מקרה מטריד
מקרה מטריד 13שנים לאחר שנחקק ,נדמה שהחוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה מצליח בעיקר ברמת המודעות .יחד עם זאת ,חלק גדול עדיין מבולבלים וחושבים שיש בו שטחים אפורים גדולים מדי .מה מותר לעובד אבל אסור לבוס ,מה עושים כאשר המוטרד הוא גבר וגם קצת מספרים .כל מה שרציתם לשאול על הטרדה מינית ,גם אם לעתים העדפתם שלא לדעת מאיה איטקין 12 אולי ראוי לפתוח סקירה בנושא הטרדות מיניות במקום העבודה ,בעובדה שאי אפשר להתווכח איתה :כאשר החוק למניעת הט־ רדה מינית ( )1998נחקק ,חלק מהביקורת הייתה שהוא לא יתאים לאקלים החברתי הישראלי. היום ,יותר מעשור אחרי ,אפשר להגיד שההישג הגדול ביותר של החוק הוא דווקא התחום האקלים: במודעות הציבורית שעורר והשינוי שהתחולל בעקבותיה. הגבול בין מותר לאסור החוק הישראלי נחשב לאחד המתקדמים בעו־ לם .הוא אוסר על הטרדה מינית של כל אדם, על ידי כל אדם ,בכל סיטואציה .החוק מפרט רשימה סגורה של התנהגויות העשויות להיחשב כהטרדה מינית :הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות חוזרות לאדם המתמקדות במיניותו, התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו ,או מיניותו של אדם ,לרבות נטייתו המינית. אחת הסיטואציות המרכזיות בהן מטפל החוק היא מסגרת העבודה .בשונה ממסגרות אחרות ,המסגרת של יחסי עבודה ,שמתאפיינת באינטנסיביות ויחסי כפיפות ותלות ,עשויה להיות בעייתית .מקום העבודה מאפשר קרבה ויצירת יחסים בין־אישיים ,אבל באותה מידה גם לטשטש את הגבול בין לגיטימי לאסור. לכן החוק מבחין בין הטרדה שמתרחשת במסגרת יחסי כפיפות (עובד־בוס) לבין הטרדה שמתרחשת בתוך קבוצת השווים (קולגות). בקבוצת השווים ,על המוטרד להראות שאינו מעוניין בהצעות .במסגרת יחסי כפיפות ,הטרדה מינית תוגדר באותן נסיבות ,אפילו אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין. בנוסף לשלושה מישורי פעולה למתלונן ,החוק קובע חובות מניעה וטיפול על המעסיק .מבחינת מניעה ,על מעביד לנקוט באמצעים סבירים למניעת מקרים של הטרדה מינית .כך למשל, בכל ארגון שבו למעלה מ־ 25עובדים חייב להיות תקנון המציג את עיקרי הוראות החוק ,אופן הטי־ פול והגשת תלונה .מבחינת טיפול ,כל ארגון חייב לקבוע מנגנון פנים־ארגוני לטיפול בנושא, עם אחראי ונוהל ברור וידוע. 13 ההטרדה שאחרי ההטרדה ברוב המקרים ,ארגונים נמנעים מלהוציא את סיפור ההטרדה החוצה ,כדי לא לגרום נזק לארגון. בפועל ,הנזק נגרם בדיוק בגלל זה :ההשלכות של ההטרדה מינית מתרחבות מעבר למטריד ולמו־ טרד ,ואפשר למדוד אותן גם ברמה הארגונית־ כלכלית .מחקרים מראים שאת ההשלכות של "החשש של כלל הנפגעים ,הוא שלא יאמינו להם ,שהם עושים סיפור גדול מכלום. במקרה של גברים זה אפילו מועצם .לרוב הנושא של הטרדה מינית מזוהה עם נשים .גבר אמור להיות בלתי חדיר, לדעת להגן על עצמו" הטרדה מינית על מקומות עבודה אפשר לאמוד במיליוני דולרים ,תפוקת העבודה של העובד המוטרד ושל הצוות כולו נפגמת ,והארגון חשוף צילומים .mojito, Melinda Fawver /Shutterstock.com :א.ס.א.