‫קורס לחמן לבגרות‬ ‫בחינת הדמייה בגיאוגרפיה‬ ‫סוג בחינה‪:‬‬ ‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ב – ‪2012‬‬ ‫מספר שאלון‪575 / 057204 :‬‬ ‫תמונות לשאלה ‪5‬‬ ‫נספח‪:‬‬ ‫גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה‬ ‫הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫‪ 2‬יחידות לימוד‬ ‫השלמה ל‪ 5 -‬יחידות לימוד‬ ‫הוראות לנבחן‬ ‫א‪ .‬משך הבחינה‪ :‬שעתיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מבנה השאלון ומפתח הערכה‪ :‬בשאלון זה שבע שאלות‪ ,‬ומהן עליך לענות על ארבע בלבד‪.‬‬ ‫לכל שאלה ‪ 25‬נקודות‪ ,‬סה"כ – ‪ 100‬נקודות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אטלס משנת ‪ 1995‬בלבד‪.‬‬ ‫אטלס אוניברסיטאי חדש הוצאת יבנה‪.‬‬ ‫)ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה(‬ ‫ד‪ .‬הוראה מיוחדת‪ :‬כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים‪ ,‬בחתכים ובגרפים‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬ ‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה )ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה(‪.‬‬ ‫רשום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה‬ ‫עלול לגרום לפסילת הבחינה‬ ‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬ ‫‪2‬‬ ‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬ ‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫השאלות‬ ‫הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫בשאלון זה שבע שאלות‪ ,‬ומהן עליך לענות על ארבע שאלות בלבד )לכל שאלה ‪ 25‬נקודות(‪.‬‬ ‫‪ .1‬מדדי פיתוח‬ ‫א‪ .‬בטבלה שלפניך מוצגים ערכים של מדדי פיתוח של ארבע מדינות‪ .‬על פי נתונים אלה‪ ,‬דרג את המדינות‬ ‫– החל במדינה המפותחת ביותר עד המדינה הכי פחות מפותחת‪ ,‬והסבר לפי מה קבעת את הדירוג‪.‬‬ ‫)‪ 10‬נקודות(‬ ‫תמ"ג לנפש‬ ‫משתמשים‬ ‫יודעי קרוא וכתוב‬ ‫צריכת אנרגיה‬ ‫)דולר(‬ ‫באינטרנט )‪(%‬‬ ‫מעל גיל ‪(%) 15‬‬ ‫לנפש )ביח' שעט"ן(‬ ‫מדינה א'‬ ‫‪645‬‬ ‫‪8.67‬‬ ‫‪73.6‬‬ ‫‪485‬‬ ‫מדינה ב'‬ ‫‪40,324‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪4,027‬‬ ‫מדינה ג'‬ ‫‪4,028‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪82.3‬‬ ‫‪2,604‬‬ ‫מדינה ד'‬ ‫‪45,442‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪3,464‬‬ ‫המדינה‬ ‫* הנתונים לקוחים מספר "הפיתוח והתכנון המרחבי" בהוצאת מט"ח‪ .‬ומציגים את נתוני שנת ‪2007-8‬‬ ‫ב‪ .‬לפניך שתי פירמידות גילים בתחזית עתידית לשנת ‪ 2050‬המייצגות את אוכלוסיית מדינות א'‪-‬ב' בלבד‪.‬‬ ‫המוצגות בטבלה שבסעיף א'‪ .‬קבע איזו פירמידה שייכת לכל מדינה והסבר על בסיס מה קבעת קביעתך‪.‬‬ ‫)‪ 9‬נקודות(‬ ‫פירמידה ‪:A‬‬ ‫פירמידה ‪:B‬‬ ‫)הנתונים שבפירמידות לקוחים מאתר ‪ http://www.nationmaster.com‬ומוצגים במיליונים(‬ ‫ג‪ .