬
‫שפן וצידקיהו בן חנניהו וכל השרים לו‪:‬יג ויגד להם‬
‫מיכיהו את כל הדברים אשר שמע ביקרוא ברוכ בספר באזני‬
‫העם לו‪:‬יד ויישלחו כל השרים אל ברוכ את יהודי בן נתניהו‬
‫בן שלמיהו בן כושי לאמור המגילה אשר קראת בה באזני‬
‫העם קחנה בידכ ולכ וייקח ברוכ בן נריהו את המגילה בידו‬
‫ויבוא אליהם לו‪:‬טו ויואמרו אליו שב נא וקראנה באזנינו‬
‫וייקרא ברוכ באזניהם לו‪:‬טז ויהי כשמעם את כל הדברים‬
‫פחדו איש אל רעהו ויואמרו אל ברוכ הגיד נגיד למלכ את כל‬
‫הדברים האלה לו‪:‬יז ואת ברוכ שאלו לאמור הגד נא לנו איכ כתבת‬
‫את כל הדברים האלה מיפיו לו‪:‬יח ויואמר להם ברוכ מיפיו‬
‫ייקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר‬
‫בדיו‪..........‬ס‪..........‬לו‪:‬יט ויואמרו השרים אל ברוכ לכ היסתר אתה‬
‫ויירמיהו ואיש אל ידע איפוה אתם לו‪:‬כ ויבואו אל המלכ‬
‫חצרה ואת המגילה היפקידו בלישכת אלישמע הסופר ויגידו‬
‫באזני המלכ את כל הדברים לו‪:‬כא ויישלח המלכ את יהודי‬
‫אלישמע הסופר‬
‫וייקחה מילישכת‬
‫לקחת את המגילה‬
‫וייקראה יהודי באזני המלכ ובאזני כל השרים העומדים‬
‫מעל המלכ לו‪:‬כב והמלכ יושב בית החורף בחודש התשיעי ואת‬
‫האח לפניו מבוערת לו‪:‬כג ויהי כיקרוא יהודי שלוש דלתות‬
‫וארבעה ייקרעה בתער הסופר והשלכ אל האש אשר אל האח עד‬
‫תום כל המגילה על האש אשר על האח לו‪:‬כד ולוא פחדו ולוא קרעו‬
‫את ביגדיהם המלכ וכל עבדיו השומעים את כל הדברים האלה‬
‫לו‪:‬כה וגם אלנתן ודליהו וגמריהו היפגיעו במלכ לבילתי‬
‫שרוף את המגילה ולוא שמע אליהם לו‪:‬כו ויצוה המלכ את‬
‫ירחמאל בן המלכ ואת שריהו בן עזריאל ואת שלמיהו בן‬
‫עבדאל לקחת את ברוכ הסופר ואת יירמיהו הנביא ויסתירם‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬לו‪:‬כז ויהי דבר יהוה אל יירמיהו אחרי שרוף‬
‫המלכ את המגילה ואת הדברים אשר כתב ברוכ מיפי‬
‫יירמיהו לאמור לו‪:‬כח שוב קח לכ מגילה אחרת וכתוב עליה את‬
‫כל הדברים הריאשונים אשר היו על המגילה הריאשונה‬
‫אשר שרף יהויקים מלכ יהודה לו‪:‬כט ועל יהויקים מלכ‬
‫יהודה תואמר כוה אמר יהוה אתה שרפת את המגילה הזואת‬
‫לאמור מדוע כתבת עליה לאמור בוא יבוא מלכ בבל והישחית את‬
‫הארץ הזואת והישבית מימנה אדם ובהמה‪..........‬ס‪ ..........‬לו‪:‬ל לכן כוה‬
‫אמר יהוה על יהויקים מלכ יהודה לוא ייחיה לו יושב על‬
‫כיסא דויד ונבלתו תיחיה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה‬
‫לו‪:‬לא ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו את עונם והבאתי‬
‫עליהם ועל יושבי ירושלימ ואל איש יהודה את כל הרעה‬
‫אשר דיברתי אליהם ולוא שמעו לו‪:‬לב ויירמיהו לקח מגילה‬
‫אחרת וייתנה אל ברוכ בן נריהו הסופר וייכתוב עליה‬
‫מיפי יירמיהו את כל דיברי הספר אשר שרף יהויקים‬
‫מלכ יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬א ויימלכ מלכ צידקיהו בן יואשיהו תחת כניהו בן‬
‫יהויקים אשר הימליכ נבוכדראצר מלכ בבל בארץ יהודה לז‪:‬ב‬
‫ולוא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דיברי יהוה אשר דיבר‬
‫ביד יירמיהו הנביא לז‪:‬ג ויישלח המלכ צידקיהו את יהוכל‬
‫בן שלמיה ואת צפניהו בן מעשיה הכוהן אל יירמיהו‬
‫הנביא לאמור היתפלל נא בעדנו אל יהוה אלוהינו לז‪:‬ד‬
‫ויירמיהו בא ויוצא בתוכ העם ולוא נתנו אותו בית הכליא‬
‫)הכלוא( לז‪:‬ה וחיל פרעוה יצא מימיצריים ויישמעו‬
‫הכשדים הצרים על ירושלימ את שימעם ויעלו מעל‬
‫ירמיהו‬
‫ירושלימ‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬ו ויהי דבר יהוה אל יירמיהו הנביא לאמור לז‪:‬ז כוה אמר‬
‫יהוה אלוהי יישראל כוה תואמרו אל מלכ יהודה השולח אתכם‬
‫אלי לדרשני הינה חיל פרעוה היוצא לכם לעזרה שב לארצו‬
‫מיצריים לז‪:‬ח ושבו הכשדים ונלחמו על העיר הזואת ולכדוה‬
‫ושרפוה באש‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬ט כוה אמר יהוה אל תשיאו נפשותיכם לאמור הלוכ ילכו‬
‫מעלינו הכשדים כי לוא ילכו לז‪:‬י כי אים היכיתם כל‬
‫חיל כשדים הנלחמים איתכם ונשארו בם אנשים מדוקרים‬
‫איש באהלו יקומו ושרפו את העיר הזואת באש לז‪:‬יא והיה‬
‫חיל‬
‫מיפני‬
‫ירושלימ‬
‫מעל‬
‫הכשדים‬
‫חיל‬
‫בהעלות‬
‫פרעוה‪..........‬ס‪..........‬לז‪:‬יב ויצא יירמיהו מירושלימ ללכת ארץ‬
‫בינימינ לחליק מישם בתוכ העם לז‪:‬יג ויהי הוא בשער‬
‫בינימינ ושם בעל פקידות ושמו ייראייה בן שלמיה בן‬
‫חנניה וייתפוש את יירמיהו הנביא לאמור אל הכשדים‬
‫אתה נופל לז‪:‬יד ויואמר יירמיהו שקר אינני נופל על‬
‫הכשדים ולוא שמע אליו וייתפוש ייראייה ביירמיהו‬
‫ויביאהו אל השרים לז‪:‬טו וייקצפו השרים על יירמיהו‬
‫והיכו אותו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הסופר כי אותו‬
‫עשו לבית הכלא לז‪:‬טז כי בא יירמיהו אל בית הבור ואל‬
‫החנויות וישב שם יירמיהו ימים רבים לז‪:‬יז ויישלח‬
‫המלכ צידקיהו וייקחהו ויישאלהו המלכ בביתו בסתר ויואמר‬
‫היש דבר מאת יהוה ויואמר יירמיהו יש ויואמר ביד מלכ‬
‫בבל תינתן לז‪:‬יח ויואמר יירמיהו אל המלכ צידקיהו מה‬
‫חטאתי לכ ולעבדיכ ולעם הזה כי נתתם אותי אל בית הכלא‬
‫לז‪:‬יט ואיו )ואיה( נביאיכם אשר נבאו לכם לאמור לוא יבוא‬
‫מלכ בבל עליכם ועל הארץ הזואת לז‪:‬כ ועתה שמע נא אדוני‬
‫המלכ תיפל נא תחינתי לפניכ ואל תשיבני בית יהונתן‬
‫הסופר ולוא אמות שם לז‪:‬כא ויצוה המלכ צידקיהו ויפקידו את‬
‫יירמיהו בחצר המטרה ונתון לו כיכר לחם ליום מיחוץ‬
‫האופים עד תום כל הלחם מינ העיר וישב יירמיהו בחצר‬
‫המטרה לח‪:‬א ויישמע שפטיה בן מתן וגדליהו בן פשחור‬
‫ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים אשר‬
‫יירמיהו מדבר אל כל העם לאמור לח‪:‬ב כוה אמר יהוה היושב‬
‫בעיר הזואת ימות בחרב ברעב ובדבר והיוצא אל הכשדים יחיה‬
‫)וחיה( והיתה לו נפשו לשלל וחי‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬ג כוה אמר יהוה‬
‫הינתון תינתן העיר הזואת ביד חיל מלכ בבל ולכדה לח‪:‬ד‬
‫ויואמרו השרים אל המלכ יומת נא את האיש הזה כי על כן‬
‫הוא מרפא את ידי אנשי המילחמה הנשארים בעיר הזואת‬
‫ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה‬
‫איננו דורש לשלום לעם הזה כי אים לרעה לח‪:‬ה ויואמר המלכ‬
‫צידקיהו הינה הוא בידכם כי אין המלכ יוכל אתכם דבר לח‪:‬ו‬
‫וייקחו את יירמיהו וישליכו אותו אל הבור מלכיהו בן המלכ‬
‫אשר בחצר המטרה וישלחו את יירמיהו בחבלים ובבור אין‬
‫מיים כי אים טיט וייטבע יירמיהו בטיט‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬ז‬
‫ויישמע עבד מלכ הכושי איש סריס והוא בבית המלכ כי‬
‫נתנו את יירמיהו אל הבור והמלכ יושב בשער בינימינ‬
‫לח‪:‬ח ויצא עבד מלכ מיבית המלכ וידבר אל המלכ לאמור לח‪:‬ט‬
‫אדוני המלכ הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו ליירמיהו‬
‫הנביא את אשר הישליכו אל הבור וימת תחתיו מיפני הרעב‬
‫כי אין הלחם עוד בעיר לח‪:‬י ויצוה המלכ את עבד מלכ הכושי‬
‫את‬
‫והעלית‬
‫אנשים‬
‫שלושים‬
‫מיזה‬
‫בידכ‬
‫קח‬
‫לאמור‬
‫יירמיהו הנביא מינ הבור בטרם ימות לח‪:‬יא וייקח עבד‬
‫מלכ את האנשים בידו ויבוא בית המלכ אל תחת האוצר וייקח‬
‫אל‬
‫וישלחם‬
‫מלחים‬
‫ובלוי‬
‫)סחבות(‬
‫הסחבות‬
‫בלוי‬
‫מישם‬
‫ירמיהו‬
‫יירמיהו אל הבור בחבלים לח‪:‬יב ויואמר עבד מלכ הכושי אל‬
‫יירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצילות‬
‫ידיכ מיתחת לחבלים ויעש יירמיהו כן לח‪:‬יג ויימשכו‬
‫את יירמיהו בחבלים ויעלו אותו מינ הבור וישב יירמיהו‬
‫בחצר המטרה‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬יד ויישלח המלכ צידקיהו וייקח את‬
‫יירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית יהוה‬
‫ויואמר המלכ אל יירמיהו שואל אני אותכ דבר אל תכחד‬
‫מימני דבר לח‪:‬טו ויואמר יירמיהו אל צידקיהו כי אגיד‬
‫לכ הלוא המת תמיתני וכי איעצכ לוא תישמע אלי לח‪:‬טז‬
‫ויישבע המלכ צידקיהו אל יירמיהו בסתר לאמור חי יהוה‬
‫את אשר עשה לנו את הנפש הזואת אים אמיתכ ואים אתנכ‬
‫ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשכ‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬יז‬
‫ויואמר יירמיהו אל צידקיהו‪..........‬ס‪..........‬כוה אמר יהוה אלוהי‬
‫צבאות אלוהי יישראל אים יצוא תצא אל שרי מלכ בבל וחיתה‬
‫נפשכ והעיר הזואת לוא תישרף באש וחייתה אתה וביתכ‬
‫לח‪:‬יח ואים לוא תצא אל שרי מלכ בבל ונתנה העיר הזואת ביד‬
‫הכשדים ושרפוה באש ואתה לוא תימלט מידם‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬יט‬
‫ויואמר המלכ צידקיהו אל יירמיהו אני דואג את היהודים‬
‫אשר נפלו אל הכשדים פן ייתנו אותי בידם והיתעללו בי‬
‫לח‪:‬כ ויואמר יירמיהו לוא ייתנו שמע נא בקול יהוה לאשר‬
‫אני דובר אליכ וייטב לכ ותחי נפשכ לח‪:‬כא ואים מאן אתה‬
‫לצאת זה הדבר אשר היראני יהוה לח‪:‬כב והינה כל הנשים‬
‫אשר נשארו בבית מלכ יהודה מוצאות אל שרי מלכ בבל והנה‬
‫אומרות היסיתוכ ויכלו לכ אנשי שלומכ הטבעו בבוץ רגלכ נסוגו‬
‫אחור לח‪:‬כג ואת כל נשיכ ואת בניכ מוציאים אל הכשדים ואתה‬
‫לוא תימלט מידם כי ביד מלכ בבל תיתפש ואת העיר הזואת‬
‫תישרוף באש‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬כד ויואמר צידקיהו אל יירמיהו‬
‫איש אל ידע בדברים האלה ולוא תמות לח‪:‬כה וכי יישמעו‬
‫השרים כי דיברתי איתכ ובאו אליכ ואמרו אליכ הגידה נא‬
‫לנו מה דיברת אל המלכ אל תכחד מימנו ולוא נמיתכ ומה דיבר‬
‫אליכ המלכ לח‪:‬כו ואמרת אליהם מפיל אני תחינתי‬
‫למות‬
‫יהונתן‬
‫בית‬
‫השיבני‬
‫לבילתי‬
‫המלכ‬
‫ליפני‬
‫שם‪..........‬פ‬
‫לח‪:‬כז ויבואו כל השרים אל יירמיהו ויישאלו אותו ויגד להם‬
‫ככל הדברים האלה אשר ציוה המלכ ויחרישו מימנו כי לוא‬
‫נשמע הדבר לח‪:‬כח וישב יירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר‬
‫נלכדה ירושלימ‪..........‬ס‪..........‬והיה כאשר נלכדה ירושלימ לט‪:‬א‬
‫בשנה התשיעית לצידקיהו מלכ יהודה בחודש העשירי בא‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל וכל חילו אל ירושלימ ויצורו עליה לט‪:‬ב‬
‫בעשתי עשרה שנה לצידקיהו בחודש הרביעי בתישעה לחודש‬
‫הבקעה העיר לט‪:‬ג ויבואו כול שרי מלכ בבל וישבו בשער התוכ‬
‫נרגל שראצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שראצר רב מג‬
‫וכל שארית שרי מלכ בבל לט‪:‬ד ויהי כאשר ראם צידקיהו מלכ‬
‫יהודה וכול אנשי המילחמה וייברחו ויצאו לילה מינ העיר‬
‫דרכ גן המלכ בשער בין החומותיים ויצא דרכ הערבה לט‪:‬ה‬
‫ויירדפו חיל כשדים אחריהם וישיגו את צידקיהו בערבות‬
‫ירחו וייקחו אותו ויעלוהו אל נבוכדראצר מלכ בבל ריבלתה בארץ‬
‫חמת וידבר איתו מישפטים לט‪:‬ו ויישחט מלכ בבל את בני‬
‫צידקיהו בריבלה לעיניו ואת כל חורי יהודה שחט מלכ בבל‬
‫לט‪:‬ז ואת עיני צידקיהו עיור ויאסרהו בנחושתיים לביא‬
‫אותו בבלה לט‪:‬ח ואת בית המלכ ואת בית העם שרפו הכשדים באש‬
‫ואת חומות ירושלימ נתצו לט‪:‬ט ואת יתר העם הנשארים בעיר‬
‫ואת הנופלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים הגלה‬
‫נבוזראדן רב טבחים בבל לט‪:‬י ומינ העם הדלים אשר אין‬
‫להם מאומה הישאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה‬
‫וייתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא לט‪:‬יא ויצו‬
‫ירמיהו‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל על יירמיהו ביד נבוזראדן רב טבחים‬
‫לאמור לט‪:‬יב קחנו ועיניכ שים עליו ואל תעש לו מאומה רע‬
‫כי אם כאשר ידבר אליכ כן עשה עימו לט‪:‬יג ויישלח‬
‫נבוזראדן רב טבחים ונבושזבן רב סריס ונרגל שראצר רב מג‬
‫וכול רבי מלכ בבל לט‪:‬יד ויישלחו וייקחו את יירמיהו מחצר‬
‫המטרה וייתנו אותו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוציאהו‬
‫אל הביית וישב בתוכ העם‪..........‬ס‪..........‬לט‪:‬טו ואל יירמיהו היה‬
‫דבר יהוה ביחיותו עצור בחצר המטרה לאמור לט‪:‬טז הלוכ ואמרת‬
‫לעבד מלכ הכושי לאמור כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל‬
‫הינני מבי את דברי אל העיר הזואת לרעה ולוא לטובה והיו‬
‫לפניכ ביום ההוא לט‪:‬יז והיצלתיכ ביום ההוא נאומ יהוה‬
‫ולוא תינתן ביד האנשים אשר אתה יגור מיפניהם לט‪:‬יח‬
‫כי מלט אמלטכ ובחרב לוא תיפול והיתה לכ נפשכ לשלל כי‬
‫בטחת בי נאומ יהוה‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו מאת יהוה אחר שלח אותו‬
‫נבוזראדן רב טבחים מינ הרמה בקחתו אותו והוא אסור באזיקים‬
‫בתוכ כל גלות ירושלימ ויהודה המוגלים בבלה מ‪:‬ב וייקח רב‬
‫טבחים ליירמיהו ויואמר אליו יהוה אלוהיכ דיבר את הרעה‬
‫הזואת אל המקום הזה מ‪:‬ג ויבא ויעש יהוה כאשר דיבר כי‬
‫חטאתם ליהוה ולוא שמעתם בקולו והיה לכם דבר )הדבר( הזה מ‪:‬ד‬
‫ועתה הינה פיתחתיכ היום מינ האזיקים אשר על ידכ‬
‫אים טוב בעיניכ לבוא איתי בבל בוא ואשים את עיני‬
‫עליכ ואים רע בעיניכ לבוא איתי בבל חדל ראה כל הארץ‬
‫לפניכ אל טוב ואל הישר בעיניכ ללכת שמה לכ מ‪:‬ה ועודנו‬
‫לוא ישוב ושובה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר היפקיד‬
‫מלכ בבל בערי יהודה ושב איתו בתוכ העם או אל כל הישר‬
‫בעיניכ ללכת לכ וייתן לו רב טבחים ארוחה ומשאת וישלחהו‬
‫מ‪:‬ו ויבוא יירמיהו אל גדליה בן אחיקם המיצפתה וישב‬
‫איתו בתוכ העם הנשארים בארץ‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬ז ויישמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם‬
‫כי היפקיד מלכ בבל את גדליהו בן אחיקם בארץ וכי‬
‫היפקיד איתו אנשים ונשים וטף ומידלת הארץ מאשר לוא‬
‫הגלו בבלה מ‪:‬ח ויבואו אל גדליה המיצפתה ויישמעאל בן‬
‫נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחומת ובני‬
‫בן המעכתי המה‬
‫עופי )עיפי( הנטופתי ויזניהו‬
‫ואנשיהם מ‪:‬ט ויישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן‬
‫ולאנשיהם לאמור אל תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועיבדו‬
‫את מלכ בבל וייטב לכם מ‪:‬י ואני הינני יושב במיצפה‬
‫לעמוד ליפני הכשדים אשר יבואו אלינו ואתם איספו‬
‫ייין וקייץ ושמן ושימו ביכליכם ושבו בעריכם אשר‬
‫תפשתם מ‪:‬יא וגם כל היהודים אשר במואב וביבני עמון‬
‫ובאדום ואשר בכל הארצות שמעו כי נתן מלכ בבל שארית‬
‫ליהודה וכי היפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן‬
‫מ‪:‬יב וישובו כל היהודים מיכל המקומות אשר נדחו שם ויבואו‬
‫ארץ יהודה אל גדליהו המיצפתה ויאספו ייין וקייץ הרבה‬
‫מאוד‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬יג ויוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר‬
‫בשדה באו אל גדליהו המיצפתה מ‪:‬יד ויואמרו אליו הידוע‬
‫תדע כי בעליס מלכ בני עמון שלח את יישמעאל בן נתניה‬
‫להכותכ נפש ולוא האמין להם גדליהו בן אחיקם מ‪:‬טו ויוחנן‬
‫בן קרח אמר אל גדליהו בסתר במיצפה לאמור אלכה נא ואכה את‬
‫יישמעאל בן נתניה ואיש לוא ידע למה יככה נפש‬
‫ונפוצו כל יהודה הנקבצים אליכ ואבדה שארית יהודה מ‪:‬טז‬
‫ויואמר גדליהו בן אחיקם אל יוחנן בן קרח אל תעש )תעשה( את‬
‫הדבר הזה כי שקר אתה דובר אל יישמעאל‪..........‬פ‬
‫ירמיהו‬
‫מא‪:‬א ויהי בחודש השביעי בא יישמעאל בן נתניה בן‬
‫אלישמע מיזרע המלוכה ורבי המלכ ועשרה אנשים איתו אל‬
‫גדליהו בן אחיקם המיצפתה ויואכלו שם לחם יחדו במיצפה‬
‫מא‪:‬ב ויקם יישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו‬
‫איתו ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב וימת אותו אשר‬
‫היפקיד מלכ בבל בארץ מא‪:‬ג ואת כל היהודים אשר היו איתו‬
‫את גדליהו במיצפה ואת הכשדים אשר נמצאו שם את אנשי‬
‫המילחמה היכה יישמעאל מא‪:‬ד ויהי ביום השני להמית‬
‫את גדליהו ואיש לוא ידע מא‪:‬ה ויבואו אנשים מישכם‬
‫מישילו ומישומרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי‬
‫בגדים ומיתגודדים ומינחה ולבונה בידם להביא בית יהוה‬
‫מא‪:‬ו ויצא יישמעאל בן נתניה ליקראתם מינ המיצפה‬
‫הולכ הלוכ ובוכה ויהי כיפגוש אותם ויואמר אליהם בואו אל‬
‫גדליהו בן אחיקם מא‪:‬ז ויהי כבואם אל תוכ העיר ויישחטם‬
‫יישמעאל בן נתניה אל תוכ הבור הוא והאנשים אשר איתו‬
‫מא‪:‬ח ועשרה אנשים נמצאו בם ויואמרו אל יישמעאל אל‬
‫תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה חיטים ושעורים ושמן‬
‫ודבש ויחדל ולוא המיתם בתוכ אחיהם מא‪:‬ט והבור אשר הישליכ‬
‫שם יישמעאל את כל פיגרי האנשים אשר היכה ביד‬
‫גדליהו הוא אשר עשה המלכ אסא מיפני בעשא מלכ יישראל‬
‫אותו מילא יישמעאל בן נתניהו חללים מא‪:‬י ויישב‬
‫יישמעאל את כל שארית העם אשר במיצפה את בנות המלכ‬
‫ואת כל העם הנשארים במיצפה אשר היפקיד נבוזראדן רב‬
‫טבחים את גדליהו בן אחיקם ויישבם יישמעאל בן נתניה‬
‫וילכ לעבור אל בני עמון‪..........‬ס‪..........‬מא‪:‬יא ויישמע יוחנן בן‬
‫קרח וכל שרי החילים אשר איתו את כל הרעה אשר עשה‬
‫יישמעאל בן נתניה מא‪:‬יב וייקחו את כל האנשים וילכו‬
‫להילחם עימ יישמעאל בן נתניה ויימצאו אותו אל‬
‫מיים רבים אשר בגיבעון מא‪:‬יג ויהי כיראות כל העם‬
‫אשר את יישמעאל את יוחנן בן קרח ואת כל שרי החילים‬
‫אשר איתו ויישמחו מא‪:‬יד ויסובו כל העם אשר שבה‬
‫יישמעאל מינ המיצפה וישובו וילכו אל יוחנן בן קרח‬
‫מא‪:‬טו ויישמעאל בן נתניה נמלט בישמונה אנשים‬
‫מיפני יוחנן וילכ אל בני עמון‪..........‬ס‪ ..........‬מא‪:‬טז וייקח‬
‫יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר איתו את כל שארית העם‬
‫אשר השיב מאת יישמעאל בן נתניה מינ המיצפה אחר‬
‫היכה את גדליה בן אחיקם גברים אנשי המילחמה ונשים‬
‫וטף וסריסים אשר השיב מיגיבעון מא‪:‬יז וילכו וישבו‬
‫בגרות כמוהם )כימהם( אשר אצל בית לחם ללכת לבוא מיצריים‬
‫מא‪:‬יח מיפני הכשדים כי יראו מיפניהם כי היכה‬
‫יישמעאל בן נתניה את גדליהו בן אחיקם אשר היפקיד‬
‫מלכ בבל בארץ‪..........‬פ‬
‫מב‪:‬א וייגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן‬
‫הושעיה וכל העם מיקטון ועד גדול מב‪:‬ב ויואמרו אל יירמיהו‬
‫הנביא תיפל נא תחינתנו לפניכ והיתפלל בעדנו אל יהוה‬
‫אלוהיכ בעד כל השארית הזואת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר‬
‫עיניכ רואות אותנו מב‪:‬ג ויגד לנו יהוה אלוהיכ את הדרכ אשר‬
‫נלכ בה ואת הדבר אשר נעשה מב‪:‬ד ויואמר אליהם יירמיהו‬
‫הנביא שמעתי הינני מיתפלל אל יהוה אלוהיכם‬
‫כדיבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם לוא‬
‫אמנע מיכם דבר מב‪:‬ה והמה אמרו אל יירמיהו יהי יהוה‬
‫בנו לעד אמת ונאמן אים לוא ככל הדבר אשר יישלחכ יהוה‬
‫אלוהיכ אלינו כן נעשה מב‪:‬ו אים טוב ואים רע בקול יהוה‬
‫אלוהינו אשר אנו )אנחנו( שולחים אותכ אליו נשמע למען‬
‫אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלוהינו‪..........‬פ‬
‫ירמיהו‬
‫מב‪:‬ז ויהי מיקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל יירמיהו‬
‫מב‪:‬ח וייקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר‬
‫איתו ולכל העם למיקטון ועד גדול מב‪:‬ט ויואמר אליהם כוה‬
‫אמר יהוה אלוהי יישראל אשר שלחתם אותי אליו להפיל‬
‫תחינתכם לפניו מב‪:‬י אים שוב תשבו בארץ הזואת ובניתי‬
‫אתכם ולוא אהרוס ונטעתי אתכם ולוא אתוש כי נחמתי אל הרעה‬
‫אשר עשיתי לכם מב‪:‬יא אל תיראו מיפני מלכ בבל אשר‬
‫אתם יראים מיפניו אל תיראו מימנו נאומ יהוה כי‬
‫איתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו מב‪:‬יב ואתן‬
‫לכם רחמים וריחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם מב‪:‬יג‬
‫ואים אומרים אתם לוא נשב בארץ הזואת לבילתי שמוע בקול‬
‫יהוה אלוהיכם מב‪:‬יד לאמור לוא כי ארץ מיצריים נבוא‬
‫אשר לוא נראה מילחמה וקול שופר לוא נשמע וללחם לוא נרעב‬
‫ושם נשב מב‪:‬טו ועתה לכן שימעו דבר יהוה שארית יהודה כוה‬
‫אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל אים אתם שום תשימון‬
‫פניכם לבוא מיצריים ובאתם לגור שם מב‪:‬טז והיתה החרב‬
‫אשר אתם יראים מימנה שם תשיג אתכם בארץ מיצריים‬
‫והרעב אשר אתם דואגים מימנו שם יידבק אחריכם‬
‫מיצריים ושם תמותו מב‪:‬יז וייחיו כל האנשים אשר שמו‬
‫את פניהם לבוא מיצריים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר‬
‫ולוא ייחיה להם שריד ופליט מיפני הרעה אשר אני‬
‫מביא עליהם מב‪:‬יח כי כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל‬
‫כאשר נתכ אפי וחמתי על יושבי ירושלימ כן תיתכ חמתי‬
‫עליכם בבואכם מיצריים ויחייתם לאלה ולשמה וליקללה‬
‫ולחרפה ולוא תיראו עוד את המקום הזה מב‪:‬יט דיבר יהוה‬
‫עליכם שארית יהודה אל תבואו מיצריים ידוע תדעו כי‬
‫)היתעיתם(‬
‫התעתים‬
‫כי‬
‫מב‪:‬כ‬
‫היום‬
‫בכם‬
‫העידותי‬
‫בנפשותיכם כי אתם שלחתם אותי אל יהוה אלוהיכם לאמור‬
‫היתפלל בעדנו אל יהוה אלוהינו וככול אשר יואמר יהוה‬
‫אלוהינו כן הגד לנו ועשינו מב‪:‬כא ואגיד לכם היום ולוא‬
‫שמעתם בקול יהוה אלוהיכם ולכול אשר שלחני אליכם מב‪:‬כב‬
‫ועתה ידוע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם‬
‫לבוא לגור שם‪..........‬ס‪..........‬מג‪:‬א ויהי ככלות יירמיהו לדבר אל כל‬
‫העם את כל דיברי יהוה אלוהיהם אשר שלחו יהוה אלוהיהם‬
‫אליהם את כל הדברים האלה‪..........‬ס‪..........‬מג‪:‬ב ויואמר עזריה בן‬
‫הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים אומרים אל‬
‫יירמיהו שקר אתה מדבר לוא שלחכ יהוה אלוהינו לאמור לוא‬
‫תבואו מיצריים לגור שם מג‪:‬ג כי ברוכ בן נריה מסית אותכ‬
‫בנו למען תת אותנו ביד הכשדים להמית אותנו ולהגלות אותנו‬
‫בבל מג‪:‬ד ולוא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם‬
‫בקול יהוה לשבת בארץ יהודה מג‪:‬ה וייקח יוחנן בן קרח וכל‬
‫שרי החילים את כל שארית יהודה אשר שבו מיכל הגויים‬
‫אשר נדחו שם לגור בארץ יהודה מג‪:‬ו את הגברים ואת הנשים‬
‫ואת הטף ואת בנות המלכ ואת כל הנפש אשר היניח נבוזראדן‬
‫רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שפן ואת יירמיהו‬
‫הנביא ואת ברוכ בן נריהו מג‪:‬ז ויבואו ארץ מיצריים כי‬
‫לוא שמעו בקול יהוה ויבואו עד תחפנחס‪..........‬ס‪ ..........‬מג‪:‬ח ויהי דבר‬
‫יהוה אל יירמיהו בתחפנחס לאמור מג‪:‬ט קח בידכ אבנים‬
‫גדולות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פרעוה בתחפנחס‬
‫לעיני אנשים יהודים מג‪:‬י ואמרת אליהם כוה אמר יהוה‬
‫צבאות אלוהי יישראל הינני שולח ולקחתי את נבוכדראצר‬
‫מלכ בבל עבדי ושמתי כיסאו מימעל לאבנים האלה אשר‬
‫טמנתי ונטה את שפרורו )שפרירו( עליהם מג‪:‬יא ובאה )ובא(‬
‫והיכה את ארץ מיצריים אשר למות למות ואשר לשבי לשבי‬
‫ואשר לחרב לחרב מג‪:‬יב והיצתי אש בבתי אלוהי מיצריים‬
‫ושרפם ושבם ועטה את ארץ מיצריים כאשר יעטה הרועה את‬
‫ירמיהו‬
‫ביגדו ויצא מישם בשלום מג‪:‬יג ושיבר את מצבות בית שמש‬
‫אשר בארץ מיצריים ואת בתי אלוהי מיצריים יישרוף‬
‫באש‪..........‬פ‬
‫מד‪:‬א הדבר אשר היה אל יירמיהו אל כל היהודים היושבים‬
‫בארץ מיצריים היושבים במיגדול ובתחפנחס ובנוף ובארץ‬
‫פתרוס לאמור מד‪:‬ב כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל אתם‬
‫ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלימ ועל כל ערי‬
‫יהודה והינם חרבה היום הזה ואין בהם יושב מד‪:‬ג מיפני‬
‫רעתם אשר עשו להכעיסני ללכת לקטר לעבוד לאלוהים אחרים‬
‫אשר לוא ידעום המה אתם ואבותיכם מד‪:‬ד ואשלח אליכם את כל‬
‫עבדי הנביאים השכים ושלוח לאמור אל נא תעשו את דבר‬
‫התועבה הזואת אשר שנאתי מד‪:‬ה ולוא שמעו ולוא היטו את‬
‫אזנם לשוב מרעתם לבילתי קטר לאלוהים אחרים מד‪:‬ו ותיתכ‬
‫ירושלימ‬
‫ובחוצות‬
‫יהודה‬
‫בערי‬
‫ותיבער‬
‫ואפי‬
‫חמתי‬
‫ותיחיינה לחרבה לישממה כיום הזה‪..........‬ס‪ ..........‬מד‪:‬ז ועתה כוה‬
‫אמר יהוה אלוהי צבאות אלוהי יישראל למה אתם עושים‬
‫רעה גדולה אל נפשותכם להכרית לכם איש ואישה עולל ויונק‬
‫מיתוכ יהודה לבילתי הותיר לכם שארית מד‪:‬ח להכעיסני‬
‫במעשי ידיכם לקטר לאלוהים אחרים בארץ מיצריים אשר‬
‫אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם ליקללה‬
‫ולחרפה בכול גוי הארץ מד‪:‬ט השכחתם את רעות אבותיכם ואת‬
‫רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעותכם ואת רעות‬
‫נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחוצות ירושלימ מד‪:‬י לוא‬
‫דוכאו עד היום הזה ולוא יראו ולוא הלכו בתורתי ובחוקותי אשר‬
‫נתתי ליפניכם וליפני אבותיכם‪..........‬ס‪..........‬מד‪:‬יא לכן כוה‬
‫אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל הינני שם פני בכם‬
‫לרעה ולהכרית את כל יהודה מד‪:‬יב ולקחתי את שארית יהודה‬
‫אשר שמו פניהם לבוא ארץ מיצריים לגור שם ותמו כול‬
‫בארץ מיצריים ייפולו בחרב ברעב ייתמו מיקטון ועד גדול‬
‫בחרב וברעב ימותו והיו לאלה לשמה וליקללה ולחרפה מד‪:‬יג‬
‫ופקדתי על היושבים בארץ מיצריים כאשר פקדתי על‬
‫ירושלימ בחרב ברעב ובדבר מד‪:‬יד ולוא ייחיה פליט ושריד‬
‫לישארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מיצריים ולשוב ארץ‬
‫יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לוא‬
‫ישובו כי אים פלטים‪..........‬פ‬
‫מד‪:‬טו ויענו את יירמיהו כל האנשים היודעים כי מקטרות‬
‫נשיהם לאלוהים אחרים וכל הנשים העומדות קהל גדול וכל‬
‫העם היושבים בארץ מיצריים בפתרוס לאמור מד‪:‬טז הדבר‬
‫אשר דיברת אלינו בשם יהוה איננו שומעים אליכ מד‪:‬יז‬
‫כי עשוה נעשה את כל הדבר אשר יצא מיפינו לקטר לימלכת‬
‫השמיים והסיכ לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבותינו‬
‫מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחוצות ירושלימ ונשבע לחם‬
‫ונחיה טובים ורעה לוא ראינו מד‪:‬יח ומינ אז חדלנו לקטר‬
‫לימלכת השמיים והסכ לה נסכים חסרנו כול ובחרב וברעב תמנו‬
‫מד‪:‬יט וכי אנחנו מקטרים לימלכת השמיים ולהסכ לה‬
‫נסכים המיבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעציבה‬
‫והסכ לה נסכים‪..........‬ס‪..........‬מד‪:‬כ ויואמר יירמיהו אל כל העם על‬
‫הגברים ועל הנשים ועל כל העם העונים אותו דבר לאמור‬
‫מד‪:‬כא הלוא את הקיטר אשר קיטרתם בערי יהודה ובחוצות‬
‫ירושלימ אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אותם‬
‫זכר יהוה ותעלה על ליבו מד‪:‬כב ולוא יוכל יהוה עוד לשאת‬
‫מיפני רוע מעלליכם מיפני התועבות אשר עשיתם ותהי‬
‫ארצכם לחרבה ולשמה וליקללה מאין יושב כהיום הזה מד‪:‬כג‬
‫מיפני אשר קיטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולוא שמעתם בקול‬
‫יהוה ובתורתו ובחוקותיו ובעדותיו לוא הלכתם על כן קראת אתכם‬
‫ירמיהו‬
‫הרעה הזואת כיום הזה‪..........‬ס‪ ..........‬מד‪:‬כד ויואמר יירמיהו אל כל‬
‫העם ואל כל הנשים שימעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ‬
‫מיצריים מד‪:‬כה כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל לאמור‬
‫אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מילאתם לאמור‬
‫עשוה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר לימלכת השמיים‬
‫ולהסכ לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשוה תעשינה‬
‫את נדריכם‪..........‬ס‪..........‬מד‪:‬כו לכן שימעו דבר יהוה כל יהודה‬
‫היושבים בארץ מיצריים הינני נשבעתי בישמי הגדול‬
‫אמר יהוה אים ייחיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה‬
‫אומר חי אדוני יהויה בכל ארץ מיצריים מד‪:‬כז הינני‬
‫שוקד עליהם לרעה ולוא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ‬
‫מיצריים בחרב וברעב עד כלותם מד‪:‬כח ופליטי חרב ישובון‬
‫מינ ארץ מיצריים ארץ יהודה מתי מיספר וידעו כל‬
‫שארית יהודה הבאים לארץ מיצריים לגור שם דבר מי‬
‫יקום מימני ומהם מד‪:‬כט וזואת לכם האות נאומ יהוה כי‬
‫פוקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי‬
‫עליכם לרעה‪..........‬פ‬
‫מד‪:‬ל כוה אמר יהוה הינני נותן את פרעוה חפרע מלכ‬
‫מיצריים ביד אויביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את‬
‫צידקיהו מלכ יהודה ביד נבוכדראצר מלכ בבל אויבו ומבקש‬
‫נפשו‪..........‬ס‪..........‬מה‪:‬א הדבר אשר דיבר יירמיהו הנביא אל ברוכ‬
‫בן נריה בכתבו את הדברים האלה על ספר מיפי יירמיהו‬
‫בשנה הרביעית ליהויקים בן יואשיהו מלכ יהודה לאמור‬
‫מה‪:‬ב כוה אמר יהוה אלוהי יישראל עליכ ברוכ מה‪:‬ג אמרת‬
‫אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאובי יגעתי באנחתי‬
‫ומנוחה לוא מצאתי מה‪:‬ד כוה תואמר אליו כוה אמר יהוה הינה‬
‫אשר בניתי אני הורס ואת אשר נטעתי אני נותש ואת כל‬
‫הארץ היא מה‪:‬ה ואתה תבקש לכ גדולות אל תבקש כי הינני‬
‫מביא רעה על כל בשר נאומ יהוה ונתתי לכ את נפשכ לשלל‬
‫על כל המקומות אשר תלכ שם‪..........‬פ‬
‫מו‪:‬א אשר היה דבר יהוה אל יירמיהו הנביא על הגויים‬
‫מו‪:‬ב למיצריים על חיל פרעוה נכו מלכ מיצריים אשר‬
‫היה על נהר פרת בכרכמיש אשר היכה נבוכדראצר מלכ בבל‬
‫בישנת הרביעית ליהויקים בן יואשיהו מלכ יהודה מו‪:‬ג‬
‫עירכו מגן וצינה וגשו למילחמה מו‪:‬ד איסרו הסוסים ועלו‬
‫ליבשו‬
‫הרמחים‬
‫מירקו‬
‫בכובעים‬
‫והיתיצבו‬
‫הפרשים‬
‫הסיריונות מו‪:‬ה מדוע ראיתי המה חתים נסוגים אחור‬
‫וגיבוריהם יוכתו ומנוס נסו ולוא היפנו מגור מיסביב נאומ‬
‫יהוה מו‪:‬ו אל ינוס הקל ואל יימלט הגיבור צפונה על יד נהר‬
‫פרת כשלו ונפלו מו‪:‬ז מי זה כיאור יעלה כנהרות ייתגעשו‬
‫מימיו מו‪:‬ח מיצריים כיאור יעלה וכנהרות ייתגועשו‬
‫מיים ויואמר אעלה אכסה ארץ אובידה עיר ויושבי בה מו‪:‬ט‬
‫עלו הסוסים והיתהוללו הרכב ויצאו הגיבורים כוש ופוט‬
‫תופשי מגן ולודים תופשי דורכי קשת מו‪:‬י והיום ההוא‬
‫לאדוני יהויה צבאות יום נקמה להינקם מיצריו ואכלה חרב‬
‫ושבעה ורותה מידמם כי זבח לאדוני יהויה צבאות בארץ‬
‫צפון אל נהר פרת מו‪:‬יא עלי גילעד וקחי צרי בתולת בת‬
‫מיצריים לשוא הרביתי )הירבית( רפואות תעלה אין לכ‬
‫מו‪:‬יב שמעו גויים קלונכ וציוחתכ מלאה הארץ כי גיבור‬
‫בגיבור כשלו יחדיו נפלו שניהם‪..........‬פ‬
‫מו‪:‬יג הדבר אשר דיבר יהוה אל יירמיהו הנביא לבוא‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל להכות את ארץ מיצריים מו‪:‬יד הגידו‬
‫במיצריים והשמיעו במיגדול והשמיעו בנוף ובתחפנחס‬
‫אימרו היתיצב והכן לכ כי אכלה חרב סביביכ מו‪:‬טו מדוע‬
‫ירמיהו‬
‫נסחף אביריכ לוא עמד כי יהוה הדפו מו‪:‬טז הירבה כושל גם‬
‫נפל איש אל רעהו ויואמרו קומה ונשובה אל עמנו ואל ארץ‬
‫מולדתנו מיפני חרב היונה מו‪:‬יז קראו שם פרעוה מלכ‬
‫מיצריים שאון העביר המועד מו‪:‬יח חי אני נאומ המלכ‬
‫יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא מו‪:‬יט‬
‫כלי גולה עשי לכ יושבת בת מיצריים כי נוף לשמה‬
‫תיחיה ונצתה מאין יושב‪..........‬ס‪ ..........‬מו‪:‬כ עגלה יפה פיה‬
‫מיצריים קרץ מיצפון בא בא מו‪:‬כא גם שכיריה בקירבה‬
‫כעגלי מרבק כי גם המה היפנו נסו יחדיו לוא עמדו כי יום‬
‫אידם בא עליהם עת פקודתם מו‪:‬כב קולה כנחש ילכ כי בחייל‬
‫ילכו ובקרדומות באו לה כחוטבי עצים מו‪:‬כג כרתו יערה נאומ‬
‫יהוה כי לוא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מיספר מו‪:‬כד‬
‫הובישה בת מיצריים נתנה ביד עם צפון מו‪:‬כה אמר יהוה‬
‫צבאות אלוהי יישראל הינני פוקד אל אמון מינוא ועל‬
‫פרעוה ועל מיצריים ועל אלוהיה ועל מלכיה ועל פרעוה ועל‬
‫הבוטחים בו מו‪:‬כו ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר‬
‫מלכ בבל וביד עבדיו ואחרי כן תישכון כימי קדם נאומ‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫מו‪:‬כז ואתה אל תירא עבדי יעקוב ואל תחת יישראל כי‬
‫הינני מושיעכ מרחוק ואת זרעכ מארץ שיבים ושב יעקוב‬
‫ושקט ושאנן ואין מחריד מו‪:‬כח אתה אל תירא עבדי יעקוב‬
‫נאומ יהוה כי איתכ אני כי אעשה כלה בכל הגויים אשר‬
‫הידחתיכ שמה ואותכ לוא אעשה כלה וייסרתיכ למישפט ונקה‬
‫לוא אנקכא‪..........‬פ‬
‫מז‪:‬א אשר היה דבר יהוה אל יירמיהו הנביא אל פלישתים‬
‫בטרם יכה פרעוה את עזה מז‪:‬ב כוה אמר יהוה הינה מיים‬
‫עולים מיצפון והיו לנחל שוטף ויישטפו ארץ ומלואה עיר‬
‫ויושבי בה וזעקו האדם והיליל כול יושב הארץ מז‪:‬ג מיקול‬
‫שעטת פרסות אביריו מרעש לריכבו המון גלגיליו לוא‬
‫היפנו אבות אל בנים מריפיון ידיים מז‪:‬ד על היום‬
‫הבא לישדוד את כל פלישתים להכרית לצור ולצידון כול שריד‬
‫עוזר כי שודד יהוה את פלישתים שארית אי כפתור מז‪:‬ה‬
‫באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עימקם עד מתי‬
‫תיתגודדי מז‪:‬ו הוי חרב ליהוה עד אנה לוא תישקוטי האספי‬
‫אל תערכ הרגעי ודומי מז‪:‬ז איכ תישקוטי ויהוה ציוה לה אל‬
‫אשקלון ואל חוף הים שם יעדה‪..........‬פ‬
‫מח‪:‬א למואב כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל הוי אל נבו‬
‫כי שודדה הובישה נלכדה קיריתיים הובישה המישגב וחתה‬
‫מח‪:‬ב אין עוד תהילת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו‬
‫ונכריתנה מיגוי גם מדמן תידומי אחרייכ תלכ חרב מח‪:‬ג‬
‫קול צעקה מחורוניים שוד ושבר גדול מח‪:‬ד נשברה מואב‬
‫הישמיעו זעקה צעוריה )צעיריה( מח‪:‬ה כי מעלה הלחות‬
‫)הלוחית( ביבכי יעלה בכי כי במורד חורוניים צרי צעקת‬
‫שבר שמעו מח‪:‬ו נוסו מלטו נפשכם ותיחיינה כערוער במידבר‬
‫מח‪:‬ז כי יען ביטחכ במעשייכ ובאוצרותייכ גם את תילכדי‬
‫ויצא כמיש )כמוש( בגולה כוהניו ושריו יחד )יחדו( מח‪:‬ח ויבוא‬
‫שודד אל כל עיר ועיר לוא תימלט ואבד העמק ונשמד המישור‬
‫אשר אמר יהוה מח‪:‬ט תנו ציץ למואב כי נצוא תצא ועריה‬
‫לשמה תיחיינה מאין יושב בהן מח‪:‬י ארור עושה מלאכת‬
‫יהוה רמיה וארור מונע חרבו מידם מח‪:‬יא שאנן מואב‬
‫מינעוריו ושוקט הוא אל שמריו ולוא הורק מיכלי אל כלי‬
‫לוא‬
‫וריחו‬
‫בו‬
‫טעמו‬
‫עמד‬
‫כן‬
‫על‬
‫הלכ‬
‫לוא‬
‫ובגולה‬
‫נמר‪..........‬ס‪..........‬מח‪:‬יב לכן הינה ימים באים נאומ יהוה‬
‫ושילחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו‬
‫ירמיהו‬
‫מח‪:‬יג ובוש מואב מיכמוש כאשר בושו בית יישראל מיבית‬
‫אל מיבטחם מח‪:‬יד איכ תואמרו גיבורים אנחנו ואנשי‬
‫חייל למילחמה מח‪:‬טו שודד מואב ועריה עלה ומיבחר בחוריו‬
‫ירדו לטבח נאומ המלכ יהוה צבאות שמו מח‪:‬טז קרוב איד מואב‬
‫לבוא ורעתו מיהרה מאוד מח‪:‬יז נודו לו כל סביביו וכול יודעי‬
‫שמו אימרו איכה נשבר מטה עוז מקל תיפארה מח‪:‬יח רדי‬
‫מיכבוד ישבי )ושבי( בצמא יושבת בת דיבון כי שודד מואב‬
‫עלה בכ שיחת מיבצרייכ מח‪:‬יט אל דרכ עימדי וצפי יושבת‬
‫ערוער שאלי נס ונמלטה אימרי מה נחיתה מח‪:‬כ הוביש מואב‬
‫כי חתה הילילי )הילילו( וזעקי )וזעקו( הגידו בארנון כי‬
‫שודד מואב מח‪:‬כא ומישפט בא אל ארץ המישור אל חולון ואל‬
‫יחצה ועל מופעת )מיפעת( מח‪:‬כב ועל דיבון ועל נבו ועל בית‬
‫דיבלתיים מח‪:‬כג ועל קיריתיים ועל בית גמול ועל בית‬
‫מעון מח‪:‬כד ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחוקות‬
‫והקרובות מח‪:‬כה נגדעה קרן מואב וזרועו נשברה נאומ יהוה‬
‫מח‪:‬כו השכירוהו כי על יהוה היגדיל וספק מואב בקיאו והיה‬
‫לישחוק גם הוא מח‪:‬כז ואים לוא השחוק היה לכ יישראל אים‬
‫בגנבים נמצאה )נמצא( כי מידי דבריכ בו תיתנודד מח‪:‬כח‬
‫עיזבו ערים ושיכנו בסלע יושבי מואב ויחיו כיונה תקנן‬
‫בעברי פי פחת מח‪:‬כט שמענו גאון מואב גאה מאוד גבהו‬
‫וגאונו וגאותו ורומ ליבו מח‪:‬ל אני ידעתי נאומ יהוה עברתו‬
‫ולוא כן בדיו לוא כן עשו מח‪:‬לא על כן על מואב איליל ולמואב‬
‫כולוה אזעק אל אנשי קיר חרש יחגה מח‪:‬לב מיבכי יעזר אבכה‬
‫לכ הגפן שיבמה נטישותייכ עברו ים עד ים יעזר נגעו‬
‫על קיצכ ועל בצירכ שודד נפל מח‪:‬לג ונאספה שימחה וגיל‬
‫מיכרמל ומארץ מואב וייין מיקבים הישבתי לוא יידרוכ‬
‫הידד הידד לוא הידד מח‪:‬לד מיזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ‬
‫נתנו קולם מיצוער עד חורוניים עגלת שלישיה כי גם מי‬
‫נמרים לימשמות ייחיו מח‪:‬לה והישבתי למואב נאומ יהוה‬
‫מעלה במה ומקטיר לאלוהיו מח‪:‬לו על כן ליבי למואב‬
‫כחלילים יהמה וליבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה‬
‫על כן ייתרת עשה אבדו מח‪:‬לז כי כל רואש קרחה וכל זקן גרועה‬
‫על כל ידיים גדודות ועל מתניים שק מח‪:‬לח על כל גגות מואב‬
‫ובירחובותיה כולוה מיספד כי שברתי את מואב כיכלי אין‬
‫חפץ בו נאומ יהוה מח‪:‬לט איכ חתה הילילו איכ היפנה עורף‬
‫לכל‬
‫ולימחיתה‬
‫לישחוק‬
‫מואב‬
‫והיה‬
‫בוש‬
‫מואב‬
‫סביביו‪..........‬ס‪..........‬מח‪:‬מ כי כוה אמר יהוה הינה כנשר יידאה‬
‫ופרש כנפיו אל מואב מח‪:‬מא נלכדה הקריות והמצדות נתפשה‬
‫והיה לב גיבורי מואב ביום ההוא כלב אישה מצרה מח‪:‬מב‬
‫ונשמד מואב מעם כי על יהוה היגדיל מח‪:‬מג פחד ופחת ופח‬
‫עליכ יושב מואב נאומ יהוה מח‪:‬מד הניס )הנס( מיפני‬
‫הפחד ייפול אל הפחת והעולה מינ הפחת יילכד בפח כי‬
‫אביא אליה אל מואב שנת פקודתם נאומ יהוה מח‪:‬מה בצל‬
‫חשבון עמדו מיכוח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מיבין‬
‫סיחון ותואכל פאת מואב וקדקוד בני שאון מח‪:‬מו אוי לכ מואב‬
‫אבד עם כמוש כי לוקחו בניכ בשבי ובנותיכ בשיביה מח‪:‬מז‬
‫ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאומ יהוה עד הנה‬
‫מישפט מואב‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬א ליבני עמון כוה אמר יהוה‬
‫הבנים אין ליישראל אים יורש אין לו מדוע ירש מלכם‬
‫את גד ועמו בעריו ישב מט‪:‬ב לכן הינה ימים באים נאומ‬
‫יהוה והישמעתי אל רבת בני עמון תרועת מילחמה והיתה‬
‫לתל שממה ובנותיה באש תיצתנה וירש יישראל את יורשיו‬
‫אמר יהוה מט‪:‬ג הילילי חשבון כי שודדה עי צעקנה בנות‬
‫רבה חגורנה שקים ספודנה והיתשוטטנה בגדרות כי מלכם‬
‫בגולה ילכ כוהניו ושריו יחדיו מט‪:‬ד מה תיתהללי בעמקים‬
‫זב עימקכ הבת השובבה הבוטחה באוצרותיה מי יבוא אלי מט‪:‬ה‬
‫ירמיהו‬
‫הינני מביא עלייכ פחד נאומ אדוני יהויה צבאות מיכל‬
‫סביבייכ ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנודד מט‪:‬ו ואחרי‬
‫כן אשיב את שבות בני עמון נאומ יהוה‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬ז לאדום כוה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה‬
‫עצה מיבנים נסרחה חכמתם מט‪:‬ח נוסו הפנו העמיקו לשבת‬
‫יושבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו מט‪:‬ט אים‬
‫בוצרים באו לכ לוא ישאירו עוללות אים גנבים בלילה‬
‫הישחיתו דים מט‪:‬י כי אני חשפתי את עשו גיליתי את‬
‫מיסתריו ונחבה לוא יוכל שודד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו‬
‫עלי‬
‫ואלמנותיכ‬
‫אחיה‬
‫אני‬
‫יתומיכ‬
‫עזבה‬
‫מט‪:‬יא‬
‫תיבטחו‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬יב כי כוה אמר יהוה הינה אשר אין‬
‫מישפטם לישתות הכוס שתו יישתו ואתה הוא נקוה תינקה לוא‬
‫תינקה כי שתוה תישתה מט‪:‬יג כי בי נשבעתי נאומ יהוה‬
‫כי לשמה לחרפה לחורב וליקללה תיחיה בצרה וכל עריה‬
‫תיחיינה לחרבות עולם מט‪:‬יד שמועה שמעתי מאת יהוה‬
‫וציר בגויים שלוח היתקבצו ובואו עליה וקומו למילחמה מט‪:‬טו‬
‫כי הינה קטון נתתיכ בגויים בזוי באדם מט‪:‬טז תיפלצתכ‬
‫הישיא אותכ זדון ליבכ שוכני בחגוי הסלע תופשי מרום‬
‫גיבעה כי תגביה כנשר קינכ מישם אורידכ נאומ יהוה‬
‫מט‪:‬יז והיתה אדום לשמה כול עובר עליה יישום ויישרוק על‬
‫כל מכותה מט‪:‬יח כמחפכת סדום ועמורה ושכניה אמר יהוה לוא‬
‫ישב שם איש ולוא יגור בה בן אדם מט‪:‬יט הינה כאריה‬
‫יעלה מיגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו‬
‫מעליה ומי בחור אליה אפקוד כי מי כמוני ומי יועידני‬
‫ומי זה רועה אשר יעמוד לפני‪..........‬ס‪ ..........‬מט‪:‬כ לכן שימעו‬
‫עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל יושבי‬
‫תימן אים לוא ייסחבום צעירי הצואן אים לוא ישים‬
‫עליהם נוהם מט‪:‬כא מיקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף‬
‫נשמע קולה מט‪:‬כב הינה כנשר יעלה ויידאה וייפרוש‬
‫כנפיו על בצרה והיה לב גיבורי אדום ביום ההוא כלב אישה‬
‫מצרה‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬כג לדמשק בושה חמת וארפד כי שמועה רעה שמעו נמוגו‬
‫בים דאגה השקט לוא יוכל מט‪:‬כד רפתה דמשק היפנתה לנוס‬
‫ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה מט‪:‬כה איכ לוא עוזבה‬
‫עיר תהלה )תהילת( קירית משושי מט‪:‬כו לכן ייפלו בחוריה‬
‫בירחובותיה וכל אנשי המילחמה יידמו ביום ההוא נאומ‬
‫יהוה צבאות מט‪:‬כז והיצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן‬
‫הדד‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬כח לקדר ולממלכות חצור אשר היכה נבוכדראצור )נבוכדראצר(‬
‫מלכ בבל כוה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם מט‪:‬כט‬
‫אהליהם וצואנם ייקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם‬
‫יישאו להם וקראו עליהם מגור מיסביב מט‪:‬ל נוסו נודו מאוד‬
‫העמיקו לשבת יושבי חצור נאומ יהוה כי יעץ עליכם‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל עצה וחשב עליהם )עליכם( מחשבה מט‪:‬לא‬
‫קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאומ יהוה לוא דלתיים ולוא‬
‫בריח לו בדד יישכונו מט‪:‬לב והיו גמליהם לבז והמון‬
‫מיקניהם לשלל וזריתים לכל רוח קצוצי פאה ומיכל עבריו‬
