היבטים קוגניטיביים בניהול מידע אישי במהלך משימות למידה

‫היבטים קוגניטיביים בניהול מידע אישי‬
‫במהלך משימות למידה‬
‫שרון הרדוף‪-‬יפה ורפי נחמיאס‬
‫כנס מיט"ל ‪2013‬‬
‫ידע מוקדם‬
‫מיומנויות‬
‫קישורים‬
‫תכתובות‬
‫סביבת למידה‬
‫תמונות‬
‫קבצים‬
‫ספריות‬
‫אתרים ברשת‬
‫כתבי עת‬
‫רשימת‬
‫משימות‬
‫מרחב המידע הפנימי‬
‫ידע מוקדם‬
‫מיומנויות‬
‫מרחב המידע האישי‬
‫קישורים‬
‫תכתובות‬
‫מרחב המידע הציבורי‬
‫סביבת למידה‬
‫תמונות‬
‫קבצים‬
‫ספריות‬
‫אתרים ברשת‬
‫כתבי עת‬
‫רשימת‬
‫משימות‬
Distributed Cognition
(Hutchins, 1995)
‫מיומנויות קוגניטיביות בניהול מידע אישי‬
‫מיומנויות‬
‫קוגניטיביות‬
‫תיאור‬
‫הבנה )‪(Jones et al., 2005‬‬
‫ידע‬
‫פעילויות של ניהול מידע אישי‬
‫•‬
‫‪(Whittaker & Sidner,‬‬
‫• קלסיפקציה )‪ 1996) (Lansdale, 1988‬הבנה‬
‫הבנה‬
‫התאמה‬
‫• הערכה )‪(Whittaker & Sidner 1996‬‬
‫מיון וקטלוג‬
‫יישום‬
‫• מיפוי )‪(Lansdale, 1988‬‬
‫יצירת קטגוריות‬
‫אנליזה‬
‫יצירת מפה‬
‫• מיון וקטלוג (ברגמן‪)2005 ,‬‬
‫סינתזה‬
‫• התאמה )‪(Whittaker & Sidner, 1996‬‬
‫הערכת המידע‬
‫ידע של פרטים‪ ,‬עובדות‪ ,‬שיטות ותהליכים‪ ,‬רעיונות יסוד‪ ,‬ידע‬
‫של כללים וידע של מוסכמות ונהלים קבועים‪ .‬השגת מידע‬
‫רלוונטי בזמן אמת‪.‬‬
‫כל פעילות של שיום וארגון דורשת ידע על תוכן המידע‪.‬‬
‫המטרה היא לתת לו שם או לשייכו לפריטי מידע אחרים‪.‬‬
‫הבנה של עובדות וכללים‪.‬‬
‫הלומד מתרגם חומר מילולי לצורה מתמטית מתוך מידע קיים‪.‬‬
‫(‪)Jones et al., 2005‬‬
‫(‪)Whittaker & Sidner, 1996; Bergmanet al., 2003‬‬
‫היכולת ליישם כללים‪ ,‬עקרונות מידע‪ ,‬הנחות ותאוריות‬
‫במצבים חדשים וממשיים‪.‬‬
‫שבירת יחידה של חומר לימוד לחלקים המרכיבים אותה‪ ,‬תוך‬
‫הבהרת היחס בין החלקים‪.‬‬
‫הערכה‬
‫יצירת יצירה שלמה חדשה על ידי צירוף של מקורות שונים‬
‫ויצירה של מבנים ודפוסים העומדים ביסודה של היצירה‬
‫החדשה‪.‬‬
‫שיפוט ערכים תוך שימוש בקריטריונים ובסטנדרטים של‬
‫אומדנים‪ .‬היכולת לשפוט באופן איכותי או כמותי את ערכם‬
‫של רעיונות‪ ,‬עבודות ופתרונות‪ ,‬תוך שימוש בקריטריונים או‬
‫בסטנדרטים‪.‬‬
‫(ברגמן‪)2005 ,‬‬
‫( ‪Lansdale, 1988; Whittaker & Sidner,‬‬
‫‪)1996‬‬