‬קבע באיזה שלב נמצאת פירמידה ‪) B‬שבסעיף ב'( על פי "מודל התמורה הדמוגרפי"‬ ‫והסבר על פי מה ‪ /‬כיצד קבעת קביעתך‪ 7) .‬נקודות(‬ ‫‪/...‬המשך שאלות בעמוד ‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬ ‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫המשך שאלות לבחירה‪:‬‬ ‫‪ .2‬קולוניאליזם וגלובליזציה‬ ‫קרא את הקטע הבא וענה על השאלות שבהמשך‪:‬‬ ‫"כלכלת מדינת מיאנמר )בורמה( נמצאת במגמת התפתחות‪ ,‬על גבעותיה הירוקות מתוכננים לקום אזורי תעשייה‬ ‫של הממשלה הכוללים מפעלים רבים ומחצבות‪ .‬אין ספק כי עצם היותה של מיאנמר קולוניה לשעבר של בריטניה‬ ‫תרמה לכך שכיום היא מדורגת מעל למרבית המדינות התת מפותחות שבעולם‪.‬‬ ‫מאז שנות ה‪ 90-‬נמנעה כניסתם של יזמים למדינה בעקבות החלתן של סנקציות בינלאומיות כבדות על החונטה‬ ‫השלטת‪ ,‬שאוגרת את עושרה של הארץ בעוד ההמונים סובלים מעוני והזנחה‪ .‬לפי כל אמת מידה‪ ,‬כלכלת מיאנמר‬ ‫נמצאת במצב כאוטי והינה מושחתת עד יסוד‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בחדרי ישיבות של תאגידים רבים הגישה הישנה בנוגע למיאנמר משתנה‪ ,‬שכן‪ ,‬תודות לפרלמנט‬ ‫הרפורמיסטי שהחל לפעול במדינה בשנה שעברה ולריבוי הדיפלומטים האמריקאים הבכירים שהגיעו לביקור בה‬ ‫ואשר מסייעים לה להשתלב בתהליך הגלובליזציה‪ ,‬עתה יש לחברות רב לאומיות סיבות רבות להזיל ריר‪ :‬למיאנמר‬ ‫מרבצי זהב‪ ,‬גז‪ ,‬עצים‪ ,‬יהלומים ומינראליים רבים אותם ניתן לנצל וכן גי היא ממוקמת בין שתי ענקיות‪ ,‬הודו וסין;‬ ‫כאשר אוכלוסייתה בת ‪ 54‬מיליון התושבים צמאה לתעסוקה‪ ,‬ועל‪-‬פי הערכות עלות כוח האדם במדינה תהיה זולה‬ ‫ב ‪ 20%-‬מזו של סין‪.‬‬ ‫)מעובד על פי המאמר "גן העדן האבוד‪ :‬מיאנמר קורצת לחברות מערביות" אתר ‪ Nrg‬מתאריך ‪(08.03.2012‬‬ ‫א‪ .‬הסבר מדוע נטען בקטע כי "עצם היותה של מיאנמר קולוניה לשעבר של בריטניה תרמה לכך שכיום היא‬ ‫מדורגת מעל למרבית המדינות התת מפותחות שבעולם"‪ 7) .‬נקודות(‬ ‫ב‪ .‬הסבר את המונח המסומן בקטע וציין שתי דרכים פעולות שיסייעו למיאנמר להרוויח כמה שיותר‬ ‫מההשלכות החיוביות של משמעות מונח זה‪ 10) .‬נקודות(‬ ‫ג‪ .‬האם לדעתך‪ ,‬ניתן לומר כי גישתן של החברות הרב לאומיות ממשיכה למעשה את תהליך הקולוניאליזם‬ ‫גם כיום? )בסס תשובתך על פי שתי עובדות המובאות בקטע(‪ 8) .‬נקודות(‬ ‫‪ .3‬אי שוויון מרחבי בתוך מדינות‬ ‫א‪ .‬הבא שני הסברים שונים מדוע במדינות מתפתחות סביר שיהיה פער גדול יותר בין אזורי הגלעין‬ ‫והשוליים של המדינה מאשר בין אזורי גלעין ושוליים של מדינות מפותחות‪ 6) .‬נקודות(‬ ‫ב‪ .‬עיין באטלס ובנספח א' – המפה הסכמטית של הודו המציגה את הערים "רנצ'י" ו"ביקנר"‪.‬‬ ‫ערוך השוואה בין מאפייני שני אזורי הערים וקבע מי מבין שתי הערים נמצאת באזור הגלעין ומי‬ ‫נמצאת באזור השוליים‪) .