‫אביא את אידם נאומ יהוה מט‪:‬לג והיתה חצור לימעון תנים‬
‫שממה עד עולם לוא ישב שם איש ולוא יגור בה בן‬
‫אדם‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬לד אשר היה דבר יהוה אל יירמיהו הנביא אל‬
‫עילם בראשית מלכות צידקיה מלכ יהודה לאמור מט‪:‬לה כוה‬
‫אמר יהוה צבאות הינני שובר את קשת עילם ראשית גבורתם‬
‫מט‪:‬לו והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמיים‬
‫וזריתים לכול הרוחות האלה ולוא ייחיה הגוי אשר לוא יבוא‬
‫ירמיהו‬
‫שם נדחי עולם )עילם( מט‪:‬לז והחתתי את עילם ליפני‬
‫אויביהם וליפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את‬
‫חרון אפי נאומ יהוה ושילחתי אחריהם את החרב עד כלותי‬
‫אותם מט‪:‬לח ושמתי כיסאי בעילם והאבדתי מישם מלכ‬
‫ושרים נאומ יהוה מט‪:‬לט והיה באחרית הימים אשוב )אשיב(‬
‫את שבית )שבות( עילם נאומ יהוה‪..........‬פ‬
‫נ‪:‬א הדבר אשר דיבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד‬
‫יירמיהו הנביא נ‪:‬ב הגידו בגויים והשמיעו ושאו נס‬
‫השמיעו אל תכחדו אימרו נלכדה בבל הוביש בל חת מרודכ‬
‫הובישו עצביה חתו גילוליה נ‪:‬ג כי עלה עליה גוי מיצפון‬
‫הוא ישית את ארצה לשמה ולוא ייחיה יושב בה מאדם ועד‬
‫בהמה נדו הלכו נ‪:‬ד בימים ההמה ובעת ההיא נאומ יהוה‬
‫יבואו בני יישראל המה ובני יהודה יחדו הלוכ ובכו ילכו ואת‬
‫יהוה אלוהיהם יבקשו נ‪:‬ה ציון יישאלו דרכ הנה פניהם‬
‫בואו ונלוו אל יהוה ברית עולם לוא תישכח נ‪:‬ו צואן אובדות היה‬
‫)היו( עמי רועיהם היתעום הרים שובבים )שובבום( מהר אל‬
‫גיבעה הלכו שכחו ריבצם נ‪:‬ז כל מוצאיהם אכלום וצריהם‬
‫אמרו לוא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומיקוה אבותיהם‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬נ‪:‬ח נודו מיתוכ בבל ומארץ כשדים יצאו )צאו(‬
‫ויחיו כעתודים ליפני צואן נ‪:‬ט כי הינה אנוכי מעיר‬
‫ומעלה על בבל קהל גויים גדולים מארץ צפון וערכו לה‬
‫מישם תילכד חיציו כגיבור משכיל לוא ישוב ריקם נ‪:‬י‬
‫והיתה כשדים לשלל כל שולליה יישבעו נאומ יהוה נ‪:‬יא‬
‫כי תשמחי )תישמחו( כי תעלזי )תעלזו( שוסי נחלתי כי‬
‫תפושי )תפושו( כעגלה דשה ותצהלי )ותיצהלו( כאבירים נ‪:‬יב‬
‫בושה אימכם מאוד חפרה יולדתכם הינה אחרית גויים‬
‫מידבר ציה וערבה נ‪:‬יג מיקצף יהוה לוא תשב והיתה שממה‬
‫כולה כול עובר על בבל יישום ויישרוק על כל מכותיה נ‪:‬יד‬
‫עירכו על בבל סביב כל דורכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי‬
‫ליהוה חטאה נ‪:‬טו הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו‬
‫אשויתיה )אשיותיה( נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא‬
‫הינקמו בה כאשר עשתה עשו לה נ‪:‬טז כירתו זורע מיבבל‬
‫ותופש מגל בעת קציר מיפני חרב היונה איש אל עמו‬
‫ייפנו ואיש לארצו ינוסו‪..........‬ס‪ ..........‬נ‪:‬יז שה פזורה יישראל‬
‫אריות הידיחו הריאשון אכלו מלכ אשור וזה האחרון עיצמו‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל‪..........‬פ‬
‫נ‪:‬יח לכן כוה אמר יהוה צבאות אלוהי יישראל הינני פוקד‬
‫אל מלכ בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלכ אשור נ‪:‬יט ושובבתי‬
‫את יישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפריים‬
‫והגילעד תישבע נפשו נ‪:‬כ בימים ההם ובעת ההיא נאומ‬
‫יהוה יבוקש את עון יישראל ואיננו ואת חטואת יהודה ולוא‬
‫תימצאינה כי אסלח לאשר אשאיר‪..........‬פ‬
‫נ‪:‬כא על הארץ מרתיים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרוב‬
‫אשר‬
‫ככול‬
‫ועשה‬
‫יהוה‬
‫נאומ‬
‫אחריהם‬
‫והחרם‬
‫ציויתיכ‪..........‬ס‪..........‬נ‪:‬כב קול מילחמה בארץ ושבר גדול נ‪:‬כג איכ‬
‫נגדע ויישבר פטיש כל הארץ איכ היתה לשמה בבל בגויים‬
‫נ‪:‬כד יקושתי לכ וגם נלכדת בבל ואת לוא ידעת נמצאת וגם‬
‫נתפשת כי ביהוה היתגרית נ‪:‬כה פתח יהוה את אוצרו ויוצא‬
‫את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדוני יהויה צבאות בארץ‬
‫כשדים נ‪:‬כו בואו לה מיקץ פיתחו מאבוסיה סלוה כמו ערמים‬
‫והחרימוה אל תהי לה שארית נ‪:‬כז חירבו כל פריה ירדו לטבח‬
‫הוי עליהם כי בא יומם עת פקודתם‪..........‬ס‪ ..........‬נ‪:‬כח קול נסים‬
‫ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלוהינו‬
‫נקמת היכלו נ‪:‬כט השמיעו אל בבל רבים כל דורכי קשת חנו‬
‫ירמיהו‬
‫עליה סביב אל יהי )לה( פליטה שלמו לה כפעלה ככול אשר‬
‫עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש יישראל נ‪:‬ל לכן‬
‫ייפלו בחוריה בירחובותיה וכל אנשי מילחמתה יידמו‬
‫ביום ההוא נאומ יהוה‪..........‬פ‬
‫נ‪:‬לא הינני אליכ זדון נאומ אדוני יהויה צבאות כי בא‬
‫יומכ עת פקדתיכ נ‪:‬לב וכשל זדון ונפל ואין לו מקים‬
‫והיצתי אש בעריו ואכלה כל סביבותיו‪..........‬ס‪ ..........‬נ‪:‬לג כוה אמר‬
‫יהוה צבאות עשוקים בני יישראל ובני יהודה יחדו וכל‬
‫שוביהם החזיקו בם מאנו שלחם נ‪:‬לד גואלם חזק יהוה צבאות‬
‫שמו ריב יריב את ריבם למען הירגיע את הארץ והירגיז‬
‫ליושבי בבל נ‪:‬לה חרב על כשדים נאומ יהוה ואל יושבי בבל‬
‫ואל שריה ואל חכמיה נ‪:‬לו חרב אל הבדים ונואלו חרב אל‬
‫גיבוריה וחתו נ‪:‬לז חרב אל סוסיו ואל ריכבו ואל כל הערב אשר‬
‫בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרותיה ובוזזו נ‪:‬לח חורב אל‬
‫מימיה ויבשו כי ארץ פסילים היא ובאימים ייתהוללו‬
‫נ‪:‬לט לכן ישבו ציימ את איימ וישבו בה בנות יענה ולוא‬
‫תשב עוד לנצח ולוא תישכון עד דור ודור נ‪:‬מ כמחפכת אלוהים‬
‫את סדום ואת עמורה ואת שכניה נאומ יהוה לוא ישב שם איש‬
‫ולוא יגור בה בן אדם נ‪:‬מא הינה עם בא מיצפון וגוי גדול‬
‫ומלכים רבים יעורו מירכתי ארץ נ‪:‬מב קשת וכידון יחזיקו‬
‫אכזרי המה ולוא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים יירכבו‬
‫ערוכ כאיש למילחמה עלייכ בת בבל נ‪:‬מג שמע מלכ בבל את‬
‫שימעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה נ‪:‬מד הינה‬
‫כאריה יעלה מיגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה‬
‫ארוצם )אריצם( מעליה ומי בחור אליה אפקוד כי מי כמוני‬
‫ומי יועידני ומי זה רועה אשר יעמוד לפני נ‪:‬מה לכן‬
‫שימעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל‬
‫ארץ כשדים אים לוא ייסחבום צעירי הצואן אים לוא‬
‫ישים עליהם נוה נ‪:‬מו מיקול נתפשה בבל נרעשה הארץ‬
‫וזעקה בגויים נשמע‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬א כוה אמר יהוה הינני‬
‫מעיר על בבל ואל יושבי לב קמי רוח משחית נא‪:‬ב ושילחתי‬
‫לבבל זרים וזרוה ויבוקקו את ארצה כי היו עליה מיסביב‬
‫ביום רעה נא‪:‬ג אל יידרוכ ידרך הדורכ קשתו ואל ייתעל‬
‫בסיריונו ואל תחמלו אל בחוריה החרימו כל צבאה נא‪:‬ד ונפלו‬
‫חללים בארץ כשדים ומדוקרים בחוצותיה נא‪:‬ה כי לוא אלמן‬
‫יישראל ויהודה מאלוהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם‬
‫מיקדוש יישראל נא‪:‬ו נוסו מיתוכ בבל ומלטו איש נפשו אל‬
‫תידמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה‬
‫נא‪:‬ז כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו‬
‫גויים על כן ייתהוללו גויים נא‪:‬ח פיתאום נפלה בבל‬
‫ותישבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא נא‪:‬ט‬
‫ריפיאנו את בבל ולוא נרפתה עיזבוה ונלכ איש לארצו כי‬
‫נגע אל השמיים מישפטה ונשא עד שחקים נא‪:‬י הוציא‬
‫יהוה את צידקותינו בואו ונספרה בציון את מעשה יהוה‬
‫אלוהינו‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬יא הברו החיצים מילאו השלטים העיר‬
‫יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזימתו להשחיתה כי‬
‫נקמת יהוה היא נקמת היכלו נא‪:‬יב אל חומות בבל שאו נס‬
‫החזיקו המישמר הקימו שומרים הכינו האורבים כי גם‬
‫זמם יהוה גם עשה את אשר דיבר אל יושבי בבל נא‪:‬יג‬
‫שכנתי )שוכנת( על מיים רבים רבת אוצרות בא קיצכ אמת‬
‫ביצעכ נא‪:‬יד נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אים מילאתיכ‬
‫אדם כילק וענו עלייכ הידד‪..........‬ס‪ ..........‬נא‪:‬טו עושה ארץ בכוחו‬
‫מכין תבל בחכמתו וביתבונתו נטה שמיים נא‪:‬טז לקול תיתו‬
‫המון מיים בשמיים ויעל נשיאים מיקצה ארץ ברקים‬
‫למטר עשה ויוצא רוח מאוצרותיו נא‪:‬יז נבער כל אדם מידעת‬
‫הוביש כל צורף מיפסל כי שקר נסכו ולוא רוח בם נא‪:‬יח הבל‬
‫ירמיהו‬
‫המה מעשה תעתועים בעת פקודתם יואבדו נא‪:‬יט לוא כאלה חלק‬
‫יעקוב כי יוצר הכול הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו‪..........‬פ‬
‫נא‪:‬כ מפץ אתה לי כלי מילחמה ונפצתי בכ גויים‬
‫והישחתי בכ ממלכות נא‪:‬כא ונפצתי בכ סוס ורוכבו ונפצתי בכ‬
‫רכב ורוכבו נא‪:‬כב ונפצתי בכ איש ואישה ונפצתי בכ זקן‬
‫ונער ונפצתי בכ בחור ובתולה נא‪:‬כג ונפצתי בכ רועה ועדרו‬
‫ונפצתי בכ איכר וצימדו ונפצתי בכ פחות וסגנים נא‪:‬כד‬
‫ושילמתי לבבל ולכול יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו‬
‫בציון לעיניכם נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬נא‪:‬כה הינני אליכ הר‬
‫המשחית נאומ יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי‬
‫עליכ וגילגלתיכ מינ הסלעים ונתתיכ להר שרפה נא‪:‬כו‬
‫ולוא ייקחו מימכ אבן לפינה ואבן למוסדות כי שיממות‬
‫עולם תיחיה נאומ יהוה נא‪:‬כז שאו נס בארץ תיקעו שופר‬
‫בגויים קדשו עליה גויים השמיעו עליה ממלכות אררט‬
‫מיני ואשכנז פיקדו עליה טיפסר העלו סוס כילק סמר נא‪:‬כח‬
‫קדשו עליה גויים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה‬
‫ואת כל ארץ ממשלתו נא‪:‬כט ותירעש הארץ ותחול כי קמה על בבל‬
‫מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב נא‪:‬ל חדלו‬
‫גיבורי בבל להילחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים‬
‫היציתו מישכנותיה נשברו בריחיה נא‪:‬לא רץ ליקראת רץ‬
‫ירוץ ומגיד ליקראת מגיד להגיד למלכ בבל כי נלכדה עירו‬
‫מיקצה נא‪:‬לב והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש‬
‫ואנשי המילחמה נבהלו‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬לג כי כוה אמר יהוה‬
‫צבאות אלוהי יישראל בת בבל כגורן עת הידריכה עוד מעט‬
‫ובאה עת הקציר לה נא‪:‬לד אכלנו )אכלני( הממנו )הממני(‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל הציגנו )היציגני( כלי ריק בלענו‬
‫)בלעני( כתנין מילא כרשו מעדני הדיחנו )הדיחני( נא‪:‬לה‬
‫חמסי ושארי על בבל תואמר יושבת ציון ודמי אל יושבי‬
‫כשדים תואמר ירושלימ‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬לו לכן כוה אמר יהוה‬
‫הינני רב את ריבכ ונקמתי את נקמתכ והחרבתי את ימה‬
‫והובשתי את מקורה נא‪:‬לז והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה‬
‫ושרקה מאין יושב נא‪:‬לח יחדו ככפירים יישאגו נערו‬
‫כגורי אריות נא‪:‬לט בחומם אשית את מישתיהם והישכרתים‬
‫למען יעלוזו וישנו שנת עולם ולוא יקיצו נאומ יהוה נא‪:‬מ‬
‫אורידם ככרים ליטבוח כאילים עימ עתודים נא‪:‬מא איכ‬
‫נלכדה ששכ ותיתפש תהילת כל הארץ איכ היתה לשמה בבל‬
‫בגויים נא‪:‬מב עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה נא‪:‬מג‬
‫היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לוא ישב בהן כל איש‬
‫ולוא יעבור בהן בן אדם נא‪:‬מד ופקדתי על בל בבבל והוצאתי את‬
‫בילעו מיפיו ולוא יינהרו אליו עוד גויים גם חומת בבל‬
‫נפלה נא‪:‬מה צאו מיתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון‬
‫אף יהוה נא‪:‬מו ופן ירכ לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת‬
‫בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ‬
‫ומושל על מושל נא‪:‬מז לכן הינה ימים באים ופקדתי על‬
‫פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה ייפלו בתוכה נא‪:‬מח‬
‫וריננו על בבל שמיים וארץ וכול אשר בהם כי מיצפון‬
‫יבוא לה השודדים נאומ יהוה נא‪:‬מט גם בבל לינפול חללי‬
‫יישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ נא‪:‬נ פלטים מחרב‬
‫הילכו אל תעמודו זיכרו מרחוק את יהוה וירושלימ תעלה על‬
‫לבבכם נא‪:‬נא בושנו כי שמענו חרפה כיסתה כלימה פנינו‬
‫כי באו זרים על מיקדשי בית יהוה‪..........‬פ‬
‫נא‪:‬נב לכן הינה ימים באים נאומ יהוה ופקדתי על‬
‫פסיליה ובכל ארצה יאנוק חלל נא‪:‬נג כי תעלה בבל השמיים‬
‫וכי תבצר מרום עוזה מאיתי יבואו שודדים לה נאומ‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬נא‪:‬נד קול זעקה מיבבל ושבר גדול מארץ כשדים‬
‫ירמיהו‬
‫נא‪:‬נה כי שודד יהוה את בבל ואיבד מימנה קול גדול והמו‬
‫גליהם כמיים רבים נתן שאון קולם נא‪:‬נו כי בא עליה על‬
‫בבל שודד ונלכדו גיבוריה חיתתה קשתותם כי אל גמולות יהוה‬
‫שלם ישלם נא‪:‬נז והישכרתי שריה וחכמיה פחותיה‬
‫וסגניה וגיבוריה וישנו שנת עולם ולוא יקיצו נאומ המלכ‬
‫יהוה צבאות שמו‪..........‬ס‪ ..........‬נא‪:‬נח כוה אמר יהוה צבאות חומות בבל‬
‫הרחבה ערער תיתערער ושעריה הגבוהים באש ייצתו וייגעו‬
‫עמים בדי ריק ולאומים בדי אש ויעפו‪..........‬ס‪ ..........‬נא‪:‬נט הדבר‬
‫אשר ציוה יירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה‬
‫בלכתו את צידקיהו מלכ יהודה בבל בישנת הרביעית למלכו‬
‫ושריה שר מנוחה נא‪:‬ס וייכתוב יירמיהו את כל הרעה אשר‬
‫תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתובים אל בבל‬
‫נא‪:‬סא ויואמר יירמיהו אל שריה כבואכ בבל וראית וקראת את‬
‫כל הדברים האלה נא‪:‬סב ואמרת יהוה אתה דיברת אל המקום הזה‬
‫להכריתו לבילתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שיממות‬
‫עולם תיחיה נא‪:‬סג והיה ככלותכ ליקרוא את הספר הזה תיקשור‬
‫עליו אבן והישלכתו אל תוכ פרת נא‪:‬סד ואמרת ככה תישקע בבל‬
‫ולוא תקום מיפני הרעה אשר אנוכי מביא עליה ויעפו עד‬
‫הנה דיברי יירמיהו‪..........‬פ‬
‫נב‪:‬א בן עשרים ואחת שנה צידקיהו במלכו ואחת עשרה שנה‬
‫מלכ בירושלימ ושם אימו חמיטל )חמוטל( בת יירמיהו‬
‫מיליבנה נב‪:‬ב ויעש הרע בעיני יהוה ככול אשר עשה‬
‫יהויקימ נב‪:‬ג כי על אף יהוה היתה בירושלימ ויהודה עד‬
‫הישליכו אותם מעל פניו ויימרוד צידקיהו במלכ בבל נב‪:‬ד‬
‫ויהי בשנה התשיעית למלכו בחודש העשירי בעשור לחודש בא‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל הוא וכל חילו על ירושלימ ויחנו עליה‬
‫וייבנו עליה דיק סביב נב‪:‬ה ותבוא העיר במצור עד עשתי‬
‫עשרה שנה למלכ צידקיהו נב‪:‬ו בחודש הרביעי בתישעה לחודש‬
‫ויחזק הרעב בעיר ולוא היה לחם לעם הארץ נב‪:‬ז ותיבקע העיר‬
‫וכל אנשי המילחמה ייברחו ויצאו מהעיר לילה דרכ שער‬
‫בין החומותיים אשר על גן המלכ וכשדים על העיר סביב‬
‫וילכו דרכ הערבה נב‪:‬ח ויירדפו חיל כשדים אחרי המלכ‬
‫וישיגו את צידקיהו בערבות ירחו וכל חילו נפוצו מעליו נב‪:‬ט‬
‫וייתפשו את המלכ ויעלו אותו אל מלכ בבל ריבלתה בארץ חמת‬
‫וידבר איתו מישפטים נב‪:‬י ויישחט מלכ בבל את בני‬
‫צידקיהו לעיניו וגם את כל שרי יהודה שחט בריבלתה נב‪:‬יא‬
‫ואת עיני צידקיהו עיור ויאסרהו בנחושתיים ויביאהו‬
‫מלכ בבל בבלה וייתנהו בבית )בית( הפקודות עד יום מותו נב‪:‬יב‬
‫ובחודש החמישי בעשור לחודש היא שנת תשע עשרה שנה למלכ‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד ליפני מלכ‬
‫בבל בירושלימ נב‪:‬יג ויישרוף את בית יהוה ואת בית המלכ‬
‫ואת כל בתי ירושלימ ואת כל בית הגדול שרף באש נב‪:‬יד ואת‬
‫כל חומות ירושלימ סביב נתצו כל חיל כשדים אשר את רב‬
‫טבחים נב‪:‬טו ומידלות העם ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת‬
‫הנופלים אשר נפלו אל מלכ בבל ואת יתר האמון הגלה‬
‫נבוזראדן רב טבחים נב‪:‬טז ומידלות הארץ הישאיר נבוזראדן‬
‫רב טבחים לכורמים וליוגבים נב‪:‬יז ואת עמודי הנחושת אשר‬
‫לבית יהוה ואת המכונות ואת ים הנחושת אשר בבית יהוה‬
‫שיברו כשדים ויישאו את כל נחושתם בבלה נב‪:‬יח ואת הסירות‬
‫ואת היעים ואת המזמרות ואת המיזרקות ואת הכפות ואת כל‬
‫כלי הנחושת אשר ישרתו בהם לקחו נב‪:‬יט ואת הסיפים ואת‬
‫המחתות ואת המיזרקות ואת הסירות ואת המנורות ואת הכפות ואת‬
‫המנקיות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף לקח רב טבחים נב‪:‬כ‬
‫העמודים שניים הים אחד והבקר שנים עשר נחושת אשר‬
‫תחת המכונות אשר עשה המלכ שלומוה לבית יהוה לוא היה‬
‫מישקל לינחושתם כל הכלים האלה נב‪:‬כא והעמודים שמונה‬
‫ירמיהו‬
‫עשרה אמה קומה )קומת( העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה‬
‫יסובנו ועביו ארבע אצבעות נבוב נב‪:‬כב וכותרת עליו נחושת‬
‫וקומת הכותרת האחת חמש אמות ושבכה ורימונים על הכותרת‬
‫סביב הכול נחושת וכאלה לעמוד השני ורימונים נב‪:‬כג‬
‫וייחיו הרימונים תישעים ושישה רוחה כל הרימונים‬
‫מאה על השבכה סביב‪..........‬ס‪ ..........‬נב‪:‬כד וייקח רב טבחים את שריה‬
‫כוהן הרואש ואת צפניה כוהן המישנה ואת שלושת שומרי‬
‫הסף נב‪:‬כה ומינ העיר לקח סריס אחד אשר היה פקיד על‬
‫אנשי המילחמה ושיבעה אנשים מרואי פני המלכ אשר‬
‫נמצאו בעיר ואת סופר שר הצבא המצביא את עם הארץ‬
‫ושישים איש מעם הארץ הנמצאים בתוכ העיר נב‪:‬כו‬
‫וייקח אותם נבוזראדן רב טבחים ויולכ אותם אל מלכ בבל‬
‫ריבלתה נב‪:‬כז ויכה אותם מלכ בבל וימיתם בריבלה בארץ חמת‬
‫וייגל יהודה מעל אדמתו‪..........‬ס‪ ..........‬נב‪:‬כח זה העם אשר הגלה‬
‫נבוכדראצר בישנת שבע יהודים שלושת אלפים ועשרים‬
‫ושלושה נב‪:‬כט בישנת שמונה עשרה לינבוכדראצר מירושלימ‬
‫נפש שמונה מאות שלושים ושניים נב‪:‬ל בישנת שלוש‬
‫ועשרים לינבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב טבחים יהודים‬
‫נפש שבע מאות ארבעים וחמישה כל נפש ארבעת אלפים‬
‫ושש מאות‪..........‬ס‪..........‬נב‪:‬לא ויהי בישלושים ושבע שנה לגלות‬
‫יהויכינ מלכ יהודה בישנים עשר חודש בעשרים וחמישה‬
‫לחודש נשא אויל מרודכ מלכ בבל בישנת מלכותו את רואש‬
‫יהויכין מלכ יהודה ויוצא אותו מיבית הכליא )הכלוא( נב‪:‬לב‬
‫וידבר איתו טובות וייתן את כיסאו מימעל לכיסא מלכים‬
‫)המלכים( אשר איתו בבבל נב‪:‬לג ושינה את ביגדי כילאו ואכל‬
‫לחם לפניו תמיד כל ימי חיו נב‪:‬לד וארוחתו ארוחת תמיד‬
‫נתנה לו מאת מלכ בבל דבר יום ביומו עד יום מותו כול ימי‬
‫חייו‬
‫יחזקאל‬
‫א‪:‬א ויהי בישלושים שנה ברביעי בחמישה לחודש ואני‬
‫בתוכ הגולה על נהר כבר נפתחו השמיים ואראה מראות אלוהים‬
‫א‪:‬ב בחמישה לחודש היא השנה החמישית לגלות המלכ‬
‫יויכין א‪:‬ג היוה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכוהן‬
‫בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה א‪:‬ד וארא‬
‫והינה רוח סערה באה מינ הצפון ענן גדול ואש מיתלקחת‬
‫ונוגה לו סביב ומיתוכה כעין החשמל מיתוכ האש א‪:‬ה ומיתוכה‬
‫דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה א‪:‬ו וארבעה‬
‫פנים לאחת וארבע כנפיים לאחת להם א‪:‬ז ורגליהם רגל‬
‫ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונוצצים כעין נחושת קלל‬
‫א‪:‬ח וידו )וידי( אדם מיתחת כנפיהם על ארבעת ריבעיהם‬
‫ופניהם וכנפיהם לארבעתם א‪:‬ט חוברות אישה אל אחותה‬
‫כנפיהם לוא ייסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו א‪:‬י‬
‫ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם‬
‫ופני שור מהשמואול לארבעתן ופני נשר לארבעתן א‪:‬יא‬
‫ופניהם וכנפיהם פרודות מילמעלה לאיש שתיים חוברות‬
‫איש ושתיים מכסות את גויותיהנה א‪:‬יב ואיש אל עבר‬
‫פניו ילכו אל אשר ייחיה שמה הרוח ללכת ילכו לוא ייסבו‬
‫בלכתן א‪:‬יג ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה‬
‫הלפידים היא מיתהלכת בין החיות ונוגה לאש ומינ האש‬
‫יוצא ברק א‪:‬יד והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק א‪:‬טו וארא החיות‬
‫והינה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו א‪:‬טז מראה‬
‫האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן‬
‫ומראיהם ומעשיהם כאשר ייחיה האופן בתוכ האופן א‪:‬יז‬
‫על ארבעת ריבעיהן בלכתם ילכו לוא ייסבו בלכתן א‪:‬יח‬
‫וגביהן וגובה להם וייראה להם וגבותם מלאות עיניים‬
‫סביב לארבעתן א‪:‬יט ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם‬
‫ובהינשא החיות מעל הארץ יינשאו האופנים א‪:‬כ על אשר‬
‫ייחיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים‬
‫יינשאו לעומתם כי רוח החיה באופנים א‪:‬כא בלכתם ילכו‬
‫ובעמדם יעמודו ובהינשאם מעל הארץ יינשאו האופנים‬
‫לעומתם כי רוח החיה באופנים א‪:‬כב ודמות על ראשי החיה‬
‫רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מילמעלה א‪:‬כג‬
‫ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אישה אל אחותה לאיש שתיים‬
‫מכסות להנה ולאיש שתיים מכסות להנה את גויותיהם א‪:‬כד‬
‫ואשמע את קול כנפיהם כקול מיים רבים כקול שדי בלכתם‬
‫קול המולה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן א‪:‬כה ויהי‬
‫קול מעל לרקיע אשר על רואשם בעמדם תרפינה כנפיהן‬
‫א‪:‬כו ומימעל לרקיע אשר על רואשם כמראה אבן ספיר דמות‬
‫כיסא ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו מילמעלה א‪:‬כז‬
‫וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב מימראה מתניו‬
‫ולמעלה ומימראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונוגה לו‬
‫סביב א‪:‬כח כמראה הקשת אשר ייחיה בענן ביום הגשם כן‬
‫מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפול על‬
‫פני ואשמע קול מדבר‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א ויואמר אלי בן אדם עמוד על רגליכ ואדבר אותכ ב‪:‬ב ותבוא‬
‫בי רוח כאשר דיבר אלי ותעמידני על רגלי ואשמע את‬
‫מידבר אלי‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ג ויואמר אלי בן אדם שולח אני אותכ אל בני יישראל אל‬
‫גויים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם‬
‫היום הזה ב‪:‬ד והבנים קשי פנים וחיזקי לב אני שולח‬
‫אותכ אליהם ואמרת אליהם כוה אמר אדוני יהויה ב‪:‬ה והמה‬
‫אים יישמעו ואים יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי‬
‫נביא היה בתוכם‪..........‬פ‬
‫יחזקאל‬
‫ב‪:‬ו ואתה בן אדם אל תירא מהם ומידיבריהם אל תירא כי‬
‫סרבים וסלונים אותכ ואל עקרבים אתה יושב מידיבריהם אל‬
‫תירא ומיפניהם אל תחת כי בית מרי המה ב‪:‬ז ודיברת את‬
‫דברי אליהם אים יישמעו ואים יחדלו כי מרי המה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ח ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליכ אל תהי מרי‬
‫כבית המרי פצה פיכ ואכול את אשר אני נותן אליכ ב‪:‬ט‬
‫ואראה והינה יד שלוחה אלי והינה בו מגילת ספר ב‪:‬י‬
‫וייפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה‬
‫קינים והגה והי‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬א ויואמר אלי בן אדם את אשר‬
‫תימצא אכול אכול את המגילה הזואת ולכ דבר אל בית יישראל‬
‫ג‪:‬ב ואפתח את פי ויאכילני את המגילה הזואת ג‪:‬ג ויואמר‬
‫אלי בן אדם ביטנכ תאכל ומעיכ תמלא את המגילה הזואת אשר‬
‫אני נותן אליכ ואוכלה ותהי בפי כידבש למתוק‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ד ויואמר אלי בן אדם לכ בוא אל בית יישראל ודיברת‬
‫בידברי אליהם ג‪:‬ה כי לוא אל עם עימקי שפה וכיבדי‬
‫לשון אתה שלוח אל בית יישראל ג‪:‬ו לוא אל עמים רבים‬
‫עימקי שפה וכיבדי לשון אשר לוא תישמע דיבריהם אים‬
‫לוא אליהם שלחתיכ המה יישמעו אליכ ג‪:‬ז ובית יישראל‬
‫לוא יואבו לישמוע אליכ כי אינם אובים לישמוע אלי כי‬
‫כל בית יישראל חיזקי מצח וקשי לב המה ג‪:‬ח הינה נתתי‬
‫את פניכ חזקים לעומת פניהם ואת מיצחכ חזק לעומת‬
‫מיצחם ג‪:‬ט כשמיר חזק מיצור נתתי מיצחכ לוא תירא אותם‬
‫ולוא תחת מיפניהם כי בית מרי המה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬י ויואמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליכ קח‬
‫בילבבכ ובאזניכ שמע ג‪:‬יא ולכ בוא אל הגולה אל בני עמכ‬
‫ודיברת אליהם ואמרת אליהם כוה אמר אדוני יהויה אים‬
‫יישמעו ואים יחדלו ג‪:‬יב ותישאני רוח ואשמע אחרי קול‬
‫רעש גדול ברוכ כבוד יהוה מימקומו ג‪:‬יג וקול כנפי החיות‬
‫משיקות אישה אל אחותה וקול האופנים לעומתם וקול רעש גדול‬
‫ג‪:‬יד ורוח נשאתני ותיקחני ואלכ מר בחמת רוחי ויד יהוה‬
‫עלי חזקה ג‪:‬טו ואבוא אל הגולה תל אביב היושבים אל נהר כבר‬
‫ואשר )ואשב( המה יושבים שם ואשב שם שיבעת ימים‬
‫משמים בתוכם ג‪:‬טז ויהי מיקצה שיבעת ימים‪..........‬פ‬
‫ויהי דבר יהוה אלי לאמור ג‪:‬יז בן אדם צופה נתתיכ לבית‬
‫יישראל ושמעת מיפי דבר והיזהרת אותם מימני ג‪:‬יח‬
‫באמרי לרשע מות תמות ולוא היזהרתו ולוא דיברת להזהיר רשע‬
‫מידרכו הרשעה לחיותו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידכ אבקש‬
‫ג‪:‬יט ואתה כי היזהרת רשע ולוא שב מרישעו ומידרכו הרשעה‬
‫הוא בעונו ימות ואתה את נפשכ היצלת ג‪:‬כ ובשוב צדיק‬
‫מיצידקו ועשה עול ונתתי מיכשול לפניו הוא ימות כי לוא‬
‫תיזכרן צידקותו אשר עשה ודמו‬
‫!‬
‫היזהרתו בחטאתו ימות ולוא‬
‫מידכ אבקש ג‪:‬כא ואתה כי היזהרתו צדיק לבילתי חטוא צדיק‬
‫והוא לוא חטא חיו ייחיה כי נזהר ואתה את נפשכ‬
‫היצלת‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬כב ותהי עלי שם יד יהוה ויואמר אלי קום צא אל הביקעה‬
‫ושם אדבר אותכ ג‪:‬כג ואקום ואצא אל הביקעה והינה שם כבוד‬
‫יהוה עומד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפול על פני ג‪:‬כד‬
‫ותבוא בי רוח ותעמידני על רגלי וידבר אותי ויואמר אלי בוא‬
‫היסגר בתוכ ביתכ ג‪:‬כה ואתה בן אדם הינה נתנו עליכ‬
‫עבותים ואסרוכ בהם ולוא תצא בתוכם ג‪:‬כו ולשונכ אדביק אל חיככ‬
‫ונאלמת ולוא תיחיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה ג‪:‬כז‬
‫ובדברי אותכ אפתח את פיכ ואמרת אליהם כוה אמר אדוני‬
‫יהויה השומע יישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה‪..........‬פ‬
‫יחזקאל‬
‫ד‪:‬א ואתה בן אדם קח לכ לבנה ונתתה אותה לפניכ וחקות עליה‬
‫עיר את ירושלימ ד‪:‬ב ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק‬
‫ושפכת עליה סוללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים‬
‫סביב ד‪:‬ג ואתה קח לכ מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינכ‬
‫ובין העיר והכינותה את פניכ אליה והיתה במצור וצרת‬
‫עליה אות היא לבית יישראל‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬ד ואתה שכב על צידכ השמאלי ושמת את עון בית יישראל‬
‫עליו מיספר הימים אשר תישכב עליו תישא את עונם ד‪:‬ה‬
‫ואני נתתי לכ את שני עונם למיספר ימים שלוש מאות‬
‫ותישעים יום ונשאת עון בית יישראל ד‪:‬ו וכילית את אלה‬
‫ושכבת על צידכ הימיני )הימני( שנית ונשאת את עון‬
‫בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לכ ד‪:‬ז‬
‫ואל מצור ירושלימ תכין פניכ וזרועכ חשופה ונבאת עליה‬
‫ד‪:‬ח והינה נתתי עליכ עבותים ולוא תהפכ מיצידכ אל צידכ‬
‫עד כלותכ ימי מצורכ ד‪:‬ט ואתה קח לכ חיטין ושעורים ופול‬
‫ועדשים ודוחן וכוסמים ונתתה אותם ביכלי אחד ועשית אותם‬
‫לכ ללחם מיספר הימים אשר אתה שוכב על צידכ שלוש מאות‬
‫ותישעים יום תואכלנו ד‪:‬י ומאכלכ אשר תואכלנו במישקול‬
‫עשרים שקל ליום מעת עד עת תואכלנו ד‪:‬יא ומיים‬
‫בימשורה תישתה שישית ההין מעת עד עת תישתה ד‪:‬יב‬
‫ועוגת שעורים תואכלנה והיא בגללי צאת האדם תעוגנה‬
‫בני‬
‫יואכלו‬
‫ככה‬
‫יהוה‬
‫ויואמר‬
‫לעיניהם‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬יג‬
‫יישראל את לחמם טמא בגויים אשר אדיחם שם ד‪:‬יד ואומר‬
‫אהה אדוני יהויה הינה נפשי לוא מטומאה ונבלה וטרפה‬
‫בשר‬
‫בפי‬
‫בא‬
‫ולוא‬
‫עתה‬
‫ועד‬
‫מינעורי‬
‫אכלתי‬
‫לוא‬
‫פיגול‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬טו ויואמר אלי ראה נתתי לכ את צפועי‬
‫לחמכ‬
‫את‬
‫ועשית‬
‫האדם‬
‫גללי‬
‫תחת‬
‫הבקר‬
‫)צפיעי(‬
‫עליהם‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬טז ויואמר אלי בן אדם הינני שובר מטה‬
‫ומיים‬
‫ובידאגה‬
‫במישקל‬
‫לחם‬
‫ואכלו‬
‫בירושלימ‬
‫לחם‬
‫בימשורה ובשיממון יישתו ד‪:‬יז למען יחסרו לחם ומיים‬
‫ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א ואתה בן אדם קח לכ חרב חדה תער הגלבים תיקחנה לכ והעברת‬
‫על רואשכ ועל זקנכ ולקחת לכ מואזני מישקל וחילקתם ה‪:‬ב‬
‫שלישית באור תבעיר בתוכ העיר כימלואת ימי המצור ולקחת‬
‫את השלישית תכה בחרב סביבותיה והשלישית תיזרה לרוח‬
‫וחרב אריק אחריהם ה‪:‬ג ולקחת מישם מעט במיספר וצרת אותם‬
‫ביכנפיכ ה‪:‬ד ומהם עוד תיקח והישלכת אותם אל תוכ האש‬
‫ושרפת אותם באש מימנו תצא אש אל כל בית יישראל‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ה כוה אמר אדוני יהויה זואת ירושלימ בתוכ הגויים‬
‫שמתיה וסביבותיה ארצות ה‪:‬ו ותמר את מישפטי לרישעה‬
‫מינ הגויים ואת חוקותי מינ הארצות אשר סביבותיה כי‬
‫במישפטי מאסו וחוקותי לוא הלכו בהם‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬ז לכן כוה אמר‬
‫אדוני יהויה יען המנכם מינ הגויים אשר סביבותיכם‬
‫בחוקותי לוא הלכתם ואת מישפטי לוא עשיתם וכמישפטי‬
‫הגויים אשר סביבותיכם לוא עשיתם ה‪:‬ח לכן כוה אמר אדוני‬
‫יהויה הינני עלייכ גם אני ועשיתי בתוככ מישפטים‬
‫לעיני הגויים ה‪:‬ט ועשיתי בכ את אשר לוא עשיתי ואת‬
‫אשר לוא אעשה כמוהו עוד יען כל תועבותייכ‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬י לכן אבות יואכלו בנים בתוככ ובנים יואכלו אבותם‬
‫לכל‬
‫שאריתכ‬
‫כל‬
‫את‬
‫וזריתי‬
‫שפטים‬
‫בכ‬
‫ועשיתי‬
‫רוח‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יא לכן חי אני נאומ אדוני יהויה אים לוא‬
‫יען את מיקדשי טימאת בכל שיקוצייכ ובכל תועבותייכ‬
‫וגם אני אגרע ולוא תחוס עיני וגם אני לוא אחמול ה‪:‬יב‬
‫שלישיתיכ בדבר ימותו וברעב ייכלו בתוככ והשלישית בחרב‬
‫יחזקאל‬
‫ייפלו סביבותייכ והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק‬
‫אחריהם ה‪:‬יג וכלה אפי והנחותי חמתי בם והינחמתי וידעו‬
‫כי אני יהוה דיברתי בקינאתי בכלותי חמתי בם ה‪:‬יד‬
‫ואתנכ לחרבה ולחרפה בגויים אשר סביבותייכ לעיני כל‬
‫עובר ה‪:‬טו והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגויים אשר‬
‫סביבותייכ בעשותי בכ שפטים באף ובחמה ובתוכחות חמה אני‬
‫יהוה דיברתי ה‪:‬טז בשלחי את חיצי הרעב הרעים בהם אשר‬
‫היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אוסף עליכם‬
‫ושברתי לכם מטה לחם ה‪:‬יז ושילחתי עליכם רעב וחיה רעה‬
‫ושיכלוכ ודבר ודם יעבר בכ וחרב אביא עלייכ אני יהוה‬
‫דיברתי‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור ו‪:‬ב בן אדם שים פניכ אל‬
‫הרי יישראל והינבא אליהם ו‪:‬ג ואמרת הרי יישראל‬
‫שימעו דבר אדוני יהויה כוה אמר אדוני יהויה להרים‬
‫ולגבעות לאפיקים ולגיאות )ולגיאיות( הינני אני מביא‬
‫עליכם חרב ואיבדתי במותיכם ו‪:‬ד ונשמו מיזבחותיכם‬
‫ונשברו חמניכם והיפלתי חלליכם ליפני גילוליכם ו‪:‬ה‬
‫ונתתי את פיגרי בני יישראל ליפני גילוליהם‬
‫בכול‬
‫ו‪:‬ו‬
‫מיזבחותיכם‬
‫סביבות‬
‫עצמותיכם‬
‫את‬
‫וזריתי‬
‫מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו‬
‫ויאשמו מיזבחותיכם ונשברו ונשבתו גילוליכם ונגדעו‬
‫חמניכם ונמחו מעשיכם ו‪:‬ז ונפל חלל בתוככם וידעתם כי‬
‫אני יהוה ו‪:‬ח והותרתי ביחיות לכם פליטי חרב בגויים‬
‫בהיזרותיכם בארצות ו‪:‬ט וזכרו פליטיכם אותי בגויים אשר‬
‫נשבו שם אשר נשברתי את ליבם הזונה אשר סר מעלי ואת‬
‫עיניהם הזונות אחרי גילוליהם ונקוטו ביפניהם אל‬
‫הרעות אשר עשו לכול תועבותיהם ו‪:‬י וידעו כי אני יהוה לוא‬
‫אל חינם דיברתי לעשות להם הרעה הזואת‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬יא כוה אמר אדוני יהויה הכה בכפכ ורקע ברגלכ ואמר אח אל‬
‫כל תועבות רעות בית יישראל אשר בחרב ברעב ובדבר ייפולו‬
‫ו‪:‬יב הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב ייפול והנשאר והנצור ברעב‬
‫ימות וכיליתי חמתי בם ו‪:‬יג וידעתם כי אני יהוה‬
‫ביחיות חלליהם בתוכ גילוליהם סביבות מיזבחותיהם אל כל‬
‫גיבעה רמה בכול ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה‬
‫עבותה מקום אשר נתנו שם ריח ניחוח לכול גילוליהם ו‪:‬יד‬
‫ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה‬
‫אני‬
‫כי‬
‫וידעו‬
‫מושבותיהם‬
‫בכול‬
‫דיבלתה‬
‫מימידבר‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור ז‪:‬ב ואתה בן אדם כוה אמר‬
‫אדוני יהויה לאדמת יישראל קץ בא הקץ על ארבעת )ארבע(‬
‫כנפות הארץ ז‪:‬ג עתה הקץ עלייכ ושילחתי אפי בכ‬
‫ושפטתיכ כידרכייכ ונתתי עלייכ את כל תועבותייכ ז‪:‬ד‬
‫ולוא תחוס עיני עלייכ ולוא אחמול כי דרכייכ עלייכ אתן‬
‫תיחיין וידעתם כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫!‬
‫ותועבותייכ בתוככ‬
‫ז‪:‬ה כוה אמר אדוני יהויה רעה אחת רעה הינה באה ז‪:‬ו קץ בא‬
‫בא הקץ הקיץ אלייכ הינה באה ז‪:‬ז באה הצפירה אליכ יושב‬
‫הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולוא הד הרים ז‪:‬ח עתה מיקרוב‬
‫ושפטתיכ‬
‫בכ‬
‫אפי‬
‫וכיליתי‬
‫עלייכ‬
‫חמתי‬
‫אשפוכ‬
‫כידרכייכ ונתתי עלייכ את כל תועבותייכ ז‪:‬ט ולוא תחוס‬
‫עיני ולוא אחמול כידרכייכ עלייכ אתן ותועבותייכ בתוככ‬
‫תיחיין וידעתם כי אני יהוה מכה ז‪:‬י הינה היום הינה‬
‫!‬
‫באה יצאה הצפירה צץ המטה פרח הזדון ז‪:‬יא החמס קם למטה‬
‫רשע לוא מהם ולוא מהמונם ולוא מהמהם ולוא נוה בהם ז‪:‬יב בא‬
‫העת היגיע היום הקונה אל יישמח והמוכר אל ייתאבל כי‬
‫יחזקאל‬
‫חרון אל כל המונה ז‪:‬יג כי המוכר אל המימכר לוא ישוב ועוד‬
‫בחיימ חיתם כי חזון אל כל המונה לוא ישוב ואיש בעונו‬
‫חיתו לוא ייתחזקו ז‪:‬יד תקעו בתקוע והכין הכול ואין הולכ‬
‫למילחמה כי חרוני אל כל המונה ז‪:‬טו החרב בחוץ והדבר והרעב‬
‫מיביית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יואכלנו‬
‫ז‪:‬טז ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כולם‬
‫וכל‬
‫תירפינה‬
‫כל הידיים‬
‫ז‪:‬יז‬
‫בעונו‬
‫איש‬
‫הומות‬
‫בירכיים תלכנה מיים ז‪:‬יח וחגרו שקים וכיסתה אותם‬
‫פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה ז‪:‬יט כספם‬
‫בחוצות ישליכו וזהבם לנדה ייחיה כספם וזהבם לוא יוכל‬
‫להצילם ביום עברת יהוה נפשם לוא ישבעו ומעיהם לוא‬
‫ימלאו כי מיכשול עונם היה ז‪:‬כ וצבי עדיו לגאון שמהו‬
‫וצלמי תועבותם שיקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה‬
‫ז‪:‬כא ונתתיו ביד הזרים לבז ולרישעי הארץ לשלל וחללוה‬
‫)וחיללוהו( ז‪:‬כב והסיבותי פני מהם וחיללו את צפוני ובאו בה‬
‫פריצים וחיללוה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬כג עשה הרתוק כי הארץ מלאה מישפט דמים והעיר מלאה‬
‫חמס ז‪:‬כד והבאתי רעי גויים וירשו את בתיהם והישבתי‬
‫גאון עזים ונחלו מקדשיהם ז‪:‬כה קפדה בא וביקשו שלום‬
‫ואיין ז‪:‬כו הווה על הווה תבוא ושמועה אל שמועה תיחיה‬
‫וביקשו חזון מינביא ותורה תואבד מיכוהן ועצה מיזקנים‬
‫ז‪:‬כז המלכ ייתאבל ונשיא יילבש שממה וידי עם הארץ‬
‫תיבהלנה מידרכם אעשה אותם ובמישפטיהם אשפטם וידעו‬
‫כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א ויהי בשנה השישית בשישי בחמישה לחודש אני יושב‬
‫בביתי וזיקני יהודה יושבים לפני ותיפול עלי שם יד‬
‫אדוני יהויה ח‪:‬ב ואראה והינה דמות כמראה אש מימראה‬
‫מתניו ולמטה אש ומימתניו ולמעלה כמראה זוהר כעין‬
‫החשמלה ח‪:‬ג ויישלח תבנית יד וייקחני בציצית רואשי‬
‫ותישא אותי רוח בין הארץ ובין השמיים ותבא אותי‬
‫ירושלמה במראות אלוהים אל פתח שער הפנימית הפונה‬
‫צפונה אשר שם מושב סמל הקינאה המקנה ח‪:‬ד והינה שם כבוד‬
‫אלוהי יישראל כמראה אשר ראיתי בביקעה ח‪:‬ה ויואמר אלי‬
‫בן אדם שא נא עיניכ דרכ צפונה ואשא עיני דרכ צפונה‬
‫והינה מיצפון לשער המיזבח סמל הקינאה הזה בביאה ח‪:‬ו‬
‫ויואמר אלי בן אדם הרואה אתה מהם )מה הם( עושים תועבות‬
‫גדולות אשר בית יישראל עושים פוה לרחקה מעל מיקדשי‬
‫ועוד תשוב תיראה תועבות גדולות‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ז ויבא אותי אל פתח החצר ואראה והינה חור אחד בקיר ח‪:‬ח‬
‫ויואמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתור בקיר והינה פתח‬
‫אחד‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬ט ויואמר אלי בוא וראה את התועבות הרעות אשר הם‬
‫עושים פוה ח‪:‬י ואבוא ואראה והינה כל תבנית רמש ובהמה‬
‫שקץ וכל גילולי בית יישראל מחוקה על הקיר סביב סביב‬
‫ח‪:‬יא ושיבעים איש מיזיקני בית יישראל ויאזניהו‬
‫בן שפן עומד בתוכם עומדים ליפניהם ואיש מיקטרתו‬
‫בידו ועתר ענן הקטורת עולה ח‪:‬יב ויואמר אלי הראית בן אדם‬
‫אשר זיקני בית יישראל עושים בחושכ איש בחדרי‬
‫משכיתו כי אומרים אין יהוה רואה אותנו עזב יהוה את‬
‫הארץ ח‪:‬יג ויואמר אלי עוד תשוב תיראה תועבות גדולות אשר‬
‫המה עושים ח‪:‬יד ויבא אותי אל פתח שער בית יהוה אשר אל‬
‫את‬
‫מבכות‬
‫יושבות‬
‫הנשים‬
‫שם‬
‫והינה‬
‫הצפונה‬
‫התמוז‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬טו ויואמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב‬
‫תיראה תועבות גדולות מאלה ח‪:‬טז ויבא אותי אל חצר בית יהוה‬
‫הפנימית והינה פתח היכל יהוה בין האולם ובין‬
‫יחזקאל‬
‫המיזבח כעשרים וחמישה איש אחוריהם אל היכל יהוה‬
‫ופניהם קדמה והמה מישתחויתם קדמה לשמש ח‪:‬יז ויואמר‬
‫אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר‬
‫עשו פוה כי מלאו את הארץ חמס וישובו להכעיסני והינם‬
‫שולחים את הזמורה אל אפ י ח‪:‬יח וגם אני אעשה בחמה לוא‬
‫תחוס עיני ולוא אחמול וקראו באזני קול גדול ולוא אשמע אותם‬
‫ט‪:‬א וייקרא באזני קול גדול לאמור קרבו פקודות העיר ואיש‬
‫כלי משחתו בידו ט‪:‬ב והינה שישה אנשים באים מידרכ‬
‫שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו‬
‫ואיש אחד בתוכם לבוש בדים וקסת הסופר במתניו ויבואו‬
‫ויעמדו אצל מיזבח הנחושת ט‪:‬ג וכבוד אלוהי יישראל נעלה‬
‫מעל הכרוב אשר היה עליו אל מיפתן הביית וייקרא אל‬
‫האיש הלבוש הבדים אשר קסת הסופר במתניו‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬ד ויואמר יהוה אלו עבור בתוכ העיר בתוכ ירושלימ והיתוית‬
‫תו על מיצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות‬
‫הנעשות בתוכה ט‪:‬ה ולאלה אמר באזני עיברו בעיר אחריו והכו‬
‫על )אל( תחוס עיניכם )עינכם( ואל תחמולו ט‪:‬ו זקן בחור ובתולה‬
‫וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל‬
‫תיגשו ומימיקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר‬
‫ליפני הביית ט‪:‬ז ויואמר אליהם טמאו את הביית ומלאו את‬
‫החצרות חללים צאו ויצאו והיכו בעיר ט‪:‬ח ויהי כהכותם‬
‫ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואומר אהה אדוני יהויה‬
‫המשחית אתה את כל שארית יישראל בשפככ את חמתכ על‬
‫ירושלימ ט‪:‬ט ויואמר אלי עון בית יישראל ויהודה גדול‬
‫בימאוד מאוד ותימלא הארץ דמים והעיר מלאה מוטה כי אמרו‬
‫עזב יהוה את הארץ ואין יהוה רואה ט‪:‬י וגם אני לוא תחוס‬
‫עיני ולוא אחמול דרכם ברואשם נתתי ט‪:‬יא והינה האיש‬
‫לבוש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמור עשיתי‬
‫כאשר )ככול אשר( ציויתני‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א ואראה והינה אל הרקיע אשר על רואש הכרובים כאבן‬
‫ספיר כמראה דמות כיסא נראה עליהם י‪:‬ב ויואמר אל האיש‬
‫לבוש הבדים ויואמר בוא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא‬
‫חפניכ גחלי אש מיבינות לכרובים וזרוק על העיר ויבוא‬
‫לעיני י‪:‬ג והכרובים עומדים מימין לביית בבואו האיש‬
‫והענן מלא את החצר הפנימית י‪:‬ד וירם כבוד יהוה מעל‬
‫הכרוב על מיפתן הביית ויימלא הביית את הענן והחצר‬
‫מלאה את נוגה כבוד יהוה י‪:‬ה וקול כנפי הכרובים נשמע עד‬
‫החצר החיצונה כקול אל שדי בדברו י‪:‬ו ויהי בצותו את האיש‬
‫לבוש הבדים לאמור קח אש מיבינות לגלגל מיבינות לכרובים‬
‫ויבוא ויעמוד אצל האופן י‪:‬ז ויישלח הכרוב את ידו‬
‫מיבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרובים ויישא‬
‫וייתן אל חפני לבוש הבדים וייקח ויצא י‪:‬ח וירא‬
‫לכרובים תבנית יד אדם תחת כנפיהם י‪:‬ט ואראה והינה‬
‫ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן‬
‫אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש י‪:‬י‬
‫ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר ייחיה האופן בתוכ‬
‫האופן י‪:‬יא בלכתם אל ארבעת ריבעיהם ילכו לוא ייסבו‬
‫בלכתם כי המקום אשר ייפנה הרואש אחריו ילכו לוא ייסבו‬
‫בלכתם י‪:‬יב וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם והאופנים‬
‫י‪:‬יג‬
‫אופניהם‬
‫לארבעתם‬
‫סביב‬
‫עיניים‬
‫מלאים‬
‫לאופנים להם קורא הגלגל באזני י‪:‬יד וארבעה פנים לאחד‬
‫פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי‬
‫פני אריה והרביעי פני נשר י‪:‬טו וירומו הכרובים היא‬
‫החיה אשר ראיתי בינהר כבר י‪:‬טז ובלכת הכרובים ילכו‬
‫האופנים אצלם ובישאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל‬
‫יחזקאל‬
‫הארץ לוא ייסבו האופנים גם הם מאצלם י‪:‬יז בעמדם‬
