מבחן מתכונת - הפיתוח והתכנון המרחבי

‫קורס לחמן לבגרות‬
‫בחינת הדמייה בגיאוגרפיה‬
‫סוג בחינה‪:‬‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ב – ‪2012‬‬
‫מספר שאלון‪575 / 057204 :‬‬
‫תמונות לשאלה ‪5‬‬
‫נספח‪:‬‬
‫גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה‬
‫הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫‪ 2‬יחידות לימוד‬
‫השלמה ל‪ 5 -‬יחידות לימוד‬
‫הוראות לנבחן‬
‫א‪ .‬משך הבחינה‪ :‬שעתיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבנה השאלון ומפתח הערכה‪ :‬בשאלון זה שבע שאלות‪ ,‬ומהן עליך לענות על ארבע בלבד‪.‬‬
‫לכל שאלה ‪ 25‬נקודות‪ ,‬סה"כ – ‪ 100‬נקודות‪.‬‬
‫ג‪ .‬חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אטלס משנת ‪ 1995‬בלבד‪.‬‬
‫אטלס אוניברסיטאי חדש הוצאת יבנה‪.‬‬
‫)ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה(‬
‫ד‪ .‬הוראה מיוחדת‪ :‬כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים‪ ,‬בחתכים ובגרפים‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬
‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה )ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה(‪.‬‬
‫רשום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה‬
‫עלול לגרום לפסילת הבחינה‬
‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪2‬‬
‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬
‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫השאלות‬
‫הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫בשאלון זה שבע שאלות‪ ,‬ומהן עליך לענות על ארבע שאלות בלבד )לכל שאלה ‪ 25‬נקודות(‪.‬‬
‫‪ .1‬מדדי פיתוח‬
‫א‪ .‬בטבלה שלפניך מוצגים ערכים של מדדי פיתוח של ארבע מדינות‪ .‬על פי נתונים אלה‪ ,‬דרג את המדינות‬
‫– החל במדינה המפותחת ביותר עד המדינה הכי פחות מפותחת‪ ,‬והסבר לפי מה קבעת את הדירוג‪.‬‬
‫)‪ 10‬נקודות(‬
‫תמ"ג לנפש‬
‫משתמשים‬
‫יודעי קרוא וכתוב‬
‫צריכת אנרגיה‬
‫)דולר(‬
‫באינטרנט )‪(%‬‬
‫מעל גיל ‪(%) 15‬‬
‫לנפש )ביח' שעט"ן(‬
‫מדינה א'‬
‫‪645‬‬
‫‪8.67‬‬
‫‪73.6‬‬
‫‪485‬‬
‫מדינה ב'‬
‫‪40,324‬‬
‫‪75‬‬
‫‪99‬‬
‫‪4,027‬‬
‫מדינה ג'‬
‫‪4,028‬‬
‫‪32‬‬
‫‪82.3‬‬
‫‪2,604‬‬
‫מדינה ד'‬
‫‪45,442‬‬
‫‪76‬‬
‫‪99‬‬
‫‪3,464‬‬
‫המדינה‬
‫* הנתונים לקוחים מספר "הפיתוח והתכנון המרחבי" בהוצאת מט"ח‪ .‬ומציגים את נתוני שנת ‪2007-8‬‬
‫ב‪ .‬לפניך שתי פירמידות גילים בתחזית עתידית לשנת ‪ 2050‬המייצגות את אוכלוסיית מדינות א'‪-‬ב' בלבד‪.‬‬
‫המוצגות בטבלה שבסעיף א'‪ .‬קבע איזו פירמידה שייכת לכל מדינה והסבר על בסיס מה קבעת קביעתך‪.‬‬
‫)‪ 9‬נקודות(‬
‫פירמידה ‪:A‬‬
‫פירמידה ‪:B‬‬
‫)הנתונים שבפירמידות לקוחים מאתר ‪ http://www.nationmaster.com‬ומוצגים במיליונים(‬
