‫עלון רמות מנשה‬ ‫חוברת מס' ‪ ,1082‬יוני ‪ ,2013‬תמוז תשע"ג‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חוברת מס' ‪ ,1082‬יוני ‪ ,2013‬תמוז תשע"ג‬ ‫תמונת השער‪ :‬צילום‬ ‫–‬ ‫פנצ'ו‪.‬‬ ‫הנוף הנשקף מחדר האוכל‬ ‫פרידה מעץ מת ‪ /‬אורי גיסר‬ ‫לפני שנים; עובדי גינת נוי‬ ‫עם מאיר רץ‪ ,‬לאו פלטאו‬ ‫וחברים אחרים‪.‬‬ ‫שוב פורח הגן‬ ‫האילנות מתכסים‬ ‫בעלווה רעננה‬ ‫רק האילן שלי‬ ‫לא חזר לפרוח‬ ‫העץ בגני מת‬ ‫מסביב הפריחה‬ ‫הגן בהדרו‬ ‫ורשרושים של שמחה‬ ‫אילני עומד זקוף‬ ‫וערום‬ ‫כפי שזקופים‬ ‫מתים העצים‬ ‫הרים את פארותיו‬ ‫לשמים‬ ‫כפרידה משנותיו הרבות‬ ‫בגני‬ ‫על האביבים ועל החורפות‬ ‫על המים ועל החום‬ ‫שותפות‬ ‫של שנים רבות חלפה‬ ‫והחלל הזה‬ ‫לא יתמלא שנית‬ ‫כי הוא הלך על זלזליו‬ ‫על שרף שנטף מפצעיו‬ ‫על דמעותיו האחרונות‬ ‫ואתו זיכרונותיו‬ ‫וזיכרונותיי‬ ‫)בעקבות עץ שיזף שמת ליד ביתו של אורי(‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫דבר העורכת ‪ /‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬ ‫שלום לציבור קוראינו הנאמנים‪ .‬אנו שמחים‬ ‫להגיש לכם את הגיליון השלישי של העלון‬ ‫המחודש‪ .‬זהו גיליון של תחילת הקיץ והוא משלב‪,‬‬ ‫כמו תמיד‪ ,‬לצד המדורים הקבועים גם ראיונות עם‬ ‫אנשים מפתיעים‪ ,‬דיווחים חברתיים וקהילתיים‬ ‫ורשימות בנושאים מגוונים‪.‬‬ ‫*‬ ‫גיליון זה מוקדש לפתיחת הגלריה ברמות מנשה‪.‬‬ ‫באירוע הפתיחה אמרה יונית קדוש‪:‬‬ ‫לכתוב‪ ,‬לשלוח תמונות ולתרום לגיליון חגיגי‬ ‫שייצא בסוף יולי לכבוד מאורע זה‪.‬‬ ‫מאחלים לכולכם קיץ נעים ולא לוהט!‬ ‫מערכת העלון‬ ‫"היום זהו יום חגיגי במיוחד בתולדות קבוץ רמות מנשה‪:‬‬ ‫היום נפתח מקום אירוח ליצירות אמנות‪ .‬אותו מקום‬ ‫שבו נוצרה האמנות הופך למקדש קטן לאמנות‪.‬‬ ‫חברי ותושבי רמות מנשה בורכו בפינת תרבות זו‪ ,‬ויהנו‬ ‫ממנה גם תושבי האזור ואורחים אחרים"‪.‬‬ ‫*‬ ‫ברוב עם ציינו את חג הביכורים שכמיטב המסורת‬ ‫של רמות מנשה מגייס כוחות יצירתיים ומכנס את‬ ‫כולנו לבושים בלבן‪ .‬זמן קצר לאחר מכן התכנסנו‬ ‫שוב בצריף להצגת תאטרון מקצועית לעילא‬ ‫ולעילא‪ ,‬שבה הפגינו אנשי רמות מנשה כישרונות‬ ‫משחק‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬בימוי‪ ,‬תפאורה ותלבושות – הכול‬ ‫תוצרת עצמית‪ .‬תחת שרביטה של ניצה שפירא‬ ‫זכינו לטעימה איכותית מיצירותיו של חנוך לוין‪.‬‬ ‫הבריכה נפתחה! עדיין במתכונתה הישנה‪ ,‬אך תוך‬ ‫הבטחה שבשנה הבאה נזכה לבריכה משופצת‬ ‫ומשודרגת‪.‬‬ ‫קבוצה קטנה ומובחרת של חברי מועדון "‪"70-50‬‬ ‫חזרה עמוסת חוויות מסיור בגאורגיה היפה‪ .‬כפי‬ ‫שתיווכחו לדעת זו הייתה חוויה מיוחדת במינה‪.‬‬ ‫החופש הגדול כבר בפתח ובעיצומו נציין את חג‬ ‫השישים וחמש לרמות מנשה‪ .‬ההכנות כבר החלו‬ ‫בתנופה וזו הזדמנות לקרוא לכם – התושבים –‬ ‫עורכת‪ :‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬ ‫מערכת‪ :‬אפרת בליקשטיין‪ ,‬ניצן‬ ‫פוגרונד‪ ,‬טליה גלינדס‪ ,‬יונה גור‪,‬‬ ‫יהל לינטרנרי‬ ‫לפניות ולתגובות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫או בתא הדואר של דניאלה‬ ‫‪2‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫הדף החברתי שלי ‪ /‬גיורא רץ‬ ‫חודש יוני הגיע וחומו של הקיץ מדפק על‬ ‫דלתנו‪ .‬הבוקר מתחיל כל יום מוקדם‬ ‫יותר‪ ,‬והערב מתמהמה ודוחה את כניסתו‬ ‫כל יום עוד קצת‪ .‬כן‪ ,‬זה טבעו של קיץ‪ .‬הימים מתארכים‬ ‫והחום רק עולה וכופח יותר על ראשנו‪ .‬בשעה טובה פתחנו‬ ‫את הבריכה‪ .‬הפעם בזמן וללא זעזועים מיותרים ומי שמגיע‬ ‫בשעות אחה"צ נהנה לראות את כל הילדים קופצים‪,‬‬ ‫שוחים‪ ,‬משחקים וזוללים מכל הבא לפה‪ .‬בריכה מלאה‪,‬‬ ‫מפגש חברתי ומלכד‪ ,‬איזה כיף‪ .‬האמת‪ ,‬קצת חששנו לאור‬ ‫מרכזי הספורט היפים חמש דקות מאיתנו‪ .‬אנחנו מודעים‬ ‫לתחרות המתפתחת בין מרכזי הספורט החדשים‬ ‫והמאובזרים בכל החידושים והטכנולוגיות הכי חדישות‬ ‫לעומת הבריכה הוותיקה המשרתת אותנו כבר ‪ 50‬שנה‪.‬‬ ‫אבל היא כאן‪ ,‬היא שלנו‪ ,‬היא קרובה וכל המשתמשים –‬ ‫הם רק אנחנו‪ .‬תודו‪ ,‬זהו יתרון גדול‪ .‬ולמרות כל זאת‪ ,‬ברור‬ ‫לנו כי שינוי צריך לבוא‪ ,‬לא רק לרצוננו‪ ,‬אלא גם לאור‬ ‫דרישות רגולטוריות של גורמי אכיפה חיצוניים לנו‬ ‫המאלצים אותנו לעשות זאת‪.‬‬ ‫קיימנו פגישה שלישית עם עובדי ארד מאולם היצור‪ ,‬חברי‬ ‫הקיבוץ‪ .‬הפגישות נערכות לאור הרגשת העובדים כי‬ ‫קידומם במפעל אינו עומד בציפיות וגורם לתסכול עקב‬ ‫מצב של דריכה במקום בשכר ובקידום מקצועי‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫אנו מקיימים סדרת פגישות עם נושאי התפקידים במפעל‬ ‫במטרה לעזור היכן שאנו יכולים‪ .‬ארד היום הוא מפעל‬ ‫שונה‪ .‬בהתנהלות של חברה רב לאומית וגדולה‪ ,‬המתגמלת‬ ‫את בעלי המניות‪ ,‬קרי אותנו‪ .‬אך העובדים חברי הקיבוצים‬ ‫הם מיעוט‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬אנו חושבים כי עדיין ארד מהווה‬ ‫מקור תעסוקה ראוי ומכובד לחברים שלנו‪ .‬ולכן יהיה המשך‬ ‫למהלך‪.‬‬ ‫שיוך הדירות נכנס להילוך גבוה עם הפעלת קרן האיזונים‪.‬‬ ‫זהו למעשה המהלך שעם התחלתו קפצנו למים ועתה אנו‬ ‫שוחים ומתקדמים‪ .‬אנו כולנו ערים לוויכוחים המתנהלים‬ ‫מעל דפי העיתונות הקיבוצית על עצם השיוך‪ ,‬מה נכון‪ ,‬איך‬ ‫להתקדם‪ ,‬בעיקר לנוכח הקשיים אותם מערים ִמנהל‬ ‫מקרקעי ישראל כל הזמן‪ .‬אנו מתקדמים ע"פ תקנון השיוך‬ ‫בתקופת הביניים אותו אישרנו כבר לפני כמה שנים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬אנו בוחנים בעזרת יעוץ חיצוני מה נכון יותר‬ ‫בעבורנו ומהי הדרך הנכונה יותר‪.‬‬ ‫קרן האיזונים הוא תשלום נוסף למשפחות צעירות עם‬ ‫ילדים‪ .‬הכבדה על תשלומים קיימים בעיקר בחינוך שאינו‬ ‫זול היום כלל‪ ,‬שיפוץ והגדלת הבית לאותן משפחות וכמובן‬ ‫תשלומי מחיה שוטפים אחרים‪ .‬לחלק מאותן משפחות‬ ‫התשלום מכביד מאד‪ .‬לשם כך הקמנו את הקרן שמטרתה‬ ‫להקל בתשלומים החודשיים‪ ,‬אך אינה מפחיתה מגובה‬ ‫ההתחייבות‪ .‬אין לי ספק‪ ,‬זוהי מציאות חדשה אותה אנו‬ ‫צריכים לסגל לעצמנו ולהבין כי ההחלטה על שיוך הדירות‬ ‫משמעותית יותר מההחלטה על שינוי אורחות החיים‬ ‫)"השינוי"( ומשמעויות והטבות ארוכות טווח לטובת כל‬ ‫חבר‪.‬‬ ‫בהמשך לשיוך הדירות אנו עושים צעד נוסף ומשמעותי‬ ‫בתהליך שיוך ההון‪ .‬כל החברים קיבלו לידיהם את מסמך‬ ‫הקצאת המניות‪ .‬כל אחד עם פרטיו האישיים ממנו נגזר‬ ‫חלקו וכמות המניות אשר יונפקו בעבורו‪ .‬חתימה על‬ ‫המסמך והעברתו לרשם החברות הוא השלב שממנו‬ ‫מתקיימת חברת "פסגות רם" אשר תעביר מדי שנה‬ ‫דיווידנדים לחבריה בהתאם להצלחת העסקים והחלטות‬ ‫ההנהלה‪ .‬צעד משמעותי בתהליך ההפרטה ומתן שליטה‬ ‫לחברים בהון המשפחתי‪.‬‬ ‫השבוע קיימנו פגישה שנייה עם מיכאל עובדיה בנושא יחסי‬ ‫קיבוץ‪-‬אגודה‪ .‬שיחות אלו הן חלק בתהליך אותו מובילה‬ ‫ההנהלה לאור התארגנות קבוצת חברים אשר העלתה על‬ ‫שולחן הדיונים אי‪-‬שביעות רצון ותסכול מיחס האגודה‬ ‫כלפי חברי הקיבוץ‪ .‬קבוצת החברים הופיעה בפני ההנהלה‬ ‫והעלתה את טיעוניה ודרשה לקיים אסיפה לקבלת‬ ‫החלטות‪ .‬שיחות חברים בהנחיתו של מיכאל הן חלק‬ ‫בתהליך זה‪ .‬אנו מאמינים כי הקשבה והידברות הן הבסיס‬ ‫הנכון לקידום החיים המשותפים כאן‪ .‬בשיחות אלו הבהיר‬ ‫וחידד מיכאל את המבנה החדש ומשמעות אגודה קהילתית‬ ‫לצדה של אגודה שיתופית חקלאית )אגש"ח( ויחסי הגומלין‬ ‫בין שתיהן‪ .‬את העובדה הברורה כי כל חבר קיבוץ כפרט‪,‬‬ ‫הוא חבר אגודה לעצמו‪ .‬את אחריותו של כל גוף במגוון‬ ‫החיים והצרכים בקיבוץ ואחריות נקודתית של בעלי‬ ‫התפקידים במערכת‪ .‬לנו בהנהלה ברור כי כניסתו של גוף‬ ‫חדש למערכת החיים שלנו מחייבת תקופת התאקלמות‪,‬‬ ‫התאמה ובניה משותפת הלוקחת את הזמן שלה‪.‬‬ ‫ואם במערכת מוניציפלית עסקינן‪ ,‬לאחרונה נכנסה המועצה‬ ‫לתהליך מואץ של ִמחזור אשפה‪ .‬חולקו מיכלים חומים‬ ‫לפסולת רטובה‪/‬חיה וקומפוסטרים לפסולת אורגנית‪,‬‬ ‫כלובים לבקבוקי פלסטיק ואני מקווה כי יתווספו גם‬ ‫כלובים לעיתונים‪ .‬במערכת הכבישים החדשה הנבנית כאן‬ ‫מתוכננות פינות ִמחזור מרוכזות‪ .‬בואו נהיה כולנו שותפים‬ ‫למערכת אקולוגית החשובה בעיקר לנו‪ .‬מניסיון אישי‪ ,‬יש‬ ‫שכר לעמל‪ .‬זה כדאי‪.‬‬ ‫זהו להפעם‪ .‬שיהיה לכולנו קיץ חם ונעים‪ ,‬הרבה ים ובריכה‬ ‫וכיף!!!‬ ‫‪3‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫‪ 100‬שנה לשומר הצעיר ברמות מנשה ‪ /‬סיגל )רכזת קן הרי אפרים(‬ ‫ביום שבת ה‪ 25.5-‬התקיים אירוע מיוחד מאוד – אירוע‬ ‫‪ 100‬שנה לשומר הצעיר ברמות מנשה‪.‬‬ ‫האירוע הובל בידי ועדת תרבות ואנשים נוספים‬ ‫מהיישוב‪ ,‬אשר בחרו לקחת אחריות ביחד עם מדריכי קן‬ ‫הרי אפרים‪.‬‬ ‫חניכי ומדריכי הקן מרמות מנשה ביחד עם הקומונרים‬ ‫מהאזור הפעילו תחנות לילדים‪ ,‬כאשר גולת הכותרת‬ ‫הייתה קרוסלה צופית ומושקעת!‬ ‫בנוסף‪ ,‬התקיים פאנל מעניין מאוד בהובלת דורון ארז‬ ‫ובהשתתפות רן חכים‪ ,‬יניב שגיא ואסי גרברז‪ ,‬שבו‬ ‫שוחחו על המהפך שהקיבוצים עברו בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫ומה מקום תנועת הנוער וערכי התנועה בכלל בחברה‬ ‫הקיבוצית המשתנה‪ .‬וכמובן‪ ,‬שגם הועלו זיכרונות‬ ‫מרגשים מתקופות שונות של חניכות ועלייה לארץ‬ ‫לקיבוץ עם השומר הצעיר‪.‬‬ ‫כמו כן היו ריקודי עם בהובלת ישראל מרמת השופט‬ ‫ותערוכה מושקעת שבה היו תמונות וחפצים שונים‬ ‫מארכיון המוסד החינוכי הרי אפרים ומארכיון רמות‬ ‫מנשה‪.‬‬ ‫היה משמח מאוד לראות את כל האנשים שהגיעו‪ ,‬מצאו‬ ‫את עצמם בתמונות ישנות בתערוכה‪ ,‬רקדו בריקודי עם‪ ,‬הכינו פיתות בטאבון‪ ,‬אך הדבר הכי משמח‬ ‫ומרגש היה לראות את התנועה כחוט השזור בחיי רמות מנשה לאורך הדורות – מותיקי הקיבוץ‬ ‫אשר בשל ערכי התנועה עלו לארץ והקימו אותו ועד אחרון החניכים בפעולות התנועה כיום אשר‬ ‫הגיעו עם חולצה שומרית לאירוע‪.‬‬ ‫בסיכומו של יום נייחל שירבו אירועים כגון אלו באווירה הטובה והמיוחדת אשר שררה בו ובשיתוף‬ ‫הפעולה המיוחד בין הקן והיישוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המופע ברמות מנשה ‪ /‬רחלקה רונן‬ ‫אוסף קטעים מפרי עטו של חנוך לוין‪ ,‬הועלה אצלנו לפני שבוע ובוצע על ידי קבוצת שחקנים‬ ‫מרמות מנשה והאזור‪.‬‬ ‫ראשית הייתה זו הפתעה בעבורי‪ .‬הייתי סקרנית ביותר‪ ,‬כיצד תתמודד להקת חובבים עם חנוך לוין?‬ ‫שכידוע ההומור שלו חמוץ‪-‬מריר ולפעמים אף גובל בגיחוך‪.‬‬ ‫קיבלתי תשובה מדהימה‪ .‬זה היה ממש טוב‪ ,‬מעניין ומשכנע ואף ראוי בהחלט‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לקרשי במה‬ ‫מקצועית‪.‬‬ ‫כל הכבוד לניצה ולכל השחקנים וצוות ההפקה‪.‬‬ ‫כן ירבו מופעים שכאלה ברמות מנשה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫"יצוא הגז"‪ :‬דווקא המוחים תכליתיים ‪ /‬אייל עופר )הביא לדפוס‪ :‬יוסף בן‪-‬משה(‬ ‫פורסם בעיתון "הארץ"‪ ,‬בתאריך ‪05.06.2013‬‬ ‫מחאה למען שימור הגז הטבעי בישראל היא ההפך הגמור של מחאת ‪ :2011‬ממוקדת‪ ,‬מקצועית ואפקטיבית‪ .