‬שים לב‪ ,‬על התשובה לכלול לפחות השוואה בין שתי תחומים שונים(‬ ‫)‪ 11‬נקודות(‬ ‫ג‪ .‬הצע שתי פתרונות לבעיית אי השוויון המרחבי הקיימת שני האזורים שהשוות בסעיף ב'‬ ‫והסבר כיצד כל הצעה שהצעת‪ ,‬יכולה למעשה להביא לצמצום הפערים הקיימים בין שני האזורים‪.‬‬ ‫)‪ 8‬נקודות(‬ ‫‪/...‬המשך שאלות בעמוד ‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬ ‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫המשך שאלות לבחירה‪:‬‬ ‫‪ .4‬חקלאות ורמת פיתוח‬ ‫א‪ .‬מאמצע המאה העשרים ניתן להבחין הן במדינות מפותחות והן מתפתחות בהתרחבות של "החקלאות‬ ‫התאגידית"‪ .‬הסבר מה מאפיין חקלאות זו וציין יתרון אחד וחסרון אחד בקיומה של חקלאות מסוג זה‪.‬‬ ‫)‪ 5‬נקודות(‬ ‫ב‪ .‬לפניך מספר היגדים‪ .‬קבע לגבי כל היגד האם הוא נכון או לא והסבר קביעתך‪.‬‬ ‫שים לב‪ ,‬תשובה ללא הסבר לא תזכה כלל בניקוד‪ 20) .‬נקודות(‬ ‫‪ (1‬חקלאות אקסטנסיבית הינה ממאפייניה של המדינות המפותחות‪.‬‬ ‫‪ (2‬חקלאות בעל אינה אפשרית באזורים עתירי גשמים‪.‬‬ ‫‪ (3‬חקלאות נדודים דומה ברעיון הכללי שלה למנהג "שנת השמיטה" בישראל‪.‬‬ ‫‪ (4‬המונח "חקלאות שלחין" מתאים הן לשיטות חקלאות מודרניות ומסורתיות כאחד‪.‬‬ ‫‪ (5‬חקלאות מסחרית קיימת גם במדינות המתפתחות לצד חקלאות לקיום‪.‬‬ ‫‪ .5‬שימושי קרקע ותמורות במרחב העירוני‬ ‫עיין בתמונה שבנספח ב' וענה על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬ציין שלושה שימושי קרקע הנראים בתמונה ושימוש קרקע אחד שאינו מופיע בתמונה והסבר מדוע‬ ‫שימוש הקרקע שציינת שאינו מופיע בתמונה הינו דוגמה לתחרות הקיימת בין השימושים השונים‪.‬‬ ‫)‪ 7‬נקודות(‬ ‫ב‪ .‬הבא שלוש דוגמאות לתמורות החלות במרחב העירוני‪ :‬האחד במרחב התעשייתי‪,‬‬ ‫השני במרחב המגורים והשלישי במע"ר והסבר מדוע מתקיימת כל תמורה שציינת‪ 12) .‬נקודות(‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הסבר כיצד קו הרקיע של העיר מהווה ביטוי של חתך ערך הקרקע בעיר‪ 7) .‬נקודות(‬ ‫‪ .6‬גורמי מיקום של ערים‬ ‫א‪ .‬עיין במפות שבאטלס ובנספח א'‪ .‬ציין מה גורם המיקום הספציפי של העיר רנצ'י‪ ,‬העיר בומבי והעיר‬ ‫דהרה‪-‬דון שבהודו‪ ,‬והסבר כיצד כל גורם מיקום מסייע לכלכלתה והתפתחותה של העיר‪ 12) .‬נקודות(‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ציין גורם מיקום שאינו פיזי )ושלא ציינת בסעיף א'( והבא דוגמה לעיר בעלת גורם מיקום זה‪ 5) .‬נקודות(‬ ‫ג‪ .‬עד לשנת ‪ 1960‬שימשה העיר ריו דה ז'נירו כבירת מדינת ברזיל‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬החליטה המדינה להעביר‬ ‫את התואר לעיר ברזיליה‪ .‬ציין והסבר מהו גורם המיקום שהניע את ממשלת ברזיל לבצע מהלך זה‪.‬‬ ‫)‪ 8‬נקודות(‬ ‫‪/...