עלון רמות מנשה חוברת מס' ,1080אפריל 2013תשע"ג גיליון מיוחד ליום העצמאות עלון רמות מנשה חוברת מס' ,1080אפריל 2013תשע"ג תמונת שער :צלמת טל לירן. אימא /ורדית קידר הכלבה מארלי בשדה התורמוסים של רמות מנשה. תוכן העניינים: שיר – ורדית קידר דבר העורכת הדף החברתי שלי ,גיורא רץ מכתבים למערכת העלון שלנו ,אברשקה ורד ריצה למרחקים ארוכים ,יהל לינטרנרי יום העצמאות ,2013ויקטור בליט ועדת ח"ץ :סיכום שנה ,עמוס בן-דרור פסח – זיכרונות ,יונה גור שיר – רינה טוכהנדלר עט לחינוך מפי הטף ,מרכז :יחזקאל שלומי מה קורה בתרבות ,קוקי לזר נעים להכיר – משפחת דולב חיים בינינו ,שרה אוסצקי-לזר מן הארכיון החיים כמשל :המדור הספרותי ,טליה גלינדס ויהל לינטרנרי עסקים ברמות ,אהוד שביט המלצה על סרט ,ניצן פוגרונד הערות מהיציע :מדור הספורט ,גיא בן-דרור מתכון החודש ,אפרת בליקשטיין יזכור ברכות ציור החודש ,מיכלי גרנדוס נאמר בשבת ,יחזקאל שלומי ישבה מתחתם במחתרת צעדיהם על ראשה רומסים מחשבת העט עוד בידיה הצופן לפניה צפון בריטי ,סמנים ומשדר. הגדוד עבר והותיר אך פגע והנה – המשדר חי לרגע משדר אותות למפענחת ולפתע – אורו הקלוש של החדר הועם ראש חייל הופיע בפתח פניו וידיו צלב הקרס ועימו ההרס. הליטה האישה פניה בידה קול המשדר נדם ובאה בעצמותיה כארס לחישת החייל: "אימא ,הלא מתת מזמן". ילדה אזנך הטי כי ירה הבן ולא החטיא. *בהשראת זיכרון לשואה. עלון רמות מנשה דבר העורכת /דניאלה אוסצקי-שטרן אנו שמחים לחדש את המסורת המפוארת של עלוני רמות מנשה .כבר בתום מלחמת העולם השנייה ,בלודז' ,חברי הגרעין שהקים את קיבוצנו הוציאו עלונים .במשך שנים ארוכות העלון שימש במה שבה כתבו מיטב הכישרונות ובעלי הדעה שהיו ועודם שייכים למקום הזה ,שאנו חיים בו. בנוסף ,הוא היה אמצעי קשר והחלפת מידע ודעות בין החברים. גם בתקופה של תקשורת מהירה – פייסבוק ומיילים – אנו סבורים כי יש מקום לעלון מסורתי כתוב ,שכל אחד יוכל להחזיקו ולקרוא בו. במערכת העלון התקבצו אנשים מכל שכבות הקהילה ונרתמו למשימה בהתלהבות ועם כל הכוונות הטובות .בכוונתנו להוציא עלון אחת לחודש ואנו קוראים לכם – להשתתף ולקחת חלק בהוצאתו. הגיליון הראשון מוגש לכם בתקווה שתמצאו בו עניין וכמובן ,נשמח להצעות נוספות ,למאמרים ולרשימות שלכם ,לשירים ,לקטעי זיכרונות, לתצלומים ולציורים. מזה זמן רב הקהילה שלנו גדלה ומתרחבת ואין מקום מפגש ,כפי שהיה למשל חדר האוכל בעבר. לכן אנו רוצים לראות בעלון את אחד המקומות למפגש ולאינטראקציה בין אנשים מכלל הישוב, על מגוון הגילאים ,העיסוקים וכל המעגלים המגוונים של הקהילה ושל הישוב המתחדש. זה עתה סיימנו חודש עמוס בחגים ובאירועים. מבלי ששמנו לב נגמר האביב הפורח והיפה המאפיין את אזורינו ,אשר משך המונים מכל רחבי הארץ לבוא ולצפות בפריחה ובשדות הירוקים. והנה אנו ניצבים בפתחו של הקיץ .ועל אף יופיו של המקום יש איום סביבתי על האזור שלנו ואנו ממשיכים במאבק נגד הקמת חוות הגז ב"חגית". אנו גאים שקבוצה פעילה של תושבים מנהלת מאבק עיקש להצלת הטבע והסביבה. אני רוצה להודות לחברי המערכת המסורים :יהל, ניצן ,אפרת ,טליה ויונה ,שפועלים למען איסוף חומר והוצאת עלון מרשים ומכובד ובעיקר – מעניין! תודה גם לכל החברים אשר פנינו אליהם לכתוב לעלון – והם נענו ברצון ובשמחה .תודה מכל הלב לגיורא שנתן לי ולנו את ההזדמנות להוציא עלון מחודש לחברי רמות מנשה ,אשר כאמור ,ממשיך מסורת ארוכת שנים של עלונים מושקעים והיסטוריים. שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח! בברכה, דניאלה עורכת :דניאלה אוסצקי-שטרן מערכת :אפרת בליקשטיין ,ניצן פוגרונד ,טליה גלינדס ,יונה גור, יהל לינטרנרי לפניות ולתגובות: [email protected] או בתא הדואר של דניאלה 2 עלון רמות מנשה הדף החברתי שלי /גיורא רץ אני שמח לפתוח את הדף שלי בברכה חמה לצאתו של העלון החדש במהדורתו הראשונה .עלון הקיבוץ ,מוסד שהיה בעבר מאושיות הקיבוץ .פני הקיבוץ נבטו דרך עלון הקיבוץ שהיווה במה לחברים שהרגישו חופשי להוציא את יצירותיהם מעל דפיו ,להביע דעות ,לבקר ,לברך ולתמוך היכן שצריך ונכון .היווה מקור מידע לכולנו על פעילות ההנהלה ,הוועדות השונות וקשר בינינו לבין מוסדות חיצוניים .התייחסנו אליו כעיתון פנימי משפחתי ואינטימי. עורכי העלון עשו זאת בתחושה של שליחות למען הכלל .די אם נזכיר את "מפי הטף" ,אמרות כנף שעברו מדור לדור וגם היום נעים להיזכר מה אמר כל אחד מאיתנו בילדותו. המדור הקבוע של לאורה על הסגנון והעברית ללא שיפוצים ,מאמרים כבדים של פעילי המפלגה שלנו וחיצוניים ,ציוריו הנפלאים של לאו שליוו אותנו בכל אירוע ,שמחה ,עצב וסתם יום יום ,דרך אמירות נוקבות בקריקטורה שהיא דרך ביטוי נפלאה להבעת דעות .עיתונות ללא יומרות והרבה פרגון מצדנו הקוראים הקבועים שחיכינו לו כאל רב מכר. הימים עברו ,התעייפנו קצת ביצירתיות שלנו ,שאפנו למשהו שונה ,האינטרנט תפס מקום מרכזי ,חיפשנו דברים אחרים אולי בעקבות השינויים העוברים על התנועה הקיבוצית ועלינו בפרט ,והאינטימיות שלנו פחתה .אלו הסיבות שהביאו לעלון אינטרנטי שעיקרו מידע ומיעוטו יצירתיות .אבל הצורך לכלי ביטוי פנימי לא פסק אף פעם. ולכן ,בתקציב הקהילה נכלל סעיף בעבור עלון ,עוד טרם ידעתי מה בדיוק יהיה .ואני שמח כי ההנהלה רואה בעלון כלי חשוב שיש לתקצבו ולהפעילו .קיימנו דיון בצוות החברתי על מהות ועל צורת העלון ,אישרנו את הרכב המערכת ונתנו את ברכתנו לעורכת העלון ,דניאלה שטרן ואתה אוסצקי שהוכיחה את כישוריה בעבודתה בחוץִ , חבורה צעירה ופחות צעירה ששמה לה מטרה בהוצאת עלון שיהיה יצירתי ,מקומי ,פתוח ופעיל .היה לי חשוב מאד כי מערכת העלון תייצג את כלל הציבור ובעיקר את הצעירים ,דור העתיד שלנו המהווה היום כח משיכה חזק ומשפיע .צוות המערכת כולו ודניאלה בראשם הגיעו ברצון ובהתלהבות לקראת המשימה. התקיים דיון בצוות החברתי בשאלה "של מי העלון ולמי הוא חשוף" .הרצון לשמור על משפחתיות ואינטימיות קיבוצית אל מול חיים משותפים על אותה גבעה ,מערכות חיים משולבות ,חינוך ,תרבות וחוויות משותפות .מערכת העלון רואה חשיבות בכך כי נהיה כולנו ,קיבוץ ואגודה, שותפים מלאים בכתיבה ובקריאה .ולכן הוחלט כי כל תושבי רמות מנשה ,אגודה וקיבוץ ,יהיו שותפים .בשנה הראשונה חברי המערכת יהיו בהרכב הנוכחי .לקראת שנה הבאה נפנה להנהלת האגודה להיות שותפים בתקציב העלון וכן נצרף למערכת גם מי שאינם חברי קיבוץ. אני מאחל למערכת העלון כי יהיה זה עלון יצירתי ,מעניין, מייצג אותנו ,חופשי ופתוח .כי נדע לנצל אותו ככלי ביטוי מאחד ולא מפלג ,שירגיש כל אחד מאיתנו כי הוא שלו, ובשבילו .בהצלחה!!!! בחודש מרץ החליפה גאולה את אפרת בתפקידה כמנהלת אגף בריאות ורווחה .אפרת מילאה את התפקיד במשך 7 השנים האחרונות .אפרת החלה את תפקידה בשנים הראשונות לאחר השינוי .תקופה של מעבר ממערכת שיתופית למערכת מופרטת ,שבה נדרש לעצב דפוסי עבודה שונים מחד גיסא ,ושמירת המחויבות הקיבוצית למערכת בריאות טובה ויעילה מאידך גיסא .העמדת שרותי "רפואת כפר" יעילה וטובה במציאות של שרותי רפואה במרחק חמש דקות נסיעה ליוקנעם .הייתה עסוקה בבניית מערכת סיעוד ובעיקר ביטוח סיעודי לכלל האוכלוסייה ללא קשר למצב הבריאותי ולגיל החבר .במקביל ,טיפחה אפרת את תרבות הגיל השלישי ובעיקר לחברים הסיעודיים ,מהטיפול האישי בבית החבר ובהשקעה ופיתוח תעסוקה לציבור הזה ב"בית רקפות" או ה"תעסוקון" בלשון העם .גאולה נכנסת לתפקיד עם ידע וניסיון בתפקידה הקודם שבטח יעזור לה בהמשך .נאחל לה המשך יוזמה ושיתוף פעולה לטובת כולנו. על כל זאת אני רוצה להודות לאפרת ולאחל לה הצלחה בהמשך תפקידה החדש בניהול "בית רקפות" במשרה חלקית .הבית הזה הפך להיות פעיל ויוצר ומהווה מקור תעסוקה ולימוד לחברים שלא מצליחים להגיע לגיל אור במועצה .עוד פינה חמה לחברינו שיש במה להתגאות .ישר כח!!! אנו צועדים ברגלים בטוחות לתהליך שיוך הדירות והפעלת קרן האיזונים .אני אומר בטוחות למרות הקשיים מולם אנו ניצבים ,כיוון שאנו מאמינים כי זה הכיוון הנכון שעליו החלטנו ויש ליישמו .צוות קרן האיזונים עובד שעות רבות בכל פניות החברים למציאת הפתרון הנכון .גם אני ממשיך לקבל פניות של חברים על הקשיים הצפויים עם תחילת התשלומים .אני מאמין כי אם ננהג ברגישות בתחילת הדרך ,ניטע אמון בקרב החברים במטרה להתקדם ולהיכנס בצורה שקולה ונכונה להליך שאיננו קל ומובן מאליו בתחילתו ,ויתברר בהמשכו. במקביל ,אני מתקדם בהכנת מסמכי הקצאת המניות לחברים לקראת החתמתם על ידי כל חבר במטרה להעביר פעימה ראשונה של תשלומים מרווחי העסקים המחולקים לחברים – דיווידנד – על פי אחזקת המניות של כל חבר, בחודש הבא. השבוע שבין יום השואה ליום העצמאות הוא בעיני השבוע הישראלי ביותר .ציינו את יום השואה בצורה מכובדת ויפה. הערכה גדולה לגרסיאלה ולצוות שידע שוב לשלב בין אזכור תקופת השואה של עם ישראל לערב מכובד ומעניין .