‫עלון רמות מנשה‬ ‫חוברת מס' ‪ ,1081‬מאי ‪ ,2013‬סיון תשע"ג‬ ‫גיליון מיוחד לחג שבועות‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חוברת מס' ‪ ,1081‬מאי ‪ ,2013‬סיון תשע"ג‬ ‫תמונת השער‪ :‬צילום –‬ ‫דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‪.‬‬ ‫שדה הירק לתחמיץ‪,‬‬ ‫רמות מנשה‪ ,‬סוף אפריל‬ ‫ברכה מאת אורי גיסר‬ ‫אביב תשע"ג‬ ‫‪.2013‬‬ ‫שוב הננו מתכנסים כי האביב כבר כאן‬ ‫הננו שבים עם כל האביבים המבושמים מריח השדות‬ ‫מוקסמים מצבעי הפריחה על שלל גווניה‬ ‫לקראת הימים המלטפים אותנו בחמימותם‬ ‫כתמיד אנו שבים ביום הזה לשבועה חרישית‬ ‫להתמסר לבשורות שטרם נמוגו עם הזמן‬ ‫לחוס על המילים הנאמרות בעתי קבלה ופרידה‬ ‫להשמעת הברכות והנחמות של החיים בהווייתם‬ ‫בעולם של השתנות מפתיעה ומתמשכת‬ ‫אנו עוד שומרים החותם של זיכרונות הראשונים בלבנו‬ ‫וחוזרים על התמונות של נוף בתולי שהתמסר למעשינו‬ ‫ועוקבים אחרי צעדים עלומים בין תלמים ורגב‬ ‫אנו חובקים ברכתו של אביב המתחדש – המוריש לנו‬ ‫את סיפור חיינו – האפוס הפרי מעל גבעות הקסם‬ ‫את רשרוש המים שגולשים בין סלעי אלמוות‬ ‫והציוץ המשכים בין הצמרות הפונות אל על‬ ‫אנו חוזרים שוב כפי שהאביבים חוזרים אלינו‬ ‫להבטיח שדברי הימים לא יימחקו לעולמים‬ ‫ותיזכר סגולתנו כאגדת חיים וכמורשת החבויה‬ ‫בין העלים המלבלבים מחדש באביבים שכאלה‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫דבר העורכת ‪ /‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬ ‫אנו שמחים להגיש לכם את הגיליון השני של עלון‬ ‫רמות מנשה בצורתו המחודשת! קיבלנו תגובות‬ ‫מעודדות וחיוביות על הגיליון הראשון ונראה שזה‬ ‫יכול להפוך לכלי תקשורת בין כולנו‪ ,‬אשר רבים‬ ‫ציפו לו‪ .‬הגיליון הנוכחי יוצא לקראת חג השבועות‬ ‫שאנו עומדים בפתחו‪ .‬שבועות מסמל את תום‬ ‫תקופת הקציר והמעבר מהאביב לקיץ‪:‬‬ ‫הר ָג ִלים‪ .‬בחג זה נהג עם‬ ‫חג השבועות הוא אחד משלוש ְ‬ ‫ישראל לעלות לרגל למקום המקדש להקריב שם קורבנות‪,‬‬ ‫הכינוי‬ ‫אדמתו‪.‬‬ ‫מפרי‬ ‫ביכורים‬ ‫להביא‬ ‫וכן‬ ‫"שבועות" הוא על שם שבעת השבועות )חמישים הימים(‪,‬‬ ‫אשר סופרים מאז הנפת העומר שבחג הפסח עד החג שבו‬ ‫מקריבים ִמנְ חָ ה חדשה לה' ‪ -‬כתודה על יְבוּל השדה )נוהג זה‬ ‫תוֹ ֵאם את מהותו של חג השבועות כחג חקלאי קדום(‪ .‬לפי‬ ‫הלוח העברי הקבוע חוגגים את חג השבועות ב‪-‬ו' סיון‪.‬‬ ‫השעוֹ רה והתחלת קציר‬ ‫חג הקציר‪ ,‬המסמן את סיום קציר ְ ׂ‬ ‫החיטה‪ ,‬ובו מביאים "ביכורי ְקציר חיטים"‪.‬‬ ‫חג מתן תורה – מציין את המאורע של קבלת התורה במעמד‬ ‫הר סיני‪.‬‬ ‫בחג השבועות נהוג לקרוא את מגילת רות‪.‬‬ ‫מסורת שמקובלת בקהילות ישראל היא לקיים בערב החג‬ ‫"ליל שימוּרים" בלימוד תורה‪ ,‬לציון היום בו ניתנה התורה‪.‬‬ ‫בגיליון שלפניכם המדורים הקבועים בענייני‬ ‫ספרות‪ ,‬קולנוע‪ ,‬עצות לחיים‪ ,‬מתכון מיוחד לחג‬ ‫ועוד‪ .‬כמו כן תשמחו ודאי לפגוש כמה דמויות‬ ‫מוכרות יותר ומוכרות פחות מחיי הישוב‪ ,‬לקרוא‬ ‫פנינים מפי הטף‪ ,‬ולחוות קצת נוסטלגיה‪ :‬תצלומים‬ ‫משנים עברו ששולח לנו בכל חודש פנצ'ו‪ ,‬וכן‬ ‫סיפור משעשע מפי לוצ'ו‪.‬‬ ‫אנו חוזרים וקוראים לכלל ציבור הקוראים לשלוח‬ ‫לנו מפרי עטכם‪ .‬בנוסף‪ ,‬נשמח לקבל הצעות‬ ‫לשיפור‪.‬‬ ‫עורכת‪ :‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬ ‫מערכת‪ :‬אפרת בליקשטיין‪ ,‬ניצן‬ ‫פוגרונד‪ ,‬טליה גלינדס‪ ,‬יונה גור‪,‬‬ ‫יהל לינטרנרי‬ ‫לפניות ולתגובות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫או בתא הדואר של דניאלה‬ ‫קריאה נעימה ומהנה!‬ ‫ושיהיה לכולנו חג שבועות שמח!‬ ‫‪2‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫הדף החברתי שלי ‪ /‬גיורא רץ‬ ‫אנחנו כבר בעיצומו של חודש מאי‪.‬‬ ‫חודש החמסינים ושינויי מזג האוויר‬ ‫באזור שלנו‪ .‬החום של אפריל התנפל‬ ‫עלינו ללא כל הכנה מוקדמת ומחק‬ ‫ממוחנו את החורף הגשום בתחילתו אך פחות בהמשכו‬ ‫והחזיר אותנו למציאות החמה שלנו‪ .‬הכחול הבוהק של‬ ‫התורמוסים וכל פרחי החורף היפים פינו מקום לגאוות‬ ‫החוטמית הזיפנית‪ ,‬היא "שושנת הקציר" בפי המקומיים‪,‬‬ ‫במלוא הדרה בצדיי כביש הכניסה ובגינה המטופחת‬ ‫בדבקות על ידי רינה באזור הגנים‪ .‬השדות הירוקים‬ ‫והיפים מתמיד‪ ,‬בגבעות העוטפות אותנו‪ ,‬המאפיינים את‬ ‫המקום היפה ביותר‪ ,‬חלקם לתחמיץ‪ ,‬נקצרו והובלו לבור‬ ‫התחמיץ – אירוע שבעבר משך אליו ציבור שלם של‬ ‫חברים וילדים לצפייה ולריקוד על התחמיץ הטרי והמריח‬ ‫בבור – וחלקם שינו צבעם לצהוב‪ ,‬נושאים גרעינים‬ ‫מלאים וטובים לקציר החיטים בקיץ הלוהט‪.‬‬ ‫כבוד גדול נתנו למדינה ביום העצמאות שנחוג הפעם‬ ‫במלואו על משטח הגרנוליט והדשא שמסביב‪ .‬על‬ ‫כתובות האש איננו מוותרים בכל מקום שבו יוחג החג‪.‬‬ ‫זוהי גאוותנו בעיקר בנערים העומלים ועובדים קשה‬ ‫להראות לנו כל פעם מחדש מפקד אש מהו‪ .‬בהחלט גאים‬ ‫בכם!!! גם הערב עצמו שינה מעט את פניו ויצר מסורת‬ ‫חדשה של חג עם הרבה ילדים ושילוב מוצלח של קהילה‬ ‫רב דורית מינקות ועד זקנה‪.‬‬ ‫יום הזיכרון שקדם ליום העצמאות צויין בבית העלמין‬ ‫בעצרת מכובדת ויפה שבה עמדנו והזכרנו את בנינו‬ ‫וחברינו שקיפחו חייהם במהלך שרותם הצבאי‪ .‬ברכות‬ ‫ויישר כח לכל העושים במלאכה בתכנון‪ ,‬בארגון‪ ,‬בכתיבה‬ ‫ובהופעה למען שיהיו החגים והמועדים מכובדים ויפים‬ ‫בעבור כולנו‪.‬‬ ‫ועדת תרבות עושה מאמצים גדולים להעניק לנו חגים‬ ‫ופעילות תרבותית איכותית וברמה גבוהה‪ .‬על כך אני‬ ‫מברך את העושים במלאכה‪ .‬עם זאת‪ ,‬פעילות תרבות‬ ‫בישוב שלנו נסמכת ברובה על מתנדבים‪ .‬אני קורא מכאן‬ ‫לכל מי שפעילות תרבותית חשובה לו להיות שותף‬ ‫ולהיענות לפניות ועדת תרבות להתנדבות לצוותי החגים‪.‬‬ ‫קליטה בקיבוץ‪ :‬כבר כמה חודשים אני אומר כי אנו‬ ‫בישורת אחרונה באישור הסדר הקליטה בקיבוץ‪ .‬גם‬ ‫הפעם אומר זאת‪ ,‬אך הפעם יש לכך גם סימוכין טובים‬ ‫יותר‪ .‬המסמך כולו עבר את אישור האסיפה מלבד נספח‬ ‫סדרי עדיפויות לקליטה שמטבעו הוא החלק הרגיש בכל‬ ‫ההסדר‪ ,‬כיוון שהוא עלול ליצור הפליה רעה מחד‪ ,‬ועשוי‬ ‫לתת פתרונות וצדק נכון יותר מאידך‪ .‬פרק זה עבר דיונים‬ ‫בצוות התקנון ואחר מכן גם בהנהלה וקיבל את אישורה‪.‬‬ ‫המסמך יובא בשנית לאסיפה לאישור והמלצה לקלפי‪.‬‬ ‫ובכך אני מקווה אנו מתווים לעצמנו דרך נכונה וטובה‬ ‫לקליטת הבנים‪.‬‬ ‫ואם בקליטת בנים אנו עוסקים‪ ,‬אני רוצה לדבר מעט על‬ ‫קבוצת בנים‪ ,‬זוגות עם ילדים‪ ,‬הנמצאים וחיים כאן אתנו‬ ‫מספר שנים‪ .‬הם אינם חברים‪ ,‬אך רואים את רמות מנשה‬ ‫כביתם והראשונים להיקלט במסגרת ההסדר‪ .‬אליה וקוץ‬ ‫בה מכיוון שמגרשים לבניה )אתייחס לכך בהמשך( עדיין‬ ‫אין לנו והם כולם מתגוררים בבתים משויכים‪ .‬קבענו‬ ‫לקיים סדרת פגישות ולהגיע להבנות והסדרת מעמדם עד‬ ‫קבלתם לחברות‪ .‬המטרה העיקרית היא לתת יותר בטחון‬ ‫וסדרי חיים יציבים המגיעים לזוגות צעירים פעילים‬ ‫בקהילה המחנכים את ילדיהם במערכת החינוך שלנו‪.‬‬ ‫"כפי שידוע לנו"‪ ,‬מעדכן עו"ד מיכי דרורי‪ ,‬מהמחלקה‬ ‫המשפטית‪" ,‬אומצו במינהל התכנון כל בקשות התנועה‬ ‫הקיבוצית‪ ,‬בקשר לקיבוצים שהגשנו בשמם בקשות‬ ‫לתוספת יחידות דיור בתמ"א ‪ ,35‬הקובעת בהוראותיה‪,‬‬ ‫מגבלה על גודלם המרבי של הישובים הכפריים"‪ .‬בדיון‬ ‫שנערך השבוע הנחה מזכ"ל התנועה איתן ברושי כי‬ ‫"ימוצו המהלכים לביצוע העדכון הנוכחי בתמ"א ‪,35‬‬ ‫ובהמשך יחודש ויתעצם המאבק להסרת המגבלות‬ ‫הקשיחות כליל‪ ,‬תוך מציאת פתרון תכנוני גמיש‬ ‫המאפשר צמיחה וקליטה בקיבוצים"‪ .‬זהו ציטוט ממבזק‬ ‫של התנועה‪ .‬רמות מנשה הוא הקיבוץ עליו מדובר בכל‬ ‫כנס בנושא יחסי קיבוץ מינהל בעניין מגרשים לבניה‬ ‫לבנים‪ .‬הקיבוץ הגיש כבר לפני כמה שנים בקשה לתוספת‬ ‫‪ 50‬בתי אב לקיבוץ )מ‪ 400 -‬כולל ההרחבה‪ ,‬ל‪,(450 -‬‬ ‫ואנו כולנו תקווה כי הפעם אכן אנו על קו הסיום בסאגה‬ ‫המתמשכת הזו‪ .‬לדברי איתן ברושי יש כאן חוסר צדק‬ ‫משווע כלפי הקיבוצים לעומת כלל ההתיישבות במדינה‪.‬‬ ‫ברושי נכנס לתפקיד במרץ מחודש במאבק התנועה‬ ‫הקיבוצית בהגבלות המינהל בכל הקשור לבניה בקיבוצים‬ ‫ונכון לעכשיו יש התקדמות בעניין זה‪.‬‬ ‫בריכת השחייה שלנו תפתח מיד לאחר חג השבועות‪.‬‬ ‫הבריכה תפתח באותה מתכונת של שנה שעברה עם‬ ‫תיקוני תעריפים קטנים הנובעים בעיקר מעליית מחיר‬ ‫התשומות )מים ועוד(‪ .‬הבריכה הוכנה ותהיה יפה‬ ‫ומטופחת עם דגשים על מתקן ספורט ונופש מכובד‬ ‫לישוב גדול ומתפתח כמו שלנו‪ .‬אנו עושים מאמצים‬ ‫גדולים בשיפור המצב והענקת שרות טוב לכולם‪ .‬יותר‬ ‫מכך‪ ,‬בתקווה כי זוהי השנה האחרונה לבריכה הקיימת‪.‬‬ ‫בכוונתנו להיכנס מיד בתום עונת הרחצה הנוכחית‬ ‫למהלך של שיפוץ הבריכה והבאתה למתכונת של בריכה‬ ‫העומדת בכל התקנים הנדרשים על ידי משרד הבריאות‬ ‫ואיכות הסביבה אך יותר מכך בריכה איכותית ומכובדת‬ ‫כפי שצריך בימים אלו‪ .‬ההשקעה היא גבוהה‪ .‬כולנו‪ ,‬כל‬ ‫תושבי הישוב‪ ,‬יישאו חלק בהשקעה‪ .‬אין לנו עדיין תכנית‬ ‫סגורה‪ ,‬אך אנו יודעים מה המטרה ובהתאם לכך נפעל‪.‬‬ ‫אני רואה בכל תושבי רמות מנשה לקוחות ושותפים‬ ‫מלאים שלמענם עלינו לפעול‪ .‬אנו גם ערים לכך כי יש‬ ‫אלטרנטיבות בסביבה הקרובה לנו‪ ,‬ולכן מחובתנו‬ ‫להיפרד מבריכה ששירתה אותנו עשרות שנים לטובת‬ ‫בריכה טובה ואיכותית יותר‪.‬‬ ‫ואחרון חביב‪ ,‬במסגרת מטה המאבק בתחנה לטיפול בגז‬ ‫המיועדת לקום באתר חגית‪ ,‬עמדתי בדוכן ההחתמה‬ ‫בפסטיבל יערות מנשה שהתקיים בשבוע שעבר‪.‬‬ ‫הפסטיבל היה גדול‪ ,‬פעילות תרבותית איכותית ברובה‪,‬‬ ‫הרבה משפחות עם ילדים‪ ,‬עיר אוהלים גדולה והפנינג‬ ‫פנטסטי לכל הגילאים ביער יפהפה‪ .‬מי שלא היה הפסיד‪.