‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬ ‫‪www.hebrewbooks.org‬‬ ‫ע״י חיים תש"ע‬ ‫מ א ו מ ר ם ק ו ד ם‬ ‫ב ר כ ו ת‬ ‫אתה יי אלהיט מלך‬ ‫ה ע ו ל ם אשר בחר‬ ‫בנביאיבש טובים וךצה בךגךיהס הנאמךימ‬ ‫ן א מ ת ‪ :‬ברוך אתה יי הבוחר בתורה במשה‬ ‫*ובדו ובישראל עמו ובנביאי האמרת וצדק‪:‬‬ ‫ה ה פ ט ר ה‬ ‫ועל יום השבת הזה‬ ‫שנתת לנו יי אלהיט‬ ‫לקדשה ולמנוחה‬ ‫לש^״ון ולשמחה‬ ‫רבבוד ולתפארתה‬ ‫; ‪Tt‬‬ ‫‪T‬‬ ‫על הבל יי אלהיט‬ ‫־ ‪ -‬י ־‪~ «.‬‬ ‫אט מודים לך‬ ‫ומבךבץ אותך‬ ‫יתברך שטה בפה בל‬ ‫הי תמיד לעולם ועד‬ ‫ברוך אתה יי מקדש‬ ‫השבת וישראל‬ ‫והזמנק‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫ועל יוכמ חג‬ ‫המצות הזה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫וכשסיים ההפנול*יי‪1‬מל‪1‬‬ ‫ו ה א ח ד ה‬ ‫!‬ ‫ועל י ו ם חג‬ ‫השבוע‪1‬רת‬ ‫הזרה‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ועל ייובש חג‬ ‫הזה‬ ‫‪-‬הסוכות ‪* -‬‬ ‫אתה״ אלהיט מלך‬ ‫ותעולכש עור כ ל‬ ‫העולמים צדיק צ נ ל הדודוות האל הנאמן‬ ‫ועל י ו ם‬ ‫ויזאומר וקעו^ד־! המךנר והמקייכס שכד‬ ‫שמיני חג‬ ‫דבריו אמת וצדק‪:‬‬ ‫עצרת הזרה‬ ‫אתה הוא יי אלהיט ו נ א מ נ י ם‬ ‫‪* 1‬ארמ‬ ‫דבריך ודבר א ח ד מדבריך‬ ‫* "י‬ ‫‪£‬ח‪1‬ד לא ישוב ר י ק ם כ א ל מלך נאמן‬ ‫ורחמן אתה באי האל הנאמן בכל ךבךו •‬ ‫התורה ועל הגבורה ועל‬ ‫^‬ ‫על ציון כי היא כירת‬ ‫‪CDPTI‬‬ ‫הנביאים ועל יום הזכרון‬ ‫^‬ ‫ח<ינו ל ע ל ו ב ת נפש‬ ‫* ־‬ ‫הזה ־שנתת ל ט יי אלהיט לקדשה ולמנוחד־ן‬ ‫תושיע במהרד־ז בימנו ברוך אתר‪ ,-‬יי משמח‬ ‫על הבל יי אלהיט‬ ‫לכבוד ולתפארת‪:‬‬ ‫בכנידך•‪:‬‬ ‫‪£‬יון‬ ‫‪•• v‬‬ ‫‪s‬‬ ‫י‬ ‫!י‬ ‫־‬ ‫;‪•t‬‬ ‫‪ /‬י אלהיט כאאהו‬ ‫&&חנך‬ ‫אנו מ ו ד י ם לך ומבךכץ אותך יתברך שמך‬ ‫ך ז נ ב י א עבדך‬ ‫־ ־‬ ‫כפה כל חי תמיד ל ע ו ל ם ו ע ר ודברך מלכנו‬ ‫במהרה־׳ <בא‬ ‫‪t‬‬ ‫־‬ ‫ובמלכורז ביות דוד משיחך‪r‬‬ ‫אמת וקיים לעד ברוך אתד־י‪ .‬יי מלך על כ ל‬ ‫וינל לבינו על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו‬ ‫עוד אחריכם ארז כבודו כי ב ש ם קדישך‬ ‫נשבעת ל ו שלא תכבד‪ ,-‬נרו ל ע ו ל ם ועד‬ ‫הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון‪:‬‬ ‫ברוך אתה » מנן דוד‪:‬‬ ‫התורה ועל העבודה ועל‬ ‫״‬ ‫ןי^‬ ‫למם יוכפזלים*‬ ‫הנביאים ועל יום השבת‬ ‫התוךר־ז ועל המבודד־!‬ ‫והה שנתת ל ט ;י אלהיט לקדשה ולמנחדה‬ ‫ועל הנביאים ועל י ו מ‬ ‫על הצל יי אלהיט‬ ‫לכבודיולתפאךת‪:‬‬ ‫הבפורים הזה שנתת לנו יי אלהיט לקדירה‬ ‫אט מיוףכשילך ומבךכץ אותך יתברך שמך‬ ‫ולמנוחד־ז למחיךר־ז ולסליחר־ז ולכפרר־ת‬ ‫‪ 3‬פ כ ל חי תמיד לעולכם ועד ברוך אתה יי‬ ‫לכבוד ולתפארת ג ‪,‬על הכל‪/‬י הלחינו אט‬ ‫מקדש השכרת‪:‬‬ ‫בו־ךיכש לך ומבךכץ אותךייתכרך שמך בפה‬ ‫כ ל חי תמיד ! ע ו ל ם ו ן ד ודברך מלבנו‬ ‫לשלש לגליה‬ ‫אמת וקי*ם לעד כרוך א ת ה » מוחל וסולח‬ ‫לעונתיט ולעונות עמו ישתאל ומעביר‬ ‫הת;רה ו ן ל האבודה ועל הנבי^ס‬ ‫ןן^‬ ‫א^מ‪1‬תינו בכל שנו‪ ;-‬וישנר־ז מלך על בל‬ ‫הארץ מקדיש השבת וישראל ויום הבפוךים ן‬ ‫י‬ ‫‪T1‬‬ ‫; ז‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫יי‬ ‫‪:‬‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I T‬־‪;•T‬‬ ‫ד‬ ‫;־|ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪*:‬‬ ‫{ ד‬ ‫ו‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫כ ר א ש י ת‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ב‬ ‫ר ד מ‬ ‫כ האמד האל הי׳ האל שהוא כירא שמים׳ הענין הזה אמרו הנביא ההוא ויהיו כמו הנהרגת)האגמים שיבשו וסבו איים שהם מקומית לשבת‬ ‫כמה פעמים לפי שהיו בדורו בעלי אמונה רעה שהיו מאמינים )הולכתי׳ אבל ישראל שהם כעורי׳ בגלות אוליך אותם בלרךלאילעי שאביכם‬ ‫כי העולם לא נברא אלא כך היה קדמי( י ומפני האמונות הדעות לארצם; החדשים׳ אתם ישראל שאתם חרשים לשמוע זבד ה'ועורים לראותו ׳‬ ‫&הם היה שונה תמיד הענק הזה כ< ה׳ יתעלה הוא בורא העולם ומחדש))לא עוד אלא שאתם אומרים לנביאי ז מי עור ׳ אתם תאמרו על נביא ה‬ ‫והוא מוציאומאק לישי‪.‬‬ ‫שהוא עבדי שהוא עור‪:‬‬ ‫‪** i‬־אמר האלי יהיוה בורא השמים צישעי אתם אלהינו \‬ ‫ומטיה* ׳ שנש אותם‬ ‫החדישים ישמעו כמלאכי׳ נביאי שאשלת‬ ‫‪ 1‬־׳״ ־‬ ‫" ' * ־ ' ‪v°‬״ ־ * "י‬ ‫‪.‬״״־‪ .‬י‬ ‫‪ILJ‬‬ ‫כאהל על הארז‪:‬‬ ‫*< לכם תאמרו מי עור‬ ‫ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה ‪ -‬והעוריס הביטו לךאוות‪ :‬מי עור‬ ‫^ ‪^ ,‬‬ ‫)חלשכימהו‪ :‬כמשלם׳‬ ‫צאצאיה עליה כי אחר נתן נ^מה ך^ם עליה ורוח להלכים‬ ‫כי־אם־עבדי וחריש כמלאכי אשלח עבדי הנכיא שהוא‬ ‫שלם תאמרו עלמ מי‬ ‫מי עור כמשלים ועור כעבד יהורת‬ ‫בה‪ :‬אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק‬ ‫»אמר נתראה‬ ‫עור כמוהו ‪ :‬ראות י‬ ‫ך ואצךן‪ :‬ואתנן‪ :‬לבריות‪g3c‬יןף ראית רבות ולא תשמר פקח אזניכ‬ ‫ד‬ ‫ב ‪,‬‬ ‫אזנים )אתם תראי צרות ל‬ ‫ל‬ ‫)לוח‬ ‫עליה‬ ‫לעם‬ ‫ולא ישמע‪:‬‬ ‫ל א ו ר ג ו י ם ‪ :‬לפקח עינים עותר־;‬ ‫יהוה חפץ למען לבות‪ :‬ולא תשמור י‬ ‫אניה׳׳‬ ‫כה‪.‬‬ ‫להולכים‬ ‫צעק לבכם למה בא<‬ ‫אומל לישלאל אני ה׳ ל ה ו צ י א ממסגר אשיר מבירת בלא‬ ‫צדקו יגדל תורה ויאדיר ‪ :‬עד כאן‬ ‫אלינו הצרות האל)‬ ‫אני ןהוה הוא שמי‬ ‫שעשיתי כל זה יכול ישבי חישך‪:‬‬ ‫ו ה ו א עם״בזוז ושסוי הפח ב ח ו ר י ם )הנה עיניכם רואות‬ ‫כ^ם ובבתי כ ל א י ם החבאו היו לבז ועירות כי מה תיעיל‬ ‫להוציאך מהגלות ואני וכבודי" ל א ח ר לא־־־אתן ותהיתי‬ ‫הוא שקלאתיך בצלק‬ ‫הראיה לרואה אם לא‬ ‫באו‬ ‫הנה‬ ‫הךאשנות‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫גשהגיע זמנך לצאת‬ ‫ישמור את דרכו; ה׳‬ ‫ואין מציל משםה ואיךאימר השב‪:‬‬ ‫שתצא ולא תילא ב וחדשות אני מגיד ב ט ר ם הצמחנות‬ ‫חפץ למען צדקו י‬ ‫וישמע‬ ‫יקשיב‬ ‫זיאות‬ ‫יאזין‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫מי‬ ‫בצאתך כי אני אחזיק‬ ‫^ יעשה לא למענכם ‪d‬‬ ‫‪,:^1‬‬ ‫‪ .‬־'‬ ‫•ידי י ‪ i‬־‪r u‬‬ ‫בילך‪ :‬ואצלך ׳‬ ‫שיגדיל תורתו עדת‬ ‫•‪-» ,‬ו • ־ ‪ .‬י« ‪!*»-‬ו‬ ‫־ ‪,‬‬ ‫אשמלך אשמיע א ת כ ם ‪ :‬ישירו ליהור־ז שיר‬ ‫מן הגוים שלא ילעז‬ ‫וישראל לבזזים הלא יהיה זו חטאנו בימי הגאולה לאליל‬ ‫•«‬ ‫־ •‪ .• *• - /‬יי!‬ ‫לך‪ :‬לכלית עם׳‬ ‫לו'ןלא־א בך <ן לןך ןלא ^ ^ ן אותה כמו שכתיב בי‬ ‫לקיום כל עם ועם כי הרש תהדתו מקצה הארץ יורדי הים‬ ‫•‪ r‬מלאה הארזדעה את‬ ‫־‪ ,‬י > ‪ ».‬י י‬ ‫ישאו‬ ‫כעכולן מתקיים כל ומלאו איים ו י ש ב י ה ם ‪:‬‬ ‫וישפך עליו חמוז א?< ה־ והואעם׳ ישלאל‬ ‫בתורתו‪:‬‬ ‫העולם ׳ )כן תהיה‬ ‫מדבר ועריו ח צ ר י ם תשב קדר י ת ו‬ ‫ועזוז מלחמית ותלהטהו מסביב ולא הוא עם בזוז שטזזים‬ ‫גם כן לאיל גוים׳‬ ‫אותם אויביהם ושישים‬ ‫ידע ותבע^בו ו ל א ח י ם עלילב ‪V‬‬ ‫גדם‬ ‫כמושאמל והלכו‬ ‫ישבי סלע מראש הרים יצוחו‪:‬‬ ‫אותם תמיל‪ :‬הפת‬ ‫‪ .‬־ י ־ יי י ־•־־׳<־ •־׳ ‪.‬‬ ‫לאורך ׳ והאור היא‬ ‫התירה שתצא להם ישימו ליהור־ז כבור ותהלתו באיים‬ ‫ועתות כה״אמך ן ה ו ה בראן‪ :‬יעקב בחוליםללם׳ כמי על‬ ‫ומרך ישראל אל־תירא בי גאלת»ך יזןל פתן אומ׳כיבחולי׳‬ ‫יהוה בנביור יצא באיש‬ ‫מציון‪ :‬לפקח ׳ אני יגידו‪:‬‬ ‫ה קראתיך לפקוח‬ ‫אש׳ התחבאו שםיפיחו‬ ‫" יי" י־ י ‪.‬‬ ‫י‬ ‫י• י‪" "1‬‬ ‫«‬ ‫יי‪j.‬‬ ‫‪ »j..‬כלומר ״‬ ‫^ ‪....‬מינים עירות‬ ‫לןראת׳ בשמן‪ :‬ל׳־אתה‪ .:‬כ׳־ת*?ר ^יתס ‪«b omnh‬׳‬ ‫עיניכם שהם עורות מלחמיוות יעיר קנאה יריע אף־יצךיח‬ ‫במים אתך אני וננהר‪1‬ת ל א ישטפוך ילכמ^מסככיז סלה׳ ׳‬ ‫בגלית מרוכ הצרות׳ עליאיביו יתגבר‪:‬‬ ‫החשיתי‪ttSW1‬־‪ D^Sn a‬חמה ןל ב‪ ,r» _4‬י״ליסלל מ‪»h‬‬ ‫)כן להוציא ממסגר‬ ‫מעלות‪ :‬וככתי כלאים‬ ‫י^סיר ׳ אתה שאתה מ ע ו ל ם אחריש אתאפק ביולרות‬ ‫כי־אנ? החכאנ׳ אמ׳כשילכלום‬ ‫לאתבער׳בך‪:‬‬ ‫אחריב‬ ‫אסיר כגלות ובכית כלא אפעה אשם ואשאף יחד‪:‬‬ ‫יהוות אלה<ך קדוש ישראל מושיעך אויביהם יחביאו׳בבתי‬ ‫)יושב בחשך ן אני ה׳‬ ‫‪v:‬‬ ‫״ *‬ ‫ג ^‬ ‫נתתי כפיר ^ ר ׳ כ ש ״ ם ש ו ס ב ^‬ ‫הוא שמי ׳ היא שמי ה ר י ם וגבעוות ובל־יעשבס אוביש‬ ‫ישיב) חל לכם בעינימ‬ ‫המיוחל לי כי אני הוא‬ ‫‪» V‬‬ ‫מאעד^‪£‬רת בעינ; הוא זה‪ :‬השב כפתת‬ ‫תחתיך ‪:‬‬ ‫‪.‬אלון על הכל ועול לא‬ ‫אוביש‬ ‫ואגמים‬ ‫לאיים‬ ‫נהרות‬ ‫ןשמתי‬ ‫השק ׳ ולל אין אומ‬ ‫ן‬ ‫נכבדת ו א נ י אהבתיך‬ ‫אתן כבודי לאחל כמו‬ ‫ירעו‬ ‫שעשיתי על הנה שלא‬ ‫לאויב השב הבזה‪ :‬מי‬ ‫״ ״ !‬ ‫י י" ״ '‬ ‫בדרך לא‪U‬‬ ‫והולכתי עורים י "‬ ‫עשיתי משפט כלסעים‬ ‫תחתיך ולאמיס תחת נפ^י{ א י ־ בכם יאזין זאת׳‪,‬את‬ ‫על כן לאהכירוני ונטו בנתיבוות לא־־ידעו אדריכם א ש י ם‬ ‫ת י ר א כי־אתןכ א נ י ממזרח א ב י א התוכחה מי בכם ס‬ ‫אחרי האלילים ואחרי מחשך ל פ נ י ה ם ל א ו ר ומעקשים‬ ‫שיאזינה לשמע מה‬ ‫^‬ ‫זרעך וממערב א " ‪.‬‬ ‫הוציאי ישלאל מהגלות ואעשה עמהם נפלאות גלולות יכילוני כל העמיס ט אי(‬ ‫שעתיד להיות כסיף‬ ‫י‬‫ולא ־׳ יי •^•י^־‪ 1‬י־ו•»ו‬ ‫עשיתיםלשעה‬ ‫הדברים יסל עושי‬ ‫אלה י ל‬ ‫למישור ‪^ °‬‬ ‫כלעלי אחלי עשיתי יי ל ‪ °‬י י‬ ‫הימים זהו לאחול נ‬ ‫בשת‬ ‫אחור‬ ‫יבשושני וכן‬ ‫כמקום‬ ‫נסגועימל‬ ‫עזבתים‪:‬ולא שזכר‬ ‫קש וגז׳ ‪ J‬ותהלתי לפסילים ׳ ולא תהלתי‬ ‫הקית עמי׳ תאבל ורבי' כמוהם‪ :‬הראשונו׳ הנה באו י אמר הנכיא הנכואות ניתודהויאמלמינתןלמשיהה‪ :‬זוחסאנו׳ זו אשל חטאנו׳ ןימזו במקום אשל‬ ‫הבטחים בפסל האמרים‬ ‫למסבד‪-‬ז)כן בלשת זו טמנו ן ועזת ׳ שם שלם והוא במו עז ן ותלהסהו י המלחמה אמלצ‬ ‫הראשומ׳ שנבאתי על סנחליכ הנה באו‪ :‬וחדשות אני מניד ׳ ועתה אני מגיל‬ ‫לכםנמאן׳ חלשות שלא שמעתם ואשמיע איתן אתל בטרם תצמחנה׳ ואומ׳<תלהנ‪1‬הו מסבי' על ביאת סנחלי׳ על עלי יהילה ויתפשם ״‪ .‬ותבעל בו׳ כאשל בא‬ ‫תצמחנה על לרך משל כי הלבל החלש הוא כמו הצמח שיתחלש ויתגלה על פניחילו לילושלם י ועתה כה אמיהי׳ הענק הזה לבק כמה שלמעלה מזה ות^הטהן‬ ‫האר׳ אחלי הסתלו כן תהי׳ תשועת ישל׳‪ :‬שיל) לה'׳ כעת גאולת ישל׳‪ :‬יוללי מסביב כמו שפירשנו ועת הבטיח יושבי ילושלםמסנחליב׳וישלפלש גכ זאת‬ ‫הים באניות כלומ׳ בים וביבשה ישילו לה׳ י ואמי ומלוא' ׳ על לגי הים שהם הפרשי עתידה׳‪ .‬בוראך יעקב׳ שתכיר כי אני בוראך זכיראהעולס; אל תילא‬ ‫מלוא הים‪ :‬ישאו ׳ קול‪ :‬מדבר ועריו׳ על לרך משל כאילו ישאו קולבשולהכי אגלתיך ״ מחרב סנחריכ כי לא ילכוד ירושלם י ואם היא עתיד פי' גאלתיך מן‬ ‫המדבר והערים‪ :‬חצרים תשב קדר ׳ וכן ישאו קיל החצרים שתשב קדל הגלות‪ :‬כי תעבור במים׳ לפי שהמשיל חיל סנחדיכ למי הנהר כמו שאמר את‬ ‫נוי הנהר העצומים והרכים את מלך אשור וגומר אמר ליושבי ירושלם כי לא‬ ‫בהם כי בני קדר שוכנים במדבר כאהלים שהם כמו החצרי׳ שהם הכפרי׳ י ישטפו׳ נהרו׳ מלך אשור ולא תבער בהם אשו כי המשילם גם כן לאש כמו ותלטהן‬ ‫כמו וכתיהחצרים ‪ 5‬ימנו יוםכיסלע ׳ וכן יושבי סלע דל המגדלים הכנויםמסביב י ואם היא עתידה יאמר כי בצאתך מהגלות ותעביר בין האימות שהם‬ ‫מל הסלעים ועל ההרים ירונו דצוחו ושניהם ענין צעקה ‪ :‬ישימו׳ יתנו לןכנהרות או כמו אש לא תיקון כי אני ה׳ קלוש ישראל׳ אני קדוש ישראל אביכם‬ ‫בפיהם הכבוד והתהלה‪ :‬ה׳ כגטר יצא ׳ לתשועת ישראל‪ :‬יעיר קנאה‪/‬‬ ‫)אני מושיע אותך ‪ 1‬נתתי כפרך מצדי׳ כוש וסכא תחתיך ׳ כאשר בא חיל סנחלי׳‬ ‫משל‬ ‫קנאת ישראל שהעבידו׳ כגלות כמה שנים‪ :‬יריע אף יצרית׳ הכל דרך )שם פניו לירושלם שמע אל תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך ושב לן‬ ‫למנצחיםכמלחמה שהם מריעים ומצריחים להתגבר על אשר כנגדם׳ ונלחם עם כוש וסבא ומצלים ושב לו עם השבי ההוא להלחם כירושלםושם נגף‬ ‫ניצריחכמו יריע‪ :‬החשיתי׳ אמר האל יתברך מזמן רב החשיתי ושתקתי האל מחנהו ועתה אומרכי כוש וסכא ומצרי׳נתנם האל כופר לישדאלונתנז ביל‬ ‫לניאל‬ ‫שנאמר‬ ‫הענק<מה‬ ‫כנבואותימי״!‪-‬״‬ ‫ח תהיה‬ ‫׳׳‪-‬׳־ * <‬ ‫יהיה‪ u .‬׳‬ ‫עתילה« "‬ ‫היא^ « «‬ ‫ם^‬ ‫מלךאשו׳תחתישל«׳' ‪<.‬א‪7‬‬ ‫בצער ישראל בגלות והתאפקתי בסבל לחצם‪ :‬כיולדה אפעה׳ עתה אצעין*‪i «'Zm'7‬‬ ‫כי בא מלך הצפון בלככ ובפלשים וגומל )אק מצלים לא תהיה לפלטה‪:‬‬ ‫! ‪ p‬פ דום ^חעתיד ולמ שפירשנו מה‬ ‫‪1‬ו*מ‪1‬״~‪4‬‬ ‫!*שאף יחד׳ אשימם ואכלעם יהד כל אויבי ענין בליעה והשחתה‪ :‬אחריב‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪vr‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪h ? 3‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נ ת ן‬ ‫‪ph‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•י'‬ ‫־|‪T-:‬‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪R‬‬ ‫ג יי‬ ‫‪'V‬‬ ‫ז•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫« ‪• - « ! • -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪« T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ס ה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־!‬ ‫•ו‬ ‫‪:‬‬ ‫רכ‬ ‫בו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫•־‬ ‫"־‪V‬‬ ‫"‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י( י‬ ‫'‪I‬‬ ‫‪TR‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫;‪T R T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫־«‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:\1T:‬‬ ‫‪-Ir-‬‬ ‫־|‬ ‫• • ••>י‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪*.‬־‪.‬‬ ‫‪* » .‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫*‬ ‫‪N‬‬ ‫‪~ - :‬זי‬ ‫‪,‬‬ ‫» ־ י •‬ ‫•‬ ‫‪• .T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫•‬ ‫־ ׳ ־ ־‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬׳י‪.‬י‬ ‫‪:A' VT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ן א ת‬ ‫‪Tr‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ -‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫־'‬ ‫‪/‬‬ ‫‪»:‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫נ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪A‬‬ ‫•י־י‬ ‫‪T‬‬ ‫ך‬ ‫ם פ ׳כ‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫‪m‬‬ ‫)מ‬ ‫) ה מכ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫זייס‬ ‫‪J‬‬ ‫ס ו י י י י‬ ‫•*״!‬ ‫־מ־ » » ‪» « * * » m‬תה'״״י< ־ל ה»כ‬ ‫‪" t Z S S S h X « S S‬‬ ‫‪ ,‬מ פ ז‬ ‫ע‬ ‫< ‪,‬‬ ‫י וי י'פ־*ה‪4‬ע‪.‬‬ ‫‪^ 2‬‬ ‫ח‪3‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫נ ח‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫וכי‬ ‫ו ר א ה‬ ‫ת צ א‬ ‫ר ד ק‬ ‫&ומר ׳ והנה זכר ארבעה ליחות ט תימן היא ימם ׳ מם ללוחות הוא על צכאות מעלה ומשה והיכולת בילו‪ :‬אלהי כל הארץ יקלא ׳ פי כל העמים יומ‬ ‫לרך משל כאל< הרוחות ישאום במקומם ויביאום אל אק ישראל‪ :‬כל בו‪ :‬כי כאשי*׳ אק את כמו האשה שמת כעלה׳ אלאכאשה שקצף עמה‬ ‫הנקרא כשמי׳ כי ישראל נקרא עם הי‪ :‬ולמולי בראתיו׳ כמו שאמלבעלה ועזבה והיא חי וקייס‪ :‬כי כאשה עזובה ׳ קלאך ה׳ ולא אשה אלמנה ׳׳‬ ‫בידאך יעקב ויוצרך ישראל שהם מכירים ומדעים כי האל בראם וברא העולם)א ת שיעזבך לעולם כי מאס כך ׳ והלא אשת נעולים את כי לא תמאס לעולם‪:‬‬ ‫*הם מודים בזה יותר‬ ‫כלנע ׳ אותם הימים‬ ‫*ושאל האומות » יז לצפון תני ולותימן אל־־־יתכלא׳‬ ‫ברגע קטן עזבתיך וברחמים נ ת ל י ם שעזבתיך לא יהיו כ‬ ‫הם נכלאים למיל " ‪ — . - . J•1: - 4 . ^ -‬י * '‬ ‫^ ‪ ,‬נחשכי׳דקכרגעקטן׳‬ ‫אקבצך‪ ':‬י בש ק ^‬ ‫ה ב י א י בני מרחוק ובנורתי מקזנךז‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫־ ‪ -‬י ״}*י • ־ • ־ ' ' מגל ימי המוכה שיהמ‬ ‫י ‪. v‬‬ ‫בשמי‬ ‫הנקרא‬ ‫כד‬ ‫‪1‬‬ ‫הארץ‬ ‫כלא‬ ‫שהשם‬ ‫ומודיעים‬ ‫פני רגע ממך ובחסד ע ו ל ם ךחמתיך לבים‪ :‬כשצף קצף׳‬ ‫י־ ‪ ^ -‬־ ד ־ ד‬ ‫יצירת האל* ״‪f,‬‬ ‫אמר גאלך יהודה‪ :‬בי־־מיינחז^ במעטקצף׳ א‪,‬בי‪1‬לי‬ ‫ליש לא מאין ממ‪ 0‬ולכבוד״בראתיויצךתיואף־עשיתיו‪:‬‬ ‫הנ‬ ‫‪AV‬‬ ‫י‬ ‫צ ף‬ ‫ט ה ם‬ ‫ז‬ ‫מלא ע‬ ‫‪8‬לא יפיק^ ז‬ ‫ע‬ ‫נכלא‬ ‫י‬ ‫ו ח ר ש י ם ואזנים למו‪:‬‬ ‫וןי‪5‬ילה תקון אכליו ׳ ל א מ י ם מי בהם יגיד זאת וראשנות‬ ‫ץ <שמיענו יתנו ע ד י ה ם ויצדקו וישמעו‬ ‫העשייז קיז‬ ‫)צלבי גופו‪ :‬יזוצילן ‪- #‬־• ‪_• AX‬־>‪!-‬״ ‪•: v‬־י » ־•;־^‬ ‫אתם עך<‬ ‫ראמךו אמרת‪:‬‬ ‫^ ^‬ ‫»‬ ‫להוציא עם עול שהם נאס־יהוד־ז ועבדי אשר בחרתי למען‬ ‫‪:‬‬ ‫ץץ‬ ‫י ‪1‬‬ ‫ן «‬ ‫גנרות כעולים‬ ‫מ ז ן ג‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ון)ר‬ ‫ף ח ס‬ ‫מ‪7‬ים ‪<3‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫'‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫עד־״יתארץ כן נשבעתי מקציף עלץך היא לך כמו מי נח כמו‬ ‫־ ^ ^ ^ שהםלאיהיועולשהרי‬ ‫ומגער־בך; י‬ ‫י ךי ככר נשבעתי ט לאו‬ ‫•« •‬ ‫‪1‬ו‪-‬וו־»*‪1‬‬ ‫והגבעות תמוטינה וחסךי מאתך ל א לאושביע׳׳ קנשבעתי‬ ‫אחלי צאתך מהגלות‬ ‫־ימוש וברית ־שלומי לא‬ ‫‪r‬‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ £ & 5‬י ‪2‬‬ ‫?דחמריהיח‪:‬‬ ‫דבלים הקיימים מתל‬ ‫‪,‬‬ ‫!‬ ‫אשרבאק׳ ואףעלפי‬ ‫כאן מתחילים הפטלתלאיי‬ ‫כן כעמים ימושו ברעש‬ ‫‪f‬‬ ‫»י!ב» ׳ עגל ‪ )w3‬ךפני רא־נויצר אד ואחרי דא יהירה‪:‬‬ ‫הארז אכל בלית שלומי‬ ‫‪.‬‬ ‫עתיד יאספו הם )‬ ‫^ י ן ץ סערד־ז לא נחמה חנות לא תמוטט הוא יותר‬ ‫"הפשלת נח וגם הפטלת כי תצא בישעיה‬ ‫וחכמים כולם‪ :‬מי‬ ‫נד‬ ‫בסימן‬ ‫ואת‬ ‫כהם ׳ שיגיד‬ ‫יר‬ ‫אנכי מרביץ בפוך אבניך‬ ‫«־ ־‪-‬ג‬ ‫העת‪T‬ה ; )לאםונות‬ ‫רסךתיך כ ס פ י ר י ם ‪:‬‬ ‫עקרה לאילרה פצחי רנה‬ ‫די^‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫^ ‪ i T‬םוערה׳‬ ‫מסערת‬ ‫לעזםתי כרכר * * * * * )‪WW‬‬ ‫יי ״ ‪ V‬זי "*‬ ‫״ו *‬ ‫^‪ rMt .- v.w‬י • ד י • *‪I‬‬ ‫| ‪J‬‬ ‫הם ענק סנחליב׳‬ ‫הגלות‪:‬‬ ‫לאבני א ק ד ח וכל־־נבולך לאכנ ־־‬ ‫וצהלי רא־חלה כי־ךביס‬ ‫־י־ •<‬ ‫ישמיעומ אותם‬ ‫חפץ ג" * "ובל־ י בניד למורי ירור‪ ,-‬לא נוחמה׳ על עתה‪:‬‬ ‫היותם כמשהשמעתים כני־שוממה מבני בעולה אמר יהוה‪:‬‬ ‫מלכת׳ מושיב אז‬ ‫י־^ ׳ "׳־ י־ *‬ ‫י‬ ‫"י י י •‬ ‫ידזךחיב׳״ם^הלךלי^‬ ‫‪ m‬כלומל שיהיו‬ ‫‪HJH3‬‬ ‫״?‪.‬‬ ‫ורב שלונם בניך‬ ‫‪ ,‬משכנותיך יטו אליתחשכי האי־יכ‬ ‫צ‪1‬לם הייתם‪.‬‬ ‫תכונני רחקי מעשק כ י ״ ל א ת י ר א י אבני היםול אבני פוך‬ ‫כי־ימין‬ ‫נאמל עליהם כי צלי? מיתריך ויתדתיך חזק ״•‬ ‫‪ - V L‬י שהם כעין חיל‪ :‬והם‬ ‫י ‪ ,‬׳*׳ ;יי־‪-‬י ‪ 1‬י י‬ ‫‪,‬‬ ‫י"יי‬ ‫'‪ .‬״ ‪ r‬י ״ ״‬ ‫הם‪ :‬וישימנו ויאמל)‬ ‫וממחתה כי לא־תקרב « ל י ^ מתליית!עליהם א‬ ‫ושםאלתפרצי וזלעךנויס יירש וערים‬ ‫גור יגור אפס מאיות• מי ־נראיןד ע י י ן אלבץ אבני הקיר ׳‬ ‫אומר ליחשלםג‬ ‫נפח באש וזה‬ ‫חרש‬ ‫יפול‪ :‬הן אנכי‬ ‫אל־תיראי‬ ‫נשמותיושיבו‪:‬‬ ‫*שמעומהשיאמל‬ ‫שמשומד׳‬ ‫שחולה‪:‬‬ ‫&"י‬ ‫בראתי ‪ 5‬נ‬ ‫פחםומ‪ 7 *>?1‬ל ' ל‬ ‫היאמלגלית‬ ‫•וער כלכל׳‬ ‫כדי ״• "‬ ‫‪ V‬כ ‪.‬ל " ״‬ ‫משחית״ ‪L‬‬ ‫בראתי ״ י י‬ ‫החלונות שתכנם בהם‬ ‫לחבל ן‬ ‫י*»ך ך * מ כי״ לא רתבשי ואל״תכלמי כיי־‪-‬לא‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫‪w‬‬ ‫»‬ ‫״**‪vH^hi‬‬ ‫*•»•‪*-‬‬ ‫•»‬ ‫»»••‬ ‫ז‬ ‫—‬ ‫‪n‬‬ ‫והדו‬ ‫‪-•.‬‬ ‫י^‬ ‫׳׳ן‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י־‬ ‫ז‬ ‫האמת‬ ‫על‬ ‫לודו‬ ‫היא‬ ‫‪ .‬אקלח׳אכן‬ ‫^ל^^חוכל״לעוזתקום־אתך‬ ‫אתםעלי׳ אמ׳לי ׳‪ .‬ותחפיח כי בישות עלומיך תשכחי‬ ‫מזהירה כאש ׳ <‪r P‬‬ ‫‪ < V‬י‬ ‫‪2‬־ יי ‪ -‬י ״ י *‬ ‫)עבדי אשל בחלתי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי־עוד‪:‬‬ ‫אנני‬ ‫למשפט תרשיעי ז א ת נחלות ע ב י ק‪ ,‬י אס‪:‬‬ ‫‪»*.‬־*־' י י״•׳'‬ ‫אמל בי •־ גויי‬ ‫שמו‬ ‫כימה י‬ ‫הנביא׳ _‬ ‫הוא עדי ״‬ ‫צכאורת ‪A :‬‬ ‫יהור־־ז ‪. v » • .‬‬ ‫עשיך י• •»׳‪,-‬‬ ‫בעליך • ־•׳‬ ‫* •ך; י‬ ‫‪P‬‬ ‫מתם‬ ‫חפן ׳ כלימל האבנים‬ ‫יהוד־ ‪ .‬וצדקתם מאתי נאס־זהיוךז ‪:‬‬ ‫שאמלתי לכם בדכל ןגיאלך קדוש י ש ר א ל א ל ה י כל־״‬ ‫*‬ ‫המ כ ל צ מ א לכו למ< ' ‪ #‬ף ‪ - ,‬שהיו ככל גמלו‬ ‫כי כאשה עזובה‬ ‫^נחדכ על הלעה םע? הארץ י ק ר א ‪:‬‬ ‫אשים אותם לאבנים‬ ‫‪ . Y‬יי י ״ ' • ‪ ' V ' V‬״ ־‬ ‫‪,1‬‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫' ־ ‪:‬־ "' ^‬ ‫' "‬ ‫א כסף ל כ ו שברו ואכלו ולבו * ב ר י סיבית ומלגליית־‬ ‫ועצובות ף ס ? מ ו ז י ף י ף ‪n ? w‬‬ ‫י; ;‬ ‫למזלי ׳ ׳ כי כילם‬ ‫בלוא־־בסף ובלוא מחיר יין וחלב‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫אלהיך‬ ‫אמר‬ ‫תמ^ס‬ ‫כי‬ ‫נעורים‬ ‫שיהיה׳‬ ‫קודם‬ ‫*ביא‬ ‫יךען ‪ pfr‬ה למקטנס‬ ‫*ק הנביא על שאמל‬ ‫וי ‪/‬‬ ‫ועל גל!<!ם ‪:‬‬ ‫‪h‬‬ ‫לכם בשמי וכאשל‬ ‫‪ \h‬וירכה * בצדקה ׳ שתעשי תהיי נכונה כגדולה ׳ ותהיי לחוקה מעושק־•‬ ‫יתקיימד‪.‬‬ ‫כי‬ ‫האחלומת‬ ‫תדש‬ ‫הלאשונות‬ ‫ק‬ ‫׳‬ ‫תדעו‬ ‫ק היה‪ :‬למען מסלת הפטלת כלאשית‬ ‫כי לא תראי ׳ אפילו פחד ויראה לא יהיה לך׳ ותהיה רחוק ממחיתה שלח‬ ‫תקלבאליך‪ :‬הן גול׳ הנה יאספו אליך עמים‪ :‬אפסמאותי׳ לא במצותי׳‬ ‫\*‪ ^ %‬עקלה׳ כתלגזמו שבחי ילושלים דהות כאיתתא עקלה לל<^ ןהם גול ומגוג אין האסיפה ההיא מאתי ׳ יאעפ שנאמל כנבואת יחזקאל‬ ‫״ ‪J‬‬ ‫ילילת‪ :‬לאחלה׳ כי ההלה תחיל קלוכ לללתה‪ :‬בני הביאותיך אל הלי יםלאל ׳ אמל אפס מאותי לא יעלו מאתי להלע יל‬ ‫יהין‬ ‫לבים‬ ‫וממה‬ ‫ש‬ ‫לבים‬ ‫ימים‬ ‫ילוםלם‬ ‫יתה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫אעפ‬ ‫קוממה׳‬ ‫ן ^ ^ ‪ / , , .‬ך ' ‪ /‬כעניין‬ ‫וכמחשבותיהם ק א ך‬ ‫ונציה‪ :‬ממי בעולה ׳ הם אומות העילם שהם כבעולות כלומל כאשה שנאמלעל הלי ישלאל יפול י• הן אנכי׳ אעפ םיבא ניג ומגוג והמים אשל‬ ‫*ויושבת עם בעלה וכניה והפכה האלמנה והשכילה שהיא שוממה י והיא עמו ככלי מלחמה מעשה ידי אדם ה<‪ : 6‬ואני עשיתי! ׳ וכיון & י עשיתי‬ ‫ילושלס שהיא כאלמנה ולא אלמנה ממש כי כעלה חי וקיים‪ :‬הלחיכי ׳ מלוב העזשה ובידי לחבל העושה ׳ כל שק המעשה כי אני בלאתי משחית לחבל‬ ‫*׳נים שיביאו לך‪ :‬מקום אהלך ׳ הוא ילושלם‪ :‬משכנותיך׳ שאל עלי הם וכליהם‪ :‬באש פחם ׳ כי בפחם י ‪,‬י) י ‪ /‬ל ‪ :‬ןמזציא כלי י‬ ‫•שלאל י• יכו? ׳ המטים היליעות ימשכו אותם למלחזק‪ :‬ימין ושמאל תפלוצי ׳ למה שהוא לוצה לעשות למעשהו‪ :‬יוצל ׳ לשון חלמת בולים‪ :‬כלומל‬ ‫לל)פלצתימה וקלמה וזכל דלום וצפון ׳ וזלעך מים ילם כולל מזלח)מעלכ‪:‬‬ ‫ן ^ ‪ ^ ,‬ך ^^^‪,‬ן ך ‪ , ^ .‬ן ‪ ,‬ן| ‪|,‬י) ללא תיק‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ועליםנשמות׳ ישלאל משיבו אותם‪ :‬אלתלאי׳ אל תפתלי שיהיה צאתך לך‪ .‬וכל לשון׳ אם יהיה לך משפט עם נוי אחל ׳ תלשיע אותו כמשפיל‬ ‫מגלות זה כצאתכם משאל גלמת שמצאיך צלות לכות‪ :‬לא תבושי ׳ לעולם )יצא הוא חייב ׳ כלומל לא תיקו לך לא כמעשה ולא בלכלים׳ וזאת‬ ‫&חל שתצאי מזה הגלות‪ :‬בושת עלומיך י הצלו׳ שהיו לך כבל כאלצך קלא׳ שהצמא מתאוה למים כך הכפש החכמה מתאיה לתולה )לחכמה סנמםמ‬ ‫מלימים ‪ 1‬וחלפת אלמנותיך׳ הצלותשהמ לך בגליות שהית׳ כאלמנה וממב• למים ׳ שאי אפשל לעולם בלעלם׳ כמניק שנאמל לא לעב ללחם וגומל‬ ‫‪ p .‬ל ‪ /‬לקח טוכ ת‬ ‫‪6‬וכה תשכחם‪ :‬לא תחפילי ׳ הוא כמו תבישי‪ :‬כי כועליך ׳ מי שהיה אלוניך <אשל אין לו כסף׳ לא יחוש כי בח‬ ‫הואעושיןוהוא יהיה בועלין)בגלות בעלוך אלונים זולתו‪ :‬ה׳ צבאות׳ אלין‬ ‫למה‬ ‫)חלב‪ :‬שבח׳ קנון‬ ‫ס י מ ‪5‬‬ ‫ל‬ ‫‪B‬‬ ‫ם ;‬ ‫‪w‬‬ ‫‪m‬‬ ‫) מ ת‬ ‫ה י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫י"‬ ‫‪V‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫ט ל ‪0‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ד צ ל ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪:,‬‬ ‫‪k‬‬ ‫ץ‬ ‫ה ס מ ‪0‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪5‬ל‬ ‫‪tTt‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ח ק‬ ‫לח‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ח ל‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ן א‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫הכל‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i r‬‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ל כ ם‬ ‫'‬ ‫ע ל י ד י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫להנ‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ל כ ״ ‪ 3‬ת‬ ‫ס‬ ‫נ ל‬ ‫מ‬ ‫) ‪U‬‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫פע‬ ‫ס ליוןלל‪5‬ה‬ ‫ח ל ם‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫כל‬ ‫יצ‬ ‫נע‬ ‫ח‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫נם‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫)ח‬ ‫‪3‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫י^ך‬ ‫ה פ ח ר ת‬ ‫ג‬ ‫ר ד ק‬ ‫למה תשקלו כסף ׳ למה תיגעו עצמכם כחכמות נכלמת כלא לחם כי הם לא נתן את חלכז מפיל חללים כעפל ׳ ואת קשתו מלכה הלוגים ומפלים כקש‬ ‫נקראו לחם׳ ויגיעכם כלא לשבעה‪ :‬כי לא מעילו לגוף ולנפש‪ :‬ואכלו טיכ י זה נלף ׳ או ישוכ על חלכ וקשת כל אחד מהמלכים‪ :‬ירלפס יעביל שנים ׳ ללף‬ ‫התולה שנאמד כי לקח טיכ וגוי‪ :‬ותתענג כדשן ׳ כמו שהדכל השמן הוא • אותם ועבל כשלום כי לא נכשל כמלכו אותם‪ :‬אולת גלגליו לא יכא׳ הה)‬ ‫תעניגהגיף׳ כן התולה היא תענוג הגיף והנשמה וחייה‪ :‬מסלי דוד׳ התימא כי הלן בללך אשל לא היה לגיל לבא בה בלגלנ ועכז יעבור שלום‪ :‬מ»‬ ‫שאגמול למל חסלמ ן‬ ‫פעל ועשה לו את‪/‬את׳‬ ‫עד לאומים י של יגייל למרת תשקלדכםף ב ל ו א ״ ל ח ם‬ ‫מי שהיא קולא תלולות‬ ‫‪.‬‬ ‫<‬ ‫אות־רע ^ ־ ^‬ ‫‪. 1 V‬י‪ _ r‬י‬ ‫עליהם מלכיח ומעיל י " י‬ ‫מלאם לאדם הלאשון‬ ‫" י״יי* יי' • ‪ r‬י " ‪.‬‬ ‫דלכסעלפניהם‪ :‬נגיל‬ ‫ףחזקחישאת״צורף מחל'ל‪ 1‬פ ? ' עשהגםזאתלאברה!‬ ‫גמציה׳ כמו שהאדון א ל י ואכלד־טוב ותתענג בדשן ג‬ ‫את־הולם פעם אומר לדבק טוב הוא אניה׳ראשק׳ להפליא‬ ‫פלא ולעזור׳ ואת א‬ ‫רחזקהו במסמרים ל א ; ‪ -‬ך‬ ‫הטו אונכס ולכו אלי‬ ‫נפשכם‪:‬‬ ‫יי‬ ‫?‬ ‫אתריניםאניהיא׳ אף‬ ‫־•‬ ‫״‬ ‫לא תדע* שהוא לחוק‬ ‫ואתו‪ ,-‬י ש ר א ל עבדי ‪.‬יעקב א ש ר עמכם בנים אירונ‪-‬ים‬ ‫הנאמנים‪* =:‬‬ ‫ואכךתיז ל מ‬ ‫שמןגי ותוןי‬ ‫־מא‪-‬תקלא‪,‬יבא‬ ‫נפשכםתך‬ ‫עולם חסדי‬ ‫בשמעם ה\ ברית‬ ‫לשמםך ל‬ ‫בחרתיך זרע אברהם אהבי‪ :‬אשד אהיה ואעזור אתכם‪:‬‬ ‫?‬ ‫? ' ?‪/‬‬ ‫ראו איים ׳י יושבי האי*'‬ ‫״ד‬ ‫*'־'*‬ ‫הזיעד ל א ו מ י ם נתתיו נגיד'ומצוות ‪' *'* .‬י *׳"‬ ‫«‪8‬‬ ‫^‬ ‫‪™j?P **TOP‬‬ ‫הגביריתשא^שה‬ ‫;••‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‪-‬‬ ‫ו ‪. .‬‬ ‫למען ה אלקירגלקלוש‬ ‫קראתיך ואמר לך עבךיי־אתדת ויראו קצו׳ האקיחרמ‬ ‫הןגוילא־ותךע‬ ‫ישלאל׳ ולמקקלוש לאמיםי•‬ ‫בחרתיך ולא טאפתיך‪ :‬אל‪-‬ת< ששמעו ‪ w‬הדבל מפ‪1‬‬ ‫ת ק ר א וגוי לא‪-‬ידעוך ^גליך ירוצו‬ ‫יל *‬ ‫י ל^ל‬ ‫קרבו‬ ‫המגידים ‪1‬‬ ‫־ י * ״י ׳־‪ /‬י* י ‪ , V‬״ ״‬ ‫בי‪--‬עמן‪:‬אני אל־־תשתעבי־־אנ! לאתיון׳ לפני אברהם‬ ‫הפשרת כיז ׳ לאה ׳‬ ‫כי פארך‪:‬‬ ‫אלהיך אםצתיך אף״־־עזרתיך א ף ״ אביט כמלך סדום שיצא‬ ‫נכי תצא‪:‬‬ ‫ליךאתל)אעפכ איש‬ ‫תמכתיך בימין צדקי ‪ :‬״ י‬ ‫הפשלת לך לך בישעיה בסימן מ‬ ‫אתלעהויעזולהולעשן‬ ‫״ ־*‬ ‫‪ - ,‬־ •‪;!••:•»<•• 1‬‬ ‫הפשלת לך לך‬ ‫ויבלמו כ ל הנחרים ‪T* 13‬־׳‪ r»Y‬הפסילים ולא נתנו אל‬ ‫תבקשם ן ל לכם הפלא הזה שנעשה‬ ‫^ ף ן תאמר יעקב ותדבר ויאבדו אנשי ריבך‪:‬‬ ‫‪.‬־‪.-‬־‪.-‬‬ ‫׳׳‪-‬׳י»‬ ‫ל מ ה יעיי?‬ ‫עיאכלהםבעכיר‬ ‫‪ G t e r i‬אנשי מצתך ‪ P « ? V r v‬אמינתוהנבד^מאמ^‬ ‫ל ‪ ,‬ע ^ מיהיה ומאלה׳ משפט״עכ‪1‬‬ ‫בי אני הגויםוהאלאשלדכ״ן‬ ‫וכאפס אנשי מלחמתך‪:‬‬ ‫»״‪,, *•,‬כך ל ‪ ,‬ה מ ו ד ע ת אכש־־ריא שנןעת «‪,nS‬‬ ‫לך בו הו עזלהו על המלכי‬ ‫‪,, ,‬ך‬ ‫אל ‪4‬‬ ‫_{ * האלה ולא מ שלא‬ ‫־ « ״יי‬ ‫׳•'׳«‪-‬‬ ‫כ*רך»לי ‪ W‬יפנית טודי‪-‬ז‪.‬ז‪,,-‬‬ ‫א ד ״ אמלתה אלא שהחזיק)‬ ‫א ל ־ ^ ךא אמ עזךתיך‪:‬‬ ‫תיראי תולערת יעקב מותי י ש ר א ל י)תל בפסילים; חלש׳‬ ‫»‪1‬םפשי יעמל ׳ מםפטי • ‪ ? -‬ר ! ׳ נ ^ ע אין חקר לתבונתו • י‬ ‫אני עזרתיך נ א ס ־ ‪ ^ ^ ,‬ל ך ' ן תלשעציםעושיז עמלה‬ ‫הפסל מק ומחזק ‪3‬‬ ‫!ד‪.‬־‪A !»--‬‬ ‫״״?לי‬ ‫המיס הענבליס בי׳ ירב‪ , .—1‬״ ״ ‪ ,‬י י ׳‬ ‫ישראל‪ :‬הנזזשמתיךלמורגחרוץ בלבלו צורף הכסף‬ ‫־ י ? ^ • רעפי נ?ריס ך נ ^ ובחורים‬ ‫^ ‪ n m‬יעמל‬ ‫‪ ^ ,‬ק והזהב לעםית הצפוי‬ ‫חדש בעל פיפי^^‬ ‫יקי״הוד־) יחליפו‬ ‫בשור^ךיג‬ ‫מ»מי »\מהתי[ ׳״‬ ‫מהרה׳ והצורף מה‬ ‫״‬ ‫**‬ ‫\ •י׳ ‪.‬‬ ‫יי‬ ‫יףממילן ה ^ ׳ כח‪:.‬ן‪3‬לי א ב ר ב נ ע ^ ‪ ' 0‬י ר ו « ו > «‬ ‫יעשה ממהר מלאכת‪,‬‬ ‫וגבעות כמץ < ‪ = w‬י‬ ‫! ׳‪ 1‬ז ־ ״ •* *־־* ‪ • V‬ילא‬ ‫ממלמל‬ ‫‪hS oh‬‬ ‫וזחריישו‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫^‬ ‫!‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫«‬ ‫‪w‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫׳תזרם ורוח תשאם וס^ךהתפיץ אתם ומחליק פעישלהכו׳ טסי‬ ‫ומילה ׳‬ ‫ואתה תגיל ביהוות ב ק ד ו ש ‪ ^ ^ ,‬ל הכסף או הזהב‪:‬‬ ‫מחליק׳ מעניק ואנכי‬ ‫_‪ u‬יי •«״ ‪!-‬‬ ‫ה׳ כמנ עד האלרים רל י א י י א י י ם ו ל א מ י ם יחליפו צח יגשו י י ' ״'**‬ ‫או ידברו יחדו ל מ ש פ ט ‪^ ^ 7‬‬ ‫שי ‪ cr‬העלם כלי כי‬ ‫אישחלק״‪ .‬הולם פעם׳‬ ‫התחיל*‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫‪w‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‬‫־‪^-‬‬ ‫•‬ ‫‬‫־״י‪:‬‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫משגיח‬ ‫בראו וכאמ הוא‬ ‫פירוש מחליק פטיש‬ ‫להכות ב‪ 5‬הטסין על‬ ‫הפסלת)ירא אלמ במלכים כ׳ פיק ‪7‬׳‬ ‫^ קי וזעיר ממןךח צדק‪:‬קראהו לרגלו‬ ‫הסד(' את הולם כאל<‬ ‫שהיא שיפטהעילםיקת יתן לפניו גויס ומלכים ירר״יתן״כ *‬ ‫‪ . * • f t t f M t‬אחרת מנשי בנ<״ אמרלהילםהילםמכה‬ ‫^ חר^ו כקש נדף קשתר‪ .‬י ־ ־‬ ‫נקמתי <זסי‬ ‫מז והלמ‪ :‬פעם׳ הסדן" י‬ ‫ו‬ ‫•׳" "‬ ‫‪KI'-jJU‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הנביאים צעקח ‪, V‬שמכקעליו‪:‬‬ ‫‪, •.‬‬ ‫*‪•rlf.‬‬ ‫לאיוכלבכלעתלפפיט ־־ ־־׳י‬ ‫־אלישע ל א מ י ‪?#‬לןלאישי מר־; לדבק טיב׳ כשמדכק‬ ‫ירךפס‪;.‬עבור שלום ארח ברגלץ ל‬ ‫כיייגעלפעמים ׳ ^‬ ‫אמרלא ייעףילאייגע י ב י א ‪? :‬־?על לעשה קרא הדרות‬ ‫~ השסק על פסל הען‬ ‫^ ‪< ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ן^‬ ‫‪ ^ . ... .‬י ‪ u‬ר ית‬ ‫‪.‬‬ ‫כי היא כילא ק‬ ‫יפהששיתואימטלבהו‬ ‫י‪-‬י‬ ‫״;•ז יי־‬ ‫^ מראש אני ןהוהראשדןיאת־אחרניס‬ ‫^‬ ‫יהורת והנשה ב א לקחת ארת־־שבי לאחכ יחזקהו במסמלי׳‬ ‫עגולה בחמכע ה ל לי׳ אניייזיא * ראו איים וייראו דעות‬ ‫כדי שלא ימוש טס‬ ‫<לר<לולעבדים‪:‬‬ ‫•״‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫מקידה׳ יטיא מףף׳ הארץ יחרדו קרבו דאתימ•‬ ‫הכסף היום או מחר‬ ‫' ׳ ' ־•י*־ ‪,‬‬ ‫בכח שאין לו הפסק אל‬ ‫מעליו‪ :‬ואתהישראל׳‬ ‫‪ft‬‬ ‫מאחל‬ ‫ת‬ ‫נא‬ ‫יםל^ל׳‬ ‫במעכידי‬ ‫משפש‬ ‫עושה‬ ‫אינו מצד לאות כאשר אינו‬ ‫אינך כגויי הארצות ט עבדי אתה הקנוי לי משני אמת‪ :‬זרע אברהם׳ שלא‬ ‫הת‪'2£‬‬ ‫יושיעם׳‬ ‫ולא‬ ‫זההאליך‬ ‫בנלות‬ ‫ישראל‬ ‫כצרת‬ ‫לכחוהפסק למה ראה‬ ‫הכירני מתוך תוכחה אלא מתיך אהבה‪ :‬מקצו' האר׳ ומאציליה ׳ מגדולי האק‬ ‫אק חקרלתבינתו לא נוכל לחקור עליה ולהשיג חכמתו׳ אכל היאיודעמי•* )ממלכי׳ קלאתיך ולקחתיך לחלקי‪ :‬ולא מאסתיך ׳כעשו שנאמ׳ ואת עשו שנאתי‪:‬‬ ‫יעשה‪ :‬ניתן ליעףכח׳ וכשירצה יתן לישראל היעפים בגלות כת ילאי( אוגי« אל משתע ׳ אל ימס לבך להיות כשעוה‪ :‬הנתלים כך י כמו כני אמי נחלו כי ן‬ ‫עצמה ירכה‪ :‬וייעפו נערים׳ גבורת אויביכם המנוערים מן המצות תמ« • יבושו ויכלמו כיין שלא תעלה מחשכת׳ שהיו חושבים שלא יצאו מלםותם לעילם‪:‬‬ ‫וכחיריר ׳ אותם שהן עכשיו נמרים כבימי הבחרות יכםלו ואתם קמי ה׳ ת״ג;תבקש׳ ׳ ככ יאבדו שיהיו כאפס ואין שלא תמצא׳ ״‪ .‬מצותן ׳ כמו הן לליב)למצה‪:‬‬ ‫כתחדםוחזק׳ ותעלו אכר פירש כנף כנשרים כי הנשרישוכ לימי עלומיו ד‪1‬תולעתיעקכ ׳ משפחת יעקב החלושה כתילע׳ שאק לה גבולה אלא בפיה ‪ 8‬מתי *‬ ‫עשר שנים עד שנת המאה‪ :‬החרישו אלי׳ שתקיוהאזינוכי המדכרלא יאזיז‪ .‬מספר אנשי ישלאל‪ :‬למילג חלון ׳ כלי הוא של ק וככל ועשוי מליצים יזליציס‬ ‫איים ׳ אומית ׳ או םזכני איים‪ :‬יחליפי כח ׳ יתאמצו כטענית אם ‪\L‬‬ ‫* •‬ ‫‬‫‪. .1 t‬‬ ‫להשיכני‪ :‬יגשו׳ אחר שישמעו דכרי אז ‪T‬כר)אם ישלהםמענה‪ :‬למש‪4‬‬ ‫נקרכה׳ אני והם‪ :‬מי העירממזרח׳ מי העיר את אכרהםלהכיאו מאלס‬ ‫תזלם׳ת‪/‬להאותם‬ ‫שהוא כמזרח מבית עבדי פסילים‪ :‬צדק יקראהו לרגלו ׳ כל מקים שהית‪,‬י זל' ללוח להלוח תפק היק והס יהיו כמו המק ולוח תשא' לגיהנם‪ :‬חסלת‬ ‫הפטלתלךלך‪ :‬הפשלת ללא אלמ‬ ‫רגלו באה קוראה צדק כעניק שנאמר ויקרא שם אבדם כשם ה׳ לעזוכ עמדת‬ ‫אחת׳ אשת עוכליה היתה‪ :‬והנושה׳ הוא יהולםבן‬ ‫האלילים ולקרוא בשם ה׳ ולהוכיחם על עמדתם ולא פחד מהם וממלכיהם י ‪• ^ W f M i‬‬ ‫אחאב שהיה מלוהו כלבית מה שזן את הנביאים בימי‬ ‫העיר לבכו לעשות כן הלא אנכי ה׳ ׳ ומי הוא ‪0‬נת| לפניו גוים ומלכים ילל ‪/ I K p ft‬‬ ‫שהשליטו באלכעת המלכים כמעט עם‪ :‬ירד׳ עניק ממשלה‪ :‬יתן כעפר׳ ^מ׳ לןנאמלויךאתיהולםביןזלועיו שפששו ליטול לבית‪ :‬אסוך‬ ‫‪ls‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫הף‬ ‫ר ן‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫א מ רח ז ל‬ ‫‪,‬‬ ‫א ת ץ‬ ‫ש‬ ‫‪m‬‬ ‫ג ‪ ,‬ה ע כ י מ‬ ‫‪-‬‬ ‫מנלא‪,‬‬ ‫י‬ ‫צ) < ! ע‬ ‫י‬ ‫• • י ״ ׳ י‬ ‫‪•-‬׳‪-‬״‪1‬‬ ‫״ ־ ג‬ ‫י‬ ‫‪x‬‬ ‫י‬ ‫‪y‬‬ ‫י ת י‬ ‫ט ב א‬ ‫י ‪.‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ם‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫רא‬ ‫)‪h‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫׳״‬ ‫‪B‬‬ ‫‪W‬כ נ‬ ‫ר‬ ‫מ ? מ‬ ‫‪ -‬־ ־ • ׳ ׳‬ ‫‪h‬‬ ‫י י "‬ ‫ר;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫)מ‬ ‫מ ח ן‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־ • • • ־ • ״ י ״ • • *‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫• ־ • *‬ ‫!‬ ‫ק ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת ד ן ש ה ר‬ ‫‪> r‬‬ ‫ם ו ת‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪TOPD‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫* י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ק ר ב‬ ‫‪J‬‬ ‫‪b‬‬ ‫מע<‪£‬י י ל מ‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,4‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י • " * " י‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫כ ך‬ ‫‪1‬‬ ‫ת ה‬ ‫ב‬ ‫צות‬ ‫ע ב ך‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ךאא ת‬ ‫‪r‬‬ ‫ס כ ל א‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫‪:‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כבמ‬ ‫מ‬ ‫‪b‬‬ ‫ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ד ד ם‬ ‫ו ד א‬ ‫ר ד ק‬ ‫‪r‬‬ ‫ילע מם מותו כי קרוב לפרקו הגא ‪ j‬קלא ׳ לה כי ככל הלכה מלפכמ י‪ .‬דא*׳‬ ‫לכא‬ ‫היא‬ ‫הנס‬ ‫ככיד‬ ‫׳‬ ‫הללת‬ ‫וסגרת‬ ‫שמן‪:‬‬ ‫סיכת‬ ‫&סוך שמן ׳ לגין שים בו כלי‬ ‫למיעל הזה ׳ אפשל םנאמל ל< באותה העת מסאה ׳ א) אמל כלב;‬ ‫וצלוחית‬ ‫למלאותו‬ ‫כמקומו‬ ‫אחר‬ ‫כלי‬ ‫ותתני‬ ‫מלפנים‬ ‫בהצנע‪ :‬והמלא תסיעי׳‬ ‫)בטח כאל יתבל' שיקיים לבל) על)תגזיל אימל )יקים לך )עשה היןבה לצונג‬ ‫השמן אל תזוזי ממקומו לפי שהקכה עוםהו כמעיין ואין לרך מעיין לזוז שלנביא)הלתה דללה‪ :‬כעת חיה׳ כמן שאת קיימת היום ילשלים כך תיזיי‬ ‫*ומקימו‪ :‬הם מגישים אליה ׳ הכלים‪) :‬יהי כמלאת הכלים ׳ באגלה והיה‬ ‫ייךמתלמועל הזה •‬ ‫במש׳לם מניא ואמלת‬ ‫ויגדל הילד ויהי )חובקת בן ‪ j‬חובקת‬ ‫אליה אלישע‪:‬‬ ‫אעשרת־‬ ‫מרת‬ ‫אלישע‬ ‫אליות‬ ‫ויאמר‬ ‫* קלי לי‬ ‫כן׳ שתטלי אות) כ‬ ‫״‬ ‫למאן‬ ‫תכירי לחםפא‬ ‫אל־אביואל־הקצרים‪:‬‬ ‫ויצא‬ ‫היום‬ ‫לי‬ ‫דדהגידיליימות״יש־־לכיבבירת‬ ‫?‬ ‫בחיקך אל אלוני אל‬ ‫מאני'ריקנים‬ ‫לי גזר על‬ ‫וייאמר אל־אביו ראשי י ראשי ויאמר תאמר חיכקת כן מה‬ ‫ותאמר א י ן לשפחותך כל בבירת‬ ‫מ‬ ‫על‬ ‫יגזור‬ ‫ליתמלון‬ ‫לי חבו קן אם סופי‬ ‫אל־ר־׳נער שאהו אל־־־אמו‪:‬‬ ‫ויאמר לבי‬ ‫מאני תכירי לתקנון ׳ בי אם־אסוך שמן!‬ ‫לקיבח וזהו שאמרה‬ ‫והזה לקיט מאני שבילי שאלי־לך כלים מן־החוץ מאת כל"‬ ‫דשאהו ויבאהו אל־־אפו וישב על ל) כשמת הלא אמרתי‬ ‫)משוי חל על חל )‬ ‫כי לא תשלה אותי ז‬ ‫נמתחבלי במימרא *יי׳ שכניכי כלים ך ק י ם אל תטעיטי * ״?יי ברכיות"ער הצהרים וימות‪:‬‬ ‫יי ‪ v‬־ ;‪ • - , •r'nn‬י ‪,‬‬ ‫י י י ‪1‬־ י ״ • י י‬ ‫וזולשאבליך הוא ) ^ ‪ .‬י י‬ ‫אל תכזכ׳ אלתראגי‬ ‫‪1‬תשביבדקו‬ ‫ותןןל‬ ‫ומנר‬ ‫ב?‪1‬ךך‪.‬‬ ‫ד־‪,‬ךלרז‬ ‫וסגרת‬ ‫חייף ובאות‬ ‫נעמללא למשחת^ ״‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫על־־מטרת‬ ‫לכר שיפסוק יש בילך‬ ‫על כילהק על לשלימו בניך ויצקת על כ ל ־ ה כ ל י ם האלות‬ ‫לכקש רחמים יינתן לי‬ ‫ה א ל ה י ם ותסנר כעדו ו ת צ א ‪:‬‬ ‫ו ת ק ר א אל־אישדתותאמר שלחות כן אך כבקשה ממך‬ ‫ותלך מאתו‬ ‫כל מאנייא אמר בלא ו ה מ ל א תסיעי‪:‬‬ ‫אל תתן לי אלא כן סל‬ ‫‪$‬ית של מנא ושמע‬ ‫ממילא למשח׳ ופ‪0‬ק‪ :‬ותסגר הולדת בעדה ובער בניה הס‬ ‫נ א לי א ח ד מך־־הנערים ואחרת קיימא‪ :‬אל תכזב י‬ ‫‪f\V‬ד‬ ‫•ן‪:‬־ ‪ i VT‬־‪-‬‬ ‫כמו לא יכזבג מימיי‪:‬‬ ‫‪ - :‬־‪V‬‬ ‫ניעמר השמן ׳ מלבא‬ ‫* ?יי האתינוות וארוצה עדיאיש האדהים לאשי ראשיי היה לג‬ ‫גניל ׳ ויא כי הוקיר מגישים אליה והיא מלצקרת‪:‬‬ ‫ואשובות‪:‬‬ ‫&על השמן‪ :‬ותבוא ויהי י כמלאות ח ב ל י ם ותאמר אד־‬ ‫ויאמר מדוע כאב הלאש ילרך ה‬ ‫‬‫‪j‬‬ ‫‪r r‬‬ ‫ותגישו־־‪; .‬א לן י עור כלי ויאמר י ן* אתי הלכתי אליו הי^ס לא־חדש ולא הכואבים או הנוהים‬ ‫ותנל וגזי׳ כאת ל בנה‬ ‫‪:‬ו‬ ‫‪•v‬‬ ‫־‬ ‫‪-/‬לוצכל‪J1‬‬ ‫*‬ ‫‪j‬‬ ‫‬‫•‬ ‫*‬ ‫•׳‪-‬ע‬ ‫לכפול לבריהם וכן‬ ‫ליטול עצה אם לממל‬ ‫שבת ותאמר ש ל ו ם ‪:‬‬ ‫‪p‬‬ ‫אם להמתין על שיוקיל אריה אין עוד כלי ויעבר השמן‪:‬‬ ‫מעי מעי אוחילה‪:‬‬ ‫ ‪I* T V A T‬‬‫—|‪:‬־ \ ‪•,‬זי״‬ ‫של אמי לה לכי ״ ‪, \ * J " t 1‬‬ ‫לא חלם ולא שכת ׳‬ ‫‪.‬‬ ‫•וכלי כי ים לי ושלמי ותבא ותגר לאיש דתאלהיכש ויאמר‬ ‫למלו לזל שחייב אלם‬ ‫כאז מסיימיז ההפשלה הצת ההלות‬ ‫'י י ‪l‬‬ ‫יי ־‬ ‫‪V‬‬ ‫להקביל פני לבו כשבת‬ ‫לכי מכרי אות־יהשכז ושלב אות״‬ ‫את כשייך ולחיות את‬ ‫<שי ותחביש דתאתון ותאמר אל־־נעךה וכלגל שנאמל לא חלש‬ ‫ובניך בצ‪:‬תל על שיתמ נשיכ» ואת בליכי תחיי בנותר‪:‬‬ ‫דחי ה י ו ם ויעבר אלישע א ל ־ ־ ?' נרהנ ודך אל־־תעצר־״ל ךךבב מ ולא שכת מכלל ל‬ ‫אשה‬ ‫וזמתים ‪t‬‬ ‫לבחלש ושכת היה‬ ‫בלולה׳ משובה בעלת ש ו נ ם ושם אשת גדולות‪.‬ותחזק־בו‬ ‫י‬ ‫אם־אמרת*לך‪:‬‬ ‫ותלד לה^ ללכת אלמ‪:‬‬ ‫גכסים ובעלת השם׳‬ ‫!בללש אחותה של לאכל־לחס ויהי' מדי עברו יסר שמה‬ ‫ותביא אל־יאיש ה א ל ה י ם אל־־הר ותאמר שלום ׳ לא‬ ‫רצתה לגלות לאלם‬ ‫‪V V:‬‬ ‫‪/• r‬‬ ‫ותאמר אל־‬ ‫אבישנ השינמית ה ל א ב ל ־ ל ח ם ‪:‬‬ ‫הכרמלרהי כראוות איש״־האלהים על שתלאה הנביא‪:‬‬ ‫היתה׳ אמו של עלו א‬ ‫‪rr !r T|:v‬־ ^‬ ‫אל תעצר לי ׳ אל‬ ‫הנה נא‬ ‫הנביא ‪J‬‬ ‫ילעתי׳ ט היה אלישע אישה הנה־עא ידעתי כי איש אלהים‬ ‫אתה מנגד ויאמר אל‪-‬־־גיחזי נערו תעכב על ילי את ה‬ ‫הרכיכה‪ :‬להלכה׳‬ ‫יריע כישלאל י )אעפי קדוש ה ו א עבר עלינו תמיד‪:‬‬ ‫•הנדת השונפירת הלז‪:‬‬ ‫כעבור כבילה שלא‬ ‫*ואמלה נא ׳ אינן‬ ‫אומל כי עתה ‪T‬עה נעשה־נא עלית־קיר קטנות ו נ ש י ם‬ ‫‪ .‬עתה רוץ־נא לקראתה ואכר״לה תשק רגלי הנביא או‬ ‫השלום לך השלום לאישך ה ש ל ו ם לכבול הנביא שלא ת‬ ‫וכנרות‬ ‫אלינו‪:‬סורוכסא‬ ‫מטר־ן ושלחן‬ ‫<לא קולם זה אלא לל ל ו ש‬ ‫שמרת‪ :‬י "‬ ‫והיות םבבאו‬ ‫תחזק בלגלו‪ :‬העלים‬ ‫עתה צליך שנעשה לו‬ ‫••‪ -‬ו‬ ‫כמל ונייחל ל) מקום דךתי ה י ו ם דבא שמות וייסר א ל * ״‬ ‫לילד ותאמר שלום ״‪ .‬ותבא אל־איש ממני י על אותה ש‬ ‫בכיתינו בק שהיא העליד־ז וישכב שפד־־‪ :.‬״ ״‬ ‫שעה שנפלה לרגליו‪:‬‬ ‫ ! ‪- rAT,‬‬‫»‬ ‫לא תשלה׳ לא תשגה‬ ‫לגיל אצלימ)‪T‬עתי כי ויאפר אל־ניחזי נערו קרא לשונפ״ת‬ ‫האלהיס אל ההר ותחזק ברגליו דגש איתי על ‪0‬עות תרגום‬ ‫איש אלקים קלוש ה‬ ‫ולזלאמל) הזאת ויקךא־לה ותעפד לפניו‪:‬‬ ‫חגור‬ ‫גיחזי להדפה ויאמר איש ה א ל ה י ם שגגה שלו‪:‬‬ ‫הלא׳‬ ‫‪5‬עתה ילעה כי איש ויאמר ל ו ־ ־ א פ ר ־ נ א אליות הנותי‬ ‫מתניך׳ אמר לו זה‬ ‫הרפה־לה כי־נפשח מךה־לה וןהוית לפי שילך במהרה כ‬ ‫אלקים קלוש הוא ולא חרדת י אלינו* ארת״כל״־ותחרדר־ז‬ ‫העלים ממני ולא הגיד ל י ‪ :‬ותאמר בזריזות ‪ 5‬כי תמצא‬ ‫יי‬ ‫‪* ,‬‬ ‫וןולם לזה שלא לאיע• ‪ T‬־‪: : J‬‬ ‫איש לא תברכנו ׳ זה‬ ‫• »• י ‪V • :‬‬ ‫עכוב על •לחנו)קלי‬ ‫בסלינו‪ :‬עליית קיל׳ הזארת מה לעשורת לך היש לרבר״‬ ‫השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי אמר לו כלי שלא י‬ ‫י‬ ‫זל‬ ‫)‬ ‫יתעכב כלרך‬ ‫עלייה בנויה בקילות‬ ‫לא תשלה אתי‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ויאמר למחזי ותהיה כוונתו‬ ‫אבנים; חללתאלינו׳ ׳ לך א ל ־ ־ ו ת פ ל ך א ו א ל ־ ש ר ה‬ ‫חגר מותניך וקח משענת׳ ב;ךך ולך בשליחותו ולא יפנה‬ ‫למן תנועה והשתללו׳‪ :‬ד־זצבא ותאמר בדזיוך עפי א נ מ‬ ‫לכי ללכל אחר לא‬ ‫ואלינו׳ ^ל בשבילנו ‪J‬‬ ‫י ויאמר ומה לעשיית לה‬ ‫הישללכללך׳ לוצה ישבות‪:‬‬ ‫כי ת מ צ א ־ ־ א י ש לא תברכנו וכי־־ כמעשה ולא בלבול׳ ־‬ ‫יברכך‪ :‬איש לא תעננו ושמת מישענתי וכררם שהיה כשח׳יק‬ ‫‪A» J‬‬ ‫‪vr‬‬ ‫‪v‬‬ ‫לומל ש‪7‬כל כעכילך‬ ‫בעיניו וכל האלם ה‬ ‫תצטלך והיא ה ויאמר גיחזי א ב ל בן אין־לה ואישה‬ ‫על־פניהנער‪:‬‬ ‫• ותאמר שהיה פיגע בו היה‬ ‫השיבה בתןך עמי~‪l‬אנכי‬ ‫‪y* i‬׳‬ ‫‪Z‬‬ ‫א ם הנער חי־יהוה וחי־נפשך א ם ־ אומר לו התאמן ס‬ ‫ויאמר קרא־לה ויקרא־־לה‬ ‫*!שכת כלומל כתוך זקן‪:‬‬ ‫וגחזי שהמטה הזה מחיה‬ ‫עמי)משפחתי)הם י‬ ‫אעזבך ויקם ףלך אחריות ג‬ ‫ותעמד בפתח‪ :‬ויאמר למועד הזה‬ ‫את המת לפיכך לא‬ ‫ילכלן אם אצטלך‪:‬‬ ‫עבר לפניהם ו י ש ם אית־המשעגות עלתה כילו‪ :‬ואין‬ ‫לגחזי‬ ‫ןיאמל׳ אלישע‬ ‫כעת חיה אתי חיבקת בן ותאמר אל־‬ ‫על־פני ותנער ו א י ן קול ] א י ן לןשב קיל ׳ לענית י‪.‬‬ ‫כי היא הלכה מלפני)‬ ‫אחל שעצתה ל)׳‪ .‬ומה אדני א י ש דתאלהים אל־־תבזב‬ ‫וישב ל ק ר א ת ו ויגד־־״לו לאפר לא‬ ‫ותלד‬ ‫וההר האשת‬ ‫בשפחתך‪:‬‬ ‫עממאמלגחזי אכל‬ ‫"יעשתה‬ ‫לטובה ש‬ ‫לעשות׳ כלומלבמה נוכל לגמלה סובה‬ ‫הקיץ הנער‪ :‬ויבא אלישע הביתה‬ ‫בלבל‪ :‬ואישה זקן ׳‬ ‫ללבל זה‬ ‫צליכה כי‬ ‫אשר־־ךבר‬ ‫כעת חיה‬ ‫אםהזה‬ ‫למועד‬ ‫בן אק לה ואישה זקן אינה בן‬ ‫בלומל אם תאמל אס אין לה עתה יהיה לה כן לזמן תלע כל אישה זקן ולא‬ ‫והנה הנער פת פשכב על־כטתו‪:‬‬ ‫ואין קשב * לבמוע‬ ‫ט אילו היה שומע ולא היה יכיל לענית היה מתנועע או לומז כעינמ א)‬ ‫בידו אבל זה לא היה בו לא זה ולא זה • לא הקץ הנעל ׳ מצאנו הקיצי?‬ ‫)ישם‬ ‫למת כמו הקיצו ומנו שומי עפל‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בנה‬ ‫ע ו דמ ‪ 3‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫נ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫>‪%‬‬ ‫‪1‬י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T r -‬‬ ‫; ‪-j‬‬ ‫"‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫• י‬ ‫‪—'T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ r 1‬י‬ ‫‪55‬‬ ‫יי‪ -‬׳ ‪ :‬ו‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫^‪T‬‬ ‫•י‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!•י‬ ‫‪T‬‬ ‫״|‬ ‫־‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫• ‪t‬‬ ‫־‬ ‫י‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ־‬ ‫י י‬ ‫" <‬ ‫‪1‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫י‬ ‫״'•'‬ ‫‪T‬‬ ‫;‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫^‬ ‫»)י‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫*‪.‬‬ ‫» ‪/‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫•י‬ ‫״‪1‬י‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫זי‬ ‫י־‬ ‫‪J‬‬ ‫;־ ‪T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i\r‬׳‪:‬‬ ‫נ‪-‬‬ ‫*‪-11‬‬ ‫־‪~+‬‬ ‫־ ־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫"‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪> " — .‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪iJ-‬‬ ‫‪/‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫־‬ ‫"‪H‬‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫‪1‬‬ ‫•ן‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬״‬ ‫־‪A‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪r‬‬ ‫ו‬ ‫‪-‬‬ ‫־‪11‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫ימיר‬ ‫י ז י ז‬ ‫<‬ ‫; | »‬ ‫־ ־ ׳ י‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ש ר ה‬ ‫חיי‬ ‫ד‬ ‫ר ד ס‬ ‫)ישם פיו על פיו ׳ הכל למין לשין התפילה על מי שמתפלל עליו כמו שאמל כיצחק‬ ‫כים אכן הזוחלתהזחלת׳ כמיך לה •י הזוחלת ׳ אבן גלולה שהיו הכחולים מנסים‬ ‫לנוכח אשתו ׳ )אפשל גם כן להנשים על הנעל לחממו כחום הטכעי המצא מפמ כה את כחם ל;!יזה ולגללה לסין מים זוחלי[ וזותלי עפל •י עין לוגל ׳ ת*‬ ‫למעיניו כי לוכ הנסי׳ נעשים עם מעט תחבולה כללך העולם‪ :‬ויגהל ׳ התנפל‬ ‫עיןקצלא׳ הואכוכסונקלאהכוכסכעכולזהלוגללפישהואמכבסומםפטף‬ ‫<השתטח עליו כמו ויגהלאלצה‪ :‬לזולל ׳ נתעטש‪ :‬חסלת הפטל' ללא אליו‪ :‬הבגלים כלגליג יי לא קלא ׳ לא קלא לאלה לפי שילם עם שלמה‪ :‬ומלטי‬ ‫אתנפםךמן המחלוקת‬ ‫ויבא ויסגר הדלות בעד ש נ י ה ם‬ ‫לאחל מות המלך שילצ׳‬ ‫קרא‪ :‬וייאמר נתן אל־בת־שבע‬ ‫ואתפלל >*ל־יה^‪ & :‬ל רשכבעל‬ ‫ש ל מ ^ ל א מ ר הלא שלןעת מ מ י י‬ ‫ו ח מ ך י ך לול • ‪ :‬־ י ‪V‬‬ ‫־הילד ד ש ם פיו על־פיו ועינע על־‬ ‫* » ‪ -‬ג י שהבטיחו הקכהויתכן‬ ‫יג‬ ‫;‬ ‫אדמהו בךחגי•^! ואדניט תך לא לפלש<מל‪0‬יאת נפםך‬ ‫‪ W‬י עיניו וכפיו על־כפו וינהר עליו ו י ח ם‬ ‫י‬ ‫ועתדת ל ‪ 0‬א<עעך ^ מבזיק שלא תהיו עכלי'‬ ‫ירע‪:‬‬ ‫שהרי בן של י ^ בשר הילד ״‪ .‬דשב וילך בכ!ת אחת‬ ‫לאלוניה! נשבעת‬ ‫‪ 1‬י " • ־ י י* י י ״‬ ‫ןקנה ומלט׳ את־נפשך‪ ,‬ואת־נפש בנך לאמתך ׳׳)לעהיהנמן‬ ‫במלכו וארבעים שנה וזנות ואחות הנרת ויעל וינהר ;;ליו‬ ‫שלמה‪ :‬לכי ובא י אל־המלך דוד ‪0‬נ‪0‬נע לה פטמע זה‬ ‫ם ״ ן ר ער־־^בע‬ ‫ואמרת אלץ הראי־אתה אדנ׳*המל ״״נה * ‪ n‬נשנע‪.‬יה‬ ‫חממ ני כ‪8‬מתהילד‬ ‫״ ־ • ־ ־ ; •־׳י ויד‪• .‬־ • ־ י י‬ ‫ויקרא‬ ‫כחו וקפצ׳ עליו הזקנה ׳ ויפקח הנער את״עיניו‪:‬‬ ‫נשבעת לאמונך לאמר כ׳־שלמרז *׳ל׳בתפבעהיללי׳מ‬ ‫'י( ?ז אל־ניחזיי ויאמר קרא אל־־השנפית‬ ‫י‪1‬ז‬ ‫כנך ׳מלן־ אחר׳ והוא ישבער־בסאי ייפני העין &‪8‬יל< יהיה‬ ‫•‬ ‫חומו הטבעי הולך וחסל‬ ‫לפיכך ו ‪,‬‬ ‫ויכסוהו ככגלים׳‬ ‫‪ 1 2‬ז ״ ל יי״ !‬ ‫ומדוע מלך אלמהו‪:‬‬ ‫וכללם כל הממה את שאי בנך‪ :‬ותבא ותפל ע ל ״ ר נ ל ץ‬ ‫יכתויזותו אחיו מפני‬ ‫• ••‬ ‫י ! •ז!‬ ‫־‬ ‫י״‪:‬‬ ‫"‬ ‫^הכגלי׳ אינו נהנה מ‬ ‫עורך מדברת שם עם־־המלך ואני שכאתי אליךכעון מ‬ ‫ארצדהת וצתא ‪:‬ש א ארת־־בנה‬ ‫ותשתהו‬ ‫;‬ ‫^‬ ‫מתחלה ולא לצתה‬ ‫‪,‬ך‪.‬‬ ‫‪,‬ך ל ‪- ,‬‬ ‫ו‬ ‫כנף המעיל אשר לשאול‬ ‫להזקק לו דל שנשבע‬ ‫י ‪ r‬־ ־ ‪ /‬־ ״ ‪, s‬־‪,‬י ״יזי ־'‬ ‫לא נהנה מהכגלי׳׳ ועול‬ ‫ותבא בת־שבע אל־המלך החררות לה ‪ 4‬הכן שיהיה ל‪,‬‬ ‫הפטלת חיי שלה במלכים א בסימן אי‬ ‫אמרו זל כיון שלאה לול‬ ‫והמלך זקן מאד ואבישנ הישונמיר־; ממנה לאשזכט ימלוך‬ ‫המלאך עומל בירושלם‬ ‫בימים‬ ‫בא‬ ‫זקן‬ ‫דור‬ ‫‪»-f‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪h‬‬ ‫נצטנ(‬ ‫וחלבו שלופ׳ כימ‬ ‫‪S.‬׳‬ ‫ג ותקיב*־*מ‬ ‫משרת‬ ‫ך ‪^ ' f e‬‬ ‫ו ח מ ל ך‬ ‫מילאתוכתול׳כתולי׳‬ ‫־ • יי ‪ - ,‬י ‪ -‬י פי הנכוחה נחמל לו זה‪:‬‬ ‫•י‬ ‫‪, - *—*1‬‬ ‫‪1‬־^• ‪ . w :‬׳‬ ‫‪.‬‬ ‫מחי‪/‬מין את כשלה•‬ ‫ויאמרו ל ו עבריו ותשתהו למלך ויאמר המלך מה־יך ‪ 5‬משלת את המלך אקל‬ ‫סוכנת׳ מהממת ‪ p‬ולא יחס ל ו ‪:‬‬ ‫הסס הזה לפי שנמס׳‬ ‫ותאמר לו אדני אתה‬ ‫בוקע עצים יסכן בם י יבקש\לאדני המלך נערות בתולר־ק‬ ‫למסוכנת מועלת מפני ־׳ _ י י ‪ • .‬י ‪ -‬״ י ו ‪, 1 ^. :.-‬‬ ‫ב י ה י ח א ^ ך ל א מ ת ^ ^‬ ‫הלמךותלפני המלך ותחילו סכנרת‬ ‫‬‫בנך;מלך אחרי והוא ישב על־כסאי ‪ j‬במטתו עם אכישגילא‬ ‫לא יסכן‪ :‬לא ילעה * ושכבת בחיקך וחס‪.‬לאדני המלך ‪5‬‬ ‫היה לשות לאלם אחל‬ ‫^ ‪£j‬‬ ‫יי‬ ‫להמם שם בלא לשות‬ ‫י י • ‪ •,‬־־׳‪ ,‬י • • ^ •י ע׳ י ־ ‪ -‬״*‬ ‫ויבקשו נערה יפה בכל נבול ישראל‬ ‫שהכתולה יפה \‬ ‫?׳י‬ ‫•דיי‬ ‫‪V‬‬ ‫‪v‬‬ ‫״‬ ‫—‬ ‫•י־־ו‪.‬‬ ‫אמרו‬ ‫מז הבעולה׳וחל‬ ‫אדני המלך לא ידעת‪ :‬ויזבח שור אכל היא לפי םהיתה‬ ‫וימצאו את־אבישנ השונםיות ויבאו‬ ‫ל‪/, ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ומריא־וצאן לרוב ר ק ר א לכל־במ אשתו נכנסה החללה‬ ‫וככל היו לו שמ‪:‬ה עםל! אתה למלך‪ :‬והנערה יפה עד־מאד‬ ‫‪; t ^ X S‬‬ ‫ה^י^מתר^ןול׳אב<ר‬ ‫ותהי למלך ‪ hwb‬ותשתהו והמלך‬ ‫\׳ ^ י ‪. ,‬‬ ‫לכא אצלו‪T‬ע כי על ד‬ ‫הצבא ולשלמה עבדך לא ק ר א ‪ :‬״‬ ‫\‬ ‫ד!;‬ ‫!־‬ ‫״‬ ‫«‬ ‫־‬ ‫‪*.‬׳‬ ‫־״׳יי‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‬‫ללא‬ ‫)מתגאה משים‬ ‫ואתה אדני ד־זמלך עיניי כל־־יישר^ל לכל נחיז באה‪:‬‬ ‫* )לשלמה מק־ לא קלא׳‬ ‫‪ V‬ל ־׳ ‪ ! :‬ד י * *־׳ י‬ ‫ואתיה בך‪-‬חנעת‬ ‫לא ידעה‪:‬‬ ‫עמל אכמ א ׳ ל‬ ‫^ליך להמר ל ה ם מי ישב ע ל ־ כ ס א ביון שלא קלאה‪ ,‬ב‬ ‫שאניו היה אוהכ אותל מתנשא לאמר א ט אמלך רעש ל ו אדני־המלך אחריו ג והיד־ז כשכב כסעילה זו וקלא לשאל‬ ‫אדני המלך ם ־ ‪ -‬ב \ \ ‪ , ^ , ,‬בני המלך נלאה בי‬ ‫־־ ״*־»•! • י•• כלכל מלוכה עשה זבח‬ ‫־‪ -‬־‪ ,‬־‪:‬י‪ *.‬י •׳*‬ ‫והנה עודנה זה וקיא לכל הסומכימ‬ ‫ובני שלמה חטאים‪:‬‬ ‫ולא־עצבואביומימץ‬ ‫טחיל וחקוקי כפות לפניו‪:‬‬ ‫ילו שיאכלו עמה‬ ‫;‬ ‫מדברת עם־הםלך‬ ‫לאמ־ר מדוע ככה עשיות וגס״־הוא‬ ‫הלגלי׳ כ ^ ^‬ ‫חנוחי ׳ חסלים ומנועלי‬ ‫׳‬ ‫י ־י‬ ‫^ ץ ‪.‬ז ‪T‬‬ ‫־־‪,r‬״ ו י !‬ ‫י־ ״‬ ‫י‬ ‫י‪ % .‬־ י ‪ .‬־ י‪,‬‬ ‫שהולכים לפניה לגלים ״‬ ‫וינדו למלך לאמר הנךז נתן הנביא מן הגלולה כמו אל‬ ‫וינדוילמלך ל‬ ‫‪ .‬טוב־תאר מאל ואתו‪:‬לררה א ח ף‬ ‫^‬ ‫ויבא לפני המלך וישתחו למלך ״ל‪ -‬השעלה ולא יחטיא ׳ ו&‬ ‫אם לא יהיה כני מלד‬ ‫׳••־ ־ י י'‪«•-‬־« ~ ׳ ‪ .‬־ ‪.‬‬ ‫־* י ״ יי"‬ ‫ךהיו ךבף^עם יואב‬ ‫ולא הכלייע ׳ לפיכך יצא אבשלום‪:‬‬ ‫אפיוארצה‪ _ :‬יא?״־ נתן ™ ״לךנלרעיןיהיהל״נ?‬ ‫בך־צרויהועםאבית^הכ^ןוי^לו‬ ‫לתרמיז‬ ‫‪ ! ^ l‬י ד־זמלך אתר־־‪ ,‬אמרת אדניהו ימרך יו‪1‬ממ מפני עמ »מנין‬ ‫‪ 1.‬־ י ‪- v:‬‬ ‫הגא טוב מואר׳‬ ‫בו וכן שמלל ממני לא‬ ‫אחרי והוא ישב ע ל ־ < ‪, , , .‬‬ ‫כאכשלוםםנאמל ‪ ,‬אחריאךנ^ה‪ :‬וצתק הכהן ובניהו‬ ‫־~זף‪ *.-‬היתהלומלוכה׳ וימ‬ ‫‪T‬־ * ‪V‬‬ ‫בךיהוידע ונותן הנביא ושמעיורעי‬ ‫וכאכשלו׳ לא ה‬ ‫ה י ו ם רזבח שור ומריא־ץצאן לרב מגל לול י(מלה אלא‬ ‫יהנםריםא‪¥‬לך‪7‬לאה‪:‬י^־־‬ ‫דקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא שכנתה מפני ככולו כלג‬ ‫דזבח אדמהו צאן ובקר‬ ‫אם אלוניהגאחלי ש אךמהו״‪.‬‬ ‫־‬ ‫ולאביתר הכ^ףהנם אכלים ושתים‬ ‫?‬ ‫כי חתה נשכעת לי בה ‪1‬‬ ‫ומריא עם אבן הזחלות א־שר־־־אצל ‪ •• - J » T : » :‬י ‪ •:‬יל ‪ <• • !,‬י• ‪v‬‬ ‫‪-.‬י‬ ‫>{ ‪ -‬י • יי‬ ‫אבשלום וכלרם גללתו‬ ‫ונתן הנביא בא וינימ‬ ‫לפניו ויאמרו יחי המלך אךמהו‪:‬‬ ‫ן ן ן ת ל ו י ק ר א אות־־כל־אחיו בני‬ ‫ל‬ ‫וגו׳ ׳ בא כחצל אל‬ ‫וליי״אני־עבדך ולצדק הבהי ן ל‬ ‫כבתים החצונים על‬ ‫י־• ־ ‪ \\ c‬י ־ "]׳״ ״ *‬ ‫דת^לך ולכל־אנישי יהירות עבדי‬ ‫אמו של אבשלום{‬ ‫לא ק י א ״• שיאמלו למלך ויכנס‬ ‫בךיהרדע ןלשלמה‬ ‫המ^ך־ ־ { א י ד נ ת ^ י ^ ו‬ ‫א ם מארת אדני הכןלך נהיה הדבר כלםותו ׳• אתה אמלת׳‬ ‫שהיה מלע שבלמ ו!ל ןאת־הנכיורים ואת־שלמיה אחיו ל א‬ ‫שימלוך בתילהה׳ ט‬ ‫לול עליו על שהלנ את‬ ‫ילל היום אל עין לוגל‬ ‫ואבשלום‬ ‫אכנל ועמשא‬ ‫לזבוח ן קלאו לכת שבע ׳ נלאה מזה כי בת שבע יצאה ‪ p‬החל׳ בבא נתן הנביא״‬ ‫וסופו שיצוה את כנו המולך תחתיו עליו לפיכך היה לוצה שימלוך זה על ימכלי שלא יכיל המלך כי זה הלכל היה מוסכם ביניהם י• על הפללה הוא סימן ל)‬ ‫)יאהבנו ‪ :‬ועם אכיתל הכהן ׳ שנסתלק מן הכהונה ושם תחתיו צלוק כשהיה‬ ‫שימלוךותחלת הגלולהםאקהליוטלוככעלסוסושלמלך‪ :‬אלגיחון׳הואמעין‬ ‫כתלגומוופטימקהצאן‬ ‫כולח מפני אבשלום לכך ויעזח אחלי אלוניה‪ :‬ומליא׳‬ ‫השלוח מכאן שאק מושחין את המלכים אלא על המעין סימן שתמק־ מלכותן ‪1‬‬ ‫נהבקל היו מהמלעה יהמליא הוא צאן ובקל שהם מפוטמין כבית על האבוס ‪t‬‬ ‫מסלת הפעלת חיי סלה‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪L‬‬ ‫^‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ם ם‬ ‫‪VT r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫‪j‬‬ ‫)הז‬ ‫מז‬ ‫‪1)0‬ש ה‬ ‫‪T , :‬‬ ‫׳י‬ ‫‪ . :‬־ ־ " "‬ ‫־‬ ‫יי־‬ ‫‪* .‬‬ ‫י כ‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫• ׳ ז • ; ״‬ ‫‪T‬‬ ‫י ל פ י ס כ ל‬ ‫‪1T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ן [ ת‬ ‫א ח ר‬ ‫א ב ו א‬ ‫‪1,‬‬ ‫{‬ ‫ו מ‬ ‫א ת‬ ‫ף ב ר‬ ‫א ת‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫ה צ נ ה‬ ‫ן כ ן‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪ 5‬כ ת ‪ 3‬ל ב ר‬ ‫‪n‬‬ ‫ח מ ם‬ ‫; ‪S‬‬ ‫[‬ ‫מ‬ ‫ס ן ם‬ ‫נ ש‬ ‫‪ 8 1‬י ר כ ה‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ת נ ם‬ ‫‪s‬‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫רכב‬ ‫ה‬ ‫ה ג‬ ‫׳‪»W‬‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫‪4cvf‬‬ ‫‪°‬‬ ‫ט ׳‬ ‫׳‬ ‫ב כ ל י‬ ‫זיין{‬ ‫א‬ ‫ן ה‬ ‫ן נ ת ן ה נ כ‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T TJ‬‬ ‫‪vvr‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫א נ‬ ‫א‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ע צ ט‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫‪w‬‬ ‫י נ ם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כסא‬ ‫ר ך‬ ‫‪T‬‬ ‫״ " ׳‬ ‫יה י ן י ס‬ ‫מ ע כ ה‬ ‫י ן ח ר‬ ‫ת ל מ פ‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫י ׳‬ ‫[ת‬ ‫ס נ ל‬ ‫ה‬ ‫‪J , :‬‬ ‫ב ט ה ו‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ר ד ק‬ ‫* ת ו ל ד ו ת‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר י ס‬ ‫ו‬ ‫מ ש א לכר הי׳ לכר הנמס׳ למלאכי לשאת אותו אל כני ישראל‪:‬קלכן‪ :‬מגואל ׳ מתועכ ומטונף ‪ t‬כמה גאלניך ׳ ואס תאמרו כמה ‪ y:h‬גאלני לך‬ ‫כיל מלאכי ׳ ככל היה מסול כילו זה ימים לכים מכאן שכל אתלחםמזכיזךאנימםיכלכםכי כזאת גאלתם אותי באמרכם סולחןה הוא‬ ‫הנביאים עמרו על הר סיני ושם נמסרו להם הנביאות‪ :‬אלוהמזבח נבזה הוא שמקריבים שם הדם והחלכי׳ סהס לכרי נכזים ואינ משימים‬ ‫יישראל ׳ להוכיחם על מעשיהם‪ :‬ואוהב את יעקב ׳ לתת לו את אק חמלה‪:‬לבס למה מה האל יתבל׳ להקליכ לם וחלבים‪ :‬וכי תגישו ן ׳ כשמכיאין לכם שה‬ ‫)את עשו שנאתי׳‬ ‫עור לזבוח ולהקריבו חיזי‬ ‫אחרת‬ ‫להולפו‪.‬אל ארץ‬ ‫הזה ולא הודעת את ‪-‬עבדך מי ישב‬ ‫ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם אומרי׳ אין זה רע וטוב‬ ‫ובנוהג‬ ‫אחיו‬ ‫מפני יעקב‬ ‫היא להקריבו והי׳ עליכ‬ ‫ויען‬ ‫אחריו‪:‬‬ ‫אדני־המלך‬ ‫על־בסא‬ ‫שבעילם מי שיש לו שני‬ ‫פגים אמר יהוה ?באיות‪:‬‬ ‫מי ג ם ־ הכהניםלומרלמביאים‬ ‫בורר‬ ‫בנים לככיר הוא‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬‫‪X‬‬ ‫לבת־שבע‬ ‫קראדלי‬ ‫ויאמר‬ ‫דוד‬ ‫המלך‬ ‫אותו זה רע הוא ל‬ ‫הריו׳‬ ‫לו מנה יפה‪:‬‬ ‫בכם ויסגיר דלתים ולאיתאירו מזבחי להקריבו כמו שכתיב‬ ‫לפי שנקראת ארצו הד ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך‬ ‫‪; :Vft I‬‬ ‫; •‪rT:‬‬ ‫‪:j‬‬ ‫כתורה עורת או שבור‬ ‫אשר־‬ ‫חי־יהוה‬ ‫שעיר אמרהדיו׳ ואף ׳‪ :‬וישבע המלך ויאמר‬ ‫ח נ ם איךלי חפץ ב כ ם אמר יהוד־ז וגומר‪ :‬הקריבהו נא י‬ ‫הישא פניך כעבור אות‬ ‫״ ‪ T‬י ‪ T V X‬־ ‪jT i‬‬ ‫עלפי שארצכם היתה פדה את־נפשי מכל־צרה‪ :‬כ באשר י »‪A‬‬ ‫שממה גם כן את׳ שכת‬ ‫צבאות ומנחה לא־ארצה מ י ד כ ם ‪ :‬המנח' אם תבקש ממנו‬ ‫אליה והנכם יושבי׳ כה נשבעתי לך מהוות אלהי י ש ר א ל י‬ ‫לכר אכל ישנאך לכעס‬ ‫אבל הס לא ישיבו לארצי לאמר כי~שלמות בנך!מלך א ח י‬ ‫כי ממזרח ישמש רעו—מבואו נדוד עליך‪ :‬כחתך ׳ היא‬ ‫שמי בנוים ובכל־מקום מקטר מגש המושל והשלטון‪ :‬ועתה‬ ‫לעולם הנה תראו כי ו ה ו א ישב על־־כסאי תחתי כי כן‬ ‫אהבתי זרע יעקב ו‬ ‫חלו נא פני אל ׳ ועתה‬ ‫)שנאתי זרע עשו י• לתנו׳ אעשה היום הזה‪ :‬ותקד בת״שבע‬ ‫לשמי ומנחה טהורות בי־גדול שמי אתם הכהנים העןסים‬ ‫בארצם‬ ‫מלבר׳ שישכנו‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪j‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫הרעה הזאת איך יעלה‬ ‫הנים ובנית יענה כמו א פ י ם ארץ ותשתהו למלך ותאמר‬ ‫בגיויס אמר ןהזיה צבאוות‪ :‬ואתכם בלבבכם להיות שלוחי‬ ‫־־ יי ‪A‬יי‬ ‫‪1‬‬ ‫כמלכרי‪-‬כיתאמל אלו׳‬ ‫מחללים אותו באמרכם שלחן אדני ישראל לבקש עליהם‬ ‫לששנו׳ ואם אמ׳ אלום‬ ‫יחי אדני המלך דוד ל ע ל ם ‪:‬‬ ‫רחמים הרי מילכם‬ ‫'מתחלתנו לשים היינן‬ ‫מגאל ה ו א וניבו נבזות א כ ל ו ‪:‬‬ ‫היתהזאת הרעה‪:‬‬ ‫אבל עתה שהעשלמ הפטלת תוללות בתרי עשר במלאכי בסימן א׳‬ ‫ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו דחנמ׳ הנכי׳ כלל עצמו‬ ‫ךבר״יהוה אל־ישךאל‬ ‫מביזת ילושלם נשיב ‪M j y n‬‬ ‫בכללישראלכמו שאמר‬ ‫‬‫‪XT:‬‬ ‫ונבנה חלבו׳ שלנו! כה‬ ‫בידמלאכי‪ :‬אהבתי‬ ‫י •י‪,‬‬ ‫מרעה וסלחת לעוונימ‬ ‫אמלה'׳ אם יבנו אני אתכם אמר יהוות ו א מ ר ת ם במות‬ ‫אמר יהיה צבאות והבאתם גזול ואת וגוי׳ומהאלית׳למר לבר‬ ‫אהלום‪ :‬גבול לשעה׳‬ ‫־הפסח ואת־החולה והבאתם אות זה שאמר לו על אנה‬ ‫בלומל כלשעת יושביה‬ ‫מאנתם וגוי •־היש׳ מכם‬ ‫ ‪ V J- . . . . .‬־‪ -11‬״ ‪T‬‬ ‫אלצה חלכה לעולם כי אהבתנו הלואיאח עשו ליעקב נאס־‬ ‫המנחה הארצה אותה מ י ד כ ם אמר פניי׳לשמועתפלימפיכ׳‬ ‫ואת־עשו‬ ‫גללה לשעת לפני השם יהוה ואהב את־יעקיב‪:‬‬ ‫‪ K‬ולחון את שלוחיכס‪ :‬מי‬ ‫‪ :‬ו‬ ‫‪.‬‬ ‫;‪•t‬‬ ‫‪i t‬‬ ‫שכגלו באחיהם כני‬ ‫גם בכס)יסגור ללת‪-‬ם׳‬ ‫יעקב והאל ית׳ ציה שנאתי ואשים את־הריו שממהואת־‬ ‫יהוה‪ :‬וארור נוכל ויש בעדרו זכר הלואי ויקום איש טיב‬ ‫ליםלאל לא תתע׳אלומי נחלתו לתנות מדבר‪ :‬כי־תיאמר‬ ‫ונודר וזובח משחות ליוזוות בי מלך בל שיסגור ללתי מקלפי‬ ‫לשמי‬ ‫)הם הרעו להם בכל א ד ו ם רששנו ונשוב ונבנה חרבוות‬ ‫ושמ< לבלתי^ביאישםקרכז‬ ‫צבאיוות ^‬ ‫יהורת ‪" * S‬‬ ‫^ אמר ^ ‪F‬‬ ‫נ ת ל \אני‬ ‫אשד יכלו ושמחו כחורכנ׳‬ ‫ב כ ם אות־המארד־ז ואי־ותי אר־;־‬ ‫התועבה הזה‪ :‬ולא‬ ‫ואני‬ ‫יבנו‬ ‫המה‬ ‫צבאות‬ ‫יהוה‬ ‫אמר‬ ‫כה‬ ‫וכגלותסן יגללה׳מעל‬ ‫‪•t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪"V‬‬ ‫ ; •• »‬‫‪if‬‬ ‫תאירו׳ פי'וכחני תבערו‬ ‫לגבול ישלאל׳ יראה אהרוס וקראו להם נבול רשעה והעם‬ ‫ועתה‬ ‫נורא‬ ‫המצוות אםעלהמ׳כ' כי הקרבי‬ ‫אליכם א י נ כ ם‬ ‫ארותיה כי‬ ‫בנויס‪ :‬וגם‬ ‫ברכותיכם‬ ‫גלולתו מעל לגבולנו‬ ‫להוליע כי אנחנו עמו‪ :‬אשריזעם יהוה ער־עולס‪ :‬ועיניכם‬ ‫הזאתהכהנים‪ * :‬אםי־לא תשמעו שתקריבו עליו לא ללנו'‬ ‫שמים על־לב‪ :‬הנני ג;ןר לכם את־ יהיה לכם ולא למביא ים‬ ‫ב ן׳ יש כליו לכבל אכ וכן תראינה ןאתס תאמרו יגדל יהוה מ;‪3‬ל‬ ‫על־״פניכם בבור‬ ‫פרשעל־לב לתות‬ ‫תשימו‬ ‫ואם־לא‬ ‫וזרתי‬ ‫הזרע‬ ‫פרש איתו ואין לי חפץ לא‬ ‫עכל אלוניו ואת׳קרויין לגבול ישראל‪ :‬בן יכבד אב ועבר‬ ‫חגיכם ונשא אתכם אליו‪ :‬וידעתם כמנחתכסולאככסז כי‬ ‫בני ועבלי ועתה א‬ ‫ממזרח שמש׳ כל‬ ‫אם אב אני לכם איה אדניו ואס־יאב אני איה כבודי ואס־‬ ‫כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת הייםיכ הוא ממזלח ל‬ ‫>•‬ ‫• ־ ־ ‪ 1‬־ ; ‪-‬‬ ‫הכהנים בוזי^‬ ‫*‪•AT‬‬ ‫‪x -JT‬כבולי‪:‬‬ ‫להיוות בריתי ארת־־לוי אמר יהורת למערב ואיננו ק מנפק‬ ‫סמי׳ הפך ככול הכן אדוניכם אני איה מוראי אמר י יהוד־ז‬ ‫לררום כי איננו מיישב‬ ‫‪: v.‬‬‫;• ‪v‬‬ ‫‪: :‬י‬ ‫לאכ׳ הוכיח תחלה‬ ‫לכהנים שהיה להם צבאורת ל כ ם ה כ ה נ י ם בוזי שמי‬ ‫צבאות‪ :‬בריתי י היתה אתו החיים טלו‪ :‬גלול שמי כמים י‬ ‫אף עלפישעובלי׳לנבא‬ ‫להוכיח ולהורות ולא לי ואמרתם במה בזינו אות־ישמך‪:‬‬ ‫והשלום ו א ת נ ם ־ ל ו מ ו ר א ףיראני השמ־ם מודם כי שאני‬ ‫שאין אתם מוכיחים מגישים על־מזבחי ל ח ם מנאל‬ ‫הסבה הראשונה אלא‬ ‫אות׳ אלא שאת׳ סומכים‬ ‫ילי הרעים ׳ )אמרתם ו א מ ר ת ם במה גאלנוך ב א מ ר כ ם‬ ‫ומפני שמי נחת הוא‪ :‬תורת אמת שעוברי'אותם לפי לעת‬ ‫״ ־ ־•‬ ‫־‬ ‫‬‫;‬ ‫~‬ ‫שיהיו אמצעיים כי^י‬ ‫במה בזינו כלומלילעתי‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ועולות‬ ‫בפיהו‬ ‫היתות‬ ‫ובינם ׳וארולרקמ ליה‬ ‫שתאמרו לי במה בזינו׳ שלחן יהוה נבזה הוא‪ :‬ןכייתגישון‬ ‫•ג‬ ‫ו‬ ‫;•‬ ‫*» ‪• :‬יי‪-‬‬ ‫אלהאלאלהיא‪ :‬וככ<ז‬ ‫הרי הכזיון מגישים כל עור לזבח א י ן ךע וכי ותניישו פסח‬ ‫בשפתיו ב ש ל ו ם ובמישור הלך אתי מקום׳ אף האומות‬ ‫מזבח וגומל; לחם׳‬ ‫‪• • 1-T‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫וחלות' אין רע הקריבהו נא לפחרך‪1‬ך • ‪A T :‬‬ ‫כי״שפתי כהן מתנלבים לשמי; וניגן‬ ‫ורבים השיב מ‪/‬ען‪:‬‬ ‫‪ k‬מזבח הש״ד הירצך א ו ה י ש״א ^פניך אמר יהיוות‬ ‫‪.‬‬ ‫‪x vT jr‬‬‫‪ j‬י ‪ -• : :‬ד •‬ ‫ישמרו־דערת ותורה יבקשו מפיותו‬ ‫נבזהאכלו׳ ניבושל‬ ‫בהמה כחושה כי א ״ ‪,‬‬ ‫^ ^ ‪ f‬׳‬ ‫ועתה חלו־נא פני־אל‬ ‫צבאות‪:‬‬ ‫כי מלאך־יהוה צבאות ה ו א ‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪J f‬‬ ‫־‬ ‫•>‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫״ • )‬ ‫‪1 :‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫•‬ ‫‪AT‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪fit‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"וי‬ ‫•*‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫־ •‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪V-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫־‪.‬־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־י־‬ ‫‪T‬‬ ‫יי‬ ‫־י‬ ‫־‬ ‫־!•־־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^X‬‬ ‫»‪V‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪y‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪V‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪•t‬‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫; ‪IT‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ג‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫‪JX‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫;‪>-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫; ‪I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪»A|:tf: T ; V‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫\‬ ‫‪j t‬‬ ‫זי‬ ‫־‪T•1‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪ T‬ג ‪-JT‬‬ ‫•ו‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬ן ‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫• • ן ז‬ ‫י‬ ‫; ‪^T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫כ ם פ ת ) ת י כ ם!‬ ‫‪\it‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪-J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ‪T P P‬‬ ‫י‬ ‫‪h‬‬ ‫מ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ל ״‬ ‫;‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫~ ‪,‬‬ ‫‪- I‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫‪i t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫)כמחס^מר״־״״י ? ״ «‬ ‫‪< T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫׳ ‪ -‬׳ * ‪ .‬י ‪.‬‬ ‫יליתי ע־ <־נף <י<י סיףןמי‪.‬‬ ‫«‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:-:11‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫נן ע נ‬ ‫‪.‬‬ ‫ס‬ ‫*‬ ‫‪p h‬‬ ‫־‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫לנקרכניתיכםכיהיזרדזרויי‪^-‬‬ ‫נ י י י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫חסלתהפסלת‪. pniw‬‬ ‫ה‬ ‫ת ה‪h‬‬ ‫״״‬ ‫;‬ ‫‪J‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫״‬ ‫*ד ׳‪<-‬ל כמוזרה חס יא תשמעו‪ :‬הנני גוער י‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫כה מ‬ ‫‪ 1‬ייזיי־י יכי־־י‪ :‬ייעת־ • ‪4‬מ־ בליתי חת ‪ w M‬׳‬ ‫יז י ית‪:‬יה&לתלסרי׳ ‪S1n5S‬׳»‪0‬למיסבמחיגתי‪:‬‬ ‫ר ד ה‬ ‫ו י צ א ‪-‬‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ה‬ ‫ו ד ק‬ ‫‪\}1‬ךן*‬ ‫הלואיםלמםוכתי י כשהנביאים מלמדם אותםלםוכ אלי ואתה באלקיך תשוב ׳ כהבטחתוובמשענתו שהוא מבטיחך אתיז יכול)!סמוך‬ ‫ואל‬ ‫אלי‪:‬‬ ‫יםוכון‬ ‫בקושי‬ ‫וב‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫לא‬ ‫אם‬ ‫לםוכ‬ ‫אם‬ ‫הם‬ ‫תלואים‬ ‫״‬ ‫ותשוב אליו לק חסל ומשפט שמול ומובטח אתה לקוות לשעו תמיל ‪ t‬כנק בילו‬ ‫על יקראוהו ׳ יקראוהו הנביאים תמיד לשוב אל אל עליון מאזני מלמה י אתם סומכים על כצעכ' שאתם סומלים ורמאים ועל עושלכם‬ ‫ית׳‪ :‬יחד לא ירומם ׳ וכלם כאחד אין בהם שיםובלאל ית׳ וירומם אותו ויגדלהואתם אומלים אך עשלתי ולמה אעבול את הקלוש בלוך הוא ‪ j‬אק ׳ כמו הק י אן‬ ‫בלבווכפיו‪ :‬איךאתנך‬ ‫כילוםג כמו כח כמו‬ ‫הפטרת ויצא יעקב כהושע סימן'יא‬ ‫אפרי׳ אף על פי שחטאת‬ ‫ואנכייהוה אלחין‪ :‬ולאק אוני׳ עצמ׳ ילבהו‬ ‫אשר־חטא‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מאד לפני אני מרחם‬ ‫כארץ ^ י י ס ד א ; ^ ב א ה ל ״‬ ‫ת ל ו א י ם למשובת‬ ‫ן)\דןי‬ ‫ואומר איך אתנך אפרי׳‬ ‫ואל״עלקר^הויחד‬ ‫‪':‬‬ ‫* וי‬ ‫כימי מועד‪ :‬וךבךתי על־הנביאים אומלכיהגאעושק ו‬ ‫ואנכי הזח הרביתי וביד ו ת נ ב י א י ‪ 0‬ואומלכי בכלמהשינע‬ ‫י « ־ י י* ‪ . -‬־־‬ ‫\‬ ‫‪ ,‬אמסרך כיד אויכ כמ)‬ ‫ואסף לא ימצא) מ ממון‬ ‫־ !‬ ‫אפקכשי י ״ י י־‪% -‬־\־‬ ‫אתנן‪^ :‬‬ ‫‪ .‬ל א י ר ו מ ם ‪ :‬איך ־‬ ‫;‬ ‫אם־גלעד א ו ן » י ? י א שלעקוחטא־ ואנכיה'‬ ‫ארמה‪:‬‬ ‫כאלמה ׳ כי כן היי׳ חייב אמגנן‪ :‬ישראל איך אתנן‪ :‬כאדמר־ן‬ ‫היו בגלגל שורים זכהו גס מזבחותם אלקיך מאק מצלים ׳‬ ‫א״ש^מך כצבאים נהפך עלי לבי ייחד‬ ‫להפוך אמך •‬ ‫במושעשיתיכשהוצאתי‬ ‫י " י י כגלים על תלמי שדי‪ :‬י ״‬ ‫אתכם מאק מצרים‬ ‫־ « ״׳ ״ •‬ ‫י־•‬ ‫‪ .‬״ • ו ; ‪v A• « - 0‬‬ ‫סלים )עמולה חלמה‬ ‫וכלכלתי אתכם במלבל‬ ‫אפי‬ ‫חרון‬ ‫אעשה‬ ‫לא‬ ‫נחומי‪:‬‬ ‫נכמרו‬ ‫וצכויי׳ לפי חטאי׳‬ ‫<הושכתי אתכם ב‬ ‫‪# r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אלא שנהפך עלי ל ‪°‬לא ל א אשוב לשחת אפרים כי אל אנכ<‬ ‫‪ , p‬י מתיי*‪*fetecwDhwWito‬‬ ‫להשחית )להשאיל לד 'ז‪ .‬־ • י "״" ־ " ' ‪ * V‬׳ •‬ ‫י ולא־איש בקךבן‪ :‬קרוש ולא א ב א‬ ‫העמים להושיב אתכם‬ ‫אחרי יהוה ילכו כאריות‬ ‫צחימי < צתגלגלו נחזמי בעיר‪:‬‬ ‫באהלים‪) :‬לבלתי ‪\9‬‬ ‫י^קיב שרה ארס הנביאים ׳ כמן עם ה‬ ‫ל ח‬ ‫״אניניח עלהרע׳ אשל ישאג כי־הואיישאג ויחרדו בנים מיס‬ ‫חשכתי לך לעשות <לא‬ ‫דע ד י ש ר א ר ' הנגאיי׳ להוכיח אתל‬ ‫•‪:‬־־<‬‫ולהחזיר אתכם למוטב ן‬ ‫"'‬ ‫‪.‬־‬ ‫‪; :‬חךךו כצפור מםצךןם וכיונו—‪.‬‬ ‫אע ׳‪ :‬לא‪,‬ן ‪,‬‬ ‫וביל הנביאים אלמה׳‬ ‫באשה ובאשה שמר‪:‬‬ ‫הטוכ אשד אמרתי לא מארץ אשור והושבתים על־בתיהס‬ ‫העלה יהוךז את־־ןשךאל ממצרים גלאיאי להםבכמה ל‬ ‫י י ־ י ׳ י ־ יי'" ז‬ ‫־‬ ‫מאסתים ולא געלתים "‬ ‫סבבני בכחשאפי!?‬ ‫נאם^הוה‪:‬‬ ‫^‬ ‫דומיות לא אדמה להם‬ ‫ר‬ ‫‪a‬‬ ‫י ‪^ 3‬‬ ‫ובנביא נשמר‪:‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י^ד‬ ‫רהוךה‬ ‫ישךאל‬ ‫בית‬ ‫ובמרמה‬ ‫אנכי׳‬ ‫אל‬ ‫ט‬ ‫אפלים‪:‬‬ ‫לכלי ע משלים כלי‬ ‫\־ ׳־‬ ‫י;׳;׳‬ ‫•‬ ‫יי•*‬ ‫י עם־־אלועם־קררשיםנאמן*‪ :‬אפלים‬ ‫המקיים יכל‬ ‫ת מ ר ו ר י ם ודמיו עליו יטוש והדפתי ליישבם על שומעיהם‪:‬‬ ‫־‬ ‫־־‬ ‫•‬ ‫•־••־ץ‬ ‫‪y‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫״‬ ‫על‬ ‫להנחם‬ ‫ואין מלתי‬ ‫ישיב רו אדניו‪ :‬כדבר אפרים רתת אםגלעלאק׳ אםבא‬ ‫^ ‪ x\p‬רוח ורדף ק ך י ם כל־היום כזב‬ ‫ועתה ׳ יוסיפו לחטא רעשו היו ובגלגל םמלי׳ זבחו‬ ‫)יכזב וגומר‪ :‬בקרבך ושר ירבה וברירת עס^־אשור יכרתו וימת‪:‬‬ ‫להשמ׳םכינתי בקרבך עס־זהודה ןלפקד עלי־יעקב כךךכץ‬ ‫לו‪5‬א ״‪ .‬גם מזכחןתם י‬ ‫להם מסכה מכספם בתבונ• ^‬ ‫ולא אבוא בעיר אחי; כמעלליו ישיב ל ו ‪ :‬בבטן עקב את‬ ‫לביםכגלים שעל תלמי‬ ‫׳ י * ־ ״ • ־ ‪ v!:‬י ״ י ־;‬ ‫י >‪1-‬ר י‬ ‫•‬ ‫‬‫‪<r a‬‬ ‫־״‬ ‫‪ r‬י‬ ‫מעשה חרשים כלה להם הס אמתם שלי תלמי שדי היא‬ ‫־אחיו ובאונו שרה א ת ־ א ל ה י ם ‪:‬‬ ‫־ ‪, 1‬‬ ‫^ ״‬ ‫לכן יהיו מענית המחלישה ‪0‬‬ ‫זבחי אדם‪]/‬גלים ישקון‪:‬‬ ‫* י ‪ * 1‬ו ׳־ • י! « י•‬ ‫פישחסלקבעונ סכיגי*‬ ‫כענך^קר וכטל ם ש ב ‪ ^ ^ ,‬שקלוייהתלם‪:‬‬ ‫מקרבם ואגלה אותם וישר אל־מלאךויכל בכה ויתחנךלו‬ ‫עמנו‪:‬‬ ‫לכ שילכו‪ ' .‬י‬ ‫ידבר • י !‬ ‫ושם ‪ :‬־ • ־ ‪,‬‬ ‫בית־אליימצאנו ‪VT‬‬ ‫•‪VT:‬‬ ‫אחרי השם ‪,..‬‬ ‫וזסלתהנשלתלצא‬ ‫ן^ער מגרן וב^מן מארבה ‪ * 5‬ואנכי‬ ‫חסדזכרו‪:‬‬ ‫ותשובזה!ה‬ ‫הצבאות‬ ‫ואתה אלהי‬ ‫הי^לי׳ ויהווז‬ ‫כגליתם‪:‬‬ ‫ללרםוהו‬ ‫ומשפט‬ ‫באלהיך‬ ‫ישאג׳ כמי‬ ‫כאלי׳‬ ‫יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים‬ ‫‪ (L L‬״ ־ ״‬ ‫יי'‬ ‫שישאגשיתאספוהחיו׳‬ ‫זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי ן‬ ‫שמורוקוהאל־אלהיךתמיד‪:‬‬ ‫בכאן מתחילים‬ ‫אני ידעתיך במדבר ב א ‪ p‬תלאבות‪:‬‬ ‫כן יאספו כני ישלאל כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב‪:‬‬ ‫האשכנזי הפטל‬ ‫ף‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי‬ ‫הי ™ ^‬ ‫דשלח *‬ ‫י ד • ׳ ־י ־ י ״ *׳ יי "‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫״* ‪ "•£ f‬י* ‪ C‬יי' י‬ ‫‪) :‬יחללו כנים מים‬ ‫לבס על־כן שכחוני‪:‬‬ ‫אוןליכלץג עילא‪:‬מ‪:‬נאר־לי ון‬ ‫יעקכ וגו׳ כאל׳ שאומל גחזול על הלאשונות שלבלמ‬ ‫ממעלכא‪ :‬יחללו כצפור‬ ‫ו י ב ר ח למעלה לשל אל המלאך ועול זאת עשיתי לך הוצרך‬ ‫ממצלים׳ אותם שהם במצליס יחללו לשוב לאלצם כמו הצפוד החללה לשוב‬ ‫לבלוח שלה אלם ילעתםאיךשמלתי)! )באשה‬ ‫אל קנה ואותם שהם אק אסול יחללו לצאת ממנה לשיכ אל אלצס כמן‬ ‫היונה החללה לשוב אל שוככה׳ וזכל מצדם ואשול והנא הלין לםאל מקומות שמל״ את הצאן! )בנביא העלה י ועול עשיתי חסל עם בני) שיללו‬ ‫אלא שזכל המקימות שחשכו להעזל בהם ונכשלו בהם וגלו אליהם ‪ t‬למצליםונשתעבלו שם ושלחתי להם נביא שהעלה אותם ממצלים בלכוש לב‬ ‫סככוני ככחם אפלים י אכל עתה סבבוני אותי בכחש וכמלמה שעושים ‪ /‬והוא משה ‪ j‬וכנכיא נםמל ׳ אלכעים שנה שהמ במלבל נשמח על ילי‬ ‫וזכל אפלים כעכול ילבעם שהיה משבט אפלים וכית ישלאל שאל םכטי ישלאל נכיא שנתתי להם)לא חסמ לבל; הכעיס אפדם י לכולאו לבזות את‬ ‫שהיה עמו אכל יהולה עולנו לל עם אל מושל עול כילאת אלקים‪ :‬לל ׳ כמו וילל נביאמ ולכגול בז‪ :‬תמחלי׳׳ הם לן ט זמיז אשל שפך בהחטיאן ישלאל לעגולת‬ ‫אלילים*‪ .‬עליו ישוב י עלמיטילםהקמםבדךהןא‪ :‬וחלפת)׳ שחלף את‬ ‫כ‬ ‫מיעקכ‪ :‬ועם קלושים נאק י קלושים כמקום אל כמו אלקים קלזםי׳ הוא אמר‬ ‫לעאעול יהולה עם האל יתבלך‪ :‬לועה לוח י לשון דע מתחנל ללכלי לוח האל יתכלך בעשותו העגלים הכל ישיב לו גמולו בלאםו‪ :‬אלוניו י הוא‬ ‫י נאמן‬ ‫גא ן ורודף קלים ׳ כמן ןלולף לוח קלים וזכל קלים כי הוא הקשה םבדתלת הקלוש כלוך הוא ‪ :‬כלכל אפדם לתת ׳ מתחילה קולם שחטא אפלים‬ ‫ומזקת לכני אדם כי עכודת העגלים הזיקה להם‪ :‬כל היום כזב ושוד ילבה *היה מולאו על העמים כי בלבלו היה אוחז לתת ולעלת השומע אותו ן נשא‬ ‫הואבישלאל׳ כלומלהיה לם)גלול ונשא בשבטיישראלוטוןשאםם בבעל‬ ‫אינוחוזלכו מלשעולםובלעכולת האלקים אלא כלתו בלית עם אםול לעזלם‬ ‫וק עםמצרים‪ :‬ושמן י שלהם למצלים מובילים לתת םוחל למצלים לעזול מת‪ :‬וימת י נכלת כית ילכעם וכן בית אחאב‪ :‬זבחי אלם עגלים ישקק י‬ ‫אותם! וליכ לה׳ עם יהולה ׳ אלהים הוא מגיל את לכד דכו אשר עשו לן כהני עבודת אלילים אומרים לישראל מישזןכחבמ לעבודת אלילים כדי הוא‬ ‫אחיהם כית ישראל ולא יתמהו כפקדו על יעקכ כללכיז ‪ j‬בבטן עקב את להיות נושק עגלשהרי דומן חביכהקריכ לן‪ :‬וכטל משכים הולך ׳ )כטלא‬ ‫אחיו ׳ כל זה עשיתי לו אחזו כעקכו סימן שהוא יהיה לו גכיר‪ :‬ובאונו שדה למותי פסיק ‪ :‬כמק יסועל מגלן ׳ כמוצא דנשכא חחא מאידדא ז וכעשן‬ ‫את אלקים י נתתי בו כח להאכק עם המלאך ולהיותו שר כנגדו‪ :‬ככה י המלאך‪:‬מאלוכה ׳ כעשן היוצא מן החלון ׳‪ .‬ןאלקים זולתי לא תיע ׳ לא היה לך לדעת ן‬ ‫ניתחנן לו י כםאמל• לן לא אשלחך כי אם ברכתני והמלאך היה מכקם ממנן באלן תלאוכות ׳ באק צמאה והיא המדכל י• כמלעיתם)ישבעו וגומל י‬ ‫ה‪:‬ח לי עכשיו שיפי םל הקלוש ברוך הואליגלות עליך בכיתאלוםםילכרעממ באשל בא) למקום מלעיתם והוא אק כנען היה להם כל טוב)ישבעו ללם‬ ‫והיא ואני נסכים לך על הכרכית שבירכך יצחק‪ :‬והי אלקי הצבאות ה׳ זכרו׳ לבם ושכחוני ׳ כמו םאמל פן תאכל)שבעת)גומל <ל‪ 0‬לבכך)שכחת את‬ ‫ואהי‬ ‫באשל הייתי מאז כן אני עתה ואם הייתם הולכים עמי בתמימות טעקכ אביכם ה׳אלהיך ׳ ןאמל)ישמן ישולון)יקננו וגומל ז‬ ‫הייתי נוהג עמכם כאשר נהגתי עמו ‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪i‬‬ ‫?‬ ‫'‬ ‫ע נ‬ ‫?‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫ב‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Ts‬‬ ‫נ ן‬ ‫י ן ס ר‬ ‫‪JT1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪A‬‬ ‫צ ר י ךכ י ל י ך‬ ‫־ ־ י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪\r‬׳‪.‬‬ ‫•‬ ‫י ׳‬ ‫בי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י ח י ג כ מ ר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫•יי׳‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫י * ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫י • ‪.‬‬ ‫י!‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫מ ל ב ל ז‬ ‫‪r j v‬‬ ‫ת מ ש ח י ת י ן ת‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪h‬‬ ‫א‬ ‫<‬ ‫פ‬ ‫‪v‬‬ ‫;‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫‪v‬‬ ‫ט י כ ת‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪TOWJW‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫‪tt‬‬ ‫ע‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪-‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ס‬ ‫צ‬ ‫‪8‬‬ ‫מ‬ ‫‪S V‬‬ ‫ע‬ ‫מ ‪ 8‬ר ג ם‬ ‫מ‬ ‫‪w‬ז מ ן‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ל‬ ‫‪J‬‬ ‫ל‬ ‫‪b‬‬ ‫^‬ ‫{‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ n‬ה‬ ‫ב ם ר‬ ‫י ת ב‬ ‫‪j‬‬ ‫כ‬ ‫ף‬ ‫{‬ ‫‪T‬‬ ‫מ‬ ‫ת ס‬ ‫ע‬ ‫‪T‬‬ ‫?‬ ‫מ ן ן‬ ‫ו‬ ‫‪5‬‬ ‫ר‬ ‫‪rJT‬‬ ‫ם‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו י ש ל ח‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫נאהי להם י כיון שהם שכחוני גם אני זנחתי' ונתתים ביל העמים והייתי להם אטיל לא יושיענו ׳ והתולו לפני))אמלו אשיר םכטחנו בי עי עתה ילעמ כי לא‬ ‫כמו שחל או כמו נמר הטורפים‪ :‬אשור ׳ כל אשור שבמקרא לגש וזה לפי שאינויושיענו כי אין כו כח להושיענו זולתך כי לה׳ התשועה‪ :‬על סיס לא נלככ ׳ םהיינ)‬ ‫‪0‬ם מקו'אלא אאריב ואשקול כמו אשורנו ולא קרוב וכן תי כנימר׳ כמין עלשולחים לוככי סיסיםאלאשול להושיענו לא נעשה עול ‪ : rt‬ולא נאמר עול ׳ למעשה‬ ‫ילינו שהם אלהי*ו ־‪ .‬אשל כך ׳ לבלך תהי תקותצו המלח' יתומי׳‪ :‬אלפא משובתם י‬ ‫שכילא‪ :‬כדוב שנול׳ כמו שוכל כלומר המוכן לשכל ואם ימצא אלם‬ ‫אמל הנביא כך אמל לי‬ ‫אוכהמה יבקע מהרה‪:‬‬ ‫אשור לא־יוישיענו עליסוס לא נרכב לוח הקדש מאחל ש‬ ‫׳לכם‬ ‫)אקרע פמל לכס‬ ‫\אה‪/‬להם כמו‬ ‫שיאמלו לפני כן׳ אלפא‬ ‫נזהוא סמר ולא יכק‬ ‫אקלענו כלרך הלוב ‪-‬שחל כנמר על־דרךאשור‪ :‬אפגשם‬ ‫ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו משובתואוהבםכנלכת‬ ‫לןחיאעפ שאינן לאייין‬ ‫אוחז צפולניו בחזה כרב שבול ואקרע סגור לבס ואכלם‬ ‫א ר פ א לאהבה אתנלב לאהבם‬ ‫אשר־בך ירחס יתום ;‬ ‫וקולע על הלב! שחתך שם כלביא חית השדה ת ב ק ע ם ‪:‬‬ ‫כי שב אפי ממנן! אהיה‬ ‫ישלאל׳ חבלת עצמך‬ ‫;‪I-4‬‬ ‫;־‬ ‫מ ש ו ב ת ם אהבם נדבה כי ישב אפי כטללישלאל׳ אחל טל‬ ‫ישלאלכיבי פםעומללת‬ ‫בעזרך דת שחתך שחתך ישראל כי־בי בעז^ך‪ :‬אה*‬ ‫לפי שאינו נפסק ‪P‬‬ ‫• ‪v:V‬יי;‬ ‫‪V‬‬ ‫אהיה כטל לישראל יפרח טוב האל י ׳ לא יהיה‬ ‫ממנו‪:‬‬ ‫ישראל וגו׳׳ כלמחכלין‬ ‫פסק מהם‪ :‬יפל‬ ‫בכל־־עריך‬ ‫ויושיעך‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫מלכך‬ ‫אתון בית ישראל ע‬ ‫כישושנד־ז ויך שרשיו כלבנון‪:‬‬ ‫כשושנה ׳אמל כשושנה‬ ‫בוכליכון שלטין בכון ושפטיך א ש ר אמרת תנר־־ן־לי מלך‬ ‫ילכו יונקותיו דרתי כזירת הודו‬ ‫וריח לפי שנמשלה •כנסמ‬ ‫ננממיא כי בי בעזרך‬ ‫‪ * \ \ r‬־ ‪ r‬ג־־י־־!־־־־׳‪ -‬־‬ ‫י‬ ‫־‪V‬‬ ‫‪T : »: -T‬‬ ‫י‬ ‫ישבו יושבי בעדו יחיו ישלאל לשושנה ‪T> t‬‬ ‫כל תייבין אתון ל‬ ‫לו כלבנון‪:‬‬ ‫לאוליתא ממלי הוה ושרים‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪ J‬שלשין כלבנון׳ כמו עצי‬ ‫‪J • : I v' T‬‬ ‫אתךלן^ מלך באפי ואקח ‪ V.‬־‪.‬־״•וי‬ ‫הלכנון שהם גלולים‬ ‫צרור עוין אפרים צפונה‬ ‫כםעדכוךאהיאניאהי׳ בעברתי ן‬ ‫דנן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון‪:‬‬ ‫)שלםיהםלכיםכןיהמ‬ ‫קיים לעילם אבל מלכך‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪ I J T‬ז ;» י‬ ‫‪x‬‬ ‫‪v‬ז‬ ‫א פ ר י ם מה״לי עור ל ע צ ב י ם א נ י נטועים באלמתם׳ ומה‬ ‫איפה שמאסת במלכותו חטאתו ג חבלי יולדה יבאו ל ו הוא"‬ ‫{‪ <rvg‬ואשורנו א נ י כברוש רענן שאמריך על לרך)מחה‬ ‫)שאלת מלך שיושיעך‬ ‫‪ I‬״ ‪ * VT‬׳‪A -‬‬ ‫)איה הואשיושיעךככל ־ »־ »‬ ‫על כתף ים כנלתכלומל‬ ‫ממגי פריך נמצא‪:‬‬ ‫ב‬ ‫עליך׳ שבאים <ליהם בן לא ח כ ם כי־ערת לא־יעמר‬ ‫מי חכם רבן יכו השלשי׳ הנה והנה‬ ‫• ־•! ‪v.‬‬ ‫ו‬ ‫אלה נבון וירעס כי ישרים דרכי יהוה באורך ובלוחכ‪ :‬ילמ‬ ‫האייבים*• ושפטיך׳‬ ‫יונקותיו ׳ כלימ יתפשט‬ ‫מלעתךהרי‬ ‫שםמ עליך‬ ‫במשבר בנים‪ :‬מיד שאול אפדכש‬ ‫וצדיקים ילכו ב ם ופשעים יבשלו הנה והנה)היונקות הם‬ ‫אתה רואה כי לא‬ ‫יועילוך‪ :‬אתן לךמלך׳ ממות א נ א ל ם אחי דבריך מות אה<‬ ‫הענפים הלכים כמו‬ ‫בם‪:‬‬ ‫{‪A‬‬ ‫'‪-,-‬‬ ‫*‬ ‫גתתילךמלך• ;‬ ‫היונק‪ :‬ויהי כזית הודו׳‬ ‫כאפי כי‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫שיהא כח לחותו קייגז‬ ‫לא כרצוני שאלתם מלך׳ קטבך שאול נחם יסתר מעיני‪ :‬כ<‬ ‫הפטרת וישלח כתרי עשר בעובליה בסימן א׳ כמו הזית םעליו לחים‬ ‫וכן לקחתי אותו ב הוא בין אחים יפריא יבא ק ד י ם רוח‬ ‫כה־אמר אדמ כל השנה כלומל שנא‬ ‫‪Mfrpt‬‬ ‫בעברתי שמת במלחמת‬ ‫מקורו‬ ‫ויבוש‬ ‫עלר־ז‬ ‫ממרבר‬ ‫יהורה‬ ‫יהוה״לאלום שמוערה יפסק טובו כל הימים‪:‬‬ ‫פלשתים‪ :‬צלול עון‬ ‫‪I I‬‬ ‫ןליח לו כלכמן׳ כי‬ ‫אפלי׳׳ כמו הלבל ויחרב מעינו ה ו א ישסרה אוצר כל־‬ ‫שמענו מאת יהול־ז'וציר בגרם שלח הלבנון יש מ מינים‬ ‫השמול כתוך הצלול‬ ‫)צכין היא אתי כי עת כלי חמדה‪ . :‬ת א ש ם שמרון כי‬ ‫לבים מעצים ויועשבים‬ ‫קומו ונקומה עליה למלחמר־ז‪:‬‬ ‫י •‪J‬‬ ‫י*‬ ‫דש בהם מתני ליחטיכ‬ ‫צלה באה לו אשל לא מרתח כאלהיה בחרב יפלו עולליהם‬ ‫הנה קטן נתתיך בנוים בזר אתד־ז רוצה לומל סילך שמם‬ ‫יוכל לעמיל ולהתקיים‪:‬‬ ‫זדון לבך השיאך שכני הטיבלמרחוק‪ :‬ישומי‬ ‫מאד‪:‬‬ ‫יזכלי מללה ׳ צילי׳ כציר ירטשו והךיותיו יבכןעו‪:‬‬ ‫לארצם ןיהין יושבי׳ כצל‬ ‫יוללה יבאו לו כצלות‬ ‫עתבלבו‬ ‫אמר‬ ‫מרום‬ ‫במצות האל יתבלך שיקיימו כיא‬ ‫שבתוככל‬ ‫יחיו עצמם‬ ‫בחנוי־־־סלעל ן ׳‬ ‫הלוללח האליתכדך‪:‬‬ ‫כלומלי מ‬ ‫חכמיםל ך‬ ‫הנולליס אינם׳ ^‬ ‫כי ץ ^‬ ‫נזאכיא עליו‪ :‬והוא כן לא חכם^׳ ןאמלך ן‬ ‫האדם‪ :‬י‬ ‫הבאים שלאו אבותיהם בצלה בעזנותיה׳ לא התבוננו ולא שמ ממעלי אבותיהם הלגן המחיה את ‪-• :‬‬ ‫זכלו כיין‪A‬למין י ריחו כמו אזכרתה לה׳ ‪ /‬חמר רית‬ ‫אלהיךכיכשל‬ ‫> ‪ -‬י‬ ‫יורידנילוארץ‪:‬‬ ‫ת יין מי‬ ‫א ו ‪ ,‬יאמר‬ ‫כנשר & י‬ ‫אם״תגכיהלכנון י‬ ‫ישלאללו יהיה כליח יין‬ ‫הגפן שנמש‬ ‫נעשו רע כמוהם‪ :‬כמשבל בנים ׳ שהיולדות יושבות עלץ לילל אם היה חכם לא‬ ‫כשיאמר אפלים זה < אני פניתי‬ ‫הקכה ‪v‬‬ ‫העצבים ׳ •ואמר‪; -‬‬ ‫אחרי‪I T1‬‬ ‫עול ללכת »‬ ‫ושובומה לי ‪v‬‬ ‫דברים‬ ‫עמכם‬ ‫מיל שהיו״קחו‬ ‫בעונך‪:‬‬ ‫הין נצלים‬ ‫השם ית׳‬ ‫םכים אל‬ ‫היה עומל עת אחת כמשכל פי׳ כצלה כי‬ ‫אבל^עתה )אשורנו ׳ כלומר אני אענהו מצרתו ואביט אליו כעת לצון‪ :‬אני ככרום לענ ‪ f‬י‬ ‫חכמי׳‬ ‫הין‬ ‫אם‬ ‫ול‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מיל‬ ‫אותם‬ ‫מהצרה ׳‪ .‬מיל שחיל אעלם ׳ הייתי פולה‬ ‫‪: •I:T‬‬ ‫< •‬ ‫אהי לברך מית אשים עצמי ללכל עליך לכלי מנת‪ :‬אהי קטכך שאיל ׳ ןאני אהיהאני אהיה לך כמו הברוש רענן שמפפין ראשו אצל שרשע כן אני מלום וקדיש‬ ‫אל־יהוה ואמרו אליו כל־־תשא‬ ‫עוזאשכון ואת לכא ושפל רוח ׳ כלומר אהיה מצוי לך ואם תאמר הכרום יזיכנ‬ ‫גילם כליתתך לשאול י קטכך ענין כלימה וכן ןמקטכ יםול צהרים‪ :‬נחס יסתל‬ ‫לפסיע ״‪ .‬עושה פירות ממני כריך נמצא ככל עתובכלזמך‪ .‬מי חכם דגן אלה׳ כשהםלי'‬ ‫שפתינו‪:‬‬ ‫ונשלמה‬ ‫פריםכך הלכו‬ ‫מעיצי כל‬ ‫וקח־טוב יסתל‬ ‫מעיני ׳ הנוחם שהייתי מנחם על לעתם עתה‬ ‫כי הוא ׳ כי אפלים היה מפליא כין אחי׳ על שלא עסה העגלים היה הילך וגללהושע נמאתו אמר מי בכם חכם ויבין אלה התוכחות שלבלתי על הנה‪ :‬ופושעים‬ ‫יכשלנ כס ׳ בשבילם על שלא הלכו בהם כן תי‪ :‬י‬ ‫ופיר׳ בין אתי) כמו שאמר ועקב עליו ואולם אחיו הקטן יגלל ממנו ׳)עתה שחטא‬ ‫יבא קלים רוח ה׳ הוא מלך אשור כי ארן אשור מזרחית לאק ישראל ועול אמל‬ ‫קלים לפי שהוא לוח קשה ׳ וכן תי מלך תקיף כלוח קילומא‪ :‬לוח ה׳ ׳ אמל‬ ‫עובליה ׳ מה שנכא עובליה לאלוס ולא כיכא צכןאיז אחריז ״‬ ‫לוח ה' לפי שהאל ית׳ העיל את רוחו לבא על ישראל ממלכל עולה׳ כי הלוח הוא‬ ‫ח ז ו ן אמרו חכמי׳עובליהנר אלומיהיה אמר הקלה מהם ובהם‬ ‫המיל כמלכי‪ .‬ויגיש מקולו׳ מפני אותו הלוח שהוא מלך אשנל יבוש מקול אפלים‬ ‫אביא עליהם יבא עוכליה םלר בין שני רשעים אחאב ןאיזנל‬ ‫טהוא היה ממחלה כמג ק פולה על מים‪ :‬יבוש׳‪.‬שלשו יבוש! )יחלכ י כמ) *לא למל ממעשיהם ויפלע מעשו שלל בין שני צליקים יצחק ולכקה)לא למל‬ ‫*כש מן חרבו המים‪ :‬הוא ישסה י אותו המלך ישסה אוצלות כל כלי חמלתו‪:‬‬ ‫ממעשיהם ׳ היינו לאמלי אינשי כפא לחק נגלא בגויה נסחף חלללא‬ ‫האשם ׳ הוא ענין שממה ‪ 1‬וזכר שמרון כי היא ראם ממלכת אפרים וכן אמר ‪ d‬בעל העלוך האומן שחק הכף אותו הכף עצמו שולף פיו בחללל ה‬ ‫*ראש אפרים שמרון‪ :‬מרתה ׳ מרלה כמי ממרים הייתם‪ :‬ירטשו י לרך אכזריות )הנה כל נבואתי היתה על אמס)אמל כי עם חלבן אלום תהיה תשועיג‬ ‫להפיל הקטני׳ כקרקע אואלהקירות לבקעם! )הרמתו ׳ נסי׳ מעוברות שבתוכה ‪1‬‬ ‫יםלאל‪ :‬כהאמלה׳אלהיסלאלום‪ /‬בעעןך^םכ^אמריליאחיהוא^‬ ‫שמועה שמענו מאת הי' שיאמלו הגוים על אלום שמועה םמענו מאמ‬ ‫ה׳ וכאלו ציל כמים שולח ומה היא השמועה שיאמלו מי לגוי קיי»‬ ‫ישראלשבאק יהורה פן יקרה &תכם כשומרון ‪t‬‬ ‫*‪*Tltft‬‬ ‫ב• כשלת בעונך׳ כי אתה רואה שכשלת בעינך )נקימה עליה למלחמה י עליה על אק אלום‪ :‬הנה קטן כ‪/‬וי אתה מאל י‬ ‫יי‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫בלומר שלא יחישו לך שאר המים אם תאכל‪ :‬נתתיך״ כמו אתל‬ ‫לפיכךישלךלשיב אל ה׳יתכדך כי אין מקומך ממכשולך אלא תשובתך אלין‬ ‫ובאמרי על כמו אלוכן)שכת על ה׳אלקיך׳ ואארורזל גלולה תשובה שמגעת כי כנכיאות עכל במקום עתיל לביס‪.‬׳ זלזן לכך הסיאךי להגליל פה‬ ‫*להרחיב אף לאחיך יעקב • שכני בחמי סלע ׳ בשהיית שוכן בהל‬ ‫<נל כסא הכסל שנאמל על ה׳ אלהיך‪ :‬קחן עמכם לכרי׳ ׳ אינו שואל מכם אלא‬ ‫דבלים טוכים שתתולו בהם עונותיכם‪ :‬ושובו אל ה׳ ׳ ככל לבבכם ולא בשפתים שעיל חשכת שאתה נשגכ גו ואין מי שיורילך ממנו‪ :‬מרום סכתי ׳ ^‬ ‫בלבל‪ :‬ואמרו אליו ׳ כלומל אמלו לפנמ כלכלי׳ האלה)כיוצא בהן‪ :‬כל תשא עון י *זרום ישיבתו היה בחמי סלע והוא הר שעיל‪ :‬שכני י כמו סוכן והייי‬ ‫בל עין תשא והוא הפיך ׳ פילס כל עוונותינו סלח‪ :‬וקח טוב ׳ וקח לכל טיב אי לב נוספתכתמי׳ כמן חינהאלץ חג וחוג ע‪:‬ין אחל כלומלסכיב הסלע לל לאס‬ ‫אם תגביה‬ ‫הסלע והוא המגלל הבנוי עליג‪:‬‬ ‫‪0‬ונ‪ :‬ונשלמה פרי׳ ׳ שהיה לנו להקריב לפניך נשלם אותם בליצוי לבך שפתינן‪:‬‬ ‫‪-‬ו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‬ ‫־‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫\ ‪-.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫»\‬ ‫*••‪A‬‬ ‫־!‪-:‬‬ ‫‪K t t‬‬ ‫•'\‬ ‫‪t‬‬ ‫־‬ ‫י־‬ ‫״‬ ‫‪• J: T‬‬ ‫‪t :‬‬ ‫•^‬ ‫‪j:‬‬ ‫‪• f i r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•«‬ ‫י \‬ ‫־‬ ‫‪•j‬ן‬ ‫‪r‬‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫•—ל‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫•ו‬ ‫‪t‬‬ ‫י•‬ ‫‪t j v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪k‬‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•(.T‬‬ ‫יי‬ ‫‪"V‬־‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫!‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫>‬ ‫‪T‬‬ ‫; • • ‪t j‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫•ו‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•>‬ ‫‪y‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫»‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יי!‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪-‬ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v < t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪H‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫;־ ‪••JT‬‬ ‫יתץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫\‬ ‫‪-‬‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫״‪j‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪0‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫־‬ ‫־‪:1‬‬ ‫זיו‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•••‬ ‫•‬ ‫*•‪/‬‬ ‫•‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ח נ ז ו ‪; 3‬‬ ‫פר‬ ‫ס‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫חז‬ ‫‪1‬‬ ‫ר ד ס‬ ‫‪I‬‬ ‫שים׳‬ ‫העופות‪:‬‬ ‫מכל‬ ‫גכוה‬ ‫יף‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫הנשל‬ ‫כמו‬ ‫שבתך‬ ‫אם תגביה כנשל ׳ אם תגבי׳‬ ‫ציין תהיה פלטה׳ אעפי שכלו לבים מיםלאל כגלית פלטה גלולה תהיה להם‬ ‫אלום‬ ‫םל‬ ‫החלבן‬ ‫כעת‬ ‫הרואי׳‬ ‫שיתמהו‬ ‫תימה‬ ‫לרך‬ ‫כמי תשים‪ :‬אם גנכי' ׳ אמר‬ ‫עול כהל ציון שגלי ממנו‪ :‬והיה קלש ׳ ישלאל יהיה קדש לה' •* את מורשיהם ׳‬ ‫בהם‬ ‫הרגשת‬ ‫ולא‬ ‫ישן‬ ‫ית‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כלילה‬ ‫שוללוך‬ ‫אםגנכיס‬ ‫לאמלומהזההיהלך‬ ‫נכסי עממיא להא מחסנין להון ו והיה ׳ כמו אס אוכלה קש ‪ p‬יאכלום דכלום י‬ ‫למענם ולקים כנגדם‪ :‬הלא יגנכי ליים ׳ כי ללך הגנבים לגניכ ליים כלומר‬ ‫ולזל לרשו כי זכר יוסף לפי שאין ורעו של עשו נופל אלא כיל יוסף או כיל זרעו‬ ‫לי מכלג שאת )יניחו‬ ‫של יוסף‪) :‬ירשו הנגב‬ ‫י השאל‪ :‬אם ' ליי‬ ‫ואם־בין כוכבים ש י ם קנך מ ש ם בירת יעקב את מוד^יהכש ^ ‪ 2‬את הר עשו׳ מהר עשו‬ ‫ירשו את הנגב והוא‬ ‫׳ ־ ' ״ ־ \ "< • ״ ״ יי ‪v !_ .‬‬ ‫בית־יעקב אש ו מ ו ת יוסף להבד־־יי ארץ המישיר ‪ :‬והשפלה‬ ‫שיכצלו הכלם לשומ לך אם״שךךי ל ; ל ת איך נךמיתת ובית עשו לקש ודלקו בהם ו א כ ל ו ם את פלשתים ׳ והשפלה‬ ‫* * י י הלוא יגנבו דיס אם־־בערים באו לך‬ ‫‪Z ^ S ^ l‬‬ ‫ולא‪-‬יהיה שריד'לבית ע^זו כי יהוד־־׳‬ ‫בי לא יצטרכו להרים‬ ‫״ ‪*• •r ,‬״ יי ־״‬ ‫׳»‬ ‫בכיצלעלסלסילו׳אעפפ הלוא ישאירו;)לאת‪ :‬איךנחפשו‬ ‫דבר‪ :‬וירשו הנגב את־הר עשו ־ להשגכבהם ולא לזרוע‬ ‫עד־יהנבול‬ ‫אי אפשר שלא יםאימ עשו נבעו מעפוניו‪:‬‬ ‫והשפלה אתיפלשתים וירשו אך־}‪ -‬בהם אם לא ירצו ט‬ ‫תשיאור‬ ‫‪.‬ד תשיאוך‬ ‫שלחוך * ל " א נ ש י בריתך‬ ‫' '‬ ‫"‬ ‫שדה אפר^ס ואת ש ד ת שמרון' י‬ ‫להם‪ :‬דלשואתשלה‬ ‫•־* י‬ ‫•י‪:‬־• ‪:‬״‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫־•••‪•••,-‬‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫?‬ ‫‪;1‬‬ ‫׳*‪»»/‬׳‬ ‫נסתרות‬ ‫והן‬ ‫מקטנותן‬ ‫מחת »לי הגפן אכל ^כלו ךך א נ ש י שלמך לחמך ישימו‬ ‫אפלים ׳ שמתחלה הי*‬ ‫אתהאיךנחפשתםלא מזור תחת״יך אין תבונה ט ‪ ' :‬ה ל ו א ובנימן את־הנל‪/‬ך •‬ ‫^ ‪ -‬יושבים כהל אפלים‬ ‫^‬ ‫"י‬ ‫*״ י ־‬ ‫ * ׳י י תי < ‪in Y\r‬‬‫השאילו השוללים לך ׳י‬ ‫ובהל שמלח ואזלא‬ ‫‪T‬‬ ‫ ‪ 1‬י ‪, 1 ,‬‬‫ב י ו ם ההוא נאם־־יהות והאבךת׳‬ ‫כלי ^‬ ‫הזה לבני ישראל אש^כנענים ןד־ יצטלכולהלי׳לאלשבת‬ ‫מסתרים‪ :‬אץ צלמית׳ חכמים מאדום ותבונה מחד עשו‪:‬‬ ‫ע ר פ ת וגלת ירוישלם אשר בספרד ולא לזלוע אלא השדות‬ ‫‪ t‬״"י יי״‬ ‫נכלת׳׳ נלמז עמי מכלי י" ‪"" .‬‬ ‫בירלן״יילש!‬ ‫וה‪:‬תה^ שהיה‪S‬גכילו^ ‪:‬‬ ‫‪#‬שוו י מ ו‬ ‫את־הר ע ל‬ ‫<‪£‬ואת‪£‬ריהנגב*•' ו‬ ‫בהר עיון לשפט‬ ‫וחתו גבוףך תימן ל מ ק‬ ‫‪,‬‬ ‫יזתהגלעל׳ לכן כנימן‬ ‫״‪.‬‬ ‫״< ‪.‬‬ ‫משםוהלאהאתהמישו׳‬ ‫ליהוה״ המלובש ‪ .‬י‬ ‫מחמם אחיך‬ ‫אץ נלמי׳ ׳ למה נללמלג מהר עשו מכןטל‪:‬‬ ‫באק הגלעל‪ :‬וגלות‬ ‫־• ״ ־ י‬ ‫״עקבמ^^הונכחזי^מ‪:‬‬ ‫י! ? ?י ‪°‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪i‬‬ ‫הפטרתדשככתריעשרבעמוסבשימןפ׳‬ ‫לצונ‪:‬איךנחפסועם)׳‬ ‫ביום‪,‬עמךך^ מננד ב;ום ‪/‬ןזבות זרים‬ ‫‪.,‬‬ ‫א מ ר י ה ^ א ה ^‬ ‫^ ך •‬ ‫נבעו י תלגום מבקש חילו ונכרים באו שעריוועל־ירושלם‬ ‫ישראל ועל‪-‬־^ןךבץת לא ישראל שהם מפוזרים‬ ‫בריתך )אוכלי לחמך ואל־תךא מום־־אחיך ב י ו ם נכרו‬ ‫אשיבנו על־מכרם בכסף עריק ואביןי כגלות‪ :‬אשר כנענים ׳‬ ‫שהיית ביטח כהם הם ואל־תשמח לבני‪-‬יהורה ביום אבדם " ־ ׳* ־ ו ־ " י ־׳"יי ־ ־ ‪ " . .‬״ כלומר אשר גלו והם עם‬ ‫הגליד ושלחוך על גמל ‪«U‬־«‪'. £J.‬‬ ‫וזשאפים כנעני׳ על צרפת‪:‬ועל<‬ ‫בעבותעלים•‬ ‫על־עפרי־ארץבראש ךלינם ודרך מוםיעים׳המלךהמשיח‬ ‫‪ ,‬ואל תנדל פיך ביום ע ד ת ‪:‬‬ ‫^‬ ‫‪ :‬לשפיט אמ‬ ‫ענוינם יטויואיש‬ ‫לחמך פירוש אוכלי ל אל״תבוא בישעו—עמי ביום א י ד ם‬ ‫הלעש)׳ ליןחתמםפס‬ ‫י‬ ‫־ ‪-‬י‬ ‫* ׳־ ‪ *r ,‬׳‬ ‫אל־תרא גס־אתה ברעתו" ביום יאירו‬ ‫לחמך יחיל יי׳‬ ‫ן ‪/‬ומ)ילאאפלים ־ ' ; ך ‪ -‬י ‪ .‬־ ‪ - V ^ , T‬י י‬ ‫יםראלמהםעלכלאסר‬ ‫‪H E°5f 5‬‬ ‫הנ?רח!‪ ' ^W‬חלל ^‬ ‫ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו‪:‬‬ ‫^ ^ ^‬ ‫ועל־בגרים ח ב ל י ם יטו אעל כל— הרעי להם‪) :‬היתה לה׳‬ ‫מזידי‪ :‬תחתץ׳ בסתל ואל־תעםר עליהפרק להכרית את־‬ ‫המליכה׳ ואז תהיה‬ ‫מזבחדין ענושים ישתו ב י ת י‬ ‫? ז • פיליטיו ואל־־תסנר שרידיו ב י ו ם‬ ‫«״״‬ ‫* המלוכה לה לכלי כיכל‬ ‫י ף ־ ״ ^ ־ \ • •־*‬ ‫־ ‪ r-1‬־• »‪, / f v‬‬ ‫‪ A T‬׳‬ ‫‪1‬‬ ‫אקתכונהכו׳ כעמ ־••‬ ‫ואנכי השמדתי את־ הניים יגלו במלכותי ‪1‬‬ ‫אלהיבם‪:‬‬ ‫שלא הכיןמה שהי‪ ,‬ע צ ר ת ‪ :‬כי־קרוב;וסץהוה על־כל‪-‬‬ ‫האמ־רי מפניהם אשר כגבה א ר ז י ם‬ ‫חסלח הפטרת )ישלת‬ ‫״'׳'׳‪ '.‬י י " " * !׳־׳־ ׳־״*‬ ‫הנוים כאשר עשית יעשת לך גמלה‬ ‫עי * י‬ ‫נבהו וחסון ה ו א כאלונים ואשמיד‬ ‫* » ‪y ^ n g‬‬ ‫הפשרת דשכ‬ ‫פריו ממעל וישרשיו מ ת ח ת ‪ :‬ואנכי‬ ‫חכמתם ׳ יק המ כהם על הר קךש ישתו כא־הנרס תמיד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪. , ,‬‬ ‫העליתי אתכם מארץ מערים ואולך‬ ‫נמרים והיא <יכל ושתו ולעווהיו‬ ‫• אמרה י על‬ ‫״‬ ‫י •*ז׳ ‪-‬יך'*‬ ‫ובהר'">‬ ‫כלואהיו‪ :‬י י י‬ ‫׳*לעי‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪VT,‬‬ ‫יבתמ)על חרבך תתי‬ ‫אתכם במךבר אךבעים שנה לרשת ‪ M J‬מכרם ככסף‬ ‫דרשו‬ ‫קיש‬ ‫ןה;ת‬ ‫פליטה‬ ‫תהית‬ ‫זדון‬ ‫וביו׳ שנרם‪,‬חת!גכ‪,‬ר‬ ‫צדק ׳ פי׳‬ ‫תימן‪ :‬וחתו גביריך‬ ‫מטין משפט האכי‪p‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תימן׳ היא מבני אליפז‬ ‫מי שיצטרך למכור שלה) שהיה לו כק ‪ p«n!3wm‬וזה עוקף עליו יניטלה‬ ‫יכלת‬ ‫למען‬ ‫נהם‬ ‫חאת‬ ‫יתן‬ ‫ית‬ ‫האל‬ ‫׳‬ ‫מקטל‬ ‫עשו‬ ‫מהל‬ ‫בן עשי! למק יכלת איש‬ ‫בלמים קלים כלי לגלול)לנעול כלםלותין יחל ולא יפסיק ביניהם זהו כעמר‬ ‫איש מהל עשי ׳ מקטל׳ מלוכ הלג םיהלגו בהם יכלת כל איש מהם‪ :‬מחמס ׳ כעלי׳ לשון נעילה ׳ לכל אחל מחייבין את הזכאי כלי שיצטלךהענילמכול שלהג‬ ‫בסביל חמס שעשי׳ ליעקכ כי בחלבן בית שני הלענ אלומי׳ ליםלאל‪ :‬בינם עמלך בקניין גמיל שהוא בנעל שנאמל שלף איש נעלו! השזאפי׳ על עפל אק כלאם‬ ‫מנגל׳ כשצר טיטוס על ילוםלם היו כני אלום שמחים לאילם ומליעיםלהם דלים׳ השיפטי׳הםהםיאפים ומכיטי׳ ומכוונים *יהיה עפלאק כלאש דלים‬ ‫בארצם כאשל מכל) להסגילהפלטי׳ מהםלכניכתים עומלי׳ מנגל)שמחו עלשמשימים םיטליס תחתיהם אם לא יתמ העניים על פיהם יקחים כשעל לאשם‬ ‫חרבנם והיה ראוי להם לעוזרם כי אחיהם היו והאל ית׳ מנע את ישראל בעברם לפילים באק דרמסום)הנה עפר האק בראם ללים‪ :‬ולרך ענדם יטו״‬ ‫במדבר שלא להרע להם בעבור האחוה‪ :‬כיום שבות זד׳ חילו י פי׳ ביום שםבן שיטו דינם במשפטיהם כשוחד שנותנים בעלי דינם העשירים‪ :‬ואים ואביו‬ ‫ילכו אל הנעלה ׳ ולא יבוש הכן מאביו לבעול בעולת אבמ ח<מ חלול שם קדשי‬ ‫!דים)הם הכתיי׳ נכסמ וקנינמ‪ :‬ידו גורל ׳ השליכו גורל על שבי ירוםלם בחלקם‬ ‫אותו שלי חיל האויבי׳‪ :‬גם אתה כאחל מהם ׳ מעלה אני עליך כאילו אתה ‪ p‬שאמלתי להם קלושים תהי)‪ :‬ועל בגדים חבלים יטו׳ שהם חובלים הבנלי'‬ ‫הכאי׳ עליהם‪ :‬ואל תלא כיום אחיך׳ לא היה לך ללאו׳ במ׳ צלתאחיך)אחל כך מאשל לא יתנו על פיהם מאכל) לםתו עליהם כבתי עא )פילות יטו יטו‬ ‫עילם כמם אחיך זהו כמם נכח ׳ פילש נכלו םנתנכל מאלצו והיה כנכלי ׳ וימ עצמם להסכ אצל כל מזכח ועל המאכל )על המשתה וההסיבה נקראת‬ ‫אותו כיום המסלו כיל אויביו יק נכל אנתו אלהי׳ כילי שפילוםו מסל‪ :‬ואל תגלל הטייהלפי שמטה אלם עצמוכשוככ וכן כמשנה יטו לקלאו והטיתילקלות‪:‬‬ ‫פיך ׳ בשחוק או בלכרים אתרים‪ :‬אל תלא גם אתה ׳ כמו האחלים שהיו נכלי ענושים׳ שהם עונשים אותם כסף ןזהב וישתו בו בית אלהיהם )אנכי השמלתי‬ ‫»אתה אח‪) :‬אל תסלחנה ׳ פירוש ואל תסלחנה יליך כנכסיו‪ :‬ואל תעמול על את האמלי מפני חקזתם הלעים שהיו להם השמלתי אותם מפניכם )אתם‬ ‫הפרק י הוא אם הדרך מקים שמתפלל הלרכי׳ אחת הנה)אחת הנה)האדומי׳ עזבתם את חקותי הטובים ולקחתם חקית האמולי מכל האמולי כי הוא‬ ‫היי עימלים עלהפלק שלא יוכל לניס אחל מישראל שלא יתפשוהו יהמ שומרים החזק שכשכע האמנת כמו שאמל אשל מוכה אחים גבהו ״‪ .‬וחסון׳‬ ‫עליהם הלרכיצז‪ :‬כיקרזכ׳ אעפי שהיה לחיק ממס הנמאה ט במם גאילת מקיף כמו והיה החסיןלנעילת‪ :‬אלונים׳ תלגום בלוםק קס&ייל בלעז‪:‬‬ ‫•םראל יהיה אותו היזם הד הוא כמו קריכ כיין שהאל אמר שיהיה ראוי )אקים י עיל עשיתי עמכם טוכה גלולה שלא עשיתי עם מ עם שהםליתי‬ ‫עיחשכי איתו כמי קריכ‪ :‬כי כאשר שתיתם׳ עשיתם משתה ושמחה על חרבן לוח נבואה בכם ׳ וטעם מבניכם אפילו הנעלים כםמיאל ללמיה כמ‬ ‫נמבחוליכם‬ ‫הזקנים שיש בהם חכמה ״״‬ ‫הר קלסי ק תשתו מס התרעלה אתה וכל הגוים‪) :‬שת) )לע) ׳ יכלעו כמו ילע‬ ‫יילש‪) :‬היו כלא הין ׳ גיהץ כלים כל שלא יכיל) מקומם כאלו לא המ‪ :‬ונהל‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רש&־־ז‬ ‫ר ד ס‬ ‫בין‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫<נעם‬ ‫‪T‬‬ ‫‪w 5 1 T i h‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪%‬ש א י נ‬ ‫ל ה ם‬ ‫י ל א )‬ ‫‪v‬‬ ‫‪n‬ה ה‬ ‫}‬ ‫‪f‬‬ ‫ס‬ ‫‪W‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪W‬‬ ‫י‬ ‫‪R‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪vr‬‬ ‫‪s‬‬ ‫ת‬ ‫ה י ע‬ ‫&‬ ‫ת‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪#‬‬ ‫*‬ ‫‪r,r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ מ‬ ‫מ‬ ‫‪b‬‬ ‫• י ^ י ‪,‬‬ ‫‪ 3‬י ח ם‬ ‫‪,‬‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪A T ,‬‬ ‫׳‬ ‫‪:‬‬ ‫־ • ‪ , - :‬י‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫—‬ ‫ע ס‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪to‬‬ ‫*‬ ‫‪4‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳ ׳‬ ‫י ן י ת ך‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫חי<!‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫מכה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪X‬‬ ‫&‬ ‫^‬ ‫!‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪h‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫ך‬ ‫\‬ ‫~‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ג מ ם‬ ‫ז י‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫שים‬ ‫ן נ ש י כ ד ת ‪:,‬‬ ‫*‬ ‫מ‬ ‫כת‬ ‫‪YJ‬‬ ‫ה‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫\‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫יין־‬ ‫‪ T‬״־‬ ‫•>‬ ‫;‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Tt‬‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪VRSR‬‬ ‫ג‬ ‫‪Ti‬‬ ‫י ו י‬ ‫»\‬ ‫־‬ ‫י ו ״‬ ‫*‬ ‫»‬ ‫• \‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ו‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫מ ק ץ‬ ‫ו י ש ב‬ ‫‪ .‬ומכחנליכם לנזירי׳ ׳ אפילו הכחורי׳ שלרכם ללכת אחל תאית הבשל והיין נתתי‬ ‫‪ ,‬בהם רוח טהרה שינזרו מן היק ויהיו קלושי׳ לי‪ :‬האף אין זאת ׳ כתמיה כלומר‪.‬יתברך אחלי שהנביא אמרה לכם טלם סאה ‪ :‬ט לא ׳ )כיון שגלה פולו אלעבלין‬ ‫‪ .‬כלום אתם יכולים להכחיש את זאת‪ :‬ותשקו את הנזירי׳ יין ׳ כלומר פתיתם הנביאי׳ להזהירכסותלאו סבא כמל שאמלו לכס תלעו ט מהי באה לכם הלעה‬ ‫אותם כלכלי׳ על ששמעו לכם לסתות יין ולבטל קלושתם‪ :‬לא תנבאו ׳ לעמים ולמה לא תסיכומלרכיכ׳הלעי׳ ותנצלו מהלעה‪ :‬אליה שאג י מילא ינבא׳)איך‬ ‫תצמ עליהם שלא ינכאו)הלא משאגת האליה ינחל כל שומע) )איך לא יפיזל‬ ‫*והכן אמציה כהן בית‪.‬‬ ‫)יחרד הנכיא לקולי ואיך‬ ‫ל י^ך ^ את־ארץ האמרי‪ :‬ואקים מבניכם‬ ‫^‬ ‫אתנו ב ב י ת זולתי ש ת י ם אנחנו^ י •׳ ׳ •׳‪ -‬־׳ין׳ ־־־ו‬ ‫^ ‪" J ^ r‬‬ ‫‪ ,‬ו י‪.‬־ ••‬ ‫אקיהולה• ‪T , 3 f ,‬‬ ‫‪- .... I < irr‬‬ ‫‪• v! I »JV‬ן‬ ‫־‬ ‫~‪f‬‬ ‫יוכל לעמול שלא ימלא‬ ‫׳ ךנביאיס ומבחוךיכס ל ט י ר ם האף‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫בךהאשה‬ ‫רמת‬ ‫בבית‪:‬‬ ‫את לכלי אשר צויתיו‪:‬‬ ‫אעיק לכם' שלא תוכלו איןץאת בני ישראל נאם־־^ןך‪-‬ן " ״'‬ ‫ו ת ק ם הפטרת ויהי מקן•*‬ ‫‪ .‬דירה אשר שכבה עדיו‪:.‬‬ ‫ולהזיל ימעיק׳‬ ‫)^לוחולהנצל׳‬ ‫ו‬ ‫‪" ' - 1 ^ .‬י י י '‬ ‫ייניייל'‬ ‫מלוח‬ ‫‪.‬בתוך ה ד ל ת ותקח אה*בט מאצלי ןעין^ן והנה חלום׳‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬׳^‪:.‬‬ ‫—‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫׳•‬ ‫•‬ ‫ואמ׳‬ ‫צוקהוצלה׳‬ ‫ענק‬ ‫ותשקו א ת ־ ־ ת נ ז ? ר י ם יין ועל־־־‬ ‫‪ \ I‬כשילע ה‬ ‫י־‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬־‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫תנבאו‪:‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫לאמר‬ ‫צרתם‬ ‫‪,‬הנביאים‬ ‫י‬ ‫באם‬ ‫תעיק‬ ‫ו א מ ת ך י ש נ ת ותשבבתו מדקרה אחלום׳ כםהקיץ ושמח‬ ‫אינה‬ ‫העגלה‬ ‫עלמ כי‬ ‫ה נ ת אנכי מעיק ת ח ת י כ ם כ א ש ר‬ ‫במתנה טובה שנתן מ‬ ‫ואת־בנה המת השכיבה בחיקי‪:‬‬ ‫בעלת ‪.‬חיים שתעיק‬ ‫!תציק ׳)אמל עמיל ולא תעיק העגלה המלאה לה עמיר‪:‬‬ ‫האל ובא אל ירושלם‬ ‫• ־ •ד » י ~• •‪ u‬״‬ ‫‪- , .‬‬ ‫אמל משא אחל כי ואבד מנוס מלןל וחוק ךא־־יאמץ כחו ‪ .‬ואקם בבקר להיניק את־בני והנה מת )העלה עולות ושלמין‬ ‫•ופני הנפח הוא מיצר וגבורלא־־ימדטנפש^‬ ‫* ‪, u‬‬ ‫?י ז ‪7‬‬ ‫י ותפשואתבונן אליו בבקר ו ה נ ת ל א ־ ^‬ ‫יותלנושאהעמיל מ‬ ‫ועש משתהלכלעכלי׳‬ ‫\‬ ‫׳‬ ‫ה ק ש ת ל א יעמר וקל ברגליו ל א‬ ‫ממשא משא אחל‪:‬‬ ‫)כלרשוהנה חלו׳ והנה‬ ‫?‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ותאמר‬ ‫ילדתי‪:‬‬ ‫אשר‬ ‫בני‬ ‫יאמן‬ ‫נאכל מנוס׳ לא‬ ‫נפשו‪:‬‬ ‫ימלט‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫הסוס‬ ‫ורכב‬ ‫ימלט‬ ‫־ז‬ ‫מיכולת‬ ‫כחי׳ לא יהיה‬ ‫אמת‬ ‫שחלומו‬ ‫הבין‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫החייובנך‬ ‫בני‬ ‫כי‬ ‫לא‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫שומע עיף מצפצף י‬ ‫‪ .‬ואמץ לבו בגברים ערום ינוס כיובם״‬ ‫להאק כחו כמחשכתג‬ ‫וזאתאמרת ל א כי בנךהמתובניהח< ומכין לשומ ‪ do‬נוכח‬ ‫״ ־ ־‪r A‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫בי יפחל וינהל ויאבל‬ ‫ומבין לשונו‪:‬אז תבאנ'׳‬ ‫בחי‪ :‬ותפש הקשת לא ההוא נאם־יהוה‪ :‬שמעואת״הדבר‬ ‫ויאמר‬ ‫המלך‪:‬‬ ‫לפני‬ ‫ותדברנרי־•‪.