‫עלון רמות מנשה‬ ‫חוברת מס' ‪ ,1080‬אפריל ‪ 2013‬תשע"ג‬ ‫גיליון מיוחד ליום העצמאות‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חוברת מס' ‪ ,1080‬אפריל ‪ 2013‬תשע"ג‬ ‫תמונת שער‪ :‬צלמת טל לירן‪.‬‬ ‫אימא ‪ /‬ורדית קידר‬ ‫הכלבה מארלי בשדה התורמוסים של‬ ‫רמות מנשה‪.‬‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫שיר – ורדית קידר‬ ‫דבר העורכת‬ ‫הדף החברתי שלי‪ ,‬גיורא רץ‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫העלון שלנו‪ ,‬אברשקה ורד‬ ‫ריצה למרחקים ארוכים‪ ,‬יהל לינטרנרי‬ ‫יום העצמאות ‪ ,2013‬ויקטור בליט‬ ‫ועדת ח"ץ‪ :‬סיכום שנה‪ ,‬עמוס בן‪-‬דרור‬ ‫פסח – זיכרונות‪ ,‬יונה גור‬ ‫שיר – רינה טוכהנדלר‬ ‫עט לחינוך‬ ‫מפי הטף‪ ,‬מרכז‪ :‬יחזקאל שלומי‬ ‫מה קורה בתרבות‪ ,‬קוקי לזר‬ ‫נעים להכיר – משפחת דולב‬ ‫חיים בינינו‪ ,‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬ ‫מן הארכיון‬ ‫החיים כמשל‪ :‬המדור הספרותי‪ ,‬טליה גלינדס‬ ‫ויהל לינטרנרי‬ ‫עסקים ברמות‪ ,‬אהוד שביט‬ ‫המלצה על סרט‪ ,‬ניצן פוגרונד‬ ‫הערות מהיציע‪ :‬מדור הספורט‪ ,‬גיא בן‪-‬דרור‬ ‫מתכון החודש‪ ,‬אפרת בליקשטיין‬ ‫יזכור‬ ‫ברכות‬ ‫ציור החודש‪ ,‬מיכלי גרנדוס‬ ‫נאמר בשבת‪ ,‬יחזקאל שלומי‬ ‫ישבה מתחתם במחתרת‬ ‫צעדיהם על ראשה רומסים מחשבת‬ ‫העט עוד בידיה‬ ‫הצופן לפניה‬ ‫צפון בריטי‪ ,‬סמנים ומשדר‪.‬‬ ‫הגדוד עבר והותיר אך פגע‬ ‫והנה –‬ ‫המשדר חי לרגע‬ ‫משדר אותות למפענחת‬ ‫ולפתע –‬ ‫אורו הקלוש של החדר הועם‬ ‫ראש חייל הופיע בפתח‬ ‫פניו וידיו צלב הקרס‬ ‫ועימו ההרס‪.‬‬ ‫הליטה האישה פניה בידה‬ ‫קול המשדר נדם‬ ‫ובאה בעצמותיה כארס‬ ‫לחישת החייל‪:‬‬ ‫"אימא‪ ,‬הלא מתת מזמן"‪.‬‬ ‫ילדה אזנך הטי‬ ‫כי ירה הבן ולא החטיא‪.‬‬ ‫*בהשראת זיכרון לשואה‪.‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫דבר העורכת ‪ /‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬ ‫אנו שמחים לחדש את המסורת המפוארת של‬ ‫עלוני רמות מנשה‪ .‬כבר בתום מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬בלודז'‪ ,‬חברי הגרעין שהקים את קיבוצנו‬ ‫הוציאו עלונים‪ .‬במשך שנים ארוכות העלון שימש‬ ‫במה שבה כתבו מיטב הכישרונות ובעלי הדעה‬ ‫שהיו ועודם שייכים למקום הזה‪ ,‬שאנו חיים בו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוא היה אמצעי קשר והחלפת מידע ודעות‬ ‫בין החברים‪.‬‬ ‫גם בתקופה של תקשורת מהירה – פייסבוק‬ ‫ומיילים – אנו סבורים כי יש מקום לעלון מסורתי‬ ‫כתוב‪ ,‬שכל אחד יוכל להחזיקו ולקרוא בו‪.‬‬ ‫במערכת העלון התקבצו אנשים מכל שכבות‬ ‫הקהילה ונרתמו למשימה בהתלהבות ועם כל‬ ‫הכוונות הטובות‪ .‬בכוונתנו להוציא עלון אחת‬ ‫לחודש ואנו קוראים לכם – להשתתף ולקחת חלק‬ ‫בהוצאתו‪.‬‬ ‫הגיליון הראשון מוגש לכם בתקווה שתמצאו בו‬ ‫עניין וכמובן‪ ,‬נשמח להצעות נוספות‪ ,‬למאמרים‬ ‫ולרשימות שלכם‪ ,‬לשירים‪ ,‬לקטעי זיכרונות‪,‬‬ ‫לתצלומים ולציורים‪.‬‬ ‫מזה זמן רב הקהילה שלנו גדלה ומתרחבת ואין‬ ‫מקום מפגש‪ ,‬כפי שהיה למשל חדר האוכל בעבר‪.‬‬ ‫לכן אנו רוצים לראות בעלון את אחד המקומות‬ ‫למפגש ולאינטראקציה בין אנשים מכלל הישוב‪,‬‬ ‫על מגוון הגילאים‪ ,‬העיסוקים וכל המעגלים‬ ‫המגוונים של הקהילה ושל הישוב המתחדש‪.‬‬ ‫זה עתה סיימנו חודש עמוס בחגים ובאירועים‪.‬‬ ‫מבלי ששמנו לב נגמר האביב הפורח והיפה‬ ‫המאפיין את אזורינו‪ ,‬אשר משך המונים מכל רחבי‬ ‫הארץ לבוא ולצפות בפריחה ובשדות הירוקים‪.‬‬ ‫והנה אנו ניצבים בפתחו של הקיץ‪ .‬ועל אף יופיו‬ ‫של המקום יש איום סביבתי על האזור שלנו ואנו‬ ‫ממשיכים במאבק נגד הקמת חוות הגז ב"חגית"‪.‬‬ ‫אנו גאים שקבוצה פעילה של תושבים מנהלת‬ ‫מאבק עיקש להצלת הטבע והסביבה‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות לחברי המערכת המסורים‪ :‬יהל‪,‬‬ ‫ניצן‪ ,‬אפרת‪ ,‬טליה ויונה‪ ,‬שפועלים למען איסוף‬ ‫חומר והוצאת עלון מרשים ומכובד ובעיקר –‬ ‫מעניין! תודה גם לכל החברים אשר פנינו אליהם‬ ‫לכתוב לעלון – והם נענו ברצון ובשמחה‪ .‬תודה‬ ‫מכל הלב לגיורא שנתן לי ולנו את ההזדמנות‬ ‫להוציא עלון מחודש לחברי רמות מנשה‪ ,‬אשר‬ ‫כאמור‪ ,‬ממשיך מסורת ארוכת שנים של עלונים‬ ‫מושקעים והיסטוריים‪.‬‬ ‫שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח!‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫דניאלה‬ ‫עורכת‪ :‬דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬ ‫מערכת‪ :‬אפרת בליקשטיין‪ ,‬ניצן‬ ‫פוגרונד‪ ,‬טליה גלינדס‪ ,‬יונה גור‪,‬‬ ‫יהל לינטרנרי‬ ‫לפניות ולתגובות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫או בתא הדואר של דניאלה‬ ‫‪2‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫הדף החברתי שלי ‪ /‬גיורא רץ‬ ‫אני שמח לפתוח את הדף שלי בברכה חמה לצאתו של‬ ‫העלון החדש במהדורתו הראשונה‪ .‬עלון הקיבוץ‪ ,‬מוסד‬ ‫שהיה בעבר מאושיות הקיבוץ‪ .‬פני הקיבוץ נבטו דרך עלון‬ ‫הקיבוץ שהיווה במה לחברים שהרגישו חופשי להוציא את‬ ‫יצירותיהם מעל דפיו‪ ,‬להביע דעות‪ ,‬לבקר‪ ,‬לברך ולתמוך‬ ‫היכן שצריך ונכון‪ .‬היווה מקור מידע לכולנו על פעילות‬ ‫ההנהלה‪ ,‬הוועדות השונות וקשר בינינו לבין מוסדות‬ ‫חיצוניים‪ .‬התייחסנו אליו כעיתון פנימי משפחתי ואינטימי‪.‬‬ ‫עורכי העלון עשו זאת בתחושה של שליחות למען הכלל‪ .‬די‬ ‫אם נזכיר את "מפי הטף"‪ ,‬אמרות כנף שעברו מדור לדור‬ ‫וגם היום נעים להיזכר מה אמר כל אחד מאיתנו בילדותו‪.‬‬ ‫המדור הקבוע של לאורה על הסגנון והעברית ללא‬ ‫שיפוצים‪ ,‬מאמרים כבדים של פעילי המפלגה שלנו‬ ‫וחיצוניים‪ ,‬ציוריו הנפלאים של לאו שליוו אותנו בכל‬ ‫אירוע‪ ,‬שמחה‪ ,‬עצב וסתם יום יום‪ ,‬דרך אמירות נוקבות‬ ‫בקריקטורה שהיא דרך ביטוי נפלאה להבעת דעות‪ .‬עיתונות‬ ‫ללא יומרות והרבה פרגון מצדנו הקוראים הקבועים‬ ‫שחיכינו לו כאל רב מכר‪.‬‬ ‫הימים עברו‪ ,‬התעייפנו קצת ביצירתיות שלנו‪ ,‬שאפנו‬ ‫למשהו שונה‪ ,‬האינטרנט תפס מקום מרכזי‪ ,‬חיפשנו דברים‬ ‫אחרים אולי בעקבות השינויים העוברים על התנועה‬ ‫הקיבוצית ועלינו בפרט‪ ,‬והאינטימיות שלנו פחתה‪ .‬אלו‬ ‫הסיבות שהביאו לעלון אינטרנטי שעיקרו מידע ומיעוטו‬ ‫יצירתיות‪ .‬אבל הצורך לכלי ביטוי פנימי לא פסק אף פעם‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬בתקציב הקהילה נכלל סעיף בעבור עלון‪ ,‬עוד טרם‬ ‫ידעתי מה בדיוק יהיה‪ .‬ואני שמח כי ההנהלה רואה בעלון‬ ‫כלי חשוב שיש לתקצבו ולהפעילו‪ .‬קיימנו דיון בצוות‬ ‫החברתי על מהות ועל צורת העלון‪ ,‬אישרנו את הרכב‬ ‫המערכת ונתנו את ברכתנו לעורכת העלון‪ ,‬דניאלה שטרן‬ ‫ואתה‬ ‫אוסצקי שהוכיחה את כישוריה בעבודתה בחוץ‪ִ ,‬‬ ‫חבורה צעירה ופחות צעירה ששמה לה מטרה בהוצאת‬ ‫עלון שיהיה יצירתי‪ ,‬מקומי‪ ,‬פתוח ופעיל‪ .‬היה לי חשוב מאד‬ ‫כי מערכת העלון תייצג את כלל הציבור ובעיקר את‬ ‫הצעירים‪ ,‬דור העתיד שלנו המהווה היום כח משיכה חזק‬ ‫ומשפיע‪ .‬צוות המערכת כולו ודניאלה בראשם הגיעו ברצון‬ ‫ובהתלהבות לקראת המשימה‪.‬‬ ‫התקיים דיון בצוות החברתי בשאלה "של מי העלון ולמי‬ ‫הוא חשוף"‪ .‬הרצון לשמור על משפחתיות ואינטימיות‬ ‫קיבוצית אל מול חיים משותפים על אותה גבעה‪ ,‬מערכות‬ ‫חיים משולבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וחוויות משותפות‪ .‬מערכת‬ ‫העלון רואה חשיבות בכך כי נהיה כולנו‪ ,‬קיבוץ ואגודה‪,‬‬ ‫שותפים מלאים בכתיבה ובקריאה‪ .‬ולכן הוחלט כי כל‬ ‫תושבי רמות מנשה‪ ,‬אגודה וקיבוץ‪ ,‬יהיו שותפים‪ .‬בשנה‬ ‫הראשונה חברי המערכת יהיו בהרכב הנוכחי‪ .‬לקראת שנה‬ ‫הבאה נפנה להנהלת האגודה להיות שותפים בתקציב‬ ‫העלון וכן נצרף למערכת גם מי שאינם חברי קיבוץ‪.‬‬ ‫אני מאחל למערכת העלון כי יהיה זה עלון יצירתי‪ ,‬מעניין‪,‬‬ ‫מייצג אותנו‪ ,‬חופשי ופתוח‪ .‬כי נדע לנצל אותו ככלי ביטוי‬ ‫מאחד ולא מפלג‪ ,‬שירגיש כל אחד מאיתנו כי הוא שלו‪,‬‬ ‫ובשבילו‪ .‬בהצלחה!!!!‬ ‫בחודש מרץ החליפה גאולה את אפרת בתפקידה כמנהלת‬ ‫אגף בריאות ורווחה‪ .‬אפרת מילאה את התפקיד במשך ‪7‬‬ ‫השנים האחרונות‪ .‬אפרת החלה את תפקידה בשנים‬ ‫הראשונות לאחר השינוי‪ .‬תקופה של מעבר ממערכת‬ ‫שיתופית למערכת מופרטת‪ ,‬שבה נדרש לעצב דפוסי עבודה‬ ‫שונים מחד גיסא‪ ,‬ושמירת המחויבות הקיבוצית למערכת‬ ‫בריאות טובה ויעילה מאידך גיסא‪ .‬העמדת שרותי "רפואת‬ ‫כפר" יעילה וטובה במציאות של שרותי רפואה במרחק‬ ‫חמש דקות נסיעה ליוקנעם‪ .‬הייתה עסוקה בבניית מערכת‬ ‫סיעוד ובעיקר ביטוח סיעודי לכלל האוכלוסייה ללא קשר‬ ‫למצב הבריאותי ולגיל החבר‪ .‬במקביל‪ ,‬טיפחה אפרת את‬ ‫תרבות הגיל השלישי ובעיקר לחברים הסיעודיים‪ ,‬מהטיפול‬ ‫האישי בבית החבר ובהשקעה ופיתוח תעסוקה לציבור הזה‬ ‫ב"בית רקפות" או ה"תעסוקון" בלשון העם‪ .‬גאולה נכנסת‬ ‫לתפקיד עם ידע וניסיון בתפקידה הקודם שבטח יעזור לה‬ ‫בהמשך‪ .‬נאחל לה המשך יוזמה ושיתוף פעולה לטובת‬ ‫כולנו‪.‬‬ ‫על כל זאת אני רוצה להודות לאפרת ולאחל לה הצלחה‬ ‫בהמשך תפקידה החדש בניהול "בית רקפות" במשרה‬ ‫חלקית‪ .‬הבית הזה הפך להיות פעיל ויוצר ומהווה מקור‬ ‫תעסוקה ולימוד לחברים שלא מצליחים להגיע לגיל אור‬ ‫במועצה‪ .‬עוד פינה חמה לחברינו שיש במה להתגאות‪ .‬ישר‬ ‫כח!!!‬ ‫אנו צועדים ברגלים בטוחות לתהליך שיוך הדירות והפעלת‬ ‫קרן האיזונים‪ .‬אני אומר בטוחות למרות הקשיים מולם אנו‬ ‫ניצבים‪ ,‬כיוון שאנו מאמינים כי זה הכיוון הנכון שעליו‬ ‫החלטנו ויש ליישמו‪ .‬צוות קרן האיזונים עובד שעות רבות‬ ‫בכל פניות החברים למציאת הפתרון הנכון‪ .‬גם אני ממשיך‬ ‫לקבל פניות של חברים על הקשיים הצפויים עם תחילת‬ ‫התשלומים‪ .‬אני מאמין כי אם ננהג ברגישות בתחילת‬ ‫הדרך‪ ,‬ניטע אמון בקרב החברים במטרה להתקדם ולהיכנס‬ ‫בצורה שקולה ונכונה להליך שאיננו קל ומובן מאליו‬ ‫בתחילתו‪ ,‬ויתברר בהמשכו‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬אני מתקדם בהכנת מסמכי הקצאת המניות‬ ‫לחברים לקראת החתמתם על ידי כל חבר במטרה להעביר‬ ‫פעימה ראשונה של תשלומים מרווחי העסקים המחולקים‬ ‫לחברים – דיווידנד – על פי אחזקת המניות של כל חבר‪,‬‬ ‫בחודש הבא‪.