פ קראייטיב 14 לתביעה משפטית ממושכת ויקרה. מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אינם מסתפקים בליווי נפגעים בהליכי הגשת תלונה ,אלא גם מעבירים סדנאות חינוך והסברה במקומות עבודה למנהלים ולעובדים" .כאשר מעסיקים מבינים איך ליצור סביבת עבודה בטוחה מהטרדות ,איך לעודד הגשת תלונות, איך לטפל במקרים שעולים בצורה יעילה ודיסקרטית ,זה בהחלט יכול למנוע מקרים מהסוג הזה" מסביר ערן האן, רכז קו הסיוע לנערים וגברים נפגעי תקיפה מינית במרכז הסיוע. "בעולם מושלם ,אחרי שסיפור ההטרדה נחשף ומ־ טופל כפי שראוי שיטופל בתוך הארגון ,צריכים לטפל במטריד ולאפשר למתלונן ולשאר העובדים סביבת עבו־ דה בטוחה .בפועל ,קורה לא ?????? מעט שהדברים יוצאים בצורה צילום: לא דיסקרטית ,ואז העובד נאלץ בעל כורחו לעזוב את מקום העבודה .אם הוא בוחר להישאר (וברוב המקרים זה לא יקרה בגלל הסטיגמה) ,הרי שאנו מזהים ,במקרים רבים, על פי מקורות זרים בארצות הברית ,מולדת הטיפול המשפטי בהטרדה המינית ,עברו כשלושים שנה עד שמערכת המשפט הכירה באפשרות שגברים נפגעים מהטרדות של גברים אחרים ושהם זכאים להגנה משפטית מפניהן .המשפט האמ־ ריקני מגדיר הטרדה מינית כפגיעה בשוויון על בסיס מין ,ומאפשר לנשים לתבוע בגין הטרדה מינית ,אם רק יצליחו להוכיח שהוטרדו משום שהן נשים .בישראל ,לעומת זאת ,הגשת תלונה על הטרדה מינית מצד גבר אפשרית, הודות לכך שהחוק הישראלי נועד מלכתחילה לאפשר לכל אדם להתלונן על הטרדה מינית שבוצעה בו על–ידי כל אדם אחר. הטרדה מינית מוגדרת בחוק כפגיעה בכבוד האדם ,חירותו ופרטיותו ,ולא רק כפגיעה בשוויון בין המינים .במטרה להרתיע ולמנוע מקרים של הטרדה מינית ,החוק הישראלי מפרט ברשימה סגורה ומפורטת התנהגויות העשויות להיחשב כהטרדה מינית ובצדן סנקציה .החוק האמריקני לא מגדיר בצורה מפורשת את רשימת ההתנהגויות העשויות להיחשב כהטרדה מינית. מעבר לכך ,החוק הישראלי גם קובע במפורש שביזוי או השפלה של אדם על רקע נטייתו המינית מהווים הטרדה מינית אסורה .כלומר, בישראל גם גבר שגברים אחרים משפילים אותו בהתייחס לנטייתו המינית (למשל ,הומו־ סקסואל שזוכה לכינויי גנאי במקום העבודה, אבל גם סטרייט שזוכה ליחס דומה) ,יכול להתלונן על הטרדה מינית¡ . שלפגיעה האישית בעקבות ההטרדה ,מתווספים גם התנכלות ,מניעת קידום ופידבקים פחות טובים" מסבירה אולגה סטאטלנד ,מרכזת מחלקת החינוך למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה במרכז הסיוע. "ברוב המקרים הליך של בירור לא נגמר בלחיצת ידיים ,או בעובד שחוזר לשולחן העבודה שלו .בודדים (אם בכלל) המקרים של מנהל שעזב .משיקולים שונים ,הארגון יעדיף את המנהל עם הוותק ,הניסיון והקשרים ,על פני העובד שאחרי המקרה עלול להיתפס כבעייתי" ,מוסיף האן. זאת אולי ההוכחה לכך שה־ טרדה מינית היא עניין של כוח ולא של מין" .בהטרדה מינית שמתרחשת במסגרת של יחסי עבודה ,מרות היא מילת המפתח. חשוב להבין שהטרדה מינית לא קשורה ליצר מיני ,זהות מינית ,או מין בכלל .מין הוא לא המוטיבציה ,הוא האמצעי. הטרדה מינית היא אקט כוחני, שנועד לדכא או להשפיל את האחר .המעסיק מנצל לרעה את הכוח שלו כדי לפגוע .