‫(‪)Lansdale, 1988‬‬
‫בנייה של מאגר מידע אישי המבוסס על מגוון של פריטי מידע‬
‫מסוגים‪ ,‬משנים וממקורות שונים‪.‬‬
‫לפי חשיבות ורלוונטיות‬
‫ארגון ו‬
‫סובייקטיבית בעיני המשתמש ( ;‪Whittaker & Sidner, 1996‬‬
‫‪)Bergmanet al., 2003‬‬
‫ניהול מידע אישי כתהליך של הבניית ידע‬
Advanced Organizer
Ausubel, 1960
‫קונסטרוקציוניזם )‪(Papert & Harel, 1991‬‬
‫למידה תוך כדי עשייה‬
‫)‪(Papert & Harel, 1991‬‬
Micro Worlds
‫שאלות המחקר‬
‫• מהן הפעילויות הקוגניטיביות והמטה‪-‬קוגניטיביות בניהול מרחב‬
‫מידע אישי דיגיטלי בתהליך הלמידה?‬
‫• מהם תהליכי הבניית ידע המאפיינים בנייתו של מרחב מידע אישי‬
‫במהלך משימות למידה?‬
‫• מהן הזיקות בין מאפייני סביבת הלמידה לבין הפעילות‬
‫הקוגניטיבית המלווה את ניהול פריטי המידע האישי הקשור‬
‫למשימות אלו?‬
‫מתודולוגיה‬
‫מתודולוגית המחקר איכותנית פנומנולוגית (‪:)Creswell, 1998‬‬
‫• ‪ 41‬ראיונות עומק (‪ 16‬תלמידים לתארים מתקדמים‪ 15 ,‬תלמידים‬
‫לתואר ראשון ו‪ 10‬תלמידי תיכון)‬
‫• ‪ 80‬מטלות למידה‬
‫ממצאים ‪ -‬מיומנויות קוגניטיביות‬
‫•‬
‫זיכרון – מרחב המידע האישי כהרחבת הזיכרון‪.‬‬
‫•‬
‫שיום – "ממש לפי השלבים של הפרויקט זה השמות של התיקיות"‪.‬‬
‫•‬
‫מיון –"מכין את התיקיות לקורסים" "ממיין את המידע"‬
‫•‬
‫ניתוח וסינתזה –"בתוך העבודה יש כל מיני שלבים של העבודה‪ ,‬פרקים שונים של העבודה‪ ,‬אני עובד‬
‫על כל פרק בנפרד בקובץ ואז בסוף אני מאחד את זה תחת תיקיית העבודה"‪.‬‬
‫•‬
‫הערכה – "זו כתבה טובה‪ ...‬אז שמרתי"‪" ,‬עושה סלקציה לפי מה טוב לי ומה לא‪ ,‬ולפי שנים וכל מיני‬
‫כאלה (קטגוריות) ושומר אצלי"‪.‬‬
‫•‬
‫רפלקציה – "אם הדברים מסודרים לי בראש אז גם המחשב שלי ייראה ככה"‪.‬‬
‫•‬
‫סיעור מוחין –"בשבילי הוא כמו מקום לסיעור מוחין‪."...‬‬
‫•‬
‫יצירת ידע‪-‬על– "מחלקת את האנשים לפי קטגוריות"‪" ,‬חלוקת חומר הגלם לקטגוריות"‪ .‬משהו‬
‫חשוב‪ ...‬אני מסמן"‪.‬‬
‫ממצאים ‪ -‬הבניית ידע‬
‫• הבניית משמעות סובייקטיבית‬
‫• ארגון מושגים בתוך מערך ידע קיים‬
‫• יצירת קשרים סמנטיים‬
‫• בנייה של מאגר מידע‬
‫• אינטראקציה‬
‫‪ .1‬הבניית משמעות סובייקטיבית‬
‫"כל נושא שיש בהצעת המחקר אני בונה לו תיקייה‪ .‬למשל‬