‬‬ ‫מטה המאבק המורכב מאנשי רמות מנשה המובילים‪,‬‬ ‫יוקנעם‪ ,‬בת שלמה‪ ,‬וזיכרון יעקב בניהולו של לירון‬ ‫שפירא מהמועצה‪ ,‬מוביל מאבק בהחלטה הבלתי הגיונית‬ ‫ובלתי צודקת בכוונה להקים את תחנת הטיפול בגז‬ ‫באתר חגית הסמוכה לנו‪ .‬הוגשו שני בגצ"ים‪ ,‬והמדינה‬ ‫נדרשת להשיב בבגצי"ם אלו‪ .‬כל הדרכים במאבק זה‬ ‫כשרות‪ .‬אני קורא לחברים נוספים להצטרף למאבק‪.‬‬ ‫זהו להפעם‪ ,‬חג שבועות לפנינו‪ ,‬נחוג אותו בשמחה‬ ‫וצבעוניות כפי שאנחנו יודעים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫פרשת השבוע שלי‪12.4.2013 ,‬‬ ‫אומרים על חגי תשרי "הימים הנוראים"‪ ,‬אך לו אני‪ ,‬השבועיים הללו הם הימים הנוראים‪.‬‬ ‫ציון יום השואה וציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כשהאביב בעיצומו‪ .‬הצמידות ליום העצמאות‬ ‫קשה לכל כך רבים בקרב המדינה‪ .‬יש לתת את הדעת לכך ואולי לרווח בין שני הימים הללו‪.‬‬ ‫השבוע חגגנו את יום הולדתו ה‪ 90-‬של יעקב פלך‪ ,‬חבר יקר! שעבר את התופת באירופה וכעוף החול קם‬ ‫ובנה את הבית היפה הזה‪ .‬בנה תרתי משמע‪ ,‬הוא הבנאי הראשון של הקיבוץ במו ידיו לתפארת המקום‪.‬‬ ‫מזל טוב ליעקב ולמשפחתו הענפה‪.‬‬ ‫שבת שלום‪,‬‬ ‫רינה טוכהנדלר‬ ‫‪‬‬ ‫‪...‬יש פרחים שעד אין סוף‪...‬‬ ‫‪...‬ומשירת העשבים‪...‬‬ ‫החורף היה מבורך ולכן זכינו לשפעת פרחים‪ ,‬פרחי בר כל כך יפים‪.‬‬ ‫עם שוך הגשמים אט אט קומלים הפרחים והמראה קצת עצוב ועלוב‪ .‬אך נהיה סבלנים עד שיסיימו‬ ‫הצמחים את מחזורם וישלו את זרעיהם לשנה הבאה ואז ניתן יהיה לנקש את הצמחים ולשוות לגינות‬ ‫ולגנים מראה חדש‪ .‬כך גם בבית העלמין‪.‬‬ ‫אל יראה בעיניכם כעזובה או כהזנחה‪.‬‬ ‫מדי שבועיים אנו מטפלים ומשקים בקיץ את בית העלמין‪ .‬ישנם קברים שאיש אינו פוקד‪ ,‬בהם אנו‬ ‫מטפלים‪ .‬אנא‪ ,‬בקרו את יקיריכם הטמונים באדמתנו ועזרו לטפח את המקום‪ .‬אנו נעזור בכל פנייה‪) .‬ואל‬ ‫תשכחו להפריח מדי פעם מלה טובה‪ ,‬ולא רק טענה(‪.‬‬ ‫צינורות ההשקייה עם הזמן מתכלים ולכן רצוי להחליפם לחדשים‪ .‬על מנת לשמרם לאורך זמן תלו אותם‬ ‫לא בהידוק‪.‬‬ ‫כשאני רואה על המדרכה או לצדה נייר – אני מרימה וזורקת לאשפה‪ ,‬ואתם?‬ ‫כשאני מחתלת את ילדי אני שומרת את החיתול ותוכנו בשקית עד שאגיע לפח האשפה הגדול‪ ,‬הירוק‪.‬‬ ‫חיתול ותוכנו מבוקשים מאוד על חתולים‪ ,‬כלבים‪ ,‬עורבים ועורבנים והם הופכים את פחי האשפה‬ ‫הקטנים‪ .‬אז אנא‪ ...‬שמרו על ניקיון הישוב‪.‬‬ ‫בלכתכם בחושך קחו פנס כדי לא לדרוך על "מתנת" כלביכם‪.‬‬ ‫בתודה ובאהבה‪,‬‬ ‫עובדי הנוי‬ ‫‪‬‬ ‫אירוע לזכרו של איל שפירא ז"ל‬ ‫גיורא שלום‪,‬‬ ‫אני רוצה להודות לך על הנכונות‪ ,‬האכפתיות וההירתמות שלך כנציג הקהילה להרמת האירוע החשוב‬ ‫והערכי הזה לזכר בננו איל שפירא‪ .‬בעזרתך הרבה בעצם הבנת חשיבות האירוע ואימוץ ארגונו תחת כנפי‬ ‫הנהלת הקהילה שבראשותך‪ ,‬עשינו דבר גדול לכל תושבי הישוב והאזור כולו ובמיוחד להוריו היקרים‬ ‫ולמשפחתו הקרובה‪.‬‬ ‫כאן המקום להודות מקרב לב לכל מי שנתן יד בארגון האירוע בפועל‪ :‬לנימרוד ברניר )נומה( על הכנת‬ ‫השטח‪ ,‬לקוקי לזר על הפרסום‪ ,‬לארנון וטליה על ארגון הטקס‪ ,‬לצבי מן על עיצוב המודעה‪ ,‬ליוס על‬ ‫ההגברה‪ ,‬למירלה‪ ,‬מרים ושות' על הכיבוד והכנת המועדון‪ ,‬לשלמה בנימין ועוזריו הצעירים‪ ,‬למאמני‬ ‫קבוצות הילדים שהביאו עשרות רבות של ילדים וליובל גולן רכז הספורט האזורי‪ ,‬על עזרתו ותמיכת‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫תודה רבה‪ ,‬שלמה לירן‬ ‫‪4‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫בוגרי מלחמת יום הכיפורים מספרים את סיפורם האישי‬ ‫ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בבית ספר מגידו‬ ‫בית ספר תיכון מגידו ציין בשבוע‬ ‫שעבר את יום הזיכרון לחללי מלחמות‬ ‫ישראל ולנפגעי פעולות האיבה בסימן‬ ‫‪ 40‬שנים למלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫במסגרת הפעילות התקיימו מפגשים‬ ‫עם לוחמים ותיקים שלחמו במלחמת‬ ‫יום הכיפורים והם שיתפו את‬ ‫התלמידים בחוויותיהם ובסיפורם‬ ‫האישי מהמלחמה‪ .‬המספרים באו מכל‬ ‫יישובי המועצה וחלקם קרובי משפחה‬ ‫של התלמידים‪ .‬מטרת המפגשים הייתה‬ ‫לחבר את בני הנוער אל סיפורה של‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ושל מדינת‬ ‫ישראל דרך סיפורם האישי של‬ ‫הלוחמים‪ ,‬ובכך לאפשר חווית למידה‬ ‫משמעותית ובעלת ערך לחניכינו‪,‬‬ ‫ולחזק את הקשר של החניכים אל‬ ‫הקהילות שלנו‪.‬‬ ‫בתמונה‪ :‬נאור ברקת מספר את זיכרונותיו‬ ‫החניכים הקשיבו קשב רב לסיפורים‪ ,‬התענינו ושאלו שאלות‪ .‬בעבורם מלחמת יום הכיפורים היא‬ ‫היסטוריה רחוקה ומפגש פנים אל פנים סייע להם להבין את משמעות המלחמה ואת השפעתה על‬ ‫החברה הישראלית‪.‬‬ ‫העדות ממקור ראשון‪ ,‬הנגיעה בנושא כה רגיש וחשוב כמלחמת יום כיפור‪ ,‬הקשר בין הדורות‪,‬‬ ‫וההכרה של ההיסטוריה של המדינה מסיפורים אישיים‪ ,‬תוך כדי העברת ערכים של תרומה‪,‬‬ ‫שותפות ויוזמה הם ערך מוסף כל כך משמעותי עבור הנוער היום – אזרחי המחר של המדינה‪.‬‬ ‫כל אלו‪ ,‬גרמו לנו לצאת מהמפגש‪ ,‬מורים וחניכים‪ ,‬בהתרגשות ובתחושת התרוממות רוח‪ ,‬ועל כך‬ ‫נתונה תודתנו לכל המספרים‪ ,‬שפינו את זמנם‪ ,‬תכננו בקפדנות את סיפורם‪ ,‬ושטחו אותו בפני‬ ‫חניכינו‪.‬‬ ‫גם טקס הזיכרון הבית ספרי הוקדש לציון ‪ 40‬שנים למלחמה‪ ,‬ובמהלכו שולבו קטעי קריאה‪ ,‬שירי‬ ‫זיכרון מאותה תקופה‪ ,‬ריקוד וסרטים על המלחמה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬באותו יום ארחנו קבוצת תלמידים יהודים מסנט לואיס אטלנטה שנמצאים בסיור בישראל‬ ‫דרך שותפות ‪ 2000‬יקנעם‪-‬מגידו – סנט לואיס אטלנטה‪ .‬הקבוצה הצטרפה לטקס הבית ספרי‬ ‫ולאחריו התגייסו חניכי שכבה ח' לארח אותם בבית הספר לפעילות חברתית מעניינת‪ ,‬ולקחו‬ ‫אותם לסיור בבית הספר‪ ,‬בחווה החקלאית "אדמה" ובקיבוץ עין השופט‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מסיפוריו של לוצ'ו‬ ‫זהו סיפור על פר בשם "נסיך"‪ .‬הסיפור הוא מהתקופה שבה עבדתי בקיבוץ בגידול בשר לבקר‪ .‬לפר מסוג‬ ‫"בראהמה" קראנו נסיך‪ ,‬עקב מראהו‪.‬‬ ‫על מנת להבין טוב את הסיפור כדאי לעיין במפה שבה מופיע קיבוץ יגור‪ ,‬בדרך לחיפה‪ ,‬בתי הזיקוק של‬ ‫חיפה והנמל‪.‬‬ ‫כדי לגדל בקר מסוג "בראדפורד" עם פרות אנגליות הובא הפר מגזע ה"בראהמה" היישר מהודו‪ .‬הפר הגיע‬ ‫לחיפה‪ ,‬ועבר תקופת בידוד בחצרות ליד הנמל‪.‬‬ ‫יום אחד הודיעו לנו ששולחים לנו את הפר לרמות מנשה על גבי משאית‪ ,‬קשור בחבל‪ .‬בערך בעשר בבוקר‬ ‫נתבשרנו בטלפון מקיבוץ יגור שהפר קפץ מהמשאית‪ ,‬ונמצא בשדה ממול לקיבוץ‪.‬‬ ‫רן )אייזנר( ואני השארנו את העדר ברמות מנשה בטיפולו של חיים ברלגובסקי‪ ,‬והוסענו ליגור על מנת‬ ‫להביא את הפר אלינו‪.‬‬ ‫ראינו אותו עומד באמצע השדה כחצי קילומטר מהכביש‪ .‬רצנו אליו‪ .‬למזלי‪ ,‬נעלתי נעלי עבודה‪ ,‬אבל רן‬ ‫נעל מגפי גומי שלא היו נוחות כלל לריצה‪ ...‬כשהתקרבנו אליו ראינו שהחבל היה עדיין קשור לצווארו‪,‬‬ ‫וחשבנו שיהיה נוח להובילו כך בחזרה למשאית‪ .‬כאשר הפר ראה אותנו מתקרבים אליו‪ ,‬הוא ברח לכיוון‬ ‫נחל הקישון‪ .‬בימים ההם הוא היה ברוחב של ‪ 30‬מטר! בעוד אנו מתקרבים‪ ,‬הוא נכנס לנחל ושחה לצד‬ ‫השני‪.‬‬ ‫למזלנו‪ ,‬ראינו גשר כמאתיים מטר במעלה המים‪ .‬רצנו לגשר וכאשר עברנו לצד השני‪ ,‬הפר ראה אותנו‪,‬‬ ‫נכנס למים ושחה חזרה לגדה השנייה‪ .‬חזרנו לגשר והמשכנו במרדף אחריו‪.‬‬ ‫בתקופה ההיא גרו באזור מספר משפחות בדואיות שגידלו עדרי כבשים ועיזים‪ .‬הבדואים שכנו באוהלים‬ ‫והקיפו את המאהל במעין גדר ושער מענפים ומקוצים‪ .‬כנראה‪ ,‬שהפר הריח מרחוק את המאהל‪ ,‬רץ אליו‬ ‫ונכנס לשטחו‪ .‬ילד בדואי מן המאהל‪ ,‬בעל חושים מפותחים‪ ,‬סגר אחריו את השער‪ .‬אנחנו כבר היינו אחרי‬ ‫שעתיים של ריצה ומרדף‪ .‬לקראתנו יצא בדואי מהאוהל‪ ,‬ברך אותנו‪ ,‬והזמין אותנו לקפה‪ .‬אנחנו רצינו‬ ‫מים‪ ,‬אבל הבדואי הזמין לקפה‪...‬‬ ‫קפה במאהל של בדואי הוא טקס‪ .‬שכבנו על גבי כריות סביב כלי מלא גחלים שמדי פעם נשף עליהם‬ ‫הבדואי על מנת להחיות את הלהבה‪ .‬בסוף הוא שם פינג'אן כדי לחמם את המים‪ .‬לקח מכתש מעץ‪ ,‬שפך‬ ‫כמות של גרגירי קפה ועם מוט ארוך החל לטחון את הקפה‪ ,‬במעין קצב מלודי "טררם‪ ,‬טררם‪ ,‬טררם‪"...‬‬ ‫המים התחממו‪ ,‬והוא טחן את הקפה‪ .‬כאשר המים החלו לרתוח הוא שפך לתוכם את הקפה‪ .‬כידוע‪,‬‬ ‫הבדואים מרתיחים שבע פעמים את הקפה‪ .‬צריך היה הרבה סבלנות‪.‬‬ ‫כשעברה מחציתו של הטקס נכנס הילד‪ ,‬בעודו מבוהל‪ ,‬וצרח לאביו‪ ,‬בערבית כמובן‪ ,‬שהפר קפץ מעל לגדר‬ ‫וברח‪ .‬להתראות לקפה‪ ...‬אולי בהזדמנות אחרת‪...‬‬ ‫יצאנו בריצה‪ ,‬חצינו שדות זרועים‪ ,‬שטחים עם בוץ דליל‪ ,‬חלקם שדות תירס כל כך גבוהים שכבר בקושי‬ ‫ראינו את הפר‪ .‬הוא נכנס לבתי הזיקוק‪ .‬היה שם מקום שבו היו מתדלקים את המשאיות‪ .‬אחד מנהגי‬ ‫המשאית צעק לעבר השני "אתה חקלאי! לך להחזיק ולתפוס את הפר!" ‪ .‬החקלאי ירד מהמשאית‪ ,‬אבל‬ ‫הפר כבר היה עצבני מדי‪ .‬ה"בראהמות" הם פרים גבוהים מאוד‪ .‬יש להם גיבנת וקרניים ארוכות המופנות‬ ‫קדימה‪ .‬כאשר החקלאי ראה שהפר הוריד את הראש ופנה לכיוונו‪ ,‬הוא חזר במהירות למשאית‪ .‬כל נהגי‬ ‫המשאיות התחילו לצפור ביחד‪ .‬הפר נבהל‪ ,‬ויצא בריצה‪ .‬הפעם לא לשדות‪ ,‬אלא לכביש הראשי לעכו‪ .‬הוא‬ ‫זיגזג בין המכוניות‪.‬‬ ‫השעה היתה כבר חמש בערב‪ .‬אנחנו אחרי שש שעות ריצה‪ .‬והנה הפר הגיע לאחד השערים של הנמל‪.‬‬ ‫שוטר שראה אותו‪ ,‬שלף במהירות את אקדחו‪ ,‬בעוד אנו צועקים "לא לירות! לא לירות!"‪.‬‬ ‫מצאנו דרך לכוון את הפר‪ .‬עמדנו כחמישים מטר ממנו‪ ,‬והפנינו את תשומת לבו לעברינו‪ .‬הוא הוריד את‬ ‫הראש ורץ לכיווננו‪ ,‬ואנו הסתתרנו‪ .