‫יעמודו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם י‪:‬יח ויצא כבוד‬
‫יהוה מעל מיפתן הביית ויעמוד על הכרובים י‪:‬יט‬
‫ויישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מינ הארץ לעיני‬
‫בצאתם והאופנים לעומתם ויעמוד פתח שער בית יהוה‬
‫הקדמוני וכבוד אלוהי יישראל עליהם מילמעלה י‪:‬כ היא‬
‫החיה אשר ראיתי תחת אלוהי יישראל בינהר כבר ואדע כי‬
‫כרובים המה י‪:‬כא ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפיים‬
‫לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם י‪:‬כב ודמות פניהם המה‬
‫הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל‬
‫עבר פניו ילכו יא‪:‬א ותישא אותי רוח ותבא אותי אל שער בית‬
‫יהוה הקדמוני הפונה קדימה והינה בפתח השער עשרים‬
‫וחמישה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזור ואת פלטיהו‬
‫בן בניהו שרי העם‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬ב ויואמר אלי בן אדם אלה האנשים החושבים און‬
‫והיועצים עצת רע בעיר הזואת יא‪:‬ג האומרים לוא בקרוב‬
‫בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬ד לכן הינבא‬
‫עליהם הינבא בן אדם יא‪:‬ה ותיפול עלי רוח יהוה ויואמר‬
‫אלי אמור כוה אמר יהוה כן אמרתם בית יישראל ומעלות‬
‫רוחכם אני ידעתיה יא‪:‬ו הירביתם חלליכם בעיר הזואת‬
‫ומילאתם חוצותיה חלל‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬ז לכן כוה אמר אדוני יהויה חלליכם אשר שמתם בתוכה‬
‫המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מיתוכה יא‪:‬ח חרב יראתם‬
‫וחרב אביא עליכם נאומ אדוני יהויה יא‪:‬ט והוצאתי אתכם‬
‫מיתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים יא‪:‬י‬
‫בחרב תיפולו על גבול יישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני‬
‫יהוה יא‪:‬יא היא לוא תיחיה לכם לסיר ואתם תיחיו בתוכה‬
‫לבשר אל גבול יישראל אשפוט אתכם יא‪:‬יב וידעתם כי אני‬
‫עשיתם‬
‫לוא‬
‫ומישפטי‬
‫הלכתם‬
‫לוא‬
‫בחוקי‬
‫אשר‬
‫יהוה‬
‫וכמישפטי הגויים אשר סביבותיכם עשיתם יא‪:‬יג ויהי‬
‫כהינבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפול על פני ואזעק קול‬
‫גדול ואומר אהה אדוני יהויה כלה אתה עושה את שארית‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬יד ויהי דבר יהוה אלי לאמור יא‪:‬טו בן אדם אחיכ אחיכ‬
‫אנשי גאולתכ וכל בית יישראל כולוה אשר אמרו להם יושבי‬
‫הארץ‬
‫נתנה‬
‫היא‬
‫לנו‬
‫יהוה‬
‫מעל‬
‫רחקו‬
‫ירושלימ‬
‫למורשה‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬טז לכן אמור כוה אמר אדוני יהויה כי‬
‫הירחקתים בגויים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם‬
‫למיקדש מעט בארצות אשר באו שם‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬יז לכן אמור כוה‬
‫אמר אדוני יהויה וקיבצתי אתכם מינ העמים ואספתי‬
‫אתכם מינ הארצות אשר נפוצותם בהם ונתתי לכם את אדמת‬
‫יישראל יא‪:‬יח ובאו שמה והסירו את כל שיקוציה ואת כל‬
‫תועבותיה מימנה יא‪:‬יט ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן‬
‫בקירבכם והסירותי לב האבן מיבשרם ונתתי להם לב בשר‬
‫יא‪:‬כ למען בחוקותי ילכו ואת מישפטי יישמרו ועשו אותם‬
‫והיו לי לעם ואני אחיה להם לאלוהים יא‪:‬כא ואל לב‬
‫שיקוציהם ותועבותיהם ליבם הולכ דרכם ברואשם נתתי נאומ‬
‫כנפיהם‬
‫את‬
‫הכרובים‬
‫ויישאו‬
‫יא‪:‬כב‬
‫יהויה‬
‫אדוני‬
‫והאופנים לעומתם וכבוד אלוהי יישראל עליהם מילמעלה‬
‫יא‪:‬כג ויעל כבוד יהוה מעל תוכ העיר ויעמוד על ההר אשר‬
‫מיקדם לעיר יא‪:‬כד ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אל‬
‫הגולה במראה ברוח אלוהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי‬
‫יא‪:‬כה ואדבר אל הגולה את כל דיברי יהוה אשר הראני‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור יב‪:‬ב בן אדם בתוכ בית המרי‬
‫יחזקאל‬
‫אתה יושב אשר עיניים להם ליראות ולוא ראו אזניים להם‬
‫לישמוע ולוא שמעו כי בית מרי הם יב‪:‬ג ואתה בן אדם עשה‬
‫לכ כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית מימקומכ אל מקום‬
‫אחר לעיניהם אולי ייראו כי בית מרי המה יב‪:‬ד והוצאת‬
‫בערב‬
‫תצא‬
‫ואתה‬
‫לעיניהם‬
‫יומם‬
‫גולה‬
‫כיכלי‬
‫כליכ‬
‫לעיניהם כמוצאי גולה יב‪:‬ה לעיניהם חתר לכ בקיר והוצאת‬
‫בו יב‪:‬ו לעיניהם על כתף תישא בעלטה תוציא פניכ תכסה‬
‫ולוא תיראה את הארץ כי מופת נתתיכ לבית יישראל יב‪:‬ז‬
‫ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי כיכלי גולה יומם ובערב‬
‫חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי‬
‫לעיניהם‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬ח ויהי דבר יהוה אלי בבוקר לאמור יב‪:‬ט בן אדם הלוא אמרו‬
‫אליכ בית יישראל בית המרי מה אתה עושה יב‪:‬י אמור‬
‫הזה‬
‫המשא‬
‫הנשיא‬
‫יהויה‬
‫אדוני‬
‫אמר‬
‫כוה‬
‫אליהם‬
‫בירושלימ וכל בית יישראל אשר המה בתוכם יב‪:‬יא אמור‬
‫אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו‬
‫יב‪:‬יב והנשיא אשר בתוכם אל כתף יישא בעלטה ויצא בקיר‬
‫יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לוא ייראה לעיין‬
‫הוא את הארץ יב‪:‬יג ופרשתי את רישתי עליו ונתפש‬
‫בימצודתי והבאתי אותו בבלה ארץ כשדים ואותה לוא ייראה‬
‫ושם ימות יב‪:‬יד וכול אשר סביבותיו עזרוה וכל אגפיו אזרה‬
‫לכל רוח וחרב אריק אחריהם יב‪:‬טו וידעו כי אני יהוה‬
‫בהפיצי אותם בגויים וזריתי אותם בארצות יב‪:‬טז והותרתי‬
‫מהם אנשי מיספר מחרב מרעב ומידבר למען יספרו את כל‬
‫תועבותיהם בגויים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬יז ויהי דבר יהוה אלי לאמור יב‪:‬יח בן אדם לחמכ ברעש‬
‫תואכל ומימיכ ברגזה ובידאגה תישתה יב‪:‬יט ואמרת אל עם‬
‫הארץ כוה אמר אדוני יהויה ליושבי ירושלימ אל אדמת‬
‫יישראל לחמם בידאגה יואכלו ומימיהם בשיממון יישתו‬
‫למען תשם ארצה מימלואה מחמס כל היושבים בה יב‪:‬כ‬
‫והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תיחיה וידעתם כי‬
‫אני יהוה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬כא ויהי דבר יהוה אלי לאמור יב‪:‬כב בן אדם מה המשל הזה‬
‫לכם על אדמת יישראל לאמור יארכו הימים ואבד כל חזון‬
‫יב‪:‬כג לכן אמור אליהם כוה אמר אדוני יהויה הישבתי את‬
‫המשל הזה ולוא יימשלו אותו עוד ביישראל כי אים דבר‬
‫אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון יב‪:‬כד כי לוא ייחיה עוד כל‬
‫חזון שוא ומיקסם חלק בתוכ בית יישראל יב‪:‬כה כי אני יהוה‬
‫אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לוא תימשכ עוד כי בימיכם‬
‫בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬כו ויהי דבר יהוה אלי לאמור יב‪:‬כז בן אדם הינה בית‬
‫יישראל אומרים החזון אשר הוא חוזה לימים רבים‬
‫ולעיתים רחוקות הוא נבא יב‪:‬כח לכן אמור אליהם כוה אמר‬
‫אדוני יהויה לוא תימשכ עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה‬
‫נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור יג‪:‬ב בן אדם הינבא אל‬
‫נביאי יישראל הנבאים ואמרת לינביאי מיליבם‬
‫שימעו דבר יהוה יג‪:‬ג כוה אמר אדוני יהויה הוי על‬
‫הנביאים הנבלים אשר הולכים אחר רוחם ולבילתי ראו יג‪:‬ד‬
‫כשועלים בחרבות נביאיכ יישראל היו יג‪:‬ה לוא עליתם‬
‫בפרצות ותיגדרו גדר על בית יישראל לעמוד במילחמה ביום‬
‫יהוה יג‪:‬ו חזו שוא וקסם כזב האומרים נאומ יהוה ויהוה לוא‬
‫שלחם וייחלו לקים דבר יג‪:‬ז הלוא מחזה שוא חזיתם ומיקסם‬
‫יחזקאל‬
‫לוא‬
‫ואני‬
‫יהוה‬
‫נאומ‬
‫ואומרים‬
‫אמרתם‬
‫כזב‬
‫דיברתי‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬ח לכן כוה אמר אדוני יהויה יען דברכם‬
‫שוא וחזיתם כזב לכן הינני אליכם נאומ אדוני יהויה‬
‫יג‪:‬ט והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא והקוסמים כזב‬
‫בסוד עמי לוא ייחיו וביכתב בית יישראל לוא ייכתבו ואל‬
‫אדמת יישראל לוא יבואו וידעתם כי אני אדוני יהויה‬
‫יג‪:‬י יען וביען היטעו את עמי לאמור שלום ואין שלום‬
‫והוא בונה חייץ והינם טחים אותו תפל יג‪:‬יא אמור אל טחי‬
‫תפל וייפול היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש‬
‫תיפולנה ורוח סערות תבקע יג‪:‬יב והינה נפל הקיר הלוא‬
‫יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬יג לכן כוה‬
‫אמר אדוני יהויה וביקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שוטף‬
‫באפי ייחיה ואבני אלגביש בחמה לכלה יג‪:‬יד והרסתי את‬
‫הקיר אשר טחתם תפל והיגעתיהו אל הארץ ונגלה יסודו ונפלה‬
‫וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה יג‪:‬טו וכיליתי את‬
‫חמתי בקיר ובטחים אותו תפל ואומר לכם אין הקיר ואין‬
‫הטחים אותו יג‪:‬טז נביאי יישראל הנבאים אל ירושלימ‬
‫והחוזים לה חזון שלום ואין שלום נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬יז ואתה בן אדם שים פניכ אל בנות עמכ המיתנבאות‬
‫מיליבהן והינבא עליהן יג‪:‬יח ואמרת כוה אמר אדוני‬
‫יהויה הוי לימתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועושות‬
‫המיספחות על רואש כל קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה‬
‫לעמי ונפשות לכנה תחיינה יג‪:‬יט ותחללנה אותי אל עמי‬
‫בשעלי שעורים וביפתותי לחם להמית נפשות אשר לוא‬
‫תמותנה ולחיות נפשות אשר לוא תיחיינה בכזבכם לעמי‬
‫שומעי כזב‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬כ לכן כוה אמר אדוני יהויה הינני‬
‫אל כיסתותיכנה אשר אתנה מצודדות שם את הנפשות לפורחות‬
‫וקרעתי אותם מעל זרועותיכם ושילחתי את הנפשות אשר‬
‫יג‪:‬כא וקרעתי את‬
‫אתם מצודדות את נפשים לפורחות‬
‫מיספחותיכם והיצלתי את עמי מידכן ולוא ייחיו עוד‬
‫בידכן לימצודה וידעתן כי אני יהוה יג‪:‬כב יען הכאות לב‬
‫צדיק שקר ואני לוא היכאבתיו ולחזק ידי רשע לבילתי שוב‬
‫מידרכו הרע להחיותו יג‪:‬כג לכן שוא לוא תחזינה וקסם לוא‬
‫תיקסמנה עוד והיצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני‬
‫יהוה יד‪:‬א ויבוא אלי אנשים מיזיקני יישראל וישבו‬
‫לפני‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬ב ויהי דבר יהוה אלי לאמור יד‪:‬ג בן אדם האנשים האלה‬
‫העלו גילוליהם על ליבם ומיכשול עונם נתנו נוכח פניהם‬
‫האידרוש אידרש להם‪..........‬ס‪ ..........‬יד‪:‬ד לכן דבר אותם ואמרת‬
‫אליהם כוה אמר אדוני יהויה איש איש מיבית יישראל‬
‫אשר יעלה את גילוליו אל ליבו ומיכשול עונו ישים נוכח‬
‫פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה )בא( ברוב‬
‫גילוליו יד‪:‬ה למען תפוש את בית יישראל בליבם אשר‬
‫נזורו מעלי בגילוליהם כולם‪..........‬ס‪ ..........‬יד‪:‬ו לכן אמור אל בית‬
‫יישראל כוה אמר אדוני יהויה שובו והשיבו מעל גילוליכם‬
‫ומעל כל תועבותיכם השיבו פניכם יד‪:‬ז כי איש איש‬
‫מיבית יישראל ומהגר אשר יגור ביישראל ויינזר‬
‫מאחרי ויעל גילוליו אל ליבו ומיכשול עונו ישים נוכח‬
‫פניו ובא אל הנביא לידרש לו בי אני יהוה נענה לו בי‬
‫יד‪:‬ח ונתתי פני באיש ההוא והשימותיהו לאות ולימשלים‬
‫והיכרתיו מיתוכ עמי וידעתם כי אני יהוה‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬ט‬
‫והנביא כי יפותה ודיבר דבר אני יהוה פיתיתי את‬
‫הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והישמדתיו מיתוכ עמי‬
‫יישראל יד‪:‬י ונשאו עונם כעון הדורש כעון הנביא ייחיה‬
‫יד‪:‬יא למען לוא ייתעו עוד בית יישראל מאחרי ולוא‬
‫יחזקאל‬
‫ייטמאו עוד בכל פישעיהם והיו לי לעם ואני אחיה להם‬
‫לאלוהים נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬יב ויהי דבר יהוה אלי לאמור יד‪:‬יג בן אדם ארץ כי‬
‫תחטא לי לימעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה‬
‫לחם והישלחתי בה רעב והיכרתי מימנה אדם ובהמה יד‪:‬יד‬
‫והיו שלושת האנשים האלה בתוכה נוח דנאל )דניאל( ואיוב‬
‫המה בצידקתם ינצלו נפשם נאומ אדוני יהויה יד‪:‬טו לו‬
‫חיה רעה אעביר בארץ ושיכלתה והיתה שממה מיבלי עובר‬
‫מיפני החיה יד‪:‬טז שלושת האנשים האלה בתוכה חי אני‬
‫נאומ אדוני יהויה אים בנים ואים בנות יצילו המה‬
‫לבדם יינצלו והארץ תיחיה שממה יד‪:‬יז או חרב אביא על‬
‫הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבור בארץ והיכרתי מימנה אדם‬
‫ובהמה יד‪:‬יח ושלושת האנשים האלה בתוכה חי אני נאומ‬
‫אדוני יהויה לוא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם יינצלו‬
‫יד‪:‬יט או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם‬
‫להכרית מימנה אדם ובהמה יד‪:‬כ ונוח דנאל )דניאל( ואיוב‬
‫בתוכה חי אני נאומ אדוני יהויה אים בן אים בת יצילו‬
‫המה בצידקתם יצילו נפשם‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כא כי כוה אמר אדוני יהויה אף כי ארבעת שפטי‬
‫הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שילחתי אל ירושלימ‬
‫להכרית מימנה אדם ובהמה יד‪:‬כב והינה נותרה בה פלטה‬
‫המוצאים בנים ובנות הינם יוצאים אליכם וראיתם את‬
‫דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על‬
‫ירושלימ את כל אשר הבאתי עליה יד‪:‬כג ונחמו אתכם כי‬
‫תיראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לוא חינם עשיתי‬
‫את כל אשר עשיתי בה נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור טו‪:‬ב בן אדם מה ייחיה עץ‬
‫הגפן מיכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער טו‪:‬ג היוקח‬
‫מימנו עץ לעשות לימלאכה אים ייקחו מימנו יתד ליתלות‬
‫עליו כל כלי טו‪:‬ד הינה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה‬
‫האש ותוכו נחר הייצלח לימלאכה טו‪:‬ה הינה ביחיותו תמים‬
‫לוא יעשה לימלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד‬
‫לימלאכה‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ו לכן כוה אמר אדוני יהויה כאשר עץ‬
‫הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את יושבי‬
‫ירושלימ טו‪:‬ז ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תואכלם‬
‫וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם טו‪:‬ח ונתתי את‬
‫הארץ שממה יען מעלו מעל נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור טז‪:‬ב בן אדם הודע את‬
‫ירושלימ את תועבותיה טז‪:‬ג ואמרת כוה אמר אדוני יהויה‬
‫לירושלימ מכורותייכ ומולדותייכ מארץ הכנעני אביכ‬
‫האמורי ואימכ חיתית טז‪:‬ד ומולדותייכ ביום הולדת אותכ לוא‬
‫כרת שרכ ובמיים לוא רוחצת למישעי והמלח לוא הומלחת והחתל‬
‫לוא חותלת טז‪:‬ה לוא חסה עלייכ עיין לעשות לכ אחת מאלה‬
‫לחומלה עלייכ ותושלכי אל פני השדה בגועל נפשכ ביום‬
‫הולדת אותכ טז‪:‬ו ואעבור עלייכ ואראכ מיתבוססת בדמייכ ואומר‬
‫לכ בדמייכ חיי ואומר לכ בדמייכ חיי טז‪:‬ז רבבה כצמח השדה‬
‫נתתיכ ותירבי ותיגדלי ותבואי בעדי עדיימ שדיים‬
‫נכונו ושערכ צימח ואת ערום ועריה טז‪:‬ח ואעבור עלייכ ואראכ‬
‫והינה עיתכ עת דודים ואפרוש כנפי עלייכ ואכסה ערותכ‬
‫ואשבע לכ ואבוא ביברית אותכ נאומ אדוני יהויה ותיחיי לי‬
‫טז‪:‬ט וארחצכ במיים ואשטוף דמייכ מעלייכ ואסוככ בשמן‬
‫טז‪:‬י ואלבישכ ריקמה ואנעלכ תחש ואחבשכ בשש ואכסכ משי‬
‫טז‪:‬יא ואעדכ עדי ואתנה צמידים על ידייכ ורביד על גרונכ‬
‫טז‪:‬יב ואתן נזם על אפכ ועגילים על אזנייכ ועטרת‬
‫יחזקאל‬
‫תיפארת ברואשכ טז‪:‬יג ותעדי זהב וכסף ומלבושכ ששי )שש(‬
‫ומשי וריקמה סולת ודבש ושמן אכלתי )אכלת( ותיפי בימאוד‬
‫מאוד ותיצלחי לימלוכה טז‪:‬יד ויצא לכ שם בגויים ביפיכ‬
‫כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עלייכ נאומ אדוני יהויה‬
‫טז‪:‬טו ותיבטחי ביפיכ ותיזני על שמכ ותישפכי את‬
‫תזנותייכ על כל עובר לו יהי טז‪:‬טז ותיקחי מיבגדייכ‬
‫ותעשי לכ במות טלואות ותיזני עליהם לוא באות ולוא ייחיה‬
‫טז‪:‬יז ותיקחי כלי תיפארתכ מיזהבי ומיכספי אשר נתתי‬
‫לכ ותעשי לכ צלמי זכר ותיזני בם טז‪:‬יח ותיקחי את ביגדי‬
‫ריקמתכ ותכסים ושמני וקטרתי נתתי )נתת( ליפניהם‬
‫טז‪:‬יט ולחמי אשר נתתי לכ סולת ושמן ודבש האכלתיכ ונתתיהו‬
‫ליפניהם לריח ניחוח ויהי נאומ אדוני יהויה טז‪:‬כ‬
‫ותיקחי את בנייכ ואת בנותייכ אשר ילדת לי ותיזבחים‬
‫להם לאכול המעט מתזנותך )מיתזנותייכ( טז‪:‬כא ותישחטי את‬
‫בני ותיתנים בהעביר אותם להם טז‪:‬כב ואת כל תועבותייכ‬
‫ותזנותייכ לוא זכרתי )זכרת( את ימי נעורייכ ביחיותכ‬
‫עירום ועריה מיתבוססת בדמכ היית טז‪:‬כג ויהי אחרי כל‬
‫רעתכ אוי אוי לכ נאומ אדוני יהויה טז‪:‬כד ותיבני לכ גב‬
‫ותעשי לכ רמה בכל רחוב טז‪:‬כה אל כל רואש דרכ בנית רמתכ‬
‫ותתעבי את יפיכ ותפשקי את רגלייכ לכל עובר ותרבי את‬
‫תזנותך )תזנותייכ( טז‪:‬כו ותיזני אל בני מיצריים‬
‫שכנייכ גידלי בשר ותרבי את תזנותכ להכעיסני טז‪:‬כז‬
‫והינה נטיתי ידי עלייכ ואגרע חוקכ ואתנכ בנפש‬
‫שונאותייכ בנות פלישתים הנכלמות מידרככ זימה טז‪:‬כח‬
‫ותיזני אל בני אשור מיבילתי שבעתכ ותיזנים וגם לוא‬
‫שבעת טז‪:‬כט ותרבי את תזנותכ אל ארץ כנען כשדימה וגם‬
‫בזואת לוא שבעת טז‪:‬ל מה אמולה ליבתכ נאומ אדוני יהויה‬
‫בעשותכ את כל אלה מעשה אישה זונה שלטת טז‪:‬לא ביבנותייכ‬
‫גבכ ברואש כל דרכ ורמתכ עשיתי )עשית( בכל רחוב ולוא הייתי‬
‫)היית( כזונה לקלס אתנן טז‪:‬לב האישה המנאפת תחת אישה‬
‫תיקח את זרים טז‪:‬לג לכל זונות ייתנו נדה ואת נתת את‬
‫נדנייכ לכל מאהבייכ ותישחדי אותם לבוא אלייכ מיסביב‬
‫בתזנותייכ טז‪:‬לד ויהי בכ הפכ מינ הנשים בתזנותייכ‬
‫ואחרייכ לוא זונה ובתיתכ אתנן ואתנן לוא נתן לכ ותהי‬
‫להפכ טז‪:‬לה לכן זונה שימעי דבר יהוה‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬לו כוה אמר אדוני יהויה יען הישפכ נחושתכ ותיגלה‬
‫ערותכ בתזנותייכ על מאהבייכ ועל כל גילולי תועבותייכ‬
‫וכידמי בנייכ אשר נתת להם טז‪:‬לז לכן הינני מקבץ את כל‬
‫מאהבייכ אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר‬
‫שנאת וקיבצתי אותם עלייכ מיסביב וגיליתי ערותכ אלהם‬
‫וראו את כל ערותכ טז‪:‬לח ושפטתיכ מישפטי נואפות ושופכות‬
‫דם ונתתיכ דם חמה וקינאה טז‪:‬לט ונתתי אותכ בידם והרסו גבכ‬
‫ונתצו רמותייכ והיפשיטו אותכ בגדייכ ולקחו כלי תיפארתכ‬
‫והיניחוכ עירום ועריה טז‪:‬מ והעלו עלייכ קהל ורגמו אותכ‬
‫באבן וביתקוכ בחרבותם טז‪:‬מא ושרפו בתייכ באש ועשו בכ‬
‫שפטים לעיני נשים רבות והישבתיכ מיזונה וגם אתנן‬
‫לוא תיתני עוד טז‪:‬מב והנחותי חמתי בכ וסרה קינאתי מימכ‬
‫ושקטתי ולוא אכעס עוד טז‪:‬מג יען אשר לוא זכרתי )זכרת( את‬
‫ימי נעורייכ ותירגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרככ‬
‫ברואש נתתי נאומ אדוני יהויה ולוא עשיתי )עשית( את‬
‫הזימה על כל תועבותייכ טז‪:‬מד הינה כל המושל עלייכ‬
‫יימשול לאמור כאימה ביתה טז‪:‬מה בת אימכ את גועלת‬
‫אישה ובניה ואחות אחותכ את אשר געלו אנשיהן ובניהן‬
‫אימכן חיתית ואביכן אמורי טז‪:‬מו ואחותכ הגדולה שומרון‬
‫היא ובנותיה היושבת על שמואולכ ואחותכ הקטנה מימכ‬
‫היושבת מימינכ סדום ובנותיה טז‪:‬מז ולוא בדרכיהן הלכת‬
‫יחזקאל‬
‫וכתועבותיהן עשיתי )עשית( כימעט קט ותשחיתי מהן בכל‬
‫דרכייכ טז‪:‬מח חי אני נאומ אדוני יהויה אים עשתה סדום‬
‫אחותכ היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותייכ טז‪:‬מט הינה‬
‫זה היה עון סדום אחותכ גאון שיבעת לחם ושלות השקט היה לה‬
‫וליבנותיה ויד עני ואביון לוא החזיקה טז‪:‬נ ותיגבהינה‬
‫כאשר‬
‫אתהן‬
‫ואסיר‬
‫לפני‬
‫תועבה‬
‫ותעשינה‬
‫ראיתי‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬נא ושומרון כחצי חטואתייכ לוא חטאה‬
‫ותרבי את תועבותייכ מהנה ותצדקי את אחותך )אחותייכ( בכל‬
‫תועבותייכ אשר עשיתי )עשית( טז‪:‬נב גם את שאי כלימתכ‬
‫אשר פיללת לאחותכ בחטואתייכ אשר היתעבת מהן תיצדקנה‬
‫מימכ וגם את בושי ושאי כלימתכ בצדקתכ אחיותכ טז‪:‬נג‬
‫ושבתי את שביתהן את שבית )שבות( סדום ובנותיה ואת שבית‬
‫)שבות( שומרון ובנותיה ושבית )ושבות( שביתייכ בתוכחנה‬
‫טז‪:‬נד למען תישאי כלימתכ ונכלמת מיכול אשר עשית‬
‫תשובן לקדמתן‬
‫!‬
‫בנחמכ אותן טז‪:‬נה ואחותייכ סדום ובנותיה‬
‫תשובן לקדמתן ואת ובנותייכ תשובינה‬
‫!‬
‫ושומרון ובנותיה‬
‫לקדמתכן טז‪:‬נו ולוא היתה סדום אחותכ לישמועה בפיכ ביום‬
‫גאונייכ טז‪:‬נז בטרם תיגלה רעתכ כמו עת חרפת בנות ארם וכל‬
‫סביבותיה בנות פלישתים השאטות אותכ מיסביב טז‪:‬נח את‬
‫זימתכ ואת תועבותייכ את נשאתים נאומ יהוה‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬נט‬
‫כי כוה אמר אדוני יהויה ועשית )ועשיתי( אותכ כאשר‬
‫עשית אשר בזית אלה להפר ברית טז‪:‬ס וזכרתי אני את‬
‫בריתי אותכ בימי נעורייכ והקימותי לכ ברית עולם טז‪:‬סא‬
‫וזכרת את דרכייכ ונכלמת בקחתכ את אחותייכ הגדולות מימכ אל‬
‫הקטנות מימכ ונתתי אתהן לכ לבנות ולוא מיבריתכ טז‪:‬סב‬
‫והקימותי אני את בריתי איתכ וידעת כי אני יהוה טז‪:‬סג‬
‫למען תיזכרי ובושת ולוא ייחיה לכ עוד פיתחון פה‬
‫מיפני כלימתכ בכפרי לכ לכל אשר עשית נאומ אדוני‬
‫יהויה‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור יז‪:‬ב בן אדם חוד חידה ומשול‬
‫משל אל בית יישראל יז‪:‬ג ואמרת כוה אמר אדוני יהויה‬
‫הנשר הגדול גדול הכנפיים ארכ האבר מלא הנוצה אשר לו‬
‫הריקמה בא אל הלבנון וייקח את צמרת הארז יז‪:‬ד את רואש‬
‫יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים שמו‬
‫יז‪:‬ה וייקח מיזרע הארץ וייתנהו בישדה זרע קח על מיים‬
‫רבים צפצפה שמו יז‪:‬ו וייצמח ויהי לגפן סורחת שיפלת‬
‫קומה ליפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו ייחיו ותהי‬
‫לגפן ותעש בדים ותשלח פורואות יז‪:‬ז ויהי נשר אחד גדול‬
‫גדול כנפיים ורב נוצה והינה הגפן הזואת כפנה שרשיה‬
‫עליו ודליותיו שילחה לו להשקות אותה מערוגות מטעה יז‪:‬ח אל‬
‫שדה טוב אל מיים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי‬
‫ליחיות לגפן אדרת יז‪:‬ט אמור כוה אמר אדוני יהויה תיצלח‬
‫הלוא את שרשיה ינתק ואת פיריה יקוסס ויבש כל טרפי‬
‫צימחה תיבש ולוא ביזרוע גדולה ובעם רב למשאות אותה‬
‫מישרשיה יז‪:‬י והינה שתולה התיצלח הלוא כגעת בה רוח‬
‫הקדים תיבש יבוש על ערוגות צימחה תיבש‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬יא ויהי דבר יהוה אלי לאמור יז‪:‬יב אמר נא לבית‬
‫המרי הלוא ידעתם מה אלה אמור הינה בא מלכ בבל ירושלימ‬
‫וייקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה יז‪:‬יג‬
‫וייקח מיזרע המלוכה וייכרות איתו ברית ויבא אותו באלה‬
‫ואת אילי הארץ לקח יז‪:‬יד ליחיות ממלכה שפלה לבילתי‬
‫היתנשא לישמור את בריתו לעמדה יז‪:‬טו ויימרד בו לישלוח‬
‫מלאכיו מיצריים לתת לו סוסים ועם רב הייצלח היימלט‬
‫העושה אלה והפר ברית ונמלט יז‪:‬טז חי אני נאומ אדוני‬
‫יהויה אים לוא בימקום המלכ הממליכ אותו אשר בזה את אלתו‬
‫יחזקאל‬
‫ואשר הפר את בריתו איתו בתוכ בבל ימות יז‪:‬יז ולוא בחייל‬
‫גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעוה במילחמה בישפוכ סוללה‬
‫וביבנות דיק להכרית נפשות רבות יז‪:‬יח ובזה אלה להפר‬
‫ברית והינה נתן ידו וכל אלה עשה לוא יימלט‪..........‬ס‪ ..........‬יז‪:‬יט‬
‫לכן כוה אמר אדוני יהויה חי אני אים לוא אלתי אשר בזה‬
‫ובריתי אשר הפיר ונתתיו ברואשו יז‪:‬כ ופרשתי עליו‬
‫רישתי ונתפש בימצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי איתו‬
‫שם מעלו אשר מעל בי יז‪:‬כא ואת כל מיברחו בכל אגפיו בחרב‬
‫ייפולו והנשארים לכל רוח ייפרשו וידעתם כי אני יהוה‬
‫דיברתי‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬כב כוה אמר אדוני יהויה ולקחתי אני מיצמרת הארז‬
‫הרמה ונתתי מרואש יונקותיו רכ אקטוף ושתלתי אני על הר‬
‫גבוה ותלול יז‪:‬כג בהר מרום יישראל אשתלנו ונשא ענף‬
‫ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כול ציפור כל כנף‬
‫בצל דליותיו תישכונה יז‪:‬כד וידעו כל עצי השדה כי אני‬
‫יהוה הישפלתי עץ גבוה היגבחתי עץ שפל הובשתי עץ לח‬
‫והיפרחתי עץ יבש אני יהוה דיברתי ועשיתי‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור יח‪:‬ב מה לכם אתם מושלים‬
‫את המשל הזה על אדמת יישראל לאמור אבות יואכלו בוסר‬
‫ושיני הבנים תיקהינה יח‪:‬ג חי אני נאומ אדוני‬
‫יהויה אים ייחיה לכם עוד משול המשל הזה ביישראל‬
‫יח‪:‬ד הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה‬
‫הנפש החוטאת היא תמות יח‪:‬ה ואיש כי ייחיה צדיק ועשה‬
‫מישפט וצדקה יח‪:‬ו אל ההרים לוא אכל ועיניו לוא נשא אל‬
‫גילולי בית יישראל ואת אשת רעהו לוא טימא ואל אישה נדה‬
‫לוא ייקרב יח‪:‬ז ואיש לוא יונה חבולתו חוב ישיב גזלה לוא‬
‫ייגזול לחמו לרעב ייתן ועירום יכסה בגד יח‪:‬ח בנשכ לוא‬
‫ייתן ותרבית לוא ייקח מעול ישיב ידו מישפט אמת‬
‫יעשה בין איש לאיש יח‪:‬ט בחוקותי יהלכ ומישפטי שמר‬
‫לעשות אמת צדיק הוא חיוה ייחיה נאומ אדוני יהויה יח‪:‬י‬
‫והוליד בן פריץ שופכ דם ועשה אח מאחד מאלה יח‪:‬יא והוא את‬
‫כל אלה לוא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טימא‬
‫יח‪:‬יב עני ואביון הונה גזלות גזל חבול לוא ישיב ואל‬
‫הגילולים נשא עיניו תועבה עשה יח‪:‬יג בנשכ נתן‬
‫ותרבית לקח וחי לוא ייחיה את כל התועבות האלה עשה מות‬
‫יומת דמיו בו ייחיה יח‪:‬יד והינה הוליד בן וירא את כל‬
‫חטואת אביו אשר עשה וייראה ולוא יעשה כהן יח‪:‬טו על‬
‫ההרים לוא אכל ועיניו לוא נשא אל גילולי בית יישראל‬
‫את אשת רעהו לוא טימא יח‪:‬טז ואיש לוא הונה חבול לוא חבל‬
‫וגזלה לוא גזל לחמו לרעב נתן וערום כיסה בגד יח‪:‬יז מעני‬
‫השיב ידו נשכ ותרבית לוא לקח מישפטי עשה בחוקותי הלכ‬
‫הוא לוא ימות בעון אביו חיוה ייחיה יח‪:‬יח אביו כי עשק‬
‫עושק גזל גזל אח ואשר לוא טוב עשה בתוכ עמיו והינה מת‬
‫בעונו יח‪:‬יט ואמרתם מדוע לוא נשא הבן בעון האב והבן‬
‫מישפט וצדקה עשה את כל חוקותי שמר ויעשה אותם חיוה‬
‫ייחיה יח‪:‬כ הנפש החוטאת היא תמות בן לוא יישא בעון‬
‫האב ואב לוא יישא בעון הבן צידקת הצדיק עליו תיחיה‬
‫ורישעת רשע )הרשע( עליו תיחיה‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬כא והרשע כי‬
‫ישוב מיכל חטואתו אשר עשה ושמר את כל חוקותי ועשה‬
‫מישפט וצדקה חיוה ייחיה לוא ימות יח‪:‬כב כל פשעיו אשר‬
‫עשה לוא ייזכרו לו בצידקתו אשר עשה ייחיה יח‪:‬כג החפוץ‬
‫אחפוץ מות רשע נאומ אדוני יהויה הלוא בשובו מידרכיו‬
‫וחיה‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬כד ובשוב צדיק מיצידקתו ועשה עול ככול‬
‫התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צידקותו אשר עשה לוא‬
‫תיזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות יח‪:‬כה‬
‫יחזקאל‬
‫ואמרתם לוא ייתכן דרכ יהוה שימעו נא בית יישראל‬
‫הדרכי לוא ייתכן הלוא דרכיכם לוא ייתכנו יח‪:‬כו בשוב צדיק‬
‫עשה‬
‫אשר‬
‫בעולו‬
‫עליהם‬
‫ומת‬
‫עול‬
‫ועשה‬
‫מיצידקתו‬
‫ימות‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬כז ובשוב רשע מרישעתו אשר עשה ויעש‬
‫מישפט וצדקה הוא את נפשו יחיה יח‪:‬כח וייראה וישוב‬
‫)וישב( מיכל פשעיו אשר עשה חיו ייחיה לוא ימות יח‪:‬כט‬
‫ואמרו בית יישראל לוא ייתכן דרכ יהוה הדרכי לוא ייתכנו‬
‫בית יישראל הלוא דרכיכם לוא ייתכן יח‪:‬ל לכן איש‬
‫כידרכיו אשפוט אתכם בית יישראל נאומ אדוני יהויה‬
‫שובו והשיבו מיכל פישעיכם ולוא ייחיה לכם למיכשול‬
‫עון יח‪:‬לא השליכו מעליכם את כל פישעיכם אשר פשעתם‬
‫בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמותו בית יישראל יח‪:‬לב‬
‫כי לוא אחפוץ במות המת נאומ אדוני יהויה והשיבו‬
‫ויחיו‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬א ואתה שא קינה אל נשיאי יישראל יט‪:‬ב ואמרת מה‬
‫אימכ לביא בין אריות רבצה בתוכ כפירים ריבתה גוריה‬
‫יט‪:‬ג ותעל אחד מיגוריה כפיר היה ויילמד ליטרף טרף‬
‫אדם אכל יט‪:‬ד ויישמעו אליו גויים בשחתם נתפש‬
‫ויביאוהו בחחים אל ארץ מיצריים יט‪:‬ה ותרא כי נוחלה אבדה‬
‫תיקותה ותיקח אחד מיגוריה כפיר שמתהו יט‪:‬ו וייתהלכ בתוכ‬
‫אריות כפיר היה ויילמד ליטרף טרף אדם אכל יט‪:‬ז וידע‬
‫אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלואה מיקול שאגתו‬
‫יט‪:‬ח וייתנו עליו גויים סביב מימדינות וייפרשו עליו‬
‫רישתם בשחתם נתפש יט‪:‬ט וייתנוהו בסוגר בחחים ויביאוהו‬
‫אל מלכ בבל יביאוהו במצודות למען לוא יישמע קולו עוד אל‬
‫הרי יישראל‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬י אימכ כגפן בדמכ על מיים שתולה פוריה וענפה‬
‫היתה מימיים רבים יט‪:‬יא וייחיו לה מטות עוז אל‬
‫שיבטי מושלים ותיגבה קומתו על בין עבותים וירא בגבהו‬
‫ברוב דליותיו יט‪:‬יב ותותש בחמה לארץ הושלכה ורוח הקדים‬
‫הוביש פיריה היתפרקו ויבשו מטה עוזה אש אכלתהו יט‪:‬יג‬
‫ועתה שתולה במידבר בארץ ציה וצמא יט‪:‬יד ותצא אש מימטה‬
‫בדיה פיריה אכלה ולוא היה בה מטה עוז שבט לימשול קינה‬
‫היא ותהי לקינה‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬א ויהי בשנה השביעית בחמישי בעשור לחודש באו‬
‫אנשים מיזיקני יישראל לידרוש את יהוה וישבו‬
‫לפני‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬ב ויהי דבר יהוה אלי לאמור כ‪:‬ג בן אדם דבר‬
‫את זיקני יישראל ואמרת אלהם כוה אמר אדוני יהויה‬
‫הלידרוש אותי אתם באים חי אני אים אידרש לכם נאומ‬
‫אדוני יהויה כ‪:‬ד התישפוט אותם התישפוט בן אדם את‬
‫תועבות אבותם הודיעם כ‪:‬ה ואמרת אליהם כוה אמר אדוני‬
‫יהויה ביום בחרי ביישראל ואשא ידי לזרע בית יעקוב‬
‫ואיודע להם בארץ מיצריים ואשא ידי להם לאמור אני‬
‫יהוה אלוהיכם כ‪:‬ו ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם‬
‫מארץ מיצריים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי‬
‫היא לכל הארצות כ‪:‬ז ואומר אלהם איש שיקוצי עיניו‬
‫השליכו ובגילולי מיצריים אל תיטמאו אני יהוה‬
‫אלוהיכם כ‪:‬ח וימרו בי ולוא אבו לישמוע אלי איש את‬
‫שיקוצי עיניהם לוא הישליכו ואת גילולי מיצריים לוא‬
‫עזבו ואומר לישפוכ חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוכ ארץ‬
‫מיצריים כ‪:‬ט ואעש למען שמי לבילתי החל לעיני‬
‫הגויים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם‬
‫להוציאם מארץ מיצריים כ‪:‬י ואוציאם מארץ מיצריים‬
‫ואביאם אל המידבר כ‪:‬יא ואתן להם את חוקותי ואת מישפטי‬
‫יחזקאל‬
‫הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כ‪:‬יב וגם את‬
‫שבתותי נתתי להם ליחיות לאות ביני וביניהם לדעת כי‬
‫אני יהוה מקדשם כ‪:‬יג וימרו בי בית יישראל במידבר‬
‫בחוקותי לוא הלכו ואת מישפטי מאסו אשר יעשה אותם האדם‬
‫וחי בהם ואת שבתותי חיללו מאוד ואומר לישפוכ חמתי‬
‫עליהם במידבר לכלותם כ‪:‬יד ואעשה למען שמי לבילתי החל‬
‫לעיני הגויים אשר הוצאתים לעיניהם כ‪:‬טו וגם אני‬
‫נשאתי ידי להם במידבר לבילתי הביא אותם אל הארץ אשר‬
‫נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות כ‪:‬טז יען‬
‫במישפטי מאסו ואת חוקותי לוא הלכו בהם ואת שבתותי חיללו‬
‫כי אחרי גילוליהם ליבם הולכ כ‪:‬יז ותחס עיני עליהם‬
‫מישחתם ולוא עשיתי אותם כלה במידבר כ‪:‬יח ואומר אל‬
‫בניהם במידבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת מישפטיהם אל‬
‫תישמורו ובגילוליהם אל תיטמאו כ‪:‬יט אני יהוה אלוהיכם‬
‫בחוקותי לכו ואת מישפטי שימרו ועשו אותם כ‪:‬כ ואת שבתותי‬
‫קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה‬
‫אלוהיכם כ‪:‬כא וימרו בי הבנים בחוקותי לוא הלכו ואת‬
‫מישפטי לוא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי‬
‫בהם את שבתותי חיללו ואומר לישפוכ חמתי עליהם לכלות‬
‫אפי בם במידבר כ‪:‬כב והשיבותי את ידי ואעש למען שמי‬
‫לבילתי החל לעיני הגויים אשר הוצאתי אותם לעיניהם‬
‫כ‪:‬כג גם אני נשאתי את ידי להם במידבר להפיץ אותם‬
‫בגויים ולזרות אותם בארצות כ‪:‬כד יען מישפטי לוא עשו‬
‫וחוקותי מאסו ואת שבתותי חיללו ואחרי גילולי אבותם היו‬
‫עיניהם כ‪:‬כה וגם אני נתתי להם חוקים לוא טובים‬
‫ומישפטים לוא ייחיו בהם כ‪:‬כו ואטמא אותם במתנותם‬
‫בהעביר כל פטר רחם למען אשימם למען אשר ידעו אשר‬
‫אני יהוה‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬כז לכן דבר אל בית יישראל בן אדם‬
‫ואמרת אליהם כוה אמר אדוני יהויה עוד זואת גידפו אותי‬
‫אבותיכם במעלם בי מעל כ‪:‬כח ואביאם אל הארץ אשר נשאתי‬
‫את ידי לתת אותה להם וייראו כל גיבעה רמה וכל עץ עבות‬
‫וייזבחו שם את זיבחיהם וייתנו שם כעס קרבנם וישימו‬
‫שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם כ‪:‬כט ואומר אלהם‬
‫מה הבמה אשר אתם הבאים שם וייקרא שמה במה עד היום‬
‫הזה‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬ל לכן אמור אל בית יישראל כוה אמר אדוני‬
‫יהויה הבדרכ אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שיקוציהם אתם‬
‫זונים כ‪:‬לא ובישאת מתנותיכם בהעביר בניכם באש אתם‬
‫נטמאים לכל גילוליכם עד היום‪..........‬ס‪..........‬ואני אידרש לכם‬
‫בית יישראל חי אני נאומ אדוני יהויה אים אידרש לכם‬
‫כ‪:‬לב והעולה על רוחכם היו לוא תיחיה אשר אתם אומרים נחיה‬
‫כגויים כמישפחות הארצות לשרת עץ ואבן כ‪:‬לג חי אני‬
‫נאומ אדוני יהויה אים לוא ביד חזקה וביזרוע נטויה ובחמה‬
‫שפוכה אמלוכ עליכם כ‪:‬לד והוצאתי אתכם מינ העמים‬
‫וקיבצתי אתכם מינ הארצות אשר נפוצותם בם ביד חזקה‬
‫וביזרוע נטויה ובחמה שפוכה כ‪:‬לה והבאתי אתכם אל מידבר‬
‫העמים ונשפטתי איתכם שם פנים אל פנים כ‪:‬לו כאשר‬
‫נשפטתי את אבותיכם במידבר ארץ מיצריים כן אישפט‬
‫איתכם נאומ אדוני יהויה כ‪:‬לז והעברתי אתכם תחת השבט‬
‫והבאתי אתכם במסורת הברית כ‪:‬לח וברותי מיכם המורדים‬
‫והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת‬
‫יישראל לוא יבוא וידעתם כי אני יהוה כ‪:‬לט ואתם בית‬
‫יישראל כוה אמר אדוני יהויה איש גילוליו לכו עבודו ואחר‬
‫אים אינכם שומעים אלי ואת שם קדשי לוא תחללו עוד‬
‫במתנותיכם ובגילוליכם כ‪:‬מ כי בהר קדשי בהר מרום‬
‫יישראל נאומ אדוני יהויה שם יעבדוני כל בית יישראל‬
‫כולוה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומותיכם ואת ראשית‬
‫יחזקאל‬
‫משאותיכם בכל קדשיכם כ‪:‬מא בריח ניחוח ארצה אתכם‬
‫בהוציאי אתכם מינ העמים וקיבצתי אתכם מינ הארצות‬
‫אשר נפוצותם בם ונקדשתי בכם לעיני הגויים כ‪:‬מב‬
‫וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת יישראל אל‬
‫הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם כ‪:‬מג וזכרתם‬
‫שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקוטותם‬
‫ביפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם כ‪:‬מד וידעתם כי אני‬
‫יהוה בעשותי איתכם למען שמי לוא כדרכיכם הרעים‬
‫אדוני‬
‫נאומ‬
‫יישראל‬
‫בית‬
‫הנשחתות‬
‫וכעלילותיכם‬
‫יהויה‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור כא‪:‬ב בן אדם שים פניכ דרכ‬
‫תימנה והטף אל דרום והינבא אל יער השדה נגב כא‪:‬ג ואמרת‬
‫ליער הנגב שמע דבר יהוה כוה אמר אדוני יהויה הינני‬
‫מצית בכ אש ואכלה בכ כל עץ לח וכל עץ יבש לוא תיכבה להבת‬
‫שלהבת ונצרבו בה כל פנים מינגב צפונה כא‪:‬ד וראו כל בשר‬
‫כי אני יהוה ביערתיה לוא תיכבה כא‪:‬ה ואומר אהה אדוני‬
‫יהויה המה אומרים לי הלוא ממשל משלים הוא‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬ו ויהי דבר יהוה אלי לאמור כא‪:‬ז בן אדם שים פניכ אל‬
‫ירושלימ והטף אל מיקדשים והינבא אל אדמת יישראל‬
‫כא‪:‬ח ואמרת לאדמת יישראל כוה אמר יהוה הינני אלייכ‬
‫והוצאתי חרבי מיתערה והיכרתי מימכ צדיק ורשע כא‪:‬ט‬
‫יען אשר היכרתי מימכ צדיק ורשע לכן תצא חרבי מיתערה‬
‫אל כל בשר מינגב צפון כא‪:‬י וידעו כל בשר כי אני יהוה‬
‫הוצאתי חרבי מיתערה לוא תשוב עוד‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬יא ואתה בן‬
‫אדם האנח בשיברון מתניים ובימרירות תאנח לעיניהם‬
‫כא‪:‬יב והיה כי יואמרו אליכ על מה אתה נאנח ואמרת אל‬
‫שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידיים וכיהתה כל רוח וכל‬
‫בירכיים תלכנה מיים הינה באה ונחיתה נאומ אדוני‬
‫יהויה‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬יג ויהי דבר יהוה אלי לאמור כא‪:‬יד בן אדם הינבא‬
‫ואמרת כוה אמר יהוה אמור חרב חרב הוחדה וגם מרוטה כא‪:‬טו למען‬
‫טבוח טבח הוחדה למען היה לה ברק מורטה או נשיש שבט בני‬
‫מואסת כל עץ כא‪:‬טז וייתן אותה למרטה ליתפוש בכף היא‬
‫הוחדה חרב והיא מורטה לתת אותה ביד הורג כא‪:‬יז זעק והילל בן‬
‫אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי יישראל מגורי‬
‫אל חרב היו את עמי לכן ספוק אל ירכ כא‪:‬יח כי בוחן ומה אים‬
‫גם שבט מואסת לוא ייחיה נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬יט ואתה בן אדם הינבא והכ כף אל כף ותיכפל חרב‬
‫שלישיתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החודרת להם כא‪:‬כ‬
‫למען למוג לב והרבה המיכשולים על כל שעריהם נתתי‬
‫איבחת חרב אח עשויה לברק מעוטה לטבח כא‪:‬כא היתאחדי‬
‫הימיני השימי השמילי אנה פנייכ מועדות כא‪:‬כב וגם‬
‫אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי אני יהוה‬
‫דיברתי‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬כג ויהי דבר יהוה אלי לאמור כא‪:‬כד ואתה בן אדם שים לכ‬
‫שניים דרכים לבוא חרב מלכ בבל מארץ אחד יצאו שניהם‬
‫ויד ברא ברואש דרכ עיר ברא כא‪:‬כה דרכ תשים לבוא חרב את רבת‬
‫בני עמון ואת יהודה בירושלימ בצורה כא‪:‬כו כי עמד מלכ בבל‬
‫אל אם הדרכ ברואש שני הדרכים ליקסם קסם קילקל בחיצים‬
‫שאל בתרפים ראה בכבד כא‪:‬כז בימינו היה הקסם ירושלימ‬
‫לשום כרים ליפתוח פה ברצח להרים קול ביתרועה לשום‬
‫כרים על שערים לישפוכ סוללה ליבנות דיק כא‪:‬כח והיה להם‬
‫כקסום )כיקסם( שוא בעיניהם שבועי שבועות להם והוא מזכיר‬
‫יחזקאל‬
‫עון להיתפש‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬כט לכן כוה אמר אדוני יהויה יען‬
‫הזכרכם עונכם בהיגלות פישעיכם להראות חטואותיכם בכול‬
‫עלילותיכם יען היזכרכם בכף תיתפשו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬ל ואתה חלל רשע נשיא יישראל אשר בא יומו בעת עון‬
‫קץ‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬לא כוה אמר אדוני יהויה הסיר המיצנפת‬
‫והרים העטרה זואת לוא זואת השפלה הגבה והגבוה השפיל‬
‫כא‪:‬לב עוה עוה עוה אשימנה גם זואת לוא היה עד בוא אשר לו‬
‫המישפט ונתתיו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬לג ואתה בן אדם הינבא ואמרת כוה אמר אדוני יהויה אל‬
‫בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל‬
‫למען ברק כא‪:‬לד בחזות לכ שוא ביקסם לכ כזב לתת אותכ אל צוארי‬
‫חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ כא‪:‬לה השב אל תערה‬
‫בימקום אשר נבראת בארץ מכורותייכ אשפוט אותכ כא‪:‬לו‬
‫ושפכתי עלייכ זעמי באש עברתי אפיח עלייכ ונתתיכ‬
‫ביד אנשים בוערים חרשי משחית כא‪:‬לז לאש תיחיה לאכלה‬
‫דמכ ייחיה בתוכ הארץ לוא תיזכרי כי אני יהוה‬
‫דיברתי‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור כב‪:‬ב ואתה בן אדם התישפוט‬
‫התישפוט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה כב‪:‬ג ואמרת‬
‫כוה אמר אדוני יהויה עיר שופכת דם בתוכה לבוא עיתה‬
‫ועשתה גילולים עליה לטמאה כב‪:‬ד בדמכ אשר שפכת אשמת‬
‫ובגילולייכ אשר עשית טמאת ותקריבי ימייכ ותבוא עד‬
‫שנותייכ על כן נתתיכ חרפה לגויים וקלסה לכל הארצות כב‪:‬ה‬
‫הקרובות והרחוקות מימכ ייתקלסו בכ טמאת השם רבת המהומה‬
‫כב‪:‬ו הינה נשיאי יישראל איש ליזרועו היו בכ למען‬
‫שפכ דם כב‪:‬ז אב ואם הקלו בכ לגר עשו בעושק בתוככ יתום‬
‫ואלמנה הונו בכ כב‪:‬ח קדשי בזית ואת שבתותי חיללת כב‪:‬ט‬
‫אנשי רכיל היו בכ למען שפכ דם ואל ההרים אכלו בכ זימה‬
‫עשו בתוככ כב‪:‬י ערות אב גילה בכ טמאת הנדה עינו בכ כב‪:‬יא‬
‫ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טימא בזימה‬
‫ואיש את אחותו בת אביו עינה בכ כב‪:‬יב שוחד לקחו בכ למען‬
‫שפכ דם נשכ ותרבית לקחת ותבצעי רעייכ בעושק ואותי שכחת‬
‫נאומ אדוני יהויה כב‪:‬יג והינה היכיתי כפי אל ביצעכ‬
‫אשר עשית ועל דמכ אשר היו בתוככ כב‪:‬יד היעמוד ליבכ אים‬
‫תחזקנה ידייכ לימים אשר אני עושה אותכ אני יהוה‬
‫דיברתי ועשיתי כב‪:‬טו והפיצותי אותכ בגויים וזריתיכ‬
‫בארצות והתימותי טומאתכ מימכ כב‪:‬טז ונחלת בכ לעיני‬
‫גויים וידעת כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬יז ויהי דבר יהוה אלי לאמור כב‪:‬יח בן אדם היו לי בית‬
‫יישראל לסוג )לסיג( כולם נחושת ובדיל וברזל ועופרת בתוכ כור‬
‫סיגים כסף היו‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬יט לכן כוה אמר אדוני יהויה‬
‫יען היות כולכם לסיגים לכן הינני קובץ אתכם אל תוכ‬
‫ירושלימ כב‪:‬כ קבוצת כסף ונחושת וברזל ועופרת ובדיל אל תוכ‬
‫כור לפחת עליו אש להנתיכ כן אקבוץ באפי ובחמתי והינחתי‬
‫והיתכתי אתכם כב‪:‬כא וכינסתי אתכם ונפחתי עליכם באש‬
‫עברתי ונתכתם בתוכה כב‪:‬כב כהיתוכ כסף בתוכ כור כן תותכו בתוכה‬
‫וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬כג ויהי דבר יהוה אלי לאמור כב‪:‬כד בן אדם אמר לה את ארץ‬