‬שרי‬ ‫הממשלה‪ ,‬בניגוד לכוונתם המקורית‪ ,‬דוחים בינתיים את קבלת ההחלטה על יצוא הגז כי הם חשים שהציבור‬ ‫התבגר‪ :‬כבר לא ניתן לסובב אותנו בנפנופי אצבע‪ ,‬סיסמאות ואפילו לא בעזרת ועדות‪.‬‬ ‫נושא יצוא הגז היה כבר סגור ועמד בפני אישור בממשלה‪ .‬לציבור מכרו סיפור מהאגדות‪ :‬הפכנו לנסיכות נפט‪ ,‬חוק‬ ‫ששינסקי יעשה את כולנו עשירים כקורח והציבור "ישותף" ברווחים באמצעות תמלוגים‪ .‬כל מה שנותר כעת זה‬ ‫לייצא כמה שיותר גז כמה שיותר מהר‪ .‬רק דבר אחד שכחו‪ :‬כאשר דיללו החברות את חוק ששינסקי בעזרת לחצים‬ ‫והפחדות – הייתה זו שירת הברבור של טרום מחאת ‪ ,2011‬כלומר תום עידן הפאסיביות האזרחית‪ .‬היום מאמץ‬ ‫יחצ"ני כזה לא עובד‪ .‬הציבור הפנים והתחיל ללמוד‪ :‬קראנו את דו"ח ועדת צמח‪ ,‬התייעצנו עם מומחי אנרגיה‬ ‫ומימון ציבורי והפעם החלטנו ש"לא יעבדו עלינו" – הדו"ח עוסק בבניית הנימוקים ליצוא ולא בדאגה למה צריכה‬ ‫ישראל בטווח הארוך‪ .‬הגדיל לעשות אחד מחברי ועדת צמח שטען בעת הדיונים‪" :‬גז לשלושים שנה‪ ,‬מה אני‬ ‫השתגעתי? אני יודע מה יהיה בעוד שלושים שנה? אני לא יודע אם תהיה מדינה"‪.‬‬ ‫כאשר בוחנים לעומק את השקשוקה שבישלו לנו מתברר‪ ,‬כי במשך ‪ 12‬השנים הבאות היקף התמלוגים שישלמו‬ ‫החברות הוא מזערי ביחס לרווחיהן‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬התרומה מקרן הרווחים שתועבר בפועל תגדיל את התקציב המדינה‬ ‫ב‪ %1.5-‬בלבד – כך שכל "מסי ששינסקי" המפורסמים ייבלעו בתקציב ולא נודע כי באו אל קרבו‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬כאשר שוקלים את טובת המשק כולו‪ ,‬ולא רק את הזווית הצרה של תקציב המדינה‪ ,‬התמונה מתהפכת‪ :‬ועדת‬ ‫צמח טוענת‪ ,‬שכאשר ייגמר הגז )בגלל היצוא המהיר( פשוט נייבא במקומו גז מחו"ל‪ ,‬אך מתעלמת מהעלות של‬ ‫שינוע גז טבעי‪ .‬הגז זול מאוד סמוך לנקודת השאיבה‪ ,‬אך יקר פי חמישה לייבא אותו‪ .‬התוצאה‪ :‬שנתיים בלבד של‬ ‫קניית דלקים וגז במקום כל מה שוועדת צמח אישרה לייצא מוחקות לחלוטין את כל התמלוגים שיתקבלו במשך ‪20‬‬ ‫שנה‪ .‬ובכלל‪ ,‬מי אמר שקטאר‪ ,‬אזרביג'אן ורוסיה יסכימו למכור לנו גז בעוד ‪ 25‬שנים‪.‬‬ ‫ואם כל זה לא מספיק‪ ,‬אז ""‪ "TheMarker‬חשף השבוע כי מיסוי על יצוא הגז כלל לא נקבע עדיין‪ ,‬ולפי החוק‬ ‫הכתוב כיום ‪ -‬המדינה תקבל על גז ליצוא‪ ,‬מסים הזהים על אלו שמשולמים בגין מכירת גז לצריכה מקומית – כלומר‬ ‫אין שום יתרון ליצוא מבחינת התמלוגים לתקציב‪ ,‬והמשק כולו מפסיד ממנו‪.‬‬ ‫גם בבנק ישראל מודאגים מאוד מתופעת לוואי של יצוא הגז‪ ,‬הנקראת "המחלה ההולנדית"‪ .‬היטיב להסביר זאת‬ ‫נחמיה שטרסלר במאמר שפורסם לפני כמה שנים ב‪ TheMarker -‬שכותרתו "עתיד ורוד? כשהולנד גילתה גז זה‬ ‫נגמר במשבר גדול‪ ".‬במאמר תוארו הנזקים הנגרמים למדינה המייצאת במהירות משאב מתכלה כמו הגז‪ .‬לא רק‬ ‫בהולנד יש בעיות מיצוא הגז‪ :‬גם בריטניה‪ ,‬שבעבר הייתה יצואנית גז‪ ,‬עדיין תקועה עם חוזי יצוא במחירים נמוכים‬ ‫בעוד שהיא נאלצת לייבא גז יקר לצרכיה שלה‪.‬‬ ‫הסערה הציבורית בנושא שימור העצמאות האנרגטית החלה להתבשל בלי שחברות הגז הבינו שהפעם המוחים‬ ‫אוחזים גם בידע‪ .‬אל ההפגנות ליד ביתו של שר האנרגיה נשלחו אמנם פלוגות של שוטרי יס"מ – אך גם כאן‬ ‫הפתיעו המוחים וההפגנות הסוערות מסתיימות פעם אחר פעם ללא אלימות או עצורים‪ .‬בזירה התקשורתית‬ ‫התחילו להתעופף האיומים‪" :‬בגללכם הגז יישאר באדמה"; "בעתיד מחיר הגז ירד לאפס‪".‬‬ ‫מדוע חשוב כל כך לחברות ליצא את הגז? חברה אוסטרלית בשם "וודסייד" התחייבה לסדר לתשובה‪/‬נובל אקזיט‬ ‫יפה‪ :‬היא תרכוש ‪ %30‬ממניותיהם )זו לא השקעה חדשה – אלא מימוש באמצעות העברת המניות מבעלי הזכיונות‬ ‫הקיימים(‪ ,‬כדי להקים בחופי ישראל מתקן יקר ומסוכן לדחיסת הגז והנזלתו‪ ,‬על מנת למכרו במזרח הרחוק‪ .‬לחברות‬ ‫הגז זהו מימוש מהיר‪ ,‬ולאוסטרלים צפויים רווחים נאים מהנזלת הגז‪ .‬מהי האלטרנטיבה? כאן שוב הפתיעו המוחים‬ ‫כשבאו עם הצעות קונקרטיות‪ :‬שימוש בגז להקמת תעשיית ערך מוסף בישראל‪ .‬במקום לייצא את הגז כחומר גלם‪,‬‬ ‫נשתמש בו להקמת מפעלים לתוצרי‪-‬גז )כמו אמוניה(‪ ,‬שאת תוצרתם ניתן לייצא במחירים הגבוהים פי ‪ 4-5‬ממחיר‬ ‫הגז‪ .‬זוהי תוכנית לפי המודל הנורווגי‪ ,‬שבו הממשלה עצמה שותפה הן בהפקת הגז והן בחברות‪ ,‬המפיקות ממנו ערך‬ ‫כלכלי נוסף‪.‬‬ ‫גם השר לאיכות הסביבה‪ ,‬עמיר פרץ‪ ,‬ומכון המחקר של הכנסת הציעו אלטרנטיבות כמו שימוש בגז להפקת דלקים‬ ‫נקיים וזולים לתחבורה‪ .‬על פי הצעתו של פרץ‪ ,‬כרבע מן הגז יכול להיות מוסב לדלקים‪ .‬מכון המחקר של הכנסת‬ ‫חישב ומצא שהיתרונות הכלכליים שיצמחו מירידת הזיהום יחסכו למשק כשמונה מיליארד שקל בשנה – סכום‬ ‫העולה על התמלוגים שיגיעו למדינה ממכירת הגז‪ ,‬בישראל או בחו"ל‪.‬‬ ‫בסבך הוויכוחים נשכחה עובדה אחת אשר עליה ראוי להתעכב‪ :‬מי שבינתיים "משאיר את הגז באדמה" הן לא‬ ‫אחרות מאשר חברות קידוחי הגז‪ .‬במשך שלוש שנים מאז התגלה הגז בשדה לוויתן חברות הגז גררו רגליים כדי‬ ‫להגביר את הלחץ על הממשלה לאשר להן את היצוא‪ .‬רק הבוקר‪ ,‬שבועיים לפני תום המועד הגישו החברות את‬ ‫תכניות הפיתוח – עוד הישג אדיר למחאה הקוראת לממשלה ולחברות להתחיל בפיתוח השדה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬עדיין‪ ,‬שוכב לו גז בשווי מאות מיליארדי שקלים וממתין לכיפופי הידיים בין הממשלה לזכיינים‪ ,‬כאשר דווקא‬ ‫קהילת המחאה היא זו שמפתיעה וקוראת לפתח את לוויתן ללא דחוי‪ ,‬לתת לחברות הגז להרוויח מהזיכיון ולמקסם‬ ‫את התועלת למשק הישראלי‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫נשים‪ ,‬רוחניות‪ ,‬העצמה – שיעורי ימימה ברמות מנשה‬ ‫פעם בשבוע מתכנסת קבוצת בנות מרמות מנשה למפגש מיוחד ומרתק – לימודי שיטת ימימה‪.‬‬ ‫אלה לימודי חשיבה הכרתית‪ ,‬שפיתחה ימימה אביטל‪.‬‬ ‫בין מטרות הלימוד‪:‬‬ ‫• התפתחות הכרתית ליש הנמצא‪ ,‬החזרת הכוח והאיזון‬ ‫• הסרת עומסים כגון‪ :‬כעס‪ ,‬מתח‪ ,‬היסוס וספק‪ ,‬חסימות ועוד‬ ‫• הקניית כלים ישומיים להתמודדות בריאה עם כל מצבי החיים‬ ‫במפגשים אנו לומדות להיטיב עם עצמנו‪ ,‬לקבל את עצמנו ואת הסובבים אותנו‪.‬‬ ‫בנות רמות מנשה – מוזמנות להצטרף לחוויה הייחודית!‬ ‫‪[email protected] / 052‬‬‫פרטים אצל דניאלה‪052-3917794 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫על חדר האוכל ‪ /‬הביאה לדפוס‪ :‬יונה גור‬ ‫בגליון הזמן הירוק מתאריך ‪ 11.4..13‬התפרסמה רשימה של עמיקם אוסם מאפיקים‪ ,‬שעניינה –‬ ‫חדר האוכל הקיבוצי‪ .‬הכתבה מספרת על כך שחברות הייטק רבות בארצות הברית פתחו חדרי אוכל‬ ‫לעובדיהם‪ ,‬כתשובה לתחושות ניכור וניתוק שחשו בהן עובדיהן‪.‬‬ ‫ואצלנו – אין חדר אוכל ויש תחושות ניכור וניתוק‪ .‬ייתכן שגם כשהיה חדר אוכל היו כאלה בינינו‬ ‫שהסתובבו בתחושה שלא רואים אותם‪ ,‬שלא שומעים אותם‪ ,‬שלא יודעים מי הם באמת‪.‬‬ ‫אבל לחלק מאיתנו היחד הזה – חסר‪ .‬אני מאוד אהבתי את חדר האוכל‪ .‬אהבתי להרגיש חלק‬ ‫מהמסה הענקית הזו שרחשה בחדר האוכל‪ .‬אהבתי לראות ולהראות‪ .‬בשעות היום – בבגדי עבודה‪.‬‬ ‫בערבי שבת – בבגדים חגיגיים‪ ,‬בתסרוקות מוקפדות‪ ,‬באיפור‪ ,‬התקשטות וריחות נעימים‪.‬‬ ‫רציתי לספר שמעט מזעיר מזה עדיין מתקיים‪ .‬משפחת בנימין פותחת בערבי שבת את חדר האוכל‪.‬‬ ‫וזו הזדמנות להתכנסות משותפת‪ .‬אמנם אחרת‪ ,‬הכול אחר‪ ,‬אך התכנסות שבה אפשר לראות אחד‬ ‫את השני‪ .‬לברך ב"שבת שלום"‪ .‬לדרוש בשלומו של שכן ולראות שהוא עדיין חי‪.‬‬ ‫בכל ערב שבת יש מישהו שמברך וכל הציבור – הקטן לעתים – שר ביחד שיר שבת‪.‬‬ ‫זה פחות משפחתי‪ .‬אך אין הכנות‪ .‬אין קניות‪ .‬אין בישולים‪ .‬אין שטיפת כלים‪ .‬אין הבאת כיסאות‬ ‫למשפחה המורחבת‪ .‬אין חיסול וסידור ונקיונות‪.‬‬ ‫ויש יחד‪ .‬יחד שמזכיר מעט את חדר האוכל של פעם‪ .‬זה שחברות הייטק ענקיות קונות במיטב‬ ‫כספן‪ ...‬אולי כדאי לנסות? יש כבר כמה משפחות שגילו שנעים להיות יחד גם בתוך המרחב הזה‪.‬‬ ‫סידור הישיבה מאפשר זאת‪ :‬מחברים שולחנות אחדים לגוש גדול וכל המשפחה‪ ,‬גם המורחבת‪,‬‬ ‫יושבת יחד‪ .‬בינתיים תודה למשפחת בנימין כולה‪ .‬בואו לנסות וספרו אחר כך אם היה נעים‪ ,‬אם‬ ‫היה טעים‪ ,‬אם היה כדאי‪.‬‬ ‫חדר האוכל‪ ,‬צילום‪ :‬פנצ'ו‬ ‫חדר האוכל בוער בשריפה!‬ ‫‪6‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫"הצלם של הקיבוץ" – פנצ'ו )פנחס גץ( מספר על התחביב שלו ‪ /‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬ ‫מה שחשוב במצלמה זו העדשה‪ ,‬אומר פנצ'ו‪ ,‬לכל השאר אין‬ ‫משמעות‪.‬‬ ‫אני שואלת את פנצ'ו כיצד הגיע להיות "הצלם של הקיבוץ"?‬ ‫והוא עונה‪" :‬אני קודם כול צלם של עצמי"‪ .‬את אהבתו לצילום‬ ‫רכש כבר בבית הוריו בגרמניה‪ .‬שניהם עסקו בזה‪ .‬את המצלמה‬ ‫הראשונה שלו קיבל מחבר הקיבוץ שלמה פירט‪ ,‬אשר מסר לו‬ ‫במתנה את המצלמה מכיוון שהיא הייתה כבדה לו מדי‪...‬‬ ‫עם אותה מצלמה הנציח פנצ'ו במשך השנים את החיים‬ ‫התוססים ברמות מנשה‪ :‬פעילויות שונות‪ ,‬חגים‪ ,‬אנשים‪ ,‬משחקי‬ ‫ילדים‪ ,‬עצים וצמחים‪ ,‬נופי הסביבה‪ ,‬שקיעות ועוד ועוד‪.‬‬ ‫בתקופה שפנצ'ו צילם את הווי הקיבוץ לא היו מצלמות‬ ‫דיגיטליות‪ ,‬סמארטפונים‪ ,‬מחשבים ומדפסות‪ .‬הוא היה צריך‬ ‫לנסוע לחיפה ולפתח את התמונות בחנויות צילום שונות‪.‬‬ ‫מעורבותו בחיי היישוב כללה הרבה יותר מצילום‪ :‬עד לפני‬ ‫שנתיים הוא היה זה שמודד את כמות המשקעים מדי יום ביומו בעונת החורף‪ .‬הוא עבד בעבודות‬ ‫שונות‪ :‬רועה צאן‪ ,‬בארד‪ ,‬היה חצרן ועוד‪.‬‬ ‫פנצ'ו גם חובב אומנות והיה חבר קרוב של יוסקה גורביץ‪ ,‬הצייר והאמן שפעל בקיבוץ‪ .‬פנצ'ו היה‬ ‫יושב בסטודיו של יוסקה בזמן שזה היה מצייר‪ .‬הוא מספר‪" :‬יוסקה היה אומר – יש הבדל בין יפה‬ ‫לטוב‪ .‬תמונה יכולה להיות מכוערת‪ ,‬אבל טובה"‪.‬‬ ‫במאות הצילומים שלו‪ ,‬המסודרים באלבומים בביתו‪ ,‬נתגלתה בפני ההיסטוריה של רמות מנשה‪,‬‬ ‫נוסטלגיה שלמה של חיי הקהילה המיוחדת הזו שעדיין צומחת ומשגשגת‪ .‬אמנם הנוף השתנה‪:‬‬ ‫במקום שבו היו שדות ירוקים וגבעות פורחות נמצא עכשיו כביש ‪ ;6‬הבקתות המצולמות‬ ‫בתמונותיו של פנצ'ו הן כבר מזמן היסטוריה רחוקה‪ .‬אבל המקום הזה‪ ,‬הירוק‪ ,‬הכפרי‪ ,‬היפה – עדיין‬ ‫קיים ועל אף השינויים גדל ומתרחב‪.‬‬ ‫איזה מזל שיש לנו כאן ביישוב צלם מקצועי ומוכשר כמו פנצ'ו‪,‬‬ ‫שהנציח את מה שהיה כאן לאורך השנים ועוד ידו נטויה!‬ ‫‪7‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫תעסוקון בית רקפות‬ ‫רעיון הקמת התעסוקון החל לקרום עור וגידים‬ ‫לאחר שנפלה ההחלטה ברמות מנשה שלא נקים‬ ‫בית סיעודי אצלנו‪.‬‬ ‫הייתה זו החלטה לא קלה ובתהליך ההתלבטות‬ ‫נעזרנו בייעוצה של יעל אייזנר‪ ,‬מנהלת מחלקת‬ ‫הבריאות של התנועה‪ .