‬כך‪ ,‬לאט‪ ,‬לאט‬ ‫הובלנו אותו לאזור הבידוד של הנמל‪.‬‬ ‫כבר החל להחשיך‪ .‬הכול היה סגור‪ ,‬למזלנו‪ ,‬גם הפר‬ ‫כבר היה עייף‪ .‬הוא נשכב לפני השער‪ ,‬ייתכן שחש‬ ‫בריח הפרות‪ .‬חשבנו איך להתקרב כדי לקרוא‬ ‫לשומר‪ ,‬וכשהשומר יגיע – מה נעשה עם הפר?‬ ‫באותה השיטה של קריאה והפניית תשומת הלב‪,‬‬ ‫קרבנו אותו עד שהובלנו אותו לחצר‪ .‬נשכבנו על‬ ‫הרצפה וישנו עד שבאו לאסוף אותנו‪.‬‬ ‫נסיך היה פר נהדר‪ ,‬אבל תמיד מסוכן‪ .‬נדמה לי שלא‬ ‫הוא ולא אנחנו נשכח את ההרפתקה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫צילום‪ :‬פנצ'ו‬ ‫מתוך כתבתו של דור גליק‪ ,‬הנכד של אברהם ומניה דיאמנט‪ ,‬לציון שנה לפטירת סבו‪:‬‬ ‫אברהם לבית דיאמנט היה בן ‪ – 17‬קומוניסט נלהב‪ ,‬שובב ועקשן‪ ,‬כשהחלה מלחמת העולם השנייה‪ .‬עם‬ ‫החמרת התנאים ותחילת מדיניות ההשמדה הגרמנית‪ ,‬הוא וכמה חברים התמידו בהתנגדותם למדיניות של‬ ‫היודנראט בלודז'‪ ,‬שהייתה שיתוף פעולה מוחלט עם דרישות הנאצים‪ ,‬מתוך מחשבה ליצור גטו יצרני שלא‬ ‫יהיה "משתלם" לחסל אותו‪...‬‬ ‫בגלל הסירוב לשיתוף הפעולה הזה רדפו אותו‪ ,‬מלבד הגרמנים‪ ,‬גם השלטונות היהודיים בגטו‪ ,‬שביצעו אחריו‬ ‫עוד ועוד חיפושים‪" .‬גם שדה של תפוחי אדמה רקובים הפכו כדי לראות אם אני נמצא שם מתחת"‪ ,‬סיפר‪ .‬אך‬ ‫ללא הועיל‪ :‬סבא אברם עבר בין מקום למקום והצליח להתחבא‪ .‬רק באוגוסט ‪ ,1944‬כשהקבוצה האחרונה‬ ‫גורשה גם היא עם חיסול הגטו האחרון בפולין ‪ -‬הוא נשלח ברכבת לאושוויץ‪ .‬את התנאים שם תיאר תמיד‬ ‫כלוקסוס לעומת לודז'‪" .‬מי בכלל דמיין בגטו ‪ 3‬ארוחות ביום‪ ,‬דלוחות ככל שיהיו‪ ,‬כמו שקיבלו באושוויץ"‪ ,‬היה‬ ‫אומר‪" .‬לעומת לודז'‪ ,‬זה היה כמו להגיע לבית מלון"‪...‬‬ ‫בסיפור של אברם אין צורך לרחם על דבר‪ .‬אפילו אסור היה‪ .‬הדבר המדהים בו היה הכח להפוך את החיים‬ ‫שלאחר השואה למה שבעבור רבים "רגילים" בימינו מהווה מושא קנאה‪ .‬למות רגע לפני גיל ‪ ,90‬בבית‪ ,‬לצד‬ ‫אהבת חייך‪ ,‬ביישוב שאתה בנית במו ידיך‪ .‬הוא היה גם האיש הכי אופטימי שהכרתי‪ .‬כשנשאל מה נשמע הוא‬ ‫ענה תמיד "כל פעם יותר טוב"‪ .‬בהמשך‪ ,‬כשהגיעו צרות הזקנה‪ ,‬זה תוקן ל"כל פעם יותר טוב‪ ,‬כמעט‪".‬‬ ‫אחרי המלחמה הוא חבר לקבוצת פולנים‪-‬יהודים ציונית בשם "בוני הנגב" שהחלו ב‪ 1946-‬בהכנות נסיעה‬ ‫לפלסטינה‪ .‬הם הגיעו בעליה בלתי‪-‬לגאלית לחופי הארץ עם אוניית המעפילים "דב הוז"‪ ,‬שם גם הכיר את‬ ‫סבתא מניה‪ ,‬עם המספר ‪-A 24317‬על היד‪ .‬הם וחבריהם העולים הקימו קיבוץ משלהם‪" ,‬רמות מנשה" של‬ ‫השומר הצעיר ‪ -‬כיום אחד המקומות היפים בארץ‪ ,‬אבל פעם אדמת טרשים במובן הכי לא מטאפורי של‬ ‫המילה‪ .‬אחרי שהקיבוץ הלך ונבנה‪ ,‬אברם הלך ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ובמשך שנים‪,‬‬ ‫בימי הזוהר האדומים של רמות מנשה‪ ,‬כיהן שם בכל תפקיד אפשרי‪ .‬בין היתר כמזכיר הקיבוץ וכמנהל בכיר‬ ‫ב"ארד" ‪ -‬המפעל המשותף והמשגשג של הקיבוצים דליה ורמות מנשה‪ .‬רבות עוד יילמד על תעצומות הנפש‬ ‫שדרושות היו לניצולי השואה כדי לנהל חיים מלאי משמעות אחרי שחזרו מסוף העולם‪.‬‬ ‫הכתבה המלאה פורסמה באתר ‪ ,YNET‬ב‪7.4.2013-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫ריצה למרחקים ארוכים )טור אישי( ‪ /‬יהל לינטרנרי‬ ‫שאלות שדורשות נשימה עמוקה ותשובה ארוכה‪*.‬‬ ‫ למה בדרך כלל אני מתבאס ללכת לחתונות?‬ ‫אני יודע שהטור הזה אולי ירגיז‪ .‬אני יודע שאני כותב על נושא רגיש‪ .‬אני יודע שאולי הדברים נוגעים אישית‪.‬‬ ‫אבל זו דעתי )רק דעתי( ואם היא תפתח מחלוקת לשם שמים – מה טוב‪.‬‬ ‫מחר אני הולך לחתונה‪ .‬חברה טובה שמצאה מישהו שטוב בשבילה והם מאושרים ביחד‪ .‬אני שמח בשבילם‪,‬‬ ‫באמת‪ .‬אבל אני קצת מבואס בשבילי‪ .‬כי אם יהיה לי מזל אצליח אולי להחליף איתם כמה מילים ספורות‬ ‫בתחילת האירוע ואולי עוד כמה במהלכו‪ .‬בשאר הזמן )כמו כל אחד משאר ‪ 400‬המוזמנים( אהיה חלק מאירוע‬ ‫שבאופן מובנה אי אפשר להביע‪ ,‬וכמעט שאי אפשר לחוש בו דברים שיכולים וצריכים להיות חלק ממעמד כל כך‬ ‫מרגש‪.‬‬ ‫עונת החתונות החלה‪ .‬נאמר כבר הרבה על הסכומים הבלתי הגיוניים שאנשים רציונאליים בדרך כלל מוציאים‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬על שכירת שמלה או על מנות פתיחה‪ .‬דובר על תרבות ה"שופוני" )תראו אותי( שמביאה גם אנשים‬ ‫צנועים בדרך כלל להפקות גרנדיוזיות ולהקפתם בגדודי צלמים‪ ...‬כל זה נכון‪ .‬וגם אם חבריי נמצאים בחלק‬ ‫המתון של הסקאלה הזו‪ ,‬הרי שמחר נצטרך )תמר ואני( להיפרד מכמה מאות שקלים‪ ,‬שיש לנו עוד מקומות‬ ‫להוציא אותם‪) ...‬מורה ועובדת סוציאלית‪ ,‬כבר אמרתי?( כדי להשתתף בכיסוי ההוצאות‪.‬‬ ‫אבל לא על זה אני רוצה לכתוב‪ .‬לא בגלל זה אני מתבאס )נו טוב‪ ,‬גם‪ .‬אבל לא בעיקר(‪ .‬אני מתבאס כי אני הולך‬ ‫מחר לחתונה שמניסיוני כנראה לא אזכור ממנה שום דבר בעוד חצי שנה – אולי תמונה או שתיים‪ .‬לא אצליח‬ ‫לזכור אותה כי הייתי כבר בעשרות אחרות שהן כמעט העתק מדויק שלה‪ .‬נראה לי שמי שביקר בשנים‬ ‫האחרונות בחתונות לא יכול להשתחרר מההרגשה שיש איזה ספר הדרכה שכולם ממלאים אחרי הוראותיו‬ ‫הנוקשות‪ .‬מפיקי האירועים כמו עושים "העתק – הדבק" מהאירוע הקודם ומחליפים את שמות החתן והכלה‪.‬‬ ‫)טוב‪ ,‬אולי אני מגזים‪ ,‬אבל לא מאוד(‪.‬‬ ‫אנחנו לא בוחרים כמעט שום דבר גורלי וקריטי בחיינו‪ :‬לא מתי להיוולד ולא לאיזו משפחה‪ ,‬אין לנו שליטה על‬ ‫המחלות או על התאונות שיקרו לנו‪ ,‬אנחנו לא בוחרים את הילדים שייוולדו לנו וגם לא את יום מותנו‪ .‬אבל‬ ‫אנחנו כן בוחרים )במאה ומשהו השנים האחרונות‪ (...‬עם מי להתחתן‪ ,‬את מי אנחנו אוהבים ורוצים להקים‬ ‫איתו משפחה‪.‬‬ ‫זו בחירה שמעצבת לנו את החיים; והיום הזה הוא הוא היום שמסמל את החופש שלנו לעצב את חיינו‪.‬‬ ‫בטח תגידו לי ש"ככה אנשים רוצים להתחתן‪ ,‬שכך הם בוחרים לציין את היום הזה‪ ,‬וזה פשוט לא הטעם שלי"‪.‬‬ ‫לא מאמין לזה! זה לא יכול להיות!! בחירה היא החלטה מודעת שמתקבלת אחרי שנשקלו חלופות נוספות‪ .‬כמי‬ ‫שמאמין שכל אדם הוא מיוחד‪ ,‬ובטח ובטח שכל חיבור בין שני בני אדם הוא חד פעמי‪ ,‬זה לא מתקבל על הדעת‬ ‫ש)כמעט( כל החתונות נראות )כמעט( אותו הדבר‪.‬‬ ‫אם זוגות היו שואלים את עצמם לעומק מה מייחד אותם? מהו הטקס הנכון בשבילם? מי ראוי באמת לעמוד‬ ‫לידם ברגע הזה? מה חשוב להם שייאמר? ועוד שאלות רבות אחרות‪ ,‬הרי שכל חתונה הייתה נראית )לפחות‬ ‫קצת( אחרת‪ ,‬היה בה איזה חותם שאומר "זה אנחנו"‪.‬‬ ‫וכך יוצא שבמקרים רבים יש כאן את ההיפך מבחירה – יש כאן הליכה בעדר אחרי סטנדרטים וקריטריונים‬ ‫שקבעו אחרים‪ .‬במקום שהיום יסמל בחירה‪ ,‬הוא מסמל כניעה‪ .‬במקום לעצור את זרם החיים לרגע נסחפים‬ ‫איתו‪.‬‬ ‫מחר יהיה לי כיף‪ ,‬אני יודע‪ .‬נפגוש חברים טובים‪ ,‬נאכל טוב‪ ,‬אולי נרקוד קצת‪.‬‬ ‫אבל עמוק בפנים אני אהיה גם מבואס שהחברים שלי )אולי רק קצת‪ ,‬אולי רק בחלק‪ ,‬אולי כי לא הייתה ברירה‪,‬‬ ‫אולי כי המשפחה לחצה‪ (...‬בחרו להיסחף בעדר‪.‬‬ ‫תובנת ריצה ‪249 #‬‬ ‫גם למסלול מוכר יש רגע של הולדת‪.‬‬ ‫‪ 10‬ק"מ לבד בחושך בשדות‪ .‬אפוד זוהר‪ ,‬נצנץ ופנס‪.‬‬ ‫עננים מסתירים ירח מלא‪ ,‬אויר לח וקצת קר‪,‬‬ ‫אדמה מופתעת משלוליות‪.‬‬ ‫‪ 5‬תנים‪ ,‬רכב נוסע מולי על דרך עפר‪ ,‬קרפדה שכמעט דרכתי עליה‪.‬‬ ‫דורבן חוצה שביל קרוב מידי ומשפד פעימה‪.‬‬ ‫התוצאה טובה ולך תדע בזכות מה ‪ -‬הכושר או הפחד?‬ ‫*אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים עניין‬ ‫הרבה מלים צריך הרבה משפטים )מ‪ .‬אריאל(‬ ‫‪8‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫גבריאל גרסיה מרקס ‪ -‬חיים ‪ /‬ויקטור בליט‬ ‫אני מאוד ממליץ לקרוא את הספר של גרלד מרטין‪ ,‬ביוגרפיה מונומנטלית על החיים של הסופר גבריאל גרסיה‬ ‫מרקס‪ ,‬אשר זכה בפרס נובל לספרות בשנת ‪ ,1982‬לאחר שפרסם בשנת ‪ 1967‬את ספרו "מאה שנות בדידות"‪.‬‬ ‫גרלד מרטין הוא אזרח בריטי שנולד בשנת ‪ 1944‬ועוסק בלימוד ובמחקר של השפות המודרניות באוניברסיטה‬ ‫המטרפוליטנית של לונדון‪ .‬גרלד מרטין ביקר בכל מדינות אמריקה הלטינית וכתב בצורה מקיפה ביותר על היבשת‪.‬‬ ‫מאז שנת ‪ 1990‬גרלד מרטין התמקד במחקר על חייו ועל יצירותיו של גבריאל גרסיה מרקס‪.‬‬ ‫הופתעתי מאוד לגלות שכבר בשנת ‪ 1955‬גבריאל גרסיה מרקס ביקר במחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬ביקור שבעקבותיו‬ ‫כתב תיאור תמציתי אך מזעזע‪ .‬הפעם‪ ,‬על‪-‬אף קלות הדעת שאפיינה אותו בשנים אלו‪ ,‬הוא מזכיר שהיה על סף‬ ‫דמעות והתיאור שלו ביטא הן צלילות דעת והן את החלחלה שאחזה בו במשך הסיור באושוויץ‪" :‬יש אולם תצוגה‬ ‫בו חלונות ראווה מלאים עד לתקרה בשערות בני אדם‪ .‬אולם תצוגה מלא נעליים‪ ,‬בגדים ומטפחות קטנות בהן‬ ‫שמות בראשי פרקים רקומות בעבודת‪-‬יד‪ ,‬מזוודות עימן העצורים נכנסו ל'בית המלון' ההזוי הזה‪ ,‬כשעליהן עוד‬ ‫התנוססו מדבקות של בתי מלון לתיירים‪ .‬יש חלון ראווה בו נעליים קטנות של ילדים עם עקבים משומשים‪ ,‬מגפיים‬ ‫לבנים כדי ללכת לבית הספר ומתקני עזר לנכים של אלו שבטרם נרצחו במחנות הריכוז לחמו כדי לשרוד את מחלת‬ ‫שיתוק הילדים‪ .‬קיים אולם ענק גדוש מתקני עזר לנכים‪ ,‬אלפי משקפיים‪ ,‬שיניים תותבות‪ ,‬עיניים מזכוכית‪ ,‬רגלי‪-‬עץ‪,‬‬ ‫ידיים מכוסות בכפפי צמר ללא היד השנייה – כל המכשירים וההמצאות שהאינטליגנציה האנושית יצרה כדי לתקן‬ ‫את המין האנושי‪ .‬עזבתי את הקבוצה שחצתה בשקט את האולם התצוגה‪ .‬טחנתי בקרבי זעם חרישי כיוון שרציתי‬ ‫לבכות"‪.‬‬ ‫השואה‪-‬רצח עם ללא תקדים‬ ‫לפני כמה שבועות קראתי את ספרו האחרון של פרופ' יהודה באואר‪" ,‬העם המחוצף"‪ .