‫לוא מטוהרה היא לוא גושמה ביום זעם כב‪:‬כה קשר נביאיה‬
‫בתוכה כארי שואג טורף טרף נפש אכלו חוסן ויקר ייקחו‬
‫אלמנותיה הירבו בתוכה כב‪:‬כו כוהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי‬
‫בין קודש לחול לוא היבדילו ובין הטמא לטהור לוא הודיעו‬
‫ומישבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם כב‪:‬כז שריה‬
‫יחזקאל‬
‫בקירבה כיזאבים טורפי טרף לישפכ דם לאבד נפשות‬
‫למען בצוע בצע כב‪:‬כח ונביאיה טחו להם תפל חוזים שוא‬
‫וקוסמים להם כזב אומרים כוה אמר אדוני יהויה ויהוה לוא‬
‫דיבר כב‪:‬כט עם הארץ עשקו עושק וגזלו גזל ועני ואביון הונו‬
‫ואת הגר עשקו בלוא מישפט כב‪:‬ל ואבקש מהם איש גודר גדר‬
‫ועומד בפרץ לפני בעד הארץ לבילתי שחתה ולוא מצאתי כב‪:‬לא‬
‫ואשפוכ עליהם זעמי באש עברתי כיליתים דרכם ברואשם‬
‫נתתי נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור כג‪:‬ב בן אדם שתיים נשים‬
‫בנות אם אחת היו כג‪:‬ג ותיזנינה במיצריים בינעוריהן‬
‫זנו שמה מועכו שדיהן ושם עישו דדי בתוליהן כג‪:‬ד ושמותן‬
‫אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותיחיינה לי ותלדנה בנים‬
‫ובנות ושמותן שומרון אהלה וירושלימ אהליבה כג‪:‬ה ותיזן‬
‫אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים כג‪:‬ו לבושי‬
‫תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כולם פרשים רוכבי סוסים‬
‫כג‪:‬ז ותיתן תזנותיה עליהם מיבחר בני אשור כולם ובכול‬
‫תזנותיה‬
‫ואת‬
‫כג‪:‬ח‬
‫נטמאה‬
‫גילוליהם‬
‫בכל‬
‫עגבה‬
‫אשר‬
‫מימיצריים לוא עזבה כי אותה שכבו בינעוריה והמה‬
‫עישו דדי בתוליה ויישפכו תזנותם עליה כג‪:‬ט לכן נתתיה‬
‫ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם כג‪:‬י המה‬
‫גילו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם‬
‫לנשים ושפוטים עשו בה‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬יא ותרא אחותה אהליבה‬
‫ותשחת עגבתה מימנה ואת תזנותיה מיזנוני אחותה כג‪:‬יב‬
‫אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרובים לבושי מיכלול‬
‫פרשים רוכבי סוסים בחורי חמד כולם כג‪:‬יג וארא כי נטמאה‬
‫דרכ אחד לישתיהן כג‪:‬יד ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי‬
‫מחוקה על הקיר צלמי כשדיים )כשדים( חקוקים בששר כג‪:‬טו‬
‫חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה‬
‫שלישים כולם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם כג‪:‬טז‬
‫ותעגב )ותעגבה( עליהם למראה עיניה ותישלח מלאכים‬
‫אליהם כשדימה כג‪:‬יז ויבואו אליה בני בבל למישכב דודים‬
‫ויטמאו אותה בתזנותם ותיטמא בם ותקע נפשה מהם כג‪:‬יח‬
‫ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה‬
‫נפשי מעל אחותה כג‪:‬יט ותרבה את תזנותיה ליזכור את ימי‬
‫נעוריה אשר זנתה בארץ מיצריים כג‪:‬כ ותעגבה על‬
‫בשרם וזירמת סוסים‬
‫חמורים‬
‫בשר‬
‫פילגשיהם אשר‬
‫בעשות‬
‫נעורייכ‬
‫זימת‬
‫את‬
‫ותיפקדי‬
‫כג‪:‬כא‬
‫זירמתם‬
‫מימיצריים דדייכ למען שדי נעורייכ‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬כב‬
‫לכן אהליבה כוה אמר אדוני יהויה הינני מעיר את‬
‫מאהבייכ עלייכ את אשר נקעה נפשכ מהם והבאתים‬
‫עלייכ מיסביב כג‪:‬כג בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל‬
‫בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כולם שלישים‬
‫וקרואים רוכבי סוסים כולם כג‪:‬כד ובאו עלייכ הוצן רכב וגלגל‬
‫וביקהל עמים צינה ומגן וקובע ישימו עלייכ סביב‬
‫ונתתי ליפניהם מישפט ושפטוכ במישפטיהם כג‪:‬כה‬
‫ונתתי קינאתי בכ ועשו אותכ בחמה אפכ ואזנייכ יסירו‬
‫ואחריתכ בחרב תיפול המה בנייכ ובנותייכ ייקחו ואחריתכ‬
‫תאכל באש כג‪:‬כו והיפשיטוכ את בגדייכ ולקחו כלי תיפארתכ‬
‫כג‪:‬כז והישבתי זימתכ מימכ ואת זנותכ מארץ מיצריים‬
‫ולוא תישאי עינייכ אליהם ומיצריים לוא תיזכרי‬
‫עוד‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬כח כי כוה אמר אדוני יהויה הינני נותנכ ביד אשר‬
‫שנאת ביד אשר נקעה נפשכ מהם כג‪:‬כט ועשו אותכ בשינאה‬
‫ולקחו כל יגיעכ ועזבוכ עירום ועריה ונגלה ערות זנונייכ‬
‫וזימתכ ותזנותייכ כג‪:‬ל עשוה אלה לכ ביזנותכ אחרי גויים‬
‫יחזקאל‬
‫על אשר נטמאת בגילוליהם כג‪:‬לא בדרכ אחותכ הלכת ונתתי כוסה‬
‫בידכ‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬לב כוה אמר אדוני יהויה כוס אחותכ תישתי‬
‫העמוקה והרחבה תיחיה ליצחוק וללעג מירבה להכיל כג‪:‬לג‬
‫שיכרון ויגון תימלאי כוס שמה ושממה כוס אחותכ שומרון‬
‫כג‪:‬לד ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדייכ תנתקי‬
‫כי אני דיברתי נאומ אדוני יהויה‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬לה לכן כוה‬
‫אמר אדוני יהויה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוכ‬
‫וגם את שאי זימתכ ואת תזנותייכ‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬לו ויואמר‬
‫יהוה אלי בן אדם התישפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן‬
‫את תועבותיהן כג‪:‬לז כי נאפו ודם בידיהן ואת גילוליהן‬
‫נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה כג‪:‬לח‬
‫עוד זואת עשו לי טימאו את מיקדשי ביום ההוא ואת שבתותי‬
‫חיללו כג‪:‬לט ובשחטם את בניהם לגילוליהם ויבואו אל‬
‫מיקדשי ביום ההוא לחללו והינה כוה עשו בתוכ ביתי כג‪:‬מ‬
‫ואף כי תישלחנה לאנשים באים מימרחק אשר מלאכ שלוח‬
‫אליהם והינה באו לאשר רחצת כחלת עינייכ ועדית עדי‬
‫כג‪:‬מא וישבת על מיטה כבודה ושולחן ערוכ לפניה וקטרתי‬
‫ושמני שמת עליה כג‪:‬מב וקול המון שלו בה ואל אנשים מרוב‬
‫אדם מובאים סובאים )סבאים( מימידבר וייתנו צמידים‬
‫אל ידיהן ועטרת תיפארת על ראשיהן כג‪:‬מג ואומר לבלה‬
‫נאופים עת )עתה( יזנה )ייזנו( תזנותה והיא כג‪:‬מד ויבוא‬
‫אליה כבוא אל אישה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אישות‬
‫הזימה כג‪:‬מה ואנשים צדיקימ המה יישפטו אותהם‬
‫מישפט נואפות ומישפט שופכות דם כי נואפות הנה ודם‬
‫בידיהן‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬מו כי כוה אמר אדוני יהויה העלה‬
‫עליהם קהל ונתון אתהן לזעוה ולבז כג‪:‬מז ורגמו עליהן אבן‬
‫קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרוגו ובתיהן‬
‫באש יישרופו כג‪:‬מח והישבתי זימה מינ הארץ ונוסרו כל‬
‫הנשים ולוא תעשינה כזימתכנה כג‪:‬מט ונתנו זימתכנה‬
‫עליכן וחטאי גילוליכן תישאינה וידעתם כי אני אדוני‬
‫יהויה‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי‬
‫בעשור לחודש לאמור כד‪:‬ב בן אדם כתוב )כתב( לכ את שם היום את‬
‫עצם היום הזה סמכ מלכ בבל אל ירושלימ בעצם היום הזה‬
‫כד‪:‬ג ומשול אל בית המרי משל ואמרת אליהם כוה אמר אדוני‬
‫יהויה שפות הסיר שפות וגם יצוק בו מיים כד‪:‬ד אסוף‬
‫נתחיה אליה כל נתח טוב ירכ וכתף מיבחר עצמים מלא כד‪:‬ה‬
‫מיבחר הצואן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם‬
‫בשלו עצמיה בתוכה‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬ו לכן כוה אמר אדוני יהויה‬
‫אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לוא יצאה‬
‫מימנה לינתחיה לינתחיה הוציאה לוא נפל עליה גורל‬
‫כד‪:‬ז כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לוא שפכתהו על‬
‫הארץ לכסות עליו עפר כד‪:‬ח להעלות חמה לינקום נקם נתתי את‬
‫דמה על צחיח סלע לבילתי היכסות‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬ט לכן כוה אמר אדוני יהויה אוי עיר הדמים גם אני‬
‫אגדיל המדורה כד‪:‬י הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח‬
‫המרקחה והעצמות יחרו כד‪:‬יא והעמידה על גחליה רקה למען‬
‫תחם וחרה נחושתה ונתכה בתוכה טומאתה תיתומ חלאתה כד‪:‬יב‬
‫תאונים הלאת ולוא תצא מימנה רבת חלאתה באש חלאתה כד‪:‬יג‬
‫בטומאתכ זימה יען טיהרתיכ ולוא טהרת מיטומאתכ לוא‬
‫תיטהרי עוד עד הניחי את חמתי בכ כד‪:‬יד אני יהוה‬
‫דיברתי באה ועשיתי לוא אפרע ולוא אחוס ולוא אנחם‬
‫כידרכייכ וכעלילותייכ שפטוכ נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬טו ויהי דבר יהוה אלי לאמור כד‪:‬טז בן אדם הינני לוקח‬
‫יחזקאל‬
‫מימכ את מחמד עיניכ במגפה ולוא תיספוד ולוא תיבכה ולוא‬
‫תבוא דימעתכ כד‪:‬יז האנק דום מתים אבל לוא תעשה פארכ‬
‫חבוש עליכ ונעליכ תשים ברגליכ ולוא תעטה על שפם ולחם‬
‫אנשים לוא תואכל כד‪:‬יח ואדבר אל העם בבוקר ותמת אישתי‬
‫בערב ואעש בבוקר כאשר צויתי כד‪:‬יט ויואמרו אלי העם הלוא‬
‫תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עושה כד‪:‬כ ואומר אליהם דבר‬
‫יהוה היה אלי לאמור כד‪:‬כא אמור לבית יישראל כוה אמר‬
‫אדוני יהויה הינני מחלל את מיקדשי גאון עוזכם מחמד‬
‫עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב‬
‫ייפולו כד‪:‬כב ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לוא תעטו ולחם‬
‫אנשים לוא תואכלו כד‪:‬כג ופארכם על ראשיכם ונעליכם‬
‫ברגליכם לוא תיספדו ולוא תיבכו ונמקותם בעונותיכם‬
‫ונהמתם איש אל אחיו כד‪:‬כד והיה יחזקאל לכם למופת ככול‬
‫אדוני‬
‫אני‬
‫כי‬
‫וידעתם‬
‫בבואה‬
‫תעשו‬
‫עשה‬
‫אשר‬
‫יהויה‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬כה ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את‬
‫מעוזם משוש תיפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם‬
‫בניהם ובנותיהם כד‪:‬כו ביום ההוא יבוא הפליט אליכ‬
‫להשמעות אזניים כד‪:‬כז ביום ההוא ייפתח פיכ את‬
‫הפליט ותדבר ולוא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי‬
‫אני יהוה‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור כה‪:‬ב בן אדם שים פניכ אל‬
‫בני עמון והינבא עליהם כה‪:‬ג ואמרת ליבני עמון שימעו‬
‫דבר אדוני יהויה כוה אמר אדוני יהויה יען אמרכ האח אל‬
‫מיקדשי כי נחל ואל אדמת יישראל כי נשמה ואל בית‬
‫יהודה כי הלכו בגולה כה‪:‬ד לכן הינני נותנכ ליבני קדם‬
‫למורשה ויישבו טירותיהם בכ ונתנו בכ מישכניהם המה‬
‫יואכלו פיריכ והמה יישתו חלבכ כה‪:‬ה ונתתי את רבה לינוה‬
‫גמלים ואת בני עמון למירבץ צואן וידעתם כי אני‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬ו כי כוה אמר אדוני יהויה יען מחאכ יד ורקעכ ברגל‬
‫ותישמח בכל שאטכ בנפש אל אדמת יישראל כה‪:‬ז לכן הינני‬
‫נטיתי את ידי עליכ ונתתיכ לבג )לבז( לגויים והיכרתיכ‬
‫מינ העמים והאבדתיכ מינ הארצות אשמידכ וידעת כי‬
‫אני יהוה‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬ח כוה אמר אדוני יהויה יען אמור מואב ושעיר הינה ככל‬
‫הגויים בית יהודה כה‪:‬ט לכן הינני פותח את כתף מואב‬
‫מהערים מעריו מיקצהו צבי ארץ בית הישימות בעל מעון‬
‫וקריתמה )וקיריתימה( כה‪:‬י ליבני קדם על בני עמון‬
‫ונתתיה למורשה למען לוא תיזכר בני עמון בגויים כה‪:‬יא‬
‫ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬יב כוה אמר אדוני יהויה יען עשות אדום בינקום נקם‬
‫לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם כה‪:‬יג לכן כוה אמר‬
‫אדוני יהויה ונטיתי ידי על אדום והיכרתי מימנה אדם‬
‫ובהמה ונתתיה חרבה מיתימן ודדנה בחרב ייפולו כה‪:‬יד‬
‫ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי יישראל ועשו באדום‬
‫כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאומ אדוני יהויה כה‪:‬טו כוה‬
‫בינקמה‬
‫פלישתים‬
‫עשות‬
‫יען‬
‫יהויה‬
‫אדוני‬
‫אמר‬
‫ויינקמו נקם בישאט בנפש למשחית איבת עולם כה‪:‬טז לכן‬
‫כוה אמר אדוני יהויה הינני נוטה ידי על פלישתים‬
‫והיכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים כה‪:‬יז‬
‫ועשיתי בם נקמות גדולות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה‬
‫בתיתי את נקמתי בם‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬א ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחודש היה דבר יהוה אלי‬
‫יחזקאל‬
‫לאמור כו‪:‬ב בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלימ האח‬
‫נשברה דלתות העמים נסבה אלי אימלאה החרבה כו‪:‬ג לכן כוה‬
‫אמר אדוני יהויה הינני עלייכ צור והעליתי עלייכ‬
‫גויים רבים כהעלות הים לגליו כו‪:‬ד ושיחתו חומות צור והרסו‬
‫מיגדליה וסיחיתי עפרה מימנה ונתתי אותה ליצחיח סלע‬
‫כו‪:‬ה מישטח חרמים תיחיה בתוכ הים כי אני דיברתי נאומ‬
‫אדוני יהויה והיתה לבז לגויים כו‪:‬ו ובנותיה אשר בשדה‬
‫בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬ז כי כוה אמר אדוני יהויה הינני מביא אל צור‬
‫נבוכדראצר מלכ בבל מיצפון מלכ מלכים בסוס וברכב ובפרשים‬
‫וקהל ועם רב כו‪:‬ח בנותייכ בשדה בחרב יהרוג ונתן עלייכ דיק‬
‫ושפכ עלייכ סוללה והקים עלייכ צינה כו‪:‬ט ומחי קבלו‬
‫ייתן בחומותייכ ומיגדלותייכ ייתוץ בחרבותיו כו‪:‬י‬
‫מישיפעת סוסיו יכסכ אבקם מיקול פרש וגלגל ורכב‬
‫תירעשנה חומותייכ בבואו בישערייכ כימבואי עיר‬
‫מבוקעה כו‪:‬יא בפרסות סוסיו יירמוס את כל חוצותייכ עמכ בחרב‬
‫יהרוג ומצבות עוזכ לארץ תרד כו‪:‬יב ושללו חילכ ובזזו רכולתכ‬
‫והרסו חומותייכ ובתי חמדתכ ייתוצו ואבנייכ ועצייכ‬
‫ועפרכ בתוכ מיים ישימו כו‪:‬יג והישבתי המון שירייכ‬
‫וקול כינורייכ לוא יישמע עוד כו‪:‬יד ונתתיכ ליצחיח סלע‬
‫מישטח חרמים תיחיה לוא תיבנה עוד כי אני יהוה‬
‫דיברתי נאומ אדוני יהויה‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬טו כוה אמר אדוני‬
‫יהויה לצור הלוא מיקול מפלתכ באנוק חלל בהרג הרג בתוככ‬
‫יירעשו האיימ כו‪:‬טז וירדו מעל כיסאותם כול נשיאי הים‬
‫והסירו את מעיליהם ואת ביגדי ריקמתם ייפשוטו חרדות‬
‫יילבשו על הארץ ישבו וחרדו לירגעים ושממו עלייכ כו‪:‬יז‬
‫ונשאו עלייכ קינה ואמרו לכ איכ אבדת נושבת מימים‬
‫העיר ההוללה אשר היתה חזקה בים היא ויושביה אשר נתנו‬
‫חיתיתם לכל יושביה כו‪:‬יח עתה יחרדו האיין יום מפלתכ‬
‫ונבהלו האיימ אשר בים מיצאתכ‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬יט כי כוה אמר‬
‫אדוני יהויה בתיתי אותכ עיר נחרבת כערים אשר לוא נושבו‬
‫בהעלות עלייכ את תהום וכיסוכ המיים הרבים כו‪:‬כ והורדתיכ‬
‫את יורדי בור אל עם עולם והושבתיכ בארץ תחתיות כחרבות‬
‫מעולם את יורדי בור למען לוא תשבי ונתתי צבי בארץ‬
‫חיימ כו‪:‬כא בלהות אתנכ ואינכ ותבוקשי ולוא תימצאי עוד‬
‫לעולם נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור כז‪:‬ב ואתה בן אדם שא על צור‬
‫קינה כז‪:‬ג ואמרת לצור הישבתי )היושבת( על מבואות ים רוכלת‬
‫העמים אל איימ רבים‪..........‬ס‪..........‬כוה אמר אדוני יהויה צור‬
‫את אמרת אני כלילת יופי כז‪:‬ד בלב ימים גבולייכ‬
‫בונייכ כללו יפיכ כז‪:‬ה ברושים מישניר בנו לכ את כל‬
‫לוחותיים ארז מילבנון לקחו לעשות תורן עלייכ כז‪:‬ו‬
‫אלונים מיבשן עשו מישוטייכ קרשכ עשו שן בת אשורים‬
‫מאיי כיתיים כז‪:‬ז שש בריקמה מימיצריים היה‬
‫מיפרשכ ליחיות לכ לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה‬
‫מכסכ כז‪:‬ח יושבי צידון וארוד היו שטים לכ חכמייכ צור היו‬
‫בכ המה חובלייכ כז‪:‬ט זיקני גבל וחכמיה היו בכ מחזיקי‬
‫בידקכ כל אניות הים ומלחיהם היו בכ לערוב מערבכ כז‪:‬י‬
‫פרס ולוד ופוט היו בחילכ אנשי מילחמתכ מגן וכובע תילו בכ‬
‫המה נתנו הדרכ כז‪:‬יא בני ארוד וחילכ על חומותייכ סביב‬
‫וגמדים במיגדלותייכ היו שילטיהם תילו על חומותייכ‬
‫סביב המה כללו יפיכ כז‪:‬יב תרשיש סוחרתכ מרוב כל הון בכסף‬
‫ברזל בדיל ועופרת נתנו עיזבונייכ כז‪:‬יג יון תובל ומשכ‬
‫המה רוכלייכ בנפש אדם וכלי נחושת נתנו מערבכ כז‪:‬יד‬
‫מיבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עיזבונייכ‬
‫יחזקאל‬
‫כז‪:‬טו בני דדן רוכלייכ איימ רבים סחורת ידכ קרנות שן‬
‫והובנים )והבנים( השיבו אשכרכ כז‪:‬טז ארם סוחרתכ מרוב‬
‫מעשייכ בנופכ ארגמן וריקמה ובוץ וראמות וכדכוד נתנו‬
‫בעיזבונייכ כז‪:‬יז יהודה וארץ יישראל המה רוכלייכ‬
‫בחיטי מינית ופנג ודבש ושמן וצורי נתנו מערבכ כז‪:‬יח‬
‫דמשק סוחרתכ ברוב מעשייכ מרוב כל הון ביין חלבון וצמר‬
‫צחר כז‪:‬יט ודן ויון מאוזל בעיזבונייכ נתנו ברזל עשות‬
‫קידה וקנה במערבכ היה כז‪:‬כ דדן רוכלתכ בביגדי חופש לריכבה‬
‫כז‪:‬כא ערב וכל נשיאי קדר המה סוחרי ידכ בכרים ואילימ‬
‫ועתודים בם סוחרייכ כז‪:‬כב רוכלי שבא ורעמה המה רוכלייכ‬
‫ברואש כל בושם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עיזבונייכ כז‪:‬כג‬
‫חרן וכנה ועדן רוכלי שבא אשור כילמד רוכלתכ כז‪:‬כד המה‬
‫ובגינזי‬
‫וריקמה‬
‫תכלת‬
‫ביגלומי‬
‫במכלולים‬
‫רוכלייכ‬
‫ברומים בחבלים חבושים וארוזים במרכולתכ כז‪:‬כה אניות‬
‫תרשיש שרותייכ מערבכ ותימלאי ותיכבדי מאוד בלב ימים‬
‫כז‪:‬כו במיים רבים הביאוכ השטים אותכ רוח הקדים שברכ בלב‬
‫ימים כז‪:‬כז הונכ ועיזבונייכ מערבכ מלחייכ וחובלייכ‬
‫מחזיקי בידקכ ועורבי מערבכ וכל אנשי מילחמתכ אשר בכ‬
‫ובכל קהלכ אשר בתוככ ייפלו בלב ימים ביום מפלתכ כז‪:‬כח‬
‫וירדו‬
‫כז‪:‬כט‬
‫מיגרושות‬
‫יירעשו‬
‫חובלייכ‬
‫זעקת‬
‫לקול‬
‫מאניותיהם כול תופשי משוט מלחים כול חובלי הים אל‬
‫הארץ יעמודו כז‪:‬ל והישמיעו עלייכ בקולם וייזעקו מרה‬
‫ויעלו עפר על ראשיהם באפר ייתפלשו כז‪:‬לא והיקריחו‬
‫אלייכ קרחה וחגרו שקים ובכו אלייכ במר נפש מיספד מר‬
‫כז‪:‬לב ונשאו אלייכ בניהם קינה וקוננו עלייכ מי כצור‬
‫כדומה בתוכ הים כז‪:‬לג בצאת עיזבונייכ מימים הישבעת‬
‫עמים רבים ברוב הונייכ ומערבייכ העשרת מלכי ארץ‬
‫כז‪:‬לד עת נשברת מימים במעמקי מיים מערבכ וכל קהלכ‬
‫בתוככ נפלו כז‪:‬לה כול יושבי האיימ שממו עלייכ ומלכיהם‬
‫שערו שער רעמו פנים כז‪:‬לו סוחרים בעמים שרקו עלייכ‬
‫בלהות היית ואינכ עד עולם‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור כח‪:‬ב בן אדם אמור לינגיד‬
‫צור כוה אמר אדוני יהויה יען גבה ליבכ ותואמר אל אני‬
‫מושב אלוהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולוא אל ותיתן‬
‫ליבכ כלב אלוהים כח‪:‬ג הינה חכם אתה מדנאל )מידניאל( כל‬
‫סתום לוא עממוכ כח‪:‬ד בחכמתכ וביתבונתכ עשית לכ חייל ותעש‬
‫זהב וכסף באוצרותיכ כח‪:‬ה ברוב חכמתכ בירכולתכ הירבית חילכ‬
‫וייגבה לבבכ בחילכ‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬ו לכן כוה אמר אדוני יהויה‬
‫יען תיתכ את לבבכ כלב אלוהים כח‪:‬ז לכן הינני מביא‬
‫עליכ זרים עריצי גויים והריקו חרבותם על יפי חכמתכ‬
‫וחיללו ייפעתכ כח‪:‬ח לשחת יורידוכ ומתה ממותי חלל בלב‬
‫ימים כח‪:‬ט האמור תואמר אלוהים אני ליפני הורגכ ואתה‬
‫אדם ולוא אל ביד מחלליכ כח‪:‬י מותי ערלים תמות ביד זרים‬
‫כי אני דיברתי נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬יא ויהי דבר יהוה אלי לאמור כח‪:‬יב בן אדם שא קינה על‬
‫מלכ צור ואמרת לו כוה אמר אדוני יהויה אתה חותם תכנית‬
‫מלא חכמה וכליל יופי כח‪:‬יג בעדן גן אלוהים היית כל אבן‬
‫יקרה מסוכתכ אודם פיטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה‬
‫ספיר נופכ וברקת וזהב מלאכת תופיכ ונקביכ בכ ביום‬
‫היבראכ כוננו כח‪:‬יד את כרוב מימשח הסוככ ונתתיכ בהר קודש‬
‫אלוהים היית בתוכ אבני אש היתהלכת כח‪:‬טו תמים אתה‬
‫בידרכיכ מיום היבראכ עד נמצא עולתה בכ כח‪:‬טז ברוב רכולתכ‬
‫מלו תוככ חמס ותחטא ואחללכ מהר אלוהים ואבדכ כרוב הסוככ מיתוכ‬
‫אבני אש כח‪:‬יז גבה ליבכ ביפיכ שיחת חכמתכ על ייפעתכ‬
‫על ארץ הישלכתיכ ליפני מלכים נתתיכ לראוה בכ כח‪:‬יח‬
‫יחזקאל‬
‫מרוב עוניכ בעול רכולתכ חיללת מיקדשיכ ואוציא אש מיתוככ‬
‫היא אכלתכ ואתנכ לאפר על הארץ לעיני כל רואיכ כח‪:‬יט כל‬
‫יודעיכ בעמים שממו עליכ בלהות היית ואינכ עד‬
‫עולם‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬כ ויהי דבר יהוה אלי לאמור כח‪:‬כא בן אדם שים פניכ אל‬
‫צידון והינבא עליה כח‪:‬כב ואמרת כוה אמר אדוני יהויה‬
‫הינני עלייכ צידון ונכבדתי בתוככ וידעו כי אני יהוה‬
‫בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה כח‪:‬כג ושילחתי בה דבר ודם‬
‫בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מיסביב וידעו כי אני‬
‫יהוה כח‪:‬כד ולוא ייחיה עוד לבית יישראל סילון ממאיר‬
‫וקוץ מכאיב מיכול סביבותם השאטים אותם וידעו כי אני‬
‫אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬כה כוה אמר אדוני יהויה בקבצי את בית יישראל מינ‬
‫העמים אשר נפוצו בם ונקדשתי בם לעיני הגויים וישבו‬
‫על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקוב כח‪:‬כו וישבו עליה לבטח‬
‫ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכול‬
‫יהוה‬
‫אני‬
‫כי‬
‫וידעו‬
‫מיסביבותם‬
‫אותם‬
‫השאטים‬
‫אלוהיהם‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬א בשנה העשירית בעשירי בישנים עשר לחודש היה‬
‫דבר יהוה אלי לאמור כט‪:‬ב בן אדם שים פניכ על פרעוה מלכ‬
‫מיצריים והינבא עליו ועל מיצריים כולה כט‪:‬ג דבר ואמרת‬
‫מלכ‬
‫פרעוה‬
‫עליכ‬
‫הינני‬
‫יהויה‬
‫אדוני‬
‫אמר‬
‫כוה‬
‫מיצריים התנים הגדול הרובץ בתוכ יאוריו אשר אמר לי‬
‫)חחים(‬
‫חחיים‬
‫ונתתי‬
‫כט‪:‬ד‬
‫עשיתיני‬
‫ואני‬
‫יאורי‬
‫בילחייכ והידבקתי דגת יאוריכ בקשקשותיכ והעליתיכ‬
‫מיתוכ יאוריכ ואת כל דגת יאוריכ בקשקשותיכ תידבק כט‪:‬ה‬
‫ונטשתיכ המידברה אותכ ואת כל דגת יאוריכ על פני השדה‬
‫תיפול לוא תאסף ולוא תיקבץ לחית הארץ ולעוף השמיים‬
‫נתתיכ לאכלה כט‪:‬ו וידעו כל יושבי מיצריים כי אני יהוה‬
‫יען היותם מישענת קנה לבית יישראל כט‪:‬ז בתפשם בכ‬
‫בכפך )בכף( תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהישענם עליכ תישבר‬
‫והעמדת להם כל מתניים‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬ח לכן כוה אמר אדוני‬
‫יהויה הינני מביא עלייכ חרב והיכרתי מימכ אדם‬
‫ובהמה כט‪:‬ט והיתה ארץ מיצריים לישממה וחרבה וידעו כי‬
‫אני יהוה יען אמר יאור לי ואני עשיתי כט‪:‬י לכן‬
‫הינני אליכ ואל יאוריכ ונתתי את ארץ מיצריים לחרבות‬
‫חורב שממה מימיגדול סונה ועד גבול כוש כט‪:‬יא לוא תעבר בה‬
‫רגל אדם ורגל בהמה לוא תעבר בה ולוא תשב ארבעים שנה כט‪:‬יב‬
‫ונתתי את ארץ מיצריים שממה בתוכ ארצות נשמות ועריה‬
‫תיחיין שממה ארבעים שנה והפיצותי‬
‫!‬
‫בתוכ ערים מחרבות‬
‫את מיצריים בגויים וזריתים בארצות‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬יג כי‬
‫כוה אמר אדוני יהויה מיקץ ארבעים שנה אקבץ את‬
‫מיצריים מינ העמים אשר נפוצו שמה כט‪:‬יד ושבתי את‬
‫שבות מיצריים והשיבותי אותם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם‬
‫והיו שם ממלכה שפלה כט‪:‬טו מינ הממלכות תיחיה שפלה‬
‫ולוא תיתנשא עוד על הגויים והימעטתים לבילתי רדות‬
‫בגויים כט‪:‬טז ולוא ייחיה עוד לבית יישראל למיבטח‬
‫מזכיר עון ביפנותם אחריהם וידעו כי אני אדוני‬
‫יהויה‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬יז ויהי בעשרים ושבע שנה בריאשון באחד לחודש היה‬
‫דבר יהוה אלי לאמור כט‪:‬יח בן אדם נבוכדראצר מלכ בבל העביד‬
‫את חילו עבודה גדולה אל צור כל רואש מוקרח וכל כתף מרוטה ושכר‬
‫עבד‬
‫אשר‬
‫העבודה‬
‫על‬
‫מיצור‬
‫ולחילו‬
‫לו‬
‫היה‬
‫לוא‬
‫עליה‪..........‬ס‪..........‬כט‪:‬יט לכן כוה אמר אדוני יהויה הינני‬
‫יחזקאל‬
‫נותן לינבוכדראצר מלכ בבל את ארץ מיצריים ונשא המונה‬
‫ושלל שללה ובזז ביזה והיתה שכר לחילו כט‪:‬כ פעולתו אשר עבד‬
‫בה נתתי לו את ארץ מיצריים אשר עשו לי נאומ אדוני‬
‫יהויה כט‪:‬כא ביום ההוא אצמיח קרן לבית יישראל ולכ אתן‬
‫פיתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור ל‪:‬ב בן אדם הינבא ואמרת כוה‬
‫אמר אדוני יהויה הילילו הה ליום ל‪:‬ג כי קרוב יום וקרוב‬
‫יום ליהוה יום ענן עת גויים ייחיה ל‪:‬ד ובאה חרב‬
‫במיצריים והיתה חלחלה בכוש בינפול חלל במיצריים‬
‫ולקחו המונה ונהרסו יסודותיה ל‪:‬ה כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב‬
‫ובני ארץ הברית איתם בחרב ייפולו‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬ו כוה אמר יהוה ונפלו סומכי מיצריים וירד גאון עוזה‬
‫מימיגדול סונה בחרב ייפלו בה נאומ אדוני יהויה ל‪:‬ז‬
‫ונשמו בתוכ ארצות נשמות ועריו בתוכ ערים נחרבות תיחיינה‬
‫ל‪:‬ח וידעו כי אני יהוה בתיתי אש במיצריים ונשברו כל‬
‫עוזריה ל‪:‬ט ביום ההוא יצאו מלאכים מילפני בצים‬
‫להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מיצריים כי‬
‫הינה באה‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬י כוה אמר אדוני יהויה והישבתי את‬
‫המון מיצריים ביד נבוכדראצר מלכ בבל ל‪:‬יא הוא ועמו איתו‬
‫עריצי גויים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על‬
‫מיצריים ומלאו את הארץ חלל ל‪:‬יב ונתתי יאורים חרבה‬
‫ומכרתי את הארץ ביד רעים והשימותי ארץ ומלואה ביד‬
‫זרים אני יהוה דיברתי‪..........‬ס‪ ..........‬ל‪:‬יג כוה אמר אדוני‬
‫יהויה והאבדתי גילולים והישבתי אלילים מינוף‬
‫ונשיא מארץ מיצריים לוא ייחיה עוד ונתתי ייראה‬
‫בארץ מיצריים ל‪:‬יד והשימותי את פתרוס ונתתי אש בצוען‬
‫ועשיתי שפטים בנוא ל‪:‬טו ושפכתי חמתי על סין מעוז‬
‫אש‬
‫ונתתי‬
‫ל‪:‬טז‬
‫נוא‬
‫המון‬
‫את‬
‫והיכרתי‬
‫מיצריים‬
‫במיצריים חול תחיל )תחול( סין ונוא תיחיה להיבקע ונוף‬
‫צרי יומם ל‪:‬יז בחורי און ופי בסת בחרב ייפולו והנה בשבי‬
‫תלכנה ל‪:‬יח וביתחפנחס חשכ היום בשיברי שם את מוטות‬
‫מיצריים ונשבת בה גאון עוזה היא ענן יכסנה ובנותיה‬
‫בשבי תלכנה ל‪:‬יט ועשיתי שפטים במיצריים וידעו כי‬
‫אני יהוה‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬כ ויהי באחת עשרה שנה בריאשון בשיבעה לחודש היה דבר‬
‫יהוה אלי לאמור ל‪:‬כא בן אדם את זרוע פרעוה מלכ מיצריים‬
‫שברתי והינה לוא חובשה לתת רפואות לשום חיתול לחבשה לחזקה‬
‫ליתפוש בחרב‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬כב לכן כוה אמר אדוני יהויה הינני‬
‫אל פרעוה מלכ מיצריים ושברתי את זרועותיו את החזקה ואת‬
‫הנשברת והיפלתי את החרב מידו ל‪:‬כג והפיצותי את‬
‫מיצריים בגויים וזריתימ בארצות ל‪:‬כד וחיזקתי את‬
‫זרועות מלכ בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרועות‬
‫פרעוה ונאק נאקות חלל לפניו ל‪:‬כה והחזקתי את זרועות מלכ‬
‫בבל וזרועות פרעוה תיפולנה וידעו כי אני יהוה בתיתי‬
‫חרבי ביד מלכ בבל ונטה אותה אל ארץ מיצריים ל‪:‬כו‬
‫והפיצותי את מיצריים בגויים וזריתי אותם בארצות‬
‫וידעו כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬א ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחודש היה דבר‬
‫יהוה אלי לאמור לא‪:‬ב בן אדם אמור אל פרעוה מלכ מיצריים‬
‫ואל המונו אל מי דמית בגדלכ לא‪:‬ג הינה אשור ארז בלבנון‬
‫יפה ענף וחורש מצל וגבה קומה ובין עבותים היתה צמרתו‬
‫לא‪:‬ד מיים גידלוהו תהום רוממתהו את נהרותיה הולכ סביבות‬
‫מטעה ואת תעלותיה שילחה אל כל עצי השדה לא‪:‬ה על כן גבהא‬
‫קומתו מיכול עצי השדה ותירבינה סרעפותיו ותארכנה‬
‫יחזקאל‬
‫פוארותו מימיים רבים בשלחו לא‪:‬ו ביסעפותיו קיננו כל‬
‫עוף השמיים ותחת פוארותיו ילדו כול חית השדה ובצילו‬
‫ישבו כול גויים רבים לא‪:‬ז וייפ בגדלו באורכ דליותיו כי‬
‫היה שרשו אל מיים רבים לא‪:‬ח ארזים לוא עממוהו בגן‬
‫אלוהים ברושים לוא דמו אל סעפותיו וערמונים לוא היו‬
‫כפורואתיו כל עץ בגן אלוהים לוא דמה אליו ביפיו לא‪:‬ט‬
‫יפה עשיתיו ברוב דליותיו ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן‬
‫האלוהים‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬י לכן כוה אמר אדוני יהויה יען אשר גבחת בקומה‬
‫וייתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו לא‪:‬יא ואתנהו‬
‫ביד איל גויים עשו יעשה לו כרישעו גרשתיהו לא‪:‬יב‬
‫וייכרתוהו זרים עריצי גויים וייטשוהו אל ההרים ובכל‬
‫גאיות נפלו דליותיו ותישברנה פורואתיו בכול אפיקי‬
‫הארץ וירדו מיצילו כל עמי הארץ וייטשוהו לא‪:‬יג על‬
‫מפלתו יישכנו כל עוף השמיים ואל פורואתיו היו כול חית‬
‫השדה לא‪:‬יד למען אשר לוא ייגבהו בקומתם כל עצי מיים‬
‫ולוא ייתנו את צמרתם אל בין עבותים ולוא יעמדו אליהם‬
‫בגבהם כל שותי מיים כי כולם נתנו למות אל ארץ תחתית‬
‫בתוכ בני אדם אל יורדי בור‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬טו כוה אמר אדוני יהויה ביום רידתו שאולה האבלתי‬
‫כיסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה וייכלאו מיים‬
‫רבים ואקדיר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עולפה לא‪:‬טז‬
‫מיקול מפלתו הירעשתי גויים בהורידי אותו שאולה את‬
‫יורדי בור ויינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן מיבחר וטוב‬
‫לבנון כל שותי מיים לא‪:‬יז גם הם איתו ירדו שאולה אל‬
‫חללי חרב וזרועו ישבו בצילו בתוכ גויים לא‪:‬יח אל מי דמית‬
‫ככה בכבוד ובגודל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית‬
‫בתוכ ערלים תישכב את חללי חרב הוא פרעוה וכל המונוה נאומ‬
‫אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬א ויהי בישתי עשרה שנה בישני עשר חודש באחד לחודש‬
‫היה דבר יהוה אלי לאמור לב‪:‬ב בן אדם שא קינה על פרעוה‬
‫מלכ מיצריים ואמרת אליו כפיר גויים נדמית ואתה‬
‫כתנים בימים ותגח בנהרותיכ ותידלח מיים ברגליכ‬
‫ותירפוס נהרותם‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬ג כוה אמר אדוני יהויה ופרשתי‬
‫עליכ את רישתי ביקהל עמים רבים והעלוכ בחרמי לב‪:‬ד‬
‫ונטשתיכ בארץ על פני השדה אטילכ והישכנתי עליכ כל‬
‫עוף השמיים והישבעתי מימכ חית כל הארץ לב‪:‬ה ונתתי‬
‫את בשרכ על ההרים ומילאתי הגאיות רמותכ לב‪:‬ו והישקיתי‬
‫ארץ צפתכ מידמכ אל ההרים ואפיקים יימלאון מימכא‬
‫לב‪:‬ז וכיסיתי בכבותכ שמיים והיקדרתי את כוכביהם שמש‬
‫בענן אכסנו וירח לוא יאיר אורו לב‪:‬ח כל מאורי אור בשמיים‬
‫אקדירם עליכ ונתתי חושכ על ארצכ נאומ אדוני יהויה לב‪:‬ט‬
‫והיכעסתי לב עמים רבים בהביאי שיברכ בגויים על‬
‫ארצות אשר לוא ידעתם לב‪:‬י והשימותי עליכ עמים רבים‬
‫ומלכיהם יישערו עליכ שער בעופפי חרבי על פניהם‬
‫וחרדו לירגעים איש לנפשו ביום מפלתכ‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬יא כי כוה אמר אדוני יהויה חרב מלכ בבל תבואכ לב‪:‬יב‬
‫בחרבות גיבורים אפיל המונכ עריצי גויים כולם ושדדו את‬
‫גאון מיצריים ונשמד כל המונה לב‪:‬יג והאבדתי את כל‬
‫בהמתה מעל מיים רבים ולוא תידלחם רגל אדם עוד ופרסות‬
‫בהמה לוא תידלחם לב‪:‬יד אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן‬
‫אוליכ נאומ אדוני יהויה לב‪:‬טו בתיתי את ארץ מיצריים‬
‫שממה ונשמה ארץ מימלואה בהכותי את כל יושבי בה וידעו‬
‫כי אני יהוה לב‪:‬טז קינה היא וקוננוה בנות הגויים‬
‫יחזקאל‬
‫תקוננה אותה על מיצריים ועל כל המונה תקוננה אותה נאומ‬
‫אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬יז ויהי בישתי עשרה שנה בחמישה עשר לחודש היה דבר‬
‫יהוה אלי לאמור לב‪:‬יח בן אדם נהה על המון מיצריים‬
‫והורידהו אותה ובנות גויים אדירימ אל ארץ תחתיות את‬
‫יורדי בור לב‪:‬יט מימי נעמת רדה והשכבה את ערלים לב‪:‬כ‬
‫בתוכ חללי חרב ייפולו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה לב‪:‬כא‬
‫ידברו לו אלי גיבורים מיתוכ שאול את עוזריו ירדו שכבו‬
‫הערלים חללי חרב לב‪:‬כב שם אשור וכל קהלה סביבותיו קיברותיו‬
‫כולם חללים הנופלים בחרב לב‪:‬כג אשר נתנו קיברותיה‬
‫בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קבורתה כולם חללים נופלים‬
‫בחרב אשר נתנו חיתית בארץ חיימ לב‪:‬כד שם עילם וכל‬
‫המונה סביבות קבורתה כולם חללים הנופלים בחרב אשר ירדו‬
‫ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חיתיתם בארץ חיימ‬
‫ויישאו כלימתם את יורדי בור לב‪:‬כה בתוכ חללים נתנו‬
‫מישכב לה בכל המונה סביבותיו קיברותה כולם ערלים חללי‬
‫חרב כי נתן חיתיתם בארץ חיימ ויישאו כלימתם את‬
‫יורדי בור בתוכ חללים נתן לב‪:‬כו שם משכ תובל וכל המונה‬
‫סביבותיו קיברותיה כולם ערלים מחוללי חרב כי נתנו‬
‫חיתיתם בארץ חיימ לב‪:‬כז ולוא יישכבו את גיבורים‬
‫נופלים מערלים אשר ירדו שאול ביכלי מילחמתם וייתנו‬
‫את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונותם על עצמותם כי חיתית‬
‫גיבורים בארץ חיימ לב‪:‬כח ואתה בתוכ ערלים תישבר ותישכב‬
‫את חללי חרב לב‪:‬כט שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו‬
‫ביגבורתם את חללי חרב המה את ערלים יישכבו ואת יורדי בור‬
‫לב‪:‬ל שמה נסיכי צפון כולם וכל צידוני אשר ירדו את‬
‫חללים בחיתיתם מיגבורתם בושים ויישכבו ערלים את‬
‫חללי חרב ויישאו כלימתם את יורדי בור לב‪:‬לא אותם ייראה‬
‫פרעוה ונחם על כל המונוה חללי חרב פרעוה וכל חילו נאומ‬
‫אדוני יהויה לב‪:‬לב כי נתתי את חתיתו )חיתיתי( בארץ‬
‫חיימ והושכב בתוכ ערלים את חללי חרב פרעוה וכל המונוה‬
‫נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור לג‪:‬ב בן אדם דבר אל בני עמכ‬
‫ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש‬
‫אחד מיקציהם ונתנו אותו להם לצופה לג‪:‬ג וראה את החרב באה‬
‫על הארץ ותקע בשופר והיזהיר את העם לג‪:‬ד ושמע השומע את‬
‫קול השופר ולוא נזהר ותבוא חרב ותיקחהו דמו ברואשו ייחיה‬
‫לג‪:‬ה את קול השופר שמע ולוא נזהר דמו בו ייחיה והוא נזהר‬
‫נפשו מילט לג‪:‬ו והצופה כי ייראה את החרב באה ולוא תקע‬
‫בשופר והעם לוא נזהר ותבוא חרב ותיקח מהם נפש הוא בעונו‬
‫נלקח ודמו מיד הצופה אדרוש‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬ז ואתה בן אדם צופה נתתיכ לבית יישראל ושמעת‬
‫מיפי דבר והיזהרת אותם מימני לג‪:‬ח באמרי לרשע רשע‬
‫מות תמות ולוא דיברת להזהיר רשע מידרכו הוא רשע בעונו‬
‫ימות ודמו מידכ אבקש לג‪:‬ט ואתה כי היזהרת רשע מידרכו‬
‫לשוב מימנה ולוא שב מידרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשכ‬
‫היצלת‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬י ואתה בן אדם אמור אל בית יישראל כן אמרתם לאמור‬
‫כי פשעינו וחטואתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיכ‬
‫נחיה לג‪:‬יא אמור אליהם חי אני נאומ אדוני יהויה אים‬
‫אחפוץ במות הרשע כי אים בשוב רשע מידרכו וחיה שובו שובו‬
‫מידרכיכם הרעים ולמה תמותו בית יישראל‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬יב ואתה בן אדם אמור אל בני עמכ צידקת הצדיק לוא‬
‫יחזקאל‬
‫תצילנו ביום פישעו ורישעת הרשע לוא ייכשל בה ביום‬
‫שובו מרישעו וצדיק לוא יוכל ליחיות בה ביום חטואתו לג‪:‬יג‬
‫באמרי לצדיק חיוה ייחיה והוא בטח על צידקתו ועשה עול כל‬
‫צידקותו לוא תיזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות לג‪:‬יד ובאמרי‬
‫לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה מישפט וצדקה לג‪:‬טו חבול‬
‫ישיב רשע גזלה ישלם בחוקות החיימ הלכ לבילתי עשות עול‬
‫חיו ייחיה לוא ימות לג‪:‬טז כל חטואתו אשר חטא לוא תיזכרנה‬
‫לו מישפט וצדקה עשה חיו ייחיה לג‪:‬יז ואמרו בני עמכ לוא‬
‫ייתכן דרכ יהוה והמה דרכם לוא ייתכן לג‪:‬יח בשוב צדיק‬
‫מיצידקתו ועשה עול ומת בהם לג‪:‬יט ובשוב רשע מרישעתו‬
‫ועשה מישפט וצדקה עליהם הוא ייחיה לג‪:‬כ ואמרתם לוא‬
‫בית‬
‫אתכם‬
‫אשפוט‬
‫כידרכיו‬
‫איש‬
‫יהוה‬
‫דרכ‬
‫ייתכן‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬כא ויהי בישתי עשרה שנה בעשירי בחמישה לחודש‬
‫לגלותנו בא אלי הפליט מירושלימ לאמור הוכתה העיר לג‪:‬כב‬
‫ויד יהוה היתה אלי בערב ליפני בוא הפליט וייפתח את‬
‫פי עד בוא אלי בבוקר וייפתח פי ולוא נאלמתי עוד‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬כג ויהי דבר יהוה אלי לאמור לג‪:‬כד בן אדם יושבי החרבות‬
‫האלה על אדמת יישראל אומרים לאמור אחד היה אברהם‬
‫הארץ‬
‫נתנה‬
‫לנו‬
‫רבים‬
‫ואנחנו‬
‫הארץ‬
‫את‬
‫ויירש‬
‫למורשה‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬כה לכן אמור אלהם כוה אמר אדוני יהויה‬
‫על הדם תואכלו ועינכם תישאו אל גילוליכם ודם תישפוכו‬
‫והארץ תירשו לג‪:‬כו עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את‬
‫אשת רעהו טימאתם והארץ תירשו‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬כז כוה תואמר‬
‫אלהם כוה אמר אדוני יהויה חי אני אים לוא אשר בחרבות‬
‫בחרב ייפולו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר‬
‫במצדות ובמערות בדבר ימותו לג‪:‬כח ונתתי את הארץ שממה‬
‫ומשמה ונשבת גאון עוזה ושממו הרי יישראל מאין עובר‬
‫לג‪:‬כט וידעו כי אני יהוה בתיתי את הארץ שממה ומשמה על‬
‫כל תועבותם אשר עשו‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬ל ואתה בן אדם בני עמכ הנדברים בכ אצל הקירות‬
‫ובפיתחי הבתים ודיבר חד את אחד איש את אחיו לאמור בואו‬
‫נא ושימעו מה הדבר היוצא מאת יהוה לג‪:‬לא ויבואו אליכ‬
‫כימבוא עם וישבו לפניכ עמי ושמעו את דבריכ ואותם לוא‬
‫יעשו כי עגבים בפיהם המה עושים אחרי ביצעם ליבם‬
‫הולכ לג‪:‬לב והינכ להם כשיר עגבים יפה קול ומטיב נגן‬
‫ושמעו את דבריכ ועושים אינם אותם לג‪:‬לג ובבואה הינה באה‬
‫וידעו כי נביא היה בתוכם‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור לד‪:‬ב בן אדם הינבא על רועי‬
‫יישראל הינבא ואמרת אליהם לרועים כוה אמר אדוני‬
‫יהויה הוי רועי יישראל אשר היו רועים אותם הלוא הצואן‬
‫יירעו הרועים לד‪:‬ג את החלב תואכלו ואת הצמר תילבשו‬
‫הבריאה תיזבחו הצואן לוא תירעו לד‪:‬ד את הנחלות לוא חיזקתם‬
‫ואת החולה לוא ריפאתם ולנשברת לוא חבשתם ואת הנדחת לוא‬
‫השבותם ואת האובדת לוא ביקשתם ובחזקה רדיתם אותם ובפרכ‬
‫לד‪:‬ה ותפוצינה מיבלי רועה ותיחיינה לאכלה לכל חית השדה‬
‫ותפוצינה לד‪:‬ו יישגו צואני בכל ההרים ועל כל גיבעה רמה‬
‫ועל כל פני הארץ נפוצו צואני ואין דורש ואין מבקש לד‪:‬ז‬
‫לכן רועים שימעו את דבר יהוה לד‪:‬ח חי אני נאומ אדוני‬
‫יהויה אים לוא יען היות צואני לבז ותיחיינה צואני‬
‫לאכלה לכל חית השדה מאין רועה ולוא דרשו רועי את צואני‬
‫ויירעו הרועים אותם ואת צואני לוא רעו לד‪:‬ט לכן הרועים‬
‫שימעו דבר יהוה לד‪:‬י כוה אמר אדוני יהויה הינני אל‬
‫הרועים ודרשתי את צואני מידם והישבתים מרעות צואן‬
‫יחזקאל‬
‫ולוא יירעו עוד הרועים אותם והיצלתי צואני מיפיהם‬
‫תיחיין להם לאכלה‪..........‬ס‪ ..........‬לד‪:‬יא כי כוה אמר אדוני‬
‫!‬
‫ולוא‬
‫יהויה הינני אני ודרשתי את צואני וביקרתים לד‪:‬יב‬
‫כבקרת רועה עדרו ביום היותו בתוכ צואנו נפרשות כן אבקר את‬
‫צואני והיצלתי אתהם מיכל המקומות אשר נפוצו שם ביום‬
‫ענן וערפל לד‪:‬יג והוצאתים מינ העמים וקיבצתים מינ‬
‫הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי יישראל‬
‫באפיקים ובכול מושבי הארץ לד‪:‬יד במירעה טוב ארעה אותם‬
‫ובהרי מרום יישראל ייחיה נוהם שם תירבצנה בנוה טוב‬
‫ומירעה שמן תירעינה אל הרי יישראל לד‪:‬טו אני ארעה‬
‫צואני ואני ארביצם נאומ אדוני יהויה לד‪:‬טז את האובדת‬
‫אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבוש ואת החולה אחזק ואת‬
‫השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במישפט לד‪:‬יז ואתנה‬
‫צואני כוה אמר אדוני יהויה הינני שופט בין שה לשה‬
‫לאילים ולעתודים לד‪:‬יח המעט מיכם המירעה הטוב תירעו‬
‫ויתר מירעיכם תירמסו ברגליכם ומישקע מיים תישתו‬
‫ואת הנותרים ברגליכם תירפושון לד‪:‬יט וצואני מירמס‬
‫רגליכם תירעינה ומירפש רגליכם תישתינה‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬כ לכן כוה אמר אדוני יהויה אליהם הינני אני‬
‫ושפטתי בין שה ביריה ובין שה רזה לד‪:‬כא יען בצד ובכתף‬
‫תחדופו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה‬
‫אל החוצה לד‪:‬כב והושעתי לצואני ולוא תיחיינה עוד לבז‬
‫ושפטתי בין שה לשה לד‪:‬כג והקימותי עליהם רועה אחד ורעה‬
‫אתהן את עבדי דויד הוא יירעה אותם והוא ייחיה להן לרועה‬
‫לד‪:‬כד ואני יהוה אחיה להם לאלוהים ועבדי דויד נשיא‬
‫בתוכם אני יהוה דיברתי לד‪:‬כה וכרתי להם ברית שלום‬
‫והישבתי חיה רעה מינ הארץ וישבו במידבר לבטח וישנו‬
‫ביערים לד‪:‬כו ונתתי אותם וסביבות גיבעתי ברכה והורדתי‬
‫הגשם בעיתו גישמי ברכה ייחיו לד‪:‬כז ונתן עץ השדה את‬
‫פיריו והארץ תיתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי‬
‫אני יהוה בשיברי את מוטות עולם והיצלתים מיד העובדים‬
‫בהם לד‪:‬כח ולוא ייחיו עוד בז לגויים וחית הארץ לוא תואכלם‬
‫וישבו לבטח ואין מחריד לד‪:‬כט והקימותי להם מטע לשם ולוא‬
‫ייחיו עוד אסופי רעב בארץ ולוא יישאו עוד כלימת הגויים‬
‫לד‪:‬ל וידעו כי אני יהוה אלוהיהם איתם והמה עמי בית‬
‫יישראל נאומ אדוני יהויה לד‪:‬לא ואתן צואני צואן‬
‫מרעיתי אדם אתם אני אלוהיכם נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור לה‪:‬ב בן אדם שים פניכ על‬
‫הר שעיר והינבא עליו לה‪:‬ג ואמרת לו כוה אמר אדוני יהויה‬
‫הינני אליכ הר שעיר ונטיתי ידי עליכ ונתתיכ שממה‬
‫ומשמה לה‪:‬ד עריכ חרבה אשים ואתה שממה תיחיה וידעת כי‬
‫אני יהוה לה‪:‬ה יען היות לכ איבת עולם ותגר את בני‬
‫יישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ לה‪:‬ו לכן חי אני‬
‫נאומ אדוני יהויה כי לדם אעשכ ודם יירדפכ אים לוא דם‬
‫שנאת ודם יירדפכ לה‪:‬ז ונתתי את הר שעיר לשיממה‬
‫ושממה והיכרתי מימנו עובר ושב לה‪:‬ח ומילאתי את הריו‬