‬ההבנה שאנו מחויבים‬ ‫לחפש ולמצוא פתרונות מותאמים לחברינו‬ ‫הסיעודיים הנמצאים בביתם עם מטפלים‪/‬ות‬ ‫זרים‪/‬ות‪ ,‬היא שהובילה להקמת בית רקפות‬ ‫)במבנה חדר חולים ההיסטורי‪.(...‬‬ ‫הבית נפתח במרץ ‪ .2009‬מאז עבר תהליך ארוך‬ ‫של התקדמות‪ ,‬התפתחות והתרחבות‪ .‬בתחילה‬ ‫חשבנו שהבית ישמש רק את החברים הסיעודיים‪,‬‬ ‫ויהווה מקום מפגש חברתי ותעסוקתי בעבורם‪.‬‬ ‫במהלך השנים הפעילות התרחבה ונפתחה גם‬ ‫בפני כלל הוותיקים‪.‬‬ ‫ט"ו בשבט עם ילדי גן אילנות בבית רקפות‬ ‫הקמנו חדר מחשבים בעזרתו של אריה דודל‪ ,‬יצרנו חלל הפעלה גדול ובנינו סככה נוספת לצרכי חניית‬ ‫הקלנועיות‪.‬‬ ‫כרגע מגיעים אלינו ‪ 7‬חברים קבועים מדי יום‪ 15 .‬חברים וותיקים נוספים משתתפים בחוגים השונים‪.‬‬ ‫הפעילות מגוונת‪ :‬שני חוגי התעמלות מועברים על ידי אליז ויונה גור; מוזיקה על ידי אלישבע; מחשבים על ידי‬ ‫מרגה דודל; חדר כושר למוח )שגם הוא מול מחשב( על ידי אסנת דומן; ניבים ופתגמים על ידי לאה עדי;‬ ‫סיפורים על ידי ציפי באום‪ ,‬שגם עובדת אצלנו יום קבוע בשבוע‪ .‬מרים ברלגובסקי מגיעה אלינו כל שבוע‬ ‫ועוזרת בכל תחום עבודות היד‪.‬‬ ‫ובהזדמנות זו אני רוצה לברך ולהודות לכולן על התרומה וההשקעה!‬ ‫מדי שנה בחג השבועות אנו מוכרים את העבודות של החברים במחיר סמלי כשכל ההכנסות מיועדות לקניית‬ ‫חומרי העבודה שלנו‪.‬‬ ‫בשנתיים האחרונות יצרנו מסורת יפה ונעימה של שיתוף פעולה עם שני הגנים הבוגרים שלנו – ניצנים‬ ‫ואילנות‪ .‬אנו חוגגים יחד חגים ועורכים קבלות שבת משותפות‪ .‬לפעילות זו מוזמנים גם וותיקים שאינם מבאי‬ ‫הבית הקבועים‪.‬‬ ‫מסורת נוספת שהחלה לפני שנתיים – טיול משותף של ועדת וותיקים ובית רקפות‪ .‬הפעם נצא לחצר ראשונים‬ ‫במרחביה‪.‬‬ ‫בקרוב ייפתח חוג ברידג'‪ ,‬בהדרכתו של גרט המרשלג‪ .‬החברים מוזמנים להצטרף!‬ ‫הקמת בית רקפות היא תולדה של הבנה ורצון להמשיך ולראות ברמות מנשה קהילה סולידרית המאפשרת‬ ‫לחבריה הוותיקים להזדקן בכבוד‪ ,‬בשמחה ובאהבה‪.‬‬ ‫אני מזמינה את כל החברים להיכנס אלינו ולראות פנים מחייכות וצוחקות‪ ,‬לשמוע שיחות ודיונים‪ ,‬לעזור‬ ‫בפתירת תשבצים‪ ,‬לשיר‪ ,‬להעלות זכרונות ואפילו לשתות כוס קפה עם עוגה )אלה הטובות שדינה דגן אופה!(‪.‬‬ ‫צוות בית רקפות – דבורה‪ ,‬ציפי ואפרת‬ ‫יונה גור מספרת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעם בשבוע אני מגיעה לבית רקפות לשעת "התעמלות בשיטת אלבאום"‪.‬‬ ‫אני נכנסת בדיוק אל שעת הקפה‪ .‬סביב השולחן המרכזי יושבות נשים יקרות‪ ,‬שותות בצוותא שתייה חמה‬ ‫ואוכלות משהו טעים‪ .‬עוגה‪ ,‬עוגיה‪ ,‬ביסקוויט‪.‬‬ ‫על השולחן חומרי יצירה שונים‪ ,‬עדות לפעילות שהתקיימה קודם‪.‬‬ ‫על אחד הקירות לוח עם פתגמים שנאספו בשעות העשרה‪ .‬ערמת עיתונים משעות אקטואליה אסופה‬ ‫באחד המדפים‪ .‬נראה שהמקום מכיל עשייה ועניין‪.‬‬ ‫התרגשות ממלאת אותי כשאני נפגשת איתן! נשים מבוגרות‪ ,‬חכמות‪ ,‬יקרות‪ ,‬כולן סבתות לנכדים ואף‬ ‫לנינים‪ .‬חלקן מילאו את חיי במשמעות ואהבה‪ ,‬והיום כבר הרבה פחות עצמאיות‪ ,‬נעזרות בתמיכתן‬ ‫המופלאה של הפיליפיניות שאיתן‪ .‬אנסה להעביר מעט ממה שאיתו אני נפגשת בבית רקפות‪ .‬בדרך כלל יש‬ ‫קבוצה קבועה‪ ,‬של אלה שמגיעים באופן קבוע‪ ,‬ואליהן )כי כולן נשים( מצטרפים גם אנשים אחרים שבאים‬ ‫רק למפגש אתי‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מי הן נשות הקבוצה המופלאה שלנו?‬ ‫מניה‪ ,‬מלאך תשומת הלב והנתינה‪ .‬האחות הרחמניה האהובה שלנו‪ ,‬ששנים רבות רבות הייתה המזור‬ ‫והמרפא של כולנו‪ .‬מתנשמת בכבדות‪ ,‬ולא רוצה לוותר על אף מפגש‪ ,‬על אף תנועה!‬ ‫רחלקה‪ ,‬שבשבילי היא עדיין אמא באלומה‪ ,‬אמא של נעמי‪ .‬רחלקה החכמה‪ .‬אשת הספר והספריה‪ .‬אשת‬ ‫תיאטרון וכתיבה‪ .‬רחלקה הייתה הבמאית שלנו במופע סיום כיתה ו'‪ ,‬כשהצגנו את המחזה "פעמוני אביב"‪.‬‬ ‫רחלקה אומרת לי‪ ,‬לעתים‪ ,‬שאת כל השבוע היא מסדרת לפי יום שלישי‪ ,‬יום ההתעמלות שלנו‪ .‬מדהים‬ ‫לראות אותה עובדת עם הגוף כנערה! רחלקה היא אם‪ ,‬סבתא‪ ,‬וסבתא רבתא כאן‪ ,‬ברמות מנשה‪.‬‬ ‫נורקה‪ ,‬שאצלה למדתי‪ ,‬כמוסדניקית‪ ,‬מהו הגיל הרך‪ .‬היא הייתה המטפלת בשישיה שבה עשיתי "הקמות"‬ ‫בכיתה ז' או ח'‪ .‬נורקה‪ ,‬מקבוצת הבולגרים שהצטרפו ל"בוני הנגב" ויסדו את קיבוץ רמות מנשה‪ .‬נורקה‬ ‫שהיא כאן‪ ,‬בבית‪ ,‬רעיה ואם‪ ,‬סבתא וסבתא רבתא‪.‬‬ ‫חיה'לה‪ ,‬המצחיקה‪ ,‬החכמה‪ ,‬שמעשירה אותנו בפניני לשון בעברית וביידיש‪ ,‬בחוש הומור שופע‪ .‬שמביאה‬ ‫שירים למפגשנו‪ ,‬ושמחת חיים‪.‬‬ ‫טובה‪ ,‬אמא של מיכאל אמסטרדם‪ ,‬אותה לא הכרתי בילדותי‪ ,‬אך אני נהנית לפגוש אותה ולשמוע את‬ ‫סיפוריה‪.‬‬ ‫רחל אופניר‪ ,‬עם טוב הלב והחיוך‪ .‬גם אם קשה עליה התנועה היא נוכחת‪ .‬ואני רואה אותה אל מול עיני‬ ‫כאחראית על קומונה מוסד‪ ,‬הולכת איתי לבחור בגדים לנסיעה שלי למכסיקו בכיתה ח'‪ ...‬ומאז‪ ,‬תמיד‬ ‫מתעניינת‪ ,‬תמיד נוכחת‪.‬‬ ‫נשים שכל אחת מהן עולם ומלואו‪ .‬ואני רואה את עולמן מולי‪ ,‬מאיר בפנימיותו‪ ,‬למרות החלשות הגוף‬ ‫ומכאוביו‪ .‬ואני מצדיעה להן על בחירתן בעשיה‪ ,‬ובמפגש‪ ,‬בעניין‪ ,‬בעבודה גופנית ושכלית‪.‬‬ ‫מה אנו עושים? שעה שלמה של התעמלות‪ .‬שחרור מפרקים‪ ,‬הארכת שרירים‪ ,‬תרגילי קואורדינציה שונים‪,‬‬ ‫תשומת לב לנשימה ולהרפיה‪.‬‬ ‫שעה של עבודה אינטנסיבית‪ ,‬מותאמת לגיל וליכולות‪ ,‬אך עבודה קשה‪ .‬מעייפת‪ .‬ויחד עם זאת ממלאת‬ ‫באנרגיה‪ .‬יוצאים ממנה בחיוך‪ ,‬בחיבוק‪ ,‬בתודה‪.‬‬ ‫ובימים מזדמנים מגיעים להתעמלות גם אחרים‪ .‬לא מעטים‪ .‬אנשים נפלאים שמגלים אט אט את צפונותיו‬ ‫של בית רקפות‪ .‬מגלים שיש למקום מה להציע‪ .‬מגלים שהמפגש החברתי והעשייה מסייעים להתגבר על‬ ‫הקושי שמביא איתו הגיל הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית‪.‬‬ ‫תמיד מתקבלים שם בברכה על ידי הצוות המסור‪ ,‬החם והאכפתי‪.‬‬ ‫נשיקה‪ ,‬חיבוק‪ ,‬הערכה ואהבה‪.‬‬ ‫בית רקפות ‪ /‬רחלקה רונן‬ ‫‪‬‬ ‫כידוע הרקפות פורחות רק בחורף אך בבית רקפות הפריחה היא בכל ימות השנה וישנו כאן כל‬ ‫הטוב שאדם יכול לבקש לעצמו ולזולתו‪.‬‬ ‫ומי יוצר את כל זה?‬ ‫והנה הצוות‪:‬‬ ‫ראשית יש לציין את עבודתה המסורה של דבורה יחידי אשר בלב רחב ואוהב כמטפלת שטח‪,‬‬ ‫מבקרת‪ ,‬עוזרת ולא חוסכת מלה טובה לכל חבר מבוגר‪.‬‬ ‫אפרת – אשר מחזיקה את שרביט המנצחים בבית‪ ,‬דואגת לרצף הפעילויות והחוגים‪ ,‬לימי הולדת‬ ‫)עם עוגה וברכה(‪ ,‬מסיבות וחגים‪ .‬עם חיוך רחב כל בוקר טוב‪.‬‬ ‫ציפי – בסיפורים מצחיקים וגם עצובים‪.‬‬ ‫ושאר העוסקים במלאכה‪:‬‬ ‫אליז – בשיעורי התעמלות אשר תורמים לגמישות הגוף‪ ,‬במוזיקה ותנועה‪.‬‬ ‫אלישבע אשר מאחדת את קולותינו הצרודים בשירה מן העבר וההווה‪.‬‬ ‫יונה‪ ,‬עם שיעורי התנועה על פי אלבאום )"בלבולי מוח"‪ ,‬כפי שמכנים זאת אצלנו( אשר דואגת‬ ‫שמוחותינו לא יחלידו – בחיוך ובסבלנות אין קץ‪.‬‬ ‫עם מרגה דודל אנו לומדים את כללי השימוש במחשב )אף פעם לא מאוחר!(‬ ‫בחודשים האחרונים הצטרפה אלינו לאה עדי‪ִ ,‬אתה אנו לומדים פירושם של ביטויים ופתגמים וגם‬ ‫עוסקים בנוסטלגיה מעברו המפואר של קיבוצנו‪.‬‬ ‫ואחרונה חביבה‪ ,‬מרים ברלגובסקי‪ ,‬שעוזרת בעיצוב עבודות היד שלנו‪.‬‬ ‫וכל זה מעמיד בספק רב את האמרה הידועה שזקנה זה לא פיקניק‪...‬‬ ‫בשם כל באי הבית – תודה מקרב לבנו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫הפרלמנט האורוגואי מקיים ישיבת הוקרה לכבוד מרדכי אנילביץ' ‪ /‬ויקטור בליט‬ ‫בישיבה שהתקיימה לפני כמה ימים נשאו דברים ארבעה פרלמנטרים בשם הסיעות המרכזיות בבית ובראשם חוסה‬ ‫באיירדי‪ ,‬בשם החזית הרחבה השמאלית‪ ,‬אשר בשלטון כעת‪ .‬כולם הבליטו את הדמות של מרדכי אנילביץ' הצעיר‪,‬‬ ‫כסמל להתנגדות של אנשים צעירים אשר ידעו שסופם מוות‪ ,‬אך העדיפו להתקומם ולהאבק על כבודם לפני כל‬ ‫כניעה אל מול המכונה השטנית של הנאצים‪.‬‬ ‫במשך הישיבה הוקרנו במסכים שהותקנו במיוחד לקיומה תמונות של הגטו הבוער‪ ,‬ביניהן מספר תמונות שהמחישו‬ ‫את תנאיי החיים האיומים שבהם התגוררו היהודים ואף מספר תמונות נוספות על חייו של מרדכי אנילביץ'‪.‬‬ ‫יום קודם דנילו אסטורי נשיא הפרלמנט‪ ,‬קיבל משלחת שמסרה מכתב עם חתימות תמיכה רבות ובו הצעה לקרוא‬ ‫בית ספר תיכון ציבורי במונטבידאו על שם מרדכי אנילביץ'‪.‬‬ ‫באולם הפרלמנט נכחו ניצולי גטו ורשה‪ ,‬נציגים של מוסדות יהודים שתמכו בהצעה שהוגשה לנשיא הפרלמנט‬ ‫ואישים מרכזים בעשייה פוליטית‪ ,‬חברתית וחינוכית‪ ,‬לרבות צעירים רבים‪ .‬הישיבה הסתיימה בצורה נרגשת ביותר‬ ‫כאשר על המסכים הוקרנה גרסה ספרדית של המנון הפרטיזנים היהודים‪ .‬מספר נוכחים שרו בעמידה את ההמנון‪.‬‬ ‫מחיאות כפיים סוערות ונלהבות ליוו את הבית האחרון שלו‪:‬‬ ‫"על כן אל נא תאמר דרכי האחרונה‬ ‫את אור היום הסתירו שמי העננה‬ ‫זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא‬ ‫ומצעדנו עוד ירעים‪ :‬אנחנו פה!"‬ ‫‪ 1959‬בקיבוץ רמות מנשה‬ ‫בשנת ‪ 1965‬תנועת השומר הצעיר חגגה במונטבידאו ‪ 20‬שנות קיומה )‪ (1965-1945‬ולכבוד האירוע פורסמה‬ ‫חוברת מגוונת ורבת פנים‪ .‬בין מאמרי החוברת מופיעה כתבה של הסופר ארנסטו פינטו‪ ,‬אשר ביקר ברמות מנשה‬ ‫בשנת ‪ .1959‬הנה דבריו העיקריים של הסופר‪:‬‬ ‫"לאחר נסיעה ארוכה בין שדות וגבעות הגענו לקיבוץ רמות מנשה‪ ,‬שבו מקבלים אותנו באחווה‪ ,‬בחמימות ובארוחת‬ ‫צהריים שופעת וטעימה‪ .‬מתקרבים אל שולחננו אורוגואים שרוצים לשוחח על ארצנו )אורוגואי( ואני זוכר ומכיר‬ ‫את שמשון הלפרין‪ ,‬יעקב ווסילבסקי‪ ,‬שלמה ברגיל‪ ,‬אוגניו רוזנבאום ושמעון זלוטורינסקי‪ .‬הקיבוץ קיים כבר ‪10‬‬ ‫שנים ואפשר לחוש אווירה של רווחה אמיתית‪ .‬אולם‪ ,‬כדי להגיע למצב הטוב הנוכחי‪ ,‬החברים נאלצו לפעול‬ ‫בנחישות ובהקרבה‪ .‬השטח שקבלו‪ ,‬כ‪ 5,000-‬דונם‪ ,‬היה עקר עקב סחף האדמות‪ .‬באדמה הזו‪ ,‬שממנה סוקלו אבניה‪,‬‬ ‫צמח גן פורח שבו מתגאים החברים‪ .‬בתי המגורים הם מצוינים‪ ,‬בדומה לכל יתר בניניי ציבור של הקומונה‪ :‬חדר‬ ‫האוכל‪ ,‬חדרי מפגש‪ ,‬אולמי הצגות‪ ,‬תערוכות וספריות‪ .‬יש להם בריכת שחייה מאוד גדולה וסביבה מתכננים פארק‬ ‫לבילוי החברים‪ .‬גם לא חסרים בתי מלאכה וייצור‪ ,‬כגון סנדלרייה‪ ,‬נגריה‪ ,‬מסגריה‪ ,‬וכו'‪ .‬הקהילה הקיבוצית רמות‬ ‫מנשה מונה כ‪ 350-‬בני אדם‪ ,‬שמהם עובדים רק ‪ 165‬חברים‪ .‬חיים בקיבוץ כ‪ 130-‬ילדים‪ 40 ,‬סטודנטים וכ‪30-‬‬ ‫הורי חברים מבוגרים יותר‪ ,‬שעובדים לפי יכולתם‪ .‬אני מבין שהקיבוץ‪ ,‬אשר קיבל השראה מערכי הצדק האמיתיים‪,‬‬ ‫לוקח על עצמו באופן מלא את הבטחת קיומם וטיפולם של הורי החברים הזקנים‪ ,‬כפי שייעשה גם עם חברי הקיבוץ‬ ‫שיזדקנו‪ .‬הקיבוץ מחזיק‪ ,‬מעבר למטעים של עצי פרי נפלאים‪ ,‬עדר גדול של פרות וכבשים‪ ,‬אם כי גם מוקדשת‬ ‫תשומת לב מיוחדת לגידול עופות‪ .‬הקיבוץ מחזיק באולמות ענקיים‪ ,‬שבהם כלובים קטנים בנויים בלפחות שתי‬ ‫קומות‪ ,‬שבהם גדלים עופות גזעיים מיוחדים‪ .‬אולם‪ ,‬הגאווה האמיתית של הקיבוץ היא מהכבשים הגזעיות הערביות‬ ‫שבעדר המיוחד הזה‪ .