תודה גדולה!! מערכת החינוך קיימה גם היא ביקורים וטקס בפינת הזיכרון על מנת להנחיל לילדים את מורשת הקיבוץ. אני כותב דברים אלו לפני יום עצמאות ולכן מאחל לכל ציבור רמות מנשה חג עצמאות שמח ,הרבה דגלים כחול לבן ,הרבה שמחה בלב ומנגלים שיעשירו את הבטן במטעמים מעושנים. חג שמח ,ברכות למערכת העלון ,שיהיה בהצלחה. 3 עלון רמות מנשה מכתבים למערכת אליפויות ישראל לבנים 2013בג'ודו אולימפי /אמיר קליין ב ,19.3.2013-יום שלישי בפסח התקיימה אליפות ישראל לבנים באולם מטרווסט ברעננה. האליפות הייתה מכובדת ומרגשת להפליא ,התחילה בבוקר בשירת התקווה והסתיימה בערב בחלוקת המדליות והתארים. לאורך כל הקרבות ביום זה של האליפות החשובה בשנה הורגשו היטב הקרבות של חניכי המרכזים לג'ודו והגנה עצמית שבהדרכת רחלי קליין נחמיאס ואמיר קליין. 62ספורטאים שעבדו קשה והתמידו לאורך השנה ,עמדו בקריטריונים באליפויות ההכנה )מועדון ,חוץ ובין לאומי(, מחנות האימונים ,מפגשי ואימוני הנבחרות וכמובן באימונים השוטפים ,זכו לייצג את העמותה באליפות נחשבת זו. הלוחמים הפגינו ג'ודו מקצועי וחזרו עם שלל מדליות ,ניצחונות וחוויות. ששת ימי האליפויות אשר חולקו לפי ילדים/נערים ובוגרים ,בנים ובנות ,היו מותחים ומרגשים. גיבוש הספורטאים והמשפחות ,בתוספת לעידוד הרציני ,ניכר באולם בתחרות. באליפויות קשות והפגנת ג'ודו איכותי 47-מתוכם זכו במדליות: 15אלופי ישראל 13 ,סגני אלופי ישראל 11-ספורטאים שזכו במקום השלישי והמכובד! כל הכבוד לכל הספורטאים וההורים שלקחו חלק באליפות וייצגו בכבוד את האזור. בהצלחה בהמשך דרככם התחרותית. 4 עלון רמות מנשה על מה אנו נלחמים? המאבק בחוות הגז /מטה המאבק עדכון מטה מאבק כרמל מנשה קצת נדמה שהפעילות שלנו שככה אך המצב הוא ממש לא כזה – עדיין אותה החלטה אומללה מאיימת על ציביון האיזור כולו ,ככל שאנחנו לומדים ובוחנים את אוצה ההחלטה אנחנו מבינים איזה סכנות גלומות בה. מאותה ישיבה גורלית מה 27-לנובמבר 2012עברנו כברת דרך די משמעותית. ב 24-למרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בשם מטה המאבק כרמל מנשה ועיריית יקנעם. מועצה איזורית מגידו צפויה להגיש עתירה ניפרדת בזמן הקרוב. קצת על ההישגים של מטה המאבק - הצלחנו לגרום לשינוי תודעה ברשויות ולרתום גם את מועצה איזורית מגידו וגם את עיריית יקנעם לתמוך בצורה אקטיבית במאבק – קרי גם כספית. הוגדר פרויקטור למטה – לירון שפירא מנהל היחידה הסביבתית של מועצה איזורית מגידו ,מועצה איזורית אלונה ועיריית יקנעם. מטה המאבק ייסד עמותה רשומה – "העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה" שתשמש אותנו לגיוס כספים. נשכר עו"ד יוסי חביליו שהגיש עתירה לבג"ץ בשם מטה המאבק ועיריית יקנעם. נשכר משרד יחסי ציבור – פאר-לוין לעזור בנושא התהודה התיקשורתית שחייבת ללוות את המאבק. אנחנו עוברים בין כל הישובים במרחב להעלות את המודעות ולצרף עוד ועוד תושבים למטה המאבק. כבר העברנו ערבי הסברה בכל ישובי ההר ואנחנו צפויים לעבור בין ישובי העמק אחרי חג הפסח. מה אני יכול לעשות? דבר ראשון להצטרף לקבוצת הפייסבוק -זיקוק גז בים -לא בכרמל. להתעדכן בכל הדיווחים השוטפים ופעילויות השטח הקרובות שלנו. בעקבות הגשת הבג"ץ אנחנו צפויים לחדש את פעילות השטח שלנו לייצר תודעה ציבורית. אנחנו צפויים להרים דוכן החתמה בצעדת יקנעם – אתם מוזמנים לבוא לבקר ,לחתום על העצומה ולרכוש את חולצת המאבק. אנחנו משוועים לפעילי שטח שיעזרו לנו להרים את התהודה הציבורית של המאבק! לפרטים ניתן לפנות לגדי שביט 0523234275 ולשלמה אמסילי 0526002175 פתחנו חשבון בנק לתרומות: מספר הסניף ,131מספר הבנק .31 שם החשבון – העמותה להגנת הסביבה כרמל-מנשה ע"ר. מספר החשבון 312053-409 חג פסח שמח לכולם! מטה מאבק כרמל מנשה 5 עלון רמות מנשה חברים שלום, אנחנו צוות האיזי ,פאב בקיבוץ רמות מנשה .פאבים שונים פועלים באזור שלנו :הבראנדייס בעין השופט ,החצר בדליה והיוליאן מאק ברמת בהשופט. נתחיל בסקירה עלינו ועל השנה האחרונה שבה פעלנו – רק בשביל שתדעו מי אנחנו ,ולא רק בשביל הסולידריות. התחלנו מאפס בלי תקציב ועל בסיס התנדבותי כיוזמה ברוכה של ועדת ח"ץ .כך אנחנו פועלים גם היום ,מנדבים את כל שעות הלילה של ימי שישי שלנו ,בשמחה גדולה ,כי בסך הכול כיף לנו ,אם כי לפעמים אנו קצת עייפים. מטרתנו ברורה :כיף ,ניקוי ראש ומעל הכול נקודת מפגש חברתית אמיתית. בשנה האחרונה יצא לנו להכיר את האנשים שאיתם אנו חיים ,חברים בגילאי 18עד .70אירגנו הופעות במאמץ משותף )כן כן ,עדיין על בסיס התנדבותי!( וחשנו עונג .פתאום נראה היה שהח"ץ וכלל החברים בהחלט חיים ובועטים .הרגשנו שתחושת השליחות וקירוב הלבבות שווה כל אגל זיעה. טיפחנו את היחסים שלנו בכבוד וסיפקנו אוכל ושתייה .המחירים שגבינו הם מהזולים בארץ אך ורק משום שאיננו מחשיבים עצמנו כעסק .אנו מרכז תרבות אמיתי .פעם היו מדורות – היום יש איזי. אבל זהו ,המקום בסכנת סגירה ויכול להיות שכל זה ירד לטימיון. ועכשיו לעובדות :המקום רשאי כחוק לשמש את הקיבוץ ואורחי החברים. אנו מתחייבים שלא להפעיל את המקום למטרות רווח ושלא תהיה פגיעה ברווחת התושבים )הפרענו למישהו בשנה האחרונה?( כמו כן ומן הראוי כי במידה והמקום יסגר תכולתו תימכר והכספים יועברו לטובת הקיבוץ )מדובר בהרבה כסף!(. לכן בחודש הקרוב אתם מוזמנים אלינו ,לפגוש אותנו ולהפגין סולידריות ,אם בביקור )אנו פתוחים בשלישי ובשישי( ואם בחתימה פשוטה בתחתית הדף כהבעת תמיכה. שלכם איזי )בונבונייר( על החתום :אייל פיאררט ונועם לנדר. נ.ב .בימים אלו נפתח חוזה האחריות על המבנה )בעבר מועדון הטרמינל( וכל מי שמעוניין מוזמן להציע עצמו כאחראי ,כראוי לחברה קיבוצית דמוקרטית. לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות אלינו באופן פרטי – אייל ונועם. 6 עלון רמות מנשה העלון שלנו /אברשקה ורד דניאלה אוסצקי אמרה שהיא מונתה כעורכת העלון וזאת היא הזדמנות להביע את דעתי על צורת העלון ומטרותיו. עלון הקיבוץ מלווה אותנו למעשה כל חיינו ,הוא התחיל שם באוסטיה ,בפולנית וביידיש ,החברות והחברים היו כותבים על הגיגיהם ,על מה שעבר עליהם השבוע ,על הגעגועים לאחים ואחיות שאינם ,ועל הרצון העז לעלות לארץ-ישראל ולהקים משפחה והקץ לכל הנדודים .את זה – מה שהחברים כתבו – היינו מקריאים בעונג שבת שהתקיים כל יום שישי בערב במועדון המקושט בסיסמאות ציוניות ,במפות של ארץ-ישראל .זה מאוד קירב אותנו. את העלון הזה אפשר לראות בשלמותו בארכיון הקיבוץ .בארכיון הקיבוץ נמצאים גם בשמירה העלונים של שני הגרעינים שלנו בצ'ילה ובאורוגוואי. העלון ליווה אותנו גם בהתיישבות :מהימים הראשונים החברים קבלו אינפורמציה על הנעשה בוועדות כמו מפעולות המזכירות ,וועדת המשק וועדת חברים ,הענפים השונים ,על כל קניית טרקטור או רכישה אחרת ,ובעיקר הסיכומים משיחת הקיבוץ שהתקיימה כל מוצאי שבת :כמו דיונים ,נושאים ,בעיות חברתיות ,כלכליות ,ופוליטיות אשר בארץ וברומו של העולם. העלון לבש צורה ופשט צורה ,לפי הזמנים לפעמים לעת מצוק ומשבר היה מפסיק לתקופה והיה מאוד חסר. יש לציין את העלון שבעריכתו יגאל ברקת ז"ל אשר ערך אותו תקופה די ארוכה ,נתן לעלון צורה ומראה קבוע, מדורים וטורים קבועים .שוב ,אפשר לראות את העלונים האלה בגנזך הקיבוץ ולדפדף בדפיו ולחוש את האווירה של הימים ההם. אני רוצה לאחל הצלחה לדניאלה ,שתדע להפיח חיים בעלון העומד לצאת ,שידע להשכיל אותנו בידע על המתרחש במוסדות הקיבוץ ושישמש במה לדעות ולהרגשות של החברים מן השורה ,להביע דעה ,לבטא ביקורת ואולי גם תמונה יפה. בהצלחה !!! אברשקה צילום :פנצ'ו 7 עלון רמות מנשה ריצה למרחקים ארוכים )טור אישי( /יהל לינטרנרי שאלות שדורשות נשימה עמוקה ותשובה ארוכה. למה הנאום של הנשיא אובמה היה הדבר הכי אופטימי שקרה בזמן האחרון? נדרשת מידה מסוימת של יומרנות בשביל לכתוב על אירוע שטובים ,חכמים ורהוטים ממני שפכו עליו נהרות של מילים .אבל ,אני מוכן להסתכן .כבר מראש אני מפנה למקום אחר ציניקנים שחושבים שהנאום הוא תחמון "הפוך על הפוך" של פוליטיקה ישנה עם מסכה נוצצת ...הוויכוח הזה לא מעניין אותי .אני כותב כי אני מאמין לו. אני שם בצד לצורך העניין את הבדיחות ,השימוש בעברית .אפילו את הסכסוך המסובך והמדמם הזה. אני רוצה להתמקד לרגע במהות של הדברים ,בשפה שבה בחר לנסח אותם .הרי כשהאדם החזק בעולם נואם הוא יכול לדבר בכל צורה שירצה; עומדים לרשותו אמצעי לחץ ,מהלכים פוליטיים ,עוצמה צבאית וכלכלית .אני מאמין לו כי הוא כיוון את הדברים שלו אל המקומות הבסיסיים והפשוטים )כמעט ילדיים( שקיימים בכל אחד לפני שמכסים אותם השכל ,הפחד ,הכוח ו/או האמונה באל .הוא ביקש מאתנו ,הישראלים ,לעשות את מה שאני ,כמחנך ,מבקש מכל נער שאני עובד איתו ,מכל תלמידה שאני מלמד אותה ספרות -לעמוד לרגע בנעליו של מישהו אחר .לא כתרגיל מחשבתי להשגת אמפטיה קצרת טווח .