‫חלליו גיבעותיכ וגיאותיכ וכל אפיקיכ חללי חרב ייפלו‬
‫בהם לה‪:‬ט שיממות עולם אתנכ ועריכ לוא תישבנה )תשובנה(‬
‫וידעתם כי אני יהוה לה‪:‬י יען אמרכ את שני הגויים‬
‫ואת שתי הארצות לי תיחיינה וירשנוה ויהוה שם‬
‫יהויה‬
‫אדוני‬
‫נאומ‬
‫אני‬
‫חי‬
‫לכן‬
‫היה‪..........‬ס‪..........‬לה‪:‬יא‬
‫ועשיתי כאפכ וכקינאתכ אשר עשיתה מישינאתיכ בם‬
‫ונודעתי בם כאשר אשפטכ לה‪:‬יב וידעת כי אני יהוה‬
‫שמעתי את כל נאצותיכ אשר אמרת על הרי יישראל לאמור‬
‫שממה )שממו( לנו נתנו לאכלה לה‪:‬יג ותגדילו עלי בפיכם‬
‫יחזקאל‬
‫והעתרתם עלי דיבריכם אני שמעתי‪..........‬ס‪ ..........‬לה‪:‬יד כוה אמר‬
‫אדוני יהויה כישמוח כל הארץ שממה אעשה לכ לה‪:‬טו‬
‫כשימחתכ לנחלת בית יישראל על אשר שממה כן אעשה לכ‬
‫שממה תיחיה הר שעיר וכל אדום כולה וידעו כי אני‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬א ואתה בן אדם הינבא אל הרי יישראל ואמרת הרי‬
‫יישראל שימעו דבר יהוה לו‪:‬ב כוה אמר אדוני יהויה יען‬
‫אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו לו‪:‬ג לכן‬
‫הינבא ואמרת כוה אמר אדוני יהויה יען ביען שמות‬
‫ושאוף אתכם מיסביב ליחיותכם מורשה לישארית הגויים‬
‫ותעלו על שפת לשון ודיבת עם לו‪:‬ד לכן הרי יישראל שימעו‬
‫דבר אדוני יהויה כוה אמר אדוני יהויה להרים ולגבעות‬
‫לאפיקים ולגאיות ולחרבות השוממות ולערים הנעזבות אשר‬
‫היו לבז וללעג לישארית הגויים אשר מיסביב לו‪:‬ה לכן כוה‬
‫אמר אדוני יהויה אים לוא באש קינאתי דיברתי על‬
‫שארית הגויים ועל אדום כולא אשר נתנו את ארצי להם‬
‫למורשה בשימחת כל לבב בישאט נפש למען מיגרשה לבז לו‪:‬ו‬
‫לכן הינבא על אדמת יישראל ואמרת להרים ולגבעות‬
‫הינני‬
‫יהויה‬
‫אדוני‬
‫אמר‬
‫כוה‬
‫ולגאיות‬
‫לאפיקים‬
‫בקינאתי ובחמתי דיברתי יען כלימת גויים נשאתם לו‪:‬ז‬
‫לכן כוה אמר אדוני יהויה אני נשאתי את ידי אים לוא‬
‫הגויים אשר לכם מיסביב המה כלימתם יישאו לו‪:‬ח ואתם‬
‫הרי יישראל ענפכם תיתנו ופריכם תישאו לעמי‬
‫יישראל כי קרבו לבוא לו‪:‬ט כי הינני אליכם ופניתי‬
‫אליכם ונעבדתם ונזרעתם לו‪:‬י והירביתי עליכם אדם כל‬
‫בית יישראל כולוה ונושבו הערים והחרבות תיבנינה לו‪:‬יא‬
‫והירביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם‬
‫כקדמותיכם והיטיבותי מריאשותיכם וידעתם כי אני‬
‫יהוה לו‪:‬יב והולכתי עליכם אדם את עמי יישראל וירשוכ‬
‫והיית להם לנחלה ולוא תוסיפ עוד לשכלם‪..........‬ס‪ ..........‬לו‪:‬יג כוה‬
‫אמר אדוני יהויה יען אומרים לכם אוכלת אדם אתי )את(‬
‫ומשכלת גויך )גוייכ( היית לו‪:‬יד לכן אדם לוא תואכלי עוד‬
‫וגויך )וגוייכ( לוא תכשלי )תשכלי( עוד נאומ אדוני יהויה‬
‫לו‪:‬טו ולוא אשמיע אלייכ עוד כלימת הגויים וחרפת עמים‬
‫לוא תישאי עוד וגויך )וגוייכ( לוא תכשילי עוד נאומ אדוני‬
‫יהויה‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬טז ויהי דבר יהוה אלי לאמור לו‪:‬יז בן אדם בית יישראל‬
‫יושבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטומאת‬
‫הנדה היתה דרכם לפני לו‪:‬יח ואשפוכ חמתי עליהם על הדם‬
‫אשר שפכו על הארץ ובגילוליהם טימאוה לו‪:‬יט ואפיץ אותם‬
‫בגויים וייזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים לו‪:‬כ‬
‫ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור‬
‫להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו לו‪:‬כא ואחמול על שם קדשי‬
‫אשר חיללוהו בית יישראל בגויים אשר באו שמה‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬כב לכן אמור לבית יישראל כוה אמר אדוני יהויה לוא‬
‫למענכם אני עושה בית יישראל כי אים לשם קדשי אשר‬
‫חיללתם בגויים אשר באתם שם לו‪:‬כג וקידשתי את שמי‬
‫הגדול המחולל בגויים אשר חיללתם בתוכם וידעו הגויים כי‬
‫אני יהוה נאומ אדוני יהויה בהיקדשי בכם לעיניהם‬
‫לו‪:‬כד ולקחתי אתכם מינ הגויים וקיבצתי אתכם מיכל‬
‫הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם לו‪:‬כה וזרקתי עליכם מיים‬
‫טהורים וטהרתם מיכול טומאותיכם ומיכל גילוליכם אטהר‬
‫אתכם לו‪:‬כו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקירבכם‬
‫והסירותי את לב האבן מיבשרכם ונתתי לכם לב בשר לו‪:‬כז ואת‬
‫יחזקאל‬
‫רוחי אתן בקירבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומישפטי‬
‫תישמרו ועשיתם לו‪:‬כח וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם‬
‫ויחייתם לי לעם ואנוכי אחיה לכם לאלוהים לו‪:‬כט והושעתי‬
‫אתכם מיכול טומאותיכם וקראתי אל הדגן והירביתי אותו ולוא‬
‫אתן עליכם רעב לו‪:‬ל והירביתי את פרי העץ ותנובת השדה‬
‫למען אשר לוא תיקחו עוד חרפת רעב בגויים לו‪:‬לא וזכרתם את‬
‫ונקוטותם‬
‫טובים‬
‫לוא‬
‫אשר‬
‫ומעלליכם‬
‫הרעים‬
‫דרכיכם‬
‫ביפניכם על עונותיכם ועל תועבותיכם לו‪:‬לב לוא למענכם‬
‫אני עושה נאומ אדוני יהויה ייודע לכם בושו והיכלמו‬
‫מידרכיכם בית יישראל‪..........‬ס‪..........‬לו‪:‬לג כוה אמר אדוני יהויה‬
‫ביום טהרי אתכם מיכול עונותיכם והושבתי את הערים‬
‫ונבנו החרבות לו‪:‬לד והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה‬
‫לעיני כל עובר לו‪:‬לה ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן‬
‫והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו לו‪:‬לו וידעו‬
‫הגויים אשר יישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי‬
‫דיברתי‬
‫יהוה‬
‫אני‬
‫הנשמה‬
‫נטעתי‬
‫הנהרסות‬
‫ועשיתי‪..........‬ס‪..........‬לו‪:‬לז כוה אמר אדוני יהויה עוד זואת אידרש‬
‫לבית יישראל לעשות להם ארבה אותם כצואן אדם לו‪:‬לח כצואן‬
‫קדשים כצואן ירושלימ במועדיה כן תיחיינה הערים‬
‫החרבות מלאות צואן אדם וידעו כי אני יהוה‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬א היתה עלי יד יהוה ויוציאני ברוח יהוה ויניחני‬
‫בתוכ הביקעה והיא מלאה עצמות לז‪:‬ב והעבירני עליהם סביב‬
‫סביב והינה רבות מאוד על פני הביקעה והינה יבשות מאוד‬
‫לז‪:‬ג ויואמר אלי בן אדם התיחיינה העצמות האלה ואומר‬
‫אדוני יהויה אתה ידעת לז‪:‬ד ויואמר אלי הינבא על העצמות‬
‫האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שימעו דבר יהוה לז‪:‬ה‬
‫כוה אמר אדוני יהויה לעצמות האלה הינה אני מביא בכם‬
‫רוח ויחייתם לז‪:‬ו ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם‬
‫בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח ויחייתם וידעתם‬
‫כי אני יהוה לז‪:‬ז ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהינבאי‬
‫והינה רעש ותיקרבו עצמות עצם אל עצמו לז‪:‬ח וראיתי‬
‫והינה עליהם גידים ובשר עלה וייקרם עליהם עור‬
‫מילמעלה ורוח אין בהם לז‪:‬ט ויואמר אלי הינבא אל הרוח‬
‫הינבא בן אדם ואמרת אל הרוח‪..........‬ס‪..........‬כוה אמר אדוני יהויה‬
‫מארבע רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים האלה וייחיו לז‪:‬י‬
‫והינבאתי כאשר ציוני ותבוא בהם הרוח וייחיו ויעמדו על‬
‫רגליהם חייל גדול מאוד מאוד לז‪:‬יא ויואמר אלי בן אדם‬
‫העצמות האלה כל בית יישראל המה הינה אומרים יבשו‬
‫עצמותינו ואבדה תיקותנו נגזרנו לנו לז‪:‬יב לכן הינבא‬
‫ואמרת אליהם כוה אמר אדוני יהויה הינה אני פותח את‬
‫קיברותיכם והעליתי אתכם מיקיברותיכם עמי והבאתי‬
‫אתכם אל אדמת יישראל לז‪:‬יג וידעתם כי אני יהוה‬
‫בפיתחי את קיברותיכם ובהעלותי אתכם מיקיברותיכם‬
‫עמי לז‪:‬יד ונתתי רוחי בכם ויחייתם והינחתי אתכם על‬
‫אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דיברתי ועשיתי נאומ‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬טו ויהי דבר יהוה אלי לאמור לז‪:‬טז ואתה בן אדם קח לכ עץ‬
‫אחד וכתוב עליו ליהודה וליבני יישראל חברו ולקח עץ אחד‬
‫וכתוב עליו ליוסף עץ אפריים וכל בית יישראל חברו לז‪:‬יז‬
‫וקרב אותם אחד אל אחד לכ לעץ אחד והיו לאחדים בידכ לז‪:‬יח‬
‫וכאשר יואמרו אליכ בני עמכ לאמור הלוא תגיד לנו מה אלה‬
‫לכ לז‪:‬יט דבר אלהם כוה אמר אדוני יהויה הינה אני לוקח את‬
‫עץ יוסף אשר ביד אפריים ושיבטי יישראל חברו ונתתי‬
‫אותם עליו את עץ יהודה ועשיתימ לעץ אחד והיו אחד בידי‬
‫לז‪:‬כ והיו העצים אשר תיכתוב עליהם בידכ לעיניהם לז‪:‬כא‬
‫יחזקאל‬
‫ודבר אליהם כוה אמר אדוני יהויה הינה אני לוקח את בני‬
‫יישראל מיבין הגויים אשר הלכו שם וקיבצתי אותם‬
‫מיסביב והבאתי אותם אל אדמתם לז‪:‬כב ועשיתי אותם לגוי‬
‫אחד בארץ בהרי יישראל ומלכ אחד ייחיה לכולם למלכ ולוא‬
‫יהיה )ייחיו( עוד לישני גויים ולוא יחצו עוד לישתי‬
‫ממלכות עוד לז‪:‬כג ולוא ייטמאו עוד בגילוליהם ובשיקוציהם‬
‫ובכול פישעיהם והושעתי אותם מיכול מושבותיהם אשר חטאו‬
‫בהם וטיהרתי אותם והיו לי לעם ואני אחיה להם לאלוהים‬
‫לז‪:‬כד ועבדי דויד מלכ עליהם ורועה אחד ייחיה לכולם‬
‫ובמישפטי ילכו וחוקותי יישמרו ועשו אותם לז‪:‬כה וישבו על‬
‫הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקוב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו‬
‫עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודויד עבדי נשיא‬
‫להם לעולם לז‪:‬כו וכרתי להם ברית שלום ברית עולם ייחיה‬
‫אותם ונתתים והירביתי אותם ונתתי את מיקדשי בתוכם‬
‫לעולם לז‪:‬כז והיה מישכני עליהם והייתי להם לאלוהים‬
‫והמה ייחיו לי לעם לז‪:‬כח וידעו הגויים כי אני יהוה‬
‫מקדש את יישראל ביחיות מיקדשי בתוכם לעולם‪..........‬פ‬
‫לח‪:‬א ויהי דבר יהוה אלי לאמור לח‪:‬ב בן אדם שים פניכ אל‬
‫גוג ארץ המגוג נשיא רואש משכ ותובל והינבא עליו לח‪:‬ג‬
‫ואמרת כוה אמר אדוני יהויה הינני אליכ גוג נשיא רואש‬
‫משכ ותובל לח‪:‬ד ושובבתיכ ונתתי חחים בילחייכ והוצאתי אותכ‬
‫ואת כל חילכ סוסים ופרשים לבושי מיכלול כולם קהל רב‬
‫צינה ומגן תופשי חרבות כולם לח‪:‬ה פרס כוש ופוט איתם כולם‬
‫מגן וכובע לח‪:‬ו גומר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון‬
‫ואת כל אגפיו עמים רבים איתכ לח‪:‬ז היכון והכן לכ אתה וכל‬
‫קהלכ הנקהלים עליכ והיית להם למישמר לח‪:‬ח מימים‬
‫רבים תיפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב‬
‫מקובצת מעמים רבים על הרי יישראל אשר היו לחרבה‬
‫תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כולם לח‪:‬ט ועלית‬
‫כשואה תבוא כענן לכסות הארץ תיחיה אתה וכל אגפיכ ועמים‬
‫רבים אותכ‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬י כוה אמר אדוני יהויה והיה ביום‬
‫ההוא יעלו דברים על לבבכ וחשבת מחשבת רעה לח‪:‬יא ואמרת‬
‫אעלה על ארץ פרזות אבוא השוקטים יושבי לבטח כולם‬
‫יושבים באין חומה ובריח ודלתיים אין להם לח‪:‬יב לישלול‬
‫שלל ולבוז בז להשיב ידכ על חרבות נושבות ואל עם מאוסף‬
‫מיגויים עושה מיקנה וקינין יושבי על טבור הארץ‬
‫לח‪:‬יג שבא ודדן וסוחרי תרשיש וכל כפיריה יואמרו לכ‬
‫הלישלול שלל אתה בא הלבוז בז היקהלת קהלכ לשאת כסף וזהב‬
‫לקחת מיקנה וקינין לישלול שלל גדול‪..........‬ס‪ ..........‬לח‪:‬יד לכן‬
‫הינבא בן אדם ואמרת לגוג כוה אמר אדוני יהויה הלוא ביום‬
‫ההוא בשבת עמי יישראל לבטח תדע לח‪:‬טו ובאת מימקומכ‬
‫מירכתי צפון אתה ועמים רבים איתכ רוכבי סוסים כולם‬
‫קהל גדול וחייל רב לח‪:‬טז ועלית על עמי יישראל כענן לכסות‬
‫הארץ באחרית הימים תיחיה והביאותיכ על ארצי למען‬
‫דעת הגויים אותי בהיקדשי בכ לעיניהם גוג‪..........‬ס‪ ..........‬לח‪:‬יז‬
‫כוה אמר אדוני יהויה האתה הוא אשר דיברתי בימים‬
‫קדמונים ביד עבדי נביאי יישראל הנבאים בימים ההם‬
‫שנים להביא אותכ עליהם‪..........‬ס‪ ..........‬לח‪:‬יח והיה ביום ההוא‬
‫ביום בוא גוג על אדמת יישראל נאומ אדוני יהויה תעלה‬
‫חמתי באפי לח‪:‬יט ובקינאתי באש עברתי דיברתי אים לוא‬
‫ביום ההוא ייחיה רעש גדול על אדמת יישראל לח‪:‬כ ורעשו‬
‫מיפני דגי הים ועוף השמיים וחית השדה וכל הרמש‬
‫הרומש על האדמה וכול האדם אשר על פני האדמה ונהרסו‬
‫ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תיפול לח‪:‬כא וקראתי‬
‫עליו לכל הרי חרב נאומ אדוני יהויה חרב איש באחיו‬
‫תיחיה לח‪:‬כב ונשפטתי איתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני‬
‫יחזקאל‬
‫אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים‬
‫רבים אשר איתו לח‪:‬כג והיתגדילתי והיתקדישתי ונודעתי‬
‫לעיני גויים רבים וידעו כי אני יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬לט‪:‬א ואתה‬
‫בן אדם הינבא על גוג ואמרת כוה אמר אדוני יהויה הינני‬
‫אליכ גוג נשיא רואש משכ ותובל לט‪:‬ב ושובבתיכ ושישאתיכ‬
‫והעליתיכ מירכתי צפון והביאותיכ על הרי יישראל לט‪:‬ג‬
‫והיכיתי קשתכ מיד שמואולכ וחיציכ מיד ימינכ אפיל‬
‫לט‪:‬ד על הרי יישראל תיפול אתה וכל אגפיכ ועמים אשר‬
‫איתכ לעיט ציפור כל כנף וחית השדה נתתיכ לאכלה לט‪:‬ה על‬
‫פני השדה תיפול כי אני דיברתי נאומ אדוני יהויה לט‪:‬ו‬
‫ושילחתי אש במגוג וביושבי האיימ לבטח וידעו כי אני‬
‫יהוה לט‪:‬ז ואת שם קדשי אודיע בתוכ עמי יישראל ולוא אחל‬
‫את שם קדשי עוד וידעו הגויים כי אני יהוה קדוש‬
‫ביישראל לט‪:‬ח הינה באה ונחיתה נאומ אדוני יהויה הוא‬
‫היום אשר דיברתי לט‪:‬ט ויצאו יושבי ערי יישראל וביערו‬
‫והישיקו בנשק ומגן וצינה בקשת ובחיצים ובמקל יד וברומח‬
‫וביערו בהם אש שבע שנים לט‪:‬י ולוא יישאו עצים מינ‬
‫השדה ולוא יחטבו מינ היערים כי בנשק יבערו אש ושללו את‬
‫אדוני‬
‫נאומ‬
‫בוזזיהם‬
‫את‬
‫ובזזו‬
‫שולליהם‬
‫יהויה‪..........‬ס‪..........‬לט‪:‬יא והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר‬
‫ביישראל גי העוברים קידמת הים וחוסמת היא את העוברים‬
‫וקברו שם את גוג ואת כל המונוה וקראו גיא המון גוג לט‪:‬יב‬
‫וקברום בית יישראל למען טהר את הארץ שיבעה חדשים‬
‫לט‪:‬יג וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם יום היכבדי נאומ‬
‫אדוני יהויה לט‪:‬יד ואנשי תמיד יבדילו עוברים בארץ‬
‫מקברים את העוברים את הנותרים על פני הארץ לטהרה‬
‫מיקצה שיבעה חדשים יחקורו לט‪:‬טו ועברו העוברים בארץ וראה‬
‫עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אותו המקברים אל גיא‬
‫המון גוג לט‪:‬טז וגם שם עיר המונה וטיהרו הארץ‪..........‬פ‬
‫לט‪:‬יז ואתה בן אדם כוה אמר אדוני יהויה אמור לציפור כל‬
‫כנף ולכול חית השדה היקבצו ובואו האספו מיסביב על זיבחי‬
‫אשר אני זובח לכם זבח גדול על הרי יישראל ואכלתם בשר‬
‫ושתיתם דם לט‪:‬יח בשר גיבורים תואכלו ודם נשיאי הארץ‬
‫תישתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כולם‬
‫לט‪:‬יט ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשיכרון מיזיבחי‬
‫אשר זבחתי לכם לט‪:‬כ ושבעתם על שולחני סוס ורכב גיבור וכל‬
‫איש מילחמה נאומ אדוני יהויה לט‪:‬כא ונתתי את כבודי‬
‫בגויים וראו כל הגויים את מישפטי אשר עשיתי ואת‬
‫ידי אשר שמתי בהם לט‪:‬כב וידעו בית יישראל כי אני‬
‫יהוה אלוהיהם מינ היום ההוא והלאה לט‪:‬כג וידעו הגויים‬
‫כי בעונם גלו בית יישראל על אשר מעלו בי ואסתיר פני‬
‫מהם ואתנם ביד צריהם וייפלו בחרב כולם לט‪:‬כד כטומאתם‬
‫וכפישעיהם עשיתי אותם ואסתיר פני מהם‪..........‬ס‪ ..........‬לט‪:‬כה‬
‫לכן כוה אמר אדוני יהויה עתה אשיב את שבית )שבות( יעקוב‬
‫וריחמתי כל בית יישראל וקינאתי לשם קדשי לט‪:‬כו ונשו‬
‫את כלימתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי בשיבתם על אדמתם‬
‫לבטח ואין מחריד לט‪:‬כז בשובבי אותם מינ העמים וקיבצתי‬
‫אותם מארצות אויביהם ונקדשתי בם לעיני הגויים רבים‬
‫לט‪:‬כח וידעו כי אני יהוה אלוהיהם בהגלותי אותם אל‬
‫הגויים וכינסתים על אדמתם ולוא אותיר עוד מהם שם לט‪:‬כט‬
‫ולוא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית‬
‫יישראל נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬א בעשרים וחמש שנה לגלותנו ברואש השנה בעשור לחודש‬
‫בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר בעצם היום הזה‬
‫היתה עלי יד יהוה ויבא אותי שמה מ‪:‬ב במראות אלוהים‬
‫יחזקאל‬
‫הביאני אל ארץ יישראל ויניחני אל הר גבוה מאוד ועליו‬
‫כמיבנה עיר מינגב מ‪:‬ג ויביא אותי שמה והינה איש‬
‫מראהו כמראה נחושת ופתיל פישתים בידו וקנה המידה והוא‬
‫עומד בשער מ‪:‬ד וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניכ‬
‫ובאזניכ שמע ושים ליבכ לכול אשר אני מראה אותכ כי‬
‫למען הראותכה הובאתה הנה הגד את כל אשר אתה רואה לבית‬
‫יישראל מ‪:‬ה והינה חומה מיחוץ לביית סביב סביב וביד‬
‫האיש קנה המידה שש אמות באמה וטופח וימד את רוחב‬
‫הבינין קנה אחד וקומה קנה אחד מ‪:‬ו ויבוא אל שער אשר פניו‬
‫דרכ הקדימה ויעל במעלותו וימד את סף השער קנה אחד רוחב ואת‬
‫סף אחד קנה אחד רוחב מ‪:‬ז והתא קנה אחד אורכ וקנה אחד רוחב ובין‬
‫התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהביית קנה‬
‫אחד מ‪:‬ח וימד את אולם השער מהביית קנה אחד מ‪:‬ט וימד את‬
‫אולם השער שמונה אמות ואילו שתיים אמות ואולם השער‬
‫מהביית מ‪:‬י ותאי השער דרכ הקדים שלושה מיפוה ושלושה‬
‫מיפוה מידה אחת לישלשתם ומידה אחת לאילימ מיפוה‬
‫ומיפו מ‪:‬יא וימד את רוחב פתח השער עשר אמות אורכ השער‬
‫שלוש עשרה אמות מ‪:‬יב וגבול ליפני התאות אמה אחת ואמה‬
‫אחת גבול מיפוה והתא שש אמות מיפו ושש אמות מיפו מ‪:‬יג‬
‫וימד את השער מיגג התא לגגו רוחב עשרים וחמש אמות פתח‬
‫נגד פתח מ‪:‬יד ויעש את אילים שישים אמה ואל איל החצר‬
‫השער סביב סביב מ‪:‬טו ועל פני השער היאתון )האיתון( על‬
‫ליפני אולם השער הפנימי חמישים אמה מ‪:‬טז וחלונות‬
‫אטומות אל התאים ואל אליהמה ליפנימה לשער סביב סביב‬
‫וכן לאלמות וחלונות סביב סביב ליפנימה ואל אייל‬
‫תימורים מ‪:‬יז ויביאני אל החצר החיצונה והינה לשכות‬
‫וריצפה עשוי לחצר סביב סביב שלושים לשכות אל הריצפה‬
‫מ‪:‬יח והריצפה אל כתף השערים לעומת אורכ השערים‬
‫הריצפה התחתונה מ‪:‬יט וימד רוחב מיליפני השער‬
‫התחתונה ליפני החצר הפנימי מיחוץ מאה אמה הקדים‬
‫והצפון מ‪:‬כ והשער אשר פניו דרכ הצפון לחצר החיצונה מדד‬
‫ארכו ורחבו מ‪:‬כא ותאו שלושה מיפו ושלושה מיפו ואילו ואלמו‬
‫היה כמידת השער הריאשון חמישים אמה ארכו ורוחב חמש‬
‫ועשרים באמה מ‪:‬כב וחלונו ואילמו ותימורו כמידת השער אשר‬
‫פניו דרכ הקדים ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו ליפניהם‬
‫מ‪:‬כג ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד‬
‫מישער אל שער מאה אמה מ‪:‬כד ויוליכני דרכ הדרום והינה‬
‫שער דרכ הדרום ומדד אילו ואילמו כמידות האלה מ‪:‬כה וחלונים‬
‫לו ולאילמו סביב סביב כהחלונות האלה חמישים אמה אורכ‬
‫ורוחב חמש ועשרים אמה מ‪:‬כו ומעלות שיבעה עולותו ואלמו‬
‫ליפניהם ותימורים לו אחד מיפו ואחד מיפו אל אילו‬
‫מ‪:‬כז ושער לחצר הפנימי דרכ הדרום וימד מישער אל השער‬
‫דרכ הדרום מאה אמות מ‪:‬כח ויביאני אל חצר הפנימי בשער‬
‫הדרום וימד את השער הדרום כמידות האלה מ‪:‬כט ותאו ואילו‬
‫ואלמו כמידות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב חמישים‬
‫אמה אורכ ורוחב עשרים וחמש אמות מ‪:‬ל ואלמות סביב סביב אורכ‬
‫חמש ועשרים אמה ורוחב חמש אמות מ‪:‬לא ואלמו אל חצר‬
‫החיצונה ותימורים אל אילו ומעלות שמונה מעלו מ‪:‬לב‬
‫ויביאני אל החצר הפנימי דרכ הקדים וימד את השער‬
‫כמידות האלה מ‪:‬לג ותאו ואלו ואלמו כמידות האלה וחלונות לו‬
‫ולאלמו סביב סביב אורכ חמישים אמה ורוחב חמש ועשרים‬
‫אמה מ‪:‬לד ואלמו לחצר החיצונה ותימורים אל אלו מיפו‬
‫ומיפו ושמונה מעלות מעלו מ‪:‬לה ויביאני אל שער הצפון‬
‫ומדד כמידות האלה מ‪:‬לו תאו אלו ואלמו וחלונות לו סביב סביב‬
‫אורכ חמישים אמה ורוחב חמש ועשרים אמה מ‪:‬לז ואילו לחצר‬
‫החיצונה ותימורים אל אילו מיפו ומיפו ושמונה מעלות‬
‫יחזקאל‬
‫מעלו מ‪:‬לח ולישכה ופיתחה באילים השערים שם ידיחו את‬
‫העולה מ‪:‬לט ובאולם השער שניים שולחנות מיפו ושניים‬
‫שולחנות מיפוה לישחוט אליהם העולה והחטאת והאשם מ‪:‬מ ואל‬
‫הכתף מיחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שניים שולחנות‬
‫ואל הכתף האחרת אשר לאולם השער שניים שולחנות מ‪:‬מא‬
‫ארבעה שולחנות מיפוה וארבעה שולחנות מיפוה לכתף השער‬
‫שמונה שולחנות אליהם יישחטו מ‪:‬מב וארבעה שולחנות לעולה‬
‫אבני גזית אורכ אמה אחת וחצי ורוחב אמה אחת וחצי וגובה אמה‬
‫אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר יישחטו את העולה בם‬
‫והזבח מ‪:‬מג והשפתיים טופח אחד מוכנים בביית סביב סביב‬
‫ואל השולחנות בשר הקרבן מ‪:‬מד ומיחוצה לשער הפנימי‬
‫לישכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון‬
‫ופניהם דרכ הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרכ הצפון‬
‫מ‪:‬מה וידבר אלי זוה הלישכה אשר פניה דרכ הדרום‬
‫לכוהנים שומרי מישמרת הביית מ‪:‬מו והלישכה אשר‬
‫פניה דרכ הצפון לכוהנים שומרי מישמרת המיזבח המה‬
‫בני צדוק הקרבים מיבני לוי אל יהוה לשרתו מ‪:‬מז וימד את‬
‫החצר אורכ מאה אמה ורוחב מאה אמה מרובעת והמיזבח ליפני‬
‫הביית מ‪:‬מח ויביאני אל אולם הביית וימד אל אולם חמש‬
‫אמות מיפוה וחמש אמות מיפוה ורוחב השער שלוש אמות‬
‫מיפו ושלוש אמות מיפו מ‪:‬מט אורכ האולם עשרים אמה ורוחב‬
‫עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמודים אל‬
‫האילים אחד מיפוה ואחד מיפוה מא‪:‬א ויביאני אל ההיכל‬
‫וימד את האילים שש אמות רוחב מיפו ושש אמות רוחב מיפו‬
‫רוחב האוהל מא‪:‬ב ורוחב הפתח עשר אמות וכיתפות הפתח חמש‬
‫אמות מיפו וחמש אמות מיפו וימד ארכו ארבעים אמה ורוחב‬
‫עשרים אמה מא‪:‬ג ובא ליפנימה וימד איל הפתח שתיים‬
‫אמות והפתח שש אמות ורוחב הפתח שבע אמות מא‪:‬ד וימד את‬
‫ארכו עשרים אמה ורוחב עשרים אמה אל פני ההיכל ויואמר‬
‫אלי זה קודש הקדשים מא‪:‬ה וימד קיר הביית שש אמות ורוחב‬
‫הצלע ארבע אמות סביב סביב לביית סביב מא‪:‬ו והצלעות צלע אל‬
‫צלע שלוש ושלושים פעמים ובאות בקיר אשר לביית לצלעות‬
‫סביב סביב ליחיות אחוזים ולוא ייחיו אחוזים בקיר הביית‬
‫מא‪:‬ז ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הביית‬
‫למעלה למעלה סביב סביב לביית על כן רוחב לביית למעלה‬
‫וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה מא‪:‬ח וראיתי‬
‫לביית גובה סביב סביב מיסדות )מוסדות( הצלעות מלו הקנה שש‬
‫אמות אצילה מא‪:‬ט רוחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות‬
‫ואשר מונח בית צלעות אשר לביית מא‪:‬י ובין הלשכות רוחב‬
‫עשרים אמה סביב לביית סביב סביב מא‪:‬יא ופתח הצלע‬
‫למונח פתח אחד דרכ הצפון ופתח אחד לדרום ורוחב מקום המונח‬
‫חמש אמות סביב סביב מא‪:‬יב והבינין אשר אל פני הגיזרה‬
‫פאת דרכ הים רוחב שיבעים אמה וקיר הבינין חמש אמות‬
‫רוחב סביב סביב וארכו תישעים אמה מא‪:‬יג ומדד את הביית‬
‫אורכ מאה אמה והגיזרה והביניה וקירותיה אורכ מאה אמה‬
‫מא‪:‬יד ורוחב פני הביית והגיזרה לקדים מאה אמה מא‪:‬טו‬
‫ומדד אורכ הבינין אל פני הגיזרה אשר על אחריה‬
‫ואתוקיהא )ואתיקיהא( מיפו ומיפו מאה אמה וההיכל‬
‫הפנימי ואולמי החצר מא‪:‬טז הסיפים והחלונים האטומות‬
‫והאתיקים סביב לישלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב‬
‫והארץ עד החלונות והחלונות מכוסות מא‪:‬יז על מעל הפתח ועד‬
‫הביית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי‬
‫ובחיצון מידות מא‪:‬יח ועשוי כרובים ותימורים ותימורה‬
‫בין כרוב ליכרוב ושניים פנים לכרוב מא‪:‬יט ופני אדם‬
‫אל התימורה מיפו ופני כפיר אל התימורה מיפו עשוי‬
‫אל כל הביית סביב סביב מא‪:‬כ מהארץ עד מעל הפתח הכרובים‬
‫יחזקאל‬
‫והתימורים עשויים וקיר ההיכל מא‪:‬כא ההיכל מזוזת רבועה‬
‫ופני הקודש המראה כמראה מא‪:‬כב המיזבח עץ שלוש אמות‬
‫גבוה וארכו שתיים אמות ומיקצועותיו לו וארכו וקירותיו עץ‬
‫וידבר אלי זה השולחן אשר ליפני יהוה מא‪:‬כג ושתיים‬
‫דלתות להיכל ולקודש מא‪:‬כד ושתיים דלתות לדלתות שתיים‬
‫מוסבות דלתות שתיים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת מא‪:‬כה‬
‫ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותימורים כאשר‬
‫עשויים לקירות ועב עץ אל פני האולם מהחוץ מא‪:‬כו‬
‫וחלונים אטומות ותימורים מיפו ומיפו אל כיתפות האולם‬
‫וצלעות הביית והעובים מב‪:‬א ויוציאני אל החצר החיצונה‬
‫הדרכ דרכ הצפון ויביאני אל הלישכה אשר נגד הגיזרה‬
‫ואשר נגד הבינין אל הצפון מב‪:‬ב אל פני אורכ אמות המאה‬
‫פתח הצפון והרוחב חמישים אמות מב‪:‬ג נגד העשרים אשר‬
‫לחצר הפנימי ונגד ריצפה אשר לחצר החיצונה אתיק אל‬
‫פני אתיק בשלישים מב‪:‬ד וליפני הלשכות מהלכ עשר‬
‫אמות רוחב אל הפנימית דרכ אמה אחת ופיתחיהם לצפון‬
‫מב‪:‬ה והלשכות העליונות קצורות כי יוכלו אתיקים מהנה‬
‫מהתחתונות ומהתיכונות בינין מב‪:‬ו כי משולשות הנה ואין‬
‫להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות‬
‫ומהתיכונות מהארץ מב‪:‬ז וגדר אשר לחוץ לעומת הלשכות דרכ‬
‫החצר החיצונה אל פני הלשכות ארכו חמישים אמה מב‪:‬ח כי‬
‫אורכ הלשכות אשר לחצר החיצונה חמישים אמה והינה על‬
‫פני ההיכל מאה אמה מב‪:‬ט ומתחתה לשכות )ומיתחת הלשכות(‬
‫האלה המבוא )המביא( מהקדים בבואו להנה מהחצר החיצונה‬
‫מב‪:‬י ברוחב גדר החצר דרכ הקדים אל פני הגיזרה ואל פני‬
‫הבינין לשכות מב‪:‬יא ודרכ ליפניהם כמראה הלשכות אשר‬
‫דרכ הצפון כארכן כן רחבן וכול מוצאיהן וכמישפטיהן‬
‫וכפיתחיהן מב‪:‬יב וכפיתחי הלשכות אשר דרכ הדרום פתח‬
‫ברואש דרכ דרכ ביפני הגדרת הגינה דרכ הקדים בבואן מב‪:‬יג‬
‫ויואמר אלי לישכות הצפון לישכות הדרום אשר אל פני‬
‫הגיזרה הנה לישכות הקודש אשר יואכלו שם הכוהנים אשר‬
‫קרובים ליהוה קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים‬
‫והמינחה והחטאת והאשם כי המקום קדוש מב‪:‬יד בבואם‬
‫הכוהנים ולוא יצאו מהקודש אל החצר החיצונה ושם יניחו‬
‫ביגדיהם אשר ישרתו בהן כי קודש הנה ילבשו )ולבשו( בגדים‬
‫אחרים וקרבו אל אשר לעם מב‪:‬טו וכילה את מידות הביית‬
‫הפנימי והוציאני דרכ השער אשר פניו דרכ הקדים ומדדו‬
‫סביב סביב מב‪:‬טז מדד רוח הקדים ביקנה המידה חמש אמות‬
‫)מאות( קנים ביקנה המידה סביב מב‪:‬יז מדד רוח הצפון חמש‬
‫מאות קנים ביקנה המידה סביב מב‪:‬יח את רוח הדרום מדד חמש‬
‫מאות קנים ביקנה המידה מב‪:‬יט סבב אל רוח הים מדד חמש‬
‫מאות קנים ביקנה המידה מב‪:‬כ לארבע רוחות מדדו חומה לו‬
‫סביב סביב אורכ חמש מאות ורוחב חמש מאות להבדיל בין הקודש‬
‫לחול מג‪:‬א ויוליכני אל השער שער אשר פונה דרכ הקדים‬
‫מג‪:‬ב והינה כבוד אלוהי יישראל בא מידרכ הקדים וקולו כקול‬
‫מיים רבים והארץ האירה מיכבודו מג‪:‬ג וכמראה המראה אשר‬
‫ראיתי כמראה אשר ראיתי בבואי לשחת את העיר ומראות‬
‫כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפול אל פני מג‪:‬ד וכבוד‬
‫יהוה בא אל הביית דרכ שער אשר פניו דרכ הקדים מג‪:‬ה‬
‫ותישאני רוח ותביאני אל החצר הפנימי והינה מלא כבוד‬
‫יהוה הביית מג‪:‬ו ואשמע מידבר אלי מהביית ואיש היה‬
‫עומד אצלי מג‪:‬ז ויואמר אלי בן אדם את מקום כיסאי ואת‬
‫מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוכ בני יישראל לעולם‬
‫ולוא יטמאו עוד בית יישראל שם קדשי המה ומלכיהם‬
‫ביזנותם ובפיגרי מלכיהם במותם מג‪:‬ח בתיתם סיפם את‬
‫סיפי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטימאו‬
‫יחזקאל‬
‫את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אותם באפי מג‪:‬ט עתה‬
‫ירחקו את זנותם ופיגרי מלכיהם מימני ושכנתי בתוכם‬
‫לעולם‪..........‬ס‪..........‬מג‪:‬י אתה בן אדם הגד את בית יישראל את‬
‫הביית וייכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית מג‪:‬יא ואים‬
‫נכלמו מיכול אשר עשו צורת הביית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו‬
‫וכל צורותו ואת כל חוקותיו וכל צורותו וכל תורותו הודע אותם וכתוב‬
‫לעיניהם ויישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם‬
‫מג‪:‬יב זואת תורת הביית על רואש ההר כל גבולו סביב סביב קודש‬
‫קדשים הינה זואת תורת הביית מג‪:‬יג ואלה מידות המיזבח‬
‫באמות אמה אמה וטופח וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה‬
‫סביב זרת האחד וזה גב המיזבח מג‪:‬יד ומחיק הארץ עד העזרה‬
‫התחתונה שתיים אמות ורוחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד‬
‫העזרה הגדולה ארבע אמות ורוחב האמה מג‪:‬טו וההראל ארבע אמות‬
‫ומהאריאיל ולמעלה הקרנות ארבע מג‪:‬טז והאריאיל שתים‬
‫עשרה אורכ בישתים עשרה רוחב רבוע אל ארבעת רבעיו מג‪:‬יז‬
‫והעזרה ארבע עשרה אורכ בארבע עשרה רוחב אל ארבעת רבעיה‬
‫והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלותהו‬
‫פנות קדים מג‪:‬יח ויואמר אלי בן אדם כוה אמר אדוני‬
‫יהויה אלה חוקות המיזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה‬
‫וליזרוק עליו דם מג‪:‬יט ונתתה אל הכוהנים הלויים אשר הם‬
‫מיזרע צדוק הקרובים אלי נאומ אדוני יהויה לשרתני פר‬
‫בן בקר לחטאת מג‪:‬כ ולקחת מידמו ונתתה על ארבע קרנותיו ואל‬
‫ארבע פינות העזרה ואל הגבול סביב וחיטאת אותו וכיפרתהו‬
‫מג‪:‬כא ולקחת את הפר החטאת ושרפו במיפקד הביית מיחוץ‬
‫למיקדש מג‪:‬כב וביום השני תקריב שעיר עיזים תמים‬
‫לחטאת וחיטאו את המיזבח כאשר חיטאו בפר מג‪:‬כג בכלותכ מחטא‬
‫תקריב פר בן בקר תמים ואייל מינ הצואן תמים מג‪:‬כד‬
‫והיקרבתם ליפני יהוה והישליכו הכוהנים עליהם מלח‬
‫והעלו אותם עולה ליהוה מג‪:‬כה שיבעת ימים תעשה שעיר‬
‫חטאת ליום ופר בן בקר ואייל מינ הצואן תמימים יעשו‬
‫מג‪:‬כו שיבעת ימים יכפרו את המיזבח וטיהרו אותו ומילאו‬
‫ידו מג‪:‬כז ויכלו את הימים‪..........‬ס‪..........‬והיה ביום השמיני‬
‫והלאה יעשו הכוהנים על המיזבח את עולותיכם ואת שלמיכם‬
‫ורציאתי אתכם נאומ אדוני יהויה‪..........‬ס‪..........‬מד‪:‬א וישב אותי‬
‫דרכ שער המיקדש החיצון הפונה קדים והוא סגור מד‪:‬ב ויואמר‬
‫אלי יהוה השער הזה סגור ייחיה לוא ייפתח ואיש לוא‬
‫יבוא בו כי יהוה אלוהי יישראל בא בו והיה סגור מד‪:‬ג את‬
‫הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול )לאכל( לחם ליפני יהוה‬
‫מידרכ אולם השער יבוא ומידרכו יצא מד‪:‬ד ויביאני דרכ‬
‫שער הצפון אל פני הביית וארא והינה מלא כבוד יהוה את‬
‫בית יהוה ואפול אל פני מד‪:‬ה ויואמר אלי יהוה בן אדם‬
‫שים ליבכ וראה בעיניכ ובאזניכ שמע את כל אשר אני‬
‫מדבר אותכ לכל חוקות בית יהוה ולכל תורותו ושמת ליבכ לימבוא‬
‫הביית בכול מוצאי המיקדש מד‪:‬ו ואמרת אל מרי אל בית‬
‫יישראל כוה אמר אדוני יהויה רב לכם מיכל תועבותיכם‬
‫בית יישראל מד‪:‬ז בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר‬
‫ליחיות במיקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם‬
‫ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם מד‪:‬ח ולוא שמרתם‬
‫מישמרת קדשי ותשימון לשומרי מישמרתי במיקדשי‬
‫לכם‪..........‬ס‪..........‬מד‪:‬ט כוה אמר אדוני יהויה כל בן נכר ערל לב‬
‫וערל בשר לוא יבוא אל מיקדשי לכל בן נכר אשר בתוכ בני‬
‫יישראל מד‪:‬י כי אים הלויים אשר רחקו מעלי ביתעות‬
‫יישראל אשר תעו מעלי אחרי גילוליהם ונשאו עונם‬
‫מד‪:‬יא והיו במיקדשי משרתים פקודות אל שערי הביית‬
‫ומשרתים את הביית המה יישחטו את העולה ואת הזבח לעם‬
‫והמה יעמדו ליפניהם לשרתם מד‪:‬יב יען אשר ישרתו‬
‫יחזקאל‬
‫אותם ליפני גילוליהם והיו לבית יישראל למיכשול עון‬
‫על כן נשאתי ידי עליהם נאומ אדוני יהויה ונשאו עונם‬
‫מד‪:‬יג ולוא ייגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי‬
‫הקדשים ונשאו כלימתם ותועבותם אשר עשו מד‪:‬יד ונתתי‬
‫אותם שומרי מישמרת הביית לכול עבודתו ולכול אשר יעשה‬
‫בו‪..........‬פ‬
‫מד‪:‬טו והכוהנים הלויים בני צדוק אשר שמרו את מישמרת‬
‫מיקדשי ביתעות בני יישראל מעלי המה ייקרבו אלי‬
‫לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאומ אדוני‬
‫יהויה מד‪:‬טז המה יבואו אל מיקדשי והמה ייקרבו אל‬
‫שולחני לשרתני ושמרו את מישמרתי מד‪:‬יז והיה בבואם אל‬
‫שערי החצר הפנימית ביגדי פישתים יילבשו ולוא‬
‫יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה‬
‫מד‪:‬יח פארי פישתים ייחיו על רואשם ומיכנסי‬
‫פישתים ייחיו על מתניהם לוא יחגרו ביזע מד‪:‬יט‬
‫ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם ייפשטו‬
‫את ביגדיהם אשר המה משרתימ בם והיניחו אותם בלישכות‬
‫הקודש ולבשו בגדים אחרים ולוא יקדשו את העם בביגדיהם‬
‫מד‪:‬כ ורואשם לוא יגלחו ופרע לוא ישלחו כסום ייכסמו את‬
‫ראשיהם מד‪:‬כא וייין לוא יישתו כל כוהן בבואם אל החצר‬
‫הפנימית מד‪:‬כב ואלמנה וגרושה לוא ייקחו להם לנשים כי‬
‫אים בתולות מיזרע בית יישראל והאלמנה אשר תיחיה‬
‫אלמנה מיכוהן ייקחו מד‪:‬כג ואת עמי יורו בין קודש לחול‬
‫ובין טמא לטהור יודיעומ מד‪:‬כד ועל ריב המה יעמדו לשפט‬
‫)למישפט( במישפטי ושפטהו )יישפטוהו( ואת תורותי ואת‬
‫חוקותי בכל מועדי יישמורו ואת שבתותי יקדשו מד‪:‬כה ואל מת‬
‫אדם לוא יבוא לטמאה כי אים לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות‬
‫אשר לוא היתה לאיש ייטמאו מד‪:‬כו ואחרי טהרתו שיבעת‬
‫ימים ייספרו לו מד‪:‬כז וביום בואו אל הקודש אל החצר‬
‫הפנימית לשרת בקודש יקריב חטאתו נאומ אדוני יהויה‬
‫מד‪:‬כח והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחוזה לוא תיתנו להם‬
‫ביישראל אני אחוזתם מד‪:‬כט המינחה והחטאת והאשם המה‬
‫יואכלום וכל חרם ביישראל להם ייחיה מד‪:‬ל וראשית כל‬
‫ביכורי כול וכל תרומת כול מיכול תרומותיכם לכוהנים‬
‫ייחיה וראשית עריסותיכם תיתנו לכוהן להניח ברכה אל‬
‫ביתכ מד‪:‬לא כל נבלה וטרפה מינ העוף ומינ הבהמה לוא‬
‫יואכלו הכוהנים‪..........‬פ‬
‫מה‪:‬א ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קודש‬
‫מינ הארץ אורכ חמישה ועשרים אלף אורכ ורוחב עשרה אלף‬
‫קודש הוא בכל גבולה סביב מה‪:‬ב ייחיה מיזה אל הקודש חמש‬
‫מאות בחמש מאות מרובע סביב וחמישים אמה מיגרש לו סביב‬
‫מה‪:‬ג ומינ המידה הזואת תמוד אורכ חמש )חמישה( ועשרים‬
‫אלף ורוחב עשרת אלפים ובו ייחיה המיקדש קודש קדשים‬
‫מה‪:‬ד קודש מינ הארץ הוא לכוהנים משרתי המיקדש ייחיה‬
‫הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומיקדש‬
‫למיקדש מה‪:‬ה וחמישה ועשרים אלף אורכ ועשרת אלפים‬
‫רוחב יהיה )והיה( ללויים משרתי הביית להם לאחוזה‬
‫עשרים לשכות מה‪:‬ו ואחוזת העיר תיתנו חמשת אלפים רוחב‬
‫ואורכ חמישה ועשרים אלף לעומת תרומת הקודש לכל בית‬
‫יישראל ייחיה מה‪:‬ז ולנשיא מיזה ומיזה ליתרומת‬
‫הקודש ולאחוזת העיר אל פני תרומת הקודש ואל פני אחוזת‬
‫העיר מיפאת ים ימה ומיפאת קדמה קדימה ואורכ לעומות‬
‫אחד החלקים מיגבול ים אל גבול קדימה מה‪:‬ח לארץ ייחיה לו‬
‫לאחוזה ביישראל ולוא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ‬
‫ייתנו לבית יישראל לשיבטיהם‪..........‬פ‬
‫יחזקאל‬
‫מה‪:‬ט כוה אמר אדוני יהויה רב לכם נשיאי יישראל חמס‬
‫ושוד הסירו ומישפט וצדקה עשו הרימו גרושותיכם מעל עמי‬
‫נאומ אדוני יהויה מה‪:‬י מואזני צדק ואיפת צדק ובת צדק‬
‫יהי לכם מה‪:‬יא האיפה והבת תוכן אחד ייחיה לשאת מעשר‬
‫החומר הבת ועשירית החומר האיפה אל החומר ייחיה‬
‫מתכונתו מה‪:‬יב והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמישה‬
‫ועשרים שקלים עשרה וחמישה שקל המנה ייחיה לכם‬
‫מה‪:‬יג זואת התרומה אשר תרימו שישית האיפה מחומר‬
‫החיטים ושישיתם האיפה מחומר השעורים מה‪:‬יד וחוק‬
‫השמן הבת השמן מעשר הבת מינ הכור עשרת הבתים חומר כי‬
‫עשרת הבתים חומר מה‪:‬טו ושה אחת מינ הצואן מינ‬
‫המאתיים מימשקה יישראל למינחה ולעולה ולישלמים‬
‫לכפר עליהם נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫מה‪:‬טז כול העם הארץ ייחיו אל התרומה הזואת לנשיא‬
‫ביישראל מה‪:‬יז ועל הנשיא ייחיה העולות והמינחה‬
‫והנסכ בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית יישראל הוא‬
‫יעשה את החטאת ואת המינחה ואת העולה ואת השלמים לכפר‬
‫בעד בית יישראל‪..........‬ס‪..........‬מה‪:‬יח כוה אמר אדוני יהויה‬
‫בריאשון באחד לחודש תיקח פר בן בקר תמים וחיטאת את‬
‫המיקדש מה‪:‬יט ולקח הכוהן מידם החטאת ונתן אל מזוזת‬
‫הביית ואל ארבע פינות העזרה למיזבח ועל מזוזת שער החצר‬
‫הפנימית מה‪:‬כ וכן תעשה בשיבעה בחודש מאיש שוגה‬
‫ומיפתי וכיפרתם את הביית מה‪:‬כא בריאשון בארבעה עשר‬
‫יום לחודש ייחיה לכם הפסח חג שבועות ימים מצות יאכל‬
‫מה‪:‬כב ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ פר‬
‫חטאת מה‪:‬כג ושיבעת ימי החג יעשה עולה ליהוה שיבעת‬
‫פרים ושיבעת אילים תמימימ ליום שיבעת הימים‬
‫וחטאת שעיר עיזים ליום מה‪:‬כד ומינחה איפה לפר‬
‫ואיפה לאייל יעשה ושמן הין לאיפה מה‪:‬כה בשביעי‬
‫בחמישה עשר יום לחודש בחג יעשה כאלה שיבעת הימים‬
‫כחטאת כעולה וכמינחה וכשמן‪..........‬ס‪ ..........‬מו‪:‬א כוה אמר אדוני‬
‫יהויה שער החצר הפנימית הפונה קדים ייחיה סגור‬
‫ששת ימי המעשה וביום השבת ייפתח וביום החודש ייפתח‬
‫מו‪:‬ב ובא הנשיא דרכ אולם השער מיחוץ ועמד על מזוזת השער‬
‫ועשו הכוהנים את עולתו ואת שלמיו והישתחוה על מיפתן‬
‫השער ויצא והשער לוא ייסגר עד הערב מו‪:‬ג והישתחוו עם‬
‫הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים ליפני יהוה מו‪:‬ד‬
‫והעולה אשר יקריב הנשיא ליהוה ביום השבת שישה כבשים‬
‫תמימימ ואייל תמים מו‪:‬ה ומינחה איפה לאייל‬
‫ולכבשים מינחה מתת ידו ושמן הין לאיפה‪..........‬ס‪ ..........‬מו‪:‬ו‬
‫וביום החודש פר בן בקר תמימימ וששת כבשים ואייל‬
‫תמימימ ייחיו מו‪:‬ז ואיפה לפר ואיפה לאייל יעשה‬
‫מינחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה מו‪:‬ח‬
‫ובבוא הנשיא דרכ אולם השער יבוא ובדרכו יצא מו‪:‬ט ובבוא עם‬
‫הארץ ליפני יהוה במועדים הבא דרכ שער צפון להישתחות‬
‫יצא דרכ שער נגב והבא דרכ שער נגב יצא דרכ שער צפונה לוא‬
‫ישוב דרכ השער אשר בא בו כי נכחו יצאו )יצא( מו‪:‬י והנשיא‬
‫בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו מו‪:‬יא ובחגים ובמועדים‬
‫תיחיה המינחה איפה לפר ואיפה לאייל ולכבשים מתת‬
‫ידו ושמן הין לאיפה‪..........‬פ‬
‫מו‪:‬יב וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים‬
‫ופתח לו את השער הפונה קדים ועשה את עולתו‬
‫כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את השער‬
‫מו‪:‬יג וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום‬
‫בבוקר תעשה אותו מו‪:‬יד ומינחה תעשה עליו‬
‫נדבה ליהוה‬
‫ואת שלמיו‬
‫אחרי צאתו‬
‫ליהוה בבוקר‬
‫בבוקר בבוקר‬
‫יחזקאל‬
‫שישית האיפה ושמן שלישית ההין לרוס את הסולת‬
‫מינחה ליהוה חוקות עולם תמיד מו‪:‬טו ועשו )יעשו( את הכבש‬
‫ואת המינחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד‪..........‬ס‪ ..........‬מו‪:‬טז‬
‫כוה אמר אדוני יהויה כי ייתן הנשיא מתנה לאיש‬
‫היא‬
‫אחוזתם‬
‫תיחיה‬
‫לבניו‬
‫היא‬
‫נחלתו‬
‫מיבניו‬
‫בנחלה‪..........‬ס‪..........‬מו‪:‬יז וכי ייתן מתנה מינחלתו לאחד מעבדיו‬
‫והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אכ נחלתו בניו להם‬
‫תיחיה מו‪:‬יח ולוא ייקח הנשיא מינחלת העם להונותם‬
‫מאחוזתם מאחוזתו ינחיל את בניו למען אשר לוא יפוצו‬
‫עמי איש מאחוזתו מו‪:‬יט ויביאני במבוא אשר על כתף‬
‫השער אל הלישכות הקודש אל הכוהנים הפונות צפונה והינה‬
‫שם מקום בירכתם )בירכתיים( ימה מו‪:‬כ ויואמר אלי זה‬
‫המקום אשר יבשלו שם הכוהנים את האשם ואת החטאת אשר‬
‫יואפו את המינחה לבילתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש‬
‫את העם מו‪:‬כא ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל‬
‫ארבעת מיקצועי החצר והינה חצר במיקצוע החצר חצר‬
‫במיקצוע החצר מו‪:‬כב בארבעת מיקצועות החצר חצרות קטורות‬
‫ארבעים אורכ ושלושים רוחב מידה אחת לארבעתם מהוקצעות‬
‫מו‪:‬כג וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מיתחת‬
‫הטירות סביב מו‪:‬כד ויואמר אלי אלה בית המבשלים אשר‬
‫יבשלו שם משרתי הביית את זבח העם מז‪:‬א וישיבני אל‬
‫פתח הביית והינה מיים יוצאים מיתחת מיפתן הביית‬
‫קדימה כי פני הביית קדים והמיים יורדים מיתחת‬
‫מיכתף הביית הימנית מינגב למיזבח מז‪:‬ב ויוציאני‬
‫דרכ שער צפונה ויסיבני דרכ חוץ אל שער החוץ דרכ הפונה‬
‫קדים והינה מיים מפכים מינ הכתף הימנית מז‪:‬ג‬
‫בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעבירני‬
‫במיים מי אפסיים מז‪:‬ד וימד אלף ויעבירני במיים‬
‫מיים בירכיים וימד אלף ויעבירני מי מתניים‬
‫מז‪:‬ה וימד אלף נחל אשר לוא אוכל לעבור כי גאו המיים מי‬
‫שחו נחל אשר לוא יעבר מז‪:‬ו ויואמר אלי הראית בן אדם‬
‫ויוליכני וישיבני שפת הנחל מז‪:‬ז בשובני והינה אל‬
‫שפת הנחל עץ רב מאוד מיזה ומיזה מז‪:‬ח ויואמר אלי‬
‫המיים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה‬
‫ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המיים מז‪:‬ט והיה‬
‫כל נפש חיה אשר יישרוץ אל כל אשר יבוא שם נחליים‬
‫ייחיה והיה הדגה רבה מאוד כי באו שמה המיים האלה‬
‫וירפאו וחי כול אשר יבוא שמה הנחל מז‪:‬י והיה יעמדו‬
‫)עמדו( עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגליים מישטוח‬
‫לחרמים ייחיו למינה תיחיה דגתם כידגת הים הגדול רבה‬