‫ג‪ .‬קבע באיזה שלב נמצאת פירמידה ‪) B‬שבסעיף ב'( על פי "מודל התמורה הדמוגרפי"‬
‫והסבר על פי מה ‪ /‬כיצד קבעת קביעתך‪ 7) .‬נקודות(‬
‫‪/...‬המשך שאלות בעמוד ‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬
‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫המשך שאלות לבחירה‪:‬‬
‫‪ .2‬קולוניאליזם וגלובליזציה‬
‫קרא את הקטע הבא וענה על השאלות שבהמשך‪:‬‬
‫"כלכלת מדינת מיאנמר )בורמה( נמצאת במגמת התפתחות‪ ,‬על גבעותיה הירוקות מתוכננים לקום אזורי תעשייה‬
‫של הממשלה הכוללים מפעלים רבים ומחצבות‪ .‬אין ספק כי עצם היותה של מיאנמר קולוניה לשעבר של בריטניה‬
‫תרמה לכך שכיום היא מדורגת מעל למרבית המדינות התת מפותחות שבעולם‪.‬‬
‫מאז שנות ה‪ 90-‬נמנעה כניסתם של יזמים למדינה בעקבות החלתן של סנקציות בינלאומיות כבדות על החונטה‬
‫השלטת‪ ,‬שאוגרת את עושרה של הארץ בעוד ההמונים סובלים מעוני והזנחה‪ .‬לפי כל אמת מידה‪ ,‬כלכלת מיאנמר‬
‫נמצאת במצב כאוטי והינה מושחתת עד יסוד‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בחדרי ישיבות של תאגידים רבים הגישה הישנה בנוגע למיאנמר משתנה‪ ,‬שכן‪ ,‬תודות לפרלמנט‬
‫הרפורמיסטי שהחל לפעול במדינה בשנה שעברה ולריבוי הדיפלומטים האמריקאים הבכירים שהגיעו לביקור בה‬
‫ואשר מסייעים לה להשתלב בתהליך הגלובליזציה‪ ,‬עתה יש לחברות רב לאומיות סיבות רבות להזיל ריר‪ :‬למיאנמר‬
‫מרבצי זהב‪ ,‬גז‪ ,‬עצים‪ ,‬יהלומים ומינראליים רבים אותם ניתן לנצל וכן גי היא ממוקמת בין שתי ענקיות‪ ,‬הודו וסין;‬
‫כאשר אוכלוסייתה בת ‪ 54‬מיליון התושבים צמאה לתעסוקה‪ ,‬ועל‪-‬פי הערכות עלות כוח האדם במדינה תהיה זולה‬
‫ב ‪ 20%-‬מזו של סין‪.‬‬
‫)מעובד על פי המאמר "גן העדן האבוד‪ :‬מיאנמר קורצת לחברות מערביות" אתר ‪ Nrg‬מתאריך ‪(08.03.2012‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע נטען בקטע כי "עצם היותה של מיאנמר קולוניה לשעבר של בריטניה תרמה לכך שכיום היא‬
‫מדורגת מעל למרבית המדינות התת מפותחות שבעולם"‪ 7) .‬נקודות(‬
‫ב‪ .‬הסבר את המונח המסומן בקטע וציין שתי דרכים פעולות שיסייעו למיאנמר להרוויח כמה שיותר‬
‫מההשלכות החיוביות של משמעות מונח זה‪ 10) .‬נקודות(‬
‫ג‪ .‬האם לדעתך‪ ,‬ניתן לומר כי גישתן של החברות הרב לאומיות ממשיכה למעשה את תהליך הקולוניאליזם‬
‫גם כיום? )בסס תשובתך על פי שתי עובדות המובאות בקטע(‪ 8) .‬נקודות(‬
‫‪ .3‬אי שוויון מרחבי בתוך מדינות‬
‫א‪ .‬הבא שני הסברים שונים מדוע במדינות מתפתחות סביר שיהיה פער גדול יותר בין אזורי הגלעין‬
‫והשוליים של המדינה מאשר בין אזורי גלעין ושוליים של מדינות מפותחות‪ 6) .‬נקודות(‬
‫ב‪ .‬עיין באטלס ובנספח א' – המפה הסכמטית של הודו המציגה את הערים "רנצ'י" ו"ביקנר"‪.‬‬