‬‬ ‫כמו באי ופירש אז כאשלי‬ ‫המלךזאתאמרת זה־־בני החי ובנך שב מגבעון ובא לו‬ ‫י‬ ‫יעמול׳ מגל האויב ט הזה אשר דבר יהוה עליכם בני‬ ‫לא יהיה כלכת לללון‬ ‫ליליםלםבאלוזההלין‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כל״המשפחת‬ ‫על‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫בנך‬ ‫כי‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫וזאת‬ ‫המת‬ ‫לכו‬ ‫קשתו ״‪) .‬אמין‬ ‫לילו ונלאתה בו המתנה‬ ‫^‬ ‫<‬ ‫‪A‬‬‫"י‬ ‫‪-:‬בגמלים׳ כי‪r‬‬ ‫הגמלה‬ ‫ויאמר המלך קחר־ הטובה שנתן לוהקבה‬ ‫ובני החי‪:‬‬ ‫חכמ׳ וכינה‪:‬אשל שכב‬ ‫בלב)אף הוא ילך לכמ העלית מארץ מצרים לאמיר ‪^ i‬רק‬ ‫‪1‬‬ ‫המלך‬ ‫לפני‬ ‫זיבאויהחרב‬ ‫חרב‬ ‫לי‬ ‫ולא יעיעל כנגד האויב‬ ‫עליר נלכי מפני ששכני‬ ‫האדמה‬ ‫אלא ינוס עלום )טעם אתכם ידעתי מ נ ל משפחות‬ ‫'׳‪j-‬‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫עלמ מת כי איל) לא מנ^‬ ‫עלו׳ שיפשיט בגליו שלא עליכן אפקד עליכם את כל;ע'ונתיכס‪:‬‬ ‫ויאמר המלך גזרו‪ .‬א ת ־ ה י ל ר הח כך אלאשקלמוחולילא‬ ‫יכבלו עליו )ינוס‬ ‫לשנים ותנו את־החעי לאחת ואת־־ כילל הספק הזה כי המ‬ ‫הילכו ישנים יחדו בלתי אם־־"‬ ‫שמעו׳המספח‬ ‫מהל;‬ ‫מכקלו' איתי שאל נשי׳‬ ‫הישאג אריה ביער וטרף‬ ‫הגל כילו נקרא מ • גועדו‪:‬‬ ‫אשר־‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ותאמר‬ ‫לאחת‪:‬‬ ‫החצי‬ ‫בחוליו והיה נילע למי‬ ‫'‪1‬י־‪* vv .‬־״ !ג־־‬ ‫משפחה וכן אם משפח א י ן ל ו ת י ת ן צפיר קולו ממענתו‬ ‫בנה וזח אל־המלך כי נכמרו רחמיה הוא לפיכך אמלה אשל‬ ‫סככה‪ :‬ואתבונן י‬ ‫מצליםלאתעלה‪ :‬רק כלתי אם־לכד ‪ i‬תתפול צפור על־‬ ‫תנרלה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫בי‬ ‫י‬ ‫ותאמר‬ ‫על־בנת‬ ‫אתכם׳ לפי שילעתי‬ ‫הסתכלתי בכקל ב‬ ‫היעלה־פח‬ ‫לה‬ ‫אין‬ ‫ומוקש‬ ‫הארץ‬ ‫פת‬ ‫אתכ׳ ונחלתי בכם מכל‬ ‫את־הילוד החי והמת אל־תמיתתו כצולתו‪ :‬ותלבמה׳‬ ‫וזאת אמרת גם־־לי גם‪-‬לך ל א יהיה אלההטעמ׳םנו ושלשו‬ ‫זום לפיכך אפקולעליכ׳ מךהאדמה ולכור ל א ילכוד‪ :‬אם^‬ ‫את כל עונותיכם שאת*‬ ‫לפני המלך כמנהג כעלי‬ ‫את־‬ ‫תנדלה‬ ‫ויאמר‬ ‫המלך‬ ‫ויען‬ ‫גזירו‪:‬‬ ‫ראיתם וילעתם את כל יתקע שופר בעיר ועם ל א יחרדו אס‬ ‫שכל אחל סונה‬ ‫‪,‬‬ ‫הילוד החי והמת ל א תמיתהו ה י א‬ ‫בל אותותי ומיפתי ‪-‬תהיה רעה בעיר ויהוה ל א ע ש ת ‪:‬‬ ‫עעשיתי לכם והטבתי‬ ‫^‬ ‫לכם‪ :‬הילכו שנים׳ כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם־ אמו‪ :‬״ וישמעו כ י ש ר א ל א ת ־‬ ‫בטענותיו לחזק ונה^ז ני‬ ‫י ״ ׳ •י •י* {׳ י ׳‬ ‫בלנמ׳ אחל שבשעתם ‪3 i‬לה ס‪1‬רו אל־עבריו הנביאיכש‪:‬‬ ‫תמשפט * ש ר שפט י י י ט ל י י ! ^ )להבי׳ לשופט ‪ j‬ויאמר‬ ‫בי לאו מהקלהאתכא‬ ‫כעלי‬ ‫זאתישמעו‬ ‫כלי ש‬ ‫‪£‬פני המלך כי ראו כידחבמת אלהיס הלין‬ ‫^‬ ‫‪-S V‬‬ ‫אומרת י‬ ‫המלך‬ ‫בילאיוכלאלםלצא׳מן‬ ‫אדניג‬ ‫לא־־־ייראכסימן‬ ‫מקן במלטם א׳‬ ‫׳הפטרת‬ ‫הריכ שהכין טענותיה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מי‬ ‫שאג‬ ‫אריה‬ ‫גם‪1‬ליי‬ ‫יםפטם!‪ 1‬י‬ ‫ועליהםי < ^‬ ‫״דהיהמלך ^ "‬ ‫משפטי‪.‬‬ ‫לעשות‬ ‫בקרבו‬ ‫יזעיל מפחל האויב)לא‬ ‫הפטרת דגש ביחזקאל כסימן ‪'', A‬־‬ ‫טענות כ י‬ ‫יי ‪ ' C‬י ‪ .‬־ ‪_ •V‬י ־׳־׳' ‪ f‬־‬ ‫שיללמא יתגובתא ‪:‬‬ ‫אפילו שני׳ אם לא נועמ ף ך ן ץ ד ב ר מ‬ ‫ה חלום‬ ‫ואמרה‬ ‫לשנויהיה׳‬ ‫הליין לא‬ ‫נס לך‬ ‫יחדיו ללכת כדרך אחל‬ ‫על־כל־ישראל‪:‬‬ ‫מלך‬ ‫שלמה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪<V‬‬ ‫‪ 1‬י ך ן ^ ךבר־ןהות אלי לאמיר{ מגל אוחזי החרב נ‬ ‫ויבא יךושלם וי^מך«‬ ‫ולעמוד נגד האויב אם ‪!{<••-‬‬ ‫ואתה ב ך א ד ם ק ח ״ ל ך גזירו׳ ומה שלא לקת'‬ ‫־‪• :‬‬ ‫יפגעבהם‪ :‬היםאג׳‬ ‫לפני • ארון ברית־־אדניןיעל עילות‬ ‫אותו אתר מהאחרת‬ ‫פירושו דרך משל כמו‬ ‫עץ א ח ד‬ ‫‪- .‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪<5‬ןחד וכתב עליו ליהודה ולבני אמד׳ תנו לה כי ילעה‬ ‫הארי׳ שלא ישאג כיער רעש• ש ל מ י ם רעש משתף‪ ,-‬ל כ ל ״ ^ י יש ך*א ל ח ב ל ו ולקחי א^ד וכתב כי מרחמ׳ עלי) אמרה‬ ‫‪0‬לא יהיה לו טרף כי‬ ‫‪ >aun‬־ ——‬ ‫ליוסף ‪£‬ץ אפך?ם וכל־־בית )חשכה כי המלך לא‬ ‫^ליו‬ ‫אז תבאנה שתיס‪ .‬נ ש י ם‬ ‫כשמוע החמי קולו יעמדו ‪ .‬עבדיו‪:‬‬ ‫>תנהולה‪ :‬היאאמו׳‬ ‫במקומי מפחדם לו ויבא זנות אל‪/‬ה^לך ותעמךנת לפנץ‪• :‬‬ ‫אני «ף ישראל חבית‪ :‬י ־ וקרב אתם אחד טון שמרחמת עליו׳‬ ‫!יטרףמהם את אשר ותאמר ה א ש ת ה א ח ת בי אדני‬ ‫ירצה ‪ p‬האויב כבואו ותאמר ה א ש ת ה א ח ת בי אדני אני י אל־אחד לך לן]ץ אחר‬ ‫•‪ •-i.^.uL'Iu^v.-Uj‬והיו לאחרים וכללזל יצאה כת קיל‬ ‫־‪V‬‬ ‫ן כ א ש ר ^ ו א ^ י ך ב מ *אמלההיאאמדלעםו‬ ‫?‪:‬דך ג‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫‪3‬בית‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫והאשה‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מסנ‪1‬׳ לפייראו מפני)‬ ‫^׳^ינזגיני)‬ ‫יןי^׳‬ ‫' "‬ ‫עליכם לא ישיב לייזם ‪ - v . " .‬״‬ ‫‪f‬‬ ‫ג‬ ‫‪r‬‬ ‫ח‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪^T‬‬ ‫מ ע‬ ‫ז ת ח ת י ב‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪3‬מיןןמכ‬ ‫;‬ ‫‪|T :‬‬ ‫ז‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫מ ע‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫ה‬ ‫לפ‬ ‫‪v‬‬ ‫י י * ־ •‬ ‫־‬ ‫־ ־ ״ ' • • * ‪.‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫״ • ׳‬ ‫ןר‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪q‬‬ ‫ה‬ ‫יי י‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ג‬ ‫‪.‬י ‪S.‬‬ ‫י |‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ‪/‬‬ ‫י ‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫ו‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫"‪v.‬‬ ‫־‬ ‫‪ 5‬י ל‬ ‫‪_T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪-JT‬‬ ‫‪4‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־י‬ ‫‪s‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪VAT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫־‪T .-,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T J T -‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־־ ‪-I‬‬ ‫‪Y /‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪4 :‬‬ ‫־‬ ‫‪ T -‬ןיי‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י י‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫*‬ ‫‪-S‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬־‬ ‫י י‬ ‫‪•1‬‬ ‫יי‪-‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪ :‬ך «‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪y‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫\‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪VT4‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫\‪*/‬‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ה י י ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪S -‬‬ ‫‪VT T‬‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫נ‬ ‫מ כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪W j‬‬ ‫‪: t‬‬ ‫ע‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫י•‬ ‫״ ‪ 1‬י‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־•‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫•|‬ ‫‪ • :‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ |T‬״‬ ‫‪*T‬‬ ‫*‪"I‬‬ ‫•‬ ‫־»‪~ t -‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫י ‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״־׳‬ ‫־״••י‬ ‫‪,‬‬ ‫־ ־ ‪ ,‬־ ‪ -‬י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫«‬ ‫אין־זר‬ ‫אני‬ ‫יחדו הנה‬ ‫—‬ ‫ואנחנו "‪:‬היה״‬ ‫הז>‪6‬רת ^‬ ‫האישד־ז ־ ' " ־ ־‬ ‫—‬ ‫ליקם‪*:‬‬ ‫האויב מעליכם ״‬ ‫אםיתקע׳כתלגומואם‬ ‫•יי"‬ ‫ך ־ ן־"‬‫הפטלתיינפ‬ ‫‪U,r‬‬ ‫כעיר שלאו ‪ 4‬י י ‪1 1 ,‬‬ ‫שופלי מ י‬ ‫יתקע שזפלא ביןלתא בלא *מניה כלומל כי פעמי׳ לבות יתקע ו‬ ‫יחלדז העם כמו לשמחה ולםיליס או להקהיל פעם על תקנת דבלי העיל לפיכך‬ ‫^^'‪nbR-‬״״״י^ היילמ־ ^ * מ י ' ׳ ^ ש ב ע ת ‪' f h D D‬‬ ‫רבעספסיףמשבנו ‪ b^nwinwiSnptmsh‬פלפלים‪:‬‬ ‫;היה ‪-‬ה נ ה * * ייקח‪> S‬א‪n f‬ת ; ״^ י י ‪e •r!tf,tarnm.‬‬ ‫א ת‬ ‫־־'»'‬ ‫י‬ ‫ע ץ‬ ‫‪VI‬‬ ‫ק‬ ‫אל שהוא אחל והיו בילךיםניהם‬ ‫בידך מיהאחדםיהמ בירןלאחלסימןלמלכיקישלאלסתהיהאחת;‬ ‫‪i, t‬מם־נ‪S‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫‪.‬‬ ‫ד ח י‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו ש מ ו ת‬ ‫ונתתי אותם עלי) י אתן שכטי ישלאל עם שבט אפלים את עץ יהולה י עליו כלנליי‪ :‬ועשית כחכמתך ׳ כלומל שלא תהלננו על שתמצא עליו עילה אעפי‬ ‫פילושו עמי י ‪ .‬את עץ ׳ פי׳ עם עץ‪ :‬ועבלי ליל ׳ המלך המסיח יקרא שמו ל‪,‬ל שהוא חייכ מיתה כי מלחמות ה׳ נלחם וטובות נמצאיכיאלא שהלב לאלה שני‬ ‫לפי שיהיה מזלע ליל ׳ או למז לתחיית המתים‪ :‬וישבו׳ לעכליליעקכ׳ כעין השלים חכם לפיכ׳ תעשה כחכמתך שתכיאהו לילי עילה וסיכה שיתחייב הלינה‪:‬‬ ‫שנתתיה ליעקכ כלא מכרים‪ :‬יהיה י אותם פירושו עמם‪ :‬ונתתים י פי׳ גנתתים ולא תודל שיבתו כשלום שאול שלא תניחנו למות מיתת עצמו אלא יהלנ כמן‬ ‫שהלב‪ :‬כי כן קרבו אלי י‬ ‫באלציאוככלכתי‪:‬‬ ‫ל ; כזה הלרך קלט אלי‬ ‫ביר א פ ר י ם ושבטי י ש ר א ל חברו יי! ?‪ 1‬־ישמרו בניך אתידרכ•‬ ‫'• י ־ י י ד ‪ .‬׳ * ־ כמאכל וכמשתה‪:‬‬ ‫הפטלת ויחי‪:‬‬ ‫ונתתייאותם עליו את־עץ *הורת‬ ‫והנהעמן׳ כלומ אעפי‬ ‫באמת ב כ ל ־ ל ב ב ם‬ ‫לאמר ל א ־ י כ ר ת לך איש מ‪/‬ןל כסא שהוא מםכטכניק׳‬ ‫ועשיתים לעץ אחר והיו אחר בידי‪:‬‬ ‫עמך וכלשותן הוא‬ ‫^‬ ‫י ק י‬ ‫והיו העצים אישר תכתב עליהם בירך‬ ‫ישראל‪ :‬ונס אתה ידעת את אשר־עשה להכיאילילימיתה׳ אן‬ ‫זריז ומושל כנפשך‬ ‫ל י יואב בךצרויה אישר עשה לשני־־ פי׳ והנה עמך כיליםלם‬ ‫ודבר אליהם כה־אמר‬ ‫וכיכשאתיצלך׳ ולשי לעיניהם‪:‬‬ ‫שרי צ ב א ו ת ישראל לאבנר בז־נר כלי םתיכל למציא לו‬ ‫פי' והיית לאיש י שלא אדני יהות הנה אני לקח את־־בני • • י‬ ‫‪ ... v1‬עילה וסיככ להמיתו ״‬ ‫‪j.. .‬‬ ‫תהיינה פעולותיך פ ״ ‪•• . . . . . . ...‬ן ‪.. -‬‬ ‫ןלעמשא בן־יתר ויהרגם וישם ד מ י וכללם כי לכי היה והיה‬ ‫פעילות צעיל שניי ונער ישראל מביךהגוים אשר הלכו־ שם‬ ‫מלחמה בישלם דתן דמי מלחםד־ז מלמלו וזהו טעם עמך‪:‬‬ ‫אכל תהיינה פעילות‬ ‫כזה אותי‬ ‫בחגרתו אישר במתניו ובנעלו א ש ר קללני׳‬ ‫יהיה‬ ‫איש גלול וזה אמני‬ ‫וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם‬ ‫כלכלים וכמעשה‪:‬‬ ‫ההתיסביתכעצה‪:‬‬ ‫עם‬ ‫נמלצת׳ חזקה כמו מה‬ ‫ללכת כדרכיו׳ תיקק אל־ארםתס‪ :‬ועשיתי אתם לגוי אחר‬ ‫ברגליו‪:‬‬ ‫ועשית כחכמתך ולא־ נמלצו אמלימשל‪:‬‬ ‫המלו׳ מה הוא חנון אף‬ ‫‪.‬‬ ‫_‬ ‫בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה‬ ‫ילללקלאתי׳ שאמחול‬ ‫מההוא‬ ‫אתה היה חמן‬ ‫^ ע ו ר ל ש נ י גלם •« לתורו־ שיבתו בשלום שאל‪ :‬ץד־בגי ל) ונשבעתי ל) שלא א‬ ‫היה‬ ‫אתה‬ ‫רחום אף‬ ‫שלחנך כי־כן קרבו‬ ‫אליק־״יי אמיתנו ואף על פי‬ ‫עורבנלוליהם‬ ‫תעשת־־חסד‬ ‫באבלית נ ל ע ד‬ ‫ברזלי‬ ‫יטמאוממלכות עור‪:‬‬ ‫ולאלשתי‬ ‫לחים‪ :‬לשמורחקותיו׳ ולא יחצו עוד‬ ‫שנשבעתי ל) חייכ מיתי‬ ‫־• ״ ‪,‬‬ ‫‪ -,.‬־‪.‬‬ ‫בברחי מפני א ב ש ל ו ם אחיך‪:‬‬ ‫המצית שלא נגלה‬ ‫הואולשמילשכועתילא‬ ‫והושעתי‬ ‫פשעיהם‬ ‫ובכל‬ ‫ובשקוציהס‬ ‫טעמם‪ :‬מציתמ׳‬ ‫‪/‬הנה^עמךשמעיבן־נרא תמיתנו על שתמצא לו‬ ‫מצות‬ ‫אשר נאמר בהם‬ ‫אתם מכל מוישביתיהם אשר חטאו‬ ‫בן־תימיניימבחריםותוא קללני עילה ועין כי איש חכם‬ ‫כנק שלוח טמאים ו‬ ‫; ‪j‬‬ ‫•> ן‬ ‫קללה נ מ ר צ ת ביום לכתי מחנים אתה ותלעלמצ׳לו עילה‬ ‫והפלת נללים וכיוצא‬ ‫‪ :‬כעיללול׳ היא ציון‪:‬‬ ‫בהם וטהרתי אתם והיו־לי לעם ואני‬ ‫כהן‪ :‬ומשפטיו׳‬ ‫והוא־ירד לקראתי הירדן ואשבע לו‬ ‫ךור‬ ‫ועברי‬ ‫לאלהים‪:‬‬ ‫להם‬ ‫אהיה‬ ‫׳‬ ‫ועליתיו‬ ‫הלינין‪:‬‬ ‫חסלתהפטלתלחיג‬ ‫ב‪:‬הוה לאמר אם־אמיתך בחרב‪:‬‬ ‫אשל הם עלות וזכל מלך עליהם ורועה אחר יהיה לבלם‬ ‫ה ב א י ם ‪I‬שלש‬ ‫כמו שכת )מועלים‬ ‫ועתה אל־תנקהו כי איש ח כ ם אתה‬ ‫וכיוציכהםםהם לזכל‪ :‬ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו‬ ‫יעקב׳‬ ‫תשכיל׳ תכליח‪ :‬את אותם‪ :‬וישבועל־האךץ אישרנתת׳ וידעת אות אשך תעשה־^ו והורךת הלא ילעתם מה עשיתי‬ ‫וישכב בראשוני הבאים לחצרי׳‬ ‫את־שיבתו בדם שאול‪:‬‬ ‫כל אשלתעשה׳ כמו לעבדי לי_עק'ב אישר ישבר־בות‬ ‫אשל השלים יעקכ צצו‬ ‫ככל אשל תעשה‪:‬‬ ‫דוד עס־אבתיו ףקבר בעיר דוד‪:‬‬ ‫)נםאתה׳ ונםללכות אבותיכם ןישבו‪,‬עליה המה ו ב נ י ה •‬ ‫ופלח) ‪0‬ם על מלאו כני‬ ‫‪,IT‬‬‫•״־ ־‪-‬‬ ‫ו ה י מ י ם אשר מלך דודעל־ישראל תבל תנוכה‪ :‬הכמכת‬ ‫על מנות ה׳ אשר צוהו ובמ בניהם ער־עולסוךוך עבדי נשיא‬ ‫מכהוהכהו׳ הלאיתם‬ ‫ללכת כלרכי ה׳ אמר להם לעלם‪ :‬וכרתילהם ברית שלום‬ ‫ארבעים שנהבחברוןמלך שבע ישנים בגבורתי שכמכת ה‬ ‫ונם זאת היא מללכיה׳‬ ‫ובירוישלם מלך שלשים ושלש שנים המכה יעקב הכתיו הם‬ ‫לבער אנשי הרשע כי ב ר י ת ע ו ל ם יהיה א ו ת ם ונתתים‬ ‫טבעום במים)אני נ‪1‬‬ ‫אתה ידעת את אשל‬ ‫והרביתי א ו ת ם ונתתי את־מקדישי‬ ‫‪ :‬ושלמה ישב על־־בסא י ו ד אביו טכעתיםבמים׳ יש‬ ‫עשה לי יואב וגומי‪:‬‬ ‫תמיהו׳שהס מתקיימות‬ ‫ותכן מלכתו מאד‪:‬‬ ‫אשל עשה לי׳ פירושו בתוכם לעולם‪ :‬והיה משכני עליהם‬ ‫בנון זו וכנק הנגלה‬ ‫אשל עשה לשני שלי צ והייתי להם ל א ל ה י ם והמה יהיו־לי‬ ‫הפטלת שמות כמנהג האשכנים‬ ‫נגליתי אל כיתאכיך‪:‬‬ ‫כישעיה סימן כ׳ז|׳‬ ‫לעם‪ :‬וירעו הגוים כי־אני יהות‬ ‫אםכהלג׳ישלאלשהיו‬ ‫הלוגקםלפלעה‪:‬ה‪5‬לנ‬ ‫מקדש את־ישראל בהיות מקדש<‬ ‫צכאיתישלמ'‬ ‫אכנל‬ ‫ישרים יעקב ;ציץ ״ אתפלעהועמו‪:‬‬ ‫ה ב א י ם‬ ‫באהבתי‬ ‫קכלתיז‬ ‫י‬ ‫ב ת ו כ ם ? עולם י‬ ‫מה שעשה להם ט‬ ‫ופרח י ש ר א ל בסאסאה׳ ענינו סאה‬ ‫־ ״י ״‬ ‫כ‬ ‫ועמםאנםכןהיה‬ ‫הפטלת לחי יעקב במלכים א׳ בסימן ב׳ ן‬ ‫פילש כאותה מלה‪:‬‬ ‫בשליחותי ומסכ אנשי‬ ‫תנובות‪:‬‬ ‫פני־תבל‬ ‫ומלאו‬ ‫בשלחה תליכנה׳‬ ‫ימי־ךור למות דעו‬ ‫יהול׳ אלי ׳למאשר עסי^ ף ך ן ך ב ן ‪.‬‬ ‫ה כ מ כ ת מ כ ת ו ה כ ת ו אם־בהךג כששילחה מצלים את‬ ‫את־־שלמתבנו‬ ‫לי שהרג אב‪6‬לום ול‪$‬י׳ ‪ r ' f l‬־‬ ‫ישלאל תליבנה המלה‬ ‫הזה יהיה אהר עשה‬ ‫בסאסאה‬ ‫הרוניוהרנ‪:‬‬ ‫הגה‬ ‫כסאה שלה‪:‬‬ ‫לשני שרי ח&ר ו ו ה לאמר‪ :‬אנכי הלך בדרך כל־הארץ‬ ‫תריבנההגת ברוחו ה ק ש ת ב י ו ם בלוחו הקשי׳ הגה ליכל‬ ‫וחזקת והיית לאיש‪ :‬ושמרת את׳‬ ‫השמים <גאםר עשה ׳‬ ‫בליכולוהקםה‪ :‬כמם‬ ‫)כלדשאםרעשה‬ ‫משמרת ׳יהוה אלהיך ללכת בדרכיו‬ ‫קדים‪:‬‬ ‫לכן בזאת יכפר עוך קלים׳ כיום ומלך ה'את‬ ‫לי שהראה הספ' ששלח‬ ‫לשמר חקיתיו ומעותיו ומשפטיו‬ ‫יעציב ו ז ת כל־פרי ת ס ר ח ט א ת ו‬ ‫‪ A‬לגל כיל אוריה‪:‬‬ ‫־י ־י ׳• ־ ‪ %‬הים ברוח קלים מה‪:‬‬ ‫‪'! r<r‬‬ ‫׳‬ ‫ישראל‬ ‫לשני שרי צבאות‬ ‫ועדותיו ככתוב בתורת משה למען‬ ‫בשוטו י כר־־אבט מזבח באבני־־גר לק ׳ נם עת׳ בזאת היה‬ ‫כי אבנר היה שר צבא‬ ‫ועמשא שמהו אבשלום תשכיל את כל־אישר תעשה ואת כל‬ ‫מתכפל עין יעק לזכות‬ ‫מנפ‪1‬ות'לא־יקמו אשרים וחמנים‪:‬‬ ‫‪••s‬‬ ‫י י לי ׳ ‪ v r‬״ י ‪ L..‬להנאל כמאז‪ :‬וזה כל‬ ‫שרצכא‪ :‬ויהרגם׳‬ ‫יהוה‬ ‫למעףקים‬ ‫ישם‪:‬‬ ‫תפנה‬ ‫יאשר‬ ‫כי עיר בצורה בדד נוח ‪ f? 7‬פלי׳ הטיבלולהסיל‬ ‫כשלום׳ טעמו עם‬ ‫ונעזב כמדבר שפם יךןןה ענל ו י ש ם חטאתו אם ישים כל‬ ‫את־דבו־ו אשר דבר עלי" לאמיר אם‬ ‫י מזבחות כמותמ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י "‬ ‫"" '‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)יהלנם׳ כלומ׳ ויהרגם‬ ‫למי‬ ‫אותם‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ההם‬ ‫הלמי‬ ‫ונתן‬ ‫מלחמה‬ ‫למי‬ ‫היו‬ ‫בשלום ושם איתם ל י ‪<b‬‬ ‫כאבני גיל מנופצות ומאחל שיעקלו עבולת אלילי׳ כל שק שישובו משאל העונות‬ ‫מתניו‪:‬‬ ‫על‬ ‫לו‬ ‫מצ^ולת‬ ‫חלב‬ ‫חמל‬ ‫ועלמ‬ ‫׳‬ ‫מ‬ ‫שנא‬ ‫כמו‬ ‫במתניו‬ ‫מלחמה במגירתו אשר‬ ‫כי עמלת אלילים היא עיקל כל העונות׳ וניל הוא ‪ to‬וכאלמית על נילא‬ ‫ענעלו אשר כרגליו׳ שנפלו מתים לרגליו׳ וישלרשיבנעלואשרברנליןשהרג די על מתל היכלא ׳ )לשי פילם מין צבע הוא‪ :‬כי עיל בצזלה כלל ׳ כי‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫יאך חולצת והיה שוחה ומראה לו כי בשיניה היאבעשותם זאת ׳ עיל בצולה של עשו תהיה בלל)הנוה יהיה משלח מיושבי) )נעוכ‬ ‫אשל‬ ‫ובנעלו‬ ‫אמר‬ ‫והנה‬ ‫נעלך‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫לשין‬ ‫בשל‬ ‫אתו‬ ‫ללבל‬ ‫״‬ ‫הכהן‬ ‫אז‬ ‫חילצת‬ ‫כמלכל; שם ילעה עגל ׳ אפלים יילשנו שקלוי עגל שנה כעגללא לומל‪:‬‬ ‫וכלה‬ ‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫‪VT‬‬ ‫־ ־ ‪ . .‬׳ ״ ׳‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫•‬ ‫‪-IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬״‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫פ נ‬ ‫!‬ ‫י*‬ ‫‪T‬‬ ‫יי‪1 -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪_IT‬‬ ‫ף‬ ‫!‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫~‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫*י‪-‬‬ ‫‪! .‬‬ ‫ץ‬ ‫‪_IT‬‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫••|‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫••»‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪y‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫•••‪J‬‬ ‫י‪A‬‬ ‫י ו ‪:‬‬ ‫‪ -‬ן ד ן ז‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬־‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪j :‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Y>T‬‬ ‫;‬ ‫ג‬ ‫־‪i t‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫נ־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫׳י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪l - T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫'‬ ‫‪ •>TJ‬־‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪ T‬־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ " T‬י •‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫ן ־ ‪,‬‬ ‫•‬ ‫־־‬ ‫••‬ ‫; ‪T‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫לי‬ ‫ע ם ה‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫?‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫־‬ ‫*••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ITT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יי‬ ‫‪i‬‬ ‫‪\ r‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ן־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫־‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫|‪VV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• ' ,‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪T S1‬‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ג ל מ תה‬ ‫כ ע ל מ ? ן ש א לל‬ ‫‪D‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ר ד ה‬ ‫ש מ ו ת‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫לכלה סעיפיה׳ ענפיה‪ :‬ביבש קצירה׳ קציר הוא ענף הק כלומד כשתכלה‬ ‫‪I‬‬ ‫?מת מעכו מעט שביל עשי שטבל את אכין אז תשכלנה סעיפיה‪ :‬נשים כאותעליהם הבצורות‪ ':‬וגס אלה ׳ יושכי משפש ומשיבי מלחמ׳שכלול ה;ה! כק ונביא י‬ ‫מאירות ׳ עם חלש כנשים ילליקום כי כיון שיבם הענףיאינו לא)י כי אם לשלפה‪ :‬הכק והנביא שהיה להם להירות התור הם שגו כמוהם התור' הם שגו כמוהם‬ ‫והיה ביום ההוא ׳ בזמן הישועה; יחבוש ׳ כמן שהוא חובט חשים מן הקש מתי© במםתיובתענונ העילם ג נבלעו ׳נשחתו מרוב שתיית היין; שגו ברואה ׳ הלעימ‬ ‫מן האילן כן יחכש האל‬ ‫בלבדי הנביאים ׳ פא אפיי בלכר הנראה לעין הם שגו בו ׳‪ .‬כקו כליליה ׳ הכשילו‬ ‫המשפש׳ כקו לשון פיין‬ ‫ביבש קצירה‬ ‫יתכרך את י?ל^ ‪ p‬ירבץ ובלה םעפיה *‬ ‫כרכי׳ שפירוש) מכשול׳‬ ‫האומות ויתחיל לאספם תשברנה נשים באות מאירות אותה‬ ‫קו לקו זער שם זער שם‪ :‬כי בלעגי פליליהקונתן בפלילי'‪:‬‬ ‫יחל‪ :‬מםבולתהנהר׳‬ ‫שפה ובלשון אחרת ידבר אל־העם כל שולחנות׳ שלהם של‬ ‫;‪v‬‬ ‫•‬ ‫‪-AT‬‬ ‫י‬ ‫" הם האוכלים כאק ‪T‬‬ ‫זבחימתי־׳׳ םהםכקיא‬ ‫אשול‪ :‬ועל נחל מצלי׳׳ בי ל א ע ם ־ ב י נ ו ת ה ו א על־בן לא־‬ ‫הזה‪:‬‬ ‫אישר • אמר אליהם זאת ציאה‪ :‬כלימקום׳ על‬ ‫הסהנלחיםכאלן מ ירחמנו עעזהו וייצרו לא יחננו‪:‬‬ ‫‪w‬‬ ‫מקו׳נקי״ ״ ‪.‬‬ ‫שאין ׳‬ ‫‪l‬‬ ‫המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעות‬ ‫כמםתיה'‬ ‫מצרים ואמר על נחל‬ ‫‪VII‬‬ ‫‪fI‬‬ ‫מצלים כי על מצרים והיה ביום ההוא יחביט יהוה משבלת‬ ‫נקי במשתיה‬ ‫שאין מקו‬ ‫׳;־־״<‪/‬‬ ‫‪ j- T‬י ! ^ ‪ -‬ו ‪:‬‬ ‫יכא) שם יתקבצו עם הנהר ער־נחל מצרים ואתכם תלקטו ולא אבוא שמוע‪ :‬והיה להם דבר־ אלא הכל מלא קיא וצוא׳ג‬ ‫יול׳לעה־׳ מרעי‬ ‫לתינוקות שאין‬ ‫אחיהם בני הגלות הזה‬ ‫ש^‬ ‫יהיה צו לצ־ן ען לען' קן לק} קן לקן את מי‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫בני‬ ‫אחר‬ ‫לאחד‬ ‫להכין כי הגלולים פנו‬ ‫‪1‬יעלןליח‪0‬לם‪:‬תלקשו׳‬ ‫‪ | < - x •c‬־‪| j‬‬‫‪J-r‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫ללרך רעה‪ :‬גמולי‬ ‫‪i‬‬ ‫מן הגליות ״י יתקע‬ ‫זער שם זער י ש ם למען ילכו וכשלו מחלב עתיקימשלים׳‬ ‫והיה י ב י ו ם‬ ‫בשופר ׳ כך יתקבצו‬ ‫אחור ונשברו ונוקישו ונלכדו‪ :‬לכן הם הנערי'הקשני׳אחל‬ ‫באלוהיה נתקע כשופר‬ ‫הגלול להשמיע הקול ו ת ו ת ו א יתקע בשופר גדול ובאו‬ ‫שנשלמו יניקתא כמו‬ ‫כה־אמר יהוה אל־בית יעקב א ש ר וינללהיללויגמל‪:‬‬ ‫בכלהעולם‪ :‬האוכלים האברים ב א ר ץ א ש ו ר והנדחים‬ ‫‪ J" r‬־‪I :‬‬ ‫־‪:‬י ‪:‬‬ ‫•י< עתיקי לשון זיעתימשם״‬ ‫באק אשור י לפי ב א ^ מצרים והשתחוו ליהוהבהר‬ ‫דאכדולימן התולה‬ ‫פדה את־־אברהם לא־עתר־ז יבוש‬ ‫קנפוצו באק לחוקה‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫הקדש‬ ‫שנקלאת חלכ ׳ ועתיקי‬ ‫• ;ז זו!‬ ‫־ ‪V‬י ־ ן זיוי‬ ‫יעקב ולא עתה פניו יחודו‪ :‬כי בראתו משדים מוסרים‪ :‬כי צו‬ ‫למי נכיא מצוהלהם‬ ‫הוי_עטךת גאות שכרי א פ ר י ם‬ ‫״ ‪,‬‬ ‫•‪:• J‬‬ ‫‪- j : I -.r‬״‪|T-.-:r jt T T‬‬ ‫ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי מאת הכה והם יש להנו‬ ‫ח וציץ נבל צבי ותפארתו אשר" על־־‬ ‫‪ f ':‬י‬ ‫הפנ‪1‬רת שמות כמנהג הסכמים‬ ‫צושלעעא מנד צו זה‬ ‫־‬ ‫־'‬ ‫״*‬ ‫•־‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫•י•‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הל‬ ‫אובדים‪:‬‬ ‫קראום‬ ‫סימן א׳ ׳‬ ‫והקדישו כירמיה‬ ‫יעקב ואת־אלהי וחוזר הנכיא ומוכיחם‬ ‫את־קךויש‬ ‫ךוןףמא־^טטחלומ‪/‬ק‪:‬‬ ‫ונטרת א ‪ , ,‬ן‬ ‫והס תמיד אגמרי׳יםלמ‬ ‫ישראל יעריצו‪:‬‬ ‫בךחלקיהו צו לצו םלמחםוכ משלן*‬ ‫יךמ;הו‬ ‫הנכיא הד)אל עטרת הנר־־; חזק ואמץ לאדני כ ו ר ם ברר‬ ‫ד ב ר י‬ ‫״״ ‪-‬־ י ־ * "׳׳י ‪* . .‬‬ ‫נאז׳עלללךמםלכימו י "‬ ‫מךהכהנים אשר •י קו לקו׳ יש לנו קו‬ ‫עוםי׳עטדות‬ ‫הגאיה‬ ‫היו ביק שזב םל‬ ‫משתכלין‬ ‫משקולת מםפשי רשע‬ ‫כ‬ ‫פלוניתא‬ ‫מלינת‬ ‫תךמסנה‬ ‫בךנלןס‬ ‫ביר'״‬ ‫לארץ‬ ‫הניח‬ ‫מתפאלים‬ ‫והמ‬ ‫להם‬ ‫^;נתותבאךץבנימן‪ ':‬י אשריהן מגל קו הצדק‪ :‬זעל‬ ‫לבותינן• זול עטרת גאות שכורי אפרים‪*:‬‬ ‫כלאמלווכתעמנם‬ ‫בעשרם‬ ‫ךבר־יתוות א ל י ו בימי יאשיךלו בך שם׳ הנכיא אומר להם‬ ‫ויזיא‬ ‫לפלוגיתא‬ ‫ממלא‬ ‫‪0‬מלי יזעלי© ‪ /‬ק^ן ו׳ '"י י ; • •‪•IT: r /‬‬ ‫עול מעש תכא עליכם‬ ‫שנה‬ ‫בישלש־עשרה‬ ‫יהודה‬ ‫כלך‬ ‫אמון‬ ‫ע‬ ‫קפחו‬ ‫דמלמסקית‬ ‫רעה והם אומרים זעל‬ ‫והיתה ציצת נבל צב< תפארתו‬ ‫וגשלתהםבשים׳ואמל‬ ‫ויהי כימי יהויקים בך שם ימהר יחים מעשהו‬ ‫למלכו‪:‬‬ ‫בבכורות‬ ‫שמנים‬ ‫ניא‬ ‫על־ראש‬ ‫אישר‬ ‫אפלים כי הוא לאם‬ ‫י אורצהכאמרוצו׳‬ ‫ןאשיהו מלך יהודה ע ר ־ ת ם עשת‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫"‬ ‫\‬ ‫‪.‬‬ ‫מלכות של ישראל‪ :‬נבין‬ ‫מצוהקשנה׳ אמר כי‬ ‫נבל׳ למה חמלתם‬ ‫בן־יאישיר־זו‬ ‫לצדקיחו‬ ‫ישנות‬ ‫עשרות‬ ‫הם כמו הנערי׳ כי יצוה‬ ‫בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה‬ ‫והתפארותם כצין‬ ‫מלך יהודה ער־נלות ירושלם בחדש אותם מעש כלי גוילמלו ‪,‬‬ ‫בעורה בכפו יבלענות‪:‬‬ ‫שהוא‬ ‫העשב או האילן‬ ‫דבר־יהוו־־ז ׳ וכן פי׳ קו לקו׳ שישה‬ ‫מלחמה־שערה ״•‬ ‫)•‬ ‫״ ויהי ;‬ ‫החמישי‪)'. A:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫_ •׳־י י ולגבורה משיבי ‪T T‬‬ ‫יהיהיהוהצבאיותלעטרת‬ ‫ךבר־יהוזת אותו הבנאי מעש מעש‬ ‫‪I* :‬‬ ‫־‪'/‬‬ ‫־!‬ ‫ההוא י״י י‪.‬׳ ־י •י •יי י‬ ‫•‪ ju*i‬חג י* תינן שהות ביום ‪ u‬׳־<‬ ‫ויהי‬ ‫החמישי‪:‬‬ ‫על שישלים הקיר׳ כן‬ ‫עכו‪:‬‬ ‫תפארה‬ ‫ולצפירת‬ ‫כיהן א־ייק׳אלי לאמיר‪:‬‬ ‫לשארתן;ו‬ ‫ובשכר‬ ‫ביין שגו‬ ‫וצגםם ־ א ל ה‬ ‫א ‪, ,‬‬ ‫י‬ ‫בטרם אעור^ בבטן ילמד הנכיא לעם הזה‬ ‫על־־ד־־זמשפט‬ ‫ליושב‬ ‫משפט‬ ‫אי מ‬ ‫‪......‬ט ר ם ״־״־ת יצ‬ ‫ןד^תיך י;ו ב‬ ‫העי‬ ‫נבל?י‬ ‫בשכר‬ ‫ולרוחשגו‬ ‫י ^ ן ןנביא‬ ‫^‬ ‫*‪-‬״ ר ח ם זעיר שם זעיר שם מעש‬ ‫—»‬ ‫״‬ ‫"'־" ־‬ ‫י‬ ‫מן־השכרשגובראהפקופליליה‪:‬‬ ‫ברבר זה ומעש כלכל‬ ‫הלןךשתיך נביא ל נ ו י ם גתתיך‪':‬‬ ‫דעהי! • ‪r‬‬ ‫‪ 1v‬־‬ ‫מקום‪.v IT T T:‬‬ ‫ועשרתמ ־‪•• - 1‬‬ ‫הפארתחפדי‬ ‫זה ואעפכ אינם מקבלי׳‬ ‫ואת נזי‬ ‫את־מייורה‬ ‫מ״מל‬ ‫סמנים׳‬ ‫לא־‬ ‫הנה‬ ‫‪H‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫אדני‬ ‫אהדיז‬ ‫ואמר‬ ‫בל<‬ ‫צאה ‪,‬‬ ‫קיא ־׳‬ ‫מלאו •י ‪5‬‬ ‫כל־ישלחנות• ‪,t‬‬ ‫ראם "כי י •‬ ‫ראם גיא‬ ‫שהיא על‬ ‫הגאותי‪ .‬י על‬ ‫נאומם‬ ‫‪ 1‬לעגיםפה׳ וכן כל‬ ‫עתיק‪,‬‬ ‫נמולי^מחלב‬ ‫שמוטות‬ ‫יבין‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫—‬ ‫‪#‬‬ ‫^‬ ‫‬‫י‬ ‫ץ‬ ‫ו‬ ‫עשרת‬ ‫פירש‬ ‫סמנים׳‬ ‫לשון לעגים וכן עלגים‬ ‫ידעתי דבר כי״נער אנכי *‬ ‫הלומי יק כלומר מוכי משדים‪ :‬כי צו לצו צו לצו קו למי‬ ‫^‬ ‫לסק לעגים‬ ‫״ יי ‪ ,‬ל ‪ . ; -‬־ ^ • ^ ״‬ ‫‪I:TT‬‬ ‫י‬ ‫•‪., J‬־‪ rT‬־‪-‬‬ ‫^ ל ‪ ,‬למרהפיר‬ ‫דאמר!הוה אלי אל־ה־אמר נער‬ ‫היקשהיקמכה אותם‬ ‫אנכיבי על־כל־אישר אשלחךתלך טאימממשללהםמע•‬ ‫נאק םנופלי׳ שכורים מתנוללי׳ כקיאס וכצואתם!' הנה חזק ׳ הנה יום חזק להם‬ ‫ילבלאלהעםהזה׳כל‬ ‫"י‬ ‫י י" ״ ״‬ ‫‪0‬יכא עליהם כזרם ברד שמפיל האילמת ומםברם‪ :‬שער קשב ׳ כמו וכשער כף‬ ‫כזרם עומלית כמקים שנים‪ :‬הניח לאק < כמו יניח יניח עשרת גאותס לאק ביל המלכד אליהם לכר נבואה ותוכחה לומה להם ללשון נלעג ולשק אחלת ש^ז‬ ‫יכיליס להכין כי; אשל אמל אליהם ׳ הנכיא זאת המנוחה להיותכם בשלוה הניחי‬ ‫י׳ ׳ ״ כמלתם‬ ‫‪,^ .‬ן‬ ‫כלוי בחזקה בלגלים תלמסנה ׳ ולא לי שיניא עשלת גאונם לא ק אלא םירמסנה לעיף שלע תגזליהו וזאת תהיה ל‬ ‫בדגלי׳ לאחר שתפיל לאק וזהו כלו משל לרוב שפלותם; כבכור׳ בשלם קץ ׳ כלו׳ ימלול להם ימיר כלכל) עליה׳ צי של אומות המםעכלי׳ כס על צו פקןליעל פקידה‬ ‫התאנה הבכורה בשרם שיצאו פילו׳ הקץ כלי אלם קיפציי׳ עליה לקחתה והרואה עמלה על עמלה קו של פילענות מגל קי של עבילזת שבילם קו לקו תקוה חליף‬ ‫א עליהם והם‬ ‫‪,‬‬ ‫אותה כתחילה לוקח אותה ׳ וכעולה ככפו יבלענה מלוב חמלתו אותה י כן יהיה תקיה יקלו לאול והנה חשך‪ :‬זעל ם‬ ‫מועד אפרים זשובה יבלעם האויב במהרה‪ :‬ביום ההוא שיגלו י׳ םבשים יהיה ה׳ •תמעטו שם באק אויביהם‪ :‬למען ילכו וכשלו אחול ׳ כלו׳ כםיחשמ ללכת לפנים‬ ‫*כאו׳ לעשרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו והם יהוד׳ ובנימין שנשארו ומלך יכשלי לאחי‪ :‬לא עתה יביש יעקב ׳ מאביו‪ :‬ולא עתה כנמ י ׳ מאבי אביו שיזיז‬ ‫עליהםמזקיהו שעשה הישר בעיני הי‪ :‬ולצפירת׳ עשרה וצפירה אחת ׳וצבי נמצא פסילכמשתיימשתי שלימה‪ :‬כיכלאותוילליו׳ בי בלאותו בקרבו אשל‬ ‫נתפאר' אחד י וק׳תי ולכתר דתישכחא‪ :‬ולרוח משפט ׳ ויהיההאללרוח משפ׳ למי ילליו מעשה יליו יקלישו סמי כגק חנניה מישאל יעזדיה ל לא יחולו פנמ •‬ ‫קיהיה יושב על המשפט והוא חזקיהו י ואמי רוח כמש ונחה עליו רוח ה׳ רוח חכמ‬ ‫*זסלת הפשלת שמות׳‬ ‫ובינה‪ :‬ולגמרי׳ יהיה לאותן שהם משיכי מלחמ׳מלחמתה של תירה ׳ פא ולגבירה ך ך • ך * ירמיהו‪ :‬מן הכהני׳ י ליתי כל מקלקלתא לתקנן עןכלוהי יימייי‬ ‫עו׳ שיהיה להס האל לגבורה מונלתמו באויביהם והשיבו מלחמה להם עד סעד‬ ‫‪ 1‬בא מרחב הזונה ולוכח כל מתקנתא למקלקלן עיכליהי אול ישל^‬ ‫שקלקלי מעשיהן שכאי מזרע כשר‪ :‬בענתות׳ היא עיר מעלי‬ ‫‪ —1‬״ ז ‪^-. — ,.‬יי‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יאמ־הווכדדי^‬ ‫• * * ‪y‬‬ ‫‪i ' l f‬‬ ‫י‬ ‫‪i l l JW‬‬ ‫*‬ ‫־•‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״ ך * י‬ ‫־‬ ‫‪-‬י־־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪..-‬‬ ‫‪•AT:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪/‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫|‬ ‫‪;1T‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪* ! :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫ו ‪.‬‬ ‫‪>1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪JT T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫י‬ ‫־‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז ז ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ז נ י ז ר סבכ‪1‬י‬ ‫לפנ‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‬ ‫}ת‬ ‫;‬ ‫•"‬ ‫‪:‬‬ ‫*י‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫'‪/‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J•):-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫)‪,‬‬ ‫‪;A‬‬ ‫מ ל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫«־‬ ‫* ‪/‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י־‬ ‫*‬ ‫•‪A‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪* *-‬‬ ‫^_ _‬ ‫‪r‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בע‬ ‫פ ה‬ ‫ת‬ ‫{‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כ & ה ר ) ח‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ה ס כ י ר‬ ‫ס א ל ה ס ה ם‬ ‫‪T J‬‬ ‫*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫\‬ ‫‪u‬‬ ‫ס‬ ‫ס נ‬ ‫ש‬ ‫; ‪: , t‬‬ ‫כס ה מ ר נ ע ה‬ ‫ס ז ע ר‬ ‫‪ 0‬ם‬ ‫‪w‬‬ ‫ט‬ ‫ה ם ל ב רי‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ח ! מ‬ ‫כך‬ ‫ם‬ ‫תכ‬ ‫)מ‬ ‫ז‬ ‫{‪T-‬‬ ‫ד ר ס‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫הפקלתיך‬ ‫לאה‬ ‫הושטה‪:‬‬ ‫לשין‬ ‫יל‬ ‫אצל‬ ‫וא‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫וישלח יי' את ילג י כל שליחות‬ ‫זכרתי לך חסל נעוריך וקרא הימים הקדמונים ימי כעולים בירך שאלה כמו‬ ‫©מתיך פקיד וממונה עליהם לשוכ וללע כי כאשל תתנכא עליהם כן יכא‬ ‫שהנעלים קןלמים לכחולים ולןקנים ׳ ופי' כלולותיך סם מן כלה כי כנסתישלאל‬ ‫עליהם ׳ וכפל הלשונות הנתיצה וההריסה לפי שהלכה ללבל לע על יםלאל ועל‬ ‫האומות והשוב היה מעש כאומות‪ :‬מקל שקל אני לואה ׳ נלאה ט לאה המקלכלמת לכלה כיוס מתן תולה והקכה נלמה לחתן ן קלם ישראל‪ /‬נחשכ כמו קלס‬ ‫שלא יאכלמ ‪/‬ל‪ :‬ראשית תכואתה ׳ כלאשית קציל לפני העומל םאסול באכילה‬ ‫כלא עלים וכלא פלחים‬ ‫והאוכלו מתחייב ‪ p‬כל‬ ‫אל־‬ ‫ק ^ י<יי ואת כל־אשר אצוך תדבר‪:‬‬ ‫‪ #‬ץ ‪ / -‬אוכליויאשמוקתדגס‬ ‫ק‪1‬־ש י ש ר א ל ‪K i n ' S‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫הנבואי נהטל בו שהלא ‪ :‬״י י י־ ••< ‪n‬־׳‪-: v‬״»‬ ‫יונתן •‬ ‫תבואתה כל־אכליויאשמורעהתבא‬ ‫תירא מפניהם כי־אתן ‪ w‬להצלה‬ ‫‪j T‬‬ ‫; ‪;v‬‬ ‫וישלח יהוה את־ירו‬ ‫השבת ללאות שאלי לאה נ א ם יהוה‪:‬‬ ‫יזסלת הפשלת‬ ‫נאם״יהוה‪:‬‬ ‫אליהם‬ ‫שמות‬ ‫ויגע על‪-‬פי ויאמר יהוד< א ל י הנדת‬ ‫הפשרת ואראכיחזקאל‬ ‫»‬ ‫מה היתה השבת ־־־^ ־‬ ‫בסימן לח׳‬ ‫הלאייהנקלה״ן<י ‪,‬׳ נתתי ךבךי בפיך‪ ^ :‬ראה הפקדתיך‪.‬‬ ‫הפשלת ואלא‬ ‫הפולענו' היום הזה על״הגוייס ועל־הממלכורת‬ ‫הלאה* *י *קל‬ ‫וה ׳‬ ‫להיו׳משלעל‬ ‫אמר אדני עזוה בקבצי •‬ ‫העתילה לבא על ישלאל לנתויש ולנתוץ ולהאביר ללך־זךום‬ ‫כה־‬ ‫דל•״•! אמרי‬ ‫קתכאלהםבמהל׳ כמו לבנות ולנטוע‪ :‬ויהיךבר־ןהוהאל‬ ‫את־בירת ישראל מן־ י־״ י מכואלת‬ ‫שעץ השקל ממהל ל‬ ‫היא‪/‬את‬ ‫העמיס אשר~נפצו בס ונקדשתי בס‬ ‫לפרוח מתל משאר לאמיר מה־אתה ראד־־ז ירמיהו ואמר‬ ‫הפלםה בהכשחה »‬ ‫‪:VT‬י ; »‬ ‫ ‪I ,‬‬‫העצי'לפיכך נקר׳ שקל מקל‪v‬שקד אני ראה‪ ~:‬ויאמר יהוה‬ ‫שהכשיחם משכניהם‬ ‫כי השקילה ענין ה‬ ‫לעיני הגויס ויישבו על־אדמתס אשר המליעים להם וה‪1‬‬ ‫המהילות וההשתללות אלי היטבת לראות כי־שקד אני על־‬ ‫נתתי לעבדי ליעקב‪:‬‬ ‫וישבו עליה יתבלך יעשה בהם ש‬ ‫ויהי דבר־יהוה י‬ ‫‪1‬ק אמי ט שוקל אני על דברי לעשתו‪:‬‬ ‫לבטח ובנו ב ת י ם ונטעו כ ר מ י ם שפשי׳ שלא יוכלו להרע‬ ‫דבלילעשותו‪ :‬השבת‪,‬‬ ‫לדאות׳ השקד הזה אלי שניתלאמרמהאתה ראה ואמר‬ ‫עול; בשנההעשילית׳‬ ‫וישבו לבטח בעשותי ש פ ט י ם כ כ ל עשירית למלכויצלקיהו י‪.‬‬ ‫הוא ממהר להוצי׳פלח סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה‪:‬‬ ‫בןאלם ועלמצלים‬ ‫יןלדם לכל האילמת אף‬ ‫השאטים אותם מסביבתם וידעו בי‬ ‫כלה׳ אמל כלה בלשון‬ ‫אציממהל לעשוי לברי ׳ ויאמר יהוח אלי מעפון תפתח הרעה‬ ‫אני יהוה אלהיהם‪:‬‬ ‫כשנה נקבה כלומל על עלת‬ ‫י ומללשאגלההשקל! על כל־ישבי הארץ‪ :‬כי ׳ הנמ קרא‬ ‫ן ״ ץו‬ ‫מצלי' וזכר התני׳הגלול‬ ‫הזה משעתחנישתז על‬ ‫העשירית בעשרי בשנים עשר לחדש במס במקום נון ומפני‬ ‫נמל בישולו כא יום כ לכל־משפחות ממלכות צפונה נאם־‬ ‫ששוב מצלי׳ הוא היאול‬ ‫• ; ‪:‬ן‬ ‫כמנין ימים שכין ג‬ ‫היה דבר־יהוה אלי לאמר‪ :‬בן־אדס ט הוא המשקה אותם‬ ‫בתמוז שבו הוכקעה יהודה ובאו ונתנו איש כסאיו פותח‬ ‫ש י ם פניך על־פךעה מלך מצרי‪.‬ם ואינם צליכי׳למשל ועל‬ ‫העיל לתשעה כאב שבו‬ ‫כשרף הבית‪ :‬ויהי לבר שערי ירושלס ועל כל־חימתיה סביב‬ ‫ק מתגאים כו המשיל‬ ‫והנבא עליו ועל־מצרים כלה‪:‬‬ ‫מצליס ליאול ופרעה‬ ‫ודברתי‬ ‫יהוךר־;‪:‬‬ ‫יי׳ אלי שנית י מה יעל‬ ‫ג־ ־ ‪ v* :‬י ‪ ..‬ו‬ ‫‪:‬י‬ ‫המלך לתנים הגלגל ב‬ ‫&אמר שנית לפי יזםתי משפטיי אותם‪.‬על כ ל ; ר ע ת ם אשר‬ ‫דבר ואמרת כה־אמריאדני יהוד־ז בתוכו והתני'הוא הלנ‬ ‫המלאז׳ היו בענק אחל‬ ‫‪ ...‬ואניעשיתני‪:‬‬ ‫לא כלכלי בעל הלרש עזבוני ר ק ט ר ו ל א ל ה י ם א ח ר י ם‬ ‫וגתת הגלולכמו שאמי ויכלא‬ ‫מלך־מצךים‬ ‫עדיך‬ ‫הנני‬ ‫ךגת־־יאריך‬ ‫פרעהוהדבקת‬ ‫בלחייך‬ ‫ח;ךחחיים‬ ‫ואתהם‬ ‫ןךבךת א ל י ה‬ ‫וישתחוומתניך‬ ‫קאמרשמת לכר עמו תאזור‬ ‫התנים אלהים את התנינים‬ ‫וקמת ה ם ‪:‬‬ ‫למעשי י ד י‬ ‫אמר הגלולים והמשיל עם‬ ‫בקשקשרתיך בתוך‬ ‫הנדול הרבץ‬ ‫אשריאריך‬ ‫יאריומתוך‬ ‫והעליתיך‬ ‫אצוך אל־־תחרת‬ ‫אנכי ך‪••AT-‬‬ ‫את״כל־אשר ‪v‬‬ ‫‪^ .‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫קלישיתלאלבדעמו‪:‬‬ ‫מצרים לשאר הלגים‬ ‫‪t‬־‬ ‫־‬ ‫סירנפוח׳ נפיחתאר מפניהםפן‪-‬אחת^לפניהם‪^:‬‬ ‫יאריכל־ךגךת;אריך בקשקשךתיך כמו שאמי לגת יאוריך?‬ ‫וארז‬ ‫לי‬ ‫^ייי‪-‬י‪-‬י‬ ‫^^^^‬ ‫הרובץ בתוך יאוליו׳‬ ‫הצד מן ואני הנה נרתתיך ה י ו ם לעיר מבצר‬ ‫מת י•‬ ‫ופירושו‬ ‫צפונה‪:‬‬ ‫מפני‬ ‫תדבק‪:‬‬ ‫ונטשתיך המרברה אותך שאין מחליל אותו‪ :‬לי‬ ‫השיר שיצקו ממנה י ולעמוד ברזל ולחומת נחישת על־כל‬ ‫ואת כל״דגת יאריך על־פגי השדד־ן יאולי׳ המשקה אותי‬ ‫יקיא פנים‪ :‬מפני ־־הארץ למלכי;הורה לשריה לכהניה‬ ‫ואלציהשוכענמצאכה‬ ‫*פנה׳ היה לו לומר אל‬ ‫תפול לא תאסף ולא תקבץ לחירת בללכ השני׳ ואינני צליך‬ ‫ונלחמו אליך ולא־‬ ‫פני צפונה אלא באמרו ול;ןם הארץ‪:‬‬ ‫‪T‬׳‪ : A1-‬־ ו‬ ‫למשל ולא לילך למדנות‬ ‫גמסכאלביםניענייני׳ יובלו לך כי־אתן‪ ,‬א נ י נאםיץהוךת‬ ‫הארץ ולעוף השמים נתתיך לאבלה אחלותכעכו׳ תמאה ן‬ ‫כי פני צפונה מורה כי‬ ‫אלי‬ ‫להצילך‪:‬‬ ‫יהוה שן ה י ו ת ם משענת קנה לבית ואני עשיתיני׳ אני‬ ‫ויהי ךבר־יהוה ‪.‬‬ ‫‪ . -,‬״‬ ‫אני‬ ‫כי‬ ‫מצרים‬ ‫כל־ישבי‬ ‫וידעו‬ ‫פני הסיל היו פונים פני‬ ‫עשיתי ותקנתיליהיאן׳‬ ‫כמם‬ ‫צפינהואמ' אותה‬ ‫ץ‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ס‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫‬‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫]‬ ‫™‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪c‬‬ ‫או פיי־יםו עשיתיני‬ ‫חסד‬ ‫לך‬ ‫זכרתי‬ ‫יהוה‬ ‫אמר‬ ‫כה‬ ‫לאמיר‬ ‫להורות ט המרתיחק‬ ‫ובקעת ל ה ם כל־כותף ובהשענכם עשיתי ותקנתי ד‪.‬ז •י י‬ ‫אותה היו מארץ צפון נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחר!‬ ‫בחכמתי על שג־‪..‬י־‬ ‫עליךר־זשברור־ועמדת ל ה ם כל־‬ ‫והיא ככל שהיא מזרחי׳‬ ‫מלך גלול וכמהו ‪\:jh‬‬ ‫זרוער־ז‪:‬‬ ‫לא‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫במרבר‬ ‫מתנים‪:‬‬ ‫צפוניתלאי‪ :‬תפתח׳‬ ‫לכן כה א מ ר א ד נ י עשה את מ‪5‬ה ואת‬ ‫דפתת‬ ‫ענק התרה כמו‬ ‫אהק שפירושו הודילוין‬ ‫חחים׳ כמק טבעות‬ ‫‪,, ,‬‬ ‫‪ , 1‬ו ‪. 1,‬‬ ‫•‬ ‫הגמלים‬ ‫*םודהעד הנה ועתה תהיה מותרת לבא עלישדאל‪ :‬כיהנניקירא׳ באל‪ ,‬בחל ולפי שהמשיל אותו לתנין וכל עליו דרך משל חחים שתופשים בהכ הלנ‬ ‫!}יי ויורא להם כלומר אשים בלבם שיבאו‪ :‬משפתות ממלכות צפונה ׳ המשפחו׳ שנוקבים בהם לחיי הדג ןמעלק אותו וכןאמלובחחתקובלחמ‪ :‬והדבקתי׳‬ ‫אמר על העם וממלכות אמר על המלכים ראשי המלכות‪ :‬ונתנו איש כסאן ׳ שיעלו עמך כםיעלוך מן היאנל והוא משל על עם מצלים סלים ופלםים וגבזלים‬ ‫ל)צהלומרשיצ!חעליר<םלם׳ ודברתי׳ דבור האלעמהם הואהכיאהמלכים לללת העם כלם יסופו‪ :‬ונטשתיך המלכלה ׳ אמל המלכלה לענק מסל כי הלני׳‬ ‫וגליהם‪ :‬ואתה תאזור מתכיך ׳ ללכת בזריזות כמו שאמר באליהו וישנס מתנמלא יחיו כמלכל כן המצלים ימותו בחלב על פני השלה בצאתם להלחם י‪ .‬משענת‬ ‫וירזלפניאחאכ‪ p :‬אחתך לפניהם ׳ אס לא תירא מהם)תבשח כי אצילך קנה ׳ במה פעמים סמכו עליהם בימי סנחליב וכימי נכוכל נצל ולא הועיל להם‬ ‫מידם ואם תירא מהם אחתך ואפילך לפניהם‪ :‬על כל הארץ‪ .‬ןאחר כך פילוש כקנה זה שהןא לך ואינו סומך את הנשק עליר• בתפשם בך בכפך׳ בכף קלי‬ ‫למלכי יהודה ׳ אמר תהיה כנגלם כעיר מבצר שלא יוכלו לך כמו שלא יוכל אלם כאלם המהלך ונשען על מקלו ז מחן׳ תילצ׳ןמןקנהלצוך‪ .‬ובקעת‬ ‫לכמש עיר מבצר ׳ כל שכן אם יהיו ממת נחשת ׳ ומה שאמר לעמוד בחל שלא להם כל כתף׳ באלם הנסמך על קנה ונשבל והאלם נופל עליו והקמעמת‬ ‫יוכל אלם להטותו ולםכרו‪, :‬נלחמואליך׳ כמוםתרגםיונתןויהוןדימןזמגיחק נכנסות לו ככתיפיו‪ :‬והעמלת להם כל מתנים׳ יש מפלשים והעמדת‬ ‫בהפוך האותיות והמעלת מן ולא מעלו יןלמלי והנכון כמשמעו כי‬ ‫לקבלך למסתר פתגמי נמאתך‪ :‬באזני ירושלם ׳ רוצה לומר עם ירוסלם)מדבל‬ ‫בנגל העיר כמלבר כנגל העם זכרתי לך חשל נעוריך ׳ אעפי שאני מביא עליך כהםקהאלםיכפף וכהשכל המשענת יעמוד מלהכפף‪ :‬לק‪ /‬למלבות‬ ‫חולב שממה׳ לאתה חלבות אתננה שתהיה חלב שממה‪• :‬־‬ ‫לעה בעבור מעשיך ע י לא אעסה אתכם כלה וגס אעניש המדעים לך כי‬ ‫אלבעים‬ ‫‪£ 2‬‬ ‫ב כ‬ ‫ו א ר א‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ח‬ ‫ר ד פ‬ ‫‪f‬‬ ‫ויזתבי‬ ‫ןה‬ ‫ב‬ ‫ר א‬ ‫ע ן ש י ן ל‬ ‫ל מ ן א מ ל ‪4‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫;‬ ‫‪) P ) h‬‬ ‫בע<!ים‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫י ב פ י ח י ם‬ ‫‪<_ K‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הכ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫|‬ ‫‪X‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫•‪^J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪,-‬־‪-‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J.>T‬‬ ‫־‬ ‫*\‬ ‫‪..‬‬ ‫‪>T‬‬ ‫‪!T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•י^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,T:‬‬ ‫;‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫"‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫•‬ ‫?‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪AT‬־‬ ‫‪»:‬‬ ‫‪J J ! T :‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪-‬־‪:1‬־‬ ‫~‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫»‪J‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‪:‬י‬ ‫‪R‬‬ ‫‪i‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪:JT:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫יי‪A‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪3‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫" ‪I J -‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I V‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JI‬‬ ‫‪.‬־־‬ ‫•‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫••)‪.‬‬ ‫ת‬ ‫‪Jj r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪n‬‬ ‫}פנין‬ ‫י‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪A *V‬‬ ‫ך־‬ ‫״‪TAT‬‬ ‫״‬ ‫‪jT‬״|‬ ‫~‬ ‫‪15‬‬ ‫•‬ ‫‪V" A • ,‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫" י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪i- v . T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״>׳‬ ‫‪:‬י־‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫‪D‬‬ ‫•‬ ‫היתה‬ ‫‪5‬‬ ‫הל‬ ‫ס‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ו ב א‬ ‫ו א ר א‬ ‫ו ד ק‬ ‫ארבעם שנה ׳ יש ללש למה אלבעים שנה פי מכ שני לעמן נגזלו למצלי׳ כחלום המלחמה; והכן׳)אתקין‪ :‬מלוע נסחף אכילמ לא עמל׳ והתםוכהכיה׳הלפו׳‬ ‫פלעהכנגל שלשה פעמים שנכתב החלום שבע פלות ושבע שבלים לעות לאה<סחף מן מטל סוחףנסתחפה שלהי בלשק משכי נשכ‪1‬כל)החליק! גמליך‪ :‬הלבה‬ ‫פלעה וספל ליוסף הלי שני פעמים יל שהם כח ויוסף אמל םכע פלות הלקות‬ ‫משל ׳ ה׳ סזכל הלכה כהם משלים‪ :‬גם נפל איש אל לעהו ׳ כמן על לעהג כמ)‬ ‫כמן‬ ‫זהלעות ושבע השכלי' הלקות הפה יל וכח הנה מכ והי) להם שתי שנים לעב‬ ‫שאמל גבול בגמל כשל;; לאמל) קומהונשוב'אלעמנו ׳ הגלים כמצלי׳ מאלצות‬ ‫שכתזב כי *ה שנתים‬ ‫אחלות כי כשהיה לעכ‬ ‫הלעב ומשילל יעקב יה^ה הנני מ ב י א ^ליך חרב והכרתי‬ ‫הי) באים למל במצלי'‬ ‫ובזז בזות והיתה שכר לחילו‪:‬‬ ‫כי בחב השנים יש שבע‬ ‫י‬ ‫ממך אדם ובהמה \ ' •^ י ר ] ה א ר וץ‬ ‫‪^ X l t ^ s‬‬ ‫‪v‬‬ ‫פעלתו אישר־עבד בת נתתי ל ו במצלים מתל משאל‬ ‫להמת מצרים לשממה וחרבה וידעו כי־אני‬ ‫שנה)נגזל עליה‪— -‬‬ ‫אלצזת )כםיכא מיל‬ ‫‪r‬ד‬ ‫שנה‪ j- •:‬גי•~ * ‪ » 5 v‬י ־‬ ‫אותםמ׳; •‬ ‫מלכה‪T< j‬‬ ‫‪JT T 5 r‬‬ ‫נמכל נצל יאמל) איש‬ ‫מגולת‬ ‫כמו‬ ‫מכילתם׳‬ ‫את״ארץ מערים אשר עשו לי נאם לחבל) קומה)נשובה‬ ‫יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי‪:‬‬ ‫האקאםלגלו בה‪:‬‬ ‫ב י ו ם היונה׳ האונסת כי אין‬ ‫אדני י ה ו ת ‪:‬‬ ‫ונתתי‬ ‫ואל־יאריך‬ ‫אליך‬ ‫הנני‬ ‫רכן‬ ‫לא‬ ‫ללות׳ מקול מן‬ ‫מי שיעמול כנגלה וכן‬ ‫ישראל‬ ‫לבירת‬ ‫קרן‬ ‫אצמיח‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫תללה מ בפלך‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪a‬‬ ‫*‬ ‫‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י\‬ ‫״‬ ‫)האכלתי את מוניך א‬ ‫למבטחמזכילעון׳‬ ‫ו ל ן אתן פתחוךפת כתוכפם דדעו אונסיך׳ וית מענק יין‬ ‫את־״אךץמצךןם ל ח ר ב ו ת חוךב‬ ‫»סלק כטחונם ממני‬ ‫שתלגם מן קלם חלכ‬ ‫יהןה‪:‬‬ ‫כי־אני‬ ‫נבטחו עליהם ולם פי׳ 'שממה ממגדל סונה ועד־נבול כוש‪:‬‬ ‫מו׳‬ ‫כסימן‬ ‫פלעהבילמיה‬ ‫אל‬ ‫הפטלתכא‬ ‫שנא׳ היא כחמלמלויא‬ ‫מזכיל עון םאמל להם לא תעבר־בה רנל אדם ורנל בהמה‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪...‬‬ ‫קלאו׳ אמלופם ‪, :‬‬ ‫הקכה לא תיסימ ל‬ ‫‪T/r:‬‬ ‫א ש ^ ד ב ^ ה ו ה אל־־ במצלי׳ללךקליאהעל‬ ‫‪) J i n‬‬ ‫ללאותם עול‪) :‬יהי לא תעבר־בה ולא תשב ארבעיכם‬ ‫ירמיהו הנביא ל ב ו א פלעה מלך מצלי׳ שהיה‬ ‫בעםליםושכעסנה׳‬ ‫״ ‪ r‬־‪:‬‬ ‫מלך שאון והמון לכ ן‬ ‫נבוכריךאצר מלך ב ^ ^ ‪v‬‬ ‫למלכות נכוכל נצל וכן‬ ‫בתיכ כסלל עולם בכזן ישנה‪ :‬ונתתי את־ארץ מצרים שממה‬ ‫העכיל המועל י המועד‬ ‫‪ - w .‬״ ״ י י ־ ־ ^ \י‬ ‫הנידו במצרים שנתן למלך ככל לנאת‬ ‫לנכוכ׳ נצל נתנה מצלי׳ ב י ר י א ^ ו ת נשמות ן ן ף ד ז בתוך א ך ץ מצרים •‬ ‫כילו‪:‬אלצול כמו על צול‬ ‫להלח׳עמוהעכילאות)‬ ‫ותשמיעי במגדול ותשמיען‬ ‫‪ :‬כללאםמוקלתוכל ערים מחרבות תהין שממה ארבעים‬ ‫ומלך‬ ‫במקיס אלמ‬ ‫עומלמפחלו‬ ‫לו‬ ‫יייי‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫שנים מלך‬ ‫והכן לך‬ ‫חך‪/‬יצב‬ ‫ובתחפנחס א מ ר ו‬ ‫•‪1‬‬ ‫בתףמלוטה׳ כי צלו‬ ‫שנדה וחפצתי את־מצריכם בגוים כי־אכלה חרב סביביך ‪ j‬מדוע נסחף מגלים ןמלך שאון ‪ :‬כי‬ ‫על צול יילם לבים)הין‬ ‫כתמל כהלים ׳ כמל‬ ‫•‬ ‫‪. -..‬‬ ‫‪:r‬־ ‪c‬‬ ‫כל בני החיל טלולים‬ ‫שהל תמל הוא מיעי‬ ‫כי כה אביריך לא עמר כי יהוה הדלי ״״‬ ‫ושולחים במצול כללך וזריתים בארצות‪:‬‬ ‫שם‬ ‫לשתותסם ולפלוש‬ ‫הרבה בושל נם־נפל איש אל־רעהו לנול‬ ‫שאמל וו‬ ‫אמר אדנייהוה מקץ ארבעיםיי'שנה‬ ‫כמו שאמל‬ ‫_ רשתות כמו‬ ‫י • "י "‪• l' 7l‬‬ ‫"י‬ ‫תכול‬ ‫‪,‬לשתפלושהעל‬ ‫ויאמרו ל‪,‬ומה •ונשבה אי"‪-‬ע? ! * י )לשתפלושה‬ ‫עלתמל‬ ‫אקבץ את־מצרים מן־העמיס אישר־‬ ‫כן יצול} אותם!^ככלמל‬ ‫ארץ מולדתנו מפני חרב היונה‪:‬‬ ‫שמה‪ :‬נ ש א עור ע ל ־ ת נ ו י ם‬ ‫נפצוא ־ ת ת‬ ‫ול‬ ‫מקלח׳ שנשל שעל‬ ‫ושבתייאת־ישבות‬ ‫כיםיכא׳ כמו עצי‬ ‫־ "ין *׳» ; י• ו‬ ‫י־י‬ ‫הלאם מלוב העמלה י והמעטתים לבלתי רדות בגויס‪ :‬״‬ ‫הכלמל שמביאים כים‬ ‫מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס‬ ‫שאון‬ ‫מלךךמצך;‪0‬‬ ‫פרעה‬ ‫שם‬ ‫לןךאו‬ ‫<‬ ‫־\‪i‬‬ ‫מלושה׳ שנמלטעול י ‪ V‬־ י ‪N'1S‬‬ ‫‪ p‬יביאו אותם בשביה י‬ ‫העביר חמתך‪ :‬חי־אני נאס־המלך )לשי פי׳ כי כאשל לכל‬ ‫^ ולא;יהיה עור לבית ישראל למבטח‬ ‫ה‬ ‫;חוה צבאות ישמו כי בתבור בהרים אמת הוא שתמר קמע‬ ‫ימיםלבים‪ :‬ושכל לא מזכיר עוז בפנותם אחריהם ויד^ו כי‬ ‫כהרים והלהכלמלעל‬ ‫‪,‬‬ ‫־‪""•*•-Al‬‬ ‫\‬ ‫^ ‪, / ,‬‬ ‫כיכםכנס‬ ‫רה׳‬ ‫גמכל נצל צור <‪0‬לל אניאדמטזוה״‪/‬‬ ‫וככרמל ביס יבוא‪ :‬כלי נולה עשי הים ק באמת יבא ה‬ ‫שללה בא הים על העיר י בעשרים ושבע ישנת בראשון באחד‬ ‫הלכלהזהעל מצליםג‬ ‫לשמה‬ ‫כי־נף‬ ‫בת־מצריס‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫לך‬ ‫!פשףכלהשלל כינגזי לחדש היהרבר יהוה אלי לאנ^ל ‪•1‬‬ ‫כלי נולה‪ .‬אלם יוצא‬ ‫־ י‪ L‬י י ״ " י " "י‬ ‫•‬ ‫־ י ־ !״*‬ ‫‪.‬‬ ‫נ‪!8‬יה לםשף הים כל‬ ‫תהיה ונעתהמאין יושב‪:‬‬ ‫בך־אדכם נבוכדךאצר מלך־־בבל‬ ‫גם־^כריה בקרביי ? ^ י ׳ <»<יןלמ‪0‬ל״רסלסמ»‬ ‫באי‪.‬‬ ‫גמכל נצל שלח) )יגעו העביד את־חילו עבדה נדלה אל־צר‬ ‫בה‪:‬ונ‪5‬תה׳<!ס‪(1‬נייז•׳‬ ‫מרבק כי־נם־הפה הפנו נסו יחדיו‬ ‫ולשוא)הקץשלםלהם כל־ראש מקרחיוכל־כתף מ ר ו ט ת‬ ‫עמת בי ׳ א ‪ ^ .‬א ' ‪ ^ 0 ' £‬ענלהיכהכיה׳ יפה‬ ‫‪ L1K‬י* י‬ ‫‪^l‬‬ ‫י‬ ‫‪7‬‬ ‫פיה שתי מלות ועניני‬ ‫ו ש כ ר ל א ־ ה י ת ל ו ולחילומצרעל־ י י * י• ׳ ‪ -‬ף ^ ־*•• ‪,‬״<‬ ‫אםלעבלובכ‪,‬ל־‬ ‫פקדתם‪ :‬קולה בנחש‪:‬רך כי ־בחל מלתאחתןקפקחקיח‬ ‫העברה אשר־עבד עליה ן‬ ‫פעלתו אשל עבד בה י‬ ‫והמז לנאמנים וכן יפה‬ ‫ל‬ ‫ילכו ובקרדמוך;‬ ‫״ לצן כה אמר אדני יהוזז הנני נתן‬ ‫»י ^ *י»י‬ ‫־‪ • y‬־ ‪,, y‬ו‬ ‫‪ .‬״‪-‬י*‬ ‫במצותי בנול אתן מ‬ ‫לא יחקר כי רבו מארכה ואין ל ה ם מצרים לעגלה יפה פיה‬ ‫לנבוכרךאצרמלךבבלאת־אךץ‬ ‫אתאקמצרים‪ :‬א‬ ‫הבישהבת־מצרים*נת ללכיפיהגלשנה »־{‬ ‫מספר‪:‬‬ ‫מ צ ר י ם ונשא המנה ושלל שללריז‬ ‫י‬ ‫™ לי י‬ ‫כנה הכתוב הנשים‬ ‫‪ » v‬־ • «»‪ •a‬י!*!‬ ‫•י!‬ ‫יי"‬ ‫י־ *‬ ‫י "'‬ ‫במשענתם םהבשיחו‬ ‫היפות והלשנות פלזמ‬ ‫הבשן‪ :‬קק מצפון ׳ענק קליצה ונזלה כמו מחומלקולצתי גס אני‪ :‬מצפין׳‬ ‫את עמי בעזרתם הכל‪:‬‬ ‫ביום ההזא ׳ מוסב על פרשה של מעלה מקן ארבעישנה אקכץ את מצלי׳)אות)מבבל שהיא צפונית ואמל בא בא כפל הלכל לחזק הענק‪ :‬נם םכיליה ׳ גייסות‬ ‫דשמץ כלה כשנה שמלך בלםצר ומצימ בדניאל שבאותה שנה התחיל) מלכי פרס ששכלו לעזלם הם בקלבה כעגלי מלכק ׳ כמו העגלים שעומלים כבית לפטמן ‪P‬‬ ‫להתחזק ומלכות פרם היא צמיחת קרן ישראל סנ׳ ככורש הוא יכנה עירי וגליתי הס יושבים ואוכלים וםותי׳)לא יצא) להלחם ׳)יונתן תלג׳ שביליה לבלבהא כמ‬ ‫ישלחומנק הארכעי׳ שנה של מצרי׳ כלו כאותו הפרק מצרי׳גתנה כיד נכוכדנצ׳ כתעל השכילה שפיל׳ גלולה י מלכק ענק פטום וכן עגל מלכק וכן בלבלי לזל‬ ‫‪ fo‬לנכוכד נצר הוסף מ׳ שנה הרי סיזו צא מהם מה לנכוכדנצר וכג לאויל מרודך‪3‬הכניסם ללכקה‪ :‬הפנו ׳ כת עולף לכקם לנוס‪ :‬קולה כנחש ילך ׳ הלי הנחם כא‬ ‫בדאמלינן כמסכ׳ מגילה ושנה אחת מהם עלתה לזה ולזה כדאמרינן התם שניםללמל על מנלים ונמצא למל למלנו מכאן שכשאמל הקלוש כחך הוא לנחש על‬ ‫נחונך תלך קיטע את לגליו והלך קולו בסיף העולם כך םנוייה כשלשים לשתים‬ ‫מקוטעות הין‪ :‬ןלך אתן פתחון פה כתוכם ׳ )לך יחזקאל‬ ‫מלות ללבי אליעזל כנו של לכי מסי הגלילי‪ :‬כיבחילילמ׳ אליה‪ :‬כלתו‬ ‫יהא פתחון פה כשילאן נבואתך מתקיימת ז‬ ‫יעלה ׳ מחלוקת כמלה הזאת ים קולאים כלתו צווי כמו חלמ מאל כאלו מלבר‬ ‫הפשלת בא אל פלעה י‬ ‫משלת הפטלת ואלא ן‬ ‫ י ־‪-‬״״״•׳!‪//‬״‪*,‬מדמגמי כמוחרם מחד ‪W1OT7‬‬‫•!״‬ ‫‪/* 1‬‬ ‫‪J " T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫>‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪*TT‬ז‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫\‬ ‫\‬ ‫;‬ ‫ן‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫\‬ ‫ז־‬ ‫* ‪1‬י '‬ ‫‪y‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ז י ־‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫‪V‬‬ ‫*‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•י‬ ‫י‬ ‫‪T1‬‬ ‫ז‬ ‫‪C‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪J‬־‬ ‫‪» T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫־‪ ,‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪\.T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t-1‬‬ ‫ץ‬ ‫‪f‬‬ ‫‪Tjr‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ITT‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫‪T T :‬‬ ‫י‬ ‫;‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫‪TT:,T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫;‪TJV‬‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪V- T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪A‬‬ ‫נו‬ ‫‪:‬‬ ‫"י‬ ‫‪4‬‬ ‫כתף‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫‪ p‬ה מ ס א‪ 3‬כ ת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪JJTJ‬‬ ‫‪Av‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T\-T‬ן‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•»>ו‬ ‫׳‬ ‫!‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪y T T‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ן ה נ ה י ן י ל‬ ‫‪£‬‬ ‫י‬ ‫‪y‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ו ס‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫{‬ ‫ס י‬ ‫מ צ‬ ‫מ‬ ‫י ם‬ ‫נה‬ ‫ה‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ ־ ־ ׳ ‪ r‬״ ״ ׳ * ‪^ .‬‬‫‪ t r‬׳ ׳ ״‬ ‫הרבי‬ ‫הנכואה כל דכר נמאה העתי' היא קייס כאלו בא׳ יעלהללעצייעלהוהואמשל‬ ‫בשנת כ? למלכו כמו ששנ^ו בסדר עולם‪ :‬התיצב והכן לך לנגד‬ ‫על עם מצרי׳ או על גמליה‪ :‬כילאיחקר׳ חילנכוכדנצרהבאעליהםלאיחקל‬ ‫מרוכז הובישה׳ העל עומד וקה<‪3‬י*ו אפרים תולתו לש יוצא כמן הובשת המם ‪; rh‬ני עבדיך אמדבסתיהיהלהלכתמצריםעשתנתןב‪7‬עםצפיןםהםהכשדיםג‬ ‫אמר‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ד ש‬ ‫‪I‬‬ ‫אמי י ׳‪ 1‬זיישלאל׳ זכל אלהי לפי שהניילעמת הכאה למצרים הנא לענש שהלע ימסור‪) :‬יעלברגלי)׳ העלה‪ :‬אלון כצעניס׳ ק כתיב וקרי כצענניםלהכל ענק‬ ‫לישראל םיסק מלך הצרים וכן פלעה ככה שהמית יאשיהו‪ :‬אל אמין מנא ׳ כמן אחל יהיא סם מקלם נקלא כן על ענק יללע אצלם‪ :‬כשמיכה ׳ תרגם יינתן‬ ‫על אמין ה)א מלך העיר הנקרא נא)היא ממלכות מצרים‪:) :‬תתיס ׳ ןאחרי כן כגלנכא לפירש לכינל האי גינכא גליפקלק םקילק קיטא ׳ לכליקלא לכה יתכסימ‬ ‫תשכן ׳ כמי םנכא יח‪/‬קאל מקן ארבעים שנה אקכן את מצרים לגלי)מה שאמר כשמיכה רכנן לתמן אמדי בסידרא רבנן דהכ׳ אמרי כמשיכלא אמר דיש לקיש‬ ‫מזלנו בכל המקרא ללא‬ ‫כימי קלם לא אמר‬ ‫דברה אל־ברק קום בי זה היום אישר מצאנו כלי ששמו שמיכ־‬ ‫אמר יהוה צבאות‬ ‫שתהיה במעלתה ש בידעס־צפון‪:‬‬ ‫אלא מה היא שמיכה‬ ‫•‪J‬‬ ‫ן ן‬ ‫״יק‪.‬ל א ל ־ךא מי‪ -‬ו ין‬ ‫ישראל הנני פ ו‬ ‫כשין ימין כתיב שמיכה‬ ‫אלהי ־ ־ י ••‬ ‫אמר כיחזקאל להז שם ־־‪.>•• ..‬‬ ‫הלא‬ ‫בידך‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫יהוד־־״‬ ‫נתן‬ ‫כללמל שמי הנא כאן‬ ‫‪t‬־‬ ‫י‬ ‫» ‪-‬ז‬ ‫ממלכה שפלה אלא פירל׳ מנא ועל־פרעה ועל־ מצרים ועל־ א‬ ‫יהוהיצא לפניך רדד ברק מהר תבור שמעיל על יעל שלא נגע‬ ‫ץ ‪ °‬ך אלהיה ועל־מלכית ועל־פרעה ועל‬ ‫‪F‬‬ ‫בהסיסלא‪ :‬המקכת׳‬ ‫ויהם‬ ‫אחריו;‬ ‫איש‬ ‫אלפים‬ ‫ועשרת‬ ‫‪ .‬־ ־<‬ ‫'‬ ‫םבתיךאל תילא ׳ ״־ ‪ .‬״ ־‬ ‫יןדם!‪ w‬לאתה‬ ‫אלזפתאמלטילכלע?‪:‬‬ ‫>‬ ‫־ ‪r‬‬ ‫‪£‬־•״!» • י י ‪ *• .‬־‪,‬־־י‪,‬‬ ‫ונתתים כיד מבקשי‬ ‫מצרים הבטחיםבו‪:‬‬ ‫עלתוך‬ ‫שםשב‬ ‫צליקים‬ ‫כלחם‪:‬‬ ‫שגלל‬ ‫;הורת את־סיסךא ואת־כל־הרכב‬ ‫ובידנבוכד־ראצרמ^ך־בבל‬ ‫נפשם‬ ‫כימי־־‬ ‫עבדיו ואחרי־־כן תשכל‬ ‫למשפט׳ כליןחסיך וביד‬ ‫מעט מעט‪ :‬לנקה׳ לשק‬ ‫ואת־כל־המחנהלפי־חרבלפניב ק )תצנחבאק׳ היתד‬ ‫מיעלטלהםמללכן ת קדם נאם־־יהוה‪ :‬ואתה אל־תיךא‬ ‫‪ S‬״ ־ ‪C r‬‬ ‫דדר ס ׳ ס ר ^ ־ מ ^ ^ ר ב ב ה ד נ ס‬ ‫תירגמו מנתן לשין‬ ‫כלייה‪:‬‬ ‫בחרן‪ :‬ברקתי ׳‬ ‫ץ‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫־זחןןל‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫מושיעך‬ ‫וברק רדף אחרי הרכב בצדעיה נילה טימפייה‬ ‫ברגליו‪:‬‬ ‫כי ואין‬ ‫ושאנן‬ ‫ושקט‬ ‫שביכש וישב יעקוב‬ ‫‪ £‬ל בלע?‪ :‬כפריעפרעלת׳‬ ‫ואחרי המחנה;‪.‬ך‬ ‫הנני‬ ‫ישראל‬ ‫יעקב'ואל־תחת‬ ‫יזסלת הפטרת בא עבדי‬ ‫בנקים נקמות תרגום‬ ‫י י ' ; " י י זי־ ״־ ״ ‪'.1‬‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פרעה‪ • ! " :‬־ י\ ־•‬ ‫־‪.‬־‬ ‫־״‪ -‬־‪5‬‬‫ ‪ r /‬־ ר ־ ‪ 1‬י ‪":‬׳>»‬‫אל‪r‬ז <‬ ‫» ‪t‬‬ ‫כל״מתהסיסראלפייחרבלאנשאר נקים ני^לת איתפרע‬ ‫מחריר‪ :‬אתה אל־תיךא עברי יעקב‬ ‫ער־אחר‪ :‬וסיסרא נס כתליו אל־ כלרעני׳‪ :‬בהתנדבעם׳‬ ‫נאס־יהוה כי אתך אני כי אעשה בלה‬ ‫כשישראל מתנדבים‬ ‫^ ~ י; ‪f o £‬‬ ‫־ ' ;^‪1‬‬ ‫•‪T|:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫' ‪:‬‬ ‫)מתגברים לצאת ל‬ ‫כ * •״*׳ ‪ : y‬״ ‪--‬י •יי׳ ‪ -‬י‬ ‫בין יבין מלך־חצור ובין ב י ת חבר למלחמה כלימ׳עלהלע‬ ‫בכל־הנויםיאישר־הדחתיך ש מ ת‬ ‫‪ .‬הפטלתלהי‬ ‫הסיני‪' :‬ותצא יער לקראת ‪ ,‬א ועלהטיכברסה׳‪:‬‬ ‫• ־ ‪ t‬־‪J‬‬ ‫כשלת ׳‬ ‫‪ C L .‬שמעימלכים׳ מלקי‬ ‫י‬ ‫בשמיכה‪u :‬י "‬ ‫י יי‬ ‫ואתךלא״אעשר־ן כ ל ת ויסרתיך‬ ‫מלכים הם ז ה׳בצאת^‬ ‫מפרשים‬ ‫לש‬ ‫׳‬ ‫האק‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫אדני‬ ‫אלירסורה‬ ‫ותאמר‬ ‫מעט־מים כי צמתי ותפתח את־נאד משעיר׳ ליכ מפרשים‬ ‫ודבורה‬ ‫למשפט ונקה לא אנגןןי‪:‬‬ ‫אמרכע‪p‬‬ ‫אל־תיראוויסר אליה האהלה ותכסהו כנגד‬ ‫מתן‬ ‫ישראלזה על‬ ‫פירשן ענק‬ ‫הפטלת ויהי כשלח כשופטים בסימן ל' ׳‬ ‫ותכסהו‪:‬‬ ‫החלב ותשקהו‬ ‫לפילות׳ אמרו שהוא‬ ‫ההלים‬ ‫שחרדו‬ ‫ישראל כני‬ ‫הילה כל‬ ‫דאמר שאמרל‬ ‫אליה ה ש ‪-‬‬ ‫"ויאמר‬ ‫בלק כן אכינועס וברק ‪ ^ 7 1 3 1 1‬אשת נביאה א ש ת‬ ‫ונטפל מים לכןפיללש‬ ‫לפיךות והיאישפטה‬ ‫״י־‬ ‫אדיה עמר פתח האהלוהיהאם־איש וה סיני כמל זה סיגי‬ ‫)לפילות קרוביי כענק י‬ ‫שחלל למל םנאמ׳ויחלל‬ ‫ו‬ ‫והיא‬ ‫את־ישךאל בץת ההיא‪:‬‬ ‫‪» T:‬‬ ‫• ‪TA‬‬ ‫•׳י־־•‬ ‫״ ‪ t‬־י ‪V .‬‬ ‫כל ההל מאל ק חללן‬ ‫לפילות‬ ‫^בתחחת־תמרךבורהמןהךמה‬ ‫יבא ו ש א ל ך ו א מ ר תיש־פה א י ש‬ ‫כמג הל‬ ‫* ‪ > P‬ו ב י ן בית־אל בהר אפרים ויעלו אליה‬ ‫"™‬ ‫ואמרת אין‪ :‬ותקח יעל אשת־חבר‬ ‫‪v‬‬ ‫• ‪( 1 - 1 -‬‬‫‪ j‬־ י" ־׳' ־ י ״ ' ‪ V‬י‪1 j :v‬‬ ‫״' יי;‬ ‫לפילות שהיתה ע<‬ ‫את־יתד ‪ w ^ w ^ r t b‬את־המקבת שאלההלים‬ ‫ותשלח‬ ‫‪4‬ל‪,‬תלמקד‪ :‬תמר׳ בני ישראל למשפט‪:‬‬ ‫בליה ותבוא אליו בלאט ותתקע את־ שעיל)הל פאלן •‬ ‫ותקרא לברק בן־אבינעם מלןךש‬ ‫לים לפי‬ ‫ה מ י ל־י‪ 5‬־^?‪ n‬ל ^ ר ץ ן י א ״‬ ‫נפתלי ותאמר אליו הלא־צוהי י ה ו ת‬ ‫י!‬ ‫!‬ ‫נרדם דןןף וימית‪ :‬י והנה ברק ריךף‬ ‫תומר אחל למה שחמל ־ ־ ז ־ ‪ •.‬ן ״‪,‬׳־ ־־ י • ״־ י ד־‬ ‫דבולה הלא יתלון ה אלהי־ישךאל רך ומשכת כהרתמר‬ ‫א ת ־ ס י ס ך א ו ת צ א יעלי ל ק ר א ת ו‬ ‫הלשין כמו ולקחת עמך ע ש ר ת אלפים א י ש‬ ‫משפט י‬ ‫הה^יז‬ ‫ותאמר לו לךואראך את־האייש אישר‬ ‫כי כן‬ ‫וז;לתו‪:‬‬ ‫אלהתולמתנת‬ ‫מ ב ; נ פ ת ^ ו מ ^ ז ב ^ ‪ ' :‬ומ׳־כתי‬ ‫־אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא‬ ‫היתה‬ ‫נאמר אם‬ ‫ותשלח ׳‬ ‫י! ‪•: -‬‬ ‫׳‪.‬׳‪-/‬־^ ‪ r‬־׳ י י י‬ ‫לזכר י‬ ‫עליה‬ ‫נפלמתוהיתדברקתו‪ :‬ויכנעאלהים‬ ‫אשתו היתה פלושה‬ ‫קישון את־סיסךא שר‬ ‫למל׳ ללוב‬ ‫ההללעהג אל<ך אל־נחל‪ -i-‬״‬ ‫התנכאותה‬ ‫קמעת‬ ‫וישכהלהתחתהתומל ־ צ ב א יבין את־ךכבו ואת־המונו‬ ‫י‬ ‫ב<ום ההוא את יבין מלך־־כנען לפני‬ ‫לו‪:‬‬ ‫לקליא‬ ‫ועתה שלחה‬ ‫ונתתיהו בידיך‪ :‬וייאמר אליה ברק‬ ‫בני ישראל‪ :‬ותלך;ך בני־ןשךאר‬ ‫הלח ציה׳ כיל משה כי‬ ‫אם־תלמ עמי והלכת ואס״לא תלכ<‬ ‫הלוך ו ק ש ת על יבין מלך^כנ^עד‬ ‫החלס תחלימם‪:‬‬ ‫אלך‬ ‫הלך‬ ‫ותאמר‬ ‫אלך‪:‬‬ ‫לא‬ ‫עמ<‬ ‫ישלאל‬ ‫תמשוך‬ ‫אשר הכריתו את יבין מלך־בנען‪:‬‬ ‫ומסכת׳‬ ‫י‪-.*--‬‬ ‫»ח־י‪-‬י‪-‬י‪-‬‬ ‫וגזלו‪-‬‬ ‫מי‬ ‫כלכלים‬ ‫ותפתם‬ ‫עמך אפס כי לא תהיה תפאךתך על־‬ ‫ותשר דבורה וברק בן־‬ ‫ותךךעם בר?‪.‬קךשה״״ גץעק ברק‬ ‫קר'שהאשת‬ ‫ואת־־נפתליכי ביד‬ ‫אשר־אתה הולך‬ ‫‪r‬‬ ‫ףעל‬ ‫הד־רך‪ 1‬ל ן‬ ‫ומשכתי ׳ אמלו כי לאו ^ "‬ ‫דבורה‪i‬‬ ‫ותקםת ע ל‬ ‫אלפ^איש ו‬ ‫בתליו‪,‬עשךת‬ ‫את־סיסרא‬ ‫אצטגניני סיסלא ‪ «0‬ימבר יהוה‬ ‫ההוא לאמיר‪:‬‬ ‫אבינעם ביום‬ ‫מקין‬ ‫נפךך‬ ‫הקיני‬ ‫וחבר‬ ‫־ ־ ‪' a• v‬י‪^*.‬י עסו‬ ‫יצא באותה מלחמה כי דבורה‪ :‬י ׳‬ ‫בישראל‬ ‫פרעות‬ ‫בפרע‬ ‫מנוצח יהיה אם יצא מ כ נ י ח ב ב ח ת ן מ ש ה ר ט ‪ ^ %‬־‬ ‫ברכויהוה‪:‬‬ ‫בהתנדב עם‬ ‫והקלוש בלוך הוא משך‬ ‫רזנמם‬ ‫שמ;)ו מלכים האדנו‬ ‫ומשכתי;‬ ‫‪rvW‬‬ ‫סבילאשה׳ אילול ‪3‬‬ ‫לצאת וזהשאמל‬ ‫לבו‬ ‫לסיסרא ‪.‬כי עלה ברק בך‬ ‫וינידו‬ ‫אשר‬ ‫‪,‬‬ ‫את־־קדש‪1 I:‬‬ ‫כצענים‪A• :‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫א י ־ו ‪-‬ן ‪v‬‬ ‫אנ^^ייז‬ ‫י‬ ‫אגכיליהות‬ ‫סיסרא‬ ‫הר־תבור‪ fr r y:‬ויזעק‬ ‫אבינעם‬ ‫^ ילי‬ ‫^‬ ‫בצאתך!‬ ‫מעמיסיהות‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫־ ־ י ! ‪ .‬־ •‬ ‫תפאלתך ״ ־ ־‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫אזמר "ליהיוהאלהי‬ ‫תהיה התשועה ןיאממ את^ב‬ ‫או־ךבל־רכבו תשע מאות רכב ברזל‬ ‫משעיר‬ ‫ואת־כל־העם אשר אתיו מחרשת‬ ‫י 'י י י‬ ‫י‬ ‫־־‪.‬י‪/‬‬ ‫‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‬‫‪ilKI‬‬ ‫^‬ ‫ארץ‬ ‫משדה אדום‬ ‫בצעדך‬ ‫ותאמר‬ ‫התשיעי הזאת נקראת הגרם אל־נחר קישון‪:‬‬ ‫שמזםנטפו‬ ‫ךעשהנ‪0‬־ "״‬ ‫על סמך‪ :‬יהכול׳ לל‬ ‫מים‪:‬‬ ‫נכש‪ -‬עבים נטפו‬ ‫•‬ ‫‪1‬׳‪v‬‬ ‫מפני!הוה זיז‬ ‫הרים נזלו‬ ‫סיני 'מפנייהוהאלה׳ ישראל‪:‬‬ ‫בימי‬ ‫‪£ 3‬‬ ‫ב ש ל ח‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪:.‬י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫ד־‬ ‫מ‬ ‫••‬ ‫‪t‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫כ א ל נ‬ ‫‪o‬‬ ‫‪! M‬‬ ‫‪T A¥‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪k‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T |T‬‬ ‫י‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪ItT‬‬ ‫י‬ ‫‪M‬‬ ‫‪«...‬‬ ‫ח‬ ‫י ‪fir 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪i‬י ו‬ ‫‪,.‬‬ ‫;‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ח‬ ‫‪n‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫‪ -‬י ׳ ׳ י‬ ‫•י*‬ ‫ה ג ף‪ v‬ס ף‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪•TT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪~i‬‬ ‫־‪_J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫ס‬ ‫‪T‬‬ ‫ס ר‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫־ «‬ ‫י‬ ‫״ ז !‬ ‫י‬ ‫'‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫»‪/‬‬ ‫י‬ ‫ק < מ‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪fT‬‬ ‫'‪W‬‬ ‫־ » ־ ־ " »‬ ‫נ א‬ ‫‪-I-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ובמללם‬ ‫‪r h‬‬ ‫שה‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Z e - t‬‬ ‫‪:r‬‬ ‫‪• JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ש‬ ‫תי‬ ‫במ‪ 5‬ת ) מ י‬ ‫׳ ס ה י ה‬ ‫‪w‬‬ ‫ז י‬ ‫! ה כ י‬ ‫י‬ ‫כ י כ כ‬ ‫ז כ ל ה‬ ‫י ז ח‬ ‫‪:‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫ן־‪.—»A‬־•׳יין<‪JT:•••:‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• • •••‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫'‬ ‫‪I-:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫—‬ ‫‪I‬‬ ‫"‬ ‫>•‪.‬־‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫״ מ ‪ 3‬מ ן ם מ ל מ מ י |‬ ‫י‬ ‫״•‬ ‫ו י‬ ‫‪ T‬׳ ‪I /‬‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ן ז י‬ ‫‪-|T‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב ו‬ ‫"‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪- JT‬‬ ‫‪w AT T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪/ » T‬‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫־"‪V‬‬ ‫‪f \ t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‪:1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ץ‬ ‫‪1‬‬ ‫כ יכ י ל‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫‪h‬‬ ‫מ מ‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫\‬ ‫י ‪/‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫ה‬ ‫‪V‬‬ ‫‪j t‬‬ ‫_‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫‪J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫ב ש ל ח‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫בימי שחגר בן ענת הלא היה משופטי ישלאל ואעפי שהושיע אתיםלאללא היתה למלחמה אכל כפלממ לאלכן םנפלג ונחלק מעבר הירק ולא כאו למלחמה‬ ‫בתשועה הגלללה הזאת כי כימיו חללו ארחלת י וטעם להזכיר יעל כלו׳ אעפי שעלנמלים הםחהקי יחקרילכי עלמיאימ׳ לל למה ישבת בין המשפדים)הם מערמ׳‬ ‫ילה כאה קצת התס!ע הזאת וחמה כי היא הית׳ אםה חשוב׳ ואוהבת ה׳שהכיא עימ יהצאן לסמיע שריקי׳עלרי כלל׳ משב ממוח)לא חששת למלחמ׳ישראל׳ וק‬ ‫‪3‬ל ידה התש^ה הזאת אעפי כן לא היתה היא תחילת התשועה על שקמתי אנימעל םסכן בעכ הירי! ללא בא למלחמ׳ ׳)ים לתמו׳והלא מכיר אימ׳ שנא למלחת‬ ‫דבורה שקמתי)הייתי‬ ‫ומכיר אבי גלער)ארן‬ ‫חללו‬ ‫באם לישלאל‪:‬‬ ‫בימי‬ ‫שמגרבךענרת‬ ‫בימי‬ ‫הגלע׳לבית מטר כמס‬ ‫למר־ז‬ ‫ישבת‬ ‫‪lr‬‬ ‫ארחו׳׳ הת יראים ישראל‬ ‫כין ויתן את הגלעד למכיר‬ ‫לצאת ללרכם מפני ה יעל חדלו‬ ‫•י‬ ‫והלכי‬ ‫ארחורת‬ ‫הפשפת״ס‬ ‫ישךי?ןות‬ ‫כן מנשה׳ דם לפרש כי‬ ‫לשמע‬ ‫‪i|i‬‬ ‫‪A‬‬ ‫מאויבי׳ והיו הילכי׳דלך נתיבורת‬ ‫מה שאמר גלעד בעכר‬ ‫ילכו ארחות‬ ‫הירדן שק עלבית יאי'‬ ‫ונקלתוןבהחכא‪ :‬חללו ^קלקליותג‬ ‫גדולים‬ ‫פרזון׳עריהפרויםא^‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כן מנש׳אמרםגםיזלא‬ ‫* חדלו פרוון‬ ‫‪4‬ה מימה חדלו מהמת בישראל חדלו‬ ‫^ ב?}בר היהחלקיבאקהגלעי‬ ‫גלעד‬ ‫רב‪:‬‬ ‫‪V» v‬‬ ‫‪.‬ער שקמתי‬ ‫יושבים בהם מפט‬ ‫ודן למד־י? כמשויאילכןמנסהלך‬ ‫שכן‬ ‫הירדן‬ ‫מאויבים)נאספואלעלי‬ ‫דבורר־ז‬ ‫)ילכלד את חללתיהם׳‬ ‫שקמתי א ם‬ ‫המבצל‪ :‬על שקמתי׳‬ ‫אישר‬ ‫ישב ויש לפרש עלד כי מש‬ ‫‪.‬‬ ‫ינוד אניות‬ ‫בישראל‪:‬ם יבחר אלהיס חדשים‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫ת‬ ‫במו שקמתי׳)כן שא‬ ‫ועל מפרציו גלעד כעכר הירק שכן‬ ‫» • יי • ‪A‬‬ ‫ש ע ר י ם מנן‬ ‫מלכלעממ יכחל׳ אס־יךאה‬ ‫הלא דרך תמיהה ואייל‬ ‫לחוף‪.‬ימיכם זבלן‬ ‫״•־*' נלאיבן למה ישבת כבי‬ ‫בשכחל יםלאל אלהים בישראל‪ :‬ורמח בארבעים אלף‬ ‫מלשים אז היתה להם‬ ‫ישבן‪:‬‬ ‫ונפתלי על ולא באת למלחמ׳ גלעד‬ ‫לביךחוקקי‬ ‫ולא‬ ‫המלחמה בםעלים‬ ‫באו מלבים לא עשה כןכמושעשימ‬ ‫נפשו למוותשרה‪:‬‬ ‫מגן‬ ‫היו יכולק להלאות‬ ‫בעפם‬ ‫בךכויהוה‪ :‬המתנדבים‬ ‫אתה וישב ושכן בעבר‬ ‫מרומי‬ ‫‪1‬לנמת להלחם באויביה׳‬ ‫־ י ־ י ‪>* .‬״־<‬ ‫נלחמו מלכי הירק הלא חלד ובא‬ ‫אתנות‬ ‫רכבי‬ ‫נאעפי שהמישלאללבי'‬ ‫צחרות‬ ‫והלכי‬ ‫‪.‬ישבי על־־מרץ‬ ‫נלחמו אז כותענך י י־ ע ל ״ מ י לעזלר למלחמת ישראל‬ ‫ך‬ ‫^ךן״ך‬ ‫אלבעים אלף רותל)הוא‬ ‫‪«r‬‬ ‫)אתה למה עשית ק‬ ‫שיחו‪:‬‬ ‫יי‬ ‫׳׳יי‬ ‫י‬ ‫מךחםכלןאעפיכן היג‬ ‫מגדו בצע‬ ‫כסף ל א ואעפי שאתה מעכר‬ ‫‪vr‬־‬ ‫‪A• :‬‬ ‫משאבים‬ ‫מחצצים בין‬ ‫מ»י אליכיהס מקול‬ ‫נסים •מפני‬ ‫נסים‬ ‫נלחמו לילק הלא גס הלא‬ ‫מךשמיס‬ ‫לקחו‪:‬‬ ‫ונסגליבעליהילאלביה׳‬ ‫ישם ןתנו‬ ‫מעכל לילק; לק למה‬ ‫צדקות יהורת‬ ‫‪vt‬‬ ‫דולפים אותם על ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ממסלותכם יגלל אניות ׳ ללסעכל‬ ‫הפעלים׳ ;מלת לחם צדקת‬ ‫ירדו‬ ‫אז‬ ‫בישראל‬ ‫פרזונו‬ ‫הילק לכלח מפחל ה‬ ‫נךחמו‬ ‫היא משונה כנקידה כי לשערים‬ ‫ס י ס ך א ‪ :‬האדכ; נעל מפרציו *‬ ‫;נכש״־‬ ‫עם;יהורת‪:‬‬ ‫היא נקיל׳ בסגול החיית‬ ‫קישון‬ ‫נחל‬ ‫נךפכש נחל לשמול פלצות אלנו‪:‬‬ ‫עירי‬ ‫נהיא שם כמו מלחמה‪:‬‬ ‫עורי‬ ‫עורי‬ ‫דבורה‬ ‫‪1‬כללן עם חלף נפסל‬ ‫קדומים‬ ‫ו‪5‬בי לחוקקיסל ׳ גלולי ךבךי־־שיר‬ ‫נחל קישון‬ ‫תךךכי למגי׳ כזהנפשל להפקיר‬ ‫ק ו ם ברק‬ ‫נפשי ןלז‪:‬‬ ‫ישלאל ושופטיו)מנהיגי) ושבה שביך‬ ‫מדהרות א ו ר״״למו עצמללמלתכמלחמ׳עם‬ ‫בךאכיצעם‪:‬‬ ‫עהתנלבו כעם לצאת‬ ‫עקבייסום‬ ‫בלק׳ וכן נפתלי על‬ ‫ו!מלחמ'לבי ולצוכי אליה׳ אז ירר שריד‬ ‫דהי‬ ‫מללמישלהעלהל ת‬ ‫לאדירים עס‬ ‫אביריו‪ :‬אורו‬ ‫נאומלת אליהם בלכו יהוה ירד״‬ ‫מרוז אמר תבור; בתענך על מי‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫די‬ ‫ה׳ שהכניע אויביכם‬ ‫•י ‪:‬־‬ ‫יהוה‬ ‫מלאך‬ ‫מגיח׳תענ ןמגירל שני‬ ‫•י‬ ‫לפניכם ונקלאוהגלללי׳‬ ‫שרשם בעמלק‬ ‫מקלמו׳הס כחלק מנשה‬ ‫קקי׳ שמסימק החקי' מני אפרים‬ ‫ישביה כי‬ ‫ארור‬ ‫ארו‬ ‫•י‬ ‫» ; ‪• Ar‬י‬ ‫)מן הנלאה כי לחלקים‬ ‫מני‬ ‫בנימין בעממיך‬ ‫בעם; צחנלות׳ לכנות אחריך‬ ‫יהויר־ז‬ ‫‪.‬‬ ‫לעוררת‬ ‫ל א ״ ־ ב א ו היו זהמזהכמםלי״טבי‬ ‫בימ ןצמל כחל לוצה מכיר ^ךדו • ‪v‬‬ ‫לשךרת תענך ובנותיה ויושבי‬ ‫יהוה בנבוריבם‪:‬‬ ‫ו‪5‬ומל הסלחלים לוכבי‬ ‫מחקקיכם‬ ‫יעל אשת‬ ‫חבר מגילו ובנלתיה אם כן‬ ‫ומובולן‬ ‫האתונות חשיט )טיבו׳‬ ‫ביששכר‬ ‫ושרי‬ ‫מגש‬ ‫ספר‪:‬‬ ‫משכים בשבטעם־ךבךה‬ ‫באהל תברך‪ :‬מהל שחמר בתענך על‬ ‫‪3‬לא היו יכולין ללכת ויששכר כן‬ ‫בספל מי מניח ויתכן לכל׳ כי‬ ‫הקיני מנשים חלב נתנה‬ ‫?‪??.? PI‬ק‬ ‫מפני האליב עתה ‪0‬ימ‬ ‫בחל מלכי מעןל‪-‬ןלמם‬ ‫נזמלןלאלהיית׳ןכןייםבי שלחברנליו‬ ‫בפלנורת‬ ‫מים ישאל‬ ‫הקריבר־ז‬ ‫והיאסיסלא לחשד באל‬ ‫נדלים‬ ‫על מדין)היא שם מקים ךאיבן‬ ‫חקק^־לב״״‬ ‫חמאה‪:‬‬ ‫אדיריכם ידה ליתד‬ ‫תשלחנה עמל להלחם בתענך והמ‬ ‫‪r‬‬ ‫המכל בספ׳יהלםע מלין‬ ‫חיללתי) כל כך רבי שהיו‬ ‫האויב‬ ‫מפני‬ ‫הילך‬ ‫נאות)‬ ‫ללכת‬ ‫ילאים‬ ‫היו‬ ‫אצלם‬ ‫ילוע‬ ‫נסבכה או הוא סס לללך‬ ‫מגיעים על מי מנילו ‪ 1‬בצע כסף לא לקחו ׳ לא הין לןקחין שום ממק <?כני ישראל‬ ‫לא‬ ‫החצי׳‬ ‫יולה‬ ‫מקול‬ ‫׳‬ ‫מחצצים‬ ‫מקול‬ ‫'ית;‬ ‫ם‬ ‫לש‬ ‫וזמלו‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫!עתה סתלכל בבטחה שי‬ ‫שהיו נופלים כיריהם אלא היו הורגים אותם ׳ ורשיי פי׳ ׳ בצע כסף לא לקחו חנם‬ ‫היו יכולין לסאוכ מים ועתה יתנו שם בלקוי ה' וטעם צלקות פלזונו שיוכלל לשכת‬ ‫באו לעזרת סיסר׳ לא כקשו ממנו שכר‪ :‬מן סמי׳ נלחמו ׳ כל כך היה הנצחון גדול‬ ‫בעלי הפרזלת ככטתה ושעם מקול כי הפלשים ליולי החכים נותנים קול ומליעי׳‬ ‫שנצחו ישראל חיל סיסל כאלו מן השמים נלחמו עם סיסר; ממסילנת ׳ ראם הכוכב‬ ‫להכחיל העם כמש מקלל פרש)ללמי קסת ׳ ופי׳ יתנו לשק למול)שנק תרגוםבשמים לסלפו באר מכאן אמרו עוכיו של רקיע כאליר שבין סמי' לאק שהכוכב‬ ‫וסכנתם לבניך ותתנינין לכניך ללשיפיימחצצי'׳ פתל מנחם עללכי מלתמילסללן* מקלע ברקיע כמין נגלכללת מדת ארכו כעביו סל ליןע ומן המקרא שמעיד‬ ‫קלב וחבל) עם מלך אין לארבה ויצא חצץ כולו לסין גלולים ׳ לא מקיל מחצצים‬ ‫ממסילות׳ נלחמל אנו שומעין שעובי) של רקיע כגובה שמים על האלי׳ ולרך הלרם‬ ‫בק משאבים כ&הייתם הולכים בין משאבים לשאוב מיס הייתם ילאים מקילכי הכוכבי' חממו אותם להיל לובשים שריוני׳ ומרוב חמימל׳היו נכנסין בנחל קיםו‪f‬‬ ‫אבנים חלוקי הנחל שהעיכל עליהם נשמע קולם והייתם ילאים שלא ילגישו בכםלהתקרר יםטפ הנחל ז גרפס ׳ טאטם מן העללם כמגרפ' זו סגלרכת את האפי‬ ‫אויביכם ׳ מחצצילסין אבני חלוקי הנחל כמו ויגלס בחצץ שני ‪ j‬עולי עולי לבול׳מן הכירה‪ :‬נחל קללמים ׳ נחל שהיה שם מקלס כאלו נכלא שם מקלם להנקם‬ ‫לשק שכת כפשוטו התגבד בשילתך ׳ ‪.‬ולזל אמלן מפני םנתהללה ואמלה עלגאויכי ה'‪ :‬תררכי נפשי ׳ כרגלי' את עלז גכלרי כנען‪ :‬הלמו עקכי סוס ׳ נםתלפו‬ ‫שקמתי לכולה נסתלקה הימנה ללח הקלם; עולי עולי ׳ שנים הלאםינים מללעטלפי סוסיהם שהיה חום הכוכ׳ מרתיח את הטיט נהנפולן נשמטת כמו שמולגין‬ ‫והאחלזנים מלעיל‪ :‬או ילל שליללאלילי׳ ׳ ילל יללה כמו ללל לפניו גוים שליליאת הרגלים כרלתחין והטלפים נ&מטים ומתוך שכםתלפו נהלמו הלנליס ג‬ ‫יםר׳רלו כאכירי שונאיה׳‪ :‬מני אפרים ׳ כמל מן אפלי׳)הילל נלםפ וכן מני מכיל‪:‬מרהרות להרות אביריו י שהיו מרקייק את כיסיהם במלחמה לשין שוש לוהרג‬ ‫שרשם כעמלק ׳ שרשם היה נלחם בעמלק והנא יהושע כן נק שהיה סרס אפרים אורומרוז׳ שם עירקלובה למקים המלחמה ולא באן לעזרה לפיכך קללה׳‬ ‫ונשיאם לאחרי יהלםע נלחםכנימן עם עמו!ק והוא שאול שהיה מ&כט בנימן וכף )דשי פימם אוחמרלז׳ אמרילהכלככאהוהוחמדלהגגלאחס־כההלה‬ ‫אחריך כנגד אפרים)כף בעממיך כנגד בנימן ואמרה זה בדרך נבוא׳ והזכירה והיה סמיך למקום המלחמה ילאכא‪ :‬אמר מלאך ה־ י אמדכרקככליחלרע‬ ‫המתעוררים זהמתחזקים אל מלחמות ה ועתה שירדו למלחמה ׳ מן מכירשל הקכה; יושביה י הילסכיס בארכע אמות סלו כארבע מאה שכיריה שמתיה‬ ‫הגמלים והחכמים וכן מזכילק ירדו אפילו הסיפרים והחכמים אק צריך לומר כרקלמירוז‪ :‬לעזרתה׳׳ ככיכולהענזראתיםלאלכעוזראתהשכינה; מנסים‬ ‫שאר העם‪ :‬לשדי ׳ כמל)קדעלז חלוני כמל חלוני׳׳ וכן שבט יםםכ׳יצא כלו לק כדק כאהל׳ שרה םנ׳ כה הכה כאהל׳ דכקהשנ׳ויכיאיהינחק האהלה ׳ לחל ולאה‬ ‫וגיללו״‬ ‫יעל ׳‪ ,‬למה הן ‪.‬ילמ״ ‪- -‬‬ ‫תכלך״ ׳ ‪• ,‬‬ ‫באהל ^ ‪,‬‬ ‫מנשים^ • ״‬ ‫סנחמל כהן ויצא מאהל לאה וגי׳; ^‬ ‫יצאעםלכללה־ בעמק סלח בלגליו׳ שלא שאל בהמה לרכיב מריב חפמ‬ ‫וחס לא יעל הרי הרשעהזה באגמאבלן כך היא בבראשית לבה לאאףיעל‬ ‫היתה ילסבת אוהלים לפיכך הזכיר איתה בכלבת אהלי'‪ :‬מיםשאלוגו׳ י להככילו כלי םירלם במהל׳ עם העייפית שהיה לל‪ :‬בספל אלילי׳׳ בספל גלול קשנתין בו גלילי •‬ ‫*אליל ׳ בספל אלילים בקעל מממי{ מ מי? ‪ W‬תיי^ גליליי ‪w p‬יס אדיריס ן ילה ליתד תקלחנה כמו ל‪?/‬לת ממן משפלת כלק הא מס‪;77‬נין פל&‪/‬לונה‪.‬‬ ‫־י‬ ‫;‬ ‫‪<-‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫י *‬ ‫;‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־‬ ‫‪h‬‬ ‫••‪•,‬י‬ ‫* י‬ ‫יי‬ ‫‪T:‬‬ ‫»‬ ‫‪h‬‬ ‫\‬ ‫ז‬ ‫"ו‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪, , ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫‪>T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪w‬‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫־»ו‪:‬‬ ‫י;‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫»‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫ו־‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ו ת‬ ‫‪t‬‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־י‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫׳־‬ ‫יז‪5‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י ן ־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬־‪J‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫•‬ ‫••‪:‬יו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•J-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫?‬ ‫נ‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T,ST‬‬ ‫‪V-‬‬ ‫י•‬ ‫‪R‬‬ ‫‪•J‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ד‬ ‫‪r‬‬ ‫ר ד ס‬ ‫ו י ת ר ו‬ ‫ב ש ל ח‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו‬ ‫פלשלונה ן להלמית עמלים ׳ הלמית שם כלי םמכק כו האנשים העמלים כעליכוטלק לשית זה מזה שלא יקלום יזאחל ויתחיל)יתחייב שליפה אלא אם כן פתמ*‬ ‫כלם כאתל ׳ יזהי שיסל כיונל א)ל קלושה כלם כאחל עונים כן׳ ׳ יזכל קלוש קלוש‬ ‫המלאכי‪ :‬מחקה לאשנ ׳ הסיל' לאםו מלשין מחק כלכלי לזל אין מיחקין כמקים‬ ‫שגילסין והמשק הוא הכלי שמעכילין על המל' שמעכיל כל מה שעליה‪ :‬ומחצה ׳קלוש נ פעמים ככנל ג׳ עללמית; מלא כל האק כטל) ׳ ט היא בלא הכל ‪) j‬ימעו‬ ‫מן ומחץ מכתו‪ :‬וחלפה׳ העכילההיתלכלקתו׳ או יהיה וחלפה מן יחליףאמית הסיפים ׳ הסיפים הם מזיזות השעל)אמית הם האלים אשל על הסיפים‬ ‫מכית)מחיץ שהם עמי׳‬ ‫מסגיל שהוא לשין‬ ‫כמקכפה‪':‬מק<להקיל׳‬ ‫רגליו ובשתי כמ יעופף‪:‬‬ ‫עמלים‬ ‫להלמות‬ ‫בליתהג בק לגליה וימינדת‬ ‫! י ׳הקיל שהיי קזראים זיז‬ ‫;־י‬ ‫בלע נפל׳ כן מנהג‬ ‫סיסרא‬ ‫הלשין לכפיל הלכלים והלמדה‬ ‫ו ק ר א זה אל״זד־ז לזה היה גליל על שנע)‬ ‫ו א מ ר קדושי קדוש קדוש יד־זוו־ן וזעו אמית הסיפי׳ ממנו‬ ‫ומחער־ז‬ ‫כלי לחזקם׳ והענק כי מחקד־ז י ראשו‬ ‫‪) :‬הכית ימלא עשן ׳‬ ‫בין רגלידה‬ ‫בלע כליעה שלא היתה וחלפה רקתו‪:‬‬ ‫צבאורת מלא בל־הארץ בבורו‪:‬‬ ‫וה היה מסל על חמן‬ ‫לו תקומה ׳ ויש כי ללש‬ ‫‪T‬‬ ‫••״י ז ‪v ; -‬‬ ‫‪ r‬י‬ ‫רגליר‪-‬ן י־ \* ‪.‬ייי י ־ ״‬ ‫האף על ישראל כמי או‬ ‫שכב בין‬ ‫והוא לחוק כי יש כפסוק כרע נפל‬ ‫רגעו אמור־; הספים מקול הקורא יעסןאףה'‪:‬כינלמיתי‬ ‫כרע שס‬ ‫באשר‬ ‫שכעה כין כלע ונפל כרע נפל‬ ‫* הריני מת שלא הייתי‬ ‫ושכב )אמלו כי םכע‬ ‫והבית י מ ל א עשן‪:‬‬ ‫‪T. r‬‬ ‫כעילות כעל אותו ך‬ ‫••‪j‬‬ ‫כלי שאראה פני ה‬ ‫לשע‬ ‫‪ r‬בעדהחדון‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כי‬ ‫כי־־‪-‬נדמירתי‬ ‫אוי‪-‬לי‬ ‫ואמר‬ ‫שדוד‪:‬‬ ‫נפל‬ ‫השכינה׳ יפי׳נלמיתי‬ ‫ליעל איתי היזם ומה‬ ‫אס סיסרא‬ ‫טמא־שפתיס אנכי ובתוך עם־טמא ככלתי כמזנלמהמלך‬ ‫כמלת‬ ‫שכתכנו‬ ‫• ן ; ‪IT‬‬ ‫•‪/‬‬ ‫למעלהזה ה נשקפה ותיבכ‬ ‫ישראל י )יש מפלשים‬ ‫שמיכה מכחיש‬ ‫מדוע בשש‬ ‫ש פ ת י ם א נ כ י ישב כי את־המלך נשתתקתי! טמא‬ ‫האשנב‬ ‫הללש‪ :‬ותיבב׳ לשק בעד‬ ‫שפתיי׳ למגעלכחיכק‪:‬‬ ‫מדוע א ח ר ו‬ ‫לבול כמו ניב שפתים‬ ‫‪Tpr‬‬ ‫<הוה צבאורז ראו עיני‪:‬‬ ‫ויעף ׳ ענק עיפשת‬ ‫)לבותינו פילשיהי לשון רכבו ל ב ו א‬ ‫חכמורת‬ ‫רעף אלי אחר מך אמר אחל שנכהלתי‬ ‫כתלועה‬ ‫גניחה‬ ‫מרכבותיו‪:‬‬ ‫פעמי‬ ‫רתעננד‪-‬ו‬ ‫השרפים ובידו רצפו־־‪ .‬במלקחים מהמראה ומהקול ן‬ ‫יבבא׳‬ ‫דמתלגמינן‬ ‫תשיב‬ ‫אף־היא‬ ‫־‪: 1‬־‬ ‫‪v‬‬ ‫"‪: t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫וחשכתיםאמיתעףאלי‬ ‫ואני אימל לסין לאייה‬ ‫אמרידה‬ ‫לה‪:‬הלא‬ ‫לקח מער המזבח‪:‬‬ ‫כמיככתעימ׳ וכן שרותיד־ז‬ ‫אחל מן השלפים יכילו‬ ‫רחכמ‬ ‫ויגע על־פי ויאמר הנדה נגע זךז על־ לכפה יהיא גחלת אס‬ ‫ימצאו יחלקו‬ ‫חכממנחם‪ :‬האםנכ׳ שלל‬ ‫)אני לאיתי שהי׳ לקחה‬ ‫כמו החלון )כן כעד‬ ‫‪TT‬‬ ‫ךחמת!ם‬ ‫שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר‪:‬‬ ‫מעל המזכה כמלקחים‬ ‫אשנכי נםקפתי‪:‬‬ ‫לראש נבר‬ ‫שלל צבעים‬ ‫‪\:‬‬ ‫‪ ;Jt‬ז י ‪ i‬־‬ ‫להגיע אל פי‪ :‬רגע על‬ ‫מן‬ ‫אחת‬ ‫תענינה׳ כל‬ ‫‪T‬‬ ‫ואשמע אתיקול אדני אמר את־ימי־־ פי׳ הגיעהלצפ׳עלפי‬ ‫רקמה‬ ‫שלל צבעים‬ ‫החכמות תענה איתה‪ :‬לסיסרא‬ ‫להסיל העקכמכיתאס‬ ‫אףהיא׳ אםסיסלא‪:‬‬ ‫א ש ל ח ומי ילך־־לנו ו א מ ר ר־זנני‬ ‫־ ‪1:‬ן‪/‬‬ ‫‪. v'T‬‬ ‫"‪ TI‬ההיא ימכאן יאילך יהי'‬ ‫תשיכ אמליהלה׳ היא‬ ‫•»‪-‬‬ ‫יו‬ ‫• •‬ ‫לצוארי שלל‪:‬‬ ‫רקמתים‬ ‫ואהביו‬ ‫בעצמה משיכי ואומדת צבע‬ ‫לי לשית ללכל׳)כמלל‬ ‫שלחני‪:‬‬ ‫ויאמר לך העק היא שחלף ישלאל‬ ‫יהוה‬ ‫כל־אויביך‬ ‫יאבדו‬ ‫בי בעכו'זה אחרו פעמי ם‬ ‫בנברתו‬ ‫ו א מ ר ר ת ל ע ם הזרה שמעו שםוע ואמל )בתיך עם עמא‬ ‫• ; ץ‪A T‬‬ ‫לחם‬ ‫מלכבותיו‪:‬‬ ‫‪' t‬‬ ‫״ •יי"׳‬ ‫‪ T :‬־ ‪ IT :‬ז ז‪5‬‬ ‫כצאת שנד־ן‪:‬‬ ‫השמש‬ ‫‪ T‬־ שפתים‪ :‬מי ילך לנו‬ ‫לחמתי׳׳ נעלה או שתי א ר ב ע י ם‬ ‫ואל־תבינו וראו ראו ואל־תרעו‪:‬‬ ‫כעבילנמאמל לני לשון‬ ‫נעלית‪ :‬ללאם גבל׳‬ ‫ותשקטבישעיה הארץ‬ ‫הפטלת)ישמע יתלג‬ ‫השמן^ב‪-‬העם הזר־ז ואזניו הכבד לכיס כאלי היה מלכל‬ ‫לו‬ ‫לכל גכל ונכל יש‬ ‫סימן ו׳״‬ ‫ועיניו השע פךיךאה בעיניו ובאזמו עם השלפים ונמלך‬ ‫נעלה או שתי נעלות‬ ‫עמהם כזה הלכל וכן‬ ‫מהשלל‪ :‬םללצכעיס׳‬ ‫מורת ךזמלך‬ ‫ישמע ולבבו יבין ושב ורפא ל ו ‪:‬‬ ‫הכהנללה‪ :‬שמעו‬ ‫במיני‬ ‫בגלים עשויים‬ ‫‪I‬‬ ‫!»‪T/‬‬ ‫• ‪v T j I j T y T J ^ T j‬‬ ‫ב ש נ ת‬ ‫שמוע׳ אניאומללכם‬ ‫ואראה‬ ‫{‪5‬יהו‬ ‫לקמתים׳‬ ‫צכעינים‪:‬‬ ‫ואמר עד־מתי אדני שמעי םמזע ואתם אין‬ ‫שעשו מ מעםיזהלקמ אות־־־אדני ישב על־־־בסא ר ם‬ ‫‬‫אתם ניתניילכלהכקג‬ ‫משני הפנים כשיה‪:‬‬ ‫לביא לי שלל׳ כמו ללאש ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל‪:‬‬ ‫ויאמר עד א ש ר א ם ־ ש א ו ע ר י ם )לאי׳ כיסים שעשיתי‬ ‫‪1‬־ ‪T‬‬ ‫‪ " •*V‬״ " לכם ואינכם ניתנים לב‬ ‫הישלל כלימל נתינים‬ ‫ש ר פ י ם ע מ ד י ם ממעל א‬ ‫מ א י ן יושב ו כ ר ת י ם מ א י ן א ד ם ללעת אותי יאק אתם‬ ‫הכגלים כראם השלל‬ ‫משגיחים אלי יאתם‬ ‫לתתםלםלהצכא‪ :‬כן‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫שיש‬ ‫כנפים‬ ‫שש‬ ‫והאדמה תישאה שממה‪:‬‬ ‫‪AT T :‬‬ ‫וז־ו׳‬ ‫•ו‬ ‫‪•r T :‬‬ ‫‪..‬‬ ‫ורחק משמיני׳ בבונה לכככם‬ ‫לכולהאומלת‬ ‫יאכלו׳‬ ‫‪ t‬י "‪| j‬‬ ‫‪IT T :‬‬ ‫י ‪j: t‬‬ ‫ן ז ן ד ז ז‪1‬‬ ‫תנחזמין םל הכל הן לה בשתים י יבסדק פניו ובשתים יכסר־ז‬ ‫יהודה אר־‪/‬־הארם ודבר־־‪ .‬העזובר־ן )מכפילים אזניכס ן‬ ‫ומשיעי'עיניכם‪ :‬השעי‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ :‬ואיהכין׳)אוהביה‪:‬‬ ‫כענק שני כי טח מלאן‬ ‫בקרב ה א ר ץ ‪:‬‬ ‫כצאת השמי בגמלת)׳‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫כצאת השמש במקל שהולך ואול עד שהוא כגכולת) והוא חצי המם כן יהין‬ ‫הבית וישיע ית כיתא כאלי טחי על העין כלי שלח ילאי‪:‬‬ ‫עיניהם ותלגום)טח את‬ ‫לבער‬ ‫והיתה‬ ‫ושבה‬ ‫עשירייה‬ ‫בה‬ ‫ועוד‬ ‫אוהבי יתכלך הולכים וחזקים‪:‬‬ ‫ישמעו לכלי נכיא שהם ילאים שמא ייטבו‬ ‫שלא‬ ‫לכם‬ ‫נתנו‬ ‫׳‬ ‫כעיני!‬ ‫ילאה‬ ‫כן‬ ‫‪Jt : T‬‬ ‫• • ‪T‬‬ ‫בשלכרתיכלככו ׳ ואומל על מתי י‬ ‫ולבבו יכין כמי‬ ‫באלד־זאליו והיא‬ ‫כעיני ה׳ וישוכו‬ ‫לפואתם‪:‬ש ר‬ ‫ובאלון א‬ ‫לאמלד ז ז‬ ‫‪I‬‬ ‫את״ ‪•w‬‬ ‫יככילו »‬ ‫ילעתי כי לא יםוכו על תכא פילענית עליהם‬ ‫לכם ולא ישמעו‬ ‫הפטלת)ישמע יתמ‬ ‫חסלת הפטלת כשלת‬ ‫מצבת ב‬ ‫מעבתדה‪:‬׳ לשין גלמוד מאין יושכ‪ :‬ילהק‬ ‫קדש? שאי תםאה‬ ‫זרע תשכ‬ ‫ם מאק‬ ‫עריהם‬ ‫וילכו כגולה ושאו‬ ‫מותהמלףמימ׳ תלנםיונתןבשתאדאתננעכהמלכאה׳ ׳ שמא תאמר יגלו למקים קריכ וישיט לארצם לא כן אלא ירחק איתם בקצות‬ ‫בשורן‬ ‫עזיהו והוא כשהכניס להקטי׳ קטלת כהיכל והצלעת זרחה האק והעזוכה םתעזכ הארץ מהם ׳ רכה תהיה כלומר זיק רכ ׳ למה שאמל‬ ‫כמצחן ׳ לש לפלש מיתה ממש ׳ ולפיליש זה לא יהיה‬ ‫האלם אינו אומל על המין כלו כמו אמחה את האלם ׳ אלא על ישראל‪ :‬ועול בה‬ ‫זה תחלת נבואתן‪) :‬אלאה את ה׳ ׳ לאה במלאה הנבואה כבוד ה' )לכיתינןעשיריה ׳ ענימ כי עוד ימלכו באלץ עםלה מלכים מעת נבואה זו ינביאה זו היתה‬ ‫~־ " ~־*״ חי וכתיב)אלאה את ה׳ ׳ כשנת מות המלך עזיהו ועשרה מלכי' הם ׳ מתם אחז חזקיהו מנשה אמין יאשיהו‬ ‫זלליא שאינה מאילה ‪ t‬ישזלמ׳ יואיחיהויכקיהדקיםצדקיהו׳ )אחרי כן ושכה האדמה והיתהלכער׳ שיכלה‬ ‫כשמים)לגלמ כהיכל הדום הכל שיגלם כולם וחרכה ירוםלם‪ :‬לבער׳ ענק כליון כמו וכערת הרע • כחלה‬ ‫‪ ,‬י ללק על עזיה) שכא ליטיל כתל כהונה‪ :‬םלפים ממעלוכאלק אשר כםלכת מצכת כם ׳ וכעורה יהיה ככעיד האלה)אלון שישירו עליהם‬ ‫^‪,‬‬ ‫לי ׳ סמיך לי כמו ןעלמ מטה מנשה‪ :‬בשתים יכסה פני) ׳ שלא יכיט לצדבימי החורף ויראה שהם יבשים ׳ וזהי פידיש כשלכת פירוש בהםליך עליהט‬ ‫מלין ׳ לצניעות שלא ידאה כל גופו לפני בוראו ׳ ואף על פי ק מצבת בם פיריש אף על פי שנדאין יבשים עמדה לחותם בם‬ ‫‪.‬‬ ‫ובתנחומא ׳ כסוי הרגלים לפי שהם ככף רגל עגל שלא להזטרלישראלעין העגל‪:‬כי כימי ניסן ישיבו לפרחי העלים כן זרע קדש מצבתה כי אף על פי שיגל»‬ ‫וכשתים יעיפף ׳ וכתרין משמם וקראם שרפים לבי שראם במראה הנכואה כלם לא תחשכו כי יכלו בגלית )לא יסיט לאלצם כי עול יפלחג ויצמחו‬ ‫כלמית אש ש<ח> וזה לגלות עין הדור שהין חייבים כלייה‪ :‬וקרא זה אל זה ׳ לשיט לאלצם‪ :‬לס מפלשים בהלכת שם שעל שהיה בבית המקלש‪:‬‬ ‫ויהי‬ ‫כ ד ‪k +‬‬ ‫־‬ ‫|‪V.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫׳ • ח ‪:‬‬ ‫‪T‬־‪y‬‬ ‫~‬ ‫•‪A‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪;T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪i}r11‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• י ו‬ ‫‪l , V T‬‬ ‫‪ T‬־‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫־‬ ‫?‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪j -‬‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫יי‬ ‫‪5‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1 T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•י‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‪,‬‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ •‬ ‫־‬ ‫•־‬ ‫• ‪. .‬‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫י|‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫•״‪-‬‬ ‫ג‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫"‪A‬‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫••ו‬ ‫־‬ ‫••*זי*‬ ‫־‪AT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪fr‬־ ‪IT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪TAT‬‬ ‫•‬ ‫־‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪U T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫נ‬ ‫‪•A‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫»‪A‬‬ ‫‪VR‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•• י‬ ‫‪ i‬־‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪<:‬‬ ‫*‪T‬ו ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v:\IT‬‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪j‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪' T ; 1‬‬ ‫‪\ r :‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‪V ».‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‬ ‫•'‪V‬‬ ‫‪S‬‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪R‬‬ ‫*‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪*T‬‬ ‫־‪V‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫<‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־ *‬ ‫‪S‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪A T T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪' | T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪T[/T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪' I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫מ ל‬ ‫ת מ‬ ‫ה ‪ 0‬כ י כ ה‬ ‫ה מ‬ ‫ל ם‬ ‫י ב ס ת י ם י כ ס ז‬ ‫‪L‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪T VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪•• T‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ר ד ס‬ ‫מ ש פ ט י ם‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫להי כימי אחז ׳ מה לאה הכתיב ליחכו אלא מפני שסוף הכתיב לומל ולא יכילחזקיהו של שלום כי שלגם)אמת היה בימין ׳ למי יקלא שם ‪ rr‬למלך המלכה‬ ‫להלחם עליה ולימלך שזכית אבית עמלה לו כי שניה׳ היי צליקים ואף על פי שהוא‬ ‫המשל׳ םל הקכה על עצמו לילא מפניו משלה לשון סרלה ׳)לשלום הניתן ל) אק‬ ‫היה לשע; ולא יכיל ׳ לצין כי הוא היה עקל המלחמה והיא הכיא עמי פקח‪:‬‬ ‫קן‪ :‬מעתה יעל עולם ׳ עולמי של חזקיהי כל ימיי‪ :‬קנאת ה׳ צבאית ׳ שקנא בציק‬ ‫)יגל לבית ליל ׳ לפי שרשע היה לא הזכיל שמו; נחה אלם על אפלים ׳ כמו ויבאו‬ ‫על אשר יען עליה אלם יפקח תעשה זאת ןלא אח; לאד לכך‪:‬‬ ‫האנשים על הנשים׳‬ ‫מהנה‬ ‫מחנה ארם עם‬ ‫הספללים‬ ‫מסיימק‬ ‫כאן‬ ‫יזסלת הפטרת)ישמע‬ ‫ץ־מיהו מאת זהרה לאמיר‪:‬‬ ‫לשק‬ ‫נחה‬ ‫אפדם ואמר‬ ‫יתח‪:‬‬ ‫בן‬ ‫אחז‬ ‫בימי‬ ‫ויהי‬ ‫קבה עלהמחנה‪ :‬לנע‬ ‫כה־אמר יהור־ן אלתי ישראל א נ מ‬ ‫לככו׳ כחלו מאד כי ־יותם בךעזיהו מלך יהודר־‪ .‬עלר־ז‬ ‫הפטרת משפטים ׳‬ ‫כרתי נ ח ת את־אבותיכם ב י ו ם‬ ‫כבר נכשל לפניהם׳‬ ‫בךרמלירתו‬ ‫ופקח‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫שכלם‬ ‫ןאמרעצייפר׳‬ ‫ח ר ב ך אחרי‬ ‫הוציאי אותם מארץ מעןדם ^‬ ‫נעים מפני הלוח )אחל מלך־ישראל' ירושלם למלחמות‬ ‫״‬ ‫ע ב ד י ם *לאמר‪:‬‬ ‫מניע חכילנ ׳ )ים דרש‬ ‫המלךצלקיהו׳ שמ‬ ‫״‪ . ». .‬ן *‬ ‫הול א־לני הלק נשמע עליה ולא יכל להלחם עליה‪ :‬וער י י ‪.‬‬ ‫מ‪5‬ןץ שבע שנים תשלחי ‪ ™ * * s‬להםמזההעק׳ וכרת)‬ ‫מתל מקול אילני פיירית לבירז דור לאמר נחר‪-‬־‪ .‬א ר ם על־‬ ‫לפיכך ״ מל עצי יער‪:‬‬ ‫אחיו העבר אישר־ימכר לך ועבדך להם ברית לקיי׳ הלמר‬ ‫א פ ר י ם ויגע לבבו ולבב עמו כנוע‬ ‫אתה ושאל ישוב בנך׳‬ ‫ארת־ לקלאלהם לרור‪:‬‬ ‫מעמך ^‬ ‫חפשי‬ ‫שנים‬ ‫שש‬ ‫ולא הטו‬ ‫ושיחתואלי‬ ‫אבותיכם‬ ‫ישמעו‬ ‫מכי כנים הי) ל׳ ליכעיהנ עצי־יערמפני״ךוח‪:‬‬ ‫‪.‬ך־‪:‬‬ ‫*••\ ‪•v‬׳ ״ ‪-‬‬ ‫‪__;.;^r‬ו ״‬ ‫ד‬ ‫•י‪1‬ו >‬ ‫לעכלי)לשפחות׳ כמם‬ ‫• \׳*י ׳י־י‬ ‫האיזל שמו שאי׳ יס;ב‬ ‫וייאמר יהורתאל־יש^הו‬ ‫ותשבו א ת ם ה י ו ם לשלח איש את עכל) זמ'‬ ‫אזנם‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ ו‪r -‬‬‫‪2‬הבן האי׳ל קלא שמו‬ ‫ותעשו את־־היישר בעיני לקרא דרור )כא הכנר טלם היליעה‬ ‫יי‪-‬ל שלל חש בז׳ ויית׳ צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב‬ ‫כמג)תלאהן את הילל‬ ‫ישאל ללא חטן)לתט‬ ‫אישלרעהו ותכרתו בריתלפניבבית והלנמי׳לי‪ :‬לכלתיעכי‬ ‫מחטאה תלמידך ‪ j‬אל כנך אל‪-‬קערת רת;זלרת הכךכרת‬ ‫בם׳ בעברי?בעבריה‬ ‫אישר־נקרא שמי עליו‪:‬‬ ‫קצה תעלת׳ שם העליונה אל^מסלת שדה כובס‪:‬‬ ‫)אחכ הוסיף באיר ואמי‬ ‫ז ן ז ; תמצאהו׳ תעלה היא‬ ‫יו‬ ‫ו‪v‬‬ ‫ניהולי אחיהו איש יהיא‬ ‫אמת המים הנמשכת ואמרר־ז אליו השמד ור־־זשקט אל״‬ ‫ותשבו ותחללו את־־שמי ותשבו כמו הפוך לכלתי עכוי‬ ‫קהבלכהוהכלכ׳היא‬ ‫עשייה כבנק אכני׳שמי ת י ר א ולבבך אל־יךך משני זנבורת‬ ‫א י ש א ת •עבדו ואיש את־שפחתו איש כיהולי אחיהו וכן‬ ‫מקום שם קכר מקים‬ ‫האודים העשנים הא‪4‬ה בחרי״אף‬ ‫המטל מבינסק^ה׳‬ ‫א ש ר ־ ש ל ח ת ם חפשים ל נ פ ש ם קכלםס והרומים להם‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ןאמל העליונה כי‬ ‫יען כי־‬ ‫רצין וארם ובן־רמליהו‪:‬‬ ‫ותכבשו אתם להיורת לכס לעבדים םהמוקל׳מאוחלגהנני‬ ‫כלכו׳המםם וזו היתה‬ ‫מאתי‬ ‫קורי לכםללול׳‬ ‫העליונה‪ :‬שדהכיבס׳ יעץ עליך א ר ם רעד־‪ .‬א פ ר י ם ובן־‬ ‫‪<-™nnm‬‬ ‫? יל‬ ‫* לכ!‬ ‫ולשפחות‪:‬‬ ‫שאיני אלק לכם להציל‬ ‫‪3‬ןדה שהכיבסי׳םיטחים‬ ‫אמר יהוה א ת ם לא־שמעתם א ל ותהיו הפק׳אלהחלב ‪b‬‬ ‫נעלה ביהוךה‬ ‫ךמליהו לאמיר‪:‬‬ ‫לקראררוראיש^אחיויואישלרעהו‬ ‫כתי וקרי לזעוה׳ והעני‬ ‫י י׳ז‬ ‫ונקייצנה ונבקיענה אלינו ונמליך מ^ך ־ יי‪ -‬י• ‪ \ .‬׳ •; •י י‬ ‫ותהי המשרדק‬ ‫את נתך־^נו‬ ‫ןלד־ךנובן‬ ‫בן־טבאלג‬ ‫בתוכה‬ ‫‪m‬הכנלים לנגבם‬ ‫תניע׳ הפיכית‬ ‫שהאותיות‬ ‫כי־ילר הנני קרא לכס ךרור נאס־;הו'ה אל" אלא‬ ‫ותנולה‬ ‫אחל ענין‬ ‫לשין‬ ‫תי‪ :‬הםמר׳‬ ‫על־שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל ל ך אתכם לזיעה ל כ ל ממלכות ה א ר ד כענק כבש )כסב ו‬ ‫ונותת‬ ‫ואל־הרעב‬ ‫אל־הדבר‬ ‫החרב‬ ‫שמרי׳׳ שב כשלום כיין‬ ‫והלומיסלהם‪ :‬העגל‬ ‫״‬ ‫ן‪T‬‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪T -IT‬‬ ‫־ ‪Y T‬‬ ‫שר־ישלום;‬ ‫נבור אבי‪/‬עד‬ ‫על שמדיו י• והשק׳ לכך נבור‬ ‫•‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪b‬‬ ‫‪n‬‬ ‫^‬ ‫האנשים‬ ‫את‬ ‫י‬ ‫ונת‬ ‫שר־שלום‪:‬‬ ‫אבי־עד‬ ‫אשר כרתילשנים׳ כן‬ ‫‪ :‬משני זנבות האודים׳‬ ‫למרבה המשרה ולשלום אין~‬ ‫בריתי א ש ך לא־הקימו א ת ״ ד ב ר י היא דרך כריתת הבד׳‬ ‫•‪1‬‬ ‫־ • ‪ :‬י‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫'"'׳‪'7‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫י־‬ ‫־‬ ‫האוד הואעלשמנדדין‬ ‫הכרית אשר כרתו לפני הענל־אשר וכן כרית אכרה׳אכ נו‬ ‫‪ )3‬האש׳ )כמיםזנב קץ^על־כסא דוד *‪A‬ןעל־ממלכר־זו‬ ‫‪yT‬‬ ‫בין הכתלי׳‪ :‬שרי יהוד׳‬ ‫ושריירוםל' שרי יהודי‬ ‫בדתו לשנים ויעברו בין בתריו‪:‬‬ ‫האלדאקכ) כח להכעי לר־‪1‬כין אותה ולסעדה במשפט‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪• J‬‬ ‫‪T^:‬‬ ‫»‬ ‫י*‬ ‫לבל אלא שהוא עשן‬ ‫שרי ^הוךה ושרי יךושרם הסךסים הם השרים אשר מן‬ ‫העדים חיץ לירוםלם‬ ‫ןמצעל כני הבית מעט וב^נרקה מעתד־) ועד־עולט קנאות‬ ‫^‬ ‫והמהנים ו כ ד ‪ ,‬ע ם ה ^ ך ץ ח‪$‬בךס )אמל ‪™.‬‬ ‫והסריסים‬ ‫אחכ‬ ‫עד סיכלה העשן כן אלו יהוה צבאות תעשדרזאת‪:‬‬ ‫היילני׳ באי בחרון אפם‬ ‫ו‬ ‫ן‬‫‪ i‬י‪V‬‬ ‫ביךבתרי העגל ‪ :‬ונתתי אותם ביד )הם שרי בית המלך‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪_ I‬‬ ‫ 'י‬‫•־‪v 1‬‬ ‫'־ו‬ ‫הפטלת משפטים בילמיה‬ ‫ד‪.‬בל אין בהם כח ל‬ ‫העולים מעליכם כמ)‬ ‫בסיק לל׳‬ ‫להבעיר ובמעט זמן‬ ‫שכתו׳ בזה הספר למט׳‬ ‫נעלה‬ ‫יבלה עשנם‪:‬‬ ‫אשר־ה;האל;יךמ‪:‬הי‬ ‫וחיל כרעה יצא ממצרי׳‬ ‫במיםה;אראש‬ ‫כיה‪:‬די׳‬ ‫ולבהמתיהארץ‪:‬‬ ‫ואת־צדקיהו וגו׳ וישמעו הכשדי׳ ויעלו‬ ‫מארת יתוךז א ח ח‬ ‫־״ ^‬ ‫יהודי‪ :‬ונקיצנה׳נעשה‬ ‫מלך־יהוררה וארת־־שריו א ת ן ביד מעלירוסלס; כה אמל‬ ‫לה מציר עד שיקוצו‬ ‫את־כל־‬ ‫ברית‬ ‫צרקיהו‬ ‫המלך‬ ‫כרת‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ז‬ ‫‪v‬‬ ‫»‬ ‫ו‬ ‫ין י י‬ ‫ה׳אסלאכריתי׳כלומ'‬ ‫מכניו ויפתחו לנו‪:‬‬ ‫א י ב י ה ם וביד מבקשי נ פ ש ם ובי אם לא נהיה כריתי יומי‬ ‫מבקיענה אלינו ׳ או ה ע ם אשר בירושלם לקרא להם‬ ‫‪j • • I: - j‬‬ ‫‪v• :‬‬ ‫ן‬ ‫ולילה ולא שמתי מקום‬ ‫חיל מלך בבל העלים מעליכם‪:‬‬ ‫נבקיענה כלומר נבקיע דרור‪ :‬לשלח איש את־עבדו ואיש‬ ‫שמים יאק להיות חיק‬ ‫‪ I‬־ ־ ־‪ J‬י ־ ‪• : :‬ו‬ ‫יזומותיה ונכנס בה ו ‪ :‬ו‬ ‫עולם אם לא יהיה זה‬ ‫ותהי׳ברשיתינו ונמליך את־שפחתו העברי והעבךיהחפשים‬ ‫הנני מציוה נאם־יהוה והשבתים אל־ לא יהיה זלעיעקכולוד‬ ‫יהיה לבלתי ע ב ר ־ ב ם ביהוח אחיהואיש‬ ‫בתוכה׳ ומיי ™‬ ‫מלך ‪P f‬‬ ‫שאמאס אבל כל זמן‬ ‫־ * ־ י * ^ ז ־׳ ׳> י ^ ו י‪,‬‬ ‫היה איש מבני אפלים‬ ‫העיר הזאת ונלחמו עליר־ז ולכדור־‪ .-‬שתהיה קיימת בליתי‬ ‫וישמעו כליןזשךים וכל־העס‬ ‫שהיו חישביס להמלי ‪:‬‬ ‫ושרפד־ז באש ואת‪-‬ערי יחודו—‪ .‬אתן עם שמי׳)אק ועם יומם‬ ‫כילוסלם‪ :‬כי ילל ילד אשר־באו בברירת דשלח איש את‬ ‫)לילה תהיה כריתי עם‬ ‫לנו י זה אמל על חזקיהו‬ ‫׳ אףעלכישאחזלםע עברו ו א י ש ארזישפחרתו חפישיכש‬ ‫‪v‬‬ ‫זרע יעקב להמ׳ גוי ועם‬ ‫שממה מאין ישב‪:‬‬ ‫זלע ליל להיות מושל‪^ :‬‬ ‫הוא בנו הנלצל לי להיות לבלתי עבר־בם עור וישמעו וישלחו‪:‬‬ ‫למ למלך צדיק יהיה‬ ‫כה אמר;היה ישחק׳ הוא אחלמל׳‬ ‫)תהיה משלת הקבה ‪ :‬וישובו אחךי־בן וישיבו את־הןןבךם‬ ‫אם־לא בריתי י ו מ ם ולילה חקורת הכתובים כם*ן בינוי‬ ‫ליצחק ן‬ ‫ןעיל) על שכמו שיהא ואת־השפחות אשר שלחו ח פ ש י ם‬ ‫נם־זרע‬ ‫שמןם וארץ לא־שמת ‪:‬‬ ‫י*‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫בתילה ובמצות‬ ‫עוסק‬ ‫~‬ ‫‪- » n * n‬‬ ‫‪Tth‬‬ ‫־‪..‬‬ ‫״־ ־‬ ‫^<‪ ,‬י‬ ‫חסלת ה&טלת‬ ‫ארת־שבותם‬ ‫ויעקב כי‬ ‫ישחק‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ . •: v‬י ‪.‬‬ ‫‪-.-o‬הקבה שהוא‬ ‫עברים ולשפחות‪ :‬ניקל שמו‬ ‫מקהרת‬ ‫אשוב מ א ס‬ ‫עבדי א‬ ‫יעקוב ו ח ד‬ ‫משפטים‪:‬‬ ‫ויהי רבר־יהוהאל־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫מפליא עצה ואל גביל‬ ‫מזרעו מ ש ול יךםח מ ת י ם ‪:‬‬ ‫אל־־זלע אברהם‬ ‫ןאביעל דקלאסמנסל‬ ‫הפטרת תרומה‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*.‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י•־•'‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫‪-»-‬‬ ‫ג •י‬ ‫•י‪1‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪JT*T‬‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ז<־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫־‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫•־«‬ ‫"‪\j‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬ן••‬ ‫‪J ' | :‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬־‪ !/‬ז‬ ‫«‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T V‬‬ ‫‪• i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫;‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫—‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ן־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪- 1 -‬‬ ‫}‬ ‫י‬ ‫‪T.1IT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫[‬ ‫‪m1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫כ ך‬ ‫‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫?‬ ‫"‪1-1‬‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ 1‬יי‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-t»T‬ן‪•J‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r i‬‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫« "‪v.‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪V<|T‬‬ ‫; ‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪ :‬־•‬ ‫‪:‬י״ ‪:‬‬ ‫ז ז‪h‬‬ ‫נ ז ב י ן ל‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ V‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪ T‬י•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪l -IT‬‬ ‫••‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ :‬־‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ;‬ ‫׳‪*1‬‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫«••‬ ‫‪h‬‬ ‫;‬ ‫י י י‬ ‫‪5‬‬ ‫י*‬ ‫‪1‬‬ ‫י־ •י׳‬ ‫•י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫דיי״ ״‬ ‫‪,‬‬ ‫*‬ ‫כ)‬ ‫»‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪JT‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪Y‬‬ ‫•<‪-‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫ג‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪A‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V ^ T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i T‬‬ ‫•\‬ ‫‪• I T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו ת ע ו ה‬ ‫ת ר ו מ ה‬ ‫ו ד ק‬ ‫א‬ ‫נתן חכמה לשלמה וגן׳)יהי שלום וגו׳ ׳ מגיל שלוכ חכמתבין התחתונה לתיכונה היה ללוח לרומית של הכית זק בק התיכונה לעליונה ‪:‬‬ ‫ו י ה ו השלמה היתה סכה אל שהיה שלום כן חילם וכק שלמה כיובלולים יעלו ׳ לול הוא עמול חלול עשוי מעלות סביב שקולק סקאלה אלומקה‬ ‫מפני חכמתו אהכ אותו‪ :‬ויהי שלום ׳ שלום קיים וחזק בלעז׳ וכלשון אשכנז וינללש שטיק‪ :‬אל השלישים׳ אל היציע השלישית שהיא‬ ‫והספיק לו עצים לכנק זה אשל כנה‪) :‬יעל המלך שלמה מס ׳ כמשפט המלוכה העליונה ואומר השלישים בלסק רבים כי לבים הין היציעי׳ סכיכ כל הכיתמחון‬ ‫משלם לוחו ללום מעל‬ ‫כמושנאמלןאתםתהיו‬ ‫ורהתיבונדה שש באפויה רחבות וצפון ז לבן את הכית‬ ‫הפטלת ויקחו לי תחמה במלכים‬ ‫לילעבדים‪ :‬להי המם‬ ‫‪JT‬‬ ‫־י‬‫ן•‬ ‫לכלהו׳ תחלה ואת׳ כך‬ ‫א' כסייק הי׳‬ ‫עלשים אלף איש׳ יהנה‬ ‫וותשלישיות שבע באמרת רחבדת ספן אותו כלומל כל‬ ‫מצאנו)מבני ישראל לא‬ ‫»‪/‬־ ‪ j‬ז ן ־ ז!‬ ‫קילותיו כנה תחלה‬ ‫נתן שלמי עכל כי הגרי׳‬ ‫נתן חכמה לשלמה‬ ‫בי מגךעורת נתן ל מ ת סביב חוצדה )אחל כך הניח הקולות‬ ‫היו החוצבים והסכלי׳׳‬ ‫כאשר ךבר״לו ויהי‬ ‫״‬ ‫שהואהספק‪ :‬גכים׳‬ ‫אלא נאמל כי כליתת‬ ‫לבלתי אחז בקירות הביות״‪.‬‬ ‫שתי תקלות קלה הבי׳‬ ‫ויכרתו‬ ‫שלמה‬ ‫ובין‬ ‫חירם‬ ‫בין‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫העצי'כלבנון לא היתה‬ ‫והבירת בהבנרתו התחתון הוא הנקלא‬ ‫עכיל׳קשה כמוחציכת‬ ‫"‪ J‬י ‪:‬‬ ‫א ב ן שלמךז מסע נכבדת ומכןבורת גבים ולמעלה מאותה‬ ‫האבנים כהל אלא א בריתשניהם‪ :‬רעל המלך שלמה מס‬ ‫וךהגךזן כל־־כלי ברזל ל א נשמע תקלה אחלת מאל‪/‬ים‬ ‫אימנית לכלית איתם‬ ‫ופילום גבים כמו עשה‬ ‫ומשם היו מביאים מבל־ישראל ויהי המס שלשים אלף‬ ‫»‪W‬‬ ‫•ע‬ ‫"‪A‬‬ ‫•‬ ‫• *‬ ‫בבית בהבנתו‪:‬‬ ‫פתח העלע הנחל גבי׳ שהוא חפימ׳‬ ‫בעגלות עלהים‪:‬‬ ‫התכינרה אל־בתף המת הימניות והקולות ההם הי) ‪P‬‬ ‫וישלחם לבנונה עשרות‬ ‫חליפית ׳ כמי שמסיים איש‪:‬‬ ‫מצלילות בחתזכים‬ ‫ואמל חלם יהיי בלבנין א ל פ י ם בחדש חליפוות חדש יהיו‬ ‫ובלולים‪.‬יעלו על־־רהתיבנה ומך בלמו׳גבים‪ :‬ושלמתי‬ ‫‪V‬‬ ‫ד•‬ ‫)גי' שניםחלשי' בבית)׳‬ ‫התיבנה אל־הישלשיס‪:‬‬ ‫רבן את פי׳ כי האחים ה^ מ‬ ‫כמי ישנים חלשים‪ :‬על בלבנון ש נ י ם חדשים בבירתו‬ ‫הבית ויכלהו הספן את־הבית נ כ י ם מונחים סללים סללים‬ ‫המס׳ לגכיתו‪ :‬נישא‬ ‫ויהי לשלמה‬ ‫סבל׳ פיל׳ נישא משא‪ :‬ואדניךם על־המם‪:‬‬ ‫והתקלה התחתונה‬ ‫בארזים‪:‬‬ ‫ושדרת‬ ‫רבן את־היציע‬ ‫•\‬ ‫‪1‬‬ ‫משלי הנצבים׳ ניגשים שבעים א ל ף נ ש א סבלי ו ש מ נ י ם‬ ‫״‪,.‬‬ ‫‪,.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫)נצבים על עושי המלאכי אדף חיעב כהר ׳‪ .‬ריבד משר׳ הנעביס‬ ‫ממנהסלאלזיס‪ :‬לכן‬ ‫; הלולים כעם העושים‬ ‫‪S‬‬ ‫אתהיציע׳‪o S‬‬ ‫‪S E‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ויהי‪ 0‬אנ־ות‬ ‫* ‪ n * r V‬חם‬ ‫במלאכה׳ הנוגםי׳את ^ ‪ H a S‬אישר ע^י־המ^בה עזלשת‬ ‫כל ‪t‬יציע‬ ‫ךבר;יה}ה אל־‬ ‫אריפ׳ם ושריש מאות רצו‬ ‫לציע‪ :‬על כל הבית׳‬ ‫העם עיםי המלאכה‪:‬‬ ‫אךזיםן‬ ‫את־הבץ! מ ן *‬ ‫ויאחז‬ ‫הרר‪-‬כש בעם‬ ‫אשר־‬ ‫הזה‬ ‫המת‬ ‫לאמיר‪:‬‬ ‫^ילמה‬ ‫ויסעו" א ב נ י ם נדלות אבנים יקרות‬ ‫כמו עם כל הכית כי‬ ‫• )יסיעו ׳כתלגימי זעקח‬ ‫י‬ ‫‪j‬‬ ‫ד•‬ ‫•‬ ‫אתה בנות א ם ־ תלך בחקיתי ואת־ היציעי׳לאהיועלהבית‬ ‫‪ :‬יקלית׳כביליתכיהן‬ ‫במלאכה‪:‬‬ ‫העשים‬ ‫‪V 2‬‬ ‫‪.‬י־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪JT‬‬ ‫גזית‪ :‬ויפסלו בני‬ ‫הבית אבני‬ ‫ליסד‬ ‫^אסביבסביב‪ :‬מאחת‬ ‫משפטי תעשיה‬ ‫ושמירת ‪r‬ארת־כל־ אתהבית׳ היציע אחז‬ ‫» ™ יל ( * ‪ ? V‬שלמה ובני ח י ר ו ם והגבלים ויבינו‬ ‫‪jt‬‬ ‫‪:‬‬‫‪v -: - J‬‬‫מצותי ללכרת ב ה ם והקמתי את־ עם הכית כעצי אלזים‬ ‫‪v • r•:‬‬ ‫חסלומ׳ ‪* :‬‬ ‫אכניגזית׳מש ירח‬ ‫הש•מיש כמי ש‬ ‫והם קולות האלזייסהיו‬ ‫)פיריםי אכנים גלילית העצים והאבנים לבנות הבית‪:‬‬ ‫דברי א ת ך א ש ר דברתי אל־דוד סמיכות על קילהביתג‬ ‫ליסיל הכית יאכני גזית ‪tT‬״‬ ‫‪v‬‬ ‫)יהי לכל יי׳ אל שלמה י‬ ‫לאםלהכנין מלמעלה‪:‬‬ ‫ויהי בשמונים שנה‬ ‫אביך‪:‬‬ ‫ושכנתי בתוך בני ישראל כעול שהיה כינההכימ‬ ‫)יפסל)׳ כהלים‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כא ל) הנכיא כסם יי'‬ ‫ולא אעזב את‪-‬עמי ישראל‪:‬‬ ‫)הגבלי׳׳ אומנים ילועים‬ ‫לפיסולהאבנים׳ כמלה וארבע מאורת שנדה לצארת בניי־‬ ‫)אמללו‪/‬ה׳ והנביא‬ ‫הפטרת תציה כיחזקאל‬ ‫הוא אחיה השליני‪:‬‬ ‫סימן מג׳‬ ‫הצליכ׳ליןל והו׳ מענק י ש ר א ל מ^רץ־־מצריכם בשנה‬ ‫‪i -‬‬ ‫‪£‬‬ ‫‪f‬‬ ‫}‬ ‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪• i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T|-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫«‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫~‪T‬‬ ‫‪TJ‬‬ ‫־;‬ ‫•‪K‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t1 i‬י‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫\~‬ ‫־־‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫<‬ ‫•ן‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ T‬ד י‬ ‫י‬ ‫‪r\:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪i \ r‬‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫]‬ ‫<!