‫מאוד מז‪:‬יא ביצואתו וגבאיו ולוא ירפאו למלח נתנו מז‪:‬יב‬
‫ועל הנחל יעלה על שפתו מיזה ומיזה כל עץ מאכל לוא‬
‫ייבול עלהו ולוא ייתום פיריו לחדשיו יבכר כי מימיו‬
‫מינ המיקדש המה יוצאים והיו )והיה( פיריו למאכל ועלהו‬
‫ליתרופה‪..........‬פ‬
‫מז‪:‬יג כוה אמר אדוני יהויה גה גבול אשר תיתנחלו את הארץ‬
‫לישני עשר שיבטי יישראל יוסף חבלים מז‪:‬יד ונחלתם‬
‫אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתיתה לאבותיכם‬
‫ונפלה הארץ הזואת לכם בנחלה מז‪:‬טו וזה גבול הארץ ליפאת‬
‫צפונה מינ הים הגדול הדרכ חתלון לבוא צדדה מז‪:‬טז חמת‬
‫ברותה סיבריים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר‬
‫התיכון אשר אל גבול חורן מז‪:‬יז והיה גבול מינ הים חצר‬
‫עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון‬
‫מז‪:‬יח ופאת קדים מיבין חורן ומיבין דמשק ומיבין‬
‫הגילעד ומיבין ארץ יישראל הירדן מיגבול על הים‬
‫הקדמוני תמודו ואת פאת קדימה מז‪:‬יט ופאת נגב תימנה‬
‫יחזקאל‬
‫מיתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת‬
‫תימנה נגבה מז‪:‬כ ופאת ים הים הגדול מיגבול עד נוכח לבוא‬
‫חמת זואת פאת ים מז‪:‬כא וחילקתם את הארץ הזואת לכם‬
‫לשיבטי יישראל מז‪:‬כב והיה תפילו אותה בנחלה לכם‬
‫ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולידו בנים בתוככם והיו לכם‬
‫כאזרח ביבני יישראל איתכם ייפלו בנחלה בתוכ שיבטי‬
‫יישראל מז‪:‬כג והיה בשבט אשר גר הגר איתו שם תיתנו‬
‫נחלתו נאומ אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫מח‪:‬א ואלה שמות השבטים מיקצה צפונה אל יד דרכ חתלון לבוא‬
‫חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה אל יד חמת והיו לו פאת‬
‫קדים הים דן אחד מח‪:‬ב ועל גבול דן מיפאת קדים עד פאת‬
‫ימה אשר אחד מח‪:‬ג ועל גבול אשר מיפאת קדימה ועד פאת‬
‫ימה נפתלי אחד מח‪:‬ד ועל גבול נפתלי מיפאת קדימה עד‬
‫פאת ימה מנשה אחד מח‪:‬ה ועל גבול מנשה מיפאת קדימה עד‬
‫פאת ימה אפריים אחד מח‪:‬ו ועל גבול אפריים מיפאת‬
‫קדים ועד פאת ימה ראובן אחד מח‪:‬ז ועל גבול ראובן מיפאת‬
‫קדים עד פאת ימה יהודה אחד מח‪:‬ח ועל גבול יהודה מיפאת‬
‫קדים עד פאת ימה תיחיה התרומה אשר תרימו חמישה‬
‫ועשרים אלף רוחב ואורכ כאחד החלקים מיפאת קדימה עד פאת‬
‫ימה והיה המיקדש בתוכו מח‪:‬ט התרומה אשר תרימו ליהוה אורכ‬
‫חמישה ועשרים אלף ורוחב עשרת אלפים מח‪:‬י ולאלה‬
‫תיחיה תרומת הקודש לכוהנים צפונה חמישה ועשרים אלף‬
‫וימה רוחב עשרת אלפים וקדימה רוחב עשרת אלפים ונגבה‬
‫אורכ חמישה ועשרים אלף והיה מיקדש יהוה בתוכו מח‪:‬יא‬
‫לכוהנים המקודש מיבני צדוק אשר שמרו מישמרתי אשר‬
‫לוא תעו ביתעות בני יישראל כאשר תעו הלויים מח‪:‬יב‬
‫והיתה להם תרומיה מיתרומת הארץ קודש קדשים אל גבול‬
‫הלויים מח‪:‬יג והלויים לעומת גבול הכוהנים חמישה‬
‫ועשרים אלף אורכ ורוחב עשרת אלפים כל אורכ חמישה‬
‫ועשרים אלף ורוחב עשרת אלפים מח‪:‬יד ולוא יימכרו‬
‫מימנו ולוא ימר ולוא יעבור )יעביר( ראשית הארץ כי קודש‬
‫ליהוה מח‪:‬טו וחמשת אלפים הנותר ברוחב על פני חמישה‬
‫ועשרים אלף חול הוא לעיר למושב ולמיגרש והיתה העיר‬
‫בתוכוה מח‪:‬טז ואלה מידותיה פאת צפון חמש מאות וארבעת‬
‫אלפים ופאת נגב חמש חמש מאות וארבעת אלפים ומיפאת‬
‫קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות‬
‫וארבעת אלפים מח‪:‬יז והיה מיגרש לעיר צפונה חמישים‬
‫ומאתיים ונגבה חמישים ומאתיים וקדימה חמישים‬
‫ומאתיים וימה חמישים ומאתיים מח‪:‬יח והנותר באורכ‬
‫לעומת תרומת הקודש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים‬
‫ימה והיה לעומת תרומת הקודש והיתה תבואתוה ללחם לעובדי‬
‫העיר מח‪:‬יט והעובד העיר יעבדוהו מיכול שיבטי יישראל‬
‫מח‪:‬כ כל התרומה חמישה ועשרים אלף בחמישה ועשרים אלף‬
‫רביעית תרימו את תרומת הקודש אל אחוזת העיר מח‪:‬כא והנותר‬
‫לנשיא מיזה ומיזה ליתרומת הקודש ולאחוזת העיר אל פני‬
‫חמישה ועשרים אלף תרומה עד גבול קדימה וימה על פני‬
‫חמישה ועשרים אלף על גבול ימה לעומת חלקים לנשיא‬
‫והיתה תרומת הקודש ומיקדש הביית בתוכוה מח‪:‬כב ומאחוזת‬
‫הלויים ומאחוזת העיר בתוכ אשר לנשיא ייחיה בין גבול‬
‫יהודה ובין גבול בינימינ לנשיא ייחיה מח‪:‬כג ויתר‬
‫השבטים מיפאת קדימה עד פאת ימה בינימינ אחד מח‪:‬כד‬
‫ועל גבול בינימינ מיפאת קדימה עד פאת ימה שימעון‬
‫אחד מח‪:‬כה ועל גבול שימעון מיפאת קדימה עד פאת ימה‬
‫ייששכר אחד מח‪:‬כו ועל גבול ייששכר מיפאת קדימה עד‬
‫פאת ימה זבולונ אחד מח‪:‬כז ועל גבול זבולונ מיפאת קדימה‬
‫עד פאת ימה גד אחד מח‪:‬כח ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה‬
‫יחזקאל‬
‫והיה גבול מיתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול מח‪:‬כט‬
‫זואת הארץ אשר תפילו מינחלה לשיבטי יישראל ואלה‬
‫מחלקותם נאומ אדוני יהויה‪..........‬ס‪..........‬מח‪:‬ל ואלה תוצאות העיר‬
‫מיפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מידה מח‪:‬לא‬
‫ושערי העיר על שמות שיבטי יישראל שערים שלושה‬
‫צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד מח‪:‬לב ואל‬
‫פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלושה ושער‬
‫יוסף אחד שער בינימינ אחד שער דן אחד מח‪:‬לג ופאת נגבה‬
‫חמש מאות וארבעת אלפים מידה ושערים שלושה שער‬
‫שימעון אחד שער ייששכר אחד שער זבולונ אחד מח‪:‬לד פאת‬
‫ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלושה שער גד אחד‬
‫שער אשר אחד שער נפתלי אחד מח‪:‬לה סביב שמונה עשר אלף‬
‫ושם העיר מיום יהוה שמה‬
‫רשע ירת‬
‫הושע‬
‫א‪:‬א דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיה יותם‬
‫אחז יחיזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלכ‬
‫בהושע‪..........‬פ‬
‫יהוה‬
‫דיבר‬
‫תחילת‬
‫א‪ :‬ב‬
‫יישראל‬
‫ויואמר יהוה אל הושע לכ קח לכ אשת זנונים וילדי זנונים‬
‫כי זנוה תיזנה הארץ מאחרי יהוה א‪:‬ג וילכ וייקח את גומר‬
‫בת דיבליים ותהר ותלד לו בן א‪:‬ד ויואמר יהוה אליו קרא שמו‬
‫ייזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי ייזרעאל על בית‬
‫יהוא והישבתי ממלכות בית יישראל א‪:‬ה והיה ביום ההוא‬
‫ושברתי את קשת יישראל בעמק ייזרעאל א‪:‬ו ותהר עוד ותלד בת‬
‫ויואמר לו קרא שמה לוא רוחמה כי לוא אוסיף עוד ארחם את בית‬
‫יישראל כי נשוא אשא להם א‪:‬ז ואת בית יהודה ארחם‬
‫ובחרב‬
‫בקשת‬
‫אושיעם‬
‫ולוא‬
‫אלוהיהם‬
‫ביהוה‬
‫והושעתים‬
‫ובמילחמה בסוסים ובפרשים א‪:‬ח ותיגמול את לוא רוחמה ותהר‬
‫ותלד בן א‪:‬ט ויואמר קרא שמו לוא עמי כי אתם לוא עמי‬
‫ואנוכי לוא אחיה לכם‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א והיה מיספר בני יישראל כחול הים אשר לוא יימד‬
‫ולוא ייספר והיה בימקום אשר יאמר להם לוא עמי אתם‬
‫יאמר להם בני אל חי ב‪:‬ב ונקבצו בני יהודה ובני יישראל‬
‫יחדו ושמו להם רואש אחד ועלו מינ הארץ כי גדול יום‬
‫ייזרעאל ב‪:‬ג אימרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רוחמה ב‪:‬ד ריבו‬
‫באימכם ריבו כי היא לוא אישתי ואנוכי לוא אישה ותסר‬
‫זנוניה מיפניה ונאפופיה מיבין שדיה ב‪:‬ה פן‬
‫אפשיטנה ערומה והיצגתיה כיום היולדה ושמתיה כמידבר‬
‫ושתיה כארץ ציה והמיתיה בצמא ב‪:‬ו ואת בניה לוא ארחם כי‬
‫בני זנונים המה ב‪:‬ז כי זנתה אימם הובישה הורתם כי‬
‫אמרה אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי‬
‫ופישתי שמני ושיקויי ב‪:‬ח לכן הינני שכ את דרככ‬
‫בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לוא תימצא ב‪:‬ט ורידפה‬
‫את מאהביה ולוא תשיג אותם וביקשתם ולוא תימצא ואמרה‬
‫אלכה ואשובה אל אישי הריאשון כי טוב לי אז מעתה ב‪:‬י‬
‫והיא לוא ידעה כי אנוכי נתתי לה הדגן והתירוש והייצהר‬
‫וכסף הירביתי לה וזהב עשו לבעל ב‪:‬יא לכן אשוב ולקחתי‬
‫דגני בעיתו ותירושי במועדו והיצלתי צמרי ופישתי‬
‫לכסות את ערותה ב‪:‬יב ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה‬
‫ואיש לוא יצילנה מידי ב‪:‬יג והישבתי כל משושה חגה‬
‫חדשה ושבתה וכול מועדה ב‪:‬יד והשימותי גפנה ותאנתה אשר‬
‫אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער‬
‫ואכלתם חית השדה ב‪:‬טו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר‬
‫תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלכ אחרי מאהביה ואותי‬
‫שכחה נאומ יהוה‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬טז לכן הינה אנוכי מפתיה‬
‫והולכתיה המידבר ודיברתי על ליבה ב‪:‬יז ונתתי לה את‬
‫כרמיה מישם ואת עמק עכור לפתח תיקוה וענתה שמה כימי‬
‫נעוריה וכיום עלותה מארץ מיצריים ב‪:‬יח והיה ביום ההוא‬
‫נאומ יהוה תיקראי אישי ולוא תיקראי לי עוד בעלי ב‪:‬יט‬
‫והסירותי את שמות הבעלים מיפיה ולוא ייזכרו עוד‬
‫בישמם ב‪:‬כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עימ חית השדה‬
‫ועימ עוף השמיים ורמש האדמה וקשת וחרב ומילחמה אשבור‬
‫מינ הארץ והישכבתים לבטח ב‪:‬כא וארשתיכ לי לעולם‬
‫וארשתיכ לי בצדק ובמישפט ובחסד וברחמים ב‪:‬כב וארשתיכ לי‬
‫באמונה וידעת את יהוה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬כג והיה ביום ההוא אענה נאומ יהוה אענה את השמיים‬
‫והם יענו את הארץ ב‪:‬כד והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת‬
‫רשע ירת‬
‫הייצהר והם יענו את ייזרעאל ב‪:‬כה וזרעתיה לי בארץ‬
‫וריחמתי את לוא רוחמה ואמרתי ללוא עמי עמי אתה והוא‬
‫יואמר אלוהי‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א ויואמר יהוה אלי עוד לכ אהב אישה אהובת רע ומנאפת‬
‫כאהבת יהוה את בני יישראל והם פונים אל אלוהים‬
‫אחרים ואוהבי אשישי ענבים ג‪:‬ב ואכרה לי בחמישה עשר‬
‫כסף וחומר שעורים ולתכ שעורים ג‪:‬ג ואומר אליה ימים‬
‫רבים תשבי לי לוא תיזני ולוא תיחיי לאיש וגם אני‬
‫אלייכ ג‪:‬ד כי ימים רבים ישבו בני יישראל אין מלכ‬
‫ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים ג‪:‬ה אחר‬
‫ישובו בני יישראל וביקשו את יהוה אלוהיהם ואת דויד‬
‫מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א שימעו דבר יהוה בני יישראל כי ריב ליהוה עימ‬
‫יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלוהים בארץ‬
‫ד‪:‬ב אלוה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף פרצו ודמים בדמים נגעו ד‪:‬ג‬
‫על כן תאבל הארץ ואומלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף‬
‫השמיים וגם דגי הים יאספו ד‪:‬ד אכ איש אל ירב ואל יוכח‬
‫איש ועמכ כימריבי כוהן ד‪:‬ה וכשלת היום וכשל גם נביא‬
‫עימכ לילה ודמיתי אימכ ד‪:‬ו נדמו עמי מיבלי הדעת כי‬
‫אתה הדעת מאסת ואמאסאך )ואמאסכ( מיכהן לי ותישכח תורת‬
‫אלוהיכ אשכח בניכ גם אני ד‪:‬ז כרובם כן חטאו לי כבוד י בקלון‬
‫אמירו ד‪:‬ח חטאת עמי יואכלו ואל עונם יישאו נפשו ד‪:‬ט‬
‫והיה כעם ככוהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו ד‪:‬י‬
‫ואכלו ולוא יישבעו היזנו ולוא ייפרוצו כי את יהוה עזבו‬
‫לישמור ד‪:‬יא זנות וייין ותירוש ייקח לב ד‪:‬יב עמי בעצו‬
‫יישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים היתעה וייזנו‬
‫מיתחת אלוהיהם ד‪:‬יג על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות‬
‫יקטרו תחת אלון וליבנה ואלה כי טוב צילה על כן תיזנינה‬
‫בנותיכם וכלותיכם תנאפנה ד‪:‬יד לוא אפקוד על בנותיכם כי‬
‫תיזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עימ הזונות‬
‫יפרדו ועימ הקדשות יזבחו ועם לוא יבין יילבט ד‪:‬טו אים‬
‫זונה אתה יישראל אל יאשם יהודה ואל תבואו הגילגל ואל‬
‫תעלו בית און ואל תישבעו חי יהוה ד‪:‬טז כי כפרה סוררה סרר‬
‫יישראל עתה יירעם יהוה ככבש במרחב ד‪:‬יז חבור עצבים‬
‫אפריים הנח לו ד‪:‬יח סר סבאם הזנה היזנו אהבו הבו קלון‬
‫ויבושו‬
‫ביכנפיה‬
‫אותה‬
‫רוח‬
‫צרר‬
‫ד‪:‬יט‬
‫מגיניה‬
‫מיזיבחותם‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א שימעו זואת הכוהנים והקשיבו בית יישראל ובית המלכ‬
‫האזינו כי לכם המישפט כי פח הייתם למיצפה ורשת‬
‫פרושה על תבור ה‪:‬ב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכולם ה‪:‬ג‬
‫אני ידעתי אפריים ויישראל לוא נכחד מימני כי עתה‬
‫ייתנו‬
‫לוא‬
‫ה‪:‬ד‬
‫יישראל‬
‫נטמא‬
‫אפריים‬
‫היזנית‬
‫מעלליהם לשוב אל אלוהיהם כי רוח זנונים בקירבם ואת‬
‫יהוה לוא ידעו ה‪:‬ה וענה גאון יישראל בפניו ויישראל‬
‫ואפריים ייכשלו בעונם כשל גם יהודה עימם ה‪:‬ו בצואנם‬
‫וביבקרם ילכו לבקש את יהוה ולוא יימצאו חלץ מהם ה‪:‬ז‬
‫ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יואכלם חודש את‬
‫חלקיהם‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ח תיקעו שופר בגיבעה חצוצרה ברמה הריעו‬
‫בית און אחריכ בינימין ה‪:‬ט אפריים לשמה תיחיה‬
‫ביום תוכחה בשיבטי יישראל הודעתי נאמנה ה‪:‬י היו שרי‬
‫יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוכ כמיים עברתי ה‪:‬יא‬
‫עשוק אפריים רצוץ מישפט כי הואיל הלכ אחרי צו ה‪:‬יב‬
‫ה‪:‬יג וירא‬
‫ואני כעש לאפריים וכרקב לבית יהודה‬
‫אפריים את חליו ויהודה את מזורו וילכ אפריים אל אשור‬
‫ויישלח אל מלכ ירב והוא לוא יוכל לירפוא לכם ולוא ייגהה‬
‫רשע ירת‬
‫מיכם מזור ה‪:‬יד כי אנוכי כשחל לאפריים וככפיר לבית‬
‫יהודה אני אני אטרוף ואלכ אשא ואין מציל ה‪:‬טו אלכ אשובה‬
‫אל מקומי עד אשר יאשמו וביקשו פני בצר להם ישחרונני‬
‫ו‪:‬א לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף ויירפאנו יכ ויחבשנו‬
‫ו‪:‬ב יחינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה‬
‫לפניו ו‪:‬ג ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מוצאו‬
‫ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ ו‪:‬ד מה אעשה לכ אפריים‬
‫מה אעשה לכ יהודה וחסדכם כענן בוקר וכטל משכים הולכ ו‪:‬ה על‬
‫כן חצבתי בנביאים הרגתים באימרי פי ומישפטיכ אור‬
‫יצא ו‪:‬ו כי חסד חפצתי ולוא זבח ודעת אלוהים מעולות ו‪:‬ז והמה‬
‫כאדם עברו ברית שם בגדו בי ו‪:‬ח גילעד קירית פועלי און‬
‫עקובה מידם ו‪:‬ט וכחכי איש גדודים חבר כוהנים דרכ ירצחו‬
‫שכמה כי זימה עשו ו‪:‬י בבית יישראל ראיתי שעריריה‬
‫)שערוריה( שם זנות לאפריים נטמא יישראל ו‪:‬יא גם‬
‫יהודה שת קציר לכ בשובי שבות עמי‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א כרפאי ליישראל ונגלה עון אפריים ורעות שומרון כי‬
‫פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ ז‪:‬ב ובל יואמרו לילבבם כל‬
‫רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו ז‪:‬ג ברעתם‬
‫ישמחו מלכ ובכחשיהם שרים ז‪:‬ד כולם מנאפים כמו תנור‬
‫בוערה מאופה יישבות מעיר מילוש בצק עד חומצתו ז‪:‬ה יום‬
‫מלכנו החלו שרים חמת מייין משכ ידו את לוצצים ז‪:‬ו כי‬
‫קרבו כתנור ליבם בארבם כל הלילה ישן אופהם בוקר הוא בוער‬
‫כאש להבה ז‪:‬ז כולם יחמו כתנור ואכלו את שופטיהם כל‬
‫מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי ז‪:‬ח אפריים בעמים הוא‬
‫ייתבולל אפריים היה עוגה בלי הפוכה ז‪:‬ט אכלו זרים כוחו‬
‫והוא לוא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לוא ידע ז‪:‬י וענה גאון‬
‫יישראל בפניו ולוא שבו אל יהוה אלוהיהם ולוא ביקשוהו בכל‬
‫זואת ז‪:‬יא ויהי אפריים כיונה פותה אין לב מיצריים‬
‫קראו אשור הלכו ז‪:‬יב כאשר ילכו אפרוש עליהם רישתי כעוף‬
‫השמיים אורידם איסירם כשמע לעדתם‪..........‬ס‪ ..........‬ז‪:‬יג אוי‬
‫להם כי נדדו מימני שוד להם כי פשעו בי ואנוכי אפדם‬
‫והמה דיברו עלי כזבים ז‪:‬יד ולוא זעקו אלי בליבם כי‬
‫יילילו על מישכבותם על דגן ותירוש ייתגוררו יסורו בי‬
‫ז‪:‬טו ואני ייסרתי חיזקתי זרועותם ואלי יחשבו רע ז‪:‬טז‬
‫ישובו לוא על היו כקשת רמיה ייפלו בחרב שריהם מיזעם‬
‫לשונם זו לעגם בארץ מיצריים ח‪:‬א אל חיככ שופר כנשר על‬
‫בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו ח‪:‬ב לי ייזעקו‬
‫אלוהי ידענוכ יישראל ח‪:‬ג זנח יישראל טוב אויב יירדפו‬
‫ח‪:‬ד הם הימליכו ולוא מימני השירו ולוא ידעתי כספם‬
‫וזהבם עשו להם עצבים למען ייכרת ח‪:‬ה זנח עגלכ שומרון‬
‫חרה אפי בם עד מתי לוא יוכלו נקיון ח‪:‬ו כי מיישראל והוא‬
‫חרש עשהו ולוא אלוהים הוא כי שבבים ייחיה עגל שומרון‬
‫ח‪:‬ז כי רוח ייזרעו וסופתה ייקצורו קמה אין לו צמח בלי‬
‫יעשה קמח אולי יעשה זרים ייבלעוהו ח‪:‬ח נבלע יישראל‬
‫עתה היו בגויים כיכלי אין חפץ בו ח‪:‬ט כי המה עלו אשור‬
‫פרא בודד לו אפריים היתנו אהבים ח‪:‬י גם כי ייתנו‬
‫בגויים עתה אקבצם ויחלו מעט מימשא מלכ שרים ח‪:‬יא כי‬
‫הירבה אפריים מיזבחות לחטוא היו לו מיזבחות לחטוא ח‪:‬יב‬
‫אכתוב )אכתב( לו רבו )רובי( תורתי כמו זר נחשבו ח‪:‬יג זיבחי‬
‫הבהבי ייזבחו בשר ויואכלו יהוה לוא רצם עתה ייזכור עונם‬
‫וייפקוד חטואותם המה מיצריים ישובו ח‪:‬יד ויישכח‬
‫יישראל את עושהו וייבן היכלות ויהודה הירבה ערים‬
‫בצורות ושילחתי אש בעריו ואכלה ארמנותיה‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬א אל תישמח יישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל‬
‫אלוהיכ אהבת אתנן על כל גרנות דגן ט‪:‬ב גורן ויקב לוא‬
‫יירעם ותירוש יכחש בה ט‪:‬ג לוא ישבו בארץ יהוה ושב‬
‫רשע ירת‬
‫אפריים מיצריים ובאשור טמא יואכלו ט‪:‬ד לוא ייסכו‬
‫ליהוה ייין ולוא יערבו לו זיבחיהם כלחם אונים להם כל‬
‫אוכליו ייטמאו כי לחמם לנפשם לוא יבוא בית יהוה ט‪:‬ה מה‬
‫תעשו ליום מועד וליום חג יהוה ט‪:‬ו כי הינה הלכו מישוד‬
‫מיצריים תקבצם מוף תקברם מחמד לכספם קימוש יירשם‬
‫חוח באהליהם ט‪:‬ז באו ימי הפקודה באו ימי השילומ ידעו‬
‫יישראל אויל הנביא משוגע איש הרוח על רוב עונכ ורבה‬
‫משטמה ט‪:‬ח צופה אפריים עימ אלוהי נביא פח יקוש על‬
‫כל דרכיו משטמה בבית אלוהיו ט‪:‬ט העמיקו שיחתו כימי‬
‫הגיבעה ייזכור עונם ייפקוד חטואותם‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬י כענבים‬
‫במידבר מצאתי יישראל כביכורה ביתאנה בראשיתה ראיתי‬
‫אבותיכם המה באו בעל פעור ויינזרו לבושת וייחיו‬
‫שיקוצים כאהבם ט‪:‬יא אפריים כעוף ייתעופף כבודם‬
‫מילדה ומיבטן ומהריון ט‪:‬יב כי אים יגדלו את בניהם‬
‫ושיכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם ט‪:‬יג‬
‫אפריים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפריים להוציא‬
‫אל הורג בניו ט‪:‬יד תן להם יהוה מה תיתן תן להם רחם‬
‫משכיל ושדיים צומקים ט‪:‬טו כל רעתם בגילגל כי שם‬
‫שנאתים על רוע מעלליהם מיביתי אגרשם לוא אוסף‬
‫אהבתם כל שריהם סוררים ט‪:‬טז הוכה אפריים שרשם יבש‬
‫פרי בלי )בל( יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי ביטנם‬
‫ט‪:‬יז יימאסם אלוהי כי לוא שמעו לו וייחיו נודדים‬
‫בגויים‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬א גפן בוקק יישראל פרי ישוה לו כרוב‬
‫לפיריו הירבה למיזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות י‪:‬ב חלק‬
‫ליבם עתה יאשמו הוא יערוף מיזבחותם ישודד מצבותם י‪:‬ג‬
‫כי עתה יואמרו אין מלכ לנו כי לוא יראנו את יהוה והמלכ‬
‫מה יעשה לנו י‪:‬ד דיברו דברים אלות שוא כרות ברית ופרח‬
‫כרואש מישפט על תלמי שדי י‪:‬ה לעגלות בית און יגורו‬
‫שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו‬
‫כי גלה מימנו י‪:‬ו גם אותו לאשור יובל מינחה למלכ ירב‬
‫בשנה אפריים ייקח ויבוש יישראל מעצתו י‪:‬ז נדמה‬
‫שומרון מלכה כקצף על פני מיים י‪:‬ח ונשמדו במות און‬
‫חטאת יישראל קוץ ודרדר יעלה על מיזבחותם ואמרו להרים‬
‫כסונו ולגבעות נפלו עלינו‪..........‬פ‬
‫י‪:‬ט מימי הגיבעה חטאת יישראל שם עמדו לוא תשיגם‬
‫בגיבעה מילחמה על בני עלוה י‪:‬י באותי ואסרם ואוספו‬
‫עליהם עמים באסרם לישתי עינתם )עונותם( י‪:‬יא‬
‫ואפריים עגלה מלומדה אוהבתי לדוש ואני עברתי על טוב‬
‫צוארה ארכיב אפריים יחרוש יהודה ישדד לו יעקוב י‪:‬יב‬
‫זירעו לכם ליצדקה קיצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת‬
‫לידרוש את יהוה עד יבוא ויורה צדק לכם י‪:‬יג חרשתם רשע‬
‫עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרככ ברוב גיבוריכ‬
‫י‪:‬יד וקאם שאון בעמכ וכל מיבצריכ יושד כשוד שלמן בית‬
‫ארבאל ביום מילחמה אם על בנים רוטשה י‪:‬טו ככה עשה לכם‬
‫בית אל מיפני רעת רעתכם בשחר נדמוה נדמה מלכ יישראל‬
‫יא‪:‬א כי נער יישראל ואוהבהו ומימיצריים קראתי‬
‫ליבני יא‪:‬ב קראו להם כן הלכו מיפניהם לבעלים יזבחו‬
‫ולפסילים יקטרון יא‪:‬ג ואנוכי תירגלתי לאפריים קחם‬
‫על זרועותיו ולוא ידעו כי רפאתים יא‪:‬ד בחבלי אדם אמשכם‬
‫בעבותות אהבה ואחיה להם כימרימי עול על לחיהם ואט אליו‬
‫אוכיל יא‪:‬ה לוא ישוב אל ארץ מיצריים ואשור הוא מלכו כי‬
‫ואכלה‬
‫בדיו‬
‫וכילתה‬
‫בעריו‬
‫חרב‬
‫וחלה‬
‫יא‪:‬ו‬
‫מאנו לשוב‬
‫מימועצותיהם יא‪:‬ז ועמי תלואים לימשובתי ואל על‬
‫ייקראוהו יחד לוא ירומם יא‪:‬ח איכ אתנכ אפריים אמגנכ‬
‫יישראל איכ אתנכ כאדמה אשימכ כיצבואיים נחפכ עלי‬
‫ליבי יחד נכמרו נחומי יא‪:‬ט לוא אעשה חרון אפי לוא אשוב‬
‫רשע ירת‬
‫לשחת אפריים כי אל אנוכי ולוא איש בקירבכ קדוש ולוא אבוא‬
‫בעיר יא‪:‬י אחרי יהוה ילכו כאריה יישאג כי הוא יישאג‬
‫ויחרדו בנים מים יא‪:‬יא יחרדו כציפור מימיצריים‬
‫נאומ‬
‫בתיהם‬
‫על‬
‫והושבתים‬
‫אשור‬
‫מארץ‬
‫וכיונה‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬א סבבוני בכחש אפריים ובמירמה בית‬
‫יישראל ויהודה עוד רד עימ אל ועימ קדושים נאמן יב‪:‬ב‬
‫אפריים רועה רוח ורודף קדים כל היום כזב ושוד ירבה וברית‬
‫עימ אשור ייכרותו ושמן למיצריים יובל יב‪:‬ג וריב‬
‫ליהוה עימ יהודה וליפקוד על יעקוב כידרכיו כמעלליו‬
‫ישיב לו יב‪:‬ד בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלוהים יב‪:‬ה‬
‫וישר אל מלאכ ויוכל בכה וייתחנן לו בית אל יימצאנו ושם‬
‫ידבר עימנו יב‪:‬ו ויהוה אלוהי הצבאות יהוה זיכרו יב‪:‬ז ואתה‬
‫באלוהיכ תשוב חסד ומישפט שמור וקוה אל אלוהיכ תמיד יב‪:‬ח‬
‫כנען בידו מואזני מירמה לעשוק אהב יב‪:‬ט ויואמר‬
‫אפריים אכ עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לוא‬
‫יימצאו לי עון אשר חטא יב‪:‬י ואנוכי יהוה אלוהיכ מארץ‬
‫יב‪:‬יא‬
‫מועד‬
‫כימי‬
‫באהלים‬
‫אושיבכ‬
‫עוד‬
‫מיצריים‬
‫וביד‬
‫הירביתי‬
‫חזון‬
‫ואנוכי‬
‫הנביאים‬
‫על‬
‫ודיברתי‬
‫הנביאים אדמה יב‪:‬יב אים גילעד און אכ שוא היו בגילגל‬
‫שורים זיבחו גם מיזבחותם כגלים על תלמי שדי יב‪:‬יג‬
‫וייברח יעקוב שדה ארם ויעבוד יישראל באישה ובאישה‬
‫שמר יב‪:‬יד ובנביא העלה יהוה את יישראל מימיצריים‬
‫ובנביא נשמר יב‪:‬טו היכעיס אפריים תמרורים ודמיו‬
‫עליו ייטוש וחרפתו ישיב לו אדוניו יג‪:‬א כדבר אפריים‬
‫רתת נשא הוא ביישראל ויאשם בבעל וימות יג‪:‬ב ועתה‬
‫יוסיפו לחטוא ויעשו להם מסכה מיכספם כיתבונם עצבים‬
‫מעשה חרשים כולוה להם הם אומרים זובחי אדם עגלים‬
‫יישקון יג‪:‬ג לכן ייחיו כענן בוקר וכטל משכים הולכ כמוץ‬
‫יסוער מיגורן וכעשן מארובה יג‪:‬ד ואנוכי יהוה אלוהיכ‬
‫מארץ מיצריים ואלוהים זולתי לוא תדע ומושיע איין‬
‫בילתי יג‪:‬ה אני ידעתיכ במידבר בארץ תלאובות יג‪:‬ו‬
‫כמרעיתם ויישבעו שבעו וירם ליבם על כן שכחוני יג‪:‬ז‬
‫ואהי להם כמו שחל כנמר על דרכ אשור יג‪:‬ח אפגשם כדוב שכול‬
‫ואקרע סגור ליבם ואוכלם שם כלביא חית השדה תבקעם יג‪:‬ט‬
‫שיחתכ יישראל כי בי בעזרכ יג‪:‬י אהי מלככ אפוא‬
‫ויושיעכ בכל עריכ ושופטיכ אשר אמרת תנה לי מלכ ושרים‬
‫יג‪:‬יא אתן לכ מלכ באפי ואקח בעברתי‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬יב צרור עון אפריים צפונה חטאתו יג‪:‬יג חבלי יולדה‬
‫יבואו לו הוא בן לוא חכם כי עת לוא יעמוד במישבר בנים‬
‫יג‪:‬יד מיד שאול אפדם מימות אגאלם אהי דבריכ מות אהי‬
‫קטבכ שאול נוחם ייסתר מעיני יג‪:‬טו כי הוא בין אחים‬
‫יפריא יבוא קדים רוח יהוה מימידבר עולה ויבוש מקורו‬
‫ויחרב מעינו הוא יישסה אוצר כל כלי חמדה יד‪:‬א תאשם‬
‫שומרון כי מרתה באלוהיה בחרב ייפולו עולליהם ירוטשו‬
‫והריותיו יבוקעו‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬ב שובה יישראל עד יהוה אלוהיכ כי כשלת בעונכ יד‪:‬ג קחו‬
‫עימכם דברים ושובו אל יהוה אימרו אליו כל תישא עון וקח‬
‫טוב ונשלמה פרים שפתינו יד‪:‬ד אשור לוא יושיענו על סוס‬
‫לוא נרכב ולוא נואמר עוד אלוהינו למעשה ידינו אשר בכ‬
‫ירוחם יתום יד‪:‬ה ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי‬
‫מימנו יד‪:‬ו אחיה כטל ליישראל ייפרח כשושנה ויכ‬
‫שרשיו כלבנון יד‪:‬ז ילכו יונקותיו ויהי כזיית הודו וריח‬
‫לו כלבנון יד‪:‬ח ישובו יושבי בצילו יחיו דגן וייפרחו‬
‫כגפן זיכרו כיין לבנון יד‪:‬ט אפריים מה לי עוד‬
‫לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כיברוש רענן מימני‬
‫פריכ נמצא יד‪:‬י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי‬
‫רשע ירת‬
‫ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו‬
‫בם‬
‫יואל‬
‫א‪:‬א דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל א‪:‬ב שימעו זואת‬
‫הזקנים והאזינו כול יושבי הארץ ההיתה זואת בימיכם‬
‫ואים בימי אבותיכם א‪:‬ג עליה ליבניכם ספרו ובניכם‬
‫ליבניהם ובניהם לדור אחר א‪:‬ד יתר הגזם אכל הארבה ויתר‬
‫הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל א‪:‬ה הקיצו שיכורים‬
‫ובכו והילילו כל שותי ייין על עסיס כי נכרת מיפיכם‬
‫א‪:‬ו כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מיספר שיניו שיני‬
‫אריה ומתלעות לביא לו א‪:‬ז שם גפני לשמה ותאנתי‬
‫ליקצפה חשוף חשפה והישליכ הילבינו שריגיה א‪:‬ח אלי‬
‫כיבתולה חגורת שק על בעל נעוריה א‪:‬ט הכרת מינחה ונסכ‬
‫מיבית יהוה אבלו הכוהנים משרתי יהוה א‪:‬י שודד שדה אבלה‬
‫אדמה כי שודד דגן הוביש תירוש אומלל ייצהר א‪:‬יא הובישו‬
‫איכרים הילילו כורמים על חיטה ועל שעורה כי אבד קציר‬
‫שדה א‪:‬יב הגפן הובישה והתאנה אומללה רימון גם תמר‬
‫ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הוביש ששון מינ בני‬
‫אדם‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬יג חיגרו וסיפדו הכוהנים הילילו משרתי‬
‫מיזבח בואו לינו בשקים משרתי אלוהי כי נמנע מיבית‬
‫אלוהיכם מינחה ונסכ א‪:‬יד קדשו צום קיראו עצרה איספו‬
‫זקנים כול יושבי הארץ בית יהוה אלוהיכם וזעקו אל יהוה‬
‫א‪:‬טו אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשוד מישדי יבוא א‪:‬טז‬
‫הלוא נגד עינינו אוכל נכרת מיבית אלוהינו שימחה וגיל‬
‫א‪:‬יז עבשו פרודות תחת מגרפותיהם נשמו אוצרות נהרסו‬
‫ממגורות כי הוביש דגן א‪:‬יח מה נאנחה בהמה נבוכו עדרי בקר‬
‫כי אין מירעה להם גם עדרי הצואן נאשמו א‪:‬יט אליכ‬
‫יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מידבר ולהבה ליהטה כל עצי‬
‫השדה א‪:‬כ גם בהמות שדה תערוג אליכ כי יבשו אפיקי‬
‫מיים ואש אכלה נאות המידבר‪..........‬ס‪ ..........‬ב‪:‬א תיקעו שופר‬
‫בציון והריעו בהר קדשי יירגזו כול יושבי הארץ כי בא‬
‫יום יהוה כי קרוב ב‪:‬ב יום חושכ ואפלה יום ענן וערפל כשחר‬
‫פרוש על ההרים עם רב ועצום כמוהו לוא נחיה מינ העולם‬
‫ואחריו לוא יוסף עד שני דור ודור ב‪:‬ג לפניו אכלה אש ואחריו‬
‫תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מידבר שממה וגם‬
‫פליטה לוא היתה לו ב‪:‬ד כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן‬
‫ירוצון ב‪:‬ה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש‬
‫אוכלה קש כעם עצום ערוכ מילחמה ב‪:‬ו מיפניו יחילו‬
‫עמים כל פנים קיבצו פארור ב‪:‬ז כגיבורים ירוצון‬
‫כאנשי מילחמה יעלו חומה ואיש בידרכיו ילכון ולוא‬
‫יעבטון אורחותם ב‪:‬ח ואיש אחיו לוא יידחקון גבר בימסילתו‬
‫ילכון ובעד השלח ייפולו לוא ייבצעו ב‪:‬ט בעיר ישוקו בחומה‬
‫ירוצון בבתים יעלו בעד החלונים יבואו כגנב ב‪:‬י לפניו‬
‫רגזה ארץ רעשו שמיים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם‬
‫ב‪:‬יא ויהוה נתן קולו ליפני חילו כי רב מאוד מחנהו כי‬
‫עצום עושה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאוד ומי יכילנו‬
‫ב‪:‬יב וגם עתה נאומ יהוה שובו עדי בכל לבבכם ובצום וביבכי‬
‫ובמיספד ב‪:‬יג וקירעו לבבכם ואל ביגדיכם ושובו אל יהוה‬
‫אלוהיכם כי חנון ורחום הוא ארכ אפיים ורב חסד ונחם על‬
‫הרעה ב‪:‬יד מי יודע ישוב ונחם והישאיר אחריו ברכה‬
‫מינחה ונסכ ליהוה אלוהיכם‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬טו תיקעו שופר בציון קדשו צום קיראו עצרה ב‪:‬טז איספו עם‬
‫קדשו קהל קיבצו זקנים איספו עוללים ויונקי שדיים יצא‬
‫חתן מחדרו וכלה מחופתה ב‪:‬יז בין האולם ולמיזבח ייבכו‬
‫רשע ירת‬
‫הכוהנים משרתי יהוה ויואמרו חוסה יהוה על עמכ ואל תיתן‬
‫נחלתכ לחרפה לימשל בם גויים למה יואמרו בעמים איה‬
‫אלוהיהם ב‪:‬יח ויקנא יהוה לארצו ויחמול על עמו ב‪:‬יט ויען‬
‫יהוה ויואמר לעמו הינני שולח לכם את הדגן והתירוש‬
‫והייצהר ושבעתם אותו ולוא אתן אתכם עוד חרפה בגויים ב‪:‬כ‬
‫ואת הצפוני ארחיק מעליכם והידחתיו אל ארץ ציה ושממה‬
‫את פניו אל הים הקדמוני וסופו אל הים האחרון ועלה באשו‬
‫ותעל צחנתו כי היגדיל לעשות ב‪:‬כא אל תיראי אדמה גילי‬
‫ושמחי כי היגדיל יהוה לעשות ב‪:‬כב אל תיראו בהמות שדי כי‬
‫דשאו נאות מידבר כי עץ נשא פיריו תאנה וגפן נתנו‬
‫חילם ב‪:‬כג ובני ציון גילו ושימחו ביהוה אלוהיכם כי נתן‬
‫לכם את המורה ליצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בריאשון‬
‫ב‪:‬כד ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש וייצהר ב‪:‬כה‬
‫ושילמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל‬
‫והגזם חילי הגדול אשר שילחתי בכם ב‪:‬כו ואכלתם אכול ושבוע‬
‫והיללתם את שם יהוה אלוהיכם אשר עשה עימכם להפליא‬
‫ולוא יבושו עמי לעולם ב‪:‬כז וידעתם כי בקרב יישראל אני‬
‫ואני יהוה אלוהיכם ואין עוד ולוא יבושו עמי לעולם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א והיה אחרי כן אשפוכ את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם‬
‫ובנותיכם זיקניכם חלומות יחלומון בחוריכם חזיונות‬
‫ייראו ג‪:‬ב וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה‬
‫אשפוכ את רוחי ג‪:‬ג ונתתי מופתים בשמיים ובארץ דם ואש‬
‫ותימרות עשן ג‪:‬ד השמש יהפכ לחושכ והירח לדם ליפני בוא‬
‫יום יהוה הגדול והנורא ג‪:‬ה והיה כול אשר ייקרא בשם יהוה‬
‫יימלט כי בהר ציון ובירושלימ תיחיה פליטה כאשר אמר‬
‫יהוה ובשרידים אשר יהוה קורא ד‪:‬א כי הינה בימים ההמה‬
‫ובעת ההיא אשר אשוב )אשיב( את שבות יהודה וירושלימ ד‪:‬ב‬
‫וקיבצתי את כל הגויים והורדתים אל עמק יהושפט‬
‫ונשפטתי עימם שם על עמי ונחלתי יישראל אשר פיזרו‬
‫בגויים ואת ארצי חילקו ד‪:‬ג ואל עמי ידו גורל וייתנו הילד‬
‫בזונה והילדה מכרו בייין ויישתו ד‪:‬ד וגם מה אתם לי צור‬
‫וצידון וכול גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואים‬
‫גומלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמולכם ברואשכם ד‪:‬ה אשר‬
‫כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטובים הבאתם להיכליכם ד‪:‬ו‬
‫ובני יהודה ובני ירושלימ מכרתם ליבני היונים למען‬
‫הרחיקם מעל גבולם ד‪:‬ז הינני מעירם מינ המקום אשר‬
‫מכרתם אותם שמה והשיבותי גמולכם ברואשכם ד‪:‬ח ומכרתי את‬
‫בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לישבאיים אל‬
‫גוי רחוק כי יהוה דיבר‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬ט קיראו זואת בגויים קדשו מילחמה העירו הגיבורים‬
‫ייגשו יעלו כול אנשי המילחמה ד‪:‬י כותו איתיכם לחרבות‬
‫ומזמרותיכם לירמחים החלש יואמר גיבור אני ד‪:‬יא עושו‬
‫ובואו כל הגויים מיסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גיבוריכ‬
‫ד‪:‬יב יעורו ויעלו הגויים אל עמק יהושפט כי שם אשב‬
‫לישפוט את כל הגויים מיסביב ד‪:‬יג שילחו מגל כי בשל‬
‫קציר בואו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם ד‪:‬יד‬
‫המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ‬
‫ד‪:‬טו שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם ד‪:‬טז ויהוה מיציון‬
‫יישאג ומירושלימ ייתן קולו ורעשו שמיים וארץ ויהוה‬
‫מחסה לעמו ומעוז ליבני יישראל ד‪:‬יז וידעתם כי אני‬
‫יהוה אלוהיכם שוכן בציון הר קדשי והיתה ירושלימ קודש‬
‫וזרים לוא יעברו בה עוד‪..........‬ס‪ ..........‬ד‪:‬יח והיה ביום ההוא ייטפו‬
‫ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו‬
‫מיים ומעין מיבית יהוה יצא והישקה את נחל השיטים‬
‫ד‪:‬יט מיצריים לישממה תיחיה ואדום למידבר שממה‬
‫תיחיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם ד‪:‬כ‬
‫רשע ירת‬
‫ויהודה לעולם תשב וירושלימ לדור ודור ד‪:‬כא ונקיתי דמם לוא‬
‫נקיתי ויהוה שוכן בציון‬
‫עמוס‬
‫א‪:‬א דיברי עמוס אשר היה בנוקדים מיתקוע אשר חזה על‬
‫יישראל בימי עוזיה מלכ יהודה ובימי ירבעם בן יואש‬
‫מלכ יישראל שנתיים ליפני הרעש א‪:‬ב ויואמר יהוה‬
‫מיציון יישאג ומירושלימ ייתן קולו ואבלו נאות‬
‫הרועים ויבש רואש הכרמל‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ג כוה אמר יהוה על שלושה פישעי דמשק ועל ארבעה לוא‬
‫אשיבנו על דושם בחרוצות הברזל את הגילעד א‪:‬ד ושילחתי אש‬
‫בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד א‪:‬ה ושברתי בריח דמשק‬
‫והיכרתי יושב מיביקעת און ותומכ שבט מיבית עדן וגלו‬
‫עם ארם קירה אמר יהוה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ו כוה אמר יהוה על שלושה פישעי עזה ועל ארבעה לוא‬
‫אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום א‪:‬ז ושילחתי‬
‫אש בחומת עזה ואכלה ארמנותיה א‪:‬ח והיכרתי יושב מאשדוד‬
‫ותומכ שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית‬
‫פלישתים אמר אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ט כוה אמר יהוה על שלושה פישעי צור ועל ארבעה לוא‬
‫אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולוא זכרו ברית אחים‬
‫א‪:‬י ושילחתי אש בחומת צור ואכלה ארמנותיה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬יא כוה אמר יהוה על שלושה פישעי אדום ועל ארבעה לוא‬
‫אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושיחת רחמיו וייטרוף לעד אפו‬
‫ועברתו שמרה נצח א‪:‬יב ושילחתי אש בתימן ואכלה ארמנות‬
‫בצרה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬יג כוה אמר יהוה על שלושה פישעי בני עמון ועל ארבעה‬
‫לוא אשיבנו על ביקעם הרות הגילעד למען הרחיב את גבולם‬
‫א‪:‬יד והיצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה ביתרועה ביום‬
‫מילחמה בסער ביום סופה א‪:‬טו והלכ מלכם בגולה הוא ושריו‬
‫יחדו אמר יהוה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א כוה אמר יהוה על שלושה פישעי מואב ועל ארבעה לוא‬
‫אשיבנו על שרפו עצמות מלכ אדום לשיד ב‪:‬ב ושילחתי אש‬
‫במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב ביתרועה בקול‬
‫שופר ב‪:‬ג והיכרתי שופט מיקירבה וכל שריה אהרוג עימו‬
‫אמר יהוה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ד כוה אמר יהוה על שלושה פישעי יהודה ועל ארבעה לוא‬
‫אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחוקיו לוא שמרו ויתעום‬
‫כיזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם ב‪:‬ה ושילחתי אש ביהודה‬
‫ואכלה ארמנות ירושלימ‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ו כוה אמר יהוה על שלושה פישעי יישראל ועל ארבעה לוא‬
‫אשיבנו על מיכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים ב‪:‬ז‬
‫השואפים על עפר ארץ ברואש דלים ודרכ ענוים יטו ואיש‬
‫ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי ב‪:‬ח ועל בגדים‬
‫חבולים יטו אצל כל מיזבח ויין ענושים יישתו בית‬
‫אלוהיהם ב‪:‬ט ואנוכי הישמדתי את האמורי מיפניהם אשר‬
‫כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פיריו‬
‫מימעל ושרשיו מיתחת ב‪:‬י ואנוכי העליתי אתכם מארץ‬
‫מיצריים ואולכ אתכם במידבר ארבעים שנה לרשת את ארץ‬
‫האמורי ב‪:‬יא ואקים מיבניכם לינביאים ומיבחוריכם‬
‫רשע ירת‬
‫לינזירים האף אין זואת בני יישראל נאומ יהוה ב‪:‬יב‬
‫ותשקו את הנזירים ייין ועל הנביאים ציויתם לאמור‬
‫לוא תינבאו ב‪:‬יג הינה אנוכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק‬
‫העגלה המלאה לה עמיר ב‪:‬יד ואבד מנוס מיקל וחזק לוא יאמץ‬
‫כוחו וגיבור לוא ימלט נפשו ב‪:‬טו ותופש הקשת לוא יעמוד וקל‬
‫ברגליו לוא ימלט ורוכב הסוס לוא ימלט נפשו ב‪:‬טז ואמיץ ליבו‬
‫בגיבורים ערום ינוס ביום ההוא נאומ יהוה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א שימעו את הדבר הזה אשר דיבר יהוה עליכם בני‬
‫יישראל על כל המישפחה אשר העליתי מארץ מיצריים‬
‫לאמור ג‪:‬ב רק אתכם ידעתי מיכול מישפחות האדמה על כן‬
‫אפקוד עליכם את כל עונותיכם ג‪:‬ג הילכו שניים יחדו‬
‫בילתי אים נועדו ג‪:‬ד היישאג אריה ביער וטרף אין לו‬
‫הייתן כפיר קולו מימעונתו בילתי אים לכד ג‪:‬ה התיפול‬
‫ציפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מינ האדמה‬
‫ולכוד לוא יילכוד ג‪:‬ו אים ייתקע שופר בעיר ועם לוא יחרדו‬
‫אים תיחיה רעה בעיר ויהוה לוא עשה ג‪:‬ז כי לוא יעשה‬
‫אדוני יהויה דבר כי אים גלה סודו אל עבדיו הנביאים ג‪:‬ח‬
‫אריה שאג מי לוא יירא אדוני יהויה דיבר מי לוא‬
‫יינבא ג‪:‬ט השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ‬
‫מיצריים ואימרו האספו על הרי שומרון וראו מהומות רבות‬
‫בתוכה ועשוקים בקירבה ג‪:‬י ולוא ידעו עשות נכוחה נאומ יהוה‬
‫האוצרים חמס ושוד בארמנותיהם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יא לכן כוה אמר אדוני יהויה צר וסביב הארץ והוריד‬
‫מימכ עוזכ ונבוזו ארמנותייכ ג‪:‬יב כוה אמר יהוה כאשר‬
‫יציל הרועה מיפי הארי שתי כרעיים או בדל אוזן כן‬
‫יינצלו בני יישראל היושבים בשומרון ביפאת מיטה‬
‫ובידמשק ערש ג‪:‬יג שימעו והעידו בבית יעקוב נאומ אדוני‬
‫יהויה אלוהי הצבאות ג‪:‬יד כי ביום פקדי פישעי‬
‫יישראל עליו ופקדתי על מיזבחות בית אל ונגדעו קרנות‬
‫המיזבח ונפלו לארץ ג‪:‬טו והיכיתי בית החורף על בית‬
‫נאומ‬
‫רבים‬
‫בתים‬
‫וספו‬
‫השן‬
‫בתי‬
‫ואבדו‬
‫הקייץ‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬א שימעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר‬
‫שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים האומרות לאדוניהם‬
‫הביאה ונשתה ד‪:‬ב נשבע אדוני יהויה בקדשו כי הינה‬
‫ימים באים עליכם ונשא אתכם בצינות ואחריתכן בסירות‬
‫דוגה ד‪:‬ג ופרצים תצאנה אישה נגדה והישלכתנה ההרמונה‬
‫נאומ יהוה ד‪:‬ד בואו בית אל ופישעו הגילגל הרבו ליפשוע‬
‫והביאו לבוקר זיבחיכם לישלושת ימים מעשרותיכם ד‪:‬ה‬
‫וקטר מחמץ תודה וקיראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני‬
‫יישראל נאומ אדוני יהויה ד‪:‬ו וגם אני נתתי לכם נקיון‬
‫שיניים בכל עריכם וחוסר לחם בכול מקומותיכם ולוא שבתם‬
‫עדי נאומ יהוה ד‪:‬ז וגם אנוכי מנעתי מיכם את הגשם בעוד‬
‫שלושה חדשים לקציר והימטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת‬
‫לוא אמטיר חלקה אחת תימטר וחלקה אשר לוא תמטיר עליה‬
‫תיבש ד‪:‬ח ונעו שתיים שלוש ערים אל עיר אחת לישתות‬
‫מיים ולוא יישבעו ולוא שבתם עדי נאומ יהוה ד‪:‬ט היכיתי‬
‫אתכם בשידפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם‬
‫וזיתיכם יואכל הגזם ולוא שבתם עדי נאומ יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ד‪:‬י‬
‫שילחתי בכם דבר בדרכ מיצריים הרגתי בחרב בחוריכם עימ‬
‫שבי סוסיכם ואעלה באוש מחניכם ובאפכם ולוא שבתם עדי‬
‫נאומ יהוה ד‪:‬יא הפכתי בכם כמחפכת אלוהים את סדום ואת‬
‫עמורה ותיחיו כאוד מוצל מישרפה ולוא שבתם עדי נאומ‬
‫יהוה ד‪:‬יב לכן כוה אעשה לכ יישראל עקב כי זואת אעשה לכ‬
‫היכון ליקראת אלוהיכ יישראל ד‪:‬יג כי הינה יוצר הרים‬
‫ובורא רוח ומגיד לאדם מה שחו עושה שחר עיפה ודורכ על במתי‬
‫ארץ יהוה אלוהי צבאות שמו‪..........‬פ‬
‫רשע ירת‬
‫ה‪:‬א שימעו את הדבר הזה אשר אנוכי נושא עליכם קינה בית‬
‫יישראל ה‪:‬ב נפלה לוא תוסיף קום בתולת יישראל נטשה על‬
‫אדמתה אין מקימה ה‪:‬ג כי כוה אמר אדוני יהויה העיר‬
‫היוצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית‬
‫יישראל ה‪:‬ד כי כוה אמר יהוה לבית יישראל דירשוני‬
‫ויחיו ה‪:‬ה ואל תידרשו בית אל והגילגל לוא תבואו ובאר שבע לוא‬
‫תעבורו כי הגילגל גלוה ייגלה ובית אל ייחיה לאון ה‪:‬ו‬
‫דירשו את יהוה ויחיו פן ייצלח כאש בית יוסף ואכלה‬
‫ואין מכבה לבית אל ה‪:‬ז ההופכים ללענה מישפט וצדקה‬
‫לארץ היניחו ה‪:‬ח עושה כימה וכסיל והופכ לבוקר צלמות ויום‬
‫לילה החשיכ הקורא למי הים ויישפכם על פני הארץ‬
‫יהוה שמו ה‪:‬ט המבליג שוד על עז ושוד על מיבצר יבוא ה‪:‬י‬
‫שנאו בשער מוכיח ודובר תמים יתעבו ה‪:‬יא לכן יען בושסכם‬
‫על דל ומשאת בר תיקחו מימנו בתי גזית בניתם ולוא תשבו‬
‫בם כרמי חמד נטעתם ולוא תישתו את יינם ה‪:‬יב כי ידעתי‬
‫רבים פישעיכם ועצומים חטואתיכם צוררי צדיק לוקחי‬
‫כופר ואביונים בשער היטו ה‪:‬יג לכן המשכיל בעת ההיא‬