‬פרופ' באואר נולד בפראג‬ ‫בשנת ‪ ,1926‬עלה ארצה עם הוריו בראשית ‪ ,1939‬לאחר שירות בפלמ"ח למד בבריטניה‪ ,‬לחם במלחמת העצמאות‬ ‫והצטרף לקיבוץ שובל שבו היה חבר במשך ‪ 41‬שנים‪ .‬הוא מונה לפרופסור מן המניין בשנת ‪ ,1977‬קיבל את פרס‬ ‫ישראל ב‪ 1988-‬וכיום הוא יועץ מדעי של "יד ושם"‪ ,‬חבר האקדמיה למדעים ונחשב בין החוקרים המובילים בעולם‬ ‫בתחום השואה‪.‬‬ ‫אמנם מדובר הפעם לא בספר היסטורי‪ ,‬על הכללים הנהוגים בכתיבה כזאת‪ ,‬אלא בספר מסות‪ ,‬שבו התייחסויותיו‬ ‫מקיפות תחומים רחבים ביותר‪ :‬העם היהודי והתפתחותו ההיסטורית‪ ,‬מקומו של אלוהים בתרבות היהודית‪,‬‬ ‫אנטישמיות בכלל ואנטישמיות בעולם המוסלמי בפרט‪ ,‬רצח עם כתופעה היסטורית קבועה בתולדות האנושות‪,‬‬ ‫זהות יהודית‪ ,‬ציונות חילונית ועוד‪ .‬בהיעדר יכולת להקיף נושאים כה רבים וחשובים במסגרת של מאמר בעלון‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬אשתדל להתמקד בקריטריונים ההיסטוריים שלדעתו של פרופ' באואר הפכו את השואה לתופעה חסרת‬ ‫תקדים בתולדות האנושות‪.‬‬ ‫אקדים ואומר שבאואר מסתייג מהמונח ייחודיות השואה‪ ,‬אשר מהווה מחלוקת טעונה בקרב חוקרי הנושא‪ .‬רבים‬ ‫חוששים ששלילת ייחודיותה של שואת היהודים עלולה לקפח את מרכזיותו של הנושא בקרב העם היהודי‬ ‫והאנושות בכללותה‪ ,‬קל וחומר אם ניקח בחשבון שבאואר הוא אדם פעיל מאוד בעולם כולו‪ ,‬עם דמויות בולטות‬ ‫של מעצבי דעת קהל‪ ,‬בניסיונותיהם למנוע רציחות עם באשר הם‪ .‬לדעתו של באואר "עצם הרצח ההמוני והסדיזם‬ ‫והאכזריות המלווים אותו דומים להפליא בשואה וברציחות עם אחרות" ונדמה שבכל רציחות העם שהתרחשו‬ ‫בעולם לא היו הבדלים גדולים מבחינת סבל הקורבנות‪ .‬לפי רודולף רומל נהרגו בשנים ‪ 1987-1900‬כ‪ 170-‬מיליון‬ ‫אזרחים בידי ממשלות וארגונים קשורים אליהן‪ .‬בכל זאת השואה נחשבת לאירוע קיצוני ביותר ולתופעה היסטורית‬ ‫חסרת תקדים‪ ,‬ומכאן שלאחר התרחשותה היא עלולה לחזור על עצמה במקום ובזמן בלתי צפויים מראש‪ .‬מכאן‬ ‫שחשוב לסכם את היסודות המרכזיים של השואה כרצח שלא התרחש כמוהו לפניה וללמוד ממנה כדי להיות ערניים‬ ‫בפני איומים כאלה!!‬ ‫טוטאליות‪ .‬בכוונת הנאצים להשמיד כל אדם שהוגדר על‪-‬ידם כיהודי‪.‬‬ ‫גלובליות‪ .‬בכוונת הנאצים להשמיד כל אדם יהודי שיכלו להגיע אליו ולאחר ניצחונם במלחמה העולמית לגרום לכך‬ ‫שבאותה צורה יטופלו היהודים ברחבי תבל‪.‬‬ ‫משימה אידיאולוגית‪ .‬בכוונת הנאצים לפעול להשמדת כל אלה שמסכנים את חברת הרוצחים‪ ,‬תתי‪-‬אדם שאינם בני‪-‬‬ ‫אנוש‪ .‬מבחינת הרוצחים יש חשיבות לבניית אידיאולוגיה שתספק הסבר רציונאלי לביצוע הרציחות‪ .‬לדבריו של‬ ‫באואר‪ ,‬גם כאשר השמדת היהודים נגדה את האינטרסים של הגרמנים בכל התחומים‪ ,‬הרציונאל האידיאולוגי‬ ‫הבלתי פרגמטי גבר על האינטרסים האחרים‪ ,‬הן כלכליים והן צבאיים‪.‬‬ ‫גזענות‪ .‬בכוונת הנאצים להציל את האנושות מסכנת הניוון והכיליון ולשם כך יש לשמור על התרבות הארית‬ ‫שמותקפת על‪-‬ידי היהדות השטנית )שיש להתפטר ממנה לחולטין(‪.‬‬ ‫מהפכה עולמית אנטי‪-‬דמוקרטית‪ .‬בכוונת הנאצים לעקור מן השורש את המורשת של המהפכה הצרפתית‪ ,‬מורשת‬ ‫הליברליזם והמודרנה‪ ,‬זכויות האדם והנאורות – כלומר‪" ,‬המורשת היהודית" בעיני הנאציזם‪.‬‬ ‫זירת ההתרחשויות‪ .‬הנאצים מבצעים את שואת היהודים בלב לבה של התרבות האירופית‪ .‬רוב רציחות העם‬ ‫הקודמות בוצעו במדינות פריפריאליות ונגד עמים ילידים‪ ,‬על‪-‬ידי הקולוניאליזם והאימפריאליזם‪ .‬כעת הנאצים יצרו‬ ‫תעשייה חדשה שמוצריה גוויות של בני אדם‪.‬‬ ‫אם‪-‬כן‪ ,‬פרופ' באואר רואה בשואה רצח עם ללא תקדים וקיצוני ביותר – לא בגלל סבל הקורבנות‪ ,‬לא בגלל מספר‬ ‫הנרצחים או אחוז הנרצחים מתוך אוכלוסיית יעד הרצח‪ ,‬אלא בגלל שילוב המרכיבים שהניעו תעשיית רצח‬ ‫שדוגמתה עוד לא התרחשה בהיסטוריה האנושית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫שומר הלילה ‪ /‬יונה גור‬ ‫"שומר לילה‪ ,‬בוא לאלומה!"‪" ,‬שומר לילה‪ ,‬בוא לאלומה!"‬ ‫ילד שבאמצע הלילה הרגיש לא טוב‪ ,‬ברח לו הפיפי‪ ,‬נתקף פחדים‪ ,‬היה נעמד מתחת לעליפון וקורא לשומר הלילה‪.‬‬ ‫העליפון היה מכשיר אינטרקום ששוכלל על ידי עלי גולדשטיין‪ ,‬אבא של ירון מאלומה‪ ,‬כך שיאפשר לשומרי הלילה‬ ‫לשבת בחדר השמירה‪ ,‬שהיה צמוד לבית התינוקות‪ ,‬ולשמוע את המתרחש בכל בתי הילדים‪ .‬היה זה תחליף לטלפון‬ ‫פנימי‪ ,‬ונקרא על שמו של עלי‪ .‬עליפון‪.‬‬ ‫כילדה הרגשתי מאוד בטוחה בשיטה זו‪ .‬ישנתי בבטחה שיש שומרי לילה שמקשיבים לכל רחש‪ ,‬ומיד כשאקרא להם‬ ‫יגיעו‪ .‬שומרי הלילה היו מתחלפים כל שבוע‪ .‬במוצ"ש‪ .‬כל מוצ"ש היינו מבררים מיהם שומרי הלילה השבוע‪ .‬כיוון‬ ‫שהכרנו את כל חברי הקיבוץ‪ ,‬היה אך טבעי להתעדכן מיהם שיבואו כשנקרא "שומר לילה בוא לאלומה"‪.‬‬ ‫כילדים היינו די שובבים‪.‬‬ ‫לעתים היינו מתקנדסים על שומרי הלילה‪ .‬היינו מכינים דלי עם מים ומניחים אותו מעל לדלת‪ ,‬על איזו קורה‬ ‫ששכבה שם‪ .‬משנפתחה הדלת הדלי היה נשפך על הפותח‪ .‬לרוב זה כוון לשומר הלילה )איך העזנו‪ ,‬אלוהים ישמור?!(‬ ‫ולעתים‪ ,‬בתקופת ה"צביעות"‪ ,‬קרי השבועיים האחרונים של החופש הגדול‪ ,‬הדליים כוונו לילדי הכיתות האחרות‪,‬‬ ‫אלה שאיימו עלינו בצביעת הפנים בלילה במשחת שיניים או במשחת נעליים‪.‬‬ ‫בתקופת הצביעות היתה לשומרי הלילה עבודה קשה‪ .‬נוסף על מלאכת שמירת הלילה הרגילה‪ ,‬הייתה חובתם לנסות‬ ‫למנוע את "הצביעות"‪ .‬איך? בהקשבה דרוכה לעליפון הם יכלו לזהות רחשים חשודים‪.‬‬ ‫הם יכלו וגם נדרשו להרבות בסיורים בין הילדים הישנים‪ .‬הנוהל היה לעשות סיבוב בין כל הישנים אחת לשעה‪.‬‬ ‫לראות שאכן כולם ישנים‪ .‬לכסות את מי שנפלה לו השמיכה‪ ,‬להרים את מי שנמצא ליד מיטתו במקום בתוכה‪.‬‬ ‫שומר הלילה היה נכנס עם פנס מודלק ומאיר על הילדים‪ .‬הרבה פעמים היינו ערים כששומר הלילה בא‪ .‬היינו‬ ‫מסתובבים אל הקיר ועושים עצמנו ישנים‪ .‬עוצרים את הנשימה מרוב מתח שמא נתגלה בעירותינו‪ .‬לא פעם היינו‬ ‫ערים כי היינו בעיצומה של "השתוללות לילה"‪.‬‬ ‫איך אהבנו את השתוללויות הלילה האלה!‬ ‫מישהו היה מתעורר ודואג שאחריו יקומו גם האחרים‪ .‬קודם כול היינו מתאספים בפרוזדור ומדברים‪ .‬הבעיה הייתה‬ ‫שהעליפון היה תלוי ממש במרכז הפרוזדור‪ ,‬וחששנו מאוד ששומרי הלילה ישמעו אותנו‪ .‬שוחחנו בלחש‪ .‬איכשהו‪,‬‬ ‫לפתע‪ ,‬מישהו היה מכריז "השתוללות לילה!" והיינו מתחילים לרוץ בפרוזדור‪ ,‬לצחוק בקול רם‪ ,‬לשיר‪ .‬להשתגע‪ .‬היה‬ ‫ברור שבמוקדם או במאוחר יכנסו שומרי הלילה‪ ,‬אחד מהם‪ ,‬כדי לא להשאיר את בית התינוקות ואת העליפון‬ ‫נטושים‪ ,‬ויצעקו עלינו‪ .‬כמעט תמיד השארנו תורנים ליד החלון הקטן שבדלת הכניסה‪ ,‬שיזהיר אותנו מתי שומר‬ ‫הלילה מתקרב‪ .‬ואז‪ ,‬בזינוק מהיר היינו רצים למיטות‪ ,‬מסתובבים אל הקיר ועושים עצמנו ישנים‪ .‬שומר הלילה היה‬ ‫נכנס אל בית שקט ולא היה לו על מי לצעוק‪ ...‬איך אהבנו את תחושת הניצחון הזו!‬ ‫לעתים רחוקות היו מפתיעים אותנו ונכנסים מהדלת האחורית‪ ,‬זו שבפרוזדור‪ .‬אז היו מצליחים "לתפוס" אותנו‪ ,‬כי‬ ‫לא היה שם חלון אזהרה‪...‬‬ ‫בתקופת הצביעות היינו עושים תורנות שמירה‪ ,‬בעיקר בשעות האחרונות של הלילה‪ ,‬שאז היה הכי הגיוני להתפלח‬ ‫לבית ילדים אחר ולצבוע‪ .‬היה צריך לכוון לאחרי המשמרת האחרונה של סיור השומרים בבתי הילדים‪ .‬אבל זה לא‬ ‫תמיד הצליח‪ .‬לעתים ננטשה משמרת השמירה‪ .‬לעתים התגלו הצובעים על ידי שומרי הלילה ו‪ ...‬לפעמים זה גם‬ ‫הצליח ואז מצאנו את עצמנו כשהתעוררנו‪ ,‬מרוחים במשחת שיניים‪ ,‬או במשחת נעליים וזה לא היה נעים‪.‬‬ ‫בלילות הקיץ החמים השתוללויות הלילה היו כוללות גם חליקות רטובות בפרוזדור או במקלחת‪...‬‬ ‫בשבוע שההורים שלנו היו שומרי לילה היינו מצטרפים אליהם בלילה שבין שישי לשבת‪ .‬המיוחדות הזו‪ ,‬ההליכה‬ ‫בחושך עם פנס כשכל הילדים האחרים ישנים‪ ...‬ושיא השיאים‪ :‬ארוחת הלילה עם השומרים‪ .‬בערך בחצות היו‬ ‫מתארגנים השומרים להכנת ארוחת הלילה שלהם‪ .‬היו מכינים סלט גדול‪ ,‬מטגנים שניצלים וצ'יפס‪ .‬זה היה צ'ופר כל‬ ‫כך מיוחד! אוכל כל כך חגיגי וייחודי! אושר במיטבו‪.‬‬ ‫רינה טוכהנדלר כתבה לפני שנים בעת שמירת לילה‪:‬‬ ‫ערב רב צלילים‪ ,‬קולות‬ ‫נושא כל ערב בחללו‪.‬‬ ‫אט אט בדימינואנדו‬ ‫מגיע יום אל סיומו‪.‬‬ ‫דברים רבים אז נשלמים‬ ‫ושקט רד מן הרקיעים‪.‬‬ ‫אשמורת ראשונה עוטה‬ ‫גלימה לילית על תיכונה‬ ‫ובאשמורת אחרונה‬ ‫קולות‪ ,‬צלילים של התחלה‪.‬‬ ‫ראשון שחרור נעור‬ ‫בלחן דק מכריז‪ :‬כבר אור!‬ ‫אחריו מקיץ הדרור‬ ‫והעורב במקום לשיר צורח‪:‬‬ ‫"הלך לישון כבר הירח"‪.‬‬ ‫אחריהם כמו שעון‬ ‫הומים בקול יונה ויון‪,‬‬ ‫תור‪ ,‬צוללת על חלון‬ ‫וכולם במלוא גרון‬ ‫סולם צלילים טון לטון‬ ‫ובאותו הדיאפזון‬ ‫המנון לשחר ולאור‬ ‫עובר לנצח דור דור‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מיוחד לעלון רמות מנשה‪:‬‬ ‫קטעים מתוך ספר הגן משנת ‪ ,1977‬שבו כתבה הגננת אפרת‬ ‫בליקשטיין סיכום שבועי מהנעשה בחיי הגן‪ .‬את הספר שמרה כל‬ ‫השנים משפחת חלופוביץ' בביתה והשנה לרגל פגישת מחזור של‬ ‫בני הקבוצה‪ ,‬הובא הספר על ידי שגיא והדפים הישנים הביאו‬ ‫עימם רגעי נוסטלגיה‪ ,‬חיוך וגעגוע לימי ילדות רחוקים‪.‬‬ ‫ניחוחות הלינה המשותפת‪ ,‬החינוך המשותף‪ ,‬התמימות והפשטות‬ ‫עם החיבור הכל כך מוחשי ואותנטי לקהילה הקיבוצית‪ ,‬לחברים‪,‬‬ ‫לענפים השונים‪ ,‬לחקלאות ולטבע הביאו גם לי געגוע וצחוק‬ ‫והרבה הנאה‪ .‬לפניכם מספר קטעים שבחרתי מתוך הספר כולו‪:‬‬ ‫על לינה משותפת‪ ,‬החינוך המשותף ועוד‪...‬‬ ‫*ביום חמישי בנו הילדים ארמון יפה מקוביות‪ .‬החלטנו לעשות ניסיון‬ ‫ולהשאיר אותו בחדר הקוביות עד יום שישי בבוקר‪ .‬אף ילד לא ייגע או‬ ‫יפרק אותו‪ .