אלא ,כהשקפת עולם בסיסית ,כהבנה ששום שיח ,בטח ובטח שמשא ומתן ,לא יכול להתנהל אם לא קיימת היכולת ,או לכל הפחות ,השאיפה הזו .אובמה דיבר כמו מישהו שמאמין בגרעין הטוב שקיים באדם ,ביכולת שלו להשתנות ,בשכל הישר בהתאגדות עם אחרים .הוא דיבר כמי שמאמין שהאדם מסוגל להתעלות מעל הנסיבות שלתוכן נולד .אלו הנחות מוצא שקוראות תיגר על מהמקום אינטרסנטי -צרכני -אנוכי שמייעדת לנו התרבות המערבית .אלו הנחות מוצא ,שלעניות דעתי ,רק איתן יש למישהו את הזכות לעבוד בחינוך. אני מודה מראש ,עוד לפני שתנסו לרמוז על כך בעדינות -כן ,אני תמים .אני נושא איתי מנות גדושות )יש יאמרו מופרזות( של אמונה באנשים .ובוודאי שאודה בכך שהרבה מאוד איני יודע ,שחלק איני יכול לראות ועל חלק אחר איני רוצה להביט .אבל את המילים הללו אמר אדם שהוא נשיא ארה"ב. ואם הוא חושב שאפשרי וכדאי על פני חלופות אחרות ,להביט על העולם ,אפילו מהבית הלבן ,מבעד לאותם משקפיים שמרכיב איש חינוך -הרי שיש מקום לאותה תחושה חמקמקה שמכונה 'אופטימיות'. למה לא נבהלתי מהרעיון שתהיינה תפילות בבתי הספר? אני לא בטוח אם זו הייתה הדלפה או ספין או שקר או גם וגם וגם .לפני כמה שבועות פורסם לזמן קצר ששר החינוך החדש ,שי פירון ,יוזם הכנסה של תפילות להצלחה במבחן או משהו כזה .ביררתי קצת לפני הכתיבה של הטור וכבר ראיתי הכחשה ומאז שקט תקשורתי -ובכל זאת -זו הזדמנות טובה להידרש לסוגיה הזו. אני זוכר שבצבא קינאתי בחברים הדתיים שלי .בכל יום בטירונות הם היו זכאים ל 20-דקות של תפילה מידי בוקר. באותם ימים ארורים בתל ערד שוועתי לכל רגע של שקט ,אפילו הליכה לשירותים הייתה הפוגה מהשגרה המדכאת של טירונות חורף .אחרי שסיימתי ,התקדמתי והתבגרתי הבנתי שיותר מכל מה שחסר לי אז היה זמן עם עצמי; כמה דקות בכל יום להתכנס אל משהו מהותי ,אל משהו בסיסי ומופשט שפשוט אין לו מקום בשטף היומיום .זה מה שחבריי הדתיים קיבלו .בגלל זה קינאתי .תפילה היא ,בעיני ,קודם כל ואחרי הכל ,התייחדות של אדם עם מהות דרך טקסט וטקס. אני לא בטוח מה אני הייתי עושה עם 20דקות בטירונות -בטוח שלא הייתי מתפלל לאלוהים .אולי הייתי קורא שירה ,אולי כותב אולי שותק. תלמידים ,בדומה לחיילים ,נמצאים במקרים רבים ,במציאות שלא בחרו בה .היומיום שלהם הוא מרוץ מתיש ועמוס במטלות ולחצים .הייתי שמח לתת לכל תלמיד שלי כמה דקות שבהן יזכיר לעצמו מה חשוב לו ,מה נותן לו כוח ,ממה עליו להישמר .אולי בשביל לנסח זאת היה בוחר בתפילה מתוך "סידור" אורתודוכסי או אולי רפרומי .אולי בשיר של לאה גולדברג .אולי היה כותב בעצמו ,אולי עם חבריו או הוריו .אולי היה שותק .העיקר שלכל תלמיד יתאפשר לנסח לעצמו את עצמו ולקבל מביה"ס בכל יום 20דקות ולגיטימציה להיות שם באמת .אמן. סיבה מספר 1למה אני אוהב לרוץ :כי לפעמים מגיע רגע שבו השמש בזווית מאוד מסוימת והרוח בדיוק והדרך נפקחת ,ואני מוכן להישבע שליאונרד כהן כתב את השיר הזה במיוחד בשבילי. *אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים עניין ,הרבה מלים צריך הרבה משפטים )מ' אריאל(. 8 עלון רמות מנשה יום העצמאות / 2013ויקטור בליט לכבוד אורוגואי ועמה עוד בשנת ,1945בוועידת סאן פרנסיסקו ,ממשלת אורוגואי העלתה את הצעתה לראשית פתרון שאלת היהודים ובמסגרתה פניה אל כל מדינות אמריקה הלטינית לדרוש מבריטניה לבטל את שליטתה בארץ-ישראל .אולם, ממשלת בריטניה התנגדה נמרצות לכך .בעקבות ה"שבת השחורה" ) (28.6.1946התארגנה במונטבידאו הפגנה בהשתתפות כ 20.000-מפגינים ,יהודים ולא יהודים ,ובה נשאו דברים פרלמנטרים ליבראלים משתי המפלגות הגדולות המסורתיות ,מהמפלגה הסוציאליסטית וביניהם לואיס בג'ה ברס ,אשר עתיד להיות נשיא אורוגואי. בסופו של דבר ,בפברואר ,1947בריטניה העבירה לאו"ם את הטיפול בסוגיית המנדאט על ארץ-ישראל .ב- ,22.4.1947כשישה ימים לפני התכנסותה המיוחדת של האסיפה הכללית של האו"ם ,שבה תמונה ועדת חקירה בנוגע לסיכסוך יהודי-ערבי ,כבר משרד החוץ האורוגוואי שלח מברק אל אנריקה רודריגס פברגאט )נציג אורוגואי באו"ם( ובו הוראות להצביע בעד החלוקה .יתר-על-כן ,אורוגואי הציעה לאפשר לסוכנות היהודית להציג את עמדתה באסיפה הכללית ,על-אף שהיא לא הייתה חברה בארגון .הצעתה של אורוגואי הייתה חשובה ביותר כיוון שאפשרה לסוכנות היהודית להיהפך לנציגת העם היהודי באו"ם. לאחר קבלת החלטה למנות ועדה מיוחדת של האו"ם בנוגע לפלסטין ) ,(UNSCOPארה"ב הציעה ועדה בעלת 11 חברים ,כשבמסגרתה כיהנו שלושה נציגים לטינו-אמריקאיים :פרו ,גואטמלה ואורוגוואי .אורוגואי תאמץ עמדה פרו-יהודית מובהקת .בתמיכה שבעה נציגי מדינות בוועדה ,וביניהם אורוגואי ,הומלץ על חלוקת הארץ לשתי מדינות עצמאיות :יהודית וערבית .המיעוט בוועדה המליץ על הקמת מדינה אחת דו-לאומית .במקביל ,ממשלת אורוגואי דרשה לחקור את המצב של הפליטים היהודים העצורים בקפריסין ,אשר נעצרו על-פי מדיניות הספר הלבן .האורוגואים טענו שבעיית הפליטים בקפריסין היא בלתי ניתנת להפרדה מהשאלה הלאומית היהודית ובלתי נסבלת מבחינה הומניטארית .רודריגס פברגאט וחורחה גרסיה גרנדוס )נציג גואטמלה( השיגו הישגים חלקיים בלבד בנושא זה .וועדת UNSCOPביקרה רק במחנות הפליטים באוסטריה ובגרמניה ,אך לא בקפריסין. לקראת הגשת דו"ח UNSCOPלאסיפה הכללית של האו"ם ,אורוגואי הציגה מסמך נפרד נוסף ובו נאמר" :הקמת מדינה יהודית תיתן פתרון טריטוריאלי לבעיית היהודים מאירופה ותאפשר לשפר במידת מה את הנזק האיום שממנו סבל העם היהודי במשך רדיפות הנאציזם ,כאשר גם כיום הוא חשוף עדיין לאיומים חדשים הנובעים מאפליה וגזענות" .האו"ם קיבל החלטה שונה מזו שהציעו אורוגואי וגואטמלה ,בטענה שפתרון הסכסוך בארץ- ישראל לא אמור לתת מענה מלא לבעיית היהודים בכללותה .עמדת ממשלת אורוגואי גרמה לתגובות קשות במיוחד של בריטניה ,הן באמצעות שדרים דיפלומטים והן באמצעים עקיפים. פעילותה של נציגות אורוגואי באו"ם ,על-סמך עמדותיה של השלטונות במדינה ,הייתה מכרעת בכינוס השני של האסיפה הכללית של האו"ם ,שנערך בין ה 16.9.1947-לבין ה .29.11.1947-בישיבה שהתקיימה ב,26.1.1947- רודריגס פברגאט הציג בפרטי פרטים את הנימוקים למען החלוקה ובמרכזם הטענה שהקמת מדינה לעם היהודי תהיה ניצחון על האפליה הגזענית ועל המשטר הנאצי .ב ,29.1.1947-האסיפה הכללית של האו"ם החליטה בחיוב על חלוקת הארץ לשתי מדינות .ב 30.11.1947-כ 30.000-איש ,יהודים ולא יהודים ,השתתפו בעצרת חגיגית בלב מונטבידאו ובה פרצי רגשות גדשו את כל הנוכחים. הודעות מדינות ערב על כך שעם סיום המנדאט ) (15.5.1948תפלושנה אל מדינת ישראל ולנוכח העובדה שהברית בין ארה"ב לברה"מ החלה להתפורר עקב החרפת המלחמה הקרה ,גרמו לנסיגת האמריקאים מתמיכתם ברעיון החלוקה ולחיפושים אחרי אופציות אחרות .למרות הלחץ האמריקאי ,בכינוס המיוחד הנוסף של האסיפה הכללית ,שדן שוב בשאלת החלוקה ,ממשלת אורוגואי שמרה על תמיכתה בהחלטה המקורית. ב 15.5.1948-הוקמה מדינת ישראל ואורוגוואי הייתה בין המדינות הראשונות שהכירה בריבונותה של מדינת ישראל .בעקבות פלישת מדינות ערב ,הפרלמנט האורוגוואי החליט ,ב ,27.5.1948-לשגר מסר לכל הפרלמנטים בעולם ובו דרישה לפתח פעילות בינלאומית לשם כיבודן של החלטות האו"ם ,הגנה על המדינה החדשה ועל עצם הקמתה ,אשר מהווה מעשה של צדק בינלאומי .ישראל הצטרפה לאו"ם ב 11.5.1949-ואורוגואי הייתה שוב בין המדינות שאפשרו את זאת ,יחד עם ארה"ב ,גואטמלה ,קנדה ,היטי ,פנמה וכו'. 9 עלון רמות מנשה ועדת ח"ץ )חברים צעירים( – סיכום שנת הפעילות / 2012עמוס בן-דרור בשנה האחרונה החזרנו עטרה ליושנה והחיינו את ועדת הח"ץ ואת פעילות הח"ץ .הח"ץ רואה בפעילות התרבותית-חברתית המשותפת שנעשתה ההזדמנות להיכרות וליצירת קשרים חברתיים בין הצעירים ,ולהרגשת שייכות לקהילה .אנו רואים את הח"ץ כגוף מוביל בקהילה ולכן חלק מן הפעילויות שהח"ץ אירגן כוון ויכוון לכלל הקיבוץ. פעילות ועדת ח"ץ בשנת :2012 בשנת 2012ארגנה ועדת ח"ץ טיול של יומיים ,כולל לינה ,לחאן הגלילי ,שבו השתתפו כ 150-איש ,ערב פוייקה מדורה ושירים בבקתה של עין השופט וערב "מי רוצה להיות קיבוצניק" בהשתתפות כ 45-איש ,ארבע הופעות של זמרים אורחים בפאב בהשתתפות בין 100-40איש כל אחד .גולת הכותרת הייתה בניית בקתה לקיבוץ בנקודה הישנה ,כולל ערב הנחת אבן פינה בחג הקיבוץ בהשתתפות כל שכבות הגיל וערב פוייקה +גיוס בנייה בשישי לפני שבועיים. מה אנחנו מתכננים לשנת ?2013 • • • • • • • סיום בניית הבקתה ,שתילת עצים וטיפוח המקום. חניכת הבקתה בערב תרבות בחג הקיבוץ. קיום הופעות אומנים צעירים ומקומיים בפאב אחת לחודש/חודשיים. ארגון טיולי ח"ץ באזור ובארץ. ערבי פוייקה ,מדורה ושירים. שבוע בים. וכל יוזמה אחרת לפעילות שתבוא מהשכבה הצעירה! לסיכום: 2012הייתה שנת פעילות מוצלחת מעל המצופה .אנו מקווים שב 2013-נצליח להוציא עוד יותר פעילויות אל הפועל .ועדת ח"ץ עדיין זקוקה לכוחות נוספים על מנת להרים פעילויות נוספות .