יס‬ ‫׳‬ ‫ז‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"זי‬ ‫‪1‬־‬ ‫מ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪/‬‬ ‫;‬ ‫‪ -.‬ד •\‬ ‫‪IT‬‬ ‫'‪-J‬‬ ‫י ‪1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪JT‬־‬ ‫• ‪:‬‬ ‫"‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V 1/‬‬ ‫״‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫•‪A‬‬ ‫‪• IT‬‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫ז‪-‬‬ ‫יי‬ ‫י‬ ‫‪j r‬‬ ‫י‬ ‫‪<\-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪/‬‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫הרביעית בחדש זו הוא החדש השני‬ ‫•‬ ‫(‬ ‫‪IT‬‬ ‫־ » ־ *‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TJ -‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫‪• -‬־ •‬ ‫בךאךסהנדאת־‬ ‫אףןףן‬ ‫בית־!שראל את־‬ ‫־ ״‬ ‫המרת רכלמו מעונוותיהם ומדדו‬ ‫ואם־נכלמו‬ ‫את־תכנירת‪:‬‬ ‫חסלת הפטלת‬ ‫תלומה‪:‬‬ ‫למלך שלמה על־ישראל רבן הבית‬ ‫)נקרא זיז כמי שפירשו‬ ‫והמת אשר בנה המלך‬ ‫כיה ליהוה‪:‬‬ ‫לאיתלאבן‬ ‫סמתני׳גביל‬ ‫גבול‬ ‫לבותינו זל‬ ‫זוהר שלמה ליהודה ששים־אמרה ארכו‬ ‫פירוש י |‬ ‫ויוא לאילני ™ '‬ ‫ן‬ ‫והנצנים‬ ‫כ י‬ ‫ו‬ ‫־ יי י י‬ ‫י ;‬ ‫־׳‬ ‫הפרחיםהוא חלש אייר‬ ‫וין׳‬ ‫למלך שלחה׳ מוסב על‬ ‫מכל אשריעשוצורת הבית ותכונתו‬ ‫הרביעית רביעי׳ ועשרים רחבו ושלשיםד־ ‪j‬אמה קומתו‬ ‫‪j‬‬‫‬‫•‬ ‫השנה‬ ‫ומוצאיו ומובאיו וכל־־־צורתו ואות‬ ‫והאולם על־פני היכל המת‬ ‫‪:‬‬ ‫למלכות שלמה‪ :‬ויכן‬ ‫ו ! ב ן ^ ק \ י ק ‪ ^ , 5‬ע ' ‪^? %‬־חקתיו וכל־צורתו ויכל‪-‬תורירתו‬ ‫אטמים ג‬ ‫הפטרת תצוה‬ ‫הבית׳ החללכנותו‪:‬‬ ‫ע ש ר י ם אמד ‪ .‬א ר כ ו על־פני רחב‬ ‫הורע אותם וכתב ל ב נ י ה ם וישמרו‬ ‫והאולם ׳ *נקרא כלשין סביב את־קיךות המת סביב להיכל‬ ‫א ת ה^ כן אלם׳‬ ‫רהביות עשר באמרה רחכו עד־־פני‬ ‫ארת־־כל״צור\תו' ו א ו ת י ב ל ־ ־‬ ‫סמב ״•‬ ‫י״קיא ^ ‪ * .‬ולדביר ויעש צ לעורת‬ ‫'‬ ‫הגל את‬ ‫לבית חלוני שקפים‬ ‫הבית ין‬ ‫י‬ ‫׳ י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫רעש ‪.‬‬ ‫•י‬ ‫»בהי־א כלםוז התלמיל ~»‪S‬‬ ‫כיתישר‬ ‫כימי שעל‪ :‬אלכועלפני‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ועשו‬ ‫חקותיו‬ ‫רחבדת‬ ‫באמה‬ ‫חמש‬ ‫התחתנה‬ ‫היצוע‬ ‫לחב»'הבית•׳ י י‬ ‫הכית‬ ‫את הבית׳‬ ‫השטח‬ ‫העתיר שלא יחרב‬ ‫הגלול כמלה יקלא‬ ‫אילך ׳ והקטן לחב והנה אילך האולם ללחכ הנית י‪ .‬על פני הכית י לפני הביתלעולם ״‪ .‬לכלמז משנותיה' ׳ שכעטלם חלב בית זה« )מלל) את תכנית׳ תכנית‬ ‫לצל מזלח‪ :‬שקופים אטומים ׳ לבותינו פילשו שקופים לשק לאייה ופתיחהצולת הכית שתלאה להם ימללו לכינו אותו לסימן כי עול יעשן ‪ p‬לעתיל בבוא‬ ‫והשקפה פתוחים מבחן ואטומים מבפנים קצליםמכפנים שלא כללך חלונות הגואל‪ :‬ואם נכלמו׳ אם יהמ נכלמים מכל אשל עםז הולע אותם תכונת הבית‬ ‫אחלות העשויות למאו׳ להלאות שאינו צליךלאולה‪ :‬יציע סביב י הוא הנקל׳ צלע וצילתו ונתיב לעיניהם והם ילאו כנק הכית לעתיל ואם לאו לאו‪) :‬יםמלו את‬ ‫ננקלא תא ועשה סכיכ כל הכית סביב ההיכל וסביב הלביל מבחוץ אלה התאים כל צילתי)את כל חקיתמ ועשן איתן ׳ יםמלו אותם כלבם ויאמינו כי ק יהיה‬ ‫<קלא אותם צלעות כי בשלשה שמות אלו נקלאי ואחלי ק אמל איך בנה אותם )יעשו אותם הבניינים והצולית)התילית לעתיל‪).‬אם לא יםמלן איתסכלבם )לא‬ ‫עם קילות הבית סביב ואמל כי מגלעות נתן לבית סביב)עליהם המ ינתינותיאמינו לא יעםי אותם כי כן מלת הקליש כליך הוא ישלם לאלם מלה מגל מלה‬ ‫קימת התאי' בלי שלא יאחזו קימת התאים כקילית הבית בחילי׳ שיעםי בקיח׳ כל המאמק בביאת נואל יזכה לגאולה ואם לא יאמק לא חכה וכן אם יאמין‬ ‫כי לא יכל) לעםית חולים בקיל! והכית כהכניתו ׳ זהו טעם למה םהקלים כי לאכתחיית המתים מכה לתחייה)אם לא יאמין לא יזכה ולא נוכל לפלש ועשו אגתם‬ ‫בכית שני שעלו בני גזלה םל ככל כי הלכה בניני׳ יש בבנק זה שלא היה כן ככית‬ ‫יכלו לעםית חולים בקיל להנחת הקולית כמי שעישים כשאל בניינים של חיל ט‬ ‫כל כלי בלזל לא נשמע שם כבית בהבנותז‪ :‬אכן שלמה מסע צכנ׳ ׳ כמי סהסיעיהשני ועכ כנק זה עתיל ןאמל כאן ועשי איתם לאיה גלילה לתתיית המתי׳‪ :‬צילת‬ ‫‪ p‬ההל על ילי השמיל כמית שהיא באה משם נתינה בחומת הכנין ולא סתתיההכי׳ מה שלפני׳ מחומת הל הכית ככלל‪ :‬ותכונתו י תכינת בנינו כלשכו׳ וכתאי׳‪:‬‬ ‫ככלי בלזל פתח הצלע התיכונה ׳ יינתן תילגס תיכונה זו כמי תתתינה ז ‪ V‬כתף )מזצאמ)מובאיו ׳ כשעלים הנזכלי׳‪ :‬יאת כל חקיתיו י מה שלאיי להשתמל כבתי׳‬ ‫וכשלחנות)בלשכות‪) :‬כלתילותמ׳ חלקהעזלותלכהניםולישלאלולנשים‪:‬‬ ‫הכית הימנית ׳ אינו אזמל שהצלע היתה פתוחה לבית אלא אומל כי הפתח שהיה‬ ‫ואת‬ ‫‪J‬‬ ‫כ פ ס ‪ ! ,‬ם ‪h‬‬ ‫ב‬ ‫ל ס‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•־‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫ץ‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫י•!‪:‬־‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT|:V‬‬ ‫׳‪11‬‬ ‫‪-‬‬ ‫!‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪r-‬‬ ‫י ת‬ ‫‪r‬‬ ‫נ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫מ ה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪"AT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪~ 1‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪A‬‬ ‫‪x‬‬ ‫־‬ ‫•י‬ ‫;‬ ‫י י ׳‬ ‫‪J /‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫~‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪» T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫»‬ ‫‪p‬׳‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫ת ע ו הב י‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ת ש א‬ ‫ר ד ס‬ ‫ו‬ ‫זאתתידת הבית׳ זאת הנזכרת למעלה‪ :‬על ראש ההר׳ הדהביתוה!א ההיכל נקראו על שמו‪) :‬חטאת אותו וכפרתהו׳ כתרנומי ותלכי יתיה מכפל‬ ‫יהיה כרחש ההר; כל נבלו סכיב סכיכ ׳ כל נבול ההר סכיכ הוא קלם הקרשיםעלגהי‪ :‬כמפקד הכית ׳ מקים שהבית כלל‪ :‬כמג לא נפקר ממין איש •־‬ ‫כננל ירושלים כי ילוםלם כלה קלש אכל ההל הוא קלש קלםים ובו מקים מקלש )כפל)׳ וכפלו כתיב וקלי יכפלו‪ :‬ומלאו ילו׳ המוי למזבח <כיחשוכתלמ"‬ ‫)יקלסןקלכניהק‪ :‬לכל) את הימים׳ הכהניס יכלוםבעתימיםעלזההסלל י•‬ ‫מזבח והלביל הוא קלש הקלשי' ׳ הנה זאת תולת הבית הנזכלת למעלה כפלט‬ ‫)לצאתי‪ .‬לשקרציך‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)כפסיק זה בכלל‪:‬‬ ‫באמנת אמה אמה זאת תורת הבית על־ראש ההר כל־‬ ‫פטר על־פני הארכה‪ :‬וילך אליהו‬ ‫חסלת הפטרת‬ ‫‪-i‬‬ ‫וטיפח׳ באמי כת ששה‬ ‫ל ה ר א ו ו ת א ד ־ א ח א ב והרעב חזק‬ ‫תצוה‬ ‫הנה־‬ ‫קדשים‬ ‫קדש‬ ‫סביב‬ ‫י‬ ‫סביב‬ ‫נבלו‬ ‫שהיא אמה יטנפח כאמ'‬ ‫‪I‬‬ ‫‪/T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ואלה מדות‬ ‫בת חמשה‪ :‬וחיק זאת תורת הבית‪:‬‬ ‫בקמרון‪ :‬ויקרא אהאב אל־עיבריהו‬ ‫הפי‪-‬ולת כי ‪ten‬‬ ‫ההמז׳ זההיסולואמ׳‬ ‫אשרעל־הביתועיבריהוהיהירא את־‬ ‫לנחכ זההסוככ‪:‬‬ ‫המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק‬ ‫יהוה מאד‪ :‬ויהי בהכרית איזבל את ‪ ^ ' l‬כשנה ה‬ ‫ונבילה אל שפתה סכיכ‬ ‫ולתהאחל׳אלי הקלנד• האמרה ואמרת רחב וגבולות אל־־‬ ‫השלישי ״‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫לעצילת‬ ‫וזה נכ המזבח ׳וכאמה שפתדת סביב זרות ה א ח ד וזות גב‬ ‫נביאי יהוה רקח עבדיהו מאה נביאים‬ ‫הנשמים‪) :‬אתנה מטל‬ ‫‪1‬י היה נמלל נב מזבח‬ ‫ומחיק הארץ עד־־העזרה‬ ‫הזהב שהוא מקום ה המזבח‪:‬‬ ‫רחביאכם חמשי ם איים במערות על פני האלמה ׳ כי‬ ‫וכלכלם לחםומיס‪ :‬ויאמר אחאב אל מפני לעב שכן לנים‬ ‫המעלכה שהיה נביה התחתונה שתים אמורת ורחב אמות‬ ‫כתםוכ׳ והטיבו ללכיה'‬ ‫מעל המזבח אמהלפיכ'‬ ‫קלאונב‪ :‬זההלאל׳ אחת ומהעזרה הקטנדה עד־העזרזת‬ ‫־עבדיהו לך ב א ר ץ אל‪-‬כל־־מעימ ילא אתה׳ מאל׳ ועתה‬ ‫״‪1T;|-1T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫אומר היאך היה ילא‬ ‫המזב׳יק‬ ‫ננ‬ ‫נמה‬ ‫הוא‬ ‫הגדולה ארבע אמות ורחב האמה‪:‬‬ ‫המים ואל כל־הנחלים אולי י נ מ צ א‬ ‫והאראלמהנ^בהמה״יויחלקולהםאת־הארץלעבר את יי'מאל כי שם נפשו‬ ‫‪1‬‬ ‫י־־־׳‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ולמעלה־ ‪v‬‬ ‫־‬ ‫ולמעלה‪:‬‬ ‫הסובב‬ ‫ארבע‪:‬‬ ‫הקרנות‬ ‫•‬ ‫וההראל ארבע אמות ומהאראיל‬ ‫חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מך בכפו להכיל נביאי יי׳‬ ‫אמלצ‬ ‫נמהאליאל ׳‬ ‫‪; p‬״‬ ‫״‪...‬‬ ‫־נ־‬ ‫״בה אחאב הלך בדרך א ח ר לבדו )להחיותם‪ :‬לחםומיס׳‬ ‫נקלא‬ ‫בי‬ ‫לבותינו ;ל‬ ‫ש ת י ם עשרה &ךך ב ש ת י ם עשרה‬ ‫המזכ׳אריאללפי שהאש רחב רבוע אל ארבעת רבעיו‪:‬‬ ‫ועבדיהו הלך בררך־אחד לבדו‪ :‬ויה< כי המים היו יקלי'כשני‬ ‫עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו הרעב‪ :‬חציל׳ עשכ‬ ‫הקלושה היוללת יק והעזרה ארבע עשרות ארך בארבע‬ ‫להאכיל הבהמות!‬ ‫השמי׳ היתה לבוצה בז‬ ‫‪•VT: Tt‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫נכרית מן בהמה׳ לא‬ ‫כאלי! אלאלכעת עשרות רחב ‪I‬א ל ארבערת רבעיד־ז‬ ‫ויכירהו ויפיל על־פנץ ויאמר האתה זה תכר׳כל בהמתנו ממנו‪:‬‬ ‫לכעמ׳ שמאמצעיתו זי ‪ :‬״ ^ ־ "‪ V‬־ ‪.J- :‬־=* ‪• T :‬י‪T ,‬‬ ‫אדני אליהו‪ :‬וייאמר ל ו אני לך אמר להמיתני׳ כמו שמפרש‬ ‫היא מילל םתיםעשלה והגבול סביב אותדת חצי האמזת‬ ‫ואומר‪ :‬אם ים נוי‬ ‫לכל חח הלי כל על לל‪:‬‬ ‫לאדניך הנה אליהו‪:‬‬ ‫וזנכיל׳ תלנס יונתן והחיק לה אמה סביב ומעלתהופנות‬ ‫ויאמר מה וממלכה׳ סכיכארץ‬ ‫חטאתי בי־אתה נתז אתיעבדך ביר־ עראל לא כלברי י ה‬ ‫נניפ‪ :‬ומעליתהנכנית קדים‪ :‬ויאמר אלי בז־אדם כה אמר‬ ‫י•‬ ‫‬‫‪.‬‬‫י‬ ‫האומר שמלךככפה׳‬ ‫קלים׳ המעלית שהי)‬ ‫אחאב להמיתני‪:‬‬ ‫ח׳׳ יהיה אלהיך או הסוחרים הכאי׳מכל‬ ‫עולים בהם למזבח היו אדני יהוה אלה חקות המזבח ב י ו ם‬ ‫י‪.‬‬ ‫נוי וממלכה לאי היה‬ ‫פינים לצל מזלח‪ :‬כיום היעשותו להעלות עליו עולרת ולזרק‬ ‫אם־יש־־גוי וממלכה אישר לא־־שלח משביע אותם אס ר^‬ ‫העשיתו ׳ כיום שתשלם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪! r‬־‬ ‫‪(v‬‬ ‫אותיכארצם‪ :‬ורוחה׳‬ ‫מלאכתו‪ :‬אשר הם‬ ‫ונתתה אל־הכהניכם‬ ‫מזלעצליק׳ לפי שהיה עליו דם \‬ ‫אדני שכם לבקשך ואמרו אין והשביע ישאך׳ היו חוסכים‬ ‫את־ותממלכרת ואות־ותנוי כי לא כשלא היו מוצאים א׳תו‬ ‫לנ ששמש לאשק כ הלויס אשר הם מזרע צדוק הקרבים‬ ‫כי רוח יי׳ נשאו על אחל‬ ‫נמקלש בימי שלמה אלי נאם אדני יהוה לשרתני פר בז‬ ‫*מצאכה‪ :‬ועתה אתה אפר רךאמר ההרי׳‪ :‬ועכיךיראאת‬ ‫לאדניך הגה אליהו‪ :‬והיה אני י אלך הי׳ לפיכךישלךלחמנל‬ ‫ד‪I‬‬ ‫‪ : V v:‬זו‬ ‫•• י‬ ‫‪1v‬־־״־‬ ‫עלי י י‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪\^•^v‬‬ ‫שלא תכיאני‬ ‫מדמוונתתה‬ ‫ולקחת‬ ‫בקרלחטאת‪:‬‬ ‫מאתך ורוח יהוהיישאך על־אשרלא‬ ‫לילי מיתה‪:‬‬ ‫‪ i‬־‪ J 1‬־ י‬ ‫‪ : I‬־‬ ‫־ א ד ע ו ב א ת י להגיד ל א ח א ב ולא‬ ‫על־אךבע קרנותיו ואל־אךבעפגוות‬ ‫ימצאך והרנני״ועבדך ירא את־יהוות‬ ‫הפטרת כי תשא‬ ‫‪*.‬־‪VT : T /‬‬ ‫• ‪t‬־'‪-q- v‬‬ ‫העזרות ואל־״הנבול סביב וחטאות‬ ‫־ »‪V‬‬ ‫מנער׳׳ ״• הלא־הגד לאדני את אשרי‬ ‫ולקחת את הפר‬ ‫אותו וכפרתהו‪:‬‬ ‫עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהורת‬ ‫‪I-JT‬‬ ‫כ‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫;‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪ -‬ע‬ ‫; ‪-..‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•<‬ ‫‪•AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TJ-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T )J‬‬ ‫ו‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪T | -‬‬ ‫י "‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T - | T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪- J T - :‬‬ ‫‪«T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪(T‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•C‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪V* :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫"‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫)י‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T-.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪.‬י‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫•י‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫»‬ ‫•‪T TT;••T)V‬‬ ‫־ ‪• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫'זזן‪•V‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪ T‬־•־‬ ‫; •‪-1‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫‪-‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫‪R‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ V‬־‬ ‫‪j:T‬‬ ‫־‬ ‫‪»T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‪ /‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT :‬־ ‪:‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪|T :‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫*‬ ‫‪ITT‬‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪V‬‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫\‬ ‫־‬ ‫!‬ ‫~‬ ‫‪I‬‬ ‫‪JT_-‬־־‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T|T‬‬ ‫‪| IT‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪\j‬‬ ‫־ ‪: - :‬‬ ‫‪t T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•••‬ ‫׳‬ ‫‪v T‬‬ ‫»‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬ן‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫<‬ ‫־‬ ‫‪V T -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫״ ן •‬ ‫(‬ ‫־‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• I T‬ן‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫ג •‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T J|- T‬‬ ‫>‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫ך‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪T ,V T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪4 \ :‬‬ ‫‪,‬‬ ‫*‪J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪,TT‬‬ ‫‪;VI‬‬ ‫»|‬ ‫‪/‬‬ ‫‪' T‬‬ ‫‪T‬ו•‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫•‪v‬‬ ‫‪J‬״•‬ ‫‪.‬‬ ‫~‬ ‫‪ -‬־‬ ‫‪,T‬‬ ‫י‬ ‫־‪.‬‬ ‫{‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫' ‪• ^IT /‬ד•‪- r y:‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫* ^‬ ‫־‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תעשה‬ ‫‪%‬תוי י ם‬ ‫והלאהב ע‬ ‫ש‬ ‫יתוה‪:‬‬ ‫הכהניכם‬ ‫ביום השמיני‬ ‫על־המזבח' א ו ת ^ ו ל ו ת י כ ם ו א ת ‪-‬‬ ‫שלמיבם ורצאתי אתכם נאם‬ ‫אדני יהוהג‬ ‫רבים יו‬ ‫‪••c yT -.‬‬ ‫חית‬ ‫הפטל כי תשא במלכי׳ ף ך ן י ימים‬ ‫וךברייהוה ‪v‬‬ ‫^•‪v‬‬ ‫א׳ כשי׳ *ת׳‬ ‫אל־א^יהובשנההשלישית‬ ‫־׳ *‬ ‫אה אל^־אחאב ואתנה‬ ‫לאמיר‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫(‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪•; :‬‬ ‫<‬ ‫• \‬ ‫• ‪J"A'j -.J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫־‪•A.‬‬ ‫‪ : :‬י ‪i‬‬ ‫־‬ ‫החטאת ושרפו במגןלןר הכית מחוץ‬ ‫למקדש‪ :‬וביום השני תקריב שעיר־‬ ‫עזים תמים לחטאות וחטאו אותר‬ ‫‪• t AT; v‬‬ ‫־‬ ‫המזבח באשר חטאו בפר‪ :‬בכלותך‬ ‫בן־בקר ואי; ל‬ ‫פרופר‬ ‫ליום‬ ‫שעיר־חטאת‬ ‫תמיכם‬ ‫כך־בקר‬ ‫תקריב‬ ‫מחטא‬ ‫יעשו‪ :‬שבערת‬ ‫מךהצאן ת מ י מ י ם‬ ‫מךהעיאןתמיםג‬ ‫ואיל‬ ‫והשליכו ״־״‬ ‫וטהרו אתו‬ ‫•חוה‬ ‫את־־המזבח‬ ‫והקרבתם לפנ<‬ ‫יפים ו נ פ ח‬ ‫איותכם‬ ‫מלח והעלו‬ ‫ווז!וז י‬ ‫את־הימים‬ ‫עליהם ד ב ‪6‬‬ ‫ידיה! י‬ ‫הכהמםי ו‬ ‫ומלאוי‬ ‫יי ^‬ ‫‪j‬‬ ‫־‪••.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫־י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫•ץן‬ ‫‪j‬‬ ‫* ‪J‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫־י י ‪-‬‬ ‫‪ T I‬־‬ ‫‪J .‬‬ ‫‪5‬־‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫'א•‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪.‬‬ ‫; ‪:‬‬ ‫‪y . _ ...‬‬ ‫‪V‬‬ ‫~‬ ‫"‪»i‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪i‬‬ ‫(‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫;־‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫"‪v‬‬ ‫י ־•‬ ‫״י‪5 -‬‬ ‫ג ־‬ ‫'‪A‬‬ ‫ו א ח ב א מנביאי יהורת מאות א י ש‬ ‫המשים המשים א י ש במעךדז‬ ‫ואכלכלם לחם ומים‪ :‬י ועתה אתה‬ ‫־ י י ‪ .‬־‬ ‫‪V . :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T ' - :‬‬ ‫» »ו ־‬ ‫‪JT‬‬ ‫־‬ ‫אמרלךאמרלאדניךהגות אליהו‬ ‫ויאמר אליהו‪ ,‬חי יהורת‬ ‫והרגנ ‪:‬‬ ‫צבאות אשר עמדתי לפניו כי היוכם‬ ‫וילךעבדיהוילקראת‬ ‫אראהאליו‪:‬‬ ‫ויאמר אחאל ‪ %‬ו ק א ת י ! זך־‪,‬‬ ‫אליהו‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫" ו י ׳ ‪"/‬־י•‬ ‫‪'.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫־•־זי' ו ״ *)•‬ ‫ן‬ ‫‪r\:‬‬ ‫לקראות‬ ‫ויגד־לו וילך‬ ‫אחאב??ית את־‬ ‫י׳אמי י‬ ‫אחאב? ש י ל י‬ ‫עבר‬ ‫<שראל מ־אכש־אתו־ז ובירת אבין;‬ ‫אליהו‪ * :‬ויהי כראיות־אחאב אות־‬ ‫בעזבכם את־מצות יהוה ותלך אחרי‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫׳ ך ^‬ ‫‪A‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪/•-‬־‪.‬י‬ ‫‪. .‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫־ • ־ ־ י ־‬ ‫‪T‬‬ ‫!•‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪:J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪l:‬־‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ו ‪-‬‬ ‫‪~ .‬‬ ‫‪R‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫]‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־ ־‪,‬‬ ‫•‪'A‬‬ ‫‪K‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫הבבלים‪ :‬ועתה ישלה קבץ אלי את־‬ ‫בל־יישראל א ל ־ ה ר הכרמל וארת^‬ ‫•‬ ‫־׳‪-‬‬ ‫־‬ ‫־ ־•‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪A‬‬ ‫והמשיט‬ ‫מאורת‬ ‫ארבע‬ ‫ונביאי הבעל‬ ‫נביאי‬ ‫אכלי‬ ‫מאורת־‬ ‫ארבע‬ ‫האישררת‬ ‫ן ; "‪V‬‬ ‫־<‪-‬‬ ‫שלחן איזבל‬ ‫«‬ ‫‪. IT‬‬ ‫•• ‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪'T‬־‪.‬־‬ ‫״ •‪.‬״‬ ‫‪K..‬‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ת ש א‬ ‫מ‬ ‫ר ד מ‬ ‫‪y‬‬ ‫ן* }‪£‬ן^ךן )יקבץ את הנביאים ׳ ולא אמר את כל ישלאל כייםלאלנקבצ‪-‬ו בלרשאלשע יצק מים עי אליהו מעשי נס ונעשו עשל אצבעותיו כמעינות ונתמלאלז‬ ‫מעצמם כרצק כששמעו כי אליה) רוצה לעשות מעסה הבחינה התעלה מים שני)יצקי ההל אשד יצק מים עי אליה) ‪ j‬וכלכלך עשיתי ׳ שהקרנתי‬ ‫אכל הנביאים נקבצו כהכלחאחאב‪ :‬פסחים׳ פסח בשתי בבמה בשעת איםול הבמות‪ :‬ענני ה'ענני׳ ענני באש ענני במטל כך תי׳ולזל‬ ‫לגליו פעם יטה על לגל אחל ופעם על השני כן היוישלאלניטים על שתי המחשכו׳אמרן ענני באש ענני שלא יאמלן מעשה כשפי׳ הם ׳)?מ׳ בללם ענני בזכלתי ענני‬ ‫פעם יאמינו^י יי׳ לבלו‬ ‫כזכות תלמילי‪ :‬גידעו‬ ‫ח׳‬ ‫סי'‬ ‫א‬ ‫כמלכי׳‬ ‫הספללי׳‬ ‫כמנהג‬ ‫תשא‬ ‫הפטלת‬ ‫הוא האלהים ופעם‬ ‫הפר רשםעל־העצים ן ויאמר מלאו העם הזה כי אתה יי'׳‬ ‫יאמינו כי הבעל הוא‬ ‫)כאשר תשלחני לכשל‬ ‫האלהים׳ ופי׳ סעיפים‬ ‫ארבעה כדים מים ויצקו על־העלזת לעתיר לכא יאמימ בי‬ ‫א ח א ב בכל־יבני‬ ‫ר ש ל ח‬ ‫מחשבות‪ :‬ולא ענו העם‬ ‫ועל־־־־העציס ויאמר ישנו וישנו ויאמר אם המם תענני‪:‬‬ ‫ישראלויקכץאת־‬ ‫אותולכל׳ שלא היו‬ ‫)אתה הסיבזת‬ ‫ולכו ה מ‬ ‫ישלשו וישלשו‪:‬‬ ‫ויגיש‬ ‫הכךמר‪:‬‬ ‫אל־הר‬ ‫הנביאים‬ ‫יולעים להכחק אבל‬ ‫לבם׳ נתת להם מקו©‬ ‫ענו‬ ‫כששמעו הבחינה‬ ‫סביב למזבח ונם את־־התעלה מלא־ לסול מאחליך )כילך‬ ‫אליהו אל־כל־העס ויאמר עד~מתי‬ ‫הלכל‪:‬‬ ‫)אמלו סוב‬ ‫‪T‬‬ ‫ויהייבעלותהמנחה רנש היה להכק לבבם אליך*‬ ‫מיבם ״‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪_.‬‬ ‫בלבלי‬ ‫אשלנתןלהם׳‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫א‬ ‫הסעפיס‬ ‫על־שתי‬ ‫פסחים‬ ‫אתם‬ ‫לחכה׳ יבשה אותה‬ ‫אגל׳ שהיה הפל נשמט יהוה האלהים לכו אחריו ואם־הבעל‬ ‫א ל י ה ו הנביא ויאמר יהורתאלהי על שלא נשאל בתעלה‬ ‫‪*1‬‬ ‫״' ״ יי־ ״ י ״ ״ •‬ ‫יי'‬ ‫‪ v:‬״‪ «.‬שוס לחות‪:‬‬ ‫\ הל ל*{ לכו אחריו ולא־ענוהעס אתודבר‪:‬‬ ‫אברהכמ‬ ‫יצחק ‪• J‬וישראל היובש יודע הואהאלהים׳ הכפל‬ ‫ובלח מ תחת כנפיו של * »• ־!יי*!‪,‬״‪* ,‬׳ ‪• \ <.‬י •י!‬ ‫‪\ jr‬‬ ‫כי‪-‬אתות אלהיבש בישראל ו א נ י לחזק האמונה בלבם‬ ‫נותרתי‬ ‫אליהו אמל לו לך בשגי׳ ויאמר אליהו אל־־העכם אני‬ ‫אמלוושנויי׳הוא‬ ‫האלהים‪:‬‬ ‫ן‬ ‫י ם‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪•1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•־‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ה ם‬ ‫י‬ ‫‪h‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫כ‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫״‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ז־‬ ‫ע‬ ‫יזסלתהפטלתכי‬ ‫תשא‪:‬‬ ‫לו׳ שמא יש לי לכר עם‬ ‫יועצי) עכשיו אי מסיג‬ ‫)לילף היא עכשיו ב‬ ‫כמלחמיאו ללךלילכית‬ ‫הכסא‪ :‬אילי ישן היא‬ ‫)ייןן ׳ שמא ישן היא‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪|-.t‬‬ ‫גל;ל‬ ‫ואם תקלאי‬ ‫כקולכללך והיה האלהיס אישר־יענהבאש ה ו א‬ ‫יקץ ואם היא‬ ‫י‬‫ישמע אתכם כםתקלאו‬ ‫ט‪1‬ב‬ ‫ויאמרו‬ ‫כל־העם‬ ‫ויעז‬ ‫האלהיכם‬ ‫ה ו א האלהים יהוד־;‬ ‫‪3‬יךלגליל‪ :‬ויתגיללו׳‬ ‫הואהאלהים ן הפסלת ויקהל כמנה‪3‬‬ ‫‪ » T‬־‪J . V I 1‬‬ ‫‪V‬׳‪^ T l‬‬‫»‪A* Vtl‬‬ ‫‪r‬‬ ‫;‪v‬‬ ‫הםפללים ׳‬ ‫ויאמר אליהו לנביאה הפשלת ויקהל כמלכים א׳ נסי' ו כמנהנ הספללי'״‬ ‫לשין שליטה יכך היה הדבר‪:‬‬ ‫נימוסיהן‪ :‬ויתנכאי ׳‬ ‫‪-p‬‬ ‫‪V‬‬ ‫לכלו י לכלי התולים הבעל בחרו לככם הפר האחד ועשו‬ ‫ף ‪ ^ #‬ך ן‬ ‫הטלךשל^הרל!ח ו י ש ל ח »*«‬ ‫|‪-» -:‬‬‫‪|T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ותלגומו אסתטיאי‪:‬‬ ‫את־חירםמ?נר‪:‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫איש‬ ‫)ירפא י ללך השאלה ראישלה כי אתם הדגנים וקראו בשם‬ ‫"י־‬ ‫* י " 'י׳‬ ‫יי ״ *‬ ‫צלי ״׳‬ ‫ן־־אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי‬ ‫אמללםין רפואה לבת׳‬ ‫רקחו‬ ‫אלהיכם ו^ש לא תשימו‪:‬‬ ‫שהיהנלבצול‪ :‬חלש‬ ‫ואביו ־איש־צרי חריש ‪j‬נחישת ( י מ ל א נחםח ׳ היא אז אביג‬ ‫ויעשו‬ ‫להפם‬ ‫•ע‬ ‫כ‬ ‫ואין קול‬ ‫אשר־נותז עננו‬ ‫את־הפרלאמיר הבעל‬ ‫‪ ,‬הצהרים‬ ‫י‪5‬מרכ‬ ‫היהנכחלשנחשת׳‬ ‫לשםיי׳‪:‬‬ ‫הריסתושכמה‬ ‫מקלס‬ ‫ועד־‬ ‫מהבקר‬ ‫בשכש־יהבעל‬ ‫ויקראו‬ ‫ההרים‬ ‫הבצק‪:‬‬ ‫ואות־‬ ‫את־החכמ^ואת־התבו^‬ ‫•י׳‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫׳*•־‬ ‫ז‬ ‫ץ‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‬‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‬‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫חלשאומן׳ זלזלסממ‬ ‫ענה!;פסחו‪.‬עאןמזבח >‪6‬ער‬ ‫״׳ ^‬ ‫‪, ,‬‬ ‫הדעת לעשות כל־מלאכה בנח־שת מזהבי חייב אלם ל‬ ‫ויהי בצהרים ויהתל‬ ‫ישל׳ יהיה שמך ׳ למה עשה‪:‬‬ ‫להתעסק באומנג׳ אבי)‬ ‫בהם אליהו ויאמר קראו בקול־גדול‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫ויבוא אל־המלך שלמה ויעש את־כל לפיכך הזכיל הכתיב‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬י‬ ‫'‬ ‫־־‬ ‫•\י••‬ ‫יעקב‬ ‫על‬ ‫שנע‬ ‫שנגלתה‬ ‫־מלאכתו ״‪ .‬ויצר את־שני העמודים אביו כי גם היא היה‬ ‫ככית אלוקלאו ישלאל מ־אלעכש הוא כי‪-‬שיח וכי־שיג ל ו‬ ‫אומן ובנו למל אמונתו‬ ‫נחשות שמנה עשרה אמדה‬ ‫קומרת ‪ :‬ד ‪ 3‬ל ׳ אמלויצללפי‬ ‫^יבילם אמ׳ליגוייקהל וכי־ררך לו אולי ישן הוא ויקץ‪:‬‬ ‫ו ‬ ‫־‬ ‫•• ‪ :‬״‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־•י‬ ‫העמוד האחד וחוט שתיפש״עשרד־ק שצולתם עשה כקלקע‬ ‫״ ויקראו בקול גדול ויתגדרו'‬ ‫נייםיףיה‬ ‫שהתיכםבי‪ :‬את שני‬ ‫־•י י־‬ ‫״י‬ ‫‪ .‬־!•‪:‬ו־‬ ‫בניך להקהל כשאל ה‬ ‫‪j" J v‬‬ ‫‪p :‬‬ ‫י ‪ 7‬י‪ -‬יןי » ‪:‬‬ ‫העמולים׳ שהעמיל‬ ‫אמה יסב את־העמור השני‪:‬‬ ‫הגוים ולכנות מזבח במשפטם בחךבורת ובךמחים עד־־‬ ‫כאולם יכק יכיעז‪):‬םתי‬ ‫‪v‬‬ ‫ושתי כתלת עשה לתת על־ראשי כיתלות׳ פי׳עטחת‪:‬‬ ‫ויהי כעבר‬ ‫שפך־דכש עליהבש‪:‬‬ ‫^? י ^‬ ‫‪ I‬מוצקנחםת׳״הכיתחמ‬ ‫ה^םרתנ^ו ער^תהט״ה‬ ‫^י‪4‬״כ;"‬ ‫העמודיבש מצק נחשת חמש אמורת המנחשת מיתך‪:‬םכט'‬ ‫‪I‬‬ ‫"‪:J‬‬ ‫־•‬ ‫‪v‬‬‫‪ : • - V‬־‪»v‬‬ ‫מתרצהבר^רכבר׳‬ ‫מעשה שככה ׳ השבכ‪1‬׳‬ ‫עשה ואיךקול ןאיךעינרת ואין קשב‪:‬‬ ‫תעלה‪,‬‬ ‫זיעש‬ ‫המיס ולחב‬ ‫שילכו כה‬ ‫קומת הכתרת האחת וחמש אמיורת שהיי לק לימות כמין‬ ‫אלי‬ ‫נשו‬ ‫לכל״העבש‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ויאמר‬ ‫מקים‬ ‫^‬ ‫בשיעול‬ ‫התעלה‬ ‫קומת הכתרת השניות‪ :‬שבכים כיפה שקילק קיפ״ייה‬ ‫המיםמלאו‬ ‫זליעתםאתיס‪:‬‬ ‫״ י ״־‬ ‫‪f‬‬ ‫ורחב ! * ‪ . r - T‬־ ״‬ ‫דה‬ ‫מעשה שככה מוקפית‬ ‫מעשד־ז‬ ‫נדליבש‬ ‫שבכות‬ ‫מעשרת‬ ‫זה‬ ‫אמר‬ ‫י‬ ‫כלים‬ ‫אלכע'‬ ‫המ ציחת של לילבי‬ ‫ויגישו כל־העס אליו וירפא את־מזבח‬ ‫להגליל הנם שתאכל‬ ‫שרישריורת לבתלות אישר על־ראש לקל׳ וגלילים היו להם‬ ‫ויקח אליהו שתיים‬ ‫האס כמקים המים ולא יהוהההרוס‪:‬‬ ‫־‬ ‫*‪V‬‬ ‫כמעשה שלשלאות‪:‬‬ ‫העמודיבש שבעה לבתררת האחרת‬ ‫תכבה אף כי תלחך‬ ‫וכןעשהלכיתלת‬ ‫המים וציה לתת שנים עשרות אבניכש כמספר שבטי בני־‬ ‫ושבעה לכתרת השנית‪ :‬רעש את־ השנית׳ שני טילים‬ ‫עשר כלי מים שהרי ^יעכןב אישר היזת ךברי"! ‪,‬ךה א ל י ו‬ ‫למינים על השבכה‬ ‫עד־־־‬ ‫סביב‬ ‫טוךיכם‬ ‫ושני‬ ‫העמודיכש‬ ‫לצורך הכיתלית ל‬ ‫לאמר ישראל יהיה שמך‪:‬‬ ‫השבכה האחת לכסות את־הכתרת לכסיתה כמו שעשה‬ ‫‪• S*I‬‬ ‫"‪•:v‬‬ ‫א ^ י ^ ך א ש הךמינים י‪3‬ז ^ י ־ ז‬ ‫ויבנה את־האבניס מזבח בישס יה‪1‬ךז‬ ‫לכתךתהש^ית‪ :‬וכתרתאשרעל־‬ ‫ףעל תעלה כבית סאתים זרע סביב‬ ‫אמר להם ם‪:‬י י ^‬ ‫ראש האמורים מעשה שושן באולם באחרות‪ :‬מעשהשו‬ ‫יי ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כאולם׳ על הכותרות‬ ‫' למזבח‪ :‬ויערך את־העציס וינתח את־‬ ‫שהי‪ 1‬על לאם העמולים היה עליהם מעשה שוק ארכע אמת למעלה מגל‬ ‫הם יכ כלי מים כנ‪:‬עם ‪ - . :‬ו ־ •יי^ י י »!•• •‪ - A‬־ ־ ־ י־‬ ‫האולם שהיא הכיפה והי) אלבע אמות מצלילות כמי( פלחי שושנים‪:‬‬ ‫ו‪. ,‬׳‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫שני׳עסלאבניילמספל‬ ‫מלעןקת‬ ‫שבטי בניישלאל׳ ומ ‪ r‬םלא ציה לתתם כפעם אחת שני עשל כלים אלא בנ פעמי‬ ‫לל לאל ואמל אלהי אבלהם יצחק וישלאל‪ :‬ויצקו ׳‬ ‫‪,‬ן‬ ‫‪,‬‬ ‫העצים ואש לא ישימו ואני אעשר־־ז‬ ‫אתיהפר האחר ונתתי על־־העצים‬ ‫וקראתם בשם‬ ‫ואש לא אשיבם‪:‬‬ ‫‪,‬״‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫‪r‬‬ ‫אלהיככש ואני אקרא בשבם־־יהוות‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T :‬״‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪$T‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪'JT‬‬ ‫‪r ] :‬‬ ‫‪-:1-1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪JT|:‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪-.•;IT‬‬ ‫‪:|-‬־‬ ‫•••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫• |‬ ‫‪Jr‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ותפל אש־־יהור־ז‬ ‫אחרגיות!‬ ‫ותאכל אות־העלרת ואות־העציבש‬ ‫וארת־האבניבש ואת־העפרוארת־*‬ ‫‪v:‬‬ ‫» •־‬ ‫ז־‬ ‫‪v:‬‬ ‫המיכש אישר־בתעלה לחכה ר י א‬ ‫כל־העם ויפלו על־פניהס ויאמרו יהוה‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪-S|-‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪"I‬‬ ‫־•‪1:‬‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪D f t‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ל ג ל‬ ‫כי?ז י ! פ י‬ ‫םבי)&‬ ‫•‪:j••T‬‬ ‫י‬ ‫־‪TT-‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫י}‬ ‫כ ש ע ת‬ ‫־‬ ‫‪J -‬‬ ‫־•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ י‬ ‫׳‪-‬״^•י<‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪IT‬‬ ‫־ ! ‪- - :‬‬ ‫‪V,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י־‬ ‫־‬ ‫ץ‬ ‫־ י י ־‬ ‫‪«,T‬‬ ‫־‬ ‫־ *‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫• ; ‪A T‬‬ ‫| ־‬ ‫ח פ י ל ה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬״‬ ‫!‬ ‫‪| j i‬‬ ‫ס ב י ב‬ ‫־ ;‬ ‫ץ‬ ‫!‬ ‫ה‬ ‫•‬ ‫‪• T‬‬ ‫י‬ ‫‪-I‬‬ ‫‪11‬י‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ע‬ ‫‪, T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V«|T‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ה‬ ‫\‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ימזבח < ז י ה ס‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫־י‪v.-‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫זן־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫•ן‬ ‫־‬ ‫״>‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•־‪-1‬‬ ‫ז נ ח‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫־־"‪'-‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪f‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪5‬־‬ ‫י"‪.‬‬ ‫"״‬ ‫ה‪1‬‬ ‫•ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫ש}‬ ‫ס!‬ ‫‪-‬‬ ‫פ ע מ י ם‬ ‫י ן י כ ע‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪S‬‬ ‫מ נ ד‬ ‫ה א ב ? ת ס ה ס ס‬ ‫ש ה שהתפ‬ ‫״‬ ‫•‪:‬‬ ‫«•‪"|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫ה פ ט ר ת‪m‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫‪h‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫מלעזמת הכטן ׳ כנגד המקום האמצעי אשר לעבר השבכה היו כיתרית אחרית‪:‬הכלים שהיי באהל מיעל כן עשה חילם למלך שלמה כבית המקלש וק מי נחםת‬ ‫מאתים ט לים סביב על הכיתלת השנית ׳ והיא הלק לראשינ׳כי ארבע מאית ממילט ׳ זך ינקי מכל חלילה)מכל סיגי‪ .‬בכל היללן ׳ כתלגומי כמישלי יללנא‪:‬‬ ‫דמונים היו כק שני העמולים כמו שאימל למטה ׳ ומה שאמל מאתים טילים במעבה האלמה ׳ תלגימי בעיבי נלגישתא יהגלגישתא היא העפל הטיכ אשי‬ ‫לא שהיו הטולים מאתים אלא הלמוני׳ היו מאתים לשבכה האחת והיו שני טולי׳‬ ‫ממני יעשג הכילי׳ לבקתבהם זכככל הילק היה שם מקי׳ לצקת בל‪ :‬לנח שלמה י‬ ‫םכיכככל טיל מאה‪:‬‬ ‫הניחמלםקלם‪ :‬מלב‬ ‫כמו‬ ‫לאולם ההיכל ׳‬ ‫ובתרת על־שני‬ ‫ארבע אמות‪:‬‬ ‫מאלמאל׳ לאנחקל‬ ‫ישלבה מ ת •הרה נחישת ממירט‪:‬‬ ‫איש‬ ‫באולם וכמוהו כי‬ ‫משקלם‪ :‬יאתהםלחן׳‬ ‫* ‪; -‬״‬ ‫•״י‬ ‫כפצעי‬ ‫הלגתי לפצעי‬ ‫בכבר הירד י צ ק ם המלך שם כלל כמי)יהי לי שיר‬ ‫ואחלי׳ זזלתו‪ :‬יכין׳ מה העמוךיכם נם־־ממעל מלעמתהבטן‬ ‫א ש ר לעבר שכבות והרמונים״״׳ במעברת ה א ד מ ו ת בין םכוות‬ ‫ובין )חמיר כי עשרה שלחני'‬ ‫״ף‬ ‫\ ‪.‬י‬ ‫־‪-‬‬ ‫•‪ ••V‬־ ‪ P‬־ ־‪r*1‬‬ ‫שקלאסםלעמולי׳לםימ׳ ־־ •י^ \־‬ ‫עשה שלמה כמו שכתיב‬ ‫אות־כל־‬ ‫שלמה‬ ‫וינח‬ ‫צרותן‪:‬‬ ‫הכתרת‬ ‫על‬ ‫סביב‬ ‫טריבם‬ ‫טיכ לכי שהיו ככניסת מאתיבם‬ ‫כדבריהימים‪ :‬חמש‬ ‫הביתקלא להם שמית השנית‪ :‬רקם את־העםלים ל א מ ם‬ ‫הכלינם מריב מ א ד מ א ד לא נחקר מימין וחמש משמאל׳‬ ‫לסימן טיב לאחל יכק‬ ‫אי אפשר לומר‬ ‫רעש שלמה את‬ ‫משקל הגהישת‪:‬‬ ‫לסין הכנה שיכין הבית‬ ‫לעולם כמו סאמל בילח ההיכל רקם את־העמור הימני ויקרא‬ ‫כד~הבלים אישר בית יהוה את מזבח חמם מימין הפתח וחמי‬ ‫ר‪ -‬״ " * י ץ י ‪ '~-7‬׳ משמאל הפתח אם ‪p‬‬ ‫^‪-‬לי‪-‬י‪-‬‬ ‫ימן עולם ובלעז לשין עוז‬ ‫את״ותעמוד‬ ‫ויקכש'‬ ‫יכין‬ ‫ארת־שמו‬ ‫הזהב ואת השלחן אישי ?ליו ל ח • מצינומנירהבכפין נ‬ ‫והיאמלהמולכב׳כועז‬ ‫יי‬ ‫בועת‬ ‫כלןמלשיתן האל‬ ‫ירך‬ ‫תימנה על‬ ‫והתירה אמרה‬ ‫הפנים זהב י‬ ‫השמאלי ויקרא את־ישמו בעז‪:‬‬ ‫אלאםל‬ ‫ואת־המנר‪1‬ת ^ המשכן‬ ‫וקיום כמי םנאמל יי'עיז‬ ‫‪v :‬‬ ‫‪jt} :‬‬ ‫לעמו יתן‪ :‬לעם את ־ ;‬ ‫מימין וחמש משמאול לפני רתךביר משה באמכע חמם‬ ‫זהב סגור ןהפרח‪/‬והנרתי^מל^חיס מימינה וחמש משמאלה‪:‬‬ ‫ועל ראש העמודים מעשה שושן‬ ‫היםמוצק׳ כלומ׳מיתך‬ ‫והפלח׳ םלמנולה‪:‬‬ ‫כצילתו כמיםהיתהכן‬ ‫ן‬ ‫העמודים‬ ‫מלאכות‬ ‫ותתיבם‬ ‫זהב״״‬ ‫(הספורת והמזמרורת )הנל)׳׳ כזיכין שנותנים‬ ‫בקלקע‬ ‫התיכו בלפיס‬ ‫אלא םהקיםו כקולנס רעש א ת י ה י ם מוצק עשר באמרת •קו והמזרקוות והכפות והמחתורת זותב כהן השק והפתילות‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫והמלקחים׳ שמלימי(‬ ‫‪P‬‬ ‫‪At‬‬ ‫כמו שעשו הכלים‪:‬‬ ‫סנור ורתפיותורת לדלתורת הבירת בהן את הפתילה מתיך‬ ‫עשלכאמה׳ שהיה משפתו עד־שפותו עגל י סביב וחמש‬ ‫השק; והסיפזת ׳ כלי‬ ‫לחמ עשלאמי' )הקיפו‬ ‫שלשים אמה יסיכ אות) באמה קומתו וקוה ש ל ש י ם באמרת‬ ‫הפנימי לקדש רתקרשיבם לדלרתי של מיני זמל וכן מןמלו׳‪:‬‬ ‫והמזלקית׳ לקכללם‪:‬‬ ‫ער כאן‬ ‫הבית להיכל זהב‪:‬‬ ‫ופקעיבם מתחת‬ ‫וכל שיש כהקיפישלםה יסב אתו סביב‪:‬‬ ‫והנפות ׳לכזיכי לבונה‪:‬‬ ‫־‪V 1‬‬ ‫טפחייים ם ליחכטפח‪:‬‬ ‫עמד על־שני עשר בקר שלשה‬ ‫מחתית׳ לחתות כהן‬ ‫לשפותו סביב סובביבם אותו עשר‬ ‫וחמש באמהקימתז׳‬ ‫עשה‬ ‫אשר‬ ‫כל־המלאכות‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫צפונה ‪S" :‬‬ ‫י‬ ‫פיניכש׳ ־'‬ ‫‪ 2‬ימרת‬ ‫ושלשלת פניכם‬ ‫תלימת הלםןוגחלים‪:‬‬ ‫הימים‬ ‫עומק) )בלבלי‬ ‫באמה מקיפיבם את־־הים סביב ישני‬ ‫המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה והפיתית׳ מפתחות‬ ‫הוא אומל שעשא)• ל ושלשה׳ פ י נ ק ננכה ושלשה פניכם‬ ‫‪\v‬‬ ‫« י‬ ‫שמעתי םמפתק בהם‬ ‫יצקיכםביצקתו‪:‬‬ ‫הפקעיכש‬ ‫ללחיצת הכהניים לטבול ט ו ר י‬ ‫עליהם מלמעלה וכל־‬ ‫מזרחהםןהיכמ‬ ‫את״קדשי׳דוד א ב י ו אות־דתכסף אתהמנעיל‪ :‬לללתזת‬ ‫הכית םהיאקלש‬ ‫־ ‪r^v‬‬ ‫‪.‬׳‬‫אחריהם ביתה‪ :‬ועביו טפח ושפתו‬ ‫בלדיכ < ק ׳‬ ‫קלשים לללתית הכית‬ ‫יונתן‬ ‫תלג׳‬ ‫וצילתכיעק כםעשות שפות־־כוס פרח שושן‬ ‫הימים ולמית‬ ‫)בלבלי‬ ‫ואתיהזהב ואת־הבליםנתןבאצרות שהיא להיכל כל‬ ‫ז‬ ‫‪AT‬‬ ‫׳־‬ ‫׳‬ ‫»‬ ‫‪v‬‬ ‫‬‫‪:‬‬ ‫־‪i‬־'‪r‬‬ ‫‪1‬ו‬ ‫בקלי׳ אם כן גופם היה‬ ‫‪4‬‬ ‫בית יהוה‪:‬‬ ‫כיתיתיהן היו זהב‪:‬‬ ‫אלפים בת יכיל ן‬ ‫עגיל כלמג׳ בצי׳ ופניהם‬ ‫הפטלת פקילי כמלכים א׳ סימן ‪r‬׳‬ ‫היהלמיתפני נקלים‪:‬‬ ‫‪v‬‬‫חסלת הכטלת‬ ‫כמנהג האשכנזים ׳‬ ‫כל־המלאבהאישר‬ ‫יצוקים ביצוקתו׳‬ ‫הפטלת ויקהל כמלכים א׳ בסי׳ ז׳ כמנהנ האשכנ‪/‬י׳‬ ‫ו ת ש ^ ם‬ ‫ויקהל‬ ‫הכקלים היו יצוקים‬ ‫והיאהפטלתפקילי כפי הספללים‬ ‫עשה המלך שלמה‬ ‫ביציקת הים כאחל לא‬ ‫ארתץךישי•‬ ‫שלמה‬ ‫ויבא‬ ‫יהוה‬ ‫ביות‬ ‫את־הסירותואת־‬ ‫חירום‬ ‫עומל‬ ‫שחובלו אחל כך‪:‬‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫?‬ ‫ר‬ ‫ותשרם י‬ ‫ןאת־הזהלואת־‬ ‫את־הככ׳ף‬ ‫אביו‬ ‫ךוך‬ ‫הים‬ ‫עלשניעםלבקל׳‬ ‫קלשי‬ ‫היעים ואת־המזךקוות‬ ‫וכל‬ ‫עימל עליהם‪:‬‬ ‫לילאכיג׳ מה שנשאל‬ ‫הכליכם נתן באצרות בית יהוה;‬ ‫אחוליהםכיתה׳ אל ויכלחיךם לעשות את־כל־המלאכה‬ ‫מככף וזהכ שהקליש‬ ‫אז‪.‬יקהד‬ ‫החת הים היו אחוליהם אשר עשה למלך שלמה בית יירוה‪:‬‬ ‫את־זקני ישראל אכיי׳ )כללששלאנתן‬ ‫של בקלים פינים שנים ־‪1‬‬ ‫אביו‬ ‫שלמה מקלסי לול‬ ‫לבלבמליזכתכה יח‬ ‫ואתיכל־ךאשי המטות נשיאי ‪^ 7 i‬‬ ‫שלמהכה "יא‬ ‫במלאכת‬ ‫שסים‬ ‫לבלשילע‬ ‫עמרים ישנים ונדת הכתרת אשר־ לבני י ש ר א ל אל־ותמלך שלמות לכי‬ ‫שכצפק לקלאת כלי ׳ על־ראש העמודים שתים והשבכות‬ ‫‪ .‬ליחלב שלא יהיו אומרי‬ ‫‪:‬יי ־ ״׳״ ‪ .‬״‬ ‫זי ־‪ .‬יי יי '‬ ‫פי) י יי‬ ‫וםלמזלחכנגשלמעלכ‬ ‫אימיתהעולם מפני ם‬ ‫*‬ ‫‪W‬‬ ‫‪= ?7‬‬ ‫)ליפנןתמ אלא שעל‬ ‫וממלל‬ ‫היה לקימלוקכ‬ ‫נלוות‬ ‫אות־־שתי‬ ‫לכסורת‬ ‫שת‪:‬נם‬ ‫<היה מץיר דוד היא ציון‪ :‬ויקהלו אל־ שהיה בנק הבי׳ מחמם‬ ‫ומגזלית שגזל לול לפיכ׳‬ ‫ש‬ ‫כים‬ ‫כמעשה שפת‬ ‫הכתרת אשר על־ראיש העמודים‪:‬‬ ‫המלך שלפה כל־איש ישראל בירח חלב׳דאכךאמיםלמה‬ ‫וםםיתקכוימצייילפלח‬ ‫האתניס בחג הוא החדש השמע• • לעב היה כימי אבא ם‬ ‫ואת־הרמניכם ארבע מאות לשתי‬ ‫)שושן‪ :‬אלפים כת׳‬ ‫שלש שנים שנה אחלי‬ ‫״‪v‬‬ ‫־‪:‬‬ ‫ששת אלפי'סאים שהכת ‪•1* • :‬‬ ‫י‪v‬‬ ‫שנה והיה לי לבזבז ה‬ ‫כתשלשסאק‪:‬‬ ‫ותשבבורת שני־טיריכם ךמניכש‬ ‫ויבאו כ ל זקני ישראל וישאו ההקלשית האלה להחיות‬ ‫יזסלת הפטלת )יקהל‬ ‫הכהנים את־הארו! ״•‬ ‫לשבכה האחרת לכסורת ארת־שתי‬ ‫ויעלו את־ בהם עניי ישלאל יהיו‬ ‫כמנהגספללים׳‬ ‫אךוןןהוותוארת־איהל מועד ואת־ םמילק לעת המלך‪:‬‬ ‫נלת הכתרת אישר על־פני העמדים‪:‬‬ ‫מעיל לול׳ שנתנו שם‬ ‫כל־־כליהקדש א ש ר ב א ה ל ויעלו‬ ‫מכי'עוכל‬ ‫ואת־המבנות עשר ואת־~הסירת‬ ‫כשהביאומבי עיכ׳‬ ‫לולכשהביאו‬ ‫לול‬ ‫״ ^ ‪ /‬י« ‪ . .‬׳ ׳ ־ ד •‬ ‫והמלך שלמה ו?ד;ע‪:‬ת <שרא\ אלום‪ :‬כילח האיתנים‬ ‫ואת־העם‬ ‫עשרה על־המכנות‪:‬‬ ‫אתכם הכהניכם ו ה ל ו ע ‪:‬‬ ‫הפטלת לקהל כמנהג האחר ואת־הבקר שנים־עשר תחת‬ ‫ואת־הסירת ואת־היעיס‬ ‫הים‪:‬‬ ‫האשכנזים‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫"יי‬ ‫‪,‬‬ ‫יין‬ ‫_‬ ‫‪•.‬‬ ‫;‬ ‫‪••• -‬‬ ‫׳ ‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪AT‬‬ ‫^‬ ‫‪V‬‬ ‫י ‪,‬‬ ‫־‬ ‫•י‬ ‫‪c‬‬ ‫•‬ ‫—ן‬ ‫‪-‬‬ ‫י •‬ ‫־‪|n‬‬ ‫׳‬ ‫‪i r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‪'.‬־ ׳‬ ‫‪- T‬י‪• -..‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪•. :‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י ^‬ ‫י‬ ‫••;‪I‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫"‪.'T‬־|‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪•/.ITT‬‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫"‪I VT‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‪-.‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•־‪:V‬‬ ‫‪ | :‬י י‬ ‫י‪-‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-J--‬‬ ‫‪VT -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪f‬‬ ‫»‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪I‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I I‬‬ ‫יי‬ ‫\‬ ‫;‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬ ‫— ^ ‪• •j-‬‬ ‫ג‬ ‫ן‪:‬‬ ‫‪• ,‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪IT-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T :‬‬ ‫•י•י‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫•‪- JT‬‬ ‫;‬ ‫‪W‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫<‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫^‬ ‫•‬ ‫•‪J‬‬ ‫־‬ ‫־‪.‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪r t‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪ I‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪J vT‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫־ • ‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T I T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫">‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫י‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‪J •:‬‬ ‫‪T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪"A‬‬ ‫‪".‬‬ ‫\‬ ‫•‬ ‫>‬ ‫‪A‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫‪J:‬‬ ‫ג‬ ‫••‬ ‫‪,‬‬ ‫עים‬ ‫•ו‪-‬‬ ‫‪:(T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫•־‪/‬‬ ‫‪• j - ; -‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪• T‬ו‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫;י!‬ ‫‪ V/ /‬י‬ ‫^‬ ‫‪J‬‬ ‫זת‬ ‫‪V‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫‪V J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י־‬ ‫‪I‬‬ ‫יי‬ ‫&‬ ‫'‬ ‫" ‪f t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪"I1T‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪V. .‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‪/‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫)‬ ‫ן‬ ‫‪n‬‬ ‫ג‬ ‫י־‪.‬׳'‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪s‬‬ ‫(‬ ‫‪:‬‬ ‫‪£‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪hr‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י ע ן כ מ ט פ ת ׳‬ ‫•\‬ ‫\‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪-‬‬ ‫‪V‬׳‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫‪r‬‬ ‫"»‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫י ־‬ ‫‪t‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫׳‬ ‫\‬ ‫‪:‬‬ ‫״‪j‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫ג " ׳ • ־‬ ‫שכ‪ ,‬איספים‬ ‫י"‬ ‫יי׳''‬ ‫"־‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫יי‬ ‫— ן ; ‪- -‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הפילות‪,‬‬ ‫»‪A‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫־‬ ‫־‪.‬‬ ‫•‬ ‫•ו‬ ‫וארת כ י ־ ה כ ל י ם‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫ז־ • \‬ ‫‪.‬‬ ‫» ׳ • ; • ••‬ ‫ד נ ן ן ח ס עליו א ת ו ל‬ ‫פ נ‬ ‫ח ם ל ^ ^ מזבחים צאן יבקי א ש ך ^ י ס פ ת‬ ‫האל;ל א ש ר‬ ‫^‬ ‫חייהאלם ‪,‬מלכותית‬ ‫י*'"'‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, , .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כחשת ללשן את המזכ י־ ‪.‬‬ ‫?ל שאמלוחלםםנילליכיאכיתשהםאיתנושל עילם׳ ומהם שאמלי שהיא‬ ‫יעים׳ מגלפות של ‪wo‬לחמות כק לשן׳^תת בתיך הסילית‪) :‬את כל הכלים‬ ‫חזקהמצ‪3‬תסישבזההחלםחגיםימצית‪:‬אשלכאהל׳אשלנטהליללאלק‪:‬‬ ‫האהל׳ קכתיכ וקלי האלה ׳)הקלימכיאל׳ והכתיב לוצהלומלכעקאיתם‬ ‫כנפי‬ ‫‪7‬‬ ‫רדק‪.‬‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ו ע ן ר א‬ ‫ר ד ס‬ ‫כנפי הכלובים ׳ אותן שעשה שלמה העומלים על לגליהס כקלקע)אין אלן • מארן מרחק ׳ ולשי פילס ׳ לא העבדתיך ׳ עבודה רבה כמנחה קימץ‬ ‫כלובים סל כפילת שעל האלון‪ :‬דאליכו הבלים י האליכי איתס לחיץ מימל‬ ‫מעט שלה לגבוה )גס היא לא אמרתי לך להקריב לך חובה אלא נלבה >‬ ‫הכלים‬ ‫שמשכו אות כלפי חין לפי שלא היה צליך עוד לשאת בכתף)מתחילה היו‬ ‫לא קנית לי ככסף קנה ׳ לקטילת לא היצלכת לקנותה בכסף לפי םהיתה‬ ‫אלבעה‬ ‫נתינים באלין בשיה שהין עילפים אתילי האלין כמי לפני האלין סהלי‬ ‫מצוייה כארצם הרבה אמד רבי אבא קינמניתה היתה גדילה כאי והיו‬ ‫אנשיי הץ ניםאין אותו‬ ‫אוכלין אותם עזים‬ ‫לפ^ צל שני אנשים אחל ולא ימנו מרב ״‪ .‬ויביאו הכהנים את־‬ ‫וצביים במלרש איכה‪:‬‬ ‫תכנות הביות כי א ם ־ ב נ ך <‬ ‫‪1‬‬ ‫‪"'r‬‬ ‫"‬ ‫)אחל לאחליו " י‬ ‫" 'לפניו‬ ‫החיתנו׳ על מסל‪:‬‬ ‫•י•‬ ‫• ‪ - y-‬י י ׳‬ ‫האמן‬ ‫שהביאו‬ ‫מיין‬ ‫אךהעבלתני׳ אני‬ ‫מחלציך הוא״ןבנה הבית ל?*?ן ״‬ ‫ללכיד כמו שהיה עם ארון בךיות־ץץות אל~מקומו אל־־־‬ ‫ ויקס יהוה את־־דברו אשר דבר לא העכלתיך גאתה‬‫נליוולאהיהעולעתיל דביר הביות אל־קרש הקרשים אל‬ ‫^ העבלתני וכן אמל‬ ‫^‬ ‫ואקם תחת ךןלאל‪,‬‬ ‫לנשיא בכתף האליכו‬ ‫היו עלי לשולח נלאיתי‬ ‫ •״‬‫ן ־ ׳־‪,‬‬ ‫הכלים ומשכים כלפי תחת כנפי הכרובים‪ •:‬כי ה כ ך ב י ם‬ ‫ישראל באשר דבר יהודת ואבנרת נסנא בי החטאים‬ ‫יזוץ על שנלאו לאשי פ ר ש י ם כנפיס א ל ־ מ ק ו ם הארון‬ ‫והעונות היו עלי למשא‬ ‫‪K :‬‬ ‫י ‪• :‬י‪-‬‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫אלהי‬ ‫יהיוה‬ ‫לשם‬ ‫הבית‬ ‫הכלים על פני הדביל‬ ‫ככל מה על מסל‪ :‬אנכי‬ ‫• ‪ :‬י ‪-‬ו‬ ‫‪v» :‬‬ ‫כלי שיהי׳ נכנס שם כהן ויסבו ה ב ר ב י ם על־הארה ועל״בדיו‬ ‫ואע‪$‬ס שם מ ק ו ם לארון א ש ר ־ ש ם אנט׳ הכפל לחזיז לל‬ ‫גלול ביים הכפולים‬ ‫אנכי הוא םסלחתי‬ ‫ויאריכו הבדים ןיראו‬ ‫להקטיר כין הבלי׳ ולא מלמעלה‪:‬‬ ‫ברית יהוה אשרברתעםי־אבתינו פשעם ללול המלבל‬ ‫יהיה פינה הנה והנה‬ ‫ואנכי הלא הסילח ומוחה‬ ‫על־פני‬ ‫היום ה ב‬ ‫ךאשי<‬ ‫בהוציאו אתם מארץ מ ע ר י ם ‪:‬‬ ‫מךהקךש ךק שני‬ ‫הזה‪:‬ד • אין בארון‬ ‫ולפיכך האליכי הכלים ער‬ ‫פשעיכם בכל לול ולול‪:‬‬ ‫ויהיו ישם‬ ‫החוצות‬ ‫משה‬ ‫הנח שם‬ ‫יראואשר‬ ‫ולאב נ י ם‬ ‫הדבירה א‬ ‫על פני הלביל ולא ילאו ?־ חות‬ ‫למעני ׳ שלא יח׳ילל‬ ‫הפשלת ויקלא כישעיה כסימן מג‬ ‫החוצה לפני הלכיל‪:‬‬ ‫שמי בכם אם אכלה‬ ‫דהיוםםעלהייםהזה׳ בחרב אשר כרות ׳הוות עם־־בני‬ ‫חהלתיעןפיז‬ ‫לי‬ ‫יצרתי‬ ‫זו‬ ‫־‬ ‫‪q‬‬ ‫‪m‬‬ ‫אתכם‪ :‬הזכילני י כל‬ ‫שלא הסילו איתם עול‬ ‫י בצאתם מארץ מ צ ר י ם ‪j‬‬ ‫לא‬ ‫בי ישראל‪:‬‬ ‫זלא־אתי‬ ‫יעקב כי־ינעת ‪:‬‬ ‫קראות הגמול שיש לך ו‬ ‫•ן‬ ‫‪• ; 1 I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מהארון» ‪-‬אשר כלת יי׳׳‬ ‫ויהי בצאת הכהנים מךהקךש י^‪/‬הביאותלי שרת עלתיך וזב^ך לא ‪.‬ולאביתיך עלי‪ :‬נשפטה‬ ‫כמו שתי לי עילויהון‬ ‫ולא‬ ‫יהוה‪:‬‬ ‫את־בית‬ ‫מלא‬ ‫והענן‬ ‫למשפט‪:‬‬ ‫נכא‬ ‫יחל׳‬ ‫‪C‬‬ ‫^‬ ‫מי‬ ‫י‬ ‫יד‬ ‫‪n‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪i‬‬ ‫"‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫בבדהמ‬ ‫ולאי‬ ‫מלא‬ ‫כתיבין עשלה פמגמי‬ ‫ספל אתהלמעןתצלק׳‬ ‫כבדתני לא העבדתיך ב מ נ ח ^‬ ‫קיימא לגזר יי׳ עם כני‬ ‫מפני‬ ‫לשרות‬ ‫לעמד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫יכלו‬ ‫לא־־קנית לי ספל אתה תחילה‬ ‫היונעתיך בלבונה‪:‬‬ ‫יםלאל‪:‬כצאתהכהני׳׳‬ ‫כי־מלא כבור־יהוות אות־־‬ ‫' מ ^ ק נ ^ ז ^ ב ז ב ח ^ ^ ן ך ^ ‪ ,‬טענותיך למען תצלק‬ ‫שהכניסו שם האלון‬ ‫כלק כמו שאמל צליק‬ ‫‪r‬״‬ ‫״»״‬ ‫בצאתם מן הקלם כירת יהןךת‪,:‬‬ ‫הונעתני‬ ‫בחטאותיך‬ ‫העבךתנ‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫הלאשין בליכי לל ש‬ ‫כלאה ככיל יי' כעכן‪ :‬א ז אמר שלמות יהוות אמר לשכן‬ ‫אנכי אנכי הוא מחרת שאפייתספל אתה אם‬ ‫בעונתיך‪:‬‬ ‫אז אמר שלמה כ‬ ‫תספלהאמלאתצלק‪:‬‬ ‫זבל‬ ‫בירת‬ ‫בניתי‬ ‫בנה‬ ‫בערפל‪:‬‬ ‫פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר;‬ ‫כשראה הענן אמר‬ ‫‪V.S‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־יי‪ :‬י‬ ‫אבץ הלאסק חטא*‬ ‫עתה ריאה אני ם‬ ‫הזכירני נשפטד־ז יחד ספר אתות )איך תאמל לא חטאת‬ ‫שהשכינה שורה בבית לך מבון לשבתך ע ו ל מ י ם ‪:‬‬ ‫ י\‬‫י*״‬ ‫אתה)הנה אביך ה‬ ‫שבניתי שהרי כך ‪,‬ה וייסב המלך את״פניו דברך אות כלי״‬ ‫למען תצדק‪ :‬אביך‬ ‫הראשון‪• .‬יח »‪A‬ט א הלאשין חטא היא אל׳‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫•י‬ ‫־* ־ ׳ ך • *»! ו‬ ‫הבטיח לכא ולשכון מ קהל ישראל וכל־קהל ישראל עמד‬ ‫הלאשון כי האלם‬ ‫« י‬ ‫־ י ‪:‬י‬ ‫• ‪ :‬י‬ ‫‪\.‬‬ ‫שרי‬ ‫ואחלל‬ ‫‬‫ומליציךפשעובי‪:‬‬ ‫מתיך ענן וערפל׳ והיכן‬ ‫מוטבע בחטא כי יצל‬ ‫אליי*'‪.‬שייאל‬ ‫יהוה‬ ‫ברוך‬ ‫אמר‬ ‫וי‬ ‫‪:‬‬ ‫אראה‬ ‫אמר׳ כי בענן‬ ‫מךש ואתנית ל ח ר ם יעקב וישראל לב האלם לע מנעוליו‪:‬‬ ‫ןעתד‪ -‬ומליציך פשעו כי׳ פי'‬ ‫וגוי‪ :‬לשבתך עולמים׳ כי א ש ר דבר בפיו ארת דוד אבי ובירו‬ ‫לנדופמ‪ :‬י י י יי‬ ‫גלגל יםילה וניב וגבעון‬ ‫שריך )נמליך וכן ב‬ ‫מלא לאמר‪ :‬מן־היום אשר הוצאתי‬ ‫בחרתי‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫עבדי‬ ‫יעקב‬ ‫שמע‬ ‫לא היו עולמים׳‬ ‫כמליצי סלי כבל וזכל‬ ‫י‬ ‫‪ :‬י ‪V‬‬ ‫לא־־‬ ‫ממצרים‬ ‫את־ישראל‬ ‫את־עמי‬ ‫ומשנבחר לא היתרו‬ ‫ב ו ‪ :‬כה־אמר יהוךת עשך ויצרך השלים שהם היו לאיי'‬ ‫הכמות ולא שרתה‬ ‫להוכיח העם )להשיב‬ ‫שכינה כמקים אחר‪ :‬בחרתי בעיר מכלי שבט^ י ש ר א ל‬ ‫מבטן יעזרןי א ל ־ ת י ך א עבדי יעקב אותם לללך הטיבה‬ ‫דכלך׳ ואחר םבי־כם לבנות בית להיות שמי ש ם ואבחר‬ ‫ם אצק־מים )הסכםעיבי‪) :‬אחלל׳‬ ‫וישךון בחךתי כ‪:1‬‬ ‫כתן הולאה לאל יאמר בחר להיורת על־עמ ישראל ״״‬ ‫הימ פתיחה כי אין‬ ‫כליך לגומר אשר לבר‬ ‫אצק‬ ‫על־־יכ־שות‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫•על־צמא‬ ‫הענק עבלאלא פילוש)‬ ‫כפיו׳ כלומר מה שלכר ך^י ע ם ־ ל ב ב דור אבי לבנות בירת‬ ‫‪ .‬רוחי עדץר^ך וברכת על־צאצאיך‪ :‬בכל לול ילול אני מחלל‬ ‫ויאמר‬ ‫כפיו אל ל<ל אכי שיתן לשם יהוה אלהי ישראל ״״‬ ‫וצמחו בבין חציר כערבים על סלי קלש גאני ניתן‬ ‫לחלם יעקב וישראל‬ ‫לי בן שיבנה בית כן יהוה אל־דוד אבי יען אשר היה עס־‬ ‫קיים‪ :‬זבילי מלא ׳ קיים‬ ‫יבלי־מים‪ :‬י זה יאמר ליהוה אני לגליפים כעיניתיהם‬ ‫הטיבות‬ ‫לשמי‬ ‫בירת‬ ‫לבנורת‬ ‫לבבך‬ ‫את לבלו כילו הטיבה‪:‬‬ ‫וזרת י ק ר א בשם־יעקב חות יבתב מכל סלי קלה לפי‬ ‫רק אתה לא‬ ‫ואבחל כלול׳ למה מדדה עם־לבבך‪:‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ידו ליהו״ה ובשם ישראל יכנרת‪:‬‬ ‫שהקלים לא בחרתי‬ ‫שאמל ומלציך פשע)‬ ‫־י'‬ ‫״׳ * י '‬ ‫‪.‬״ ־• ד‬ ‫עד‬ ‫כימםלם‬ ‫בחירתי‬ ‫הילעתי‬ ‫לא‬ ‫כי‬ ‫פיליש‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כילוםלם׳‬ ‫בעיר היה לו לומר ואבי!‬ ‫כי אמל כי שלי קלס‬ ‫להיותעלעמיישרוהראתיליהמקו׳הנבחרבימשל׳כשנעתדתי‬ ‫שבחרתי במד‬ ‫שיש כיםלאל הם מחיללים כילהאויכ ונספים בעין השלים הפושעים )העם כי‬ ‫לו בגרן ארונה באש מן השמים‪:‬‬ ‫הטיבים הם נספים בעין הלעי׳ כשהם לכיוכן אמל פן תספה כעון העיל ׳ ופי׳‬ ‫לחל להלנ כמו ואת כל הנשמ' החלי‪ :‬לגלופי' ׳ שהם לחלפה וגלופה בק האמו׳‪:‬‬ ‫הפטרת ויקרא‬ ‫חםלת הפטרת פקודי‪:‬‬ ‫!עתה שמע׳ אף על פי שאני מחלל אתל ומכה אתכם בעונותיכם עול אטיב לכם‬ ‫ךןךן‬ ‫זו יצרתי לי ׳ יצרתיז להיות לי לעם יהם יספדו תהלתי על הניסיםטובה גלול‪ :‬כה אמ הי׳ עושך כמי אשל עשה את משה ואת אהק שפילוסו אשל‬ ‫את‬ ‫להוכיח‬ ‫החל‬ ‫יעתה‬ ‫׳‬ ‫מהגלית‬ ‫איתם‬ ‫בהוציאי‬ ‫להם‬ ‫שאעשה‬ ‫‪w‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫הגדילם ילמלם ׳ אוןהיה פיליש עיםך כמו בולאך‪ :‬מצלך מבטן ׳ טעם מבטן כי‬ ‫יםלאל שבאותו הדיר אמר כי כל הטיב שאני עתיל להטיכ לבניכם אחריכם שיהיןכעת צאת הכן מן הבטן יכניסהי בבלית האל למיל איתי לשמינת ימים‪ :‬יעז לך ׳‬ ‫כגלוי לא כמעםיגהטובי׳ ולא למענכם אעשה יאמל ילא איתיקלאת׳‬ ‫בפניתךשיע‪/‬לך)׳הו׳ אומי לךאלתילא‪ :‬וישלי ‪ f‬׳ ידיע שהיא י׳שלאל וכקלא כן לפי שהי׳ ישל‬ ‫‪.‬‬ ‫לעא‪:‬‬ ‫אס‬ ‫אחרי עא‪ :‬כי יגעת בי ׳ נלאתה מהר כעבילתי‪ :‬לא הבאת לי ׳ כי‬ ‫^ יו ^ ? אקאצקלןחיעלזלעו‪:‬‬ ‫‪.‬כיןהעמי׳‪ :‬כיאצק׳‬ ‫ויגעת)צמתו בבין חציל׳ בית בכין המשמש׳ היא לתיספ׳ כיאיל כי מסכי׳ היה אם אמל'‬ ‫וזבחיך ׳ כמו וכזבח יך חסר בית השימוש‪ :‬לא העבלתיך ׳ כי אם עכלתני ‪.‬‬ ‫בעכורי חני הייתי המעכיל יהמיגע יכיין שלא יגעת ולא עכל' אינני מעביל ומיגע‪ :‬בין חציל וכמיהי בית בתיך אמי יצמחו ישלאל בטיבה כאלו המנילעי׳ בין חציל‬ ‫כי‬ ‫אחללאכךלעמיל׳‬ ‫צמיחת׳‬ ‫כי המשי‬ ‫ולזה‬ ‫במהל׳‬ ‫הוא‬ ‫בלבונה׳ כי לבונה ז כה היתה כקטורת והס לא הקטירו‪ :‬לא קנית קנה׳ ‪.‬‬ ‫כעלבי‪0‬‬ ‫מהיל)אמר‬ ‫לינבלפיכך‬ ‫לחציל ימלו‬ ‫כחצילל׳מהלה‬ ‫פאמל‬ ‫צומחכמו‬ ‫יעמול‬ ‫)החציללא‬ ‫קנההתציל‬ ‫היא קנה כשם שהיה בקטירת ׳ יאמר בקנה לא קנית לפי שלא היה הקנה בארןעל יבלי מים םעימלי׳ בלחית׳ כל הימי׳‪ :‬זה יאתל י כי הנעאלי'בישלאלכילם יהין‬ ‫ישלאל כי אם על ילי קנין כי מארן לחוקה היה בא להם כמי שכתיב וקנה הטיב קלושים)טלם יקראו שהם לה' ושהם מ‪/‬לע יעקב כמו שאמל והיה הנשאל בציין‬ ‫)הניתר בירוםל׳ קלוש יאמר לו)גימד‪ :‬יכתיב ילו לה' ׳ יאמר כפיו לכתיב כילי לה׳‬ ‫בישראל‪ :‬יכנה׳ יכנה עצמוגשםא ישראל כי לא יזכיר שם עצמ<‬ ‫אלא יאמר יסראלאני‪:‬‬ ‫לן^הלומרכיהואלה ןכאמרו‪/‬יז‬ ‫ה‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ע א‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫•ו‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪V-‬‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫‪ J‬ו״‬ ‫י•‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪. -‬״יזי‬ ‫‪j‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫•י‪.••.‬״•‬ ‫• י •‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫־ י ‪• -‬‬ ‫•יו‬ ‫* ‪h‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪• - -‬‬ ‫־ ־ י *‬ ‫יי‬ ‫\‬ ‫י^׳>‬ ‫־‬ ‫־‪.‬־‬ ‫י‬ ‫׳‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״•‪/‬‬ ‫^ ‪•ft‬‬ ‫'‪VT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫} ו‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫־•‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫׳ ‪ /‬י‬ ‫י‬ ‫‪:‬זן׳‬ ‫‪1‬‬ ‫;(‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬־‬ ‫••‬ ‫‪/‬‬ ‫• יי‬ ‫־‪•1‬‬ ‫־‪:1‬־‪IA‬‬ ‫ו‬ ‫‪rA1r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י יוו־־ ;; ‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ו ז‬ ‫•‬ ‫ו ז‬ ‫•‬ ‫»‪,‬‬ ‫״!‬ ‫**•׳׳״*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪M‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪k‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫» ״ ״ » ׳ ‪ .‬״ •‬ ‫־‬ ‫י*־‬ ‫‪,‬‬ ‫‪•V‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫'‪• i‬‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫י•‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪VT‬‬ ‫׳‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫׳ ‪A‬‬ ‫־‪.‬י‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫*••\‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י־‬ ‫‪J‬‬ ‫'‬ ‫‪:‬‬ ‫\ ־<"׳‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫»>‬ ‫י י '‬ ‫ז‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫»‪-1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כמן)‪1:‬‬ ‫כימג‬ ‫מיםע‬ ‫מ‬ ‫םצמ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪9‬הן!פ ‪0‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪ /‬ן‬ ‫ו‬ ‫ר ד ה‬ ‫ו‬ ‫?מיכמיני׳ ימיסהיאאלהים כמינייקלא העיכמתוהעתילותויטלהויעלכהלי במקצעות ומקצעות הם שני כלים ל‪5‬מק במלאכתם לאחל קולין ל) פלאנה‬ ‫מה שהיה מםימי עם עילם כלומל מכליאת העולם והנה יאמל משימי כלימל כי )לאחל סימנט המקלף כהםהנגל פני הק ומחליק) ותלגים ‪1‬את הכית יקציע‬ ‫אני שמתי הנבראים כעת שבראתיםכל אחל )אחל כגכולו העליונים למעלה יקלף‪ :‬ובמחוגה יתאלהו ׳ מחוגה קינפאש בלע;)‪ )3‬יעשו הגולות)תאר‬ ‫)התחתונים למטה וכן יאמר לי האגתיו׳ אשר תבאנה ואינו כפל לשין אלא פירוש‬ ‫הלבליםהמצויילים‪ :‬כתפאלתאלם׳ כיגולת) נאה)מפוארת משאל בעלי‬ ‫החיתית העתיליתלכא‬ ‫חיים ולשי פילם כ‬ ‫בזמן קלו׳ ואשל עתילן׳‬ ‫<שיק ואפר־־‪ .‬ל ח ם אף ׳פעל־־אל' כתפאלת אלם ׳ היא‬ ‫כה־אמר יהודה מלך‬ ‫לכאבזמןלחזק‪ :‬ולמ)‬ ‫האשה שהיא תפאלת‬ ‫י ש ר א ל ונאלו יהוד־ ‪ .‬צ ב א ו ת א נ י‬ ‫וישתחו עשהו פסל ויסגד־למו‪:‬‬ ‫^ ‪ s‬ד־ »תלגם יינתן כמו לכו ‪J‬‬ ‫בעלה‪ :‬לכלות לו א‬ ‫־ •«‬ ‫‪A‬‬ ‫‪-"T :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫>‬ ‫־• ;‬ ‫‪. vv‬‬ ‫»׳‪.‬‬ ‫שלאל‬ ‫אלתפיזלו׳ אמר ל‬ ‫אחים ׳ על הנה ספר‬ ‫ר א ש ו ן ואני אחרון ומבלעדי א ץ‬ ‫בשר‬ ‫על־־חציו‬ ‫במו־אש‬ ‫שרף‬ ‫חציו‬ ‫אל תפחלו מאלקים‬ ‫מעסה הפסל מק ה‬ ‫וינירה‬ ‫יקרא‬ ‫ומי־כמיוני‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫אלהים‬ ‫תילאו‬ ‫יאכל יעלו־־‪ .‬עלי וישבע א ף ־ י ח ם הטוב עתה אומר ט‬ ‫י־ •י •‬ ‫־י‬ ‫י' י‪U‬‬ ‫ואלתי‪7‬ח<‬ ‫אחלים וחג‬ ‫עול יטרח עוסה הפסל‬ ‫ואותיות‬ ‫עם־עולס‬ ‫משומי‬ ‫לי‬ ‫רעךכה‬ ‫^‬ ‫ויאמר האח חמותי ראיתי אור‪:‬‬ ‫*לתיל^מיזם כי ליי ואשר תבאנה עירו למו‪ :‬ארי־תפחדו ‪ f‬׳ ושאריתו ‪ SkS‬עיגיה לפסלו יסנור־־ שהולך אל היעל לכלות‬ ‫אחים לעסות מהם‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫־ י —‬ ‫ו א ד ת ר ה ו ד ־ ן ר א מ ^ ז השםעתץ‪:‬‬ ‫איתם‪ :‬ואל תרהו׳ י‬ ‫ל ו רשתחו רתפרל ‪<4‬ליו ויאמר פסל׳ ועולטולחיותל‬ ‫פילישו לפי מקומו כמו וד־זנרתי ו א ת ם עדי דתיש אלורת‬ ‫שנוטע נטיעה ויגלל‬ ‫הצילני נגי אלי אתר‪:,-‬‬ ‫אלתפחליייתלא ת‬ ‫לא ידעו ו ל א יבינו כי טח מראיות אותה על שתהיה י‬ ‫ן‬ ‫בל־ירעתי‬ ‫עור‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫מבלעדי‬ ‫תתנלון‬ ‫* תלחלין ולא‬ ‫ראויה לכלות ממנ*‬ ‫‪:‬‬ ‫‬‫ו‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ולא‬ ‫תילא‬ ‫כמי לא‬ ‫ו ל א ״ עצים לעשות פסל«‬ ‫יערי פסל כלם תהו וחמודיהכם בל״‬ ‫עינתם מהשביל לבתם‪:‬‬ ‫תלזה׳ אילן מאילני‬ ‫החת‪ :‬הלאמא* ה‬ ‫ישיבאל־לבו ולא דעתולא־תבונה סלק ופילםו בו שהוי*‬ ‫סיני‬ ‫השמעתיך ׳ מהל‬ ‫יועילו ועריהם המה בל־יךאו ובל־־‬ ‫לאמיר חציו שרפתי בםר־אש {אף שקירין לו בערכי ם‬ ‫)הנלתי לכם שם סאק‬ ‫ירעו למען יבשו‪ :‬מי־יער אל ופסל‬ ‫‪I »:‬‬ ‫;‬ ‫‪• ; -J- T‬‬ ‫סנאבל ‪ :‬אלון׳ הוא‬ ‫אליה מכלעלי‪ :‬ואתם‬ ‫עלי י שפתחתי לכם נסך לברתי הועיל‪ :‬הן כל־־חבריו‬ ‫אפיתי על־ ־גחליו לחם א ע ל ת בשר ערמון‪ :‬ךאק לו בעצי‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪T Tlf‬‬ ‫; ‪ ».T T /V‬יעל׳ לבקש מהם הטינ*‬ ‫ג •‪v:‬‬ ‫שבעה לקיעי׳והלאיתי‬ ‫ואכל ויתרו לתועבת א ע ש ת ל ב ו ל נטע ארן׳ סם אילן‬ ‫אתכם שאין אחל‪ :‬ואין יבשו וחרשים המה מאדםיתקבעו‬ ‫רעה אפר לב חותל נם בן טיב למלאכה׳‬ ‫צול בל ידעתי׳ כי אין‬ ‫‪.‬עץ אסגור‪:‬‬ ‫למעלה ממניילוע טבל כלם יעמרו יפחדו יבשו יחד‪ :‬חרש‬ ‫ובלבדי רבותינוי^ל עצי‬ ‫ד־זטהו ולא״יציל את״נפשו ו ל א אחים אלני' ובלוסים *‬ ‫הילועים כולם אצלי‪/‬‬ ‫־‪>•-‬‬ ‫בךזרמעצר ופעל בפחם ובמקבות‬ ‫וגססיגלל׳ יש מפרשיי‬ ‫אילהן‬ ‫ו״ת ולית לתקיף‬ ‫יאמר הלוא־שקר בימיני‪:‬‬ ‫ג‬ ‫דמן קלמי מתיהיכליה יצרהורפעלהו בזרוע בוזו‬ ‫גשם גוף רוצה לומל‬ ‫זבר״אלר־׳ן יעקב‬ ‫וישראל גיף ק וכן בארמי‬ ‫הקיף׳ בלילעתילםין נם־־יךעב ואין כח ל א ־ ש ת ת מ י ם‬ ‫‪ :‬י ‪V » i‬‬ ‫•ן; }‬ ‫••‪TJ‬‬ ‫‪T 1‬‬ ‫בי עבדי־אתדת יצרתיר עבר־‪-‬לי גשמייצטבע׳ והנכון‬ ‫ואלעך בשם אני י‬ ‫חרש‬ ‫ילעתיך במלכל ידע רעף‪:‬‬ ‫לפרשו כמשמעו וכן‬ ‫ז ‪• v‬י‬‫תרגם יונתן ומטרא‬ ‫לכתך‪ :‬יוצרי פסל׳‬ ‫ע צ י ם נטה קו יתארהו בשרד יעשהו‬ ‫אתה ישראל לא תנישני‪:‬‬ ‫מחיתי‪ ,‬ירכי והוצרך לומר <‬ ‫ן‬ ‫האומנים שעושים‬ ‫'> •‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫ובמחונךז;תאייזי‬ ‫במקצעות‬ ‫כעב פשעיך וכענן חטאתיך שוברת וגסס יגדל׳ ביידוע‬ ‫)יוצרים הפסל כולם‬ ‫‪/T‬‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫הוא כי כל צומח יגלל‬ ‫תהו כי מעשיהם תהו רעשתו בתבנית א י ש כתפארת‬ ‫רנו שמיס כי־ אותו הזגשס אלא אמר‬ ‫‪ .‬והכסילים שהם ח‬ ‫אלי כי נאלתיך‪:‬‬ ‫יזמידיהס םהםחימדים ארם לשבת בית‪ :‬לברת־לו ארזים‬ ‫שאף על פי שהוא נוטע‬ ‫־ ‪•t :‬‬ ‫<אזהבים איתם והם‬ ‫ןשד־ז יהיר״״ יידעו החתץת ארץ הקלשםעבילת אלילי'‬ ‫לא ייעילי להם למה ויקח ת ך ז ת ואלון ו י א מ ץ י ל ו בעצי*‬ ‫פעחו הרים רנה יער וכל־עץ בו כי׳־ הגשם יגלל אותו והרי‬ ‫כילמיה‬ ‫יעקבאת אהק‬ ‫הפטלת צו‬ ‫הגשם בשליחות האל‬ ‫והיד״•‬ ‫חומלים איתי‪ :‬יעדיהם יער נטע ארן ונשם ינדל‪:‬‬ ‫יתפאר‪:‬‬ ‫ובישראל‬ ‫נאל יהוה‬ ‫כסימן!'‬ ‫יתכלך בא ואף על פי‬ ‫המה׳יא׳תאממאיןאנ) ל א ד ם לבער דקח מהם ויחס אף־־‬ ‫^ולעי שלא יועילו עליה‬ ‫כן עילם כמנהגו נוהג‬ ‫י&ם‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ופיק‬ ‫ילעו‬ ‫זלא‬ ‫לאילא)‬ ‫כי‬ ‫מעיל)‬ ‫שלא‬ ‫בעצמם‬ ‫המה" הפסילים הם עלים‬ ‫כמו שאמרו לבותינו זל כזה הענק הלי שגזל םאה שלחטין מרעה׳ לין הוא‬ ‫רואים ואינם שומעים ןיולעים היאך מעיל) לאחלים‪ :‬למען יכים) ׳ יזכמ זה למעןשלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידים ליתן את הלק ‪5‬‬ ‫יבושו מעכולתס אותם‪ :‬מי יצר אל ׳ מי יעשה מעשה תהו כזה םיטלחלתהו והיה לאלם לכעל׳ והיה אותו ק מקצתו לצולכי אלם לבעל‪ :‬לקת׳‬ ‫וישים כספו להבל הים שגעק כזה ז נסך ׳ כסהו או לשין יציקה‪ :‬הן כל חבליו» מן העצים ויחס גופו לנגלם‪ :‬ישיק ׳ כמו יכעיל כלימל ישיק כהם את‬ ‫המתחברים אליו לעסותו אז לעכלו‪ :‬וחלשים המה מאלם ׳ אינם מלכים ושלפיה התמל‪ :‬ואפה לחם י כמו וטחני קמח‪ :‬למו׳ כמו לו‪ :‬חציו׳ לוצהלומל‬ ‫העושים זה האל אלא אומנים מבכי אלם שעושים שאר מלאכות ועושי׳ אותו אל ״ מקצתו אמלט כחצמשמכעליהנה כשני פנים שיצלה בו צלי ויאכל על שישבע‬ ‫וה לכל תימה * יתקבצו כולם ׳ פילוש כל עיכלי הפסל יתקבצו דשאו ויתמ‬ ‫)עול שיחם בשלו כאס‪ :‬ויאמל האח׳ שמחה וכן האח האת לאתה‬ ‫במעשיהם)יסתכל) מ אם יעשו זה ים להם שיפחלו מהאל על מה שעש) לבס)עיננו ‪ 1‬חמותי י מללע ג ושאליתז לאל ׳ בי׳ לפסלו זהו האל שלן ‪ 8‬ויתלו י‬ ‫מעצמם ממעשיה שהוא תהו שיתבוננו בו‪ :‬חרם ׳ סמיך לברזל כי הריש פתןחה י הנותל ממנו‪ :‬לטל ק ׳ לענף ק וכן כי כיל הלים ישאו לז‪ :‬לועה אפל ׳ אמל‬ ‫מפר עתה כמעשה הפסל איך טורחים להבל מי שהיא אייק כחל יעשה מעצרזה העושה הפסל לעכלו מעה אפל הוא כלימל מתעסק בלבל שלא יועיל לו והיא‬ ‫<יעשה המקכית כי כל אומן צריך לכלי ברול יעשי הפסל מק או מאק או מכחל על ללך אפלים לועה לוח‪ :‬לב היתל הטהו ׳ אמל יצל הלע םמהתל מ הטהי‬ ‫או כליל או כסף או שאר מתכות בכלי כחל יעשו איתם‪ :‬מעצל׳ כלי כחל שחותך‬ ‫לללך לעה והוה לא יכק ולא יציל את נפשו טלם אבלה ולא יאמל הלא שלא שקי‬ ‫בו חרם עצים‪ :‬ופעל כפחם ובמקבות׳ איתי החלש פעל בפחם םמפח צן לחמם בימיני מה שפעלתי ועשיתי בימיני סקל היא ‪ <:‬ז כול אלה יעקב ׳ אם העמים‬ ‫הכתל שיעשה ממנו הכלי ופעל כמקכית שיעשה אותם שיצזלכהם הפסל והן‬ ‫עיכלי פסילים לא יבינו אתה זכול הלבליס האלה ולא תפיתה לעיכלי הפסילים ‪1‬‬ ‫מאמר יצרה) יפעלבמקכית םיצלהוכהם׳)לשי פ^לשכפחם׳ קלטןבלע;׳ כי עכלי אתה ׳ מאז עבלי אתה ולא עכל הפסילים‪ :‬לא תנשני י לא תנשה‬ ‫עמקבות׳ מרטילכלע*‪ :‬לפעלה) כזרוע כתו׳ בכל כחי היא פיעל בו כי יקוה ממני‪ :‬מחיתי כעכ פשעיך ׳ כמי העב שנמחה כמים כן מחיתי פסעיך‪ :‬לנו‬ ‫בפעולתו שכל טיב וענינו כזלוע בפחי ׳ יטת מלוע מסמשת כמקום שנים ׳ או ציישמים׳ על ללך משל כאלו כל העילם ישמח כצאת ישלאל מהגלות‪ :‬כיעםהה׳‬ ‫כמו הפיך בכח זמעו)כן מקים שם קבל‪ :‬גם לעב)אין כח ׳ על שמלוכ ישקו טובה עם עמו וגאלם‪ :‬תחתיו׳ אק ׳ היא הנקילה האמצעי׳ אשל כאק ג‬ ‫גמלאנה כשיגיע עת האכילה לא ילצה לקום מהמלאכה והוא לעצ ופועל על‬ ‫פצחו י לשין פתחין פה י יתפאל ׳ כי תפאלת‬ ‫שלא ישאל בו כמ יק צמא ולא יקום אפילו לשתות‪ :‬חלם עצים ׳ ואם כה לעםותצ‬ ‫האל יהיה כהיציא עמי מהגלות והעמים‬ ‫»ל ק מזלם עצים היא כך ללמ‪ :‬צטהק)׳ המלה‪ :‬יתאלהו׳ יגבלהו‬ ‫יפאלוהובזה‪:‬‬ ‫כלימל ישים גכיל בק בשלל)הוא חוט הצצע שמסיק בו הנגל מה שמצה‬ ‫^לת הפטרת ויקרא‪:‬‬ ‫לכלות ק הק וכן)תאל הגב)ל < )הצצע ההוא יקלא שלל והקו שאמל‬ ‫הנטלת צו‬ ‫מא החוט םציכע אותו כשלל‪ :‬יעשהו במק‪3‬עולן י )אחל שסק אותו יתקנה)‬ ‫בה‬ ‫ד ו פ ט ר ת‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו י ק ר א‬ ‫ר ד ק‬ ‫ז ^ י י‬ ‫‪-‬‬ ‫• ;‬ ‫‪T‬‬ ‫"*‬ ‫»‬ ‫‪1‬‬ ‫ם‬ ‫;‬ ‫יי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪ p‬א ) ן רילמיל‪5‬ן‬ ‫‪L‬‬ ‫י‪-‬י‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫"\‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י—‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫‪/‬‬ ‫••‬ ‫‪-IT‬‬ ‫י י • ‪. ; • • -‬‬ ‫»‪1‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫">‬ ‫י־‬ ‫״‬ ‫‪.•:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ן•‬ ‫‪.-‬י‬ ‫' • ־ •‬ ‫^‬ ‫‪'1‬״'‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬ן‪.‬״‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪| T‬‬ ‫<‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪I|ATT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪tit‬‬ ‫••‪/‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫•!־‪•:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‪:‬יי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־‪' 1\T‬‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ז־‬ ‫‪-‬‬ ‫>‬ ‫•‬ ‫•«‬ ‫‪i‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫;‬ ‫"‬ ‫>‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T|-K-t‬‬ ‫‪U i‬‬ ‫‪A_»1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫־•‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪•^^If‬‬ ‫ז׳׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫|‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫; ׳‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬י "‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪$‬‬ ‫'‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪»T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫‪•|T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫•יי‬ ‫*׳‪-‬זי‬ ‫״‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫« ־‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪*\?T‬‬ ‫־‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫•י‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T /T‬‬ ‫;‬ ‫‪A.‬‬ ‫‪T1IT‬‬ ‫צ ו‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ד ד ם‬ ‫ושמיני‬ ‫מ ק‬ ‫^ ף ן‬ ‫אמל ה׳ ככאגת ׳!כל העולות שהן כליל וזכל הזבחים שהם מיאב שנאמר רקח את כמ הבטל )יעלהל לעילה ״ לק ׳ )קבל) כתלפתמאין‬ ‫השלמים שמהם יאכלו הבעלים כשל ולא;כל חטאת ואשםמקום כי לא היה לפני;ה מקים לקדירה }להיתה ׳אלתם שלא מכלי לקמר מאין‬ ‫כי לא הי) מתולים מחטאתם ולא שבים ועול כי במזיל הי)מקלם אל שילאל הקיבלים ממב המנים י‪ .‬ואין מחריל יי את השפלת מעל‬ ‫אזטאיםןאין על המייל קרבן אלא היו מביאים עוללת להלאות עצמם שהם הפגרים׳‪ .‬לללמך לזבל יהמכללמל כי לעילם יהמ על פני האלמה ט לא יקבלו‬ ‫*לבליג* את ה׳ כנלאה‬ ‫)למב עמילתם על פני‬ ‫והשלמים היו מביאק‬ ‫ןהישבת* י מ^רי יהודה ומחעורת האלמה ירקבל)ישיבו‬ ‫צבאות‬ ‫יהוה‬ ‫אמר‬ ‫•‬ ‫ך‬ ‫הלאות‬ ‫לאכול כשל עם‬ ‫עפר מכל‪) :‬נבחל‬ ‫קול‬ ‫שמוחה‬ ‫ןקול‬ ‫ששון‬ ‫קול‬ ‫<ךושלם‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫פמעשיהםעבולת האל‬ ‫מלת מחיים׳ אף על פי‬ ‫)אמל *?ה לכם להביא עלותיכם ספו על״־זבחיכם ואכלו‬ ‫התן וקול בלדה כי לחרכדת תהידה שהם רלאים את ה‬ ‫״ ׳‬ ‫‪;5‬‬ ‫•‬ ‫)להוסיף \עול‬ ‫וכחיכם‬ ‫הארץ‪ :‬י בעת ההיא נאכריהודת המתים נתינים כבזי‪0‬‬ ‫מלא־דברת^את־אםתיכם‬ ‫בשר‪:‬‬ ‫עליהם עילות )תחשב)‬ ‫צרת החיים גלללה ה‬ ‫מלכי־־יהורר־ז‬ ‫את־עצמורת‬ ‫ויוציאו‬ ‫מארץ‬ ‫אותם‬ ‫הוציא‬ ‫צויתיםביום‬ ‫ולא‬ ‫כי יהיו ללצון לי כמו‬ ‫הימנה לכחרל את‬ ‫י '* יוארת־ע^מורת שריו וארת־עצמורת המית‪ :‬ככל המקלמלת‬ ‫שכתיב בהם לנלצה לן מצריכם על־דברי עורה וזבח‪:‬‬ ‫לכפל עליל לזה לא יהיה‬ ‫הנשארים׳ ככל מקלם‬ ‫כי אם אין מעשיכ לציין בי אם־את־הדבר הזה צרתי אותכם‬ ‫הכהנים ואת• עצמות הנביאים וארת קיהיל הנשארים כמו‬ ‫לפני נס עולו׳ וזבחים‬ ‫הפלך הנשארים ככל‬ ‫עצמות יושבי״ירושלס מקבריהם ״‪.‬‬ ‫לא יהיו לצוין‪ :‬ספל׳ לאמיר שמעו בקולי והגרתי לבכם‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫^‬ ‫‪c‬‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא המקלמג׳אםלהלחתים‬ ‫ענק תיהפת להציל הזה ל א ל ה י ם ואתכם תהיו־־לי לעכם‬ ‫שם כמל לתםם בפלך‬ ‫אינו למצוה לצונית א ו ה ל כ ת ם בכל־הדרך אשר אצור־״‪.‬‬ ‫השמים אשר אהבום ואשר עבדום עיניה׳ לכל האק כאן‬ ‫ד‬ ‫‪j * -5‬‬ ‫‪ v‬י‬ ‫;‬ ‫׳י‬ ‫ ‪•- T‬‬‫מצלימה לשכל אל‬ ‫ולא‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ייטב‬ ‫למען‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫אלא כאימל לחבלו א ת‬ ‫ואשר ‪j‬דרשום‬ ‫אחריהם‬ ‫הלכו‬ ‫ואישר‬ ‫‪:r‬־‬ ‫עשה מה שתעשה כי לא‬ ‫‪ :‬־‪v‬‬ ‫‪ S‬׳ ‪; ' ^ 1‬‬ ‫ואשר השתחוו ל ה ם ל א יאספו ולא‬ ‫*ועילך‪ :‬בילם היציאי שמעו ולא־־הטו את־״אזנם וילכו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫»‬ ‫‪i‬‬ ‫מם ים ככם חכמים אל‬ ‫ • י ‪ - : • -‬״ ‪ > ** *. v -‬״ י׳ •‬‫‪ 1‬אותם׳ תחלת תנאו‬ ‫יתהלל) כחכמתם כי לא‬ ‫לאהיתהאלאאם שמע במעצורת בשררות ל ב ם הרע רהיו יקברו לדמן על־פני האדמה יה‪/‬י •‬ ‫ונבחר מות מחיים לצלהשאךוך־ז תלעילם )ק אם יס‬ ‫^‪7‬סמעי בקילי וםמלתם‬ ‫למךהיום‬ ‫את בליתי והייתם לי לאחור ולא ל פ נ י ם ‪:‬‬ ‫הרעה הזאת ככםגבללים אל יתהללו‬ ‫מךהמישפחה ־ י‬ ‫הנשארים י ־ י‬ ‫כנבילתס כי לא ‪p‬‬ ‫אישר יצאו אבותיכם מארץ מ צ ר י ם‬ ‫סמלה‪ :‬במיעצית׳‬ ‫‪I‬‬ ‫• ן ‪ > :‬ז‪ , -‬י•‬ ‫בכל־המקומודת דתנשאריםאישר־ תלעילם להצילם מן‬ ‫פילש בעצה שלהם‬ ‫לא כעצתי‪ :‬בשמלות עד היום הזה ואשלח אליכם ארת־־‬ ‫המלתא) מן השבי)כן‬ ‫הדחתים ^ס נאם ןהוה צבאורת‪:‬‬ ‫בה אמר יהודת אל־ אם יש ככם עשיל אל‬ ‫לבם‪ .‬־ י‪ -‬־ ־•‬ ‫לבם ׳ במלאה ־‪v‬‬ ‫״ ‪ 1 1‬יתהלל בעישמ כי לא‬ ‫•י ־י־‬ ‫לשין אםילנז‪) :‬יהי)‬ ‫כל־עבד הנביאים י ו ם ה ש כ ם‬ ‫ץתהלל ח כ ם בחכמתו ואל־־יתהיי יפלהז מן החלכ )זכל‬ ‫ולא שמעו אלי ולא הטו‬ ‫לאחיל׳ ומה היה ושלוח‪:‬‬ ‫אלל התכונית השלש כי‬ ‫לנםם שהי) לאתיד ולא‬ ‫‪j :‬‬ ‫ד‪,-‬נבור בנבורתראל־יתהלל;)שיר החכם ינצל פעמי׳ לכלת‬ ‫לפנים כלומל שהיה‬ ‫הרעו‬ ‫ארת־־ערפם‬ ‫ויקשו‬ ‫את־אזנס‬ ‫בי אם־בזאת ?תהל‪.‬‬ ‫בעשרו‪:‬‬ ‫בתחכלללתיל לכעלמתו‬ ‫‪J‬‬ ‫מאלה כמעשה יליהם‬ ‫ד‪-‬זמתהלל השכל וידע ארתי כי אני וכן הגבלל ינצל צ‬ ‫)לא בלכה ! השכם מאבותם‪ :‬וךבךת אליהם את־כל־‬ ‫בגבזלתי )ככיא וכץ‬ ‫וםלוח׳ בכלבקלובקל ה ד ב ר י ם האלר־ה ולא ישמעו אליך‬ ‫•הוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ העשיליפלה נפשן מיל‬ ‫״ ז*‬ ‫‪i‬‬ ‫י י '‬ ‫כי ריב ההזהרה תהיה‬ ‫‪T|-j‬‬ ‫‪ I‬האליככעשל) ק מנהג‬ ‫בבקר קידם שילך אלם וקראת אליהם ולא יענוכה‪ :‬ואמרת‬ ‫בי־באלת חפצתי נאם״יהור־ז ‪x‬‬ ‫העילי במכ)אמר להם‬ ‫למלאכתו‪ :‬הרעו מ‬ ‫‪5‬‬ ‫מאביתם ׳ בכל ליר א ל י ה ם זר־ז הנוי אשר לא־־שמעו‬ ‫הנכיא כי לא ינצלו‬ ‫הפשלת ביום השמיני בשמואל כ׳ כסימן ו׳‬ ‫באלה השלש אלא כמה‬ ‫זלור רובם הלעי מ בקול^הורת אלהיו ולא לקחו מוסר‬ ‫ףךן*‬ ‫‪}/‬וד דוד את־יכל־בחור ינצלל אלתי שינצלל השכל‬ ‫‪•h‬‬ ‫מאכותם ‪:I‬‬ ‫ז‬ ‫כמו מנשה‬ ‫בישראל שלשים אלף‪ :‬לללע אלתי פיללש כ‬ ‫ואמון שהיו אחלונים אבדה האמונה ונכרתה מ פ י ה ם ‪x‬‬ ‫! ‪j*r‬‬ ‫‪r Tl • i‬‬ ‫‪F‬‬ ‫בהשכל אלתי )כ*למג‬ ‫הלבו אשמה מן ה‬ ‫גר נזלו יהישלימ‬ ‫ויקס ׳ וילך דוד וכל־העם אישר אתו אלתי)השכל האל הלא‬ ‫הלאשיניס ‪) :‬לכלת׳‬ ‫שישכיל כי הוא אחל‬ ‫ולא ישמעו ׳ ילעתי כי‬ ‫יהור־ז‬ ‫מאס‬ ‫כי‬ ‫קיצה‬ ‫על־ישפיס‬ ‫ושאז‬ ‫מבעלי יהודרת להעלות מ ש ם אות קלמק )אינו גיף )הלא‬ ‫כי;עשו‬ ‫לא ישמעו אליך)אפילו ויטיש את־זיור עברתו‪:‬‬ ‫ארון האלהים אישר־נקרא שם ש ם כללא הכל)משגיח על‬ ‫לא יעניכה כשתקרא‬ ‫הכל ומנהיג כל העולם‬ ‫להם אף על פיכן ה בני^הוךר־־־‪ .‬הרע בעיני נאכש־־יהוךת‬ ‫!חוה צבאות ישב הכךבים;]לץ •‬ ‫כחכמתו עליונים ו‬ ‫הזהירם ׳ יענוכה כהא שמו שקוציהם במרת אשר־־נקךא‬ ‫וירכבו אתי־ארון האלהים אל־ענלה ותחתונים ויליעת האל‬ ‫וכןיכרמכה‪ :‬ואמרת׳ ־‬ ‫מפיה׳ אפיל) מפיהם ‪ J‬שמי־ןןליו לטמאו‪ :‬ובנו את־כמיות‬ ‫היא ללכת בללכמ ל‬ ‫ד‬ ‫ד ז ‪I‬‬ ‫»‬ ‫ • ‪* :‬‬‫חדישות וישאהו מבית אבינדב אשר לעשות חסל משפנו‬ ‫אבלה ןנכרתה ׳ שלא התפוז אשר בניא בן־־הנכם לשרף‬ ‫)צדקה כי כן עלשה‬ ‫יאממ אמת כפיהם׳ את־בניהס ואת־בנתיהס ‪3‬אש אישר‬ ‫בנב‪/‬ןךת ו ע ז א ואחיו בני אבינדב אותם הנא י‪ .‬כאק‪:‬‬ ‫כל שק כלככםז‬ ‫נהנים את־הענלה חדשה‪ :‬דשאהו ללומל עם כני העללם;‬ ‫גזי נזרך׳ גדול השער ל^א צויתי ולא עלתה על״לכי‪:‬‬ ‫כאלהחפצתי׳ שיעשה‬ ‫נקרא נזר לפי שהנזיר‬ ‫דכןהנד־וימיבם‬ ‫איתםהאלםוחיבהם׳‬ ‫היה מגדל סעמ)ענין‬ ‫גזי מרך כענק קרחי ב א י ם נאםי־־יהור־‪ .‬ולא־יאמר עוד‬ ‫מבית אבינךבאשר בנבעה;ןס ארון )מהםאמיכאק)חסלו‬ ‫)צלקתו נם כן כשמים‬ ‫התפרת וגיא בן־ה!גם בי א ם ־ ־ ג י א‬ ‫גגזיעלכניתעמגיך׳‬ ‫האלהים ואחיו הל{ לפני הארון‪:‬‬ ‫כמושאמלה׳בהממים‬ ‫את‬ ‫ויטוס׳ )יעזוב‪:‬‬ ‫ההמה ו קברו בתפת מאין מ ק ו ם ‪:‬‬ ‫ודוד וכל־ב^רת י ש ר א ל משחקים מסלך אמל באק לפי‬ ‫במלתהתלפת׳ הוא‬ ‫עברתוןחמתו׳‬ ‫עליהם‬ ‫לורעכלת)׳ הל‪5‬ר הזה ששפך‬ ‫הזה למאכל‬ ‫נבלת העם‬ ‫והיתה‬ ‫אלםב ף ^‬ ‫למיצ י‬ ‫גלויהל ע‬ ‫כאקב כ‬ ‫וצלקתז ה ^‬ ‫לעוףשחשלו^ נ י י‬ ‫כלםומה^שבש ומי׳ אימ בלגי כי אם לחכמי' ן‬ ‫המולך שהיה סל נחשתלמסיקים איתי מתחתי) ללי) פסיטית יניסקית ומתני[‬ ‫הפשלת שמיני‬ ‫ובכנרורתמשלת הפסלת‬ ‫ובנבליבםצו וברתפים‬ ‫מחריד‪:‬‬ ‫ואין‬ ‫הארץ‬ ‫את הילל על ילין והיא נמה ונוהםהשמים‬ ‫ישמע »האב‬ ‫שלא‬ ‫ולבהמתבתיפים‬ ‫מקישין‬ ‫והכיממם‬ ‫־ ‪• v‬‬ ‫* ‪:r-\Iv a t‬״־!‪:‬ז‬ ‫• ‪a - V;IT‬‬ ‫‬‫עול ׳ לכי סנאםכל עליל כשהמליכלהל בהנלק ‪ m‬היתה אסיפה‬ ‫מיל הבן לכמלל לחמי) ׳ תיפמ על שם התיף ׳ הנם ׳ על שם נהמת הבן‪ :‬לא ן ץ ך ן ‪m‬‬ ‫שנייה‪ :‬ויקם וילך לול מבעלי יהולה׳שנאספל שם להעל)׳ משם‬ ‫!‬ ‫*דתי ׳ במציה שיקריב) בנים לקרבן ׳ )לא לבלתי לאחל מן הנביאים‬ ‫וכשלברתי לאברהם לשחיט את בנו לא עלתה<נל לבי םישחיט אלא להוליע את האמן ‪ 1‬אשל נקלאשם׳)אחל כך פילששםה׳ צבאות תםבהכמבים‬ ‫*לקי ול־*ל פילשי אסל לא צייתי זה יפתח ׳ )לא עלתה על לבי׳ ‪/‬ה מישע מלךעליו ומה שמכל שם הארק כזה השם כמקום זה מה שלא מכל כן כמקום אסר‬ ‫לפי שנתקלש שמו םל הקבה עליו כהיותו בשדה פלשתים‪ :‬אל עגלה חלשה ׳ כמו‬ ‫על‪ :‬ניהגי׳ את העגלה חלשה ׳ פימם הין ניהגים את הנקל שהיל מלשכי׳ את העגלה ז עם אללן החלקי׳ ׳ לכק היא עם עגלה חלשה כאילי אמל ניהגים את העגלה חלשה‬ ‫ועג‪/‬א עם‬ ‫עם אמן האלהי׳)באממ פעם אחלת לשאהן לפי שאיל לעזא)אחיל נלהגים פילש היאך היל נהלני׳ אלתל כנשאגהל מבית אבינלב כי אחיל היה הללן לפני‬ ‫האלון‪ :‬בכל עצי בלנשים י שמתקנין מהם כלי ‪/‬מל‪:‬‬ ‫‪4‬ב‬ ‫‪j‬‬ ‫י‬ ‫‪ -‬ו‬ ‫‪j‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT\»:J‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪3,‬‬ ‫‪T |T‬‬ ‫־‬ ‫|‬ ‫‪AT‬‬ ‫?‬ ‫י;‬ ‫;‬ ‫־ —‬ ‫• י ‪:‬ז;ןוי•!‬ ‫־ ־־‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•ן_‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫זז‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪ -‬ן ו ‪ -‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪|:‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫‪•/ -‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪ J‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪K • i‬‬ ‫•‬ ‫<~ ‪1‬‬ ‫ז ע‬ ‫‪* T T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫־•‪!1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י• ‪* s t‬‬ ‫;־>‬ ‫‪ -1‬״‬ ‫•‬ ‫•״‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪\-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫"‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪ -‬־ ‪| :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ן_‬ ‫״‬ ‫‪w‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫|‬ ‫<‬ ‫»־‬ ‫••‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪«•/‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‬ ‫‪V<JT‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫••׳•‬ ‫‪t x‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-T.‬‬ ‫‪T ; ,T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫\‬ ‫יי‬ ‫' ‪V‬‬ ‫״ "‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪i‬‬ ‫*‬ ‫‪/‬‬ ‫•ן‬ ‫‪•1‬‬ ‫•‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫* »‪|,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪;JT-/‬־‪TiT‬ן‪-:‬ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪: T:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T I|*;T‬‬ ‫‪y.‬‬ ‫‪\.T T I T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪X r‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪r t t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪I‬‬ ‫־|—‬ ‫>‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪t-t T‬‬ ‫־;‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫! ־ ־־‬ ‫‪J‬־‬ ‫־‬ ‫‪j 5‬‬ ‫‪":‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬ז‬ ‫‪•/‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪X :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫'•״ ‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫» »‬ ‫;‪I‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪: I‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ITJT‬‬ ‫־‬ ‫—•‪• TJ‬‬ ‫״‪V'•^:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T-s‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ I‬ז‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T v:• "!^ 1‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪y1VTT‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫»־‬ ‫‪-‬ו‪:‬־ ‪J‬‬ ‫‪WIT‬‬ ‫־ ‪ •T..‬־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫«"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- TT‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫ו‬ ‫ז־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Jt‬‬ ‫‪s T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T : T‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^T‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪*.‬‬ ‫־(‪".‬‬ ‫יי‬ ‫יי‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪s‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫שמיני‬ ‫? י ק‬ ‫ובמנענעים ׳‪ -‬הוא כלי ניגין עיע אלם ניפו כצנעו בו או היא אשל בו יתלות יניע)‬ ‫ואמרו אחל מששה כלומ׳ כי ששה חלקים הין עושים בפר »!כל אחל היה‬ ‫בעת הנגין! וכצלצליס ׳ כמו כצלצלי שמע והם שני כלי נחשת שמקישין אותן‬ ‫נותן הםםית י‪ .‬מה נכבל המם ׳ נפעל עכל כי הוא פתוח ודרך לעג אמלה ל) מה‬ ‫זה ביה ומשמיעים קיל‪ :‬גלן נכין ׳ וכלכלי הימים גלן כילי ן ישני שמית הין‬ ‫נכבלכלימלכילאנככלכלימלכילאנככלהיוםהזה שאתה נגלית ם משחק‬ ‫לוואפשלכיםמו גזלן נכון וקלאוהו גקכילון עלשמתסםעזאמןילאועיני)‬ ‫כאחל הלקים )ההליכים! לעיט אמהות עכלמ׳ אין כרין לומר לפני נשי‬ ‫כילו׳ולזל אמלוכתחל'‬ ‫עכליך אלא אפיל) לעיני‬ ‫ויביאו‬ ‫יי״(»י ין> יז * ' ובמנענעים ובצלצליכם‪:‬‬ ‫נתכזימ‬ ‫אמהות עכליך‬ ‫כהגלות נגלות י‬ ‫אחד הדקים ‪ :‬ויאמר דוראל־מיכל היום‪:‬‬ ‫"‬ ‫י • ״ ' ‪ 1 1‬׳ '‬ ‫׳‪'.".‬עתה כשנשאו האלו(‬ ‫לפני יהודה אישר בחן—בי מאביה הכפל לרוכ התגלותו‬ ‫אל־־אףן‬ ‫נכון וישלח‬ ‫^‪npjr ,‬״״‪,‬י‬ ‫נקלא כימןולכשיף פ האלהים ויאחז בו כי ישמטו הבקר‪:‬‬ ‫‪T f‬‬ ‫•‪•c‬‬ ‫‪r -:‬‬ ‫י ‪j" 1‬‬ ‫בשחוק‪ :‬לפני ה׳ מה‬ ‫ ‪I1T T‬‬‫*‪v ; I‬‬ ‫־>‪V -‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫ומכל־ביתו ריצות אתי נגיד ע ל ־ ע ם שלקלתי וכלכלתי לפני‬ ‫כשהעלהו לול מבית‬ ‫ויחר־אף ;הןה בעזה זיכהו ש ם‬ ‫ה׳ עשיתי לפי םככלני‬ ‫מובל אלום נקלא נכון‪:‬‬ ‫יהודה על־־ישראל ושחקתי לפני יבחל כי מאביך‪< :‬‬ ‫וישלח עיזה׳ פילוס האלהיכם על־השרי וימות שם ע ם‬ ‫"‪ • : A‬־ ‪V I:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ושחקתי ׳ מללע לפי‬ ‫ויחד לדוד על"‬ ‫וישלח יל)‪ :‬עי שמם! ארון ה א ל ה י ם ‪:‬‬ ‫והייתי‬ ‫מזאת‬ ‫עוד‬ ‫ונקלתי‬ ‫ן‬ ‫יהווה‬ ‫שהיא עתיל כלומר עיי‬ ‫הבקל ׳ שמס) פיעל‬ ‫‪v‬‬ ‫״ ־‬ ‫'שפל בעיני ועכם־האמהורז אשר ייתר ממה שעשיתי א‬ ‫שמל כאיל) נשמכמ אשר פרץ יהוה פרץ בעזך־‪ .‬ו י ק ר א‬ ‫אעשה זאשחק לפני)‬ ‫•‪•: a‬‬ ‫הבקל כלימל נתפלק) למקום ההוא פרץ עזה‪.‬ער היום הזה *״‬ ‫איבליהם מקלישת ה‬ ‫ולמיכל )זה) שאמר)נקליתיעיל‬ ‫אמרת עמכם אכבדדה‪:‬‬ ‫ויירא דוד את־יהורת ביום ההו<>‬ ‫‪.‬‬ ‫האמן שלא היה לאוי‬ ‫מזאת‪) :‬הייתי שפל‬ ‫נ•‬ ‫ל ! י א מ י א?‪?:‬יא א ל «ךיז! ‪1‬ר •‬ ‫י ;‬ ‫ברת־־ישאול לא־־הידת לדה ולד בעיני׳ לפנמ לכל לכל‬ ‫‪VAT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הימםמה) הכקל ‪ Mb‬ולא־אלה דויד להסיר אליו את״אדיון‬ ‫)אין זה קלון אלאככילג‬ ‫ע ד ; ‪ 1‬ם מותרה!‬ ‫עמםאככלה׳ בעיניהן‬ ‫דור '‬ ‫״‬ ‫עליעיר '‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫יכתניי הלוים היה‬ ‫בירת‬ ‫ויטהו^ ‪ ^.‬״‪,‬‬ ‫דוד״‪^..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יהווה ‪k‬‬ ‫לאוילהמתנשא‪ :‬ז^ ‪.‬‬ ‫ויהי בי־י־שב המלך בביתו ויהודה אני נכבל במ׳ שעשיתי‪:‬‬ ‫זישב ארון!חוה‬ ‫השל׳ על השגגה י ‪ \h‬עבד־אךם הנתי‪:‬‬ ‫לא היה לה ילל׳ פי׳ ליל‬ ‫מכל־איביו‪:‬‬ ‫מסביב‬ ‫הניח־לו‬ ‫מהיום ההוא ואילך לא‬ ‫י * בית עבד אדם הנתי שלישה הדישיכם‬ ‫ללשו מ ט‬ ‫‪T‬‬ ‫י י‬ ‫‪ : - ,‬י ‪a• -‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫באחיז מ לפי םח‬ ‫היה לה אכל לפני היום‬ ‫וייאמר המלך אל־נתן הנביא ראד־ז הזה היה לה כמו שאמל‬ ‫דברך יהוה את־עבד אדם ואת־כל״‬ ‫^‬ ‫‪V‬‬ ‫נא אנכי יושב בבית א ר ז י ם וארון יתלעם לעגלה אשת ליל‬ ‫שמשי הבקל)הנה מיע׳ ביתו‪ :‬דגר למלך דור לאמיר ברך‬ ‫)אמלו עגלה זו מיכל ז‬ ‫י‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‪/‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫~ ז ״ ״ ‪ /‬יה^ה את^מרתעבד אדכ^ ואת־כל־‬ ‫*י‬ ‫על מם מותה׳ כמו על‬ ‫האלדזים ישב בתוך היריעוה ‪j‬‬ ‫אשל אם עשיתי את א‬ ‫*••י‪•••,‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫האמו שלא היה יכול‬ ‫ויאמר נתן אל־המלך בר אשר אשל לבלתי לך׳ יבללש‬ ‫לעממ־ בעצמי בלא משא אשר־לו מ*בור ארון האלהיבם וילך‬ ‫‪I‬‬ ‫אכלביו׳המיתההיהלה‬ ‫כיסויי דור ויעל את־ארון האלהיכם מבירת‬ ‫הקבה‬ ‫עלואמל‬ ‫כמיאלעיל‬ ‫עיר לול׳‬ ‫כלבבך לך עשה כי יהוה עמך‪:‬‬ ‫ואמלו כי ג׳ נשים מת)‬ ‫בשמחה‪:‬‬ ‫צעדו ת ר‬ ‫אדם עיר‬ ‫ל^כלסכד עבד‬ ‫נישא‬ ‫עצמיהיא ציין‪:‬‬ ‫ועיל מל‬ ‫ארון־־יהורה‬ ‫נשאי‬ ‫וירהי כי‬ ‫חיית׳ לחל׳ וכלתו םל‬ ‫״‪A‬‬ ‫״ץ‬ ‫׳ששה צעלים׳ נלאה כי‬ ‫‪l‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫* > •ל‬ ‫עלי׳ ומיכל בת שאול‪:‬‬ ‫ויהי בלילה ה ה ו א •‬ ‫בשיעול היה הלך עוזא ששה צעדים ויזבח שור ו מ ר י א ‪:‬‬ ‫כי ישב המלך בביתו׳‬ ‫; •ן‬ ‫‪V‬‬ ‫־•‪:‬‬ ‫‪r i‬־‪A‬‬ ‫׳ יי‪-‬‬ ‫ויהי דבר־יהוה אל־נתן לאמיר‪:‬‬ ‫כשאחז כאלון והכה?‬ ‫שלא היה כליך לצאת‬ ‫ודור מכרכר בנל־עיז לפני‬ ‫ה׳ וכיין שלאו אלה‬ ‫כר‪.-‬‬ ‫אל־־דור‬ ‫אל״עבדי‬ ‫ואמרח‬ ‫לך‬ ‫למלחמה כמו סאמל‬ ‫וה׳ הניח לו אז חשב‬ ‫•‪ v -J‬יי • ‪V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ :‬זן ‪ ; -‬ז‬ ‫יהודה ודוד חגור אפוד בר‪:‬‬ ‫אמר יהודה האהדה תבנה־לי ביות לבנו׳ בית המקלם כי‬ ‫‪1‬‬ ‫כושאי האלון ט הלט‬ ‫־ ‪'f1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫"‬ ‫\' י• ‪ L‬״‪T‬‬ ‫למיום מצוי היהעלישל' לכנו'‬ ‫ורוד ןכל־בית ישראל מעלים ארת־‬ ‫לשבתי‪ :‬כי לא ישבתי בבית‬ ‫העלתי ארת״בני ישראלממצךים בית המקלש אחל‬ ‫להם פגע לע שמיחן ארון יהוה בתרועה ובקול ישופר‪:‬‬ ‫שינוחו מן המלחמות‬ ‫דודומיכל‬ ‫[ והיה ארון יתור־־‪ .‬בא עיר‬ ‫״ייי* ״ ז‬ ‫־«׳ ־ ־‬ ‫}*‪ x‬י י *‬ ‫^חים‪ :‬מכלכל ככל *•*‬ ‫וער היום הזה ואהיה מתהלך באהל שנאמל והניח לכם מכל‬ ‫בעד החלון‬ ‫נשקפדה •‬ ‫ברת־־שאול‬ ‫־ ‪ J‬־ י• ‪" - : • V ; V T A‬י‬ ‫ומכרכר‬ ‫מפזז‬ ‫ארת־המדך דור‬ ‫^ ל ‪ ,‬ותךא‬ ‫אויביכם וגוי והיה המקו'‬ ‫אפולכל׳ נלאה כי זה‬ ‫ובמשכן‪:‬‬ ‫בכל אשר־התהלכתי אשל יבחל יגן׳ לשכנו‬ ‫המלבוש לכטל הי) ל לפנייהות ותבז ל ו בלבדה‪ :‬ויבאו‬ ‫בכל־בני ישראל הדבר דברתי את־ תללסו לפיכך ןיאמל‬ ‫ויצגו אתו במקומו‬ ‫ליבשים איתו )לפיכך ארת־אךון;הווה‬ ‫המלך אל נתן הנביא ׳‬ ‫‪v‬‬ ‫‪- • JT T‬‬ ‫״‬ ‫"‪• J‬‬ ‫היהמיתלכלאלם ל‬ ‫א ח ד שבטי ישראל א ש ר צרותי כלו׳שישאלאת פי היעל‬ ‫בתוך האהל יאשר נטה־לו דוד וייעל‬ ‫»‪ ^ >t‬פי‬ ‫כנין הבית! כבית‬ ‫•‪ 1‬י ו •״ ״ ‪ .‬יי* ‪ .‬־ ‪-‬י‪-‬‬ ‫כהן‪ :‬מפזז)מכלכל׳‬ ‫לרעות את־עמי את־־ישראל לאמר אחיי׳ בבית מקולה‬ ‫ח ך עלות לפני ‪ h o t‬ושלמים‪:‬‬ ‫מכפל לליכ ״ ‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪ V‬י ו ' ־ ' ^ ‪! • , r y‬ז ‪ V‬״ ‪A‬‬ ‫כעצי׳אחיי‪ :‬כל אשל‬ ‫הלקיל‪:‬‬ ‫למה לא־בניתס לי בית א ר ז י ם ‪:‬‬ ‫ותבז לי כלכה ׳ בזתה ו י כ ל דור בהעלות העולה והשלמים‬ ‫כלככךלךעשה׳ מלעתו‬ ‫‪ T t‬־‪1‬‬ ‫‪ J I T |T‬־ » ‪V /‬‬ ‫אמ׳זהנתן כי לאה כי‬ ‫אותו בלבה כי חשבה ויברך את־העם ב ש ם יהוה צבאות‪:‬‬ ‫ועתרה בה־תאפר לעבדי לדור כרת ה׳ עמו והיה מלך הגון‬ ‫כי אין ככול המלך ל‬ ‫‪ T J‬ן‬ ‫‪ 1‬יי־‬ ‫* י יי‬ ‫י״"‬ ‫•‪VjT‬‬‫וכשל חשב כי‪,‬הוא יכני‬ ‫«‬ ‫‪• T t‬‬ ‫‪ : ^ S‬־‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪I T*:‬‬ ‫להתנהג כמנהג הלמנו‪ :‬ויחלק לכל־העס לכל־המון ישראל‬ ‫אמר;חוח צבאוות אנ< לקחתיך מך הכית וזה כי הנכייאימ‬ ‫ואשפלאחל׳חלקאחל‬ ‫מכשל כמו שמנהנ ל למאיש וער־אשה לאיש חלת ל ח ם‬ ‫יולע על אל׳ אחל אלא‬ ‫הנוח מאחר הצאן להיורת נגיד על־ מה שנא׳ לו כלוח ה‬ ‫אחת ואשפר אחד ואשישוה אחרת‬ ‫ואהיה עמך הנכיא' כי גם שמואל‬ ‫ו*־‬‫»‬ ‫‪:p‬‬ ‫״זגקל בקו‬ ‫על־‪:‬שראל ‪:‬‬ ‫הנכיא שהיה גלול ממנו‬ ‫לחליק הבקל או הצאן רלך כ ל י ה ע ם איש לביתו‪ :‬וישב‬ ‫ככל אישר‬ ‫הלכת ואכרתה• את־בל־ לא ילע בבני ישי מי יהי׳‬ ‫בשל ואשיםהאתת' מ‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫«‪1‬לזלל דור לכרך את־ביתוותצאמיכלבת־‬ ‫^?‬ ‫המלך‪ :‬ויהי כלילה ה‬ ‫מלאה‪f‬יין^ ׳וכן פי׳‬ ‫איביך מפניף ועשיתי לך ש ם נרול ההוא׳ אולי נטאתנ‬ ‫לחמלאב י ־ ^ ׳׳\{** י ־‪'"". :‬־ ־ ־י ־‬ ‫לחם)חלה‬ ‫מחלחלתגלבא‬ ‫אשישה‬ ‫היתה בחלו׳ חזיון לילה‪.‬‬ ‫כשם ה ג ד ל י ם אישר בארץ‪:‬‬ ‫אבל אשפל כילםי מלה שאול לקראת דוד ותאמר מה־נכבר‬ ‫ובללילמה בלילה ההוא‬ ‫_‬ ‫מילכבת משמות שלשה‬ ‫‪I V T T‬‬ ‫« ‪V‬‬ ‫היום מלך ישראל אשר ננלרה היום‬ ‫ושמתי מ ק ו ם לעמי אל סימון אמי הלה ל‬ ‫ד•‬ ‫!‪ tj‬ו‬ ‫נגלורתאיני אוכל ואיני שית׳ על שאבנה בית ה׳ מהל אמול לולא אתה תכנ׳ הבית‪ :‬את‬ ‫בהגלותשמא יאמל‬ ‫לאבי׳ יעק׳ימ‬ ‫אמהותנלל‬ ‫לעינינשבע לה‬ ‫לנתן הא ים הזה כללן הוא כענק םנ׳ אשל‬ ‫עבריו‬ ‫ו‬ ‫תחתיו‬ ‫ושכן‬ ‫ונטעתיו‬ ‫לישראל‬ ‫אחל שבכד ישראל ׳ שיפמי יםל ומלכי כמי לא יס‪5‬ל שכנ‪ 1‬מיהיל׳‪ :‬מן הניה׳ גללי׳ צאן נקל' מה כמי שני נזות כמת לועים‪ :‬בשם הגלילי' המלכי׳ נלולי׳ ׳ כמו שני ויצא‬ ‫ולא ירנז עור ולא־־ייסיפו בני־עולרה‬ ‫נכ‬ ‫בס‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪9p‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪vt‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫'‪J‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״>‬ ‫‪J‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪R‬‬ ‫׳ ׳ \‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫• י ! ^‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ה י‬ ‫כ ע נ‬ ‫נ ס א‬ ‫ה‬ ‫‪T‬‬ ‫ן״‬ ‫־־ ‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪;!T‬־‬ ‫=*‬ ‫;‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪—.‬‬ ‫יי‪-‬‬ ‫"!‪T‬‬ ‫ה‬ ‫‪T/T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T T‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T i‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫‪L‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪A‬‬ ‫עז‬ ‫״‬ ‫סב‬ ‫‪ h f l‬״ ‪f‬‬ ‫ט‬ ‫‪p h b‬‬ ‫י‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪V‬־‬ ‫־!‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫ב‬ ‫‪J‬‬ ‫"‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫?‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫״•י‬ ‫• י ! ־‬ ‫י‬ ‫«‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫"‪V,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪(T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫• י ! ‪y :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪T7‬‬ ‫‪J‬־‬ ‫‪ IT‬י‬ ‫י •י‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪T •1:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪< • • :‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪U-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ש ה‬ ‫י י ׳‬ ‫ה י ה‬ ‫‪1‬‬ ‫חכח‬ ‫ה א‬ ‫‪T‬‬ ‫‪3‬נ‬ ‫ע ״ ‪/‬‬ ‫‪Z - Z‬‬ ‫כ ח ן‬ ‫{‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫יי‬ ‫‪.‬‬ ‫יי‬ ‫‪—I‬‬ ‫־‬ ‫‪A‬‬ ‫‪L‬‬ ‫״ ג‬ ‫‪w‬‬ ‫מ ר < ן ל‬ ‫‪p‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪*IT‬‬ ‫־ ‪J * : I‬‬ ‫י \‬ ‫‪~ t :‬‬ ‫‪- J‬‬ ‫"‪/‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪* v i v o‬‬ ‫‪/‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫ו‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• . :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪* p S L‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫לב‬ ‫־‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫• •‬ ‫״‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪- I‬‬ ‫‪CT‬‬ ‫•‬ ‫• ;‬ ‫‪/‬‬ ‫־‪v‬‬ ‫‪:‬ו‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•>‬ ‫״ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫לענותו כאשר בראשונות‪:‬‬ ‫י י ‪ 'r• y : :‬׳ ה •י״ ‪ v‬כ׳ בית יעשה לך לה;שינ בנך על כסאך ‪1‬‬ ‫‪'.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ן‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫•\\‬ ‫‪|T‬‬ ‫•‬ ‫ו ל מ ך ־ ה י ו ם אשר‬ ‫צררתי ש פ ט י ם על־־עמי ישרי<‪£‬ל‬ ‫והניחת לז‪ :‬מבל״אןביך והגיד לך‬ ‫יהודה‪:‬‬ ‫יהוה כי־בית יעשה־לך ; ‪,r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪•\-‬‬ ‫‪r‬׳‪-‬‬ ‫י‬ ‫» ‪/‬‬ ‫^‬ ‫ד ר ס‬ ‫‪I‬‬ ‫כי •מלאו׳ בשלי שימית זקן מלא ימים והם חיי האלם האליכיס כליכ שהם לפני הנביא אשר כשמרון‪ :‬יאסיף אותו מצרעתו נקרא׳ רפואי הצרעת אסיכ׳׳‬ ‫שכעיס שנה כמו שכתוב ימי שנותינו בהם שבעים שנה)לול חיה שבעי׳ שנה כי מפני שהמצורע ישב כלל וכהלפאו יאש' בין בני אלי‪ :‬ויב' ויגל ׳ נעמן הגיד‬ ‫בן פלשי׳ סנה היה כמלכו ואלכעי׳ שנה מלך ׳ וכללש כי ימלאו ימיך ימי׳ שלמי' למלך ארם אלוניו לבלי הנעלה‪ :‬ושש׳ אלפי׳ זהב׳ זהיבי׳ ‪ :‬מתאנ׳ הו׳ לי׳‬ ‫אני מונה לך ולא ימי׳ יסלים‪ :‬בשבט אנשים ובנגעי בני אלם ׳ כמו שמיסליןמתעול' עלי עלילות ומבק' ממני לבל שלא אוכל לעשותו כלי שילחם עמי‪ :‬בסוסו ׳‬ ‫כני אלם כניה׳ כשבט‬ ‫ק כתי׳ וקרי בסוסיו ל‬ ‫־ ע ‪ ,‬לשין לכי׳ הכתוב אומר‬ ‫ך‪.»1‬‬ ‫מתאנדין‬ ‫)יננעי איתם כםכט‬ ‫כי ׳ ימלאו ימיך ושכבת את־אבתיך‬ ‫ ‪ --> 1 • • :‬על עצמווהיןלי הוא על‬‫מיסל לא להמיתם‬ ‫•ו‬ ‫‪v‬‬ ‫־ ‪-:‬‬ ‫לפיכך אמל אני אהיה וה קימתי את־זרעך אחריך אשר יצא‬ ‫אלישע איש־האאדם כי־קרע מלך־ הכאי׳ עמו‪ :‬והניף ימ‬ ‫אלהמקוי׳תילרי׳יליה‬ ‫לו לאכ והיא יהיה לי ממעיך והבינתי את־ממלכתו‪ :‬הוא‬ ‫;שראל את־בנךיו השלח אל־המלו על אתר בית מחתא‬ ‫לכן ואיכיחני כהעיולע יבנה־בירת לשמי וכננתי את־בסא‬ ‫לאמר למה קרעת בגדיך יבא־־נא ותיתסיסגירותא ופימ'‬ ‫כמו שמיסל האכ את‬ ‫בנן ןלא שאשול חסלי ממלכתו ער־עולם ן אני אהיה־לו‬ ‫‪jr‬‬ ‫ן‬ ‫'‪ \ I‬י‬ ‫י‬ ‫ואסף המצוד בשר ה‬ ‫בישראל ן‬ ‫בסוסוב י א‬ ‫כי יש נ‬ ‫ים׳?׳*;יבאוידע‬ ‫אלי‬ ‫ויעמד המצולע כלומר מקום‬ ‫וברכבו‬ ‫נעמן‬ ‫ממנו כמו שעשיתי לאב והוא יהיה־לי לבן אשל בהעותיו‬ ‫הצרעת‪ :‬הלא ארחץ‬ ‫לשאול שלקחתי ממנו והיבחתיובשבט א נ ש י ם ובננעי בני‬ ‫פתח־הבית לאלישע‪ :‬וישלח אליו בהםוטהרתי׳אם ב‬ ‫המלכו׳׳ ולזל ללשזהו‬ ‫על שלמה ואמלו כ אדם‪ :‬וחסדי לא־יסור ממנו כאשר‬ ‫אלישע מלאך לאמיר הלוך ורחצת בטבילה אטהר ארחץ‬ ‫שמך‪-‬פעמים מרדן רשב בשרך בהם ואטהר ׳ןימ הלא‬ ‫בםכט אנשי׳ זה הלל הסרתי מ ע ם ש א ו ל אשר הסרתי‬ ‫בכל יום אני דוחי וטהר'‬ ‫)לזין בן אלילע שכאמ׳‬ ‫ונאמן ביתך וממלכתך‬ ‫)יקם ה׳ שהון לשלמה מלפניך‪:‬‬ ‫לן‪ :‬וטהר‪ :‬רקצף נעמן וילך!יאמר כתמי׳ ׳ וטהרתי תי‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪ : :‬י‪1‬‬ ‫; י!‬ ‫‪v:‬‬ ‫•יו‬ ‫הנדת אמרתי אלי י יצא י צ ו א ועמד ואתסיט רפואתו היא‬ ‫)גיייכנגעי כנייי׳דס אלו ער־עולם לפניך כס*‪1‬ך יהירת נכון‬ ‫וקרא בשם‪-‬יהודה אלהיו והניף ידו ניהלת)‪ :‬אכי׳ כמו א‬ ‫המזיקין םטלל;הו מ‬ ‫‪I v‬‬ ‫•ו;‬ ‫•ן‬ ‫‪i‬‬ ‫*‪V‬‬ ‫;‪ •JT‬אלוני וק אכיראה גם‬ ‫ממלכנתי כמי םאמל)‬ ‫‪T v:‬‬ ‫ן‪! ;-‬‬ ‫ככל הדברים האלה‬ ‫בא אשמלאי )טללי ע ד ־ ע ו ל ם ‪:‬‬ ‫אל־המקום ואסף המצורע‪ :‬הלא טוב ראה‪ :‬לב׳גלולהנכיא‬ ‫לב׳ אליך אם לכל גלול‬ ‫ממלכירמ )פילים בני וככל החזיון הזרה כן דבר נתן אל־־‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪: K‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•ן»‬ ‫‪I‬‬ ‫ג ‪v‬‬ ‫לבי אליך •הנביא לעשות‬ ‫אלם כי אמרו כי השלי׳‬ ‫מכל‬ ‫דמשק‬ ‫נהךורת‬ ‫ופרפר‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫דוד‪. :‬‬ ‫כלי שתלפ׳הלא תעש‬ ‫כוללי מאלם הראםין‬ ‫'‪I‬‬ ‫מימי י ש ר א ל הלא־ארחץ ב ה ם כל שכן שלכל קטן לכל‬ ‫שפיל׳‬ ‫כאותן קל סנה‬ ‫הפטלת כיתזליע כמלכים ב׳ כסימן ל‬ ‫ויגשו אליך שיש לך לעשותו‪:‬‬ ‫ונאמןביתך׳‬ ‫מאשתו‪:‬‬ ‫וטהרתי ויפן וילך בחמדה‪:‬‬ ‫ב א מבעל שלשדה‬ ‫צפעלעבלכמז)יתקיים ‪t £ ^ K T‬‬ ‫ואףכי׳ קו שאמל לך‬ ‫עבדיו וידברו‬ ‫ויבא לאייש האלהים‬ ‫מן יתקעתיי יתל כמקי׳ י• י‬ ‫אליו |ויאמרו אבי דבר‪ T-‬לבל קל לחן וטהל;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה בלכ׳ ׳ מנח׳ וק קח נא‬ ‫נאמן‪ :‬לפניך׳ כמי ם לחם בכוךע עשךים־־לחם שערים‬ ‫אתבלכתי‪ :‬אשל ע‬ ‫שהיא לפניך היום‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫תן‬ ‫ויאמר‬ ‫בצקלנו‬ ‫וכרמל‬ ‫עמלתי לפניו ׳ שאני ל‬ ‫כסאך נכין כן יהיה‬ ‫ואף כי‪-‬אמר אליך רחץ וטהר‪:‬‬ ‫"‪I/‬‬ ‫‪ :‬יו‬ ‫*‬ ‫•ן‬ ‫לגיל לעמו׳ ולהתפלל‬ ‫על עולם‪:‬‬ ‫ויאמר משרתו מה אתן‬ ‫ויאכלו‪:‬‬ ‫וירד ויטביל בירדן שבע פעמים לפניו׳ ויש מפלשי׳ אם‬ ‫חסלת הפטל׳ שמיני‪ :‬זה לפני מארה איש ויאמר תן ל ע ם‬ ‫ברבר א י ש האלהים רשב בשרו עמלתי לפניו על אלימ‬ ‫‪ T‬חי ה׳ וחי אליהו אשל‬ ‫•״‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‬‫וייאכלו כי כרה א מ ר יהודה אכול‬ ‫ז ־‪t‬‬ ‫כבשר נער קטן רטהר‪ :‬וישב אל־ עמלתילפניו‪ :‬ולא יתן׳‬ ‫‪T T‬‬‫• ‪. (T ; • -‬‬ ‫שאלה וכן ולא ילך אתמ‬ ‫זיתן ל פ נ י ה ם ראכלו‬ ‫והותר‪:‬‬ ‫איש האלהים הוא‬ ‫וכל״מחנהו ‪T -‬ויבא אמנון אחי‪ :‬אלמה׳‬ ‫החטרתאשהכי‬ ‫‪'•—.,‬‬‫‪T :‬‬ ‫ויותרו כדבר יהווה‪:‬‬ ‫ויעמד לפניו ויאמר הנרר־נא ידעתי לעשות מזבח כאלצווט‬ ‫תזריע׳‬ ‫"ונעמו שר־צבא מלך‬ ‫; • לא היה יכול הוא לקחת‬ ‫‪*-T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כלא לשית אלא אמל‬ ‫א ר ם הירה איש נדול לפני אדניו‬ ‫כי אין א ל ה י ם בכל־הארץ כי א ם ־ שלא יעשה המזכחלהם‬ ‫׳־‪:‬י ז־‬ ‫ן‪-‬‬ ‫בישראל ועתה קח־נא ברכה מארת כגילה אם לא מלצו'‬ ‫ו א י ש מבעל ונשא פנים כי־בו נתךיהוה תשרןוה‬ ‫הנביא והמלך‪ :‬כית‬ ‫‪/r‬‬ ‫; י ! ז "‪ ; A‬־ ז ו ^ ־‪1‬‬ ‫שלים׳ לארס והאיש היה נבור חיל מצרע‪:‬‬ ‫ויאמר חי־־יהווה אשר למון׳םםעבילת א‬ ‫שם מקום הנזכלבםפל‬ ‫עבדך‪:‬‬ ‫אלילים‪ :‬והשתחלתי׳‬ ‫שמאל‪:‬לחם ככידם׳ ו א ר ם יצאו נדודים וישבו מארץ‬ ‫עמדתי לפניו אם־אקח ויפצר״בז עלכלחי כשםוחה א‬ ‫מן השעולי' הלאםינים‬ ‫שקצלו כי זמן קציר ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת‬ ‫לקחת דטאן‪ :‬ויאמר נעמן ולא יתן־ אלוני )הוא נשק על‬ ‫לפני הנביא אשר בשמךון אז!אסף‬ ‫ותאמרא^נבךתהאחליאדני *}< לדבריהזהייםלח יהוה; עבדך בבוא ילי‪ :‬כבלת את׳ הוא‬ ‫&עול»ם היה ‪ :‬וכלמל נעמן‪:‬‬ ‫צמד־־־־פרדים‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫לעבדך‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫שיעיל מינ‪:‬‬ ‫אדמבץזיךמר להשתחוהיש^ה‬ ‫רבארגרלאדנץ‬ ‫בנקלונו׳ בקליפתו כ אתו מצרעתו‪:‬‬ ‫עורעבדךעלר־ז‬ ‫אדמה בי‬ ‫לא־יעשה והשהחויתי בית‬ ‫נשען על־^רי‬ ‫והוא‪CiT‬י‬ ‫כתלגומו וכילוכן כ לאמר מארת וכזאת דברה הנורית‬ ‫בלבושיה ‪:‬‬ ‫כי רמן יסלח־‬ ‫ביות‬ ‫בהשתחויתי‬ ‫רכ!ן‬ ‫ויאמר מד^ך־‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫מארץ‬ ‫לעם׳ אשר‬ ‫אחרים‬ ‫לאלהים‬ ‫וזבח‬ ‫אם־ליהוה‪ :‬יזסלת הפטל תזליעג‬ ‫ ‪ * : ,‬י •‬‫‪.,‬‬ ‫!‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪^ -.‬‬ ‫י י י ‪• . ,‬״‪,‬‬ ‫לתלמילים שהיה ז ן ז‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ו מ צ ו ר ע‬ ‫ת ז ר ע‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ר ד ק‬ ‫א‬ ‫עום‬ ‫ב‬ ‫‪J t‬‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יי‪/,‬‬ ‫‪j r‬‬ ‫»‬ ‫;־ י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪/I‬‬ ‫־ ;‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫•• •‬ ‫‪T‬‬ ‫יי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״*‬ ‫‪:T|T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪-'T‬־‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫־ל‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VTT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^ -‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫\‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫ו‪-‬‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i -‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪\ t‬‬ ‫־‬ ‫‪I:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.T‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪r‬‬ ‫״‪j1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י ‪. 1 -‬‬ ‫‪ » -‬־ ‪J‬‬ ‫\‬ ‫‪r‬‬ ‫‪s‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫•<‪-‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V ! i‬‬ ‫‪i-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪V<IT‬‬ ‫־‪T%‬‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JTT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫י •‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:\-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪TJT-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫••־!»‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪K‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫ן‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪•V:‬‬ ‫‪,-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ! ‪-.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪h t‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫״‬ ‫‪VT‬‬ ‫״ן‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫‪T-S‬‬ ‫‪'1‬‬ ‫‪* : r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫נא־יהוה לעבדן‪ :‬בדבר הזוה‪:‬‬ ‫ארם ל ך ב א ואשלחה ספי אל־מלך‬ ‫מה אתן זה ‪( ,‬‬ ‫ולחם‪:‬כימ׳כתלנייע •ישראל וןריך ויקח בית;נשר ככךי־ '‪ %‬ויאמר לו לך ל ש ל ו ם וילך מאתו‬ ‫״‬ ‫‪i‬‬ ‫‪-.‬‬ ‫י ‪ .‬כסף ו ש ש ת א ל פ י ם זיהבועשר״^‪'*v^-V‬‬ ‫אלי על י י‬ ‫כברת־איד״‬ ‫אלם׳)בלל‬ ‫גצחג׳לאנם‬ ‫הפסלת מצלוע׳‬ ‫היה מושך את הקשת חליפות בגדים‪ :‬ויבא הספר אל־מלך‬ ‫הפטלת מצולע במלכים ב סימן ‪/‬׳‬ ‫לתומי נהלג את אחאכ• ישראל לאמיר ועתה בבוא הספר הזו‪:‬‬ ‫נעלה קטנה׳ אמל קטל‬ ‫אנשים היו‬ ‫אליך הנדה שלחתי אליך את־־נעמן‬ ‫וארבעה‬ ‫כי יש נעלה גלולה י‬ ‫ו א ר ב ע ה‬ ‫)בלבלי לזל קלי לה עבדי ואספתו מצרעתו‪ :‬רהיכקרא‬ ‫מצריים‬ ‫*־י י ״‬ ‫נער׳ וקלי לה קטני אלא מלך־ישךאל את־הספררקרעב^דיו‬ ‫פתח השער ראמת איש אל־ךעהי אנשים׳ נחזי ובניו‪:‬‬ ‫קטנההיתוהיתה מ‬ ‫פתח השעל ׳ כמו ש‬ ‫ףאמר האלהים אנילהמית ולהחיות‬ ‫ממקים ששמונערון‪:‬‬ ‫מוז אנחנו ישבים פה עד־מתנו‪:‬‬ ‫שללך המצולעים להיולג‬ ‫׳‬ ‫ש‬ ‫ותהי לפני׳ הית'משמ‬ ‫בי־יזדתישלח א ל י לאסף‪ .‬א י ש‬ ‫י אם־אמרטנבוא העיר והרעב חיץ לעיל‪ :‬על מ‬ ‫לפניי‪ :‬אחלי אלוני׳תחמ'‬ ‫אלוני) בקשותי; יהיו מצרעתו כי אךךעו־־נא וךאו כי״‬ ‫בעיר ומותנו י ש ם זאם־־יישבנו מתני׳ על אשל נמ?