‫ערוך השוואה בין מאפייני שני אזורי הערים וקבע מי מבין שתי הערים נמצאת באזור הגלעין ומי‬
‫נמצאת באזור השוליים‪) .‬שים לב‪ ,‬על התשובה לכלול לפחות השוואה בין שתי תחומים שונים(‬
‫)‪ 11‬נקודות(‬
‫ג‪ .‬הצע שתי פתרונות לבעיית אי השוויון המרחבי הקיימת שני האזורים שהשוות בסעיף ב'‬
‫והסבר כיצד כל הצעה שהצעת‪ ,‬יכולה למעשה להביא לצמצום הפערים הקיימים בין שני האזורים‪.‬‬
‫)‪ 8‬נקודות(‬
‫‪/...‬המשך שאלות בעמוד ‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬
‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫המשך שאלות לבחירה‪:‬‬
‫‪ .4‬חקלאות ורמת פיתוח‬
‫א‪ .‬מאמצע המאה העשרים ניתן להבחין הן במדינות מפותחות והן מתפתחות בהתרחבות של "החקלאות‬
‫התאגידית"‪ .‬הסבר מה מאפיין חקלאות זו וציין יתרון אחד וחסרון אחד בקיומה של חקלאות מסוג זה‪.‬‬
‫)‪ 5‬נקודות(‬
‫ב‪ .‬לפניך מספר היגדים‪ .‬קבע לגבי כל היגד האם הוא נכון או לא והסבר קביעתך‪.‬‬
‫שים לב‪ ,‬תשובה ללא הסבר לא תזכה כלל בניקוד‪ 20) .‬נקודות(‬
‫‪ (1‬חקלאות אקסטנסיבית הינה ממאפייניה של המדינות המפותחות‪.‬‬
‫‪ (2‬חקלאות בעל אינה אפשרית באזורים עתירי גשמים‪.‬‬
‫‪ (3‬חקלאות נדודים דומה ברעיון הכללי שלה למנהג "שנת השמיטה" בישראל‪.‬‬
‫‪ (4‬המונח "חקלאות שלחין" מתאים הן לשיטות חקלאות מודרניות ומסורתיות כאחד‪.‬‬
‫‪ (5‬חקלאות מסחרית קיימת גם במדינות המתפתחות לצד חקלאות לקיום‪.‬‬
‫‪ .5‬שימושי קרקע ותמורות במרחב העירוני‬
‫עיין בתמונה שבנספח ב' וענה על השאלות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬ציין שלושה שימושי קרקע הנראים בתמונה ושימוש קרקע אחד שאינו מופיע בתמונה והסבר מדוע‬
‫שימוש הקרקע שציינת שאינו מופיע בתמונה הינו דוגמה לתחרות הקיימת בין השימושים השונים‪.‬‬
‫)‪ 7‬נקודות(‬
‫ב‪ .‬הבא שלוש דוגמאות לתמורות החלות במרחב העירוני‪ :‬האחד במרחב התעשייתי‪,‬‬
‫השני במרחב המגורים והשלישי במע"ר והסבר מדוע מתקיימת כל תמורה שציינת‪ 12) .‬נקודות(‬
‫ג‪.‬‬
‫הסבר כיצד קו הרקיע של העיר מהווה ביטוי של חתך ערך הקרקע בעיר‪ 7) .‬נקודות(‬
‫‪ .6‬גורמי מיקום של ערים‬
‫א‪ .‬עיין במפות שבאטלס ובנספח א'‪ .‬ציין מה גורם המיקום הספציפי של העיר רנצ'י‪ ,‬העיר בומבי והעיר‬
‫דהרה‪-‬דון שבהודו‪ ,‬והסבר כיצד כל גורם מיקום מסייע לכלכלתה והתפתחותה של העיר‪ 12) .‬נקודות(‬
‫ב‪.‬‬
‫ציין גורם מיקום שאינו פיזי )ושלא ציינת בסעיף א'( והבא דוגמה לעיר בעלת גורם מיקום זה‪ 5) .‬נקודות(‬
‫ג‪ .‬עד לשנת ‪ 1960‬שימשה העיר ריו דה ז'נירו כבירת מדינת ברזיל‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬החליטה המדינה להעביר‬
‫את התואר לעיר ברזיליה‪ .‬ציין והסבר מהו גורם המיקום שהניע את ממשלת ברזיל לבצע מהלך זה‪.‬‬
‫)‪ 8‬נקודות(‬
‫‪/...‬המשך שאלות בעמוד ‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬
‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫המשך שאלות לבחירה‪:‬‬
‫‪ .7‬מחצבים‪ ,‬סביבה ותהליכי פיתוח מקיימים‬
‫א‪ .‬לפניך גרף המתאר את קצב צריכת הפלדה בעולם ביחס לקצב גידול באוכלוסיית העולם‪.‬‬
‫תאר מהי המגמה המסתמנת על פי נתוני גרף זה והסבר מדוע קיים קשר בין שני נתוני הגרף‪.‬‬
‫ב‪ .‬תהליך ניצול מחצבים יכול לגרום לפגיעה בסביבה בשלבי הכרייה‪ ,‬בשלבי ההובלה ולבסוף גם בשלבי‬
‫הצריכה‪ .‬הבא שתי דוגמאות של שני מחצבים שונים והסבר כיצד כל מחצב שהבאת‪ ,‬פוגע בסביבה בכל‬
‫אחד מהשלבים שפורטו‪) .‬סה"כ ‪ 3‬שלבים לכל מחצב(‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחר באחד משתי הדוגמאות שהבאת בסעיף א' והצע פתרון אחד לכל אחד משלושת משלבי צריכת‬
‫המחצב ואשר ימזער את היקף הפגיעה בסביבה מלבד האפשרות של אי ניצול המחצב ושימוש‬
‫במשאבים חלופיים‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫הבחינה חוברה ע"י נדב שמגר עבור קורס לחמן‪ ,‬הכנה לבגרות תשע"ב‬
‫‪6‬‬
‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬
‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫נספח א' – שאלה ‪ / 3‬שאלה ‪6‬‬
‫מפה סכמטית של הודו‬
‫נספח ב' – שאלה ‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬
‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫מחוון תשובות לבחינת ההדמייה‬
‫‪.1‬‬
‫מדדי פיתוח‬
‫א‪ .‬דירוג המדינות הינו באופן הבא‪:‬‬
‫מדינה ד' )מקום ‪ < (1‬מדינה ב' )מקום ‪ < (2‬מדינה ג' )מקום ‪ < (3‬מדינה א' )מקום ‪.(4‬‬
‫על פי מדדי הפיתוח ניתן לראות כי מדינה ד' הינה בעלת שלושה מדדים עם הנתונים הגבוהים ביותר‪,‬‬
‫וזאת לעומת מדינה ב' בה רק נתון צריכת האנרגיה לנפש היא הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬מדינה א' הינה בעלת הנתונים הנמוכים ביותר מבין כל המדדים השונים ומכאן שהיא המדינה‬
‫בעלת רמת הפיתוח הנמוך ביותר‪ .‬מדינה ג' מציגה נתונים הנמצאים בין מדינה ד' ומדינה ב'‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירמידה ‪ A‬מציגה תחזית עתידית למדינה ב' )מדינה מפותחת(‪,‬‬
‫|פירמידה ‪ B‬מציגה תחזית עתידית למדינה א' )מדינה מתפתחת(‪,‬‬
‫הסבר‪ :‬פירמידה ‪ A‬מציגה תחזית של מדינה מפותחת הנמצאת בשלבים מאוד מתקדמים‪,‬‬
‫שיעור הילודה נמוך‪ ,‬שיעורי התמותה נמוכים ויש הרבה מאוד אוכלוסייה תלוייה )קשישים(‪.‬‬
‫פירמידה ‪ B‬לעומת זאת‪ ,‬מציגה מדינה בעלת שיעורי ילודה גבוהים אבל שיעורי התמותה כבר לא כל כך‬
‫נמוכים וניתן לראות כי ישנה מגמה של התחלת צמצום שיעורי הילודה‪ .‬כך סביר שתיראה המדינה‬
‫המתפתחת בעוד כארבעים שנה עם התקדמות קצב הפיתוח שלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מודל התמורה הדמוגרפי מציג את שלבי התפתחות המדינות באמצעות שיעורי התמותה ושיעורי הילודה‪.‬‬