כל מי שמרגיש צעיר מוזמן להצטרף לוועדה או לקחת על עצמו עשייה של פעילות שקרובה ללבו בסיוע הועדה. בונים את הבקתה בנקודה הישנה 10 עלון רמות מנשה פסח :זיכרונות מימים רחוקים של ילדות בקיבוץ רמות מנשה /יונה גור פסח היה חג גדול ומיוחד .לפני פסח היו נערכות בקומונת הילדים מדידות הקיץ .לפסח קיבלנו כל שנה חצאית טרלין כחולה עם קפלים ,חולצה לבנה וסנדלים +גרביים חדשות .כמו בראש השנה ,גם את פסח חגג כל הקיבוץ יחד .לא היה מבנה מספיק גדול כדי להכיל את כל חברי הקיבוץ וילדיו עם הרבה מאוד אורחים מבחוץ ,לכן ליל הסדר היה נערך במבנה של המוסך והמסגרייה .כשבוע לפני הסדר היו מרוקנים את המבנה ומתחילים לנקותו .בדים ענקיים מעשה ידיו של לאו ]פלטאו[ היו נתלים על הקירות .טורים ארוכים של שולחנות היו נבנים מפלטות של עץ שהועמדו על "חמורים" .ספסלי עץ ארוכים היו לישיבה .על כל השולחנות הונחו מפות לבנות ,צנצנות עם פרחים, בקבוקי יין ומיץ פז תפוזים ואשכוליות .מאות משתתפים יחד בסדר הקיבוצי .אחר הצהריים ,לפני החג ,היינו יוצאים לשדה לחג העומר .ראשית תבואת השדה .קציר ,ריקודים ,ברכות .משם היו אוספים זרים של שיבולים, איתם היו ילדי כיתה א' נכנסים בליל הסדר ,פוסעים בין השורות ,כשידיהם מונפות למעלה ,מביאים את אגודות השיבולים אל הבמה .אחר כך היינו קוראים בהגדה .הגדת הקיבוץ הארצי .הגדה נטולת אלוהים .הגדה שמדגישה את תקומת עם ישראל ואת האביב .מספרת את סיפור יציאת מצרים אך ללא התערבותו של האל וללא הודיה לו .כל אחד ידע את תורו בקריאה .ובין לבין הופיעה המקהלה והובילה את זימרת הרבים ,ונחמיה היה שר את "אייל אייל בן קרניים במחנים במחול". ולאו בקולו העמוק היה שר את שיר השיכור ,ומוסדניקים בוגרים היו מציגים את "מגש הכסף" ,ורחל למשטיין או ניצה היו מובילות את החד-גדיא המסורתי. חדר האוכל ,מרוקן משולחנות וכיסאות עוד לפני ערב החג ולאחר החג היינו נוהרים כולנו לשם למעגלים של ריקודי עם ,לצלילי האקורדיון של מאיר רפאלי .כמה שנאתי את הקריאה "אלומה -לילה טוב" שגדעה באחת את השתתפותנו בחג ,בריקודים ,ושלחה אותנו למיטות .באוכל אני זוכרת במיוחד את מרק הקנעיידלך ,את הלפתן העשיר ,את הגפילטע-פיש ,המתוקים ללא חסה והמלוחים עם החסה... במשך שבוע פסח אכלנו לחם ,לצד המצעבריי שהיו מכינים לנו הורים. בפסח היה זמן של בילויים עם ההורים בעיר .סרט ,הצגה .כמה היה לנו קשה להסתדר בעיר באותו שבוע! כל מה שרצינו לא היה :עוגה ,פיצה ,פלאפל ,סנדוויץ. שבח והלל לצעירינו אשר העלו את חג הפסח בקיבוצנו כל דכפין וכל דצריך נהננו, מאוירה מאירה, מארוחה לעילא ולעילא ואגדה ,איך לאמר" ,לא נורא" גם אם אלוהינו חזר אלינו בתשובה כשמשה היכה על סלע ואחד מי יודע העיקר שקיבלנו חד-גדיא והחג שמח אכן היה! כל הכבוד לעושים במלאכה על טהרת התנדבות כמו שפעם לפני שנים היה. רינה טוכהנדלר2013 , 11 עלון רמות מנשה עט לחינוך -הפינה להגיגים בנושא חינוך הבעיה של מערכת החינוך אינה המורה. הבעיה היא התפקיד שאנחנו ,כחברה ,מיעדים למורה. אנחנו חושבים שתפקיד המורה הוא ללמד. אבל האמת היא שתפקידו הראשון הוא :לא להפריע לילדים ללמוד. התפקיד השני שלו הוא לעודד אותם לחשוב ולשאול שאלות. המורה לא אמור לגלות לתלמידים את התשובות, לשאלות שהם לא שאלו את עצמם ,ולכן גם לא מסקרנות אותם. המורה אמור לסקרן בשאלות .להציע את התעלומה. הילדים כבר ירוצו לחפש את התשובות שלהם. בדרך הם ימצאו את הכלים כדי לגלות את התשובות. המורה יכול לעניין בכלים. אם הכלים יהיו מעניינים ו/או יעזרו לילדים לפתור את התעלומה, הילדים ייקחו אותם. כדאי לעבור למערכת חינוך המבוססת על: סקרנות ,הנאה ,הסיפוק מחוויית ההצלחה כשפותרים תעלומה בכוחות עצמנו ולא מתוך הפחד שלא לעמוד בציפיות מערכת הדירוג. "בעצם רק בדרך נס לא החניקו שיטות ההוראה המודרניות את הסקרנות הצרופה לחקור ולדרוש, כי מלבד עידוד ,זקוק צמח עדין זה בראש ובראשונה לחופש ,בלעדיו הוא נידון לבטח לקמילה ולכיליון" )אלברט איינשטיין( בתקווה שעדיין לא החניקו עמוס בן דרור /הלחן :עממי למתעניינים ,מומלץhttp://www.ted.com/talks/sugata_mitra_build_a_school_in_the_cloud.html : "מפי הטף" /מרכז :יחזקאל שלומי ילדי גן ניצנים מספרים – אפריל ) 2013המילים הן מפי הילדים – ללא עריכה!( רוני שחורי -אנחנו גן ירוק שמטפל בצמחים ושומר על הטבע. עידן שטסברג -אנו בונים את החורשה על יד הבריכה עם אנשי החווה שעוזרים לנו. יערה וקס -בקציר העומר רקדנו כל הילדים של גן ניצנים את השיר "ניצנים נראו בארץ". יהלי שר -אנחנו שומרים על הטבע כי אנחנו עושים שימוש חוזר עם הבקבוקים ,וכל מיני קרטונים בסדנת היצירה. תום כהן -פעם אני ,שחר ותומר עשינו סיבובים של נינג'אגו ונפלנו על התחת וגם אנחנו אוהבים לעבוד בחורשה עם החווה ולסדר אותה. מעין עופר -מצחיק אותי שבטיולים המטפלות "מכות" על הכובע שלנו ואומרות שקט. נטע פרבר כץ -בגן אנחנו עושים יצירות הקשורים בנוף שיש בחוץ. הגר הרץ -כאשר אנחנו רבים אנחנו הולכים לשיח וחושבים על פתרון שיהיה נעים לאחד לשני. אסף דרכי -בפורים התחפשנו עם תחפושות ושיחקנו עם מיני דומיות. גאיה קורן -אנחנו אוהבים לחקור את הטבע. עמית קרן צור -כמעט תמיד אנחנו מביאים ספרים לגן. נועה מינקס -יש לנו קרטון ובפנים יש זחלים של לבנין הכרוב. דניאלה פרנס -אנחנו משקים את הגינה במי גשמים וגם אנחנו אוספים מים מהמזגנים. יובל אוחנה -בגן שלנו יש בית גידול לפרפרים שהכנו מקרטונים שהבאנו מהמכלולים ושם אנחנו שמים זחלים ודואגים להביא להם עלים שיהפכו לפרפרים נשחרר אותם בגינה שלנו. 12 עלון רמות מנשה ילדי גן אילנות מספרים על גנם: עמית-זה לא סתם שם של טבע ,זה גן על שם של עצים. עילאי-אנחנו בגן שומרים כל הטבע ,שומרים על החיות ומשקים צמחים. ניב-אנחנו גן ירוק ששומר על הטבע. רומי-בגן אילנות לומדים הרבה כמו למשל ,פירמידת המזון. עדי-אנחנו גן בוגר. אופיר-מקשטים את הגן לכבוד יום העצמאות. יערה-בגן שלנו מציירים ועושים מפגשים. הדר-מסדרים את החצר בכל יום ראשון. אילי-אנחנו שומרים על הבריכה האקולוגית ,שיש לנו שם ראשנים וגמבוזיות ,ובגן יש לנו אוגר. שי-תולים ציורים שלנו והגן שלנו יפה. נועם פ-.אנחנו עושים הרבה יצירות. זיו פ-.אנחנו עובדים בארגז החול. נועה-אנחנו עובדים בגן בגואש ,בדבק ,ציור ,בחמר ושולחן חול. ניצן-בגן שלנו אנחנו מתנהגים יפה אחד לשני. נמרוד-אנחנו סופרים את העומר ,והיום אנחנו שבועיים לעומר. יונתן-יש לנו בריכה אקולוגית ובה גמבוזיות ,ראשנים ,יקינטון וחסת מים. יובל-אנחנו מונים כל יום בגן את הילדים ,ובודקים כמה הגיעו וכמה חסרים. זהר-אנחנו שרים במפגש הרבה שירים ורוקדים. זיו ג-.למדנו על לוח שנה ויש לנו כזה במפגש. ילדי גן אילנות מברכים את תושבי רמות מנשה: נועה-שיהיה לכם טוב. זיו ג-.תהינו בטקס של יום העצמאות. ניצן –יום עצמאות שמח. נועם ל– .שיהיה לכם בריאות וחברים ,אנחנו אוהבים את ישראל. מור-שיהיה לכם נעים בארץ שלנו. יואב-חג שמח. יונתן-שיהיה לנו שלום. מיה-שעם ישראל לא יהיה מפוזר יותר כמו פעם. יובל-שלא יהיו יותר מלחמות. ניר-שיהיה הסכם שלום וכל בני ישראל יהיו יחד. *מדור זה פתוח לכל מי שרוצה למסור "אמרות כנף" של ילדינו. אפשר למסור אמרות ליחזקאל שלומי שמלקט את החומר. 13 עלון רמות מנשה מה קורה בתרבות )מרץ-אפריל / (2013קוקי לזר חודש חג הפסח עבר ,וברמות מנשה התקיים סדר פסח עשיר בתוכן ובאוכל טעים, בחדר האוכל המקושט והמושקע ,על ידי משפחת בנימין וצוות חברים צעירים שלקחו על עצמם את משימת עריכת סדר פסח קיבוצי מסורתי .היו הופעות ,שירים ואיך לא, קריאת ההגדה המיוחדת שיהל הכין .אך מה שחשוב הוא ה"ביחד" ,האווירה הטובה ורוח העשייה .תודה למארגנים ולכל מי שתרם להצלחת הסדר :גיא ,יהל ,דורון ,עמוס, צבי מזור וכל המשפחות. למחרת ,בין שיבולים וחרציות )על רקע ערמות אבנים ,שאריות בטון ועוד חומרי בניין ...שדרוג התשתיות ילווה אותנו בכל אירוע (...חגגנו את חג העומר .בנות הצוות המארגן )יעל ישראלי ,לילך בן דרור ,אסנת אלדר ומיכל טרטצקי( ,הובילו וארגנו טקס אביבי וחגיגי .תודה לרקדנים ,קטנים וגדולים ,להרכב המוזיקלי )דניאלה לאמש, דניאל הרץ ואייל שמעוני( ולכל מי שעזר בסידור ופירוק המקום. ולסיום החג ,באופן ספונטני ומשפחתי ,אסנת דומן ואסנת אלדר הזמינו את הציבור למועדון לחבר למימונה. מאכלים מסורתיים ,מופלטות ,דבש והרבה מתוק היה שם!! תודה. יום הזיכרון לשואה ולגבורה לציון 70שנה למרד גטו ורשה היה מכובד ומרגש ,קוימו שני טקסים ,בפינת הזיכרון שם התכנסו מבוגרים וילדים ,מאורגן על ידי אסנת דומן ואסנת אלדר ,תודה!! והטקס המרכזי בערב ,באירגון הנפלא של גרסיאלה ורינה שכבר עושות את המלאכה שנים רבות .תודה למרים ברלגובסקי על סידורי הפרחים המקסימים ,ולכל המשתתפים )מקהלת רמות מנשה ,ניצה ,נעמי ,גיא ,עדי ,מיכאל( והעוזרים להצלחת הערב .