ת‪:‬‬ ‫נ‬ ‫*~‬ ‫‪ 5‬ל‬ ‫ה ע כ‬ ‫*^‬ ‫‪v‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ TIT‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫• ן ד ז ז •‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•י‪-‬‬ ‫י ‪1‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫חם‬ ‫‪v‬‬ ‫ה‬ ‫•‪i‬‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ I‬י‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪; j -‬‬ ‫‪3‬‬ ‫>‬ ‫ר ד ק‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ו א ח ר‬ ‫מ צ ו ר ע‬ ‫ר ד ק‬ ‫‪W‬‬ ‫*גסמיעאת מחנה אלם נלמה להם כאילן שומעי(‪ :‬לנס) אל נפשם׳ להציל הםפיימת דמים בללכים )במסתלים ׳ )השני אמל בהזעה כלומל גי תוכה‬ ‫נפשם‪ :‬לא כן׳ לא טיב כתלגומן לא כשל מה לאנחנא עכלק‪ :‬מחשים׳ מלא‪7‬םמלוכ שפיכות למים *‪ .‬לבא עתה׳ םפימת למים גלם לה לבא עת‬ ‫‪3‬ותקים מלכםל‪ :‬ומצאנו עון ׳ מתחייכים אנו למלכות‪ :‬אל שועל העיל)יגילג חלבנה ג )עשת׳ גלולים עליה׳ אמל עליה לפי םהגלןלים הין על ההלים זעל‬ ‫להם׳קלאואלשועל אחל מן השועלים)קמג סלם והגילו להם וה הלנל‪ :‬הגנ׳מ'י• ותקליבי ימין ׳הקליני ימי גלותך)חלבנך‪) .‬תבא על שמתין׳ שמת‬ ‫הסוס אסול )החמול‬ ‫הגלות )החלב( )הוא‬ ‫אמר י ללך פלל כץ פה ומתנו ועתרה לכו ונפליה אל־־ *™ שערים בשקל כרבך יהוה; והמלך כפל הענק כמל;ת ם‬ ‫הפקיר את־ר שליש אשר־נשען על־ שונות‪ :‬קלסה ׳ לעג‬ ‫ו ט ל ו פ ^ ה מ ^ ^ מחנה ארם אכם־יחינו נחיה ו א ם ־‬ ‫י‬ ‫וכן הוא במלכים‬ ‫רקמו בנשף לבוא‬ ‫ימיתנו ומתנו‪:‬‬ ‫כלאכיסיה׳‪, :‬ן<‬ ‫ירו ־על־״־רהשער וירמסרהוהעם יתקלס‪ :‬טמאתהשם׳‬ ‫־‪\ 1 :‬‬ ‫־ ־־‬ ‫דבר ‪ i‬איש‪ <T T‬ה ‪,‬שיש לן שם טומאה‬ ‫המה׳ כמןשהממלאים אל־מחנה'ארס ויבאו ער־קעהמחנה‬ ‫בשער דברת כאשר‬ ‫כגרם כי מלכל שאת‬ ‫׳•ך‬ ‫‪ C t‬יי ״ * ״* ״ " ־"־‪r‬‬ ‫מתחלתם לא הוציאו‬ ‫האלהים אשר דבר בךךרת המלך טמאה בגופך את נ*‬ ‫הנם‬ ‫ואדני‬ ‫א ך ם והנה איךישם איש‪:‬‬ ‫מה שבתוכם ‪— :.‬‬ ‫כס! המון יםלאל׳פילוש השמיע י את־־מחנה ארסם קול רכב‬ ‫טמאה בשמך‪ :‬לבת‬ ‫‪ .‬יי«‬ ‫‪ 1‬־ ‪' T l‬‬ ‫*‪.‬‬ ‫הסוסים פחוסים)ל‪7‬לם‬ ‫אליו‪ :‬ויהי כדבר איש האלהים אל־ המהומה ׳ םמהומותיך‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‬‫••‬ ‫‬‫‪:‬‬ ‫לבות׳ לעב ׳ )חלב׳‬ ‫וקול סוס קול חיל נךול ויאמרו איש‬ ‫‪^ - J g g‬‬ ‫המלך לאמיר סאתים שערים בשקל )לבל‪ :‬הנה נשיאי‬ ‫בשמלון שהם כחושי׳ אל־אחיו הנדה שכו—;ןךינו מלך‬ ‫ישלאל׳ המלכים י‬ ‫מהלעב ואס תאמל »« ישראל את־מלכי החתמים וארת־ ״‬ ‫מחר‬ ‫בעת‬ ‫יהיה‬ ‫בשקל‬ ‫וסאד־־רסלת‬ ‫)השלי׳‪ :‬איש לולוע)‬ ‫•י*‬ ‫^ «‬ ‫היאך לא נשאלו כי אם‬ ‫ויען השליש את־ המ כך׳ כלומל כל‬ ‫בשער שמרון‪:‬‬ ‫יקומו‬ ‫מלכי מערים לבוא ^ נ י ‪:‬‬ ‫^‬ ‫איש האלהים וייאמר והנה יהוה עשה איש )איש לפי חזקו‬ ‫הנם ככל המון ישלאל וינוסו בנשף ויעזבו את״־אהליהכם‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫" ‪ I T T‬־"‪ J "1‬י‪T T| .T -‬‬ ‫יי‬‫‪.‬‬ ‫הי) להלע ןלםפיך‬ ‫המחנה‬ ‫ואת־־חמריהס‬ ‫ואת־סוסיהם‬ ‫םתמז‬ ‫כמו‬ ‫תמו‬ ‫אשל‬ ‫־‪ '1‬־‪ 1‬ז־»‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ד ג "‬ ‫• י‬ ‫• י יי‬ ‫•‬ ‫ארבורת בשמים היהירה כדבר הזרה דם )ה)׳ שאמל לזלועז‬ ‫הנםתמו‬ ‫האנשים ק‬ ‫הסוסי׳ כאשר הוא וינסו אל־נפישס‪ :‬ויבאו‬ ‫ככל‪1‬‬ ‫‪ W‬פילש‬ ‫ויאמר הנך ריאדה בעיניך ומשם לא לפי זמע) )התגכלותי‬ ‫מפני עשל) א) ק‬ ‫המקיםל׳ אםיאיול) המציךעיכם האלהער־קצה המהנדה‬ ‫תיאכל‪:‬‬ ‫מסוכנים הם שלא י‬ ‫ויהי״לו כן וירמסו אתו קלוכמ )כן איש זחע‬ ‫יהלגוסאלם הלי הנם דבאו אל־־אהל אחד ויאכלו וישתו‬ ‫לו האלץ ‪ :‬אב ואם‬ ‫ה ע ם בשער וימרת‪:‬‬ ‫•;‬‫‪j :‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הקלו |‪3‬ך׳ ספל להה‬ ‫בעילהזאת כסכנת ה ד ש א ו מ ש ם כסף וזוהב ובנדיכם‬ ‫הפטלת אחלי מות ביחזקאל כסימן לב‬ ‫‪I‬‬ ‫הלעכ כשאל כל המון‬ ‫ה‬ ‫מן העכילות‬ ‫אל־אהל‬ ‫רבאו‬ ‫ויישבו‬ ‫ויטמינו‬ ‫וילכו‬ ‫יםל' אשל נשאל כה‬ ‫החמולות שהיו בישי‬ ‫ךבר־יהוה אלי לאמר‪:‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫־־* ‪i‬‬ ‫־ ' ‪N.‬‬ ‫ואם ימותו הנם ככל‬ ‫וםלאוי לכל אלם ל‬ ‫י*‬ ‫המון ישלאל אסל תמו אחר וישאו משם וילכו ויטמינו‪:‬‬ ‫ואתהבךאדםהתשפט להלחיקס ואפילו לא‬ ‫הזהילה עליהם התול׳‪:‬‬ ‫בלעב‪ :‬ויקחוםילכב ויאמרויאיש אל;ךעהולא;כן אנחנו‬ ‫את‬ ‫והודעתה‬ ‫הדמים‬ ‫את־עיר‬ ‫התשפט‬ ‫לגל עשו כעשק בתוכך ׳‬ ‫סוסים ׳ מן החמשה ש ^גיים היום הזה יום־־בשרה ה ו א‬ ‫טאמלג כתלו השנים‬ ‫כל־תועביתיה‪ :‬ואמרתבהאמראדני כלמהםהיועיםים <‬ ‫הטזכים שבהם‪ :‬ב ואנחנו מ ח ש י ם וחכינו ער־־אור‬ ‫‪c‬‬ ‫; »ן‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫~ יי ״ ומתסקים עם הגל היה‬ ‫נחפזם׳ כמהל׳למס; הבקר ומצאנו עון ועתה לכו ונבאה‬ ‫יהוה ‪;/‬יד שפכרת דם בתוכדהלבוא כעשק לפי שאין ל) ק‬ ‫השלים אשל נשק על‬ ‫עתת ועשתה גלולים ער^יה לטמאה‪ :‬קלובים)עוז לים ז ק‬ ‫דבאו ויקרא?‬ ‫יל)׳ כיחש השליט אשל ונגידה בית המלך‪:‬‬ ‫קלשי בזית ׳כמו שאמל‬ ‫המלך נשען עלימ‪:‬‬ ‫בדמך אשר״ישפכתאשמת )הכאתם גזול את הכס׳‬ ‫אל־שער העיר ויגידו ל ה ם לאמר‬ ‫יי‬ ‫‪T‬‬ ‫שאמל‬ ‫‪1‬יהי כלכל ׳לפי‬ ‫ואת החולה‪) :‬אל ה‬ ‫טמארת‬ ‫אשר־־עשירת‬ ‫ובגדוליך‬ ‫איךשס‬ ‫והגדה‬ ‫ארס‬ ‫אל־מחנה‬ ‫באנו‬ ‫כאשל לנל איש ה‬ ‫ההלים אכלו בך ׳ ת‬ ‫ותקריבי ימיך ותבוא עד־־שנורתיך )כטוליא פלחו ביך ל‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ‪,‬‬ ‫־לטעמתא‪ :‬זמה עצות‬ ‫המה‪:‬‬ ‫כאשר‬ ‫ואהלים‬ ‫אסור‬ ‫והחמור‬ ‫היאך‬ ‫ספל‬ ‫האלהים‬ ‫ד ק ר א השערים ויגידו בירת המלך‬ ‫על־בן נתתיך חרפרה לגו;ם וקלסוה שללשעה‪ :‬טמאת ה‬ ‫־י׳יי׳י' י‬ ‫" _ז '־‪d‬״‪1‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫רקם המלך לילה ויאמר‬ ‫•זיו הלכלי אף על פי פנימדה ‪1‬‬ ‫לכל־הארצורת; הקריבות והרחקות הנל׳׳ זכל בבעילתה‬ ‫»‬ ‫‬‫‪ r‬ו ‪»: -‬‬ ‫' ' * ז‬ ‫©ככלכתכ למעלה ה‬ ‫‪J‬‬ ‫‪}1T‬‬ ‫העמי שאמל ענו כך‬ ‫אגירדה״נא לכס ארת‬ ‫יזםיכעולהלכלים הנה אל־עבריו‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪-T‬‬ ‫־ '‪Tl‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫י‬ ‫ממך יתקלסדבך טמאת השם ךבךת כיישלהענויאם י‬ ‫מל המעשה ‪ t‬י!סלת‬ ‫אישריעשולנוארם ידעו כי־רעבים‬ ‫המהומד־־ז‪ :‬הנה נשיאי ישראל איש ינעלוהכנלתה כמו ש‬ ‫הפסלת מצולען‬ ‫שישלנתילה‪:‬זאישאת‬ ‫‪j. «i :‬‬ ‫‪j t‬‬ ‫‪-t‬‬ ‫ז‬‫אחותו׳ אמל ענה בך‬ ‫לזרעו היו בך למען ש פ ך ד ם ‪:‬‬ ‫אנחנו ויצאו מן־המחנרה להחבדה‬ ‫כי כלוב אם ישכב עם‬ ‫‪P‬‬ ‫הפ^תאחדמות^‬ ‫‪ #‬ואט מ ד ^ י‬ ‫בהשררה לאמר בי־יצאו מן־״העיר‬ ‫זמי מ ? מ אחותו ישכב עמה בבימ‬ ‫‪• T‬‬ ‫י י‬ ‫•»"»»>‬ ‫״‬ ‫ ן ‪TT‬‬‫בתוכך יתום ואלמנה הונו בך‪:‬‬ ‫אביו והיא עולנה ‪3‬‬ ‫ונתפשם ח י י ם ואל־העיר נבא‪:‬‬ ‫נתולה‪ :‬ותבצעי לע?‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫־•‬ ‫‪ j‬״‪j‬‬ ‫‪• J‬‬ ‫)אתה‬ ‫קדשי בזית ואת״שבתתי חדלת;‬ ‫בעושק׳ כלומל ההנית‬ ‫בן אלם ויעןיאחר מעבךו ויאמר רקחו־־נא‬ ‫•‬ ‫א נ ש י רכיל היו בך למען‬ ‫התםפוט׳‬ ‫התדפיס‬ ‫מך־הסוסים‬ ‫?עבה ואיש לעין»תת‪!,‬הם בצע‬ ‫אשרז רעהו‪,‬עשה‬ ‫את‬ ‫הנשארים ‪t‬‬ ‫‪,‬׳ ‪.‬‬ ‫חמשד־ז‪t J J‬‬ ‫‪%^,‬‬ ‫״• ‪1‬‬ ‫־‬ ‫• ‪I‬‬ ‫‪1‬־ • ‪«iT‬‬ ‫^כפל לחזק הענק‪:‬‬ ‫אכלו בך מףמןה״שקסעשקמ‬ ‫ואל־ההרים ^‬ ‫־‬ ‫שפך־דכם ט פ א‬ ‫את־לתי‬ ‫הנם‪• T‬בכל‬ ‫נשאת ב^ז‬ ‫‪^..‬ךאראשד‬ ‫*דל‪3‬למי' ׳ ילושלם‪:‬‬ ‫^עךות״אבגלה־ בני עמך החלושים ז‬ ‫זמהעשובתוכך‪":‬ד‪,‬י ׳ יא ע‪ -‬א ת •‬ ‫‪ .‬׳‬ ‫המון ישראל אשר־־תמו ונשרחרד‬ ‫והולכתה׳ מפיק ה‬ ‫אחתו ברת־אביו ענה־בך‪:‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫־י*‬ ‫־ *‬ ‫‪V‬‬ ‫ג‬ ‫שחד והנה הכיתי כפי׳ ללן‬ ‫ואיש‬ ‫בך טמאת הנדה ענדבך‪:‬‬ ‫הא ?©ולעת אותה‪:‬‬ ‫רקחו שני רכב ס ו ס י ם‬ ‫ונרארה‪:‬‬ ‫לקחו־בך למען שפך־דם נשך ״ ו משל כאלם המצטעל‬ ‫ ‪ .‬־ ו‬‫עיל‬ ‫»ניל שופכת לם׳‬ ‫כמו שאמל )נם אני‬ ‫בילשק‬ ‫ךע^יך‬ ‫ותבצעי‬ ‫לקחת‬ ‫ותרבית‬ ‫באנשיה שופכים דם רשדח המלך אחרי מחנרה־־ארם‬ ‫אכה כפי אל כפי‪ :‬אל‬ ‫ואותי שכחת נאם אדנ ׳חוה‪ :‬והנה נצעך׳כמועלז היעמול‬ ‫וכן ללך הלשון לזכול לאמיר ל כ ו וראו‪ :‬וילכו אחריהם‬ ‫<עיל כמקום אנשיה‬ ‫לכך ׳היוכל לעמול לכך‬ ‫אישר;!שירת‬ ‫אל־בצ?‪5‬ך‬ ‫כפי‬ ‫הכיתי‬ ‫מלאךה‬ ‫כל־״הרךך‬ ‫והנה‬ ‫עד־הךךן‬ ‫כמ שעיל המצאת א‬ ‫ללוב הצלו׳ שאני מביא‬ ‫ך ‪ .‬ך ן ^ ף עליך זהו לימים אשל א‬ ‫»ן‬ ‫ועל־דמך‬ ‫אלף‪ :‬בתוכה < אמל בנדיס ו כ ל י ם אישר־־הישליכו ארס‬ ‫בתוכה לשני טעמי© ה‬ ‫‪\.t-i‬‬ ‫•‬ ‫^ ; ‪•.• -‬‬ ‫‪ :‬״ •‬ ‫ג י •‬ ‫אני עוםה א‪1‬תך חגי*‬ ‫* י יי ‪ »1‬י־‬ ‫‪ V‬יי‬ ‫ד‬ ‫האחל כי שפימת‬ ‫לומ׳יגלה‪5‬לות‪:‬לנלתי‬ ‫בהחפזפם וישבו ה מ ל א כ י ם ועלו»™ לבךאם־תחז^י־־׳ ‪ TZ‬ל י מ ^‬ ‫*מים לעיני כל היא‬ ‫א ש ר אני עשרה אותך א נ י יהוךז ועשיתי׳ כמו שלנלתי‬ ‫‪ m‬גלולה יותד למלך‪ 7‬ויצא העם ויבזו את מחנה‬ ‫והפיצות׳ אותך ‪ P‬י‬ ‫ךברתי ועשיתי;‬ ‫ארס ויהי םאדרס^ת בשקל וסאתים‬ ‫‪P‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫(‬ ‫ור‬ ‫•••‪V‬‬ ‫»‬ ‫»זו‪:‬‬ ‫מ‬ ‫‪|J-.T-‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪v.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪h‬‬ ‫־‬ ‫‪m‬‬ ‫־‪. ;V.‬‬ ‫־ » ‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‪-.1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫‪ v‬ע‬ ‫‪R‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫ך ‪• :‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫זי‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪l‬‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ס י ס י ם‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪S‬־־ ‪-.‬־‬ ‫•‬ ‫זי‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫; י י‬ ‫‪T‬־ •‬ ‫י‬ ‫‪TV :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪ :‬׳ • ׳ ד י‬ ‫‪JR‬‬ ‫•‬ ‫‪S,T‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪» W‬‬ ‫‪T T :‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ך‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪w‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪J T - i‬‬ ‫־‪>:‬‬ ‫'•‬ ‫‪• T :‬‬ ‫— ‪T‬‬ ‫‪ -‬זי‬ ‫‪:‬״ו‬ ‫‪,‬‬ ‫־ ;•‪A'-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‪A‬‬ ‫‪\•j‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫‪-T|.\-V‬־‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫־ »‪A‬‬ ‫ן‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T T‬‬ ‫'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪R‬׳‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪J‬‬ ‫־ ״ ־ ‪:‬‬ ‫"‪V.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫‪_ITW:‬‬ ‫־‬ ‫_ ן‬ ‫• י י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T - ; ! A T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"״‬ ‫‪,‬׳‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪1‬־‬ ‫ו‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ז‬ ‫‪ |.‬־‪T T‬‬ ‫«‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫"‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫‪..‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪J:‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪ • >T‬י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•'‬ ‫‪j y‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1TT-‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪1i‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫;‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ז־‬ ‫‪t‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬־‪AT‬‬ ‫•ן‬ ‫‪;IT‬‬ ‫•‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ -‬ו •‬ ‫‪;T‬‬ ‫י ‪j‬‬ ‫״‬ ‫גשלי(‬ ‫‪:‬־‬ ‫• ״ ו ו‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫>‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪R‬‬ ‫‪5‬‬ ‫־ ! ‪ :‬־ •••‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ r‬׳•<‬ ‫»‬ ‫;‬ ‫כ‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫‪\Y‬‬ ‫\‬ ‫)‬ ‫"‪i‬‬ ‫*‬ ‫‪/‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫\‬ ‫‪I‬‬ ‫<‬ ‫‪i‬‬ ‫ד‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪n‬‬ ‫^‬ ‫‪a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪1‬‬ ‫• ~‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫׳•‬ ‫«‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫•‬ ‫‪j‬‬ ‫ש‬ ‫רה‬ ‫ב ת ו ב‬ ‫‪; v‬‬ ‫‪8,‬‬ ‫א‬ ‫א י‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ד מ‬ ‫ו‬ ‫והםמיתי ׳)כליתי‪) :‬נחלת כך׳ תהי כנחלת כעצ־מך כי על עתה היית נחלתי‬ ‫)מעתה אין את נחלתי ׳)יש מפלשים ונחלת ענק חלול‪ :‬לעיני מים ׳ שהם ילאן‬ ‫כי אין את נחשבת נחלתי כהי)תך כגלות כיניהם; דלעת כי אני ה ׳ אז תלעי‬ ‫מכירי כי אני ה אומל ועושה גזזל)מקים‪:‬‬ ‫ק ד ו ש י ם‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ד ד ק‬ ‫יו‬ ‫שבהם‪:‬לא תנים ותקלי׳ כעלינו הרע׳ ׳ שהמ מתיאשים מן הפולענו׳ והי) אומד׳‬ ‫לא תיןלכותמהל בעליג) הלע׳)נעשה כתאות לכמ)אם תנא הלעה לא תנא‬ ‫בעמל מעשינו אלא מקלה הלא בעולם כמ שאמל כתילה)הלכתם עמי בקלי‪:‬‬ ‫ביום ההלא ׳ במם הגאולה‪ :‬אקים אתסוכתלול הנופלת׳ לפי שאמל מלכזת‬ ‫אפדם תבטל אמל כי‬ ‫‪«.‬‬ ‫יזסלת הפטרת אחד‬ ‫אדני יהרה‪ :‬התשפט אתם התישפוט מלכות לול תקום והיא‬ ‫מות‪:‬‬ ‫בגויכם וזריתיך בארצורת וחתמתי‬ ‫הסוכה על לרך משל כי‬ ‫‪:‬‬ ‫הודיעם‬ ‫אמתם‬ ‫את־תועבת‬ ‫בךאדס‬ ‫היא סוככת על העם‪:‬‬ ‫ונחלת בך לעיני‬ ‫טמאתך ממך‪:‬‬ ‫ן • ••ן‬ ‫ז‪-‬‬ ‫ו‬ ‫»‬ ‫זי יי»‬ ‫הפטלת קלושים‬ ‫ואמרת אליהם בהיאמראדני וגללתי את פרציהן׳‬ ‫ג‬ ‫יהודה‬ ‫בי־אני‬ ‫וידעת‬ ‫‪4‬ויס‬ ‫האשכנזים‪:‬‬ ‫כמנהג‬ ‫ד־ • י ‪ -‬פלציישל׳‪:‬למק ילםן׳‬ ‫ו‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫^‬ ‫הפטלת קלושי כעמלס סימן ט כמנהג‬ ‫יהיור־ז ביום בחרי בישראל ואשא ידי הפסוק כמו הפיך׳ למק‬ ‫ככני‬ ‫הלא‬ ‫‪r,T‬‬ ‫‪:‬ן‪ --‬־ ־ ; ‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪• vt‬‬ ‫ילשו אשל כקלא שמי‬ ‫האשכנזים‬ ‫כיםיים‬ ‫לזרע ב י ת יעקב ואוךע דחכם בארץ עליהם את שאלי׳ אלום‬ ‫אתם לי בני יםלאל ׳‬ ‫מ צ ר י ם ו א ש א ידי להםדאמראני רל אותם םנקלא שמי‬ ‫כב‪ 0‬כשיים אתם ל י‬ ‫ככני כושיים שהם ע‬ ‫‪ j‬עליה את אמ׳־‪.‬עום זאתי‬ ‫הי^וא‬ ‫•‬ ‫עכלים והם השחזלים‬ ‫בני ישראל נאם*‪:‬הוה‬ ‫יהוהאלהיכם; ביום ההוא נשאתי <אתהג‪/‬לז הנה ימים‬ ‫מכצי מם כן חם שהם‬ ‫באי׳׳ חולשבקו^ל לל‬ ‫צמכייס לעבדים כן ה הלוא ארת־ישראל העליתי מארץ‬ ‫ירי להם להוציאםמארץמצרים אל בך תהי׳ התבואה לבה‬ ‫‪I T J V‬‬ ‫זיו‪• :‬יי• •‬ ‫• ‪•• * :‬‬ ‫*‬ ‫‪-11‬‬ ‫היה לאד שתהיו אתם‬ ‫י‬ ‫‪ j‬ו‬ ‫*‬ ‫*•‬ ‫על שיתעסקו בקצילת‬ ‫ארץ אשר־תרתי לחכם‬ ‫)נכדם לי כי מבית ע מ צ ר י ם ופלשתיים מכפתור ו א ר ם‬ ‫זבו־‪ /‬חלב התמא׳על עת החליש‬ ‫ז•‬‫‪jj‬‬‫ז ז ‪t 1‬־־ ‪r‬‬ ‫עכלים קניתי אתכם‬ ‫‪.‬‬ ‫^ ‪.1‬‬ ‫ןך^‪.‬‬ ‫לפגשו זה כ‪/‬ח החללש‬ ‫)העליתי אתכם מאלץ מקיר‪ :‬הנה עיני• אדני יהוה בממלכה‬ ‫‪ »-T‬ן‬ ‫; ־ ;‪» : vr»1‬‬ ‫בקוצל על לקי שאמל‬ ‫מצלים י• ופלשתיים‬ ‫מכפתול ואלם מקיל ׳ החטאות והשמדתי אתדת מעל פני‬ ‫כתולה להשיג לכם ליס‬ ‫ואמר א ל י ה ם א י ש שקוצי‬ ‫את כציל אכל זה הוא‬ ‫וה צפלם בענק תימה האדמות אפס כי לא השמיר אשמיד‬ ‫השליכו ובגדולי מצרים אל־תטמאו תתל׳)לןלךענכים ב‬ ‫)צי העליתי פלשתים מ‬ ‫אני יהוה אלהיבם ן וימררבי ןלא כמושך ה‪/‬לע׳כימהאמ‬ ‫מגלותם כמו שהעליתי את־כית יעקב נאם־יהורת‪ :‬כי־הנה‬ ‫א ב ו ךישמע א^י איש אות־‪-‬שקוצי כתולה לכציל ישיג את‬ ‫אתכם מאק מצלים׳ אנכי מציה והנעותי בכל־הגוים את־‬ ‫זלע כמו מלםך הזלע‬ ‫‪T‬‬ ‫־ •\‪.‬‬ ‫ו י‬ ‫*‬ ‫*‪11‬־‪•:‬‬ ‫* י • ‪ i‬־ ־י‬ ‫יהחכם לאלע פילם כי‬ ‫עיניהם ל א השליכו וארת־גלולי נושא הזלע אל השלה‬ ‫נשי הכושיים הם הפקל בירת י ש ר א ל כאשר ינוע בכבררת‬ ‫מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי לזולען ומה שאמי מלםך‬ ‫הוא בלשון שאמל נושא‬ ‫ואין איש מהם יילע מי ולא־יפול צרור ארץ‪ :‬בחרב ימותו‬ ‫אכיויאתםכני אכאחל‬ ‫עליהם לכלוות אפי בהם כתוך ארץ משך הזלע והוא על(‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ • :‬י‬ ‫ל"••‬ ‫ הייתם ואינכם כמו פ‬‫יקל כמו משך חכמ׳‬ ‫כלםתים מכפתזלןאלם כ ל ח ט א י עמי ה א מ ר י ם לא־תנייש‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״ ־‬ ‫‪V‬‬ ‫מ צ ך ם ן ואעש למען שמי לבלתי והזלעיקל לזולעו‪:‬‬ ‫מקי׳םנתעלכו זה כזה׳‬ ‫החל לעעי הגויס אשר־המה בתוכם ותטיפו ההליםעםיס‪/‬‬ ‫ויתכן כי טעם הלא את ותקדים בעדינו הרעה‪ :‬ביום ה ה ו א‬ ‫עלללך משל מלוב היק‬ ‫ים)־אל העליתי הנה ל אקיםאת־סכת דויד הנפלות ונדרתי‬ ‫א ש ר נודעתי א ל י ה ם לעיניהם )הפילות ׳ ועסיס הוא‬ ‫‪- v‬‬ ‫לכל ילועכיאניאכיכס‬ ‫שם כלל לכל משקה ש‬ ‫להוציאם מארץ מצרים ן‬ ‫וכןאמלמםההלאהוא את־פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה‬ ‫שיוצא מן הענבים )‬ ‫־‪I‬‬ ‫למען ‪• I‬‬ ‫מךשו ‪t‬את־‬ ‫אכיךקנך‪ :‬הנה עיני בימי ע ו ל ם ‪:‬‬ ‫ואוציאם מארץ מצרים ואביאם אל• )משאל פילות ונקלא‬ ‫עסיס לפי םיוצ׳ המשקה‬ ‫ה׳ כממלכה החטאה׳ שאריות א ד ו ם וכל־הגוים אשר־‬ ‫‪| -:‬‬ ‫"‬ ‫‪•I TJT; •AT‬‬ ‫‪T -J‬‬ ‫־‬ ‫»‪T‬‬ ‫ן ״ •>‬ ‫הוא מלכו׳ אפלים כי כל‬ ‫מהם על ילי סחיטה <‬ ‫ואת־‬ ‫את־חקתי‬ ‫להם‬ ‫ואתן‬ ‫המדבר‪:‬‬ ‫עליהם נאס־יהוה עשרת‬ ‫המלכים היו לעים ן נקרא שמי‬ ‫)כתישה מן)עסותם ר‬ ‫•י‬ ‫"‪K‬‬ ‫וחטאים מילבעם בן‬ ‫משפטי הודעתי אותכם א&ר יעשדת לשעים‪ :‬תתמוגגנה׳‬ ‫הנה ימים ב א י ם‬ ‫נכט על הושע כן אלה ״‪ .‬זארת‪:‬‬ ‫ז־ ‪— . r "1‬‬ ‫»‪A‬‬ ‫־ •ו•‬ ‫• ‪V T :‬‬ ‫על ללך משל כאילן ה‬ ‫)הםמלתיאותה׳פילוש נאם‪-‬יהורת וננש חורש בקוצר ודרך‬ ‫את־‬ ‫ונס‬ ‫;‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫וחי‬ ‫האדם‬ ‫אותם‬ ‫נ‬ ‫הגבעות נמוגות‬ ‫המלכ)׳ אשמיל שלא י‬ ‫ומתמוסמ׳ מלוב החלכ‬ ‫לאורת‬ ‫להיות‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫נתתי‬ ‫שבתותי‬ ‫יהיה עול מהם מלך אכל ענבים במשך הזרע והטיפו ה ה ר י ם‬ ‫שזב עליהן ‪ p‬הצאן׳‬ ‫• •י‬ ‫; ••‪-‬י‬ ‫‪:‬־ » ‪v‬‬ ‫גיתיכקכ לא אםמיל‪:‬‬ ‫ביני וביניהכש לרערת בי אני יהודה ‪ pi‬אמל כנבואת יואל‬ ‫תתמוגננדת‪:‬‬ ‫וכל״הנכעות‬ ‫עסיס‬ ‫כיהנה אנכימצזה׳‬ ‫יספו ההלים עסיס ו‬ ‫ש‬ ‫וה אני גוזל עליהם‬ ‫דםרדבי בית־ישךאל והגכעות תלכנה חלכ‪:‬‬ ‫מקדשם ‪:‬‬ ‫ושבתי את־שבורת עמי ישראל ובנו‬ ‫הגויי‬ ‫‪3‬אניע אותם ככל‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫במדבר בחקותי לא־הל^כו וארת־ ןםכתי׳ מכואלהלאג‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪• -i‬‬ ‫כככלהכמ)‬ ‫כאשל ינוע‬ ‫ומה שאמלושתו את‬ ‫ערים נשםורת וישבו ונטעו כ ר מ י ם‬ ‫שינוע גלגיל החשה כ‬ ‫משפטי מאסו א ש ר <עשדת אתכם יינם ואכלואתפליהם׳‬ ‫ביחזקאלסיקכ׳ כמנהג‬ ‫הפטלת קלושים‬ ‫גגורתואבלו‬ ‫ושתואת־יינכם ועשו‬ ‫ י‬‫אותה‬ ‫בכבל׳ כםכיבלים‬ ‫לוצה לומל שלא יהיה‬ ‫הספללים‬ ‫לפוללאק העפל ו את־פךיהם‪ :‬ונטעתים על־אךמתס‬ ‫האדם וחי בהם וארת־שכתתי חללו יגיעם לליקםיעכלג א‬ ‫מ א ד ואמר לשפך חמתי עלירהם אלמתם)יאכלו אויכיה'‬ ‫אשר־‪-‬‬ ‫מן^אדמתס‬ ‫והגלגלי הטוכיםשהם ןלא ינתשו ע‪1‬ר‬ ‫לאמיר‪:‬‬ ‫אלי‬ ‫יה‪1‬ה‬ ‫דבר‬ ‫ו־‬ ‫‪:i‬‬ ‫נסים ישאמ למעלה נ‬ ‫השכנים להם‪) :‬נטעתי׳׳‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫ז ־‬ ‫אלהיך*‬ ‫אמריהוה‬ ‫‪71*1‬להם‬ ‫ופן הצמח׳ שכה שהם נתתי‬ ‫במדבר ל כ ל ו ת ם ‪:‬‬ ‫ואעשה למען כק הנטזע שלא תן!‬ ‫בן־״אדם דבר ארת־‬ ‫נסים )הם מתנועעים‬ ‫ממקומו‪:‬‬ ‫‪ :‬־״‪-‬־ י‬ ‫בככלה אילך)אילך כן זקני ישראל ואמרת א ל ה ם כדת‬ ‫שמי לבלתי החל לעיני הנוים אשר‬ ‫יםלאל יתנועעו לטלטל)‬ ‫מסלת הפסלת קדושים‬ ‫הלדרשאתיאתם‬ ‫אמר אדני‪-.‬יה‪1‬ה‬ ‫ונס־אני‬ ‫הוצאתים לעיניהם‪:‬‬ ‫בכל הגלים )לא יכלו‬ ‫ ‪jT‬‬‫‪. ..‬‬ ‫_‬ ‫־‪ I‬׳‪/‬‬ ‫י‬ ‫* ‪s . -‬־ ‪JT‬‬ ‫נשארתי ידי ל ה ם במדבר לבלתי הפסלת קללשי'כמנהג‬ ‫‪^ %‬באיס חי־אני אסיארךש לכס נאכם‬ ‫‪,‬‬ ‫הספללים׳‬ ‫‪T‬‬ ‫י • • את ןיני י לאל ׳ כמו עם או אל‪ :‬התשפזט ׳ תי התוכח יתהק כלומל תלצה לשפוט אותם ־ •‬ ‫מע‪A‬שיהם הלעים והוליעם גכ את תיעביי*‬ ‫כלםעת»הוכח אותם על‬ ‫אותם‬ ‫מעתב י‬ ‫אבותם ס מקלם הכעיסוני כמעשי יליהם‪ :‬ביום כחלי כיםלאל ׳ החל התוכחה ה‬ ‫אל־הארץאישר״ינתתיהוא יום ששלח להם תחלה‬ ‫כגלות מצלים ויום שבחל בהם‬ ‫שהיוא העם‬ ‫יא מסה אהלז)מלים וזה הענק והתוכחה שהוכיחם במצלים לא לאינו אלא מלכלי יחזקאל כמללם הלי שנאה זו היתה ‪I‬כבושה לפני המקים קלוב לתשע מאות שנה‬ ‫ממים)על כל פשעים תכסה‬ ‫שנאה‬ ‫השנאה ועל‬ ‫שוע נתעוללה‬ ‫שהיו עתה מלכים‬ ‫י*«י&ל!היתה‬ ‫תעללל ה‬ ‫לכל*‬ ‫נאמלהיא‬ ‫ודבש‬ ‫חלב‬ ‫זהצבי •‬ ‫זכרת •‬ ‫» לפ ן‬ ‫מחפה עליהם ועל ילי ‪1‬‬ ‫אהבתל ‪. /‬‬ ‫יחזק*׳־ ׳י‬ ‫משהין כמצרים על‬ ‫אהבה‪ :‬ואשא ילי׳ כמסכאמלאשלנשחתי מת ילי לתת חותהוגומלז יאילעלהס׳ נללעתילהם על ילי נכיאים ששלחתי להם׳ ואשא ילי להם ‪ J‬כמגשאמלאניה׳אני‬ ‫ואות־‬ ‫במשפטי‬ ‫הארצות‬ ‫ולא תתולו אחד לכככם)אחיי‬ ‫מאסוםאמל‬ ‫לחטא כמו‬ ‫יעןל׳ האלם‬ ‫העיני׳ןמכיא‬ ‫ה׳ ׳ שבועה‪ :‬צכי היא לכל האלצו׳ ׳ תפאלת לחמלה לכל האלצלת היא‪ :‬איש שקיצי עיניו השליכו ׳ כי‬ ‫ואת־שבתותיהמצליים היו שומעים כ‬ ‫הככיאים‪ :‬לעיניהם ׳ כי‬ ‫ילי‬ ‫על‬ ‫׳‬ ‫נולעתי‬ ‫עיניכם וגומל ואממ לכותימ זל עינא וליבא סלסולי לחטאי נינהו‪ :‬לכלתי החל׳ ענין חלול‪ :‬אשל‬ ‫חקותי לא״הלכו בהם‬ ‫אליהם הנביאים; להיות לאות ׳ אות גלול הוא להם שנתתי את יום מנוחתי להם למנוחה‪ :‬חללו מאל ׳ כי שכת לאסונה חללו שיצאו ללקזט המן לפיכד אמל מאל •‬ ‫קלושים‪:‬לבס הלך‪':‬‬ ‫נלול^יהם‬ ‫חללוכייאחרי'‬ ‫־‬ ‫הפסלת אמול ‪4‬‬ ‫הפסלת‬ ‫חסלת‬ ‫אני נשאתי ילי להם ׳ כלבל מלגלים שאמל ןאולס חי אני‪ :‬ואומל ׳ כל הענק הגא מבואל‪:‬‬ ‫\‪J *-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫־<‬ ‫••‬ ‫‪t i t‬‬ ‫'‪'A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•*‬ ‫»־ז‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫י •ן'‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪IT‬־‬ ‫••‬ ‫‪JT‬‬ ‫"‬ ‫*‬ ‫‪C‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪i‬‬ ‫‪J‬‬ ‫"‪A»J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫מך ; ) א ך‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫; * ‪* A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫כ ל‬ ‫״•‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ע‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן ז א ר צ ‪ 1‬ו ת‬ ‫‪T‬‬ ‫־*‬ ‫‪8‬‬ ‫י‬ ‫‪A"T I‬י‪-‬יי‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫{‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•^‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪T,T‬‬ ‫‪TJV‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪;j‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪ V‬״‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪ATT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f• t‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\ ‪j -‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TAT‬‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪»<T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪>IT‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‪-IT‬‬ ‫"‬ ‫‪:•X‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫‪.‬־־‬ ‫‪j:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫»י‬ ‫»‬ ‫־‪J‬‬ ‫ן‬ ‫•‪" \.T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪#‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VTT|T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪l‬־־«‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪%‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫ן ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫\‬ ‫ץ‬ ‫‪j‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪4‬‬ ‫י ־‪J‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪;IT‬‬ ‫‪.* T‬‬ ‫‪>T:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫» י‪-‬‬ ‫)‬ ‫‪:‬‬ ‫‪'AT-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫‪/-T‬‬ ‫‪T Vj‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬ן‬ ‫•‪V‬‬ ‫••‬ ‫*‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫״‬ ‫‪j • - .‬‬ ‫׳‪i‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:T-‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T I T‬‬ ‫‪-\\-TT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫י י‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫>‬ ‫•‬ ‫־‪\,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫»‬ ‫\‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫‪$‬‬ ‫י‬ ‫י ע ל ן ‪p r t‬‬ ‫‪tth‬‬ ‫י‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ —.‬־‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫חנוא‬ ‫»‬ ‫‪JT‬‬ ‫* ‪V t‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪l‬‬ ‫•‬ ‫ש‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪~l‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־‬ ‫־‬ ‫< כ י י ן מ מ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫־‪:‬י‬ ‫י‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫••‬ ‫'‪y‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫*‪.‬י‬ ‫‪T J‬‬ ‫־‬ ‫־י׳׳‬ ‫" י י ‪,‬‬ ‫ותחס עיני עליהם משחתם ולא־‬ ‫־‬ ‫‪T ST‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪v v‬‬ ‫•‬ ‫‪t f‬־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫—"‪s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ו כ ה ד‬ ‫א מ ו ר‬ ‫ר ד‬ ‫^ ^ ך * ן מ » ן ^ ף ן הלוים ׳ אשל משבטללי‪ :‬בניצללק׳ לפי שהיה‬ ‫‪ U J J U / I J‬כהן גלול ששימש לאשין במקלם בימי שלמה‬ ‫נקלאו על שמו‪ :‬אל שלחני לשלתני ׳ כמו שתי‬ ‫לפתולילחים אפיא‪ :‬אל שעלי החצל הפנימית ׳ לפני ולפני׳ במם הכפולים‪:‬‬ ‫)לא יעלה עליהם צמל׳‬ ‫תכלת שהיה במעיל עשיתי א ו ת • כלה כמדבר‪ :‬ואמר‬ ‫ובאבנט לא ילבשנו‬ ‫כעבללת‬ ‫כיום הככולי׳‬ ‫אל־בניהםבמךבר כחוקי אבותיכם‬ ‫כנים‪ :‬וביתה ׳ ולפני׳‪ :‬א ל ־ ת ל כ ו וארת־מישפטיהכם אל־‬ ‫כאלי פשתים ׳ נקלאו‬ ‫כן המגכעו לפי שהיו תשמרו ובנלוליהם אל־תטמאו‪:‬‬ ‫על הראש לפאל לכן‬ ‫אנ״הווז אלהיכם בחקותי לכו‬ ‫אמר ומנכעות תעשה‬ ‫‪A‬‬‫; ‪ •.‬י ־‪v‬‬ ‫י ' ! ״ • ‪ vt‬״ •‬ ‫להם לכבול ולתפארת‪:‬‬ ‫לא יהגלל ביזע י פילסו ואת־ משפטי שמרו ועשו א ו ת ם ‪:‬‬ ‫‪*1‬‬ ‫שבתורתידרערת כי אני יהורת‬ ‫ואת־ו ב י נ י כ ם‬ ‫לבותינו• ?ל לא יחגמ ביני‬ ‫קדשו‪.‬ורהיולאורת‬ ‫כמקום שמזיעין כ‬ ‫אלהיכם‪.:‬‬ ‫כלתניא כשהם חוגלים‬ ‫אניס חוגלים לא למטה‬ ‫ממתניהם )לא למעלה‬ ‫הפטלת אמולכייזזקאל כסימן מל‬ ‫מאציליהם אלא כנגל‬ ‫אצילי יליס‪ :‬אלהחצל <*«ן«*«ף‬ ‫ה ל ף ם בנ<‬ ‫)‪U JHwII‬‬ ‫החיצונה׳ לפי שהיה‬ ‫צדוק א ש ר‬ ‫)‬ ‫מלכל כהיכל לפני‬ ‫ ו‬‫‪I‬‬ ‫ה‬ ‫)לפנים לקלאה‬ ‫הפנימית)אצלםחצליש ל) שמרו את־משמרת מקדשי בתעודת‬ ‫•‬ ‫‪*T‬י;‪:‬‬ ‫לקלות עזלת ישלאל בני*ישראל מעלי המרת יקרבו א ל י‬ ‫מצל החיצונה לכן ה‬ ‫הוגלך לכפול שתי פ לשרותני ועמדו לפני לותקריב ל<‬ ‫‪:I‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫המה‬ ‫כעמים לומר שעלעזלת חלב ודם נאם אדני יהורת‪:‬‬ ‫גשים הוא אומר מקום‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VJ‬‬ ‫שכל ישראל נכנסין‪:‬‬ ‫יבאואל~מקדשי והמרת יקרבו אר ^‬ ‫)הניח אותם כלשכות‬ ‫הקלם ׳ כמו שאמר ) שלחני לשררתני ושמרו ארת ־־‬ ‫*‬ ‫וזו; ו‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•• ‪:‬‬ ‫והיות ב ב ו א ם אל״‬ ‫<כםט את כגלי הכל משמרתי‪:‬‬ ‫אשל לכם להניחם שם‪:‬‬ ‫)לא יקלםל אתהעם׳תי שעריי החצר הפנימית בנח פשתים‬ ‫)לא יתעלבלן עם עמא ילבשו ולא־־יעלרה ע ל י ה ם צמר‬ ‫כלכוסיהין ׳ כללמל לא‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪T ' -X‬‬ ‫‪ - I‬׳ ‪< V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT•4: 1‬‬ ‫יגעל את העם בכגליה׳ ב ש ר ת ם בשערי החצר ותפנימיות‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ג‬ ‫‪IT‬‬ ‫ז‬ ‫‪i‬‬ ‫הקלוסים שאין כגלי‬ ‫פארי פ ש ת י ם יהיו‬ ‫מול טהלדם אצל בגלי וביתרת ‪:‬‬ ‫בן שלם מלך ר סלם‬ ‫^‪imfijf^tto‬‬ ‫הקלש‪) :‬לאשם לא י‬ ‫ויבא אלי חנמאל בךדדי כדבר היה לול ילמיהל אחי‬ ‫יגלח) ׳ לא יגלהו כל עליראשב^ ומכנסי פ ש ת י ם ילדו‬ ‫אביו ‪ :‬משפט הגאולה‬ ‫ך‪;-‬‬ ‫•הורת אל־חער‬ ‫‪0‬על הלאש < )פלע על־מתניהם לא יחגרו ביזע‪:‬‬ ‫׳ אם מכלתיו לאחל‬ ‫מ י־ ־ * ‪ , :‬״ ־ ‪ -‬י‬ ‫לא ישלחו׳ לאיגלל) ו ב צ א ר ת ם אל־החער דתחיצונרת‬ ‫קנה נא ארת־־שדי א ש ^ ב ‪ #‬ת ו ו ת לך משפט הגאולה ם‬ ‫ז‬ ‫ *‬‫השעל משלשים מם )‬ ‫ואילך‪ :‬כסום יכסמו א ל ־החצר החיצונות א ל ־ ־ ה ע ם‬ ‫את לאםיהם ׳ ישוו את יפשטו ארתרבנדיהם אשו—המות‬ ‫‪r‬‬ ‫את־ה^סבבנךיהם‪:‬‬ ‫הנלוח לא יגלחו מכל יקדשו‬ ‫משרתם בס והניחו אותם בלשכרת‬ ‫ו ר א ש ם לא ;גלחו ופךע לא!שלחי‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫השדה מארת חנמאל בן־־דדי א ש כן עשה‪ :‬כי לכל ה‬ ‫אלא כענין השוה אחל‬ ‫ולא•‬ ‫אחרים‬ ‫בגדים‬ ‫ולבשו‬ ‫הקדש‬ ‫כי מהשם‬ ‫ויין‬ ‫לשלםיםמם ׳ ולזל פ כסוס יבסמו את־ראשיהם‪:‬‬ ‫‪ n‬כי אם‬ ‫פילשו כסום יכסמו לא־יישתו כל־בהן בבואם אל־החצר‬ ‫שב^ז^ןליםהנשתזהבםף‪:‬‬ ‫לא היה מאת) למה‬ ‫‪s‬‬ ‫ן‬ ‫בתספילת םל כן א‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫אמל אלי שיבא חנמאל‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫ף‬ ‫‪1‬אכת‬ ‫אלעשה לאשל םל זה הפנימית‪ :‬ואלמנה וגרושות לא־‬ ‫אלי למבול סלה)‪ :‬את‬ ‫" י ‪ -‬״י״־* *•*‬ ‫כצל עקל‪ 5‬של זה‪:‬‬ ‫אם־־בתולורת‬ ‫כי‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫להם‬ ‫;קחו‬ ‫ואקה הכסף׳ הכסףשהתנתי‬ ‫ו א י ^ ל הכסף במאזנים ג‬ ‫לין לאישתו׳ כמו ם‬ ‫שכתוב בתולה ומה‬ ‫אישר־‬ ‫והאלמנות‬ ‫ישראל‬ ‫בית‬ ‫מזרע‬ ‫את־ספר המקנה את״החתוס המצות עמל ׳ השקלים הם מנים‬ ‫•״‬ ‫מכהן זןזז‪•:‬‬ ‫ו‬ ‫• ‪•r‬‬ ‫י‪5‬ןחו‪:‬‬ ‫אלמנה‬ ‫תהיה‬ ‫שאמל לו משפטי ה‬ ‫)הכסף הואסלעיםנ‬ ‫־ י י ג ‪-‬‬‫ ^‬‫ןהחקיס‬ ‫ואת־"‬ ‫*‬ ‫ימחי‬ ‫רזרהו‬ ‫ידידיי‬ ‫וביך‪-‬טמא‬ ‫הנהנים אף על פי עמי יורו בין ל‪,‬דש לחל‬ ‫)אכתל כספל)אחתים״‬ ‫ייז ‪ i -‬יו‬ ‫י ‪ .‬־ יי‪.‬‬ ‫י •־‬ ‫שכתוב כתורה לפי ש‬ ‫הכפר המקנה אל־בךוך בן־נריה כן״ כתבתי לברי המקנה‬ ‫ועל־ךיבהמדת‬ ‫שחילש לכרים שאינם לטהור יודיעם‪:‬‬ ‫מחסירה לעיני חנמי<ןל ך ^ ‪ l.‬י ) כספל לאחל כן יממתי‬ ‫•*״״ '‬ ‫בספר יי י 'י ־ *‬ ‫"‪.JJ‬‬ ‫הכתבים ^ ^‬ ‫ם *ה ר ח‬ ‫מפורשים בתולה ש יעמרו לשפט‬ ‫)אעי‬ ‫‪111‬‬ ‫העד"יבשי‬ ‫ישפטהו י י ‪ y. n-‬־;‬ ‫במשפטי‪- V‬־־‪.‬‬ ‫־‪-T‬‬ ‫הספלכחותם‪ :‬שקניתי‬ ‫המקנר> עליי׳ כמקנה‬ ‫שבכתב גם אפשר‬ ‫העלתי עלי׳‪ :‬ואקח ׳‬ ‫וחקח׳‬ ‫עלי‪:‬‬ ‫העלתי‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הכהנים‬ ‫׳‬ ‫בתולות‬ ‫אם‬ ‫כי‬ ‫קלושה‪:‬‬ ‫לתוספת‬ ‫לעתיל‬ ‫ש‬ ‫ת ‪,‬חתיס רוצה אמר ספר המקנה החתום‪ :‬המצוה יהחקים ׳ רוצה לומר‬ ‫^חילש לכלים שהם ^ ^ ‪^ ,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%• T‬‬ ‫•י‪|-‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫» *‪V.‬‬ ‫שכתיב כתללה לא זכר הבל‪ :‬כמשפטי ישפטהל׳ ישפטו הליכ כמל שכתובים‬ ‫משפטי הליב בתולה ‪ j‬ואתחקתיבכל מ)עלי׳ בלבלי הקלבנל׳ וכל את שבתותי‬ ‫יקלשל ‪ 5‬לאל מת אדם ׳ זהל ככהן הליוט‪) :‬אחלי טהרתו ׳ אפשל שיהיה זה‬ ‫לעתיל לתוספת קלושה םאמל סיטהל לס<ף טכע עלל ישכלל לג סכעה ימים‬ ‫אחרים אלא של‪/‬ל פ‬ ‫פילםוהו אחרי טהרתל‬ ‫ואת־תורתי ואת־חקיתי בכל‪-‬־מועדי אחלי פליםתל מן ה‬ ‫ישמרו ואות שבתותי;קדשו‪:‬‬ ‫המת ז ובילם באל ׳‬ ‫ואל־־מת א ד ם לא יבוא לטמאה בי תחלה אל הקלם ל‬ ‫‪_J‬‬ ‫• *‬ ‫להתחנך לעמלי יקליכ‬ ‫אם־־לאב״ולאם ולבן ולבות לאח חטאתו זל עשירית ה‬ ‫האיפה שלו כך םנוייה‬ ‫ולאחורת אשו—לא־״היתדה לאיש כמנעל קטן ן )היתה‬ ‫יטמאו‪ :‬ואחרי טהךתו שבעת ימים להםלנחלה׳ הכהונה‬ ‫יספרדלו‪ :‬י וביוםבאואל־הקדש תי;יהלהם לנחלה שלא‬ ‫תהיה להם אחוזה כ‬ ‫אל־החצר הפנימית לשררת‬ ‫בקדש כישראל ! )לאםית כל‬ ‫ ‪*/‬‬‫ככולי כל׳ בכולי כל‬ ‫?קריב חטאתו נאם אדני יהוות‪:‬‬ ‫פלי ג מכלתללמותיכם׳‬ ‫!ידי‪*, .‬רי־חרימ^ס׳‬ ‫ןהיתה ל ה ם ל נ ח ל ד ת אני נ ח ל ת ם‬ ‫פר• מככת‪)7‬כ‪)7‬י<‪w.‬‬ ‫־!‪-.‬י‪.‬‬ ‫ז‬ ‫!י!!י׳•‬ ‫ואחזרה לא־תתנו להם בישראל אני לאםית מכל תללמלתיכ׳‬ ‫ץ א תללמה גלולה ‪j‬‬ ‫^‬ ‫אחזתם‪ ':‬המנחה והחטאת‬ ‫! כל נכלה)טרפה י כמל‬ ‫‪.‬־•»*‪.‬־‪»-‬־׳•‪-‬‬ ‫המות;אכלום ו ב ל ־ ח ך ם בישראל שאמר כתורה נכלה‬ ‫להם יהירה‪ :‬וראשית כל־בבוךי כ ל ןטלפה ל<ן יא ל לטמא׳‬ ‫וכ^‪ .‬תרומת כ ל מכל הרומות?ם נם ‪A T p i p‬‬ ‫לכהנים יהיות וראשית עריסותיכם הנהנים מוזהלין ילתר‬ ‫תתנ\לכהן *להניח ברבה ל ‪ . -‬ך ‪ :‬מפניהטלמאהלפישהם‬ ‫תמיל כמחלם )לזל‬ ‫־ י ‪ f‬״ י‪,‬־• \ י ־ י ״ י י * ״ ״• י‬ ‫מךה^יףלב י מ ־ אמל< לפי םהיתלה ל‬ ‫וטרפו‪-‬־‪.‬‬ ‫כל־נבלה‬ ‫נילמיה כסימן‬ ‫כהל סיני‬ ‫הפטלת‬ ‫להם מליקת חטאת ה‬ ‫הבהמה לא יאכלו הכהנים‪:‬‬ ‫ד‬ ‫חסלתהפגורתאמול‬ ‫סהיאנכלהלטלפ‬ ‫ף א ^ ף ‪:‬רמיהו ד ד ך ? דבר העוף‬ ‫הוצרך להזהילם על ם‬ ‫יהוד־־‪ .‬אד׳ ראמיר‪:‬‬ ‫‬ ‫וטלפית‪:‬‬ ‫שאר נבלות‬ ‫הפטלת נהל׳‬ ‫הנה חנמאל בן־־שלסךךך בא אליך‬ ‫ר א מ ר ילמיהל׳‬ ‫לאמר קנדת לך אות־־שך* א ש ר‬ ‫״‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫־‬ ‫‪ " T ,T‬־ י‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ir*•T:|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫י־‪{T‬‬ ‫י‬ ‫; " ‪,‬‬ ‫" ‪T‬‬ ‫"‪TI':!.*J‬‬ ‫־ ‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫*•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬־י‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬־־‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪^VT‬‬ ‫־י־‬ ‫ה א‬ ‫‪T TT 5‬‬ ‫כ‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫‪I.T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪T-1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T|:T‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪- :‬‬ ‫^‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪/T‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫‪J‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪J!T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T T J‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪AT‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫« ‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫_‬ ‫־‪1‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫ן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫(‬ ‫‪i|T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫־‪• -;,‬ין‬ ‫"‪J‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫»‬ ‫ז י ו ‪:‬‬ ‫־‪:1‬־••*‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ה פ ט ר‬ ‫‪T 1‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪!)0‬ת}‬ ‫פ‬ ‫•י‬ ‫* ! » • • » ‪ -‬־ •‬ ‫‪1x‬יי‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: IT‬‬ ‫‪R‬‬ ‫־‪J‬‬ ‫\‬ ‫‪S‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ף‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r1‬‬ ‫"‪~T‬‬ ‫״‬ ‫‪R‬‬ ‫;‬ ‫‪/T‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ר‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪\.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪IA-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‪j‬‬ ‫»‬ ‫«‬ ‫_‬ ‫י ‪.‬‬ ‫_‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ב ‪ 3‬פ‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫‪n‬‬ ‫ו א ע ף‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪•J;T‬‬ ‫׳‪1‬‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ת‬ ‫‪K‬‬ ‫י‬ ‫למש ע‬ ‫‪A‬‬ ‫‪t‬‬ ‫(‬ ‫?‬ ‫‪p‬החמןס‪/‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪ b‬י &‬ ‫‪ ^ ^ ^ ,‬״ מ עומל כמקים שנים וספר זה היא תנאי‬ ‫מכהן יקחו יש מן הנהנים שמותלין באלמנה׳ והנה הניח זונה וחללה ‪p‬‬ ‫^ לה כמו מספל שצי תנלאותםהיאמצוה כתולה ׳)החקים׳ מנהגים שהי)‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫פתחו החת‪-‬ס‪ :‬לעיני חנמאל לולי׳ לוצהלומ כן לילי וכן נאת‬ ‫»׳ ‪/‬ץ‬ ‫‪.‬‬ ‫לגט תחמ! הכתובים בשפר המקנה ׳ לנצה לומ סחתמל כשמם לעדנת‪:‬‬ ‫לקות׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ד מ‬ ‫ג ה ר‬ ‫ת פ ט ר ת‬ ‫ד ר ש‬ ‫ו ב ח ו ק ת י‬ ‫‪,‬‬ ‫לקוח מקול כמקל׳‪$‬מי לכן זכללאת ילם השבתי‪) :‬את החתו׳ ספל המציה פיללסל הברזל החזק כמל שקרא האכן החזק שמיר כאמלו כםמיל חזק‬ ‫!החקי׳ לגם הל׳ היה חתל׳ למען יעמללימי' לכי׳ ׳ על שיכ הגילה שאז תתקיי׳ מציל ׳ ותרגם ירלשלמי מצוד החלמיש שמיד טינלא ׳ ופילים חרושה כמו‬ ‫גציאת עיל יקנל בתים ולהיל' לאלת לשיבת הגלל׳ צוה האל לקנל' השלה לנחמהחרותה מן חמי על הלחל; על ללח לכם ׳ שאינם שוכחק לא שלהם י• ולקרנות‬ ‫לישל שלא יחשכו שאכל תקלת׳ אם יגלו‪ :‬לא יפלא׳ לא יפקל ויולע אתה םסלכמ מ‪/‬כחלתיכס ׳ אמר וכן חטאתיכם חרותה כקרנלת מזכחלתיכם כי הם‬ ‫לגלית ללמה אמלת לי‬ ‫החטאת ללמל ולקרנות‬ ‫לקנות שלה‪ :‬אל חיק לעיני כל־היהוךים הישבים בחצר‬ ‫וותרעב והדבר ואישר דברת היות במקלם בית כלמל ל‬ ‫בניהאחליה'׳ כשאוחזין‬ ‫לפניכם לחרב ׳ הרנתי‬ ‫־י ־י*‬ ‫י '‪» :4‬‬ ‫‪JT -.C‬‬ ‫־•־»<•׳ *‬ ‫•‪vTT (T .‬‬ ‫מעםהאכלתיהםכיליה המטרה‪ :‬ואצוהאת״ברוךלעיניהם‬ ‫ץ ‪ ,.:‬״ ״‬ ‫והנך ראה‪ :‬ואתה אמרת אלי אדני לפצעי ׳ יםכת לכסא‪:‬‬ ‫כמל שכתיכ כתולה ל‬ ‫•יו‬ ‫‪ :‬י ‪/:‬‬ ‫‪ T • J‬ז ‪=-‬־‪ :‬ז ״ ־ ‪ • :‬־ • » « כזכלל י אמר זכירת‬ ‫כה״אמר יהוה צבאורת‬ ‫לשונאי‪ :‬הגללל ה לאמר‪:‬‬ ‫יייייי׳ ‪ i w ^ P‬יז^לי״׳ ב‪?3‬ף ו מ י מזבחזתם ןאםליהם )‬ ‫הגכיל׳ אמלל ל‪/‬ל למה אלהי ישראל לקוח את־הספרים‬ ‫והסמל עליה הלא עלכ‬ ‫; ‪• T‬י‬ ‫עדים והעיר נתנה ביד ה ב ש ר י ם ‪:‬‬ ‫לא אמל ילמיה להטלא‬ ‫עליהם כזכלר בניהם‬ ‫־ ־ ; •ו‬ ‫־ ‪l» i‬‬ ‫‪A‬‬ ‫האלרה את־־ספר המקנה הזה וארת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫דחי ךבר״יהויד־ז אל‪ -‬שהם חלילי׳ עליה מלכלי'‬ ‫״ליןיין ה ח ת ו ם ואות ספר דהגלוי ר־‪.‬זרק‬ ‫אמי‬ ‫אלתם תמיל לאהבתם‬ ‫‪,‬‬ ‫‬‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪--.U-,-,‬״^״;‬ ‫—‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫יה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫בהיכלו‬ ‫אלהי‬ ‫אנייהווז‬ ‫הנה‬ ‫לאמר‪:‬‬ ‫ירמיהו‬ ‫אותם‪ :‬עלקלעק׳‬ ‫ו נ ת ת ם בכלי חרש למען ‪1‬עמת‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫טעמל לבקעם מזבחלת‬ ‫כל־בשר הממני יפליא כל‪-‬דבר‪:‬‬ ‫בילמיה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כחקל‬ ‫אם‬ ‫הפטלת‬ ‫העליליה׳‬ ‫מהשיגם‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫^מים‬ ‫מ‬ ‫לבי׳‬ ‫׳)מעשי)‬ ‫ל‬ ‫גללל‬ ‫לא עם אםליהם כי ק‬ ‫מ‬ ‫כסימן‬ ‫היום‬ ‫על‬ ‫המעשה;‬ ‫לענן היא האשרה »‬ ‫כי בה אמר יהיוה צבאיות אלהי‬ ‫הזה ׳ כילוש על המ׳‬ ‫ופיללש על סמזך כמו‬ ‫ושתות‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫יקנו‬ ‫עוד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‪/‬ה הם ילועים בבני‬ ‫עזי ומעזי ומנוסי ועליו מטה מנשה כי הי)‬ ‫׳‬ ‫יכיםלאל וכאלם‬ ‫ז‬ ‫אלם‪:‬־ ‪ A‬׳‪-‬‬ ‫י ‪j‬‬ ‫ביום ערה אליך מנין מזכחותם סמוך‬ ‫‪! :‬י•‬ ‫)‬ ‫איתית‬ ‫ית‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫'‬ ‫ר‬ ‫זכי&‬ ‫וכרמים בארץ הזארת‪:‬‬ ‫לאלתל אילן לכן היו כלני(‬ ‫ ‪I‬‬‫‪V * J‬‬ ‫)מופתי׳ וכשאר בני‬ ‫ויאמרו‬ ‫מאפסי״־ארץ‬ ‫יבאו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫מזכחית על ההלים ה‬ ‫תתי‬ ‫אחרי‬ ‫אל־יהודת‬ ‫ואתפלל‬ ‫אלם כעכיר ישראל‪:‬‬ ‫»‬ ‫‪ * r‬ו ‪:‬ן‬ ‫•ין‬ ‫‪T‬‬ ‫'«‬ ‫הלמים ועל הגכעלת‬ ‫ ‪-‬‬‫ן ‪>'• -j‬‬‫ז‬ ‫אתה‬ ‫)תעשה לך םם ׳‬ ‫א ך ״ ש ק ר נחרו א מ ו ת י נ ו ותבל הגבוהזת‪ :‬על גבעות׳‬ ‫נולע כאלתית)כמ)פתי׳ את־ספר המקנה אל־ברוך בךנריות‬ ‫חסלויוהשמוםכמו ש‬ ‫ואיךבס מועיל‪:‬‬ ‫)בהם ילעיך בני אלם לאמר‪ :‬י אהה אדני יהוה הנה׳אתה‬ ‫היעשה־לו א ר ם שמש ילח י‪ .‬הללי כשלה׳‬ ‫י‬ ‫על כרחם‪ :‬יכאזליע׳‬ ‫אלהים והמה לא אלהים‪ :‬לכן הנני לפי שהין עלבלים על‬ ‫כאל״ףניםפתילתקלא׳ עשית את־השמים ואת־הארץבכחך‬ ‫ההלים קלא ישלאל‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪v":‬‬ ‫הקלית אותם לשון‬ ‫הררי אמר לרן קריאה‬ ‫ל‬ ‫מקרה‪ :‬הסיללית׳ הם הגדול ובזרועי הנטויות‬ ‫מוריהם בפעם הזאת אוךיעס אות־ אתה הללי ומנת כשלה‬ ‫העצי׳ שמשליכים בהם לא־יפלא ממךבל־דבר‪:‬‬ ‫יריוארת־נבורתי וידעו כיישמי יהוד‪ :,‬היא לבוקה עם חילן‬ ‫י‬ ‫האבנים כתימל' העיר‬ ‫‬‫'‪A‬‬ ‫‪s‬‬ ‫אמר אתה הללי בשלה‬ ‫עשרה חסד ל א ל ‪v‬פ י ם‬ ‫להכיתן‪ :‬הממני יפלא׳‬ ‫חטאות‪:‬חוררה כתובדה חילךוכל אוצרותיך‪:‬למ‬ ‫ן ן‪ -‬ז •‬‫‪v v‬‬ ‫> ‪v‬‬ ‫כאמת לא יפלא לילעת'‬ ‫‪ ^ B l‬כלומד שיוציאו‬ ‫בניהם‬ ‫אל־חיק‬ ‫אבות‬ ‫ערן‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫חרושדה‬ ‫שמיר‬ ‫בצפורן‬ ‫ברזל‬ ‫בעט‬ ‫שהעיר תנתן ביל ה‬ ‫״ *‪V‬‬ ‫ז‬ ‫‪< -« - - j‬ו‬ ‫מווללי' הכזה כשלה‬ ‫‪1‬‬ ‫• ‪ -i‬י‬ ‫ן‬ ‫‪ odj‬השלל ׳חילך׳‬ ‫הכםלים לאף על פי כן אחריהם האל הנךול הנבור זהוךה‬ ‫אמלמי לך לקנות ה‬ ‫על־לוח לבס ולקרנות מזבחותיכם‪:‬‬ ‫כל איצלותין׳‬ ‫נדל העצרת ורב‬ ‫השלה להיות להם נ צבאורת שמו‪:‬‬ ‫כזכר בניהם מזבחותם ו א ש ר י ה ם חסל ויו הםמלש‪:‬במלתין‬ ‫מהגלות‪:‬‬ ‫נחמהשישיכל‬ ‫העלילירת אישר׳עיניר פקוזורת על‬ ‫י־‬ ‫‪j‬‬ ‫י‬ ‫בחטאת ׳ כמו הפיך‬ ‫‪ - A T‬יי‪ . -‬״ » ׳ ‪ . -‬ג ‪ s‬ז ‪^« .‬‬ ‫זן • י‬ ‫כאילו אמל בחטאת‬ ‫על־זעץ רענן על־גבעותהנבהות‪:‬‬ ‫חסלת הפטלת‬ ‫הךח בשרה חילן‪ :‬כל־אוצורתין כמותיך שהם ככל ג‬ ‫כל־דרכי בני א ד ם לתרת ל א י ש‬ ‫בהל ג‬ ‫גבולך כלומל בעבול‬ ‫בדרכיו וכפרי מעלליו‪ :‬אשר שמת‬ ‫־‬‫בכד‬ ‫בחטארת‬ ‫במתיך‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫לבז‬ ‫חטאת במותיך‪:‬‬ ‫‪^ jr‬‬ ‫־! ‪1‬‬ ‫; ז‬ ‫י‬ ‫״‪IA‬‬ ‫־‪-i‬‬ ‫)סמטתה ובך כימי‬ ‫הפטרת בחקותי‬ ‫אתות ומופתים בארץ מ צ ך ן ם עד־‬ ‫ושממתה ובך מנחלתה ושמטתה והשמטה ת‬ ‫נמלך‪:‬‬ ‫‪» 1‬‬ ‫־י*‬ ‫•‬ ‫היום הזיה ובישראל ובאדם ותעשה‬ ‫־‪ -.1‬י תהיה כך שתשמש‬ ‫את־איביך‬ ‫והעבךתיך‬ ‫לך‬ ‫נתתי‬ ‫אשר‬ ‫מנחלתךלפישלאםמט‬ ‫עזי‬ ‫ותצא את־‬ ‫לך ישם םום הזרת‪:‬‬ ‫׳ ח ו ה )מעזי‬ ‫בארץ א ש ר לא־־ירעת כ י ״ א ש אותה בהיותך בה‪ :‬י‬ ‫קלחתם ׳ הבעלתם‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬־־־‪"4‬‬ ‫ומנוסי׳ עמך ארת״ישראל מ א ר ץ מ צ ר ‪ :‬ם‬ ‫כה אמל ה׳ לפי שהיו‬ ‫אתר הנביא לרךקריא'‬ ‫קךחתם באפי עד־־עולםתוקד‪:‬‬ ‫אתה ה'שאתה עזי מ במתודת ובמפתים וביד חזקות‪ ,,^,‬טוב ושכן חרדים במדבר ארץ מלחה‬ ‫כהיאמריהוותארור ישלאל בלטחי׳ כמצלים‬ ‫מאלו הנלחמים עמי ן ובאזרוענטר^ו ובמורא נ ת ל ‪:‬‬ ‫זבאשולאמל זה‪ :‬זרועו׳‬ ‫ולאץתשב‪:‬‬ ‫־‪:‬־ ־׳ *‬ ‫ג‬ ‫הנכר אשר יבטח באדם ו ש ם בשר כמועזלו‪) :‬מן היסול‬ ‫ואנוס אליך ביום צרותי ן ו ^ ן ל ה ם את־האךץ הזארת אשר״‬ ‫ברוך‬ ‫הגבר אשר יבטח ביהוד־ק לבו׳כיאםלאיסוללמ‬ ‫‪•JV-:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫מוכיחם ־על ‪1‬‬ ‫‪'.‬־‬ ‫אלה שאני‬ ‫עא אינם רוצים לשוב נשבעת ל א מ ת ם לקת ל ה ם ארץ‬ ‫ ן ‪AT‬‬‫לבו‪V:‬‬ ‫י ‪i‬‬ ‫והידת מה׳ אינו יולעאם יכטח‬ ‫זרועו ומךיהוה יסור‬ ‫והיה כעץ י באלם שיעזלהו ותהיה‬ ‫חלב ודבש‪ :‬ויבאו וירשו אתה‬ ‫וחידה יהודה מבטחו‪:‬‬ ‫זבת ‪A‬‬ ‫מללכ׳ הלעה )ילעתי ‪ :‬י ו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪i‬‬ ‫כי־יבוא כלצתו כי כעזלת האל‬ ‫ל׳י יבא זמן שאפילו‬ ‫בעךבדהםולא יראה‬ ‫ובתךותך ל א‬ ‫ןלא~שמעו‬ ‫יראי‬ ‫ולא־ ־ מ‬ ‫כערערע ל‬ ‫החרב‪•-‬יאס שתול‬ ‫ועל־‪-‬יובדם וחידת‬ ‫כי־־יביא ח י‬ ‫שרשיו‬ ‫בקולךעליה מפני‬ ‫הנלחמים‬ ‫הגלים עעא הלחלקי׳ הכשרים‬ ‫ישלח יוכל האלם לעזלו לא‪.‬‬ ‫‪j t r t‬‬ ‫• ג ז י‬ ‫<>‬ ‫ז ו ז •‬ ‫!‬ ‫ז;ז‬ ‫» ז ז י ‪.‬׳ ״‪4‬‬ ‫ י‪ :‬ז • ‪j‬‬‫ ‪; -‬‬‫ריחם‬ ‫צויתדת‬ ‫בל־אשר‬ ‫הלכו• ארת‬ ‫וולתןןלהיהכעלעל׳תי‬ ‫ישובו)יבאו אלץ מ‬ ‫ז‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫זז‬ ‫כעכלביתאבמשלא !‬ ‫מאפסי אק יבאו אליך‬ ‫שיחת ם‬ ‫המא‬ ‫ותקרא‬ ‫זןשזו‬ ‫וכאממ‬ ‫יהיה כימות‬ ‫לאוזה‬ ‫לעשותוהבל‬ ‫ייקי' הזה ויאמרו אך סקל נחלי אבותינו‬ ‫את<פילש לב האיי ‪ U‬עצבית הוא קוץ מבחדן ומבפנים פלי נאכל ונקל עלעל׳‬ ‫יאקכםמועיל׳ פי׳כאלהי׳‬ ‫נחלו םעכלועא לול אחל לול נחלה לכנים מאכות‪:‬‬ ‫הנההסללורת )לשי פילם כעלעל כק יחילי לשון עלילי‪ :‬כעלכ׳ ׳ לשון מישיל ז ולא ילאה ׳‬ ‫ב^יהרעההןאתג‬ ‫באו העיר ללוכדה והעיר נתנדז כידעל ללך השאלה‪ :‬כי יבא חום הלא המטל‪ :‬וםכז חללים במלכל ׳ שהק הלא‬ ‫יםכלן במקל םה)א חללים וזהו כמלבל במקום שלא יפול סם מטל מלוב החום ן‬ ‫וחללים ענק שלפה לללקהמללב חמימל׳מן זעצמי חלה מני חלב‪ :‬אק מלחה‬ ‫ןלא תשב ׳ מלחהתיאל לאק שלא תצמיח ונמלה מן הישוב לכן בליתמלח בלית‬ ‫ה׳ כילו כי חני ה כי הלח ק״» ׳״׳״‬ ‫נמל)‪ p‬אק פלי למלחה‪ :‬והיה ה מבטח) ׳ אם יכסח בו הוא יהיה מבטחו‪ :‬על‬ ‫־‪,‬־;׳׳‬ ‫כתלה לחלותהעל לוח לכם שלא תוג״־י־י״י ־׳; ‪,‬׳‬ ‫מים י שלא יצמא לעילם ־‪ .‬ועל ילבל ׳ ועל פלנ׳ מיס ישלח שלשין‪ :‬ןלא ילאה ׳ כלנמל‬ ‫יללש‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫לעללם‬ ‫קיים‬ ‫לבל‬ ‫בעט כמל ׳ כי הלכלםיכתיב אלם בל וחוקק באבן הוא‬ ‫אפילו כשיהיה חום בעללם לא יחוש ממנו כי על מים הוא שתול ‪1‬‬ ‫צטקב כמוכעטוכןהנאאומלכמללשנטלצפלקסלבלזל וחקקבלג שמיל׳‬ ‫לעג;‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫י י ‪.‬‬ ‫‪v-‬‬ ‫‪,T‬־‪-‬‬ ‫•‬ ‫״ו‪-‬‬ ‫^‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫<‪\ -‬‬ ‫•ז‬ ‫״‬ ‫ו|ז‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬׳‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪t‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫כ ם ל י ם‬ ‫נל)‬ ‫‪m‬‬ ‫ה ע ‪ 5‬ה‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪*1‬‬ ‫‪J t T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪•V.T1-T-‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫"‪/1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ -‬״\‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^TT -‬‬ ‫•;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫ז‬ ‫‪:i‬‬ ‫!‬ ‫ז ‪' -‬‬ ‫־‬ ‫‪t‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫|‬ ‫‪j‬‬ ‫{‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I\VTT‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫״‬ ‫••‪-J‬‬ ‫•‬ ‫‪j t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫•ן‬ ‫"י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־׳<‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫;‪\•T*;JIT‬‬ ‫‪:IT‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬ן‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫'‪A‬‬ ‫ז ‪'.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫ן‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪/ f t‬‬ ‫‪j‬‬ ‫"ל‬ ‫•‪\:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫<‪I‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫\‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫• ;‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\• 1‬‬ ‫‪i t‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫(‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫‪v--‬‬ ‫"‪:‬ן‬ ‫‪r‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬ ‫\‬ ‫‪R‬‬ ‫י ו ־‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t T‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪-"T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מן‬ ‫‪p‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫י •‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫»‬ ‫‪i t‬‬ ‫‪j r v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י ‪r‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪\T./‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪I T . -‬‬ ‫ז י‬ ‫" י י‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ס‬ ‫ב מ ד ב ר‬ ‫ר ד ס‬ ‫ו‬ ‫לענן ׳ שלא יפיל כאשל' העצים שמבלין כימות הגשמים ואפילו יהיה שנתונועם בני אל חי׳ ציי בזמן הזה עושים עצמם בניי לאלקים אחרים שאינם חיים‬ ‫בצילת שימנעו גשמים לא ילאג כי הוא על מים ׳ זאמל ילאג על ללך השאלה;ואפי' החיים שבהם שהם המזלות אינם חיים אלא בעילת המחיה אמם אכל הוא‬ ‫עקיב הלב ׳ לפי שלכל על הכטחין באלם שהוא לע וזה תלוי בכונת הלבית חי מכלי סכה ועילה! )נקבצו כני יהולה וכני ישראל יחדו ׳ וזה יהיה ביןכון‬ ‫לפיכך אמל כי הלב עקיב יגתל מכל לבל כלותל מרמה ומי ילע זה בלתי ^ות כימי המשיח‪) :‬שלוו להם ראם אחל י זה< מלך המשיח‪) :‬עלו מן האק׳‬ ‫»‪ nh‬גלותם‬ ‫מארן‬ ‫יעלו ל‬ ‫נלותםיעלו‬ ‫האל לפיכך אמל מי‬ ‫פךאפישטנרה ערמה והצגתיה כיובש לארצם‪ :‬כי גלול יום‬ ‫ילענו‪ :‬ואנוש הוא ׳ עלהו רענן ובשנת בצררת לא ידאג‬ ‫יזרעאל׳ זמן ארון‬ ‫ענק כאב ושבל כמן‬ ‫אנוש כאבי אנושה ולא ימיש מעשות פרי‪ :‬עקב הלב‬ ‫הולדה ושמתיה כמרבר ושתה בארץ וגלול היוזחעי׳ כמים׳‬ ‫ציה והמתיה בצמו־ז‪ :‬ואת־בנידת ק לא שם יםלאל י‬ ‫אני‬ ‫מכתי‪ :‬כוחן כליות ׳ בבל ואנש הוא מי ידענו‪:‬‬ ‫יןלעאל׳ שהאל זלעם‬ ‫וכל כליות כי הכליות יהודה חקר לב בחן בליורת ולתרת‬ ‫לא ארחם בי־בני זנונים המרה‪:‬‬ ‫בגויס‪ :‬אממ לאחיכם‬ ‫יועצות והלב גומל‪:‬‬ ‫קירא לגל׳ לפי סאמל לאיש כדרכו ב‪1‬רי מעלליו‪•:‬‬ ‫יללי׳׳ בי זנתה א מ ם הובישד־ז תורתכם בי עמי ׳ כתלגומו תוכו‬ ‫לתת לאיש כלרכינ א ק ר א דנר ולא ילד עשר‪-‬ז עשר ולא יי אמלר־ה אלכרה אחר• מאהבי נתב? לאולייתי ועל משתכק‬ ‫‪*.‬״•«*־״־‪•.-‬׳•־* אלחם‪ :‬ליבובאמכם׳‬‫ ‪r‬‬‫י י־ ‪7‬י ‪ : * . . v .‬י ‪.‬‬ ‫אמר אל תתמה על ״ ׳‬ ‫ו‬ ‫שמני‬ ‫ופישתי‬ ‫צמרי‬ ‫ומימי‬ ‫לחמי‬ ‫‪r‬״׳‬ ‫ובאחריתו‬ ‫יעזבנו‬ ‫ימו‬ ‫בחצי‬ ‫במשפט‬ ‫עתהםבללכלי תוכחה‬ ‫הרשע שהוא מצליח כי‬ ‫־ ‪V :‬‬ ‫• •• •‬ ‫" ‪ .‬׳‬ ‫״ ״‬ ‫‪ • ' .‬־ • ‪ :‬־ • •י ק‬ ‫•‪:‬י‪-1‬‬ ‫שאמל בתחלה ואמל‬ ‫תלע כי הרשע שאין‬ ‫ושקויי‪:‬‬ ‫כסא כבור מרום‬ ‫משח במשפט לא י יהיה נבל‪:‬‬ ‫לכן הנני־־שך את־דרכך ליבו באמכם׳ בכנסייא‬ ‫כסירים ןנךךתי אתמךךה ונתיבותיה שלכם׳ הענק םילימ‬ ‫*עמול לו)המשיל) ל מראשון מקום מקדשינו‪:‬‬ ‫איש בלעהו להשיבם‬ ‫לקילא והו׳ עיף שקילי ן מקורה ישראל יהות כל־עזביך יבשו' ‪ .‬לא ת מ צ א ‪ :‬ורדפה‬ ‫את״מאהבידה ללרךטוכה‪ :‬כיהיי^‬ ‫בלעז! פלניז והיא לבון‬ ‫‪r‬‬ ‫‪5‬‬ ‫'‪ I‬ז ן‬ ‫<‬ ‫‪S‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫"ץ‬ ‫על ביצי עיף אחל ו יסורי ב א ר ץ יכרתבו כי עזבו מקור *?ך ולאיתשיגאתם ובקשתם ולאתמצא לא אשתי י כיון שזנתה‬ ‫מים־חיים ארת־יהודה‪:‬‬ ‫־יי תחתי ותסל זנהיה‬ ‫;‪I‬‬ ‫‪-i‬‬ ‫ומחמם אותם והביצה‬ ‫‪.‬‬ ‫־‪1‬־‬ ‫אל״אישי מפניה ׳ כיון שהמשילה‬ ‫מעתה‪ :‬והיא‬ ‫טיוב לי אז‬ ‫הראשון כי‬ ‫ואישובדה‬ ‫אלכדת‬ ‫ואמרה‬ ‫ההם לכשיבקעו לצאו רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה‬ ‫לזונה כתב עליה לרכי‬ ‫האפרוחים לא יהיו‬ ‫לא‬ ‫כי תהלתי אתרה‪:‬‬ ‫ירערה כי א נ כ י נתתי לה רהדגן זונות כי ללך הזונה‬ ‫זן‪r :‬‬ ‫כמובנמשילמ אחדי)‬ ‫והתירוש והיצר־זר וכסף‬ ‫הרביתי ‪ .‬׳לה לקשט פניה במיני ‪ ,‬י‬ ‫אלא יעזבוהו ללמ‬ ‫‪ Y‬־ ־‬ ‫י״־'‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ V‬י‬ ‫־ י‬ ‫הפטלת במלבלסיני כתלי עשל בהושע‬ ‫לכן אישוב צבעונים ן ונאפופיה‬ ‫וזהב עשו לבעל‪:‬‬ ‫להם‬ ‫אחרי מי שהוא‬ ‫יו־‪* /‬‬ ‫בסימן א׳‬ ‫מביןשליה׳ היאמעיכ'‬ ‫&‬ ‫הרשע‬ ‫אם כן גם‬ ‫ולקחתי דנני בעתו ותיריושי‬ ‫במועדיו השלי' כי גם זה מללכי‬ ‫סעשה עישר )לא‬ ‫* ‪: I‬־ ‪A‬‬ ‫^‬ ‫• י ' !‬ ‫י י‬ ‫יי י‬ ‫•י‪ . 1 • 1‬־‬ ‫מספר בני‪-‬ישראל‬ ‫והצלתי צמרי ופשתי לבסורת ארז הזונות‪ :‬פן אפשיטנה‬ ‫במשפט כחצי יממ‬ ‫ו ר ד ה‬ ‫עלומה ׳ ואציחנה‬ ‫כחול ה י ם א ש ר‬ ‫יעזבנו וכן תי הפסוק‬ ‫עדותה‪:‬‬ ‫ועתה אגלה עלומה‪ :‬כיוםהיללה׳‬ ‫הא כקילאה לי ממש לא־־ימר ולא יספר״והיר־ז ב מ ק ו ם‬ ‫ציום שמצאתי'כמצלי'‪:‬‬ ‫כיעק ללא ליליה‪:‬‬ ‫יהיה נבל׳ מתקלי אשר יאמר ל ה ם לא־־־עמי א ת ם‬ ‫ארת־־נבלתה לעיני מאהבירה ואיש )שמתיה כמלכל׳שהוא‬ ‫ז ז‬ ‫הפקללכל‪:‬ושתי׳כאק‬ ‫לא־־יצלנדה מירי‪:‬‬ ‫אל־חי‪:‬‬ ‫בני‬ ‫רםיעא‪ :‬כסא ככול * יאמר ל ה ם‬ ‫ציה׳ הענק ככולבמל)׳‬ ‫פילס הגאון לכסעליה‬ ‫•‬ ‫זו‬ ‫‪•• j•• j‬‬ ‫• ••־‪v‬‬ ‫‪ Tr‬׳‪r‬‬ ‫והשבתי כל־משושה חגרה שונות׳ וכן והמתים‬ ‫לבק עם סוף הכסוף "ונקבצו בני־־יהודרה ובני־־ישראל‬ ‫• ‪ :‬י ״‬ ‫‪" J‬ו‬ ‫‪-»* :‬‬ ‫‪ :‬״ן‬ ‫‪ :‬־ ‪: I:‬‬ ‫כצמא׳ כיהמלבל ה!א‬ ‫חדשה ושבתה וכל מועדה‪:‬‬ ‫כ‬ ‫עלמעלה ממנו‬ ‫»‬ ‫‪v‬‬ ‫מך‬ ‫ועלו‬ ‫אחד‬ ‫ראש‬ ‫להם‬ ‫ושמו‬ ‫כאילו אמל יהיה נבל •חדו‬ ‫והשמתי נפנה ותאנתה אישר אמרה צמאון אשל אין בו מי׳ ן‬ ‫נתנרלי מאהבי אמם׳ כנסייא שלהם •‬ ‫‪v‬‬ ‫אתנה המה לי אשר‬ ‫מכסא הככול כלומל הארץ כי גדול יום •זרעאל‪ :‬אמרו‬ ‫)שמתים ל‪:‬ער ואכלתם חית השדה‪ :‬היביםה הולתם ׳ ח'‬ ‫)לבותינו‬ ‫מושלך׳‬ ‫ופקדתי עליה ארת־ימי הבעךיק בהיתו מלפיהין החימי׳‬ ‫פילשיה) על כית ה לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמד־ז‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪ p i‬ד־ ן ־• ‪1r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המקלם שחמלו שבעה‬ ‫לא אשת•‬ ‫ביםים מכני עמי החרץ‬ ‫ ‪ :‬ו‬‫״‪.‬‬ ‫ריבו באנ‪2‬כם ליבו כי^היא ‪- :‬‬ ‫<בלים נבלאו קולם‬ ‫וחליתח ותלך א ח ר י מאהביה ואת* אימרי׳ להם לא תנמבו‬ ‫קנבלא העולם )אחל ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפנירה‬ ‫י "=‬ ‫)הס גונבים לא תלי)‬ ‫מהס מקים בה שנאמ‬ ‫כרכית לאחיכם והם‬ ‫*‬ ‫‪1‬ונאפופידת מבין שדי ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כסא כבולמלום מ‪,‬‬ ‫*ולדם‪ :‬אחדי מאהבי׳ הםמשוהירחוהכוככיםשהיועיכליילהסוכונתסהיתה‬ ‫מלאשון׳ מלאסון על שלא נכלא העולם‪^ :‬קיה ישלאל׳ ענינו לשק קליאה את^‬ ‫מאתה מקוהיסלאל כלעתביך שאין להם בטחון בך יבושו ממבטחם כבשלצי הס היו נותנים מזונם זספוקם כמו שאמרו ומאז חללנו לקטר למלאכת השמי'‬ ‫ולס‪&< :‬גליכאק יכתט׳)הסולי ממך כמו סאמל ‪ pj‬ה׳יסוללבו באלן וגו׳ חסרנו כל וגו׳‪ :‬ושקויי ׳ היין ושאר מסקי'‪ :‬הנני שך ׳ לשין סגירה כמז‬ ‫יכתבו לא יהיה להם חלק בך * כיון שעזכזך אלא יכתבו ‪ pfo‬כמו הבהמות הסר מסוכתו! אתלרכף לרכים ושבילים סהיתה הילכת בהם וכאלו גלולה‬ ‫פלא ישאל מהם לבל שיהיה להם חלקבך‪ :‬כי עזבו מקול מים חיים את ה׳׳כגזית שלא תוכל לעכור ולא תמצא נתיבותיה שהיתה הולכת בהם‪ :‬וללפה ׳ אם‬ ‫וזהו מלה כצגל מלה ׳ שהם עזטך שאתה מקול מים חיים סלא יפסקו כן לאשור ולמצלים תלליף שלומם וטובתם ולא יתנו לה ׳ ואם למזלות תלליף‬ ‫הלבקיםבך לא תכסק טובתם לא כזה)לא כבא)הם שעזבוך *שמו כטחונם אחל נביאי השקל ואחרי המתעסקיםבמזלות לשאול להם במזלות ותקטיל‬ ‫הי מתעי׳איתה לאסיה׳ ונביאי הסקל‬ ‫בכשל ולס‪ .‬שהוא חלק האלץ צן יכתבו הם באק )לא בשמים‪ :‬מקוה׳ להם ולא מעילו לה‪ :‬והיא לא ילעה׳ כי )‬ ‫ענק תהיה וכן תי םכול יסלאל׳)ים מפלסים כמו מקוהמים צלומל שאתה *כסף הלניתילה )זהב׳ )הםעשאוהו לבעל ‪ t‬לכן אםוב׳כליסתלעכימילי‬ ‫מקיה נוהלה ליסלאל‪ :‬וסילי ׳ הכנוי לנביא כלומל סולי ממני שהם סלינו היהלההטזכ‪ :‬כעת)׳ כעת גמל כשול הפיח‪) :‬הצלתי ׳ממנ׳ צמלי)פשתי‬ ‫שנתתי לה לכסות עלותה׳)ענק והצלתי כענק אשל הציל אלקים מאבימ עח‬ ‫ההסלה והשלילה‪ :‬ועתה אגלה את נבלותה׳ מעולה ומעשיה הלעים יהיז‬ ‫‪ ^.‬מגוליםכשאסתילפניממנה‪ :‬לעינימאהביה׳ שלאיציליה או לעיני השמם •‬ ‫‪.‬‬ ‫‪737‬חה מן המכה והכח^ ‪)jjj‬‬ ‫‪1‬המכה כמו שכילשנו הוא הבזוי והקללה ‪ :‬כ> תהלתי אתה׳ גזתהלל בך •איש לא יצילנה מילי׳ איש מכל מאהביה׳ )כללם אף תמה ?מתאמת י‬ ‫והשבתי י כי עם הצלה אין חלש ואק שכת זכן חגים )מועל ם שהין ימי‬ ‫חסלת הפצולת בחוקותי ‪t‬‬ ‫שתצילני מילם ‪t‬‬ ‫מנוחה ושמחה לא יהיה להם כהם שמחה מרוב הצרות‪ :‬חגה ׳ שלם לגלים‪:‬‬ ‫וכלמועלה׳ רה ונכ)שמיני עצרת‪ :‬והשימותי׳ לשקשממה‪ :‬אשר אמרה‬ ‫הפטרת כמלכל '״‬ ‫אתנה המה לי כעבור שאמרה ט מיל מאהביה הלגן והתירוש וכל הטיכ‬ ‫מס‪3‬ל כצי ישלאל ׳ אף על צי שעתה קלובים לא עמי אני אשים אותה לשממה ותלע אם היה לה הטוב ההוא מאתי או מאתם‪:‬‬ ‫ו ה י ה עיל יבא זמן שיהיה מספל בני ישלאל כחול אשל לא ימל אתנה׳ לפי שהמשילה לזונה קלא הטוב ההיא אתנה כמו אתנן זונה ‪:‬‬ ‫)לא יספל *‪ .‬לא ימל ׳ כש שלא יספל)כן אין אמת)אק חסל‪* :‬שמתיה ליעל ׳ שיביאו ‪ )3‬חיות השלה ׳ או המשיל האויבים לחיות השלה‪:‬‬ ‫והיה כמקום אשל יאמר להם׳ כזמן הזה לא עמי אתם לפי מעשיהם הלעים‪ :‬ימי הבעלים אשל תקטיר ׳תמיל להם ולשין הוזה הוא‪) :‬תעל נזמה)חלייתה׳‬ ‫יאמל להם ׳ בזמן ההוא‪ :‬כני אל חי ׳ כי ישובו אל ה׳ וה‪:‬א ישיב שנות' דרחמם למן עלי כזונ׳המתקשטת לקלאת מאפים׳ ןחלייתהלםזן עבלי הוא קשוט *‬ ‫לק‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪• t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪>* r‬‬ ‫"‬ ‫‪* " 1 :‬‬ ‫~‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪T-T‬‬ ‫״‬ ‫‪;AT‬‬ ‫'‪v‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•<‪T‬‬ ‫••‬ ‫" ו י‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫*‬ ‫‪IT‬־‪-‬‬ ‫‪J.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫ז ץ‬ ‫‪A"T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫‪J‬‬ ‫'‪J.1‬‬ ‫•‪i‬‬ ‫•־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫זן׳ז‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫•זי‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫• ג‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪8A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫זז\‪1‬‬ ‫»‪• •r-!T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‪-‬‬ ‫"!»‬ ‫־‬ ‫״ ז‬ ‫*‬ ‫־»‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‪I;T‬‬ ‫‪T V V -‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬־‪: T‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪•ITT‬‬ ‫‪ -‬״ ‪. -‬‬ ‫‪•JT:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪<.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪VATT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‪y‬‬ ‫‪t.‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫•‪t‬‬ ‫\‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‪-‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪- .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪ , T‬־ ‪T‬‬ ‫־ ‪ -‬י ‪,‬‬ ‫*‬ ‫‪.T‬״‬ ‫• ! י י *‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•נ•‪T:T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫» ‪^ T‬‬ ‫‪rt -:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫> ‪T/‬־ ‪- :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד מ‬ ‫נ ש א‬ ‫לכן הנה אנכי מפתיה ׳ אתן כלב לשוב כתמכי^ולה בנלית )זה כענק‬ ‫פתיי כיהמפת׳חכיחמעכילו מלעתו שהיה בוללעתאחלת׳ כן הקבהמעביל‬ ‫יםל׳ מלעתס ללמף אחלי התאו' ויצל הלע ויתן בלב׳ לעזוכ הלע ולקחת הטיכ‪:‬‬ ‫והולכתיה המלכד ׳ זהו שאמר יחזקאל הנכי' והבאתי אתכם אל מלכל העמים‬ ‫וגםפטתי אתכם שם‬ ‫פנים אל פצים‪ :‬ולבלתי שכחות נאם־יהיוות‪:‬‬ ‫על לכה׳ אנחם אותה‬ ‫מצלת הגלות שסבלה‪ :‬ותנרת א נ כ י מפתיחהז והלכתיד־־‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ד ד ם‬ ‫עקרה ולא יללה ׳ תיספת כיאיל וק ותהי שרי עקרה א ‪f‬‬ ‫ן ‪*"•ft‬‬ ‫לה)לל‪ :‬יין ושכר ׳ חמר חלת ועתיק ‪ :‬ואל תאכלי כל‬ ‫‪M l‬‬ ‫טמא׳ לכדים האשורי׳למיל‪ :‬ומורה הוא התער‪ :‬לנער‬ ‫המלל׳ כשיהיה מלל‪ :‬אשל כאכיום אלי׳ כ‪/‬ה המם)כן ת* ביומא ליכי‪:‬‬ ‫משפט הנעל ומעשהו׳‬ ‫לחזי ללכיא)מהנעכיל‬ ‫ל ^‬ ‫‪•*,‬‬ ‫ליה‪ :‬נעצלה נא׳ נאסוף‬ ‫‪ .‬־־ י ‪ « r‬־ ^ > ‪ r‬־‬ ‫איתךאלהכי׳! כלחמף‬ ‫דכא מ ל א ך ו ת א ל ה י ם עוד א י‬ ‫האשרה ו ה י א ישברת בשדות ו כמאכלך כי לחם כולל‬ ‫נאם‬ ‫כל המאכל‪:‬‬ ‫ומנוח אישה אץ עמה ״ ״‬ ‫תעשה עולה׳ כלו נלי‬ ‫‪.‬‬ ‫י ׳ ־ \ ^ ‪ .‬י׳ י ״‬ ‫ותמהר האשרה ןתרץ והנד לאישה עלם שאתה אומל אם‬ ‫‪,‬‬ ‫שמע‬ ‫‪T‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫מ נ ו ח‬ ‫ט‬ ‫‪,J‬‬ ‫‪L‬‬ ‫•י‬ ‫ונתתי לה את כלמיה המדבר ודברתי על־־לבה‪:‬‬ ‫משם‪ :‬מהמלכל^ ונתתי לה אות־כרמיות משם ואת־‬ ‫‪ • r r‬י ־י‬ ‫‪,‬‬ ‫להכלאלצהכלימאיעל ‪,..‬־‬ ‫׳ ^ ןןמק עכור לפול;ח תרןוות וענתי־ ׳‬ ‫&‬ ‫להלאלצה׳ ומהםזכל שמרה כימי נעוריות ו כ י ו ם עלותה‬ ‫ותאמר אליו הנדה נראה אלי האיש תמה אתה לעשות‬ ‫״ ״־‬ ‫״ י‬ ‫בלמיה^פיםזכל כ‬ ‫מארץמעך!ם‪:‬‬ ‫ר ק ם וילך מנוח א ח ר י אשתו ויבא יבא למ שליחות לבר‬ ‫והיה ביום־ההוא נאם־יהוות‬ ‫נפנ׳ אמל כנחמ כלמי׳‪:‬‬ ‫את שמך וככלגיך ו‬ ‫־ ז‬ ‫ך ‪ - ,1• , -‬מאתך משנלע )נכיר‬ ‫אל־האייש ויאמר לו‬ ‫אשר־־ךבךת אל־־האשו־ז ךאמר »נע»ה »! ™‪rto‬‬ ‫תקראי א י ש י ולא־רתקראי לי'עור‬ ‫־׳‬ ‫וזגלו שהם עכילים שם • ‪v‬‬ ‫דאמר מנוח‪#‬תד־ז יבא לנומ למ‪ fww :‬פ^י׳‬ ‫אני ן‬ ‫אתן להלפת ‪ : ,‬בעלי‪ :‬והכףלת^את־שמותמ^ם‬ ‫ויאמר מלאך הציל י מכח הפעיל ״‬ ‫ומעשהו‪:‬‬ ‫וענתה שמה ׳ מן ותען מפיה ולא־יזברו עור ב ש מ ם ‪:‬‬ ‫יהור־ז אל״מנוח מכל אישר־אמרת* ומה שהעלה ממח עילה‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫להם מלי'! כימי כעולי'׳‬ ‫על הציל ליי׳ בשעת‬ ‫•י ‪ A‬־ ־ « •־ ״ י יי• *‬ ‫וכרתי ‪ a r ! S‬נך׳רז ב ׳ ז ‪ 0‬ו־‪-‬הוא י * *‬ ‫‪H D ? W‬‬ ‫איסול כמות אמת <‪Vt‬‬ ‫אל־־האשד־זףשמר ;‬ ‫<תסל לנזלה זכו נמל עם־חיית השדר; ועם־עוף ה ע מ י ם‬ ‫מכל אשר־יעא מגפן היץ לא תיאכל הולאת שעה היתה כי‬ ‫^ ‪ -‬הנה המלאך אמל לו‬ ‫ויין ושלכל ^ ל ״ ‪ ^ 1‬ת ' ^‬ ‫ו‬ ‫^ ורמש רהאדמד־־ז וקשרת וחרב‬ ‫עה ילכי‬ ‫וחם תעלה עולה ליי‬ ‫ ־ ‪ N :‬י י « י*‬‫־ ‪ -‬י ! ־ •• ‪- T‬‬ ‫‪,‬ומלחמדה אשבור מך־רהאךץ ו‬ ‫וכיוםע‪ «,‬א‬ ‫א ל ־ י ת א כ ל כל־־‪-‬אש^־עויתיוך‪ .‬תעלנה‪:‬ומפליאלעםו׳׳‬ ‫וארשתיך‬ ‫מצלים ׳ שילת משה על והשכבתים לבטח‪:‬‬ ‫ויאמר מנוח אל־ המלאך היה מפליא‬ ‫תשמר;‬ ‫לי ל ע ו ל ם וארשתיך ל^י״בעדק‬ ‫‪• S S w‬‬ ‫מלאך ה‪1‬הנ^ךיד*א^^‬ ‫י ל האם^ ‪ y‬ובמשפט ובחסר ו ב ר ח מ י ם ‪:‬‬ ‫ויאמר )המנחה )כשהאם גלל‬ ‫לפניך נדי ע ז י ם ‪ :‬י‬ ‫איש׳ וכעל היא שם וארשתיך לי באמונות וידעת אות־־ מריאך יהודה' אל־מנוח אפדתע*ר } )העלה להב עלה מלאך‬ ‫״ " ‪. " 4‬‬ ‫משותף כי היו קילאים י"‬ ‫ה כל) נסתלק מעליהם‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ v‬־ייי\ ! י ‪ ,‬י י‬ ‫~‬ ‫‪.‬‬ ‫לעא צעל לפיכך אמר‬ ‫לא־ אכל בלחמך ואם‪-‬תעשה עלה כלהב‪ :‬אזילעמנוח׳‬ ‫מצרעה‬ ‫אחד‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ולא תקלאיליעולכעלי‬ ‫ליהודה תעלנה כ לא־ירעמטת בך לבק עם לעל מלאך‬ ‫הפטלת נשא כשופטים‬ ‫להםיל שם הנעלים‬ ‫ממשפחרת דהדני‬ ‫יי׳ בלהב )לא עם ולא‬ ‫‪ ; ,‬ה \ ף ^ ^‬ ‫כסימן‬ ‫מפיה׳ ולביתי׳ ^ול י׳‬ ‫יסף‪:‬וכעתלאהשמיעמ‬ ‫״ ‪ V‬י י י ־ *״ י׳ ״ »‬ ‫ככלה ככית חמיה ולא‬ ‫לאידה‬ ‫? ׳ ‪< W‬־׳־‪?:‬א י ב י ק ‪ :‬כ׳אמ׳‬ ‫בכלה ככיאכיה‪ :‬מפי׳׳‬ ‫ויאמר לומלאךיהוה יזפמיעמנשירהזזיום‬ ‫וכגדנוך‪:‬‬ ‫מפייםלאל‪:‬ולא יזכמ׳‬ ‫־ י ‪ 1‬י־ י‬ ‫הכעליםעול׳ כשמם ו‬ ‫יכלתי׳ להניעם*״י ושמו מנוח ואשתו ?קרה ולא‪:‬ליה־•'?י רקח מנוח ארת־נר העזים ואות־־ תי)שליאת ל)ח נמלה‬ ‫ל^‪-‬יןךק מן קלם יי׳ לתקנותיה י‬ ‫‪-fy‬‬ ‫דתמנחד‪-‬‬ ‫ושכר‬ ‫ואל־תשתי יין‬ ‫ויר‪5‬אהשמרי נא‬ ‫יי ועתה‬ ‫אר־־האשרה‬ ‫מלאך־יהוד־־‪.‬‬ ‫יתטי^ ייי‬ ‫פיליתיהםכליילר‬ ‫ההלה‬ ‫כלומל הכבולה והכה‬ ‫‪ , r‬־ ־ ־י ־ ׳‬ ‫'‬ ‫אליו־‪,‬ב ל ־ ט מ ^ ' ״ ״ י י ב)‬ ‫דאמר א ג ל ׳‬ ‫^ ;^־ת‬ ‫'!!‪.,‬׳* ״‬ ‫'^ יי״ " ״ * ״‬ ‫הנה־־נ^ •א ‪ ^.‬ע ק ר;ה »»׳ ומפליא לעשורת ומטח ואשתו שהיה לו במחנה ח‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫ן<־י‪/‬‬ ‫וקשת‬ ‫נחםי*ועקלכי‪:‬‬ ‫ן ־»‬ ‫עוףהשמים׳ כמואלכ ! ^ ד ‪. . . . . .‬‬ ‫ויהי בעלוות הלהב מ^לי החל לו בק צלעה ובן‬ ‫׳ ראים‪:‬‬ ‫לא;[עלה‬ ‫ומורה‬ ‫הרהתוילךת כן‬ ‫יאכלווכתת׳‬ ‫כמושאמ‬ ‫וחלכ׳‬ ‫בן‪:‬‬ ‫ןה‪.‬ףרת‪^.‬ךת‬ ‫הנךא ח ר‬ ‫פ ול‬ ‫וזולתי שלא‬ ‫אשתאול שם החל לו‬ ‫‪*....‬׳ \" ו ־!""‬ ‫על־ר^שו כי־־נזיר א ד ה י ם יהירה‬ ‫^‬ ‫יי‬ ‫הפןבחסשמימדזויעלמ^ך;;הץז ״ ״‪,‬ן״יי׳ ‪m‬‬ ‫ומלחמה׳ כתלגומו ־‬ ‫פילוס‬ ‫ובמרי לזל‬ ‫ואשתוןל ~‪,‬‬ ‫המזבח׳ ומנוח ך ‪. -‬‬ ‫ברהב ל ־ ;‬ ‫ף לן‬ ‫לפעמוכיליחימ׳‬ ‫ף פימש‬ ‫ר&יבש‬ ‫!עבדיקלכא‪,:‬אלשתיך ותנער מך‪-‬הבטןוהוא יחל להושיע‬ ‫לפעמו מענק פעמון‬ ‫‪r .‬״‬ ‫‪5‬‬ ‫ •‬‫להךאדה אל־־מנוח שהיתה לוח צכואפ‬ ‫מלאך‪ :‬יהוה‬ ‫עוד‬ ‫את־־ישראל מיד פלשתים‪ :‬ותבא‬ ‫בנגל מה ס ^ י‬ ‫ואל־אשתואז ידע מנוח כי־־מלאך מקשקשת לפניו מונ‬ ‫ןנוני׳‪:‬בנרק ^‪ :‬האשרה"ותאמר לאישה לאמרי איש‬ ‫ ׳י ־ן י ‪r‬‬‫שתתנהגובהם‪:‬ובחסי ‪?.•V‬‬ ‫י ׳ יי׳ נבואתו של‬ ‫‪3 1‬‬ ‫' ‪ 1‬׳‬ ‫*‬ ‫‪,‬בלחמים < שיכאלך האלהי‪ 0‬בא אלי ומראהו כמךאדה‬ ‫^ ‪f f f w T‬‬ ‫ןהוההוא‪ :‬דאמר מנוח א ל ־ א ^ י‬ ‫מאד ‪.‬ולא‬ ‫דימונה׳י יי ‪.‬‬ ‫מאי^י י‬ ‫אז םאמל יהי ק צחק‬ ‫מות נמות כי אלהיט ראינו‪:‬‬ ‫דהאלהים־נ ו•״־ר א ‪J l‬‬ ‫מלאךץ *<׳ "י '‬ ‫כשכלהאמונ ־ ״ \‬ ‫‪,‬‬ ‫יתה ‪ 0‬ם כ מ ל ב‬ ‫‪T‬‬ ‫ן ‪ :‬פ י ל ע מ ת‬ ‫‪VT‬‬ ‫) ה & מ ן ת י‬ ‫‪/T - I-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ך ז א ת‬ ‫^‬ ‫?‬ ‫™‬ ‫‪1‬‬ ‫™‬ ‫™‬ ‫׳‬ ‫ש‬ ‫ה א‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫‪:1:‬‬ ‫חתק‬ ‫\‬ ‫• ) ‪• < • * :‬‬ ‫ה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ץ‬ ‫י ז י< ! ה ם‬ ‫ט ס א‬ ‫<תהמ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫» ז י ‪ : » + +‬׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬ע‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י ״ " ־‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:T:‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪VT‬‬ ‫ייג‬ ‫פ‬ ‫ו א‬ ‫ם‬ ‫א מ‬ ‫‪R‬‬ ‫‪,‬‬ ‫תם‬ ‫מ‬ ‫‪TOrr‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ש הא‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫‪9‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ת י ם‪1‬‬ ‫כ ‪ ,‬ת ם‬ ‫‪ro‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‬ ‫‪S‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ו‬ ‫י*‬ ‫‪ 1‬־‬ ‫‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫׳ ׳‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ה ס א ר ע‬ ‫פ נ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־ ׳ ׳ < ׳‬ ‫‪:‬‬ ‫י ‪ ,‬ס ת‬ ‫‪R‬‬ ‫!‬ ‫‪T,J‬‬ ‫י ־‬ ‫‪• V‬‬ ‫״ ג ־‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪: T‬י‬ ‫׳יי״‬ ‫״‬ ‫‪• :‬‬ ‫״ ן‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫יכמ‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫ע ל‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫ר ‪ 1‬ח‬ ‫י ה ם‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬ ‫^ ל‬ ‫‪; £‬‬ ‫למטחוישעליי‪ -‬גכיייי׳‬ ‫נ‬ ‫^‪^ 1T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪R‬‬ ‫!‬ ‫נ‬ ‫‪h 3‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪>:‬‬ ‫שאלתיהוא׳־מזחהואוארת‪-‬שטו‬ ‫דאמר לי הנך החז‬ ‫ל^־הגיר ל י ‪:‬‬ ‫^וילרתבןועתהאל־תשתיי״ן‬ ‫‪0‬‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫יו‬ ‫‪ hio‬י » נ • ל*"• י *‬ ‫אמונת אומן כמקים ^ ןשכר ראל־תאכלי כל־טמאו־ז כי״‬ ‫< א ק י י ^ י נזיר א ל ה י ם יהיות הנער מך־הכטן‬ ‫י ' • עדייוס מותו‪ ':‬דעתר מנוח אל־!תוה‬ ‫כמו^׳ י‬ ‫ויאמר בי אתי איש ה א ל ה י ם אשר‬ ‫גמלם‪:‬‬ ‫חסלתהפטלתנמלנל׳ ש ל ח ת ב א ־ ץ א עור א ל י נ ו ויורנו‬ ‫היולד‪ :‬׳‬ ‫‪c‬‬ ‫לנער ‪ -‬י׳‬ ‫מה־נעישותי ‪v .‬‬ ‫י‬ ‫מה‬ ‫*זפטלתנשא‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ע ת‬ ‫;‬ ‫ל‬ ‫מ ל ם י‬ ‫־ "‬ ‫י‬ ‫״ *‬ ‫‪<L‬‬ ‫י‬ ‫תה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪L‬‬ ‫ותאמר לו א ש ת ו ל ו חפץ יתוו‪ ,-‬ל‬ ‫להמירתנו לא־‪-‬לקח מידנו עלדה‬ ‫ומנחה ולא הראט ארת־בל־־אלדה‬ ‫ן‬ ‫ותלד‬ ‫זכ;‪$‬ת לא השמיענו כזאת ן‬ ‫האשה בן ותקרא את־‪-‬שמו שמשון‬ ‫רנד^ה‪1‬ערךברבה^ה‪1‬הג ותחל‬ ‫רוח <רתורה ליפעמו במחנות דן בין‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬ן‬ ‫‪: T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫י י *‬ ‫‪1‬י‬ ‫* •‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫״ ו י‬ ‫•י‬ ‫י‬ ‫' ׳ • י‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ערעה ובין אשתאול‪:‬‬ ‫׳»* י י ן •‬ ‫חסלת הפסלת‬ ‫גשת‪:‬‬ ‫‪"4‬‬ ‫'‪AT‬‬ ‫י‬ ‫הפסלת כהעלותן;‬ ‫ר ד ק‬ ‫ב ה ע ל ו ת ך‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד מ‬ ‫ו ש ל ח‬ ‫‪¥‬‬ ‫ך• ן ץ ושמחי׳ •תכן לפרש נבואה זו על ממעון קלשו עתילה לימותמפני הצרים החושבי' להשבית מלאכמם ׳)שבעה הוא כך חסמן על הריב אינו‬ ‫י יי*‬ ‫המשיח כעכור שאמר ונלוו גוים רבים‪ :‬הס כל כשל ׳ ולא לאינושכע׳ לוקא יכן שבע כחטאתיכ׳ ׳ םכע יפול צליק <קם )הלומי׳ להם‪ :‬הנני מפתח‬ ‫על‬ ‫שדבר‬ ‫שני‬ ‫בבית‬ ‫ענינה‬ ‫הפרש‬ ‫כל‬ ‫ששאר‬ ‫אלא‬ ‫שני‬ ‫בכית‬ ‫זה‬ ‫פתוחה ׳ מתיר קישורים מפיר עצת האויבים אשר כתמ שטני לכסל המלאכה י•‬ ‫*הישע יעל זלובבל‪ :‬ונלוו ׳ ונסחבלו‪ :‬ונחל יי׳ את יהול׳ ׳ לנחלתו ולחלקו ׳ וזכר ומשתי׳ והסירותי‪ :‬ביו׳ ההוא תקראו׳ מרוב שלום שיהיה לכם‪ :‬דשב לעימו׳‬ ‫יהילה לפי שהיא לאש‬ ‫כשאר המראות אמר‬ ‫ממלכות ישלאל‪ :‬הס׳‬ ‫מכריה‬ ‫עשר‬ ‫בתרי‬ ‫ותך‬ ‫ל‬ ‫בהע‬ ‫הפטרת‬ ‫תחתתאנה‪ :‬וישב המלאך ף » ואשא עיני כי לאם‬ ‫• שתיק‪ :‬כי נעול ממעין‬ ‫ב׳‬ ‫בסימן‬ ‫מעצמו אבל זאת המרא‬ ‫י‬ ‫־ ־‬ ‫־‬ ‫״ ״‬ ‫" ׳ ״ ‪!:‬‬ ‫קלשי׳ הוא הסמים׳‬ ‫ואמ נעול על משל כאיש‬ ‫ושמחי בת״־ציון כי הנני״'׳*ך ויאמר אלי מרה אתרה רארת ויאמר וגולה על ראשה׳ כמו‬ ‫אשל יעול משנתו;‬ ‫ראיתי והנה״״מנורר״! זהבייכל^ה וגלה גולו׳ עליות לש״ מעיק‬ ‫בא ושכנתי בתוכך נ א ם‬ ‫קאי'‬ ‫והשטן׳ תי וחטאה‬ ‫• י י ן ‪v,‬׳‪ -‬״ כמין ספל גלוליעגו^ ‪:‬‬ ‫־׳ך י ״״י י ־‬ ‫עגול‪,‬‬ ‫נלגל‬ ‫ספל‬ ‫כמח‬ ‫ימיני׳‪.‬־‪.‬י״־‬ ‫• על ז‬ ‫לאסטנא׳ ליה‪ :‬מזיוה‪ :‬ונלוו נדם רבים אל־־ןהוה ביום‬ ‫על־־ראשה ושבערה נ ר ^ י ד ?לידת ושבע׳ נלותיה» כמי‪f‬‬ ‫לאמלה׳ הוא המלאך ההוא והיו לי ל ע ם ושכנתי בתוכך‬ ‫שבעה ושבעדה מוצקות לנרות אשך בזיכק שניתנים השמן‬ ‫ו ־ י‬ ‫'״־ן•׳־‬ ‫ונקרא בשם לבו׳ וכן‬ ‫״‪ JV‬והפתילה לתיק‪:‬פכעיי‬ ‫־ •־*‬ ‫‪ .V‬׳ ׳‬ ‫אליך‪:‬‬ ‫שלחני‬ ‫צבאות‬ ‫כי־יהות‬ ‫וידעת‬ ‫כלבלגלעון וכמקומית‬ ‫?‪ VV? '{T‬ושכעהמיצקות׳לכלנר‬ ‫על־ראשדה‪:‬‬ ‫אחרים ״‪ .‬יגער יי׳ בך‬ ‫השטן׳ וחוזר וגוער כך ונחל יהוה את*יהורה חלקו עלארמת‬ ‫אחד מימין הגלה ואחד על־־שמיאלה‪ :‬ונל באין שבעה צניחת‬ ‫‪.‬י‬ ‫‪"Tt‬‬ ‫י י וא^ןו^ר^‪-‬המלאךהדבר‬ ‫הוא המחר בידוםלם הקדש ובחר עוד בירושלס‪ :‬הס כל־‬ ‫״ ו‬ ‫• ו‬ ‫קלא תכנס לפניו לקטרג‬ ‫הגולה לרך א)תןמיצק‬ ‫י־*!׳‪- ,‬‬ ‫!<‪ IV‬לכל נר ונר‪ :‬ושנים ‪w‬‬ ‫הצליק הזה הלא ראוי בשר מפני יהוה כי נעור ממ^ון לןרשו‪ :‬בי לאמיר מה אלה אד? ״•‬ ‫המלאך הלבד בי דאמר אלו ל ו א עליה׳ועילראיתיאצלה‬ ‫הוא וזכה לכך םהוצל רראני את־יהושע הכהן הגדול עמד‬ ‫מאשהשליפה‪ :‬הלא זה‬ ‫שני אילנות שהזתים‬ ‫י יי' י \־ י ‪ * " .‬ן ‪ .‬יי'‪.‬‬ ‫י ־'‬ ‫איל מיצל^אש׳ מפולש לפני מלאך;הוות והשטן עמר ?ל "‬ ‫אלה׳‬ ‫עלשמאלה‬ ‫גללי׳בהם־‬ ‫‪,‬‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫‪$‬‬ ‫ל‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪%‬‬ ‫™־‪*?2‬‬ ‫‪TO‬‬ ‫כמו משמאלה‪ :‬מה‬ ‫ויאמר יהווז אל־־‬ ‫כאגלת חלק שהושלך ימינו לשטנו‪:‬‬ ‫ויען דאמר אלי לאמיר^זה דבר אלוני׳ מהזהסהזתים‬ ‫עם אחאב כן קיליה‬ ‫•הודה אל־יזרבבל לאמר לא בחילי נמסקי'מאיליה והשמן‬ ‫בך ךתשטן ויגער‬ ‫וחכירו לאור ״‪ .‬למש השטן יגער‬ ‫ולא בכח כי אפדברוחי אמר יהודה באאלהנלותמאליווכן‬ ‫כגלי׳ צואים׳ כתרגומ) יהוה בך הבחר בירושלס הר^וא זרה‬ ‫כל מעשה המנור נעשה‬ ‫הוו ליה‬ ‫‪•AT T".‬‬ ‫‪s‬‬ ‫• ו‬ ‫מסכין‪V‬‬ ‫כנין ‪ :r‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫צבאות‪ :‬מי־אתה הר־הנדול לפני מאליו‪ :‬ויק׳ לא כחיל‬ ‫כשלן‬ ‫ללא‬ ‫צםין‬ ‫להון‬ ‫אור מצל מאש‪ :‬ויהושע היה לבוש‬ ‫זרבבל למישור והוציא ארת־האבן ולא ככח ׳ כמו שלאית‬ ‫לכהנתאוהיה נענשה)׳‬ ‫ההזתים והשמן הזה‬ ‫הראשה תשאות חן חן ל ח ‪:‬‬ ‫בנדיס ציאים ועמד לפני המלאך‪:‬‬ ‫על פלא מיחה^ס‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ ‪. -‬‬‫• ־ ף • ‪:.‬‬ ‫—‬ ‫כגמר מאליו לכל לכליו‬ ‫אל‬ ‫*יען׳ המלאך אמר‬ ‫הפטלת שלח לך ביהושע כסימן ב׳‬ ‫^ ע ן ויאמר אל־־״רתעמדים לפניו‬ ‫וכל מעשה המנור נעם׳‬ ‫המלאכים האחרים ה‬ ‫מ^ליו כלא אל׳ עורך את‬ ‫העומלים לפניו׳ )תי לאמר הסירו הבנךים הצאיבם מעליו‬ ‫ף ^ ‪-‬‬ ‫יהושע בךנון מך הנלות ומציק כהם את‬ ‫וייאמר א ל י ו ראדה העברתי מעליך‬ ‫ללמשמשק קלמוהי‪:‬‬ ‫ה ש ט י ם ש נ י ם השמן‪,‬כן יעשה בנק‬ ‫• ‪ T‬יי י‬‫מן‬ ‫הסירו׳ למז שיכלילו‬ ‫עונך והלבש אתך מחלצורת‪:‬‬ ‫הכי׳ כלא כח אלם אלת‬ ‫^ ־י•־׳ י‬ ‫י‬ ‫־ ‪ :‬־ ׳‬ ‫•״‪,r.‬‬ ‫הנשי'הנכריות‪ :‬עינך׳‬ ‫אנשים מרגלים חרש לאמיר לכו ראו בלוח האל יתיובלצונו‪:‬‬ ‫פי׳ כי הבגלים הציאים ואמר ישימו צניף טדתור על־״ראשו‬ ‫ארת־הארץ וארת־יריחו דלכו‪°‬ויבאו מיאת׳הלהגלול׳אמל‬ ‫־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V>,T T‬‬ ‫הם משל לעין‪ :‬מחלנו׳׳ וישימו דתצניף ותטהור על־־ראשו‬ ‫בנגל סנכלט וחבלת‬ ‫הם חליפות כגלי׳ נקיים‬ ‫בית אשרה זונה ושמה רחב וישכבו־ הסוטני׳אסתהיה כהל‬ ‫וזה משל על הזכיות ןילבישהו בגדים ומלאך יהוה עימד‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪iT‬‬ ‫הגליל תהי׳ לפני ז לגבכל‬ ‫ויאמר למלך‬ ‫שמרת‪:‬‬ ‫כלומל כיון סיוסל העין ויעד מלאך יהודה כיהושע לאמר‪:‬‬ ‫יריחו למישיל ולא תוכל לעמו'‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ vyv :‬י‬ ‫—‪- T-l‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫ילאו בך הזכיות‪ :‬ואומי׳‬ ‫לאמיר הנה*אנשים באו הנה הלילות לפניו להשכי׳ המלאכה‪:‬‬ ‫אני זכריה אמרתי אל כה־אמר יהוה צבאורת א ‪ 0‬־ ב ד ר מ‬ ‫זהיצייאתהאכן הראשי׳‬ ‫* •ו;»‬ ‫"«‬ ‫‪*7‬ז'‬ ‫המלאך ישימן צניף טהז׳ תלך ואס״את משמרתי תשמר ונס־‬ ‫כמי שהוציא את האבן‬ ‫את־הארץ‪:‬‬ ‫לחפר‬ ‫ישראל‬ ‫מבני‬ ‫על ראשו אחר שצרת‬ ‫הלאשה כשהחל הכנין‬ ‫להסיר הנגלים הצואי׳ אתה תדין את־ביתי וגם תשמר את־‬ ‫וישלח מלך יריחו אל״־רחב לאמר ביום כל לחלש התשיעי‬ ‫מעליו והלבש אותו מ חצרי ונתתי לך מהלכים בין העימרים‬ ‫כן ישלים המלאכה‪:‬‬ ‫מחלצית ציה גם כן‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫הכאיכם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫זתוציאי‬ ‫תסיאית חן חן לה׳ כאם‬ ‫שישימו צניף טהור על‬ ‫אשר״באו לביתך כי לחפיר את־כל־ שםזליכבלהאכן ה‬ ‫שמע־נא!הושע•‬ ‫לאשי לחנכו להיותו כנ האלרת‪•:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫• ו • * ‪/ :‬‬ ‫‪ • • :‬״ י‬ ‫‪Jr‬‬ ‫‪ITT‬‬ ‫הראשי כבנין שם אותה‬ ‫שהיעמצנפת על ראשו‪ :‬הכהן הנרול אתית ורעיך ה י ש ב י ם י הארץ באו‪ :‬ותלןח האשת את־שני כתסיאת והמון רב‬ ‫)ילכישהי כגלים ׳)ככל לפניך כי־אנשי מופרת המה כ הננ<‬ ‫ו ת א נ ש י ם ותצפנו ותאמר כן ב א ו ואמלוכלהע׳חןחן לה‬ ‫הלבישוהו כגלי׳ וכן ויל׳‬ ‫*‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪*r‬‬ ‫‪A‬‬ ‫•־ » ‪V‬‬ ‫לאבן הזאת מאת האל‬ ‫כי י הנה‬ ‫תולעים ויבאש׳ )כבל מביא את־עכדי צמח‪:‬‬ ‫א ל י דהאנשים ולא ידעתי מ א י ן ית ׳ והכפל לחזיז הענק‬ ‫נאם‪ :‬ומלאךה׳עומל׳‬ ‫ד ד ד ^ ר ד ם נ ו ר ^ ^ כמו שלום שלום לרחוק‪:‬‬ ‫כן לאה כמלא׳ הנביא׳ ותאבן אשר נתתי לפני יהיושעעל־־‬ ‫חמדה‪:‬‬ ‫והאנשים יצאולא ידעתי אנדה הלכו חסלתהפטרכהעלותך‬ ‫כי על שישימו הצניף אבן אחת שבעה ע י נ י ם הנני מפתח‬ ‫‪Tr‬‬ ‫הטהול על לאשי עמל‬ ‫• ‪Jt j‬‬ ‫האנשיכש ךךפו מותר א ח ר י ה ם‬ ‫פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי ארת״‬ ‫‪4‬‬ ‫כי תשיגום‪ :‬י והיא ד‪$‬לתמ הנגדת‬ ‫עוךהארץ ההיא ביום אחר‪:‬‬ ‫הפסלת סלח לך‬ ‫זתטמנכם בפשתי העץ הערביוות *לה‬ ‫שניםאנםים׳ פי׳ אנשי׳ טובי׳ ולא כאיתן שהלכו כשליחו‬ ‫ביום ההוא נאם ןהוה צבאות תקראו ‪r t S f f J ^ I‬‬ ‫‪ /‬ו ‪ I‬משה‪ :‬חרש לאמו׳ ׳ אמר להם יהושע עשו עגמכ׳ כחלםי‬ ‫איש אל^רעהו אל־תחת נפן וארי־ ‪I‬‬ ‫ועמלו על לזיה׳ ׳ וכללס חלש כמו חלס הטעינ׳ קלח׳ כלי‬ ‫מלאך ה׳ שלא הלך‬ ‫שיהי נראין כקלרים ולא ילנישו בהם‪ :‬האק ׳ ככלל ׳ ואת יריחו בפלט לפי‬ ‫׳‬ ‫כיתי‬ ‫את‬ ‫תלין‬ ‫אתה‬ ‫‪j‬‬ ‫האיש‬ ‫כנו‬ ‫העיל‬ ‫העל‬ ‫כמו‬ ‫התלאה‬ ‫מעיניו‪ :‬ויעל ׳ לשין‬ ‫שהיתה עיל גלילה וקשה כנג׳ כילם‪ :‬אסה זונה ׳ תי פונלקיתא ׳ מוכרת מיל‬ ‫‪.‬‬ ‫האלה‬ ‫העימלי׳‬ ‫כין‬ ‫מהלכי׳‬ ‫׳‬ ‫לך‬ ‫אתן‬ ‫׳‬ ‫ונתתי‬ ‫מקלשי‪:‬‬ ‫בית‬ ‫על‬ ‫תשפיט ותהי׳ פקיל‬ ‫מזונותי‪ .‬לחכו׳ ׳ כמי לתיר כי התל מחפש לבל‪ :‬ומקח ׳ כבל לקחה כשהלכיש‬ ‫הם המלאכים שהם עימלי' וקיימי׳ לעילם רוצה לוי תלך ביניהם וזה רמז לנשמתושנוגע הלכל למלך • ותצפנו ׳ כל אחל לכלג כלי םלא יכירו מקומי אם יע״ י י‬ ‫צהפללה מהגיף‪ :‬ולעיך ׳ שאל הכהנים‪ :‬כי אנשי מיפת המה ׳ לאדם הםוכללש אלו שני המלגלים היו כלב ופינחס ועמל לפניהם פינחס ןלא הכילוהו‬ ‫להעשו׳ להם מיפת על ילם ׳ ולזל ללשו מאן נינה) אנשי מופת אנשי׳ שנעשה להם ולא ראיה? לפי שהיה מלאך ואמר יתצ על כלב לבלו‪ :‬ויהי השעל לסגור׳‬ ‫מיפת ‪.‬הי חנניה מישאל ועזריה •י הנני מביא את עכלי צמח ׳ זה זלוככל ׳ וטע׳עימל לסגיר שחשך היוס‪ :‬והיא העלת׳ הנגה נתטמנ׳ ׳ ככר אמר למעלה ותצפנו‬ ‫מבי׳ וככר בא לוצה ללמל להגליל עול מעלתו ותצמח גלילת) כצמח האלמ׳ שהילךועתה אמלה איך טמנה אלמם‪ :‬י כפשתי העץ ׳ רוצה לומ׳ שהיו עדין הפשתים‬ ‫והתנסיהי‬ ‫וגלל ויית ית עכלי משיחא ילדשו בו כי המשיח מנחם שמו)מנח׳ כגימט׳ צמח‪ :‬כי כגכעוליהם והעלתם הגגה ליבשת והטמינה אותם בתוכה ‪:‬‬ ‫הנההאבן׳ היאי^בן הכלילסמייסלי׳ביהכנק׳ אופיי האבן שישימו תחלה‬ ‫ישימני זריבכל יהישע כמי שאמל למטה יהיצי׳ האבן הלאס'‪ :‬על אכן אחת שבע‬ ‫עיני׳ ׳ על כל אבן ואכן יהיו שבעה עינים לוצה לוי שמילות לבו׳ מאת האל יתכ׳‬ ‫מפני‬ ‫ה‬ ‫‪s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ב רג‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J‬‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫'י׳‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪S‬‬ ‫!‬ ‫‪|:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ץ ?‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT\:J-‬״•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪T i A‬‬ ‫‪j X‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•י‬ ‫‪. x‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫>‬ ‫‪-‬׳‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫!‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫~‬ ‫י‬ ‫‪a‬‬ ‫ה‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪r‬‬ ‫‪j x‬‬ ‫‪V.‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫ז;‬ ‫י‬ ‫•־‬ ‫י‬ ‫•ין‬ ‫‪j x x‬‬ ‫\‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T.-J‬‬ ‫״‬ ‫\‬ ‫‪-‬‬ ‫•*‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫•׳י‬ ‫־‪.‬‬ ‫י ‪ ,‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪I‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫י ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ T‬־ ‪F J‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪R‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫"‬ ‫‪ - : • • I T :‬־ >‬ ‫‪AT‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫!־‬ ‫‪JT‬‬ ‫י׳‬ ‫‪;T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬׳־‬ ‫"י־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪J J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪-‬״‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪ :‬־ ‪• 1 1‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‬ ‫‪I‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫‪T-IT‬‬ ‫‪•J‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫\‪x‬‬ ‫‪:V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫"‪J‬‬ ‫"‪V‬‬ ‫י‬ ‫•|‬ ‫"‪TA‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T/T‬׳‬ ‫•‬ ‫‪%‬־‬ ‫‪-IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫־‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T/T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪•T:- . .‬‬ ‫‪l\*~.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫••‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י־‬ ‫״‬ ‫'‪W‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪S‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ך‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•• ‪I‬‬ ‫‪:IT‬‬ ‫‪T/T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫־‬ ‫•‪\.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫נ נ‬ ‫ז‬ ‫כמ‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו ס ר ח‬ ‫ש ל ח‬ ‫)האנסים ללפל אחליהם׳ לפי מחשכתם‪ :‬עלהמעכלות ׳ כמו על ןכן וילכתו על ןיא‪23‬ן* שמואל׳ מתים שם המלוכה׳ לפי שכלאםונההיו עוללים‬ ‫צילין׳ המעכלית׳ מקים מעכל המי'‪ :‬סגלל׳ אנשי הכית‪ :‬אחלי כאשל׳‬ ‫עלהלכל ואמלו מם יושיענו זה ועתה נתלצו כלם מפני‬ ‫אם היה אומל אחלי אשל יצאו ילמה אחל זמן והם לא אחלו לסגול השעל התשועה שכאהעל ילוכמלחמתנחס‪ :‬זקנתי)סכתי* הסיכה מתל מהזקנה׳‬ ‫)אמלו לבותינו זל כי קפצה עליג זקנה כי לא היה אלא כ[ נ״כ סנה כסמת ללמען‬ ‫מפחלהלהם׳ ואם היה אלמל כאשל יכאל ולאאמלאחליילמהכיתכף צאתם‬ ‫מן השעל סגל) )אם היו‬ ‫לא ימנו עלמ העם‬ ‫שמת כקלצל ימים ‪p‬‬ ‫עושי' כן המ מלניסים על־הננ‪ :‬והאנשים רדפו אחריהם‬ ‫ותקשר את־תקות השני בחלון‪. :‬‬ ‫הלולפים המלגלים כ‬ ‫קפצה עלין זקנה כלי‬ ‫נחכאים שם אלא כ דךך׳ותיךדן על המעברות והשער‬ ‫וירכו ויבאו־ההררת וישבו ש • שילאה זקן כי לא ה״ו;‬ ‫ש ר ש ו ת ע ‪ 2‬י ם עז—שבו הרדפים הכל מלעים מספל ‪p‬׳‬ ‫כםהלחיקו האנשים מ סגרו אחרי כאשר יצאו ו ת ר ו ד פ י ם‬ ‫מהשעלעלשלאילגיםו‬ ‫‪\• :‬‬ ‫» |‬ ‫ ן ‪J i t i t -:‬‬‫ן‪:‬־••‬‫‪TT‬‬ ‫שנמ והלא כחל מיתתו‬ ‫ולא‬ ‫בכל־ותדרך‬ ‫הרדפים‬ ‫ויבקשו‬ ‫כלי שלא ימלת שאזל‬ ‫ישנבון‬ ‫והמרה טרם‬ ‫כסגילת השעל סגלוהו אחריהם‪:‬‬ ‫**‬ ‫‪li« 5‬‬ ‫•‪•1‬‬ ‫וזה טעם אחלי כאשל‪:‬‬ ‫וישבו שני האנשים וירדו כחייל י‪ .‬זכני הנם אתכם׳‬ ‫מצאו‪:‬‬ ‫ותאמר‬ ‫על־הנג;‬ ‫עליהם‬ ‫עלתה‬ ‫והיא‬ ‫טלם‬ ‫טלם ישככין ׳‬ ‫—•ן‪j :‬‬ ‫•‬ ‫; ״‪.‬י ‪|T‬‬ ‫‪\ T‬‬‫» ‪IT‬‬ ‫לאשל תצטלמ להם‬ ‫>"‬ ‫מההר ויעברו ויבאו אל־יהוישע בן־ כלכלי התולות זהלינק‬ ‫אל־האנישים ידעתי כי נותן *הוות‬ ‫ו־‬ ‫»זישמ‪ ,:‬עלת׳עליהם‪-T‬־ ‪.,‬‬ ‫שקכללממני‪ :‬לקחתי׳‬ ‫מ‬ ‫כל־ישביהארץ‬ ‫עלינו וכי־נמגו‬ ‫אלקנ׳ הלמתי על״ כיתו‬ ‫אימתכם‬ ‫את־האךץ וכי־־נפלה‬ ‫*‪ 1‬לכם‬ ‫נוןויספררלואת לכ־המצאות אותם כללמל למלאכתי‪:‬‬ ‫כמואלכיתו‪ W:‬ולא קמה‬ ‫‪ :‬דאמרו אל־יהושע כי־נתן יהוות ואת מי עשקתי׳ כ‬ ‫‪:‬‬ ‫יכי ‪1IT‬‬ ‫ז‬ ‫‪ ) ) P O‬י^ך ז ז ן‬ ‫‪W ) P O‬‬ ‫את ז זאשר־היוביש‬ ‫שמענו‬ ‫מפניכם‪:‬‬ ‫‪ s‬־ ‪>i- T4 1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ן‬ ‫עוללות׳ כי האלם ה‬ ‫‪1‬־‬ ‫כממק‪ :‬אתמילצלתי׳‬ ‫בידנו‬ ‫את־כליהארץ ‪5‬ונם־נמגו כל־ כמפל יכן עשלק ללצלץ‬ ‫המפחל כאילל נפלה ל ״הוות ארת־־מ ים״םוף מפניכפם‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ m1‬י״ית ללא קמה ללא)‬ ‫ולכיתינלזכלינל לכלכה‬ ‫מפנינו‪:‬‬ ‫הארץ‬ ‫ישבי‬ ‫עשיתם‬ ‫ואישר‬ ‫ממצרים‬ ‫בצאתכם‬ ‫א‬ ‫בסימן‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫כשמלאל‬ ‫קלח‬ ‫לקיו‬ ‫הפטלת‬ ‫אסתאלת‪:‬אלת אמת׳‬ ‫ללש) עשקתי כאלנס‬ ‫‪l"r‬‬ ‫ן ‪y j‬‬ ‫״ י‬ ‫י ־ ־ ׳יי־ <‬ ‫*‬ ‫" ' ‪ * ^ C‬־‬ ‫‪^'"11‬‬ ‫האויםתתמליסתקיימ)‬ ‫לציתי כלצון כלומל כי‬ ‫נ^ת) )אל תכזמכי‪:‬‬ ‫שמואלאל־העםלבו אפילל כלצלנל לא לקת‬ ‫ף^ךןף‬ ‫לשני מלכי ותאמרי א ש ר בעבר‬ ‫נפשנו תחתיכם למית׳‬ ‫ונלכה הנלנלונחדש ממונו‪ :‬מפל׳להסלת‬ ‫ ‪ $‬לדי‬‫החרמתם‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ולעוג‬ ‫לסיחן‬ ‫הירדן‬ ‫אנל נמשיל עצמנו מ‬ ‫הלק‪ :‬ואעלים עיני כוי‬ ‫ך •;‬ ‫•ן‪:‬‬ ‫‪ vs‬־ ‪\v :‬‬ ‫(‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Ij‬‬ ‫ ‪• j I •• j -‬‬‫שם המלוכה‪ :‬רלכו בל־העם הגלגל כלי להעלים עיני מן‬ ‫ונשמע וימס לבבנו ולא־‬ ‫מתתיכם למות למי אתם‪:‬‬ ‫—•ן‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קילצה להמית אתכם ‪t‬‬ ‫המשפט כשכיל ה‬ ‫עזות‬ ‫בי‬ ‫מפניכם‬ ‫באיש‬ ‫רוח‬ ‫עור‬ ‫קמה‬ ‫אםלאתגילו׳לכל ה‬ ‫רמלכו שם ארת־־שאול לפני יהודה הממק ‪ :‬ואשיכלכם׳‬ ‫״•‬ ‫>• ו‬ ‫‪• i11‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫האות שהיו להם עמה‬ ‫בגלגל ויזבחו־שס זבחים שלמים כל מה שתאמלו ׳‬ ‫©אם תגיל ויעשו גם כן אלהיבס הוא אלהים בשמים ממעל‬ ‫‪v‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬‫‪vt‬‬ ‫ויש מפלשים ואעלים‬ ‫האתרים שהיה להם ועל־הארץ מתחת‪ :‬ועתה השבעו־‬ ‫לפני יהודה וישמח ש ם שאול וכל־ עיניכל׳ אםיכישללמל‬ ‫־• ‪j‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪- :‬״‬ ‫כית כחומה להנצלוהם‬ ‫כפני אעלים עיני שלא‬ ‫אנשיןשךאלער־מאד‪:‬‬ ‫חסד‬ ‫עמככם‬ ‫נאליביהוהכיעשיתי‬ ‫•טעי כלכל זה‪ :‬ותיליל׳‬ ‫אסתמ! כו ויאמל לכם‬ ‫ויאמרשמואלאל־‬ ‫י‬ ‫כחכל׳ כלישלאילגישו‬ ‫בקולכבם‬ ‫שמעתי‬ ‫חנות‬ ‫כל־ישךאל‬ ‫ואת־אחיואת־־אחות^י^‬ ‫ואת־אמי‬ ‫אבי‬ ‫ואסיכ י ויאמל על׳‬ ‫השכנים אם יצאו ללך ועשיתם נם־אתם עס־בית אבי חסד‬ ‫ר^כל אישר־אמרתם לי ואמליך ע כל ישלאל כאחל אממ‬ ‫ואת בל־אשר להם ו ה צ ל ת ם ארת״‬ ‫את*־‬ ‫והחיתם‬ ‫אמת‪:‬‬ ‫ונתתם ליי" אות‬ ‫נועל כיתה אם תפתח‬ ‫י‬ ‫־‪A‬‬ ‫ר • ‪ir j‬‬ ‫ז־‬ ‫‪.‬‬ ‫ו* ‪.‬־׳־‬ ‫י׳‬ ‫י‬ ‫על לפיכך אמל לאמל‬ ‫כעלל לילה אחלי אסל נפישתינו ממות‪ :‬ויאמרו לה האנשים‬ ‫הנה־רהמלךי‬ ‫ועתה‬ ‫מלך‪:‬‬ ‫עליכם‬ ‫י לשין יחיל ׳ ולכיתימ‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫»‪V‬‬ ‫םגמ אותו‪ :‬שלשת ימיי׳ נפשנו תחתיכם למות אס לא תנירו‬ ‫מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי זכלינס לכלכה אמלו‬ ‫בתקיליצאה ואמל׳על‬ ‫אל‪1‬ל מגיל ששלתה ל את־דברנו זרה והיה בתת יהודה לנו‬ ‫התהלכתי‬ ‫ואני‬ ‫אתככש‬ ‫הנפם‬ ‫ובני‬ ‫ל)ת החלש על לחב י י ד י ׳ ״ ‪ •.‬״‬ ‫‪ • :‬־ ‪ -‬ו ‪ • ; -‬אמל להם הקלים כחך‬ ‫־ ! ‪AV‬‬ ‫היא אתם מעילים עליו‬ ‫את־האךץ‬ ‫‪m/‬‬ ‫ך חקר ואמת‪:‬‬ ‫לפניכם מנערי ער־היוס הזרת‪:‬‬ ‫על מה םכנליי יאני מ‬ ‫י»־ם׳!על ללי הפסש ותוררבש בחבר בער החלון ביביתה‬ ‫הנני ענו ‪ b‬לנר עתודה וננר משיחו מעיל עליו על מה שכסת‬ ‫־ ‪A‬‬ ‫־י‪-‬‬ ‫‪",‬י‪.‬‬ ‫וזה א׳ מני'מקימות‬ ‫‪ , ,‬בקיר החומה ובחומה היא יושבת‪:‬‬ ‫‪°‬‬ ‫יי *‬ ‫‪n‬‬ ‫שהופיע לוח הקלש ב‬ ‫;‪/‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־»‬ ‫\‬ ‫י‬ ‫‬‫כתנאי‬ ‫פי‬ ‫גיןיי׳אנחנו׳‬ ‫ארת־שור י מי לקחתי וחמור מי‬ ‫ל ככית לק שלמטה‪ :‬אשל‬ ‫•י‪.‬‬ ‫‪s‬‬ ‫י *‪ I‬נ •‬ ‫י‪.‬‬ ‫!ה־ הנה אנחנוכאים׳ ותאמר להכם ההרה לכו פן־־יפגןגו‬ ‫ללןחת* וארת־מ עשקת< ארת־מי עשה את משה ואת ‪b‬‬ ‫וש בכס הרךפיםונחבתם שמות שלשת‬ ‫תקית חלין‬ ‫כלומ׳הלי אמ‬ ‫אה‪$‬ק ׳ אשל הגלילה‬ ‫הזה‪ :‬את‬ ‫רצתי ומיר״־מי לקחתי כפר ואעלים )למלם וכן ואת הנפש‬ ‫ועשוי ‪^,‬כם‪/‬ןךשובהךךפיםואחרתלכו‬ ‫הלכלכךלעסיתהא'‬ ‫השני׳ פי׳ שזול‬ ‫ויאמרו אשל עשו בחקי‬ ‫עיני בו ואשיב ל כ ם ‪:‬‬ ‫מחוט שני‪:‬למובלאשו׳ ) דרככם ן ראמךו אליה ה א נ ש י ם‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V.‬‬ ‫לינתן תלגום לי‬ ‫הלא נתחייב בלמו שלא‬ ‫נ ק ו ם אנחנו י משבעתך הזה א ש ר‬ ‫ל א עשקתנו ן ל א ךצותנוולא־ עכל נכוק על ילי מ‬ ‫שמל עצמו‪ :‬ותשלחם׳‬ ‫ויאמר משה )אהלן ׳ וטעם‬ ‫!‪re•w‬‬ ‫ה»זקץ‬ ‫לקחת מיד־איש מאומות‪:‬‬ ‫הפסוק הזה על אשר‬ ‫•‬ ‫•‪-‬‬ ‫‪Y « r‬‬ ‫‪I T 1 t‬‬ ‫»‬ ‫את־תקורת חוט השני הןדיז תקשך<‬ ‫כ‪4‬מל אמלה‬ ‫כלכול‬ ‫א ל י ה ם עד יהוות בכבש ועד משיחו הקלישעליי׳כללמ' א‬ ‫להם ל ‪ * .‬׳ בחלון אשר הורדתנו בו וארת־א‪5‬יך‬ ‫אשל עשה את מש^‬ ‫מאומה‬ ‫בידי‬ ‫מצאתם‬ ‫לא‬ ‫כי‬ ‫הזה‬ ‫היום‬ ‫‪ ..‬ו‬ ‫‪.,‬‬ ‫ותהשזדלא השלה אות ^י‪.‬י׳יו ״ ‪ ,‬־‪ .‬נ ‪-‬‬ ‫)את אהק לגאילתכם‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪j‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ויאמר שמואל אל־ )עלילם העלה את א‬ ‫ראמר ער‪:‬‬ ‫‪ 5U S‬אלא ואתאמך ואודאחיך ואת ני־גץ‪-‬ן‪-‬‬ ‫אכותיכם מאק מ‬ ‫"‬ ‫‪v‬‬ ‫‬‫־‬ ‫ד••‪Tv‬‬ ‫אביך תאספי אלןך הביתדה‪:‬‬ ‫םפלהכתיככיק‬ ‫ה ע ם יהוה אשר עשרה אות־משות מצלים הוא יהיה על‬ ‫»‪J^T‬‬ ‫ביציוכיציכם‪:‬‬ ‫הללו והיות ‪ W‬אשרייצאי' מדלתי ביתך‬ ‫ןישוכ)‪ /‬סמ אל! ! ‪2‬‬ ‫העלהאתאבתיכס‬ ‫ואשר‬ ‫ואת^אהרן‬ ‫׳י‬ ‫ •־ י‬‫פיככלהיונחבאי׳בהל ! י י‬ ‫»קשרההתקוהכחלי!‬ ‫ואםפטה אתכם״‬ ‫‪- v‬‬ ‫‪y r‬‬ ‫ד־ » ‪ -‬ן ‪- :‬‬ ‫אתווכח עמכם ‪ :‬כ‬ ‫וכסוף נ' החוצות דמו בראשו ואנחנו נ ק י ן ם‬ ‫העיר ‪• j‬‬ ‫מפני כמש‬ ‫כעת‬ ‫הלולפי׳‬ ‫מארץ מצרים‪:‬‬ ‫ועתההתיעבו כאשל נא יעקכ מ‬ ‫•מים יצאו להם מן ‪ p‬וצל אשר יותי^• אתך בבץ־ת דמו‬ ‫ואשפטהאתכס לפני יהודה את כל־ מצלים דזעקו׳ לרך‬ ‫ואס״‬ ‫תהיה־בו‪:‬‬ ‫המחבוא)םמ להם אל בראשנו אם־יד‬ ‫י‬ ‫י"‬ ‫•‬ ‫‪AT‬ג‬ ‫‪s‬‬ ‫ו‬ ‫• י‬ ‫קצלה לכל כי כאסל‬ ‫הללך ללכת לללכם ״•‬ ‫צדקורת יהודה אשר־עשרה א ת כ ם נא יעקכמצלים ל‬ ‫ויאמלו אל יהושע כי תניח את־״דברנו זרת והיינו נ ק י ם‬ ‫לא זעקו ולא היה להם‬ ‫״‬ ‫•י‬ ‫‪V i‬״‪\?»J‬‬ ‫‪J T J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ואת־אבותיכם‪ ":‬באשר־באיעקב‬ ‫מצלים)האלימ הימים לכניו ולכני כניו‬ ‫יעקב‬ ‫כא‬ ‫כאשל‬ ‫אלא‬ ‫לזעוק‬ ‫כמה‬ ‫‪II‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j ,_..‬‬ ‫‪- 1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫השבעתנו‪ :‬ותאמר‬ ‫םשבעתך אשר‬ ‫נזילות וצעקו אל יי'‪:‬‬ ‫ישלאל‬ ‫על‬ ‫ונזל‬ ‫חלש‬ ‫מלך‬ ‫לקם‬ ‫שם‬ ‫מצרי‪.‬ס רזןןקו אבותיכם אל־יהוות‬ ‫כךבריבם כ ך ה ו א ותשלחם ףלכו‬ ‫ואת־־אהרן ‪d 1‬‬ ‫ל א‬ ‫וישלח ^הודה ארת־משה‬ ‫ד ק ח קלח‪:‬‬ ‫ויוציאו אות־אבותיככם מ מ צ ר י ם‬ ‫‪-‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪: |T‬־־‬ ‫{‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫‪i IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ן ‪• ' - .‬‬ ‫_‬ ‫—‬ ‫‪C‬‬ ‫־ ‪ T‬י־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ר ד ש‬ ‫‪T‬‬ ‫|‪i‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T"T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪•.‬‬ ‫־‬ ‫‪TT-‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬׳"‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫׳‪ST‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫• ‪/‬‬ ‫‪.‬־‬ ‫"‪TV‬‬ ‫‪.T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪TVT‬‬ ‫‪S‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫•י‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬י ‪V‬‬ ‫־‬ ‫•‪i‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫»‬ ‫~‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫־ ־‬ ‫‪AT‬‬ ‫; • •‬ ‫‪ft‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־>‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪f\T‬‬ ‫‪-JT‬‬ ‫^‪T‬‬ ‫‪( T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬״‬ ‫"‪/‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫‪VIT‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪>T‬‬ ‫•‬ ‫=י‬ ‫‪\S‬‬ ‫־‬ ‫‪TVT‬‬ ‫• |‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪K ' i‬‬ ‫־‬ ‫|‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫• • > • » •‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־׳•'‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫!‪|T J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪{V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-•:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫<ו‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪>T1‬‬ ‫‪VAT‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יי־‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י־‬ ‫מ‬ ‫יט‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫• ־ \‬ ‫‪T .T‬‬ ‫ץ‬ ‫‪-T1‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T-T‬‬ ‫־‪:1‬־־‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫זה‬ ‫מ ס כ ר ה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫־‪1‬‬ ‫»‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫י" "‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪/1‬‬ ‫ץ‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪T-TJ‬‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫*‪-:1‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫תי‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫»‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•\‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1/‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ל ם‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ם ן‬ ‫‪-x‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫;‬ ‫‪|T‬‬ ‫״‬ ‫"\‬ ‫*‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ע‬ ‫ע ‪ 0‬ת ה‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬״"‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫כ מ ‪ ,‬ס ג‬ ‫‪.‬‬ ‫‪>r t‬‬ ‫" י‬ ‫״‬ ‫‪V.T‬‬ ‫•‬ ‫‪#‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫{‬ ‫‪t‬‬ ‫‪j‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫(‪i‬‬ ‫י‬ ‫‪i t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫!‪VT‬‬ ‫\‬ ‫‪y‬‬ ‫)‬ ‫הנטלת‬ ‫ן־‬ ‫‪1‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫זן‬ ‫•‬ ‫זז‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪-»T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫ק ר ח‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו ה ק ת‬ ‫‪1‬‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫מיוחלת לו׳ לתפינדקיתא! לא תנחל בבית אבינו׳ לפי שהיה כן פלגש ‪.‬וזהו‬ ‫ו״זםיכוס במקום הזה׳ שהוכיחו אותם ולמלום ללכת כללך יי׳ ולפיכך נמסואומלם כן אשה אחלי שלא ינחל עמהם ושלא כדין היו מגלשין אותו כי בן הפלגס‬ ‫‪ phh‬והלי הם כאילו הושיבו׳ כמקים הזה‪ :‬ילוכעל ׳ הוא גלעין ז ואת כלן ׳ הוא‬ ‫מלש כמו שאמלו לבותינו זל מי שיש לו בן ממ כנו הוא לכל לבל חון המי שיש ל)‬ ‫וומפון שמשבט לן כא הלי ג׳ קלי עולם עם ג׳ חמילי עולם משה ואהלן ושמואל בן מן השפחה ומן הנכרית ואמלו לכל לכללמאיהלכתאלילשו וליטמא לו וכן‬ ‫לומל לך הקל כלוח כחמול כלוח‪ :‬ואת שמואל י ואותי היה לו לומל אלא כי‬ ‫אמר להם יפתח י‬ ‫כן מנהג הלשון כמו‬ ‫הנלעךי ™ נבור ותגרשוני מכית !בי‬ ‫‪iM*1‬־‪J‬‬ ‫כשילמךואלמשה אמל רישבוםבמקוםהזרה‪ :‬וישכחואת־‬ ‫בלומר עשיתם עמלי‬ ‫־" וימכר ״א•ת^ם י‬ ‫ביר‬ ‫~ אלהיהם‬ ‫עלהאלה׳וכללשאף ־ ' ' יהודה‬ ‫בךאישךי•‬ ‫והוא‬ ‫חיל‬ ‫־י‬ ‫י‬ ‫שלא כלין‪ :‬כאס‬ ‫המיאל לבן של נכיאי׳‬ ‫״ *‪^ (S‬‬ ‫‪0‬וכ׳ אלין האק היה‬ ‫זונה דולר גל‪/‬ןד את־יפתח‪ :‬י‬ ‫יולע‬ ‫מתנכא ולא היה‬ ‫ותלד אשת־נל‪/‬ך לו בניס וינךלובני שמוטיב‪ :‬צפני יי׳ כ‬ ‫חצור וביד־‪ _ .,‬פ‬ ‫שר־צבא‬ ‫סיסרא‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.,‬‬ ‫‪.,‬‬ ‫מה היה מתנבא שנא׳‬ ‫כמצפה׳ כמקום שהיה‬ ‫וילחמו‬ ‫מואב‬ ‫מלך‬ ‫ובירי‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫רשלת יי' וגומי ואת ש בם‪ :‬ויזעקו אל־יהוה ויאמר חטאנו"‪?/‬יי ־האשה וינרישו את־יפתח ויאמרו ל ו שם כיתו כמו סאמל‬ ‫לא־תנחל בבית־אבינו כי בךאשר־ז דכא יפתח המצפה אל‬ ‫עמיאל אותי לא אמל כי עזבנו ארת־־ןהויר־ק ונעבד א ו ת ־‬ ‫אלא ושמואל לפי שלא‬ ‫כיתו ומה שאמר לפני‬ ‫ועתרה‬ ‫וארת־־העשתרורת‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫היה מלע מה היה‬ ‫אתרה‪:‬‬ ‫אחררת‬ ‫יי׳ כמו שאמר יי׳ יהיה‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫»‬ ‫‪5‬‬ ‫גם‬ ‫והייתם‬ ‫מתנבא ן‬ ‫ויברח יפתח מפני א ח י ו וישב בארץ שומע כימתינו או לפי‬ ‫ותתקיימילאול׳‬ ‫אתם׳‬ ‫הצלנו מיד איבינו ונעבדך‪ :‬וישלח‬ ‫שהשכינה שירה כ‬ ‫ימים גם אתם גם ה יהוה את־ירבעל ואת־ברן ואת־יפתח‬ ‫טוב ויותלקטו אל־יפתח אנשיכם כיםלאל כמקים ש‬ ‫‪• v‬ייי‬ ‫״ י"‪ - {-‬י ו‬ ‫יי‬ ‫המלך‪:‬ונאמתיכ'׳פמו‬ ‫ת כ ב ם מיד‬ ‫א‬ ‫ויצל‬ ‫וארת־שמואל‬ ‫שיתקכצו‪ :‬כמלכרעי‬ ‫ריקים ויצאו עמו‪:‬‬ ‫— •• ‪• T‬‬ ‫וירהי מ י מ י ם וילחמו בני־עמון ע ם ־ ים סיף׳ מה שאמר על‬ ‫נכמלככםכיהאלו׳לעם איביכם מסביב ותשבו בטח‪ :‬ותראו‬ ‫כמו האב לכן זק ו‬ ‫ים סיף והם ככר ענו*‬ ‫לפלעה‪-‬וי ‪. . . V :‬‬ ‫לחב;‪ •I‬־‬ ‫•‪-T‬‬ ‫י ‪ v‬־ •י‬ ‫־•יו‪1-1 /-.‬‬ ‫• ‪•V*K‬‬ ‫ זין*;‬‫וישימני‬ ‫הים ואחרי עברם ה‬ ‫עליבכם‬ ‫בנייעמהבא‬ ‫מלך‬ ‫נחש‬ ‫כי‬ ‫בני‬ ‫כאישר־נלחמו‬ ‫ויהי‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫ב‬ ‫להות‬ ‫במה‬ ‫ות‬ ‫הלכו בזה המלכרלע‬ ‫••‪I1-r‬‬ ‫־‬ ‫•יו‬ ‫‪j‬‬ ‫י‬ ‫ולמתינו•‬ ‫ז באבהתכין ׳‪' / ' T‬‬ ‫־עמון עסם־ ישראל וילכו זקני נל^ד כי יסלאל לא עכרו‬ ‫אמלו בכם ובאכיתיכם ותאמרו לי לא כי־־מלך ימךך;גלינו‬ ‫הים ללחכו כי בפיאה‬ ‫לקחת את־יפתח מארץ טוב‪:‬‬ ‫מטיטי םנכו והיא מכת‬ ‫שיכנסו ממנה לים סוף‬ ‫מלככם‪ :‬וערגה הנה‬ ‫אלהיכם‬ ‫ויהוה‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫המתים‪:‬הלכל‬ ‫גזמן על‬ ‫כאותה הפיאה עצמה‬ ‫•‪/‬‬ ‫•‬ ‫!•‬ ‫‪r‬‬ ‫^‬ ‫‪t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫;‪T/‬‬ ‫‪v‬‬ ‫••‬ ‫‪v‬‬ ‫ן‬‫לנו‬ ‫והייתה‬ ‫לכה‬ ‫ליפתח‬ ‫ויאמרו‬ ‫הגלילהזה׳ כיכאק‬ ‫יצאו כי הכה נכנסו מ‬ ‫ישלא׳לאהיהמללמטל המלך אשר בחרתם אשרשז&לתם‬ ‫ן ‪ : j :‬י ‪ f j T j r :‬׳ ; ‪ VT f‬ממלכל איתם לים סיף‬‫כל ימי קציל ולפי שהיה•ז)יי ״ ז‪; \r 1 - ; /‬־ ‪T : r j jr‬‬ ‫ויאמר ומים סיף יצאו למלבל‬ ‫לקצין ונלחמה בבני עמון‪:‬‬ ‫אס־‬ ‫המטלכקצילחלום ג והנה נתן יהוה עליכם מלך‪:‬‬ ‫איתםעצמו‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪ A• IT‬ז !