‬החברים הצליחו לשפר את העדר בצורה כזאת שכל כבשה נותנת ‪ 600‬ליטר חלב בשנה‪ ,‬היקף‬ ‫שלא הושג על‪-‬ידי אף חקלאי אחר בעולם‪ .‬פתאום אני נכנס אל דיר הכבשים‪ .‬כאשר אני "פולש" אל תוך הדיר‬ ‫נפסקה מנגינת החליל שנוגנה על‪-‬ידי צעיר ששכב על ערמת חציר‪ .‬הוא מתקרב לברך אותנו! מדובר באדם צעיר‬ ‫גבוה ורזה‪ ,‬בעל התנהגות אצילית והבעה מכובדת‪ .‬מתיקות ושלמות נדף ממנו כאשר לוקח בידיו כבשה שנולדה‬ ‫כעת כדי להביאה בפני‪ .‬נדמה שזוהי צריכה להיות התמונה של הרועה הטוב‪ ,‬של אלו שהתנ"ך מדבר עליהם‪ .‬החבר‬ ‫הזה הוא אורוגואי‪ ,‬עזב במונטבידאו את בית העסק של אביו וויתר על לימודי הנדסה למען להצטרף לקיבוץ‪ .‬הוא‬ ‫מאושר ללא ספק‪ ,‬מאושר ללא גבולות‪ ,‬מעצם העובדה שהוא רועה צאן‪ .‬הוא מסביר לי שהם המציאו מכונה‬ ‫שבאמצעותה ניתן על‪-‬ידי אדם אחד לחלוב בבת‪-‬אחת ‪ 16‬בעלי חיים בצורה הרבה יותר מהירה ונקייה‪ ,‬במקום‬ ‫עבודתם של רבים שהייתה נהוגה קודם‪ .‬הוא ממשיך ואומר לי שבקיבוץ‪ ,‬לאחר העבודה‪ ,‬כל אחד מתעסק בתחביבו‪.‬‬ ‫אף אחד לא בוגד בייעודו העמוק‪ .‬לכן‪ ,‬יש כאלה שכותבים‪ ,‬אחרים מציירים ולא מעטים רואים במוזיקה כלי ביטוי‬ ‫שמתאים להם‪ .‬כל אחד מוסר לקיבוצו את מה שהוא הצליח להרוויח בחוץ‪ ,‬כפי שעושים אמנים דגולים‪ ,‬חברי‬ ‫ממשלה או פקידים בכירים ברשויות השלטון‪ ,‬אשר חיים בפשטות ובצניעות בקיבוצים" )סוף הציטוט(‪.‬‬ ‫נדמה לי שאפשר להבחין לפחות בכמה דברים שמלמדים על התקופה ועל רמות מנשה ואנשיו‪ .‬קודם כול‪ ,‬ברור‬ ‫שאדם המגיע לבקר מקום חדש מביא איתו את כל הסטריאוטיפים שרכש מראש עליו‪ .‬במצב כזה אדם לא ייתן‬ ‫ש"העובדות יבלבלו אותו"‪ .‬אפשר להבחין שהסופר ארנסטו פינטו התקבל בצורה יפה וחמה ונדמה שזוהי התנהגות‬ ‫שמאפיינת את קיבוצנו‪ ,‬היא הייתה עקבית ולאורך שנים רבות ואף ידענו לשמור עליה על‪-‬אף עליות ומורדות בדרך‪.‬‬ ‫רמות מנשה ידעה הכנסת אורחים מהי‪ .‬ואני תקווה שנדע לשמור על מהותנו זו‪ ,‬שהיא אחת מהמרכיבים העיקריים‬ ‫של "רוח המקום" בקהילתנו‪ .‬מצד שני‪-‬או שלישי‪ ,‬אני בטוח שמספר חברי קיבוץ רמות מנשה‪ ,‬שנפגשו עם הסופר‪,‬‬ ‫היו ראויים לכהן בצוות ההסברה של ישראל באו"ם‪ .‬הם היו עושים את מלאכתם יותר טוב מהרבה דיפלומטים‬ ‫מדופלמים של היום‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫ריצה למרחקים ארוכים‪ /‬יהל לינטרנרי‬ ‫שאלות שדורשות נשימה עמוקה ותשובה ארוכה *‬ ‫ לכתוב הערכות בשבת או לשבות מכל מלאכה?‬ ‫כתיבת הערכות בבית הספר 'חברותא'‪ ,‬שבו אני מלמד‪ ,‬היא אחת המטלות הקשות ביותר למורה‪ :‬פעם באמצע‬ ‫השנה ופעם בסופה‪ ,‬אני כותב לכל תלמיד פסקה בכל מקצוע שאני מלמד‪ .‬בחישוב סופי זה יוצא ‪ 103‬הערכות‪.‬‬ ‫בעמודי מחשב זה משהו כמו ‪ ,35‬בשעות עבודה בערך ‪ 14-12‬נטו‪ .‬במילים אחרות‪ :‬מסוג המטלות שכבר כמה‬ ‫שבועות לפני מועד הגשתן‪ ,‬מתחילה להתעבות מעליך עננה הולכת וגדלה של מועקה; עצם הידיעה שממתינה לך‬ ‫בסבלנות עיקשת עבודה קשה‪ ,‬רבה מאוד וקשה מאוד‪ .‬כמה מכם ודאי קוראים את המשפטים האחרונים ותוהים‬ ‫מדוע איני פורש את העבודה מראש על פני כמה שבועות‪ .‬ובכן‪ ,‬בגדול אתם צודקים‪ .‬אבל באותה מידה אפשר לייעץ‬ ‫לביבי שבפעם הבאה יאמר לשרה "עזבי‪ ,‬זו רק טיסה קצרה ללונדון – בואי ננמנם בכורסאות של המחלקה הראשונה‬ ‫ונוותר על המיטה‪ "...‬זה לא יקרה‪ .‬כנראה‪ ,‬שגם לי וגם לו יש באופי 'דפקטים' יצוקים שחזקים מכל היגיון – לשלי‬ ‫קוראים "ברגע האחרון"‪.‬‬ ‫סוף השנה עמוסה גם ככה באינספור אירועים‪ ,‬משברים‪ ,‬ישיבות‪ ,‬מפגשי הורים‪ ,‬סיכומים וכוי"ב‪ .‬מפה לשם אני‬ ‫מגיע תמיד לשבוע האחרון ומועד ההגשה מתקרב‪ .‬מורים מרגיזים מסתובבים מחויכים בחדר המורים אחרי שסיימו‬ ‫את ההערכות שלהם ומעליי העננה גדולה‪ ,‬שחורה ורועמת‪ .‬אני מנסה לכתוב קצת בערבים‪ ,‬לספר לעצמי שאקום‬ ‫שעה קודם‪ ,‬שאכתוב בהסעה‪ ...‬זה לא קורה‪ .‬אבל אני יודע שמה שלא יהיה‪ ,‬יש לי את סוף השבוע – מקסימום אשב‬ ‫שעות בשישי ועוד כמה שעות בשבת‪.‬‬ ‫כשהשתחררתי מהצבא התחלתי ישר לעבוד ב'הרי אפרים' ואח"כ ב'רעות'‪ 7 .‬שנים של חינוך בלתי פורמאלי עם‬ ‫נטייה לטוטאליות טשטשו מאוד את החלוקה בין ימי חול לשבתות‪ .‬יום שבת היה במקרה הטוב יום של הורדת‬ ‫הילוך‪ ,‬עיסוק בדברים אחרים‪ ,‬קצת מנוחה כל עוד אין משהו אחר חשוב‪/‬דחוף‪/‬מעניין‪/‬שוטף שקשור בעבודה‪ .‬עם‬ ‫השנים למדתי להגיד 'לא' או לכל הפחות 'מחר'‪ .‬לשנות את המינונים‪ .‬בהמשך‪ ,‬התחלנו להקפיד על ארוחה זוגית עם‬ ‫כניסת השבת כשברקע שירים עבריים של פעם‪ .‬התחלתי להרגיש את הצורך לסמן קו ברור; להתנתק מהמשימות‬ ‫שלעולם לא נגמרות‪ ,‬מרגשות האשמה‪ ,‬מהדרישות של אחרים‪ .‬היה נראה לי נכון ליממה אחת להשאיר מחוץ לעצמי‬ ‫את הטלוויזיה‪ ,‬הפייסבוק‪ ,‬הדוא"ל‪ .‬בשבת אידיאלית אני ישן עד מאוחר )כל עוד אפשר(‪ ,‬יוצא לריצה ארוכה‪ ,‬עובד‬ ‫בגינה‪ ,‬מתבטל‪ ,‬קורא ספר‪/‬עיתון‪ ,‬נוסע לחברים‪/‬לסרט‪/‬להופעה‪ ,‬הולך להורים לארוחת ערב בשבת‪ .‬והכול קורה לא‬ ‫בהקפדה חמורה‪ ,‬ולא בנוקשות ובטח שלא מתוך תחושת מילוי מצוות‪.‬‬ ‫בשנה שעברה חינכתי את שכבה ט' במקביל לאליהו ומהר מאוד התחברנו והפכנו לחברים טובים‪ .‬שנינו אכפתיים‪,‬‬ ‫מסורים לעבודה‪ ,‬משקיעים בתלמידים‪ .‬שנינו מנצלים את כתיבת ההערכות לשיח משמעותי עם התלמידים‪ .‬שנינו‬ ‫מקפידים על כל מלה‪ .‬אבל יש הבדל משמעותי‪ :‬הוא הרב אליהו ואני חילוני‪ .‬יש לעובדה הזו לא מעט משמעויות‪,‬‬ ‫אבל התכנסנו כאן בשביל להתייחס לזו‪ :‬הוא שמר על השבת ואני עבדתי על ההערכות במהלכה‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬אני שמתי בצד את הרצונות וההעדפות שלי למען העבודה החינוכית‪ .‬התלמידים שלי הרוויחו אותי‬ ‫ממוקד יותר‪ ,‬עמוס פחות מטרדות היומיום‪ .‬עשיתי את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫או שאולי‪ ,‬זו הייתה פשוט כניעה שלי לתכתיבים של מקום העבודה‪ .‬נתינת רשות לחדור למרחב הפרטי‪ ,‬לגזול זמן‬ ‫מהזוגיות שלי‪ ,‬מהשקט הנפשי‪ ,‬מהגוף הזקוק למנוחה )בלילה שבין חמישי לשישי היינו בפעילות כל הלילה בים עם‬ ‫התלמידים‪.(...‬‬ ‫אולי החומה הבצורה שהציבה המצווה 'זכור את יום השבת' היא כלי עזר שנתנה החברה לחלשים שכמותי שלא‬ ‫מסוגלים ללחוץ לבדם את הבלמים של הקריירה? אולי המילים המפורשות "ששת ימים תעבוד‪ ...‬וביום השביעי‬ ‫שבת לה' אלוהיך לא תעשה כל מלאכה" הן משקולות על המאזניים של השפיות שמנסות לאזן את משקולות‬ ‫האשליה ש"אין ברירה" ש"אחרת אין מתי"‪ .‬כי עובדה שיש‪ .‬עובדה שאליהו גם מגיש בסופו של דבר את ההערכות‪.‬‬ ‫ובהקפדה על המצוות הוא מציב בפני מראה שלא מאפשרת לי לספר לעצמי ש'לא הייתה לי ברירה אחרת'‪ .‬הייתה לי‬ ‫– כי הייתה לו‪.‬‬ ‫ועכשיו אני צריך לחזור ולהטיל ספק בכל הדברים שאמרתי לעצמי קודם על חשיבות השבת כיום מנוחה‪ .‬אני צריך‬ ‫לחזור להתלבט במתח שבין הרצון שלי להיות מחנך טוב ומשקיען לבין הרצון להיות בן זוג ראוי‪ .‬לחזור ולשאול‬ ‫איפה נכון להעביר את הגבול? מהו סדר העדיפויות? יש לי עוד בערך חצי שנה עד שאצטרך לענות שוב על השאלה‬ ‫שמופיעה ככותרת וממש אין לי תשובה ברורה‪.‬‬ ‫אבל לשאלה האם אני מעדיף להתלבט כי כל החלופות פתוחות בפניי או כמו אליהו‪ ,‬לחסום קטגורית על הסף את‬ ‫האפשרות לעבוד בשבת? אני יודע שאני מעדיף לא לדעת‪ .‬מעדיף להתלבט‪ ,‬לשקול ובסוף לבחור בעצמי בכל פעם‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫סיבות שאני אוהב לרוץ‪ ,‬מס' ‪ – 2‬לא תמיד‪ ,‬אבל לפעמים ובתדירות גדולה יותר מאשר במצבים אחרים בחיים‪ ,‬יש‬ ‫בריצה רגע שכל הגוף והתודעה והנפש מסכימים שאין דרך טובה יותר לנצל את הזמן‪.‬‬ ‫*אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים עניין‬ ‫הרבה מלים צריך הרבה משפטים )מ‪ .‬אריאל(‬ ‫‪11‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫פגישות‪ :‬סיפורים קצרים מבית החולים ‪ /‬עמית כץ )מתמחה‪ ,‬כירורגית חזה רמב"ם(‬ ‫בטור החודשי הזה אשתף אתכם בחלק מהחוויות שלי בבית החולים‪ .‬אנסה לכתוב על מפגשים מעניינים ומרגשים‪,‬‬ ‫רגעים של שמחה ושל עצב‪ ,‬שגרה של טיפול וקשר עם חולים ועם בני משפחותיהם‪ .‬אני מקווה שגם אצליח בכל‬ ‫פעם להאיר דרך הסיפור שאותו אבחר כמה נושאים שיכולים אולי להועיל לחלק מכם‪.‬‬ ‫בשעות אחר הצהריים והלילה מתנהל בית החולים בעיקר על ידי מתמחים שעושים תורנות‪ .‬תורנות מתחילה כיום‬ ‫עבודה רגיל‪ ,‬אך במקום לסיים בשעות אחר הצהריים ממשיכים לתוך הלילה ומסיימים למחרת בבוקר‪ .‬בהתאם לעומס‬ ‫העבודה ואופי המחלקה שבה עושים תורנות נקבע כמה ואם בכלל מצליחים לישון במהלך התורנות‪.‬‬ ‫אני עושה ‪ 8-7‬תורנויות בכל חודש‪ ,‬בדרך כלל אלו ימים אותם אני מתחיל ב‪ 6:30-‬ומגיע בחזרה הביתה בסביבות‬ ‫‪ 12:30‬לאחר שישנתי כ‪ 3-‬שעות בלילה‪ .‬במהלך התורנות צריך לתת מענה למטופלים רבים במחלקה שלנו‪ ,‬במחלקות‬ ‫אחרות בבית החולים ולכאלו שפנו למיון‪ .‬אלו שעות שבהן צריך לקבל החלטות נכונות‪ ,‬לבצע פעולות מדויקות ולהיות‬ ‫סבלני וקשוב למטופלים ולבני משפחתם‪ .‬בנוסף אם יש לי זמן פנוי במהלך תורנות אני משתדל לנצל אותו לקריאה של‬ ‫חומר רפואי‪ ,‬התעדכנות במחקרים חדשים שפורסמו ולימוד של נושאים שעדיין אינני שולט בהם כראוי‪ .‬אחת לשבוע אני‬ ‫משתדל לפתוח את האתר של ה‪ New England Journal of Medicine- NEJM -‬ולראות האם יש פירסומים‬ ‫מעניינים‪ .‬באחת הפעמים ראיתי שיש קטע וידאו קצר המראה שיטת טיפול שבה בעזרת מחט שואבים חזה אויר )זהו‬ ‫מצב שמסיבה כלשהי נוצר נקב בריאה ממנו דולף אויר המצטבר בחלל שבין בית החזה לראות‪ ,‬החלל הפליאורלי‪.‬‬ ‫הסובלים מבעיה זו ידווחו בדרך כלל על כאבים וקוצר נשימה(‪ .‬אצלנו מקובל בדרך כלל לטפל בחולים אלו עם נקז ולכן‬ ‫צפיתי בדקדקנות בסרטון המצורף וניסיתי להבין כיצד מבצעים את הפעולה ומהן האינדיקציות וקונטראאינדיקציות‬ ‫לשיטת טיפול זו‪.‬‬ ‫כשבועיים לאחר שצפיתי בסרטון פגשתי את אינה‪ ,‬בחורה בת ‪ ,22‬בריאה בדרך כלל אך מעשנת‪ .‬אינה סבלה מספר ימים‬ ‫מקוצר נשימה וכאבים בחזה שהלכו והחמירו‪ .‬היא פנתה לרופא המשפחה שהפנה אותה לביצוע צילום חזה שפוענח‬ ‫כתקין‪ .‬יומיים לאחר מכן התקשר אליה רופא המשפחה וביקש ממנה לפנות בדחיפות למיון מכיוון שבצילום הודגם חזה‬ ‫אויר‪ .‬למיון היא הגיע מלווה על ידי בן זוגה ואמה‪.‬‬ ‫כשהגעתי אל אינה התנצלתי על כך שנאלצה להמתין‪ .‬ראיתי שיש בעיניה דמעות והיא נראתה מפוחדת‪ .‬שאלתי אותה‬ ‫מה קרה והיא ענתה "לא יודעת‪ ,‬כואב לי וקשה לי לנשום" שאלתי "זה מפחיד אותך?" והיא ענתה שכן‪ .‬גם אמא שלה‬ ‫היתה נראית מאוד מודאגת‪ .‬בדקתי את אינה והאזנתי לנשימתה‪ ,‬שמתי לב שיש מעט הפחתה בכניסת האויר לצד שמאל‪.‬‬ ‫לאחר מכן הזמנתי את אינה ובני לוויתה לראות יחד אתי את צילום החזה שבוצע לה‪ .‬בצילום הודגם חזה אויר בינוני‬ ‫משמאל‪.