היה מרגש במיוחד! חג 65לרמות מנשה – התקיימה פגישה ראשונה של הצוות המארגן ,עדיין ניתן להצטרף! יש לנו הרבה רעיונות, עכשיו הגיע זמן בחירת האירועים ,הכול במסגרת התקציב הקיימת ...פרטים נוספים בחודש הבא! יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה 65 -למדינת ישראל כבר כאן ,הצוות עובד במרץ בתחומים השונים של האירגון – נצטרך ידיים לסידור ופירוק ונשמח למתנדבים!! ברצוני להדגיש את שיתוף הפעולה המלא של הנעורים בהדרכת מאי יחזקאל ,המדריכה המובילה ,שלקחו על עצמם תחומים שונים באירגון החג .בתקווה להמשך עבודה משותפת ופורייה!! כמו כן ,אנו מתכננים אירועים שונים לציון 100שנה לשומר הצעיר שיתקיימו בחודש מאי ,והצגה למבוגרים בהפקה פנימית ותגבור מקיבוצי האזור ,על ידי ניצה שפירא ורחל ברק ,מתוכננת גם לחודש מאי. כמו כן ,אנו ממשיכים לקיים מפגשים /הרצאות במועדון על ידי חברי היישוב ,הפעם הייתה הרצאה של שחם ברקת ,מעניינת ומעשית .לצערי מעט מאוד אנשים מנצלים את ההזדמנויות האלה למפגש ולהכרות באופן אחר עם חברינו ,וחבל .עוד מפגשים כבר מתוכננים ואשמח לרעיונות לשיפור השתתפות... אם יש לסכם את הרבעון הראשון של ,2013אני חייבת לומר שהציבור מפגין רוח התנדבות יפה ,רוב האנשים שפונים אליהם מוכנים לעזור ולתת יד וזה מוערך ביותר!! יחד עם זאת ,חשוב לי להבהיר שהפניות ה"כלליות" הן אמיתיות ,ועדיף להרים טלפון או לשלוח מייל לשאול האם עדיין רלוונטי ,אם צריך עזרה כזו או אחרת, מאשר "להסתמך" על זה שמישהו כבר יפנה ...ותודה שוב לכל מי שמתנדב )בכל התחומים :על הבמה ,לחשיבה משותפת ומאחורי הקלעים( ,רק ככה נוכל להרים ולעשות אירועים ומפגשים ראויים בקהילה הקטנה שלנו. נושא התקציב הוא התעסקות לא קטנה וגורם להרבה כאבי ראש ותסכולים ,יש דרישה מהנהלת האגודה לנצל את התקציב בחלוקה אחרת ,פחות לשלם על עבודה מקצועית ,ויותר על תכנים וחומרים, ואני עושה כל מאמץ כדי שלא יפגע באיכות ורמת האירועים ,אך לפעמים לא פשוט .אנשים בעלי "ידיים טובות" ,ידע בחשמל ,נגרות וכו' ,יתקבלו בשמחה לעבודות טכניות ומאחורי הקלעים. זה הכול להפעם ,מוזמנים לשלוח אלי הערות והארות, רצונות ועוד. חגים שמחים לפנינו! 14 עלון רמות מנשה נעים להכיר :משפחת דולב אשר בן ,32רכז תחבורה ציבורית באגף תקציבים במשרד האוצר. לילך )לבית קליין( בת ,32מורת דרך. הלל בת שנה ושמונה חודשים עובר בן 8חודשים... גרים בשכונת נופים מזה ארבעה חודשים. מדוע בחרתם בשם הלל? בחרנו בשם כי אנחנו מאוד אוהבים את שירו של נתן זך "אני רוצה תמיד עיניים" ומאחלים להלל בתנו שככה תחייה את חייה: אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות את יפי העולם ולהלל את היופי המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל את מי שעשה אותו יפה להלל ומלא ,כל כך מלא ,יופי. ואינני רוצה להיות עיוור ליופי העולם כל עוד אני חי .אני אוותר על דברים אחרים אבל לא אומר די לראות את היופי הזה שבו אני חי ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות ועושות את יד באומץ ולא פחות מכך ,בסבלנות ,סבלנות בלי די. איך נפגשתם? נפגשנו בשנת השירות במכינה על שם יצחק רבין )לפני 14שנים( ומאז אנחנו ביחד. איך הגעתם לכאן? לילך בת הקיבוץ ,רוב המשפחה בקיבוץ :הורים ,אחים ,סבים .המשפחה של אשר מקיבוץ גשר הזיו .עברנו לירושלים ללימודים ומצאנו את עצמנו שם שש שנים אבל תמיד ידענו שנחזור בסוף צפונה ועם הגעת הילדים הגיע הזמן. מרוצים בסולם מ 1-עד .8 :10עדיין מתאקלמים ,רק ילך וישתפר... מה הכי אוהבים ברמות מנשה :קודם כול את המשפחה וגם אוהבים לגדל את הלל במקום יפה ,מעניין וחופשי עם הרבה טבע ואינספור דברים לגלות בכל פעם שיוצאים מהבית. מה חסר? עדיין לא כל כך מכירים אנשים בישוב ,לילך עדיין לא מצאה עבודה באזור אבל זה יחכה לאחרי הלידה. מה הדבר הכי "רמות מנשקי" בעיניכם? אנשים מאירי פנים ומתעניינים אחד בשני וגם עבודות תשתית שככל הנראה לא יגמרו לעולם... מה התחביבים שלכם :לטייל ,לראות סדרות באינטרנט ,לקרוא ספרים ,תרגול ויפסאנה )בתאוריה יותר מבפועל, לצערנו.(... מה אתם עושים בשבתות? בשבתות אנחנו מטיילים ,פוגשים חברים ,מבקרים את המשפחה של אשר בגשר הזיו ומקפידים פעם בחודש לעשות שבת בירושלים עם חברי הקהילה שלנו. יש לכם המלצות לסרט או לספר? לאחרונה חזרנו לקרוא ספרים ,נרשמנו לספרייה האזורית במגידו )מומלץ!( ,מאוד אהבנו את מסע אל תום האלף של א.ב .יהושע. איזו תוכנית טלוויזיה אתם לא מפסידים? לא רואים טלויזיה ,צופים בכמה סדרות באינטרנט – האנטומיה של גריי, בית הקלפים ,האשה הטובה. השלימו :מסתכלים על המציאות הישראלית וחושבים לעצמנו ש ...אנשים רבים מדי בחרו להתייאש ולהפוך לאדישים כלפי הבעיות הגדולות של המדינה – קיומית ומוסרית .מול סחף לכיוונים של אינדיבידואליות ,גזענות, קנאות ,רדיפת ממון וכו' יש גם קבוצות ויוזמות שמושכות לכיוונים אחרים וזה משמח ומעורר תקווה . משהו מעניין שלא יודעים עליכם :מנסים להיות מעורבים ולהשפיע על מה שקורה במדינה ,בירושלים חיינו כחלק מקהילה -קבוצה שחיה יחד וגם קידמה פרויקטים שונים ,ביניהם הקמת מכינה קדם צבאית ,שבה אשר לימד שיעור על כלכלה וחברה ולילך לימדה שיעור על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חלומות לעתיד :להכות שורשים ברמות מנשה ,להצליח למצוא את האיזון בין העבודה למשפחה. מסר לסיום :מאוד אוהבים לחיות בחברה עם ערבות הדדית ,מקווים שלא ישתנה... 15 עלון רמות מנשה חיים בינינו /שרה אוסצקי-לזר הכירו את ליאן אייסון ,היא חיה בינינו כבר חמש שנים ודואגת במסירות למניה ,ועד לפני שנה גם לאברהם דיאמנט ז"ל .ליאן היא אחת מעובדות הסיעוד הפיליפיניות שנדדה הרחק מארצה ,בשל המצב הכלכלי הקשה שם, ועובדות יומם ולילה כדי ללוות בכבוד את זקנתם של ותיקי הקיבוץ .היא אם לשלושה ילדים שבגרו בלעדיה, בנותיה בנות 24ו 22-ובנה בן .20הבת הבכורה נישאה בחודש מרץ וליאן לא השתתפה בחתונתה .בלווית אביה שנפטר לפני כשלוש שנים לא נכחה וגם כשאחיה נפטר מדלקת ריאות לא נסעה .זה המחיר של היותה כה רחוקה ממשפחתה .הכסף שהיא מרוויחה כאן מממן את השכלתם הגבוהה של ילדיה – הבנות כבר סיימו אוניברסיטה ועובדות בתחום הכלכלי – ואת שיפוץ הבית הכפרי של המשפחה .ליאן התגוררה כל חייה בכפר לרגלי הר הגעש המפורסם פינטובו ,אך הכפר נהרס כליל בהתפרצות הלבה הגדולה והם איבדו את כל מה שהיה להם .כיום הם גרים בכפר מרוחק יותר ,בבית קטן שקיבלו מהממשלה ,אך הוא היה זקוק להגדלה ולשיפוץ ועבודתה של ליאן אפשרה זאת .עכשיו היא מתכננת קניית מכונית למשפחה .בעלה עובד כנהג ,אך משכורתו נמוכה ואיננה מספיקה לצרכי הבית .בפיליפינים היה לה עסק קטן למזון ,אך גם זה לא סיפק את הדרוש .פעמיים בחמש שנים נסעה ליאן לחופשות קצרות בפיליפינים ,את הקשר המשפחתי היא שומרת באמצעות הסקייפ .כמעט כל ערב היא מדברת עם הבעל ועם הילדים וכך עוקבת אחר הנעשה בשלט רחוק .האם אפשר לקיים כך חיי משפחה? אני שואלת ,והיא משיבה בחיוך נצחי – אין ברירה. ועוד אני תוהה – אולי תסבירי לי את החידה ,איך למרות קשיי החיים והריחוק ,את וחברותייך תמיד מחייכות וצוחקות? אני לא רוצה להרגיש עצובה ,אומרת ליאן ,לא רוצה לחשוב על הגעגועים ,הצחוק הוא דרך להתגבר על הקושי. ליאן לא יוצאת כלל מהקיבוץ ,נוסעת רק ליוקנעם כשצריך לשלוח כסף הביתה .טוב לה כאן ,היא מקבלת יחס טוב ממניה ומשפחתה ומכל מי שהיא פוגשת .היא אוהבת את החיים כאן" ,אחרת לא הייתי נשארת" ,אבל חולמת על היום שבו תוכל כבר לחזור .חיי החברה שלה מצטמצמים סביב ימי הולדת שחברותיה חוגגות זו לזו ומדי פעם הן מקיימות מסיבה לרגל החגים .אבל אני לא יכולה לעזוב את מניה לבד ,היא אומרת ,אחרי שעה-שעתיים אני חוזרת. האם תמליצי לבנותייך לבחור בדרך חיים זו? לא ולא ,משיבה ליאן בנחרצות .יש להן מקצוע והן עובדות ,אני מקווה שלא ייאלצו לנדוד לארצות רחוקות. רונית ,בתה של מניה מתערבת בשיחה ואומרת :אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה ,באמת ,אני לא יודעת... הכירו את ליאן – כבר חמש שנים היא כאן ,סביר להניח שנתקלתם בה ובחיוכה היפה בכלבו או במרפאה .בפעם הבאה – הקדימו לה שלום ,דרשו בשלומה .כל חייה דאגה מניה לכולנו ,היום ,כשהיא עצמה זקוקה לעזרה – זו נמצאה לה בארץ רחוקה. 16 עלון רמות מנשה מן הארכיון איך עבר סדר פסח בקיבוץ רמות מנשה של שנת ?1974 ומה היה שער עלון אפריל ?1975 17 עלון רמות מנשה טליה גלינדס ויהל לינטרנרי קריאת כיוון -פסקה יפה מספר: לא רציתי להישאר בַּ בֵּ ית ספר .הייתי מגודל מדי לספסלים של כיתה ה' יסודית .בהפסקת-האוכל ילדים מסוימים הוציאו מהילקוט את העוגיות שלהם ,ולנו ,הרשומים לעוני ,היה השָׁ רת נותן לחם עם ריבת חבושים .כשבא החום ,היו הילדים העניים באים לבֵּ ית ספר עם שיער גזוּז אפס ,כמו מֶ לון ,בגלל הכינים ,והילדים האחרים נשארו מסורקים .יותר מדי צדדים של הבדלים ,הם היו ממשיכים אחר כך ללמוד ,אנחנו לא .