‬ ‫נליל אצלם פחלו מאל‬ ‫‪ TIT V‬י‬ ‫־‪S‬׳ ‪ :‬י‪/‬‬ ‫יפתח לזקנעאןד הלא אתם שנאתם‬ ‫ע‬ ‫נאמח התפלל כעל‬ ‫תיראו ארת־יה|רה ועכךתכם אתו‬ ‫הוליט׳‬ ‫אךתי ותגרשוני מבירת א ב י ומדוע‬ ‫עבליך אלה׳אלהוךואל‬ ‫כמות׳ ובלבד לזל יצא ושמעתם בקולו ולא תמרו ארת־פי‬ ‫באתם אלי עתה כאשר צר לכם‪:‬‬ ‫גיסן דללו גשמים ס יהוךז והייתםש נם״אתס ונס־־המלך‬ ‫ויאמרו זקני נלעד אל־יפתח‬ ‫‪ITT‬‬‫*•""‪-1 r- "1‬‬ ‫סימן קללה שנאמל ה * ‪A‬‬ ‫ל כ ן עתרה שבנו א ל י ך והלכת עמנו‬ ‫הלא קציל חטים המם אשר־מלך עליכם אחר יהוה אלהיכס‬ ‫‪i‬‬ ‫״‪V‬‬ ‫וגומל ועשה כל זה ש‬ ‫ואם־לא תשמעו בקול יהודה‬ ‫‪.:‬‬ ‫‪8‬מואל להוליעם כי רע‬ ‫ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪|J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪11‬‬ ‫<‬ ‫•‬ ‫>‬ ‫בעיני יי היה מה‬ ‫•ג‬ ‫ששאלו מלך‪ :‬אתם ומריתם את־פי יהוה והיתהיד״יהורה‬ ‫לבל ישבי גלעד‪:‬‬ ‫מםיתם את כל הלעה‬ ‫״ ‪/r :‬‬ ‫•‪j j‬‬ ‫ויאמר יפתח אל־זקני נלעד אם־‬ ‫מלך‬ ‫הזאת׳ לשאול לכם‬ ‫בכס ובאבתיכם‪ :‬גס־עתה התיצבו‬ ‫י ' ' ' "י ‪'V‬״‪• J‬‬ ‫לא‬ ‫אם‬ ‫אבל אל תילאו‬ ‫־ » ־; ‪j‬‬ ‫־‬ ‫•ן ‪:‬־ ‪ ,‬׳• ‪IT‬‬ ‫מ ש י ב י ם אתכם אותי להלחם בבני‬ ‫תסוח מאחלי יי*׳ ולא וראואת־הדברהגרולהזהאשר יהות‬ ‫תסיח ט אחד התהו‬ ‫עמון ונתן יהודה א ו ת ם לפני א נ מ‬ ‫‪- VT - /Y‬‬ ‫י פי׳ ולא תסזלו איזלי‬ ‫‪ |T‬־‬ ‫־‪«T .‬‬ ‫‪I‬‬ ‫התוהו כי הם אשל לא עשה לעינוכס‪ :‬הלא קציר־־חטים‬ ‫ויאמרו זקני־‬ ‫אהיה לכס לראש‪:‬‬ ‫••‬ ‫;‪I‬‬ ‫‪ ,‬י־‬ ‫*‪ * V‬״‪ .‬״ ‪IT‬‬ ‫יועילו ולא יצילו אמכם‬ ‫כי תוהו המה‪ :‬כעמל ומטר ודעו וראו כי־רעתכבם רבדה‬ ‫גלעד א ל ־יפתח יהודה יהירה שמע‬ ‫^ •ן ‪ T‬־‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪ mo‬הגלול׳ אשל יצא‬ ‫בינותינו א ם ־ ל א כדברך כן נעשה‪:‬‬ ‫שמו עליכם שהוא מ אשר־עשיתכם בעיני יהורת לשאול‬ ‫י‪,‬‬ ‫• ז יי ‪v‬‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫•י‪.‬‬ ‫מושיעכם ולמען לא י‬ ‫י י‬ ‫וילך;פתח עס־זקני נרעד‬ ‫יתמעט שם גללו!‬ ‫לכס מלך‪:‬‬ ‫הואיל יי ׳ בסכע כמו‬ ‫וי^מו ה ע ם ארתו עליהם לראש‬ ‫ויקרא שמואליאל־־ןהוהו^^יתה‬ ‫ומאל שאול אתהעם‪.‬״‬ ‫ולקצין וידבר יפתח את־בל־דבריו‬ ‫קלת ומטר ב י ו ם ה ה ו א ר י ר א כל*‬ ‫‪ r‬ן‬ ‫‪ IT‬־‪1‬־ ״ • ‪r ! T :‬‬ ‫י״סלתהמכולמקלח!‬ ‫לפני יהוה במצפדה‪. :‬‬ ‫העם מאד את־יהוה ואת־שמואל‪:‬‬ ‫וישלח יפתח מלאכים אל־מלך־בני*‬ ‫הפטלתזאת ‪t^n‬‬ ‫ראםרו כל־העם אל־ישמואל‪ j- •c;T‬־ ‪v • T t‬ין•‪ :‬י י *‪/‬‬ ‫התולה׳‬ ‫‪; •TT T‬‬ ‫‪* ' 7 1‬‬ ‫עמון לאמר מה־לי ולך כי״באת אל<‬ ‫התפלל בער־עבריך אל־יהוה אלהיך‬ ‫ויאמר מלך‬ ‫להלחם בארצי‪:‬‬ ‫^ ® ‪ n f‬כןאשה‬ ‫כי־יספנועל־כל־חטאתיע‬ ‫ואל־נבות‬ ‫זונה׳בן‬ ‫ ‪vr v‬י‬‫ו ״ ג •ן‬ ‫( *י‬ ‫ו‬ ‫פלגש גלעל היה‬ ‫רעה לשאור לנו מלך‪:‬‬ ‫בני־עמון אל־מלאכי יפתח כי־לקח‬ ‫ונקלא זינה לפי שאינה‬ ‫ן‬ ‫ונס כעלה ככתובה ן » ‪ » %‬ן ‪ VT‬יו* י‬ ‫ישראל את־ארצי בעלותו ממצרים‬ ‫שמואל אל״‬ ‫וזויאמר‬ ‫וקלושים והיא כמו ה‬ ‫‪T‬‬‫‪•• >j '-1,‬‬‫‪• j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪$‬זמה ואף על פי שהיון‬ ‫מארנון ועדץזיבק ועד־הירדן ועתרת‬ ‫העם אל^תיךאו א ת ם עשיתם ארת‬ ‫ויוסף עור‬ ‫השיבה אתהן בשלום‪:‬‬ ‫גל־הרעדה הזאות אך אל־־תסורו‬ ‫יפתח וישלח מלאכינם אל־מלך בנ<‬ ‫מאחר< יהורה ועבדתם אות־ןהוךה‬ ‫ויאמר לו כה אמר יפתח‬ ‫עמון‪:‬‬ ‫בבל־לבבכם‪ :‬ולא תסורו כי י אחרי‬ ‫לא־לקח;ישךאלאת־ארץ מואבואת‬ ‫התהואשר לא־י^ילו ן״לא יצ<לו כי־‬ ‫ארץ בני עמון‪ :‬כי בעדיותס ממצריס‬‫עד־!ס־סוףויבא‬ ‫מלאכיםיאל־־מלךארום י•ילשארמא ל‬ ‫ר‬ ‫וישלח‬ ‫ישראדבמךבר ‪•,t‬‬ ‫קדשרה‪' t » T :‬‬ ‫וילך ־‪-1‬‬ ‫הואילןהוה ‪T I -‬‬ ‫כילא־יטשיהו^את־‬ ‫כשפטים‬ ‫הנךולםכי‪:‬‬ ‫כסימן'יאע‬ ‫חקתל‬ ‫שמול ו‬ ‫הפטלת‬ ‫אתכם‬ ‫בעבור י‬ ‫תהוהמה‪:‬‬ ‫לעשות‬ ‫עמו‬ ‫‪T.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ י ‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫;‬ ‫‪vJT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬י‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1T‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪•t\:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־|•‬ ‫־־‬ ‫>‬ ‫‪ J‬י‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫?‬ ‫‪J‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫‪I‬״‬ ‫‪\j-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫י־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫ז־‬ ‫*‬ ‫־ י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪"«1^I-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫»‪•|T‬‬ ‫י‬ ‫|‬ ‫‪,‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪!T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪JY‬‬ ‫;־‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪*1‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫•*•‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ :‬־‪.‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫»‬ ‫‪J‬‬ ‫‪/ T VC‬‬ ‫‪/ %‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A -‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪/ 1‬‬ ‫״ו‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪A*T‬‬ ‫• ;|‪»-‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫•|‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־**‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\T«Y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i r r‬‬ ‫'‪'A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪j‬‬ ‫'‬ ‫" <‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫־־‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ח ק ת‬ ‫ד ד ק‬ ‫ו ב ‪ £‬ן‬ ‫הוליש ׳ ענק נחשק כתלנומו דתליך ג הלב לב ׳ ענין מליכ׳‪ :‬שלש מאות שנה< לך לעולם אתל מלחמת גוג ומגוג ׳ )*ית גא‪0‬צי סוסות עממי׳ מבינך ואוכילית‬ ‫משכיבשז את האק כימי יהגםע על יפתח ומדוע לא נלחמתם ע<!יה על היום ולאלתיכיהון‪ :‬והכלתי עלי אלצך ׳ שלא תצשלך לעלי מבצל כי שלום יהיה לא גאמל‬ ‫הצלתם אותה‪ :‬ותהי על יפתח לוח יי׳ ׳ ושלת על יפתי! לוח גבולתא מן קלס יי ‪ %‬הכלתיכלומ׳ במה םאלבה אתכםזאתןלכם שלגם כאלו אני אכלותאתיממת‬ ‫»כל כבי עמון פילוס אל אלן כניעמון‪ :‬והעליתיהיעולה׳ פי׳והעליתיהו הנימ ערכי עדסלאייןלאו עלי׳ אלא פחמי וקאמל פלזותתשכילושלםוגומל׳‬ ‫כמין׳ או ופי׳)היה לה׳׳‬ ‫‪ .‬נק פיחשוהלסתי כל‬ ‫מכצליך‪< :‬הכלת׳ כ‬ ‫והיה ליהווז והעליתיהו ‪:mSiy‬‬ ‫לא<י אעבךר־ז־נא בארצך ולא שמע מלך‬ ‫הקלס אם‬ ‫לעזלה העליתיהו ע‬ ‫כשפים מידך* כמו‬ ‫!‬ ‫״‬ ‫׳ ‪.‬‬ ‫־'•־'‬ ‫י‬ ‫־*‬ ‫י י‬ ‫*)לה אם לאוילעןלה א ד ו ם וגם אלימלך מואב שלח ולא‬ ‫העבר יפתח אל ?‪ 9‬מלשותך כמלקח את‬ ‫‪J C‬‬ ‫יי ‪V‬‬ ‫* ‪J‬‬ ‫־•*י!‬ ‫»‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪'ft‬‬ ‫וכן מכה אכמ)אמ‪ 1‬אן‬ ‫חצה‬ ‫׳‬ ‫מיל)‬ ‫אלצו‬ ‫כל‬ ‫כידו‪:‬‬ ‫יהוה‬ ‫ולתנם‬ ‫בס‬ ‫להלחם‬ ‫עמון‬ ‫רלך‬ ‫אמזזקנלא׳מהפסויכי אבדת רשב ישראל בקדש‪:‬‬ ‫לומל שלא יהיה כצל‬ ‫רכס מערוער ועד־בואך ‪ n o p‬אלצך מכשפי׳ מעוננים‬ ‫לא המיתה שלא אמלה במדבר ויסב את־ארץ א ד ו ם ואת־‬ ‫ ‪x t‬‬‫‪T‬‬ ‫עשרים עיר ועד אבל כ ר מ י ם מבית ‪ m‬שהם היום׳)שעם‬ ‫‪ :‬ואבכ׳ על צפםי לאות‬ ‫־ י י‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫־י״״־‬ ‫•־־‬ ‫־‬ ‫‪c‬‬ ‫*‬ ‫ממזרודשמשלארץ‬ ‫ויבא‬ ‫מואב‬ ‫ארץ‬ ‫גדולד־ז מאד ויכנעו בני עמון מפני והבלתי שיסיל לב האכן‬ ‫כי לא המיתה אך לא‬ ‫מבםלכם ‪) :‬השמלתי‬ ‫‪ > T " T‬׳‪jr‬־־ ‪I TJT : T T‬‬ ‫•לעה איש כמו שאמל ‪I TJT‬‬ ‫בני ישראל‪:‬‬ ‫מליך ׳ ארבי׳ כמו)יהי‬ ‫והיא לא ילעה איש ומה מואב רחנון בעבר ארנון ןלא־באו‬ ‫»ליך)קתי)אשציכעלי‬ ‫»אמל גם כן לעש לה‬ ‫הפשלת בלק כתלי עשל כמיכה כסימן י‪ £‬י‬ ‫את כלח אםלנללולא בגבול מואב בי ארנון גבול מואב‪:‬‬ ‫מכך! אסל לא שמע)״‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‬‫; \ י‬ ‫‪>:‬‬ ‫‪- v‬‬ ‫הי ללא קביל) אולק‬ ‫אמל ויעלה עולה לאות‬ ‫רשלח י ש ך א ר מ ל א כ י ם אל־‬ ‫אןליתא‪ :‬שמען׳ אמל‬ ‫כי פלוםה היתה ןזהו‬ ‫י •י •י י י‬ ‫עפים רבים בטלמאת הכביא כננלישל׳שמעו‬ ‫אתנלחאפלנלל והיה סיחון מלך־האמרי מלך חשבון * ו‬ ‫י ג ‪I A‬‬ ‫־י׳‪-‬י י‬ ‫יי*־•' ־‪4‬‬ ‫• ‪ t v I y‬י‬ ‫‪ S‬־ י־ ••‪ -1‬מה שאמי לי האל יתכ‬ ‫ליי׳; אכלבלמים׳מישל‬ ‫בארצך‬ ‫נעכרה־נא‬ ‫ישראל‬ ‫ויאמר ל ו‬ ‫‪ri,T‬־‪ r‬ברביבים עלי;;ןשב אישרלא־־ •מהשאמלקוםחכאת‬ ‫כלמים‪:‬‬ ‫«‪/‬‬ ‫‪; - :‬‬ ‫‪jx‬‬ ‫' * » ' • ־ ; ! ! »‬ ‫י‬ ‫יי‬‫ההלים כמואלההלים‬ ‫חסלת הפשלת ואת ער־מקומ ‪ :‬ולא־האמין סיחון את־‬ ‫יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם‪:‬‬ ‫‪) pi‬הלאה את הכהן‬ ‫הקת התולה‪:‬‬ ‫•יו‬ ‫• ז‬ ‫‪\••-:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫כמ אל הכהן ׳ ל)צה‬ ‫י ש ר א ל י עכר בגבלו ראסף סיחון‬ ‫והיר־ז שאריר־נ י^עקיב ב נ ו י ם בקרב לומל הלאה ייכך א‬ ‫הפשלתרלאכליןו‬ ‫ארת־כל־עמו ויחט ביהצדת ו י ל ח ם‬ ‫ע מ י ם רבים באריות בבהמוות יער אליה'׳ וכן אמללגכעו^‬ ‫‪t,t‬‬‫‪t:at:‬‬ ‫^‪v-r.-‬‬ ‫‬‫י‬ ‫ככפיר בעדרי״צאן א ש ר אכדעבר שתשמענה )שעם ה‬ ‫‪ n r n‬שאלית׳ עס־ישראל‪ :‬רתןיהוהאלהי־ישראל‬ ‫ההלים )הגבעות על‬ ‫‪*- t‬‬ ‫•‬ ‫ז־ יי*‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫״‬ ‫אותם‬ ‫ארת־סיחון ואת־כל־עמו ביר ישראל‬ ‫ורמס וטרף ואץ מציל; ת ל ם ירך דלך האזימ השמים ו‬ ‫•ישאל) ו^תם סיצלמ‬ ‫ותשמע האק׳ והליב‬ ‫כמ םאמל )צלפתים ד מ ם חירש ישראל ארת כל־ארץ‬ ‫‪it • T-* 1‬‬ ‫>•׳‬ ‫ ‪ * ; • -‬׳ •‬‫‪.‬־*•‬ ‫"״ ‪•A‬‬ ‫הוי עם ישלאל שיתוכת‬ ‫על־צריךובל‪-‬איביך יכרתו‪:‬‬ ‫כצלוףהכסףוג)מל‪:‬‬ ‫וירמזו‬ ‫האםרי יושב הארץ ההיא‪:‬‬ ‫והיהביום־ההוא נאם־ עמהםהאל יתכלך על‬ ‫כקלב עמים לכים׳‬ ‫^‪tJ'-‬‬ ‫‪ I TJT T‬־ •»‬ ‫‪V‬‬ ‫*»«• ־‬ ‫הסוכות שעשה להם‬ ‫עם‬ ‫*ויאספו עליחשלם‬ ‫ועד־‬ ‫מארנון‬ ‫האמירי‬ ‫ארתכל־נבול‬ ‫יה]רת והכרת סוסיך מקרבך‬ ‫ו )הם גמל) ל) לעה׳ )"ית‬ ‫י ; ״‬ ‫‪ r‬־ ‪:‬‬ ‫•‪a‬‬ ‫‪vt it‬‬ ‫‪j :‬‬ ‫• ־ ‪t v‬‬ ‫ויג )מגוג ויהיו יסלאל‬ ‫והאבחתי מרכבתיך‪ :‬והכרתי ער< ההלים אכהתא ‪1,‬‬ ‫כיגיהם‪ :‬כטל מאת י י ׳ היבק ומ^המרכר ועד־הירדן‪:‬‬ ‫והגבעות אמהתא כלוי‬ ‫ארצך והרסתי בל־מבצריך‪:‬‬ ‫©אק בא לעולם עי אלם ועתרת יהוותיאלהי ישראל ר־זוריש‬ ‫שישמע) האמת ‪1,‬‬ ‫••‪ • • » ! • j‬־‬ ‫‪•a‬‬ ‫‪J t j‬‬ ‫‪J‬־ ‪T‬‬ ‫ןלאיכיןםו פני אלם ע‬ ‫והכרתי כשפים מידיך ו מ ש נ י ם )האמה)ת מה שגמלו‬ ‫ואתרת‬ ‫ישראל‬ ‫עמו‬ ‫מפני‬ ‫את־האמרי‬ ‫ונלמכךלא יקוהיפלאל‬ ‫־‪V : • 1‬‬ ‫•זי*‬ ‫‪V T :‬‬ ‫‪J • - 1• 1 .‬‬ ‫כיניהסלאל יתכלך‪:‬‬ ‫למל׳ איש כי אם כיי‪:‬‬ ‫י ‪ " » | • J - V"l‬א ‪ i‬־ ‪VT‬‬ ‫־‬ ‫‪•':JT‬‬ ‫ל א יהיו־לך!‬ ‫והכרתי פסיליך מה עשיתי לך* מה לעה‬ ‫לכני‬ ‫•קוה לאיש ייחל‬ ‫הלא את אשר יורישך‬ ‫תירשנו‪:‬‬ ‫ומצבותיך מקרבך ולא־תשתחוות עשיתי לך‪) :‬מה ה‬ ‫ד ••«‬ ‫‪j‬‬‫ו‪-‬‬ ‫•ן י ‪it‬‬ ‫אל׳׳ כפלהעני׳כמלן׳‬ ‫הלאיתיך ׳ פיחש מה‬ ‫כל־־‬ ‫ואות‬ ‫תירש‬ ‫אותו‬ ‫אלהיך‬ ‫כמוש‬ ‫בבהמגת‬ ‫שימי‪ :‬כאחה‬ ‫י עוד למעשרה ידיך‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ג ״‬ ‫• ‪at‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ vt‬י‬ ‫ונתשתי מצותצויתי לך שתלאה‬ ‫יעל׳ האלי׳ הוא הגלגל‬ ‫לש לו כח וגבול׳ כחיות א ש ר הוריש ‪ rr>rv‬אלהינו מפנינו‬ ‫אןשידיך מקךבך והשמדתי;ןריך ״‬ ‫לעשותה‪ :‬ענה כי׳ העל‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-I‬‬ ‫ועשיתי באף ובחמה נקם את־־חגויס כי אם עשיתי‪ :‬כי‬ ‫היעל החזקים כמו ה‬ ‫אתרת‬ ‫טוב‬ ‫הטוב‬ ‫ועתה‬ ‫נירש‪:‬‬ ‫אתו‬ ‫העליתיך׳ אכל עשיתי‬ ‫י‬ ‫־ ׳‬ ‫י י ־ ׳ • • •‬ ‫«י‬ ‫‪. /‬־*!‬ ‫הנמל הלו וה<א ישלוף‬ ‫אשר ל א ישמעו‪:‬‬ ‫לך ‪-‬שימת ‪,‬םהעליתים‬ ‫מהם כלצוני ואין מ מבלק בך־צפור מלך מואב הרוב רב‬ ‫שמערנא את אשר־יהוה אמר ק ו ם מאלמצלים׳אתמשה‬ ‫‪T‬י‬ ‫י«‬ ‫‪x1•I‬‬ ‫והכפיל הוא ה‬ ‫מציל׳‬ ‫־ אהק ומלים׳ תלגום‬ ‫‪ vt s‬״‪a <1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־ •‬ ‫הקשן< במין האדם עם־־ישדאל אס־נלחס נלחם ב ם ‪:‬‬ ‫ריב אותרההרים ותשמענה הנבעות מנתן משה לאלפא מ‬ ‫אכל הוא גחל מגול‬ ‫* * י \‬ ‫* ־ »‬ ‫י י ־י י‬ ‫ו *‬ ‫מסולת לינין )אה‪p‬‬ ‫ןאק לן כח בידוי היעל כשכרת ישראל בחשבון ובבנותיוך‪,‬‬ ‫קולך‪ :‬שמעו הרים‬ ‫את־ריביהודק‪ J1‬לכפלא על עמא ומלי'‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫י ו ‪ I‬׳ ; > * » •‬ ‫לטלוף אכל יש ל) כח ובעךעיר ובבנותיד־ז ו ב כ ל ־ ק ן ע ך י ם‬ ‫והאתנים מוסרי ארץ כי ריב ליהוך‪-‬ן לאולאה לנשיא‪ :‬ומה‬ ‫בעלח צאן וישלוף מהם א ש ר על־ידי א ר נ ו ן שלש מאורת‬ ‫כ י ‪ :‬בי העלתיך מארץ מצוץם ענהאות)׳ אחל ‪b‬‬ ‫»‬ ‫‪J:‬‬ ‫~‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,1‬‬ ‫• < •‬ ‫יםלאל י‬ ‫ואין ימציל כן ־יהי) ‪.‬‬ ‫* י‬ ‫ומכירת ע ^ ם פרירתיך ואשלח שהזהלתיו שלא יקלל‬ ‫כקלב העמים ההם ה שנה ומדוע לא־הצלתם ב^ת ההיא‬ ‫עם־־עמו ועם־־ישךאליתוםת‪:‬‬ ‫אתכם י‪ p .‬הששים ו‬ ‫המבאים על יחשלם ‪ :‬ואנכי לא־חטאתי לך ואתה עשרת‬ ‫ומרים‪:‬‬ ‫אהרן‬ ‫לפניך‬ ‫הלאיתיך ועל הגלגל ׳חכל גם ‪p‬‬ ‫ומרת‬ ‫את־משוזלך‬ ‫מה־עשיתי‬ ‫עמי‬ ‫» י * ־ י‬ ‫‪ .‬״ ך ־ ־‬ ‫• •• •‬ ‫־ ״‬ ‫©ישמידום ויהלגזם י‬ ‫•‪ A‬י‬ ‫י ‪ :‬־‬ ‫‪jt‬‬ ‫• • ז‬ ‫‪t‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫־ •‪1‬‬ ‫מואב מן הששים שחשאתם‬ ‫בלק מלך‬ ‫זכר־נאמה^עץ‬ ‫עמי‬ ‫ולמסןטלף׳ למס היא אתי רעדת ל ה ל ח ם ב< ישפט יהוד־ז‬ ‫‪«T :‬‬ ‫־‪ A‬י ‪J‬‬ ‫_ ‪ . S‬־ ‪"JT‬‬ ‫‪VT T >• .‬‬ ‫ומה־ענדה אתו בלעםבן־־ב^רמך־ י שם)הייתם חייבים כ‬ ‫דליס׳ האלי כשהו׳ לכע השופט ה י ו ם בין בני ישראלי ובין‬ ‫ואוכל) כמקןמ) )שלף‬ ‫'‬ ‫ה ש ט י ם ‪ S ^ n - V‬ל מ ז ^ ‪^ S L i nb‬‬ ‫ולא ישמע מלך בנ<‬ ‫הגא כסנגסא השלף ל ב נ י א ו ן *‬ ‫החושאים שהמית ‪3‬‬ ‫* ־ יץ ־ ^ ד‬ ‫ • •‬‫למעונותמ בשניל‬ ‫עמון אל־־דברי יפתח א ש ר שלח‬ ‫במה אקדם יהורת כמגפה ן עד הגלגל״‬ ‫צדקות!חוה‪:‬‬ ‫אכף לאלהי מרום האקדמנו בעדות מכל גם ק מה עסה‬ ‫גוחתמ )לכאותיו״י‬ ‫והכלתי סוסיך׳ כלומר אלץ‪:‬‬ ‫לכםהאלית׳םהעבילל‬ ‫ותהיעל־יפתח בענליסבנ^שנה‪" :j-j / ^,‬‬ ‫אתהימן^ כיבשה‪:‬‬ ‫אתה‬ ‫י״׳ ״י • ״‬ ‫‪•* . * • w‬׳ ״״‬ ‫&לא תצנ!לך לסוסים רוח קזיוות ויעבר ארת־הנלערוארת־‬ ‫למק דעת צלקות ה‬ ‫ולמלככו׳ כי שלום יהיה מנשות ףעבר אה‪/‬ימצפות ‪,‬נל;‪5‬ד ו‬ ‫הכל זכול למען שתדע‬ ‫מכםכאתו מנחה אקדם את ה שילצה כה וכמה אכף׳ פיחשאהיהכפוף‪ :‬האקדממכעולות‬ ‫עמון‪:‬‬ ‫יאמלא‬ ‫^בר בני‬ ‫כמהאקלםה׳׳ אם‬ ‫ומפזנשז גלעד‬ ‫‪5‬ל«ת ה שעשה עמד ותשיב מעשיך•‬ ‫הנכחלים כמיןהבשל לאכול)אמלע)ל א^שמא ילצה כלכ המכחה והואמה &אמל‬ ‫‪/‬כל‬ ‫הילצה׳‬ ‫שוכים)מנחלים‪:‬‬ ‫סנה‬ ‫כבי‬ ‫ומעל* י פיחס ויהיו העולות עגלים‬ ‫וידריפתח נדר ליהודה ויאמר א ם ־‬ ‫־‪A‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪TjT‬‬ ‫• ‪/. :‬‬ ‫ל כ‬ ‫כאלפ•‬ ‫‪42‬‬ ‫נתון תתן את־בני _עמון ב^ד ™‪T‬־‪r‬‬ ‫ר ד ו צ א אשר י צ א מדלתי ביתי‬ ‫לקראתי בשובי בישלוכש מבני עמה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‪r‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪r‬‬ ‫י ‪i‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;־|‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״ו‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪r t‬‬ ‫‪\• :‬‬ ‫‪r‬‬ ‫־» ‪ V * J ' Tt:‬׳‬ ‫!י׳‪» /‬‬ ‫־‪t1.V‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪v t‬‬ ‫‪•H‬‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪\ " T‬‬ ‫‪~ i‬‬ ‫‪x‬‬ ‫י‬ ‫‪K‬‬ ‫‪J x‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪\ X‬‬ ‫‪*J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,..‬‬ ‫*‬ ‫‪t‬‬ ‫׳‪r‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫‪x‬‬ ‫‪-r‬׳‪T‬‬ ‫י*‬ ‫" ‪j r‬‬ ‫׳‪t‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫ג‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1n n3‬‬ ‫‪:,‬‬ ‫‪n‬‬ ‫כ מ ק צ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪At1‬‬ ‫‪r r w t‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪b‬‬ ‫ו‬ ‫נ ח ס‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫ר ד ק‬ ‫‪3‬אלציי אלים בלכבו׳ נחלי שמן מה על ללך הפלג׳‪ :‬האתן ככולי פשעי ׳ או שמא אותו הכת המכסלת ללא משכה אלתו כת המוסך וניזק הניף כאותו מאכל מ׳ מם‬ ‫*לצה במי שחביב עלי מבני והוא בכולי שאתננו לו למנחה לכפל על פשעי וככל ומי לילה‪ :‬אל המעלה ׳ היא כקלת צול שעמל כה משה‪ :‬מה לך פה אליהו׳‬ ‫העדן במלות שוצו׳ ןאמל פלי בטני חטאת נפשי כלו׳ אם אתן פלי בטני כעמל טעם השאלה תחלת הלכלים לשמוע המענה כלרך לשון בני אלם ‪ pj‬ויאמל לל‬ ‫מטאת נפשי‪ :‬הגיל ׳ האל >ת‪ :‬לך אלם מה צווב לך לעסות ׳ מהו מענה על השאלה איכה מה וה בילך לכן ענק מה לך פה למה יצאת ממקומך מה יש לך פה‪ :‬קנא‬ ‫אמד אין חפצי כעילות‬ ‫קנאתי ליי׳ ׳ הקנאה‬ ‫כי אם בעשותהטיכ‪:‬‬ ‫בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו ארד־ שקנאתי לשם יי׳ ו‬ ‫באלפי א י ל י ם בךבבורת נחלי״שמן‬ ‫כל‬ ‫ונסו׳ משפט׳ יכלול‬ ‫והלנתי נביאי הבעל‬ ‫המצוי שכין אלם לחבלו האתן בכורי פשעי פרי בטני חטארת‬ ‫נפשילקחתדה‪:‬‬ ‫המתעים את ישלאל על‬ ‫גסהעלמ׳בכלל‪ :‬ואהב נפשי‪ :‬הניד לך ארם מת־טוב ומרת‬ ‫ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה שעזבו כליתךשכל עם‬ ‫יזשל׳ הו׳ גמילות חסלים‬ ‫בני ישלאל כהלםיני‬ ‫; "‪: j‬‬ ‫‪J " v‬‬ ‫אכם־^שורת‬ ‫כי‬ ‫ממך‬ ‫דורש‬ ‫יהודה‬ ‫רעשה מתל מן הלאוי‬ ‫והגדת יהודה עבר ורוח גדולרה והזק אותה הקנאה גלמה‬ ‫עם‬ ‫לו ‪) :‬הצנע לכת‬ ‫משפט ואהבת חסר והצנע לכת עכר‬ ‫לי לכלות מפני איזבל‬ ‫אלהיך י הוא יחול האל‬ ‫מפרק ה ר י ם ומשבר ס ל ע י ם לפני ולבאפה‪) :‬אנתלאני‬ ‫אלהיך‪:‬‬ ‫לבב?‬ ‫*תב׳ ואהבתו ככל‬ ‫יהוד־‪ .‬דא״ברוח יהור־ז ואחר הרוח לבלי׳ והלא נותלו !ה‬ ‫והצנע‬ ‫נככלנפ‪50‬׳)אמל‬ ‫־ ‪vr‬‬ ‫המאה שהחביא עיבלי'‬ ‫הפסלת פנחס כמלכים א׳ בסימן *ס ‪fa‬‬ ‫מסול‬ ‫כי הלכל הזה‬ ‫רעש לא ברעש יהוה‪ :‬ואחר הרעיש אלא לפישלאהיונולעי׳‬ ‫פסוקים׳‬ ‫*לכוהוא לכל צניעות׳‬ ‫אש לא באש יהורת ואחר ותאש קור הלי הם כאלו אינם‬ ‫ולכותינוזלפייכי עשית‬ ‫והנה י׳ עכל ׳ פילוש‬ ‫אליהו‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫היתה‬ ‫יהודה‬ ‫נושפט אלו הלינק א‬ ‫דממה דקה‪:‬‬ ‫דחי כשמע אליהו כבול יי'עבל לפניו ועבל‬ ‫׳ < ;־י־יך‬ ‫יי‬ ‫ויד‬ ‫א הכת חסל זו גמילות‬ ‫וישגס מותניו וירץ לפני‬ ‫וירט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח לפניו תחלה לוח גלולה‬ ‫מסלים והצנע לכת עם‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ AT‬־‪TT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‬‫;‬‫•י׳־־‬ ‫‪/‬‬ ‫ת‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫—‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫־‬ ‫וחזק מפלק הלים י‬ ‫אלהיךזה הוצאת המת אחאב עד״ביאכה יזרעאלרת‪:‬‬ ‫‪ v:‬וזמערח והנה אליו קול «ויאמר מ ה ומשכל סלעים ללך ה‬ ‫ו ז־‬ ‫־‬ ‫ג *‬ ‫!הכנסת כלה ׳ הלי ל‬ ‫ויאמר ק נ א הפלגה ואמל לו הקיל‬ ‫ל ך פה אליהו‪:‬‬ ‫ו־כלים קו גמה לכלים‬ ‫ויגר אחאכ לאיזבל את כל־יאשר‬ ‫כעכול הלוח כי הכמ'‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫צבאורת‬ ‫אלהי‬ ‫י‬ ‫ליהודה‬ ‫קנאתי‬ ‫לאהיהעוכלעליק וכן‬ ‫נזאק ללכן לעשותן ב עשרה אליהו וארת כל״אשר הרג‬ ‫גצנעה אמלה תולה ו‬ ‫הלעש וכן האש ואחל‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫בני‬ ‫בריתך‬ ‫‪£‬ובו‬ ‫בחרב‪:‬‬ ‫אתיכ^יהנביאיס‬ ‫‪1‬הצנע לכת לכלים ‪0‬‬ ‫האש עכל הככול עם‬ ‫אל־א^הו‬ ‫איזבלימלאך‬ ‫ותשלח‬ ‫תרנו‬ ‫ואות־ינביאיך‬ ‫הרסו‬ ‫בזבחיתיך‬ ‫קול לממה לקה והבק‬ ‫^ליהו כי אז עכלהככז'‬ ‫נ!ליכן לעשותן כצנעה לאמר כהי^עשון אלהים וכה יוסיפון‬ ‫י‬ ‫• ; ‪ jr :‬י‬ ‫!‪-.!!—^-J!.‬‬ ‫עשה‬ ‫ונאלו י לכל אתל והלצע ‪ n*»-^JL,M .‬ב׳י ימ ן ת מחר לאשיכש א ח‬ ‫בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו אות־ כשומעו קיללממ׳ לקה‬ ‫ויראד?!םררך‬ ‫גל־ך הוא מדת בשל כנפש אחר מהם*‪.‬‬ ‫׳ופיל)׳ קלללממ׳ לקה‬ ‫לקחתדת‪:‬‬ ‫נפשי‬ ‫ולס מלת בו אלם מבייש‬ ‫קולנמיךכ^לוהוא מ‬ ‫‪WT‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫מילכ' מהקול והשתיקה‪:‬‬ ‫‪?1‬ת חניה ובא לפייסו אל־נפשו דבא ב א ר ־שבע א ש ר‬ ‫ואומ׳ לו איני מתלצה‬ ‫ראמר יהודה א ל י ו לך שוב לדרכך וילנז פניו ׳ כסה פניו‬ ‫‪4‬ך על שיבאו פלוני ו ליהודה רגח את־נערו ש ט ‪ :‬והוא־‬ ‫מדברה דמשק ובאת ומשחת ארת־ כמו לוטה בשמלה ן‬ ‫ו‬ ‫—‬ ‫ופלןנישבזיתני לפניהם‬ ‫פני הלוט הלוס‪ :‬שיכ‬ ‫הלך במדבר ךךך י ו ם רבא וישב‬ ‫‪ hfo‬הקלה אין חפץ‬ ‫ואת יהוא לללכך׳ אחל שאמללו‬ ‫' חזאל למלך על־אךס‪:‬‬ ‫תחתיך‪:‬‬ ‫לנביא‬ ‫תמשה‬ ‫‪t‬‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫אחת‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫תחת‬ ‫אלא שישוב אליו כימ‬ ‫י ה ו א שוב הבטיחו שלאיהלמ‬ ‫על״ישראל‪.‬‬ ‫למלך‬ ‫תמשח‬ ‫בךנמשי‬ ‫לבין עצמו‪:‬‬ ‫אותו ‪ :‬תמשח לנביא‬ ‫הנמלט'בחרב ח ז א ל י מ‬ ‫תחתיך׳ כיין ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יהואימירתאל»שע‪:‬‬ ‫למוות ד א מ ר י ך ב ע ת ר ־ ׳ ^ ‪ n p H‬י והנמלט‬ ‫נזסלת הפטלתללא‬ ‫שאתה‬ ‫מחולה‬ ‫מחרבבן־שפט מאבל‬ ‫ואתיאלישע‬ ‫מאבתי‪:‬‬ ‫תחת אנכי‬ ‫לא־טוב‬ ‫נפשי‬ ‫והגות*־‬ ‫רתם אחד‬ ‫וישכבכיוישן‬ ‫תחתיך׳ עיין‬ ‫י׳יי‬ ‫בלק‪:‬‬ ‫וחידה ליצה להסתלק מן ה‬ ‫והשארתי בישראל שבעת אלפיכמ‬ ‫זה מלאך ננע בו ויאמר לי״קוס א כ ^‬ ‫כל־הברכיכם אשר לא־כרעו לבעל העולם שאמלת לכ ע‬ ‫^ופטלת פנתש»‬ ‫‪ :‬רבטוהנה מראשתיו ענת ר צ פ י ם‬ ‫עתה י י ' יןח את נפשי‬ ‫•י ‪ /'C‬״‬ ‫‪ " _1‬״‬ ‫ו י ד ‪ b‬היתה אל וצפחרת מ י ם ‪.‬ויאכל רשת וישב‬ ‫ו י מ צ א את־אריישע בן* תחתיך׳ ובלל איאיפשי‬ ‫אליהו ״ כ‬ ‫שפט והוא חרש שניכם־עשר צמדים בנכיאיתך מאחל שאתי‬ ‫רשב מלאך יהוה י שנית‬ ‫כתלגומו ומת גבולא 'וישכב‪:‬‬ ‫‪ :‬י!‬ ‫״‬ ‫‪i‬‬ ‫מלמל קסוגוליא על כ‬ ‫מן קלם יי'ה;ת עם א דגע־בו ראםר קום אכלכירבממך‬ ‫לפניו ו ה ו א כ ש נ י ם העשך ויעבר כני‪ :‬ימית יהוא׳שהדג‬ ‫"^‪ttW^D‬‬ ‫^ליהו‪ :‬גיסגש ׳ ויאגוד הדיר״ י‬ ‫כלעזבדיהכעלוכלבית‬ ‫אליו‪:‬‬ ‫אדרתו‬ ‫וישלך‬ ‫אליו‬ ‫אליהו‬ ‫ולממ לבותינו זל מזה‬ ‫אחאב שהיו עוכלים ע‬ ‫בכח י האכילו־־• ההיא ארבעים י ו ם‬ ‫ואממ לעולם תהא אימי‬ ‫רעזב ארת־הבקר וירץ אחרי אליהו עבילת אלילים‪ :‬ימית‬ ‫ד־זאלהיכש‬ ‫הר‬ ‫עד‬ ‫לילה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫»למת עלץ‪ .‬םהלי א‬ ‫אלישע׳ לא מצינו ש‬ ‫אליהו שנס מתנע ו ק חרב‪ :‬דבא״שם אל־המערה וילז‬ ‫שהמית אלא מ ושנים‬ ‫‪ITJT‬‬‫־ ; ‪v•T‬‬ ‫•זי‬ ‫‪J t‬‬ ‫‪I T‬‬‫"‪1‬‬ ‫ולאמי‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫וייאמר‬ ‫למיאחאב‪ :‬כה יעשון‬ ‫יללים על ילי הלובים‬ ‫אלקי׳ נכה מסיפון ׳ללך ש ם והנה דבר־יתית אליו ויאמר ל ו‬ ‫ואלכה אחריך ויאמר ל ו לך שוב כי כיליח)‪ :‬והוא חולם׳‬ ‫ויאמר קנא‬ ‫‪3‬בועה כמוכה יעסה מה־לךפה אליהו‪:‬‬ ‫מצאו שהיה חולם הי^‬ ‫ו‬‫־‬ ‫‪.,- v‬‬ ‫מאחריו‬ ‫וישב‬ ‫לך‪:‬‬ ‫מהיעשיתי‬ ‫אלהיםוכה יוסיף‪ :‬וידי!‬ ‫עם עבליו שהמ חולשי‬ ‫ליהורתיאלה• ‪:‬צבאורת כי־־‬ ‫וקם׳ לאה עצמו צ קנאתי‬ ‫•־«‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ובכלי‬ ‫ויזבחהו‬ ‫הבקר‬ ‫ויקה‪.‬את־צמד‬ ‫עם הכקל ו*ב צמלים‬ ‫בסכנה)הלך ננמלס אל ןןןבו בריתך בני י ש ר א ל א ת ״‬ ‫היז לפניו חזלםי׳ ןצמלי‬ ‫דזבשר ויתן ל ע ם לל כקל לפי םהשמלי‬ ‫וישרתהו ״‬ ‫ד־זבקר ב ש ל ם‬ ‫גפסוז לותם׳ ייניללא בזבחיתיך הרסו וארתי־נביאיך הרגו‬ ‫י‬ ‫בלע'<‪ :‬ויאמללב׳ תי‬ ‫גצמלים יחל כעת ה‬ ‫~‬ ‫־‬ ‫‪f(JT‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪S‬׳‬ ‫{‬ ‫אליהו‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫וילך‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫וייאכלו‬ ‫החלישה נקראים צמל‬ ‫־»‬ ‫׳‪>y‬‬ ‫בגי לי אלכא על אימתי‬ ‫וצמלים‪) :‬ה‪5‬׳ בשני׳ העש׳׳מן ה^ צמליהיא היה חולם בא׳ מהם ויש אומד׳ עכליו‬ ‫אנא מיטלף כלק ‪ :‬כילא צ‪1‬יכ אנכי מאמתי ׳ נלאה כי אלכז ימיו מתל מימי‬ ‫היו כל א׳ ואחל עם צמלו ׳ והסיפול הזה להודות כי מצאו ביב והיה אית כי יהיה‬ ‫אכותמ מה לאיה לאומל פנחס וה אליה)‪ :‬והנה זה מלאך ׳ כלומל תכף שישן כאממוני על יב שבגוי ישל׳ לנביא ולמזהיל‪ :‬לשלך אללתו אלמ׳ כמו עלמ ולא שעזבה‬ ‫אלמ המלאך)נגעכז)העילה)משנת) )יאמל לו קוםאכול‪ :‬עוגת לצפים׳ עוגת אצלו אלא שלקחו והלך לו תהו שאמל ויק אחלי אליהו עשה לו סימן שילך אחליו‬ ‫אפויה כגחלים צ ככה האכילה׳ כלומלסנםתהא המאכל כאצטומכא ולא כסלה ומה שאמל לו לך שוב כי מה עשיתי לך לנסותו אם היה אומל בלב סלם‪) :‬ישכ‬ ‫מאחלמ ׳ לנשין לאכמ)לאמ) ולקחת לשות מהם אף על כי בלא כפל הכתיב ואח׳ כך שמס הבקל ועשה סעילה באותו השלה לחולשיס ולעס אשל כאי אחלמ ללותו‪ :‬בשלם‬ ‫ומס׳׳ במל להם הבשל כלומ׳ לע‪ 6‬אשל אתו ומלב מהילות) ללכת אחלי אליהו לא המתק לחסוב עצים לבשל ובקע כלי הבקל והוא כלי המחלישה)כשל להפ‬ ‫'‬ ‫השלת הפסולת פנחס‪:‬‬ ‫הכשל ׳ ‪ Shi‬בשל^ כמקום להם ממלהו אק ה^גכ צתתכי לי‪:‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫• •‪1‬‬ ‫‪ -‬ו‬ ‫א‬ ‫;‬ ‫<‬ ‫‪TT‬‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;»‪,‬‬ ‫•י‬ ‫•־‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪>-‬‬ ‫־ ־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪~ t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ץ‬ ‫‪»T‬״‬ ‫־‬ ‫*‪"I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪VT‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• — -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫}‬ ‫•‬ ‫‪:-‬י‬ ‫‪#‬‬ ‫־‬ ‫• ‪T V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪/T‬‬ ‫־‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫•י!‬ ‫־‬ ‫־י‬ ‫{‪V‬‬ ‫•י‪-‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫ל צ‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫*•‪-I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i JT‬‬ ‫‪ T‬ז‬ ‫<‪-‬‬ ‫‪ 5‬מ י מ ו ן ק ‪ 1 7‬ש‬ ‫‪»ATT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪T1V‬‬ ‫״‬ ‫־‪/‬‬ ‫‪»T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫יין•‬ ‫—•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪>-‬‬ ‫־ ‪S‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪1'y‬‬ ‫‪J‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫" ‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪«.‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫»‬ ‫"‪5‬־‬ ‫‪Y‬‬ ‫ז‪,‬‬ ‫^‬ ‫• ‪ T"» ;-‬־ •‬ ‫‪I‬‬ ‫־‪« .‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫(‪ITv,‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫}‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪(T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ץ‬ ‫‪ST‬‬ ‫;‬ ‫י ז ״ ח י ד‬ ‫‪,‬‬ ‫*י‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫‪^V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫* ־ ־‬ ‫<‬ ‫‪T S‬‬ ‫״י ‪/‬‬ ‫«‬ ‫״‬ ‫‪J ,‬‬ ‫‪^,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪I'T‬‬ ‫׳׳־ ;‬ ‫״•‬ ‫ט ח‬ ‫י י‬ ‫‪v ^ n o‬‬ ‫!‬ ‫;‪v1‬‬ ‫>‪T‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪Ira'-‬‬ ‫&‬ ‫•‬ ‫‪c‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ן ‪' ,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ /‬י‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫•‬ ‫" י‬ ‫{‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫י־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪F‬‬ ‫־ ‪/‬‬ ‫׳‪"1‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V t‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫»‪V‬‬ ‫‪-‬ן!־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪M‬‬ ‫־־‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪ ; I -‬־ ״ ‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬ז•‬ ‫•‪/‬‬ ‫"‪•j‬‬ ‫‪V‬‬ ‫• ץ‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪•1T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־(‬ ‫‪T•1‬‬ ‫‪c• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~ ־ ‪, T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫;‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪" X‬ו‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT-‬‬ ‫י‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪Vt‬‬ ‫'‬ ‫‪{ |T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT T‬‬ ‫‪v»v‬־•'‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫‪i v t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‪>r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪PIT-‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪\r‬‬ ‫־"‪/‬־י‬ ‫י‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫«‪-‬׳‪/‬‬ ‫"ו •‬ ‫‪\T‬‬ ‫ה מ ע‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ר ד ק‬ ‫מ ס ע י‬ ‫כ א‬ ‫מה מצאי אבותיכם יי הלולות הלאשזנים משנכנ&י לאקהם מצליס שאתם מטחי׳ עליהם לעזלה ילעיך קלקל ילצצו גלגלתכ׳ ימיך לשק‬ ‫שעכלל עמלי אלילי׳‪ :‬איה יי׳ ׳ כלל׳ איה השלכת אלת) אחלי לציצה כלמתלגמינ ן )לצק )לעלע‪ :‬הלא זאה תעשה לך ׳ הלעה והפללענות‬ ‫*‬ ‫ניעי ולא פנינו אליו‪ :‬עלכה ושוחה׳ כתלגומו מישלוחליכ‪ :‬צייה׳ לישיקאטההזאת תגל<‪ 0‬לך עזכך את יי׳ אלהיך י‪ .‬כעת מוליכך כללך ׳ שהיה מלמל אמד‬ ‫כלעז‪ :‬צלמית ׳ לשון חשך הוא‪ :‬אל אלן הכלמל׳ אקישלאלקלאה אק הכלמלללך הטוב׳)הישלה‪) :‬עתה מה לך ׳למה תלט לכקש עזל ממצלי׳ )מאםלל כאמ‬ ‫התאוית לשתות מי ‪p‬‬ ‫לפי סהאק הנעכלת‬ ‫בארות בארות נשברים אשר לא <זיחול הוא נילוס א) מי‬ ‫כסלות ונכלמים ז הפסלת לאשי המסותכילמיהא׳׳ לכלי ילמיהו‬ ‫נהלמלךאשו׳!תיסלף‬ ‫יאילמת טוכיםצקלאת כן חלקיה)‪) :‬היא כתיכה כפלשת )אלה שמית‬ ‫יבדו המים‪:‬‬ ‫העבר ישראל אם־ לעתך ומשובותיך יהיו‬ ‫כלמל‪:‬לתוענה* כ כלף ו׳ כעמולג׳ כמנהג הספללים‪) :‬כשהם‬ ‫לך מוסלותלכח ליסלך‬ ‫ילירביתהוא מדועהיד־ז ל ם ‪:‬‬ ‫לתלגימ) לפליק נןמחוכלים לאשי המסות עם אלה מסעי אז קולין‬ ‫שלא תשובי עול כללך‬ ‫'מעותא שהם תועכת לבלי ילמיהו כפלםת פנחס וקולין שמעל לכל‬ ‫עליו ישאנו כ פ י ר י ם נתנו קולכם הלעה שהלי נסית כי‬ ‫יי׳ במסות ומסעי‪:‬‬ ‫יי׳‪ :‬והכהנים י שהם‬ ‫וישיתו א ר צ ו לשנ‪1‬ת עריו נעתרת יבא לך לעה בעבללה‬ ‫לפני יי׳ כל היום ו‬ ‫נס כני־נף ותחפנחס זהמלעמלאיוגלמ׳זללא‬ ‫הפלת)אלה מסעי בילמיה‬ ‫מבלי ישב‪:‬‬ ‫ומקליבים קלכנות ל‬ ‫פחלתי׳ פחלשלילא‬ ‫׳־‬ ‫״ו‬ ‫בסימן ב׳‬ ‫לפניו היה להם לומר‬ ‫הלא־זאתתעשת־ היהכלכךלילא אלתי?‬ ‫ירעוך לןךקד‪:‬‬ ‫לעם איה יי' סתעכה‬ ‫כימעולם׳ מזמן קלמין‬ ‫לזולתו‪ :‬ותופשיהתור׳׳‬ ‫לך עזבך אר־ךיהןת אלודך מ ך ת שבלתי עלל מבלים מ‬ ‫ש מ ע ו‬ ‫הם החכמים לומלי ה‬ ‫וכל־משפחות ב י ת‬ ‫מיי^כך ? ך י ר ן^זיז ? י יל ו י^ייר מעליכם לק בכל ללל‬ ‫התולה ‪ W‬ילעוני שלא‬ ‫)ללל נתקתי מיסללת‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫רממ התולה לשמה‬ ‫כה י אמר יהוה מ ת ־‬ ‫מ ע ר י ם לשתות מי שתור ומה־ילך המי מעליך‪ :‬ותאמלי׳‬ ‫לקיים מה שכתיבכה׳"^‬ ‫‪I‬‬ ‫לררך אשור לשתות מי נהר‪:‬‬ ‫כשהייתי מציל אותן‬ ‫לא‬ ‫אלליתא‬ ‫ואלפי‬ ‫ויית‬ ‫מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי‬ ‫תיסרך רעתך ומישבותיך תוכחך אמלת לא אעבלל עלל‬ ‫לחלתי‪:‬‬ ‫‪K‬יוו־‬ ‫‪*A.‬‬ ‫־י י‬ ‫אליפולמלע ‪. "I‬‬ ‫עללכליך׳)הכתלכ א‬ ‫המלכים‬ ‫והלועים׳ הם‬ ‫וילכו אחרי ההבלדהבלה‬ ‫ודעי וראי כי־רע ומר עזבך א ת ״ אעכלל לא אעכלל גמל‬ ‫‪ r‬י ־׳•ד־׳ ־*י׳ ‪ :‬י י ״‬ ‫שהם לועי העם‪:‬‬ ‫והנכיאים ׳ הם צכיאי ולא אמרו איתיהוה המעי־ית אתנו‬ ‫יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם״ &א‪ :‬כי על כל גבע‪ :‬׳ אך‬ ‫ם מ ע ו ד ם את׳ לא שמל׳ הבטחתן‬ ‫אדני יהוה עבאורת‪:‬‬ ‫השקל‪ :‬נבאובכעל׳ מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר‬ ‫אך את הולכת מגבעה‬ ‫כשם הבעל‪:‬‬ ‫עלל בארץ ע ר ב ת ושוחת בארץ ציד־‪-‬‬ ‫י לגבעה ומק לעק לק‬ ‫שבךתי עלך נתגןתי מוסרותיך‬ ‫אליב ׳ טלם אביא‬ ‫‪I V‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לענן לעבול עא כמו‬ ‫עליכם לעה אתווכח‬ ‫איש‪,‬‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫לא־־עבר‬ ‫בארץ‬ ‫וצלמות‬ ‫ך ותאמרי לא אעבוד ביעל־בל־גבעת הזונה שתלכק מעט ן‬ ‫עמכםעיל על ילי נביאי‬ ‫י‬ ‫; ‪ | 1 * T‬־‬ ‫נבוהד־־ז ו ת ח ת כל;עץ ךןגלן א ת ומןבזונ' אחל לאחל כן‬ ‫אף על פי שלבתי ע ולא־ישב אדם שם‪ :‬ואביא א ת כ ם‬ ‫ואנכי נטעתיך שורק כזונ׳ אחל)תלך אחלי) ן‬ ‫צ‪5/‬הזנה‪ :‬׳‬ ‫עמכם כבל ימים לכי׳‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫צלעה י הללכתונוסעת‬ ‫ואת בני בניכם ׳ כי‬ ‫כלה זרע אמרת ו א י ך‬ ‫נתפכת •לי ממק)׳ למקום)כן מהל‬ ‫אל‪-‬ארץ הכרמל לאבל פריה וטובה‬ ‫נם הם ילעו ככם‪:‬‬ ‫‪ ij‬ן‬‫; • • • ‪a t‬‬ ‫‪A» : t‬‬ ‫»׳‪-‬־‬ ‫י' ‪V‬‬ ‫צלעה להפתח וכן צזעה‬ ‫כלמלאיי‬ ‫אייכתיים׳‬ ‫סורי חנפן נכרירת‪:‬‬ ‫ותבאו ותטמאו את־־ארצי ונחלת<‬ ‫כלככתו‪ :‬נטעתיך ‪0‬‬ ‫כתיים ׳ איי אישולס‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪- :‬ן‪-.‬‬ ‫ביאם־תכבסיבנתר ותרבי‬ ‫שולק׳ שולק הו׳זמול'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬‫י‬ ‫‬‫; •‬ ‫הכהניכםלא‬ ‫לתועבת‪:‬‬ ‫כלע? ופילםז לבותינו • שמתם‬ ‫‪ . . .‬גפן טוב כלו׳ כני אכלת‬ ‫‪1‬ל כי לפיכך זכר אל)‬ ‫־ ‪> • —. I‬‬ ‫‪ » :‬״ ‪IT‬‬ ‫נכתם עוינך לפני נ א ם אדני יהורת‪ :‬כשלי ונאמני ׳׳ומללסו‬ ‫*זאמות כיהקלרים ע‬ ‫איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הוספתי לך על שבע מצן'‬ ‫פלכלים לאש להכתיים אמרו איה יה^ת ותפשי התורת ל א‬ ‫בנינחתלומניק שילק‪:‬‬ ‫• ‪." :J"I1‬י ‪-‬‬ ‫־‬ ‫פלכליס למיס ואף עלפי‬ ‫הבעלים לא הלכתי ראי דרכך כ נ י א םיליהגפן׳ הם הבלי׳‬ ‫»מלעיס עיבלי האש כי‬ ‫והנביאי‪0‬‬ ‫בי‬ ‫‪$‬שעו‬ ‫והרעיכםז‬ ‫ידעוני‬ ‫‪ T J •vi‬־ ‪->•» • :‬־‪ :‬״ו ‪: - -‬‬‫שמסילי׳אנת׳ מן הגפן‬ ‫המים מנכים האם אף נבאו בבעל ואחרי לא־יועילו ת ‪.‬י כו‬ ‫דעי מה עשית ב כ ר ת קלה משרכת׳• שאק בהם צולך אמל‬ ‫פי כן אינם מ‪5‬ללים‬ ‫• • על »‪'S‬‬ ‫נהפכת לי כמו סולי ה‬ ‫אלהותם‪ :‬וקלל שלחו׳‬ ‫‪ :‬לכןעדאריבאתכם נאס־יהוהואת‬ ‫דרכית‪ :‬פרה י למד מדבר באות הגפן או כמוגפןנכלי'‬ ‫< מ•‪•:‬םך ^ ־ ^ א ת ו ש ע ‪j‬ך‪..‬ו ‪J‬‬ ‫ולקלל שלחו ללאות מ‪ • T‬ש‬ ‫חךבן ^ ך י ' ^ ימעאונה‪ :‬מנעי ת ל ך מיחףונורנן םפילותיה באופים לא‬ ‫עכרו איי‬ ‫בניככם אריב‪:‬‬ ‫מנהגם‪ :‬והתבוננו ־בני‬ ‫תאנתה‬ ‫שאפה‬ ‫נפשו‬ ‫ישיבנה ענכי׳‪ :‬כי אם תכבסי׳‬ ‫לואמיבי‬ ‫רוח נואש‬ ‫ותאמרי‬ ‫מצמאה‬ ‫כי ^‬ ‫כי־שתים ך ^‬ ‫נאם־יהוה‪:‬‬ ‫מאל׳ ושימולכ להסתכל‬ ‫כל־־מבקשית ל א ייעפו בחדשה כמו שמכבסק הבגל‬ ‫והתבוננו‬ ‫שלחו‬ ‫וקדר‬ ‫וראו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫אהבתי ז ר י ם ואחריהם ארך‪:‬‬ ‫כלכל יפה‪ :‬הןהיתה אתי עזבו מקורםיםחיים לחעכ להם‬ ‫כנתל וככולי׳ להעכיל‬ ‫‪I:‬‬ ‫כזאת ׳ בללך שאלה מאד וראו הן היתה כזאת‪ :‬החמיר‬ ‫מממהכתםכן תככסי‬ ‫אם המיל גוי מהם את‬ ‫עצמך ותנקי כלומל &‬ ‫אלהיוואףעלפיםהמה גוי אלהיס ו ה מ ת לא א ל ה י ם ועמי‬ ‫•י׳‬ ‫י•‬ ‫־־•^*ן‬ ‫•‬ ‫״•‬ ‫כוהיהנככלכלא‬ ‫ץעיל; ‪,$‬ן ששמו *ותםוביבתשיכ׳אעפקאעניסךעלעינך כל כך הן׳ לכ ןעצמ׳׳ נתל מין אלמ׳‬ ‫ייועיל‪:‬‬ ‫כבולואםלכבודו ברא‬ ‫לא אלהים ועמי המיל את המיר‬ ‫תועלת‪ :‬שימן׳ כל)לאל העולם שיהיה חלב על זאת הלעה שימו ענין שממת?‬ ‫שמפי ן וספק כה את הכגלי׳ ׳ מלי׳ *מ י«׳ שקולי׳ לו בלע? סכק וימ שהוא עםכ‬ ‫‪0‬עח‪ p‬סעלה‪:‬חלמ׳ענק חלכן‪:‬שתים לעות׳ אםהמיל)ילאתס י‪ :‬שמככסיןכו ׳נכת׳ לשון כתם‪ :‬איךתאמלי׳ללכלכך עזנך מגולה שאם לצימ‬ ‫בה יש כאן לעהזעכסמ שאיתי עזמ שאני‪.‬מקול מים חיים ללכת אחלי עמלמלהכחישו לאמו׳ לא נסמסתי ואחלי הכעלי לא הלכתי לא תוכלי לכחש‪ :‬לאי ללכן‬ ‫אלילים שהיא כממת של מיםממנסין)נשכלין )נסלקק )מימיהם נבלעי״כגיא׳ מה עשי׳ מול כית פעול ועול עתה את מחזקת כאותו הללך כככל׳ קלה‬ ‫כסלקיהם והמשיל טיב האללמיחלין לל למקלל מים חיים שלא יכאל לו המיםהמפלכת ללכי פעם תלק הנה ופע׳ הנה ק את פעם את עוכלת עכולה פל‪/‬יני׳‬ ‫ממקום א*ל אלא ממקומו הם ניכעי‪ f‬ועול שאין להם הפסק כן טוב האל למיחלי‪ ,‬ופעם עמלה פלונית וככלה היא הגמלה הקסנה עולת ימים והיא לצה יותל‬ ‫לו יבא להם מאתי והוא לא יקבלנו מאח׳ וטובי גם קאקלוהפסק‪ :‬יכיל)׳י *‪ 1‬מהזכל‪ :‬משלכת׳ מעניןשלוךשקוסלקאותוסביכהנעל כמה פעמים פלה׳‬ ‫כמז אלפים בת יכיל‪ :‬העכל׳ ההא פתוחה כי היא לתמיה כלו׳ אםעבלהוא י<ללהא כמו באלף אמל והנה אתכמנהפלא הלא חמול הבל שהוא למול מלכל‬ ‫כית בן האמה והלא נקלא בני ככולי כנים אתליי׳אלהיכם ומלוע היהלמוממע קה)א לגיל כמלבל והיא אקמישלל ללק בה מאל‪ :‬כאלת נפשה שאפה לוחי‬ ‫ישאג) עליו כפילו׳ הם מלכי האמו צלמי לכפילי אליות הבהילוהו כקולם לבזוה‪,‬שהיא לצה למקום שתאוה לא יטל אלם שהסיבה ממקו׳ תא)ת׳)ענק שאפה לוח‬ ‫ביל׳)הםאלההזאת כאל) ישלא׳םיאלים מלוע היה להם זה)הנביא מסיכ׳הלא היא ה־זלחה למשיב׳ האויל אל האף)השאיפה היא כמלוצ׳‪ :‬תאנת ׳מן אנה לילו‬ ‫ןאת תעשה לך עזבך את יי׳ אלהיך‪ :‬נצתה ׳ נצתו כאס וית צליק‪ :‬גם בני נף ‪/‬שהוא גלם הלכל )סמכו כלנמל כאשל מאנה עצמה ללכת אל מקים תאלתה מי‬ ‫אמל הנביא והסיב להם כן הוא כמו סאת׳ אומלי׳ועול כי אפילו כנינף ותחפנחסיוכל להפיכה׳ וזכל הפל׳ כפסוק זכל לנקכה ט פלא הלא לשון כלל ל‪/‬כל ולנקבה‪:‬‬ ‫כל מכיןםיה לא ייעפו ׳ כי על חנם ייעפ ו שלא מכל להשיגה‪ :‬כחלשה ימצאונה י‬ ‫החלש שתסל׳ הלמנ׳ א; היא מלאה וככל׳ ואז יוכלו להשינה)למצאה ‪ p‬את׳ מי יוכל להםיככם מללכיכם הלעה אך חלם אחל הוק לכם כבל מימות המלנלי׳ שקבעו‬ ‫אמתיכם ככייה חנם כ) תלכלל‪ :‬מנעי לגלך מיחף׳ כשהנכיאי׳ אומלי׳ לך מנעי לגלך מיחף שלא תלך יחף יגמנך מנעי גם כן מצמאה כלו׳ שלא תלכי כללט לחוקים להעזל‬ ‫מן האמות לכללכי׳ יקלה לאלם צמא והלך יחף כי יבלו מנעלמ ומ לא ימצא ככל מקום מים )אם תלצי לא תצטלכי לזה כי כמקןמך יהי' לך עזל מהאל אם תלכי יןיזליו‬ ‫*אמהאמלתלהם נלאש כלומל נואש לבי מלכת אחלי יי׳ לא אלךעלל אתלמ אלא אחלי ולים כי אהבתי אלתם כי ימצא כתחלה כשימא נמצא גנב להלא היה מוימק‬ ‫‪d 3‬‬ ‫׳נאמן כןתיכיהגנכהמפולסםאקללבסת‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬״‬ ‫‪y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫\ '‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•*‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫י‪J‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫; ‪T :‬‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪J t‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪s‬‬ ‫••‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫*•׳‪-‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪;T,-‬״<‬ ‫•‬ ‫‪t—.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫‪A‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪ T‬־"‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‬ ‫• י‬ ‫‪:‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪T : • -‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•M J-W‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫»‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫י‬ ‫‪VTS.T‬‬ ‫|‬ ‫י‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫\‬ ‫‪I‬‬ ‫*>‪:r‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪V‬‬ ‫‪Trr‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T-.Y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•«‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T|:‬‬ ‫‪\ -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫«‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- 1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• \‬ ‫‪•y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫»‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫|‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ X J V‬׳ ‪• : T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪/•TT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪,,‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫נ‬ ‫‪\ r i‬‬ ‫‪•T;l AT‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫<‬ ‫‪1‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫*‬ ‫‪VJT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪J-.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־>‬ ‫ה‬ ‫‪T‬‬ ‫ב‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫••*‪S‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫»‬ ‫*‪/‬‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪m‬‬ ‫•‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫«‪1 T‬‬ ‫‪>T‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ט‬ ‫‪35‬‬ ‫חז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ד ב ר י ם‬ ‫ו ז פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫י י ?‬ ‫יי׳ האל הלא המל אתל על עלנותיל הלא כבר כללאש לחלי יגל׳ מימה לא תנימ ז‬ ‫‪ p‬הובישו ׳ פילוש היהלהםלהיניש כי יצאו מחזקתם שהמ מוחזקים בעם כי‬ ‫*משים מציתי) ולכקים בו ושבו לעבלל אלהי׳ אחלים‪ :‬וכהניהם׳ כהני הבעל‪:‬‬ ‫•מכף ׳ כמל שפתו' בתלכחל׳ יככה ה כשחי׳ לע למ׳ מכף לנלך לעל קלקלך‪ :‬לא זלג‬ ‫ונביאיהם נביאי השקל‪ :‬יללתנו׳ כמויצלתנו‪ :‬כי פנו אלי ענק*׳ לוצה ללמל ולא חבשו ולא לככהבשמן׳ כילאתיעילבהלפוא' כמו שאמל כתוכחית אשל‬ ‫אינם פונים לעכולתי כלל אלא לעא‪ :‬וכעת לעתם » כשתבא עליהם הרעהלא תלכל להלפא׳ ולפלאת המל לזלל אלתה ללחכשה לללכך אותה במשיח ׳לפירוש‬ ‫מתלם לל שלימות כלו׳‬ ‫*לואיםכיאין אלהיהם‬ ‫הוי * נוי ח ט א ‪ .‬ע ם כבד עון זרע מ אין ככשלכ׳ לכל שלם‬ ‫מושיע אותם יאמלו אל‬ ‫בבושת גנב כי ימצא כן הובישו כעת‬ ‫וכליאכיכלונגוע׳ נ‬ ‫יךמה והושיענו‪ :‬מספל‬ ‫*דך היו אלהיך׳ ככל ישראל המות מ ל כ י ה ם ש ר י ה ם‬ ‫מרעיכם בנים משחיתים עזבו אות־ ופיללש פצע ׳ מכה‬ ‫ןהידת נאעו;ורת־יקך^«<ץ«ךאדבזמ המוציאת לם או ליחה‬ ‫מיל יעיל יש לך‬ ‫א?ךים‬ ‫וכחניהבם ונביאיהם‬ ‫ולאבן‪ t‬את ‪ :‬ל ך ^ נ י י ^ י א ח ו ר ‪ :‬י על־מה תכו ^וד תוסיפו שנפצע הבשל! חכלל׳ י‬ ‫אלוה אחל‪:‬‬ ‫לעץ אבי אתות‬ ‫מכה םנצלל הלם א!‬ ‫סרה כל״ראש לחל^י ןכרי־דבב דוינ‬ ‫*י־פנו אל< ערף ולא פ נ י ם ובערת‬ ‫הליחה ופיליש סליה‬ ‫!וסל^הפטלתואלה‬ ‫מסעי‪:‬‬ ‫מכף־רגל ועד״ראש איךבו מ ת ם לחה כלל׳ מכתכםנ‪1‬ליה‬ ‫ר ע ת ם יאמרו קומה והושיענו‪:‬‬ ‫היא שלא תתנגכ לעולם‬ ‫ואיה אלהין־ אשר־‬ ‫פצע וחבורה ומכות טריות לאי־זרו וזה סי׳ לחכה שאק לה‬ ‫ולא חבשו ולא רככה בשמן‪:‬‬ ‫^פסלמאלההלכלי^‪^ :‬שירת לך יקומו אם־יושי^וךבעות‬ ‫לפואה ‪ j‬עליכ שלפית‬ ‫אש׳ ‪5b‬הם שלפו׳ אש‬ ‫־• ‪r‬‬ ‫רעתך כי מספר עריך ותיו אלהיך‬ ‫א ר צ כ ם שממה עריכם שרפורתאש כלכךהםחלכות׳ <‬ ‫*\ י‬ ‫‪•X I‬‬ ‫»‪1‬‬ ‫)פילוש אלחתכםסלית‬ ‫* ‪8 5‬‬ ‫י״יז‬ ‫*הודות‪:‬‬ ‫אתה‬ ‫אכלים‬ ‫זרים‬ ‫לננדכס‬ ‫אדמתכם‬ ‫הזליעה ואילנותיהם‪:‬‬ ‫ץלענן יחסו מאתי שבט באן מסיימן ההפטלה כל הקהלות‪:‬‬ ‫לנגלכם זלים אוכלים‬ ‫היה אלא סלטתימ אבל האשכנזים מללגים ואומלים זה הפסוק ז‬ ‫ושממה כמהפכת זרים‪:‬‬ ‫ונותרה אותה׳לעיניכ יאכלום‬ ‫!לקבלו כי אמוץ ואמצי׳‬ ‫אויביכם‪ :‬ושממה כ‬ ‫&חיםהיו‪ :‬חזון׳ הוא‬ ‫י‪/‬‬ ‫כמהפכסזליס׳ והנה‬ ‫•ןשה מעשלה לשונות ה ל ו א מעתות קראתי לי אבי אלוף‬ ‫בת־ציון כסכות ב כ ר ם כמלונות נלתלת האק שממה‬ ‫&נקלאה נבואה כללו‬ ‫נערי אתות‪:‬‬ ‫‪V 1.‬י•‬ ‫כמהפכת סלוםועמזלה‬ ‫<ואמל בבל)לאיה ל‬ ‫במקשות כעיר נצורות‪:‬‬ ‫שהיוזלים מילאת האלז‬ ‫ללבל חזות קשה הונל‬ ‫והסכמים מללגים)אומלים אלו‬ ‫‪j‬‬ ‫» ־ !ז‬ ‫ומתלה כת ציון׳ רקנית‬ ‫לי ‪ :‬כימי עזיהו מתם‬ ‫הפסוקים‪:‬‬ ‫לולי ןהוות מייםכיה כי יגלו מתוכה‬ ‫אחז יחזקיהו מלכי <‬ ‫צבאות ותותיר לנו שריד כמעט כאשל תלתל סכת ה‬ ‫יהולה ׳ ל מלכים הללו אם־תשוב ישראל ׳נאס־יהודה אלי‬ ‫הכלם שעשה נלצל ו‬ ‫»ןפח כימי)‪ :‬שמעו ש‬ ‫‪s‬‬ ‫כסדם היינו ךעמרה דמינו‪:‬‬ ‫וכעת יכצל הכלם מניח‬ ‫עמים ׳ התחיל‬ ‫ספלו תשוב ואם־־תסיר ־שקוציך מפני‬ ‫‪ r‬ד‬ ‫סכתז והולך ‪ 1‬כמלונה‬ ‫!נלכרי תוצחה כי כני‬ ‫׳‪1‬ומהי)לעי')אף עלפי ולאתנור‪ :‬ונשבעתחי־יהוהבאמות‬ ‫שמעו ךבר^הורה כמקשה׳ כאשלתעזכ‬ ‫קציני ס ך ם האזינו תוךרת אלהינו המלונה שעשה נלצל‬ ‫‪8‬זצתיבבעזיהל)יעס ה במשפט ובצדקה והתכרבד־בו גוים‬ ‫כלאם המקשה לשמול‬ ‫‪ IATT‬י‬ ‫הישל ;כעיני ה וכן‬ ‫עםיעמורדת‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫!‪ :‬י‬ ‫•‬ ‫;‪JT‬‬ ‫‪t •x‬‬ ‫; •‬ ‫למה לי לב־ קישואין שלה למשתלקט‬ ‫*ותםהלינאיולכעזיה)‬ ‫יתהללו‪:‬‬ ‫ובו‬ ‫זבחיכם יאמר יהוות שבעתי עלוות מניחה והולך זושככלם‬ ‫!בחזקתו גבה לגו על‬ ‫הפסלת אלה הלכלים בישעיה כסימן א ׳‬ ‫קלויה סכה לפי שהוא‬ ‫להשחית׳ וכימי שניהם‬ ‫אילים‬ ‫וחלב ‪:‬מ• •ר י‪A‬א י ם; ו‪-‬ר ם ‪t‬פ ‪f‬ר י ם גל שם ממם ללילה כ‬ ‫;״•־י‬ ‫•־ ־‪v‬‬ ‫היו העם מזבחים‬ ‫ישע הובךאמוץאשר‬ ‫ן ךןןןן‬ ‫ביוסשומלהמן העיפי׳‬ ‫ומקטלים ככמת *‬ ‫וכבשים ועתורים לא חפצתי‪:‬‬ ‫•‪l‬‬ ‫חזותעל״־־יהודרי־ו ו‬ ‫י )‬ ‫וכלילה מן הגנבים אבל‬ ‫ואמל כפתח) לכלי ת‬ ‫כי תבאו לראות פני מי־בקיש זאת קישואין קשין הס ואין‬ ‫ןמוכחה שמע) שמים)‪ *)i‬וירושלם בימי עןיהויותם אחז יחזקיהו‬ ‫"ן‬ ‫לילא מן העיפית ואין‬ ‫*י הם עלים כק ה‬ ‫שמעו‬ ‫וכין ישלאל לפי שהם מלכי יהודות‪:‬‬ ‫לא תוסיפו צלירלשומלה אלא כ‬ ‫מידכם רמס חצרי‪:‬‬ ‫כלילה לפיכך נקלאת‬ ‫*ןיימק לעולם והלילות שמים והאזיני ארץבי יהיה דבר כנים‬ ‫ה ב י א מנחת־־שוא קטרת תועבות מלונה? כעילנצולה׳‬ ‫ו י " ‪ I »$ll : T‬י • » *‬ ‫י‬ ‫‪\• x /t v‬‬ ‫• ‪.‬‬ ‫^‪ • *-‬־‪:‬‬ ‫יעבלו על הבליג‪-» /‬‬ ‫כעיל שצלין עליה ו‬ ‫ץ‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫אבוס‬ ‫וחמור‬ ‫קנהו‬ ‫ירע‪.‬שור‬ ‫^‬ ‫‪0‬‬ ‫יתצו‬ ‫לא‬ ‫‪!.‬זםמים‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מקרא‬ ‫קרא‬ ‫ושבת‬ ‫חדש‬ ‫לי‬ ‫היא‬ ‫ועוסק סיכות סביכ לה‬ ‫והאק לא תתן אגז י ישראללא ידע עמי לא התבונן‪ :‬י ״‬ ‫‪ »!; • . T s‬ו‬ ‫'‪A‬‬ ‫‪;11‬‬ ‫להסתתל שם החילות‬ ‫י יי '‬ ‫מ«לה‪ :‬כיהלבל׳מה • ‪.‬י ־־ ‪• -‬־‬ ‫חדשיכס‬ ‫ועצרות‪:‬‬ ‫און‬ ‫אוכל‬ ‫וכשמסתלקין מעליה מ‬ ‫סאניאומלהםלבליה‬ ‫מניחק אותה והולטן‬ ‫בשבעת*‬ ‫בתולתי)מממתים‬ ‫נללתי‬ ‫כנים‬ ‫׳'ואומי‬ ‫עלכנמ‬ ‫אשל שלחני שהוא צועק‬ ‫נפשי ותיו‬ ‫ומועדיכם‬ ‫עליכצלקותינו‪ :‬כמעט כסלום‬ ‫ובלחמיו ולא‬ ‫שנאות׳ מאליו‬ ‫היתיל לנו שליל‬ ‫כל זה תי! לולי‬ ‫הפושעים לכבול יסלאל‪ :‬קציני‬ ‫נשא‪:‬את עצמו עם‬ ‫נלאיתיהנביא‬ ‫לטרחכלים וכלל‬ ‫והם פסעו בי ׳ מללו ני במלל ובמעל עבלו עלתולתי להכעיסני ‪ 5‬ילע שלל ׳ זכר היינל׳ כלנל‬ ‫ובפרשכם‬ ‫‪.‬יזנהמות שהן נללות עם האלם לעכולתו ואף על פי שאינן כני לעת ככת ההכל׳ סללם ׳ שלים שמעשיהם כסלום)עם שמעשיו כעמללה כהטיתם המשפטים‬ ‫עיש בהם לליוק מן הנזק ולקלכ אל התועלת יכיח מי שייטיב להם תמיל והם‬ ‫התוכחה םאמל להם למה לי‬ ‫ומלת‬ ‫וכעשק׳העניים׳ לבלה‬ ‫זאת כי־־‬ ‫היאג ם‬ ‫אלהינו ם‬ ‫עיני מ כ‬ ‫אעלים‬ ‫כפיכם‬ ‫*בעלים)שבים לביתם ונמקו׳ מאכלם כשבאים ממלאכתם׳ ופילוס קלניה)׳לוב זבחיכם וכל הפלשה‪ :‬למה לי ללב זבחיכם׳ אעפ םהיו מזבחים למקסלות‬ ‫יריבם דמים‬ ‫תפיח אינני‬ ‫תרבו‬ ‫המקלשכחלשי׳וכמלעלים והואיל ואתם‬ ‫שמעבית‬ ‫גםכןקלבנו׳‬ ‫היו»‪v‬מביאי׳‬ ‫המגללו ועושה ל) צלכמ תמיל זק אביך קנךופילום אביס׳ מקום מאכל הכהמה‪ :‬כבמות‬ ‫‪j• t‬‬ ‫נ " *‪v‬‬ ‫• '•*‪A‬־‪J V‬‬ ‫־יי‪• * J‬‬ ‫לא ילע ׳ לא אבו לילע ועמי לא נתן לב להתכונן‪ :‬הוי גוי חוט׳ ׳ הוי לשק קליא׳ עוזבי' את תזלתי למה לי לזב זבחיכם‪ :‬שבעתי עללות׳ אני ק׳ן כהם ומואסת‬ ‫הסירו‬ ‫רחצובוהזכו‬ ‫ל‪ <1‬בהמת צאן פטומות‪ :‬לא‬ ‫מליאים ׳‬ ‫ומואסו‪:‬‬ ‫מלאו‪ p:‬הלבל שהוא קן‬ ‫!צעקה הן לאבל הן להשמיע השומע ׳ ויית זה לשון אכל כמו אוישתלגם ווי על כאל׳ השבע‬ ‫הרע‪:‬תועכה‪ :‬כי תכאו ׳ בשלש לגלי'‬ ‫חדלו לשעים‬ ‫תללתי זכח‬ ‫על‬ ‫עיכלי'‬ ‫׳‬ ‫ת‬ ‫שא‬ ‫*נם *אתקליאו עם קלים וחטו‪ :‬זלע מלעים ׳ אינו אנמל על האבות אלא עליהםחפצתי ׳ אחל‬ ‫מעלליכם מנגד עיני‬ ‫שאין ‪V‬לכם •ין ־‬ ‫י‪I‬‬ ‫ש׳ * ׳ ‪-‬‬ ‫*‪V‬‬ ‫עמי איני חוםכ לכם זה לכבול אל&‬ ‫מילכ׳* אחלי‬ ‫‪.‬אומלפהם זלע המלעים לעצמי במעשיה׳ הלעי'הפך זלע בלוכיה׳ וכן הםזאת הלאיי׳ מי״כק‬ ‫גנים משחיתים לרכיהם‪ :‬נאצו׳ הכעיסו את קלוש יםלאל‪ :‬נזלו׳ מענקלכזמן שלמסו חצלי ואמ׳ חצלי כי בחצלו׳ בית השם היו עומלי׳ ישל׳ ולא היה נכנס‬ ‫ניכזממקלשיכניישל׳ כל)'נכללו מהאל והלכו להם אחומי׳מעבולתו‪ :‬על מה להיכל כי אם הכהני׳; לא תוסיפי ׳ להכיא עול לפני מנחה לאין לכככם אלי כי‬ ‫חש י לא תעלו על לכבל על מה אתם מכים ׳ ט עול תוסיפו סלה י)לא תחשבןהיא מנחת שיא יהעק העללה ממנה קיטול של תיעוכ הוא ילי ולא נחת לוח‬ ‫‪.‬וכסתקלאו מקלא קלס ותאספו ואתם נעצלי׳ בכיתי לקלשחלש או מלעל שהיא‬ ‫ולאותם׳ דמ‬ ‫־נימכם׳ ולא‬ ‫כפיכם יליכם‬ ‫‪,‬‬ ‫למים מלאו‪ :‬לחצו הזמ׳לתיצת הלב וזכותו‪ :‬חללו הרע׳ חללו לכם מלהלע איש לאחיג׳ הלע׳ כמו להרע ז‬ ‫גמלו‬ ‫‪• • A<T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫"‬ ‫‪1‬‬ ‫־‪-:‬־‪••T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‪.‬‬ ‫‪¥-.‬‬ ‫\‬ ‫' ‪J .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪,‬‬ ‫«•‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪..‬‬ ‫" ‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫*\‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪/‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫*‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫*‬ ‫‪/‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫{‬ ‫‪/‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; •‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I I‬‬ ‫‪/T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t X‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪•Jt \ t‬‬ ‫"‬ ‫‪X‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫‪IT‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫• ;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫•‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־• ‪: I‬‬ ‫* «‬ ‫‪t‬‬ ‫ז‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫׳ ‪0‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫<‬ ‫‪-.1‬‬ ‫;‬ ‫\‬ ‫‪IT‬‬ ‫יי‬ ‫‪•:‬־;;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫; ‪VT‬‬ ‫•‬ ‫‪ t‬י‬ ‫‪J‬‬ ‫»‪v‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪\v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י ‪ x‬״‬ ‫‪-‬‬ ‫>‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•«‬ ‫‪T J T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• a‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪"ATT‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪%‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪ X‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•<‪-‬‬ ‫•‬ ‫}ץ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• )‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪j‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫»‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫״ »‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪9‬‬ ‫«‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫־‪/‬‬ ‫'‬ ‫‪•1‬־‬ ‫‪~ t‬‬ ‫>‬ ‫‪• r \ r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫‪ITT‬‬ ‫‪->t I |T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" \ ‪• .‬‬ ‫‪A‬־י־‬ ‫‪-‬ן‪-:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬ ‫" י "‬ ‫~‪• t‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫»‬ ‫׳ ‪> / - • • ; • :‬‬ ‫*‪K‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫‪\-‬‬ ‫‪JT:‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו א ת ח נ ן‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר מ ו‬ ‫ו‬ ‫למלו היסב׳ תלמלו להשיב איש לחבילו ן ללשו משפ ׳ בין עלשק לעשוק ‪ :‬אםלו הלםעים! ככור׳ ככללית ספק כלל; כמו שהבולית מוציא כל כמם כך מוציא אני‬ ‫כמו ישח‪ :‬חמיץ ׳ הלא הגזלל כמל מכף מעול וחומץ שפילושו גוזל׳ ללכלתינו סיגיך לכליליך ׳ לאמל בלילין לסין לבים להביא כל התעלוכלת המעולכים גו;‬ ‫פילשו לשק חמץ ואמח אשלי הליק שמחק את לינז‪ :‬שפסל יתו׳ ׳ ליבו אלמנה )אשיכה שיפטיך ככלאשלנה׳ כמו שאמל מלאתימשפט׳ וזה יהיה בימות המשיח‬ ‫שפסו מספסיתלם ליבו ליב אלמנה ׳ כי הם העסוקים בלב ואינכם משימיםשיכלו הלסעים כלם וסאלית יסלאל לא יעסו עולה ולא ילבלו כזב‪ :‬צמן׳ כמשפט‬ ‫י‬ ‫אזניכםלצעקתם‪ :‬לכן‬ ‫שיעשו ישלאל ׳ תפלה‬ ‫גא ׳ למ אינן ענק‬ ‫למדו דהיטב דרשו משפט א‬ ‫ש ר ו ל ב ‪ a W‬וקראו אלידהכימלאה כלומל יפלו הם לשובו‬ ‫;‬ ‫‬‫• { ‪T‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫ענין‬ ‫הליכה ממם אל‬ ‫להזבצלקהשיעשו י‬ ‫״ _ך ‪ r‬׳ "‬ ‫* ‪ .‬־י־‬ ‫זלוז‪ :‬ונוכח׳ ׳ענק םפיל חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנות‪:‬‬ ‫ע?אה מ נרעה עונה ם לקחד־י‪ ,‬מ ? ישובו לה הנולים ממלה‬ ‫ ‪, T T :‬‬‫•\‬ ‫* ‪* d t ' l A‬‬ ‫הטענות בעל לין עם‬ ‫יה^ה כפלים בכל־חטאתיה‪:‬‬ ‫זהוושביהכצלקה‪.‬‬ ‫לכרנא ונוכחה יאמר‬ ‫כעללינן יאמל האל‬ ‫במדבר‬ ‫קורא‬ ‫קול‬ ‫היתלכח עמכם)יספל יהורתאם*־*יהיו חטאיכם כ ש נ י ם‬ ‫חסלת הפסלת אלה‬ ‫ה)אהטלכלת שעשה ל‬ ‫הלכלים‪:‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪J‬־ ״ ‪•T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫פנו דרך יהיוה ישרו בערברה מסלר־ן‬ ‫לכם)הלעלת שעשיתם‬ ‫אתםלפניו׳)אתם כיון כשלג ילבינו א ם * * י א ד י מ ו כתולע‬ ‫כלעיא ינשא וכל־הר‬ ‫לאלהינו‪:‬‬ ‫הפסלת)אתחנן י‬ ‫*‪1‬‬ ‫שלא תלכלל לטעלן כ ־ ־‪TJ.‬‬ ‫ןנבעדת ישפלו וחידה העקב למיישור‬ ‫אס־תאבו ושמעתם‬ ‫בנגל) לבל תתחלטועל בצמר יהיו ן‬ ‫ונגלה כבוד‬ ‫והרכסים לבקעה‪:‬‬ ‫נ ח מ ו‬ ‫ואם־‬ ‫מעשילהלעים ואז אם טוב הארץ תאכלו!‬ ‫‪X‬‬ ‫יהוה וראו כל־בשר יחדו כי פי יהודה‬ ‫יהמ חטאיכם כשנים‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪1 - 1‬‬ ‫*‪v‬‬ ‫*ג‬ ‫ן»‬ ‫הנחמות עתילות לימות‬ ‫כשלג ילכיצז ׳ לל אם תמאנו ו ם ר י ת ם חרב תאכלו כי פי‬ ‫‪*v‬‬ ‫ג‬ ‫דבר ן‬ ‫קול אמר ק ר א המשיח והכפל לחזק י‬ ‫יהיו כשנים שאינו אללם‬ ‫דבר‪:‬‬ ‫מאל כשלג ילבינו׳ אכפ׳ יהודה‬ ‫צבאה ׳ זמנה ז‪p),‬‬ ‫•‪r‬‬ ‫ואמר מה א ק ר א כל־־הבשר חציר הלא צבא לאנוש עלי‬ ‫הדירהל ס י נ י ם‬ ‫כספך היה‬ ‫מרצחים‪:‬‬ ‫נאמנה‬ ‫היתרה לזונה‬ ‫על עונותיכם ואם יהיו איברה‬ ‫אלץ פיחש השלימה‬ ‫יז*ם‬ ‫•‪I-‬ס ו ר ר י‬ ‫‪ T‬שריך‬ ‫במים‪:‬‬ ‫מהול ‪t‬‬ ‫אלומיםמאלכתולע* אז סבאך ‪1‬‬ ‫‪«*V:l« \» :‬‬ ‫וכל־חסדו‬ ‫חציר זמן שהיה לה להיות‬ ‫‪y‬כציץ» השדה ״‪ .‬יביש •‬‫לכן‬ ‫שאינו‬ ‫יהיו כצמל‬ ‫מלאות* משפט צדק ילין בה ועתרה‬ ‫נבל ציץ כי רוח יהוה נשברה בו אכן כגלות! כינלצהעונה׳‬ ‫מאל כמו השלג! אם וחברי מ ב י ט בדו אהב שחד ורדף‬ ‫־‪ V‬כשלםענשהכמואז ת‬ ‫מאכו׳טיכהאלץ׳מה ש ל מ נ י ם י ת ו ם ל א ישפטו וריב ‪JT‬״ • ו •! < ־ ‪ v» :‬י•־‪• :‬י‬ ‫יבש חציר נבל ציץ תלצההאלץ את ס‬ ‫חציר העכם‪:‬‬ ‫‪s‬־‪i‬‬ ‫‪»• j‬‬ ‫שאוכלים זדם לעיניכם יי *‪ .‬־‪ A‬״ ־•‬ ‫שבתותיה ׳ וכן עונה‬ ‫תאכל) אתם! ואם ת‬ ‫ודבר אלהינו יקום ל ע ו ל ם ‪:‬‬ ‫ענשהכמו כי לא סלס‬ ‫חמאמ )מליתם ׳ לא אלמנה לא־יבוא א ל י ה ם ‪:‬‬ ‫על הר־גבוה עלי״ עלןהאמלי; כפליי ככל‬ ‫חהמ אוכלים אכל א לכן נאם הארון יהודה צבאורת אביר‬ ‫חטאתיה׳ חצה לומל‬ ‫*‪VT);I‬‬ ‫אכולים לחלב חלב כמו‬ ‫ואצרף‬ ‫ואשיבה ידי עליך‬ ‫מעת!אנקמדת‬ ‫מאויבי‪ :‬הוי א נ ח ם‬ ‫כחל׳חסלבת השימו׳; ישראל‬ ‫לך מבשררת ציון וךןרימי בצח קולך שתים והוא אומל על‬ ‫‪I‬‬ ‫!ז‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫מבשרת ירושלבם הרימי אל־תיראי שתי גליות שגלו ישלאל‬ ‫כי פי ה׳ לבל׳ והיכן‬ ‫כל־בדיליך‪:‬‬ ‫ואסירה‬ ‫סיגקו*‬ ‫כביר‬ ‫"‬ ‫»‬ ‫‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫גלות ככל וזה הגלות‬ ‫לכל והכאתי עליכם ואשיבו־ז שפטיך כבראישנדק ויעציך‬ ‫אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם‪:‬‬ ‫ולמההיהזהכעכולכל‬ ‫״ ‪IT‬‬ ‫י ‪.-> V‬־‬ ‫»‬ ‫‪ :‬־^"‪t J‬‬ ‫י ‪• I‬‬ ‫ככתחלר־ז אחרי־צןייקרא לד עיר‬ ‫י‬ ‫׳ ‪f‬‬ ‫חטאתיה • קלל קולא י‬ ‫־ ׳ י ־* ״ • י ' •״‬ ‫*‪•:‬׳׳‬ ‫ייזיםאתלכרל! לזלגה׳‬ ‫הנדה אדני יהודה בחזק י ב ו א וזרעו לוח הקלש קללא כמלל‬ ‫קך‪:‬ה נאמנה‪:‬‬ ‫הצךק קריה‬ ‫הצדק‬ ‫נאמנה‪ :‬ציון במשפט‬ ‫;‪,‬‬ ‫משלה לו הנךין שכלו אתו ופעלרתו ללךיללשלםפנו ללךה׳‬ ‫‪-»I‬‬ ‫לבעלה ומזנה תחתיו‬ ‫לשוב גליותיה לתלכה‬ ‫בזרעו‬ ‫ירעד־ז‬ ‫עדרו‬ ‫כלעה‬ ‫*‬ ‫לפניו‪:‬‬ ‫בצדקה‪:‬‬ ‫ושביה‬ ‫תפרה‬ ‫וכן יחםלם םהיתה‬ ‫וסעם לאלקינו כי הלא‬ ‫‪j‬‬ ‫‪\v * j‬‬ ‫נאמנת לאל)אחל כך‬ ‫יקבץ ט ל א י ם ובחיקו י ש א עלורת מנהיג זה העם היוצא‬ ‫הפטלת ואתחנן בישעיה בסימן מ׳‬ ‫מעל‬ ‫שכה להיות תועה‬ ‫מי־מךד כשעלו מהגלות ג כל גיא׳ כל זה‬ ‫ינהל*‬ ‫אלהיכסןדכרועל׳ר‬ ‫נחמו עמי י א מ‬ ‫אלהיה‪:‬מלאתימשפט׳ ‪I Q r t J‬‬ ‫מייכ ושמים בזרות תכן ו כ ל כשלש‬ ‫המלנוספת׳ או׳ כי‬ ‫כלו‬ ‫כסמוך‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫שא‬ ‫כמו‬ ‫משפט‬ ‫כה‬ ‫אין‬ ‫ועתה‬ ‫כתחלה‬ ‫ילושלם היתה מלאה משפט‬ ‫עפר הארץ ושקל בפלס ה ר י ם ' ו‬ ‫אהכשחללג)׳‪ :‬צלק ילין כה׳ ילק אינו לשון לינה ממם אלא לשין שקילה‬ ‫״ ‪ , ,.‬״‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫» ־>•‬ ‫‪J‬‬ ‫והתמלה׳אומלכיילושלםהיההצלקתמיליכה ועתה מלצתים! כספך היה‬ ‫לסיגים ׳ שהיו עושין מעות נחשת ומצפין אותס ככסף להונות ולהטעו׳ כהם כני וגבעות במאזנים‪ :‬מי־־תבן את־רוח ללך משל כי העלייה פ‬ ‫נהלים גהילילה תיגע‬ ‫אלם ׳)כן םכאך ה)׳ היק הנמכל כחמ׳ מעללכ כמים והקונים יחסכו שהם קוני׳‬ ‫יין חי‪ :‬מהול ׳ מומלכ‪ :‬פליך ׳ הסלים שהיה להם לתקן המעמת הם סוללים הילכיללכי והס לא ייגעו ולא ייעפו‪ :‬העקזכ׳היא הללך המעוו׳ז והלכסים׳‬ ‫ומעזותים המשל)הם חבלי גנבי׳ כי הגנבים חולקים עמהם לפיכך לא ייסח אות׳גבשושית הללכים כי הוא ענין גבהו׳ וכן מלוכסי איש י‪ .‬ונגלה׳ אז כשיצאו מהגלוי‬ ‫לאימנעזםמלגצלב‪ :‬ל)׳ ללך כלל על השלים כי כלם בללן אחל לפיכך אמרכיל למה למצאו אפילו במלכל מיס וכל צלכם אז יגלה כבול ה‪/‬לעיני כל העמי׳!‬ ‫ולאו כל כסל ׳ ילעו כל כני אלם ״‪ .‬כי פי ה׳ לבל ׳ כלומל ילעו אז כי הנחמו׳ האלה‬ ‫כלו כלשון יחיל‪ :‬ןחלףשלמנים׳ תשלומקתי אמלין גכללחכליה עביללי טב‬ ‫כלינמאשלםלךכלינך‪ :‬יתום לא ישפזטו׳ מן העושקים אותו‪):‬ליכ אלמנה לא שלנלו הנביאים על פי ה׳ לבלו מה סלכלו כםילאו שיתקיימו הנבואות ״ ולאו‬ ‫יכא אליהם ׳ האלמנה באה לצעלק)היתן׳ מצא)ז) פלגעת מ ושיאלתו מה הלעלתעני( יייעה והבנה חצה לומ לאיית הלב כמו ולכי לאה הלב׳‪ :‬קול אומל קלא י‬ ‫כצעקתךלפני השופ׳ןהןאאו׳כלהיוםהזהיגעתילוכמלאכהוסיפילא הלעלקי קול נבואה קולא לנביא קלא ׳ זאמל הנביא מה אקלא ואומל לו הקול קלא‬ ‫וזוחוזלתלאחוליםיןאומלתומה זה שהוא איש לא הועיל אני לא בל שכןהמ ואמולטכלהבםליוציל חצה לומלעלהגוים שיבואו עם גזממגלג שימותו חכי‬ ‫יתום לא יםפוטו וליכ אלמנה לא יבא אליהם כלל‪ :‬נאם האלון ׳ שהכל שלו ובימומה שאמל וכל חסלו אפילו עסו חסלים הלבה לא יוכלו להם כי עומתיהם לבים‬ ‫לעקול אתכם מאלצכם ולנטוע בה אחלים‪ :‬אכיל׳ תוקפו של ישלא׳‪ :‬הוי לשק והמשילם לחציל ולציץ השלה שהם יכ&ים במהלה‪ :‬יכם׳ עבל במקום עתילז‬ ‫הזמנה והכחה׳ילעו הכל כי אנחם מצלי סהכעיסוני כמעשיה׳‪) :‬אםיכהילייבם ׳ כפל עול לחזק הענק ‪) 5‬לבל אלהינו ׳ שלכל על ילי נביאיו ‪ :‬על הל גכזה י‬ ‫עליך ׳ מכה אחל מכה על שאצחף אותך)תשאלי נקיה י הסיגים נהכלילים הם ללן משל כי מי שלוצה להשמיע קולו עולה במקום גבוה ולפי שיחסלס וצמן עיקל‬ ‫אק ישלאל לפיכך שם אותם כלכלי הנבואה כאלו הן מכשחת שאל העלים י‬ ‫אל‬ ‫אלתילאי׳‬ ‫מכשלת‬ ‫'־'ציון‬ ‫מכשלת‬ ‫ס‪3‬ד«‬ ‫ילושלם!‪j>w w‬‬ ‫׳‪-‬׳״ ׳יי^יי‬ ‫המבשלת״ ׳וכן״ ו י"‬ ‫ציין ׳־ "‬ ‫את׳*‪1‬‬ ‫‪f‬״ ״‬ ‫עכלו׳ שיתןלכזטחיםבוכגלות‪ :‬ופעלתו׳שכל כעלה לפועלי אמת וה^ ‪ -‬״‪x‬ופילוש ‪' r‬‬ ‫תפלתךוהלימים‬ ‫שזכלאת‬ ‫שמעתי‬ ‫^‬ ‫^ם)חסלקשכלמפעלתוכמ‪,‬לא לק ^‬ ‫יחשל׳‬ ‫יהולה בעכול‬ ‫תפלתיומה‬ ‫מלכימקלםככיתאלהיכם‬ ‫נסכתילעלי יהולה הנה‬ ‫חפ^יופעלתםיק ולאמל‬ ‫תפחלי מלכםל‬ ‫שלאמכל)עד‪0‬‬ ‫הקטנים‬ ‫אחלת‬ ‫יצטלך ליל‬ ‫הטלאיםכי לא‬ ‫׳כמיחעהטיבשילעהעלחשיקבץכיל חזקי‬ ‫ועולכיהמלכויליהולה{ הנה ה בחזק יבא׳‬ ‫שד‪1‬‬ ‫עלית על‬ ‫ינקלאו‬ ‫מהגלות‬ ‫קטנים כמו עול ימים‪:‬‬ ‫בניהםכעמים‪,‬‬ ‫שםלמשול‬ ‫תעמול לו‬ ‫האמותהיא‬ ‫לומ׳ לעצמו‬ ‫לאטם׳חצה‬ ‫משלה ל)‬ ‫ישלאלוזלועו‬ ‫‪*hkr‬החזקה‪:‬‬ ‫אלא ילו‬ ‫כ^מלמ?‬ ‫מגלת ספל;‬ ‫שכלאהעולםמאקיכיללעשיתזהלפ‬ ‫מ יכי ימצא לשון זכל כמו והנה כ<‬ ‫לשוןכ יזכל‬ ‫ותיאל היל בחזק שהוא ^‬ ‫^לזתקקכמושכתוכוימתחם^ללשבת^^‬ ‫^ ע מ‬ ‫כ ב‬ ‫)‬ ‫‪j‬‬ ‫••‪1‬‬ ‫‪j‬י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪,£‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪-‬ז‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ו י ך‬ ‫;‬ ‫»‬ ‫‪*TIT‬‬ ‫‪< T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V\T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫»‬ ‫\‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫‪*t‬‬ ‫י‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪<-‬‬ ‫«‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪T|:‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪i‬‬ ‫• ‪/‬‬ ‫<‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪•j-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫* ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‪AT‬‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫‪JT‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪m‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫«‬ ‫‪*T/T‬ו‬ ‫‪T‬‬ ‫"»‬ ‫ג־‬ ‫;‬ ‫יי‬ ‫;‪J‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫•י ‪" :‬־ \‬ ‫‪j‬‬ ‫־ י ו •‪T‬‬ ‫‪/it‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫‪J -‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫* ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪tI,\1-‬‬ ‫׳‬ ‫‪A‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪ T‬ז״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫(‬ ‫‪1t‬‬ ‫‪I*:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•>‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫!‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫־ »‬ ‫ח ל ב‬ ‫‪ ,‬ט י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪-‬־‬ ‫|‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ה ל כ‬ ‫‪w‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נה י ן י נ ה כ א מ נ ת‬ ‫יי(‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪|IT‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪A*T‬‬ ‫‪|:‬‬ ‫׳‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j\T‬‬ ‫•‬ ‫‪ |T‬ן‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כ‬ ‫‪,Jt‬‬ ‫‪/ A‬‬ ‫‪,i‬‬ ‫‪nh‬‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫פ‬ ‫‪w‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ת‪0‬כילריגה)זןמר‪0‬כרפ‬ ‫‪h‬‬ ‫מהם^ן^‬ ‫חזקים‪r J T‬‬ ‫מיל ‪L r‬‬ ‫‪ZlV‬‬ ‫להיניא‪Z I Z‬‬ ‫מכל^ ^ ‪r‬‬ ‫עוזלי י ^‬ ‫כליי ‪ -‬י י‬ ‫זה י י‬ ‫י«י«—‬ ‫ומי —‬ ‫—י י‬ ‫וכולם כלאם בשיעול טוב ומלה י י‬ ‫אצלו ‪-‬‬ ‫שיןלין ‪-‬‬ ‫ישראל‬ ‫סעסה כל‬ ‫נכונה‬ ‫‪ , V‬ה } א ‪11‬‬ ‫™ * * ‪ p i‬ההלים והנבעו׳‬ ‫מי‬ ‫ר ד ק‬ ‫‪K‬‬ ‫‪-:-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫ו א ת ח נ ן‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו ע ק כ‬ ‫מי תכן את לוח ה׳ ׳ כשעשה כל זה מי תק את לוחו כמו ונפשו אותה ויעש ׳ איןמקלם יתעלה מכל למי)( אלא צאלם המשב על מקים נבזה מאל ומכיס כמקים‬ ‫מלאך וכל שק אלי שיתקן את לוחו ושמליעהו עצתו שעשה העולם)אמל לו כן השפל ילמה לו הלבל הגלול קטן לפיכך אמלויושביה כחגבים וק היינו כעיניה'׳‬ ‫תעשה ומי סזכל עומל כמקים שנים כאלו אמר ומי איש עצתו מליענו׳ וכפל הענק ואלה השמים שהם חוג האלן הוא מטה אותם וכפל הענק במלות שונות ט‬ ‫עולואמל) את מי טען ויבינהו׳ באלת משפט׳ פילוס כללך תכונת העולם )ימתחנ* כמו המטהוכאהל כמו הלוק ט פילוש לןק יליעה שיעשה אלם ממנה‬ ‫למלהו וכן ואלמין‬ ‫אהל ׳ ופילוש לשכת *‬ ‫ז‬ ‫תחתיהם כי לא ישכ‬ ‫את־מי‬ ‫י י יהוה ואיש עצתו יודיענו‪:‬‬ ‫ואל‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫‪.‬על משפטו יםכ פילוס‬ ‫אלם ככית אם אין עליו‬ ‫על תכונתו ‪1‬ק כמשפט נועץ ויבינהו וילמדהו בארה משפט‬ ‫מי׳תדמיוני ואשוה יאמר קדוש‪:‬‬ ‫תקלה׳ וענין וימתחם‬ ‫שאר־מרוס עיניכם וראו מי־־ברא הנטיה מפלישה וכן‬ ‫הלאשק)הלומים ‪-‬להם‪:‬‬‫‪AT j‬‬ ‫‪I‬‬ ‫בלבלי לבותינו זל קו'‬ ‫יי׳‪.-‬‬ ‫;‬ ‫‪«r‬‬ ‫•‪V‬‬ ‫;‬ ‫הן מים כמל מללי ׳‬ ‫וילמדהו דעת ודרך תבונורז יודיענו‬ ‫אדה המוציא במספר צבאםלכלם שנמתח עמו; הנותן‬ ‫כולם הם לפניו כמו ה‬ ‫‪ s‬י‬ ‫י ; *‪v‬‬ ‫הטיפה מללי שהוא לב ‪ :‬וזן גויס כמר מדלי וכשחק מאזנים‬ ‫רוזנים׳ שמתגאים 'כ‬ ‫בשם זקךא מרב א ו נ י ם ו א מ י ץ כח בגלולתם ובוטחים ׳כ‬ ‫מועט כננל מי הללי ) נחשבו הן אייס כדק יטול‪ :‬ולבנון‬ ‫ככחם וכחילם׳לוזנים׳‬ ‫איש ל א נעדר‪:‬‬ ‫ו;כל הללי לפי שהטיפה אץ די בער וחיתו אין דיעולר־ז‪:‬‬ ‫כמו ולחנים נוסמ יחי‬ ‫כ‬ ‫נוכלת מהללי‬ ‫הפלת עקב בישעיה כסימן מש‬ ‫כל~הנויבן כאין‬ ‫כענק שלים וגלולים?‬ ‫כששואבק‪) :‬נשחק ל‬ ‫אף כל נטעו ׳ כל כך‬ ‫מאזנים ׳ שהיא לכל נגדו מאפס ותהו נחשבוילו‪ :‬ואל־‬ ‫* ה ‪ s k‬״ יתנם לאק על שיאמח‬ ‫ו ת א מ ר‬ ‫מועט כי בנפיחה מי ‪ A :‬״ »‪ : T v T r /‬־‪ .‬י‬ ‫עליהם לא נטעו ולא‬ ‫מעוטה יצא העפל הלק‬ ‫יי'‬ ‫״ י‬ ‫התלא אכל במאזנים‪ :‬מי תדמיון אל ומהיךמורת תערכו־־‬ ‫יהוה ואדני זילעוולא נשלם כאק‬ ‫ה^ נסןחךשץצרףבזה‬ ‫הןאייםכלקיטול ׳ ה לו‪:‬‬ ‫שכחני; התשכח אישה עולה מ ר ח ם גזעםעלללך סאמל ו‬ ‫בךבטנח נם־אלרה תישכחנדה ואנכי ולאנולעמקימו אים‪:‬‬ ‫כסילצהכל האיי& י ^רקענווךתל\ות כסף צורף‪:‬‬ ‫נזעם׳ סול ם האילן מה‬ ‫ישאם )יטל‪) 6‬יהפככז ךהםסכן תרומד־יי^ץ ל " י ה ? ן ‪ -‬מ י‬ ‫ל א אשכחך‪ :‬הן ןןל־בפיס חקית״ך שנלאה ממנו עלהאק‬ ‫כמןהלכלהלק *‪.‬‬ ‫ולבנק׳ לעמים שתושבי חךשחכסיבקש־לולה? ! ?‪?,‬י ל‬ ‫מהרו בניך יקלא גזע והטומן תחת‬ ‫חומתיך ננדי תמיד‪:‬‬ ‫׳‪ru‬‬ ‫האקיקלא סולם כמו‬ ‫עלי ואןמלים שאק לי ימוט‪ ':‬י הלוא תרעו הלא תשמעי‬ ‫מהרסיך ומחריביך ממך יצאו‪ :‬שאי סאמלו לבותינו ?)ל ה‬ ‫יכללת להיציא ישראל הלוא הנך מראש לבכם ה ל ו א ה‬ ‫העולה מן הגזע שלו מן‬ ‫מילם לא יכופר להם‬ ‫״סביב עיניך וראי כ ל ם נקבצו באר השלםיםשלכעלהכית‪:‬‬ ‫הישב‬ ‫בשים עולה שיקדכו הכינותם מוסרות הארץ‪:‬‬ ‫־‪,1‬‬ ‫ונםנשף׳ וגם עקילתם‬ ‫‪» T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j T V:‬‬ ‫יי‬ ‫ג־ ־!‬ ‫לפצי כל עצי הלבנון ל‬ ‫לך חי־אני נאם־יהוה בי כ ל ם כעדי היא כמהלה כנשיכת‬ ‫להלליק אש וכל חית על‪-‬חונ ‪ p & n‬וישבירה כחנביכש‬ ‫הלוח ׳ נשף כמו נשפת‬ ‫ז‬ ‫הלכנק לשלפה לעולה ־ י‪ -‬ז ?» ‪ I‬׳‪.‬ו ! ׳‪ 1‬י ׳ • יי‪.‬‬ ‫תלבשי ומקשרים ככלר‪-‬ז‪:‬‬ ‫בי כלוחך ‪ :‬וסעלה׳כמו‬ ‫; ‪v‬‬ ‫לפני לא יספיקו להם‬ ‫הנוטה כדק שמים ו י מ ת ח ם באה‪/‬‬ ‫)לוח סעלה י ואל מי‬ ‫חךבתיך וישממת‪:‬ך וארץ הרסתך כי תלמיוני ואסיה׳ אלמי‬ ‫לשבת‪ :‬הנותן רוזנים לאין שפט<‬ ‫תוכל ללמות אותי ‪d‬‬ ‫עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך‪:‬‬ ‫ארץ כתהו ע ש ‪ :‬י אף בל־נטעו אף‬ ‫ומה שאמל למ‪' ,‬‬ ‫ו־‬ ‫‪k :‬‬ ‫••«‬ ‫•‪• j‬‬ ‫עור יאמרו באזניך בני שכליך צ ר ״ שאהיה אני נלמה ל‬ ‫‪°?S‬‬ ‫על ההוה לפי שהיא יעל בל״זרעו אף בל‪-‬שרש‬ ‫מלום‪A‬עיניכם׳ אמר הסתכלוכככביס שהם נכראי׳‬ ‫הלבלואשוה•ילו‪" ::‬סאן‬ ‫לאותו‬ ‫‪T‬‬ ‫•י; ‪-‬‬ ‫‪;:x‬ע‬ ‫ן‬ ‫^ח יי‬ ‫ואינם כולאים כי יש לאלם‬ ‫בלואים הם‬ ‫כלא אלה כי‬ ‫כלעתכם מי‬ ‫\ ׳ וגס נשף ‪ 5 b r q‬ש ו וסעךר‪ ,-‬כרןשעצומיםליולאו‬ ‫ואמרת‬ ‫ואשבה‪:‬‬ ‫נשה־לי‬ ‫המקום‬ ‫׳־'‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫‬‫י‬ ‫לרך‬ ‫על‬ ‫מאפס‬ ‫כחית‬ ‫שיתבלל לו שהעולם מחולש יללע‬ ‫מחולם וכיון‬ ‫החכמה כי העולם‬ ‫להבין ־‪1‬בללכי‬ ‫•‬ ‫י; ; ״ •ן י‬ ‫־ י ‪K‬‬ ‫המל מהבל יחל‪) :‬אל‬ ‫לומחלש כי אק הלבל מחלס עצמו והמחלש לא יתכן סיהיה אלא אחל כמו‬ ‫האל‬ ‫הוא‬ ‫כך‬ ‫להציל‬ ‫כח‬ ‫בהם‬ ‫אין‬ ‫שלכם‬ ‫ות‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫שהא‬ ‫מי׳ אתם חוסכים כי כמו‬ ‫שיתכלל במופת כללט החכמה אם ‪ p‬חככבים שהם לבים כלואים הם ולא‬ ‫אלם‬ ‫ילי‬ ‫מעסה‬ ‫אלוה‬ ‫עזםים‬ ‫שאתם‬ ‫הפסל‬ ‫ט‬ ‫לי‬ ‫תעלכואיתם‬ ‫חלילה שתלמי אל‬ ‫כולאים‪ :‬ולאו׳ גם כן בלעתכס המלציא במספל צכאם מה שאין כן יכולת כאלי‬ ‫היא‪ :‬הפסלנסך׳ ענק כסוי כלומר סעישה הפסל מאכן או מעץ ואחר כך לספילאותם׳)מה שאממ חכמי התכונה והסכימו כי ים מספל לכככים להם‬ ‫מכסהו ב‪/‬הכ או בכסף׳ או פירוש נסך ענק התכה וענינו על הכסף ועל הזהב‪ :‬אלףונחזהללכככים הגלולים המאילים על האק אבל ים ככבים לכים אין‬ ‫ילקעמ ׳ כמו ללקעו את פחי הזהכ‪) :‬לתוקזת כסף ׳ שלשלאות כסף כמז עשה מספל להם אצל בניאלםאכלמיסכלאםיולע מספלם׳ ופילום לכולם בשם‬ ‫הרתוק‪ :‬צורף ׳ הצורף ניתן מ שלסלא‪1‬ת של כפף‪ :‬המסכן ח לומה ׳ מסכן יקלא׳לוצהלומל ט לכל אחל מהם קרא שם הנאות לו לפי הלכל הנכלא‬ ‫כמו ילל מסכן כי זכר למעלה זהב וכסף והם העשירים שעושים הפסילים כזהכ‬ ‫כעבולו כי כל כלכל וכוכב יש לו כח וממשלה על נכלאי מטה כל אחל על מין יליע‬ ‫ןמממ‬ ‫)ככ םף אכל העני שלא יוכל לעשית מהצ וככסף יבחל לו ק טוב סלא‬ ‫שנלתן כ) כח לעשות מלאכתו ותזללתו ׳ וכן אמלו לבותינו *ל אק לך כל עשב ועסכ‬ ‫ולעבול‬ ‫כזה‬ ‫יעשה פסלו‪ :‬הלא תלעז ׳ אמל כנגל עיכלי הפסל אץ תוכלו לטעות‬ ‫מלמטה סאק לו מזל מלמעלה מכה אלתלואלמל לו גלל׳ וזהו סאמל הנה גם כן‬ ‫הפסל וכי ה;א אלון העולם הלאתלעז מלעתכם מי הוא אלק העולם)אם לאמללכ אוני' השמית שקולא להם מלוב כחות שים לכל אחל מהם על יצולי מטה‬ ‫מלעג זה מלעתכם הלא תשמעו ממה שקולאים בספלים ואם לא זה וזה הלא הגל‬ ‫ולפי הכת שיש לכוכב נקרא שמו לפי אלתו ע‪ p‬ושכל אחל מהם הוא אמץ כח כי‬ ‫מראש לכם והיא הקבלה לא שמעתם ללך קבלה שהיא מלאם מימים קלמניםלא יפסיל כחו ולא ישתנה כמן שהלא בנבלאי מטה שהם נפסלים באישיה׳ אף על‬ ‫כי כאלה השלש ילע האלם אןיבק מעצמי אן ילמל ממי סילמלהז א) ישמע מןפי םעומל מיניהם אכל נבלאי מעלה איש מהם לא נעלר וכמו שהיה ביום הכלא*‬ ‫חפלת הפסלת ואתחנן •י‬ ‫המגדים לרך קבלה‪ :‬הלאהכיצותם מלסמתהאק כלימל׳אם יש בכם לעת ‪ p‬יהיה כל ימי עולם*‬ ‫להבקתוכלללהבק ממלסלי האק כי בירא ים לעולם שמנהיג) )בלאו כסיל‬ ‫הפסלת עקב‪:‬‬ ‫האש)החח)המי^‬ ‫יללהם‬ ‫האק‬ ‫במקלה‬ ‫כתיכיצפל‬ ‫י‪.‬ס׳לל לא‬ ‫יממתשלא יעלו ממקומם‬ ‫אלבעולמים‬ ‫ממקומן‬ ‫ומוסלותשלא‬ ‫גכיל לאש‬ ‫אםכך‪ p‬שם‬ ‫מלעכיל‬ ‫יאמל וכק‬ ‫ומימזגים‬ ‫אלה‬ ‫)העפלוכלהנבלאיםכמובאקהםמאלבעיסללגת‬ ‫שהיה כל זה‬ ‫הגובל׳‬ ‫מלסיפגשוזהבזה ונמצא היזליקת ביניהם וינצח‬ ‫היסולות ‪ " I Q ^ j H t‬ציק ׳ זכל ציק לפי שהיא לאם ממלכת ישלאל וכאילו העיר‬ ‫כהפך קלים‬ ‫חם)יכם‬ ‫משזנה זה‬ ‫האלה‬ ‫בסללו‬ ‫והמים יעמול‬ ‫זבל אחל‬ ‫האסלעמול‬ ‫מזה)הנהשמכל‬ ‫מהם כסלל‬ ‫מחלוקת;טבעםכל אחל‬ ‫כמסיר חכם סם‬ ‫מלא‬ ‫מתאוננת על כנים שגלו ממנה‪ :‬עזכני ׳ שכחני ׳ אמלה זה‬ ‫המים‬ ‫)לא‬ ‫האש‬ ‫ימנע‬ ‫לא‬ ‫שכיניהם‬ ‫זה)האליל‬ ‫על‬ ‫כלולים;ה‬ ‫ולמים)שניהם‬ ‫פעם‬ ‫אלא‬ ‫•ךם‬ ‫אחל‬ ‫סלל‬ ‫על‬ ‫יהיה‬ ‫לא‬ ‫במקלה‬ ‫שהוא‬ ‫ולבל‬ ‫לעילם‬ ‫שתנה‬ ‫»‪h‬‬ ‫לאלוך הגלות שילמה פעזכה האל ושכחה‪ :‬התשכח אסה עולה ׳ בנה הקטן כי‬ ‫היזשכ׳כאלואמלעלהשמיםטהםחלגהאק כמוהיא מלחמת עליו מתל בעכזל שאין לי כח לבקש פלנסתז כמל הגללל׳ וכפלהענין‬ ‫ךי יחלםבמחזגה הענילה כילמחוגה ים שתי אצבעות האחת יעמיל ובשניה‬ ‫ואמל מלחם כן כטנה אמל התםכח אסה עולה זה לא יהיה ‪ 1‬גם אלה תשכחנה׳‬ ‫והעגולה והנה הנקזלה בתיך העגולה והאתכמוהנקללהכיהיא הת«זק פעמים שגם אלה הנשים תסכחנים בניהן כשיש בק מלת אםריות ט ימצא‬ ‫שבעגלה<השמ<‪0‬סביבהאקכמו העגולה׳)אמר המשב ללך מסל כי אין לוכהן אכל הן מעטלת אבל אני לחלס ילא אשכחך לעולם‪ :‬הן על כפים׳ כאילן את‬ ‫יזקוקה עלכפיללאותך ולזוכלך תילל‪ :‬חומותיך * ההלוסות‪ :‬מהח׳ עכל‬ ‫גמיקםעתילכ^וימהל‪ 0‬מהלסיךומתליביך׳ והם הפושעים יצאו ממך שיכל) שלא יהיה כך ןמללשע)פושע ט הם היו סכת ההליסה והחלק‪3 :‬אי סביכעיניך׳כי‬ ‫' י י ‪ Hihy ^°‬י ‪} 7T‬י׳ י י‪- r m Z i f‬״‬ ‫כעליתלכשי׳כהקכץכלישלאלאליךיהיולךכמוהעליוהקסוליסלכלה‪:‬י ׳‬ ‫!<*פאה‬ ‫מכל‬ ‫‪,‬‬ ‫בניך‪ :‬כעלי תלבשי ׳ כהקכץ כל ישלח י * ^ ׳־׳־״ ׳^׳־ ״•״»׳* ׳‬ ‫יבאו״כל «יך‪:‬‬ ‫״׳»י‪%v‬‬ ‫יי׳ר^‬ ‫\‬ ‫‪u‬‬ ‫ונתה תצלי ממשב׳ כל החלבית נהש‪:‬ממותיהמ מיושבות על סמצלי מלוב מםכים׳תצלי׳תלתקיג ״״?מממדי ״ יימז‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ W‬פכליך ׳ שאת שכילה מהם יהיו לכיס בתוכך על סיאמל כל אחל לחבלו צל לי המק<׳ נסה לי ואשכי ׳ כללמל גס הלאה כעבללי סאוכל לשכת כל כך יהיו לט‬ ‫•‬ ‫ו ‪-‬־;‬ ‫;‬ ‫מ‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫'‪J‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫<‬ ‫‪1‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ך•‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫•י‬ ‫‪/ -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•ן‬ ‫י‬ ‫י י ^‬ ‫•‬ ‫‪XT,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ז דכר‬ ‫י ס‬ ‫| ל ‪:‬‬ ‫מ‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‪1‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫י*‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪1T,‬־‬ ‫;‬ ‫י*‬ ‫‪•k.‬‬ ‫פ ס‬ ‫'‬ ‫ד‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫;‬ ‫יי ז ג י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪T‬‬ ‫טחיכת‬ ‫י לן ס מ מ‬ ‫ת י‬ ‫‪0‬‬ ‫י י ח י ן ‪,‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫ר ד מ‬ ‫ע ק ב‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫‪v‬‬ ‫ד ד ק‬ ‫וגלמילה ׳ יחילה; גולה)סולה ׳ מצל כניה שגל) )סמ ממנה וכן כאלה והנה מתה הלנה שהית׳זבנהלכ^זמו המיס ובאשה ׳ <מה ש׳ןמל על הילין‬ ‫גובלת עליה‪ :‬איפה הם ׳ מאיפה כלומל מאתה מקום באו ׳ או פילגש איפהנהמת והלא אחל מפני נהמת אחלים הנשפכים לתלמ ״• אלביש ׳ וכן עשיתי‬ ‫היו‪ :‬ילי ׳ נסי סימן להביא גליות‪ :‬נס ׳ פילם טקא בלע? והוא סימן קיבוץ במצלים כהפסל האלל להם שהלבשתי להם השמים קלחת שהיה להם‬ ‫ונותנק כלאשה בגל‪ :‬בחצן ׳ זחע א) כנף הבגל )כן חצני נעלתי‪ :‬אמניך ׳השמים קללות שהיה להם חשך שלשת ימים‪) :‬שק אסים כסותם ׳ כאיל) שק‬ ‫מגלליךכמו כאשל ישא‬ ‫היה כסותם שלא לאן‬ ‫היניקי• דלעת׳ * בלבבך מיילד־ליאר־דאלרהואני‬ ‫תבאש דנתם מאיו מיס ותמיתבצמא‪ :‬אול׳גהשקהוא שחול׳‬ ‫‪ V‬יד^‬ ‫תלעי כי אני ה׳ ובדי י * ‪ V ' V‬־ י ז!‬ ‫ואם כל <ה עשיתי ‪p‬‬ ‫^ שכולה תלמודו‪ .-‬נלה וסודה ואלד־־! • ־ ‪ . » » > -‬״ ^ י ־ • »»‪ v‬־־**׳‪.‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫אלביש שמים קךךות ושק אקדם אוכללעםית להוציאה‬ ‫היקח ׳ אלה חם לבלי מי נדל הן אני נשארתי לבדי אלר־ז‬ ‫אדני יהודה מהגלות‪ :‬ה׳ אלהים׳‬ ‫בסותכם‪:‬‬ ‫™ '‬ ‫א י פ ה ה כ ם ־‬ ‫‪58J£5E‬‬ ‫נתו י ׳ ל • ^ א ־ * = « ל ^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מגבול מלקוח שלקח׳ ״ י "‪v‬‬ ‫ארת־י?‪1‬ף דבר יעיר • בבקר בבקר לשון למולים לשין א‬ ‫ועול כי היא ש י צליק כה־״אמר אדני יהוה הנה א ש א אל״‬ ‫אנשיםמולגלים בלשון‬ ‫יעיר לי א ז ן ^‬ ‫־־•־־־כלמוךיבם‪:‬‬ ‫לשמע‬ ‫לקחי נוים ידי ואל־עמים אריכם נהי והביאו‬ ‫כיכצריזיכמפפט‬ ‫א ד נ י יהוו־ז פתח־לי אזן ואנכי ל א כמו למול מלבל שתקן‬ ‫וא גבול‬ ‫פנים האחד שה‬ ‫לשוני ללבל צחות מ‬ ‫והאחלםהלא צליק ב בניך בחצן ובנתיך על־כתףתנשאנה‬ ‫י‬ ‫מריתי אחור לא נסוגותי‪ :‬נוי נתתי מהלה כאלם הלגיל‬ ‫בשביו כן ישלאל איך‬ ‫‪ :‬והיו מלכיכם אמניך ושרותיהכש‬ ‫ל מ כ י ם ולחיי לםרטיכם פני ל א כלכל׳ ללעתלכליה'‬ ‫יצאו מתחת לשיתינו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫זלעית כו את מי שהוא‬ ‫כיכה׳ענההקבה גם‬ ‫הסתרתי מבלמות ולק‪:‬‬ ‫שבי גבול מקח כי אני מיניקורתיך אפיבש א ר ץ ישתחוו־‬ ‫ו א ד נ י עיף לוצה לומל צמא‬ ‫יהוהיעזר־לי על־כן לא נכלמתי על לשמוע את לבל ה'כמן‬ ‫• ;־וו־‬ ‫‪ TT‬י ‪I‬‬ ‫־ ־•‬ ‫ •י‬‫‪J‬‬ ‫• • ‪1‬‬ ‫גבול מכם שאקחנו מ‬ ‫כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי־־־לא לשתות היק* כמלכל‬ ‫מדכם׳ ומה םתאמלו לך ועפר רנליך ילחכו וידעת כי־אני‬ ‫\• ~ ‪j‬‬‫לוצה לומל הצמא ו‬ ‫עליץ‬ ‫אם‬ ‫כי‬ ‫*ליק איני‬ ‫ידוה אשר לאייבישוקוי‪:‬‬ ‫אבוש‪ :‬קרוב מצדיקי מיץךיב אתי ופילוס לעות לאמל ל‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫ובעליצות‬ ‫כיכבח‬ ‫׳‪• I r‬ץ‬ ‫‪:1‬‬ ‫|‪ T1‬נעמדה יחד מי־בעלמשפטייגש אלי*‪ .‬לבל בעתי‪ :‬יעיל כבקר‬ ‫בצלק‬ ‫לא‬ ‫^קחתסאותו‬ ‫" ו י ; • ‪v‬‬ ‫יי‬ ‫"י־"‬ ‫בנקל ׳ אולי היו נ‬ ‫ובמשפט‪ :‬ואתיטבף היקה מנבור מלקוח ואכם־שביצדיק‬ ‫הןאדנייהוהיעזר־לי מי־הוא ירשיעני נבואותיו כמלאות ה‬ ‫ועסמדיכך אגי אליכ‪ :‬ימ^ט‪ :‬כי־כה י אמריהוה נכםישבי‬ ‫‪-i‬‬ ‫והאכלתי את מיניך׳‬ ‫הלילה והיה כאלו האל‬ ‫גכור יקח ומלקוח עריץ ימלט וארת־ הן כדם בבנר יבלו עש יאבלבם‪:‬‬ ‫עול‬ ‫אינסיך צמו <לא יונו‬ ‫‪,‬ו‬ ‫>‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫פילס‬ ‫נשיאי עמי ׳ולםי‬ ‫מעילוכבקל או פילוס‬ ‫‪, ^ ,‬‬ ‫מיניך לשק אל תונו א יריבך אנכי א ר י ב וארת־בניך א נ כ י‬ ‫כבקליוס אחל יום‪:‬‬ ‫ו ‪* % .‬״ ! " ‪ .‬י‪*.‬‬ ‫‪1' /‬י‬ ‫‪ V‬אינאתלבלי׳המקנתלי'‬ ‫יעילליאזן׳ הנה תקן‬ ‫בקול עבדו אשרי הלך ‪> = W‬‬ ‫והאכלתי אתימוניך את־‬ ‫איתךכגיליכיהם‪ :‬את אושיע‪:‬‬ ‫ י י‬‫ן‪.‬י ‪f ) -‬‬‫•| ‪-‬י‬ ‫מרה *לו יבטח בשכם יה^רה וישק פי ללבל ואוני לשמוע‬ ‫בשלם י על ללך איש בשרם וכעסים ד מ ם ישברון וידעו‬ ‫מאזרי זיקוות לכו י כ א ו ר אשכבם למולים‪ :‬ה׳ אלהים ׳‬ ‫כשר זרועו יאכלו‪ :‬ו‬ ‫‪AT :‬‬ ‫‪.‬־‪V‬‬ ‫פעמים ה׳‬ ‫ובזיקות בעךתכם מידי ודתו‪-‬רזאות‬ ‫וכעסים י יין ענכים אן כל־בשר כי אני יהוה מושיעך ונאלך‬ ‫למינים נקרא כן לפי‬ ‫עלהנמ‬ ‫ל‪5‬ס למעצבה תשכבי; ‪J‬‬ ‫אביר_יעקב‪:‬‬ ‫מיוצא על ילי סחיטה‬ ‫שמעו אלי רדפי צדק תבא לנביא ביימצעמ‬ ‫וכתישה מן ועסיתם‬ ‫בה • אמר יהוח אי זה ספר כריתות‬ ‫כיסהנקלאים א‬ ‫‪L.‬‬ ‫ו ‪,‬‬ ‫|‬ ‫י* < ו ״‬ ‫רשעים ׳ וכן מעסיס‬ ‫אלהיס יי לא מליתי׳‬ ‫מנושי‬ ‫מי‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫שלחתיה‬ ‫אשר‬ ‫אמכם‬ ‫למינים׳ יטפיההרים‬ ‫; ‪ J: -‬י»‪-‬‬ ‫ללכת בשליחותו ולא‬ ‫כסיס‪ :‬למם׳מלמם‪:‬‬ ‫מדבר‬ ‫נהרורת‬ ‫אשיבם‬ ‫יכם‬ ‫אחריב‬ ‫ואל״מקבתבור נקרתם‪ :‬הביטואל נסיניתי אחיל שלא‬ ‫אשר־מכרתי אתכם לו הןבעונתיכם‬ ‫כה אמרה' אי זה‬ ‫אלך אלא אמלתי הנני‬ ‫‪X‬‬ ‫םפר כריתות אמכם׳‬ ‫תחוללכס‬ ‫ואל־שרה‬ ‫אביכם‬ ‫אברהם‬ ‫שלחני‪ :‬גוי׳ ואף על‬ ‫הגה אמר ירמיהו נמכרתם ובפשעיכסשדחה אמככש;‬ ‫• ‪i‬‬ ‫‪V‬‬ ‫פי שאתבזה כעמר‬ ‫סלחתיהואתן את ספל כריתותיה א<!יה׳ פילשוהמפלציצזטיר^יהללר^י‬ ‫ואיןהשליחות לא גמנעמי כעמל!ה אלא בלצק הלכתי ומה שאמל נד נתתי למכים‬ ‫קראתי‬ ‫כליתותשלא;יהיה ואין‬ ‫עםלת השבטים שנתן ‪014‬ספל מדוע באתי‬ ‫טכקבמ‬ ‫איש מלך‬ ‫מהם עול‬ ‫מפדוותאפשל שהיה זה אכל לא מצאנו זה בכתוב ׳ ואפשל שיהיה פיליש הפסיק ק‬ ‫עונר־־ז הקצור קצרר־ז ידי‬ ‫נל‪-‬י ^‬ ‫^ ^ ^ ‪ P ^ ^ \-t‬ספל כליתית א ל א & אפילו היו מכים ומולטים אותי אני אקבל בלצק לאהבת האל‪ :‬למילטים י‬ ‫שמיציא אסתו מביתו שקצף עליה אבל לא נתן לה ספל נליתית לפי שעתד‬ ‫בג;‪3‬ךות<מולטים שעל לחיץ)זקצ)! )ה׳ אלהים יעזןל לי ׳ אם המ אותי ואמל יעזול לי‬ ‫ואכם־איךבי כח להציל הן‬ ‫להחזילה אליו ‪ p‬יהולה עתיל להחזיל המלכות לו׳ ונוכל לפלש גם ‪ L‬ישלא יתנני כילם להמיתני ׳)אם לא הכוהו פילוש יעזול לי כהקים לכלי נכלאתי ״‬ ‫שעשלת השבטים לא שבו כשוב הגלות מבבל ואלך להם הגלית מאל ירי ר‪ «-‬על כן לא נכלמתי באמלי כפלהסיא לבלי נבואתי ט ילעתי ט לא אביש ט‬ ‫כאלו נתן להם ספל כלימות וכני יהילה םמ לאלצם אחל שבעים שנה)י‪5‬די *תקיימו לכלי‪ :‬כחלמיש י פיחס האכן החזה‪ :‬קלוכ מצדקי ׳ כקלוכ לצלק‬ ‫כארצם אלבעמאות)עשליםשנהואמלכנגליהולה איזהספלכליתות כלומי לכלי וישים אותם אמת‪ :‬מי יליכ אתי ׳ שלא יהיה כמו שנכאתי‪ :‬מי הוא‬ ‫כי קחכים אתם לשוב אלי כאשר שכתם פעם אחרת ט אין כיני וביניכם ס‪ 5‬ילשיעני׳ כלכלי י ופדוש ילםיעני כמו והלשיעו את הלםע׳ אשל ילםיעק‬ ‫כריתות )כשיככם יםוכז גם כן שאר השבטים׳ והאם היא הכנ^ אלהים‪ :‬כלם ׳ כל העומלים מגלי לסתול את לבלי‪ :‬עם ׳ תולעת הבנלים‪:‬‬ ‫והנה לא נמכלתם ואינכם צליטם לכסף בפלותכם אל עונותיכם היו למי‬ ‫מי בכם ׳ מי שהוא בכם׳ ילא את ה ישמע אלי וגם מאשל הלכו בחשך על עתה‬ ‫המטלה והתשובה תהיה כסף הפלות‪ :‬מלוע׳ אתם מעכבים הגלולה ישיב מללכו הלעה ויבטח בשם ה׳ וטיב לו‪ :‬לן כלכם קלחי אם ׳ באף האל כמו‬ ‫אני מזומן לקבל אתכם כתשובה אם תשימ י )למה היה זה כי באתי ואת כי אש קלחה באפי‪ :‬מאזלי זיקות ׳ כפל הענק במלות שומת ומוציאי אש מן‬ ‫איםעונהאלי‪ :‬קלאתי׳םימאלי)אשובהאליכם‪) :‬איןעונה׳ מכם * הי‪-‬צ‪ [,‬העצים ולן האבנים יקלאומאזלי זיקות הם ניצוצי האש לשון זיקוקין לנילג‬ ‫!ןצלה ילי מפלזת׳ וט חשכתם לאילך גליתכם כי לק)צל ילי היא זה ‪0‬ל‪ 1‬לכוכאול אשכם׳אםל בעלתם ואותו האם תאכלכם ט העון יכלה אתכם‪:‬‬ ‫פליתי אתכם על עתה אין זה אלא כםכילכם שלא שכתם אלמ הן מעלתי׳ מילי היתה זאת הלעה לכם שתשככק למעצבה והשכיבה הזאת םאמל כמן‬ ‫איך תחשבו ט מקינל ילי הוא ‪ w‬שלא נגאלתם על עתה)הנה אחליכ ים כגעלתישכיבת החולי אז המות כלימל שלא יהיה בכם כח לקלם לפני אויביכם‪ :‬הביטן‬ ‫כמל שעשיתי כים סוף כגעלה יכל ׳ וכן כתיב ויגעל כים סוף ויחלכ ג אשי© אל צור חצבתם׳ פילוש חצכתם ממנו זה אכלהם‪:‬ואל מקבת כילצקלמ׳ כקלתם‬ ‫גהלותמלבל׳ כשאלצה אוביש הנהלות כמו שעשיתי כילק שהלבשתי אותו׳ כ» זהו שלה׳ למה לחם האשה לכלל ופירוש מקבת נקיבת הטל כאילו אמר‬ ‫אל בול נקובה םנקלתם כה ממנה׳ והחכם לאבע פילושצזל זושלה טהיא‬ ‫הנפעלה ׳ והמקכת אבלהם ט היא הכלי הפועל בצול נקלתם ‪ p‬העיני האנשים ההם תנקל‪ :‬הביטו עתה׳ פילש המשל ‪ 5‬התוללכם י מחולל אתכם עתיל במקלם עבל‬ ‫כאילו אמל חוללה אתכם ןעגימ מן חיל כיולדה אמל הביטו אליהם ולכו בדמיהם נלאו מה עשיתי להם‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪f‬‬ ‫מ‬ ‫!‬ ‫)‬ ‫‪h‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫י ״ —‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫•י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T5T‬־‬ ‫;‬ ‫־• ־ ו‬ ‫ן‬ ‫"‬ ‫ו ־‬ ‫י •‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫‪l T‬‬ ‫‪:A--‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫׳‬ ‫‪ T .‬־ ״‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫••»‪».‬‬ ‫‪ T -‬״‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T<:V‬‬ ‫•‬ ‫‪.-‬ייני‬ ‫‪V‬‬ ‫־ »‬ ‫‪|T-%‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫"«‪l‬‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫* י * "‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫• ‪1‬‬ ‫*‪TJ‬‬ ‫‪\ T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫*|‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫| ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫••‪TJ‬‬ ‫‪J‬‬ ‫!י|‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫י ‪X‬‬ ‫<‬ ‫‪J‬‬ ‫• ‪r s‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ת‬ ‫ר י ע נ י י י ) י‬ ‫ד‬ ‫י ־‪ T‬־‬ ‫;‬ ‫נ‬ ‫‪-‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪xj- * T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫יי* ‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫»ו‬ ‫!‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ A‬זי‬ ‫»‬ ‫>‬ ‫••*י‬ ‫•ו‪-‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫׳‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•י־‬ ‫‪-I‬‬ ‫‪..‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪V‬‬ ‫•־‬ ‫•‪1‬‬ ‫‬‫‪-‬ן‪^:‬ן‬ ‫‪j r i‬‬ ‫•י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪Y‬‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-‬ז‬ ‫! ז‬ ‫‪A - T‬‬ ‫ן‬ ‫‪1‬‬ ‫ר א‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‪J‬‬ ‫׳״*ןיווי*‪-‬ו^יו‪•-‬ו‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫יו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪»T‬‬ ‫‪h‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫י ו ו ;‬ ‫י *‬ ‫»•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫כי‬ ‫‪f n n‬‬ ‫רדכן‬ ‫ע ק ב ו ש ו פ ט י ם‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫פי אתל קלאתיו׳ ואמלת* לו לך לך מאלון וממוללתך׳אחת היה)אח׳ ק בלכתי))השכל גהה הלעב להחלב ט השיל הלא החלב והשכר הוא הלעכ ״ לןי אנחמך‬ ‫והלכיתיו ׳ ומה שסמך זה לענק נחמת ציון כעכול כי כזמן שנואשו שניהם מהי)׳ אתהו עם שלקה כמותך שאוכל לנחמך מ ‪ :‬בניך עלבו ״ מענק ע<! לאה‬ ‫להם כן לעת זקנתם אז פקלתי ונתתי להם כן ׳ כן ישלאל אחל שיאלך גלותם יונה )יתעלף עצק עימת ולסוק האבלים על שלא מכל לעמןל על עצמו ל‬ ‫מאל על שיהיו נואשים מן הגאולה אז יפקלם האל ויוציאם מן הגלות‪ :‬ועלכתה׳ פתוא מכמל׳ כתוא שהוא שוכב במכמל שלכד) אותן בן ותוא היא התיה‬ ‫כמומדכרה׳וכן כ‬ ‫המכלת כתולה ותאו‬ ‫כי־אחד קראתיו ואברכהו וארכהו‪:‬‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫חמל כהפוך האותמת‬ ‫והשבר והרעב והחרב מי אנחמך‪:‬‬ ‫כמ) כנס )כשב והוא‬ ‫"‪V‬‬ ‫נחם וישם עכל במקום ־׳ ‪ V v‬־ ־ ' «־־‪V-‬‬ ‫בניך עדפו שכבו בראש כל־חוצורת שול הכל׳)מכמלהוא‬ ‫ב׳־נחש!היה זנעןנחםכר־חךבות׳ד;‬ ‫^‪,‬‬ ‫כתוא מכמר ה מ ל א י ם חמת״יהודת לשת‪):‬טכלתולא מייך‬ ‫בחכ‪:‬כמנהג‬ ‫עתיד‬ ‫פימש ושכולת הצלות‬ ‫אנכי הוא ד ש ם מךבךהכעךן ועךבתד־ז כנך‬ ‫גערת אלהיך‪ :‬רכן שמעי־נא זאת )לא מיין‪ :‬כה אמר‬ ‫מנחמכם ׳‬ ‫אלניך ׳ הוא יהיה‬ ‫; *< ‪v‬‬ ‫י״ן‪• 1‬‬ ‫יי!•"‬ ‫יהוהששון ושמחרה ימצא‪.‬בה תודה ‪=r‬־ ־ ‪•c y‬‬ ‫לשון‬ ‫אמל מנחמכם‬ ‫אדניך ולא מלט ה‬ ‫עמה ושכרת ודא מיץ‪:‬‬ ‫זמךדת‪:‬‬ ‫וקול‬ ‫את‬ ‫מי‬ ‫רכים )אמל‬ ‫הפסלת לאה עניה שעלה והיא בהמולת נח‪:‬‬ ‫כה־אמראדטך^הלח האמות )הוא אלהיך‬ ‫נקבה)אח‬ ‫ותילאילשון‬ ‫)שיקח משפטך מן ה‬ ‫ו‬ ‫כן אמל )תשכח‬ ‫ןאלהיך יריב עמו הנדה לקחתי מידך העמים‪ :‬יליכעמו׳יקח‬ ‫הפטרת שופטים בישעיה בסימן נא‬ ‫כן‬ ‫כי‬ ‫זכל‬ ‫ותחחללשק‬ ‫את־כוס התךערר־ז את־לןבעות כוס ליכעמו ומשפטם מן‬ ‫מנהגהמקלאכסמלכל‬ ‫הגוים‪) :‬שמתיה טי‬ ‫חמתי לא־תוסיפי לשתותה עווד‪:‬‬ ‫קי*‬ ‫כצגל כנסת יםלאל׳ א נ כ י‬ ‫מיניך׳ מן ט ה' הונהג‬ ‫פםמלבל כלםק לבים‬ ‫ושמתידה ביד מגיך א ש ר ־ א מ ר ו לנפשך ׳ אמל נפשך‬ ‫מנחמכם‬ ‫יי‬ ‫מלכל מגל הפלטים׳‬ ‫‪r -t‬‬ ‫־ •י‬ ‫־י־‬ ‫ג‬ ‫)אמל גוך ט הנפש‬ ‫נכשמלכל כלשון יחיל‬ ‫לנפשך שחי ונעבירד־־! ותשימי בארץ מעינה ממני הניף‬ ‫מלכל כננל הכלל׳ ו ‪-‬׳מי־את ותיראי מאנוש ימורת ומכך־‬ ‫וכחוץ׳ כיחש כמי ה‬ ‫גוך וכחוץ ל ע ב ר י ם ‪:‬‬ ‫ותשכח יהוה‬ ‫וכשמדבל בלשק נקבה א ד ם חציר ינתן;‬ ‫עורי עורי לבשי עזךציון לבשי• השוק שהכל עזכלים‬ ‫מלכלכנגלהכני!י‪::‬מי‬ ‫ • ‪ :‬־ ‪-‬יי׳‪:‬‬‫־ ‪I l-T‬‬ ‫‪TT1T‬‬ ‫עליו וכל זה םבלת‬ ‫את׳ כת צליקים כ‬ ‫כמותך ומלאה זכיות עשך נוטר־ז'שמים ויסד ארץ ותפחד‬ ‫בנדי תפארתך יךושלם ן י ר ד־זקךש לאהבתי לפיכך אמל‬ ‫כי לא יוסיף יבא־בך עור ערל וטמא‪ :‬ותשימי‪ :‬לבשי עזך ״‬ ‫למה תילאי מאנוש תמיר כ ל י ה י ו ם מפני חמרת המציק‬ ‫« ‪ 7‬״‪1‬‬ ‫־י׳‪/‬‬ ‫•ע ‪v‬‬ ‫•> י •י ו‬ ‫״*• ‪/‬‬ ‫שהיית מופססת מ‬ ‫אשל סופו למות‪ :‬חציל׳ א ש ר כונןלהשחירת ואירת חמרת‬ ‫התנערי מעפר קומי שבי י ר ו ש ל ם ־ ממנו על עתה לבשי‬ ‫פילוס כחציל וכן גול‬ ‫איתו‪ :‬התנעלי מעפל'‬ ‫‪1ATT‬‬ ‫‪s‬‬ ‫אליה יהולה‪ :‬ותשכח‬ ‫ברת־ למה ישיבת כגלות כמי‬ ‫תנאלו‪:‬‬ ‫בכסף‬ ‫חנם נמכרתם ולא‬ ‫שביד־‪,-‬‬ ‫מהרעעהלהפתחולא־ה^התפתחומוסריעוארך‬ ‫המעיק‪ ^ n S g n:‬רגע ה^כ^רדתמו‬ ‫את ה׳ כושף ולא נשענ׳ • ‪w ^ l‬‬ ‫שהתפלשבענל )אומל‬ ‫בי־בה‬ ‫בי ע ן ‪:‬‬ ‫ע‬ ‫יחסר‬ ‫ימות לשחת‬ ‫לחמו‪:‬א ש ם‬ ‫ו‬ ‫ולאשמו‪:‬‬ ‫ןהוזז‪:‬גבאות‬ ‫עליו‪ :‬המציק׳ מושלי גליו‬ ‫אמר ירד‬ ‫מעריכם‬ ‫כה אמר אדני יהודה‬ ‫יהוה התנעל מעפלןק\ם ז‬ ‫ה‬ ‫אומות העולם‬ ‫• ; ‪f‬‬ ‫‪• '«jt‬‬ ‫שבי׳ ת״יקומי תיכי על‬ ‫המשעכליםככם‪:‬אשל דברי בפיך ובצל ירי בסיתיך לנטע‬ ‫עמי בראישנד־ז לנור ש ם ו א ש ו ר מרסי יקלך התפתחי‬ ‫כונן׳ נזלמן י• ואיה ‪.‬שמיכש וליסד א ר ץ ולאמר לציון‬ ‫ועתה מה״לי־פה מוסלי צואלך ׳ חסל‬ ‫באפס עשקו‪:‬‬ ‫המת המציק׳ מחלכא‬ ‫י * י התץוךרי‬ ‫ואיננו‪ :‬מהלצועה׳לא עמי אתרה‪ :‬י‬ ‫מם השמום ממיסלי צ‬ ‫נאם־יהוו־ז כי־לקח עמי חנם‬ ‫משליו ציאלךשהליהיא כ‬ ‫‪ ,‬־י•‬ ‫י‬ ‫תזיקך חמת המציק התעוררי קומי ירושלם אשר שתית‬ ‫ןהלילו נאם״יהוה ותמיד כ ל ־ ה ץ ם כגלות כאל) עיל‬ ‫כי עתה ימהל הגולה‬ ‫מוסלים כציאל י‬ ‫להפתחמכית גלות והו׳ מיד יהוה את־כום חמתו את־לןכעןן‬ ‫שמי מנאץ‪ :‬ל כ ן ירע עמי שמי לבן שכיה ׳ כמן שבויה ‪t‬‬ ‫ישלאל שהוא גולה כין כוס התרעלה שתירת מצירת‪:‬‬ ‫ביום ה ה ו א בי‪-‬אני־־הוא דהמדבר חנם ׳ כלא כפף אלא‬ ‫העמי'׳ ולשין צועה הוא‬ ‫איךמנהל לה מכל־בניםילךהואין‬ ‫מה־נאוועל־ כעינות‪) :‬לא ככסף׳‬ ‫ממקגם‬ ‫פנק טלטול ונוע‬ ‫הנני‪:‬‬ ‫למקום‪ :‬ולא ימות לשח׳ מחזיק בידה מכל־בניכם גדדידה‪:‬‬ ‫אלאכתסיכה‪ :‬מצלים‬ ‫ההרים רנלי מבשר משמיע ש ל ו ם ילל עמך כלאשונה׳‬ ‫לא ימות כגל)ת שהוא לו שתים הנה לןךאללך מי ^נוד לך השר‬ ‫מבשר טוב משמיע ישוןך־ז א מ ר זכל שתי גליות גלומ‬ ‫כמ) קבל׳ )על הכלל‬ ‫מצלים וגלות ככל כי‬ ‫מלכל כי אם ימותון‬ ‫מלך אשול הוא מלך‬ ‫מזמין‬ ‫האל‬ ‫כנלות‬ ‫יחסללחימכעןלו‬ ‫)לא‬ ‫כתחייתהמתים‪:‬‬ ‫בנלח יחידיםיעל)‬ ‫ככלי ואמלמצליםשיללסםכלאשינהלגולסם ואשור כמו כן באפס עשקו‬ ‫להם בק הגוים טלפם וצלכם ׳ או פיליש)לא יסחל לחמ) כצאתו מהנלות בללךכל אחל מהם כי מצלים לא היה לי לין להעבידו כפיך ט למל כא שם תחילה׳‬ ‫כמו שאמל לא ילעבו ולא יצמאו ׳ ובללש מפלס הפסוק כן איך תפחל מכן אלם וכן אםיל לא היה לו לק בהם ולא היו כני מלחמתו והוא כאפס עסקו כלא‬ ‫טימות והנה בעול) כחיים ה)א לכל חלש מאל אפיל) נקכי) קסין עלמ צדך למהלמספס י ואף על פי סהיתה גזלה מהאל הם המצליים העכילום וענו איתם יותל‬ ‫הוא ולהפתח כהליך המעים כלי שלא ימית לשחת ׳ וכיון סמהל להפתח מלאי וכן אשול כמו סאמל אני קצפתי מענו והם עזלו לי ללעה‪ :‬ועתה ׳ מה‬ ‫צליך למזונות שאם חשל לממו ימות׳ צועה לשון לכל העומד להיות נילוק הגלות שהוא גלות שלישי‪ :‬מהכיפה׳ מה לי כל כך כ‪/‬ה הגלות שהאלכתי‬ ‫כמן ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יליק)‪ :‬ואנכי ה׳׳ שים כידי כח להזציאך אותם זמן לככגלותקיאמל האל כהגיע זמן הגאילה ‪ :‬כי לקח עמי חנם׳‬ ‫מהגלות ‪ t‬לוגע ׳ כמו בוקע זק עולילגעןיאמס‪ :‬ןיהמו גליו כמקום הבקיע׳ ן אינם מתעכבים כגלוי כשביל כסף שהם חייבים לשוכיהם אלא כעונותם גלו וככר‬ ‫ואסים׳ הנה שמתי דבלי כפיך להיות לי לעם וכז ולבלי אסל שמתי בפיך‪ :‬לקחו עינסם‪ :‬משלמ יהלילו ׳ הסוכים המושלים בהם יהילילו אותם בעבולתם‬ ‫ובצל ידי כסיתיף שלא מכל) העמים לכלותך‪ :‬לנטוע שמים ׳ וכל וה אכסההקשה ובאה צעקתם אלי ׳ ועול כי כל היום שמי מנזאן כגלית׳ סהסיכי׳ ינאצוהו‬ ‫עלץ בגלית על םיבא עת לנטןע שילם)ליסול אלץ חי« קמץ גלמת שיהיו שהםהולגים ושוללים אותם על יחול שמי ג יהילימ׳ מענין יללה‪ :‬מנואץ י‬ ‫יסד‪ 1‬כעולם חלם וכן אמל הנני בולא השמים החלשי׳ והאק החלשה \ קבעת ״מתנאץ לוגמת וישמע את הקיל מלכל אלמ י לק ילע עמי שמי ׳ שאינו נילע בגלוי‬ ‫שמט הכוס‪ :‬התלעלה ׳ הלעדה ׳ או פילוםו םם המות אמל לי לך כגלות ככלאכל הוא מנואץ בעת הגאולה ילעו עמי שמי ללעו ט הנבואה לא לכלה לשיא‬ ‫שתיתכוסהתלעלהעםהשמלים גם מצית אותה עד שלא ישאל ככוס אפילווההבטחה שהבטתתים ע* הנביאים אז ילעו שהי׳ אמת ללגמ כי אני הוא המלבר‬ ‫נ‪1‬פה כלומל כל הלעות הכתובות הניע) עליך)לי לך מהגלות ׳ ולשי פילסלא םלבלן הנביאים מעצמם אל הם נבאו כשמי ׳ וכלאותס שיתקיימו ההבטחות‬ ‫התלעלה ׳ הוא משקה המטמטם)מתיש כח האלם כאסיל)קםול ומעוטףידעו ט אני הוא שלבלתי והנני כמג שהייתי לא שניתי ולא אשנה אל שהם לא‬ ‫כמי הכלושים הלעלו והשלות )הלעלות שהוא לסין עיטיף ממסכת שכתידעוני כמו שילעוני אז בעת הגאולה‪ :‬מה נא ‪ /‬ע‪ p‬י י < ן אמ לחייך כלומ מה‬ ‫מלמת לעולות מק סלכל נאה להתעטף בו‪ :‬אין מנהל לה ׳ כעולה בגלותיהמ נאים)יפים לגלי המבשל שיעלה על ההלים להשמיע לבשל שלום וטיב דשוע‬ ‫לא היה כח בילם לנהל האחל חבלו ולהחזיק בילו ולםמכו מהרעה כי כילם ולאמללציק מלך אלהיך כיעל הזמן ההוא לא ילאה שהוא מלך אבל אזיאממ‬ ‫מיו שדם כם ׳ שתים הנה׳ הלעות הקלואנת אותך שתים רעות היו הסול‬ ‫הכל שהיא מלך כמו פאמל)היתה לה המלאכה‪:‬‬ ‫צופיך׳‬ ‫ב מ ד ב‬ ‫‪ 3‬ע ל ג‬ ‫‪J‬‬ ‫נ נ‬ ‫‪s‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t :,‬‬ ‫‪J •1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪•IT:.‬‬ ‫ד י י‬ ‫{‪T •.•-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״'‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪,A‬‬ ‫־‪j‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‪v‬‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪(T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫י ‪J‬‬ ‫*‪J‬‬ ‫•״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪- t‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫"‪t‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‪.‬‬ ‫י‬ ‫•‪/‬‬ ‫•‬ ‫••‪-‬‬ ‫־ ‪. X‬‬ ‫«‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫׳ ־ י •‬ ‫צ‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫י••‪/‬‬ ‫»‬ ‫‪J‬‬ ‫••‬ ‫־‪'1‬‬ ‫‪NT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\ t‬‬ ‫‪•IT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫'•‪A‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫ג‬ ‫‪m‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪I V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪~ .‬‬ ‫‪,.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪I,-,‬‬ ‫* • ‪K‬‬ ‫•‬ ‫‪!T‬־‬ ‫•‪AT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫מ‬ ‫ןע‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ת ב ו א‬ ‫כ ד‬ ‫י י‬ ‫שמעמילק יעל והחומות והמגדלים לכשל וללאות מי כא לעיל‪ :‬יםלתינך הגזים שיביא) לך מנחהמהם ז יעלו על לצון מזבחי׳ כמו הפוך יעלו‬ ‫*יפץ׳ ציפים‬ ‫על מזבחי ללצין וק מק)׳שםקכל)פיל)ם)יכיא)מנחהמהס )כן יעלו מהם על‬ ‫וב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫כעק‬ ‫עק‬ ‫ילאו‬ ‫כי‬ ‫יחלו׳‬ ‫וימנו‬ ‫׳‬ ‫כשמחה‬ ‫קול‬ ‫שיוציאו‬ ‫כלומ‬ ‫נשאו קול׳‬ ‫מזבחי םיקלימ מהם קלכן לה‪ :‬אפאל׳ םיכיא) מם הגלם מנחה)קלכמת‪:‬‬ ‫ה׳צמןכלומלילאו במלאה הנבואה ט שב הכליל לציק והוא לוח הנבואה מי אלה ׳ אמל תעופכה לסין נקטת על יןהלגת ישלאל העולות מהמלה מזה)מזה‬ ‫שפסקה משמתו חגי וכדה ומלאכי ובעת הישועה תשיכ חחהנכגאה‬ ‫ותבאנה קל מהלה כמו‬ ‫לקלמותה‪ :‬פצחו׳‬ ‫ישרתונך <עלך ןןל‪-‬ףעןן ^ ‪ , ,‬ך ‪ ; -‬העכ י והמשיל מליצת‬ ‫קולצפיך‬ ‫אלהיך‪:‬‬ ‫מלך‬ ‫לציון‬ ‫‪>1‬׳‬ ‫‪W‬‬ ‫»‪r‬‬ ‫הקלות לעיפמת כי היא‬ ‫* »י ־‪*,‬י ־״ •י י •־־־‪.‬־‪/‬‬ ‫<‬ ‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫'‬ ‫‪1‬‬ ‫יי \״‪.‬י‬ ‫*־־אלה מ‪$‬ב התמעה הקלה ‪0‬‬ ‫הפאךתי אפאר‪:‬‬ ‫נ ש א ו קול !חלו ‪ $ t‬ב ‪m U‬‬ ‫^ ״ ^ ‪,‬‬ ‫שכתמעות ‪) :‬ביוני©‬ ‫תעופינה ומונים אל״ארכיתיהם‪:‬‬ ‫הנלית‪ :‬מתוכה׳ מתיך *ראו בישוב יהוהציק‪:‬‬ ‫פצחו רננו ‪,^. ^ . " . .w-.l..1‬י *‪ Z**.‬״ «*״>‪ i‬אלאלכותיה׳ ׳ כי מתל‬ ‫‪u‬‬ ‫כי די י א י י כ ם יקוו ואניורת תרשיש‬ ‫כל עילועילשאתםג^ יחדו חרבות ירושתםכי־נחסיהוז‪-‬ז‬ ‫יעיפומהלהכשיכםיזנ‬ ‫׳־י *״״י ‪ .‬־* י‬ ‫י •׳־ ‪ .‬י‬ ‫הכלו ׳ הטהלז מכל ־‪:‬י ־י• ‪ v‬־‪ v v.»* .‬׳‪ \'\*>-‬״‬ ‫בראשנה להביא בניך מרחוק כספם קניהםממהמיעומ ב‬ ‫ע מ ו נ א ל י ך ו ש ל ם ; חשף‪.‬יהוהאת־‬ ‫טומאה ומכל עק‪:‬‬ ‫וזהבם אתכם ל ש ם יהודה אלהיך כצאתם מהם מפני‬ ‫נשאי כלי ה׳ ׳‪0‬י; זיין זרועקךשו לעיני כל־רקנוים וראו‬ ‫שממהלות לםוכ אל‬ ‫־‪ \ :‬״ ‪* * J‬׳י‬ ‫‪^v‬‬ ‫־ • •י ‪ .‬־•»‬ ‫• י‬ ‫שלכם יהיו כלי ה ולא י ז‬ ‫אלהינו‪:‬‬ ‫יש‪:‬עת‬ ‫את‬ ‫כל־אפםייאךץ‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ובני נוזליהם שהניחו ל‬ ‫ןלקתש ישראל כי פארך‪:‬‬ ‫חסלי האל)לחמיו הם סורו סורו צאו משם טמא אל־־תנעו‬ ‫בני־נכרחמתןך ומלכיהם ן׳שרתונך‪ .‬להאכילם מאםל ב‬ ‫צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהירה‪:‬‬ ‫כי בקצפי הכיותיך ו ב ר צ ו נ י ר ח ^ ך כפיהם ׳ אמותיהם‬ ‫י י י ; י ‪ .‬י ־ ״‪ * rt v‬י• '״‬ ‫מהגלות‪ :‬כי לא כ‬ ‫הס חלונות הםזבךג‬ ‫י ‪ V‬י‬ ‫י •*‬ ‫׳? ־ ‪r‬־ • • •‬ ‫‪ :‬ופתחו שעריך תמיר יומם ו י ‪ ¥‬ד ת כיליאייםיקמ ׳ פילוש‬ ‫כי לא בחפזון תצאו ובממסד־‪ .‬ל א‬ ‫^‬ ‫^ ‪,‬‬ ‫לא יסנרו ל ה ב י א אליך חיל גרכש ממי האיים יק)» לי כי‬ ‫ימה תנאו לא תפחמ רתלכון כי־־ו־זלך ל פ נ י כ ם יהודה‬ ‫ילעו כי אני המטיב ו‬ ‫י ‪\"_.I'I‬‬ ‫ומאספכם אלהו י'ש ל‪ :‬י‬ ‫מאלם‪ :‬ל י ^ ר‬ ‫? ™ ומליע לפיכך יביאו‬ ‫ו מ ל כ י ה ם נהו^יכש‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪ - :‬׳ י ד י " ••) • ־י‬ ‫לפניכם׳ לפיכך תנא)‬ ‫‪ p‬הפטלת כי תצא בישעיה לני עקלה והיא כתובה‬ ‫בנחת כי ל<ן‬ ‫ןהמםלכךז אשר לא־י‪;/‬בךוך ייאבדו כנץ במקומם‪) :‬אנמת‬ ‫‪.‬‬ ‫אכעמולג׳‬ ‫כלף‬ ‫נח‬ ‫תיללית‬ ‫אלה‬ ‫בפלשת‬ ‫ממנלים‬ ‫אכל‬ ‫מאלם‬ ‫׳‬ ‫* י '‪?:‬‬ ‫והגרם חרב י ח י ב ו כ ב ו ר הלבנון‬ ‫עלאמלמלחמךיהיה׳‬ ‫יצאו כחפזין לט ‪0‬‬ ‫י כחסחן כף הלמימ‬ ‫י ־ ‪ ^ ,‬י׳ ׳י׳*‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫שהמצליים המ ממהח׳‬ ‫אורי כי־־בא‬ ‫אליך יבא ברוש תדהר ורתאשור מלאסונה כימישלמ!‪1‬‬ ‫משיצאו מן העיל הלמ ך• **ץ‪y‬‬ ‫יחדו ל פ א ר מ ק ו ם מקדשי ו מ ק ו ם כענק סנאמל כי אני‬ ‫ננחת כיל למה‪ :‬ו ‪hJ IjJ‬‬ ‫‪L , T ±‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫י יהלליאליד‬ ‫א ו ד ך‬ ‫‪I‬‬ ‫ומאסיפכם ׳ ההולך א‬ ‫וגומל‪ :‬כספם)זהבם‬ ‫יי• •־*•י‬ ‫ »־‪»—: v‬‬‫אחל‬ ‫׳שחוח בני מן‪$‬ך יקי״שחחף ‪.‬על־־ אתם׳ אפשל כספם‬ ‫מאו‬ ‫ל<ך ^ י ״ א ע י ך ןקךאן לך מהכס של יםלאל פ‬ ‫‪3‬‬ ‫את‬ ‫כלימלעםכלממינם י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪'v‬‬ ‫־׳ * ‪.‬‬ ‫הנכשלים כי״ מתקף \‪-•v-K‬ו•• ־‪.‬׳‪,‬״;״;ד־ד‬ ‫יכ)א)לא יניחו מממונם‬ ‫ז!יר יהוה עיון ק ה ש ! ? ל א ר ג‬ ‫‪ :‬והלכו ג ר ם לאורך ומלכים לננה‬ ‫לכל המחנות ז‬ ‫תחרת היותך עזובד־ז ושנוארה ואין לכל כאלכות הגולה״‬ ‫זךחך‪ :‬שאי סביב‪£‬ינ‪%‬וךאיכ^כם‬ ‫^ או אפשל כספם ן‬ ‫^‬ ‫????י ? " * ל ‪ 1!?? 1‬לךחוק יבאו‬ ‫וזהבם םל האומות נמו‬ ‫• יי ‪^ ,‬‬ ‫ובנתיך על־צדתאמנד־ז‪ :‬אזתרא* *' יג ‪/‬׳!ד • י‬ ‫רנקת חלב נידם ן ' ^ שנאמלכעיליככל נ‬ ‫ךורורור‪:‬‬ ‫ונהרת ופחד ורחב לבבך כי״־יהפד‬ ‫מלכים תינקי וידעת בי־־אני יהודה נשאוהו אנשי מקימו ב‬ ‫«י־־ ־ ‪t‬־< יי ‪ : a-‬י‪*-‬י • ־•‪,‬י״*ו‬ ‫הנחשית אביא זהב ותחרת הברזל " פאל‪ :‬ובס כני נכל׳‬ ‫עליך המון ים חיל גויס יבאו לך‪:‬‬ ‫‪iim‬‬ ‫אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת מלכלישיעכלוך כ‬ ‫& ‪ * 9‬ג ם ^ ק תכסך ב כ י י מרץ‬ ‫»™‪'r‬‬ ‫במנחות שיביאו לד‬ ‫י י‪ .