‫בפירמידה ‪ B‬ניתן להבחין כי שיעורי הילודה עדיין גבוהים אך החלק העליון של הפירמידה עדיין מציג‬
‫מגמת צמצום )יש שיעורי תמותה מסויימים(‪ .‬מכאן אני מסיק כי הפירמידה תואמת לשלב השני של מודל‬
‫התמורה אשר מבטא ירידה בשיעורי התמותה אך עדיין אין ממש ירידה בשיעורי התמותה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬נתוני שאלה זו שייכים למדינות הבאות‪ :‬מדינה א' קניה‪ ,‬מדינה ב' גרמניה‪ ,‬מדינה ג' איראן‪ ,‬מדינה ד' בריטניה‪.‬‬
‫‪ .2‬קולוניאליזם וגלובליזציה‬
‫א‪ .‬הקולוניאליזם אמנם כלל ניצולם של מדינות אך יחד עם זאת סייע גם להתפתחותן של האזורים ששימשו‬
‫כקולוניות למעצמות‪ .‬באזורי הקולוניות נעשה פיתוח של התשתיות )ונמלי ים(‪ ,‬התרבות המערבית חדרה‬
‫לאזור וכן היתה עליה מסויימת בהשכלה של המקומיים שנוצלו על ידי המעצמות‪ .‬אזורים שלא נוצלו לא‬
‫זכו לקבל את הידע הבסיסי שהובא ע"י המעצמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תהליך הגלובליזציה מתייחס לתהליך בו יש משום חיזוק הקשרים בין המדינות השונות בתחומי מסחר‪,‬‬
‫ידע והגירה של אוכלוסייה‪ .‬שתי דרכים שיסייעו למיאנמר להרוויח כמה שיותר מתהליך הגלובליזציה‪:‬‬
‫‪ (1‬הקמת מקומות תעסוקה לאוכלוסייה המומית שתייצא מוצרים זולים ממדינות אחרות‪.‬‬
‫‪ (2‬עידוד כניסתם של תאגידים רב לאומיים והשלטת סדר במדינה והורדת סף השחיתות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לדעתי‪ ,‬גישתן של התאגידים הרב לאומיים דומה מאוד לקולוניאליזם‪.‬‬
‫‪ (1‬בשתי התקופות )כיום ותקופת הקולוניאליזם( יש ניצול של כוח האדם המקומי בזול‪.‬‬
‫‪ (2‬בשני המקרים )כיום ובתקופת הקולוניאליזם( יש ניצול של משאבי הטבע המקומיים‬
‫לטובת המדינות המפותחות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬
‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫‪ .3‬אי שוויון מרחבי בתוך מדינות‬
‫א‪ .‬סביר להניח כי במדינות מתפתחות יהיה פער גדול יותר בין אזורי‬
‫גלעין ושוליים כיוון שבמדינות אלו מרבית ההשקעה היא באזורי‬
‫הגלעין לאור הגירה רבה של האוכלוסייה מאזורי הכפר לערים ואין להם את המודעות לחשיבות‬
‫ההשקעה באזורי הפריפרייה כמו שיש במדינות מפותחות המנסות לאזן בין האזורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השוואה בין הערים "רנצ'י" ו"ביקנר"‪:‬‬
‫רנצ'י‬
‫התחום להשוואה‬
‫ביקנר‬
‫משאבי טבע‬
‫ריכוז של מחצבים )פחם(‬
‫עיסוקים‬
‫עיסוקים בכרייה ותעשייה עיסוקים בחקלאות )נוודית(‬
‫היעדר מחצבים‬
‫עיור‬
‫ריכוז של ערים ויישובים‬
‫מיעוט יישובים וערים‬
‫נוף‬
‫אזור מישורי פורה‬
‫אזור מדברי‬
‫ניתן לראות בטבלה כי לאזור רנצ'י יש הרבה יותר נתונים המסייעים לפיתוח אזור מאשר ביקנר‪,‬‬