אני נשארתי כיתות בגלל מחלות עם חום .אחר כך הן עברו לי ולא רציתי ללכת יותר ַלבֵּ ית ספר ,רציתי לעזור, לעבוד .מספיק לי מה שלמדתי ,אני יודע איטלקית ,שפה שקטה שיושבת לה ְשׁ ֵלווה בתוך הספרים. )מתוך "הר אדוני" ,ארי דה לוקה ,עמוד ,12הוצאת הקיבוץ המאוחד( אני אוהבת לקרוא /יונה גור אורה אחימאיר ,כלה ,הוצאת "עם עובד" 262 ,2012 ,ע'. אני אוהבת לקרוא .קוראת הרבה .נהנית מאוד מכניסה לעולמות אחרים .נהנית ממילים .נהנית מהמקצב המיוחד לכל טקסט. אנסה לשתף מעט ,מדי פעם ,בחוויה שהעניק לי ספר מסוים .לא כל ספר משאיר אחריו משקע עמוק .לא כל ספר נוגע בלב ומרגש. אחד הספרים ש"עשה לי את זה" בשנה האחרונה הוא ספרה של אורה אחימאיר "כלה". זהו ספר מאוד אישי ,שמתחקה אחרי סיפור משפחתי. כשישים שנה לאחר מות אמה יוצאת המספרת בניסיון להכיר את חיי אמה .שיחה מקרית פותחת איזה שהוא פתח. אמירה שנאמרת מטלטלת את נימי הנפש ומצעידה את המספרת אל מסע של חשיפת סוד משפחתי. אנחנו עוקבים אחרי סיפור מאוד אישי .מאוד ישראלי .מעוגן כאן ,בנופים שלנו ,במציאות עקובת הדמים שבה נבנים חיי כולנו .סיפור פרטי לגמרי שיש בו נגיעות אל סך החיים היהודיים והישראליים של החוויה הקולקטיבית ,זו הנבנית מהרבה הרבה סיפורים פרטיים לגמרי. מתברר שאמה הייתה נשואה לפני שנישאה לאביה .מתברר שבעלה הראשון נרצח בצפת ,על ידי ערבי. כששאלה את אביה על כך ,והיא כבר לא ילדה קטנה ,אלא אשה בשנות השלושים לחייה הוא ענה לה כך: "כן ,אימא שלך הייתה נשואה בצפת ,בעלה נרצח על ידי ערבי למחרת חתונתם ויותר אל תשאלי ,קשה לי לדבר עליה .ולמה בכלל לעורר מתים? צריך לתת לה וגם לאיש שנרצח לנוח בשקט .הם סבלו מספיק בחייהם .מי אנחנו שנדוש בהם ונגרום להם חיבוטי קבר? הדיבור על דברים קשים שקרו למתים בחייהם ,גוזל את מנוחתם ".כך אבא, ואני כמו תמיד קיבלתי את דבריו ללא עוררין .תמיד הייתי בת צייתנית ,שואפת לרצות ולא מתווכחת ,ומוטב כך. בכל זאת הוספתי שאלה אחרונה" :ולמה לא סיפרתם ,הרי אין במותו של האיש שאימא נישאה לו שום כתם משפחתי?" "מפני שלא רצינו שתחשבי שאינך בתי ,כלומר בתי האמתית הביולוגית ,ובצפת המרושעת שלהם לא חסרו לשונות רעות". אז למה באמת לא הוזכר סיפור זה במשפחה? כמובן שלא אספר .אעורר בכם עניין .אני רק אנסה להסביר לעצמי מדוע הספר הזה כל כך מצא חן בעיני .בוודאי שזהו סיפור מאוד נוגע ללב .אך לא רק הסיפור הוא מה שגורם לנו להרגיש אחרת אל ספר .אצלי יש משהו שאני קוראת לו "מקצב הכתיבה" .משהו בחלוקת מקצב הנשימה הפנימי של הכותב .משהו באורך השורות .במרווחים ביניהם. בכמות המילים שבונה משפט .שמתי לב לא מכבר שכשאני מתחברת חזק מאוד אל ספר, זה קשור "למקצב הכתיבה" הזה ,שכנראה מתאים לי במיוחד. בעיני זהו ספר נפלא. חכם .רגיש .מספר סיפור מופלא .אישי וסודי ,וביחד עם זאת כל כך שייך לחוויה המשותפת של כולנו. סיפור על אהבה וחושך .ממש. מומלץ .אשמח אם מי שיקרא יחלוק עימי חוויותיו מהספר. אורה אחימאיר היא ממקימי " מכון ירושלים לחקר ישראל" שאותו ניהלה במשך 31שנה וזכתה בתואר "יקיר ירושלים" על תרומתה לעיר. 18 עלון רמות מנשה הבחירה של לאה עדי- "בדרך כלל אני מעדיפה סיפורים קצרים על פני שירה ,אך את נתן יונתן אני אוהבת .לפני שבועיים בעיתון "ידיעות אחרונות" במדור "שיר ליום" שירו של יונתן פורסם שוב ,והוא שבה אותי .כשקראתי אותו חשתי ,לאור נסיבות חיי ,שהשיר נכתב עבורי .בשבילי. כאילו שנתן יונתן ,שבעצמו שכל את בנו, ליאור ז"ל ,דיבר בשמי". מתוך הקובץ "רעול פנים הזמן" במה מקומית -אורי גיסר השיר הבא לקוח מתוך "להיות מקום" ספר השירה השלישי של אורי .קדמו לו "כל אדם וקולו" ) (1973ו" -גיל המילים" ).(2005 "הרגע שבו נודע לאבי שחלק גדול ממשפחתו הענפה נספתה בשואה נחרת בזיכרוני וכעבור שנים הפך לשיר". הוצאת ספריית הפועלים 1995 19 עלון רמות מנשה על מדף הספרים /שרה אוסצקי-לזר שמעון רדליך ,חיים במעבר :יהודים בלודז' שלאחר המלחמה ,1950 – 1945 ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשע"ב 256 ,2012עמ'. בעשור השמיני לחייו חוזר שמעון רדליך ,פרופסור מוערך להיסטוריה ,אל שנות נעוריו בלודז' של אחרי המלחמה. הוא שוזר את האוטוביוגרפיה האישית שלו אל תוך הסיפור ההיסטורי של אותן שנים עלומות ש"בין שואה לתקומה" .מאות אלפי יהודים נדדו על פני אירופה אחרי המלחמה ,רובם הבינו שאין להם לאן לחזור .האנטישמיות הרימה ראשה שוב ולא נדיר היה לפגוש פולנים ששאלו בפליאה "היטלר לא הרג את כולכם?" לודז' הייתה אחת הערים שבהן התרכזו עשרות אלפי יהודים ובה קם גם הגרעין הראשון של הצעירים שהקימו את קיבוצנו רמות מנשה .יחסית לוורשה ההרוסה לודז' עמדה על תילה ואפשר היה למצוא בה מגורים ותעסוקה. מתנדבים וארגונים הקימו בה בתי ספר עבור הילדים היהודים שניצלו ושלא זכו כמעט לחינוך בשנות המלחמה. רדליך היה אחד הילדים הללו. כותרת הספר "חיים במעבר" מדויקת וקולעת .השנים ההן התאפיינו בכך שהיו שנות מעבר בין מוראות השואה לבין עתיד טוב יותר ,בין מה שנשאר מאחור ,לבין החיפוש אחר התחלות חדשות ,בין הזיכרונות שחלקם הודחקו והוסתרו לבין השאיפה לחיים "נורמליים" .כחוקר וכהיסטוריון ניסה רדליך להתחקות אחר קורותיהם של חבריו לבית הספר ,הניצולים והשורדים .התיעוד האישי מצמרר .כמה סבל וכמה כאב סחבו כל ילד וילדה על כתפיהם הצעירות .אבדן הורים ואחים ,פחד מתמיד ,נדודים, לודז' הייתה אחת קור ,עוני ורעב ,אבדן האמון בבני אדם .פלא הוא בעיני כיצד רבים כל הערים שבהן התרכזו כך מן הילדים האלה השתקמו והפכו לאנשים פעילים ומועילים עשרות אלפי יהודים לחברה ,הקימו משפחות והשכילו לחיות עם הזיכרונות ,אך לא בצילם. ובה קם גם הגרעין הדרך בה מספר רדליך את סיפורי חייהם מסחררת .הקורא מרגיש כאילו הם חולפים על פניו בריצה ברחוב צפוף הומה אדם או בתחנת הראשון של הצעירים רכבת ,כל אחת והמשא שלה ,כל אחד והפצע שלו .הוא ליקט את שהקימו את קיבוצנו סיפוריהם וזיכרונותיהם המקוטעים וצייר תמונת פסיפס מרובת קולות רמות מנשה. ומראות. פרק מיוחד מקדיש רדליך לסקירת הפעילות הציונית בלודז' ,שהפכה למרכז הציוני המשמעותי ביותר בפולין אחרי המלחמה .בהיותו חבר השומר הצעיר אז ,הוא מרחיב את דבריו על תנועה זו. בשנים 1950-1949גבר תהליך הסטאליניזציה בפולין והחלה מתקפה על הפעילות הלאומית היהודית והציונית .רדליך הנער השתתף במחנה הקיץ האחרון של השומר הצעיר בקיץ 1949לחוף הים הבלטי .שינויים חלו גם במוסדות החינוך היהודיים ,בתי הספר עבריים נסגרו ואחרים הולאמו. בין סתיו 1949לקיץ 1951עלו לארץ מפולין כ 30,000-איש ,ביניהם כ- 5000מלודז' ,לא נותרו בה כמעט יהודים ו"גם זיכרון החיים היהודיים של פעם הלך ונמוג". 20 עלון רמות מנשה עסקים ברמות )טור אישי( /אהוד שביט מיתוג -על שום מה? פינתי הצנועה בעלון אמורה לסייע מעט לחברי קהילתנו ,המחפשים את דרכם לעצמאות כלכלית. זה לא תחליף לשום קורס ,ספר או פגישת ייעוץ ,אבל אנסה לתת בכל גיליון דגש על נושא עסקי זה או אחר .מאחר שנושא המיתוג עלה כמהותי בכל פגישות הייעוץ ההתנדבותיות שנתתי כאן עד עתה ,החלטתי להקדיש לכך את הפינה הראשונה. מהו למעשה מותג? מותג הוא דרך של עסק לתת ללקוח ביטחון ברכישה .מרכיב הביטחון ,הוא מרכיב מהותי מאוד בחיינו ,במחשבתנו ובהתנהגותנו ,הרבה מעבר לנעשה בגבולות .נסביר זאת דרך "פירמידת הצרכים" של מאסלו )שלמרות הפשטנות נחשבת לתיאור שימושי( .העקרון הוא שכדי להתפנות לרובד מסוים חייב אדם להרגיש שצרכיו ברבדים הנמוכים יותר מסופקים .כיוון שבעבור הצרכן הישראלי המצוי הצרכים ההישרדותיים שברובד הראשון אינם נחשבים לבעיה ,הרובד השני הופך לבסיסי והמהותי ביותר. אנחנו מעדיפים לרכוש ממותג הידוע בתחומו ,כמו :תמי ,4אסם ,טויוטה ,בזק ,ישראכרט ,על-פני רכישה מעסק חסר מותג .מדוע? כיוון שהמותג נותן לנו ביטחון במה שנקבל .למעשה ,לרוב נעדיף אפילו לרכוש מוצר פחות טוב ,על-פני משהו לא מוכר. למה זה חשוב? כל המעוניין למכור ,צריך להבין ראשית כי בעבור הצרכן המניעה הבסיסית ביותר מרכישה היא חוסר ביטחון ,שנובע קודם כול מחוסר היכרות .לכן ,על-מנת למכור היטב צריך לבנות ולטפח מותג חזק – מוכּר ,יחיד ,מתאים לתחומו ומשדר איכות ,וכמובן ביטחון. קצת עליי :אני נשוי ליעל ואב גאה לשגיא ) (4והראל ) .(1.5אנחנו מתגוררים ברמות מנשה מאז ספטמבר 2011 )הראל נולד כחודש לאחר שהגענו(. העסק שלי עוסק בייעוץ לחדשנות ,שזהו שילוב בין ייעוץ עסקי לטכנולוגי עם אוריינטציה לחדשנות ,שזהו תחום ההתמחות שלי .אנחנו עוזרים לעסקים ליצור יתרון תחרותי בר-קיימא על-ידי חדשנות .במקום לרדוף אחרי המתחרים )כדי לחקות מה שהם עושים( ,לתת להם לרדוף אחרינו )לנסות לחקות אותנו( .עוד פרטים ניתן לראות בפירוט רב באתר שלי www.ravdata.com - אהוד שביט077-7950123 ,050-7950123 ,[email protected] , 21 עלון רמות מנשה המלצה על סרט )טור אישי( /ניצן פוגרונד "ארגו" )ארה"ב(2012 , סרטו עטור השבחים של בן אפלק מתאר כיצד כוחות אמריקאיים חשאיים גוברים במלחמתם המרה אל מול האויב הפרסי האקטואלי מטהרן .