‫יידום כי עת רעה היא ה‪:‬יד דירשו טוב ואל רע למען תיחיו‬
‫ויהי כן יהוה אלוהי צבאות איתכם כאשר אמרתם ה‪:‬טו שינאו‬
‫רע ואהבו טוב והציגו בשער מישפט אולי יחנן יהוה אלוהי‬
‫צבאות שארית יוסף‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬טז לכן כוה אמר יהוה אלוהי‬
‫צבאות יהוה בכל רחובות מיספד ובכל חוצות יואמרו הו הו וקראו‬
‫איכר אל אבל ומיספד אל יודעי נהי ה‪:‬יז ובכל כרמים‬
‫מיספד כי אעבור בקירבכ אמר יהוה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬יח הוי המיתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה‬
‫הוא חושכ ולוא אור ה‪:‬יט כאשר ינוס איש מיפני הארי‬
‫ופגעו הדוב ובא הביית וסמכ ידו על הקיר ונשכו הנחש ה‪:‬כ הלוא‬
‫חושכ יום יהוה ולוא אור ואפל ולוא נוגה לו ה‪:‬כא שנאתי‬
‫מאסתי חגיכם ולוא אריח בעצרותיכם ה‪:‬כב כי אים תעלו לי‬
‫עולות ומינחותיכם לוא ארצה ושלם מריאיכם לוא אביט ה‪:‬כג‬
‫הסר מעלי המון שיריכ וזימרת נבליכ לוא אשמע ה‪:‬כד‬
‫וייגל כמיים מישפט וצדקה כנחל איתן ה‪:‬כה הזבחים‬
‫ומינחה היגשתם לי במידבר ארבעים שנה בית יישראל‬
‫ה‪:‬כו ונשאתם את סיכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב‬
‫אלוהיכם אשר עשיתם לכם ה‪:‬כז והיגליתי אתכם מהלאה‬
‫לדמשק אמר יהוה אלוהי צבאות שמו‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬א הוי השאננים בציון והבוטחים בהר שומרון נקובי‬
‫ראשית הגויים ובאו להם בית יישראל ו‪:‬ב עיברו כלנה וראו‬
‫ולכו מישם חמת רבה ורדו גת פלישתים הטובים מינ‬
‫הממלכות האלה אים רב גבולם מיגבולכם ו‪:‬ג המנדים ליום‬
‫רע ותגישון שבת חמס ו‪:‬ד השוכבים על מיטות שן וסרוחים על‬
‫ערשותם ואוכלים כרים מיצואן ועגלים מיתוכ מרבק ו‪:‬ה‬
‫הפורטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר ו‪:‬ו השותים‬
‫במיזרקי ייין וראשית שמנים יימשחו ולוא נחלו על‬
‫שבר יוסף ו‪:‬ז לכן עתה ייגלו ברואש גולים וסר מירזח‬
‫סרוחים ו‪:‬ח נשבע אדוני יהויה בנפשו נאומ יהוה אלוהי‬
‫צבאות מתאב אנוכי את גאון יעקוב וארמנותיו שנאתי‬
‫והיסגרתי עיר ומלואה ו‪:‬ט והיה אים ייותרו עשרה אנשים‬
‫בביית אחד ומתו ו‪:‬י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מינ‬
‫הביית ואמר לאשר בירכתי הביית העוד עימכ ואמר אפס‬
‫ואמר הס כי לוא להזכיר בשם יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ו‪:‬יא כי הינה‬
‫יהוה מצוה והיכה הביית הגדול רסיסים והביית הקטון‬
‫בקיעים ו‪:‬יב הירוצון בסלע סוסים אים יחרוש בבקרים כי‬
‫הפכתם לרואש מישפט ופרי צדקה ללענה ו‪:‬יג השמחים ללוא‬
‫דבר האומרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרניים ו‪:‬יד כי‬
‫הינני מקים עליכם בית יישראל נאומ יהוה אלוהי‬
‫רשע ירת‬
‫הצבאות גוי ולחצו אתכם מילבוא חמת עד נחל הערבה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א כוה היראני אדוני יהויה והינה יוצר גובי ביתחילת‬
‫עלות הלקש והינה לקש אחר גיזי המלכ ז‪:‬ב והיה אים כילה‬
‫לאכול את עשב הארץ ואומר אדוני יהויה סלח נא מי יקום‬
‫יעקוב כי קטון הוא ז‪:‬ג נחם יהוה על זואת לוא תיחיה אמר‬
‫יהוה ז‪:‬ד כוה היראני אדוני יהויה והינה קורא לריב באש‬
‫אדוני יהויה ותואכל את תהום רבה ואכלה את החלק ז‪:‬ה ואומר‬
‫אדוני יהויה חדל נא מי יקום יעקוב כי קטון הוא ז‪:‬ו נחם‬
‫יהוה על זואת גם היא לוא תיחיה אמר אדוני יהויה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ז כוה היראני והינה יהוה נצב על חומת אנכ ובידו אנכ ז‪:‬ח‬
‫ויואמר יהוה אלי מה אתה רואה עמוס ואומר אנכ ויואמר יהוה‬
‫הינני שם אנכ בקרב עמי יישראל לוא אוסיף עוד עבור לו‬
‫ז‪:‬ט ונשמו במות יישחק ומיקדשי יישראל יחרבו וקמתי על‬
‫בית ירבעם בחרב‪..........‬ס‪ ..........‬ז‪:‬י ויישלח אמציה כוהן בית אל אל‬
‫ירבעם מלכ יישראל לאמור קשר עליכ עמוס בקרב בית‬
‫יישראל לוא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו ז‪:‬יא כי כוה אמר‬
‫עמוס בחרב ימות ירבעם ויישראל גלוה ייגלה מעל‬
‫אדמתו‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬יב ויואמר אמציה אל עמוס חוזה לכ ברח לכ אל‬
‫ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תינבא ז‪:‬יג ובית אל לוא תוסיף‬
‫עוד להינבא כי מיקדש מלכ הוא ובית ממלכה הוא ז‪:‬יד ויען‬
‫עמוס ויואמר אל אמציה לוא נביא אנוכי ולוא בן נביא‬
‫אנוכי כי בוקר אנוכי ובולס שיקמים ז‪:‬טו וייקחני יהוה‬
‫מאחרי הצואן ויואמר אלי יהוה לכ הינבא אל עמי יישראל‬
‫ז‪:‬טז ועתה שמע דבר יהוה אתה אומר לוא תינבא על יישראל‬
‫ולוא תטיף על בית יישחק ז‪:‬יז לכן כוה אמר יהוה אישתכ‬
‫בעיר תיזנה ובניכ ובנותיכ בחרב ייפולו ואדמתכ בחבל תחולק‬
‫ואתה על אדמה טמאה תמות ויישראל גלוה ייגלה מעל‬
‫אדמתו‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א כוה היראני אדוני יהויה והינה כלוב קייץ ח‪:‬ב ויואמר‬
‫מה אתה רואה עמוס ואומר כלוב קייץ ויואמר יהוה אלי בא הקץ‬
‫אל עמי יישראל לוא אוסיף עוד עבור לו ח‪:‬ג והילילו שירות‬
‫היכל ביום ההוא נאומ אדוני יהויה רב הפגר בכל מקום‬
‫הישליכ הס‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ד שימעו זואת השואפים אביון ולשבית ענוי )עניי( ארץ‬
‫ח‪:‬ה לאמור מתי יעבור החודש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר‬
‫להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מואזני מירמה ח‪:‬ו‬
‫ליקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעליים ומפל בר נשביר‬
‫ח‪:‬ז נשבע יהוה ביגאון יעקוב אים אשכח לנצח כל מעשיהם‬
‫ח‪:‬ח העל זואת לוא תירגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאור כולה‬
‫ונגרשה ונשקה )ונשקעה( כיאור מיצריים‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ט והיה ביום ההוא נאומ אדוני יהויה והבאתי השמש‬
‫בצהריים והחשכתי לארץ ביום אור ח‪:‬י והפכתי חגיכם לאבל‬
‫וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתניים שק ועל כל‬
‫רואש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬יא הינה ימים באים נאומ אדוני יהויה והישלחתי‬
‫רעב בארץ לוא רעב ללחם ולוא צמא למיים כי אים לישמוע‬
‫את דיברי יהוה ח‪:‬יב ונעו מים עד ים ומיצפון ועד מיזרח‬
‫ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולוא יימצאו ח‪:‬יג ביום ההוא‬
‫תיתעלפנה הבתולות היפות והבחורים בצמא ח‪:‬יד הנשבעים‬
‫באשמת שומרון ואמרו חי אלוהיכ דן וחי דרכ באר שבע ונפלו‬
‫ולוא יקומו עוד‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬א ראיתי את יהוה נצב על המיזבח‬
‫ויואמר הכ הכפתור ויירעשו הסיפים ובצעם ברואש כולם‬
‫ואחריתם בחרב אהרוג לוא ינוס להם נס ולוא יימלט להם פליט‬
‫רשע ירת‬
‫ט‪:‬ב אים יחתרו בישאול מישם ידי תיקחם ואים יעלו‬
‫השמיים מישם אורידם ט‪:‬ג ואים יחבאו ברואש הכרמל‬
‫מישם אחפש ולקחתים ואים ייסתרו מינגד עיני בקרקע‬
‫הים מישם אצוה את הנחש ונשכם ט‪:‬ד ואים ילכו בשבי‬
‫ליפני אויביהם מישם אצוה את החרב והרגתם ושמתי‬
‫עיני עליהם לרעה ולוא לטובה ט‪:‬ה ואדוני יהויה הצבאות‬
‫הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאור כולה ושקעה‬
‫כיאור מיצריים ט‪:‬ו הבונה בשמיים מעלותו ואגודתו על ארץ‬
‫יסדה הקורא למי הים ויישפכם על פני הארץ יהוה שמו‬
‫ט‪:‬ז הלוא כיבני כושיימ אתם לי בני יישראל נאומ יהוה‬
‫הלוא את יישראל העליתי מארץ מיצריים ופלישתיימ‬
‫מיכפתור וארם מיקיר ט‪:‬ח הינה עיני אדוני יהויה‬
‫בממלכה החטאה והישמדתי אותה מעל פני האדמה אפס כי‬
‫לוא השמיד אשמיד את בית יעקוב נאומ יהוה ט‪:‬ט כי הינה‬
‫אנוכי מצוה והנעותי בכל הגויים את בית יישראל כאשר‬
‫יינוע בכברה ולוא ייפול צרור ארץ ט‪:‬י בחרב ימותו כול חטאי‬
‫עמי האומרים לוא תגיש ותקדים בעדינו הרעה ט‪:‬יא ביום‬
‫ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת וגדרתי את פירציהן‬
‫והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם ט‪:‬יב למען יירשו‬
‫את שארית אדם וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם נאומ‬
‫יהוה עושה זואת‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬יג הינה ימים באים נאומ יהוה ונגש חורש בקוצר ודורכ‬
‫ענבים במושכ הזרע והיטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות‬
‫תיתמוגגנה ט‪:‬יד ושבתי את שבות עמי יישראל ובנו ערים‬
‫נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו‬
‫את פריהם ט‪:‬טו ונטעתים על אדמתם ולוא יינתשו עוד מעל‬
‫אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלוהיכ‬
‫עובדיה‬
‫א‪:‬א חזון עובדיה כוה אמר אדוני יהויה לאדום שמועה שמענו‬
‫מאת יהוה וציר בגויים שולח קומו ונקומה עליה למילחמה‬
‫א‪:‬ב הינה קטון נתתיכ בגויים בזוי אתה מאוד א‪:‬ג זדון ליבכ‬
‫הישיאכ שוכני בחגוי סלע מרום שיבתו אומר בליבו מי‬
‫יורידני ארץ א‪:‬ד אים תגביה כנשר ואים בין כוכבים‬
‫שים קינכ מישם אורידכ נאומ יהוה א‪:‬ה אים גנבים באו‬
‫לכ אים שודדי לילה איכ נדמיתה הלוא ייגנבו דים אים‬
‫בוצרים באו לכ הלוא ישאירו עוללות א‪:‬ו איכ נחפשו עשו נבעו‬
‫מצפוניו א‪:‬ז עד הגבול שילחוכ כול אנשי בריתכ הישיאוכ‬
‫יכלו לכ אנשי שלומכ לחמכ ישימו מזור תחתיכ אין תבונה‬
‫בו א‪:‬ח הלוא ביום ההוא נאומ יהוה והאבדתי חכמים מאדום‬
‫ותבונה מהר עשו א‪:‬ט וחתו גיבוריכ תימן למען ייכרת איש‬
‫מהר עשו מיקטל א‪:‬י מחמס אחיכ יעקוב תכסכ בושה ונכרת‬
‫לעולם א‪:‬יא ביום עמדכ מינגד ביום שבות זרים חילו‬
‫ונכרים באו שערו ועל ירושלימ ידו גורל גם אתה כאחד מהם‬
‫א‪:‬יב ואל תרא ביום אחיכ ביום נכרו ואל תישמח ליבני‬
‫יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיכ ביום צרה א‪:‬יג אל תבוא‬
‫בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל‬
‫תישלחנה בחילו ביום אידו א‪:‬יד ואל תעמוד על הפרק להכרית‬
‫את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה א‪:‬טו כי קרוב יום‬
‫יהוה על כל הגויים כאשר עשית יעשה לכ גמולכ ישוב‬
‫ברואשכ א‪:‬טז כי כאשר שתיתם על הר קדשי יישתו כל‬
‫הגויים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו א‪:‬יז ובהר ציון‬
‫תיחיה פליטה והיה קודש וירשו בית יעקוב את מורשיהם‬
‫א‪:‬יח והיה בית יעקוב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש‬
‫ודלקו בהם ואכלום ולוא ייחיה שריד לבית עשו כי יהוה דיבר‬
‫רשע ירת‬
‫א‪:‬יט וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלישתים וירשו‬
‫את שדה אפריים ואת שדה שומרון ובינימינ את הגילעד‬
‫א‪:‬כ וגלות החל הזה ליבני יישראל אשר כנענים עד צרפת‬
‫וגלות ירושלימ אשר ביספרד יירשו את ערי הנגב א‪:‬כא ועלו‬
‫מושיעים בהר ציון לישפוט את הר עשו והיתה ליהוה‬
‫המלוכה‬
‫יונה‬
‫א‪:‬א ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמיתי לאמור א‪:‬ב קום לכ אל‬
‫נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני א‪:‬ג‬
‫ויקם יונה ליברוח תרשישה מיליפני יהוה וירד יפו‬
‫ויימצא אניה באה תרשיש וייתן שכרה וירד בה לבוא‬
‫עימהם תרשישה מיליפני יהוה א‪:‬ד ויהוה הטיל רוח גדולה‬
‫אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חישבה להישבר א‪:‬ה‬
‫וייראו המלחים וייזעקו איש אל אלוהיו ויטילו את הכלים‬
‫אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי‬
‫הספינה ויישכב וירדם א‪:‬ו וייקרב אליו רב החובל ויואמר לו‬
‫מה לכ נרדם קום קרא אל אלוהיכ אולי ייתעשת האלוהים לנו‬
‫ולוא נואבד א‪:‬ז ויואמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות‬
‫ונדעה בשלמי הרעה הזואת לנו ויפילו גורלות וייפול הגורל‬
‫על יונה א‪:‬ח ויואמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה‬
‫הזואת לנו מה מלאכתכ ומאיין תבוא מה ארצכ ואי מיזה עם‬
‫אתה א‪:‬ט ויואמר אליהם עיברי אנוכי ואת יהוה אלוהי‬
‫השמיים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה א‪:‬י‬
‫וייראו האנשים ייראה גדולה ויואמרו אליו מה זואת‬
‫עשית כי ידעו האנשים כי מיליפני יהוה הוא בורח כי‬
‫היגיד להם א‪:‬יא ויואמרו אליו מה נעשה לכ ויישתוק הים‬
‫מעלינו כי הים הולכ וסוער א‪:‬יב ויואמר אליהם שאוני‬
‫והטילוני אל הים ויישתוק הים מעליכם כי יודע אני‬
‫כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם א‪:‬יג ויחתרו האנשים‬
‫להשיב אל היבשה ולוא יכולו כי הים הולכ וסוער עליהם א‪:‬יד‬
‫וייקראו אל יהוה ויואמרו אנה יהוה אל נא נואבדה בנפש‬
‫האיש הזה ואל תיתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר‬
‫חפצת עשית א‪:‬טו ויישאו את יונה ויטילוהו אל הים ויעמוד‬
‫הים מיזעפו א‪:‬טז וייראו האנשים ייראה גדולה את יהוה‬
‫וייזבחו זבח ליהוה ויידרו נדרים ב‪:‬א וימן יהוה דג גדול‬
‫ליבלוע את יונה ויהי יונה בימעי הדג שלושה ימים‬
‫ושלושה לילות ב‪:‬ב וייתפלל יונה אל יהוה אלוהיו מימעי‬
‫הדגה ב‪:‬ג ויואמר קראתי מיצרה לי אל יהוה ויענני מיבטן‬
‫שאול שיועתי שמעת קולי ב‪:‬ד ותשליכני מצולה בילבב‬
‫ימים ונהר יסובבני כל מישבריכ וגליכ עלי עברו ב‪:‬ה‬
‫ואני אמרתי נגרשתי מינגד עיניכ אכ אוסיף להביט אל‬
‫היכל קדשכ ב‪:‬ו אפפוני מיים עד נפש תהום יסובבני סוף‬
‫חבוש לרואשי ב‪:‬ז לקיצבי הרים ירדתי הארץ בריחיה בעדי‬
‫לעולם ותעל מישחת חיי יהוה אלוהי ב‪:‬ח בהיתעטף עלי‬
‫נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליכ תפילתי אל היכל קדשכ‬
‫ב‪:‬ט משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו ב‪:‬י ואני בקול תודה‬
‫אזבחה לכ אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬יא‬
‫ויואמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמור ג‪:‬ב קום לכ אל‬
‫נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנוכי דובר‬
‫אליכ ג‪:‬ג ויקם יונה וילכ אל נינוה כידבר יהוה ונינוה‬
‫היתה עיר גדולה לאלוהים מהלכ שלושת ימים ג‪:‬ד ויחל יונה‬
‫לבוא בעיר מהלכ יום אחד וייקרא ויואמר עוד ארבעים יום‬
‫ונינוה נחפכת ג‪:‬ה ויאמינו אנשי נינוה באלוהים‬
‫רשע ירת‬
‫וייקראו צום ויילבשו שקים מיגדולם ועד קטנם ג‪:‬ו וייגע‬
‫הדבר אל מלכ נינוה ויקם מיכיסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס‬
‫שק וישב על האפר ג‪:‬ז ויזעק ויואמר בנינוה מיטעם המלכ‬
‫וגדוליו לאמור האדם והבהמה הבקר והצואן אל ייטעמו מאומה‬
‫אל יירעו ומיים אל יישתו ג‪:‬ח וייתכסו שקים האדם‬
‫והבהמה וייקראו אל אלוהים בחזקה וישובו איש מידרכו הרעה‬
‫ומינ החמס אשר בכפיהם ג‪:‬ט מי יודע ישוב ונחם האלוהים‬
‫ושב מחרון אפו ולוא נואבד ג‪:‬י וירא האלוהים את מעשיהם‬
‫כי שבו מידרכם הרעה ויינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר‬
‫לעשות להם ולוא עשה ד‪:‬א וירע אל יונה רעה גדולה וייחר לו‬
‫ד‪:‬ב וייתפלל אל יהוה ויואמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד‬
‫היותי על אדמתי על כן קידמתי ליברוח תרשישה כי‬
‫ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארכ אפיים ורב חסד ונחם על‬
‫הרעה ד‪:‬ג ועתה יהוה קח נא את נפשי מימני כי טוב מותי‬
‫מחיי‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬ד ויואמר יהוה ההיטב חרה לכ ד‪:‬ה ויצא יונה‬
‫מינ העיר וישב מיקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב‬
‫תחתיה בצל עד אשר ייראה מה ייחיה בעיר ד‪:‬ו וימן יהוה‬
‫אלוהים קיקיון ויעל מעל ליונה ליחיות צל על רואשו‬
‫להציל לו מרעתו ויישמח יונה על הקיקיון שימחה גדולה‬
‫ד‪:‬ז וימן האלוהים תולעת בעלות השחר למחרת ותכ את הקיקיון‬
‫וייבש ד‪:‬ח ויהי כיזרוח השמש וימן אלוהים רוח קדים‬
‫חרישית ותכ השמש על רואש יונה וייתעלף ויישאל את‬
‫נפשו למות ויואמר טוב מותי מחיי ד‪:‬ט ויואמר אלוהים אל‬
‫יונה ההיטב חרה לכ על הקיקיון ויואמר היטב חרה לי עד מות‬
‫ד‪:‬י ויואמר יהוה אתה חסת על הקיקיון אשר לוא עמלת בו ולוא‬
‫גידלתו שבינ לילה היה ובינ לילה אבד ד‪:‬יא ואני לוא אחוס‬
‫על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה מישתים עשרה‬
‫ריבו אדם אשר לוא ידע בין ימינו לישמואלו ובהמה רבה‬
‫מיכה‬
‫א‪:‬א דבר יהוה אשר היה אל מיכה המורשתי בימי יותם אחז‬
‫יחיזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שומרון וירושלימ א‪:‬ב‬
‫שימעו עמים כולם הקשיבי ארץ ומלואה ויהי אדוני‬
‫יהויה בכם לעד יהוה מהיכל קדשו א‪:‬ג כי הינה יהוה יוצא‬
‫מימקומו וירד ודרכ על במותי )במתי( ארץ א‪:‬ד ונמסו ההרים‬
‫תחתיו והעמקים ייתבקעו כדונג מיפני האש כמיים‬
‫מוגרים במורד א‪:‬ה בפשע יעקוב כל זואת ובחטואות בית‬
‫יישראל מי פשע יעקוב הלוא שומרון ומי במות יהודה הלוא‬
‫ירושלימ א‪:‬ו ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם‬
‫והיגרתי לגי אבניה ויסודיה אגלה א‪:‬ז וכל פסיליה יוכתו‬
‫וכל אתנניה יישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי‬
‫מאתנן זונה קיבצה ועד אתנן זונה ישובו א‪:‬ח על זואת אספדה‬
‫ואילילה אילכה שילל )שולל( וערום אעשה מיספד כתנים‬
‫ואבל כיבנות יענה א‪:‬ט כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה‬
‫נגע עד שער עמי עד ירושלימ א‪:‬י בגת אל תגידו בכו אל‬
‫תיבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי )היתפלשי( א‪:‬יא‬
‫עיברי לכם יושבת שפיר עריה בושת לוא יצאה יושבת‬
‫צאנן מיספד בית האצל ייקח מיכם עמדתו א‪:‬יב כי חלה‬
‫לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלימ א‪:‬יג‬
‫רתום המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון‬
‫כי בכ נמצאו פישעי יישראל א‪:‬יד לכן תיתני שילוחים‬
‫על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי יישראל א‪:‬טו עוד‬
‫היורש אבי לכ יושבת מרשה עד עדולם יבוא כבוד יישראל‬
‫א‪:‬טז קרחי וגוזי על בני תענוגייכ הרחיבי קרחתכ כנשר כי‬
‫גלו מימכ‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬א הוי חושבי און ופועלי רע על‬
‫רשע ירת‬
‫מישכבותם באור הבוקר יעשוה כי יש לאל ידם ב‪:‬ב וחמדו שדות‬
‫וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ג לכן כוה אמר יהוה הינני חושב על המישפחה הזואת רעה‬
‫אשר לוא תמישו מישם צוארותיכם ולוא תלכו רומה כי עת רעה‬
‫היא ב‪:‬ד ביום ההוא יישא עליכם משל ונהה נהי נחיה אמר‬
‫שדוד נשדונו חלק עמי ימיר איכ ימיש לי לשובב שדינו‬
‫יחלק ב‪:‬ה לכן לוא ייחיה לכ משליכ חבל בגורל ביקהל יהוה ב‪:‬ו‬
‫אל תטיפו יטיפון לוא יטיפו לאלה לוא ייסג כלימות ב‪:‬ז‬
‫האמור בית יעקוב הקצר רוח יהוה אים אלה מעלליו הלוא דברי‬
‫ייטיבו עימ הישר הולכ ב‪:‬ח ואתמול עמי לאויב יקומם‬
‫מימול שלמה אדר תפשיטון מעוברים בטח שובי מילחמה ב‪:‬ט‬
‫נשי עמי תגרשון מיבית תענוגיה מעל עולליה תיקחו‬
‫הדרי לעולם ב‪:‬י קומו ולכו כי לוא זואת המנוחה בעבור טמאה‬
‫תחבל וחבל נמרץ ב‪:‬יא לו איש הולכ רוח ושקר כיזב אטיפ לכ‬
‫לייין ולשכר והיה מטיף העם הזה ב‪:‬יב אסוף אאסוף‬
‫יעקוב כולכ קבץ אקבץ שארית יישראל יחד אשימנו כצואן‬
‫בצרה כעדר בתוכ הדברו תהימנה מאדם ב‪:‬יג עלה הפורץ‬
‫ליפניהם פרצו ויעבורו שער ויצאו בו ויעבור מלכם‬
‫ליפניהם ויהוה ברואשם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א ואומר שימעו נא ראשי יעקוב וקציני בית יישראל‬
‫הלוא לכם לדעת את המישפט ג‪:‬ב שונאי טוב ואוהבי רעה )רע(‬
‫גוזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם ג‪:‬ג ואשר אכלו שאר‬
‫עמי ועורם מעליהם היפשיטו ואת עצמותיהם פיצחו‬
‫ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוכ קלחת ג‪:‬ד אז ייזעקו אל יהוה‬
‫ולוא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו‬
‫מעלליהם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ה כוה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנושכים‬
‫בשיניהם וקראו שלום ואשר לוא ייתן על פיהם וקידשו‬
‫עליו מילחמה ג‪:‬ו לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מיקסום‬
‫ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום ג‪:‬ז ובושו‬
‫החוזים וחפרו הקוסמים ועטו על שפם כולם כי אין מענה‬
‫אלוהים ג‪:‬ח ואולם אנוכי מלאתי כוח את רוח יהוה ומישפט‬
‫וגבורה להגיד ליעקוב פישעו וליישראל חטאתו‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬ט‬
‫שימעו נא זואת ראשי בית יעקוב וקציני בית יישראל‬
‫המתעבים מישפט ואת כל הישרה יעקשו ג‪:‬י בונה ציון‬
‫בדמים וירושלימ בעולה ג‪:‬יא ראשיה בשוחד יישפוטו‬
‫וכוהניה בימחיר יורו ונביאיה בכסף ייקסומו ועל יהוה‬
‫יישענו לאמור הלוא יהוה בקירבנו לוא תבוא עלינו רעה ג‪:‬יב‬
‫לכן ביגללכם ציון שדה תחרש וירושלימ עיינ תיחיה והר‬
‫הביית לבמות יער‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א והיה באחרית הימים ייחיה הר בית יהוה נכון ברואש‬
‫ההרים ונשא הוא מיגבעות ונהרו עליו עמים ד‪:‬ב והלכו‬
‫גויים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלוהי‬
‫יעקוב ויורנו מידרכיו ונלכה באורחותיו כי מיציון תצא‬
‫תורה ודבר יהוה מירושלימ ד‪:‬ג ושפט בין עמים רבים‬
‫והוכיח לגויים עצומים עד רחוק וכיתתו חרבותיהם לאיתים‬
‫וחניתותיהם למזמרות לוא יישאו גוי אל גוי חרב ולוא‬
‫יילמדון עוד מילחמה ד‪:‬ד וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו‬
‫ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דיבר ד‪:‬ה כי כל העמים‬
‫ילכו איש בשם אלוהיו ואנחנו נלכ בשם יהוה אלוהינו לעולם‬
‫ועד‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬ו ביום ההוא נאומ יהוה אוספה הצולעה והנדחה אקבצה ואשר‬
‫הרעותי ד‪:‬ז ושמתי את הצולעה לישארית והנהלאה לגוי עצום‬
‫ומלכ יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם‪..........‬פ‬
‫רשע ירת‬
‫ד‪:‬ח ואתה מיגדל עדר עופל בת ציון עדיכ תאתה ובאה הממשלה‬
‫הריאשונה ממלכת לבת ירושלימ ד‪:‬ט עתה למה תריעי רע‬
‫המלכ אין בכ אים יועצכ אבד כי החזיקכ חיל כיולדה ד‪:‬י‬
‫חולי וגוחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מיקיריה ושכנת‬
‫בשדה ובאת עד בבל שם תינצלי שם ייגאלכ יהוה מיכף‬
‫אויבייכ ד‪:‬יא ועתה נאספו עלייכ גויים רבים האומרים‬
‫תחנף ותחז בציון עינינו ד‪:‬יב והמה לוא ידעו מחשבות יהוה‬
‫ולוא הבינו עצתו כי קיבצם כעמיר גורנה ד‪:‬יג קומי ודושי‬
‫בת ציון כי קרנכ אשים ברזל ופרסותייכ אשים נחושה‬
‫והדיקות עמים רבים והחרמתי ליהוה ביצעם וחילם לאדון‬
‫כל הארץ ד‪:‬יד עתה תיתגודדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט‬
‫יכו על הלחי את שופט יישראל‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬א ואתה בית לחם‬
‫אפרתה צעיר ליחיות באלפי יהודה מימכ לי יצא ליחיות‬
‫מושל ביישראל ומוצאותיו מיקדם מימי עולם ה‪:‬ב לכן‬
‫ייתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני‬
‫יישראל ה‪:‬ג ועמד ורעה בעוז יהוה ביגאון שם יהוה אלוהיו‬
‫וישבו כי עתה ייגדל עד אפסי ארץ ה‪:‬ד והיה זה שלום אשור‬
‫כי יבוא בארצנו וכי יידרוכ בארמנותינו והקמונו עליו‬
‫שיבעה רועים ושמונה נסיכי אדם ה‪:‬ה ורעו את ארץ אשור‬
‫בחרב ואת ארץ נמרוד ביפתחיה והיציל מאשור כי יבוא‬
‫בארצנו וכי יידרוכ ביגבולנו‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ו והיה שארית יעקוב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה‬
‫כירביבים עלי עשב אשר לוא יקוה לאיש ולוא ייחל ליבני‬
‫אדם‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ז והיה שארית יעקוב בגויים בקרב עמים רבים כאריה‬
‫בבהמות יער כיכפיר בעדרי צואן אשר אים עבר ורמס וטרף‬
‫ואין מציל ה‪:‬ח תרום ידכ על צריכ וכל אויביכ ייכרתו ה‪:‬ט‬
‫והיה ביום ההוא נאומ יהוה והיכרתי סוסיכ מיקירבכ‬
‫והאבדתי מרכבותיכ ה‪:‬י והיכרתי ערי ארצכ והרסתי כל‬
‫מיבצריכ ה‪:‬יא והיכרתי כשפים מידכ ומעוננים לוא‬
‫ייחיו לכ ה‪:‬יב והיכרתי פסיליכ ומצבותיכ מיקירבכ ולוא‬
‫תישתחוה עוד למעשה ידיכ ה‪:‬יג ונתשתי אשיריכ מיקירבכ‬
‫והישמדתי עריכ ה‪:‬יד ועשיתי באף ובחמה נקם את הגויים‬
‫אשר לוא שמעו‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬א שימעו נא את אשר יהוה אומר קום ריב את ההרים‬
‫ותישמענה הגבעות קולכ ו‪:‬ב שימעו הרים את ריב יהוה‬
‫והאתנים מוסדי ארץ כי ריב ליהוה עימ עמו ועימ‬
‫יישראל ייתוכח ו‪:‬ג עמי מה עשיתי לכ ומה הלאתיכ ענה‬
‫בי ו‪:‬ד כי העליתיכ מארץ מיצריים ומיבית עבדים‬
‫פדיתיכ ואשלח לפניכ את מושה אהרון ומירים ו‪:‬ה עמי‬
‫זכר נא מה יעץ בלק מלכ מואב ומה ענה אותו בילעם בן בעור‬
‫מינ השיטים עד הגילגל למען דעת צידקות יהוה ו‪:‬ו במה‬
‫אקדם יהוה איכף לאלוהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני‬
‫שנה ו‪:‬ז היירצה יהוה באלפי אילים בריבבות נחלי שמן‬
‫האתן בכורי פישעי פרי ביטני חטאת נפשי ו‪:‬ח היגיד‬
‫לכ אדם מה טוב ומה יהוה דורש מימכ כי אים עשות מישפט‬
‫ואהבת חסד והצנע לכת עימ אלוהיכ‪..........‬ס‪ ..........‬ו‪:‬ט קול יהוה לעיר‬
‫ייקרא ותושיה ייראה שמכ שימעו מטה ומי יעדה ו‪:‬י עוד‬
‫האיש בית רשע אוצרות רשע ואיפת רזון זעומה ו‪:‬יא האזכה‬
‫במואזני רשע ובכיס אבני מירמה ו‪:‬יב אשר עשיריה מלאו‬
‫חמס ויושביה דיברו שקר ולשונם רמיה בפיהם ו‪:‬יג וגם‬
‫אני החליתי הכותכ השמם על חטואתכ ו‪:‬יד אתה תואכל ולוא‬
‫תישבע וישחכ בקירבכ ותסג ולוא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן‬
‫ו‪:‬טו אתה תיזרע ולוא תיקצור אתה תידרוכ זיית ולוא תסוכ שמן‬
‫ותירוש ולוא תישתה ייין ו‪:‬טז ויישתמר חוקות עמרי וכול‬
‫רשע ירת‬
‫מעשה בית אחאב ותלכו במועצותם למען תיתי אותכ לשמה‬
‫ויושביה לישרקה וחרפת עמי תישאו‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א אללי לי כי הייתי כאספי קייץ כעוללות בציר אין‬
‫אשכול לאכול ביכורה איותה נפשי ז‪:‬ב אבד חסיד מינ הארץ‬
‫וישר באדם איין כולם לדמים יארובו איש את אחיהו יצודו‬
‫חרם ז‪:‬ג על הרע כפיים להיטיב השר שואל והשופט בשילום‬
‫והגדול דובר הות נפשו הוא ויעבתוה ז‪:‬ד טובם כחדק ישר‬
‫מימסוכה יום מצפיכ פקודתכ באה עתה תיחיה מבוכתם ז‪:‬ה‬
‫אל תאמינו ברע אל תיבטחו באלוף מישוכבת חיקכ שמור‬
‫פיתחי פיכ ז‪:‬ו כי בן מנבל אב בת קמה באימה כלה בחמותה‬
‫אויבי איש אנשי ביתו ז‪:‬ז ואני ביהוה אצפה אוחילה‬
‫לאלוהי יישעי יישמעני אלוהי ז‪:‬ח אל תישמחי‬
‫אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושכ יהוה אור‬
‫לי‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ט זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה‬
‫מישפטי יוציאני לאור אראה בצידקתו ז‪:‬י ותרא אויבתי‬
‫עיני‬
‫אלוהייכ‬
‫יהוה‬
‫איו‬
‫אלי‬
‫האומרה‬
‫בושה‬
‫ותכסה‬
‫תיראינה בה עתה תיחיה למירמס כטיט חוצות ז‪:‬יא יום‬
‫ליבנות גדרייכ יום ההוא יירחק חוק ז‪:‬יב יום הוא ועדיכ‬
‫יבוא למיני אשור וערי מצור ולמיני מצור ועד נהר וים‬
‫מים והר ההר ז‪:‬יג והיתה הארץ לישממה על יושביה‬
‫מיפרי מעלליהם‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬יד רעה עמכ בשיבטכ צואן נחלתכ שוכני לבדד יער בתוכ‬
‫כרמל יירעו בשן וגילעד כימי עולם ז‪:‬טו כימי צאתכ מארץ‬
‫מיצריים אראנו נפלאות ז‪:‬טז ייראו גויים ויבושו‬
‫מיכול גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה ז‪:‬יז‬
‫ילחכו עפר כנחש כזוחלי ארץ יירגזו מימיסגרותיהם אל‬
‫יהוה אלוהינו ייפחדו וייראו מימכא ז‪:‬יח מי אל כמוכ‬
‫נושא עון ועובר על פשע לישארית נחלתו לוא החזיק לעד אפו‬
‫כי חפץ חסד הוא ז‪:‬יט ישוב ירחמנו ייכבוש עונותינו‬
‫ותשליכ בימצולות ים כל חטואותם ז‪:‬כ תיתן אמת ליעקוב חסד‬
‫לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם‬
‫נחום‬
‫א‪:‬א משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי א‪:‬ב אל קנוא ונוקם‬
‫יהוה נוקם יהוה ובעל חמה נוקם יהוה לצריו ונוטר הוא‬
‫לאויביו א‪:‬ג יהוה ארכ אפיים וגדול )וגדל( כוח ונקה לוא ינקה‬
‫יהוה בסופה ובישערה דרכו וענן אבק רגליו א‪:‬ד גוער בים‬
‫ויבשהו וכל הנהרות החריב אומלל בשן וכרמל ופרח לבנון‬
‫אומלל א‪:‬ה הרים רעשו מימנו והגבעות היתמוגגו ותישא‬
‫הארץ מיפניו ותבל וכל יושבי בה א‪:‬ו ליפני זעמו מי‬
‫יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצורים נתצו‬
‫מימנו א‪:‬ז טוב יהוה למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו א‪:‬ח‬
‫ובשטף עובר כלה יעשה מקומה ואויביו ירדף חושכ א‪:‬ט מה‬
‫תחשבון אל יהוה כלה הוא עושה לוא תקום פעמיים צרה א‪:‬י‬
‫כי עד סירים סבוכים וכסבאם סבואים אוכלו כקש יבש מלא‬
‫יועץ‬
‫רעה‬
‫יהוה‬
‫על‬
‫חושב‬
‫יצא‬
‫מימכ‬
‫א‪:‬יא‬
‫בליעל‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬יב כוה אמר יהוה אים שלמים וכן רבים‬
‫וכן נגוזו ועבר ועינתיכ לוא אענכ עוד א‪:‬יג ועתה אשבור‬
‫מוטהו מעלייכ ומוסרותייכ אנתק א‪:‬יד וציוה עליכ יהוה לוא‬
‫ייזרע מישימכ עוד מיבית אלוהיכ אכרית פסל ומסכה‬
‫אשים קיברכ כי קלות‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א הינה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה‬
‫רשע ירת‬
‫חגייכ שלמי נדרייכ כי לוא יוסיף עוד לעבור )לעבר( בכ‬
‫בליעל כולוה נכרת ב‪:‬ב עלה מפיץ על פנייכ נצור מצורה‬
‫צפה דרכ חזק מתניים אמץ כוח מאוד ב‪:‬ג כי שב יהוה את גאון‬
‫יעקוב כיגאון יישראל כי בקקום בוקקים וזמוריהם שיחתו‬
‫ב‪:‬ד מגן גיבוריהו מאדם אנשי חייל מתולעים באש פלדות‬
‫הרכב ביום הכינו והברושים הרעלו ב‪:‬ה בחוצות ייתהוללו הרכב‬
‫יישתקשקון ברחובות מראיהן כלפידים כברקים ירוצצו ב‪:‬ו‬
‫ייזכור אדיריו ייכשלו בהלכותם )בהליכתם( ימהרו חומתה‬
‫והוכן הסוככ ב‪:‬ז שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג ב‪:‬ח והוצב‬
‫גולתה הועלתה ואמהותיה מנהגות כקול יונים מתופפות על‬
‫ליבבהן ב‪:‬ט ונינוה כיברכת מיים מימי היא והמה נסים‬
‫עימדו עמודו ואין מפנה ב‪:‬י בוזו כסף בוזו זהב ואין קצה‬
‫לתכונה כבוד מיכול כלי חמדה ב‪:‬יא בוקה ומבוקה ומבולקה ולב נמס‬
‫ופיק בירכיים וחלחלה בכל מתניים ופני כולם קיבצו‬
‫פארור ב‪:‬יב איה מעון אריות ומירעה הוא לכפירים אשר‬
‫הלכ אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד ב‪:‬יג אריה טורף‬
‫בדי גורותיו ומחנק לליבאותיו וימלא טרף חוריו ומעונותיו‬
‫טרפה ב‪:‬יד הינני אלייכ נאומ יהוה צבאות והיבערתי‬
‫בעשן ריכבה וכפירייכ תואכל חרב והיכרתי מארץ טרפכ ולוא‬
‫יישמע עוד קול מלאככה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א הוי עיר דמים כולה כחש פרק מלאה לוא ימיש טרף ג‪:‬ב‬
‫קול שוט וקול רעש אופן וסוס דוהר ומרכבה מרקדה ג‪:‬ג פרש מעלה‬
‫ולהב חרב וברק חנית ורוב חלל וכובד פגר ואין קצה לגויה יכשלו‬
‫)וכשלו( ביגויתם ג‪:‬ד מרוב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים‬
‫ג‪ :‬ה‬
‫ביכשפיה‬
‫ומישפחות‬
‫ביזנוניה‬
‫גויים‬
‫המוכרת‬
‫הינני אלייכ נאומ יהוה צבאות וגיליתי שולייכ על‬
‫ג‪ :‬ו‬
‫קלונכ‬
‫וממלכות‬
‫מערכ‬
‫גויים‬
‫והראיתי‬
‫פנייכ‬
‫והישלכתי עלייכ שיקוצים ונבלתיכ ושמתיכ כרואי ג‪:‬ז‬
‫והיה כל רואייכ יידוד מימכ ואמר שדדה נינוה מי ינוד‬
‫לה מאיין אבקש מנחמים לכ ג‪:‬ח התיטבי מינוא אמון‬
‫היושבה ביאורים מיים סביב לה אשר חיל ים מים חומתה‬
‫ג‪:‬ט כוש עצמה ומיצריים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתכ‬
‫ג‪:‬י גם היא לגולה הלכה בשבי גם עולליה ירוטשו ברואש כל‬
‫חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רותקו בזיקים ג‪:‬יא גם‬
‫את תישכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב ג‪:‬יב כל‬
‫מיבצרייכ תאנים עימ ביכורים אים יינועו ונפלו על‬
‫פי אוכל ג‪:‬יג הינה עמכ נשים בקירבכ לאויבייכ פתוח‬
‫נפתחו שערי ארצכ אכלה אש בריחייכ ג‪:‬יד מי מצור שאבי‬
‫לכ חזקי מיבצרייכ בואי בטיט ורימסי בחומר החזיקי‬
‫מלבן ג‪:‬טו שם תואכלכ אש תכריתכ חרב תואכלכ כילק היתכבד‬
‫כילק היתכבדי כארבה ג‪:‬טז הירבית רוכלייכ מיכוכבי‬
‫ג‪:‬יז מינזרייכ כארבה‬
‫השמיים ילק פשט ויעוף‬
‫וטפסרייכ כגוב גובי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה‬
‫ונודד ולוא נודע מקומו אים ג‪:‬יח נמו רועיכ מלכ אשור‬
‫יישכנו אדיריכ נפושו עמכ על ההרים ואין מקבץ ג‪:‬יט‬
‫אין כהה לשיברכ נחלה מכתכ כול שומעי שימעכ תקעו כף‬
‫עליכ כי על מי לוא עברה רעתכ תמיד‬
‫חבקוק‬
‫א‪:‬א המשא אשר חזה חבקוק הנביא א‪:‬ב עד אנה יהוה שיועתי‬
‫ולוא תישמע אזעק אליכ חמס ולוא תושיע א‪:‬ג למה תראני און‬
‫ועמל תביט ושוד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון יישא א‪:‬ד על‬
‫כן תפוג תורה ולוא יצא לנצח מישפט כי רשע מכתיר את‬
‫הצדיק על כן יצא מישפט מעוקל א‪:‬ה ראו בגויים והביטו‬
‫והיתמהו תמהו כי פועל פועל בימיכם לוא תאמינו כי‬
‫רשע ירת‬
‫יסופר א‪:‬ו כי הינני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר‬
‫ההולכ למרחבי ארץ לרשת מישכנות לוא לו א‪:‬ז איום ונורא הוא‬
‫מימנו מישפטו ושאתו יצא א‪:‬ח וקלו מינמרים סוסיו וחדו‬
‫מיזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבואו יעופו‬
‫כנשר חש לאכול א‪:‬ט כולוה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה‬
‫ויאסוף כחול שבי א‪:‬י והוא במלכים ייתקלס ורוזנים מישחק‬
‫לו הוא לכל מיבצר יישחק וייצבור עפר ויילכדה א‪:‬יא אז‬
‫חלף רוח ויעבור ואשם זו כוחו לאלוהו א‪:‬יב הלוא אתה מיקדם‬
‫יהוה אלוהי קדושי לוא תמות יהוה למישפט שמתו וצור‬
‫להוכיח יסדתו א‪:‬יג טהור עיניים מראות רע והביט אל עמל‬
‫לוא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק מימנו‬
‫א‪:‬יד ותעשה אדם כידגי הים כרמש לוא מושל בו א‪:‬טו כולוה‬
‫בחכה העלה יגורהו בחרמו ויאספהו במיכמרתו על כן יישמח‬
‫ויגיל א‪:‬טז על כן יזבח לחרמו ויקטר למיכמרתו כי בהמה‬
‫שמן חלקו ומאכלו בריאה א‪:‬יז העל כן יריק חרמו ותמיד‬
‫להרוג גויים לוא יחמול‪..........‬ס‪ ..........‬ב‪:‬א על מישמרתי אעמודה‬
‫ואתיצבה על מצור ואצפה ליראות מה ידבר בי ומה אשיב על‬
‫תוכחתי ב‪:‬ב ויענני יהוה ויואמר כתוב חזון ובאר על הלוחות‬
‫למען ירוץ קורא בו ב‪:‬ג כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולוא יכזב‬
‫אים ייתמחמה חכה לו כי בוא יבוא לוא יאחר ב‪:‬ד הינה‬
‫עופלה לוא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו ייחיה‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ה‬
‫ואף כי הייין בוגד גבר יהיר ולוא יינוה אשר הירחיב‬
‫כישאול נפשו והוא כמות ולוא יישבע ויאסוף אליו כל‬
‫הגויים וייקבוץ אליו כל העמים ב‪:‬ו הלוא אלה כולם עליו‬
‫משל יישאו ומליצה חידות לו ויואמר הוי המרבה לוא לו עד‬
‫מתי ומכביד עליו עבטיט ב‪:‬ז הלוא פתע יקומו נושכיכ‬
‫וייקצו מזעזעיכ והיית לימשיסות למו ב‪:‬ח כי אתה שלות‬
‫גויים רבים ישלוכ כל יתר עמים מידמי אדם וחמס ארץ‬
‫קיריה וכל יושבי בה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ט הוי בוצע בצע רע לביתו לשום במרום קינו להינצל מיכף‬
‫רע ב‪:‬י יעצת בושת לביתכ קצות עמים רבים וחוטא נפשכ‬
‫ב‪:‬יא כי אבן מיקיר תיזעק וכפיס מעץ יעננה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬יב הוי בונה עיר בדמים וכונן קיריה בעולה ב‪:‬יג הלוא‬
‫הינה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאומים בדי‬
‫ריק ייעפו ב‪:‬יד כי תימלא הארץ לדעת את כבוד יהוה‬
‫כמיים יכסו על ים‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬טו הוי משקה רעהו מספח חמתכ ואף שכר למען הביט על‬
‫מעוריהם ב‪:‬טז שבעת קלון מיכבוד שתה גם אתה והערל תיסוב‬
‫עליכ כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודכ ב‪:‬יז כי חמס לבנון‬
‫יכסכא ושוד בהמות יחיתן מידמי אדם וחמס ארץ קיריה וכל‬
‫יושבי בה ב‪:‬יח מה הועיל פסל כי פסלו יוצרו מסכה ומורה‬
‫אלילים‬
‫לעשות‬
‫עליו‬
‫ייצרו‬
‫יוצר‬
‫בטח‬
‫כי‬
‫שקר‬
‫אילמים‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬יט הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם‬
‫הוא יורה הינה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקירבו ב‪:‬כ‬
‫ויהוה בהיכל קדשו הס מיפניו כל הארץ‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬א תפילה‬
‫לחבקוק הנביא על שיגיונות ג‪:‬ב יהוה שמעתי שימעכ‬
‫יראתי יהוה פעלכ בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע‬
‫ברוגז רחם תיזכור ג‪:‬ג אלוה מיתימן יבוא וקדוש מהר פארן‬
‫סלה כיסה שמיים הודו ותהילתו מלאה הארץ ג‪:‬ד ונוגה כאור‬
‫תיחיה קרניים מידו לו ושם חביון עוזוה ג‪:‬ה לפניו ילכ‬
‫דבר ויצא רשף לרגליו ג‪:‬ו עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים‬
‫וייתפוצצו הררי עד שחו גיבעות עולם הליכות עולם לו ג‪:‬ז‬
‫תחת און ראיתי אהלי כושן יירגזון יריעות ארץ מידין‬
‫ג‪:‬ח הבינהרים חרה יהוה אים בנהרים אפכ אים בים‬
‫עברתכ כי תירכב על סוסיכ מרכבותיכ ישועה ג‪:‬ט עריה תעור‬
‫רשע ירת‬
‫קשתכ שבועות מטות אומר סלה נהרות תבקע ארץ ג‪:‬י ראוכ יחילו‬
‫הרים זרם מיים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא ג‪:‬יא‬
‫שמש ירח עמד זבולה לאור חיציכ יהלכו לנוגה ברק חניתכ‬
‫ג‪:‬יב בזעם תיצעד ארץ באף תדוש גויים ג‪:‬יג יצאת לישע‬
‫עמכ לישע את משיחכ מחצת רואש מיבית רשע ערות יסוד עד‬
‫צואר סלה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יד נקבת במטיו רואש פרזו ייסערו להפיצני עליצותם‬
‫כמו לאכול עני במיסתר ג‪:‬טו דרכת בים סוסיכ חומר מיים‬
‫רבים ג‪:‬טז שמעתי ותירגז ביטני לקול צללו שפתי יבוא רקב‬
‫בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו‬
‫ג‪:‬יז כי תאנה לוא תיפרח ואין יבול בגפנים כיחש מעשה‬
‫זיית ושדמות לוא עשה אוכל גזר מימיכלה צואן ואין בקר‬
‫ברפתים ג‪:‬יח ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלוהי יישעי‬
‫ג‪:‬יט יהויה אדוני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי‬
‫ידריכני למנצח בינגינותי‬
‫צפניה‬
‫א‪:‬א דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן‬
‫אמריה בן חיזקיה בימי יואשיהו בן אמון מלכ יהודה א‪:‬ב‬
‫אסוף אסף כול מעל פני האדמה נאומ יהוה א‪:‬ג אסף אדם‬
‫ובהמה אסף עוף השמיים ודגי הים והמכשלות את הרשעים‬
‫והיכרתי את האדם מעל פני האדמה נאומ יהוה א‪:‬ד ונטיתי‬
‫ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלימ והיכרתי מינ‬
‫המקום הזה את שאר הבעל את שם הכמרים עימ הכוהנים א‪:‬ה‬
‫ואת‬
‫השמיים‬
‫ליצבא‬
‫הגגות‬
‫על‬
‫המישתחוים‬
‫ואת‬
‫המישתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם א‪:‬ו ואת‬
‫הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לוא ביקשו את יהוה ולוא דרשוהו‬
‫א‪:‬ז הס מיפני אדוני יהויה כי קרוב יום יהוה כי הכין‬
‫יהוה זבח היקדיש קרואיו א‪:‬ח והיה ביום זבח יהוה ופקדתי‬
‫על השרים ועל בני המלכ ועל כל הלובשים מלבוש נכרי א‪:‬ט‬
‫ופקדתי על כל הדולג על המיפתן ביום ההוא הממלאים בית‬
‫אדוניהם חמס ומירמה א‪:‬י והיה ביום ההוא נאומ יהוה קול‬
‫צעקה מישער הדגים ויללה מינ המישנה ושבר גדול‬
‫מהגבעות א‪:‬יא הילילו יושבי המכתש כי נדמה כל עם כנען‬
‫נכרתו כל נטילי כסף‪..........‬ס‪ ..........‬א‪:‬יב והיה בעת ההיא אחפש את‬
‫על‬
‫הקופאים‬
‫האנשים‬
‫על‬
‫ופקדתי‬
‫בנרות‬
‫ירושלימ‬
‫שימריהם האומרים בילבבם לוא ייטיב יהוה ולוא ירע‬
‫א‪:‬יג והיה חילם לימשיסה ובתיהם לישממה ובנו בתים‬
‫ולוא ישבו ונטעו כרמים ולוא יישתו את יינם א‪:‬יד קרוב‬
‫יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאוד קול יום יהוה מר צורח שם‬
‫גיבור א‪:‬טו יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שואה‬
‫ומשואה יום חושכ ואפלה יום ענן וערפל א‪:‬טז יום שופר‬
‫ותרועה על הערים הבצורות ועל הפינות הגבוהות א‪:‬יז והצרותי‬
‫לאדם והלכו כעיורים כי ליהוה חטאו ושופכ דמם כעפר ולחומם‬
‫כגללים א‪:‬יח גם כספם גם זהבם לוא יוכל להצילם ביום‬
‫עברת יהוה ובאש קינאתו תאכל כל הארץ כי כלה אכ נבהלה‬
‫יעשה את כל יושבי הארץ‪..........‬ס‪ ..........‬ב‪:‬א היתקוששו וקושו הגוי‬
‫לוא נכסף ב‪:‬ב בטרם לדת חוק כמוץ עבר יום בטרם לוא יבוא‬
‫עליכם חרון אף יהוה בטרם לוא יבוא עליכם יום אף יהוה‬
‫ב‪:‬ג בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר מישפטו פעלו בקשו צדק‬
‫בקשו ענוה אולי תיסתרו ביום אף יהוה ב‪:‬ד כי עזה עזובה‬
‫תיחיה ואשקלון לישממה אשדוד בצהריים יגרשוה ועקרון‬
‫תעקר‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ה הוי יושבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה‬
‫עליכם כנען ארץ פלישתים והאבדתיכ מאין יושב ב‪:‬ו‬
‫והיתה חבל הים נות כרות רועים וגידרות צואן ב‪:‬ז והיה חבל‬
‫רשע ירת‬
‫לישארית בית יהודה עליהם יירעון בבתי אשקלון בערב‬
‫יירבצון כי ייפקדם יהוה אלוהיהם ושב שבותם )שביתם(‬
‫ב‪:‬ח שמעתי חרפת מואב וגידופי בני עמון אשר חרפו את‬
‫עמי ויגדילו על גבולם ב‪:‬ט לכן חי אני נאומ יהוה צבאות‬
‫אלוהי יישראל כי מואב כיסדום תיחיה ובני עמון כעמורה‬