‬וכשיבואו ההורים בערב להשכבה‪ ,‬יוכלו ליהנות מהארמון‬ ‫המפואר‪ .‬נו‪ ,‬הניסיון הצליח‪ ,‬ילדים?‬ ‫* השבוע עבד אצלנו כל יום אחד מההורים‪ .‬הילדים שמחו‪ .‬אבל בעצם‬ ‫אנחנו מאד רוצים שתיכנס אלינו סוף סוף מטפלת חדשה‪...‬‬ ‫* השבוע שוב עבדו בגן הורים ובעיקר אבות‪ .‬פופי‪ ,‬צ'לופה‪ ,‬שמעון וגם‬ ‫לידיה‪.‬‬ ‫* למיכל נשרו עוד שתי שיניים ועכשיו יש לה חור גדול ונחמד בפה‪.‬‬ ‫* השבוע אסנת התנהגה נהדר בזמן ההשכבה‪.‬‬ ‫*אתי )שוהם( שומרת לילה וכל בוקר משאירה פתק איך הילדים ישנו בלילה‪.‬‬ ‫* רוב הילדים היו כבר חולים בשפעת‪ .‬רק שגיא עדיין לא חלה‪ .‬אבל אתמול הוא קפץ משולחן וקיבל מכה‬ ‫בשפה‪.‬‬ ‫על גידול בעלי חיים בגן‬ ‫*הצוצלת שלנו הטילה ‪ 4‬ביצים קטנות ולבנות‪ .‬ועכשיו היא דוגרת עליהן כל היום וכל הלילה‪ .‬הבאנו את‬ ‫הסולם מגן רניה וכל הילדים טיפסו עד השלב האחרון של הסולם והצליחו לראות את הביצים הקטנות‪ .‬ואולי‬ ‫יתבקעו מהן גוזלים?‬ ‫*הבאנו את שתי התרנגולות שלנו למשק הילדים כי הכלוב שלהן כבר קטן וצר‪ .‬במקומן ייתן לנו יענקל'ה חזירי‬ ‫ים קטנטנים‪.‬‬ ‫*קיבלנו גורה קטנה וחמודה‪ .‬היא באה אלינו ביום גשום מאד מאד‪ .‬המון טיפות גשם ירדו ולכן החלטנו לקרוא‬ ‫לה טיפי‪.‬‬ ‫*יניב )ילס( הביא בוקר אחד סרטן שטייל ליד הגן‪ .‬שמנו אותו בתוך כלי עם מים והילדים הסתכלו בו כמה‬ ‫ימים‪ ,‬הפכו אותו על הגב ונגעו בו במקלות קטנים‪ .‬ביום חמישי שחררנו אותו בתוך שלולית‪.‬‬ ‫*קיבלנו סוף סוף ממשק הילדים שני חזירונים קטנטנים‪ .‬חזיר חום וחזיר שחור‪ .‬לחזיר החום קוראים‪ -‬חזי‬ ‫ולשחור‪ -‬זיר‪ .‬הם כבר מתחילים ללמוד לשתות חלב ולאכול חסה וגזר‪ .‬אסור להוציא אותם מתוך הכלוב שלהם‬ ‫כדי שלא יבואו כלבים וירצו לטרוף אותם‪ ,‬חס וחלילה‪.‬‬ ‫*מיכל )ברלגובסקי( הביאה לגן צב גדול שאבא שלה מצא‪ .‬הצב היה בגן מספר ימים ואז החלטנו לשחרר אותו‬ ‫בשדה כי צבים מאד לא אוהבים לחיות בתוך בתים אצל אנשים‪ .‬אפרת צבעה את הצב בצבע אדום והלכנו יחד‬ ‫לשחרר אותו‪ .‬ואולי פעם כשנלך לטייל נמצא צב עם כתם אדום על הגב ואז נדע ונשמח שזה הצב שלנו‪...‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫ילדי גן שחר‪:‬‬ ‫"מפי הטף" ‪ /‬מרכז‪ :‬יחזקאל שלומי‬ ‫נעמה כהן‪" :‬אני לא יפה‪ ,‬אני נעמה"‪.‬‬ ‫אופק ספרי‪ :‬אופק ליחזקאל – "מי אתה?"‪ ,‬יחזקאל עונה – "אני יחזקאל‪ ,‬ומי אתה?"‪ ,‬אופק – "אני אבטיח!"‪.‬‬ ‫מאיה דומן‪" :‬אני הולכת לירושלים‪ ,‬ליד גן שחר‪ ,‬רחוק רחוק‪."...‬‬ ‫*מדור זה פתוח לכל מי שרוצה למסור "אמרות כנף" של ילדינו‪.‬‬ ‫אפשר למסור אמרות ליחזקאל שלומי שמלקט את החומר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה קורה בתרבות )מאי ‪ / (2013‬קוקי לזר‬ ‫מאז הדיווח האחרון קיימנו כמה אירועים ועוד כמה נמצאים בתהליך מתקדם‪.‬‬ ‫יום הזיכרון לחללי צה"ל – התקיים כמו בכל שנה בבית העלמין שלנו‪ .‬עדי בליקשטיין‬ ‫הפתיעה אותנו בקולה המיוחד והרך וריגשה אותנו מאוד! תודה לרינה וליוס על העזרה‬ ‫הרבה באירגון ובניהול הטקס‪.‬‬ ‫יום העצמאות – השנה חגגנו בגרנוליט‪ ,‬מקום אחר המהווה אתגר וגם הזדמנות לדברים‬ ‫שונים וחדשים‪ .‬היה חג גדול ושמח‪ ,‬עם הרבה משתתפים על הבמה ומאחורי הקלעים‪.‬‬ ‫ברצוני להודות ולציין במיוחד את התרומה של הנעורים בחג הזה‪ ,‬התפאורה היפה‪ ,‬כתובות האש המושקעות‪,‬‬ ‫והריקוד של הבנות‪ ,‬תודה גם על העזרה במשך כל היום!! הנערים תרמו מכל הלב‪ ,‬ואני מקווה שזאת התחלה של‬ ‫שיתוף פעולה ארוך ופורה‪ .‬כל הכבוד גם למדריכים מאי‪ ,‬כרמל ואיתמר!‬ ‫בהמשך של אותו שבוע‪ ,‬זכינו להרצאה מרתקת על מבט אחר על מרד גטו ורשה בציון ‪ 70‬שנה למרד‪ ,‬על ידי שרה‬ ‫אוסצקי‪ ,‬מול מועדון מלא חברים!! תודה!‬ ‫ל"ג בעומר – ציינו את ל"ג בעומר באופן מיוחד; התחלנו בחווית סיקול אבנים ובניית טרסות לברושים לאורך‬ ‫ה"מעבר הבטוח"‪ .‬הייתה חוויה מעניינת והתוצאה יפה מאוד‪ ,‬למרות שההשתתפות לא הייתה רבה‪ .‬בהמשך‪ ,‬הילדים‬ ‫נהנו מכמה תחנות של משחקים "של פעם"‪ :‬חץ וקשת‪ ,‬קליעה למטרה‪ ,‬קפיצה בשק‪ ,‬קלאס‪ ,‬מחניים ועוד‪ ,‬שהתקיימו‬ ‫במשטח הנמצא מאחורי הבריכה‪ .‬כמובן שסיימנו עם מדורה ענקית‪ ,‬תפוחי אדמה ומרשמלו‪ ,‬ובעיקר אווירה נהדרת‪.‬‬ ‫המון המון משפחות הגיעו והיה ממש כיף! היום היה מאוד חם והאירגון לא פשוט‪ ,‬ועל כך התודה הגדולה ליונית‬ ‫ואביב איזנר‪ ,‬וגם ללוני רוסק‪ ,‬דניאלה לאמש וענבל גרברז שהיו שותפים להכנות‪ .‬תודה גם ליוסי קדוש )גינת נוי( על‬ ‫תרומתו בשימוש בטרקטור להובלות העצים ול"ארם" ו"קרמ"ת" על העצים‪.‬‬ ‫אי אפשר להתעלם מהאירוע הגדול של המועצה שהתקיים בסוף השבוע של ה‪ 2-3-4/5-‬ביער‪ ...‬אכן פסטיבל יערות‬ ‫מנשה החמישי‪ .‬אירוע שהפך לסמל לאומי‪ ,‬לעלייה לרגל מכל הארץ‪ .‬יותר מ‪ 200-‬תושבי רמות מנשה‪ ,‬נערים‪,‬‬ ‫צעירים ומשפחות‪ ,‬נהנו מאירוע מרשים ומושקע זה‪ .‬גם לנו הייתה נציגות באירגון ובעיצוב המקום‪ ,‬זיו עופר היה‬ ‫אחראי על מתחם הילדים הגדול והכיפי‪ .‬כל הכבוד!!!‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬יש כרגע ‪ 3‬צוותים שעובדים בו זמנית‪ :‬להכנת חג השבועות‪ ,‬יום אירוע לציון ‪ 100‬שנה לשומר הצעיר‬ ‫)בשיתוף הקן האזורי( וצוות חג ‪ 65‬לרמות מנשה‪ .‬כל הצוותים עובדים במרץ ליצירת האירועים השונים למען‬ ‫הקהילה שלנו‪ .‬פרסום על תאריכים ופרטים נוספים בקרוב!‬ ‫בסוף החודש תתקיים הצגה על קטעים ושירים מאת חנוך לוין בבימויה של ניצה שפירא‪ .‬השחקנים הם מרמות‬ ‫מנשה ומקיבוצים שכנים‪ .‬כדאי לרשום ולא לפספס‪ .‬חפשו את ההזמנה בעלון!!!‬ ‫בוודאי שמתם לב על השינוי שחל בעיצוב המודעות לאירועים ולחגים‪ ,‬זאת הודות למירב רון‪-‬פרנס‪ ,‬גרפיקאית‬ ‫תושבת ההרחבה‪ ,‬עוד דוגמא של תרומה לקהילה!! תודה ☺‬ ‫אני רוצה להודות לפייר בשם כולנו על עבודתו כדי לקרב את תרבות "המרכז" ל"פריפריה"‪ ,‬האופרה אף פעם לא‬ ‫הייתה כל כך קרובה‪ ...‬וגם על המסיבות המושקעות במועדון!!! כל הכבוד ☺‬ ‫אנשים שמוכנים לעזור על במה ומאחוריה‪ ,‬מוזמנים ליצור קשר איתי‪.‬‬ ‫תודה‪ ,‬קוקי‬ ‫‪12‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫כמה מילים לקראת ההצגה‬ ‫ניצה עושה זאת שוב!‬ ‫ניצה אספה קטעים שונים של חנוך לוין‪ ,‬אספה קבוצה של חובבי תיאטרון‪ ,‬אספה את כוחותיה‬ ‫ויחד עובדים על הפקת ערב לקיבוץ‪.‬‬ ‫החלטנו שאנו מקדישים ערב זה‪ ,‬ואולי את פעילות התיאטרון בכלל לזכרם של לאו פלטאו ומאיר‬ ‫רץ חברי הקיבוץ שהלכו לעולמם ושבכל שנותיהם השתתפו בקבוצות התיאטרון השונות‪ .‬החלל‬ ‫שהם השאירו אחריהם גדול והגעגועים אליהם עמוקים‪.‬‬ ‫חנוך לוין מגדולי המחזאים הישראלים אינו פשוט‪ .‬כתיבתו סאטירית ונוגעת בשאלת משמעות‬ ‫החיים‪ ,‬במשמעות המוות‪ ,‬ביחסי גברים ונשים‪ .‬הוא מקצין את דמויותיו כמעט עד גרוטסקה‪ ,‬על‬ ‫מנת לגעת בגרעין האנושי העמוק של האדם‪.‬‬ ‫בקבוצה הנוכחית יש שיתוף פעולה בין הקיבוץ וההרחבה‪ ,‬ותיקים וצעירים‪ ,‬תושבים וחברים‪ ,‬רמות‬ ‫מנשה והאזור‪ .‬זהו אוסף של קטעים קצרים‪ ,‬עצובים ומצחיקים‪ ,‬מילים ומנגינות‪.‬‬ ‫להתראות!‬ ‫‪13‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫‪14‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חג השבועות של ילדותי ברמות מנשה ‪ /‬יונה גור‬ ‫חג השבועות? לא ידענו שזה שם החג‪ ...‬בשבילנו זה היה חג הביכורים‪ .‬החג בהא הידיעה של‬ ‫הווייתנו כישוב חקלאי‪ .‬מה זה ישוב? מי בכלל השתמש אז במינוח הזה‪ :‬קיבוץ‪ .‬קיבוץ חקלאי‪ .‬או‬ ‫שלפחות חלק נכבד מפרנסתו ועיסוק חבריו היה בחקלאות‪.‬‬ ‫לקראת החג היו הענפים נכנסים להילוך גבוה של תחרותיות‪ :‬מאמצים רבים נעשו על מנת להיות‬ ‫הענף הזוכה בטקס הבאת הביכורים‪.‬‬ ‫היו הרבה מתחרים‪ :‬ענף הכותנה‪ ,‬הפלחה‪ ,‬הלול‪ ,‬הדיר‪ ,‬גינות נוי‪ ,‬המכוורת‪ ,‬הפרדס‪ ,‬המטעים‬ ‫והרפת‪ .‬האמת היא שעיקר התחרות הייתה בין ענף המטעים לרפת‪ .‬אלה ואלה השקיעו מאוד גם‬ ‫בקישוט העגלות וגם בתחכום‪ .‬עגלות נפתחות‪ ,‬חלב זורם‪ ,‬מים מתיזים‪ ,‬פרי בשפע‪...‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬היינו מצטרפים למבוגרים‪ .‬בדרך כלל ילדים הלכו עם הוריהם‪ ,‬אך מי שהוריו לא‬ ‫עבדו בענף חקלאי היה עוזר בקישוט העגלה של משק הילדים‪ .‬היה לנו אז משק חי לתפארת‪ :‬היו בו‬ ‫עיזים שחלבנו והבאנו את תוצרתנו‪ ,‬היו תרנגולות מסוגים שונים שהבאנו את ביציהן‪ ,‬היו טווסים‪,‬‬ ‫אווזים‪ ,‬ברווזים‪ ,‬פסיונים‪ ,‬היה שובך יונים‪ ,‬הייתה אתון‪.‬‬ ‫בחג הביכורים היינו יוצאים לשדה‪ .‬החג היה בשדה‪ .‬ישבנו על ערמות חציר‪ ,‬מקושטים בזרי פרחים‪,‬‬ ‫וכמו בשירו של יורם טהרלב דקר לנו בראש ודקר לנו ב‪...‬תחת‪.‬‬ ‫אני יושב על ערמת שחת‬ ‫על ראשי זר עם שושנים שלוש‬ ‫ודוקר לי בתחת‬ ‫ודוקר לי בראש‬ ‫)מתוך‪ :‬משק יגור טיוטה (‬ ‫אז במטעים היו מגדלים תפוחים ושזיפים ומשמשים ואפרסקים‪ .‬אני זוכרת אפילו תקופה של‬ ‫ענבים‪ .‬לחג היו מביאים מיכלים מלאי פרי ככיבוד‪.‬‬ ‫הפרדס היה אזורי‪ ,‬בעמק יזרעאל‪ ,‬מול קיבוץ מגידו‪ .‬היו שם כל סוגי פרי ההדר‪ :‬לימונים‪ ,‬תפוזים‪,‬‬ ‫קלמנטינות‪ ,‬אשכוליות‪ .‬תפוזי דם‪ .‬כמובן שבחג הביכורים לא הייתה תוצרת של הפרדס‪ ,‬כי זו לא‬ ‫העונה‪.‬‬ ‫וכשהחל החג – תהלוכה ארוכה ארוכה של כל כלי העבודה עברה אל מול הנאספים‪ .‬המוני נאספים‬ ‫שבאו לראות את פאר היצירה הציונית‪ .‬כשזו הייתה גאווה של ממש‪ .‬הענף המנצח היה מקבל‬ ‫יציאה לבילוי בעיר‪ .‬זה היה חג שכל הגאווה הקיבוצית שלנו הייתה מכונסת בו‪ :‬קשר בין אדם‬ ‫ואדמה‪ .‬עבודת כפיים‪ .‬כיבוש האדמה העברית‪.‬‬ ‫אנחנו כילדים הרגשנו מאוד שייכים‪ .‬בשבתות היינו משתתפים עם ההורים בקטיף במטעים‪.‬‬ ‫בכותנה היינו מגויסים לעישוב‪ .