אלו ימי המהפכה החומיינית ומאות מפגינים מבקשים לשים יד על שגרירות ארצות הברית בטהרן על יושביה הדיפלומטיים .האירוע המתואר בסרט מבוסס על אירוע משבר בני הערובה האמריקאיים שהחל בנובמבר .1979המפגינים האשימו את ארצות הברית בכך שנתנה מקלט לעריץ האכזר שהופל לא מכבר, השאה פהלווי .הסרט מספר אודות שישה דיפלומטיים שמצליחים להימלט ממבנה השגרירות לפני שהיא נלקחת על ידי ההמון ,ומוצאים מקלט בביתו של שגריר קנדה בטהרן .יתר עובדי השגרירות הוחזקו כבני ערובה ,אך הסרט לא עוסק בהם. סרטו של אפלק מאפיין את בני העם האירני כערמומיים ,אלימים ושיטתיים .הם ייזכרו בעיקר כהמון מתלהם בשוקיו ומשתולל שלוח רסן ברחובות .סצנת השוק תיזכר בייחוד .היא מתארת את חבורת המערביים היאפיים, ששוכנעה בנחיצות היציאה לציבור על ידי הסוכן הקשוח שנשלח להצילה ,מסתובבת חשופה לזעם העם בסמטאות השוק העירוני השוקק .האכזריות והסטיגמטיות של הדמויות האיראניות המעטות בסרט ניכרת .הסרט מטיב לתאר את כשרונם המפליא של כובשי השגרירות הרעים להקים מנגנון מודיעין מתוחכם המופעל על ידי נשים וילדים, ושתפקידו לשחזר את מסמכי השגרירות שהושמדו לפני כיבושה .גם יתר דמויות המשנה לא מעניינות מספיק ואינן באות לידי ביטוי ,למעט אפיונם המוצלח של שני המפיקים ההוליוודיים המקימים חברת קש להפקת הסרט המשמש סיפור כיסוי לפעולה המופרכת .ככלל הסרט אינו מצליח לטפל בסוגיית יחסי אירן ארצות הברית באופן די מעמיק ומרתק. חולשתו של הסרט נובעת מכך שיוצריו בחרו לתאר את תולדות אותם ימים מהפרספקטיבה הצרה של אולפני הענק בהוליווד .אמנם היתה דמות איראנית אחת ראויה בסרט ,המשרתת של השגריר .היא הפגינה נחישות ואומץ לב, ואולי פחד או אשמה ,כאשר בחרה לא לדווח לשלטונות החוקרים על כך שהאמריקאים מוצאים מסתור בחצר פטרוניה הקנדיים .עם זאת ,הסרט לא מצליח ליצוק מורכבות בקשר הדיכוטומי המסורתי בין אמריקאיים ללבנטיניים ,המוצג תדיר במסגרת נראטיב העל ההוליוודי .בהמשך המשרתת החסידה נהפכת לפליטה .המסר המרכזי של הסרט הוא מאד בעייתי בעיני ,והעובדה שזכה באוסקר מעידה יותר מכל על אדנותם של חברי האקדמיה האמריקאית .דעתי היא שלהוליווד כבר אין מה לחדש ,והדגל המתנפנף ברקע סצנת הפרברים הנועלת ,תמונה ששוחזרה מעשרות סרטים אמריקאיים פטריוטיים יתר על המידה ,מעיד יותר מכל על פשיטת הרגל הערכית של הציוויליזציה ההוליוודית ועל חוסר יכולתה לחדש את מסריה. הוליווד -בירת העליונות הכלכלית ,תעשיית הכוכבים והניתוחים הפלסטיים ,האליטה התרבותית של העולם המערבי ,מספרת לנו בסרט זה כיצד היא מצליחה באמצעיה ,הדמיון ,היצירתיות והתעוזה להושיע את קבוצת הדיפלומטיים שנלכדו על אדמת האויב .אך אין חדש תחת שמי לוס אנג'לס וניו יורק ותעשיית החלומות הקולנועית מוכיחה כאן פעם נוספת ,ואולי הפעם ביתר שׂאת ,עד כמה היא משמשת פשוט ככלי אמריקאי להפצת תפיסות לאומיות .הסרט מהווה מסמך תרבותי ממש ,אשר מבטא את האידיאולוגיה האימפראליסטית .אמריקה בסרט מוצגת כקורבן האולטימטיבי של חוסר השליטה המזרחית ,ועליונותה מושגת לבסוף באמצעות הברית עם קנדה, השכנה הטובה מצפון ,חברתה לשולחן המדינות העשירות ובעלות העצמה השולטות בעולם .כמו שתי שכנות ותיקות שראו כבר הכל יחד הן מצליחות לגבור בקלות ובנחישות על מיליוני האיראנים שאופיים נצבע בגוון דל .מה שטוב בהוליווד זה שהסוף תמיד טוב ,ובני הערובה נמלטים בסוף אל אדמת מולדתם בהנהגת הסוכן הסמוי המגולם על ידי שחקן העל שגם ביים את הסרט הבינוני הזה ,הזוכה בפרס האוסקר האחרון לסרט הטוב ביותר. 6בסולם פוגרונד. 22 עלון רמות מנשה "הערות מהיציע" -מדור הספורט )טור אישי( על שרוכים ,ערכים וכדורגל /גיא בן-דרור בשבת האחרונה אירח האצטדיון המקומי שלנו משחק היסטורי בין הפועל רמות מנשה ל״קבוצת השרוכים״ של בית שאן אשר אותה מאמן בחור ושמו איתן טייב. לטובת הצעירים שבינינו שאינם זוכרים את המאורעות נסביר כי בשבת ה 2במאי 1998אירע פוגרום ספורטיבי חסר תקדים. בשבת זו עלתה קבוצת הפועל בית שאן למשחק מכריע נגד בית"ר ירושלים .בית"ר היתה חייבת לנצח על מנת להבטיח את האליפות עליה נאבקה מול הפועל תל אביב. בית"ר הובילה במשחק עד לדקות האחרונות 2:1אלא שאז נכנס כמחליף שחקן צעיר של בית שאן אלמוג חזן ובפריצה הראשונה שלו כבש את שער השוויון בדקה ה .86 שחקני בית שאן נראו כמתנצלים של השוויון שכבשו ,תפסו את הראש ולא רצו לברך את הכובש. הדקות האחרונות ותוספת הזמן היו מבישות ומבזות .שחקני בית שאן עמדו כמו קונוסים על המגרש ,לא ירדו להגנה ,היו עסוקים בשריכת הנעליים בעוד שחקני ביתר תוקפים את השער ללא מפריע עד שכבשו את שער הניצחון. כתוצאה מהמשחק זכתה בית"ר באליפות ,והפועל תל אביב שנשדדה סיימה במקום השני .בעונה לאחר מכן החלה ההידרדרות של בית שאן ,שירדה במשך שמונה שנים ארבע ליגות. כעבור כמה שנים הודו שחקני בית שאן שהם נתנו את המשחק לבית"ר .מחקירת האירוע עלה כי שחקני בית שאן לא מכרו את המשחק תמורת כסף אלא פשוט רצו לסייע לביתר במאבקה על האליפות נגד הפועל תל אביב וזאת בשל תחושת השבט של אנשי בית שאן אשר רובם היו אוהדי ביתר ומצביעי ימין. בשבת שלאחר המקרה נקרתה בפני קבוצת הפועל רמות מנשה הזדמנות ללמד את המדינה כולה מהם ערכי הספורט כשבמחזור האחרון של ליגה ג' אירחנו בקיבוץ את קבוצת בית"ר פרדס חנה. פרדס חנה היתה זקוקה לניצחון על מנת להבטיח את עלייתה לליגה ב' .הקבוצה הגיעה בליווי של כ 3,000אוהדים שהחלו לשיר ,שעה ארוכה טרם המשחק" ,ליגה ב' שלנו ...אל תפריעו לנו...״. למעשה אוהדי פרדס חנה היו בטוחים שרמות מנשה תיתן את המשחק ולא תלחם שהרי עבורנו המשחק לא קבע דבר ,ואילו המתמודדת מול פרדס חנה על העלייה לליגה ב' היתה באקה אל גרביה. הקודים של הליגות הנמוכות בישראל עד היום הם קודים של "מכירת" משחקים על פי שייכות למגזר בשלבים הסופיים של העונה .ערבים נותנים לערבים הקבוצות הדרוזיות נותנות לדרוזית ואילו היהודים נותנים ליהודים .מי שלא צריך לנצח נותן את המשחק למי שזקוק לנקודות ,מתוך מחשבה שבשנה הבאה אם חלילה תיקלע הקבוצה למצב בעייתי בטבלה אפשר יהיה לקבל מתנות. שחקני בית"ר פרדס חנה לא הבינו מדוע אנחנו מנסים לנצח .בכלל לא עלה בדעתם שיצטרכו להתאמץ וככל שנמשך המשחק הם התעצבנו יותר ויותר על כך שאנו מנסים לנצח .לאורך המשחק הם איימו עלינו ,בעטו ברגליים כשהשופט היה בצד השני של המגרש ,שלחו מרפקים וירקו .כמה מהשחקנים שלנו שלא רצו לקחת חלק ב"קרב" ביקשו מהמאמן )שלמה לירן( להתחלף. פרדס חנה הובילה 1:0אבל אנחנו השווינו את התוצאה וכך נוצרה אווירה נפיצה בה אוהדי פרדס חנה מקללים, יורקים ,ומאיימים מעבר לגדר. בהפסקה ביקשנו מהשופט שלא יחדש את המחצית השנייה עד שהשוטרים המעטים שנכחו במגרש יזמינו תגבורת שכן צפינו את שעלול להתרחש בסיומו של המשחק אם פרדס חנה לא ינצחו .השופט לא נענה לבקשתנו וחידש את המשחק. אנחנו לא התכוונו לוותר .למעשה ככל שהתגברה ההתנהגות הבלתי ספורטיבית והאלימה של שחקני ואוהדי פרדס חנה כך היינו אנחנו יותר נחושים שלא להפסיד את המשחק .ואכן ,לאחר משחק הקרבה ולחימה חסר פשרות, הצלחנו לסיים את המשחק בתיקו ובכך מנענו מפרדס חנה את העלייה. עם שריקת הסיום של השופט פרצו אלפי אוהדים למגרש וביקשו לפגוע בכל שחקני רמות מנשה ובצוות ההנהלה )המאמן שלנו ניהל את הדקות האחרונות של המשחק מחדר ההלבשה(. היינו מוקפים באלפי אוהדים זועמים ושוטר אחד שמלבד לירות באוויר לא הצליח להרגיע את האווירה .בסופו של דבר הצלחנו להגיע לחדר ההלבשה .האוהדים של פרדס חנה החלו לנסות להצית את חדר ההלבשה וגם קפצו על הגג במטרה למוטט אותו. כעבור חצי שעה הגיעה יחידת היס״מ ותוך דקות הצליחו להרגיע את הרוחות תוך שהם מבצעים מעצרים של אנשי פרדס חנה. שבת אחת לאחר הביזיון של בית שאן בליגת העל הצליחה קבוצה קטנה מרמות מנשה ללמד את המדינה מהם ערכי הספורט .על המאבק הספורטיבי קיבלנו שבחים מכל מקום ,הזמינו אותנו לכל תכניות הטלביזיה ,ועד היום כולם יודעים שאת הקבוצה שלנו אי אפשר לקנות. פרדס חנה הורחקה לכמה שנים לא לפני ששלחו משלחות למזכירות הקיבוץ בניסיונות לשכנע אותנו לפעול למענם בהתאחדות לכדורגל. ולסגירת המעגל ,לאחר שקבוצת בית שאן התפרקה ,הגיע ה"תיקון" שלה כשהוקמה מחדש תוך איחוד עם קבוצת הקיבוצניקים של מסילות בליגה ב'. 23 עלון רמות מנשה מתכון החודש /אפרת בליקשטיין הצ'ימיצ'ורי של ראובן חג העצמאות בפתח .המנגלים והגחלים כבר בהיכון .