‫מימשק חרול ומיכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי‬
‫יבזום ויתר גויי יינחלום ב‪:‬י זואת להם תחת גאונם כי‬
‫חרפו ויגדילו על עם יהוה צבאות ב‪:‬יא נורא יהוה עליהם כי‬
‫רזה את כל אלוהי הארץ ויישתחוו לו איש מימקומו כול איי‬
‫הגויים ב‪:‬יב גם אתם כושים חללי חרבי המה ב‪:‬יג ויט ידו‬
‫על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לישממה ציה‬
‫כמידבר ב‪:‬יד ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם‬
‫קיפוד בכפתוריה ילינו קול ישורר בחלון חורב בסף כי ארזה‬
‫ערה ב‪:‬טו זואת העיר העליזה היושבת לבטח האומרה בילבבה‬
‫אני ואפסי עוד איכ היתה לשמה מרבץ לחיה כול עובר עליה‬
‫יישרוק יניע ידו‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א הוי מוראה ונגאלה העיר היונה ג‪:‬ב לוא שמעה בקול לוא‬
‫לקחה מוסר ביהוה לוא בטחה אל אלוהיה לוא קרבה ג‪:‬ג שריה‬
‫בקירבה אריות שואגים שופטיה זאבי ערב לוא גרמו לבוקר ג‪:‬ד‬
‫נביאיה פוחזים אנשי בוגדות כוהניה חיללו קודש חמסו תורה‬
‫ג‪:‬ה יהוה צדיק בקירבה לוא יעשה עולה בבוקר בבוקר מישפטו‬
‫ייתן לאור לוא נעדר ולוא יודע עול בושת ג‪:‬ו היכרתי גויים‬
‫נשמו פינותם החרבתי חוצותם מיבלי עובר נצדו עריהם‬
‫מיבלי איש מאין יושב ג‪:‬ז אמרתי אכ תיראי אותי‬
‫תיקחי מוסר ולוא ייכרת מעונה כול אשר פקדתי עליה אכן‬
‫הישכימו הישחיתו כול עלילותם ג‪:‬ח לכן חכו לי נאומ יהוה‬
‫ליום קומי לעד כי מישפטי לאסוף גויים לקבצי ממלכות‬
‫לישפוכ עליהם זעמי כול חרון אפי כי באש קינאתי תאכל‬
‫כל הארץ ג‪:‬ט כי אז אחפוכ אל עמים שפה ברורה ליקרוא כולם‬
‫בשם יהוה לעבדו שכם אחד ג‪:‬י מעבר לנהרי כוש עתרי בת‬
‫פוצי יובילון מינחתי ג‪:‬יא ביום ההוא לוא תבושי מיכול‬
‫עלילותייכ אשר פשעת בי כי אז אסיר מיקירבכ עליזי‬
‫גאותכ ולוא תוסיפי לגבהה עוד בהר קדשי ג‪:‬יב והישארתי‬
‫בקירבכ עם עני ודל וחסו בשם יהוה ג‪:‬יג שארית יישראל לוא‬
‫יעשו עולה ולוא ידברו כזב ולוא יימצא בפיהם לשון תרמית‬
‫כי המה יירעו ורבצו ואין מחריד‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יד רני בת ציון הריעו יישראל שימחי ועלזי בכל לב בת‬
‫ירושלימ ג‪:‬טו הסיר יהוה מישפטייכ פינה אויבכ מלכ‬
‫יישראל יהוה בקירבכ לוא תיראי רע עוד‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬טז ביום ההוא יאמר לירושלימ אל תיראי ציון אל‬
‫יירפו ידייכ ג‪:‬יז יהוה אלוהייכ בקירבכ גיבור יושיע‬
‫ישיש עלייכ בשימחה יחריש באהבתו יגיל עלייכ‬
‫ברינה ג‪:‬יח נוגי מימועד אספתי מימכ היו משאת עליה‬
‫חרפה ג‪:‬יט הינני עושה את כל מענייכ בעת ההיא‬
‫והושעתי את הצולעה והנדחה אקבץ ושמתים ליתהילה ולשם‬
‫בכל הארץ בשתם ג‪:‬כ בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי‬
‫אתן אתכם לשם וליתהילה בכול עמי הארץ בשובי את‬
‫שבותיכם לעיניכם אמר יהוה‬
‫חגיי‬
‫א‪:‬א בישנת שתיים לדריוש המלכ בחודש השישי ביום אחד‬
‫לחודש היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרובבל בן שאלתיאל‬
‫פחת יהודה ואל יהושוע בן יהוצדק הכוהן הגדול לאמור א‪:‬ב כוה‬
‫רשע ירת‬
‫אמר יהוה צבאות לאמור העם הזה אמרו לוא עת בוא עת בית‬
‫יהוה להיבנות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ג ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמור א‪:‬ד העת לכם אתם‬
‫לשבת בבתיכם ספונים והביית הזה חרב א‪:‬ה ועתה כוה אמר‬
‫יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם א‪:‬ו זרעתם הרבה והבא‬
‫מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחום לו‬
‫והמישתכר מישתכר אל צרור נקוב‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ז כוה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם א‪:‬ח עלו ההר‬
‫והבאתם עץ ובנו הביית וארצה בו ואכבד )ואכבדה( אמר יהוה א‪:‬ט‬
‫פנוה אל הרבה והינה לימעט והבאתם הביית ונפחתי בו‬
‫יען מה נאומ יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם‬
‫רצים איש לביתו א‪:‬י על כן עליכם כלאו שמיים מיטל‬
‫והארץ כלאה יבולה א‪:‬יא ואקרא חורב על הארץ ועל ההרים ועל‬
‫הדגן ועל התירוש ועל הייצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל‬
‫כפיים‪..........‬ס‪..........‬א‪:‬יב‬
‫יגיע‬
‫כל‬
‫ועל‬
‫הבהמה‬
‫ועל‬
‫האדם‬
‫ויישמע זרובבל בן שלתיאל ויהושוע בן יהוצדק הכוהן הגדול‬
‫וכול שארית העם בקול יהוה אלוהיהם ועל דיברי חגי הנביא‬
‫כאשר שלחו יהוה אלוהיהם וייראו העם מיפני יהוה א‪:‬יג‬
‫ויואמר חגי מלאכ יהוה במלאכות יהוה לעם לאמור אני‬
‫איתכם נאומ יהוה א‪:‬יד ויער יהוה את רוח זרובבל בן שלתיאל‬
‫פחת יהודה ואת רוח יהושוע בן יהוצדק הכוהן הגדול ואת רוח כול‬
‫צבאות‬
‫יהוה‬
‫בבית‬
‫מלאכה‬
‫ויעשו‬
‫ויבואו‬
‫העם‬
‫שארית‬
‫אלוהיהם‪..........‬פ‬
‫א‪:‬טו ביום עשרים וארבעה לחודש בשישי בישנת שתיים‬
‫לדריוש המלכ ב‪:‬א בשביעי בעשרים ואחד לחודש היה דבר יהוה‬
‫ביד חגי הנביא לאמור ב‪:‬ב אמר נא אל זרובבל בן שלתיאל פחת‬
‫יהודה ואל יהושוע בן יהוצדק הכוהן הגדול ואל שארית העם‬
‫לאמור ב‪:‬ג מי בכם הנשאר אשר ראה את הביית הזה ביכבודו‬
‫הריאשון ומה אתם רואים אותו עתה הלוא כמוהו כאיין‬
‫בעיניכם ב‪:‬ד ועתה חזק זרובבל נאומ יהוה וחזק יהושוע בן‬
‫יהוצדק הכוהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאומ יהוה ועשו כי‬
‫אני איתכם נאומ יהוה צבאות ב‪:‬ה את הדבר אשר כרתי איתכם‬
‫אל‬
‫בתוככם‬
‫עומדת‬
‫ורוחי‬
‫מימיצריים‬
‫בצאתכם‬
‫תיראו‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ו כי כוה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא‬
‫ואני מרעיש את השמיים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה ב‪:‬ז‬
‫והירעשתי את כל הגויים ובאו חמדת כל הגויים ומילאתי‬
‫את הביית הזה כבוד אמר יהוה צבאות ב‪:‬ח לי הכסף ולי הזהב‬
‫נאומ יהוה צבאות ב‪:‬ט גדול ייחיה כבוד הביית הזה האחרון‬
‫מינ הריאשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאומ‬
‫יהוה צבאות‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬י בעשרים וארבעה לתשיעי בישנת שתיים לדריוש היה‬
‫דבר יהוה אל חגי הנביא לאמור ב‪:‬יא כוה אמר יהוה צבאות שאל‬
‫נא את הכוהנים תורה לאמור ב‪:‬יב הן יישא איש בשר קודש‬
‫ביכנף ביגדו ונגע ביכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל הייין‬
‫ואל שמן ואל כל מאכל הייקדש ויענו הכוהנים ויואמרו לוא‬
‫ב‪:‬יג ויואמר חגי אים ייגע טמא נפש בכל אלה הייטמא‬
‫ויענו הכוהנים ויואמרו ייטמא ב‪:‬יד ויען חגי ויואמר כן‬
‫העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאומ יהוה וכן כל מעשה‬
‫ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא ב‪:‬טו ועתה שימו נא לבבכם‬
‫מינ היום הזה ומעלה מיטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה‬
‫ב‪:‬טז מיחיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב‬
‫לחשוף חמישים פורה והיתה עשרים ב‪:‬יז היכיתי אתכם‬
‫בשידפון ובירקון ובברד את כל מעשה ידיכם ואין אתכם‬
‫אלי נאומ יהוה ב‪:‬יח שימו נא לבבכם מינ היום הזה ומעלה‬
‫רשע ירת‬
‫מיום עשרים וארבעה לתשיעי למינ היום אשר יוסד היכל‬
‫יהוה שימו לבבכם ב‪:‬יט העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה‬
‫הזה‬
‫היום‬
‫מינ‬
‫נשא‬
‫לוא‬
‫הזיית‬
‫ועץ‬
‫והרימון‬
‫אברכ‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬כ ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים‬
‫וארבעה לחודש לאמור ב‪:‬כא אמור אל זרובבל פחת יהודה לאמור‬
‫אני מרעיש את השמיים ואת הארץ ב‪:‬כב והפכתי כיסא‬
‫ממלכות והישמדתי חוזק ממלכות הגויים והפכתי מרכבה‬
‫ורוכביה וירדו סוסים ורוכביהם איש בחרב אחיו ב‪:‬כג ביום‬
‫ההוא נאומ יהוה צבאות אקחכ זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאומ‬
‫יהוה ושמתיכ כחותם כי בכ בחרתי נאומ יהוה צבאות‬
‫זכריה‬
‫א‪:‬א בחודש השמיני בישנת שתיים לדריוש היה דבר יהוה‬
‫אל זכריה בן ברכיה בן עידו הנביא לאמור א‪:‬ב קצף יהוה על‬
‫אבותיכם קצף א‪:‬ג ואמרת אלהם כוה אמר יהוה צבאות שובו אלי‬
‫נאומ יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות א‪:‬ד אל תיחיו‬
‫כאבותיכם אשר קראו אליהם הנביאים הריאשונים לאמור‬
‫כוה אמר יהוה צבאות שובו נא מידרכיכם הרעים ומעליליכם‬
‫)ומעלליכם( הרעים ולוא שמעו ולוא היקשיבו אלי נאומ יהוה‬
‫א‪:‬ה אבותיכם איה הם והנביאים הלעולם ייחיו א‪:‬ו אכ דברי‬
‫וחוקי אשר ציויתי את עבדי הנביאים הלוא הישיגו‬
‫אבותיכם וישובו ויואמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו‬
‫כידרכינו וכמעללינו כן עשה איתנו‪..........‬ס‪ ..........‬א‪:‬ז ביום‬
‫עשרים וארבעה לעשתי עשר חודש הוא חודש שבט בישנת‬
‫שתיים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן‬
‫עידוא הנביא לאמור א‪:‬ח ראיתי הלילה והינה איש רוכב על‬
‫סוס אדום והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה ואחריו סוסים‬
‫אדומים שרוקים ולבנים א‪:‬ט ואומר מה אלה אדוני ויואמר‬
‫אלי המלאכ הדובר בי אני אראכא מה המה אלה א‪:‬י ויען‬
‫האיש העומד בין ההדסים ויואמר אלה אשר שלח יהוה‬
‫להיתהלכ בארץ א‪:‬יא ויענו את מלאכ יהוה העומד בין‬
‫ההדסים ויואמרו היתהלכנו בארץ והינה כל הארץ יושבת‬
‫ושוקטת א‪:‬יב ויען מלאכ יהוה ויואמר יהוה צבאות עד מתי‬
‫אתה לוא תרחם את ירושלימ ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה‬
‫שיבעים שנה א‪:‬יג ויען יהוה את המלאכ הדובר בי דברים‬
‫טובים דברים נחומים א‪:‬יד ויואמר אלי המלאכ הדובר בי קרא‬
‫לאמור כוה אמר יהוה צבאות קינאתי לירושלימ ולציון‬
‫קינאה גדולה א‪:‬טו וקצף גדול אני קוצף על הגויים‬
‫השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה א‪:‬טז לכן‬
‫כוה אמר יהוה שבתי לירושלימ ברחמים ביתי ייבנה בה‬
‫נאומ יהוה צבאות וקוה )וקו( יינטה על ירושלימ א‪:‬יז עוד קרא‬
‫לאמור כוה אמר יהוה צבאות עוד תפוצנה ערי מיטוב ונחם‬
‫יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלימ‪..........‬ס‪ ..........‬ב‪:‬א ואשא את‬
‫עיני וארא והינה ארבע קרנות ב‪:‬ב ואומר אל המלאכ הדובר בי‬
‫מה אלה ויואמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את‬
‫יישראל וירושלימ‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ג ויראני יהוה ארבעה חרשים‬
‫ב‪:‬ד ואומר מה אלה באים לעשות ויואמר לאמור אלה הקרנות אשר‬
‫זרו את יהודה כפי איש לוא נשא רואשו ויבואו אלה להחריד‬
‫אותם לידות את קרנות הגויים הנושאים קרן אל ארץ יהודה‬
‫לזרותה‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ה ואשא עיני וארא והינה איש ובידו חבל‬
‫מידה ב‪:‬ו ואומר אנה אתה הולכ ויואמר אלי למוד את ירושלימ‬
‫ליראות כמה רחבה וכמה ארכה ב‪:‬ז והינה המלאכ הדובר בי יוצא‬
‫ומלאכ אחר יוצא ליקראתו ב‪:‬ח ויואמר אלו רוצ דבר אל הנער הלז‬
‫לאמור פרזות תשב ירושלימ מרוב אדם ובהמה בתוכה ב‪:‬ט ואני‬
‫אחיה לה נאומ יהוה חומת אש סביב ולכבוד אחיה בתוכה‪..........‬פ‬
‫רשע ירת‬
‫ב‪:‬י הוי הוי ונוסו מארץ צפון נאומ יהוה כי כארבע רוחות‬
‫השמיים פרשתי אתכם נאומ יהוה ב‪:‬יא הוי ציון‬
‫הימלטי יושבת בת בבל‪..........‬ס‪ ..........‬ב‪:‬יב כי כוה אמר יהוה צבאות‬
‫אחר כבוד שלחני אל הגויים השוללים אתכם כי הנוגע בכם‬
‫נוגע בבבת עיני ב‪:‬יג כי הינני מניף את ידי עליהם‬
‫צבאות‬
‫יהוה‬
‫כי‬
‫וידעתם‬
‫לעבדיהם‬
‫שלל‬
‫והיו‬
‫שלחני‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬יד רני ושימחי בת ציון כי הינני בא‬
‫ושכנתי בתוככ נאומ יהוה ב‪:‬טו ונלוו גויים רבים אל יהוה‬
‫ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוככ וידעת כי יהוה צבאות‬
‫שלחני אלייכ ב‪:‬טז ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקודש‬
‫ובחר עוד בירושלימ ב‪:‬יז הס כל בשר מיפני יהוה כי נעור‬
‫מימעון קדשו‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬א ויראני את יהושוע הכוהן הגדול‬
‫עומד ליפני מלאכ יהוה והשטן עומד על ימינו לשיטנו‬
‫ג‪:‬ב ויואמר יהוה אל השטן ייגער יהוה בכ השטן וייגער‬
‫יהוה בכ הבוחר בירושלימ הלוא זה אוד מוצל מאש ג‪:‬ג ויהושוע‬
‫היה לבוש בגדים צואים ועומד ליפני המלאכ ג‪:‬ד ויען‬
‫ויואמר אל העומדים לפניו לאמור הסירו הבגדים הצואים‬
‫מעליו ויואמר אליו ראה העברתי מעליכ עונכ והלבש אותכ‬
‫מחלצות ג‪:‬ה ואומר ישימו צניף טהור על רואשו וישימו‬
‫הצניף הטהור על רואשו וילבישוהו בגדים ומלאכ יהוה עומד‬
‫ג‪:‬ו ויעד מלאכ יהוה ביהושוע לאמור ג‪:‬ז כוה אמר יהוה צבאות‬
‫אים בידרכי תלכ ואים את מישמרתי תישמור וגם אתה‬
‫תדין את ביתי וגם תישמור את חצרי ונתתי לכ מחלכים‬
‫בין העומדים האלה ג‪:‬ח שמע נא יהושוע הכוהן הגדול אתה‬
‫ורעיכ היושבים לפניכ כי אנשי מופת המה כי הינני‬
‫מביא את עבדי צמח ג‪:‬ט כי הינה האבן אשר נתתי ליפני‬
‫יהושוע על אבן אחת שיבעה עיניים הינני מפתח‬
‫פיתוחה נאומ יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ ההיא ביום‬
‫אחד ג‪:‬י ביום ההוא נאומ יהוה צבאות תיקראו איש לרעהו אל‬
‫תחת גפן ואל תחת תאנה ד‪:‬א וישב המלאכ הדובר בי ויעירני‬
‫כאיש אשר יעור מישנתו ד‪:‬ב ויואמר אלי מה אתה רואה‬
‫ויאמר )ואומר( ראיתי והינה מנורת זהב כולה וגולה על רואשה‬
‫ושיבעה נרותיה עליה שיבעה ושיבעה מוצקות לנרות אשר על‬
‫רואשה ד‪:‬ג ושניים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד‬
‫על שמואלה ד‪:‬ד ואען ואומר אל המלאכ הדובר בי לאמור מה אלה‬
‫אדוני ד‪:‬ה ויען המלאכ הדובר בי ויואמר אלי הלוא ידעת מה‬
‫המה אלה ואומר לוא אדוני ד‪:‬ו ויען ויואמר אלי לאמור זה דבר‬
‫יהוה אל זרובבל לאמור לוא בחייל ולוא בכוח כי אים ברוחי אמר‬
‫יהוה צבאות ד‪:‬ז מי אתה הר הגדול ליפני זרובבל למישור‬
‫והוציא את האבן הרואשה תשואות חן חן לה‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬ח ויהי דבר יהוה אלי לאמור ד‪:‬ט ידי זרובבל ייסדו הביית‬
‫הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם ד‪:‬י‬
‫כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל‬
‫שיבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ ד‪:‬יא ואען‬
‫ואומר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל‬
‫שמואולה ד‪:‬יב ואען שנית ואומר אליו מה שתי שיבלי‬
‫הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם‬
‫הזהב ד‪:‬יג ויואמר אלי לאמור הלוא ידעת מה אלה ואומר לוא‬
‫אדוני ד‪:‬יד ויואמר אלה שני בני הייצהר העומדים על‬
‫אדון כל הארץ ה‪:‬א ואשוב ואשא עיני ואראה והינה מגילה‬
‫עפה ה‪:‬ב ויואמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה‬
‫עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה ה‪:‬ג ויואמר אלי‬
‫זואת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגונב מיזה כמוה‬
‫נקה וכל הנשבע מיזה כמוה נקה ה‪:‬ד הוצאתיה נאומ יהוה‬
‫צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בישמי לשקר ולנה‬
‫בתוכ ביתו וכילתו ואת עציו ואת אבניו ה‪:‬ה ויצא המלאכ הדובר‬
‫רשע ירת‬
‫בי ויואמר אלי שא נא עיניכ וראה מה היוצאת הזואת ה‪:‬ו‬
‫ואומר מה היא ויואמר זואת האיפה היוצאת ויואמר זואת‬
‫עינם בכל הארץ ה‪:‬ז והינה כיכר עופרת נשאת וזואת אישה‬
‫אחת יושבת בתוכ האיפה ה‪:‬ח ויואמר זואת הרישעה וישלכ‬
‫אל‬
‫העופרת‬
‫אבן‬
‫את‬
‫וישלכ‬
‫האיפה‬
‫תוכ‬
‫אל‬
‫אותה‬
‫פיה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ט ואשא עיני וארא והינה שתיים נשים‬
‫יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפיים ככנפי החסידה‬
‫ותישאנה את האיפה בין הארץ ובין השמיים ה‪:‬י ואומר‬
‫אל המלאכ הדובר בי אנה המה מוליכות את האיפה ה‪:‬יא‬
‫ויואמר אלי ליבנות לה ביית בארץ שינער והוכן והוניחה‬
‫שם על מכונתה‪..........‬ס‪ ..........‬ו‪:‬א ואשוב ואשא עיני ואראה והינה‬
‫ארבע מרכבות יוצאות מיבין שני ההרים וההרים הרי‬
‫נחושת ו‪:‬ב במרכבה הריאשונה סוסים אדומים ובמרכבה השנית‬
‫סוסים שחורים ו‪:‬ג ובמרכבה השלישית סוסים לבנים ובמרכבה‬
‫הרביעית סוסים ברודים אמוצים ו‪:‬ד ואען ואומר אל המלאכ‬
‫הדובר בי מה אלה אדוני ו‪:‬ה ויען המלאכ ויואמר אלי אלה‬
‫ארבע רוחות השמיים יוצאות מהיתיצב על אדון כל הארץ ו‪:‬ו‬
‫אשר בה הסוסים השחורים יוצאים אל ארץ צפון והלבנים‬
‫יצאו אל אחריהם והברודים יצאו אל ארץ התימן ו‪:‬ז‬
‫והאמוצים יצאו ויבקשו ללכת להיתהלכ בארץ ויואמר לכו‬
‫היתהלכו בארץ ותיתהלכנה בארץ ו‪:‬ח ויזעק אותי וידבר אלי‬
‫לאמור ראה היוצאים אל ארץ צפון הניחו את רוחי בארץ‬
‫צפון‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬ט ויהי דבר יהוה אלי לאמור ו‪:‬י לקוח מאת‬
‫הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא‬
‫ובאת בית יואשיה בן צפניה אשר באו מיבבל ו‪:‬יא ולקחת כסף‬
‫וזהב ועשית עטרות ושמת ברואש יהושוע בן יהוצדק הכוהן‬
‫הגדול ו‪:‬יב ואמרת אליו לאמור כוה אמר יהוה צבאות לאמור‬
‫הינה איש צמח שמו ומיתחתיו ייצמח ובנה את היכל יהוה‬
‫ו‪:‬יג והוא ייבנה את היכל יהוה והוא יישא הוד וישב ומשל‬
‫על כיסאו והיה כוהן על כיסאו ועצת שלום תיחיה בין‬
‫שניהם ו‪:‬יד והעטרות תיחיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן‬
‫צפניה לזיכרון בהיכל יהוה ו‪:‬טו ורחוקים יבואו ובנו בהיכל‬
‫יהוה וידעתם כי יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אים‬
‫ויהי‬
‫אלוהיכם‪..........‬ס‪ ..........‬ז‪:‬א‬
‫יהוה‬
‫בקול‬
‫תישמעון‬
‫שמוע‬
‫בישנת ארבע לדריוש המלכ היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה‬
‫לחודש התשיעי בכיסלו ז‪:‬ב ויישלח בית אל שראצר ורגם מלכ‬
‫ואנשיו לחלות את פני יהוה ז‪:‬ג לאמור אל הכוהנים אשר‬
‫לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמור האבכה בחודש החמישי‬
‫הינזר כאשר עשיתי זה כמה שנים‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ד ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמור ז‪:‬ה אמור אל כל עם הארץ‬
‫ואל הכוהנים לאמור כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה‬
‫שיבעים שנה הצום צמתוני אני ז‪:‬ו וכי תואכלו וכי תישתו‬
‫הלוא אתם האוכלים ואתם השותים ז‪:‬ז הלוא את הדברים אשר‬
‫קרא יהוה ביד הנביאים הריאשונים ביחיות ירושלימ‬
‫יושבת ושלוה ועריה סביבותיה והנגב והשפלה יושב‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ח ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמור ז‪:‬ט כוה אמר יהוה צבאות‬
‫לאמור מישפט אמת שפוטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו‬
‫ז‪:‬י ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשוקו ורעת איש אחיו אל‬
‫תחשבו בילבבכם ז‪:‬יא וימאנו להקשיב וייתנו כתף סוררת‬
‫ואזניהם היכבידו מישמוע ז‪:‬יב וליבם שמו שמיר‬
‫מישמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו‬
‫ביד הנביאים הריאשונים ויהי קצף גדול מאת יהוה‬
‫צבאות ז‪:‬יג ויהי כאשר קרא ולוא שמעו כן ייקראו ולוא אשמע‬
‫אמר יהוה צבאות ז‪:‬יד ואסערם על כל הגויים אשר לוא ידעום‬
‫והארץ נשמה אחריהם מעובר ומישב וישימו ארץ חמדה‬
‫לשמה‪..........‬פ‬
‫רשע ירת‬
‫ח‪:‬א ויהי דבר יהוה צבאות לאמור ח‪:‬ב כוה אמר יהוה צבאות‬
‫קינאתי לציון קינאה גדולה וחמה גדולה קינאתי לה ח‪:‬ג כוה‬
‫אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוכ ירושלימ ונקראה‬
‫ירושלימ עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקודש‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬ד כוה‬
‫אמר יהוה צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות בירחובות ירושלימ‬
‫ואיש מישענתו בידו מרוב ימים ח‪:‬ה ורחובות העיר יימלאו‬
‫ילדים וילדות משחקים בירחובותיה‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬ו כוה אמר יהוה‬
‫צבאות כי ייפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם‬
‫בעיני ייפלא נאומ יהוה צבאות‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ז כוה אמר יהוה צבאות הינני מושיע את עמי מארץ‬
‫מיזרח ומארץ מבוא השמש ח‪:‬ח והבאתי אותם ושכנו בתוכ‬
‫ירושלימ והיו לי לעם ואני אחיה להם לאלוהים באמת‬
‫וביצדקה‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬ט כוה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם‬
‫מיפי‬
‫האלה‬
‫הדברים‬
‫את‬
‫האלה‬
‫בימים‬
‫השומעים‬
‫הנביאים אשר ביום יוסד בית יהוה צבאות ההיכל להיבנות‬
‫ח‪:‬י כי ליפני הימים ההם שכר האדם לוא נחיה ושכר‬
‫הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מינ הצר ואשלח את כל‬
‫האדם איש ברעהו ח‪:‬יא ועתה לוא כימים הריאשונים אני‬
‫לישארית העם הזה נאומ יהוה צבאות ח‪:‬יב כי זרע השלום‬
‫הגפן תיתן פיריה והארץ תיתן את יבולה והשמיים‬
‫ייתנו טלם והינחלתי את שארית העם הזה את כל אלה ח‪:‬יג‬
‫והיה כאשר הייתם קללה בגויים בית יהודה ובית יישראל‬
‫תחזקנה‬
‫תיראו‬
‫אל‬
‫ברכה‬
‫ויחייתם‬
‫אתכם‬
‫אושיע‬
‫כן‬
‫ידיכם‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬יד כי כוה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי‬
‫להרע לכם בהקציף אבותיכם אותי אמר יהוה צבאות ולוא‬
‫נחמתי ח‪:‬טו כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את‬
‫ירושלימ ואת בית יהודה אל תיראו ח‪:‬טז אלה הדברים אשר‬
‫תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומישפט שלום שיפטו‬
‫בשעריכם ח‪:‬יז ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בילבבכם ושבועת‬
‫נאומ‬
‫שנאתי‬
‫אשר‬
‫אלה‬
‫כל‬
‫את‬
‫כי‬
‫תאהבו‬
‫אל‬
‫שקר‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬יח ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמור ח‪:‬יט כוה‬
‫אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי‬
‫וצום העשירי ייחיה לבית יהודה לששון ולשימחה‬
‫ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬כ כוה אמר יהוה צבאות עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים‬
‫רבות ח‪:‬כא והלכו יושבי אחת אל אחת לאמור נלכה הלוכ לחלות את‬
‫פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני ח‪:‬כב ובאו‬
‫עמים רבים וגויים עצומים לבקש את יהוה צבאות‬
‫בירושלימ ולחלות את פני יהוה‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬כג כוה אמר יהוה‬
‫צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מיכול‬
‫לשונות הגויים והחזיקו ביכנף איש יהודי לאמור נלכה‬
‫עימכם כי שמענו אלוהים עימכם‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬א משא דבר‬
‫יהוה בארץ חדרכ ודמשק מנוחתו כי ליהוה עין אדם וכול‬
‫שיבטי יישראל ט‪:‬ב וגם חמת תיגבל בה צור וצידון כי חכמה‬
‫מאוד ט‪:‬ג ותיבן צור מצור לה ותיצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט‬
‫חוצות ט‪:‬ד הינה יהוה יורישנה והיכה בים חילה והיא באש‬
‫תאכל ט‪:‬ה תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאוד ועקרון כי‬
‫הוביש מבטה ואבד מלכ מעזה ואשקלון לוא תשב ט‪:‬ו וישב ממזר‬
‫באשדוד והיכרתי גאון פלישתים ט‪:‬ז והסירותי דמיו‬
‫מיפיו ושיקוציו מיבין שיניו ונשאר גם הוא לאלוהינו‬
‫והיה כאלופ ביהודה ועקרון כיבוסי ט‪:‬ח וחניתי לביתי‬
‫מיצבה מעובר ומישב ולוא יעבור עליהם עוד נוגש כי עתה‬
‫ראיתי בעיני‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬ט גילי מאוד בת ציון הריעי בת‬
‫ירושלימ הינה מלככ יבוא לכ צדיק ונושע הוא עני ורוכב על‬
‫חמור ועל עייר בן אתונות ט‪:‬י והיכרתי רכב מאפריים וסוס‬
‫מירושלימ ונכרתה קשת מילחמה ודיבר שלום לגויים ומשלו‬
‫רשע ירת‬
‫מים עד ים ומינהר עד אפסי ארץ ט‪:‬יא גם את בדם בריתכ‬
‫שילחתי אסירייכ מיבור אין מיים בו ט‪:‬יב שובו לביצרון‬
‫אסירי התיקוה גם היום מגיד מישנה אשיב לכ ט‪:‬יג כי‬
‫דרכתי לי יהודה קשת מילאתי אפריים ועוררתי בנייכ‬
‫ציון על בנייכ יון ושמתיכ כחרב גיבור ט‪:‬יד ויהוה עליהם‬
‫יראה ויצא כברק חיצו ואדוני יהויה בשופר ייתקע והלכ‬
‫בסערות תימן ט‪:‬טו יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני‬
‫קלע ושתו המו כמו ייין ומלאו כמיזרק כזויות מיזבח ט‪:‬טז‬
‫והושיעם יהוה אלוהיהם ביום ההוא כצואן עמו כי אבני‬
‫נזר מיתנוססות על אדמתו ט‪:‬יז כי מה טובו ומה יפיו דגן‬
‫בחורים ותירוש ינובב בתולות י‪:‬א שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש‬
‫יהוה עושה חזיזים ומטר גשם ייתן להם לאיש עשב בשדה‬
‫י‪:‬ב כי התרפים דיברו און והקוסמים חזו שקר וחלומות השוא‬
‫ידברו הבל ינחמון על כן נסעו כמו צואן יענו כי אין‬
‫רועה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬ג על הרועים חרה אפי ועל העתודים אפקוד כי פקד יהוה‬
‫צבאות את עדרו את בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במילחמה י‪:‬ד‬
‫מימנו פינה מימנו יתד מימנו קשת מילחמה מימנו‬
‫יצא כל נוגש יחדו י‪:‬ה והיו כגיבורים בוסים בטיט חוצות‬
‫במילחמה ונלחמו כי יהוה עימם והובישו רוכבי סוסים י‪:‬ו‬
‫וגיברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי‬
‫ריחמתים והיו כאשר לוא זנחתים כי אני יהוה אלוהיהם‬
‫ואענם י‪:‬ז והיו כגיבור אפריים ושמח ליבם כמו ייין‬
‫ובניהם ייראו ושמחו יגל ליבם ביהוה י‪:‬ח אשרקה להם‬
‫ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו י‪:‬ט ואזרעם בעמים‬
‫ובמרחקים ייזכרוני וחיו את בניהם ושבו י‪:‬י והשיבותים‬
‫מארץ מיצריים ומאשור אקבצם ואל ארץ גילעד ולבנון‬
‫אביאם ולוא יימצא להם י‪:‬יא ועבר בים צרה והיכה בים‬
‫גלים והובישו כול מצולות יאור והורד גאון אשור ושבט‬
‫מיצריים יסור י‪:‬יב וגיברתים ביהוה ובישמו ייתהלכו‬
‫נאומ יהוה‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א פתח לבנון דלתיכ ותואכל אש בארזיכ יא‪:‬ב הילל ברוש‬
‫כי נפל ארז אשר אדירים שודדו הילילו אלוני בשן כי‬
‫ירד יער הבצור )הבציר( יא‪:‬ג קול ייללת הרועים כי שודדה‬
‫אדרתם קול שאגת כפירים כי שודד גאון הירדן‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬ד כוה אמר יהוה אלוהי רעה את צואן ההרגה יא‪:‬ה אשר‬
‫קוניהן יהרגונ ולוא יאשמו ומוכריהן יואמר ברוכ יהוה‬
‫ואעשיר ורועיהם לוא יחמול עליהן יא‪:‬ו כי לוא אחמול עוד‬
‫על יושבי הארץ נאומ יהוה והינה אנוכי ממציא את האדם‬
‫איש ביד רעהו וביד מלכו וכיתתו את הארץ ולוא אציל מידם‬
‫יא‪:‬ז וארעה את צואן ההרגה לכן עניי הצואן ואקח לי שני‬
‫מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים וארעה את הצואן‬
‫יא‪:‬ח ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד ותיקצר נפשי בהם‬
‫וגם נפשם בחלה בי יא‪:‬ט ואומר לוא ארעה אתכם המתה תמות‬
‫והנכחדת תיכחד והנשארות תואכלנה אישה את בשר רעותה יא‪:‬י‬
‫ואקח את מקלי את נועם ואגדע אותו להפיר את בריתי אשר‬
‫כרתי את כל העמים יא‪:‬יא ותופר ביום ההוא וידעו כן‬
‫יהוה‬
‫דבר‬
‫כי‬
‫אותי‬
‫השומרים‬
‫הצואן‬
‫עניי‬
‫הוא‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬יב ואומר אליהם אים טוב בעיניכם הבו‬
‫שכרי ואים לוא חדלו ויישקלו את שכרי שלושים כסף יא‪:‬יג‬
‫ויואמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי‬
‫מעליהם ואקחה שלושים הכסף ואשליכ אותו בית יהוה אל‬
‫היוצר יא‪:‬יד ואגדע את מקלי השני את החובלים להפר את‬
‫האחוה בין יהודה ובין יישראל‪..........‬פ‬
‫רשע ירת‬
‫יא‪:‬טו ויואמר יהוה אלי עוד קח לכ כלי רועה אוילי יא‪:‬טז כי‬
‫הינה אנוכי מקים רועה בארץ הנכחדות לוא ייפקוד הנער‬
‫לוא יבקש והנשברת לוא ירפא הנצבה לוא יכלכל ובשר הבריאה‬
‫יואכל ופרסיהן יפרק יא‪:‬יז הוי רועי האליל עוזבי‬
‫הצואן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרועו יבוש תיבש‬
‫ועין ימינו כהוה תיכהה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬א משא דבר יהוה על יישראל נאומ יהוה נוטה שמיים‬
‫ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקירבו יב‪:‬ב הינה אנוכי שם את‬
‫ירושלימ סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה ייחיה‬
‫במצור על ירושלימ יב‪:‬ג והיה ביום ההוא אשים את‬
‫ירושלימ אבן מעמסה לכל העמים כל עומסיה שרוט יישרטו‬
‫ונאספו עליה כול גויי הארץ יב‪:‬ד ביום ההוא נאומ יהוה אכה‬
‫כל סוס בתימהון ורוכבו בשיגעון ועל בית יהודה אפקח את‬
‫עיני וכול סוס העמים אכה בעיורון יב‪:‬ה ואמרו אלופי‬
‫יהודה בליבם אמצה לי יושבי ירושלימ ביהוה צבאות‬
‫אלוהיהם יב‪:‬ו ביום ההוא אשים את אלופי יהודה ככיור אש‬
‫בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמואול את כל‬
‫העמים סביב וישבה ירושלימ עוד תחתיה בירושלימ יב‪:‬ז‬
‫והושיע יהוה את אהלי יהודה בריאשונה למען לוא תיגדל‬
‫תיפארת בית דויד ותיפארת יושב ירושלימ על יהודה יב‪:‬ח‬
‫ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלימ והיה הנכשל בהם‬
‫ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלוהים כמלאכ יהוה ליפניהם‬
‫יב‪:‬ט והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגויים הבאים‬
‫על ירושלימ יב‪:‬י ושפכתי על בית דויד ועל יושב‬
‫ירושלימ רוח חן ותחנונים והיביטו אלי את אשר דקרו וספדו‬
‫עליו כמיספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור יב‪:‬יא‬
‫ביום ההוא ייגדל המיספד בירושלימ כמיספד הדדרימון‬
‫בביקעת מגידון יב‪:‬יב וספדה הארץ מישפחות מישפחות לבד‬
‫מישפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד מישפחת בית נתן לבד‬
‫ונשיהם לבד יב‪:‬יג מישפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד‬
‫מישפחת השימעי לבד ונשיהם לבד יב‪:‬יד כול המישפחות‬
‫הנשארות מישפחות מישפחות לבד ונשיהם לבד יג‪:‬א ביום‬
‫ההוא ייחיה מקור נפתח לבית דויד וליושבי ירושלימ‬
‫לחטאת ולנדה יג‪:‬ב והיה ביום ההוא נאומ יהוה צבאות אכרית‬
‫את שמות העצבים מינ הארץ ולוא ייזכרו עוד וגם את‬
‫הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מינ הארץ יג‪:‬ג והיה כי‬
‫יינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואימו יולדיו לוא תיחיה‬
‫כי שקר דיברת בשם יהוה ודקרוהו אביהו ואימו יולדיו‬
‫בהינבאו יג‪:‬ד והיה ביום ההוא יבושו הנביאים איש‬
‫מחזיונו בהינבאותו ולוא יילבשו אדרת שער למען כחש יג‪:‬ה‬
‫ואמר לוא נביא אנוכי איש עובד אדמה אנוכי כי אדם‬
‫היקנני מינעורי יג‪:‬ו ואמר אליו מה המכות האלה בין‬
‫ידיכ ואמר אשר הוכיתי בית מאהבי‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬ז חרב עורי על רועי ועל גבר עמיתי נאומ יהוה צבאות הכ‬
‫ותפוצין הצואן והשיבותי ידי על הצוערים יג‪:‬ח‬
‫"‬
‫את הרועה‬
‫והיה בכל הארץ נאומ יהוה פי שניים בה ייכרתו ייגועו‬
‫והשלישית ייותר בה יג‪:‬ט והבאתי את השלישית באש‬
‫וצרפתים כיצרוף את הכסף ובחנתים כיבחון את הזהב הוא‬
‫ייקרא בישמי ואני אענה אותו אמרתי עמי הוא והוא‬
‫יואמר יהוה אלוהי‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬א הינה יום בא ליהוה וחולק שללכ בקירבכ יד‪:‬ב ואספתי את‬
‫כל הגויים אל ירושלימ למילחמה ונלכדה העיר ונשסו‬
‫הבתים והנשים תשגלנה )תישכבנה( ויצא חצי העיר בגולה‬
‫ויתר העם לוא ייכרת מינ העיר יד‪:‬ג ויצא יהוה ונלחם‬
‫בגויים ההם כיום הילחמו ביום קרב יד‪:‬ד ועמדו רגליו ביום‬
‫רשע ירת‬
‫ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלימ מיקדם ונבקע‬
‫הר הזיתים מחציו מיזרחה וימה גיא גדולה מאוד ומש חצי‬
‫ההר צפונה וחציו נגבה יד‪:‬ה ונסתם גיא הרי כי יגיע גי‬
‫הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מיפני הרעש בימי‬
‫עוזיה מלכ יהודה ובא יהוה אלוהי כל קדושים עימכ יד‪:‬ו‬
‫והיה ביום ההוא לוא ייחיה אור יקרות יקפאון )וקיפאון(‬
‫יד‪:‬ז והיה יום אחד הוא ייודע ליהוה לוא יום ולוא לילה‬
‫והיה לעת ערב ייחיה אור יד‪:‬ח והיה ביום ההוא יצאו מיים‬
‫חיימ מירושלימ חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים‬
‫האחרון בקייץ ובחורף ייחיה יד‪:‬ט והיה יהוה למלכ על כל‬
‫הארץ ביום ההוא ייחיה יהוה אחד ושמו אחד יד‪:‬י ייסוב כל‬
‫הארץ כערבה מיגבע לרימון נגב ירושלימ וראמה וישבה‬
‫תחתיה למישער בינימינ עד מקום שער הריאשון עד שער‬
‫הפינים ומיגדל חננאל עד ייקבי המלכ יד‪:‬יא וישבו בה‬
‫וחרם לוא ייחיה עוד וישבה ירושלימ לבטח‪..........‬ס‪ ..........‬יד‪:‬יב‬
‫וזואת תיחיה המגפה אשר ייגוף יהוה את כל העמים אשר‬
‫צבאו על ירושלימ המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו‬
‫תימקנה בחוריהן ולשונו תימק בפיהם יד‪:‬יג והיה ביום‬
‫ההוא תיחיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו‬
‫ועלתה ידו על יד רעהו יד‪:‬יד וגם יהודה תילחם בירושלימ‬
‫ואוסף חיל כל הגויים סביב זהב וכסף ובגדים לרוב מאוד יד‪:‬טו‬
‫וכן תיחיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר‬
‫ייחיה במחנות ההמה כמגפה הזואת יד‪:‬טז והיה כל הנותר‬
‫מיכל הגויים הבאים על ירושלימ ועלו מידי שנה בשנה‬
‫להישתחות למלכ יהוה צבאות ולחוג את חג הסוכות יד‪:‬יז והיה‬
‫אשר לוא יעלה מאת מישפחות הארץ אל ירושלימ להישתחות‬
‫למלכ יהוה צבאות ולוא עליהם ייחיה הגשם יד‪:‬יח ואים‬
‫מישפחת מיצריים לוא תעלה ולוא באה ולוא עליהם תיחיה‬
‫המגפה אשר ייגוף יהוה את הגויים אשר לוא יעלו לחוג את‬
‫חג הסוכות יד‪:‬יט זואת תיחיה חטאת מיצריים וחטאת כל‬
‫הגויים אשר לוא יעלו לחוג את חג הסוכות יד‪:‬כ ביום ההוא‬
‫ייחיה על מצילות הסוס קודש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה‬
‫כמיזרקים ליפני המיזבח יד‪:‬כא והיה כל סיר בירושלימ‬
‫וביהודה קודש ליהוה צבאות ובאו כל הזובחים ולקחו מהם ובישלו‬
‫בהם ולוא ייחיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא‬
‫מלאכי‬
‫א‪:‬א משא דבר יהוה אל יישראל ביד מלאכי א‪:‬ב אהבתי אתכם‬
‫אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקוב נאומ‬
‫יהוה ואוהב את יעקוב א‪:‬ג ואת עשו שנאתי ואשים את הריו‬
‫שממה ואת נחלתו לתנות מידבר א‪:‬ד כי תואמר אדום רוששנו‬
‫ונשוב ונבנה חרבות כוה אמר יהוה צבאות המה ייבנו ואני‬
‫אהרוס וקראו להם גבול רישעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם‬
‫א‪:‬ה ועיניכם תיראינה ואתם תואמרו ייגדל יהוה מעל‬
‫ליגבול יישראל א‪:‬ו בן יכבד אב ועבד אדוניו ואים אב אני‬
‫איה כבודי ואים אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות‬
‫לכם הכוהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמכ א‪:‬ז‬
‫מגישים על מיזבחי לחם מגואל ואמרתם במה גאלנוכ‬
‫באמרכם שולחן יהוה נבזה הוא א‪:‬ח וכי תגישון עיור ליזבוח‬
‫אין רע וכי תגישו פיסח וחולה אין רע הקריבהו נא לפחתכ‬
‫היירצכ או היישא פניכ אמר יהוה צבאות א‪:‬ט ועתה חלו נא‬
‫פני אל ויחננו מידכם היתה זואת היישא מיכם פנים‬
‫אמר יהוה צבאות א‪:‬י מי גם בכם וייסגור דלתיים ולוא‬
‫תאירו מיזבחי חינם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות‬
‫ומינחה לוא ארצה מידכם א‪:‬יא כי מימיזרח שמש ועד מבואו‬
‫רשע ירת‬
‫גדול שמי בגויים ובכל מקום מוקטר מוגש לישמי ומינחה‬
‫טהורה כי גדול שמי בגויים אמר יהוה צבאות א‪:‬יב ואתם‬
‫מחללים אותי באמרכם שולחן יהוה מגואל הוא וניבו נבזה‬
‫אכלו א‪:‬יג ואמרתם הינה מתלאה והיפחתם אותי אמר יהוה‬
‫צבאות והבאתם גזול ואת הפיסח ואת החולה והבאתם את המינחה‬
‫הארצה אותה מידכם אמר יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬א‪:‬יד וארור נוכל ויש‬
‫בעדרו זכר ונודר וזובח משחת ליהוה כי מלכ גדול אני אמר‬
‫יהוה צבאות ושמי נורא בגויים ב‪:‬א ועתה אליכם המיצוה‬
‫הזואת הכוהנים ב‪:‬ב אים לוא תישמעו ואים לוא תשימו על לב‬
‫לתת כבוד לישמי אמר יהוה צבאות ושילחתי בכם את המארה‬
‫וארותי את בירכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב‬
‫ב‪:‬ג הינני גוער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם‬
‫פרש חגיכם ונשא אתכם אליו ב‪:‬ד וידעתם כי שילחתי‬
‫אליכם את המיצוה הזואת ליחיות בריתי את לוי אמר יהוה‬
‫צבאות ב‪:‬ה בריתי היתה איתו החיימ והשלום ואתנם לו מורא‬
‫וייראני ומיפני שמי נחת הוא ב‪:‬ו תורת אמת היתה‬
‫בפיהו ועולה לוא נמצא בישפתיו בשלום ובמישור הלכ איתי‬
‫ורבים השיב מעון ב‪:‬ז כי שיפתי כוהן יישמרו דעת ותורה‬
‫יבקשו מיפיהו כי מלאכ יהוה צבאות הוא ב‪:‬ח ואתם סרתם‬
‫מינ הדרכ היכשלתם רבים בתורה שיחתם ברית הלוי אמר‬
‫יהוה צבאות ב‪:‬ט וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל‬
‫העם כפי אשר אינכם שומרים את דרכי ונושאים פנים‬
‫בתורה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬י הלוא אב אחד לכולנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש‬
‫באחיו לחלל ברית אבותינו ב‪:‬יא בגדה יהודה ותועבה נעשתה‬
‫ביישראל ובירושלימ כי חילל יהודה קודש יהוה אשר אהב‬
‫ובעל בת אל נכר ב‪:‬יב יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער ועונה‬
‫מאהלי יעקוב ומגיש מינחה ליהוה צבאות‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬יג וזואת שנית תעשו כסות דימעה את מיזבח יהוה בכי‬
‫ואנקה מאין עוד פנות אל המינחה ולקחת רצון מידכם ב‪:‬יד‬
‫ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינכ ובין אשת נעוריכ‬
‫אשר אתה בגדתה בה והיא חברתכ ואשת בריתכ ב‪:‬טו ולוא אחד עשה‬
‫ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלוהים ונשמרתם ברוחכם‬
‫ובאשת נעוריכ אל ייבגוד ב‪:‬טז כי שנא שלח אמר יהוה אלוהי‬
‫יישראל וכיסה חמס על לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם‬
‫ברוחכם ולוא תיבגודו‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬יז הוגעתם יהוה בדיבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם‬
‫כל עושה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלוהי‬
‫המישפט ג‪:‬א הינני שולח מלאכי ופינה דרכ לפני‬
‫ופיתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאכ‬
‫הברית אשר אתם חפצים הינה בא אמר יהוה צבאות ג‪:‬ב ומי‬
‫מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו כי הוא כאש מצרף‬
‫וכבורית מכבסים ג‪:‬ג וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני‬
‫לוי וזיקק אותם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מינחה‬
‫ביצדקה ג‪:‬ד וערבה ליהוה מינחת יהודה וירושלימ כימי‬
‫עולם וכשנים קדמוניות ג‪:‬ה וקרבתי אליכם למישפט‬
‫והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר‬
‫ובעושקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולוא יראוני אמר‬
‫יהוה צבאות ג‪:‬ו כי אני יהוה לוא שניתי ואתם בני יעקוב‬
‫לוא כליתם ג‪:‬ז למימי אבותיכם סרתם מחוקי ולוא שמרתם‬
‫שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב‬
‫ג‪:‬ח הייקבע אדם אלוהים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה‬
‫קבענוכ המעשר והתרומה ג‪:‬ט במארה אתם תאורו ואותי אתם‬
‫קובעים הגוי כולו ג‪:‬י הביאו את כל המעשר אל בית האוצר‬
‫ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזואת אמר יהוה צבאות אים‬
‫רשע ירת‬
‫לוא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד‬
‫בלי די ג‪:‬יא וגערתי לכם באוכל ולוא ישחית לכם את פרי‬
‫האדמה ולוא תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות ג‪:‬יב‬
‫ואישרו אתכם כל הגויים כי תיחיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה‬
‫צבאות‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יג חזקו עלי דיבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליכ‬
‫ג‪:‬יד אמרתם שוא עבוד אלוהים ומה בצע כי שמרנו מישמרתו‬
‫וכי הלכנו קדורנית מיפני יהוה צבאות ג‪:‬טו ועתה אנחנו‬
‫מאשרים זדים גם נבנו עושי רישעה גם בחנו אלוהים‬
‫ויימלטו ג‪:‬טז אז נדברו ייראי יהוה איש אל רעהו ויקשב‬
‫יהוה ויישמע וייכתב ספר זיכרון לפניו לייראי יהוה‬
‫ולחושבי שמו ג‪:‬יז והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני‬
‫עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד‬
‫אותו ג‪:‬יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלוהים‬
‫לאשר לוא עבדו‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יט כי הינה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה‬
‫רישעה קש וליהט אותם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לוא‬
‫יעזוב להם שורש וענף ג‪:‬כ וזרחה לכם ייראי שמי שמש‬
‫צדקה ומרפא ביכנפיה ויצאתם ופישתם כעגלי מרבק ג‪:‬כא‬
‫ועסותם רשעים כי ייחיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר‬
‫אני עושה אמר יהוה צבאות‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬כב זיכרו תורת מושה עבדי אשר ציויתי אותו בחורב על כל‬
‫יישראל חוקים ומישפטים ג‪:‬כג הינה אנוכי שולח לכם את‬
‫אליה הנביא ליפני בוא יום יהוה הגדול והנורא ג‪:‬כד והשיב‬
‫לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והיכיתי את‬
‫הארץ חרם‬