‬‬ ‫שבנו למיטה שאינה קיבלה במיון‪ ,‬התישבתי לידה‪ ,‬היא שאלה אותי "זה מסוכן? למה זה קרה לי?" ואמא שלה הוסיפה‬ ‫"זה בגלל העישון?" חייכתי ואמרתי להן "קודם כול זה לא מסוכן‪ ,‬את תבריאי לגמרי‪ ,‬אני מקווה שעוד כמה שעות בקושי‬ ‫תרגישי את הכאבים וקוצר הנשימה"‪ ,‬אחר כך אמרתי שאנחנו לא ממש יודעים עדיין מה גורם לחזה אויר אך אנו כן‬ ‫יודעים שעישון מהווה גורם סיכון משמעותי‪.‬‬ ‫לאחר מכן הסברתי לאינה שהטיפול כולל ניקוז של האויר לרוב זה מתבצע על ידי הכנסת נקז חזה לחלל הפליאורלי שבו‬ ‫מצטבר האויר‪ .‬ההסבר רק הפחיד אותה יותר ושוב עיניה התמלאו בדמעות‪ ,‬הבטחתי שזה לא יכאב לה בכלל‪ .‬החלטתי‬ ‫לנסות את שיטת הטיפול שבה צפיתי בסרטון מה‪ NEJM -‬ולחסוך לאינה את הצורך בנקז‪.‬‬ ‫נכנסו לחדר הלם‪ ,‬זהו החדר שבו אנו מטפלים בחולים קשים המגיעים למיון ודורשים הערכה והתערבות מידית‪ .‬לשמחתי‬ ‫בחדר לא היו חולים נוספים ולכן אפשרתי לאמה ולבן זוגה להיכנס איתנו‪ .‬לבקשתה הם נשארו איתה גם בזמן הפעולה‪.‬‬ ‫הסברתי לאחות מה נעשה‪ ,‬סימנתי את המיקום האנטומי המדויק שבו צריך לבצע את הפעולה‪ ,‬המרווח בין צלע ‪ 2‬ל‪3-‬‬ ‫בנקודה המקבילה לאמצע עצם הבריח‪ .‬לא קרוב מדי לעצם בית החזה או עצם הבריח כדי להימנע מפגיעה בכלי דם‬ ‫גדולים העוברים באזור זה‪ .‬התחלתי לבצע את הפעולה בדיוק לפי סדר הפעולות שהודגם ב‪ NEJM -‬קיוויתי מאוד‬ ‫שהפעולה תצליח; לא היה לי ניסיון והפחד שלי שאכשל נפגש עם הפחד של אינה מהכאב והחולי‪ .‬הרגשתי את המחט‬ ‫נכנסת לחלל הפליאורלי‪ ,‬שאבתי מעט ובא אויר‪ ,‬הוקל לי‪ .‬האבחנה נכונה המחט ממוקמת היטב‪ .‬התחלתי לשאוב את‬ ‫האויר בעזרת מזרק‪ ,‬שאבתי כ‪ 350-‬מ"ל אויר עד שהרגשתי שנגמר האויר‪ .‬הוצאתי את המחט ואמרתי לאינה "זהו‬ ‫סיימנו‪ ,‬אני מקווה שיוקל לך" שאלתי "היה כואב?" והיא אמרה שרק קצת בתחילת ההרדמה המקומית‪ .‬שמחתי‪.‬‬ ‫מספר דקות לאחר מכן אינה הרגישה הרבה יותר טוב‪ ,‬הכאב בחזה פחת וקוצר הנשימה כמעט נעלם‪ .‬ליוויתי אותה למכון‬ ‫הרנטגן לצורך ביצוע צילום חזה לביקורת‪ .‬בצילום נשאר חזה אויר שארי קטן בפסגת הריאה‪ .‬הפעולה הצליחה! אינה‬ ‫נשארה להשגחה בשעות הלילה‪ ,‬בבוקר ביצעה צילום חזה לביקורת וכבר כמעט לא ניתן היה לזהות את חזה האויר‪.‬‬ ‫כתבתי לה מכתב שחרור ולפני לכתה הסברתי לה שלצערי הסיכון שאירוע כזה יחזור הוא עד ‪ 50 %‬אך הסיכון פוחת‬ ‫משמעותית אם תפסיק לעשן‪ .‬הוספתי ואמרתי "קיבלת מתנה" היא שאלה "איזו?" אמרתי "הזדמנות להפסיק לעשן"‪.‬‬ ‫אין נזק יותר גדול שאדם יוכל לחולל לעצמו לאורך זמן מאשר עישון‪ .‬חזה אויר זו אולי המחלה הקלה ביותר שעישון‬ ‫מהווה בעבורה גורם סיכון מרכזי‪ .‬רשימת המחלות הנגרמות על ידי עישון ארוכה מאוד וכוללת סרטן ריאות‪ ,‬סרטנים של‬ ‫ראש וצוואר‪ ,‬מחלת ריאות חסימתית ועוד אחרות‪ .‬ככל שמפסיקים לעשן מוקדם יותר כך פוחת הסיכון‪ .‬לאינה ניתנה‬ ‫ההזדמנות‪ ,‬רק הזמן יגיד אם תשכיל לנצלה‪.‬‬ ‫כמעט בכל יום החיים מזמנים לנו רגעים‪ ,‬פגישות או אירועים‪ ,‬לפעמים קטנים ולפעמים קצת יותר גדולים שטומנים‬ ‫בחובם הזדמנות‪ ,‬אפשרות לשינוי‪ ,‬למידה והתפתחות‪ ,‬דלתות למרחבים חדשים‪ .‬קל לעבור לידם בלי לשים לב‪ ,‬בלי‬ ‫להתעכב‪ .‬עם עיניים פקוחות‪ ,‬סבלנות ואומץ אפשר להצליח לעצור ליד חלק מהם‪ ,‬להשתהות רגע ולנסות‪.‬‬ ‫* שאלות‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בשמחה‪ :‬עמית‪[email protected] ,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חיים בינינו ‪ /‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬ ‫ראיון עם ד"ר עארף מטר‪ ,‬רופא השיניים שלנו‬ ‫כבר ארבע עשרה שנה הוא כאן‪ ,‬כולנו מכירים אותו מזווית משונה‪ ,‬כשהוא רוכן מעלינו ואנו פותחים בפניו‬ ‫פה פעור ומייחלים שהפעם לא יכאב ומתמסרים לידיו הזריזות ולקולו הרך‪.‬‬ ‫ד"ר עארף מטר‪ ,‬בן ‪ 46‬נשוי לעביר‪ ,‬מרפאה בעיסוק ומורה לחינוך מיוחד השוקדת בימים אלה על עבודת‬ ‫הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית‪ ,‬ואב לשלושה בני ‪ 13 ,16‬ו‪ – 11-‬שתי בנות ובן‪ .‬מטר מתגורר‬ ‫בכפר כנא ליד נצרת‪ ,‬הכפר הידוע בעולם הנוצרי כמקום שבו עשה ישוע את הנס הראשון שלו – הפך מים‬ ‫ליין‪ ,‬ואלפי עולי רגל מכל העולם מבקרים בו מדי שנה‪ .‬משפחת מטר איננה גדולה במושגים של היישוב‬ ‫הערבי‪ ,‬מונה "רק" כשלוש מאות איש ומתעדת כעשרה דורות לאחור בכפר כנא‪.‬‬ ‫שני הוריו היו עובדי הוראה אך הוא בחר ברפואת שיניים כי יש בה שילוב של רפואה ועבודת כפיים‪" ,‬אני‬ ‫אוהב ליצור" הוא אומר‪" .‬יש במקצוע הזה סיפוק רב‪ ,‬אני עוזר לאנשים שסובלים ולרוב רואה תוצאות‬ ‫מיידיות"‪ .‬ב‪ 1992-‬סיים את לימודיו בהדסה בירושלים ומאז הוא לא מפסיק להתמקצע ולהשתלם‪ .‬זה‬ ‫מקצוע שיש בו כל הזמן חידושים‪ .‬נינון ]פרבר[ מתערבת ומספרת שאין קורס או השתלמות שד"ר מטר לא‬ ‫משתתף בהם‪ ,‬הוא השתלם גם ביישור שיניים ובשתלים כדי להוסיף את הממד האסטטי בעבודה לזה‬ ‫הרפואי‪.‬‬ ‫"אני מסתכל על המטופל מכל זווית אפשרית ורוצה להעביר אליו את התחושה שלא כל טיפול כואב ולא‬ ‫כל רופא מכאיב ואפשר לעבור את ה'חוויה' הזאת גם בלי טראומה"‪ .‬ונינון שוב מוסיפה‪" :‬הוא צנוע ולא‬ ‫ישבח את עצמו‪ ,‬אבל אפילו הפחדנים הכי גדולים מגיעים אליו לטיפול ללא חשש‪ ,‬אנשים באים מרחוק כדי‬ ‫לשבת על הכסא הזה"‪.‬‬ ‫"הפה אומר הרבה על הבן‪-‬אדם‪ .‬אפשר לומר שהוא מהווה מעין מראה‪ ,‬אפילו תעודת זהות‪ .‬מי שמטפח את‬ ‫עצמו ואת גופו – ישמור גם על הגיינת הפה שלו ומכאן גם על ילדיו‪ ,‬על ביתו ועל סביבתו‪ .‬מה כבר אפשר‬ ‫לצפות מאדם שלא מצחצח שיניים?" אומר ד"ר מטר בחיוך‪ ,‬אבל מתכוון לכך ברצינות‪.‬‬ ‫הוא אוהב את רמות מנשה ואת תושביו‪" .‬מעולם לא הרגשתי אי נוחות כאן‪ ,‬כולם נחמדים‪ ,‬והעבודה עם‬ ‫נינון היא משהו מיוחד‪ .‬כל עוד היא כאן – אני אהיה כאן! כשאני רואה מה היא עושה ומה היא משקיעה‪,‬‬ ‫אני נותן לה כתף עד הסוף! אחרי ההפרטה‪ ,‬הקיבוץ רצה להביא לכאן חברת ביטוח‪ ,‬אך מהיכרותי את‬ ‫השטח ידעתי שחברות הביטוח מגבילות את הכיסוי הרפואי שלהן ויש המון אותיות קטנות שמוציאות‬ ‫חומרים וטיפולים רבים מתחום הכיסוי‪ .‬בנינו יחד עם נינון ביטוח פנימי שהוא דרך המלך בין היכולת של‬ ‫אנשי הקיבוץ לשלם לבין מה שמציעות חברות הביטוח‪ .‬אנחנו גובים מחירים מוזלים ומכסים את כל מיגוון‬ ‫הטיפולים‪ .‬וזה עובד מצויין"‪.‬‬ ‫אני שואלת איך הוא מסביר את הנהירה של ערבים למקצועות הטיפול והסיעוד?‬ ‫"הרבה מקצועות ומקומות עבודה אינם פתוחים בפנינו‪ ,‬אז הבחירה במקצועות השרות מבטיחה עבודה‪.‬‬ ‫הרי בפני צעיר ערבי שרוצה לעבוד בהייטק למשל לא עומד מבחר של תעסוקה‪ ,‬חלק ניכר מהתעשייה קשור‬ ‫לצה"ל ולביטחון ולא יקבלו אותו‪ .‬לכן מקצועות חופשיים ומקצועות שרות מבוקשים מאוד"‪ .‬לפני יותר‬ ‫מעשור היה ד"ר מטר בין יוזמי הקמת עמותת רופאי שיניים ערבים‪ ,‬המונה כיום למעלה מ‪ 800-‬חברים‪,‬‬ ‫מתוך כ‪ 1,100-‬רופאי שיניים ערבים בישראל‪ .‬הסיבה להתארגנות הנפרדת הייתה שהם הרגישו שאינם‬ ‫מקבלים מענה מהסתדרות רופאי השיניים המרכזית‪ .‬לא היה להם ייצוג שם‪ ,‬כל ההשתלמויות נערכו‬ ‫במרכז‪ ,‬לא קיבלו תמיכה לפתיחת מרפאות בפריפריה וביישובים ערביים ולא לפעולות הסברה ומניעה‬ ‫בבתי הספר ובקהילות‪ .‬כיום‪ ,‬העמותה פעילה ביותר והוא מקדיש מזמנו לחיזוק המודעוּת הציבורית‬ ‫לבריאות השן מצד אחד ולהעלאת רמת הרופאים‬ ‫ולהשתלמויות ביישובים בנגב ובגליל מצד שני‪ .‬בחודש‬ ‫הבא הוא מארגן קבוצה של עשרים רופאים שייסעו‬ ‫לחו"ל עם כל הציוד ויטפלו בהתנדבות באוכלוסייה‬ ‫חלשה‪ ,‬ותוך כדי כך ילמדו שיטות חדשות‪" .‬בארץ אין‬ ‫השתלמויות על בני אדם‪ ,‬וכך אנחנו מרווחים גם‬ ‫השתלמות ממשית ומרוכזת וגם עזרה התנדבותית‬ ‫לאנשים בארצות שרפואת השיניים שבהן איננה מן‬ ‫המתקדמות"‪.‬‬ ‫מטר מביט באופטימיות עוד שנים רבות קדימה‪ .‬הוא‬ ‫עובד גם בקיבוץ גלעד וגם במרפאתו הפרטית בכפר‪,‬‬ ‫אבל "אני לא מרגיש שחוק כלל" הוא אומר‪" ,‬זהו‬ ‫מקצוע מועיל ומהנה – למרות שלא אוהבים אותנו כל‬ ‫כך – מתקדמים בו כל הזמן והוא מביא לסיפוק רב"‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫פינת הנוסטלגיה ‪ /‬יונה גור‬ ‫משק הילדים ועוד‪....‬‬ ‫בקצה הקיבוץ‪ ,‬במקום שהיום עומדת בו שכונה שכלל אינה בקצה‪ ,‬שכן לו‬ ‫משק הילדים‪ .‬בעצם צריך היה לקרוא לו משק חי‪ ,‬אך ברמות מנשה קראו‬ ‫לו "משק הילדים"‪ ,‬כי היה זה תחום המשק של הילדים‪ .‬לימים‪ ,‬כשגדלתי‬ ‫הבנתי שבקיבוצי האיחוד והמאוחד קראו לקיבוץ משק‪ .‬אצלנו משק היה‬ ‫האזור המשקי‪ .‬לישוב קראו קיבוץ‪ .‬ככה ידעתי תמיד כשנפגשתי עם‬ ‫קיבוצניקים אם הם "משלנו" או מ"שלהם"‪ .‬אם הם אמרו "משק" והתכוונו‬ ‫לקיבוץ‪ ,‬הם לא גדלו בקיבוץ הארצי‪ .‬בשומר הצעיר‪ .‬מבחינתי הם היו ליגה‬ ‫אחרת‪ .‬פחות טובה‪ .‬פחות אמיתיים‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬שם‪ ,‬בקצה הקיבוץ‪ ,‬שכן לו משק הילדים‪ .‬הכניסה היתה דרך שער בגדר‪.‬‬ ‫משנכנסת ראית משמאלך דיר קטן ובו עיזים‪ .‬את העיזים האלה היינו‬ ‫חולבים פעמיים ביום‪ .‬הייתה תורנות חליבה‪ .‬היינו מתיישבים על שרפרף‬ ‫קטן מאחורי העז‪ ,‬אוחזים בשתי ידיים את עטיניה וסוחטים את החלב לתוך‬ ‫דליים‪ .‬מהדליים היינו שופכים את החלב לכדים מנירוסטה שאותם היינו‬ ‫לוקחים למקרר במטבח‪ .‬מה קרה עם החלב אחר כך‪ ,‬באמת שאני לא‬ ‫יודעת‪.‬‬ ‫אחרי העיזים היה שטח פתוח ובו הסתובבה האתון של חברת הילדים‪.‬‬ ‫מימין הייתה בריכה בנויה ובה שטו ברווזים וברבורים ואווזים וברכיות‪.‬‬ ‫מעל הבריכה עבר גשר קטן ומסלול ההתקדמות עבר דרכו‪ .‬ממול לכניסה היו כלובים סגורים‪ .‬באחד הכלובים היו‬ ‫תרנגולות‪ .‬באחר פסיונים ופניניות‪ .‬נדמה לי שהיו גם ארנבות באחד הכלובים‪ .‬אחרי הגשר‪ ,‬מצד ימין היה הכלוב‬ ‫הגדול של הטווסים‪.‬‬ ‫די במרכז‪ ,‬ליד הבריכה היה שובך גבוה של יונים‪.‬‬ ‫האחראי על משק הילדים היה יענקלה גורביץ'‪.‬‬ ‫את הארוחות‪ ,‬כל הארוחות‪ ,‬היינו אוכלים אז בכיתות‪ .‬בבתי הילדים‪ .‬החצרן היה מגיע בבוקר ובצהריים בטרקטור‬ ‫ועגלה ומביא את האוכל מחדר האוכל‪ .‬בעגלה היו מיכלים גדולים מהם כל מטפלת הייתה לוקחת‪ ,‬בנושא האוכל‪,‬‬ ‫את האוכל לכיתתה‪ .‬את כל שאריות האוכל היינו אוספים תחילה ב"ציבורית" ואחר כך בדלי מיוחד כדי לקחת‬ ‫למשק ילדים‪.‬‬ ‫יענקלה היה דואג שבמטבח יאספו את שאריות הלחם וכל יום היו ילדים שצריכים לעבור במטבח ולאסוף את הלחם‬ ‫למשק ילדים‪ .‬שם היה מיכל פלסטיק מיוחד שבו היינו מערבבים את הלחם עם מים ומחלקים לכל החיות‪ .‬היינו‬ ‫נכנסים עם הרגלים ומערבבים כך את הלחם והמים‪ .‬היינו מוסיפים לחיות גם את שאריות האוכל מהכיתות‪,‬‬ ‫ותערובת‪.‬‬ ‫כל יום היה לנו זמן בסדר היום שנקרא "עבודה"‪.‬‬ ‫בזמן זה היינו מתחלקים לעבודות השונות‪ .‬כל שבוע סידור העבודה היה מתחלף‪ .‬ניקינו את הכיתה ואת חדר האוכל‪.‬‬ ‫את השרותים והמקלחות ואת חדרי השינה‪ .‬היו כאלה שעבדו בגינה שליד הבית וכאלה שעבדו במשק ילדים‪ .‬מכיתה‬ ‫ג' התחלנו לעבוד‪ .