‬‬ ‫השבוע שבין יום השואה ליום העצמאות הוא בעיני השבוע‬ ‫הישראלי ביותר‪ .‬ציינו את יום השואה בצורה מכובדת ויפה‪.‬‬ ‫הערכה גדולה לגרסיאלה ולצוות שידע שוב לשלב בין אזכור‬ ‫תקופת השואה של עם ישראל לערב מכובד ומעניין‪ .‬תודה‬ ‫גדולה!! מערכת החינוך קיימה גם היא ביקורים וטקס‬ ‫בפינת הזיכרון על מנת להנחיל לילדים את מורשת הקיבוץ‪.‬‬ ‫אני כותב דברים אלו לפני יום עצמאות ולכן מאחל לכל‬ ‫ציבור רמות מנשה חג עצמאות שמח‪ ,‬הרבה דגלים כחול‬ ‫לבן‪ ,‬הרבה שמחה בלב ומנגלים שיעשירו את הבטן‬ ‫במטעמים מעושנים‪.‬‬ ‫חג שמח‪ ,‬ברכות למערכת העלון‪ ,‬שיהיה בהצלחה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫אליפויות ישראל לבנים ‪ 2013‬בג'ודו אולימפי ‪ /‬אמיר קליין‬ ‫ב‪ ,19.3.2013-‬יום שלישי בפסח התקיימה אליפות ישראל לבנים באולם מטרווסט ברעננה‪.‬‬ ‫האליפות הייתה מכובדת ומרגשת להפליא‪ ,‬התחילה בבוקר בשירת התקווה והסתיימה בערב בחלוקת המדליות‬ ‫והתארים‪.‬‬ ‫לאורך כל הקרבות ביום זה של האליפות החשובה בשנה הורגשו היטב הקרבות של חניכי המרכזים לג'ודו והגנה‬ ‫עצמית שבהדרכת רחלי קליין נחמיאס ואמיר קליין‪.‬‬ ‫‪ 62‬ספורטאים שעבדו קשה והתמידו לאורך השנה‪ ,‬עמדו בקריטריונים באליפויות ההכנה )מועדון‪ ,‬חוץ ובין לאומי(‪,‬‬ ‫מחנות האימונים‪ ,‬מפגשי ואימוני הנבחרות וכמובן באימונים השוטפים‪ ,‬זכו לייצג את העמותה באליפות נחשבת‬ ‫זו‪.‬‬ ‫הלוחמים הפגינו ג'ודו מקצועי וחזרו עם שלל מדליות‪ ,‬ניצחונות וחוויות‪.‬‬ ‫ששת ימי האליפויות אשר חולקו לפי ילדים‪/‬נערים ובוגרים‪ ,‬בנים ובנות‪ ,‬היו מותחים ומרגשים‪.‬‬ ‫גיבוש הספורטאים והמשפחות‪ ,‬בתוספת לעידוד הרציני‪ ,‬ניכר באולם בתחרות‪.‬‬ ‫באליפויות קשות והפגנת ג'ודו איכותי‪ 47-‬מתוכם זכו במדליות‪:‬‬ ‫‪ 15‬אלופי ישראל‪ 13 ,‬סגני אלופי ישראל‪ 11-‬ספורטאים שזכו במקום השלישי והמכובד!‬ ‫כל הכבוד לכל הספורטאים וההורים שלקחו חלק באליפות וייצגו בכבוד את האזור‪.‬‬ ‫בהצלחה בהמשך דרככם התחרותית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫על מה אנו נלחמים? המאבק בחוות הגז ‪ /‬מטה המאבק‬ ‫עדכון מטה מאבק כרמל מנשה‬ ‫קצת נדמה שהפעילות שלנו שככה אך המצב הוא ממש לא כזה – עדיין אותה החלטה אומללה מאיימת על ציביון‬ ‫האיזור כולו‪ ,‬ככל שאנחנו לומדים ובוחנים את אוצה ההחלטה אנחנו מבינים איזה סכנות גלומות בה‪.‬‬ ‫מאותה ישיבה גורלית מה‪ 27-‬לנובמבר ‪ 2012‬עברנו כברת דרך די משמעותית‪.‬‬ ‫ב‪ 24-‬למרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בשם מטה המאבק כרמל מנשה ועיריית יקנעם‪.‬‬ ‫מועצה איזורית מגידו צפויה להגיש עתירה ניפרדת בזמן הקרוב‪.‬‬ ‫קצת על ההישגים של מטה המאבק ‪-‬‬ ‫הצלחנו לגרום לשינוי תודעה ברשויות ולרתום גם את מועצה איזורית מגידו וגם את עיריית יקנעם לתמוך בצורה‬ ‫אקטיבית במאבק – קרי גם כספית‪.‬‬ ‫הוגדר פרויקטור למטה – לירון שפירא מנהל היחידה הסביבתית של מועצה איזורית מגידו‪ ,‬מועצה איזורית אלונה‬ ‫ועיריית יקנעם‪.‬‬ ‫מטה המאבק ייסד עמותה רשומה – "העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה" שתשמש אותנו לגיוס כספים‪.‬‬ ‫נשכר עו"ד יוסי חביליו שהגיש עתירה לבג"ץ בשם מטה המאבק ועיריית יקנעם‪.‬‬ ‫נשכר משרד יחסי ציבור – פאר‪-‬לוין לעזור בנושא התהודה התיקשורתית שחייבת ללוות את המאבק‪.‬‬ ‫אנחנו עוברים בין כל הישובים במרחב להעלות את המודעות ולצרף עוד ועוד תושבים למטה המאבק‪.‬‬ ‫כבר העברנו ערבי הסברה בכל ישובי ההר ואנחנו צפויים לעבור בין ישובי העמק אחרי חג הפסח‪.‬‬ ‫מה אני יכול לעשות?‬ ‫דבר ראשון להצטרף לקבוצת הפייסבוק ‪ -‬זיקוק גז בים ‪ -‬לא בכרמל‪.‬‬ ‫להתעדכן בכל הדיווחים השוטפים ופעילויות השטח הקרובות שלנו‪.‬‬ ‫בעקבות הגשת הבג"ץ אנחנו צפויים לחדש את פעילות השטח שלנו לייצר תודעה ציבורית‪.‬‬ ‫אנחנו צפויים להרים דוכן החתמה בצעדת יקנעם – אתם מוזמנים לבוא לבקר‪ ,‬לחתום על העצומה ולרכוש את‬ ‫חולצת המאבק‪.‬‬ ‫אנחנו משוועים לפעילי שטח שיעזרו לנו להרים את התהודה הציבורית של המאבק!‬ ‫לפרטים ניתן לפנות לגדי שביט ‪0523234275‬‬ ‫ולשלמה אמסילי ‪0526002175‬‬ ‫פתחנו חשבון בנק לתרומות‪:‬‬ ‫מספר הסניף ‪ ,131‬מספר הבנק ‪.31‬‬ ‫שם החשבון – העמותה להגנת הסביבה כרמל‪-‬מנשה ע"ר‪.‬‬ ‫מספר החשבון ‪312053-409‬‬ ‫חג פסח שמח לכולם!‬ ‫מטה מאבק‬ ‫כרמל מנשה‬ ‫‪5‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חברים שלום‪,‬‬ ‫אנחנו צוות האיזי‪ ,‬פאב בקיבוץ רמות מנשה‪ .‬פאבים שונים פועלים באזור שלנו‪ :‬הבראנדייס בעין השופט‪ ,‬החצר‬ ‫בדליה והיוליאן מאק ברמת בהשופט‪.‬‬ ‫נתחיל בסקירה עלינו ועל השנה האחרונה שבה פעלנו – רק בשביל שתדעו מי אנחנו‪ ,‬ולא רק בשביל הסולידריות‪.‬‬ ‫התחלנו מאפס בלי תקציב ועל בסיס התנדבותי כיוזמה ברוכה של ועדת ח"ץ‪ .‬כך אנחנו פועלים גם היום‪ ,‬מנדבים‬ ‫את כל שעות הלילה של ימי שישי שלנו‪ ,‬בשמחה גדולה‪ ,‬כי בסך הכול כיף לנו‪ ,‬אם כי לפעמים אנו קצת עייפים‪.‬‬ ‫מטרתנו ברורה‪ :‬כיף‪ ,‬ניקוי ראש ומעל הכול נקודת מפגש חברתית אמיתית‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה יצא לנו להכיר את האנשים שאיתם אנו חיים‪ ,‬חברים בגילאי ‪ 18‬עד ‪ .70‬אירגנו הופעות במאמץ‬ ‫משותף )כן כן‪ ,‬עדיין על בסיס התנדבותי!( וחשנו עונג‪ .‬פתאום נראה היה שהח"ץ וכלל החברים בהחלט חיים‬ ‫ובועטים‪ .‬הרגשנו שתחושת השליחות וקירוב הלבבות שווה כל אגל זיעה‪.‬‬ ‫טיפחנו את היחסים שלנו בכבוד וסיפקנו אוכל ושתייה‪ .‬המחירים שגבינו הם מהזולים בארץ אך ורק משום שאיננו‬ ‫מחשיבים עצמנו כעסק‪ .‬אנו מרכז תרבות אמיתי‪ .‬פעם היו מדורות – היום יש איזי‪.‬‬ ‫אבל זהו‪ ,‬המקום בסכנת סגירה ויכול להיות שכל זה ירד לטימיון‪.‬‬ ‫ועכשיו לעובדות‪ :‬המקום רשאי כחוק לשמש את הקיבוץ ואורחי החברים‪.‬‬ ‫אנו מתחייבים שלא להפעיל את המקום למטרות רווח ושלא תהיה פגיעה ברווחת התושבים )הפרענו למישהו‬ ‫בשנה האחרונה?( כמו כן ומן הראוי כי במידה והמקום יסגר תכולתו תימכר והכספים יועברו לטובת הקיבוץ‬ ‫)מדובר בהרבה כסף!(‪.‬‬ ‫לכן בחודש הקרוב אתם מוזמנים אלינו‪ ,‬לפגוש אותנו ולהפגין סולידריות‪ ,‬אם בביקור )אנו פתוחים בשלישי‬ ‫ובשישי( ואם בחתימה פשוטה בתחתית הדף כהבעת תמיכה‪.‬‬ ‫שלכם איזי )בונבונייר(‬ ‫על החתום‪ :‬אייל פיאררט ונועם לנדר‪.‬‬ ‫נ‪.‬ב‪ .‬בימים אלו נפתח חוזה האחריות על המבנה )בעבר מועדון הטרמינל( וכל מי שמעוניין מוזמן להציע עצמו‬ ‫כאחראי‪ ,‬כראוי לחברה קיבוצית דמוקרטית‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות אלינו באופן פרטי – אייל ונועם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫העלון שלנו ‪ /‬אברשקה ורד‬ ‫דניאלה אוסצקי אמרה שהיא מונתה כעורכת העלון וזאת היא הזדמנות להביע את דעתי על צורת העלון ומטרותיו‪.‬‬ ‫עלון הקיבוץ מלווה אותנו למעשה כל חיינו‪ ,‬הוא התחיל שם באוסטיה‪ ,‬בפולנית וביידיש‪ ,‬החברות והחברים היו‬ ‫כותבים על הגיגיהם‪ ,‬על מה שעבר עליהם השבוע‪ ,‬על הגעגועים לאחים ואחיות שאינם‪ ,‬ועל הרצון העז לעלות‬ ‫לארץ‪-‬ישראל ולהקים משפחה והקץ לכל הנדודים‪ .‬את זה – מה שהחברים כתבו – היינו מקריאים בעונג שבת‬ ‫שהתקיים כל יום שישי בערב במועדון המקושט בסיסמאות ציוניות‪ ,‬במפות של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬זה מאוד קירב אותנו‪.‬‬ ‫את העלון הזה אפשר לראות בשלמותו בארכיון הקיבוץ‪ .‬בארכיון הקיבוץ נמצאים גם בשמירה העלונים של שני‬ ‫הגרעינים שלנו בצ'ילה ובאורוגוואי‪.‬‬ ‫העלון ליווה אותנו גם בהתיישבות‪ :‬מהימים הראשונים החברים קבלו אינפורמציה על הנעשה בוועדות כמו‬ ‫מפעולות המזכירות‪ ,‬וועדת המשק וועדת חברים‪ ,‬הענפים השונים‪ ,‬על כל קניית טרקטור או רכישה אחרת‪ ,‬ובעיקר‬ ‫הסיכומים משיחת הקיבוץ שהתקיימה כל מוצאי שבת‪ :‬כמו דיונים‪ ,‬נושאים‪ ,‬בעיות חברתיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬ופוליטיות‬ ‫אשר בארץ וברומו של העולם‪.‬‬ ‫העלון לבש צורה ופשט צורה‪ ,‬לפי הזמנים לפעמים לעת מצוק ומשבר היה מפסיק לתקופה והיה מאוד חסר‪.‬‬ ‫יש לציין את העלון שבעריכתו יגאל ברקת ז"ל אשר ערך אותו תקופה די ארוכה‪ ,‬נתן לעלון צורה ומראה קבוע‪,‬‬ ‫מדורים וטורים קבועים‪ .‬שוב‪ ,‬אפשר לראות את העלונים האלה בגנזך הקיבוץ ולדפדף בדפיו ולחוש את האווירה‬ ‫של הימים ההם‪.‬‬ ‫אני רוצה לאחל הצלחה לדניאלה‪ ,‬שתדע להפיח חיים בעלון העומד לצאת‪ ,‬שידע להשכיל אותנו בידע על המתרחש‬ ‫במוסדות הקיבוץ ושישמש במה לדעות ולהרגשות של החברים מן השורה‪ ,‬להביע דעה‪ ,‬לבטא ביקורת ואולי גם‬ ‫תמונה יפה‪.‬‬ ‫בהצלחה !!!‬ ‫אברשקה‬ ‫צילום‪ :‬פנצ'ו‬ ‫‪7‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫ריצה למרחקים ארוכים )טור אישי( ‪ /‬יהל לינטרנרי‬ ‫שאלות שדורשות נשימה עמוקה ותשובה ארוכה‪.‬‬ ‫ למה הנאום של הנשיא אובמה היה הדבר הכי אופטימי שקרה בזמן האחרון?‬ ‫נדרשת מידה מסוימת של יומרנות בשביל לכתוב על אירוע שטובים‪ ,‬חכמים ורהוטים ממני שפכו עליו נהרות של‬ ‫מילים‪ .‬אבל‪ ,‬אני מוכן להסתכן‪ .‬כבר מראש אני מפנה למקום אחר ציניקנים שחושבים שהנאום הוא תחמון "הפוך על‬ ‫הפוך" של פוליטיקה ישנה עם מסכה נוצצת‪ ...‬הוויכוח הזה לא מעניין אותי‪ .‬אני כותב כי אני מאמין לו‪.‬‬ ‫אני שם בצד לצורך העניין את הבדיחות‪ ,‬השימוש בעברית‪ .‬אפילו את הסכסוך המסובך והמדמם הזה‪.‬‬ ‫אני רוצה להתמקד לרגע במהות של הדברים‪ ,‬בשפה שבה בחר לנסח אותם‪ .‬הרי כשהאדם החזק בעולם נואם הוא יכול‬ ‫לדבר בכל צורה שירצה; עומדים לרשותו אמצעי לחץ‪ ,‬מהלכים פוליטיים‪ ,‬עוצמה צבאית וכלכלית‪ .‬אני מאמין לו כי‬ ‫הוא כיוון את הדברים שלו אל המקומות הבסיסיים והפשוטים )כמעט ילדיים( שקיימים בכל אחד לפני שמכסים אותם‬ ‫השכל‪ ,‬הפחד‪ ,‬הכוח ו‪/‬או האמונה באל‪ .