לכן, קביעת נורמות התנהגות חייבת להיטמע במקום העבודה .בדיוק כמו שמגיעים לעבודה בזמן ,או לא מגיעים לעבודה בלבוש מסוים .זה בעצם להגיד 'אנחנו מכבדים האחד את הגבול של השני'" ,מסביר האן. נשיקה באוזן א' לא ידע מה בדיוק הוא עשה שאפשר לבוס שלו לפרוץ עוד גבול ,לחצות עוד קו ,עד לתחושה המשתקת שמישהו אחר יכול לעשות בו מה שהוא רוצה .רק היום ,כמעט שנתיים אחרי ,הוא יכול להגיד בביטחון שברור לו שהוא היה בסדר ,אבל בשבועות שאחרי המקרה הוא היה מגיע לעבודה, ממתין בחניון ,יושב בתוך המכונית שלו ונכנס למשרד רק בדקה האחרונה ,רק כשהוא בטוח שאין שום אפשרות שהוא ייתקל בו במסדרון. הוא לא פחד .הוא פשוט לא רצה להציף שוב את כל התחושות. א' הוא מקרה יוצא דופן ,אבל בהחלט לא יחיד :בשנת 2011פורסמו ממצאי מחקר שבחן את נושא ההטרדה המינית כפי שהוא משתקף במציאות החברתית והמשפטית 13 ,שנים בדיוק לאחר שנחקק החוק .במסגרת המחקר שערכה ד"ר אורית קמיר בשיתוף עם הסטטיסטיקאית רונית הריס ,נבחנו למעלה מ־ 400תיקים המתנהלים בבתי המשפט בנושא .ממצאי המחקר הראו כי רובן המוחלט של המתלוננות על הטרדה מינית הן נשים ,ורובן המוחלט מתלוננות על גברים .רק אחוז אחד מכלל התיקים הן תלונות של נשים נגד נשים ,ולמעלה מ־ 6%מן התלונות הן של גברים נגד מטרידים גברים. "כ־ 10%מהפניות שמגיעות למרכז הסיוע, עוסקות בהטרדה מינית במקום העבודה ,מתוכן כ־ 40%הן פניות של גברים .אחוז הדיווח נחשב לאחוז נמוך ואחוז המקרים של הגשת תלונה בפועל נמוך אפילו יותר" ,מוסיף האן. למרכז הסיוע מגיעים סיפורים מכל הסוגים. אחד הגברים לדוגמה הוטרד במשך תקופה ארוכה על ידי המנהלת שלו ,שבסופו של דבר איימה עליו שאם לא יענה לחיזוריה ,היא תספר לאשתו שמתנהל ביניהם רומן .הוא עזב בשל החשש שאשתו תאמין לה :אחרי הכל ,התפיסה החברתית אומרת שאלמלא היה רוצה ,היא לא היתה מטרידה אותו מלכתחילה .גבר אחר סבל במשך זמן רב מהטרדות מצד המנהל שלו ,וככל שהוא התנגד ,אופי ההטרדות הפך יותר בוטה. הדברים הגיעו לכדי כך שאותו מנהל יצר קשר עם אשתו של העובד והציע גם לה הצעות בעלות אופי מיני" .אלה מקרים מאוד ברורים ,אבל לעומתם יש מקרים רבים שנמצאים בתחום האפור". הסיפור של א' הוא דוגמה למקרה כזה .הוא הכיר את הבוס שלו כמה שנים לפני המקרה. כשא' היה עדיין פרילנסר בת־ חילת דרכו בענף הפרסום .הבוס היה (ועדיין) אושיה מרכזית, דמות מוכרת עם המון השפעה וכוח .זה התחיל בהערות ונגי־ עות ,ספק חבריות ,ספק אבהיות שא' ייחס להיכרות הממושכת ביניהם ולאופיו החם של הבוס, ?????? צילום :יניב גולן ונמשך לאורך כמה חודשים. מפעם לפעם ההערות קיבלו אופי מיני ואגרסיבי יותר .גם המקרה שבו נפרצו הגבולות בצורה חד משמעית התרחש במקום הע־ בודה .בזמן שא' עבר במסדרון ,הבוס התקרב וניסה לנשק אותו .א' ניסה להתחמק ,ובגלל שהסיט את הראש הוא הרגיש את הנשיקה באוזן .בתגובה ,א' הבהיר בצורה מפורשת שהוא לא בעניין ,הבוס ענה לו שהוא כנראה לא יודע לקבל אהבה והמ־ שיך .א' נשאר לעמוד שם עוד כמה דקות .