‬המשך שאלות בעמוד ‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬ ‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫המשך שאלות לבחירה‪:‬‬ ‫‪ .7‬מחצבים‪ ,‬סביבה ותהליכי פיתוח מקיימים‬ ‫א‪ .‬לפניך גרף המתאר את קצב צריכת הפלדה בעולם ביחס לקצב גידול באוכלוסיית העולם‪.‬‬ ‫תאר מהי המגמה המסתמנת על פי נתוני גרף זה והסבר מדוע קיים קשר בין שני נתוני הגרף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תהליך ניצול מחצבים יכול לגרום לפגיעה בסביבה בשלבי הכרייה‪ ,‬בשלבי ההובלה ולבסוף גם בשלבי‬ ‫הצריכה‪ .‬הבא שתי דוגמאות של שני מחצבים שונים והסבר כיצד כל מחצב שהבאת‪ ,‬פוגע בסביבה בכל‬ ‫אחד מהשלבים שפורטו‪) .‬סה"כ ‪ 3‬שלבים לכל מחצב(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בחר באחד משתי הדוגמאות שהבאת בסעיף א' והצע פתרון אחד לכל אחד משלושת משלבי צריכת‬ ‫המחצב ואשר ימזער את היקף הפגיעה בסביבה מלבד האפשרות של אי ניצול המחצב ושימוש‬ ‫במשאבים חלופיים‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫הבחינה חוברה ע"י נדב שמגר עבור קורס לחמן‪ ,‬הכנה לבגרות תשע"ב‬ ‫‪6‬‬ ‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬ ‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫נספח א' – שאלה ‪ / 3‬שאלה ‪6‬‬ ‫מפה סכמטית של הודו‬ ‫נספח ב' – שאלה ‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬ ‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫מחוון תשובות לבחינת ההדמייה‬ ‫‪.1‬‬ ‫מדדי פיתוח‬ ‫א‪ .‬דירוג המדינות הינו באופן הבא‪:‬‬ ‫מדינה ד' )מקום ‪ < (1‬מדינה ב' )מקום ‪ < (2‬מדינה ג' )מקום ‪ < (3‬מדינה א' )מקום ‪.(4‬‬ ‫על פי מדדי הפיתוח ניתן לראות כי מדינה ד' הינה בעלת שלושה מדדים עם הנתונים הגבוהים ביותר‪,‬‬ ‫וזאת לעומת מדינה ב' בה רק נתון צריכת האנרגיה לנפש היא הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬מדינה א' הינה בעלת הנתונים הנמוכים ביותר מבין כל המדדים השונים ומכאן שהיא המדינה‬ ‫בעלת רמת הפיתוח הנמוך ביותר‪ .‬מדינה ג' מציגה נתונים הנמצאים בין מדינה ד' ומדינה ב'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פירמידה ‪ A‬מציגה תחזית עתידית למדינה ב' )מדינה מפותחת(‪,‬‬ ‫|פירמידה ‪ B‬מציגה תחזית עתידית למדינה א' )מדינה מתפתחת(‪,‬‬ ‫הסבר‪ :‬פירמידה ‪ A‬מציגה תחזית של מדינה מפותחת הנמצאת בשלבים מאוד מתקדמים‪,‬‬ ‫שיעור הילודה נמוך‪ ,‬שיעורי התמותה נמוכים ויש הרבה מאוד אוכלוסייה תלוייה )קשישים(‪.‬‬ ‫פירמידה ‪ B‬לעומת זאת‪ ,‬מציגה מדינה בעלת שיעורי ילודה גבוהים אבל שיעורי התמותה כבר לא כל כך‬ ‫נמוכים וניתן לראות כי ישנה מגמה של התחלת צמצום שיעורי הילודה‪ .‬כך סביר שתיראה המדינה‬ ‫המתפתחת בעוד כארבעים שנה עם התקדמות קצב הפיתוח שלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מודל התמורה הדמוגרפי מציג את שלבי התפתחות המדינות באמצעות שיעורי התמותה ושיעורי הילודה‪.