‬הוא ביקש מאתנו‪ ,‬הישראלים‪ ,‬לעשות את מה שאני‪ ,‬כמחנך‪ ,‬מבקש מכל נער‬ ‫שאני עובד איתו‪ ,‬מכל תלמידה שאני מלמד אותה ספרות ‪ -‬לעמוד לרגע בנעליו של מישהו אחר‪ .‬לא כתרגיל מחשבתי‬ ‫להשגת אמפטיה קצרת טווח‪ .‬אלא‪ ,‬כהשקפת עולם בסיסית‪ ,‬כהבנה ששום שיח‪ ,‬בטח ובטח שמשא ומתן‪ ,‬לא יכול‬ ‫להתנהל אם לא קיימת היכולת‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬השאיפה הזו‪ .‬אובמה דיבר כמו מישהו שמאמין בגרעין הטוב שקיים‬ ‫באדם‪ ,‬ביכולת שלו להשתנות‪ ,‬בשכל הישר בהתאגדות עם אחרים‪ .‬הוא דיבר כמי שמאמין שהאדם מסוגל להתעלות‬ ‫מעל הנסיבות שלתוכן נולד‪ .‬אלו הנחות מוצא שקוראות תיגר על מהמקום אינטרסנטי‪ -‬צרכני‪ -‬אנוכי שמייעדת לנו‬ ‫התרבות המערבית‪ .‬אלו הנחות מוצא‪ ,‬שלעניות דעתי‪ ,‬רק איתן יש למישהו את הזכות לעבוד בחינוך‪.‬‬ ‫אני מודה מראש‪ ,‬עוד לפני שתנסו לרמוז על כך בעדינות‪ -‬כן‪ ,‬אני תמים‪ .‬אני נושא איתי מנות גדושות )יש יאמרו‬ ‫מופרזות( של אמונה באנשים‪ .‬ובוודאי שאודה בכך שהרבה מאוד איני יודע‪ ,‬שחלק איני יכול לראות ועל חלק אחר איני‬ ‫רוצה להביט‪ .‬אבל את המילים הללו אמר אדם שהוא נשיא ארה"ב‪.‬‬ ‫ואם הוא חושב שאפשרי וכדאי על פני חלופות אחרות‪ ,‬להביט על העולם‪ ,‬אפילו מהבית הלבן‪ ,‬מבעד לאותם משקפיים‬ ‫שמרכיב איש חינוך ‪ -‬הרי שיש מקום לאותה תחושה חמקמקה שמכונה 'אופטימיות'‪.‬‬ ‫ למה לא נבהלתי מהרעיון שתהיינה תפילות בבתי הספר?‬ ‫אני לא בטוח אם זו הייתה הדלפה או ספין או שקר או גם וגם וגם‪ .‬לפני כמה שבועות פורסם לזמן קצר ששר החינוך‬ ‫החדש‪ ,‬שי פירון‪ ,‬יוזם הכנסה של תפילות להצלחה במבחן או משהו כזה‪ .‬ביררתי קצת לפני הכתיבה של הטור וכבר‬ ‫ראיתי הכחשה ומאז שקט תקשורתי‪ -‬ובכל זאת‪ -‬זו הזדמנות טובה להידרש לסוגיה הזו‪.‬‬ ‫אני זוכר שבצבא קינאתי בחברים הדתיים שלי‪ .‬בכל יום בטירונות הם היו זכאים ל‪ 20-‬דקות של תפילה מידי בוקר‪.‬‬ ‫באותם ימים ארורים בתל ערד שוועתי לכל רגע של שקט‪ ,‬אפילו הליכה לשירותים הייתה הפוגה מהשגרה המדכאת‬ ‫של טירונות חורף‪ .‬אחרי שסיימתי‪ ,‬התקדמתי והתבגרתי הבנתי שיותר מכל מה שחסר לי אז היה זמן עם עצמי; כמה‬ ‫דקות בכל יום להתכנס אל משהו מהותי‪ ,‬אל משהו בסיסי ומופשט שפשוט אין לו מקום בשטף היומיום‪ .‬זה מה‬ ‫שחבריי הדתיים קיבלו‪ .‬בגלל זה קינאתי‪ .‬תפילה היא‪ ,‬בעיני‪ ,‬קודם כל ואחרי הכל‪ ,‬התייחדות של אדם עם מהות דרך‬ ‫טקסט וטקס‪.‬‬ ‫אני לא בטוח מה אני הייתי עושה עם ‪ 20‬דקות בטירונות‪ -‬בטוח שלא הייתי מתפלל לאלוהים‪ .‬אולי הייתי קורא‬ ‫שירה‪ ,‬אולי כותב אולי שותק‪.‬‬ ‫תלמידים‪ ,‬בדומה לחיילים‪ ,‬נמצאים במקרים רבים‪ ,‬במציאות שלא בחרו בה‪ .‬היומיום שלהם הוא מרוץ מתיש ועמוס‬ ‫במטלות ולחצים‪ .‬הייתי שמח לתת לכל תלמיד שלי כמה דקות שבהן יזכיר לעצמו מה חשוב לו‪ ,‬מה נותן לו כוח‪ ,‬ממה‬ ‫עליו להישמר‪ .‬אולי בשביל לנסח זאת היה בוחר בתפילה מתוך "סידור" אורתודוכסי או אולי רפרומי‪ .‬אולי בשיר של‬ ‫לאה גולדברג‪ .‬אולי היה כותב בעצמו‪ ,‬אולי עם חבריו או הוריו‪ .‬אולי היה שותק‪ .‬העיקר שלכל תלמיד יתאפשר לנסח‬ ‫לעצמו את עצמו ולקבל מביה"ס בכל יום ‪ 20‬דקות ולגיטימציה להיות שם באמת‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫סיבה מספר ‪ 1‬למה אני אוהב לרוץ‪ :‬כי לפעמים מגיע רגע שבו השמש בזווית מאוד מסוימת והרוח‬ ‫בדיוק והדרך נפקחת‪ ,‬ואני מוכן להישבע שליאונרד כהן כתב את השיר הזה במיוחד בשבילי‪.‬‬ ‫*אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים עניין‪ ,‬הרבה מלים צריך הרבה משפטים )מ' אריאל(‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫יום העצמאות ‪ / 2013‬ויקטור בליט‬ ‫לכבוד אורוגואי ועמה‬ ‫עוד בשנת ‪ ,1945‬בוועידת סאן פרנסיסקו‪ ,‬ממשלת אורוגואי העלתה את הצעתה לראשית פתרון שאלת היהודים‬ ‫ובמסגרתה פניה אל כל מדינות אמריקה הלטינית לדרוש מבריטניה לבטל את שליטתה בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫ממשלת בריטניה התנגדה נמרצות לכך‪ .‬בעקבות ה"שבת השחורה" )‪ (28.6.1946‬התארגנה במונטבידאו הפגנה‬ ‫בהשתתפות כ‪ 20.000-‬מפגינים‪ ,‬יהודים ולא יהודים‪ ,‬ובה נשאו דברים פרלמנטרים ליבראלים משתי המפלגות‬ ‫הגדולות המסורתיות‪ ,‬מהמפלגה הסוציאליסטית וביניהם לואיס בג'ה ברס‪ ,‬אשר עתיד להיות נשיא אורוגואי‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬בפברואר ‪ ,1947‬בריטניה העבירה לאו"ם את הטיפול בסוגיית המנדאט על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ ,22.4.1947‬כשישה ימים לפני התכנסותה המיוחדת של האסיפה הכללית של האו"ם‪ ,‬שבה תמונה ועדת חקירה‬ ‫בנוגע לסיכסוך יהודי‪-‬ערבי‪ ,‬כבר משרד החוץ האורוגוואי שלח מברק אל אנריקה רודריגס פברגאט )נציג אורוגואי‬ ‫באו"ם( ובו הוראות להצביע בעד החלוקה‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬אורוגואי הציעה לאפשר לסוכנות היהודית להציג את‬ ‫עמדתה באסיפה הכללית‪ ,‬על‪-‬אף שהיא לא הייתה חברה בארגון‪ .‬הצעתה של אורוגואי הייתה חשובה ביותר כיוון‬ ‫שאפשרה לסוכנות היהודית להיהפך לנציגת העם היהודי באו"ם‪.‬‬ ‫לאחר קבלת החלטה למנות ועדה מיוחדת של האו"ם בנוגע לפלסטין )‪ ,(UNSCOP‬ארה"ב הציעה ועדה בעלת ‪11‬‬ ‫חברים‪ ,‬כשבמסגרתה כיהנו שלושה נציגים לטינו‪-‬אמריקאיים‪ :‬פרו‪ ,‬גואטמלה ואורוגוואי‪ .‬אורוגואי תאמץ עמדה‬ ‫פרו‪-‬יהודית מובהקת‪ .‬בתמיכה שבעה נציגי מדינות בוועדה‪ ,‬וביניהם אורוגואי‪ ,‬הומלץ על חלוקת הארץ לשתי‬ ‫מדינות עצמאיות‪ :‬יהודית וערבית‪ .‬המיעוט בוועדה המליץ על הקמת מדינה אחת דו‪-‬לאומית‪ .‬במקביל‪ ,‬ממשלת‬ ‫אורוגואי דרשה לחקור את המצב של הפליטים היהודים העצורים בקפריסין‪ ,‬אשר נעצרו על‪-‬פי מדיניות הספר‬ ‫הלבן‪ .‬האורוגואים טענו שבעיית הפליטים בקפריסין היא בלתי ניתנת להפרדה מהשאלה הלאומית היהודית ובלתי‬ ‫נסבלת מבחינה הומניטארית‪ .‬רודריגס פברגאט וחורחה גרסיה גרנדוס )נציג גואטמלה( השיגו הישגים חלקיים בלבד‬ ‫בנושא זה‪ .‬וועדת ‪ UNSCOP‬ביקרה רק במחנות הפליטים באוסטריה ובגרמניה‪ ,‬אך לא בקפריסין‪.‬‬ ‫לקראת הגשת דו"ח ‪ UNSCOP‬לאסיפה הכללית של האו"ם‪ ,‬אורוגואי הציגה מסמך נפרד נוסף ובו נאמר‪" :‬הקמת‬ ‫מדינה יהודית תיתן פתרון טריטוריאלי לבעיית היהודים מאירופה ותאפשר לשפר במידת מה את הנזק האיום‬ ‫שממנו סבל העם היהודי במשך רדיפות הנאציזם‪ ,‬כאשר גם כיום הוא חשוף עדיין לאיומים חדשים הנובעים‬ ‫מאפליה וגזענות"‪ .‬האו"ם קיבל החלטה שונה מזו שהציעו אורוגואי וגואטמלה‪ ,‬בטענה שפתרון הסכסוך בארץ‪-‬‬ ‫ישראל לא אמור לתת מענה מלא לבעיית היהודים בכללותה‪ .‬עמדת ממשלת אורוגואי גרמה לתגובות קשות‬ ‫במיוחד של בריטניה‪ ,‬הן באמצעות שדרים דיפלומטים והן באמצעים עקיפים‪.‬‬ ‫פעילותה של נציגות אורוגואי באו"ם‪ ,‬על‪-‬סמך עמדותיה של השלטונות במדינה‪ ,‬הייתה מכרעת בכינוס השני של‬ ‫האסיפה הכללית של האו"ם‪ ,‬שנערך בין ה‪ 16.9.1947-‬לבין ה‪ .29.11.1947-‬בישיבה שהתקיימה ב‪,26.1.1947-‬‬ ‫רודריגס פברגאט הציג בפרטי פרטים את הנימוקים למען החלוקה ובמרכזם הטענה שהקמת מדינה לעם היהודי‬ ‫תהיה ניצחון על האפליה הגזענית ועל המשטר הנאצי‪ .‬ב‪ ,29.1.1947-‬האסיפה הכללית של האו"ם החליטה בחיוב‬ ‫על חלוקת הארץ לשתי מדינות‪ .‬ב‪ 30.11.1947-‬כ‪ 30.000-‬איש‪ ,‬יהודים ולא יהודים‪ ,‬השתתפו בעצרת חגיגית‬ ‫בלב מונטבידאו ובה פרצי רגשות גדשו את כל הנוכחים‪.‬‬ ‫הודעות מדינות ערב על כך שעם סיום המנדאט )‪ (15.5.1948‬תפלושנה אל מדינת ישראל ולנוכח העובדה‬ ‫שהברית בין ארה"ב לברה"מ החלה להתפורר עקב החרפת המלחמה הקרה‪ ,‬גרמו לנסיגת האמריקאים מתמיכתם‬ ‫ברעיון החלוקה ולחיפושים אחרי אופציות אחרות‪ .‬למרות הלחץ האמריקאי‪ ,‬בכינוס המיוחד הנוסף של האסיפה‬ ‫הכללית‪ ,‬שדן שוב בשאלת החלוקה‪ ,‬ממשלת אורוגואי שמרה על תמיכתה בהחלטה המקורית‪.‬‬ ‫ב‪ 15.5.1948-‬הוקמה מדינת ישראל ואורוגוואי הייתה בין המדינות הראשונות שהכירה בריבונותה של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬בעקבות פלישת מדינות ערב‪ ,‬הפרלמנט האורוגוואי החליט‪ ,‬ב‪ ,27.5.1948-‬לשגר מסר לכל הפרלמנטים‬ ‫בעולם ובו דרישה לפתח פעילות בינלאומית לשם כיבודן של החלטות האו"ם‪ ,‬הגנה על המדינה החדשה ועל עצם‬ ‫הקמתה‪ ,‬אשר מהווה מעשה של צדק בינלאומי‪ .‬ישראל הצטרפה לאו"ם ב‪ 11.5.1949-‬ואורוגואי הייתה שוב בין‬ ‫המדינות שאפשרו את זאת‪ ,‬יחד עם ארה"ב‪ ,‬גואטמלה‪ ,‬קנדה‪ ,‬היטי‪ ,‬פנמה וכו'‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫ועדת ח"ץ )חברים צעירים( – סיכום שנת הפעילות ‪ / 2012‬עמוס בן‪-‬דרור‬ ‫בשנה האחרונה החזרנו עטרה ליושנה והחיינו את ועדת הח"ץ ואת פעילות הח"ץ‪ .‬הח"ץ רואה בפעילות‬ ‫התרבותית‪-‬חברתית המשותפת שנעשתה ההזדמנות להיכרות וליצירת קשרים חברתיים בין הצעירים‪ ,‬ולהרגשת‬ ‫שייכות לקהילה‪ .‬אנו רואים את הח"ץ כגוף מוביל בקהילה ולכן חלק מן הפעילויות שהח"ץ אירגן כוון ויכוון לכלל‬ ‫הקיבוץ‪.‬‬ ‫פעילות ועדת ח"ץ בשנת ‪:2012‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬ארגנה ועדת ח"ץ טיול של יומיים‪ ,‬כולל לינה‪ ,‬לחאן הגלילי‪ ,‬שבו השתתפו כ‪ 150-‬איש‪ ,‬ערב פוייקה‬ ‫מדורה ושירים בבקתה של עין השופט וערב "מי רוצה להיות קיבוצניק" בהשתתפות כ‪ 45-‬איש‪ ,‬ארבע הופעות של‬ ‫זמרים אורחים בפאב בהשתתפות בין ‪ 100-40‬איש כל אחד‪ .‬גולת הכותרת הייתה בניית בקתה לקיבוץ בנקודה‬ ‫הישנה‪ ,‬כולל ערב הנחת אבן פינה בחג הקיבוץ בהשתתפות כל שכבות הגיל וערב פוייקה ‪ +‬גיוס בנייה בשישי לפני‬ ‫שבועיים‪.‬‬ ‫מה אנחנו מתכננים לשנת ‪?2013‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סיום בניית הבקתה‪ ,‬שתילת עצים וטיפוח המקום‪.‬‬ ‫חניכת הבקתה בערב תרבות בחג הקיבוץ‪.‬‬ ‫קיום הופעות אומנים צעירים ומקומיים בפאב אחת לחודש‪/‬חודשיים‪.‬‬ ‫ארגון טיולי ח"ץ באזור ובארץ‪.