‫דברים פה למשל דברים בנושא הזה‪ .‬הנה תמונות גם‬
‫שקשורות בנושא‪ .‬פה אותו דבר פה למשל יש תת‪-‬נושא‬
‫בתוך הנושא אני יוצרת עוד תיקייה"‪.‬‬
‫‪ .2‬ארגון מושגים בתוך מערך ידע קיים‬
‫"(כשאני מכינה) תוכנית לימודים שנתית‪ ...‬משאירה את‬
‫התוכנית והיא משתנה כל פעם‪ .‬זה ממש האחרון‪ ...‬אני‬
‫מעבירה משם לפה‪ .‬אני פותחת חדש יש בו חלק מדברים‬
‫חדשים שאני עושה פלוס דברים שאני משתמשת כי את לא‬
‫ממציאה את הגלגל מחדש כל פעם"‬
‫‪ .3‬יצירת קשרים סמנטיים‬
‫"כל נושא שיש בהצעת המחקר אני בונה לו תיקייה‪ ...‬לכל‬
‫נושא אני יוצרת תיקייה"‪" .‬פה יש בתוך העבודה יש כל מיני‬
‫שלבים של העבודה פרקים שונים של העבודה אני עובד על‬
‫כל פרק בנפרד בקובץ ואז בסוף אני מאחד אז זה תחת‬
‫תיקייה העבודה"‪.‬‬
‫‪ .4‬בניית מאגר מידע‬
‫המילה "ארכיון" הוזכרה ‪ 17‬פעמים‬
‫המילה "מאגר" הוזכרה ‪ 21‬פעמים‬
‫"‪ ...‬ממש מערכת לאגירת מידע אצלי יש מלא‬
‫כתבות ומלא כל דבר אני שומרת"‪" .‬אתה אוגר הרבה‬
‫ידע‪ ,‬דברים שאני מלקטת לעצמי"‪.‬‬
‫‪ .5‬אינטראקציה‬
‫"שלחתי לה את הכול היא הכינה את המצגת בסוף מכל‬
‫החומרים שאני הוצאתי ואספתי זה היה בנושא‬
‫ארכיטקטורה‪ ,‬שזה מתחום האומנות ושזה התחום שלי‪ ,‬אז‬
‫הייתי צריכה לעבוד על זה פחות‪ ,‬היו לי הרבה חומרים אז‬
‫אני אספתי את החומרים סידרתי איזה שהוא טקסט והיא‬
‫עשתה מצגת"‬
‫מאפייני סביבת הלמידה‬
‫• שיתופיות‬
‫• גישת ההוראה‬
‫• תקשוב‬
‫גישת ההוראה‬
‫• משימות חקר‬
‫• מטלות הדורשות אינטגרציה של מידע‬
‫• הצגת או יצירה של רעיון חדש‬
‫"זה חיפוש מחקרי אני קורא לזה‪ ...‬זה מאמרים או‬
‫דברים שאני כותב‪ ...‬יש בזה כל מיני דברים שונים‬
‫נושאים ותת‪-‬נושאים"‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫• מרחבי מידע אישיים מרכזיים בתהליכי למידה‬
‫• מרחב מידע אישי כתהליך מתמשך של הבניית מאגר‬
‫מידע אישי הקשור לתחומי תוכן שונים‬
‫• פעילות קוגניטיבית מגוונת‬
‫• ניהול מידע אישי מרכיב באוריינות מידע‬
‫השלכות‬
‫• הקניית מיומנויות להתמודדות עם ניהול מידע אישי ‪-‬‬
‫איסוף שמירה ארגון ואחזור של מידע ממרחבי מידע‬
‫אישיים‪.‬‬
‫• כל תלמיד שמתמודד עם משימת חקר או משימת למידה‬
‫שדורשת אינטגרציה של מידע ממקורות מגוונים‬
‫תודה‬