‬ידן‪.‬‬ ‫*‪ " . v‬־‬ ‫"‬ ‫^הבלםסשבא‪:‬באוזהכ^כ?״‬ ‫האבמם ב ת ל ושמתי פקךתך ‪ V‬״ יעכליך כאלצך שיכמ‬ ‫ידזאוותהדותץה‪1‬ה ןבשרו‪:‬‬ ‫ליי״‬ ‫קןמ»‬ ‫ןננשיך צרלןה‪ :‬לא־ישמע ^ ד חמס ממיתי׳ויעשו מלאכתך ‪t‬‬ ‫ות‬ ‫בארצך שד ושבר ב ג ^ ^ י ^ כי כקצפי׳ אז מפילי כ•‬ ‫צווי והאולה משל על‬ ‫כלענינץכקהטוככיו‬ ‫! ׳יי*‬ ‫־ י ז ׳ • י יי׳ ־*‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫הםמחהועלהטיכה‪:‬‬ ‫הלע היא מאתי)אימ‬ ‫ןש;עה חומתזך ושאריך תהיה‪:‬‬ ‫על׳‬ ‫משל‬ ‫ועלפל‬ ‫חשך‬ ‫החשך׳‬ ‫הנה‬ ‫כי‬ ‫ישועתך!‬ ‫זמן‬ ‫כי כא אולך ׳ הגיע‬ ‫מקלה כלל‪) :‬פתחו׳‬ ‫אלהלה‬ ‫)הלכ)גדם׳כמ)פאמל)הלמעמיםלכים)אמחלכ))נעלה‬ ‫הצחמ‪:‬‬ ‫יהמנפתיזי' תמילממם‬ ‫יסל״‬ ‫לאיל‬ ‫הגלם‬ ‫שילכו‬ ‫זה)‬ ‫כאןלמתמ‬ ‫מלכה‬ ‫מללכמ‬ ‫יעקכ)מלמ‬ ‫אלהי‬ ‫נאל כית‬ ‫ולילה להכיא אלץ חיל מים‪ :‬ומלכיהם נהוגים ״ יהמ נהוגים אלץ שיכאולפני‬ ‫הכנר‬ ‫אחל‬ ‫הידיעה‬ ‫כנץ)כמתץ)באה‬ ‫פיחש‬ ‫‪,‬‬ ‫כול‬ ‫ומלכיהםושליהם‪:‬‬ ‫הם‬ ‫כמווישנואת טעמו‪ :‬תאמנה׳ מענק כאשל ישא האומן ואף על פי שאמל מלך המשיח כעבדים לפני אלוכיהם ומה סאמל נהוגים כי מנהג המלכים‬ ‫•כמתידללכלאחת)אחת)פיחשעל צד תאמנה על צד המלטת)השחת כמ‪ ,‬כםילכן כללך ילמ לוככים א) לגלים ינהג) אותם סלים ללך ככול‪ :‬חלוב יחלכו ״‬ ‫•כתיכושלותיהם ^ ץ ז אזתלאי׳ פיחס תלאי כנץ שיכאן מכל ^מנין חלבן‪ :‬ככ)ל הלבנק ׳ העצים הטובים שכ) כמ שהיה משלח מלך צ)ל למלך‬ ‫ןיגהביפנץזהוונהלתסהזא ענק אילה ן וכחל ולחכ לככך׳ ופחל כאלם &למה‪ :‬כחם תדהל)תאשול ׳ מיני עצי יעל לב‪ : p‬לפאל מקום מקדשי י‬ ‫נויכנו כהם כית המקדש‪) :‬מק)ם לגלי אככד ׳ כי כית המקדש מכמן כנגד כסא‬ ‫הנכהלככא אליו טובה לכה פתאוםולחכלחכ הסוכה זלחכ העם שיכאו‬ ‫ט כמו סיגל הלב כעכולהלעה והצלה והאכלכן ילחכלטוכה ולשמחה? ‪,‬׳ הכמל)אם כסא הכטל מושכו כית המקדם הלום לגלמ‪ :‬פתוח ׳ מן תחתיו‬ ‫— ‪-‬י־יי• וטמממ ועתה תהיי כהפך ט יבאו עליך ‪ :mo‬כני מעניך׳ אמזההמ מעניך כגלית ומת) ככלכזק הימעהכניה©‬ ‫ילמ אליך פוחתים)מתנפלים לפניך‪ :‬על כשת לגלץ ׳ חצה ל)מל על מללך‬ ‫הכפות כי הכף מתחת‪ :‬ציק קלוש ישלאל׳ סמוך ציק שלקמש ישלאל‪ :‬ואין‬ ‫מכל׳ כחלכנה‪ :‬משום חל )לול ׳ לכל מלות העולם תהיה משוס כמו‬ ‫שנקלאת יפה נוף מסזש כל האק‪) :‬ינקת חלכ מים ׳ ללך משל כלימ' שתאכלי‬ ‫טוכאקהגרם‪ :‬וםולמלכים כחולם כמז כפתתחלמ של חצה ל)מל טובם!‬ ‫תחת הנחשת׳ שלקחו המים ממך אביא זהכ ‪ :‬ושמתי פקודתך ׳ שלום‪,‬‬ ‫״׳י ׳רחלמות ולסמל עלים מפצי האויכ לפיכך מקלאי תחת פקולתך שהמ השיכים ניתנים פקידם עלישלאל לגבות מהם מס אשים‬ ‫‪11‬״ ‪U‬‬ ‫לך שלןם)נלקה ולא יהמ עוד עלץ פקילים)נוגשים ״• לא ישמע עול חמס »‬ ‫תצטלביעול לעלות עלה ׳‬ ‫שיעשו לך השזטם לא יסמעעזל‪ :‬וקלאת ׳ אז תקלאי ישועה חממתץ ט לא‬ ‫גהם אלא תהלות ה׳ז‬ ‫להם ישועת הפן המלחמה שהיתה מקלם כסעחם ׳ ‪ pi‬כשעלים לא יספח‬ ‫לא‬ ‫הרמת‬ ‫מ ן ב‬ ‫‪ :‬חס‬ ‫ו ג‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫מ מ י ן ן ם‬ ‫‪T‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪M‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪K‬‬ ‫י ז ר ב‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ח נ י ת‬ ‫י ה י י‬ ‫‪j‬‬ ‫מ ל‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ 3‬י ל‬ ‫‪J‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יא‬ ‫ס י ס‬ ‫‪c j‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪D h 5 w‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫פ ‪ 1‬ת רג‬ ‫‪5‬‬ ‫הפנ‪,1‬לת‬ ‫מנ‬ ‫‪w‬‬ ‫‪T‬‬ ‫א י‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫מ פ נ י ם ‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫!‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Ar‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫מ ג‬ ‫כ ך‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ח‪7‬ק‪, ,‬‬ ‫הס‬ ‫ו‬ ‫ר ד ק‬ ‫מ ג ב י ם‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ס‬ ‫לא יהיה לך עיל׳ ככל פילסנו כי ימשיל הישיעה והטיבה לאילה׳ אמל כל כך הם למ כלזמ השגחת הי•• המזכילים אתה׳׳אמ׳ בנגל בני הגלית אתם‬ ‫יהיה אילך גליל שה)׳ איל ה' )היא השיבה הנלןלה על שלא יהיה נחשב איל סעליכ' להזניל ה׳‪ :‬אל למי לכם י לא יהיה לכס למי)שתיקה )התפללו‬ ‫השמש)איל הילחלכל‪:‬ם‪ :‬לתפאלתך׳שתתפאלכככילו וסיכו שיגליל עמך״‪.‬‬ ‫לפני) תמיל על יסנן ילישלם כחימותיה )נכנעה )י״שימה תהלה באלן‬ ‫לא יכא ׳ גם)ה משל כתלממי לא תכסל עיל מלכגתך )יקלך לא יעלי‪) :‬עמךהפך ממה שהיא עתה כל ימי הגל)ת חלפה לשכנים)לכלים אלה הם לבלי‬ ‫טלם צדיקים ׳ שיצלף‬ ‫האל מלאס הפסוק‬ ‫בתולר־ז יבעלוך בניך ומשוש חרת} עלללךסומבני׳שןככי'‬ ‫אגמי האל‪).‬הנשאלים לא־יהיה־לך עוד השמש לאור יומס‬ ‫יהיו כילם צדקי׳‪ :‬ל‬ ‫סמזלז אות׳עלהתשיכ'‬ ‫לעולם ילשו אק׳ שלא ורננה הירח לאץאיר לך והיר־ר״לך‬ ‫ער־כלרה ^ ש י ש ^ ך אלהיך‪:‬‬ ‫)מש תחלה הפקלתי‬ ‫יגלו עיל ממנה לעילם ;הוה לאור עולסואלהיךלתפאךתך‪:‬‬ ‫על״־חומרתיך י ר ו ש ל ם הפקדתי ואח כך אמי המזכילים‬ ‫׳־'‬ ‫‪l‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫ץ‬ ‫ר־‬ ‫כי יהמ נצל מסעי ס‬ ‫שמחם כלי־היום וכל־הלילה תמיד את ה׳)אמל אל תתנו‬ ‫לא־יבוא עור שמשך ףךחך לא‬ ‫שילחי כמעשיהם ט‬ ‫למי ל) ‪ p‬י י ! י*‬ ‫אכי יסעתיכ לא כ יאםף כי יהוה יהיהי‪/‬לך לאור עולכם‬ ‫לא יחשו המזכירים את־יהורה אל־ הכת) כמל)אל משה‬ ‫‬‫‪.‬‬ ‫—‬‫״‬ ‫‪>•'•'A‬‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ועמך‬ ‫י‬ ‫ושלמוימיאבלך‪:‬‬ ‫ע‬ ‫םנאמל‬ ‫ככלאשינה‬ ‫ואל־תתנו דמי ל ו עד־ אמ׳ עלה אל ה‪ :‬נאל‬ ‫‪,‬דמי לכס !‬ ‫עליהם <זלגע קויתי צ ד י ק י ם ל ע ו ל ם ירשו א ר ץ נצר‬ ‫לעסנת ענטם )יעש‬ ‫‪S f t l S J E‬‬ ‫א ת ד י י ן י<י‪-‬י‬ ‫« ז ־‬ ‫באיבם ילא היה מטעו מעשה ידי להתפאר‪ :‬הקטן‬ ‫נשבע יהוה בימינו ובזךיחג כמי סהמלכ לחבמ מ‬ ‫כארץ‪:‬‬ ‫כליה שהיה מטע ה׳ יהיר־‪ .‬לאלף והצעיר לנוי ע צ ו ם אני‬ ‫^ מתעסק בלבל) ‪ pj‬ה‬ ‫‪ W‬אם־־אתן ארת־־ידעך ^‬ ‫אלנ‪ £‬זמילת זי־ • ל‬ ‫התמללכחמזקיקאת‬ ‫״ י י ‪ ,‬־־ ‪:‬‬ ‫•״ ״‬ ‫;‪V‬‬ ‫יהוה בעתה אחישנה‪:‬‬ ‫להתפמל׳ שמתפחל‬ ‫חכל)להי)׳מא;ק ל! ס‬ ‫לאיביך ואם‪-‬ישתו בניינכר‬ ‫שיתן את לכו לכל לכליו‬ ‫כהם כקלאי להם‬ ‫הפסלת נצכים בישעיה כסימן סא‬ ‫אשר ינעת בון כי מאספיו יאכלהו בלא למי)כלא הפסק‬ ‫עסה‪ :‬הקטן ׳ דיצה‬ ‫והללו את־יהורת ומקבצץ ישתדהו )הנה כסיפסיק מללנל‬ ‫לומ׳ השבט )המשפח׳‬ ‫• ; ‪.‬־‪v‬‬ ‫» ‪-‬ו;‬ ‫‪t‬‬ ‫יי‬ ‫* ‪v‬‬ ‫*‬ ‫תהיי השתיקה יההפםק‬ ‫אשיש ביה‪1‬‬ ‫הקטן י‪».‬כז יהיה לאלף‬ ‫קדשי‪:‬‬ ‫בחצרות‬ ‫עברו בשברים פנו דרך לשןמע כמי למלכי •‬ ‫פעמים ממה שהוא ע‬ ‫עברו‬ ‫תנלנפשי ב‬ ‫נםכע ה׳׳ אמל כימימ‬ ‫עתה•׳ אניה' כעתה‬ ‫חחישנה׳ ואת הטיבה ב א ל ה י כי ד־זלביישני בנח־־יישע‬ ‫חןןס סלו סלו המסלר־ז סקלו‪.‬מאבן וכזלועעזו׳ ללכיהכח‬ ‫)היכילת בימ לקיי' ל‬ ‫הרימו נסעל־העםים‪:‬‬ ‫האני מבטיחם אני ה מן^יל עדקןר־ז^ני כחתן יכהן פאר‬ ‫•יו י •ו‬ ‫־‬ ‫״‪v‬‬ ‫השל)׳ )לא ישלטו עול‬ ‫אעשנה שהיכולת כילי‬ ‫כי כארץ‬ ‫נאמל כעתה ואמי א וככלה תעדה כלידה‪:‬‬ ‫הנה יהויה השמיע אל־־קצה היי^רץ בהם אייבי' ׳ ובימינו‬ ‫‪I‬‬ ‫־‪"-‬‬ ‫*'י|‬ ‫אמרוילבות־ציון ךזנךת יש‪!/‬ך ב א )כזלגעעזו ה)'כפל עני(‬ ‫אחישנהאמל) לכיתימ תוציאצמחה וכננךז זךועיה תצמיח‬ ‫במל)' סינית כי הימק‬ ‫זל זכי אחישנה לא זמ‬ ‫לפניו‪:‬‬ ‫ופעלתו‬ ‫אתו‬ ‫שכרו‬ ‫הנה‬ ‫ותהלדת‬ ‫צךלןה‬ ‫יצמיח‬ ‫אד‪.0‬יהוה‬ ‫י‬ ‫בן‬ ‫היא הזחע העז באלם‬ ‫בעת לס לפלס כשיגיע‬ ‫וקראו ילחם עס״הקדש נאולי יהודה )כן מלבל האלעללמ‪:‬‬ ‫לגמלה‬ ‫עתה אחישנה‬ ‫ר^מען ציון ל א‬ ‫ע ד כל״הנוים‪:‬‬ ‫)הלל) את ה ׳ למז ל‬ ‫‪;IT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫מהלה ט לא יאלך זמן‬ ‫מעת החל הישיעה עד אח'שה ולמען‪.‬ירוישלם לא אשקוט‬ ‫ולך יקרא דרוש״ה עיר לא נעזבד־ז‪ :‬למעשלשני)נסע לכעי׳‬ ‫ןזה) כימחמפמ יאכלוה‬ ‫ער־־ץצא כננה צדקדלה וישועתדה‬ ‫כלותה‪:‬‬ ‫מי־זרה׳ ב א מ א ד ו ם שהמנאכלי׳לכעלי׳ונטע‬ ‫וראו נ ו י ם צדקך‬ ‫כ ל פיר יבער‪:‬‬ ‫••ן‪v:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫»‪J‬‬ ‫מסלתהפטלתןהיה‬ ‫לכעי היא הלילי' להם‬ ‫הדור‬ ‫זרה‬ ‫מבצרר־ן‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫חמוץ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫לך‬ ‫וקרא‬ ‫כבודך‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫כיתכא‪:‬‬ ‫‪) I‬כן במעשל שני היה‬ ‫‪t -t‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪.‬בלבושו צעדת ברוב כהו אני מדבר מתיל׳ ןמהן!ל לאל)‪:‬הן‬ ‫והיית‬ ‫חדש אשר פי יהוה יקבנו‪:‬‬ ‫הפטלתאתם‬ ‫ובנךיך ‪j‬כדרך בגךז י•‬ ‫ללבושך‬ ‫י»י‬ ‫ןע^ף‬ ‫‬‫ך‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫עטררת הפאךרת ^ ״ ‪^ -‬‬ ‫סאמ׳כחצליתקלשי כי‬ ‫‪TT‬‬ ‫גצכים‬ ‫איך־ם מעשל שני זנסע לבעי‬ ‫להושיע‪ :‬ו מ ע מ י‬ ‫׳דרכתי לבדי‬ ‫פוררה‬ ‫מלוכה בכף־אלהיך‪ :‬י ר^א׳יאמ^‬ ‫ם אד‬ ‫מדוע‬ ‫בצדקה רב‬ ‫לא הי) נאכלין אלא ב‬ ‫לך עוד עזובדה ולארצך לא־־יאמר‬ ‫איש‬ ‫אשיש׳‬ ‫שוש‬ ‫אתי• ו ‪:‬א ‪j-‬ד ר•• כ ם באפי ו א ר מ ס ם כילושלם לפנים מן ה‬ ‫; ‪1 v :‬‬ ‫»'‬‫• •‬ ‫‪ :V‬ו י‬ ‫אלה הם עוד שממרה בי לך יילןךא חפצייבדת‬ ‫בחמרתי וייז נ צ ח ם עד־־בנדי ובל החומה‪ :‬עכל) עכמ כ‬ ‫{ ‪T‬‬ ‫; י־‬ ‫! ו־ ־י "‪T A‬״ ; ‪• c:‬‬ ‫כשעלים׳ עלללך עבת‬ ‫דבלי יחשלם ׳ אג הם ולארצך בעולרה כי־־הןץ;הודה בך‬ ‫כי יום נ ק ם משעללשעל כמחנה י‬ ‫לבלי ישראל בסיב׳ מ‬ ‫מלבושי אגאלתי‪:‬‬ ‫כי״־יבעל בחור‬ ‫מזגלית‪ :‬כגלי ישע ןאךצך הבעל‪:‬‬ ‫פמללדהעם׳עסיס^ן‬ ‫בלבי וישנת גאולי באדת‪:‬‬ ‫סל) סל) המסלה ׳ כ‬ ‫מעלצלקהיללךמשלן‬ ‫יכהן כאל׳ יגדיל פאחכלמשיס נאים כי הכהן היא לאש העם יגדילם לפיכך ככשוהללךבטץ ליקמין בלעז ״‪ .‬סקלןמאבן׳סקלי המסלה)הםלימ אבני‬ ‫נאמלה הגלילה כלשון כהינה ׳ וכן וכני ליל כהנים הי)‪ :‬כליה ׳ כלי תכשיטיןמכשיל לצללק ׳ מאכן ׳ מהמת סם אכן‪ :‬הלימ) נס על העמיס ׳ שיכסלן איתם‬ ‫ןקסוליה‪ :‬כי כאק ׳ ועול המשיל ישועת ישלאל לאק שתוציא צמחה ט בכלמק)ם שהם בנלית! הנה שכלן את) ׳ שכל טוכ שישלם ליסלאלעל‬ ‫היההנלגילבאק נפסל )נשחת ואחל כך יצמח)יתחלש ‪ p‬ישלאל המ ימי׳ הגלית שסבל) בעכיל שמן הנללל י )פעלתי לפני) י ןםכל פעלת) ׳ )שכל‬ ‫לכיס בגלות יכמעט אבלה תקית׳)יצמחו בהגיע עת הגאולה ‪ j‬למען צמן׳ שזכל שמל כמקום שנים׳)כיחש)פעלת) הפעלה הסיבה שעשן הם לאל‬ ‫אל הם לבלי ה׳ בהיות ישל׳ כגלות‪ :‬כלפיליבעל׳ כלפילהטעל שילא) אות)‬ ‫כהחזיקם כגלןת בתולת) )במציתמ עם הצחת הגלילית‪ :‬לפנמ׳ חצה‬ ‫מלי״ק כן צלקך)ישועתך ילאו אותה הגוי׳ הלחוקים‪) :‬לאו גויס צלקך׳ לימל עמן כי מה שעמו היא לפני) )מה שלפנמ היא עמו ז מי זה בא‬ ‫הצלק שיעשה האל עמך‪ :‬שם חלש ׳ כמו שאמל חפצי כה‪ :‬יקבמ ׳ יפלסנן מאלים ׳ המשיל האל יתבלך המחליכה לגכיל עישה נקמה כאייכמ)בגלמ‬ ‫כמ) אסל נקבו כשימת‪) :‬היית׳ הענק כפול כמלות שימת ׳ )טעם כיל ה׳ אלזמים מלם ההלג)כאלי אלם שיאל מי היא זה)היא עינה אני מלכל כצלקה ׳‬ ‫לומל ט הוא יחזקם סלא יפל< לעילם כי תמיל יהיה ימ עמם לסמכם‪ :‬כלימל מה שלבלתי אני כצלקתילישלאל עשיתי כי אני לב להושיע כלימל לכ‬ ‫כעילה׳ עלללך משל כי האלן הממסכת לומ׳ לאשה שיש לה כעל)כסהיא כחלהישיע ישלאל‪ :‬חמק׳אלים׳ לפי ענק הפסיק‪ :‬מבצל ׳ כצלה היתה‬ ‫שוממה היא כאלמנה וכן אמל העיל לכתי עם היתה כאלמנה ‪ :‬כי עיל גלילה להם לפיכך כנה אותם כשם כצלה‪ :‬החל כלבוש)׳ שלבש כגלי‬ ‫יבעל׳ טעמו שיבעל כחיל כתולה שהוא לכל נאה ומתקבל מתל משיכעל צקם‪ :‬צעהבלככחו׳ נאזלבחב כחז‪ :‬מלוע אלים ללביםיך׳ הלמל כלמל‬ ‫וקן כתולה או בתול בעולהקאלץישלאל בל זמן סלא הי) בניה בתוכה אף הלגזלאכנל; פולה׳ והנ האל כעינה לשיאלין אמל בילה ללכתי לבלי׳‬ ‫על פי סהיו מסכי׳ כה אומות לעולם לא היתה נקלאת כעולה כי לא הין הגת נקלאת פילה לפי שמפללין ומלצצין כתיכה הענבים ׳ והמשיל הגרם‬ ‫מתקבלי׳כה‪ :‬על חומותיך׳ ללך הללס כזה ילוע סהםומלי׳ הם מלאכי׳ באל) הם עניכים כגת )האל ל)לכם׳ ־ )מה שאמל לבלי לל שאק זמת׳‬ ‫)הם מתפללים לאל על ילושלם שישיבנה ליסיבה׳ לם לפלס הפסוק ‪ p‬אמל לישלאל והוא היה כעוזר לאל אם היה להם זכות‪) :‬מעמים אק איש‬ ‫האל לילנסלם אחל סיכנו חומותיך אל תפחלי שיפלו עול לעולם כי אני הפקלתי אתי׳ מתיצב לפני להלחם‪ :‬נצחם׳ דמם יזה על כגלי ונקלא הלם נצח‬ ‫עליהם שומט‪ :‬לא יחשו׳ ט שאל שומט חומו׳ אם הם עלי׳ כלילה כמם לפי שהיא חיי האלם ומקו‪ :‬אגאלתי׳ כמו הגאלתי ענין סניף ולכלוך׳‬ ‫הם ישני׳ אכל שומט חומות ילוסלם יהין עלים ביים וכלילה תמים ׳ )הסומלים וכן לחם מגיאל‪ :‬ואכיס ואין עיזל ׳ ליסל^ל‪:‬‬ ‫)חמתי‬ ‫‪,:‬‬ ‫י‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫יו‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫* ‪S‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫*‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:r‬‬ ‫‪5‬‬ ‫*‬ ‫‪AT‬‬ ‫ה‬ ‫‪a‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪,‬‬ ‫» ‪y‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫־•'‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫\ ‪r‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪AT‬ן‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‪J‬יי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪0‬‬ ‫ו־‬ ‫־*‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ר ד ק‬ ‫ר ל ך‬ ‫ר ד ק‬ ‫כ ה‬ ‫וחמתי היא׳ חמתי שיש לי על האומות היא סמכתני חזקה ילי ועוללה את לכי שים מלאכה ׳ וזבל ענין השבת בפלט לפי שהיא מדבר לבני הגלית שיטימ‬ ‫ליפלעמהם‪ :‬ואבוס׳ למיםהילליכה כמי כטיט חצות‪ :‬ואשכלםכחמתי׳ ללביה׳)יצאי מהגלות יהטיכ׳ שבהם היא שמיל׳ השבת יבעון שכת גלי מאלצם ׳‬ ‫אשקםכיסחמתיעלשישכלו‪ :‬נצחם׳ חזקםותקפם‪ :‬חסדיה׳אזכיל׳הנביא‬ ‫)אמרי לזל לא חרכה ילישלם אלא כשביל שחללי כה את השכ׳ יאמלי אם משמלים‬ ‫אמל אזכילאתישלאל את חסדי הי‪ :‬ולב טוב‪ .‬אזכילאשלגמללכית ישלאל ישלאלשתי שבתות מיל נגאלים׳ )אמלמחלל) לשין זכל אף על פי ששבת‬ ‫כלחמיו‪:‬ויאמ׳׳ כאשל‬ ‫לשון נקבה ליצהלנמל‬ ‫‪ ,‬יום השבי׳ י יאל יאמר‬ ‫ן ואל־יאמל ^‬ ‫ל‬ ‫לקחם לי לעם כשהוציא ואביט ואין עיור ואשתומם ואין סומך‬ ‫מהשזכלבןהנכל‬ ‫״ ‪ -‬־ < ־ > ־ ־ ‪ .‬־ ״ד \י׳' י־־‪:‬‬ ‫"יי "י"‬ ‫״ ׳"'‬ ‫״י‬ ‫ממצלים אמל אר עמי‬ ‫ותושע לי זרועי ויזמתי היא סמכתנין‬ ‫‪,‬י‬ ‫^‪,‬‬ ‫‪5/‬ץ יבש! כי־כה ־ אמר;הוה לסריסים יהסליס מישלאי! בן‬ ‫להילהם ואבוס עמים באפי ואשברם בחמתי‬ ‫לעולם‪:‬‬ ‫אישר לשמרו את־ישברתותי ובחרו הנכל שאק לי ילושה‬ ‫ואוריד לארץנצחכם‪ :‬י‬ ‫למושיע׳‬ ‫להם למושיע שהושיעם‬ ‫ונתתי להם במתי ובחומתי <ך בעבולזהשהםמיבללי׳‬ ‫חסדי יהוה׳ אזכיר‬ ‫ממצלים אמל שלא‬ ‫ושם טוב מבנים ומבנורת יש• עולב! מאקישלאלאנימבטיח‬ ‫ישקלו מ לעולם ׳ ומלת תהלוות יהורה כעל כל אשר עמלנו‬ ‫איתםטובותאחלות‪:‬‬ ‫י" י‬ ‫־ ‪1‬ז ‪ . " 1 ' .‬י ייי‬ ‫י'‪ * * ^ L‬י ;‪ r‬י י" ״ ‪ 1‬י י "י‬ ‫אך היא לאמת הלכל‬ ‫יהוו‪ ,-‬ורב טוב לבית ישראל אשר־‬ ‫י‬ ‫א ת ^ ו ™ ל * ? ‪ S‬״ ‪ , /‬י??! כקיבש׳ שלאייציא‬ ‫אתה! ככל צלתם לו גמלם ברחמיו וכרב חסדיו‪ :‬ויאמר‬ ‫ד־־׳נכר הנלרכם על־יהורת לשרותו פלי)ענף‪ :‬בכיתי‬ ‫^ וכחימיתי ׳ כתלגימו‬ ‫ול^אהמ את־־שבש‬ ‫צל׳ כתיבכא*ףיקרי אך״עמ^ המרה בנים לא ישקרו ויהי‬ ‫ן ‪-‬י׳ ־‪!,‬ף‬ ‫כויוופילוס הכתוכלא ‪-‬י ־ ‪•• -‬י‬ ‫כבימקלשייבאלעכית‬ ‫״ יי ‪L‬‬ ‫זי * '־' ‪"'1‬־‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫לא‬ ‫׳‬ ‫בבל‪*-‬רתם‬ ‫ג‬ ‫להם למו‬ ‫^ ‪,‬‬ ‫לעבדים כל־־שמך שברת מ ח י י ו שכינתי׳יל׳מקיםכמ*‬ ‫יכם בבריתי‪ :‬ו ה ב י א ו ת ׳ • לל תהיה לך ן ישם׳‬ ‫הושיעם ממנה יפילו צר ומראך פניו הושיעם באהבתו‬ ‫שאמשיד שמי למלית‬ ‫»••־ •‬‫•!‬ ‫‪...‬‬ ‫ובחמלתו הוא נאי^ס וינטלם וינשאס‬ ‫ל» '‬ ‫א ל ך ס ר ק ך ^ ןשמחתים ? ‪ " 5‬הכא םייאמל ‪ A‬מצה‬ ‫כל־ימיעולם‪:‬‬ ‫^ ^‬ ‫תפלתי עולתיהפם וזבחיהם לרצון לימללכלאחל מן ה‬ ‫משל‪ 1‬לנטלם וינםאם׳‬ ‫על מזבח<' < ^ ‪ - ,‬פ ל ־‪,‬קך הסליסיס; על ה׳ ׳ כמ)‬ ‫כפל ענין במלית שומ׳‪ :‬הפטלת)ילך כישעיה כסימן נה כמנהג האשכנזי י י‬ ‫אלה‪ :‬לכל העמים י‬ ‫<־ ‪ /‬־ ‪r‬‬ ‫»‬ ‫־! ; ‪ -‬י ׳ •‬ ‫יוסלת הפטרת אתם‬ ‫נאםאדנייהוה )לאלישלאללכלםכיאף‬ ‫לכל־העמים‪:‬‬ ‫יהוהבהםצאו קראהו‬ ‫נצכים‪:‬‬ ‫מקבץ נדחי ישראל;ן‪1‬ך א ק ב ץ ןןליו לגלים‪ :‬עיל אקכץ עלמ‬ ‫ד ר ש ו‬ ‫׳מןהאימית שיתגיימ‬ ‫‪ ~ I \ 1' \. * L‬׳‬ ‫; ‪ *"*a : t • ; it‬י‪v%‬י "‬ ‫בהיותו קרוב‪:‬‬ ‫ו ו ו‬ ‫‪t rJkJl/J 7‬‬ ‫)נלמעליהם‪ :‬לנקכצי)׳‬ ‫* ־ יי ״‬ ‫יעזב רשע דרכו ואיש א ו ן מחשביתיו‬ ‫הפטרת וילך כמנהג‬ ‫הביציישלאלי‪.‬‬ ‫הפטלת ללך! כמנהג הספללים כהושע ‪.‬‬ ‫סימן יל ׳ ניספי' על »‬ ‫‪ ^t‬־ נ ‪At :‬‬ ‫־‪:*.1‬י ‪ t t‬־ ‪ :‬יי '‪1‬‬ ‫ו‬ ‫חסלת הפטלת ללך‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫רשב אלץהוה וירחמהו ואל־אלהינו‬ ‫^ ן ן ך י ך ; ישראל‪.‬עריהוה אלהיך ‪ .‬כמנהג האסכנלם‪:‬‬ ‫כי־יךבה לסלוח‪ :‬כ י ל א מ ח ש ב ו ^‬ ‫דרשו‬ ‫כי כשלת בעוניך‪ :‬קחו‬ ‫> ‪-‬‬ ‫הכטלת וילך כמנהג‬ ‫״ י יי " ‪ r‬יי 'י ‪ .‬י *‬ ‫מחשבותיכם ולא ך ך כ י כ ם דרכי‬ ‫הספללים ׳‬ ‫^ }*?לי‬ ‫‪w‬‬ ‫עמכם ךבךיס‬ ‫כי־נבהו שמיס‬ ‫ה׳ ׳ ללשייזל ח נאם יהוה‪:‬‬ ‫אליו בל־תשא עוז וקח טוב ונשלמה‬ ‫׳‪.‬־־י•‬ ‫׳‬ ‫שימצאלכם‪ :‬בהיותו י• •י' •י‬ ‫שובה‬ ‫פרים שפתינו ן אשור לא־ץישיענו על־‬ ‫‪ u‬׳‬ ‫סוסלא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו‬ ‫‪ ,‬״ ‪ ^ ,‬מ א ר ץ כן נברהו דרכי מדרכיכם‬ ‫‪ .‬׳‪• -‬־ י • ׳‪ -‬־ זי ־?••‪7‬״' ישלאלינו על ופושעים‬ ‫קליכ׳ חי היא ללישה ומחשבתי ממחשבתיכם‪:‬‬ ‫למעשה ירינו אשר־בן יךרןס יתום‪ :‬יכשלנכם׳ )פימשה‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫"י‬ ‫״‬ ‫• ־; ;‪•• ,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ככללבכמוםכתו׳קלוכ‬ ‫‪ # ,‬תמצא לעיל כהפטלת‬ ‫ארפא משובתם א‬ ‫‪ t‬׳ ‪ 1‬יי ‪ »T‬וישלחלףז׳‪ (:‬מיאל‬ ‫י י ' ־"‬ ‫‪J‬‬ ‫כיכאשרירד‬ ‫הלכלקילאיוימל‬ ‫אהיה כטל לישראי כמיך׳לבליהנבי׳כנגל‬ ‫אפי ממגי‪:‬‬ ‫ה‪ 1‬ית׳‪ :‬לשאלי׳ נחלתן‬ ‫ולכיתיני • ל פילש הגישם והישלנ מך־השם;ס ושמה לא <פרח כשושנה דך שךשיו בלבנון‪:‬‬ ‫בהמנאו קיד׳נףל ‪ •n‬יישוב כי אם־־הרוד־ז א ת ״ ה א ר ץ‬ ‫^ ^ ׳ לאיתם שיסאלובביא‬ ‫‪:‬לכו יונקתירויהי כדת ה ו‬ ‫׳י < י *‪.*,‬י‬ ‫יי'‬ ‫י‬ ‫כי לא׳ כי אם חטא‬ ‫הגואל‪ :‬לא החדק לעל‬ ‫•״׳ י ‪v‬‬ ‫_! י־ ' ; ־׳< ־־ ־‬ ‫ןהוריךזף ו ו ף ם י ח מ ונתן זיע ל ‪0‬‬ ‫^ ^‬ ‫כן יהיה דברי אשר כלבנון‪ :‬ישבו יושבי בעלו יחיו ךגן אפי׳ אעפי שהיי חייבי׳‬ ‫ולא ימתיל לי והנה אני ורחם ל א ב י ‪:‬‬ ‫‪ .‬־ י־ י־ שלא יצאו מהגלות ללוע‬ ‫ך ‪,‬ץ ל‬ ‫ן‬ ‫ויפר‬ ‫יצא מפי לא‪-‬ישוב אלי‬ ‫מלכה לסלוח ‪.‬‬ ‫מעשיה שעשו לא יפנה‬ ‫\־ ' י־ \ י‬ ‫ריקס־עי יאם־ יי י י ׳־ ' ‪T‬‬ ‫כיגכהושמים ׳ כלומר •י״‪ x .‬־‪ • .‬י י ‪.‬״•י • י‪1‬־ז־‬ ‫לעצמם א? לעלאלמעשיה‪ :‬כי חפן‬ ‫אפרים מה־לי‬ ‫עשה את־אישר חפצתי והצליח אשר‬ ‫‪, !,‬‬ ‫בי בשמחה תצאו ‪£‬ניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני חסל הוא ׳ כמו שכתיב‬ ‫מעלו׳ ושכח כדרכי יות' שלחתיו ״״‬ ‫בתולהוףחסל)חסלו‬ ‫ן ^‬ ‫‪,‬‬ ‫פר<ך ע‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫יי‬ ‫‪,‬‬ ‫‪L-.n‬״‬ ‫מדרכיהם יכמתשבותי‬ ‫״ ־־ ^ < יגביל על חטאיהם כ‬ ‫•־ ־ ^ • ־ י• ‪ T . ,‬י‬ ‫ובשדום תוביון ה ה ר י ם והגבעות‬ ‫רר^ם כי ישרים דרכי!הוה וצדיקים כשיגיעזק הגאילה‪:‬‬ ‫‪:‬יה^׳גית‬ ‫‪,‬‬ ‫‪! v • .‬‬ ‫יותר ממחסםתיכם‬ ‫ילכו בם ופשעים יבשלו בס‪ :‬כ‪2‬ל־ ישיב ׳ אמ ישיב ילחממ‬ ‫כגטהשמי׳ ל א ‪ :‬יפצחו לפניכם רנה וכל׳עצי השךד־ז‬ ‫א ל במוך נ ^ א ע ^ ועבר ^ ‪ ^ . . v‬ואמל ותשליך כן ללך‬ ‫תחתהנעצוץשלה‬ ‫ימחאו־כף‪:‬‬ ‫כי כאשל ירי‬ ‫־ \ \ ‪ r‬המקלא במקומו רכים‬ ‫* ‪*,‬יי‬ ‫ייך*׳ י י‬ ‫‪o‬‬ ‫והשלג׳ ולא ישיכליקם ••ך‬ ‫ק־•־' ז‪-‬״׳יל' לשארית נחרתו לא־החזק לעד אפו‪ ,‬לנכח ושלא לנכח כפמ׳‬ ‫אשריאנושיעשה‬ ‫להגלות‪:‬‬ ‫וצדקתי‬ ‫אךייטיבלעולםק '‬ ‫אחל וכן אמל עיניתינן‬ ‫‪£‬‬ ‫^ •־‬ ‫ומללסאגלהט^ ברוש תחת הסרפד‪:‬עלה הרס וה‪:‬ה « ז ׳ ׳ ־ ץ‬ ‫״‬ ‫י•‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪1‬׳;‪:.‬״‬ ‫י‬ ‫מחשכותיימ ינא לי‬ ‫ואמחטאתם‪ :‬יכביס׳‬ ‫•הי־־‬ ‫•י י״^ ‪.‬׳יי ״ ־־ ‪! .‬‬ ‫מפי ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת‪:‬‬ ‫לברי אשל‬ ‫יכבשעונותינו ותשליך במצלות ״ כאל׳שמבסלבלתחת‬ ‫זאת ובן איס!חזיקבה שמר שכת‬ ‫כליניכשרייםאתם״י‬ ‫^ "י כה אמר יהות שמרו משפט ועשו‬ ‫?‬ ‫^'ל‬ ‫כל־חטאתס ן חתן אמת ליעקב חסד לגלמ שלא ילאה ״ש‬ ‫מעשות־ ־״‪v‬‬ ‫ירו • ־׳‬ ‫ושמר‪T :‬‬ ‫מחללו ‪. - T‬‬ ‫>‬ ‫אךייטיכ‬ ‫לאיםיכריק‬ ‫כל־רע‪:‬‬ ‫כלין מתחייב‬ ‫שמילה‬ ‫לאברהכמ אשר־נשבעת"לאבתי ותשליך כמצילית ים‪:‬‬ ‫יואל־יאמרבךהנצריעלוהאל‪-‬א‬ ‫להם" ׳‪ f‬צךקדה כי־־קרובדה ישועתי ל ב ו‬ ‫תשמעי‬ ‫מידיז ״‬ ‫אםאני‬ ‫לכםאכל‬ ‫משא׳ כאלם שמסלק‬ ‫־יי‬ ‫;־; ־‬ ‫י ־־ —‬ ‫•‪ N‬י י •••‪*•:‬־ יי •••;׳ ־ •‪ ,‬״ ־י‬ ‫יריחס׳•יהנליח׳ העדן‬ ‫דבלממקומי‪ :‬תת}‬ ‫מימי ‪ £‬ד‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫!‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫לאמיר‬ ‫יהוו־־‪.‬‬ ‫׳‬ ‫של^^‬ ‫אמתליעקכ׳ החסד‬ ‫שיתבטל קצת מיינו אלא ‪,‬‬ ‫היא לאכלהס שנתן לי כחשמ האק)לבניו אחלי) בכיו הם כני יעקכ ׳ והאמת‬ ‫הכל יעשה כמו שאמרתי ז כי בשמח׳ תצאו ׳ מהגלית ו וכשלים תיכלק ׳ לארצכ׳‪ :‬היא ליעקב כי אחל שנתנה לאכלהםילכנמ האמתהיאלקייםהמתנהלכנמכי‬ ‫ההלים והגבעות׳׳ לרך ל לל שישמח כל העולם‪ :‬ימחאי כף ׳ יכו כף לשמחההוא אלהי האמת ילא ישוב לבלי הטיב אחיל‪ :‬אשל נשבעת לאכיתימ ׳ כלל שלשת‬ ‫האביתאבלהם יצחק ויעקב ט לשלשתם נשבע‪:‬‬ ‫כמו ייכי כף אל כף דאמלו יחי המלך תלגיס ייך ומחא‪ :‬תחת הנעצין ׳ מין ממיני‬ ‫הקיט' וכן סלפל‪ :‬אשלי אנוש יעשה זאת ׳ שתילת שכת ן מחללו ׳ שלא יעשה מ‬ ‫תקעו‬ ‫‪1‬‬ ‫ה א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ש ק ל‬ ‫ה מ‬ ‫‪1‬‬ ‫כ ע‬ ‫‪J‬‬ ‫ע מ‬ ‫ס ה ן א נ‬ ‫ה ס‬ ‫ל‬ ‫‪v‬‬ ‫‪l‬‬ ‫™‬ ‫*‬ ‫™‬ ‫» ‪ I » V T‬־ ‪, T J‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫כ‬ ‫ע צ מ י‬ ‫י(ך‬ ‫‪T‬‬ ‫ן ב ס ל י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪K r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-8,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪l:‬‬ ‫ה ר ‪ 3‬ה‬ ‫ה‬ ‫הס‬ ‫לי ל ןל ‪1‬‬ ‫ב‬ ‫ר ה כ י‬ ‫ה‬ ‫נ י ב כ ל ת ם‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫ך‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫י ב‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫‪j‬‬ ‫‪r )v :‬‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VTr‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪lv‬‬ ‫כ ע‬ ‫‪<r‬‬ ‫‪D p‬‬ ‫ק ד ו ב‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ה ב ס‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נ ד ב ה כ‬ ‫ב‬ ‫‪f‬‬ ‫}‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫ר‪1‬‬ ‫ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫ל ס‬ ‫ח ב מ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ע ק ם מ מ מ‬ ‫ככין‬ ‫‪ hS‬כ‬ ‫;‬ ‫חו‬ ‫כ ג פ‬ ‫כ‬ ‫ז כ ר‬ ‫‪u‬‬ ‫ב נ ‪ 1‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ 8‬״‬ ‫ז‬ ‫)ח‬ ‫ב י י םהכל‬ ‫מ‬ ‫ליק‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ץ‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫;‬ ‫נ מ‬ ‫א ‪:‬‬ ‫‪>-‬‬ ‫מ‬ ‫ח כ ם‬ ‫! ‪T‬‬ ‫ד ב‬ ‫‪T‬‬ ‫ה נ ב ‪ 1‬ן‬ ‫‪XT‬‬ ‫ק‬ ‫ה ג ס ם‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪, T‬‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫‪<3‬‬ ‫־‬ ‫חפ‬ ‫ח ס ד‬ ‫< ע ן ב י ר ח‬ ‫‪J T‬‬ ‫ג ן‬ ‫ק‬ ‫י ע כ ם‬ ‫נו‬ ‫‪:‬‬ ‫ס‬ ‫ה ז פ ג ע‬ ‫מ‪0‬‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ד ד ק‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫‪ *ID *VI‬ליל׳ טילה זאת חכרה לול כסוף ימיו כשהניח ה׳ לי מכל‬ ‫‪7‬‬ ‫‪i5‬‬ ‫אפיליהחתן‬ ‫מחללו׳אפילי‬ ‫חתןמחלל) ׳‬ ‫יצא״תן‬ ‫»־‪j‬׳‪I‬‬ ‫סלים יתענו שלא >‬ ‫אייבי)׳ יאמר ומכף שאול כי היא היה שקיל מגל כל אייבי') ‪:‬‬ ‫יהיה מ‬ ‫הה‬ ‫החתזשש‬ ‫ינקו ‪5‬‬ ‫י*‬ ‫יכלם‬ ‫חיפתה‬ ‫מכית‬ ‫תצא‬ ‫הכלה‬ ‫וכן‬ ‫׳‬ ‫מחללו‬ ‫יצא‬ ‫לשמוח עם אשתו‬ ‫סלעיומצילתי׳ שהייתינםגכבומאייכי; ימפלשילי׳ מה‬ ‫יהיו באסיפה אחת ויככו וכל אלה הלכליס םובלים לבז םל אלם וה ילחם‪ :‬ביןשאמל לי אחל'ץלהכניי היא תוספת ביאיר כי לי כאחל מהם או תהיה מל ‪0‬ל‬ ‫האילם)למזבח׳ כי שם‬ ‫)מפלסי כיספת ואיננה‬ ‫המ עומלים לעביל ה כטלת האזינו שיבה ישראל בהישע על ופושעים‬ ‫ךןך ^ץ—^ך~ן לכיניי טיל הגביהי‬ ‫טבילתם)בהתכסל ה יבשלו בס)היא כמנהג האשכנזי׳ ואחל כך אומלי׳‬ ‫ו י ד ב ר‬ ‫לסבתהיוסכי כסמים ‪j‬‬ ‫אל) הפסוקים מיואל בסימן כ׳׳‬ ‫העמלה כמם הכלת‬ ‫צ‪-‬ילי ׳ לשון סלע שהסלע‬ ‫* ‪ ; V‬י?־־?‬ ‫מנחהינסך שם כמקים‬ ‫ביום הציר ןהוה מחסה לעיבלי דלן מן‬ ‫השירה הזאת‬ ‫המטל והליחות‪) :‬קל(‬ ‫שופר בציון קדשו‬ ‫מילתם יבכי)יתפלל) ף ן ך ן י ן •‬ ‫איביו ומכף‬ ‫כל־‬ ‫מכף‬ ‫אתו‬ ‫ליאמלוחלסההעלעמך‬ ‫ישעי׳ לרך המי(לא‬ ‫^צךה‪:‬‬ ‫קראו‬ ‫צום‬ ‫^‬ ‫‪JT‬‬ ‫•‬ ‫‪) :‬יקנאה׳לאלצו׳‬ ‫יהודה‬ ‫ףאמר‬ ‫שאול‪:‬׳‬ ‫לכנות החיזקבקלן כמ‬ ‫אחל‬ ‫התנצא הנביא כי‬ ‫אספו״־עם קדשו קהלי קבצו זקנים‬ ‫‪r‬‬ ‫וקלני לאם קרניי‪:‬‬ ‫ומפלטי־לי‪:‬‬ ‫)מניסי׳ שהייתי נס‪)4:‬‬ ‫סלעי ומצדתי‬ ‫נזיעשו תשיבה יקבל האל אספו עוללים ויונקי שדים י צ א חתן‬ ‫מניני‬ ‫אהסד־ז־בו‬ ‫יתבל תפלתם ואז יקנא‬ ‫‪ * . A‬־ ־ לעולה ‪ :‬מחמס ׳ ‪.‬‬ ‫; ‪> T,‬‬ ‫י‪y• :‬‬ ‫י‬ ‫־•ן‬ ‫האולם‬ ‫‪.‬בין‬ ‫מחפתה‪:‬‬ ‫וכלה‬ ‫מחדרו‬ ‫לאלצו שלא תהיה שממ׳‬ ‫מאנשי חמס‪ :‬מהלל‬ ‫א ר ח י צורי‬ ‫משגבי ומנוסי‬ ‫אקר׳ ה׳ כשאני מתפלל‬ ‫י וכ‪1‬עם הקנאה מפני ולמזבת יבכו הבחנים משרתי יהורה‬ ‫מחמם'‬ ‫משיעי‬ ‫‪0‬המ חלפה במים‪:‬‬ ‫תושיעני?‬ ‫ואקל׳ המהולל שאהללמ‬ ‫־ "ו•‬ ‫•‬ ‫זכן‬ ‫לאלצו ׳בעבו׳ אלצו‬ ‫מחלד אקרא ׳‬ ‫בתהליתי אז מן אייפי‬ ‫המקנא אתה לי׳ רען ויאמרו חוסה יהוה על״עמךואל־תתן‬ ‫ומאימ‬ ‫יהוה‬ ‫אישע‪ :‬אפפוני׳‬ ‫^ישע‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫סנה לציעקי׳ע* נביאי) ‪i‬‬ ‫הקיפיני‪ :‬משבלימית׳‬ ‫כי אפפני‬ ‫משבךי־מות‬ ‫למישל־בסנויםלמה‬ ‫לחרפה‬ ‫נחלתןל‬ ‫נשבעתם אותו׳‪ J t‬ממננ‬ ‫הםהצלותהחזקו׳שהי'‬ ‫»‬ ‫‪TC‬‬ ‫נחליי בליעל‬ ‫ו‬ ‫ניכן פן תסבענ)‬ ‫בהסקליכלמיתיפילש‬ ‫אלהיהס‪:‬‬ ‫איה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫יאמרו‬ ‫והקאות) תםבעמממ‪:‬‬ ‫חברי שאול‬ ‫משכלי כי הצלו׳ םזבלל‬ ‫סבני קדמני‬ ‫‪v i‬‬ ‫האלבה‬ ‫נאתהצפוני׳‬ ‫על׳״עמו‪:‬‬ ‫ויחמול‬ ‫לארצו‬ ‫יהוה‬ ‫ויקנא‬ ‫לב האלם באנחיתיו‬ ‫אקרא‬ ‫בצר־לי‬ ‫להם‬ ‫שבא‬ ‫קלא צפוני‬ ‫מקשי‪-‬מורת‪:‬‬ ‫)לאגותיו׳ אופילוש‬ ‫רען יהוה ויאמר לעמו הנמשלת‬ ‫)הלחתיו‬ ‫*ופאתצפון‪:‬‬ ‫מםכליעלמכאלואמיגלי‬ ‫אקרא וישמע‬ ‫יה וה ואל־אלה\‬ ‫ל ב ם ארת״הדנן והתירוש והיצרהר‬ ‫אל אלץ ציה ושממה׳‬ ‫מות כי הגלים החזקים‬ ‫קולי‬ ‫מהיכלו‬ ‫'מה‬ ‫נסםימ)תשג!אימצ‬ ‫נקלאי׳משכלי׳ כמש כל‬ ‫נשבעתם אתו ולא־אתן א ת כ ם עור‬ ‫באשו‪:‬‬ ‫יאכל לפיל ועלה‬ ‫ותנעש ותרעש‬ ‫מםבליך יגליך עלי עבל)‬ ‫••• ‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪I S A‬‬ ‫ה ש מ י ם ירגיזו )נקל׳ הגל ק לפי שהוא‬ ‫ויתגעשו כי־‬ ‫באזניו‬ ‫חרפה בנויס‪ :‬ואת־הצפוני ארחיק»‪.‬ת«» ושועתי‬ ‫•‪A * :‬‬ ‫•« » ‪• \ -‬‬ ‫נשבל בתנועתו החזק׳‬ ‫באפו‬ ‫הארץעשן‬ ‫עלה‬ ‫מוסדות‬ ‫מ ע ל י כ ם והדחרחץ אל־ארץ צידת‬ ‫)יונתן פי׳ שהיה בצלה‬ ‫חררה לו ן‬ ‫תאכל גחלים‬ ‫באשה יושבת על משבל‬ ‫את פני) אל הים ושממה את־פניו אל־ך^ם הגןךמיני‬ ‫ו א ש מפיו‬ ‫־‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)היא מסוכנת למית‪:‬‬ ‫אליתיראי אדמה נילי ושמחי כי־‬ ‫ישראל‪ :‬וסופו אל הים‬ ‫מקלמזני׳ פי׳המיליזי וסופו אליהים האהרון יועלה באשו‬ ‫ויט שמים וירד‬ ‫‪1‬‬ ‫בערו ממנו‪:‬‬ ‫נחליבליעל יבעתזני׳‬ ‫הגדיל יהו '^עשות‪ :‬י ' אל תיראו‬ ‫*״סי‬ ‫*‬ ‫‪|r‬‬ ‫צחנתו‬ ‫עלללךמשל כמו הנחל‬ ‫כי ה ג ל י ל ‪-.‬ע ? י! ־‬ ‫׳‪!•.‬־>‬ ‫ותעל ו *‬ ‫גנין לללראשולכל ׳כך • ־ •<‬ ‫רנליו‪:‬‬ ‫וערפל תחת‬ ‫־‪v‬‬ ‫־׳•י‪-‬‬ ‫השוטף כן הצר׳ הגליל׳‬ ‫בהמורת שדי כי דשאו נא‪1‬ות מרבך‬ ‫היה לצ יל ^‬ ‫ד ^ף וירא על־‬ ‫ררכב‬ ‫על״ברוב ובליעלאמר עלכלרסע‬ ‫״‪V‬‬ ‫כי־עץ נ ש א פריו האנדה וגפן נרתנו‬ ‫*היה מחזיק מים לים‬ ‫דשת חשך‬ ‫ורש׳מאויביי׳ויתסיעת‬ ‫ן‬ ‫רוח‬ ‫כנפי‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫נתעלצחנת?׳כפלהעני‬ ‫חייכק‪ :‬חבלי שאול י‬ ‫חשרת־מיס‬ ‫גמה םאמל ט צחנתו‬ ‫־‪v‬׳‬ ‫־ ; ־‪1‬‬ ‫סביבתיו סכות ענק כאב מן חבלי מלל'׳‬ ‫‪1• :‬‬ ‫המורה‬ ‫את*‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫כי־־נתן‬ ‫אלתיכס‬ ‫גמיבא© ׳ וסע העליה‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫כנגה‬ ‫דת משריית לסיעי׳כמו‬ ‫‪A‬‬ ‫‪.‬־ ‪ V‬־‬ ‫מורדת‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫לצדקד־ז‬ ‫הלעלאפי‬ ‫*יעלה ליחם‬ ‫עבי ש ח ק י ם ‪:‬‬ ‫יזכלנכיאים‪ :‬מהיכלי׳‬ ‫•••‪.‬י‬ ‫‪ i‬י‬ ‫ •••‬‫• ׳‪iAy‬‬ ‫העוכליס‪ :‬ט הגדיל‬ ‫׳ךעםמךשמים‬ ‫מן השמים‪ :‬וםועתי‬ ‫לעשות ׳ האלבה הגליל ומלקוש בראשון; ומלאו הנרגות‬ ‫כערונחלי־אש‪:‬‬ ‫באזני)׳ כאהכאזניו •‬ ‫ירתן קולח‬ ‫לעשות לעבאק׳ ולזל בך והשיבו היקבים תירוש ויצהר‪:‬‬ ‫יהיה ועליון‬ ‫)תגעשותרעש׳ לא על‬ ‫‪ : AT t‬י ‪ V :‬י‬ ‫ברקים‬ ‫אפיקי‬ ‫ויראוצ ם‬ ‫בילשוזה הפסוק לימז׳ ושלמתי לכס את־השניס אשר אכל י ו י פ י‬ ‫המשיח ואמרו ואת ה‬ ‫ניסיס סאירעיהו נאמל‬ ‫וישלח חצים‬ ‫בגערת‬ ‫תבל‬ ‫חל<‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫והחסיל‬ ‫הילק‬ ‫חאךבה‬ ‫בצפוני זה יצר הרע‬ ‫אלא על ניסים שנעשו‬ ‫ויהמם‪:‬‬ ‫ליסראל וראם המקרא‬ ‫בכס‪:‬‬ ‫שלחתי‬ ‫אשר‬ ‫י י‬ ‫רוח א פ ו ‪:‬‬ ‫מחנכי עלסופו‪ :‬כי חרה‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫אלםי)הלחתי) אלאק‬ ‫יגלו מוסדורק׳‬ ‫ואבלתכש אכול״ושבוע‬ ‫לוי כי משמש כאן לשק‬ ‫יקחני ימשני‬ ‫‪5‬יהישממהלמקי׳םאין‬ ‫יהוה מנשמךת‬ ‫גני אל׳מצייין להתגל)׳ והללתכם א ת ־ ש ם יהודה אלהיכם‬ ‫כאשל וכן פתחנו י‬ ‫;צילני מא;בי‬ ‫וכשחלה ל< מפגי‬ ‫ישלח מ מ ר ו ם‬ ‫נהן׳ את פנמ אל הים אשר־־עשרת עמככם להפליא ולא‬ ‫־ ‪VT‬‬ ‫מכעיסיו נתגעשיהאלן‬ ‫בצזניןיקדמני‬ ‫הקלמוני שנתן עיני)‬ ‫;יבש^?^ לע;לכש‪.‬‬ ‫במים ר ב י ם ‪:‬‬ ‫ומיסלות השמים לגזו‬ ‫ו‬ ‫‪ 3‬מקדש הלאשין‬ ‫זהוהמשןנן לי ‪• 2‬‬ ‫״ ־!‬ ‫־ ־‪•/‬‬ ‫ונלעשו‪:‬על עשן באפו׳‬ ‫והחריב)׳)סופיאלהים אפסלת' האזינובשמואלכ׳ סי׳ ככ כמנהג הספרדי׳׳‬ ‫יחלצני כי־חפץ משנאי כי א מ צ ו כן ללך הכועס מצי עסן‬ ‫האחרק שנתן עיני)‬ ‫מנחיריו • )אס מפי)‬ ‫כמקלש שני)המליכו‬ ‫כיוס אידי ויהי‬ ‫• י•‬ ‫נהלג תת שט ׳)עלה כאסג)תעל צאנתג ׳ שמניח אה)מתגלה כסונאי ישלאל‪ .:‬ט‬ ‫ויצא למרחב אותי‬ ‫הגליל לעשות ׳ אמל אביי ןתלמילי חכמים י)תל מכ!לם‪ :‬אל תלאי אלמה ׳ אלץ‬ ‫האלבה‬ ‫ישלאל אל יילאו יושביה‪ :‬ט הילילה׳ לעשות ׳ כילוש לעשוי טובות מגל‬ ‫בי‪ :‬ינמלנייהוה‬ ‫יי •י״־ן‬ ‫אי« ?‪rjwji‬׳־‪1‬־ ״ • ‪ /‬׳ » ן‬ ‫ן׳״•׳‬ ‫ו־‬ ‫! ‪T‬‬ ‫‪3‬הגליל לעשית לעית‪ :‬בהמית שלי ׳ כמו שלה‪ :‬יזילם ׳ כחם והוא הפלי‪ :‬כי נתן‬ ‫לכם את המולהלצלקה ׳ כמי מלה ׳ ואמל כי נתן לכם לצלקה שעשה עמכםעט םחקי המםהן חוםרק מים עלהאק ׳ חסרת לשק ככר׳ הוא שהוא ניפלעל‬ ‫כעכמ על פשעכסופקל אתכ‪ $‬במטל ׳ וזכר הילוריתחלה שהוא צמרחשון איזכהאלץ לק לק ׳ וים לפתור חסרת לשין קשר שמתקשרין השמים כעכים עי המים‬ ‫ביי עיד יאמל לילל לכם גשם מולה ומלקוש בלאשין ׳ או פילושו הגשם הנקלא כמו וחסוליהם האמיל באופצי הממצ׳ \ מנוגה נגלו י מנוגה שהוא נגלואלאיהטיו‬ ‫לי' ^ י מאיל לאוהביו ובועל כםונאץ‪ :‬אפיקי ים י המים‬ ‫™‬ ‫נמלה הילילו לכם בעתו שהוא במלחשון והוליד לכס גם כן מלקום בעתו כאלש‬ ‫הלאשין שהיא ניסן‪ :‬יהשיקי ׳ כמו והציפו כלומל שיהיו היקבי׳ מלאיי עלשיציפן הנגלי׳ בכח נקלאי' אטיןי'‪ :‬יגלו פיסיות תבל י שנבקע התהום כשנבקע ים סיף‬ ‫היק אי הםקעל פניהם‪ :‬אשל עשה עמכ' להפליא ׳ פלא היה כי בשנ׳ אחת סלם נכקעו כל מימות שבעילם‪ :‬מנשמ׳ ׳ מכח צשיבת לוח אפו‪ :‬ימשני ׳ למ םהנילהו‬ ‫מצלות לבית והוא מגזרת ט מן המי׳ משיתיהו ענין המשכה והיראה‪ :‬כי אמצו י‬ ‫להם תביאת אלבע שנים‪ :‬ולא יבושו׳ לפי שהיה להם באלה‬ ‫כאשר אמצו‪ :‬יקלמוני ביים אילי ׳ תלגס יונתן יקלמוני כיוס נ‪1‬לנ‪1‬ז<!י כלימ טום‬ ‫חשלת חבטלת הא;ינ‪':5‬‬ ‫הסנים חרפת לעב בגד*‪:‬‬ ‫שהיתי נע גנל היו ארבי מקדמים איתי בלעותיהם כמו סעש‪ 5‬מזיפים‪:‬‬ ‫ולא‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫*‬ ‫כ‬ ‫'‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫»‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה א ד נ ו‬ ‫ר ד ק‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫?‬ ‫‪4‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫״•‬ ‫‪A‬‬ ‫!‪V‬‬ ‫‪v‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‬ ‫־־!‬ ‫‪{ • - • • : • - :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪V:‬־־‪:‬‬ ‫<‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: 4‬‬ ‫*‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫‪r‬‬ ‫>‪-‬‬ ‫ז־ ־‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪;-‬י ‪I‬‬ ‫‪(T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־יו‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪l‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫י‬ ‫" > '‬ ‫‪V:‬‬ ‫•‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪7‬מ‬ ‫ח‪0‬הם‬ ‫נ‬ ‫‪:‬‬ ‫— ‪/‬‬ ‫ץת‪:‬‬ ‫ה‬ ‫מזל‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪h‬‬ ‫•••‬ ‫‪:‬‬ ‫״ו‬ ‫‪r‬‬ ‫‪'\-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‪-‬א‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ן־‬ ‫‪p‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫יי‬ ‫־'‬ ‫י‬ ‫~ו‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫\‬ ‫•י‬ ‫‪A‬‬ ‫•ייי‬ ‫‪9‬‬ ‫) ש מ‬ ‫ב‬ ‫"‪A‬‬ ‫מ ם ל‬ ‫‪"X‬‬ ‫"־ ‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪•A-'T‬‬ ‫;‬ ‫״‪1‬־‬ ‫‪F‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫‪f‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫צ ע ה‬ ‫י‬ ‫י‪,‬‬ ‫י‬ ‫י ן ש‬ ‫יו‬ ‫־»‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫‪-‬‬ ‫יא‬ ‫־י•‬ ‫'‪ i‬י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״ ‪$• i‬‬ ‫‪v t‬‬ ‫• » * ו !‬ ‫>‪A‬‬ ‫)‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫ר ד ק‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ועזבת ו ר ח‬ ‫האזינו‬ ‫בו‬ ‫ר ד ק‬ ‫ילא רשעתי מאלהי ׳ שלא יצאתי מדרכי אלהי)ללכי שזכל עומד במקום שנים‪ :‬לא )הענק אחד! מלכן)משיח? ׳ על עצמו הוא אימל כמן שהגדיל ישועתי)עשה לי‬ ‫אשול ממנה ׳ מכל מצוה וחוקה‪ :‬עם חסיל ׳ כררכיי אתה מראה לו גם כן שאתה‬ ‫חסדים ק יעשה לי)לזלעי עד עולם‪:‬‬ ‫חסיל בהטיבך עמו ז עםגכול׳ כמיאיששתלגומוגבלוכןהיאכתהליםגכל‪:‬‬ ‫מחל חדש׳ )ללך כל איכליסילמן המלך לבא במם מועל‬ ‫י‪/‬תפל׳ לשון נפתל ועקס‪ :‬ועיניך על למים תשפיל׳ עיניך תתן על למים על ףא‪£3‬ר*‬ ‫אלהשולחן‪) :‬נפקדת׳ ונזכלתטיזכלךאביבסיחסל‬ ‫שתשפילם; כי את׳ נרי‬ ‫ממושבןמשכ‪ :‬יפקד׳‬ ‫• י ׳ הצל׳היאהחםכה בצדקתי כבור‬ ‫ידי ישיב ל<‪:‬‬ ‫ענק חסחן כמג ולא‬ ‫יתכחשו־ל*‬ ‫לשמע אזן‬ ‫והתשועה ממנה היא‬ ‫•ן‬ ‫*‪A‬‬ ‫גפקלמממאיש‪:‬‬ ‫דרכי יהודה‬ ‫הא)לה )הנוגה תה) כי שמרתי‬ ‫בני נכר‬ ‫ישמעו לי‪:‬‬ ‫)שלשת׳ שלם׳ימ״םןאו‬ ‫‪I‬‬ ‫<זאמל יגיהחשט‪ :‬כי‬ ‫ממסנרותם ן תלל מאל כלימל ל‬ ‫ככה׳ כעזלתךאסכל ולא רשעתי‬ ‫מאלהין‬ ‫;בלו ויחגרו‬ ‫לכשתגיע כיום השלישי‬ ‫צורי רךכש‬ ‫גלולאויכי)אלון משל׳ כי כל־ימישפטו‬ ‫לנגדי וחקתיו מ^י‪,‬חי;יהוה וברוך‬ ‫תלל כמקום סמל ו‬ ‫לצן׳ אופ^שאלון‬ ‫אלת‬ ‫ממנה‪ :‬ואהיה‬ ‫האל הנהן‬ ‫הי צור ישעי‪:‬‬ ‫גתתחכא הלכה כי‬ ‫לקלאתגלנלאויכי ןלא לאי־אסור •‬ ‫זין ; ‪/V‬‬ ‫ומוריד עמיכש יחשוב אבי שבלחת אם‬ ‫ואשתמרד־ן‬ ‫נקמות'לי‬ ‫אילאמהם׳ וכןאללג ת מ י ם לו‬ ‫לא תהיה בשלחנו שלם'‬ ‫־ ‪1‬‬ ‫יהורהלי‬ ‫תחר־זני‪:‬‬ ‫ומוציאי מאיבי ימיםסמוכים‪ :‬ובאת;!‬ ‫שיל׳ אללג חומת ערי מעוני‪ :‬וישב‬ ‫אויבי לכבשם‪ :‬ה^ל‬ ‫‪I‬‬ ‫לננד עיניו‪ :‬עס‬ ‫ו^קמיתרוממני‬ ‫״ ‪ , * » I 1‬המקום׳ הסתלהזה‬ ‫תמיםללכו׳ שמשלם בצדקתי כבירי‬ ‫מאיש ה מ ס י ם אסל אתה נסתל מ‬ ‫תצילני‪:‬‬ ‫עם־גבור תם*ם‬ ‫‪IT‬‬ ‫לכל איש כמעשהו <‬ ‫המם שהוא יום מעשה‬ ‫י‬ ‫‪Sy‬־‪ p‬אודך‬ ‫והשיב לי כצלקתי *חסירתוזחסר‬ ‫מלאכה)כן תלג׳מנתן‬ ‫נבר תתבר‬ ‫בניוים‬ ‫יהוה‬ ‫)לאויבי כלשעתס‪:‬‬ ‫ולשמן‪ :‬אזמר‪:‬‬ ‫תתמם‪ :‬עם‬ ‫כיומא דחולא שאותן‬ ‫תתפל‪:‬‬ ‫)אמלתו צליפה ׳ שאק‬ ‫™•‪ 3‬מנדיל ישועות‬ ‫מלכו ועשו‪-,-‬־ המם כמתל כמהשנאמ‬ ‫בכל מםפסיו סיג אלא ועסם־״עקש‬ ‫ועיניי‬ ‫תושיע‬ ‫ויסתל לול כשלה מיד‬ ‫חסד למשיחו‬ ‫לדוד ולזרעו‬ ‫•‬ ‫הכל כחל)נקי‪ :‬האל ואת־־^ס עני‬ ‫דהי החלש מחל׳‬ ‫תשפיל ן‬ ‫‪!/‬ד־־עולפם'‪.‬‬ ‫מעוזיחיל׳ כמילכלומל‬ ‫ככח או פילושו כ על־ךמיכם‬ ‫ויש מפטילי כה אמל ה' )לקחתי אני מצמלמ האלו ונלאה שהיה מנהגם‬ ‫<הוה ויהוה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫נהיא כתוכה אחל המועלים)היאכיחזקאלכסמי׳ א‪& :‬לא לעשות מלאכה‬ ‫כשהייתי כחיל וכצכא כי־אתה נירי‬ ‫בי בכה ארוץ‬ ‫בלא»חלש כמג שהוא‬ ‫היה הוא מעוזי׳ וט׳ יגידתחשכין‬ ‫אדלג״שור‪:‬‬ ‫כשחל ראש חדש באחד בשבת מנהג הנשים המם‪:‬‬ ‫־ •״י ‪• j‬ן‬ ‫לתל שהתילופתח ל‬ ‫א ו מ ר זה‬ ‫‪, ,‬‬ ‫האבןהאזל׳ אכן‬ ‫ללכו כמלחמה )שמהן גדוד באלה<‬ ‫שהיא אות להולכי ל‬ ‫‪At‬‬ ‫אמרת יהודה‬ ‫חמים ושלום‪ :‬מסיה‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫יהונתן‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫ף‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ללכים‪ :‬צלהאולה׳‬ ‫לגלי׳ משים כמי שדתי האל תמים דרכו‬ ‫‪v‬‬ ‫לכלהחיסיםבו‪:‬‬ ‫ונפקךיך! בי ;פקד‬ ‫*‬ ‫ההאל&הזמםפטה‬ ‫<לנגליתמי׳ אמל אם‬ ‫הוא‬ ‫מגן‬ ‫צרופה‬ ‫מושבך‪ :‬ושלשת תרד מאד ובאת כמפיק הא ופילושו לצל‬ ‫מבלעדי יהוה‬ ‫ה;צלכתילכלו׳ להמלס כ םי״אל‬ ‫האכן אולה החיצים‬ ‫• ‪ -‬־ ^ ‪ , . .‬־ ‪AT‬‬ ‫סס לגלי כאילנת ולא‬ ‫ביובש‬ ‫שם‬ ‫אשר־נסתךת‬ ‫אל־הטקוס‬ ‫להיות לי האכןלמסלה‬ ‫אלהינו‪:‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ומייצור‬ ‫ועל‬ ‫הסיגיניאדכי‪:‬‬ ‫דרי‬ ‫״ו‬ ‫‪vt‬‬ ‫לשלוח שם לי הנעל ל‬ ‫יגל‪';*.‬המעשה וישבר! אצל האבן האזל‪:‬‬ ‫זאחכ‬ ‫יעמימי׳‬ ‫כקומי‬ ‫האל מעוזי חיל‬ ‫‪1‬׳‪-‬־ט‬ ‫ויתר ת מ י‬ ‫ללקנו החיצים )הדבל‬ ‫יי‬ ‫‪A» V r r‬‬ ‫־י‬ ‫‪T‬‬ ‫כמקו'שהייתי נמלס שם‬ ‫שאומל לנעל יהיה לך‬ ‫משורת רגליו‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ך‬ ‫ך‬ ‫)הםכמיתייעמימישם‬ ‫אודה‬ ‫צדה‬ ‫החצים‬ ‫שלשת‬ ‫ואני‬ ‫־‪V‬‬ ‫סימן אם הנה אם ה‬ ‫בטוח‪) :‬נחת קשת כאילות ועל־‬ ‫במתי יעמידני‪:‬‬ ‫לשלח־לי למטרה‪:‬‬ ‫והנה אישרח הלאה‪ :‬קחמ׳ קח זה‬ ‫ג ־ ־‪/‬‬ ‫‪j‬‬ ‫נחוש׳זחעיתי׳ינדלכה‬ ‫את־הנער לך מ ן א את־־החצים אם־ הסימן)מאה׳ )לשי‬ ‫ירי‬ ‫מלמד‬ ‫זךערתי‪:‬‬ ‫קםתנחישהעלזלועותי‬ ‫פילס בא אתה בעצמך‬ ‫»יסכי כחלללכה‪:‬‬ ‫החציסיממ^‬ ‫הנדה‬ ‫לנער‬ ‫אמר‬ ‫אמר‬ ‫^וענת?‬ ‫קשת־נחושה‬ ‫ממקום מחמאך)קחמ‬ ‫הגללת‬ ‫ועניתךתלבני׳‬ ‫והנה קחנו ובאה כי״שלוכםלך ואין קת את החן ובוא אלי‪:‬‬ ‫תרחיב צערי‬ ‫ותתךרי מגן‬ ‫עמתניתך‪:‬‬ ‫לי מלת‬ ‫)אק דבל חי ה׳ )אק‬ ‫‪IV IT‬‬ ‫קרסלי‪:‬‬ ‫מעדו‬ ‫כשאדם‬ ‫תלחיכצעלי׳‬ ‫תרכני‪:‬‬ ‫דבר תי־יהוה‪ :‬ואס־בה אמר לעלם דבללע׳ )נשבע לן‬ ‫וזי יי'להבטיח) שניה י‬ ‫מלכקלגלמזו לוו היא תחתני ולא‬ ‫נאשמידסולא‬ ‫‪c‬‬ ‫•‬ ‫נוח ליפול וכן הוא אומל‬ ‫יציהל)לכאאםלאילע‬ ‫בלכתך לא יצרכעליך•‬ ‫איבי‬ ‫ארדפה‬ ‫כלו^פם‪:‬‬ ‫הנדה החציכם ממך וד־ןלאדה לך כי באמת כי אק כדעת‬ ‫‪ I‬־‪.‬י‬ ‫קרסולי׳ כלעי׳ותלגו'‬ ‫שלחך יהוה‪ :‬והדבר אשר דברנו אבמ לעשות עמ)לעה‪:‬‬ ‫ולאיקומון‬ ‫ער־־‬ ‫אשוב‬ ‫אשר לו כרעים ליליה‬ ‫כי שלחך יי׳׳ הקמש‬ ‫‪j‬‬ ‫י־ ‪• : v‬ח‬ ‫;‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫קרסוליך ולשי פירש ואכלם ואמחצם‬ ‫אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך ע ד כלוךהואאומללך ל‬ ‫ק ^י׳עקבי‪ :‬ותזרני‬ ‫לכלוח)להמלט‪:‬‬ ‫למלחמדה‬ ‫החדש‬ ‫דוד‬ ‫בשרה‬ ‫ויסתרךוך‬ ‫עולם‪:‬‬ ‫ןחחרת‬ ‫ויפלו‬ ‫׳ משפטי ותאזרני׳ יפי׳‬ ‫״ * ‪8‬‬ ‫)הדבל אשל דבלמ׳‬ ‫תחתני‪:‬‬ ‫*\ וישב המלך על־הלתם לאבל‪ :‬וישב בלית שכלתנו יחל הנה‬ ‫חיל כח כתרגומו חילא‪ :‬ותורני חיל‬ ‫־ ג ״ו•‬ ‫<י‬ ‫‬‫~־‪n‬‬ ‫‪p‬׳‬ ‫התה׳ כמו נתת חסל‬ ‫*<•‬ ‫ ‪• j•• : -‬‬‫יי׳ כיני)כעך על על א‬ ‫משנאי‬ ‫ערף‬ ‫‪£‬ן ל‪:‬י&ע)׳ל‪1‬צה‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫תכריע‬ ‫עד‬ ‫המלך על־מושבו כפעם בפעבםאל״ אותן דבל‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪ A‬י•‬ ‫מושב הקיר ויקס יהונתן וישב אבנר <‪0‬לם׳ לקיים הכלית‬ ‫לומ׳יביכמ מן)לא ישעו ואיביתתהלי‬ ‫ישעו ואין‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מלמלם‪ :‬עלהלחם*‬ ‫‪I‬‬ ‫אלקלישישראלןפיחש‬ ‫ולא ע נ ‪: 0‬‬ ‫יביטיאלה׳ ןלאמשיעםז ואצמיתם‪:‬‬ ‫מצד שאול ויפקד מקום דוד‪ :‬ולא־ כתיכ על וקלי ‪ V‬ושניה‬ ‫‪It‬‬ ‫; \‬ ‫‪k*T‬‬ ‫• ־‬‫כמכיםכענק‪:‬אלמושב‬ ‫ארץ כטיט־‬ ‫אלית*׳ כמו דייק מושיע אל־ןהוה‬ ‫^תפלטנימריב‬ ‫מענק‬ ‫ארקעס׳‬ ‫לעפר‪:‬‬ ‫דבר ש א ו ל מאוםד־ז ביוכם ה ה ו א הקי׳׳כלאםהמס׳ אצל‬ ‫ארקעכם‪:‬‬ ‫כ^‪2‬ר״‬ ‫וא־שחקם‬ ‫הקי׳שללט היא לאכול‬ ‫י»‪ , -‬לראש גויכש‬ ‫וי ק ‪h‬‬ ‫בי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא מסונק על המסות‪:‬‬ ‫עמי תשמךני‬ ‫ירעיז אךיקס‬ ‫ירשי פיר׳ ארמסם כמו חצות‬ ‫יעבדני•‬ ‫בי־לא טהור‪:‬‬ ‫ורקעברגלך‪ :‬מריבי ׳ " ' ־ ־ •־ ־‬ ‫עם לא״‬ ‫תשמרנ^לאםגיי׳׳שחרתניונתתע^‬ ‫^מי׳מלואגואחיתיפלוםאילוה‪1‬יפים‬ ‫ויהי ממחרת החדש ה^?מ‬ ‫נכר‬ ‫בני‬ ‫כילטוכהעלסהייתילרא^ים‪ :‬יתכחשילי׳ ״ * ״ ׳ * י » מ‬ ‫מקיום דור דאמר שאולי אל־יהונרתז‬ ‫י•‬ ‫״‬ ‫* •‬ ‫‪:‬‬ ‫'‪A‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪y - T‬‬ ‫י‬ ‫• ‪/‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י!‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י*‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫‪A‬‬ ‫‪r‬‬ ‫»‬ ‫‪IT‬‬ ‫׳‪J‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫"ו‬ ‫•ו‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫• ‪/‬‬ ‫*‪V‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫•‬ ‫‪f‬‬ ‫ץ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫'‪T‬‬ ‫‪.T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪«-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫־‪:A-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫״‪J T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫»‪•A‬‬ ‫ן‬ ‫‪i‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪•fx‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪; ...‬‬ ‫;‬ ‫‪I‬‬ ‫יי‬ ‫‪/.‬‬ ‫•‬ ‫־«־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:,r‬־‪V‬‬ ‫*•*‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪|-‬־‬ ‫‪IT,‬‬ ‫‪A-‬‬ ‫‪i t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T I T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫יי‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ T‬יי•‬ ‫;‬ ‫ד‬ ‫‪X‬‬ ‫י•‬ ‫‪T|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪~ i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪i\T‬‬ ‫י‬ ‫" \‬ ‫יס‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r , r‬‬ ‫הפע‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪- : J‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‪I‬‬ ‫‪,V:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‪J‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪TT-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫״‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~ \‬ ‫‪:‬‬ ‫«‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ען‬ ‫‪r‬‬ ‫פת‬ ‫זמ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪i v‬‬ ‫‪8 ;1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫—‪|j‬‬ ‫> ־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‪A‬‬ ‫|‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫בנו מדוע לא־בא בךישי נכם־תמול‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־*‬ ‫־‬ ‫‪i‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י )ימםיהונתן׳ פיחש‬ ‫‪4‬‬ ‫אחל שישב מצל אכין»ןם)הושיב אכנל מצד אבמ ט לא‬ ‫לאכמסאם יקציףעלמעללכללוללאיהיה ‪ 7‬לו להכותה )הנהנפי‪-‬‬ ‫מקוםלול‪ ,‬שלא היהממםב‪ :‬מקלהה׳^׳ קלי לאם כלתי סהול ‪4‬‬ ‫‪,‬עליקלאסבללקליו‪ :‬טלאסהול׳ ז)היאנתינתסעםללכל)לפישאמ‬ ‫»הול לפיכך לאבא כי אק מללך מוסל לבא טמאלשלחן הג*לר‪ :‬ממחלת‬ ‫החלש השני׳ טצהלומל ממחלת לאס חלם סהןא שנילחלש‪:‬‬ ‫כשאל‬ ‫‪i 2‬‬ ‫ה כ‬ ‫מ‬ ‫ס מ‬ ‫ה‬ ‫‪ p J‬ס‬ ‫ה פ ט ר ת מ ח ר ח ד ש‬ ‫ר ד ק‬ ‫ר ד ק‬ ‫ו פ ר ש ת ש ק ל י ם‬ ‫משמחת הבית ן הכלי ׳ כמל הכלים וכמוהו החלד עמי‬ ‫כ^ואיל נשאל דד מעמדי ׳ כלימל ממני לקת לשית בלכתי לבית לחג* ללא הלך כלא עתליה בטלה את‬ ‫לשית‪ :‬זכח משפחה ׳ כני המשפחה היה מנהגם לעשות זבחי שלמים יום כשנה‪ :‬תחתי עמים ית לאת הכלי )ית גכליא‪ :‬בית המלך ׳ כמל אל כימ המלך‪ :‬כל ימז‬ ‫)היא ציה לי אתי ׳ גליל הכית ציה לי שאהיה שם והוא אחי אליאב‪ :‬אמלטה נא ׳ אשד הירהו יהיילע הכהן ׳ כלומל כל ‪/‬מן שיהלילע היה חי לא כל ימיל כי אחרי‬ ‫אמלטה מעבודת המלך מעט יאלך ללאוי׳ז את אחי‪ :‬בן נעית המללות ׳ בן סמיך *מת יהנילע עסה הלע כעיני יי' םכתלכ כלה; כסף עלבר איש כהף נכשל ערמ י‬ ‫לנעית ינעית אמר על‬ ‫סני כספים יש כאן כסף‬ ‫יהויךע את־־הבךית עיכל הלא כסף השקלי'‬ ‫אל־הלחם‪:‬‬ ‫נס־חייוס‬ ‫אמי שלשי מה כלי^ל‬ ‫ויען יהונתן‬ ‫שככלשנההנאמבלכל‬ ‫מאמך היה לך זה שי^יא‬ ‫‪.‬‬ ‫ ‪:‬‬‫מיללת בלמני וכמי כן את־־שאול נשאל נשאל דוד מעמדי‬ ‫בין ‪ j r‬ה ובין ה^לך העיכלעל הפקיליצז׳‬ ‫ובין העם ל ה י ו ת ל ע ם ליהודה ובין איש כסף נפסלת עלמ‬ ‫ויאמר שלחני נא‬ ‫אתה מילל כמה שאני עד‪-‬בית לתם ״‪.‬‬ ‫היאהחימל עלבו עלי‪:‬‬ ‫הפח־ ובין העבש‪:‬‬ ‫ללצה יאיהב מה שאני בי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה־‬ ‫ויבאו בל־ כל כסף אשל יעלה למי'‬ ‫קינח ׳)יונתן תלגם בל‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬ ‫ע ם הארץ כית־־הבעל ויתצהו את־ הלא המתנדב לכלק‬ ‫סלכניתח דמללותא‪:‬‬ ‫אם־מצאתי חן‬ ‫לכשתך ולבשת עלית לי אח‬ ‫בעיניול ‪.‬יי׳מזבחת‪°‬ו ואתיצלמיו שבדו היטב ואת הבית• יקהל להם‬ ‫את־אחי על׳בף‬ ‫ועתהואראה‬ ‫אמדצ‪1‬ה נ א‬ ‫הכהניי׳מעטמעטכמי‬ ‫אמך׳ עתהייאמל)‬ ‫‪v :‬‬ ‫‬‫‪j .‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫• ; ‪T : <T :‬‬ ‫‪p‬‬ ‫••‪•J‬‬ ‫‪AT V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫* ‪•JT I T‬‬ ‫• ן ‪VT T .‬‬ ‫מתן כהן הבעל הךנו לפני המזבחות שבא לילס ליהיה עליהם‬ ‫הש מעים שאתה חיהב‬ ‫אלם שאני שיני כי אינך לא־בא אל־שלחן המלך‪':‬‬ ‫לחזק את בלקהכית‪:‬‬ ‫רשם הכהן פקדת על־בית ייהות‪:‬‬ ‫מאת קכלל‪ /‬מכיל‬ ‫ויחר־אף שאולי ביהינתן‬ ‫כני )יהיה זה בשתך‬ ‫‪I‬‬ ‫ויקח את־שרי המאות ואת־־הכרי הלגילאצלו‪ :‬יחזקי את‬ ‫נטשת עלית אמך ס‬ ‫*לאמח שזיכתה *' ט ויאמר לו בךנעות המרדורת ה ל ו א‬ ‫ואת־הרצים ו א ת י כ ל ־ ע ם הארץ‬ ‫בלק הבית עתליהו‬ ‫"‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬״‪:‬‬ ‫המרשעת לבניה פלצ)‬ ‫כלה׳ כלן׳ נגמלהלכל‬ ‫לבןץשיךבע^ך‬ ‫אתה‬ ‫בי־בחר‬ ‫ידעתי‬ ‫דראו‬ ‫יהודה‬ ‫מבית‬ ‫את־המלך‬ ‫וירידו‬ ‫את בית האלים לפיכך‬ ‫כלב אכמ להמית את ולבישת ע ר ו ת אמך ‪:‬‬ ‫־ ״‬ ‫* ־ ׳‬ ‫י \ ‪1‬ז‬ ‫לרך־שער ה ר צ י ם בית המי״ך וישב היה צריך חיזק״)פירש‬ ‫דיל‪ :‬אלליל׳ כשביל כי כר־הימים א ש ר בן־ישי חי יעל״‬ ‫בלק הבית מקים השכל‬ ‫«‬ ‫‪J- - • I v‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫ליל‪,:‬כינעציכיהכלימ)‬ ‫על־כסא המלכים‪:‬‬ ‫‪• r‬וישכח כל־ )ההליסה ינקרא כלק‬ ‫־ ; * ן‬ ‫׳ כלומר עלסני לכלים האדמת לא רתכון אתרה ומלכותך‬ ‫ע ם ־ ה א ר ץ והעיר שקטרה ואת־ לפי שצליך לכדקי <‬ ‫לא אכל לחם כי נעצב‬ ‫א ‪:‬שלח וקח אתו אלי כי‬ ‫ועתה‬ ‫בן־מות ילי עתליהו המיתו בחרב בית מיץ־‪:‬‬ ‫ויען יהוצוזן‬ ‫)לעמיל עליי מה יצטלך‬ ‫‪ .‬כעכזל ללל )כי הכלימן ה ו‬ ‫בךשבעשנים יהואש ‪ :‬מליע אינכם י נלאה‬ ‫אכמבלכילייכמעשה‪:‬‬ ‫את־שאול א ב י ו ויאמר אליו דמד־ת‬ ‫שהמ הכהנים שזמלים‬ ‫אשל‬ ‫למיעללול׳ למיע‬ ‫ויטל שאול את־‬ ‫קכעעםלגליהיא מסג׳ יומת מה עשה!‬ ‫כשנרת־ישבעליהוא על שיהיה הכסף "לב‬ ‫מלך יהואש וארבעים שבדת מלך כילם <^חל יחזקו את‬ ‫להסתליבשלה‪. :‬‬ ‫החנית עליו להכתו וירע יהונתן בי‪-‬‬ ‫בירושלכמ ושכם אמו צבירה מבאר בלק הכית והמלך חשל‬ ‫‪«• I T T a :‬‬ ‫•‬ ‫\ = ־‪A I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־ו•־־‪.‬־*‬ ‫להעכיח׳ ילה החצי‬ ‫* י ׳‬ ‫איתם שהי) לוקחים‬ ‫ככחלהעכיח המטלה כלה ה י א מ ע ם אביו ל ה מ י ת את־‬ ‫‪y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שבע‪ :‬רעש יהואש הישר בעיני הכסף לעצמם לפיכך‬ ‫והיא האבן האיל יעסה‬ ‫ר ק ם יהונתן‬ ‫זה כלי שמכל לימי החצי דור‪:‬‬ ‫אמל להם שלא יקאל‬ ‫יהודה כל־־ימיו א ש ר הורהו‬ ‫‪VT‬‬ ‫יהויךע הכסף לעצמם אלא מיל‬ ‫• < ־׳"ייי‬ ‫‪.‬־י‬ ‫‪-JT « .‬‬ ‫‪AT T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\T 1‬‬ ‫ממך יהלאה ט שמא‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫בחרי־אף‬ ‫השלחן‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫רק הכמות לא״סרו עור שיבא לידם יתמה) ל‬ ‫הכהן ג‬ ‫יבא אלם ביק כך ולא‬ ‫| ‪ -‬יי‬ ‫לבלקהכית! לאמן‬ ‫‪I‬‬ ‫‪l T‬‬ ‫יוכל להתחכל עם לול‬ ‫הכהנים׳ כזהדשל‬ ‫העם מזבחים ומקטרים בבמות׳‪.‬‬ ‫וישמע ליל הסי׳ וכאשל ביום־החדש השני לחם כי נעצב אל‬ ‫ויאמר יהואש אל־הכהניכם כר כסף בעיניהם סלא יקחיהל‬ ‫לאה כי לא כאאל׳ שם‬ ‫אמללמנלשימהלרכא ־דורכיהכלימואביו‪:‬‬ ‫כלל כלי שלא יהמ נ‬ ‫העילי כלי שמכל להתחכ ‪ T‬־‬ ‫הקדשים אשר יובא בית־יהוה כסף צחשלים)כמן שלא יקחן‬ ‫עובר איש כסף נפשות ערכיו כל־כסף הס לא יהיה מוטל ע‬ ‫ויהי בבקר ויצא יהונתן‬ ‫עם ליל יללכלעמיפכי׳‬ ‫עליהם לחזק את הכית‬ ‫כפני‪ :‬את כליי׳ קשתו השרה למועד חך ונער קטן עמו‪:‬‬ ‫אשר יעלה על לב־איש להביא בית זזה) םאמללכלתיחזק‬ ‫‪1‬־‬ ‫וחצי)‪ :‬מאצלהנגכ׳‬ ‫ויאמר לנערוךץ מ צ א ־ ־ נ א א ה ־‬ ‫יקחו להם הבחנים איש את בלק הכית לפיכך‬ ‫ירוה‪:‬‬ ‫• ‪I:‬‬ ‫» » |‬ ‫לקת יהלילע החלין‬ ‫ה ח צ י ם א ש ר א נ כ י מורדה הנער‬ ‫מארת מכרו ו ה ם יחזקו את־בדק ונתמ כמביא הכית‬ ‫רץ והוא״רה החצי להעכרו‪:‬‬ ‫שישימי אותוהכהנם‬ ‫‪ :‬־‪:.‬׳׳ ; ן‬ ‫־* "‪< i‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫לכטתייתלמייהונזן‪:‬‬ ‫הבית לבל אשר־ימצא ישם בדק‪:‬‬ ‫שסתכףםיבאלילס‪:‬‬ ‫)השביעה‬ ‫לבלסלים׳‬ ‫אתא דכא הנער עד־מקום החצי אישר ירה‬ ‫מסטל אכן‬ ‫רהי בשנת עשרים וישלש אלין אחל׳ אלון איש‬ ‫יהיה‬ ‫יי'‬ ‫נשבעמ‬ ‫אשר‬ ‫יהונתן ויקי^א יהונתן א ח ר י ה‪1‬לר‬ ‫?‬ ‫שנדה למלך יהואש לא־חזקו א ת ״ אחל‪ :‬בי*לן׳ כתבי‬ ‫על עליה על עולם יי‬ ‫‪ W T T , :‬־ ־ ‪) 1 T T T‬‬ ‫נכפל י < י ‪,‬‬ ‫מימק קלי)היא אחל‬ ‫‪1/‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫נםבעמ שנינו‬ ‫בענק‪ :‬מימין בטא‬ ‫ויאמר הדוא החצי ממך והלאה‪:‬‬ ‫כדק הביר; ן‬ ‫אנחנו לחזק הענק‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־ "‪V‬‬ ‫אישי מימין בירת‬ ‫ויקרא;הונתן א ח ר י הנער מהךרת ‪I‬יקרא המלך יהיואיש ליהוידע ד־זכהן האנשים‪:‬שומלי הסף ׳‬ ‫מסלת הפטלת מחר‬ ‫שימלי כלי הבית ו&ף‬ ‫יהונתן‬ ‫נער‬ ‫רלקט‬ ‫אל־תעמר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫חלש‪:‬‬ ‫ורכהנימ ויאמר אליהם מדוע?ןינכס הגאשםכלללכלי ה‬ ‫הפטלה לפלשת שקלי'׳ את־החציויבאאל־אדנ^ו‪:‬‬ ‫מחזקים את־בדק הכית ועתה' אר^־ השלת!ייהיכלאיתם׳‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫תקחו כסף מאת מכריכם בי־לבדק ממס אל יום כלאיתם‬ ‫וחנעי ל ; י ר ע מאומת א ך יהונתן‬ ‫ד ב ר ו ת ‪ p‬יי‬ ‫כי לבהכסף‪:‬‬ ‫)בק‬ ‫ראתו הכהנים‬ ‫הבית תתנהו‪:‬‬ ‫ורוד ירעו את־הדבר ‪ i‬מתן יהונתן‬ ‫)יצרו ‪.‬‬ ‫המלך׳‬ ‫לבלתי קחת־כסף מאת הז(ם ובבלתי‬ ‫מתחלה כלת כלית כק את־כלץ איל־הנער אישר־לו רא^ר‬ ‫ ‪j‬‬‫‪:‬־ ־י‬ ‫*־ • ‪ 1‬׳‬ ‫•• »‬ ‫‪r‬‬ ‫חזק את־בךק הבית״‬ ‫יי' )המלך להעם שיהמ‬ ‫שנינוב& ודור‬ ‫נשבענוהנער‬ ‫אישרה^ייר‪:‬‬ ‫לשלוםהביא‬ ‫ל ו לך‬ ‫כלםלעכילתיי')להסיל‬ ‫ונתנו־‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫איש‬ ‫בבוא‬ ‫בימין‬ ‫אנחנו»‪rr‬‬ ‫ויקה יהרדע הכהן א ר ו ן א ח ד ויקב‬ ‫ארצדת‬ ‫לאפיו‬ ‫ויפל‬ ‫הננב‬ ‫מאציל‬ ‫קם'‬ ‫הכעלי׳)אחככלתכלי׳‬ ‫‪1‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י ״ ז ‪ p‬חורבדלרזמיתן אתויאצליהמזבח‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כקהמלך)העם‪) :‬את‬ ‫שמךי הסף‪.‬י א ת* י־ ‪:‬כ ״ל »־‬ ‫הכיהנים‬ ‫^סה‬ ‫ביני‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫;‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫לאמר‬ ‫יהודה‬ ‫בשם‬ ‫ן‬ ‫• ‪.‬‬ ‫את‬ ‫איש‬ ‫י‬ ‫וישקו‬ ‫פעמים‬ ‫שלש‬ ‫וישתחו‬ ‫הכסף המובא בית״יהוה‪:‬‬ ‫וביןזךע^‬ ‫וביניךוביןזך;ןי‬ ‫מתן׳ כהן הבעל היה‬ ‫־וי‪.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪•p‬‬ ‫עמומתן‪ :‬פקמת׳‬ ‫ויהי כ ר א ו ת ם כי־־רב הכסף בארון‬ ‫איש־ ע ו ל ם ‪:‬‬ ‫־רעהו ר ב םע ד ־ י‬ ‫את־ךעהועד־־ךור‬ ‫‪ .‬ממינים כשמול כמקים‬ ‫י‬ ‫‪ Vl‬־‪,/‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫הספללי' ׳‬ ‫פמנהנ‬ ‫ויאמר"יא‬ ‫ים יןמלט ב סי'‬ ‫הנדילל‬ ‫מ&מלתס כהלכתן ט לפלשת שק‬ ‫רך‬ ‫לדור‬ ‫יהונתן‬ ‫\‬ ‫‪3‬על ספר ת מ ל ך ו ת כ ל ז ן ‪S^wrn‬‬ ‫‪ .‬לי‪,‬‬ ‫עתליה‬ ‫סירר‬ ‫ז‬ ‫‪ T‬־‬ ‫•ו‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫»־‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫זכת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪U-‬‬ ‫‪- •|-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪*~ V‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫"וי־‬ ‫י׳‬ ‫*י'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪TJ-~T1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪»T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•י‬ ‫‪V V‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫•׳‪-‬‬ ‫ד‬ ‫‪T-‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫*‪*I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫; ‪-‬‬ ‫־‬ ‫־׳‪-‬־‬ ‫י‬ ‫" ‪/‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫־\‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ‪S‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫״ ‪"JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T V.T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫;‬ ‫‪ATT‬‬ ‫‪J • T‬‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. t‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪•AT T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪' ; T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪«T‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫•‪.‬ץ‬ ‫‪TAT‬‬ ‫־־'‪TV‬‬ ‫״ '‪7‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪v‬‬ ‫»‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫••‪J‬‬ ‫•י *‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- -‬‬ ‫‪ | T‬־‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪•'.‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪l, T‬‬‫‪F‬‬ ‫‪- .‬‬ ‫־‬ ‫•ל‬ ‫;‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T,,T‬־‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪X‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫״‪,‬י‬ ‫‪AT‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫<‬ ‫‪N.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ן‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־!‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪H‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪C‬‬ ‫"י־ י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י־‬ ‫•‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫*‪A‬‬ ‫י‬ ‫‪7‬‬ ‫ל הגל‬ ‫י מ א ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪ T‬־ ‪T‬‬ ‫־י‬ ‫‪.‬י־‬ ‫‪J‬‬ ‫• ‪/‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‪V‬‬ ‫־‬ ‫־«•*‬ ‫‪J T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫ע‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪'T‬‬ ‫־»‪V‬‬ ‫ן‬ ‫‪l‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־ ־‬ ‫‪:‬־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪VT‬‬ ‫" ‪/‬‬ ‫|‬ ‫‪V|T‬‬ ‫י‬ ‫)‬ ‫•‬ ‫‪VTT‬‬ ‫‪J -X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪/‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪IT T‬‬ ‫י‬ ‫־••‪••/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫••‬ ‫‪<TT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪« /‬‬ ‫‪•!T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪• J -‬‬ ‫־‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫*‬ ‫א‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬ז> י‬ ‫י‬ ‫‪T/TS‬־‪-‬י׳•י‬ ‫‪T‬‬ ‫— ••‬ ‫‪1T‬‬ ‫•‬ ‫‪—.‬‬ ‫>‬ ‫‪-_|TT-‬‬ ‫־‬ ‫"‪IT‬‬ ‫י‬ ‫|‬ ‫•"‪T‬‬ ‫•‬ ‫ד‬ ‫‪A T‬‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪A‬‬ ‫‪t .‬‬ ‫•י‬ ‫״‪11‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫>‬ ‫‪I‬‬ ‫ו‬ ‫‪J‬‬ ‫ג‬ ‫"‬ ‫!‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.,T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫״‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫_‪M‬‬ ‫־‪A‬‬ ‫־‬ ‫‪T T‬י‬ ‫־‬ ‫"‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫}‬ ‫ן‬ ‫‪U r t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• \‬ ‫••^י‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫;‪VT1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫(‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫*‪ •A‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫ה פ ט ר ה‬ ‫ר ד ק‬ ‫ר ד ק‬ ‫ל פ ר ש ת ש ק ל י ם וזכור‬ ‫)יצלו וימנו׳ היו מונק תחילה ואחכ היו משימין אותו בצלילו׳ הכסף שהיה מטבעלמתת את ישלאל שנאמל בם אשל לא ימד)לא יספר‪) :‬ילב כנחל ׳)ילחם בנחל‬ ‫צליל לכלו ואנ׳ל לא היה מטבע צלול לכל) והמ נותני׳ הכסף המתיכן)הוא שהיה)לבותינו אממ על עסקי כחל לב)לן את עצמו)מה בשביל נפש אחת אמלה ת)ל׳‬ ‫עשוי מטבע היו ניתנים אות) עי עושי המלאכה )היו מוציאין א;תו לחלשים ואשלעליף עגלה בכחל כשביל כל הנפשת האל) לא כל שכן יצאת כת קול)אמלה ל)‬ ‫לא היה מטבע היו עישק אות) מטבע ופי' המתיק מתוקן כצילה סהיה נשלם שאול אל תהי צליק הלכה מתל מבולאך‪ pj :‬אוסיפך ׳ עניית לשזן כליון ‪:‬‬ ‫)אתה עשיתחסל׳‬ ‫כצולת) ותבניתו לש‬ ‫אננ מלך־עמלק חי ואת־כל־־העם כעצה שנתן ימח למש‬ ‫לפלס לצחמענין צול׳ ויצרו וימנו את־־הכסף הנמצא ביתי־‬ ‫)נחשב לולש אחלי) ‪»b‬‬ ‫כי הכסף שלא י־ היה‬ ‫החרים לפי־חרב‪:‬‬ ‫ויחמול שאור הם עשוהחסל‪:‬‬ ‫ונתנו את־־הבסף‬ ‫מטכעעסו אותו מטל‪ :‬יהורה‪:‬‬ ‫הפקלי׳ כןכתיכוקלי דתמרתכןעל־־יד ע ש י ר ת מ ל א כ ת י והעם עד־אננועל־מיטב הצאן והבקר והמשני' ׳ תלגום יונתן‬ ‫כמו הפיך והשמנים‬ ‫המיפקלי' פי'הממוני';‬ ‫לחלשיהק׳הםכולתי הפקדים בירת יהוה ויוציאהו לחרשייי^ל׳׳והמשנים ועל׳הברים ועל־כל־הטוב שתלגם שילניא ותלג׳‬ ‫עצים כלככק‪ :‬ולבונים ׳ העץ ורבנים העשים בית יהוה‪:‬‬ ‫ולא אבו החרימם וכל־־‪-‬המלאכה הכלים כעימיא וחצה‬ ‫לומל השמנים מאליהם‬ ‫־‪ 1‬ד • ‪» AT‬‬ ‫!‬ ‫ ‪j‬‬‫‪v‬‬ ‫׳»‬ ‫‪ • 1 1‬־‬ ‫•יו״‬ ‫שכינים העצים בכית‪:‬‬ ‫נמבזה ונמס אתה החרימו‪ :‬ויהי דבר על י ל י מרעיתם ו‬ ‫הביני'קילית‬ ‫גלגיללי׳׳‬ ‫ולנדרים ולח״צבי האבן ולקנות עצים‬ ‫והמפיסמים על י ל י‬ ‫האבני׳‪ :‬ילחיצבי האכן‬ ‫י מן ההל‪ :‬ולקנות עצי׳ ואבני מחצב לחזק את־בךק בירתר‬ ‫ןה‪1‬ת אל־שמואל לאמר‪:‬‬ ‫נחמתי אלם‪ :‬נכל המלאכה׳‬ ‫כי־המלכתי ארת־ישאול'למלך כי־ כיחש המקנא)כן ל‬ ‫ואבני מחצב ׳ המ להם יחוד־; ולכל אש!—יצא על־הכירת‬ ‫ללגל המלאכה אשל‬ ‫"י ״ '‪ /‬־ ־ ‪•\-‬‬ ‫פיסלים בלכנין )בהל ‪ AT :‬י *‬ ‫שב מאחריזארת־דברי לא ה ק י ם לפני‪ :‬נמבזהונמס׳‬ ‫והי) קינין גכ מאחלים‬ ‫שהמלהם עציםכלותי׳ לחזקה ‪:‬‬ ‫אך לא יעשה בית יהוה ‪ .‬וץ־ןר לשמואל ויזעק אל־יהוות נר־ כמו נמה‪ :‬מציב לויל׳‬ ‫רשכס שמואל לקראת מכין לי שם מקום לחנן׳‬ ‫)אכני מחצכ כלומל ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות‬ ‫הלילה‪:‬‬ ‫החיל ולחלוק הבזה וכן‬ ‫אבניםחצובית‪ :‬ספית ב^בלי ז ת ב ו כ ל י ־ ^ ף מךתכסף‬ ‫שאול בבקר רנד ל ש מ ו א ל ל א מ ר תלגם מנתן מתקק ליה‬ ‫כפף ׳ מזמלית יהם כלי המלאכדה יתנהו וחזקו־בו את ״בירת‬ ‫»‬ ‫־ ג ‪A-.‬‬ ‫בית־יהוה! * ! ‪v v. I‬כי־לעשי‬ ‫שיל‪ :‬ולא יחשבו את המובא‬ ‫בא״שאולהכרמלה והנה מציב לויר תמן אתל לפלגא ביה‬ ‫את־האנישים‬ ‫יחשבו‬ ‫ולא‬ ‫האנסים ׳ מכאןאמח יהוה‪:‬‬ ‫מתא‪ :‬למעןזכוחי׳לא‬ ‫ויבא‬ ‫‪:‬‬ ‫הגלנל‬ ‫וירד‬ ‫ויעבר‬ ‫ויסב‬ ‫חמלו עליהם להנאתם‬ ‫־ ליזול שאין מחשכין עם אשר יתנו את־הכםף על־ידם לתת‬ ‫ויאמר לו‬ ‫אל־שאול‬ ‫שמואל‬ ‫שאול אלא למען זבוח ליי׳ ואמל‬ ‫את־ךבר‬ ‫הקימתי‬ ‫אתה ליהוה‬ ‫יברוך‬ ‫‪V‬‬ ‫‪lj‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫גכאיצלקהכיכשממני׳‬ ‫אלהיך לכבול שמאל‪:‬‬ ‫^‬ ‫‪ ,‬־‪.‬‬ ‫אנשים על הצלקה א לעשי המלאכרה כי באמנדה הפם‬ ‫הלף ׳ כתלגימו אוליך‬ ‫יי‬ ‫־•‪ -‬־• * ‪ .‬״ ‪.‬‬ ‫ *!‬‫אנשים נאיתין ממנין‬ ‫)אין מחשכק עמהם עשים‪ :‬כסף אשם וכסף חטאות לא הצאן הזךז באזני וקול קבקר א י ש י המתן‪ :‬הלא קטן את‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ •tfJV: T T‬־ ‪T,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫אנכי שמע‪ :‬ויאמר שאול מעמלקי לפישאמ׳לו שאיל אשל‬ ‫שאין חושלין בכשלים‪:‬‬ ‫ט)׳‬ ‫כסימן‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫כשמואל‬ ‫זכול‬ ‫פלשת‬ ‫הפטלת‬ ‫יודח‪:‬‬ ‫לכהניכם‬ ‫יהוה‬ ‫בית‬ ‫יובא‬ ‫חעל העם כלומל העם‬ ‫עושים׳‬ ‫כי באמונה הם‬ ‫ה ב י א ו ם אשר חמל העס עלימיטב חמל ולא הוא ולא לצה‬ ‫ילועים היו כי אנסים‬ ‫שמואל' אל־שאול‬ ‫נאמני'היו‪ :‬כסףאשם׳ ו י א מ ר‬ ‫הצאן והבקר למעןזבחליהוהאלהיך למנעם אמללו שמואל‬ ‫ארתי שלח ירהור־ז‬ ‫‪• v‬‬ ‫אף על פי שאתה קטן‬ ‫פילםילזל המפלים‬ ‫ואת־היותך החרמנו‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־י‬ ‫•‬ ‫בעיניך)לא לצית ל‬ ‫ל‬ ‫מעית לחטאתי אי‬ ‫למשחך למלך על־עמו על־־ישראל‬ ‫י דאמרשמואל אל*שאול להתנלל על העם‬ ‫לאשמו ללקח הכהמה‬ ‫לחטאת או לאש׳והותי׳ ועתה שמע לקול דברי יהוה‪:‬‬ ‫הרף ואנידה לך את אשר דבר יהוק )למנעם הלא לאם ש‬ ‫‪IT t‬‬ ‫׳־ ‪•JT‬‬ ‫מן המעות המותל ל‬ ‫אתה‬ ‫ישלאל‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫שב‬ ‫‬‫ראמלו‬ ‫ז‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫האשכנ‪/‬ים׳‬ ‫מתחילים‬ ‫בכאן‬ ‫)לטכך משחך יי׳ למלך‬ ‫לא יובא בית יי׳ לכלק‬ ‫אמריהוהצבאורתפקדת‬ ‫ויאמרשימוא^הלואאם קטןאתרה עליהם להנהיגם כללך‬ ‫הכיתאללאלכהני׳ יהיה‬ ‫א ת אשר־עשר־־׳ עמלק‬ ‫>‬ ‫בעיניך ר א ש שבטי י ש ראא ל אתדת היסלה )איך הנחת‬ ‫נהם לוקחין מהם עילת‬ ‫אותם לעבול על לבלי‬ ‫קק למוכת הבשר ל לישראל אישר־שם לו בדרך בעל^ו‬ ‫‪TAT V‬‬ ‫׳י‬ ‫א‬ ‫יי'לא עסו הם אלא‬ ‫* ״‬ ‫‪I‬‬ ‫»‬‫‪j t‬‬ ‫‪v -.‬‬ ‫‪A- * ; • :‬‬ ‫לעולה והעירותשלהם‪:‬‬ ‫וימשחך יהיה למלך על־ישראל‪:‬‬ ‫אתה שהיה בילך‬ ‫־‪•1‬‬ ‫‪.‬עתה לך והכיתה את־‬ ‫ממצרים‪:‬‬ ‫וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך למחות ולא מחית‬ ‫מסלת הפטרת פלשת עמלק והחרמתם את־כל־א־ש^לו‬ ‫‬‫‪I‬‬ ‫‪v» : / S‬‬ ‫־‪J f‬‬ ‫‪ L‬נלאה כי לצונךוחפצך‬‫שקלים‪:‬‬ ‫ולא תחמויל עליו והמתה מאיש ועד־‬ ‫ןהחךמתה את־החטאים את־־עמלק היה כלכל וחמלת ה‬ ‫השלל ותעט אליו‪:‬‬ ‫ונלחמת בו ער״כלותם אתם‪:‬‬ ‫הפטלת פלשת זמר׳ אשר־ז מעולל ועד״יונק משור ועד״‬ ‫עלכלותם איתם׳‬ ‫ולמדה לא־שמעת בקול‬ ‫שדק מנמל ועד־חמור‪:‬‬ ‫יהוד־זותעט על כלות ישלאל אותם‪:‬‬ ‫ף א מ •ר ‪^)I I‬י‬ ‫‪. V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬‫י‬‫• ‪ \T T‬־ ״ ‪I‬‬ ‫נתעט׳כמן)תעף לשון‬ ‫שמע׳‬ ‫י‬ ‫אל־השלל ותעש הרע בעיני יהוה‪:‬‬ ‫)אכיאאת‬ ‫עיטג‬ ‫בלומל וישמע ש א ו ל ארת־העם רפקךם‬ ‫ויאמר שאול‬ ‫אל־שמואד אגג׳ כלןמלאםלא‬ ‫״‬ ‫יי‬ ‫יי‬ ‫כמן שנמשחת למלך על בטלאים מאתים אלף רנלי ועשררת‬ ‫המיתיל עם האחלים‬ ‫י‬ ‫‪T\T‬‬ ‫‪• J‬‬‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫י‪5‬ר‪1:‬גלידסתעשהמה‬ ‫אשך'שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך לא שלחתי) לנפשן ו‬ ‫וא‬ ‫שמצוה עליך לעסו׳ <ה‬ ‫א ל פ י ם את־איש;הורה‪:‬‬ ‫לאסימ‬ ‫אשר־שלחני יהודה ואביא ארת־אננ לגמת ‪J‬‬ ‫מלחמתעמלק‪:‬פקלתי‬ ‫^ ׳עתהאנילוצהלפקול ויבא ש א ו ל עד־־עיר עמלק וירב‬ ‫החלם׳ פיחש ממיטב‬ ‫מלך עמלק ואתיעמלק החרמתי‪:‬‬ ‫‪?KT‬‬‫החלם כמי לאשית‬ ‫& ל על עמלק את‬ ‫ראמר שאול אל־הקינ׳‬ ‫אשלעשהישלאל סם לו בנחל‪:‬‬ ‫רקח‪.‬העם מהשלל צאןובקרךאשית שמנים ימשחו‪:‬‬ ‫י החרכם לזבח ליהוה‬ ‫אלהיךבנלגל‪ :‬הנה שמיע׳ כקולן‬ ‫מאלבים וחיילות כללך לכו סרו ךדו מתוך עמלקי פן־אסיפך‬ ‫י י• י ‪ v‬׳ " ‪ * r‬י " ׳׳זי‬ ‫״‬ ‫ויתלכמןליהכאולחא׳•‬ ‫כי‬ ‫דאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות מוכחטיכ‪:‬‬ ‫ןעלחמול׳ כיאםיחמ עמו ואתה עשיתרה חסד עם־כל״בנ^‬ ‫חבחיס כשמע בקול יהוה הנה שמע חטאת קסם מלי׳ חסר‬ ‫‪T V‬‬ ‫'‪ " 12‬י ו י י כף הלמיון וכיחשו כמ<‬ ‫קיני‬ ‫ויסר‬ ‫ממצרים‬ ‫ל או חמיל י ש ר א ל בעלותם‬ ‫י־‬ ‫‪Y‬‬ ‫־ ‪ r‬־‬ ‫סחטאקסם הוא חטא׳‬ ‫יאמח זה היה משכל‬ ‫מזבח טוב להקשיב מחלב אילים‪:‬‬ ‫גדילה כן הוא חטאת‬ ‫י‪1.‬ן'שאיל‬ ‫עמלק )הלי לא נמתה מתיך עמלק‪:‬‬ ‫כי חטאת־קסם מרי ואון ו ת ר פ י ם מלי והוא מי שמולה פי‬ ‫^כל עמלק׳ לאשהי) את~;עמלקמחו;להביא‪ 3‬שור אישר‬ ‫הפצר יען מאסדז ארת״דבר יהודה האל ועיכל על מצותן‬ ‫קהי) בעלי כשפים‬ ‫עליפני מ‬ ‫רתפשכטלאים׳‬ ‫ם ‪:‬כלמ‪ .:‬ויפקלם‬ ‫אספםצעלר יילי‬ ‫)משנין עצמם ולןמין לבהמי‪:‬ויסמע׳‬ ‫ארת־ )הלי היא כעיכל עכילת אלילים וכתלפים גם כן שהיא חטאה גדילה כן הוא‬ ‫‪1:1‬‬‫אמל<!לאחלש־קחטל אנ‪,‬סלמלך ואחרכךמנהאתהטלאיםלפישאפיל חטאה גלולה הפצל)הוא מי שעיכל על לצק המציה אותן‪:‬‬ ‫‪ • e 3.‬למאםך‬ ‫ה נ‬ ‫•‪-•i.-‬ו‬ ‫‪:\,r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ י‬ ‫״ו ;‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪/‬‬ ‫״ו‬ ‫ד‬ ‫‪Ji‬‬ ‫‪( T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫'‪\'i‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫*‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J T i‬‬ ‫•‬ ‫‪:JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬־‪:‬‬ ‫יי‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪| T :‬‬ ‫‪jt‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫«‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• ז‬ ‫־‬ ‫‪• T - « | T‬‬ ‫־‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫ה ‪ 1‬ה‬ ‫ן מ ה‬ ‫ך‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫»‬ ‫‪F‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪;-'VT‬‬ ‫«‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪'K‬‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫‪i‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪•A‬‬ ‫־‪V‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫י־‬ ‫י ‪:‬‬ ‫י‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫*‪i‬‬ ‫‪s IT‬־‪iS\1‬‬ ‫‪• r‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬י‬ ‫י‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪VAT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪-<T‬‬ ‫־־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪t‬‬ ‫כז‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫‪I‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫'‪A‬‬ ‫*‬ ‫‪: r‬‬ ‫‪€‬‬ ‫‪V/T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪L •5‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪R‬‬ ‫ד׳‬ ‫‪V‬‬ ‫‪'t‬א‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪•J-‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•«‬ ‫ו‬ ‫\‬ ‫‪TJT‬‬ ‫י‬ ‫ך*‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫״\‬ ‫‪ — .‬י‬ ‫|‬ ‫‪V<IT‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫מ)‬ ‫‪J‬‬ ‫"־‬ ‫•‬ ‫מ י ן ‪0‬‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•«‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫שן‬ ‫•‬ ‫‪r.‬‬ ‫כ‬ ‫הנןנ‬ ‫‪A‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪•IT:,‬‬ ‫*‬ ‫;‪VT‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫׳‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪TJ‬‬ ‫ץ ־ ׳‬ ‫‪:‬‬ ‫יי‬ ‫יי‬ ‫י•‬ ‫‪c‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫‪.‬י‬ ‫•‬ ‫ר ד ק‬ ‫פ ר ש ת‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫ו פ ר ש ת‬ ‫פ ר ה‬ ‫ר ד ק‬ ‫ה ח ד ש‬ ‫וימאסך ‪£‬מלך׳ מהיות מלך‪) :‬את לכליך י שאמרת לי במצות יי׳‪) :‬יחזק‪3‬כ‪ 9‬אותו מן השלפין והילקיןושאל הפגעים‪ :‬תקחו עול חיפת רעב כנוי׳ יכסאלם‬ ‫מעילו ׳ שאול החזיק ככנף מעיל שמיאל כלי שישיב עמו וכמללש חולקין מ יא כי *וגא מאלצי לאק אחלת בעבול הלעב הוא חלפה י ונקטתם בפניכם י תהי)‬ ‫‪0‬מיאל קלע במעיל שאיל ולמז לו כזה כי מי שיכלות צנף מעילו היא ימליך תחתיו גכלתיס בעיני עצמכם כשתזכלו עונותיכם תאמלו בלין הכליתנוהאלית׳ והגלנו‬ ‫‪1‬יא כיסמיאלקלע מעילו של עצמו שכן ללכן של צליקי׳ להיות קולעין כשעה שאק מארצינו ‪ :‬והאק הנשמה תעכל י האק אסר היתה שממה על הנה תהיה‬ ‫‪ .‬נעכית ונזרעת‪ :‬היתה‬ ‫‪,‬‬ ‫ץ‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כטיעתן משובחת‪ :‬וגם‬ ‫אתכם מךהניויס וקבצתי אתכם מלל כגן עלן ׳ עכםיו נהפכ׳‬ ‫וימאס!‪:‬ממלך‪ :‬ראמרשאולאל־‬ ‫נצחישלאללאיסקל״‬ ‫להיות כגן עלן‪ :‬והעל;‬ ‫חארצורת והבאתי אתככש‬ ‫שמואל חטאתי כי־עברתי ארת־״פי־‬ ‫אעפי שממלכתך‪.‬‬ ‫החלמת ׳‪/‬ה ימים לכי‬ ‫‪.‬‬ ‫• ־‪. T T -j-,‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫שלאל ^‬ ‫וזרקתי עליכם שים עכשיו כצומת ישט‪:‬‬ ‫אךמתכס‪:‬‬ ‫יהוה ןאת־ךבדר כי יךאת‪ .‬את־העס‬ ‫^‬ ‫אשל ישאלו םביכותיכ'׳‬ ‫טמאותיכם‬ ‫מכל‬ ‫וטהךתם‬ ‫טהורים‬ ‫)לאוה כחולבנה נ‬ ‫אותו הקכה‪ .‬אבל י ואשמע בקולם‪ :‬ועתה שא נא את־‬ ‫ומכרעלוליכסאטהר אתכם‪ :‬ונתתי )ילאוה כיםוכה כמעט‬ ‫^ ‪ ? .‬חטאתי ושוב עמי ואשתחוה^יהוה‬ ‫‪: T‬׳‬ ‫זמן ילעו כי לא היה יכיל‬ ‫ארתן‬ ‫חדשות‬ ‫ורוח‬ ‫חרש‬ ‫לב‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫‪rv-~.‬‬ ‫־•••־‪,:‬‬ ‫••‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫עליה‪:‬‬ ‫שלכל‬ ‫»הטיכ‬ ‫להיות לכל זה אלא מהאל‬ ‫אגגמעלנות׳כתמוימ ויאמר שמואל אל־שאול לא אשוב‬ ‫בקרבככש והסרתי א ת ־ ל ב ה א ב ן ית'‪ :‬אני יי׳ לכרתי‬ ‫מבשרכם ונתתי לכם לב בשר‪ :‬ואת וענדתי י לבלתי זה ע*‬ ‫וקליכ‬ ‫דסיכ שמואל^ ללכת רחוק בכנף*‬ ‫־־רוח? אתן בקרבכם ןעשיתיאתאישר הנביא וכןעםיתיכמו‬ ‫למיתה הלך אלמ כגא)ה‬ ‫־־בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם‪ .‬שלכלתי‪ :‬עול זאת‬ ‫־־!‪ : • I r:‬־ ‪1‬‬ ‫‪••ATT‬‬ ‫״‪v‬‬ ‫«‬ ‫א) פיחס) הלך אלמ‬ ‫אללי׳ עול אהיה נללש‬ ‫גתעניגזבשמח׳כיכחל מעילו ויקרע‪ :‬ויאמר אליו שמואל‬ ‫)וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיבס להם כזאת הכלכה‬ ‫מיתימתימלמ מעלמת‬ ‫•ןשילים מן התקסל קרע יהודה את־ממלכורת י ש ר א ל‬ ‫שאלכה אותם‪ :‬כצאן‬ ‫אלם הם‬ ‫והייתם לי לעס ו א נ כ י אהירת ל כ ם אלם׳‬ ‫מעלנית כימה כלימל מעליך ה<וס ונתנה לרעך הטוב ממך‪:‬‬ ‫• •ויי‬ ‫־ ‪/‬‬ ‫‪ » s‬י ‪ .‬ג *•••‬ ‫־* ‪A‬‬ ‫••וי ׳י\‬ ‫והושבתי אתכם מכל יסלאל סהם נקלאים‬ ‫לאלהים‪:‬‬ ‫גקשילים ובשלשלאות‬ ‫ינחם‬ ‫ולא‬ ‫ישקר‬ ‫לא‬ ‫ישראל‬ ‫נצח‬ ‫נול כלזל שהי כהן הלן ונס‬ ‫טםאותיכם וקראתי אל‪-‬־דהדנן אלם יהיו לכים כצאן‪:‬‬ ‫• ‪ j‬״ ‪ 1 -‬־ ״‪0‬‬ ‫־ ז ז ' כצאן קלםים׳‬ ‫‪ :rb‬אכן סל מל המית‬ ‫והרביתי אתו ולא־אתן עליכם רעב‪) :‬פילם אחל כן כצאן‬ ‫ויאמר‬ ‫י כאמתילעתיכיסל כי־לא אדם הוא להנחס‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ילוםלם כמועליה תהי‬ ‫וקלכעלימלילג׳המית‪ :‬חטאתי עתה כבדני נא ננד־זקני עמי‬ ‫ותנובת‬ ‫העץ‬ ‫את־פרי‬ ‫והרביתי‬ ‫הקלסים שהיו מכיאק‬ ‫‪V‬‬ ‫‪TlV‬‬ ‫השדרה למען א ש ר לא־ותקחו עוד ישלאל לילושלכז םלס‬ ‫וננד י ש ר א ל ושוב עמי והשהחוירתי‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫ד־ »‬ ‫—‬ ‫פעמי׳כשגה שהיו לכי׳‪:‬‬ ‫צי<פל סכלה נסי׳ חלק־ ליהו־ה אדהין‪ ::‬ויישב עםואר אחרי‬ ‫חרפת רעב בגרם‪:‬‬ ‫וזכךתם את־ חסלת הפסלת פלשת‬ ‫כרה‪:‬‬ ‫דרכיכם הרשם ומעלליכם אשר״לא‬ ‫‪W‬יה‪1‬ה‪ :‬ויאםר‬ ‫‪4‬‬ ‫י \ ״ ‪ °‬־ " ‪ ^ S‬מאמי ויעתחו‬ ‫‪vT‬‬ ‫• ‪:‬־<‬‫מבעליהם שהייתם‬ ‫״ ט ו ב י ם ונקיטתם ב פ נ י כ ם ^על‬ ‫מזנבות בחילי ישלאל ‪ j‬שמואל הניישו אל? א ת ־ א נ נ מלך‬ ‫לא‬ ‫עונתיכם ועל תועבתיכם‪:‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪-S‬־ ‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•• I‬‬ ‫למענכם אני־־עשה נ א ם אדני יהות‬ ‫כלומלבוקעג יןע עמלק וילך אליו אננ מעדנת ראמל‬ ‫^׳‬ ‫כתלגומיפשמ לכשחני י י '־ר״ ״״ י ־ ‪.‬־ ;* ‪ r‬י ן‬ ‫ץךעלכם בושו והכלמו מדךכיכם‬ ‫מפלת הפטלת פלשת אגג אכן סר םר־המות‪ :‬ראמרשפואל‬ ‫וכול ‪:‬‬ ‫בית ישראל‪ :‬כה אמר אדני יהוה‬ ‫פלשי* ‪5‬א"שר שכלה נשים חרבך כן־תשכל‬ ‫לן אלותא‬ ‫יזפטלתויהינ‬ ‫מכשח‬ ‫שבת‬ ‫ב י ו ם טהרי א ת כ ם מכל עונתיכם‬ ‫מנשים אמך וישסף שמואל את־אננ‬ ‫פלה׳‬ ‫‪T‬‬ ‫^ *‬ ‫לפני;הוה בגלגל‪- :‬ן ‪->• —,‬ףלך שמואל ‪1‬‬ ‫כטמאת‬ ‫ךךן*‬ ‫והושבתי ארדהעךים ונבנו החרבות‪:‬‬ ‫הרמתה ושאול עלה אל־גיתו נבעת‬ ‫הנלה׳‬ ‫‪8‬׳ ג‪» • • v*11v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י • ‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הכתיכ לנלה‬ ‫המזילא ‪T‬‬ ‫והארץ הנשמה תעבר תחת אשר‬ ‫שאול‪:‬אתה ב ד ך ב׳ם‬ ‫&כעלה מצכיז ממי ‪£‬ל־אךמתם ויטמאו‬ ‫היתה שממה לעיני כל־עובר‪ :‬ואמרו‬ ‫חטהל ותאב לסיב אליי* ובעלילותס כטמארת הנדה היתרה‬ ‫כיחזקאל ״כסימן לל»‬ ‫פלשת פלה‬ ‫אפטלת‬ ‫^‬ ‫‪ .‬־‬ ‫^ י ־‬ ‫‪* * .‬‬ ‫׳•י־‬ ‫‪:‬דכא׳ לשון יחירלגץ‬ ‫‪:I‬‬ ‫עליהם‬ ‫חמתי‬ ‫ואשפך‬ ‫לפני‪:‬‬ ‫דרכם‬ ‫בך‬ ‫דבר־יהוהאלילאמר‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪l‬‬ ‫כללעלכיתיסלאל;‬ ‫הארץ הלזו הנשמה היתרה בנך‪/‬ןךן‬ ‫צלתם‬ ‫נכללש על בכל‬ ‫על־־הארץ‬ ‫אשר־־שפכו‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫» ‪ r‬אדם בית ישראל י ש ב י ם‬ ‫ורהערים דהחרבורת ורהנשמורת‬ ‫•‬ ‫‪j‬‬ ‫י‬ ‫לוצל‪ :‬לחללו את שם‬ ‫»ן‬ ‫ואפיץ אתם‬ ‫יךש ׳ לוהו החילול ובנלוליהס טמאוה‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫• • ן‬ ‫י ‪ .‬ל‪- ,‬‬ ‫והנהרסות בצורותיישבו‪ :‬וידעוהנרס‬ ‫כאךצורת בךךבם‬ ‫•‬ ‫‪ "S|Tj‬־‬ ‫‪•v:l‬‬ ‫‪0‬‬ ‫*‬ ‫‪t‬‬ ‫אויביהם־־ עליה'‬ ‫האחול‬ ‫בנויהם ויזרו‬ ‫אישר ישאת סביבותיכם כי• אני יהוה‬ ‫ו^בא א^־‬ ‫עם יי׳ אלה ולאלצו יצא) וכעלילותם שפטתים‪:‬‬ ‫בניתי הנהרסות נטעתי הנשםדה אנ< *זפטלת שכת פלשת‬ ‫ולא היה יכולת כימ הנויס אישר״באיו שם ויחללו את־שס‬ ‫להציל את יעמל ואת‬ ‫החלש‪:‬‬ ‫;־•‪/‬‬ ‫‪ T‬־‪ • :v‬־ ‪ J‬־ ‪AT‬‬ ‫‪ • • T‬־‪.|V‬׳‪TV‬‬ ‫^‬ ‫אלצ ‪ :‬חלקתי׳ ללץ לןךשי באמר להם עם־‪:‬יזנח‬ ‫<הוה דברתי ועשיתי‪ :‬כה אמר אדנ<‬ ‫משל‬ ‫מ י העם ‪ pta‬י‬ ‫כחסלון ה‬ ‫עזוה עוד זאת אדרש לבית־־ישראל‬ ‫הסמיכות במו האר^‬ ‫• » "‪v‬‬ ‫‪ :‬״ו‬ ‫י‬ ‫לעלות להם ארבה אתם כע^גן אדם הכרית האל כית אל‬ ‫)הלומיםלהם‪ :‬יהיו אל‬ ‫‪vj‬‬ ‫התרומה הזאת לנסיא‬ ‫‪t‬‬ ‫כצאן קדשים כצאן יךוישלם כישראל׳ כעביר הנשיא‬ ‫שבישראל יעשו כל ישראל‬ ‫‪ ^ S ^ L K‬אערח^םבגויסאעיר־באתםעזםן‬ ‫במועדיה כן תהיינה הערים החרבות‬ ‫זאת הרימה והנשיא לא‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫החליתכיוהכה‪ :‬ןי‪• 3‬־‬ ‫יצטרך לעסו׳ כעל עצמו‬ ‫המחלל‬ ‫הנדול‬ ‫את־שם‬ ‫וקדשה‬ ‫לק‪3‬׳‬ ‫^‬ ‫לךי‬ ‫לב‬ ‫׳‬ ‫בסל‬ ‫מלאות צאן אדם וירעו כייאני יהוה‪ :‬כל ישר יעשו כעל עצס׳‬ ‫הטוכ‪< :‬את מחיי ‪ tn‬בניויס א ש ר תללתס ב ת ו כ ם וידעו‬ ‫הפטלת פלשת החלש כיחזקאל כסי׳ מה ׳ )בעבירהק הנשי׳יעשה‬ ‫‪T‬‬‫" ‪ .‬י ־ \ ״* ‪. * V % *..‬‬ ‫לייל קלשי! וקלאתי״‬ ‫בעבור ישראל בחגים‬ ‫הנו?ש מ אני‪,‬יהודה נאם אדנ» יהוו‪-‬ן‬ ‫; ‪,‬‬ ‫כאלו^‬ ‫העםהאך^היואל‪-‬התר^ת ננמועדם כמו שאמרן‬ ‫ולקחתי‬ ‫לעיניכם‪:‬‬ ‫בכס‬ ‫בןזקרשי‬ ‫ס‬ ‫)‬ ‫נלמ‬ ‫כהמטיד‬ ‫•ןקח‬ ‫הזאת לנשיאבישראל‪:‬‬ ‫>‬ ‫ויו־";•*‬ ‫• * י •׳ ״י^ * ‪ -‬ז ״ ״‬ ‫^ ^ \ ה ע ו ^ ו ת והמנחה‬ ‫והנסך ב ח מ ם ובחדשים ו ב ש ב ו ת‬ ‫יעעזרה‬ ‫הוא‬ ‫ישראל‬ ‫ואה״‬ ‫לכפר בש־‬ ‫ואר^־״המנחר־ז‬ ‫בית״ישראל; י‬ ‫ביתה ש ^ ם‬ ‫ארת־החטאתת י‬ ‫בכל־מועדיא‬ ‫העולדהו‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫•י ״‬ ‫—‪ t1.T‬א‬ ‫‪r‬‬ ‫רממיןןמן)‪rt‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י ‪ 6‬ק ל‬ ‫י‬ ‫‪W‬‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫־‬ ‫‪J t‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J1‬‬ ‫‪- .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫־‪ V‬־‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י־‬ ‫ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J|V‬‬ ‫•»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j r j*• :‬‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫ל‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•"-:.-VJ‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫\‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T1V‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫• ‪1T‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫( •‪•i'a‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪<T|T‬‬ ‫‪•v‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪ly‬ן‬ ‫ד‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫ג‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪A» T‬‬ ‫• י‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪X‬‬ ‫י‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫|י‪0‬ס‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫־ *•‬ ‫‪V‬‬ ‫כ מדב‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫»!‬ ‫•••‬ ‫ק‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫• ן‬ ‫•‬ ‫‪-IV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ץ‬ ‫•‬ ‫»‪.‬‬ ‫‪-T1‬‬ ‫‪ 3‬י כ ל י י ( ל‪P ) P‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ן‬ ‫‪J T T‬‬ ‫‪TIT1‬‬ ‫»‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‪•V-‬‬ ‫י*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫|‬ ‫'•‪A‬‬ ‫'‬ ‫‪.TJ‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪-IT»|T*:•",TV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫* ‪V » J‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪! T T :‬‬ ‫*‬ ‫‪< < ; V I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ t‬־ ‪" T‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T*I‬‬ ‫‪TAT‬‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫•«‬ ‫‪T‬‬ ‫׳ ן‬ ‫'‪$‬‬ ‫ן‬ ‫; ז ז‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫‪,T‬‬ ‫נ‬ ‫•‬ ‫ו •‬ ‫‪JT‬‬ ‫;‪,‬־!‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫«‬ ‫»‬ ‫י ׳ ‪* . -‬‬ ‫*‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬־‪.‬י"‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫• יי‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יי‬ ‫‪r‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫•ן‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫ג‪TT|:T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J - T | T‬‬ ‫ז ז ן‬ ‫‪••T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫*‬ ‫‪V1‬‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T:‬־• ‪V‬‬ ‫‪AT T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪X /‬‬ ‫«'־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪/R‬‬ ‫י;ןליןאל‬ ‫ם‬ ‫ח;ן‬ ‫מד‬ ‫;‬ ‫»|‬ ‫‪W‬‬ ‫‪T‬‬ ‫« ‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪5‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T• i‬‬ ‫ן‪-‬‬ ‫״‬ ‫'‪J‬‬ ‫*‬ ‫»‬ ‫» ד׳—•‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ה פ ס ד ת פ ר ש ת ה ח ד ש ו ש ב ת ו ר ה‬ ‫נ ח‬ ‫ר ד ק‬ ‫ר ד ס‬ ‫‪I‬‬ ‫מקח פל ‪3‬ן כקל תמס ׳ היא פל המליאי׳ האמי׳ כלאם הענין)לימל כאן שיהמ ואיני מציוהלעש)׳ העזלהקפנלליא אכלכימעלי׳ שנ׳כהם ילאה נלןןןךך ןקןק‬ ‫הממאיס כאת כנ־סן‪) :‬חטאת׳)סהלת׳ יכן תעשה כשכעה כחלש מאיש שזגה ה)א לעסגת קפנלליא כשאל העם‪ :‬כי נכח! יצא) י ממה עליהם שיתלאו בתיך‬ ‫ומפתי זכפלתם את הכית ׳ זה יהיה חלים לעתיל לחטא על המזכח)על הכית גם העזלהיפהיפה‪ :‬והנשיא בתיכם ׳ לפי ש;לישלאלשם שעלי ללגל)כמל) )הללו‬ ‫היא לבא עמהס מסים שני כלב עם הללת מלן ‪) J‬כצאתם יצאי ׳ לסין לבי׳ יצא)‬ ‫כשבעה לחלש תה שמליכ שמחה על חניכי המזכח שמא נכנס אלם כשיגג במק)׳‬ ‫יחל היא)העם י‪) .‬יצא‬ ‫‪,‬‬ ‫ן ‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שאקל! לשו׳להכנסאו‬ ‫וקצת קהל)ת מתחילים כאן׳‬ ‫מ א ד ^ ^ נ ר ע פ ו נ ה ך א ^ ו ב י י ד )סגל׳)יצא הנשיא יסג'‬ ‫אלםי שהיה פתי)לא ילע‬ ‫הסיגלאתהשעל אחל‬ ‫שאסיילהכנסמעמזה י ל ך ץ ‪ -‬אמר א ד נ ^ ה ו ^ ‪ .‬ב י א ^ ן ״» השער אשר בא בו בי נכחו ‪i k r‬‬ ‫צאת הנשיא{)כבש כן‬ ‫יעמכפל׳ גככז׳לחלש‬ ‫באחר לחדש הזקח פר־יבן‬ ‫!‬ ‫והנשיא בתוכם בבואם יבוא ובצאתם שנתו תמי׳ וגוי׳ ייןלבן‬ ‫‪» :‬היהלכם הפסח׳‬ ‫שחיטתפסח‪ :‬סכימת בקר תמים וחטאת את־המקדש;‬ ‫העלב לא ‪r‬כל נלאה‬ ‫יצאו‪:‬‬ ‫ובחנים ובמועדים תהיה סלאיעסהלעתיל אלא‬ ‫ימיי׳ עלסםסמתחילק ולקח הכהן מדם החטאות ונתן אל״‬ ‫‪»I*T:‬‬ ‫־|'־‬ ‫־ _ ״ י ־ ־•־‬ ‫|ז־|‬ ‫המנחדייז איפרה לפר ואיפרה ל א י ר עילתהכקל‪ :‬לליסאת‬ ‫ממס לםפי״ל ו׳ שביעית‪:‬‬ ‫ולכבשים מתת ידוושמן הין לאיפה‪ :‬הסלת׳ לבליל אתהסל׳‬ ‫ואל־ארבע פגות העזרה‬ ‫הבית‬ ‫מזוזת‬ ‫לזל‬ ‫ועשה הנשיא ימי׳‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫כשמן ולסין ללוסעני(‬ ‫לגנת‬ ‫אמח שבקש)‬ ‫למזבח ועל־ימזוזרת שער רהחצר‬ ‫וכי־יעשה הנשיא נדבה עולה או־ זליף כמי לסיסי לילה‪:‬‬ ‫מפליחזקאלשהמ לכלי)‬ ‫מתלי{ לת בלם זכןל הפנימית‪ :‬וכן תעזמה כשבעה בחדש‬ ‫שלמים נדבה ליהוה ופתח ל ו ארת־ כייתןהנשיאיאםיתן‬ ‫בחיי) מתנה לאיש מבנמ‬ ‫לטיכחנני׳בן חזקיהכן מאיש שנדה ומפתי וכפרתכמ אתי־‬ ‫השער הפינה קרים ועשהאת־עולתו איתה מתנה קיימת‬ ‫לילק שישב בעליה‬ ‫וללשו )צעייניצו נעלם הבית‪ :‬בראשון בארבעה עשר יום‬ ‫ואת״שלמיו כאשר יעשה ביום השבת לעילם •י )צי יג‪/‬ן ׳ אבל‬ ‫‪ ,‬אם יתן הנסיא מתנה‬ ‫ממנימהשללבקלכמ לחדש יהיה לכס הפסה חג שבעורת‬ ‫ויצא וסנר את־השער אחרי צאתו ״• לאחל מעבלמ היא לא‬ ‫ה^הפל ביל בניסן למ׳‪:‬‬ ‫‪r •v‬‬ ‫תהיה קיימי אלא על שנת‬ ‫גשביעי ׳זהי תשלי שהן' ימים מצות יאכל‪ :‬ועשה הנשיאביום‬ ‫• נ‪-‬‬ ‫‪'7‬‬ ‫וכבש בךשנתו תמים תעשה עולד־ז הלמלוהיאשנתהיוכ‪:‬‬ ‫שביעי לחלשים )אמל‬ ‫פר‬ ‫הארץ‬ ‫כל־עס‬ ‫ובעד‬ ‫בעת‬ ‫שיעש)קלכן שבעת מל ה ה ו א‬ ‫ל<ום ליחות בבקר בבקר תעשה אתו‪0) :‬בת לנשיא ׳ כמי ןשכ'‬ ‫סכית כמי שכעת ימי חטאת‪ :‬ושבעת ימי־החנ יעשה עולה ־ יי ־• * ־׳זי ־ ‪ •v‬־י‪ .‬־׳ גי ‪ %‬והת'י)במק)׳הא כמכי‬ ‫ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר אזלתיל )הלןמי׳להס‪:‬‬ ‫המצוי׳ גם זה יהי׳חליש‬ ‫ך‬ ‫ששית האיפדה ושמן שלישיות ההין‬ ‫אך נחלתי בטי להם‬ ‫לעתי׳ בי חג הסמ׳ חלוק ליחות שבעת פריס ושבעת איליבם‬ ‫ךרס את־הסרת מנחה ליהוה חקות תהיה׳ כמי אך לבנת‬ ‫בקלכנותיו )לא זכל‬ ‫״ןלכן יום שמיני עצלת תמימים ליום שבעת הימים וחטאות‬ ‫תהיה נחלת) ילאתנתן‬ ‫‪.‬־ •‬ ‫עולם תמיד‪ :‬ועשו את״הכבש ואת־ לצמיתית לאחל‪:‬‬ ‫אולי היא יהיה כמו ס שעיר עזים ליום‪ :‬ומנחה איפה לפר‬ ‫המנחדה וארת־דהשמן בבקר בבקר להיסתם׳ כתלגזמ‬ ‫שכתיב בתילה‪ :‬שעל‬ ‫״‬ ‫*׳•'‪1‬‬ ‫למינסהק יהיא ענק‬ ‫החנל הפנימית׳ זהו‬ ‫עשה כאלה שבעת הימים בחטאות‬ ‫לש מיסיפק‬ ‫'עולרתרתמיד‪:‬‬ ‫אינס‪:‬‬ ‫עזלתהכהניםןאמלכי‬ ‫שעלעזל' זאתהמזלחי בעלה וכמנחה וכשמן‪ :‬כה־אמר אדני‬ ‫בדז־אםר אדנ< יהויה כי־יתן הנשיא חסלת הפטלת פלשת‬ ‫החלש‪:‬‬ ‫‪9‬היא פתיח לעזליישלאל יהוה שער החצר הפנימית הפנה מריס‬ ‫מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו‬ ‫‬‫‪*/j‬‬ ‫יהיה סגיל ש<מ ימי‬ ‫וביוכש‬ ‫המעשה‬ ‫ימי‬ ‫ששת‬ ‫סנור‬ ‫יהיה‬ ‫בנחלה‪:‬‬ ‫היא‬ ‫אחזתם‬ ‫תהיה‬ ‫המעשה שאין כאי׳העם‬ ‫הפסלת שכת)לח׳‬ ‫וכי־יתן מתנה מנחלתו לאחד‬ ‫לבית המקל')לא הנשי׳ השבת יפתח וביום החדש יפתח‪ :‬־‬ ‫אלא בשבתי')כחלםי יאז‬ ‫מעבדיו והיתרה לו ער־שנרת הדרור ב ה אמלה׳׳‬ ‫מחוץ‬ ‫השער‬ ‫אורכם‬ ‫דרך‬ ‫ובאהנשיא‬ ‫להכם‬ ‫בניו‬ ‫נחלתו‬ ‫אך‬ ‫לנשיא‬ ‫ושבת‬ ‫יגםזהיהי'‬ ‫יהיה פתיח‬ ‫היכיחם על‬ ‫י‬ ‫מנחלת‬ ‫הנ^יא‬ ‫ולאייקח‬ ‫תהיה‪:‬‬ ‫חליםלעתיל)אמל כ וןםד על־מזוזת השער ועשו הכהנים‬ ‫לכלי הזבחי׳ עם מעשי׳‬ ‫בשבתית ובחלשים יכש‬ ‫ה ע ם ךהונתמ מאחזתם מאדמתו לעים כמי שהוכיחם‬ ‫כמיעלי'‪) :‬הסתחיהעל את*עולתוואת־שלמיו וחשהחוה על‬ ‫בתיזילת הםפ׳ נכלמה‬ ‫י‪; .‬‬ ‫מפתן השעל)יצא׳ על‬ ‫;נחיל ארת־בניו למען אשרלא־־יפצו לז ליב זבחיכם ןג)׳‪:‬‬ ‫ימפתן השער רצא והשער לא־יסנר‬ ‫מפתן שעל ההיכל‪:‬‬ ‫השמיםכסאי׳ ‪,‬איני‬ ‫עמיאישמאחזתו‪:‬‬ ‫פתח‬ ‫עסי־הארץ‬ ‫והשתחוו‬ ‫עד־־הערב‪:‬‬ ‫על‬ ‫והשעל לא יסגל‬ ‫צלץ לבית המקלס‬ ‫שעלהחצל‬ ‫העלב׳‬ ‫י‬ ‫‪)b‬‬ ‫כסי׳‬ ‫כישעיה‬ ‫חלש‬ ‫שכת)לאס‬ ‫?משלת‬ ‫שלכם‪ :‬אחה בית אסל‬ ‫יפתח‬ ‫ש‬ ‫סזכל‬ ‫הפנימית‬ ‫היאכלילםכינתי‪):‬את‬ ‫השער ההוא בשבתורת ובחךשיכם‬ ‫ר !‪•-‬‬ ‫‪3‬שכתיתיכחלשי׳א&‪£‬י‬ ‫אמריהוההשמיכם כלאלה׳ולאתחםמלפי‬ ‫אשר־יקריכ‬ ‫והעלה‬ ‫•׳הוזז‪:‬‬ ‫לפני‬ ‫שיצא הנשיא ממני אחל‬ ‫בסאי והארץ הדס שאמלתי השמים כסאי‬ ‫>‬ ‫שהםמחיה לא יסגל על הנשיא ליהודה כיוכם השבת ששרה‬ ‫ת ל י אייזה בירת אשר תבנו־לי ואי־ והאק הלים לגלי ט‬ ‫העלב כי עם האק לא‬ ‫הם קלימי׳ כמיני לאק‬ ‫^‬ ‫‪~.‬‬ ‫^‬ ‫••‬ ‫ומנחה‬ ‫תמים‪:‬‬ ‫ואיל‬ ‫תמימים‬ ‫בבשיס‬ ‫יבא) כלס כא׳)כםיכא)‬ ‫ואת־־בל* אלא אני הקלמון לכלי‬ ‫זה מ ק ו ם מנוחתי‪:‬‬ ‫ןחלשתי)עשיתי את כל‬ ‫כל את׳)אח׳ אי חבילות איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ית‬ ‫‪r* .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪I‬‬ ‫חבילות יםתחמ פתח‬ ‫־‬ ‫־ * י\‬ ‫•‪/‬‬ ‫י‬ ‫אדה יח עש תה ויהיו כל־־אלה נאפ־ אלה השמים)בל צבאם‬ ‫האק )כל אהל עליה‪:‬‬ ‫הסע׳ההוא שהוא ממק ושמן הין לאיפה‪ :‬וביום החדש פר־‬ ‫ונכה־‬ ‫אל־עני‬ ‫אביט‬ ‫ואל־יזדה‬ ‫יהודה‬ ‫כנג׳שעל ההיכל‪:‬מתת‬ ‫ויהיו כל אלה׳ אני‬ ‫ימ׳לככשי׳ יעשה מנח׳ בן־כקר תמימים וששת כבשים ואיל‬ ‫עשיתי')היו כמו שצייתי‬ ‫רוח וחרד על‪-‬ךבף‪ :‬שוחט השוד‬ ‫כפי השגת ימ זנלאיכי תמימים יהיו‪ :‬ואיפה לפרואיפהלאילי‬ ‫מנחת האיל תהיה איפ׳‬ ‫מברה״־איש זובח השרה ערף כלב‬ ‫מביט אל‬ ‫תשיג‬ ‫כאשר‬ ‫ולכבשים‬ ‫מנחה‬ ‫יעשה‬ ‫כפי‬ ‫עכפ אכל לכבשים‬ ‫מברן־ ^ ו ן נכדהמה בחרו בדרכיהם השפלי׳‪,‬העתי׳ והחללי׳‬ ‫**‬ ‫ללךאילה‬ ‫י‬ ‫אל לכלי לקיים מצותי‬ ‫? ? ‪ U‬ת‪5‬י'י ־ ״ י ״ י ‪.‬‬ ‫•דו ושמן הין לאיפה‪ :‬ובבוא הנשיא‬ ‫״ ‪ - -‬אעפי שאין מקליבק‬ ‫ובשקוציהס נפשם‬ ‫הםע׳יובאובללכויצא'‬ ‫אבחר בתעלוליהם ומגורתס א?*א קלק כי מי שאינו חמו'‬ ‫כאותן סעל עצמו יצא דרך אולם השער יבוא ובדרם ״‪: wr‬‬ ‫לד לקלכן אכל‬ ‫׳ " י" "" ״ *‬ ‫ובבוא עס־האךץ לפני יהוה כמועדים‬ ‫יםאקקלבנםללצקאכלהםלעק‪,‬עלזה^י־ שוחטהשול׳‬ ‫‪,‬‬ ‫הבא ‪11‬‬ ‫ןמעשיהם ל* ‪-‬י‬ ‫המקלינקקלנן‬ ‫יךןל שער ןפון להשתהות ז!גא‬ ‫בםחטוהםול'‬ ‫דרך־־שער ננב והבא דרך־שער ננב‬ ‫ולבלמאלפנ‬ ‫^ ‪ 9 1 w » w‬״ ‪ ) W ^ S ^ ^ » w‬כ ל ב ) מ ע ל ה ל ם ח ‪ /‬י ל ל מ ה ל פ י ם ב מ ל י ב ל ל כ י ה הלעים׳מ־שיפי גםהמה׳‬ ‫במעשיההלעי׳׳ןאמלגםיזמ^ ‪ n i h M ^ l f‬בתעלוליהם וכן ללךלשקעכליתלומלכ גמק זה אצל זה כמו גם כחול גם כתולה גם לי גם לך‪ :‬בתעלוליהם׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ t‬־* »‬ ‫‪«VT‬‬ ‫‪-‬י־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪| ,» . .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪^T‬‬ ‫•‪•1‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫'‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫־‪/.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• i‬‬ ‫‪•AT‬‬ ‫‪|T‬־‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־ ‪$‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪AT‬־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫יי'‬ ‫־‬ ‫*‪V"1‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫־|‪-J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪V•/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»>_‬ ‫‪t‬‬ ‫<‪-‬‬ ‫\‬ ‫»ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪- T‬ו‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-i‬׳‪r‬‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫‪ -‬ך‬ ‫\‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪JT‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬־‪-‬‬ ‫|‬ ‫נ‬ ‫<‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־‪A‬‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•• I‬‬ ‫‪\ T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪V-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־*ן•‬ ‫י‬ ‫‪|T‬‬ ‫־‪/.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T5-1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫» "ו‬ ‫*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪»T‬‬ ‫״‬ ‫‪f.,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪JT‬‬ ‫•‬ ‫>‬ ‫•‬ ‫‪A - T -‬‬ ‫* \‬ ‫‪J• 1‬‬ ‫'‪v‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪;,t‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•->T‬‬ ‫•‬ ‫« ־ ־ ‪V T t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•יי‬ ‫י‬ ‫•!‪-IT:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫» ן »‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫" ‪T V‬‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫; •‬ ‫"‪-J‬‬ ‫‪-t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i|-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫י*‬ ‫ג י‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫^‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‬ ‫*‬ ‫«^‬ ‫» ‪T|T‬‬ ‫‪•J‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫יי‬ ‫־ ־ ־ י‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫‪i‬‬ ‫•־־׳־״י‬ ‫י י "‪V‬‬ ‫•ן‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫"‪A‬‬ ‫י‬ ‫>*‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫‪-‬ו;־‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫*‬ ‫‪V T T‬‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״ *‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫ד‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ־ ! ז־‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪ -‬י‬ ‫'\‬ ‫־|‪l‬־‪J‬‬ ‫‪/,‬‬ ‫ן‬ ‫•••‪-I-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫* »‬ ‫־**‬ ‫י‬ ‫*‪v‬‬ ‫זזו•‬ ‫«‬ ‫יי‬ ‫« *‬ ‫' ‪ » 1‬י‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫<‬ ‫־‬ ‫‪A+1‬‬ ‫‪•IT‬‬ ‫‪•H‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫•ן‬ ‫»‬ ‫» י‬ ‫•‬ ‫‪- T‬‬ ‫* ן ; *‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫»‬ ‫*‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫'•ן‬ ‫ד‬ ‫\ ‪ T‬ו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-T‬‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫• «‬ ‫•‬ ‫־ •‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫«‬ ‫»‬ ‫*‬ ‫* ‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫יי•‬ ‫»‬ ‫‪I‬‬ ‫•« »‬ ‫‪,‬‬ ‫‪IvT T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫מ ת ת‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫•ן^ןן‬ ‫• »‬ ‫‪A‬‬ ‫ו‬ ‫«‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫ץ‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫•‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫״‬ ‫«‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•«‬ ‫‪-cT‬‬ ‫‪.T‬‬ ‫‪T‬־‪T‬י‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י ־‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪i‬‬ ‫‪\M‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•;‪r‬‬ ‫;‬ ‫‪\ -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ r‬ז־‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫‪j‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‪v‬‬ ‫ל ) ‪:‬‬ ‫ס‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫•‪/‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫•י‬ ‫י ו‬ ‫‪.‬‬ ‫»‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫•‪A‬‬ ‫י‬ ‫י ;‬ ‫צ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5‬ימ יםרע‬ ‫•‬ ‫י « «‬ ‫ו‬ ‫־ ‪ -‬ן‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫!‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫;‬ ‫׳‬ ‫‪W‬‬ ‫‪3‬‬ ‫^מ‪<4‬לתם׳מהשהםילא*מממ;הואהממ‬ ‫נהשחתת מעסימז גקוגעלילותםהנסחתןמןתלומיי״‬ ‫ז‬ ‫‪p‬‬ ‫ה פ ט ר ה ל ש כ ת וראש ח ד ש‬ ‫רדק‬ ‫רדס‬ ‫יען קלאתי י שמעו שמוע ושובי אלי! החלליםאללבל) אמל) אחיכם י פושעי ישראל שניבאש‪ :‬כי כאש ה׳ נשפט׳ לסקויכיחהיא‪ :‬המתקלסים׳ מלאים‬ ‫הנזכלים למעלה‪ :‬מנליכם ׳ מלחיקי׳ אתכם בעכיל האתם*זללים ללכל ה' והם עצמםכקלוםים‪) :‬כן המטהלים והם הישמעאלים שהם מטהליס מפותם‬ ‫אימלי׳ למען שמי יככל ה׳ ׳ כל)מ כבל היא עלינג במצותיו אשל צונו כמו ולא נככל )לוחצים עצמם תמילגהם טמאים במעשיהם הלעים‪ :‬אל הגנות׳ כבלכות‬ ‫עליך ׳ הם אמלו זה כעמל ה׳ אכל הוא האל יהיה נלאה ונגלה כשמחתכם המים אסל כגסת‪ :‬אחלאחלכתיך׳ אחל אחת האסלות כתוך הגן*‬ ‫שתשממנ בישועתו והם‬ ‫י ואנכי מעשיהם‬ ‫אנטאהיהעם מעשיה‬ ‫יבשי׳ ‪,‬ומתי יהיה זה ל ה ם יען קראתי ואין עונדה דברתי‬ ‫כל״בשר ורבו חללי יהודה‪:‬‬ ‫)מחשבותיהם של אלה‬ ‫כאשליהיה‪ :‬קלל שאון ולא שמעו ויעשו הרע כעיני ובאשר‬ ‫המתכןדשים והמטהרים הגלם המתקלשים כ‬ ‫מעיל׳ אן לימי המשיח‬ ‫־‪1‬‬ ‫י ־‬ ‫—וי >‬ ‫־יו "‪A‬‬ ‫‪. J:‬‬ ‫אל־הגנורת א ח ר א ח ר בתוך אכלי כלןמל אני ־ אםככ‬ ‫י‬ ‫יצא קיל שאין מעיל‬ ‫לא־חפצתי בחרו‪ :‬ישמעו דבר־יהוה‬ ‫ו ; •י‬ ‫י‬ ‫שיכאןכלהגלםעםמנ‬ ‫ילושלם על גיג זממנו‬ ‫בטלם׳ ללבי פתאום ח ח ך ד י ם אל־דברו אמת אחיכם‬ ‫בשר ד־זהזיר ורזשקץ והעכבר יחדו )ממג כלי שילא) את‬ ‫״ ‪V‬‬‫ככולי םאככל בהם‬ ‫מביא הישיעהליסלאל׳‬ ‫יספו נאם־יהודה‪:‬‬ ‫והמשיל יליסלם לאם שנאיכס מנדיככם למעןשמי יכבד‬ ‫כמו שאמל כיחזקאל‬ ‫ואנכי מעשיה• ומחשבתיהם באה )נתתי חחים כלחיין‬ ‫ויסלאל לכנים ‪.‬כלנמל יהוה ונךאה בשמחתכם והס יבשו‪:‬‬ ‫לקבץ ארת־כל־ר־זנוים והלשנורת )ממל‪ :‬ושמתי בהם‬ ‫קורייה^ה‬ ‫יתקבצו כניה לתוכה קול שאון מעיר קול מהיכל‬ ‫ג‬‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫זהיסאמל‬ ‫אותי׳‬ ‫אסל הימה שוממ׳ מהם‬ ‫)הלי היא כאלו יללתן מישלס נב‪2‬ול לאיביו‪ :‬י בטרם תחיל‬ ‫ושמתי בזכליה ועינמ אמקנה‬ ‫ובאו וראו ארת־כבורי‪:‬‬ ‫ב ה ם אות ושלחתי מ ה ם ׳ פ ל ט י ם כחיליהן׳ זאלה שילכו‬ ‫עכסמ׳ואמזכלכיהוא ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה‬ ‫‪v:‬‬ ‫כמים־ יהיו עלות על‬ ‫טוכןוחזק מן הנקב׳ ומ‬ ‫יסמחי יוללי) מתל מן זכר‪ :‬מי־שמע בזאת מי ראה באלה‬ ‫א ל ־ ה נ ו י ם תר&יש פול ולוד משכי המעשה הנמל שעשה‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫•‬ ‫‪|T‬‬ ‫ה׳ כמחנה מגימגיג‪:‬‬ ‫הנקבה ׳ )הנה אמל‬ ‫נר‬ ‫אנם־יולד‬ ‫אחד‬ ‫ביוג‬ ‫ארץ‬ ‫היוחל‬ ‫קשרת תובל ויון הא״פם ה ר ח ק י ם ושלחתי מהם פליטים י‬ ‫כטלם תחיל יללה׳)אל‬ ‫‪V‬‬ ‫•‪T/T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫י * •‪1‬‬ ‫•••‬ ‫כי האליותילם להגיל‬ ‫אחלקהיוחל׳ואמ׳ט פעס אחת כי־חלה נס־ילרה ציון את‬ ‫א ש ר לא־־שמעו ארת־־שמעי‬ ‫ולא־ כבימ כנויםשלא כאן‬ ‫חלה׳ הטעם כי הישועי‬ ‫• ו * ‪t:‬‬ ‫ן‬ ‫ז״ ‪».‬‬ ‫האני אשכיר ולא אוליד‬ ‫הבא להם פתאים כמו *־בניה‪:‬‬ ‫ר א ו ארת־כבורי והנירו ארת־כבודי לילוםלס‪) :‬הביא)׳‬ ‫; ‪ v‬ישלאל שהי) נשאלים‬ ‫אם מלל הנקבה כטלם‬ ‫•י‬ ‫יבאחבעלה אכל קילס יאמר יהירה אכד־אני המוליד ועצרתי‬ ‫באיים הלחןקים שלא‬ ‫בנויכם‪:‬‬ ‫והביאו ארת־כל~ על) עם אחיהם אותם‬ ‫־ ‪1‬‬ ‫שמחו את־ירושלם‬ ‫שתשלם הישיעה תהיה אמר אלהיך‪:‬‬ ‫־'‬ ‫‪ .‬אחיכם מכל־ הגויכם מנחה • ליחות הגזים אשל הםכתזכם‬ ‫להם מעט זמן כמי חבלי‬ ‫כשישמע) זה הפלא‬ ‫יוללה כמש חבי כמעט ונילו בדת כל^אהבירה שישו אתרת‬ ‫בסוסיםיוברכב ו‪. .‬ב ‪.‬צ ב י ם ובפרדיכם הגליל שעשה ה ‪3‬‬ ‫לגעעליעבילזעם‪:‬‬ ‫‪T V T‬‬ ‫והמליטה׳ ה^ה משוש כל־המתאבלים עליה‪ :‬למען‬ ‫כמחנה ימג )ממג‬ ‫ובכרכרורת על״הר קרשי י ר ו ש ל ם יכיאז ישלאל בסיסים‬ ‫נאמלה בזה הלשין וכן תי^קו ושבעתם משר תנחמיה למען‬ ‫אמרץזוךה באשר יביאו בנ ! ש י א ל וכלככ מנחה לה׳ ו‬ ‫קמהקננהקפי׳יאגמק‬ ‫ותמלט‪ :‬האניאשביל׳ תמצו והתעננתם מזיז כבודה‪:‬‬ ‫את־המנחה בכלי טהור בית יהוה‪) :‬יביאו אותם מלובשים‬ ‫‪s‬‬ ‫בגלי תפאלתיליככים‬ ‫אחל שהמשיל ציק לאש׳‬ ‫בי־כה׳ אמר יהודה‬ ‫ו נ ם י מ ה ם א ק ח בסיסים כמו שמביאים‬ ‫יוללת אמל האני אשכי׳‬ ‫‪ T‬־‪J‬‬ ‫‪_,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ישלאל את המנחה ב‬ ‫ולאאיליל כלן אם אכי׳ דהנני נוטד־ראלירת בנהר ש ל ו ם‬ ‫לכהנים ל ל ר נ ם אמר יהודה‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪jv‬‬ ‫בכלי טהיל כן יביא)‬ ‫האשהעל המשכל ולא‬ ‫יו‬ ‫י־‪/‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫־ג‬ ‫• ו ד י ;‬ ‫את יסלאל בעלים‬ ‫אילי׳ אותה זהלאיתק וכנחל שוטף כבור נרם וינקתם על״‬ ‫כי כ א ש ר רהשמים רהחדשים טהולים ונאים ׳‬ ‫׳ כן אס אביא כמן על צר תנשאו ועל־ברבים תשעשעו‪:‬‬ ‫והארץ החדשרה א ש ר א נ י עשרת ופיחש בצבים ׳ כמו‬ ‫המשכל במלחמת גיג‬ ‫שש עגלות צב שתלממו‬ ‫אזלייאותה‬ ‫)ממג כאמת‬ ‫ארת־איביו‪:‬ד־ץנחמנו כן אנכ<‬ ‫וזעם א ש ר‪ :‬אמו‬ ‫כאיש‬ ‫‪1‬‬ ‫כלמחפיק‪ :‬זבכלכל)׳'‬ ‫אם‬ ‫הישועי‪:‬‬ ‫והליל׳ הוא‬ ‫‪:r‬־ ‪AT‬‬ ‫ע מ ר י ם לפני נאכם־יהוד־ז כן‬ ‫יעמר הם הגמלים א) שאל‬ ‫בי־הנךה יהודה ב א ש‬ ‫אניהמיליל געכלתי׳‬ ‫‪ f‬־ןז־ *‬ ‫‪A* J‬‬ ‫‪T J‬־‪x » V‬‬ ‫‪ i t‬׳‪j‬‬ ‫וראיתם‬ ‫תנחמו‪:‬‬ ‫וביךושלס‬ ‫אנחמכם‬ ‫כהמה שהם קלים‬ ‫אלצית‬ ‫אני היא המיליל‬ ‫זרעכם ו ש מ כ ם ‪:‬‬ ‫י צ ו א וכסופדת מרכברתיו לר־‪.