‬‬ ‫ערבי פוייקה‪ ,‬מדורה ושירים‪.‬‬ ‫שבוע בים‪.‬‬ ‫וכל יוזמה אחרת לפעילות שתבוא מהשכבה הצעירה!‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫‪ 2012‬הייתה שנת פעילות מוצלחת מעל המצופה‪ .‬אנו מקווים שב‪ 2013-‬נצליח להוציא עוד יותר פעילויות אל‬ ‫הפועל‪ .‬ועדת ח"ץ עדיין זקוקה לכוחות נוספים על מנת להרים פעילויות נוספות‪ .‬כל מי שמרגיש צעיר מוזמן‬ ‫להצטרף לוועדה או לקחת על עצמו עשייה של פעילות שקרובה ללבו בסיוע הועדה‪.‬‬ ‫בונים את הבקתה בנקודה הישנה‬ ‫‪10‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫פסח‪ :‬זיכרונות מימים רחוקים של ילדות בקיבוץ רמות מנשה ‪ /‬יונה גור‬ ‫פסח היה חג גדול ומיוחד‪ .‬לפני פסח היו נערכות בקומונת הילדים מדידות הקיץ‪ .‬לפסח קיבלנו כל שנה חצאית‬ ‫טרלין כחולה עם קפלים‪ ,‬חולצה לבנה וסנדלים ‪ +‬גרביים חדשות‪ .‬כמו בראש השנה‪ ,‬גם את פסח חגג כל הקיבוץ‬ ‫יחד‪ .‬לא היה מבנה מספיק גדול כדי להכיל את כל חברי הקיבוץ וילדיו עם הרבה מאוד אורחים מבחוץ‪ ,‬לכן ליל‬ ‫הסדר היה נערך במבנה של המוסך והמסגרייה‪ .‬כשבוע לפני הסדר היו מרוקנים את המבנה ומתחילים לנקותו‪ .‬בדים‬ ‫ענקיים מעשה ידיו של לאו ]פלטאו[ היו נתלים על הקירות‪ .‬טורים ארוכים של שולחנות היו נבנים מפלטות של עץ‬ ‫שהועמדו על "חמורים"‪ .‬ספסלי עץ ארוכים היו לישיבה‪ .‬על כל השולחנות הונחו מפות לבנות‪ ,‬צנצנות עם פרחים‪,‬‬ ‫בקבוקי יין ומיץ פז תפוזים ואשכוליות‪ .‬מאות משתתפים יחד בסדר הקיבוצי‪ .‬אחר הצהריים‪ ,‬לפני החג‪ ,‬היינו‬ ‫יוצאים לשדה לחג העומר‪ .‬ראשית תבואת השדה‪ .‬קציר‪ ,‬ריקודים‪ ,‬ברכות‪ .‬משם היו אוספים זרים של שיבולים‪,‬‬ ‫איתם היו ילדי כיתה א' נכנסים בליל הסדר‪ ,‬פוסעים בין השורות‪ ,‬כשידיהם מונפות למעלה ‪ ,‬מביאים את אגודות‬ ‫השיבולים אל הבמה‪ .‬אחר כך היינו קוראים בהגדה‪ .‬הגדת הקיבוץ הארצי‪ .‬הגדה נטולת אלוהים‪ .‬הגדה שמדגישה את‬ ‫תקומת עם ישראל ואת האביב‪ .‬מספרת את סיפור יציאת מצרים אך ללא התערבותו של האל וללא הודיה לו‪ .‬כל‬ ‫אחד ידע את תורו בקריאה‪ .‬ובין לבין הופיעה המקהלה והובילה את זימרת הרבים‪ ,‬ונחמיה היה שר את "אייל אייל‬ ‫בן קרניים במחנים במחול"‪.‬‬ ‫ולאו בקולו העמוק היה שר את שיר השיכור‪ ,‬ומוסדניקים בוגרים היו מציגים את "מגש הכסף"‪ ,‬ורחל למשטיין או‬ ‫ניצה היו מובילות את החד‪-‬גדיא המסורתי‪.‬‬ ‫חדר האוכל‪ ,‬מרוקן משולחנות וכיסאות עוד לפני ערב החג ולאחר החג היינו נוהרים כולנו לשם למעגלים של ריקודי‬ ‫עם‪ ,‬לצלילי האקורדיון של מאיר רפאלי‪ .‬כמה שנאתי את הקריאה "אלומה ‪ -‬לילה טוב" שגדעה באחת את‬ ‫השתתפותנו בחג‪ ,‬בריקודים‪ ,‬ושלחה אותנו למיטות‪ .‬באוכל אני זוכרת במיוחד את מרק הקנעיידלך‪ ,‬את הלפתן‬ ‫העשיר‪ ,‬את הגפילטע‪-‬פיש‪ ,‬המתוקים ללא חסה והמלוחים עם החסה‪...‬‬ ‫במשך שבוע פסח אכלנו לחם‪ ,‬לצד המצעבריי שהיו מכינים לנו הורים‪.‬‬ ‫בפסח היה זמן של בילויים עם ההורים בעיר‪ .‬סרט‪ ,‬הצגה‪ .‬כמה היה לנו קשה להסתדר בעיר באותו שבוע! כל מה‬ ‫שרצינו לא היה‪ :‬עוגה‪ ,‬פיצה‪ ,‬פלאפל‪ ,‬סנדוויץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שבח והלל לצעירינו‬ ‫אשר העלו את חג הפסח בקיבוצנו‬ ‫כל דכפין וכל דצריך נהננו‪,‬‬ ‫מאוירה מאירה‪,‬‬ ‫מארוחה לעילא ולעילא‬ ‫ואגדה‪ ,‬איך לאמר‪" ,‬לא נורא"‬ ‫גם אם אלוהינו חזר אלינו בתשובה‬ ‫כשמשה היכה על סלע‬ ‫ואחד מי יודע‬ ‫העיקר שקיבלנו חד‪-‬גדיא‬ ‫והחג שמח אכן היה!‬ ‫כל הכבוד לעושים במלאכה‬ ‫על טהרת התנדבות‬ ‫כמו שפעם לפני שנים היה‪.‬‬ ‫רינה טוכהנדלר‪2013 ,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫עט לחינוך ‪ -‬הפינה להגיגים בנושא חינוך‬ ‫הבעיה של מערכת החינוך אינה המורה‪.‬‬ ‫הבעיה היא התפקיד שאנחנו‪ ,‬כחברה‪ ,‬מיעדים למורה‪.‬‬ ‫אנחנו חושבים שתפקיד המורה הוא ללמד‪.‬‬ ‫אבל האמת היא שתפקידו הראשון הוא‪ :‬לא להפריע לילדים ללמוד‪.‬‬ ‫התפקיד השני שלו הוא לעודד אותם לחשוב ולשאול שאלות‪.‬‬ ‫המורה לא אמור לגלות לתלמידים את התשובות‪,‬‬ ‫לשאלות שהם לא שאלו את עצמם‪ ,‬ולכן גם לא מסקרנות אותם‪.‬‬ ‫המורה אמור לסקרן בשאלות‪ .‬להציע את התעלומה‪.‬‬ ‫הילדים כבר ירוצו לחפש את התשובות שלהם‪.‬‬ ‫בדרך הם ימצאו את הכלים כדי לגלות את התשובות‪.‬‬ ‫המורה יכול לעניין בכלים‪.‬‬ ‫אם הכלים יהיו מעניינים ו‪/‬או יעזרו לילדים לפתור את התעלומה‪,‬‬ ‫הילדים ייקחו אותם‪.‬‬ ‫כדאי לעבור למערכת חינוך המבוססת על‪:‬‬ ‫סקרנות‪ ,‬הנאה‪ ,‬הסיפוק מחוויית ההצלחה כשפותרים תעלומה בכוחות עצמנו‬ ‫ולא מתוך הפחד שלא לעמוד בציפיות מערכת הדירוג‪.‬‬ ‫"בעצם רק בדרך נס לא החניקו שיטות ההוראה המודרניות את הסקרנות הצרופה לחקור ולדרוש‪,‬‬ ‫כי מלבד עידוד‪ ,‬זקוק צמח עדין זה בראש ובראשונה לחופש‪ ,‬בלעדיו הוא נידון לבטח לקמילה ולכיליון"‬ ‫)אלברט איינשטיין(‬ ‫בתקווה שעדיין לא החניקו‬ ‫עמוס בן דרור ‪ /‬הלחן‪ :‬עממי‬ ‫למתעניינים‪ ,‬מומלץ‪http://www.ted.com/talks/sugata_mitra_build_a_school_in_the_cloud.html :‬‬ ‫‪‬‬ ‫"מפי הטף" ‪ /‬מרכז‪ :‬יחזקאל שלומי‬ ‫ילדי גן ניצנים מספרים – אפריל ‪) 2013‬המילים הן מפי הילדים – ללא עריכה!(‬ ‫רוני שחורי‪ -‬אנחנו גן ירוק שמטפל בצמחים ושומר על הטבע‪.‬‬ ‫עידן שטסברג‪ -‬אנו בונים את החורשה על יד הבריכה עם אנשי החווה שעוזרים לנו‪.‬‬ ‫יערה וקס‪ -‬בקציר העומר רקדנו כל הילדים של גן ניצנים את השיר "ניצנים נראו בארץ"‪.‬‬ ‫יהלי שר‪ -‬אנחנו שומרים על הטבע כי אנחנו עושים שימוש חוזר עם הבקבוקים‪ ,‬וכל מיני קרטונים בסדנת היצירה‪.‬‬ ‫תום כהן‪ -‬פעם אני‪ ,‬שחר ותומר עשינו סיבובים של נינג'אגו ונפלנו על התחת וגם אנחנו אוהבים לעבוד בחורשה עם‬ ‫החווה ולסדר אותה‪.‬‬ ‫מעין עופר‪ -‬מצחיק אותי שבטיולים המטפלות "מכות" על הכובע שלנו ואומרות שקט‪.‬‬ ‫נטע פרבר כץ‪ -‬בגן אנחנו עושים יצירות הקשורים בנוף שיש בחוץ‪.‬‬ ‫הגר הרץ‪ -‬כאשר אנחנו רבים אנחנו הולכים לשיח וחושבים על פתרון שיהיה נעים לאחד לשני‪.‬‬ ‫אסף דרכי‪ -‬בפורים התחפשנו עם תחפושות ושיחקנו עם מיני דומיות‪.‬‬ ‫גאיה קורן‪ -‬אנחנו אוהבים לחקור את הטבע‪.‬‬ ‫עמית קרן צור‪ -‬כמעט תמיד אנחנו מביאים ספרים לגן‪.‬‬ ‫נועה מינקס‪ -‬יש לנו קרטון ובפנים יש זחלים של לבנין הכרוב‪.‬‬ ‫דניאלה פרנס‪ -‬אנחנו משקים את הגינה במי גשמים וגם אנחנו אוספים מים מהמזגנים‪.‬‬ ‫יובל אוחנה‪ -‬בגן שלנו יש בית גידול לפרפרים שהכנו מקרטונים שהבאנו מהמכלולים ושם אנחנו שמים זחלים‬ ‫ודואגים להביא להם עלים שיהפכו לפרפרים נשחרר אותם בגינה שלנו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫ילדי גן אילנות מספרים על גנם‪:‬‬ ‫עמית‪-‬זה לא סתם שם של טבע‪ ,‬זה גן על שם של עצים‪.‬‬ ‫עילאי‪-‬אנחנו בגן שומרים כל הטבע‪ ,‬שומרים על החיות ומשקים צמחים‪.‬‬ ‫ניב‪-‬אנחנו גן ירוק ששומר על הטבע‪.‬‬ ‫רומי‪-‬בגן אילנות לומדים הרבה כמו למשל‪ ,‬פירמידת המזון‪.‬‬ ‫עדי‪-‬אנחנו גן בוגר‪.‬‬ ‫אופיר‪-‬מקשטים את הגן לכבוד יום העצמאות‪.‬‬ ‫יערה‪-‬בגן שלנו מציירים ועושים מפגשים‪.‬‬ ‫הדר‪-‬מסדרים את החצר בכל יום ראשון‪.‬‬ ‫אילי‪-‬אנחנו שומרים על הבריכה האקולוגית‪ ,‬שיש לנו שם ראשנים וגמבוזיות‪ ,‬ובגן יש לנו אוגר‪.‬‬ ‫שי‪-‬תולים ציורים שלנו והגן שלנו יפה‪.‬‬ ‫נועם פ‪-.‬אנחנו עושים הרבה יצירות‪.‬‬ ‫זיו פ‪-.‬אנחנו עובדים בארגז החול‪.‬‬ ‫נועה‪-‬אנחנו עובדים בגן בגואש‪ ,‬בדבק‪ ,‬ציור‪ ,‬בחמר ושולחן חול‪.‬‬ ‫ניצן‪-‬בגן שלנו אנחנו מתנהגים יפה אחד לשני‪.‬‬ ‫נמרוד‪-‬אנחנו סופרים את העומר‪ ,‬והיום אנחנו שבועיים לעומר‪.‬‬ ‫יונתן‪-‬יש לנו בריכה אקולוגית ובה גמבוזיות‪ ,‬ראשנים‪ ,‬יקינטון וחסת מים‪.‬‬ ‫יובל‪-‬אנחנו מונים כל יום בגן את הילדים‪ ,‬ובודקים כמה הגיעו וכמה חסרים‪.‬‬ ‫זהר‪-‬אנחנו שרים במפגש הרבה שירים ורוקדים‪.‬‬ ‫זיו ג‪-.‬למדנו על לוח שנה ויש לנו כזה במפגש‪.‬‬ ‫ילדי גן אילנות מברכים את תושבי רמות מנשה‪:‬‬ ‫נועה‪-‬שיהיה לכם טוב‪.‬‬ ‫זיו ג‪-.‬תהינו בטקס של יום העצמאות‪.‬‬ ‫ניצן –יום עצמאות שמח‪.‬‬ ‫נועם ל‪– .‬שיהיה לכם בריאות וחברים‪ ,‬אנחנו אוהבים את ישראל‪.‬‬ ‫מור‪-‬שיהיה לכם נעים בארץ שלנו‪.‬‬ ‫יואב‪-‬חג שמח‪.‬‬ ‫יונתן‪-‬שיהיה לנו שלום‪.‬‬ ‫מיה‪-‬שעם ישראל לא יהיה מפוזר יותר כמו פעם‪.‬‬ ‫יובל‪-‬שלא יהיו יותר מלחמות‪.‬‬ ‫ניר‪-‬שיהיה הסכם שלום וכל בני ישראל יהיו יחד‪.‬‬ ‫*מדור זה פתוח לכל מי שרוצה למסור "אמרות‬ ‫כנף" של ילדינו‪.‬‬ ‫אפשר למסור אמרות ליחזקאל שלומי שמלקט‬ ‫את החומר‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מה קורה בתרבות )מרץ‪-‬אפריל ‪ / (2013‬קוקי לזר‬ ‫חודש חג הפסח עבר‪ ,‬וברמות מנשה התקיים סדר פסח עשיר בתוכן ובאוכל טעים‪,‬‬ ‫בחדר האוכל המקושט והמושקע‪ ,‬על ידי משפחת בנימין וצוות חברים צעירים שלקחו‬ ‫על עצמם את משימת עריכת סדר פסח קיבוצי מסורתי‪ .‬היו הופעות‪ ,‬שירים ואיך לא‪,‬‬ ‫קריאת ההגדה המיוחדת שיהל הכין‪ .‬אך מה שחשוב הוא ה"ביחד"‪ ,‬האווירה הטובה‬ ‫ורוח העשייה‪ .‬תודה למארגנים ולכל מי שתרם להצלחת הסדר‪ :‬גיא‪ ,‬יהל‪ ,‬דורון‪ ,‬עמוס‪,‬‬ ‫צבי מזור וכל המשפחות‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬בין שיבולים וחרציות )על רקע ערמות אבנים‪ ,‬שאריות בטון ועוד חומרי בניין‪ ...‬שדרוג התשתיות ילווה‬ ‫אותנו בכל אירוע‪ (...‬חגגנו את חג העומר‪ .‬בנות הצוות המארגן )יעל ישראלי‪ ,‬לילך בן דרור‪ ,‬אסנת אלדר ומיכל‬ ‫טרטצקי(‪ ,‬הובילו וארגנו טקס אביבי וחגיגי‪ .‬תודה לרקדנים‪ ,‬קטנים וגדולים‪ ,‬להרכב המוזיקלי )דניאלה לאמש‪,‬‬ ‫דניאל הרץ ואייל שמעוני( ולכל מי שעזר בסידור ופירוק המקום‪.‬‬ ‫ולסיום החג‪ ,‬באופן ספונטני ומשפחתי‪ ,‬אסנת דומן ואסנת אלדר הזמינו את הציבור למועדון לחבר למימונה‪.‬‬ ‫מאכלים מסורתיים‪ ,‬מופלטות‪ ,‬דבש והרבה מתוק היה שם!! תודה‪.