‬בפלחה לסיקול‪ .‬היינו חלק אמיתי מכל היש שנוצר כאן‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מדור "נעים להכיר"‬ ‫הקיבוץ\ישוב שלנו התרחב מאוד בשנים האחרונות‪ .‬הוקמה‬ ‫הרחבה‪ ,‬חזרו הרבה בני קיבוץ שהקימו ומקימים את ביתם כאן‪.‬‬ ‫בכל עלון אנו מעוניינים להציג שתי משפחות מהישוב שיספרו על‬ ‫עצמן וככה כולנו נרחיב את מעגלי ההיכרות‪.‬‬ ‫משפחות שמעוניינות להשתתף ושנכיר אותן יותר טוב מוזמנות ליצור קשר עם‬ ‫חנה אלון‪052-4829780 :‬‬ ‫והפעם –‬ ‫משפחת רץ )הצעירה!(‬ ‫שירן‪ ,‬בת ‪28‬‬ ‫מתן‪ ,‬בן ‪29‬‬ ‫לצ'ה הכלבה‪ ,‬בת ‪3‬‬ ‫תושבי הקיבוץ‪.‬‬ ‫העיסוק של שירן‪ :‬מאמנת כושר אישי ברמות מנשה ומדריכת זומבה ועיצוב הגוף בסטודיו ‪ B-Lady‬ביקנעם‪.‬‬ ‫העיסוק של מתן‪ :‬מנהל ביה"ס לשחייה בנשר‪ ,‬ומאמן כושר לאימון פונקציונאלי בסטודיו ‪ 2aim‬בחיפה‪.‬‬ ‫איך הכרתם? למדנו יחד בקורס מדריכי חדר כושר בוינגייט‪.‬‬ ‫מתי הגעתם לרמות מנשה? מתן נולד בקיבוץ )הוא הבן של גיורא וטמירה רץ(‪ ,‬בגיל ‪ 18‬נסע לחו"ל ללמוד שחייה‪,‬‬ ‫עצר בדרך חזרה בירושלים ואסף את שירן‪ .‬יחד הגיעו לרמות מנשה מירושלים באוקטובר ‪.2011‬‬ ‫מה התחביבים שלכם? ספורט‪ ,‬לבשל ולאכול את מה שבישלנו‪ ,‬לטייל‪.‬‬ ‫איפה עושים קניות? "האחים דוד" ביקנעם‪.‬‬ ‫מה הדבר הכי רמות מנשקי בעיניכם? ריח של על‪-‬האש בשבתות ובחגים‪.‬‬ ‫משהו מעניין שלא יודעים עליכם? ההורים של שירן הם‬ ‫בעלי מסעדות ידועות בירושלים‪" :‬אדון כהן" – מסעדת‬ ‫אוכל ביתי‪" ,‬פניונס" – שף קבב‪ .‬בעבר היו בעלי מסעדת‬ ‫"אצל פיני בחצר" מוסד ידוע לאוכל ים‪-‬תיכוני‪ .‬וכמובן‬ ‫שביתנו מושפע קולנרית ושופע ריחות אוכל ביתי‬ ‫)אפילו יותר טוב מבחדר‪-‬האוכל של פעם‪.(...‬‬ ‫המלצות לבילוי באזור‪:‬‬ ‫מסעדה‪" -‬דוניה רוסה" בעין‪-‬הוד‪" ,‬איילת וגילי" בזיכרון‬ ‫יעקב‪ ,‬וכמובן נדב קינוחים ברמת ישי‪.‬‬ ‫מקום לטיול‪ -‬חוף הבונים בחורף‪.‬‬ ‫נא ציינו בסולם מ‪ 1-‬עד ‪ 10‬כמה אתם מרוצים כאן‪.8 :‬‬ ‫באיזה תחום הייתם מוכנים לתרום‪ :‬ספורט!!!‬ ‫‪16‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חיים בינינו ‪ /‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬ ‫ראיון עם אמיר חלבי‪ ,‬עובד בגינת נוי‬ ‫"רמות מנשה הוא הבית השני שלי‪ ,‬כמו משפחה‪ .‬לא הרבה עובדים זוכים להגיע לרמה כזאת‪ ,‬לתחושה של בן בית‬ ‫במקום העבודה‪ .‬ואני זכיתי"‪ ,‬אומר אמיר בחיוכו הצנוע‪ .‬כבר שלוש שנים הוא כאן‪ ,‬בדיוק שלוש‪ ,‬חולף על פנינו‬ ‫בטרקטור ומניף יד לשלום‪ ,‬מטפס על עצים‪ ,‬מכסח דשאים‪ ,‬שותל פרחים‪ ,‬גוזם קוצים‪ ,‬משקה‪ ,‬מזבל‪ ,‬מטפח‪ ,‬מנסה‬ ‫לעשות ככל יכולתו נוכח הרס הגינון המסיבי שעובר עלינו בשנה האחרונה‪ .‬אבל תמיד נשאר אופטימי ומחכה לרגע‬ ‫בו יתחיל שיקום הגינות‪ :‬אם נתכנן ונקים את הגינון מהבסיס יהיה קל יותר ונשיג תוצאות טובות‪.‬‬ ‫בנעוריו בחר בכיוון אחר לגמרי – למד בתיכון למקצועות התעופה ברמת דוד מכיתה ט' עד י"ב ושרת אחר כך ‪3‬‬ ‫שנים בחיל האוויר בבסיס רמת דוד‪ ,‬כטכנאי קרקע של הליקופטר ה"עטלף" הפועל בחיל הים‪" .‬מה יותר טוב מאשר‬ ‫לעבוד בחוץ? עץ הוא כמו בן אדם שצריך יחס וטיפול"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬אמנם זו עבודה פיזית קשה אבל יש רגיעה‬ ‫נפשית‪ ,‬עובדים בכיף‪ .‬אמיר כמעט בטוח שזה מה שיעשה גם בעתיד‪ .‬בקרוב הוא יוצא לקורס ראשון בגינון במכללת‬ ‫רופין‪ .‬עם הניסיון שצבר כאן שלוש שנים לא בטוח שהקורס יחדש לו הרבה‪ ,‬אבל הוא רוצה ללמוד‪ .‬הגינון הוא‬ ‫עולם ומלואו‪ ,‬מקצוע מעניין שיש בו הרבה תחומים ואני מאד אוהב אותו‪.‬‬ ‫הוא יליד דלית אל‪-‬כרמל‪ ,‬בן למשפחת חלבי הידועה‪ .‬אנחנו "משפחה ישראלית ממוצעת" הוא עונה כשאני שואלת‬ ‫על ההורים והאחים‪ .‬יש לו אחות גדולה ממנו בשנה ושני אחים צעירים יותר‪ ,‬עדיין בבי"ס‪ .‬אחרי שהוא חוזר‬ ‫מהעבודה מתחיל יום חדש של פעילות חברתית‪ ,‬ביקורי חברים וקרובים‪ ,‬כדורגל‪ ,‬בילויים‪ ,‬ובשישי שבת הוא אוהב‬ ‫לנסוע לים לדוג או סתם לשבת בשקט מול המים "להחליף את הירוק בכחול"‪.‬‬ ‫אני שואלת בזהירות האם הרגיש בצבא אפליה או זרות בשל היותו דרוזי‪ ,‬והוא ממהר להרגיע שמעולם לא‪ .‬להיפך‪,‬‬ ‫אנשים תמיד התעניינו ורצו לדעת יותר על הדרוזים‪ .‬אנשים מדרום הארץ או מהמרכז שמעולם לא פגשו דרוזים‬ ‫מגלים סקרנות‪ .‬אף פעם לא הרגשתי עוינות‪ ,‬אפילו עכשיו במילואים‪ ,‬הציבו אותי בחיל התותחנים והגעתי למקום‬ ‫שלא הכרתי בו אף אחד‪ ,‬אני מסתדר עם כולם‪ ,‬אני ישראלי לכל דבר‪.‬‬ ‫יש בלבו על המצב בדלית אל‪-‬כרמל‪ ,‬זה לא מה שהיה פעם‪ .‬אין יותר כבוד למבוגרים ולזקנים כפי שהיה כשהייתי‬ ‫ילד‪ ,‬מבחינה חברתית הכפר מתדרדר‪ ,‬אבל כך המצב בכל הארץ ולא נראה שאפשר לעשות משהו‪ .‬אבל במעגל הקטן‬ ‫שלי של המשפחה והחברים הכול בסדר‪ .‬אמיר בן ‪ 24‬ועדיין לא חושב על חתונה‪ .‬יש זמן‪ ,‬לא צריך למהר‪ .‬פעם חשב‬ ‫לשכור חדר בקיבוץ‪ ,‬אבל דליה כל כך קרובה שזה לא כדאי‪ .‬ואני גם אוהב להיות עם ההורים והחברים‪ ,‬יש לי יחידת‬ ‫דיור נפרדת ליד בית ההורים‪ ,‬כך שאני גם איתם וגם חופשי‪.‬‬ ‫האם יש לך מסר או בקשה מתושבי רמות מנשה? אני שואלת לסיום‪ .‬כן‪ ,‬שישתדלו לשמור יותר על הניקיון‪ .‬כל נייר‬ ‫או בקבוק ואפילו מקל של ארטיק שזורקים על הדשא או בגינה – מלכלכים‪ ,‬לא נעים לראות את זה‪ .‬מי שיכול‬ ‫לעזור לנו ליפות ולטפח את הגינות – יבורך‪ ,‬אנחנו לא מספיקים הכול‪ ,‬הצוות קטן ועובדים בקצב מטורף‪ .‬דווקא‬ ‫המבוגרים דואגים יותר לגינות שלהם‪ ,‬אולי כי יש להם יותר זמן‪ ,‬הוא מהרהר בקול‪ ,‬והצעירים יותר מזניחים‪ .‬אבל‬ ‫אם כל אחד יעשה אפילו משהו קטן – הקיבוץ ייראה יפה יותר‪.‬‬ ‫יוסי נכנס למשרד הנוי ומאיץ בנו בחיוך‪ .‬אמרת לי שאת רוצה את אמיר לכמה דקות והנה אתם יושבים כבר חצי‬ ‫שעה‪ .‬אני נהנית לדבר עם אמיר‪ ,‬איש צעיר ונעים הליכות שנכון לכל פנייה וקריאה‪ ,‬תראו אותו בכל מקום ופינה‪,‬‬ ‫הוא חלק מהנוף‪ .‬אחד מאיתנו‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מן הארכיון‬ ‫מי זוכר את השביתה שהייתה בארד במאי ‪?1975‬‬ ‫אפילו לאו פלטאו התייחס לכך בשער העלון מתאריך ‪:15.5.1975‬‬ ‫‪18‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫טליה גלינדס ויהל לינטרנרי‬ ‫‪‬‬ ‫המלצה על ספר ‪ -‬קטה יחזקאל‬ ‫כן‪ ,‬חשבתי שזה יהיה פשוט לבחור ספר שאני אוהבת ולכתוב מדוע‪ .‬איזו משימה קשה הטיל עלי יהל! על איזה ספר‬ ‫להמליץ? זה שסיימתי ממש עכשיו? "העיניים הצהובות של התנינים" מאת קתרין פנקול‪ ,‬או אולי ספר ילדים שאני‬ ‫מאוד אוהבת וכל פעם מחדש רואה איך ילדים בגילאי ‪ 4-3‬מתחברים אליו "נמר בפיג'מה של זהב" מאת נורית זרחי‪.‬‬ ‫אולי איזה ספר של סופר ישראלי חדש?‬ ‫אולי ואולי‪ ...‬התלבטות קשה ממש‪.‬‬ ‫לפני כמעט ‪ 20‬שנה קניתי את הספר "חיי נער" מאת רוברט מקאמון‪ ,‬בעקבות המלצה של חברה‪ .‬אני זוכרת‬ ‫שאהבתי את הספר באופן מיוחד ולא יכולתי להניחו עד שסיימתי‪ .‬הספר אבד לי במרוצת השנים ונשאר בי געגוע‬ ‫אליו‪ .‬לא זכרתי את שמו במדויק וגם את שם המחבר לא זכרתי‪ .‬רק את הציור על העטיפה זכרתי‪ .‬במהלך השנים‬ ‫חיפשתי מדי פעם באינטרנט ולא מצאתי‪ .‬בלי ידיעתי‪ ,‬החליטה אחותי הקטנה לחפש את הספר וכשמצאה שלחה לי‬ ‫אותו בדואר‪ ,‬כל כך התרגשתי כשפתחתי את החבילה! הסתבר לי שמהדורה ראשונה של הספר יצאה בעברית ב‪-‬‬ ‫‪ 1993‬ומהדורה שנייה ב‪.2007-‬‬ ‫אחרי כמעט ‪ 20‬שנה‪ ,‬עם תובנות אחרות על החיים‪ ,‬חששתי שאולי הספר כבר לא יקסום לי כמו אז‪ ,‬ולשמחתי‬ ‫טעיתי!‬ ‫"חיי נער" הוא סיפור ההתבגרות של קורי‪ ,‬ילד בן ‪ ,12‬בעיירה קטנה בדרום ארה"ב‪ .‬עיירה עם סודות ואנשים‬ ‫מוזרים‪ .‬זהו סיפור של התמודדות ילדים עם קשיי עולם הילדות שלהם )בריונים‪ ,‬בעיות עם הורים( והתמודדות‬ ‫שלהם מול עולם המבוגרים‪ .‬סיפור בלשי ומסתורי‪ .‬הסיפור מלא קסם‪ ,‬רגש והמון אהבה‪ .‬אהבה לאותה עיירה קטנה‬ ‫שכוחת אל‪ ,‬לאנשים המיוחדים שלה והמון דמיון‪ .‬הוא אומנם כותב על עיירה בדרום ארה"ב אבל בקלות יכולתי‬ ‫להתחבר לילדות שלנו בקיבוץ‪ ,‬בקיץ החם‪ ,‬לדמיון שלנו שלקח אותנו לחפש אוצרות מתחת לעמודים כשבנו את‬ ‫חדר האוכל‪ ,‬לטיולים בשדות‪ ,‬לרכיבה על האופניים‪ ,‬לאנשים המיוחדים שעברו כאן‪ ,‬ועדיין במפגשים אנחנו מעלים‬ ‫את שמותיהם‪...‬‬ ‫הספר מחולק לארבעה פרקים על פי עונות השנה והוא ארוך‪ 570 ,‬עמודים‪ ,‬אבל שווה!‬ ‫על הכריכה כתוב‪" :‬יבורך דמיונו של רוברט ר' מקאמון‪ ,‬מחברם של רבי מכר מרשימת הניו יורק טיימס‪ ,‬הלוקח‬ ‫אותנו הפעם למסע מסחרר אל עולם שבו התום והרשע נאבקים ביניהם"‪" .‬חיי נער" הוא מלאכת מחשבת של‬ ‫פליאה וקסם‪ ,‬מסע עליז‪ ,‬מותח‪ ,‬חריף ומרגש בו זמנית"‪.‬‬ ‫ולסיום ציטוט מהספר‪ ,‬עמוד ‪:223‬‬ ‫"ראיתי הרבה ילדים באים והולכים"‪ ,‬אמרה‪" .‬ראיתי אחדים מהם גדלים ומכים שורשים‪ ,‬ואחרים‬ ‫גדלים ועוזבים‪ .‬שנות הילדות עוברות מהר מאוד‪ ,‬קורי"‪ .‬היא חייכה חיוך קלוש‪" .‬ילדים רוצים‬ ‫למהר לגדול ולהיות לאנשים‪ ,‬ואחר כך מגיע יום שהם רוצים שוב להיות ילדים‪ .‬אבל אספר לך סוד‪,‬‬ ‫קורי‪ .‬רוצה לשמוע?"‬ ‫הנהנתי‪" .‬אף אחד"‪ ,‬לחשה גברת נוויל‪" ,‬לא מתבגר לעולם"‪.‬‬ ‫פני קדרו‪ .‬איזה מין סוד זה? אבא ואימא שלי היו מבוגרים‪ ,‬לא? וכך גם מר‬ ‫דולר‪ ,‬המפקד מארצ'ט‪ ,‬דוקטור פאריש‪ ,‬הכומר לובוי‪ ,‬הליידי וכל מי שעבר‬ ‫את גיל שמונה עשרה‪.‬‬ ‫הם אולי נראים מבוגרים"‪ ,‬המשיכה‪" ,‬אבל זו רק תחפושת‪ .‬חומר הזמן‪.‬‬ ‫גברים ונשים נשארים ילדים עמוק בלבם‪ .‬גם הם היו רוצים לקפוץ ולשחק‪,‬‬ ‫אבל החומר הכבד הזה לא מאפשר להם‪ .‬גם הם היו רוצים לנער מעל עצמם‬ ‫את כבלי העולם‪ ,‬להסיר את השעונים והעניבות ואת נעלי יום ראשון‬ ‫ולחזור לשחות עירומים בברכת ילדותם‪ ,‬ולו רק ליום אחד‪ .