ומה נותר לעשות? לקנות בשר טוב ויין משובח ,לחתוך סלטים טעימים וכמובן להכין רוטב צ'ימיצ'ורי על פי המסורת הדרום אמריקאית )ולא אכנס לוויכוח הנצחי בין הארגנטינאים ליוצאי אורוגוואי ,למי הצ'ימיצ'ורי המוצלח ביותר(... להלן שתי גרסאות להכנת הרוטב בבית: .1חומרים: חצי צרור פטרוזיליה 10עלי ריחן בצל בינוני קצוץ דק 1פלפל אדום 1פלפל ירוק חריף 5שיני שום חצי כוס שמן זית חצי כוס בירה 2כפות חומץ בלסמי 2כפות מיץ לימון 2כפות פפריקה מתוקה מלח ופלפל גרוסים לפי הטעם מכניסים את העלים והבצל הקצוץ דק לצנצנת זכוכית ומערבבים היטב .מוסיפים מלח ופלפל ,טועמים ומשפרים .לשמור במקרר. .2חומרים: שני ספלים של פטרוזיליה קצוצה דק – ללא הגבעולים 10שיני שום קצוץ שני עלי ריחן טרי קצוצים 1כף פפריקה מתוקה חצי ספל שמן זית 2כפות חומץ תפוחים 2כפות חומץ בלסמי 2כפות מיץ לימון מלח ופלפל גרוסים וטריים לפי הטעם להכניס את הפטרוזיליה ,הריחן והשום לצנצנת זכוכית ,להוסיף את השמן והחומץ עד לכיסוי הפטרוזיליה ,להוסיף את המלח והפלפל ,לנער היטב ולטעום ,ולשפר את הטעם עפ"י הצורך .כדאי להכין מראש ולהחזיק במקרר לפחות יום לפני השימוש. בתאבון ,ודבר חשוב נוסף -לא אוכלים לחם בASADO- ראובן בליקשטיין 24 עלון רמות מנשה מרץ : חנה ברקת מיכאל )מחק( וסרלאוף יעקב )ז'אקו( שריג יעקב גלזר דורית קירברג דוד גלפרן יחזקאל בלונדר מיכל ארנט חנה בלונדר יוסף למשטיין אלפרדו פיאררט יצחק )איצ'ה( פרבר י"ג באדר תשנ"ט כ"ב באדר תשל"ז ד' באדר תשל"ט י"ט באדר תשמ"ח ט"ז באדר תש"נ ד' בניסן תשנ"א ט"ו באדר תש"ס א' ניסן תשס"ז ב' באדר תשס"ח ז' באדר תשס"ח א' באדר ב' תשע"א י"ב באדר תשע"ב 3.3.1969 12.3.1977 3.3.1979 8.3.1988 13.3.1990 22.3.1991 26.3.2005 20.3.2007 9.3.2008 15.3.2008 7.3.2011 6.3.2012 אפריל : אליעזר )ורני( הירשברג יצחק איילון עמירם גולדשטיין נינה אקהייזר אמוץ עדי יוסף גרינוולד עקיבא גלרשטיין סוניה זהר מרים המרשלג זאב רונן אברהם דיאמנט כ"ז בתמוז תשנ"ח כ"ג בניסן תשל"ג כ"ג בניסן תשמ"ט ל' בניסן תשנ"א ט"ו באייר תשנ"א כ"ז בניסן תשנ"ט ה' באייר תשנ"ט כ"ד בניסן תשס"ג כ"ז בניסן תשס"ג ה' באייר תש"ע כ"ז ניסן תשע"א 20.4.1956 25.4.1973 28.4.1989 14.4.1991 29.4.1991 13.4.1999 21.4.1999 26.4.2003 29.4.2003 19.4.2010 19.4.2012 אורי פינסטרבוש ברכות להילל גלינדס אלוף ישראל בסייף עם גיוסו לצה"ל!!! לגילאי .11 המאמן נתן אביטן. התחרות נערכה ב- 2.3.2013בעין חרוד, בהשתתפות כל נבחרות ברכות לגל ולשירי הסייף בארץ. ולמשפחת זאבי על ברכות חמות!!! החתונה!!! 25 עלון רמות מנשה ציור החודש אומנית שפועלת בתוך הקהילה – שיחה עם מיכלי גרנדוס /מראיינת: דניאלה אוסצקי-שטרן "בריכה" ,עשוי בכמה טכניקות בשמן ,דיו ועט ,על דיקט ,גודל 70X50 "הציור הזה מבוסס על צילום משפחתי ישן ,יש כאן ניסיון לתפוס רגע ,זיכרון ,אווירה ,תחושה פנימית של אותו רגע ,בזה אני מתעסקת באומנות שלי" ,מספרת מיכלי" ,בציור זה מופיעות אני ואמא שלי – אמא ובת .העבודה שלי היא דרך צילומים ישנים שאבא שלי צילם .מנקודת המבט שלו" .הציור נעשה בעקבות התמודדות של מיכלי עם אבדן אחיה דני ,שנפטר באופן טראגי מדום לב בגיל ,32לפני שנתיים ,והשאיר אישה ושני ילדים ,שגרים בחיפה. "דני השאיר ספר לא גמור ,כתב ספר ילדים שרצה שאייר לו ,וממש כתב על כל דף מה הוא רוצה שאאייר" ,היא מספרת" ,זה מתחבר לאהבה שלי לספרים שמשפיעה על האומנות שלי .היום אני מבינה כמה דני השפיע עלי ,הוא היה אומן .היו לנו הרבה שיחות על זה .תמיד דיברנו על איך לא לוותר ,להמשיך לכתוב .משאלת הלב שלי היא להמשיך את מה שהוא עשה ,הוא מאוד עודד אותי ,עברנו הרבה ,היינו מאוד ביחד וגם הרבה מהאומנות שלי מתעסקת בו ,בקשר בין אחים ,בין אמא לבת."... "הציור הזה נורא חשוב לי .הוא הוצג באורנים בתערוכה במסגרת הלימודים שלי .יש כאן רצון להעתיק את הצילום, לחזור לרגע הזה" .הצילום מיד מרדכי ,בשנת " .1982חשבתי לקרוא לציור 'באר' ,לא 'בריכה' ,כי בזמן שעשיתי את הציור קראתי את הספר 'יוסף ואחיו' של תומאס מאן .הוא מספר על הסיפור התנ"כי ועל החזרה לעבר .מאן מדבר על באר העבר העמוקה ,שאין לה סוף' :עמוקה באר העבר ,האם לא מן הדין הוא שנכנה אותה אין-חקר?' הציטוט הזה מתקשר לציור – זיכרון ,סיפור משפחתי .הספר השפיע עלי בהתמודדות עם האובדן והוליך אותי בציורים שציירתי". מיכלי גרנדוס חיה עם בן זוגה בקיבוץ .היא נולדה ב 1979-בקרקס ,ונצואלה ,להוריה רונית וסזאר .ב 1982-רונית חזרה ליד מרדכי שזה הקיבוץ שנולדה בו .לאחר גירושיה הכירה את רוני הדר ,יליד אורגוואי ,שהיה בגרעין ברמות מנשה ,ונקלטה בקיבוץ ב ,1985-מיכלי השתלבה בכיתת רעות .לבנה שני הייתה המורה ,ניסים קטריבס וליאני ברקת המטפלים .לא היה לה קל להשתלב .זו הייתה תקופה של לינה משותפת ומיכלי הייתה מאוד קשורה לאימא שלה .באותו יום ראשון שהגיעה לקיבוץ כבר ישנה בלינה המשותפת .דני נכנס לכיתת דרור ,ולאה עדי הייתה המורה שלו. "כל החיים ציירתי" ,ממשיכה מיכלי" ,אך בציור יש משהו מאוד אישי ,ובקיבוץ של פעם לא הייתה מסגרת שבה עודדו את פיתוח הכישרון הזה .אבא שלי היה עיתונאי וצייר ,וזה משהו שבא אצלי טבעי ,בלי לימוד" .האהבה 26 עלון רמות מנשה לאומנות המשיכה בבית הספר שבו למדה במגמת אומנות" .רק בשנים האחרונות מאז שלמדתי אומנות במכללת אורנים ,הבנתי שזה הייעוד שלי .קיבלתי המון תמיכה וחיזוקים" .במסגרת הלימודים היא עשתה תערוכות ,עבדה במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע ובהדרכות לקבוצות מגיל צעיר ועד סטודנטים ומרצים" .חיי אומן הם נורא בודדים, את לבד מול הדף ,מצד שני אני נורא אוהבת ילדים ותמיד עבדתי בחינוך .הייתי רוצה להיות אומנית שפועלת בתוך הקהילה .זה מה שתמיד עניין אותי". "בשנתיים האחרונות התמקדתי בעבודה בתחריט ,זו עבודה לא ישירה ,בשלבים ,עם תכנון ,יותר טכנית .אתה חורט על לוח .עבודה סיזיפית" .התחריט היא טכניקה מאוד ישנה ,רמברנט ודירר השתמשו בה ,היו חורטים על לוחות נחושת ,עברו הרבה שלבים עד להדפסה עצמה" .זה מה שהייתי צריכה עכשיו ,אחרי מה שקרה עם דני .אני רשמת, זה מה שעשה לי טוב – להיות בסדנה ולעבוד בהרבה שלבים ,לא משהו מיידי .העבודה הקשה נתנה לי ביטחון .אני עובדת בהרבה טכניקות – צילום ,וידאו ,צבעי מים ...עכשיו מרגישה שעברתי לשלב חדש ,שלב של לחזור לצבע, לקנבס" .בעבודתה האומנותית היא מתחילה באיזשהו עוגן ואז העבודה זורמת אינטואיטיבית ,מדיטטיבית ,לא מהראש" .יש לי המון ביקוש ללמד ילדים מהקהילה אומנות .אני עובדת בחינוך הבלתי פורמאלי ובשנה האחרונה שמתי לב שיש צורך במסגרת אומנותית .וזה החלום שלי – שיהיה כאן משהו שלנו כילדים לא היה". מה את מאחלת לעצמך? "שהאומנות תבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים שלי .רואה את עצמי ממשיכה במקום הזה .שיהיה לי ביטחון להוציא החוצה ,לא לפחד להראות דברים .להמשיך להתעסק בכל הרמות בתחום הזה .יש הרגשה שיש המון אנשים מוכשרים בקיבוץ ,הייתי רוצה שיהיו כאן יותר יזמויות ,עשייה ,יצירתיות". דברים שהוקראו בקבלת שבת בחדר האוכל" :נאמר בשבת בין ניסן לאייר" /יחזקאל שלומי לעתים קרובות עולים בדעתי התהליך והטלטלה שאנחנו עוברים בתקופה שבין חודש ניסן לחודש אייר: מזג האוויר אינו יציב ,האביב נותן את סימניו וכבר מבשר לנו את בואם של ימי החמסין והקיץ שעתידים להגיע .יחד עם תופעות אקלים מסוג זה ,חוגגים את חג הפסח ,חג החירות והאביב .לבנו מתמלא שמחה והתעלות נפש בשעה שנזכרים ,שפעם – היינו עבדים ,יצאנו לחופשי ושימשנו דוגמה וסמל לכלל האנושות למושג ולערך שיש לחופש .כאן המקום לציין ולהודות לכל יוזמי קיום סדר הפסח אצלנו ולטורחים בו, שזכה להצלחה והערכה מפי כל המשתתפים .זהו ביטויו המובהק של החג :דור לדור יביע אומר .על כך מגיע להם אלף תודות וברכה על היוזמה באמונה שנצליח להתמיד ולחדש דפוסי חג כאלה ,שכה תורמים לתחושה של קהילה בריאה. הנה קרבים והולכים :יום הזיכרון לשואה ולגבורה ,לאחר מספר ימים נציין את יום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ויום העצמאות .נזכרים במתים ובגבורת כל הנופלים בין בגטאות ובין במלחמות ישראל אשר הבטיחו לנו מדינה עצמאית. מיד לאחר העצב באה שמחת החג ולמחרת מתכנסים מעגלים מעגלים סביב האש והכיבוד העשיר. האם אי פעם נתנו את דעתנו לריכוז כזה של אירועים ,אשר דורשים מהאדם תעצומות נפש כדי לעמוד בהם? צפיפות כזאת של אירועים כה מנוגדים בתוכנם דורשים לא מעט חוסן נפשי כדי לעמוד בתחושה של "מאיגרא רמה לבירא עמיקתה"" ,רכבת הרים" וחוזר חלילה .ללא ספק שאלה סימני חיים שבהם העצב והשמחה שזורים זה בזה. לבסוף ,חשוב לזכור שעצמאות זאת מילה הנגזרת מהשורש עצם ,שמשמעותה – דבר קשה ויציב שיש ביכולתו לשאת עומסים גדולים .אולי באופן מקרי ביותר הלוח העברי זימן לנו לעבור את ההתנסות הנפשית הזאת בפרק זמן קצר משום שסומכים על היציבות והיכולת שלנו לעמוד בכך ואולי אף מחסן אותנו. בכל מצב ,התשובה לשאלות אלה נתונה בידיו של כל אחד ואחת מאיתנו. שבת שלום! "רק דבר אחד עושה את החלום לבלתי אפשרי: הפחד מכישלון" פאולו קואלו ,מתוך הספר "האלכימאי" 27
© Copyright 2024