‫מתוך נתונים אלו אני מסיק כי רנצ'י נמצאת למעשה באזור מפותח יחסית – הגלעין ואילו ביקנר נמצאת‬
‫באזור הפריפרייה המהווה אזור חלש יחסית‪) .‬הנתונים מתבססים על המפה הפיזית והכלכלית של הודו(‬
‫ג‪ .‬על פי מודל מעגל העוני לדעתי ניתן לבצע את הפעולות הבאות על מנת לצמצם את הפערים במרחב‪:‬‬
‫‪ (1‬יש להקים ערים חדשות נוספות באזורי הפריפרייה‪ .‬דבר זה יעודד הגירה פנימית מהכפרים אל הערים‬
‫החדשות ולא יצור עומס וריכוז אוכלוסייה אך ורק באזורי הגלעין הקיימים )ייצור גם גלעינים חדשים(‪.‬‬
‫‪ (2‬יש להמשיך ולהשקיע בפיתוח התשתיות‪ ,‬מוסדות המדינה )כגון חינוך( והקמת תעשיות נוספות במרחב‬
‫הפריפריאלי ובכך ימנע מצב של המשך תמידי של תהליך העיור )מעבר מהכפרים לערים( ואוכלוסיית‬
‫הפריפרייה תוכל למצוא תעסוקה ולשמור על רמת חיים טובה יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬חקלאות ורמת פיתוח‬
‫א‪ .‬חקלאות תאגידית מאופיינת בתהליך בו חברות גדולות ‪ /‬מסחריות )ולפעמים רב לאומיות( מאחדות שטחי‬
‫חקלאות ברחבי המדינה ומנהלות את שלבי העבודה החקלאית החל משלבי הייצור ועד לשלבי השיווק‪.‬‬
‫‪ (1‬יתרון‪ :‬לתאגידים אלו יש "יתרון לגודל"‪ ,‬בהיותם גדולים הם יכולים להוריד עלויות ייצור ומכירה‪.‬‬
‫‪ (2‬חסרון‪ :‬תאגידים אלו דוחקים ודורסים את המשקים החקלאיים המשפחתיים והופכים למונופולים תוך‬
‫פגיעה בצרכנים ובחקלאים‪.‬‬
‫ב‪ (1 .‬נכון‪ .‬חקלאות אקסטנסיבית מאופיינת בעיבוד של שטחים נרחבים במיעוט השקעה בכל תא שטח‪.‬‬
‫כך למשל בארה"ב יש עיבוד של שטחי ענק ע"י מיכון רב ומיעוט כ"א והשקעת הון‪.‬‬
‫‪ (2‬לא נכון‪ .‬חקלאות בעל הינה חקלאות המתבססת על מי גשמים‪.‬‬
‫‪ (3‬נכון‪ .‬בחקלאות נדודים מאפשרים לתא שטח חקלאי לנוח )להיברא( לפני שחוזרים ומעבדים אותו‬
‫בדומה למנהג שנת השמיטה בה נותנים לאדמה להיברא ולהתחדש‪.‬‬
‫‪ (4‬לא נכון‪ .‬שלחין זה מלשון שילוח המים‪ .‬בצינורות‪ ,‬בתעלות‪ ,‬בשיטפונות והדבר נהוג גם בקרב מדינות‬
‫מפותחות המבקשות להוביל מים מהמאגרים השונים )נחלים‪/‬מעיינות( לשדות החקלאיים‪.‬‬
‫‪ (5‬נכון‪ .‬יש מעורבות של חברות רב לאומיות )לצרכי שיווק( בחקלאות של המדינות המתפתחות בעולם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬
‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬
‫‪ .5‬שימושי קרקע ותמורות במרחב העירוני‬
‫א‪ (1 .‬שימוש קרקע למסחר‪) .‬חנויות בקומה הראשונה של המבנים(‬
‫‪ (2‬שימוש קרקע למגורים )בשילוב עם שימושי הקרקע למסחר בקומה ראשונה(‬
‫‪ (3‬שימוש קרקע לתשתיות ‪ /‬תחבורה )מגרשי החנייה שבחזית המבנה(‬
‫שימוש קרקע שאינו נראה בתמונה‪ :‬שטחים פתוחים המהווה דוגמה לתחרות בין שימושי הקרקע כי אין‬
‫מקום לכל השימושים השונים ולרוב השטחים הפתוחים מנוצלים לצרכי הרחבת מגורים ומסחר‪.‬‬