במשך תקופה ארוכה ,לדבריו ,הוא המשיך להרגיש את מגע הלשון והרוק על האוזן. "החשש של כלל הנפגעים ,גם בפגיעה מינית מטרידים במספרים החוק מבחין בין הטרדה שמתרחשת במסגרת יחסי כפיפות (עובד- בוס) לבין הטרדה בתוך קבוצת השווים (קולגות). בקבוצת השווים ,על המוטרד להראות שאינו מעוניין בהצעות. במסגרת יחסי כפיפות, הטרדה מינית תוגדר באותן נסיבות ,אפילו אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין וגם בהטרדה מינית ,הוא שלא יאמינו להם ,שהם מפרשים את הדברים בצורה לא נכונה ,עושים סיפור גדול מכלום .במקרה של גברים זה אפילו מועצם .לרוב הנושא של הטרדה מינית מזוהה עם נשים .בהבניה החברתית שלנו גבר אמור להיות בלתי חדיר, לדעת להגן על עצמו ,הטרדה מינית היא לא מסוג הדברים שיכולים לקרות לו -ואם כן הדברים אמורים להחמיא לו,או שהוא אמור להצליח להפסיק אותם .כשזה לא קורה ,וככל שההטרדה נמשכת ,התחושה היא תחושה קשה של בושה ואשמה" ,מסביר האן. א' מצדו ,מחזק את הקביעה הזאת" :כגבר הטאבו הוא כפול. בחברה פטריארכלית גבר נתפס כיצור חזק יותר ,מיני יותר .מי שמגיב באופן שחורג מההבניה הזאת ,נתפס כהומו ,מוחלש, בעייתי -כל התכונות שגבר לא אמור להחזיק בהן לפי האתוס הגברי .אחרי שהסיפור יצא ,כינו אותי צבוע ,או 'מר הטרדה מינית' .עד היום אני שומע מלקוחות שהבוס מתנכל לי". סוף הסיפור של א' מחזיר אותנו לנקודת ההת־ חלה .להטרדה שהיא בעצם אקט כוחני .לפערי הכוחות שהחוק מנסה לנטרל ,גבר או אישה .א' והבוס שלו עדיין עובדים באותו תחום ,אבל לא מתראים על בסיס יומיומי .הבוס הוא עדיין בעל הכוח ,ההשפעה והמעמד .א' הוא עדיין העובד שמשלם את המחיר המקצועי והאישי¡ . מהמחקר שערכה ד"ר אורית קמיר עולה כי: 90%–80%מהתלונות על הטרדה מינית מצד עמית לעבודה הוגשו בעוד המתלוננת עובדת במקום העבודה ובסמוך לאירוע. רק 22.6%מהתלונות על הטרדה מינית מצד מעסיק ישיר ,הוגשו תוך שהמתלוננת עדיין עובדת במקום העבודה ,ובתוך פרק זמן ממוצע של למעלה משנה. שכיחות הפניות למשטרה גבוה פי 2בסקטור הפרטי בהשוואה לסקטור הציבורי. בהליך הפלילי ,ככל שהתלונה הוגשה בסמוך למקרה ,כך גדלים סיכויי ההרשעה. 85%מהנילונים הורשעו כאשר התלונה הוגשה בסמוך לאירוע ,בהשוואה ל– 55%כאשר התלונה הוגשה לאחר יותר משנה. כ– 2/3מהמורשעים שהם מעסיקים ,נידונו למאסר על תנאי ו– 19%–15%נידונו למאסר בפועל. כ– 1/3מהמורשעים שהם עמיתים לעבודה, נידונו למאסר בפועל ושיעור דומה למאסר על תנאי. ההליך המשמעתי נמצא יעיל יותר מההליך הפלילי או הנזיקי במקרה בו מטרת הגשת התלונה הייתה קבלת הודאה והתנצלות מהמטריד. כ– 17%מהנילונים הביעו התנצלות בהליך המשמעתי ,בהשוואה לכ– 10%בהליך הפלילי ו– 4.5%בהליך האזרחי. מוטרדים במספרים בשנת 2009הגיעו למרכזי הסיוע ,בסך הכל 7,594 פניות חדשות ,מתוכן 441בנושא הטרדה־מינית במקום העבודה ( 5.8%מכלל הפניות החדשות). פילוח לפי מגדר: 427פניות של נשים 14 ,פניות גברים. מרבית הפניות ( 162פניות) בגילאים 19־40 (בגילאי 19־ 25התקבלו 73פניות ,בגילאי 26־40 התקבלו 89פניות). כ־ 20%מנפגעות ונפגעי הטרדה מינית במקום העבודה פנו למשטרה 65% ,לא פנו למשטרה ( 15%לא דווחו כלל ,גם לא למנגנון הפנימי במקום העבודה). 15
© Copyright 2024