‬גם הם רוצים‬ ‫להרגיש טעם של חופש ולדעת שבבית יש אימא ואבא שידאגו להכל ויאהבו‬ ‫אותם ללא תנאי‪ .‬גם מאחורי פניו של האדם הרע ביותר מסתתר ילד מפוחד‬ ‫המנסה להדחק לפינה כדי לא להיפגע‪ ".‬היא הזיזה את הניירות ושילבה ידיה‬ ‫על השולחן‪" .‬ראיתי הרבה ילדים גדלים ונעשים אנשים‪ ,‬קורי‪ ,‬ואני רוצה‬ ‫להגיד לך מילה אחת‪ .‬תזכור"‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫קריאת כיוון‪ -‬פסקה יפה מספר‪:‬‬ ‫"אנחנו נוסעים במשאית לפרדס הישן‪ .‬בקבינה יושב בועז או יענקלה‪,‬‬ ‫אבא של אחד הילדים בקבוצה‪ .‬בנו יושב איתו‪ ,‬אולי ייתן לו אביו‬ ‫להחזיק מעט בהגה‪ .‬אני יושב מאחרו עם שאר הילדים‪ .‬אנו נוסעים‬ ‫לטייל עכשיו בפרדס ‪ ,‬במין שעה משונה שכזו‪ ,‬שעת אחרי הצהרים‬ ‫שבה צריך היה ללכת בעצם הביתה‪ ,‬להורים‪ .‬שלחו אותנו לטייל ‪ ,‬כי‬ ‫בקיבוץ קוברים את אמא שלי‪ .‬רצו להרחיק אותנו משם‪ ,‬או סתם לא‬ ‫ידעו מה לעשות איתנו‪ .‬הלוויה היא לא עניין לילדים"‪.‬‬ ‫)אביהו רונן‪" ,‬נידונה לחיים"‪ :‬יומניה וחייה של חייקה קלינגר(‬ ‫‪‬‬ ‫לזכרה של דבורה עומר‪ ,‬כלת פרס ישראל )‪ ,(2006‬שהלכה השבוע לעולמה‬ ‫באחד מהבקרים האביבים‪ ,‬אי שם באמצע שנות השבעים‪ ,‬ערכו לנו‪ ,‬לילדי חברת הילדים‪" :‬שחר"‪,‬‬ ‫"סהר" "ועופרים"‪ ,‬מפגש עם הסופרת דבורה עומר‪.‬‬ ‫עלי הוטל ללכת למגרש החנייה‪ ,‬לקבל את פניה וללוותה לאזור הכיתות )ברגל‪ ,‬כמובן(‪.‬‬ ‫אני לא זוכרת אם מישהו מהצוות החינוכי נלווה אלי‪ ,‬או שהייתי לבד‪ .‬אני כן זוכרת בבירור את‬ ‫ההתרגשות‪ ,‬את הנושאים לשיחה שעלו לי בראש כהכנה למפגש‪ ,‬ואת השיחה הלבבית שנרקמה‬ ‫בינינו בדרך‪) .‬אימא אמרה לי אחר כך‪ ,‬ב"הקמה" שהיא שמעה מהמטפלות ש"הייתי בסדר"‪ ,‬ודבורה‬ ‫עומר הייתה מרוצה מקבלת הפנים‪.(...‬‬ ‫גם אני‪ ,‬כמו כל הבנות‪ ,‬קראתי את "דפי תמר"‪ .‬הבנים אהבו‬ ‫את "צוללים קדימה"‪ ,‬ואת סיפור המחתרות למדנו דרך "שרה‬ ‫גיבורת ניל"י"‪ .‬על אליעזר בן יהודה ומשפחתו היא כתבה את‬ ‫הספר הנפלא "הבכור לבית אב'י" והאיש שמאחורי המילים‬ ‫לבש לפתע דמות ואופי‪ .‬כך קרה גם עם דמויות מופת אחרות‬ ‫בתולדות הציונות )"לאהוב עד מוות"‪" ,‬פתאום באמצע‬ ‫החיים" ועוד רבים וטובים(‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬פגשתי פנים אל פנים סופרים ומשוררים רבים‪ ,‬אך‬ ‫פגישה ראשונית זו של ילדה עם סופרת משמעותית בעבור‬ ‫דור שלם של ילדים ובני נוער‪ ,‬הותירה בי זיכרון פרטי הצרוב‬ ‫בין שלל מילותיה‪ ,‬עלילותיה שיישארו לעד בין דפי ספריה‪.‬‬ ‫יהי זכרה ברוך‪.‬‬ ‫טליה‬ ‫‪20‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫שיר חדש בלב‪ -‬המלצה‪-‬‬ ‫במה מקומית‪ -‬יצחק גולן ז"ל‬ ‫***‪ /‬קן נוריס‬ ‫אַ תָּ ה קו ֵֹרא אֶ ת זֶה מַ הֵ ר ִמ ַדּי‬ ‫השיר הזה לקוח מתוך אסופת השירים של חברנו יצחק גולן ז"ל‬ ‫אַ תָּ ה קו ֵֹרא אֶ ת זֶה מַ הֵ ר ִמ ַדּי ‪,‬‬ ‫תָּ אֵ ט‪ ,‬כִּ י ז ֹו ִשׁ ָירה‬ ‫וְ ִשׁ ָירה לְ אַט פּוֹעֶ לֶת ‪.‬‬ ‫אִ ם ‪‬א תִּ ְחיֶה אִ תָּ הּ ְמעַ ט‬ ‫הָ רוּחַ לְ ע ֹולָם ‪‬א תִּ ְשׁ ֶרה ‪.‬‬ ‫קַ ל כָּל כָּ‪ ‬מַ הֵ ר ַלחֲ‪‬ף עַ ל פְּ נֵי הַ שֶּׁ טַ ח‬ ‫שנולד באורוגוואי ב‪ 1931-‬והלך לעולמו בשנת ‪.2000‬‬ ‫כך נכתב בגב הספר‪-‬‬ ‫"את כל שיריו כתב בארץ‪.‬‬ ‫חלק מהשירים נכתבו בעברית בה שלט היטב‪ ,‬אך חלקם הגדול‬ ‫נכתב בספרדית‪ ,‬שפת האם שלו‪ ,‬שאליה היה קשור בכל נימי נפשו‪,‬‬ ‫ובה הרגיש שהצליח לבטא את עצמו בצורה בטובה ביותר‪".‬‬ ‫וְ אָז לוֹמַ ר שֶׁ ‪‬א הָ יָה ָדּבָ ר לִ מְ צֹא ‪.‬‬ ‫בְּ עֵ ינֶי‪ ‬גַּע בַּ ִשּׁיר בַּ ע ֲִדינוּת‬ ‫כְּ אִ לּוּ אַ תָּ ה נ ֹוגֵעַ בִּ בְ שָׂ ָרהּ שֶׁ ל אֲהוּבָ ה ‪.‬‬ ‫ִשׁ ָירה הִ יא תַּ ְרגִּ יל בְּ סַ בְ לָנוּת ‪,‬‬ ‫אַ תָּ ה חַ יָּב לְ הַ ְמתִּ ין לָהּ שֶׁ תָּ בוֹא אֵ לֶי‪‬‬ ‫הָ רוּחַ ִמתְ ַגּלָּה בְּ תַ ְחפּוֹשׂוֹת ַרבּוֹת ;‬ ‫כַּמָּ ה רו ְֹטטוֹת בְּ יֹפִ י ‪,‬‬ ‫כַּמָּ ה מַ ְרעִ ידוֹת בְּ ִשׁיר ‪.‬‬ ‫מַ ה קּו ֶֹרה ?‬ ‫הָ אֵ ט‪ ,‬הָ אֵ ט ‪,‬‬ ‫קַ ח כַּמָּ ה נ ְִשׁימוֹת לָעֹ מֶ ק ‪,‬‬ ‫ְק ָרא אֶ ת הַ ִשּׁיר לְ אַט ‪,‬‬ ‫שׁוּרה לְ חוּד ‪,‬‬ ‫ְק ָרא כָּל ָ‬ ‫וּמלָּה לְ בַ ָדּהּ ‪,‬‬ ‫ְק ָרא כָּל מִ לָּה ִ‬ ‫וָחים בֵּ ין הַ ִמּלִּ ים ‪,‬‬ ‫ְק ָרא אֶ ת הָ ְר ִ‬ ‫תַּ תְ ִחיל לְ הִ תְ נ ְַמנֵם‪ ,‬זוֹהִ י ִשׁ ָירה ‪,‬‬ ‫תֵּ ָרגַע עַ ד שֶׁ לִּ בְּ ‪‬‬ ‫לפרסם‬ ‫יִהְ יֶה פָּ גִ יעַ ‪ ,‬פָּ תוּחַ לִ ְרוָחָ ה ‪.‬‬ ‫פרוזה ששמורים במגירה‪.‬‬ ‫מדור הספרות מזמין אתכם‬ ‫שירים‬ ‫או‬ ‫קטעי‬ ‫ניתן להעביר אל טליה או‬ ‫מאנגלית‪ :‬שמעון לוי‬ ‫*קן נוריס‪ ,‬משורר ועורך‪ ,‬נולד בקנדה ב‪ 1951-‬דוקטור לספרות‪.‬‬ ‫יהל‪.‬‬ ‫או בדוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫*אנגלית‪ .‬ספר שיריו הראשון פורסם ב‪.1975-‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫"החיים אחרי ארד"‪ :‬ראיון עם פפה )יוסף לוי( ‪ /‬מראיינת‪ :‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬ ‫כששואלים את פפה מה שלומו הוא תמיד עונה ‪) gordo y feliz‬שמן ומאושר( וכך אכן הוא חי את חייו‪ .‬בין אם‬ ‫בימים שבהם עבד ‪ 16‬שעות ברצף ובין אם בימים שבהם הוא מתבטל בבית כפנסיונר צעיר‪ .‬תמיד מחייך‪ ,‬תמיד‬ ‫מרוצה ולא מתלונן על כלום‪.‬‬ ‫ב‪ 18-‬השנים האחרונות כיהן פפה כמנהל מחלקת המחשוב בארד‪ ,‬שכיום משתמשת בתוכנות המתקדמות ביותר‬ ‫בעולם בכל תחום‪ .‬המחלקה בת ‪ 3‬אנשים בסך הכול אחראית על כל ציוד המחשבים בארד‪ ,‬על התשתית‬ ‫המיחשובית וגם על הקשר עם חברות חיצוניות הנותנות שירותים למפעל‪" .‬האחריות גדולה מאוד" אומר פפה‪,‬‬ ‫"צריך להיות מוכן לקריאה ‪ 7/24‬כי כל תקלה יכולה לשבש את העבודה במפעל כולו ולעתים אף לשתק אותה‪ .‬אבל‬ ‫אני גאה לומר שהצלחנו להקים מערכת יציבה ומתקדמת ואין הרבה תקלות"‪.‬‬ ‫הרומן של פפה עם ארד החל עוד בשנת ‪ 1969‬עת עבד בייצור‪ .‬מאז עבד שם לסירוגין ובין לבין מילא תפקידים‬ ‫מרכזיים בקיבוץ‪ ,‬בין השאר מזכיר‪ ,‬אקונום וסדרן עבודה וגם עבד שנתיים ב"חממה הטכנולוגית" במפעלים‬ ‫האזוריים‪ .‬בשנת ‪ 1980‬החל עידן המחשב בארד‪ ,‬כשמחירי המחשבים ירדו וגם מפעלים קטנים היו מסוגלים לרכוש‬ ‫אותם‪ .‬תחילה השתמשו במחשב רק להנהלת חשבונות ולניהול הלוגיסטי ואנשים ספורים נכנסו לתחום‪ .‬פפה‪,‬‬ ‫שכנראה צפה את הנולד‪ ,‬יצא ללימודים ברופין וחזר לארד עם תואר מהנדס תוכנה‪ ,‬וכל השאר היסטוריה‪.‬‬ ‫ארד הוא מקום עבודה מאוד נעים‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬יחסים טובים בין העובדים‪ ,‬בין המחלקות‪ ,‬קשרי עבודה טובים וגיבוי‬ ‫מההנהלה‪ ,‬חלק מהאנשים הפכו להיות חברים שלי ואהבתי ללכת כל בוקר לעבודה‪ .‬אבל בכל זאת החליט פפה‬ ‫לממש את זכותו ולצאת לפנסיה עם הגיעו לגיל ‪ ,67‬למרות שיכול היה להישאר בתפקיד‪ ,‬ואני תוהה למה? הרי‬ ‫עזיבת העבודה מותירה חלל גדול וגורמת גם לירידה חדה בהכנסה‪" .‬הסיבה העיקרית הייתה האחריות"‪ ,‬עונה פפה‬ ‫ללא היסוס‪" ,‬לא עבדתי עבודה פיזית‪ ,‬וגם השעות הארוכות לא הפריעו לי‪ ,‬אבל האחריות שרבצה עלי החלה‬ ‫להכביד"‪.‬‬ ‫ואיך נראים החיים אחרי ארד? באה השאלה הבלתי נמנעת‪.‬‬ ‫כדרכו‪ ,‬פפה מחייך ואומר‪" :‬החיים אחרי ארד הם כיפיים‪ .‬אמנם אני קם מוקדם‪ ,‬אבל ללא שעון‪ ,‬וכמעט כל יום ישן‬ ‫סיאסטה‪ .‬קצת רואה טלוויזיה‪ ,‬קצת מחשב‪ ,‬קורא‪ ,‬מבשל‪ ,‬עושה בייביסיטר לנכדים )‪ – 9‬כן ירבו!(‪ ,‬מכסח את הדשא‬ ‫וגם מתבטל‪ .‬כל זה נכון לעכשיו‪ ,‬ארבעה חודשים בדיוק אחרי שנפרד מארד‪ ,‬כשהכול עוד חדש‪ .‬מה יהיה אחר כך?‬ ‫לא יודע‪ ,‬עדיין אין לי תכניות"‪.‬‬ ‫האם יש לך עצה למי שעומד בפני יציאה לפנסיה? "קודם כול – אל תחכו שיגידו לכם ללכת‪ ,‬צאו קודם‪ .‬ברגע‬ ‫שיצאתם – צריך לדעת שני דברים‪ :‬הראשון‪ ,‬איך להעסיק את עצמך והשני – איך לא לעשות כלום וליהנות מזה‪ .‬כי‬ ‫מי שלא יודע את שניהם – עלול להשתגע"‪.‬‬ ‫ועוד שאלה בלתי נמנעת‪ :‬הרי כחברי קיבוץ‬ ‫הפנסיה שלנו מאד נמוכה‪ ,‬האם הירידה במצב‬ ‫הכלכלי לא מהווה פגיעה במשפחה?‬ ‫פפה איש שמסתפק במועט‪" .‬בית – יש‪ ,‬אוכל –‬ ‫יש‪ ,‬בריאות – יש‪ ,‬אפשר לצאת לנופש פעם או‬ ‫פעמיים בשנה‪ ,‬לקנות מתנות קטנות לנכדים‪,‬‬ ‫אביבה עדיין מביאה משכורת – אני לא צריך‬ ‫יותר‪ .‬וגם – יש תקווה שבעתיד הפנסיה תגדל‬ ‫קצת"‪.‬‬ ‫ובנימה אופטימית זו נפרדתי מפפה‪ ,‬לא לפני‬ ‫שאכלתי יחד אתו את הפאייה הטעימה שהכין‬ ‫הבוקר‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫עסקים ברמות )טור אישי( ‪ /‬אהוד שביט‬ ‫מה לעשות? לעסות‬ ‫בחודש שעבר דנו במסגרת זו בנושא המיתוג‪ .‬הפעם נחזור אחורה ונדון בשאלת בחירת תחום העיסוק‪ .‬עבור עצמאי‬ ‫זוהי שאלה משמעותית ביותר‪ ,‬וכדאי לנסות לתת עליה את הדעת לא רק בהתאם לנטייה אישית‪ ,‬מקצוע נלמד‬ ‫וניסיון‪ ,‬אלא גם בהתאם למגמות בשוק‪.‬‬ ‫רבים מהבוחרים לצאת לדרך עסקית חדשה‪ ,‬בין מתוך אילוץ ובין מרצון‬ ‫לעצמאות או למימוש חלום‪ ,‬מוצאים עצמם מול התלבטות לא פשוטה‪:‬‬ ‫מה לעשות? כיצד לממש לפחות חלק מהניסיון והידע שצברתי בחיים‪,‬‬ ‫ולהפוך אותו בסופו של דבר לעסק ומקור לפרנסה‪ .‬רבים נותנים ליד‬ ‫המקרה לסייע‪ ,‬ומנסים לזהות הזדמנויות טובות ולתפוס אותן בשתי‬ ‫ידיים‪ .‬זו אינה שיטה גרועה כלל ועיקר‪ ,‬כיוון שאם רוב בעלי המקצוע‬ ‫בתחום מסוים יבחרו תחום עיסוק בצורה מאוד שיטתית ומדוייקת‪ ,‬הם‬ ‫עלולים למצוא את עצמם מתחרים זה בזה בדיוק על אותו פלח שוק‪.