‬‬ ‫בפירמידה ‪ B‬ניתן להבחין כי שיעורי הילודה עדיין גבוהים אך החלק העליון של הפירמידה עדיין מציג‬ ‫מגמת צמצום )יש שיעורי תמותה מסויימים(‪ .‬מכאן אני מסיק כי הפירמידה תואמת לשלב השני של מודל‬ ‫התמורה אשר מבטא ירידה בשיעורי התמותה אך עדיין אין ממש ירידה בשיעורי התמותה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬נתוני שאלה זו שייכים למדינות הבאות‪ :‬מדינה א' קניה‪ ,‬מדינה ב' גרמניה‪ ,‬מדינה ג' איראן‪ ,‬מדינה ד' בריטניה‪.‬‬ ‫‪ .2‬קולוניאליזם וגלובליזציה‬ ‫א‪ .‬הקולוניאליזם אמנם כלל ניצולם של מדינות אך יחד עם זאת סייע גם להתפתחותן של האזורים ששימשו‬ ‫כקולוניות למעצמות‪ .‬באזורי הקולוניות נעשה פיתוח של התשתיות )ונמלי ים(‪ ,‬התרבות המערבית חדרה‬ ‫לאזור וכן היתה עליה מסויימת בהשכלה של המקומיים שנוצלו על ידי המעצמות‪ .‬אזורים שלא נוצלו לא‬ ‫זכו לקבל את הידע הבסיסי שהובא ע"י המעצמות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תהליך הגלובליזציה מתייחס לתהליך בו יש משום חיזוק הקשרים בין המדינות השונות בתחומי מסחר‪,‬‬ ‫ידע והגירה של אוכלוסייה‪ .‬שתי דרכים שיסייעו למיאנמר להרוויח כמה שיותר מתהליך הגלובליזציה‪:‬‬ ‫‪ (1‬הקמת מקומות תעסוקה לאוכלוסייה המומית שתייצא מוצרים זולים ממדינות אחרות‪.‬‬ ‫‪ (2‬עידוד כניסתם של תאגידים רב לאומיים והשלטת סדר במדינה והורדת סף השחיתות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לדעתי‪ ,‬גישתן של התאגידים הרב לאומיים דומה מאוד לקולוניאליזם‪.‬‬ ‫‪ (1‬בשתי התקופות )כיום ותקופת הקולוניאליזם( יש ניצול של כוח האדם המקומי בזול‪.‬‬ ‫‪ (2‬בשני המקרים )כיום ובתקופת הקולוניאליזם( יש ניצול של משאבי הטבע המקומיים‬ ‫לטובת המדינות המפותחות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬ ‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫‪ .3‬אי שוויון מרחבי בתוך מדינות‬ ‫א‪ .‬סביר להניח כי במדינות מתפתחות יהיה פער גדול יותר בין אזורי‬ ‫גלעין ושוליים כיוון שבמדינות אלו מרבית ההשקעה היא באזורי‬ ‫הגלעין לאור הגירה רבה של האוכלוסייה מאזורי הכפר לערים ואין להם את המודעות לחשיבות‬ ‫ההשקעה באזורי הפריפרייה כמו שיש במדינות מפותחות המנסות לאזן בין האזורים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השוואה בין הערים "רנצ'י" ו"ביקנר"‪:‬‬ ‫רנצ'י‬ ‫התחום להשוואה‬ ‫ביקנר‬ ‫משאבי טבע‬ ‫ריכוז של מחצבים )פחם(‬ ‫עיסוקים‬ ‫עיסוקים בכרייה ותעשייה עיסוקים בחקלאות )נוודית(‬ ‫היעדר מחצבים‬ ‫עיור‬ ‫ריכוז של ערים ויישובים‬ ‫מיעוט יישובים וערים‬ ‫נוף‬ ‫אזור מישורי פורה‬ ‫אזור מדברי‬ ‫ניתן לראות בטבלה כי לאזור רנצ'י יש הרבה יותר נתונים המסייעים לפיתוח אזור מאשר ביקנר‪,‬‬ ‫מתוך נתונים אלו אני מסיק כי רנצ'י נמצאת למעשה באזור מפותח יחסית – הגלעין ואילו ביקנר נמצאת‬ ‫באזור הפריפרייה המהווה אזור חלש יחסית‪) .