‫ב‪ (1 .‬תמורה במרחב התעשייתי‪ :‬שימושי הקרקע לתעשייה מועברים אל שולי העיר לאור מודעות לנושאים‬
‫סביבתיים והרצון להרחיק מוקדי זיהום ורעש מאזורי המגורים‪.‬‬
‫‪ (2‬תמורה במרחב המגורים‪ :‬לאור היעדר שטחים פנויים‪ ,‬מרחב המגורים מנוצל לבנייה לגובה על פני‬
‫המשך של בנייה צמודת קרקע הגוזל שטח יקר ערך‪.‬‬
‫‪ (3‬תמורה במרחב המע"ר‪ :‬המע"ר הולך ומתרחב לטבעת שנייה‪ ,‬וישנה פעילות תמידית של התחדשות‬
‫על ידי העירייה וזאת על מנת לשמר את ערכו ומצבו‪.‬‬
‫ג‪ .‬קו הרקיע הינו הנקודה בה השמיים "נוגעים" עם מה שיש על הקרקע‪ .‬באזור המע"ר שהוא לרוב בעל‬
‫הערך הגבוה ביותר )קרקע( הוא גם האזור בו קו הרקיע יהיה הגבוה ביותר‪ .‬ככל שנעים אל מחוץ למע"ר‪,‬‬
‫כך ערך הקרקע הולך ויורד וגם גובה קו הרקיע )הרקיע נפגש עם שטחי מגורים נמוכים ושטחים פתוחים(‪.‬‬
‫‪ .6‬גורמי מיקום של ערים‬
‫א‪ .‬רנצ'י‪ :‬גורם מיקום פיזי ‪ -‬המחצבים ‪ -‬כעיר תעשייתית המבקשת לנצל את המחצבים ולהרוויח מהם‪.‬‬
‫בומבי‪ :‬גורם מיקום פיזי ‪ -‬הגישה לים ‪ -‬העיר הינה עיר נמל המעודדת מסחר דרך הים עם מדינות אחרות‪.‬‬
‫דהרה‪-‬דון‪ :‬גורם מיקום פיזי ‪ -‬נוף – באמצעות הנוף ההררי יש עידוד תיירות לאזור והכנסה של מטבע זר‪.‬‬
‫ב‪ .‬העיר מכה וירושלים הינן ערים שגורם המיקום שלהם הינו דתי ‪ /‬היסטורי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ברזיל החליטה להעביר את התואר של עיר הבירה מריו‪-‬דה‪-‬זינרו לברזיליה משיקולים פוליטיים‬
‫ומנהליים‪ .‬כל זאת מכיוון שהתואר של עיר בירה ימשוך אליה אוכלוסייה )מקומית ותיירים( ובכך יסייע‬
‫לפתח אזורים נוספים במדינה‪.‬‬
‫‪ .7‬מחצבים וסביבה ותהליכי פיתוח מקיימים‬
‫א‪ .‬המגמה המסתמנת בגרף הינה עלייה באוכלוסיית העולם לאורך השנים ועלייה גבוהה עוד יותר בהיקף‬
‫צריכת הפלדה בעולם במיוחד לקראת שנת ‪ .2000‬עניין זה נגרם כתוצאה מהתפתחות מדינות העולם‪ ,‬יותר‬
‫אנשים צריכים יותר דירות‪ ,‬מכוניות ושאר מוצרים הדורשים יותר ויותר פלדה ולכן שתיהן במגמת עלייה‪.‬‬
‫ב‪ (1 .‬מחצב מסוג פחם‪ :‬פגיעה בשלבי הכרייה‪ :‬פגיעה משמעותית בנוף על ידי הקמת מחצבות‪.‬‬
‫פגיעה בשלבי ההובלה‪ :‬הפחם נודף לאוויר וגורם לזיהום האוויר‪.‬‬
‫פגיעה בשלבי הניצול‪ :‬שריפת הפחם בתחנות הכוח מזהמת את האוויר‪.‬‬
‫‪ (2‬מחצב מסוג נפט‪ :‬פגיעה בשלבי הכרייה‪ :‬הנפט עלול לדלוף אל הטבע ולפגוע בחי ובצומח‪) .‬בים למשל(‬
‫פגיעה בשלבי ההובלה‪ :‬אוניות מובילות נפט עלולות לעלות על שרטון ולהתבקע בים‪.‬‬
‫פגיעה בשלבי הניצול‪ :‬שריפת מוצרי הנפט מזהמת את הסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פתרון לכל אחד משלבי צריכת הנפט‪ :‬בשלבי הכרייה‪ :‬ניתן לחדש אזורי מחצבות ישנות‪.‬‬
‫בשלבי ההובלה‪ :‬ניתן להוביל את הנפט בצינורות )יותר בטוח(‬
‫בשלב הניצול‪ :‬ניתן להתקין מסננים על הארובות והאגזוזים‪.‬‬