‬איזה ילד בכיתה ג' היום עובד? שוטף לעצמו את חדר השינה ואת הכיתה ואת המקלחת? ואף‬ ‫אחד לא חשב שצריך להביא מנקות‪ ...‬זה היה כל כך חלק מאיתנו‪ .‬חלק מהזהות‪ .‬חלק מסדר היום‪ .‬חלק מהמובן‬ ‫מאליו‪ .‬חלק ממי שאנו‪.‬‬ ‫גם מצעים היינו מחליפים בעצמנו‪ .‬נכון‪ ,‬זה נעשה בעזרת ההורים‪ ,‬אך בהחלט היינו חלק מזה‪.‬‬ ‫ימי רביעי‪ .‬כשההורים ליוו אותנו בערב‪ ,‬היינו מוצאים סט מצעים מאורגן לכל אחד על המיטה‪ .‬היה צריך להוציא‬ ‫את המצעים המשומשים לכביסה‪ ,‬ולהחליף‪ .‬לצפות את השמיכה העבה בציפה‪ .‬למתוח סדין‪ .‬להחליף ציפית לכרית‪.‬‬ ‫ימי חמישי‪ .‬כל ילד מוצא על המיטה את החוברת השבועית של "משמר לילדים"‪.‬‬ ‫כמה אהבתי לקרוא את מה ששלמה ניצן כתב! אהבתי גם את המדור "אני מתכתב עם בני גילי" והייתי בוחרת לי‬ ‫חברות להתכתבות לפי מידת העניין שגיליתי בשמן‪ .‬כך הייתה לי חברה להתכתבות משדות ים‪ ,‬מנתניה‪ ,‬מבאר שבע‪.‬‬ ‫והתכתבות זה לא מייל ולא מסנג'ר או פייסבוק‪ .‬מכתבים זו כתיבה של שיתוף בחוויות‪ ,‬בבלוק מכתבים‪ .‬בנייר‬ ‫שקושט יפה על מנת להיות ייחודי‪ .‬קופל קטן והוכנס במעטפה ושולשל לחריץ של "הדואר"‪ ,‬שם האחראי על הדואר‬ ‫היה מדביק בול על המעטפה ושולח את המכתב ליעדו‪ .‬ואז הייתה המתנה לתשובה‪ .‬ימים של ריצה לתאי הדואר‪,‬‬ ‫שהיו אז פתוחים ויכולנו לפשפש עם היד ולגלות אם הגיע לנו דואר‪ .‬כל יום הייתי רצה לדואר לראות אם קיבלתי‬ ‫מכתב‪ .‬חוץ מהמתכתבות שהיו לי דרך "אני רוצה להתכתב עם בני גילי" היו לי מתכתבות ומתכתב אחד שאספתי‬ ‫אחרי הטיולים השנתיים שהיו לנו לקיבוצים אחרים‪ .‬כך שכמעט תמיד חיכה לי מכתב בתא הדואר‪ .‬וכשקיבלתי‬ ‫מכתב‪ ,‬איזו התרגשות הייתה אוחזת בי! הייתי קוראת בו ומיד רצה לכיתה‪ ,‬או לחדר ההורים‪ ,‬תלוי בשעה‪ ,‬ומיד‬ ‫יושבת לענות‪ .‬לענות על שאלות‪ ,‬לספר מהמתרחש אצלי‪ .‬זו הייתה הדרך שלי להציץ לעולמם של אחרים‪ .‬ולשתף‪.‬‬ ‫אהבתי לכתוב‪ .‬אהבתי לספר ומאוד אהבתי גם לקבל מכתבים‪ .‬היינו כותבים מכתבים ארוכים‪ .‬עמודים שלמים‪.‬‬ ‫בעברית יפה‪ .‬עשירה‪ .‬גבוהה יותר מזו שבה דיברנו‪ .‬כך לימדו אותנו‪ .‬היום ההתכתבות באמצעים הטכנולוגיים רק‬ ‫מכווצת את השפה ומורידה אותה‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬כשמאוד נקשרו נפשותינו‪ ,‬היינו שולחות אחת לשניה איזו מתנה קטנה בדואר‪ .‬תליון לשרשרת‪ ,‬טבעת‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫החיים אחרי‪ ...‬הכל‪-‬בו‪ :‬שיחה עם ליאני ברקת ‪ /‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬ ‫יותר משתיים עשרה שנה עבדה ליאני בכל‪-‬בו‪ ,‬יום יום מבוקר עד ערב‪ ,‬עבודה פיזית מפרכת‪ ,‬עבודת ניהול‬ ‫מורכבת‪ ,‬קשר עם ספקים ולקוחות‪ ,‬אין כמעט רגע לשבת שלא לדבר על יציאה לחופשה‪" .‬מאוד אהבתי את‬ ‫העבודה"‪ ,‬היא מפתיעה ואומרת‪" ,‬הלכתי לשם כל בוקר עם חיוך‪ .‬לא הרגשתי שקשה לי מדי‪ .‬נשים הרי‬ ‫יודעות לארגן ולהתארגן‪ ,‬והסתדרתי כך שלא הייתי צריכה לסחוב או להתאמץ מעבר לכוחי‪ .‬אהבתי את‬ ‫הקשר עם החברים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אני הראשונה שהכרתי את אנשי ההרחבה מקרוב‪ ,‬היום אני פוגשת אותם‬ ‫בבית הספר דרך הילדים‪ .‬אהבתי את הקשר היומיומי עם הוותיקים‪ .‬אני חושבת שאני אדם עם מזל‪ ,‬כי טוב‬ ‫לי בכל מקום‪ .‬כשלא זכיתי במכרז להמשך ניהול הכל‪-‬בו הצטערתי‪ ,‬כי רציתי להמשיך‪ ,‬הרגשתי שיש לי‬ ‫תמיכה ושיש לי עוד מה לתת‪ ,‬למרות שמשהו בפנים אמר לי אולי מספיק? אולי כדאי לעשות משהו אחר?‬ ‫ובאמת גם פה היה לי מזל‪ .‬לפני שהספקתי להתלבט ולחשוב על ה'חיים אחרי'‪ ,‬קיבלתי הצעה מבית הספר‬ ‫עומרים שלא יכולתי לסרב לה – לנהל את הספרייה‪ .‬בזמנו הייתי בצוות שעזר להקים את בית הספר‬ ‫ועבדתי שם בתחילת הדרך‪ ,‬והיה לי מאוד כיף לחזור‪ ,‬אני מרגישה בבית שם‪ .‬התחלתי בעבודה מייד‬ ‫כשעזבתי את הכל‪-‬בו‪.‬‬ ‫כיום אני אחראית על הספרייה אותה הכרתי לפני שנים כשהקמתי את ספריית הווידאו בעומרים‪ .‬תמיד‬ ‫קרץ לי המקום השקט והנעים הזה‪ ,‬הילדים באים בהפסקות להחליף ספרים והם מעודכנים בכל החידושים‪,‬‬ ‫מה שכמובן מחייב אותי להתעדכן ולהכיר כל ספר ילדים חדש שיוצא לאור‪ .‬המורות באות לחפש חומר‬ ‫ואני מסייעת להן ועוקבת אחרי תכניות הלימוד ומנסה להתאים להן חומרים"‪.‬‬ ‫האם ילדים עוד קוראים בעידן הטלוויזיה והמחשב?‪ ,‬אני שואלת בפליאה‪.‬‬ ‫"אצלנו בבית הספר נהוג שכל בוקר הילדים קוראים ‪ 20-10‬דקות‪ ,‬כך שלכל ילד חייב להיות ספר‪ .‬הנהגנו‬ ‫גם שיעור שבועי בספרייה לכתות ב' – הילדים באים אלי לספרייה ואני מספרת סיפור‪ .‬יש בספרייה הזאת‬ ‫הכול‪ ,‬היא מאוד עשירה‪ .‬ראיתי שכאשר אני מספרת הילדים לא רואים את האיורים‪ ,‬שהם חלק בלתי נפרד‬ ‫מן הסיפור‪ ,‬ואז עלה בדעתי לסרוק את הספרים ולהקרין את העמודים בזמן ההקראה‪ .‬כך‪ ,‬הילדים רואים‬ ‫גם את הכתוב וגם את האיור על המסך בזמן הסיפור‪ .‬הם מאוד מתלהבים‪ ,‬זה מאפשר להם לקרוא יחד‬ ‫איתי וגם לעקוב אחרי האיורים‪ .‬זו ממש חוויה"‪.‬‬ ‫"בעומרים כל הכיתות 'חכמות' ובכל אחת מהן מחשב וברקו‪ ,‬אני עוזרת למורות למצוא סרטים ביוטיוב‬ ‫הקשורים לחומרי הלימוד ולהקרין אותם בכיתה‪ .‬אני גם מלמדת הרבה‪ .‬בבית הספר יודעים כמה אני‬ ‫אוהבת את המגע עם התלמידים ובכל פעם שצריך מורה מחליפה קוראים לי ואני עושה זאת בשמחה"‪.‬‬ ‫בנוסף לעבודה בספרייה ליאני גם מובילה בבית הספר תכנית של דו‪-‬קיום עם בית ספר ערבי בכפר ריינה‬ ‫הסמוך לנצרת‪" .‬זו תכנית שהתחלנו בה לפני יותר מעשר שנים ונשארתי קשורה אליה גם כשלא הייתי‬ ‫בבית הספר"‪ ,‬היא אומרת ועיניה נוצצות‪" ,‬הייתי מן המייסדות שלה‪ .‬מפגשי מורים משני הצדדים‪ ,‬מפגשי‬ ‫תלמידים‪ ,‬ביקורים הדדיים ולימוד משותף‪ .‬ילדים מכיתות ה‪-‬ו שבוחרים להיות שותפים בתכנית ונקראים‬ ‫'שגרירים' והם גם לומדים ערבית‪ .‬זהו פרויקט דגל של עומרים ואני מאד גאה בו"‪.‬‬ ‫"אני לא מסתכלת לאחור בגעגועים"‪,‬‬ ‫אומרת ליאני‪" .‬בשנות הכל‪-‬בו יצאתי‬ ‫לחופש רק לעתים נדירות וכמובן שלא‬ ‫היה זמן וכוח לעשות שום דבר בערב‪,‬‬ ‫אחרי יום עבודה ארוך ומעייף‪ .‬עכשיו‬ ‫גיליתי עולם שכולו טוב‪ .‬יוצאת‬ ‫לטיולים‪ ,‬נפגשת עם חברות וחברים‪,‬‬ ‫לומדת בקורסים מעניינים‪ ,‬לא עובדת‬ ‫בימי שישי – זה נהדר‪ .‬אני חושבת שלא‬ ‫אחזור לעבוד בימי שישי לעולם"‪.‬‬ ‫ובנוסף – ליאני הצעירה מצפה להיות‬ ‫סבתא הקיץ‪ ,‬ומאוד מתרגשת לקראת‬ ‫המאורע‪ .‬הזמן שהתפנה יאפשר לה‬ ‫ודאי להקדיש מעצמה לנכד הראשון‪.‬‬ ‫אז הרי לכם – יש חיים אחרי‪ ...‬וחיים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מן הארכיון‬ ‫ביוני ‪ 1974‬שב עמיר רפאלי‪ ,‬חבר קיבוץ‬ ‫רמות מנשה‪ ,‬מן השבי הלבנוני‪ .‬בקיבוץ‬ ‫חיכו לו החברים וערכו לו קבלת פנים‬ ‫מרשימה‪:‬‬ ‫‪16‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫‪17‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫טליה גלינדס ויהל לינטרנרי‬ ‫‪‬‬ ‫המלצה על ספר‪ ,‬ציפי באום – "ימים בסערה" מאת מיכל שלו‬ ‫כשנתבקשתי לכתוב המלצה על ספר‪ ,‬זה מאוד החמיא לי‪ .‬עם זאת תהיתי על איזה‬ ‫ספר מאלה שקראתי לאחרונה אמליץ‪ .‬כי הרי השאלה היא לא 'על אילו ספרים את‬ ‫ממליצה?' ובתשובתי אני יכולה לתת רשימה לא מחייבת של ספרים‪ .‬אלא‪ ,‬על איזה‬ ‫ספר ספציפי אני ממליצה מתוך מכלול ספרים שקראתי ואהבתי‪.‬‬ ‫בסופו של דבר נפלה החלטתי על הספר "ימים בסערה" שאותו כתבה מיכל שלו‪.‬‬ ‫למען הגילוי הנאות אני חייבת להסביר שאני בדרך כלל בוחרת ספרים על פי הסופרים‬ ‫כלומר סופר שקראתי את ספרו ונהניתי אטה לבחור את ספריו בשנית‪ .‬מיכל שלו היא‬ ‫סופרת שאני מאוד אוהבת את הכתיבה שלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עמדה לזכותה העובדה שבדיוק‬ ‫באותו השבוע שסיימתי לקרוא את ספרה האחרון‪ ,‬היא הוזמנה ל"קהילה לומדת"‬ ‫בעין השופט‪ ,‬כך שנפלה בחלקי הזכות גם לשמוע אותה‪ ,‬וגיליתי שמעבר לכתיבה‬ ‫שלה גם האישיות שלה כובשת‪ ,‬פשוטה‪ ,‬נעימה‪ ,‬בלתי אמצעית ובלי יומרות‪ .‬ממש‬ ‫תענוג לשמוע אותה‪ .‬בדרך כלל הכתיבה שלה היא סאגה ספרותית שמתנהלת על רצף‬ ‫זמן לאורך דורות של משפחה וגם מתקיימת לרוחב הזמן ביחסים בין דמיות‪ .‬בסאגה‬ ‫הזו אנחנו לומדים על הדמות במשפחה הגרעינית‪ ,‬המורחבת‪ ,‬התקופה שבה הם חיים ההיסטוריה‪ ,‬הלבוש‪,‬‬ ‫הגינונים ועוד‪.‬‬ ‫בספר "ימים בסערה" אוספת מיכל שלו מספר דמויות שלכאורה אין קשר ביניהן שמגיעות כל אחת וסיבותיה‪ ,‬מי‬ ‫לנופש ומי‪ ,‬במקרה‪ ,‬לצימרים "בקתה באפלה" במושב נמרוד שאותו מנהלים דוד ואשתו מירב‪ .‬בימים רגילים‬ ‫המקום מבודד ובזמן של סערת רוחות ושלג הוא בכלל מנותק‪ .‬לכל דמות "סערה" רגשית משלה הקשורה בעברה‬ ‫ובחייה‪ ,‬ורק דוד שהוא בעל המקום ובעלה של מירב – הסערה שלו היא הסערה האמיתית שמתחוללת בחוץ‬ ‫שמביאה את כל הנמצאים בבקתה‪ ,‬שהם‪ :‬זוג קשישים‪ ,‬חייל במילואים‪ ,‬חוזרת בתשובה‪ ,‬טבחית‪ ,‬בעלת המקום‬ ‫ובעלה‪ ,‬לבלות ביחד בארוחות משותפות‪.‬‬ ‫כל אחד מהמשתתפים מספר את סיפורו המורכב מעברו ומעורב במה שקורה במציאות העכשווית שבחייהם‬ ‫ובמדינה‪ ,‬שגם בה יש מצב של "סערה" מסוג אחר‪ .‬עם התפתחות העלילה אנחנו מגלים שהדמויות קשורות זה‬ ‫בזו‪ .‬הסיפור קולח ומרתק והדמויות מעוררות אמפטיה‪ .‬הסיום מפתיע ומשאיר אותנו סקרנים ומתוחים לאורך כל‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קריאת כיוון‪ -‬פסקה יפה מספר‪:‬‬ ‫"הוא הפסיק לחפש ובעומדו שם כפוף עדיין‪ ,‬הפנה את ראשו לאשתו‪" .‬אם מעט ואם הרבה‪ ,‬אנה"‪ ,‬אמר‪" ,‬אם הם‬ ‫יעלו עלינו בגלל זה‪ ,‬נשלם על כך בראשנו‪"...‬‬ ‫היה משהו נורא משכנע במילים הללו‪ ,‬במבט הציפור האפל‪ ,‬הקשה לאין שיעור‪ ,‬של האיש באותו רגע‪ ,‬שהיא‬ ‫התחלחלה‪ .‬ולרגע ראתה בבירור לעיני רוחה את חצר האבנים האפורה של בית הכלא‪ ,‬עם הגיליוטינה המוצבת שם‪,‬‬ ‫ובאפרוריות של שעת הבוקר המוקדמת לא היה שום ברק בפלדה שלה‪ ,‬היא נראתה כאיום אילם‪.‬‬ ‫אנה קוונגל הרגישה שהיא רועדת‪ .‬שוב העיפה מבט באוטו‪ .‬אולי הוא צודק‪ ,‬אם מעט ואם הרבה‪ ,‬איש לא יכול לסכן‬ ‫יותר מאשר את חייו‪ .‬כל אחד לפי כוחותיו ונטיותיו – העיקר‪ :‬להתקומם"‪.‬‬ ‫)לבד בברלין ‪ /‬הנס פאלאדה‪ ,‬עמ' ‪(173‬‬ ‫‪18‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫שיר חדש בלב ‪ -‬המלצה של אסתי שלומי‪:‬‬ ‫לתת‪ /‬חמוטל בן יוסף‬ ‫לתת את הנשמה ואת הלב‬ ‫אתה לומד עם השנים‬ ‫לתת‪ ,‬לתת כשאתה אוהב‬ ‫לבנות ביחד בניינים‬ ‫ואיך מוצאים את ההבדל‬ ‫לחיות עם כל השינויים‬ ‫שבין לקחת ולקבל‬ ‫לרקום איתה סיפור חיים‬ ‫עוד תלמד לתת לתת ‪.‬‬ ‫ולעבור ימים קשים‬ ‫במצוקות וריגושים‬ ‫לגלות סודות בסתר‬ ‫תמיד לדעת לוותר‬ ‫להתיר את סבך הקשר‬ ‫ואת הטעם לשמר‪.‬‬ ‫כשהלב בך נצבט‬ ‫מכל חיוך מכל מבט ‪.‬‬ ‫לראות בתוך הנפילה‬ ‫אתה נזהר אתה יודע‬ ‫שיש מקום למחילה‬ ‫וחוץ ממך איש לא שומע‬ ‫תמיד אפשר שוב להתחיל‬ ‫פוסע בין הדקויות‬ ‫כמו יום חדש כמו כרגיל‪.