‬הנתונים מתבססים על המפה הפיזית והכלכלית של הודו(‬ ‫ג‪ .‬על פי מודל מעגל העוני לדעתי ניתן לבצע את הפעולות הבאות על מנת לצמצם את הפערים במרחב‪:‬‬ ‫‪ (1‬יש להקים ערים חדשות נוספות באזורי הפריפרייה‪ .‬דבר זה יעודד הגירה פנימית מהכפרים אל הערים‬ ‫החדשות ולא יצור עומס וריכוז אוכלוסייה אך ורק באזורי הגלעין הקיימים )ייצור גם גלעינים חדשים(‪.‬‬ ‫‪ (2‬יש להמשיך ולהשקיע בפיתוח התשתיות‪ ,‬מוסדות המדינה )כגון חינוך( והקמת תעשיות נוספות במרחב‬ ‫הפריפריאלי ובכך ימנע מצב של המשך תמידי של תהליך העיור )מעבר מהכפרים לערים( ואוכלוסיית‬ ‫הפריפרייה תוכל למצוא תעסוקה ולשמור על רמת חיים טובה יותר‪.‬‬ ‫‪ .4‬חקלאות ורמת פיתוח‬ ‫א‪ .‬חקלאות תאגידית מאופיינת בתהליך בו חברות גדולות ‪ /‬מסחריות )ולפעמים רב לאומיות( מאחדות שטחי‬ ‫חקלאות ברחבי המדינה ומנהלות את שלבי העבודה החקלאית החל משלבי הייצור ועד לשלבי השיווק‪.‬‬ ‫‪ (1‬יתרון‪ :‬לתאגידים אלו יש "יתרון לגודל"‪ ,‬בהיותם גדולים הם יכולים להוריד עלויות ייצור ומכירה‪.‬‬ ‫‪ (2‬חסרון‪ :‬תאגידים אלו דוחקים ודורסים את המשקים החקלאיים המשפחתיים והופכים למונופולים תוך‬ ‫פגיעה בצרכנים ובחקלאים‪.‬‬ ‫ב‪ (1 .‬נכון‪ .‬חקלאות אקסטנסיבית מאופיינת בעיבוד של שטחים נרחבים במיעוט השקעה בכל תא שטח‪.‬‬ ‫כך למשל בארה"ב יש עיבוד של שטחי ענק ע"י מיכון רב ומיעוט כ"א והשקעת הון‪.‬‬ ‫‪ (2‬לא נכון‪ .‬חקלאות בעל הינה חקלאות המתבססת על מי גשמים‪.‬‬ ‫‪ (3‬נכון‪ .‬בחקלאות נדודים מאפשרים לתא שטח חקלאי לנוח )להיברא( לפני שחוזרים ומעבדים אותו‬ ‫בדומה למנהג שנת השמיטה בה נותנים לאדמה להיברא ולהתחדש‪.‬‬ ‫‪ (4‬לא נכון‪ .‬שלחין זה מלשון שילוח המים‪ .‬בצינורות‪ ,‬בתעלות‪ ,‬בשיטפונות והדבר נהוג גם בקרב מדינות‬ ‫מפותחות המבקשות להוביל מים מהמאגרים השונים )נחלים‪/‬מעיינות( לשדות החקלאיים‪.‬‬ ‫‪ (5‬נכון‪ .‬יש מעורבות של חברות רב לאומיות )לצרכי שיווק( בחקלאות של המדינות המתפתחות בעולם‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫גיאוגרפיה קיץ תשע"ב – בחינת הדמייה‬ ‫קורס לחמן ‪ -‬הפיתוח והתכנון המרחבי‬ ‫‪ .5‬שימושי קרקע ותמורות במרחב העירוני‬ ‫א‪ (1 .‬שימוש קרקע למסחר‪) .‬חנויות בקומה הראשונה של המבנים(‬ ‫‪ (2‬שימוש קרקע למגורים )בשילוב עם שימושי הקרקע למסחר בקומה ראשונה(‬ ‫‪ (3‬שימוש קרקע לתשתיות ‪ /‬תחבורה )מגרשי החנייה שבחזית המבנה(‬ ‫שימוש קרקע שאינו נראה בתמונה‪ :‬שטחים פתוחים המהווה דוגמה לתחרות בין שימושי הקרקע כי אין‬ ‫מקום לכל השימושים השונים ולרוב השטחים הפתוחים מנוצלים לצרכי הרחבת מגורים ומסחר‪.‬‬ ‫ב‪ (1 .‬תמורה במרחב התעשייתי‪ :‬שימושי הקרקע לתעשייה מועברים אל שולי העיר לאור מודעות לנושאים‬ ‫סביבתיים והרצון להרחיק מוקדי זיהום ורעש מאזורי המגורים‪.