‬‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה לציון ‪ 70‬שנה למרד גטו ורשה היה מכובד ומרגש‪ ,‬קוימו שני טקסים‪ ,‬בפינת הזיכרון‬ ‫שם התכנסו מבוגרים וילדים‪ ,‬מאורגן על ידי אסנת דומן ואסנת אלדר‪ ,‬תודה!! והטקס המרכזי בערב‪ ,‬באירגון‬ ‫הנפלא של גרסיאלה ורינה שכבר עושות את המלאכה שנים רבות‪ .‬תודה למרים ברלגובסקי על סידורי הפרחים‬ ‫המקסימים‪ ,‬ולכל המשתתפים )מקהלת רמות מנשה‪ ,‬ניצה‪ ,‬נעמי‪ ,‬גיא‪ ,‬עדי‪ ,‬מיכאל( והעוזרים להצלחת הערב‪ .‬היה‬ ‫מרגש במיוחד!‬ ‫חג ‪ 65‬לרמות מנשה – התקיימה פגישה ראשונה של הצוות המארגן‪ ,‬עדיין ניתן להצטרף! יש לנו הרבה רעיונות‪,‬‬ ‫עכשיו הגיע זמן בחירת האירועים‪ ,‬הכול במסגרת התקציב הקיימת‪ ...‬פרטים נוספים בחודש הבא!‬ ‫יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה‪ 65 -‬למדינת ישראל כבר כאן‪ ,‬הצוות עובד במרץ בתחומים השונים של‬ ‫האירגון – נצטרך ידיים לסידור ופירוק ונשמח למתנדבים!! ברצוני להדגיש את שיתוף הפעולה המלא של הנעורים‬ ‫בהדרכת מאי יחזקאל‪ ,‬המדריכה המובילה‪ ,‬שלקחו על עצמם תחומים שונים באירגון החג‪ .‬בתקווה להמשך עבודה‬ ‫משותפת ופורייה!!‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו מתכננים אירועים שונים לציון ‪ 100‬שנה לשומר הצעיר שיתקיימו בחודש מאי‪ ,‬והצגה למבוגרים‬ ‫בהפקה פנימית ותגבור מקיבוצי האזור‪ ,‬על ידי ניצה שפירא ורחל ברק‪ ,‬מתוכננת גם לחודש מאי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו ממשיכים לקיים מפגשים ‪/‬הרצאות במועדון על ידי חברי היישוב‪ ,‬הפעם הייתה הרצאה של שחם‬ ‫ברקת‪ ,‬מעניינת ומעשית‪ .‬לצערי מעט מאוד אנשים מנצלים את ההזדמנויות האלה למפגש ולהכרות באופן אחר עם‬ ‫חברינו‪ ,‬וחבל‪ .‬עוד מפגשים כבר מתוכננים ואשמח לרעיונות לשיפור השתתפות‪...‬‬ ‫אם יש לסכם את הרבעון הראשון של ‪ ,2013‬אני חייבת לומר‬ ‫שהציבור מפגין רוח התנדבות יפה‪ ,‬רוב האנשים שפונים אליהם‬ ‫מוכנים לעזור ולתת יד וזה מוערך ביותר!! יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לי‬ ‫להבהיר שהפניות ה"כלליות" הן אמיתיות‪ ,‬ועדיף להרים טלפון או‬ ‫לשלוח מייל לשאול האם עדיין רלוונטי‪ ,‬אם צריך עזרה כזו או אחרת‪,‬‬ ‫מאשר "להסתמך" על זה שמישהו כבר יפנה‪ ...‬ותודה שוב לכל מי‬ ‫שמתנדב )בכל התחומים‪ :‬על הבמה‪ ,‬לחשיבה משותפת ומאחורי‬ ‫הקלעים(‪ ,‬רק ככה נוכל להרים ולעשות אירועים ומפגשים ראויים‬ ‫בקהילה הקטנה שלנו‪.‬‬ ‫נושא התקציב הוא התעסקות לא קטנה וגורם להרבה כאבי ראש‬ ‫ותסכולים‪ ,‬יש דרישה מהנהלת האגודה לנצל את התקציב בחלוקה‬ ‫אחרת‪ ,‬פחות לשלם על עבודה מקצועית‪ ,‬ויותר על תכנים וחומרים‪,‬‬ ‫ואני עושה כל מאמץ כדי שלא יפגע באיכות ורמת האירועים‪ ,‬אך‬ ‫לפעמים לא פשוט‪ .‬אנשים בעלי "ידיים טובות"‪ ,‬ידע בחשמל‪ ,‬נגרות‬ ‫וכו'‪ ,‬יתקבלו בשמחה לעבודות טכניות ומאחורי הקלעים‪.‬‬ ‫זה הכול להפעם‪ ,‬מוזמנים לשלוח אלי הערות והארות‪,‬‬ ‫רצונות ועוד‪.‬‬ ‫חגים שמחים לפנינו!‬ ‫‪14‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫נעים להכיר‪ :‬משפחת דולב‬ ‫אשר בן ‪ ,32‬רכז תחבורה ציבורית באגף תקציבים במשרד האוצר‪.‬‬ ‫לילך )לבית קליין( בת ‪ ,32‬מורת דרך‪.‬‬ ‫הלל בת שנה ושמונה חודשים‬ ‫עובר בן ‪ 8‬חודשים‪...‬‬ ‫גרים בשכונת נופים מזה ארבעה חודשים‪.‬‬ ‫מדוע בחרתם בשם הלל? בחרנו בשם כי אנחנו מאוד אוהבים את שירו של נתן זך "אני רוצה תמיד עיניים"‬ ‫ומאחלים להלל בתנו שככה תחייה את חייה‪:‬‬ ‫אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות‬ ‫את יפי העולם ולהלל את היופי‬ ‫המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל‬ ‫את מי שעשה אותו יפה להלל‬ ‫ומלא‪ ,‬כל כך מלא‪ ,‬יופי‪.‬‬ ‫ואינני רוצה להיות עיוור ליופי‬ ‫העולם כל עוד אני חי‪ .‬אני אוותר‬ ‫על דברים אחרים אבל לא אומר די‬ ‫לראות את היופי הזה שבו אני חי‬ ‫ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות‬ ‫ועושות את יד באומץ ולא פחות‬ ‫מכך‪ ,‬בסבלנות‪ ,‬סבלנות בלי די‪.‬‬ ‫איך נפגשתם? נפגשנו בשנת השירות במכינה על שם יצחק רבין )לפני ‪ 14‬שנים( ומאז אנחנו ביחד‪.‬‬ ‫איך הגעתם לכאן? לילך בת הקיבוץ‪ ,‬רוב המשפחה בקיבוץ‪ :‬הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬סבים‪ .‬המשפחה של אשר מקיבוץ גשר‬ ‫הזיו‪ .‬עברנו לירושלים ללימודים ומצאנו את עצמנו שם שש שנים אבל תמיד ידענו שנחזור בסוף צפונה ועם הגעת‬ ‫הילדים הגיע הזמן‪.‬‬ ‫מרוצים בסולם מ‪ 1-‬עד ‪ .8 :10‬עדיין מתאקלמים‪ ,‬רק ילך וישתפר‪...‬‬ ‫מה הכי אוהבים ברמות מנשה‪ :‬קודם כול את המשפחה וגם אוהבים לגדל את הלל במקום יפה‪ ,‬מעניין וחופשי עם‬ ‫הרבה טבע ואינספור דברים לגלות בכל פעם שיוצאים מהבית‪.‬‬ ‫מה חסר? עדיין לא כל כך מכירים אנשים בישוב‪ ,‬לילך עדיין לא מצאה עבודה באזור אבל זה יחכה לאחרי הלידה‪.‬‬ ‫מה הדבר הכי "רמות מנשקי" בעיניכם? אנשים מאירי פנים ומתעניינים אחד בשני וגם עבודות תשתית שככל‬ ‫הנראה לא יגמרו לעולם‪...‬‬ ‫מה התחביבים שלכם‪ :‬לטייל‪ ,‬לראות סדרות באינטרנט‪ ,‬לקרוא ספרים‪ ,‬תרגול ויפסאנה )בתאוריה יותר מבפועל‪,‬‬ ‫לצערנו‪.(...‬‬ ‫מה אתם עושים בשבתות? בשבתות אנחנו מטיילים‪ ,‬פוגשים חברים‪ ,‬מבקרים את המשפחה של אשר בגשר הזיו‬ ‫ומקפידים פעם בחודש לעשות שבת בירושלים עם חברי הקהילה שלנו‪.‬‬ ‫יש לכם המלצות לסרט או לספר? לאחרונה חזרנו לקרוא ספרים‪ ,‬נרשמנו לספרייה האזורית במגידו )מומלץ!(‪ ,‬מאוד‬ ‫אהבנו את מסע אל תום האלף של א‪.‬ב‪ .‬יהושע‪.‬‬ ‫איזו תוכנית טלוויזיה אתם לא מפסידים? לא רואים טלויזיה‪ ,‬צופים בכמה סדרות באינטרנט – האנטומיה של גריי‪,‬‬ ‫בית הקלפים‪ ,‬האשה הטובה‪.‬‬ ‫השלימו‪ :‬מסתכלים על המציאות הישראלית וחושבים לעצמנו ש‪ ...‬אנשים רבים מדי בחרו להתייאש ולהפוך‬ ‫לאדישים כלפי הבעיות הגדולות של המדינה – קיומית ומוסרית‪ .‬מול סחף לכיוונים של אינדיבידואליות‪ ,‬גזענות‪,‬‬ ‫קנאות‪ ,‬רדיפת ממון וכו' יש גם קבוצות ויוזמות שמושכות לכיוונים אחרים וזה משמח ומעורר תקווה ‪.‬‬ ‫משהו מעניין שלא יודעים עליכם‪ :‬מנסים להיות מעורבים ולהשפיע על מה שקורה במדינה‪ ,‬בירושלים חיינו כחלק‬ ‫מקהילה ‪ -‬קבוצה שחיה יחד וגם קידמה פרויקטים שונים‪ ,‬ביניהם הקמת מכינה קדם צבאית‪ ,‬שבה אשר לימד שיעור‬ ‫על כלכלה וחברה ולילך לימדה שיעור על הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪.‬‬ ‫חלומות לעתיד‪ :‬להכות שורשים ברמות מנשה‪ ,‬להצליח למצוא את האיזון בין העבודה למשפחה‪.‬‬ ‫מסר לסיום‪ :‬מאוד אוהבים לחיות בחברה עם ערבות הדדית‪ ,‬מקווים שלא ישתנה‪...‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫חיים בינינו ‪ /‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬ ‫הכירו את ליאן אייסון‪ ,‬היא חיה בינינו כבר חמש שנים ודואגת במסירות למניה‪ ,‬ועד לפני שנה גם לאברהם‬ ‫דיאמנט ז"ל‪ .‬ליאן היא אחת מעובדות הסיעוד הפיליפיניות שנדדה הרחק מארצה‪ ,‬בשל המצב הכלכלי הקשה שם‪,‬‬ ‫ועובדות יומם ולילה כדי ללוות בכבוד את זקנתם של ותיקי הקיבוץ‪ .‬היא אם לשלושה ילדים שבגרו בלעדיה‪,‬‬ ‫בנותיה בנות ‪ 24‬ו‪ 22-‬ובנה בן ‪ .20‬הבת הבכורה נישאה בחודש מרץ וליאן לא השתתפה בחתונתה‪ .‬בלווית אביה‬ ‫שנפטר לפני כשלוש שנים לא נכחה וגם כשאחיה נפטר מדלקת ריאות לא נסעה‪ .‬זה המחיר של היותה כה רחוקה‬ ‫ממשפחתה‪ .‬הכסף שהיא מרוויחה כאן מממן את השכלתם הגבוהה של ילדיה – הבנות כבר סיימו אוניברסיטה‬ ‫ועובדות בתחום הכלכלי – ואת שיפוץ הבית הכפרי של המשפחה‪ .‬ליאן התגוררה כל חייה בכפר לרגלי הר הגעש‬ ‫המפורסם פינטובו‪ ,‬אך הכפר נהרס כליל בהתפרצות הלבה הגדולה והם איבדו את כל מה שהיה להם‪ .‬כיום הם גרים‬ ‫בכפר מרוחק יותר‪ ,‬בבית קטן שקיבלו מהממשלה‪ ,‬אך הוא היה זקוק להגדלה ולשיפוץ ועבודתה של ליאן אפשרה‬ ‫זאת‪ .‬עכשיו היא מתכננת קניית מכונית למשפחה‪ .‬בעלה עובד כנהג‪ ,‬אך משכורתו נמוכה ואיננה מספיקה לצרכי‬ ‫הבית‪ .‬בפיליפינים היה לה עסק קטן למזון‪ ,‬אך גם זה לא סיפק את הדרוש‪ .‬פעמיים בחמש שנים נסעה ליאן‬ ‫לחופשות קצרות בפיליפינים‪ ,‬את הקשר המשפחתי היא שומרת באמצעות הסקייפ‪ .‬כמעט כל ערב היא מדברת עם‬ ‫הבעל ועם הילדים וכך עוקבת אחר הנעשה בשלט רחוק‪ .‬האם אפשר לקיים כך חיי משפחה? אני שואלת‪ ,‬והיא‬ ‫משיבה בחיוך נצחי – אין ברירה‪.‬‬ ‫ועוד אני תוהה – אולי תסבירי לי את החידה‪ ,‬איך למרות קשיי החיים והריחוק‪ ,‬את וחברותייך תמיד מחייכות‬ ‫וצוחקות? אני לא רוצה להרגיש עצובה‪ ,‬אומרת ליאן‪ ,‬לא רוצה לחשוב על הגעגועים‪ ,‬הצחוק הוא דרך להתגבר על‬ ‫הקושי‪.‬‬ ‫ליאן לא יוצאת כלל מהקיבוץ‪ ,‬נוסעת רק ליוקנעם כשצריך לשלוח כסף הביתה‪ .‬טוב לה כאן‪ ,‬היא מקבלת יחס טוב‬ ‫ממניה ומשפחתה ומכל מי שהיא פוגשת‪ .‬היא אוהבת את החיים כאן‪" ,‬אחרת לא הייתי נשארת"‪ ,‬אבל חולמת על‬ ‫היום שבו תוכל כבר לחזור‪ .‬חיי החברה שלה מצטמצמים סביב ימי הולדת שחברותיה חוגגות זו לזו ומדי פעם הן‬ ‫מקיימות מסיבה לרגל החגים‪ .‬אבל אני לא יכולה לעזוב את מניה לבד‪ ,‬היא אומרת‪ ,‬אחרי שעה‪-‬שעתיים אני חוזרת‪.‬‬ ‫האם תמליצי לבנותייך לבחור בדרך חיים זו? לא ולא‪ ,‬משיבה ליאן בנחרצות‪ .‬יש להן מקצוע והן עובדות‪ ,‬אני מקווה‬ ‫שלא ייאלצו לנדוד לארצות רחוקות‪.‬‬ ‫רונית‪ ,‬בתה של מניה מתערבת בשיחה ואומרת‪ :‬אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה‪ ,‬באמת‪ ,‬אני לא יודעת‪...‬‬ ‫הכירו את ליאן – כבר חמש שנים היא כאן‪ ,‬סביר להניח שנתקלתם בה ובחיוכה היפה בכלבו או במרפאה‪ .‬בפעם‬ ‫הבאה – הקדימו לה שלום‪ ,‬דרשו בשלומה‪ .‬כל חייה דאגה מניה לכולנו‪ ,‬היום‪ ,‬כשהיא עצמה זקוקה לעזרה – זו‬ ‫נמצאה לה בארץ רחוקה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מן הארכיון‬ ‫איך עבר סדר פסח בקיבוץ רמות מנשה של שנת ‪?1974‬‬ ‫ומה היה שער עלון אפריל ‪?1975‬‬ ‫‪17‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫טליה גלינדס ויהל לינטרנרי‬ ‫קריאת כיוון‪ -‬פסקה יפה מספר‪:‬‬ ‫לא רציתי להישאר בַּ בֵּ ית ספר‪ .