‬‬ ‫וממלא שעות פנויות‪.‬‬ ‫רוצים להמליץ על ספר‬ ‫בחרתי בשירה של חמוטל בן‪-‬זאב "לתת" המושר‬ ‫בפי בעז שרעבי‪.‬‬ ‫שיר המתנגן בתוכי שנים רבות ומילותיו החכמות‬ ‫מאפשרות לי היום‪ ,‬יותר מבעבר‪ ,‬להבין את המסר‬ ‫שהאיר ומאיר את נפתולי החיים‪ ,‬והאמיתות שבו‬ ‫רק הולכות ומתרחבות‪ ,‬הולכות ומתחזקות עם‬ ‫הזמן‪.‬‬ ‫בעולמנו‪ ,‬שבו נאמר "הנתינה היא הקבלה"‪ ,‬השיר‬ ‫הזה פשוט תפילה‪.‬‬ ‫ככל שהנתינה תגדל‪ ,‬תגדלנה החיבה והאהבה בין‬ ‫האנשים‪.‬‬ ‫או‬ ‫על‬ ‫שיר?‬ ‫רוצות‬ ‫לפרסם סיפור קצר או‬ ‫שיר שיושבים במגירה?‬ ‫מוזמנים‬ ‫ומוזמנות‬ ‫להעביר חומר לטליה או‬ ‫יהל‪ ,‬או לשלוח דוא"ל‬ ‫לכתובת‪-‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪19‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫הטרדה מינית – האם זה קיים אצלנו?‬ ‫נושא ההטרדה המינית מצוי‪ ,‬לצערנו‪ ,‬בכותרות והדברים‬ ‫ידועים‪ ,‬מפורסמים ומוכרים לכולנו‪.‬‬ ‫ברצוני להעלות נושא רגיש זה למודעות הציבור ולשימו על‬ ‫סדר היום בחברה הקיבוצית שלנו‪.‬‬ ‫מזה חמש שנים אני משמשת בתפקיד – ממונה למניעת‬ ‫הטרדה ופגיעה מינית ברמות מנשה‪.‬‬ ‫הממונה מהווה כתובת נגישה לפונים‪/‬ות ולנפגעים‪/‬ות אך‬ ‫אינה מהווה תחליף למרכזי הסיוע הקיימים בארץ וכתובות‬ ‫מקצועיות נוספות בתחום‪.‬‬ ‫תפקידה הוא בחיבור‪ ,‬הכוונה והפנייה לאותן כתובות‪.‬‬ ‫החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בכנסת בשנת ‪.1998‬‬ ‫מטרת החוק לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבוד האדם‪,‬‬ ‫חירותו‪ ,‬ופרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים‪.‬‬ ‫וכמה מספרים ונתונים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כ‪ 60 % -‬ממקרי התקיפה קורים לילדים ונוער עד גיל ‪18‬‬ ‫שליש מהפגיעות המיניות מתרחשים בילדים עד גיל ‪12‬‬ ‫עד גיל ‪ 10‬שיעור נפגעי התקיפה המינית בין הבנים והבנות זהה‪ .‬עם עליית הגיל‪ ,‬היחס בין‬ ‫הבנים לבנות משתנה ואחוז הבנות הנפגעות עולה‬ ‫אחת מכל ‪ 3‬נשים חוותה הטרדה מינית ואחד מכל ‪ 7‬גברים‬ ‫מרבית המקרים מתוכננים והתוקף או המטריד אינו אדם זר והוא מוכר לנשוא‬ ‫התקיפה‪/‬הטרדה )בן משפחה‪ ,‬מכר‪ ,‬מדריך‪ ,‬מאמן(‬ ‫גם בקיבוץ אנו חשופים לפגיעות והטרדות מיניות במידה שווה לשאר האוכלוסייה‪.‬‬ ‫לצערנו נשים רבות וגם ילדים חווים הטרדות מיניות ומסיבות שונות לא פונים לעזרה עקב‬ ‫בושה )"זה קרה באשמתי‪" ,"...‬לא יאמינו לי"( והרצון לשמור את הדבר בסוד )"לא רוצה שידעו‬ ‫או יגלו"(‪.‬‬ ‫בימים אלה עוברת נגה לוי קורס מועצתי בנושא ההטרדה המינית ותצטרף אלי לצוות במקרה‬ ‫הצורך‪.‬‬ ‫בכוונתי ליזום השנה פעילות מניעתית ברמה הקהילתית‪ ,‬במטרה לעורר מודעות‪ ,‬הבנה והיכרות‬ ‫משמעותית עם הנושא על היבטיו השונים‪.‬‬ ‫ניתן תמיד לפנות אלי לפלאפון – ‪0523793522‬‬ ‫אפרת בליקשטיין‬ ‫‪20‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫עסקים ברמות )טור אישי( ‪ /‬אהוד שביט‬ ‫תמכור‪ ,‬היא אמרה לי‪ ,‬תמכור‬ ‫היבט חשוב ביותר של כל עסק‪ ,‬ובפרט של העסק הקטן‪ ,‬הוא ביצוע מכירות‪ .‬כאשר‬ ‫מדובר בעסק הפועל ברמה המקומית‪ ,‬אין תחליף לביצוע המכירה בצורתה הקלאסית‬ ‫והבסיסית ביותר‪ :‬מוכר מול לקוח‪.‬‬ ‫בלבול נפוץ מאוד בקרב מי שנכנס לתחום העסקים הוא בין שיווק‬ ‫לבין מכירות‪ .‬רבים חושבים שזה אותו הדבר; אחרים מבינים שיש‬ ‫הבדל אבל לא ברור להם מהו‪ .‬כתוצאה מההבנה המבולבלת נוצר‬ ‫עיסוק מבולבל בנושא וקושי להבין מה עשינו מבחינת שיווק‪ ,‬מה‬ ‫מבחינת מכירות‪ ,‬ומה התוצאה של כל מעשה‪ .‬לפי הגדרתי )שמטרתה‬ ‫העיקרית היא להבדיל בין השניים(‪ ,‬שיווק מאגד את כל הפעילויות‬ ‫שעושה הארגון על‪-‬מנת להביא לכך שלקוחותיו כקבוצה ירכשו את‬ ‫מוצריו ושירותיו‪ .‬פעילות המכירות לעומת זאת עוסקת בלקוח‬ ‫ספציפי‪ ,‬ועיקרה בקיום אינטראקציה בין איש מכירות לבין לקוח‪,‬‬ ‫שמטרתה מכירה מוצלחת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כדי למכור צריך לבצע‬ ‫פעולת מכירה‪ .‬כלומר‪ ,‬המוצר אינו מוכר את עצמו‪ ,‬וגם אם כחלק‬ ‫מפעילות השיווק הגדרנו והבאנו לשוק מוצר מדהים‪ ,‬וגם אם ביצענו‬ ‫פרסום בכל הכלים האפשריים‪ ,‬בסופו של דבר צריך להגיע ללקוח או להביאו אלינו‪ ,‬ולבצע מכירה‪.‬‬ ‫פעילות המכירה אינה פשוטה כלל ועיקר‪ ,‬ולרבים הפותחים עסק עצמאי זוהי מכשלה מרכזית‪ .‬למי‬ ‫שמבין שהוא עומד בפני אתגר בתחום זה‪ ,‬מומלץ ספר חדש המותאם היטב לישראל – "הסודות‬ ‫הכמוסים של אנשי המכירות הטובים בעולם" מאת דרור כהן‪ ,‬בהוצאת "דני ספרים"‪.‬‬ ‫כמתאבן‪ ,‬אנסה להציג ארבעה טיפים מרכזיים‪ :‬ראשית‪ ,‬רושם ראשוני; הלבוש המכובד‪ ,‬לחיצת היד‪,‬‬ ‫כרטיס הביקור‪ ,‬הקפה המשותף‪ ,‬הכבוד ללקוח‪ ,‬הפניה דרך מכר משותף‪ ,‬לכל אלו השפעה מכרעת‬ ‫על יצירת אמון ראשוני‪ .‬אמון ובטחון הם גורמים מרכזיים בדרך למכירה )כן‪ ,‬זה בהחלט מזכיר את‬ ‫מה שכתבתי על מותגים(‪ .‬שנית‪ ,‬שאילת שאלות; צריך ללכת תמיד לכיוון של שאלות פתוחות‬ ‫המביאות את הלקוח לדבר ולספק לנו מידע‪ ,‬ובפרט לשאול ולהעמיק אם הוא מספר ששמע עלינו‬ ‫דברים טובים‪ ,‬כך הוא כבר מתחיל למכור אותנו לעצמו‪ .‬אסורות שאלות של כן ולא‪ .‬שלישית‪,‬‬ ‫להתאים את סגנון השיחה ללקוח; ממש לנסות ולחקות את הסגנון שלו‪ .‬אם הוא אוהב להיכנס‬ ‫לפרטים‪ ,‬נעשה זאת‪ ,‬ואם הוא אוהב למהר‪ ,‬נמהר‪ .‬ולבסוף‪ ,‬סגירה‪ ,‬רבים מתקשים לקבל זאת‪ ,‬אבל‬ ‫כדי לבצע מכירה צריך להגדיר מחיר ותנאים ולבקש הסכמה‪ .‬יש אלף טכניקות לעשות זאת וחשוב‬ ‫להתאים למקרה ולסגנון הלקוח‪ ,‬אבל בסופו של דבר צריך לסגור עסקה‪ ,‬ועדיף לעשות זאת‬ ‫בהזדמנות הראשונה ולא לחכות שהדברים יקרו מעצמם‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫על פתיחת גלריית האמנות ברמות מנשה ‪ /‬מאת יונה גור‬ ‫כשאתם תקראו שורות אלה כבר נהיה אחרי פתיחתה החגיגית של הגלריה החדשה‬ ‫ברמות מנשה‪ .‬נפגשתי עם מירי ורנר‪ ,‬על מנת לשמוע מעט על הרעיון והגשמתו‪.‬‬ ‫הרוח החיה‪" ,‬המשוגע לדבר"‪ ,‬העומדת בבסיס הרעיון של גלריה ברמות מנשה‪ ,‬היא‬ ‫יונית קדוש‪.‬‬ ‫צוות פרויקט "רוח המקום"‪ ,‬החליט לטפל בין היתר במוזיאון לארכיאולוגיה והחלל‬ ‫שמתחתיו‪ .‬חלל זה היה חדרי העבודה של לאו וסטפי – והם אוחדו והפכו לחלל תצוגה‬ ‫אחד – גלריה לאמנות‪ .‬גיורא כמנהל חברתי נרתם ליוזמה ואף דאג למימון שיפוץ‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫מה עומד מאחורי הרצון שתהיה גלריה ברמות מנשה?‬ ‫מה שעומד בבסיס הרעיון‪ ,‬הוא הרצון שהמקום הזה‪ ,‬רמות מנשה‪ ,‬לא יהיה רק מקום‬ ‫מגורים‪ ,‬אלא יהיה מקום לחיים איכותיים‪ ,‬חיי קהילה ותרבות תוססים‪ ,‬כפי שהיו בעבר‬ ‫השיתופי ואף יותר מכך‪ .‬השאיפה שהישוב הנמצא במרחב הביוספרי רמת מנשה‪ ,‬יהיה‬ ‫מקום של איכות חיים‪ ,‬שיש בו תרבות‪ ,‬עשייה‪ ,‬מקום שדואג להתחדשות חזותו‬ ‫החיצונית – ראו למשל חידוש התשתיות‪ ,‬מקום שיש בו ספרייה לרווחת תושביו‪ ,‬חוג‬ ‫דרמטי שמפרה את תרבות היצירה המקומית וגלריה לאמנות‪ ,‬שמביאה אמנות טובה‬ ‫לבית‪ ,‬וגם נפתחת לקהל חיצוני‪.‬‬ ‫כיום בצוות ההיגוי נמצאים יונית קדוש‪ ,‬מירי ורנר‪ ,‬דוד דרכי ומיכלי גרנדוס‪ .‬הם עדיין‬ ‫לא גיבשו את דרכה של הגלריה‪ ,‬אך החלטות ראשונות כבר התקבלו‪ :‬התערוכה‬ ‫הראשונה היא מיצירותיהם של לאו וסטפי‪ ,‬והגלריה נקראת על שמם‪.‬‬ ‫התערוכה הבאה תפתח בסביבות חג הקיבוץ‪ ,‬ותהיה מוקדשת ליצירה מקומית‪,‬‬ ‫כשהתכנית היא לחזור על כך כל שנה במועד זה ולאפשר ביטוי וחשיפה ליוצרים‬ ‫מקומיים‪ .‬התערוכות האחרות יהיו של אמנים מרחבי הארץ והעולם כפי שנצליח לגייס‪ .‬המחשבה היא שיוצרים‬ ‫יציגו מיצירותיהם‪ ,‬וניתן יהיה לרכוש יצירות מוצגות‪ .‬כך הגלריה תייצר איזו שהיא הכנסה כדי לסייע בתפעול שלה‪.‬‬ ‫החלום הוא שאנשים יידעו על קיומה של גלריה ברמות מנשה‪ .‬שיידעו שרמות מנשה על מפת האמנות‪ .‬שתמיד‬ ‫כדאי להיכנס‪ ,‬כי יהיה משהו מעניין בגלריה‪ .‬כתושבי המקום מוסיפה לנו הגלריה עוד ייחודיות ועוד סיבה לגאווה‪.‬‬ ‫למעשה כל המבנה הוא מוזיאון‪ .‬למעלה המוזיאון הארכיאולוגי שבנה בלו ורנר‪ ,‬ולמטה הגלריה לאומנות‪ .‬הרעיון‬ ‫הוא ששני החלקים יתמכו האחד בשני‪ ,‬יהיו ליחידה אחת רבת פנים וחלק מאזור השימור שהוגדר בתכנית "רוח‬ ‫המקום"‪.‬‬ ‫התרשמתי שנדרשת התייעצות‪ ,‬הדרכה והכוונה כלכלית כיצד לגבש הן את המדיניות האומנותית והן את הראיה‬ ‫העסקית של המקום‪.‬‬ ‫בכל אופן‪ ,‬הגלריה היא של כל חברי רמות מנשה‪ .‬אם יש למישהו מחשבות‪ ,‬רעיונות‪ ,‬עצות – מוזמנים להיות‬ ‫שותפים‪ :‬להביע דעות‪ ,‬לתמוך‪ ,‬להציע הצעות‪ ,‬גם אם‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬לא כל רעיון יתקבל וייושם‪.‬‬ ‫ברכות ליוזמים‪ ,‬המובילים‪ ,‬המקימים‪ ,‬העושים לילות כימים והכול בהתנדבות!‬ ‫‪22‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫סטפי ולאו – "בין הרפת לקומונה" ‪ /‬מירי ורנר בשם האוצרות‬ ‫סטפי ולאו – שני אמנים שחיו‪ ,‬יצרו ופעלו בקיבוץ רמות מנשה מיום הגיעם אליו עם‬ ‫הקמתו ב‪ 1948-‬ועד יום מותם‪.‬‬ ‫התערוכה שנאצרה לכבודם הינה הראשונה המוצגת בגלריה החדשה שהוקמה על‬ ‫שמם במקום שבו היו "חדרי הציור" שלהם‪.‬‬ ‫התערוכה מציגה חלק קטן ממבחר יצירתם המגוון ומנסה להציג לחשוף יצירות‬ ‫מוכרות פחות בעבודתם‪.‬‬ ‫אוצרת ומנהלת המשכן לאומנות בעין חרוד‪ ,‬ד"ר גליה בר אור‪ ,‬כותבת בספרה "חיינו מחייבים אומנות" שבקיבוץ‬ ‫הארצי של תנועת השומר הצעיר התבקשו האומנים לרתום את כישרונם למען חיי התרבות של הקיבוץ ואף למען‬ ‫פעילות תנועתית ופוליטית‪ .‬ועוד היא כותבת )עמודים ‪" (41-40‬אף שאין לאבחן ביצירתם של אומני השומר הצעיר‬ ‫דבקות בריאליזם סוציאליסטי אורתודוקסי‪ ,‬ראו רוב האומנים את עצמם שייכים לסביבה החברתית והפוליטית‬ ‫שעמה הזדהו‪ ,‬והתביעה החברתית הייתה גם לתביעה פנימית‪ .‬תביעה פנימית זו ערערה את בטחונו של האמן‬ ‫במשמעות עבודתו כיצירת יחיד וסדקה את נחישותו המקצועית להתקדם‪ ,‬להעמיד תנאים נאותים ליצירה ולהקדיש‬ ‫את כל מאודו לעשייה האומנותית"‪.‬‬ ‫במהלך איסוף העבודות לתערוכה נמצאו מספר עבודות של שני האומנים הדומות מאד זו לזו בסגנון ובטונאליות עד‬ ‫כי קשה היה להבחין מה של מי‪ ,‬וכאן ניכרת השפעת רוח אותם הימים על האומנות המגוייסת שכנראה לא פסחה‬ ‫על אף אמן קיבוצי‪.‬‬ ‫באותה אוירה הצליחו סטפי ולאו )כמו אמנים אחרים בתנועה הקיבוצית( לנווט את יצירתם ולשלב תרומה לקהילה‬ ‫עם יצירה אישית עשירה‪.‬‬ ‫רב המשותף ללאו וסטפי – שניהם הגיעו כאמור בראשית ימי הקיבוץ מדרום אמריקה ולשניהם זיקה אירופאית‬ ‫ניכרת‪ .‬הם יצרו בתוך המסגרת הקיבוצית‪ ,‬כלומר קיבלו "ימי אומנות" בנוסף לעבודתם בענפי הקיבוץ – רפת‬ ‫ומחסן הבגדים ושניהם הרבו לעסוק בעיקר בהוויה ובנופים הסובבים אותם‪ ,‬עם קפיצות ספורות לטריטוריות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫בשנותיה הראשונות בארץ מבטאות עבודותיה של סטפי התלהבות והתפעמות מהאור והצבעוניות של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הים בגווני הכחול והתורכיז העזים‪ ,‬האוניות הססגוניות‪ ,‬השוק והדמויות בעכו – כולם תוססים ומלאי חיים‪ .