‬‬ ‫דוגמא מוכרת היא גידול פירות חדשים‪ :‬הפרי מגיע לארץ והמגדלים‬ ‫הראשונים גורפים מחירים גבוהים; חקלאים רבים רואים כי טוב‬ ‫ונוטעים; ואז כעבור שנים ספורות השוק מוצף‪ ,‬המחירים נופלים‪ ,‬כולם‬ ‫מפסידים‪ ,‬ורק לאחר מספר שנים חלה התייצבות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬חשוב מאוד שלעסק שלנו תהיה ייחודיות מסוימת בשוק עליו אנו‬ ‫מתחרים‪ .‬ייחודיות שתקשה על אחרים לתת בדיוק אותו השירות או‬ ‫מוצר‪ .‬מאידך‪ ,‬חשוב שרמת הייחודיות לא תהיה קיצונית‪ ,‬כדי שיהיו‬ ‫מספיק לקוחות שיעריכו אותה מספיק ויסכימו לשלם‪ .‬כאשר יוצרים‬ ‫ייחודיות משמעותית מאוד‪ ,‬נוצר למעשה שוק חדש שאותו יש להכיר‬ ‫ללקוחות‪ ,‬בתהליך המכונה "חינוך שוק"‪ .‬זהו תהליך יקר ואורך זמן‬ ‫משמעותי‪ ,‬וחשוב להבין זאת ולהתכונן לכך במידה וזה אכן המצב‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬חשוב להתאים את מינון הייחודיות ליכולתנו לעמוד בה‪.‬‬ ‫כל שירות או מוצר‪ ,‬גם אם הוא ייחודי‪ ,‬משתייך לתחום רחב יותר‪ .‬ככל‬ ‫הניתן חשוב לנסות ולהתחבר לתחומים שלהם יש שוק גדול‪ ,‬גדל וזמין‬ ‫בעבורנו‪ ,‬ובפרט לתחומים בהם ניתן לראות בברור סיבות אובייקטיביות מדוע הם ימשיכו לגדול בעתיד הנראה‬ ‫לעין‪ .‬לדוגמא הצורך בשירותים ומוצרים לאוכלוסיה מבוגרת הולך וגדל עם הגידול בתוחלת החיים‪ .‬בהקשר זה‬ ‫הייתי רוצה להמליץ על הספר "מהפכת איכות החיים" של פול זאיין פילזר‪ ,‬בהוצאת פראג‪ .‬הספר מציג בצורה‬ ‫מעניינת‪ ,‬מעשית ומותאמת במיוחד למעוניינים ליזום עסק חדש‪ ,‬תעשייה אדירה ההולכת ומתפתחת בעולם ומהווה‬ ‫הזדמנות עסקית מצויינת לעצמאים‪ ,‬ובמיוחד לאלו המחוברים לטבע ולגוף‪ .‬מדובר בתעשייה השומרת על בריאותו‬ ‫של האדם ואיכות חייו לאורך השנים‪ ,‬במקום לטפל במחלות וסימפטומים כשאלו תוקפים‪ .‬דוגמאות‪ :‬אוכל בריאותי‬ ‫ותוספי תזונה‪ ,‬מועדוני כושר ומאמנים‪ ,‬רפואה משלימה ומונעת‪ ,‬ואף שירותים פיננסיים כדי לאפשר את כל אלו‪.‬‬ ‫אז מה לעשות? לעסות )או למכור מים מועשרי ויטמינים או ביטוח לרפואה משלימה או אימון אישי למאמני כושר‬ ‫אישיים או אולי‪.(?...‬‬ ‫הגלריה לאמנות ברמות מנשה‪ ,‬על שם לאו פלטאו וסטפי שליימר‪-‬יניצקי נפתחת!‬ ‫במקום שהיו חדרי הציור של לאו )אריה( פלטאו ז"ל )‪ (2011-1925‬ושל סטפי שליימר‪-‬יניצקי ז"ל‬ ‫)‪ ,(2011-1928‬בקומת הקרקע שמתחת למוזיאון ארכיאולוגיה‪ ,‬נפתחת גלריה לאמנות‪ ,‬המוקדשת‬ ‫לזכרם‪.‬‬ ‫שני האמנים יצרו‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ ,‬גוף עבודות גדול ומגוון מאוד‪ ,‬חלק מיצירותיהם עוסק בקיבוץ‬ ‫רמות מנשה‪.‬‬ ‫הגלריה הוקמה כדי לקרב את האמנות אל הקהילה‪ ,‬במטרה להוסיף עוד ממד בפן התרבותי של‬ ‫הקיבוץ‪/‬ישוב‪ ,‬שלא היה קיים כאן עד כה‪.‬‬ ‫בפתיחת הגלריה תוצג תערוכה לכבודם של סטפי ולאו‪.‬‬ ‫הפתיחה אחרי חג השבועות‪ .‬מועד מדויק יפורסם‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫המלצה על סרט )טור אישי( ‪ /‬ניצן פוגרונד‬ ‫"ג'אנגו" )ארה"ב‪(2012 ,‬‬ ‫ג'אנגו הוא שמו של עבד שחור אי שם בטקסס בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ .18-‬זוהי תקופת הפרעות‬ ‫שמבצעים בעלי העבדים בסחורות האדם שהועברו על ידיהם מאפריקה הנכשלת‪ .‬ד"ר קלוץ‪ ,‬מלומד‬ ‫גרמני‪ ,‬הוא שליח של הממשל הפדרלי שתפקידו לאתר ולחסל מבוקשים על ידי השלטונות‪ .‬המדובר‬ ‫בפושעים ובעבריינים נמלטים שעל ראשיהם יש פרס‪ ,‬מתים או חיים‪ .‬הד"ר משחרר את ג'אנגו כדי‬ ‫שיעזור לו לאתר זוג אחים‪ ,‬פושעים שרכשו והעבידו אותו בעבר‪ ,‬והשניים הופכים לשותפים במסע‬ ‫נקם הרואי‪.‬‬ ‫טרנטינו מוכיח לנו שוב את גאוניותו ומעצב לנו חוויה של הנאה צרופה מאלימות שלוחת רסן‬ ‫וחסרת מעצורים‪ .‬טרנטינו ממשיך בדרכו הקולנועית מעוררת ההשתאות שהחלה אי שם בימיהם‬ ‫של "ספרות זולה" ו"כלבי אשמורת" ומספר סיפור מענג‪ .‬מה שמייחד את ג'אנגו בעיני היא בחירתו‬ ‫המעניינת של הבמאי לעסוק כעת בסוגיה כבדת המשקל – תקופת העבדות בארצות הברית של‬ ‫הימים ההם‪.‬‬ ‫טרנטינו מצליח להציג את פניה המצמררים של התקופה ובה בעת לייצר עלילה מפתיעה‪ ,‬משעשעת‬ ‫ומרעננת‪ .‬סצנה שנחרתה בזיכרוני מתארת התעללות קשה בשפחה על ידי האחים הרשעים‪,‬‬ ‫וטרנטינו משכיל לרפד את התמונה בסאונד מרגיע‪ ,‬מוכר‪ ,‬משרה קונפורמיזם כמעט‪ ,‬ותוך כך להציג‬ ‫סצנה קשה שמתארת מהימנה את פשעיהם הנוראיים של בעלי העבדים‪.‬‬ ‫הנקמה מושלמת לבסוף‪ ,‬בדומה לנקמת היהודים בסרטו הקודם "ממזרים חסרי כבוד"‪ ,‬גם כאן‬ ‫מצליח האנדרדוג‪ ,‬במקרה הזה ג'אנגו‪ ,‬לגאול את דמם של אחיו האפרו‪-‬אמריקנים ולצאת עם ידו על‬ ‫העליונה ועל ההדק‪ .‬טרנטינו מספק לנו הנאה צרופה מצפייה באלימות קשה ממש ובכך מעורר‬ ‫שאלות ותהיות פילוסופיות על אלימות ונקמה ועל עמדותינו החיוביות כצופים כלפיהן‪.‬‬ ‫‪ 9‬בסולם פוגרונד )מתוך ‪.(!10‬‬ ‫‪24‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מתכון החודש ‪ /‬אפרת בליקשטיין‬ ‫עוגת הגבינה של מניה דיאמנט‬ ‫מי לא טעם והתענג על עוגת הגבינה המפורסמת של מניה?‬ ‫שנים היתה מניה אופה את העוגה לחברים וחברות בימי הולדת‪ ,‬בשמחות‬ ‫ובחגים‪.‬‬ ‫שמה יצא למרחוק‪ ,‬ולכבוד חג השבועות השנה הרי לפניכם המתכון המקורי‬ ‫להכנתה‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫בצק פריך‬ ‫ביצה ‪ +‬חלמון בלבד‬ ‫חצי כוס מיץ לימון ‪ +‬קליפה‬ ‫חצי כוס סוכר ‪ 2 +‬חבילות סוכר ווניל‬ ‫‪ 1‬חבילת מרגרינה‬ ‫‪ 2.5‬כוסות קמח ‪ +‬כפית אבקת אפייה‬ ‫מלית‬ ‫‪ 3‬חלמונים‬ ‫חצי כוס סוכר ‪ 1 +‬חבילת סוכר ווניל‬ ‫‪ 1.5‬שמנת חמוצה‬ ‫חצי ק"ג גבינה ‪ 5%‬או ‪9%‬‬ ‫‪ 2‬כפות קמח‬ ‫מוסיפים למלית ‪ 4‬חלמונים מוקצפים ‪ +‬שליש כוס סוכר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אופים ב‪ 180-‬מעלות‪ .‬בסוף האפייה להוסיף על הגבינה ‪ 1‬וחצי כוס‬ ‫שמנת חמוצה ‪ 4 +‬כפות סוכר ‪ 2 +‬ח' ווניל‪.‬‬ ‫מוציאים מהתנור כשהעוגה מוכנה ושופכים את השמנת על העוגה‪.‬‬ ‫מחכים שהעוגה תצטנן ומכניסים למקרר‪ .‬ובתאבון!‬ ‫‪25‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מאי‪:‬‬ ‫חוה פירט‬ ‫מרסלו פלקס‬ ‫צילי פפו‬ ‫ד' באייר תשנ"ז‬ ‫כ"ח באייר תשנ"ח‬ ‫כ"ח בסיון תשס"ט‬ ‫‪11.5.1997‬‬ ‫‪24.5.1998‬‬ ‫‪20.5.2009‬‬ ‫_________________________________________________________________________________‬ ‫דברים שהוקראו בקבלת שבת בחדר האוכל‪" :‬נאמר בשבת" ‪ /‬יחזקאל שלומי‬ ‫בשעה שאני מנסה לסכם לעצמי את השבוע שעבר עלינו חולפים בזיכרוני שורה של אירועים‬ ‫השזורים זה בזה‪ :‬בחלקם משמחים מאוד ומאידך אחרים שמזכירים לנו שאין שמחה שהיא‬ ‫רציפה וללא גבולות‪ .‬כולם ביחד יוצרים פסיפס המראה את זרימת החיים של חברה בריאה‪,‬‬ ‫חייה ותוססת‪ .‬ואכן‪ ,‬חגגנו את יום העצמאות וכולנו היינו שותפים לתחושה הבסיסית של‬ ‫חג‪ .‬ברכות לצוות שטרח ולכל אלה שתרמו מזמנם וממרצם להצלחת החג!‬ ‫לשמחת החג התווספה הופעתו המחודשת של עלון הקיבוץ‪ ,‬שבהחלט משקף הצורך למצוא‬ ‫עוד מסגרות שבהן חברים נפגשים ומשתפים אחרים בעולמם הפנימי שביום‪-‬יום לא כל כך‬ ‫זוכים להכיר‪ .‬ברכות חמות לדניאלה העורכת‪ ,‬לחברי המערכת ולכל אלה אשר תרמו‬ ‫בכתיבתם‪ .‬ישר כוח!! מקווים שימשיכו במשימה המבורכת‪ .‬השבוע גם התאספו חברים‬ ‫במועדון כדי לשמוע סקירה משרה אוסצקי על ספר חדש "מצדה של ורשה" שערכה דניאלה‪,‬‬ ‫בתה על אבא‪-‬סבא חיים לזר ליטאי ז"ל ועל חלקה של תנועת בית"ר במרד‪ .‬ללא ספק גם‬ ‫אירוע כזה עורר עניין רב‪ .‬השבוע גם ליווינו בדרכו האחרונה את חברנו רוני הדר ז"ל שהלך‬ ‫לעולמו‪ ,‬כאשר המשפחה ביקשה לא להשבית את ציון חג העצמאות‪ .‬אך ראו איזה פלא‪:‬‬ ‫באותה העת לילך )מבית קליין( ואשר דולב הרחיבו את משפחתם הצעירה והשמחה גדולה‬ ‫במשפחת גולדשטיין‪-‬קליין המסועפת‪ .‬ובסמוך לאירוע גם יהודית פרבר‪-‬כץ ילדה תינוקת‬ ‫ומיותר להוסיף עד כמה המשפחה שמחה במיוחד הסבתא נינון‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫אתמול שמענו סקירה מפי המנהלים של מפעלנו "ארד"‪ .‬לא אגזים אם אומר שהרגשה של‬ ‫נחת וסיפוק היו מנת חלקם של כל הנוכחים לאור הנתונים והתחזיות‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬עלי לציין בנימה לא כל כך אופטימית תופעה שמאוד מעסיקה אותי וגם אחרים‬ ‫והכוונה היא לחוסר תשומת לב אל החברים הבודדים שאינם מוזמנים להצטרף לאחד‬ ‫המעגלים שנערכים למחרת החג‪ .‬זה נושא שחייב לקבל התייחסות‪ ,‬משום שאין להשלים עם‬ ‫תופעות כאלה של ניכור‪ .‬עלינו לזכור‪ :‬זאת אוכלוסייה שמתמודדת יום יום עם הבדידות‪.‬‬ ‫מקווה שהנושא ימצא פתרון הולם‪ ,‬אם אנו מתיימרים להיות חברה נאורה‪ ,‬רגישה‬ ‫וסולידרית‪.‬‬ ‫שבת שלום!‬ ‫‪26‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫דאגה לתיקון‬ ‫)ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב(‬ ‫על שני דברים אין טעם לדאוג –‬ ‫על מה שניתן לתקן ועל מה שאי אפשר לתקן‪,‬‬ ‫מה שאפשר לתקן – יש לתקן‪ ,‬ולשם מה הדאגה?‬ ‫מה שאי אפשר לתקן – מה תועיל הדאגה?‬ ‫ברכות ליהודית ועמית‬ ‫כץ ולמשפחת פרבר‬ ‫על הולדת הבת‬ ‫אביגיל!!!‬ ‫ברכות ללילך ואשר‬ ‫דולב ולמשפחת קליין‬ ‫המורחבת‬ ‫מזל טוב לחגית ודורון‬ ‫על הולדת הבן –‬ ‫ארז ולמשפחת בן‬ ‫אבשלום!!!‬ ‫דרור המורחבת –‬ ‫על הולדת הבן!!!‬ ‫קול קורא לתושבי רמות מנשה לכתוב לעלון!‬ ‫תושבים יקרים‪,‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם לקחת חלק במיזם המחודש – ולכתוב לעלון רמות מנשה‪.‬‬ ‫אנו מחכים לקבל מכם חומרים כתובים בכל נושא‪ ,‬הבעת דעות‪ ,‬סיפור מעניין‪,‬‬ ‫חומרים אקטואליים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬תצלומים‪ ,‬יצירות‪ ,‬שירים‪ ,‬ציורים וכל העולה‬ ‫בדעתכם!‬ ‫*פרסום החומרים שייתקבלו ייעשה בכפוף לשיקולי המערכת‪.‬‬ ‫בתודה ובתקווה לשיתוף פעולה פורה!‬ ‫מחכים לכם‪ ,‬מערכת העלון‬ ‫‪27‬‬