‬הייתי מגודל מדי לספסלים של כיתה ה' יסודית‪ .‬בהפסקת‪-‬האוכל ילדים מסוימים הוציאו מהילקוט את‬ ‫העוגיות שלהם‪ ,‬ולנו‪ ,‬הרשומים לעוני‪ ,‬היה השָׁ רת נותן לחם עם ריבת חבושים‪ .‬כשבא החום‪ ,‬היו הילדים העניים באים לבֵּ ית ספר עם‬ ‫שיער גזוּז אפס‪ ,‬כמו מֶ לון‪ ,‬בגלל הכינים‪ ,‬והילדים האחרים נשארו מסורקים‪ .‬יותר מדי צדדים של הבדלים‪ ,‬הם היו ממשיכים אחר כך‬ ‫ללמוד‪ ,‬אנחנו לא‪ .‬אני נשארתי כיתות בגלל מחלות עם חום‪ .‬אחר כך הן עברו לי ולא רציתי ללכת יותר ַלבֵּ ית ספר‪ ,‬רציתי לעזור‪,‬‬ ‫לעבוד‪ .‬מספיק לי מה שלמדתי‪ ,‬אני יודע איטלקית‪ ,‬שפה שקטה שיושבת לה ְשׁ ֵלווה בתוך הספרים‪.‬‬ ‫)מתוך "הר אדוני"‪ ,‬ארי דה לוקה‪ ,‬עמוד ‪ ,12‬הוצאת הקיבוץ המאוחד(‬ ‫‪‬‬ ‫אני אוהבת לקרוא ‪ /‬יונה גור‬ ‫אורה אחימאיר‪ ,‬כלה‪ ,‬הוצאת "עם עובד"‪ 262 ,2012 ,‬ע'‪.‬‬ ‫אני אוהבת לקרוא‪ .‬קוראת הרבה‪ .‬נהנית מאוד מכניסה לעולמות אחרים‪ .‬נהנית ממילים‪ .‬נהנית מהמקצב המיוחד‬ ‫לכל טקסט‪.‬‬ ‫אנסה לשתף מעט‪ ,‬מדי פעם‪ ,‬בחוויה שהעניק לי ספר מסוים‪ .‬לא כל ספר משאיר אחריו משקע עמוק‪ .‬לא כל ספר‬ ‫נוגע בלב ומרגש‪.‬‬ ‫אחד הספרים ש"עשה לי את זה" בשנה האחרונה הוא ספרה של אורה אחימאיר "כלה"‪.‬‬ ‫זהו ספר מאוד אישי‪ ,‬שמתחקה אחרי סיפור משפחתי‪.‬‬ ‫כשישים שנה לאחר מות אמה יוצאת המספרת בניסיון להכיר את חיי אמה‪ .‬שיחה מקרית פותחת איזה שהוא פתח‪.‬‬ ‫אמירה שנאמרת מטלטלת את נימי הנפש ומצעידה את המספרת אל מסע של חשיפת סוד משפחתי‪.‬‬ ‫אנחנו עוקבים אחרי סיפור מאוד אישי‪ .‬מאוד ישראלי‪ .‬מעוגן כאן‪ ,‬בנופים שלנו‪ ,‬במציאות עקובת הדמים שבה‬ ‫נבנים חיי כולנו‪ .‬סיפור פרטי לגמרי שיש בו נגיעות אל סך החיים היהודיים והישראליים של החוויה הקולקטיבית‪ ,‬זו‬ ‫הנבנית מהרבה הרבה סיפורים פרטיים לגמרי‪.‬‬ ‫מתברר שאמה הייתה נשואה לפני שנישאה לאביה‪ .‬מתברר שבעלה הראשון נרצח בצפת‪ ,‬על ידי ערבי‪.‬‬ ‫כששאלה את אביה על כך‪ ,‬והיא כבר לא ילדה קטנה‪ ,‬אלא אשה בשנות השלושים לחייה הוא ענה לה כך‪:‬‬ ‫"כן‪ ,‬אימא שלך הייתה נשואה בצפת‪ ,‬בעלה נרצח על ידי ערבי למחרת חתונתם ויותר אל תשאלי‪ ,‬קשה לי לדבר‬ ‫עליה‪ .‬ולמה בכלל לעורר מתים? צריך לתת לה וגם לאיש שנרצח לנוח בשקט‪ .‬הם סבלו מספיק בחייהם‪ .‬מי אנחנו‬ ‫שנדוש בהם ונגרום להם חיבוטי קבר? הדיבור על דברים קשים שקרו למתים בחייהם‪ ,‬גוזל את מנוחתם‪ ".‬כך אבא‪,‬‬ ‫ואני כמו תמיד קיבלתי את דבריו ללא עוררין‪ .‬תמיד הייתי בת צייתנית‪ ,‬שואפת לרצות ולא מתווכחת‪ ,‬ומוטב כך‪.‬‬ ‫בכל זאת הוספתי שאלה אחרונה‪" :‬ולמה לא סיפרתם‪ ,‬הרי אין במותו של האיש שאימא נישאה לו שום כתם‬ ‫משפחתי?" "מפני שלא רצינו שתחשבי שאינך בתי‪ ,‬כלומר בתי האמתית הביולוגית‪ ,‬ובצפת המרושעת שלהם לא‬ ‫חסרו לשונות רעות"‪.‬‬ ‫אז למה באמת לא הוזכר סיפור זה במשפחה?‬ ‫כמובן שלא אספר‪ .‬אעורר בכם עניין‪ .‬אני רק אנסה להסביר לעצמי מדוע הספר הזה כל‬ ‫כך מצא חן בעיני‪ .‬בוודאי שזהו סיפור מאוד נוגע ללב‪ .‬אך לא רק הסיפור הוא מה שגורם‬ ‫לנו להרגיש אחרת אל ספר‪ .‬אצלי יש משהו שאני קוראת לו "מקצב הכתיבה"‪ .‬משהו‬ ‫בחלוקת מקצב הנשימה הפנימי של הכותב‪ .‬משהו באורך השורות‪ .‬במרווחים ביניהם‪.‬‬ ‫בכמות המילים שבונה משפט‪ .‬שמתי לב לא מכבר שכשאני מתחברת חזק מאוד אל ספר‪,‬‬ ‫זה קשור "למקצב הכתיבה" הזה‪ ,‬שכנראה מתאים לי במיוחד‪.‬‬ ‫בעיני זהו ספר נפלא‪.‬‬ ‫חכם‪ .‬רגיש‪ .‬מספר סיפור מופלא‪ .‬אישי וסודי‪ ,‬וביחד עם זאת כל כך שייך לחוויה‬ ‫המשותפת של כולנו‪.‬‬ ‫סיפור על אהבה וחושך‪ .‬ממש‪.‬‬ ‫מומלץ‪ .‬אשמח אם מי שיקרא יחלוק עימי חוויותיו מהספר‪.‬‬ ‫אורה אחימאיר היא ממקימי " מכון ירושלים לחקר ישראל" שאותו ניהלה במשך ‪ 31‬שנה וזכתה בתואר "יקיר‬ ‫ירושלים" על תרומתה לעיר‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫הבחירה של לאה עדי‪-‬‬ ‫"בדרך כלל אני מעדיפה סיפורים קצרים על‬ ‫פני שירה‪ ,‬אך את נתן יונתן אני אוהבת‪ .‬לפני‬ ‫שבועיים בעיתון "ידיעות אחרונות" במדור‬ ‫"שיר ליום" שירו של יונתן פורסם שוב‪ ,‬והוא‬ ‫שבה אותי‪ .‬כשקראתי אותו חשתי‪ ,‬לאור‬ ‫נסיבות חיי‪ ,‬שהשיר נכתב עבורי‪ .‬בשבילי‪.‬‬ ‫כאילו שנתן יונתן‪ ,‬שבעצמו שכל את בנו‪,‬‬ ‫ליאור ז"ל‪ ,‬דיבר בשמי‪".‬‬ ‫מתוך הקובץ "רעול פנים הזמן"‬ ‫במה מקומית‪ -‬אורי גיסר‬ ‫השיר הבא לקוח מתוך "להיות מקום"‬ ‫ספר השירה השלישי של אורי‪ .‬קדמו לו‬ ‫"כל אדם וקולו" )‪ (1973‬ו‪" -‬גיל המילים"‬ ‫)‪.(2005‬‬ ‫"הרגע שבו נודע לאבי שחלק גדול‬ ‫ממשפחתו הענפה נספתה בשואה נחרת‬ ‫בזיכרוני וכעבור שנים הפך לשיר‪".‬‬ ‫הוצאת ספריית הפועלים ‪1995‬‬ ‫‪19‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫על מדף הספרים ‪ /‬שרה אוסצקי‪-‬לזר‬ ‫שמעון רדליך‪ ,‬חיים במעבר‪ :‬יהודים בלודז' שלאחר המלחמה‪ ,1950 – 1945 ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪,‬‬ ‫תשע"ב ‪ 256 ,2012‬עמ'‪.‬‬ ‫בעשור השמיני לחייו חוזר שמעון רדליך‪ ,‬פרופסור מוערך להיסטוריה‪ ,‬אל שנות נעוריו בלודז' של אחרי המלחמה‪.‬‬ ‫הוא שוזר את האוטוביוגרפיה האישית שלו אל תוך הסיפור ההיסטורי של אותן שנים עלומות ש"בין שואה‬ ‫לתקומה"‪ .‬מאות אלפי יהודים נדדו על פני אירופה אחרי המלחמה‪ ,‬רובם הבינו שאין להם לאן לחזור‪ .‬האנטישמיות‬ ‫הרימה ראשה שוב ולא נדיר היה לפגוש פולנים ששאלו בפליאה "היטלר לא הרג את כולכם?"‬ ‫לודז' הייתה אחת הערים שבהן התרכזו עשרות אלפי יהודים ובה קם גם הגרעין הראשון של הצעירים שהקימו את‬ ‫קיבוצנו רמות מנשה‪ .‬יחסית לוורשה ההרוסה לודז' עמדה על תילה ואפשר היה למצוא בה מגורים ותעסוקה‪.‬‬ ‫מתנדבים וארגונים הקימו בה בתי ספר עבור הילדים היהודים שניצלו ושלא זכו כמעט לחינוך בשנות המלחמה‪.‬‬ ‫רדליך היה אחד הילדים הללו‪.‬‬ ‫כותרת הספר "חיים במעבר" מדויקת וקולעת‪ .‬השנים ההן התאפיינו בכך שהיו שנות מעבר בין מוראות השואה לבין‬ ‫עתיד טוב יותר‪ ,‬בין מה שנשאר מאחור‪ ,‬לבין החיפוש אחר התחלות חדשות‪ ,‬בין הזיכרונות שחלקם הודחקו‬ ‫והוסתרו לבין השאיפה לחיים "נורמליים"‪ .‬כחוקר וכהיסטוריון ניסה‬ ‫רדליך להתחקות אחר קורותיהם של חבריו לבית הספר‪ ,‬הניצולים‬ ‫והשורדים‪ .‬התיעוד האישי מצמרר‪ .‬כמה סבל וכמה כאב סחבו כל ילד‬ ‫וילדה על כתפיהם הצעירות‪ .‬אבדן הורים ואחים‪ ,‬פחד מתמיד‪ ,‬נדודים‪,‬‬ ‫לודז' הייתה אחת‬ ‫קור‪ ,‬עוני ורעב‪ ,‬אבדן האמון בבני אדם‪ .‬פלא הוא בעיני כיצד רבים כל‬ ‫הערים שבהן התרכזו‬ ‫כך מן הילדים האלה השתקמו והפכו לאנשים פעילים ומועילים‬ ‫עשרות אלפי יהודים‬ ‫לחברה‪ ,‬הקימו משפחות והשכילו לחיות עם הזיכרונות‪ ,‬אך לא בצילם‪.‬‬ ‫ובה קם גם הגרעין‬ ‫הדרך בה מספר רדליך את סיפורי חייהם מסחררת‪ .‬הקורא מרגיש‬ ‫כאילו הם חולפים על פניו בריצה ברחוב צפוף הומה אדם או בתחנת‬ ‫הראשון של הצעירים‬ ‫רכבת‪ ,‬כל אחת והמשא שלה‪ ,‬כל אחד והפצע שלו‪ .‬הוא ליקט את‬ ‫שהקימו את קיבוצנו‬ ‫סיפוריהם וזיכרונותיהם המקוטעים וצייר תמונת פסיפס מרובת קולות‬ ‫רמות מנשה‪.‬‬ ‫ומראות‪.‬‬ ‫פרק מיוחד מקדיש רדליך לסקירת הפעילות הציונית בלודז'‪ ,‬שהפכה‬ ‫למרכז הציוני המשמעותי ביותר בפולין אחרי המלחמה‪ .‬בהיותו חבר‬ ‫השומר הצעיר אז‪ ,‬הוא מרחיב את דבריו על תנועה זו‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1950-1949‬גבר תהליך הסטאליניזציה בפולין והחלה מתקפה על‬ ‫הפעילות הלאומית היהודית והציונית‪ .‬רדליך הנער השתתף במחנה הקיץ‬ ‫האחרון של השומר הצעיר בקיץ ‪ 1949‬לחוף הים הבלטי‪ .‬שינויים חלו גם‬ ‫במוסדות החינוך היהודיים‪ ,‬בתי הספר עבריים נסגרו ואחרים הולאמו‪.‬‬ ‫בין סתיו ‪ 1949‬לקיץ ‪ 1951‬עלו לארץ מפולין כ‪ 30,000-‬איש‪ ,‬ביניהם כ‪-‬‬ ‫‪ 5000‬מלודז'‪ ,‬לא נותרו בה כמעט יהודים ו"גם זיכרון החיים היהודיים של‬ ‫פעם הלך ונמוג"‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫עסקים ברמות )טור אישי( ‪ /‬אהוד שביט‬ ‫מיתוג ‪ -‬על שום מה?‬ ‫פינתי הצנועה בעלון אמורה לסייע מעט לחברי קהילתנו‪ ,‬המחפשים את דרכם לעצמאות כלכלית‪.‬‬ ‫זה לא תחליף לשום קורס‪ ,‬ספר או פגישת ייעוץ‪ ,‬אבל אנסה לתת בכל גיליון דגש על נושא עסקי זה‬ ‫או אחר‪ .‬מאחר שנושא המיתוג עלה כמהותי בכל פגישות הייעוץ ההתנדבותיות שנתתי כאן עד‬ ‫עתה‪ ,‬החלטתי להקדיש לכך את הפינה הראשונה‪.‬‬ ‫מהו למעשה מותג? מותג הוא דרך של עסק לתת ללקוח ביטחון ברכישה‪ .‬מרכיב הביטחון‪ ,‬הוא מרכיב‬ ‫מהותי מאוד בחיינו‪ ,‬במחשבתנו ובהתנהגותנו‪ ,‬הרבה מעבר לנעשה בגבולות‪ .‬נסביר זאת דרך "פירמידת‬ ‫הצרכים" של מאסלו )שלמרות הפשטנות נחשבת לתיאור שימושי(‪ .‬העקרון הוא שכדי להתפנות לרובד‬ ‫מסוים חייב אדם להרגיש שצרכיו ברבדים הנמוכים יותר מסופקים‪ .‬כיוון שבעבור הצרכן הישראלי המצוי‬ ‫הצרכים ההישרדותיים שברובד הראשון אינם נחשבים לבעיה‪ ,‬הרובד השני הופך לבסיסי והמהותי ביותר‪.‬‬ ‫אנחנו מעדיפים לרכוש ממותג הידוע בתחומו‪ ,‬כמו‪ :‬תמי‪ ,4‬אסם‪ ,‬טויוטה‪ ,‬בזק‪ ,‬ישראכרט‪ ,‬על‪-‬פני רכישה‬ ‫מעסק חסר מותג‪ .‬מדוע? כיוון שהמותג נותן לנו ביטחון במה שנקבל‪ .‬למעשה‪ ,‬לרוב נעדיף אפילו לרכוש‬ ‫מוצר פחות טוב‪ ,‬על‪-‬פני משהו לא מוכר‪.‬‬ ‫למה זה חשוב? כל המעוניין למכור‪ ,‬צריך להבין ראשית כי בעבור הצרכן המניעה הבסיסית ביותר מרכישה‬ ‫היא חוסר ביטחון‪ ,‬שנובע קודם כול מחוסר היכרות‪ .‬לכן‪ ,‬על‪-‬מנת למכור היטב צריך לבנות ולטפח מותג‬ ‫חזק – מוכּר‪ ,‬יחיד‪ ,‬מתאים לתחומו ומשדר איכות‪ ,‬וכמובן ביטחון‪.‬‬ ‫קצת עליי‪ :‬אני נשוי ליעל ואב גאה לשגיא )‪ (4‬והראל )‪ .(1.5‬אנחנו מתגוררים ברמות מנשה מאז ספטמבר ‪2011‬‬ ‫)הראל נולד כחודש לאחר שהגענו(‪.‬‬ ‫העסק שלי עוסק בייעוץ לחדשנות‪ ,‬שזהו שילוב בין ייעוץ עסקי לטכנולוגי עם אוריינטציה לחדשנות‪ ,‬שזהו תחום‬ ‫ההתמחות שלי‪ .‬אנחנו עוזרים לעסקים ליצור יתרון תחרותי בר‪-‬קיימא על‪-‬ידי חדשנות‪ .