‬שיב‬ ‫בהליכתם על שמלוכ‬ ‫‪A‬‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫‪i‬‬ ‫ואז‬ ‫ההיא‬ ‫המייעל הזמן‬ ‫ושש ל ב כ ם ועצמותיכם כ ד ש א‬ ‫‪T JT‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫וחידה מדי־חדש בחדשו ומדי שכרת מליצתם ילמה שהם‬ ‫אעציל אותם מללת כי בחמה אפו ונערתו בלהבי־אש‪:‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫יר־יהוה את־עבדיו‬ ‫הגלילה והכביל יהין תפרחנה ונודעה‬ ‫כל־־בשר להשדתחוית מלקליס לפיכך נקלאז‬ ‫בשבתו יבוא יבשר‪:‬‬ ‫ארת״‬ ‫ובחרבו‬ ‫נשפט‬ ‫כי באש יהודה‬ ‫כלכלות כממללל מ‬ ‫לישלאללבלם‪ :‬שמחו‬ ‫לפני א מ ר יהודה‪:‬‬ ‫מכלכל‪ :‬פלהלקלםי׳‬ ‫כלאנהביה׳ בגלות על‬ ‫* י‬ ‫ללך כי לצי עבליך את אבניה ואז בקבוץ גליות תשמחו כה ותשישו כתוכה י כמו אל‪) :‬גם מהם ׳ אפיל) מאותם שהי) משוקעים כגויס באיים הלחוקים‬ ‫קצתי ם‬ ‫אנש‬ ‫בפנרי ה‬ ‫מן הלת אף על פי כן מהם‬ ‫ששנו‬ ‫וראו )אפשל‬ ‫ויצאוהגזלה‬ ‫למ;ק ׳ התאבלתם עליה למען שתלאו בשמחתה ותינק) ושבעתם משול תנחומיולא עלו עם אחיהם מן‬ ‫כהונה ולדה‪ :‬כי כאשל‬ ‫ממשפחות‬ ‫אותם שהיו ככל‬ ‫כי ילעתם כי זה יהיה גמ)לכם‪ :‬משול ׳ כמן)שיל מלכים תינקיוהוא כמו של אקח לכהנים‬ ‫תמות‬ ‫תיולעתם לא‬ ‫ללייםבי כי‬ ‫הפשעים‬ ‫לכל־בחלושם ולא יכלו וכן האת‬ ‫דראוןעומלים‬ ‫והיוכי הם‬ ‫חלשים‬ ‫החלשםים ׳לאקלאם‬ ‫תכבה‬ ‫ים א ש‬ ‫בפתח יהלא על ללך משל ליצהלימל תענוג‪ :‬תמצ)׳ ענק מציצה‪ :‬מזת׳ענימ השמ ו‬ ‫לפני יכי אני סכת קיימם ועמילתם ׳ *‬ ‫ופילוש‬ ‫׳‬ ‫תכלה‬ ‫לא‬ ‫ושה‬ ‫ל‬ ‫כח‬ ‫‪V‬‬ ‫־־ '‪"1‬‬ ‫י‬ ‫לפי מקימי כמי די)יינתן תלגם מחמל יקליה‪ :‬כנהל שלום ׳ שלום המי׳ םיבא) עומלת *‬ ‫מכל פאה לשאול שלימם ומביאים להם מנחה׳)מה סאמל כנחל שיטףלא שתיק )פילוס אסל אני עושה שאגי מעמילם כחלישם‪ :‬והיה מלי חלש כחלשו ׳‬ ‫כמי הנחל סיטף אלא כמו סהנחל השוטף יכא כמליצה כן יבא להם כבילם כמומחלסלחלם׳ ומלת לי מולה על התמלתהלבל בלא הפסק׳ מכל שגי‬ ‫כמתצה‪ :‬וינקתם ׳ על ללך משל כמו שיונק התינוק החלב מאין עמל כן תאכל) ומנים הקליכים לקלובים והלחיקים ללחיקים לפי לחיק האלצות וקלכתם‬ ‫כביל הכיתי שלא יגעתם כן ׳ ואחל שהמשיל אותם לתינוק ביניקה המשיל אותם * לילושלם‪ :‬כלכסל׳ לזצהלומלכלכני אלם ואפילו סאל העמים‪:‬‬ ‫גכ ליזנק כמי שנישאת אותי האימנת על זליעיה והיא משעשעת אותו על כלכיה )יצאי ולאו ׳ אותם המים סיכאו להשתחוות מחלס לחלס או או משנה לסנה‬ ‫כן תהז אתם מנלשאים בגיים)מסכלים ככל מיני כבול יגלילה‪ :‬תשעשעו י יצאו חק‪.‬מילישלם לעמק יהישפס ללאית כפגלי מחנה מג)ממג י ־ ־)היי‬ ‫תהיו משועשעים כללך סמשעשעין את התיניק‪ :‬כאיש אסל אימ תנחמס ׳ מה ללאין לכל כשל י לאותם סכאים להשתחוות לה׳ כמו םאמל יכא כל כסל‬ ‫שזכל האם ולא האב לפי שהאסה משתללת כלכלים מתל מן האיש‪ :‬כלסא להשתחוות לפני ׳ וכסיצאו ולאי כהם משפט הנגזל להסוילאו פגליהס מנאי*‬ ‫תפלחנה י הפך)ליח ככאה תיבש גלם כי כמי שהלאגה)היגון יבש) עצמיתיכםתילעים איכלים איתם והאם הבועל בהם יעלה באסם כאפם ויהיה מאיס להם י‬ ‫כגלית ק השמחה גהם‪ p‬יפליומ עצמתיכם‪ :‬ןנולעה יל ה׳ ׳ בעשית‪ 5‬נקמותי) ומלת ללאזן ענק מאיס יק לללאין עילם)הלי היא כמ לי לאין שכל החא׳ לכל‬ ‫צולאות^עכליואתכחגבולתיח‪ :‬אתעכליו׳ עםעכליי‪ :‬מלכביתינ׳צמאס קן ללאות׳)אימי לי ׳ )עיקל מלת ללאק היא תילעת מלשין לכותינ) ?ל‬ ‫הללא והכנה שבתבואה כשק מפני סאק להם לחה‪:‬‬ ‫נזחתיו הממית ‪ p‬השמים‪ :‬להסיב בחמה אפו ׳ שלא היה עלין גלול על‬ ‫ותימה גמלה מאף כי חימה לסין חמום ט‬ ‫כל מים עתה ישיבנו כחיסה׳‬ ‫כםיתחמם בעל הכעס יהיה כעסו גלול ‪ -‬ויש מפלשים להשיב׳ להכעיל מן חסלת הפטלת שבת ולא ‪ 5‬חלס‪:‬‬ ‫הפטלהליים לאםק שלפסח‬ ‫ויאמל׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪• i‬‬ ‫ן‬ ‫‪i »-‬‬ ‫י‬ ‫~‬ ‫־‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י ו ‪.‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫יי‪T‬‬ ‫י•‪1‬‬ ‫‪T A T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫«‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫יי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪ - . . - »T|T‬־ ״ ע‬ ‫־‬ ‫י• ‪J t‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪4‬‬ ‫י‪1‬ג‬ ‫‪I‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫‪-T‬‬ ‫•‬ ‫'‪/‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫>‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫* ‪1 1‬‬ ‫י‬ ‫‪| :‬‬ ‫־ !‬ ‫״‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫»'‪•••.‬־»‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫"‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪•JT‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪»A»TJ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫* ‪K‬‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪-i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫־ ‪r l‬‬ ‫‪y‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪ .‬ו‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫־‪v‬‬ ‫־;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪i‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪<->-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫* ‪1‬‬ ‫‪- i‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י ‪\ t :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־׳‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫{ ‪i t‬‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫‪y‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫•ן ‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•• ‪-T‬ן‬ ‫‪:1‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫_ז‪-‬‬ ‫• \‬ ‫|‬ ‫‪J t‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫י‬ ‫־|‬ ‫" י‬ ‫‪T-t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י י‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫•‪1‬‬ ‫'‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t -‬‬ ‫‪(T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪; t‬‬ ‫‪A:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1 -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫>‬ ‫‪T‬‬ ‫' • ‪ r‬־‬ ‫•«‬ ‫‪K‬‬ ‫י‬ ‫‪t\-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫|‬ ‫‪V.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫{‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫י!‪»T‬‬ ‫״‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ו"‬ ‫‪t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫י!‬ ‫‪t‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫*‬ ‫י \‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫י •‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־‪v‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫»‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י!‬ ‫«‬ ‫*‬ ‫" ‪J i t‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪f‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫נ‬ ‫‪1‬‬ ‫*‪J‬‬ ‫ה פ ט ר ה ליום ראשון ו ש מ ש ל פ ס ח ר ד ק‬ ‫רדק‬ ‫ו‬ ‫יהושע׳ התקלםי תהיו מ׳ ימנים לעכיל‪ :‬ממל׳ בעבלכםבצלה ׳ )מלת מעמל מיטת שהלא מן הישן ט נקלא עגול הלנן שהיא מסכה‬ ‫את הירק‪ . :‬ט כאשל הייתי עם מ&ה׳ כי כמו שעבלהישנה הנאה נקדא תבלאה; ממחלת הפסח ׳ היא ליל ‪ h‬בכיסן ייימי ט‬ ‫שנקעתי הים לפצי מסה כן אכקע הילק לפנץ ימה ילעו ט כאשל הייתי עםהפסח קלב כיל)מחלתי הלא מם & ! לשנת המן ממחלת ׳ מאיתי מחלת סזכל‬ ‫משה אהיה עמך;‬ ‫מאותו המם פסק המן ט לא היו צליכים סהלי אכלן מעמל האלץ כסי בניסן‬ ‫ב ע ת ההיא׳‬ ‫)למחלת שהיא יל בניסן‬ ‫בעיל‬ ‫חדדה מדי חרש בחדש* ומדי שברת‬ ‫ אחל שהקלימ מ ה‬‫‪.‬‬ ‫^‪1‬‬ ‫חלמת‬ ‫שהיהבגלגל‪:‬‬ ‫להשתחורת‬ ‫בשר‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫בשבתו‬ ‫העימליהיתת בחלס‬ ‫־ ‪ .‬־ ׳ • ‪ r‬׳‬ ‫־‬ ‫מלין‬ ‫אז‬ ‫כתלגימי‬ ‫כיליי׳‬ ‫לפני אמר יהוה‪:‬‬ ‫‪.‬ישראל ננגלנל רעשו א ח ־ ־ ה ‪ 3‬ס ח מצאי הלבה מן החיש‬ ‫חליפין איזמלים חלים‪:‬‬ ‫בארב ערה עשר ‪ • v‬לחדש בערב לאכל יזהו שחמל)יאכלו‬ ‫&צת׳ חזילפעםאחל הפטלה ליום לאשין סל פסח ביהושע בסי׳ ג והי‪:‬‬ ‫מתמא‪-‬וגו׳‪:‬ילאהי*‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫‪£‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫פעם כמחנה למול ו‬ ‫עלללבניישלחלמן׳‬ ‫)לציתםלמיל׳ יכאתמ‬ ‫הארץ ממהרות הפסח מצוות וקלוי לפיכך ייאכל) מעמל‬ ‫יהושע אל־העכם‬ ‫וםיכ מיל אינו אימי פעם‬ ‫וישבת המן האקאס היה להם מן‬ ‫‪t \ 1‬‬ ‫בעצם היוש הזה!‬ ‫וסתים לכל אלא כמה‬ ‫־•‪»,‬‬ ‫‪r‬י‬ ‫• ‪ .‬־׳‬ ‫ליי לאהמאכלקמן ה‬ ‫התקדשו כי מחר‬ ‫ממחרת באבלם‬ ‫פעמי׳ על שיגמל היכל‬ ‫• ‪j‬‬ ‫• •‬ ‫מעבורהארץ ולא המביאה שהמן היה‬ ‫‪1‬‬ ‫"‪H‬‬ ‫הי‪.‬־‪-‬״״ עוד לבני י ש ר א ל מן ו י א כ ל ו מחלהם׳ משלאימל‬ ‫יעשה יהוה בקרבכם נפלאות‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\־‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫' ״ו‬ ‫•‬ ‫••‪1‬‬ ‫* ג‬ ‫לתינלק מפני מה אתה־‬ ‫וק כסיל שינה באילת* ויאמר יהושע אל־הכהניכש לאמר‬ ‫שאו אות־ארון הכריות ועברו לפני‬ ‫איכל פת שעידן לפי‬ ‫מתבואת ארץ כנען בשנהההיא‪:‬‬ ‫‪ : ^ ' Z ! . l‬ז‪- - -‬‬ ‫איני כעם יסתי׳ לבל אלא ‪ L .fill‬״‪Ji‬‬ ‫ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו שי*ק לי פת חסין לכך‬ ‫ה ע מ וישאו^ את״ארון הברית ףלכו‬ ‫כמה פעמים ׳ ויש‬ ‫נאמללא היה עול ימי‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫לפני‬ ‫וחרבו‬ ‫לננדו‬ ‫עמר‬ ‫והנות־איש‬ ‫ררא‬ ‫מלביתיכי זל שאמלז כי‬ ‫בהיית יהלשעביליח)׳‬ ‫‪,TT‬‬ ‫׳ ‪ ,‬״‬ ‫אמל שנית על הפליעה‬ ‫שלופה בידו וילד יהושע אליו ויאמר כגבלל ילייץ ומכאן‬ ‫כי לא נתנה בליעת מ וייאמר יהיוה אלייהיושע חיוכם ה‪1‬דת‬ ‫סמכי לכיתיצי ול ס‬ ‫« ‪V‬‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־> ‪T‬‬ ‫לו הלנו אתה אםילצרינו‪:‬‬ ‫שעמלה של עיל לינן‬ ‫מילה לאבלהם אבינו אחל גדלה בעיני כל־־ישראל א ש ר‬ ‫המעככין את‬ ‫יאממ‬ ‫ציצקלכלים אלו‬ ‫)נלחה‬ ‫כעיל םהלי יהישעלא‬ ‫יהוה‬ ‫שר־צבא‬ ‫אני‬ ‫בי‬ ‫לא‬ ‫ויאמר‬ ‫‪ .‬היה בתיך העיל יאמר‬ ‫המילה שיתזיל עליהם ירעון כי כ א ש ר היירתי עבם‪-‬משר־ז‬ ‫‪°‬‬ ‫שנית‪:‬אלגכעתהעלל‪$‬ת‬ ‫עתרת באתי ויפור יר־זושע אל־פניו נהיית יהלשעביליחי‪:‬‬ ‫אהידתעמך‪:‬‬ ‫ארצרת ןישתחו ויאמר דו מרת אדני וחרבי שליפה טמ׳‬ ‫*כמי כגכעת׳ינקלאת‬ ‫;ןשה‬ ‫אל־יהושע‬ ‫יהווז‬ ‫אמר‬ ‫ההיא‬ ‫כלמייגבילמננח יהיא‬ ‫‪ j t‬נבעת העללית על שם‬ ‫מדבר אל־עבדו‪ :‬ויאמר שר־צבא שאמל ליהישע לאה‬ ‫המאילע סנעסי[ כמין לך חרביות צרים ושוב מל את־בני״‬ ‫•‪V‬‬ ‫יהודה אל^־ירהושע של־ ־נעלך מעל נתתי כילך את יריח)‬ ‫גכעה‪) :‬זההלכלאשל‬ ‫‪r‬‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫־׳‬ ‫י׳‬ ‫•י‪:‬‬ ‫׳‪..‬‬ ‫י‬ ‫‪i‬‬ ‫‪f‬‬ ‫י‬ ‫רנלך כי המקום אשר אתה עמר עליו )גזי י ויאמללא׳כלימל‬ ‫ויעש״לויהושע‬ ‫מליהישע׳ יזההיבל׳ ישראלשנית‪, :‬‬ ‫אינני כמי שאתה סמל‬ ‫שבעבי לל מל יהושע כי חרבות צריכם ‪I‬רמל את־בני ישראל‬ ‫איש בא להלחם אכל‬ ‫כל העם הילללי׳ במיכל‬ ‫'‪ft‬‬ ‫‪s‬‬ ‫*‬ ‫לןךש הוא רעש יהושע בן ן‬ ‫אני מלחך הי‪ :‬עתה‬ ‫לא מלי איתם לפיכך אל־נבעתהעךלוות‪:‬‬ ‫ויריחו םנרת ומסגרת מפני בני באתי׳ כעתשלאיתני‬ ‫נצטמה יהושע למולם׳‬ ‫)לשי פי׳ דה היכל׳ על וזה הדבר אשר״מל יהושע כל־העם‬ ‫ישראל אין יוצא ואין בא‪ :‬ויהי יהוה מה שאין כן בבש׳ ילם‬ ‫)זה להחזיק בלבו ט‬ ‫אנשי‬ ‫ילי לימי מל אותם אמל היצ^ממצריכם‬ ‫‪r.,‬‬ ‫הזכרי• ‪\-‬כל י‪• :‬‬ ‫״‪ ,‬ו‬ ‫מלאך הלא׳ דש כי ללש‬ ‫להם סמלי' את‪ 6‬לילס‬ ‫ארת־יהושע‬ ‫ויהי שמעו בכל־הארץ; צי בה להכחיל'על כסיל‬ ‫עללי־לאכך‬ ‫את הארץ‬ ‫בצאתם‬ ‫בדרך‬ ‫במדבר‬ ‫מתו‬ ‫המלחמה‬ ‫\ ‪>• ; - - A‬‬ ‫‪t‬‬ ‫המל^ך דאספו א ל י ו מילה יעל שבטל) המם‬ ‫לאכלהם)אתה‬ ‫נאמר‬ ‫כי־מליס ה^ו כל־העס‬ ‫ממצרים‪:‬‬ ‫כנ‪:‬‬ ‫כסיק‬ ‫נ׳‬ ‫במלכים‬ ‫פסח‬ ‫סל‬ ‫שני‬ ‫ליום‬ ‫הפטלה‬ ‫‪.‬‬ ‫*״י‬ ‫‪vt‬‬ ‫־"'‬ ‫י‬ ‫‪*.t‬‬ ‫שעבלתמילשלבק ה‬ ‫את כריתי תשמריגימ׳‬ ‫הילדים <במדבר‬ ‫‪1‬‬ ‫ירתוךרה‬ ‫וכל־העכם ־ ז ל ן נ‬ ‫היצאיס ‪ - :‬כ ל ‪-‬‬ ‫‬‫העלבים אמללי יהושע‬ ‫ונתתי לך ילז לעי אחריך‬ ‫וירוישלס‪ :‬ויעל המלך בית־יהוות על אתה מהם באת אמ‬ ‫כל‬ ‫אתארץמגיריך‪:‬‬ ‫בדרך בצאתם ממצרים לא־מלו‪:‬‬ ‫—‪«j‬‬ ‫לי עתה באתי כל‪:‬מ' על‬ ‫כי׳ ארבעים שנה הלכו בני״־ישראל‬ ‫וכל־איש יהודה וכל־ישבי ירושתכם בטיל תידה שאתם‬ ‫אנשי המלתמ׳׳'‪ft‬מק במדבר עד־־תצם כל־־־ותגוי א נ ש י‬ ‫אתו והכחניכם והנביאים וכל־העכם בטל ם עתה מיל דלן‬ ‫יהישע בתיך העמק סלן‬ ‫והי שחמל ט מ‪,‬יל־ם היו לא ישמעו בקול יהודה א ש ר נישבט‬ ‫למלןטן ועד׳נתל ר ק ר א באןניהכם נעימקהשלהלכה‪ :‬אל‬ ‫)הטעםלציריעטזה‬ ‫שלא מלו לא כעמל יהוה לההם לבלתי חראותכם את־‬ ‫את־כלץיברי ספר הברית הנמצא פנמי כמי על יכן אל‬ ‫דןןםד ה?לך‪ [mXV.‬ההלי׳לא אכל‪ :‬סיגלת‬ ‫©נשתכחה מהם מצות הארץ אשר נישבע יהרך? לאבותם‬ ‫כבית יהוה ‪:‬‬ ‫ימכיגלת׳ סיגלתי‬ ‫מילה במצרים או ה לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש‪• *:‬־‬ ‫ד ^ ו ע ס ו ר ויכרות אות־הברירתילפני אנשיה בתיכה שלא יצא‬ ‫‪1‬‬ ‫התרשלו עליה כי מילים‬ ‫יהורה ללכרת א ח ר יהודה ולשמר אלם מן העי׳׳)מסוגלת‬ ‫וא;־־בניהם הקים תחתכם אתם מל‬ ‫‪$‬יו כל העם היוצאים׳‬ ‫‪jt‬‬ ‫*ן‬ ‫‪ :‬״ י‬ ‫‪j‬‬ ‫ש<!א יכנס אלם כתיכה‬ ‫והנה איתם שהיו מכן‬ ‫עשרי׳ סנה)מעלה מתן יותוישע כי־ערליכם ותיו כי ליאימלו‬ ‫מצוותיו ןאות־עתיתיו ואתץזקיותיו ופיליסי בסופו אין ייצא‬ ‫בכלילב ובכל־נפש להקיכם א ת ־ ואין בא או כפל סיגלת‬ ‫ויהי כאשר־תמו‬ ‫צמרבר ומכן עשרים א ו ת ם בדרך‪:‬‬ ‫ומסוגלת ללב הסגילם‬ ‫י ‪I‬‬ ‫‪v T‬‬ ‫שנה ומטה נשאלי מילי׳‬ ‫ךבךי הברית ה^אות הכתביכם על־ וכן תלגי' מנתן אידלא‬ ‫)לא היצרך יהיםע למיל כל־־רתנוי לותמיויי וישבו ותחתכש‬ ‫י בלםין לפמלא ומתקל‬ ‫הספר הזה ויעמד בל־העס בברית‪:‬‬ ‫אלא הילולים כמיכל במחנות ער־יהיותנם‪:‬‬ ‫בעבלין לנחשן‬ ‫‪0‬לא היו יכולק למיל‬ ‫ו י א מ ר יהודה אל‬ ‫ויצו המלך את־חלקיהו‬ ‫בירך׳ ופי׳ לא מלי׳ לא‬ ‫ ‪- j‬‬‫מלי אותם כי היא פעל יהושע היום נלותי את־חרפת מצרים‬ ‫הכהן ך־זנדול וארתץהצ^מישנ^ז‬ ‫הפטלהלמםשני‬ ‫יוצא‪ :‬הקים׳ אסל מעליבכם ויקרא שס־המעןום ההוא‬ ‫של פסח׳‬ ‫וארת־שמרי דתסף ל ה ו צ י א מהיכל י‬ ‫הקים וכן לעסעליה׳‬ ‫ו ‪nWy»jf‬‬ ‫במקימ ‪,‬כמו שבו איש תחתיו‪ :‬חמתם׳ הלפאם כמג‬ ‫המלך ׳ ויעמול המלך על העמיל ׳ ילמה שבנו שם עמיל והיה מ‬ ‫בעבו'זהעם׳ה׳לי‪:‬תחתם׳ _‬ ‫המלך כעת קלאו את התיל׳ כמו שנזכ' בפלש הקהל‪ :‬עמתיו׳‬ ‫וימרחו על השתק ויחי‪ :‬גלותי ׳ הסיליתי כמל גל מעלי חלפה ׳ ויגל את האבן;‬ ‫בהנעת ה!יי‪ :‬ויעמל כל העם ככלית׳ עמלי יהתחזקי בפיהם‬ ‫מרפת מצרים ׳ לפי שיצאו האכוג ממצ לים יהיו הכנים עלליס כמו המצריים ׳ ־‬ ‫)הערלה חרפה כמי םנ׳ חרפה היא לני‪ :‬ויאכלו מעמל האק ׳ מהישן אכלו כי ובלכם כבלית יכן היעמלל לבך אס תחזקנה *ך ׳ ותי)קביל) כל עמא עליהין‬ ‫התלש היה אםלד ליזם על אתר הקרנת העימר בששה עשר כניסן ואפי׳ למצית קיימא; ואת כהני המשכה ׳ שהמ שניים לכהן גליל ולתי)ית סגן כהניא‪ :‬םומלי‬ ‫מצה אסללמן החלש שאין מצות עסה לוחה את לא תעסה אלא אכ היתה כתיבה הס^־ אמלכליס הממונים על כל צלכי הבית ומפתחות העזלה כילם‪:‬‬ ‫כשלמות‬ ‫ע‬ ‫{‬ ‫ף ן ז י ן ס ה ז ה‬ ‫‪T‬‬ ‫ר ח נ ן‬ ‫ך מ‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪R‬‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫־ ׳‬ ‫ויאמר‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫ז י !‬ ‫"ו•‪A‬‬ ‫ך‬ ‫‪-‬זי‬ ‫‪AT T‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫־‪1‬־‬ ‫‪y‬‬ ‫ן‬ ‫ד־יי‬ ‫•‪J‬‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫* ‪ 1‬״‬ ‫־~ו»‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T T | ,T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•-‬־־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י "‪A‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t —.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪/.- J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫«‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪J t‬‬ ‫»‪A‬‬ ‫‪\ r -‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫\ ‪* V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫}‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬״» ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫״ן‬ ‫‪A•.‬־‬ ‫‪F‬‬ ‫"‪•J‬‬ ‫־‬ ‫•‪A‬‬ ‫־ ‪ ,‬־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪R‬‬ ‫•‪: T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫‪T,T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪i‬‬ ‫"‬ ‫‪r‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪VT'T‬‬ ‫״‬ ‫‪f t t‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫\‬ ‫״•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫״‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫;> ‪X‬‬ ‫י‪T‬‬ ‫—‬ ‫\‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫\ ‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•\‬ ‫‪/T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪fir‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪v-AT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪T T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫ץ‬ ‫‪ -‬ן ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫|‬ ‫ל ן נ ה < ן ‪ ,‬מ לע ל‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫מ‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T: J‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪-8‬‬ ‫נ י ת‬ ‫ר‬ ‫‪r j‬‬ ‫‪J‬‬ ‫כ י‬ ‫;‬ ‫״י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫בט‬ ‫־ '‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪\ r‬‬ ‫‪, .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V f f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J- t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"י‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪-A-v‬‬ ‫‪ " - X‬־»•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪_VT‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫־*‬ ‫(‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫יי‬ ‫‪W‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪j‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪A‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ י‬ ‫—•ן ‪x‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫»‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪<-‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫\ ־‬ ‫־‬ ‫־ •‬ ‫*‬ ‫‪: V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫׳»‪-‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪ X‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ V y‬י‬ ‫־׳״‬ ‫;‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TJV -‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪' V I‬‬ ‫‪t‬‬ ‫'‪•1‬‬ ‫•|‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••>‪-‬‬ ‫ה פ ט ר ה ל ש ב ת וחול ה מ ו ע ד ע ל פ ס ח‬ ‫רדק‬ ‫רדק‬ ‫כסלמת קלחן י כמישל קללין‪ :‬ינפא את עפלם כיתאל׳ כי שם היה עיקל העאפבנכיא׳ לשין כפיה הוא סהיי‪/‬ה המת מפה איתי לילך כמשתגעאלמקן׳ שהריח‬ ‫שהיה שם העגל יסמא איתי המקום ונשא עפל שליפת הכעל)האסילה סם; חפן ‪ j‬לניחני ׳ כתלגומי)אשריני ענק מניחה ז )היא מלחה עצמת ׳ תי גלמי‬ ‫הכמלים ׳ האנשים העלבלים לפני הכעל)הם היו לוכשים שחולים לפיכ נקלאו אנשא והגנין הזה הלא'ל) הקנה למשלכיבנייםלאליצאימהגליתסהםמוהם‬ ‫כמלים מענק עולנו כתכול נכמלו ןאומ׳ כי הכמלי האלה נתנן אותם מלכי יהולה‬ ‫מ בעצמות היבשות על לרן מסל אן הלאה לז זה להלאות לז שעתיל להחמת מתי‬ ‫לזו העמלה ויאשיהו‬ ‫ישראל כעת יסיעה כלי‬ ‫כטלהעאולקסיבבמ) יהות את־־כל^הכלים העשרס לבעל‬ ‫א מ ר אדני יהודה שילאיגםהםכיסיעיג‬ ‫ךן‬ ‫כל ‪1‬ה‬ ‫)העמלני׳‬ ‫־ ולאורה;לכלצבא^שםיסויש^ס‬ ‫>‬ ‫עוד זאות א ד ר ש במלאה הנמאה ‪1‬‬ ‫כעלי יהילה ׳ ויקסל מ ‪ :‬־‪ -:,‬״ ‪ v : T‬י ״ ‪ -‬י י »‪ •A‬־!• ־ ! ‪•:‬‬ ‫לבית־ישראל לעשות ל ה ם ארבה עליהם סביב סכיני‬ ‫יא׳מהם‪ :‬על קבל‬ ‫כמייבמסיבי;‬ ‫־ ‪,r J‬‬ ‫*‪I‬‬ ‫ומסכי׳ מחוץ ל י ך ו ש ל ם בשרםורת קךרון‬ ‫א׳‬ ‫כלישאלאה אלתםכלם‬ ‫שהיו‬ ‫העם‬ ‫כניהכם׳‬ ‫אתם כצאן א ך • ‪:‬‬ ‫כצאן לןךנזים ׳ולשי פי'כי לאהמיסז‬ ‫עוכלים להם כתייהם ונשא את־עפרם כית־אל‪:‬‬ ‫כצאן ירוישלם במועדיה כן תהיינה לתיךהכקע׳ לפי שהיה‬ ‫הסליךעפל הםליפ׳על‬ ‫והשבית את־הכמרים אישר נתנו‬ ‫כהן ‪ j‬התחיינה י‬ ‫‪j‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אדם‬ ‫צאן‬ ‫מלאות‬ ‫החרבות‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫קבליהם לב‪/‬מנם כללמ‬ ‫הנלאה כעינין שמכל)‬ ‫לאו מה שהייתם עיכלי׳ מלכי ירהורות ויקטר בבמוות בערי‬ ‫יהוה‪:‬‬ ‫כי־אני‬ ‫וידעו‬ ‫להתמת‪ :‬מביא בכם‬ ‫ד ‪ : /‬זן‬ ‫• י ו * ‪• V‬ן‬ ‫( ‪J" T‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫צחייכם כלי שמשל)‬ ‫חחי אחל הבםל והשי‬ ‫החיי׳‪ :‬אתכתיהקלשי׳׳‬ ‫ואת־‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ומסכי‬ ‫יותוךרת‬ ‫)הגילים כמו שאמר‬ ‫;ןלריד־־ןדהורת הפסו׳האחל עלהסלר‬ ‫תייתכתיהקליש דתמקטרים לבעל לשמש ולירה‬ ‫טעוותא‪ :‬כתי' לאשלה‬ ‫הוציאני ברוח ‪) :‬נתתי עליכם גילים י‬ ‫" י ׳יי־‬ ‫וייצא‬ ‫השמים‪:‬‬ ‫צבא‬ ‫ולכל‬ ‫ולמזלות‬ ‫י יליעותהמאולגו׳םם‬ ‫)בספל איוב הלא אלמר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫הבלן^ךז‬ ‫ברתוך‬ ‫ךניחני‬ ‫יהודה‬ ‫עלל )בסר תלביסט‬ ‫נהיליעותהיוכתים ל ארת־האישררה מכירת יהורת מחוץ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪| -:‬‬ ‫כמו צתי‪T .‬לכלי׳;‬ ‫לאםלה‬ ‫והעבירני עליהם תחלה ואח כך ובעצמו'‬ ‫מלאה עצמות‪:‬‬ ‫־ ; ״ ‪V/‬‬ ‫‪'fir J‬‬ ‫י־ י ו‬ ‫ויכא אתכלהכה‪0‬ים׳‬ ‫ליךושלם אל־גחל קךרון רשלף אתה‬ ‫)גילים תסלככני אלא‬ ‫היומזלע‬ ‫אלה הנהגים‬ ‫סביב• סביב והנדה דבורת מאד על~ למההמאלןללמים ל‬ ‫בנחל קךךון וירק לע‪.‬פר וישלך את־‬ ‫אותם‬ ‫והכיא‬ ‫אהלן‬ ‫לאלם שטשט )חתל‬ ‫פני הבקןןה והנה יבשות מאד ‪j‬‬ ‫את־‬ ‫ויתץ‬ ‫בני־ה‪#‬ם‪:‬‬ ‫על־לןבר‬ ‫ןןפךה‬ ‫כ‬ ‫והחזילם‬ ‫לילושלם‬ ‫וליבש שמה שפשט א‬ ‫דאמר א ל י בן־־ארכם הרתחיינדה אחלק ל)בס לא»׳ אבל‬ ‫כתשינה‪) :‬יסמא׳ שם בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר‬ ‫ג‪• -‬ן ‪-2‬‬ ‫לז‬ ‫‬‫א)תם מקים טומאה‬ ‫בתחנת בליית המלל‬ ‫~ ־‪v‬‬ ‫;‪• •7‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫יהודת‬ ‫אדני‬ ‫ואמר‬ ‫האדרה‬ ‫העצמורת‬ ‫‪ .‬ע)ל)כשל תחלה )אחל‬ ‫בתים לאשרה‪:‬‬ ‫להשליך שם נכלית)כל הנשים אתות שם‬ ‫*‪V‬־‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‬‫•י »ימאה להלחיק העא‬ ‫אתה ידעת‪ :‬ויאמר אלי הנבא על־ בך עצמית וגילים‪:‬‬ ‫שמאל‬ ‫מלכ העם‪:‬אשי על‬ ‫)קלמתי׳ לשיןקלום‪:‬‬ ‫ויבא את־כל״הכהנים מערי יהודה‬ ‫איש כשעל העיל׳כל)א‬ ‫העצמורת האדרה ו ^ ם ך ת א ל י ה ם )יהיקיל׳ )הנה לעש‬ ‫ך ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»••>‬‫איש הבא בשעל העיל‬ ‫העצמות היבשות שמען ךברץהיה העצמית שהי) טיבחק‬ ‫קטת־שמה‬ ‫אשר‬ ‫את־הבמות‬ ‫ויטמא‬ ‫בה אמר אדני יהוה זה לזה! ותקלכו‪,‬‬ ‫היתה זאת הבהמה‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־‪ -:‬״<‪-‬‬ ‫‪ JT‬י העצמית שככל נפלמ‬ ‫לשמ&לאיעל)הכהני׳‬ ‫״ הכהני׳שקטמבכימ הבחנים מנבע עד־בארשבעו^ץ‬ ‫לעצמות האלה הנה אני מביא בכם איש מעל אחיג לאילך‬ ‫לעאלאיעלו עוללשלת את־במורת ה ש ע ר י ם אשר־פרתח‬ ‫»‬ ‫קמיציזו ׳‬ ‫ונתתי עליכם נירים הזמן היו ‪v‬״־‬ ‫רות וחייתם;‬ ‫אל מזבח ה‪ :‬כי אם אכלו שערימשעשר״יתעיר אשר״על־‬ ‫‪ "; .‬־ ־‬ ‫‪v‬‬‫•‪•11IT‬‬ ‫•־־!» ןמתקלבק יכלאחלואח׳‬ ‫מצית׳ כלימלפיאם‬ ‫התעליותי עליבכם בשר וקרמר־זי למקים חממ )אמל‬ ‫בלכלוהלאיצאן מ שמאול איש בשער העיר‪ :‬אך ל א‬ ‫•>‬ ‫‪IIT:‬־ ‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪J T ••*-t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪- :‬ן ר ••‬ ‫)תקלמ לשון נקכה‬ ‫מכהונתם המתלק !עלו כהני הכמורת אל־מזבח יהודה‬ ‫עליכם עור ונרתתי בכס רוח וחייתם כסימן אחל לכל כי על‬ ‫לאכיל כקלםי' הל• הם בירושלם כי אס־אכלו מצוות בתוך‬ ‫הליכיאמיכשני סימנק‬ ‫כבעלי מימק חולקת‬ ‫ונבאתי‬ ‫יהוה;‬ ‫כי־אני‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫)תקלכנה )כמהנ ו‬ ‫ואיכלי׳אכללאמקליבי אחיהם‪ :‬ויצו המלך את־בליהעם‬ ‫‪-T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬י ‪y -‬‬‫‪IT.‬‬ ‫כאשר צרתי ויהי־קול כהנבאי והנה )אלמנותיך עלי תכטחי‪:‬‬ ‫‪ :‬אכלימצות׳ מנחית‬ ‫פסח ליהודה א ל ה י ב ם‬ ‫עשו‬ ‫לאמיר‬ ‫עצם אל עצמי׳ לוצה‬ ‫«‪f‬‬ ‫‪0‬המ נאפית מצית והוא‬ ‫״רעש ותקרבו עצמוות ע צ ם א ל ־ ללמלעצםאלעצם ה‬ ‫הלין לכל הקלשיס‪:‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כי‬ ‫הזה‪:‬‬ ‫הברית‬ ‫על־קפר‬ ‫^כתוב‬ ‫הלאיי להלכק כו כפי‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫שמלבל‬ ‫תלפי׳׳ צלמים‬ ‫נעשד־ז כפסח הזרת מימי השפטיבש‬ ‫עצמו‪:‬‬ ‫וראיתי והנדה עליהכם היצירה; יבשל עלה׳‬ ‫עי כספים; אשל שב אל‬ ‫ג י ד י ם ובשר ע^ה ויקרם עריהם עור כיריש עלה על הגידם‬ ‫ה׳׳םחללללבליתולה אשר שפטואת־ישראל ובל ימי מלבי‬ ‫‪i‬‬ ‫כי הגילים הם בתיך‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫אין‬ ‫ורוח‬ ‫מלמעלה‬ ‫כיאט^‬ ‫נעשה ככל הכתוב בה ישראל ומלכי‪.‬יהודה‪:‬‬ ‫מארבע‬ ‫הכםל‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• 1‬‬ ‫בארץ •‬ ‫יהודה‬ ‫אשר‬ ‫־השיןצים‬ ‫מתות׳ כל מקי׳ שהלכו‬ ‫יאשיהו‬ ‫נךאולמלך‬ ‫שנדה‬ ‫עשרה‬ ‫ויש מחליקת כלכלי ל*ל בשמנה‬ ‫ראמר אלי הנבא אד־התח הניא בן־ נםמיתיהם לסוס ל‬ ‫הקים‬ ‫יאשירהו למען‬ ‫בער‬ ‫ובירושלם‬ ‫י‬ ‫^‪,‬‬ ‫ביתשלס‪:‬‬ ‫הזה ליהוה‬ ‫הפסח‬ ‫חטאאלאשעשה־תשיכ! נעשה‬ ‫לארבע לוחית העולם‬ ‫)מהם אמלו םלא חטא את־דברי התורות ה כ ת ב י ם על־‬ ‫א ך ם ואמרת אל־הרוח כה־אמרי משם יתקבצוויבאו‪:‬‬ ‫אלא מה אני מקיים אסל ו נ ם את־־האבוות ואת־היךענים‬ ‫ד־זםפר א ש ר מ צ א חלקיהו ותכהן‬ ‫אדני יהויה מארבע רוחות באי הרוח ופתי׳ סרסו נפח מענק‬ ‫ואת־הנלליםואתכל‬ ‫שכאלה׳ שכל לק סלן ואת־התךפיס‬ ‫דפח באפיונםמתחיייז‬ ‫וכמהו לא־היה לפניו‬ ‫‪ ^ .‬בית־יהוה‪:‬‬ ‫ופחי בהרונים האלרה ויחיו‪:‬‬ ‫בהרוגיםהאלה׳ אי»‬ ‫\ ‪Y‬‬ ‫יי‬ ‫‪*1‬‬ ‫מכן שמנה יעל יח ה ־• ‪ :‬י •‬ ‫־ ‪T V** T:1:1/‬‬ ‫• * ־ ‪ 1 1‬־‬ ‫אומר הרוגי הרב אלא‬ ‫החזיחלהםשמא א ׳ מלך אשר‪-‬שב אל־ץזוה בכל־לבבו‬ ‫וןזנכאתי כאשר צוני ותבוא ריצה לימל כמתים;‬ ‫בהם הרוח ויחיו ויעמדו על־־ךנליהם העצמות האלה כני‬ ‫נטל מזה ינתן לזה & י ובכל־נפשו ובכל־‪-‬מארו כ כ ל תורת‬ ‫ישלאל המה י אמר‬ ‫חיל נ ת ל מאד מאד‪:‬‬ ‫ואחריי ‪ o ^ S‬כמהו־ ׳‬ ‫^ ‪T J l‬‬ ‫וה סהלאתי כעצימת‬ ‫‪I J‬‬ ‫י‬ ‫לשכת כחול המועל סל פסח כיחזקאל נסיק ל)״;‬ ‫^ !^‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫חשלת הפטרת מס שני‬ ‫ויאמר אלי בךאדם העצמות האלות האלה מ יחייג כלכית‬ ‫סל פסחי‪.‬‬ ‫!י‬ ‫‪V‬‬ ‫ישלאל שמ יתו בזמן הגלוי‬ ‫יבשומ ר י ם‬ ‫אימלים א‬ ‫המה הנה‬ ‫ישראל‬ ‫כל־בית‬ ‫הפסלת לשכת וחול המיעל שלפסח׳‬ ‫עצמותימ)אבלה תקיתינו נגזלמ‬ ‫הם‬ ‫‪)b‬‬ ‫הם‬ ‫כמה)הלי‬ ‫‪1‬ה‬ ‫‪9‬אלן‬ ‫• • ‪j‬״‪v‬‬ ‫«‬ ‫‪t‬‬ ‫׳‬ ‫ל» )לא נלאה ביש׳יעת יסלאל אסל תהיה בזמן היםיעה ןאץ נחיה אלף שנים או‬ ‫תקוותינו‬ ‫ואבךר־ז‬ ‫בלבלי לזל מהם אממ כי כחל‬ ‫מחלוקת ים‬ ‫עצמוךתינו הנכא ׳‬ ‫יבשולמ לעצמינו‪ :‬לק‬ ‫עול זאת אללש י עול אהיה נללס להם בזאת הבלכה סאלכהמתל עזמו‬ ‫יעל) לאיי כגלגלל)ללך מתילו׳‬ ‫מקבמתיהם‬ ‫מקכליתיהם ומהם אמל)‬ ‫אותם‪ :‬כצאן אלם ׳ אלס הםיםלאלסהם נקלאי׳ אלם יהי) לכי' יעלו המתים‬ ‫ואמרת‬ ‫לכןיהנלא‬ ‫ננזרנו לנו • י‬ ‫כצאן כצאן קלפים ׳ יפי׳ אחד כן כצאן יליםלם כמועלי' ואלה הם הקלסים סהמ והפסיק הזה מוכיח כי כחל יחיו כמו מתי אי םהרי אמל פותת את קכלותיכם‬ ‫הנדז״אני‬ ‫ירוה‬ ‫אתכםכה־אמר אדני‬ ‫אליהם‬ ‫אתכם אל אלמת יסלאל‪:‬‬ ‫גהכאתי‬ ‫הקכמתיכם)אחל כך‬ ‫מביאיםישראללילנשלם שלש פעמים כשנה שהין לכי'‪ :‬היתהעלי יל ה׳ ׳ כל יל יי׳ )העליתי‬ ‫)נמתי‬ ‫‪,‬‬ ‫ץ‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫•‪J‬‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז•‬ ‫•‬ ‫י •י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪.‬־‪A‬‬ ‫‪: IT‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪jTfjnVf‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬״‬ ‫<‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T.‬‬ ‫••‬ ‫; •‬ ‫‪r r‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫ן‬ ‫)‬ ‫;־‬ ‫ו‬ ‫|‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״ ‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־•ו׳״‪j‬‬ ‫י‬ ‫!־‬ ‫‪T‬‬ ‫ז י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‪T/‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪TA‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪J-‬‬ ‫־‪J-.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬־ •‬ ‫ן‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i‬־‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫‪e‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ן*••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫•ן‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ —.‬י•‬ ‫‪-»,-‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪•i‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫•‪j‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫»‪1‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־!‬ ‫ו־‪.‬־ ו ‪ ,‬׳ ״‬ ‫‪JT‬‬ ‫• ‪^ 7 1‬‬ ‫< ז ה ם‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪i‬‬ ‫•‬ ‫"‪• A‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-,‬׳‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪%‬‬ ‫• •־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•*‬ ‫י‬ ‫מ ח‬ ‫‪I‬‬ ‫» ־ • ‪• ! • » /‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪;AT‬‬ ‫כ י‬ ‫'‪ I‬ג ־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫‪:I‬‬ ‫־‬ ‫י *‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•־ן‬ ‫‪ 8‬ס י ה‬ ‫—‬ ‫(‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י‪5‬־‬ ‫‪V-‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪VT‬‬ ‫' ‪t‬‬ ‫» » | •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪s‬‬ ‫ת‬ ‫‪v r‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪1‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•י‬ ‫‪11‬‬ ‫‪-T‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫״‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪T-‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫י — י‬ ‫ה פ ט ר ה ליום שמי ני ש ל פ ס ח‬ ‫רדק‬ ‫ז י ת ת י ל י ח י ב כ ם ׳ ז ה י ללח ה ש כ ל כ י כ י י ן ש א מ ל י כ ה ע ל י ת י א ת כ ׳ ה ל י ללח ח י י ם כ י‬ ‫ל א י ת נ י ע ע ה א ל ם ב ל א ללח ח י י ם א ל מ ה ש א מ ל א ת כ ) נ ת ת י ל י ח י ב כ ם ע ל‬ ‫השכל‬ ‫)חייתם׳‬ ‫א מ ל ) ה כ ט י ח ם שיתן כ ה ס ל ע ה וכינה)השכל >‬ ‫רדק‬ ‫א מ ראלת ת מ ה ו ע ל פ ל א נ ז י ל מ ה ש י ע ש ה כ י מ י ח ז ק י ה ו ב מ פ ל ת מ ח נ ׳ א ם י ל כ ל ג ע‬ ‫חת‬ ‫א ח ל כי עול יעשה לישלאל פלא נ מ ל מזה כימות ה מ ס י ח •‬ ‫ה ב ט י ח ם שיחין‬ ‫י מ י ם ל ב י ם ‪ :‬ו ה נ ח ת י א ת כ ם על א ל מ ת כ ם ׳ ה ב ט י ח ם שלא יגלו מ מ נ ה ע י ל ‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ש ב ט מלוכה‪:‬‬ ‫תיטל׳‬ ‫ו נ צ ל ׳ ל ש ק מ נ י ן אילן‪ :‬מ ג ז ע ׳ א מ ל הנכי׳ כ י מ ש ל ש י ישי ן מ מ ע ו י צ א עול ח ס ל נ צ ל‬ ‫)לכני‬ ‫ו י ה י ה ע ו ל מ ל ך ע ל י ש ל א ל כ ב ת ח י ל ה ) מ ת ל מ מ ה ש ה י ה ו נ ח ה עליו ל ו ח ה ' י כ י מ ה ׳‬ ‫;‬ ‫יםלאלחכלו׳‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫שבט‬ ‫‪0w‬‬ ‫?הי*‬ ‫‪v‬‬ ‫יהילה‬ ‫יהייכלזה׳אמכתחלה‬ ‫פ ת ח‬ ‫ע‪°,‬‬ ‫לעללם ג ם ל א ח ל‬ ‫א ת ־ ק ב ר ו ת י כ ם ו ה ע ל י ת י‬ ‫י‬ ‫־ ־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫־־־ ־־‬ ‫״ ״‬ ‫א ת ^כ ם ן ^ ף‬ ‫‪3‬‬ ‫‪r‬‬ ‫*‬ ‫נ‬ ‫‪0‬‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ליוסף‬ ‫ה‬ ‫‪w‬‬ ‫‪W‬‬ ‫מ ק ב ר ו ת י כ ם‬ ‫‪r‬‬ ‫ק אפליםיל פ י‬ ‫י ש ר א ל ‪:‬‬ ‫א ל ־ א ך מ ת‬ ‫ץ׳•^־׳‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫ע מ י‬ ‫א ת כ ם‬ ‫ו מ ך י א ‪ :‬ח ד ו‬ ‫ו י ד ע ת ם בי־‬ ‫ו פ ר ה‬ ‫ל‬ ‫* מ מ ״ ^ ק י ז‬ ‫ה י ה מלך י ל כ ע ם שהיה‬ ‫א נ י י ה ו ד ה ב פ ת ח י א ת ־ ק ב ר ו ת י ב כ ם‬ ‫•ו־‬ ‫‪» J •: • :‬‬ ‫י • י ‪AT : -‬‬ ‫ש פב לט יי םם ע ל <ס ןס‪,‬‬ ‫ש לב תט ה א‬ ‫מש‬ ‫ע‬ ‫ע מ י ‪:‬‬ ‫נ‬ ‫אפלים‪:‬‬ ‫ק‬ ‫ו ב ה ע ל ו ת י‬ ‫ל‬ ‫ר ו ח י‬ ‫ו נ ת ת י‬ ‫אני א ח ב ל ם לשני העצי׳‬ ‫שיהא‬ ‫אחל‬ ‫עץ‬ ‫יי‬ ‫סימן‬ ‫"‪V‬‬ ‫&נחלה׳‬ ‫י‬ ‫־־ •־‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪•1‬‬ ‫י•‬ ‫יםלאל‬ ‫ב כ ם‬ ‫־‬ ‫‪A‬‬ ‫‪ :‬ח ו ה‬ ‫ו ח י י ת ם‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫ד ב ר ת י ו ע ש י ת י‬ ‫ויהי‬ ‫'‪J‬‬ ‫*־‪:‬‬ ‫רבר־־יהוה‬ ‫»‬ ‫כי־־אני‬ ‫‪I‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫ק ח ־ ל ך‬ ‫^‬ ‫ד• ״ ׳ י‬ ‫ןןץ‬ ‫לעמיל ׳‬ ‫ללךהללשכיכמ׳‬ ‫כל המסעות‬ ‫ה‬ ‫שיהי'‬ ‫נ מ ו ד ידו‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪v‬‬ ‫»‬ ‫* ד ע ה‬ ‫ה 'א ־ר ־ץ ‪,‬‬ ‫־‬ ‫•»‬ ‫)כמן שלא׳‬ ‫יניפף‬ ‫א ח ד‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪-‬‬ ‫ו כ ה ב‬ ‫א ח ר‬ ‫‪*» ,‬ו‪:‬‬ ‫•‬ ‫כ‬ ‫‪1‬‬ ‫ת‬ ‫א ר ‪ 1‬ם‬ ‫»‬ ‫א ח ד‬ ‫א ל ־ א ח ד‬ ‫‪it V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫והיו‬ ‫ל א ח ד י ם‬ ‫ב‬ ‫עצי*‬ ‫‪I‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫כאלם‬ ‫כעיני כ י‬ ‫?‬ ‫א‬ ‫ו ר ק ח ת י "‬ ‫בסיק‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫'‬ ‫ן ק ן ־ ב ח נ ינ י י ‪.‬י ‪,‬‬ ‫ה ל כ ת צ מ ן ׳‬ ‫להלכת‬ ‫ציון‪:‬מסעף׳‬ ‫פי׳כילת‬ ‫ל י ו ם‬ ‫ל ד ל ע ץ‬ ‫<ץ ‪I 5•• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫לב‪:‬‬ ‫כלף‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫ע מ ר‬ ‫ש מ י נ י‬ ‫‪l‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ה י ו ם‬ ‫"‬ ‫י ר ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪T |T‬‬ ‫י ה ו ה‬ ‫‪ |AT‬־‪JT X‬‬ ‫^י ע ל‪T‬צ ם‬ ‫פ י ח ׳‪ *^\X‬ח‪I‬ז ק ה‬ ‫ו י ם כ ל ם ‪) :‬למי ה ק י מ ה ׳‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ו נ ש א‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫?• ‪T‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫מ ם‬ ‫י ש ר ש‬ ‫‪•• J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫א ל י ו‬ ‫ו ת ק ו מ ר ה‬ ‫י ש פ ל ו ‪:‬‬ ‫ו ה ל ב‬ ‫‪- ; V T‬‬ ‫מגזע‬ ‫• ‪"JT‬‬ ‫ה י א עני‬ ‫נ ר ם‬ ‫ב י ש ע י ה י׳‬ ‫ל ע מ ר‬ ‫יי‬ ‫ינפף‬ ‫ב י ר ת ״ ־ צ י ו ן‬ ‫ו‬ ‫‪-‬‬ ‫ו ת ר‬ ‫‪J -‬‬ ‫"‬ ‫•‬ ‫פ א ר ה‬ ‫נ ר ע י ם‬ ‫ונלןף‬ ‫ס ב כ י‬ ‫׳‬ ‫‪J‬‬ ‫י ־‬ ‫ו מ ח מ ת‬ ‫‪»,T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*<‬ ‫‪J53‬‬ ‫>‬ ‫א ו ת ־‬ ‫‪Y‬‬ ‫־־• ־ ‪.‬‬ ‫ו מ כ ו ש‬ ‫לליםלעשילי' לפי שללך‬ ‫‪< r‬‬ ‫״ן״‬ ‫יקיז‬ ‫ש ל א יגזלים ולא י ע ש ק ו‬ ‫בעכזל ש ה ם‬ ‫ו מ א י י ה י ם ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫!‬ ‫; ׳‬ ‫‪T‬‬ ‫פ ל ש ח »‬ ‫‪U‬‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫יי'‬ ‫»‬ ‫ס‬ ‫'‬ ‫ך ‪-‬‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫יייץ‬ ‫ו מ ו א ב‬ ‫מ ש מ ע ת ם ‪:‬‬ ‫א ק ׳‬ ‫)בחח‬ ‫שפתיו כי יקללם‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫‪r‬‬ ‫מ »ש ול ו ח‬ ‫ו ה ח ר י ם‬ ‫בצליקים‬ ‫)תנזל א)מל‬ ‫דקםלך‪:‬‬ ‫והיהצלק׳‬ ‫יהזיה‬ ‫א ת‬ ‫ן‬ ‫ל ש ו ן‬ ‫;‬ ‫‪c‬״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I;•••:‬‬ ‫; ־ •‬ ‫ר ו ח ו‬ ‫ב ע י ס‬ ‫ו ה כ ה ו‬ ‫ב ה ם י ה י ו לו ח נ ו ק ש ל א‬ ‫ימעל) מתנע י והפסוה‬ ‫‪1‬‬ ‫ח ט ר‬ ‫‪T|:J T‬‬ ‫‪>T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מסדר־ !‬ ‫ו ה י ת ר ה‬ ‫•‬ ‫ל ש א ר‬ ‫ככלאי‬ ‫בעצה אחת עם סנחלי'‬ ‫;‪•IT‬‬ ‫‪• I 1!1‬‬ ‫ב‬ ‫והסתכמזהעםזה‬ ‫ר ו ח‬ ‫כעצה‬ ‫א ח ת כ<מ ע נ פ י‬ ‫העצים‬ ‫ה מ ס ת כ ט ם זה‬ ‫י‬ ‫מ א ש ו ר‬ ‫עליו ר ו ח י ה ו ה י״יס‬ ‫ו ‪t‬ב י *נ ‪J‬ה‬ ‫ח כ ‪T I‬מ| ה‬ ‫ע צ ה‬ ‫ו ג ב ו ר ו ת‬ ‫״‬ ‫ע ל ת ו‬ ‫ר ו ח‬ ‫*‪n p‬‬ ‫כ א ש ר‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫ה ה ו א‬ ‫ה א ק ל ע ה א ת ה ז כ י ק‬ ‫א י ש ר‬ ‫ע מ ו‬ ‫י ש א ר‬ ‫ש ה ם טיבי׳ י ש מ ח ל ל ך‬ ‫ר ך א ת ! ה ו ר ה ‪:‬‬ ‫־!‪«•.-—.‬‬ ‫ה י ת ה‬ ‫‪T I T‬‬ ‫ל י ש ר א ל‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫••‬ ‫כ י ו ם‬ ‫‪:‬‬ ‫לעהללאככהמתםכמ)‬ ‫ן‬ ‫ו א מ ר ת ב י ו ם‬ ‫מ א ר ץ מ צ ר י ם ‪:‬‬ ‫"‪v‬‬ ‫א ו ד ך י ה ו ד הכ י א נ פ ת בי י ש ב‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ T f‬־‪ A• * :v‬־י‬ ‫*‬ ‫׳‪I J‬‬ ‫‪i I‬‬ ‫ש ה כ ט י ח על ילי מ ל ע ה‬ ‫)הםכתי‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י ו כ י ח ‪:‬‬ ‫•‪-1‬‬ ‫על ילי מ ל א ך י פ ל ה ל צ א‬ ‫ו ש פ ט‬ ‫«‪*.‬־‪•.‬‬ ‫•‬ ‫‪AT‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• < ‪- : • :‬‬ ‫ב צ ד ק ד ל י ם‬ ‫ו • ׳‬ ‫!׳יי‪.‬‬ ‫א פ ך ו ת נ ח מ נ י ‪:‬‬ ‫ה נ הא‬ ‫ל י ש ו ע ת י‬ ‫באל׳לאחיקהימליא׳‬ ‫א ב ט ח‬ ‫‪JT‬־‬ ‫•'‬ ‫ו ל א‬ ‫‪J‬‬ ‫א פ ח דכ י ע ז י‬ ‫•‬ ‫ו ז מ ר ת י ד ת‬ ‫‪S:‬‬ ‫סולפטם‪):‬אלי׳ככקל‬ ‫‪V-‬‬ ‫יאכל ת כ ן ׳‬ ‫י ה ו ה ו י ה י ־ ל י‬ ‫ב מ י ש ו ר‬ ‫ו ה ו כ י ח‬ ‫ל ע נ ו י ־ א ך ץ‬ ‫ו ה כ ו ת ־‬ ‫ל י ש ו ע ה ‪:‬‬ ‫ב ש ב ט פיו ו ב ר ו ח ש פ ת י ו י מ י ו ת‬ ‫א ר ץ‬ ‫‪/' T‬‬ ‫‪IT T :‬‬ ‫; ‪ y‬־‬ ‫‪j I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ •• X‬ו ה י ה צ ד ק א ז ו ר מ ת נ ע‬ ‫ר ש ע ‪:‬‬ ‫ו א מ ר ת ם‬ ‫המשיח‬ ‫^והיתה‬ ‫חזקיה)‬ ‫ו ה א מ ו נ ה‬ ‫א ז ו ר‬ ‫ח ל צ י ו ‪:‬‬ ‫ו נ ר ז א ב‬ ‫ע ם ;‬ ‫ב י ו ם‬ ‫כאלו י א כ ל‬ ‫ו ש א ב ת ם‬ ‫ב ש ש ו ן מ מ ע י נ י ה י ש ו ע ה ‪:‬‬ ‫־ מ י ס‬ ‫•יי‬ ‫‪ •V-‬ן ‪ A T‬י • ־‪ V '~• 1‬־ ‪J‬‬ ‫כמו‬ ‫הבקל‬ ‫שלא‬ ‫יטליף בשל הבהמי כאז‬ ‫‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫א ם לא ימצאנה נכלה‪:‬‬ ‫ה ה ו א ה ו ד ו ל י ה ו ה‬ ‫) ש ע ש ע ׳ ו ש י ח ק ‪ :‬על ח ל‬ ‫בישמו ה ו ד י ע ו ב ע מ י ם ע ל י ל ת י ו‬ ‫ק ר א ו‬ ‫•|‪ :‬ג‪ J‬א ו • ת ‪ ^ i‬ש ד ת•ן מי י ד ‪, T‬ע ‪ -‬ו ת ז י ‪.‬א ‪-‬ת־‪ 1‬ב כ‪ T‬ל‪ A‬־־‬ ‫כ ל‬ ‫ז מ ר ו יהויה‬ ‫ה ז כ י ר ו כ י נ ש ג ב ש מ ו ‪:‬‬ ‫עלחולעפל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חיה ל ע ה מן‬ ‫ץ‬ ‫ב י ר א ת יהור־ז ו ל א י ל מ ר א ד ה‬ ‫ו ה ר י ח ו‬ ‫« ־ ‪' > • :‬‬ ‫‪IX‬‬ ‫‪AT :‬‬ ‫‪ J• :‬־ ‪J‬‬ ‫‪^ •-.,‬‬‫א ז נ י ו‬ ‫ו ל א ־ ־ ל מ ש מ ע‬ ‫י ש פ ו ט‬ ‫עיניו‬ ‫כ א ל י ל יפיל י‬ ‫שהיא‬ ‫)לא ישחית)‬ ‫הלקלשיוהטעכימלא׳‬ ‫תכן‬ ‫‪5‬י‪1‬ל׳‬ ‫ככל‬ ‫ה א ר ן יאפי׳ א ם י ע ב מ‬ ‫מלכית‬ ‫לימות‬ ‫זהי‬ ‫סאמל לא‬ ‫ה׳ לא תפליט ב ה ם חיה‬ ‫הגלולים ס כ א ו‬ ‫ס מ ך פ ל ש ה זג‬ ‫הכטיחאתישלאל‬ ‫י ת‬ ‫ב ב ר ז ל‬ ‫‪T1:‬‬ ‫ח‬ ‫כ ט ל במלית שימי‪ ) :‬ג ל‬ ‫ילמ‬ ‫ו ה ד ר י ך‬ ‫־‬ ‫כי החיית הלעיילא תיקן‬ ‫ל ש ב ע ה‬ ‫ב נ ע ל י ם ‪:‬‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫ה צ ל ק והאמונה שיחזיק‬ ‫זאכ׳‬ ‫י ם ־ מ צ ר י ם והניף‬ ‫‪p‬‬ ‫)ימיתו כימ שפתו׳‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫לללשעי‬ ‫ופילו׳כשכטפי)‬ ‫»‬ ‫‪V‬‬ ‫פתן׳‬ ‫שהנחש מ ק ק בתוכו׳‬ ‫פ ת ן נ ח ש ׳ ‪ :‬מאיל׳׳ כמן‬ ‫ללחי שיוליך ע ל ה צ ה ל ו י י כ ש ה )‬ ‫•‬ ‫!י‪,‬״‪-‬׳‪-‬י״‬ ‫—ו*‪,<-‬‬ ‫״‪,‬‬ ‫}‬ ‫•‬ ‫־־׳׳־‬ ‫—‬ ‫־‬ ‫ו ‪-r‬״״׳׳״׳‪w‬׳‪)•;w«u4nwv1p1‬‬ ‫ל מ ע ל ה מ א ש ו ל ) מ מ צ ל י ם » ׳ ‪ :‬ן מ א י י ה י ם ׳ א י מ ת א י ת ) צ ל ‪ ) :‬ה ל ל י ו ׳ האל י ל ל ץ ה ע י כ ל י ס כ א י ת ם ה ל ל כ י ם כ נ ע ל י ם ש ת ה י ה ה ל ל ך ח ל ב ה כאל! ל א ה י ה ש ם מ י ם ) י ע ב ר ו ב ה ם‬ ‫ב נ ע ל י ה ם ב ל ג ל י ה םן ו ה י ת ה מ ס י ל ה ׳ כ ת י ך ה מ י ם ל & א ל ע מ ו ו מ ס ל ש א ל פילסנוהג׳ ומס מ א ס י ל לפי ש ה י א ל ל ך י ש ל ה ל ע כ ו ל ב נ ה ל פ ל ת אל א י ‪ :‬כי א נ פ ת ב י ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫לכיסי‬ ‫והכה א ק‬ ‫כ ש ב ט פיו׳‬ ‫;‪•IT‬‬ ‫<‬ ‫‪T‬‬ ‫א ד ו ם‬ ‫ובני ע מ ו ן‬ ‫*‬ ‫מ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ AM‬ס‬ ‫א ת ־ ב נ־י* ־‪,‬־יק ד‬ ‫י‬ ‫כ נ פ ו ת‬ ‫ו ד ה נ ב ה י כ ש‬ ‫הןןןר‬ ‫משפט הלליס מ ן‬ ‫העשילי׳ ויוכיח ה ח ז ק י ם‬ ‫במיםילכעכו׳ענייאק‬ ‫ו מ ע י ל ב ם‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫ב כ ת ף‬ ‫י ד ם‬ ‫ב מ ע ד צ ו ת‬ ‫ב א ד י ר ‪ :‬י ‪0‬־‪ 1‬ד‪ v »T•J:‬ז ו י־ צ‪ :‬א‬ ‫נ ו ן‬ ‫»‬ ‫*‪v‬יי‬ ‫י י‬ ‫‪ ^ » j‬־ ־ ‪V‬‬ ‫י ש י ו נ צ ר מ ש ר ש י ו י פ ר ה ‪:‬‬ ‫• ‪••• J‬ן‬ ‫‪TT‬‬ ‫* *‪• i A‬־‪Tv‬‬ ‫ו נ ח ה‬ ‫כימי‬ ‫כיל א ל ם ב צ ל ק‬ ‫ה ה ו א‬ ‫ו ס ר ה ק נ א ת א פ ר י ם ו צ ר ר י‬ ‫ץ ‪:‬‬ ‫‪/• s t :‬‬ ‫ו• ‪ :‬־ •‬ ‫•^‪J - :1‬‬ ‫‪T T :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י כ ר ת ו א פ ר י ם ל א ־ י ק נ א א ת ־‬ ‫ה‬ ‫•••‬ ‫‪J " I-:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪: r‬־ •‬ ‫• * "‪A‬‬ ‫ה ו י ה ו ד ה ל א ״ י צ י ר א ת ־ א פ ר י ם ‪:‬‬ ‫י ה ו ד‬ ‫‪v* t‬‬ ‫י ה ו ד‬ ‫"ו‬ ‫להכטאה‬ ‫אמלללי׳‬ ‫)עתי א ק אעפי שהלא‬ ‫ישפלט‬ ‫נ ס ל נ ו י ם ו א ס ף נ ד ח י י ש ר א ל‬ ‫» י *‪ i ' I V‬יי• • י ‪J•• T I‬‬ ‫״ יי *‬ ‫נ ח ל י ם‬ ‫הנלילי׳שהמ‬ ‫עתילה‬ ‫)שפט‬ ‫העול' ל ה ל ל פ נ י ה ג ל י ר‬ ‫ו נ פ צ ו ו ת י ה ו ך ה י ק ב ץ מ א ך ב ע‬ ‫ה נ ה ה א ד ו ן‬ ‫צ ב א ו ת מ ס ע ף‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T 1‬‬ ‫ו ר מ י‬ ‫כליתה‪:‬סככי׳משלען‬ ‫חייליתמ‪:‬‬ ‫ה ה ו א‬ ‫ע מ י ם‬ ‫ו מ פ ת ר ו ם‬ ‫־ ־ ‪j :‬‬ ‫•‬ ‫ע ל ־ ה נ ה ר‬ ‫יהיו גלועים והלא משל‬ ‫פלכי‬ ‫בצלקללים׳‬ ‫וחלשים ג‬ ‫כלו׳ ה ע צ י ם ל מ י ה ק י מ ה‬ ‫ע ם זה זה‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ה א ר‬ ‫ב נ ב‬ ‫‪ ,‬־־ י׳‬ ‫ו מ ש נ ע ר‬ ‫‪1‬‬ ‫יעלי ה ן‬ ‫ל י ב ם‬ ‫‪AT‬‬ ‫כה‪:‬‬ ‫י ר ו ש ל ם ‪:‬‬ ‫נ ב ע ר ת‬ ‫‪'|T T . I J‬‬ ‫‪\" t‬‬ ‫׳‬ ‫יהלכנין‬ ‫‪T‬‬ ‫•־־‬ ‫ו מ מ צ ר י ם‬ ‫ב י ד ך \‬ ‫ש ל פ ס ח‬ ‫‪J‬‬ ‫ועפו‬ ‫אתהפאלות‪:‬כמעלצ ׳‬ ‫השלים‬ ‫־•‬ ‫!כחי)מי חייכן‬ ‫‪T!»^JT‬‬ ‫ב מ י ם‬ ‫ו ח י ה ב י ו ם‬ ‫א ש ר‬ ‫י‬ ‫א ח ד‬ ‫עיילית‬ ‫כציליתממצה‬ ‫עמי‪:‬‬ ‫ל א ‪ -‬י ר ^‬ ‫ישמ׳׳ כיכחכמתהלה‬ ‫א ד נ י ש נ י ו ת ידו ל ק נ ו ר ת‬ ‫יוסיף‬ ‫־ ‪:‬י‬ ‫»‬ ‫‪1 « T‬״ ;‬ ‫• ‪ I‬ן‪-‬‬ ‫י ש א ר‬ ‫א ש ר‬ ‫ש א ר ע מ ו‬ ‫‪T‬‬ ‫נחםכת‬ ‫כבשתי‪:‬‬ ‫ונקף׳‬ ‫ו ע ל ־ מ א ו ר ת‬ ‫)הרעי׳; ל א ל מ ל א ׳ ע י נ י )‬ ‫מ א ש ו ר‬ ‫)תמצאנה כ ה פ ט ל ת‬ ‫האזינו‬ ‫‪y‬‬ ‫מלהשלים‬ ‫י‬ ‫ו ה י ה י ב י ו ם‬ ‫הלכל‬ ‫כמה‬ ‫ירגיש בני א ל ם הטובים‬ ‫)המשילים אלמל כי הלא‬ ‫ה פ ס ל ת מ ם ! ״ ש ל פ ס ח ו י ל ב ל ל י ל ליי' כ ש מ ו א ל ב׳‬ ‫יליםלם‬ ‫אמל אין ןי‬ ‫וגו כ ל י מ ל ב מ ע ט ה כ נ ה‬ ‫' י*י‬ ‫•‪A‬‬ ‫א ת ־ י"ה ויי ר ה‬ ‫ע ל י ו‬ ‫ח ב י ת‬ ‫י ש ר א ל ח ב » ך ן •‬ ‫* *‪%‬‬ ‫איתהמסם‬ ‫המכזה‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ו א ת ה‬ ‫כאיתיהמסכניכ‬ ‫ממ ע ל‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫ה ל ג ש ׳ י ן ל ה א מ זהליח)‬ ‫‪J‬‬ ‫ו ה י ת ה מ נ ח ת ו כ ב ו ר ‪:‬‬ ‫י ד ר ש ו‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪\, T \ I‬‬ ‫‪/ l U i‬‬ ‫*‪A J‬‬ ‫ק‬ ‫כ י מ ס ם י ל א ה ממשלם‬ ‫‪•C‬‬ ‫ו‬ ‫ו כ ל ־ ב י ת‬ ‫אחל‬ ‫הלך‬ ‫=‬ ‫לפישהליחהיא‬ ‫לא יעסה כן אלא כצלק‬ ‫המםכנוכ‬ ‫הנוכלים‬ ‫ן‬ ‫^‬ ‫ה ד ה ‪:‬‬ ‫שלפסח‪:‬‬ ‫)לחק‬ ‫"‬ ‫יונק ןןד־־חר פ ת ן‬ ‫מ כ ס י ם‬ ‫‪ s‬־ •ן‬ ‫ל י ה ו ך ר ה ן ל ב נ י י ש ר א ל‬ ‫ע ו ד‬ ‫' י‬ ‫ה ׳ ׳‬ ‫ו ד ב ת ר ע י נ ה י ח ד ו י ר ב צ ו‬ ‫‪v‬‬ ‫^; ־‪:-‬‬ ‫ה פ ט ל ת מם שמע*‬ ‫ב ך א ך ם‬ ‫ע ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫חכמונו‪:‬והליחוכילא׳‬ ‫נ א ס ־ י ה ו ה ‪:‬‬ ‫א ל י ל א מ י ר ‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫ן נ ע ר לןטן נ ה ג ?‬ ‫י*י־‪-‬־‬ ‫יישי‬ ‫״ "‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫ו ש ע ש ע‬ ‫)יס מוסיפק‬ ‫שתהיה אחתז‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו ד ה נ ח ת י‬ ‫! ‪,‬‬ ‫ע ל ״ א ד מ ת כ ‪ 5‬ו י ד ע ת ם‬ ‫א ת כ ם‬ ‫ביליך‬ ‫למלכות‬ ‫מ ק ב ר ו ת י כ ם‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫צפעוני‬ ‫והיולאחדם׳‬ ‫־‬ ‫א ת כ ם‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫ץ ‪-‬‬ ‫!‪T1‬‬ ‫יי‬ ‫ו ה ב א ת י‬ ‫<‬ ‫‪n‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫‪£‬‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫‪3‬‬ ‫ו מ ח ) א ח ל כ ך פיל׳ לוח‬ ‫פי׳‬ ‫ודק‬ ‫ר ד‪ I‬ק ה פ ט ר ה ליום ראשון ושני ש ל ש ב ו ע ו ת‬ ‫כי׳ לפי שאכפת בי יהגליתני זעתה שב אפך ינחמתל» לפיכ צליך אני להילות לךוזך ג על אלכע לבעיהם ׳ לארבעה לוחית העולם שהיי ים להם כנים ובכפים לכל‬ ‫ששכ אנך ממני ולא הניזתני כגלית כמי שהייתי חייב לפי עיניתי‪ :‬ושאבתם מים לוח‪ :‬חיכלית אש׳אלאחותה כנפיה׳ כנפה םל זי פליש׳ לצל כנפה סל זו‪ :‬לא יסכו‬ ‫כשסין י ללך משל כמי הסיאב מים מן המעיין שלא יפסקו מימיו כי היא מקולצלכתן ׳ אם חצית ללכת לאתה ליח שילצי אין צליכי׳ להסב פניה׳ שהלי יש להם‬ ‫תמילי כן לא תפסוק מהם הבלכה יהישיע' ויהמ כששון כל ימיהם‪ :‬ואמרתם ׳ זה פנים לכל צל לפיכ׳ איס אל עכל פניו ילכו ׳ לצל פניו של אותה המח שהם חצי©‪-‬‬ ‫אלזהללךזחז‪ :‬קראו‬ ‫ללכיילכז‪ :‬היאמתהלכ׳‬ ‫‪.‬‬ ‫כשמו׳ כיםתתפללולו‬ ‫עהלי ודגי ישבת עיון כי־‬ ‫הארץ‪:‬‬ ‫ונכה להס ויראה להם וגבתם מלאת נין החיי׳׳ הירא׳ הזא׳‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫וכן ואני אקל'כשם אל‬ ‫׳‪ A‬י •ן‬ ‫‪••- T‬‬ ‫•יר‬ ‫ובלכת מתהלכת ככל החיות ‪:‬‬ ‫עינים סביב לארבעתן‪:‬‬ ‫׳ וכתיצלןכשמיה‪:‬‬ ‫נךול בקרבך קךוש!שראל‪:‬‬ ‫ומנה לאש ׳יותר מאס‬ ‫עלילותיו׳מעלליו‪ :‬גאו׳‬ ‫החיות ילכו האופנים אעלם ובהנשא שלנו‪ :‬לציאושכ׳ עניץ‬ ‫׳‬ ‫א׳‬ ‫כסי׳‬ ‫כיחזקאל‬ ‫ות‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫סל‬ ‫לאסק‬ ‫ליום‬ ‫הפסלה‬ ‫עשה׳ כמס על ים סיף‬ ‫מריצה ובזק כמו בלק‬ ‫ט גאה גאה ׳ וזאת‬ ‫וכת״יכרקאנאיפן אחל‬ ‫החיות מעל הארץ יגשאו האופנים‪:‬‬ ‫הגאות תהיה מולעת‬ ‫־ '‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫יי‬ ‫כשלשים שנה ברביעי‬ ‫באלץ׳כלצפתהלקי'‪:‬‬ ‫בכל האק סילציא עם‬ ‫;ןל אשר יהיה״שס הרוח לארבעת פניו ׳ של כל‬ ‫כחמישרת לחדש ו א נ י‬ ‫הלבים‬ ‫לל מכין עמים‬ ‫ללבות ילכו שמרת ד־זרוח ללכרת חיה או האופן יש לו‬ ‫גיג‬ ‫)מגפת‬ ‫)העצומים׳‬ ‫ברתוך־הנולרה על־נהר כבר נפתחו‬ ‫ארכעה פנים‪ :‬כעין‬ ‫‪A‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‪: :‬‬ ‫‪A y‬‬ ‫י‬ ‫‪ :‬ו‬ ‫)מגיג גכתהיהמולעת‬ ‫והאופניכם ינשאו לעמתכם כי רוח תרשי׳ ׳ כגון אבן נווכה‬ ‫השמים ואראה מראיות אלהיס‪:‬‬ ‫ככל ה״־;ק‪ :‬צהלי׳‬ ‫י‬ ‫סשמה תרשיש‪ :‬כאשר‬ ‫בשילה‬ ‫הלימי קילך‬ ‫ילכו‬ ‫בלכתם‬ ‫באופנים‪:‬‬ ‫החיה‬ ‫יהיה׳ אופן קביע בתיך‬ ‫בחמשה לחרש היא השנה החמ^ת‬ ‫‪A‬‬ ‫)כשבחהאלכיקלי׳ישל׳‬ ‫האופן םתיויערכ לפי‬ ‫הירה‬ ‫היה‬ ‫ירכין‪:‬‬ ‫המלך‬ ‫לגלוית‬ ‫גליל‬ ‫גליל כקלבךכלימ׳‬ ‫ובעמךםיעמרו ובהנשאס מעלהאךץ שהן הילכית לכל עכר‬ ‫מפלאית‬ ‫שמי בקלכך‬ ‫פניהם לארבע לוחות‬ ‫רוח‬ ‫בי‬ ‫לעמתפם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪i‬‬ ‫סעשה‬ ‫צריך שיהא האופן ״ מ‬ ‫ךבר־;ה‪1‬ה אל־ןחמןאד בךבוזי הכהן‬ ‫כ‬ ‫מגלגל לארבערוחותיו‪:‬‬ ‫הפסל למס לאסין סל ב א ר ץ כשחכם על־נהר כבר ותהי‬ ‫החית באופנים‪:‬‬ ‫וךמותעל־ וגביהן׳ וגב ישלהם‪:‬‬ ‫שביעית׳‬ ‫ואי־א והנה‬ ‫עליו שם יר־יהוה‪:‬‬ ‫ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא וגיבה להם ויראה להם‬ ‫״‪I‬‬ ‫‪ -IjY- I‬־ ‪ AT‬י מאיימים הם לרואה‬ ‫רוח סערה באות מךהצפון ענן גדול*‬ ‫מלמעלה‪:‬‬ ‫על־ראשיהס‬ ‫נטוי‬ ‫איתם וים פיתרק ילא'‬ ‫ךיךץל בלכיעי׳הוא ואש מתלקחת וננה לו סביב ומתוכה‬ ‫ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשרת להם במיל׳ עומלי׳‪ :‬מעל‬ ‫‪t jt1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫דמות‬ ‫מראיהן‬ ‫מתוךוזה‬ ‫החשמל העת‬ ‫דמות ארבע‬ ‫האק׳ מעל לצפת‬ ‫ומתוכה‬ ‫האיש‪:‬‬ ‫כעין‬ ‫חלשת<״'‬ ‫אל־אחותרת לאיש שתים מכסיוות הלקיע‪ :‬שמה החח‬ ‫להנה‪ :‬־ ׳ י ׳‪••.‬׳‬ ‫אדם ־»‪ -‬ו ־‪v‬‬ ‫)חכי בתיך הג;לה ‪. ^ /‬״ ‪t‬‬ ‫וארבעה׳פנים לאחת‬ ‫ללכת׳ ליחי של הקכה‬ ‫‪r I "V‬‬ ‫י*‬ ‫הכניי טלם היליעה כי‬ ‫להגות ולאיש שתיכם מכסות להנה בחיו׳וליחהחי׳כאיכני׳‪:‬‬ ‫אחכאמלאלייחזקאל כן וארבע כנפים לאחת ל ח כ ם ‪:‬‬ ‫ואשמע את־קול בלכתם ׳ החיות י ילכו ׳‬ ‫בוזי וכן)תלא־ל את‬ ‫ארת־נוייתיהם‪:‬‬ ‫ורנליהם רנל ישרה וכף רגליהם‬ ‫האופנים‪ :‬הכילא׳ פי׳‬ ‫הילל׳ נלאה לי כמלאה‬ ‫כנפיהם בקול מים ר ב י ם כקול‪-‬שדי נו לא בלכניתי יכזהח ן‬ ‫הנביאה שהיה עם כני בכף רנל ענל וגצציכם כעין נחשרת‬ ‫וידי‬ ‫מחנך!‬ ‫כקול‬ ‫המלרה‬ ‫קול‬ ‫ם‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫הגיל׳ על נהי כבל היא‬ ‫לכל אחל‬ ‫לאיש ׳‬ ‫‪I‬‬ ‫‪t‬‬ ‫סם הנהל כלימל שהיו ק ל ל ‪ :‬וירו אדם מתחת כנפיהם על‬ ‫ואחל‪ :‬כקולשלי׳ חזק‬ ‫‪x‬‬ ‫בעמדם תרפינה כנפיהן‪:‬‬ ‫עימלים על שנת הנהר‬ ‫ותקיף‪ :‬קול המילה ׳‬ ‫״\ ״ו‬ ‫^״ " ׳ (‬ ‫* יי•‬ ‫וכנפיהם‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ךבעיהס‬ ‫ארבעת‬ ‫נהיא בתוכה )כאל לי‬ ‫ויהי״קול מעל לרקיע אשר על־ פי' כמי מלה אלא שזה‬ ‫־‬ ‫‪~t‬‬ ‫חברות אשה אל־‬ ‫הנביאה ילאה אלה לארבעתם‪:‬‬ ‫מילה על מלה חזקה‬ ‫המלאי׳ שמספל יהילך‪:‬‬ ‫כנפיהן‪:‬‬ ‫תרפינה‬ ‫בעמדם‬ ‫ראשם‬ ‫נשמעת המלבלי׳ לכים‬ ‫לאץסבו‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫אחותדי־״‬ ‫א‪,‬׳‬ ‫מלאו׳‪ ,‬״ל‬ ‫וממעל לרקיע א ש ר ע ל ־ ־ ר א ש ם כקול מחנה‪ :‬יתסיזני‬ ‫ורמות‬ ‫י‬ ‫ילכו‪:‬‬ ‫פניו‬ ‫אל־עבר‬ ‫איש‬ ‫ליו‬ ‫;‬ ‫נחלת ינפ^י׳‬ ‫חח׳ נלאה לי כמראה‬ ‫ז "<‬ ‫‪""< .:‬׳‬ ‫הכתיככםליצהלהגליל יי‬ ‫כמראה אבן־־םפיר דמות כ ס א ועל‬ ‫אל‪-‬הימיז‬ ‫פניהם פני אדם ופני אך;ה‬ ‫׳^^‬ ‫הנכיאה שנשאתני חיי‬ ‫•••‪v,:A‬כ ‬ ‫‪J‬‬ ‫—‬ ‫‪v•.‬־!״ • ! » י‬ ‫*‬ ‫כהלליאלאלזיאל‪ :‬אל לאךבעתכם ופני־ישור מהשמאול‬ ‫דמות הכסא דמוות כמראדת א ד ם ושמעתי קיל אחלי שהיי‬ ‫‪ i‬־‪/• :‬‬ ‫ג י‪ " ' " -‬ו י‬ ‫אומלבריךכב׳ליי'‬ ‫יחזקאל כן כתי׳ היה לי לארבעתן ופני־נשר לארבעתן‪:‬‬ ‫כעין‬ ‫י‬ ‫וארא‬ ‫מלמעלה‪:‬‬ ‫י עליו‬ ‫ממקימי‪ :‬י‬ ‫עלי אלא שכן לרך המקל‬ ‫חשמל כמראה־אש בית־לדת סביב הכסרה ליום םני סל‬ ‫לפעמי׳ כמי נשי למךואל‪-‬לאיש שתים חוברורת איש ו ש ת י ם‬ ‫שביעות׳‬ ‫לןר‬ ‫נןסה‬ ‫ממראר־ז מתניו ולמערות וממרארה‬ ‫נויתיהנות‪:‬‬ ‫אות‬ ‫מכסות‬ ‫\‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫י!‬ ‫ף ה ו ה בהיכ^‬ ‫ו יי י«‬ ‫ובתלגויחשלמייחזקאל‪ .‬־ • ‪ V‬־•«״•׳»׳‪.‬‬ ‫קלטי'‬ ‫מתניו ולמטרה ראיתי כמראה־אש‬ ‫^ ואיש ^ ל ; ע ב ר פנץ י^כו אל א ש ר‬ ‫אעפי שיי' כהיכל קלשו‬ ‫ונגה ל ו סביב‪:‬‬ ‫החיורת‬ ‫יסבו‬ ‫לא‬ ‫ורמותילכו‬ ‫בלכתן‪:‬הרוח ללכרת‬ ‫יהיה־שמות‬ ‫ילמיהי כ״י על‬ ‫כמראה הקשת והוא השמי' ‪ j‬הס מפניו‬ ‫ ‪-‬‬‫;‬ ‫; ‪¥‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫^ ב ע נ ן ב ץ ס ה ג ש ס כ ן ׳ * מ כלהאק׳ ייראו מגניו‬ ‫מבזק איתי‪ :‬ואש‬ ‫מתלקחת׳ פי׳מתלקח' מראיהס כגחלי״אש ביערות כמראה‬ ‫כל יושבי אק׳ כי היא‬ ‫ךמות‬ ‫מראה‬ ‫הוא‬ ‫סביב‬ ‫הננה‬ ‫מראה‬ ‫המשגיח בהם )חאיכל‬ ‫בתוך הענן ז כעק הלפידים היא מתהלכת בין החיות‬ ‫־ ‪A‬‬ ‫; ־ ‪v vv‬‬ ‫•‬ ‫״ז‬ ‫״״‬ ‫כביור;יח‪1‬ךה ואךאד־ז ו א פ ל על‪-‬פני מעשיהם׳ כמישאמל‬ ‫החשמל׳ מלאך ששמו‬ ‫מסתיים הכיש יי‪/‬לאה‬ ‫כך לאיתי מתיך אותה ומה לאש ומן־האש יוצא ברק‪:‬‬ ‫ואשמע קול מדבר‪ ; :‬י'ותשאני רוח את כל בני האלם‪ :‬״‬ ‫האש‪ :‬למן׳ אלם להנה׳ והחיות רצוא וישוב במראה הבזקי‪:‬‬ ‫ואשמע \א ח ר י קול רעש גדול ברוך תפלה לחכקיק י זאת‬ ‫אף למות שיר יאדה‬ ‫״ י‬ ‫־»‬ ‫התפלה נעשתה עג! לדי‬ ‫בארץ‬ ‫אחד‬ ‫אופן‬ ‫והנדה‬ ‫החיות‬ ‫וארא‬ ‫ונשל להנה ןנלאה לפי‬ ‫י " ! ־ בבור־יהוה ממקומו‪:‬‬ ‫שיר משילי תהילים על‬ ‫י‬ ‫ "יי‬‫סזהיאכלכלסקלס ה אצ^ החיות לארבעת פניו‪ :‬מראה‬ ‫כןאימלשגיונימ׳ כמו‬ ‫הנכיא את המרכבה כי‬ ‫והיאלמית פרציפו סל האופניכם ומעשיהם כעין ותרשיש הפסרה ליום שני של סכועית כחכקיק כסימן נ׳ ׳ םגיק למל ׳ ויינתן‬ ‫בךהיכל קדשו הם' תרגם שגיינית ענקי‬ ‫יעקב אביני‪ :‬לגל ישלאל וךמוית א ח ר לארבעתן ומראיתם‬ ‫שגגה׳ התפלל שיהיו‬ ‫׳ לגלקכיינן זה מגל‬ ‫בפניו כל־הארץ‪":‬‬ ‫‪ V T T‬ז ־ ז ז ו ז ‪ • I‬י עינית ישראל נחשבים‬ ‫זה‪ :‬ונוצצים׳ מענק ומעשיהם באשר יהיה האופן בתוך‬ ‫בקדבשניס י י ? '‬ ‫שמעך יראתי‬ ‫יה^הפעלך כאן ׳‬ ‫)האשכנזים מתחילין‬ ‫־‬ ‫י‪ •-‬־ י ‪ ,‬־ ! ‪ -‬י ! •י־ י ; י • ‪VT‬׳ ‪ :‬י »‬‫נציץ מתיך זהוליתס‬ ‫לככיי כשגגה‪:‬‬ ‫‪ :‬־ י י י • י זז'\; ‪r r‬‬ ‫צציצית‪ :‬קלל ממגרש‬ ‫על‬ ‫הנביא‬ ‫לחבקוק‬ ‫חידתו בקרב שנים תודיע בלגז דחס שמעתי שמעך ילאתי י‬ ‫הא־ופ;‪ :‬ע^ •ארבעת ךבעיזזן בלכתם‬ ‫המית ‪,‬יי ^‬ ‫קיל הנביאה‬ ‫שמעתי‬ ‫בלכתן‪:‬‬ ‫יסבו‬ ‫^עמ־ללא‬ ‫*ילל אלי הגנמ ה^מך •שיהיה לישראל ילכו‬ ‫סזכי ‪5‬ע\ךבמ) ס^מר ע׳‬ ‫יהויהיל<!<!‬ ‫שניוניות‪:‬יזי־ה‪ :‬׳‬ ‫^ייייל כהז כני נקרב י!)־נ־י <!פייך ‪1‬י‪M‬׳ ׳ כעייך כקיב‪0•:0‬׳‬ ‫*ך מכל‬ ‫<‪rhr‬־‬ ‫על כני‬ ‫להם‬ ‫־‬ ‫^ללה־״מד‪.‬בלל ל״סנג'מ^ לה^< ‪ 0‬ל ! ‪,‬‬ ‫אלוה‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪j‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫־־‬ ‫־‪IT1‬׳‪;,‬‬ ‫ן‬ ‫ויהי׳‬ ‫־ י ‪1‬‬ ‫•‬ ‫־־‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪: |T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫״ י‬ ‫*;‪vv‬‬ ‫י• •‪Z‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ »‪1‬‬ ‫י‬ ‫">‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫*‪J‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•<- :‬‬ ‫;‬ ‫‪ T‬־ •‬ ‫•‬ ‫־ | י‬ ‫־‬ ‫[‬ ‫־‬ ‫‪ .‬־ •‬ ‫‪T • :‬‬ ‫־ ‪ 1‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫־ ׳ ־‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:V‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫"‪•••IT‬‬ ‫־־‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫<‪:‬‬ ‫‪•C‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫;‪v‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״ ״‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T / T‬‬ ‫־ •‬ ‫‪i‬‬ ‫• ‪: |T‬‬ ‫\‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ T‬־•‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫< ‪.‬‬ ‫•ן‬ ‫» ‪JT‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪• - . 1‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪•V••T,‬־ ‪ .‬י‬ ‫‪VT-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ •ו‬ ‫־•‬ ‫•יי־‬ ‫‪JTT‬‬ ‫>‬ ‫* ‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‬ ‫י•‬ ‫י־‬ ‫" ״‬ ‫‪/‬‬ ‫־‬ ‫‪>IT‬י‬ ‫‪• -‬‬ ‫ן‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪\ 1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י*‬ ‫‪T‬‬ ‫ו"‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪; |T‬‬ ‫•‬ ‫{‪v‬‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫‪JT‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪-VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ב‬ ‫‪S‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪VTT‬‬ ‫י־‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫‪4‬‬ ‫••‪-j‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•י‪TI‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־ ‪t‬‬ ‫•‪»j.‬‬ ‫ז ז ;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v* T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫"' »‬ ‫״‬ ‫‪; -‬‬ ‫י‬ ‫יי ׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪•:‬‬ ‫‪/‬‬ ‫*‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• ; -‬‬ ‫)‬ ‫‪. :‬ך‬ ‫* ‪A‬‬ ‫‪t‬‬ ‫• יי‬ ‫י־‬ ‫‪1‬‬ ‫י־‬ ‫‪ v‬־‪.T‬‬ ‫‪T 5‬‬ ‫ל כ מל‬ ‫י‬ ‫‪-‬י‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT :‬‬ ‫‪T,T‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‪K‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫־ ‪• ,‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫־•־וי‬ ‫‪9 1 9 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z‬‬ ‫י ז ל ב ל ס י מ‬ ‫יי‬ ‫‪Krr‬‬ ‫י‬ ‫‪7‬‬ ‫כ מ ל‬ ‫*‬ ‫‪. IT‬‬ ‫»״‬ ‫‪•tT:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫‪; -‬‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫״‬ ‫ג‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫יי׳‬ ‫‪,\:T-‬־•‪" S‬‬ ‫*‬ ‫נ ט א‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫כ ל י ל מ י ה‬ ‫! י‬ ‫‪i‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‪Tt‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫>‬ ‫;'‬ ‫ס י ז מ‬ ‫־ ־‬ ‫‪1I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ׳־ י‬ ‫‪ :‬־‪ 1‬־ ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•־‬ ‫״־ •־‪«.‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫־ ‪A‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫•‬ ‫!‬ ‫• ••‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫י‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪ .‬ו‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪/T‬‬ ‫־‬ ‫‪|T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ויהוה‬ ‫|‬ ‫י‬ ‫‪^ •.;T‬‬ ‫ו‬ ‫• • • ו‬ ‫־ ‪••• ,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫\‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•«‬ ‫~ ‪:‬‬ ‫ן‪-.‬‬ ‫• ‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪^ -‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪ T‬זן‬ ‫‪J - J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫י‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫מח‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪J‬‬ ‫תמ ה ם‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I |T‬‬ ‫‪l T‬‬ ‫ם מ ע ת י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫מל‬ ‫הסנל‬ ‫מאנ‬ ‫הם!‬ ‫•‬ ‫רדק‬ ‫ה פ ט ר ה יום ישני ש ל ש ב ו ע ו ת‬ ‫אליה מתימן יבא ׳ ע ת ה ס פ ל הגלילית והמלאות ש ה ל א ה האל לישלאל‬ ‫— ־ "‬ ‫־— —־‬ ‫כ מ ל ב ר תתלה כ ש נ ת ן ל ה ם ה ת י ל ה ׳ וזה אליה מ ת י מ ן י כ א י כ מ י ש א מ ל כ ת י ל ה‬ ‫‪L‬‬ ‫וזרח משעיר למוכי תימן הוא ם ע י ל ׳ וכן מ ה ל‬ ‫פ א ק ‪5‬‬ ‫פ א ק‬ ‫‪l £1‬‬ ‫ודק‬ ‫י ת כ ל ך ) ח נ י ת ו ׳והאויבים נגפו ב ה ם וישלאל הלכו ל א י ל ם ‪:‬‬ ‫צ ע ל ת ב ; ע מ ך ע ל ז׳ א ו מ ו ת ל ג ל ם א ) ת ם ‪:‬‬ ‫כמי ס נ א מ ל היפיע מ ה ל‬ ‫שונות‪:‬‬ ‫לא‬ ‫כ ז ע ס ת צ ע ל א ק ׳‬ ‫באף תלוש מ י ם ׳ כפל העני( כמלות‬ ‫י צ א ת ל י ש ע ע מ ך ׳ כמג ש י צ א ת לישע ע מ ך ב ה כ נ ס ' ל א ל ן ‪/‬׳ א ו מ ו ת‬ ‫כ ס ה ש מ י ם הולו ׳ זהי ה ל פ י ל י ם ש ל א י ב מ ס מ ת ן ת ) ל ה שהיו מ ז ה י ל י ם‬ ‫ת צ א לעתיל לישע ע מ ך על ילי מ ש י ח ך ׳ ה ו א משיח כ ן ל ו ל להוציאם מ ה ג ל ו ת‬ ‫כן‬ ‫השמים והארץ ׳והירו׳‬ ‫‪,‬פילושהומוהללו‪:‬‬ ‫)תהלתו׳‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫זהלומן‬ ‫ר )‬ ‫כ‬ ‫ל^‪,‬‬ ‫עלי‬ ‫תזכור‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ כ ו ל ה׳‬ ‫)מלאה‬ ‫כלאש‬ ‫אוכלת‬ ‫ק מ י ס מ י ח‬ ‫קרן‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ההל‪:‬‬ ‫ל י ׳ זהו כ י‬ ‫ע ו ל פני‪ .‬מ ש ה ׳‬ ‫ה א ל לן ל מ ש ה ‪:‬‬ ‫ושםחביקעזויכתלגומן‬ ‫נגלה‬ ‫שם‬ ‫עיז‬ ‫חבזילמפלע‬ ‫עליון‪:‬‬ ‫שהיה‬ ‫ע‬ ‫לפניו ילך ל ב ל ׳‬ ‫אגלה‬ ‫־ במללש‬ ‫בשעה‬ ‫שנתן‬ ‫הקלוש כרוך הוא‬ ‫תולה‬ ‫שיללו‬ ‫לישלאל‬ ‫למלאך‬ ‫ה מ י ת להפליגו‬ ‫ללבלים‬ ‫^‬ ‫שלא‬ ‫אתרים‬ ‫‪|T‬‬ ‫יעמיל‬ ‫לקנשל‬ ‫)לימל‬ ‫אומה‬ ‫םעתילה‬ ‫לכפיר‬ ‫לסיף מ׳ י ו ם ו א ת ה‬ ‫כך‬ ‫התירה‪:‬‬ ‫נותן להם את‬ ‫ןיצאלםףללגלמ׳‬ ‫לםף‬ ‫מלאכי‬ ‫לסיני‪:‬‬ ‫אלץ‬ ‫מ‬ ‫באי‬ ‫עמלוימילל‬ ‫׳‬ ‫עמל‬ ‫‪.‬שכבשו‬ ‫הארץ‬ ‫כמלה‬ ‫ותבל‪:‬‬ ‫א‬ ‫הארון‬ ‫בגלגל יל ש נ ה על‬ ‫)יתר‬ ‫עמו‬ ‫ש‬ ‫וחלקיה‬ ‫לאה‬ ‫גויס י מ ש ם ר א ה‬ ‫)הביש לנתר הנןיםימן‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫ונגדה כאור תהיה‬ ‫קךנים מידו ל ו ושם חב;ון עזה‪ :‬י י *‬ ‫^פטו^דבר^אךשף^לוג‬ ‫^מ^וימךראר^ראדהרתר‬ ‫"נ‬ ‫נ ר ם ויתפצצו הךךי־ער שחו‬ ‫נבעות עור^ס הליכות עולםילו‪:‬‬ ‫תחרת אין י־אירתי אהליכושן יתזון‬ ‫יך^ות ארץ מדין‪:‬‬ ‫הבנהךים חרדת יהוה אם כנתרים‬ ‫כאש‬ ‫כסתל‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ע ו א וקדוש מ ו ת ו ‪ -‬פ א ר ן סלי־!‬ ‫כםך־ז ישמ‪:‬ם הורו ותהלתו מלאדת‬ ‫כ ל ו מ ר הזיו ה ה י א ה י ה‬ ‫מיל‬ ‫אלודתמתיכע‬ ‫‪' V‬‬ ‫מ י נ ה כ א י ל ת ה י ה ׳ זהו‬ ‫מ ה ס א מ ל כ ת י ל ה‬ ‫ושובם‬ ‫נקבת בסטיו ראש פדזו יסערו‬ ‫‪s‬‬ ‫להפיצני עליצתפם כ מ ר ל א ב ל עני‬ ‫דרכת ביס סוסיך חמר‬ ‫במסתר‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫י י‬ ‫‪VTT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪$‬‬ ‫־‬ ‫>‬ ‫_ ‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫"<•‬ ‫י •י'‬ ‫•‪.‬‬ ‫‪TA‬‬ ‫«‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ברק חניתך‪ :‬בזעם תצעד«ךץ באף‬ ‫‪ b*?1‬לי^ע ?‪ ^?5‬ל!ישע‬ ‫?ר‬ ‫ארת־־משיחך מחצת ראש מבירת‬ ‫רשע;ך־ות;סור עדיצואר סלדה‪:‬‬ ‫ו ש‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫שמעת י ותרנז בטני‬ ‫מים רבים‪:‬‬ ‫ב‬ ‫לקול צללו שפרתי יבא רקב‬ ‫בעצמי ותחתי ארנז אישר אנוח ליום‬ ‫<‬ ‫‪*:‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪r‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫ג‬ ‫יי‬ ‫*‬ ‫"י‪-‬‬ ‫‪.‬־•••‬ ‫‪ A‬־‬ ‫* ‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י«‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫צרה לעלות ל ע ם יגורנו‪:‬‬ ‫‪s‬‬ ‫־׳ ‪v‬‬ ‫י ׳‬ ‫י‬ ‫־־־‪/‬‬ ‫‪J‬‬ ‫כי‬ ‫י‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪!T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪»CT-‬‬ ‫ידריכני למנצח בננינותי‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫"‪•A‬‬ ‫‪X‬‬ ‫־'־‬ ‫•‬ ‫מחיל‬ ‫עלות‬ ‫תמחץ‬ ‫על‬ ‫ציאלם‬ ‫החיל‬ ‫והמלכים‬ ‫אתו׳‬ ‫<ק‬ ‫י ד ה ו ד ת‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ע נ ב י ם בנפן ואין׳ ת א נ י ם בתאנר־ז‬ ‫והעלה נבל ואתן ל ה ם יעברובם‪:‬‬ ‫עלימד־ז אנחנו ישכים תאספו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫אשל‬ ‫עלות ענק גלוי׳‬ ‫ע מ עלן ע ל היסול‬ ‫כה׳והצואלהואקחכ‬ ‫הכנין‬ ‫היא עיקל‬ ‫לפיכך‬ ‫וקיומו‬ ‫ה י א מ ש ל על גלילי‬ ‫המחנה‬ ‫ומה‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫שאמל‬ ‫מחצת נקכת עכל‬ ‫כמקום‬ ‫כי‬ ‫יבא זה כלוב‬ ‫אף על פי‬ ‫הנביאה‬ ‫שהיאעתילה‬ ‫כאל)‬ ‫כ‬ ‫עתיל י בלבלי‬ ‫הנבואה‬ ‫הלי היא‬ ‫נתקיימה‬ ‫לפיכן‬ ‫בהבלסקעבל‪:‬‬ ‫״‬ ‫י|‬ ‫‪i‬‬ ‫ו נ ב ו א אל־־עךי המבצר וגרמו־״‪-,‬‬ ‫גיג‬ ‫ע צ מ‬ ‫פלזמ‬ ‫מנקכ לאש‬ ‫חיילית*)‬ ‫כלימל‬ ‫וקלאיפחמלפי‬ ‫ללב‬ ‫פ‬ ‫כלימלכמשות‬ ‫סיכא)‬ ‫)הם יישביס‬ ‫ס‬ ‫סביבות ילושלם כ פ ת י '‬ ‫שהקבה‬ ‫כהם‬ ‫איש‬ ‫לאש‬ ‫ישלח מ י מ מ ה‬ ‫םינקבו‬ ‫למחצל‬ ‫כ מ ש ה שכילו‬ ‫לעהו‪:‬‬ ‫להפיצני‬ ‫;‬ ‫והם‬ ‫שלי‬ ‫•‪v-‬‬ ‫אסיפבם נאם־‬ ‫»‬ ‫ל א ש ם והיא מלך‬ ‫מגוג׳ וכן תגלה ישולם‬ ‫פחי)׳‬ ‫•‬ ‫מ‬ ‫גקבת במשי) ל א ם‬ ‫ה פ ש ל ה לתשעה כ א כ כילמיה כסימן ח‬ ‫‪.‬אסף‬ ‫גיג*‬ ‫ישול ׳ כ ל ו מ ל‬ ‫תכלו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫הלשע‬ ‫ללאםלסיל‬ ‫תאנה לא״תפרח ואין יבול בנפנים‬ ‫כחש מעשה־זית ושדמות לא־עשדת‬ ‫א כ ל גזר מםכלד־ז צאן ו א י ן בקר‬ ‫ואני ביהוה אעלוזה‬ ‫ברפתינם‪:‬‬ ‫יחזה אדני‬ ‫אנילה באלהי ישעי‪:‬‬ ‫חילי וישם רגלי באילות ועל־במיותי‬ ‫‪T‬‬ ‫לאם‬ ‫א! תמחץ ל א ש‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫עמ‬ ‫‪.‬‬ ‫אפך אם־־ביס עברתך כי תרכב על־‬ ‫מךכבתיךישוע^‪ :.‬י עריה‬ ‫סוסיך‬ ‫* '‬ ‫‪-V‬י‬‫תעדר קישתך שבצורת מטורת אמר‬ ‫יאיר‬ ‫?*ל ?סף ת ב ק ע ^ י ד‬ ‫יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום‬ ‫קולו ךוס ידיהו נ ש א ‪ :‬־ שמש ד ה‬ ‫עמד זבלה־ז לאור חציך יהלכו לנגה‬ ‫ה‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬ו»־ ;‬ ‫‪T‬‬ ‫» ‪ v . \ A‬׳‬ ‫‪V‬‬ ‫לאלצם‪:‬‬ ‫׳‬ ‫מחצת‬ ‫יסעמ‬ ‫את‬ ‫ל‬ ‫כל)מלא)ת‬ ‫סיכאו נחח סעלה עלי להפק אותי במים‪ :‬עליצות כמו לאכול עני במסתל ׳‬ ‫)יתפוצצו' ׳ ע ק‬ ‫‪ p f o‬י ד ת ל ׳ פילם)יקפץ ׳ כמי לנתל כ ה ם על ה א ק ז‬ ‫ש ב י ל ה ע ם ה פ י ז י ל כ מ ג ו כ פ ש י ש י פ י ק ס ל ע ‪ :‬ה ל ל י ע מ ש ל י ה א ו מ ו ת ) כ ן ג כ ע י ת עליצות׳ ושמחתי תהיה להפיצנו כמו םהיתה כים שחסכו לאכול עני והוא ישלאל‬ ‫ע ו ל ם ‪ :‬ש ת ו ׳ מ פ ע ל י ה כ פ ל ו ה ן א ח ס ל ה כ פ ל מ ן ת ח ת י ו ש ח ת ו •* ה ל י כ ו ת ע י ל ם כשיצאו ממצחם וללף אחליו פלעה וחילו וחסכו לאכלן כמשתל ׳ כלימל כי חסב‬ ‫ל ו י מ ה ל כ י ע י ל ם כ ל ם ל א ל י ת כ ל ך ׳ ל פ י כ ך י ע ש ה כ ה ם כ ל צ י מ ל ה ג כ י ה ז ה כי אין ה׳ מאה ואק בחו בים וחשבו לאכלו כשמחה כמו שאמל אמל אויב אלליף‬ ‫ו ל ה ש פ י ל ז ה ל ג ל ש ז ה י ל ה כ ח י ל ז ה ‪ :‬ת ח ת א ו ן י ה ז כ י ל ע ת ה ג מ ל ו ת ש ע ש ה ל מ אסיג וגוי על שללכת אתה כיס סוסיך והעכלת אתישראלכו והשלכת את מצלים‬ ‫כ מ ל ח מ ת כ י ש ן ל ם ע ת י ם ע ל י ל י ע ת נ י א ל כ ן י ז נ ז ) כ מ ל ח מ ת ג ל ע י ן ע ם מ ל י ן ׳ ) א מ ל כתהומות זשבעתן‪ :‬חומל מים לבים ׳ כמו סאמל נצבו כמי נל נוזלים ׳ חימל‬ ‫ב מ ק י ם א י ן ל א י ת י א ו ת ם א ה ל י ם ת ק י ע י ם כ ל ו מ ל כ מ ק ו ם ש ל א ה י ה ל ה ם ה ע מ ל ה גל וצבול מן חמליס חמחם ‪ J‬שמעתי ׳ אמל הנביא שמעתי כנמאה הצלה‬ ‫ו ק י ו ם ‪ :‬י ר ג ז י ן י ר י ע ו ת ׳ ל י צ ה ל מ י ל א ה ל י י ל י ע י ת מ ל ק כ י ה א ה ל ה י א פ ל י ס ׳ שיהיו כה ישלא' בעת ההיא ביום בא גיג‪ :‬ותלגז בטני לאיתה שמיעה׳ וכשני‬ ‫למזללככמוהמימעיליכיללכיכון לשק הלגז וההמיה והשמחה וההשקש לא‬ ‫ה י ל י כ י ת ׳ ד ש מ פ ר ש י ם ת ח ת און שעשיתי ל א י ת י אהלי כישן ר ם ע ת י ם עלו כ א ר צ י‬ ‫) כ א ש ר ע ש י ת י ת ש ; כ ה ל ח ם ה א ל י ת כ ל ך ע ל י ו ל ג ז י י ל י ע ו ת א ק מ ל י ן מ פ נ י ע ל י ל י לכסן ולמעים אלא לפי שהלכ ככללם יפיל) לשק הלכ ונליהס‪ :‬לקול צללו שפתי *‬ ‫ה כ נ ה ר י ס ח ל ה יי׳ ׳ ו כ ל כ ק י ע ת ה י ל ל ן ד ם ס י ף ׳ א מ ר נ ר א ה ש ח ל ה לקיל השמועה צללו שפתי)צלילת הםפתים היא השקת הםפתים זו כזי מלכ כחל‬ ‫גלעין‪:‬‬ ‫א ף י י ׳ ב נ ה ל י ם ש ה ר י נ כ ק ע ה י ל ל ן ׳ ו ז ה ו ל ל ך מ ש ל ו מ ל י צ ה ל ה ז כ י ל נ ס י ם ש ע ש ה )לעלה‪ :‬יבא לקב בעצמי ׳ אפיל) עצמן שהם הלבל הקשה שבגוף ילקמ לזאת‬ ‫ה ק ל ו ש כ ל י ך ה ו א ׳ ו כ ן א ם כ י ם ע כ ל ת ך ע ל ק ל י ע ת י ם ס י ף יי כ י ת ל כ כ ע ל השמיעה‪) :‬תחתי אלגז׳ כמקןמיאלגז ז אשל אמח למם צלה ׳ אשל הייתי‬ ‫ס ו ס י ך ׳ כ נ ג ל ס י ס פ ל ע ה ו ח כ כ ו ל מ ה כ י ם ‪ :‬מ ל כ כ י ת י ך י ש י ע ה ׳ מ ל כ כ ו ת י ך יזושב שאניח באלצי אחל ששכתי מהגלות לאלצי יה&ה נהפכה מניחתי לי»‬ ‫ה מ ל נ ו י ש ו ע ה ‪ :‬ע ל י ה ת ע ו ל ק ש ת ך ׳ כ מ ו ש ל מ ה א ו ת ו ל ל ג כ כ ה ס ו ס ‪ m‬צלה לעלות לעם יגולנ! ׳ ומם צלה הוא המם שחשב גיג ^נלות לעם ילושלם‬ ‫• ת ש ו ע ת ו ל י ש ל א ל כ ן ל מ ה א ו ת ו ל ת ו פ ש ק ש ת ׳ א מ ל נ ג ל ה נ ג ל י ת כ ג כ ו ל ת ך וישלאל וסיגזלנז כלימל םיכיא עלמ גלולי העמים‪ :‬כי תאנה לא תפלת ׳ הפסוק‬ ‫) ק ש ת ך ע ל י ה ם ׳ ו פ י ח ש ע ל י ה ע נ י ן ג ל ו י ‪ :‬ש ב י ע י ת מ ש י ת י ש מ ע ו ת ש נ ש ב ע ת הזה נאמל ללך משל על העמים הנאספים על ילוםלס עם גיג ומגוג אמל ט לא‬ ‫ל מ ש ו ת י ש ל א ל ‪ :‬א ו מ ל ס ל ה ׳ מ א מ ל ה מ ק ו י ם ל ע ו ל ם ‪ :‬צ ה ל ו ת ת כ ק ע א ל ץ ׳ יצליחו אלא יכלו שם‪ :‬יכול ׳ כמו פח‪) :‬שלמות׳ סלה זלע‪ :‬מכלה ׳ ליל הצאן‪:‬‬ ‫ב ק ע ת ל ה ם ה א ק ה י ב ש ה ל ת ת ל ה ם מ י ם ל ב י ם כ מ י ה נ ה ל ו ת כ מ ו ס כ ת ל כ כלפתים ׳ כמו לפת כקל כלכלי לכותימ ?ל)הוא כית הכקל‪ :‬ואני כה׳ אעלוזה׳‬ ‫אמלהנביאכלשק יסלאל כשיכלה מחנה גוג אני אעליז כישוע׳ ישלאל)כפל‬ ‫לאיךיחילוהלים‪.‬‬ ‫)מנאמזליםמםלעחלל מ ה מ ת מיס)עלהללךהזהתיי‬ ‫ה ל י נ ח ל י א מ י ן ם נ ל ב ק ו ז ה ע ם ז ה ‪ :‬ז ל ס מ י ם ע כ ל ׳ ז ל ם מ י ם ה ע ו כ ל י ם הענק כמה שכתב אגילה באלהי ישעי וכת״י על ניסא ופילקנא לתעכיל למשיחן‬ ‫כ י ל ק ת מ ו נ ב ל ת ו ו ע כ ל ק י ל י ח ם ש ף ה מ י ס לשפולו ם ל נ ה ל ו ה ב א י ם מ ל מ ע ל‬ ‫וגומל‪ :‬וישם לגלי כאילות׳ קלות כאילית ללחף אויכי‪) :‬על כמותי ילחכני׳‬ ‫ח ם יליהו צשא ׳ צ ב א‬ ‫צ ת ן ת ה ו ם קילו ׳ שבתוהו יושבי ה א ל ץ ‪:‬‬ ‫קמו יעמלו‪:‬‬ ‫עזמישאלחךעלגכםןאלמכםכאלציזזהי כמותי לפי שילושלם גכוהה מכל‬ ‫שמש ילח׳ כמלחמת יהושע ע ם המלכים שעמל להם ה ש מ ס‬ ‫ה ש מ י ם הןלן לו‪:‬‬ ‫האלציתיאםוללעלהנסשיעםהלי ואמל למנצח כנגיממי י הוא לשון נעימות‬ ‫ז כ י ל ה י כ ש מ י ס ש ה ם ז כ ו ל ומעון ל ה ם ׳ זבילה‬ ‫ל י ק ו ם ג ו י א ד כ מ ז‬ ‫‪ ,‬ק י‬ ‫קול להלים ולהשפיל אילגנילילש כלעז!‪:‬‬ ‫לאילחציך׳ הבלקיסהסחצי השם‬ ‫ה ה א מ ה פ ת כ ה א לילה כי ה מ ל ה מלעיל‪:‬‬ ‫חסלת הפשלת יום שני שלסכועות;‬ ‫הפשלת תשעה כאכ‪:‬‬ ‫' ו ‪ ,‬לשון כלייה כמו אסיף אסף כל מעל פני האלמה י אק ענבים כגפן ׳ הכל יכלה על שלא ימצאו ענכים כגפן ולא תאנים כתאנה מכל אלה פגי‬ ‫^‬ ‫א ‪ 0‬ף ‪ ,‬י • ים כי הם עקל הפילות כמי שאמלככלכה איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואמל בקללה יאכל גפנךותאנתך‪ :‬והעלה נבל׳ אפילו העלה יבול‪ :‬ואק‬ ‫יזהיה להם על כי נתתי להם חוקי׳)עכל) עליהם ״ על מה אנחמ יושבים ׳ בכפלים ובעלי המישול כבשותי׳‪) :‬צלמה ׳ ענח שתיקה;‬ ‫הלימנו׳‬ ‫{‬ ‫‪h 1‬‬ ‫ו‬ ‫להם יעבלום׳ כל זאמ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫|‬ ‫ע‬ ‫םיהם‬ ‫רדמ‬ ‫הליממ׳‬ ‫הפטרת תשעה באב‬ ‫נעיז פ נ י מ‬ ‫כ ל ו ה ל ה ס ר ל ק נ ו ש א י ן לנו ל ש ו ת ל ה ת ח נ ן כ י ח ט א נ ו לו ו א י ך‬ ‫)הנביא המשיל לשינה לקשת וחציהם ל ג ל ש ק ל ) ל כ ל‬ ‫ל נ נ ל נ ׳ א ו יהי' ע נ ק צ ל י ת ׳ כ מ ו י ל מ י ל ש א י ל ‪ :‬מ י ל א ש ׳ כ ס ללגויכיש כ ל י ש י ידון ל א ש‬ ‫פתני' הוא ארס ס כ ש י מ ‪:‬‬ ‫)מנתן‬ ‫לענלא‬ ‫ליכלן‪:‬‬ ‫מ ק ל א‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ט‬ ‫©סי)‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ש ם הנחילי׳ ש ה ם‬ ‫ע‬ ‫»‪A‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫־‬ ‫‪•.‬‬ ‫• «‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ס‬ ‫)‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫נקבי‬ ‫י‬ ‫נ ק ל י ן י ם‬ ‫א ב י ח מ ל ה ל י ת ל ה ח ת‬ ‫‪0‬כעי‪0‬‬ ‫» ! *‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫נקזלחכ‬ ‫»‬ ‫‪" J . • ^ .‬‬ ‫^ ^‬ ‫ג ח ס י ם‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫?‬ ‫המלחםוסנאמ‬ ‫י ז ר ‪0‬‬ ‫פ ת ן‬ ‫‪- A T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫(‬ ‫‪P‬‬ ‫י ‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫"י‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫•י' י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪J T‬‬ ‫ו נ ע נ ו אתכם נאם־ץזוה‬ ‫‪• :‬־ ‪/‬‬ ‫יי־‬ ‫‪^ :‬‬ ‫י‬ ‫מלהקים ׳צועקי׳‬ ‫«*י • • •‬ ‫מלחקיסואומלים‬ ‫הלא ה׳‬ ‫עלינו‬ ‫*‪:‬ציון‬ ‫ואיך‬ ‫האויב‬ ‫ישלוט‬ ‫‪*5‬‬ ‫י•‬ ‫הכעיסינ‬ ‫־ ־ ‪».‬״ ׳‬ ‫ל‬ ‫יחשב)‬ ‫‪s‬‬ ‫בצמן‪1‬הםהכעיס‪ ,‬י‬ ‫מ״ך ״ •^‪T‬‬ ‫ג‬ ‫לומל‬ ‫לוצה‬ ‫ע ‪ 3‬ל‬ ‫נזמח‬ ‫‪,‬‬ ‫המציל כמו‬ ‫ככא‬ ‫צ י ן ‪ 3‬י ‪0‬‬ ‫& כ ת ? ‪3‬‬ ‫<כן ז מ ן ה ק י ץ א ל ס ש מ ח‬ ‫^״יון^״י״‬ ‫עכל)‬ ‫מסל בלימל‬ ‫הזמנים שחשבנילהישע‬ ‫בהם‬ ‫& כ ר‬ ‫זלא‬ ‫ה !‬ ‫‪ ,‬י*‬ ‫הנביא‪:‬‬ ‫י ן א מ י‬ ‫!‪V‬‬ ‫ממהק‪:‬‬ ‫אחזתני‪:‬‬ ‫הצליאק‬ ‫כנלעל׳אמלללך‬ ‫אם‬ ‫הצךיאין בגלעדיאם״‬ ‫ש ם כ י מדוע ל א עלתר־־ז‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪. -W‬‬ ‫ו י ־ י‬ ‫י‬ ‫•־׳>•‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫׳ ־‬ ‫‪5‬‬ ‫י י ׳ ־‬ ‫ץ‬ ‫‪8‬‬ ‫ן •‬ ‫־ ־‬ ‫י‬ ‫י י *‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫••׳‬ ‫‪X‬‬ ‫י‬ ‫אות־־לשוגבם ל ^ ת ם ^ ק י ! ל א‬ ‫לאמונה גברו בארץ ם מ ר ע ד ה אל־‬ ‫רע^^יצאיואתללא־־יתז^נאם־‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫יץ ץ ״‬ ‫•י‬ ‫‪V‬‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫י• <‬ ‫ןאיש מרןןזו תשמרו ו ע ל ~‬ ‫יהוה‪:‬‬ ‫בל־אח אל־תבטחו בי כל־־אח עקוב‬ ‫י ע ק ב ו כ ל ־ ר ע ר צ י ל י ה ל ו ‪ :‬י • ואיש‬ ‫‪1‬‬ ‫״ י‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ " V " :‬־׳‬ ‫«‪.‬יי‬ ‫״ ק י‬ ‫ברעהו יהתלו ואמת ל א ; ד ב ר ו ל מ ד ו‬ ‫ל ש ו נ ם ך ב ר ־ ש ק ר העוה נ ל א ו ‪:‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫» ״ י‬ ‫‪8‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ין‬ ‫י‬ ‫•‪%‬‬ ‫‪ :‬ז ו •‬ ‫י '>‬ ‫•‪1‬‬ ‫י‬ ‫יו‬ ‫‪T:‬״‪lj‬‬ ‫י‬ ‫ואשר דבר פי־<הות אליו וינרדתעל־‬ ‫מ ה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי‬ ‫י!‬ ‫י י‬ ‫‪JT :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫• ; »‪/‬‬ ‫עבר‪:‬‬ ‫• ‪AT :‬‬ ‫‪ 0 : ; .‬־ ‪ J‬י‬ ‫‪* +‬‬ ‫;‬ ‫להעיית‪:‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫קכ ת‬ ‫ה ׳ י ת כ ל ך מ ה מעיל‬ ‫‪VT‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫ו י א מ ר יהוד־;‬ ‫ע ל ‪ -‬ע ז ב ם ארת־־תורתי אשר נתתי‬ ‫י‬ ‫מ ל מ ה שלח‬ ‫בתיך ע ם‬ ‫ת)כללהשיב׳אלי )לשי‬ ‫י‬ ‫פילששכתךכתיך‬ ‫מלמה ׳‬ ‫משל‬ ‫צריכנלעלאםחפאאין‬ ‫ש ם לרפאות ע מ י ממכתו ונלעל ה י ה מקו©‬ ‫ה צ ל י נ מ ו ש א מ ר עלי ג ל ע ל ) ק ח י צרי ו ה י א ר פ ו א ה לחלאים‬ ‫קשים כמו נשיכת‬ ‫ה נ ח ם וזולתו כ ל ו מ ל ו כ י א ק ח ס י ל ב י נ י ה ם ס י כ פ ל ה א ל כ ע ל ו ‪1‬‬ ‫לפואת‪:‬‬ ‫אלופת׳‬ ‫מ י י ת ן ל א פ י מ י ם ׳ מ י י ת ן ש י ה י ה ל א ש י כל) מ י ם ך ז ו כ ל ל ך עיצי כ כ כ י ) כ ן‬ ‫»‬ ‫כשהן יוםכק‬ ‫חושבין מחשכות מ ר מ ה‬ ‫צילפם׳כצלות‬ ‫הנני‬ ‫שאביא‬ ‫ס י נ י ם אז א ם י ם י ב י כ ם ^‬ ‫נכחל‪ :‬בי‬ ‫איך אעשה‬ ‫אצלפם‬ ‫אעשה שלא‬ ‫מפני שהיא כ ת עמי לא‬ ‫אוכל לעשות שלא א צ ל ל‬ ‫ה ל כ ו בדת‪:‬‬ ‫*‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪,‬‬ ‫״ " ^‬ ‫ץ‬ ‫‪5‬‬ ‫"‬ ‫" י‬ ‫‪v‬‬ ‫_ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫כ י איך אניחם‬ ‫נקלאים‬ ‫״‬ ‫בלעת‬ ‫עמי‪:‬‬ ‫״ ! ״ ־ ׳ • ׳ י י ‪ -‬׳‬ ‫‪,‬‬ ‫חץ‬ ‫״ ׳ • *‬ ‫ל ב ם ואחרי הבעלים אישר ל מ ר ו ם‬ ‫שוחט ׳כ ן כתיב וקלינן‬ ‫) ה ם נ ק ל א י ם עמי‪ :‬חץ‬ ‫סחוט והכתיכ ל ל כמ)‬ ‫ל כ ן כה־אמר יהיוה‬ ‫הולנ כן‬ ‫־ * י • ‪ .‬־‪••• -‬׳ ‪v v‬‬ ‫* י*‬ ‫אבותם‪:‬‬ ‫ז ן‬ ‫‪:‬־‬ ‫־י‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫־•'‬ ‫יי‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫צבאות אלהי י ש ר א ל הנני מ א כ י ל ם‬ ‫;‪v‬‬ ‫; י‬ ‫״•‪-‬‬ ‫י ‪V :‬‬ ‫ו י ••‬ ‫י‬ ‫»|‬ ‫•ן‪:‬־ •‬ ‫את־העם הזה לעגה ו ה ש ק י ת י ם מי־‬ ‫ר א ש ‪ :‬והפצותים בנויים א ש ר ל א‬ ‫־׳־־‬ ‫•י‬ ‫ל!‬ ‫־‬ ‫י״‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪j‬‬ ‫*‪:1‬‬ ‫" ‪T V‬‬ ‫י‬ ‫־|‪:‬־‬ ‫־ • י י‬ ‫‪AT‬‬ ‫־ י‬ ‫» ־ • ‪> • :‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫בה א מ ר יהוה צבאות התבוננו‬ ‫ו ק ר א ו למקוננות ותבואינדת ו א ל ־‬ ‫<‬ ‫‪/ : I s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫־ ‪ :‬ן|‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪AT‬‬ ‫י‬ ‫‪S‬‬ ‫;‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫יי‬ ‫•‬ ‫־‪:1‬־ י‬ ‫‪/‬‬ ‫•ג ‪v‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫בלםינס‬ ‫הלע שהם‬ ‫הילכילכיליהקליסחונו‬ ‫ל י צ י ל ו מ ל ם ה ו א נמשיעל‬ ‫ה מ ש ח ז ת לחללו׳ ו כ ל כ ל י‬ ‫ל ב ו ת י נ ו זל ת נ א ל כ י ל כ י‬ ‫אלא‬ ‫ו מ ש ך ו כ ן ה י א אוי‬ ‫ז ה ב שחיי‬ ‫ואומל‬ ‫כל אחל מ ה ם ילכ׳ מרמי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫לחברו‪ :‬על‬ ‫ההרים‬ ‫הצאן‬ ‫בשנו מ א ד כי‪/‬עזבנו א ר ץ כ י " ה‬ ‫ה א ק‬ ‫זכר‬ ‫ההלים׳‬ ‫מקום‬ ‫מרעיזז‬ ‫והעזים כרוב או‬ ‫הרים להשמיע‬ ‫ק‬ ‫קילו ל מ ל ח י ק ! יעל נ א ו ת‬ ‫המלכל‬ ‫נ א י ת׳ להון צוה וכן ל ב י ת ך נ א ו ה ק ל ש ׳ ז א מ ל ה נ ב י א‬ ‫אהלי‬ ‫ציה ח ע י ם‬ ‫ם‬ ‫בלאות) חלבן‬ ‫שישא כ כ י ) נ ה י ל ק י נ ה על מ ק ו מ י ת ה מ ל ע ה כי נ ח ל כ י מבלי איש ע ו כ ל‬ ‫צריךלומל‬ ‫חץ‬ ‫‪,‬‬ ‫עינינו דמעה ועפעפינו ץ ל ו ־ מ י ם ‪:‬‬ ‫שכמלכחת‬ ‫ה‬ ‫ס ח ו ט לשיני‪ :‬מ ר מ ה ל כ ל‬ ‫החכמורת שלחו ותבואנדת‪:‬‬ ‫ו‬ ‫שוחט‬ ‫ה ו ל נ י ם ה םב נ י‬ ‫ישמעאל ישחט אק ושחט‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J‬‬ ‫שהוא‬ ‫אלם‬ ‫<‬ ‫ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם‬ ‫את־החרב עד־כדותי א ו ת ם ‪:‬‬ ‫השליכו משכנותינו‪:‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ ל מ ה כל)'‬ ‫שבתךכתיךמלמהכל)‬ ‫מלבל׳לוצהלומל‬ ‫כ‬ ‫אמל‬ ‫מפני בת עמי יכ י איך‬ ‫‪.-‬י־‪/‬‬ ‫א מ ר‬ ‫ש כ ח ךי‬ ‫ל‬ ‫עליה׳ א ל א ה א ם י ש א מ‬ ‫כ י ק ו ל נהי נשמע מציון איך ש ד ת ו‬ ‫ר ע ר ת ־ א ‪ 1‬ת י ? א כ ך י ^ ה ‪:‬‬ ‫״‬ ‫כמ) הכבל אתל מ‬ ‫ומאנו לעת אותי‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫אתלרכם׳העיה‬ ‫) ב מ ר מ ה החניפו ילאתי‬ ‫ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה‬ ‫שבתך בתוך מרמד־ז ב מ ר מ ו ת םאנו‬ ‫שמה״‬ ‫החזיקתני׳‬ ‫‪v‬‬ ‫י ״ ״‬ ‫קללתי׳ לשק‬ ‫»!חליתואופל‪:‬‬ ‫אק‬ ‫‪-‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ י־‬ ‫ץ‬ ‫מים ועיני מ ק ו ר דמעה ואבכה י ו מ ם‬ ‫•‬ ‫מסעמ ע ל‬ ‫־* •‬ ‫•׳•‬ ‫<‬ ‫מי־האיש ה ח כ ם רבן את־זאת‬ ‫ז ; י‬ ‫מי־‬ ‫ולילה א ת ח ל ל י בר־^־עמ •‬ ‫את־עמי ו א ל כ ך ה מ א ת ם כ י כ ל ם‬ ‫יתנני במדבר מ ל ו ן אךחיס ו א ו ב ד ת‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫וידרכו‬ ‫מנאפים • וע צ ר ת ב ג ד י ם ‪:‬‬ ‫) י ן י ם‬ ‫י י '‬ ‫‪:‬‬ ‫מי־יתן ראשי‬ ‫כהכלי אל‬ ‫‪7‬‬ ‫ללך‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫ל ‪/‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב‪:‬‬ ‫על־שבר‬ ‫א ר ו כ ת בת*עםי‪:‬‬ ‫^ ^;‬ ‫זמן סיישע ו(לס מ‬ ‫^' י ‪.‬‬ ‫‪cA‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ו י ל כ ו אחרי שרירות‬ ‫י‬ ‫לעות‬ ‫‪/‬‬ ‫את־ירושלס רנדים מעון תניס ו א ת ‬ ‫י<<ן• ‪1‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫־‬ ‫ל פ נ י ה ם וריא־־שמעי בקולי ולא־־־‬ ‫‪I‬‬ ‫ה נצ צהלכ ל יב המ מרת׳י‬ ‫‪ ,‬צפסיליה ל‬ ‫הוא‬ ‫•יי׳‪-‬י‬ ‫י ו ‪:‬‬ ‫ר פ א אין‬ ‫בה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫»‪v‬‬ ‫ו ד א שמץו ק ו ל מקנה מעוף השם‪:‬ם‬ ‫ונתתי‬ ‫ועד־בהמה נדדו הרבו ‪J‬‬ ‫והאלמשיבם!‬ ‫*ולוע‬ ‫נ צ ל }‬ ‫י ־ ‪/‬י ‪ 1‬־ \‬ ‫החרקתנ^‬ ‫שבינתו‬ ‫ו‬ ‫!וי!‬ ‫ה ע ו ה נלאו ׳יגעו ןטלחו‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫;•‬ ‫י י *‬ ‫ברת־־עקי השבךתי קדרתי שמרת‬ ‫הה׳‬ ‫אס ק איך יבא‬ ‫־ ‪/‬״‪,‬י!‬ ‫־!‪:‬־"‪.‬ץ‪:‬‬ ‫א י ן בציון א ם מ ל כ ה אין‬ ‫נ ש העין כשוא )פתח י‬ ‫ת ת נ ק ם נפשי‪:‬‬ ‫על־ההרים אשא • בבי ונהי ועל־נאות‬ ‫מדבר קינת כ י ^ נ צ ת ^ ל י א ^‬ ‫עבר ק צ י ר כ ל ה ק י ץ‬ ‫ואנחנו ל א נושענו‪:‬‬ ‫מ נ ח ל האויב ה ב א מ א ל‬ ‫״ו‬ ‫־‪ 1‬־‬ ‫איכלכיעלילכילד;‬ ‫בהבלי נ כ ר ‪:‬‬ ‫•י ־‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫נאם־יהודת א ם בנוי אשר־בזה ל א‬ ‫אין בדת מדוע הכעיסוני ב פ ס י ל י ה ם‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪,‬‬ ‫) י ע ק כ ה ע י ן כשנא לבלנ‬ ‫ם _ב ל‬ ‫»‬ ‫ש א ל י ע ק ב ש ו _‬ ‫)כל‬ ‫ר‬ ‫א כ ל י ג ה ) א ת א פ ק זאלצ׳‬ ‫עמי‬ ‫"‪A‬‬ ‫* ו‬ ‫' ‪ ** -‬׳ ‪1‬‬ ‫מרחקים ה!הוה אין בציון א נ ד מ ל כ ך ה‬ ‫א‬ ‫כמו ויעקבניזה פעמיה׳‬ ‫ארבו‪ :‬העליאלרה ל א ־ א פ ק ד ־ ב ם‬ ‫כ י הנני משלת‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫הנרה־־קר^ שןןןרת ברת־עמי מ א ר ץ‬ ‫י ו א ק‬ ‫'‬ ‫‪s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫התחזקות כמי)אכלינה‬ ‫מבליניתי׳ענק‬ ‫אזמ‪:‬‬ ‫מעט מומי אם אמלתי‬ ‫ה נ ה קיל סיעת כ ת‬ ‫‪:‬‬ ‫־ י‬ ‫‪;w‬‬ ‫א ת ה' י‬ ‫‪A‬‬ ‫יעקכ׳‬ ‫עניזהתלמית והעלמה‬ ‫חץישוחט ל ש ו נ ם מרמה דבר בפיו‬ ‫שלום את־רעהו ידבר ובקרבו ישים‬ ‫מבליגיתי ע^י ינון עלי ל ב י ך ו י ‪:‬‬ ‫כ‪1‬ם‬ ‫ל ה ת ח ז ק על יניני ל א‬ ‫נתת לכם לפוכ‬ ‫‪,‬‬ ‫ב כ ם נחבשים עפעניכם א ע ר א י ך ל ה ם‬ ‫‪vih‬‬ ‫‪^,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪£‬יר וישבי ב ך ‪: .‬‬ ‫נ ע ס י ז צפ»‬ ‫‪f‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫יהוה צבאות הנני עורפם ובחנתיבם‬ ‫י‬ ‫?י־־ראש כ י חטאנו ל י ה ו ך ז ‪:‬‬ ‫והנדה‬ ‫ל ש ל ו ם ואין טוב ל ע ת מךפה‬ ‫\‪f‬‬ ‫מדן נשמענחרת סוסיו‬ ‫בעתות‪:‬‬ ‫מ ק ו ל מצהלות אביריו ךעשדה כ ל ־‬ ‫ה א ר ץ ויבאו ו י א כ ל ו ארץיומלארל־יו‬ ‫אכילים לםיןסיסליהל‪:‬‬ ‫כ ה‬ ‫כ ל ‪ :‬ה לא‬ ‫י!וה ‪ V 1 P 0‬כי־איך א ע ש ד ‪ :‬מפני ? ‪ ? m‬״״‬ ‫האף ־ מצהליתאכילמ׳‬ ‫כ‬ ‫העונש מ ל ע ת א ו י ב ‪ /‬ה יוצאים ללעת אויב א ח ל ) ע ם‬ ‫ישם ב* יחידתאלהינו הרמנו וישקנו‬ ‫"‪/‬י‬ ‫‪u‬‬ ‫אמת)שימנע)העושקים‪:‬‬ ‫א ל ן ישלאל זפמ<‬ ‫מלעהאללעה׳‬ ‫לפלשופל‬ ‫ממעשיהם הלעי׳ןללעת‬ ‫נמלת‬ ‫עטיםת‬ ‫ןלא לאמינה‬ ‫מ ע כ י ל ה א ל ע כ י ל ה )יש‬ ‫ת ל נ ם ע ל לפלחו‬ ‫סיסיו׳‬ ‫‪M‬‬ ‫מ ל ‪:‬‬ ‫נ ב מ‬ ‫ב א ל ן ׳ מ ה ש ה ם מ ת נ כ ל י ם ) מ ת ח ז ק י ם על ה ח ל ש י ם ל א ל א מ ו נ ה שישפטו מ ש פ ט‬ ‫ק י ה ל ש ל ו ' ׳ ה ק ו ר פלימ' ו א ם נ ק ו ה ל ס ל י ם מ ה א ו י כ ו א י ן‬ ‫ט ו ב ואינני השלום ס ה ז א ט י ב ‪ :‬מ ל ן נ ש מ ע ׳ לפי ש ה י ה ק צ ה‬ ‫ודק‬ ‫אק‬ ‫שאין א ה ל י ם ת ק ו ע י ם ל ר ו ע י ם א ל א אפיל) אישא י ן ע י ב ר ש ם לרעות‬ ‫תהיה‬ ‫מ ק נ ה ׳ ו כ א מ ל ו מעיף ה ש מ י ה ו א ל ‪ p‬נוזמ׳ להפלינ ה ל ב ל אז נ א מ ר זה כ מ ס מ ע *‬ ‫* י נ י מ ק ו ל ל מ ע ה ש ל א י פ ס ק ‪ :‬א ת חללי כ ת ע מ י ׳ מ י ש מ כ י ם עלמ כ ע ס ה כ פ ע י ל‬ ‫כמקומות שימצאו זרע ופילות ופלחי‬ ‫לבכי)אם לא‬ ‫לפיסכעטלו‬ ‫י <‬ ‫ך‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ק ללך‬ ‫לשק‬ ‫העבלי)כן‬ ‫נ ע ש ה ה כ כ י ה ד ה ו א כאילו מקבל‬ ‫ל כ ך אותו אכת ׳ ו ק )לכסת׳‬ ‫הפעילה‪ :‬מלק‬ ‫א)ל»דם׳ מלק‬ ‫לעיבלי א)לח שילימ ש ם כלילה ו א מ ל ה נ ב י א ש י ת א י ה ל ה מ ת שיכן כ א ) ת ו המלון‬ ‫שלא‬ ‫י ל א ה ע י ל א ת י ס ל א ל פ יל א יוכל ל ל א ו ת‬ ‫נ ע צ ל י & יחל ל ל כ ל כ נ ל ו ש ק ל ) ב ן ת ל נ ם מנתן‬ ‫מפלכהזלגת‬ ‫לעתס‪:‬‬ ‫סיעת‬ ‫ענלת‬ ‫כינלים׳םהם‬ ‫ש ק ל ק ‪ :‬ד ל ל כ ו׳ לשין זה‬ ‫הקסת לימת חן מ מ ל י ם לןלכק אותה לכך קולא אותה לליכה י‬ ‫כ י לוכ העופות לא יםכצו כ מ ל כ ר כי א ם‬ ‫האילנות‪:‬‬ ‫נצתז ׳ ע נ ק ח ל ב ן וכן נ צ ת ו כ מ ל כ ל ׳ ו כ ל כ ל י לכזתינו?ל ל כ י‬ ‫יהולה‬ ‫א ו מ ל ח מ פ י ס ושתים ש נ ה לא ע כ ל איש ביהילה ם נ א מ ל מעיף ה ש מ י ם ןעל כ ה מ ה‬ ‫כ ל ל ו ה ל מ ׳ ב ה מ ה ב ג י מ ט ל י א נ כ ה י ו יי‬ ‫שנהלפו‪:‬‬ ‫יבין‬ ‫לגלים ׳ כלי א ב נ י ם מ ה ב ת י ם והחומות‬ ‫מעון תניס ׳ משכן התנים ומנילס‪:‬‬ ‫מלעתו והנביא יניל‬ ‫התשובה והשאלה‬ ‫מי האיש ה ח כ ם ויכן א ת זאת י‬ ‫כ מ ו ש נ א מ ל ה ל) מ פ י ה ׳ ‪ :‬ה נ נ י‬ ‫מאכילם ׳ בא הכנד קולם היליעה שהיא את ה ע ם הזה כמן ותלאהו א ת היללי‬ ‫והמשיל הצלות ללענה ו ח ש ) ה ם סמי ה מ י ת ) כ א מ ל ) מי לוס לפי שהוא מי שחיטת‬ ‫העבכ‬ ‫שיךלק ח ם נ א י& שהוא מ ל א ש‬ ‫ה פ ת ן ) א < * ח כ י ל פ י כ ך כ ק ל א ל א שכ י כ ל ו ב עישין אותו מ ל א ם ה פ ת ן ז‬ ‫עלכליתיאותם׳ליכס‪ :‬התכוננו׳ כפילענית הקליפ‬ ‫ל כ א ו מ ע ת ה ק ל א י למקוננות ׳ כ פ ת ח ה ל מ ל ל ל ה מ ק ו נ נ י ת ה ^ ע י ת ‪) :‬אל ה ח כ מ ו ת ׳ ש ה ן חכמית ב ל ב ל י ה ס פ ד ) ק י נ ה ‪ :‬עלינו׳ מאמי ה נ ב י א בכלליסלא׳‪:‬‬ ‫אישוני העינים!‬ ‫)עפעפינגיהם‬ ‫כ י השליכן משכנותינו׳ כאיל) משכנותינו השליכו אותנו חוצה׳)יש עזל ל ו מ ל כי הסליכז ה א ו י ב י ם א ת משכנותינו ל א ל ן ‪:‬‬ ‫כי‬ ‫רדק‬ ‫ה פ ט ר ה יום ר א ש ו ן ש ל ר א ש ה ש נ ה‬ ‫כישמעניהנסים׳ כיהמספליהנהי בנשא׳ כליכ כי הם למת הלב יות מן מנד הקלבנות שנים להשתחוות ולזמח)רבנן אמרי חביבה תפילה מתר מכל‬ ‫האנשים‪ :‬עילל מחק ׳ כי ללך העוללים לשחוק בשוק והכחולים כלחוכות‪ :‬לכל הקלכנית לכתיכ להשתחוות)אחר כך לזמח‪) :‬נתן לפנינה ׳ מן השלמים שהיה‬ ‫כהנאםה׳׳אמלה׳לנכיאלכליאמילכהנאםה׳ כמי כה אמל ה! )כעמילוזבח‪) :‬לחנה יתן י כמ) נתן כמו א‪ /‬יבנה יהיסע‪ :‬מנה אחת אפים ׳ מנה אחת‬ ‫מאחלי הקיצל ׳ ששכתן הקיצל )נשאל מאחלמ)אין מאסף איתג כן יהי) נכבדת להשיב אפה וכעסה)כן אלך אפים ׳)מנתן תלגם ח)לק חי בחיר ליצה‬ ‫ל‪5‬מל מנה הלאייה ל‬ ‫פגליהם כנםכחים על‬ ‫פני השלה )אין קיכל‬ ‫להתקכל כסבל פנים‬ ‫הרעמה כי־סנריהוה בעד רחמדת!‬ ‫־ כי‪-‬ישמענה נשים דבר־‬ ‫איתם‪ :‬כה אמל ה׳‬ ‫יפות‪ :‬צרתה ׳פנינה‬ ‫אל יתהלל ׳זכל אל) ה יה^ה ותקח אזנכ‪ 0‬דבר־פיו ולמדנה‬ ‫וכן יעשרת שנה בשנות מדי עלתדה שהיתהצלהלהוכן כל‬ ‫ו‬ ‫‪W‬‬ ‫התכינית השלם כי ה‬ ‫בבית יהוהכן תכעסנה ותבכדת ודא שתי נשים לאים אחל‬ ‫החכם ינצל פעמים בנתיכם נהי ואשה רעותה קינדה‪:‬‬ ‫ויאמר לה אלקנה אישה צקלאיתצלותלפישהן‬ ‫תאכל‪:‬‬ ‫איימת‪/‬ן ל!) במכ ‪p‬‬ ‫ב‬ ‫לבית בתחכוליתינ ו כי־־עלד־ז מורת בחלונינו ב א‬ ‫חנה למדת תבכי ולמדה לא תאכלי כמשנה פוסחת צ‬ ‫נכעלמ)תמ )כן הגביל‬ ‫מחוץ‬ ‫עולר‬ ‫להכרירת‬ ‫באךמנותינו‬ ‫ולמות ירע לבבך הלא אנכי טוב לך צליתיהן‪ :‬גם כעסי‬ ‫ינצל בגמלת) )ככח)׳‬ ‫כעס אחל כעס׳ יכללש‬ ‫נפשו‬ ‫מןהעשיל יפלה‬ ‫נאם־‬ ‫כה‬ ‫דבר‬ ‫ן‬ ‫מרחבורת‬ ‫בחודים‬ ‫מעשרה ב נ י ם ‪:‬‬ ‫ותקס חנה אחרי מכעסת )חמלת נ‬ ‫כן‬ ‫בעסל)‬ ‫מיל האלב‬ ‫יהוה ונפלדה נבלת האדם כדמן על־‬ ‫א כ ל ה בשלה ואחרי שרתה ועלי )מכעסתמה היתה א‬ ‫מנהג העילס כליכ‬ ‫• ; ‪j -‬‬ ‫הכהן יישב על־־ךתכסא על־מזוזרת אימלת לה זבנת לכליך‬ ‫כי‬ ‫נאמל להם הנכיא‬ ‫פני השדרה וכעמיר מאחרי הקוצר‬ ‫לכה סילל אן לתניינא‬ ‫לא ינצלן כאלה השלש‬ ‫היכל ץזוךת‪:‬‬ ‫כה י אמר יהוה אל‬ ‫אלא כמה ינצלן כהשכל ואין מאסף‪:‬‬ ‫והיא מךת נפש חלק‪ :‬כעמל הלעימה׳‬ ‫‪:‬‬ ‫! "‪- "1‬‬ ‫מן לעמי פנים ענק זעף‬ ‫ותתפלל על־יהודה ובכה תנכה‪:‬‬ ‫יליע איתי)השכל האל‬ ‫נהנא שישכיל כי היא יתהלל חככם בחכמתו ואלייתהלל‬ ‫ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ )מנתן תלגס הלעימה‬ ‫לאקנייתה כלימל שתה‬ ‫אחל קלמין )איני גוף דתנבור בנבורתו אל־יתהדל עשיר‬ ‫ראה תראדה י כעני א מ ת ך וזכרתני לה קנאה ממנה היתה‬ ‫והיא מלא הכל נ‬ ‫ולא־־רתשכח אות־אמתך ונתתדת אומלת בפניה לכלים‬ ‫כי אפם־בזאת יתהלל‬ ‫נמשגיחעלהכל)מנהיג בעשרו‪:‬‬ ‫‪yr‬‬ ‫‪it‬‬ ‫לגידולי כניס כלי ס‬ ‫כל העןלם כחכמת) ע המתהלל השכל וידע אותי כי אני‬ ‫לאמת^זרע אנשים ונתתיו ליהודה שתהא לה קנאה דכאכ‬ ‫עליונים)תחת)נים ו‬ ‫ניליעת ה׳ היא ללכת יהוה עשה חסד משפט וצדקה כארץ‬ ‫כל־־ימי חייו ומוררהלא־יעלדת על־ לבה׳ )למתימ חמלן‬ ‫כעמל הלעימה ס‬ ‫כללכיו לעשות חסל‬ ‫ראשו‪:‬‬ ‫והיהכיהרבתהלהתפלל שתתפלל)לשם שמים‬ ‫משפט וצלקיז כי ‪p‬‬ ‫נאם־יהוה‪:‬‬ ‫חפצתי‬ ‫בי־באלה‬ ‫־ ‪ "\J‬־‬ ‫••‪ • -‬ג‬ ‫"‪ J‬איש אחר ‪\ i‬‬ ‫נתכוינה‪ :‬כעללחמה׳‬ ‫מךהרמתים‬ ‫עיסה אותם היא‪:‬‬ ‫לפני יהוה ועלי שמר את־פיה‪:‬‬ ‫ליום לאסון סל לה כשמיאלא׳ בסימן א'‬ ‫על לחמה כמ) כעמ׳‬ ‫•ן‬ ‫‪r S‬־‪ • A‬״ *‪V‬‬ ‫* ‪J‬‬ ‫הפטלהה י‬ ‫וי‬ ‫באלן׳ כלימל עם בני‬ ‫א‬ ‫צ ו פ י ם מותר‬ ‫וחנדת ה י א מדברות עלילבדה רק )לשי פילם כעל לחמה‬ ‫העילם‪ :‬חסלת ה‬ ‫אפרים ושמו אללןנה ב ך ן ר ח ם ב ן ־‬ ‫מגל לחמה; )כן י‬ ‫הפסלת תשעהבאב‪:‬‬ ‫שפתיד־ז נעוות וקולה ל א ישמע יעשה ׳ אלקנה היה‬ ‫אליהואבךתחו בךצוף אפרתי‪":‬‬ ‫י‬ ‫‪j‬‬ ‫עןשה כן שנה כשנה‬ ‫ויחשבה עלי לשכרות‪:‬‬ ‫׳ ולושתינ^יס^ם^תחנת‬ ‫דאמר לעלות כית ה׳ )פנינה‬ ‫הפטלה למם לאשק‬ ‫אלךה עלי עד־מתי תשתכרין הסיךי גם כן היתה מכעיסה‬ ‫ושבם השנירת פנגרה וירהי לפננד‪-‬ל‬ ‫ס<!לאםהשנה‪:‬‬ ‫»‬ ‫‪/‬‬ ‫ך‪a‬‬ ‫י ־‬ ‫‪V‬‬ ‫־וי‪:‬‬ ‫ותעןחנךה חנה ככל פעם מלי פ‬ ‫את־יינך מעליך‪:‬‬ ‫על)תהכית הי‪ :‬הלא‬ ‫מן ה י ל ד י ם יךוזגךז אין ן ל ך י ם ‪:‬‬ ‫דת‬ ‫ותאמר לא אדני אשדה קשרת־־רוח אנכי ׳ כתלגומן הלא‬ ‫הלמתים ועלרתהאיש ה ה ו א מעירו מ י מ י ם‬ ‫א נ כ י ויין ושכר לא שתיתי ואשפך לעותי סבא לך כלומל‬ ‫כתמ לבותינו ‪\i‬‬ ‫להשתחוות ולזכה ליהודה‬ ‫נ‪-‬‬ ‫'‪ A‬י »ו ו ‪ ly‬לצוני אליך ואהבתי א‬ ‫‪T ^T‬‬ ‫שתי למות הם‬ ‫אל־תתן א)תך טיב לך מעםלה‬ ‫את־נפשי לפני יהיוךז‪:‬‬ ‫‪JJ‬‬ ‫שצופות זו את‬ ‫צבאוות כשלה ושכם' שנימי־־עלי‬ ‫אדד־־יאמתך ר*פני ברת־־בליעל' כי כנים׳)יש מפלשים מ‬ ‫ואם כן יהיה פילוס‬ ‫מעשלה בנים שים לי‬ ‫הפני ופנחס כהמםיליהודה‪ :‬י" ויהי‬ ‫‪£TT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫מן הלמתים מאחת מ‬ ‫מפנינה כלזמל יתוק‬ ‫;‬ ‫לפננו‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫^‬ ‫ויזכה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫משתי למות כמו‬ ‫מלב שיחי וכעסי דברתי עריחנדה‪:‬‬ ‫אני איהכ אותך ממה‬ ‫)יקכל כעלי גלעל׳‬ ‫אשתו ולכל־בניה ובנתיה מנורז‪7‬‬ ‫רען עלי ויאמר לכי ? שלום' ואלהי סאני איהכ את בני‪:‬‬ ‫כי‬ ‫כשתים תתחתן‬ ‫אכלה ׳ מקיר כתיספת‬ ‫)הלומים להם ׳ וטעם ולוןנה יתן מנה אחת אפים מ ארת־‬ ‫שאלת‬ ‫אשר‬ ‫את־שלתך‬ ‫יתן‬ ‫ישראל‬ ‫הא )אין ההא לנקבה‬ ‫י‪-‬‬ ‫"׳‪ -‬״‬ ‫״‬ ‫* ־ י ‪-‬‬ ‫צופים על הלמתים חנה אהב ויהיה סגר ךחמדת‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ותאמר תמצא שפחתך חן‬ ‫מעמו‪:‬‬ ‫כמוםפילםנו׳ וים‬ ‫וכעסתות ‪ bvjnx‬גם־כעס כעבור‬ ‫בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל‬ ‫לפלם ציפים צכיאים‬ ‫נמן שזכלעומל כמקים שנים כאילו אמל מן צופים כלומל ממשפחת צופים ומ‬ ‫••‪V‬‬ ‫הלגם מנתן מתלמילי נכיאיא כי הנכיא יקלא צופה כמו ציפה נתתיך וזה}‬ ‫« ™ ויו‬ ‫וישכימו י י‬ ‫ופניהלאיהיו לה עוד‪:‬‬ ‫אפלתיינאמל‬ ‫כיחיננאפלים‪:‬‬ ‫פימשוהנמן‪ :‬מהל אפלים׳ לל היה והיה נלכאק‬ ‫>‬ ‫שתה‪»•.‬‬ ‫מפיק)כן‬ ‫‪f‬‬ ‫שהןא‬ ‫מי‬ ‫על‬ ‫אי‬ ‫אפלים‬ ‫מםכט‬ ‫וא‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מי‬ ‫על‬ ‫עלהסכש‬ ‫מיוחס‬ ‫האחל‬ ‫על שני פנים‬ ‫מקול )פילוםו אחלי‬ ‫)לכך‬ ‫אפלים‬ ‫מהל‬ ‫םאמל‬ ‫כמו‬ ‫אפלים‬ ‫הל‬ ‫אל‬ ‫מיוחס‬ ‫הוא‬ ‫אפליםוזה‬ ‫גל באלן‬ ‫שאכל) )שת) ‪ t‬על מזמת ׳ סמיך למזמת‪) :‬תתפלל על ה ׳ כמ) אל הי‪ :‬ה' צכאית ׳‬ ‫אחל•‬ ‫לתמוה‬ ‫ויש‬ ‫׳‬ ‫היה‬ ‫לוי‬ ‫כי‬ ‫אפלים‬ ‫משבט‬ ‫יה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫לפלש‬ ‫נוכל‬ ‫כילא‬ ‫אפלתי‬ ‫קלאו‬ ‫למה נתיחל שם זה כאן אמלה לפנמ לכיני םל עילם שני צבאית בלאת בעולמך‬ ‫שהוא‬ ‫לפי‬ ‫כן‬ ‫ואפשלשאמל‬ ‫כן‬ ‫אחרי‬ ‫אפלתי‬ ‫אמל‬ ‫למה‬ ‫אפלים‬ ‫מהל‬ ‫שאמל‬ ‫העלמנים לא כלים)לא לכים)לא מתים)התחתונים פלים)לכיס ימתים אם אכי‬ ‫נאמתמהמגליםפםועלניף אמל אפלתי לא על אלקנה כי על אלקנה ככ מן התחתונים אהיה פלה )לכה )מתה)אם אני מן העלמנים אני לא אמית‬ ‫פילש מהל אפלים ׳ ומללש אגלה אפלתי ׳ כן פלטין אכניניס אלם חסוכ כמן נלמתימ ללש) אמלה לפנמ לממ של עילם מכל צכאית שכלאת כעילמך קשה‬ ‫אפלת‬ ‫בעינץ ליתן לי כן אחל‪ :‬אם לאה תגאה ׳ לכיתימ ?ל ללשי אם לאה מיטכ יאם‬ ‫לאי תלאה אני מקנאת לאלקנה כעלי)אני ייללת לכתיב)אם לא נטמאה יטהילה‬ ‫‪,‬‬ ‫<‬ ‫היא)ממל‪ :‬זלע אנשים ׳זכלים יכללם זלע אנשים שלא יהי פניהם לימים לא‬ ‫‪ 1‬ניה)ל;ב)חס‬ ‫צלתי)מכעיסה‬ ‫שמקנאה‬ ‫כימל)כשיחי)כעסי׳כל)מלמל)כםישלילשיחלפניה׳‬ ‫‪ % t‬״דורי לפני הסם יתבלך כבתלשעז‬ ‫איתיתעל יי שימל את‬ ‫)מילה ׳‬ ‫הקנאית לה׳‪:‬‬ ‫שיהיהעלנזיל קלש‬ ‫לקלף נלא לסליס‪) :‬נתתמ לה׳ ׳‬ ‫כללשמלכלת על‬ ‫הלכל‪:‬‬ ‫סמל את‬ ‫המתנה כמ)‬ ‫פיה‪ :‬מצפה׳ שתפסוק ׳ שימל לסין‬ ‫מהילללכה‬ ‫לללכה׳‬ ‫התולה‪:‬‬ ‫ל^ףאמללההכןהזהשאתעת‪7‬הלהעמיל׳הלכהסללעתילהיאלשלילמז‬ ‫אתשלת‬ ‫כלימלאלמ^ ^‬ ‫המטה;‬ ‫עליבתשמיש‬ ‫םאמל‬ ‫לאכסנאי‬ ‫לכהמכאן‬ ‫אלקנה ׳‬ ‫פהיתה נילע‬ ‫כל)מל ‪* ,‬‬ ‫‪ ^1,^ ,‬י ‪: £ ,‬לבה ׳ ^ ^‬ ‫ל י ה עלהכה• ‪ . ,‬י‬ ‫^‬ ‫לשמלה ׳ סלא‬ ‫ןיחשכה‬ ‫כתפלתה‪:‬‬ ‫מכמנת את‬ ‫לתקיפית'‬ ‫‪/ 2‬‬ ‫המ לגילים להתפלל כלחש‪ :‬לא אמי׳ איננינ כ‬ ‫י‬ ‫קפילש׳ נלה כמו כי דלל‬ ‫אשה‬ ‫שתחשיב אלא‬ ‫שטלה כמ)‬ ‫קשת לןח אנכי לץחי קשה עלי מלוב צלתי ‪ 5‬לפניבתכליעל׳ לפניה׳ כבת בליעל‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬״‬ ‫‪I‬‬ ‫*י‬ ‫‪TJ-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫י י ; ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫'‪A‬‬ ‫*‬ ‫‪T ; ! T :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪•V*A‬‬ ‫••>‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T T T‬‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:J‬‬ ‫־‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪\.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫‪1‬‬ ‫־־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫רדק לב‬ ‫‪J‬‬ ‫*‪J‬‬ ‫‪K T T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T«T-‬‬ ‫•‬ ‫‪a - i‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ץ‬ ‫‪,‬‬ ‫*‬ ‫‪i-4v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪•I1T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫‪~!TJ‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫"ע‬ ‫‪•JY‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•••‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^T‬‬ ‫"‪-A‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬־‪•/‬י‬ ‫‪i‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫ן־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪U T‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־••‬ ‫!‪•»T,»V‬י<י‬ ‫ל‬ ‫שכה‬ ‫ם‬ ‫׳‬ ‫פ‬ ‫‪0‬‬ ‫דחס‬ ‫ןמידכלתי‬ ‫פנ‬ ‫‪t‬‬ ‫נ ש ס‬ ‫פ נ י ה‬ ‫זך‬ ‫ה‬ ‫ע ) ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ת ם‬ ‫‪» T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ IT‬י‬ ‫‪<T‬‬ ‫*‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪S‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪s s r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ה פ ט ר ת ליום שני ש ל ר א ש ה ש נ ה‬ ‫רדק‬ ‫רדס‬ ‫לתקיפות הימים ׳ ימי העמל כתרגומו לזמן משלם יומיא ׳ ואמרו רבותינו נפשך‪ :‬שתתן עינץ אל הנער הזה זתלמלהו כי אני האסה שהתפללתי אל ה'‪:‬‬ ‫וכלינם לכלכה לתקיפות הימים ׳ מיעוט תקיפות שתים ילעוט ימים שנים לששה עמכה׳כלימל לפניך וכמעמלך׳ והא עמכהכהא והיו לאות על ילכה והלומים‬ ‫מלשים ישני ימים מכאן המלל לשכעה ייללת למקוטעים ׳ ופילוש ותהל חנה להם‪ :‬אל הנעל ׳כעבור הנער‪ :‬השאלתיהו ״ התזלתי לו השאלה שנתן לי ז‬ ‫שהרתה הכל כמו הן אתה קצפת ונחטא‪ :‬כימה' שאלתיו ׳ חסל מלת אמלה כיאסל היה ׳ כמו אסל יהיה‪ :‬הנא שאול ׳ כמו נתון כלומל הוא שהיה שאול הנה‬ ‫אמרה מהי שאלתיו‪ :‬את‬ ‫הוא נתון לה׳ ויש כז‬ ‫ללש נצנצה כה לוח ה‬ ‫זבח הימים ׳ כתרגומו בבקר וישתחוו לפני יר־זורה וישבו‬ ‫אויבי בי שמחתי בישועתך‪:‬‬ ‫יתלכח מועליא‪ :‬ואת‬ ‫הקלם ואמלה כל זמן‬ ‫צללו׳ כי נלר קלכן לה רביאו א ל ־ ב י ת ם דתרמרתרת וירע‬ ‫ואין‬ ‫בריתך‬ ‫בי־אין‬ ‫כיחידת‬ ‫איךקךוש‬ ‫ששמואל קייס שאול ח‬ ‫—"<‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫על כני ג לשב שם על‬ ‫אל־תרבו תדברו קיים זהו שאמל שאול‬ ‫עור כאלהינו‪:‬‬ ‫עילם׳ כל ימי ידמ׳ ו אללןנתאת־חנה אשתו ויזכרת יהרה‪:‬‬ ‫גבהה נבחרת יצא עתק מפיכם כי אללה׳‪ :‬ויפתחו שם׳ שמואל‬ ‫)לביתינז זל ללשו על‬ ‫ויהי לתקפות ה י מ י ם ותהר חנת‬ ‫ויש אומלים אלקנה‪:‬‬ ‫מ‬ ‫עילם הליים שהיו‬ ‫דעות יהוה ודא נתכנו עלילות‪:‬‬ ‫עלץ לכי בה׳ לבי שהיה‬ ‫ותלד בן ותקרא ארת־שמו ש מ ו א ל‬ ‫משלתים •על־ ־חמ‪|:‬שי׳ שנה‬ ‫עצכעתהעלץ ושמח נ‬ ‫‪s‬‬ ‫‪"* -A‬־״ ׳‬ ‫חמםים‬ ‫כמו שכתי׳ ומכן‬ ‫קשת נברים חתיס ו נ כ ש ל י ם אזרו וקלנישהיתהםפלה ש‬ ‫שנה ישיב מצבא העמל כי מיהוה שאלתיו‪:‬‬ ‫חיל‪ :‬שבעים בלחם נשכרו ורעבים שלא היה לי להלים ל‬ ‫ןאמח כל שכיתיו של ייעד האיש אד*קנה ובל־בירתו לזבח‬ ‫לאש לפני צרתי עתה‬ ‫טלמאל לא היי אלא נכ‬ ‫חדלו עד־עקהז ילדה שבעדת ורבת למה‪ :‬למה קמי׳‬ ‫שנהטכבלאמלהחנה ליהוה את־זבח הימים ואת־נךךו‪:‬‬ ‫יהוה ממידת התןקף יקרא קלן לפי‬ ‫ב נ י ם אמללדת‪:‬‬ ‫לאישה‬ ‫מתתיו לה׳ כל ימי מיין וחנה לא עי־יתת בי־־אמרדת‬ ‫שהוא המקים הגבוה‬ ‫‪j‬‬‫»‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‬ ‫שבבהמה גם הקמים‬ ‫ואמלהדשבשסעלעיל׳ עד־יגמל הנער והביאתיו ונראה את‬ ‫ומחיה מוריד ש א ו ל ויעל‪:‬‬ ‫והיא עולם של לויי׳ שהם‬ ‫תוקף החיה כמו שאמל‬ ‫עד־עולם‪:‬‬ ‫שם‬ ‫ויישב‬ ‫יה^ה‬ ‫־פני‬ ‫־‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫משפיל‬ ‫ומעשיר‬ ‫מוריש‬ ‫יהודה‬ ‫ממשים שנה ומשבא‬ ‫בהם עמים ינגח והוא‬ ‫מרומם‪ :‬מקים מעפר ך ל מאשפרת באלם ללך משל וכאילו‬ ‫לבית ה׳ על מם מותו ויאמר לדת אלקנרת אישרת עשי ‪n‬‬ ‫ממשים שנה ושתי שנים‬ ‫וכסא כבוד ינחילם מליהודת מצקי אמללם לאשי כמ ם‬ ‫עמם־נךציבש‬ ‫לרהושיב‬ ‫אביון‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ארתו‬ ‫עד־־גמלך‬ ‫שבי‬ ‫בעיניך‬ ‫הטוב‬ ‫עלי‬ ‫©ינק כמו שאמלה‬ ‫שאמי ועתה ילים לאשי‬ ‫הנעל‬ ‫עמל הנעל וללך‬ ‫ארץ וישרת עליהם תבלי‪:‬‬ ‫רגלי קלאויבי‪ :‬על ארבי׳‬ ‫אךיקם יהוה את־דברו ותשב האשה‬ ‫לינקכל חלשים הלי נכ‬ ‫גמלתו כפרים ״״י‪/‬״י חסידו ישמר ו ר ש ע י ם בחשך ידמו על פנינה‪ :‬בישועתך׳‬ ‫־‬ ‫‪A‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ותעלהו עמת כאשר‬ ‫שהושעת לי מצלתי <‬ ‫שנה‪ :‬אך יקם ה׳ את ותינק את־בנה עד־נמלה אתו‪:‬‬ ‫לבלל את ששאלת ממנו שלשה ואיפרה אחרת קמח ונבל יין‬ ‫•כי־לא בכיח יגבר־אייש‪ :‬יהוה יחתו ונתת לי בן‪ :‬כי אין כ‬ ‫־ יי‬ ‫;״״‬ ‫‪lr‬‬ ‫‪t‬‬ ‫זלע אנשים ועלי בישלה‬ ‫כלתך ׳ ילעתי כי אין‬ ‫ךתךעז י ר ע ם‬ ‫אפסי‪-‬אךץש מ י ם‬ ‫<ךיןב ו ע^ו ב‬ ‫כלמח הקלם ואלהי י ותבאהו בית־יהוה שלו והנער נ ע ר ‪ 2 :‬׳ מ ר י‬ ‫יהודה בלתך סלאיי להתפלל‬ ‫למלכו דרס‬ ‫לי יעל כן עלי לומל כי‬ ‫ישלאליתןאת שאלתך רשחטו את־הפך ויביאו אות־ ־הנער‬ ‫דןרן משיחו‪:‬‬ ‫יקם ה׳ את לבלו זהו‬ ‫אין קליש כה ‪ :‬ואין‬ ‫נפשך‬ ‫חי‬ ‫אדני‬ ‫בי‬ ‫ותאמר‬ ‫אל־עלי‪:‬‬ ‫צילכללהינו׳ אין חזק‬ ‫לפי פשיטו׳ ובללםאך‬ ‫*קם ה את לבלו׳ ככל אדני אני האשה הנצבתעמכרהבז^ הפטרה למם שני סל ראס הסנה בירמי' כסימן ל״א כאלהינישהיפך ‪ .