‬הלבנט‬ ‫נוכח כאן לבטח‪ .‬בשנים אלה ציירה דמויות בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי כאשר דגש הושם על ה"אחרים"‪,‬‬ ‫ביניהם סדרה של דמויות ממושב אליקים השכן‪ .‬בתקופה מאוחרת יותר ציירה סטפי את סביבתה הקרובה‪ ,‬גינתה‪,‬‬ ‫חורשת האורנים שמול חדרה ואת הנוף המיידי בחצר הקיבוץ ואנשיו‪.‬‬ ‫בהמשך פיתחה את נטייתה הגראפית וציוריה התמלאו בקווים וכתמי צבע עליזים – ביטוי ללימודיה בבית הספר‬ ‫לאומנויות יפות בציריך בהדרכתו של יוהאנס איטן‪ ,‬יוצר תורת הצבע‪ .‬את ציוריה העשירים בצבעוניותם שחברי‬ ‫הקיבוץ כה מכירים‪ ,‬בחרנו הפעם לא להציג‪.‬‬ ‫גולת הכותרת ביצירותיה של סטפי הפעם היא חשיפת סדרת רישומים מהירים שרשמה תוך התבוננות בחיי בית‬ ‫הילדים בקיבוץ‪ ,‬האנשים בו ופרטי טבע‪.‬‬ ‫בעזבונה של סטפי נמצאו גם איורים להגדה של פסח‪ ,‬לספרון ילדים‪ ,‬מודעות ועוד – לטובת הקהילה כאמור‪.‬‬ ‫לאו מתאר את אותה הוויה באופן שונה לחלוטין‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬ציורי טבע דומם ונופי הקיבוץ שלו "ארופאים"‬ ‫בטונאליות הצבעונית שלהם – חום לגווניו המזכירים עיירה יהודית בגולה כשלדימויים מתווסף ריחוף סוריאליסטי‬ ‫המזכיר במשהו את מארק שאגל בעבודותיו ה'מרחיפות' את דמויותיו וכל הנמצא על הבד‪ .‬גם מאוחר יותר‬ ‫בעבודות האקוורל בגוונים הפסטליים השקופים יש תחושה של אווריריות‪ ,‬חוסר משקל ומשהו שמיימי שמעלה את‬ ‫הכול – כולל כדורגל – לריחוף בחלל‪.‬‬ ‫בסדרת רישומים מהירים הוא מעדיף לתאר חוויות נוף מזמן המילואים שלו – רישומים המעבירים היטב את‬ ‫תחושת הניתוק והראשוניות‪.‬‬ ‫את הווי הקיבוץ ואנשיו הרבה לאו לתאר באין ספור קריקטורות המבקרות ארועים קטנים וגדולים בהומור עוקצני‪,‬‬ ‫ללא מרירות אלא בהרבה חיבה וותרנות למקום שהוא שלו‪-‬שלנו‪ ,‬קריקטורות שהתפרסמו מדי שבוע ובתערוכות‬ ‫משלהן‪.‬‬ ‫בתוך שלל יצירותיו של לאו יש פרק נכבד לציורים ולתבליטים על קירות מבנים ציבוריים‪ ,‬תחום שלמד בצ'ילה ארץ‬ ‫הולדתו‪ .‬היה זה רק חלק מיצירתו של לאו הרב תחומי‪ .‬הוא היה פעיל מאד בתנועה ובקיבוץ ויצירת תפאורות‬ ‫ומודעות היו חלק ממהותו‪ ,‬כפי שהיה גם זמר‪ ,‬שחקן תיאטרון‪ ,‬שחקן כדורגל‪ ,‬רפתן‪ ,‬כותב וקריקטוריסט‪.‬‬ ‫ניתן להבחין בתערוכה כי מירב העבודות נושאות אופי מובהק של יוצריהן והעובדה ששני אמנים שעבדו ופעלו‬ ‫באותו מקום‪ ,‬באותה תקופה ובאותם תנאים הוציאו תחת ידם מגוון עשיר כל כך של יצירה – מרגשת מאד‪.‬‬ ‫בקיבוץ רמות מנשה היו בעבר חיי חברה ותרבות עשירים‪ .‬בעשור האחרון וקצת יותר בעקבות שינויים באורחות‬ ‫החיים השתנו סדרי העדיפות‪.‬‬ ‫היום – עם הקמת הגלריה ופתיחתה אנו מקווים שסדרי העדיפות משתנים שוב והגלריה תהווה מקום מפגש של‬ ‫אומנות‪ ,‬פתוח לקהילה המקומית ולקהל הרחב ובכך אנו מאמינים שחיינו כאן יהיו עשירים יותר‪ ,‬מעניינים ומהנים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫את התערוכה הקימו יונית קדוש‪ ,‬דוד דרכי‪ ,‬מיכל גרנדוס ומירי ורנר‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מתכון החודש ‪ /‬אפרת בליקשטיין‬ ‫איך למדתי לבשל אוכל פרסי? ‪ /‬דבורה יחידי‬ ‫בתקופה שאימא של שלמה כבר הייתה חולה מאוד ולא יכלה לבשל‬ ‫בעצמה‪ ,‬היינו מבקרים אותה‪ ,‬שלמה ואני‪ ,‬מדי שבוע‪ ,‬בביתה בחולון‪.‬‬ ‫סבתא שושנה הייתה יושבת על הכסא שלה במטבח ונותנת לי הוראות‬ ‫מדויקות כיצד לבשל את כל המאכלים הפרסיים )אני כידוע רומנייה‬ ‫במוצאי‪.(...‬‬ ‫מאותה תקופת חיים אחרונה של אמו של שלמה‪ ,‬הצלחתי ללמוד את רזי המטבח הפרסי‪.‬‬ ‫בין המאכלים הללו‪ ,‬בולט האורז הפרסי המפורסם שכל בני משפחתי הענפה‪ ,‬על נכדיה‪ ,‬אוהבים‬ ‫מאוד‪:‬‬ ‫אורז פרסי לבן‬ ‫החומרים‪:‬‬ ‫‪1‬ק"ג אורז פרסי )‪ 5‬כוסות( נקי ושטוף במים‬ ‫חמש כפות גדושות מלח שולחן‬ ‫שליש כוס שמן‬ ‫חצי כוס מים‬ ‫אחד תפוח אדמה קלוף וחתוך לפרוסות דקות‬ ‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫‪ .1‬משרים את האורז בכלי מלא מים )מעל גובה האורז(‬ ‫עם חמש כפות מלח למשך שעתיים לפחות‪ .‬לאחר מכן מסננים את המים‬ ‫)לא לשטוף(‪.‬‬ ‫‪ .2‬ממלאים סיר בשני שליש מים ומביאים להרתחה‪ ,‬מוסיפים את האורז‬ ‫ומרגע שהמים רתחו שוב‪ ,‬מבשלים כשלוש דקות‪ .‬בוחשים תוך כדי רתיחה‬ ‫עד שהאורז מבושל דנטה‪.‬‬ ‫‪ .3‬יוצקים לסיר שליש כוס שמן ומניחים על אש רגילה‪ .‬מפזרים את פרוסות‬ ‫תפוח האדמה על השמן החם ומחכים ‪ 2‬ד' ויוצקים חצי כוס מים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מוסיפים את האורז בחזרה לסיר ומפזרים אותו באופן אוורירי שלא יידחס‪.‬‬ ‫מבשלים מספר ד' על אש רגילה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מכסים את הסיר במגבת מטבח ומעליה המכסה‪ .‬מנמיכים את האש‬ ‫ומבשלים ‪ 20‬ד'‪.‬‬ ‫לא פותחים את הסיר עד סוף הבישול‪ .‬רצוי להמתין עוד כעשר ד' לאחר‬ ‫כיבוי האש‪.‬‬ ‫להבהרות מעשיות ניתן לפנות לשלמה ודבורה יחידי‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫דברים שהוקראו בקבלת שבת בחדר האוכל‪" :‬נאמר בשבת" ‪ /‬יחזקאל שלומי‬ ‫"שיר זה לא רק מילים‪ ,‬שיר זה לא רק צלילים‪ ,"...‬דידי מנוסי‬ ‫ראשית כל ברכות ללהקה הדראמטית המעלה הערב קטעים מתוך‬ ‫יצירותיו של חנוך לווין בבימויה של ניצה שפירא! כן ירבו פעילויות‬ ‫כאלה בקרבנו!‬ ‫ברשותכם אעבור לנושא אחר‪ ,‬שגם הוא קשור לחיינו התרבותיים‪.‬‬ ‫אקדים ואומר שאני רוחש הערכה עמוקה לכל אחד שנרתם לעשייה‬ ‫לטובת הכלל‪ ,‬במיוחד לחיי התרבות‪ ,‬שבין היתר כוללים ציון חגים‪ .‬כמי‬ ‫שלא מעט טרח בשטח זה ואף צבר ניסיון באירגון חגים במקום‪ ,‬מרשה‬ ‫לעצמי להאיר נקודה אשר בעיני קצת פגמה בחג השבועות האחרון‪.‬‬ ‫אני חוזר ומדגיש ‪ ,‬ליבי מלא הערכה לכל אחד שמשתף את עצמו ותורם‬ ‫לציון החג‪ .‬אני יכול להבין שבלהט העשייה גם עולות בעיות של הרגע האחרון אשר‬ ‫מאלצות אותנו למצוא פתרונות שלעתים אינם מושלמים‪ .‬אך גם לקשיים יש להשתדל לחפש פתרון שלא‬ ‫יפגע בתוכן החג‪ .‬כוונתי היא לבחירת שיר באנגלית לפתיחת החג‪.‬‬ ‫חשוב לזכור ולקחת לתשומת לבנו שלמעשה פתיחת החג בשיר הוא מתן מבוא לתוכנו של החג ‪ .‬השיר‬ ‫חייב לבטא את הערך להתכנסותנו במועד מיוחד זה ‪ .‬אינני מסתייג מהשפה האנגלית ותרבותה‪ ,‬נהפוך הוא‪,‬‬ ‫אך מה הקשר לשפה זרה לחג השבועות? החסרים שירים עבריים למטרה זו? אם יש קושי בביצוע שיר ניתן‬ ‫להתפשר בהשמעת שיר מוקלט ‪ ,‬אך לא להכניס אל מהות החג דבר שהוא זר לו‪ ,‬אינו משתלב ואף צורם‬ ‫במידה מסויימת‪.‬‬ ‫כדאי לזכור שהמושג מסורת לקוח מהשורש מסור‪ ,‬כלומר מוסרים לדורות הבאים ערכים ותכנים‪.‬‬ ‫אני מאמין שלהבא ניתן את דעתנו על מעשינו בבואנו לארגן חג‪ ,‬כך שנבין את המשמעות העמוקה שיש‬ ‫בפעילות הזאת כמו במילות השיר של דידי מנוסי ‪" :‬שיר זה לא רק מילים "‪.‬‬ ‫שבת שלום!‬ ‫יחזקאל שלומי‬ ‫‪‬‬ ‫ברוך בואך שבת‪ ,‬ברוך בואך‬ ‫הביאי נא עמך את המרגוע‪ ,‬את השלווה שלאחר שבוע רב פנים של המולת עמל‬ ‫את החלל שבתוכו אפשר לרקום אינסוף של חלומות‪ ,‬ביחד ולבד‪.‬‬ ‫את שעת המחילות שבה נוכל לשמוע את פעימות ליבו של הזולת‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬ברוך בואך ‪ ,‬ברוך נרך‪.‬‬ ‫כשהייתי קטנה רציתי להיות דבורה עומר‪.‬‬ ‫גדלתי עם "דפי תמר" והם הלכו והתבלו מרוב קריאה‪.‬‬ ‫כשבגרתי קצת קראתי לילדים בגן אווי את "כל מה שהיה‪ ,‬אולי ‪,‬וכל מה שקרה‪ ,‬כמעט‪ ,‬לקרשינדו ולי"‪,‬‬ ‫והקשבנו לפעימות ליבו של הזולת‪ .‬גם ליאב היה ביניהם‪.‬‬ ‫כדודה ‪ ,‬קרשינדו היה חבר משותף לי ולענת‪.‬‬ ‫עכשיו גם מעיין ומתן אוהבים את קרשינדו‪ ,‬כמו גם את מגדל של קוביות בניתי והנשיקה שהלכה לאיבוד ‪.‬‬ ‫בדרך כלל כשאנחנו סועדים כאן יחד‪ ,‬אנחנו ארבעה דורות של משפחה‪ .‬היום הם בפסטיבל יערות מנשה ‪,‬‬ ‫ולא שומעים אותי מדברת עליהם‪ .‬ועל דבורה עומר שנפרדה מן העולם אתמול‪.‬‬ ‫דבורה עומר ידעה לרקום חלומות‪ .‬של יחד ולבד‪ .‬היא הביאה לנו כל כך הרבה מפעימות ליבו של הזולת‪.‬‬ ‫שנקשיב להן בעניין‪ ,‬למידה וחמלה‪.‬‬ ‫לימים‪ ,‬כשבגרתי וכבר היו לי ילדים משלי‪ ,‬התגלגל אלי הספר "אני אתגבר"‪ ,‬שמספר על מאבקה לחיים של‬ ‫ילדה עם שיתוק מוחין‪.‬‬ ‫בגן אווי היתה איתנו נירית‪ ,‬שנאבקה את המאבק הפרטי לה בשיתוק המוחין‪ .‬כשסיימתי את הספר ‪ ,‬אחרי‬ ‫שעות קריאה רטובות מבכי‪ ,‬הרמתי טלפון למרים המרשלג והצדעתי לה‪ .‬הספר מילא אותי הערצה‬ ‫להתמסרות של משפחת המרשלג ונחישותם להעניק לבתם חיים שלמים של משמעות‪.‬‬ ‫זו דבורה עומר שהביאה אל ליבי את שעת המחילות‪ ,‬שבה ניתן לשמוע את פעימות ליבו של הזולת‪.‬‬ ‫שבת שלום‪,‬‬ ‫יונה גור‬ ‫‪25‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חברי רמות מנשה כובשים את גאורגיה! ]הביאה לדפוס‪ :‬אורה בכר[‬ ‫‪ ,"70‬לטיול מאורגן בגאורגיה‪ .‬עם‬‫בסוף מאי ‪ 2013‬יצאה קבוצת חברים מרמות מנשה‪ ,‬מ"שכבת ‪70-50‬‬ ‫אוטובוס צמוד‪ ,‬נסיעות ארוכות‪ ,‬מדריכים מצוינים והרבה מצב רוח טוב – הם חרשו את המדינה‬ ‫בעלת הנופים המקסימים‪ .‬בתוכנית הייתה בין השאר ארוחת צהריים ביתית אצל משפחה מקומית‪,‬‬ ‫שהכינה דגים טריים שאותם דגה בנהר הקרוב; אצל משפחה אחרת אכלו לחם ישר מהטאבון‪.‬‬ ‫באחד הימים אף התקלקל האוטובוס באמצע הנסיעה והחברים הגיעו ל"מלון הבוטיק" בשעה‬ ‫מאוחרת‪...‬‬ ‫את הטיול הם סיכמו באווירה נהדרת ובהרבה חשק לטוס שוב בשנה הבאה!‬ ‫צילמה‪ :‬אורה בכר‬ ‫‪26‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫יוני ‪:‬‬ ‫חנה גרינוולד‬ ‫יעקב גורביץ‬ ‫ששון יצחקי‬ ‫שמשון גרדשטיין‬ ‫שולמית אברשקין‬ ‫י"ב בסיון תשנ"ח‬ ‫י' תמוז תשס"א‬ ‫י' בסיון תשס"ג‬ ‫כ"ח באייר תשס"ח‬ ‫י"ז בסיון תשע"ב‬ ‫‪6.6.1998‬‬ ‫‪27.6.2001‬‬ ‫‪10.6.2003‬‬ ‫‪2.6.2008‬‬ ‫‪7.6.2012‬‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫"אם אני הנני מה שאני ולא מה שיש לי‪ ,‬שום אדם לא מסוגל לאיים‬ ‫עלי או למנוע ממני את ביטחוני ואת תחושת זהותי"‬ ‫)אריך פרום(‬ ‫ברכות לשי ותמרה‬ ‫ברכות לרחלי ואמיר‬ ‫ולמשפחת סגל‬ ‫קליין ולמשפחה‬ ‫על החתונה!!!‬ ‫המורחבת‬ ‫על הולדת אמה!!!‬ ‫קול קורא לתושבי רמות מנשה לכתוב לעלון!‬ ‫תושבים יקרים‪,‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם לקחת חלק במיזם המחודש – ולכתוב לעלון רמות מנשה‪.‬‬ ‫אנו מחכים לקבל מכם חומרים כתובים בכל נושא‪ ,‬הבעת דעות‪ ,‬סיפור מעניין‪,‬‬ ‫חומרים אקטואליים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬תצלומים‪ ,‬יצירות‪ ,‬שירים‪ ,‬ציורים וכל העולה‬ ‫בדעתכם!‬ ‫*פרסום החומרים שייתקבלו ייעשה בכפוף לשיקולי המערכת‪.‬‬ ‫בתודה ובתקווה לשיתוף פעולה פורה!‬ ‫מחכים לכם‪ ,‬מערכת העלון‬ ‫‪27‬‬