‬במקום לרדוף אחרי‬ ‫המתחרים )כדי לחקות מה שהם עושים(‪ ,‬לתת להם לרדוף אחרינו )לנסות לחקות אותנו(‪ .‬עוד פרטים ניתן לראות‬ ‫בפירוט רב באתר שלי ‪www.ravdata.com -‬‬ ‫אהוד שביט‪077-7950123 ,050-7950123 ,[email protected] ,‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫המלצה על סרט )טור אישי( ‪ /‬ניצן פוגרונד‬ ‫"ארגו" )ארה"ב‪(2012 ,‬‬ ‫סרטו עטור השבחים של בן אפלק מתאר כיצד כוחות אמריקאיים חשאיים גוברים במלחמתם המרה אל מול האויב‬ ‫הפרסי האקטואלי מטהרן‪ .‬אלו ימי המהפכה החומיינית ומאות מפגינים מבקשים לשים יד על שגרירות ארצות‬ ‫הברית בטהרן על יושביה הדיפלומטיים‪ .‬האירוע המתואר בסרט מבוסס על אירוע משבר בני הערובה האמריקאיים‬ ‫שהחל בנובמבר ‪ .1979‬המפגינים האשימו את ארצות הברית בכך שנתנה מקלט לעריץ האכזר שהופל לא מכבר‪,‬‬ ‫השאה פהלווי‪ .‬הסרט מספר אודות שישה דיפלומטיים שמצליחים להימלט ממבנה השגרירות לפני שהיא נלקחת על‬ ‫ידי ההמון‪ ,‬ומוצאים מקלט בביתו של שגריר קנדה בטהרן‪ .‬יתר עובדי השגרירות הוחזקו כבני ערובה‪ ,‬אך הסרט לא‬ ‫עוסק בהם‪.‬‬ ‫סרטו של אפלק מאפיין את בני העם האירני כערמומיים‪ ,‬אלימים ושיטתיים‪ .‬הם ייזכרו בעיקר כהמון מתלהם‬ ‫בשוקיו ומשתולל שלוח רסן ברחובות‪ .‬סצנת השוק תיזכר בייחוד‪ .‬היא מתארת את חבורת המערביים היאפיים‪,‬‬ ‫ששוכנעה בנחיצות היציאה לציבור על ידי הסוכן הקשוח שנשלח להצילה‪ ,‬מסתובבת חשופה לזעם העם בסמטאות‬ ‫השוק העירוני השוקק‪ .‬האכזריות והסטיגמטיות של הדמויות האיראניות המעטות בסרט ניכרת‪ .‬הסרט מטיב לתאר‬ ‫את כשרונם המפליא של כובשי השגרירות הרעים להקים מנגנון מודיעין מתוחכם המופעל על ידי נשים וילדים‪,‬‬ ‫ושתפקידו לשחזר את מסמכי השגרירות שהושמדו לפני כיבושה‪ .‬גם יתר דמויות המשנה לא מעניינות מספיק ואינן‬ ‫באות לידי ביטוי‪ ,‬למעט אפיונם המוצלח של שני המפיקים ההוליוודיים המקימים חברת קש להפקת הסרט המשמש‬ ‫סיפור כיסוי לפעולה המופרכת‪ .‬ככלל הסרט אינו מצליח לטפל בסוגיית יחסי אירן ארצות הברית באופן די מעמיק‬ ‫ומרתק‪.‬‬ ‫חולשתו של הסרט נובעת מכך שיוצריו בחרו לתאר את תולדות אותם ימים מהפרספקטיבה הצרה של אולפני הענק‬ ‫בהוליווד‪ .‬אמנם היתה דמות איראנית אחת ראויה בסרט‪ ,‬המשרתת של השגריר‪ .‬היא הפגינה נחישות ואומץ לב‪,‬‬ ‫ואולי פחד או אשמה‪ ,‬כאשר בחרה לא לדווח לשלטונות החוקרים על כך שהאמריקאים מוצאים מסתור בחצר‬ ‫פטרוניה הקנדיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסרט לא מצליח ליצוק מורכבות בקשר הדיכוטומי המסורתי בין אמריקאיים‬ ‫ללבנטיניים‪ ,‬המוצג תדיר במסגרת נראטיב העל ההוליוודי‪ .‬בהמשך המשרתת החסידה נהפכת לפליטה‪ .‬המסר‬ ‫המרכזי של הסרט הוא מאד בעייתי בעיני‪ ,‬והעובדה שזכה באוסקר מעידה יותר מכל על אדנותם של חברי האקדמיה‬ ‫האמריקאית‪ .‬דעתי היא שלהוליווד כבר אין מה לחדש‪ ,‬והדגל המתנפנף ברקע סצנת הפרברים הנועלת‪ ,‬תמונה‬ ‫ששוחזרה מעשרות סרטים אמריקאיים פטריוטיים יתר על המידה‪ ,‬מעיד יותר מכל על פשיטת הרגל הערכית של‬ ‫הציוויליזציה ההוליוודית ועל חוסר יכולתה לחדש את מסריה‪.‬‬ ‫הוליווד ‪ -‬בירת העליונות הכלכלית‪ ,‬תעשיית הכוכבים והניתוחים הפלסטיים‪ ,‬האליטה התרבותית של העולם‬ ‫המערבי‪ ,‬מספרת לנו בסרט זה כיצד היא מצליחה באמצעיה‪ ,‬הדמיון‪ ,‬היצירתיות והתעוזה להושיע את קבוצת‬ ‫הדיפלומטיים שנלכדו על אדמת האויב‪ .‬אך אין חדש תחת שמי לוס אנג'לס וניו יורק ותעשיית החלומות הקולנועית‬ ‫מוכיחה כאן פעם נוספת‪ ,‬ואולי הפעם ביתר שׂאת‪ ,‬עד כמה היא משמשת פשוט ככלי אמריקאי להפצת תפיסות‬ ‫לאומיות‪ .‬הסרט מהווה מסמך תרבותי ממש‪ ,‬אשר מבטא את האידיאולוגיה האימפראליסטית‪ .‬אמריקה בסרט‬ ‫מוצגת כקורבן האולטימטיבי של חוסר‬ ‫השליטה המזרחית‪ ,‬ועליונותה מושגת‬ ‫לבסוף באמצעות הברית עם קנדה‪,‬‬ ‫השכנה הטובה מצפון‪ ,‬חברתה לשולחן‬ ‫המדינות העשירות ובעלות העצמה‬ ‫השולטות בעולם‪ .‬כמו שתי שכנות‬ ‫ותיקות שראו כבר הכל יחד הן‬ ‫מצליחות לגבור בקלות ובנחישות על‬ ‫מיליוני האיראנים שאופיים נצבע בגוון‬ ‫דל‪ .‬מה שטוב בהוליווד זה שהסוף תמיד‬ ‫טוב‪ ,‬ובני הערובה נמלטים בסוף אל‬ ‫אדמת מולדתם בהנהגת הסוכן הסמוי‬ ‫המגולם על ידי שחקן העל שגם ביים‬ ‫את הסרט הבינוני הזה‪ ,‬הזוכה בפרס‬ ‫האוסקר האחרון לסרט הטוב ביותר‪.‬‬ ‫‪ 6‬בסולם פוגרונד‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫"הערות מהיציע" ‪ -‬מדור הספורט )טור אישי(‬ ‫על שרוכים‪ ,‬ערכים וכדורגל ‪ /‬גיא בן‪-‬דרור‬ ‫בשבת האחרונה אירח האצטדיון המקומי שלנו משחק היסטורי בין הפועל רמות‬ ‫מנשה ל״קבוצת השרוכים״ של בית שאן אשר אותה מאמן בחור ושמו איתן טייב‪.‬‬ ‫לטובת הצעירים שבינינו שאינם זוכרים את המאורעות נסביר כי בשבת ה ‪ 2‬במאי ‪ 1998‬אירע פוגרום ספורטיבי‬ ‫חסר תקדים‪.‬‬ ‫בשבת זו עלתה קבוצת הפועל בית שאן למשחק מכריע נגד בית"ר ירושלים‪ .‬בית"ר היתה חייבת לנצח על מנת‬ ‫להבטיח את האליפות עליה נאבקה מול הפועל תל אביב‪.‬‬ ‫בית"ר הובילה במשחק עד לדקות האחרונות ‪ 2:1‬אלא שאז נכנס כמחליף שחקן צעיר של בית שאן אלמוג חזן‬ ‫ובפריצה הראשונה שלו כבש את שער השוויון בדקה ה ‪.86‬‬ ‫שחקני בית שאן נראו כמתנצלים של השוויון שכבשו‪ ,‬תפסו את הראש ולא רצו לברך את הכובש‪.‬‬ ‫הדקות האחרונות ותוספת הזמן היו מבישות ומבזות‪ .‬שחקני בית שאן עמדו כמו קונוסים על המגרש‪ ,‬לא ירדו‬ ‫להגנה‪ ,‬היו עסוקים בשריכת הנעליים בעוד שחקני ביתר תוקפים את השער ללא מפריע עד שכבשו את שער‬ ‫הניצחון‪.‬‬ ‫כתוצאה מהמשחק זכתה בית"ר באליפות‪ ,‬והפועל תל אביב שנשדדה סיימה במקום השני‪ .‬בעונה לאחר מכן החלה‬ ‫ההידרדרות של בית שאן‪ ,‬שירדה במשך שמונה שנים ארבע ליגות‪.‬‬ ‫כעבור כמה שנים הודו שחקני בית שאן שהם נתנו את המשחק לבית"ר‪ .‬מחקירת האירוע עלה כי שחקני בית שאן‬ ‫לא מכרו את המשחק תמורת כסף אלא פשוט רצו לסייע לביתר במאבקה על האליפות נגד הפועל תל אביב וזאת‬ ‫בשל תחושת השבט של אנשי בית שאן אשר רובם היו אוהדי ביתר ומצביעי ימין‪.‬‬ ‫בשבת שלאחר המקרה נקרתה בפני קבוצת הפועל רמות מנשה הזדמנות ללמד את המדינה כולה מהם ערכי הספורט‬ ‫כשבמחזור האחרון של ליגה ג' אירחנו בקיבוץ את קבוצת בית"ר פרדס חנה‪.‬‬ ‫פרדס חנה היתה זקוקה לניצחון על מנת להבטיח את עלייתה לליגה ב'‪ .‬הקבוצה הגיעה בליווי של כ ‪ 3,000‬אוהדים‬ ‫שהחלו לשיר‪ ,‬שעה ארוכה טרם המשחק‪" ,‬ליגה ב' שלנו ‪ ...‬אל תפריעו לנו‪...‬״‪.‬‬ ‫למעשה אוהדי פרדס חנה היו בטוחים שרמות מנשה תיתן את המשחק ולא תלחם שהרי עבורנו המשחק לא קבע‬ ‫דבר‪ ,‬ואילו המתמודדת מול פרדס חנה על העלייה לליגה ב' היתה באקה אל גרביה‪.‬‬ ‫הקודים של הליגות הנמוכות בישראל עד היום הם קודים של "מכירת" משחקים על פי שייכות למגזר בשלבים‬ ‫הסופיים של העונה‪ .‬ערבים נותנים לערבים הקבוצות הדרוזיות נותנות לדרוזית ואילו היהודים נותנים ליהודים‪ .‬מי‬ ‫שלא צריך לנצח נותן את המשחק למי שזקוק לנקודות‪ ,‬מתוך מחשבה שבשנה הבאה אם חלילה תיקלע הקבוצה‬ ‫למצב בעייתי בטבלה אפשר יהיה לקבל מתנות‪.‬‬ ‫שחקני בית"ר פרדס חנה לא הבינו מדוע אנחנו מנסים לנצח‪ .‬בכלל לא עלה בדעתם שיצטרכו להתאמץ וככל שנמשך‬ ‫המשחק הם התעצבנו יותר ויותר על כך שאנו מנסים לנצח‪ .‬לאורך המשחק הם איימו עלינו‪ ,‬בעטו ברגליים‬ ‫כשהשופט היה בצד השני של המגרש‪ ,‬שלחו מרפקים וירקו‪ .‬כמה מהשחקנים שלנו שלא רצו לקחת חלק ב"קרב"‬ ‫ביקשו מהמאמן )שלמה לירן( להתחלף‪.‬‬ ‫פרדס חנה הובילה ‪ 1:0‬אבל אנחנו השווינו את התוצאה וכך נוצרה אווירה נפיצה בה אוהדי פרדס חנה מקללים‪,‬‬ ‫יורקים‪ ,‬ומאיימים מעבר לגדר‪.‬‬ ‫בהפסקה ביקשנו מהשופט שלא יחדש את המחצית השנייה עד שהשוטרים המעטים שנכחו במגרש יזמינו תגבורת‬ ‫שכן צפינו את שעלול להתרחש בסיומו של המשחק אם פרדס חנה לא ינצחו‪ .‬השופט לא נענה לבקשתנו וחידש את‬ ‫המשחק‪.‬‬ ‫אנחנו לא התכוונו לוותר‪ .‬למעשה ככל שהתגברה ההתנהגות הבלתי ספורטיבית והאלימה של שחקני ואוהדי פרדס‬ ‫חנה כך היינו אנחנו יותר נחושים שלא להפסיד את המשחק‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחר משחק הקרבה ולחימה חסר פשרות‪,‬‬ ‫הצלחנו לסיים את המשחק בתיקו ובכך מנענו מפרדס חנה את העלייה‪.‬‬ ‫עם שריקת הסיום של השופט פרצו אלפי אוהדים למגרש וביקשו לפגוע בכל שחקני רמות מנשה ובצוות ההנהלה‬ ‫)המאמן שלנו ניהל את הדקות האחרונות של המשחק מחדר ההלבשה(‪.‬‬ ‫היינו מוקפים באלפי אוהדים זועמים ושוטר אחד שמלבד לירות באוויר לא הצליח להרגיע את האווירה‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר הצלחנו להגיע לחדר ההלבשה‪ .‬האוהדים של פרדס חנה החלו לנסות להצית את חדר ההלבשה וגם קפצו על‬ ‫הגג במטרה למוטט אותו‪.‬‬ ‫כעבור חצי שעה הגיעה יחידת היס״מ ותוך דקות הצליחו להרגיע את הרוחות תוך שהם מבצעים מעצרים של אנשי‬ ‫פרדס חנה‪.‬‬ ‫שבת אחת לאחר הביזיון של בית שאן בליגת העל הצליחה קבוצה קטנה מרמות מנשה ללמד את המדינה מהם ערכי‬ ‫הספורט‪ .‬על המאבק הספורטיבי קיבלנו שבחים מכל מקום‪ ,‬הזמינו אותנו לכל תכניות הטלביזיה‪ ,‬ועד היום כולם‬ ‫יודעים שאת הקבוצה שלנו אי אפשר לקנות‪.‬‬ ‫פרדס חנה הורחקה לכמה שנים לא לפני ששלחו משלחות למזכירות הקיבוץ בניסיונות לשכנע אותנו לפעול למענם‬ ‫בהתאחדות לכדורגל‪.‬‬ ‫ולסגירת המעגל‪ ,‬לאחר שקבוצת בית שאן התפרקה‪ ,‬הגיע ה"תיקון" שלה כשהוקמה מחדש תוך איחוד עם קבוצת‬ ‫הקיבוצניקים של מסילות בליגה ב'‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מתכון החודש ‪ /‬אפרת בליקשטיין‬ ‫הצ'ימיצ'ורי של ראובן‬ ‫חג העצמאות בפתח‪ .‬המנגלים והגחלים כבר בהיכון‪ .‬ומה נותר לעשות? לקנות בשר טוב‬ ‫ויין משובח‪ ,‬לחתוך סלטים טעימים וכמובן להכין רוטב צ'ימיצ'ורי על פי המסורת הדרום‬ ‫אמריקאית )ולא אכנס לוויכוח הנצחי בין הארגנטינאים ליוצאי אורוגוואי‪ ,‬למי‬ ‫הצ'ימיצ'ורי המוצלח ביותר(‪...