‬ה‬ ‫הטבעיס ברציני כי ה‬ ‫יום ומם היתה בת קול להתפלל אל יהוה‪ :‬אל־הנערהזה‬ ‫ר ‪H‬‬ ‫אמר יהודה מ צ א חן הייתי עקרה ילא היה‬ ‫יוצאת ומפוצצת כעולם‬ ‫<אימל׳ עתילצליקאחל התפללתי ויתד יהוה לי את־שאלתי‬ ‫במדבר ע ם שרידי בטבעי לללת׳ ורבותינו‬ ‫>‬ ‫זכרונם לכרכה דרשו‬ ‫וגס אנכי‬ ‫לעמיל ושמו שמיאל יכל אישר שאלתי מעמו‪:‬‬ ‫חרב הלוך להרניעו ישראל‪:‬‬ ‫אין צייר כאלהיני הצר‬ ‫אשהשהיתה ייללת כן‬ ‫אשר‬ ‫כל־־הימים‬ ‫ליהוה‬ ‫השאלתיהו‬ ‫עולם‬ ‫ואהבות‬ ‫לי‬ ‫נראה‬ ‫יהיה‬ ‫מרחוק‬ ‫צירה בתיך צורה‪ :‬אל‬ ‫היתה מיציא׳ שמו סמו^‬ ‫י‬ ‫י־ ־>‬ ‫‪I*:A‬־‪:‬י‬ ‫וישתחו ש ם‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫היה הוא שאול ‪"4‬ן»‬ ‫ציין שהיו לואין את מ‬ ‫תרכו י אל תלכו ם‬ ‫ליהוה‬ ‫*?עסמהמ אומלים אק‬ ‫שתלכרי גכיהות אמרה‬ ‫י אהבתיך על״בן משכתיך חסד‪:‬‬ ‫*ה שמואל כיון שמלל זה ליהודה‪:‬‬ ‫עוד אבנך ונבנירת בתולת י ש ר א ל כנגל פנינה יכנגד ה‬ ‫המכעיסייאיתה‪ :‬יצא׳‬ ‫)ילאן מעשיו אמלו לומה ותתפלל חנדה ותאמר עלץלב< * ב‬ ‫במחול‬ ‫ויצארת‬ ‫דתפיך‬ ‫העדי‬ ‫עור‬ ‫אל יצא יאלםזכר עומל‬ ‫‪0‬זה הוא וזהו שאמל ביהוה רמה קרניביהודה רתבפיעל־‬ ‫יקם ה׳ את לבלו‪ :‬כפלים נ׳׳ מהם לאכול ומהם לזבוח לה' לפיכן אמל וישחטובמקום שנים‪ :‬עתק ׳ לבל חזק ׳ לכר אחר עתק לשון סרה כמו ויעתק משם‬ ‫את הפל ילא אמר הפלים לל הפל םהקליבו לה׳‪:‬־); ׳‪k‬‬ ‫והנעל נעל ׳ כלומ עולנו נעל ההלהיצא לב׳^םלה מפיכם‪ :‬כיאללעותה'׳ מלע מה בלבבכם‪ :‬ולא נתכמ‬ ‫קטן)לך׳• ויביאו׳ אל עלי ׳להמת משב ילימל לפניו׳ ול‪/‬ל ללשו שהילה הלכה עלילות׳ כתיב ג״יולף וקלי כומ ופילוס הכתוב כי לא נתכנו עלילות בני אלם אם‬ ‫שאינוצרירכהןלםחי&׳כלאיתאכבלכותז כיאלני׳ ענק תחנה ובקשה‪ :‬חי לא יחפוץ ה'וכיחש הקלי כילי לבלי נתכנו העלילות לא לכן אלס כי הוא עושה‬ ‫כאשל ילצה זבן אלס אימל ילא יעשה ולכל ולא יקימנה ׳ ופילי עלילות יןעשיה‬ ‫»לס כי׳ נתכנו׳ לשון מניין כמו ותוכן למיס תתנו‪ :‬ולו נתכנו עלילות׳ כל מעשה האלם נמנין לפניו‪ :‬קשת נמרים חתים׳ טעם חתים על נבולים לא על קשת כי היה ל<‬ ‫לומר חתה ובילוש חתים הם וקשתם כמו קיל נגיליס נחכאי‪ :‬אזלו חיל ׳ החיל זהכח הוא אזולם‪ :‬שבעים כלחם נםכלו ׳ אותם שהיו שבעי׳ מתחילה שבי להיות נםכלים‬ ‫כפת לחם)אותם סהמ לעכים מתחלה ונשכח חללי מלהשתכל ומלטלוח על טלפם כי היו שבעים כלצין הכולא יתבלך וכק נמשכה החזלה חלילה כל כך בהלימה לזה‬ ‫על כי מי םהיתה עקרה כמיני^ללה שבעה ימי שהיתה לבת בנים כצלתי פנינה עתה אומללה נכלתהכלומל שמתו כניה ׳ ומהשאמל שבעה אינו לוקא אכל הוא ס!‬ ‫חסמן כמי שבע יכול צליק וקם ׳ ובללש על עקרה יללה שבעה ׳ סמיאל כגימטחא כמספל שבעה‪ :‬אף מחמם ׳ הלמי לפי שהעלייה מתל כח יגכילה מהילילה י‬ ‫*ןצלקי׳ אלץ ׳עמולי אלן גכןייציקום לפני ה׳ ויעמילום׳ ומצוקי אק הם הצליקים בי בזכותם מתקיים התכל)כן אימל וצליק יסזל עולם? יסמול׳ שלא ינגפו‪ :‬ילימ‬ ‫*כרתו יפיליש בחשך באלם שהילך בחסך םיפול‪ :‬כי לא ככח ׳ אלא בלצון ה׳‪ :‬ה׳ יחתומריביו ׳ מריבי הצדקים הם מליכיי עליו כסמים י ‪ ^ ,‬י ‪ !< ,‬ל אחל‬ ‫ממליבת ׳ ומת בשמים כמקים מן כמן םנאמל ילעם מן שמים ה׳ והלעם היא משל על הנזיחת המלחת ק השמים כמו שאמל לשלח חצים ויפיצם ברק ויהם‪ :‬ילי!‬ ‫אפסי אלץ ׳ על ללך כי הנא לקמת ‪ ph‬יביט אם יסתל אים במסתלי׳‪ :‬לתן עז למלכו וילם קלן משיחי׳ כפל לב כי המלך הלא המשיחואמלה חנה זה על ללך נביאה•*‬ ‫‪/ t -‬‬ ‫••‬ ‫*)‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•••‬ ‫‪JT1‬‬ ‫‪A"T‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬־‬ ‫י « *‬ ‫־ ‪,‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫'‪X ml‬‬ ‫‪- n :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••>‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪—,,-‬‬ ‫(‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪1T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•ו‪-‬‬ ‫; • ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•יו;‬ ‫‪•1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪•JT:t‬‬ ‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪, -‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫־‪S‬‬ ‫‪.‬י־‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪- ,‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬ן‬ ‫;‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪x-‬י‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫< ‪• T‬‬ ‫•־‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫">‬ ‫‪jv:‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫ין‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪j‬‬ ‫־‬ ‫ו‬ ‫‪s.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪~ :‬‬ ‫•ו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫יי‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫"‪AT‬‬ ‫*‬ ‫־׳‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪8‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪-‬ן‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪• t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪jtr‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ י‬ ‫״י‪A‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-i‬‬ ‫*‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪«T‬־‬ ‫‪j t‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫?‬ ‫‪5‬‬ ‫ר ע ס‬ ‫חסלתהפטלתמסאיםל לה‪:‬‬ ‫הפטלה ליום שני של לאס השנה‪:‬‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫רדק‬ ‫ה פ ט ר ת ליום ב ש ל ר ה ר ב ב ש ח ד ת‬ ‫עתידי‬ ‫עזי תטעי כרמים׳ נטען נטעים )חלל) י נטע) עבר במקום‬ ‫דרך העולם לחופה הכניסן אחזתי)לא די ששתקתי אלא שמסרתי לה שימני אף אתה אם‬ ‫׳‬ ‫‪1‬‬ ‫לנטוע הפלמים כהלים כי יהיה מהם היין משובת ובהיותם פוחליס כאלצם הכני© כני צרתך לכיתך שתוק להם אמר לה יפה למדת סניגודיא על כני יש סכל‬ ‫לפעלתךלצלקתךשמסרתסימניך לאחותך‪ :‬בכי תמרורים׳ שמכה במרירות‬ ‫מאדכיהם הין ילאים לצאת לכלמים כל שכן לטעת)עתה הכטיחם שיהיה להם‬ ‫שלוה גלולה ויטעו כלמים ויחללו כסנה הלכיעית כמשפט פלמן פיחת הכלמים לבג רחל מככה י יכא הפעל מפעל הדגוש לרוב הככי‪ :‬לפעלתך ׳ בניך שסבל)‬ ‫וזכל החילול לפי שהיא‬ ‫הגלות כמה שנים)לא‬ ‫כהיאמריהוהקולברמהנשמענהי ־ שכחו את סמי‪ :‬ל‬ ‫בשמחה )כשירים כמן משחקים‪ :‬עור תטעי כרמים בהרי‬ ‫האמרקלשהל)לי׳)כזמן‬ ‫לאחליתך ׳ לאחלית‬ ‫כי‬ ‫וחדלו‪:‬‬ ‫נטעים‬ ‫נטעו‬ ‫שמרון‬ ‫ארם‬ ‫הפחל לא יעשה‬ ‫על־בניה‬ ‫מבכה‬ ‫רחל‬ ‫תמרורים‬ ‫בכי‬ ‫בכיך‪ :‬מתנולל׳ מכה‬ ‫‪l‬‬ ‫‪I‬‬ ‫יש‬ ‫מם׳‬ ‫הלזלים‪ :‬כייס‬ ‫)נוהםואומ'לי‪:‬יסלתני*‬ ‫מאנה להנחס על־בניה כי איננו‪:‬‬ ‫מם שעתיללכא םיקלא) י ש ־ י ו ם ק ר א ו נצרים בהר אפרים‬ ‫כיסולק אתה הקלוס‬ ‫*‪1‬‬ ‫ג י יי"ע‬ ‫*•ו‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪/ :IT‬‬ ‫נצלים)הם הצופים ס‬ ‫כהיאמריהויהמנעי כחך הוא‪ :‬כעגל לא‬ ‫אלהינו‪:‬‬ ‫אל׳יהוה‬ ‫ציון‬ ‫ונעלה‬ ‫קומו‬ ‫שהיו עומליס שם לקרא‬ ‫למל׳ שלא למלו אותו‬ ‫‪:‬‬ ‫יש‬ ‫ביי‬ ‫מךמןןךז‬ ‫ועיניך‬ ‫מבכי‬ ‫קולך‬ ‫״ן‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫>‬ ‫‪v I‬‬ ‫*‪j‬‬ ‫>|‬ ‫למשבי הכפלים לעלות‬ ‫למשוך בעול ולא למל עד‬ ‫יהות‬ ‫אמר‬ ‫י‬ ‫כי־כה‬ ‫לצמןלהיליתלה׳עלחכ‬ ‫שכר לפעלתך נ א ם ־ ־ י ה ו ת ושבו שמכין אותו על שילמול׳‬ ‫‪8‬‬ ‫הטיכה‪:‬‬ ‫‪.‬כך אני סכלתי יסולין‬ ‫כיכהאמלה ‪ v‬דנו ליעקב שמחת‪ : r‬ו צ ת ל ו יבראש‬ ‫לאחריתך‬ ‫ויש־תקוה‬ ‫אויב‪:‬‬ ‫מארץ‬ ‫זה‬ ‫שמחה׳‬ ‫לנוליעקכ‬ ‫)למלתילסוב אליך ‪1‬‬ ‫י י * _‪H_l‬״' יי" • י‬ ‫״ י י׳ י‬ ‫יאמל על תחלת הגאולה‬ ‫*‪V‬‬ ‫* ‪i /rli‬‬ ‫‪"i‬‬ ‫‪I‬‬ ‫והנני שב אלי׳; השיבני׳‬ ‫הושע‬ ‫ואמרו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫השמיעו‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ככאקיל הכשילה והוא‬ ‫נאם־יהוה ושבו בנים ל נ ב ו ל ם ‪:‬‬ ‫כלומל קבלני לתשובה‪:‬‬ ‫'פקדם כאילי אמל כה יהוה את־עמך את שארית ישראל‪:‬‬ ‫כי אחלי שוכי נחמתי״‬ ‫מתנודד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫שמעתי‬ ‫שמוע‬ ‫אמל ה׳ ליעקכ לנו ס‬ ‫אחלי ששבתי אליך נ‬ ‫צפון‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫מביא‬ ‫הנני‬ ‫שמחה פילוש כשמחה‬ ‫ה נחמתי ממעשי הלעים‬ ‫יסרתני ו א ו ס ר כענל ל א למר‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י• » ‪J‬‬ ‫״ '‪ #i‬״* י‬ ‫מאיחל‬ ‫)כמיהי המיקלם‬ ‫כי כעל תשובה אין ת‬ ‫ו‬ ‫מקים שם קכל כמן וקבצתים מיךכתי־ארץבם עור‬ ‫אלהי‪:‬‬ ‫יהוה‬ ‫אתה‬ ‫כי‬ ‫ואשובה‬ ‫השיבני‬ ‫תשובתו תשובה שלמה‬ ‫־‪y.1‬‬ ‫‪•J‬‬ ‫ופסח הרה ו י ל ד ת יחדו ק ת ל נ ת ל‬ ‫כי־אחרי שום נחמתי ואחרי תודעי אם לא יהיה תוהא נ‬ ‫י‬‫!חדי•‬ ‫• •״ ‪• :‬‬ ‫‪• .‬‬ ‫ו‪:‬־•**‬‫ונחםעלהלאשונות‪:‬‬ ‫ישובו הנה‪ :‬בבכי יבאו‪ .‬ובתחנונים‬ ‫ונס־־נכלמתי‬ ‫בשתי‬ ‫על־ירך‬ ‫ספקתי‬ ‫הולעי׳ שהתכוננתי כ‬ ‫‪•,-.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫<‬ ‫בעצמי שמעלתי‪:‬‬ ‫גויסם‬ ‫ךבר־יד־זודה מ י‬ ‫שמעו ם אלי־נחלי‬ ‫אומרם אוליכ‬ ‫הבןיקיר‬ ‫נעורי‪:‬‬ ‫חרפת‬ ‫נשאתי‬ ‫כי‬ ‫ספקתי על ילך‪.‬׳״‪.‬ה‬ ‫כי־הייתי‬ ‫יבשלו ברת‬ ‫'לא‬ ‫בדרך ישר‬ ‫מקוסקכלםםכללכים‬ ‫מזרת‬ ‫ואמרו‬ ‫ממרחק‬ ‫באיים‬ ‫והגידו‬ ‫•י״‬ ‫־י‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪v‬‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫עמים כמו כל עמים ל‬ ‫לי אפרים אם ילד שעשועים כי־־ כמצטע׳)מתאבל ובשתי‬ ‫הוא‪:‬‬ ‫בכרי‬ ‫ס‬ ‫‪.‬‬ ‫לישראללאבואפרי‬ ‫עדריו‪:‬‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ושמרו‬ ‫יקכצנו‬ ‫ישראד‬ ‫?‬ ‫‪Aw‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על־־ כעצמי למעשי׳סעשיתי•‬ ‫ולוצו‬ ‫הגוים׳ כתלגומו‬ ‫וגס נכלמתי ׳ הכלימה‬ ‫כי־פדה יהוה את־יעקב וגאלו‬ ‫־‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫רחםארחמנו‬ ‫לו‬ ‫מעי‬ ‫המו‬ ‫בן‬ ‫כליש גלי לעיני עממיא‪:‬‬ ‫יותל מהבושה לפי'אמל‪.‬‬ ‫השמיעי׳ הבשילה והללו‬ ‫ותנו‬ ‫ובאו‬ ‫ממנו‪:‬‬ ‫חזק‬ ‫מיד‬ ‫)גם)כן כשן וגס נכלמו‪:‬‬ ‫יהות‪:‬‬ ‫אתה׳‪ :‬מאלץ צפון׳ כי‬ ‫כי נשאתי חלפתנעולף‬ ‫לוב הגלות כצפון‪ :‬בם במךום־־ציון ונהרו אל־טוביהות‬ ‫כשזכלתי כי מה ס‬ ‫הפשלה ליום הכפולים בשחרית בישעיה כסי׳ ‪b‬‬ ‫עול יפסח׳ כלכךיבאן על־־ךנן ועל־תיךש ועל־יצהר ועל•‬ ‫שנשאתי וסכלתיחלפמ‬ ‫בנחת שאפילו העול ) בני־צאן ובקר ו ת י ת ת נ פ ש ם כנן‬ ‫נעוליהיה כלומל מ‬ ‫והפסח שיהיו כם ‪j‬‬ ‫מהמעשים הלעים ס‬ ‫; ־‪IJ‬‬ ‫־‪ 1‬י•‬ ‫‪> l A T TIt8T : IT‬‬ ‫‪{ .‬״‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫דרך‬ ‫‪ :‬־ י י *‬ ‫שעשיתי כימי הנעולים‬ ‫)ההרה והייללת ילמ רוח ולאייוסיפו לדאבה עוד‪:‬‬ ‫לאטם ׳ )ים מפרשים‬ ‫־‪.1‬‬ ‫•מכשול מדרך עטי‪:‬‬ ‫שהי) לי לחלפה)לקלס‬ ‫כל כךאיכילם לרךיםל אז תשמח ב ת ו ל ת במחול ובהרים‬ ‫בי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש‬ ‫על שיוכלו לכת עמהם‬ ‫אבלםלששון‬ ‫והפכתי‬ ‫יחדו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫עורזפסח והרה ויוללת‬ ‫שמו מרום וקדוש אשכון ואת־־דכא‬ ‫ןלא יכשלז בהליכתם‪:‬‬ ‫ונחמתים ושמחתים מינונם‪:‬‬ ‫וישפל־־רוח להחיות רוח ש פ ל י ם )פילושנעולי בימים ה‬ ‫כככייכאי׳ יסככי סל‬ ‫^ ‪ fo£‬הקדמונים ונקלאג ה‬ ‫^ ך ‪. ,‬‬ ‫^ ‪,‬‬ ‫שמחה כמי יישק יעקב ןךויתי נפש הכהנים דשן ועמ ‪ ,‬א ת ״ ־‬ ‫י‬ ‫הימים הקדמונים נ‬ ‫־ \‬ ‫־‬ ‫״!"י ‪ V L‬י‬ ‫ייכך ׳‬ ‫יישא קולי‬ ‫לרחל‬ ‫איכילם י‬ ‫)כתחנוניס‬ ‫נאס־יהוה‪:‬‬ ‫ישבעו‬ ‫טובי‬ ‫י‬ ‫_‬ ‫)אפלים‬ ‫מיס‪:‬‬ ‫עלנחלי‬ ‫כמו‬ ‫׳‬ ‫מים‬ ‫אלנחלי‬ ‫ולחמים‪:‬‬ ‫חמלה‬ ‫ענק‬ ‫כן‬ ‫עיל‬ ‫צוארמ‬ ‫על‬ ‫ויק־‬ ‫א ר י ב ולא לנצח אקצוף כי~רווז נעולים בללך השאלה‬ ‫כיחכישלאל)הםעשלתהשבטיםהיובמלכותאפליםתחלהכסכח‪1‬י‬ ‫אפלים‬ ‫הוא זה מריכ שמחה‬ ‫במו שימי הנעולים ק‬ ‫מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי‪:‬‬ ‫שיכאי לארצם יככי ‪:‬‬ ‫קודמים לימי הכחלות‬ ‫‪ .‬־ • ‪• . • * » ,‬‬ ‫< ‪u‬‬ ‫־ • י ׳ ־ י‬ ‫שאמל בכילי היא לפי שנתנה הככולה לייסףאו פילום) חכיב היא עלי ‪ i‬״‬ ‫)ימי הזקונים וכן חסל‪.‬‬ ‫הבכיללאכמ )כן אמל בני כמליישלאללענין חבה)אהבה‪ :‬מזלי י ‪ 5‬י ‪£‬‬ ‫כעוליך‪ :‬הכן יקיל לי הן לכלי השכינה מה זה שאני!וכל אמז) תמיד כאימ הוא‬ ‫יקכצנו׳ מי שזלה אות) והגלהו בקהאומית היא יקבצמ‪) :‬נהמ י עניו ‪ w‬״ ‪ i‬בן יקיל לי שלא חטא לי מעולם‪ :‬אם ילד שעשועים ׳ כאדם שמשתעשע עם בנן‬ ‫וכן ונהל! אלי) בל הגלם‪ :‬ללאבה ׳ להעצב וללאג‪) :‬לדתי י זכל ה כ ה נ י ם ^ החביב ‪ J A‬מד לכלי מ ׳ ככל עת שאלכל מ כזכלמ עול כאהבתי הקלומה לו י‬ ‫שתשוב עמלת בית המקלש במקומה וישבעו לסן הקלכנית‪ :‬כה אמל ‪^ u l s‬על כן םאזכלמ כאהבה הקדומ המ‪ 1‬מעי לן כלא)תי אנתז בגל)׳‪ :‬לחם אלחמנו׳‬ ‫כלמהנשמע׳אמלעלללךמםלעלעשלתהםבטיםםלאסםאפחםוזכ\הא‬ ‫ואוציאמ מהגלות‪:‬‬ ‫ואמד‬ ‫לכלם והיא לחל כאילו מכה עלכניה‪ :‬כי איננו י כיחש העם ״כל אלו‬ ‫וזסלת הפסלת יום שני של לאס השגה*‬ ‫לאשיו‬ ‫עליהם אינני לפי שלא שבו עול משגל) כמ) ששבו יהולה ובנימק מנלות‬ ‫הפטלתמם הטפולים‪:‬‬ ‫מכבל ועשלת השבטים לא שכו עוד ולא נילע מקומם אים לפיכך אמל כי אימ!‬ ‫סולו סולן׳ כה יאמל הנביא כשמי לעמי ככמ ככמ מסילה סלולה‬ ‫ופיהם כלמהכגכעה למה להשמיע הקיל למלחיק׳)יש ללש למה לחל לפי‬ ‫פנויצלהלעמדלכיכם‪ :‬הלימומכשול׳סקלו האכנים שאתם‬ ‫נכשלים בהם הם הלהולי לשע‪ :‬סוכן על ׳ שוכן לעולם‪ :‬ממם גקדום אסטן י‬ ‫שהלכי אבית ואמהית לפייס את הקליש כחך היא על שהעמיל מנסה צלם‬ ‫)את לכא ושפל לוח׳ ואף על פי שאםכון עם מחמים וקלושים והם הגלגלים‬ ‫בהיכל ולא נתפייס נכנסה לחל אמלה לפניו לכינו סל עילם לחמי מי מחבין‬ ‫והמלאכים ק אשכון עם התחתונים עם מי שהוא בהם לכא ושפל לוח להחיות‬ ‫לחמיךאילחמיבשלודס הוי אומל לחמיך מחבק והלא אני הכנסתי צלתי‬ ‫לוחם ולכם אף על פי שהם כצלה פעמים לא תחםמ שאיני משגיח עליהם וכן‬ ‫לכיתי שכל העבולה שעכל יעקב את אבי לא עבד אלא כשבילי וכשבאתי ליכנס‬ ‫יסלאל םעתילין להיות זמן אליך כגלות והם שפלים ונלכאים אני עתיל להחיות׳‪:‬‬ ‫כי לא לעולם אליב ׳ מיום היותם לי לעס הייתן כמליכה עמהם הם חוטאים ואני‬ ‫‪..‬‬ ‫‪w‬‬ ‫י " ' " ' ' ‪ j‬״י ־*־׳;״י ‪ -‬״ ~ ׳י••׳*־‬ ‫קוצף עליהסולא תהיה זאת המליכה יהקצף לעילם כיאסיל לב האבן מהם כי ‪" L «n‬‬ ‫»‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫; !י‪/‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪: IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־<_‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪;1-1‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫"׳‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• •*'‬ ‫‪r‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪• •• :‬ן‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫• ‪.T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪X‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪r t \ T‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪;T‬‬ ‫ו *‬ ‫‪V‬‬ ‫'‬ ‫;‬ ‫י י‬ ‫\ י י‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• IT‬‬ ‫•‬ ‫‪ T‬״‬ ‫;••‪TV‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫*‪•J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫•ן‬ ‫‪• T - \ : l‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪JT T‬‬ ‫•ן‬ ‫‪:‬‬ ‫•_‪JJT‬‬ ‫‪T‬״‪l/,‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪•1‬‬ ‫‪IA‬‬ ‫‪».-‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫?ליי ?** י י ־ י‬ ‫ואמר‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪\y?:-«:T‬‬ ‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫»־‬ ‫‪S‬‬ ‫"י*‬ ‫‪» .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪JT‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫»‬ ‫‪• 1 1 -‬‬ ‫••ן‬ ‫•‬ ‫‪"T‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫» ‪T v.-.‬‬ ‫־‬ ‫•• ‪v / r‬‬ ‫‪V‬‬ ‫• ‪j‬‬ ‫•י‬ ‫;‪•AT‬‬ ‫״‬ ‫‪K‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪| J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪-J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫י‬ ‫ץ ז‬ ‫‪s‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪• T - .‬‬ ‫־‬ ‫רדק‬ ‫&‬ ‫‪--J‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•\‬ ‫•ן ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫״ ‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪J|T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫ה ח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬ת‬ ‫‪5‬‬ ‫ג‬ ‫‪r‬‬ ‫ב א‬ ‫‪T‬‬ ‫ס‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪CJ‬‬ ‫ץ‬ ‫•‪/‬‬ ‫•‬ ‫‪\ . r i‬‬ ‫‪l‬‬ ‫\‬ ‫‪X‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫ב מ ר י י ן י | (‬ ‫ס‬ ‫‪1 1J‬‬ ‫י‬ ‫‪3wm‬‬ ‫}‬ ‫ג‬ ‫?‬ ‫‪OTW‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪j‬‬ ‫בעזן‬ ‫ה פ ט ר ת ליום ה כ פ ו ר י ם ב ש ח ר י ת‬ ‫רדד!‬ ‫רדק‬ ‫בעין כצעו׳ גזלתו ז הסתל׳ פי' הסתר פנים כמו שאמר ואנכי' הסתר אסתירשממטים העניים לק ימלטו עלי און׳ או ייאיה המלטה סס העול כמי ייקח חניגיה׳‬ ‫פני מהם‪ :‬וילך סיככ ׳ מלל םמלל כי ופנה אחלי אלהי אחלים כמו סהתעהואת המוטה ׳ למה לחקם העניים ינגשם אותם כאלו ישימו עול ומוטה על גואלם׳‬ ‫לכו‪ :‬ללכמ לאיתי ׳ כשהיא נכנע מלפני סכאתהי צלה‪ :‬ואלפאהו'ואנחהו ׳'ולשי פילם מוטה ׳ הטיית מספט ‪ 5‬וםלת לצוצים חפסים ׳ הם העגלים שהם‬ ‫אוליכהז צללך מלפא או ואנחהו לסין הנחה ומלגוע ואסלם נחומים לן)לאכלמ ׳ רצוצים)שבורים ביל אלוניהם שכלים על לא תללה בו בפלך ולא ישלחום מקן‬ ‫שבע שנים ‪ :‬מוטה׳‬ ‫על הצלות ועל הלעה ‪.‬‬ ‫מוטות ושלח רצוצים ח פ ש י ם וכל־ פירסנוהו‪ :‬הלא פרום׳‬ ‫שסכל כגלות אשלם כ בעוין בצעו קצפתי ואבדתו דתסתר‬ ‫‪•:‬ד ‪• :‬‬ ‫•‬ ‫הפריסה היא הבציעה‬ ‫נחימיס כלומל טימת‬ ‫^וינחם כהם ומתל ל ואקצף רלך שובב בדרך לבו‪:‬‬ ‫הלוא פרם‬ ‫מוטה תנתקו‪:‬‬ ‫לרעב ילוע בלבדי רבותינו זל‬ ‫‪• tit‬‬ ‫»>‬ ‫ד־‬ ‫; ־"ן ‪I‬‬ ‫‪vr‬‬ ‫לחמך ו ע נ י י ם מרודיפם ת נ י א מכלךןאחל כך בוצע ג‬ ‫לאכלמלאות׳שהתאכלו דרכיו' ך א י ת י וארפאתו ואנחהו‬ ‫ועניים מלולים ׳ כ‬ ‫•ע‬ ‫‪v‬‬ ‫*‬ ‫>• • •ג‬‫י‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫בגלות עלחלכןיליםלם ואשלם נחמים ל ו ולאבליו‪:‬‬ ‫ג י כ בירת כייתרארת ע ד ם וכסירתו נאנחים ונאנקים על‬ ‫צמו שאמר שישו אתה‬ ‫‪r‬״‬ ‫צלתם כגון עוניי <‬ ‫‪P‬‬ ‫צושוש כל המתאבלים בורא נוב ש פ ת י ם ש ל ו ם י ש ל ו ם‬ ‫ומבשךך לא־תתעלס‪:‬‬ ‫אז יבקע ומחלי׳ אליל כשיחי‪:‬‬ ‫עליה ולשי פילוש לו‬ ‫ולאכליו׳למציטעלים ע לרחוק" ולקרוב אמר יהיוה ורפאתיו‪:‬‬ ‫כשחר אורך ואהבתך מהדרה תצמח )מבםלך׳ ןמקלובך!‬ ‫יכקע בשחל י כעמיל‬ ‫עליו‪ :‬כילא׳ואהייה מ ודהרשעים ביבם נגרש כי תישקט‬ ‫ןהלך לפניך צךקך כבוד יהודה‬ ‫י השחל הבוקע בעבים‪:‬‬ ‫\‪:r‬‬‫•‬ ‫־ >מחלס׳ לכל ־‪t‬םצתים‬ ‫אז תקרא ויהוה יענה אילך׳ לוצהלומל ה‬ ‫יאספך; ‪.‬‬ ‫»יאמל בפי הכל סלים לא יוכל וינרשו מימיו רפש וטיט‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫‬‫‪J‬‬ ‫ •י‬‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫ן‪1r‬‬‫־‪1‬־ ! י ו‬ ‫הצלחתך‪) :‬אלוכתף‪.‬‬ ‫טליםולא יזכל שם מ‬ ‫מלחמה בעילם וזה אץ שלום אמר אלהי לרשעים‪:‬‬ ‫תשוע ויאמר הנני אם־־תסיר מתוכך רפואתך‪ :‬והלךלפנין^‬ ‫‪t‬‬ ‫‪J |T‬‬ ‫־‪v‬‬ ‫‪vt‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪ J‬י ‪T‬‬ ‫צלקף כשתמות כמל ה‬ ‫מוטה שלח אצבע ורבו—און‪:‬‬ ‫יהיה אחל מלחמת גוג ק ר א בנדון אל־־תחשך כשופר‬ ‫יאספך אל מקים הנמל‬ ‫זמגיג׳ ופילזש ללחיק‬ ‫ורתפק לרעב נפשך‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫לעמי‬ ‫ודהגד‬ ‫קולך‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ונפש נענדה אשל נפשות ההליקים‬ ‫*דלוםלם ולקרוב לה‪:‬‬ ‫‪»/v : T- V»*l‬‬ ‫‪; - t t‬‬ ‫״‪| t " •I‬‬ ‫צלולות שם כצלול‬ ‫ו‬ ‫^רפאתמ׳ שב לישראל ‪VT‬‬ ‫תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתןז החיים‪ :‬שלחאצבע׳‬ ‫צמישפילםניואלפאהו ולבי ת יעקב חטאתם‪ :‬״ ואותי י ו ם‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪h^H‬‬‫‪:‬‬ ‫ונחך יהודה תמיד מקזליאמל אם תסיל‬ ‫בצהרים‪:‬‬ ‫!לבותינו זל למלו מזה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.1T‬‬ ‫‬‫אותו המעשה הלע‬ ‫‪; b f‬ךרשון ןךעת דרכי יחפצון כנוי‬ ‫ואמלי גלילים בעלי ת‬ ‫והשביע בצחצחורת נפשך ועצמתיך )אפיל) שלח אצבעך‬ ‫נ‬ ‫תשובה מצליקים‬ ‫איש!—צידקדה עשרה ומשפט אלחץ‬ ‫יחליץ והיירת כנן לוה וכמוצא מ י ם תסיל כללך כני אלם‬ ‫גמולים שנאמל ללחוק‬ ‫• ; ‪C-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V —.‬‬ ‫המליכים שישלח אצבע)‬ ‫)לקליככליסא לחוק מי‬ ‫ובנו ממך • האחלאלפני חכמ לא‬ ‫מישפטיי־צדק‬ ‫ישאלוני‬ ‫עזב‬ ‫לא‬ ‫ו‬ ‫שהיה לחיק ינתקלכ‬ ‫אשר לאץכזבו מימיו‪:‬‬ ‫׳םיכמ )כן תסיל לכל‬ ‫יה‬ ‫ה‬ ‫והלל קליב מי ש‬ ‫למת צמנו‬ ‫קרבת אלהים יחפצון‪:‬‬ ‫ח ר ב ו ת ע ו ר ם מוסדי ךור־־וךור און שלא תליכ עם לעך‬ ‫קליל כבל‪ :‬יהלשעים‬ ‫״אכל הלשעיס שהם ולא ראןירת ענינו נפשנו ולא תרע‬ ‫ת ק ו מ ם וקרא לך גרר פרץ משובב אפילוכלכלים‪) :‬תפק‬ ‫נתיבות לשבת‪ :‬אם־תשיב משבת ללעכ נפשך׳ כלומל‬ ‫כיםנגלש אין שלום הן כ י ו ם צ מ כ ם תמצאו־חפץ וכל־‬ ‫כשתפלושל) לחייך כ‬ ‫^‬ ‫תלך עשו״‬ ‫הן לריב ומצדה‬ ‫להם אלא יסופי כולם עצביכם הננשו‪:‬‬ ‫בלוח נליכה תעשה‬ ‫!פילוס טם ננלס כי<)‬ ‫ו ק ר א ת ל ש ב ת ענג לקדוש יהודה )בהסכלת פנים שיכיל‬ ‫הים שהוא נגלם אל תצומו ולהכודת באנרף רשע ליא<ר‬ ‫מכבר וכבךתו מעשורת דרכיך מ כיבלצק וכלב טיב אתה‬ ‫אספהכללגע)לגעכי‬ ‫קודכס‬ ‫להשמיע במרום‬ ‫תצומו כיום‬ ‫‪ .‬י י •י ־ י ‪y‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ •• ־ ־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/:‬‬ ‫• !וי‬ ‫ך• ־ ••־•יי‬ ‫‪ :‬״ ‪T‬‬ ‫נותן לו‪ :‬ותפק ׳ כמו‬ ‫השקט לא יוכל אלא‬ ‫ךבך‪:‬‬ ‫חפצן‪ :‬ודבר‬ ‫אבחרהו יןף מ כ צ ו‬ ‫צוםיום ע נ ו ת‬ ‫אבחרהו‬ ‫יהיה צום‬ ‫הבזה‬ ‫והאכלתיך‬ ‫במותיאארץ‬ ‫הלוא זה‬ ‫ליחוה‪:‬‬ ‫יבא גל איזל נל לעולם ‪:‬רצון‬ ‫נחלת־ יעקב ותיצא ׳ יכן ויפק לצין‬ ‫‪T i V‬‬ ‫ד־‬ ‫מה׳‪ :‬יאפלתך כצהלי׳׳‬ ‫והךכבתיר על‬ ‫אזתתעננעל;יה!ה‬ ‫לאינוחוככאו אלא ה פתח חרצבורת רשע התר ׳אגדורת‬ ‫פייהוה דבר‪:‬‬ ‫אביך כי‬ ‫ראשו‪ -‬ושק‬ ‫אדם‬ ‫ו־\י‬ ‫נפשו הלכף כאנמן ‪v‬‬ ‫ ז‬‫־ •• ־‬ ‫אם היה לך אפלה יצלה‬ ‫• "‪I‬‬ ‫‪ y‬ן ‪vt‬‬ ‫‪T‬‬ ‫**שפה יגלשו מימת ל‬ ‫תשיב כמו הצהלים‬ ‫לפם ו^ט אל היכםה ואפר יציע הלזה ת ק ר א ״ י צ ו ם ר ו ם‬ ‫‪/ :‬‬ ‫• !!י‬ ‫״ • ‪T T -. -‬‬ ‫הלםעים מהלגש‬ ‫יניחו‬ ‫)למה מעםיהלשעיםללפש וטיט כן לעילם לא‬ ‫העילם ש&א חיזק א)ל היום‪ :‬ונחךה׳יכללך ה' נחני כצלקתך כלומל תמיל ישגיח‬ ‫על םיימת) כמו סאמל שם לםעים חללי לגז‪ :‬קלא כגלק ׳ אמל ה׳ לנביא שיקלעליך‪ :‬כצחצחית ׳ ענק יזכם כמי צחא צמא כעת סהיה צמא וחסלין טיכ כעילם‬ ‫כקול לבני לולו וימכיחםיעל מעשיהם וילים קולי אליה׳ כמי השיכל שישמע קיל)הוא ישביע נפשך‪ :‬יעצמותיך יחלין ׳ ילשן על ללך ושמיעה טובה תלשן עצם י‬ ‫•למלחוק‪ :‬אל תחםוך' ׳ אלא תמיל קרא להם‪ :‬והגל לעמי פשעם ׳ אלו תלמ^ כגן לוה ׳ שיש מ מעיכות ישקוהו והוא לוה ושבע תמיל‪ :‬וכמוצא מים ׳ היא‬ ‫יזכמים שכל שגנתם פשע ששגגת תלמול עילה זלין‪ :‬ולבית יעיןב חטאתם׳ אילוהמקולז אשל לא יכזב מימיו ׳ כי אפילו בעת היובש הוא ניכע ׳ וכלות הלכ׳ היא‬ ‫עמי האק שאףזלננ׳ סננה‪ :‬ולעת ללטיחצצון׳ חפצים לשאול הזלאו׳ לחכמיםכזכ כאלו מכזב בו סלא היה סם מעולם על ללך כחש מעשה זית׳ ותילוש יכחש‬ ‫לאילו חצים לקיימם‪ :‬כגל אשל צלקה עשה ׳ כך שואלים איתי תמיל משפט צלק כה‪ :‬וכנו ממך ׳ כי כמי שהמעשים הלעים מחליכים האק כן המעשי׳ הטובים‬ ‫מיםכים אותה ׳ ובילוש ממך המעשים הטוכים יוצאים ממך יבנו חלמת העולם‬ ‫)אין לעתס לקיים וכשהן צמים ואין נענין אומלי׳ למה צמנו ולא לאית תעניתי‬ ‫ולא קכלת תפלתינן‪ :‬ולא תלע ׳ כאלו לא תלע כלומל אין אתה משגיח בנו ׳ החלמת שהיו זמן לב‪ :‬מוסלי לול)ליל ׳ המיסלות שנפלו זה ליל)לול ׳ אתה‬ ‫והתםזכה הן במם צומכם ׳ ואיך אלאה צומכם ואינו ט אם למליבה ׳ ט כיום כמעםיך הטובים תקימם אותם‪ :‬וקילא לך נילל פק ׳ כני העולם יקלאו לך ט‬ ‫התענית יאספו העם לילאה אלם'כעל חובו וישאל ממנו חפצו כלומל חומ ואם בזכותך ובמעםיך הטובים יגללו הפלצות‪ :‬מסובב נתיבות לשכת׳ כי כחלכן‬ ‫לאיתן ינגיש אותו וילחקנו על שיתן וגם יכנו באגחף לשע אם יענה לו שלא האלץ הנתימת שיממית אין עיבל בהם ויאמלו עלץ כי אתה המסזבכ הנתיבוינ‬ ‫כלצומ‪ :‬עצביכם׳ ממינכ׳ כמו ועצביך כבית נכח צי הממון יגיע האלם ועצמנו‪ :‬לעמל בהם לשכת בי מפני ישיבת העלים ישימ גם כן הללכים‪ :‬אם תשיב‬ ‫חנגסי׳מןלאיגוםאתלעהו‪ :‬לאתצומוכמם׳ כמשפטהמם לשכול לבבכםמשבת ׳ מלכת בשבת חוץ לתחום ואמל אם תשיב כלומל אם היית הולך בללן‬ ‫כדי םיפמע כמחם קולכם‪ :‬הכזה ׳ אין הצים הנלצה התענית מלאכול ומלשת) ונזכלה סהוא שבת והשיבום לגלך אחול מלכת עול לכבול סכת כל שכן עשוי*‬ ‫וכפיפת הלאש כמו האגמון והיא הגומא שכופף לאסו ולא הצעת השק והאפל חפצץ שהיא כילל המלאכות שחייבק עליהם מיתה ׳)פיל׳ עסות חפציך מעשימ‬ ‫)מם משכת עי מלת כמקים שנים י ולנלך ׳ וחפצך ׳ חסלים מל הלכים י ולכותימ‬ ‫כי אין המעשים האלה ניכחלים ׳ ולשי פילש כאגמון ׳ הוא כמק מחט כפוף וצלין‬ ‫בזלגיס‪ :‬חלצבות לשע ׳ קשוח לםע וק ט אין חלצבית למותם כי מעש הלשע זלפילשולנלך לרך המקלא לשין לכיס שאמלי לגל) אחת כתוך התחים ולגל)‬ ‫כשיתחזק ילמה לקםל אאק שלא יוכל אדם לפתחו ופתילו כי אם בטילח גלול ׳ אחת חוץ לתחים יכנס שנאמל אם תשיכ משכת לגלך ׳ לגליך קלען‪) :‬קלאמ‬ ‫וכפל הענק במלות שינית יאמל‪ :‬התל אגדות מוטה׳ כי מוטה כמו לשע לשכת עינג׳ לענג הגיף כמאכלים עלבים יטיכים׳)פילים קלאת כמי מקלא‬ ‫קלם‪ :‬לקלים ה׳ מטבל י כפל ענין במלית שיניתי ורבותינו'־)ל פילםו מאי לכתיב‬ ‫לקדום ה מכזבל זה מם הכפילס שאק מ לא אכילה ולא שתיה אמלה תולה כצלהי בכסות נקיה‪ :‬וכבלתו מעשית ללכיך ׳ זהי הכבול שתמנע מעשית כל מלאכה ׳‪ 1‬כי‬ ‫כיחש ללכיך *זפצץ ומעשיך כמו ללכי ספלתי‪ :‬ממצוא חפציך ׳ כפל ענק במלות שינות כי היא כמ) מעשית ללכיך‪ :‬ולבל לכל ׳ שלא יהיה למלך םל שבת כלמלך של‬ ‫מאתי הכל וכילו ׳ והתענוג על ה׳ הוא‬ ‫טיכיתץעל שתתענג עליי יתילה מ יכטיבי כי‬ ‫תתענג על ה׳ ׳‬ ‫כלכלים‪:‬‬ ‫סילכל בשבת‬ ‫^^מדטתת^^ייןתןדהטיכטיביכימ‬ ‫כלומל^שפיע ׳לך״ ^ ע‬ ‫וןזתתענגעלה ׳ «‬ ‫וימעטאזכלכלים‪:‬‬ ‫וימעטבנחת‬ ‫בנחתבשבת‬ ‫כלומלשילכל‬ ‫מול כלומל מול‬ ‫!לאישמעאל בןאבלהם )לא עשו ‪p‬‬ ‫תענוג הנפש‪ :‬והרכבתיך על במיתי אק ׳ היא אק ישרא׳ שהיא גביה מ כל הארצית‪ :‬נחלת יעקכ ׳ כי בנמ הס מייחלים לנחלה ו‬ ‫?כייןשהוא לבל יקיים לבלו‪:‬‬ ‫׳?כיין‬ ‫יצחק ׳ ולמתימ?ל ללשו נחלת יעקב׳ נחלה בלא מצלים כמו סנאמל ופלצת ימה זקלמה וגומל‪ :‬בי פי ה לבל ׳‬ ‫»‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫־>‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫»>‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪i:-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*'‪••I‬‬ ‫״‪1:‬־"‪S‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫•ן‬ ‫‪•AT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‪jt‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•ATT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T' /‬‬ ‫‪• t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫">‬ ‫•‬ ‫‪;T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫<‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫׳‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫׳‪y‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪~|T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪• |T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T V :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״!‪ .‬־‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪a‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪T!T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫־•‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י•‬ ‫‪N‬‬ ‫‪T||1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־(‬ ‫‪|T‬‬ ‫"‪T‬‬ ‫‪-I‬‬ ‫‪-X‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪" T J T‬‬ ‫\‬ ‫‪P‬‬ ‫‪njy‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T^T‬‬ ‫••‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬ן‪:‬־‬ ‫־‪;-,.-‬‬ ‫‪A-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪|J‬‬ ‫• ‪t‬‬ ‫־‬ ‫‪w‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫הפטלמ‬ ‫ה פ ט ר ת צ ו ם כפור ל מ נ ח ה‬ ‫רדק‬ ‫לד‬ ‫רדס‬ ‫תופשי המס!טים ‪ :‬איש אל אלהמ ׳ מן שבעים אימית המ סם ‪ :‬אל ירכתי הספיגה*‬ ‫הפסלת צום כפול למנזה‪ :‬נכואת יונה‬ ‫אל אחת מן הילכתים יכן )יקבל כעלי גלעל! לכ החובל׳ הגליל שבספנים כי‬ ‫הספנים נקלאים חיכלים לפי סמישכין ימתילין חבלי התילן‪ :‬יתעםת ׳ יתלצה‬ ‫ןץיי״ןל לכל ה ׳ אל מנה בן אמתי ׳ נביא זה היה משכס זבולון מן הנלא'‬ ‫)כן אכל) עסתמתי) מחשבו׳ לצונו׳ וכן כאלמיתומלכא עשית ילל מחשב‪ :‬לכל‬ ‫כי גת החפל היה סם עילן ובחלק זבולון היה ׳ ויש לםאיל למה‬ ‫)נפילה ניללית׳ מאים‬ ‫נכתב נבואה זו בכתבי‬ ‫ביונה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫בת‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כפול‬ ‫ום‬ ‫צ‬ ‫הפסלת‬ ‫י‬ ‫‪ .‬הקלם וכולה על נינוה‬ ‫ית‬ ‫יםפית ה‬ ‫כסלס‬ ‫ויקראו אל־יהו ףיאמרו הבמיססאל‬ ‫עליהם‪:‬‬ ‫יםלהםילכמ‬ ‫סימן אי׳‬ ‫שהיתה מאומות העולם‬ ‫אנדה יהודה אל־נא נאבדות בנפש מםתכלת אמלי כשביל‬ ‫ואין מ ז כל לישלאל‬ ‫אחל ממני היא‪ :‬כשלמי״‬ ‫ואין ככל נביאי׳ וילתה ןילךץל דבר־יר^רת אל־־יונה בך‬ ‫האיש הזה ואל־תתן עדינו דם נקיא במעשי של מי ממנו‪:‬‬ ‫אמתילאםר‪ :‬קום‬ ‫מיה׳ ונוכלה‬ ‫באשל למי׳ למי חטא׳‬ ‫כי־אתה יהוה כאשר חפצת עשית‪ :‬אשל בשביל כן הלעה‬ ‫י‬ ‫־ י ־ ״ \י‬ ‫•נכתבה להיית‪ .‬מ»םל ‪ 1‬י‬ ‫^ אל־נינוה ה^יר הנתלה יקיא ?ליידי ויעמד הים מזעפו‪ :‬וייראו האנשים הזאת לס‪ :‬לחתל)׳‬ ‫וישאו ארת־יונרת ויטלהו אל־הים ׳׳החזיקי במשיסית ל‬ ‫&חינם מיםלאל היה ‪-‬כי־עלתה רעתם לפני‪ :‬ויקםיונרה יראות נתלה את־יהודה ויזבחרזבח להיציא הספינה אל‬ ‫לברת ת ר ^ ת מלפני יהות וירד‬ ‫‪f P‬‬ ‫היכסה כיתיפסהממ'‬ ‫דג‬ ‫יהוה‬ ‫וימן‬ ‫נדרים‪:‬‬ ‫וידרו‬ ‫ליהוה‬ ‫)מיליכיביםהיאכחיתל‬ ‫• •* • * ^ ‪ . v‬״ > »‬ ‫!‪t‬‬ ‫‪, 1 AT‬‬ ‫‪J :‬־ ־‬ ‫לבוא עמהנם‬ ‫שכרדת וירד‬ ‫תךשיש גרול לבלע את־יונדת ויהי יונה במעי בים‪) :‬ימן ‪ b‬׳ ענק‬ ‫בהבאדת‬ ‫אנידה י‬ ‫הככיא • שבי בתםזכה יפו וימצא‬ ‫זמק כמן אשל מנה מ‬ ‫שלמה יישלאל ימכיחים תרשישה מלפני יהורת‪ :‬ויהוה הטיל‬ ‫מאכלכם‪ :‬לנ גמלי‬ ‫איתס הנביאים השכם‬ ‫הדג שלשה;מים ושלשה לילות‪:‬‬ ‫זכר היה )היה שמי‬ ‫מ‬ ‫)העלב ואינם שמם‬ ‫רוחיגרולה אל־ה^םויהי םער־גרול‬ ‫ויתפלל יוגדת אל״יהוה אלהיו ממעי כלמח)לאנקלכ ל‬ ‫מרםעם ׳ יעיל להזליע‬ ‫להתפלל רמז הקבה‬ ‫הפלא הגליל שעשה ה בים והאנית חשבה להשבר‪:‬‬ ‫הדגות‪ :‬ויאמר קראתי מצרה לי ללג )הקיא) לתיך פיה‬ ‫השם יתכלך עם הנביא‬ ‫שהיה במעי הלג ג ימים רןךאו הםלחיום רזעקואישאל־ אל־־יהוה ויענני מבטן שאול ישועתי של נקבה שהית׳ מלאה‬ ‫עיכליייהיהםס בלוחק‬ ‫וגי ליליתיחי׳ ועול ש אלהיו ויטילו ארת־ ־הכלים אשר‬ ‫שמעת קולי‪:‬‬ ‫ותשליכני )התפלל שם סנאי ממעי‬ ‫שהקיאו הלג ׳ »מל‬ ‫הלגה‪) :‬יענני ׳ כמן‬ ‫ללמל שהשם יתבלך באניה אל־היס להקל מעליהם ויונה‬ ‫מצולה בלבב ימים ונהר יסבבגיכל־ שעמל כחיתי ילעשיצא‬ ‫חומל על בעלי תשיבה‬ ‫ואני ממעי הדג כשלו‪ :‬מבטן‬ ‫רשכב‬ ‫הספינרה‬ ‫אל־־ירכתי‬ ‫ירד‬ ‫מאייה עם שיהיו ומיחל‬ ‫משבריך וגליך עלי עברו‪:‬‬ ‫שאול׳ מכסן הלגשהן׳‬ ‫להם‪ :‬וקלא עליה׳ לא ויךךס‪ :‬ויקרב אליוךבהחבלויאמר‬ ‫אמרתי ננרישתז מנגד עיגיך אך אוסיף כשאול לי‪ :‬כלמשבלין‬ ‫כתב מה יקרא עליה‬ ‫אלא ממה שקר עליה לו מה־לך נרדם קום קרא אל־‬ ‫וגליך כהשכלנליהי©‬ ‫להב ט אל־היכל קדשך‪:‬‬ ‫כעת הזעף יקלאו מ‬ ‫כסיף ונינוה נהפכת ל‬ ‫למלכו כי זאת הקריאה אלהיך אולי יתעשר‪ /‬האלהיבש לנו אפפוני מ י ם עד־־נפש תהום יסבבני משכליםזואני אמרתי׳‬ ‫כשהשליכוני אל הים‬ ‫אמר לו שיקרא עליה‪ :‬ולא נאבד‪ :‬ןיאמרו איש אל־רעהו‬ ‫תלשישה מלפני לכו ונפילה גורלורת ונרעדה בשלמי סוף חבוש לראשי‪:‬‬ ‫לקצבי הרים הננימתוננלשתימננ׳‬ ‫ירדתי הארץ בריחירה בערי דעולכם עיניך‪ :‬אך׳ לאיתי‬ ‫ה׳ ואיך היה יכיללבלוח‬ ‫ולול אכה מפניך הרעדה הזאת לנו ויפלו גורלות הפל‬ ‫שקיימתני כל אלי הימים‬ ‫ילעתי כי איסיף להכינו‬ ‫ויאמרו אליו ותעל משחת חיי יהוד־־‪ .‬ארחי‪:‬‬ ‫אכרח אלא אין מלפני הגורל על־יונרת‪:‬‬ ‫אלהיכלקלשך אפפיני‬ ‫כמגמפכיכי הנביא היה‬ ‫מלא חפמה ולעת ואיך הגידה־־נא לנו באשרלםי־יהרערת בהתעטף עלי נפשי אתייהורה זכרתי מים עלנפש ׳ ממני‬ ‫מים על שכמעט יצאה‬ ‫הה חושב לברוח מפני‬ ‫ה ״)לא פיליש מלפני הזאת לנו מה־מלאכתך ומאין תבוא‬ ‫ותבוא אליך תפלותי אל־היכל ממנינפסי‪ :‬סוףחמש‬ ‫ללאסי ׳ הסוף היא ה‬ ‫מלכל שהיא לפני ה׳ מה ארצך ואי־מזה עם אתה‪ :‬ויאמר‬ ‫קךשך‪:‬‬ ‫משמרים הבלי־ישוא הגימא ויש ממני גדל על‬ ‫והיא ריח הנבואה כי‬ ‫ואני בקול תורדת שפת היאיר אי הים‬ ‫חשכ שאם יצא <‪ phr‬אליהם עברי אנכי וארת־יהוה אלהי חסדם יעזבו‪:‬‬ ‫לפיכך נקלאיםסיף׳‬ ‫ישראל לחוצה לאלן לא‬ ‫אשר‬ ‫אזבחה־לך‬ ‫נדרתי אשלמדה )ים מממ םגללכקלקע‬ ‫משרה עליי ריח נכואה השמיכם אני ירא אשר־עשה ארת״‬ ‫־ י • י *‪ y‬׳‪r‬־ •‬ ‫ישועתה ליה‪1‬ה‪ :‬וייאמר יהוה לדנ הים)היא נכלך כלאשי‬ ‫והיה ממאן ללכת כזה‬ ‫השליחות כי אמר מנה הים ואת־היבשה‪ :‬וייראו האנשים‬ ‫הלגים וזהו שאמר סיף‬ ‫חכישללאםיזפי׳ללאסי‬ ‫המים קרובים לתשובה‬ ‫הקא ארת־יונה אליהיבשדה‪:‬‬ ‫הם ואם אלך יםזמ יראה נתלה ויאמרו אליו מת־וארת‬ ‫ללאש הלג שבלעני כי‬ ‫ויהי ךבר־יהוה אל־יונדה היא היה כמן לאשי כל‬ ‫מלרכיהם הרעים ו‬ ‫ויחייבו ישלאל כזה שאני ןןשיות כי;יךןןו האנשיפם כי־מלפני‬ ‫קום לך אל־נינוה זמן שהיה במעי הלג‪:‬‬ ‫שנית לאמר‪:‬‬ ‫לקצבי הלים יללתי׳‬ ‫)הנביאים אחליםהולכי׳ ;הוההואבךחמהנידלהס‪ :‬י ויאמרו‬ ‫לסיף ההרים יללתי׳‬ ‫אליהם תמיל כשליחות אליו מה־־נעשת־לך וישתק חינם‬ ‫העיר הנדולרת־־וקרא אליה ארת״ לסיףההלים אשל כים‬ ‫השם יתבלך)אינם ש‬ ‫ראמר‬ ‫!‬ ‫וס?־‬ ‫הולך‬ ‫הים‬ ‫כי‬ ‫מעלינו‬ ‫כלימל לעיקליה׳ שהיא‬ ‫סכים מללכם הלעה‪:‬‬ ‫הקריאדה אשר אנכי דבר אליך‪:‬‬ ‫קלקעהים׳ )קצכןקן‬ ‫ת‬ ‫וירל יפו ׳ שהי׳ על שפ אליהם שאוני והטילני אל־־היכם‬ ‫כרבךבתי שהאק שהיא היכשה‬ ‫אלינינורתילה חש‬ ‫וילך לעולם׳ מתח‬ ‫כליחיהכעלי‬ ‫האק‬ ‫היא‪:‬‬ ‫אחל‬ ‫ו י ק ם יונרה‬ ‫עיר־־נרולרתצא אליהלעילם שיהיה הים‬ ‫מלחת בעלי שלא א‬ ‫יתה‬ ‫ה‬ ‫ימלש‬ ‫;הורתלי כל‬ ‫וישתק ה י ם מעליכם כי יורע אמהמ בליחיהכע‬ ‫ה;תדת‬ ‫ונינודת‬ ‫יכלי)אחלי שאני חי במעי הלג ילעתי שהעלית משחת חיי)השחת הוא הקכלג‬ ‫כי בשלי הסערהנדול הזח עליכם‪:‬‬ ‫ויחל‬ ‫ימים‪:‬‬ ‫שלשת‬ ‫מהלך‬ ‫לאלהים‬ ‫^הצלהשתקצלנפםהאלםמאמל‬ ‫י)התפללתי אלמ‪ :‬משמרים הכלי‬ ‫ת‬ ‫הלג את ה זכל‬ ‫שבלעני‬ ‫כסהיתה בצלה נפשי‬ ‫ויחתרו האנשים להשיב אל־ךדבשה‬ ‫אחד‬ ‫מהלךיוכם‬ ‫בעיר‬ ‫יונד־זלביוא‬ ‫שיא׳ אנשי הספינה שהין עיבלים אלילים ילעתי שאחל שנמלט) מן הצלה יעזבו‬ ‫אינלוכיהיטה^ךוס^ר " ‪V‬‬ ‫הים‪ ,‬אחוףאניות׳‬ ‫יוכם מי‪ .‬שנלל) דשימ לעכילת‬ ‫לא יקיימו‬ ‫ינללו נללים‬ ‫ויאמראלמ‬ ‫ויקרא* ןזעקז‬ ‫^^‬ ‫ארבעים‬ ‫עוד‬ ‫אליליהם שהם חסל ינבל* ׳ וכן הוא כפרקי רבי אליעזר כמן שלאו המלחים‬ ‫והנכנס בים יקלא מלל‬ ‫אנשי‬ ‫ויאמינו‬ ‫נהפכות‪ :‬י י‬ ‫ונינוה‬ ‫פילים ואימל כי הישועה ליל‬ ‫יעתהלה׳‬ ‫שיא)גימל‪ :‬יש‬ ‫״‬ ‫כמו שצאמל מללי הים כאניית כי שפת הים היא מקים נמוך מגל שאל היבשה ן‬ ‫להגדיל) סומך אות) לאל ללך הנללה כמו כהללי אל י‬ ‫כשהג׳באה טעמו מללע ׳ לוצה לימל שהיתמ)כגת ללכת ילכא תלשישה‪:‬‬ ‫כאה תלשיש ׳‬ ‫)ייכלאו‬ ‫)יתזישכרה ׳‪A‬סכר הראל לני ליגת לה ׳ יכללש נתן שכל כל הספינה כעמל שתמי‪£‬‬ ‫ללכת)לא תמתין לסוחליםולסחילית׳ וסמכי מזה שאין הנמאה שולה אלא על‬ ‫אלםעשיל• יהאניהחשבה להשכל׳ ליצהלימל אנשי האניה חשכו םתשכר‬ ‫האניהולשיפילשחסנהלהשבל׳ נלמיתכאילגהיא נםכלת‪ :‬המלחים׳ הם‬ ‫אלה‬ ‫ה‬ ‫‪-%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪<TjT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫כ י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪'T-‬‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪l"*T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫•‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫־‬ ‫'‪y‬‬ ‫‪-.1-‬‬ ‫‪,t‬־‪v‬‬ ‫•י ־*‬ ‫ג‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫< ז ה ר ! ע ם‬ ‫‪(3‬‬ ‫׳‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪,AI'T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‪j‬‬ ‫‪»:‬‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫•‪4‬‬ ‫‪| -‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫״ ‪I‬‬ ‫» ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪M -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫<‬ ‫•‬ ‫־‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫!‬ ‫ץ‬ ‫‪s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T( JT i‬‬ ‫‪A T -‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ ' -‬־ ‪V" J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫־ ‪y :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪S‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫»‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫־‪:‬־‪:‬יי ‪S‬‬ ‫—‬ ‫‪-‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪A TV:T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T • T: IT‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫‪At‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫‪V- :‬‬ ‫״‪,‬‬ ‫־ •• *‬ ‫‪*t‬‬ ‫‪«r‬‬ ‫‪S‬‬ ‫־<‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T \ T‬‬ ‫• ‪T J T‬‬ ‫י‬ ‫־ ־‬ ‫•י‪•-‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪vt‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J " -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TJ-T|• ,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\ \‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫י ‪ -‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫»‬ ‫־־ ‪I I‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪- Y‬‬ ‫•‪i‬‬ ‫־‬ ‫|"‪!T‬‬ ‫|‬ ‫־‬ ‫‪.T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪'A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫_‪J‬‬ ‫י‬ ‫־‪.‬־‪/‬‬ ‫( "\ >‪T T i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪' \ T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J•".‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• ;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫״ ‪V‬‬ ‫‪J T T‬‬ ‫‪j‬י״‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫•ו‬ ‫•‬ ‫•־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪•-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫;|‪JT‬‬ ‫‪|C‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i t‬‬ ‫‪v.-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ג־ ״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪IT-‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫;‬ ‫‪ -‬ו‪T‬‬ ‫'‪1%‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‪j‬‬ ‫*‬ ‫‪;T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫‪,‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪:•I-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪-.‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫<‬ ‫‪vc‬ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪VT‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪TI‬‬ ‫;‪T-‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪> 1| -‬‬ ‫־ ־ י י '‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪v‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫י ‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י •‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫י־‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬־‬ ‫‪R‬‬ ‫‪I T -‬‬ ‫‪y-‬‬ ‫‪It‬‬ ‫‪Vt S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪At‬‬ ‫‪l‬‬ ‫"‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫<‬ ‫‪ : |T‬י ‬ ‫‪y‬‬ ‫‪yv‬‬ ‫‪»A‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪y‬׳‬ ‫‪V‬‬ ‫ך‬ ‫״‬ ‫־׳‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫״‬ ‫>‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪V••:.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•יו‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪' ~ ^ , T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-T|:‬‬ ‫•׳‪r‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬ן‪ r -.‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ W D‬י י י‬ ‫» •‪1‬‬ ‫ה‬ ‫־‪.‬י‬ ‫»‪/‬‬ ‫"«‬ ‫• • ‪,‬‬ ‫ה‪1‬‬ ‫•י‬ ‫נ‬ ‫‪W‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫••‪JT‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪.‬‬ ‫• ‪ >-‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; •‬ ‫‪AT‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫׳י‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪:\-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫׳י‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪ f‬י‬ ‫‪A‬־‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪. 1 1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫••‬ ‫‪•V;T l‬‬ ‫‪* A T‬‬ ‫<•‪V‬‬ ‫־•‬ ‫־‬ ‫‪T‬־'‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪» t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫־'יי‬ ‫_‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪At‬‬ ‫ת‬ ‫• "‪V‬‬ ‫‪T JT J T‬‬ ‫״ יי‬ ‫י*‬ ‫״ י‬ ‫י‬ ‫‪lv"T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*••'-‬‬ ‫‪J"1J-‬‬ ‫ה פ ט ר ת ליכ ב מ נ ח ה ר ו ם א של ס ו כ ו ת‬ ‫רדק‬ ‫לקלאי צום ׳ קידם אזהלת המלך עשן תסיכ׳ מעצמם‪ :‬אללתו׳לכישיקליה‪:‬‬ ‫ויזעק ׳ העכיל כלוז כעיל על התםוכה לאף על פי סהעם הין נזהלים מאליהם‬ ‫הוסיף עול ענני הבהמי והשבת הגזל‪ :‬מסע׳ המלך ׳ לל מעצתו ושכלו היא וגלילי)‬ ‫כלם הסכימו' בזה וכן ןסעם זקנים יקיז ׳ בשנותו את טעמו‪ :‬בחזקה ׳ בכל לב‪:‬‬ ‫ומןהחמס׳ הוא מ ג ל‬ ‫כלם ‪ :‬מי מדע ׳ אולי‬ ‫נינודת ב א ל ה י ם ויקראדצום וילבשו‬ ‫־ •ןי‬ ‫ישיב מחם האלהים‬ ‫שקים מנדולם ועד־קטנם‪:‬‬ ‫ה‬ ‫כםיבנז ממעשינו‬ ‫ויגע ה ד ב ר א ל ־ ־ מ ל ך נ י נ ו ר ה ו י ק כ ם‬ ‫הלעים ׳ או פילוש)‬ ‫‪ITT‬‬ ‫•ו‬ ‫זי‬ ‫‪r‬‬ ‫מישיולעללכיהתשיבה‬ ‫י‬ ‫ישוכוהשם יתבלך‬ ‫מ כ ם א ו ויעבר א ד ר ת ו מעליו ר כ ס ש ק‬ ‫ינחם׳)לשי פילש׳ מי‬ ‫ויזעק ו י א מ ר‬ ‫מלע ׳ עמלות סכימ ו י ש ב ע ל * ה א פ ר ‪:‬‬ ‫ישיב‪) :‬יחלל)< כמן ב נ י נ ו ר ת מ ט ע כ ם ה מ ל ך ו ג ד ל י ו ל א מ ר‬ ‫‪A‬‬ ‫• ־‪s‬־‬ ‫טפילשמ כעמליישלאל‬ ‫ה א ר כ ם ־והבתמרת ד ה ב ק ר והצאן‬ ‫שלאשממללכ׳הלעה‪:‬‬ ‫ויתפלל מנה׳ התפלל‬ ‫אל־יטעמו מאומות אל־ירעו ומיכם‬ ‫קח נא את נפשייאמל‬ ‫׳ ויתכסו ש ק י ם‬ ‫כתחלתתפלת)אנהה‪ :‬א ל ״ י ש ת ו ‪:‬‬ ‫הלא זה לכלי׳ מה ס‬ ‫טהייתי חישב זמלבל ה א ד ם ו ה ב ה מ ה ו י ק ר א ו א ל ־ ־ א ל ה י ם‬ ‫•‬ ‫‪VC‬‬ ‫‪j - :‬‬ ‫עם לכי בי הייתי מפחד‬ ‫בחוקרת רשבו איש מדרכו הרעדת‬ ‫טיםיבו ותהיה תשובתם‬ ‫ומך־החמס א ש ר בכפיהכש‪:‬‬ ‫נולמתלעהלישלאל‪:‬‬ ‫מי־יורע ישוב ו נ ח כ ם ה א ל ה י כ מ ושב‬ ‫על המתי׳ בעול היותי‪*.‬‬ ‫׳•‬ ‫‪1T:‬ן‬ ‫‪A* VS IT‬‬ ‫‪\- • :‬‬ ‫»‬ ‫קת נא את נפשי ׳ שלא‬ ‫וירא‬ ‫מחרון אפו ו ל א נ א ב ד ‪:‬‬ ‫אלאה בלעת ישלאל‪:‬‬ ‫האלהיבם את־״מעשיהכם כי־־שבו‬ ‫ההיסב חלה לך׳ אם‬ ‫‪vt‬‬ ‫מלה לך מאל ולא אמל‬ ‫מ ד ר כ ם ה ר ע ה ר נ ח ם האלוזיכש ע ל ‬ ‫לו עיל ׳ אלא לוצה ל‬ ‫הרעת אשר־דבר לעשות־־להם ולא‬ ‫לומר עול אלאך אית‬ ‫‪f t‬‬ ‫י ••‪v‬‬ ‫י ‪ ft‬ף ‪:‬‬ ‫• י ו י • י י »־• *‬ ‫שאינו מן הלין שיחלה ‪ ,‬ע ש ה ‪ _ :‬ר ר ע א ל ־ י ו ג ה ך ; ג ת ג ר ו ל ר ת‬ ‫לך על סליחתי לשבים ׳‬ ‫ו יע חל ר־ אאך ‪:‬מ ת י ו יעתלפ לבלן אקל ־ד ימהתו יה ול יבאלמחר‬ ‫!היסב ענינו חיזק ״ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫הענ‬ ‫ת ר ש י ש ר ת כ י י ד ע ת י כ י א ת ר ה ' אל ‪ * -‬י‬ ‫זענק ׳‪37f‬ואמת איתל‬ ‫סחון‬ ‫חנון ו ומררחחוםם ^ א דר דך ' א פ י םם ו ר ב ״ ח ס ד‬ ‫חנ‬ ‫היסב‪ I‬׳ וימ אם *הסיב"‬ ‫ונחם ע ל ־ ה ר ע ד ה ‪:‬‬ ‫טאני עושה להם חלה‬ ‫‪T |T‬‬ ‫לך ׳ ל)נתן תלגם כמו‬ ‫ו ע ת ה יהיורת ק ח ״‬ ‫מאל׳ הלחלא‪ :‬וימן׳‬ ‫‪I‬‬‫‪T :‬‬ ‫‪ :‬־ ‪JT‬‬ ‫לשין הזמנה»' ה‪55‬לח) נ א א ר ת ־ נ פ ש י מ מ נ י ב י ט ו ב מ ו ת י‬ ‫‪V‬‬ ‫־ *‪•A‬‬ ‫־ ‪V S‬‬ ‫לפי שעה ׳ ואף על פי‬ ‫מחיי‪ :‬ו י א מ ר יהוה ה ה י ט ב ח ר ה רך‪:‬‬ ‫טעשהל) מ כ ה לצל א‬ ‫אולי יבש) עצי הסיכה ו י צ א י ו נ ד ת מ ך ה ע י ר ו י ש ב מ ק ד כ ם‬ ‫כי ישב שמה על מלאת‬ ‫ת‬ ‫ל ע י ר ויעש לו ש ב ם ס כ ר ה וישב‬ ‫לואלבעיםיום‪ :‬קיקיון‬ ‫ך״‪,,‬‬ ‫״ ‪-‬‬ ‫י‪A‬‬ ‫תחתידה בצל ער א ש ר יראדת מ ה ־ ־‬ ‫הוא עשב שתארכנה‬ ‫כאחתמ ותגכהנה )‬ ‫וימן י ה ו ה ‪ -‬א ל ה י ם‬ ‫יהיה ב ע י ר ‪:‬‬ ‫ועוםה צל ובמסנה )לא‬ ‫קיקיון ויעל י מ ע ל ׳ ל י ו נ ד ה ל ד ה י ו ר ת‬ ‫כשמן קיק ׳)אמרו צ‬ ‫בגמרא מאי קיק קיהמ‬ ‫צ ל ע ל ־ ־ ר א ש ו להציל ל ו מרעדתו‬ ‫יי‬ ‫וישמח יונך‪ ,‬ע ל ־ ־ ה ל ^ ץ ן ש מ ח י ־ ז‬ ‫כ ל ח נ ‪,‬ה < ! י י י י ^ ^‬ ‫‪\ } r‬‬ ‫>‬ ‫‪ •=-‬־‬ ‫‪S •1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T |T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪J - :‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪»A i"J‬‬ ‫•‬ ‫‪\ t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪••J-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪S‬‬ ‫־־‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫>•‬ ‫־ ‪f t‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪VT‬‬ ‫; ־‬ ‫י‬ ‫‪'1‬‬ ‫• ־ ‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪T|:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ו ־‬ ‫'‪V.‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪i‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T!T‬‬ ‫ר א מ ר יהוה א ת ה ח ס ת ע ל ־ ־ ה ק י ק ^ ן‬ ‫א ש ר ל א ־ ע מ ל ת ב ו ול^א ג ד ל ת ו ש ב ן‬ ‫ואני‬ ‫‪-‬לילה היה ובךלילהאבד‪:‬‬ ‫ל א אחוס על־־ניגוך; העירהנדולדה‬ ‫א ש ר יש־בה ה ר ב ה משתים׳ עשרדה‬ ‫‪,‬‬ ‫״י׳•׳ ־‬ ‫י‪.‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫הפסלה ליים לאשין‬ ‫י‬ ‫של סיכות‪:‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫ר ב ו א ד כ ם א ש ר ל א ־ י ד ע ביךימינו‬ ‫לשמאלו ובהמה רבה‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪? <:‬ן‬ ‫ה נ ה‬ ‫לה׳ לה‬ ‫הפסלה ליים לאסין םל סכית מכליה‬ ‫יהיה איתי היום ס כ מ מ‬ ‫בסימן"יל‬ ‫וגמלתי באיתי הזמן‬ ‫ילאה)היא זמן סיכא‬ ‫ייום־בא ל י ה ו ה ו ח ל ק‬ ‫גיג )מגיג על אדמת‬ ‫ שללךבקךבך‪:‬‬‫* ־׳‬ ‫ישלאל‪) :‬חלק שללך‬ ‫ואספתי א ת ־ ב ל ־ ה ג ר ם• אל־ןךושלם‬ ‫כקלכך ׳ שלל שתשללי‬ ‫מאויבים יחלקו יוסמך‬ ‫ךתעיריונ^‬ ‫כקלכףונלכלההעיל׳‬ ‫» ה ב ת י ם והנשים ת ש ג ל נ ה ו י צ א חצי‬ ‫זאת הצלה תהיה לצלף‬ ‫השלישית שיותל כה‬ ‫ה ע י ר ב ג ו ל ת י ת ר זהעבם ל א ‪ :‬ב ר ר ת‬ ‫ועליה נאמלחכי כמעט‬ ‫מ ך ה ן ‪ $‬י ר ‪ :‬ו י צ א י ה ו ה ו נ ל ח ם ב נ ו י כ ם לגע ‪ :‬ונםסו הבתים ׳‬ ‫כמן מי נתן למשסה‬ ‫ה ה ם כיום ד ל ח מ ו ביום ק ר ב ‪:‬‬ ‫יעקב׳ ענק בזהושלל‪:‬‬ ‫ועמדו רנליו ב י ו כ ם ־ ה ה ו א ע ל ״ ־ ה ר‬ ‫)יצא חצי העיל כגילה ׳‬ ‫מצה לימל שיגלים מן‬ ‫ה ז ר ת י פ ם א ש ר עד‪-‬־פני י ר ו ש ל כ ם‬ ‫העיל כשבויים אל א‬ ‫מ ק ך כ ם ו נ ב ק ע ה ר ה ז י ך ת י ם מחציו‬ ‫אהליהם שהם חון‬ ‫מזרחה ר מ ה ג י א נדולדה מ א ד ומש‬ ‫לעיל ׳ על כאן יניחם‬ ‫ה׳יתללךכיל אויביהם‬ ‫ח צ י ה ה ר צ פ ו נ ו ת וחציו נ ג כ ד ה ‪:‬‬ ‫לנלףאנת׳‪ :‬לתל הגם‬ ‫לא יכלת מןהעיל׳ כי‬ ‫ו ג ס ת ב ם ג י א ־ ה ר י כי;יג׳ע נ י א ־ ה ך י כ ם‬ ‫לא יתנם השם יתכלך‬ ‫א ל ־ א צ ל ונסתם כ א ש ר ג ס ה כ ם מפני‬ ‫עול כיל אויביהם ו‬ ‫ה ר ע ש כ י מ י עו;דת' מ ל ך ־ ־ ; ה ו ר ה ו ב א‬ ‫)יתנכלו ישלאל על‬ ‫האויבים זהו שאמל‬ ‫יהןה א ל ה י כ ל י ק ך ו ש י ם עמך‪:‬‬ ‫)יצא הי‪ :‬כ מ ם ק ל כ ׳‬ ‫והיה כיום ה ה ו א ל א ־‬ ‫נת‪4‬ו‬ ‫!?י‬ ‫כיום מלחמת )פילוסו‬ ‫קיקיון ליונה )ללולבא‬ ‫וימן מהחארלתהויתם ך ת או רלתע‪. -‬ר״תק ״ ״ נ ו ץ ד ה א ו ר י ק ר ו ת ן ק פ א ו ן ‪:‬‬ ‫בעלוות השחר ל‬ ‫כתלנומו כיוםאגחותי'‬ ‫דמי ואבי פשקי לבי׳‬ ‫קלב על ימאלסוף‪:‬‬ ‫פילוס בין בצעי המים‬ ‫ועמלו לנלמ ׳ על לרך‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫הגאגלל׳ ועלפיןהנמן‬ ‫משל םילאה אות }מופת בהל הזתים שיבקע‪ :‬מחצי) מזלתהוימה ׳ ממזלת‬ ‫מללן יתיה ׳ פילוש על פתחי החניות מללין אותו לצל ומפלצמהי עכלין משחא ׳‬ ‫למעלכ יבקע ההל כול) חצי) לצפון)חצי) ללחם ויהיה ביניהם גיא גחל מאל יי‬ ‫פילש מגלעינמ עושין שמן‪ :‬מלעתו ׳ מחום השמש שהכהו‪ :‬ותך ׳ לל שחתמ‬ ‫)מם ׳ יסזל ׳ כלומל םיסיל לעתק חצי ההל ממקומו לצל צפק ןחצי) לכל ללים‬ ‫למסה)אחל שנפסק מחננ לחי׳ ה א ק )נחתך יבמ עלי) שהי) לן לנל‪ :‬חלישית ׳‬ ‫)הגיא ביניהם ׳ ומשל האות הזה סיכקעו המים הכאים על ילוםלם לכל) הנה‬ ‫מזקהשנעשן כני אלם כחלשים בנשיכתה׳)לנח קלים היא חמה! )תך השמש׳‬ ‫)הנה‪) :‬נסתם גיא הלי י כשיכקע כהל יניסו מפני קול הלעם)ימסו אל גיא הלי ז‬ ‫הלוח)השמשי‪) .‬יתעלף׳ יגעה נפשי )נבהלה מאל על שלא יכיל לעמול על‬ ‫;ייניעניאהליםאלאצל׳ כי הניא שיעשה בבקעהההיאיאליךלגיע אל אצל‬ ‫עצמו מלוב החום׳)כן כלכלי ל^לסמאיתעלפה‪ :‬אשל לא עמלת מ ׳ הלבל‬ ‫ףי‬ ‫והוא סם מ ק ם כלומל ‪ p‬להדם תהיה הכקיעה ההיא על אצל ויניעו שם‬ ‫שיעמול מ האל׳ הוא עצב מת׳ כאבל) )אעפ שה ית׳ לאעמלכיצילתהנבלאים‬ ‫שיחסכו להנצ״לחקלהלים וימצאו שם ניא כמו ק ‪ :‬הלי׳ כמ) הלים)כן אציל‬ ‫ידי כמן ילים ׳)קלע לן חלוני כמו חלינים‪ :‬מפני הלעם ׳ אמלו כי מה סאמל בישעיה וינועו אמות הספים אז היה הלעש‪ :‬וגא ה אלהי ׳ אז יכא ה כמי שאמל ן‪-‬צא ה‪:‬‬ ‫כל קלושים עמך ׳ כמו וכל קלושים וכן שמש ילח ׳ לאיבן שמעון ׳ וליצה לימל קלושים מלאכים‪ :‬והיה ביום ההוא י ביים שזכל שיהיה מ האות יהיה זה הענין שלא‬ ‫יהיהאוליקלנתוקפאון׳ ופילושזעלללךמשלשלא יהיה איל המס ההיא כהיל והיא איל יקלות כמו ללח יקל הילךילא אזל קפאין והוא קפוא ועכה שהוא כמו חשף‬ ‫ופילושו שלא יהיה המם ההוא כלו לא כאיל ולא כחשך כלומל לא בלותה ולא ככלה כי שת הט תהיינה מ ׳ וכן אמל אחלי! לאיום ולא לילה‪:‬‬ ‫והיה‬ ‫‪IT‬‬ ‫יי׳‬ ‫־‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‬ ‫ם‬ ‫‪Jr-‬‬ ‫‪ .‬־ ־ י י ׳ ! ‪' .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪;-.‬‬ ‫‪AT T|T‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪•ft | T‬‬ ‫—‪TJT‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪n^xnafffi‬‬ ‫‪: :‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪•.T-T‬‬ ‫™‬ ‫‪-‬‬ ‫־‪"1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫*‬ ‫‪w‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫לבלה תיל׳ כלשק בני אל׳ להבין השומעים‪ :‬סמן לילה היה יבין לילה אכל ׳ בק‬ ‫כמי כן ׳ )כן כן נין יכין לילה כמי כן לילה ׳ כמי כן חלם בן עסליס ׳ זפיל׳ כן‬ ‫לילה כי בלילה אחת צמח)בלילה האחלת אבל בס)׳ הלילה כי כעלי׳ השחיהיכה‬ ‫וייבש‪ :‬הלבה מ״יכ לביא ׳ לביא היא עסלת אלפים ׳ אסל לא ילע שהם‬ ‫קטנים )לא ילע) ‪p‬‬ ‫ימינם לשמאלם )אין‬ ‫דחי י מ ר ח ה ש מ ש‬ ‫הקיקיון וייבש‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫בהם חטא )אין להם‬ ‫ד מ ן א ל ה י ם ך ו ח ק ך י כ מ ח ר י ש י ת _ ו ת ך עינם אלא בעבילהאמ'‬ ‫)טין שהאבות שבו הנה‬ ‫ו‬ ‫ה ש מ ש ע ל ״ ר א י ש יונת ו י ת ע ל ף‬ ‫הם בלא עונש י זכן‬ ‫ו י ש א ל א ו ת ־ ־ נ פ ש ו ל מ ו ר ת וייאמר‬ ‫בהמה לכה׳שישבעיל‬ ‫ט ו ב מ ו ת י מ ח י י ‪:‬־ ; וייאמר א ל ה י ם א ‪r‬ל • ')הבהמה אקלה שנש‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪VJ‬‬ ‫־«‬ ‫ממת ןעל כל אלה ל א י‬ ‫י ו נ ד ־ ז ה ה י ט ב ח ר ד ה ־ ־ ל ך ע ל ה ק י ק י ו ן 'לימס )לחמןל ! חםלמ‬ ‫‪AIT‬‬ ‫־‬ ‫‪ V:‬־‬ ‫‪TtT‬‬ ‫^ ‪T‬‬ ‫הפסלת צים כשל‬ ‫ויאמר היטב חרה־־לי ערימות‪:‬‬ ‫כמנחה‪:‬‬ ‫•‪V‬‬ ‫״ " ‪TIT J‬‬ ‫‪> - : • -‬‬ ‫״‬ ‫‪I-ITT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• •* » :‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫י‬ ‫'•‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪•J‬‬ ‫רדכ״ן‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫ב‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪\— • S‬‬ ‫‪i t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫{‬ ‫‪t‬‬ ‫*־‪1‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־<‪-‬‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪I‬‬ ‫ץ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י**‬ ‫‪••T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫״‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪T/T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:TY‬־־‬ ‫א‬ ‫• ן‬ ‫״‬ ‫‪ |T‬י‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T:‬ין~‬ ‫•ו ‪VT :‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪•JJTT!J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫‪T JT‬‬ ‫‪•ITT!,‬‬ ‫> ~‬ ‫‪T TT‬‬ ‫י‬ ‫}‬ ‫" \‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬־‪T<:*T‬‬ ‫‪ i‬־ ' *‬ ‫‪J‬‬ ‫׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫;׳‪.‬־‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫_‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫'‬ ‫‪A‬‬ ‫•‬ ‫ר ד ק ה פ ט ר ת ‪ n r b‬א ש<‪ $‬ס ו כ ו ת ו ש ב ת וחד!‬ ‫)היה מם אחל׳ איתי היי׳ יהיה יום מייחל לה׳ כמלע כי כגכילותמ וכנפלאיתמ‬ ‫שיעשה כאותו היום; לא מס)לא לילה ׳ <*ח יהיה כלו מס ולא כלי לילה כל! חל לא‬ ‫יהיה כלו צלה ולא כלי לנחה‪ :‬יהיה לעת עלכ יהיה איל ׳ לעת הנלה הגלולה‬ ‫שיצא העיל בגולה אז דכא ה' )נלחם כגוים ההם‪ :‬מים חיים י הוא שנאמר‬ ‫כנבואת מאל)מעין מ‬ ‫מכית ה יצא וגומל‪:‬‬ ‫והיה ‪I‬יום־‬ ‫הקלמוני ׳ המזלחי׳‬ ‫אחר הוא יורע ליהודה לא־יום ולא‬ ‫האחלון ׳ המעלכי‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫»‪-‬‬ ‫|‬ ‫‪\T‬‬ ‫י ‪I-‬‬ ‫‪j - f‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יהיה׳םלא‬ ‫כקיץ וכחולף‬ ‫לילה והיהלעת־ערב יהיה־אור‪:‬‬ ‫ו‬ ‫•\‪1 :‬‬ ‫‪1 \ 1‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫; ז ז ‪/‬‬ ‫יישבו אלה הנתלים ולא‬ ‫•כזכו מימיהם ‪ :‬כמם והיהיביופם ההוא יצאו םים־־חייכש‬ ‫ההוא יהיהה׳אתל׳‬ ‫אל־־היכם הקדמוני‬ ‫מירושלס חציים‬ ‫‪--1‬‬ ‫שיכילו כי ‪ h‬אחל ואין‬ ‫אליה מכלעלי ׳ וכן שמי וחצים אל־הים האחרון בקיץ ובחרף‬ ‫‪v v‬‬ ‫ו ‪I •K- -‬‬ ‫־ ' •— ‪A‬‬ ‫‪~r‬‬‫ן ‪jt ; v‬‬ ‫יהיה אתל סלא יזכלו‬ ‫כשם אלוה אחל כעולם יהיה‪ : . :‬והה יהוה למלך על־כל־‬ ‫ז ז ‪I‬‬ ‫‪ i t‬ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IV j‬‬ ‫אלא םמילכלויזכלנ‪:‬‬ ‫יסיכ כל הארץ כערכה׳‬ ‫הארץ י וכיום ־ההוא יחידה יהורת אחד‬ ‫»‪;V‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪t‬‬ ‫כל הארץ סביכ ילוםלם ושמו אחר‪ :‬יסוב כל־הארץ כערבה‬ ‫הרים כמי‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪<T T‬‬ ‫‪|T t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫שהיא עתה ‪T‬׳‪i‬‬ ‫שאמר יריםלם הלים‬ ‫וראמרת‬ ‫‪0‬‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫נגב‬ ‫לרמון‬ ‫מגבע‬ ‫| ן‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,v:‬‬ ‫׳‪-‬‬ ‫‪t:‬י‬ ‫• י•'‬ ‫סכיכ לה תהיה אז מ‬ ‫מישור כעלכה יהיא וישבות תחתיה למשער בנימן ער־‬ ‫«‬ ‫‪Tilt‬‬‫י‬ ‫‪• ;I • T‬‬ ‫‬‫;‬ ‫•‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‬‫תלים ותנכיה על כל‬ ‫האק׳אףעלפישעתה מקום ישער הראשון ער־שער הפנים‬ ‫!‬ ‫גס כן היא גכיהה מכל ומגדל חננאל ןןרןקכ ‪ ,‬המלך‪,:‬‬ ‫אלץ ישלאלמפניההלי׳‬ ‫שהם סביכ לה היים רשבובד־ז וחרנם ל א יהירת־עוד‬ ‫‪A‬‬ ‫י ן ‪T:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪vv-i‬‬ ‫‪:Jt:‬‬ ‫לא תראה גכהיתה כל וישבה ירושלס לבטח‪:‬‬ ‫‪- .T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־‪•V‬‬ ‫‪li‬‬ ‫* ‪J t i IT‬‬ ‫כך אכל באיתי הזמן‬ ‫וזאת׳ תהיה המגפה אשר‬ ‫שתהיה כל הארץ ס‬ ‫־ י ד י ־ ‪ .‬־ ־ ׳ ־־׳י‬ ‫•‬ ‫‪N .‬‬ ‫ככיגיתיה ארץ מישיר יגף יהודת ארת־־כל־־העמיכם אשר‬ ‫ת לחה גכהיתה‪:‬‬ ‫המק יבשרו ו ה ו א‬ ‫על־ירושלם‬ ‫צבאו‬ ‫• ‪| j‬‬ ‫‪•AT‬‬ ‫; ן‬ ‫• ‪V‬‬ ‫מנכע לרמון ׳ משם‬ ‫ב‬ ‫יחל המישור‪ :‬נגכ י עמר על־־ךנךיו ועיניו המקנה‬ ‫ילוםלם׳ללרייירי&לם‪:‬‬ ‫בפיהם‪:‬‬ ‫ולשונו‬ ‫המק • ן‬ ‫בחריהן ‪- -‬‬ ‫‪ :‬־• •י‪•-j‬‬ ‫; י 'יו‬ ‫\‪v‬‬ ‫‪• •1 I J‬‬‫)לאמה׳ כתנועת האל״ף‬ ‫)היא במקום )"מ עיין והיה ביום ההוא תהיות מהומות־־‬ ‫הפעל׳ ופילוש ילאמה יהודה דברת בחכם והחזיקו א י ש יד‬ ‫כמו םכתכני שתהיה‬ ‫* !‬ ‫» • •‬ ‫למה ‪v‬גכיהה על כל רעהו ועלתה ירו על־יך רעהו‪ :‬וגס ־‬ ‫האלן‪ :‬וישכה תחתיה׳ יהורר־ז תלחם בירוישלבם ואסף חיל‬ ‫ו‬ ‫"‪V‬‬ ‫במקומה ‪:‬תהיה אלא‬ ‫שתאלץ )תלחכ‪ :‬יקבי בל־־הגוים סביב זהב וכסף ובגדיכם‬ ‫‪v 1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז ז‬ ‫המלך ׳ מן גזלן ויקב לרב מאד‪ :‬וכן תהידה מגפת הסוס‬ ‫‪1‬‬ ‫‪- I‬‬ ‫|‬ ‫‪J T‬‬ ‫דלועים המ אצלם שהמ‬ ‫‪J‬‬ ‫וכל־־הבהמרת‬ ‫חוץ לעיל ‪) :‬ישבו בה ׳ הפרד הגמל והחמור‬ ‫־ ‪ :‬״ ‪T‬‬ ‫‪T I‬‬ ‫!־‬ ‫!‬ ‫ ‪JT T‬‬‫־ ״ ״‬ ‫פילושוישבו בה לעולם‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫*‪1‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫כמגפדת‬ ‫במחנות החמה‬ ‫אשר יהירה‬ ‫)תלם לא יהיה עול׳‬ ‫‪A" T‬‬ ‫ן‬‫•ו‬ ‫‪j r —.‬‬ ‫)‬ ‫שלא תהיה לתלם‬ ‫)לחלבן לעילם‪ :‬המק הזאת‪ :‬וחידה כל״הנותר‬ ‫‪T‬‬ ‫בשל) ׳ זה נפול ה הנרכש הבאיכם על־יךושלפם ועלו‬ ‫האבלים‪ :‬יהוא עימל‬ ‫פללגלמ׳ בעילםהיא מדי שנדה בשנרת להשתהות למלך‬ ‫‪ r v : -I I- :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪-T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫עימל על לגלמימסיל‬ ‫‪T‬‬ ‫יי‬ ‫*•‬ ‫‪AT‬‬ ‫ו‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪• - T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T . T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪!TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫• ‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪ -‬ן •‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪•T*•-‬‬ ‫י‬ ‫" ו ;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•AT‬‬ ‫־*‬ ‫! ‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬׳‬ ‫»‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‪T‬‬ ‫• •‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫<‬ ‫‪T‬‬ ‫«•‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪l‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪11‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1V‬‬ ‫•‪J‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T-‬־|‬ ‫‪*:‬‬ ‫|‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J - .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫"‪IT‬‬ ‫מכר״‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪TT5‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫הסכורת‪:‬‬ ‫יהודה צבאות ולחגאת־חנ‬ ‫בשלי)איבלמ ‪ :‬בחיליהן י כשתמקנה העינים יהיה מקומם חיל‪ :‬ועלתה‬ ‫מאתמשפחות‬ ‫לא־יעלה‬ ‫ילנ על יל לעהי ׳ תפסק ימוהיות‬ ‫שאמל המק בשלן)‪p‬‬ ‫אישרלעהן כמן‬ ‫כסיחזיק כיל‬ ‫שכאי עם הגייםינלחמג‬ ‫פילמם גם יהולה‬ ‫בעלות גלים בעתי‪ :‬יגם יהילה ׳‬ ‫לרתשתחוות‬ ‫אל־ירושלכמ‬ ‫הארץ‬ ‫‪• .‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪•-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪'I‬‬ ‫״‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫״‬ ‫* ‪1‬‬ ‫‪£ g‬‬ ‫כ ל‬ ‫^ ‪JJ‬‬ ‫ו‬ ‫) ק ל‬ ‫^‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫»‬ ‫‪—:‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪JT|.‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫ץ‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Jr‬‬ ‫‪t‬‬ ‫שוטף ואבני אלגביש אשוגפרירת‬ ‫המקליםים׳וישמפלשי׳‬ ‫״ ־‬ ‫־‬ ‫*־' י ־ "‬ ‫כי על הגבעונים אמר‬ ‫‪,‬‬ ‫שהיו חוטבי עצים ושואבי מי* בבית המקלש לא יהיו סם עול כי מגמלי הנוים‬ ‫חסלת הפטלת מם לאשק סל סוכות‪:‬‬ ‫יהיג עובדי הכהנים‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪i T :‬‬ ‫הפטלת חילו של מועד של סוכנת‪:‬‬ ‫)‬ ‫‪m‬‬ ‫‪% > j u j‬‬ ‫ממאר הוא‪ :‬לעש גלול כמםמגמ שתלעש א ק ישלאלוכן נאמל‬ ‫ינפליהמלרגית׳תרגם מנתןלשתלשלזן‬ ‫)נבקע הר הזתים‪:‬‬ ‫מגלליא ׳ זרם״י‪ ,‬זל כתב שמעתי שהם סלעים זקופים תליים)נראים בספלים‪:‬‬ ‫קראתי עלי)׳ על גיג‪ :‬לכל הלי׳ כמי ככל הלי או כמו על כל הלי כמזשאמל על‬ ‫הלי ישראל תפיל ׳ ותלגם יונתן ואזמניציה למיפל כחלכא על טורי עמי י חל‪3‬‬ ‫איש באחיו תהיה ׳ כי הם יהלגו איש את אחיו במהומת ה' שתהיה כהם‪:‬‬ ‫ואבני אלגביש׳ הוא מין ממיני הכלל׳ וים מפלםיםשהם שתי מלות לוצה‬ ‫והיה‬ ‫יןל גכיסמן לאמות ינכיש סהיא אכן לבנה מהאבנים היקלית׳ ולכיתימ אממ אל גב איש אבני כלל שהתחיל) לילל על מצלים יעממ‬ ‫)סובבתי׳ך י‬ ‫׳‬ ‫אןיל על גב האיש משה שהתפלל שלא יללו כענין םנאמל לא נתך אלצה לא הגיע לאלן»‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫ח ‪X‬‬ ‫‪JY‬‬ ‫לחי נפנחות הכולח יתכיך ןינחן קלי‬ ‫‪ .‬ןלא עליהם ׳ )הם לא ילל עליהם מטל כל השנים )לא‬ ‫י ! מה יהיה עינשם ׳ תהיה עליהם המנפה אשל יניף‬ ‫‪ faI iJ‬ילישלם כמי סאמלהמק בשלי׳ אשל לא יעלי‬ ‫בני מצלים לחוג את חגהסוכית יהיה להם זה חג‬ ‫‪i w u‬‬ ‫ר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J.\T‬‬ ‫למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה‬ ‫ם‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עמהם ביליםלם כםילא) המגפה שישלח ה בהם )אספן חילם זהב)כסף‬ ‫‪-. J - :‬‬ ‫•‬ ‫‪» .‬‬ ‫יי ־ ־‬ ‫י ‪-‬‬ ‫*־י‬ ‫‪ V T T‬י‬ ‫)כגלים)מה סאמל )אסף לנצה לימל יאסיף על ילם תחלה )אחל כך יצא)‬ ‫‪v‬‬ ‫ו‬ ‫־‪•-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r11‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫;‪• • T‬‬ ‫>‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫"ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫״ ־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫הסוכות יהיה להם זה העונש ‪ J‬זאת תהיה חטאת מצרים )חטאת כל הגלים י‬ ‫חטאת מנלים המנפה וחטאת כל המים המטר שלא י ר י עליהם ׳ חטאת‬ ‫כילוש עונש כלומר עונש החטאת כמו כי לא שלם עון האמרי רוצה לומר‬ ‫עונש העון ‪ :‬יהיה על מצילות הסיס קלם לה' ׳ מצילות הם שתולים כצואלי‬ ‫המצילות יהיו קלש‬ ‫אות‬ ‫מקשקשים‬ ‫הסוסים והם‬ ‫הגשם‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״ ז !‬ ‫להם שיעשו מהם ס‬ ‫מצרים לא־‬ ‫ואם־־משפחת‬ ‫תעלרה ולא באה ולא עליהם תהידה סילות לכשל כהם כבית‬ ‫המקלש ׳ ופילוס על‬ ‫המגפרת אשר יגף‪ .‬יהודה את־הגוים‬ ‫מצילות כאלו כתיב )‬ ‫אשר לא יעלו לחג אתיחג הסכות‪" :‬ז ומפותח עליהם קלם לה‬ ‫כן יהיו נודעים‪.‬כי הם‬ ‫זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל‬ ‫קדם׳ וכלכלי לבותינו‬ ‫־הגויכם אשר לא‪:‬עלו לחג את־־חג‬ ‫ןל מאי על מצילות‬ ‫הסוס׳ אמלל״יכל ע‬ ‫ביום ההוא יחידת‬ ‫הסכות‪ :‬י‬ ‫עתיל הקלוש בלון הוא‬ ‫על־־מצלות הסוס קרש ליהוה והידת‬ ‫להוסיף על א ק ישלאל‬ ‫הסירות בבית יהודה במזרקים לפני‬ ‫על סעה שהסוס ‪p‬‬ ‫המזבח‪ :‬והירת כל־סיר בירושלס‬ ‫ומצל ׳ פילוס על חצי‬ ‫‪- V‬‬ ‫י‬ ‫־ ׳‬ ‫־‬ ‫?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .‬י י *‬ ‫• ״ ׳ ‪:‬‬ ‫־‬ ‫היום שעיסה הסוס צל‬ ‫דיהוה ‪J‬עבאורת ובאו‬ ‫קרש‬ ‫וביהודךה‬ ‫‪J r‬‬ ‫‪H‬‬ ‫לעצמי מתחתיו ׳ ולבי‬ ‫בהם‬ ‫ובשלו‬ ‫מהם‬ ‫ולקחו‬ ‫כל־הזבחים‬ ‫אליעזל אמל מצלות‬ ‫סתולק לסוס בק עיני)‬ ‫ולא־יהירה כנעני עוד‪ ,‬בבירת־יהורת‬ ‫יהמ קלם לה' ‪ :‬והיה‬ ‫צבאות ביום ההוא‪:‬‬ ‫כ‬ ‫הסילותבכיתי*‬ ‫ו‬ ‫‪v‬‬ ‫‪- 7‬‬ ‫כמזרקים׳ פירוש רבים‬ ‫והיא‬ ‫מלאכי‬ ‫כל‬ ‫ותשלם‬ ‫סיכות‬ ‫של‬ ‫שני‬ ‫הפטלהלמם‬ ‫כמזלקים כמו שהם‬ ‫כהפטלתפקילי כלףיל‬ ‫רכים המזרקים ככית‬ ‫ה לזלוקכהס הדם כי‬ ‫לשכת כחיל המועל של סוכות‬ ‫הזובחים יהיו רכים כי‬ ‫ביחזקאל סי׳ לח‬ ‫כל הכאים לחיג יביאו‬ ‫זבחים ׳ זרשי פירש‬ ‫הסילות שהם יהיו ללשן‬ ‫ביום ההוא‬ ‫‪77711‬‬ ‫אף הם יהי; של זהב‬ ‫ביובש ‪,‬בוא‬ ‫‪ s,‬יי ^‬ ‫ושל כסף במזרקי אסר‬ ‫גונ על־־אדמות ישראל נאכם אדני‬ ‫לפני המזבח ‪) :‬היה י‬ ‫‪%‬‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪* J‬‬ ‫עיל ילבי הסילית לריב‬ ‫יהוה תעלה חםתיבאפי‪ :‬ובקנאתי‬ ‫הזובחים כי לא יספיק)‬ ‫‪/* t i t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ ן ‪I— ; v T‬‬‫‪ : A -1‬־ ‪/ t‬‬ ‫להם אותם שיהיו כבית‬ ‫באש־עברתי דברתי אסילא י ביוכם‬ ‫המקלש אלא כל סיר‬ ‫‬‫‪• v•J‬‬ ‫‪:A‬‬‫כיליםלם יכיהולה יהי)‬ ‫יאדמרת‬ ‫על‬ ‫ההוא'יהירה רעש נ ח ל‬ ‫קלש לה' לכשל בהם‬ ‫ ‪j‬‬‫ ך‬‫• ו ‪:‬‬ ‫‪.‬זבחי שלמים י• ולא יהיה‬ ‫ורעשו מפני דגיןהים ועוף‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫‪|t‬‬ ‫ן‬‫כנעני עול ׳תלגס מנתן‬ ‫וכל־־הרמש‬ ‫השדה‬ ‫וחידת‬ ‫הישמיבם‬ ‫)לא יהא עכיל תגלא‬ ‫‪YT‬‬ ‫עול ׳ כמ) כנעניה נ‬ ‫הרמשעל־־האדמדה ו כ ל ה א ד ב ם‬ ‫‪Y jT‬‬ ‫נכבלי‪ ,‬אלץ שפילוםג‬ ‫א ש ר על־־פני האדמות ונדתרסו‬ ‫סיחריה ׳ כלומר לא‬ ‫יצטלך כית ה עיל ל‬ ‫וכל־־חומרת‬ ‫ההרים‬ ‫יהודה‬ ‫ונפלוהמךךגות ‪ :‬־א ד נ י‬ ‫נאכם‬ ‫חרב‬ ‫לכל־־חרי‬ ‫לסוחל שימכול שם‬ ‫־‪. A‬‬ ‫‪V: J T‬‬ ‫‪\: S • ,‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪S‬‬ ‫תהידת‪:‬ך א ו ת י עליו ‪.‬סילזת או נחשת לעשות‬ ‫וק‬ ‫לארץ תפול‪:‬‬ ‫איש־באחיו‬ ‫חרב‬ ‫•! ‪|V :‬‬ ‫‪ T J‬־ץ‬ ‫־‬ ‫‪YyT‬‬ ‫מהם סילות כי לבים‬ ‫וגשכם‬ ‫וברכם‬ ‫בדבר‬ ‫אתו‬ ‫ונשפטתי‬ ‫ה‬ ‫יהיו המתנלכים‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫רדמ‬ ‫‪p‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪rh‬‬ ‫רדק‬ ‫ל ש ב ת ו ח ת ש ל ס ו כ ו ת ושמיני ע צ ר ת‬ ‫)שוכבתך‪ :‬א שכלך מן כי שוכבים יהיה עגל שומלון וק כלכלי לבותינוזל‬ ‫לכלים שמםבכים לכו של אלם‪ :‬וששאתיך ׳ פילשו בו שהוא מלשון ששה כלומל‬ ‫שלא ישאל בהם כי אם ששית המחנה ׳ ויש מפלשים אותו לפי ענינו אכליתך‬ ‫או אחליכך ׳ דם מפל&ים אםפטך בששה שפטים כמו שאמל בלבל ובלם‬ ‫וגשם שוטף ואבני ‪U‬‬ ‫אלגביש אש ונכלית אמטיר ‪/‬ןליו ועל־אנפיו ועל־־עמים‬ ‫)הם ששה‪ :‬והכיתי‬ ‫והתנדלתי‬ ‫קכתך ׳ אכה מ על רביכם אשר אתו‪:‬‬ ‫סאשכילנומילסמאלך׳ והתקדשתי ונודעת* לעיני נרם רבים‬ ‫כי הקסת יאחזנו האלם וירעו בי־אני יהודה‪:‬‬ ‫ביל שמאלו ונותן עלינ‬ ‫ד׳‪i /‬‬ ‫‪v‬‬ ‫החצים בילימימן‬ ‫בךאדם הנבא על־‬ ‫ואתח‬ ‫‪t‬‬ ‫‪- S‬‬ ‫^‬ ‫כלכנף׳ פילוס כל כ‬ ‫כעלי כנף‪) :‬לא אתל נונ ואמרת כה אמר אדני יהודה הנני‬ ‫‪v1‬‬ ‫‪: *r f‬‬ ‫(•‪:‬‬ ‫אתםםקלםי׳‬ ‫;‬ ‫נופלותם סל יםלאל אליך גונ נש יא ראש משך ותבל‪:‬‬ ‫וזלילםמזהזא כאמול‬ ‫\ ‪It‬‬ ‫‪v‬‬ ‫להם עם ה אלה )לא‬ ‫יכוללהצילם‪ :‬הנה כ ושבבתיך וששארתיך וומןדעתיר‬ ‫באה )נהייתה ׳ באה מירכתי צפון והבאורתיך על־הר*‬ ‫'‪V‬‬ ‫־‪:l‬־ •‪1‬‬ ‫‪J•• I‬‬ ‫עתהישועה‪) :‬השיק)׳‬ ‫כמו תנול שהסיקוהו ישראל‪ :‬והכיתיקשתך מיד שמאלך‬ ‫על‪-‬הרי‬ ‫בלשק משנה ‪ :‬ולא וחציך מיד ימינך אפיל‪:‬‬ ‫ישאו ׳ לא יצטלמ ט‬ ‫ישראל הפול אתדת וכל־אגפיך‬ ‫יסטקו ככלי הזיין‪:‬‬ ‫ר־‬ ‫מקום שם קבל׳ כימ‬ ‫אתך לעיט צפור כל‪:‬‬ ‫הפוך מקום קכלשם׳ ועמיכם אשר‬ ‫‬‫‪,‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫ד ‪Jt‬‬ ‫•‪v‬‬ ‫וכללם לפי שכנא שם‬ ‫לכת עלות אכיהםזכהכנף וח<ת השרה נתתיך לאכלרת ‪1‬‬ ‫שם לציצית כטלית מכה‬ ‫יפת לקבולה כא‪ p‬י על־־פני השררה הפול כי אנידברת^‬ ‫>• •ל ‪J :‬‬ ‫‪»t1A‬‬ ‫יסלאל‪ :‬גיהעוכלים׳‬ ‫ושלחתי־־אש‬ ‫באותו הגי םעיבלים נאם אדני יהודה‪:‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫*‪l‬‬ ‫• ־‬ ‫'‪j‬‬ ‫ללךעליג‪ :‬קלמתהיס׳‬ ‫בםיגוג ובישבי האייכם לבטח וידעו‬ ‫‪IT‬במזלח ים נינוסל‪:‬‬ ‫נחסמת היא את ה‬ ‫העכלים׳ חסמת פועל בי־אני יהוה‪ :‬ואת־שם קרשי אודיע‬ ‫מצא לשלישי לוצהלומל בתוך עמי ישראל ולא״אחל ארת״־‬ ‫כי כאשת ההלוגים מ‬ ‫תעסה לעוללים ללך שםיקדשי עוד דדעו הגוינם כי־*אנ<‬ ‫&ם שיחסמו)יסגמ א‬ ‫•־‬ ‫‪V‬״;••י‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪ : , » ,‬גי{••• ‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫״ו ‪:IT‬‬ ‫אפיהם מלית הלע‬ ‫ולשי פילם וחוסמת יהוה קדוש בישראל ״• הגה באד־•‬ ‫היא את העוכלים׳‬ ‫ונהנתה נאם אדני;חוה הוא חיוכם‬ ‫<סוגלת היא את ה‬ ‫ויצאו ישבי י ערי‬ ‫העוכלים כמן לא תחסו' אשר דברתי‪:‬‬ ‫‪•1T S‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-j‬‬ ‫‪0‬ל‪1‬כ כגלים שיחל)‬ ‫‪:‬‬ ‫העוכלים סםמ ישראל ובערו ור־זשיקו בנשק ומגן‬ ‫יחלל) את‬ ‫מעבול לפיכך יעכמ וצנרת בקשות ובחצים ובמקל־־יד‬ ‫‪I - - :‬‬ ‫‪i‬‬ ‫עליהם לקבל) א)תם?‬ ‫שבע ‪: a w‬‬ ‫בתם אש‬ ‫מ ע ה חלשים‪ :‬שבעה וברמח ובערו‬ ‫‪J I •J‬‬ ‫;‪l‬‬ ‫חלשים יתעסק) עם ולא־״ישאו עצים מך־השדדת ולא‬ ‫הארץ‬ ‫בקבורתם‪ :‬כל יחטבו מךהיעךים בי בנשקיב^רר‬ ‫)היה להם לשם׳‬ ‫האומות יספרו את אש ושללו את״ישלליהם ובזזו ארת־״‬ ‫‪J‬ו‬ ‫‪r‬‬ ‫‪j‬‬ ‫**‬ ‫שמס למנח)לחסל אק‬ ‫לך כאומה זן לחמנים בזויהםנאס אדנייהורת‪:‬‬ ‫‪ V‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫יש לך אלם שקיבל את‬ ‫והיה ביום ההוא אתן‬ ‫אויבו שעמל עלי) ל‬ ‫להילגו‪) :‬אנשי‬ ‫תמיל לגיונ מקום־־שם קבר בישראל ניא‬ ‫יבליל) ׳ ישלאל יכליל)‬ ‫אנשים םיעכח תמיל העברים קדמת הים וחסמת היא את״‬ ‫באק לחיןל על החללי'‬ ‫כלי לקבלם‪ .:‬את ה^ברים וקברושםאות־־גוגואת‪-‬־‬ ‫העוללים ׳ כמן עם בר‪1‬המוגה וקראו גיא המון גיג‪:‬‬ ‫העוכלים אמל ט ה‬ ‫האנשים המותמלים וקברום בירת ישראל'למען טדתר‬ ‫»‪:.T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יו‬ ‫‪,‬‬ ‫ץ‬ ‫ך* ־‬ ‫‪-T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫<‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪T‬‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•י‬ ‫‪I»T‬׳‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫'‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪i /AT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪~t‬‬ ‫׳‪j‬‬ ‫‪/‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫»־‬ ‫"י‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫^‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫••‬ ‫‪:|T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j r‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫* ‪A‬‬ ‫;‪A‬‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫•‪:,‬־־״‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪/‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪• 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*•‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪» I‬‬ ‫^‬ ‫‪;T‬‬ ‫י«‬ ‫‪- / T‬‬ ‫״‬ ‫|‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•ft‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪; |T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•|‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪I \ r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪lj"T‬‬ ‫־־‬ ‫‪\ j‬‬ ‫ץ "ו•• ‪A‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪i‬־»‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫־‬ ‫יהי יהודה‬ ‫‪I I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪«T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪yr‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫אבתינו אל־יןןזבנו ואל יטשנו ‪1‬‬ ‫להטות לבבינו אליו ללכרת בכל־־‬ ‫‪t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫י‬ ‫דרכיו ולשמר מצויתיו וחקיו‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪'2‬‬ ‫‪<W t‬‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪IT‬‬ ‫| \‬ ‫ומשפטיו אשר צוה את־־אביתינו‪:‬‬ ‫דדתיו דברי אלר־ז אשר דתתחננתי‬ ‫;‬ ‫‪• s‬ו‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪j‬‬ ‫ד‬ ‫״ ‪•1‬‬ ‫זי•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫לפני יהוה קלבים אל־־יהודתאלהינו‬ ‫‪j:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫יומכם ולילה לעשורת׳ משפט עבדו‬ ‫ומשפט עמו ישראלךבר״יום ביומו‪:‬‬ ‫למען דעת בל׳־עמי הארץ כי‬ ‫יהוה הוא האלהים אין עוד‪ :‬והירת‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫^‬ ‫•א‬ ‫‪vt‬‬ ‫«‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫; י ז ׳‬ ‫לבבככם ׳שלכם עם יהודה אלהינו‬ ‫‪I‬‬ ‫‪v‬‬ ‫'"‪i‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫~‬ ‫}‬ ‫‪".ATT‬א‬ ‫לרבת בחקיו ולשמר םצותיו כיום‬ ‫‪% T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\‪|T‬‬ ‫»‬ ‫הזה‪:‬‬ ‫והמלך וכל־־ישראל עמו‬ ‫*‪IT‬‬ ‫• ‪Ti‬‬ ‫‪T j l T T " :‬‬ ‫׳‪r‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ויזבח‬ ‫זבחים זבח ליהודת‪:‬‬ ‫שלמת את זבח השלמים אשר זבח‬ ‫• ‪t‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪-V-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫—; ‪j-‬‬ ‫‪r‬׳‪-‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫ץ‪-‬‬ ‫•‬ ‫־‪J-.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪_,-‬‬ ‫ליחיד־״ בקר עשרים ושמם אלף‬ ‫וצאן מאה ועשחכם אלף ויחנכו‬ ‫ארת־״בירת יהורת המלך וכל־־בני‬ ‫י•‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ TV/‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ישראל‪ :‬ביום ההוא׳ קדש המלך‬ ‫את־תז־ך החצר אשר לפני בית־ןהוה‬ ‫כי־עשה ^ים את־העלה ואת־המנחה‬ ‫* ‪* I‬‬ ‫הפסלת ליום שמיני ׳‬ ‫עצלת‪:‬‬ ‫‪ *!•M‬ככלות שלמה‬ ‫להתפלל א*‬ ‫י‬ ‫יי׳׳למלנומזה ההמל^‬ ‫כלעעלכלכיומהתחלג*‬ ‫תפלתו על כלותו אותה‬ ‫ומכאן אמלו לכותימ‬ ‫‪ Sir‬שהמלך כיון סכילע‬ ‫שוכ אימ ןןיןףעלכלזתז‬ ‫תפלת) ‪ :‬ככל אשל‬ ‫לכל‪ :‬והיק לכל והניח‬ ‫לכם מכל אויביכם‪:‬‬ ‫להטות לככינו אלמי‬ ‫טעמו לכק עם יהי יי׳‬ ‫אלהינו עמנו‪ :‬משפט‬ ‫עבלן ומשפט עמו׳‬ ‫מםפט במקום הזה כמ<‬ ‫כמשפט הבנות יעשה‬ ‫לה כלומילתת לנו לכל‬ ‫יום ביומו מה שאנו‬ ‫צליפים להשפיע למ‬ ‫הטיבה ולשמלנו מלעה‬ ‫ובזה ילעוכלעמיהאלן‬ ‫כי יי הוא האלהיםכי‬ ‫הלבקיםבושבעיטוכה‬ ‫מסמלים מלעה‪ :‬קלם‬ ‫המלך את תיך החצל׳‬ ‫לוצה לומל כי מלוב‬ ‫הקלכמת שהקלימ‬ ‫כמם ההוא הנכלך ס‬ ‫שלמה לקלש החצל ל‬ ‫לוצהלומל חצל הכהני'‬ ‫באופן שיקליכו סם‬ ‫הקלכנות על הלצפה‬ ‫כי מזבח הנחשת ם‬ ‫סעשה שלמה היה קטן‬ ‫מהכיל לכ העולה נ‬ ‫והשלמים‪ :‬את החג׳‬ ‫חנוכת המקלשקלא גם‬ ‫כן חג ‪ t‬שכעת ימים׳‬ ‫של חינוך‪ :‬ושכעת ימים׳‬ ‫חג הסוכות נמצא ס‬ ‫שאכלו וסתו כמם‬ ‫הטפולים דא כי ה‬ ‫הקליכו השלמים ביום‬ ‫הטפולים אכל לא ‪k‬‬ ‫אכלום כאותו היום‬ ‫על הלילה)מחלתו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪j"T‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫אלהינו עמנו כאשר הידת עם־‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫;‪| JT‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪:J!T/‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫»‪«-‬‬ ‫דבר בירמשהעבדו‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪II.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו ‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫״‬ ‫כרוך יה}ו־ז אשר נתן מנוחדת לעמו‬ ‫ישראל ככל אישר ךבר לא־־נפל‬ ‫דבר אחדמכ^דבתדזטובאשר‬ ‫•יו‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪ .‬־ ‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪i|-J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f t J T‬‬ ‫‪v %‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V»T‬‬ ‫•‬ ‫! ״ ‪/‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫• ‪%‬‬ ‫״•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫ווסלת הפסלת שבת ש‪$‬‬ ‫חולו סל מועל של‬ ‫סכות‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫הזארת ק ם מלפני מזכת ירהודת‬ ‫מבלע על־־בךכיו וכפיו פךישוות‬ ‫ויעמד ויברך את כל‪-‬‬ ‫השמים‪:‬‬ ‫קהל ישראל קול נתל לאמיר‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪- i‬‬ ‫ככלות שלמה‬ ‫•הודה ארת כל־־התפלרת והתחנדת‬ ‫;•י‬ ‫‪T2‬‬ ‫‪•AT‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫ץ‬ ‫ן*ן״ן*‬ ‫‪t‬‬ ‫‪• A T‬‬ ‫' ‪l‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־י‪-‬‬ ‫י *‬ ‫‪VT‬‬ ‫יו‬ ‫נ‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫יאמל) לעוללים בללך עליהם םיעזלו אותם לקבול המתלים באק שלא יהלמ‬ ‫בנוי ט סם כהלגו לובם‪ :‬יחקלו׳ יסלימו החקיל׳ י)עבל) העוכלי׳ כאק י הולט‬ ‫ללכיס םילאז עצם אלם ובנו אצלו ציון סימן שיש כאן עצם סלמתכליסיפלשו‬ ‫ממנו הולכי ללכים ועושי טהלות‪ :‬אל גיא ׳ כמו כגיא‪ :‬ונם שם עיל המונה י‬ ‫כמושהגיאיקלא המון‬ ‫נוג כן העיל הסמוכה‬ ‫ו נ ם שם־עיר המונה וטהרו הארץ‪:‬‬ ‫לגיא או עיל ילוםלם‬ ‫; • ! ד ‪1 it /‬‬ ‫תקלא המונה על סם‬ ‫הפטלהלמס שמיני עצלת כמלכים א׳‬ ‫המון גי הנהלגים‬ ‫בסימן ט׳‬ ‫סמוך לה ג‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫רדמ‬ ‫‪TIT‬‬ ‫" • ‪T J‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וארת חלבי דתשלמים כי־מזכח‬ ‫יום‪:‬׳״״ ג ״‬ ‫עשר י*‬ ‫את־הארץ שבעת חדשים‪:‬‬ ‫השמיני‬ ‫יהוהכיום‬ ‫קטן מהביל‬ ‫אשר לפני‬ ‫הנחשת‬ ‫אלבעהעםלמם׳‬ ‫הוא שמיניואנשי‬ ‫יהוה‪:‬‬ ‫כמםאדני‬ ‫כיניה׳‪:‬נאם‬ ‫הכבךי‬ ‫להוליע כי םמ כים המ לא היהיום‬ ‫חלבי נסעו אות) היןםלפי שהיה‬ ‫ואתמממ ולא‬ ‫ואת־המנחהלשות‬ ‫במם השמיני נטל)‬ ‫עצלת ואמלו לבותינו זל‬ ‫השמיני ׳‬ ‫הפלש‬ ‫אתיהעולדת‬ ‫?קבריםאומל בלסלי הימים וכמס עםלים ושלשה לחלש השביעי שלח את העם‪:‬‬ ‫לאהליהם)כן הוא‬ ‫חג)כמם כג׳ לחלש חזמ ונטל) לשות מממ‬ ‫)הלמ??‪VI‬‬ ‫תמירעךילו^בףם‬ ‫רעש שלגשה בערת־‬ ‫השלמים‪:‬‬ ‫למל‬ ‫את־העברים את ־‪-‬הנותרים על־‬ ‫ההוא אות־־החנ וכל־ישראל עמו‬ ‫הארץ לטהרה פ^ח שב^ה־חדשיס‬ ‫קהל נךול מלבואי־חמןת עך־־‬ ‫יחל|רו‪" :‬ןעבךו העברים באךץ יךאיז‬ ‫נחל מצרים לפנייךתוות אלהינו‬ ‫אךםיובנך^אצלו ציון;]דקברי שםןתימים ושבעת;מיס ארכערת‬ ‫אותוהמקבךים אל־ניא המון גוג‪:‬‬ ‫*י‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪ . .‬׳ •‬ ‫י״־יו‪%‬‬ ‫ה פ ט ר ת‬ ‫רדלן‬ ‫ש מ ח ת‬ ‫ת ו ר ה לשבת הגדול‬ ‫לזול עבללו ולישראל עמו ׳ פילוש ללול עכל) שקף׳ לג מה שהבטיחו כי המצא‬ ‫מיזלכמוכנה הכית )יהיה שלוםושקט מממ ליםלמל‪:‬‬ ‫הפסלת סמחת תולה׳‬ ‫ןיק־ןו אחלי מות‬ ‫משה׳ מ‬ ‫ממיכל על סלל התולה‬ ‫המסויימת כפטילת‬ ‫לושה )זה מחובל לה‪:‬‬ ‫עבליי׳ ׳ מי ששם כל‬ ‫י‬ ‫כחו)מונתו בשם‬ ‫‪ -w‬״ ‪r‬‬ ‫שלחאת־העם ויברכו אחריה‬ ‫• ‪J-‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יי‬ ‫־ג יוג ‪V‬‬ ‫"־״‪.‬־‪.‬‬ ‫־?‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־ ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ד>‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•J‬‬ ‫‪-»' T‬‬ ‫עברו ולישראל ^ ו ;‬ ‫ויהי ככלות שלמת לבנותאת־־בית‬ ‫—‬ ‫‪i‬‬ ‫״‪:‬׳‬ ‫;•‬ ‫~ ‪~t‬‬ ‫‪•i‬‬ ‫י‬ ‫‪i‬‬ ‫חפץ‬ ‫שלמה אשר‬ ‫לעשות‪:‬כל־חשק‬ ‫המלך ואת‬ ‫ואת־בית‬ ‫יהוךז‬ ‫*תכלך ואף בהתעסקי‬ ‫כעניני העולם מתכוין‬ ‫לעמלת האל יתכלך‬ ‫הפסלמ שמחת תולה ביהושע‬ ‫מאיי־^אעכל יי ;‬ ‫בסימן א ׳‬ ‫‪«VooVwrt‬הי‬ ‫הקלוש בחך הוא לעמל‬ ‫אתהיללן‪ :‬קום עמלי‬ ‫אחרי מות‬ ‫יןים ענק זלוז ‪ tip pj‬ו‬ ‫עבד י ת ו ת ו‬ ‫^סחהו׳ קומוועבלו‪:‬‬ ‫השכיל ׳ פילוס תצליח ראמריהוהאל״ץה^עבן־נון משרת‬ ‫וכן תלגם יונתן כליל‬ ‫משה עבדי‬ ‫*תנלח‪ :‬לא ימוש׳ ) משת לאבוד‪:‬‬ ‫־ ‪V i‬‬ ‫ן‬ ‫״‬ ‫*‪v‬‬ ‫והגית ׳ הוא כפל לכל‬ ‫לחזק ׳ )אמל שיהגה מת ועתה קום עבור את״־היךרן הזה‬ ‫& כמם)כלילה כל עת אתה וכל־העם הזה אל״־הארץ אשר‬ ‫י ‪ I‬י*‬ ‫שילנא פנאי מעשקי‬ ‫ממיתו‪ :‬הלא צייתיך׳ אנכי נתן להם לבני ישראל‪ :‬כל־‬ ‫מלת זלוז וכן הלא ם מקום אשר תדרוך כף־־ךגלכם בו‬ ‫שמג כתי הלא שלחתיך‬ ‫מלומיםלהם‪ :‬כיעלך לכם נתתיו כאשר דברתי אל־משת‬ ‫‪\1IT‬‬ ‫! ‪2‬־‬ ‫‪JT‬‬ ‫אלהיך ‪J‬כמו ־ואל‬ ‫‪ 'A‬יי׳‬ ‫מהמדבר והלבנון הזח ועז—‬ ‫‪:‬‬ ‫משה אמר עלה אל יי‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫פירוש‬ ‫הכינו לכסצלה׳‬ ‫הנהר הגדול נהר־־פרת בל א ר ץ‬ ‫‪iTJ^r‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫ו־‪2T‬‬ ‫־‪V T‬‬ ‫ זז^‬‫מיני מאכלים• עלתי ‪b‬‬ ‫הלחלז י עליין היה תחתיכש ועד־הים הגדול מבוא‬ ‫«‪j‬‬ ‫‪VT‬‬‫‪yT‬‬‫‪I‬‬ ‫י י‬ ‫מלל להם המן ככל‬ ‫לא־יתיצב‬ ‫מקן׳ השמש יהיה גבולכם‪:‬‬ ‫ממחלת‬ ‫מהי) צוסעי׳ על‬ ‫‪TAT.‬‬‫‪,VT2‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫־‬ ‫הפסת ! כעול שלשת אישלפגיךכלימי חייך באשר הייתי‬ ‫»־« •‬ ‫‪T-.‬‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫ימים ׳ כתרגומו בסוף‬ ‫מלתא ממין ‪ t‬נסיכם עםיםשה אהית עמך לא אךפןן‬ ‫טפכם ׳ חסל ו") ה‬ ‫חזק ואמץ ‪5‬י‬ ‫ילח ולא אעזבך‪:‬‬ ‫השימוס כמו סמם‬ ‫י‬ ‫את־־‬ ‫לאיכן שמעין והלומים אתהתנחיל את־־העם הזת‬ ‫״‬ ‫*יו•‪2 j--‬׳; ׳‬ ‫להם ‪ :‬חמושים ׳ כמו‬ ‫חלוצים ‪ :‬רק יהיה יי׳ הארץ אש!—נשבעתי לאבתם לתת‬ ‫^ ‪.‬‬ ‫אלהיךעמך ׳ כלומר‬ ‫שתלך בללך משה ש להם‪ :‬ךק חזק ואמץ מאל‬ ‫שיהיה י י ׳ עמך כאשל לעשות ככל־התורת אשר צוך‬ ‫‪J‬‬ ‫היה עם משה‪ :‬לק חזק‬ ‫ואמן׳ ללםולנותימ משת עבדי אל־־תסור ממנו ימין‬ ‫•ד!‬ ‫־ ; •‬ ‫‪JT‬‬ ‫ממת יקל אפילו ל‬ ‫‪1‬ל‬ ‫־‬ ‫‪*tl‬‬ ‫בכל ‪S‬אשר‬ ‫ללכל עכילה תלמול ושמאל למען תשכיל‬ ‫התורה ‪J‬הזה‬ ‫לא־יטוש םפר‬ ‫לומל לק אכין )לקין תלך‪:‬‬ ‫• ••‬ ‫; •‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫|‬ ‫•• ••| י‬ ‫מיעוסק הן‪:‬‬ ‫מסלת הפסלת שמחת מ‪53‬יך וחנית בו י ו מ ם ולילה למען‬ ‫‪T‬י‬ ‫‪T • Tt‬‬ ‫• •‬ ‫תולה‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫"״‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪VST‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i f‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪|T‬‬ ‫־‬ ‫י*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫' ‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫כ‬ ‫‪2‬‬ ‫״‬ ‫‪2‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫!‬ ‫*‬ ‫״‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫)‬ ‫‪-"I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ‪ 2‬י‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪•I-‬‬ ‫‪TT‬׳‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יי ‪.‬‬ ‫־ י‬ ‫^‬ ‫‪j‬‬ ‫‪yppi‬‬ ‫‪T‬‬ ‫**‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו*‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J• T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪K‬‬ ‫־•‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪2T‬‬ ‫־‬ ‫הפסלת סבת‬ ‫הנלול‪:‬‬ ‫• ז‬ ‫‪- J‬‬ ‫״ ‪Y/‬־‪2‬‬ ‫‪A‬‬ ‫• ו •ע‪ ,‬יר כ ה‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫תשטד‪ T‬ל^שות‪A‬־כבל־הכתוב בו בי־־‬ ‫אן תצליח את־דרכך ואז תשכיל‪:‬‬ ‫הלוא צויתיך חזק וא‪6‬ץ אל^־יתעלץ‬ ‫ואל־תחת כי עמך יהוה אלחיךבכל‬ ‫״‬ ‫••‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י י‬ ‫;‬ ‫‪V I‬‬ ‫אשר תלך‪:‬‬ ‫‪:-‬‬ ‫*\‪X‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪t‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫רצו יהושע את־שטרי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪- t‬‬ ‫העם לאמיר‪:‬‬ ‫**‪v‬‬ ‫וילושלם״ כי‬ ‫וכליהזלה‬ ‫שם בית המקלם‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‪J‬‬ ‫ן•י‬ ‫‪j:‬‬ ‫\‬ ‫עברוי בקרב המחנה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫*‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ -‬ן ־ ו‬ ‫‪:‬־‪T‬‬ ‫וצוו את־־העם לאםר תכינו ל ב ם‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ J‬־ «‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT T‬‬ ‫צידה ‪£‬י נעור• שלשת ימים א ת ם‬ ‫•י‬ ‫‪AT‬‬ ‫« ‪j‬‬ ‫‪O i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ יי‬ ‫* י‬ ‫;)ברים את־הץ־דן הזה לבא לרשת‬ ‫אלהיכם נתן‬ ‫את־האךץ אשר יהות‬ ‫•‬ ‫‪4‬‬ ‫׳‪•r‬‬ ‫ולראובני ולגלי‬ ‫לכם לרשתה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪2‬‬ ‫•ן‬ ‫ז‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪M S‬‬ ‫‪:‬‬ ‫" י‬ ‫'‬ ‫ז‬ ‫'‬ ‫ולחצי שבט המנישת אמר יהושע‬ ‫זין‬ ‫ר‬ ‫•‪.‬ו‬ ‫‪,,‬‬ ‫י ‪-‬י‬ ‫־‪1‬‬ ‫־•‬ ‫י‬ ‫»‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬ו‬ ‫*‬ ‫יי*־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‪v‬‬ ‫>‪v‬‬ ‫זז‬ ‫‪I‬‬ ‫* ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪ T.- A T‬־‪1‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫ך•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬י|‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫*‬ ‫'»‬ ‫*‪X‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪* o‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪•ATT‬‬ ‫״ י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪%‬‬ ‫־׳‬ ‫י ־ < ‪IT V « 1‬‬ ‫"י"‬ ‫!‬ ‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫«‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪i-‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\ 1‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪• It-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪» . .‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫ז־‬ ‫‪/T‬‬ ‫בעבר‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫קלבתי׳ כאותו המי םזכל‪ :‬אליכם ׳הלול שיהיה כיום ההוא ׳ והלולויל‬ ‫שעכל) אם לא קכל) לינם כעולם הזהיקכלו כעולם הבא‪ :‬על׳ כיאנימלע׳‬ ‫הנסתחת)אעיל כהם כמה שעשו י‪ .‬ממהל ׳ לשל^ גמולם ׳)מטי נל ׳ משפכ!‬ ‫הגל‪ :‬כיאציה לא שניתי ׳ מהסאמלתי אכיל) ל!מן אליך כן יהיה כי אני לא‬ ‫שניתי)לבלי לא ישנו‬ ‫ומר‪ . :‬זכור את־חדבר אשר צוה )כל העתילות לכם על‬ ‫לא‬ ‫ילי נביאי כן יהמ‪:‬‬ ‫אתכם משה עגר־״יהותלאמריהוה‬ ‫)אתם כני יעקכ לא‬ ‫אלחיכם מניחלככם ונתןלכם את־ כליתט׳ כמל שכלו מ‬ ‫שאל האמן׳ שלא נשאל‬ ‫הארץ הזאת * נשיכם ספכםומלןמכם להם זכל כשמם )כלו‬ ‫;שבו באךץ אשר נתן לכבש משת מהמת מי אכלאתםלא‬ ‫הירדן ואתם תעברו חמשים כליתם )לא תכל) כי‬ ‫לעולם תהי) ‪.‬ממחלים‬ ‫לפני אחיכם כל נכרי החיל ועזרתכם כק המים להמת מי‬ ‫אותם‪ :‬עראשר־יניחיהוהילאחיבם אחל כאק‪ :‬למימי‬ ‫‪— ! . _, . _ .‬‬ ‫;‪V -‬‬ ‫־‬ ‫‪j |T‬‬ ‫אכותיכם י אמל זמן‬ ‫נם־הםהאת־הארץאישר‬ ‫וירשו‬ ‫ככס‬ ‫לכ עכר שלא שמלתם‬ ‫» ‪T —. t V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ‪T‬‬ ‫‪• , A iITi‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫חקי אתם )אבותיכם‬ ‫־יהוהאלחיכם נתן לבכם וישבתם לפיכך הלעותי להם‬ ‫לארץ ירישתכם וירשתכם אותת )לכם׳ אכל מעתה ‪0‬‬ ‫שובו אלי ואשיבה אליכ‪:‬‬ ‫אשריגתןלכם משת עבר יהות‬ ‫ואמלתם כמה נשוב׳‬ ‫‪f‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TjT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J" T‬י * ‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫נאםתאמלוכמהנסוכ׳‬ ‫בעבר הירדן מזרח השמש‪:‬‬ ‫התשובה י היקבע‪/‬‬ ‫ויענו את־יהושע לאמיר כל אמר היקכע אלם א‬ ‫אשר״צויתנו נעשת ואל־בל־אשר אלהים׳ כי אןם קובעי'‬ ‫איתי צ )אמלתם׳)אם‬ ‫תשלחנו נרד‪ . :‬ככל אישר־שמענו‬ ‫סאמל) כמה קכענוך׳‬ ‫־ ד‬ ‫~'‪V‬‬ ‫אל־משה כן נישמע אליך רקיהית התשובה המעסל ו‬ ‫| יו‪:‬‬ ‫י ־‬ ‫‪J‬‬ ‫ע‬ ‫)התלומה׳ היקכע ק‬ ‫יהוהאלהיך עמך כאשרהית עם־־ קובעים קבענוךענין‬ ‫‪VT T‬‬ ‫ד ‪/r‬‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫נזלה ולקיחת הלבד‬ ‫משה‪ :‬כל־איש אשר־ימרת את־פיך בהכלח׳וק)קבע את‬ ‫ולא־ישמע את־דבריך לכל אשר־ קובעיהם נפש ן‬ ‫במאלה אתם כאלים׳‬ ‫‪1i T‬‬ ‫מפני שאל העכיחת‬ ‫תצונו יומת רק חזק ואמץ‪:‬‬ ‫שזכל למעלה ועול אתם‬ ‫הפסלת שכת הגלול כתמ במלאכי‬ ‫מוסיפים עון על עלן‬ ‫כסימן ג׳׳‬ ‫ואתם קובעים אותו‬ ‫ו ע ר ב ה‬ ‫ליהות מנחת שלא תתנו תלומות •‪,‬ו‬ ‫יהודה וירושתם ומעשלותממה ‪ .‬ס‬ ‫שתאסמ‪ :‬הנוי כלוי‬ ‫ילאהכישאלהעכילות‬ ‫כיםיעולס וכשנים קדמוניות‪:‬‬ ‫הנזכלות לא הין שוים‬ ‫כהם כלם אבל כלכל‬ ‫וקרבתי אליכם למשפט ותייתי׳‬ ‫•ו‪• -‬‬ ‫‪r‬‬‫‪• :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫המעםל והתלומה היו‬ ‫ער ממיתר במכשפים ובמנאפים שוים כלם לפיכך אמל‬ ‫המי כל) ‪) :‬יהי סלף‬ ‫ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר־־‬ ‫בכיתי׳ יהי מזקמ‪3‬ל‬ ‫שכיר אלמנה ויתום ומטי־־גר ולא ללגים )לכהנים העןכלי'‬ ‫ ‪..‬‬‫‪CT:‬‬ ‫‪T T .‬‬ ‫‪* T‬‬ ‫לפני‪ :‬גהליקתי׳ א‬ ‫יראוני אמר יהוה צבאות‪:‬‬ ‫כי ‪ m‬אמטיל עליכם )אניק‬ ‫יהות רא שניתי ואתם בני״־יעק^ )‪ if‬לכם בלכה ‪ :‬על כלי‬ ‫'‪;A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^ ‪ • yT" I.‬לי ׳ שלא יספיק) לכם‬ ‫למימי אבתיכם סרתם כלים )אוצמת׳ ומנת(‬ ‫בליתס‪:‬‬ ‫ן‪T-‬‬‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ «T‬ממם על כלי ליעל‬ ‫ו לתימלקמסתז‬ ‫מח‪3‬ןי ולא שמרתם שובו אלי‬ ‫״‬ ‫ולכו לאהליהכם שמחק וטובי לב‬ ‫עלכל־הטובתאשר עשה יהיה לדוד‬ ‫ר ד ק‬ ‫ל ו‬ ‫‪j‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫ואשובה אליכם אמר יהות צבאות‬ ‫‪%‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪V -2‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ואמרתם במה נשוב ג היקבע אדם‬ ‫‪ e«^0‬בייאתכ^ לןבעיכם אותי‬ ‫ואמרתט במת קבענוך תמעשר‬ ‫והתרומה‪ :‬במארה אתם בארק‬ ‫ואתי אתם קבעיס הגוי כלו‪:‬‬ ‫קמאו" את־בל־המעשר אל־בית‬ ‫האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נ א‬ ‫כזאת אמר יהות צבאות אם־לא‬ ‫אפתח לכבש את ארבות ה ש מ ע‬ ‫והריקתי לכם ברכת עך־בלי‪-‬ךי! י‬ ‫•‬ ‫‪If‬‬ ‫;‬ ‫‪T-‬‬ ‫*‪v‬‬ ‫‪IT1‬‬ ‫‪3‬אונלי‬ ‫הפשרת‬ ‫רדק‬ ‫הגהל‬ ‫רדק‬ ‫‪;?:;:‬כל׳ באלבה םאוכל <!כםאתהתבואה‪ :‬ולא תשכל לכםהנפן׳ הגפן לא לרשע ללא יאמרו עמי שגא עמל אלהים! כי הנה ׳ מם המשפט המשיל אותו לאש‬ ‫נזסכל פליה‪ :‬ואשלי י יאמלו אשריכם המורה סאתם חלפה במים מפני הלעב‪ :‬ביערת׳)לסי פילם מס זה לשלי שמש הנא שכך אמל) חכמים אי( גיהנםלעתיל‬ ‫ללי חק ׳ אק סחפצי כה! ח‪/‬קו ׳ סב להוכיחם עלמה שהיו אומלים כילית‬ ‫לכאאלא הקלוס כלוךהוא מוציא חמה מנלתיקה ולשעים נלונים כהונליקים‬ ‫לץ ילית ליין‪ :‬קלולנית ׳ בשפל לוח‪) :‬עתה אנחנו מאסלים זלים ׳ שאנו לואים מתדפאק בהווהו שנאמר)זלחה לכם *לאי וגומל; קש כמו קש יכם יהמ שיכל)‬ ‫‪.‬‬ ‫‪, . .‬‬ ‫‪, .‬‬ ‫הרשעים מבליחים על‬ ‫מהלה‪) :‬להט׳ כמו‬ ‫אות‬ ‫הי ״‪:‬תנו מאשרים‬ ‫לא עבדו‪:‬‬ ‫)תלהטמוסליהליס‪:‬‬ ‫ונערתי לכס באכל ולא־ישחית לכס‬ ‫נם‬ ‫‪ :2‬מעשה לשעם‪:‬‬ ‫שלש )ענף ׳ כתלממו‬ ‫והיו‬ ‫בתנור‬ ‫בער‬ ‫בא‬ ‫היום‬ ‫הנדת‬ ‫בי‬ ‫ולא״תישכללככם‬ ‫האדמדה‬ ‫את־פרי‬ ‫כהנו אלהים ׳ לומל נ‬ ‫בל )בלבל כי הכן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ״‬ ‫!‪I‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪. •T‬־‬ ‫‪J• j‬‬ ‫כל־זריבם וכליעשה רשעה קש ולהט‬ ‫כלאה מה יוכל לעשנת‬ ‫הלאםוןכמן שלש)הכן‬ ‫הגפן בשרה אמר יהווז צבאיות‪:‬‬ ‫הנולל מממ כמן ענף‬ ‫‪5‬כו וימלטו מן הלעה ו ואשרו אתכם כ^־הנוים כי־תהיו אתם היום הבא אמר יהורה צבאות‬ ‫ינת נכשלו‪ :‬אז נלכח‬ ‫‪I1‬‬ ‫בכנפיה ׳ כי השמש‬ ‫ההוא‬ ‫ידאיה׳כיהמאמ‬ ‫יפמש אולגעלהאלן‬ ‫אשר לא־יעזב לה•'שריש וענה‪:‬‬ ‫אתם ארץ חפץ אמריהות צבאות‪:‬‬ ‫‪•TT:‬‬ ‫‪T/‬‬ ‫־‪il‬־ ‪1‬׳‪v•• * I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪I‬־‬ ‫»‬ ‫; » ‪l‬‬ ‫־׳י • זי ־‪V‬‬ ‫"יי‬ ‫הגא מאמל אנסים‬ ‫)כמ! כיפים פרוםות‬ ‫‪ to‬יכינו ללבי ה׳‬ ‫חזקו עלי דבריכם‬ ‫הרהרה לכם יראי ׳שמי שמש צדקת זליחת)! )יצאתםופשת׳‬ ‫<משטפמ)כשישמע) י‬ ‫בכל אשל תצא< תפמ‬ ‫ומרפא בכנפירה ויצאתם ופשתם‬ ‫מה־נרברנו‬ ‫ואמרתם‬ ‫יהות‬ ‫אמר‬ ‫ילאי ‪ b‬הלכלים‬ ‫)תרבו כעגלי מלבק ש‬ ‫* ג •יי‪v‬‬ ‫•ו ‪T‬‬ ‫־ ג •י»‪r A‬‬ ‫־ ‪v" s‬‬ ‫• ‪:\- :‬‬ ‫־‬ ‫‪- -a‬‬‫* »‪A‬‬ ‫שגללים בשומן )כשרי‬ ‫מהאנשים האלה ה עיץל ‪ J‬אמרתם שוא עבד אלהיכם כענלי מרבק‪ :‬ויעסותם רשעים כי~־‬ ‫הכלכלי' בהשגחת האל‬ ‫)פשתם׳עניןרמי‪:‬‬ ‫יהיו אפר תחת כפות‬ ‫בתחתונים נ‪-‬לכת הם‬ ‫רנליכם כיום מלכק׳ הוא מקום ש‬ ‫*‪A‬‬ ‫־ ‪ :‬״‬ ‫־־ ‪J‬‬ ‫‪ V‬־‬ ‫״ ‪r‬‬ ‫• ו‪J :‬‬ ‫איש אל לעה) )מלכים ומתיבצע בי שמרנו משמרתו ובי‬ ‫סמכניסין סם העגלים‬ ‫צבאות‪:‬‬ ‫יהות‬ ‫אמר‬ ‫עשה‬ ‫אשר־אני‬ ‫כלכלים האלה)נושאים הלכנו קלרנית מפנייהוה צבאות‪:‬‬ ‫לפטמם‪) :‬עסנתם י‬ ‫‪l‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ןנותני׳ בהם על שימצאו‬ ‫‪I T :‬‬ ‫י ‪i‬״‪JT i v‬‬ ‫גוי• ־ י‬ ‫׳ "ן‬ ‫זכרו תורת משה עבדי ענק הלליסה והכתים'*‬ ‫)מזה נקלא עפים <ז‬ ‫בשכלם כי כל ללכיג ועתה אנחנו מאשרים זדים נם־־נבנו‬ ‫י‬ ‫על־בל־‬ ‫בחרב‬ ‫אתו‬ ‫צויתי‬ ‫אשר‬ ‫משפט אל אמונה )אין‬ ‫המשקה היוצא על ילי‬ ‫‪V‬‬ ‫וימלטו‪:‬‬ ‫אלהים‬ ‫בחנו‬ ‫נם‬ ‫רשעה‬ ‫עשה‬ ‫מיל! דק שב ה ׳ האל‬ ‫כתיםהזסחיטהז אמל‬ ‫ישראל הקים ומשפטים‪:‬‬ ‫יתבלך הקשיב‬ ‫הנדת כזמן הזה הרםעים מ‬ ‫לכליהם אז נדברו יראי יהות איש אל־רעהו‬ ‫לתן להם שכלםבזה‪:‬‬ ‫אנכי ישלח ל כ ם את אליה הנביא מםליםככםאכל ‪pa‬‬ ‫ההוא מלמסו אותם‬ ‫לכתב ספל זכלק ל ויקשב י ת ו ת וישמע *ויכתב ספר‬ ‫לפנמ׳ ללך משל כלשון‬ ‫לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא‪:‬‬ ‫החת פפות לגליכס‪:‬‬ ‫בני אלם שכותבים ה זכרון לפניו ליראי יחות ולחשבי‬ ‫כמם אשל אנ*־ עושה׳‬ ‫‪V- : I :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫»•‪-!••:‬‬ ‫‪ i I‬זז‬ ‫•זז‬ ‫המלכים ספל הזכלונן׳‬ ‫והשיב לב־אבות על־בנים ולב בנים כמם המשפט שאני ס‬ ‫צבאות‬ ‫יהוה‬ ‫אמר‬ ‫ךי‬ ‫והיו‬ ‫שמו‪:‬‬ ‫כי אין שכחה לפנמ‬ ‫על־אבותס פן־אבוא והכיתי את־־ שופטם לכלמן ׳ )אמר‬ ‫משכי‬ ‫יתכלך׳ ו ^ ם‬ ‫אפל י ללך משל לפי‬ ‫לעס אישר אני עשה סנלת ותמלתי‬ ‫חרם‬ ‫הארץ‬ ‫״ תולת משהעכלי׳ אמל על שלא יבא מם‬ ‫זכה‬ ‫אותם‪:‬‬ ‫שהמם הבא ישלוף‬ ‫שמו שמשכים תמיל בללכי ה ןכיליעת אלהומנ‪ :‬ליןם אשל אני עזשה ׳ ליום‬ ‫ולול ‪Tl•• I‬‬ ‫‪T\T T‬‬ ‫תילת משה עכלי לעסות ככל הכתוב בה י לפני בוא‬ ‫על־־בנו המשפט זכח בכל לול‬ ‫עליהם‬ ‫איששלא תשיגם‬ ‫יחמולעליהם‬ ‫כאשר וחמלתי‬ ‫יהי) לי סגלה‬ ‫המשפט שאני ומשה לק כלםעים הם‬ ‫‪;1‬‬ ‫לפני‬ ‫יזהילהנביא‬ ‫והואאליה‬ ‫לכם את‬ ‫מםמלח‬ ‫אנכי‬ ‫הנה‬ ‫בוא יחדיו לסוב בכל לב אל השם‬ ‫והכני'‬ ‫האבות‬ ‫המשפט‬ ‫לפני‬ ‫הלעה המכלה הלשעים ז העוכל אותו׳ האב חומל על כל כנמ כמ) שאמל יום יי' י‬ ‫והמלא‪:‬‬ ‫בין והשני' ינצל) ממםיום יהוה‬ ‫והסיב לכ אבות על כנים כמו עם כנים׳‬ ‫הגלולשאמל ׳‬ ‫המספט וזהו‬ ‫וראיתםצליק‬ ‫ושבתם׳ אז יבחן כין‬ ‫העבדאתו‪:‬אות)‪ :‬ושבתם‬ ‫נלחם אב על כנים אכל מתל חומל על העובל‬ ‫צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר זכן לכ כנים על אביתם כמן עם אמתם כלומל האבות והבנים יחלמ י פן אבא‬ ‫והכתי * לפיכך תהילם הגא כלי שיהמ כעלי תשובה למם הכא כלי סלא יכה האק פלה)תהיה חלם אסל לא תהמ גהזהלתו יכל) )יסלפו ׳‬ ‫<המהלים תהילנ כז)הל הלקיע ומצליקים הלכי׳ ככוכבים לעולם ןעל‪:‬‬ ‫חסלתהפטלתמבתהנמל‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫י־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j r‬‬ ‫‪\ t i‬‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪J T J‬‬ ‫י ־ ו‬ ‫•‬ ‫~‬ ‫;‬ ‫‪\,T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-S‬‬ ‫•*־י‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪«T‬‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫«‬ ‫־‬ ‫«‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•־*•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‪tT‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪II:W‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪»-‬‬ ‫ד‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪Jt‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪f‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫»־‬ ‫‪-‬‬ ‫»‪y‬‬ ‫»־‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫«‬ ‫־־‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‪-1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ג־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־\‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪R‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪•s‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫• ‪T I T‬‬ ‫״‪v‬‬ ‫‪••IT*TT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪«:,":‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪» T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫"‪•I‬‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•»•‬ ‫‪J‬‬ ‫ת ם ונשלם‪.‬״ ת ח ל ה ' ל א ל ב ו ר א עולם*‬ ‫־‪A‬־‪T‬‬