‬‬ ‫‪ (2‬תמורה במרחב המגורים‪ :‬לאור היעדר שטחים פנויים‪ ,‬מרחב המגורים מנוצל לבנייה לגובה על פני‬ ‫המשך של בנייה צמודת קרקע הגוזל שטח יקר ערך‪.‬‬ ‫‪ (3‬תמורה במרחב המע"ר‪ :‬המע"ר הולך ומתרחב לטבעת שנייה‪ ,‬וישנה פעילות תמידית של התחדשות‬ ‫על ידי העירייה וזאת על מנת לשמר את ערכו ומצבו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קו הרקיע הינו הנקודה בה השמיים "נוגעים" עם מה שיש על הקרקע‪ .‬באזור המע"ר שהוא לרוב בעל‬ ‫הערך הגבוה ביותר )קרקע( הוא גם האזור בו קו הרקיע יהיה הגבוה ביותר‪ .‬ככל שנעים אל מחוץ למע"ר‪,‬‬ ‫כך ערך הקרקע הולך ויורד וגם גובה קו הרקיע )הרקיע נפגש עם שטחי מגורים נמוכים ושטחים פתוחים(‪.‬‬ ‫‪ .6‬גורמי מיקום של ערים‬ ‫א‪ .‬רנצ'י‪ :‬גורם מיקום פיזי ‪ -‬המחצבים ‪ -‬כעיר תעשייתית המבקשת לנצל את המחצבים ולהרוויח מהם‪.‬‬ ‫בומבי‪ :‬גורם מיקום פיזי ‪ -‬הגישה לים ‪ -‬העיר הינה עיר נמל המעודדת מסחר דרך הים עם מדינות אחרות‪.‬‬ ‫דהרה‪-‬דון‪ :‬גורם מיקום פיזי ‪ -‬נוף – באמצעות הנוף ההררי יש עידוד תיירות לאזור והכנסה של מטבע זר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העיר מכה וירושלים הינן ערים שגורם המיקום שלהם הינו דתי ‪ /‬היסטורי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ברזיל החליטה להעביר את התואר של עיר הבירה מריו‪-‬דה‪-‬זינרו לברזיליה משיקולים פוליטיים‬ ‫ומנהליים‪ .‬כל זאת מכיוון שהתואר של עיר בירה ימשוך אליה אוכלוסייה )מקומית ותיירים( ובכך יסייע‬ ‫לפתח אזורים נוספים במדינה‪.‬‬ ‫‪ .7‬מחצבים וסביבה ותהליכי פיתוח מקיימים‬ ‫א‪ .‬המגמה המסתמנת בגרף הינה עלייה באוכלוסיית העולם לאורך השנים ועלייה גבוהה עוד יותר בהיקף‬ ‫צריכת הפלדה בעולם במיוחד לקראת שנת ‪ .2000‬עניין זה נגרם כתוצאה מהתפתחות מדינות העולם‪ ,‬יותר‬ ‫אנשים צריכים יותר דירות‪ ,‬מכוניות ושאר מוצרים הדורשים יותר ויותר פלדה ולכן שתיהן במגמת עלייה‪.‬‬ ‫ב‪ (1 .‬מחצב מסוג פחם‪ :‬פגיעה בשלבי הכרייה‪ :‬פגיעה משמעותית בנוף על ידי הקמת מחצבות‪.‬‬ ‫פגיעה בשלבי ההובלה‪ :‬הפחם נודף לאוויר וגורם לזיהום האוויר‪.‬‬ ‫פגיעה בשלבי הניצול‪ :‬שריפת הפחם בתחנות הכוח מזהמת את האוויר‪.‬‬ ‫‪ (2‬מחצב מסוג נפט‪ :‬פגיעה בשלבי הכרייה‪ :‬הנפט עלול לדלוף אל הטבע ולפגוע בחי ובצומח‪) .‬בים למשל(‬ ‫פגיעה בשלבי ההובלה‪ :‬אוניות מובילות נפט עלולות לעלות על שרטון ולהתבקע בים‪.‬‬ ‫פגיעה בשלבי הניצול‪ :‬שריפת מוצרי הנפט מזהמת את הסביבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פתרון לכל אחד משלבי צריכת הנפט‪ :‬בשלבי הכרייה‪ :‬ניתן לחדש אזורי מחצבות ישנות‪.‬‬ ‫בשלבי ההובלה‪ :‬ניתן להוביל את הנפט בצינורות )יותר בטוח(‬ ‫בשלב הניצול‪ :‬ניתן להתקין מסננים על הארובות והאגזוזים‪.‬‬