‬‬ ‫להלן שתי גרסאות להכנת הרוטב בבית‪:‬‬ ‫‪ .1‬חומרים‪:‬‬ ‫חצי צרור פטרוזיליה‬ ‫‪ 10‬עלי ריחן‬ ‫בצל בינוני קצוץ דק‬ ‫‪ 1‬פלפל אדום‬ ‫‪ 1‬פלפל ירוק חריף‬ ‫‪ 5‬שיני שום‬ ‫חצי כוס שמן זית‬ ‫חצי כוס בירה‬ ‫‪ 2‬כפות חומץ בלסמי‬ ‫‪ 2‬כפות מיץ לימון‬ ‫‪ 2‬כפות פפריקה מתוקה‬ ‫מלח ופלפל גרוסים לפי הטעם‬ ‫מכניסים את העלים והבצל הקצוץ דק לצנצנת זכוכית ומערבבים היטב‪ .‬מוסיפים מלח‬ ‫ופלפל‪ ,‬טועמים ומשפרים‪ .‬לשמור במקרר‪.‬‬ ‫‪ .2‬חומרים‪:‬‬ ‫שני ספלים של פטרוזיליה קצוצה דק – ללא הגבעולים‬ ‫‪ 10‬שיני שום קצוץ‬ ‫שני עלי ריחן טרי קצוצים‬ ‫‪ 1‬כף פפריקה מתוקה‬ ‫חצי ספל שמן זית‬ ‫‪ 2‬כפות חומץ תפוחים‬ ‫‪ 2‬כפות חומץ בלסמי‬ ‫‪ 2‬כפות מיץ לימון‬ ‫מלח ופלפל גרוסים וטריים לפי הטעם‬ ‫להכניס את הפטרוזיליה‪ ,‬הריחן והשום לצנצנת זכוכית‪ ,‬להוסיף את השמן והחומץ עד‬ ‫לכיסוי הפטרוזיליה‪ ,‬להוסיף את המלח והפלפל‪ ,‬לנער היטב ולטעום‪ ,‬ולשפר את הטעם‬ ‫עפ"י הצורך‪ .‬כדאי להכין מראש ולהחזיק במקרר לפחות יום לפני השימוש‪.‬‬ ‫בתאבון‪ ,‬ודבר חשוב נוסף ‪ -‬לא אוכלים לחם ב‪ASADO-‬‬ ‫ראובן בליקשטיין‬ ‫‪24‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫מרץ ‪:‬‬ ‫חנה ברקת‬ ‫מיכאל )מחק( וסרלאוף‬ ‫יעקב )ז'אקו( שריג‬ ‫יעקב גלזר‬ ‫דורית קירברג‬ ‫דוד גלפרן‬ ‫יחזקאל בלונדר‬ ‫מיכל ארנט‬ ‫חנה בלונדר‬ ‫יוסף למשטיין‬ ‫אלפרדו פיאררט‬ ‫יצחק )איצ'ה( פרבר‬ ‫י"ג באדר תשנ"ט‬ ‫כ"ב באדר תשל"ז‬ ‫ד' באדר תשל"ט‬ ‫י"ט באדר תשמ"ח‬ ‫ט"ז באדר תש"נ‬ ‫ד' בניסן תשנ"א‬ ‫ט"ו באדר תש"ס‬ ‫א' ניסן תשס"ז‬ ‫ב' באדר תשס"ח‬ ‫ז' באדר תשס"ח‬ ‫א' באדר ב' תשע"א‬ ‫י"ב באדר תשע"ב‬ ‫‪3.3.1969‬‬ ‫‪12.3.1977‬‬ ‫‪3.3.1979‬‬ ‫‪8.3.1988‬‬ ‫‪13.3.1990‬‬ ‫‪22.3.1991‬‬ ‫‪26.3.2005‬‬ ‫‪20.3.2007‬‬ ‫‪9.3.2008‬‬ ‫‪15.3.2008‬‬ ‫‪7.3.2011‬‬ ‫‪6.3.2012‬‬ ‫אפריל ‪:‬‬ ‫אליעזר )ורני( הירשברג‬ ‫יצחק איילון‬ ‫עמירם גולדשטיין‬ ‫נינה אקהייזר‬ ‫אמוץ עדי‬ ‫יוסף גרינוולד‬ ‫עקיבא גלרשטיין‬ ‫סוניה זהר‬ ‫מרים המרשלג‬ ‫זאב רונן‬ ‫אברהם דיאמנט‬ ‫כ"ז בתמוז תשנ"ח‬ ‫כ"ג בניסן תשל"ג‬ ‫כ"ג בניסן תשמ"ט‬ ‫ל' בניסן תשנ"א‬ ‫ט"ו באייר תשנ"א‬ ‫כ"ז בניסן תשנ"ט‬ ‫ה' באייר תשנ"ט‬ ‫כ"ד בניסן תשס"ג‬ ‫כ"ז בניסן תשס"ג‬ ‫ה' באייר תש"ע‬ ‫כ"ז ניסן תשע"א‬ ‫‪20.4.1956‬‬ ‫‪25.4.1973‬‬ ‫‪28.4.1989‬‬ ‫‪14.4.1991‬‬ ‫‪29.4.1991‬‬ ‫‪13.4.1999‬‬ ‫‪21.4.1999‬‬ ‫‪26.4.2003‬‬ ‫‪29.4.2003‬‬ ‫‪19.4.2010‬‬ ‫‪19.4.2012‬‬ ‫אורי פינסטרבוש‬ ‫ברכות להילל גלינדס‬ ‫אלוף ישראל בסייף‬ ‫עם גיוסו לצה"ל!!!‬ ‫לגילאי ‪.11‬‬ ‫המאמן נתן אביטן‪.‬‬ ‫התחרות נערכה ב‪-‬‬ ‫‪ 2.3.2013‬בעין חרוד‪,‬‬ ‫בהשתתפות כל נבחרות‬ ‫ברכות לגל ולשירי‬ ‫הסייף בארץ‪.‬‬ ‫ולמשפחת זאבי על‬ ‫ברכות חמות!!!‬ ‫החתונה!!!‬ ‫‪25‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫ציור החודש‬ ‫אומנית שפועלת בתוך הקהילה – שיחה עם מיכלי גרנדוס ‪ /‬מראיינת‪:‬‬ ‫דניאלה אוסצקי‪-‬שטרן‬ ‫"בריכה"‪ ,‬עשוי בכמה טכניקות בשמן‪ ,‬דיו ועט‪ ,‬על דיקט‪ ,‬גודל ‪70X50‬‬ ‫"הציור הזה מבוסס על צילום משפחתי ישן‪ ,‬יש כאן ניסיון לתפוס רגע‪ ,‬זיכרון‪ ,‬אווירה‪ ,‬תחושה פנימית של אותו‬ ‫רגע‪ ,‬בזה אני מתעסקת באומנות שלי"‪ ,‬מספרת מיכלי‪" ,‬בציור זה מופיעות אני ואמא שלי – אמא ובת‪ .‬העבודה שלי‬ ‫היא דרך צילומים ישנים שאבא שלי צילם‪ .‬מנקודת המבט שלו"‪ .‬הציור נעשה בעקבות התמודדות של מיכלי עם‬ ‫אבדן אחיה דני‪ ,‬שנפטר באופן טראגי מדום לב בגיל ‪ ,32‬לפני שנתיים‪ ,‬והשאיר אישה ושני ילדים‪ ,‬שגרים בחיפה‪.‬‬ ‫"דני השאיר ספר לא גמור‪ ,‬כתב ספר ילדים שרצה שאייר לו‪ ,‬וממש כתב על כל דף מה הוא רוצה שאאייר"‪ ,‬היא‬ ‫מספרת‪" ,‬זה מתחבר לאהבה שלי לספרים שמשפיעה על האומנות שלי‪ .‬היום אני מבינה כמה דני השפיע עלי‪ ,‬הוא‬ ‫היה אומן‪ .‬היו לנו הרבה שיחות על זה‪ .‬תמיד דיברנו על איך לא לוותר‪ ,‬להמשיך לכתוב‪ .‬משאלת הלב שלי היא‬ ‫להמשיך את מה שהוא עשה‪ ,‬הוא מאוד עודד אותי‪ ,‬עברנו הרבה‪ ,‬היינו מאוד ביחד וגם הרבה מהאומנות שלי‬ ‫מתעסקת בו‪ ,‬בקשר בין אחים‪ ,‬בין אמא לבת‪."...‬‬ ‫"הציור הזה נורא חשוב לי‪ .‬הוא הוצג באורנים בתערוכה במסגרת הלימודים שלי‪ .‬יש כאן רצון להעתיק את הצילום‪,‬‬ ‫לחזור לרגע הזה"‪ .‬הצילום מיד מרדכי‪ ,‬בשנת ‪" .1982‬חשבתי לקרוא לציור 'באר'‪ ,‬לא 'בריכה'‪ ,‬כי בזמן שעשיתי את‬ ‫הציור קראתי את הספר 'יוסף ואחיו' של תומאס מאן‪ .‬הוא מספר על הסיפור התנ"כי ועל החזרה לעבר‪ .‬מאן מדבר‬ ‫על באר העבר העמוקה‪ ,‬שאין לה סוף‪' :‬עמוקה באר העבר‪ ,‬האם לא מן הדין הוא שנכנה אותה אין‪-‬חקר?' הציטוט‬ ‫הזה מתקשר לציור – זיכרון‪ ,‬סיפור משפחתי‪ .‬הספר השפיע עלי בהתמודדות עם האובדן והוליך אותי בציורים‬ ‫שציירתי"‪.‬‬ ‫מיכלי גרנדוס חיה עם בן זוגה בקיבוץ‪ .‬היא נולדה ב‪ 1979-‬בקרקס‪ ,‬ונצואלה‪ ,‬להוריה רונית וסזאר‪ .‬ב‪ 1982-‬רונית‬ ‫חזרה ליד מרדכי שזה הקיבוץ שנולדה בו‪ .‬לאחר גירושיה הכירה את רוני הדר‪ ,‬יליד אורגוואי‪ ,‬שהיה בגרעין ברמות‬ ‫מנשה‪ ,‬ונקלטה בקיבוץ ב‪ ,1985-‬מיכלי השתלבה בכיתת רעות‪ .‬לבנה שני הייתה המורה‪ ,‬ניסים קטריבס וליאני‬ ‫ברקת המטפלים‪ .‬לא היה לה קל להשתלב‪ .‬זו הייתה תקופה של לינה משותפת ומיכלי הייתה מאוד קשורה לאימא‬ ‫שלה‪ .‬באותו יום ראשון שהגיעה לקיבוץ כבר ישנה בלינה המשותפת‪ .‬דני נכנס לכיתת דרור‪ ,‬ולאה עדי הייתה המורה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫"כל החיים ציירתי"‪ ,‬ממשיכה מיכלי‪" ,‬אך בציור יש משהו מאוד אישי‪ ,‬ובקיבוץ של פעם לא הייתה מסגרת שבה‬ ‫עודדו את פיתוח הכישרון הזה‪ .‬אבא שלי היה עיתונאי וצייר‪ ,‬וזה משהו שבא אצלי טבעי‪ ,‬בלי לימוד"‪ .‬האהבה‬ ‫‪26‬‬ ‫עלון רמות מנשה‬ ‫לאומנות המשיכה בבית הספר שבו למדה במגמת אומנות‪" .‬רק בשנים האחרונות מאז שלמדתי אומנות במכללת‬ ‫אורנים‪ ,‬הבנתי שזה הייעוד שלי‪ .‬קיבלתי המון תמיכה וחיזוקים"‪ .‬במסגרת הלימודים היא עשתה תערוכות‪ ,‬עבדה‬ ‫במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע ובהדרכות לקבוצות מגיל צעיר ועד סטודנטים ומרצים‪" .‬חיי אומן הם נורא בודדים‪,‬‬ ‫את לבד מול הדף‪ ,‬מצד שני אני נורא אוהבת ילדים ותמיד עבדתי בחינוך‪ .‬הייתי רוצה להיות אומנית שפועלת בתוך‬ ‫הקהילה‪ .‬זה מה שתמיד עניין אותי"‪.‬‬ ‫"בשנתיים האחרונות התמקדתי בעבודה בתחריט‪ ,‬זו עבודה לא ישירה‪ ,‬בשלבים‪ ,‬עם תכנון‪ ,‬יותר טכנית‪ .‬אתה חורט‬ ‫על לוח‪ .‬עבודה סיזיפית"‪ .‬התחריט היא טכניקה מאוד ישנה‪ ,‬רמברנט ודירר השתמשו בה‪ ,‬היו חורטים על לוחות‬ ‫נחושת‪ ,‬עברו הרבה שלבים עד להדפסה עצמה‪" .‬זה מה שהייתי צריכה עכשיו‪ ,‬אחרי מה שקרה עם דני‪ .‬אני רשמת‪,‬‬ ‫זה מה שעשה לי טוב – להיות בסדנה ולעבוד בהרבה שלבים‪ ,‬לא משהו מיידי‪ .‬העבודה הקשה נתנה לי ביטחון‪ .‬אני‬ ‫עובדת בהרבה טכניקות – צילום‪ ,‬וידאו‪ ,‬צבעי מים‪ ...‬עכשיו מרגישה שעברתי לשלב חדש‪ ,‬שלב של לחזור לצבע‪,‬‬ ‫לקנבס"‪ .‬בעבודתה האומנותית היא מתחילה באיזשהו עוגן ואז העבודה זורמת אינטואיטיבית‪ ,‬מדיטטיבית‪ ,‬לא‬ ‫מהראש‪" .‬יש לי המון ביקוש ללמד ילדים מהקהילה אומנות‪ .‬אני עובדת בחינוך הבלתי פורמאלי ובשנה האחרונה‬ ‫שמתי לב שיש צורך במסגרת אומנותית‪ .‬וזה החלום שלי – שיהיה כאן משהו שלנו כילדים לא היה"‪.‬‬ ‫מה את מאחלת לעצמך? "שהאומנות תבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים שלי‪ .‬רואה את עצמי ממשיכה במקום‬ ‫הזה‪ .‬שיהיה לי ביטחון להוציא החוצה‪ ,‬לא לפחד להראות דברים‪ .‬להמשיך להתעסק בכל הרמות בתחום הזה‪ .‬יש‬ ‫הרגשה שיש המון אנשים מוכשרים בקיבוץ‪ ,‬הייתי רוצה שיהיו כאן יותר יזמויות‪ ,‬עשייה‪ ,‬יצירתיות"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דברים שהוקראו בקבלת שבת בחדר האוכל‪" :‬נאמר בשבת בין ניסן לאייר" ‪ /‬יחזקאל שלומי‬ ‫לעתים קרובות עולים בדעתי התהליך והטלטלה שאנחנו עוברים בתקופה שבין חודש ניסן לחודש אייר‪:‬‬ ‫מזג האוויר אינו יציב‪ ,‬האביב נותן את סימניו וכבר מבשר לנו את בואם של ימי החמסין והקיץ שעתידים‬ ‫להגיע‪ .‬יחד עם תופעות אקלים מסוג זה‪ ,‬חוגגים את חג הפסח‪ ,‬חג החירות והאביב‪ .‬לבנו מתמלא שמחה‬ ‫והתעלות נפש בשעה שנזכרים‪ ,‬שפעם – היינו עבדים‪ ,‬יצאנו לחופשי ושימשנו דוגמה וסמל לכלל האנושות‬ ‫למושג ולערך שיש לחופש‪ .‬כאן המקום לציין ולהודות לכל יוזמי קיום סדר הפסח אצלנו ולטורחים בו‪,‬‬ ‫שזכה להצלחה והערכה מפי כל המשתתפים‪ .‬זהו ביטויו המובהק של החג‪ :‬דור לדור יביע אומר‪ .‬על כך‬ ‫מגיע להם אלף תודות וברכה על היוזמה באמונה שנצליח להתמיד ולחדש דפוסי חג כאלה‪ ,‬שכה תורמים‬ ‫לתחושה של קהילה בריאה‪.‬‬ ‫הנה קרבים והולכים‪ :‬יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬לאחר מספר ימים נציין את יום הזיכרון לחיילי מערכות‬ ‫ישראל ויום העצמאות‪ .‬נזכרים במתים ובגבורת כל הנופלים בין בגטאות ובין במלחמות ישראל אשר‬ ‫הבטיחו לנו מדינה עצמאית‪.‬‬ ‫מיד לאחר העצב באה שמחת החג ולמחרת מתכנסים מעגלים מעגלים סביב האש והכיבוד העשיר‪.‬‬ ‫האם אי פעם נתנו את דעתנו לריכוז כזה של אירועים‪ ,‬אשר דורשים מהאדם תעצומות נפש כדי לעמוד‬ ‫בהם? צפיפות כזאת של אירועים כה מנוגדים בתוכנם דורשים לא מעט חוסן נפשי כדי לעמוד בתחושה של‬ ‫"מאיגרא רמה לבירא עמיקתה"‪" ,‬רכבת הרים" וחוזר חלילה‪ .‬ללא ספק שאלה סימני חיים שבהם העצב‬ ‫והשמחה שזורים זה בזה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬חשוב לזכור שעצמאות זאת מילה הנגזרת מהשורש עצם‪ ,‬שמשמעותה – דבר קשה ויציב שיש‬ ‫ביכולתו לשאת עומסים גדולים‪ .‬אולי באופן מקרי ביותר הלוח העברי זימן לנו לעבור את ההתנסות‬ ‫הנפשית הזאת בפרק זמן קצר משום שסומכים על היציבות והיכולת שלנו לעמוד בכך ואולי אף מחסן‬ ‫אותנו‪.‬‬ ‫בכל מצב‪ ,‬התשובה לשאלות אלה נתונה בידיו של כל אחד ואחת מאיתנו‪.‬‬ ‫שבת שלום!‬ ‫"רק דבר אחד עושה את החלום לבלתי אפשרי‪:‬‬ ‫הפחד מכישלון"‬ ‫פאולו קואלו‪ ,‬מתוך הספר "האלכימאי"‬ ‫‪27‬‬